Data Loading...

התיישנות - מהדורה 2 (גרסה לדפוס 23.2) Flipbook PDF

התיישנות - מהדורה 2 (גרסה לדפוס 23.2)

117 Views
17 Downloads
FLIP PDF 1.1MB

‫חוק ההתיישנות‬ ‫התשי"ח–‪1958‬‬

‫הכנה לבחינת‬ ‫ההסמכה‬ ‫לעריכת דין‬

‫דין מהותי‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫עו"ד גל סרוסי‬ ‫עו"ד אריקה סולומון וסר‬ ‫עו"ד חן קראוס‬

‫ניהול אקדמי‪ :‬עו"ד אריקה סולומון וסר‪ ,‬עו"ד רועי ביטון‬

‫חוק ההתיישנות‪ ,‬התשי"ח–‪1958‬‬ ‫הכנה לבחינת ההסמכה לעריכת דין‪ ,‬יוני ‪2022‬‬ ‫עו"ד גל סרוסי‬ ‫עו"ד אריקה סלומון וסר‬ ‫עו"ד חן קראוס‬ ‫עריכה ראשית | עו"ד רון דלומי‬ ‫ייעוץ אקדמי | עו"ד רם גמליאל‬ ‫ניהול אקדמי | עו״ד אריקה סלומון וסר‪ ,‬עו״ד רועי ביטון‬ ‫עריכת לשון ותוכן‪ ,‬ניהול הפקה | נילי גור אריה‬ ‫חקיקה | הוצאת הלכות בע״מ‬ ‫עיצוב ועימוד | אביגיל שפיגל‬ ‫עיצוב גריד | ערן צירמן‬ ‫עיצוב תרשימים | איה נח‬ ‫איורים | ‪Freepik/Storyset‬‬ ‫דפוס | צבעים אמיתיים‬

‫© כל הזכויות שמורות ל־‪ – LAWYERS‬החברה להכנה לבחינות הלשכה‬ ‫אין לשכפל‪ ,‬להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לתרגם‪ ,‬להחסין במאגר מידע‪ ,‬לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל‬ ‫אמצעי – אלקטרוני‪ ,‬אופטי‪ ,‬מכני או אחר – כל חלק שהוא מהחומר שבספר זה‪ .‬שימוש מסחרי מכל סוג‬ ‫בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט‪ ,‬אלא ברשות מפורשת ובכתב מהמו"ל‪.‬‬ ‫הודפס בישראל תשפ"ב‪Printed in Israel 2022 ,‬‬

‫‬

‫‬

‫תוכן העניינים‬ ‫מבוא��‪5‬‬ ‫חוק ההתיישנות‪ ,‬התשי"ח–‪6�� 1958‬‬ ‫יחידת לימוד ‪ / 1‬עיקרי ההתיישנות��‪7‬‬ ‫הגדרות ��‪7‬‬ ‫טענת ההתיישנות – מחסום דיוני ��‪7‬‬ ‫התיישנות והליכי גבייה מנהליים ��‪8‬‬ ‫הזמן לטענת התיישנות – בהזדמנות הראשונה��‪8‬‬ ‫טענת התיישנות בתביעה שכנגד ובטענת קיזוז��‪10‬‬ ‫יחידת לימוד ‪ / 2‬תקופת התיישנות��‪11‬‬ ‫הזמן להתיישנות��‪11‬‬ ‫תחילת תקופת ההתיישנות ��‪13‬‬ ‫תחילת תקופת ההתיישנות – חריגים ��‪17‬‬ ‫יחידת לימוד ‪ / 3‬חישוב תקופת ההתיישנות ��‪22‬‬ ‫עיכוב ההתיישנות – מקרים מיוחדים ��‪22‬‬ ‫חישוב תקופת ההתיישנות לאחר עיכובה ��‪28‬‬ ‫חישוב תקופת ההתיישנות בשל סגירת בית משפט ��‪30‬‬ ‫לאחר אינה משפיעה על התיישנות התובענה ��‪30‬‬ ‫העברת זכות התביעה ֵ‬ ‫עיכוב התיישנות תובענה בשל תקיפה מינית או התעללות ��‪31‬‬ ‫עיכוב התיישנות תובענה נגד מי שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות מין או התעללות��‪33‬‬ ‫יחידת לימוד ‪ / 4‬הוראות שונות��‪36‬‬ ‫הסכמה בכתב על תקופת התיישנות��‪36‬‬ ‫משכונות או שעבודים אינם מתיישנים ��‪36‬‬ ‫התיישנות פסק דין��‪37‬‬ ‫שמירת דינים ודחיית תובענה שלא התיישנה בשל שיהוי ��‪39‬‬ ‫‪3‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני התיישנות‬

‫םיניינעה ןכות‬

‫‬

‫תחולת דיני ההתיישנות על המדינה��‪40‬‬ ‫הוראות מעבר��‪40‬‬ ‫ביצוע ותקנות ��‪41‬‬

‫‪4‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫ ‪ /‬תונשייתהה קוח הנבמ‬ ‫תונשייתהה קוח הנבמ‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫מבנה חוק ההתיישנות‬

‫מבוא‬

‫חוק ההתיישנות‪ ,‬התשי"ח–‪1958‬‬

‫מהי התיישנות?‬ ‫פרק ‪ :1‬עיקרי ההתיישנות (ס' ‪)4–1‬‬ ‫בפרק זה מופיעות הגדרות המונחים הבסיסיות‪ ,‬מוגדרת‬ ‫מהות טענת ההתיישנות ונקבע באיזו נקודת זמן יש לטעון‬ ‫אותה‪.‬‬

‫ִה ְתי ְַּׁשנּות היא טענה שיכול להעלות בעל דין שהוגשה נגדו תביעה; מהותה היא בקשה לסלק את התביעה על‬ ‫הסף מבלי לדון בה‪ ,‬משום שפרק הזמן שנקבע בחוק להגשתה (תקופת ההתיישנות) חלף‪.‬‬ ‫עקרון ההתיישנות משותף גם להליך הפלילי וגם להליך האזרחי‪ ,‬אולם חוק ההתיישנות חל רק בהליכים‬ ‫אזרחיים‪.‬‬

‫פרק ‪ :2‬תקופת ההתיישנות (ס' ‪)9–5‬‬ ‫בפרק זה קבועים תקופת ההתיישנות ומועד תחילתה‪,‬‬ ‫מוגדרות תקופות שלא יובאו במניינה ומקרים המשעים את‬ ‫תחילת תקופת ההתיישנות ונקבע כי הודאה של הנתבע‬ ‫בקיום זכות התובע מאפסת את תקופת ההתיישנות‪.‬‬

‫תכלית מוסד ההתיישנות‬

‫התיישנות ‪ -‬תכליות‬

‫פרק ‪ :3‬חישוב תקופת ההתיישנות (ס' ‪)18–10‬‬ ‫בפרק זה מופיעות הוראות לגבי אופן חישוב תקופות‬ ‫ההתיישנות בנסיבות שונות (כמו קטינות‪ ,‬ליקוי נפשי או‬ ‫נישואין) ונקבע אילו תקופות לא ייכללו במרוץ ההתיישנות‪.‬‬ ‫פרק ‪ :4‬הוראות שונות (ס' ‪)30–19‬‬ ‫בפרק זה מופיעות הוראות שונות‪ ,‬בהן הוראות שמירת דינים‪,‬‬ ‫דין המדינה והתיישנות של פסק דין‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫תכלית‬ ‫ראייתית‬

‫אינטרס‬ ‫הנתבע‬

‫הסתמכות‬ ‫הנתבע‬

‫אינטרס‬ ‫ציבורי‬

‫תכלית‬ ‫ראייתית‬

‫בחלוף שנים‬ ‫קשה יותר‬ ‫להתגונן מפני‬ ‫תביעה ‪ -‬ראיות‬ ‫נמחקות‪ ,‬עדים‬ ‫נפטרים‪ ,‬מסמכים‬ ‫אובדים או‬ ‫נשחקים וכו׳‬

‫הנתבע צריך‬ ‫לתכנן את צעדיו‬ ‫ולהקצות זמן‬ ‫וכסף לתביעות‬ ‫עתידיות‬ ‫שקשורות‬ ‫לאירועים ישנים‬

‫ככל שהזמן עובר‪,‬‬ ‫הנתבע מסתמך‬ ‫יותר על ההנחה‬ ‫שהתובע ויתר על‬ ‫האפשרות לתבוע‬ ‫את זכויותיו‬

‫משאבי מערכת‬ ‫המשפט צריכים‬ ‫להיות מוקדשים‬ ‫לבירור עניינים‬ ‫שבהווה ולא‬ ‫לאירועי עבר‬ ‫ישנים‬

‫הארכת תקופת‬ ‫ההתיישנות עלולה‬ ‫להשפיע באופן‬ ‫עקיף על מחירי‬ ‫מצרכים ושירותים‬ ‫(למשל ‪ -‬על‬ ‫גובה הפרמיה‬ ‫בחוזה ביטוח)‬ ‫רע״א ‪6552/20‬‬

‫דיני התיישנות‬

‫אובמ‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫חוק ההתיישנות‪ ,‬התשי"ח–‪1958‬‬ ‫החוק העיקרי המסדיר את סוגיית ההתיישנות הוא חוק ההתיישנות‪ .‬נוסף עליו מופיעות הוראות בחוקי מפתח‬ ‫אחרים (פקודת הנזיקין‪ ,‬חוק פלת"ד‪ ,‬חוק חוזה ביטוח ועוד)‪.‬‬ ‫היחס בין הדין הכללי בחוק להוראות הספציפיות בחוקים אחרים נקבע בסעיף ‪ 27‬לחוק ההתיישנות‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫תונשייתהה ירקיע ‪:‬ןושאר קרפ‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫‪1‬‬

‫פרק ראשון‪ :‬עיקרי ההתיישנות‬

‫יחידת לימוד ‪ / 1‬עיקרי ההתיישנות‬

‫‪ .1‬הגדרות‬

‫הגדרות‬

‫בחוק זה –‬ ‫"בית‪-‬משפט" – כל רשות שיפוטית או בורר‪ ,‬ולמעט בית‪-‬דין‬ ‫דתי;‬ ‫"תובענה" – הליך אזרחי לפני בית‪-‬משפט;‬

‫חוק זה חל על הליכים אזרחיים בפני בית משפט; ככלל‪ ,‬המונח בית משפט כולל גם הליך בוררות‪.‬‬

‫ֻּת ְב ָענָ ה הוגדרה בפסיקה גם כהגשת בקשה למתן הוראות‪.‬‬

‫"מקרקעין" – קרקע מכל סוג וכל זכות או טובת‪-‬הנאה‬ ‫בקרקע וכל דבר המחובר לקרקע חיבור‪-‬קבע וכל זכות או‬ ‫טובת‪-‬הנאה הטעונים רישום בספרי האחוזה‪.‬‬

‫דוגמה ‪ //‬בעל תפקיד בחברה שבפירוק רוצה להגיש תביעה אזרחית נגד החברה בשם החברה‪ ,‬ומגיש לבית‬ ‫המשפט בקשה למתן הוראות‪ ,‬שעניינה בקשת אישור להגשת תביעה אזרחית בשם החברה – יראו בבקשה‬ ‫תובענה והגשתה תעצור את מרוץ ההתיישנות [רע"א ‪.]1660/18‬‬

‫חריג ‪ //‬חוק ההתיישנות אינו חל על הליכים בבית דין דתי‪.‬‬

‫פסיקה ‪ //‬המונח תביעה במקרקעין פורש בפסיקה באופן רחב‪ ,‬והוא כולל גם תביעה לאכיפת חיוב חוזי להענקת‬ ‫זכות במקרקעין [ע"א ‪.]7019/14‬‬

‫‪ .2‬טענת התיישנות‬

‫טענת ההתיישנות – מחסום דיוני‬

‫תביעה לקיום זכות כל שהיא נתונה להתיישנות‪ ,‬ואם הוגשה‬ ‫תובענה על תביעה שהתיישנה וטען הנתבע טענת התיישנות‪,‬‬ ‫לא יזדקק בית המשפט לתובענה‪ ,‬אך אין בהתיישנות בלבד‬ ‫כדי לבטל את הזכות גופה‪.‬‬

‫תביעה לקיום זכות נתונה להתיישנות‪ .‬לכן‪ ,‬אם הנתבע טוען טענת התיישנות ובית המשפט מקבל את הטענה‬ ‫– הוא לא ידון בתובענה וידחה אותה על הסף‪.‬‬ ‫התיישנות היא למעשה טענת הגנה – משום שהיא מותנית בהגשת תובענה לגבי זכות כלשהי‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬ההתיישנות היא מחסום דיוני – היא אינה גורמת לביטול הזכות לגופה אלא מאפשרת לנתבע‬ ‫להתגונן מפני התביעה בטענה שהתביעה התיישנה [רע"א ‪ .]187/05‬אף על פי שהתובע לא יוכל לממש את‬ ‫זכותו בבית המשפט הוא אינו מאבד אותה‪ ,‬ולעיתים יוכל לממש את הזכות בכלים אחרים‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני התיישנות‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫‪1‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 1‬תונשייתהה ירקיע‬

‫הארה ‪ //‬מלבד חוק ההתיישנות‪ ,‬קיימות בחוקים שונים הוראות התיישנות ספציפיות; חלקן קובעות התיישנות‬ ‫דיונית‪ ,‬ואחרות קובעות התיישנות מהותית (כלומר ביטול של הזכות עצמה)‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬בחוק הגנת השכר נקבעה התיישנות דיונית של הזכות לפיצויי הלנת שכר (פיצוי בגין עיכוב בתשלום‬ ‫משכורת לעובד)‪ :‬שנה מהיום שבו רואים את השכר כמּולן או ‪ 60‬ימים מהיום שקיבל העובד את השכר שבו‬ ‫קשור הפיצוי – לפי המוקדם מביניהם‪.‬‬

