גיליון 359 Flipbook PDF

גיליון 359

---

247 Views
117 Downloads
FLIP PDF 12.08MB

DOWNLOAD FLIP

REPORT DMCA

‫שן‬

‫ששמש=‬

‫שש‪-8:‬‬

‫‪8‬‬

‫ע‪8‬‬

‫נוסד‪1939‬‬ ‫‪ ,359‬סיווןתשנ"ח; יוני‪1998‬‬ ‫מפקד ועורך ראשי‪ :‬סא"ל חגי גולן‬ ‫עורך‪ :‬אפי מלצר‬ ‫עורך משנה‪ :‬יואב תדמור‬

‫נ""הם‬

‫יפףים‬

‫לכלי‪-‬התקשורת‬ ‫בדומה‬ ‫האחרים‪ ,‬גם אנו‬ ‫למדינה‬ ‫היובל‬ ‫לציין‬ ‫את שנת‬ ‫באסופה של‬ ‫מצאנו לנכון‬ ‫מאמרים שהתפרסמו בכתב‪-‬העת במהלך השנים‪ .‬ראוי‬ ‫להזכיר כאן‪ ,‬כי מערכות"" קדם להכרזת המדינה‪ ,‬ובשנה‬ ‫ב"מערכות"‬

‫הבאה נציין ‪ 60‬שנות פעילות‪.‬‬ ‫מערכות""‬ ‫כינסנו‬ ‫כותרות‬ ‫לא‬ ‫בהתאם לאופיו של‬ ‫או עמודי שער‪ ,‬אלא הבאנו מבחר מצומצם של מאמרים‪,‬‬ ‫אשר טעמם וערכם עומד בעינו למרות השנים שחלפו‬ ‫מאז פרסומם‪ ,‬ובו בזמן הם גם משקפים את אווירת‬ ‫אותם הימים ואת ניחוחם‪.‬‬ ‫חשוב כי נראה אילו בעיות העסיקו מפקדים והוגים‬ ‫בשנים שעברו‪ ,‬ובמיוחד חשוב שנביט באומץ במראה‬ ‫ונבחן אילו מהבעיות קיימות גם כיום‪.‬‬ ‫בחרנו לעמוד השער בתצלום של גוש דן בימי מלחמת‬ ‫על‪-‬מנת‬ ‫להדגיש‪ ,‬כי למרות הישגיה הרבים של‬ ‫המפרץ‬ ‫מדינת ישראל וחוסנה הביטחוני עדיין עלינו להיות‬

‫ערוכים ומוכנים להתמודדות עם איומים קיומיים‪ ,‬אשר אף‬ ‫שהשתנו באופיים מאז תש"ח‪ ,‬הרי לא השתנתה מטרתם‪ :‬חיסול‬ ‫מדינת ישראל‪.‬‬ ‫את הקובץ פותחים דבריו של דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬שמרבית‬ ‫היסודות העיוניים שהניח לביטחון ישראל תקפים עד ימינו‪.‬‬ ‫בקובץ מאמר חדש מאת שר הביטחון‪ ,‬יצחק מרדכי‪ ,‬הנותן את‬ ‫המבט לעבר העתיד הביטחוני של ישראל‪ .‬חותם את הקובץ‬ ‫נאומו של ראש‪-‬הממשלה יצחק רבין‪ ,‬בעת קבלת תואר דוקטור‬ ‫מהאונים‪-‬סיטה העם‪-‬ית‬ ‫בירושלים כרמטכ"ל מלחמת‬ ‫לשם כבוד‬ ‫ששת הימים זמן קצר לאחר תום המלחמה‪.‬‬ ‫דינם של מאמרים ושל ספרי עיון להישכח מהלב‪ ,‬אם לא‬ ‫נכללו בתוכנית לימודים כלשהי‪ .‬אני מקווה כי כינוס מאמרים‬ ‫אלה יביא למיחזור חיובי של העיון ושל השימוש בהם‪.‬‬ ‫בהזמנות זו אני מבקש לברך את סא"ל מיל'() אפי מלצר‪,‬‬ ‫כתב‪-‬העת‬ ‫ולאחל‬ ‫שהצטרף לאחרונה לצוות מערכות"" כעורך‬ ‫לו הצלחה בתפקידו‪.‬‬ ‫חגי גולן‪ ,‬סא"ל‬ ‫מפקד מערכות‬ ‫‪%‬‬

‫רכרב‪3‬מ‪ 11‬בית ההוצאה של צבא הגנה לישראל‬ ‫אביטל רגב‪-‬שושני‬ ‫צוות המערכת‪ :‬צבי עופר‪,‬‬

‫‪0464-2147‬‬ ‫‪ISSN‬‬ ‫מחיר‪ 15 :‬ש"ח כולל) מע"מ(‪.‬‬ ‫דמי מנוי לשנה‪ :‬חיילים‬

‫ועובדי מערכת‬

‫הביטחון‬

‫‪ 30.-‬ש"חי אזרחים ‪ 35.-‬ש"ח‬

‫נתובתהמערכת‪ :‬רפי אלוףמנדלר ‪ ,3‬הקריה תל‪-‬אביב‪ ,‬ת"ד ‪ ,7026‬מיקוד‪ ,61070‬טל‪03-5694343/5,‬‬ ‫מחלקת מנויים‪ :‬משרד הביטחון‪/‬ההוצאה לאור‪ ,‬רח' דוד אלעזר ‪ ,29‬הקריה ת"א‪ ,‬טל'‪03-5655947‬‬ ‫הודפסבאמצעותמשרד הביטחון‪/‬ההוצאה לאור‪.‬‬ ‫תמונות‪ :‬במחנה‪--‬‬ ‫איורים‪ :‬בוריס דיקרמן‬ ‫העטיפה‪ :‬עיצוב עיצוב‬ ‫סריקית‪ ,‬עימודממוחשב‪ ,‬לוחות והדפסה‪ :‬דפוס ניידט בע"מ תל‪-‬אביב‪.‬‬

‫נ‪'44‬עבש‪,‬שבנשוה‪4‬‬

‫יובל למדינה ישראל‬

‫תוכןהעניינים'‬ ‫על משמר ביטחונו של ישראל ‪ /‬דוד‬

‫‪4‬‬ ‫יני‪=.-‬ל‪,‬‬

‫בן‪-‬גוריון‬

‫‪4‬‬

‫עוצמה על בסיס עיקר משותף ואורך רוח ‪ /‬חיים גורי‬

‫‪8‬‬

‫עומק אסטרטגי ‪ -‬השקפה ישראלית ‪ /‬אלוף אהרון יריב‬

‫‪11‬‬

‫איכות מול כמות ‪ /‬רא"ל יגאל ידין‬

‫‪16‬‬

‫מיכה הי‬ ‫עתידו המעורפל של הטנק ‪/‬‬

‫‪22‬‬

‫ההכנות למלחמה ‪ /‬תא"ל אמציה חן פצי()‬

‫‪30‬‬

‫התקף וניצחת בקרב ההגנה ‪ /‬אלוף משה‬

‫בר‪-‬כוכבא בריל()‬

‫‪40‬‬

‫מתקפה ומגננה במערכות ישראל ‪ /‬אלוף ישראל טל‬

‫‪48‬‬

‫לחימה בלילה ‪ /‬סא"ל זאב יצחקי‬

‫‪52‬‬

‫ו*‪,‬‬

‫‪,%,,‬‬ ‫ן‬

‫הרהורים על הפתעה ‪ /‬רא"ל חיים למקוב‬

‫‪58‬‬

‫על הנחת החמור ביותר ‪ /‬ד"ר יצחק רביד‬

‫‪70‬‬

‫‪,1‬‬ ‫שלושה שבועות בהגנת תל‪-‬חי ‪ /‬שאול אביגור‬

‫המודיעין ותהליך השלום ‪ /‬אליקים‬

‫רובינשטיין‬

‫הרהורים על תורת הביטחון הלאומי ‪/‬‬ ‫אלוף פרופ' יהושפט הרכבי‬ ‫ה‪21-‬‬

‫מאירוב()‬

‫‪84‬‬

‫‪106‬‬

‫‪112‬‬

‫הגנת ישראל לקראת המאה‬ ‫שר הביטחון יצחק מרדכי‬

‫‪120‬‬

‫בכוח רוחו של צה"ל ‪ /‬רא"ל יצחק רבין‬

‫‪126‬‬

‫שושנושנוונ‬ ‫י~נל למדינה שראל'‬

‫‪/‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪1‬‬

‫י **‬

‫‪__8;?E-drj‬‬

‫‪3‬‬

‫עוענו~נושע‬ ‫ק"ו‪,‬‬ ‫נ"ז‪,‬‬ ‫נףך‬ ‫סיוון התש"ט‪,‬‬ ‫יונ' ‪1949‬‬

‫‪1973-1886‬‬

‫ךחש‪-‬הממשלה‬ ‫ושף‬ ‫הביטחווהךחשוו שר‬ ‫מד'נתשףחל‪'.‬‬ ‫חדךיכלו של בה"ל‬

‫בן‪-‬גוריון‬ ‫הוא ממגיחי היסוד לתפיסת הביטחון של ישראל‪ ,‬ורבים ‪~lJllpyAD‬‬ ‫דוד‬ ‫ב‪,1949-‬‬ ‫‪bl'A‬‬ ‫ישימים‬ ‫שגיבש‬ ‫הזה‪ .‬מאמר זה המבוסס על הרצאה שנשא‬ ‫עד עצם‬ ‫כולל אהדים סעקרוטת אלה‪ ,‬ולכן אין להתפלא על שהוא אהד המצוטטים ביותר‬ ‫שבן‪-‬גוריון‬ ‫עוסק‬ ‫בכל מוחקר על וערוג הביטחון של ישראל‪ .‬הקורא ישים לב לכך‬ ‫ביום‪-‬יום‬ ‫גיחול‬ ‫הצבא‬ ‫לא רק באסטרטגיה‪ ,‬אלא גנגס גס לפרטי הפרטים של‬ ‫מדינת ישראל הצעירה ועימה יחדצבא‪-‬ההגנה לישראל‬ ‫הועמדו עלפרשת דרכים בין מלחמה לשלום‪.‬ממשלת‬ ‫ישראל מרבה מכבר מאמצים מתמידים לשים קץ‬ ‫למלחמה שכפו עלינו אויבינו ולהביא לידי יחסי שלום‬ ‫שלכבוד ויציבות עםשכנינוהערבים‪.‬מאמצים אלהנשאו‬ ‫פרי במידה מסוימת‪.‬‬ ‫משביתת‪-‬נשק‬ ‫עדחתימת השלום יש מהלך‬ ‫אפס‬ ‫לא קטן‪ ,‬ואיןלהתעלם מן הקשיים המרובים הכרוכים‬ ‫בעשיית שלום עם מדינות ערב‪ .‬אף המדינאיםהערבים‬ ‫הרוצים בשלום ‪ -‬ויש גם כאלה ‪ -‬לא בקלותיתגברו‬ ‫על הקשיים הפנימיים שגרמו לעצמם על‪-‬ידיתעמולת‬ ‫הכזב לפניהמלחמהובשעתה ועל‪-‬ידיהתפארות השווא‬ ‫שבאה לחפות על כישלונותיהם הצבאיים והמדיניים‪.‬‬ ‫ברוב מדינות ערב איןמשטר יציב ואףבאחת מהן אין‬ ‫משטר דמוקרטי‪.‬והנרגנותהמתמדת של שואפי משרה‬ ‫ורודפי בצע יריבים והשפעות חיצוניות מכבידות על‬ ‫הנהלת מדיניות חוץ נבונה ומכוונת בארצות אלה‪.‬‬ ‫אולם נניח כי מאמצי השלום שלנו יצליחו‪ ,‬ורוב‬ ‫מדינות ערב או גם כולן יכרתו איתנו בריתות שלום‬ ‫וידידות‪ .‬גם אז עלינולהיזהרמאשליהמסוכנת כיהשלום‬ ‫יקיים את הביטחון שלנו‪ .‬גם לאחר שייכתב וייחתם‬ ‫השלום בינינו לבין כלשכנינו‪,‬והחתימה תקויםותאושר‬ ‫בגושפנקה של האו"ם‪ ,‬יעמוד הביטחוןבראשדאגותינו‪,‬‬ ‫כל עודהמשטר הבינלאומי בעולם מניח מקוםואפשרות‬ ‫למלחמה בין עם לעם‪.‬‬ ‫אין אולי עוד עם בעולם‪,‬שהסתירה בין שאיפתו‬ ‫הנאמנהלשלום ובין חוסרביטחונו היא כההריפה כבעם‬ ‫ישראל‪.‬עובדותגיאוגרפיות‪,‬פוליטיותוהיסטוריות‪ ,‬שאין‬ ‫מנוס מנוס מהן‪ ,‬עושות את מדינת ישראלמטרה נוחה‬ ‫להתקפותשכניה‪ .‬ארצנותקועה בתוךשטח ענקי באסיה‬

‫ובאפריקה ‪ -‬מהרי הטאורוס עד האוקיינוס ההודי‪,‬‬ ‫וממזרח הים התיכון עד האוקיינוסהאטלנטי ‪ -‬המיושב‬ ‫כולו עמים מוסלמיים דובריערבית‪.‬‬ ‫אנו מועטים והם רבים‪ .‬ובדרך הטבע האנושי‬ ‫שואפיםהמרוביםלהשתלט עלהמועטים‪,‬והערבים אינם‬ ‫רוצים לשכוח את ההיסטוריה המכאיבה של השנה‬ ‫האחרונה‪ .‬בכל רדיוערבי ‪-‬ברמאללה‪,‬בדמשק‪,‬בבגדאד‬ ‫ובשארהמרכזיםהערביים ‪-‬מטיפיםהקרייניםלמלחמת‬ ‫נקם בישראל‪ .‬המסיתים מזכירים אתהתנגשות העולם‬ ‫הערביוהמוסלמי עם נוסעיהצלבבארץ זוומלמדיםגזירה‬ ‫שווהמהכרעת שלטוןהפרנקים במאה ה‪-‬י"ג ואומרים‪:‬‬ ‫השנה לאהצלחנולהכריע את ישראל ‪-‬נעשהזאת בעוד‬ ‫‪ 10‬או ‪ 50‬שנה‪.‬‬ ‫אנו יודעים כילהשוואה זו עם נוסעי הצלב איןשחר‪.‬‬ ‫ההרפתקנים הנוצרים מימי הביניים לא היה להם שום‬ ‫קשרממשי עם הארץהזאת ולא זה עם זה‪,‬והשתלטותם‬ ‫בארץ זו הייתה מלאכותית לכתחילה‪ ,‬בעוד שאנחנו‬ ‫מושרשים בארץ זו אלפי שנים‪ ,‬ושיבתנו אליה יש בה‬ ‫הכרח חיוני ומביאה איתה שפעת ברכה לכל המזרח‬ ‫התיכון‪ .‬אולם הלאומנות הערבית רואה מציאות‬ ‫והיסטוריהבעיניהשלה‪ ,‬ולאתפיסתנו תכוון אתפעולתה‬ ‫אלאתפיסתהשלה‪ ,‬ונתחייבבנפשנו אם לאנראה עכשיו‬ ‫ובעתיד כי סכנתמלחמה תלויה עלראשנו‪...‬‬ ‫ביטחונה שלמדינת ישראל לא ייכון על צבאבלבד‪.‬‬ ‫ביטחוננו תלוי בשורת גורמים‪ ,‬ואמנה כאן רק את‬ ‫העיקריים שבהם‪.‬‬ ‫גורם הביטחון הראשי זוהי העלייה‪ .‬היא לא רק‬ ‫מצווה ציוניתלהצלת יהודים‪ ,‬לקיבוץ גלויותי היא צורך‬ ‫חיוני של יהודי הארץ ותנאי לקיומה ולביטחונה של‬ ‫מדינתנו‪ .‬בלי עלייה מדינה זו נידונה ח"ו לכליה‪.‬ראשית‬

‫‪,‬‬ ‫מג‪4‬‬ ‫‪~8‬‬ ‫ל~‪4‬שי‪",‬‬ ‫ק‪,,‬יע‪,‬‬ ‫‪aa‬‬

‫אלא יש הכרח‬ ‫ממלכתי‪-‬אסטרטגי‬

‫בתכנון‬

‫של‬

‫התיישבות ובחינוך חובה של‬ ‫הנוער ‪ -‬כל הנוער‪ ,‬בלי יוצא‬ ‫‬‫להכשירו‬ ‫הכלל‬ ‫מן‬

‫ק‬

‫להתיישבות ביטחונית‪ .‬כל‬ ‫נער ונערה בגיל מסוים ‪ -‬מן‬

‫ביטחונה של מדינתנו היא עלייה רבתי‪ ,‬בקצב מהיר‪,‬‬ ‫בממדים רחבים ומתרחבים‪ .‬טיפוח העלייה זהו המאמץ‬ ‫המלחמתי שאנו מצווים עליו בימי שלום כבימי מלחמה‪,‬‬ ‫ואין דבר העולה עליו בדחיפותו ובחשיבותו‪.‬‬ ‫ההתיישבות‪.‬‬ ‫הגורם השני של הביטחון זוהי‬ ‫צבאנו‬ ‫שיחרר השנה שטחים גדולים בנגב‪ ,‬בגליל‬ ‫ירושלים‪ ,‬ומדיניות השלום שלנו אף היא תרמה את חלקה‪:‬‬ ‫הסכמי שביתת הנשק עם מצרים ועם עבר‪-‬הירדן העמידו‬ ‫לרשותנו את אילת ואת ארץ אדום בדרום‪ ,‬נחל עירון‬ ‫ובמבואות‬

‫ובסביבות‬

‫ירושלים‪.‬‬

‫ושטחים חשובים אחרים במרכז‬ ‫אולם רוב השטחים האלה ריקים‬ ‫ארוכים ושרועים‪ ,‬ולא נשמור עליהם בצבא בלבד‪ .‬עלינו‬ ‫להקים שרשרת יישובי ספר לאורך גבול הלבנון‪ ,‬סוריה‪,‬‬ ‫ושוממים‪ ,‬ותחומינו‬

‫והמשולש‪ ,‬רשת צפופה של יישובים במבואות ירושלים‬ ‫ובמרחבי הנגב‪ ,‬מעין‪-‬גדי לאורך הערבה עד אילת‪ ,‬ומאילת‬ ‫עד רפית‪ ,‬באר‪-‬שבע ובית‪-‬ג'וברין וכן כפרי דייגים לאורך‬ ‫חוף הים התיכון מראש‪-‬הנקרה עד אשקלון‪.‬‬ ‫בלי צבא לא היינו עומדים אחרי קום המדינה ולא‬ ‫היינו משחררים את הנגב ואת הגליל ואת מסדרון‬ ‫ירושלים‪ .‬אולם כל חייל שהשתתף בקרבות יודע את‬ ‫התפקיד החיוני ‪ -‬ובמקרים רבים התפקיד המכריע ‪-‬‬ ‫צבאית‪-‬‬ ‫החקלאיים מבחינה‬ ‫היישובים‬ ‫שמילאו‬ ‫מלחמתית‪ :‬בעמק הירדן‪ ,‬בהרי‬ ‫העליון‪.‬‬

‫ירושלים‪ ,‬בנגב ובגליל‬

‫ושוב‪ ,‬התיישבות לא רק לשם קיום המצווה הציונית‬ ‫של בניין הארץ וקליטת העלייה‪ ,‬אלא התיישבות כתנאי‬ ‫יסודי לביטחון המדינה‪ .‬משום כך לא תוכל המדינה‬ ‫לסמוך על יוזמה פרטית בלבד אפילו) יוזמה חלוצית(‪,‬‬

‫שיקבלו הכשרה‬ ‫ההכרח‬ ‫חקלאית נוסף על האימון‬ ‫כדי‬ ‫והצבאי‪,‬‬ ‫הגופני‬ ‫שהמעפילים‪,‬‬

‫החלוצים ועזי‬

‫הרוח שביניהם יקימו יישובי ספר וכפרי ביטחון‪ ,‬שישמשו‬ ‫חומת מגן חיה למדינה וקו ראשון בהגנתה‪.‬‬ ‫גורם חשוב במערכת הביטחון תשמש העוצמה‬ ‫האינדוסטריאלית‬ ‫שלנו‪,‬‬ ‫במלחמת‬ ‫מילאה‬

‫שצמחה‬ ‫העולם‬

‫והטכנית שלנו‪.‬‬ ‫בעיקר‬

‫?‪-is‬‬

‫השנייה‪,‬‬

‫תפקיד‬

‫השנה‬ ‫מלחמתי רב‪ .‬לא היינו יכולים‬

‫לעמוד כאשר עמדנו‪ ,‬לולא‬ ‫והאינ‪-‬‬ ‫הטכנית‬ ‫העזרה‬ ‫דוסטריאלית והציוד שקיבל‬ ‫הצבא‬ ‫יתרוננו‬

‫מהתעשייה‬

‫יה‪/‬‬ ‫התעשייה‬

‫הצעירה‬

‫שלנו‪.‬‬

‫הטכני היה גורם‬ ‫בניצחוננו השנה‪,‬‬

‫חשוב‬ ‫ועלינו לטפח ולהגביר יתרון‬

‫על מערכה זו נמנה גם המחקר המדעי ‪ -‬הצרוף‬ ‫והשימושי‪ .‬עדיין אין ציבורנו יודע כמה הוא חייב תודה‬ ‫על הניצחונות המפוארים של צבאנו לעובדי המדע‬ ‫הצנועים‪ ,‬שהעמידו את ידיעותיהם‪ ,‬את כשרונותיהם ואת‬ ‫מעבדותיהם לרשות צורכי הביטחון עוד לפני פרוץ‬ ‫המלחמה‪ .‬המחקר המדעי דרוש לא רק לצורכי ביטחון‪.‬‬ ‫כל פעולתנו המשקית והתרבותית לא תתואר בלי שימוש‬ ‫מקסימלי וכולל של כיבושי המדע והטכניקה‪ .‬הוא הדבר‬ ‫לגבי צורכי הביטחון‪ .‬למען כושר עמידתנו בשער לעתיד‬ ‫עלינו לרכז בארץ את מיטב הכוחות המדעיים שבעם‬ ‫היהודי‪ ,‬לאפשר לכשרונות המדעיים שבתוך הנוער שלנו‬ ‫לעיון‬

‫ולמחקר מדעי‪,‬‬

‫להשתלם ולהקדיש כל חייהם‬ ‫ביותר‬ ‫בכל שדות המחקר‬ ‫לציידם במעבדות המשוכללות‬ ‫הפיזיקלי והביולוגי ולהתאים את פעולתם לצורכי‬ ‫ביטחונה ופיתוחה של המדינה‪.‬‬ ‫גורם רב ערך והשפעה במערכת הביטחון הוא‬ ‫מדיניות החוץ של ממשלת ישראל ‪ -‬מדיניות המודרכת‬ ‫על‪-‬ידי רצון מרכזי אחד‪ :‬חתירה לשלום ‪ -‬לשלום במזרח‬ ‫התיכון ולשלום בעולם ‪ -‬ושאיפה נאמנה ליחסי ידידות‬

‫‪58‬‬

‫נ"ש)‪4‬נ‪4=8‬ע‪114‬‬ ‫יובל למדינך ישראל‬

‫עם כל המדינות שבעולם‪ ,‬גדולות כקטנות‪ ,‬במזרח‬ ‫ובמערב‪ .‬אין מדינת ישראל יכולה לתת יד לשום נרגנות‬ ‫מלחמתית מכל צד שהוא‪ ,‬אין היא רשאית להיות שותפה‬

‫לא מתוך התפארות בעם‪ ,-‬אלא מתוך ראיית הנולד‪ .‬עלינו‬ ‫לראות את הבאות בעיניים פקוחות‪ ,‬בלי התרברבות‪ ,‬בלי‬ ‫ביטול יכולתו העתידה של האויב‪ .‬אנו מצווים על ביקורת‬

‫לשום מזימת התקפה של מישהו על מישהו‪ .‬לא רק‬ ‫שיקולים‬ ‫מוסריים‬ ‫ופוליטיים כלליים ‪ -‬מסורת‬

‫עצמית חמורה‪ ,‬נוקבת‪ ,‬אכזרית‪ .‬עלינו לזכור תמיד‪:‬‬ ‫בביטחון כרוכה השאלה העליונה ‪ -‬להיות או לחדול‪.‬‬ ‫לאושרנו‪ ,‬מעטים בצבאנו המפקדים המתיימרים‬ ‫כם‪-‬‬ ‫יודעים את כל התורה‪ ,‬ואין להם עוד מה ללמוד‪,‬‬ ‫שהם‬ ‫מכיוון שניצחו הפעם‪ .‬גם הטוראי במלחמה הבאה יצטרך‬

‫אולם עם כל הגורמים האלה ‪ -‬עלייה‪ ,‬התיישבות‪,‬‬ ‫פיתוח תעשייתי‪ ,‬מחקר מדעי‪ ,‬מדיניות חוץ ‪ -‬לא נקיים‬

‫לדעת הרבה יותר משידע הטוראי במלחמה האחרונה‪,‬‬ ‫ומפקדינו במלחמה זו יצליחו גם בעתיד‪ ,‬אם הדבר‬ ‫הראשון שיידעו עכשיו יהיה כי הם יודעים מעט מאוד‪.‬‬

‫היסטורית‪ ,‬פזורי ישראל באומות וכדומה ‪ -‬אלא שיקולי‬ ‫ביטחון חיוניים גוזרים עלינו מדיניות של שלום‪ .‬ומדיניות‬ ‫זו עצמה היא גורם חשוב בקיום ביטחוננו‪.‬‬

‫את ביטחוננו בלי צבא‪ .‬לשלום כלמלחמה דרושים שני‬ ‫צדדים‪ ,‬וכמה שנשאף לשלום ונעשה למען ביטחוננו בדרכי‬ ‫שלום‪ ,‬אין זה מן הנמנע שהצד השני יקדש עלינו מלחמה‪,‬‬ ‫ועם פרוץ המלחמה רק הצבא יכריע את הכף‪ .‬וכל עוד‬ ‫תיתכן מלחמה בעולם‪ ,‬לא נוכל להתקיים בלי צבא‪.‬‬ ‫וכאן עלי להזהיר מפני אשליה שנייה‪ :‬כאילו כמ‪-‬‬ ‫יש צבא במדינת ישראל‪ .‬השנה ‪ -‬במשך המלחמה ‪-‬‬ ‫גייסנו‪ ,‬ציידנו והפעלנו לוחמים כדי שינצחו‪ .‬והם ניצחו‪.‬‬ ‫להקמת צבא בישראל טרם הגענו‪ .‬ידעתי שלא הרבה‬ ‫צבאות בעולס נחלו ניצחונות מפוארים כאלה שנחל השנה‬ ‫להיסטוריה ‪-‬‬

‫אציין לדוגמא דבר שלכאורה אינו צבאי‪ :‬חיסכון‪.‬‬ ‫חיסכון בכוח אדם‪ ,‬בזמן‪ ,‬כאמצעים‪ ,‬בדלק‪ ,‬בכלי רכב‪,‬‬ ‫במזון‪ ,‬בכדורים וכדומה‪ .‬לא תהיה בזה מן ההגזמה אם‬ ‫אומר שמפקדינו כמעט אינם יודעים מה זה חיסכון ומה‬ ‫ערכו בצבא ובמדינה‪.‬‬ ‫המלחמה הרסנית היא לפי מהותה ‪ -‬הורסת רכוש‬ ‫ונפש ‪ -‬ולא רק של האויב‪ .‬מפקד יש שהוא מחויב‬ ‫להתאכזר אל עצמו‪ ,‬אל חייליו‪ ,‬וודאי אינו יכול תמיד‬ ‫לחוס על רכוש‪ .‬אולם מטרת מלחמתנו אינה הרס‪ ,‬אלא‬

‫צבא הגנה לישראל‪ .‬פרשה זו כבר שייכת‬ ‫ניצחונות‬ ‫לא רק היהודית אלא גם העולמית‪.‬‬ ‫אלה לא‬ ‫רק העניקו לנו עצמאות ומולדת‪ ,‬אלא גם זקפו את קומתו‬

‫ניצחון‪ ,‬והניצחון תלוי לא רק בטיב הציוד ובכושר הקרבי‬ ‫של הצבא‪ ,‬אלא גם ביכולת המשקית והכספית של העם‪.‬‬ ‫חייל ומפקד‪ ,‬המבזבזים רכוש מדינתם בלי הכרח‪ ,‬הריהם‬

‫של כל יהודי בעולם והרימו כבוד ישראל בעמים‪ .‬ולא‬ ‫פחות מכל יהודי אחר אני גאה על ניצחונות אלה‪ .‬ואף‬ ‫על פי כן אני אומר שעדיין אין לנו צבא כהלכה‪ ,‬ורק עם‬

‫מסייעים לאויב בלא יודעים‪ .‬חיסכון הוא אחת המצוות‬ ‫העליונות בארגון הצבא‪ .‬ולא די לדעת חשיבותו של‬ ‫חיסכון‪ ,‬יש לדעת כיצד לבצעו בכל תא צבאי‪ ,‬בכל מבצע‬

‫השלום תינתן לנו אפשרות להתחיל כראוי בבניית צבא‬ ‫וחינוכו‪ .‬כלגבי כל דבר אחר במדינתנו הצעירה גס פה‬ ‫אנו עומדים בראשית‪ .‬אין אנו מתביישים ככל מה שנעשה‬ ‫צופים לעם‪,-‬‬ ‫עד עכשיו‪ ,‬כשאנו‬ ‫אולם כשאנו מפנים מבטנו‬ ‫לעתיד‪ ,‬עלינו להיגמל מכל אשליה ולראות נכוחה‪ :‬היו‬

‫צבאי‪ .‬ביצועו הוא תורה ארגונית ותכנונית שלמה‬ ‫ומורכבת‪ .‬וצבאנו טרם למד וטרם ידע להעריך תורה‬ ‫חיונית זו‪.‬‬

‫לנו לוחמים מצוינים‪ ,‬אבל לא היה לנו צבא מסודר‪ .‬ואסור‬ ‫לנו לעשות אותו משגה פטלי שעשו הצרפתים‪ ,‬שהתכוננו‬ ‫למלחמת העולם השנייה בתוכנית שהנחילה להם ניצחון‬ ‫במלחמת העולס הראשונה ‪ -‬ומשום כך הוכרעו‪.‬‬ ‫עם קוס המדינה לא יכולנו להקים צבא‪ ,‬כי נאלצנו‬ ‫להילחם על קיומנו‪ .‬ואתם שומעים זאת מפי אדם‪ ,‬שזה‬ ‫עשה כמעט שום דם‪-‬‬ ‫אחר מלבד דבר‬ ‫שלוש שנים לא‬ ‫הביטחון והצבא‪ .‬מאז ‪ 30‬בנובמבר הוטל עלינו להגן על‬ ‫קיומנו‪ ,‬ועם קום המדינה‪ ,‬ב‪ 14-‬למאי‪ ,‬הועמדנו לפני‬ ‫מלחמת חיים ומוות‪ ,‬והייתה רק דאגה אחת‪ :‬להילחם‬ ‫ולנצח‪ .‬הנוער שלנו ידע על מה הוא נלחם‪ .‬הוא ידע כי יש‬ ‫לנו רק ברירה אחת ‪ -‬ניצחון או כיליון ‪ -‬ולא הכזיב‪.‬‬ ‫ואיש אין לו להתבייתן לא בכושר הקרבי ולא במסירות‬ ‫וברוח של לוחמינו‪.‬‬ ‫אך לאור הבאות ‪ -‬אין זה מספיק‪ .‬עלינו להיכון‬

‫אנו מתלבטים עכשיו בחבלי קליטת העלייה‪ .‬אם‬ ‫לא נצליח בקליטת העלייה‪ ,‬יהיו לשווא כל מאמצי ההגנה‬ ‫פתח‪-‬תקווה‬ ‫במשך ‪ 70‬השנים האחרונות ‪ -‬מימי‬ ‫ו"השומר" עד צבא ההגנה לישראל‪ .‬המעצור הראשי‬ ‫לקליטת העלייה הוא יוקר המחיה‪ ,‬וזה יש לו סיבה‬ ‫עיקרית אחת‪ :‬הוצאות המלחמה והצבא‪ .‬נאלצנו להוציא‬ ‫סכומים ענקיים כדי לגייס רבבות לוחמים‪ ,‬לציידם‪ ,‬לספק‬ ‫להם צורכיהם‬ ‫אבל מדינה קטנה ודלה זו נתבעת לקלוט לא רק את ‪200‬‬ ‫אלף העולים שהגיעו במשך השנה‪ ,‬אלא הרבה מאות‬ ‫ולהכשירם לקרב‪ .‬לא הייתה לנו ברירה‪.‬‬

‫אלפים וכמה מיליונים שעוד יבואו‪ ,‬והיא חייבת לבנות‬ ‫עשרות אלפים בתים לשיכון בכל שנה‪ ,‬להקים עשרות‬ ‫ומאות נקודות יישוב חדשות בכל קצות הארו‪ ,‬לבנות‬ ‫מספר רב של בתי חרושת‪ ,‬לבצע עבודות ציבוריות‪ ,‬לפתח‬ ‫בתי‪-‬ספר‬ ‫תחבורה ביבשה ובאוויר ובים‪ ,‬לכונן רשת של‬ ‫לתושבים המתרבים ולקיים שירותים ציבוריים בשביל‬ ‫עם תרבותי הרוצה בחיים‬

‫מתוקנים‪ .‬מדינה זו אינה‬

‫רשאית לבזבז אמצעים לשווא‪,‬‬ ‫וכל מפקד שאינו יודע סוד‬ ‫החיסכון הריהו מועל בשליחותו‬ ‫וחותר תחת ביטחון המדינה‪.‬‬ ‫וחיסכון הוא רק אחד‬ ‫הפרטים ‪ -‬אומנם פרט חיוני‬ ‫ במערכת הארגון הצבאי‪.‬‬‫ועלינו להקנות לצבא את תורת‬ ‫המנהלה‪ .‬וו תאופשר רק עם תום‬ ‫המערכות‪ .‬ותורה בלבד לא‬ ‫תספיק‪ .‬גם אם יעמדו בראש‬ ‫האדמיניסטרטורים‬ ‫צבאנו‬ ‫המומחים ביותר‪ ,‬לא יבצעו‬ ‫חיסכון‪ ,‬אם בצבא לא תשלוט‬ ‫משמעת‪ .‬וגם בפרשת המשמעת‬ ‫עומדים מ‪-‬אשית‪.‬‬ ‫אנו‬ ‫שימו‬

‫לב‬

‫לאחריות‬

‫המוטלת על מפקד צבאי‪ .‬אחריות כזאת אינה מוטלת על‬ ‫שום אדם אחר במדינה‪ .‬ואחריותו כפולה‪ :‬א( לביטחון‬ ‫המדינה‪ ,‬ב( לחיי אנשיו‪ .‬איני יודע אחריות גדולה מזו‪.‬‬ ‫מפקד צעיר יכול רק בקושי רב לתאר לעצמו את‬ ‫האחריות האיומה הרובצת על אלה שעליהם‬ ‫ביטחון המדינה‪ .‬היו לנו השנה הרבה ניצחונות ושמחות‪.‬‬

‫הוטל‬

‫כמה פעמים רקדו הכול ברחובות מרוב שמחה‪ ,‬כמה‬ ‫פעמים חגם ניצחונות וכיבושים‪ .‬ואני מכיר איש אחד ‪-‬‬ ‫יהודי לא רע ‪ -‬שלא שמח ולא רקד ולא חגג בליבו אף‬ ‫פעם אחת‪ ,‬כי היה אחד האנשים‪ ,‬שעליו רבצה אחריות‬ ‫לביטחון המדינה ולדם הנשפך‪ ,‬וכל הימים ‪ -‬הרבה זמן‬ ‫לפני פרוץ המלחמה ולאחר שנפסקה ‪ -‬היה תקוף חרדה‬ ‫גדולה לבאות‪ ,‬ולא היה לו אף רגע אחד של הפוגה‬ ‫מהרגשת הנטל הכבד והאיום הרובץ עליו על) חבריו‬ ‫הנושאים באחריות לביטחון‪.‬‬ ‫וכל מפקד חייב לראות עצמו כאיש שעליו יוטל נטל‬ ‫כבד זה‪ .‬עליו להצטייד בכל התכונות המוסריות והנפשיות‬ ‫בכל) הדעת והכושר הדרושים לביצוע שליחות עליונה זו‪,‬‬ ‫שבה תלוי גורל ביטחון המדינה‪ ,‬גורל חירות האומה‬ ‫וקיומה הפיזי‪ .‬רק איש תרומות נעלה יצלח למלאכה וו‪,‬‬ ‫אך התגונות והסגולות הדרושות לאיש תרומות אינן‬ ‫נופלות מן השמים‪ ,‬אלא נרכשות בעמל ובשקידה‬ ‫ובמסירות ובלימוד בלי הפסק ובלי ליאות‪.‬‬ ‫ועל המפקד רובצת אחריות נוספת ‪ -‬אף היא כבדה‬ ‫עד אין נשוא ‪ -‬האחריות לחייהם‪ ,‬לשלומם‪ ,‬לרווחתם‬ ‫ולכב)דס של החיילים הכפופים למרותו ולפקודתו‪ .‬כל‬ ‫אחד בינינו יודע חרדת אם לפרי בטנה‪ ,‬את האהבה‬ ‫העמוקה שנטע הטבע בלב האם לילדה חסר הישע‪ ,‬התלוי‬ ‫כולו בטיפוח האמהי‪ .‬בלי אהבת אם זו לא היה קיום‬

‫למין האנושי‪ .‬גורלו של החייל בשעת מלחמה תלוי במפקד‬ ‫לא פחות משגורל התינוק תלוי באם‪.‬‬ ‫גורלו של החייל‪ ,‬כבודו‪ ,‬גאוותו על הגדוד שלו‪,‬‬ ‫‪ -‬כל אלה‬

‫כל מפלד חייב לףחות עצמו כתיש‬ ‫שעליו יוטל הנטל הכבדם‪1‬יחה‪1‬‬

‫הףובץ עליו ועל חבריו הנושחים‬ ‫בחחריות לביטחון‪ .‬עליו להצטייד‬

‫אמונתו בחבריו‪ ,‬ביטחונו בעצמו וביחידתו‬ ‫נתונים בידי המפקד‪ .‬אחריותו כבדה מזו של המורה‬ ‫לתלמידיו או של האם לילדיה‪ ,‬כי החיילים עומדים ‪-‬‬

‫בכל התכונותהמוסריותוהנפשיות‬

‫או עלולים לעמוד ‪ -‬במערכה לחיים ולמוות‪ .‬והמפקד‪,‬‬ ‫הממונה על מלאכה נוראת הוד זו‪ ,‬רובצת עליו אחריות‬ ‫שאין דומה לה בשום ענף פעולה אחר‪ .‬משום כך חייב‬ ‫תכסיסית‬ ‫המפקד להיות מזוין גם בידיעה רבה‪,‬‬

‫תלוי גוףל ביטחון המדינה‪ ,‬גוףל‬ ‫חיףות החומה וקיומה הפיני‪.‬‬

‫ובנך הדעת והכושר המףונים‬ ‫לביצת שליחות עלינה‪ ,11‬שבה‬

‫ואסטרטגית‪ ,‬בכושר פעולה‪ ,‬ביכולת ארגונית וגם בסגולות‬ ‫נפשיות ומוסריות‪ ,‬הנוטעות בלב חייליו אמון והוקרה‬ ‫החיילים שם‪-‬שותו‪,‬‬ ‫לחרוד לשלומם‬ ‫לגביו‪ .‬עליו לאהוב את‬ ‫ולרווחתם‪ ,‬לכבודם ולהצלחתם‪ ,‬ועליו להיות דוגמא חיה‬ ‫של גבורה‪ ,‬עצה ותושייה במלחמה‪ .‬הוא חייב לנטוע בחייל‬ ‫לא רק משמעת‪ ,‬אלא גם אהבה למפקדו‪ .‬וחייל יאהב‬ ‫את מפקדו‪ ,‬אם המפקד יאהב את חייליו ויהיה נאמן‬ ‫ומסור לשלומם כמו שאם מסורה לתינוקה‪.‬‬ ‫אחריות גדולה וקשה זו אולי תפחיד מפקדים רבים‪,‬‬ ‫ועל כך נאמר‪ :‬כל" הירא ורך הלבב יילך וישוב לביתו"‪.‬‬ ‫רק הטובים והמעולים והנועזים יקחו על עצמם שליחות‬ ‫כבדה זו‪ .‬ביטחון המדינה קורא לטובים‬ ‫אינטלקטואלית ומוסרית‬ ‫ולמוכשרים ביותר מבחינה‬ ‫כאחת‪ .‬כל מפקד חייב לחתור אל השיא ‪ -‬המוסרי‬ ‫ולנאמנים‬

‫והאינטלקטואלי‪.‬‬

‫והוא אינו‬

‫בשמים‪ ,‬אם כי כל מה‬

‫שמתקרבים אליו‪ ,‬הוא נראה מתרחק והולך‪ .‬אבל בעצם‬ ‫החתירה לקראת השיא יש ערובה לכושר השליחות‪.‬‬ ‫וברכתי למפקדים‪ :‬שכל‬ ‫לחתירה זו ‪ -‬ובזאת ייאמנו‪.‬‬

‫ימיהם‬

‫יהיו‬

‫קדושים‬

‫ש‪44‬‬ ‫ן‪"4%‬‬ ‫או"‬

‫שלצנרשצושצ‬ ‫יובל למדינה ישראל‬

‫שצבש(שבם'ש'ננ‬

‫כסלו‬

‫‪285‬‬ ‫התשמ"ג‪,‬‬

‫דצמבף ‪1982‬‬

‫דברים שנשא הסופר ואיש הרוה היים גורי במסגרת סיספוזיון על האידיאולוגיה"‬ ‫הציונית והעוצמה הלאומיהן‪ ,‬שנערר בסבללה לביטחון לאומי‪ .‬בהרצאתן הציג‬ ‫זה~ ציונית אופטימית בלי להתעלם מהבעיות המרכזיות של החברה הישראלית‬ ‫בירור נקודות המגע שבין עוצמה צבאית ולאומית לבין‬ ‫אידיאולוגיה אינו מן הדברים הפשוטים אך במקום‬ ‫למשם‪-‬‬ ‫ולייאוש‪ ,‬ניתן לתפוס את‬ ‫לראות במבוכה רקע‬ ‫בג'ודו‬ ‫להפוך נקודות תורפה‬ ‫הדברים אחרת‪ ,‬וכמו‬

‫הדבר היה גורר הסתבכות עם המעצמות‪ .‬קופת המדינה‬ ‫הייתה ריקה‪ .‬כבשנו שטח גדול בהרבה מזה שנועד לנו‬ ‫ענקית לשניים‪-‬שלושה‬ ‫לפי מפת החלוקה‪ .‬יש לנו עבודה‬ ‫דורות‪ .‬אחר כך נראה‪ .‬ההיסטוריה לא נגמרה עדיין"‪.‬‬

‫לנקודות כוח‪.‬‬ ‫דרכנו להיקלע בין הניגודים הקוטביים‪ .‬קשה לנו‬ ‫להעריך נכונה את עצמנו‪ ,‬את כוחנו‪ .‬הנה אנו מעצמה"‬ ‫עולמית"‪ ,‬והנה אנו נתקפים תחושת ייאוש‪ ,‬כאילו גורלנו‬

‫בתום השיחה ראיתי על שולחן עבודתו פסוק מספר‬ ‫שמות‪ :‬לא" אגרשנו מפניך בשנה אחת‪ ,‬פן תהיה הארץ‬ ‫שממה‪ ,‬ורבה עליך חיית השדה‪ .‬מעט מעט אגרשנו מפניך‪,‬‬ ‫עד אשר תפרה ונחלת את הארץ"‪.‬‬ ‫האם קיים כאן ניגוד בין הדברים‪ ,‬כן ולא‪ .‬כלום‬

‫נקבע‪.‬בידי אחר‪ .‬לא אשכח שיחה עם שריונר אחד בגושן‬ ‫לאחר מלחמת יום הכיפורים‪ .‬לכוחותינו נופקו אז בגדי‬ ‫עבודה ומעילי רוח אמריקניים‪ ,‬דם‪-‬‬ ‫אשר עורר אותו לומר‪:‬‬ ‫גם" המדים שלי זרים! מה בכלל נשאר מהריבונות שלנו!!"‬ ‫אמרו אז‪ ,‬כי קיסינג'ר הוא שר החוץ של ישראל‪ ,‬ואנו"‬ ‫סופף ומשהר‬ ‫הפלמ‪-‬ח‬ ‫ממשוררי דוף‬ ‫ביחלה‬ ‫לספףות‬ ‫חתו פףם‬ ‫חתו פףס שףחל' בשיףה‬

‫נעשה מה שיאמרו לנו לעשות"‪.‬‬ ‫החיוב‬ ‫להגדיר‬ ‫אכן יש קושי מסוים‬ ‫על דרך‬ ‫את‬ ‫צה"ל‪.‬‬ ‫מטרות המלחמה של‬ ‫הדבר החל כבר במלחמת‬ ‫השחרור‪ .‬אילו שאלתם את עצמכם‪ ,‬מה היו המטרות‬ ‫הצבאיות‪ ,‬הפוליטיות‪ ,‬הלאומיות של אותה מלחמה‪,‬‬ ‫הייתם מתקשים להשיב‪ .‬התשובה המיידית הברורה‬ ‫ביותר‪ ,‬לפחות לגבי חלקה הראשון של המלחמה‪ ,‬היא‪:‬‬ ‫להגן" על עצמנו‪ ,‬להדוף את הפלישה‪ ,‬למנוע חורבן"‪ .‬אחר‬ ‫כך נתגלעה המחלוקת‪ :‬מה אנו רוצים‪ ,‬לאן אנו חותרים‬ ‫להגיע‪,‬‬ ‫ארץ‪-‬ישראל‬ ‫יגאל‬ ‫ממערב‬ ‫אלון תבע לכבוש את כל‬ ‫לירדן‪ ,‬אך בן‪-‬גוריון התנגד לכך בכל תוקף‪ .‬בראשית אביב‬ ‫בן‪-‬גוריון‪,‬‬ ‫ארץ‪-‬‬ ‫תש"ט שאלתי את‬ ‫מדוע לא כבש את כל‬ ‫ישראל‪ .‬הוא השיב לי‪ :‬הסתבכות" במרחב ערבי עוין‬ ‫הייתה מעמידה אותנו בפני ברירה שלא היינו יכולים‬ ‫לעמוד בה ‪ -‬או גירוש מאות אלפי ערבים או קבלתם‬ ‫לתוכנו‪ .‬הם היו הורסים את המדינה הצעירה מבפנים‪.‬‬

‫מסוימת‪,‬‬ ‫לתפיסה‬ ‫שימש‬ ‫כמוטו‬ ‫הפסוק הזה‬ ‫ולא‪ .‬אני סבור שהיה בכך לגבי בן‪-‬‬ ‫לאידיאולוגיה‪,‬‬ ‫כן‬ ‫גוריון מעין ראייה של ריאל" פוליטיק"‪ .‬לא רצוי להפוך‬ ‫כל גישה של רזון" ד'אטא" טובת) המדינה ‪Raison -‬‬ ‫‪(d'Etat‬‬ ‫לפשע מוסרי‪ .‬הוא קיבל את החלוקה‪ .‬הוא דגל‬ ‫בה‪ .‬הוא נזהר להרחיב גבולות מחשש הסתבכות בשל כל‬ ‫הסיבות האמורות‪ ,‬אך הפסוק ההוא שימש לפניו כנתון‬ ‫לראייה היסטורית של תהליכים ממושכים‪ .‬ההתנחלות‬ ‫בארץ קשורה בהתרבות העם‪ .‬יש למצוא שילוב נכון בין‬ ‫צידוק הדרך לבין הפרקטיקה" הפוליטית"‪.‬‬ ‫העיקר הוא תחושת צדקת הדרך‪ .‬שיבת ציון היא‬ ‫בגדר מעשה צדק לנרדף ולמקופח בעמים‪ .‬כל שאר‬ ‫הדברים נגזרים מן הפרקטיקה" הפוליטית"‪ ,‬שבה חוכמת‬ ‫מרכיבים‬

‫המעשה וגם העורמה המדינית הן לא פעם‬ ‫חוקיים ומובדקים‪ .‬אינני מציע לדון הפעם הזאת בבעיות‬ ‫הפרקטיקה" הפוליטית"‪ ,‬אלא בצדקת הדרך‪ .‬ללא תחושת‬ ‫צדקת הדרך אין גם עוצמה צבאית‪ .‬הציונות‪ ,‬כדברי גרשם‬ ‫שלום ז"ל‪ ,‬החזירה את היהודים אל ההיסטוריה‪ .‬אלמלא‬ ‫נכנסנו אל ההיסטוריה כעם ריבוני‪ ,‬היינו נעלמים‪ .‬הגלות‪,‬‬ ‫על פריחתה הרוחנית המופלאה‪ ,‬הייתה סיפורה של עדת‬ ‫מיעוט נרדפת ונרצחת עד בוא החורבן הגדול‪ .‬ללא ריבונות‬

‫לאומית בארץ‪-‬ישראל‬ ‫היו הרדיפות והשמד וההתבוללות‬ ‫מכלים את העם הזה‪ .‬הגאולה הגיחה מתוך החורבן‪,‬‬ ‫בבחינת ביום" שבו חרב בית המקדש נולד המשיח"‪.‬‬ ‫עם זה נקלע תמיד בין הגלות והגאולה‪ .‬אני מאמץ‬ ‫את תפיסתו של המהר"ל מפראג‪ ,‬שראה בגלות לא רק‬ ‫עיוות היסטורי‪ ,‬אלא גם שיבוש קוסמי‪ ,‬פריעת סדרי‬ ‫בראשית‪ ,‬שלפיהם אומה יושבת בארצה‪ .‬אנחנו האמנו‬ ‫בתפילות הגאולה‪ ,‬ב"קבץ פזורינו מבין הגויים"‪ .‬הרעיון‬ ‫המשיחי היה אבי הרעיון הציוני‪ .‬המהפכה הציונית לא‬ ‫הייתה מתרחשת ללא שלילת הגולה‪ .‬אך תמיד נאבקים‬ ‫על נפשו של העם הזה הגלות והגאולה‪ .‬הציונות דחקה‬ ‫את הקץ‪ ,‬בכך היה סוד כוחה ועצם מהותה‪ ,‬אך העם לא‬ ‫עלה בחומה‪ .‬גם בימי עזרא ונחמיה לא עשה זאת‪ .‬אילו‬ ‫היו עולים בחומה‪ ,‬היו‪ ,‬כדברי ריש לקיש‪ ,‬משולים" לכסף‬ ‫שאין הרקב שולט בו"‪ .‬כנגד זאת ניתן לראות את כרוזיהם‬ ‫של נטורי‪-‬קרתא"‪ ",‬הזועקים מעל קירות מאה" שעריס"‪,‬‬ ‫על אודות מה שיעלה בגורלם של דוחקי הקץ‪ ,‬אלה אשר‬ ‫הותר דמם כצבאים" וכאיילות השדה"‪ ,‬משום שהעירו‬ ‫ועוררו את האהבה‪...‬‬ ‫מאבק דורות זה בין הגלות והגאולה לא חדל‪ ,‬והוא‬ ‫משך) גם בדורנו‪ .‬זה לא כבר ביקר בארץ הפילוסוף‬ ‫היהודי‪-‬צרפתי ברנאר הנרי לוי‪ ,‬מראשי מרד הסטודנטים‬ ‫בצרפת בשנת ‪ .1968‬הוא שוחח כאן עם מגוון אישים‬ ‫בקשת" הציונית" ‪ -‬משמאל ועד ימין ‪ -‬ונדהם עד כמה‬ ‫מאוחדים כל הישראלים בשלילת הגולה ומסרבים להעניק‬ ‫לה לגיטימציה"‪ ".‬הוא העלה מחדש את רעיון התעודה‬ ‫בעמים‪ ,‬עם שליחותם הנצחית של היהודים בקרב גויי‬ ‫הארץ‪ ,‬שליחות רוחנית ומוסרית‪ .‬לשיטתו הגלות אינה‬ ‫קללה ואינה בגדר שיבוש היסטורי ו"קוסמי"‪ ,‬אלא ערך‬ ‫בפני עצמו‪ .‬גלות בצד ישראל‪ ,‬על דעת כפל הפנים והזהות‬ ‫של העם הזה‪ .‬הוא נדהם בראותו כי הישראלים‪ ,‬כציונים‪,‬‬ ‫אינם מקבלים זאת‪ ,‬והם רואים בשיבת ציון את התשובה‬ ‫לדברי ימי ישראל בבחינת חדש" ימינו כקדם"‪ .‬כאן! רק‬ ‫כאן!‬ ‫אני מאמין באמונה שלמה ששיבת ציון המתרחשת‬ ‫לעינינו תחדש פה עם שיישא בחובו את מיטב סגולות‬ ‫התורשה של עם ישראל לדורותיו‪ ,‬כי מצפה לנו פריחה‬ ‫רוחנית‪ .‬אין לי שוס סיבה להניח שהדבר לא יקרה‪.‬‬ ‫יום אחד אמר לי פרופ' אברהם השל‪ ,‬מגדולי חכמי‬ ‫ישראל בארה"ב‪ :‬הזאת" נעמי‪ ",‬הוא שאל בצער‪ ,‬בחרדה‪,‬‬ ‫באכזבה‪ ,‬למראה המתרחש בישראל‪ ,‬למראה הפיחות שחל‬ ‫בנו‪ .‬אמרתי לו‪ :‬פרופסור" השל‪ ,‬תן לנו קרדיט'‪ '.‬תן לנו‬ ‫כמה דורות‪ ,‬ונראה איזו שולמית'' תצא מחדרה"‪.‬‬ ‫אך גם אנו חסרים זמן וסבלנות היסטורית‪ .‬אנו מלאי‬ ‫חרדה למראה השולמית הזאת הצועקת אלינו בפצעיה‪,‬‬ ‫כי כואב לה‪ .‬ואכן כואב לה להילחם בחמש מלחמות‬

‫בדור אחד‬ ‫הטובים בשדות‬

‫ולאבד את‬

‫הקרב‪,‬‬ ‫וכואב לה שהיהודים אינם‬ ‫באים‪ ,‬וכואב לה שדמות‬ ‫החם‪-‬ה‬ ‫כאן מתעוותת‪ .‬אך‬ ‫דה‪-‬לוקס"‪,‬‬ ‫אין ציונות"‬ ‫וזיעה‬

‫ללא דם ודמעות‬ ‫וכישלונות‪ .‬אין בונים עם‬

‫בדור אחד‪ .‬כמה זמן לחמו‬ ‫ההולנדים‪ ,‬למשל‪ ,‬עד אשר‬ ‫בחירות‪,‬‬

‫הפולנים‬

‫זכו‬ ‫עדיין לוחמים‪ .‬כדי לגבור‬ ‫על המשבר ועל הייאוש יש‬ ‫הדברים‬

‫לראות את‬ ‫בראייה פנורמית‪ .‬הנה‬ ‫מאה השנים האחרונות‬ ‫‪ .1981-1881‬מאה שנים‬ ‫ל"סופות בנגב"‪ ,‬לפוג‪-‬‬ ‫רומים בדרום‬ ‫ראשית הגירת מיליונים‬ ‫לאמריקה ואלפים לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫רוסיה‪,‬‬

‫מאה שנים נוראות‬

‫ונפלאות‪ .‬ואתה מסתכל ורואה מה עלה לגלות‪ ,‬ומה קרה‬ ‫בארץ‪-‬ישראל‪ .‬קמה מדינת ישראל‪ ,‬ושלושה ורבע מיליוני‬ ‫ישראלים בה‪ ,‬ונכסי חומר ורוח וריבונות ומגן ‪ -‬וכל‬ ‫זאת לאחר החורבן הגדול‪ ,‬כאשר רבים חששו כי לא יעמדו‬

‫שיבת ציון‬ ‫היח בגדר מעשה‬ ‫צדה לנרדף ולמקופח בעמים‬

‫לו לעם כוחות התחייה לאחר המכה האיומה ההיא על‬ ‫אדמת אירופה‪.‬‬ ‫ביסודו‬ ‫היה‬ ‫הכללי‬ ‫אופטימי‪,‬‬ ‫המהלך‬ ‫מהלך‬ ‫חרף כל‬ ‫הייסורים‪ .‬חשוב שתדע שאתה עושה את המעשה הנכון‪.‬‬ ‫הציונות ביסודה הייתה תנועה מוסרית‪ ,‬הומניסטית‪ .‬היא‬ ‫לא גרסה מעולם‪ :‬או" אנחנו או הם"‪ .‬היא אמרה‪ :‬אנחנו"‬ ‫ואתם בברית עמי בני שם"‪ .‬יסוד מוסרי זה הוא חלק‬ ‫מאמונה‪ ,‬ולכן הוא גם מרכיב בעוצמה הלאומית וכן‬ ‫בעוצמה הצבאית‪ .‬הציונות לא התעלמה מהערבי‪.‬‬ ‫מראשיתה התמודדה עם הנושא הזה‪ .‬הציונות ‪ -‬שאינה‬ ‫שם" פרטי"‪ ,‬כדברי עמוס עוז‪ ,‬אלא שם" משפחה" ‪-‬‬ ‫התמודדה ללא הרף עם השאלה הערבית‪ .‬אנחנו חלק‬ ‫ממשפחת העמים כאן‪ .‬מרכיב עיקרי‪ .‬קדום‪ .‬חוקי‪ .‬אין‬ ‫אנו דיירי משנה‪ .‬יש‪ ,‬לכן‪ ,‬למצוא איזו דרך חיים מבוגרת‬ ‫אמיתית בין היוהרה התוקפת רבים בקרבנו לבין חולשת‬ ‫הדעת המקננת באחרים‪.‬‬ ‫אני מודה‪ ,‬קשה היום‪ ,‬קשה מאוד‪ .‬לא קל להגדיר‬ ‫בפני חיילי צה"ל את מטרות" המלחמה"‪ .‬לאש"ף קל‬ ‫יותר‪ .‬הם יודעים מהי המטרה הסופית וחותרים אליה‬ ‫ללא לאות‪ .‬קל יותר לומר לאנשים‪ :‬עליכם" להגיע ליפו‪,‬‬ ‫לחיפה‬

‫ולעכו"‪ .‬המצרים ריכזו עוצמה רוחנית אדירה‬

‫הגע‬ ‫ש')‪1'1‬‬ ‫שתף‬

‫נ"‪'4‬שבש‪,‬שב‪44‬ושש‬ ‫יובל‬

‫לסדיכן ישראל‬

‫בהטפתם לאנשיהם יומם ולילה‪ ,‬כי עליהם לצלוח את‬ ‫התעלה‪ ,‬אחרת ‪ -‬אין מצרים‪ .‬בפנקסי חייל של סטודנטים‬ ‫מצרים‪ ,‬שגויסו לזמן רב‪ ,‬צוין רק תאריך החיול‪ .‬בסעיף‬ ‫תאריך" השחרור" נאמר‪ :‬יום" לאחר שחרור האדמה"‪.‬‬ ‫יש כוח עצום ביכולת זו להגדיר מטרות על דרך החיוב‪.‬‬ ‫לנו קשה לומר‪ :‬אתם" רואים את ההר ההוא ‪ -‬שם‬ ‫תתקעו את דגל ישראל"‪ .‬אנו מצויים במחלוקת לאומית‬ ‫קשה ומרה על מהותה של המדינה ועל גבולותיה‪ .‬קשה‬ ‫לנו להשיב מה העם רוצה‪ ,‬כי העם חלוק וקרוע‪ .‬אנו‬ ‫יודעים מה ברצוננו למנוע‪ ,‬אך מתקשים לנסח את רצוננו‪.‬‬ ‫כך היה בעת מלחמת השחרור‪ ,‬וקל וחומר היום‪ .‬אז אמרה‬ ‫אשה אחת‪ ,‬בעת הבחירות לכנסת הראשונה‪ ,‬שאם תעמוד‬ ‫בפני הברירה נגב" שלם וחצי בעל‪ ,‬או בעל שלם וחצי‬ ‫נגב"‪ ,‬תבחר באפשרות השנייה‪ .‬לא תמיד זו ברירה‬ ‫אפשרית‪ .‬אבל האם בשל כך אנו צריכים לפקפק בעיקרים‬ ‫היסודיים של צדקת הדרך!‬ ‫אם כך ואם כך‪ ,‬המחלוקת‬ ‫נטושה בקרב העם על האמונה‪,‬‬ ‫על האידיאולוגיה‪ ,‬ועלינו לקבל‬ ‫זאת ברצון כחלק ממצב טבעי‬ ‫ומובן באומה ביקורתית וידועת‬

‫[~‬

‫ריב כאומתנו‪ .‬יש בכך גם מן‬ ‫הכוח‪ ,‬אף שיש בכך גם מן‬ ‫החרדה‬

‫ומפיחות‬

‫העוצמה‬

‫במצבי‬

‫ג‬

‫הנדרשת‬ ‫מצוקה‬ ‫לפיכך‬ ‫יש‬ ‫ממושכים‪.‬‬ ‫להתרכז‬ ‫בעיקר המשותף לכל חלקי העם‬ ‫הזה‪ :‬שהעם הזה הוא עם אחד‬ ‫הנמשך מאז אברהם אבינו‪,‬‬ ‫ושהעם הזה זכאי וחייב לכונן‬ ‫ולקיים את ריבונותו בארץ‪-‬‬ ‫ישראל‪ ,‬שהיא ארצו‪ ,‬ולחדש בה‬ ‫את יצירתו הרוחנית ואת חברת‬ ‫הצדק‪ .‬עלינו לעשות ככל שיש‬ ‫לאל ידנו למען שלום עם שכנינו‪,‬‬ ‫את‬

‫ף'חל פוליטית"‬

‫קיומנו‬

‫אך לא נתנה‬ ‫וחירותנו בהסכמתם‪.‬‬ ‫אני מבדיל לצורך הדיון בין עיקרי אמונה וצדקת‬ ‫הדרך לבין הפרקטיקה" הפוליטית"‪ .‬מותר וצריך לתמרן‬

‫בין המכשולים‪ .‬עיקרי האמונה הם נכסי רוח שאין קיום‬ ‫מאירועים‬ ‫בלעדם‪ .‬התמרון המדיני נגזר מנסיבות‪,‬‬ ‫ומלחצים‪ ,‬מסך הכול של כוחנו וכוחם של יריבינו‪.‬‬ ‫אני מאמין שארץ‪-‬ישראל‬ ‫גם‬ ‫היא ארצו של עם‬ ‫ישראל‪ .‬אני חניך זרם שראה בארץ‪-‬ישראל‬ ‫ובשלמותה‬ ‫את בסיס חינוכו‪ .‬אבל עם זאת ייתכנו נסיבות שבהן‬ ‫נקבל פשרה‪ ,‬שתאפשר את קיומנו וצמיחתנו‪ ,‬אס תביא‬

‫לשלום‪ .‬אך גם הנכון לפשרה‪ ,‬ועל כך נטושה המחלוקת‪,‬‬ ‫ישראל בארץ‪-‬‬ ‫חייב לאמץ עד תום את זכותו של עם‬ ‫ם‪-‬ור‪,‬‬ ‫ישראל ועליה‪ .‬גם זה שרוצה לוותר‪ ,‬חייב שיהיה לו‬ ‫כי הוא מוותר על משהו שלו‪ .‬כאב לי‪ ,‬כאשר ראיתי באחת‬ ‫ההפגנות של שלום" עכשיו" כרזה שבה נאמר כי חיי"‬ ‫בנים חשובים מקברי אבות"‪ .‬אמרתי לכמה מהם בשיחה‬ ‫ממושכת‪ ,‬כי סיסמא זו לא תציל חיי חייל ישראלי אחד‪,‬‬ ‫אך היא פוגעת קשה במושג ארץ" אבות"‪ ,‬היקר לעמנו‬ ‫בהיותו מרכיב עיקרי בשיבת ציון‪ .‬יגאל אלון התחבט‪,‬‬ ‫כדבריו‪ ,‬חיבוטי" קבר" כאשר ניסח את משנתו‪ ,‬המכירה‬ ‫בחלוקה אחרת של ארץ‪-‬ישראל המערבית‪ .‬משלי" אני‬ ‫נותן" ‪ -‬אמר‪ .‬הצרה היא שתוכניתו נדחתה על הסף‪,‬‬ ‫ואנו בעיצומה של המחלוקת בינינו לבין אויבינו ובינינו‬ ‫לבין עצמנו‪ .‬זוהי תמונת המצב‪ .‬אך אין בכך כדי לפגוע‬ ‫כהוא זה בעיקרי האמונה‪.‬‬ ‫לסיום ‪ -‬אינני יודע איך מרפאים‪ .‬נפגשתי עם נוער‪,‬‬ ‫ומאז מלחמת יום הכיפורים נושא זה אצלם בנקודת‬ ‫רתיחה‪ .‬הם מבקשים בשורה‪ ,‬ואין זה פשוט‪ ,‬ומה שאתה‬ ‫יכול לומר הינו כך‪ :‬להוריד העניבות‪ ,‬להפשיל השרוולים‪,‬‬ ‫לעבוד קשה‪ .‬לחזור לעדוד העבודה"‪ ,‬לעבודת כפיים‪,‬‬ ‫לבנות ארץ‪ ,‬לבנות עם‪ ,‬לחנך‪ .‬אבל כל זה תובע זמן‪.‬‬ ‫אולם המילה עכשיו"" הפכה להיות מילת המפתח‬ ‫של החוויה‪ .‬במקום אחד זה הרואין ובמקום אחר זו‬ ‫ירידה‪ .‬עלינו לומר לעצמנו ולאנשים צעירים‪ ,‬שאין מקום‬ ‫לקוצר רוח זה‪ ,‬שכן מדובר במאבק של דורות‪ .‬יכול להיות‬ ‫שיהיו קשיים‪ ,‬ולא תהיה עלייה‪ ,‬אך צריך לזכור שהיו‬ ‫שנים יותר קשות‪ .‬מדברים עכשיו על מכת הירידה‪ ,‬אך‬ ‫שנת ‪ 1927‬הייתה יותר קשה‪ ,‬כי כל העלייה הרביעית‬ ‫עזבה את הארץ‪ ,‬ומהעלייה השנייה נשארו אחד על עשרה‪.‬‬ ‫אל לנו לפחד מפני עצמנו‪ ,‬באשר רבי פנים אנו‪ ,‬באשר‬ ‫חלוקים אנו בדעותינו‪ .‬אם נדע למצות את העיקר‬ ‫המשותף‪ ,‬לא תהיה הססגוניות הישראלית סיבה לאסון‪,‬‬ ‫אלא מקור לעוצמה‪ ,‬ביטוי לעם בן חורין‪ ,‬מראה פניו של‬ ‫עם מיוחד במינו‪.‬‬ ‫שהדם‪-‬ים‬ ‫זה‬ ‫חורקים אחרי אלפיים שנה‪ ,‬שעם גולה‬ ‫הופך לעס ריבוני ‪ -‬זה מסוג הבעיות הקטנות אשר אפשר‬ ‫ואף עושות את החיים למעניינים יותר‪ .‬אינני מציע לראות‬ ‫בזה מקור לייאוש‪ ,‬אלא לזכור‪ ,‬כי ממאבקים עצומים‬ ‫כאלה נוצרים בסופו של דבר דברים חדשים‪.‬‬ ‫מאלרו אמר פעם משפט נוגע ללב‪ :‬הישראלים" אינם‬ ‫ממשיכים את היהודי‪ ,‬אלא משנים אותו"‪ .‬אם מדובר‬ ‫כאן לא בתהליך של ניתוק‪ ,‬אלא בתהליך של שינוי‬ ‫ותמורה ‪ -‬אל לנו לראות במאבקים שיש לנו מצב‬ ‫קטסטרופלי‪ ,‬אלא יותר תהליך של מטמורפוזה וגאולה‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬מכל בחינה‪ ,‬אני חושב שיש תקווה לתקומתנו‪.‬‬

‫‪Aig'dkd~S@iS‬‬

‫המאסר מבוסס על הרצאה שנשא המחבר במגנז ללימודים מייגטרט‪0‬א שליד‬

‫טי‪0‬רביגוא‪%‬תל‪-‬אביב‪ ,‬ובו הואסוגה א‪%‬ההסיסיםשעליהםחייב‪%‬ישראל לה‪%‬‬ ‫א‪ %‬הדע‪ %‬על מג‪ %‬לפצו‪ %‬א‪ %‬עצמה כבל האפשר על העדר עומק אסטרטגי‬

‫עומק אסטרטגי הינו נושא שהרבו לדון בו בישראל‪ ,‬ומן‬ ‫הראוי לשוב ולעיין בו‪ ,‬הן מפני העיתוי והן משום היותו‬ ‫אחד הנושאים החשובים והקשים בסדרת נושאי הביטחון‬ ‫שלנו‪ .‬העיתוי ‪ -‬לנוכח תחילתה האפשרית של תקופת‬ ‫הסדרים בינינו לבין שכנינו‪ ,‬שבה ייקבעו גבולות מוסכמים‬ ‫ומוכרים‪ .‬נושא חשוב ‪ -‬שכן מדובר בקריטריון הנוגע‬ ‫באופן הישיר ביותר בכושרה של ישראל לעמוד בפני‬ ‫איומים ביטחוניים‪ .‬נושא קשה ‪ -‬בשל התנאים הגיאו‪-‬‬ ‫אסטרטגיים‪ ,‬המדיניים‪ ,‬הכלכליים‪ ,‬והחברתיים שאין‬ ‫להם‬

‫פתרונות‬

‫פשוטים‪,‬‬

‫קלים‬

‫ושלמים‪.‬‬

‫הערכותיי‬

‫מתבססות על ההנחות‬ ‫שלפיהן מתבצע חוזה‬ ‫השלום‬ ‫כיאות‪,‬‬

‫מצרים‬

‫עם‬ ‫בסיומה‬ ‫של‬

‫תקופת‬

‫המעבר נסוג‬

‫שטח חיוני‪ ,‬הרי שבמדינה שיישוביה מגיעים עד לקו‬ ‫הקדמי‪ ,‬לא נוכל לדבר כלל על עומק אסטרטגי‪ .‬כשטח‬ ‫חיוני של מדינת ישראל נראה לי שיש להגדיר את מרחב‬ ‫ירושלים‪-‬תל‪-‬אביב‪-‬חיפה‪ ,‬שבו מרוכזים רוב האוכלוסייה‪,‬‬ ‫רובה של התשתית ורוב מוסדות השלטון‪.‬‬

‫מךטם העומקהחסטףטגי‬

‫ניתן לדבר על עומק אסטרטגי‪ ,‬אלא אם כן כוללת המדינה‬ ‫הנדונה מדבריות‪ ,‬אגמים או ימות‪ .‬אס לא נתייחס למושג‬

‫וין‪,,‬‬

‫יד‬ ‫יי‪(.‬‬

‫הגבול) במקרה שלנו(‪,‬‬ ‫היחס שבין אורכו של‬ ‫קו זה לגודל המרחב‬ ‫שעליו יש להגן ממנו‪,‬‬

‫ע‪.,‬‬

‫אופיו הטופוגרפי של‬ ‫הקו הקדמי הגבול()‬ ‫ותצורת המרחב עליו‬ ‫יש להגן‪*.‬‬

‫ימשןהטופוגףפ' שלהרח הרומ'‬ ‫א‪.‬‬

‫הקדמי( מבלי לפגוע בריבונותה של מדינה אחרת‪ ,‬לבין‬ ‫השטח החיוני שלה"‪ .‬שטח" חיוני" הוא שטח שמשמעות‬ ‫כיבושו על ידי אויב הינה חיסולה של ריבונות אותה‬ ‫מדינה‪ ,‬ובמקרה של ישראל אף חיסולה הפיזי של המדינה‪.‬‬ ‫ההתייחסות למושג שטח חיוני הכרחית‪ ,‬שכן אחרת לא‬

‫ועמדברחשו‬

‫אורכו של הקו הקדמי‬

‫מתקיימים‬

‫ובכדי ליצור שפה משותפת עם הקורא‪ ,‬אגדיר את המושג‬ ‫עומק" אסטרטגי" כ"מרחב שבין הקו הקדמי ביותר שבו‬ ‫יכולה מדינה להחזיק כוחות צבאיים להגנתה להלן) הקו‬

‫ייסד חת מכוו פה'‬ ‫ללימוד'םחסטףטג"ם‬

‫נוסיף עליו גם את‬ ‫הבאים‪:‬‬ ‫הנתונים‬

‫מליזציה‬ ‫מתקדמת‬ ‫סידורי‬ ‫כראוי‪ ,‬וכל‬ ‫הביטחון‬

‫‪1994-1920‬‬ ‫ףחש תגף המוד'עיו‬ ‫בשנים ‪1973-1964‬‬

‫רן‪.‬י‬ ‫ין‪(,, 4,,,;,‬‬

‫המרחק שנין הקו הקדמי לבין השטח החיוני הוא ביטוי‬ ‫אחד‪ ,‬אך לא יחיד‪ ,‬למושג עומק אסטרטגי‪ .‬ביטוי מלא‬ ‫למושג יינתן רק אם‬

‫צה"ל אל מעבר לגבול‬ ‫הנור‪-‬‬ ‫הבינלאומי‪,‬‬

‫ככתוב פירוז‪ ),‬הגבלת‬ ‫כוחות וכיו"ב(‪.‬‬ ‫הבהירות‬ ‫למען‬

‫‪271 -270‬‬ ‫תשר' התשיים‪,‬‬ ‫חוהטובף ‪1979‬‬

‫ב‪.‬‬

‫בצפון לבנון() אין מכשול טבעי‪ ,‬אבל השטח אינו‬ ‫נוח להפעלת כוחות גדולים‪ ,‬ויכול לתת יתרון למגן‬ ‫שערוך כראוי ובעוד מועד‪ .‬יחד עם זאת זהו שטח‬ ‫נוח להסתננותם ולפעולתם של כוחות קטנים‪.‬‬ ‫בצפון‪-‬מזרח רמת‪-‬הגולן()‬ ‫מהווים אמנם נחל הרוקאד‬ ‫נתוני יסוד אלה רוכזו בפירסום הראשון של המאמר‬ ‫בשלוש טבלאות וניתן ללמדן שם‪.‬‬

‫‪4‬א‬

‫צשננוענולג‬

‫ישראל‬ ‫יובללסדינ‪%‬‬ ‫ךך‬

‫ן‪.‬ל'‪......'..‬ץי‪".‬‬ ‫ג"‪.13‬י‪.4‬פ‬ ‫ך‬

‫)‬

‫]‬

‫‪,.‬‬ ‫‪:‬‬

‫‪,1,‬‬

‫‪:,-‬‬

‫ם‪2‬ץ*‬

‫‪ ........‬יערן‬

‫י‪.‬‬ ‫‪ .1/‬ן מ‪,‬ק‪ 81‬ן‬ ‫ש‪...4*---‬‬ ‫ן*‬ ‫‪nwh‬‬ ‫‪,-7‬‬ ‫יז‬ ‫ן‪:‬‬ ‫מ"ק‪61‬‬ ‫‪1:‬‬ ‫ך‬ ‫יי‬

‫אויב סדירים‪ ,‬אלא גם במלחמה נגד טרור וגרילה‪.‬‬ ‫עיון במכלול הנתונים האמורים מלמד על מידת‬ ‫האבסולוטית והיחסית בכל הקשור לעומק‬ ‫חולשתנו‬ ‫האסטרטגי‪ .‬אומנם גם ערי הבירה של לבנון‪ ,‬של סוריה‬

‫‪-‬ג ן‬

‫‪:1‬‬ ‫י‪.: . ...‬‬ ‫ן‪............,‬‬

‫פ ‪ 4,‬צי"‬

‫המותניים הצףיםףשב‪11‬‬ ‫ובשפלת החוף‬ ‫עד מלחמת ששת הימים‬

‫ונהר הירמוך מכשול מסוים‬

‫בי‪,1-54‬‬

‫בקטעי גזרתם‪ ,‬אבל‬

‫השטח נעדר מכשול רצוף ומאפשר הפעלת כוחות‬ ‫משוריינים גדולים‪ .‬יש לציין שבהשוואה לקו שביתת‬ ‫הנשק משנת ‪ 1949‬פוטר אותנו הקו הקדמי הנוכחי‬ ‫מן הנחיתות‬

‫המסוכנת בגובה‬

‫הטופוגרפי‪ ,‬שהינה‬

‫נחלתו של הקו הקודם‪.‬‬ ‫במזרח ירדן() מהווה הירדן מכשול מוגבל‪ ,‬שניתן‬ ‫לנצלו להגנה במשולב עם רכסי ההרים שממערב‬ ‫לירדן ומדרונותיהס‪ .‬ניתן להפעיל בשטח זה כוחות‬ ‫גדולים ומשוריינים‪.‬‬ ‫מדם‪-‬י‪,‬‬ ‫הררי‬ ‫ושטוח‬ ‫בדרום מצרים() הקו עובר בשטח‬ ‫לחלופין‪ ,‬ולכן בחלקו נוח להגנה ובחלקו קשה יותר‪.‬‬ ‫הגבולות הימיים אינם ארוכים ביותר‪ ,‬ולא צריכים‬ ‫להעמיד בפנינו בעיית הגנה קשה‪.‬‬

‫תנוףת מףחב ההגנה‬ ‫התצורה עלולה בהחלט להקל על אויב תוקפני ונמרץ‬ ‫לקרוע חלקים מגופה של המדינה על‪-‬ידי קטיעת בליטות‬ ‫או ביתורם של מרחבים צרים כגון‪ :‬אצבע הגליל‪ ,‬השרון‪,‬‬

‫ושל ירדן אינן נהנות מעומק אסטרטגי רב‪ ,‬אך אלה‬ ‫עשויות לקבל פיצוי לכך על‪-‬ידי העומק" האסטרטגי‬ ‫הנוסף" שיוקנה להן על ידי מדינות" הסיוע" ‪ -‬עיראק‬ ‫וסעודיה‪ .‬כן יש לציין‪ ,‬כי דמשק נהנית מעורף נרחב ועמוק‪,‬‬ ‫בניגוד לשטח החיוני המצומצם של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫על פי כל קנה מידה‪ ,‬יוצרים איפוא הנתונים‬ ‫שמעם‪-‬‬ ‫האמורים מצב אסטרטגי קשה‪ .‬הטענה‪ ,‬שגם שטח‬ ‫לקו הקדמי יכול להיכלל במניין הקילומטרים של עומק‬ ‫אסטרטגי‪ ,‬אם האויב איננו מחזיק בו דרך קבע כוחות‬ ‫צבאיים‪ ,‬איננה יכולה להתקבל‪ ,‬משום שמדובר בשטח‬ ‫שאין לנו שליטה עליו‪ ,‬ושהאויב יכול לפעול בו כרצונו‪,‬‬ ‫אלא אם כן התחייב לפרזו‪ .‬אבל גם אז יהיה זה נבון‬ ‫יותר לראות תחוס זה כ"מרחב התרעה" מאשר כחלק‬ ‫וניסיוננו יוכיח‪.‬‬

‫בלתי נפרד מן העומק האסטרטגי‪,‬‬ ‫יש הטוענים שבעידן הטילים והמטוסים המודרניים‪,‬‬ ‫על מערכות הנשק המתוחכמות שלהם‪ ,‬נודעת לעומק‬ ‫האסטרטגי חשיבות מוגבלת בלבד‪ .‬טענה זו נראית לי‬ ‫במלחמה‬ ‫כשמדובר‬ ‫מעיקרה‪ ,‬בפרט‬ ‫מופרכת‬ ‫קונוונציונלית‪ ,‬וזאת מכמה טעמים‪ .‬ראשית‪ ,‬ניסיון‬ ‫המלחמות המודרניות הוכיח שאין כובשים שטח נרחב‬ ‫כלשהו על ידי הפצצות בלבד‪ ,‬אלא אם כן מעורערת‬ ‫מלכתחילה רוחו של העם המותקף‪ .‬שנית‪ ,‬בלי כיבוש‬ ‫שטח אין ניצחון במלחמה‪ ,‬ובכיבוש נזקקים לגייסות‬ ‫יבשה‪ ,‬ואז משחק העומק האסטרטגי גם) היחסי( תפקיד‬ ‫חשוב ביותר‪ .‬שלישית‪ ,‬טיפול נכון בנושא העומק‬ ‫האסטרטגי עשוי להקטין את הפיתוי למלחמה מצד‬ ‫התוקפן האפשרי‪.‬‬

‫חףיפותה שלבעיית העומל‬ ‫פרוזדור ירושלים ו"החוד" של אילת‪.‬‬ ‫ההסטףטגי‬ ‫הייס‪1‬לכ‪1‬הותשתיתסמוכים‬ ‫ף'כ‪/‬ז'‬ ‫גורמים‬ ‫מעפר‬ ‫קיימיםצוך‬ ‫ישלציץכיווסללגמרעדכה‬ ‫בעיית‬ ‫האסטרטגי‬ ‫שלנו‪.‬‬ ‫העומק‬ ‫המחריפיםאת‬ ‫לשטחהחיונ'‬ ‫היקפם‬ ‫צבאות‬ ‫הצבאות‬ ‫הערביים‪.‬אלה‬ ‫ואופייםשל‬ ‫א‪.‬‬ ‫סדירים‪,‬‬ ‫הבנויים‬ ‫יש לצייך כי מעבד >‪ nDW‬החיוני כפי שהגדרתיו יש לנו גדולים‪,‬‬ ‫במידה‬ ‫כוחות‬ ‫מכרעתעל‬ ‫שריון‪),‬‬ ‫בעלי‬ ‫ריכוזי אוכלוסייה ותשתית חשובים‪ ,‬שפגיעה בהם או‬ ‫ניידות‪,‬כוחהלםוכוחאשרב‬ ‫כושר‬ ‫קרקע‪-‬קרקע‬ ‫טילי‬ ‫וארטילריה(‪,‬‬ ‫ארוכי‬ ‫מיכון‬ ‫אובדנם הזמני עלולים להוות מכה פיסית ומוראלית קשה‬ ‫טווח‬ ‫יחסי‬ ‫ומודרני‪.‬‬ ‫אווירי‬ ‫תקיפה‬ ‫בינינו‬ ‫עבורנו‪ .‬ריכוזים אלה נמצאים בקרבה רבה יחסית) לכל‬ ‫הכוחות‬ ‫גדול‬ ‫וכוח‬ ‫ריכוז טבריה‪-‬‬ ‫אינם‬ ‫מצרים(‬ ‫לבין‬ ‫גזרה( לקו הקדמי‪ :‬ריכוז באר‪-‬שבע בדרום‪,‬‬ ‫צבאותערבגם)ללא‬ ‫נוחיםאף‬ ‫צה"ל‪,‬‬ ‫מילואי‬ ‫צפת בצפון ובמזרח‪ ,‬וריכוז נהריה בצפון‪ .‬קרבה זו טומנת לאחר‬ ‫וקשיםעד‬ ‫גיוסםשל‬ ‫מאודללא‬ ‫בחובה סכנות לא רק במקרה של מלחמה נגד כוחות גיוסם‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫תלותה של ישראל בגיוס מילואים נרחב לצורך עמידה‬ ‫הגנתית בלבד‪ .‬אף גיוס מהיר אורך פרק זמן העלול‬ ‫להיות קריטי ביותר בהעדר עומק אסטרטגי מתקבל‬

‫הערכת נתונים זו מונחת אף בבסיסה של ההשקפה‬ ‫הגורסת היאחזותנו ברמת‪-‬הגולן גם) אם לא בקו הנוכחי(‪,‬‬ ‫והרואה בנהר הירדן גבול ביטחוני מזרחי וקו קדמי של‬

‫על הדעת‪.‬‬ ‫התעצמותה הצבאית המואצת של עיראק ומאמציה‬ ‫של סוריה בנידון שתיהן) בסיועה הנרחב של בריה"מ(‬ ‫הצפון‪-‬מזרחית‪,‬‬ ‫מקנות משקל‪-‬יתר לחזית‬ ‫שבה‬ ‫חולשת העומק האסטרטגי שלנו רבה יותר מאשר‬

‫מדינת ישראל‪ ,‬גם ללא ריבונות על מרביתה של הגדה‬ ‫המערבית‪ .‬החזקה בקווים אלה משפרת את מצבנו‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫האסטרטגי הן‬ ‫הגדלה יחסית של העומק‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫האסטרטגי והן‬ ‫מניעת קרש קפיצה נוח למתקפה‬

‫בדרום‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫לקח המלחמות בין ערב לישראל מבליט את חיוניותה‬ ‫של ההפתעה במתקפה‪ .‬נתוני העומק האסטרטגי וכן‬ ‫הגורמים האמורים מהווים פיתוי גדול למתקפת פתע‬ ‫על ישראל ‪ -‬הן להשגת מטרות נרחבות והן‬ ‫למחטפים הנועדים ליצור עובדות" מוגמרות" ולהפיק‬

‫ה‪.‬‬

‫רווחים מדיניים ראה) לעיל הקטע בעניין תצורת‬ ‫המרחב של מדינת ישראל(‪.‬‬ ‫המעצמות עלולות להסכין עם יצירתן של עובדות"‬ ‫מוגמרות" כדי לכפות פתרון מדיני שיתקבל על ידי‬ ‫כל ארצות ערב‪.‬‬

‫הנתונים האמורים לא ניתן ליטול כליל את‬ ‫החריפות מבעיית העומק האסטרטגי‪ .‬מה שניתן לעשות‬ ‫הוא למתן אותה במידה ניכרת על‪-‬ידי שורה של אמצעים‬ ‫וצעדים שיהוו מכלול של תשובות המקלות על המצב‪.‬‬

‫עוקץ‬

‫נסיגה משטחים המוחזקים על ידנו מאז מלחמת‬ ‫ששת הימים מגבירה אומנם‪ ,‬מחד גימא‪ ,‬את הסיכוי‬ ‫להחלשתה של האיבה הערבית אלינו‪ ,‬אבל מאידך גיסא‪,‬‬ ‫מקטינה את שולי הביטחון שלנו‪ .‬התקופה שתידרש‬ ‫להחלשתה של האיבה הערבית ולדעיכתה עלולה להיות‬ ‫ארוכה‪ ,‬ומשברים ביטחוניים עלולים לצוף לאורכה‪ .‬על‬

‫יחסי ישףהל‪-‬ערב‬ ‫במצב‬

‫הדברים המתואר פגיעותנו הינה איפוא רבה‪,‬‬ ‫והפיתוי לפעולה תוקפנית נגדנו עלול גם הוא להיות חזק‪.‬‬ ‫בעיית העומק האסטרטגי‪ ,‬או יותר נכון בעיית חוסר‬ ‫העומק האסטרטגי‪ ,‬של מדינת ישראל תמשיך להתקיים‬

‫בכל חריפותה לא רק עד שיושגו הסדרי שלום בינינו לבין‬ ‫כל שכנינו הערבים‪ ,‬אלא כל עוד קיימים המצבים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬יחסי שלום בינינו לבין כל שכנינו הערבים אינם‬ ‫מבוססים‪ ,‬ורגשי האיבה העזים כלפי מדינת ישראל‬ ‫עדיין קיימים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫עלינו מצד השכנים‪.‬‬ ‫‬‫בקווים‬ ‫ישיבה‬ ‫איננה‬ ‫אך בל נטעה‬ ‫גם‬ ‫נותנת‬ ‫אלה‬ ‫אבסולוטית‬ ‫ומשביעת‬ ‫לבעיית‬ ‫תשובה‬ ‫רצון‬ ‫העומק‬ ‫האסטרטגי‪ ,‬ותשובה אבסולוטית כלל אינה בנמצא‪ .‬עקב‬

‫היחסים בין המדינות העיקריות באיזור אינם יציבים‬ ‫במידה המוציאה מכלל חשבון אפשרות של מלחמות‬ ‫ביניהו‪.‬‬

‫אין ספק שאם יתבטל המצב המתואר בסעיף א'‪,‬‬ ‫תהיה כם‪-‬ת דרך נכבדה מאחורינו‪ ,‬וחריפותה של בעיית‬ ‫חוסר העומק האסטרטגי תמותן במידה ניכהת‪ .‬אולם כל‬ ‫עוד קונה תורת" השלבים" אחיזה של ממש בלב הערבים‪,‬‬ ‫תיוותר הבעיה בעינה‪ ,‬שכן תורה זו שואפת לדחוק את‬ ‫רגליה של ישראל בשלבים על‪-‬ידי שילוב של הסדרים‬ ‫מדיניים ולחצים מדיניים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬וצבאיים‪ ,‬להחלישה‬ ‫ולהחזירה ל"גבולות האמיתיים" ‪ -‬גבולות‬ ‫שתיתן‬ ‫תשובה‬ ‫משנת ‪ .1947‬היערכות ביטחונית נאותה‪,‬‬ ‫אף לבעיית העומק האסטרטגי במשך) התקופה שתידרש‬ ‫לדעיכתה של האיבה הערבית( עשויה להיות גורם המרתיע‬ ‫החלוקה‬

‫תוקפנות ומעודד מתינות ונכונות להסדרי שלום‪.‬‬

‫כן צריך לבחון את מכלול התשובות שעשוי להרחיב את‬ ‫שולי הביטחון בהקשר לבעיית העומק האסטרטגי‪.‬‬ ‫ס'[‬

‫ףי[‬

‫ביטח[ן‬

‫תשובה אחת‪ ,‬אשר לה נמצא כבר ביטוי בחוזה השלום‬ ‫עם מצרים‪ ,‬היא סידורי הביטחון‪ .‬סידורים אלה כוללים‪:‬‬ ‫אזורים מפורזים‪ ,‬אזורים שבהם מותר להחזיק כוחות‬ ‫מוגבלים בלבד‪ ,‬אזורי חיץ‪ ,‬נוכחות כוח בינלאומי או כוח‬ ‫של צד שלישי וערבויות למיניהן‪ .‬בכל אחד מסידורי‬ ‫ביטחון אלה יש תוספת ביטחון לא מבוטלת‪ ,‬אך כולם‬ ‫לוקים בחסר ובספק באשר למהימנותם וליציבותם‪.‬‬ ‫במילים אחרות‪ :‬תלותם של הסידורים במידת רצונו‬ ‫בדם‪-‬‬ ‫והסכמתו של השכן הנוגע‬ ‫לשומרם כיאות ולאורך‬ ‫ימים‪ ,‬והמשך קיומם של אלה בתנאי שאין יחסי השכנות‬ ‫מגיעים לרמה‬ ‫ולאינטנסיביות ההופכות את‬ ‫הביטחון למיותרים על דעת שני הצדדים גם יחד‪.‬‬ ‫מודעותו של השכן הנוגע בדבר לכך שמדינת ישראל‬ ‫תראה בהפרתם של סידורי הביטחון המוסכמים הפרת‬ ‫סידורי‬

