Data Loading...

חוק הירושה - הוראות כלליות - 0.2 Flipbook PDF

חוק הירושה - הוראות כלליות - 0.2


116 Views
109 Downloads
FLIP PDF 493.38KB

DOWNLOAD FLIP

REPORT DMCA

‫תויללכ תוארוה ‪:‬ןושאר קרפ‬

‫–ה"כשתה ‪,‬השוריה קוח קוח‬

‫‪1‬‬

‫פרק ראשון‪ :‬הוראות כלליות‬

‫יחידת לימוד ‪ / 1‬הוראות כלליות‬ ‫נשים לב ‪ //‬הפרק הראשון בחוק הירושה – פרק ההוראות הכלליות – חל הן על ירושה על פי צוואה והן על‬ ‫ירושה על פי דין‪.‬‬

‫‪ .1‬הירושה‬

‫הירושה‬

‫במות אדם עובר עזבונו ליורשיו‪.‬‬

‫לאחר מותו‪ ,‬עיזבונו של אדם עובר ליורשים שלו‪.‬‬

‫מהו עיזבון?‬ ‫ִעּזָ בֹון הוא שם כללי לכל רכושו של הנפטר בעת מותו‪ ,‬מכל סוג (נכסים מוחשיים‪ ,‬זכויות‪ ,‬חובות וטובות הנאה‬ ‫שהשאיר אחריו המנוח)‪.‬‬ ‫פסיקה ‪ //‬עיזבון הוא כלל נכסי המת העוברים בירושה אל היורש [ע"א ‪.]145/83‬‬ ‫חריג ‪ //‬העיזבון אינו כולל סכומים המגיעים לנפטר על פי חוזה ביטוח‪ ,‬על פי חברות בקופת קצבה (פנסיה)‬ ‫או בקופת תגמולים (קופת גמל)‪ .‬כספים אלה יועברו למוטבים שהגדיר להם המנוח מבעוד מועד‪ ,‬אלא אם כן‬ ‫הותנה במפורש כי הם יכללו בעיזבון על ידי הנפטר‪.‬‬ ‫העיזבון מתחלק בין יורשי הנפטר‪ ,‬לפי הוראות צוואתו וככל שהמנוח לא הותיר צוואה אחריו‪ ,‬העיזבון מחולק‬ ‫בהתאם לחוק הירושה‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬סעיף זה מבטא את עקרון הנפילה המיידית של העיזבון ליורשי המנוח – זכותם של היורשים‬ ‫נופלת מיד עם מותו של המנוח‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫חוק הירושה‪ ,‬חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות‬

‫–ה"כשתה ‪,‬השוריה קוח קוח‬

‫‪1‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 1‬תויללכ תוארוה‬

‫נשים לב ‪ //‬עם זאת‪ ,‬נפסק לא אחת כי הנפילה המיידית של העיזבון אינה יוצרת בעלות קונקרטית בנכס זה‬ ‫או אחר [ע"א ‪.]834/75‬‬ ‫היגיון ‪ //‬הליך ההורשה מורכב ממספר שלבים בטרם הזכות של היורשים מתגבשת‪ .‬כלומר בשלב‬ ‫הראשון אוחזים היורשים באגד זכויות המורכב מנכסי העיזבון בשלמותו ורק לאחר מתן צו ירושה או‬ ‫קיום צוואה וכן חלוקת העיזבון – מתגבשת זכות קונקרטית לכל יורש בנכס זה או אחר‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬סעיף ‪(7‬ד) לחוק הירושה נוגד את עקרון הנפילה המיידית – הוא אוסר על היורש לעשות פעולה של‬ ‫העברה או שעבוד של נכס עד לחלוקת העיזבון‪.‬‬ ‫פסיקה ‪ //‬מעקרון הנפילה המיידית נגזר כי העיזבון אינו אישיות משפטית‪ ,‬ולכן הוא אינו יכול לתבוע או להיתבע‬ ‫(כלומר להיות בעל דין) מבלי שימונה לו מנהל עיזבון [ע"א ‪.]148/53‬‬ ‫היגיון ‪ //‬אחד מהשלבים שעל היורשים לעבור בטרם תתגבש זכותם בחלק מסוים מעיזבון המנוח הוא‬ ‫הליך של סילוק חובות העיזבון‪ .‬נושה שמעוניין לתבוע את העיזבון יוכל לעשות זאת רק לאחר מינוי מנהל‬ ‫לעיזבון‪ ,‬משום שהעיזבון אינו אישיות משפטית‪.‬‬

‫‪ .2‬היורשים‬

‫היורשים‬

‫היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה; הירושה‬ ‫היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה‪.‬‬

‫זהות היורשים תהיה על פי ההוראות בדין‪ ,‬אלא אם כן המוריש ערך צוואה‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬זהות היורשים תהיה‬ ‫לפי צוואתו‪.‬‬

‫ >>>‪(66‬ב)‪ .‬הצהרה על זכויות היורשים‬ ‫ציווה המוריש חלק מנכסיו‪ ,‬יינתן על אותו חלק צו‬ ‫קיום‪ ,‬ועל הנותר – צו ירושה‪.‬‬

‫נשים לב ‪ //‬לעיתים המוריש עורך צוואה אך בעת עשייתה הוא שוכח להוריש נכס מסוים או טרם מחליט למי‬ ‫להורישו‪ .‬אם המוריש ציווה רק חלק מרכושו בצוואה‪ ,‬או אם ציווה את כל רכושו אך חלק מן הצוואה נפסל‪:‬‬

‫‪14‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫תויללכ תוארוה ‪:‬ןושאר קרפ‬

‫–ה"כשתה ‪,‬השוריה קוח קוח‬

‫‪1‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 1‬תויללכ תוארוה‬

‫ ‪ .‬אעל החלק שציווה או שנותר בתוקף – יינתן צו קיום צוואה‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בעל יתרת העיזבון יינתן צו ירושה‪.‬‬

‫‪ .3‬כשרות לרשת‪ :‬בני אדם‬

‫כשרות לרשת‪ :‬בני אדם‬

‫(א) כל מי שהיה בחיים במות המוריש כשר לרשת אותו‪.‬‬

‫ככלל‪ ,‬אדם כשר לרשת אם היה בחיים כשמת המוריש‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬יורש שהיה בחיים כשהמוריש מת‪ ,‬אך נפטר לפני שניתן צו ירושה או צו קיום צוואה – מעמדו כיורש‬ ‫לא ייפגע‪ ,‬וחלקו יעבור ליורשיו‪.‬‬

‫(ב) מי שנולד תוך ‪ 300‬יום לאחר מות המוריש‪ ,‬דינו כדין מי‬ ‫שהיה בחיים במות המוריש‪ ,‬זולת אם הוכח שהורתו הייתה‬ ‫אחרי כן‪.‬‬