‫התיישנות והליכי גבייה מנהליים‬ ‫רשות מקומית רשאית לפעול לגביית חוב בשני מישורים‪ :‬באמצעות הגשת תביעה לבית משפט או באמצעות‬ ‫מערכת ההוצאה לפועל (תפיסת נכסים‪ ,‬עיקול וכיו"ב)‪ .‬לעומת מקרה של תביעה‪ ,‬בהליך המנהלי החייב אינו‬ ‫במעמד נתבע‪ ,‬והדרך היחידה שלו לתקוף הליך זה היא עתירה מנהלית שבה הוא במעמד תובע‪ .‬לכן‪ ,‬לכאורה‪,‬‬ ‫לא יוכל לטעון טענת התיישנות – שהיא למעשה טענת הגנה‪.‬‬ ‫למרות זאת נקבע כי נישום אשר הרשות מפעילה כלפיו הליך גבייה מנהלי רשאי להתגונן בטענה שחוב המס‬ ‫התיישן‪ .‬טענת התיישנות זו נותרת טענת הגנה‪ ,‬אף על פי שלשם השמעתה על הנישום ליזום הליך [רע"א ‪.]187/05‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬מרוץ ההתיישנות של תביעה לגביית חוב בהליך אזרחי לא ייעצר בשל פתיחתו של הליך גבייה‬ ‫מנהלי מצד הרשות [רע"א ‪.]4302/16‬‬

‫‪ .3‬הזמן לטענת התיישנות‬

‫הזמן לטענת התיישנות – בהזדמנות הראשונה‬

‫אין נזקקים לטענת התיישנות אם לא טען הנתבע טענה זו‬ ‫בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה‪.‬‬

‫על הנתבע לטעון טענת התיישנות בהזדמנות הראשונה לאחר שהוגשה התובענה לבית המשפט‪ .‬בכל שלב‬ ‫מאוחר מזה בית המשפט לא ידון בטענת ההתיישנות גם אם היא נכונה‪ .‬אם הנתבע לא העלה את טענת‬ ‫ההתיישנות בהזדמנות הראשונה שהייתה לו – הוא ייחשב כמי שוויתר על הזכות לטעון טענת התיישנות‬ ‫(מחסום דיוני)‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫תונשייתהה ירקיע ‪:‬ןושאר קרפ‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫‪1‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 1‬תונשייתהה ירקיע‬

‫היגיון ‪ //‬אם טענת ההתיישנות נכונה ותתקבל‪ ,‬היא מייתרת את הדיון בתובענה עצמה‪ .‬לכן חשוב שטענה‬ ‫זו תעלה בהזדמנות הראשונה – כדי למנוע ניהול הליך מיותר ולחסוך בזמן שיפוטי יקר [רע"א ‪]6552/20‬‬

‫מהי ההזדמנות הראשונה?‬ ‫ַה ִהזְ ַּד ְּמנּות ָה ִראׁשֹונָ ה היא הפעם הראשונה שהנתבע מגיב לגופו של עניין‪ ,‬כלומר לגופה של התובענה (כתב‬ ‫הגנה) או של בקשה במסגרתה‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬כדי לקבוע מהי ההזדמנות הראשונה להעלאת טענת ההתיישנות‪ ,‬יש לבדוק את מהות ההליך‬ ‫הראשון שהתקיים ושבמהלכו לא הועלתה הטענה‪ .‬אם הנתבע לא נדרש כלל להגיב לתובענה או לבקשה – הוא‬ ‫לא החמיץ את ההזדמנות הראשונה לטעון טענת התיישנות‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬בית המשפט קבע כי כאשר הוגשה בקשה לפטור מאגרה והיא נדחתה על הסף (מן הטעם שלא צורף‬ ‫לה תצהיר) – אין לראות בהליך זה הזדמנות ראשונה להעלאת טענת התיישנות [ע"א ‪ .]3599/94‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫נתבע שהגיב לגופו של עניין לבקשה לפטור מאגרה‪ ,‬ולאחר מכן העלה בכתב הגנתו טענת התיישנות – ייחשב‬ ‫כמי שהחמיץ את המועד לטעון טענת התיישנות [רע"א ‪.]4049/97‬‬ ‫פסיקה ‪ //‬טענת התיישנות נטענת ב־‪ 4‬מצבים עיקריים‪:‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫אכשבירור הטענה אינו מצריך בירור עובדתי כלשהו – ככלל רצוי לדון בה בשלב מקדמי‪ ,‬לרבות כאשר נדרש‬ ‫בירור של סוגיה משפטית מורכבת‪.‬‬ ‫בכשבירור הטענה מצריך בירור עובדתי ייחודי – יש להעדיף לקיים את הדיון כבר בשלב מקדמי‪.‬‬ ‫גכשבירור הטענה מצריך בירור עובדתי חופף לזה העתיד להתקיים במסגרת בירור התביעה לגופה – במצב‬ ‫זה ככלל יש הצדקה להימנע מדיון בטענת ההתיישנות כטענה מקדמית‪ ,‬למעט אם הבירור החופף הוא‬ ‫נקודתי או צר מאוד בהשוואה לבירור התובענה כולה‪.‬‬ ‫דכשבירור עובדתי של התביעה לגופה עשוי להקרין על בירור טענת ההתיישנות‪ ,‬אך אין זה ודאי (להלן‪ :‬חפיפה‬ ‫פוטנציאלית) – ככלל ראוי לדחות את ההכרעה בטענת ההתיישנות לשלב בירור התביעה לגופה‪.‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני התיישנות‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫‪1‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 1‬תונשייתהה ירקיע‬

‫ההבחנה המוצעת בין ארבעת המצבים הטיפוסיים המפורטים לעיל וההתייחסות לכל אחד מהם הובאו כ"קווים‬ ‫מנחים" בעניין עיתוי ההכרעה בשאלת ההתיישנות‪ .‬השיקול המנחה המרכזי ביחס לשאלה זו הוא‪ ,‬כאמור‪,‬‬ ‫טיבו של הבירור העובדתי הנדרש לשם הכרעה בשאלת ההתיישנות והקשר בינו לבין הבירור העובדתי של‬ ‫התביעה גופה‪ .‬על שיקול זה להיות מיושם בשים לב לנסיבותיו המסוימות של כל עניין ולאור תכליותיו של מוסד‬ ‫ההתיישנות [רע"א ‪.]6552/20‬‬

‫‪ .4‬תביעה שכנגד וקיזוז‬

‫טענת התיישנות בתביעה שכנגד ובטענת קיזוז‬

‫בתובענה על תביעה שלא התיישנה או שהתיישנה אך לא‬ ‫נטענה נגדה טענת התיישנות‪ ,‬לא תישמע טענת התיישנות‬ ‫נגד קיזוז באותה תובענה ולא נגד תביעה‪-‬שכנגד‪ ,‬כשהיא‬ ‫והתביעה שבאותה תובענה נושאן אחד או כשהן נובעות‬ ‫מאותן נסיבות‪.‬‬

‫בית המשפט לא ידון בטענת התיישנות שהועלתה כלפי תביעה שכנגד או כלפי טענת קיזוז אם התקיימו ‪2‬‬ ‫תנאים מצטברים‪:‬‬ ‫התביעה העיקרית לא התיישנה או שהתיישנה אך לא נטענה טענת התיישנות‪.‬‬ ‫התביעה העיקרית או טענת הקיזוז והתביעה שכנגד הן באותו נושא או נובעות מאותן נסיבות‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬בהוראה זו ביקש המחוקק להבטיח שוויון בין בעלי הדין – אם הנתבע אינו טוען כי תביעת‬ ‫התובע התיישנה‪ ,‬אין סיבה לאפשר לתובע לטעון טענת התיישנות כלפי התביעה שכנגד; באותו אופן‬ ‫גם חוב הדדי שבין הצדדים צריך להיות ניתן לקיזוז [רע"א ‪ ;4223/06‬רע"א ‪.]8059/03‬‬

‫‪10‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫תונשייתהה תפוקת ‪:‬ינש קרפ‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫‪2‬‬

‫פרק שני‪ :‬תקופת ההתיישנות‬

‫יחידת לימוד ‪ / 2‬תקופת התיישנות‬

‫‪ .5‬הזמן להתיישנות‬

‫הזמן להתיישנות‬

‫התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה‬ ‫(להלן – תקופת ההתיישנות) היא –‬

‫תקופת ההתיישנות היא פרק הזמן העומד לרשות התובע לשם הגשת תובענה – מן המועד שבו נוצרה עילת‬ ‫התביעה ועד המועד האחרון שבו אפשר יהיה להגיש תביעה בגין אותה עילה‪.‬‬ ‫תקופת ההתיישנות משתנה לפי סוג התביעה‪.‬‬

‫תביעה אזרחית רגילה (שאיננה במקרקעין)‬

‫(‪ )1‬בשאינו מקרקעין – שבע שנים;‬

‫תקופת ההתיישנות של תביעה אזרחית רגילה שאינה במקרקעין היא ‪ 7‬שנים‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬לכלל זה יש חריגים מכוח חוקים אחרים‪ ,‬שקבעו תקופות התיישנות שונות‪ .‬דוגמאות לחריגים‪:‬‬ ‫חריג ‪ // 1‬תובענה לתשלום דמי מפתח או לפינוי – שנה אחת (סעיף ‪ 92‬לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב]‪,‬‬ ‫התשל"ב–‪.)1972‬‬ ‫חריג ‪ // 2‬תביעה אזרחית לפי חוק הגנת הפרטיות – שנתיים (סעיף ‪ 26‬לחוק הגנת הפרטיות‪ ,‬התשמ"א–‪.)1981‬‬ ‫חריג ‪ // 3‬תובענה לפיצויי הלנת שכר – שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן‪ ,‬או ‪ 60‬ימים מהיום שקיבל‬ ‫העובד את השכר שבו קשור הפיצוי‪ ,‬לפי המוקדם; בית הדין האזורי רשאי להאריך תקופה זו ב־‪ 90‬ימים נוספים‬ ‫(סעיף ‪17‬א לחוק הגנת השכר‪ ,‬התשי"ח–‪.)1958‬‬ ‫חריג ‪ // 4‬תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא ‪ 3‬שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח (סעיף ‪31‬‬ ‫לחוק חוזה הביטוח‪ ,‬התשמ"א–‪.)1981‬‬

‫‪11‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני התיישנות‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫‪2‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 2‬תונשייתה תפוקת‬

‫חריג ‪ // 5‬בתביעה לתגמולי ביטוח חיים‪ ,‬ביטוח מפני מחלות ואשפוז וביטוח סיעודי תקופת ההתיישנות תהיה ‪5‬‬ ‫שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח‪.‬‬ ‫חריג ‪ // 6‬תקופת ההתיישנות בתובענה על פי שטר חליפין או שיק או שטר חוב כנגד מסב – שנתיים מן הזמן‬ ‫שבו נולדה לראשונה לאוחז באותה שעה עילת התובענה כנגד אותו צד (סעיף ‪ 96‬לפקודת השטרות [נוסח‬ ‫חדש]‪ ,‬התשי"ז–‪.)1957‬‬ ‫חריג ‪ // 7‬בתובעה על עוולה נזיקית בגין נזק שהתגלה במועד מאוחר יותר מן המועד שבו אירע‪ ,‬תקופת‬ ‫ההתיישנות תהיה ‪ 10‬שנים מיום שאירע הנזק (סעיף ‪ )2(89‬לפקודת הנזיקין‪ ,‬התשכ"ח–‪.)1968‬‬

‫תביעה במקרקעין‬

‫(‪ )2‬במקרקעין – חמש‪-‬עשרה שנה; ואם נרשמו בספרי‬ ‫האחוזה לאחר סידור זכות קנין לפי פקודת הקרקעות (סידור‬ ‫זכות הקנין) – עשרים וחמש שנה‪.‬‬

‫ְמ ַק ְר ְק ִעין ֻמ ְס ָּד ִרים הם מקרקעין שעברו הליך של בירור הזכויות ושל עריכת פנקסי רישום חדשים‪.‬‬ ‫ְמ ַק ְר ְק ֵעי ִצּבּור הם המקרקעין בישראל של המדינה‪ ,‬של רשות הפיתוח או של הקרן הקימת לישראל ומקרקעין‬ ‫של רשות מקומית או של תאגיד שהוקם על ידי חיקוק‪.‬‬ ‫ְמ ַק ְר ְק ֵעי יִעּוד הם מקרקעי ציבור המיועדים לתועלת הציבור‪ ,‬כמו שפת הים‪ ,‬נהרות‪ ,‬נחלים‪ ,‬דרכים ומסילות‬ ‫ברזל‪ ,‬נמלי תעופה‪.‬‬ ‫לתביעות במקרקעין נקבעו תקופות התיישנות נפרדות‪:‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫אזכות במקרקעין לא מוסדרים – ‪ 15‬שנים‪.‬‬ ‫במ ַק ְר ְק ִעין ֻמ ְס ָּד ִרים שלא נרשמה (בטאבו) – ‪ 25‬שנים‪.‬‬ ‫בזכות ְ‬ ‫במ ַק ְר ְק ִעין ֻמ ְס ָּד ִרים שנרשמה (בטאבו) – אינה מתיישנת (סעיף ‪(159‬ב) לחוק המקרקעין‪,‬‬ ‫גזכות ְ‬ ‫התשכ”ט–‪.)1969‬‬ ‫במ ַק ְר ְק ֵעי יִעּוד – אינה מתיישנת‪.‬‬ ‫דזכות ְ‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫תונשייתהה תפוקת ‪:‬ינש קרפ‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫‪2‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 2‬תונשייתה תפוקת‬

‫במ ַק ְר ְק ֵעי ִצּבּור שאינם מקרקעי ייעוד – אם לפי חוק המקרקעין חלה התיישנות על‬ ‫נשים לב ‪ //‬זכות ְ‬ ‫תביעה מכוח זכות זו‪ ,‬תקופת ההתיישנות תתחיל לאחר היום שבו נרשמו על שם בעליהם (סעיף ‪ 113‬לחוק‬ ‫המקרקעין‪ ,‬התשכ”ט–‪.)1969‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬תביעה לדמי שימוש במקרקעין אינה תביעה במקרקעין‪ ,‬ולכן תתיישן בתוך ‪ 7‬שנים [ע"א ‪.]8880/13‬‬