‫חוזה ותגיב על כך בחומרה‪ ,‬בתקיפות ובמהירות‪ ,‬עשויה‬ ‫להרתיעו מהפרה‪ ,‬אלא אם כן החליט לשוב למצב מלחמה‬ ‫בינו לבין ישראל או לצאת עליה למלחמה‪ .‬בהקשר לכך‬ ‫יש לשקול אם אין זה רצוי להכריז מראש על עילות‬ ‫מנע ועל‪-‬ידי‬ ‫לצעדי‪-‬נגד‬ ‫כך להרתיע את הצד השג‬ ‫או‬ ‫מהפרות‪.‬‬

‫ג‬ ‫ש‪.‬י"‪9,‬‬ ‫‪"1~1‬‬ ‫עשצעושנוענ‬

‫יובל למדינך ישראל‬ ‫רן‬

‫ף‬

‫ה‬

‫ע‬

‫ההגנה המרחבית‪ .‬באומרי הגנה" מרחבית" אין כוונתי‬ ‫רק ליישובי ספר הערוכים ללחימה מבחינת כוח אדם‪,‬‬

‫כ‪=,‬‬

‫יו‪-‬‬

‫אמצעי לחימה‬ ‫ביצורים‪ ),‬אלא‬ ‫הפוטנציאל האנושי‪ ,‬הטכנולוגי והלוגיסטי של המרחב‪,‬‬ ‫עמוק ככל האפשר‪ ,‬לצורכי הלחימה‪ .‬עומקו של המרחב‬ ‫צריך להיקבע על‪-‬ידי‬ ‫שיקול אחד בלבד והוא ‪ -‬כמות‬ ‫האמצעים שהמדינה יכולה להקדיש לצורכי ארגונו‪ ,‬ציודו‬ ‫למיצוי‬

‫ין‬ ‫י"‬

‫המרבי של‬

‫והכשרתו של מרחב זה‪.‬‬ ‫יש להדגיש שהצלחתה של ההגנה המרחבית תלויה‬ ‫במידה רבה גם בשילובה האורגני עם יתר הכוחות‬ ‫במערכת ההגנה שצה"ל יקיים‪ .‬כדי ששילוב זה יצלח‪ ,‬יש‬

‫ק‬ ‫יץ‬

‫לשקוד עליו היטב עוד בעיתות רגיעה ושלום‪ .‬ארגונו של‬ ‫המרחב המרבי לעומק עשוי לקבל משמעות עוד יותר‬ ‫האוכלוסייה‬ ‫נכבדה בעתיד‪ ,‬עם גידולה המקווה של‬ ‫והתפשטותה המואצת לעבר העתודות הקרקעיות בנגב‬ ‫ובגליל‪ .‬גם אם ייקבע גבול לעומקה של ההגנה המרחבית‬ ‫מבחינת ההיערכות ללחימה‪ ,‬בתוקף‬ ‫להקדיש לה‪ ,‬הרי מבחינות אחרות אין לקבוע גבול כזה‪,‬‬ ‫וכל מרחב המדינה חייב להיות מאורגן להגנה‪:‬‬ ‫א‪ .‬מבחינת ההתגוננות הסבילה בפני הפצצות מטוסים‬ ‫וטילים ארוכי טווח‪ .‬בהקשר זה עולה נושא המיגון‪,‬‬ ‫שלגביו בוודאי נצטרך לנהוג כבעם‪ -‬בסלקטיביות‬ ‫האמצעים שניתן‬

‫התףעהתליעיד‪1‬מ‬ ‫לאיר האמור לעיל ברורה החשיבות הרבה של פיקוח‬ ‫מתמיד ויעיל על קיומם של סידורי הביטחון‪ ,‬ויותר מכך‬ ‫על כל הקשור בנושא ההתרעה המודיעינית‪ .‬הגברתו של‬ ‫העומק האסטרטגי במרחב על‪-‬ידי‬ ‫עומק התרעתי בזמן‬ ‫הינה בבחינת צו עליון‪ ,‬ויש להקדיש לו בכל עת את‬ ‫המשאבים הנאותים בכוח אדם ובאמצעים‪ .‬יתרה מזו‪,‬‬ ‫יש ליטול בחשבון את צורכי ההתרעה המודיעינית‬ ‫בקביעתם של הגבולות הסופיים ובעיבוד הפרטים של‬ ‫שלבי המעבר עדיהם‪.‬‬ ‫ברם ניסיוננו וניסיונם של עמים אחרים‬ ‫שאסור להשתית הכול על התרעה מודיעינית שתסתפק‬ ‫במתן שהות לגייס כוחות מספיקים כדי לבטל את האיום‬ ‫שייווצר על‪-‬ידי‬ ‫פעולת פתע של הצד השני בהיקף) מוגבל‬ ‫מלמדים‪,‬‬

‫או מלאן‪ .‬עלינו לקיים בכל עת כוחות כאלה בים‪ ,‬באוויר‬ ‫וביבשה‪ ,‬שיוכלו לעמוד בפני פעולת פתע ולהיות חזקים‬ ‫די הצורך לאפשר גיוסם של הכוחות הנוספים הדרושים‬ ‫לחיסולו של האויב ולמנוע כיבוש מרחבים ניכרים על‪-‬‬ ‫ידי האויב‪ .‬לעיל ציינתי את הפיתוי הרב‪ ,‬העלול לעמוד‬ ‫בפני הצד השני‪ ,‬לנקוט פעולות פתע ואת מידת הסכנה‬ ‫הגדולה) יותר בצפון ובצפון‪-‬מזרח‬ ‫מאשר בדרום( הכרוכה‬ ‫בגורם העומק‬

‫האסטרטגי‪.‬‬

‫הגנהמףהבית‬ ‫אולם גם אם נקיים כוחות בפועל ככל יכולתנו‪ ,‬עלול‬ ‫המצב להיוותר קשה מאוד אס נצטרך לסמוך רק עליהם‪.‬‬ ‫לאושרנו‪ ,‬נמצאת בידינו תשובה שעשויה להקל והיא ‪-‬‬

‫ב‪.‬‬

‫ובתושייה רבה‪.‬‬ ‫מקומית‬ ‫פעילות‬ ‫בפני‬ ‫מבחינת אבטחה‬ ‫חבלה וטרור‬ ‫בעיתות רגיעה ומלחמה כאחת‪.‬‬

‫השקפה זו אכן מקובלת‪ ,‬ועקרונית ערוכה המדינה‬ ‫בהתאם‪ ,‬אלא שיש מקום וצורך להדגישה גם בהקשר‬ ‫לבעיית העומק האסטרטגי‪.‬‬ ‫לסידורי הביטחון‪ ,‬הפיקוח‪ ,‬ההתרעה‬ ‫וההגנה המרחבית‪ ,‬המגבירים את העומק‬

‫המודיעינית‬ ‫האסטרטגי‬

‫במרחב‪ ,‬בזמן ובכוחות ומשלימים את החסר בעומק‬ ‫אסטרטגי‪ ,‬עלינו להוסיף עוד כמה הדגשים חשובים‪.‬‬

‫שימושבטכנולוגיה מתרומת‬ ‫ובביצוףים‬ ‫ניצולה המושכל של טכנולוגיה מתקרמת ומתוחכמת יכול‬ ‫להגדיל את יעילותם של מכשולים בקו הקדמי וכן את‬ ‫עוצמתם ההגנתית של הכוחות שבקו ושל ההגנה‬ ‫המרחבית‪ .‬מידת ניצולה של הטכנולוגיה כרוך‬ ‫התקציביים אשר ימנעו בוודאי את מיצוין המלא של‬ ‫האפשרויות‪ ,‬אולם אף ניצול חלקי‪ ,‬תוך סלקציה בדוקה‬ ‫באילוצים‬

‫היטב‪ ,‬עשוי להיות לתועלת רבה ולהקנות לנו את העומק‬ ‫הטכנולוגי‪.‬‬ ‫כאן גס המקום לומר מילה על ביצורים‪ .‬תסמונת‬

‫קו ם‪--‬לב עלולה להוליך אותנו למסקנה הקיצונית‪ ,‬שלפיה‬ ‫יש לוותר כליל על ביצורים‪ ,‬ולא היא! דווקא משום היותנו‬ ‫חסרים עומק אסטרטגי ובשל כל הנסיבות האחרות‬ ‫שתיארתי‪ ,‬יש מקום לביצורים בקווים הקדמיים‪ .‬ביצורים‬ ‫אלה חייבים להיות בעלי אופי וחזות אשר ייתפסו על‪-‬‬ ‫ידי הגייסות והמפקדים כמכבידים על מתקפת הצד השני‪,‬‬ ‫מקילים על תמרון כוחותינו‪ ,‬ועם זאת אינם‬ ‫אמצעי עיקרי לעצירת התוקף ולהבסתו‪.‬‬

‫מהווים‬ ‫ביצורים‬

‫המחייבים לסייע לכוחותינו לקיים מה שקרוי בשפה‬ ‫הצבאית בסיס" מוצק"‪ ,‬שממנו ניתן לפתח את התמרון‬ ‫ההתקפי שיביא לחיסולו של האיום‪ .‬תפיסה זו תוודא‬ ‫ממילא שלביצורים ייועד המקום המתאים‪ ,‬ויוקצו להם‬ ‫האמצעים בפרופורציה מתקבלת על הדעת‪ ,‬בלא שתיפגע‬ ‫על‪-‬ידי כך יכולתו ההתקפית של צה"ל מבחינת האמצעים‪,‬‬ ‫הדוקטרינה ורוח הלחימה‪.‬‬

‫עחףאהמתקפההמקדימה‬ ‫בקביעת הדוקטרינה האסטרטגית יש לזכור‪,‬‬

‫שהעומק‬ ‫האסטרטגי הינו גורם שבעטיו לא נוכל להתנער מאיומים‬ ‫ביטחוניים על‪-‬ידי מגננה בלבד שלא) לדבר על יתר‬ ‫הנימוקים הידועים היטב מן התורה הצבאית(‪ .‬על אף‬

‫התחשבות מרבית באילוצים מדיניים‪ ,‬ומכאן גם שותפות‬ ‫ומודעות מלאה לנושא מצד ההנהגה המדינית‪ .‬כאן לפנינו‬ ‫המקרה החריג של פרימט ביטחוני על פני שיקולים‬ ‫מדיניים‪ ,‬ולכן מוצדק לקבוע כי על הממשלה לפעול‬ ‫ל"יצירת התנאים המדיניים"‪ .‬כמו כן יש להדגיש את‬ ‫החשיבות של קביעת תהליך קבלת החלטות‪ ,‬שיאפשר‬ ‫את יצירת התנאים‬

‫המדיניים ואת קבלת ההחלטה על‬

‫המתקפה במועד הנכון‪.‬‬ ‫איננו‬ ‫כי‬ ‫מקווים‪,‬‬ ‫מכיוון שכולנו‬ ‫אף‬ ‫בטוחים‪ ,‬שהננו‬ ‫נמצאים בפתחה של תקופה חדשה‪ ,‬מן הראוי להוסיף‬ ‫מילת ריסון ואיזון בקשר לבנייתו ולטיפוחו של כושרנו‬ ‫ההרתעתי‪ .‬לעיל עמדנו על עקרון המתקפה המקדימה‬ ‫כאמצעי הגנה משלים לחוסר העומק האסטרטגי שלנו‪,‬‬ ‫ולא כאמצעי להתפשטות טריטוריאלית‪ ,‬אף למראית עין‪.‬‬ ‫יש לנו עניין בכך שכוחו של צה"ל ירתיע את השכנים‬ ‫ככל האפשר‪ ,‬אך לא יקרא עליהם תגר‪ .‬זוהי נוסחה נאה‪,‬‬ ‫אבל אינני בטוח כלל שניתן להגשימה הלכה למעשה רק‬ ‫בדרך הצבאית‪ .‬פתרון לבעיה זו צריך להימצא בתחום‬ ‫המדיני‪ ,‬בקביעת היעדים הלאומיים ובקביעת מדיניות‬ ‫החוץ והביטחון‬

‫ובביצועה‪.‬‬

‫סיכום‬ ‫שורת התשובות האמורות‪ ,‬הנועדות להשלים את החסר‬ ‫בעומק האסטרטגי‪ ,‬ברור לכל שמשיקולי רווח והפסד תיארתי שרשרת‬ ‫חיוני לנו שהמלחמה לא תתנהל כלל בשטחה של מדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬אלא יש להעבירה מהר ככל האפשר לשטח האויב‪.‬‬

‫תשובות‪-‬פתרונות‬ ‫לבעיה החריפה של‬ ‫חוסר עומק אסטרטגי‪ .‬עצם היותה שרשרת מצביע גם‬ ‫על חולשתה המסוכנת‪ ,‬שכן כידוע אין השרשרת חזקה‬ ‫יותר מן החוליה החלשה שבה‪ .‬מכאן החיוניות הרבה‬

‫זוהי תורה אותה הורה עוד שר הביטחון הראשון‪ ,‬דוד‬ ‫בן‪-‬גוריון‬ ‫ז"ל‪ ,‬ואשר חיוניותה העקרונית לא פגה כהוא‬

‫בכושרה‪ ,‬בכוחה וביעילותה של כל חוליה‪ ,‬הנדרשת לספק‬

‫זה‪ .‬מכאן גם נובע הכורח להקדים תרופה למכה בכל‬ ‫מקרה שהדם‪-‬‬ ‫אפשרי‪ ,‬ולהכות באויב לפני שיכה בנו‪.‬‬ ‫אין הכוונה למלחמת מנע‪ ,‬דהיינו מתקפה יזומה על שכן‬

‫תשובה מכרעת בכל עת‪.‬‬ ‫היעילות מותנית‬ ‫בכשירות‬ ‫ובכוננות במובנו המלא‬ ‫של המושן‪ ,‬כפי שלמרנוהו במלחמת יום הכיפורים‪.‬‬

‫שלהערכתנו מתכוון להתנכל לנו במועד כלשהו בעתיד‪.‬‬ ‫הכוונה היא למתקפה מקדימה על האויב‪ ,‬שלפי כל‬ ‫הסימנים בשטח ועל סמך ידיעות בדוקות עומד ממש‬ ‫בפני פתיחת מתקפה עלינו‪ .‬רק על‪-‬ידי‬ ‫הקדמת הפעולה‬ ‫ההתקפית בזמן נמצא מרוויחים גם מה שאיננו יכולים‬ ‫להרוויח על‪-‬ידי‬ ‫ניצול מרחב בשטח שלנו ‪ -‬זאת אומרת‬ ‫קידום העומק‪.‬‬ ‫השיקול בדם‪ -‬מערכות הנשק שתקנינה את היתרון‬ ‫ההתקפי המרבי צריך להיות השיקול המכריע ם‪-‬ור)‬ ‫שלא‬

‫כשירותה של המערכת הצבאית מושפעת באופן בלתי‬ ‫נמנע לטובה ולרעה מרוח העם‪ ,‬וזו צריכה להקנות לנו‬ ‫את העומק הפסיכולוגי‪.‬‬ ‫בתקופה שבה התביעות הבלתי נלאות להעלאתה‬ ‫של רמת החיים של הפרט ולסיפוק הדרישות לצריכה‬ ‫גום‪-‬ות‪ ,‬יכולה להשתלב בתקוות העם‪ ,‬ואף באשליותיו‪,‬‬ ‫על השלום הקרב ובא בצעדים מהירים‪ ,‬רוח העלולה‬ ‫לנגוד את צורכי הכשירות‪ .‬תהיה זו חובתה של המנהיגות‬ ‫הלאומית לעמוד על המשמר ולקיים את הכשירות‪ ,‬אשר‬

‫הבלעדי( בבניין כוחות צה"ל‪ ,‬בקביעת הפרופורציות בין‬ ‫הזרועות ובקביעת הפרופורציות בין מערכות הנשק‪,‬‬ ‫היחידות והעוצבות בתוך הזרועות‪ .‬סוגיה זו ראויה לדיון‬

‫בלעדיה לא תצלחנה התשובות האמורות לשמש מענה‬ ‫לחוסר העומק האסטרטגי‪ .‬בלעדיה עלולים אנו לעמוד‬ ‫בפני סכנות ביטחוניות חמורות בלתי מוכנים ופגיעים‬

‫מכיוון שזו חורגת ממסגרת הנושא נסתפק‬

‫עוד בטרם ישכון שלום אמת בינינו לבין שכנינו‪ .‬על כן‬ ‫נוסיף לכל יתר ה"משלימים" ‪ -‬דרוש לנו גם עומק"‬ ‫מנהיגות‬

‫מיוחד‪ ,‬אך‬

‫בנאמר‪.‬‬ ‫חשיבותה של‬

‫המתקפה‬

‫המקדימה‬

‫מחייבת‬

‫נ*‪%1‬נש=שעצש‬ ‫יובל לסדינך ישראל‬ ‫‪15‬‬

‫ע~עעושע~נ‬ ‫‪254‬‬ ‫שבט התשנו‪,‬פברוחף‪1977‬‬

‫‪- - -‬‬‫‬‫‪1984-1917‬‬ ‫הרמטכ"ל השנ'בשנים‬ ‫‪1952-1949‬‬ ‫סגו רחש הממשלהבשנים‬ ‫‪1981-1977‬‬

‫ן‬

‫ן‬

‫נדמה בי אין בעיה חשובה יותר הקשורה ביכולתה של‬ ‫מדינת ישראל להגן על קיומה בעתיד‪ ,‬מאשר בירור‬ ‫נוקב של מושגי האיכות והכמות בקרב‪ .‬אף שהדברים‬ ‫ידועים‪ ,‬ואולי משום שהם ידועים‪ ,‬הכרחילחזור ולשנן‪,‬‬ ‫לחשוב וללמוד אותם יום‪-‬יום‪ .‬נראה כי בנושא של‬ ‫איכות" מול כמות" או מעטים" מול רבים" יש צורך‬ ‫קודם לכל דיון ללבן את ההבדלים בין שתי קבוצות‬ ‫המושגים הללו‪ ,‬אשר לעיתים נוהגים לערבב ביניהן‪.‬‬ ‫הן אינןבהברת נרדפות או זהות‪ ,‬ולמעשה אין אפילו‬ ‫הכרח שיהיה קשר ישיר ביניהן‪ .‬השימוש במושגים‬ ‫אלה ללא הבחנה הוא משוכן ועלול להוליך לתוצאות‬ ‫מסוננות‪.‬‬

‫הבעיה הרבה יותר מורכבת וגורלית לנו‪ ,‬שכן נגזר עלינו‬ ‫מאז ועד סוף הימים להיות מעטים נגד רבים‪ ,‬והשאלה‬ ‫העומדת לפנינו היא‪ :‬מה הסיכוי של המעטיס לעמוד נגד‬ ‫הרבים‪ ,‬ואם אכן עולה האיכות על הכמות במקריס כאלה‪,‬‬ ‫מהם המרכיבים של האיכות‪,‬‬ ‫ניתן להביא דוגמא קיצונית הפוכה לדוד ולגוליית‪:‬‬ ‫לוחם אחד עם מכונת‪-‬ירייה ותחמושת בכמות בלתי‬ ‫מוגבלת יעמוד בנקל נגד אלפי לוחמים הממינים בקשתות‪.‬‬ ‫כאן הבעיה היא של תרכובת‪ .‬אין זו בעיה של מעטים‬ ‫מול רבים‪ ,‬אלא של איכות נגד כמות‪ ,‬אף שמבחינה‬ ‫מספרית המעטים הם מול רבים‪.‬‬

‫החיבות כגוףם מכףיע‬ ‫ניתן לקנוע כמעט באופן מוחלט‪ ,‬כי מעטים‬ ‫באיכותם על הרבים ינצחו את הרבים‪ ,‬ורבים השווים‬ ‫העולים‬

‫י‪,,,‬‬

‫מובא לעיתים קרובות כמסמל את המלחמה של המעטים‬ ‫נגד הרבים‪ ,‬אך אין כאן בעיה של מעטים נגד רבים‪ ,‬אלא‬ ‫בעיה של אחד נגד אחד ושל האיכות נגד הכמות‪ .‬אולם‬ ‫כאשר מתכוונים לדון בקטיגוריה של מעטים נגד רבים‪,‬‬

‫אולם הדוגמא הזאת היא פשטנית ביותר‪ ,‬שכן היא‬ ‫מצמצמת את בעיית האיכות נגד הכמות לסוג כלי‪-‬הנשק‬ ‫בלבד‪ .‬אילו היה זה הקריטריון המכריע או היחיד‪ ,‬ניתן‬

‫באיכותם למעטים ינצחו את המעטים‪ .‬אבל לא כל‬ ‫מעטים עולים על הרבים באיכותם‪ ,‬ולא כל הרבים‪ ,‬בטבע‬ ‫שהם רבים‪ ,‬נופלים באיכותם מן המעטים‪ .‬ולכן הזיקה‬ ‫בין שני המונחים הללו קיימת במקרים מסוימים‬

‫היה לומר שוב‪ ,‬כי בתנאי היום והמחר שלנו נגזר לכאורה‬ ‫שעל הרבים לגבור על המעטים‪ ,‬בתנאי שמדובר בשימוש‬ ‫בכלי‪-‬נשק קונוונציונליים בלבד‪ .‬ברם מכיוון ש"המעטים‬

‫ומוגדרים‪ ,‬אבל לא תמיד‪ .‬לדוגמא‪ :‬כאשר שני הצדדים‬ ‫שווים במספרם‪ ,‬אין לפנינו בעיה של מעטים מול רבים‪,‬‬ ‫הגורם המכריע הוא האיכות‪.‬‬ ‫שנוהגים‬ ‫הדוגמא הקלסית‬ ‫אצלנו מאז ומתמיד‬

‫נגד הרבים" הוא נתון שאינו יתן) לשינוי על ידינו‪ ,‬הרי‬ ‫הבחינה העיקרית שעלינו לבדוק היא‪ :‬מה משקל האיכות‬ ‫נגד הכמות‪ ,‬והאם היא נבחנת בכלי‪-‬נשק‬ ‫בלבד‪ .‬יתר על‬ ‫כן‪ ,‬בחינה מעניינת נוספת היא‪ ,‬האם הכמות היא תמיד‬

‫להביא‪ ,‬לדעתי בטעות‪ ,‬כנציגה או כמסמלת את המעטים‬ ‫נגד הרבים היא סיפור דוד וגוליית‪ .‬סיפור דוד וגוליית‬

‫מעלה‪ ,‬או שיש מעין שלב של מאסה קריטית שהחל ממנו‬ ‫וסוציולוגיים ‪-‬‬ ‫פסיכולוגיים‬ ‫‪ -‬בהשפעת נתונים‬

‫מפסיקה הכמות בתנאים מסוימים להיות יתרון והופכת‬ ‫לחיסרון‪ .‬או שמא נהפוך הוא‪ :‬האם קיים מצב שבו הכמות‬ ‫כשלעצמה מהווה איכות‪ ,‬אשר בלתי ניתן להתגם‪ -‬עליה‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬כל מאות מיליוני הסינים‪ :‬האס במצב מסוים‬ ‫הכמות היא איכות שלא ניתן לגבור עליה‪ ,‬או להיפך‪,‬‬ ‫מסוימים‪ ,‬אצל עמים‬ ‫האם יש שלב שבו‪ ,‬בתנאים‬ ‫מסוימים ‪ -‬הכמות עצמה הופכת לחיסרון!‬

‫נוע"רמד"עמ~‬ ‫לשם בירור בעיית האיכות כגורם מכריע יש לשוב‬ ‫ולהיזקק לשתי דוגמאות שכבר הוזכרו‪ :‬האחת‪ ,‬סיפור‬ ‫דוד וגוליית‪ ,‬והאחרת היא סיפור גדעון והמלחמה‬ ‫לחלוטין‪,‬‬

‫במדיינים‪ .‬הלקח משתי דוגמאות אלה שונה‬ ‫אם כי בשני המקרים‪ ,‬לכאורה‪ ,‬הדגש הוא על האיכות‪.‬‬ ‫פרשת דוד וגוליית‪ ,‬כאמור‪ ,‬מצביעה באופן ברור ביותר‪,‬‬

‫שבתנאים שווים הכמות אינה נתון מוחלט‪ .‬במקרה של‬ ‫דוד וגוליית הטווח ניטרל את הכמות העצומה של השריון‬ ‫ושל הנשק הכבד קצר הטווח‪ .‬הדוגמא של גדעון‪ ,‬לדעתי‪,‬‬ ‫היא זו שאותה יש ללמוד‪ ,‬ועליה יש לחנך‪ :‬סיפור דוד‬ ‫וגוליית הוא בעל אופי סמלי‪ .‬לעומתו‪ ,‬הדוגמא של גדעון‬ ‫הרבה יותר מורכבת‪ ,‬הרבה יותר מאלפת והרבה יותר‬ ‫רלוונטית לנושא שלנו‪ ,‬שכן בה גלומים כמעט כל‬

‫נשאר גדעון עם עשרת אלפים איש‪ .‬כלומר‪ ,‬לפי קריטריון‬ ‫של מי" ירא וחרד"‪ ,‬שני שלישים חוזרים הביתה‪ .‬הוא‬ ‫הלוחמים שלפי‬

‫נשאר עם שליש מהמתגייסים‪ ,‬אלה‬ ‫קריטריון העוז הם האמיצים ואינם חרדים‪ .‬אלה הנועזים‬ ‫בעלי המוטיבציה‪ .‬אבל על כך מוסיף ואומר לו הי‪ :‬עוד"‬ ‫העם רב"‪ .‬שוב‪ ,‬לכאורה העוז‬

‫והמוטיבציה ישנם‪ .‬האיכות‪,‬‬

‫לכאורה‪ ,‬השתפרה‪ ,‬אך הצו נשאר עדיין‪ :‬עוד" העם רב"‪.‬‬ ‫כאן נוסף הקריטריון השני‪ ,‬וכנראה החשוב יותר‬ ‫מבחינת הסיפור המקראי‪ .‬במילים אחרות נאמר שהעוז‬ ‫והמוטיבציה הם תנאים דרושים‪ ,‬אבל אינם תנאים‬ ‫מספיקים‪ .‬פירושו של דבר שאיכות אינה יכולה להימדד‬ ‫שקוראים‬ ‫לפי‬ ‫קיימים כאן מה‬ ‫קריטריון אחד‪.‬‬ ‫במתימטיקה תנאים דרושים‪ ,‬אבל קיימים גם תנאים‬ ‫שהם דרושים ולא מספיקים‪ ,‬וקיימים תנאים שהם‬ ‫דרושים ומספיקים‪ .‬המבחן השני אינו מחוור לנו די‬ ‫הצורך‪ .‬בסיפור המקראי כתוב‪ :‬כל" אשר ילוק בלשונו‬ ‫מן המים כאשר ילוק הכלב‪ ,‬תציג אותו לבד‪ ,‬וכל אשר‬ ‫יכרע על ברכיו לשתות‪ "...‬אחר כך‪ ,‬בהמשך‪ ,‬הנוסח‬ ‫המקראי שבידינו קצת מעוות‪ ,‬אם אנחנו משווים אותו‬ ‫גם להיגיון וגם לנוסח של תרגום השבעים‪ .‬אצלנו כתוב‪:‬‬ ‫ויהי" מספר המלקקים בידם אל פיהם שלוש מאות איש‪,‬‬ ‫וכל יתר העם כרעו על ברכיהם לשתות מים"‪ .‬ברור שזאת‬ ‫לא חלוקה‪ :‬מי שילוק ככלב אינו זה ששותה מים בידו‪.‬‬

‫המרכיבים האמיתיים‪ ,‬שרק ביחד‪ ,‬ולא כל אחד לחוד‪,‬‬ ‫הופכים למרכיב של עוצמה שאפשר לקרוא לה איכות‬

‫ובאמת‪ ,‬בתרגום השבעים כתוב אחרת‪ .‬שם כתוב‪ :‬ויהי"‬ ‫מספר המלקקים שלוש מאות איש‪ ,‬וכל יתר העם כרעו‬

‫מובלטת‬ ‫וכאן‪ ,‬במקרה של גדעון‪,‬‬ ‫מול כמות‪.‬‬ ‫אידיאולוגיה"" מסוימת‪ ,‬האומרת שלמעשה רק המעטים‬ ‫יכולים להשיג את שיא האיכות‪.‬‬ ‫נתוני הפתיחה בסיפור גדעון שופטים) וי‪-‬ח'( מביאים‬ ‫עובדה אריתמטית של רבים מול מעטים‪ .‬על מדיין נאמר‪:‬‬ ‫ויבואו" כדי ארבה לרוב‪ ,‬ולהם ולגמליהם אין מספר"‪.‬‬

‫על ברכיהם לשתות מים בידם אל פיהם"‪ .‬משמעותו של‬ ‫מ‪-‬ור‬ ‫כי זהו מבחן‬ ‫קריטריון זה אינה בהירה דיה‪ ,‬אך‬

‫ולעומת זאת על ישראל נאמר‪ :‬ל‪3‬ןו" ישראל מאוד מפני‬ ‫מדיין"‪.‬‬ ‫גדעון מכריז על גיוס כללי של כל הלוחמים‪ ,‬וכאשר‬ ‫באים אליו שלושים ושניים אלף איש‪ ,‬אומר לו ה'‪ :‬רב"‬ ‫העם אשר איתך"‪ .‬לכאורה היו דרושים אנשים נוספים‪,‬‬ ‫אבל הצו היה אחר‪ :‬מספר האנשים גדול מדי‪ .‬למספר‬ ‫המקראי הסבר משלו‪ ,‬שאין הכרח לקבלו בפשטות‬ ‫התיאולוגית שבה הוא מוצג‪ ,‬אלא במשמעותו המוסרית‪.‬‬ ‫המקרא מסביר שה' רצה כאן לומר לגדעון‪ :‬אס יהיו ‪32‬‬ ‫אלף‪ ,‬אתם תנצחו ותחשבו שאתם מנצחים בכמות‪ .‬אני‬ ‫רוצה שאתם תנצחו עם מעטים‪ ,‬ואז תבינו שלא בכמות‬ ‫ניצחתם‪ ,‬אלא ברוח‪ .‬ואז גדעון מצווה לעשות ניפוי‪,‬‬ ‫שהצעד הראשון בו הוא‪ :‬מי" ירא וחרד ישוב"‪ .‬כלומר‬ ‫משמעותם של העוז ושל המוטיבציה למלחמה עולה כאן‬ ‫לאין ערוך על משמעותה של הכמות‪ .‬אחרי הניפוי הזה‬

‫נוסף על מבחן העוז‪.‬‬ ‫הסיפור של גדעון מראה שהאיכות אינה מצטמצמת‬ ‫בשני הדברים שנידונו לעיל‪ ,‬אלא קיים אלמנט שלישי‪,‬‬ ‫החשוב אולי לא פחות‪ ,‬והוא המפקד‪ .‬בלי המפקד כל‬ ‫המלקקים"" כך או אחרת‪ ,‬עם מוטיבציה או בלעדיה‪,‬‬ ‫הם בחזקת עדר‪ .‬וגדעון אכן נתגלה כמצביא מעולה‪.‬‬ ‫המודיעין‬

‫ראשית‪ ,‬מוטל עליו מה שקרוי היום בלשוננו‬ ‫מישהו‬ ‫אחר‪.‬‬ ‫הקרבי‪ .‬עליו ולא על חיל מודיעין ולא על‬ ‫הוא‪ ,‬המפקד‪ ,‬מצווה אישית ללכת ולערוך סיור לילה‪.‬‬ ‫הוא לוקח עימו גס את עוזרו והשליש האישי שלו לשם‬ ‫אבטחה ‪ -‬והלה משמש לו אמצעי להאזנה‪ .‬גדעון אומר‬ ‫לו‪ :‬ושמעת" מה ידם‪-‬ו ואחר תחזקנה ידיך"‪ .‬פה מופיע‬ ‫היסוד השני‪ :‬אתה צריך גם להבין את האויב ואת הלך‬ ‫מחשבתו ולא רק לראותו‪ .‬במקרה של גדעון העניין הוא‬ ‫במוראל האויב‪ ,‬וההסם‪ -‬הוא‪ :‬אם תצפה בלבד‪ ,‬לא תעמוד‬ ‫על כך‪ ,‬אך אס תאזין‪ ,‬תוכל להבין ולהפיק תועלת‪ .‬כי‬ ‫מוראל ירוד‪ ,‬לשם דוגמא‪ ,‬ניתן לנצל ולהפוך אותו לגורם‬ ‫איכותי‪ .‬אתה חייב >‪ - NISU‬אומר לו ה' ‪ -‬את נקודת‬ ‫התורפה‪ ,‬וגדעון הולך לחפש אך ורק את נקודת התורפה‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫שששנושנושנ‬ ‫יובל למדיגה ישראל‬

‫בסופו של דבר מסתדרים הדברים‪ :‬המפקד סייר‪,‬‬ ‫ראה‪ ,‬האזין‪ ,‬הבין במה העניין ומצא את הפתרון‪ .‬כל זה‬ ‫כשלרשותו נשארו רק ‪ 300‬איש‪ .‬כעת מותנית ההצלחה‬ ‫בדם‪ -‬אחד‪ ,‬ואחד בלבד‪ :‬על השלוש מאות לנפץ את הכדים‬

‫להפוך אותה לאחד הגורמים החשובים באיכות שלנו‪.‬‬ ‫מבחינה צבאית אחד היתרונות בלחימה נגד‬ ‫קואליציה הוא האפשרות לבחור במצבים מסוימים את‬ ‫האויב הקונקרטי‪ .‬אם נשווה קואליציה לשלשלת‪ ,‬ניתן‬

‫ולתקוע בשופר בעת ובעונה אחת‪ .‬שכן ללא משמעת‬ ‫אבסולוטית‪ ,‬אפילו יהיה המפקד נועז וחכם‪ ,‬ואפילו שהוא‬

‫לבחור ולפגוע בחוליה החלשה ביותר‪ ,‬ואז השלשלת‬ ‫מתנתקת ומתמוטטת‪ .‬בקואליציה קיימת נקודת תורפה‬ ‫נוספת שגדעון הבין אותה‪ :‬תמיד קיים תפר"" בין צבא‬

‫מתחבל תחבולות‪ ,‬מתמצה ההצלחה בסופו של דבר‬ ‫בביטוי אחרי"‪ ":‬ממני" תראו וכן תעשו‪ ,‬והיה וכאשר‬ ‫אעשה‪ ,‬כן תעשו‪ ,‬ותקעתי בשופר אנוכי וכל אשר איתי‪,‬‬ ‫ותקעתם בשופרות גס אתש" ‪ -‬ולא רגע לפני כן‪.‬‬

‫המרכיבים‬

‫אחד למשנהו‪ ,‬וניצול התפר הוא אחד‬ ‫המרכזיים בכל תחבולה‪ .‬יכול התפר להיות פסיכולוגי‪,‬‬ ‫זמני‪ ,‬גיאוגרפי או כמותי‪ ,‬אך הוא קיים תמיד‪ .‬מרכיב‬

‫הלקח בנקודה זאת הוא שמרכיב האיכות ‪ -‬כפי‬ ‫שהוא מצטייר ב"מעטים נגד הרבים" ולא במקרה של‬ ‫דוד נגד גוליית ‪ -‬הוא שאין למדוד את האיכות בשוס‬ ‫פנים ואופן על‪-‬ידי מרכיב אחד בלבד‪ .‬רק אוסף של כמה‬

‫לאויב בזירתנו‪,‬‬

‫שלישי‪ ,‬שלא תמיד קיים‪ ,‬אך אופייני‬ ‫הוא החיסרון של הלחימה בקווים חיצוניים‪ ,‬כלומר‪ :‬לנו‪,‬‬ ‫במקרה שלנו‪ ,‬זהו היתרון של הלחימה בקווים פנימיים‪,‬‬ ‫המאפשרת את הניצול‬ ‫המקסימלי של אותן שלוש‬

‫אלמנטים ביחד‪ ,‬כאשר כל אחד מן המעטים מגיע לשיא‬ ‫האיכות הזאת‪ ,‬רק אז עולים המעטים על הרבים‪,‬‬ ‫המוטיבציה‪ ,‬אומץ הלב‪ ,‬המשמעת‪,‬‬ ‫והאיכות גוברת‪:‬‬

‫החולשות שהוזכרו לעיל‪.‬‬ ‫עד כאן מבחינה צבאית‪ ,‬אבל בלחימה נגד המאסה‬ ‫של מאות האלפים הללו קיימת גם הבחינה הפוליטית‪.‬‬

‫איכות הנשק‪ ,‬סוג הנשק‪ ,‬מודיעין‪ ,‬תחנולה‪.‬‬

‫לא לכל אויבינו אותה המוטיבציה להילחם נגדנו‪ .‬מקובל‬ ‫אומנם לומר שהמאחד אותם הוא שהם כולס שונאים‬ ‫אותנו‪ ,‬אבל ראינו שאין הדבר מספיק כדי ליצור‬ ‫מוטיבציה ללחימה‪ .‬אין הרגשת השנאה מספקת כדי‬

‫מענישת ה"מ ‪ -‬מרתהמעטים‬ ‫בואו נפנה למצבנו היום ומחר ונבחן‬ ‫הקריטריונים האלה שהזכרנו‪ .‬יש לזכור‬ ‫העיקריות‪ ,‬המרכיבות את האיכות כגורם בעל משמעות‬ ‫מבחינה צבאית‪ ,‬הן השילוב של כמה תכונות יחד‪ .‬כל‬ ‫אותו‬

‫לאור‬

‫שהנקודות‬

‫אחת בנפרד אינה מספיקה‪ ,‬רק שילובן יחד מקנה סיכוי‬ ‫לעמוד נגד כמות‪ ,‬שבהכרח כמעט אינה יכולה להיות כולה‬ ‫איכות‪ ,‬אס כי גם זה עלול לקרות‪.‬‬ ‫הבה ונבחן כמה נתוני יסוד אצלנו‪ .‬כבר בתחילה‬ ‫ציינתי‪ ,‬כי נגזר עלינו להיות מעטים נגד רבים‪ .‬בעיית‬ ‫האיכות‪ ,‬אם כך‪ ,‬עומדת היום יותר מאשר אי פעם בראש‬ ‫בעיותינו‪ .‬לרשות אויבינו כל משאבי הכסף שבעולם‪ .‬כל‬ ‫הנשק המתוחכם המיוצר כיום והניתן לרכישה עומד‬ ‫לרשותם‪ ,‬ובכמות בלתי מוגבלת כמעט‪ .‬אס כך‪ ,‬מהן‬ ‫מגבלותיהם ומהן מעלותינו שלנו שקיימות או שחייבות‬ ‫להיות קיימות‪ ,‬נבחן עתה את מגבלות אויבינו‪.‬‬ ‫הזכרתי שלרבים יש מגבלות‪ ,‬שהמעטים‬

‫יבולים‬

‫איכות‪ .‬ראשית נתבונן‬ ‫להופכן למעלות‬ ‫הפוליטית‪.‬‬ ‫האסטרטגיה‬ ‫נפוליאון ‪ -‬ערב אחת‬ ‫תנו"‬ ‫‬‫קואליציה‬ ‫לי‬ ‫של‬ ‫אמר‪:‬‬ ‫ממלחמותיו הראשונות‬ ‫נגדה"‪.‬‬ ‫זוהי‬ ‫אויבים כדי להילחם‬ ‫נקודת התורפה הראשונה‬ ‫בשטח‬

‫הרלוונטית לנו‪ .‬מבחינת‬ ‫של הרבים‬ ‫במשמעות‬ ‫הטרמינולוגיה של נפוליאון לפנינו לא קואליציה‪ ,‬אלא‬ ‫ריכוז של כמה עמים‪ .‬נפוליאון אמר‪ :‬האידיאל" שלי‬ ‫כמפקד הוא להילחם נגד קואליציה"‪ .‬את החולשה הזאת‬ ‫של הרבים חייבים אנחנו לנצל בצורה‬

‫מקסימלית כדי‬

‫ליצור כוח לוחם‪ .‬יש הבדלים גדולים במוטיבציה של כל‬ ‫אחד ממרכיבי צבאות האויב‪ .‬הקטנת המוטיבציה של‬ ‫שהמוטיבציה שלהם קטנה במילא היא אחת‬ ‫אלה‬ ‫הדרכים של‬

‫המעטים‬

‫להגדיל את‬

‫כהתמודדות עם הכמות‪ .‬אבל זה‪,‬‬ ‫מהמערכת של האסטרטגיה הגדולה‪.‬‬

‫איכותם‬

‫שלהם‬

‫כמובן‪ ,‬כבר חלק‬

‫גורם נוסף‪ ,‬המאפשר להפוך את כמות האויב לאיכות‬ ‫שלנו‪ ,‬הוא שאין לך דבר בשל יותר מאשר קואליציה של‬ ‫אויבים ללוחמה פסיכולוגית מצד המעטים נגד הרבים‪.‬‬ ‫הלקח של המעטים מול הרבים‪ ,‬אם רוצים הם להפוך‬ ‫את הכמות של האויב לאלמנט האיכות של עצמם‪ ,‬הוא‬ ‫בכך שהם חייבים להקים מוח‪ ,‬צוות‪ ,‬גוף עליון‪ ,‬שיכול‬ ‫לחשוב על הנקודות האלה ועל עוד רבות אחרות גס‬ ‫מהאספקט המדיני‪-‬‬ ‫מהאספקט הצבאי הטהור וגם‬ ‫הצבאי‪.‬‬

‫המות והלב הם הנשק‬ ‫יש לדון גם בכוחותינו‪ ,‬כי בסופו של רבך "‪ "DIDYD‬לא‬ ‫ייבנו באיכותם רק מהחולשה הפוטנציאלית של ה"רבים"‪.‬‬ ‫המוטיבציה למלחמה היא שטח שבו אנחנו עולים על‬ ‫אויבינו ותמיד נעלה‪ .‬אך אין דבר מסוכן יותר מלהניח‬ ‫שזהו נתון שנגזר מן השמים‪ ,‬אקסיומטי וקבוע מראש‪.‬‬ ‫אין אפשרות להציב את האיכות" האמיתית" נגד הכמות‪,‬‬ ‫אס באמת לא נבין שבנושא הזה‪ ,‬זה הניפוי הראשון‬ ‫שחייבים אנו לנפות‪ ,‬ממש כפי שראינו אצל גדעון‪ .‬אין‬

‫כאן נתון קבוע‪ ,‬אלא אנחנו חייבים לשקוד עליו ולפתחו‬ ‫כפי שמפתחים נשק מלחמתי‪.‬‬ ‫אישים‪ ,‬ואפילו‬ ‫היו‬

‫הציונות‪ .‬ואם יש סדקים בתחום זה‪ ,‬אז אין אנשים‬ ‫שיודעים מה הם רוצים‪ ,‬ובוודאי שאין אנשים שאוהבים‬

‫דגולים וחשובים‪ ,‬שגרסו כי‬ ‫ב‪1948-‬‬ ‫מפני‬ ‫ניצחנו‬ ‫ש"נלחמנו עם גבנו‬ ‫הקיר"‪.‬‬ ‫כשלעצמי‬

‫‪,/‬‬

‫אל‬

‫לא‬ ‫הסכמתי איתם אף פעם‪,‬‬ ‫שהרי זאת היא מוטיבציה‬ ‫שלילית‪ ,‬מה שקראנו אז‬

‫ן‬

‫בלית" ברירה"‪ .‬היא הייתה‬ ‫אולי קיימת אז אצל אחדים‪,‬‬ ‫תהיה‬ ‫זו‬ ‫אם‬ ‫אבל‬ ‫שעליה‬ ‫המוטיבציה‬ ‫נחנך את‬ ‫הדור‬

‫שלנו‪,‬‬

‫עלולה‬

‫היא‬

‫בסופו של דבר לכרסם‬ ‫בכושר וברצון הלחימה של‬ ‫העם‪ ,‬ברצון העם לחיות‬ ‫ום‪-‬צון‬ ‫הנוער לחיות כאן‪.‬‬ ‫המוטיבציה של‬ ‫גם‬ ‫שנאת האויב‪ ,‬שהיא אחד‬ ‫המרכיבים החשובים אצל‬

‫ה‪,‬‬

‫מסוימים‪,‬‬

‫עמים וצבאות‬ ‫אינה תופסת אצלנו‪ .‬קשה‬ ‫לחשוב שיש בעולם צבא‬ ‫ואנשים‬

‫הנועזים‬ ‫האויב‪.‬‬

‫ששנאו את‬ ‫המרכזית‬ ‫הבעיה‬ ‫בקריטריון‬

‫ביותר‬ ‫ולכן‬ ‫שלנו‬

‫‪ ,- , 4‬יעי‪,,‬‬

‫הראשון של‬ ‫הניפוי‪,‬‬ ‫אי‬

‫הניפוי או‬ ‫בהפיכת המעט"" שלנו‬ ‫המוטיבציה החיובית ללוחם‪ ,‬וראשיתה‪ ,‬קודם כול‪ ,‬אהבת‬ ‫הארץ הזאת וההכרה שרק כאן יוכלו היהודים לחיות‬ ‫לאיכות‬

‫‪ -‬היא‬

‫ליצור את‬

‫כעם חופשי וגאה‪ .‬במילים אחרות‪ :‬הכרה בצדקת דרכנו‬ ‫ובצדקת היותנו כאן‪.‬‬ ‫לוחם גדול אחד‪ ,‬קרומוול‪ ,‬קלע בנקודה זו לעיקר‬ ‫הדברים‪ ,‬וכך אמר‪ :‬תנו" לי לוחמים היודעים מה הם‬ ‫רוצים ואוהבים את אשר הם יודעים"‪ .‬ישנו פה מרכיב‬ ‫כפול‪ :‬יש לדעת מה רוציס ואת אשר יודעים צריך לאהוב‪.‬‬ ‫ישנו כאן השילוב של שני מרכיבים חשובים במרכיב‬ ‫האיכות‪ ,‬והם המוח והלב‪ .‬עם המוח בלבד לא ינצחו‪,‬‬ ‫ועם הלב בלבד לא ינצחו‪ .‬שילובם של המוח והלב ‪ -‬זהו‬ ‫הנשק הגדול ביותר של המעטים"" נגד הרבים"" ומרכיב‬ ‫חשוב באיכות‪ .‬בשטח זה‪ ,‬נדמה לכאורה‪ ,‬ואולי לא‬ ‫לכאורה‪ ,‬שיש סדקים במחנה שלנו‪ .‬יש סדקים אצל חוגים‬ ‫מסוימים בקשר לצדקת דרכנו‪ ,‬צדקת היותנו‪ ,‬צדקת‬

‫את מה שהם יודעים‪.‬‬ ‫המדינה הבינה את זה וניסתה לחנך לתודעה יהודית‪,‬‬ ‫אבל החינוך הזה פשט את הרגל‪ ,‬מפני שניסו לחנך את‬ ‫המוח ואת הלב על‪-‬ידי יצירת עבר סינתטי‪ ,‬שאף פעם‬ ‫לא היה קיים‪ .‬זה בוסס יותר מדי על עניינים ריטואליים‪,‬‬ ‫טקסטואליים ולא על הייחוד האמיתי של העם היהודי‪.‬‬ ‫החינוך האמיתי הוא זה של שילוב תולדות העם והארץ‪,‬‬ ‫והדבר נחוץ כדי שיידעו מדוע אנחנו נלחמים‪ .‬אבל בכך‬ ‫לא די‪ ,‬שכן אם נקבל את האמרה של קרומוול‪ ,‬הרי לפיה‬ ‫יש גם לאהוב את מה שיודעים‪ .‬וזוהי הסכנה השנייה‪,‬‬ ‫שכן חלק מאיתנו‪ ,‬אפילו שהוא רוצה להיות פה‪ ,‬וזאת‬ ‫התנאים‪ ,‬דרך החיים הם כאלה‬

‫הארץ שלנו ‪ -‬אבל‬ ‫שהאהבה לפעמים מתרחקת‪.‬‬

‫ישנו עניין שרבים חולקים עליו‪ ,‬והוא שלצבא צריך‬ ‫להיות תפקיד במדינה‪ :‬בחינוך ובפתרון הבעיות כמו‬ ‫בעיות הפער ובעיית הציונות במרכאות‪ ,‬מפני שבלעדיהם‬

‫‪,19‬‬

‫אינו מתקיים התנאי הדרוש הראשון לקריטריון של‬ ‫האיכות‪ .‬לפי תפיסתי‪ ,‬הגדנ"ע צריך להיות באחריות‬ ‫מוחלטת של הצבא‪ ,‬ובמטרה אחת בלבד‪ .‬לא חשוב אם‬ ‫הבחור יודע לירות ברובה בשלב זה‪ ,‬אך עליו לדעת‬ ‫מבחינה ביטחונית‪-‬צבאית‬ ‫מדוע הוא כאן‪ ,‬ועליו לאהוב‬ ‫את אשר הוא יודע‪.‬‬ ‫הקריטריון‬

‫‪%..‬‬ ‫‪4‬‬

‫פוריחו‪ ]:,‬היחס בי‪ ,‬הגוףם הרוח]'‬ ‫החיכות'(‪,‬‬

‫לגוףם‬

‫החומרי‬

‫במלחמה הוח חחד רשרושה‬

‫השלישי‪,‬‬ ‫למעטים‬

‫מקנה‬ ‫שלכאורה‬ ‫בתנאים שלנו יכולת להכריע את‬ ‫הרבים‪ ,‬זהו הנשק שבסיפור של‬ ‫גדעון מצטייר כך‪ :‬לא הקשת ולא‬ ‫הרובה‪ ,‬לא הכידון ולא הרומח‪,‬‬

‫אפשר למדוד אותו במספרים ובכמות‪ ,‬אבל את האיכות‬ ‫אי‪-‬אפשר למדוד‪ ,‬כי זו נמדדת במוראל‪ ,‬בשליטה‪,‬‬ ‫באספקה ועוד‪ .‬ולכן לנוע בדרך הטבעית המצופה פירוש‬

‫אלא נשק שאיש לא שמע עליו‬ ‫בכלל‪ :‬לפידים בתוך כדים אשר‬ ‫יוצרים מהומה וכו'‪ .‬בהקבלה‬ ‫אולי‬

‫לתקופתנו‪ ,‬כאן טמון‬ ‫האתגר הגדול ביותר העומד‬ ‫בפנינו בשטח של האיכות מול‬

‫הכמות' וזאת מאחר שיש גבול מסוים לכל‬ ‫דם‪-‬‬ ‫אחד‪ :‬בשטח‬ ‫האחרים‪ .‬סיפור דוד וגוליית מלמד רק‬ ‫מסוימים‬ ‫הנשק עולה האיכות בתנאים‬ ‫על הכמות‪ .‬קלע‬ ‫של רועה בעל טווח‪ ,‬אין שווה לו בכל כלי‪-‬הנשק הכבדים‬ ‫קצרי הטווח‪ .‬ויש דוגמאות רבות לכך בהיסטוריה‪.‬‬

‫מעףמוחות כנשקחסטףטגי‬ ‫כרגע עליונותו של האויב היא בכד‪ ,‬שביכולתו לרכוש‬ ‫כמעט את כל הציוד שאחרים מייצרים‪ .‬אולם עלינו לזכור‬ ‫שבעידן הזה של הלוחמה האלקטרונית אין גבול ליכולת‬ ‫הפיתוח העצמית של הנשק‪ ,‬ולנו יש היתרון הזה שהמוח‬ ‫היהודי מסוגל עדיין לא רק לקנות נשק‪ ,‬אלא גם לפתח‬ ‫בכך‬ ‫אינם‬ ‫עניין‬ ‫איש‬

‫תעשה ‪ -‬ולעשות אחרת‪ .‬כי בסופו של דבר אסטרטגיה‬ ‫היא מאבק שכלי ‪ -‬מאבק של מוח נגד מוח"‪.‬‬ ‫אותו נפוליאון שכבר הוזכר אמר‪ ,‬שבסופו של דבר‬ ‫האיכותי() לגורס החומרי‬ ‫היחס בין הגורס הרוחני‬ ‫במלחמה הוא אחד לשלושה‪ .‬במשוואה מדעית ניסה הוא‬ ‫לגמר‪ :‬ניתן למדוד את כוחו של האויב מבחינה חיצונית‪,‬‬

‫הקריטריונים‬

‫נשק‪.‬‬

‫השגיאה" האמיתית של אסטרטגיה בלתי נכונה היא‪:‬‬ ‫אי‪-‬הניסיון לעקוף את דרך המחשבה של האויב‪ ,‬כפי‬ ‫שהוא מצפה שאתה תלך בה‪ .‬זו השגיאה הגדולה ביותר‪,‬‬ ‫כשאתה אינך מנסה לבחון את מה שהאויב חושב שאתה‬

‫וכאן עדיין עליונותנו עצומה‪ ,‬בתנאי ששוב לא נראה‬ ‫נתון מן" השמים"‪ .‬מרב המוחות המדעיים שלנו‬ ‫נופלים בשום דבר מכל מוח מדעי בעולס‪ .‬לצורך‬ ‫זה מוכרחים לגייס אותם יום‪-‬יום ללא רחמים‪,‬‬ ‫לפי כושרו‪ .‬מי שמוכן להאמין שאנחנו מצטיינים‬

‫בכל דבר מפני שאנחנו העם הנבחר‪ ,‬יאמין‪ .‬אבל כאשר‬ ‫בוחנים את האיכות מול הכמות‪ ,‬אין לראות את הדבר‬ ‫היהודיים בעולם חייבים‬ ‫כאקסיומטי‪ .‬כל המוחות‬ ‫להירתם לעניין זה‪ .‬את המרכיב הזה של המוח יש לרכז‬ ‫ממש כשם שמרכזים נשק‪ .‬כי בסופו של דבר‪ ,‬המלחמה‬ ‫מבחינת האסטרטגיה היא מלחמה של מוח נגד מוח‪ :‬המוח‬ ‫שלך נגד המוח של האויב‪.‬‬ ‫אחד מגדולי הוגי הדעות‬ ‫הארט‪ ,‬בהגדירו את המשמעות האמיתית של האסטרטגיה‬ ‫הקרויה‬ ‫אסטרטגיה" של הגישה‬ ‫העקיפה"‪ ,‬אמר‪:‬‬ ‫הצבאיים בימינו‪ ,‬לידל‪-‬‬

‫הדבר לחזק את האויב‪ .‬עיקרה של כל המחשבה הצבאית‬ ‫הוא להוציא את האויב משיווי משקלו הפסיכולוגי‬ ‫והלוגיסטי‪ ,‬וודאי שאי‪-‬אפשר‬ ‫להשיג זאת אס נפעל בדרך‬ ‫שהוא מצפה לה‪ .‬הצליחה של צה"ל במלחמת יום‬ ‫הכיפורים הייתה דוגמא קלסית לשיבוש ציפיותיו של‬ ‫האויב‪ ,‬אשר השיגה בדיוק את המטרה‪ :‬ערעור שיווי‬ ‫המשקל הפסיכולוגי והלוגיסטי של האויב‪ ,‬החשוב יותר‬ ‫מכל כמות אחרת שניתנת למדידה‪ ,‬ואין לך דבר יותר‬ ‫מסוכן מאשר להיות דוגמטי בדברים האלה‪.‬‬ ‫לידל‪-‬הארט אמר שסודה של האסטרטגיה העקיפה‬ ‫הוא ביכולתה לקבוע את תוצאות המלחמה עוד לפני‬ ‫שהתחילה המלחמה עצמה‪ .‬זה הסוד של אמנות המלחמה‪,‬‬ ‫ולא רק של כוח המלחמה‪ .‬אכן גדעון היה לנו לסמל בקרב‪,‬‬ ‫ועל כך נאמר כבר בתנייך‪ :‬כי" בתחבולות תעשה לך‬ ‫מלחמה‪"...‬‬

‫משמעת זה לח ףק כובע‬ ‫המרכיב האחרון בסיפור של גדעון‪ ,‬המהווה בעיה קשה‬ ‫ביותר אצלנו‪ ,‬הוא בעיית המשמעת‪ .‬בסיפור המקראי‬ ‫הוכח שכל הניפוי הלבבי"‪ ",‬כל הניפוי המוחי"" וכל‬ ‫הפעילות המוחית של המפקד אין להם ערך‪ ,‬אם אין‬ ‫הוא יודע ואיננו בטוח שמה שהוא רוצה לעשות ייעשה‬ ‫בזמן‪ ,‬במקום וברגע‪ ,‬כפי שהוא רוצה שייעשה‪ .‬אחת‬ ‫המסקנות הקודרות של ועדת אגרנט הייתה‪ ,‬שבאחד‬ ‫המרכיבים החשובים ביותר של האיכות ‪ -‬המשמעת ‪-‬‬ ‫זקוק צה"ל לשידוד מערכות‪ .‬לא שהוא יותר גרוע‬ ‫במלחמה הזאת בעניין הזה מאשר היה‪ ,‬אלא שבתנאים‬ ‫של היום הוא מוכרח להיות יותר טוב משהיה בנושא‬ ‫הזה‪ .‬נושא זה שהוא‪ ,‬לכאורה‪ ,‬פשוט ומובן‪ ,‬הוא אולי‬ ‫דווקא הקשה ביותר להחדרה ולהבנה‪.‬‬ ‫אומרים לנו‪ :‬מה אתם רוצים‪ ,‬צבא מצוחצח עם‬ ‫כובע‪ ,‬אבל ללא מוטיבציה והקרבה‪ ,‬או צבא שיש לו‬

‫מוטיבציה‪ ,‬אבל אינו מצוחצח! כאילו שהאחד‬ ‫עומד בניגוד לשני‪ .‬בוודאי שאם מציגים תיזה‬ ‫כזאת‪ ,‬התשובה היא פשוטה וברורה‪ ,‬אבל‬ ‫אפשר גם להציג תיזה אחרת‪ :‬צבא עם‬ ‫מוטיבציה וממושמע גם יחד‪ .‬מי שנטפל‬ ‫לבעיות כובע‪ ,‬מחטיא לחלוטין את הנושא‪.‬‬ ‫מי אמר שמוכרחים לחבוש כובע! לא הצבא‬ ‫הקדוש‪-‬ם‪-‬וך‪-‬הוא‬ ‫אמר‬ ‫התחיל את זה‪ .‬כבר‬ ‫לנו לחבוש כובע‪ .‬הבעיה של הכובע היא אחרת‬ ‫לגמרי‪ .‬אי חבישת הכובע מפגינה לצבא‬ ‫ולכולם שהמפקד איננו יכול להשליט את‬ ‫רצונו‪ .‬הפקודה קובעת שיש לחבוש כובע‪ ,‬ואי‬ ‫חבישתו פירושה שכל אחד יחליט אילו מן‬ ‫הפקודות לבצע ואילו לא לבצע‪.‬‬ ‫הדעה האחרת אומרת‪ :‬לא היה מקרה‬ ‫במלחמת יום הכיפורים שחייל או מישהו‬ ‫קיבל פקודה בקרב תתקוף!"" ולא תקף‪ .‬ופה‬ ‫שוב חל ערבוב של מושג המשמעת עם מושג‬

‫של הקרבה וכיוצא בזה‪ .‬שתי האפשרויות‬ ‫הכיפוף'ם‬ ‫מלחמתום'‬ ‫ףו‪,‬ולן‬ ‫ברמת‬ ‫‬‫כן‪",‬‬ ‫מישהו‪:‬‬ ‫שמישהו‬ ‫לח"‬ ‫הוא‬ ‫הזה‬ ‫משמעת‬ ‫נגד‬ ‫האלה כאנטי‪-‬תיזות מסוכנות ‪ -‬הקרבה‬ ‫כל‬ ‫לא‬ ‫המפקד‬ ‫במלחמתיום‬ ‫אומר‬ ‫על‬ ‫היה‬ ‫מסףה‬ ‫מעולה"‪.‬אינני‬ ‫טהור‪,‬אבלהואחייל‬ ‫מאמיןבזה‬ ‫היבל‬ ‫מישהו‬ ‫הכיפוףים‬ ‫ואין להחליף את המושג הזה‪ .‬נכון‪ ,‬אילולא ההקרבה לא כך‬ ‫שחיילחן‬ ‫אולי‬ ‫מסוימים‬ ‫בתנאים‬ ‫תפף"‬ ‫ףוקתת'‪'1‬‬ ‫כמות‪.‬‬ ‫איכותמול‬ ‫היינו מגיעים עד הלום‪ ,‬אולם השאלה היא האס אנחנו בתנאיםשל‬ ‫ולח‬ ‫נקףב‬ ‫זה פקודה‬ ‫שאיננו‬ ‫איכשהו‪,‬אךאין‬ ‫טהור‬ ‫דברכזהחיילטוב‬ ‫יכולים להרשות לעצמנו לשלם את מחיר ההקרבה בלבד‪ ,‬מסתדר‬ ‫כמות‪.‬‬ ‫איכותמול‬ ‫ללא משמעת‪ :‬זהו האדם‪ ,‬הנתון היקר ביותר שיש לנו בתנאיםשל‬ ‫מ‪-‬אשי‬ ‫האיכות‬ ‫פרקים‬ ‫מושגיםשל‬ ‫נותחו‬ ‫במרכיב האיכות‪ .‬ההקרבה תגבר‪ ,‬אבל המחיר יגם‪ -‬כדי במאמרזה‬ ‫להראותאתמהשכלאחדיודע‪,‬‬ ‫במטרה‬ ‫הכמות‬ ‫לחפות על העדר המשמעת האמיתית‪ ,‬שהיא התנאי מול‬ ‫מאמין‬ ‫ערטילאי‪.‬אני‬ ‫אינה‬ ‫היסודי להשגת עליונות האיכות‪ .‬ללא הדיווח הנכון‪ ,‬המוחשהאיכות‬ ‫שלמה‬ ‫אמונה‬ ‫דבר‬ ‫שהיא‬ ‫הנתונים‬ ‫לא יידע מה קרה‪ ,‬הוא לא יידע לתכנן‪ .‬ואם לא ימלאו שיש‬ ‫האיכות‪,‬כך‬ ‫להגביראת‬ ‫בידינוכל‬ ‫אויבינו‪.‬‬ ‫צבאית‬ ‫מבחינה‬ ‫הכמותשל‬ ‫המאסהועל‬ ‫על‬ ‫את הטפסים‪ ,‬אס לא תהיה משמעת קשר‪ ,‬אם לא יהיו תעלה‬ ‫מגשימים‬ ‫נגשים‬ ‫זאת‬ ‫זאת‪,‬ואנו‬ ‫שאם‬ ‫ספק‪,‬‬ ‫דברים אחרים‪ ,‬הרי הדבר יכול להביא את המפלות איןליכל‬ ‫אויבינו‬ ‫ינחלו‬ ‫הגדולות ביותר של האיכות ללא כל צורך‪ .‬כי במרכיב וחייבים‬ ‫תבוסה‬ ‫כהלכה‪,‬‬ ‫להגשיםזאת‬ ‫שאיכותו‬ ‫עלינו‬ ‫בעתיד‪.‬‬ ‫הזה של האיכות הכול בידינו‪ ,‬ושום דבר איננו צריכים ניצחת‬ ‫של‬ ‫לזכור‬ ‫אולם‬ ‫במלחמה‬ ‫ע‪4‬‬ ‫והמדינה‪,‬‬ ‫יחוסנו‬ ‫תיכון‪,‬‬ ‫לייבא‪ .‬דווקא משום שמרכיב זה הוא כל כך חיוני באיכות‪ ,‬הצבאלא אםלא העם אולםזה‬ ‫א‬ ‫בפני‬ ‫עצמו‪.‬‬ ‫ודווקא מפני שלכאורה כל אחד מבין שהדם‪ -‬הוא פשוט‪ ,‬נושא‬ ‫עשפל‪44‬‬ ‫עלינו‬ ‫אדגיש‪,‬‬ ‫דווקא כאן הנקודה שעליה אנחנו חייבים לעמול קשות‪ .‬לסיכום‬ ‫בדורזה‪,‬ואוליאיןזו‬ ‫שנגזר‬ ‫יובללסדינהישראל‬ ‫לחיות‬ ‫אומה‪,‬עםכל‬ ‫אחרתמכל‬ ‫בדרך‬ ‫זכות‪,‬‬ ‫גזרהאלא‬ ‫והמירה‬ ‫אינה‬ ‫בפנינו‬ ‫הקשיים‪.‬‬ ‫הפתרון‬ ‫אתונה‪.‬‬ ‫או‬ ‫ספרטה‬ ‫‪21‬‬ ‫‬‫נחמיה‪,‬‬ ‫הלכה‬ ‫כאשר‬ ‫ירושליםשל‬ ‫ירושליםאותה‬ ‫הוא‬ ‫והיה מחנכם טהוף‬ ‫וחצי‬ ‫הנוסחה‪,‬‬ ‫בשלח‪.‬זו‬ ‫אחזו‬ ‫במלאכה‬ ‫למעשהחציעשו‬ ‫מאיתנו‬ ‫לנהוג‪,‬כאילו‬ ‫המשמעת ולפיהעלינו‬ ‫נמצאת‬ ‫המלחמה‬ ‫להדגיש‬ ‫לבסוףראוי‬ ‫השטחהזהשל‬ ‫שבתוך‬ ‫מחך‪-‬גימא‪,‬‬ ‫למלחמהכאילואין‬ ‫ולהכין‬ ‫יש‬ ‫עצמנו‬ ‫אחד‪,‬והוא והלאה‬ ‫אלמנט‬ ‫המוטיבציה‪ ,‬עוד‬ ‫והמשטר‪,‬של‬ ‫המרכיב‬ ‫העליון בעיות‬ ‫והיה"‬ ‫הסופישל‬ ‫מאידך‪-‬גיסא‪,‬וזה‬ ‫אחרות‬ ‫טהור"‪.‬זההיההצו‬ ‫מחנכם‬ ‫האלמנטשל‬ ‫מחיר‪ .‬האיכות‪.‬‬ ‫שעלינו‬ ‫שנצטווינו‬ ‫להקפידעליובכל‬ ‫מאז‪,‬וזההצו‬ ‫שמדי‬ ‫מאיתנו‬ ‫הייתי‬ ‫האיכות‬ ‫בטרם‬ ‫ערב‪,‬‬ ‫מציעלכלאחד‬ ‫האיכות‬ ‫תיפגע‬ ‫מערכת‬ ‫מערכת בנקודהזו‪,‬כל‬ ‫אם‬ ‫יצועו‪,‬‬ ‫יירדם‬ ‫אחת‪:‬מה‬ ‫שאלה‬ ‫שמוכרחים‬ ‫עצמורק‬ ‫ישאלאת‬ ‫על‬ ‫לעקוראותו‬ ‫לסרטן‬ ‫דומה‬ ‫הדבר‬ ‫תתמוטט‪.‬‬ ‫האיכות‪,‬‬ ‫בשביל‬ ‫מאמין עשיתיהיום‬ ‫להגביראת‬ ‫האכזריות‪,‬ולאבסמי‬ ‫הרדמה‪.‬אנילא‬ ‫נכל‬

‫שוננ~שנ~שע‬ ‫‪339‬‬ ‫חדר התשרה‪ ,‬פבףוחף ‪1995‬‬

‫‪--‬‬

‫‪--‬‬

‫‪-,-‬‬

‫‪--‬‬

‫נף‪,‬טפוד‪ 0‬בתחום היחסים‬

‫הבעלחמיים‪ .‬כתב חת הספף‬ ‫קווים‪ .‬חדומים בחסטףטג'ית‬ ‫ההףתעה הישרחלית"‪.1990 ,‬‬

‫‪--‬‬

‫‪ ARAI5IJ~PA‬הכוודרגית הגיא לקיצו של הטנק כגוערכם נשק מרכזית‪ .‬הסומים‬ ‫לכך וששולים לקצינים שבין ש‪ nlDh5D %‬העולם‪ ,‬שלא הברו כ! תם עיד! הפרשים‬ ‫לפני יותר מ‪20-‬‬ ‫שנה קבע דגלאס אורגיל‪ ,‬כי מאז" תום‬ ‫מלחמת העולס השנייה שוב ניצב מלוא האתוס של חיל‬ ‫הפרשים‪ ,‬שנראה כאילו התאושש במידה מפתיעה על‪-‬‬ ‫ידי החלפת הסוס בטנק‪ ,‬מול אותה סכנת מוות‪ ,‬שלפניה‬ ‫ניצב ב‪ ."1920-‬בדבריו מר אורגיל גזירה שווה בין טנק‬

‫התלוו לכך הצהרות וטענות על קץ עידן הטנק‪.‬‬ ‫כס‪ -‬בשחר עידן הטנק‪ ,‬מייד לאחר מלחמת העולם‬ ‫הראשונה‪ ,‬היו שהאמינו כי תותח הנ"ט יחרוץ את גורל‬

‫המערכה לבין חיל הפרשים של מלחמת העולס הראשונה‬ ‫וטען כי הטנק התיישן עוד קודם לסיומה של מלחמת‬ ‫העולם השנייה‪ .‬במלחמת הבזק הישראלית ביוני ‪1967‬‬

‫הטנק‪ ,‬כפי שהמקלע חרץ את גורל חיל הרגלים במלחמת‬ ‫העולס הראשונה‪ .‬ב‪ 1934-‬הזהיר דאף קופר‪ ,‬איש משרד‬ ‫המלחמה הבריטי‪ ,‬כי לא ניתן לדעת איך יתפתחו‬

‫ראה אורגיל מסע תהילה אחרון ואנכרוניסטי של הטנק‪.‬‬ ‫אולם מאז חזר הטנק ומילא תפקיד מרכזי בזירת הקרבות‬ ‫במלחמת יום הכיפורים אוקטובר) ‪ )1973‬והופעל גם‬

‫ההמצאות‪ ,‬הוא קבע כי אפשר שהמצאת כדורים חודרי‬ ‫שריון תתפתח מהר יותר מחיזוק השריון ‪ -‬והטנקים‬

‫‪-‬‬

‫נגד טנקים חדשה‪ ,‬שאיימה על שרידותו של הטנק‬ ‫והתפתחויות כאלה היו מראשית מלכותו של הטנק ‪-‬‬

‫בזירות אחרות‪ .‬במלחמת המפרץ תחילת) ‪ )1991‬היה‬ ‫לטנק תפקיד משני בלבד‪ .‬למעשה‪ ,‬קרבות השריון‬ ‫העיקריים היחידים מאז מלחמת העולם השנייה התנהלו‬

‫יהפכו פגיעים לאש העתיד‪ ,‬כשם שהקרונות העשויים עץ‬ ‫פגיעים כיום‪ .‬אולם הטנק שרד מול התותח נ"ט‪ ,‬שהיה‬ ‫דם‪-‬‬ ‫אף‬ ‫מסורבל ופגיע מכדי להיות יעיל‪ ,‬וביסודו של‬ ‫שמר על תצורתו הבסיסית מאז שנות ה‪ 20-‬ועד ימינו‪.‬‬

‫במזרח התיכון‪.‬‬ ‫הטנק ניצב בקדמת שדה הקרב היבשתי מאז הופעתו‬ ‫הראשונה בחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה‬

‫השנים הבאות הביאו עימן מגוון רחב של אמצעים‬ ‫נגד טנקים‪ :‬טילים נ"ט מונחים‪ ,‬סוגי תחמושת הפוגעים‬ ‫בחלקו העליון של הטנק‪ ,‬מוקשים נ"ט מתוחכמים‪ ,‬מסוקי‬

‫ בספטמבר ‪ .1916‬הנשק החדש הביא לשדה הקרב‬‫צירוף‪ ,‬אשר אי‪-‬אפשר לנצחו‪ :‬כוח אש‪ ,‬עבירות ומיגון‬ ‫לצוות‪ .‬באמצעות תכונותיו אלה הסיט הטנק פעם נוספת‬

‫תקיפה חמושים בטילים נ"ט ועוד ועוד‪.‬‬ ‫האנטי‪-‬טנקי‬ ‫והן של מערכות‬ ‫הטכנולוגיות ‪ -‬הן של הנשק‬ ‫‬‫מעמידות‬ ‫פעם נוספת‬ ‫היכולות לספק תחליפים לטנק‬ ‫בספק את עתידו של הטנק ומציבות סימן שאלה מעל‬

‫את המאזן בין ההגנה להתקפה לטובת האחרונה‪ .‬הטנק‬ ‫הוכיח עצמו כנשק מכריע במהלך מלחמת הבזק הגרמנית‬ ‫במלחמת העולם השנייה והפך לשליטו הבלתי מעורער‬ ‫של שדה הקרב היבשתי‪ .‬אולם כל אימת שפותחה מערכת‬

‫ההתפתחויות‬

‫תפקידו בשדה הקרב העתידי‪.‬‬ ‫ביחס לתפקידו של טנק‬

‫המערכה בשדה הקרב‬ ‫העתידי יש שלוש השקפות‪ :‬בקצה האחד הטענה כי ימי‬

‫התהילה של הטנק חלפו‪ ,‬ואפילו שהטנק מיושן כיום לא‬ ‫פחות מכפי שהיה חיל הפרשים‪ ,‬אשר אותו ירש במלחמת‬ ‫העולם הראשונה‪ .‬לפיכך עתיד הטנק לרדת מעל בימת‬ ‫ההיסטוריה הצבאית‪.‬‬ ‫מנגד ניצב הטיעון‪ ,‬ולפיו עדיין מוקדם להספיד את‬ ‫הטנק‪ .‬על פי השקפה זו הפיתוחים הטכנולוגיים יאפשרו‬ ‫לטנק להתמודד עם אויביו‪ ,‬ויכולתו לשמור על יתרונותיו‬

‫הטנק היה והווה ויהיה מערכת הנשק העיקרית של‬ ‫צבאות היבשה מול ה"חדשנים" המאמינים כי קיצו קרב‪,‬‬ ‫ומערכות החימוש המונחה המדויק חמ"ם() יתפסו את‬ ‫מקומו ‪ -‬מזכירה בחריפותה את הוויכוח בין אנשי חיל‬ ‫הפרשים לבין השריונאים החדשים בשלהי מלחמת העולם‬ ‫הראשונה ואחריה‪ .‬קצין בריטי‪ ,‬איש משרד המלחמה‬ ‫בלונדון‪ ,‬תיאר את הוויכוח‪ :‬כמה‪ "...‬קצינים במשרד‬

‫תפקידו‬

‫תאפשר לו להמשיך למלא את‬ ‫המסורתי בשדה הקרב לפחות בשני העשורים‬ ‫הקרובים‬

‫בין שתי גישות אלה ניצבת באופן טבעי‬ ‫התיאוריה השלישית‪ ,‬המציגה גישת ביניים‬ ‫מתונה‪ ,‬ולפיה הטנק ימשיך‬ ‫לו תפקיד גם בשדה הקרב‬

‫להתקיים‪ ,‬ויהיה‬

‫העתידי‪ ,‬אולם‬ ‫תפקידו של הטנק ישתנה‪ ,‬כך שלוחמת השריון‬ ‫תהיה כלי משני ומשלים ולא עוד ראש החץ‬

‫של כוחות היבשה‪.‬‬ ‫מה היא תקפותן של תיאוריות אלהז מתן‬ ‫תשובה לשאלה זו אינו מלאכה קלה כל עיקר‪.‬‬ ‫במלחמת יום הכיפורים הושמדו ‪ 85‬טנקים‬ ‫בתוך דקות אחדות על‪-‬ידי טילים נ"ט מסוג‬ ‫סאגר"" הדור) הראשון( המונחים באמצעות‬ ‫במדם‪-‬‬ ‫תיל‪ .‬אולם כמה ימים אחר כך התחולל‬ ‫סיני קרב השריון הגדול ביותר מאז תום‬ ‫מלחמת העולס השנייה‪ ,‬שהשתתפו בו יותר‬ ‫מ‪ 1,600-‬טנקים‪ .‬טילי ה"סאגר" היו אחראים‬ ‫רק למספר זעום מכלל הטנקים שאבדו לישראל במלחמה‬ ‫זו‪ ,‬אם כי רישומם של אלה הראשונים היה רב‪.‬‬ ‫דומה כי מאז הופיע בזירה עלה בידי הטנק לגבור‬ ‫בהצלחה על מגוון האיומים שבפניהם הוא ניצב בשדה‬ ‫הקרב‪ .‬הספקות ביחס לעתידו של הטנק שבו ודעכו‪ ,‬כאשר‬ ‫העימותים הבאים לאחר) מלחמת יום הכיפורים( הוכיחו‬ ‫את חשיבותם של הטנקים כמרכיב הכרחי בכוחות‬ ‫הלוחמים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬פקפוקים ביחס לתפקידו של‬ ‫הטנק נותרו על סדר היום‪ .‬מדי פעם חוזרות ונשאלות‬ ‫האיומים‬

‫השאלות‪ :‬האם יעלה בידי הטנק להתגבר על‬ ‫העתידי‪,‬‬ ‫האם‬ ‫השונים שבפניהס יתייצב בשדה הקרב‬ ‫אמצעי‪-‬הנגד‪ ,‬שיצויד בהם הטנק‪ ,‬יאפשרו לו לשמור על‬ ‫תפקידו המסורתי בקרב‪ ,‬קרי למצות את השילוב המיוחד‬ ‫של עוצמת האש והתנועה ם‪-‬אש החץ של קרב המתקפה!‬ ‫ואם לא‪ ,‬מהו התפקיד הנכון בעתיד לטנקים‪ ,‬אשר‬ ‫עתידים לצאת בשנים הבאות מקווי הייצור‪,‬‬ ‫הוויכוח על עתיד הטנק ועל תפקידו הוא חריף‬ ‫ביותר‪ ,‬והמאמרים בנושא זה מבטאים זאת גם בכך שהם‬ ‫מוכתרים בשמות כמו הטנק" מת" או טנקים" לנצח"‪.‬‬ ‫עוצמת‬

‫הוויכוח בין שני הצדדים‬

‫‪ -‬אלה הגורסים כי‬

‫המלחמה נראו כמעט כאחוזי דיבוק במרירות התנגדותם‬ ‫לטנקים‪ .‬בעיקר בלטו] בכך[ קציני חיל הפרשים‪ ,‬שלהטו‬ ‫בעוינותם לכלי‪-‬הנשק החדש‪"...‬‬

‫טבעם בף'ט"ם סימו ‪ 1‬במלחמת‬ ‫העולם הףחש[נה עם התקנים‬ ‫לג'שוף על תעלות‬

‫בעקבות מלחמת המפרץ (‪ )1991‬שב והתלהט פעם‬ ‫נוספת הוויכוח המתמשך על תפקידו העתידי של הטנק‪.‬‬ ‫בינתיים ממשיכים טנקים לצאת מפסי הייצור‪ ,‬ודגמים‬ ‫חדשים מצויים על שולחנותיהם של המתכננים‪ .‬האם‬ ‫ייועדו טנקים אלה למגרשי גרוטאות‪ ,‬או אולי יהוו את‬ ‫עמוד השדרה של כוחות היבשה בעשורים הבאים‪ ,‬גם‬ ‫מגמות סותרות בזירה הבינלאומית ‪ -‬קיצוץ בכוחות‬ ‫הצבאיים מחד‪-‬גיסא ויצירת אזורי עימות חדשים מאידך‪-‬‬ ‫גיסא ‪ -‬מעוררות תהיות ביחס לתפקיד הטנק‪ ,‬בין היתר‬ ‫נוכח העלות הגבוהה של טנקים מודרניים‪.‬‬

‫די‬

‫‪ rTI -‬יתן‪,‬‬

‫ך‪//‬‬

‫חשיבה על העתיד לצורכי תכנון מעמידה קשיים רבים‬ ‫בפני העוסקים בה‪ .‬הניסיון לעמוד על טיבו של הבלתי‬ ‫אי‪-‬נוחות ורתיעה‪ ,‬הנובעים מאי‪-‬‬ ‫נודע יוצר תחושה של‬ ‫הוודאות המרובה הכרוכה בכד‪ .‬הדבר קשה הרבה יזהר‬

‫וי‪4]4%‬‬ ‫‪dk‬‬ ‫יסיף‬

‫כשנושנות‬

‫ישראל‬ ‫יובללמדינה‬ ‫‪23‬‬

‫בשעה שיש לבנות תמונה מסודרת של מצבים עתידיים‬ ‫ולקבל על בסיסה החלטות שיהיו להן השלכות מרחיקות‬ ‫לכת על בניין הצבא וחימושו‪ ,‬מתוך ידיעה כי אפשר‬ ‫שהתיאור‬

‫התיאורטי של‬

‫המציאות‬

‫העתידית יתברר‬

‫כשגוי‪ .‬נוסף על מורכבותה של ההתמודדות עם‬ ‫לחשיבה על העתיד ישנם גם ההיבטים הטכנולוגיים של‬ ‫הבעיות ‪ -‬וכל אלה מקשים עוד יותר על המשימה‬ ‫הניסיון‬

‫הניצבת בפני מקבלי ההחלטות הצבאיים‪ .‬על כן הם‬ ‫נרתעים לעיתים() מהתמודדות עם הבעיה‪ ,‬שכמוה‬ ‫כחשיבה על הבלתי ניתן לחשיבה‪.‬‬ ‫הרתיעה מהחלטה כזו ‪ -‬אשר נכונותה תיבחן רק‬ ‫בעתיד מרוחק ‪ -‬מביאה לא אחת מתכננים צבאיים כמו)‬ ‫מתכננים בתחומים אחרים( להיצמדות למוכר ולהימנעות‬ ‫מאי‪-‬הנוחות‬ ‫שבהתמודדות ממשית עם שאלות כמו‬ ‫הסיכונים והסיכויים שטמונים בטכנולוגיות החדשניות‪,‬‬ ‫השפעתן על אופיו של שדה הקרב ועוד‪ .‬במקרים רבים‬ ‫הם יסתפקו בשינויים כמותיים‪ ,‬אשר עימם קל יותר‬ ‫להתמודד‪ ,‬מכיוון שאינם מחייבים מהפכה‬ ‫החשיבה‪ .‬גס הפער הקיים כמעט תמיד בין המדענים‬ ‫והטכנאים המפתחים אמצעי לחימה חדשים לבין אנשי‬ ‫בדרכי‬

‫הצבא‬ ‫האמורים להשתמש בהם יכול לגדול‪ :‬מול‬ ‫הטכנאים‪ ,‬החותרים לחדשנות ולפיתוחים האיכותייס‬ ‫ביותר‪ ,‬עומדים הצרכים‬ ‫הצבאיים‪ ,‬ואלה מדגישים‬ ‫מערכות זולות יחסית‪ ,‬שניתן להצטייד בהן בכמות גדולה‬ ‫והן נוחות לתפעול‪ .‬במישור אחר קיים לעיתים() קושי‬ ‫של אנשי הצבא להבין את העקרונות המדעיים‪ ,‬אשר‬ ‫עליהם מושתתות טכנולוגיות חדשניות‪ ,‬שנבחנו רק בשדה‬ ‫הניסויים ובתנאי מעבדה וטרם הוכיחו עצמן בשדה‬ ‫הקרב‪ ,‬ולכן ‪ D1>l)y‬אנשי הצבא לגלות הסתייגות מוצדקת‬ ‫כלפיהן‪.‬‬ ‫הנטייה הטבעית שלא ליתן אמון בטכנולוגיות כאלה‬ ‫ולהעדיף אמצעים מוכחים ‪ -‬לצד שמרנות‪ ,‬המאפיינת‬ ‫לעיתים קרובות אנשי צבא ‪ -‬יכולה להביא לרתיעה‬ ‫מאימוצן של מערכות אמל"ח חדשניות‪ .‬הזהירות היא‬ ‫גישה ראויה‪ ,‬אבל ראוי להימנע מהערכות מוטעות ואף‬ ‫נלעגות כמו זו של הפילדמרשל דאגלס הייג‪ :‬הוא זה אשר‬ ‫הורה במלחמת העולם הראשונה על השימוש בטנקים‬ ‫בחזית המערבית‪ ,‬אך המשיך לתת אמון בפרשים‪ .‬ב‪1925-‬‬ ‫כתב‪ :‬דעתי" היא שערכו של הסוס‬ ‫גדולים כתמיד‪ ...‬אני מצדד בהחלט בהפעלת אווירונים‬ ‫וטנקים‪ ,‬אך אלה גורמים מסייעים בלבד לאדם ולסוס‪,‬‬ ‫וסיכוייו בעתיד יהיו‬

‫ובטוחני שככל שיחלוף הזמן‪ ,‬יימצא אותו שימוש לסוס‬ ‫ הסוס המטופח היטב ‪ -‬כשם שתמיד נמצא בעבר"‪.‬‬‫אי‪-‬ודאות אינה נלווית רק לטכנולוגיות ולאמצעי‬ ‫הלחימה‪ ,‬שאותם יש לרכוש ולפתח‪ ,‬אלא גם לפניו של‬ ‫שדה הקרב העתידי‪ ,‬לסביבה הפיזית אשר בה יתמודדו‬

‫הטנקים‪ .‬כיוס צריכות להתקבל החלטות על פיתוח‬ ‫מערכות נשק‪ ,‬שתיכנסנה לשירות מבצעי בעוד עשור או‬ ‫יותר‪ .‬זה מחייב חשיבה קונקרטית ומפורטת על דמותו‬ ‫של שדה הקרב שבו יופעלו מערכות אלה בהתחשב במשך‬ ‫החיים המתוכנן שלהן‪ .‬תחזיות ביחס לפניו של שדה הקרב‬ ‫מתבססות על אופיין של מערכות נשק חדשות‪ ,‬כיווני‬ ‫ההצטיידות של היריב‪ ,‬היבטים פיזיים של שדה הקרב‬ ‫ועוד‪ .‬גם תחזיות אלה הינן בגדר תיאוריות‪ ,‬הנסמכות על‬ ‫הנחות סבירות‪ ,‬אך נעדרות ודאות ונטולות אפשרות‬ ‫מעשית לבדוק אותן‪ .‬הסיכון הוא כי מערכות נשק‬ ‫שתירכשנה או תורות לחימה שתיושמנה עלולות להתגלות‬ ‫אי‪-‬‬ ‫כבלתי מתאימות לאתגרים שמציב שדה הקרב‪.‬‬ ‫הוודאות הכרוכה בכך יכולה גם היא להקשות על אימוצן‬ ‫של מערכות נשק חדשניות ומתוחכמות ויקרות‪ ,‬העלולות‬ ‫להכזיב בעת מבחן‪.‬‬

‫החימושהמונחה המדר‬ ‫המלחמה במפרו ינואר) ‪ )1991‬הייתה למעשה שדה‬ ‫ניסויים נרחב בתנאי אמת לטכנולוגיות חדשות ולמערכות‬ ‫נשק מתוחכמות‪ ,‬שהיו המילה" האחרונה" בתחומן‪ ,‬אבל‬ ‫אין היא מאפשרת אלא הסקת מסקנות מוגבלות בלבד‪,‬‬ ‫ואף בעלות צביון מעורב ביחס לשימוש ולאפקטיביות‬ ‫של מערכות נשק חכמות"‪ ".‬בתחילה נדמה היה כי‬ ‫ביצועיהן של מערכות נשק אלה היו מופלאים‪ .‬אולם עם‬ ‫חלוף הזמן‪ ,‬וככל שהתרבה המידע הזמין‪ ,‬נוצרה תמונה‬ ‫שונה‪ ,‬ובלשון גוזמה אפשר היה אף לומר כי הדברים היו‬ ‫כמעט בגדר רוב" זיהומה על לא מאומה"‪ .‬אף על פי‬ ‫שהמקים העיראקיים היו לרוב() מטרות נייחות‪ ,‬נראה‬ ‫כי מספר הטנקים שהושמדו היה נמוך הרבה יותר מאשר‬ ‫נמסר בדיווחים מוקדמים‪ ,‬שהתבררו כאופטימיים יתר‬ ‫על המידה‪.‬‬ ‫גס טילי ה"פטריוט"‪ ,‬שעוררו התלהבות כה רבה‬ ‫עם הופעתם בזירה במהלך) המלחמה ובזמן הראשון‬ ‫לאחר סיומה( ‪ -‬עד כדי כך שרבים שכחו כי למעשה‬ ‫נועדו ליירוט מטוסים ‪ -‬הכזיבו בהתמודדותם עם‬ ‫הטילים אשר ירו העיראקים‪ .‬וגם במקרה זה התברר כי‬ ‫לדיווחים על הצלחתם המרשימה ביירוט טילי ה"סקאד"‬ ‫לא הייתה אחיזה במציאות‪.‬‬ ‫ביקורת‬ ‫העיתונות פירסמה‬ ‫דברי‬ ‫גם על‬ ‫של מסוקי אפאצ'י"‪ ".‬על רקע זה חוזרת ועולה הטענה‪,‬‬ ‫בטכנולוגיות‬ ‫ולפיה יש הפרזה בתקוות הנתלות‬ ‫ביצועיהם‬

‫החדשניות‪ ,‬ויש הערכת יתר במשקל‬ ‫המונחה המדויק‪ ,‬שכן הבעיות הטכניות‪,‬‬ ‫מערכות נשק אלה‪ ,‬הן כבדות מכדי שניתן יהיה להקל‬

‫המיוחס לחימוש‬ ‫המאפיינות‬

‫בהן ראש‪ ,‬ועוד רחוק היום‪ ,‬שבו יוכלו להחליף מערכות‬ ‫נשק מסורתיות‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬מועלית כנגדן הטענה כי‬ ‫אינן אמינות במידה מספקת‪ .‬לפי טענה זו קל ‪ -‬יחסית‬ ‫ לשבש את מערכות ההנחיה העדינות של החמ"ם‪,‬‬‫ולפיכך ניתן יהיה לפתח מיגון‬ ‫חימוש מונחה זה‪.‬‬

‫להשתמש בהן בתוך עמדות מוגנות ‪ -‬בעוד שהכוח‬ ‫התוקף נמצא בתנועה‪ ,‬ועל כן חשוף ופגיע יותר לאש‬ ‫כוחותיו של המגן‪ .‬השימוש האפקטיבי בחמ"ם מותנה‬ ‫לא רק ביכולות טכניות‪ ,‬אלא גם בארגון הכוחות ובתורת‬ ‫לחימה ‪ -‬ובפרט במציאת פתרונות לבעיות של פיקוד‪,‬‬ ‫של בקרה‪ ,‬של תקשורת ושל מודיעין‪ .‬הרכב מאוזן של‬