‫מי שנולד לאחר מות המוריש‬ ‫חריג ‪ //‬מי שנולד לאחר מות המוריש יוכל להיחשב ליורשו אם נולד בתוך ‪ 300‬ימים מהיום שבו נפטר המוריש‪.‬‬ ‫חזקה זו חלה על כל יורש פוטנציאלי על פי דין‪ ,‬הן על פי דין והן על פי צוואה‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬אפשר לסתור את החזקה אם מוכיחים שתחילת ההיריון הייתה לאחר מות המוריש‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ // 1‬יוסי הלך לעולמו בעת שהייתה אשתו לילך בחודש התשיעי להריונה‪ .‬כשבועיים לאחר מותו של‬ ‫יוסי נולד בנו יהונתן‪ .‬יהונתן הוא בנו של יוסי‪ ,‬ומשום שנולד בתוך ‪ 300‬ימים ממותו – הוא כשיר לרשת את יוסי‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ // 2‬בת זוגו של צחי‪ ,‬שאינה נשואה לו‪ ,‬התעברה מצחי באמצעות הזרעה מלאכותית כשנתיים לאחר‬ ‫מותו של צחי‪ .‬מכיוון שילדו של צחי נולד לאחר שחלפו ‪ 300‬ימים ממותו – הוא אינו כשיר לרשת אותו אף על פי‬ ‫שהוא בנו‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫חוק הירושה‪ ,‬חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות‬

‫–ה"כשתה ‪,‬השוריה קוח קוח‬

‫‪1‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 1‬תויללכ תוארוה‬ ‫זכויות הירושה של ילד‬

‫(ג) לעניין זכויות הירושה של ילד אין נפקא מינה אם בשעת‬ ‫לידתו היו הוריו נשואים זה לזה‪ ,‬ואם לא‪.‬‬

‫זכותו של ילד לרשת את הוריו אינה תלויה בשאלה אם הם נישאו זה לזה או לא‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬הוראה זו נועדה להסיר את הספק אם ילד שנולד מחוץ לנישואין זכאי לרשת את הוריו [ע"א‬ ‫‪.]3077/90‬‬

‫‪ .4‬כשרות לרשת‪ :‬תאגידים‬

‫כשרות לרשת‪ :‬תאגידים‬

‫תאגיד כשר לרשת אם במות המוריש היה כשר לזכות‬ ‫בנכסים או אם נעשה כשר לזכות בנכסים תוך שנה ממתן צו‬ ‫קיום הצוואה; בית המשפט רשאי להאריך תקופה זו בשנה‬ ‫נוספת‪.‬‬

‫תאגיד אינו יכול לרשת על פי חוק‪ ,‬אלא בדרך של צוואה בלבד‪.‬‬ ‫תאגיד יוכל לרשת נכסים מעיזבונו של מנוח באחת מ־‪ 3‬נסיבות‪:‬‬ ‫הוא היה כשר לזכות בהם כבר במות המוריש;‬ ‫הוא נעשה כשר לזכות בנכסים בתוך שנה מיום שניתן צו קיום הצוואה‪.‬‬ ‫בית המשפט רשאי להאריך את התקופה בשנה נוספת‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬מצווה יכול להורות בצוואתו כי לאחר פטירתו ישמש עזבונו בסיס לקרן אשר תוקם לשם חלוקת‬ ‫עזבונו‪ ,‬ולהתוות קריטריונים לחלוקה‪.‬‬ ‫כלומר התאגיד הוא היורש‪ ,‬והאחרים – שאינם יורשים – הם הנהנים מנכסי העיזבון שבהם זכה התאגיד‪.‬‬ ‫הקמת תאגיד בידי המוריש מאפשרת לו לצוות רכוש גם לילדים שנולדו בחלוף יותר מ־‪ 300‬ימים מפטירת‬ ‫המוריש‪ .‬אומנם הם אינם זכאים לרשת אישית‪ ,‬אך הם זכאים ליהנות מקרן לחלוקת העיזבון שהוקמה בידי‬ ‫המצווה‪ ,‬על פי הוראה בצוואתו‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬דוד המוריש יכול להקים בחייו את תאגיד "אלו היו ילדיי"‪ ,‬או לחילופין להורות בצוואתו על הקמת‬ ‫התאגיד בתוך שנה ממותו‪ ,‬וכן להורות בצוואתו כי יש לצוות את רכושו לתאגיד‪ ,‬ולקבוע בצוואה כי ילדים שייוולדו‬ ‫מזרעו גם לאחר מותו‪ ,‬בכל נקודת זמן‪ ,‬יהיו זכאים ליהנות מן הזכויות בתאגיד זה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫תויללכ תוארוה ‪:‬ןושאר קרפ‬

‫–ה"כשתה ‪,‬השוריה קוח קוח‬

‫‪1‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 1‬תויללכ תוארוה‬ ‫פסלות לרשת בשל הרשעה‬

‫‪ .5‬פסלות לרשת‬ ‫(א) אלה פסולים לרשת את המוריש‪:‬‬ ‫(‪ )1‬מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש או‬ ‫שניסה לגרום למותו;‬ ‫(‪ )2‬מי שהורשע על שהעלים או שהשמיד את צוואתו האחרונה‬ ‫של המוריש‪ ,‬או שזייף אותה‪ ,‬או שתבע על פי צוואה מזויפת‪.‬‬ ‫(ב) מי שהורשע על שניסה לגרום למות המוריש והמוריש‬ ‫מחל לו‪ ,‬בכתב או על ידי עשיית צוואה לטובתו‪ ,‬חוזר ונעשה‬ ‫כשר לרשת את המוריש‪.‬‬

‫הארה ‪ //‬הנורמה שלפיה "לא יהא חוטא נשכר" הייתה עיקרון מנחה בדיני ממונות‪ .‬עיקרון זה בא לידי ביטוי גם‬ ‫בחוק הירושה‪ ,‬באמצעות סעיף זה‪.‬‬ ‫יורש שהורשע באחת מן העבירות האלה‪ ,‬יהיה פסול לרשת‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אעבירה נגד המוריש‪:‬‬ ‫ ‪1 .‬גרם במתכוון למותו של המוריש‪.‬‬ ‫ ‪2 .‬ניסה לגרום למותו של המוריש‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עבירה נגד הצוואה‪:‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬

‫‪1‬העלים צוואה‪.‬‬ ‫‪2‬השמיד צוואה‪.‬‬ ‫‪3‬זייף צוואה‪.‬‬ ‫‪4‬הגיש תביעה לפי צוואה מזויפת‪.‬‬