‫‪ .6‬תחילת ההתיישנות‬

‫תחילת תקופת ההתיישנות‬

‫תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת‬ ‫התובענה‪.‬‬

‫מתחילים לחשב את תקופת ההתיישנות של תובענה ביום שבו נולדה עילת התובענה‪.‬‬ ‫ִעּלַ ת ַה ֻּת ְב ָענָ ה היא כלל העובדות אשר בהתקיימן זכאי התובע לסעד‪ .‬כלומר‪ ,‬תקופת ההתיישנות תתחיל‬ ‫במועד שבו ידועות לתובע כלל העובדות המקימות לו זכות תביעה מהותית לקבל את הסעד שהוא מבקש‬ ‫[ע"א ‪.]2113/10‬‬

‫תחילת תקופת ההתיישנות בנזיקין (סעיף ‪ 89‬לפקודת הנזיקין‪ ,‬התשכ"ח– ‪)1968‬‬ ‫מתחילים לחשב את תקופת ההתיישנות של תובענה ביום שבו נולדה ִעּלַ ת ַה ֻּת ְב ָענָ ה‪.‬‬ ‫פסיקה ‪ִ //‬עּלַ ת ַה ֻּת ְב ָענָ ה היא כלל העובדות אשר בהתקיימן זכאי התובע לסעד‪ .‬היום שבו נולדה ִעּלַ ת ַה ֻּת ְב ָענָ ה‬ ‫הוא המועד שבו מצויות בידי התובע כלל העובדות המקימות לו כוח תביעה מהותי לקבל את הסעד שהוא‬ ‫מבקש [ע"א ‪.]2113/10‬‬

‫‪13‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני התיישנות‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫‪2‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 2‬תונשייתה תפוקת‬

‫חישוב תקופת ההתיישנות‬ ‫לעניין תקופת ההתיישנות של תובענות על עוולה נזיקית‪ ,‬היום שבו נולדה עילת התובענה הוא אחד מאלה‪:‬‬ ‫אם עילת התובענה היא מעשה או מחדל – עילת התובענה נולדת ביום שבו אירע אותו מעשה או מחדל‪.‬‬ ‫אם עילת התובענה היא מעשה או מחדל מתמשך – עילת התובענה נולדת ביום שבו המעשה או המחדל‬ ‫פסק‪.‬‬ ‫אם עילת התובענה היא נזק שנגרם ממעשה או ממחדל – עילת התובענה נולדת ביום שבו אירע אותו נזק‪.‬‬ ‫אם הנזק התגלה במועד מאוחר יותר מן המועד שבו אירע – עילת התובענה נולדת ביום שבו התגלה הנזק‪.‬‬ ‫במקרה כזה‪ ,‬מרוץ ההתיישנות יחל עם גילוי הנזק ולא בהכרח במועד התרחשותו‪.‬‬

‫כלל הגילוי המאוחר – התיישנות תביעה בגין נזק שהתגלה באיחור‬ ‫לפי סעיף ‪ )2(89‬לפקודת הנזיקין‪ ,‬במקרה של תובענה בגין נזק שהתגלה באיחור‪ ,‬עילת התביעה תתיישן אם‬ ‫לא תוגש תביעה בתוך ‪ 7‬שנים מיום גילוי הנזק או ‪ 10‬שנים מיום קרות הנזק‪.‬‬ ‫פסיקה ‪ //‬נקבע כי המועד הקובע הוא המוקד המוקדם מהשניים [ע”א ‪.]1442/13‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬ראובן הקבלן סיים לבנות את הבניין שבו מתגורר שמעון בשנת ‪ .2000‬נזק של התנפחות הפלדה‬ ‫והתבקעות הבטון בבניין התגלה לראשונה ב־‪ .26.9.2011‬בבדיקות שערכו מהנדסים לבניין מ־‪ 2002‬ומ־‪2010‬‬ ‫נזק זה טרם התגלה‪ .‬שמעון הגיש תביעה נגד ראובן ב־‪ .2012‬נקבע כי התביעה בגין הנזק לא התיישנה‪:‬‬ ‫לא חלפו ‪ 7‬שנים מיום גילוי הנזק;‬ ‫מועד התרחשות הנזק אינו ידוע‪ ,‬אך ברור כי מדובר בנזק מתמשך שלא התגלה גם בבדיקות שנערכו‬ ‫כשנתיים לפני הגשת התביעה‪ ,‬ולכן אפשר לקבוע כי טרם חלפו ‪ 10‬שנים מיום ש"אירע" הנזק ועד להגשת‬ ‫התביעה‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬לכאורה‪ ,‬כלל הגילוי המאוחר עומד בסתירה לכלל ההתיישנות שלא מדעת שנקבע בסעיף ‪ 8‬לחוק‬ ‫ההתיישנות‪ ,‬ושלפיו – אם נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה‪ ,‬מסיבות שלא היו תלויות בו‬ ‫ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן – תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות‬

‫‪14‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫תונשייתהה תפוקת ‪:‬ינש קרפ‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫‪2‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 2‬תונשייתה תפוקת‬

‫אלה‪ .‬אולם בפסיקה נקבע כי סעיף ‪ 8‬לחוק התיישנות אינו חל על רכיב הנזק אלא רק על רכיבי העוולה האחרים‪,‬‬ ‫כגון קשר סיבתי והתרשלות [ע”א ‪ ,]8210/19‬ואילו על רכיב הנזק יחול הכלל המופיע בסעיף ‪ )2(89‬לפקודת‬ ‫הנזיקין‪ .‬כלומר‪ ,‬בעוולות נזיקיות‪ ,‬כלל הגילוי על פי פקודת הנזיקין גובר על ההוראה הכללית שבחוק ההתיישנות‬ ‫לעניין רכיב הנזק בלבד‪ ,‬ואילו לגבי איחור בגילוי הנוגע לרכיבים אחרים בעילת התביעה‪ ,‬יחול סעיף ‪ 8‬לחוק‬ ‫ההתיישנות [רע”א ‪.]6614/19‬‬

‫התיישנות בעוולה נמשכת‬ ‫בנסיבות שבהן האירוע העוולתי הוא מתמשך‪ ,‬ומוליד במהלך התרחשותו עילות תביעה חדשות בזו אחר זו‪ ,‬לא‬ ‫תחול התיישנות עד לפקיעת עילת התביעה האחרונה [רע”א ‪.]6614/19‬‬ ‫אם באירוע העוולתי המתמשך כאמור נכלל גם מרכיב נזק‪ ,‬אז כל עוד המעשה נמשך והולך‪ ,‬יוצר עילות תביעה‬ ‫מתחדשות וגורם נזק לנפגע מעת לעת‪ ,‬לא יתיישנו עילות תביעה שקמו בזו אחר זו אם מבחינת מועד היווצרותן‬ ‫הן מצויות עדיין בתוך תחומי תקופת ההתיישנות במועד הגשת התביעה‪ ,‬גם אם מעשי העוולה הראשונים כבר‬ ‫מצויים מחוץ לתקופה [ע”א ‪.]9413/03‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬יש לבחון אם מדובר באירוע עוולתי נמשך‪ ,‬או בנזק נמשך שמקורו במעשה עוולה חד־פעמי‪ .‬במקרה‬ ‫של מעשה עוולה חד־פעמי‪ ,‬לא יחול כלל ההתיישנות בעוולה נמשכת‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬בעילות תביעה מתחדשות‪ ,‬אשר חלקן מצויות מחוץ לתקופת ההתיישנות וחלקן בתחום התקופה‪,‬‬ ‫אם אי אפשר להפריד לעניין זה בין הנזקים שנגרמו‪ ,‬תידחה טענת ההתיישנות לגבי הנזק כולו‪ .‬על הנתבע מוטל‬ ‫הנטל להוכיח את טענת ההתיישנות שהעלה‪ ,‬לרבות הטענה כי אפשר להפריד בין הנזקים שהתיישנו לבין אלה‬ ‫שלא התיישנו‪ .‬אם הנתבע כשל בכך – תידחה טענת ההתיישנות‪ ,‬והנזק כולו יהיה בר הוכחה [ע”א ‪.]9413/03‬‬

‫‪15‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני התיישנות‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫‪2‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 2‬תונשייתה תפוקת‬

‫תחילת תקופת ההתיישנות בדיני חוזים (סעיף ‪ 2‬לחוק החוזים [חלק כללי]‪,‬‬ ‫התשל"ג– ‪ ;1973‬סעיף ‪ 10‬לחוק החוזים [תרופות בשל הפרת חוזה]‪ ,‬התשל"א– ‪;1970‬‬ ‫ס' ‪ 3‬לחוק החוזים האחידים‪ ,‬התשמ"ג– ‪)1982‬‬ ‫לעניין תקופת ההתיישנות של תובענות בדיני חוזים‪ ,‬היום שבו נולדה עילת התובענה הוא אחד מאלה‪:‬‬ ‫אם התובענה היא בגין הפרת חוזה – עילת התובענה נולדת ביום שבו השתכללה ההפרה ועומדת לנפגע‬ ‫הזכות לעתור לאכיפת החוזה או לביטולו [ע"א ‪.]2113/10‬‬ ‫אם התובענה היא לפיצויים בגין הפרת חוזה – עילת התובענה נולדת ביום היווצרות הנזק שנבע מההפרה‬ ‫[ע"א ‪.]3599/94‬‬ ‫אם התובענה היא להשבה בשל ביטול חוזה – עילת התובענה נולדת ביום ביטול החוזה [ע"א ‪.]9371/00‬‬ ‫אם התובענה היא בגין חוזה בלתי חוקי – עילת התובענה נולדת ביום כריתת החוזה [ע"א ‪.]4752/14‬‬ ‫אם התובענה היא לסעד הצהרתי והוכחת זכותו של התובע לתשלום סכום כסף – עילת התובענה נולדת‬ ‫ביום היווצרות העילה על פי החוזה [ע"א ‪.]450/82‬‬ ‫בתובענה בגין תנאי מקפח בחוזה אחיד – עילת התביעה נוצרת מכוח ההסכמה להתקשר בחוזה הכולל‬ ‫תנאי מקפח‪ ,‬ולכן היא נולדת עם כריתת החוזה [רע"א ‪.]6734/09‬‬

‫תחילת תקופת ההתיישנות ביחסי נאמנות (סעיף ‪ 7‬לחוק הנאמנות‪ ,‬התשל"ט– ‪)1979‬‬ ‫נֶ ֱא ָמנּות היא זיקה לנכס שעל פיה חייב נאמן להחזיק או לפעול בו לטובת נהנה או למטרה אחרת‪.‬‬ ‫לעניין תקופת ההתיישנות של תובענות הנוגעות ליחסי נאמנות‪ ,‬היום שבו נולדה עילת התובענה הוא אחד‬ ‫מאלה‪:‬‬ ‫המועד שבו מסתיימים יחסי הנאמנות‪.‬‬ ‫המועד שבו נודע לנהנה כי הנאמן הפר כלפיו את חובותיו כנאמן [ע”א ‪.]1533/08‬‬

‫‪16‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫תונשייתהה תפוקת ‪:‬ינש קרפ‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫‪2‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 2‬תונשייתה תפוקת‬

‫לעניין תקופת ההתיישנות של תובענות הנוגעות לנאמנות קונסרבטיבית ביחסי מוכר וקונה מקרקעין‪ ,‬היום שבו‬ ‫נולדה עילת התובענה הוא היום שבו יש מידע בידי הנהנה שהנאמן מפר או כופר בחובותיו כנאמן כלפי הנהנה‬ ‫[ע"א ‪.]7231/10‬‬

‫תחילת תקופות ההתיישנות בתובענות נוספות‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬

‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬

‫אבתביעה בגין נכות שנגרמה למבוטח ממחלה או מתאונה‪ ,‬עילת התובענה נולדת ביום שקמה למבוטח זכות‬ ‫לתבוע תגמולי ביטוח לפי תנאי חוזה הביטוח (סעיף ‪ 31‬לחוק חוזה הביטוח‪ ,‬התשמ”א–‪.)1981‬‬ ‫בבתביעה של מזמין שירות נגד קבלן‪ ,‬עילת התובענה נולדת ביום שבו הפר הקבלן את חובתו כלפי מזמין‬ ‫השירות (סעיף ‪ 30‬לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה‪ ,‬התשע”ב–‪.)2011‬‬ ‫גבתביעה של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים בגין תשלום תכוף ששילמה לפי הוראות החוק‪ ,‬עילת‬ ‫התובענה נולדת ביום שבו שולם או הוחזר התשלום התכוף (סעיף ‪5‬ז לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪,‬‬ ‫התשל”ה–‪.)1975‬‬ ‫דבתביעה לפיצוי בעקבות הפקעת מקרקעין‪ ,‬עילת התובענה נולדת ביום שהרשות תפסה את החזקה‬ ‫במקרקעין [דנ”א ‪.]1595/06‬‬ ‫הבתביעה לסילוק תופס נכס במקרקעין שלא כדין‪ ,‬עילת התובענה נולדת ביום האחרון להסגת הגבול [ע”א‬ ‫‪.]35/71‬‬

‫תחילת תקופת ההתיישנות – חריגים‬ ‫‪ 3‬מצבים משפיעים על המועד שבו מתחילה תקופת ההתיישנות‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אהתנהגות פסולה של הנתבע;‬ ‫ ‪ .‬בעובדות שנתגלו לתובע בגילוי מאוחר;‬ ‫ ‪ .‬גהודאה של הנתבע‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני התיישנות‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫‪2‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 2‬תונשייתה תפוקת‬

‫חריג ‪ :1‬התנהגות פסולה של הנתבע משעה את תקופת ההתיישנות‬

‫‪ .7‬השעיית מרוץ תקופת ההתיישנות עקב התנהגות‬ ‫פסולה של הנתבע‬ ‫מרוץ תקופת ההתיישנות של תביעה יושעה כל עוד נמנע‬ ‫התובע מלהגיש תובענה בשל כך שהנתבע‪ ,‬או מי מטעמו‪,‬‬ ‫מטעה ביודעין את התובע‪ ,‬מפעיל נגדו כוח‪ ,‬מאיים עליו או‬ ‫מנצל את מצוקתו;‬ ‫לעניין זה‪" ,‬הטעיה" – לרבות בדרך של אי‪-‬גילוי ביודעין של‬ ‫עובדה מהעובדות המהוות את עילת התובענה‪.‬‬