‫אלקטרוני אפקטיבי נגד‬

‫מזווית שונה לחלוטין מופנית ביקורת גם נגד מחירן‬ ‫הגבוה של מערכות חמ"ם ‪ -‬ובעיקר נוכח הכמות הגדולה‬

‫נשק חמ"ם מנגד )‪offWeapons‬בתם‪ ,)51-‬נשק מ‪,‬ט אישי‪,‬‬ ‫מסוקי תקיפה ועוד יכול ליצור מרבד אש אפקטיבי‪,‬‬

‫של מערכות כאלה‪ ,‬הנדרשות‬ ‫לשם השגת תוצאות אפקטיביות‪.‬‬ ‫יש הטוענים כי עקב מחירן‬ ‫הגבוה יהיה צורך להשתמש בהן‬ ‫בצורה חסכנית ולהגביל את‬ ‫השימוש בהן למטרות אויב‬ ‫שנחשבות כבעלות הערך הגבוה‬ ‫ביותר‪ .‬ודאי שבעיה זו מחריפה‬ ‫במדינות‬

‫מדובר‬ ‫כאשר‬ ‫שמשאביהן הכלכליים דלים‪ ,‬והן‬ ‫עוגת"‬ ‫נאלצות‬ ‫לחלק את‬ ‫התקציב" הקטנה בין הצרכים‬ ‫הרבים‪.‬‬ ‫ספקות‬

‫אלה‬

‫‪-‬‬

‫‪Af .,,,‬‬

‫‪,,,,,‬‬

‫ובעיות‬

‫נוספות הכרוכות בחמ"ם כגון)‬ ‫יכולת הרכשת מטרות‪ ,‬דהיינו‬ ‫מתן מודיעין בזמן אמת( ושאינן‬ ‫‪-‬‬

‫עומדות לדיון במאמר זה‬ ‫מביאים‬ ‫משקיפים‬ ‫שונים‬

‫ע‪.,‬‬ ‫‪_.‬ו‪,1,‬ל‪,',,‬‬

‫למסקנה ולפיה מוקדם לצפות כי כוח האש של מערכות‬ ‫חמ"ם יספיק להביא להכרעתה של מלחמה או אפילו‬

‫שיטיל הובלות חמורות ואולי אף יסכל כמעט לגמרי כל‬ ‫ניסיון לתנועה בשדה הקרב‪.‬‬

‫למלא בה תפקיד חשוב בהבאת האויב לנקודת השבירה‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫השמדה מסיבית של כוחותיו‪ .‬לפי השקפה זו‪,‬‬ ‫כוחות היבשה המבוססים על יחידות השריון שומרים‬

‫יש אם כן לנקוט משנה זהירות‪ ,‬ולא למעט בערכו‬ ‫של החמים מתוך השקפה שמרנית‪ .‬מערכות נשק אלה‬ ‫עדיין לוקות בבעיות‪ ,‬וקצב התקדמותן לעיתים) הוא איטי‬

‫על התפקיד המרכזי שנודע להם בהכרעתה של מלחמה‪.‬‬ ‫אולם יש להיזהר בהסקת מסקנות נחפזות ביחס‬ ‫ליעילותן של מערכות חמ"ם ‪ -‬במיוחד המסקנות אשר‬ ‫מבוססות על תפקידן ועל השימוש שעשו בהן ארצות‪-‬‬ ‫הם‪-‬ית ובעלות‪-‬בריתה במהלך מלחמת המפרץ ‪ -‬ואין‬ ‫להניח למחלות ילדות ולבעיות טכניות‪ ,‬שלהערכתי‬

‫יותר מן הציפיות( יכול לגרום לאכזבה מסוימת‪ ,‬אבל‬ ‫נשק זה יוצר מהפכה בלחימה‪ ,‬והוא שיעצב את פניו של‬

‫תיפתרנה בעתיד‪ ,‬להאפיל על האפשרויות הגלומות בהן‪.‬‬ ‫במלחמת המפרץ השתמש בחמ"ם הצד התוקף‪ .‬הוא נהנה‬ ‫מהתנאים אשר ייחדו מלחמה זו‪ ,‬ואשר ספק אם יישנו‬ ‫בנסיבות אחרות ובמקומות אחרים‪ .‬בין יריבים שעוצמתם‬ ‫ויכולתם הטכנולוגית דומות ניתן להניח שהתרחיש יהיה‬ ‫שונה לגמרי‪.‬‬ ‫בניגוד למה שהתרחש במלחמת המפרץ‪ ,‬מערכות‬ ‫חמים עשויות להקנות יתרון דווקא לצד המגןן הוא יכול‬

‫‪ ,,,,,,,,,,,.‬ת‪,‬‬ ‫‪, ,1,‬‬ ‫‪ ,,‬י‪%‬‬ ‫; י‬

‫שדה הקרב העתידי‪.‬‬

‫אזם" עלכרשףהניידות‬ ‫תפוצתם של כלי‪-‬נשק נ"ט אישיים ‪ -‬על אף מגבלותיהם‬ ‫העכשוויות של כלי‪-‬נשק אלה ‪ -‬היא תופעה‪ ,‬אשר יש‬ ‫להעריך נכונה את השלכותיה הטקטיות והאופרטיביות‪.‬‬ ‫אמצעי‬

‫לחימה‬

‫עתידניים‬

‫‪ -‬כגון‬

‫‪Hypervelocity‬‬ ‫‪ Projectiles‬ומערכות נוספות בעלות יכולת רבה בתחום‬ ‫חיסולם של טנקים ‪ -‬מסוגלים להביא לתמורה בשדה‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫הקרב‬ ‫הטלת אילוצים כבדים על כושר התמרון‬

‫טיל מפץ""‬ ‫מוחה לתף‬ ‫מתוצרת התעשייה המבחית‬

‫הישרחלית‬

‫‪1~44‬‬ ‫א‬

‫עשע‪:‬שנש=ש‪1441‬‬ ‫ש*‬ ‫זבל' למדיש) ישראל‬ ‫‪'/‬‬

‫‪25‬‬

‫‪.‬‬

‫'‬

‫השקףה וף‪ :‬קינו של הטנק‬ ‫מתקףב‬ ‫‪*/‬‬

‫של הטנק‪ .‬נשק הננט האישי הוא זול יחסית עלותו) בערך‬ ‫אחוז אחד ממחירו של טנק(‪ ,‬והוא משיג פגיעה בדיוק‬ ‫של ‪ .90%‬כדי ליצור צוות לשיגור טילים לא נדרשים יותר‬ ‫מאויש על‪-‬ידי‬ ‫מלוחם אחד א) שניים‪ ,‬ואילו הטנק‬ ‫שלושה‪-‬ארבעה אנשי צוות‪ .‬הטנק יכול להיות מצויד‬ ‫בשריון קראמי מתקדם ובמיגון פנימי‪ ,‬אך גם הטילים‬ ‫יפותחו ויוכלו לו‪ .‬אדוארד לוטוואק‪ ,‬שניתח את ביצועי‬ ‫הטנקים לעומת ביצועיהם של הטילים נ"ט‪ ,‬גורס כי‬ ‫בעימות בין טנקים לטילים נ"ט יגם‪-‬ו האחרונים על‬ ‫הראשונים בהפרש גדול‪.‬‬ ‫מכשולים חדישים נגד טנקים ‪ -‬ובעיקר מגוון‬ ‫מוקשים נ"ט‪ ,‬הקיימים עתה והנמצאים בתהליכי פיתוח‬ ‫ ימלאו בעתיד תפקיד חשוב יותר בשדה הקרב‪.‬‬‫חשיבותו הייחודית של המוקש היא בכך שהוא פוגע‬ ‫בדיוק בעקב אכילם של הטנק‪ :‬מערכת ההינע‪ .‬פגיעה‬ ‫במערכת זו משביתה את הטנק ומותירה אותו חשוף לאש‬ ‫האויב‪ .‬כיום אפשר ליצור שדות מוקשים כהרף עין‬ ‫באמצעות) פגזים‪ ,‬רקטות‪ ,‬טילים‪ ,‬מטוסים‪ ,‬מסוקים‬ ‫אמצעים) נוספים לפיז)ך מוקשים( ולהרבות את מספרם‬ ‫של המכשולים הללו‪ ,‬אשר מקשים עד מאוד על קצב‬ ‫ההתקדמות של כוחות היבשה‪ .‬נוסף על הגידול הכמותי‬ ‫יש גם התפתחות איכותית ‪ -‬מוקשים מתוחכמים ‪-‬‬ ‫ומתכנני הטנקים ניצבים בפני בעיה של ממש‪.‬‬ ‫סיכומו של המצב‪ :‬לא רק כוח האש של הטנק‬ ‫והמיגון שלו נמצאים תחת איום‪ ,‬אלא גם כושר העבירות‬ ‫שלו‪ ,,‬דהיינו יכולתו לנוע בשדה הקרב‪ .‬פעולה משולבת‬ ‫נגד הטנק אש) רב‪-‬ממדית בשילוב עם מכשול נ"ט מגוון(‬ ‫יכולה להטיל אילוצים חמורים על חופש התזועה של‬ ‫הטנק‪ ,‬ולמעשה להקשות עליו ואולי גם למנוע ממנו מיצוי‬

‫של התכונות אשר הפכו אותו למערכת לחימה יעילה כל‬ ‫כך בעם‪.-‬‬

‫ההם יש לטנק עתיד?‬ ‫זה הזמן לפרט את שלוש התשובות לשאלה בדבך עתידו‬ ‫של הטנק ‪ -‬נוכח מאפייניו של שדה הקרב העתידי ‪-‬‬ ‫תשובות המייצגות שלוש השקפות שונות‪.‬‬

‫מזכית ראייה אקולוגית ניתן לטעון כי הסביבה נמצאת‬ ‫בתהליך מהיר של תמורה‪ ,‬הטנק) אינו מתאים עוד‬ ‫לסביבה המתהווה‪ :‬הוא גדול מדי‪ ,‬מגושם ופגיע לאויביו‬ ‫הטבעיים שנמנו לעיל‪ .‬לפי השקפה זו‪ ,‬אין הטנק יכול‬ ‫להסתגל במידה שתאפשר את הישרדותו בסביבה‬ ‫התובענית והמשתנה במהירות של שדה הקרב‪ .‬הטנקים‬ ‫נוצרו במלחמת העולם הראשונה כדי להשיב לשדה הקרב‬ ‫את התנועה שאבדה עקב הופעתן של מכונת הירייה ושל‬ ‫גדרות התיל‪ .‬פגיעה חמורה בכושר התנועה של הטנק‬ ‫בשדה הקרב ‪ -‬ובוודאי אובדנו של כושר זה ‪ -‬מסלקים‬ ‫את הרציונאל להמשך קיומו‪.‬‬ ‫במלחמת אפגניסטן‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬לא יכלו הסובייטים‬ ‫ההרריים‪-‬סלעיים‬ ‫לנצל את יתרונות הטנק‪ .‬תנאי הקרקע‬ ‫הקשו על ניהול קרב תנועה‪ .‬גם במקרים אחרים‪ ,‬שבהם‬ ‫השתמשו בטנקים כדי להוביל מתקפות‪ ,‬גילו הסובייטים‬

‫כי הטנקים לא יכלו לשרוד בשדה הקרב ללא מטרייה‬ ‫ארטילרית ואש חזקה על עמדות האויב‪.‬‬ ‫המאמצים של יצרני הטנק להגדיל את שרידותו‬ ‫ולשמור על מאפייניו המיוחדים השילוב) של מיגון‪ ,‬תנועה‬ ‫ועוצמת אש( עלולים להיות מאמצי שווא‪ .‬נוכח ריבוי‬ ‫האמצעים החדשים ‪ -‬אשר עצם ייעודם הוא לפגוע‬ ‫ביכולת הטנק‪ ,‬למזוע אותו מלהביא לידי ביטוי את‬ ‫התכונות הללו ולבטל את הממד הדינמי שהוא מעניק‬ ‫לקרב התנועה ‪ -‬נשאלת השאלה‪ ,‬אם לטנק יהיה יתרון‬ ‫ממשי על חמ"ם מנגד )‪off Weapons‬תט‪ )518-‬או על‬ ‫מסוקי התקיפה‪.‬‬ ‫מאפייני שדה הקרב העתידי פוגעים בדיוק בשלושת‬ ‫מרכיבי השילוב‪ ,‬שמהווה את יתרונו של הטנק‪ :‬הם‬ ‫מגבילים את כושר התנועה שלו‪ ,‬פוגעים במידת המיגון‬ ‫שהוא מעניק לאנשי צוות‪ ,‬וגם לעוצמת האש שלו יש‬ ‫תחליף‪ .‬לכן הטנק לא יוכל למלא עוד את תפקידו‬ ‫המסורתי בשדה הקרב‪ ,‬וגם אם לא ייעלם לגמרי‪ ,‬יקטן‬ ‫משקלו בקרב כוחות היבשה‪ ,‬וישתנה התפקיד שהוא‬ ‫ממלא‪.‬‬ ‫הגם שיש להיזהר באנלוגיות היסטוריות‪ ,‬בכל זאת‬ ‫קשה להתעלם מקווי הדמיון שבין הטנק לפרשים‪ .‬כאשר‬ ‫הופיע הפרש בשדה הקרב‪ ,‬היה לו אפקט של הלם ‪-‬‬ ‫דומה לזה שהשיג הטנק במלחמת העולם הראשונה‪ .‬רוכבי‬ ‫‪-‬‬

‫הסוסים שימשו ככוח אפקטיבי להסתערות מהירה‬ ‫ובעיקר לאחר הופעת הפרש המשוריין במאה החמישית‬ ‫לספירה‪ .‬עידן הפרשים התקרב לקיצו כאשר החי"ר צויד‬ ‫בכלי‪-‬נשק אשר יכלו לפרש‬

‫‪ -‬מפני שזה האחרון הפך‬

‫להתמודד עם מערכות הנשק החדשות‬ ‫ביותר‪ .‬חיל השריון ימשיך להיות עמוד השדרה של כוחות‬ ‫היבשה בשל יכולתו לשלב עוצמת אש עם ניידות‪.‬‬ ‫מתכנני הטנק ויצרניו משקיעים מאמצים גדולים‬

‫והמתוחכמות‬

‫ביותר כדי לשמור את הטנק בחיים‪ .‬בעתיד יצוידו טנקים‬ ‫במיגון בליסטי חכם‪ ,‬בתותחים ובמערכות בקרת אש‬ ‫חדשניות‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬הנתונים התיאורטיים של הטנקים העתידיים‬ ‫מרשימים ביותר‪ ,‬אך האם אכן יעניקו לטנק חיים‬ ‫חדשים! הדבר תלוי גם בדוקטרינה‪ ,‬אשר תקבע כיצד‬

‫‪-‬‬

‫מסורבל‬ ‫מאוד‬ ‫ובעיקר עם הופעת נשק‬ ‫האש במאה ה‪,13-‬‬ ‫כאשר נגדו לא היה‬

‫הקרב‪,‬‬

‫ואיך‬

‫בלחימה‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬מבחנן‬ ‫של הטכנולוגיות החדשות‪,‬‬ ‫אשר בהן יצויד הטנק‪ ,‬יהיה‬ ‫במציאות של שדה הקרב ‪-‬‬ ‫בעימות בין הטנק לבין‬

‫לפרש מגן‪.‬‬ ‫הפרשים המשיכו למלא‬ ‫תפקיד מרכזי בשדה‬ ‫אומנם‬

‫הקרב עוד שנים רבות‬ ‫לצד החי"ר והכוחות‬ ‫הארטילריים‪,‬‬ ‫אבל‬ ‫‪,‬‬‫ן ‪--‬‬ ‫"‪.-‬‬‫‪-.‬‬ ‫משקלם של שני אלה‬ ‫הפרשים הלך והתמעט‪.‬‬

‫יופעלו‬

‫הטנקים‬

‫בשדה‬ ‫ישולבו‬

‫אויביו ‪ -‬שכן גם פיתוח‬ ‫אמצעי‪-‬הנגד‬ ‫אינו שוקט על‬ ‫השמרים‪.‬‬

‫האחרונים גבר‪ ,‬בעוד תפקיד‬

‫השקפה זו קובעת כי גורל הטנק נחרץ נוכח העובדה‬ ‫שהיעילות שלו הולכת ופוחתת‪ ,‬ובסופו של דבר יחליפו‬ ‫אותו מערכות נשק אחרות‪ .‬גם אם הטנק יישאר בשדה‬ ‫הקרב עוד שנים מספר‪ ,‬הוא מיושן וייעלם כמו הפרש‪.‬‬

‫השקפה ב'‪:‬שלטא הטנפ נמשך‬ ‫יש מקום לאמתה‪ ,‬שהטנקים המודרניים יקבלו את‬ ‫האמצעים שיאפשרו להם לגבור על אויביהם ולהתקיים‬ ‫בסביבה העוינת‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬יהיו אף מי שיטענו טענה‬ ‫יותר חזקה‪ :‬כמו בעבר‪ ,‬הטנק יוכל לשלוט בסביבתו‪.‬‬ ‫אלוף מיל'() ישראל טל‪ ,‬המוכר‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כ"אבי‬ ‫טנק המרכבה"‪ ,‬מבטל כל ספקות ביחס לעתידו של‬ ‫הטנק‪ .‬הטנק שומר על חשיבותו ‪ -‬קובע טל ‪ -‬בשל‬

‫השפפה ג‪ :/‬הטנקיישחף‪ ,‬חך‬ ‫תפקידו בשדה הקףבישתנה‬ ‫השיוויים‬

‫המתחוללים בסביבת שדה הקרב ‪ -‬בשל‬ ‫הופעתן של מערכות נשק חדשות ‪ -‬אכן יובילו לפיחות‬ ‫במעמדו של הטנק‪ :‬תפקידו בכוחות היבשה יצטמצם‪,‬‬

‫אך לא יתבטל לחלוטין‪.‬‬ ‫השמדת הכוחות תבוצע בעיקר באמצעים אחרים‬ ‫ארטילריה‪ ),‬מסוקים‪ ,‬סוגים שונים של נשק" חכם" ועוד(‬ ‫וכחלק מקרב המגננה‪ .‬הטנק יאבד את מעמדו כראש‬ ‫החץ של כוחות היבשה וכמי שמוביל את קרב ההבקעה‪.‬‬ ‫עוצמת האש של הטנק לא תיתן תרומה מכרעת כבעם‪,-‬‬ ‫שכן תהיה אפשרות לייצר אש אפקטיבית באמצעים‬

‫א‬

‫‪41‬‬

‫ושנמששם‬

‫ישראל‬ ‫יובללמדינה‬ ‫‪/‬דל‬ ‫מ‬

‫אחרים‪ .‬הטנק ישתתף במערכה בעיקר בשלב שלאחר‬ ‫השמדת הכוחות‪ .‬ייתכן כי זהו אחד הלקחים שניתן ללמוד‬ ‫ממלחמת המפרץ למרות מאפייניה המיוחדים‪ .‬לאחר‬ ‫כתישת הכוחות העיראקיים מהאוויר והפעולה המוצלחת‬

‫סבורים כי אכן יש פתרונות כאלהי אולם מוטב לגלות‬ ‫ספקנות‪ ,‬שכן למירוץ הטכנולוגי יש שני צדדים‪ ,‬ופתרונות‬ ‫מתם‪-‬ר‬ ‫הם לרוב זמניים‪ :‬משנמצא פתרון לבעיה אחת‪,‬‬ ‫שיש‬ ‫עד מהרה כי כבר קיימת מערכת נשק אחרת‪,‬‬ ‫למצוא‬

‫של מסוקי הקרב משימת הטנקים הייתה בעיקר לאסוף‬ ‫את אלפי השבויים‪.‬‬ ‫מסוקי‬ ‫משלבים‬ ‫קרב בתוך הקורפוס‬ ‫בבריטניה כבר‬

‫לה מענה‪.‬‬ ‫יצרניות הטנקים ‪ -‬ברובן‬ ‫מחויבות לפיתוחם ולשיפורם‪ .‬זהו גם אינטרס של יצרני‬ ‫האמל"ח‪ ,‬הניצבים בפני שווקים ההולכים ומצטמצמים‪.‬‬

‫התפתחות זו לא תישאר בצבא השייטי לבדו‪ .‬הגנרל גריסט‬ ‫טוען כי ללא שילוב כזה תאבד עוצבת השריון את‬ ‫תכליתיותה‪ .‬קל להפיק מסקנות מוטעות ממלחמת‬

‫המשך הייצור של מערכות אמל"ח הינו אינטרס כלכלי‪,‬‬ ‫פוליטי ואף חברתי מניעת) אבטלה(‪ .‬הכוחות המזוינים‬

‫המשוריין‬

‫ובדיוויזיה‬

‫המשוריינת‪,‬‬

‫להניח כי‬

‫וסביר‬

‫המפרץ‪ ,‬אך דומה כי השימוש המסיבי בהפצצות אוויר‬ ‫ובנשק חכם"" והפעלה מסיבית של מסוקים יהיו בין‬ ‫המאפיינים הבולטים של שדה הקרב העתידי‪.‬‬ ‫תפקיד הטנק יהיה אם כן לממש את‬

‫ההישגים‬

‫שהושגו באמצעות כוח האש‪ .‬כלומר‪ :‬לאחר השמדת כוחות‬ ‫האויב ‪ -‬ורק אחרי כן ‪ -‬ייערך קרב תנועה‪ ,‬והטנקים‬ ‫ייכנסו לשטח האויב כדי להפגין את ההישגים באמצעות‬ ‫לכידת שטחי אויב‪ .‬מבחינה צבאית יש רק חשיבות מעטה‪,‬‬ ‫אס בכלל‪ ,‬לתפיסת שטחים מידי האויב‪ ,‬והדבר יידרש‬ ‫בעיקר משיקולים מדיניים ופוליטיים‪-‬פנימיים‪ .‬אבל סביר‬ ‫להניח כי האחיזה בתוך שטח האויב‪ ,‬כדי להמחיש את‬ ‫האויב על‪)-‬‬ ‫ההישג הצבאי‪ ,‬היהוסף להשמדת כוחותיו של‬ ‫ידי כוח האש( שאינה נתפסת כהכרעה מלאה‪.‬‬

‫בחיזו השקפהמבחוף?‬ ‫ההיסטוריה מספקת שפע דוגמאות לתחזיות שהופרכו‬ ‫תוך שהמציאות טופחת על פניהם של בעליהן‪ .‬לפיכך‬ ‫ניסיון לעמוד על תפקידו של הטנק בשדה הקרב העתידי‬ ‫מחייב זהירות רבה‪ .‬יש טוענים‪ ,‬כמו סטפאן בידל‪ ,‬כי‬ ‫כיום אין הטכנולוגיה נוטה במובהק לצד ההגנה או‬ ‫ההתקפה כנעבר‪ .‬אופן השימוש באמצעים הטכנולוגיים‬ ‫הוא המשפיע על האופי ההגנתי או ההתקפי‪ .‬הטכנולוגיה‪,‬‬ ‫אס כן‪ ,‬מקנה מרחב פעולה לדוקטרינה הצבאית‪.‬‬ ‫ההתפתחויות‬ ‫קשה מאוד להעריך נכונה את‬ ‫אויביו מאידך‪-‬‬ ‫מחד‪-‬גיסא‬ ‫ושל‬ ‫הטכנולוגיות של הטנק‬ ‫גיסא‪ .‬הפתעות או פריצות דרך טכנולוגיות הן תמיד בגדר‬ ‫אפשרות‪ .‬אולם אני מאמין כי המאזן שבין הגנה להתקפה‬ ‫מוטה פעם נוספת לטובת ההגנה‪ ,‬שתתבסס על עוצמת‬ ‫האש‪ .‬כל אחת מתכונותיו המיוחדות של הטנק מאוימת;‬ ‫תנועת המטוטלת בין עוצמת האש לבין התנועה וכושר‬ ‫התמרון מעמידה בעיות קשות למפתחי‬ ‫מחזוריות‬ ‫זו‪.‬‬ ‫שהראה קליפורד בראדלי במאמרו על‬ ‫נשאלת השאלה‪ ,‬האם מתכנני הטנקים מציעים תשובות‬ ‫הולמות למגוון הרחב של אמצעי לחימה נגד טנקים‪ .‬רבים‬

‫‪-‬‬

‫ממשיכות להיות‬

‫עצמם ממשיכים לראות בטנק את עמוד השדרה של‬ ‫כוחות היבשה‪ .‬קצינים בכירים רבים דוחים את‬ ‫האפשרות‪ ,‬שטנק המערכה עשוי להיעלם משדה הקרב‬ ‫ולפנות את מקומו למערכות נשק אחרות‪.‬‬ ‫טכנולוגיות‬ ‫חדשות‪,‬‬ ‫אומנם כפי) שצוין( אימוץ של‬ ‫שלעיתים יעילותן ואמינותן לא הוכחו‪ ,‬כרוך בסיכונים‪,‬‬ ‫ויש בו מידה של הימור ‪ -‬ועל כן קיימת נטייה להירתע‬ ‫מהן‪ .‬אך האם אין ההיצמדות לקיים ‪ -‬לישן ולמוכר ‪-‬‬ ‫הימור אף היא‪ ,‬תוספות כמותיות אינן יוצרות מהפכה‪,‬‬ ‫והמענה שהן נותנות הוא לכל היותר חלקי‪ .‬בין השמרנות‬ ‫לבין החדשנות ‪ -‬איזו מייצגת את הסיכון הגדול יותר!‬ ‫תהליך‬

‫שינוי הוא‬ ‫רבוסתגלינז לשינויים‬

‫איטי‪,‬‬

‫ארגונים‬

‫גדולים‬

‫לומדים‬

‫באיטיות רבה‪ .‬תפניות דרמטיות‬

‫מתרחשות על) פי רוב( רק לאחר משבר או טראומה‪,‬‬ ‫היוצרים הלם קוגניטיבי ומבהירים כי השינוי הכרחי‪,‬‬ ‫אולם זה קורה באיחור‪ ,‬אולי מאוחר מדי‪ .‬דבקות‬ ‫בתפיסות ובמושגים ישנים היא מסוכנת‪ ,‬אם בי לעיתים‬ ‫טמונה סכנה לא קטנה בבחירות חדשות‪.‬‬ ‫גם האסטרטג האמריקני הנודע אנדרו מרשל הזהיר‬ ‫את הצבא האמריקני ‪ -‬ולא רק אותו ‪ -‬מעודף ביטחון‪,‬‬ ‫ולהתיישנות‪ .‬הוא מצביע על‬ ‫העלול לגרום להזנחה‬ ‫המהפכה שמחוללת הטכנולוגיה וחוזה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי‬ ‫הצבאות הגדולים הקיימים כיום יפנו את מקומם בעתיד‬ ‫לצבאות קטנים ומקצועיים‪ ,‬שיתבססו על כוח אש רב‪,‬‬ ‫ארצות‪-‬‬ ‫המונחת ממרחקים גדולים‪ .‬דרך הלחימה של‬ ‫הם‪-‬ית במלחמת המפרץ לקתה‪ ,‬להשקפתו‪ ,‬בכך שהנשק‬ ‫החדש לא נוצל כהלכה‪ ,‬משום שנעשה בו שימוש מסורתי‪.‬‬ ‫נראה איפוא כי חייו של הטנק ‪ -‬כמערכת הנשק‬ ‫המרכזית בשדה הקרב היבשתי ‪ -‬מתקרבים לקיצם‪.‬‬ ‫אפשר שאינו מת עדיין‪ ,‬כפי שהצהיר לואי לבואה במאמרו‬ ‫האם" הטנק מת‪ - ",‬אך גם אם לא ייכחד לחלוטין‬ ‫משדה הקרב‪ ,‬עתידו אינו מזהיר כפי שהיה עברו‪.‬‬

‫הטנקים‪ ,‬כפי‬

‫בכל~זחת‪...‬‬ ‫אבל צבאות מסתגלים‬

‫באיטיות מרובה‬

‫לשינויים‪ .‬כיוון‬

‫שכך‪ ,‬סביר שבעשור או שניים הבאים ימשיך הטנק קרוב)‬ ‫לוודאי( למלא תפקיד מרכזי בכוחות היבשה‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫ימי גדולתו חלפו זה מכבר‪ .‬מלחמות העתיד יותירו רק‬ ‫העם‪.-‬‬ ‫שריד דל מהזוהר ומההרואיות של מלחמות‬ ‫הטנק‬ ‫אולי ישרוד עוד זמן מה‪ ,‬אך לא כך רוח" הפרשים"‪ ,‬אשר‬ ‫אופיה של‬

‫הטכנולוגיה המודרנית אינו מותיר לה מקום‪.‬‬

‫בדרך כלל חולף זמן ‪ -‬לעיתים זמן ארוך מאוד ‪-‬‬ ‫שמתם‪-‬ר‬ ‫עד‬ ‫שמערכת נשק מסוימת הפכה למיושנת‪ .‬ללא‬ ‫מלחמה‪ ,‬שאוכפת את לקחיה על הצבאות‪ ,‬ממשיכות‬ ‫להתקיים המערכות הישנות והמוכרות‪ .‬הממסדים‬ ‫הצבאיים עדיין לא היו עדים למלחמה שתוכיח כי עידן‬ ‫הטנק בא לקיצו‪ .‬אבל גם מלחמה כזו לא תבטיח הפקת‬ ‫לקחים נכונה‪ :‬לא זו בלבד שקשה להפיק לקחים‪ ,‬אלא‬ ‫שיש מקרים לא מעטים‪ ,‬שאין מפיקים לקחים כל עיקר‪.‬‬ ‫צבאות אירופה לא מיהרו ללמוד את לקחי‬ ‫המלחמות של) סוף המאה ה‪ 19-‬ושל ראשית המאה ה‪-‬‬ ‫‪ ,)20‬שבהן הוכח כי מכונת הירייה נותנת יתרון לכוח‬ ‫האש ומשנה את המאזן בין ההגנה להתקפה לטובת זו‬ ‫הראשונה‪ .‬לא נלמדו לקחי מלחמת האזרחים האמריקנית‪,‬‬ ‫וגם לא אלה של מלחמת רוסיה‪-‬טורקיה בשנים ‪-1877‬‬ ‫‪ 1878‬או של מלחמת רוסיה‪-‬יפן ב‪.1905-‬‬ ‫מלחמות אלה התנהלו בפריפריה ולא זכו להשפיע‬ ‫על תפיסותיהם של הצבאות‪ ,‬שדבקו במקסם ההתקפה‪.‬‬ ‫היאחזותם ברעיון העיוועים‪ ,‬ולפיו ההתקפה היא צורת‬

‫הלחימה הראויה היחידה ‪ -‬תוך גינוי קרב המגננה ‪-‬‬ ‫הובילה לשבו‪-‬‬ ‫הגדול במלחמת החפירות במלחמת העולם‬ ‫הראשונה‪ .‬בהעדר מלחמה‪ ,‬שתעמיד למבחן את הטנק‬ ‫לתפיסות‬

‫ואת מערכות הנשק החדשות‪ ,‬קל להיצמד‬ ‫מבוססות‪ .‬קל גם להפיק לקחים מוטעים ממלחמות‪ ,‬כפי‬ ‫שייתכן שקרה במלחמת המפרץ האחרונה‪.‬‬

‫הנשק החדיש החמ"ס) לסוגיו‪ ,‬נשק נ"ט‪ ,‬המוקשים‬ ‫ואמצעי המכשול( צפוי‪ ,‬בדומה למכונת הירייה ולגדרות‬ ‫התיל במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬לשנות את פניו של‬ ‫שדה הקרב ולפגוע קשות בכושר פעולת הטנק‪ ,‬ובכך לשוב‬ ‫ולשנות את המאזן בין הגנה לבין התקפה‪ .‬אומנם מאפייני‬ ‫הטכנולוגיה המודרנית ‪ -‬קצב הפיתוח המהיר של‬ ‫טכנולוגיות חדשות ומחזורי החיים הקצרים יחסית)‬ ‫לעבר( של פיתוחים טכנולוגיים ‪ -‬מקשים על הסקת‬ ‫חד‪-‬משמעיות‪,‬‬ ‫מסקנות‬ ‫אבל סימנים רבים מצביעים על‬ ‫כך שטנק המערכה‪ ,‬כפי שהוא מוכר כיום‪ ,‬צפוי להיעלם‬ ‫משדה הקרב‪ ,‬ואת מקומו יתפסו מערכות נשק אחרות‪.‬‬ ‫הולכים‬ ‫הביטחון‬ ‫תקציבי‬ ‫בתקופה שבה‬ ‫ומצטמצמים‪ ,‬מוטל על המתכננים הצבאיים‬ ‫ בדם‪-‬‬‫הכרעות קשות ביותר ‪ -‬אך בלתי נמנעות‬ ‫אופן‬ ‫לתוכניות פיתוח‬ ‫המידלדלים‬ ‫המשאבים‬ ‫הקצאת‬ ‫והצטיידות‪ .‬עליהם להבין את הסכנה‪ :‬המשך טיפוחן של‬

‫לקבל‬

‫עוצבות שריון בפתח עידן שבו לא יהיה להן עוד מקום‬ ‫יבוא על חשבון פיתוחן של מערכות נשק חדשניות‬ ‫והצטיידות בהן ‪ -‬ויקריב את העתיד למען ההווה‪.‬‬

‫‪....‬‬

‫‪,.‬‬

‫‪6‬‬

‫ששנושנושנ‬

‫יצל‪ /‬למדיאישוכלל‬ ‫‪'//‬‬ ‫‪29‬‬

‫נ‪11‬נשונ‪811‬‬ ‫הףהוףים) וערעורים(‬

‫חדף‬

‫‪6‬‬ ‫התשמ"ה‪,‬‬

‫הכוהת ‪ Oh"D‬את הכשלים החוזרים וגשגימ של צה"ל מאז מלחסת ששת היסים‬ ‫לבעיות מגניות של מערכת האימונים ולהשפעת קו‪~0‬עה בביטחון שוטף על ודעיכת ז‪,‬‬

‫מחרס ‪985‬‬ ‫אופן פעולת כוחותינו במלחמה מושפע יותר מכול מהכנת‬ ‫הכוח ומתפקודו באימונים ומדרך מיצוי הניסיון שנצבר‬ ‫במלחמות‪ .‬בבחינה עניינית של המלחמות בולטת התופעה‬ ‫הליקויים‬

‫‪-‬‬

‫של הישנות‬ ‫‬‫והמהותיים‬ ‫בכל המלחמות‪ :‬מלחמת ששת‬ ‫מלחמת יום הכיפורים ומבצע שלום הגליל‪:‬‬ ‫‪ -‬חולשת מערכת הפיקוד והשליטה‪.‬‬

‫מלחמה‪.‬‬

‫ תפעול האוגדה ה"קבועה"‬‫ שילוב מוגבל בינזרועי ובינחילי‪.‬‬‫באלו העדות‪ ,‬כי תהליך הפקת הלקחים אצלנו שגוי‪,‬‬ ‫בלשון המעטה‪ ,‬והכרחי לשנותו‪ ,‬כלומר לראות בתופעה‬

‫הפקת לקחים מקצועית וסדורה נדרשת בכל מערכת‬ ‫ארגונית‪ ,‬ובוודאי במערכת צבאית ‪ -‬משום המורכבות‪,‬‬ ‫הערפול וןוררלונ‪,7‬ר‪ 7,‬האישית המתקיימת באתרי ההפקה‪.‬‬ ‫האתגר לאחר מלחמה הוא במיצוי מרב הניסיון‬

‫זו עצמה לקח עקרוני‪ ,‬החיוני להפקה ‪ -‬ובהקדם‪.‬‬ ‫המאמר יטען‪ ,‬כי נקודות התורפה נמצאות בהכנות‬

‫שנצבר‪ .‬משמע‪ ,‬איתור כלל נקודות התורפה‪,‬‬ ‫פעולות מתאימות לסילוקן ולמניעת הישנותן במלחמה‬ ‫הבאה‪ .‬וכן ‪ -‬לחזק ולשפר את הקיים על בסיס מבחנו‬

‫ודווקא בתחומים‬

‫העיקריים‬ ‫הימים‪,‬‬

‫הינם‬

‫כ"משימתית"‪.‬‬

‫בחר'"ש‪,‬‬

‫מפרד‬ ‫מח"ט שיריו‪,‬‬ ‫סייףת שהד""‬ ‫מפקד‬

‫למלחמה‪ .‬מטרתו למקד את תשומת הלב להעדר שיטה‬ ‫אפקטיווית למצות את הניסיון במלחמות ולחולשת‬ ‫תפיסת האימונים‪ .‬המאמר יציע תהליך אחר‬ ‫שיאפשרו הכנות תואמות לצרכינו‪. .‬‬

‫לקהי מלהמה‬ ‫יילקח ‪ -‬מוסר השכל‬ ‫מ‬

‫העיקרון של איכות" מול כמות"‪ ,‬החיוני לקיומנו‪.‬‬ ‫למרות הניסיון הרב שנצבר במלחמות וערכו לצורכי‬ ‫מחייבת ומיורה‬ ‫הכשירות המבצעית אין בנמצא הגדרה‬ ‫למהותו של לקח מלחמה‪ .‬בהעדרה מתבצע תהליך‬ ‫ההפקה שלא על פי שיטה ונוהל מסודרים‪ .‬ליקויים אלו‬

‫ושיטה‪,‬‬

‫היסוד לתופעת‬

‫הישנותם‬

‫התמידית של‬

‫ליקויי‬

‫וביצוע‬

‫במלחמה שהסתיימה ‪ -‬נוכח האתגר בשדה הקרב‬ ‫העתידי‪ .‬השכל הישר מכתיב שקודם לקביעתם כלקחים‬ ‫ליישום‪ ,‬עלינו לבחון את מידת עמידותם במלחמה הבאה‬ ‫אמל"ח) שייכנס והערכת חו"ל אויב על פי לקחיו(‬ ‫שמא הכנותינו יהיו בתואם וכמענה למלחמה שהסתיימה!‬ ‫קיומו של תהליך הפקת לקחים מבטיח ומנציח את‬ ‫‪-‬‬

‫ מסקנה הנלמדת מתוך‬‫אבן) שושן(‪ .‬לקח מלחמה משמעו ‪ -‬מסקנה ליישום‪,‬‬ ‫נורמה קיימת טכנית‪-‬ארגונית‪)-‬‬ ‫לשינוי‪ ,‬או לחיזוקה של‬ ‫תורתית(‪ ,‬על סמך מבחנה‬ ‫בקרבות‪/‬במלהמה ובמבחן)‬

‫ניסיון"‬

‫תואם אחר( ומיקודה ‪ -‬בתו"ל‪ ,‬במבנה‪ ,‬בארגון‪ ,‬במו"פ‪,‬‬ ‫בהצטיידות‪ ,‬בהכשרת הבסיס לפרט‪ ,‬ובהקניית המיומנות‬ ‫והכשירות המבצעית ליחידות באמצעות אימונים‪.‬‬ ‫תהליך הפקת הלקחים מתקיים אצלנו מפרוץ מעשי‬ ‫האיבה בדצמבר ‪ 1947‬ראה) יומן" מלחמה"‪ ,‬בן‪-‬גוריון‪,‬‬ ‫כרך א'(‪ ,‬לנצל" הניסיון לחיזוק כוח העמידה"‪ ,‬במימוש‬

‫ההבדל בין הימור סתמי ללקיחת סיכון מחושב‪ ,‬שהוא‬ ‫מקובל וקבוע בעשייה הצבאית‪ .‬גם אם נעמוד בפני‬ ‫מציאות‪ ,‬המנציחה פער בין הרצוי איתור) לקח החיוני‬ ‫להטמעה( למצוי של אין" יכולת הפקה"‪ ,‬תהיה נקודת‬ ‫התורפה בגדר נכס אפילו מהיותה שלילית‪ ,‬בתנאי‬ ‫שנשקלה כנתון בקבלת ההחלטות‪.‬‬ ‫מערכות‪-‬משנה‬ ‫קיום‬ ‫רבות‬ ‫ושונות זו מזו‪,‬‬ ‫המשתלבות במערכת הכוח‪ ,‬הזמן‪ ,‬ההתניה התקציבית‬ ‫להפקה‪ ,‬מביא לכך שכל לקח טכני חילי נוגע וקשור בצורה‬ ‫מסוימת למערכות המשנה האחרות‪.‬‬

‫למשל‪ ,‬התחזוקה המרחבית‪ ,‬אמצעי הובלה‪ ,‬ושיטת‬ ‫השליטה בצירים הנם לוגיסטיים" במוצאם"‪ ,‬אך נגיעתם‬ ‫למבצעים וליחידות הכוח השונות רבה וככזו מושפעת‬ ‫ומכוונת על ידם‪ .‬כלומר‪ ,‬זכות קיומם של לקחי התחזוקה‬ ‫ברובם() במערכות‪-‬המשנה ובמערכת הכוח המבצעית‬ ‫בשלמותה‪ ,‬משמע עשיית ההפקה מתחילתה ועד סופה‬ ‫בחתך של מערכת‪-‬משנה ורק בה‪ ,‬מטעה‪ ,‬בזבזנית ובלתי‬ ‫רצויה‪.‬‬

‫לקחיםסלקטיביים ‪ -‬מפגע‬ ‫מערכות מורכבות ומסובכות אינן סובלות מענה חלקי‬ ‫לבעיותיהן‪ .‬בגישה הסלקטיבית‪ ,‬הרווחת כיום‪ ,‬טמונות‬

‫שייחשפו במלוא חומרתן‪ ,‬כנראה‪ ,‬רק במלחמה הבאה‪.‬‬ ‫במפגשים האלה ניתן‪ ,‬לכל היותר‪ ,‬לאתר סטיות תקן‪,‬‬ ‫אך לא ניתן לאמתן ולבדוק את האינטראקציה ביניהן‬ ‫לבין מערכות פעולה אחרות‪ .‬ודאי שהתחקיר יהיה טוב‬ ‫יותר אם ייעשה בשטח‪ ,‬בהשתתפות המבצעים‪.‬‬ ‫אבן הנגף השנייה ‪ -‬העיקרית והקובעת ‪ -‬ההחלטה‬ ‫מושתתת על הסטייה‪/‬אירוע בלבד‪ ,‬ולפיכך מבטיחה רק‬ ‫מענה חלקי‪ ,‬שערכו המעשי שואף לאפס‪ .‬רק כאשר‬ ‫מאתרים את הסיבה לסטייה‪ ,‬ניתן למקד עליה את‬ ‫הפעולות לסיכול הסטייה בעתיד‪.‬‬ ‫אבן נגף שלישית הינה התעלמותנו מהניסיון המבצעי‬

‫סלקטיביות זו‬

‫כל הסכנות והרעות‪ ,‬הפוגעות במערכת‪.‬‬ ‫משמעה התייחסות לחלק ממערכות המשנה בלבד‪ ,‬או‬ ‫מענה חלקי טכני) ולא טקטי(‪ .‬הסלקטיביות הגיעה לשיאה‬ ‫בתחושה‪ ,‬כי אין מה ללמוד משל"ג‪.‬‬

‫י‪,,,,,"',,,‬י‪,,‬וש‬

‫תורת קרב אמינה אינה עמידה אם איננו יודעים‬ ‫לממשה‪ .‬משמע‪ ,‬לקח הנקבע ליישום לאחר מלחמה‪ ,‬שאין‬ ‫בהמשכו תוכנית מעשית להקניית יכולת‪ ,‬רצוי להימנע‬ ‫מיישומו נוכח ההשקעה הרבה‬ ‫מוקדי הליקויים ניתנים לאיתור רק אם נבחן את מלוא‬ ‫הגורמים בסוגיה ‪ -‬אלה שנחשפו בקרב‪ ,‬כמו אלה הפחות‬ ‫באמצעים‬

‫ובציפיות‪.‬‬

‫גלויים ‪ -‬ונאתר את סיבותיהם‪ .‬בקביעת הסיבות ניתן‬ ‫להצביע מה ראוי‪ ,‬אפשרי ורצוי לקבוע כלקח‪ ,‬וכיצד‬ ‫ליישמו בהפקה‪.‬‬

‫ז=‬

‫ףציפות ההפקה‬ ‫אי אפשר להפיק לקחי מלחמה בלי רציפות בהפקתם‪.‬‬ ‫אצלנו הדבר חיוני עוד יותר לנוכח אילוצי הזמן ונגיעתם‬ ‫להכנותינו למלחמה ולנוכח יכולתנו המוגבלת להשקיע‬ ‫משאבים כלכליים יכולת) המשתנה בהתאם‬ ‫המשק(‪ .‬לכן ההפקה אינה מסתיימת בכנסי‬ ‫ובהחלטות‪ .‬באלה רק קצה העשייה‪ ,‬הנמשכת במעקב‪,‬‬ ‫בהתאמת הלקח למעשה ‪ -‬עד למבחנו בקרב‪ .‬רק‬ ‫המלחמה מציינת את סיום הפקת הלקח ‪ -‬אם הוא ‪.‬‬ ‫ליציבות‬

‫הלקחים‬

‫עבר את מבחן האש‬ ‫תחילת הפקתו מחדש‪.‬‬

‫בהצלחהן‬

‫וקריסתו מסמנת את‬

‫כל שנאמר עד כה עומד בסתירה לשיטה המקובלת‬ ‫להפקת לקחי מלחמה אצלנו‪ ,‬שאבן הנגף הראשונה בה‬ ‫היא כנסי המפקדים‪ .‬בכנסים משמיעים מיטב מפקדי‬ ‫השדה חוות דעת סובייקטיבית מאוד‪ ,‬המתבססת על‬ ‫חוויית קרב אישית‪ .‬מה גם שהדוברים מתמקדים‪ ,‬כראות‬ ‫עיניהם‪ ,‬במה שנראה בעיניהם ולא בכל תחומי שליטתם‪.‬‬ ‫בכך תורמים הדוברים להעלמת נקודות תורפה אחרות‪,‬‬

‫של הגויים‪ .‬דווקא הם‪ ,‬המנוסים יותר‪ ,‬יונקים כל טיפת‬ ‫מידע אפשרית ממערכות ישראל כדי להפיק לקחים‬ ‫לצבאותיהם‪ .‬לנו כדאי לאמץ גישה מקצועית זו‪.‬‬ ‫המסקנה היא‪ ,‬שצריכים מסגרת וצוותים מקצועיים‬ ‫וקבועים‪ ,‬שיפעלו בתהליך סדור‪ ,‬מדורג ושלם‪ ,‬להפקת‬ ‫הלקחים‪ .‬זאת כדי להפסיק את רצף הליקויים‪ ,‬החוזרים‬ ‫ממלחמה שנגמרה ומופיעים ביתר‪-‬שאת בבאה אחריה‪.‬‬

‫מדיניותחימאים נכונה ‪-‬‬ ‫‪ TB3‬כלכליממדףגהףחשונה‬ ‫האוגדה היא הדרג הראשון ‪ -‬והיחיד ‪ -‬המאורגן‬ ‫והמסוגל להפעיל שלמות טקטית אורגנית על כל מרכיביה‪.‬‬ ‫היא הדרג הראשון שבו קיימים מערכי סיוע ומנהלה‪,‬‬ ‫המאפשרים לדרג הלוחם כושר פעולה ואורך נשימה‬ ‫אלמנטריים לצורכי) פעולה טקטית עצמאית‪/‬אוטונומית(‪.‬‬ ‫גורמי הסיוע הקרבי והמנהלתי האוגדתיים תפורים‬

‫ג‬ ‫ש‬

‫ש~שנושנ~~נ‬ ‫יובל למדינן ישראל‬ ‫כ~‬

‫לפי ממדי האוגדה ותפקודה ‪ -‬ורק לייעוד הזה‪ .‬בהיותה‬ ‫הדרג הראשון המסוגל לקלוט ולהחזיק לאורך זמן‬ ‫אלמנטים חיליים בסדר גודל חטיבתי‪ ,‬האוגדה היא גם‬ ‫רב‪-‬חיליים‪,‬‬ ‫דרג"‬ ‫הבסיס‪/‬המוצא" לארגון צוותי קרב‬ ‫ובהכרח גם ל"קרב המשולב"‪ ,‬ועליה בנויים ארגון השילוב‬ ‫ונהליו‪.‬‬ ‫האוגדה היא הדרג‪ ,‬אשר מידת קרבתו להתנגשות‬ ‫הטקטית הפיזית מאפשרת תכנון וניהול ישירים יעילים‬ ‫וריאליים של סיוע האוויר הצמוד‪ .‬לכן היא גם דרג"‬ ‫‪ef~-‬‬

‫‪,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,‬‬

‫‪,,, , , ,,‬‬

‫אימונים יעילים‬ ‫ומציאותיים של הגדוד ושל‬ ‫ובתיאומה‬ ‫עם‬ ‫החטיבה אפשריים רק בהכוונת האוגדה‬ ‫מרכיבים אחרים ובשיתוף קבוע של משאבים אוגדתיים‪.‬‬ ‫ה"מבצעיים"‬ ‫האימונים היחידתיים‪,‬‬ ‫טקטיים"‪ ",‬של‬ ‫מערכי הסיוע הקרבי והמנהלה ‪ -‬אס אינם מוכתבים‬ ‫ישירות על‪-‬ידי מפקדת האוגדה ומתייחסים ישירות‬ ‫לחטיבות המסתייעות ‪ -‬הם אימונים בלתי‬ ‫המתנהלים למעשה על" ריק"‪.‬‬

‫מציאותיים‪,‬‬

‫אימונים יעילים או לפחות משמעותיים לכל הדרגים‬ ‫אפשריים רק בהיותם מבוצעים במסגרת אוגדתית‬ ‫ונתונים להשפעה‪ ,‬למעורבות ולניהול אוגדתייס הדוקים‬ ‫וקבועים‪:‬‬ ‫א(‬

‫כלכלית‪ ,‬אין כל טעם ליצור ולקיים מסגרת אוגדתית‬ ‫ ומה גם‪ ,‬קבועה"" שהיא גדולה גדולה‪ ),‬זאת‬‫אומרת יקרה בהרבה מן ה"משימתית"( ‪ -‬ויתרה‬ ‫מכך‪ ,‬אין טעם לארגן את כוחות השדה על בסיס‬ ‫האוגדה כ"עוצבת היסוד" ‪ -‬בלא להבטיח כי‬ ‫המסגרת תוכל להצדיק את ההשקעות בה שהן)‬ ‫קבועות ונמשכות‪ ,‬לא חד‪-‬פעמיות( לפחות במידת‬ ‫המזער ההכרחית‪.‬‬

‫ב(‬

‫*;‬ ‫‪..‬‬ ‫‪..‬‬

‫י‪-‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪-..‬‬

‫הבסיס" לשת"פ‬

‫‪:,.,-.‬‬ ‫‪..‬‬ ‫ ‪..-‬‬‫‪.-.‬‬ ‫‪.. ....... :... ,.:,.‬‬

‫;‪.‬‬

‫ג(‬

‫באימוני לילה‪,‬‬

‫אין גם כל טעם כלכלי בהשקעות‬ ‫כאשר הניסיון והלקחים מורים באופן הברור ביותר‪,‬‬ ‫כי התנאי המוקדם למבצעי לילה הוא כושר פעולה‬ ‫של המסגרת האוגדתית‪ ,‬וכושר זה איננו מובטח‬ ‫מראש‪ .‬כך גם בנושאי אימון אחרים‪.‬‬ ‫כיום תפיסת האימונים וכן ההשקעה באימונים ‪-‬‬ ‫וכמובן הערכת תפוקת האימונים ה"יעילות"() מול‬ ‫מחירה‬ ‫ה"עלות"() ‪ -‬אינן מושתתות על גישה‬

‫אוויר‪-‬קרקע התקפי(‪).‬‬ ‫ם‪-‬ציפות‬

‫ד(‬

‫היכולת ללחום בלילה ‪ -‬כלומר‪ ,‬ללחום‬ ‫יומם ולילה כמאמץ מבצעי ‪ -‬היא יכולת אוגדתית‪ .‬יכולת‬

‫זו היא פונקציה של אורך הנשימה המבצעי‪ ,‬הזהה ליכולת‬ ‫לפעול טקטית‪ ,‬עצמאית‪ ,‬לאורך זמן‪ .‬הגדוד‪ ,‬ואף החטיבה‪,‬‬ ‫בהיקפם‪ ,‬בהרכבם ובעיקר במגעם עם הלחימה הפיזית‪,‬‬ ‫יכולים להתמקד בלעדית במשימה הטקטית‪,‬‬ ‫תכנונם הוא צעד טקטי אחד‪ :‬חטיבה יכולה ליצור הצלחה‪,‬‬ ‫אך בדרך כלל לא תוכל להמשיך ‪ -‬בעצמה ועל בסיס‬ ‫תכנונה שלה ‪ -‬לנצלה‪ .‬לאוגדה טווח תכנון ולחימה ארוך‬ ‫בהרבה‪ ,‬מהיותה מורכבת משלושה גופי‪-‬משנה לוחמים‬ ‫ועוד גופי סיוע קרבי ומנהלה‪ .‬לכן יכולת כוחות השדה‬

‫וטווח‬

‫לנהל מבצעים בלילה כהמשך למבצעי היום וברצף אחד‬ ‫עימם עומדת על האוגדה‪.‬‬ ‫הימצאות אמל"ח‬

‫לעומת הגורמים הנזכרים‪ ,‬אי‬ ‫ייעודי ללוחמת לילה משנית‪ :‬יכולת זו היא‪ ,‬כאמור‪ ,‬קודם‬ ‫כול ארגונית ותכנונית בהנחה) שהתו"ל קיים ונכון(‪.‬‬

‫בסיסית או על מדיניות"" כוללת ומוגדרת כלשהי‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך אי אפשר להעריך‪ ,‬כלכלית‪ ,‬את מאמץ‬ ‫האימוניס לעומת מאמצים אחרים כמו) רכש‪ ,‬הקמת‬ ‫מסגרות חדשות‪ ,‬מו"פ‪ ,‬איוש וכו'(‪ ,‬וגס לא ניתן לקבוע‬ ‫עדיפויות מנומקות לביצוע ההשקעות באימונים‪ ,‬לפי‬ ‫הנסיבות‪.‬‬

‫ה( ההחלטות כיום בתחום האימונים נקבעות‪ ,‬בעיקרון‪,‬‬ ‫על פי ההיענות לצורך המובן) מאליו( לאמן את‬ ‫הסד"כ מול הדרישה הקבועה לחסוך" ככל הניתן"‬ ‫ו(‬

‫במשאבים הכלכליים לכל סוגיהם‪.‬‬ ‫עקב כך ובהשלמה טבעית‬

‫ל"מנטליות כלכלית" זו‬

‫אין כל ניסיון ‪ -‬ואפילו לא עולה על הדעת לנסות‬ ‫ להעריך ולמדוד את ההשקעה באימונים מול‬‫התוצאות‪ .‬ה"מדיניות" הנוכחית‪ ,‬שיש בה הרבה יותר‬ ‫אינרציה והיענות ללחצים מקריים רגעיים מאשר‬ ‫מאמץ לחשיבה‬ ‫כלכלית‪,‬‬ ‫ממשיכה להתגלגל‬ ‫ולהתיישם‪ ,‬כאילו המלחמות לא היו‪.‬‬ ‫אם נבחן את מבצע שלום" הגליל" מנקודת ראות‬

‫המהלכים‪ ,‬לענייננו‬

‫המרכיבים‬

‫מבצעית"" נתונה היא תוצאה של מכפלת‬ ‫ההכרחיים הראשיים‪:‬‬ ‫טכנו‪-‬טקטיות‪,‬‬ ‫כמות‬ ‫האמצעים ‪ -‬סוגים‪ ,‬תכונות‬ ‫וכו' כולל) כ"א‪ ,‬כ"אמצעי"(‪.‬‬

‫היחידתיים‪,‬‬

‫הארגון הנתון ‪ -‬ארגון מערך האמצעים הנתון‬ ‫והדרגים‪ ,‬אשר כל אחד מהם מחולק ליחידות האופייניות‬ ‫מבצעיים‪-‬טכנו‪-‬טקטיים אופייניים‪.‬‬ ‫ובעלות ייעודים‬ ‫תורות ההפעלה ‪ -‬של האמצעים באמצעות הארגון‬

‫זו ‪ -‬ובקבלנו את התוצאות ואת‬ ‫המוגבל הזה כנתונים ‪ -‬נוכל לסווג כמבוזבזות לחלוטין‬ ‫או במידה מסוימת לפי) העניין( את ההשקעות האלה‪:‬‬ ‫*‬

‫ההשקעות‬

‫באימוני הלילה‬

‫כמעט כל‬ ‫וממילא גם מרב ההשקעות באימוני הלילה הטכניים‪.‬‬ ‫להזכיר‪ ,‬כשליש מכלל האימונים היחידתיים שבהם)‬ ‫מרבית ההוצאות על תפעול רק"ם ותחמושת(‪ ,‬נערכים‬ ‫בלילה‪.‬‬

‫הנתון לקראת‬

‫*‬

‫ובאימונים‬

‫*‬

‫ה"עיקריות"‪ ,‬ה"קדמיות"‬

‫האוגדתיים‪.‬‬

‫רוב ההשקעות בתרגילים‬ ‫עיקר ההשקעות במפקדות‬ ‫באוגדות ‪ -‬כולל תרגילי המפקדות והחלק המתאים‬ ‫ממערך הקשר האוגדתי בתוספת) גורמי הקשר שמולו‬

‫משימותיהם‬

‫הייעודיות‪ ,‬כפי שהוגדרו‬

‫בארגון הנתון‪.‬‬

‫בדרגים הממונים(‪.‬‬ ‫במערך שת"פ קרקע‪-‬אוויר‬ ‫רוב ההשקעה‬ ‫ לפחות‬‫בדרג האוגדה ‪ -‬ובתרגילי השת"פ‪.‬‬ ‫רוב ההשקעות ביחמ"ן יחידת) המודיעין( האוגדתית‪.‬‬

‫*‬ ‫*‬

‫ן‬ ‫במילים אחרות‪ ,‬בקבלנו כנתונים את התוצאות ואת‬ ‫אורח ניהול הקרבות והמערכות‪ ,‬כפי שהם‪:‬‬ ‫‪)1‬‬

‫צה"ל יכול היה לבצע את מלחמת שלום" הגליל" ‪-‬‬ ‫כפי שבוצעה ‪ -‬ללא ההשקעות הנ"ל ובסד"כ כולל‬ ‫יבשה) וגם הקצאת גיחות וכו'( מצומצם בהרבה‪ ,‬או‬

‫‪)2‬‬

‫בהפעילו את הסד"כ הכולל שהפעיל‪ ,‬בהרכב ובארגון‬ ‫הנתונים ‪ -‬היה על צה"ל להשיג תפוקה"" או רמת"‬ ‫יעילות" גבוהות בהרבה משהשיג‪ .‬זאת אומרת‪:‬‬ ‫להשיג‪ ,‬באותו זמן נתון‪ ,‬הישגים הרבה יותר גדולים‬ ‫ובמחיר מצומצם בהרבהן או להשיג את ההישגים‬ ‫שהשיג בזמן קצר בהרבה ובמחיר מצומצם בהרבה‪.‬‬ ‫רוב לקחי שלום" הגליל" בתחום) כוחות השדה‬

‫ולחימתם( ‪ -‬ובמיוחד החיוניים שבהם ‪ -‬אינם חדשים‪,‬‬ ‫אלא חוזרים על עצמם‪ ,‬כמעט ללא שינוי‪ ,‬מאז מלחמת‬ ‫יום הכיפורים ואפילו קודם לכן‪ .‬הדברים הללו חלים גם‬ ‫על ההיבט הכלכלי‪.‬‬ ‫המקור הראשי לכשלי הכוחות והלחימה ב"שלום‬ ‫הגליל" הוא בדרך הכנת כוחות השדה למלחמה; משמע‪,‬‬ ‫כשלי תפיסת‬

‫האימונים‬

‫בעיקר‪,‬‬ ‫אימוניהם‪ .‬מכאן‪:‬‬ ‫ל"בזבוז"‬ ‫הופכים‬ ‫המסורתית‪,‬‬ ‫הנוכחית‪,‬‬ ‫לא רק את‬ ‫ההשקעות הישירות בכל האימונים היחידתיים מדרג‬ ‫הגדוד ומעלה ועל כל סוגיהם והיבטיהם‪ ,‬אלא‪ ,‬כתוצאה‬ ‫הכרחית מליקוייהם ומחסרונותיהם‪ ,‬גם השקעות רבות‬ ‫וכבדות אחרות‪ ,‬בתחומי בניין הכוח וארגונו בכלל‪:‬‬ ‫מפקדות ופיקוד ושליטה‪ ,‬ציוות לקרב וקרב משולב‪,‬‬ ‫מערכי שת"פ וכו'‪.‬‬ ‫מנקודת הראות‬

‫הכלכלית‬

‫לכשעצמה‪ ,‬כל עוצמה‬

‫ההכשרה ‪ -‬של כל פונקציונר במערכת הנתונה‪,‬‬ ‫לתפקודיו המקצועיים הייעודיים‪ ,‬כפי שהוגדרו בארגון‬ ‫הנתון‪.‬‬ ‫האימון ‪ -‬מאמץ הכנת המסגרות היחידתיות‪ ,‬בכל‬ ‫הדרגים‪ ,‬ללחימה‪ ,‬לשם השגת משימותיהן הייעודיות‪,‬‬ ‫במציאות שדה הקרב הצפוי‪ ,‬תוך מיצוי מיטבי של‬ ‫הפוטנציאל המבצעי הכשירות‪),‬‬ ‫הביצועים(‪ ,‬הטמון‬ ‫במכלול האמצעים הנתון‪ ,‬כשהוא מאורגן בארגון הנתון‪.‬‬ ‫האימונים‪ ,‬גם אולי‪ ),‬בעיקר( כפעילות‬ ‫לצורכי‬ ‫ל"רווחיותיי‪ ,‬ארבעת הגורמים‬ ‫כלכלית‪ ,‬השואפת‬ ‫הראשונים הם בגדר נתונים כמותיים‪ ,‬וחשוב יותר‪ ,‬הם‬ ‫גם נכונים זאת) אומרת‪ ,‬יעילים"‪ ",‬לפחות בעיקרם(‪.‬‬ ‫מרובך בשלמות תפקודית‪ ,‬היוצאת מ"מכפלה" ולא‬ ‫מ"סכום" ‪ -‬כי כאשר ערך אחד הגורמים שווה אפס"‪",‬‬ ‫השלמות תוצאת) המכפלה( מתאפסת לחלוטין‪.‬‬ ‫כאשר גורס האימון שואף לאפס בדרג האימון‬

‫ש‪%‬צנם(שנ‪%‬לנ‬ ‫י;‪ ,',‬לא'‪.‬עת!' יפ‪.‬ואי‬ ‫‪33‬‬

‫חוסרים בארגון‪ ,‬בהכשרת כוח האדם ו‪/‬‬ ‫או באימונו של הסד"כ בהיקפו הקיים‪.‬‬ ‫נחוץ לבדוק‪ ,‬בכל מקרה‪ ,‬שהעוצמה‬ ‫הטקטית שיושמה בפועל לא הייתה‬ ‫מספקת‪ ,‬האם הסיבה היא העדר סד"כ‬ ‫מספיק‪ ,‬או שמא היו כשלים בהפעלת‬ ‫הסד"כ שהיה‪.‬‬ ‫בנסיבותינו‬

‫האמור לעיל לובש‬ ‫מיוחדות‪,‬‬ ‫ודחיפות‬ ‫חיוניות‬

‫משום‬

‫הממשלה‬ ‫המוצהרת של‬ ‫ההחלטה‬ ‫דרסטית‪ ,‬את‬ ‫להפסיק‪ ,‬או לצמצם‬ ‫המספרית‬ ‫ולבסס את‬ ‫ההתעצמות‬ ‫התעצמות הכוח הצבאי על‬ ‫איכותיים בכל התחומים‪.‬‬

‫שיפורים‬

‫האמל"ח‬

‫העוצבתי‪,‬האוגדתי ‪ -‬מערך כוחות השדה כמעט מתאפס‬ ‫מבחינת ערכו ויכולתו) או כשירותו( למבצעים‪ ,‬בדרג‬ ‫האוגדה וככל שהמבצעים נוגעים לפעולת המסגרות‬ ‫האוגדתיות כשלמויות ארגוניות‪-‬מבצעיות‪ ,‬או מושפעים‬ ‫ממנה‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬אין לומר כי במקרה זה נפגמת הכשירות‬ ‫האוגדתית בלבד ‪ -‬משום שבארגון הנתון השתלבות‬ ‫ארגוני‪-‬‬ ‫השפעות ונכסים אוגדתיים הם בגדר תנאי מוקדם‬ ‫טכני לעצם יכולתם ואפשרותם של החטיבה ושל הגדוד‬ ‫להגיע לביצועים‬ ‫בדרגים אלה לא‬ ‫ולצורכי הקרב‬ ‫ס‪-‬ור‬ ‫נתונות‪ ,‬אף‬

‫אופטימליים ברמתם‪ .‬ההשפעה השלילית‬ ‫תהיה אומנם קיצונית כמו בדרג האוגדה‬ ‫האוגדתי‪ ,‬אבל תהיה ניכרתן ובנסיבות‬ ‫מראש‪ ,‬שתהיה מכרעת‪ .‬מאליה מתבקשת‬

‫המשמעות‪ ,‬שאם ב"מכפלה" מדובר‪ ,‬העלאת ערכו של‬ ‫גורם בודד עשויה לגרום תוספת משמעותית ביותר‬ ‫לתוצאה ‪ -‬העוצמה הטקטית המופקת ‪ -‬גס כאשר‬ ‫שאר הגורמים נשארים בערכם הקודם‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫פירוש הדבר במישור‬ ‫החומרי המובהק ‪ -‬התרכזות בשיפור‬ ‫הביצועים של מערכות הנשק הבודדות‪ ,‬פיתוח ויישום‬ ‫מכפילי" כוח" ומאמץ להגדיל את תוצאות צירוף כמה‬ ‫אמצעים שונים למסגרת תפקודית אחת‪ .‬במישור היחידתי‬ ‫ התרכזות בהגדלת הפוטנציאל ובשיפור הביצועים של‬‫המערך הנתון באמצעות שיפור רמה של הארגון‪ ,‬התוייל‪,‬‬ ‫ההכשרה והאימונים‪.‬‬

‫המסטנה ‪-‬הכדחיות הכלכלית‬ ‫מכתיבההתמקדותבשיפוף‬ ‫ההימונים קודם להגדלת הסד"כ‬ ‫בלבלוו‪,‬‬

‫שארגון כוחות השדה‪ ,‬התוייל ורמת ההכשרה‬ ‫הם סבירים ומעלה‪ ,‬ואילו תפיסת האימונים‪ ,‬וממילא‬ ‫גם האימונים בפועל‪ ,‬אינם מניחים את הדעת ‪ -‬אי אפשר‬

‫אילוצים‬ ‫אמת זו מותנית‬ ‫במציאות בכמה‬ ‫אקסיומטיים‪ :‬כל גורס חייב להימצא מעל הקו" האדום"‪,‬‬ ‫דהיינו‪ :‬ב"גודל" מזערי‪ ,‬ההכרחי על פי הקריטריונים‬

‫להימנע מהמסקנה‪ ,‬כי הדרך היעילה ביותר‪ ,‬ובוודאי‬ ‫עלות‪-‬יעילות"(‪",‬‬ ‫להגדלת‬ ‫במוגהי השקעה‪-‬תוצאה או‪),‬‬ ‫יכולתם של כוחות השדה היא לתקן את כשלי אימוניהם‪.‬‬ ‫מסקנה משלימה‪ :‬מנקודת הראות הכלכלית‪ ,‬אין‬

‫יחסית‬

‫טעם להגדיל את הסד"כ במישור כמותי כלשהו‪ ,‬כאשר‬ ‫הקיים איננו ממוצה‪ ,‬אלא בשיעור חלקי בלבד‪ .‬משתלם‬ ‫ונכון כלכלית להקצות השקעות מצומצמות ‪ -‬ביחס‬

‫המחייבים‪.‬‬ ‫הגורמים השונים נדרשים ונמדדים גם‬ ‫לגורמים חיצוניים לדוגמא‪ ):‬להימצאות הטופוגרפיה‬

‫ולהכרח להילחם על גביה‪ ,‬בהתאם לה ותוך ניצולה נודעת‬ ‫השפעה מכרעת על הארגון ועל התוייל‪ ,‬מחוץ להשפעות‬ ‫המובנות מאליהן על תכונות האמצעים(‪.‬‬ ‫מכאן שיש לבחון‪ ,‬כשגרה מתמדת‪ ,‬האם כל‬ ‫התעצמות נוספת מחייבת תוספת כמותית שיפזר)‬ ‫מערכות נשק ואמצעים‪ ,‬או הגדלת הסדקן(‪ ,‬או שמא תושג‬ ‫התוצאה המבוקשת בחשיפת‬

‫ליקויים ועירתים ובמילוי‬

‫להעלאת יעילות ניצול סד"כ הקיים ‪ -‬מאשר להקצות‬ ‫השקעות גדולות בהרבה‪ ,‬כדי להשיג אותה תוספת עוצמה‬ ‫נתזנה בדרך של הגדלת הסד"כ‪.‬‬ ‫‪ -‬נניח‬

‫לצורך) הניתוח‬

‫ולנוחות‬ ‫מסקנה נוספת‬ ‫ההדגמה(‪ ,‬שסד"כ היבשה מונה עשר אוגדותי עקב כשלי‬ ‫האימונים מגיעה כשירותן האמיתית ורמת מיצוי‬

‫הפוטנציאל( ל‪.60%-‬‬ ‫במצב זה תוספת אוגדה משמעה‬ ‫עלייה ל‪ ,66%-‬וזאת בעלות ההקמה‪ ,‬הציוד‪ ,‬האיוש‪,‬‬ ‫האחזקה והאימונים של אוגדה שלמה‪ .‬יש סבירות גבוהה‪,‬‬ ‫שהתוספת האמיתית תהיה נמוכה יותר‪ ,‬משום שתפיסת‬ ‫האימונים ותוכנית האימונים הקיימות‪ ,‬עקב כשליהן‪,‬‬ ‫יתקשו להתמתח"" ולהבטיח את קיום האימונים ברמתם‬ ‫הקיימת למרות גידול הסד"כ‪.‬‬ ‫ואילו שיפור רמת הניצול ‪ -‬המיצוי‬ ‫יפיק‬ ‫עצמה‬ ‫הפוטנציאל הקיים בסדר גודל של ‪30%‬‬ ‫בשיעור ‪ 80%‬מן הפוטנציאל במחיר ההשקעות באימונים‬ ‫בלבד ‪ -‬נמוך בהרבה ממחירה של אוגדה חדשה‪ .‬היחס)‬ ‫‪ -‬של‬

‫בהשקעות בין מחיר בניין הכוח לבין אימונים הנו ‪.)1:300‬‬ ‫זאת אומרת שבנסיבות השוררות היום‪ ,‬השקעה‬ ‫בשיפור האימונים משתלמת מבחינה כלכלית ולצורכי‬ ‫התעצמות כוחות השדה ‪ -‬הרבה יותר מאשר השקעה‬ ‫בהגדלת הסד"כ‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬דווקא מנקודת הראות הכלכלית אין הדעת‬ ‫סובלת עשיית הבחנה לצורכי חישוב ההשקעות והערכות‬ ‫עלות‪-‬יעילות‬ ‫בין ההשקעה באמצעים לבין ההשקעה‬ ‫כדאיות‬ ‫הרי‬ ‫באימונים‪.‬‬ ‫ההשקעה באמצעים נקבעת‪,‬‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫במידה מכרעת‪,‬‬ ‫ההשקעה באימונים כתפוקת‬ ‫ההשקעה האחרונה והתמידית‪.‬‬

‫תוכנית העבודההשנתית‬ ‫משלמותזו‪.‬‬ ‫כחלק‬ ‫ מחוף ופעולתו‬‫שבין‬ ‫והפירוד‬ ‫שהניתוק‬ ‫בתקופות‬ ‫אבסורד‪,‬‬ ‫משום‬ ‫זה‬ ‫לחולשתהמיוממתהמבנמית‬ ‫סידור"‬ ‫‬‫‬‫באימונים‬ ‫תוצאהשל עבודה‬ ‫הם‬ ‫המלחמות‬ ‫ארגוני"‬ ‫במלוא‬ ‫מתאמן‬ ‫אומנם‬ ‫באוגדה‬ ‫אלמנט‬ ‫בלבד‪:‬כל‬ ‫של"ג ‪-‬‬ ‫יעילות‬ ‫מאירועי‬ ‫השדה הסד"כ‬ ‫כוחות‬ ‫תפקוד‬ ‫כעולה‬ ‫לעצמו‪,‬ולאעם‬ ‫מתאמן‬ ‫קצוב( ‪-‬אבל‬ ‫מדי)זמן‬ ‫החילי‪-‬הטכני‬ ‫שם‪""-‬‬ ‫במישור‬ ‫יעילותם‬ ‫במישור‬ ‫עימם‬ ‫על‬ ‫בהרבה‬ ‫עולה‬ ‫שבלעדיהם‬ ‫המרכיבים‪,‬‬ ‫הוא ורק הוא‬ ‫שאר‬ ‫היחס‬ ‫במציאות‬ ‫ביניהםשלמות"‪".‬‬ ‫הקרב‬ ‫היחידתי‪-‬הטקטי ‪-‬אבל‬ ‫הדומיננטי‪:‬‬ ‫והמישור‬ ‫אוגדה‬ ‫השניהוא‬ ‫הפוך‪,‬‬ ‫מכךהיא‪:‬‬ ‫מנוהלת התוצאה‬ ‫יעילה‬ ‫תהיה‬ ‫בינונית‬ ‫טנקים‬ ‫גדודי‪/‬חטיבתי""‬ ‫מתאמנים‬ ‫והחטיבות‬ ‫הגדודים‬ ‫תותחנות‬ ‫היטבעם‬ ‫לקרב‬ ‫הרבה ‪)1‬‬ ‫יותר‬ ‫האימונים‪.‬‬ ‫במציאות‬ ‫מעולה‪.‬‬ ‫תותחנות‬ ‫למעשהעם‬ ‫מפוררת‬ ‫מאוגדה‬ ‫הקייםרק‬ ‫קרב‬‫שטח‬ ‫האימונים‬ ‫תפיסת‬ ‫יוצא‬ ‫הקיים‬ ‫האוגדתיים‬ ‫הארטילריה‪,‬‬ ‫פועל‬ ‫הוא‬ ‫של‬ ‫המצב‬ ‫והתחזוקה‬ ‫ההנדסה‬ ‫‪)2‬‬ ‫הנוכחיתושלשיקולי‬ ‫הארטילרי"‪,‬‬ ‫ל"קרב‬ ‫והמשאבים מתאמנים‬ ‫השקעתהזמן‬ ‫ההנדסי"‪ ",‬או‬ ‫האוגדה ‪-‬‬ ‫שאיננה‬ ‫אורגנית‪,‬‬ ‫באימונים‪:‬‬ ‫מתאמנת התחזוקתי"" ‪-‬‬ ‫עצמאיים‬ ‫מנותקים‪,‬‬ ‫כמאמצים‬ ‫שלמות‬ ‫שבר""‬ ‫ובעצמו‪.‬‬ ‫לעצמו‬ ‫ככזו‪,‬אלאכל מתאמן‬ ‫למעשה‪.‬‬ ‫טקטי‬ ‫פיקודי‬ ‫היותו‬ ‫‬‫‬‫לומדים‬ ‫כזה)‬ ‫מובהק‬ ‫עדייןדרג‬ ‫למרות‬ ‫ומטהו לתפוס‬ ‫המפקד‬ ‫האוגדה‬ ‫מפקדת‬ ‫‪)3‬‬ ‫ישירה(‪,‬‬ ‫עין‬ ‫תצפית‬ ‫ותרגילים‬ ‫אימונים‬ ‫במושגי‬ ‫האוגדתי‬ ‫מתוך‬ ‫הקרבגם‬ ‫לנהלאת‬ ‫האמור‬ ‫הקרב‬ ‫את‬ ‫בשלמותהויכול‬ ‫לפתרון"‬ ‫מלחמה"‪,‬‬ ‫משחקי"‬ ‫אוגדתו‬ ‫האוגדהאת‬ ‫מפקד‬ ‫רואה‬ ‫ההגעה‬ ‫שבהם‬ ‫לחוש שלדייםאו‬ ‫סוף"‪",‬‬ ‫שבמלחמההיא‬ ‫ופעולתורק הנכון"היא‬ ‫ממדיכוחו‬ ‫אמיתיאת‬ ‫באופן‬ ‫לראשונה‬ ‫שעה‬ ‫בדרךכלל‬ ‫תחילת‬ ‫בהישלחו‬ ‫לקראת‬ ‫הקרב‪,‬‬ ‫לשדה‬ ‫ההתחלה‪.‬‬ ‫המלחמה‪ ,‬בדיוקרק‬ ‫ללחימה‬ ‫ביותרהיא‪,‬‬ ‫השלילה‬ ‫מושגית‪,‬‬ ‫ממש‪.‬‬ ‫נקלע‬ ‫שכבר‬ ‫לאחר‬ ‫רק‬ ‫ותכופות‪,‬‬ ‫והרת‬ ‫הגרועה‬ ‫התוצאה‬ ‫ממרכיבי‬ ‫שדרת""‬ ‫האוגדתית ‪-‬‬ ‫שהיא‬ ‫שתפיסת‬ ‫הראשונהלכלאחד‬ ‫ההזדמנות‬ ‫זוגם‬ ‫והמרחב‬ ‫הזמן‬ ‫המצב" ‪-‬‬ ‫ו"הערכת‬ ‫המצב"‬ ‫תמונת"‬ ‫האוגדתיתואתהיותו תהליכיעיצוב‬ ‫השלמות‬ ‫לחושאת‬ ‫האוגדה‬

‫‪8‬‬

‫שננש(שנלש"נ‬

‫יבל לסדינה ישראל‬ ‫‪35‬‬

‫מתעוותת מאוד‪ ,‬בעיקר מפני שאי אפשר לביים"" מושגי‬ ‫זמן‪-‬מרחב‬ ‫של מורכבות מסוג השלמות האוגדתית‪ ,‬אלא‬ ‫באימונים בסד"כ מלא‪ .‬מעצם מהותם‪ ,‬מתאימים‬ ‫תרגילים שלדיים למיניהם לבדיקת רעיונות או פתרונות‬ ‫מבצעיים או להטמעתם‪ ,‬אבל בשום פנים לא כאורח‬ ‫פיקוד ושליטה‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬עקב שעון" התרגיל"‪ ,‬מושגי הזמן והמרחב‬ ‫של מפקד האוגדה‪ ,‬של מטהו וגם של הדרגים הממונים‪,‬‬ ‫כפי שהם נוצרים ומוטמעים באימונים ובתרגילים‪,‬‬ ‫מהירים קצרים() בכמה סדרי גודל מן המושגים והקצב‬ ‫הפנימיים‬ ‫האמיתיים בשדה הקרב‪ .‬קשה להפריז‬ ‫במשמעות עיוות זה או בהשלכותיו‪.‬‬ ‫האמור לעיל חל על כל מסגרת האוגדה‪ ,‬תהא צורתה‬ ‫המסוימת אשר תהיה‪ .‬אבל בצה"ל‪ ,‬שבו אמורות האוגדות‬ ‫המשוריינות ‪ -‬עוצבות ההכרעה ‪ -‬להיות קבועות"‪",‬‬ ‫חמור הדבר במיוחד‪.‬‬ ‫האוגדה הקבועה הוקמה בצה"ל לאחר כעשרים‬ ‫שנות לבטים‪ .‬כוחות בסדר גודל אוגדה הופעלו‪ ,‬במאמץ‬ ‫משותף‪ ,‬כבר במלחמת העצמאות‪ .‬ב"קדש" (‪ )1956‬הופעלו‬ ‫שתי אוגדות משימתיות‪ .‬לאחר מלחמת ששת הימים‬ ‫ל"קבועה"‪ .‬ההחלטה הייתה‬

‫הוחלט להפוך את האוגדה‬ ‫כרוכה בגידול כמותי‬ ‫מרחיק‬ ‫במפקדת‬ ‫לכת‬ ‫האוגדה‬ ‫בכלל‪,‬‬ ‫ובתוך זה הקמת מסגרות ותקורות של אגדי הארטילריה‬ ‫והתחזוקה האוגדתיים"" כמסגרות קבועות‪.‬‬

‫יתרונות‬ ‫הקביעות‬ ‫עצומים‪.‬‬ ‫בנסיבותינו‪,‬‬ ‫שבין‬ ‫לבין‬ ‫רגיעה‬ ‫המעבר‬ ‫תקופת‬ ‫מלחמה‬ ‫קצרה מאוד ואינה מאפשרת היכרות הדדית ופיתוח‬ ‫במיוחד‬

‫כאשר‪,‬‬

‫והטמעה של נוהלי עבודה ולחימה משותפים‪.‬‬ ‫‪ -‬מלחמת יום‬

‫בפועל‪ ,‬כבר במבהנה הראשון‬ ‫הכיפורים ‪ -‬התמוטטה תפיסת האוגדה הקבועה‬ ‫לחלוטין‪ .‬כל אוגדה הורכבה מחטיבות לא‪-‬אורגניות‪,‬‬ ‫שהורכבו מגדודים לא‪-‬אורגניים‪,‬‬ ‫שבמידה רבה הורכבו‬ ‫לא‪-‬‬ ‫מפלוגות‬ ‫אף‬ ‫אורגניות‪.‬‬ ‫הסיבה‬

‫בתפיסות‪ ,‬בשיטות ובנהלים‪.‬‬

‫הגפפת גףףהחימורם לגףף‬ ‫התעסוקה המבנצת‬ ‫על פי תפיסת האימונים ‪ -‬ותוצאותיה ‪ -‬אכן לא היה‬ ‫כל טעם לראות את האוגדה הקבועה כ"קבועה"‪ ,‬ולא‬ ‫הייתה כל מניעה‬ ‫להתייחס אליה כאל מסגרת‬ ‫אדמיניסטרטיבית בלבד‪ ,‬חסרת כל משמעות מבצעית‪,‬‬ ‫המאגדת בתוכה‪ ,‬כ"מאגר"‪ ,‬יחידות‪-‬משנה מסוגים שונים‬ ‫ אשר כל אחת מהן תתפקד בכל מסגרת זרה"" באותה‬‫אי‪-‬יעילות(‬ ‫מידה של יעילות או)‬ ‫כמו במסגרתה‬ ‫ה"קבועה"‪-‬כביכול‪.‬‬ ‫לכן אך טבעי היה הדבר‪ ,‬שממש ערב‬ ‫מלחמה‪/‬מצב חירום יאורגנו כוחות השדה לקרב בציוותי‬ ‫כוחות אד‪-‬הוק‬ ‫ כאוגדות וכחטיבות משימתיות"" לכל‬‫דבר‪.‬‬ ‫צה"ל שילם את מלוא העלות של קביעות"" האוגדות‬ ‫ אבל ויתר על כל יתרון שהוא הטמון בו‪ ,‬ועוד הפסיד‬‫את ההפסד הנוסף‪ ,‬שבהיותו מושתת על תפיסת‬ ‫ה"קביעות"‬ ‫ויוצא למלחמה מאורגן על טוהרת‬ ‫ה"משימתיות"‬

‫‪ -‬נוצרה התחושה כי‬

‫האוגדה" פשטה‬

‫את הרגל"‪.‬‬

‫הכתבת גףףהחימונים על‪-‬ידי‬

‫גףףהתעסוקההמבצעית ‪ -‬בסיס‬ ‫ל"מנטליותהבט"ש"‬

‫להריסת‬

‫התפיסה ‪ -‬אשר הפכה‬ ‫למבוזבזות במידה רבה‬ ‫את ההשקעות הכב‪)-‬‬ ‫דות( במעבר לאוגדות‬ ‫קבועות"‪ ",‬הנה תפיסת‬ ‫אימונים‬

‫בכלל מסגרת אוגדתית של ממש‪ ,‬הבטיח האימון הנפרד‬ ‫שכל מרכיב באוגדה יתאמן כסידור רב‪-‬שנתי‬ ‫נפרד‪ ,‬כך‬ ‫שייווצרו ויונצחו פערי רמה‪ ,‬פערי עדכון והבדלים‬

‫שהבטיחה‬

‫מראש את התפוררות‬ ‫האוגדות על‪-‬ידי אימון‬ ‫גורמי המשנה לעצמם‪.‬‬ ‫מלבד היותו ערובה‬ ‫ודאית לכך שלא תיווצר‬

‫אף בקבלנו כי בסדר החשיבות קודם תפקוד תעסוקה‬ ‫מבצעית לתיקור האימונים ‪ -‬אין כל צידוק או הכרח‪,‬‬ ‫שגרף התע"ם יכתיב את גרף שיבוץ האימונים של היחידות‬ ‫בסד"כ‪ ,‬במקום שהאחרון‪ ,‬ככלל‪ ,‬יכתיב את הראשון‪.‬‬ ‫השפעה זו על קלקוליה מנציחה את עצמה משום‬ ‫שגרף שנה זו נבנה כהמשך לגרף של השנה שעברה‪ ,‬וישמש‬ ‫בסיס לגרף השנה הבאה‪ .‬התוצאה‪ :‬חיזוק‪ ,‬אם לא מתן‬ ‫נימוק"‪"/‬צידוק"‪ ",‬לשבירת האוגדה לצורכי אימונים ‪-‬‬

‫על כל המשתמע מכך האוגדה) הופכת משלמות מבצעית‪-‬‬ ‫תפקודית אחודה ל"מאגר‬ ‫אדמיניסטרטיבי" גרידא של‬ ‫ערימת"" יחידות מסוגים שונים(‪.‬‬

‫אלו ההשפעות השליליות ביותר של הבט"ש על‬ ‫ההכנה ועל הכשירות למלחמה הממשית‪ ,‬שהיא המכרעת‪,‬‬ ‫ובה יש לראות אחת הסיבות העיקריות לכך‪ ,‬שצה"ל רגיל‬ ‫להיכנס למלחמות כשהוא עדיין שקוע מדי ב"מנטליות‬ ‫הבט"ש"‪ ,‬וגרוע מכך ‪ -‬בארגון ובעיקר בסדרי שליטה‬ ‫מוכווני‪-‬בט"ש"‪".‬‬ ‫וניהול‬ ‫ארגון מערך האימונים היחידתיים על גרף‪ ,‬המשבץ‬ ‫כל יחידה ‪ -‬ואף כל יחידת‪-‬משנה בנפרד ועל פי שמה"‬ ‫הפרטי"‪ ,‬הוא כה מורכב ומסובך‪ ,‬עד שמרווח הגמישות‬ ‫בו אפסי‪ .‬מוסיפה לנוקשות הכתבת גרף האימונים על‪-‬‬ ‫‪-‬‬

‫ידי גרף התע"ם‪ .‬התוצאה‪ :‬די באירוע חריג כלשהו‬ ‫מלחמה או אף תקופת כוננות ‪ -‬כדי למוטט את כל‬ ‫הגרף‪ .‬וכך‪ ,‬כאשר מתעוררת דרישה להחשת קצב‬ ‫האימונים או להכפלת כמות המתאמים ‪ -‬למשל‪ ,‬עקב‬ ‫ההכרח להטמיע במהירות‪ ,‬בתוך שנת אימונים אחת‪,‬‬ ‫חיוניים‪/‬קריטיים לכל סד"כ‬ ‫את לקחי המלחמה היותר‬ ‫כוחות השדה או לרובו ‪ -‬אין כל אפשרות לעמוד בדרישה‪,‬‬ ‫אלתורים""‬

‫ואפילו לא בחלקה אלא‪ ),‬כמובן‪ ,‬במחיר‬ ‫יקרים‪ ,‬בעייתיים ‪ -‬וככלל‪ ,‬בעלי יעילות מפוקפקת(‪.‬‬ ‫ליקוי עקרוני‪ ,‬המתבטא וקשור ספציפית בכשלים‬ ‫שמקורם‪/‬ביטוים באי‪-‬ביסוס‬ ‫ארגון האימונים על האוגדה‬ ‫הוא כפילויות בגיוס מילואים‪ .‬כל פעילות אוגדתית ‪-‬‬ ‫החל מתרגיל גיוס של הסד"כ האוגדתי המלא וכלה‬ ‫באימוני מפקדות האוגדה ‪ -‬נדרשת להתבצע במישור‬ ‫האוגדתי הנפרד‪ ,‬אף שהיא כבר מתבצעת ב"חלקים"‬ ‫במישור יחידות‪-‬המשנה‪ .‬מדובר בכפילות‪ ,‬המגלמת בזבוז‬ ‫כפול או משולש‪ .‬גורמי האוגדה ‪ -‬מפקדתה‪ ,‬בראש‬ ‫ובראשונה‪ ,‬וכן גורמי המעטה האוגדתי‪ ,‬בתחומם‪ ,‬אם‬ ‫ירצו לפקח על אימוני גורמי המשנה ו‪/‬או להשתתף בהם‪,‬‬ ‫יהיה עליהם להתייצב לשמ"פ בתקופת כל אימון חטיבתי‪,‬‬ ‫ובנוסף‪ ,‬כמובן‪ ,‬באימון הייעודי שלהם ולגבי) המפקדים‬ ‫הסדירים ‪-‬‬ ‫הכפילות‪/‬השילוש דומים‪ ,‬הגם שמדובר‬ ‫בבזבוז‪-‬זמן סתם"‪ ",‬לאו דווקא בהוצאת סרק של ימי‬ ‫מילואים(‪ .‬גם בתמורה לא סבירה‬

‫גדודים‪ ,‬שהם חלקי אוגדה ואינם יבולים להישאר כשירים‬ ‫ומוכנים ללחימה בלא אלמנטים של סיוע קרבי וסיוע‬ ‫אוגדתיים"(" ‪ -‬סד"כ‬

‫מנהלתי‪ ,‬החיוניים להם שכולם)‬ ‫האימונים של צה"ל ניכר) ככל שהינו בכל פרק זמן נתון(‬ ‫אינו ניתן למיצוי מלא לעניין עוצמת סד"כ הכוננות של‬ ‫צה"ל‪ .‬לזה יש השלכה מתונה"" ‪ -‬בזכות‬ ‫סד"כ‬ ‫כוחות‬ ‫סתם"‪ ":‬כאשר מתעורר הצורך להגדיל את‬ ‫השדה בתקופת כוננות‪ ,‬יש לגייס את סדר הכוחות הנדרש‪,‬‬ ‫בנוסף לסד"כ המילואים הנמצא באימונים‪ .‬ובנוסף ‪-‬‬