‫נשים לב ‪ //‬כללי פסלות אלה יחולו רק אם ניתן פסק דין המרשיע את אותו יורש בעבירות המפורטות בו‪.‬‬ ‫חריג ‪ //‬אדם שהורשע בניסיון לגרום למותו של המוריש יכול לחזור להיות כשר לרשת אם המנוח מחל לו בכתב‬ ‫או בדרך של עריכת צוואה לטובתו (משתמע שהמנוח סלח לו אם עשה לאחר מכן צוואה לטובתו)‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬שאול הורשע בעבירת רצח אביו‪ ,‬ולכן לא יוכל לרשת אותו גם אם אביו ערך צוואה לטובתו לפני מותו‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬אילו היה שאול מורשע בניסיון לרצח אביו‪ ,‬ולאחר מכן היה אביו של שאול עושה צוואה חדשה‬ ‫לטובתו‪ ,‬אזי שאול היה כשר לרשת אותו‪ .‬עצם עשיית הצוואה לטובת שאול לאחר ההרשעה מעידה על כך‬ ‫שאביו של שאול מחל לו על מעשיו‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫חוק הירושה‪ ,‬חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות‬

‫–ה"כשתה ‪,‬השוריה קוח קוח‬

‫‪1‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 1‬תויללכ תוארוה‬

‫‪ .6‬הסתלקות היורש מזכותו בעיזבון‬

‫הסתלקות יורש – ויתור על הזכות לרשת‬

‫(א) לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון רשאי יורש‪,‬‬ ‫בהודעה בכתב לרשם לעניני ירושה‪ ,‬או לבית המשפט כאשר‬ ‫הענין הועבר אליו לפי סעיף ‪67‬א‪ ,‬להסתלק מחלקו בעיזבון‪,‬‬ ‫כולו או מקצתו או ממנה שהוא זכאי לה על פי צוואה‪ ,‬כולה‬ ‫או מקצתה‪.‬‬

‫יורש רשאי להסתלק מן העיזבון‪ ,‬כלומר לוותר על זכותו לקבל את הירושה‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬אומנם בדיני ירושה ניתן משקל רב לרצונו של המוריש‪ ,‬אולם רצון זה אינו יכול לפגוע בחופש‬ ‫של היורש שלא לקבל ירושה שהוא אינו מעוניין בה‪.‬‬ ‫הסתלקות יורש נעשית בדרך של תצהיר החתום בידי המסתלק‪ ,‬והודעת ההסתלקות צריכה להתקבל על ידי‬ ‫רשם או על ידי בית משפט – אם העניין הועבר אליו‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬מי שהסתלק – רואים אותו כאילו לא היה יורש מלכתחילה‪.‬‬

‫(ב) מי שהסתלק מחלקו בעיזבון‪ ,‬רואים אותו במידה‬ ‫שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה; אין הסתלקות‬ ‫לטובת אדם אחר‪ ,‬אלא לטובת בן‪-‬זוגו‪ ,‬ילדו או אחיו של‬ ‫המוריש‪.‬‬ ‫‪.‬‬

‫מועד ההסתלקות‬ ‫ההסתלקות תיעשה לאחר מות המוריש אך לפני חלוקת העיזבון‪ ,‬כלומר‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אאי אפשר להסתלק מהעיזבון אם המוריש בחיים‪.‬‬ ‫ ‪ .‬באפשר להסתלק מהעיזבון גם לאחר שניתן צו ירושה או צו קיום צוואה‪ ,‬כל עוד לא חולק העיזבון בפועל‪.‬‬ ‫פסיקה ‪ //‬במקרה כזה יש להגיש בקשה לתיקון צו הירושה או צו קיום צוואה [תמ"ש ‪.]82221/96‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬שמואל‪ ,‬שהיה נשוי ואב לילד בשם ליעד‪ ,‬הלך לעולמו‪ .‬שמואל לא ערך צוואה‪ ,‬ולכן‪ ,‬על פי הוראות הדין‬ ‫– אשתו של שמואל תירש מחצית מהעיזבון ואילו בנו ליעד יירש את המחצית הנותרת‪ .‬ליעד החליט להסתלק‬ ‫מהעיזבון לטובת אימו (בת זוגו של המוריש)‪ .‬לכן‪ ,‬בעת הגשת הבקשה לצו ירושה על פי דין‪ ,‬הגיש ליעד תצהיר‬ ‫הסתלקות לטובת אימו‪ .‬החוק מאפשר לליעד להסתלק גם לאחר מתן צו ירושה וכל עוד לא חולק העיזבון‪,‬‬ ‫בדרך של הגשת בקשה לתיקון צו ירושה בצירוף תצהיר הסתלקות לטובת אימו (סעיף ‪ 72‬לחוק הירושה)‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫תויללכ תוארוה ‪:‬ןושאר קרפ‬

‫–ה"כשתה ‪,‬השוריה קוח קוח‬

‫‪1‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 1‬תויללכ תוארוה‬ ‫הסתלקות מירושה על פי דין לעומת הסתלקות מירושה על פי צוואה‬ ‫יורש על פי דין יוכל להסתלק מכל חלקו בעיזבון או מקצתו – כלומר רק מכל חלקו בעיזבון או משיעור ממנו‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬יורש על פי צוואה יוכל להסתלק גם ממנה שהוא זכאי לה או מקצתה – כלומר מרכוש מסוים‬ ‫שהוגדר בצוואה (כגון רכב או דירה) או מחלק ממנו‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬כשמדובר ביורש על פי דין‪ ,‬להבדיל מיורש על פי צוואה‪ ,‬הנכס המסוים אינו נופל בחלקו עד‬ ‫לחלוקת העיזבון‪ .‬לכן בשלב מוקדם יותר הסתלקות מנכס מסוים תהיה למעשה הסתלקות המותנית‬ ‫בכך שהוא יקבל את הנכס‪ ,‬וזו בטלה לפי סעיף ‪(6‬ד)‪.‬‬

‫אופן ההסתלקות‬ ‫הסתלקות נעשית באמצעות שליחת הודעה בכתב לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט אם הטיפול בתיק‬ ‫הועבר אליו‪.‬‬

‫דרכי הסתלקות‬ ‫היורש רשאי להסתלק ב־‪ 2‬דרכים בלבד‪:‬‬ ‫הסתלקות כללית – החלק שממנו הסתלק היורש עובר לשאר היורשים ומתחלק ביניהם לפי דין‪.‬‬ ‫הסתלקות לטובת אחר – היורש מסתלק מחלקו לטובת בן זוגו של המוריש‪ ,‬ילדו של המוריש או אחיו של‬ ‫המוריש בלבד‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬באשר להסתלקות לטובת אחר – אי אפשר להסתלק לטובת אדם שאינו בן זוג‪ ,‬ילד או אח של‬ ‫המוריש‪ .‬הסתלקות לטובת מי שאינו נמנה עם אלה היא חסרת תוקף‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬ראובן ורבקה נישאו ולשניים נולד בן‪ ,‬יהודה‪ .‬שמעון‪ ,‬אחיו של ראובן‪ ,‬נפטר‪ ,‬והוריש לו את כל נכסיו‪.‬‬ ‫ראובן לא יוכל להסתלק מזכותו בעיזבון לטובת רבקה או יהודה‪ ,‬שכן רבקה אינה בת זוגו של שמעון ויהודה‬ ‫אינו בנו‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫חוק הירושה‪ ,‬חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות‬

