Data Loading...

חוקי היסוד של מדינת ישראל - חוק יסוד_ כבוד האדם וחירותו - 0.2 Flipbook PDF

חוקי היסוד של מדינת ישראל - חוק יסוד_ כבוד האדם וחירותו - 0.2


103 Views
53 Downloads
FLIP PDF 318.13KB

DOWNLOAD FLIP

REPORT DMCA

‫חוקי היסוד של מדינת ישראל‬

‫ותוריחו םדאה דובכ ‪:‬דוסי קוח‬

‫‪7‬‬

‫חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‬

‫יחידת לימוד ‪ / 7‬חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‬

‫‪ .1‬עקרונות יסוד‬ ‫זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה‬ ‫בערך האדם‪ ,‬בקדושת חייו ובהיותו בן‪-‬חורין‪ ,‬והן יכובדו ברוח‬ ‫העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל‪.‬‬

‫כבוד האדם וחירותו – זכויות חוקתיות‬

‫‪1‬א‪ .‬מטרה‬ ‫חוק‪-‬יסוד זה‪ ,‬מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו‪ ,‬כדי לעגן‬ ‫בחוק‪-‬יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית‬ ‫ודמוקרטית‪.‬‬

‫כבוד האדם וחירותו הוכרו כזכויות אדם יסודיות שיש להגן עליהן בחוק יסוד‪.‬‬

‫הזכויות המוגנות בחוק היסוד‬ ‫הזכות לשמירה על החיים‪ ,‬הגוף והכבוד‬

‫‪ .2‬שמירה על החיים‪ ,‬הגוף והכבוד‬ ‫אין פוגעים בחייו‪ ,‬בגופו‪ ,‬או בכבודו של אדם באשר הוא אדם‪.‬‬

‫אין לפגוע בחייו‪ ,‬בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם‪.‬‬

‫‪ .3‬שמירה על הקנין‬

‫זכות הקניין‬

‫אין פוגעים בקנינו של אדם‪.‬‬

‫אין לפגוע בקניינו של אדם‪.‬‬

‫‪ .4‬הגנה על החיים‪ ,‬הגוף והכבוד‬

‫הזכות להגנה על החיים‪ ,‬הגוף והכבוד‬

‫כל אדם זכאי להגנה על חייו‪ ,‬על גופו ועל כבודו‪.‬‬

‫זכות זו נגזרת מן הזכות לשמירה על החיים‪ ,‬הגוף והכבוד‪.‬‬

‫‪138‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‬

‫‬

‫ותוריחו םדאה דובכ ‪:‬דוסי קוח‬

‫‪7‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 7‬ותוריחו םדאה דובכ ‪:‬דוסי קוח‬ ‫הזכות לחירות‬

‫‪ .5‬חירות אישית‬ ‫אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר‪,‬‬ ‫במעצר‪ ,‬בהסגרה או בכל דרך אחרת‪.‬‬

‫זכותו של אדם לחירות לא תוגבל בכל דרך‪.‬‬

‫יציאה מישראל וכניסה אליה‬

‫‪ .6‬יציאה מישראל וכניסה אליה‬ ‫(א) כל אדם חופשי לצאת מישראל‪.‬‬ ‫(ב) כל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להיכנס‬ ‫לישראל‪.‬‬

‫זכויות אלה נגזרות מן הזכות לחירות‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬הזכות לצאת מישראל נתונה לכל אדם‪ ,‬ואילו הזכות להיכנס לישראל – לכל אזרח‪.‬‬

‫הזכות לפרטיות וצנעת הפרט‬

‫‪ .7‬פרטיות וצנעת הפרט‬ ‫(א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו‪.‬‬ ‫(ב) אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו‪.‬‬ ‫(ג) אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם‪ ,‬על גופו‪ ,‬בגופו‬ ‫או בכליו‪.‬‬ ‫(ד) אין פוגעים בסוד שיחו של אדם‪ ,‬בכתביו או ברשומותיו‪.‬‬