‫וכפילות‬

‫השלכה מרחיקת לכת‪ :‬אפשר כי הימצאות אוגדת‬ ‫מילואים שלמה בסד"כ הפעיל עקב היות האימונים‬ ‫מאורגנים על בסיס אוגדתי‪ ,‬תחסוך הגדלת הסד"כ‬ ‫הסדיר‪ ,‬במידה שהגדלה זו נובעת מצורכי כוננות‪.‬‬

‫בהימונ'ם הדגש על התונחה‬ ‫במסום על התהליך‬ ‫כשל זה הוא מהותי‪ ,‬כלומר מכשיל‬ ‫קשר ישיר לכשלים האחרים ולשאלות האחרות של‬ ‫מציאותיות אימונים בתפיסה הקיימת‪ .‬אבל שאר‬ ‫ומקלקל גם בלא‬

‫הכשלים מתאפשרים‪,‬‬

‫ו‪/‬או מתחזקים‪ ,‬מפני קיומו של‬

‫כשל זה‪.‬‬ ‫ראינו כי לעניין‬

‫הדומיננטי"‬

‫המישור"‬

‫באימונים‬

‫מתחייב זיהוי עם המושגים שבשדה הקרב‬ ‫באימונים") כמו במלחמה"(‪ .‬המישור הדומיננטי יהיה‬ ‫היחידתי‪-‬טקטי‪ .‬אך לעניין היחס שבין השגת" המשימה"‬ ‫לבין אורח השגתה מתהפכות היוצרות‪:‬‬ ‫האמיתי‬

‫המשימה" היא‬

‫‪.1‬‬

‫בקרב השגת"‬

‫‪.2‬‬

‫ולאורח השגתה חשיבות משנית‪.‬‬ ‫באימונים ‪ -‬כהכנה לקרב ‪ -‬המשימה"" ו"השגת‬

‫העיקר‬

‫והתכלית‪,‬‬

‫המשימה" כיבוש") היעד"( אינם יותר מאשר כלים‬ ‫מתודיים גרידא המשמשים) לציין תחילה‪ ,‬או גמר‪,‬‬

‫נ"שונ‪8‬ףשצעש‬

‫זו התוצאות אינן יכולות להיות‬ ‫יעילות במיוחד‪ .‬אף אם יתגייסו‬ ‫לשלוש‪-‬ארבע תקופות מילואים‬

‫יובל למדינך שרא'‬ ‫‪37‬‬

‫בשנה‪ ,‬בכל אחת מהן לא יזכו‬ ‫אלא לראות אימונים חטיבתיים‪,‬‬ ‫ולא יוכלו להשפיע עליהם ו‪/‬או‬ ‫כגורמים‬

‫בהם‬ ‫להשתתף‬ ‫אוגדתיים‪ ,‬המפעילים השפעה‪/‬‬ ‫השתתפות אוגדתית אמיתית‪.‬‬ ‫לסד"כ המתאמן תרומה‬ ‫מוגבלת לסד"כ הכוננות של צה"ל‪.‬‬ ‫כיוון שמדובר באימוני חטיבות‪/‬‬

‫‪5‬‬

‫‪4~1‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.3‬‬

‫של שלב‪ ,‬מהלך או תהליך‪ ,‬ותו לא(‪ ,‬והתהליך‬ ‫אורח הביצוע ‪ -‬הוא העיקר והתכלית‪.‬‬ ‫התכלית"" באימונים אינה כיבוש" היעד"‪ ,‬אלא‬

‫ה"הצלחה"‬

‫הביצוע" הנכון" ‪ -‬כלומר היישום הנכון של התוייל‬ ‫באמצעות היחידה המתאמנת להקניית יכולת‬ ‫יחידתית לבצע את המשימות האופייניות ליחידה‬

‫אפשרי‬

‫על) פי גודלה‪ ,‬הרכבה‪ ,‬סוגה וכו'( וינאו לבצע משימה‬ ‫ספציפית כלשהי‪ .‬באימונים‪ ,‬אם היעד נכבש ואורח‬ ‫הביצוע שוגה או לקוי ‪ -‬המאמץ כולו הוא בבחינת‬ ‫כישלון ובזבוז‪ .‬בקרב‪ ,‬אם היעד נכבש‪ ,‬המאמץ מוגדר‬ ‫מוצלח"‪ ",‬אפילו אם נעשו במהלכו כל השגיאות‬ ‫האפשריות‪.‬‬ ‫בתפיסת‬

‫האימונים‬

‫הנוכחית‬

‫המשימה‪/‬השגת"‬

‫המשימה" היא העיקר והתכלית‪ .‬את ההערכה‬ ‫המפקד עצמו וכן לגבי כשירות היחידה ‪-‬‬ ‫בעיקר‪ ,‬על פי הצלחת כיבוש" היעד" התרגילי ההצגה"")‬

‫‪ -‬לגבי‬

‫קובעים‪,‬‬

‫או תרגיל" האש"( תוך התעלמות מאורח הביצוע או ייחוס‬ ‫חשיבות משנית לו‪.‬‬

‫ויכול להיראות ולהימדד‬ ‫לחלוטין מן‬ ‫ומתרכזים אך ורק‬

‫‪ -‬אך ורק כאשר מתעלמים‬

‫המובטחת) בדרך כלל מראש(‬ ‫בתהליכי הביצוע ובאורח הפעולה‬

‫וההפעלה‪.‬‬ ‫במישור‬

‫החילי‪-‬טכני‬

‫הסבר)‬ ‫התוצאה ההצגתית"" אכן משקפת‪ ,‬במידה רבה‪ ,‬את‬ ‫איכות הביצוע‪ .‬הפגיעה) במטרה או חיסול שורת המטרות‬ ‫לתופעה‪:‬‬

‫אכן משקפת נכוחה את רמת תותחנות הטנקים של הצוות‬ ‫הטנקים כיחידת‪-‬אש(‪.‬‬ ‫הבודד או של מחלקת‬

‫מקימאתומדתי ‪ -‬בוחןחישי‬ ‫למפקד במשם מכשיףלפיתוח‬ ‫ולבחינה שלהכשיףותהיחידתית‬ ‫במעל יוצא הכרחי מהיפוך היוצרות ומהפיכת השגת"‬ ‫המשימה" התרגילית מאמצעי מתודי לתכלית האימונים‬ ‫ועיקרם ‪ -‬ובהיות טבע האדם כפי שהוא‪:‬‬ ‫לבדיקת‬ ‫* האימון משמש‬ ‫רמת‬ ‫כ"בוחן‬ ‫אישי"‬ ‫המפקד ונתפס‬ ‫שלו‪,‬‬ ‫במקום לשמש מכשיר לפיתוח כשירות‬

‫י‪:.,‬‬

‫היחידה ובחינתה‪.‬‬ ‫* כיוון שמוטל על המפקד להצליח"‬ ‫בבוחן" ‪ -‬כלומר להציג" יפה" ו‪/‬או‬ ‫לכבוש" את היעד" ‪ -‬הוא נלחץ לעשות"‬ ‫הכול" כדי להבטיח את‬ ‫המבוקשת גם במחיר של הזנחת‬ ‫התהליך‪/‬אורח הביצוע‪ ,‬מריחתו"‪ ",‬או‬

‫ההצלחה‬

‫אפילו קלקולו עד לעיוותו‪.‬‬ ‫האימון‬ ‫* לחיזוק עיוות‬ ‫תורמת‬ ‫רבות המפקדה הממונה‪ ,‬שלה אינטרס‬ ‫ברור בהצלחת" ההצגה"‪ ,‬ובכך תורמת‬ ‫לפגיעה בכשירות פקודה‪.‬‬ ‫כי‬ ‫מובטח‪,‬‬ ‫* בשיטה זו‬ ‫רוב‬ ‫ההשקעות באימונים היחידתיים יוצאו‪,‬‬ ‫לאמיתו של דבר‪ ,‬ל"אימון" המפקד‪ .‬זאת‬ ‫אומרת‪ ,‬יועמדו לרשותו‬ ‫בבוחן" ‪ -‬במקום לתכלית המוצהרת‪,‬‬ ‫שהיא בראש ובראשונה‪ ,‬פיתוח כשירות‬

‫ל"הצלחה‬

‫זאת אף שברור‪ ,‬כי הצלחת ההצגה"" כיבוש) היעד‬ ‫התרגילי( אינה מעידה ולא כלום על רמת המפקד ועל‬ ‫יכולתו או על כשירות היחידה‪ :‬מפקך גרוע‬ ‫בכשירות אפס יכולים להצליח ב"הצגות"‬ ‫יעדים" תרגיליים ‪ -‬לא פחות מאשר מפקד מעולה עם‬ ‫יחידה בכשירות‪-‬אמת של שיא‪.‬‬ ‫הפער בין שני המפקדים ושתי היחידות מתגלה ‪-‬‬ ‫ויחידות‬

‫וב"כיבושי‬

‫היחידה‪ ,‬ו‪/‬או בחינת כשירותה‪.‬‬ ‫* תוצאת לוואי נוספת‪ :‬רמת הכשירות של כל יחידה‬ ‫ומפקדה‪ ,‬כפי שהיא רשומה אצל האחראים לסד"כ‬ ‫המבצעי של צה"ל לצורכי תעסוקה מבצעית או מלחמה‬

‫ ובמידה שהיא מתבססת על הערכת אימוני היחידה‬‫‪ -‬אינה בהכרח מדויקת או מציאותית‪ ,‬אבל הפער יכול‬

‫להתברר לאשורו רק במלחמה‪.‬‬

‫הגו‬

‫נ ה‬

‫החונך האמיתי והיעיל‬ ‫שביעילים הינו רק‬ ‫המפקד עצמו‪ ,‬לא חונך‬ ‫מקצועי"‪"/‬‬ ‫חיצוני‪.‬‬ ‫בפיקוד שדה הקרב‪,‬‬ ‫בדרגים‬ ‫בעיקר‬ ‫יש‬ ‫הנמוכים‪,‬‬ ‫מן‬ ‫החניכה"" הרבה יותר‬ ‫מאשר מן השליטה או‬ ‫" ה מ צ ב י א‪ 1‬ת "‬ ‫באימונים‪.‬‬

‫החניכה‬

‫למפקד‪,‬‬ ‫מאפשרת‬ ‫בצורה הטובה ביותר‪,‬‬ ‫אנשיו‪,‬‬ ‫להכיר את‬ ‫להשפיע עליהם מעצמו‬ ‫ובעיקר להקנות להם‬ ‫מניסיונו‬

‫ולהפוך את‬

‫יחידתו‬ ‫לשלמות‬ ‫מבצעית אחת‪ ,‬שהוא בראשה‪.‬‬ ‫כאשר קיים ופועל חונך‬

‫מקצועי‪/‬חיצוני‪ ,‬והוא‬ ‫המשגיח‪ ,‬מתקן השגיאות והמנחה ישירות את הכפופים‬ ‫ הוא בא במקום המפקדן ולמעשה מנטרלו‪ ,‬על כל‬‫הכרוך בכך‪.‬‬ ‫בית‪-‬משפט""‬ ‫האימון‬ ‫סיכומים‬ ‫חסר ערך‬ ‫הם‬ ‫בסוף‬ ‫מעשי וחסר תועלת מתודית‪ .‬השיטה הנהוגה גורסת‬ ‫סיכומים בסוף האימון‪ ,‬כאשר הסיכום הקובע הרציני""‬ ‫נערך לאחר סיום האימון‪ ,‬בכל הדרגים ובכל סוגי האימון‪.‬‬ ‫סיכומים לאחר" מעשה" בסיום האימון ערכם‬

‫יחידתו( כמעט שאינה מציאותית ומדויקת‪.‬‬ ‫בנפרד‪ ,‬ובנוסף‪ :‬כושרה האמיתי של האוגדה בא‬ ‫לביטוי רק בפועלה במלוא הסד"כ הרגיל שלה‪ ,‬וכאשר‬ ‫ביצועי יחידות‪-‬המשנה יכולים להגיע לאופטימום‪ ,‬וגם‬

‫להימדד‪ ,‬אך ורק כאשר הם מופעלים על‪-‬ידי האוגדה‪.‬‬ ‫הערכת כל אלה‪ ,‬שלא על פי אימונים אוגדתיים בסד"כ‬ ‫מלא‪/‬מלא בעיקרו‪ ,‬נדונה מראש כמעט בהכרח להיות‬ ‫בלתי מציאותית‪ ,‬או נכונה בחלקה בלבד‪.‬‬ ‫ההגדרות נכונות אולי יותר למפקדות הגיס‪ ,‬הפיקוד‬ ‫והמטכ"ל‬ ‫המתאמנות‪/‬מתרגלות עוד פחות מאשר‬

‫ליחידה המתורגלת‪ ,‬על מפקדיה‪ ,‬אפסי למעשה‪ :‬לקחי‬ ‫האימונים‪ ,‬המנותחים והמופקים בסיכום‪ ,‬כבר לא‬

‫האוגדה‪,‬‬

‫יתיישמו ‪ -‬משום שהיחידה תשוב ותתאמן רק כעבור‬ ‫שנה או שנתיים‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬מטבעם‪ ,‬סיכומים כאלה אינם יבולים להיות‬

‫סים‬

‫מכוונים להנחות ולתקן עשייה קונקרטית; וממילא הם‬ ‫חוות‪-‬דעת"‪"/‬ציונים‪-‬על‪-‬ביצוע"" ‪-‬‬ ‫לובשים צורה של‬ ‫מה שמועיל בעיקר‪ ,‬או רק‪ ,‬לחזק את תפיסת האימון‬ ‫ואת היחס אליו כאל בוחן" אישי" על הרע הכרוך בכך‪.‬‬ ‫הערכת היחידה ומפקדה() באימונים אינה משקפת‬ ‫הכשירות והיכולת האמיתיים‪ .‬כאשר באימונים‬

‫את‬ ‫העיקר הוא השגת" המשימה" התרגילית וכאשר האימון‬ ‫אינו בודק את ביצועי היחידה‪ ,‬אלא משמש בוחן" אישי‬ ‫למפקדך וכאשר מצטרפים לכך כשלים מתודיים נוספים‬ ‫ הערכה של כשירות היחידה ובחשיבות) פחותה‪,‬‬‫לענייננו‪ ,‬גם הערכת כושר המפקד ויכולתו לשלוט על‬

‫ואימוניהן חסרים גייסות‪.‬‬ ‫‪41‬‬

‫סיבות הליקויים שלעיל על פי מבחנם במבצע שלום"‬ ‫הגליל" אינן בתורת הלחימה כשפעלו) לפיה‪ ,‬היא ענתה‬ ‫על הצרכים ועל הציפיות(‪ ,‬או באמצעים שעמדו לרשותנו‬ ‫ענו) לצרכים בכמותם ובאיכותם(‪ .‬גם מבנה הכוח וארגונו‬ ‫כנכונים והכשרת הפרט לוחם) ובעל‬

‫הוכחו עקרונית‬ ‫תפקיד במטה( הוכחה כעומדת ברמה טובה‪.‬‬ ‫האימונים ‪ -‬כגורם הבלעדי לשילוב כל הגורמים‬

‫האלה במקשה אחת ‪ -‬קרסו במבחן המלחמה‪ ,‬והוכחו‬ ‫כנקודת התורפה בעשייה למען השגת הכשירות המבצעית‪.‬‬ ‫התאמת מתכונת האימונים כדי שתאפשר לשלב את‬ ‫מרכיבי היסוד האלה היא לקח חיוני‪ ,‬שמשמעו שינוי‬ ‫תפיסת‬

‫האימונים‪ ,‬תכניה ותוכניתה כנדרש‪.‬‬

‫ניננ~שנ~א‬

‫ישרבב‬ ‫יובללסדינה‬ ‫‪39‬‬

‫שונש‪1‬ש‪2811‬‬ ‫‪189‬‬ ‫כסרו התשכ"ח‪ ,‬ינוחף‬ ‫‪1968‬‬

‫גואמר זה‪ ,‬שאוש כתב משה בר‪-‬כוכבא בהיותי נופקד חטיבת שריון‪ ,‬בולט בשני‬ ‫נורכיבים שבו‪ :‬ראייה נואוזנת של מקום הטנק בשדה המערכה‪ ,‬בתקופה שבה‬ ‫רבים ראו באמצעי זה את הזות הכול‪ ,‬ובהתייחסותו לחשיבותן של קרב ההגס‪,‬‬ ‫בעת שבצה"ל‬ ‫הנזשיכה לשרור התפיסה האופרטיבית שמלפפי מלחמת ששת‬ ‫היסים‪ ,‬שעיקרה מלהמק ‪ YJD‬או העברה מהירה של הנולחנוה לשטה האויב‬ ‫ההגנה היא צורת קרב שבה מנצל המגן פרטי נוף‬ ‫מתאימים תוך שילוב עוצמת אש או מכשולים לשם‬ ‫החזקה עקשנית בשטח ‪ -‬תוך כדי מאמץ לגרום‪ ,‬בכוחות‬ ‫קטנים ובאמצעים מוגבלים‪ ,‬אבדות‬ ‫העדיף ולשבור את התקפותיו‪ .‬כדי‬ ‫להצליח‬ ‫בקרב ההגנה‬ ‫חייב הכוח המגן לספוג תחילה את התקפת האויב‪ ,‬עד‬ ‫מקסימליות לאויב‬

‫אשר תאבד מתנופתה‪ ,‬ורק לאחר מכן להכריע את האויב‬ ‫המותש על‪-‬ידי‬ ‫פעולות פתע התקפיות‪ .‬לחימה כזאת‬ ‫‪1992-1930‬‬ ‫מפקד גיסות השיף'וו‪,‬‬ ‫חלוף פיקד הדףום‬

‫מאשרת את הכלל הקובע‪ ,‬שגם קרב ההגנה חייב לכלול‬ ‫בתוכו אלמנט התקפי‪.‬‬

‫שמיףתהיחמה בהגנה‬ ‫אחך‬ ‫מכללי היסוד החיוניים לכל צורות‬

‫הלחימה הוא‬ ‫קיום היוזמה‪ .‬בקרב ההגנה שומר המפקד על היוזמה‬ ‫על‪-‬ידי בחירת הקרקע שעליה יש ונוצ‪0-‬‬ ‫לנהל את קרב‬ ‫ההגנה ועל‪-‬ידי שמירת עתידה‪ .‬ואת נוסף על פשיטות‪,‬‬ ‫סיורים‪ ,‬מארבים וכיוצא באלה‪.‬‬ ‫העתודה בקרב הגנה אינה רק‬ ‫היוזמה‪ ,‬כי אם אלמנט חיוני ביותר להצלחת קרב ההגנה‪.‬‬ ‫הכוח התוקף מבסס את עוצמתו על כוחות ניידים‬ ‫ומשוריינים‪ ,‬המקנים לו יתרונות על הכוח המגן‪,‬‬ ‫אמצעי לשמירת‬

‫והעיקריים שבהם‪:‬‬ ‫ריכוז כוחות מהיר לנקודת הפריצה במגמה להשיג‬

‫כבר שם את העדיפות‪.‬‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫בחירת‬ ‫נקודת כובד לפריצה‬ ‫השגת הפתעה‬ ‫בחזית של המגן‪.‬‬ ‫תודות ליכולתם של הכוחות המשוריינים לפעול‬ ‫כאמור לעיל ניתן להניח‪ ,‬כי אם יהא התוקף נכון להשקיע‬ ‫את כוחותיו בלא להתחשב באבדות שייגרמו לו‪ ,‬צפויים‬ ‫לו הישגים‪ ,‬והוא יבקיע את המערך הקדמי של המגן‪.‬‬ ‫עתודתו של המגן מיועדת למנוע מך האויב את‬ ‫החדירה לתוך מערך ההגנה ואת מיטוטו של מערך זה‪.‬‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫היא תשיג זאת‬ ‫תגבור המערך בנקודות התורפה‪,‬‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫התקפות‪-‬נגד‪.‬‬ ‫אך בעיקר‬ ‫משימותיהן‬ ‫הנחתת‬ ‫התקפות‪-‬הנגד‬ ‫העיקריות של‬ ‫הללו הן להכריע כוחות‬ ‫שפרצו למערך ההגנה או לאלצם לסגת בטרם הספיקו‬ ‫להתבסס בשטח חיוני‪.‬‬

‫מהי שיטת פעולתו של כוח‬ ‫‬‫התקפת נגד‬

‫לאור התלות ההדדית שבין הגנה יעילה להתקפת‪-‬נגד‪,‬‬ ‫מעניין ללבן את מכלול הבעיות‪ ,‬הגורמים והשיקולים‬ ‫המשפיעים על ארגונו של הכוח שנועד להתקפת‪-‬נגד‬ ‫ועל‬ ‫שיטות הפעולה שלו‪ .‬אין לראות את שיטות ההתקפה‬ ‫המקובלות‬

‫כדפוסים אשר ניתן‬

‫להעתיקם כפי שהם‬

‫א‪.‬‬

‫התקפות‪-‬נגד‪.‬‬ ‫לביצוע‬ ‫המקובלות‬ ‫שיטות ההתקפה‬ ‫התקפות‪-‬נגד‪,‬‬ ‫עשויות‪ ,‬כמובן‪ ,‬לשמש יסוד לעיצובן של‬ ‫אולם ישנם גורמים אופייניים המיוחדים לביצוע צורת‬

‫ד‪.‬‬

‫לחימה זו‪ ,‬ואשר אסור להתעלם מהם‪ .‬אופייני‪ ,‬למשל‪ ,‬כי‬ ‫התקפת‪-‬הנגד‬ ‫יופעל להשמדת האויב בשילוב עם‬ ‫כוח‬

‫ה‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫הטנקים ויטהר אותו‪.‬‬ ‫יאבטח הטנקים באבטחה צמודה ובאבטחה רחוקה‪.‬‬ ‫מתוגבר על‪-‬‬ ‫יבצע משימות חסימה והטעיה‪ ,‬כשהוא‬ ‫ידי טנקים וחבלנים‪.‬‬ ‫יטפל בשבויים‪ ,‬בשלל ובאיסוף מסמכים‪.‬‬

‫כוחות ההגנה‪ ,‬אשר יחזיקו בפרטי נוף‪ ,‬בעוד גייסות‬ ‫מחפים ומערך מאבטח יופעלו במרחב‪.‬‬

‫חףגון כוח‬ ‫אופיושל‬

‫התפפת‪-‬נגד‬ ‫התקפת‪-‬הנגד‬

‫הקרב המודרני מחייב כי כוח‬ ‫יהא רב‪-‬גוני‪ ,‬על‪-‬חילי ועל‪-‬זרועי‪ ,‬יתבסס על כוחות ניידים‬ ‫ומשוריינים‪ ,‬והגרעין העיקרי בו יהיו טנקים‪ .‬האלמנטים‬

‫הנוספים ‪ -‬כגון חרמ"ש וחי"ר ממונע‪ ,‬סיור‪ ,‬הנדסה‬ ‫וארטילריה ‪ -‬יהיו כוחות מסייעים‪.‬‬ ‫משימותיהם של המרכיבים השונים במסגרת‬ ‫התקפת‪-‬הנגד‬ ‫יהיו כדלקמן‪:‬‬

‫הטנפם‬ ‫העיקרי‬

‫בהתקפות‪-‬הנגד‪,‬‬

‫ומשימתם‬

‫אלה יהיו הכוח‬ ‫הראשונית תהא השמדת מטרות קשות"‪ ".‬עיקר כוח‬ ‫הטנקים ‪ -‬בכמות אשר תוודא השגת עדיפות על טנקי‬ ‫האויב או לפחות שוויון כוח עימם ‪ -‬יופעל במרוכז‬ ‫במאמץ העיקרי של התקפות‪-‬הנגד כדי להשמיד את שריון‬ ‫האויב‪ .‬חלק מן הטנקים יתגבר את המתחמים כדי לסייע‬ ‫להתקפת‪-‬הנגד באש מכינון ישיר‪.‬‬

‫הסיעף‬

‫התקפת‪-‬הנגד‬

‫יצפה את תנועות האויב וידווח לכוח‬ ‫על עוצמתו‪ ,‬קצב כניסתו של האויב לשטח ההשמדה‬

‫ן‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬

‫היערכות הכוח להתקפות‪-‬הנגד‪.‬‬ ‫יאבטח את‬ ‫חסימה‬ ‫יבצע‬ ‫משימות‬ ‫ואבטחה‪.‬‬ ‫יסייע בניווט ובתקשורת‪.‬‬ ‫ישתלב בכוח הטעיה‪ ,‬אם יופעל כוח כזה‪.‬‬

‫משימות הסיוע‬ ‫ן‬

‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫החףמ ש חן הח' ף הממונע‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫ישמיד כוחות אויב אשר לא נפגעו על‪-‬ידי הטנקים‪.‬‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫יתפוס שטח חיוני אשר נכבש קודם לכן‬

‫יפגע באויב המצוי בשטח ההשמדה‪.‬‬ ‫ינתק ויבודד את כוחות האויב על‪-‬ידי אש ועשן כדי‬ ‫למנוע מהם סיוע הדדי‪.‬‬

‫ג‪.‬יסייע‬ ‫לייצילהצלחה‪.‬‬

‫הנשק המסייע חייב להכין לעצמו עמדות בפאתו‬ ‫הקדמית של המערך‪ ,‬כדי שיוכל לדלג ולסייע לכוח‬ ‫התקפת‪-‬הנגד להכות באגף העמוק ובעורף‪.‬‬

‫‪%‬‬ ‫שששששנ~‪,‬ואבש(שאנ‬ ‫יבל‬

‫לגידיהם‬ ‫‪41‬‬

‫ישיאל‬

‫יעדים להתקפות‪-‬נגד‬ ‫הכוח שנועד להתקפות‪-‬נגד‬ ‫יהיה מן הסתם קטן בעוצמתו‬ ‫מכוחות האויב‪ .‬לפיכך נודעת חשיבות מיותרת לבחירת‬ ‫היעדים שעליהם תונחת התקפת‪-‬הנגדו יש לבחור ביעדים‬ ‫שבהם לא יבוזבז ויותש כוח התקפת‪-‬הנגד בלא שישפיע‬ ‫על הצלחת קרב ההגנה‪ .‬יעדי התקפות‪-‬הנגד יהיו בדרך‪-‬‬

‫כלל כוחות האויב ‪ -‬פרט להתקפת‪-‬נגד‬ ‫אוחרת‪ ,‬אשר‬ ‫בה יהא היעד קרקעי‪ ,‬משולב בכוחות אויב‪ .‬האויב יתקוף‬ ‫בדרך כלל במאמצים אחדים‪ .‬דבר זה יחייב את המפקד‬ ‫להשמיד על‪-‬ידי‬ ‫המגן להחליט איזה מהם יש ברצונו‬ ‫התקפת‪-‬הנגד‪ ,‬לעבר איזה מהם יפעיל את ההטעיה‪ ,‬ולאיזו‬ ‫גזרה ישלח כוחות לתגבור מערך ההגנה בה‪ ,‬למען יוכל‬ ‫זה להמשיך בבלימה או להגביר את עוצמת החיפוי‪.‬‬

‫סיע ף'""‬

‫התנחיםהדףושים להפעלת כוח‬ ‫‬‫התקפת נגד‬ ‫התקפת‪-‬עד‬ ‫היא האמצעי האחרון העומד לרשות המפקד‬

‫א‪ .‬יוודא חופש תנועה לכוח התקפת‪-‬הנגד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬יפגע בכוחות האויב המרוכזים וישמידם‪.‬‬ ‫ג‪ .‬יפגע בעתודות האויב המצויות בעומק‪.‬‬ ‫ד‪ .‬יבצע משימות סיור ותצפית‪.‬‬ ‫רצוי שהסיוע ההתקפי לשטח ההשמדה יינתן בעוד‬ ‫כוח התקפת‪-‬הנגד‬ ‫מצוי בשטח ההיערכות או בתנועה‬ ‫אליו‪ .‬כל זאת כדי לוודא את זיהויו הברור והמדויק של‬ ‫שריון האויב‪.‬‬

‫התקפת‪-‬הנגד‬

‫>‪ DW‬מילוי משימתו‪ .‬לפיכך לא תונחת‬ ‫העיקרית אלא בפקודתו המפורשת של מפקד המערך‬ ‫המוגן‪ .‬התקפת‪-‬הנגד‬ ‫תהא מאמצו העיקרי של המגן‪.‬‬ ‫ומכיוון שיחסי הכוחות יהיו‪ ,‬לפי המשוער‪ ,‬לטובת האויב‪,‬‬ ‫יחייב ביצועה המוצלח ריכוז אמצעים וסיוע‬ ‫התקפת‪-‬נגד‬ ‫חייבת להתבצע בהפתעה‪,‬‬ ‫ובהעזה‪ .‬עליה להיות מרובות ולבוא מכיוון בלתי צפוי‪.‬‬ ‫עליה לתקוף את האויב לא בשלמותו‪ ,‬כי אם חלקים‬ ‫מקסימלי‪.‬‬

‫במהירות‬

‫חלקים‪ ,‬תוך השגת עדיפות על כל חלק בנפרד; וחייבת‬ ‫היא להיערך בטווח הנשק המסייע ובסיועו‪.‬‬ ‫מלבד כל אלה יש לתכנן גם את השמדת המערך‬ ‫הארטילרי של האויב ואת עתודותיו בעומק‪ .‬התקפת‪-‬‬ ‫נגד אידיאלית תבוצע כאשר כבר הואטה התקדמותו של‬ ‫האויב ונבלמה‪ ,‬ועורער ארגונו‪ .‬רצוי כי התקפה זו תיערך‬ ‫לאחר שחשף האויב את אגפיו ואת עורפו‪ ,‬כוחותיו‬ ‫מתוחים ומפוזרים‪ ,‬הוא איבד את תנופתו‪ ,‬ואין ברשותו‬ ‫עתודות מיידיות ורעננות להמשך ההתקפה‪ .‬אולם במהלך‬ ‫ההתקפה עלול האויב לחדור למערך ההגנה ילעכנו‪ ,‬ואז‬ ‫תונחת התקפת‪-‬הנגד אף בטרם נבלמה התקפת האויב‪,‬‬ ‫וזאת כדי למזוע מן האויב להרחיב את חדירתו ולרכז‬ ‫את כוחותיו באותו איזור‪.‬‬

‫שיטתהלחימה של כוח‬ ‫‬‫התםפת נגד‬

‫קיימות שתי אפשרויות יסוד לביצוע התקפת‪-‬הנגד‪:‬‬

‫‪";,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫א' ‪ -‬התקפת‪-‬נגד‬ ‫אפשרות‬ ‫אפשרות ב' ‪ -‬התקפת‪-‬נגד באש ובהסתערות‪.‬‬ ‫התקפת‪-‬אש תכליתה לשבור את התקפות האויב‬ ‫על‪-‬ידי ריכוז האש על כוחותיו‬ ‫בהימצאם בשטח‬ ‫ההשמדה‪ .‬ההנחה היא כי האש תונחת ביעילות‪ ,‬תנטרל‬

‫בעוצמה רבה בתנועה ובהסתערות‪.‬‬ ‫על‪-‬‬ ‫הסתערות במגמות תבוצע‬ ‫ידי תנועה ואש תוך חיפוי כוח אחד‬ ‫על משנהו‪ .‬התנועה והאש תבוצענה‬ ‫הסתייעות‬ ‫ממגמה למגמה תוך‬ ‫תלולת‬ ‫מסלול‬ ‫מקסימלית באש‬ ‫יאפשר זאת‬

‫ובסיוע אוויר‪ .‬אם‬ ‫המצב‪ ,‬יעבור הכוח בהמשך התנועה‬ ‫להסתערות שוטפת‪ .‬המתגונן ינקוט‬ ‫התקפת‪-‬נגד‬ ‫שיטה זו של‬ ‫רק אם לא‬

‫כזה חיוני לאפשר לטנקים של האויב להיכנס לתחום‬ ‫המתחם‪ ,‬ורק לאחר שייפגעו על‪-‬‬ ‫האש נ"ט היעילה של‬ ‫ידיה ניתן יהיה לעבור להסתערות‪.‬‬

‫את כוחות האויב‪ ,‬אשר נגדם תופעל‪ ,‬ואף תשמידם‪ .‬האש‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫ריכוז מקסימלי של כלי נשק תלולי מסלול‪,‬‬ ‫תונחת‬

‫עמדות השולטות על שטחי ההשמדה ושדות אש גדולים‬ ‫התקפת‪-‬הנגד‬ ‫באש תבוצע‬ ‫להפעלה יעילה של כלי נשקן‪.‬‬ ‫בדרך כלל נגד כוח משוריין‪ ,‬אשר טנקים הם גרעינו‬

‫מהירה‪ .‬כדי להשמיד מטרות כאלו‬ ‫או לשתקן ביעילות יש להלום בהן‬

‫יאפשרו פני הקרקע הסתערות שוטפת‪ ,‬או אם תכלול‬ ‫מרבית כוח האויב טנקים‪ ,‬או אם יהיו בו תותחים נגד‬ ‫טנקים רבים‪ ,‬העלולים לסכל הסתערות שוטפת‪ .‬במקרה‬

‫באש‪.‬‬

‫סיוע אוויר התקפי וכלי נשק בכינון ישיר ‪ -‬של המתחם‬ ‫התקפת‪-‬הנגד‪.‬‬ ‫ושל כוח‬ ‫התקפת‪-‬הנגד‬ ‫יימצאו‬ ‫חשוב שברשותו של כוח‬

‫מועטים‪ .‬ההסתערות תיערך בשטח‬ ‫עביר‪ ,‬המאפשר פריסה רחבה ותנועה‬

‫שלר בהפעלת כוח‬ ‫‬‫התפפת נגד‬ ‫כוח התקפת‪-‬נגד‬ ‫ואלה השלבים בהפעלתו של‬ ‫שלב א' ‪ -‬ההכנה‪.‬‬

‫העיקרי‪ ,‬ולתוקף תהא על פי רוב‬ ‫התקפת‪-‬‬ ‫עדיפות גדולה על המגן‪.‬‬ ‫נגד על‪-‬ידי הסתערות עשויה‬ ‫לשאת אופי של הסתערות שוטפת‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫או של הסתערות במגמות‬ ‫תנועה ואש‪.‬‬ ‫הסתערויות שוטפות תחלנה‬ ‫בהנחתת אש ארטילרית‪ .‬לאחריה‬ ‫ או בשילוב עימה ‪ -‬תבוא‬‫מכת‪-‬האש של הטנקים‪ ,‬ולאחר‬ ‫מכן הסתערות במסה‪ ,‬תוך מתן‬ ‫אש על‪-‬ידי כלי הנשק של הרכב‬ ‫המשוריין‬ ‫על‬ ‫המסתער‪.‬‬ ‫מהירה‬

‫להיות‬ ‫ההסתערות‬ ‫ושוטפת‪ .‬לשם אבטחת הכוח מפני‬ ‫כלי נשק נ"ט רצוי להשאיר אלמנט‬ ‫טנקים לחיפוי‪ .‬שיטה זו תופעל‬ ‫בעיקר נגד כוחות חי"ר או כוחות‬ ‫ממוכנים‪ ,‬המסתערים עם טנקים‬

‫ש‬ ‫ע‬ ‫י‬

‫ש~נש~נששש‪4‬‬

‫ד‬ ‫ן‬

‫ארהליי"‪ ,‬שטח‬ ‫י‬

‫ן‬

‫‪//,‬‬

‫ג‪4‬‬

‫‪,‬‬

‫לז‪44-::‬‬

‫ ‪- -‬‬‫י‪,,‬‬

‫‪~ea‬‬

‫יובל למדינן ישר(‬ ‫‪43‬‬

‫‪~ywn‬‬

‫א‪ .‬התקפות‪-‬נגד על שטחי כינוס והיערכות אפשריים של‬ ‫האויב‪.‬‬ ‫ב‪ .‬התקפות‪-‬נגד על צירי הסתערות אפשריים של האויב‪.‬‬ ‫ג‪ .‬תגבור המתחם המוחזק על‪-‬ידי כוחותינו‪.‬‬ ‫ד‪ .‬התקפת‪-‬נגד על מוצבי מתחם זה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬קביעת אזורים ויעדים לתפיסה במקרה של כישלון‬ ‫התקפת‪-‬הנגד ‪ -‬כדי לאפשר לכוחות‬

‫המגינים‬

‫‪,‬‬

‫ן‬

‫להיחלץ ולהתארגן במתחם עורפי‪.‬‬ ‫בתכנון התקפות‪-‬נגד חייב המפקד לחזות מראש את‬ ‫כל דרכי הפעולה האפשריות הפתוחות בפני האויב‪,‬‬ ‫בהתבססו על הידיעות שברשותו ועל הנחותיו בדבר‬ ‫עוצמתו של האויב ואיגודם האפשרי של כוחותיו וכן על‬ ‫תוכניות‪-‬נגד‬ ‫אודות עבירות הקרקע‪ ,‬ועליו להכין‬ ‫לאפשרויות אלה‪.‬‬ ‫התקפות‪-‬נגד‬ ‫להקפיד‬ ‫יש‬ ‫על הכנה מדוקדקת‪,‬‬ ‫בתכנון‬ ‫על תדריך לצוותים‪ ,‬על סיור מפקדים ועל תרגול שלדי‬ ‫תוך אומדן זמן‪ .‬על התכנון להיעשות בתיאום הדוק עם‬ ‫מפקד הסיוע ועם מפקדי המתחמים והמוצבים‪ ,‬אשר‬ ‫בגזרותיהם אמורה התקפת‪-‬הנגד להיערך‪.‬‬ ‫התכנון המפורט של ההכנות ושיטת הביצוע יאפשרו‬ ‫את הכנסתו של הכוח לקרב במהירות מקסימלית ותוך‬ ‫התקפת‪-‬‬ ‫תיאום מלא‪ ,‬שהם תנאים חיוניים להצלחתה של‬ ‫הנגד‪ .‬עם זאת‪ ,‬על התכנון הבסיסי להיות גמיש‪ ,‬כדי‬

‫ך‬

‫שייקל להתאימו למצב העלול להתפתח במציאות‪ .‬זאת‪,‬‬ ‫הואיל וביצועה המעשי של התקפת‪-‬הנגד יהא בדרך כלל‬

‫שטח כינום‬

‫שלב ב‪ - ,‬ההמתנה‪.‬‬ ‫שלב גי ‪ -‬התנועה להיערכות‬ ‫שלב ד' ‪ -‬ניהול הקרב‪.‬‬ ‫שלב ה' ‪ -‬ניצול ההצלחה וההתארגנות‪.‬‬

‫וההיערכות‪.‬‬

‫ההכנה‬ ‫להתקפת‪-‬נגד‬ ‫המיועד‬ ‫יקבל‬ ‫את‬ ‫הכוח‬ ‫בררךכלל מפקד‬ ‫יפורטו‬ ‫תוכנית‬ ‫הממונה‪,‬ובה‬ ‫המפקדה‬ ‫ההגנהמן‬ ‫התקפות‪-‬‬ ‫לביצוע‬ ‫ושטחי‬ ‫היעדים‬ ‫המשימות‪,‬‬ ‫ההשמדה‬ ‫הצפוייםלו‪.‬עליסוד‬ ‫הסיוע‬ ‫אמצעי‬ ‫נתוניםאלה‬ ‫נגקוכן‬ ‫התקפות‪-‬הנגד‬ ‫ביצוען‬ ‫שיטת‬ ‫יתכנן‬ ‫של‬ ‫הכוחאת‬ ‫מפקד‬ ‫הצעותיו‬ ‫הממונה‪.‬‬ ‫המפקדה‬ ‫לאישורהשל‬ ‫ויגישאת‬ ‫ותצלומי‪-‬אוויר‪.‬‬ ‫יבוצעעלגבי‬ ‫הראשוני‬ ‫מפות‬ ‫התכנון‬ ‫הכוחסיורי‬ ‫התוכנית‬ ‫קביעת‬ ‫יערוך‬ ‫קרקע‬ ‫מפקד‬ ‫לאחר‬ ‫לאימותה‬ ‫ואוויר‬ ‫ולהשלמתה‪.‬‬ ‫להתקפת‪-‬נגד‬ ‫המתחם‬ ‫בגזרת‬ ‫הכוח‬ ‫הפעלת‬ ‫תכנון‬ ‫המשימות‬ ‫הבאות‬ ‫מרשם)‪:)3‬‬ ‫יכלולאת‬

‫וריאציה של אחת מתוכניות היסוד המוקדמות‪ .‬בשלב‬ ‫זה תבוצע גם הכנתו המנהלתית והטכנית של הכוח‪ ,‬הכולל‬ ‫גמר ציוות הכוחות ואיגודם‪.‬‬

‫תוכנית התפפת‪-‬נגד‬ ‫גל תוננית התקפת‪-‬נגד חייבת לפרט את הגורמים דלהלן‪:‬‬ ‫* שטח ההמתנה‪.‬‬ ‫היערכות‪ ,‬שעת ה‪"-‬ש"‪.‬‬ ‫* קו התחלה‪ ,‬שטח‬

‫י‬

‫ג‪,‬ח‬

‫יי‬ ‫ן_‪ -1...7_/‬י י‬

‫* נתיבי גישה והסתערות‪.‬‬ ‫* שטחי השמדה וקווי דיווח תוך התאמתם לתחומי‬ ‫ההתקדמות‪ ,‬וספרור כל איזור השולט על אחד‬ ‫מתחומי ההתקדמות‪.‬‬ ‫* תבניות‪.‬‬ ‫* שיטת ביצוע ‪ -‬משימות ושלבים‪.‬‬ ‫* הסתייעות‬

‫במכשולים‪.‬‬

‫* אש מסייעת ומילות הפעלה‪.‬‬ ‫* הפעלת סיוע אוויר‪.‬‬ ‫* גבולות מרה‪.‬‬

‫מהל חף ב‬ ‫בשטח ההמתנה יבוצע נוהל הקרב הסופי לפי הסדר‬ ‫דלהלן‪:‬‬ ‫א‪ .‬קבלת ידיעות מעודכנות על כוחותינו ועל כוחות‬ ‫פקודה לביצוע התקפת‪-‬נגד‬ ‫האויב‪ ,‬וכן קבלת‬ ‫מן‬ ‫צריכות‬ ‫הידיעות‬ ‫הממונה‪.‬‬ ‫המפקדה‬ ‫לכלול‬ ‫את‬ ‫האויב‬ ‫התוקף‪ ,‬את עוצמת‬ ‫עוצמתו הכוללת של‬ ‫השריון שלו‪ ,‬את שיטת התקפתו ופריסת כוחותיו‬ ‫בשטח‪ ,‬את הרכב הכוחות המאבטחים את אגפיו‬ ‫ומיקומם‪ ,‬את מיקום הדרג המסייע של האויב‪ ,‬את‬

‫* הטעיה‪.‬‬ ‫* נושאי תיאום עם המתחם ועם הכוח אשר דרך‬ ‫גזרתו הם עוברים‪.‬‬ ‫התקפת‪-‬הנגד‪.‬‬ ‫* הפעולות לאחר גמר‬ ‫" קשר ‪ -‬מיקום מפקדות‪ ,‬סימנים מוסכמים‪.‬‬ ‫* מלות קוד להפעלה‪.‬‬ ‫* נושאי תחזוקה‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫עד כאן באשר לשלב א'‪.‬‬

‫ד‪.‬‬

‫המתנה‬

‫ההיערכות‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬

‫טובים‬

‫ג‪.‬‬

‫קרקע מוצקה ‪ -‬אשר תאפשר לרכב משוריין יציאה‬ ‫בקלות‪.‬‬ ‫על שטח זה להיות ממוקם‬ ‫לפנים‪ ,‬אך במקום שבו לא‬

‫התקפתנו‪.‬‬ ‫עדכון התוכנית הבסיסית בשטח ההמתנה ומתן‬ ‫פקודות ראשוניות‪ ,‬כולל הזמנת סיוע אוויר התקפי‪.‬‬ ‫יציאת קבוצת סיור מורחבת לשטח ההיערכות לשם‬ ‫תצפית על שדה הקרב ויצירת מגע עם מפקד‬ ‫המתחם או המוצב‪ ,‬אשר בגזרתו תונחת התקפת‪-‬‬ ‫הנגד‪ .‬סגן מפקד הכוח וסגני מפקדי כוחות המשנה‬ ‫יובילו את‬ ‫הכוחות משטח ההמתנה לשטח‬

‫שטח ההמתנה הוא האיזור במערך ההגנה שבו יתרכזו‬ ‫הכוחות לשם ביצוע משימה מוגדרת‪ .‬לרוב יהא זה איזור‬ ‫ביניים‪ ,‬בין שטח הכינוס לבין היעד‪.‬‬ ‫התכונות הדרושות לשטח המתנה טוב הן‪:‬‬ ‫א‪ .‬אפשרויות גישה ‪ -‬דהיינו צירי תנועה‬ ‫ומוסתרים‪ ,‬המאפשרים תנועה‪ .‬מהירה לאגפי שטח‬ ‫השמדה או לאגפי היעד‪.‬‬ ‫אוויר‬ ‫ב‪ .‬הסתר ‪ -‬נגד תצפית‬ ‫וקרקע‪.‬‬

‫מיקומן של עתודותיו ושל מפקדתו וכן את היערכות‬ ‫כוחותינו‪.‬‬ ‫איכון האגף ה"רך"‪ ,‬המאובטח על‪-‬ידי‬ ‫כוחות עם‬ ‫מספר טנקים מועט‪ ,‬וניצול נקודת תורפה זו להנחתת‬

‫‪.1‬‬ ‫ז‪.‬‬

‫הפעלת‬ ‫האגפים‬ ‫הפעלת‬ ‫קליטת‬

‫כוח סיור לתצפית על שדה הקרב‪ ,‬כולל‬ ‫הרחוקים‪ ,‬שדרכם תונחתנה התקפות‪-‬הנגד‪.‬‬ ‫מטוס סיור לתצפית על שדה הקרב‪.‬‬ ‫הכוח על‪-‬ידי‬ ‫קבוצת הסיור המורחבת‪.‬‬

‫ג מל המףות‬ ‫כדי לוודא תיאום‬

‫בניהול התקפת‪-‬הנגד‬

‫‪41‬‬ ‫נש‪.‬עננ‪~.‬ש'‪4,‬‬

‫יוכל האויב לרתקו כאשר‬ ‫יבצע את‬

‫התקפתו על‬

‫ה‪.‬‬

‫יובל למדינה ישראל‬

‫המערך המוגן‪.‬‬ ‫יהא‬ ‫מן הראוי כי‬ ‫זה מקום‬ ‫שממנו אפשר יהיה‪ ,‬במקרה‬

‫‪45‬‬

‫הצורך‪ ,‬להפעיל במהירות‬ ‫התקפת‪-‬נגד ליצירת מרכז‬ ‫כובד במרה אחרת‪.‬‬ ‫ההמתנה‬

‫תנוצל‬

‫להשלמת‬ ‫ברכב‪,‬‬ ‫הצוותים‬ ‫לתדרוך‬ ‫הלחימה הצפויה‪.‬‬

‫י‪4‬‬ ‫לטיפול‬ ‫פקודות‪,‬‬ ‫לקראת‬

‫תשתנה מרת‬

‫האחריות של כוחותינו אשר במערך‪-‬ההגנה‪ .‬עם הפעלת‬ ‫התקפת‪-‬הנגד עובר בדרך כלל כל האיזור שבין קו‬ ‫התקפת‪-‬הנגד‬ ‫ההתחלה לבין היעד שעליו מונחתת‬ ‫לאחריותו של הכוח המבצע את ההתקפה‪.‬‬

‫הטלה‬ ‫נדירשע‬

‫הפתעה ועדיפות בנקודת ההכרעה תופעל‬ ‫התקפת‪-‬הנגד‬ ‫הטעיה במקביל לפעולת הכוח העיקרי של‬ ‫או לפניה‪ .‬ההטעיה תופעל לרוב באגף נגדי לזה שבו‬ ‫מופעלת התקפת‪-‬הנגד העיקרית‪.‬‬

‫ד‪.‬‬

‫כוחות עתודה ודרגים מסייעים בעורף הכוחות‪.‬‬

‫כוח התקפת‪-‬הנגד יצא משטח ההיערכות פרוס‪,‬‬ ‫כאשר מרבית כוחותיו לפנים‪ ,‬הסיור באגף הרחוק‪ ,‬ואילו‬ ‫החרמ"ש בדירוג ומאחור‪.‬‬ ‫משימתו הראשונה של הכוח תהא השמדת מסך‬ ‫הסיור ותפיסת הקו הראשון של העמדות‪ ,‬זה החולש על‬ ‫ההיערכות‬

‫שטח ההשמדה‪ .‬לחיפוי על היציאה משטח‬ ‫ישמש סיוע אוויר התקפי‪ ,‬אשר יופעל נגד המסך המאבטח‬ ‫ונגד המטרות שבשטח ההשמרה‪ .‬בגמר סיוע האוויר יונחת‬ ‫סיוע ארטילרי‪ ,‬אשר יכלול פגזים נפיצים ופגזי עשן‪,‬‬ ‫שיונחתו על השטחים השולטים שבידי האויב‪ ,‬הצופים‬ ‫על נתיבי ההתקפה‪.‬‬ ‫חשוב שכוח ההטעיה ייצור מגע קרבי עם האויב‬ ‫בעת ההיערכות של הכוח העיקרי כדי להסיח את תשומת‬ ‫ליבו לאגף המנוגד‪.‬‬ ‫התקפת‪-‬הנגד‬ ‫לעמדות האש‬ ‫בהתקרב כוח‬ ‫הראשונות‪ ,‬החולשות על שטח ההשמדה‪ ,‬יזדהו הכוחות‬ ‫התקפת‪-‬הנגד‪ ,‬על‪-‬‬ ‫המחזיקים במתחם‪ ,‬הנמצאים בגזרת‬ ‫ידי עשן צבעוני‪ ,‬כמוסכם מראש‪.‬‬ ‫קרב האש של הטנקים מעמדותיהם הראשוניות‬ ‫והחיפוי הארטילרי ייועדו לשיתוק אותם כוחות האויב‪,‬‬ ‫אשר השמרתם תתקע טריז במערכו‪ ,‬תפצלו ותאפשר‬

‫תנועהוהיעףכות‬ ‫מבצעית‪.‬‬ ‫בתבנית‬ ‫ההיערכות‬ ‫הכוחינוע‬ ‫בשטח‬ ‫לשטח‬ ‫ביותרכדי‬ ‫יאט‬ ‫התקדמותולזמןקצר‬ ‫ההיערכות את‬ ‫שיהא‬ ‫צריך‬ ‫ההיערכות‬ ‫לתבנית‬ ‫שטח‬ ‫ההסתערות‪.‬‬ ‫לעבור‬ ‫שעליו‬ ‫מתצפית‬ ‫התקפת‪-‬הנגדוכן‬ ‫נערכת‬ ‫הכוח‬ ‫מוסתר‬ ‫יתעורר‬ ‫הסיור‬ ‫הצורך‬ ‫אגפיו‪.‬אם‬ ‫המאבטחאת‬ ‫ממערך‬ ‫ינוצל‬ ‫ההיערכות‪,‬‬ ‫הדבר‪:‬‬ ‫בשטח‬ ‫להשתהות‬ ‫הידיעות‪.‬‬ ‫בתוכנית‪,‬‬ ‫אחרונים‬ ‫לשינויים‬ ‫לעדכון‬ ‫א‪.‬‬ ‫סופיות‪.‬‬ ‫פקודות‬ ‫למתן‬ ‫ב‪.‬‬ ‫היחידות‪.‬‬ ‫וביקורת‬ ‫לדיווח‬ ‫סופיתשל‬ ‫כוננות‬ ‫ג‪ .‬על‬ ‫ניהול הקףב‬ ‫תתלפת‪-‬הנוך‬ ‫עריכתה של‬ ‫בעת‬

‫עשוי האויב להיות פרוס‬ ‫בשדה הקרב לפי כוחות המשנה הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬כוחות סיור ויחידות תותחים נ"מ‬ ‫מתנייעיס‬ ‫לאבטחת‬

‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫האגפים ואיזור ההתקפה‪.‬‬ ‫כוחות טנקים בחיפוי‪.‬‬ ‫כוחות הלם הכוללים טנקים‪ ,‬חרמ"ש או חי"ר‪ ,‬אשר‬ ‫יופעלו במאמץ העיקרי ובמאמצים המשניים‪.‬‬

‫להכניס את כוחות ההלם שלו לשק אש‪ .‬זה האחרון ייווצר‬ ‫התקפת‪-‬הנגד‬ ‫והכוח‬ ‫על‪-‬ידי פעולה משולבת של כוח‬ ‫המחזיק במתחם‪ .‬בעת ובעונה אחת יופעל צוות קרב ‪-‬‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫בעדיפות חרמ"ש ‪ -‬לבידודו של שדה הקרב‬ ‫תפיסת שטח שולט לחסימה‪ .‬תפקידו של צוות זה יהא‬ ‫למסע מן האויב לסייע לכוחות ההלם המכותרים שלז‬ ‫על‪-‬ידי עתודותיו אשר בעורף‪ .‬צוות החרמ"ש ייעזר בשלב‬ ‫זה בסיוע אוויר התקפי ובסיוע ארטילרי‪.‬‬ ‫כוח התקפת‪-‬הנגד ימשיך בפעולותיו להשמדת האויב‬ ‫תוך בחירת יעדים על‪-‬פי הנסיבות והמצב בשדה הקרב‪.‬‬ ‫אולם חשוב כי לפני כל התקדמות לתחום חדש‪ ,‬שבו‬ ‫מגלה עדיין האויב התנגדות‪ ,‬ייערך קרב אש מעמדות‬ ‫ארטילרית בעוצמה‬ ‫עדיפות‪ ,‬וכן תיערך הנחתה‬ ‫מקסימלית כסיוע לכוח‬

‫בהתקדמותו‪.‬‬

‫השמדתהמחמא המר‬ ‫לעיתים‪ ,‬כאשר לא יהא חשש להתמוטטות המתחם בלחץ‬ ‫התקפות המאמץ העיקרי של האויב‪ ,‬אפשר יהיה להשמיד‬ ‫תחילה כוח חלש של האויב‪ ,‬כגון מאמץ משני‪ ,‬אשר‬ ‫השמדתו עשויה להשפיע לטובה על יחסי הכוחות‬ ‫הכוללים‪ ,‬בלא שיסתכן כוח התקפת‪-‬הנגד בסכנת יתר‪.‬‬ ‫פעולה זו יש שתשפיע אף על המאמץ העיקרי של האויב‪,‬‬

‫ויהא עליו להחליט אם להמשיך בהתקפתו או שמא‬ ‫להפסיקה או להחלישה כדי לתגם‪ -‬את המאמץ המשני‪.‬‬

‫לנזל ההצלחהוההתחףגנות‬ ‫ניצול ההצלחה מתבטא‪:‬‬ ‫א‪ .‬ברדיפה באש אחרי האויב הנסוג‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ברדיפה פיזית אחריו כדי להשמידו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בהתקדמות לתפיסת שטחים חיוניים לשם שיפור‬ ‫מערך ההגנה‪.‬‬ ‫לאחר ביצוע התקפת‪-‬הנגד והתארגנות קצרה יוחזר‬ ‫התקפת‪-‬הנגד‬ ‫בדרך כלל כוח‬ ‫לשטח ההמתנה או לשטח‬ ‫הכינוס‪.‬‬

‫מט~נ[ המפרווהמפרידה‬ ‫בשלביה הראשונים של התקפת האויב יוכל מפקד כוח‬ ‫התקפת‪-‬הנגד‬ ‫להימצא בקרבת המפקדה הממונה‪ .‬עם‬ ‫הנעת הכוח לשטח ההמתנה ‪ -‬יצטרף אליו‪ .‬מפקד הכוח‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫האזנה לרשתות אלחוט‪,‬‬ ‫מתעדכן כל העת‬ ‫באמצעות דיווחיהם של קציני הקישור של המפקדה‬ ‫הממונה‪ ,‬על‪-‬ידי סיור אישי וכן על‪-‬ידי‬ ‫מפקד המתחם‪,‬‬

‫אשר בגזרתו מופעל הכוח להתקפת‪-‬הנגד‪ .‬את הידיעות‬ ‫בדרך‪-‬כלל‬ ‫מן המפקדה הממונה‬ ‫הבסיסיות יקבל המפקד‬ ‫יחד עם פקודת ההפעלה‪.‬‬ ‫בשלב ניהול הקרב יתקדם מפקד הכוח יחד עם‬ ‫המאמץ העיקרי‪ .‬המפקדה העיקרית של הכוח תתקדם‬ ‫‪3-2‬‬ ‫ק"מ מן המאמץ העיקרי‪ .‬בדרך כלל‬ ‫במרחק של‬ ‫תתמקם המפקדה העיקרית על קו העמדות הראשוני של‬ ‫כוח התקפת‪-‬הנגד‪ ,‬לאחר שאלה יפונו על‪-‬ידי כוחותינו‪,‬‬ ‫ותישאר שם עד גמר הקרב‪.‬‬

‫סיכום‬ ‫בהתקפות‪-‬נגד באות לידי ביטוי מיוחד תכונות הניידות‪,‬‬ ‫עוצמת האש ופעולת ההלם‪ .‬לפיכך יונחתו התקפות אלה‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫כוחות השריון דווקא‪.‬‬ ‫התקפת‪-‬הנגד‬ ‫יש להפעיל במרוכז‪ .‬אם‬ ‫את כוח‬ ‫נעשית הפעלתו ביום‪ ,‬חשוב ביותר להסתייע בסיוע אוויר‬ ‫לשם השגת חופש תמרון‪.‬‬ ‫ביצוע התקפת‪-‬נגד בטווח הנשק המסייע‪ ,‬ניצול‬ ‫היתרון של הכרת הקרקע ולאחר מכן הסתערות תוך‬ ‫הפתעה יאפשרו לכוח התקפת‪-‬הנגד לאתר את האויב‬ ‫התוקף‪ ,‬להכותו ולהשמידו‪.‬‬

‫ג‬ ‫א‬ ‫נ)ע‪.‬שנש‪~4‬שי‪%‬‬

‫יובללמדינה ישע‬ ‫ל‪4‬‬

‫ב~~נעעיע‪1%%‬‬ ‫‪311‬‬ ‫התשמ"ח‪,‬‬

‫שבט‬ ‫מברוחף‪-‬מחךס ‪1988‬‬

‫ישורול טל חולק על הגורסים כי נוכח גחיה(הנו ‪ n'nlDbA‬ראוי לעה"ל למצות‬ ‫אג המגתה ורק לאחר גוכן לעבור למיתקפה‬

‫העיסוק בשאלה איזו צורת קרב חזקה יותר ‪ -‬ההגנה או‬ ‫ההתקפה ‪ -‬ימיו כימי התיאוריה הצבאית‪ .‬האקסיומה‬

‫בדרך כלל לקבוע מראש את‬ ‫העיקרי(‪.‬‬

‫המקובלת גורסת‪ ,‬שהיחס הכמותי בין התוקף למגן צריך‬ ‫להיות ‪ 1:3‬לטובת התוקף‪ ,‬כלומר‪ ,‬היקף כוחו של התוקף‬ ‫צריך להיות פי שלושה מזה של המגן זאת‪ ),‬כמובן‪,‬‬

‫ב‪ .‬במקום לרכז את הכוח ולנהל מלחמת הכרעה‪,‬‬ ‫המגן נאלץ לפזר את הכוח כדי לעמוד מול לחץ המתקפה‬ ‫הרצופה ולנהל מלחמת שחיקה‪ ,‬כאשר הכוחות מפוזרים‬

‫ גדוד ישראלי מול גדוד‬‫של ישראל במלחמות עם‬ ‫העצמאות‪ ,‬מוכיח שעמדנו‬ ‫ביחסי כוחות גרועים יותר‪.‬‬

‫ומרותקים לגזרותיהם‪.‬‬ ‫ם‪-‬ור‬ ‫איפוא שבראיית יחסי הכוחות והזמן והמרחב‬ ‫הכלליים דרושים ברמה האסטרטגית יותר כוחות לניהול‬ ‫המגננה מאשר לניהול המתקפה‪.‬‬ ‫ניתן איפוא לקבוע תיאורטית‪ ,‬כי ברמה הטקטית ‪-‬‬

‫בהתבסס על מכנה משותף‬ ‫ישראלי‪ ,‬לדוגמא(‪ .‬ניסיונה‬ ‫הערבים‪ ,‬בייחוד במלחמת‬

‫ערף מיוחד לשף הביטחון‬ ‫הרמטכ"ר‬ ‫חג"ם‬ ‫וסגן‬ ‫ףחש‬ ‫מפלד גיסות השףיון‬ ‫חב' טנק המרכבה‬

‫בקרבות הגנה טקטיים גס‬ ‫אולם דברים אלה נכונים רק ברמה הטקטית‪.‬‬

‫חזקה מן‬

‫ברמה האסטרטגית היחס בין ההתקפה וההגנה הוא‬ ‫הפוך‪ .‬על פי רוב המגן הוא זה שזקוק לעליונות כמותית‪,‬‬ ‫כיוון שאם התוקף נהנה מיתרון כמותי‪ ,‬או‪ ,‬במילים‬ ‫ה"מעטים" והתוקף‬

‫אחרות‪ ,‬אם המתגונן הוא בבחינת‬ ‫הוא בחזקת ה"רבים"‪ ,‬אזי יכול התוקף לערוך מתקפות‬ ‫עם כוחות עדיפים בכל הגזרות‪ ,‬ולתקוף בכל מקום‪ ,‬ובעת‬

‫ובעונה אחת‪ ,‬יעדים מערכתיים‬ ‫יכול‬ ‫אין‬ ‫המגן‬ ‫המגע ובעומק‪ .‬בתנאים כאלה‬ ‫לרכז את‬ ‫כוחותיו כדי לקדם פני איום מסוים ומסונן‪ ,‬וזאת משתי‬ ‫וטקטיים רבים בקווי‬

‫*‬

‫הסיבות הבאות‪:‬‬ ‫א‪ .‬הואיל ואין מאמץ עיקרי ברור‪ ,‬וממילא אין איום‬ ‫מסוים ומסוכן ברור ומובחן של האויב‪ ,‬קיימים איומים‬ ‫רבים‪ ,‬שכל אחד מהם עלול להפוך במהלך המלחמה‪ ,‬על‬ ‫פי התפתחות המבצעים‪ ,‬למאמץ הכרעה מסוכן ‪ -‬מרכז"‬ ‫כובד"‪ .‬ה"מעטים") אינס יכולים לפעול על פי עקרון‬ ‫הגמישות של מרכז הכובד‪ ,‬דוגמת ה"רבים"‪ .‬הם נאלצים‬

‫מקום מאמץ‬

‫ההתקפה‪,‬‬

‫ההכרעה‬

‫ואילו‬

‫ברמה‬

‫בקרב‪ ,‬ההגנה‬ ‫האסטרטגית ‪ -‬במלחמה‪ ,‬המתקפה חזקה מן המגננה‪.‬‬ ‫ו"מגננה"‬ ‫מתקפה""‬ ‫אופנסיבה()‬ ‫המושגים‬ ‫דפנסיבה()‬ ‫מתייחסים לצורת‬ ‫המלחמה ברמה‬ ‫המערכתית‪-‬אסטרטגית‪ ,‬ואילו המושגים התקפה""‬ ‫ו"הגנה"‬

‫מתייחסים‬

‫לצורת‬

‫הקרב ברמה‬

‫הטקטית‪.‬‬

‫במסגרת המתקפה‪ ,‬כמו גם במסגרת המגננה‪ ,‬משמשים‬ ‫בערבוביה‪ ,‬אלה לצד אלה‪ ,‬קרבות התקפה וקרבות הגנה‪.‬‬ ‫כאשר מתרחשת מתקפה‪ ,‬לא כל הקרבות שמנהל הצד‬ ‫התוקף הם קרבות התקפהו שהרי הצד המנהל מגננה‬ ‫אינו מסתפק בניהול קרבות הגנה שמגמתם לקדם את‬ ‫פני ההתקפות‪ ,‬אלא גם מנחית התקפות‪-‬נגד‬ ‫כדי לשבש‬ ‫את המתקפה נגדו‪ .‬הצד התוקף נאלץ איפוא לנהל לצד‬ ‫המבצעים ההתקפיים שלו גס קרבות הגנה‪ ,‬וזאת כדי‬ ‫לעמוד בפני התקפות‪-‬הנגד המונחתות עליו‪.‬‬ ‫כאשר צד אחד נמצא במתקפה‪ ,‬אזי הצד השני נמצא‬ ‫במגננה‪ .‬אין בדרך כלל מתקפה ישירה מול מתקפת האויב‬

‫באותה הזירה ‪ -‬המעבר למתקפה בעיצומה של מתקפת‬ ‫האויב מתרחש בזירה אחרת‪ ,‬או‪ ,‬במילים‬ ‫מתקפת‪-‬נגד היא על פי רוב עקיפה‪.‬‬

‫אחרות‪,‬‬

‫הלכהומעשה בישףהל‬

‫בישואל קדם המעשה להלכה‪ .‬בשנות ה‪ 30-‬הוציאו יצחק‬ ‫שדה‪ ,‬ואחריו אורד וינגייט‪ ,‬את המגינים אל מחוץ לגדר‪,‬‬ ‫אל מרחבי השטח‪ ,‬כדי להקדים את האויב ולהפתיעו‪.‬‬ ‫היישוב בארץ‪-‬‬ ‫במלחמת העולם השנייה התכונן אומנם‬ ‫שיגיעו לארץ‪-‬ישראל‪,‬‬ ‫ישראל למלחמה בגרמנים במקרה‬ ‫אך גם שלח עשרות אלפי לוחמים לחזיתות אפריקה‬ ‫ואירופה כדי לקדם את פניהם הרחק מגבולות הארץ‪.‬‬ ‫במלחמת העצמאות הכרענו את המלחמה רק כשעברנו‬ ‫ממגננה למתקפה‪ .‬מורשת זו של נטילת יוזמה ושל רוח‬ ‫התקפית השפיעה על דפוס ההתנהגות ההתקפי שסיגלנו‬ ‫לעצמנו מאז‪ ,‬מכורח הנסיבות ההיסטוריות‪.‬‬ ‫ההלכה ‪ -‬תורת הביטחון ‪ -‬נקבעה בתחילת שנות‬ ‫ה‪ ,50-‬בשחר ימיה של המדינה‪ ,‬וכמו המעשה גם היא‬ ‫נגזרה‪ ,‬כמובן‪ ,‬מן הניסיון וממורשת העבר‪ .‬במסגרת תורת‬ ‫הביטחון אימצנו לעצמנו אסטרטגיה של מתקפה‪ ,‬שנבעה‬ ‫מהשיקולים הבאים‪:‬‬ ‫מעטים מול רבים ‪-‬‬ ‫עדיין עם המעטים‪ ,‬אמר‪:‬‬

‫מאו‪-‬טסה‪-‬טונג‪ ,‬כאשר נמנה‬ ‫קחו" אחד מול עשרה‪ ,‬זו‬ ‫הטקטיקה‬

‫האסטרטגיה שלנו‪ .‬קחו עשרה מול אחד‪ ,‬זו‬ ‫שלנו"‪ .‬זו הייתה גם הברירה שלנו‪ .‬מושכל ראשון בתורת‬ ‫הלחימה שלנו היה איפוא החתירה הקבועה ליצור עליונות‬ ‫מקומית בנקורת ההכרעה על חשבון הגזרות האחרות‪.‬‬ ‫במצב של מעטים מול רבים הדבר ניתן להשגה רק‬ ‫במסגרת מתקפה כאסטרטגיית יסוד‪ .‬ברמה הלאומית‬

‫הדבר מתבטא בריכון הכוח בכלל‪ ,‬והכוח היבשתי בפרט‪,‬‬ ‫למתקפה בזירה חזית() אחת והיערכות למגננה בזירות‬ ‫אחרות‪.‬‬ ‫העדר עומק אסטרטגי ‪ -‬מגבלה בסיסית וו חייבה‬ ‫את ישראל לאמץ את העיקרון של העברת המלחמה‬ ‫לשטח האויב‪ ,‬במגמה להרחיק את הסכנה של כיבוש‬

‫יעדים ישראליים אסטרטגיים חיוניים מרד גימא‪ ,‬וכדי‬ ‫להימנע מן ההרס והנזקים שנגרמים במקום שבו‬ ‫מתחוללים הקרבות מאידך גיסא‪.‬‬ ‫יוזמה ‪ -‬מלחמה מקדימה ‪ -‬בנוסף לאימוץ עקדון‬ ‫המתקפה‪ ,‬גרסנו גם שיש להשתדל להנחית את המכה‬ ‫הראשונה כדי למנוע את הסכנות של התמודדות בשטחנו‬ ‫וכדי להקדים את האויב ולמנוע בעדו מלפתוח ראשון‬ ‫במתקפה‪ ,‬כך שאנחנו ניאלץ לנהל מגננה‪.‬‬ ‫מקדימה"‬ ‫היא‬ ‫שאלת הצידוק של מלחמה"‬ ‫חשובה‪,‬‬

‫שכן‬

‫הקונסנזוס‬

‫הלאומי תלוי בה‪ ,‬ויש לחנך‬

‫ולהסביר‬

‫את צדקתה בכלל‪ ,‬ובמקרה של ה"מעטים"‪ ,‬בפרט‪.‬‬ ‫המלחמה" המקדימה" אינה אלא מלחמה הכרחית‪,‬‬ ‫שנכפית עלינו‪ ,‬אלא שאנחנו מקדימים את האויב מבחינה‬ ‫טכנית בבחינת הקם" להורגך השכם להורגו"‪ .‬יוזמה כזו‬

‫צריך שתהא שנויה במחלוקת‪ .‬המלחמה" המונעת"‬ ‫לא‬ ‫היא ששנויה במחלוקת‪ ,‬שכן יש ט‪-‬ירה‪ .‬מלחמה כזאת‬ ‫מכוונת למנוע היווצרות של איום פוטנציאלי בעתיד‪ ,‬אשר‬ ‫אולי לא יתממש לעולם‪.‬‬ ‫הנוטים‬ ‫יש‬ ‫להשוות את‬ ‫ב‪1956-‬‬ ‫מערכת סיני‬ ‫למלחמת‬ ‫שלום" הגליל" ב‪ .1982-‬אין מקום‬

‫ש"‬

‫להשוואה בין שתי המלחמות‪ ,‬שכן‬ ‫מערכת סיני‪ ,‬גם אם לא הייתה‬ ‫בבחינת מלחמה" מקדימה" בעליל‪,‬‬ ‫הרי שאין כל ספק בכך‪ ,‬שהייתה זו‬ ‫הדעות‪,‬‬

‫לפחות מלחמה מונעת‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬חלוקות לגבי צדקתה של‬ ‫מלחמה מסוג זה‪ ,‬ויש כאלה‬ ‫המחייבים אותה‪ .‬אולם מלחמת‬ ‫שלום" הגליל" לא הייתה אפילו‬ ‫בבחינת מלחמה מונעת נגד איומים‬ ‫קיומיים‪-‬לאומיים‬ ‫מיידיים או‬ ‫פוטנציאליים‪.‬‬ ‫איכות מול כמות ‪ -‬תשובתנו‬ ‫לנחיתות ביחסי הכוחות הכלליים‬ ‫גיאוגרפיה‪ ),‬דמוגרפיה‪ ,‬כלכלה‪,‬‬ ‫בעלי‪-‬ם‪-‬ית(‪ ,‬היא הצבת איכות מול כמות‪ .‬הגשמת עקרון‬ ‫האיכות באה לידי ביטוי בתחומים רבים‪ ,‬ובתחום הצבאי‬ ‫בטיפוח‬

‫המודעות‬ ‫היא מתבטאת בראש ובראשונה‬ ‫ההתקפית‪ ,‬שכן בצורת קרב זו יכול היתרון הישראלי‬ ‫לבוא לידי ביטוי מרבי‪ .‬ההתקפה מחייבת יתר אומץ‬ ‫ומוטיבציה‪ ,‬יוזמה‪ ,‬גמישות וכושר אלתור‪ ,‬וכל אלה אינס‬ ‫אלא ביטויי איכות‪ .‬העליונות הכמותית הערבית היא זו‬ ‫שקבעה גם את התפיסה שלנו בדבר אופן ההכרעה‬ ‫בחרנו להתבסס על מלחמות" הכרעה"‬ ‫במלחמה‪.‬‬

‫באמצעות המתקפה ו"כוח המחץ" ‪ -‬הדרגים המסתערים‬ ‫מלחמות" שחיקה" באמצעות המגננה ז"כוח‬ ‫ ולא על‬‫העמידה" ‪ -‬המשאבים‪.‬‬ ‫מלחמה קצרה ‪ -‬הסכנה שהמעצמות תמנענה‬ ‫מאיתנו את פרי הניצחון כל אימת שידנו תהיה על‬ ‫העליונה ותגוננה על הערבים בגלל משקלם וחשיבותם‬ ‫במערכת הבינלאומית חייבה לנהל מלחמה קצרה ולהשיג‬ ‫הכרעה לפני שיהא סיפק בידי המעצמות לעצור בעדנו‪.‬‬ ‫שיקול זה‪ ,‬אף הוא מחייב שימוש במתקפה‪.‬‬ ‫ האסטרטגיה של התבססות על כוח"‬‫ארגון הכוח‬ ‫המחץ" והמתקפה גם קבעה את אופי הכוח ואת העדיפות‬

‫צחה' שדה‪ .‬מפקדו ההחשוו של‬ ‫חטיבת השיריון‬ ‫הפלמ"ח ומפקד‬

‫הרחשוה של צה"ל בדףגת חלוף‪.‬‬ ‫השיח חח המגינים חל מחוק לגדף‬ ‫שע‬ ‫י‪"4%‬‬ ‫‪"55‬‬

‫נ"‪4‬עבש‪4=4‬נ‪8‬ם‪4‬למ‪4‬‬

‫ישראל‬ ‫לגודינת‬ ‫יצל‬ ‫‪49‬‬

‫שףמו‪ .‬םח‪.50-‬‬ ‫טנדר‬ ‫סלח‪-‬םח‪-‬יחינ‪"13-‬‬ ‫במלחמת ס'‪.'1‬‬

‫זו הייתה מלחמת מנע‪ ,‬שבה‬ ‫ננקטה יוזמה התקפית‬

‫הביטחון‪.‬‬ ‫ובקיעיםניבעו‬ ‫בהקשר‬ ‫בתורת‬ ‫בבניין הסד"כ כדלהלן‪ :‬א( מודיעין ב( הכוח האווירין ג(התבלבלה‪,‬‬ ‫שהייתה‬ ‫ריחפה‬ ‫במצב‬ ‫הסכנה טמונה‬ ‫השריוון ד( הצנחנים חי"ר) מעולה(ן ה( כל האחרים‪ .‬הקיומילא עוד‬ ‫האויב‬ ‫ממש‬ ‫נמצא‬ ‫הימים‪,‬שבו‬ ‫למלחמת‬ ‫שקדם‬ ‫ששת‬ ‫האוכלוסייה‬ ‫מריכוזי‬ ‫ומהמתקנים‬ ‫תותחים‬ ‫בטווח‬ ‫בשער‪,‬‬ ‫המעשה‬ ‫החיוניים‬ ‫דקות‬ ‫ספורות‬ ‫שעותאושל‬ ‫נסיעהשל‬ ‫ובמרחק‬ ‫במבצעסעי‪,‬‬ ‫בבחינת‬ ‫שהיה‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫האסטרטגיים‬ ‫היעדים‬ ‫מונעת‪,‬‬ ‫מלחמה‬ ‫התחושה‬ ‫החיונייםשל‬ ‫ננקטה‪ ,‬מן‬ ‫התקפית‪.‬‬ ‫יוזמה‬ ‫המקדימה‬ ‫בציווי‬ ‫הייתה‪,‬‬ ‫כמובן‪,‬‬ ‫שאיןעודצורך המלחמה‬ ‫הקלסי‬ ‫היא‬ ‫הימים‬ ‫המודל והמתקפה‪,‬וכי‬ ‫ששת התגלמות‬ ‫מלחמת‬ ‫התברכנובכך‬ ‫המנוחהואל‬ ‫שהגענואל‬ ‫ביטוי‬ ‫במלחמהזובאלידי‬ ‫הביטחון‬ ‫להמתין‬ ‫יכולים‬ ‫שלנו‪.‬‬ ‫תורת‬ ‫של‬ ‫במגננה‬ ‫להרשות‬ ‫לעצמנו‬ ‫ואנחנו‬ ‫מכלול הנחלה‬ ‫ביטחון‬ ‫המונחים‬ ‫והשיקולים‬ ‫המרכיבים‬ ‫ביסודה‬ ‫לערבים‬ ‫ולהניח‬ ‫תורת‬ ‫של‬ ‫ראשונים‪.‬‬ ‫לתקוף‬ ‫המקדימה‪,‬‬ ‫הכיפורים‬ ‫מלחמתיום‬ ‫והעברת‬ ‫המתקפה‬ ‫המלחמה‬ ‫זו‪:‬‬ ‫מהרה‪,‬‬ ‫התבררעד‬ ‫המלחמה כשפרצה‬ ‫שחיקה(‬ ‫האויב‪,‬‬ ‫הערבים‬ ‫שטחושל הכרעתסערלא‪,‬‬ ‫לעומק‬ ‫הופתענו‬ ‫תקפו‪,‬ואנו‬ ‫הפתיחה‪,‬שבו‬ ‫מצב‬ ‫שבגלל‬ ‫למלחמתקיום‬ ‫קצרה‪.‬‬ ‫ומלחמה‬ ‫חרף‬ ‫הפכה‬ ‫המלחמה‬ ‫למגננה‪,‬‬ ‫ונערכנו‬ ‫הכיפורים‬ ‫הימים‬ ‫בין‬ ‫יום‬ ‫היה‬ ‫עדיין‬ ‫האויב‬ ‫אפילו‬ ‫האסטרטגי‪.‬‬ ‫למלחמת‬ ‫ששת‬ ‫מלחמת‬ ‫כאשר‬ ‫רחוק‪,‬‬ ‫שכל‪ -‬העומק‬ ‫אסטרטגי‬ ‫זכינו‬ ‫לשניות‪:‬‬ ‫האסטרטגיהפרידבינו וביןהיעדים‬ ‫אחד בעומק‬ ‫נקלענו מצד‬ ‫והעומק‬ ‫תלויים‬ ‫ושבלעדיוהיינו‬ ‫למצבים‬ ‫הקיומיים‬ ‫בהתרעה‬ ‫קשים‬ ‫האסטרטגיים‬ ‫נכספנולו‪,‬‬ ‫כד‬ ‫הגענו‬ ‫שלנו‪,‬‬ ‫המרחבית‪,‬‬ ‫האווירי‪,‬‬ ‫בחיפוי‬ ‫המודיעינית‪,‬‬ ‫המצריםהיו‬ ‫התעלהאם)כי‬ ‫במכונת ביותר‪.‬אףכי‬ ‫בהגנה‬ ‫בגדה‬ ‫בקרבת‬ ‫המקדימה‪,‬‬ ‫הגיוס‪,‬‬ ‫ובינם‪,‬‬ ‫בינינו‬ ‫מהירהמזרחית‬ ‫ובמעבר‬ ‫במלחמה‬ ‫מדברסיני‬ ‫במתקפה‬ ‫ושארם‬ ‫שלה(‪,‬כל‬ ‫חצץ‬ ‫א‪-‬שייח'‬ ‫השטחים‬ ‫שני‬ ‫האויב‪.‬‬ ‫שטחו‬ ‫שהסורים‬ ‫הייתה‬ ‫שנכבשו‬ ‫מצד‬ ‫לעומק של אבל‬ ‫נהדפו‬ ‫העובדה‬ ‫בידינו‪,‬ועלאף‬ ‫ב‪12-‬‬ ‫וכקלפים‬ ‫אסטרטגי‬ ‫החרמון( ‪-‬‬ ‫כעומק‬ ‫לשמשרק‬ ‫נועדו‬ ‫לא‬ ‫הסכמנו‬ ‫למעט)‬ ‫הסגול‬ ‫לצורכי אל‬ ‫מעברלקו‬ ‫כנכסים‬ ‫מיקוח‬ ‫בהדרגה‬ ‫להפסיק‬ ‫השביעי‬ ‫היום‬ ‫נתפסו‬ ‫מדיני‪.‬הם‬ ‫לאומייםבאוקטובר‬ ‫אותה‬ ‫למלחמה‪,‬‬ ‫‪,1973‬‬ ‫היהודי‪,‬‬ ‫המשאבים‬ ‫שחיקת‬ ‫הגשמת‬ ‫המסמליםאת‬ ‫העם‬ ‫מאווייושל‬ ‫התברר‬ ‫שלנו‪.‬‬ ‫בגללקצב‬ ‫הכרעה‬ ‫וככאלה בלא‬ ‫היה‬ ‫הציווי‬ ‫התעלה‪,‬‬ ‫הגנה‬ ‫הביטחון‬ ‫שפת‬ ‫חייבו נוקשה‪.‬‬ ‫הם‬ ‫המחץאיננו‬ ‫להגןעל‬ ‫כאשרכוח‬ ‫נכונה‪,‬‬ ‫שתורת‬ ‫שאכן‬ ‫כרם‪-‬שלום‬ ‫קוניטרה‪,‬‬ ‫לפני‬ ‫הייתה‬ ‫הימים‪,‬‬ ‫כאילו‬ ‫הקיום‬ ‫ששת ועל‬ ‫אפילו‬ ‫להיות‬ ‫כאשר‬ ‫נסכנה‪,‬‬ ‫עצם‬ ‫עומדלנו‪,‬‬ ‫עלול‬ ‫כפר‪-‬סאלד‪.‬‬ ‫המחשבה‬ ‫כאילוהיתהדןאו‬ ‫אסטרטגי‪.‬‬ ‫הצבאית יש‬ ‫ושהיא‬ ‫התברר‬ ‫עומק‬ ‫שהמגננההיאאסון‬

‫ע‪.‬‬ ‫ל"‬ ‫ש~י‪4‬‬ ‫המותרות‪ ,‬שיכולים להרשות לעצמם הרבים ולא המעטים‪.‬‬ ‫במלחמת שלום הגליל הושגה ההכרעה‬

‫‪-‬‬

‫ע‬

‫ד ד‬

‫הצבאית‬

‫באמצעות המתקפה‪.‬‬

‫ס'כום‬ ‫כל אחד מן התחומים באסטרטגיה ובתורת הביטחון נמר‬ ‫מן הערכאה הגבוהה יותר‪ :‬מטרות המלחמה נגזרות מן‬ ‫המטרות הלאומיות‪ ,‬האסטרטגיה ‪ -‬ממטרות המלחמה‬ ‫והטקטיקה ‪ -‬מן האסטרטגיה‪ .‬על תורת הלחימה ועל‬ ‫הטכנולוגיה הצבאית לתת מענה לדרישות הטקטיות‪,‬‬ ‫המערכתיות והאסטרטגיות ולהעמיד לרשותן את אמצעי‬ ‫והטכנולוגיה‬

‫הלחימה הטובים ביותר‪ ,‬פרי הישגי המדע‬ ‫המתקדמים ביותר‪ .‬אך אסור להגיע למצב שבו מטרות‬ ‫לטכנוקרטים‪,‬‬ ‫והאסטרטגיה יהיו כפופות‬ ‫המלחמה‬ ‫ולסלון‪-‬אסטרטגים‪,‬‬ ‫הרואים‬ ‫הטכניים‬ ‫כאמצעים‬ ‫את חזות‬ ‫הכול ואת תרופת הפלא לסוגיות הסבוכות‬ ‫מהאילוצים‬ ‫האנושיים‬ ‫הנובעות‬ ‫הדטרמיניסטיים‬ ‫והסובייקטיביים‪,‬‬ ‫האובייקטיביים‬

‫והמורכבות‬ ‫והפיזיים‪,‬‬

‫והאינדטרמיניסטיים‪ ,‬שמציבות בפנינו אמנות המלחמה‬ ‫והעוצמה הצבאית של האויב‪.‬‬ ‫כאשר משעבדים את הטקטיקה לטכניקה‪ ,‬את‬ ‫האסטרטגיה לטקטיקה‪ ,‬ואת המדיניות לאסטרטגיה ‪-‬‬ ‫מנצחים לעיתים בקרבות‪ ,‬אך מפסידים במלחמות‪ .‬אין‬ ‫אמות מידה אוניברסליות וקבועות המאפשרות להכריע‬ ‫בשאלת החוזק היחסי של המגננה והמתקפה‪ .‬כדאי שניתן‬ ‫את הדעת לאמיתות שהוכחו‪.‬‬ ‫כאשר אנחנו באים לחרוץ משפט על טיב המגננה‬ ‫והמתקפה ועל העליונות של אחת מהן‪ ,‬צריך להתייחס‬ ‫למתקפה ולמגננה על פי המציאות הקיומית של ישראל‬ ‫האסטרטגיים‬

‫טש מ‪ ."-‬סד ש"מלרמת‪-‬רגול‪.,‬‬ ‫ומתקפה(‪ ,‬על פניהאפשרות שלמגננה קצרה ביותר מרחמת ששת ה'מ'ם ה'ח‬ ‫*‬

‫מהיר למתקפת‪-‬נגד‪.‬‬ ‫ומעבר‬ ‫מלחמת שחיקה במגננה‪ .‬מאפשרות זו יש להיזהר‬

‫המגננה והמתקפה הן שני צדדים של‬ ‫המלחמה‪ ,‬שני היסודות הבסיסיים של ניהול המלחמה‪.‬‬

‫המצדדים במתקפה הוא זה‪ :‬מי שמצדד במתקפה בתנאים‬ ‫של ישראל רואה במגננה רע רע) מאוד( הכרחי‪ ,‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬מי שמדם‪ -‬בזכות המגננה‪ ,‬מאמין שגם כאשר יש‬ ‫אפשרות לבחור צריך להעדיף את המגננה‪ ,‬משוס שיש‬

‫את המכלול‪ .‬הן אינן בבחינת שני ניגודים‬ ‫ניגודים משלימים‪ ,‬שיוצרים את הסינתיזה‬ ‫סינתיזה כזאת בין מגננה ומתקפה אינה‬ ‫ם‪-‬מה‬ ‫ם‪-‬מה‬ ‫הטקטית או‬ ‫קיימת בדרך כלל‬

‫בה‬

‫יתרונות רבים‪,‬‬

‫ובמצבנו בפרט‪.‬‬ ‫אני גורס‪ ,‬כמובן‪ ,‬שאסור לבכר את המגננה‪ ,‬וצריך‬ ‫להשתדל לכלכל את צעדינו בסדר הקדימות הזה‪:‬‬ ‫*‬ ‫*‬

‫הימנעות ממלחמה‪.‬‬ ‫מלחמת הכרעה‪ .‬בקטיגוריה זו עדיפה האפשרות של‬ ‫מלחמה מקדימה ומתקפה או‪ ),‬לפחות‪ ,‬מכה מקדימה‬

‫הב'טחון שלנו‬

‫כמו מאש‪.‬‬

‫ולהביא בחשבון את כלל גורמי היסוד‬ ‫בזירה ואת ציוויי תורת הביטחון‪ .‬הנסיבות האסטרטגיות‬ ‫של ישראל מחייבות מתן קדימה למתקפה‪.‬‬ ‫ההבדל בין אלה המצדדים במגננה ובין אלה‬

‫והיא עדיפה על המתקפה בכלל‬

‫התגרמות המודר הקרסי שר תורת‬

‫מטבע‬

‫יחד הן מהוות‬ ‫קוטביים אלא‬ ‫של המלחמה‪.‬‬ ‫הכרחית ואינה‬ ‫המערכתית‪.‬‬

‫השאלה הרלוונטית לגבינו אינה השאלה התיאורטית‬ ‫בדבר צורת המלחמה החזקה יותר‪ ,‬אלא מה צורת‬ ‫המלחמה העדיפה בתנאים של ישראל‪ .‬התשובה לשאלה‬ ‫זו היא חד‪-‬משמעית‪ :‬המתקפה באוויר‪ ,‬ביבשה ובים‪.‬‬ ‫אמנות המלחמה אינה אוהבת קווים סטטיים וניהול‬ ‫מבצעים מתישים ולא מכריעיםן ועלינו‪ ,‬המעטים וחסרי‬ ‫העומק האסטרטגי‪ ,‬להיזהר בעניין הזה כפל כפליים‪.‬‬

‫ש‬ ‫שש=שנצש"נ'"~‬

‫יובל למדינה ישראל‬ ‫‪1‬ף~ע‬

‫עיצעושנ~]ב‬ ‫ט"ב‬ ‫חרורהתשט"ז‪,‬אוגוסט‪1956‬‬

‫בשנה שבה נכתה הסאסר עדיין הרבה צהל לפעול בלילה כדי לפעות את‬ ‫עצמו על נחישה( הבוסרית‪ .‬בשנים מאוחרות יותר‪ ,‬לאחר שהצבא הפר לעשיר‬ ‫ייתר בחוסר‪ ,‬הלה נסיגה ‪ bly~Jl‬הלילה בעת שלהסה‪ .‬מאגור זה ססבזר מדוע‬ ‫גם לצבאות גדולים ועשירים לא כדאי לזטת לוחמת לילה‬

‫לאמיתו של דבר לא זכה הנושא הפעלת" כוחות בלילה"‬ ‫לאותה מידת ליבון ודיון בספרות המקצועית של צבאות‬ ‫העולם שזכו לה‪ ,‬למשל‪ ,‬לוחמת הרים או אמנות המצור‪.‬‬ ‫אומנם ניכרת התעוררות בשנים האחרונות‪ ,‬והיא‪ ,‬כנראה‪,‬‬ ‫פרי הניסיונות אשר נרכשו במלחמת העולס השנייה‬

‫חיש מנגנו הקבע של‬ ‫ה"הגנה"(‪,)1948-1941‬‬ ‫במרחמתהכבמחות‬ ‫חפהד גדוד ‪,123‬‬ ‫סגן מפקדחטיבת מלוחים‪,‬‬ ‫מפרד מףחב חילת‬ ‫‪ ,,‬י‪=,1,1",,,9""",1' ,,, ,,‬‬