‫–ה"כשתה ‪,‬השוריה קוח קוח‬

‫‪1‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 1‬תויללכ תוארוה‬ ‫מעמד המסתלק‬ ‫לאחר שיורש מסתלק רואים אותו כאילו לא היה יורש מלכתחילה‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬בפסיקה נדונו מקרים שבהם ההסתלקות מן הירושה נועדה לעקוף מצב מסוים‪ ,‬כגון גריעה מזכויות‬ ‫נושים [ע"א ‪ ]4372/91‬או תנאי בצוואה [רע"א ‪ .]5103/95‬נקבע כי הסתלקות מירושה כפופה גם לדרישת תום‬ ‫הלב‪ ,‬וכי יורש אינו יכול להסתלק מנטל שהוטל עליו אם הסתלקות זו פוגעת בצד שלישי‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬יורש שמצוי בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי מגיש תצהיר הסתלקות מחלקו‪ ,‬בית משפט רשאי‬ ‫לבטל את הסתלקותו משום שהיא אינה בתום לב (סעיף ‪7‬ג לחוק הירושה)‪.‬‬

‫הסתלקות קטין ופסול דין‬

‫(ג) הסתלקות של קטין ושל מי שהוכרז פסול‪-‬דין טעונה‬ ‫אישור בית המשפט‪.‬‬

‫אם קטין או פסול דין מעוניינים להסתלק מחלקם בעיזבון‪ ,‬עליהם לקבל את אישור בית המשפט להסתלקות‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬קיים חשש כי הקטין ופסול הדין אינם יכולים להבין כי משמעות ההסתלקות היא ויתור על‬ ‫חלקם בעיזבון‪ ,‬וכי ויתור זה יגרום לאובדן זכויותיהם בעיזבון‪.‬‬

‫הסתלקות מותנית‬

‫(ד) הסתלקות על תנאי – בטלה‪.‬‬ ‫(ה) בחוק זה‪" ,‬רשם לעניני ירושה" – כמשמעותו בסעיף ‪65‬א‬

‫הסתלקות שתוקפה מותנה בתנאי – חסרת תוקף‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬לימור ושי הם ילדיו ויורשיו של אהרן‪ .‬לימור הסכימה להסתלק מהעיזבון לטובת שי‪ ,‬בתנאי שבעוד‬ ‫שנה יעבור להתגורר סמוך אליה ויסייע בעסק המשפחתי‪ .‬מאחר שההסתלקות של לימור מותנית – היא בטלה‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬לכאורה‪ ,‬אם ההסתלקות מותנית בקבלת תמורה – היא בטלה‪ .‬אולם בפסיקה נקבע כי עצם קבלת‬ ‫תמורה בעבור ההסתלקות אינה מונעת את סיווג הפעולה כהסתלקות‪ ,‬ויש לבחון את מהות ההתחייבות [ע"א‬ ‫‪.]4372/91‬‬ ‫‪20‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫תויללכ תוארוה ‪:‬ןושאר קרפ‬

‫–ה"כשתה ‪,‬השוריה קוח קוח‬

‫‪1‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 1‬תויללכ תוארוה‬ ‫תוצאות פסלות והסתלקות יורש‬

‫ >>>‪ .15‬יורש פסול ויורש שהסתלק‬

‫יורש אשר פסול לרשת ויורש שהסתלק בהסתלקות כללית – חלקיהם בעיזבון מתווספים לשאר היורשים‬ ‫הנותרים על פי חלקיהם‪.‬‬

‫מי שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מחלקו בעיזבון‬ ‫שלא לטובת בן‪-‬זוגו‪ ,‬ילדו או אחיו של המוריש‪ ,‬חלקו‬ ‫מתווסף לשאר היורשים על פי חלקיהם‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬אם לא מדובר בצוואה‪ ,‬ואין הוראה אחרת שהותיר המנוח למקרה כזה – חלים כללי הירושה על פי דין‪,‬‬ ‫ולפיכך חלקו של היורש הפסול והיורש שהסתלק בהסתלקות כללית יתווסף לשאר היורשים על פי דין‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬אברהם הלך לבית עולמו בהיותו אלמן ולו שני ילדים‪ :‬יניב ושאול‪ .‬על פי כללי הירושה בדין‪ ,‬שני ילדיו‬ ‫של אברהם יורשים אותו בחלקים שווים‪ .‬עם הגשת הבקשה לצו ירושה הוסיף שאול תצהיר הסתלקות כללית‬ ‫מעיזבונו של אביו אברהם‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬חלקו של שאול מתווסף לשאר היורשים על פי דין לפי חלקיהם –‬ ‫כלומר יניב יירש את עיזבון אביו בשלמות‪.‬‬

‫עסקאות בירושה‬ ‫החוק מגדיר אילו עסקאות מותר או אסור ליורשים לעשות בירושה‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬המחוקק ביקש למנוע מצבים שמגבילים את חופש הציווי של המוריש‪.‬‬ ‫הארה ‪ //‬סעיף זה דן בעסקאות שנעשו בתקופה שבין מות המוריש לחלוקת העיזבון‪ .‬לאחר קבלת הצו וחלוקת‬ ‫העיזבון‪ ,‬יוכל היורש להעביר את חלקו בדרך הרגילה הקבועה בחוק‪.‬‬ ‫‪ .7‬עסקאות אחרות בזכות היורש‬

‫העברה‪ ,‬שעבוד או עיקול‬

‫(א) לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון רשאי יורש‪,‬‬ ‫בהסכם שבכתב‪ ,‬להעביר או לשעבד את חלקו בעיזבון‪ ,‬כולו‬ ‫או מקצתו‪ ,‬ורשאים נושי היורש לעקל חלקו בעיזבון‪.‬‬

‫היורש רשאי להתקשר בהסכם בכתב שמטרתו להעביר את חלקו בעיזבון או לשעבד אותו‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬נושה של היורש יוכל להטיל עיקול על חלקו של היורש בעיזבון‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫חוק הירושה‪ ,‬חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות‬