‫מן הזכות לפרטיות וצנעת הפרט נגזרים ‪ 3‬איסורים‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אאיסור על כניסה לרשות היחיד ללא הסכמה‪.‬‬ ‫ ‪ .‬באיסור על עריכת חיפוש בגופו ועל גופו של אדם‪ ,‬בכליו או ברשות היחיד שלו‪.‬‬ ‫ ‪ .‬גאיסור על פגיעה בפרטיות של אדם במסגרת שיחותיו‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬בג"ץ קבע כי ההצעה לקבוע מתחמים מבודדים‪ ,‬נפרדים‪ ,‬מגודרים ומפוקחים עבור המעוניינים לצורך‬ ‫מזון לא כשר בבתי החולים במהלך חג הפסח פוגעת בזכותם של מטופלים בבית החולים לפרטיות‪ ,‬שכן זה‬ ‫כופה על הפרט לחשוף מידע לגבי אישיותו‪ ,‬דתו והעדפותיו [בג"ץ ‪.]1550/18‬‬

‫זכויות מוגנות שלא נמנו בחוק היסוד‬ ‫פסיקה ‪ //‬הפסיקה הכירה בזכויות רבות שאינן מנויות במפורש בחוק היסוד כזכויות הנגזרות מן הזכות לכבוד‪.‬‬

‫‪139‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫חוקי היסוד של מדינת ישראל‬

‫ותוריחו םדאה דובכ ‪:‬דוסי קוח‬

‫‪7‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 7‬ותוריחו םדאה דובכ ‪:‬דוסי קוח‬ ‫הזכות לשוויון‬ ‫פסיקה ‪ //‬בפסיקה נקבע כי הזכות לשוויון נובעת מהזכות לקיום אנושי הגון‪ ,‬ונגזרת ממנה החובה להעניק יחס‬ ‫שווה לשווים (ללא הפליה) ויחס שונה לשונים [בג"ץ ‪.]616/11‬‬ ‫פסיקה ‪ //‬במצבים מסוימים ראוי להכיר בשוני רלוונטי בין פרטים או קבוצות‪ ,‬המצדיק להתייחס אליהם‬ ‫התייחסות נפרדת‪ .‬אם כן‪ ,‬גם אם מתקיים אי־שוויון פורמלי (נוכח הסדר מפלה כלשהו)‪ ,‬כדי לקבוע אם מדובר‬ ‫בהבחנה מותרת או בהפליה אסורה – יש להכריע אם מתקיים שוני רלוונטי‪ .‬לשם כך יש לבחון מהי תכליתה של‬ ‫הנורמה המבחינה בין הפרטים או הקבוצות ואת נסיבותיו המיוחדות של המקרה [עע”מ ‪.]343/09‬‬ ‫פסיקה ‪ //‬הדרת נשים היא הפליה גורפת על בסיס מין‪ ,‬שעניינה דחיקת רגליהן של נשים בשל היותן נשים מן‬ ‫האפשרות לקבל שירותים ציבוריים‪ ,‬להשתתף בפעילות ציבורית או לשהות במרחב הציבורי‪“ .‬שלטי צניעות”‬ ‫הם בגדר הדרת נשים מן המרחב הציבורי‪ ,‬ומעצם הצבתם הם גורמים לפגיעה חמורה בזכויות אדם‪ .‬ככל‬ ‫גוף שלטוני‪ ,‬גם רשות מקומית חייבת להגן על זכויות היסוד הבסיסיות‪ ,‬ולעשות כל שאפשר כדי לשים קץ‬ ‫לפגיעות הנגרמות לאלו – לפעול להסרת השלטים ולפעול בהתאם לדין הקיים נגד מי שאחראים להצבתם‬ ‫[ע”פ ‪.]5338/17‬‬