‫יע*יא"'‬ ‫ף‬

‫ש‬

‫ובמלחמת קוריאה‪ ,‬כי בהשוואה עם מלחמות קודמות‬ ‫הרבו בשתי מלחמות אלו להפעיל בלילה כוחות צבא‬ ‫סדירים וגלתי סדירים‪.‬‬ ‫אבל בדרך כלל נוטים למעט בהתעמקות בבעיית‬ ‫לוחמת הלילה‪ ,‬כאילו אין בה צורך‪ .‬גישה זו מתמיהה‬ ‫ביותר‪ .‬יש שתצליח לעקוף יער או להימנע ממצור על עיר‬ ‫ולחפש פתרון אחר‪ ,‬אבל אין להתחמק מן הלילה‪ ,‬שהוא‬ ‫תופעה קבעה‪ ,‬יום‪-‬יומית‪,‬‬ ‫ועליך לדעת איך לפעול בו‪.‬‬ ‫תשומת‪-‬הלב המעטה המופנית בספרות הצבאית‬ ‫העולמית לדיון בלוחמת‪-‬הלילה משקפת למעשה את גישת‬ ‫רוב צבאות העולס לסוג לוחמה זה‪.‬‬ ‫אומנם ישנן עוד לוחמות אשר לא זכו לטיפול נרחב‪,‬‬ ‫ובכל זאת יש להתייחס ללוחמת הלילה יחס מיוחד‪ ,‬כי‬ ‫לא כל צבא חייב ללמוד לוחמה בתנאים ארקטיים או‬ ‫לוחמת מדם‪ ,-‬אבל כל צבא צריך לדעת איך לפעול בלילה‪.‬‬ ‫נבחן כעת מהן התכונות האופייניות של הלילה‪ ,‬ונבין‬ ‫מהן ההגבלות להפעלת הצבא בלילה‪ .‬מתוך ניתוח זה‬ ‫נוכל גם להוציא מסקנות איזה גוף צבאי מסוגל לפעול‬ ‫בלילה‪ ,‬ואיזה איננו מסוגל‪ ,‬ואולי נבין מתוך כך את סיבת‬ ‫היסוסם של רוב הצבאות להקדיש תשומת‪-‬לב יתרה‬ ‫ללוחמת הלילה‪.‬‬

‫התכונה האופיינית ביותר ללילה היא החושך‪ ,‬וכל‬ ‫המגבלות נובעות משוני זה בתנאי האור‪ .‬בלילה קשה‬ ‫לראות; מכאן ששליטתו הישירה של המפקד באנשיו‬ ‫מוגבלת‪ ,‬קשה להתמצא‪ ,‬וקשה לשמור על הכיוון ולאתר‬ ‫את היעד‪ .‬יש משוס קושי מיוחד להניע גוף צבא גדול‬ ‫בלילה‪ ,‬לשמור על מגנהו ולתמרן בו‪.‬‬ ‫גם במסיבות אחרות‪ ,‬כגון בשטח מבותר מאוד‪,‬‬ ‫ביערות‪ ,‬בשטח בנוי או בשעת ערפל שולטים תנאים‬ ‫דומים‪ ,‬ואין לקבוע מראש היכן השפעת מגבלות אלו‬ ‫חזקה יותר‪ ,‬כי כשם שיש הורש דליל צר) היקף‪ ,‬יש לילה‬ ‫בהיר וקצר‪ ,‬ולעומתו יש ערפל סמיך ובדומה לו ליל חושך‬ ‫מוחלט‪.‬‬ ‫נניח‬ ‫הנחה‬

‫ אשר נוכיחנה להלן ‪ -‬שכל צבא‪,‬‬‫אשר סבל מאוד מהמגבלות הנובעות מתכונות הלילה‬ ‫הקבועות‪ ,‬נמנע ‪ -‬ככל שהיה ביכולתו ‪ -‬מלהילחם בו‪.‬‬ ‫אם קשה להפעיל גוף צבא גדול בלילה‪ ,‬לשמור על‬ ‫מבנהו ולתמרן בו‪ ,‬הרי נבין‪ ,‬שכל צבא‪ ,‬אשר מבנהו מבנה‬ ‫קשיח ‪ -‬יהיה זה פאלנקס או מבנה קווי או מבנה אחר‬ ‫ הפסיק את לחימתו עם רדת החשיכה‪ .‬כל זמן שלא‬‫הייתה אפשרות לשלוט בגוף צבא גדול שליטה מרכזית‬ ‫בלילה‪ ,‬וכל זמן שעדיין לא היו מפקדי משנה מוכשרים‬ ‫ורשאים לפעול ביוזמתם שלהם ‪ -‬מן הנמנע היה להפעיל‬ ‫צבא גדול בלילה‪ .‬האביר‪ ,‬אשר במשך תקופה ממושכת‬ ‫היה שליט בשדה הקרב בעדיפותו החומרית‪ ,‬לא יכול‬ ‫להילחם בלילה ‪ -‬ויש דמיון מה בינו לבין הטנק בימינו‬ ‫‪ -‬אף שמלחמתו לא הייתה לחימה בגוף גדול וקשיח כי‬

‫אם ערבוביית דו‪-‬קרבות רבים‪.‬‬ ‫ואומנם ההיסטוריה מלמדת שהצבאות המפותחים‬ ‫‪ -‬צבאות אשר היו מאורגנים במבנים קבועים לפי כללי‬

‫האלפים‪ ,‬הסבו לו אבדות כבדות‪ ,‬ובערב‪ ,‬כדבר של קבע‪,‬‬ ‫חזרו לכפריהם‪ ,‬כי ידעו שצבאו של חניבעל‪ ,‬ככל צבא‬ ‫הגון‪ ,‬בונה לו מחנה לילה מבוצר‪ .‬אז שיגר חניבעל חיילים‪,‬‬

‫ההתפתחות" המודרנית" של אותה תקופה ‪ -‬לחמו‬ ‫בשעות האור בלבד‪ .‬ואף בשעות דחק‪ ,‬כאשר רצוי היה‬ ‫ בשל הצורך לחסוך זמן ‪ -‬לא לחכות ליום המחרת‪,‬‬‫העדיפו להימנע מפעולות‬

‫שהתפזרו לאורך קו הצעידה של יום המחרת בצורת‬ ‫מזקפים דווקא בלילה‪ ,‬וכאשר חזרו הגלים בבוקר‬ ‫להמשיך בהטרדותיהם‪ ,‬כם‪ -‬היו המארבים תפוסים בידי‬

‫הלחימה בלילה‪ .‬וכאן תינתן‬ ‫צבא‬

‫דוגמא אחת בלבד‪:‬‬ ‫הצלבנים התקדם בשנת ‪1187‬‬ ‫המוסלמי‪,‬‬ ‫לקראת הצבא‬ ‫א‪-‬‬ ‫שהיה בפיקודו של צלאח‬ ‫לעמ‪-‬‬ ‫דין‪ .‬צבא הצלבנים נע‬ ‫טבריה והותקף קשה לרגלי‬ ‫הרי טורען‪ .‬היה עליו להגיע‬ ‫מהר למועדתו‪ ,‬בעיקר בשל‬ ‫המחסור במים‪ ,‬ואילו המשיך‬ ‫את מסעו בלילה‪ ,‬ודאי היו‬ ‫סיכוייו להגיע וכוחו איתו‬ ‫גדולים יותר‪ .‬אבל עם רדת‬ ‫הצלבנים‬ ‫הלילה הסתגרו‬ ‫במחנה שדה‪ ,‬כי לא היו‬ ‫ולהילחם‬ ‫מסוגלים לנוע‬ ‫בחושך‪ .‬השהיה זו התישה את‬ ‫כוחם עוד יותר‪ ,‬וצבאם‬ ‫הושמד למחרת היום על ידי‬ ‫אויביהם‬

‫הזריזים‬

‫‪-‬‬

‫ה"‬

‫וקלי‬

‫התנועה‪ .‬ניתן לומר שרמת‬ ‫אשר‬ ‫הקנו לצבא המפותח את‬ ‫הארגון והעדיפות בחומר‪,‬‬ ‫יתרונו לאור היום‪ ,‬היו בעוכריו בשעות הלילה‪.‬‬ ‫אבל יש דוגמאות לרוב ‪ -‬ומכל התקופות ‪-‬‬ ‫שצבאות‪ ,‬אשר להם העדיפות בחומר‪ ,‬ואשר היססו‬ ‫להילחם בלילה‪ ,‬ניצלוהו להנעת כוחותיהם כדי להשיג‬ ‫יתרון טקטי להמשך הקרב למחרת היום או כדי להופיע‬ ‫מורסיליס‬

‫במקום בלתי צפוי תוך ניצול גורם ההפתעה‪.‬‬ ‫השני‪ ,‬שליט ממלכת החיתים משנת ‪ 1334‬עד שנת ‪1306‬‬ ‫לפני הספירה‪ ,‬מספר כיצד חשש שיריבו החלש ממנו יסרב‬ ‫להתייצב לקרב‪ ,‬ולכן צעד והתרחק ממנו ביום‪ ,‬ובלילה‬ ‫שינה את כיוונו ובמסע מזורז השיג את יריבו בבוקר‬ ‫וניצח אותו‪ .‬אילו" ראוני משמרותיו הקדמיים‪ ,‬היה‬ ‫פיטגטליס מתחמק ממני" ‪ -‬אמר מורסיליס‪.‬‬ ‫ידוע מסע הלילה של הפרסים‪ ,‬אשר בשנת ‪ 80‬לפני‬ ‫הספירה עקפו בלילה את היוונים‪ ,‬שהתבצרו בפקודתו‬ ‫של ליאונידס במיצר תרמופילי‪ ,‬ועם שחר גלשו מן ההרים‬ ‫בעורף המערך היווני‪ .‬בעת מסעו של חניבעל‬ ‫בשנת) ‪ 218‬לפני הספירה( התייצבו הגלים‬

‫לאיטליה‬ ‫במעברי‬

‫הפונים‪ .‬כך נהגו עד לזמן החדש כפי שמוכיח‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫מסע ההתקרבות הלילי הבלתי מופרע של פרידריך השני‬ ‫לעבר לויטן בשנת ‪.1757‬‬ ‫בכל המקריס האלה ניצל את הלילה צבא אשר נהנה‬ ‫מעדיפות בחומר‪ .‬צבא זה הניע כוחות בלילה ‪ -‬בלי‬ ‫לחשוש כלל להיתקלות בכוחות אויב ‪ -‬כדי להשיג יתרון‬ ‫טקטי‪ .‬כל צד הניח שיריבו יסתגר בלילה במחנהו‪ .‬פטרולי‬ ‫סיור לא הופעלו‪ ,‬והמודיעין חיפש מקורות הספקה ולא‬ ‫עקב אחרי תנועות האויב‪ .‬לסוג זה של ניצול הלילה יש‬ ‫לצרף פעולות כמסע הלילה של הגדוד הראשון של‬ ‫הרינג'רס האמריקניים לעבר אל‪-‬גיטאר בטוניסיה‪ ,‬אשר‬

‫תואר ברוב מתח על‪-‬ידי קפטן אינגרסול‪ ,‬תנועות השריון‬ ‫הליליות הגדולות במדבר המערבי במלחמת העולם‬ ‫השנייה וכן את העברת הכוחות לנגב דרך קווי המצרים‬

‫במלחמת השחרור‪.‬‬ ‫ציינו כבר‪ ,‬שהצבאות המפותחים נמנעו מלהפעיל‬ ‫את כוחותיהם בלילה‪ .‬יש להוסיף שאף לא היה צורך‬ ‫בזה‪ ,‬כי בדרך כלל הספיקו שעות היום כדי לגמור" את‬

‫נ"‪)4‬ע=ע)‪4‬נא)‪;4,4‬ש‬ ‫יבל‬

‫להעדינה‬ ‫‪5 3‬‬

‫שרא'‬

‫המלאכה"; המנצח נשאר בשדה הקרב‪ ,‬והמנוצח נטש‬ ‫אותו‪ .‬כך היו פני הדמיים עד ימי נפוליאון‪ ,‬ואם ספרי‬ ‫ההיסטוריה מציינים שקרב זה או אחר נמשך כמה ימים‪,‬‬ ‫הרי זה נכון רק באופן כללי‪ .‬קרב העמים ליד לייפציג ‪-‬‬ ‫קרב גדול אף בממדים שלנו‪ ,‬כי לצידו של נפוליאזן היו‬ ‫‪ 200,000‬חיילים עם ‪ 700‬תותחים‪ ,‬ולצידן של בעלות‬ ‫הברית היו ‪ 300,000‬חיילים עם ‪ 1,000‬תותחים ‪ -‬נמשך‬ ‫מ‪ 16-‬ועד ‪ 18‬באוקטובר ‪ .1813‬אבל למעשה לחמו ביום‬ ‫הראשון‪ ,‬ביום השני התארגנו‪ ,‬ורק ביום השלישי חידשו‬ ‫את הלחימה ללא ניצול הלילות‪ .‬ואין פלא בדבר‪ .‬יכולת‬ ‫המפקד עדיין לא איפשרה הפעלת כל הכוחות בבת אחת‪.‬‬ ‫כן אי אפשר היה לספק את צורכי כל הצבא במקום‬ ‫אחד או לרכז אותו ולהעבירו ממקום למקום במהירות‬ ‫הרצויה‪ .‬ולבסוף‪ ,‬הטווח הקצר של כלי הנשק והספקת‬ ‫התחמושת המצומצמת הגבילו אף הם את משך הלחימה‬ ‫ואת היקפה‪.‬‬ ‫מצאנו איפוא שתי סיבות אשר בגללן נמנעו הצבאות‬ ‫המפותחים מללחום בלילה‪:‬‬ ‫א( המבנה הקשיח‪ ,‬חוסר פיקוד נמוך ויכולת מוגבלת‬ ‫לנצל את אמצעי האש‪.‬‬ ‫בלילה‬ ‫להילחם‬ ‫בגלל המשך הקצר‬ ‫ב( חוסר הצורך‬ ‫של הקרב‪ .‬בימי האבסולוטיזם נוסף לסיבות אלו חוסר‬ ‫הרצון להילחם או לנוע בלילה בגלל החשש לעריקה‬ ‫המונית של החיילים‪ ,‬אשר ברובם שירתו בכפייה‪.‬‬ ‫כל הסיבות הללו אין להן ולא כלום עם העמים‬ ‫הפרימיטיביים‪ ,‬נחותי הארגון והרמה החומרית‪ .‬מבנם‬ ‫וציודם לא היה מסורבל‪ ,‬ובוודאי שלא לחמו מתוך כפייה‪.‬‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬לרוב גם הם לא נלחמו בלילה‪ ,‬אלא נחו או‬ ‫נעו כדי להגיע ביום לשטח נוח להם‪ .‬העמים‬ ‫הפרימיטיביים והעמים נחותי הרמה הצבאית ידעו‬ ‫שהאויב‪ ,‬העדיף מהם בחומר‪ ,‬מסתגר בלילה במחנה‪ ,‬ואין‬ ‫סיכוי רב להדבירו שם‪ ,‬וזוהי אחת הסיבות לכך שלא‬ ‫לחמו בלילה‪ .‬אציין כאן שתי דוגמאות של הפעלת כוחות‬ ‫נחותים בלילה מול אויב עדיף ברמת פיתוח צבאי‪ :‬התקפת‬ ‫הלילה של גדעון על מחנה מדיין והתקפת הגלים בשנת‬ ‫‪ 380‬לפני הספירה על הקפיטול ברומי‪ ,‬אשר הפתיעה את‬ ‫חיל המצב בשנתו‪ ,‬ואשר כמעט השיגה את מטרתה‪ .‬אבל‪,‬‬ ‫כאמור‪ ,‬היו אלה מקרים בודדים‪.‬‬ ‫במאה ה‪ 19-‬פחתה השפעת הגורמים אשר מנעו את‬ ‫ניצול הלילה‪ .‬פיתוח כלי‪-‬הנשק הביא לידי גמישות‬ ‫המבנים‪ ,‬וגדלו אחריותו של המפקד הנמוך ועצמאותו‪.‬‬ ‫הטלגרף איפשר שליטה על גופים גדולים ומרוחקים זה‬ ‫מזה‪ ,‬וברכבת ניתן להעביר ולרכז גייסות ואספקה במידה‬ ‫אשר לא שיערוה קודם לכן‪ .‬הצבאות היו עכשיו צבאות‬ ‫לאומיים‪ ,‬ולכן פג גם החשש לעריקה המונית‪ .‬ובכל זאת‬ ‫עדיין שולט ההרגל‪ ,‬ועם רדת השמש נפסקות בדרך כלל‬

‫פעולות האיבה‪ .‬כך היה הדבר במלחמת קרים‪ ,‬במלחמת‬ ‫האזרחים בארצות‪-‬הברית ובמלחמות האירופיות בין‬ ‫ו‪.1871-‬‬ ‫השנים ‪1859‬‬ ‫מעניין שגם במלחמות הקולוניאליות הרבות‪ ,‬שבהן‬ ‫נפגש תמיד כוח עדיף בחומר בכוח נחות ממנו‪ ,‬התנהלה‬ ‫הלחימה כמעט אך ורק בשעות היום‪.‬‬ ‫יש להתעכב על מלחמה שיש לנו עניין מיוחד בה‬ ‫בגלל יחסי הכוחות אשר שררו בה ‪ -‬והיא מלחמת‬ ‫הבורים‪ .‬העדיפות בחומר ובכמות עברה באופן מכריע‬ ‫לצד האנגלים זמן קצר אחרי התחלת הקרבות‪ .‬ומזעזע‬ ‫תיאור השלבים הסופיים‪ ,‬כשאנשי קומנדו בוריים‪ ,‬לבושי‬ ‫שקים‪ ,‬מזדנבים אחרי שדרות הבריטים כדי לאסוף‬ ‫כדורים אשר נשרו מאשפות החיילים‪ .‬בלקח הרב אשר‬ ‫הפיקו הבריטים ממלחמה זו הם מציינים בעיקר את‬ ‫הצורך לאמן את החיילים בשדאות ולהעלות את כושר‬ ‫הקליעה ‪ -‬כי בשניים אלה הצטיינו הבורים‪ ,‬אבל אין‬ ‫בו רמז לפעילות בלילה‪ .‬ואומנם כן הדם‪ - -‬גם במלחמה‬ ‫זו לא לחמו בלילה‪ .‬בספרו קומנדו"" מתאר דניס רייץ‬ ‫מסעות לילה רבים‪ ,‬אבל כמעט אין בו זכר לפעולות לילה‪.‬‬ ‫נמצא בו תיאור אחד של פשיטה בריטית על עמדת‬ ‫תותחים בורית‪ ,‬נמצא תיאור על שינה מתוקה בשעת‬ ‫שמירת לילה בקרבת האויב‪ ,‬אבל לא נמצא אף תיאור‬ ‫אחד על התקפת לילה של הבורים עצמם‪.‬‬ ‫אין ספק שלבוריס נשקפו הצלחות רבות יותר אילו‬ ‫ניצלו את ניידותם הגדולה לפעולות לילה‪ .‬ואולי גם לא‬ ‫סיכוייהם להצלחה אילו‬ ‫העלו בדעתם מה מרובים‬ ‫השכילו לנצל את הלילה ללחימה‪ .‬ביטחונם בעליונותם‬ ‫כקלעים וכאנשי שדה הוא שמנע מהם‪ ,‬כנראה‪ ,‬ראיית‬ ‫אפשרות זו‪ ,‬כי בלילה לא היה בא לידי ביטוי כושרם‬ ‫המופלג בקליעה‪ ,‬בתפיסת עמדות ובהסוואה‪ .‬אבל גם‬ ‫הבריטים‪ ,‬אשר להם העדיפות בכמות ובחומר‪ ,‬לא ניצלו‬ ‫ריין מזכיר לא פעם שרק תודות לחשכה‬

‫את הלילה‪.‬‬ ‫ניצל הקומנדו‬

‫מהשמדה גמורה‪ .‬עם השתרר החושך‬ ‫הפסיקו הבריטים את הרדיפה‪ ,‬ושני הצדדים שכבו לישון‪.‬‬ ‫השינוי ביחס זה ללילה התחיל באיטיות ובמידה‬

‫מצומצמת במלחמת העולם הראשונה‪ .‬כאשר נבחנו‬ ‫שיטות שונות כדי להתגבר על הקיפאון במלחמת‬ ‫החפירות‪ ,‬שבה שלטה מכונת הירייה שלטון מוחלט‪,‬‬ ‫תירגמו הגרמנים מחשבתו של קצין צרפתי לשפת‬ ‫המציאות‪ - rrStosstrupprrn :‬יחידת‪-‬הסער שהיא צוות‬ ‫קרב קטן ומובחר ‪ -‬מסתנן וחודר בעיקר בשעות הלילה‬ ‫לתוך מערך האויב ויוצר בסיסי מוצא להמשך ההתקפה‬ ‫בכוח גדול יותר למחרת היום‪ .‬צוות קרב זה אינו רוצה‬ ‫להתגם‪ "-‬על הלילה"‪ ,‬הוא רוצה לנצל את תנאיו כדי‬ ‫לבטל את עדיפותו של האויב בחומר ובמספר‪ .‬כל אחד‬ ‫ואחד מאומן בעבודת צוות‪ ,‬בהתמצאות ובקרב מגע‪ .‬רומל‪,‬‬

‫בספרו חיל" רגלים תוקף"‪ ,‬מוסר‬ ‫מראשית השימוש בשיטה זו‪ .‬אבל בהשתמשם בשיטה זו‬ ‫לא סטו הגרמנים מהעיקרון של הפעלת עיקר המכה ביום‪,‬‬ ‫כי כלי‪-‬נשק אדירי השפעה ‪ -‬כגון התותחים‪ ,‬הטנקים‬ ‫והמטוסים ‪ -‬ערכם מועט היה בשעות החושך‪.‬‬ ‫תיאורים‬

‫טובים‬

‫במלחמת העולם השנייה רבו המקרים שבהם‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫אותו צד אשר‬ ‫הופעלו כוחות גדולים בלילה‪ ,‬גם‬ ‫נהנה מעדיפות בחומר‪ .‬כדוגמא מפורסמת ביותר אציין‬ ‫את פתיחת הקרב ליד עלמיין‪ .‬עיון בספרו של מייג'ור‬ ‫גנרל קיפנברגר יעמיד את הקורא על קשיי הביצוע‪ ,‬חוסר‬ ‫ההתמצאות ואי הידיעה‪ .‬המפקד לא ידע היכן גדודי‬ ‫חטיבתו‪ ,‬אף שהחטיבה פעלה בגזרה צרה ומוגדרת‪ .‬אבל‬ ‫בלילה פעלו לרוב כוחות מיוחדים‪ ,‬כגון צנחנים‪ ,‬אנשי‬

‫עקשנית‪ .‬קצין גרמני מתאר כמה קשים היו הקרבות עם‬ ‫הפרטיזנים באלבניה ומוסיף כי רק בלילה אפשר היה‬ ‫להתארגן ולהחליף כוח‪ ,‬כי גם האויב הפסיק את הלחימה‬ ‫בלילה‪ .‬והלא פרטיזנים אלה‪ ,‬בגלל נחיתותם החומרית‪,‬‬ ‫פעלו עד עתה כמעט רק בלילה‪ .‬אין ספק שאילו התמידו‬

‫בפעולת לילה‪ ,‬שבה היו מאומנים‪ ,‬גס בשעה שכוחם בנשק‬ ‫ובציוד לא נפל מכוח יריביהם תשושי הכוח וירודי המורל‪,‬‬ ‫היו הישגיהם עולים לאין ערוך על אלה שהשיגו‪ .‬אך ברגע‬ ‫שרכשו תותחים‪ ,‬טנקים ומטוסים בכמויות ניכרות‪ ,‬אף‬ ‫כי השימוש בכלי‪-‬נשק אלה בלילה מוגבל הוא‪ ,‬נטשו אורח‬ ‫לחימה זה שבו לחמו וניצחו‪.‬‬ ‫מלחמת קוריאה מלמדת שהוויתור על לוחמת לילה‬ ‫מצד הכוח אשר נהנה מעדיפות בחומר ‪ -‬האמריקנים‬

‫צבאות פרטיזניים אלה מיהרו ונטשו גם הם את‬ ‫ניצול הלילה ‪ -‬לרוב ברגע שראו את עצמם חזקים‪,‬‬ ‫מצוידים ומאומנים די צורכם להתמודד עם מדכא ארצם‬

‫ איפשר לכוח הנחות בחומר ליטול לידיו שוב ושוב את‬‫היוזמה על‪-‬ידי הנחתת התקפות לילה‪ .‬לא אי יכולת היא‬ ‫שמנעה מהאמריקנים להילחם בלילה‪ .‬איש לא יחלוק‬ ‫על כך שחיילי הצי של ארצות‪-‬הברית הס מן המעולים‬ ‫בגייסות העולם כולו‪ .‬אימונם המצוין ועוז רוחם היו לשם‬

‫בקרב יום‪ .‬כאשר נכנעו רומניה ובולגריה‪ ,‬נסוגו הגרמנים‬ ‫מאזורים נרחבים של הבלקן וניהלו מלחמת השהיה‬

‫דבר‪ ,‬ואף המבנה של שלוש חוליות בכיתה מתאים ביותר‬ ‫ללחימה בשטח סגור ובלילה‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬מי שמעיין בספרו‬

‫קומנדו‪ ,‬ובראש‬

‫ובראשונה תנועות השחרור‬

‫בארצות‬

‫המשועבדות‪.‬‬

‫ש‬

‫ש~ננושנוששנ‬ ‫יובל למדינה ישראל‬ ‫‪55‬‬

‫המצוין של מייג'ור אנדרו גיר על היילי הצי בקוריאה‬ ‫ייתקל מדי פעם בתיאור שגרתי‪ :‬ניראמ"ה‪ "0‬תוקפים‬ ‫מתבססים ומחכים להתקפת‪-‬‬ ‫וכובשים ביום‪ ,‬ועם ערב‬ ‫הנגד הבדאית של הסינים ושל הקוריאנים‪ .‬לא תמצא‬ ‫אף דוגמא אחת שבה עם‪-‬ו חיילי הצי לפעולה יזומה‬ ‫תוקפנית בלילה‪ .‬לכל היותר הפעילו כוחות כדי להשיג‬ ‫מטרה הגנתית‪ ,‬כגון הנחתת התקפת‪-‬נגד מקומית או מסע‬ ‫התקרבות בלילה כדי לחלץ כוח ממצור‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬כאשר‬ ‫הכוח הנצור פורץ לו דרך טבעת המצור‪ ,‬הוא עושה זאת‬ ‫לאור היום ולא בחסות הלילה‪ ,‬ובערב הוא עוצר‪ ,‬מתבסס‬ ‫ומחכה להתקפת הסינים הרודפים‪.‬‬ ‫חיילי הצי דרשו סיוע אווירי וידעו שבתוך שבע דקות‬ ‫תיפולנה פצצות הנפאלם על עמדות האויב‪ .‬הם ידעו‬ ‫שכמעט אין הגבלה באש נגד סוללתית העומדת לרשותם‪,‬‬ ‫והם התרגלו לא להילחם בלי עדיפות מכרעת זו בחומר‪.‬‬ ‫השתעבדות"" זו לעדיפות בחומר מצד האמריקנים היא‬ ‫שגרמה לוויתור מראש על כל יוזמה בלילה‪ .‬וכך ניתנה‬ ‫לסינים ולקוריאנים הזדמנות לשוב ולבטל את הישגי‬ ‫האמריקנים על ידי התקפות בלילות‪ .‬אך אין ספק בכך‪,‬‬ ‫שאילו רצו חיילי הצי להתמודד עם הסינים גם בלוחמת‬ ‫לילה‪ ,‬היו עומדים בה בשל רמתם הגבוהה בכושר לחימה‪.‬‬ ‫ראינו שרוב הצבאות בכל התקופות העדיפו את‬ ‫הלחימה ביום על לוחמת הלילה וראו בזו האחרונה יוצאת‬ ‫דופן‪ .‬רק הכוחות היהודיים בארץ‪-‬ישראל מצטיינים‬ ‫בגישה אחרת לעניין‪ .‬דבקותם בלוחמת הלילה היא‬ ‫תוצאה טבעית מן המסיבות שבהן התפתח וצמח הכוח‬ ‫העברי‪ :‬המחתרת ו"משחק‬ ‫המחבואים" עם השלטון‬ ‫מקרית‪,‬‬ ‫גישה‬ ‫שבמרוצת‬ ‫הבריטי‪ .‬בתחילה הייתה זאת‬ ‫הזמן התגבשה לגישה שבהכרח בתקופת הפו"ש ווינגייט‪.‬‬

‫מאפשרים כינון כלי‪-‬נשק בעזרת קרן אור ישיר או בעזרת‬ ‫אינפרה‪-‬אדום עוזר לקליעה‬ ‫הגברת אור הירח‪ ,‬אור‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫חיל‬ ‫הקשר‬ ‫בטווחים קצרים‪ ,‬ולאחרונה פותח‬ ‫האמריקני אפילו מכשיר מכ"ם בגודל כדור גולף כדי לסייע‬ ‫ליחידות חי"ר קטנות בגילוי אויב בלילה‪.‬‬ ‫שתי השיטות טובות הן ומאפשרות לוחמת לילה‬ ‫יעילה ביותר; אבל החשוב מכל ללוחם הוא לא להתגבר‬ ‫על הלילה‪ ,‬אלא להסתגל אליו ולנצל את תנאיו בצורה‬ ‫הנאותה ביותר‪ .‬לשם כך יש לאמן את החייל בלוחמת‬ ‫לילה‪ ,‬ויותר מכול ‪ -‬להרגילו ללילה‪ .‬בכל צבא‪ ,‬גם בצבא‬ ‫העני והדל ביותר‪ ,‬ניתן לעשות את שני הדברים האלה‪,‬‬ ‫וערכם רב יותר מערכו של כל מכשיר הרוצה להפוך לילה‬ ‫ליום‪ .‬בלוחמת לילה ובהרגל ללילה אפשר להגיע לרמה‬ ‫כזו‪ ,‬שהחייל ירגיש" את עצמו בבית" בשעות החושך לא‬ ‫פחות מאשר בשעות האור‪ .‬אחרי תקופה ממושכת של‬ ‫פעולות בלילה ודאי הש כל חייל אי פעם את ההרגשה‬ ‫המוזרה של להיות" חשוף ומגולה לעין כול" כאשר ייצא‬ ‫לשדה ביום‪.‬‬ ‫בארגונם של הגייסות‬ ‫ובהכשרתם‬ ‫המהירה לפעולות לילה יש לכלול אימון ותרגול אלה‬ ‫ללא כל שהייה יתרה‪ .‬כאשר בשנת נ‪ 149‬צנחו הגרמנים‬ ‫להפעלתם‬

‫על האי כרתים‪ ,‬הייתה הצלחתם תלויה בזה שיתמידו‬ ‫להחזיק בשדה‪-‬התעופה מלמה‪ ,‬שנכבש על‪-‬ידם בראשית‬ ‫הפלישה‪ ,‬ואשר דרכו קיבלו תגבורות‪ .‬ביום הרחיבו את‬ ‫הישגיהם‪ ,‬כי להילחם‬

‫ראש הגשר‪ ,‬ובלילה ביססו את‬ ‫בלילה היססו גם הם‪ .‬כאמצעי אחרון לזרוק את הפולשים‬ ‫לים הנחיתו הניו‪-‬זילנדים ‪ -‬אחרי התלבטויות והרהורי‬ ‫לב רבים ‪ -‬התקפת לילה על שדה‪-‬תעופה זה‪ .‬אבל ארגון‬ ‫הכוחות להתקפה כזו‪ ,‬שהניו‪-‬זילנדים לא היו מאומנים‬ ‫ורגילים בה די הצורך‪ ,‬נמשך זמן כה רב‪ ,‬שההתקפה באה‬

‫לא בגלל נחיתות בחומר פעלנו אז בלילה‪ ,‬אלא בגלל‬ ‫להפעיל יוזמה רב‪-‬גונית‬ ‫רצוננו לשלוט בגורם ההפתעה‪,‬‬ ‫בלילה‬ ‫מתוך‬ ‫ולחסוך דם‪ .‬בזמן המאבק הוספנו לפעול‬

‫באיחור זמן‪ ,‬וסופה כישלון‪ .‬כרתים נפלה בידי הגרמנים‪.‬‬ ‫חובה נוספת היא לאמן את הצבא ליוזמה בלילה‪.‬‬

‫הכרח‪ ,‬כי לא היה כל סיכוי ללוחמת יום מול אויב עדיף‬ ‫בכול‪ .‬ושוב‪ ,‬במלחמת השחרור נהגנו לפתוח בפעולות‬ ‫יזומות בלילה‪ ,‬בין שנחיתותנו אילצתנו לכך ובין‬

‫אחזור ואצביע שנית על שיטת הלחימה של חיילי הצי‬ ‫האמריקניים בקוריאה‪ ,‬אשר בגלל פסיביותם בלילה‬ ‫הפסידו לעיתים קרובות את אשר השיגו ביום תוך ניצול‬

‫שהשתווינו או אף עלינו על האויב בחומר‪ .‬לזכותה של‬ ‫שיטה זו אנו יכולים לזקוף הישגים רבים וחיסכון רב‬ ‫בדם‪ .‬ובוודאי ננהג בדרכים דומות גם בעתיד‪ ,‬אבל עוד‬

‫עדיפותם החומרית‪ .‬דוגמאות כיוצא באלו אפשר למצוא‬ ‫גם במלחמת העולם השנייה‪ ,‬ובפרט בזמן נסיגת הגרמנים‬ ‫בפני בעלות‪-‬הברית‪.‬‬ ‫בצרפת‬ ‫אילו קם איש צבא והיה מוותר מראש על שליש‬

‫נצטרך להתחשב במגבלותיהן‪.‬‬ ‫השלילית‬ ‫ראינו כי שינוי בגישתם‬ ‫של הצבאות אל‬ ‫הנוכחית‪ :‬על‪-‬ידי‬ ‫הפעלת‬ ‫הלילה הורגש בתחילת המאה‬ ‫יחידות הסער המסתננות יצרו שיטה‪ ,‬המנצלת את תכונות‬ ‫הלילה בעזרת אימון וארגון מתאימים‪ .‬החל ממלחמת‬ ‫יפן‪-‬רוסיה התחילו לפתח שיטות‪ ,‬אשר ניסו להתגבר על‬ ‫זיקוקין מגלים‬

‫תכונות הלילה בעזרת אמצעים טכניים‪:‬‬ ‫אויב מתקרב‪ ,‬ומוקשי תאורה מתריעים על בואו‪ ,‬זרקורים‬

‫השטח‪ ,‬ודאי היו מסלקים אותו מייד מתפקידו‪ .‬בדומה‬ ‫לזה אין לוותר מראש על שליש הזמן ‪ -‬על הלילה‪ .‬כלל‬ ‫זה חל על הצד העדיף בחומר ועל הצד הנחות בו כאחד‪.‬‬ ‫יתרונו של הצד החלש בהפעלת הכוחות בלילה ברור‪,‬‬ ‫אבל גם הצד החזק עשוי להפיק תועלת רבה בכך שהוא‬ ‫מפתיע את האויב על‪-‬ידי הזזת כוחות או התקפה במקום‬ ‫בלתי צפוי ‪ -‬תועלת אשר לא ישיגה אם יחכה כדי לנצל‬

‫את עדיפותו בחומר בשעות היום‪ .‬ואף אם ‪ 3,300‬שנים‬ ‫מפרידות בין מסע הלילה של מורסיליס השני‪ ,‬מלך‬ ‫החיתים‪ ,‬ובין הסתננות כוחותינו דרך נחל לבן לעם‪ -‬ניצנה‬ ‫ אין שוני בין שתי תנועות צבא אלו בנקודה של ניצול‬‫העדיפות בחומר‪ .‬יתרה מזו‪ :‬היתרון אשר יושג למחרת‪,‬‬ ‫ביום‪ ,‬אולי לא יהיה שקול נגד ההפסד בזמן‪ ,‬שאין להשיבו‪.‬‬ ‫הכוח החזק ביותר המוותר על לוחמת לילה נותן‬ ‫ליריב החלש חופש פעולה במשך הלילה ומאפשר לו ליטול‬ ‫את היוזמה בידיו‪ .‬הוא יכול לתמרן את כוחותיו והוא‬ ‫יכול לחזקם באין מפריע וברצונו הוא יכול להתקיף‪,‬‬ ‫להתבסס או אף לסגת‪.‬‬ ‫נכון הדם‪ ,-‬שאפילו אחרי פיתוח נוסף של האמצעים‬ ‫והעזרים הטכניים‪ ,‬ההופכים לילה ליום‪ ,‬יהיה צורך‬ ‫להתגבר על קשיים מיוחדים ועל הגבלות בתפעול מטוסים‬ ‫או טנקים בלילה‪ .‬אבל גם ביום אי אפשר להפעיל כלי‪-‬‬ ‫נשק אלה בכל שטח שהוא‪ .‬על המפקד‪ ,‬אשר גייסותיו‬

‫נהנים מעדיפות בחומר‪ ,‬לשקול מה יביא אותו לניצחון‬ ‫מהר יותר‪ ,‬בטוח יותר וזול יותר‪ :‬לוחמת לילה עם ויתור‬ ‫על עדיפותו או צמצומה‪ ,‬לוחמת יום עם הפעלת כל‬ ‫העדיפות‪ ,‬או שילוב של שתי האפשרויות גם יחד‪ .‬ואין‬ ‫נוסחה שתקבע מסמרות לכל מקרה‪ .‬הצד הנחות בחומר‬ ‫ייטיב לעשות אם יתרכז בהפעלת הכוחות בלילה‪ ,‬אבל‬ ‫גם היריב החזק ישכיל אם יהיה מוכן לפעולה יזומה‬ ‫בכל שעה משעות היממה‪.‬‬ ‫צה"ל פתח בהתקפותיו בדרך כלל בלילה‪ ,‬גם כאשר‬ ‫העדיפות הייתה לצידו‪ ,‬כמו במבצע חירם‪ .‬גרם לכך ההרגל‬ ‫ הרגלו האופייני של הכוח העברי להילחם בלילה‪ .‬גרמה‬‫לכך הידיעה על עליונותנו בלוחמת הלילה‪ ,‬וגרם לכך‬ ‫הרצון לחסוך בדם‪ .‬שני הגורמים האחרונים הם בשבילנו‬ ‫בעלי חשיבות מיוףדת‪ ,‬והם יהיו כבדי המשקל כאשר‬ ‫נצטרך להחליט באיזו שעה להפעיל את גייסותינו ‪ -‬וזאת‬ ‫גם כאשר העדיפות בחומר תהיה לצידנו‪.‬‬

‫‪8‬‬ ‫יי"‬

‫שיננלששפ‬

‫בל~‪,‬לסדינה‬ ‫ישוכלל‬ ‫‪57‬‬

‫עשענש‪4‬שעעש‬ ‫‪252-251‬‬ ‫חשון‬

‫התשר"ו‪,‬‬

‫אוקטובר ‪1976‬‬

‫חיים למקוב‪ ,‬שהיה מחברי ועדת ‪ ,PJIAN‬בתר להציג את כשלי ההפתעה דרך‬ ‫דוגמאות מוצבאות זרים‪ .‬במאסר מדגיש לסקוב את התכונות הנדרשות‬ ‫ממפקד‪ ,‬שהימצאותן עשויה לסגוע כשלים מעין אלה‬ ‫ההפתעה במלחמה ימיה כימי עולם‪ .‬אנו יודעים על‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫הפתעה‬ ‫סודיות ההכנותי‬ ‫הסתרת הכוונה‪,‬‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫הפריצה) והתקפת‪-‬‬ ‫ביצוע‬ ‫אפשרי‬ ‫הכלתי‬ ‫כמעט‬ ‫הנגד בארדנים( ועל‪-‬ידי שימוש בכלי נשק חדשים ושיטות‬ ‫ט‪-‬תו‬ ‫חדשות הרומאים) ידעו שלחניבעל ישנם פילים אבל‬ ‫מפניהם כי לא ידעו‬ ‫חניבעל‬ ‫המלקחיים של‬ ‫בקרב קנה; במלחמת העולם‬ ‫הם‪-‬יטיס‬ ‫שהגרמנים‬ ‫הראשונה ידעו‬ ‫פיתחו גז כנשק‪ ,‬אבל‬ ‫כיצד‬

‫להילחם‬

‫בהם(ן שיטת‬

‫נסו מפניו כי לא ידעו כיצד להתגבר עליון הגרמנים ידעו‬ ‫על הטנק שהבריטים מפתחים אבל נסוגו מפני הטנקים‬ ‫כי לא ידעו איך להילחם בהם‪ ,‬הבריטים והצרפתים ידעו‬ ‫‪1982-1919‬‬ ‫מפקד בבף'גדח היהודית‬ ‫במרחמת העולם השנייה‪,‬‬ ‫מפקד גיסות השריון‪,‬‬ ‫מפקד חיל החניף‬ ‫הףמטכ"ל‪,‬‬ ‫בשנים ‪1961 - 1958‬‬

‫כי הגרמנים מיישמים את המלצותיהם של פולר ולידל‬ ‫הרט בלוחמת שריון וראו את פעולתם בפולין‪ ,‬אבל‬ ‫התנגדותם נשברה‪ ,‬כי לא ידעו כיצד להילחם בטנקים‬ ‫ובשיטת מלחמת הבזק שהגרמנים פיתחו‪.‬‬ ‫כאשר מצביעים על ערכה של ההימנעות מהפתעה‬ ‫מקובל לקבוע‪ :‬כל" חייל יודע שכל כוח‪ ,‬ויהיה גודלו אשר‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫יהיה‪ ,‬יש תמיד לאבטח נגד הפתעה‬ ‫מוצבי חוץ‪,‬‬ ‫משמר קדמי‪ ,‬אגפי ועורפי‪ ,‬ויש לעשות כל מאמץ כדי‬ ‫לקיים תצפיות ותשמועים הדוקים על תנועות‬ ‫וכך להשיג מידע‪ ...‬ותמיד הבלתי צפוי הוא דם‪ -‬רגיל‬ ‫במלחמה"‪ .‬מספרים על פון מולטקה הזקן‪ ,‬שבשעת דיון‬ ‫עם קציני מטה על הערכת‪-‬מצב‪-‬מפקד שהכינו בשבילו‪,‬‬ ‫העיר‪ :‬רבותי‪ ",‬אני שם לב שלאויב פתוחות תמיד שלוש‬ ‫אפשרויות‪ ,‬אלא שהוא בוחר ם‪-‬ביעית"‪ .‬כל חייל צריך‬ ‫להיות מוכן לפגוש בהתקפה מכל כיוון‪ .‬אין פירוש הדבר‬

‫האויב‬

‫שעליו להישען על גייסות מאבטחים‪ ,‬אלא בעיקר על כך‬ ‫שעליו להיות נתון בהתבוננות שכלית ושתהיה לו תכנית‬ ‫מוכנה‪ .‬זה כתוב בכל הספרים ובכל זאת הפתעה!‬ ‫ב"מעריב" של ‪ 1‬באוגוסט ‪ 1975‬קראתי את הרצאתו‬

‫של רב‪-‬אלוף חיים מ‪--‬לב לפני החם‪-‬ה להיסטוריה צבאית‬ ‫ליד אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫על נושא ההפתעה‪ .‬כאשר‬ ‫סיימתי את הקריאה נותרה בי הרגשה שמשהו חסר או‬ ‫וקראתי‪ ,‬אך הרגשה זו נתחזקה בי‪.‬‬

‫אינו ברור‪ .‬חזרתי‬ ‫החלטתי ללמוד מחדש את נושא ההפתעה ולחזור לשם‬ ‫כך לבחינתם של כמה קרבות‪.‬‬

‫המונח הפתעה‪ ,‬בשונה מהמונח התקפה‪ ,‬הוא מונח‬ ‫פתוח‪ :‬כל כמה שייכלל בו‪ ,‬ובכלל זה גוונים שונים של‬ ‫הפתעה‪ ,‬תמיד ניתן יהיה למצוא גוונים רבים נוספים‪.‬‬ ‫הפתעה היא מונח פתוח גם במובן זה שכל מלחמה‬ ‫והפתעותיה שלהן לעיתים מתגלים בה תכני הפתעות‬ ‫שמפקדים במלחמות קודמות היו רחוקים מלמצותם‬ ‫בניסיון העבר‪ .‬מסיבות מובנות‪ ,‬לא אכנס לוויכוח אם‬ ‫ההפתעה במלחמת יום הכיפורים הייתה נעוצה בעיתוי‪.‬‬ ‫אזכיר רק את מה שפורסם על‪-‬ידי‬ ‫ועדת אגרנט‪ ,‬ובאשר‬ ‫הדו"ח‬ ‫ליתר ‪ -‬נמתין עוד ‪ 27‬שנה כאשר יופיע‬ ‫בשלמותו‪.‬‬ ‫ממה שפורסם באותו דו"ח מתקבלת התמונה שההפתעה‬ ‫נתאפשרה ביום הכיפורים בגלל צירוף דברים‪ ,‬בכלל זה‬ ‫דבקות בקונספציה שתינתן התרעה על כוונת התקפה‪,‬‬ ‫ושיינתן זמן מספיק שיאפשר לגייס את אנשי המילואים‪.‬‬ ‫משלא ניתנה התרעה כזו‪ ,‬הוסק‬

‫ש"הסבירות‬

‫נמוכה"‬

‫אפילו היא‬

‫להתקפה‪ ,‬ולא נעשו כל הכנות‬ ‫ב"סבירות נמוכה"‪ .‬כן לא ניתנה הדעת להתרעות אחרות‪,‬‬ ‫שהצביעו כי מלוא כוחות האויב היו פרוסים במערך‬ ‫חירום והכיוון ‪ -‬ישראל!‬ ‫לקדמה‪,‬‬

‫ו‪11‬ר‪)7-‬ותכונות‬ ‫רב‪-‬אלוף בר‪-‬לב‬

‫כאשר קראתי את ההרצאה של‬ ‫תפיסות‬ ‫בכל‬ ‫ההפתעה מצאתי עצמי חולק גם על כמה‬ ‫על‬

‫מה שקשור בהפתעה הנובעת ‪ ~lyD"n‬של הצד המופתעי‪,‬‬ ‫אם מפני הערכה" בלתי נכונה של תופעות וידיעות‬ ‫אמיתיות"‪ ,‬אם מפני ליקויי" מודיעין"‪ .‬לדעתי קביעה זו‬ ‫היא כוללת כל כך‪ ,‬עד שהיא מחטיאה את איתור‬ ‫כוונתי בעיקר לדם‪-‬ים‬ ‫כמו‬ ‫הסימפטומים והגורמים להם‪.‬‬ ‫הנחות" שהאויב לא יעשה או אינו מסוגל"‪ ,‬שאינס‬

‫מנתחים את הנושא ומסתפקים בקביעת העובדה‪.‬‬ ‫בהרצאת בר‪-‬לב חסרו לי דברים על פעילות אויב בדרך‬ ‫של דיסאינפורמציה‪ :‬הזרמה בצינורות דיפלומטיים ‪-‬‬

‫למצוא לה פתרון‪ ,‬בדומה לחייל בתצפית המסתכל ואינו‬ ‫רואה‪ ,‬שומע ואינו מאזין‪ ,‬מדבר אבל אינו מדווח‪.‬‬ ‫מקובל עלינו לגלות הבנה למשגים של הבודד‬ ‫המעריך והמחליט‪ ,‬אך אנו פוטרים משגים של מנהיג‬ ‫ועוזריו‪ ,‬מפקד והמטה שלו במילים‪ :‬אלו" היו גנרלים‬ ‫סתומים שהתכוננו למלחמה שעברה"‪ .‬מי שקרא את‬

‫הספר המדהים ‪ The Best und the Brightest‬של דוד‬ ‫הלברשטם הטובים") והמבריקים ביותר" ‪ -‬על הבית‬ ‫הלבן וסגל עוזריו של הנשיא קנדי(‪ ,‬נחשפת לפניו תמונה‬ ‫אחרת ‪ -‬תמונה של חבורה‪ ,‬מנהיג ועוזריו‪ ,‬שכל אחד‬

‫באמצעי תקשורת‪ ,‬בצינורות מודיעין ובמגעים אישיים‬ ‫ של מידע עובדתי והתרעתי‪ ,‬חצאי אמת ורכילות‪ ,‬יחד‬‫עם זרימת מידע אחר‪ ,‬ובדרך זו יצירת המולת" רקע"‬ ‫שתקהה את ערכן של ידיעות אמת רלוונטיות‪ ,‬תגרום‬

‫רבים המקרים שניתנה פקודה להיות מוכן להפתעה‪ ,‬או‬

‫להסחת תשומת לב‪ ,‬ובסופו של דבר ‪ -‬להטעיה‪ .‬רב אלוף‬ ‫בר‪-‬לב גם נמנע מלנתח את נושא ההפתעה דרך האספקט‬ ‫של ניתוח תכונות כגון חולשות אישיות וחולשות אופי‬

‫שבאה פקודת התרעה למתקפת פתע‪ ,‬או להכנות למתקפה‬ ‫כזאת‪ ,‬מבלי שיודעים מתי תקרה‪ .‬למפקד שקיבל אזהרות‬ ‫אלה כשלו חסרה הערכה מציאותית לטיבה של ההפתעה‬

‫הן של הפרט‪ ,‬הן של המפקד בצבא‪ ,‬והן של המדינאי‬ ‫צ'מברליין) לפני מלחמת העולם השנייה(‪ .‬על הפרט ידועות‬ ‫לנו תופעות כמו מחסום שכלי ומושגי‪ ,‬כאילו קמה חומה‬ ‫סביב לשכל המונעת ממנו לקלוט ולהבחין בבעיה‪ ,‬או‬

‫להכין תכניות‬

‫מהם מונשר‪ ,‬אבל התופעות המתרחשות בחבורה ‪ -‬אם‬ ‫כקבוצת פקודות או דיון נשיא ויועציו ‪ -‬הן מחרידות‪.‬‬

‫ולנזקים שהיא עלולה לגרום‪ .‬במקום‬ ‫צבאיות גם לאפשרויות של סבירות"‬ ‫במקרים רבים כאלה שלווה"‪ ".‬מה שקורה כאן הוא‬ ‫שלעיתים‪ ,‬בתנאי אי ודאות‪ ,‬מייחסים לאויב את מה‬ ‫נמוכה"‪ ,‬באה‬

‫חושי‬ ‫יבל‬

‫שושרשנש=אנ‪4‬נ‪4‬‬ ‫לגוךינה‬

‫ישיאל‬

‫שאנו מדמים‪ ,‬ובכך יוצרים מצב של כמעט ודאות לפי‬ ‫רוחנו‪ .‬נושא זה מעסיק אותי גם מבחינת תלישותה של‬ ‫המחשבה מהמציאות‪ .‬סיפר לי האלוף טל‪ :‬במלחמת‬ ‫השחרור חזרה יחידה ממארב לאוטובוס ערבי מבלי‬ ‫שהושג היעד ‪ -‬הריסת האוטובוס על נוסעיו‪ .‬כאשר‬ ‫נשאלו הבחורים מה קרה‪ ,‬ענו‪:‬‬

‫המוקש" פעל יוצא מן‬

‫הכלל‪ .‬האוטובוס אמנם לא נפגע‪ ,‬אבל השגנו את עקרון‬ ‫רגילים לדם‪-‬‬ ‫ההפתעה"‪ ...‬זאת תלישות מן המציאות! אנו‬ ‫על הפתעה בזמן‪ ,‬במקום ובעוצמה‪ .‬כך אנו מנתחים‬ ‫אירועים‪ .‬אולם אני רוצה לעמוד על הפתעות מהיבט‬ ‫אחר‪ ,‬אשר לפיו ישאלו את עצמם אלה שהשתתפו‬ ‫בכישלון שבא בגלל הפתעה‪ :‬איך" זה שלא הבחנו! אין‬ ‫אנו טפשים‪ ,‬איך נפלנו בפח!" אדון בכך לפי הקרבות‬ ‫מהם למדתי לקחים‪ :‬נמל הפנינים‪ ,‬צפון קוריאה ומפרץ‬ ‫החזירים‪ .‬בכל המקרים הללו הייתה הפתעה מוחלטת‬ ‫מבחינת‬

‫הכיוון‪ ,‬העוצמה והשיטה‪ .‬אף כי היו התרעות‪,‬‬

‫לא נעשו כל הכנות לקדם את ההפתעה‪.‬‬

‫נמל הפללם‬ ‫נ‪ 7-‬בדצמבר ‪ ,1941‬החלה תקיפת מטוסי קרב יפניים‬ ‫את בסיס הצי האמריקני שבנמל הפנינים‪ ,‬באוקיינוס‬ ‫השקט‪ .‬המלחמה שהתחוללה באותה עת באירופה הפכה‬ ‫להיות מאז מלחמת העולס השנייה‪ .‬מה קרה בנמל‬ ‫הפנינים‪ ,‬בלילה של ‪ 6‬בדצמם‪ 12 ,1941 -‬שעות לפני‬ ‫מטוסים פנ"ם' תוקפים חת‬ ‫נמל הפנינם‪.‬‬ ‫שחיף מתוך הסרט‬ ‫טוףה‪ ",‬טוףה‪,‬טוףה"‬

‫שהיפנים תקפו את נמל הפנינים‪ ,‬נכח אדמירל ה"א קימל‪,‬‬ ‫מפקד הצי האמריקני באוקיינוס השקט‪ ,‬בארוחת ערב‬ ‫שערכו חברו‪ ,‬תת אדמירל ה"ד לירי ואשתו‪ ,‬בה השתתפו‬ ‫מפקדים מהצי עם נשותיהם‪ .‬ליד האדמירל ישבה אשתו‬ ‫של אדמירל הולזי‪ ,‬שקיבל פיקוד על כוח משימה במזרח‬ ‫הרחוק‪ .‬במהלך השיחה אמרה גב' הולזי שהתקפה יפנית‬ ‫היא ודאית‪ ,‬אך כפי שמישהו שנכח שם העיר‪ :‬כל" אחד‬ ‫חשב שהיא מטורפת"‪ .‬בעדותו אמר תת אדמירל לירי‪:‬‬ ‫הדעה" השלטת בפיקוד הגבוה של הצי היתה שהמצר‬ ‫באימונים על חשבון אבטחה"‪.‬‬ ‫מאפשר התרכזות‬ ‫הפנינים‪,‬‬ ‫בפיקודו‬ ‫האחראים על הגנתו של נמל‬ ‫של‬ ‫אדמירל קימץ היו חבורה יעילה ולויאלית‪ .‬והנה‪ ,‬בכל‬ ‫זאת‪ ,‬כאשר שאלו את אדמירל קימל‪ :‬האם" ניתנה‬ ‫מחשבה כלשהי לאפשרות של התקפת פתע יפנית ! ‪ ",‬ענה‪:‬‬ ‫הרגשנו שהדם‪ -‬רחוק‪ ,‬ואמונתנו הייתה חזקה שהצי יקבל‬ ‫התרעה על כל סכנה של התקפה אווירית"‪ .‬היחסים בין‬ ‫קימל ויועציו היו הדוקים‪ .‬זאת הייתה קבוצה אינטימית‬ ‫עם דרגת לכידות גבוהה‪ ,‬עם רגש נאמנות חזק למנהיגם‪.‬‬ ‫יחסי הקרבה התבטאו לא רק במסגרת התפקיד‪ ,‬אלא‬ ‫גם במישור החברתי‪ .‬בין קציניו‪ ,‬בכירים כזוטרים‪ ,‬זכה‬ ‫אדמירל קימל להערכה רבה‪ ,‬שגבלה בהערצה‪ .‬זאת"‬ ‫הייתה חוויה לעבוד בשביל מפקד דורש ומבין כזה"‪ ,‬אמרו‪.‬‬ ‫כאשר קבע קימל בפני קציניו שהיפנים עשויים לתקוף‬ ‫באיזה שהוא מקום ענו לו כולס שזה" בוודאי לא יכול‬ ‫להיות נמל הפנינים"‪ .‬כך החליטו ביום שבת שהם עשו"‬

‫ר"מ ףנלחמה‬ ‫תי‪1‬קיומחה ף‪1‬ווירח‪',.‬‬ ‫עולה בלהבות בנמל‬ ‫ם'‪11'1‬ף‬ ‫מספיק"‪ .‬קצין אחד‪ ,‬ממעריציו של אדמירל קימל‪,‬‬ ‫בדו"ח שהוכן על‪-‬‬ ‫בתשובה לשאלה אם" התחשבו בכלל‬ ‫ידי שני טייסים במרס ‪ ,1941‬שהתקפת פתע אווירית‬ ‫אפשרית מנושאות מטוסים"‪ ,‬ענה בזו הלשון‪ :‬שקלנו"‬ ‫נקודה זאת‪ ,‬אבל איך שהוא חשבנו שזה לא יכול לקרות‬

‫כאן; שהיפנים לא יממשו סיכוי כזה"‪ .‬מעדות יועציו של‬ ‫אדמירל קימל נובע שהם האמינו ופעלו מתוך החלטיות‬ ‫כי נמל הפנינים אינו פגיע‪ ,‬ממש עד לרגע שהפצצה היפנית‬ ‫הראשונה התפוצצהו הוועדה החוקרת מצאה שלא" היה‬

‫כל בסיס למחשבה] על[ חסינות מהתקפה"‪.‬‬ ‫הנחות אלה התבססו על תפיסה שמצאה ביטוי‬ ‫בקביעות נדושות כגון ש"יש לאויב היפני כוונות זדון נגד‬ ‫אמריקה"‪ ,‬אבל ש"מנהיגיו חלשים מכדי להוציאן מהכוח‬ ‫הרסנית על‪-‬‬ ‫אל הפועל" וש"אין לקחת ם‪-‬צינות התקפה‬ ‫ידי מדינה מדרגה שלישית המתפארת בקולי קולות‬ ‫וקוראת תגר על הענק האמריקני‪ ":‬יתר‪-‬על‪-‬כן‪ ,‬המודיעין‬ ‫האמריקני ידע מראש את כל הדרוש על התוכניות‬ ‫ארצות‪-‬‬ ‫הצבאיות היפניות‪ ,‬לאחר ששוברי הקוד של‬ ‫ום‪-‬ור‬ ‫הברית פיענחו את הקוד היפני ואיפשרו מידע מלא‬ ‫על כל הרעיונות של ממשלת יפן‪ .‬תמונת המודיעין הייתה‪,‬‬

‫איפוא‪ ,‬שלמה‪ :‬נתקבלו התרעות שיפן מכינה התקפות‬ ‫מסיביות‪ ,‬ודום‪ -‬על כיוון גואם והפיליפינים‪ .‬התרעות אלה‬ ‫הועברו גם לנמל הפנינים‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי שלא צוין בהן היכן‬ ‫קולקטיביים מוטעים‪ ,‬שהיו‬ ‫יכו היפגים‪ .‬שיקולים‬

‫מבוססים על משאלות לב‪ ,‬היטו בסופו של דבר את הכף‬ ‫לכיוון אי מתן תשומת לב ראויה להתרעות אלה‪.‬‬ ‫כאשר הופיעו המטוסים היפניים‪ ,‬אפילו לא נשמע‬ ‫צופר האזעקה‪ ,‬באותו יום ראשון היו רוב אנשי הצי‬ ‫בחופשות סוף שבוע או בערסליהם‪ ,‬וכך הופתעו הפתעה‬ ‫מוחלטת ‪ 96‬האניות שעגנו בנמל‪ 15 .‬אניות מלחמה טובעו‪,‬‬ ‫יותר מ‪ 2,000-‬איש נהרגו‪ ,‬וכזה היה מספר הנעדרים‬ ‫והפצועים‪ .‬הייתה זאת המכה החמורה ביותר בהיסטוריה‬ ‫של ארצות‪-‬הברית‪ .‬חומרתה הייתה בולטת נוכח העובדה‬ ‫כי וושינגטון העבירה את כל ההתרעות המצביעות על‬ ‫מלחמה‪ ,‬אדמירל קימל וחבורתו ידעו שמלחמה תתחיל‪,‬‬ ‫אבל המשיכו להניח שאין צורך בסיורי אבטחה‪ ,‬וכי נמל‬ ‫הפנינים אינו מהווה יעד יפני‪ .‬היו אמנם דיונים במטויו‬ ‫של אדמירל קימל בדבר אפשרות לסייר בהיקף של ‪360‬‬ ‫מעלות אבל הוחלט שמוטב לחסוך בדלק ובחלקי חילוף‪.‬‬

‫גם לא הייתה כל הצעה לפרוס את הצי‪ .‬ההנחה הייתה‬ ‫שהמכ"ם המופעל על‪-‬ידי כוחות היבשה ייתן התרעה‪,‬‬ ‫אבל איש לא וידא זאת עם צבא היבשה‪ .‬צחוק הגורל‬ ‫הוא שבפקודות לכוח היפני התוקף נאמר‪ ,‬שאם הוא‬ ‫אמריקניים‪ ,‬עליו לחזור‪ ,‬וההתקפה‬ ‫ייתקל בסיורים‬ ‫תתבטל‪.‬‬ ‫טענתו של אדמירל קימל הייתה שההתרעות שקיבל‬ ‫ממטה חיל הים לא היו מפורשות במידה מספקת כדי‬ ‫לתקן את המסקנות הסבירות שהוא והמטה שלו הסיקו‬

‫י‪%.,,.‬‬

‫שצנש(ששענ‬ ‫רגזנ'י~דןנת ייוואל‬ ‫‪61‬‬

‫יי‪1.(.,,,,‬‬

‫מן המידע שהיה ברשותם‪ .‬טענתו לא נתקבלה‪ ,‬והוא‬ ‫הועמד לדין‪ ,‬ננזף והורד לתפקיד שבו לא היה עליו‬ ‫להחליט החלטות חשובות‪.‬‬

‫שמפקדי הצי האמריקני בנמל הפנינים נכשלו בזה שלא‬ ‫שקלו מ‪-‬צינות התפתחות" פחות סבירה" עם פחות סיכוי‪,‬‬ ‫אבל רבת" נזק ביותר" ‪ -‬התקפה מסיבית על נמל‬ ‫הפנינים‪.‬‬

‫ן‬

‫השאלה היא‪ ,‬בעצם‪ ,‬מדוע לא הביאו מפקדי נמל‬ ‫הפנינים בחשבון פירוש אלטרנטיבי למברקי ההתרעה‪,‬‬

‫הינזבף‪5/‬נלי)‪'7‬‬

‫החוקרת רוברטה וולשטטר‬ ‫היפנית‪ ,‬שהשלווה שירדה‬ ‫משום שחשבו ש"לא תהיה‬

‫מסבירה בספרה על ההתקפה‬ ‫על קימל וחבורתו באה לא‬ ‫מלחמה עם היפנים"‪ ,‬להיפך‪,‬‬ ‫אנשיהם‪ ,‬להכין את הציוד‬

‫נוסף על מה שנראה להם כייפירוש סביר"ז הרי מצפים‬ ‫ממפקדים שיעמדו תמיד על המשמר ושיהיו להם תוכניות‬ ‫מוכנות כתגובה לאירועים בעלי סבירות" נמוכה"‪ ,‬אך‬ ‫כאלה שנזקיהם ‪ -‬אם יתגשמו ‪ -‬מסכנים את ביטחון‬ ‫התחוס הנתון לפיקודם‪ ,‬ובעיקר כאשר מדובר במתקנים‪,‬‬

‫הם דאה מאוד לאמן את‬ ‫למלחמה ממושכת וקשה‪ .‬השלווה שירדה עליהם נבעה‬ ‫מן הגישה ש"זה לא יכול לקרות כאן"‪ .‬אופטימיות חסרת‬ ‫יסוד זו לא השתנתה גם על‪-‬ידי מבול מברקי התרעה‪,‬‬ ‫היו ניסוחיהם חד‪-‬‬ ‫משום‪ ,‬שבצורה זו או אחרת‪ ,‬לא‬

‫בבסיסים‪ ,‬במתחמים ובנמלים שעל אבטחתם הם‬ ‫אימונים""‬ ‫אחראים‪ ,‬כל מפקד יודע שבברירה בין‬ ‫ל"אבטחה" אפשר לקיים אבטחה בלא לפגוע כמעט‬ ‫באימונים‪ .‬מדוע לא הכריזו על מצב כוננות כשעה לפני‬

‫משמעיים ביחס להתקפה על נמל הפנינים‪ ,‬ומי שרצה‬ ‫בכך יכול היה לפרשם כאילו נמל הפנינים אינו מהווה‬ ‫מטרה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בין מם‪-‬קי ההתרעה היה מספר גדול‬ ‫של מברקים לא רלוונטיים‪ ,‬מעין רמיית" רקע" הגורמת‬

‫ההפצצה‪ ,‬כאשר נוצר המגע עם הצוללות היפניות מחוץ‬ ‫לנמל הפנינים‪ ,‬או כאשר מכ"ם הצבא גילה את המטוסים‬ ‫היפניים‪ ,‬בלתי הגיונית נראית הפסילה של הצי את‬

‫ולהסחת תשומת הלב‬ ‫התמונה‬ ‫לטשטוש חדות‬ ‫מהמברקים המכריעים‪ .‬לטשטוש זה הוסיפו היפנים‬ ‫דיסאינפורמציה‪ ,‬כלומר הפרחת ידיעות מכוונות ומטעות‪.‬‬

‫האפשרות של הפצצה אווירית יפנית על נמל הפנינים‪.‬‬ ‫ארצות‪-‬הם‪-‬ית‬ ‫הרי זה היה הבסיס הימי החשוב ביותר של‬ ‫אנשי‬ ‫צבא‬ ‫באוקיינוס השקטן זה היה מוצב" חוץ" שבו‬

‫במקביל דאגו לשנות את מילות הקוד ונקטו סודיות רבה‬ ‫כל כך‪ ,‬עד שאפילו שגריריהם לא ידעו על התוכנית‬ ‫הסודית‪ ,‬עד להתקפה עצמה‪ .‬רוברטה וולשטטר מוסיפה‬

‫צריכים להיות תמיד על המשמר‪ .‬לו נקטו את הצעדים‬ ‫המזעריים שהתחייכו מן ההתרעות‪ ,‬יכולים היו לשנות‬ ‫את לוח הזמנים של ההפלגות והינגעות של כלי שיט‪,‬‬

‫י~*‬

‫לבטל חופשות סוף שבוע או להורות לכל בעלי הדרגות‬ ‫לישון בעמדותיהם‪ ,‬ובכלל זה קצונה בכירה‪ ,‬שלא לדבר‬ ‫על משלוח פטרולים‬ ‫מההיסטוריה‬ ‫אוויריים‪ .‬אפילו‬ ‫הצבאית היה עליהם ללמוד שאין מבצר שאינו ניתן‬ ‫לכיבוש פורט) ארמור‪ ,‬מג'ינו ועוד(‪.‬‬

‫שניתק את יפן מאספקת נפט‪ ,‬כותנה וחומרי גלם אחרימן‬ ‫האמריקנים חשבו שיפן תתקוף בראשונה את המטרות‬ ‫ההולנדים‪,‬‬

‫החלשות שבמזרח הרחוק‪ ,‬כגון הבריטים או‬ ‫ורק לאחר מכן‪ ,‬ובעקיפין‪ ,‬את ארצות‪-‬הברית‪.‬‬ ‫שיקול זה‬ ‫היה מוטעה‪ ,‬שכן מדוע לדחות התקפה על החזק עד לאחר‬ ‫שנחלשת מכמה התקפות על כוחות משניים! יתר על כן‪,‬‬ ‫קבוצת המפקדים וחושא‪ 0-‬של אדמירל קימל הייתה‬

‫חשיבהקבוצת'ת‬ ‫לא ערות אחת מצביעה על כד שבתנאי אי‪-‬ודאות גדולה‬ ‫יש לאנשים נטייה לחזות שאירועים רצויים להם הם‬ ‫בתנאי אי‪-‬ודאות‬ ‫הן תופעה‬ ‫הם שיתרחשו‪ .‬משאלות לב‬ ‫טבעית‪ ,‬ואי אפשר לבטלה על‪-‬ידי פקודה‪ .‬במקרה שלפנינו‬ ‫אין מדובר במשאלות לב או במשגה של הפרט‪ .‬אין זו‬ ‫מפלה כתוצאה מהחלטתו של דיקטטור המבוססת על‬ ‫משאלות לב‪ ,‬כמוסוליני שהחליט להצטרף לציר הגרמני‬ ‫ב‪1940-‬‬ ‫כשאיטליה לא הייתה מוכנה למלחמהן או‬ ‫כהיטלר שנמנע מלתמוך ם‪-‬ומל‬ ‫ולפעול בכיוון הודו כמו)‬ ‫שרצה בזמנו נפוליאון(‪ ,‬ותחת זאת החליט לתקוף את‬ ‫תוצעומה‪-‬תי‪ .0-‬דוגמאות כאלה לא חסרות לנו גם מימינו‬ ‫מהפרובוקציה ב‪1967-‬‬ ‫אנו‪:‬‬ ‫נחל נאצר מפלהן‬ ‫הודו‪-‬‬ ‫ב‪1971-‬‬ ‫פקיסטן‬ ‫מהפרובוקציה‬ ‫של‬ ‫מלחמת‬ ‫פרצה‬ ‫פקיסטן‪ ,‬כשבסופה הפסידה פקיסטן את בנגלה דש‪ .‬בנמל‬ ‫הפנינים היה מצב אחר‪ .‬התופעה שם נבעה מ"חשיבה‬ ‫חם‪-‬תית‪.‬‬ ‫קבוצתית"‪ ,‬מסתגלנות‬ ‫אדמירל קימל נועץ באופן‬ ‫שוטף בעוזריו‪ ,‬והם יחד היוו חברה" של הערצה הדדית"‪,‬‬ ‫מסגרת של אנחנו"‪ ",‬כשכל אחד תומך בשני בקיום‬ ‫האשליה על אי פגיעותו של נמל הפנינים‪ .‬הייתה להם‬ ‫סבירות‬

‫במשותף מערכת מוסכמות ואמונות שנתנו‬ ‫להרגשתם‬ ‫שהחלטותיהם נכונות‪ .‬סבירות זו‬ ‫מבוססת על תיאורים נדושים ומקובלים של האויב‪ ,‬דבר‬ ‫שתרס להעדר תגובה נאותה למידע בעל משקל‪,‬‬ ‫הייתה‬

‫שבמחשבה משוחררת מכבלי הסתגלנות היה עשוי להביא‬ ‫אותם להרהר מחדש באלטרנטיבות‪ ,‬כולל אלטרנטיבות‬ ‫שהן ב"סבירות נמוכה"‪ ,‬אבל נזק עצום בצידן אם‬ ‫תתממשנה‪ .‬עד כדי כך הייתה קבוצת המפקדים בנמל‬ ‫הפנינים נתונה לדעותיה הקדומות‪ ,‬שכאשר התקבלה‬ ‫הודעה ברורה יקיפן עשויה להנחית מהלך פתע התקפי‬ ‫בכל כיוון" ‪ -‬אשר כלל בדרך ההיקש ההגיונית את נמל‬ ‫הפנינים ‪ -‬הם נשארו דבקים בהנחות חסרות היסוד‬ ‫שלהם‪ ,‬עד כדי אי נקיטה מוחלטת של פעולה כלשהי‪.‬‬ ‫היתה קיימת בארצות‪-‬הברית‬ ‫עד ‪ 7‬בדצמבר ‪1941‬‬ ‫הנחה ש"יפן לא תעז להנחית התקפת פתע נגד הוואי‪ ,‬כי‬ ‫מובן לה שפירושו של דבר מלחמה כוללת‪ ,‬אשר בה‬ ‫ארצות‪-‬הברית לבטח תנצח"‪ .‬לא התקבל על דעת‬ ‫בארצות‪-‬הם‪-‬ית‬ ‫האמריקנים שמעצמה קטנה כיפן תכה‬ ‫שארצות‪-‬הברית‬ ‫הטילה‬ ‫מצור‬ ‫ראשונה‪ ,‬וזאת למרות‬

‫משוכנעת שריכוז הצי האמריקני של האוקיינוס השקט‬ ‫בנמל הפנינים הוא גורם מרתיע נגד התקפות ים ואוויר‪.‬‬ ‫בשום מקרה לא ראו בצי עצמו מטרה כדאית להתקפה‬ ‫וחשבו שתהיה זו איוולת ממדרגה ראשונה מצידם של‬ ‫היפנים לשלוח את נושאת המטוסים שלהם אלפי מילין‬ ‫אל הוואי‪ .‬הנחה מוטעית נוספת הייתה שהתקפת מטוסי‬ ‫טורפדו על כלי שיט בנמל מיס רדודים אינה אפשרית‪.‬‬ ‫אדמירל קימל וקציניו לא הביאו בחשבון אפשרות‬ ‫שהיפניס מצאו פתרון המאפשר התקפה כזאת‪ ,‬אף כי‬ ‫נתקבלה התרעה דווקא על אפשרות כזאת‪ .‬אדמירל קימל‬ ‫העיד שהוא וחבורתו חשבו שהסכנה למתקפת טורפדו‬ ‫היא אפסית‪.‬‬ ‫על יסוד הנחות אלו הגיעה חבורת המפקדים של‬ ‫נמל הפנינים למסקנה שהסתבר כי לא הייתה לה אחיזה‬ ‫בעובדות‪ ,‬לפיה נמל הפנינים מחוסן מהתקפה יפנית‪.‬‬ ‫הסתגלנות החברתית שהביאה את הכל בחבורה זו ליידעה‬ ‫אחת"‪ ,‬גרמה להם להניח כצעד נוסף‪ ,‬שינגד איום שאינו‬ ‫קיים אין לנקוט פעולה שתעלה הרבה כסף"‪ .‬ביצוע פקודה‬ ‫ותוכנית הם תהליך שונה מתהליך הדיון והתכנון‪ .‬בשעה‬ ‫שהאחרון כרוך בהליכים של ניתוח ושיקול‪ ,‬הרי ביצוע‬ ‫פקודה ותוכנית הוא תהליך של הוצאה מהכוח אל הפועל‪,‬‬ ‫הכולל פעולות רבות כמו הכנות‪ ,‬איסוף נתונים ומידע‪,‬‬ ‫ניתוח והערכות של ה"איך" וה"כיצד"‪ ,‬כך‪ ,‬שבכל שלב‬ ‫ החל ממתן הפקודה וכלה בהשגת היעד ‪ -‬תתבצע‬‫התאמת האמצעים לפי ניתוחי פעולה ופעולה שכנגד‪.‬‬ ‫החשיבה"‬

‫בנמל הפנינים לא פעלו בדרך זו‪ .‬כאשר‬ ‫הקבוצתית" היא דומיננטית בקבוצת דיון ובקבוצת‬ ‫פקודות של מפקד‪ ,‬החם‪-‬ים ב"אנחנו" הזה נמנעים מלהגיד‬ ‫משהו אשר יזעזע את היות" כולם בדעה אחת‪ ,‬פה אחד"‪.‬‬ ‫גם אם יש להם היסוסים‪ ,‬הס אינם מגלים אותם לזולתם‪,‬‬ ‫וכך מטפחים הרגשת ביטחון‬ ‫יצליחו‪ .‬למעשה הם גורמים‬

‫שמדיניותם‬ ‫להינתקות‬

‫ופקודותיהם‬ ‫ולתלישות‬

‫מהמציאות‪ ,‬והתוצאות יכולות להיות מה שקרה בנמל‬ ‫הפנינים‪ .‬מוסכמות והנחות כמו זה" לא יקרה כאן" או‬ ‫תהיה" התרעה מבעוד מועד" או יש" היגיון למעשי‬ ‫האויב"‪ ,‬אם הן מתקבלות פה אחד‪ ,‬אינן‬ ‫מ"דוגמות"‪ ,‬הנטולות כל קשר עם המציאות‬

‫שונות‬ ‫‪ -‬לא‬

‫מבחינת הדינמיות והחיות שבהן ולא מבחינה זו שבעלי‬ ‫ההנחה‪ ,‬בגלל עצם הגדרתה‪ ,‬פטורים מאחריות לבצע‬

‫‪8‬‬ ‫וצעש=שנלשע~‬

‫ישראל‬ ‫יובללמדינה‬ ‫‪63‬‬

‫ארצות‪-‬הם‪-‬ית ‪-‬‬ ‫היטב‬ ‫שהכיר‬ ‫נשיא‬ ‫החליט‬ ‫אותו‬ ‫בהצלחה משימות שגרתיות ומשימות יעודיות‪ .‬כאשר ובעצתו‬ ‫עוזריו ‪-‬‬ ‫הסיני‪.‬‬ ‫הצפונייםעד‬ ‫הגבול‬ ‫להדוףאת‬ ‫פעולות מבוססות על הנחות‪ ,‬על מוסכמות או על ואת‬ ‫בראשית‬ ‫האמריקנית‪:‬‬ ‫במדיניות‬ ‫שינוי‬ ‫המלחמה‬ ‫דוגמות"" שאין להן אחיזה בעובדות ובמציאות ואינן היהזה‬ ‫ארצות‪-‬הברית‬ ‫למניעת‬ ‫מדיניות‬ ‫הייתה‬ ‫נבדקות לאור או ל"צל" מודיעין ‪ -‬כולל התרעות בקוריאה‬ ‫לפעול‬ ‫אישור‬ ‫עתהניתן‬ ‫קוריאה;‬ ‫אסטרטגיות וטקטיות ‪ -‬ניתק הקשר בין ראיית לחימה שליטה‬ ‫קומוניסטית‬ ‫בדרום‬ ‫רבתי‬ ‫צבאי‬ ‫אמריקני‬ ‫המאוחדות‬ ‫האומות‬ ‫בשם‬ ‫כאפשרות מופשטת לבין ראייתה כאירוע קונקרטי‪ .‬אי‪ -‬למאמץ‬ ‫דרום‪-‬‬ ‫קוריאה‬ ‫שלטון‬ ‫תחת‬ ‫ולאחדה‬ ‫בדיקה של עובדות‪ ,‬של נתונים‪ ,‬של מידע ושל מחשב לכבושאתכל‬ ‫קונספציה() מונע את האפשרות לגלות פגיעות הרות אסון‪ ,‬קוריאני‪.‬‬ ‫ב‪2-‬‬ ‫האמריקנים‬ ‫העבירו‬ ‫החלטה‬ ‫עוד לפני ההוצאה מהכוח אל הפועל של הפקודה או של‬ ‫‪1950‬‬ ‫באוקטובר‬ ‫אי‪-‬פתיחות ואי‪-‬קולטנות‪,‬‬ ‫באו"ם‬ ‫באו"ם‬ ‫קוריאה‪.‬‬ ‫איחוד‬ ‫וההחלטה‬ ‫התוכנית‪ .‬אלה הם סימנים של‬ ‫ההחלטה‬ ‫על‬ ‫סין‬ ‫האמריקנית‬ ‫כי הרי לא מקובל להביע ספקות ולהעלות דעות שונות‬ ‫שתתערב‬ ‫חרף‬ ‫התקבלו‬ ‫רבותשל‬ ‫אזהרות‬ ‫והצבאיים‬ ‫האזרחיים‬ ‫ועוזריו‬ ‫הנשיא‬ ‫צבאי‪.‬‬ ‫טרומן‬ ‫ונוגדות בחבורה שאנשיה סתגלנים‪ ,‬וכל אחיזתם היא באורח‬ ‫ועוזריו‬ ‫נעשה‬ ‫ארתור‬ ‫ב"חשיבה הקבוצתית"‪ .‬כך נוצרת אטימות מפני הסקת וגנרלמק‬ ‫מאוסרותאלו‪.‬כך‬ ‫התעלמו‬ ‫כישלון‪.‬‬ ‫לבחוןמהיהיו‬ ‫מסקנות מניתוח נתונים ומידעי כך נחשפים להפתעה הימור‬ ‫מבלי‬ ‫במקרהשל‬ ‫התוצאות‬ ‫בארצות‪-‬הברית‬ ‫במקום לזכות ביתרון מייד עם פרוץ פעולות האיבה‪.‬‬ ‫שיכרון‬ ‫יוהרה‪,‬‬ ‫אקליםשל של‬ ‫שרר‬ ‫גנרל‬ ‫מנטייתושל‬ ‫להתעלמות‬ ‫והדברגרם‬ ‫מההצלחות‪,‬‬ ‫*‬ ‫בייג'ין‬ ‫להעביר‬ ‫המשיכה‬ ‫להרפתקנות‪.‬‬ ‫ממשלת‬ ‫ארתור‬ ‫מק‬ ‫הודו‪,‬בו‪3-‬‬ ‫רשמית‬ ‫הודיעה‬ ‫‪1950‬‬ ‫באוקטובר‬ ‫דרך‬ ‫‪ ...‬לפני זמן הראו תרגיל בטלוויזיה‪ .‬מספר תלמידים אזהרות‬ ‫ה‪,39-‬‬ ‫ארצות‪-‬הברית‬ ‫הרוחב היא‬ ‫נכנסו לחדר והראו להם על הלוח שני קווים‪ ,‬האחד ארוך שאם‬ ‫תעבוראתקו‬ ‫קוריאנים‪.‬‬ ‫גייסותלסייע‬ ‫התגובהלכך‬ ‫לצפון‬ ‫והשני קצר‪ .‬כל התלמידים בקבוצה זיהו ללא כל קושי תשלח‬ ‫בארצות‪-‬הם‪-‬ית‬ ‫בלוף"‪".‬‬ ‫את הקו הקצר ואת הקו הארוך‪ .‬אמרו להם שיוכנס‬ ‫היתהכאל‬ ‫גדולים‬ ‫סיניים‬ ‫כוחות‬ ‫נעלמו‬ ‫תקופה‬ ‫סמוך‬ ‫לאותה‬ ‫תלמיד מוצלח"‪ ",‬שיתבקש לזהות איזהו הקו הארוך‬ ‫קוריאהלסין‪,‬אבלאיש‬ ‫הגבולבין‬ ‫הסינישל‬ ‫ואיזה הקצר‪ .‬אחר‪-‬כך ישאלו כל אחד מהם ואז עליהם שהיובצד‬ ‫ב‪28-‬‬ ‫תקפו‬ ‫בנובמבר‬ ‫עובדהזו‪.‬‬ ‫‪1950‬‬ ‫נזעקבשל‬ ‫להצביע על הקו הקצר שהוא הארוך‪ .‬ראו על פניו של לא‬ ‫מסיבי‬ ‫בהיר‬ ‫הסינים‬ ‫הכוחות‬ ‫כרעםביום ובכוח את‬ ‫התלמיד שהוא נדהם‪ ,‬אבל כאשר שאלוהו בשנית‪ ,‬גס‬ ‫הוא הצביע על הקצר שהוא הארוך‪ .‬כאשר נשאל‪ ,‬אמר‪:‬האמריקניים‬ ‫גייסות‬ ‫כיתרו‬ ‫רבתיןהם‬ ‫מפלה‬ ‫להם‬ ‫וגרמו‬ ‫לאחרים‬ ‫רבים‪,‬‬ ‫אמריקניים‬ ‫אם" כולם אומרים‪ ,‬אז‪"...‬‬ ‫ובסופו‬ ‫בחופזה‪,‬‬ ‫לסגת‬ ‫גרמו‬ ‫כוחותיו‬ ‫גירשו‬ ‫מצפון‬ ‫ארתור‬ ‫גנרלמק‬ ‫דבר‬ ‫של‬ ‫של‬ ‫את‬ ‫קוריאה‬ ‫הנסיגה‬ ‫קוריאה‪.‬‬ ‫הייתהוו‬ ‫דרום‬ ‫ניכרשל‬ ‫ומחלק‬ ‫נפןקוף'הה‬ ‫ארצות‪-‬הברית‪.‬‬ ‫ביותר‬ ‫הצבאית‬ ‫בתולדותיהשל‬ ‫הארוכה‬ ‫אנשים‪,‬‬ ‫חברתית‬ ‫סתגלנות‬ ‫קבוצת‬ ‫מצד‬ ‫תמותשל‬ ‫תוצאות‬ ‫שבידיה‬ ‫במלחמת‬ ‫התרחשו‬ ‫התלמות‪,‬‬ ‫הופקרה‬ ‫קבלת‬ ‫סולידףיות‬ ‫ארצות‪-‬הברית‪,‬‬ ‫ועוזריו‪,‬‬ ‫קוריאה‪.‬נשיא‬ ‫מפקד‬ ‫טרומן‪,‬‬ ‫אנשים‬ ‫ועוזריוהיו‬ ‫האמריקניים‪,‬‬ ‫איךירה הדבר‪ ,‬מקבלי ההחלטות בצמרת הממשל‬ ‫ארתור‬ ‫גנרלמק‬ ‫הכוחות‬ ‫אצ'יסון‪,‬‬ ‫מוכשרים‬ ‫אנשים‬ ‫היו‬ ‫האמריקני‬ ‫קבוצתדיון‬ ‫וניסיון‪.‬הםהיו‬ ‫אינטלקט‬ ‫בעלי‬ ‫מרשל‪,‬‬ ‫טרומן‪),‬‬ ‫בצמרת‬ ‫ברדלי(‪ ,‬וכמוהם אנשי הצבא שניצחו על הכוחות‬ ‫עצמם‬ ‫מצאו‬ ‫בדרג‬ ‫פקודות‬ ‫וקבוצת‬ ‫השלטון‬ ‫גבוה‪,‬והם‬ ‫האמריקניים בקוריאה‪ .‬מק) ארתור עם אנשיון היחיד‬ ‫נהגנוכך!"‬ ‫שואלים‬ ‫שאנחנו‬ ‫מעשה‪:‬‬ ‫כיצד"זה‬ ‫לאחר‬ ‫לפתע‬ ‫ארצות‪-‬הברית‬ ‫ב‪24-‬‬ ‫ביוני‬ ‫שהזהיר היה קינן‪ ,‬שלא שמער לר‪ .‬כאשר ראה עצמו ללא‬ ‫‪1950‬נודע‬ ‫~‪n>WDD‬‬ ‫ה‪38-‬‬ ‫תפקיד‪ ,‬הוא התפטר‪ (.‬הייתה ביניהם סולידריות ומידה‬ ‫קוריאנים‬ ‫לדרום‬ ‫הרוחב‬ ‫מעם‪-‬לקו‬ ‫פלשו‬ ‫שהצפון‬ ‫סיפוק‬ ‫קוריאה‬ ‫קוריאהכדי‬ ‫מהחלטותיהם‪ ,‬יחד עם הרגשה שהם‬ ‫גדולה של‬ ‫ממשלתצפון‬ ‫תחת‬ ‫לאחדאת‬ ‫ארצות‪-‬הברית‬ ‫אנשי מוסר ורוח‪ .‬שררה ביניהס הרמוניה בלתי רגילה‬ ‫מכיוון‬ ‫הקומוניסטית‪.‬‬ ‫קוריאה‬ ‫‪P>W~UW‬‬ ‫בדרום‪-‬קוריאנים‪,‬‬ ‫כמעט ללא קונפליקט וכן רוח" יחידה"‪ ,‬הערצה הדדית‬ ‫נמצאו‬ ‫שכוחותאלה‬ ‫ולאחר‬ ‫תמכה‬ ‫והערכה לנשיא‪ ,‬הארי" הקטן"‪ .‬בחודשים הארוכים שעבדו‬ ‫ארתור‬ ‫בסכנת‬ ‫הוראה‬ ‫התמוטטות‪,‬קיבלגנרלמק‬ ‫זה במחיצת זה‪ ,‬התפתחו אמונותיהם וערכיהם הבסיסיים‬ ‫המדיניות‬ ‫הייתה‬ ‫באורחצבאי‬ ‫להתערב‬ ‫במתרחש‪.‬‬ ‫בלימת""‬ ‫מאחורי‬ ‫לדרגת הזדהות עם הדעות הדומיננטיות באותה תקופה‬ ‫נהדפואל‬ ‫הצפון‪-‬קוריאנים‪,‬ואכןהם‬ ‫ה‪.38-‬‬ ‫בחברה האמריקנית‪ ,‬ובעיקר בדבר הצורך לבלום את‬ ‫הרוחב‬ ‫ארתור‪,‬‬ ‫הגנרלמק‬ ‫הסתפק‬ ‫אולםבכךלא‬ ‫קו‬

‫התפשטות הקומוניזם ולשמור על העולם החופשי‪ .‬דין‬ ‫ארצות‪-‬הברית באותה‬ ‫אצ'יסון‪ ,‬מזכיר המדינה של‬ ‫תקופה‪ ,‬ושאותו העריך הנשיא טרומן כ"מזכיר מדינה‬ ‫הגדול ביותר שהיה לעם האמריקני"‪ ,‬אומר בזיכרונותיו‬ ‫כי היה שיור למקבל ההחלטות מה מידת הסיכון שבפיזור‬ ‫כוחות ארצות‪-‬הברית בצפון קוריאה‬

‫ידי כוח צבאי‪ .‬זהו מקרה שבו הנשיא לא האיץ בעוזריו‬ ‫לקבל את העמדה שהוא נטה לקבלה‪ .‬לא הייתה תופעה‬ ‫של איש" אחד מחליט"‪ ,‬אלא סתגלנות חברתיתן הייתה‬ ‫זו חשיבה" קבוצתית" של יועצי הנשיא‪ .‬לא פעם הפגין‬ ‫הנשיא נכונות לקבלת דעה נוגדת מאת עוזריו ולהיות‬

‫וכי קיימת סכנה של התערבות סינית‪.‬‬ ‫היינו" גלויים זה עם זה"‪ ,‬הוא אומר‪,‬‬ ‫מספיק גלויים"‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי‬ ‫אבל" לא‬ ‫שהיו מודאגים‪ ,‬כעדות‬

‫אצ'יסון‪ ,‬לא‬

‫נקטו פעולות אבטחה נדרשות‪ .‬אחד‬ ‫מחוקרי פרשת קוריאה מציין שטרומן‬ ‫ואנשיו לא היו מודאגים ממתקפה‬ ‫מסיבית סינית‪ ,‬אלא מפגיעותם של‬ ‫גייסות מק ארתור להתקפות נגד עקב‬ ‫הפריסה והפיזור הגדולים שלהם‪.‬‬ ‫לחוסר‬ ‫הזהירות של‬ ‫האמריקני‬ ‫תרמה גם עבודת‬ ‫הממשל‬ ‫המטה של המודיעין‪ ,‬שהייתה לקויה‬ ‫צמרת‬