‫–ה"כשתה ‪,‬השוריה קוח קוח‬

‫‪1‬‬

‫(ב) העברה ושעבוד כאמור מצד קטין ומצד מי שהוכרז‬ ‫פסול‪-‬דין טעונים אישור בית המשפט‪.‬‬ ‫(ג) העברה‪ ,‬שעבוד או עיקול כאמור אינם מקנים זכויות אלא‬ ‫כדי המגיע ליורש בחלוקת העיזבון; הם שוללים מן היורש‬ ‫את הזכות להסתלק מחלקו בעיזבון‪.‬‬ ‫(ד) זכותו של יורש בנכס מסויים מנכסי העיזבון אינה ניתנת‬ ‫להעברה‪ ,‬לשעבוד או לעיקול כל עוד לא חולק העיזבון‪.‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 1‬תויללכ תוארוה‬

‫היקף הזכות שמועברת בעסקאות אלה מוגבל לזכות שיש ליורש בעיזבון‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬היורש יוכל לעשות עסקה בזכותו רק לאחר מות המוריש‪ ,‬וכל עוד לא חולק העיזבון‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬פטירת מוריש ומתן צו אינם מקנים ליורש זכויות בנכס‪ .‬זכותו של היורש עד לחלוקת העיזבון היא‬ ‫ערטילאית‪ ,‬ומתגבשת רק לאחר חלוקת נכסי העיזבון‪.‬‬ ‫חריג ‪ //‬אי אפשר לערוך עסקאות או לשעבד או לעקל זכויות של יורש בנכס מסוים טרם חלוקת העיזבון‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬יורש אינו יכול להסתלק ממה שאין לו (כלומר מנכס מסוים או מחלק כלשהו בו)‪ ,‬ולפני שחולק‬ ‫העיזבון הוא אינו יכול לדעת אילו נכסים ספציפיים יגיעו אליו [ע"א ‪.]834/75‬‬

‫העברת זכות הירושה של קטין או פסול דין‬ ‫אם היורש הוא קטין או פסול דין‪ ,‬עליו לקבל את אישור בית המשפט כדי להתקשר בהסכם להעברת חלקו‬ ‫בעיזבון או לשעבודו‪.‬‬

‫מניעת הסתלקות‬ ‫עשיית עסקה בזכות היורש לאחר מות המוריש שוללת מהיורש את זכותו להסתלק מחלקו בעיזבון‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬אדם שעושה עסקה עם יורש בנוגע לחלקו בעיזבון – קונה את זכויותיו או משעבד אותן לטובתו –‬ ‫מסתמך על מעמדו כיורש‪ ,‬אשר מאפשר לו לבצע עסקאות בירושה‪ .‬אם כעת יסתלק היורש מן הירושה‪,‬‬ ‫ייפגע מי שעשה עסקה עם היורש בהסתמך על זכויותיו כיורש‪ ,‬ולכן הסעיף אוסר על ההסתלקות‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬אילו הותר ליורש להסתלק מחלקו בירושה‪ ,‬עשוי היה יורש שעוקלו זכויותיו להתחמק מתשלום חובו‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬אם טרם הוטל העיקול על חלקו בעיזבון‪ ,‬עומדת ליורש עדיין הזכות להסתלק ממנו [ע"א ‪.]639/69‬‬ ‫‪22‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫תויללכ תוארוה ‪:‬ןושאר קרפ‬

‫–ה"כשתה ‪,‬השוריה קוח קוח‬

‫‪1‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 1‬תויללכ תוארוה‬

‫‪ .8‬עסקאות בירושה עתידה‬

‫עסקאות בירושה עתידית‬

‫(א) הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו‬ ‫בחייו של אותו אדם – בטלים‪.‬‬

‫עסקה בירושה עתידית לפני מות המוריש – בטלה‪.‬‬ ‫החוק קובע כי הסכם בנוגע לירושתו של אדם או הסכם לוותר על ירושתו בעודו חי הוא הסכם חסר תוקף ולכן‬ ‫בטל‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬כוונת הסעיף היא להבטיח את חופש הציווי‪ ,‬ולכן יש להקפיד כי המוריש לא יוכל להגביל חופש‬ ‫זה בדרך של הסכמים עם יורשים או עם צדדים נוספים – לעומת כתיבת צוואה‪ ,‬שאותה הוא יכול לשנות‬ ‫עד יום מותו [בע"ם ‪ ;8974/12‬ע"א ‪.]155/37‬‬ ‫פסיקה ‪ //‬סעיף זה מגביל את חופש החוזים‪ ,‬ולכן נקבע בפסיקה [ע"א ‪ ]682/74‬כי יש לפרשו על דרך הצמצום‬ ‫המרבי והקפדנות החמורה‪ ,‬ולהבחין בין ‪ 2‬סוגי עסקאות‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אעסקאות שעניינן העברת הירושה‪ ,‬כלומר שלילת זכות ירושה מיורש על פי דין או הענקת זכות ירושה למי‬ ‫שאינו יורש על פי דין – אסורות‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בעסקאות בעניין העיזבון או נכס מסוים מנכסי העיזבון – אינן אסורות‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬כלל הבטלות יחול גם על עסקה של מוריש אשר מבטיחה זכות לרשת וגם על עסקה של יורש‬ ‫עתידי אשר בה מוותר אדם על זכותו לרשת‪ .‬לכן‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אמוריש אינו יכול להתקשר בהסכם שבו הוא מתחייב להוריש לאדם אחר את העיזבון שלו‪.‬‬ ‫ ‪ .‬במוריש אינו יכול להתקשר בהסכם עם ילדיו שבו הוא מסכים לנשל את אחד מילדיו מירושתו‪.‬‬ ‫ ‪ .‬גיורשים עתידיים אינם יכולים להתקשר ביניהם בהסכם שקובע מי יירש את העיזבון ומי לא יירש אותו‪.‬‬ ‫חריג ‪ // 1‬כשאדם עורך צוואה בעקבות הסכם כאמור‪ ,‬בניגוד להסכם – הצוואה תהיה תקפה‪ .‬כלומר‪ ,‬עסקאות‬ ‫עם אדם בנוגע לאופן שבו יוריש את רכושו – הן עצמן בטלות‪ ,‬ולא יהיה אפשר לאכוף אותן‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬האדם‬ ‫שהתקשר בהסכם לפיו הוא מתחייב איך לחלק את ירושתו יכול‪ ,‬אם ירצה‪ ,‬להוריש בצוואה בהתאם לקבּוע‬ ‫בהסכם‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫חוק הירושה‪ ,‬חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות‬