‫חופש הביטוי‪ ,‬חופש ההפגנה וחירות השביתה‬ ‫פסיקה ‪ //‬בפסיקה נקבע כי הזכות לחופש הביטוי‪" ,‬ציפור נפשה של הדמוקרטיה"‪ ,‬נגזרת מכבוד האדם‪ .‬חופש‬ ‫הביטוי משתרע על כל ביטוי – פוליטי‪ ,‬ספרותי‪ ,‬מסחרי ועוד [בג"ץ ‪ .]806/88‬חופש ההפגנה‪ ,‬חופש האספה‬ ‫וחופש השביתה‪ ,‬הנחשבים לאמצעי הבעה עבור מי שכלים אחרים אינם עומדים לרשותם‪ ,‬זכו גם הם למעמד‬ ‫חוקתי הנובע מן הזכות לחופש הביטוי‪ .‬עוד נקבע כי את זכות ההפגנה‪ ,‬שהיא זכות יסוד המעצבת את אופיו‬ ‫הדמוקרטי של המשטר בישראל‪ ,‬אפשר לגזור ישירות מן הזכות לכבוד [עע"מ ‪.]1775/20‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬הזכות להפגין אינה מתמצה באיסור לפגוע בה‪ ,‬ורשויות השלטון נדרשות לאפשר את מימושה‬ ‫[בג"ץ ‪.]2557/05‬‬

‫‪140‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫‬

‫ותוריחו םדאה דובכ ‪:‬דוסי קוח‬

‫‪7‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 7‬ותוריחו םדאה דובכ ‪:‬דוסי קוח‬ ‫הזכות לחינוך‬ ‫פסיקה ‪ //‬הזכות לחינוך הוכרה בפסיקה כזכות יסוד הנגזרת מכבוד האדם וחירותו בהיבטים מסוימים‪ ,‬ואילו‬ ‫מעמדם של היבטים אחרים נותר שנוי במחלוקת; על פי הפסיקה‪ ,‬תינתן הגנה חוקתית להיבטים של הזכות‬ ‫לשוויון בחינוך אשר משפיעים ישירות על כבוד האדם [בג"ץ ‪.]5004/14‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬בג"ץ קבע כי היתר לגבות תשלומי הורים במוסדות חינוך רשמיים הוא בגדר איזון ראוי בין הזכות‬ ‫לשוויון בחינוך לבין הזכות לאוטונומיה הורית בחינוך [בג"ץ ‪.]5004/14‬‬

‫חופש הדת והמצפון והחופש מדת‬ ‫חופש הדת‪ ,‬הפולחן‪ ,‬המצפון והאמונה הוא חלק מכבוד האדם‪ ,‬ומוכר כזכות יסוד מוגנת‪ .‬לזכות זו שני היבטים‪:‬‬ ‫חופש הדת – זכותו של אדם לבחור את אמונתו הדתית‪ ,‬והחופש מדת – הזכות שלא להיות בעל אמונה דתית‪,‬‬ ‫שלא להשתייך לדת ושלא לקיים את מצוותיה [בג"ץ ‪ ;]1550/18‬במקרה של סתירה בין חופש הדת לחופש‬ ‫מדת‪ ,‬האיזון ייעשה על פי אמות המידה הנשאבות מעקרונות פסקת ההגבלה [בג"ץ ‪.]10907/04‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬בג"ץ קבע כי האיסור הגורף להכניס מזון שאינו כשר למרחב האישי שבו שוהים מטופלים בבתי חולים‬ ‫בחג הפסח‪ ,‬פוגע בזכות לחופש מדת של מי שאינם מקיימים את מצוות ההלכה היהודית [בג"ץ ‪.]1550/18‬‬