‫והפחיתה ביכולתם של הכוחות‬ ‫הסיניים ובכוונתם‪ .‬העדות שהייתה‬ ‫בפני מעצבי המדיניות ‪ -‬טרומן‬ ‫ואנשיו ‪ -‬היתה חזקה דיה‪ ,‬כך‬ ‫שמדינאי העומד על המשמר יכול היה‬ ‫לייחס חשיבות לאיום הסיני בדבר‬ ‫התערבות רבתי‪ .‬חוקר אחד מעיד‬ ‫לאחר מעשה‪ ,‬כי לא היה זה העדר‬ ‫מודיעין שהביא למפלה‪ ,‬אלא חוסר‬ ‫רצון להסיק מסקנות בלתי נעימות‬ ‫מהמידע‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הנשיא טרומן‬ ‫ואנשיו‪ ,‬במקום לתקן‪ ,‬להעיר ולבקר איש את רעיונות‬ ‫רעהו סייעו זה לזה וכך הגבירו את מידת הסיכון‬ ‫שבהחלטותיהם‪ .‬איש לא הפנה את תשומת ליבו של‬ ‫הנשיא לכך שהודעת הגנרל מק ארתור כי הניצחון קרב‬ ‫אינה חד‪-‬משמעית‪ .‬הכול היו דבקים במוסכמה‪ ,‬שלא‬ ‫הייתה לה אחיזה בעובדות‪ ,‬שסין חלשה‪ ,‬ושכל עוצמתה‬ ‫בברית‪-‬המועצות‪ .‬איש לא עירער על‬ ‫נעוצה בתלותה‬ ‫מוסכמה זו‪ ,‬ומאומה לא נעשה לתקן חוסר ידיעה זה‪.‬‬ ‫אצ'יסון‬

‫אפילו במהלך הנסיגה האמריקנית הסביר דין‬ ‫ש"עלינו לזכור שם‪-‬ית‪-‬המועצות ניצבת מאחורי כל מהלך‬ ‫סיני‬ ‫וצפון‪-‬קוריאנין שההתקפה הסינית היא מלכודת‬ ‫לגרור את אמריקה להפצצת מנצ'וריה‪ .‬וכך תצטרף רוסיה‬ ‫למלחמה וכך תהיה הקזת דם אמריקני‪",‬‬ ‫המפלה האמריקנית בקוריאה היא דוגמא למקרה‬ ‫שבו לא נבחנו האלטרנטיבות‪ ,‬ולא נשקלו התוצאות‬ ‫ההחלטה להביא לאיחוד קוריאה על‪-‬‬ ‫הבלתי נוחות של‬

‫מושפע ממנה‪ .‬כאן‪ ,‬למשל‪ ,‬הוא קיבל את דעת עוזריו‪,‬‬ ‫אם כי סבר שיש לקבל את הצעת צ'אנג קאי שק לשלוח‬ ‫חיילים סיניים לאומניים להילחם בקוריאה‪ .‬במקרה זה‬ ‫אמר‪ :‬אני" מקבל את העמדה שנקטו בה רוב האחרים!"‬ ‫ההסכמה לשנות את מטרת המלחמה המקורית ולאחד‬ ‫בכוח הזרוע את קוריאה תחת משטר דרום קוריאני‬ ‫התבססה על כמה מוסכמות‪ ,‬שהיו מקובלות על הנשיא‬ ‫ועל עוזריו‪ .‬מכאן צמחו סולידריות‪ ,‬סיכון מופרז‪ ,‬אשליית‬ ‫חוסן ודעות קפואות על האויב‪ ,‬שאיפשרו למשפט כמו‪:‬‬ ‫סבירות" נמוכה שהאזהרה הסינית תמומש" להיות בעל‬ ‫משמעות של אין" מה לדאוג"‪ .‬התוצאה‪ :‬איש לא העלה‬ ‫על דעתו להחליט על צעדים למקרה שהאזהרה הסינית‬ ‫תמומש‪ .‬באקלים של סתגלנות חברתית‪ ,‬שבו אין מקובל‬ ‫להביע ספק ולהצביע על משהו שונה מן הרגיל‪ ,‬עוברים‬ ‫לסדר היום על אזהרות ‪ -‬ואז נכשלים‪.‬‬

‫‪%,,‬‬

‫שננושם'שע‬

‫שגל לטדינע ישראל‬ ‫‪65‬‬

‫כאן המקום להבחין בין תקשורת במובן של מברקים בקבוצתדיון‬ ‫התוצאה‬ ‫כאשר‬ ‫פקודות‪:‬‬ ‫בקבוצת‬ ‫במטהאו‬ ‫ניתקת‬ ‫ותשדורות ובין מודיעין במובן של דיווח סוכני מודיעין‪ .‬היא‬ ‫משותפות‪,‬‬ ‫ולנורמות‬ ‫להנחות‬ ‫סתגלנות‬ ‫שאנשי‬ ‫יתר‬ ‫מהמציאות‪.‬‬ ‫הקבוצה‬ ‫עלכן‪,‬ככל‬ ‫אין האחד שווה לשני‪ .‬במלחמת העולם השנייה היה הקבוצה‬ ‫ראש‪-‬ממשלה‬ ‫‬‫ושריו‪,‬‬ ‫הגידול בתקשורות כגידול ממאיר בהתפשטותו‪ ,‬אבל יחד‬ ‫ועוזריו‪,‬‬ ‫נשיא‬ ‫המחליטה‬ ‫קבוצת‬ ‫ובעלי‬ ‫פקודות ‪-‬יהיו‬ ‫חביביםזהעלזה‬ ‫קבוצת‬ ‫עם זה הייתה ירידה ב"מודיעין" במובן של ביון"‪ ".‬סיוראו‬ ‫עצמאית‬ ‫מחשבה‬ ‫שבמקום‬ ‫הסכנה‬ ‫תגדל‬ ‫יחידה‪,‬כן‬ ‫למודיעין סודי על מבצעי אויב סודיים הייתה השפעה רוח‬ ‫חברתית"‬ ‫ו"סתגלנות‬ ‫חשיבת"יחד"‬ ‫מעטה‪ .‬ממשלות הולנד‪ ,‬בלגיה ויוגוסלביה ידעו מתיוביקורתיתיבואו‬ ‫כלפי‬ ‫אנושיות‬ ‫הגיונית‬ ‫הנאצים יתקפו‪ ,‬אבל מנגנוניהן נפלו ביום הראשון של אשריביאו‬ ‫ונטולת‬ ‫לפעילותלא‬ ‫ארצות‪-‬‬ ‫נשיא‬ ‫דוגמאלכךהיא‬ ‫ויריב‪.‬‬ ‫ההתקפה‪ .‬סטאלין ידע‪ ,‬מיותר מאשר מקור אחד‪ ,‬על אויב‬ ‫ההחלטהשל‬ ‫ג'ונסון‪,‬‬ ‫וייטנאם‬ ‫להפציץ‬ ‫הברית‪,‬‬ ‫הגבלהאתצפון‬ ‫ללא‬ ‫ההתקפה הנאצית‪ ,‬אבל לא העריך נכונה את המידע על‬ ‫‬‫האנשים‬ ‫קבוצת‬ ‫בהתייעצותעם‬ ‫שהתקבלה‬ ‫כוונת היטלר‪ .‬מתם‪-‬ר שלדעת כל" דבר" על האויב ‪ -‬החלטה‬ ‫עדינים‪,‬‬ ‫ידועיםכיפי‬ ‫ושהיו‬ ‫הנשיא‪,‬‬ ‫נפש‪,‬‬ ‫זאת רק ראשית חכמה אבל לא סופה! רבים לא היו שהקיפהאת‬ ‫האויב‬ ‫כלפי‬ ‫בנושאי‬ ‫מוכנים)‬ ‫מחוסנים מהפיתוי להשתמש במודיעין כדי לחזק את רכים‬ ‫נהגו‬ ‫פנים‪,‬אך‬ ‫לפשרות‬ ‫אנושיות‪.‬‬ ‫החיצוני‬ ‫דעותיהם המוקדמות‪.‬‬ ‫ונטולת‬ ‫נוקשה‬ ‫בדרך‬ ‫ולשפל‬ ‫לנעלה‬ ‫לתת‬ ‫רבה‬ ‫בקלות‬ ‫מסוגלת‬ ‫חבורהכזו‬ ‫קושי‬ ‫מאיש‬ ‫כזאת‬ ‫קבוצה‬ ‫לזולתו‪.‬‬ ‫לעבורללאכל‬ ‫שבאדם‬ ‫לכידות גבוהה‬ ‫חיפוש‬ ‫אנושיות‬ ‫להחליט‬ ‫כמו‬ ‫מעשהנטול‬ ‫על‬ ‫מסוגלת‬ ‫מילת‬ ‫לעיתים‬ ‫קריבות‬ ‫הקסם‬ ‫שומעיםאת‬ ‫לירידה‬ ‫יצירת‬ ‫דחיפה‬ ‫שעיר‬ ‫פניקהאו‬ ‫לעזאזלאו‬ ‫קונסנזוס"‪ ".‬אחר‬ ‫ישנן‬ ‫בקונסנזוס‪,‬ובכל‬ ‫שהתקבלו‬ ‫והנההחלטות‬ ‫במורל‪,‬והיא‬ ‫מסוגלתעדייו‬ ‫זאתהן מהירה‬ ‫עצמה‬ ‫להרגישאת‬ ‫מגיעים‬ ‫בכישלון‪.‬איך‬ ‫מסתיימות‬ ‫לקונסנזוס‪,‬‬ ‫יכולה‬ ‫המחנה‪.‬זוהי‬ ‫לפני‬ ‫המצביעהלאן‬ ‫דוגמא‬ ‫בדרךכלל כחלוץ‬ ‫העם‪,-‬‬ ‫ביחס‬ ‫לעתיד‬ ‫ההסכמההיא‬ ‫חזקה‬ ‫לגבי שכן‬ ‫שיפרצו להוביל‬ ‫המציאות‪.‬‬ ‫תלישותמן‬ ‫כל‪-‬כךיקר‪,‬‬ ‫ומכיוון‬ ‫חילוקי‬ ‫שקונסנזוסהואדוד‬ ‫דעות‪,‬‬ ‫מסכימים‬ ‫שהרי‬ ‫כלשהו‪ ,‬ללא‬ ‫משותף‬ ‫למכנה‬ ‫הסכמהכזו מפףץהחז'ףים‬ ‫יושג‬ ‫כללית‬ ‫הסכמה‬ ‫תתגבש‬ ‫מוטב‬ ‫דבר‪,‬ולכן‬ ‫שלפחות‬ ‫לא‬ ‫מהמציאות‪.‬‬ ‫וניתקים‬ ‫הולכים‬ ‫רעיון הפלישה למפרד החזירים שבקובה מקורו בתקופת‬ ‫בדרךזו‬ ‫משהו‪.‬‬ ‫מתוך‬ ‫על‬ ‫ניסיונות‬ ‫ניתוח‬ ‫העבר‬ ‫הכהונה של הנשיא אייזנהאואר‪ ,‬שבמרס ‪ 1960‬הטיל על‬ ‫קונסנזוסולא‬ ‫מסתבר כילא‬ ‫גולים קובניים בארצות‪-‬‬ ‫פלא"‬ ‫נוסחת"‬ ‫לתנאי‬ ‫מהווים‬ ‫סוכנות הביון המרכזית לארגן‬ ‫החלטותיושלאדםאחד‬ ‫מושלם"‬ ‫ש"אין‬ ‫ש"אנושי‬ ‫בנימוק איש‬ ‫הברית לתנועה פוליטית מאוחדת נגד משטר קאסטרו‪.‬‬ ‫או‬ ‫להצטדק‬ ‫משבר‪.‬‬ ‫לטעות"‬ ‫מאחורי‬ ‫פירושו‬ ‫שטחיות‬ ‫השקפות‬ ‫להסתתר‬ ‫הוא‬ ‫אמרו אז לתת אימון צבאי ולהעסיק בלוחמת גרילה את‬ ‫קורהעל‪-‬‬ ‫שאינן‬ ‫אלה שיהיו מוכנים לחזור למולדתם‪ .‬סוכנות הביון‬ ‫להביןמה‬ ‫עוזרותלנו‬ ‫האדם‬ ‫טבע‬ ‫על‬ ‫להימנע‬ ‫המרכזית‬ ‫גורמים‬ ‫ברורים‬ ‫נכנסה לפעולה‪ ,‬וכעבור זמן מצאה עצמה‬ ‫לנו‬ ‫להבא‪.‬‬ ‫מנת ממכשלות‬ ‫רגעית‪,‬‬ ‫הפוגמים‬ ‫התלהבות‬ ‫הפרט;‬ ‫בהתנהגות‬ ‫כעס‪,‬‬ ‫פחד‪,‬‬ ‫מתכננת פלישה צבאית‪ ,‬כפי הנראה מבלי להודיע על כך‬ ‫עייפות‪,‬‬ ‫לנשיא אייזנהאואר‪ .‬בסוף ‪ 1960‬כבר דובר על חטיבה‬ ‫חוסר‬ ‫שינהוכו'‪.‬כלאלה‬ ‫ספק‪,‬‬ ‫מקטיניםאת‬ ‫שטחים‬ ‫יוצרים‬ ‫החשיבה‪,‬‬ ‫יעילות‬ ‫צבאית שתבצע פלישה רבתי‪ .‬בינואר ‪ ,1961‬כמה ימים‬ ‫דעות‬ ‫מתיםעקב‬ ‫ומפריעים‬ ‫כמידע‪,‬‬ ‫בשימוש‬ ‫גורמיסליקוי‬ ‫להבחין‬ ‫קדומות‪,‬‬ ‫לאחר שנבחר הנשיא קנדי‪ ,‬קיבלו הוא עוזרי)‪ ),‬כזלל‬ ‫ארצות‪-‬הברית‪,‬‬ ‫סבוך‬ ‫ולתפוס‬ ‫ומורכב‪.‬‬ ‫מצב‬ ‫תדריך על‬ ‫המטה המשולב של צבא‬ ‫אולםלאסיור‬ ‫במירה‬ ‫קורה‬ ‫מספקתמה‬ ‫לקבוצת‬ ‫המבצע מפיו של ראש סוכנות הביון המרכזית‪ .‬במשך ‪80‬‬ ‫ריון‪,‬‬ ‫נעשיתבידי‬ ‫יום לאחר מכן רן צוות מפקח של יועצי הושיא בתוכנית‬ ‫כאשר‬ ‫פלורות‪,‬‬ ‫לקבוצת‬ ‫הערכתמצב‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫ה"אנחנו"‬ ‫אנשים‬ ‫אישרו‬ ‫ובאפריל‬ ‫שהוריש‬ ‫קבוצת הנשלטת רגש המשותף‪,‬‬ ‫כל‬ ‫‪1961‬‬ ‫להם הממשל הקודם‪,‬‬ ‫העוזרים‬ ‫יועצי המפתח את התכנית‪ ,‬להוציא שינויים מעטים‬ ‫כאשר‬ ‫מהוויםגוףשל‬ ‫שבחרלו‬ ‫המפקדיחדעם‬ ‫הדדית‪.‬‬ ‫מבחינים‬ ‫בפרטים‪ ,‬כמו מקום הפלישה‪ .‬יש לציין כי בין עוזרי הנשיא‬ ‫לאחר‬ ‫הערצה‬ ‫כאל)‬ ‫בקבוצות‬ ‫מעשהאנו‬ ‫לא נכללו מומחים מהחוץ וגורמי צבא אחרים‪ .‬ב‪17-‬‬ ‫שלכידות‬ ‫יותר‪,‬‬ ‫בתופעה‬ ‫גבוהה‬ ‫הקבוצה‬ ‫שלפיה‪,‬ככל‬ ‫מושמים‪,‬אי‬ ‫בממדים‬ ‫באפריל פלשו ‪ 1400‬קובנים‪ ,‬בסיוע כוחות צי‪ ,‬אוויר‬ ‫מתגלות‬ ‫הסתכנות‬ ‫תופעותשל‬ ‫זהירות‬ ‫אמצעי‬ ‫נקיטת‬ ‫הביון‬ ‫מפגיעות‬ ‫המרכזית‪ ,‬לחוף הבוצי של מפרן החזירים‪.‬‬ ‫והרגשת‬ ‫המתעלמת‬ ‫חוסן‬ ‫וסוכנות‬ ‫שחיוני‬ ‫לשיפור‬ ‫בכיתה‬ ‫ומהווהמנוף‬ ‫אפשריות‪.‬מה‬ ‫מאותו רגע קרה הכל שלא כמתוכנן‪ :‬ביום הראשון לא‬ ‫מ‪4-‬‬ ‫בהכרחחיובי‬ ‫בטייסת‪,‬אינו‬ ‫ובמחלקה‪,‬‬ ‫באונייהאו‬ ‫הגיעה אף אחת‬ ‫אוניות תחמושת העתודה ליעד; ‪2‬‬

‫אוניות טובעו על‪-‬ידי מטוסיו של מנהיג קובה‪ ,‬פידל‬ ‫קאסטרו ‪2-1‬‬ ‫האחרות ברחו מייד‪ .‬ביום השני כותרה‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫החטיבה‬ ‫‪ 20,000‬מחיילי קאסטרו שהיו חמושים‬ ‫היטב‪ .‬ביום השלישי נתפסו ‪ 1,200‬מחיילי הכוח שלא‬ ‫נהרגו והוכנסו לבתי‪-‬סוהר‬ ‫בקובה‪.‬‬ ‫ארצות‪-‬‬ ‫הנשיא קנדי ועוזריו‪ ,‬מיטב המוחות של‬

‫הנותרים המריאו משדות תעופה שהיו מוסתרים‬ ‫והשמידו מחצית ממטוסי ה‪-‬‬ ‫ארצות‪-‬הברית‪.‬‬ ‫‪ 8-26‬של‬ ‫מטוסי ה‪-‬‬ ‫‪ 8-26‬סבלו גם מתקלות רבות‪,‬‬ ‫יתר על כן‪,‬‬

‫*‬

‫הברית‪ ,‬שאלו את עצמם‪ :‬כיצד" יכולנו להיות טפשים כל‬ ‫כך‪ ",‬הם הניחו שחטיבה של גולים תפיל את משטרו של‬ ‫קאסטרו ללא סיוע מצידו של כוח צבאי אמריקני‪ .‬איש‬ ‫לא בדק תיאורטית איזה נזק ייגרם במקרה של מפלה‬ ‫כל‪-‬כך חמורה‪ .‬איש לא הניח שמדינות‬ ‫ידידותיות‬ ‫לארצות‪-‬הם‪-‬ית‬ ‫באמריקה הלטינית ימחו על התערבות‬ ‫ארצות‪-‬הברית‪,‬‬ ‫דבר שקרה לא רק שם‪ ,‬אלא גם בארצות‬ ‫אירופה הידידותיות לארצות‪-‬הם‪-‬ית‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי שארצות‪-‬‬ ‫הברית הכחישה את אחריותה למבצע‪ .‬איש לא שיער‬ ‫כל‪-‬כך‬ ‫גדולה בין קאסטרו‬ ‫שהפלישה תביא להתקרבות‬ ‫לברית‪-‬המועצות‪,‬‬ ‫טילים‬ ‫גרעיניים‬ ‫עד כדי הצבת‬ ‫נגד‬ ‫ארצות‪-‬הברית‬ ‫בקובה‪ .‬לו שיערו הנשיא ועוזריו ששמץ‬ ‫מדם‪-‬ים אלה עלול להתקיים‪ ,‬ודאי שלא היו מאשרים‬ ‫את הפעולה‪ .‬לאחר מעשה היו כולם מזועזעים מהפער‬ ‫המסוכן בין הציפיות לבין המציאותן מזה שלא נבחנה‬ ‫לפחות אפשרות שונה מן המצופה‪ ,‬גם אם הניחו שהיא‬ ‫בסבירות נמוכה ביותר‪.‬‬

‫מגףעותבתוכנית‬ ‫את הקבוצה ששקלה וקיבלה את ההחלטה בקשר‬ ‫לפלישה למפרץ החזירים ‪ -‬החל בנשיא וגמור ביועציו‬ ‫הטובים"‬ ‫ תיאר‬‫העיתונאי הלברשטם בספרו‬ ‫והמבריקים ביותר" כ"שמנת של מוחות ושל ניסיון"‪ .‬כל‬ ‫אחד מהם היה בעל כושר אינטלקטואלי בלתי רגיל‪ ,‬חריף‬ ‫חשיבה‪ ,‬מצטיין בניתוח הגיוני‪ ,‬אובייקטיבי‪ ,‬מיטיב לבטא‬ ‫את מחשבתו‪ .‬אבל כולם ביחד נכשלו בכך שלא הצליחו‬ ‫להבחין במגרעות רציניות ביותר בתוכנית הפלישה‪ ,‬והן ‪:‬‬ ‫* הם הניחו שאיש לא יידע‬ ‫שארצות‪-‬הברית היא‬ ‫האחראית לפלישה לקובה‪ ,‬שרוב האנשים יאמינו‬ ‫לסיפור הכיסוי של סוכנות הביון המרכזיתן שבנקל‬ ‫אפשר יהיה לסתור את אלה שלא יאמינו לסיפור‬ ‫הכיסוי‪ .‬לנשיא הבטיחו שאנשי צבא אמריקנים לא‬

‫*‬

‫יקחו חלק במבצע‪ ,‬ועל המטוסים שיפציצו לא יתנוסס‬ ‫סמל ארצות‪-‬הברית‪ .‬אולם כבר שבועות לפני הפלישה‬ ‫הודלפו פרטים אלה לעיתונות‪ ,‬והנשיא התלונן על כך‪.‬‬ ‫הם הניחו שחיל‪-‬האוויר של קובה אינו יעיל‪ ,‬וכי אפשר‬ ‫יהיה להרוס אותו על הקרקע עוד לפני שתתחיל‬ ‫הפלישה‪ .‬והנה בגל הראשון של ההפצצות נפגעו רק‬ ‫מעט ממטוסי קאסטרו‪ .‬מטוסי הסילון הקובניים‬

‫*‬

‫*‬

‫ובסופו של דבר החליט הנשיא קנדי לבטל את גל‬ ‫ההתקפה השני שלהם‪.‬‬ ‫כל‪-‬כך‬ ‫חלש‪ ,‬עד שהכוח‬ ‫הם הניחו שצבאו של קאסטרו‬ ‫הקובני הגולה יוכל להקים ראש גשר מוגן היטב‪ ,‬אולם‬ ‫הנחה זו לא נבדקה עד סופה‪ .‬למומחי משרד החוץ‬ ‫האמריקני והמודיעין הם‪-‬יטי‬ ‫היו דעות מנוגדות‪.‬‬ ‫הם הניחו לש‪ 1,400-‬הגולים הקובניים היה מורל"‬ ‫גבוה" ושייהם מוכנים לבצע את הפלישה ללא סיוע‬ ‫ארצות‪-‬הברית"‬ ‫אולם למעשה לא‬ ‫כוחות יבשה של‬ ‫היתה‬ ‫להם נכונות‪.‬‬ ‫היה לקובנים מורל גבוה‪ ,‬ולא‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫הם הניחו שהפלישה תדליק גל של חבלה‬ ‫המחתרת הקובנית‪ ,‬שתהיה התקוממות בעורף‪ ,‬אשר‬ ‫תסייע‬

‫*‬

‫בצורה‬

‫אפקטיבית‬

‫לפולשים‬

‫להפיל את‬

‫המשטר‪ ,‬אולם גם הנחה זו לא נבדקה‪.‬‬ ‫האיזור בחוף קובה‪ ,‬שם צריכה הייתה החטיבה‬ ‫הקובנית לנחות‪ ,‬לא נבדק מבחינת התאמתו לנחיתה‬ ‫בכלל ולנחיתה שעלולה להיתקל בהתנגדות בפרט‪.‬‬ ‫גם לא נבדק אם במקרה של כישלון יוכלו הנוחתים‬ ‫להגיע אל אותו הר שאליו תיכננו להימלט‪ ,‬כדי שמשם‬ ‫ימשיכו להילחם‪.‬‬

‫כיצד קרה הדבר‪ ,‬הרי מפקד בודק ובוחן דברים‬ ‫כאלה לפני שהוא מאשר תוכנית! מדוע אישרו הנשיא‬ ‫ויועציו האזרחיים והצבאיים את הפעולה ללא בדיקה‪,‬‬ ‫מודיעין‪ ,‬מומחים‬

‫ללא חוות דעת של מומחי‬ ‫מומחים‬ ‫היו‬ ‫בוועדות שבחנו‬ ‫מומחי נחיתה וכו'‪ ,‬למה לא‬ ‫הרשמי‪,‬‬ ‫לפיו רצו להימנע‬ ‫התונניותז הנימוק‬ ‫את‬ ‫לקובה‪,‬‬

‫מלהרחיב את קבוצת שותפי הסוד אינו משכנע‪ ,‬שכן הסוד‬ ‫ממילא לא נשמר! מדוע הוחלט על התאריך של ‪17‬‬ ‫באפריל ‪ !1961‬התשובה לכך הייתה הציפייה שקאסטרו‬ ‫יקבל בקיץ מטוסי סילון מברית‪-‬המועצות ‪ -‬עבור צוותי‬ ‫אוויר שאומנו למענו בצ'כיה ‪ -‬ואם יאחרו את המועד‪,‬‬ ‫יצטרכו להפעיל כוח אוויר רציני של ארצות‪-‬הברית‪ .‬היה‬ ‫לחץ פוליטי לפעול נגד קובה שהתבטא בשאלה‪ :‬האם"‬ ‫קומוניסטים‬ ‫אנטי‬ ‫פחות‬ ‫הדמוקרטים הם‬ ‫מהרפובליקנים‪ ",‬כל אלה בוודאי היו נימוקים‪ ,‬אבל לא‬ ‫סיבות מספיקות לקבלת אותה החלטה‪.‬‬

‫חששממתיחתביקוףת‬ ‫נראש החבורה ‪ -‬היועצים ומקבלי ההחלטות ‪ -‬עמד‬ ‫הנשיא קנדי‪ ,‬שהיה ידוע כמי שהעריך וחיפש מחשבה‬ ‫עצמאית‪ ,‬דעות והשקפות חדשות ובלתי תלויות‪ ,‬והיה‬ ‫מוכן לשנות את דעתו נוכח הוכחה חזקה ולתמוך בדעה‬

‫‪5‬‬

‫ששנוששעצ‬ ‫גל למדיגת ישראל‬ ‫‪67‬‬

‫חם‪-‬תית‬ ‫חדשה‪ .‬אך בגלל סתגלנות‬ ‫ כפי שקורה בקבוצה‬‫בעלת לכידות גבוהה‪ ,‬נתונה לאשליות ולנורמות משותפות‬ ‫ הופרעו הן החשיבה הביקורתית והן בחינתה בכור‬‫המציאות‪ .‬בחבורה שהסתופפה בבית הלבן‪,‬‬ ‫הבלתי מוגבל וההרגשה שישום דבר לא יוכל לעצור‬ ‫אותנו" וש"העתיד אין לו הגבלות"‪ ,‬כל אלה סייעו לטפח‬ ‫הביטחון‬

‫לכידות גבוהה‪ ,‬שמקורה בהשתייכות לחבורה מוגנת ורבת‬ ‫כוח ובהערצה ללא מעצורים למנהיגה‪ .‬כל זה הביא‬ ‫לרתיעה מפעולות בלתי נעימות כמו מתיחת ביקורת וחשש‬

‫שהופתעו‬

‫נשיאים‪,‬‬

‫ראשי‪-‬ממשלות‬

‫ומפקדים‬

‫בכירים‪.‬‬

‫מכנה משותף זה מתומצת במשפט התנ"כי‪ :‬עיניים" להם‬ ‫ולא יראו‪ ,‬אוזניים להם ולא ישמעו"‪ ,‬ובלשון זמננו‪:‬‬ ‫אינטליגנציה להם והיא מנותקת מן המציאות‪.‬‬ ‫דברים אלה לא ייתכנו אצל מי שניחן בתכונות‬ ‫הנכונות של מפקד‪ .‬תכונת המפקד‪ ,‬בעיקר המפקד הבכיר‪,‬‬ ‫אינה תוצאה של טיפוס במסלול הדרגות‪ .‬תכונת המפקד‬ ‫היא זאת שהתמצתה במשה רבנו‪ ,‬בסקרנותו האורגנית‪,‬‬ ‫כאשר נוכח הסנה הבוער ואינו אוכל אמר‪ :‬אסורה"‬ ‫ואראה"‪ .‬זהו המופת‪ :‬הסקרנות שהיא תכונה הכרחית‬

‫מפני ניתוח ההסתכנות הכרוכה בנזק או באבדות‪ ,‬במקרה‬ ‫שההצלחה לא תאיר פנים‪ .‬כפועל יוצא מכך לא ננקטו‬ ‫צעדי זהירות למקרה שנראה כבעל סבירות נמוכה‪ .‬יתר‬

‫למפקד‪ .‬אלא שלא כל מפקד הוא משה רבנו‪ ,‬כשם שלא‬ ‫כל יהודי הוא משה רבנו‪ .‬ה"אפשרות הרביעית" של פון‬

‫על כן‪ ,‬התפתח זלזול באויב עד שהעריכוהו כטיפש‪ ,‬חלש‬ ‫ופסול מבחינה מוסרית‪ ,‬ומזה צמחה אופטימיות שגבלה‬ ‫ביוהרה‪ .‬הרגשת החוסן מפני פגיעות מצאה את ביטויה‬

‫מולטקה הזקן‪ ,‬שאף פעם לא הסתפק בשלוש האפשרויות‬ ‫שהוצגו בפניו‪ ,‬היא התכונה המתבקשת מנשיא‪ ,‬מראש‬ ‫ממשלה‪ ,‬ממפקד בכיר‪ ,‬גם אם אין העוזרים ערים לה‪.‬‬

‫בקביעה ש"אם המנהיג שלנו וכל האחרים בחבורה‬ ‫מחליטים שזה בסדר‪ ,‬ודאי תצליח התכנית‪ ,‬וגם אם יש‬ ‫בה הסתכנות‪ ,‬המזל ישחק לנו"‪.‬‬ ‫הייתה עוד תופעה שבלטה בהתנהגות הצוות‬

‫חביבות הדדית ורגש חם של סולידריות‪ ,‬חיפוש מתמיד‬ ‫אחר הסכמה פה אחד בנושאים חשובים ורצון להימנע‬ ‫מהיגררות לוויכוחים בלתי נעימים שישבשו את האווירה‬ ‫שהחבורה נמצאת בה ‪ -‬אלה הם‬ ‫סימפטומים של‬ ‫סתגלנות חברתית‪ ,‬של חשיבה" קבוצתית"‪ .‬זו באה‬

‫שהחליט על הפלישה‪ .‬אנשי החבורה הגיעו ליידעה אחת‬ ‫פה אחד"‪ .‬עצם התופעה החדירה בהם הרגשה ש"פה‬ ‫אחד פירושו אמת והצלחה ודאית"‪ .‬ההישענות הזאת על‬ ‫ודאות" פרי קונסנזוס" תפסה את מקום החשיבה"‬ ‫הביקורתית"‪ .‬איש בחבורה לא השמיע ספקות אישיות‬ ‫משלו או משל אחרים‪ ,‬בין היתר כדי שלא ייראה‬ ‫מתרכך"‪ ",‬כמי שאינו גבר"‪ ".‬נראה היה כאילו באנשי‬ ‫החבורה הקרובה לנשיא הייתה קיימת נטייה בלתי מודעת‬ ‫להימנע מלהיגרר לחילוקי דעות נוכח ההסתכנות שנטלו‬ ‫על עצמם בהחלטה על הפלישה‪ .‬נוצר הרושם‬ ‫המנהיג ואנשי החבורה מסייעים זה לזה בחיזוק שטחי‬ ‫הסכמה על חשבון השטחים שעליהם הם חלוקים‬ ‫כאילו‬

‫בדעותיהם‪ ,‬כאילו עדיפה השותפות בדברים נעימים על‬ ‫ההתכתשות הקשה והבלתי נעימה בעניינים השנויים‬ ‫במחלוקת‪ .‬היו גם תופעות של חומות" המחשבה"‪ :‬מניעה‬ ‫מאנשים שהיו להם ספקות‪ ,‬ביקורת או דעות שונות‪,‬‬ ‫להביע את דעתם בפני הנשיא‪ ,‬בטיעון‪ :‬ייתכן" שאתה‬ ‫צודק בקשר להסתכנות הגדולה‪ ,‬אך אין זה חשוב‪ .‬עלינו‬ ‫לסייע לנשיא‪ ,‬אך לא על‪-‬ידי‬ ‫הבעת דעות נוגדות שרק‬ ‫יפריעו לסיוע ההרמוני שהוא זקוק לו"‪ .‬כך מנעו גיוון‬ ‫בדעות מצידם של אנשים חדשים בעלי השקפות שונות‬ ‫והשלימו את המטרה שאליה חתרו ‪ -‬קונסנזוס על‬ ‫הפלישה‪.‬‬ ‫ס'‬

‫כ~נ[‬

‫בתופעות שעמדתי עליהן בולט מכנה משותף להפתעה‬

‫כתוצאה מהתעלמות מהמציאות‪ ,‬מהעובדות ומאתגרים‪.‬‬ ‫כאשר זה קורה בקבוצת דיון ובקבוצת פקודות בסגל‬ ‫פיקוד כללי או בצמרת ממשל‪ ,‬מתפתח אורח חשיבה לא‬ ‫פורמלי‪ ,‬שהעיקר בו הוא להשיג אחדות דעות ולהימנע‬ ‫מעימות עם עובדות‪ .‬אז גם נוצרת חומת" מוחין" בפני‬ ‫דעות אחרות‪.‬‬ ‫ככל שגדלים הלכידות ורגש היחד בין מפקד ועוזריו‬ ‫במובן של חשיבה קבוצתית‪ ,‬ככל שגדלה תלות המפקד‬ ‫במילה טובה‪ ,‬בהסכמה פה אחד של עוזריו‪ ,‬גדלה הסכנה‬ ‫שאת מקום החשיבה הבלתי תלויה‪ ,‬הביקורתית‪ ,‬הבוחנת‬ ‫את המציאות ‪ -‬תתפוס דעה" פה אחד"‪ ,‬שהיא בסה"כ‬ ‫סתגלנות חברתית‪ .‬בתנאים כאלה מתפתחת התנוונות‬ ‫ביעילות המנטלית‪ ,‬ביכולת לבחון את המציאות ובשיקול‬ ‫המוסרי‪.‬‬ ‫אין זה קשה לנתח טעות או הנחה מוטעית של פרט‪,‬‬ ‫מה עוד שניתן לעשות זאת על‪-‬פי‬ ‫תכונות אופיו או‬ ‫לבחינת‬ ‫אישיותו‪ .‬אולם בטעות קבוצתית הדרך‬ ‫המשגה‬ ‫חייבת להיות באמצעות בחינתם של יחסי הגומלין וההזנה‬ ‫ההדדית‪.‬שבין‬ ‫הנשיא ויועציו‪ ,‬ראש‪-‬הממשלה והקבינט‬ ‫שלו או המפקד ועוזריו‪ .‬הם לא החליטו החלטת יחיד"‪".‬‬ ‫הם‪ ,‬יחד עם עוזריהם‪ ,‬ניתקו את עצמם מעובדות בשטח‬ ‫ומידיעות שזרמו אליהם‪ .‬ניתוח מסוג זה הוא המלמד‬ ‫אותנו איך להימנע מכישלון מאותו סוג בעתיד‪ ,‬דם‪ -‬שאין‬ ‫לומדים אותו מניתוח אופיו של העומד בראש מקבלי‬ ‫ההחלטות‪ .‬בחבורה מלוכדת נכנעים הבודדים בקלות‬ ‫לדעת הרוב במקום לדבוק בהשקפותיהם שלהם‪ .‬אכן‪,‬‬

‫הרוב הוא כלל דמוקרטי‪ ,‬אבל אין רוב קובע אם דבר‬ ‫הוא נכון‪ ,‬עובדתי או צודק‪ .‬וכבר אמר לינקולן‪ ,‬כי‬ ‫בממשלה ובמפקדה אין מחליטים לפי רוב‪ .‬המגרעת אינה‬

‫*‬

‫אחד ‪ -‬החל בבעל הדרגה הנמוכה ביותר וכלה בקצין‬ ‫הגבוה ביותר ‪ -‬יעביר בנוכחותו ביקורת‪ ,‬ספק‬ ‫והתנגדות‪ ,‬אפילו בלשון חריפה‪.‬‬ ‫על‪-‬‬ ‫לפני‬ ‫חילוקי דעות מכל סוג יובאו‬ ‫הדרג הממונה‬ ‫ידי החולק בנוכחות זה שעליו הוא חולק‪.‬‬

‫בזה שפרט זה או אחר נמנע מלהביע את דעתו‪ ,‬אלא בזה‬ ‫שאין בוחנים את האלטרנטיבות‪ ,‬בעיקר את אלו שעל‬ ‫אף שהן ב"סבירות נמוכה"‪ ,‬יש בהן סכנה‪ .‬זוהי תוצאה‬ ‫של סתגלנות חברתית המתהווה כאשר המפקד תלוי‬ ‫לחלוטין‪ ,‬מסיבות שונות‪ ,‬בחבורת עוזריו‪ ,‬וכך הוא מטפח‬ ‫נורמות המעודדות קבלת הנחות‪ ,‬הערות והחלטות פה‬ ‫אחד‪ .‬את הסימפטומים של סתגלנות חברתית זו אפשר‬ ‫לפרט כלהלן‪:‬‬ ‫* הרגשת החוסן ש"לנו זה לא יקרה"‪.‬‬ ‫*‬ ‫ראיית הנחה""‬ ‫כ"עובדה"‪ ,‬ובדרך זו התעלמות‬ ‫שלילי‪.‬‬ ‫דנים‬ ‫ממשוב‬ ‫מהתרעות‪,‬‬ ‫במספר מצומצם‬ ‫בלבד של אלטרנטיבות‪ ,‬אבל אין בוחנים אלטרנטיבות‬

‫*‬ ‫*‬ ‫*‬

‫בעלות סבירות נמוכה‪ ,‬ולפיכך גם אין מנתחים דרכי‬ ‫פעולה למצבים בעלי סבירות הנראית כנמוכה‪.‬‬ ‫הרגשת עליונות מוסרית‪.‬‬

‫*‬

‫להקדיש‬

‫בכל דיון יש‬

‫להתרעות‬ ‫זמן‬ ‫אלטרנטיבות‬ ‫הנראות‬

‫על‬

‫כבעלות סבירות נמוכה‪,‬‬ ‫אפילו‬ ‫יגזול הדבר‬ ‫ישיבות שלמות‪.‬‬ ‫*‬

‫בכל‬

‫מקרה‬

‫שהושג‬ ‫ולפני‬

‫דעות שטחיות על האויב הנשענות על דרגון מקצועי‪.‬‬ ‫אין עושים מאמץ להשיג מידע ממומחים‪.‬‬ ‫לחץ על פרט בחבורה‪ ,‬המעלה ביטוי של ספק‪ ,‬כדי‬ ‫סטייה‪ .‬זוהי מין צנזורה‬

‫למחשבות‬

‫הזדמנות‬ ‫חדשות‪.‬‬

‫אשליה ש"פה אחד"‪ ,‬דעת" כולם" הם ראיה לכך‬ ‫שהדרך נכונה וסופה הצלחה‪.‬‬ ‫משמר" המחשבה"‪ ,‬המונע מן החולק על דעת הרוב‬ ‫את הגישה למנהיג‪.‬‬

‫*‬

‫*‬ ‫*‬

‫יש לזמן תמיד מומחה מבחוץ כדי לשמוע את דעתו‪.‬‬ ‫בכל דיון יש להטיל על אחד הנוכחים שיציג את‬ ‫הנימוקים נגד‪.‬‬

‫קונסנזוס‪,‬‬ ‫שמחליטים ‪ -‬יש לערוך‬ ‫דיון נוסף‪ ,‬לתת עוד‬

‫למנוע גילוי של ספק או‬ ‫פנימית‪.‬‬ ‫*‬

‫התנ"כי‪ ,‬שאינו מייחס כל חשיבות למוסכמות‪ ,‬לדרגות‬ ‫ולמעמד אישי‪.‬‬ ‫חייב‬ ‫לפני קבלת החלטה‬ ‫המפקד לעמוד על כך שכל‬

‫מתן תשומת הלב לכל מה שהוא בעד"‪ ",‬והתעלמות‬ ‫מדעות נגד"‪".‬‬

‫ל‬ ‫‪//‬‬

‫*‪,,‬‬ ‫‪41‬‬

‫על‪-‬ידי‬

‫הערכת המצב‬ ‫המפקד צריכה להתבצע‬ ‫כתהליך מתמיד‪ ,‬כי מצב‬ ‫אינו דבר קבוע‪ ,‬ויש בו דינמיות‪ .‬מצב של יציבות כמו‬ ‫שלום אינו מצב קבוע‪ ,‬והדם‪ -‬עשוי להשתנות כאשר מדינה‬ ‫אינה מרוצה‪ .‬מצב כזה הוא פרי יחסי כוחות‪ ,‬בין אם‬

‫כיצד נעשה אדם בעל כושר השכלה‪ ,‬ניסיון ויכולת‬ ‫ לסתגלן‪ ,‬הגורמים לכך‪ ,‬הם תכונות אופי‪ ,‬שיקולי‬‫כדאיות‪ ,‬רצון להתחמק מ"צרות"‪ ,‬פחד מדחייה‪ ,‬מגינוי‬

‫כתוצאה מאימה הדדית או מאינטרס משותף‪ .‬יחסי כוחות‬ ‫גורמים ליציבות רק כאשר הס מנטרלים הדדית זה את‬ ‫זה בכל צירופי כוחות אפשריים‪ .‬כאשר מתחילה דינמיות‬

‫ומביקורת‪ ,‬העדפת חברות על כפיית‬ ‫להתפשר כדי להיות כמו כולם ועם כולם‪ .‬רק מפקד בעל‬ ‫ביקורת עצמית ותלות נמוכה בהערצת החיבה של פקודיו‬ ‫לא ייפול קורבן ‪ -‬לא הוא ולא אנשיו ‪ -‬לסתגלנות‬ ‫חברתית‪ .‬מפקד כזה גם אינו בוחר את עוזריו לפי קרבת‬

‫של שינוי‪ ,‬חל ערעור ביחסי הכוחות‪ ,‬כאשר אחד הצדדים‬ ‫מגיע ליתרון ניכר‪ ,‬לעדיפות או לעליונות ביחסי הכוחות‪,‬‬

‫סמכות‪ ,‬נכונות‬

‫דעותיהם לדעותיו‪ .‬מפקד המבסס את פעולותיו על‬ ‫כריזמה‪ ,‬על כוח רצון או על ביטחון עצמי מופרז מייחס‬ ‫כל תקלה לפגיעת הגורל‪ .‬לכן הוא מחוסן בפני ביקורת‬ ‫ומנותק כדי כך מן העונדות‪ ,‬עד שהמציאות חסומה בפניו‪.‬‬ ‫כדי להימנע מתופעות של סתגלנות חברתית‬ ‫ומתוצאותיהן צריכות להיות התכונות הבאות‪:‬‬ ‫*‬

‫אסור שמפקדה תהיה כולה מיעור אחד"‪ .‬הכרחי‬ ‫שבכל מפקדה יהיה לפחות אדם אחד ‪-‬‬ ‫או במבצעים ‪ -‬שהוא יוצא דופן‪ ,‬חריג‪,‬‬ ‫מין‬ ‫גדעון‬ ‫במודיעין‬

‫היציבות נעלמת‪ .‬התרעה על ראשיתה של דינמיות כגאת‬ ‫ בצורת שינויים בכוונות ובהכנות‪ ,‬שינויי פריסה‬‫והיערכות‪ ,‬אמצעי לחימה חדשים וכו' ‪ -‬תלויה ביכולת‬ ‫מנטאלית לקליט‪ ,‬לנתח ולהסיק מסקנות‪.‬‬ ‫מנטאלית זאת עלולה להיעלם במצבים של‬

‫יכולת‬ ‫ניתוק‬

‫מהמציאות ושל יוהרה תוך רשלנות‪ ,‬שבעקבותיה גם‬ ‫נבלמים אותות אזהרה מצידם של אלה שאזהרתם פוגעת‬ ‫בקונסנזוס‪ .‬אולם כאשר המנטאליות הזאת קיימת‪ ,‬ניתן‬ ‫לנתח את כל האפשרויות הפתוחות‪ ,‬גם את אלה‬ ‫שהסבירות שלהן היא נמוכה ביותר‪ .‬המפתח להימנעות‬ ‫מן המצבים שבהם דנתי הוא באמינות המיון של המפקד‬ ‫הבכיר ובהכשרתו הנכונה היגס לכך שלא יופתע מחר‪.‬‬

‫י‪.=.‬‬

‫נושונ‪)8‬יעצש~‬ ‫י!בל‬

‫לסדינך ישראל‬ ‫‪69‬‬

‫צשששוננ‪81‬‬ ‫‪351‬‬ ‫שבםנשתה"‪,1‬‬ ‫ינוחף‬ ‫‪1997‬‬

‫יצחק רביד מזהיר ספגי סטייה ‪ nhll1A‬בגופים ביטחוניים להיערך לקראת‬ ‫האפשרות" החסורה ביותר"‪.‬‬ ‫ושאחר שאין שיעור לחומרה האפשריות אין גם‬ ‫שיעור לצעדי ‪ YJDA‬שגיית לנקוט‪ .‬היתגאה עלולה להיות בזבוז של סשאבימ‬ ‫והיערכות לקויה במקומות אתרים‪ ,‬שבהם לוע היה להיערך כראוי בגושאבימ‬ ‫הגיגים סול סינונים סבירים יותר‬ ‫בעניינים הנוגעים‬

‫לסיכון חיים‪,‬‬

‫ובמיוחד‬

‫לסיכון חיים‬

‫של ציבור‪ ,‬קיימת נטייה טבעית לשמרנות‪,‬‬ ‫זהירות‪-‬יתר‬ ‫במקרה של ספק‪ .‬קיימת הסכמה רחבה‬ ‫שלחיי אדם ולביטחון הציבור יש חשיבות ערכית גבוהה‪,‬‬

‫המעדיפה‬

‫ד"ףלפילוסופיה‪,‬‬ ‫חוקר בכיףב"‪3‬חמב ‪-‬‬ ‫המףכזלמחקףיםכבחיים‬ ‫בףפח"ל‬ ‫בעבר מח"ל בחילהחניף‬

‫‪,‬‬

‫י‪.,;44‬‬

‫המצדיקה השקעה באמצעי בטיחות ובמערכות הגנה בלא‬ ‫לדקדק במידת חיוניותם‪ .‬גישה כללית זו מתבטאת‬ ‫בקלישאות מקובלות‪ :‬אין" ערוך לחיי אדם"‪ ,‬כשמדובר"‬ ‫בביטחון ‪ -‬אסור לחסוך באמצעים"ן יש" להניח את‬ ‫האפשרות החמורה ביותר"ן יש" להתחשב ביכולתו של‬ ‫האויב בלבד ולא בכוונותיו"‪ .‬אף שהכללות אלה נובעות‬ ‫ממניעים מובנים‪ ,‬הן שטחיות ובלתי מדויקות‪ .‬אס תובנה‬ ‫כלשונן ‪ -‬לא ניתן לפעול על פיהן‪ .‬הן מביאות להחלטות‬ ‫פזיזות‪ ,‬לבזבוז משאבים ולחוסר איזון בהשקעות‪ ,‬לרבות‬ ‫ניצול לא יעיל של משאבים שהוקצו להצלת חיי אדם‪.‬‬ ‫אחת המטלות החשובות של‬ ‫המתודולוגיה של‬ ‫מחקרי סיכון היא לנתה מוסכמות מעין אלה‪ ,‬לזהות‬ ‫ולהבהיר את גרעין האמת שבהן‪ ,‬להחליפן בניסוחים‬ ‫קפדניים יותר‪ ,‬לבחון את מידת תקפותן ולהציב סייג‬ ‫לנסיבות שבהן ראוי להחילן‪ .‬בחיבור זה נדון באחת מן‬ ‫הקלישאות שהובאו לעיל‪ ,‬בזו הטוענת‪ ,‬כי בהתייחסות‬ ‫לסיכונים יש להניח את החמור ביותר‪.‬‬

‫‪.4 ,,‬‬

‫מדענים משתדלים בדרך כלל‪ ,‬שההנחות שהם‬ ‫מניחים ביסוד מחקריהם יהיו נכונות‪ ,‬או שיהא סביר‬ ‫שהן נכונות‪ ,‬לפחות בקירוב‪ .‬לא כך הנוהג במחקרי סיכון‪.‬‬

‫בתחום זה‪ ,‬כך נדמה‪ ,‬הדרישה להנחות נכונות אינה‬ ‫תופסת‪ ,‬ואת מקומה ממלאת נטייה שיטתית להגזים‬ ‫שהדם‪-‬‬ ‫לחומרה‪ .‬אף שהממה זו ‪ -‬ככל‬ ‫נוגע לאמת ולשקר‬ ‫ היא עיוות כמו כל הטיה אחרת של האמת‪ ,‬היא‬‫מתקבלת בדרך כלל בהסכמה‪ .‬השימוש בערכים מוטים‬ ‫לחומרה בהערכת סיכונים ואיומים נחשב לדבר טבעי‬ ‫וכמעט מובן מאליו‪.‬‬ ‫נושאו של חיבור זה הוא ביקורת על גישה זו‪ .‬החיבור‬ ‫אינו דן בשאלה של הצדקת השמרנות לגופה‪ ,‬אלא בבחינת‬ ‫השיטה הנוהגת לבטא את השמרנות באמצעות הטיית‬ ‫קביעות עובדתיות‪ ,‬לרבות הסתברותיות‪ ,‬לכיוון החומרה‪.‬‬

‫נקודותתוףפה בהנחתהחמוף=‬ ‫חסוףמחדםשישההמידהחסרהתותרה'בתוךביתו‪,‬‬ ‫ויחפירו‬ ‫היח‬ ‫‪ U~QD‬שלמימ'ףגל"םתלמוד)בבל'‪,‬בבתבתפח‪ ,‬דף‬ ‫עמ'‬ ‫פט‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫ואס אין הלשון מדויקת‪ ,‬כי אז מהשנאמר איננו מכווך‬ ‫לאמתן ואם מהשנאמר איננו מכוון לאמת‪ ,‬כי אז איך‬ ‫המפעליםנעשים יפיסן על‪ ...‬כן אסור לסבולשרירותיות‬ ‫במלים‪ .‬זהוהדבר שבו תלוי הכול" קונפוציוס(‪).‬‬

‫מקובל להציג גדלים אי‪-‬‬ ‫במחקני סיכון קיים נוהג‬ ‫ודאיים באמצעות הערכים היותר מסוכנים הבאים‬ ‫בחשבון‪ ,‬הערכים החמורים" ביותר"‪.‬‬

‫הממה במספר הצפוי של הרוגים מקרב נפגעי תאונה‬ ‫עשויה להביא למסקנה‪ ,‬שמספר הפצועים יהיה קטן‬ ‫ביותר‪ .‬חסם שנחשב ל"חמור ביותר"‪ ,‬מפני שהניח מספר‬

‫לעתים משמש המקרה החמור" ביותר" כחסם לצורך‬ ‫שיקול קל" וחומר"‪ :‬קיימת אי‪-‬ודאות לגבי גודל כלשהו‪,‬‬

‫הרוגים מרבי‪ ,‬לא יהיה יעיל לצורך תכנון מערך חירום‬ ‫רפואי‪ ,‬כי מבהינת מערך זה החמור" ביותר" אינו מתבטא‬ ‫במספר ההרוגים‪ ,‬אלא במספר הפצועים דווקא‪.‬‬

‫אך יודעים כי גודלו אינו מעל לחסם מסוימי ניתן לחשב‬ ‫ולהגיע למסקנות לגבי החסם‪ ,‬וממילא יהיו אותן‬ ‫המסקנות תקפות גם לגבי הגודל הבלתי ידוע‪ ,‬הקטן מן‬ ‫סביב מכלי‪-‬דלק‬ ‫מעצרה‬ ‫החסם‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬נוהגים לבנות‬ ‫ בריכה שתפקידה לקלוט את הדלק שעלול להישפך‬‫במקרה של פריצה במיכל ‪ -‬כדי למנוע נזילה של הדלק‬ ‫לסביבה‪ .‬אם קיבולת המעצרה היא כמלוא קיבולת‬ ‫המיכל‪ ,‬אזי על אחת כמה וכמה שיש בה כדי לקלוט כל‬ ‫כמות חלקית שתפרוץ מהמיכל‪ .‬שימוש בערכים חמורים"‬ ‫ביותר" בתור חסמים הוא לגיטימי‪ ,‬אף שהוא מחייב‬ ‫זהירות וכרוך בסייגים‪ ,‬כפי שנראה מייד‪ .‬אך לעתים‬ ‫החמורים" ביותר" משמשים‬ ‫קרובות אין הערכים‬ ‫כחסמים בלבד‪ ,‬אלא נחשבים לערכים מייצגים‪ .‬נוהג זה‬ ‫זכה לתיאור קולע אצל המונד‪ ,‬חוקר אמריקני בחברת‬ ‫ראנד"‪".‬‬

‫במציאות‪,‬‬

‫ניתן לומר שטעות כה גלויה לא תקרה‬ ‫אך במצבים סבוכים יותר אין שמים לב לכך ששימוש‬ ‫בחסם מוביל בעקיפין להזנחה של מצבים מסוכנים‬ ‫מבחינות אחרות‪ .‬אביא לכך מספר דוגמות‪:‬‬ ‫מתוך כוונה לנקוט הערכה מחמירה נוטים לעתים‬ ‫להגזים בהערכת מספר‬ ‫הנפגעים הצפויים בעקבות‬ ‫אסון טבע כמו) שיטפון או‬ ‫סופה( או תאונה במפעל‬ ‫תעשייתי כמו) דליפת‬ ‫חומרים רעילים(‪ .‬ההגזמה‬ ‫יכולה לגרום להחלטה על‬ ‫פינוי של אוכלוסייה רבה‬ ‫מספקת‪.‬‬ ‫הצדקה‬ ‫ללא‬ ‫הפינוי‬ ‫תהליך‬ ‫של‬ ‫אוכלוסייה כרוך בסיכונים‬

‫בניסוחי סינון קיים מנהג נפוץ להשג תופחות שמףניות על‬ ‫די' קביעת סדרה של הנחות שמהגיות בתהליך ביצוע‬ ‫להניח בי החירועים החי‪-‬ודתיים‪,‬‬ ‫שיש להם‬ ‫המחקר‪ .‬מהובר‬ ‫השלכה על ההחלטה‪ ,‬ייטו נגד הובע ההחלטה‪ .‬ניתוחי‬

‫רבים ‪ -‬ללא קשר לסיכון‬ ‫שגרם לפינוי ‪ -‬כתוצאה‬ ‫מצפיפות‪ ,‬מבהלה ומקשיי‬

‫ביותף"‪,‬‬ ‫מתייחמים במפוףש המקרה החמור‬ ‫וההטיה של‬ ‫המחפף מוצהףת‪ .‬חבל גם במחקרים ףבים שחינם מצביעים‬

‫הפינוי עלול‬ ‫תחבורה‪.‬‬ ‫נפגעי‬ ‫וליותר‬ ‫נזקים‬ ‫ליותר‬ ‫תאונה מאשר אלה‬ ‫לגרום‬ ‫שייחסכו בזכותו‪.‬‬

‫המקרה" החמוףביותף" הםהביטוי ההיצוני למנהג זה‪ .‬לעתים‬

‫על כך במפוףש יש נטייה להשפיע על הביעת החלטות‬ ‫שגדלים חי‪-‬ודתיים‬ ‫בכיוון שמףני על‪-‬ידי‬ ‫יקבלו עףך‬ ‫הנחה‬ ‫יותף החומדן הצפוי שלהם‪ .‬לעתים הףובות מיוצגים‬ ‫מן‬ ‫גרוע‬ ‫תחומים של חי‪-‬ודחויות על ידי עףכים שמרניים" כביכול‪- .‬‬ ‫ערכים נקודתיים‪ ,‬הנוטים לשמרנות‪ ,‬חשףמתייחסים חליהם‬ ‫כחילויתקיימו בוודחות‪.‬‬

‫במנהג זה ישנן נקודות תורפה רבות‪ .‬נדון בעיקריות‬ ‫שבהן אחת לאחת‪.‬‬

‫החומרה‬

‫ח'ננה‬

‫חד‪-‬משמע'ת‬

‫לעתים נעשה שימוש גורף בחסם במקום להעריך את‬ ‫האיום בנפרד לצרכים שונים ובהקשרים שונים‪ .‬לכאורה‪,‬‬ ‫כל מענה שיתאים לחסם ‪ -‬על אחת כמה וכמה שיענה‬ ‫על צורכי האיום האמיתי‪ ,‬הנמוך מן החסם‪ .‬אולם חסם""‬ ‫ במשמעותו הפשוטה ‪ -‬הוא חד‪-‬מימדי‪ ,‬ואין בו כדי‬‫לסייע במצבים שבהם נזקי האיום הם רב‪-‬מימדיים‪ .‬כך‪,‬‬

‫דוגמה נוספת‪ :‬ההשפעה של מקור זיהום אוויר על‬ ‫הסביבה תלויה בתנאים מטאורולוגיים‪ .‬במצב של יציבות‬ ‫מטאורולוגית ורוח איטית יתרכז הזיהום בשטח מצומצם‬ ‫בריכוז גבוה‪ ,‬ואילו במצב אחר יתפזר על פני שטח נרחב‪,‬‬ ‫אך בריכוז נמוך‪ .‬בדליפה של חומרים רעילים‪ ,‬לצורך‬ ‫הערכת החמור" ביותר" נוהגים לעתים קרובות להניח‬ ‫תנאים מטאורולוגיים שיביאו לריכוז גבוה‪ ,‬ועל‪-‬ידי כך‬ ‫לפגיעות קטלניות רבות‪ .‬אך הנחה זו מביאה בדרך כלל‬ ‫למסקנה שהשטח הפגוע יהיה קטן יותר‪ ,‬וכך לא תובא‬ ‫בחשבון האפשרות ‪ -‬הפחות חמורה לכאורה ‪ -‬של פחות‬ ‫פגיעות קטלניות‪ ,‬אך מספר גבוה יותר של נפגעים‬ ‫הדורשים טיפול רפואי‪.‬‬ ‫ועוד דוגמה‪ :‬אמצעי ההתגוננות האזרחית כרוכים‬ ‫בסיכונים משל עצמם‪ :‬עצם האזעקה גורמת לבהלהן‬ ‫ירידה חפוזה למקלטים מביאה לתאונותי חבישה המונית‬ ‫של מסכות‪-‬מגן כרוכה בנפגעים‪ .‬הגזמה בהערכת האיום‬ ‫מביאה לעתים ליותר נפגעים מאמצעי ההתגוננות מאשר‬ ‫נפגעים מן האיום עצמו‪ .‬ובכלל‪ ,‬פעולה של מערכות תירוס‬

‫נ‪11‬נש)שננ‪1‬ש‬

‫עגללמזיגתישואל‬ ‫‪71‬‬

‫ומחייבת הימנעות מהכרזה על מצב‬

‫לקוראיו‪ ,‬אך דבר זה אינו תמיד נכון‪ .‬מאוחר יותר‬ ‫משמשים אותם מחקרים שנעשו בעבר לכל אחד משני‬

‫דוגמה אחרת הביא המונד שנזכר לעיל‪ .‬הכוח שהוקם‬ ‫נגד אפשרות פלישה ישירה מן הצפון במלחמת קוריאה‬ ‫היה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬מעל לנדרש כדי להדוף פלישה כזו‪ ,‬אך‬

‫הכיוונים‪ .‬חלק גדול מהמידע שנאסף בתצפיות ובניסויים‬ ‫מאבד מערכו בשל סיכומים המוטים בכיוון אחד‪ .‬כך‪,‬‬ ‫מאז מלחמת העולם השנייה התערבבו ביניהם מחקרים‬ ‫משני הסוגים‪ .‬בעקבות סדרה ארוכה של הסתמכויות‬ ‫בשרשרת הלכו לאיבוד ההסתייגויות‪ ,‬שייתכן כי סייגו‬ ‫את המקורות הראשונים וציינו אם ההטיה הייתה לנו""‬ ‫אי‪-‬הבהירות‬ ‫לצרינו"‪ ".‬מחקרים אלה‪ ,‬למרות‬ ‫או‬ ‫בפירושם‪ ,‬מהווים עד היום בסיס עיקרי לידע על תוצאי‬

‫כרוכה בסיכונים‬ ‫חירום בטרם עת‪.‬‬

‫לא היה בנוי להתמודד עם איומים ברמה נמוכה יותר‪,‬‬ ‫כמו נפילתה בשבי של הספינה פואבלו"‪ ",‬ההתנקשות‬ ‫בחייו של נשיא דרום‪-‬קוריאה או הסתננות דרך היבשה‬ ‫ודרך הים‪ .‬התוצאה של הגישה המשתמשת ב"הנחת‬ ‫הבלטת‪-‬יתר‬ ‫האפשרויות‬ ‫החמור ביותר" היא‬ ‫של‬ ‫מהאפשרויות‬ ‫החמורות‬ ‫פחות‪,‬‬ ‫החמורות ביותר והתעלמות‬ ‫אך הצפויות יותר‪.‬‬ ‫אותן הערכות עשויות לשרת דיונים בבעיות החלטה‬ ‫שונות‪ ,‬ומי שרצה להחמיר כשלנגד עיניו בעיה נתונה או‬ ‫פן מסוים שלה‪ ,‬עשוי בדיעבד להימצא מקל‪ ,‬אם הדיון‬ ‫ייסוב לבעיית החלטה שונה או לפן אחר שלה‪.‬‬ ‫יתר על כן‪ ,‬אף לגבי גודל חד‪-‬ממדי קביעה פשטנית‬ ‫מהו הכיוון ה"חמור" ומהו הכיוון ה"קל" עלולה להזיק‪.‬‬ ‫דוגמה לכך היא המחקרים הצבאיים העוסקים בתוצאים‬ ‫אפקטים() של חימוש‪ .‬במקרים שבהם העילה למחקר‬ ‫מקורה בבעיות מיגון קיימת נטייה להחמיר בהערכת‬ ‫התוצאים‪ ,‬כדי שלא לגרום חסר מיגון‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם‬ ‫העילה למחקר היא תכנון התקפי‪ ,‬קיימת נטייה להפחית‬ ‫בהערכתם‪ .‬מחקר התוצאים כשלעצמו הוא התמחות‬ ‫אדישה‪ ,‬זהה לשני הצרכים‪ ,‬אך בדרך הטבע‪ ,‬כל אימת‬ ‫לניסויים‪ ,‬אין‬

‫שמוקדשים אמצעים ניכרים לתצפיות או‬ ‫הדבר נעשה לשם שמים‪ ,‬אלא מתוך צורך מוגדר ואף‬ ‫מתוך תקציב מוגדר של הגנה"" או של התקפה"‪ ".‬בהתאם‬ ‫לכך מוטית הצגת התוצאות‪ ,‬וההטיה נחשבת למקובלת‬ ‫ולמוצדקתן החוקר עשוי לראותה מובנת מאליה‪ ,‬ובעת‬ ‫הכתיבה נדמה לו שהכיוון החמור"" ברור מאליו גם‬

‫חימוש‪.‬‬ ‫מחקר שימושי נשען לעתים קרובות על עבודות רבות‪,‬‬ ‫שנעשו על‪-‬ידי מומחים שונים‪ ,‬בזמנים שונים‪ ,‬בנסיבות‬ ‫שונות ומטעמים שונים וחולפים‪ .‬מחקרים רבים משמשים‬ ‫זמן רב לאחר שהעילה המיידית לביצועם חלפה מן העולם‪.‬‬ ‫תהיה בהירה וחד‪-‬‬ ‫ערכו של המחקר תלוי בכך ששפתו‬ ‫משמעית‪ .‬לא ייתכן‪ ,‬מנקודת‪-‬מבט מתודית‪ ,‬שהפרשנות‬ ‫לטענות המובאות במחקר ולמסקנותיו תהיה תלויה‬ ‫בהיבטים המסוימים של הנושא שהיו באופנה בעת ביצוע‬ ‫המחקר‪ ,‬בהערכתו האישית של החוקר את חומרת‬ ‫התוצאות‪ ,‬בדרג המנהלי שמימן את עבודתו או בנסיבות‬ ‫המקריות שבהן נעשה המחקר‪ .‬הלשון המשמשת במחקר‬ ‫והטענות המופיעות בו צריכות להיות מובנות כפשוטן‬ ‫ולא במשמעות מושאלת או אליגורית כלשהי‪ .‬מחקר אמור‬ ‫להיות מובן כהלכתו‪ ,‬גם אם יועתק לזמן אחר ולמקום‬ ‫אחר‪ ,‬ואין הוא אמור לקבל את משמעותו מתוך ההקשר‬ ‫שבו הוזמן או בוצע‪ .‬דרישה זו חייבת לחול על מחקר‬ ‫סיכונים כמו על כל מחקר אחר‪.‬‬

‫ה~ שעף לףג[מה‬ ‫נתרכז עתה במצב שבו החומרה היא חד‪-‬ממדית‪ ,‬והכיוון‬ ‫החמור"" ברור ומוסכם‪ .‬אף במצב זה‪ ,‬הפשוט לכאורה‪,‬‬ ‫החמור" ביותר" הוא מושג בעייתי‪ ,‬מפני שאין לו שיעור‪.‬‬ ‫אפשר להצביע על החמור ביותר מתוך קבוצה סופית‬ ‫ומוגדרת מראש של מצבים נקובים‪ ,‬אך אס רשימת‬ ‫המצבים הנידונים לא הוגדרה מראש‪ ,‬אפשר תמיך לרמות‬ ‫מצב חמור עוד יותר‪ .‬קיימת נטייה להאמין‪ ,‬כאילו יש‬ ‫מוסכמות מובנות מאליהן המגבילות את החמור" ביותר"‬ ‫לתחום סביר המשיתל לתמונת העולם של המתדיינים‪.‬‬ ‫לאמונה זו אין יסוד‪ .‬הגבול מושפע ממצבי‪-‬רוח ומכושר‬ ‫השכנוע של משתתפי הדיון‪ .‬קיימת נטייה אופיינית‬ ‫להמציא חמור" ביותר" חדש‪ ,‬כל אימת שנמצאו פתרונות‬ ‫לריכוכים הקודמים‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬בדיקה של איום ארטילרי על יישובי ספר‬

‫באיזור מסוים העלתה כי בטווח הארטילריה שוכנים‬ ‫ם‪-‬מת‬ ‫רק יישובים קטנים ודלילי אוכלוסין‪ ,‬וכי בהתחשב‬ ‫הדיוק של הארטילריה ובעוצמת אש מקובלת‪ ,‬הנזק‬

‫ר‪-‬ז‪-‬‬

‫‪,,‬‬

‫י‪,,‬‬

‫‪,,‬‬

‫י‬

‫הצפוי יהיה מועט‪ .‬בתגובה למסקנות אלה הועלו דרישות‬ ‫לכלול באיום הייחוס אפשרויות נוספות‪ :‬ארטילריה‬ ‫ארוכת טווח‪ ,‬ש"אולי תירכש בעתיד"‪ ,‬קירוב הארטילריה‬ ‫קיצור") טווח"( לעמדות קדמיות‪ ,‬אף כי הן חשופות לאש‬ ‫ולתצפית מצידנון תחמושת מסוכנת‪ ,‬ש"אולי תהיה‬ ‫בעתיד"‪ ,‬ואפילו תכנית שלפיה יוציא האויב את גדודי‬ ‫הארטילריה שברשותו מכל הדיוויזיות האורגניות שלהם‬ ‫וירכז את כולם כאחד כלפי יישוב יחיד שלנו‪.‬‬ ‫הבחינה המקצועית של השערות מעין אלה לגופן‬ ‫חורגת ממסגרת הדיון כאן‪ .‬ענייננו הוא התבנית החוזרת‪:‬‬ ‫התמכרות לאיום‪ ,‬אי‪-‬נכונות‬ ‫להשלים עם כך שאינו חמור‬ ‫והסלמה של איום הייחוס בעקבות התפוגגות‬ ‫קודמים‪ .‬ההשערות החמורות לא הועלו מראש ולא נבעו‬ ‫מניתוח כלשהו‪ ,‬אלא הומצאו במתכוון‪ ,‬לאחר שהוכח‬ ‫איומים‬

‫שהאיום במתכונתו הבסיסית אינו כה מסוכן כפי שנטו‬ ‫לשער מלכתחילה‪.‬‬ ‫ניתוח הסיכונים הופך לעתים קרובות לדו‪-‬קרב בין‬ ‫ממציאי איומים לבין מפריכי איומים ‪ -‬דו‪-‬קרב‬ ‫שבו‬ ‫הכללים משתנים תוך כדי משחק‪ ,‬כמו‬ ‫אפריס קישון‪:‬‬

‫במערכון של‬

‫חרב'נפח‪ :‬חת הפוקר שלי משחקים‪ ,‬קונשטטף‪ ,‬בלי קלפים‪,‬‬ ‫בל' שום דבף‪ ,‬במוח הבלול בלבד‪ ,‬כיחות לעם הספף‪ .‬חתה‬ ‫חושב על מספף חחד‪ ,‬חני חושב על מטפף חחד‪ ,‬ומי שחשב‬ ‫על מספף גדול יותף הוח נונה בבנק‪.‬‬ ‫שמים)‬ ‫על השולחן(‬ ‫קונשטטף‪ :‬במדף‪ .‬חמישה גףוש?‬

‫מתחילים)‪ ...‬לחשוב חוק מחוד‪ .‬מקק שעה קלה( ‪.11 ...‬‬ ‫חףבינפח‪ . 12 :‬רקח) חת הכסף(‪.‬‬

‫פונשטטף‪ 40 :‬גףוש‪.‬‬ ‫חףבינהח‪ :‬ן‪ 34‬חוטף) חת הבנה( בחיי היה משחה מעניין‪.‬‬ ‫הונשטטף‪ :‬לירה‪ ,‬פתח חתה‪ ,‬מנוולן‬ ‫שלי‪:‬‬ ‫‪.1,653‬‬ ‫חףבינקח‪ :‬מה ה( משנה? המספף‬ ‫קונשטטף‪ u'wln) ,2,000 ,‬ידו כדי לקחת חת הבנה(‪.‬‬

‫חרבינהח‪ :‬הונטרהן לוקח) חת הכסף(‪.‬‬ ‫קונטרה"?" חינה קונטרה‪.,.‬‬ ‫לכל הףוחות?‬ ‫קונשטטר‪ :‬מה‬

‫מה זה?‬ ‫חףבינקח‪ :‬הודם נול‪ :‬חף פעם חל תתףג( בפוהרן נולם‬ ‫חחףי הונטףה""‬ ‫יודעים ש"קונטףה‪.‬‬ ‫פיףושו כפול‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫נחשב המספר שלי כפול‪.‬‬ ‫קונשטטר‪ 5 :‬לירות הבנק‪ ,‬עכשיו חתחיל חני‪ .‬ן‪000,3‬‬ ‫חךבינקח‪ :‬ן‪307,3‬‬

‫הונשטטר‪ :‬קונטףה‪,‬‬ ‫חףבינהח‪ :‬רה‪-‬קונטרה‪,‬‬

‫תשחרת ה‪3‬בפהה תיף‪3‬מה‬ ‫בתל‪-‬חביב‬ ‫על התחנה המףכזת‬ ‫ביום שלחחר ההמת המדינה‬

‫לשח) חת הכסף(‬

‫פונשטטף‪10 :‬ריףות_ ענשיו תתחיר חתהו‬ ‫חףבינהח‪ :‬חפשר להשתגע ממך‪ ,‬קונשטטף‪ .‬מה זה משנה?‬ ‫הונשטטר‪ :‬בסדר‪ .‬המטפף שלי‪ :‬ביליחףד וחנ'‪.‬‬ ‫חףבינקח‪ :‬פחגחטן לוקח) חת הבנקי‪...‬‬

‫עך"נ שףשףתמחמירים הת הערת‬ ‫‪winiw‬‬

‫שיטתי נערכים‬

‫קיצוניים יביא לעיוותים גדולים‬

‫במיוחד בניתוח אירועי שרשרת‪ .‬החמור" ביותר" הכולל‪,‬‬ ‫המתקבל ממכפלת ערכים קיצוניים‪ ,‬יהיה גבוה בהרבה‬ ‫מן הערך האמיתי‪ .‬העיוותים עשויים להצטיר‪ -‬במהירות‬ ‫להגזמות בסדרי גודל‪ .‬בעניין זה מעיר המונד בתרגום)‬ ‫חופשי(‪:‬‬ ‫החמור"‬

‫מה הס'כוי ‪ onl)nw‬הלח ודחי חכו יקבר חת העףך‬ ‫ביותר"‪ ,‬שהנחנו כחילו הוח עתיד להתקבל בפועל? הסיכוי‬

‫קט‪ .,‬ומה שחשוב עוד יותר‪ :‬הסיכוי שבל הגורמים חשר‬ ‫שמרניות"‪",‬‬ ‫נולם נחחד‪ ,‬קבלו חת‬ ‫לגביהם הנחנו הנחות‬ ‫העהכים הקיצוניים שהנחנו‪ ,‬סיכוי ה( מבוטל‪ .‬החם יש טעם‬ ‫לבנות חת מערבת הביעת ההחלטות על בטיס ההנחה שכל‬ ‫הדברים הברתי סבירים יקףו בוודחות נולם נחחד? החם‬

‫נדחה דףך פעולה חפשרית‪ ,‬שעשויה להיות יעילה ביותף‬ ‫כמעט בנך הנסיבות‪ ,‬חך ודק בשר חי התחמתה לבירוף‬ ‫הנדיר של כל המהרים הנדירים כחחד?‬ ‫עיוות כזה נפוץ במיוחד כמערכות‬ ‫שהערכת הסיכון שלהן מתבססת על צירוף של הנחות‬ ‫שנעשו באופן בלתי תלוי על‪-‬ידי מומחים שונים‪ ,‬כל אחד‬ ‫מורכבות‪,‬‬

‫‪%‬‬

‫עשצ~ושנוש‬

‫יגללמדינה מואל‬ ‫‪-TQ‬‬ ‫יע ן‪1‬‬

‫בתחום מומחיותו‪ ,‬לאחר שכל אחד מהם ‪ -‬בגלל חומרת‬ ‫העניין ‪ -‬הוסיף מקדם ביטחון להערכתו בלא להיות ער‬ ‫למקדמי הביטחון שהובאו בחשבון על‪-‬ידי רעיו‪.‬‬

‫כ'ןכ)‪7‬זו‪1‬‬

‫ין'נמ‬

‫מחפשר'ם‬

‫השוחה‬

‫כאמור אין זה נכון שבפועל קיימת נורמה בלתי כתובה‪,‬‬ ‫מוסכמת ומובנת מאליה לגבי החמור" ביותר"‪ .‬לכן אין‬ ‫מכנה משותף להנחות החמור" ביותר" בנושאים שונים‪,‬‬ ‫בזמנים שונים‪ ,‬במקומות שונים או לצרכים שונים‪ .‬אס‬ ‫לערך בלתי ודאי ‪ (4‬נמצא חסם עליון גדול מחסם עליון‬ ‫אומרת ש‪14-‬‬ ‫שנמצא לערך בלתי ודאי ‪ ,13‬אין זאת‬ ‫מ‪.13-‬‬ ‫חזויות‬ ‫לא ניתן להשוות בין חומרת תוצאות‬ ‫של‬ ‫גדול‬

‫סיכונים שונים אשר הוערכו באמצעות חסמים‪ .‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬ממוצעים או תוחלות ניתנים להשוואה‪ ,‬ומבחינה‬ ‫זו יש להם יתרון חשוב על פני חסמים‪.‬‬ ‫מחקרים המתבססים על הנחות חמורות" ביותר"‬ ‫מצביעים בדרך כלל על צורך בהשקעות כבדות‪ .‬על פי‬ ‫רוב לא ניתן לעמוד בהשקעות כאלה‪ ,‬ויש צורך לקצץ‬ ‫בהן כדי לעמוד במגבלות התקציב‪ .‬מכיוון שאין מכנה‬ ‫משותף להנחות המחמירות שביסוד הנושאים השונים‪,‬‬ ‫אין כל אמת‪-‬מידה להערכת המשמעות היחסית של קיצוץ‬ ‫בנושאים שונים‪ .‬התוצאה היא שרירות בהחלטות ואי‪-‬‬ ‫איזון בהקצאת משאבים‪.‬‬

‫חסם הופך למרמה‬

‫להוכחת טענתו‪ ,‬וזאת כדי לתת לקורא תמונת מצב‬ ‫אמיתית‪ .‬אם החוקר נוקב בחסם רחוק מן המציאות‬ ‫ואינו מציין כל הערכה ריאלית שהיא‪ ,‬צפוי שקורא שאינו‬ ‫בקי ידמה לעצמו שהגודל האמיתי אינו רחוק מן החסם‪.‬‬ ‫לעתים נעשה שימוש בחסם גבוה במיוחד‪ ,‬בתקווה‬ ‫שיהיה בכך כדי לפצות על אי‪-‬דיוקים שייתכן כי יתגלו‬ ‫מאוחר יותר‪ .‬הניסיון מראה‪ ,‬כי כל אי‪-‬ריוק שיימצא‬ ‫יגרור ממילא דרישה להעלות את החסם‪ ,‬יהיו מקרמי‬ ‫הביטחון‬

‫גבוהים כאשר‬

‫יהיו‪ .‬משום כך אין תועלת‬

‫במקדמים כאלה‪.‬‬ ‫להלן דוגמה לחסם‪ ,‬אשר בהדרגה הפך להיות נורמה‪:‬‬ ‫במדינת קליפורניה נערכו ניסויים ברגישות של חולי‬ ‫קצר כ(‪ 10-‬דקות( לגופרית דו‪-‬‬ ‫קצרת לחשיפה למשך זמן‬ ‫חמצנית‪ .‬שלושה מאמרים תיארו מחקרים שהראו כי חולי‬ ‫קצרת מגלים רגישות כלהלן‪:‬‬ ‫לריכוז של ‪ 0.75‬חל"כ חלקים) למיליון( בקצב נשימה‬ ‫של ‪ 40‬ליטר בדקה‪.‬‬ ‫לריכוז של ‪ 0.6‬חל"ם בקצב נשימה של ‪ 50‬ליטר‬ ‫בדקה‪.‬‬ ‫לריכוז של ‪ 1.0‬חל"ם קצב) נשימה לא דווח(‪.‬‬ ‫אשר לחשיפה קטנה יותר ‪ -‬לריכוז של ‪ 0.5‬חל"ם‬ ‫כקצב נשימה של ‪ 30‬ליטר לדקה בקירוב ‪ -‬לכך התייחס‬ ‫אחד המאמרים הראשון) לעיל( במפורש וקבע כי לא"‬ ‫אובחנו כל שינויים פיסיולוגיים או קליניים"‪.‬‬ ‫שקיימת משתנות וריאביליות() גבוהה ם‪-‬גישותם של חולי‬ ‫קצרת שונים‪ ,‬ניתן ‪ -‬ליתר ביטחון ‪ -‬להצביע על ריכוז‬ ‫של ‪ 0.5‬חל"ם בקצב נשימה של ‪ 30‬ליטר לדקה כעל חסם"‬ ‫מכיוון‬

‫עליון"‪ :‬מנה אשר לה עלולים להיות רגישים‬ ‫בדו"ח‬ ‫של‬ ‫קיצוניים מקרב חולי הקצרת‪ .‬ואכן כך נעשה‬ ‫ועדה בקליפורניה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ועדה מקצועית שמונתה‬ ‫על‪-‬ידי השירות לאיכות הסביבה של משרד הפנים‬ ‫בישראל כדי להמליץ על תקנים לזיהום אוויר‪ ,‬בהסתמכה‬ ‫מקריס‬

‫עליון‬

‫לעניין קל"‬

‫אין פסול פורמלי בשימוש בחסם‬ ‫וחומר"‪ ,‬אך למרות זאת רצוי להימנע‬ ‫האפשר‪ .‬אפילו יטרח החוקר וידגיש חזור והדגש‪ ,‬שלא‬ ‫אמד את הערך כערכו‪ ,‬אלא רק חסם הוציא מתחת ידו‪,‬‬ ‫עשויה ההערכה להיות מובנת ומצוטטת על‪-‬ידי הקוראים‬ ‫כאומדן ריאלי לערך הצפוי‪ .‬הניסיון מלמד‪ ,‬שבכל הקשור‬

‫מחסמים ככל‬

‫לסיכוני ציבור ‪ -‬חסמים הופכים לערכים מייצגים‪.‬‬ ‫לכאורה יכול החוקר לטעון שצוטט לא נכון‪ ,‬שהרי‬ ‫ציין כי מדום‪-‬‬ ‫בחמס‪ .‬אכל כבעל מקצוע ‪ >D)D‬על החוקר‬ ‫לצפית מראש שבעניין זה הוא יצוטט לא נכון‪ .‬חסמים‬ ‫של סיכונים הם כשור מועד‪ ,‬שבעליו חייב בנזק שהוא‬ ‫גורס‪ ,‬ואין החוקר רשאי לפטור עצמו מאחריות‪ .‬מוטב‬ ‫להימול משימוש בחסמים‪ ,‬ואס יש בהם הכרח ‪ -‬ראוי‬ ‫להתאמץ להגיע לחסמים נמוכים ככל האפשר‪ ,‬אפילו‬ ‫אס לצורד קל"‬ ‫וחוממ"מספיקים חסמים גבוהים‪ .‬נוסף‬ ‫על כך‪ ,‬כל אימת שמשתמש החוקר בחסם לצרכיו‪ ,‬ראוי‬ ‫שינקוב גם בהערכה ריאלית כלשהי‪ ,‬אף אם אינה נדרשת‬

‫על אותם מקורות בדיוק‪ ,‬הפכה את החסם העליון לנורמה‬ ‫ממוצעת‪:‬‬ ‫מעבודות שבשעו בחחףונה בקל'פורנ'ה שצוטטו) רעיל(‬

‫מתבףף ביסיימתבעיה‬ ‫משמעותיתבעתחשיפהרומן סלף‬ ‫לףיכווים של כ‪0.5-‬חל"ם ‪.5)(2‬נבדקונעיףים‬ ‫חסטמטיים‬ ‫לחמעשנ'ם‪,‬ינחבח רחשיפה שרר‪-‬סי רמח ל‪0.5-‬חלים‬ ‫בפעילותפיסיתמתונההגוףמת)לקצבנשימה כ‪30-‬‬ ‫של‬ ‫ליטרחוויףהדהה(מגביףהבחופןמובהקחתשיעוףהתהפ'‬ ‫הקצךת‪.‬במישוףהחוף שלמד'נתישףוול שיםבחווךים‬ ‫למהורותהפריטההגדוליםשל כ‪5)2‬למעלהמחצ'‬ ‫ההרובים‬ ‫מיליון נפש‪ .‬ףיב‪ 0‬להניח כ' חחי חוליהקצףת מקרב‬ ‫כ‪2.5-‬‬ ‫החוכלוס"ה שלשףחל'הות‬ ‫עד ‪5.0‬חחחים‪.‬מכחו‬ ‫שהקבוצההףגישהבמיוחד ל‪-2‬ל)‪5‬‬ ‫בישרחל‬ ‫בהעףכה‬ ‫ףחשונ'ת וומקיפה‪12,500‬נפשלפחות‪.‬‬

‫הסיכום שכתבה הוועדה הוא לא‪-‬אמיתי בעליל‪ ,‬אבל‬ ‫הוא שימש בסיס לתקנים המחייבים כיום בישראל‪.‬‬ ‫בגלל ההשקפה שהטיה בכיוון לחומרה מוצדקת‬ ‫עקרונית מבחינה מתודולוגית מוצג החסם לעתים קרובות‬ ‫כנורמה ביודעין‪ ,‬תוך השלמה מוצהרת עם העיוות הכרוך‬ ‫בכך‪ .‬מהנחות כאלה‪ ,‬בלתי נכונות בעליל‪ ,‬אפשר לגזור‬ ‫מסקנות מוזרות למיניהן‪ .‬אם הטענה קיימת" הסתברות‬ ‫קטנה לכך שמספר הנפגעים יגיע לאלף" תוחלף בטענה‬ ‫יהיו" אלף נפגעים"‪ ,‬אפשר להסיק את המסקנה‪ ,‬הבלתי‬ ‫נכונה בעליל‪ ,‬כי לא" נכון שיהיו ‪ 900‬נפגעים או פחות"‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬מתוך הגזמה בהערכת עוצמת ההרס של פצצות‪ ,‬ניתן‬ ‫להגיע למסקנה שגויה‪ ,‬שעל פיה אמצעי מיגון‬ ‫הם חסרי תועלת‪.‬‬

‫במקרה כזה יש צורך לשחור מחדש כל הוכחה והוכחה‬ ‫כדי לבדוק אם הושפעה מן העיוות‪ .‬אם החוקר אינו‬ ‫טוען אלא זו בלבד‪ ,‬שמתוך הנחותיו נובעות מסקנותיו‪,‬‬ ‫ואם ההנחות עצמן אינן אמיתיות‪ ,‬אזי המחקר אינו‬ ‫שימושי‪ .‬בסיקור עיתונאי של מחקרים קורה לעתים‪,‬‬ ‫שהנחות המחקר מוצגות‬ ‫כאילו הן מסקנותיו‪.‬‬

‫עלףג~שף עם נונף‬

‫ן‬

‫שלי‪,‬‬

‫‪ )1‬ל לא' מ‬

‫וידע‬

‫מסוימים‬

‫הנה‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מה שנכתב במסמך מודיעיני על טיל‬ ‫שבידי האויב‪:‬‬ ‫ח'שוב‪ ...‬ס'נו" הפג'עה נעשה על סמך ההנחות הבחות‪:‬‬ ‫חמ'נות‪ ...‬המעףנת ה'ח ‪ 100‬חחוו'ם הנחה) וו ףחופה‬ ‫נדי להגיע לתנחים הסועים‬ ‫מהמשחות‪ ,‬חך היא נעשתה‬

‫ביותר עבוףנו(‪.‬‬

‫לא זו בלבד שהכותב מחליט להשתמש בערך‬ ‫החמור" ביותר" כמייצג‪ ,‬אלא שהוא בוחר ביודעין בערך‬ ‫רחוק" מהמציאות"‪ ,‬שהוא חמור הרבה יותר מהערך‬ ‫החמור ביותר האפשרי‪ .‬העיזות הוא בעל השלכה קיצונית‪:‬‬ ‫עשוי לנבוע ממנו‪ ,‬למשל‪ ,‬כי מי ששיגר טיל כזה יכול‬ ‫להיות סמוך ובטוח שהטיל פעל כשורה‪ ,‬ואין לו שום‬ ‫סיבה לטרוח ולשגר טיל נוסף‪ .‬מסקנה זו נראית כאן‬ ‫כהתחכמות‪ ,‬כי היא מנוסחת בחריפות ומובאת בסמיכות‬ ‫לציון של חומרת ההנחות‪ ,‬אך בפועל עשויות המסקנות‬ ‫השגויות להיות מועתקות למסמך אחר‪ ,‬אשר לצורך‬ ‫הנחותיו ישתמש במסקנותיה של הערכת מודיעין זו ויציין‬ ‫רק כי המסמך" מתבסס על הערכת מודיעין" בלא שיפרט‬ ‫הראשוניות‪ .‬ההטיה‬ ‫את הגוזמה שננקטה בהנחות‬ ‫בהערכה עשויה לבוא לידי ביטוי עקיף במסקנות רבות‬ ‫הנגזרות ממנה בהמשך‪ ,‬ומי שעתותיו קצרות ולא ידקדק‬ ‫בהנחות‪ ,‬או מי שיקרא את המסקנות לא ישירות מן‬ ‫המחקר אלא מתקצירים שונים או מפי דוברים שונים‬ ‫או מן העיתון‪ ,‬לא יבחין בכך‪ ,‬וסופו שיקבל את הרושם‬

‫תחת המחסה של גישת‬ ‫החסמים אפשר שחוסר‬ ‫בקיאות וחוסר‬ ‫מתעטפים‬

‫מקצועיות‬

‫באצטלה‬ ‫מדעית‪ .‬הערכה עניינית של‬ ‫סיכון דורשת ידע ומטילה‬ ‫ארוי יית על המעריך‪ .‬לא כן‬ ‫הערכת חסם‪ .‬גס אס פלוני יודע מעט מאוד בנושא מסוים‪,‬‬ ‫הוא יכול להצליח לתת הסמים על‪-‬ידי נקיטת מקדמי"‬ ‫ביטחון" גבוהים‪ .‬מעצם מובנו של חסם ‪ -‬ככל שיודעים‬ ‫יותר‪ ,‬וככל שמתאמצים יותר‪ ,‬נדחף החסם בלפי מטה‪.‬‬ ‫לפיכך הגישה המעודדת הערכות חמורות ביותר‪ ,‬בבחינת‬ ‫כל" המרבה ‪ -‬הרי זה משובח"‪ ,‬מטפחת את חוסר‬ ‫המקצועיות‪ .‬היודעים פחות יצביעו על חסמים גבוהים‬ ‫יותר‪ ,‬וההדיוט יזכה ביתרון יחסי‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1976‬למשל‪ ,‬מונתה ועדה‪ ,‬שכללה מספר אנשי‬ ‫אקדמיה בכירים‪ ,‬במטרה לייעץ לראש אג"ם לגבי איומים‬ ‫אפשריים‪ .‬לפי עדות הוועדה על עצמה‪:‬‬ ‫בעיהףן‬ ‫הצוות‪ ...‬חינו כולל וונש' מקצוע‪ .,.‬הצוות מורנב‬ ‫היומ‪-‬‬ ‫מחהדמחים ומבעלי מהרועות חופשיים‪ ,‬שבמחהףם‬ ‫על‪-‬‬ ‫יומי ףגילים לעףעף על מוסכמות ולקדם חת מחקרם‬ ‫בתוףות קיימות‪...‬‬ ‫ידי חיפוש נקודות תורפה‬

‫בדו"ח של הוועדה הופיעה הקביעה הבאה‪:‬‬

‫בנכונות‬

‫לדעת הצוות‪ ,‬ק"מת סב'ףות גבוהה ‪ ]!1‬כ' המלחמה הבתה‬ ‫הערים ההחשיות‪.‬‬ ‫ת'פתח בהפצרת טילים על‬