‫–ה"כשתה ‪,‬השוריה קוח קוח‬

‫‪1‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 1‬תויללכ תוארוה‬

‫דוגמה ‪ //‬אסף התקשר בהסכם עם ילדיו‪ .‬לפי ההסכם‪ ,‬אורי בנו יקבל את כל רכושו של אסף ואילו בתו נורית‬ ‫תנושל מעיזבונו‪ .‬לאחר מכן וכדי למנוע מריבות‪ ,‬החליט אורי להתקשר בהסכם עם נורית אחותו שעל אף‬ ‫ההסכם עם אביהם אסף – הם יתחלקו בעיזבון שווה בשווה‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬הסכם זה בטל משום שנאסר על אסף להתקשר בהסכם שבו הוא מתחייב להוריש את כל רכושו לבנו‬ ‫אורי ולנשל את בתו נורית‪ .‬כמו כן‪ ,‬אורי ונורית‪ ,‬ילדיו של אסף‪ ,‬אינם יכולים להתקשר ביניהם בהסכם אשר קובע‬ ‫מי יירש את העיזבון‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם אסף מעוניין לעשות צוואה ולכתוב בה כי מוריש את כל רכושו לבנו דוד‬ ‫– צוואה כזו תהיה תקפה‪.‬‬ ‫חריג ‪ // 2‬יורשים עתידיים רשאים להתקשר בהסכם לעסקה עתידית בנכסי העיזבון שאותם הם אמורים‬ ‫לרשת‪ .‬צריך לשים לב שעסקה כזאת היא עסקה שמותנית בתנאי לפיו הם באמת יירשו את הנכסים [ע"א‬ ‫‪ ;263/80‬ע"א ‪.]489/78‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬אורי ונורית התקשרו בהסכם כי כאשר אביהם יוריש להם את כל רכושו‪ ,‬הם ימכרו את הנכסים ויחלקו‬ ‫את הכספים ביניהם‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬הבחנה בין הסכם בדבר ירושה לבין הסכם בדבר עיזבון אינה פשוטה והיא נלמדת מנוסח‬ ‫ההתחייבות עצמה‪ ,‬התנהגות הצדדים וכן נסיבות העניין [ע"א ‪.]6567/99‬‬

‫התחייבות למתנה לאחר המוות – בטלה‬

‫(ב) מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר‬ ‫מותו של הנותן‪ ,‬אינה בת‪-‬תוקף אלא אם נעשתה בצוואה לפי‬ ‫הוראות חוק זה‪.‬‬

‫הסכם שבו המוריש מתחייב עוד בחייו להעניק לאחר מותו מתנה לאדם אחר הוא הסכם חסר תוקף משפטי ולכן‬ ‫בטל‪ ,‬אלא אם כן המתנה ניתנה בצוואה [ע"א ‪ ,524/84‬ב"ש ‪.]77/83‬‬ ‫היגיון ‪ //‬כמו בעניין עסקה בירושה עתידית‪ ,‬גם כאן מעוניין המחוקק להגן על חופש הציווי של המוריש‪.‬‬ ‫כוונת המחוקק היא כי מתנה שהבעלות עליה תועבר רק לאחר מותו של המוריש צריכה להינתן בדרך‬ ‫של צוואה‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫תויללכ תוארוה ‪:‬ןושאר קרפ‬

‫–ה"כשתה ‪,‬השוריה קוח קוח‬

‫‪1‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 1‬תויללכ תוארוה‬

‫נשים לב ‪ //‬הוראות אלה חלות רק על הסכמים שנעשו באשר למתנה שתינתן לאחר מותו של נותן המתנה‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬אם נותן המתנה התחייב בעודו בחיים להעניק לאדם אחר מתנה‪ ,‬והבעלות במתנה עברה למקבל‬ ‫המתנה בחייו של נותן המתנה – ההסכם תקף‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬יוסי התקשר בהסכם עם בתו אורה כי לאחר מותו היא תקבל את רכב השרד שלו במתנה‪ .‬הסכם‬ ‫זה הוא חסר תוקף משפטי משום שיש לעשותו בדרך של צוואה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם יוסי העביר את הבעלות‬ ‫על הרכב כבר בעודו בחיים לבתו אורה‪ ,‬אך המשיך לעשות בו שימוש מדי פעם – זוהי עסקה תקפה לפי חוק‬ ‫המתנה‪.‬‬

‫הסתלקות מן העיזבון לעומת עשיית עסקה בעיזבון‬

‫ >>>‪ .130‬דין העברה ושעבוד של חלק בעיזבון‬

‫יש הבדל בין הסתלקות מן העיזבון לבין עשיית עסקה בו‪.‬‬

‫(א) יורש שהעביר או ששעבד את חלקו בעיזבון‬ ‫שטרם חולק‪ ,‬כאמור בסעיף ‪ ,7‬אין הדבר פוגע‬ ‫באחריותו לחובות העיזבון‪.‬‬ ‫(ב) מקבל ההעברה אחראי‪ ,‬כערב לאותו יורש‪,‬‬ ‫לחובות העיזבון שלא סולקו לפני חלוקתו כדי שוויו‬ ‫של מה שקיבל מן העיזבון‪ ,‬ומקבל השעבוד – כדי‬ ‫מה שקיבל תוך מימוש השעבוד‪.‬‬

‫נשים לב ‪ //‬הסתלקות שוללת את מעמדו של המסתלק כיורש ומנתקת אותו מן העיזבון‪ .‬מרגע ההסתלקות לא‬ ‫יחולו על המסתלק חובות או זכויות שקשורות לעיזבון‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬עשיית עסקה בעיזבון (לרבות שעבוד) אינה‬ ‫פוגעת במעמדו של עושה העסקה כיורש‪ ,‬והצד האחר לעסקה אינו מקבל מעמד של יורש‪ .‬גם לאחר עשיית‬ ‫העסקה תחול על היורש אחריות לחובות העיזבון‪ ,‬למשל‪.‬‬ ‫הצד האחר לעסקה יהיה אחראי כערב לעושה העסקה (היורש) ולחובות העיזבון שלא סולקו לפני חלוקת‬ ‫העיזבון‪ .‬אחריותו לא תעלה על שוויו של מה שקיבל בעסקה‪.‬‬ ‫אם העסקה היא שעבוד‪ ,‬אחריותו לא תעלה על שוויו של מה שקיבל ממימוש השעבוד‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬ליצחק חובות בסך ‪ 3‬מיליון ש"ח‪ .‬יצחק נפטר והוריש לבנו יעקב את כל רכושו‪ ,‬שנכללה בו דירת‬ ‫מגורים בשווי ‪ 2‬מיליון ש"ח‪ .‬בטרם חולק העיזבון העביר יעקב את הדירה לבעלותה של דינה‪ ,‬אשתו‪ .‬יעקב יהיה‬ ‫אחראי לחובות העיזבון‪ ,‬ודינה – אשר קיבלה את הדירה – תהיה ערבה לתשלום חובות העיזבון עד לשווי הדירה‬ ‫שקיבלה‪ ,‬כלומר עד ‪ 2‬מיליון ש"ח‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫חוק הירושה‪ ,‬חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות‬