‫זכויות נגזרות נוספות‬ ‫בפסיקה הוכרו זכויות נוספות הנגזרות מהזכות לכבוד האדם‪.‬‬ ‫דוגמאות ‪ //‬הזכות לקיום אנושי מינימלי בכבוד [בג"ץ ‪ ,]10662/04‬ונגזרות ממנה הזכות לנגישות למקורות‬ ‫מים לצורך שימוש אנושי בסיסי [בג”ץ ‪ ]10541/09‬והזכות לאספקת חשמל ברמה בסיסית [בג”ץ ‪,]4988/19‬‬ ‫הכרוכה גם בזכות לחינוך; הזכות לביטחון סוציאלי [בג"ץ ‪ ;]494/03‬חופש התנועה [בג"ץ ‪ ;]5016/96‬הזכות‬ ‫לחיי משפחה (כגון הזכות להינשא ולהוליד ילדים‪ ,‬הזכות לחיי משפחה משותפים בישראל של בן זוג ישראלי‬ ‫עם בן זוג זר) [בג"ץ ‪ ;]7052/03‬הזכות לשם טוב [בג"ץ ‪ ;]6126/94‬הזכות להליך פלילי הוגן [ע"פ ‪.]5121/98‬‬ ‫‪141‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫חוקי היסוד של מדינת ישראל‬

‫ותוריחו םדאה דובכ ‪:‬דוסי קוח‬

‫‪7‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 7‬ותוריחו םדאה דובכ ‪:‬דוסי קוח‬

‫נשים לב ‪ //‬לא מדובר ברשימה סגורה‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬הזכויות שאינן מנויות יוכרו כזכויות נגזרות רק לעניין אותו היבט שלהן שיש לו קשר ענייני הדוק‬ ‫לכבוד האדם (אהרן ברק כבוד האדם – הזכות החוקתית ובנותיה [‪.)]2014‬‬

‫‪ .8‬פגיעה בזכויות‬

‫פסקת ההגבלה‬

‫אין פוגעים בזכויות שלפי חוק‪-‬יסוד זה אלא בחוק ההולם‬ ‫את ערכיה של מדינת ישראל‪ ,‬שנועד לתכלית ראויה‪ ,‬ובמידה‬ ‫שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה‬ ‫מפורשת בו‪.‬‬

‫הכנסת רשאית לחוקק חוק הפוגע בזכויות שלפי חוק יסוד זה בהתקיים ‪ 4‬תנאים מצטברים‪:‬‬ ‫הפגיעה נעשתה בחוק או על פי חוק;‬ ‫החוק הולם את ערכי מדינת ישראל;‬ ‫תכלית החוק ראויה;‬ ‫הפגיעה בזכות אינה עולה על הנדרש‬ ‫נשים לב ‪ //‬חוק המקיים את תנאי פסקת ההגבלה יעמוד בתוקפו גם אם הוא פוגע באחת מן הזכויות המעוגנות‬ ‫בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו‪.‬‬

‫פגיעה בחוק או על פיו‬ ‫יש לבחון אם הפגיעה נעשתה בחוק או על פי הסמכה מפורשת בחוק‪ .‬ללא הוראת חוק מפורשת או הסמכה‬ ‫מפורשת בחוק‪ ,‬לא תותר הפגיעה‪.‬‬ ‫ַעל ִּפי חֹק‪ :‬הוראות במסגרת חקיקת משנה‪ ,‬כגון תקנות‪ ,‬כללים‪ ,‬צווים‪ ,‬חוקי עזר וכדומה‪ ,‬אשר נחקקו בהתאם‬ ‫להוראות חוק ראשי מפורשות‪.‬‬

‫‪142‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫‬

‫ותוריחו םדאה דובכ ‪:‬דוסי קוח‬

‫‪7‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 7‬ותוריחו םדאה דובכ ‪:‬דוסי קוח‬ ‫החוק הולם את ערכיה של מדינת ישראל‬ ‫יש לבחון אם החוק הולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית‪.‬‬ ‫פסיקה ‪" //‬יציקתו של תוכן ממשי לרעיון בדבר 'מדינה יהודית ודמוקרטית' אינה מלאכה פשוטה‪ )...( ,‬כל אחד מן‬ ‫המונחים – 'מדינה'‪' ,‬יהודית' ו'דמוקרטית'‪ ,‬מאחסן תחת קורתו שורה ארוכה של ערכים מכוננים (‪ )...‬לעתים אף סותרים‬ ‫אותם מונחים האחד את השני ומתחרים זה בזה פנימה"‪ )...( .‬המושג ‘יהודית’ עיקרו בזכותו של העם היהודי להגדרה‬ ‫עצמית‪ ,‬כמו גם ליכולתו להגן על עצמו מפני הקמים עליו מן החוץ‪ ,‬ובמסגרת הקיום הדמוקרטי‪ ,‬מחויבת המדינה‬ ‫לזכויות הפרט של הבאים בקרבה ובגדרי אלה לערכים של חרות‪ ,‬שויון‪ ,‬כבוד ואוטונומיה" [בג"ץ ‪.]466/07‬‬