‫נכונות‪ .‬לשם פישוט משתמשים בקירובים‪ ,‬ובמקרה כזה‬ ‫צריך להקפיד לגבי מסקנות הנוגעות לשולי העניין ולבחון‬ ‫אם לא נפגעו כתוצאה מן הקירוב‪ .‬אין ערך למחקר‬ ‫שמתבסס על הנחות שהעיוות בהן הוא מעבר ל"קירוב"ן‬

‫קביעה זו אינה פרי ניתוח שיטתי ומבוסס‪ .‬היא אינה‬ ‫מופיעה אלא כפתיחה לדיון בהשלכותיה על היערכות‬ ‫הגנתית נדרשת‪ .‬לו הייתה דעת הצוות שבמלחמה לא‬ ‫תהיה הפצצת טילים ‪ -‬הוא בוודאי לא היה מעז לקבוע‬

‫כי אכן בדקו המומחים‪ ,‬ומתוך בדיקתם עלה מה שעלה‪.‬‬ ‫נכונות המסקנות של המחקר תלויה‬ ‫הנחותיו‪ .‬בדרך כלל משתדלים להניח במחקרים הנחות‬

‫ן‬

‫ש‬

‫‪5‬‬

‫שש]ש(]נושע‬ ‫ישל‬

‫לסדיו ישראל‬ ‫‪75‬‬

‫זאת או אפילו לציין‪ ,‬שיש סבירות גבוהה לכך שהדבר‬ ‫לא יקרה‪ .‬הנכונות לקבוע סבירות" גבוהה" ללא דיון‬ ‫ובתחום שאין בו מומחיות נובעת מן ההשקפה שהדבר‬ ‫מותר‪ ,‬ואפילו רצוי‪ ,‬כל עוד הכיוון הוא לחומרה‪.‬‬ ‫דוגמה נוספת‪ .‬ב‪ 1975-‬הוגש לשר הביטחון תזכיר‬ ‫קרקע‪-‬קרקע‪ .‬התזכיר‬ ‫בעניין האיום הנשקף מטילי‬ ‫‪10-6‬‬ ‫שנים")!( התזכיר‬ ‫התייחס לפרק זמן של בתוך"‬ ‫נכתב ביוזמה עצמית של מקורב לשר‪ ,‬והשתתפו בכתיבתו‬ ‫ לפי האמור בתזכיר ‪ -‬אנשים בכירים נוספים‪ .‬התזכיר‬‫כלל עשרות עמודים‪ .‬בין היתר נכתב בו על סוגי" הנשק‬ ‫העיקריים שיעמדו בפנינו במערכה הבאה"‪ ,‬הכוללים מגוון‬ ‫של טק"ק לטווחים קצרים ובינוניים כ‪ 5(07-0‬ק"מ(‪ ,‬מגוון‬ ‫ראשי נפץ למשימות שונות פצצונות) א"‪ ,3‬רש"קים חודרי‬ ‫ביצורים(‪ ,‬בעלי דיוק משופר‪ ,‬בעלי יכולת התבייתות על)‬ ‫‪-1,000‬‬ ‫קרינה אלקטרומגנטית ועל חום(‪ ,‬קצב חזוי של‬ ‫‪ 2,000‬רקטות ארטילריות ליום לטווחים הקרובים יותר‬ ‫וכן ‪ 500-200‬טילים מדויקים ליום לטווחים הרחוקים‬ ‫יותר‪ .‬בעקבות זאת נאמר‪:‬‬ ‫התתן'ת דלעיל חינה ף'חלית בהחלט ובעלת סביףות‬ ‫והטכנולוגיות המתחימות בבף'ת‪-‬‬ ‫גבוהה במבבםו‪ 31‬הנשם‬

‫ף‪,‬נוועצות ‪ -‬יהיך התחשביח במחגרים הפיננסיים שיעמדו‬ ‫לףשות מדינ‪,‬ת עףב‪ ...‬ההדגשה] במקוףן‬ ‫נתבקשנו לחוות דעה על התזכיר‪ .‬מאחר ששללנו‬ ‫נחרצות את האמור בו‪ ,‬ביקש השר מראש אמ"ן לקיים‬ ‫בדיקה‪ .‬נכתב תיק בדיקה‪ ,‬אשר קבע לגבי התזכיר הנידון‪:‬‬ ‫בש'חה עם‪ ...‬הובףף‪ ,‬נ' עקףח‪11‬כ‪ 1‬השה להעלות חפשףות‬ ‫חסטףטגית תיבף‪ 0‬נגד ישרחל‬ ‫תי‪0‬ףוח'ת של דףך פעולה‬ ‫מודיעי‪,‬‬ ‫מבוססת ‪ Ou‬לוח‬ ‫במלחמה עתידה‪ .‬חין זו העףנת‬

‫ומנים ףופמ‪ ,0‬ומודחי לח ףשימתנתונים מסמנים של מרכיבי‬

‫‪ nnslun‬הנונחית והפוטנציחלית של הערבים‪ .‬התזכיר כולל‬ ‫מטפר תפיסות ולקחים חישיים‪/‬מקצועיים ובן התףשמות‬

‫מחומר גלוי לגבי הכוונות החסטףטגיות‪,..‬‬

‫גם בדוגמה זו אין אנו נכנסים לגופם של השיקולים‪,‬‬ ‫אלא מצביעים על החופש ועל קלות הדעת שמרשים‬ ‫מחמירות‪ ,‬אף‪-‬‬ ‫לעצמם אנשים בבואם לנקוט הערכות‬ ‫על‪-‬פי שאין מאחוריהן בקיאות ומידע‪ .‬השימוש בביטוי‬ ‫סבירות" גבוהה" אופייני לדוגמות רבות‪ .‬האופי הלמדני‬ ‫של המסמך‪ ,‬ריבוי המספרים והנתונים לכאורה‪ ,‬אישיותם‬ ‫של הכותבים וצורת ההגשה האישית לשר לא רמזו כלל‬ ‫שאת הקביעה של סבירות" גבוהה" יש לקרוא בהסתייגות‪.‬‬ ‫במתימטיקה קיימת הבחנה בין שני מושגים‪ :‬חסם‬ ‫וגבול‪ .‬חסם הוא כל גודל שהתחום אינו עובר מעליו‪.‬‬

‫החסם יכול להיות גדול בלי שיעור‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬גבול‬ ‫הוא החסם הקטן ביותר‪ .‬כזה אין יותר מאחד‪ .‬לדוגמה‪:‬‬ ‫הגבול העליון היחיד של תחום המספרים שבין ‪ 20‬לבין‬ ‫מהמספרים מ‪10-‬‬ ‫‪ 80‬הוא ‪ ,80‬אך כל אחד‬ ‫והלאה הוא‬ ‫חסם שלהם‪ .‬כדי להוכיח שמספר מסוים הוא גבול של‬ ‫תחום צריך להראות שני דברים‪ :‬ראשית‪ ,‬שהוא חסם‪,‬‬ ‫כלומר שאין בתחום מספר גדול ממנו; שנית‪ ,‬שאין חסם‬ ‫קטן יותר‪.‬‬ ‫ניתן לנסח חלק מטענתנו באמצעות מונחים אלה‪.‬‬ ‫והסיכונים מקובל שמותר להפליג‬ ‫בתחום האיומים‬ ‫בחסמים‪ ,‬ואין דורשים ממציעי החסמים להתאמץ‬ ‫ולהשתמש בחסמים קטנים יותר‪ ,‬לא כל שכן שאין הם‬ ‫נדרשים להביא ראיה לכך שהחסם הוא גמל‪ ,‬דהיינו סמוך‬ ‫לערכים ריאליים‪ .‬במתימטיקה קיימות כמה בעיות‪ ,‬שבהן‬ ‫המתימטיקאים‬

‫מתחרים‬

‫ביניהם על השגת‬

‫חסמים‬ ‫האיומים‬

‫קטנים יותר‪ ,‬תוך חתירה אל הגבול‪ .‬בתחום‬ ‫והסיכונים דומה‪ ,‬לעתים‪ ,‬שמתקיימת תחרות מגוחכת‬ ‫על השגת חסמים גדולים ככל האפשר‪.‬‬

‫חסם פועל ףק בכנון תחד‬ ‫אחת הסיבות שעשויות להצדיק הטיה של הערכת‬ ‫החומרה כלפי מעלה היא שהשימוש בחסמים עליונים‬ ‫עשוי לפטור את החוקר מהקושי שבמתן הערכה ריאלית‬ ‫חד‪-‬משמעית במצב שבו אין לכך בסיס מדויק‪ .‬שימוש‬ ‫כזה מוצדק לוגית רק בכיוון אחד‪ :‬חזקה על הערך האמיתי‬ ‫שהוא קטן מן החסם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬העובדה שהחסם גבוה‬ ‫אינה מעידה על מאומה‪ .‬הערך האמיתי יכול להיות קטן‬ ‫מהחסם במידה ניכרת‪ .‬אם החסם קטן ‪ -‬יש בכך כדי‬ ‫ללמד על הערך האמיתי‪ ,‬שהוא קטן‪ .‬אם החסם גדול ‪-‬‬ ‫אין בכד כדי ללמד דבר על הערך האמיתי‪ .‬טעות נפוצה‬ ‫היא לתת לאיום חסם גדול ואחר כך להתייחס לחסם‬ ‫כאל הערכה ריאלית‪ ,‬המראה עד כמה האיום חמור‪ .‬חסם‬ ‫יכול רק ללמד שאיום איננו חמור‪ .‬אפשר להשתמש בחסם‬ ‫כדי להוכיח שמערכת בטיחות קיימת מספקת‪ ,‬אך לא‬ ‫כדי להצביע על צורך באמצעי בטיחות או‬ ‫התגוננות נוספים‪ .‬השיטה להצדיק דרישות‬ ‫באמצעות חסמים פסולה לחלוטין‪.‬‬

‫באמצעי‬ ‫השקעה‬

‫לדוגמה‪ ,‬בשנת ‪ ,1977‬במאמר על הסכנה שהעורף‬ ‫הישראלי יופצץ במלחמה מציין א' ביאלר‪ ,‬כי הערכת‬ ‫מספר הנפגעים חשובה כדי להעריך את עצם סבירות‬ ‫האיום‪ :‬אם צפוי מספר נפגעים רב‪ ,‬אז סביר להניח‬ ‫שהאויב אכן יבחר בדרך של הפצצת העורף‪ .‬הערכת‬ ‫הסבירות היא מטרת המאמר‪ ,‬ולשם כך נעשית הערכת‬ ‫על‪-‬ידו‬ ‫הנפגעים‪ .‬הערכת הנפגעים מחושבת‬ ‫בדרך הנפוצה‬

‫כמויות‬

‫להערכת חסם‪ :‬מתוך מכפלת‬ ‫המטוסים שבידי כל צבאות ערב בכושר‬ ‫הנשיאה הנקוב שלהם בתוספת טילי‬ ‫הקרקע‪-‬קרקע‬ ‫שבידיהם מגיע המחבר‬ ‫להערכה‪ ,‬כי מדינות ערב מסוגלות להנחית‬

‫מנסקר של‬

‫הוא כנראה גבוה מדי ‪ -‬שהרי ייתכן כי‬ ‫לא כל המטוסים יחדרו את מערך ההגנה‪,‬‬ ‫ולכן מספר קטן פי ארבעה נראה מציאותי‬ ‫יותר ‪ -‬אך משום שהמספר גבוה הוא‬

‫נסירבע‪,5‬מטיסרבינואה‬

‫הפצצת העורף הישראלי במלחמה‬ ‫עלולה לגרום ‪ 1,000‬הרוגים‬ ‫‪--‬‬‫‪--------------‬‬‫‪,‬‬ ‫התושבים כצחינה נפשית‬ ‫יש להכין את‬ ‫‪------------------‬‬‫מאת עמוס בן‪-‬ורד‪ ,‬סער הארץ"" ‪]23.1.781‬‬

‫על העורף הישראלי ‪ 1,400‬טון פצצות‪ .‬על‬ ‫סמך נתוני מלחמת העולם השנייה (‪20‬‬ ‫נפגעים לטון פצצות( הוא מגיע להערכה‪,‬‬ ‫שהתקפה על העורף הישראלי עלולה‬ ‫ב‪28-‬‬ ‫אלף איש‪ ,‬שמהם יהיו ‪7,000‬‬ ‫לפגוע‬ ‫המחם‪-‬‬ ‫מציין‬ ‫הרוגים‪.‬‬ ‫שמספר זה‬ ‫אמנם‬

‫ב‪-‬החוץ‪-‬‬ ‫מביטה חת‬ ‫הבחנה‬ ‫ו‪.7,000-‬‬ ‫המספרים ‪28,000‬‬ ‫הים לח מוכיףה חת המספףים‬ ‫הסטנים פי חףבטה‪ .‬כך הפך‬ ‫חסם לנוףמה‪ .‬פגם זה הוט‬ ‫טיפוסי לסילוף עיתונאי של‬

‫‪-‬‬

‫מחהףי סיכון‬

‫שימוש בפצצות שלמטלפים ובטילים אשר יונחתו על‬ ‫העורף העירוני הישראלי במפתיע במלחמה הבאה עלול‬ ‫לפסע ב‪ 28,000 -‬איש ולגאלם את מלתם של ‪- 7,000‬‬ ‫למסקנה זל מגיע הד"ר אורי ביאלר מן החוג ליחסים‬ ‫בינלאומיים באוניברסיטה העברית במחקר המתקרסם‬ ‫בגלילן השלטף של מדינה" מימשל ויחסים בינלאומיים"‪,‬‬ ‫ביטאון מכלן דייוויס ליחסים בינלאומיים‪.‬‬

‫מסיק שהאיום סביר‬ ‫זהו שימוש פסול בחסם‪ ,‬כי אין כל ערובה שגס חסם‬ ‫מחולק בארבע הוא הערכה ריאלית‪ .‬הטיעון המרכזי של‬ ‫המאמר לקוי אפוא‪ .‬ואכן‪ ,‬מחקר אחר שנערך באותה‬ ‫תקופה‪ ,‬שהסתמך על ידע צבאי בסיסי‪ ,‬הגיע למסקנה‪,‬‬ ‫שהפוטנציאל של האויב לתקיפת אוכלוסייה באותה עת‬

‫החמוף" רע‪/‬ף" תלו בףמת ההת"חסות‬ ‫ותאר לעצמנו מצב שבו מחלקה בת ‪ 30‬חיילים נמצאת‬ ‫בשדה הנתון להפכה ארטילרית‪ .‬נניח שמפקד המחלקה‬ ‫מעריך‪ ,‬כי אם יורה לחייליו להתפזר‪ ,‬אז ייפגע חייל אחד‪.‬‬

‫היה קטן מההערכה הנזכרת במידה ניכרת‪ ,‬ולו גם בשל‬ ‫סיבות טכניות בלבד‪ ,‬ואף בלא להביא בחשבון את‬ ‫השפעתו של מערך ההגנה‪ ,‬שאותו צריך התוקף לחדור‪.‬‬

‫אולם בשדה מצוי בונקר‪ ,‬שבו יכולים להתכנס כל ‪30‬‬ ‫החיילים‪ ,‬ואם כך יעשו ‪ -‬מעריך המפקד ‪ -‬קיימת‬ ‫הסתברות של ‪ 99%‬שאף אחד מהם לא ייפגע‪ ,‬אך קיימת‬ ‫הסתברות של אחוז אחד לפגיעה ישירה‪ ,‬שבה ייפגעו כל‬ ‫ס‪-‬ה‪ .3‬לאויב אין תצפית‪ ,‬וכינון האש הארטילרית אינו‬ ‫תלוי בהחלטתו של המפקד‪ .‬הברירה העומדת בפני מפקך‬

‫יובילו למסקנה הפוכה‪ .‬ספק אם הצטדקות בנימוק של‬ ‫אי ידיעת הנתונים הייתה מתקבלת בנסיבות אחרות‪ ,‬אך‬

‫המחלקה היא בין ודאות של חייל נפגע אחד לבין‬ ‫הסתברות של אחוז אחד ל‪ 30-‬נפגעים‪ .‬התוחלת של מספר‬ ‫הנפגעים באפשרות השנייה ‪ -‬של ההתכנסות בבונקר‬

‫ביאלר מציין‪ ,‬שאין בידיו נתונים ראויים‪ ,‬ושהוא‬ ‫מסתמך ‪ -‬מחוסר ברירה ‪ -‬על לקט ידיעות ממקורות‬ ‫גלויים‪ .‬עם זאת אין הוא מציין שייתכן כי נתונים נכונים‬

‫היא נחשבת למקובלת ולמספקת לאור‬ ‫הקיימת לגבי חסמים עליונים בנושאי סיכון‪.‬‬

‫המתירנות‬

‫התלות של הנחתהחמוף"ביותף"‬ ‫בקובעיההחלטות‬ ‫מהנאמר עד כה עולה כי החמור" ביותר" רחוק מלהיות‬ ‫וחד‪-‬משמעי‪ ,‬ושהוא תלוי בנסיבות‬ ‫ברור‪ ,‬מוסכם‬ ‫ובהקשרים שונים‪ .‬אדון עתה בשתי בחינות מיוחדות‪,‬‬ ‫שבהן תלויה קביעת החמור" ביותר"‪ .‬שתיהן קשורות‬ ‫בעמדתם של קובעי ההחלטות‪ .‬הבחינה הראשונה נוגעת‬ ‫להבדלי עמדות הנובעים מתוקף הבדלים בדרגים השונים‬ ‫בהיררכיה שבמערכת‪ .‬הבחינה השנייה נוגעת להבדלי‬ ‫עמדות הנובעים מהבדלים במסכת הערכים האישית של‬ ‫קובעי החלטות שונים‪.‬‬

‫ קטנה יותר‪ 1/3 :‬לעומת ‪ .1‬לעומת זאת‪ ,‬כדי להימנע‬‫מן התוצאה ההמורה ביותר האפשרית ‪ -‬של ‪ 30‬נפגעים‬ ‫ עשוי המפקד להחליט על האפשרות הראשונה‪ ,‬דהיינו‬‫לפזר את אנשיו‪.‬‬ ‫כי‬ ‫אלף מחלקות נמצאות במצב דומה‪,‬‬ ‫נניח עתה‪,‬‬ ‫כל אחת בשדה משלה‪ ,‬וכי הרמטכ"ל הוא זה שחייב‬ ‫לקבוע הוראה תורתית לכל אלף מפקדי המחלקות מה‬ ‫לעשות במצב הנתון‪ :‬לפזר את אנשיהם או לרכזם‬ ‫בבונקרים‪ .‬מבהינת הרמטכ"ל‪ ,‬ההוראה לפזר תסתכם‬ ‫בכאלף נפגעים‪ ,‬וההוראה לרכז תסתכם כב‪ 300-‬נפגעים‪.‬‬ ‫האפשרות" החמורה" מבחינתו היא דווקא הפיזור ולא‬ ‫הריכוז‪ .‬בגלל המספר הרב של אירועים בלתי תלויים‬ ‫אי‪-‬הוודאות מצטמצמת‪ ,‬והבחירה היא בין שתי תוצאות‬ ‫כמלט ודאיות‪ :‬כאלף נפגעים לעומת כ‪ 300-‬נפגעים‪.‬‬ ‫השונות) היחסית של סכום תוצאות בלתי תלויות הולכת‬ ‫וקטנה עם גידול מספר התוצאות‪ .‬זהו חוק" המספרים‬

‫ץי‪,4‬‬

‫ש'םנש)פ‪%~2‬ע~‬

‫בל לטדינת ושיאל‬

‫הגדולים" של תורת ההסתברות‪ ,‬או בלשון המשורר‪:‬‬ ‫‪"But‬‬ ‫לאורך" זמן אלת‪-‬המזל שגיאותיה תתקן"‪did .‬‬ ‫"?‪mend‬‬ ‫‪ Chance "1 length her Error‬ת‪10‬‬ ‫‪Samuel‬‬ ‫‪ The Vanity of Human Wishes, 1749‬את‪05‬ת‪70,‬‬ ‫ההבדל בין עמדות המ"מ והרמטכ"ל בעניין זה אינו‬ ‫נובע מחילוקי‪-‬דעות ביחס לחיי אדם או לכל נושא ערכי‬ ‫אחר‪ .‬ההבדל נובע באופן ישיר מהבדלי התפקיד שביניהם‪,‬‬ ‫ממקומם בסולם ההיררכי של הצבא‪ .‬מה שנראה חמור"‬ ‫ביותר" מנקודת מבט של תת‪-‬מערכת אינו בהכרח חמור"‬ ‫אי‪-‬ודאויות‬ ‫ביותר" מבחינת המערכת בכללותה‪.‬‬ ‫ברמת‬ ‫סטטיסטיות‬ ‫הפרט עשויות להסתכם בוודאויות‬ ‫ברמות‬ ‫הקבצה גבוהות יותר‪ ,‬כפי שהסביר הרמטכ"ל המצרי גנרל‬ ‫שאזלי למפקדים הכפופים לו‪:‬‬ ‫הדבוףה המתמ'פה חת כל המתהףב לכוורת ועוקצת חותו‬ ‫ב'ד'עה שתמות ‪ -‬בעש‪,‬תה וחת ה'ח ח'נה מהססת‪ ...‬פעולה‬ ‫וו‪ ,‬חף שהיוו חיבוך לדעת מנקודת מבטה של הדב‪,‬רה‪ ,‬חינה‬

‫חלח סיכון מחושב מנקודת מבטה של הנוורת בכללותה‪.‬‬

‫ככל שעולים בשלבי המערכת‪ ,‬וככל שהמערכת‬ ‫כוללת מספר גדול יותר של פרטים בלתי תלויים‪ ,‬כן תגדל‬ ‫חשיבותה של התוחלת כבסיס להחלטות‪ .‬הדבר נכון ללא‬ ‫תלות בשאלה אם המדיניות שמרנית או לא‪ ,‬או במערכת‬ ‫שיקולים ערכית כלשהי‪.‬‬ ‫מצב דומה קיים בתיקי השקעות‪ :‬ככל שתיק‬ ‫ההשקעות עשיר במספר גדול יותר של עסקות בלתי‬ ‫תלויות‪ ,‬כך אפשר לבסס את שיקולי ההשקעה על תוחלת‬ ‫הרווח הצפוי בלי לחשוש יתר על המידה מפני סיכונים‬ ‫חריגים‪ .‬העשיר המפזר את השקעותיו יכול להרשות‬ ‫לעצמו ‪ -‬בכל עיסקה ‪ -‬להפריש לביטוח פחות סמה‬ ‫שמפריש העני ולהגדיל תמורת זאת את תוחלת שיעור‬ ‫הרווח שלו‪ ,‬וזאת אפילו אם הוא שמרן ביותר ושונא‬ ‫סיכונים מושבע‪.‬‬ ‫לעתים קרובות נעשים מחקרי סיכון בהקשר של‬ ‫נסיבות נתונות‪ ,‬תחת עינם הפקוחה והשראתם של‬ ‫תת‪-‬מערכת‬ ‫מסוימת‪ .‬מנקודת‬ ‫הממונים הישירים על‬ ‫מבטם של אלה‪ ,‬החמור" ביותר" הוא מה שעלול לקרות‬ ‫בתחום שיפוטם בדומה) לאותו מ"מ(‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא רק‬ ‫הם אמורים לקבוע את ההחלטה שעל הפרק‪ ,‬אלא גם‬ ‫הממונים עליהם‪ ,‬ששוקלים את הדברים מנקודת מבט‬ ‫רחבה יותר של מסגרת כוללת יותר‪ .‬הנחות של החמור"‬ ‫ביותר"‪ ,‬שנקבעו בעקבות קשר אישי או ארגוני של‬ ‫תת‪-‬מערכת‬ ‫מסוימת‪ ,‬תגרורנה‬ ‫החוקרים עם הממונים על‬ ‫הצגה מעוותת של המצב מבחינת הרמה הממונה‪ .‬לפיכך‬ ‫רצוי שהמחקר לא יתחייב ל"חמור ביותר" מבחינתו של‬ ‫מאן‪-‬דהו‪,‬‬ ‫אלא יציג תמונה שקולה‪ ,‬שתאפשר לכל אלה‬ ‫שיקבלו את המחקר לעיונם ‪ -‬לרבות אנשים נוספים‬

‫לאלה שהזמינו ישירות את המחקר ולרבות דרגי החלטה‬ ‫בכירים ‪ -‬לבחון את הדברים איש איש מנקודת ראותו‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫הדגשת החמור" ביותר" מנקודות מבט של רמות‬ ‫שונות במערכת מעודדת פיזור משאבים‪ .‬במערכת בעלת‬ ‫משאבים מוגבלים פיזור כזה מצמצם את המשאבים‬ ‫הניתנים להקצאה על פי עדיפויות הרמה הגבוהה יותר‪.‬‬ ‫כך עשויים להיפגע צרכים הנובעים ממה שהרמה הגבוהה‬ ‫עשויה לראות כ"חמור ביותר"‪ .‬החמרה על פי נקודת מבט‬ ‫של תת‪-‬מערכות תהיה על חשבון היכולת להחמיר מנקודת‬ ‫מבט של המערכת בכללותה‪ .‬מחקר סיכונים חייב להימנע‬ ‫מנקיטת הערכות חמורות" ביותר" מבחינת דרג מסוים‬ ‫כלשהו ולהציג בפירוט את התפלגויות ההסתברות של‬ ‫גדלים לא ודאיים‪ .‬הצגה כזאת מכילה את מלוא המידע‬ ‫ומאפשרת לכל אחד להעריך כל תוצאה אפשרית מבחינתו‬ ‫על פי היקפה והסתברותה המוצגים לפניו‪ .‬כאמור‪ :‬ככל‬ ‫שעולים בהיררכיה של קובעי ההחלטות‪ ,‬יש חשיבות‬ ‫פחותה לרבות מן ההתפלגויות האלה‪ ,‬ניתן‬ ‫ולהסתפק בערכי‪-‬התוחלת בלבד‪ .‬בחוות‪-‬דעת לדרגים‬ ‫אי‪-‬ודאויות‬ ‫בדרג‬ ‫בכירים אין צורך בהצגת התפלגויות של‬ ‫נמוך‪ ,‬המתמצעות בגלל ריבוי האירועים או ריבוי הגורמים‬ ‫הבלתי תלויים‪ .‬אי‪-‬הוודאויות שאכן נוגעות לדרג הבכיר‪,‬‬ ‫ואשר לגביהן אמור הוא להתעניין באפשרות החמורה"‬ ‫להזניחן‬

‫ביותר"‪ ,‬הן רק אלה שעשויות להיות הרות אסון ברמת‬ ‫המערכת בכללותה‪.‬‬ ‫מחקרי סיכון רבים נעשים מבחינה ניהולית על פי‬ ‫הזמנת גופי מטה שמתחת לדרג הגבוה ביותר‪ .‬לצורך‬ ‫הזמנת המחקרים אמורים גופים אלה לייצג את נקודת‬ ‫המבט של המערכת בכללותה‪ ,‬אך לעתים קרובות‪ ,‬ובדרך‬ ‫תת‪-‬‬ ‫הטבע‪ ,‬הם נוטים להדגיש את נקודות המבט של‬ ‫מערכות‪ ,‬שעליהן הם מופקדים ישירות‪ .‬הנחת החמור"‬ ‫ביותר" מנקודת מבט של אותן תת‪-‬מערכות במצב זה‬ ‫היא שגיאה או ניצול הסמכות של שליטה בתקציב כללי‬ ‫למען קידום כיתתי‪ .‬תפקידו המקצועי של ההוקר להימנע‬ ‫מלתת לכך יד ולא להיכנע ללחצים המופעלים עליו בעניין‬ ‫זה בשם השמרנות לכאורה‪ .‬העיקרון המתודי של חקר‬ ‫ביצועים ‪ -‬סיוע" מדעי לקבלת ההלטות מנקודת מבטה‬ ‫של המערכת בכללותה" ‪ -‬משמעותו להימנע מהנחות‬ ‫תת‪-‬מערכות‪.‬‬ ‫החמור" ביותר" הקשורות לנקודות מבט של‬

‫ההמוף"ףת‪1‬יב" תלוי בשיעולים עףכ"ם‬ ‫הנושא הבא קשור גם הוא להבדלי עמדות אפשריים‪ ,‬אך‬ ‫לא בשל השוני בין תפקידיהם של קובעי ההחלטות‪ ,‬אלא‬ ‫בשל השוני כין הגישות הערכיות שלהם‪.‬‬

‫כדי לקבל החלטה ראויה על קובע‬ ‫להתחשב בשני גורמים נבדלים‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫הערכה‬ ‫עובדתית של הצפוי‪ :‬מהם‬

‫ההחלטות‬ ‫האירועים‬

‫תוצאותיהם‬ ‫האפשריים‪ ,‬מהן‬ ‫החזויות‪ ,‬מה‬ ‫אפשריים‬ ‫תרחישים‬ ‫והיה‬ ‫שונים;‬ ‫ההסתברות של‬ ‫אם‬ ‫יינקטו‬

‫דרכי‬

‫פעולה‬

‫מסוימות‬

‫‪ -‬מה‬

‫תהיינה‬

‫התוצאות של כל אחת מהן‪ ,‬ואם התוצאות אינן‬ ‫ודאיות ‪ -‬מה ההסתברות של כל תוצאה אפשרית‬ ‫בהינתן כל אחת מדרכי הפעולה הנידונות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫מערכת ההעדפות של מקבל ההחלטות או) של‬ ‫הציבור שאותו הוא מייצג( לגבי‬ ‫התוצאות‬ ‫היחסית‬ ‫האפשריות‪ :‬מה תהא שביעות רצונו‬ ‫מן‬ ‫התוצאות החלופיות העשויות להתקבל‪.‬‬

‫שתמנע חת החפשףויות הגףועות ביותר הבחות בחשבון‪,‬‬ ‫חני תניח שהסיכוי‬ ‫לתוכחה הפחות היו‪3‬ף הוח גבוה חן חף‬

‫ודח'‪ .‬כך תיבחף דףך הפעולה המתחימה ביותף לטיפול‬ ‫חי‪-‬‬ ‫וו"‪.‬‬ ‫בהקטנת ה‪1‬נ' תוצחה‬ ‫כך בוחר החוקר לכל גוףם‬ ‫ודחות חת התשחה הפחות ףצויה תג‪3‬יימנ‪.‬‬ ‫קו מחשבה ה( מוביל‬ ‫לכך שהמחקף לח ישקף כףחוי לח חת‬ ‫ווי‪-‬הוודחות‪,‬‬ ‫הערכת‬ ‫וחף לח חת העףנת ההעדפה‪ .‬ברור‬ ‫כחילו‬ ‫יקףה‬ ‫ביותף‬ ‫חינה‬ ‫החמוף‬ ‫שההנחה‬ ‫בוודחות‬ ‫משהפת‬ ‫חת ההערכה החמיתית‬ ‫של החוטף רכו חין מחקףו מבטח‬ ‫חת העננת ההסתבףויות לחשוףה‪ .‬יחד‬ ‫‪ OD‬וחת‪ ,‬הנחה ו(‬ ‫מעוותת גם חת הערגת העדיפויות‪,‬‬ ‫מפני שהיח מנטלת‬

‫טחות ביטחון שרחל"ם'‬ ‫בוחנ'ם םנ‪,‬ע של טיל‬ ‫סקחד‪ .‬בעת תרג'ל‬

‫לחהף מלחמת המפףץ‬

‫הסיכוי שאירוע מסוים יקרה והערכת‬ ‫האפשריות של אותו אירוע אין להם ולא כלום עם שאלת‬ ‫היות האירוע לרצונו של מישהו‪ .‬יוצאות) מן הכלל לעניין‬ ‫תוצאותיו‬

‫זה הן החלטות אויב המתקבלות כדי לפגוע במחליט‪ ,‬על‬ ‫כך אדון בהמשך(‪.‬‬ ‫אפילו קיימת הסכמה גמורה על ההערכה העובדתית‬ ‫של סיכונים צפויים מבחינת התוצאות‬ ‫ומבחינת הסתברויותיהם‪ ,‬קובעי החלטות שונים עשויים‬

‫האפשריות‬

‫להתייחס לאותו אירוע בדרגות חומרה שונות בגלל‬ ‫השקפה ערכית שונה על נסיבות זהות ועל תוצאות זהות‪.‬‬ ‫ממילא כל אחד מהם עשוי לזהות אחרת את החמור"‬ ‫ביותר" מבהינתו‪ .‬בהתאם להתייחסותו הערכית של כל‬ ‫קובע החלטות לתוצאות החזויות של סיכון אפשרי‪ ,‬ייתכן‬ ‫שיחליט כי העניין גורלי‪ ,‬ושעל כן יש להשקיע במניעתו‬ ‫למרות הסתברותו הנמוכהן ולחלופין‪ ,‬ייתכן שיחליט כי‬ ‫העניין אינו כה מכריע‪ ,‬ושבהתחשב בהסתם‪-‬ות‬ ‫הנמוכה‬ ‫אפשר להסתכן ולהתעלם ממנו‪.‬‬ ‫שיקולים ערכיים אלה לגיטימיים במסגרת דיון‬ ‫לצורך קביעת החלטות‪ ,‬אך הם זרים לשלב של ניתוח‬ ‫מקצועי של הסתברות האירוע ושל היקף תוצאותיו‪ .‬ניתוח‬ ‫זה ראוי לו שיהיה בלתי תלוי במערכת העדפות כלשהי‪.‬‬ ‫אין הצדקה לכך ששתי תחזיות מדעיות‪ ,‬המתבססות על‬ ‫אותן הערכות מוסכמות של תוצאות ושל הסתברויות‪,‬‬ ‫יביעו חיוויים עובדתיים שונים בגלל השקפות ערכיות‪.‬‬ ‫המונד מכנה את הגישה‪ ,‬שלפיה מניח החוקר הנחות‬ ‫גישה שמרנית‪-‬כביכול""‬ ‫מוטות ביודעין לחומרה‪ ,‬בשם‬ ‫)‪ .(Proxy-Conservatism‬הנה עיקר ביקורתו על גישה‬ ‫זו בתרגום) חופשי ובהשמטות(‪:‬‬ ‫ח'‪-‬הוודחות של תוכחות החלטה במעףנות מוףכבות היח‬ ‫בעיה מורכבת‪ ,‬התלויה‬ ‫בגורמים ףבים‪ .‬בחושבו על גל תחד‬ ‫מגוףמי חי‪-‬ודחות‬ ‫שונים‬ ‫חרה‪ ,‬נדמה שהחוקר שוקל כדלקמן‪:‬‬ ‫חי‪-‬ודחות‬ ‫חינני"‬ ‫ודע'‬ ‫חני‬ ‫‪ ,11‬חבל‬ ‫יודע מה תהח תוצחת‬ ‫מה‬ ‫מכיוון‬ ‫רצויה‪.‬‬ ‫מעוניין‬ ‫שחני‬ ‫היח התנצחה הפחות‬ ‫בהחלטה‬

‫בעקיפין חת חשיבותן של התוצחות שח'נו החמורות ביותף‪,‬‬ ‫חשף לגביהן לח מובטח כי דרך הפעולה שתיבחר תיבחן‬ ‫גוףמי חי‪-‬הוודחות‬ ‫כלל‪ .‬בבחיףת הערכים הפחותרצויים עבוף‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫שילוב שיהלי‬ ‫נירה החוקם לקער חת הדףך‬

‫ההסתברות שלו עם העדפות'ו במקום להקפיד על ההבחנה‬ ‫ביניהם‪ .‬התונחה גרועה משת' הבחינות כטחת‪.‬‬ ‫הגישה השמענית‪-‬כבינוך‬ ‫במתקף מקנה לחוקר ולמומחה‬ ‫הטכני וכות פלישה לחחוותו של קובע ההחלטות‪ .‬הנחותיהם‬ ‫וחומדניהם השמרניים‪-‬כביבול‬ ‫פולשים לתחום ההעדפות‪.‬‬ ‫על‪-‬יר'‬ ‫מתייחסים לחי‪-‬ודחויות‬ ‫יתף על כן‪,‬‬ ‫כך שהם‬ ‫נחל‬ ‫נכשלים‬ ‫במשימתם‬ ‫לתת לקובע ההחלטות‬ ‫ודחויות‪ ,‬הם‬ ‫תמונה של הסיכונים הכפונים בדףכי‬ ‫ד‪3‬ה התחד‪ ,‬הם פולשים לתחום‪ ,‬של ‪ D~lp‬ההחלטות‪ ,‬ומן‬ ‫ד‪3‬ה החחף‪ ,‬הם נמנעים מלספק לו מידע חיוני עבוףו ךףו‪3‬ל‬ ‫פעולה חפשףיות‪ .‬מן‬

‫ביצוע הדברים שבתחום סמכותו הבלעדית‪ .‬הובע החלטות‬ ‫שרת נתן דעתו לדבר חינו מודע לכך שוויתף על חלק‬ ‫מבמנויות‬

‫‪48‬‬

‫עעעש=שנעלנ~‬

‫יבללמעדינת ישראל‬ ‫ל‪9‬‬

‫הערכותיו של קובע ההחלטות ולאו דווקא את אלה של‬ ‫המומחה‪ ,‬ומאידך גיסא ‪ -‬אפילו נקבל שגם המומחה‬ ‫והחוקר‪ ,‬ולא רק קובע ההחלטות‪ ,‬יכולים לתרום לליבון‬

‫המונד מדגיש את ההבחנה האישית בין החוקר לבין‬ ‫קובע ההחלטות‪ .‬שאלת מקומו ותפקידו של כל אחד‬ ‫מאלה בתהליכי המחקר וההחלטה היא נכבדה‪ ,‬אך לא‬ ‫תידון כאן‪ .‬בהבדל מסוים מהמונד אני סובר שיש להדגיש‬ ‫לאו דווקא את ההבחנה האישית‪ ,‬אלא את ההבחנה‬ ‫התפקודית‪ ,‬זו שבין השלבים השונים שבתהליך‪ .‬חשוב‬ ‫להפריד‬ ‫ההףס שורע טיל שףחק'‬ ‫בהמת‪-‬גן‪.‬‬ ‫בשכטה‬ ‫‪ 18‬בינוחר ‪1991‬‬

‫בין‬

‫ההערכה‬

‫שלב‬

‫העובדתית‬

‫השמרנית אינו רק בכך שהיא מציבה את הערכותיו של‬ ‫האחד במקום הערכותיו של האחר‪ ,‬אלא בכך שהיא‬

‫לרבות)‬ ‫‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫י‬

‫הבעיה הערכית‪ ,‬גם אז יש להפריד הפרד היטב בין בירור‬ ‫חיוויים עובדתיים לבין שיקולים ערכיים‪ .‬הפגם בגישה‬

‫‪--‬‬

‫_‬

‫כפליז י‬ ‫_‪,‬‬

‫י‬ ‫~‪'40‬‬

‫‪',‬‬

‫ו [‬

‫‪ '.‬ת‬ ‫‪, ,‬‬

‫מבוססת על הסכמה שמותר‬ ‫להניח הנחות שאינן משקפות‬ ‫הערכותיו של איש‪ ,‬לא של‬ ‫המומחה‬

‫ולא‬

‫קובע‬

‫של‬

‫ההחלטות‪.‬‬ ‫קובעי‬ ‫ההחלטות‬ ‫אס‬ ‫גורסים התייחסות מחמירה‪ ,‬מן‬ ‫הראוי שיחליטו ביודעין להשקיע‬ ‫משאביס‬

‫הסיכונים‪,‬‬

‫בהקטנת‬

‫תוך מודעות להסתברות הנמוכה‬ ‫של האירוע‪ ,‬ולא שיתעלמו מן‬ ‫ויבססו‬ ‫הנתונים‬ ‫את‬ ‫החלטותיהם‬ ‫על‬ ‫שהוטתה שרירותית לחומרה‪.‬‬ ‫דוגמה‪ :‬הקביעה במקרה"‬ ‫של ספק ‪ -‬יש לגייס את‬ ‫הערכה‬

‫המילואים" היא הצעת מדיניות‪,‬‬ ‫שאפשר להסכים לה או לחלוק‬ ‫עליה‬

‫לגופה‬

‫במסגרת‬

‫דיון‬

‫לקראת קבלת החלטות על סמך‬ ‫שיקולים רבים‪ ,‬חלקם ערכיים‪.‬‬ ‫לעומתה‪ ,‬הקביעה במקרה" של‬ ‫‪ -‬יש‬

‫לקבוע‬

‫כהנחה‬

‫ספק‬ ‫שהאויב יתקוף בוודאות‪ ,‬ועל כן‬ ‫יש לגייס מילואים" עוקפת את‬ ‫בדיון ענייני על‪-‬ידי‬ ‫הנחה‬ ‫הצורך‬ ‫שרירותית בלתי נכונה בעליל‪,‬‬ ‫אשר ממנה נובעת המדיניות‬ ‫באופן הכרחי אם) נתון שהאויב‬ ‫יתקוף ‪ -‬ברור שיש לגייס‬ ‫מילואים(‪.‬‬ ‫לעתים קרובות נחשב קובע‬ ‫ההחלטות לבעל ניסיון בתחומו‪,‬‬ ‫ובתוקף זאת הוא אמור להיות‬ ‫העובדתיות‪.‬‬

‫ההסתברותית( לבין השלב של הדיון הנורמטיבי‪ ,‬הערכי‪.‬‬ ‫יש להימנע מעירוב שיקולים ערכיים בשלב המחקר‪ .‬אפילו‬ ‫שהחיוויים‬

‫נקבל‬ ‫ההסתברותיות‬

‫העובדתיים‪,‬‬

‫שביסוד‬

‫המחקר‪,‬‬

‫ההערכות‬

‫לרבות‬ ‫חייבים‬ ‫לשקף את‬

‫שותף להערכות‬ ‫יש השקפה האומרת כי בתחומים מסוימים לא קיים‬ ‫כלל מומחה" מקצועי" מובהק‪ ,‬וחובה מוטלת על קובע‬ ‫ההחלטות להסתמך על מיטב שיפוטו או לבחור את‬ ‫אלה שעל הערכתם הוא סומך‪ .‬מודל המערכת ‪-‬‬

‫מהצדדים‬ ‫ישתדל‬ ‫הנבנה על‪-‬ידי המומחה ‪ -‬אמור לשקף את ההערכות והיפוכו‬ ‫למצוא‬ ‫אחד‬ ‫בחילופם‪,‬אזיכל‬ ‫בנסיבות‬ ‫ליריבו‪.‬‬ ‫האפשר‬ ‫העובדתיות וההסתברותיות המקובלות על קובע דרך‬ ‫שתגרוםנזקרבככל‬ ‫פעולה‬ ‫‬‫יפעל‬ ‫שהאויב‬ ‫להניח‬ ‫נגדנו מתוך‬ ‫מוצדק‬ ‫ההחלטות‪ ,‬אך חשוב להבהיר‪ ,‬כי קובע ההחלטות אינו אלהאכן‬ ‫‬‫מבחינתנו‪.‬‬ ‫ביותר‬ ‫החמורה‬ ‫רשאי להנחות"" את החוקר להניח ביסוד מחקרו הנחות שיקוליושלובדרך‬ ‫עקרונישלדרכי‬ ‫בניתוח‬ ‫פעולה‬ ‫המטפלת‬ ‫בלתי נכונות‪ ,‬לרבות הנחת האפשרויות החמורות" ביותר"‪ ,‬התורה‬ ‫המשחקים‪.‬‬ ‫היא‬ ‫במצבי‬ ‫במצב‬ ‫כצפויות בפועל‪ .‬החוקר אינו רשאי להניח במחקרו הנחותאפשריות סכסוך תורת‬ ‫מידע‬ ‫משני‬ ‫קוטבי‪,‬ואםלכלאחד הצדדים‬ ‫סכסוך‬ ‫בלתי נכונות‪ ,‬ואף לא לקבל הנחיות"" כאלה‪ .‬יש להבחין של‬ ‫דרכי‬ ‫היריבועל‬ ‫הפעולה‬ ‫מרחב‬ ‫האפשריותשל‬ ‫בין הערכותיו של קובע ההחלטות לבין סמכותו לקבוע מלאעל‬ ‫פעולה‪,‬אזי‬ ‫דרכי‬ ‫הצפויות‬ ‫הנחות שרירותיות‪ .‬אין הוא רשאי להורות ‪ -‬מטעמים‬ ‫התנגשותשל‬ ‫התוצאות‬ ‫מכל‬ ‫המירב"‬ ‫מזעור"‬ ‫המומלצתלכלצדהיא‬ ‫של שמרנות ‪ -‬על שימוש בהנחת הסתברות שאינה השיטה‬ ‫מבטאת את הערכתו האמיתית‪ .‬שיקוף של הערכותמינימקס"(‪)":‬‬ ‫שלךאיזו‬ ‫אפשרית‬ ‫פעולה‬ ‫דרך‬ ‫בדוקלכל‬ ‫היריב‬ ‫המרבי‬ ‫כלומר‪),‬‬ ‫הרווח‬ ‫תביאלואת‬ ‫סובייקטיביות של קובע ההחלטות בתוך המחקר אין דרך‬ ‫פעולהשל‬ ‫‬‫האפשרית‬ ‫החמורה‬ ‫התוצאה‬ ‫פעולה‬ ‫דרך שלך מה‬ ‫משמעו שמותר לו לקבוע באופן שרירותי את ההנחות‪ .‬לכל‬ ‫מבחינתך(;‬ ‫ביותר‬ ‫יש לחזור ולהדגיש‪ :‬הליקוי שאני מצביע עליו איננו שימוש‬ ‫תמזעראת‬ ‫הפעולה‬ ‫בחר‬ ‫אשר‬ ‫בדרך‬ ‫היריב‬ ‫המרבי‬ ‫התוצאה‬ ‫כלומר‪),‬‬ ‫שבה‬ ‫האפשרישל‬ ‫בהערכה של פלוני במקום של פלמוני‪ ,‬אלא ההשקפה הרווח‬ ‫מבחינתך‬ ‫ביותר‬ ‫שלפיה מוצדק להניח הנחה חמורה שאינה מבטאת נאמנההאפשרית‬ ‫גרועה‬ ‫פחות‬ ‫תהא‬ ‫החמורה‬ ‫האפשרית‬ ‫אחת‬ ‫החמורה‬ ‫ביותרבכל‬ ‫התוצאה‬ ‫את הערכתו של איש‪ ,‬אף לא את הערכתו האמיתית של מאשר‬ ‫האפשריות‬ ‫דרכי‬ ‫שלך(‪.‬‬ ‫מיתר הפעולה‬ ‫קובע ההחלטות‪.‬‬ ‫ביותר"‬ ‫החמור"‬ ‫הנחת‬ ‫תיאורטיתזושל‬ ‫בחיל האוויר נעשה בשנת ‪ 1966‬מחקר עלות‪-‬יעילות הצדקה‬ ‫תנאים‪.‬‬ ‫להשוואת שתי הצעות חלופיות לבניית דיר תת‪-‬קרקעי במצבי‬ ‫הראשוןהוא‬ ‫כפופה‬ ‫לשלושה‬ ‫סכסוך‬ ‫תנאי‬ ‫לעיל‪.‬‬ ‫שצוינה‬ ‫השניהוא‬ ‫הסכסוך‪,‬‬ ‫בבסיס מסוים‪ .‬ההצעות נבדלו במספר המטוסים אשרהקוטביותשל‬ ‫מפורשבכלדיון‬ ‫תנאי‬ ‫להם תוכנן הדיר‪ .‬מחקר הראה‪ ,‬שחלופת הדיר הגדול המידע‬ ‫בתורת‬ ‫בסוגיהזו‬ ‫המלא‪.‬זהו‬ ‫יהראייה'‬ ‫השלישי ‪-‬‬ ‫תנאי‬ ‫שאותואני‬ ‫זולה בהרבה מחלופת הדיר הקטן‪ ,‬ואילו היתרון המבצעיהמשחקים‪.‬‬ ‫מכנה‬ ‫היררכית‬ ‫במערכת‬ ‫החלטות‬ ‫לקבלת‬ ‫תוספת) השרידות( של הדיר הקטן בתנאי אותו בסיס הכוללת" ‪-‬נוגע‬ ‫ביותר"‬ ‫החמור"‬ ‫הוא מוגבל‪ .‬אי לכך הומלץ להעדיף את החלופה של מספר וקשורלדיון‬ ‫ברמת‬ ‫הנחת‬ ‫תלות‬ ‫לעילעל‬ ‫תנאיםאלהאינם‬ ‫לעתים‬ ‫המחליט‪.‬‬ ‫קרובות‬ ‫קטן יותר של דירים גדולים יותר‪ .‬הקצין הבכיר‪ ,‬שבידו הדרג‬ ‫ביותר"‬ ‫החמור"‬ ‫אינה‬ ‫מוצדקת‪.‬‬ ‫הנחת‬ ‫הייתה ההחלטה‪ ,‬חלק על המחקר‪ ,‬כי לדעתו הומעט בערךמתקיימים‪,‬ואז‬ ‫האפשרות של דליקה לאו) דווקא במלחמה( העשויה‬ ‫להתפשט לכל המטוסים שבדיר‪ .‬הוא נטה לטובת הדיר‬ ‫הקטן‪ .‬נעשה שחזור של החישובים שבמחקר‪ ,‬והפעם תוך‬ ‫שימוש בהערכות ההסתברות הסובייקטיביות של הקצין‬ ‫הבכיר לגבי אפשרות של דליקה ולגבי סיכויי התפשטותה‪.‬‬ ‫המחקר עדיין הצביע על עדיפות לחלופת הדיר הגדול‪.‬‬ ‫הקצין הבכיר פקפק והציע להניח ‪ -‬לצורך המחקר ‪-‬‬ ‫הסתברות גבוהה אף יותר מזו של הערכתו שלו‪ ,‬לאמור‪:‬‬ ‫הערכה מוגזמת‪ ,‬שאיש ‪ -‬אף לא הוא עצמו ‪ -‬אינו שותף‬ ‫לה‪ .‬ההחלטה) שהתקבלה לבסוף והוצאה אל הפועל‬ ‫הייתה פשרה‪ :‬דיר בגודל ביניים בין שתי ההצעות(‪.‬‬

‫הנחתהחמוף"ביותף" במצבי‬ ‫סכסוך‬ ‫והחמור‬ ‫בתנאים‬ ‫עקרונית‬ ‫ביותר"יש‬ ‫הצדקה‬ ‫לפוחה‬ ‫במצבי‬ ‫מסוימים‬ ‫הסכסוךהוא‬ ‫מלחמה‪.‬אם‬ ‫סכסוךאו‬ ‫שעדיף‬ ‫קוטבי‪,‬‬ ‫לשמעון‬ ‫נחות‬ ‫לראובן‬ ‫כלומר‪:‬כלמה‬

‫תנח' הקוטבית‬ ‫הקוטבית היא תנאי יסודי להנחת החמור" ביותר" במצב‬ ‫של סכסוך‪ .‬הנחת הקוטביות מרחיקת לכת‪ ,‬ומרבית‬ ‫הסכסוכים אינם כאלה‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬לא כל מה שעדיף‬ ‫בעיני אחד היריבים נחות בעיני משנהו‪ .‬למשל‪ ,‬הסכסוך‬ ‫בין ארצות‪-‬הברית לם‪-‬ית‪-‬המועצות לא היה קוטבי‪ .‬מאזן"‬ ‫האימה" הוא ביטוי מפורש של אי‬ ‫המעצמות היה עניין משותף למנוע מלחמה כוללת‪ ,‬ועניין‬ ‫זה דחק מחלוקות רבות למקום שני במעלה‪.‬‬ ‫לגבי סכסוך שאינו קוטבי‪ ,‬או לגבי עניינים שניתן‬ ‫קוטביות‪ :‬לשתי‬

‫שיקולים שאינם‬

‫להעריך כי האויב ישקול בהם גם‬ ‫קוטביים‪ ,‬אין הצדקה להנחת החמור" ביותר"‪.‬‬ ‫סנה'‬

‫הנז'דע‬

‫המלה‬

‫קיימי של סכסוך גורר‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬מאמץ להסתיר מידע‬ ‫מן היריב‪ .‬מוצדק להניח כי יריב קוטבי יעשה כל‬

‫ז‪.,,‬‬ ‫עלעעש(שעשע‬

‫גג'‪:‬‬

‫ודעת ישראג‬ ‫‪81‬‬

‫שביכולתו כדי להגיע לתוצאה שעל פי המידע הנמצא‬ ‫ברשותו תהא החמורה ביותר מבחינתנו‪ .‬אולם זו אינה‬ ‫בהכרח התוצאה שמבחינתנו היא באמת החמורה ביותר‪.‬‬ ‫אם חסר לו מידע‪ ,‬אם הוטעה‪ ,‬אם הוא ניצב בפני אי‪-‬‬ ‫ודאות טכנולוגית לגבי הנשק הנמצא ברשותנו ‪ -‬או אף‬ ‫ברשותו שלו ‪ -‬הוא עשוי לטעות בהערכתו‪ ,‬והדם‪ -‬ישפר‬ ‫את מצבנו בתנאי) סכסוך קוטבי(‪ .‬יש להביא בחשבון גם‬ ‫אי‪-‬ודאויות שיחייבו אותו לזהירות‬ ‫את השפעתן של‬ ‫וימנעו ממנו לרכז את כל משאביו ולבנות את כל כוחו‬ ‫בדרך המזיקה לנו ביותר‪ .‬כמאמר‬

‫קלאוזביץ בספרו על‬

‫המלחמה‪:‬‬ ‫בקוש' ודע' כל ד‪ 3‬חת מעבו שלו‪ ,‬לח כל שכן חת ב‪3‬מ‬ ‫יףיבו‪ .‬לכן לעתים קרובות יעדיפו שני היריבים חותו ב‪3‬מ‪,‬‬ ‫חף שלחמיתו של דבף הוח משרת ףק חת החד משניהם‪.‬‬ ‫לפיכך אסור לתת פרשנות סוחפת לכלל‪ ,‬שלפיו‬ ‫בסכסוך קוטבי יש להניח את החמור ביותר‪ ,‬ויש לסייג‬ ‫אותו לעניינים שבהם יש לאויב מידע מלא‪.‬‬ ‫ייתכן כי קיימת אצלנו אי‪-‬ודאות לגבי המידע‬ ‫הנמצא ברשות האויב‪ .‬ההצדקה התיאורטית הנזכרת של‬ ‫אי‪-‬ודאות‪.‬‬ ‫הנחת החמור" ביותר" אינה חלה על סוג זה של‬ ‫אנחנו צריכים להעריך אי‪-‬ודאות שלנו לגבי המידע‬ ‫אי‪-‬ודאות‬ ‫שברשות האויב כמו שאנחנו מעריכים כל‬ ‫שאינה קשורה במצבי סכסוך‪ ,‬ולעניין זה חלה על הנחת‬ ‫החמור" ביותר" מלוא הביקורת שהועלתה בפרקים‬ ‫הקודמים‪.‬‬

‫תנחי הףהייה הכללת‬ ‫במצב של סכסוך קוטבי ובתנאים של מידע מלא קיימת‪,‬‬ ‫כאמור‪ ,‬הצדקה ל"הנחת החמור ביותר" ‪ -‬כי צפוי‬ ‫שהאויב ינסה לגרום נזק מרבי בכוונה‪ .‬עם זאת ההצדקה‬ ‫מוגבלת להערכת‪-‬מצב‬ ‫ברמת המערכת בכללותה ולא לכל‬ ‫אחד ואחד מן הדיונים בהערכת איומים ברמה של תת‪-‬‬ ‫מערכות‪ .‬ציינו קודם ש"החמור ביותר" משתנה מנקודות‬ ‫מבט של רמות שונות כהיררכיה‪ ,‬ההצדקה התיאורטית‬ ‫של הנחת החמור" ביותר" במצב של סכסוך קוטבי עם‬ ‫מירע מלא קיימת אך ורק לרמה העליונה‪.‬‬ ‫האיום‬ ‫לעתים קרובות תוך דיון בהערכת‬ ‫על מתקן‬ ‫כלשהו נשמעת הטענה כי צריך" להניח את החמור ביותר"‪,‬‬ ‫דהיינו‪ :‬האויב יעשה כל שביכולתו כדי להזיק ככל האפשר‬ ‫דווקא למתקן המסוים‪ ,‬שבו אנו דנים ברגע זה‪ ,‬ולשם כך‬ ‫ירכז מאמץ על חשבון אפשרות פגיעה במתקנים אחרים‪.‬‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬בעת דיון על מתקן אחר‪ ,‬חוזרת ונשמעת טענה‬ ‫מקבילה‪ :‬איתו כיח של האויב מגויס"" לתקיפת כל אחד‬

‫מן המתקנים‪ ,‬אף אם בפועל יוכל לתקוף רק אחד מהם‪.‬‬ ‫לא זו בלבד‪ ,‬אלא שבכל אחד מן הדיונים מניחים שתנאי‬ ‫הפתיחה של המלחמה בכללותה ‪ -‬השעה‪ ,‬הכוננות‪ ,‬מזג‬ ‫האוויר ‪ -‬ייבחרו על‪-‬ידי‬ ‫האויב כך שיזיקו ביותר למתקן‬ ‫הקוטביות‪.‬‬ ‫המסוים דווקא‪ .‬זהו עיוות של הנחת‬ ‫משמעותה הראויה של הנחה זו היא‪ ,‬שהאויב יחליט על‬ ‫המטרות הסופיות‪ ,‬על תנאי הפתיחה של המלחמה ועל‬ ‫הקצאת הכוחות מתוך כוונה להביא לנזק כולל גדול‬ ‫ביותר‪ .‬על פי הנחת הקוטביות‪ ,‬האויב יבחר במתקן‬ ‫מסוים רק אם תקיפת מתקן זה דווקא‪ ,‬ריכוז הכוחות‬ ‫המ‪-‬‬ ‫נגדו והתאמת כל תנאי המערכה לצורך תקיפתו שלו‬ ‫הם שיגרמו נזק כולל גדול יותר מאשר כל דרך פעולה‬ ‫חלופית‪ .‬אולם אס מקבלים הערכת מצב זו‪ ,‬לא כיתן‬ ‫למחרת ‪ -‬בדיון על מתקן אחר ‪ -‬להניח בשם עקרון‬ ‫מזעור" המירב"‪ ,‬שתקיפתו של זה האחרון היא האפשרות‬ ‫החמורה" ביותר"‪ .‬אם אכן תקיפת מתקן מסוים היא‬ ‫האפשרות החמורה ביותר‪ ,‬אזי‬ ‫החמור"‬ ‫ביותר"‪,‬‬ ‫הם דווקא‬ ‫נחותים‪ ,‬ועל כן‪ ,‬על פי הנחת‬ ‫לא יותקפו‪ ,‬או יותקפו פחות‪ ,‬או שסבירות תקיפתם‬ ‫נמוכה יותר‪.‬‬ ‫המתקנים‬

‫האחרים‬

‫בפועל שוגים בכך רבים‪ .‬במסגרת דיון על מיגונו של‬ ‫מתקן נתון או על האיום לגביו נוהגים להטיל על מומחים‬ ‫לאיתו מתקן לאפיין את האיום החמור ביותר מבחינתם‬ ‫ללא סייגים כלשהם ומאמצים איום זה כ"איום ייחוס"‪,‬‬ ‫תוך אמונה מתודולוגית ששמרנות זו מוצדקת עקרונית‪,‬‬ ‫מפני שעוסקים במלחמה ובאויב‪ .‬כאמור‪ ,‬האיום" החמור‬ ‫תת‪-‬‬ ‫ביותר" צריך להיות מאופיין לא מנקודת מבט של‬ ‫מערכת מסוימת‪ ,‬אלא מנקודת מבט של המערכת‬ ‫ככללותה‪.‬‬ ‫המסורתית‬ ‫הלחימה‬ ‫ריכוז‬ ‫הכוח בתורת‬ ‫עקרון‬ ‫נוגע‬ ‫סון‪-‬‬ ‫ישירות לעניין זה‪ ,‬כמאמר פרידריך הגדול בעקבות)‬ ‫טסו(‪ :‬מי" שמגן על כל דבר מגן על שום דבר"‪ .‬העיקרון‬ ‫מורה‪ ,‬שיש להקריב ביודעין יעדים חשובים פחות יעדים)‬ ‫שיש להם חשיבות מנקודת מבטם של דרגים נמוכים‬ ‫בלבד( כדי >‪ yl~wn‬את מלוא הכוח להשגת הכרעה‬ ‫בנקודות המפתח יעדים) החשובים מנקודת מבטו של‬ ‫הדרג הגבוה(‪ .‬צד הרוצה לנצח ינהג לפי עיקרון זה‪.‬‬ ‫השימוש בהנחת החמור" ביותרוי‪ ,‬בטענה כי במצב‬ ‫של סכסוך קוטבי יש לכך הצדקה תיאורטית‪ ,‬מוצדק‬ ‫אפוא אך ורק במסגרת של הערכת מצב אסטרטגית ברמה‬ ‫הכוללת‪ .‬אין לטענה זו מקום ם‪-‬מות נמוכות יותר‪.‬‬

‫יכום‬ ‫שימושים‬

‫זסטנ(ת](‬ ‫מקיגלים רבים בהנחת‬

‫החמור"‬

‫ביותר"‪,‬‬

‫סיכונים‪ ,‬פגומים מבחינה תיאורטית‬

‫ריאליים ‪ -‬הופכים לנורמה מקובלת‪ ,‬הנחשבת להערכה‬ ‫ריאלית‪ .‬גס כשמשתמשים בחסם לצורך לגיטימי של קל"‬ ‫וחומר" ‪ -‬ההגזמה גורמת להתרשמות בלתי נכונה של‬

‫*‬

‫הם גוררים מסקנות שגויות‪.‬‬ ‫בתפיסתם‬ ‫ריאלית‬ ‫של‬ ‫הם יוצרים תמונת מצב לא‬ ‫הקוראים‪.‬‬

‫הקורא על הגודל האמיתי‪ .‬יש להסתייג מחסמים גבוהים‪,‬‬ ‫שסיבתם חוסר ידע או עצלות‪ .‬כל אימת שנוקבים בחסם‪,‬‬

‫*‬

‫הם משמיטים מידע החיוני לקובעי החלטות‪.‬‬ ‫הם משמיטים את ההבחנה בין שיקולים עובדתיים‬ ‫לשיקולים ערכיים‪.‬‬

‫*‬

‫כיתתיים על פני‬

‫הנעשים בהערכות‬ ‫ומזיקים מבחינה מעשית‪:‬‬

‫*‬

‫*‬

‫*‬ ‫*‬

‫שיקולים‬

‫הם גורמים להעדפת‬ ‫שיקולי המערכת בכללותה‪.‬‬ ‫הס מעודדים הערכות בלתי מקצועיות‪.‬‬ ‫המידע ולאי‪-‬יכולת‬ ‫לנצל את‬ ‫הס גורמים לטשטוש‬ ‫המידע בהקשרים אחרים‪.‬‬

‫חומרת האירוע אינה מצדיקה עיוות כלפי מעלה‬ ‫של הערכות עובדתיות‪ ,‬לרבות הערכות הסתברותיות ‪-‬‬ ‫לא מבחינה עיונית ולא מבחינה מעשית‪ .‬יש להשתדל‬ ‫להציג נתוני הסתברות או נתוני היקף תוצאות של‬ ‫סיכונים‪-‬בכוח באותה הנאמנות לאמת כפי שמקובל בכל‬ ‫הערכה מדעית אחרת‪ .‬התייחסות שמרנית מחמירה כלפי‬ ‫סיכונים אינה צריכה לבוא לידי ביטוי בעיוות של הנחות‬ ‫עובדתיות‪ ,‬אלא בשיקוליהם של קובעי ההחלטות‪ ,‬תוך‬ ‫ואי‪-‬הוודאויות‬ ‫כפי שהן‪.‬‬ ‫הכרת העובדות‬ ‫אין פסול בשימוש בערך מוטה למעלה כחסם‪ .‬אך‬ ‫מחסם אפשר להסיק מסקנות על הגודל החסום רק בכיוון‬ ‫אחד‪ ,‬כלומר‪ :‬אם החסם קטן ‪ -‬קל וחומר שהגודל‬ ‫החסום קטן‪ ,‬אך אם החסם גדול ‪ -‬אין הדבר מלמד‬ ‫מאומה‪ .‬מתוך חסם גדול אי אפשר להסיק שהאיום הוא‬ ‫גדול‪ .‬חסמים אינם מאפשרים השוואה‪ :‬אם החסם של‬ ‫איום אחד גדול מהחסם של האחר‪ ,‬אין זאת אומרת‬ ‫שהאיום עצמו גדול מן האחר‪ .‬מגבלה עקרונית של חסם‬ ‫רב‪-‬‬ ‫היא היותו חד‪-‬ממדי‪ :‬הסיכון הוא לעתים קרובות‬ ‫ממדי‪,‬‬ ‫ואיום‪-‬ייחוס שהוא חסם מבחינה אחת למשל)‬ ‫ההרוגים(‬

‫מספר‬ ‫הפצועים(‪.‬‬

‫אינו חסם‬

‫מבחינה אחרת מספר)‬

‫וללא יוצא מן הכלל‪ ,‬יש לנקוב גם בהערכה ריאלית כדי‬ ‫למנוע הטעיה‪.‬‬ ‫בבעיות קריטיות הנתונים הנדרשים להצגה בפני‬ ‫אי‪-‬‬ ‫התפלגויות‪-‬הסתברות‬ ‫של‬ ‫קובעי ההחלטות הם‬ ‫ודאויות ולא ערכים קיצוניים‪ .‬בבעיות לא קריטיות יש‬ ‫קיצוניים‪ .‬ערכי תוחלת‬

‫להעדיף ערכי תוחלת על ערכים‬ ‫גם ניחנו בתכונות טכניות‪ ,‬המאפשרות להשתמש בהם‬ ‫לצורך השוואות בין סיכונים שונים ולצורך חישוב צירופי‬ ‫אירועים ‪ -‬דם‪-‬ים‬ ‫שאינם אפשריים לביצוע באמצעות‬ ‫ערכים קיצוניים‪ .‬לערכי תוחלת יתרון נוסף‪ :‬הם פחות‬ ‫אי‪-‬הבנה‬ ‫בשל‬ ‫תלויי הקשר ונתונים פחות לסכנה של‬ ‫אי‪-‬הכרת‬ ‫הנסיבות שבהן נעשתה ההערכה‪.‬‬ ‫החמור" ביותר" משתנה מנקודת מבט של דרגים‬ ‫שונים בהיררכיה‪ .‬אי‪-‬ודאויות‬ ‫בדרג נמוך הופכות מכוח‬ ‫חוק" המספרים הגדולים" לתופעה סטטיסטית סדירה‬ ‫ובעלת שונות נמוכה מבחינת הדרג הגבוה‪ .‬מנקודת מבט‬ ‫של המערכת בכללותה עולה חשיבות הערכים הממוצעים‬ ‫והתוחלת‪ .‬שימוש ב"הנחת החמור ביותר" על‪-‬ידי דרגים‬ ‫נמוכים מביא לבזבוז משאבים מבחינת המערכת‬ ‫בכללותה‪ .‬יש להימנע מלחצים כיתתיים המכוונים‬ ‫תת‪-‬‬ ‫להדגשת החמור" ביותר" מנקודת מבט צרה של‬ ‫מערכות‪ .‬יש להשתדל לשבץ את הנושא הנחקר במסגרת‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫כך את הצורך לטפל‬ ‫רחבה ככל האפשר ולחסוך‬ ‫באי‪-‬ודאויות בדרג נמוך‪.‬‬ ‫החמור" ביותר" נתון לשיקול ערכי‪ ,‬שצריך להידון‬ ‫לגופו בעת הדיון על קביעת החלטות‪ .‬הנחת החמור"‬ ‫ביותר" בשלב הניתוח העובדתי מעוותת את התמונה‬ ‫המוצגת לקובעי ההחלטות ומונעת מהם את האפשרות‬ ‫להתרשם‪ ,‬לצורך הפעלת שיקוליהם‪ ,‬מההיקף הנכון‬ ‫ומההסתברות הריאלית של הסיכונים הצפויים‪.‬‬ ‫תיאורטי‬

‫ומותנה‪-‬הקשר‪.‬‬

‫החמור" ביותר" הוא מושג עמום‬ ‫ציון חד‪-‬‬ ‫נוסף על הרב‪-‬ממדיות של הסיכון‪ ,‬שמונעת‬ ‫משמעי של החמור" ביותר"‪ ,‬הוא לוקה בכך שאין לו‬ ‫מחריפות‪,‬‬

‫שיעור‪ ,‬ושהוא נתון להגזמות‪.‬‬ ‫כשמספר הנחות חמורות" ביותר" מצטרפות זו לזו‪ .‬העדר‬ ‫גישה ביקורתית כלפי הגזמות אלה פותח פתח להערכות‬ ‫שאין ביסודן כל ידע מקצועי‪ .‬כל המגזים ‪ -‬לחכם ייחשב‪.‬‬ ‫ההגזמות‬

‫ייתכן על כן שהערכים המוגזמים ‪ -‬באין דרישה לערכים‬

‫קיימת הצדקה עקרונית‪ ,‬שיש לה גיבוי‬ ‫בתורת המשחקים‪ ,‬להניח את החמור" ביותר" כלפי‬ ‫התנהגות אויב במצב של סכסוך קוטבי ושל מידע מלא‪.‬‬ ‫שני תנאים אלה ‪ -‬קוטביות הסכסוך ומידע מלא ‪ -‬הם‬ ‫הכרחיים‪ .‬תנאי הכרחי נוסף הוא הראייה" הכוללת"‪:‬‬ ‫ההנחה מוצדקת רק ברמת המערכת בכללותה‪ ,‬ואין‬ ‫להחילה באופן סוחף על איומים ברמות נמוכות יותר‪.‬‬ ‫אין להחיל את הנחת" החמור ביותר" במצב סכסוך‪ ,‬אלא‬ ‫אס‬

‫מתקיימים שלושת התנאים כאחד‪.‬‬

‫י‪.‬‬

‫עלצעלעבלש‪,‬נ‬

‫לסדיקתישואל‬ ‫וגל‬ ‫‪83‬‬

‫עיצצוענע~נ‬ ‫ע"ד‬ ‫התשי"ב‪,‬‬ ‫יורי‪1952‬‬ ‫תמוז‬

‫‪1978-1899‬‬ ‫ממייסד'התגנהומרחש'‬ ‫העל"ה‪ .‬טבעחותמו כמעט‬ ‫על כל פעולהביטחונית לפנ'‬ ‫הקמתהמד'נה‪ .‬חתן פרס‬ ‫שףהל' עלתףומתוהמיוחדת‬ ‫לחברהולמדיינה‬

‫עדותאישיתמיתקתשלשאולאביגור ‪-‬שהטביע אתחותמו כמעט בכל‬

‫פעילות ביטחונית לפגי הקמת המדיגה‪ ,‬ולימים עמד בראש משרד הביטחון ‪-‬‬ ‫תל‪-‬חי‪.‬‬ ‫על קרב‬ ‫השיאמר שיביא את ניחוח התקופה‪ .‬אף על פי שהוא מתאר את‬ ‫המאורעות ללא כחל וסרק ואת טרונופלדור כמופקד בשר ודם‪ ,‬קל להבין‬ ‫שימ‪ 0‬תל‪-‬חי‬ ‫מהמאמר כיצד צמת‬

‫חורף חר"פ (‪ )1920‬בקבוצת כינרת‪ ,‬עז וגשום‪.‬‬ ‫הכרתי את טרומפלדור אישית לפני הגיעי לתל‪-‬‬ ‫לא‬ ‫תי‪ ,‬אך רבות שמעתי על עברו בפורט ארתור‪ ,‬בדגניה‪,‬‬ ‫בגדוד נהגי הפרדות בגליפולי‪ ,‬ב"החלוץ" הרוסי ובארגון‬ ‫ההגנה העצמית ברוסיה בתקופת התוהו ובוהו של חילוף‬ ‫המשטרים‪ .‬ידעתי שהגיע לפני זמן קצר ארצה בסוף) תשרי‬ ‫תר"פ ‪ -‬סוף אוקטובר ‪ )1919‬כדי לדרבן את הגשמת‬ ‫תוכניותיו הנרחבות והנועזות‬ ‫החלוץ"" הרוסי ויישובם בארץ‪.‬‬ ‫בעיתונות הפועלים‬

‫לעלייה רבתי של אנשי‬

‫קונטרס"") ו"הפועל‬

‫ממכה‪ .‬אני הייתי מחסידיו הקנאים של רעיון אחדות"‬ ‫העבודה" כנתינתו בראשונה‪ :‬איחוד כולל של כל ציבור‬ ‫ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬מסירת כל הסמכות המדינית‪,‬‬ ‫פועלי‬ ‫הכלכלית היישובית והתרבותית של ציבור הפועלים‬ ‫לאיחוד הכולל‪ .‬ולשמו ‪ -‬ביטול מפלגות הפועלים‬ ‫הקיימות‪ .‬קריאתו של טרומפלדור חייבה נסיגה מסוימת‬ ‫מהתפיסה הקודמת‪ ,‬הקוסמת בשלמותה‪ ,‬ופשרה‪ .‬לא קל‬ ‫היה לוותר על הרעיון בטהרתו ובשלמותו‪ .‬אך מאידך‬ ‫הייתה קריאתו התמימה והפשטנית‪ ,‬לכאורה‪ ,‬חדורה‬ ‫בסיומה גם‬

‫הצעיר"(‬

‫רצינות ומשקל מוסרי רב‪ .‬הקריאה כללה‬ ‫את הפסוקים הבאים‪ :‬נחוצה" התאמצות מאוחדת של‬ ‫כל העובדים‪ .‬כל רגע יקר ‪ -‬התאמצו נא על כן לצאת‬

‫כסלו ובראשית טבת תר"פ‬ ‫הפועלי‪ .‬ציבור חלוצי זה היה משוסע‬ ‫יריבות אחדות) העבודה והפועל הצעיר(‪,‬‬ ‫‪ -‬ואף היחסים האישיים בין חברי שתי‬

‫מתוך מעגל המפלגתיות‪ .‬גשו נא איש לרעהו בשביל‬ ‫העבודה המשותפת בלב אחים פתוח לרווחה‪ .‬עזרו להיכנס‬ ‫לעומדים על מפתן הארץ! הצילו אותם!"‬

‫המפלגות ‪ -‬החריפו עד מאוד‪ ,‬לאחר שניסיון האיחוד‬ ‫הכולל של פועלי ארץ‪-‬ישראל נכשל בגלל עמדתו הסרבנית‬ ‫של הפועל הצעיר‪.‬‬

‫בקרב אנשי אחדות" העבודה" ‪ -‬ובייחוד בקרב‬ ‫צעיריה ‪ -‬נתקבל הקול הקורא ברגשות מעורבים ומשהו‬ ‫בחששנות‪ .‬מלכתחילה לא היה איפוא יחסי לטרומפלדור‬

‫נתפרסמה בסוף‬ ‫לאיחוד הציבורי‬ ‫אז לשתי מפלגות‬ ‫והיחסים ביניהן‬

‫קריאתו‬

‫הקול הקורא של טרומפלדור הטיל סערה ומשהו‬

‫יחס שלם גבלתי מסויג‪.‬‬

‫במשא‪-‬ומתן‬ ‫עם מפלגות‬ ‫טרומפלדור נשתקע‬ ‫המשותפים ובדין ודם‪-‬ים‬ ‫הפועלים על הקמת המוסדות‬ ‫עם ועד הצירים על הגשמת תוכניות העלייה מרוסיה‪,‬‬

‫שדדו מאחד מהם אקדח ימאוזרי'' והניחום להמשיך דרכם‬ ‫ערומים למחצה‪ .‬המראה העלוב של החברים הרועדים‬ ‫מקור‪ ,‬המדוכאים ואף המבוישים לא עודד‪ ,‬אך עמדנו‪,‬‬

‫אשר לשמן הקדים להגיע ארצה לפני חבריו‬ ‫אותו זמן כבר כיהן מ' אוסישקין כראש ועד‬ ‫חסר סבלנות היה טרומפלדור‪ ,‬הוא ישב על גחלים‪ ,‬אך‬ ‫המשא‪-‬ומתן‬ ‫נתמשך ונתמשך‪.‬‬ ‫בינתיים החלו מגיעות הידיעות הרעות מהגליל‬

‫כמובן‪ ,‬בהחלטתנו‪ .‬תיכננו להגיע לאיזור המסוכן מצפון)‬ ‫למלאחה ‪ ]-‬בצפון ימת החולה[( עם חושך ולחצותו‬ ‫בשעות הלילה מתוך תקווה שאכן) נתקיימה אחר כך( כי‬ ‫בליל חושך וקור יתעצלו הערבים מהגיח מתחת‬

‫ב"החלוץ"‪.‬‬

‫הצירים‪.‬‬

‫העליון‪ ,‬והמצב שם החמיר והלך‪ .‬בכ' כסלו תר"פ‬ ‫שניאור שפושניק בתל‪-‬חי‪.‬‬ ‫(‪ )12.12.1919‬בערב נהרג‬ ‫בטרומפלדור ניעור החייל ואיש ההגנה‪ ,‬והוא החליט‬ ‫לעלות למעלה"" כדי לבדוק את המצב ולבוא לעזרת‬ ‫יישובי הצפון‪ .‬הוא קיווה שביקורו בגליל העליון לא יארך‪,‬‬ ‫והוא יחזור במהרה לתפקידו העיקרי‪ ,‬כי בכל נימי נשמתו‬ ‫היה קשור ל"בחורים שלו" או הבחורים" הטובים" כפי)‬ ‫שקרא להם(‪ ,‬לאנשי החלוץ"" הרוסי‪ ,‬אשר אהב ואשר‬ ‫הניחס במרחקי רוסיה‪ ,‬ומהם כבר היו בדרכם ארצה‪,‬‬ ‫בקרים ובקושטא‪ .‬הן לזמן קצר בלבד עזב אותם ולפניהם‬ ‫עלה מיהר במטרה אחת ויחידה‪ :‬להחיש בכל מאמצי‬ ‫כוחו את עלייתם ולהכין קליטתם והתיישבותם בארץ‪.‬‬ ‫תר"פ עם‪-‬‬ ‫לתל‪-‬חי בראשית‬ ‫טרומפלדור‬ ‫טבת‬ ‫בעלותו‬ ‫את דגניה וכינרת וראיתיו רגע קט על גזוזטרת הבית‬ ‫מישהו‬

‫הגדול של חצר כינרת הישנה משוחח עם‬ ‫מ"הוותיקים"‪ .‬אני הצעיר לא העזתי‪ ,‬כמובן‪ ,‬להתערב‬ ‫בשיחה‪ ,‬בעום‪-‬י במקרה ליד המשוחחים‪ .‬אך ידעתי כי‬

‫שמיכותיהם החמות ‪ -‬גס אם יגלו אותנו נביחות הכלבים‬ ‫ וכך נוכל לחמוק ולהגיע בשלום לתל‪-‬חי‪ .‬היחיד בינינו‬‫שעבר אי פעם בדרך זו היה חיים כהנא‪ .‬הוא שימש לנו‬ ‫מורה דרך והוא שהסביר לנו כי עלינו להתקדם בעמק‬ ‫החולה למרגלות ההרים הרי) נפתלי( כשהם תמיד‬ ‫לשמאלנו‪ .‬מרדכי לוויצקי ובכינויו) הערבי‬ ‫מוראד(‪ ,‬מחברי איילת ואנשי השומר"‪ ",‬גבה קומה‪,‬‬

‫חוואג'ה‬

‫משופם ושתקן‪ ,‬הוציאנו מחצר איילת והורה לנו את הדרך‬ ‫עד שחצינו את נחל החינדג' נחל] דישוון‪.‬‬ ‫החשיך‪,‬‬ ‫ופתיתי‬ ‫בינתיים ירד ערפל כבד‪ ,‬היום‬ ‫שלג‬ ‫צפוף החלו יורדים‪ .‬השלג כיסה את העמק ואת ההריס‬ ‫וטישטש את סימני דרך העפר הכביש) הגיע בימים ההם‬ ‫רק עד ראש‪-‬פינה(‪ .‬כוכב לא נראה מבעד לסדין הערפל‪.‬‬ ‫חיים כהנא הלך בראש ואנחנו אחריו בשורת עורף‪ .‬כדי‬ ‫לא להתגלות מרנו על העישון והדיבור בקול רם‪ .‬אנחנו‬ ‫הוותיקים ובעלי הניסיון שתקנו‪ ,‬אך החלוצים השגייס‬ ‫לא חדלו מגרגר‪ ,‬וכל‬ ‫הכפרים עלו בתוהו‪.‬‬

‫מאמצינו‬

‫להשתיקם אף בקרבת‬

‫זהו‪.‬‬

‫התקדמנו לאט‪ .‬מתחת לשכבת השלג שחרק לכל‬ ‫מדרך כף‪-‬רגל היה בוץ‪ ,‬וההליכה הייתה קשה‪ .‬כשנכנסנו‬

‫ב‪.‬‬ ‫לתל‪-‬חי‬ ‫עליתי בעקבות נפילתו של חברי לקבוצה אהרן‬ ‫שר נפל) בי"ז שבט תר"פ ‪ .)6.2.1920 -‬שישה היינו‬ ‫בחבורת העולים לתל‪-‬חי‪ :‬ארבעה ותיקים ושני חלוצים‬ ‫מהעולים החדשים‪ .‬מהוותיקים זכורים לי שלושה‪ :‬חיים‬

‫לכפר בואזיה‪ ,‬הרימו הכלבים קול נביחה עזה‪ .‬חששנו‬ ‫שהנביחה תוציא את תושבי הכפר מבתיהם ומאוהלי‬ ‫המחצלות שלהם‪ ,‬וסטינו מהדרך מזרחה‪ ,‬עד שהתחלנו‬ ‫שוקעים בבוץ עמוק‪ ,‬טובעני‪ ,‬ובקושי חזרנו לדרך ועברנו‬ ‫את הכפר בשלום‪ .‬המשכנו דרכנו צפונה‪.‬‬ ‫הגענו לכפר חלצה קרי) חלסה‪ ,‬כיוס‬ ‫ונכנסנו בו כדי לחצותו מן הדרום אל הצפון‪ .‬כאן אירעה‬ ‫תקלה‪ :‬אם מחמת נביחות הכלבים או משום שאיבדנו‬

‫ויינשטיין‪ ,‬אז חייל‬

‫קריית‪-‬שמונה(‬

‫לנו לילה אחד ונחנו משהו‪ ,‬סעדנו בחדר האוכל הצר של‬ ‫איילת הקבוצה) כולה מנתה אז כ‪ 20-‬חברים וחברות(‬ ‫והחלטנו לצאת בשעות אחר הצהריים המאוחרות צפונה‬

‫דרך סטינו הרחק מזרחה‪ ,‬ולפתע הבחנו ואולי) נכון לגמר‪:‬‬ ‫חשנו( מבעד לחושך שההרים אינם לשמאלנו כי אם‬ ‫בתל‪-‬חי‬ ‫לימיננו‪ .‬לימים‪ ),‬לאחר שכבר שהינו משהו‬ ‫והתחלנו מתמצאים בסביבה‪ ,‬נתברר לנו כי למעשה היו‬

‫ולעלות בלתי מזוינים‪ .‬התפקיד היה להגיע‪ ,‬ויהי מה‪,‬‬ ‫כתגבורת למגינים‪ .‬לא הייתה כל תקווה לקבוצה קטנה‬ ‫כשלנו לפרוץ דרכה בכוח דרך המוני הפלחים והבדווים‬

‫אלה לא הרי נפתלי‪ ,‬כי אם הגבעות שעליהן שכן הכפר‬ ‫חוסיין יוסוף שממזרח לחלצה(‪ .‬פנינו איפוא לאחור‬ ‫ואיבדנו כל דרך‪.‬‬

‫היגיון להתגרות בהם‬

‫התחלנו סובבים בכפר סחור סחור עד שאפסו‬ ‫כוחותינו ורבצנו אין אונים בשלג‪ .‬היחיד שלא אבד לו‬ ‫לחלוטין חוש התמצאותו היה חיים כהנא‪ .‬לאחר מנוחה‬

‫כהנא‪ ,‬חבר קבוצת כינרת‪ ,‬אלקנה‬ ‫בגדוד העברי ואני‪ .‬את הרביעי איני זוכר‪.‬‬ ‫מטם‪-‬יה לאיילת‪-‬השחר‪,‬‬ ‫ששכנה אז‬ ‫הגענו בעגלה‬ ‫בנקודתה הישנה‪ ,‬עם ערוב יום‪ .‬הימים גשומים וקרים‪.‬‬

‫המזוינים‪ .‬לא היה‬

‫איפוא כל‬

‫מלחמה‪.‬‬ ‫בשעות הצהריים הגיעה מהצפון קבוצת‬ ‫שהערבים המתפרעים פשטו בדרך בגדיהם העליונים ואף‬ ‫חם‪-‬ים‪,‬‬

‫קלה‪ ,‬וכדי להתנער מן התנומה שהחלה עוצמת בכוח את‬

‫שישנש(שושנ‬

‫ודל‪:‬לתדירישואל‬ ‫‪85‬‬

‫עפעפינו‪ ,‬קמנו והתחלנו מגששים באפלה דרכנו צפונה‪.‬‬ ‫והנה הזדקרה לידינו קבוצת אקליפטוסים גבוהים דומני)‬ ‫הזעיר עין א‪-‬זבור‪.‬‬ ‫שמספרם היה כשבעה( ליד המבוע‬ ‫היים כהנא הבחין מייד במקום‪ ,‬משם) פנינ) מבלי תעות‬ ‫תל‪-‬חי‪.‬‬ ‫עוד במעלה המדרון לעבר חצר‬ ‫בסביבת החצר‬ ‫שרר שקט מוות‪ ,‬ומעטה שלג לבן עטה את הכול‪.‬‬ ‫חששנו פן יפגשונו כיריות ושרקנו שריקות קלות‪.‬‬ ‫אך איש לא ענה לעומתנו‪ ,‬עד שניגשנו לפתח החצר ממש‪,‬‬ ‫כאן פגשנו את אחד השומרים‪ .‬הוא העלה אש במנורת‬ ‫הנפט הזעירה והמפויחת והעיר את טרומפלדור‪ .‬התיישבנו‬ ‫על ספסלים ליד השולחנות שבחדר האוכל‪ .‬מהחדרים‬

‫לדרום‪ ,‬אם מחמת עייפות‪ ,‬אם מפני החובה לחזור‬ ‫לעבודתם‪ ,‬ואם מסיבות אחרות‪ .‬התנודה הבלתי פוסקת‬ ‫תל‪-‬חי וכפר‪-‬גלעדי‬ ‫הזאת נמשכה כל ימי ההגנה על‬ ‫החיים‪.‬‬ ‫סדרי‬ ‫ארגון‬ ‫והטביעה חותם של ארעיות על כל‬ ‫הצד המשקי היה לקוי ביותר‪ .‬מספר החברות היה מועט‪,‬‬ ‫וגם אלה התפרצו לתפקידי הגנה ממש‪ .‬טרומפלדור לא‬ ‫חם‪-‬ות‬ ‫נוספות‪ ,‬אך מהדרוס שלהו רק‬ ‫חדל לתבוע בוא‬ ‫מעטות‪.‬‬ ‫רק על השמירה ועל ענייני ההגנה האחרים הייתה‬ ‫הקפדה ניכרת‪ ,‬וידו האמונה של טרומפלדור ניכרה בכל‬ ‫אלה‪ .‬מרותו בתחום זה הייתה בלתי מעורערת‪ ,‬ובין‬ ‫המגינים שררה משמעת טובה מרצון ומהכרה וללא כל‬

‫הסמוכים החלו מגיחים חברים מיושנים שניעורו לקול‬ ‫הרעש‪ .‬השעה היתה בין ‪ 2‬ל‪ 3-‬אחרי חצות‪ .‬דרכנו מאיילת‬ ‫בני תל‪-‬חי‬ ‫סבבונו והחלו‬ ‫ארכה כ‪ 10-‬שעות ומעלה‪.‬‬ ‫ממטירים שאלות על הנעשה והנשמע בדרוס‪ .‬מנותקים‬

‫הכרח להיזקק לגינוני משטר חיצ)נייס‪ .‬איני זוכר מקרים‬ ‫של ערעור על הוראות או על סידורים שנקבעו‪ .‬הרוח‬ ‫הייתה טובה‪ ,‬אם כי ‪ -‬כבכל חברה במצב כזה‪ ,‬ואף‬

‫היו‪ ,‬וזה כמה ימים לא קיבלו אפילו מכתבים מהדרום‪.‬‬ ‫שמחו ל"תגבורת" שהגיעה‪ .‬שאלותיו של טרומפלדור היו‬ ‫ענייניות‪ ,‬כמעט יבשות‪ ,‬ללא גוון של רגשנות כלשהי‪ .‬אנו‬ ‫עצמנו‪ ,‬העולים‪ ,‬היינו נרגשים קמעה וכמעט שנפגענו‬

‫בחברה מובחרת ‪ -‬פרצו מפעם לפעם סערות קטנות של‬ ‫רוגזות וריבות מחמת העייפות והמתיחות המתמדת‪.‬‬ ‫חם‪-‬ה‬ ‫או קבוצה לא חסרו‪ ,‬כמובן‪,‬‬ ‫וכבכל יחידה צבאית או‬ ‫גם כאן רוטנים ורוגנים‪ .‬אך אלה היו מיעוט מבוטל‪.‬‬

‫מיובש שאלותיו‪ .‬אך פניו הגלויים והגדולים הביעו קורת‬ ‫רוח‪ .‬הן היינו קבוצת התגבורת הראשונה שהגיעה מהדרום‬ ‫לאחר נפילת שר‪ .‬עייפים עד מאוד סעדנ) משהו‪ ,‬כמהרה)‬

‫‪ -‬שהייתה‬

‫השכיבונו ונרדמנו‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫למחרת בבוקר קיבלנו נשק‪ ,‬חולקנו לעמדות‬ ‫בהגנת המקום‪ .‬אני קיבלתי את המאוזו של שר ואת‬ ‫תיק כדוריו וכן‪ ,‬לפי בקשתי‪ ,‬רובה גרמני וחגורת כדוריס‪.‬‬ ‫ושולבנו‬