‫בחישוב תקופת ההתיישנות לא תובא בחשבון תקופה שבה התובע נמנע מלהגיש את התובענה משום שהנתבע‬ ‫או אדם מטעמו עשו אחד מן המעשים הללו‪:‬‬ ‫הטעו את התובע ביודעין‪.‬‬ ‫פסיקה ‪ //‬הטעיה – גם הטעיה פסיבית‪ ,‬כלומר הטעיה במחדל על דרך של אי־גילוי עובדות אמת ביודעין‬ ‫[רע"א ‪.]6938/19‬‬ ‫הפעילו כוח נגד התובע‪.‬‬ ‫איימו על התובע‪.‬‬ ‫ניצלו את מצוקתו של התובע‪.‬‬ ‫פסיקה ‪ //‬אזהרה בתום לב על הפעלתה של זכות או שימוש בזכות בתום לב לא ייחשבו לאיום או להפעלת‬ ‫כוח [רע"א ‪.]6938/19‬‬ ‫פסיקה ‪ //‬השעיית מירוץ ההתיישנות אפשרית גם אם ההתנהגות הפסולה היא של צד ג' הפועל מטעמו של‬ ‫הנתבע [רע"א ‪.]6938/19‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬במקרי הטעיה‪ ,‬תקופת ההתיישנות תתחיל בנקודת הזמן שבה נודע לתובע על ההטעיה‪.‬‬ ‫פסיקה ‪ //‬דרישת הקשר הסיבתי הקבועה בסעיף היא דרישה סובייקטיבית בלבד – נדרש להראות שהאמצעי‬ ‫הפסול השפיע על התובע הקונקרטי‪ ,‬ומנע ממנו מלהגיש את התביעה בתוך תקופת ההתיישנות [רע"א‬ ‫‪ ;]6938/19‬בהקשר זה‪ ,‬עצימת עיניים של התובע תיחשב לידיעה [רע"א ‪.]5337/17‬‬ ‫היגיון ‪ //‬אם הגורם לעיכוב בהגשת התובענה הוא התנהגות פסולה של הנתבע‪ ,‬לא ראוי לאפשר לו‬ ‫להתגונן בטענת התיישנות‪ ,‬משום שהטעמים המצדיקים זאת (קושי ראייתי לנתבע ואינטרס ציבורי לא‬ ‫לדון בתביעה ישנה שנראה כי התובע ויתר עליה) אינם רלוונטיים במקרה של הטעיה מכוונת‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫תונשייתהה תפוקת ‪:‬ינש קרפ‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫‪2‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 2‬תונשייתה תפוקת‬

‫בנסיבות של ניצול יחסי כוח‪ ,‬תלות או מרות‪ ,‬אם הנפגע יבחר בהליך משפטי עשויות להיות לכך השלכות‪,‬‬ ‫והחשש מפני הפוגע עלול לגרום לו להימנע מהגשת התביעה‪ .‬גם במקרה כזה לא ראוי לאפשר לפוגע‬ ‫להתגונן בטענת התיישנות‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬מירי היא המנהלת של דרור‪ .‬דורור פנה אליה בדרישה להפריש לו למשכורת הפרשות סוציאליות‬ ‫כחוק‪ .‬מירי מסרבת‪ ,‬ומאיימת עליו שאם יעשה משהו בנדון היא תפטר אותו‪ .‬אם בשל כך נמנע דרור מלהגיש‬ ‫תביעה נגד מירי‪ ,‬תקופה זו לא תובא בחשבון בחישוב תקופת ההתיישנות של תביעתו‪.‬‬ ‫‪ .8‬התיישנות שלא מדעת‬

‫חריג ‪ :2‬היעלמות עובדות משפיעה על מועד תחילת ההתיישנות‬

‫נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה‪,‬‬ ‫מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול‬ ‫היה למנוע אותן‪ ,‬תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו‬ ‫לתובע עובדות אלה‪.‬‬

‫בסעיף זה נקבע כי במקרה של גילוי מאוחר של עובדות – תושעה תחילת תקופת ההתיישנות ("כלל הגילוי‬ ‫המאוחר")‪ .‬לתחולת החריג ‪ 3‬תנאים מצטברים‪:‬‬ ‫נעלמו מן התובע עובדות שמקימות את עילת התביעה;‬ ‫הן נעלמו מסיבות שאינן תלויות בתובע;‬ ‫התובע לא יכול היה למנוע את היעלמות העובדות בזהירות סבירה‪.‬‬ ‫במקרה כזה‪ ,‬תקופת ההתיישנות תתחיל ביום שנודעו עובדות אלה לתובע‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬ראובן הוא בעליה של דירה בתל אביב‪ ,‬והוא השכיר אותה לשמעון‪ .‬בחודש ספטמבר ‪ 2013‬יצא ראובן‬ ‫לשליחות בחו"ל‪ .‬שמעון המשיך לשכור את הדירה ולהתגורר בה‪ .‬בחודש דצמבר ‪ 2020‬הגיע ראובן לראשונה‬ ‫לישראל מאז ‪ ,2013‬גילה ששמעון הפר את הסכם השכירות וגרם נזקים קשים למושכר והגיש נגדו תביעה‬ ‫בגין הנזקים; שמעון טען להתיישנות התביעה והוכיח כי הנזקים נגרמו לא יאוחר מחודש נובמבר ‪ .2013‬מכיוון‬ ‫שראובן לא יכול היה לדעת כי הנזקים התרחשו בעת שלא היה בארץ – דין טענת ההתיישנות להידחות‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני התיישנות‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫‪2‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 2‬תונשייתה תפוקת‬

‫פסיקה ‪ //‬תקופת ההתיישנות הקבועה בסעיף ‪ 8‬לחוק ההתיישנות אינה מתחילה להימנות כל עוד אין לתאגיד‪,‬‬ ‫באמצעות אורגן שלו‪ ,‬ידיעה סובייקטיבית או אובייקטיבית בדבר העובדות המקימות את עילת התביעה של‬ ‫התאגיד‪ .‬בהלכת מרכז הארגזים [ע"א ‪ ]5017/92‬נקבע כי אין לייחס לחברה את ידיעתם של נושאי המשרה‬ ‫חֹוטא נִ ְשׂכָ ּר"‪ .‬כוחה של הנמקה זו יפה אף במקרים‬ ‫"שֹּׁלא י ְֵהא ֵ‬ ‫בה על עילת תביעה העומדת לחברה נגדם‪ ,‬כדי ֶ‬ ‫שבהם חלפו יותר משבע שנים ממועד היווצרות העילה ועד מועד הפירוק‪ ,‬שכן בהיעדר ידיעה סובייקטיבית או‬ ‫אובייקטיבית של אורגן אחר בחברה אשר "ידו לא היתה במעל" בדבר העובדות המקימות את עילת התביעה‪,‬‬ ‫מניין תקופת ההתיישנות של התביעה כלל לא החל‪ .‬במצב דברים מעין זה‪ ,‬מרוץ ההתיישנות יחל אך ורק עם‬ ‫כניסתה של החברה להליך פירוק‪ ,‬עם מינויו של בעל תפקיד‪ ,‬ועם היוודע עילת התביעה לבעל התפקיד האמור‬ ‫– בפועל או בכוח [רע"א ‪.]4828/19‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬העובדות המהוות את עילת התובענה‪ :‬מדובר בעובדות בעניין עצם קיומה של הזכות לתביעה – לא‬ ‫בפרשנות משפטית לדין‪ ,‬לא בהבנת הדין ולא בהשגתן של ראיות להוכחת עובדות [ע"א ‪.]3602/97‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬ראובן ושמעון לקו בנכות בשנת ‪ ,2000‬אולם רק בשנת ‪ 2019‬פנו לוועדה רפואית שקבעה לכל אחד‬ ‫מהם נכות רפואית‪ .‬בעקבות זאת פנו ראובן ושמעון בתביעה לקבל החזרי מס‪ .‬קביעתה של הוועדה הרפואית‬ ‫בדבר שיעור הנכות התבססה על עובדות קיימות שהיו ידועות לראובן ולשמעון זה מכבר; לכן לא מדובר בגילוי‬ ‫מאוחר של עובדות‪ ,‬ותביעתם להחזרי מס התיישנה‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬אם מיוחסת לנתבע עוולה נזיקית‪ ,‬ביישום כלל הגילוי המאוחר על רכיב הנזק יחול סעיף ‪)2(89‬‬ ‫לפקודת הנזיקין‪.‬‬

‫היעלמות עובדות בשל הטעיה או גילוי מאוחר – ההבדלים בין סעיף ‪ 7‬לסעיף ‪8‬‬ ‫כשמדובר בהטעיה (סעיף ‪ )7‬היעלמות העובדות נובעת ממעשה של הנתבע‪ ,‬ואילו גילוי מאוחר (סעיף ‪ )8‬נובע‬ ‫ממחדל של התובע‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫תונשייתהה תפוקת ‪:‬ינש קרפ‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫‪2‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 2‬תונשייתה תפוקת‬

‫במקרה של הטעיה אין דרישה שהתובע יפגין זהירות סבירה – השעיית תקופת ההתיישנות תימשך לא רק עד‬ ‫המועד שבו תובע סביר עשוי היה לגלות את דבר ההטעיה (גילוי אובייקטיבי)‪ ,‬אלא עד המועד שבו התגלתה‬ ‫בפועל עובדה זו לתובע המסוים (גילוי סובייקטיבי)‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במקרה של סעיף ‪ 8‬לחוק מספיק להראות כי‬ ‫היה לתובע קצה חוט או בסיס לחשד בדבר התקיימות העובדות המהוות את עילת התובענה [רע"א ‪;901/07‬‬ ‫ע"א ‪.]7237/13‬‬ ‫‪ .9‬הודאה בקיום זכות‬

‫חריג ‪ :3‬הודאה בקיום זכות מאפסת את תקופת ההתיישנות‬

‫הודה הנתבע‪ ,‬בכתב או בפני בית‪-‬משפט‪ ,‬בין בתוך תקופת‬ ‫ההתיישנות ובין לאחריה‪ ,‬בקיום זכות התובע‪ ,‬תתחיל תקופת‬ ‫ההתיישנות מיום ההודאה; ומעשה שיש בו משום ביצוע‬ ‫מקצת הזכות‪ ,‬דינו כהודאה לענין סעיף זה‪.‬‬

‫אם הנתבע מודה בכתב או לפני בית המשפט בזכותו של התובע‪ ,‬תקופת ההתיישנות מתאפסת ומתחילה‬ ‫מחדש במועד הודאתו של הנתבע‪.‬‬ ‫פסיקה ‪ֶ //‬ע ְקרֹון ַה ְּמנִ יעּות הוא העיקרון שלפיו בעל דין לא יוכל לטעון טענת התיישנות אם בהליך אחר באותה‬ ‫עילה הודה בזכותו של התובע באופן ברור ומפורש‪ ,‬בין בכתב ובין בהליך משפטי [רע"א ‪.]3453/12‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬תקופת ההתיישנות מתאפסת לאחר שהנתבע הודה בזכות התובע‪ ,‬גם אם הודאתו הייתה לאחר‬ ‫שחלפה תקופת ההתיישנות של התביעה‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬הודאתו של נתבע כי הפר את זכותו של התובע היא למעשה הודאה בזכותו של התובע להפעיל‬ ‫את הכוחות הנובעים מזכותו זו‪ ,‬כמו הזכות לפיצויים במקרה של הודאה בהפרת חוזה [ע"א ‪.]8438/09‬‬ ‫לכן נקבע כי ההודאה מאפסת את תקופת ההתיישנות‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬הודאה בכתב של נתבע בהליך קיום בוררות בגין קיומו של חוב כלפי התובע מאפסת את קיום הזכות‬ ‫ואת תקופת ההתיישנות בפני בית המשפט‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬הודעת נתבע שנטענת טענת התיישנות בצידה – לא תאפס את תקופת ההתיישנות‪.‬‬

‫בסעיף זה‪" ,‬הודאה" – למעט הודאה שהיה עמה טיעון‬ ‫התיישנות‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני התיישנות‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫‪3‬‬

‫פרק שלישי‪ :‬חישוב תקופת‬ ‫ההתיישנות‬

‫יחידת לימוד ‪ / 3‬חישוב תקופת ההתיישנות‬ ‫עיכוב ההתיישנות – מקרים מיוחדים‬ ‫במקרים מיוחדים מושעית התיישנות תובענה – מוגדרת תקופה שלא תיכלל בחישוב תקופת ההתיישנות‪.‬‬ ‫הארה ‪ //‬בפרק זה מנויים מצבים שונים שבגינם תקופת ההתיישנות מתארכת בשל נסיבות הקשורות לתובע‬ ‫(כמו קטינות‪ ,‬אפוטרופסות‪ ,‬שהות מחוץ למדינה)‪ .‬מדובר במקרים שבהם קיימים נתונים אובייקטיבים לכך‬ ‫שהתובע אינו מסוגל לממש את זכותו [ע"א ‪.]3114/12‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬מקרים נוספים שבהם מושעה מרוץ ההתיישנות מצויים בהוראות חוק מחוץ לחוק ההתיישנות‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬בסעיף ‪ 32‬לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נקבע שתקופה שבה הוקפאו הליכים לפי חוק חדלות‬ ‫פירעון ושיקום כלכלי‪ ,‬התשע"ח–‪ ,2018‬לא תבוא במניין התקופות הקבועות לפי חוק ההתיישנות‪.‬‬

‫‪ .10‬קטינות‬

‫קטינות‬

‫בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו עדיין‬ ‫לא מלאו לתובע שמונה‪-‬עשרה שנה‪.‬‬

‫מרוץ ההתיישנות יתחיל רק כאשר ימלאו לתובע ‪ 18‬שנים‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬קטין אינו כשיר לנהל את ענייניו המשפטיים כראוי‪ ,‬ולכן מועד תחילת תקופת ההתיישנות נדחה‬ ‫עד שיגיע לבגרות (גיל ‪.)18‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬ההוראה מתייחסת רק לקטין עצמו ולא תחול על חליפיו של הקטין (מי שנכנסים בנעליו מכוח‬ ‫החוק)‪ ,‬משום שהם כשירים לנהל את ענייניהם המשפטיים [ע"א ‪.]1945/09‬‬