‫תכלית ראויה‬ ‫פסיקה ‪ //‬השאלה אם תכליתה של החקיקה מעניקה צידוק מספיק לפגיעה בזכות האדם תיבחן באמצעות‬ ‫שתי שאלות משנה [בג"ץ ‪:]6427/02‬‬ ‫ ‪ .‬אמהם מאפייני התכלית המצדיקים פגיעה בזכות האדם? תכליתו של חוק הפוגע בזכויות אדם ראויה אם‬ ‫היא נועדה להגשים מטרות חברתיות העולות בקנה אחד עם אופייה של החברה כמגינה על זכויות האדם‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בעד כמה חשוב הצורך בהגשמת התכלית‪ ,‬והאם יש בה כדי להצדיק פגיעה בזכות האדם? אם החוק מגשים‬ ‫מטרה חברתית מהותית או צורך חברתי לוחץ‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬בשנת ‪ 2002‬התקבל בכנסת חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם ("חוק טל")‪.‬‬ ‫ביסוד החוק היו ארבע תכליות‪ :‬לעגן הסדר דחיית שירות לתלמידי ישיבות‪ ,‬להגביר את השוויון בחלוקת נטל‬ ‫השירות‪ ,‬להגביר את השתתפות הציבור החרדי במעגל העבודה ולפתור בהדרגה‪ ,‬בזהירות ועל יסוד הסכמה‬ ‫רחב‪,‬ה קשיים שנבעו מהסדרים קודמים בנושא‪.‬‬ ‫בג"ץ קבע כי מדובר בשאלה חברתית־לאומית סבוכה‪ ,‬וכי ההסדר שנקבע מאוזן‪ ,‬עולה בקנה אחד עם תפיסות‬ ‫היסוד של החברה הישראלית‪ ,‬מגלה הבנה‪ ,‬רגישות וסובלנות כלפי הציבור החרדי ומכבד את חופש הדת‬ ‫והמצפון של תלמידי הישיבות‪ ,‬ולצד זאת מצמצם את חוסר השוויון הכרוך בדחיית השירות‪ ,‬ולכן מקיים את‬ ‫הדרישה כי תכלית החוק תהיה ראויה [בג"ץ ‪.]6427/02‬‬ ‫‪143‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫חוקי היסוד של מדינת ישראל‬