‫–ה"כשתה ‪,‬השוריה קוח קוח‬

‫‪1‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 1‬תויללכ תוארוה‬

‫‪8‬א‪ .‬צוואות הדדיות‬

‫צוואות הדדיות‬

‫(א) בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן‬ ‫הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר; צוואות כאמור יכולות‬ ‫להיעשות בין אם הזוכה על פי כל אחת מהצוואות הוא בן‬ ‫הזוג ובין אם הוא גורם שלישי‪ ,‬בין בשני מסמכים שנערכו‬ ‫באותה עת ובין במסמך אחד (בסעיף זה – צוואות הדדיות)‪.‬‬

‫צוואות הדדיות הן צוואות הנערכות בעקבות החלטה משותפת של בני זוג באשר לתוכנן‪ ,‬ומתוך הסתמכות על‬ ‫כך שכל אחד מהם עורך צוואה שתוכנה זהה לצוואת האחר‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬הזוכה על פי צוואות אלה יכול להיות כל אחד‪ :‬בן הזוג או כל גורם שלישי‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬יצחק ורבקה מעוניינים להבטיח כי לאחר מות אחד מהם תעבור הדירה שלהם לבן הזוג שנותר‬ ‫בחיים‪ ,‬ולאחר מות בן הזוג הנותר – ליעקב בנם‪ .‬ההסדר נועד להבטיח כי כל אחד מהם יחזיק בדירה לאחר‬ ‫פטירת בן זוגו‪ ,‬וגם כי לאחר מות בן הזוג השני הדירה תעבור לבנם‪ .‬אולם מאחר שהם אינם יכולים לשלוט‬ ‫באופן ניהול עיזבונם בידי בן הזוג לאחר שילכו לעולמם‪ ,‬הם עורכים צוואה הדדית; כל אחד מהם מסתמך‬ ‫בצוואתו על התחייבותו של האחר בצוואתו – הן באשר להעברת הדירה לבן זוגו והן באשר להעברת הדירה‬ ‫לבנם יעקב עם מות בן הזוג הנותר בחיים‪.‬‬

‫צורתה של צוואה הדדית‬ ‫בני הזוג יכולים לבחור אם לערוך את צוואותיהם בשני מסמכים נפרדים או במסמך אחד‪.‬‬

‫ביטול צוואה הדדית‬ ‫מאחר שבני הזוג מסתמכים כל אחד על צוואתו של בן זוגו‪ ,‬החוק קובע הגבלות לגבי אופן ביטולן של צוואות‬ ‫הדדיות בידי אחד מבני הזוג‪ ,‬הגבלות שאינן קיימות בצוואות שאינן הדדיות‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬ביסוד הצוואה ההדדית יש הסכמה שלא לבטלה באופן חד־צדדי‪ ,‬הסכמה העומדת בסתירה‬ ‫לעקרון חופש הציווי ולזכות ביטול הצוואה הנגזרת ממנו‪ .‬ההגבלות שנקבעו בחוק לגבי ביטול הצוואה‬ ‫(בחיי בני הזוג או לאחר מותו של אחד מהם) משקפות את הרצון לאזן בין שני העקרונות‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫תויללכ תוארוה ‪:‬ןושאר קרפ‬

‫–ה"כשתה ‪,‬השוריה קוח קוח‬

‫‪1‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 1‬תויללכ תוארוה‬

‫(ב) לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן יתקיים‬ ‫אחד מאלה‪:‬‬

‫ביטול הצוואות ייעשה רק בדרך המפורטת בחוק ויהיה תלוי במועד הביטול‪.‬‬

‫(‪ )1‬בחייהם של שני בני הזוג – המצווה המבקש לבטל את‬ ‫צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני;‬ ‫נמסרה הודעה כאמור‪ ,‬בטלות הצוואות ההדדיות של שני‬ ‫המצווים;‬

‫ביטול כששני בני הזוג בחיים‬

‫נשים לב ‪ //‬ביטולן של שתי הצוואות ייכנס לתוקף בעת מסירת ההודעה בכתב למצווה השני (בן הזוג)‪.‬‬

‫(‪ )2‬לאחר מות אחד מבני הזוג –‬

‫ביטול לאחר שאחד מבני הזוג נפטר‬

‫הצד שמעוניין לבטל את הצוואה ישלח הודעה בכתב לבן זוגו‪.‬‬

‫במצב זה‪ ,‬למבטל הצוואה לא תהיה זכות כלשהי בעיזבונו של בן הזוג שנפטר‪.‬‬ ‫כל עוד לא חולק העיזבון‪ :‬בן הזוג שנותר בחיים נדרש להסתלק הסתלקות כללית מכל נכס בעיזבון של בן הזוג‬ ‫שאמור היה לרשת לפי הצוואה ההדדית‪.‬‬

‫(א) כל עוד לא חולק העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש‬ ‫לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו‪ ,‬לטובת ילדו או‬ ‫לטובת אחיו של המוריש‪ ,‬מכל מנה או מכל חלק בעיזבון‬ ‫שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת;‬

‫דוגמה ‪ //‬יצחק ורבקה ערכו צוואה הדדית ובה ציוו כי חלקו של כל אחד מהם בדירתם יעבור כולו לבן הזוג‬ ‫האחר‪ ,‬ולא לבנם יעקב‪ .‬לאחר מותו של יצחק התחרטה רבקה וביטלה את צוואתה‪ .‬רבקה תהיה חייבת להסתלק‬ ‫הסתלקות כללית מעיזבונו של בעלה‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬ההסתלקות של בן הזוג היא הסתלקות כללית בלבד‪ ,‬והוא לא יכול להסתלק לטובת אדם אחר‪.‬‬ ‫לאחר חלוקת העיזבון‪ :‬בן הזוג שנותר בחיים צריך להחזיר לעיזבון את מה שירש לפי הוראות הצוואה ההדדית‪,‬‬ ‫או את שוויו‪.‬‬

‫(ב) לאחר חלוקת העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש‬ ‫לבטל את צוואתו ישיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית‬ ‫לעיזבון‪ ,‬ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה –‬ ‫ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש;‬ ‫(ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו אם אין בצוואות ההדדיות‬ ‫הוראה אחרת‪ ,‬ואולם‪ ,‬הוראה השוללת לחלוטין את הזכות‬ ‫לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג – בטלה‪.‬‬

‫נשים לב ‪ //‬הוראות החוק בעניין ביטול הצוואות ותוצאות הביטול יחולו רק אם בני הזוג לא קבעו בצוואותיהם‬ ‫הוראה אחרת‪ .‬אולם הם לא יוכלו לקבוע הוראה אשר שוללת מהם את הזכות לבטל את הצוואה‪.‬‬

‫‪27‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫חוק הירושה‪ ,‬חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות‬