‫‪22‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫תונשייתהה תפוקת בושיח ‪:‬ישילש קרפ‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫‪3‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 3‬תונשייתהה תפוקת בושיח‬

‫דוגמה ‪ //‬רינה ובנה משה בן ה־‪ 14‬ישבו בגינה הציבורית בנובמבר ‪ ;2013‬לפתע נפל על שניהם ענף כבד‬ ‫מהעץ של שכנם‪ ,‬יונתן‪ .‬למרבה המזל לא נגרמו לשניהם נזקי גוף‪ ,‬אולם המחשב הנייד של רינה נשבר‪ ,‬וכך גם‬ ‫הטאבלט של משה‪ .‬בחודש דצמבר ‪ 2020‬הגישו רינה ומשה תביעה נגד יונתן‪ ,‬בעל העץ‪ ,‬בגין נזקיהם‪ .‬מכיוון‬ ‫שחלפו ‪ 7‬שנים מיום האירוע‪ ,‬תביעתה של רינה התיישנה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬תביעתו של משה‪ ,‬שהיה קטין בזמן‬ ‫האירוע והפך לבגיר רק בשנת ‪ ,2017‬טרם התיישנה‪ .‬לכן טענת התיישנות שיטען יונתן תוכל להישמע רק נגד‬ ‫רינה‪.‬‬ ‫‪ .11‬ליקוי נפשי או שכלי‬

‫ליקוי נפשי או שכלי‬

‫בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו התובע‬ ‫לא היה מסוגל לדאוג לעניניו מחמת ליקוי נפשי או שכלי‪,‬‬ ‫זמני או קבוע‪ ,‬ולא היה עליו אפוטרופוס; היה עליו אפוטרופוס‪,‬‬ ‫לא יבוא במנין הזמן שבו טרם נודעו לאפוטרופוס העובדות‬ ‫המהוות את עילת התובענה‪.‬‬

‫אם לתובע ליקוי נפשי או שכלי המונע ממנו לדאוג לענייניו‪ 2 ,‬תקופות לא ייכללו בחישוב תקופת ההתיישנות‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אזמן שבו לא היה לו אפוטרופוס‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בזמן שבו היה לו אפוטרופוס‪ ,‬אך האפוטרופוס עוד לא ידע על העובדות שמגבשות את עילת התובענה‪.‬‬ ‫פסיקה ‪ //‬מונע ממנו לדאוג לענייניו – על התובע להוכיח כי הליקוי מנע ממנו להחליט על ביצוע פעולות‬ ‫משפטיות כמו הגשת תביעה [ע"א ‪.]3114/12‬‬

‫‪ .12‬יחסי אפוטרופסות‬

‫יחסי אפוטרופסות‬

‫בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו היה‬ ‫התובע אפוטרופוס של הנתבע או נתון לאפוטרופסותו‪.‬‬

‫בהתקיים יחסי אפוטרופסות‪ 2 ,‬תקופות לא ייכללו בחישוב תקופת ההתיישנות‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אהתקופה שבמהלכה שימש התובע אפוטרופוס של הנתבע‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בהתקופה שבמהלכה שימש הנתבע אפוטרופוס של התובע‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬אם בין התובע לנתבע מתקיימים יחסי אפוטרופסות‪ ,‬עלולה תביעה שמגיש אחד מהם נגד‬ ‫האחר לפגוע בניהולה התקין של האפוטרופסות‪ .‬לכן קבע המחוקק כי אין לכלול תקופה זו בחישוב‬ ‫תקופת ההתיישנות‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני התיישנות‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫‪3‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 3‬תונשייתהה תפוקת בושיח‬

‫דוגמה ‪ //‬ראובן‪ ,‬בגיר וכשיר בן ‪ ,30‬רכש ממשה‪ ,‬אחיו‪ ,‬את המכונית שבבעלותו‪ .‬משה העביר את הבעלות‬ ‫במכונית לראובן אך ראובן לא העביר למשה את התמורה בגין רכישת הרכב‪ .‬חודש לאחר מכן עבר ראובן אירוע‬ ‫קשה אשר שלל את כשרותו המשפטית‪ .‬בית המשפט מינה את משה להיות האפוטרופוס החוקי של ראובן עד‬ ‫אשר יחלים‪ .‬אם יגיש משה תובענה נגד ראובן בגין אי־תשלום תמורת הרכב‪ ,‬התקופה שבה ישמש אפוטרופוס‬ ‫של ראובן לא תיכלל בחישוב תקופת ההתיישנות של התובענה‪.‬‬ ‫ּפֹוטרֹוּפֹוס הוא רק מי שבית המשפט מינה אותו לתפקיד משום שיכולתו למלא את התפקיד נבחנת‬ ‫פסיקה ‪ַ //‬א ְ‬ ‫ופעולותיו נעשות בפיקוח [ע"א ‪ ;7805/02‬רע"א ‪.]3266/07‬‬ ‫פסיקה ‪ //‬האפוטרופוסים הטבעיים‪ ,‬הורי הקטין‪ ,‬לא ייחשבו לאפוטרופוסים לצורך החלת סעיף ‪ 11‬לחוק‪ ,‬וכך‬ ‫גם עורך הדין שמייצג את הלוקה בנפשו או בשכלו [ע"א ‪ .]4092/90‬לסיכום‪ ,‬מדובר באפוטרופוס שמינה בית‬ ‫משפט ולא בכל אפוטרופוס בפועל [ע"א ‪.]3114/12‬‬ ‫‪ .13‬נישואין‬

‫נישואין‬

‫בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו היו‬ ‫בעלי‪-‬הדין נשואים זה לזה; בנישואין שהוכרזו כדין בטלים‬ ‫מעיקרא או שהופקעו כדין‪ ,‬יראו את בעלי הדין לענין סעיף‬ ‫זה‪ ,‬כאילו היו נשואים זה לזה עד יום ההכרזה או עד יום‬ ‫ההפקעה‪.‬‬

‫בתקופת ההתיישנות לא תיכלל התקופה שבה היו התובע והנתבע נשואים זה לזה‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬תביעה של אדם נגד בן הזוג שלו כל עוד הוא נשוי לו עלולה לפגוע בשלמות התא המשפחתי‪.‬‬ ‫המחוקק הכיר בכך שכל עוד בני זוג נשואים זה לזה‪ ,‬לרוב אין להם תמריץ להסדיר את זכויותיהם‬ ‫ברכוש‪ ,‬וכי מחלוקות כאלה בענייני רכוש סביר שייושבו רק סמוך למועד פקיעת הנישואים‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬משה ולאה נשואים שנים רבות‪ .‬בשנת ‪ 1994‬הם רכשו יחדיו מכונית עתיקה‪ ,‬ומשיקולים שונים רשמו‬ ‫אותה רק על שמה של לאה‪ .‬בשנת ‪ 2018‬התגרשו השניים‪ .‬ב־‪ 2019‬תבע משה את לאה ודרש לרשום את‬ ‫בעלותם המשותפת על מכונית‪ .‬לאה הגישה בקשה לסילוק התביעה עקב התיישנות‪ .‬עילת התביעה של משה‬ ‫קמה בעת שהיה נשוי ללאה‪ .‬והתקופה שבה היו משה ולאה נשואים אינה נמנית בחישוב תקופת ההתיישנות‪.‬‬ ‫מכיוון שהצדדים התגרשו בשנת ‪ ,2018‬תתיישן תביעתו של משה רק ‪ 7‬שנים לאחר הגירושין‪ ,‬ב־‪ ,2025‬וטענתה‬ ‫של לאה תידחה‪.‬‬ ‫‪24‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫תונשייתהה תפוקת בושיח ‪:‬ישילש קרפ‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫‪3‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 3‬תונשייתהה תפוקת בושיח‬

‫‪ .14‬שהות מחוץ לישראל‬

‫שהות מחוץ לישראל‬

‫בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו נמצא‬ ‫אחד מבעלי הדין בשטח מדינה‪ ,‬שמחמת התנאים שהיה נתון‬ ‫בהם שם או מחמת היחסים שהיו שוררים בין אותה מדינה‬ ‫לבין מדינת ישראל לא יכול היה‪ ,‬הוא או בעל‪-‬דינו‪ ,‬לקיים את‬ ‫הבירור המשפטי‪.‬‬ ‫בסעיף זה –‬ ‫"שטח מדינה" – לרבות כל ארץ‪-‬חסות וכל שטח התפוס‬ ‫למעשה בידי מדינה;‬ ‫"בעל‪-‬דין" – לגבי נכס המוקנה לאפוטרופוס על נכסי‬ ‫נפקדים‪ ,‬לאפוטרופוס על נכסי גרמנים או לממונה על רכוש‬ ‫האויב – מי שהיה בעל הנכס האמור ערב ההקנייה‪ ,‬ולגבי‬ ‫נכס שבניהולו של האפוטרופוס הכללי – בעל הנכס‪.‬‬

‫אם אחד מבעלי הדין שהה במדינה זרה‪ ,‬ובעת שהותו לא יכול היה להמשיך בבירור המשפטי בשל התנאים‬ ‫שבהם היה נתון שם או בשל היחסים עם אותה מדינה – תקופת שהייתו מחוץ לישראל לא תיכלל בחישוב‬ ‫תקופת ההתיישנות‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬ראובן‪ ,‬אזרח ישראלי בעל דרכון צרפתי‪ ,‬הלווה כספים לשמעון בשנת ‪ .1999‬שמעון התחייב להחזיר‬ ‫לראובן את הכספים לא יאוחר מ־‪ 15‬במרץ ‪ .2003‬בשנת ‪ 2001‬נסע ראובן לסודאן ונכנס אליה עם דרכונו‬ ‫הצרפתי‪ .‬מאז כניסתו לסודאן לא יכול היה ראובן לצאת מהמדינה‪ ,‬מסיבות שונות אך אמיתיות‪ ,‬שאין זה המקום‬ ‫לפרטן‪ .‬אף על פי שלראובן היה חשבון בנק פעיל בישראל‪ ,‬שמעון לא פרע מעולם את ההלוואה שקיבל מראובן‪.‬‬ ‫ב־‪ 23‬באוקטובר ‪ 2020‬נחתם הסכם שלום בין ישראל לסודן; ראובן הזדרז לצאת מסודן‪ ,‬הגיע לישראל והגיש‬ ‫תביעה נגד שמעון בגין ההלוואה שלא שולמה‪ .‬תביעתו של ראובן לא התיישנה – התקופה שבה שהה בסודן לא‬ ‫תיכלל בחישוב תקופת ההתיישנות‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬כשאחד מבעלי הדין מצוי בשטחה של מדינה זרה‪ ,‬יש לו קושי ניכר לממש את זכותו הדיונית‪.‬‬ ‫לעיתים אדם נמצא בשטח אויב‪ ,‬ולכן יתקשה ממש לנהל תביעה‪ .‬נוספים על כך טעמים של זכות הגישה‬ ‫לערכאות‪ ,‬הליך צודק ומניעת נזק לבעל הדין [רע"א ‪.]10179/05‬‬

‫‪ .15‬תובענה שנדחתה‬

‫תובענה שנדחתה‬

‫הוגשה תובענה לפני בית‪-‬משפט‪ ,‬לרבות בית‪-‬דין דתי‪,‬‬ ‫והתובענה נדחתה באופן שלא נבצר מן התובע להגיש‬ ‫תובענה חדשה בשל אותה עילה‪ ,‬לא יבוא במנין תקופת‬ ‫ההתיישנות הזמן שבין הגשת התובענה ובין דחייתה‪.‬‬

‫התקופה שממועד הגשת תובענה ועד מועד דחייתה לא תיכלל בחישוב תקופת ההתיישנות בהתקיים ‪ 3‬תנאים‬ ‫מצטברים‪:‬‬ ‫הוגשה תובענה בעבר;‬ ‫בית המשפט דחה אותה באופן שאינו מונע להגישה מחדש;‬ ‫הוגשה תובענה נוספת בגין אותה עילה (ויש זהות בין הצדדים לתובענה)‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני התיישנות‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫‪3‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 3‬תונשייתהה תפוקת בושיח‬

‫נשים לב ‪ //‬נדחתה באופן שלא נבצר מן התובע להגיש תובענה חדשה – הכוונה לדחייה שאינה יוצרת מעשה‬ ‫בית דין‪ ,‬כלומר אינה מוליכה לסיומה המוחלט של ההתדיינות בין הצדדים באופן שלא יוכלו עוד לחזור להתדיין‬ ‫ביניהם בבתי משפט‪ .‬לצורך חישוב תקופת ההתיישנות‪ ,‬נדחתה – גם במובן הופסקה או נמחקה [רע"א ‪.]68/89‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬ראובן העביר לשמעון ‪ 100,000‬ש"ח ב־‪ .1.1.2014‬בשנת ‪ 2020‬פנה ראובן לשמעון וביקש שישיב‬ ‫לו את ההלוואה‪ .‬שמעון השיב כי זו אינה הלוואה וכי הכסף ניתן במתנה‪ .‬ב־‪ 1.10.2020‬הגיש ראובן תביעה‬ ‫נגד שמעון‪ .‬בית המשפט הורה על הפקדת ערובה והאריך את מועד ההפקדה‪ ,‬אולם לבסוף‪ ,‬משראובן לא‬ ‫הפקיד אותה – הורה על מחיקת התביעה ב־‪ .1.2.2021‬ב־‪ 2.2.2021‬הגיש ראובן את התביעה שוב‪ ,‬ושמעון טוען‬ ‫כי התיישנה‪ .‬אולם מכיוון שהתקופה שבה הייתה התביעה תלויה ועומדת בבית המשפט לא נכללת בחישוב‬ ‫תקופת ההתיישנות‪ ,‬תתיישן תביעתו של ראובן רק ב־‪ ,1.5.2021‬ועל טענת שמעון להידחות‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫ ‪ /‬תונשייתהה תפוקת בושיח ‪:‬ישילש קרפ‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫‪3‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 3‬תונשייתהה תפוקת בושיח‬

‫חישוב תקופת ההתיישנות במקרים מיוחדים ‪ //‬טבלה מסכמת‬

‫התקופה שלא תיכלל בחישוב תקופת ההתיישנות‬

‫המקרה‬

‫תקופת הזמן לפני שהגיע התובע לגיל ‪18‬‬

‫קטינות (סעיף ‪)10‬‬

‫תקופת הזמן שהתובע לא היה מסוגל לדאוג לענייניו בשל הליקוי – ולא היה לו אפוטרופוס‬ ‫ליקוי נפשי או שכלי (סעיף ‪)11‬‬