‫ותוריחו םדאה דובכ ‪:‬דוסי קוח‬

‫‪7‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 7‬ותוריחו םדאה דובכ ‪:‬דוסי קוח‬ ‫מידתיות‬ ‫פסיקה ‪ //‬את התכלית הראויה יש להגשים באמצעים ראויים‪ .‬קביעת מידתיות האמצעים תלויה בהתקיימם של‬ ‫‪ 3‬מבחני משנה [בג"ץ ‪ :]6427/02‬מבחן ההתאמה‪ ,‬מבחן האמצעי שפגיעתו פחותה ומבחן האמצעי המידתי‪.‬‬ ‫מבחן ההתאמה (הקשר הרציונלי)‬ ‫על פי מבחן זה נדרש קשר של התאמה בין תכלית החוק לאמצעי הנבחר – בעיקר על פי מבחן התוצאה‪ .‬אם‬ ‫האמצעי אינו מקדם במידה מספקת את התכלית שבגינה נפגעה הזכות החוקתית המוגנת – אזי אין התאמה‬ ‫בינו לבין התכלית‪ ,‬והפגיעה לא תיחשב למידתית‪.‬‬ ‫מבחן האמצעי שפגיעתו פחותה‬ ‫הפגיעה בזכות החוקתית צריכה להיות לא יותר מן הנדרש להשגת התכלית הראויה‪.‬‬ ‫מבחן האמצעי המידתי (מידתיות במובן הצר)‬ ‫מבחן ערכי באופיו‪ ,‬הבוחן את מידתיות היחס בין התועלת שתניב השגת תכלית החוק לנזק לזכות החוקתית‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬המיקוד הוא בפער בין הנזק שעלולה לגרום החלופה שנבחרה לנזק מחלופה פוגענית פחות‪,‬‬ ‫ובפער שבין התועלת המופקת מהחלופה שנבחרה לבין התועלת שתופק מהחלופה הפוגענית פחות [בג"ץ‬ ‫‪ .]466/07‬בית המשפט יתערב בחקיקה רק אם האמצעי שבחר המחוקק חורג באופן משמעותי ממתחם‬ ‫המידתיות ונמצא בלתי מידתי באופן ברור [בג"ץ ‪.]1877/14‬‬ ‫שילוב המבחנים יוצר מעין מרחב סביר של תמרון‪" ,‬מתחם הגבלה" שבתוכו נתון למחוקק מרחב שיקול דעת‪,‬‬ ‫ואם החלטתו מצויה בגדרי מתחם זה – הרי היא מידתית‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ // 1‬בג"ץ קבע כי התיקון לפקודת בתי הסוהר – שלפיו במדינת ישראל יוקם בית סוהר שינוהל בידי‬ ‫תאגיד פרטי ולא בידי המדינה – בטל‪ ,‬משום שאינו עומד במבחן המידתיות במובן הצר‪ .‬בג"ץ קבע כי הפער‬

‫‪144‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫‬

‫ותוריחו םדאה דובכ ‪:‬דוסי קוח‬

‫‪7‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 7‬ותוריחו םדאה דובכ ‪:‬דוסי קוח‬

‫בין התועלת החברתית בהקמת בית סוהר שינוהל בידי תאגיד פרטי בדרך של השגת שיפור בתנאי הכליאה‬ ‫וחיסכון כספי לבין עוצמת הפגיעה בזכויות האדם אינו מידתי [בג"ץ ‪.]2605/05‬‬ ‫דוגמה ‪ // 2‬בעניין הגבלת המרחק המותר ממקום המגורים לשם השתתפות בהפגנה שקבעה הממשלה במסגרת‬ ‫תקנות בתקופת הקורונה קבע בג"ץ כי לא בוסס קשר רציונלי בין הגבלת מרחק היציאה לתכלית התקנות –‬ ‫צמצום התפשטות הנגיף‪ ,‬ונראה כי אמצעי זה נבחר משיקולי אכיפה בלבד; עוד נקבע כי קיימות חלופות שפגיעתן‬ ‫בזכות להפגין פחותה (כמו תשאול פרטני)‪ .‬נקבע כי מקום ההפגנה מבטא באופן מובהק את המסר שאותו‬ ‫מבקשת ההפגנה להעביר‪ ,‬ולכן מגבלת מרחק פוגעת באופן ניכר ביכולת המפגינים לבטא את המסר‪ ,‬ולעומת‬ ‫זאת התועלת מהגבלת המרחק בלתי ידועה ובלתי מוכחת‪ ,‬וקיימים אמצעים חלופיים לה‪ .‬אם כן‪ ,‬מגבלת המרחק‬ ‫פוגעת פגיעה קשה ובלתי מידתית בזכות להפגין‪ ,‬ולכן יש להורות על בטלותה [בג"ץ ‪.]5469/20‬‬

‫‪ .9‬סייג לגבי כוחות הבטחון‬

‫תחולת החוק על כוחות הביטחון‬

‫אין מגבילים זכויות שלפי חוק‪-‬יסוד זה של המשרתים בצבא‪-‬‬ ‫הגנה לישראל‪ ,‬במשטרת ישראל‪ ,‬בשירות בתי הסוהר‬ ‫ובארגוני הבטחון האחרים של המדינה‪ ,‬ואין מתנים על זכויות‬ ‫אלה‪ ,‬אלא לפי חוק ובמידה שאינה עולה על הנדרש ממהותו‬ ‫ומאופיו של השירות‪.‬‬