‫–ה"כשתה ‪,‬השוריה קוח קוח‬

‫‪1‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 1‬תויללכ תוארוה‬ ‫ביטול צוואות הדדיות שנערכו לפני ‪ 1‬באוגוסט ‪2005‬‬ ‫הארה ‪ //‬הוראות סעיף ‪8‬א חלות רק על צוואות הדדיות שנערכו מ־‪ 1.8.2005‬ואילך‪.‬‬ ‫בפסיקה נקבע כי אם בני זוג ערכו צוואות הדדיות לפני ‪ ,1.8.2005‬אי אפשר להניח כי הם התכוונו להגביל זה את‬ ‫כוחו של זה לשנות את הצוואה [בע"ם ‪ .]10807/03‬לכן‪ ,‬בהיעדר ראיה אחרת על כוונתם – כל אחד מהם רשאי‬ ‫לבטל את צוואתו לפי הדין הרגיל שנקבע לביטול צוואה‪ ,‬כלומר – עשיית צוואה חדשה ותקפה‪.‬‬

‫‪ .9‬שניים שמתו כאחד‬

‫שניים שמתו כאחד – חלוקת העיזבון כשלא ידוע מי מת ראשון‬

‫(א) מתו שניים או יותר ולא נקבע מי מהם מת תחילה‪ ,‬יהיו‬ ‫הזכויות בעזבונו של כל אחד מהם לפי כללים אלה‪:‬‬ ‫(‪ )1‬היה אחד התובעים יורש‪-‬ודאי ותובע אחר היה יורש‪-‬ספק‪,‬‬ ‫עדיף התובע שהוא יורש‪-‬ודאי;‬ ‫(‪ )2‬היו שני התובעים יורשי‪-‬ספק‪ ,‬עדיף התובע שהוא בן‪-‬זוגו‬ ‫או קרובו של המוריש שאת עזבונו מחלקים;‬ ‫(‪ )3‬בין תובעים אחדים באותה דרגת עדיפות יחולק העיזבון‪,‬‬ ‫באין צוואה‪ ,‬לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין‪.‬‬

‫לעיתים שני אנשים מתים בסמיכות זמנים‪ ,‬אך אין דרך להבין מי מהם מת ראשון‪.‬‬ ‫כדי לקבוע את זמן המוות‪ ,‬בית המשפט נסמך על תעודת פטירה‪ ,‬הצהרת מוות או על ראיות אחרות (סעיף‬ ‫‪(68‬א) לחוק זה)‪ .‬לקביעה זו עשויה להיות השפעה על אופן חלוקה הירושה‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬שאול ואחינועם הם בני זוג בעלי רכוש משותף‪ ,‬הנמצאים בהליכי גירושין‪ .‬לבני הזוג יש ילד אחד‬ ‫משותף ששמו לוי‪ .‬במהלך התקופה שבה מתנהלים הליכי הגירושין החל שאול לנהל מערכת יחסים זוגית עם‬ ‫רחל‪ ,‬אך הם לא נישאו‪ .‬שאול ורחל הביאו לעולם ילדה משותפת ששמה רות‪.‬‬ ‫שאול ואחינועם נסעו ברכבם המשותף לפגישה עם מגשרת‪ ,‬ובמהלך נסיעתם נהרגו השניים בתאונת דרכים‪.‬‬ ‫אי אפשר לדעת מי מהם נהרג ראשון‪ .‬אם שאול נהרג ראשון – לפי הדין‪ ,‬אחינועם אשתו יורשת מחצית מעיזבונו‬ ‫ולאחר מותה מחצית מעיזבונה יעבור לילדם המשותף לוי‪ ,‬ואילו את המחצית השנייה יירשו בחלקים שווים‬ ‫ילדיו של שאול – לוי ורות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם אחינועם נהרגה ראשונה – שאול בעלה יירש מחצית מעיזבונה ובנם‬ ‫המשותף לוי יירש את המחצית הנותרת‪ .‬לאחר מותו של שאול יעבור חלקו לילדיו – לוי ורות‪ .‬במצב זה רחל לא‬ ‫תהיה זכאית לדבר מן הירושה‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫תויללכ תוארוה ‪:‬ןושאר קרפ‬

‫–ה"כשתה ‪,‬השוריה קוח קוח‬

‫‪1‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 1‬תויללכ תוארוה‬ ‫הגדרות חשובות‬

‫(ב) בסעיף זה‪" ,‬יורש‪-‬ודאי" – מי שהיה יורש בין אם האחד ובין‬ ‫אם האחר מת תחילה; "יורש‪-‬ספק" – מי שהיה יורש רק אם‬ ‫אחד מהם מת תחילה‪.‬‬

‫ֵיֹורׁש ו ַַּדאי – יורש שזכותו לרשת מתקיימת ללא תלות בקביעה מי מת ראשון‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬אם זוג הורים נהרגו בתאונת דרכים ולא ערכו צוואות‪ ,‬ילדיהם המשותפים הם יורשים ודאיים לפי הדין‪,‬‬ ‫מכיוון שלא משנה מי מן ההורים נהרג ראשון – ילדיהם יירשו אותו‪ .‬ההורה שנהרג שני "יורש" את מחצית העיזבון‬ ‫האחרת של בן זוגו‪ ,‬ובשל מותו – מחצית זו עוברת לילדיהם‪.‬‬ ‫ֵיֹורׁש ָס ֵפק – יורש שזכותו לרשת תלויה בקביעה מי מת ראשון‪ ,‬כלומר הוא יירש רק אם אדם מסוים מת לפני‬ ‫האחר‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬בני זוג נהרגו בתאונת דרכים מבלי שאפשר היה לדעת מי מהם נהרג ראשון‪ ,‬ולהם דירת מגורים אחת‬ ‫בלבד‪ .‬כל אחד מבני הזוג הותיר אחריו אח אחד בלבד‪ ,‬ולזוג אין צאצאים‪ .‬במקרה זה‪ ,‬שני האחים הם בגדר‬ ‫יורשי ספק‪ ,‬מכיוון שמי מבני הזוג שנהרג ראשון מוריש את דירת המגורים לבן זוגו‪ ,‬ושל מותו של בן הזוג האחר‬ ‫– יירש את הדירה אחיו‪ .‬במצב זה ירושת האחים תלויה בקביעה מי מבני הזוג נהרג ראשון‪.‬‬ ‫עדיפות ליורשים מסוימים‬ ‫ ‪ .‬אאם יש גם יורש ודאי וגם יורש ספק – תינתן עדיפות ליורש הוודאי‪.‬‬ ‫ ‪ .‬באם כל היורשים הם יורשי ספק – תינתן עדיפות לבן זוגו של המוריש או לקרוב משפחה שלו‪.‬‬ ‫ ‪ .‬גאם כל התובעים באותה דרגת ודאות (לדוגמה כולם יורשים ודאיים) – חלוקת העיזבון תהיה על פי כללי‬ ‫הדין‪ ,‬אלא אם כן המוריש ערך צוואה‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫יוני ‪2022‬‬