‫תקופת הזמן שהתובע לא היה מסוגל לדאוג לענייניו בשל הליקוי – והיה לו אפוטרופוס אך‬ ‫הוא לא ידע על העובדות שמגבשות את עילת התובענה‬ ‫תקופת הזמן שהתובע שימש אפוטרופוס של הנתבע‬

‫יחסי אפוטרופסות (סעיף ‪)12‬‬

‫תקופת הזמן שהנתבע שימש אפוטרופוס על התובע‬ ‫תקופת הזמן שבה היו התובע והנתבע נשואים זה לזה‬

‫נישואין (סעיף ‪)13‬‬

‫תקופת הזמן שאחד מבעלי הדין שהה במדינה זרה ומחמת התנאים בה הוא לא היה יכול‬ ‫לקיים את הבירור המשפטי‬

‫שהות מחוץ לישראל (סעיף ‪)14‬‬

‫תקופת הזמן שאחד מבעלי הדין שהה במדינה זרה ומחמת היחסים עימה הוא לא היה יכול‬ ‫לקיים את הבירור המשפטי‬

‫תובענה שנדחתה (באופן שאינו מהווה מעשה‬ ‫בית דין) ואפשר להגישה שוב (סעיף ‪)15‬‬

‫‪27‬‬

‫תקופת הזמן מרגע הגשת התובענה ועד שנדחתה (הופסקה או נמחקה)‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני התיישנות‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫‪3‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 3‬תונשייתהה תפוקת בושיח‬

‫‪ .16‬תקופת התיישנות לאחר עיכוב‬

‫חישוב תקופת ההתיישנות לאחר עיכובה‬

‫נתעכב מנין תקופת ההתיישנות כאמור בסעיפים ‪ 10‬ו‪ 12-‬עד‬ ‫‪ ,15‬לא תסתיים התקופה לפני שעברה לפחות שנה אחת מן‬ ‫היום שבו חדל העיכוב; נתעכב מנין התקופה כאמור בסעיף‬ ‫‪ – 11‬לא תסתיים לפני שעברו לפחות שנתיים מן היום שבו‬ ‫חדל העיכוב‪.‬‬

‫שנה לפחות מתום העיכוב‬ ‫אם נתעכב מניין תקופת ההתיישנות בשל קטינות‪ ,‬יחסי אפוטרופסות‪ ,‬נישואין‪ ,‬שהות מחוץ לישראל ותובענה‬ ‫שנדחתה – תקופת ההתיישנות לא תסתיים לפני שעברה לפחות שנה מיום שחדל העיכוב‪.‬‬ ‫פסיקה ‪ //‬אם למרות העיכוב נשאר לתובע זמן מספיק להגיש את תביעתו‪ ,‬כלומר יותר משנה‪ ,‬הוא יוכל להגיש‬ ‫את התביעה בתוך תקופת ההתיישנות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם לתובע נשארה פחות משנה להגיש את תביעתו‪ ,‬תינתן‬ ‫לו הארכה של עד שנה מהיום שבו חדל העיכוב [ע"א ‪.]2215/00‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬עילת התובענה של דודו נגד שרה נולדה ביום ‪ ,1.1.2010‬כשהיו נשואים‪ .‬ביום ‪ 1.1.2020‬התגרשו‬ ‫בני הזוג‪ .‬לפי הכלל הרגיל‪ ,‬תקופת ההתיישנות של תביעתו של דודו תסתיים ביום ‪ .1.1.2017‬מכיוון שתקופת‬ ‫הנישואין לא תבוא בחישוב תקופת ההתיישנות‪ ,‬העיכוב מקנה לדודו אורכה של שנה מיום הגירושין כדי שיתארגן‬ ‫להגשת התביעה‪ ,‬ולכן הוא יוכל להגיש את התביעה עד ליום ‪.1.1.2021‬‬ ‫היגיון ‪ //‬סעיף זה נועד לתת לתובע אורכה כדי שיספיק להתארגן ולהגיש את התובענה‪.‬‬

‫ליקוי נפשי או שכלי – שנתיים לפחות מתום העיכוב‬ ‫אם העיכוב נוצר בשל ליקוי נפשי או שכלי של התובע (סעיף ‪ 11‬לחוק) – תקופת ההתיישנות לא תסתיים לפני‬ ‫שעברו לפחות שנתיים מיום שחדל העיכוב‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬עילת התובענה נולדה ביום ‪ .1.1.2010‬בחלוף ‪ 6‬שנים‪ ,‬ביום ‪ ,1.1.2016‬לקה התובע בנפשו ומונה‬ ‫לו אפוטרופוס‪ ,‬אך האפוטרופוס לא ידע על העובדות שגיבשו את עילת התובענה‪ ,‬ונודע לו עליהן רק ביום‬ ‫‪ .1.1.2020‬לפי הכלל הרגיל לחישוב תקופת ההתיישנות נותרה לאפוטרופוס רק שנה לצורך הגשת התובענה‬

‫‪28‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫תונשייתהה תפוקת בושיח ‪:‬ישילש קרפ‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫‪3‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 3‬תונשייתהה תפוקת בושיח‬

‫מרגע שנודעו לו העובדות‪ .‬אולם על פי הוראת סעיף ‪ ,16‬בשל העיכוב ניתנת לאפוטרופוס אורכה של שנתיים‬ ‫מרגע שגילה את העובדות‪ ,‬כלומר עד ליום ‪.1.1.2022‬‬

‫תובענות ייצוגיות (סעיף ‪ 26‬לחוק תובענות ייצוגיות‪ ,‬התשס”ו– ‪)2006‬‬ ‫אם בית המשפט אישר תובענה ייצוגית – אזי לעניין ההתיישנות יראו את כל מי שנמנה עם הקבוצה שהגדיר בית‬ ‫המשפט (הגדרת קבוצת התובעים) כאילו הגיש תובענה במועד שבו הוגשה הבקשה לאישור‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬לגבי אלה תחול תקופת התיישנות ייחודית‪ ,‬בתנאי שהתביעה לא התיישנה עד למועד שבו הוגשה‬ ‫הבקשה לאישור‪:‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫אאם נדחתה או נמחקה בקשה לאישור – תקופת ההתיישנות של התביעה לא תסתיים עבור מי שנמנים עם‬ ‫הקבוצה הרלוונטית‪ ,‬אלא לאחר שחלפה שנה מהיום שבו ההחלטה בבקשה הפכה לחלוטה‪.‬‬ ‫בלאחר שהוגדרה קבוצה או תת־קבוצה או צורפו חברים לקבוצה (הגדרת קבוצת התובעים) – תקופת‬ ‫ההתיישנות לא תסתיים לפני שחלפה שנה מהיום שבו הפכה הגדרת הקבוצה לחלוטה‪.‬‬ ‫גאם אדם הודיע על רצונו שלא להיכלל בקבוצה שבשמה תנוהל התובענה הייצוגית או על רצונו שלא יחול‬ ‫עליו הסדר פשרה – תקופת ההתיישנות של תביעתו‪ ,‬הנובעת מאותה עילת תביעה‪ ,‬לא תסתיים לפני‬ ‫שחלפה שנה מיום ההודעה‪.‬‬ ‫דאם בית המשפט הורה כי הקבוצה שבשמה תנוהל תובענה ייצוגית תכלול רק אדם שהודיע לבית המשפט‬ ‫על רצונו להצטרף אליה – תקופת ההתיישנות של תביעתו של אדם הנמנה עם הקבוצה שבשמה הוגשה‬ ‫הבקשה לאישור ואשר לא הודיע על רצונו להצטרף לתובענה הייצוגית‪ ,‬הנובעת מאותה עילה‪ ,‬לא תסתיים‬ ‫לפני שחלפה שנה מהמועד האחרון שבו היה עליו להודיע על רצונו‪ ,‬ובלבד שתביעתו של אותו חבר קבוצה‬ ‫לא התיישנה עד למועד שבו הוגשה הבקשה לאישור‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני התיישנות‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫‪3‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 3‬תונשייתהה תפוקת בושיח‬

‫‪ .17‬סגירת בית‪-‬משפט‬

‫חישוב תקופת ההתיישנות בשל סגירת בית משפט‬

‫נבצר מן התובע בשנה האחרונה של תקופת ההתיישנות‬ ‫להגיש את התובענה מפני שנסגר בית‪-‬המשפט המוסמך‬ ‫לדון בה‪ ,‬לא תסתיים תקופת ההתיישנות לפני שעברה שנה‬ ‫מן היום שבו חזר ונפתח בית‪-‬המשפט‪.‬‬

‫אם בשנה האחרונה לתקופת ההתיישנות של תובענה לא היה התובע יכול להגישה משום שבית המשפט נסגר‪,‬‬ ‫תינתן לתובע אורכה של שנה לפחות מהיום שבו חזר בית המשפט ונפתח לצורך הגשת התובענה‪.‬‬

‫‪ .18‬תביעת הזכות אינה משפיעה‬

‫לאח ר אינה משפיעה על התיישנות התובענה‬ ‫העברת זכות התביעה ֵ‬ ‫בחישוב תקופת ההתיישנות אין חשיבות אם מי שתובע את הזכות הוא התובע המקורי או חליפו (מי שנכנס‬ ‫בנעליו מכוח החוק)‪.‬‬

‫לענין חישוב תקופת ההתיישנות אין נפקא מינה אם הזכות‬ ‫נתבעת על‪-‬ידי הזכאי המקורי או על‪-‬ידי חליפו או אם הזכות‬ ‫נתבעת נגד החייב המקורי או נגד חליפו‪ ,‬ובלבד שאם נסבה‬ ‫הזכות בדרך ירושה‪ ,‬לא תסתיים תקופת ההתיישנות לפני‬ ‫שעברה לפחות שנה אחת מן היום שבו נסבה הזכות‪.‬‬

‫חריג ‪ //‬אם הזכות הנתבעת הועברה בדרך של ירושה‪ ,‬ותקופת ההתיישנות מסתיימת בתוך פחות משנה מן‬ ‫היום שבו קיבל היורש את הזכות בירושה – תינתן ליורש אורכה של שנה לפחות מיום קבלת הזכות להגשת‬ ‫התובענה‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬יצחק היה זכאי לתבוע את ראובן בשל הפרת חוזה ביום ‪ .1.1.2013‬יצחק לא תבע את ראובן ונפטר‬ ‫ביום ‪ .1.6.2019‬כעת יורשו דוד מקבל את זכות התביעה בשל ההפרה‪ .‬לפי הכלל הרגיל תקופת ההתיישנות היא‬ ‫‪ 7‬שנים‪ ,‬כלומר דוד יוכל להגיש את התובענה עד ‪ .1.1.2020‬אולם על פי הוראות סעיף ‪ ,18‬בשל העברת הזכות‬ ‫בירושה ניתנת לדוד אורכה של שנה מיום ירושת הזכויות‪ ,‬כלומר עד ‪.1.6.2020‬‬

‫‪30‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫תונשייתהה תפוקת בושיח ‪:‬ישילש קרפ‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫‪3‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 3‬תונשייתהה תפוקת בושיח‬

‫עיכוב התיישנות תובענה בשל תקיפה מינית או התעללות‬

‫‪18‬א‪ .‬תביעה בשל תקיפה מינית או התעללות‬

‫עיכוב התיישנות תובענה בשל תקיפה מינית או התעללות שלא קדמה לה הגשת‬ ‫כתב אישום‬ ‫מניין תקופת ההתיישנות של תביעה אזרחית שהגיש נפגע בשל תקיפה מינית נגד הפוגע בו‪ ,‬שלא קדמה לה‬ ‫הגשת כתב אישום‪ ,‬יחל מיום שהגיע הנפגע לגיל ‪ ,28‬במקרים הללו‪:‬‬

‫(א) בחישוב תקופת ההתיישנות של תביעה בתובענה‬ ‫שהגיש נפגע בשל מעשה כמפורט להלן נגד הפוגע בו‪ ,‬לא‬ ‫יבוא במניין הזמן שבו טרם מלאו לנפגע ‪ 28‬שנים‪:‬‬ ‫(‪ )1‬תקיפה מינית שבוצעה בנפגע בהיותו קטין;‬ ‫(‪ )2‬התעללות שבוצעה בנפגע בהיותו קטין בידי פוגע שהוא‬ ‫בן משפחתו או אדם שהיה אחראי עליו;‬ ‫(‪ )3‬תקיפה מינית שבוצעה בנפגע בהיותו בגיר אך בטרם‬ ‫מלאו לו ‪ 21‬שנים‪ ,‬תוך ניצול יחסי אמון‪ ,‬תלות‪ ,‬טיפול או מרות‬ ‫או בידי פוגע שהוא בן משפחתו‪.‬‬

‫ ‪ .‬אתקיפה מינית של הנפגע כשהיה קטין שטרם מלאו לו ‪;18‬‬ ‫ ‪ .‬בהתעללות בנפגע כשהיה קטין והפוגע הוא בן משפחתו או אדם שאחראי עליו;‬ ‫ ‪ .‬גתקיפה מינית של הנפגע כשהיה בגיר בין גיל ‪ 18‬לגיל ‪ ,21‬תוך ניצול יחסי אמון‪ ,‬תלות‪ ,‬טיפול או מרות‪ ,‬או‬ ‫בידי בן משפחה‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬עבירות חמורות מעין אלה מאופיינות פעמים רבות בקושי רב של הנפגעים לחשוף את הפגיעה‪,‬‬ ‫ולעיתים הם יוכלו לעשות זאת רק בחלוף זמן רב מהאירועים‪ .‬לכן ההיגיון הקלאסי ביסוד דיני ההתיישנות‬ ‫נשחק ומשקלו פוחת במקרים של תקיפה מינית [רע"א ‪.]3196/18‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬סבא של הילה בת ה־‪ 16‬התעלל בה והכה אותה בעת שישנה אצלו במהלך חופשת הפסח‪ .‬הילה‬ ‫לא הגישה מעולם תלונה במשטרה‪ ,‬ונגד סבא שלה לא הוגש כתב אישום‪ .‬במקרה זה‪ ,‬הילה רשאית להגיש‬ ‫תובענה בגין התעללות נגד סבא שלה עד שימלאו לה ‪ 35‬שנים‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני התיישנות‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫‪3‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 3‬תונשייתהה תפוקת בושיח‬