‫הכנסת רשאית לחוקק חוק המגביל או מתנה את זכויותיהם‪ ,‬לפי חוק יסוד זה‪ ,‬של המשתייכים לכוחות הביטחון‬ ‫בהתקיים ‪ 2‬תנאים מצטברים‪:‬‬ ‫לפי חוק‪.‬‬ ‫במידה שאינה עולה על הנדרש ממהותו ומאופיו של השירות‪.‬‬

‫‪ .10‬שמירת דינים‬

‫שמירת דינים‬

‫אין בחוק‪-‬יסוד זה כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה קיים ערב‬ ‫תחילתו של חוק‪-‬היסוד‪.‬‬

‫משנחקק חוק היסוד‪ ,‬לכאורה עלולים להתבטל חוקים שנחקקו לפניו ואינם עומדים בתנאי פסקת ההגבלה‪.‬‬ ‫בחוק היסוד נקבע כי חוקים כאלה יעמדו בתוקפם גם אם לא יעמדו בתנאים אלה‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬אף שיעמדו בתוקפם‪ ,‬חוקים אלה יפורשו ברוח הוראות חוק היסוד [דנ"פ ‪.]3216/95‬‬

‫‪145‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫חוקי היסוד של מדינת ישראל‬

‫ותוריחו םדאה דובכ ‪:‬דוסי קוח‬

‫‪7‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 7‬ותוריחו םדאה דובכ ‪:‬דוסי קוח‬

‫נשים לב ‪ //‬חוק מתקן‪ :‬הוראת שמירת דינים אינה חלה על תיקון של חוק שנחקק לפני חקיקת חוק היסוד‪.‬‬ ‫תיקון של חוק הוא דין נפרד וחדש‪ ,‬ועל המחוקק להתאימו להגנות על זכויות האדם שבחוק היסוד בשלב‬ ‫החקיקה [ע"א ‪.]6821/93‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬חוק שנחקק בשנת ‪( 1980‬לפני חקיקת חוק היסוד) יעמוד בתוקפו גם אם אינו עומד בתנאי פסקת‬ ‫ההגבלה‪ ,‬שכן חלה עליו הוראת שמירת הדינים‪ .‬על תיקון לחוק שנעשה בשנת ‪( 2000‬לאחר חקיקת חוק היסוד)‬ ‫לעמוד בתנאי פסקת ההגבלה שכן הוראת שמירת הדינים אינה חלה עליו‪.‬‬ ‫נוסח משולב‪ :‬הוראת שמירת הדינים חלה גם על הוראות חוק בעל "נוסח משולב"‪ ,‬כך שהיא מגינה על החוק‬ ‫מפני תקיפה חוקתית‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬בשנת ‪ 1995‬נחקק הנוסח המשולב והעדכני של חוק הביטוח הלאומי‪ .‬בחוק קיים הסדר שונה לגבר‬ ‫ולאישה לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי למי שאינו עובד ואינו עצמאי‪ .‬בג"ץ קבע כי אף אם קיימת פגיעה‬ ‫מסוימת בשוויון בין גבר לאישה‪ ,‬חלה על החוק הוראת שמירת הדינים המגינה על החוק מפני תקיפה חוקתית‪,‬‬ ‫משום שהוראות הנוסח המשולב של חוק הביטוח הלאומי – ובפרט ההוראה המתייחסת לפטור מתשלום דמי‬ ‫ביטוח לאומי למי שאינו עובד ואינו עצמאי – הופיעו גם בנוסחו הקודם של החוק (שהיה קיים טרם חקיקת חוק‬ ‫יסוד כבוד האדם וחירותו) [בג"ץ ‪.]1046/09‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬גם תיקון שהוא חוק מיטיב‪ ,‬כלומר מצמצם את הפגיעה בזכות‪ ,‬אינו מוגן במסגרת שימור הדינים‬ ‫[בג"ץ ‪.]6055/95‬‬