‫(ב) בסעיף זה –‬

‫מיהו בן משפחה?‬

‫"בן משפחה" –‬

‫לצורך תחולת סעיף ‪18‬א‪ ,‬בן משפחה הוא כל אחד מאלה‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אהורה של הנפגע ובן זוגו של ההורה – גם אם אינם נשואים;‬ ‫ ‪ .‬בסבא וסבתא;‬ ‫ ‪ .‬גאח או אחות‪ ,‬לרבות אחים חורגים‪ ,‬דוד או דודה‪ ,‬גיס או גיסה – ובלבד שמלאו להם ‪ 15‬שנים;‬

‫(‪ )1‬הורה‪ ,‬בן זוגו של הורה אף אם אינו נשוי לו‪ ,‬סב או סבתא;‬ ‫(‪ )2‬מי שמלאו לו ‪ 15‬שנים והוא אחד מאלה‪ :‬אח או אחות‪ ,‬אח‬ ‫או אחות חורגים‪ ,‬דוד או דודה‪ ,‬גיס או גיסה;‬ ‫(‪ )3‬אומן‪ ,‬בן זוגו של אומן אף אם אינו נשוי לו‪ ,‬אביו או אמו‬ ‫של אומן;‬ ‫(‪ )4‬מי שמלאו לו ‪ 15‬שנים והוא אחד מאלה‪ :‬בנו או בתו של‬ ‫אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה‪ ,‬אחיו או אחותו של אומן ובן‬ ‫זוגו של כל אחד מאלה;‬ ‫"אומן" – אב או אם במשפחת אומנה כהגדרתה בחוק אומנה‬ ‫לילדים‪ ,‬התשע"ו–‪ ,2016‬או במשפחת אומנה אחרת שאישר‬ ‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים;‬ ‫"אחראי על קטין" –‬

‫אֹומן – אב או אם במשפחת אומנה;‬ ‫ ‪ .‬ד ֵ‬ ‫ ‪ .‬הבן זוג של אומן (גם אם אינם נשואים) והוריו של אומן;‬ ‫ ‪ .‬וילדיו של האומן ובני זוגם של ילדיו‪ ,‬אחיו של האומן ובני זוגם – ובלבד שמלאו להם ‪ 15‬שנים‪.‬‬ ‫פסיקה ‪ //‬אין להחיל את הסדר הארכת תקופת ההתיישנות על צדדים אשר אינם נמנים על המעגל הפנימי של‬ ‫הפגיעה המינית [רע"א ‪.]3196/18‬‬

‫מיהו אחראי על קטין?‬ ‫אחראי על קטין הוא אחד מאלה‪:‬‬ ‫מי שהוטלה עליו האחריות מכוח חוק‪ ,‬החלטה שיפוטית או חוזה‪ ,‬לדאוג לצרכיו של הקטין לרבות מחייתו‪,‬‬ ‫בריאותו‪ ,‬חינוכו או שלומו‪.‬‬

‫(‪ )1‬מי שעליו האחריות לצורכי מחייתו‪ ,‬לבריאותו‪ ,‬לחינוכו או‬ ‫לשלומו של קטין – מכוח דין‪ ,‬החלטה שיפוטית‪ ,‬חוזה מפורש‬ ‫או מכללא‪ ,‬או מי שעליו האחריות כאמור לקטין מחמת‬ ‫מעשה כשר או אסור שלו;‬ ‫(‪ )2‬מי שהקטין מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע‪ ,‬ומלאו לו‬ ‫‪ 18‬שנים‪ ,‬ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות‪.‬‬

‫מי שמלאו לו ‪ 18‬שנים‪ ,‬הקטין גר עימו או נמצא אצלו באופן קבוע ומתקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫תונשייתהה תפוקת בושיח ‪:‬ישילש קרפ‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫‪3‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 3‬תונשייתהה תפוקת בושיח‬

‫נשים לב ‪ //‬אם נפגע הגיש תביעה בגין תקיפה מינית לא רק נגד הפוגע הישיר אלא גם נגד רשויות הרווחה –‬ ‫הארכת ההתיישנות לפי סעיף זה לא תחול על התביעה נגד הרשויות [ע"א ‪.]2805/13‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬פלונית חוותה תקיפה מינית במד"א בשנת ‪ ,1998‬בהיותה בת ‪ ,15‬בעת שעבדה שם כמתנדבת‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 2016‬היא תבעה את נהג האמבולנס שתקף אותה ואת מד"א‪ .‬במועד הגשת התביעה הייתה פלונית בת ‪ .33‬אין‬ ‫חולק שתקופת ההתיישנות של ‪ 7‬שנים מעת שמלאו לפלונית ‪ 18‬שנה חלפה במועד זה‪ .‬מד"א הגישה בקשה‬ ‫לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות‪ ,‬וטענה כי סעיף ‪18‬א לחוק ההתיישנות חל על הפוגע הישיר בלבד‪.‬‬ ‫טענה זו התקבלה ותביעתה של פלונית נגד מד"א נדחתה [רע"א ‪.]3196/18‬‬ ‫(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו אם הוגש כתב אישום נגד‬ ‫הפוגע בשל עבירה כאמור בסעיף ‪18‬ב שביצע בנפגע‪,‬‬ ‫והתובענה היא בשל מעשה המהווה עבירה כאמור‪.‬‬

‫חריג ‪ //‬הוראות סעיף ‪18‬א לא יחולו אם הוגש נגד הפוגע כתב אישום בשל העבירה שביצע‪ ,‬והעבירה היא אחת‬ ‫מאלה המנויות בסעיף ‪18‬ב – במקרה זה יחולו הוראות סעיף ‪18‬ב בלבד‪.‬‬

‫‪18‬ב‪ .‬תביעה נגד מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירת‬ ‫התעללות בקטין או בעבירת מין‬

‫עיכוב התיישנות תובענה נגד מי שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות מין‬ ‫או התעללות‬

‫תקופת ההתיישנות של תביעה בתובענה שהגיש נפגע‪ ,‬בשל‬ ‫עובדות המהוות עבירה כמפורט להלן שבוצעה בו‪ ,‬נגד הפוגע‬ ‫בו שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור‪ ,‬לא תסתיים‬ ‫לפני שעברה שנה מהיום שבו פסק הדין בהליך הפלילי הפך‬ ‫לחלוט‪:‬‬ ‫(‪ )1‬עבירת התעללות לפי סעיף ‪368‬ג לחוק העונשין‪,‬‬ ‫התשל"ז–‪( 1977‬בסעיף זה – חוק העונשין)‪ ,‬שבוצעה בקטין‬ ‫בידי האחראי עליו; בסעיף זה‪" ,‬אחראי על קטין" – כהגדרתו‬ ‫בסעיף ‪18‬א(ב);‬ ‫(‪ )2‬עבירה לפי סעיפים ‪(346 ,345‬א)‪(347 ,‬א) או (ב)‪(348 ,‬א)‪,‬‬ ‫(ב)‪( ,‬ג‪ )1‬או (ד)‪ ,‬ו‪ 351-‬לחוק העונשין‪ ,‬או לפי סעיף ‪ 75‬לחוק‬

‫אם נפגע הגיש תביעה אזרחית נגד הפוגע בו לאחר שהוגש נגד הפוגע כתב אישום – תקופת ההתיישנות של‬ ‫התביעה האזרחית תהיה לפחות שנה מיום שבו הפך פסק הדין בהליך הפלילי לחלוט‪ ,‬אם כתב האישום הוגש‬ ‫בגין אחת מהעבירות הללו‪:‬‬

‫התעללות בקטין בידי האחראי עליו;‬

‫עבירות מין שונות בקטין או באדם שטרם מלאו לו ‪.21‬‬

‫‪33‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני התיישנות‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫‪3‬‬

‫השיפוט הצבאי‪ ,‬התשט"ו–‪ ,1955‬שבוצעה בקטין או באדם‬ ‫שטרם מלאו לו ‪ 21‬שנים‪ ,‬לפי הענין‪.‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 3‬תונשייתהה תפוקת בושיח‬

‫נשים לב ‪ //‬סעיף ‪18‬ב מפנה אותנו לסעיפים שונים מחוץ לחוק ההתיישנות שבהם קבועות העבירות שעליהן‬ ‫הוא חל‪ .‬כל העבירות הן מקבוצת עבירות המין‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬הסדר זה נדרש כדי למנוע פגיעה בזכות התביעה האזרחית של נפגע העבירה בזמן שהוא‬ ‫ממתין לתוצאות ההליך הפלילי‪ ,‬שלעיתים יכול להימשך שנים רבות ובמהלכו עלולה לחלוף תקופת‬ ‫ההתיישנות הרגילה‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬שרית הגישה תלונה במשטרה נגד השכן שלה משה‪ ,‬על מעשה סדום שעשה בגופה בעת שהייתה בת‬ ‫‪ 17‬שנים‪ .‬הפרקליטות הגישה נגד משה כתב אישום‪ ,‬הוא הורשע והוטל עליו עונש של ‪ 4‬שנות מאסר בפועל‪ .‬לפי‬ ‫חוק ההתיישנות‪ ,‬תקופת ההתיישנות נעצרת אם טרם מלאו לקטין ‪ ,18‬ולכן היא יכולה להגיש תביעה אזרחית‬ ‫עד גיל ‪ .)18+7( 25‬אם משה ערער על גזר דינו ופסק הדין בערעור הפך חלוט רק בהגיעה של שרית לגיל ‪ ,30‬היא‬ ‫רשאית להגיש תביעה נגד משה עד גיל ‪.31‬‬ ‫פסיקה ‪ //‬תקופת ההתיישנות בתביעתו האזרחית של הקטין נגד הפוגע לא תסתיים בכל מקרה לפני שעברה‬ ‫שנה מהיום שבו הפך פסק הדין בהליך הפלילי לחלוט‪ .‬הוראה זו עשויה להאריך את תקופת ההתיישנות אם‬ ‫פסק הדין הפלילי הפך לחלוט פחות משנה לפני תום תקופת ההתיישנות כאמור‪ .‬אם פסק הדין הפלילי ניתן‬ ‫לאחר שהקטין הגיע לגיל ‪ ,25‬תביעתו תתיישן כעבור שנה מהיום שבו פסק הדין הפך חלוט [רע"א ‪.]9504/17‬‬

‫‪34‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫ ‪ /‬תונשייתהה תפוקת בושיח ‪:‬ישילש קרפ‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫‪3‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 3‬תונשייתהה תפוקת בושיח‬

‫חישוב תקופת ההתיישנות – תביעה אזרחית של קטין בגין עבירות מין או התעללות‬

‫האם הוגש כתב אישום נגד הפוגע?‬

‫לא‬

‫כן‬

‫פונים לסעיף ‪18‬א בחוק‬

‫פונים לסעיף ‪18‬ב בחוק‬

‫מתחילים למנות את תקופת‬ ‫ההתיישנות כשהנפגע‬ ‫מגיע לגיל ‪28‬‬

‫תקופת ההתיישנות לא תסתיים‬ ‫לפני שחלפה שנה מיום שניתן‬ ‫פסק הדין החלוט בהליך הפלילי‬

‫המקרים שבהם יחול הסעיף‪:‬‬ ‫א‪ .‬תקיפה מינית של קטין‬ ‫שטרם מלאו לו ‪ 18‬בידי כל‬ ‫אדם‬ ‫ב‪ .‬התעללות בקטין שטרם‬ ‫מלאו לו ‪ 18‬בידי בן משפחה‬ ‫או אחראי‬ ‫ג‪ .‬תקיפה מינית של נפגע‬ ‫כשהיה בגיל ‪21–18‬‬

‫‪35‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫המקרים שבהם יחול הסעיף‪:‬‬ ‫א‪ .‬נפגע שטרם מלאו לו ‪21‬‬ ‫שנים ונעברה כלפיו אחת‬ ‫מהעבירות‪:‬‬ ‫בעילה אסורה‪ ,‬אינוס‪,‬‬ ‫מעשים מגונים‪ ,‬מעשי‬ ‫סדום‬ ‫עבירות מין בתוך‬ ‫המשפחה‬ ‫עבירות מצד אחראי על‬ ‫חסר ישע‬ ‫ב‪ .‬התעללות בקטין שטרם‬ ‫מלאו לו ‪ 18‬בידי מי שהיה‬ ‫אחראי עליו‬

‫דיני התיישנות‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫‪4‬‬

‫פרק רביעי‪ :‬הוראות שונות‬

‫יחידת לימוד ‪ / 4‬הוראות שונות‬

‫‪ .19‬תקופת התיישנות מוסכמת‬

‫הסכמה בכתב על תקופת התיישנות‬

‫רשאים בעלי הדין להסכים‪ ,‬בחוזה נפרד בכתב‪ ,‬על תקופת‪-‬‬ ‫התיישנות ארוכה מן הקבועה בחוק זה‪ ,‬ובתביעה שענינה‬ ‫אינו מקרקעין – גם על תקופת‪-‬התיישנות קצרה מן הקבועה‬ ‫בחוק זה‪ ,‬ובלבד שלא תקצר מששה חדשים‪.‬‬

‫בעלי הדין יכולים להסכים בכתב על תקופת התיישנות שונה מן האמור בחוק‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אתקופת התיישנות ארוכה יותר‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בבתביעות שאינן במקרקעין – תקופת התיישנות קצרה יותר מזו שנקבעה בחוק ההתיישנות‪ ,‬אך לא פחות‬ ‫מ־‪ 6‬חודשים‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬בתובענה שעניינה מקרקעין – אי אפשר להסכים על תקופת התיישנות קצרה יותר מזו שקבועה‬ ‫בחוק ההתיישנות‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬דרישת המחוקק במילים חוזה נפרד בכתב פורשה בפסיקה באופן דווקני‪ ,‬כך שנדרשת הוראה‬ ‫חד־משמעית ומפורשת בליווי חתימות נפרדות של הצדדים כדי לעגן תוקף להסכמותיהם בנוגע לתקופת‬ ‫התיישנות מקוצרת [ע"א ‪.]1985/19‬‬

‫‪ .20‬הזכות ליפרע משעבוד‬

‫משכונות או שעבודים אינם מתיישנים‬

‫נושה שיש לו על חובו ערבון‪ ,‬משכנתה‪ ,‬משכון או שעבוד‬ ‫כיוצא באלה‪ ,‬אין בהתיישנות כדי לפגוע בזכותו ליפרע מן‬ ‫השעבוד‪.‬‬

‫תקופות ההתיישנות אינן חלות על משכונות או שעבודים (כגון משכנתה)‪ ,‬ונושה יוכל לממש אותם גם אם החוב‬ ‫התיישן‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫תונוש תוארוה ‪:‬יעיבר קרפ‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫‪4‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 4‬תונוש תוארוה‬

‫‪ .21‬התיישנות פסק‪-‬דין‬

‫התיישנות פסק דין‬

‫פסק‪-‬דין בתובענה שעברו עליו עשרים‪-‬וחמש שנה בלי‬ ‫שהזכאי לפיו עשה פעולה כל שהיא כדי לבצעו‪ ,‬רשאי החייב‬ ‫לטעון טענת התיישנות; ואולם פסק‪-‬דין בתובענה שלפי‬ ‫תכנו אינו טעון ביצוע אינו נתון להתיישנות‪.‬‬

‫פסק דין שלא נעשתה פעולה כלשהי לבצעו – יתיישן בתוך ‪ 25‬שנים‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬הטעם לקביעה כי פסק דין יתיישן בתוך תקופה ארוכה בהרבה מן הרגיל (‪ 7‬שנים) הוא כי כבר‬ ‫לא מדובר רק בזכות לתבוע‪ ,‬אלא במצב שבו זכות זו הוכרה ולתובע שזכותו נפגעה הוענק סעד‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬חישוב תקופת ההתיישנות של פסק הדין מתחיל מחדש בכל פעם שנעשית פעולה כלשהי לביצוע‬ ‫פסק הדין‪ .‬פעולה כלשהי היא כל פעולה שמטרתה להביא לידי ביצועו של פסק הדין‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬נקיטת הליכי הוצאה לפועל‪ ,‬ניהול הליך משא ומתן עם בעל הדין האחר וכו'‪.‬‬ ‫חריג ‪ //‬פסק דין שאינו טעון ביצוע‪ ,‬כלומר הוא הצהרתי בלבד ואין בו רכיב ביצועי‪ ,‬לא מתיישן‪.‬‬ ‫שמֹורה על זכויותיו של בעל דין במקרקעין הוא פסק דין הצהרתי ללא רכיב ביצועי‪ ,‬ולכן‬ ‫ֶ‬ ‫דוגמה ‪ // 1‬פסק דין‬ ‫אינו מתיישן‪.‬‬ ‫שמֹורה על אכיפת הסכם להעברת בעלות בנכס מסוים הוא פסק דין שיש לו‬ ‫ֶ‬ ‫דוגמה ‪ // 2‬לעומת זאת‪ ,‬פסק דין‬ ‫רכיב ביצועי‪ ,‬ולכן תקופת ההתיישנות שלו היא ‪ 25‬שנים‪.‬‬

‫‪ .22‬תיקון חוק הקרקעות העותמני‬ ‫בסעיפים ‪ 20‬ו‪ 78-‬לחוק‪-‬הקרקעות העותומני תבוא במקום‬ ‫התקופה הקבועה בהם תקופת חמש‪-‬עשרה שנה‪ ,‬ולגבי‬ ‫מקרקעין שנרשמו בספרי האחוזה לאחר סידור זכות‬ ‫הקנין לפי פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין) ‪ -‬תקופת‬ ‫עשרים‪-‬וחמש שנים; ואולם לגבי אדם שהחל בהחזקת‬ ‫מקרקעין לאחר יום כ"ד באדר א' התש"ג (‪ 1‬במרס ‪,)1943‬‬ ‫לא יבואו במנין חישוב התקופה חמש שנים המתחילות מיום‬

‫‪37‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני התיישנות‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫‪4‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 4‬תונוש תוארוה‬

‫תחילת חוק זה; ובמקום הטעמים החוקיים לעיכוב תקופת‬ ‫ההתיישנות האמורים בסעיף ‪ 20‬לחוק האמור‪ ,‬יחולו הוראות‬ ‫חוק זה לחישוב תקופת ההתיישנות‪.‬‬ ‫‪ .23‬תיקון פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין)‬ ‫בפקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין) ‪-‬‬ ‫הסעיפים ‪ 52‬ו‪ - 53-‬בטלים;‬ ‫(‪ )1‬‬ ‫בסעיף ‪ ,55‬במקום איזכור סעיף ‪ 1663‬של המג'לה‪,‬‬ ‫(‪ )2‬‬ ‫יבוא איזכור חוק זה‪.‬‬ ‫‪ .24‬תיקון פקודת הנזיקין האזרחיים‬ ‫בפקודת הנזיקין האזרחיים‪- 1944 ,‬‬ ‫סעיפים ‪68 ,68‬ב‪68 ,‬ג‪68 ,‬ד ו‪71-‬א ‪ -‬בטלים;‬ ‫(‪ )1‬‬ ‫בסעיף ‪68‬א‪ ,‬ברישא‪ ,‬במקום המלים "לענין תקופת‬ ‫(‪ )2‬‬ ‫ההתיישנות" יבואו המלים "לענין תקופת ההתיישנות‬ ‫בתובענה על נזיקין אזרחיים"‪ ,‬ובכל מקום באותו סעיף‬ ‫במקום המלה "תביעה" תבוא המלה "תובענה"‪.‬‬ ‫‪ .25‬תיקון פקודת השטרות‬ ‫בפקודת השטרות‪ ,‬בסעיף ‪ ,96‬בסעיף‪-‬קטן (א)‪ ,‬במקום‬ ‫המלים "חמש שנים"‪ ,‬יבואו המלים "שבע שנים" ובמקום‬ ‫המלים "שנה אחת" תבוא המלה "שנתיים"‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫תונוש תוארוה ‪:‬יעיבר קרפ‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫‪4‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 4‬תונוש תוארוה‬

‫‪ .26‬ביטולים‬ ‫בטלים ‪-‬‬ ‫סעיפים ‪ 1662 ,1660‬עד ‪ 1672‬ו‪ 1674-‬למג'לה;‬ ‫(‪ )1‬‬ ‫סעיפים ‪ 276‬עד ‪ 282‬לחוק הסחר הימי העותומני‬ ‫(‪ )2‬‬ ‫מיום ‪ 20‬באוגוסט ‪;1863‬‬ ‫סעיפים ‪ 65‬ו‪ 68-‬לחוק המסחרי העותומני משנת‬ ‫(‪ )3‬‬ ‫‪;1850‬‬ ‫סעיפים ‪ 143‬ו‪ 147-‬לחוק הזמני על ההוצאה לפועל‬ ‫(‪ )4‬‬ ‫העותומני מיום ‪ 11‬במאי ‪;1914‬‬ ‫סעיף ‪ 10‬לחוק זכות‪-‬יוצרים‪;1911 ,‬‬ ‫(‪ )5‬‬ ‫פקודת ההתיישנות (אויבים ושבויי‪-‬מלחמה)‪;1946 ,‬‬ ‫(‪ )6‬‬ ‫סעיף ‪(12‬ב) לפקודת מסילות‪-‬הברזל הממשלתיות‪,‬‬ ‫(‪ )7‬‬ ‫‪;1936‬‬ ‫סעיף ‪ 11‬לחוק בנק הדואר‪ ,‬התשי"א‪.1951-‬‬ ‫(‪ )8‬‬ ‫‪ .27‬דינים שמורים‬

‫שמירת דינים ודחיית תובענה שלא התיישנה בשל שיהוי‬

‫אין חוק זה בא לפגוע בתקופת‪-‬התיישנות הקבועה לענין‬ ‫פלוני בדין אחר‪ ,‬אלא אם נאמר כך במפורש בחוק זה; ואין‬ ‫חוק זה בא לפגוע בכל סמכות‪ ,‬לפי כל דין‪ ,‬לדחות תובענה‬ ‫או לסרב למתן סעד מחמת שיהוי‪.‬‬

‫חוק ההתיישנות הוא דין כללי שחל על כל ענפי המשפט האזרחי‪ .‬לכן‪ ,‬ובהתאם לכלל "דין ספציפי גובר על דין‬ ‫כללי"‪ ,‬הוראות חוק ההתיישנות יחולו בשני מצבים‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אאם אין חוק אחר ספציפי שמסדיר את ההתיישנות עבור עניין מסוים‪.‬‬ ‫ ‪ .‬באם יש חוק אחר המסדיר את ההתיישנות עבור עניין מסוים‪ ,‬אך בחוק ההתיישנות נקבע במפורש כי‬ ‫הוראותיו יחולו על אותו עניין‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני התיישנות‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫‪4‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 4‬תונוש תוארוה‬

‫שיהוי‬ ‫פסיקה ‪ //‬לבית המשפט יש שיקול דעת לדחות תביעה שעדיין לא עברה תקופת התיישנותה מטעמים של‬ ‫שיהוי‪ ,‬למשל משיקולי מדיניות [ע"א ‪.]7019/14‬‬ ‫פסיקה ‪ //‬דוקטרינת השיהוי במשפט האזרחי מוגבלת למקרים חריגים ונדירים ומטילה נטל כבד על הטוען‬ ‫לשיהוי‪ .‬הטוען לשיהוי נדרש להציג שינוי לרעה במצבו עקב השיהוי שבהגשת התביעה והתנהלות בחוסר תום‬ ‫לב מצד המשתהה בהגשת התביעה‪ .‬אולם גם כאשר תנאים אלו מתקיימים לבית המשפט שיקול דעת להכריע‬ ‫בכל מקרה לגופו [ע"א ‪ .]9839/17‬בבואו של בית המשפט לדחות טענה במקרקעין בשל שיהוי‪ ,‬נדרשים לכך‬ ‫טעמים כבדי משקל‪ .‬במקרה זה עליו להפעיל את שיקול דעתו בצמצום ובזהירות [רע"א ‪.]6613/19‬‬

‫‪ .28‬דין המדינה‬

‫תחולת דיני ההתיישנות על המדינה‬

‫הוראות חוק זה יחולו גם על המדינה‪.‬‬

‫כאשר המדינה משמשת בעל דין בתובענות אזרחיות‪ ,‬יחולו עליה הוראות חוק ההתיישנות‪.‬‬

‫‪ .29‬הוראות מעבר‬

‫הוראות מעבר‬

‫(א) תביעה שנתיישנה לפני תחילתו של חוק זה וענינה אינו‬ ‫מקרקעין‪ ,‬לא יחולו עליה ההוראות של חוק זה הקובעות‬ ‫תקופות ההתיישנות; אך תובענה על תביעה שנתיישנה‬ ‫כאמור שהיתה תלויה ערב תחילתו של חוק זה – רשאי בית‬ ‫המשפט להחיל עליה כל הוראות חוק זה אף שענינה אינו‬ ‫מקרקעין‪.‬‬

‫הוראות חוק ההתיישנות לא יחולו על תביעות העומדות ב־‪ 2‬תנאים מצטברים‪:‬‬ ‫התביעה התיישנה לפני תחילת חוק ההתיישנות‪.‬‬ ‫נושא התביעה אינו מקרקעין‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫תונוש תוארוה ‪:‬יעיבר קרפ‬

‫–ח"ישתה ‪,‬תונשייתהה קוח קוח‬

‫‪4‬‬

‫(ב) תביעה שענינה מקרקעין יחולו עליה כל הוראות חוק זה‬ ‫אף אם לפני תחילת חוק זה נתיישנה התביעה או נסתיימה‬ ‫התקופה שהיתה קבועה בסעיפים ‪ 20‬ו‪ 78-‬לחוק‪-‬הקרקעות‬ ‫העותומני‪.‬‬ ‫(ג) תביעה שלא נתיישנה לפני תחילתו של חוק זה יחולו‬ ‫עליה כל הוראות חוק זה‪.‬‬ ‫(ד) בכל המקרים האמורים בסעיף זה לא תקצר תקופת‬ ‫ההתיישנות מכפי שהיתה נתונה לפני תחילת חוק זה‪.‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 4‬תונוש תוארוה‬

‫על תביעה שעניינה מקרקעין יחולו כל הוראות חוק ההתיישנות גם אם היא התיישנה לפני תחילת חוק ההתיישנות‪.‬‬

‫חריג ‪ //‬אם לפני תחילת חוק ההתיישנות הוגשה לבית המשפט תובענה על תביעה שהתיישנה על פי החוק‪,‬‬ ‫והתובענה הייתה תלויה ועומדת בעת שנכנס החוק לתוקף – בית המשפט רשאי להחיל עליה את הוראות חוק‬ ‫ההתיישנות גם אם היא אינה תביעה במקרקעין‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬תחילת חוק ההתיישנות (‪ )1958‬חלפה‪ .‬אולם חריג זה עדיין עשוי לחול במקרה של תיקון החוק‪.‬‬

‫ביצוע ותקנות‬

‫‪ .30‬ביצוע ותקנות‬ ‫שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין‬ ‫תקנות בכל הנוגע לביצועו‪ ,‬ובכלל זה תקנות לשם הקניית‬ ‫תוקף להוראות בדבר חישובן וארכן של תקופות ההתיישנות‬ ‫שנקבעו בהסכם בין ישראל ומדינה זרה‪ ,‬או באמנה‬ ‫בינלאומית שישראל צד לה‪ ,‬אף אם ההוראות באותו הסכם‬ ‫או באותה אמנה סוטות מהוראות חוק זה‪.‬‬

‫שר המשפטים יהיה רשאי להתקין תקנות הסוטות מהוראות חוק ההתיישנות‪ ,‬שכל מטרתן להסדיר את אופן‬ ‫הביצוע שלו ולתת תוקף להוראות בעניין חישובן ואורכן של תקופות התיישנות שנקבעו בהסכמים שנחתמו בין‬ ‫מדינת ישראל למדינות זרות או באמנות בין־לאומיות‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫‪42‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫‪43‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫‪44‬‬

‫יוני ‪2022‬‬