‫‪ .11‬תחולה‬

‫תחולת החוק על רשויות השלטון‬

‫כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי‬ ‫חוק‪-‬יסוד זה‪.‬‬

‫רשויות השלטון מחויבות מכוח החוק להגן על הזכויות המוגנות בו‪.‬‬

‫‪146‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫‬

‫ותוריחו םדאה דובכ ‪:‬דוסי קוח‬

‫‪7‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 7‬ותוריחו םדאה דובכ ‪:‬דוסי קוח‬

‫‪ .12‬יציבות החוק‬

‫יציבות‬

‫אין בכוחן של תקנות שעת‪-‬חירום לשנות חוק‪-‬יסוד זה‪,‬‬ ‫להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים; ואולם בשעה‬ ‫שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף הכרזה לפי סעיף‬ ‫‪ 9‬לפקודת סדרי השלטון והמשפט‪ ,‬התש"ח‪ ,1948-‬מותר‬ ‫להתקין תקנות שעת‪-‬חירום מכוח הסעיף האמור שיהא‬ ‫בהן כדי לשלול או להגביל זכויות לפי חוק‪-‬יסוד זה‪ ,‬ובלבד‬ ‫שהשלילה או ההגבלה יהיו לתכלית ראויה ולתקופה ובמידה‬ ‫שלא יעלו על הנדרש‪.‬‬

‫אי אפשר לשנות את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו‪ ,‬להפקיע את תוקפו או לקבוע בו תנאים בתקנות שעת‬ ‫חירום‪.‬‬ ‫חריג ‪ //‬התקנת תקנות שעת חירום השוללות או מגבילות זכויות לפי חוק היסוד‪ ,‬תתאפשר בהתקיים ‪ 3‬תנאים‬ ‫מצטברים‪:‬‬ ‫הוכרז מצב חירום במדינה‪.‬‬ ‫לתכלית ראויה‪.‬‬ ‫במידה שאינה עולה על הנדרש (מבחן הקשר הרציונלי; מבחן האמצעי שפגיעתו פחותה; מבחן המידתיות‬ ‫במובן הצר)‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬מדינת ישראל מצויה במצב חירום מיום הקמת המדינה‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הוא החוק היחיד שמאפשר פגיעה בו בתקש"ח אך בתנאים‪ .‬בשאר‬ ‫חוקי היסוד יש הוראה שאוסרת על כך או שאין הוראה כלל‪.‬‬

‫‪147‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫חוקי היסוד של מדינת ישראל‬

‫ותוריחו םדאה דובכ ‪:‬דוסי קוח‬

‫‪7‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 7‬ותוריחו םדאה דובכ ‪:‬דוסי קוח‬

‫פגיעה בכבוד האדם או בחירותו מכוח חוק ‪ //‬טבלה מסכמת‬

‫התנאים‬

‫חוק העומד בתנאי פסקת‬ ‫ההגבלה‬ ‫(סעיף ‪)8‬‬

‫חוק הפוגע בזכויות המשרתים‬ ‫בכוחות הביטחון‬ ‫(סעיף ‪)9‬‬

‫מכוח חוק או מכוח‬ ‫הסמכה מפורשת בחוק‬ ‫הולם את ערכי מדינת‬ ‫ישראל‬ ‫לתכלית ראויה‬ ‫במידה שאינה עולה על‬ ‫הנדרש‬

‫לתכלית ראויה‬ ‫במידה שאינה עולה על‬ ‫הנדרש מאופיו ומהותו של‬ ‫השירות‬

‫‪148‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫חוק שהיה תקף ערב‬ ‫תחילת חוק היסוד‬ ‫(סעיף ‪)10‬‬ ‫ללא תנאים‬

‫תקנות שעת חירום‬ ‫(סעיף ‪)12‬‬ ‫הוכרז מצב חירום‬ ‫במדינה‬ ‫לתכלית ראויה‬ ‫במידה שאינה עולה‬ ‫על הנדרש‬