‫באותן השנים רגיל הייתי ברובה גרמני וביכרתיו על פני‬ ‫האנגלי‪ .‬האחרון נראה משום מה מסורבל במקצת‪.‬‬ ‫כל בנייני המגורים והמשק של תל‪-‬חי היו נתונים‬ ‫בחצר אחת מוקפת מלבן של חומות אבן‪ .‬לאורך החומה‬ ‫הפונה צפונה ‪ -‬שישה חדרי מגורים; לאורך החומה‬ ‫המזרחית ‪ -‬הרפתן ולאורך המערבית ‪ -‬האורווה‪.‬‬ ‫באמצעיותה של החומה הדרומית היה קבוע שער עץ‪.‬‬ ‫מאחורי חדרי המגורים ‪ -‬לצד החצר פנימה ‪ -‬שורת‬ ‫סככות ובאמצעיתן מחסך מעליו ‪ -‬כקומה שנייה ‪-‬‬ ‫היה בנוי הדר מגורים נוסף‪ ,‬שקראנו לו החדר" העליון"‪.‬‬ ‫מדרגות עץ הוליכו מן החצר לחדר העליון‪.‬‬ ‫התחלנו מקיימים את חובות השמירה והעבודה‬ ‫המ)טליס על כל הכר בסקוס‪ .‬הכלכלה הייתה דלה בלתי)‬ ‫מסודרת‪ ,‬והתלבושת בלתי מספיקה‪ .‬חסרנו שמיכות‪.‬‬ ‫החלונות חסרו זגוגיות‪ ,‬וקר היה ‪ -‬בייחוד בלילות‪ .‬דרנו‬ ‫בצפיפות רבה‪ ,‬מיטה ליד מיטה‪ ,‬פעמים) שניים ואף‬ ‫שלושה במיטה‪ ,‬ובחדרים שרר אי סדר‪ .‬המקום סבל‬ ‫ממחזור בלתי תסק של חברים‪ .‬אלה באים אלה) חוזרים‬

‫יש ‪ -‬ובייחוד לאחר כמה ימי שקט‬ ‫משתררת רוח עליזה ומרוממת‪ ,‬ושירה מלוכדת ובריאה‬ ‫בקעה מחדר האוכל הצר‪ .‬היינו מרבים לזמר את השירים‬ ‫הנפוצים בגדוד העברי על") הרי ציון עליתי"‪ ,‬בשוב" ה'‬ ‫את שיבת ציון" ועוד( או אל" יבנה הגליל"‪ ,‬או שסילסלנו‬ ‫בדבקות כמה שירי אידיש נוגים‪ ,‬ובייחוד מעשה‬ ‫ב"שווארצע פארכישופטע אויגען" עינים") שחורות‬ ‫מכושפות"(‪.‬‬

‫החברים‬

‫‪-‬‬

‫ובייחוד‬

‫הצעירים‬

‫‪ -‬הרבו‬

‫להתלוצץ‪ ,‬ולא חסרו‪ ,‬כמובן‪ ,‬מעשי משובה ואף קונדסות‪.‬‬ ‫גוזמה היא לומר שרוחם של כל האנשים‪ ,‬ללא יוצא‬ ‫מהכלל‪ ,‬הייתה איתנה‪ ,‬ולא נראו בה גילויי התערערות‬ ‫במשך כל תקופת ההגנה הזכורה לי‪ .‬היו גם היו כמה‬ ‫גילויים של רתיעה וחששנות ואף של התמוטטות עצבים‬ ‫ופחדנות‪ .‬היו שעלו לצפון ואחר כך ירדו כעבור ימים‬ ‫מספר והפיצו מזבים סיפורי אימים‪ ,‬ובהם ניסו להצדיק‬ ‫את ירידתם‪ .‬עודני רואה לנגד עיניי בחור" כהלכה"‪ ,‬ותיק‬ ‫בארץ‪ ,‬דובר ערבית על בוריה‪ ,‬שפגשתיו טרם עלותי‪ ,‬והוא‬ ‫מתאר כשעיניו מבועתות את חבורות הבדווים יחפי‬ ‫הרגליים‪ ,‬עוטים פניהם בכאפיות ומשאיריס רק סדקים‬ ‫דקים לעיניים‪ ,‬מזוינים רובים ופצצות וחגורים חגורות‬ ‫כדורים שתי וערב‪ ,‬והם קלי רגליים‪ ,‬ומתרוצצים בכל‬ ‫האיזור המסוער כשדי שחת‪ ,‬ואאיש לא יוכל לעמוד‬ ‫בפניהם"‪.‬‬ ‫זכורני בבהירות מעשה בבחור אחר‪ ,‬רחב גרם‪ ,‬בעל‬ ‫בקי בעם‪-‬ית‬ ‫מבנה גוף גיבורי‪ ,‬פועל ותיק ומפורסם‪,‬‬ ‫וחובב‬ ‫ספרות‪ ,‬אך טיפוס טרגי ומתלבט‪ ,‬ואף הוא נשאו ליבו‬ ‫לעלות" למעלה"‪ ,‬וירד כעב)ך ימים מספר שידל) התרה)‬

‫בכל לשון בקבוצת העולים שמצאם באיילת‪ ,‬שלא יעלו‬ ‫לצפון‪ ,‬כי אין כל סיכוי להחזיק מעמד‪ ,‬וחבל על קורבנות"‬ ‫חינם"‪ .‬אחר כך שמעתי שראה חובה לעצמו לנסות‬ ‫בתעמולה בקרב פועלי הגליל נגד העלייה לעזרת המגינים‬ ‫בצפון‪ ,‬ורק הלך הרוח הכללי הוא שהשתיקהו‪ .‬אגב‪),‬‬ ‫סופו שנואש מהארץ‪ ,‬חזר לאחר פחדים והרפתקאות רבות‬ ‫לרוסיה‪ ,‬התחרט כעבור זמן וביקש דרך לחזור ארצה ואבד‬ ‫אי‪-‬שם במרחקי רוסיה(‪.‬‬

‫ז‪"1,‬‬ ‫‪ 1..‬י‬

‫ה‬

‫נף' טףומפלד‪,‬ף במד'‬ ‫הטבח הווס'‪.‬‬

‫הנח היה סףו בזבח הבחר‬ ‫ומפקד גדוד נהגי הפרדות‬

‫בגבח הבףיטי במעףכת איפולי‬

‫במלחמת העולם הרחשוה‬

‫מקרים כאלה לא חסרו‪ ,‬כמובן‪ ,‬אך הם היו יוצאי‬ ‫דופן‪ .‬הרוח הכללית הייתה איתנה וצעירה‪ ,‬והיו גילויים‬ ‫רבים של ששים אל קרב‪ ,‬ולאו דווקא מבין הצעירים‬ ‫ביותר והבלתי מנוסים‪ .‬איני אומר שרובם של המגינים‬ ‫היו ששים אל קרב‪ ,‬אך הרוב המכריע מילא את חובת‬ ‫ההתגוננות בהכרת חובה דרוכה‪ ,‬עקשנית ונחרצת‪ ,‬מתוך‬ ‫שליטה עצמית‪ ,‬בנכונות לכול והשלמה עם הצפוי לכל‬ ‫לוחם בקרב‪.‬‬ ‫היו‪ ,‬כמובן‪ ,‬בין המגינים‬ ‫ביותר והבלתי מנוסים ‪ -‬שהסכנה‪ ,‬שטרם טעמו טעמה‬ ‫האמיתי‪ ,‬שיעשעה את דמיונם ומשכה את ליבם‪ .‬ומהם‬ ‫‪ -‬בייחוד בין הצעירים‬

‫שנטו אף להתגנדר קמעה והעטו על עצמם לעת מצוא‬ ‫ולמרבה הרושם נוסף לנשקם הרגיל גם סכינים ופגיונות‬ ‫שבאו לידם‪.‬‬ ‫שהאנשים‬ ‫חיו‬ ‫שעה שעה‬ ‫כולם‬ ‫לא אוכל לומר‪,‬‬ ‫בהרגשת ערך המעשה אשר הם עושים‪ .‬אך אין ספק כי‬ ‫רובם המכריע חשו ברור שכך עליהם לנהוג‪ ,‬או ליתר‬ ‫דיוק‪ ,‬כי הם לא יוכלו לנהוג אחרת‪.‬‬ ‫לתל‪-‬חי‬ ‫בסביבה‬ ‫בימים הראשונים לבואי‬ ‫שרר‬ ‫שקט‬ ‫מוחלט ומוזר‪ .‬אף הד יריות בודדות לא נשמע‪ .‬מעטה‬ ‫השלג נתקיים ‪ -‬אם אין זיכרוני מטעני ‪ -‬כשלושה ימים‪,‬‬ ‫באוהליהם‬ ‫ואולי הקור הוא שהחזיק את הערבים‬ ‫ובבתיהם פנימה‪ .‬וכרגיל אחרי מספר ימי שקט החלה‬ ‫פושטת בקרב החברים הרגשת הרגעה משלה‪ :‬אה‪ ",‬מן‬ ‫הסתם לא יקרה עוד דבר"‪ .‬החלו דיונים על עבודות משק‬ ‫שיש לעשותן‪ ,‬והן ניתנו להיעשות בחבורה‪ ,‬אולי בסביבת‬ ‫החצר הקרובהן חשבו על כריית בור זבל‪ ,‬על עמדות סיקול‬ ‫וכד'‪ .‬אגב‪ ,‬שקט המוות‪ ,‬שהשתרר לזמן מה בסביבה‪ ,‬עמד‬ ‫בניגוד מוחלט לידיעות שהסתננו אלינו ממקורות‬ ‫מוסמכים למדי‪ ,‬כי בראש המתמרדים הערבים בסביבה‬ ‫הועמד צורר יהודים מובהק שהיה) קצין בצבא התורכי(‪,‬‬ ‫וכי ב"מועצת מלחמה" בראשותו הוחלט למחות את‬ ‫היישובים העם‪-‬יים בגליל העליון‪ ,‬ויהי מה‪.‬‬

‫האימון שקיבלו בבית‪-‬‬ ‫בהגנת הגליל העליון בימים ההם‪.‬‬ ‫הספר התורכי הצבאי בהנהגת קצינים גרמנים היה קרבי‪,‬‬ ‫יעיל ותכליתי‪ ,‬ובהכשרתם הצבאית הם עלו על חיילים‬ ‫ואף על סמלים מהגדוד הארץ‪-‬ישראלי והאמריקני‪ ,‬שהיו‬ ‫מזדמנים לצפון מפקידה לפקידה(‪.‬‬ ‫לתל‪-‬חי‬ ‫ימים מספר לאחר בואי‬ ‫הגיעה תגבורת‬ ‫שני חם‪-‬ים‬ ‫מקבוצת‬ ‫נוספת בת תשעה אנשים ובהם) עוד‬ ‫כינרת(‪ .‬במוצאי הכפר חלצה גורו עליהם כמה יריות שלא‬

‫טרומפלדור ניצל את ימי השקט לאימונם של‬ ‫המגינים בקליעות למטרה ובתרגילי שדה אלמנטריים‪:‬‬ ‫תפיסת מחסה‪ ,‬פיזור בשרשרת‪ ,‬כללי התקדמות תחת‬

‫פגעו במקרה באיש‪ ,‬וזאת לאחר שמורה הדרך של הקבוצה‬ ‫אל‪-‬חוסיין‬ ‫הוא)‬ ‫סר בעוברו בכפר אל ביתו של כאמל‬

‫אש אויב וכו'‪ .‬המדריכים היו בעיקר מקרב מי שהיו‬ ‫קצינים תורכים לשעב‪ .-,‬אלה) מילאו בכלל תפקיד נכבד‬

‫כאמל אפנדי(‪ ,‬אשר הקביל את פניו בידידות‪ .‬עוד קבוצות‬ ‫תגבורת קטנות הוסיפו להגיע ‪ -‬למרות סכנת הדרכים‬

‫יש‪"4‬‬ ‫‪dk‬‬ ‫ש‪"5‬‬ ‫בי‪4‬ו‪4‬ב‪4)41‬פנש‪11‬‬

‫למדינתישואל‬ ‫גל‪,,‬‬ ‫דם‬ ‫‪0/‬‬

‫ בדרך החולה ובשביל שעל רכסי ההרים שבמערב‪.‬‬‫לפי גילי‬

‫הייתי‬

‫מצעירי‬

‫ד‪.‬‬ ‫המגינים‬

‫שבמקום‬

‫ומהפחות‬

‫מנוסים‪ ,‬והייתה לי זו חוויית חיי הגנה גדולה וראשונה‬ ‫בחיי‪ .‬חייתי חוויה זו באינטנסיביות ורעננות‪ .‬התחלתי‬ ‫מסתכל באנשים סביבי‪ .‬מי ומי היו המגינים‪,‬‬ ‫תל‪-‬חי וכפר‪-‬גלעדי‪.‬‬ ‫את הגרעין היוו חברי קבוצות‬ ‫מוותיקי הפועלים וותיקי אנשי השומר"‪ ",‬ומאחוריהם‬ ‫עבר רב ניסיון וייסורים של חיי עבודה ושמירה במחסור‬ ‫ובתנאים האכזריים של הווי העלייה השנייה לפני‬ ‫המלחמה העולמית ובמבחנים החמורים של ימי המלחמה‪.‬‬ ‫החדשים‬

‫הכשרתם הצבאית הקרבית בתנאי ההגנה‬ ‫הייתה לקויה‪ ,‬אך ניסיונם האישי היה רב‪ ,‬והכרתם‬ ‫והבנתם את הערבים בכלל ואת שכניהם בפרט הייתה‬ ‫יסודית‪ .‬רבים שלטו בדיבור הערבי והיו בקיאים במנהגי‬ ‫השכנים‪.‬‬ ‫בין אנשי תל‪-‬חי בלט במיוחד קלמן כהן‪ .‬דומני שהיה‬ ‫הקשיש באנשי הקבוצה ועמוד התווך שלה‪ ,‬פלאח מובהק‪,‬‬ ‫איש משק‪ ,‬חריף‪ ,‬פסקני ותקיף באורח דיבורו‪ ,‬מוכתאר‬ ‫המקום ומוכר יפה לערביי הסביבה‪ .‬בין השומרים‬ ‫הוותיקגם בלטו אנשים כאלכסנדר זייד ז"ל‪ ,‬גד ויגדורוב‬ ‫שניאורסון‪ ,‬יגאל‬ ‫ז"ל ויבדלו לחיים ארוכים פנחס‬ ‫איליוביץ‪ ,‬ציפורה זייד ואחריש‪ .‬לא הייתה זו חבורה‬ ‫מלוכדת‪ ,‬אם כי רובם המכריע נמנו בעבר עם פועלי"‬ ‫ציון" ועתה‪ ,‬בימי ההגנה בגליל‬ ‫העבודה"‪ ,‬שנוסדה כשנה קודם‪.‬‬

‫העליון‪ ,‬עם‬

‫אחדות"‬

‫מתיחות מתמדת‪ ,‬פעמים גלויה ולרוב נסתרת‪ ,‬שררה‬ ‫בין ה"שומרניקים" ושאינם מן השומר"‪ ".‬הראשונים חשו‬ ‫ב"עליונותם"‪ ,‬כביכול‪ ,‬האחרונים חשו נחיתות מה וניסו‬ ‫לחפות עליה‪ .‬היחסים לא היו אידיליים‪ ,‬אף כי ברור היה‬ ‫כי בשעת מבחן יעמדו כולם יחד כחומה בצורה‪ .‬קרובים‬ ‫אל אנשי השומר"‪ ",‬נלווים אליהם ונתונים להשפעתם‬ ‫היו ה"גימנזיסטים" ‪ -‬קבוצה לא גדולה אך חשובה‪.‬‬ ‫הגימנסיות בתל‪-‬אביב‬ ‫ובירושלים‪,‬‬ ‫אלה היו חניכי‬ ‫שנתגייסו בזמנו לצבא התורכי‪ ,‬עברו קורס צבאי ליד‬ ‫קושטא והיו לקציני מילואים בצבא העותומני‪.‬‬ ‫הארץ‪-‬ישראלי‬ ‫והאמריקני‪ ,‬רובם‬ ‫חיילים מהגדוד‬ ‫בחופשות בהיתר ובלי היתר ומיעוטם משוחררים‪ ,‬היוו‬ ‫ויורדים‬

‫חלק בלתי נפרד מכלל המגינים‪ ,‬והיו עולים‬ ‫חליפות‪ .‬הם מילאו תפקיד מכריע בהגנת הגליל העליון‪.‬‬ ‫זרנ( בלתי פוסק של תגבורת באנשים‪ ,‬בנשק ואף באספקה‬ ‫לתל‪-‬חי‬ ‫כלכלה‪ ),‬בגדים ושמיכות( זרם ממחנות הצבא‬ ‫ולכפר‪-‬גלעדי‪ .‬בדלות של הימים ההם קשה לתאר איך‬ ‫היו' המשקים מחזיקים מעמד אלמלא עזרתם של בני‬ ‫הגדודים‪ .‬תפקיד בעל ערך מיוחד מילא איש השומר""‬ ‫הוותיק בימי) תל‪-‬חי חייל הגדוד הארץ‪-‬ישראלי( יגאל‬

‫איליוביץ‪ .‬בזכות‬ ‫שימש מורה דרך‬

‫בקיאותו‬

‫בסביבה ובמנהגי השכנים‬

‫ומלווה לקבוצות העולות לתגבורת‬ ‫וליורדים דרומה וכן בהמצאת אספקה וליוויה‪ .‬את‬ ‫תפקידו זה מילא ביעילות רבה‪.‬‬ ‫פועלים‬

‫הראשונים שנענו לקריאות לעזרה היו‬ ‫חקלאים מהקבוצות השכנות מחניים ואיילת‪ ,‬ואחר כך‬ ‫גם מקבוצות עמק הירדן‪ ,‬עמק יזרעאל ואף מחלקי הארץ‬ ‫היוו טיובם‬ ‫את היסוד הנוזל והכלתי קבוע‪,‬‬ ‫האחרים‪ .‬אלה‬ ‫נזילתם‪.‬‬ ‫לעיתים‬ ‫יצא‬ ‫אך‬ ‫בהפסד‬ ‫ושכר הגיעם כתגבורת‬ ‫יש מהם שהתמידו זמן ממושך יותר והיו לתועלת רבה‬ ‫בהגנה ובעבודה‪.‬‬ ‫מחוץ לכל הנזכרים נצטרפו למגינים כמה תלמידים‬ ‫של בתי‪-‬הספר התיכוניים שיעלו" לרוב בלי רשות מאת‬ ‫מוריהם ומחנכיהם‪ ,‬אשר התנגדו ברובם לשליחתם של‬ ‫החניכים למקומות הסכנה‪ .‬מלבדם הספיקו גם כמה‬ ‫חלוצים מראשוני העלייה השלישית לקחת חלק בהגנה‪,‬‬ ‫מהם בחורים אמיצים ובעלי ערך‪.‬‬ ‫מספר החברות היה זעום‪ ,‬וחסרונן הורגש עד מאוד‬ ‫בסדרי החיים הלקויים‪ .‬רובן לא נפל במאום מהגכריס‬ ‫בנכונותן ובהעזתן‪ ,‬ויש שגם עלו עליהם מכמה בחינות‪.‬‬ ‫מהבחורות שהיו עימנו בתל‪-‬חי זכורות לי דבורה‬ ‫דרכלר ושרה צ'יזיק ז"ל‪ ,‬שנפלו בקרב י"א אדר‪.‬‬ ‫דבורה דרכלר הייתה עגולת פנים‪ ,‬איתנה ואמיצה‪.‬‬ ‫לכאורה אוהבת חיים ואף צחקנית‪ ,‬אך בתוך תוכה כאובה‬ ‫ומתפתלת בחבלי ייסוריה בעקבות גורל חיים שהמר לה‪.‬‬ ‫שרה צ'יז'יק היתה בת הכפר והטבע‪ ,‬כרגב אדמה‬ ‫דשן‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ומתוך כל הציבור המגוון הזה הזדקר משכמו ומעלה יוסף‬ ‫טרומפלדור או) כפי שכינוהו מכריו וחבריו מקרב אנשי‬ ‫ה"חלוץ" ‪ -‬אוסיה"(‪ ".‬אישיות הרמונית היה‪ .‬הוא בלט‬ ‫בקומתו הגבוהה ובבריאות גופו‪ ,‬בכוחו הגופני וביכולת‬ ‫הסבל ובנשמה הגדולה‪ ,‬הפשוטה‪ ,‬הבהירה והשלמה‬ ‫שתכונותיו‬

‫ששכנה בקרבו‪ .‬הוא בלט כמנהיג מלידה‪,‬‬ ‫טופחו על‪-‬ידי חינוך עצמי מתמיד‬ ‫וכמפקד במערכה‪ .‬מושגי החובה האישית והכבוד העצמי‬ ‫וניסיון חיים עשיר‬

‫ האנושי והיהודי ‪ -‬היו טבועים בדמו וטופחו במאמץ‬‫מתמיד של חינוך עצמי‪.‬‬ ‫בגדיו‬ ‫להבליט‬ ‫כאחד‬ ‫עצמו‪.‬‬ ‫הוא לא עשה דבר‬ ‫ה"פלטו")‬

‫מאיתנו‪ ,‬ומעליהם מעילו הארוד והדהה‬ ‫המפורסם שלו‪ ,‬המתבדר ברוח(‪ .‬מהיותו גידם יד שמאל‪,‬‬ ‫היה נשקו היחיד אקדח ה"מאוזר"‪ .‬ראיתיו כמה פעמים‬ ‫בפרוץ לפתע התקפת יריות‪ .‬היה מחוויר קמעה‪ ,‬אבל רק‬ ‫לרגע קט‪ ,‬ותיכף היה משתלט על עצביו‪ ,‬תוקע את‬ ‫ה"מאוזר" בין שתי ברכיו הצמודות‪ ,‬טוען את הנשק ביד‬

‫ימין‪ ,‬ומייד נכון לכול‪ .‬בסכנה היה תמיד הראשון‪ ,‬מופת‬ ‫לאחרים‪ ,‬מבלי שייתן דעתו על כל הכללים המקובלים‬ ‫המחייבים את המפקד להקפיד על זהירות יתר‪ .‬עם זאת‬ ‫הקפיד שחבריו‪-‬פקודיו ינקטו את כל אמצעי הזהירות‬ ‫ההגיוניים‪.‬‬ ‫את העברית לא כבש לעצמו עד יומו האחרון ‪-‬‬ ‫על) כך הצטער בלי ספק בעומק ליבו‪ .‬הוא חסר גישה‬ ‫בלתי אמצעית למקורות התרבות העברית והיהודיתן את‬ ‫ערכיה קיבל בהכרח מכלי שני ושלישי וקלט אותה מבעד‬ ‫למעטה רומנטי‪.‬‬ ‫חיתוך דיבורו היה רוסי מובהק‪ ,‬אוצר‬ ‫שבהם השתמש בדיבורו העברי דל היה‪ ,‬ובניין המשפטים‬ ‫המילים‬

‫ רוסי‪ .‬בשטף לשונו יכול היה לפלוט יתצפקר‪- ""9‬‬‫תחת קפצתי" מעל" וכד'‪ .‬ושומעיו מחייכים ואף‬ ‫מתלוצצים בקול‪ .‬אך הוא לא נעלב‪.‬‬ ‫תיפגע‬ ‫מתוך כך‪.‬‬ ‫בהומור טוב‪ ,‬ולא חשש שסמכותו‬ ‫בין מגיני תל‪-‬חי היה מהקשישים‪ :‬כבן ‪ 40‬היה‪ ,‬קשיש‬ ‫אדרבה‪ ,‬נתברך‬

‫אף מהקשישים שבין אנשי השומר""‬ ‫בתל‪-‬חי ובכפר‪-‬גלעדי‪ .‬ניסיון חייו ‪ -‬האזרחיים והצבאיים‬

‫וותיקי הפועלים‬

‫ היה עשיר ומגוון‪ .‬וגם השכלתו ואופקיו הרוחניים היו‬‫למעלה מן הממוצע בקרב בני סביבתו‪ .‬עם זאת היה בו‬ ‫משהו פרימיטיבי ואולי אפילו קדמוני‪ .‬אך השפעתו‬ ‫והשראתו באו לא מכוח קשישותו‪ ,‬ומכל מקום לא מתוך‬ ‫שימוש בזכות קשישותו או השכלתו‪ ,‬כי אולי דווקא מכוח‬ ‫היותו צעיר ברוחו‪ ,‬אולי מהצעירים ברוחם‪ .‬יצר הפעילות‬ ‫כבקטנות‪ .‬יתרונו הרוחני‪-‬‬ ‫שלו לא ידע מרגוע בגדולות‬ ‫הליכותיו‬ ‫ופשטותם‪ ,‬רעותו וטוב‬ ‫הנפשי‪ ,‬בגרותו‪ ,‬תום‬ ‫ליבו‪ ,‬רוחו הטובה ונכונותו הזדקרו מעצמם בכל פרט‬ ‫מפרטי החיים‪ .‬המידות הפעוטות והרעות של הערמה‬ ‫קטנה‪ ,‬חשדנות שווא‪ ,‬התנשאות ובקשת יתרונות פרטיים‬ ‫ולו) גם זעירים( היו ממנו והלאה‪ .‬הוא ניחן בכושר הבחנה‬ ‫באנשים ואהב להסתכל בהם ובהליכותיהם‪.‬‬ ‫הוא אהב להתווכח כמו) כל אינטליגנט רוסי רגיל(‪,‬‬ ‫ופעמים היה מפליג בוויכוחיו עד לווכחנות‪ .‬אך הוויכוח‬ ‫ ואף הווכחנות ‪ -‬לא אכלו"" את המעשה‪ ,‬ובשעות‬‫ההכרעה לא היסס להכריע ואף להשליט את דעתו‪ .‬וחשוב‬ ‫עד מאוד היה ביטחונו העצמיו חשוב היה לדעת כי בשעת‬ ‫מבחן לא יהסס להכריע‪ .‬הוא היה מארגן ידע) לחלק‬ ‫פרטים ופרטי‪-‬‬ ‫עבודה ותפקידים‪ ,‬אך הוא שקד והקפיד על‬ ‫פרטים ותבע מעצמו ומזולתו סדר‪ ,‬דיוק‪ ,‬משמעת ומילוי‬ ‫חובה‪ .‬הוא טיפל באנשים כפרטים ונטה להרבות בשיחות‬ ‫אישיות‪.‬‬ ‫אורח החשיבה שלו היה תם וישר ‪ -‬גויי"" ‪ -‬ללא‬ ‫פלפול וללא עקמומיות‪ .‬ומשום כך יש שעשה על חריפי"‬ ‫המוח" בתוכנו רושם של שטחיות מה או מוגבלות‪ .‬אך זו‬ ‫הייתה תמיד חשיבה לגופו של עניין‪ ,‬שביקשה להתגלגל‬

‫במעשים של ממש וחתרה לתכלית של ממש‪ .‬רצינות‬ ‫עמוקה ויסודית הייתה טבועה בנפשו ובאורח חשיבתו‪.‬‬ ‫אופיו היה חדור הומניות אמיתית שהופרתה על‪-‬ידי מיטב‬ ‫האינטליגנציה הרוסית העממית‪-‬המהפכנית‪.‬‬ ‫המסורת של‬ ‫אך זרה הייתה לאופיו כל רכרוכיות סלחנית כלפי זולתו‬ ‫כאשר כלפי עצמו‪ .‬ההומניות שלו הייתה משולבת שילוב‬ ‫מיוחד במינו בכוח רצונו האדיר‪ .‬הוא האמין בכוח הרצון‬ ‫ובכוח רצונו של עצמו וידע אל נכון עד כמה הוא שליט‬ ‫בעצמו ובעצם גם בגורלו‪ .‬זרמי עידוד שפעו מאישיותו‬ ‫לכל הנמצאים במחיצתו‪.‬‬ ‫כפי שסיפרתי קודם‪ ,‬הייתי מחסידיו הקנאים של‬ ‫רעיון אחדות" העבודה" כנתינתו‪ ,‬והצעתו הפשרנית""‬ ‫של טרומפלדור עוררה בי חששות ואולי גם חשד כלשהו‪.‬‬ ‫אנשי אחדות" העבודה" בתל‪-‬‬ ‫לא אחת התווכחנו אנו‪),‬‬ ‫חי( עם טרומפלדור על הצעתו וניסינו לכבוש אותו לדעתנו‪.‬‬ ‫הוא נמנע במתכוון מהחריף את הוויכוח‪ .‬סבור היה‪,‬‬ ‫כנראה‪ ,‬שאין הדבר תכליתי להחריף את חילוקי הדעות‬ ‫בקרב ציבור המגינים‪ ,‬ואף ניסה לשמרם מהתנגחות בין‬ ‫עקרונות מופשטים ולכוון את הדיונים בשטח זה לערוצים‬ ‫מעשיים‪ .‬אך הוא החזיק בעמדתו‪ ,‬הגן עליה בתוקף ‪-‬‬ ‫אם גם בשקט ‪ -‬ומתוך ביטחון רב שגישתו היא‬ ‫הריאליסטית‪ ,‬התכליתית והמבוגרת‪.‬‬ ‫אין ספק שציפה כי לחצה הגובר של‬ ‫‬‫יאלץ‬ ‫החלוצית ‪ -‬בעלת ההכרה אך הבלתי מפלגתית‬ ‫העלייה‬

‫את המפלגות להגיע לכלל התפשרות‪ .‬אי אפשר היה שלא‬ ‫להתרשם מכוח השכנוע שלו‪ ,‬מטוהר כוונותיו‪ ,‬מהמשקל‬ ‫המוסרי האדיר ומרגש האחריות הצפונים בנימוקיו‬ ‫הפשוטים‪-‬פשטניים‪.‬‬ ‫חשדנו בו ‪ -‬זוכרני בבהירות ‪ -‬כי הושפע יותר‬ ‫מדי מהלך דעותיהם של יריבינו‪ ,‬חברי הפועל" הצעיר"‪,‬‬ ‫ואף על פי כן הושפענו מדבריו‪ .‬וסוף המעשה הוכיח את‬ ‫צדקת גישתו‪ .‬הן הוא שסייע במידה מרובה לעקור את‬ ‫התנועה מהפינה האטומה שלתוכה נתקעה‪ ,‬מסכסוך ללא‬ ‫מוצא‪ ,‬והיה בחשבון סופי מהדוחפים העיקריים להקמת‬ ‫הסתדרות העובדים הכללית‪ .‬היא נוסדה אומנם רק‬ ‫בחנוכה תרפ"א ‪ -‬כשלושת רבעי שנה לאחר שנפל ‪-‬‬ ‫אך במידה מסוימת ולא מעטה מכוח דחיפתו הוא‪.‬‬ ‫וגם אלה מבינינו שסבורים היו כי אילו שהה‬ ‫טרומפלדור כל ימי המלחמה בארץ ‪ -‬הייתה אולי דעתו‬ ‫אחרת ‪ -‬גם הם נאלצו להודות שיוזמתו בשטח זה‪,‬‬ ‫למעשה‪ ,‬הייתה מבורכת ותכליתית‪ .‬אני זוכר בבהירות‬ ‫שבוויכוח זה‪ ,‬כמו בוויכוחים אחרים שנטל בהם חלק‬ ‫בחפץ לב‪ ,‬כן) אפילו בשיחות אישיות היה נשאר בדרך‬ ‫טבעית מרחק מה בינו לבין שאר הנוכחים‪ .‬לא היה בזה‬ ‫מן ה"דיסטנס" המלאכותי והמכוון‪ ,‬אך המרחק היה נוצר‬ ‫מאליו באורח טבעי‬

‫‪.,.,,.‬‬

‫ע‪-‬שלבע"םנ‪"4‬ןמש‬

‫נגל למזינתן ישראל‬ ‫‪89‬‬

‫טרומפלדור לא הבין את הערבים‪ .‬לא רק שלא שמע‬ ‫את לשונם‪ ,‬כי אם לא חדר לערמומיותם האכזרית ולדקות‬ ‫נכליהם‪ .‬כל אלה היו זרים לאופיו הפשטני‪ ,‬הגיבורי‪-‬אבירי‪.‬‬ ‫האויבים‪-‬השכנים‬ ‫עלו‬ ‫מבחינת הכרתם האינטימית את‬ ‫עליו ותיקי השומר"" כמה מונים‪ .‬לא אחת טעה חמורות‬ ‫בקלות אמונתו בדברי החלקות של הערבים‪ ,‬אם גם נטה‬ ‫להקשיב לעצת הוותיקים‪ ,‬ותמיד נכון היה לשקול דעתם‬ ‫והצעותיהם‪.‬‬ ‫בדרך כלל לא היו היחסים בין טרומפלדור ואנשי‬ ‫השומר"" פשוטים‪ ,‬חלקים"‪ ".‬הוא והם היוו עולמות‬ ‫שונים‪ .‬לא רק האקלימים הרוחניים שבהם גדלו וניסיון‬ ‫חייהם היו שונים כי ‪ -‬אולי ‪ -‬גם היו נבדלים בשורשי‬ ‫אופיים‪ .‬הייתי אומר שעצם החומר שממנו קורצו‪ ,‬כביכול‪,‬‬ ‫היה שונה‪ .‬אכן כל צד"" העריך את חשיבותו של הצד‬ ‫השני‪ ,‬אך התהום בין העולמות השונים לא נתמלאה‪,‬‬ ‫והמתיחות הייתה כמעט מתמדת ולרוב גם מוחשת‪ .‬ואף‬ ‫על פי כן לא נתערערה סמכותו של טרומפלדור כמלוא‬ ‫הנימה‪ ,‬ומאידך לא היסס טרומפלדור‪ ,‬לאחר שנפצע פצע‬ ‫אנוש בהתקפת י"א באדר‪ ,‬למסור את הפיקוד לפנחס‬ ‫שניאורסון מתוך ביטחון גמור‪ ,‬שהלה ינהל את הקרב‬ ‫כראוי‪ .‬בחירתו של טרומפלדור הייתה טבעית‪ .‬ואכן לא‬ ‫טעה בבחירתו‪ .‬פיקודו של שניאורסון אותו יום היה‪,‬‬ ‫לדעתי‪ ,‬ללא פגם‪.‬‬ ‫שהגעתי לתל‪-‬חי‬ ‫הוטלנו במבחן‬ ‫כשבוע ומעלה לאחר‬ ‫חמור‪ ,‬וראיתי את טרומפלדור במבחן זה‪ .‬היה הדבר בל'‬ ‫שבט תר"פ‪.‬‬ ‫האסטרטגיה של ההגנה ושל טרומפלדור הייתה‬ ‫להימנע עד קצה גבול האפשרות מנתק קשרינו עם‬ ‫הסביבה על‪-‬ידי פתיחת קרב אש גלוי‪ .‬הכוונה הייתה‬ ‫לנצל כל דרך של משא‪-‬ומתן‬ ‫הוגן ואף כל טכסיס וכל‬ ‫הערמה כדי לדחות את הניתוק הגמור‪ ,‬אם אכן אין למונעו‬ ‫כליל‪ .‬נכונים היינו‪ ,‬בלית ברירה‪ ,‬אף להניח לבאי‪-‬כוח‬ ‫ה"צבאות" בעצם) הכנופיות( הערביים לבקר בחדרינו‬ ‫ולהיווכח שאין בהם צרפתים‪ .‬ואכן מקרים אלה‪ ,‬כשהמוני‬ ‫ערבים מזוינים היו נסבים על החצר‪ ,‬ואנו עומדים ‪ -‬כל‬ ‫אחד בעמדתו ורובהו בידו ‪ -‬היו מהחמורים ביותר‪ .‬היה‬ ‫בכך מעין מאבק עצבים‪ .‬הערבים חששו לפתוח אש ‪-‬‬ ‫הם לא אצו להסירכן ‪ -‬וגס אנו נמנענו מכך‪ .‬חילופי‬ ‫‪-‬‬

‫הדברים היו חריפים וידידותיים חליפות‪ .‬ברור היה‬ ‫ט‪-‬ורות‬ ‫ואף הודענו להם‬ ‫ שלא נתיר לרבים מהם לחדור‬‫בידיהם‬ ‫נסגיר‬ ‫פנים‬ ‫בשוס‬ ‫פנימה‪ ,‬שלא‬ ‫את נשקנו‪ ,‬ואף‬ ‫לא נניף כפי) דרישתם החוזרת( את דגל השריף‪ .‬הן) היה‬ ‫בזה משום התאבדות אילו עשינו מעשה שיש בו כדי‬ ‫לקומם נגדנו את השלטון הצרפתי(‪ .‬מחוץ לסייגים אלה‪,‬‬ ‫שהיו לנו בחינת ייהרג" ולא יעבור"‪ ,‬נכונים היינו לכל‬ ‫ויתור שבצורה ואף ויתור שמן הצד החיצוני היה פוגע‬

‫קשה בכבודנו‪.‬‬ ‫תל‪-‬חי‬ ‫כבר נתנסתה בכמה מבחנים מעין אלה‪,‬‬ ‫ועכשיו עמדנו בפני מבחן נוסף‪ .‬הנה כיצד נתגלגלו‬ ‫הדברים‪ ,‬הפעם לפי סיפורו של שלמה לבקוביץ לביא(‪),‬‬ ‫שנכתב סמוך ליום המעשה נדפס) ב"קונטרס" כ"ח מי"ד‬ ‫אדר תר"פ(‪.‬‬ ‫בבוקר"‬ ‫הצרפתים על‬ ‫הכפר יצאוהו‬

‫יום החמישי ל') שבט חר"פ( התבצרו‬ ‫ההריס ותקפו משם את הכפר חלצה‪ .‬בני‬ ‫מתל‪-‬‬ ‫והסתתרו מאחורי הגבעות שלמטה‬ ‫עונים ביריות רובים לתוקפיהם במכונות‪-‬‬

‫חי‪ ,‬משם היו‬ ‫ירייה‬ ‫ותותחים‪.‬‬

‫המצב הזה נמשך איזה זמן‪ ,‬עד‬ ‫שהצרפתים החלו נסוגים אחור‪ ,‬והנתקפים היו לתוקפים‪.‬‬ ‫התנועה החלה מתרחקת מתל‪-‬חי ומתקרבת יותר לכפר‪-‬‬ ‫גלעדי‪ .‬כל החבורות של הבדווים‪ ,‬שנתוספו על אנשי הכפר‪,‬‬ ‫‪ -‬מאחורי הגבעות‪ ,‬ואל‬

‫היו עוברות ‪ -‬כפי שאמרתי‬ ‫תל‪-‬חי‬ ‫לא קרבו‪.‬‬ ‫הבית של‬ ‫לפני" הצהריים התפרצה אחת החבורות וניסתה‬ ‫להתקרב אל הבית‪ .‬היא מנתה בערך ‪ 15‬איש מזוינים‪.‬‬ ‫לאזהרות מצידנו ‪ -‬לא להתקרב אל הבית ‪ -‬לא שעו‬ ‫והוסיפו להתקרב‪ ,‬וכשהזהרנום שנפתח לקראתם באש‪,‬‬ ‫התחילו הס לירות עלינו‪ .‬על היריות האלה ענינו בשני‬ ‫זלפים"" מטחי) אש( חזקים‪ ,‬והם ברחו אל החורשה‪.‬‬ ‫הצרפתים התבצרו שוב בכפר‪-‬גלעדי‪ ,‬ומשם החלו תוקפים‬ ‫שנית את הערבים‪ .‬אך הדבר לא ארך הרבה‪ .‬הם נסוגו‬ ‫מכפר‪-‬גלעדי‪.‬‬ ‫גם‬ ‫כפר‪-‬גלעדי‬ ‫בבית‬ ‫במשך" זמן ההתקפה ישבו אנשי‬ ‫בתור ניטרליים‪ ,‬ואחרי שהצבא נסוג‪ ,‬הסתדרו שוב‬ ‫למשמרותיהם לבלי תת לחבורות לגשת‪ .‬אחרי הצהר~ים‪,‬‬ ‫בשעה הרביעית בערך‪ ,‬שבו הערבים עליזי הניצחון‪ .‬בשובם‬ ‫התקרבה חבורה גדולה אחת לכפר‪-‬גלעדי‪ ,‬אך אחרי‬ ‫האזהרות מצד אנשי המקום‪ ,‬נשארה רחוקה ממנו‪ .‬רק‬ ‫שני קצינים נכנסו לחפש אם לא נשארו צרפתים או שללם‬ ‫כפר‪-‬גלעדי‪.‬‬ ‫בפנים‪ .‬מובן שלא מצאו כלוס ועזבו את‬ ‫היה בתל‪-‬חי‪.‬‬ ‫לזו באה חבורה של ‪300‬‬ ‫אולם" אחרת‬ ‫כ‪500-‬‬ ‫איש(‪.‬‬ ‫איש לערך‪ ,‬בסך) הכול היו הלוחמים הערביס‬ ‫אנשי תל‪-‬חי‬ ‫נשארו‬ ‫אחרי הקריאה הראשונה מצד‬ ‫עומדים‪ ,‬והאפנדי של חלצה הודיע שהוא נמצא ביניהם‪.‬‬ ‫לקראתו יצאו שניים מהחברים‪ .‬הוא התחיל מתקרב‬ ‫לקראת היוצאים לקבלו‪ ,‬אחריו שלושה קצינים‪ ,‬ואחריהם‬ ‫התחילה נדחקת כל החבורה‪ .‬לא הועילו כל צעקותינו‬ ‫ולא פקודותיו של האפנדי‪ .‬הס הלכו‬ ‫לא יבולנו‪ ,‬כיוון שיצאנו אליהם לשלום ובטחנו באותו‬ ‫האפנדי שיעצור בעדם‪ ,‬ועד שאנו מבקשים תחבולות‬ ‫והתקרבו‪ .‬לירות‬

‫לעצור‪ ,‬הקיפו הם את כל הבית‪.‬‬ ‫לא" אבוא עתה לתאר את מצבנו‪ ,‬את הרגשת מצבנו‬ ‫ברגעים אלה שהיינו מוקפים מכל הצדדים אנשי שוד‬

‫אלה שדיברו לשלום‪ .‬בכל חלונות הבית היו הם ניצבים‪.‬‬ ‫כל אחד מאיתנו עמד על משמרתו לבלי תיתם להתפרץ‬ ‫פנימה‪ ,‬והרגשת המצב הייתה קשה מאוד‪ .‬הקצינים‬

‫אתמול לא פגו‪.‬‬ ‫רק אחר כך‪ ,‬ביום המבחן של י"א באדר‪ ,‬נוכחתי עד‬ ‫מה היו היסוסיי בלתי מיוסדים‪ ,‬עד מה הייתה שליטתו‬

‫שהזמנום פנימה ועוד איזה‬ ‫ערבים שהצליחו להתפרץ לתוך‬ ‫חדר‪-‬האוכל דיברו‬ ‫איתנו‬ ‫בגסות‪ ,‬וניסיונות ההרגעה של‬ ‫האפנדי לא השפיעו‪ .‬עיקר‬ ‫טענתם היה זה שירינו על‬ ‫חבורה אחת מצבאם שעברה‬ ‫למלחמתה‪ .‬בזה' הרי עזרתם‬ ‫לאויב וירה יריתם ממכונות‪-‬‬ ‫ירייה שקיבלתם מאת האויב'‪.‬‬ ‫עליהם" עכשיו לחפש אם‬ ‫אין אצלנו מכונות‪-‬יריה‪ ,‬ובכלל‬ ‫אם לא התחבאו פה צרפתים‪.‬‬ ‫בפצצות ביד ‪ -‬ובהבעה של‬ ‫בפניהם ‪ -‬חיפשו‬ ‫צדייה‬

‫חנף‬

‫תל‪-‬ח'‪.‬‬ ‫תל‪-‬ח'‬

‫בזנות ההגנה על‬ ‫הוכלרו‬ ‫מקוףות היףדן בתחום מדינת‬ ‫ישףחל‬

‫הקצינים בכל החדרים‪ .‬באיזה‬ ‫אופן שהוא הצלחנו לא לתת‬ ‫ליתר‬ ‫להיכנס‬ ‫לנשארים‬ ‫החדרים‪ .‬המחפשים לא מצאו‪ ,‬כמובן‪ ,‬כלום‪ ,‬ואחרי שעה‬ ‫בערך שהיינו מוקפים על‪-‬ידם עזבונו בשירה פראית‬ ‫וביריות באוויר"‪.‬‬ ‫היה זה לי עצמי יום מבחן קשה‪ .‬עם כל הבנתי את‬ ‫הקו" האסטרטגי" ‪ -‬רתח דמי בקרבי‪ .‬מדוע נתיר להם""‬ ‫להגיע כה קרוב לפתחים! מדוע לא נפתח באש‪ ,‬האומנם‬ ‫תינתן הפקודה הדרושה בשעת ההכרח האחרונה! שאלות‬ ‫אלה לא נתנו מנוח‪ .‬החשש שהערבים יערימו עלינו‪ ,‬וכי‬

‫על עצמו שלמה‪ ,‬ומעשיו ופקודותיו מודרכים אך ורק‬ ‫על‪-‬ידי השיקול התכליתי והמפוכח‪ .‬עצביו היו בריאים‬ ‫בתכלית‪ ,‬והוא שלט בהם שליטה ללא סייג‪ .‬אותו יום‬ ‫גורלי לא היסס טרומפלדור ‪ -‬כמובן מאליו ‪ -‬לירות‬ ‫את הירייה הראשונה ולצעוק את פקודת האש‪ ,‬כשניסו‬ ‫הקצינים"" ‪ -‬וכאמל אפנדי בראשם ‪ -‬לפרוק את‬ ‫האקדוח מדבורה דרכלר‪.‬‬

‫ניפול שבי בידיהם‪ ,‬כירסם והחריד‪.‬‬ ‫במוצאי אותו יום ‪ -‬לאחר שנתפזרו הערבים‬ ‫הייתי מדוכא עד מאוד‪ ,‬וסבורני שלא הייתי היחיד‪.‬‬ ‫למחרת בבוקר התיישבתי עם טרומפלדור על גבנון קטן‬ ‫דרוס‪-‬מזרחה‬ ‫תל‪-‬חי‪.‬‬ ‫לחצר‬ ‫לנגד עינינו דרומה השתרע‬ ‫כעל כף היד הכפר העוין חלצה‪ .‬הסחתי לטרומפלדור‬ ‫‪-‬‬

‫בגילוי לב את הרהוריי וחששותיי ופניתי אליו בשאלה‬ ‫גלויה‪ ,‬אם היה נכון ביום האתמול לפקד את פקודת"‬ ‫האש"‪ ,‬אילו היה בכך הכרח אחרון‪ .‬טרומפלדור היה שקט‪.‬‬ ‫בקול רוגע ומעשי הסביר לי את ההכרח להבליג"" עד‬ ‫קצה גבול האפשרות‪ ,‬את אי ההיגיון שבפתיחת אש כל‬ ‫זמן שאפשר ‪ -‬בכל דרך שהיא ‪ -‬כדי להרוויח" זמן"‪,‬‬ ‫מבלי שנוותר על קיום נקודותינו ועל נשק הגנתנו‪ .‬בת‬ ‫הצחוק השקטה והבוטחת לא סרה מעל פניו‪ .‬הוא הבין‬ ‫יפה לרוחי‪ .‬היה" נא בטוח ‪ -‬אמר או) משהו מעין זה( ‪-‬‬ ‫שדם‪-‬יו‬ ‫שאם יהיה הכרח‪ ,‬תינתן הפקודה הדרושה"‪ .‬אודה‬ ‫לא שיכנעוני‪ ,‬והמשקע המר והספק המכרסם מיום‬

‫כשהגעתי לתל‪-‬חי‬ ‫היה זה כבר לאחר חורבן חמארה‪.‬‬ ‫מטולה הייתה כמעט ריקה מאיכריה ומתושביה‪ .‬לא נותרו‬ ‫בה אלא נמושות בודדים‪ ,‬שלא חשבו כלל על התגוננות‪,‬‬ ‫וגם לא היו מסוגלים לחשוב עליה‪ .‬מה שנותר עדיין‬ ‫מרכוש המושבה מופקר היה לביזה ולשוד‪ .‬מעטים מצעירי‬ ‫למגיני תל‪-‬חי וכפר‪-‬גלעדי‪.‬‬ ‫בניה וממיטב מגיניה נצטרפו‬ ‫טרומפלדור לא ידע מרגוע מרצונו העז לשוב ו"להשתלט"‬ ‫על מטולה‪ .‬מדי פעם בפעם היה מעורר בעיה זו בשיחה‬ ‫ובאספות‪ ,‬אך כוחותינו היו דלים‪ ,‬דלים מדי‪ .‬מספר‬ ‫המגינים בשתי הקבוצות ‪ -‬המבצרים"" ‪ -‬היה פחות‬ ‫מ‪ ,50-‬ואי אפשר היה להפריש כוח לכיבושה"" של מטולה‪,‬‬ ‫ובעיקר ל"חיל‪-‬מצב" להחזיק בה בקביעות‪ .‬ואף זה‪ :‬בתי‬ ‫המושבה מפוזרים היו על שטח נרחב‪ ,‬ודרוש היה כוח לא‬ ‫קטן לפי הערך כדי להחזיק בה‪.‬‬ ‫מובן איפוא‪ ,‬שמייד לכשהגיעה תגבורת נוספת‬ ‫מהדרום‪ ,‬היה‬

‫טרומפלדור בראש‬

‫היחידה שהתארגנה‬

‫עלצנש~שעלנ‬ ‫יבל לטדינת ישראל‬ ‫‪91‬‬

‫ליתר) דיוק ‪ -‬שאורגנה על‪-‬ידיו( לכיבוש מטולה‪ .‬היחידה‬ ‫הקטנה פרצה למושבה עם חושך‪ ,‬התגברה על הערבים‬ ‫השודדים שניסו להתגונן בפותחם באש‪ ,‬והניסה אותם‬ ‫ו') אדר תר"פ(‪ .‬לכשנתבססה היחידה‬ ‫לבסיסו לתל‪-‬חי‬ ‫כשהוא מאושר‬ ‫טרומפלדור לחזור‬ ‫מהצלחת הפעולה‪ .‬חיוך טוב‪ ,‬חיוך של אושר‪ ,‬היה שרוי‬ ‫במקום‪ ,‬מיהר‬

‫על פניו הגלויים והאמיצים‪ .‬נגולה חרפת מטולה‪.‬‬ ‫את שהותו בגליל העליון ראה טרומפלדור כל הימים‬ ‫כארעית וזמנית‪ .‬הנה‪ ,‬הנה יוטב המצב‪ ,‬ומכל מקום תגיע‬ ‫תגבורת ניכרת‪ ,‬והוא יוכל להשחרר‪ ,‬יחזור לדרום‪ ,‬יתמסר‬ ‫שוב להחשת עלייתם של אנשי החלוץ"" הרוסי ולהכנת‬ ‫התנאים לקליטתם וימהר לחזור אל חבריו המצפים לו‬ ‫כשהם פזורים בדרכים ובשבילים ארצה‪ .‬הידיעה עד כמה‬ ‫היו נתונים בתנאי קיום חמורים ובתנאים מדיניים‬ ‫סבוכים העיקה על מצפונו‪ .‬עוד טרם עלותו לתל‪-‬חי שיגר‬ ‫הוראה לאודסה לכנס ועידה כללית של החלוץ"" הרוסי‬ ‫בהשתתפותו‪ .‬עתה היה נתון ונקלע בין חובתו החברית‬ ‫ואחריותו כלפי בחוריו"" ב"החלוץ" ותפקידו העיקרי ובין‬ ‫אי האפשרות לזנוח את הגליל העליון הנתון בסכנה‪ .‬וכך‬ ‫עד יומו האחרון‪.‬‬ ‫אף את שהייתו בגליל העליון ניסה לנצל"" ולשלב‬ ‫בחלומותיו על עתידו של החלוץ"" הרוסי‪ :‬חקר ודרש על‬ ‫קרקעות להתיישבות בסביבה ותיכן תוכנית להתיישבות‬ ‫מ"החלוץ הצבאי" הרוסי בגבול‬ ‫תוכניותיו‪-‬חלומותיו להתיישבות‬

‫קבוצה של מאה איש‬ ‫הצפון‪ ,‬אם גס עיקרי‬ ‫ביישוב‬ ‫קשורים‬ ‫היו‬ ‫רבתי של החלוץ"" הרוסי‬ ‫קרקעות‬ ‫החורן‪.‬‬

‫המתואלים במערב‪ ,‬על רכסי ההרים דרך עדיסה‪ ,‬קדם‬ ‫היא) קדש‪-‬נפתלי( ונבי‪-‬יושע‪.‬‬ ‫ימים מספר לאחר זאת באו אלינו כאמל אפנדי‬ ‫וקציניו ‪ -‬כשמונה רוכבים מזוינים גם בפצצות‪-‬יד ‪-‬‬ ‫ונכנסו איתנו בשיחה‪ .‬לפי התנהגותם הפעם הכרנו שלא‬ ‫ביקור רגיל הוא‪ ,‬וכי דבר להם אלינו‪ .‬עמדנו מזוינים‪,‬‬ ‫איש איש על משמרו ומוכנים לכול‪ .‬נוהג זה‪ ,‬שהיינו‬ ‫מקבלים אותם בסמי פנים יפות‪ ,‬אך בנשק ביד ‪ -‬כהינת‬ ‫כבדהו וחשדהו מופגן ‪ -‬היה מרגיז אותם מאוד‪ .‬ואולם‬ ‫אחרת לא יכולנו לנהוג‪ ,‬כי לא האמנו להם עוד‪.‬‬ ‫השיחה נפתחה‪ ,‬כרגיל‪ ,‬בדברים רחוקים וטפלים‬ ‫ועברה אחר כך אל העיקר‪ .‬שלחנו לקרוא ליגאל‪ ,‬אשר‬ ‫נמצא אותה שעה בכפר‪-‬גלעדי‪ .‬בינתיים הודיע לנו אחד‬ ‫הקצינים‪ ,‬שהם המתמרדים"(") באו בקשר עם הממשלה‬ ‫האנגלית התומכת בהם‪ ,‬והיות וגם אנו ידידי האנגלים‪,‬‬ ‫אין לנו לפחוד כלל‪ ,‬והם יגנו עלינו‪ .‬ענינו להם כי יחסינו‬ ‫איתם הם תמיד יחסי שלום‪ ,‬אך יש בסביבה אנשי הפקר‬ ‫המתנפלים עלינו מהם) שהרגו את סוסתו של יגאל(‬ ‫ומפניהם אנו מתגוננים‪ .‬הם הציעו לנו להציב משמרות‬ ‫משלהם בשתי נקודותינו‪ :‬תל‪-‬חי וכפר‪-‬גלעדי‪ .‬ענינו‬ ‫בשלילה‪ ,‬היות ואין לנו די מקום לשכנם‪ ,‬ובפני שודדים‬ ‫נוכל לעמוד בכוחותינו אנו‪.‬‬ ‫השריף‪,‬‬ ‫וגם לכך‬ ‫אז דרשו מאיתנו להניף את דגל‬ ‫לא הסכמנו‪ .‬על כל הדרישות האלה ויתרו‪ .‬מלכתחילה‪,‬‬ ‫כנראה‪ ,‬נמנו וגמרו לוותר כדי להציג דרישה אולטימטיבית‬ ‫בינתיים הגיע יגאל מכפר‪-‬גלעדי‪,‬‬ ‫ואחרונה ביתר תוקף‪.‬‬ ‫שהחליט במתכוון לנקוט הפעם טון תקיף וחריף‪ .‬הוא‬ ‫אנשיהם‬

‫תל‪-‬חי‬

‫היחסים‬

‫בימים האחרונים שלפני מאורע‬ ‫עם ידידנו"" כאמל ואחוזת מרעיו הלוך והתחדד‪ .‬הדבר‬ ‫התחיל‪ ,‬כמדומה‪ ,‬בהריגת סוסתו של יגאל בדרך לחלצה‪.‬‬ ‫וכך היה המעשה‪ ,‬לפי סיפורו של יגאל‪.‬‬ ‫מתל‪-‬חי‬ ‫לחלצה‪.‬‬ ‫בא' אדר תר"פ רכב יגאל על סוסה‬ ‫בדרך‪ ,‬ליד גבול תל‪-‬חי‪ ,‬פגשה בו כנופיה‪ ,‬ולשאלתו מה"‬ ‫הלכו‬

‫רצונם כאן"‪ ,‬השיבו ביריות‪ .‬כדור נתקע במצחה של‬ ‫סוסתו‪ ,‬שזקפה אותו רגע את ראשה ובכך הצילה את‬ ‫חייו‪ .‬יגאל התחפה מאחורי גופת הסוסה המתה והתרה‬ ‫באנשי הכנופיה שלא יתקרבו פן יירה‪ .‬נתברר שבין אנשי‬ ‫הכנופיה היה גם כאמל אל‪-‬חוסיין‪ ,‬וכשהכיר את יגאל‪,‬‬ ‫הצטדק באומרו שחשבו למרגל צרפתי‪ .‬אף נתן לו סוסה‬ ‫לתל‪-‬חי‬ ‫לתל‪-‬חי‪.‬‬ ‫במרוצה‬ ‫עודני זוכר את יגאל נכנס‬ ‫לחזור‬ ‫קלה על סוסה לא לו ומספר בדרך דיבורו הנחפז‬ ‫ובהתרגשות מה את אשר עבר עליו‪ .‬הסתכלתי בו ארוכות‪:‬‬ ‫הן זה עתה היה כפסע בינו לבין המוות‪ .‬הוחלט כי להבא‬ ‫יימנע יגאל מעבור בדרך החולה ויעשה דרכו באיזור‬

‫דרש שלרגל המקרים האחרונים יאסרו על‬ ‫להתקרב אל ביתנו יותר ממרחק מסוים‪ ,‬כי אין להכיר‬ ‫בימים אלה בין אוהב לאויב‪ ,‬ואנו סובלים מהתנפלויות‬ ‫בין תל‪-‬חי וכפר‪-‬גלעדי‬ ‫תדירות‪ .‬חוץ מזאת דרש שהדרך‬ ‫תהיה פתוחה תמיד‪.‬‬ ‫אחרי היסוסים הסכימו הם לכל אלה והציגו את‬ ‫דרישתם להודיע להם בסימנים את אשר נדע על‬ ‫הצרפתים‪ .‬על דרישה זאת ענה יגאל‪ ,‬בפירוש ובתוקף‪,‬‬ ‫שזאת אין אנו יכולים לקבל עלינו‪ ,‬הואיל ובכל הסכסוך‬ ‫הזה שבין הערבים והצרפתים אנו נשארים ניטרליים‪.‬‬ ‫כאמל עמד בתוקף על דרישתו‪ ,‬וכשענה לו יגאל כחריפות‬ ‫וחזר כי דרישה זו לא נמלא‪ ,‬קם כאמל בחרי‪-‬אף‪ ,‬יצא‬ ‫מעל פנינו ועלה על סוסתו מבלי הגיד שלום‪ ,‬וחבריו עימו‪.‬‬ ‫לפני עזבו אותנו הפליט‪ :‬אנשיי" יעברו במקום שירצו‪,‬‬ ‫הפטרול שלנו יעבור הלילה פה‪ ,‬ליד דלתות הבית"‪ .‬ובדברו‬ ‫הצביע בידו עד כמה קרוב לבית יעבור הפטרול הלילה‪.‬‬ ‫מחמיר והולך והגם‪-‬נו‬ ‫את‬ ‫חשנו ברורות כי המצב‬ ‫בלילה‬ ‫ההוא ולא‬ ‫השמירה בלילות הבאים‪ .‬אבל לא‬ ‫בלילות שלאחר כך ואף לא בימים הקרובים לא קדו כל‬

‫מקרים בשתי נקודותינו‪.‬‬ ‫יש ובערבים ‪ -‬ודווקא בערבים מתוחים"" ‪ -‬היה‬ ‫מופיע לפתע בפתח חדר‪-‬האוכל של תל‪-‬חי אלכסנדר זייד‪,‬‬ ‫כמגיח מתוך החשכה‪ ,‬מכורבל במעילו‪ ,‬כבד פה‪ ,‬רציני‪,‬‬ ‫מרוכז וחמור‪ ,‬כשרובהו האנגלי המכודן מאחורי כתפו‪,‬‬ ‫והוא מביא הודעה דחופה מכפר‪-‬גלעדי‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫לבסוף בא עניין כיבושה" מחדש" של מטולה ונתעודדנו‪.‬‬ ‫חם‪-‬ים‬ ‫באו‬ ‫מן הדרום‪ ,‬ובהם הרופא ד"ר גרי ז"ל והחובשת‬ ‫סוניה מלמוד וכן אברהם הרצפלד‪ .‬מצב הרוח היה אמיץ‪,‬‬ ‫טוב ואף עליז‪ .‬בכל אחד משלושת יישובינו תל‪-‬חי‪ ),‬כפר‪-‬‬ ‫גלעדי ומטולה( עלה מספר המגינים ל‪ .30-25-‬חברי‬ ‫הגליליות שהיו איתנו‬ ‫הקבוצות‬ ‫התכוננו‬ ‫למקומותיהם ‪ -‬לעבודתם העונה הייתה עונת העבודה‬ ‫הבוערת בשדות‪ .‬בסביבה שרר שוב שקט יוצא מהכלל‪.‬‬

‫לשוב‬

‫חבריי לקבוצת כינרת ירדו גם הם דרומה‪ ,‬ואף אני‬ ‫התכוננתי לחזור בשל לחץ העבודה בבית‪ ,‬ורק מחמת‬ ‫סיבה כלשהי דחיתי שיבתי לימים מספר‪.‬‬ ‫תל‪-‬חי‬ ‫שהה‬ ‫יום לפני ההתקפה המכרעת על‬ ‫טרומפלדור במטולה כדי להשלים את סידורי השמירה‬ ‫וההגנה במושבה‪ ,‬ובערב חזר לתל‪-‬חי‪ .‬הדבר היחיד‬ ‫שהעכיר את רוחנו היה המצב של בטלה מאונס‪ .‬הן רובנו‬ ‫היינו פועלים‬

‫חקלאים ואנשי‬

‫משקים‪ .‬הוחלט לגשת‬

‫חי‪ ,‬מצאנו את הפירצה וסתמנו אותה‪ .‬אחר כך עלינו‬ ‫לכפר‪-‬גלעדי כדי ליטול עימנו לתל‪-‬חי‬ ‫מצרכים וכלי מטבח‪.‬‬ ‫פגשנו שם בטרומפלדור ועוד חברים אחדים‪ .‬התיישבנו‬ ‫אל השולחנות לסעוד ארוחת הבוקר‪ .‬טרומפלדור דיבר‬ ‫על החלטתו להגיב בעיתונות על מאמרו של זאב‬ ‫ז'בוטינסקי בעניין הגנת הגליל העליון נדפס) ב"הארץ"(‪.‬‬ ‫עודנו סועדים ‪ -‬אגב שיחה והלצות ‪ -‬ופתאום נכנסה‬ ‫תל‪-‬חי‪.‬‬ ‫אחת החברות והודיעה שנשמעו יריות מצד‬ ‫יצאתי עם עוד חבר ורצנו לצד תל‪-‬חי‪ .‬התנינו להודיע‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫ירייה באוויר אם אומנם קרה משהו‪ .‬טרומפלדור‬ ‫נשאר‪ ,‬לפי שעה‪ ,‬יושב בבית‪ .‬אולם ברגע זה הגיע חבר‬ ‫מתל‪-‬חי‬ ‫והודיע כי ערביי חלצה עולים עלינו‪ .‬טרומפלדור‬ ‫יצא בריצה‪ ,‬ואחריו עוד חברים‪ ,‬וביניהם בנימין מונטר‪,‬‬ ‫שמדמן אותה שעה ממטולה בדרכו לתל‪-‬חי‪ .‬היינו כ‪10-‬‬ ‫במספר‪ .‬מרחוק ראינו שהמון ערבים מזוינים‪ ,‬רוכבים‬ ‫תל‪-‬חי‪.‬‬ ‫ורגלים‪ ,‬נסבו על חצר‬ ‫התפזרנו בשרשרת ורצנו‬ ‫דרומה‪ ,‬אל מול החצר‪ ,‬כשנשקנו נטוי‪ .‬הספקנו להיכנס‬ ‫ט‪-‬יצה‬ ‫אל הבית ללא כל תקלה‪ ,‬אם כי הערבים‪ ,‬כאמור‪,‬‬ ‫כבר הקיפו אותו‪ .‬בבית מצאנו את האנשים‪ ,‬איש איש‬ ‫על מקומו‪ ,‬מזוינים ודרוכים לכול‪ .‬באוויר הורגשה‬ ‫מתיחות‪ .‬נערכנו גם אנו למקומותינו‪ .‬עוד בטרם הגענו‬ ‫הספיקו החברים להכניס לחצר את העדר שרעה בקרבת‬ ‫מקום‪.‬‬

‫משא‪-‬ומתן‬

‫מנהיגי‬

‫הערבים‪,‬‬

‫שדיברו‬

‫למחרת היום לעבודה‪ :‬לכרות בור זבל ולסקל בשדות‬ ‫הקרובים‪.‬‬

‫נפתח‬ ‫עם‬ ‫ובחרי‪-‬אף‪.‬‬ ‫בחוצפה‬ ‫ניכר היה שהפעם באו בהחלטה‬ ‫חדר‪-‬האוכל‪.‬‬ ‫לא‬ ‫מוקדמת‪ .‬קצין אחד ניסה להידחק אל‬

‫הלילה עבר בשקט גמור‪ .‬טרומפלדור ישב ליד‬ ‫השולחן בחדר‪-‬האוכל‪,‬‬ ‫ושאר החברים מסובים עימו‪ ,‬ורקס‬ ‫תמיד‬ ‫חי‬ ‫חלומות לעתיד לבוא הוא)‬ ‫בתקוות ובחלומות‬

‫הנחנו לו‪ .‬הוא התרחק במקצת‪ ,‬אסף סביבו כנופיה‬ ‫מאנשיו והחליף איתם דם‪-‬ים‬ ‫בלחש‪ .‬הם החליטו דבר‪,‬‬ ‫התפזרו ונסבו על הבית‪ .‬בין כה וכה הגיע כאמל אל‪-‬‬

‫ואהב לשתף את חבריו בחלומותיו(‪ .‬אותה שעה עמדתי‬ ‫אני על המשמר‪ ,‬ורק קטעי דברים הגיעו לאוזניי‪ :‬החלוץ""‬ ‫ליז‪-‬זל(‬ ‫ בחורים טובים ‪ -‬לעזאזל הוא) היה מבטא‪:‬‬‫ חורן‪ .‬הוא חלם על עלייה רבתי של החלוץ"" מרוסיה‬‫והליכתו להתיישבות לחורן‪ .‬החברה""‬ ‫חשבון ה"ליז‪-‬זל"‬ ‫שלו‪ .‬הוא לא נפגע ולא התרעם‪ .‬לבסוף‬ ‫התפזרו ושכבו לישון מתוך מצב רוח עליז ומרומם‪.‬‬

‫התלוצצה על‬

‫ט‪.‬‬ ‫בבוקרו של יום המאורע‪ ,‬י"א באדר תר"פ ‪ 1 -‬במארס‬ ‫‪ - 1920‬שרר בסביבה שקט גמור‪ .‬הבוקר בישר בואו של‬ ‫יום חורפי רב שמש‪ .‬המיס פסקו מזרום באמת המים‬ ‫ששטפה בתעלה במרחק מטרים ספורים מהקיר הצפוני‬ ‫של חדרי המגורים‪ .‬שכנינו הפנו‪ ,‬כנראה‪ ,‬את המיס לכיוון‬ ‫התעלה ט‪-‬יחוק‬ ‫מה‪ .‬לא הייתה זו הפעם‬ ‫אחר בפותחם את‬ ‫מזוינים‬ ‫יצאו‬ ‫חברים‬ ‫חמישה‬ ‫הראשונה שעשו כן‪.‬‬ ‫לתקן‬ ‫את התעלה‪ .‬הלכנו לאורך התעלה צפונה מזרחה מתל‪-‬‬

‫חוסיין‪ ,‬בידיו פצצות‪-‬יד‪ ,‬וגם בחגורתו תחובות פצצות‪-‬‬ ‫יך אחדות‪ .‬אמר כי בסביבה נפוצים צרפתים‪ ,‬ויש בכוונתו‬ ‫לבדוק אם אין צרפתים בבית פנימה‪ .‬כן הוא תובע את‬ ‫מכונת‪-‬הירייה הנמצאת‪ ,‬לדבריו‪ ,‬בידינו‪.‬‬ ‫כאמל דיבר עדיין כדבר איש לשלום‪ ,‬והנחנו לו‬ ‫להיכנס לחדר‪-‬האוכל‪ .‬איתו יחד נדחקו עוד אחדים‬ ‫ממקורביו‪ ,‬מזוינים כהלכה‪ ,‬והתחילו לערוך חיפוש‪,‬‬

‫‪ tyAi,‬למדיגת ישראל‬

‫כביכול‪ .‬והנה נראו על הגבעה שלצד שמאל ארבעה מאנשי‬ ‫כפר‪-‬גלעדי ותל‪-‬חי‪ ,‬צופים לראות את המתרחש‪ .‬הערבים‬

‫‪93‬‬

‫החלו לגעוש‪ ,‬ובאומרם שאלה הם מרגלים צרפתים‪ ,‬כיוונו‬ ‫את רוביהם לעומתם‪ .‬כאמל ומקורביו עצרום ופנו אל‬ ‫טרומפלדור הם) הכירו בו את המפקד( בדרישה לשלוח‬ ‫איש לכפר‪-‬גלעדי כדי להודיע שם לבל יהלכו בדרכים‪ ,‬כי‬ ‫בסביבה נמצאים צרפתים‪ ,‬והמהלכים בדרכים ייחשדו‬ ‫כמרגלים‪ .‬כן דרש לקרוא לתל‪-‬חי את קלמן כהן‬ ‫המוכתאר() שנמצא אותה שעה בכפר‪-‬גלעדי‪.‬‬ ‫כמסופר‪ ,‬לא הייתה זו הפעם‬

‫הראשונה שהמוני‬

‫ג‬ ‫י"‪~9.‬‬ ‫‪%‬‬ ‫עישנם(נ~~ונ‬

‫ערבים היו נסבים על הבית‪ ,‬ואנו התחמקנו בתחבולות‬ ‫שונות מהיכנס איתם בקרב גלוי‪ .‬טרומפלדור קיווה‪,‬‬ ‫כנראה‪ ,‬גם הפעם להתחמק מההכרח לפתוח אש‪ ,‬קיבל‬ ‫כאמל והציע לי הייתי) בין דום‪-‬י‬ ‫הצעתו של‬ ‫ערבית( ללכת‬ ‫לכפר‪-‬גלעדי‪.‬‬ ‫קיבלתי‪ ,‬כמובן‪ ,‬את הצעתו ללא היסוס ויצאתי את‬ ‫הבית‪ ,‬כשאני מזוין רובה ו"מאוזר" ה"מאוזר") של אהרן‬ ‫כ‪50-‬‬ ‫שר ז"ל(‪ .‬אחריי וסביבי נגררו‬ ‫ערבים מזוינים מכף‬ ‫רגל ועד ראש‪ .‬בדרך הפליטו לעומתי דברי רעל‪ ,‬והרגשתי‬ ‫בחוש שהם זממו דבר מה נחרץ נגדנו‪ .‬מלוויי"" איימו‬ ‫עליי בדרך‪ ,‬אך לא נגעו בי לרעה‪.‬‬ ‫לפני העלייה לגבעה האחרונה שבדרך‬ ‫ירדו משם כ‪ 10-‬רוכבים מזוינים‪ ,‬ואיתם המון רגלים‪.‬‬ ‫פגשוני ושאלוני לאן מועדות פניי‪ .‬ביארתי‪ .‬ציוו עליי לשוב‪.‬‬ ‫לכפר‪-‬גלעדי‬

‫אמרתי לזקן הרוכבים וחזרתי ואמרתי‪ ,‬כי אני הולך‬ ‫בפקודת כאמל‪ .‬אך הוא באחת‪ :‬חזור‪ .‬חזרתי‪ ,‬וסביבי כ‪-‬‬ ‫‪ 100‬מזוינים‪ .‬אחד הרוכבים ירד מסוסתו והלך לימיני‪,‬‬ ‫מתאנה אליי בארסיות וחורק שן‪ .‬שאל למספר הרובים‬ ‫בכפר‪-‬גלעדי‪ .‬המולת הקולות שעמדה סביבי סייעה לי‬ ‫לעשות עצמי כלא שומע‪ .‬לפתע נתן אות‪ ,‬ובטרם הספקתי‬ ‫עליי כ‪10-‬‬ ‫להוציא הגה‪ ,‬התנפלו‬ ‫ערבים וחמסו ממני את‬ ‫ה"מאוזר"‪.‬‬ ‫התחלתי‬ ‫רובי‪ .‬ניסו למול גם את‬ ‫מוחה ומתנגד‪,‬‬ ‫וגם הרוכב שהלך לידי עיכב בידי‬ ‫והמשכנו דרכנו חזרה לתל‪-‬חי‪ ,‬ועליי‬

‫המסתערים עליי‪,‬‬

‫ה"מאוזר" בלבד‪.‬‬ ‫תבעתי בחזקה את הרובה הגזול‪ ,‬והוא ענה‪ :‬נראה‪ .‬ניגשנו‬ ‫בית תל‪-‬חי‪.‬‬ ‫עד‬ ‫ה"מלווה" שלי אסף את הקצינים‪ .‬הראה‬ ‫עליי ואמר‪ :‬זהו מרגל צרפתי‪ .‬קראתי לכאמל ודרשתי‬ ‫ממנו להעיד כי הלכתי בשליחותו‪ .‬העיד‪ .‬תבעתי ממנו‬ ‫את רובי הגזול‪ ,‬והבטיח להטיבו לי אחר כך‪ .‬בזאת תמה‬ ‫שליחותי לכפר‪-‬גלעדי‪.‬‬ ‫אז חזר כאמל ונכנס אל הבית והתחיל שוב חיפוש‪,‬‬ ‫כביכול‪ .‬האווירה נעשתה מחושמלת יותר ויותר‪ ,‬וחשנו‬ ‫בזאת ברורות‪ .‬אך ההחלטה הנחרצת הייתה שלא לפתוח‬ ‫ביריות‪ ,‬עד שיגעו בנו או בנשקנו לרעה‪ .‬כאמל וקציניו‬ ‫עלו לערוך" חיפוש" בחדר העליון‪ .‬ברגע זה קרא לי אחד‬ ‫הקצינים החוצה והחל טוען אליי בחרון מדומה‪ .‬הצביע‬ ‫על האבנים שהצבנו על החלונות להיות לנו לאשנבי ירייה‬ ‫והחל מגלגל אותן למטה אגב חירופים וגידופים‪ .‬לא‬ ‫הספיק לסיים את דבריו‪ ,‬ומפנים הבית נשמע רעש חזק‪,‬‬ ‫קמה מהומה‪ ,‬ונשמעה ירייה‪ .‬זו הייתה ירייתו הראשונה‬ ‫של טרומפלדור‪ ,‬כשניסו לפרוק את הנשק מעל דבורה‬ ‫דרכלר‪.‬‬ ‫הערבים‬

‫בחדר‪-‬האוכל‬

‫נמלטים‬

‫שנמצאו‬ ‫החלו‬ ‫מבוהלים החוצה‪ ,‬ואני כפפתי גופי ככל שיכולתי ואצתי‬ ‫בכיוון הפוך פנימה‪ .‬הערבים שילחו בי כ‪ 7-6-‬יריות‪,‬‬ ‫והקליעים נתקעו בקיר שמול הדלת‪ .‬גושי טיח הגונים‬

‫נקרעו מהקיר וסימנו מקום הפגיעות‪ .‬רק מקרה הוא‪,‬‬ ‫כמובן‪ ,‬שיצאתי שלם‪ .‬אחרי הירייה הראשונה והפקודה‬ ‫לירות פתחנו באש חזקה‪ ,‬הם‪-‬חנו את הערבים מן הבית‬ ‫ואילצנו אותם לבקש לעצמם מסתור מאחורי מחסות‪.‬‬ ‫הערבים התרחקו מן הבית‪ ,‬ובהסתתרם‬ ‫הסלעים‪ ,‬פתחו עלינו באש רצופה‪ .‬האש מצידנו ומצידם‬ ‫מאחורי‬

‫התחזקה עד מאוד‪ .‬קולו של טרומפלדור לא נשמע עוד‪.‬‬ ‫הקשר בין חלקי הבית היה כרוך בסכנה רבה‪ ,‬ולא ידענו‬ ‫בדיוק את אשר קרה לו‪ ,‬אך הבינונו שנפצע‪ .‬פנחס‬ ‫שניאורסון קיבל על עצמו את הפיקוד‪ ,‬ושמענו את קולו‬ ‫הצלול והחזק‪ :‬חבר'ה‪ ",‬לשמור על הכדורים"‪ .‬הוראה זו‬ ‫קוימה‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬במשך היום‪ .‬ואילו הערבים ‪-‬‬ ‫התוקפים ‪ -‬ביזבזו תחמושתם ללא כל חשבון‪.‬‬ ‫הקשר בין אגפי הבית הימני והשמאלי נפסק‪ .‬לאחר‬ ‫חדרתי לחדר‪-‬האוכל‪,‬‬ ‫זמן מה‬ ‫שבו היה מקומי הקבוע‪,‬‬ ‫וששימש חוליה מחברת בין אגפי הבית‪ ,‬אך האויבים‬ ‫שבחדר העלייה תקעו שני קני רובים דרך‬ ‫לרעפי חדר‪-‬האוכל‬ ‫וירו‬ ‫הצפוניים שלו מבעד‬ ‫על תוכו‬ ‫איום‪,‬‬ ‫החדר נתמלא אבק‪ ,‬וטיח‬ ‫פנימה‪ .‬לפתע קם רעש‬ ‫וחם‪-‬יו‬ ‫הטילו שתי‬ ‫הקירות החל מתקלף ונופל‪ :‬כאמל‬ ‫פצצות‪-‬יד‬ ‫חדר‪-‬האוכל‬ ‫שבו נמצאנו‬ ‫מחדר העלייה אל‬ ‫אני וחם‪-‬י‪ .‬נמלטנו לחדרים הסמוכים‪ ,‬אחד מאיתנו ימינה‪,‬‬ ‫והשני שמאלה‪ ,‬ובדרך מקרה נפטרנו בשריטות קלות‬ ‫החלונות‬

‫בלבד‪.‬‬ ‫המשא‪-‬ומתן עם כאמל וחבריו‬ ‫וחרפות וחלקו יריות ‪ -‬על עזיבת החצר נמשך כשעה‬ ‫ומחצה‪ ,‬ואנו טרם ידענו על ההרג שעוללו בחדר העליון‬ ‫בפצצות‪-‬יד‬ ‫וביריות‪ .‬רק לאחר שיצאו את הבית ואת‬ ‫החצר‪ ,‬התגנב אחד החברים למעלה‪ ,‬ושם ראה את תמונת‬ ‫‪ -‬חלקו דיבורים‬

‫האימים של ארבעה הרוגים ופצוע קשה יצחק) קנבסקי‪,‬‬ ‫הוא קנב(‪ .‬אחרי צאת כאמל וחם‪-‬יו נתחדשו היריות ביתר‬ ‫עוז‪ .‬הערבים ניסו פעמים מספר להסתער על הבית ועל‬ ‫החצר מצדדים שונים בקריאות פראיות עליהום"‪ ",‬ונסוגו‬ ‫מדי פעם בלחץ אשנו החזקה‪ .‬הקשר עם המגינים שבאגפי‬ ‫החצר‪ ,‬באורווה וברפת‪ ,‬הוקם מחדש‪ ,‬אך הורגש מחסור‬ ‫בכדורים‪ .‬פרצנו את קיר המחסן שמתחת לחדר העלייה‪.‬‬ ‫כאן נמצא מלאי הגון של תחמושת‪ .‬חילקנו את התחמושת‬ ‫למגינים‪ ,‬והיה בכך עידוד רב לכולנו‪ .‬היריות נמשכו עד‬ ‫חושך‪.‬‬ ‫מלמעלה ‪ -‬מחדר העלייה‬

‫‪ -‬שמענו את קנבסקי‬

‫הפצוע גונח וקורא לעזרה‪ .‬פרצנו חור גדול ברצפת החדר‬ ‫העליון והורדנוהו מבעד לפירצה‪ .‬כן הקימונו מתרס ליד‬ ‫השער הדרומי‪ ,‬שנפרץ על‪-‬ידי כאמל ואנשיו בהימלטם‬ ‫מן החצר‪.‬‬ ‫עם חושך פסקו היריות‪ ,‬והשתרר שקט‪.‬‬

‫לרובם המכריע של מגיני תל‪-‬חי ולי) בתוכם( היה זה יום‬ ‫הקרב הראשון בחייהם ‪ -‬מכל מקום קרב בממדים אלה‪.‬‬ ‫הרעש היה גדול‪ ,‬ויש שמטחי יריות הרובים והד‬ ‫התפוצצות הפצצות החרישו אוזניים‪ .‬אף על פי כן שררה‬ ‫בדרך כלל רוח טובה בקרב המגינים‪ ,‬ויש שאפילו היינו‬ ‫סוף‪-‬סוף‬ ‫מחליפים הלצות ‪ -‬בייחוד לאחר שנפטרנו‬ ‫מהאויב שבבית‪ ,‬וכאמל וקציניו עזבו את החצר‪ ,‬מבלי‬ ‫שידענו‪ ,‬כאמור‪ ,‬את אשר עוללו בחדר העליון‪.‬‬ ‫רק הדאגה לפצועים‪ ,‬וביניהם לטרומפלדור‪ ,‬האנוש‪,‬‬ ‫הטרידה‪ .‬העזרה הרפואית שהיה בידינו להגיש הייתה‬ ‫בלתי מספקת לחלוטין‪ .‬בשעות הקרב חסרנו רופא‪ .‬את‬ ‫תפקיד החובש מילא זאב כצנלסון‪ ,‬באותם הימים חבר‬ ‫קבוצת כינרת‪ .‬הכשרתו בהגשת עזרה ראשונה הייתה דלה‪,‬‬ ‫וציודו הרפואי עוד דל ממנה‪.‬‬ ‫פנחס שניאורסון שלט בעצביו שליטה מוחלטת‪,‬‬ ‫ופיקודו היה יעיל עד מאוד‪ .‬הפעם נתגלה במלוא כוחו‪.‬‬ ‫בין כל המגינים זוכר אני רק מקרה אחד שבו איבד‬ ‫אדם את עשתונותיו וחושיו‪ ,‬ומעשה שטן ‪ -‬דווקא חייל‬ ‫מהמשוחררים‪ .‬עמדתו הייתה ליד הקיר הצפוני‪ .‬הוא נפגע‬ ‫כנראה בהלם‪ :‬נתיישב על הרצפה כשגבו אל הקיר ורגליו‬ ‫מפושקות‪ ,‬וכל ניסיונותינו לעוררו ולעודדו לא הועילו‪.‬‬ ‫הוא פילבל לעומתנו בעיניו הלטושות‪ ,‬פיו פעור לחצאין‪,‬‬ ‫מבע פניו שונה ולא קלט כנראה דבר‪ .‬לאחר שנואשנו‬ ‫מהשיב את רוחו הנחנו לו‪ .‬במידה שזיכרוני לא יטעני‪,‬‬ ‫אני הוא שירשתי את רובהו האנגלי ואת חגורת כדוריו‪,‬‬ ‫לאחר שרובי הגרמני החביב עליי נשדד‪ ,‬כמסופר‪ ,‬בדרך‬ ‫מכפר‪-‬גלעדי‪ .‬מאז התחלתי משתמש אך ברובה אנגלי‪,‬‬ ‫ולימים‪ ,‬משנעשיתי רגיל בו‪ ,‬התחלתי מגלה בו כפעם בפעם‬ ‫את מעלותיו הגדולות‪.‬‬ ‫הבחורים והבחורות ברובם המכריע גילו אומץ‬ ‫ויוזמה ונענו מתוך נכונות גמורה לכל פקודה ותביעה‪.‬‬ ‫כשהקרב היה בעיצומו‪ ,‬נתגלה מחסור במים בבית‪,‬‬

‫שקיווה כי הרופא יצליח עוד להציל את חייו‪ .‬אין ספק‬ ‫שידע כי מצבו אנוש‪ nwl>w .‬חברים התנדבו מייד‪ ,‬לבשו‬ ‫כהים והחלו מזדיינים כל) חבר ברובה ובאקדח(‬ ‫ליציאה‪.‬‬ ‫ומתכוננים‬ ‫כשהתמהמהו קמעה‪ ,‬צעק‬ ‫טרומפלדור לעבר שניאורסון‪ :‬תגרש" כבר את הבשי‪-‬‬ ‫בוזוקים לעזאזל"‪ .‬השלושה מיהרו לצאת‪ .‬סוף‪-‬סוף הגיעה‬ ‫קבוצה ממגיני כפר‪-‬גלעדי ומטולה‪ ,‬וביניהם גם ד"ר גרי‪.‬‬ ‫הוא בדק מייד את טרומפלדור ונוכח שמצבו נואש‪ .‬אף‬ ‫על פי כן זירז את העברתו והעברת קנבסקי הפצוע קשה‬ ‫ויתר הפצועים למטולה‪ ,‬כדי שיוכל לטפל בהם כראוי‪.‬‬ ‫בינתיים הוחלט להיסוג מתל‪-‬חי ולהתרכז בכפר‪-‬‬ ‫גלעדי ובמטולה בלבד‪ .‬הכוחות לא הספיקו להחזיק‬ ‫בשלוש נקודות נוכח התקפות מוסיפות והולכות‪ .‬הוחלט‬ ‫תל‪-‬חי‪,‬‬ ‫להעלות באש את‬ ‫והוטל על קבוצת מגינים לבצע‬ ‫זאת‪.‬‬ ‫הייתי בקבוצת האבטחה‪ ,‬שהוטל עליה ללוות‬ ‫לכפר‪-‬גלעדי‪.‬‬ ‫ולאבטח את טרומפלדור הפצוע בדרכו‬ ‫חם‪-‬ים נשאוהו על גבי מיטה מתקפלת‪ .‬טרומפלדור היה‬ ‫שקט מאוד ובמלוא הכרתו‪ ,‬אם כי כבר חלוש‪ .‬שאלתי‬ ‫את ד"ר גרי אם יש תקווה לחייו‪ .‬הרופא המומחה והיקר‬ ‫הניע ראשו בהיסוס רב ובעצב עמוק‪ .‬התחלנו עולים‬ ‫במדרון העולה מתל‪-‬חי לכפר‪-‬גלעדי‪ .‬רחקתי‬ ‫הפצועים לזמן מה מזרחה כדי לאבטח את השיירה‬ ‫מנושאי‬

‫העצובה המתנהלת בדומיית הלילה‪ .‬כשחזרתי וקרבתי‬ ‫אל נושאי הפצוע‪ ,‬הודיעוני שטרומפלדור הוציא את‬ ‫נשמתו‪ .‬החברים שהיו לידו מסרו לי כי דבריו האחרונים‬ ‫היו‪ :‬אין" דבר‪ .‬טוב למות בעד ארצנו"‪.‬‬ ‫אותו רגע לא זועזעתי‪ ,‬ולא ברור לי אם משום‬ ‫שהייתי נכון לכך‬

‫וחיסנתי עצמי‬

‫בהכרה‪ ,‬או מחמת‬

‫והתחלנו סובלים כרגיל) בשעת קרב( מצמא‪ .‬לא אשכח‬ ‫איך בעצם ברד היריות זחלה יהודית אדלר הצעירה‬ ‫החוצה‪ ,‬מבלי שנתבקשה לכך‪ ,‬אל בריכת הבטון הקטנה‬

‫ההתעוררות של סערת קרב ראשונה‪ ,‬אס בשל טמטום‬ ‫של עייפות שהשתלט עליי או מסיבות אחרות‪.‬‬ ‫לכפר‪-‬גלעדי‬ ‫הגענו‬ ‫עייפים עד מוות‪ ,‬ושם‪ ,‬לא הרחק‬ ‫מהבית‪ ,‬צפונית‪-‬מזרחית‬ ‫‬‫קברים‬ ‫שני‬ ‫ממנו‪ ,‬נכרו‬ ‫אחד‬ ‫לארבעת המגינים יוסף) טרומפלדור‪ ,‬בנימין מונטר ושני‬

‫גלעצש"שעשע‬

‫המתנדבים מאמריקה זאב שרף ויעקב טוקר( ואחד לשתי‬ ‫המגינות דבורה) דרכלר ושרה צ'יז'יק(‪ .‬אני זוכר בבהירות‬

‫נבל למדינת שרא'‬

‫שמצפון שדרכה) זרמה אמת מים( והכניסה הביתה דלי‬ ‫מים‪ .‬כל העוקבים אחרי מעשה הנערה עצרו את נשימתם‪.‬‬ ‫אך היא עשתה את שלה בנחת ‪ -‬כעשות מעשה רגיל ‪-‬‬

‫את אברהם הרצפלד טורח בקבורה‪.‬‬ ‫אותו לילה לא הוטל עליי כל תפקיד‪ .‬אף כוחותיי‬ ‫אפסו‪ .‬רבצתי אי שם‪ ,‬נתכרבלתי בשמיכה ואף כיסיתי‬

‫כשחיוך הנעורים והמשובה על פניה‪ .‬היא חזרה הביתה‬ ‫בריאה ושלמה וספגה נזיפות חיבה מכל הבחורים‪.‬‬

‫בה את ראשי‪ ,‬ותרדמה עמוקה נפלה עליי לאחר היום‬

‫יא‪.‬‬ ‫אחוור להמשך הסיפור‪ .‬עם ערב החל טרומפלדור תובע‬ ‫בכל תוקף ששלושה אנשים יפרצו לכפר‪-‬גלעדי ויהי מה‪,‬‬ ‫על מנת להבהיל את הרופא שמושבו היה במטולה‪ .‬ייתכן‬

‫הגדוש‪.‬‬ ‫יב‪.‬‬ ‫התעודדתי‪ .‬טיפלנו בקדחתנות בביצור כפר‪-‬גלעדי‪,‬‬ ‫למחרת‬ ‫כי ציפינו שעה שעה להתחדשות ההתקפות‪ .‬אך היום‬ ‫עבר‪ ,‬ולא קרה דם‪ .-‬נראה כי גס אויבינו היו זקוקים‬

‫ש‬

‫‪0%‬‬ ‫טע‬

‫י‪]%4,‬‬ ‫ן‪5,‬‬ ‫‪"4.‬‬ ‫"‪',‬‬

‫התקוממתי‬

‫אני‬ ‫אך‬ ‫ותבעתי בכל תוקף שידבר‬ ‫אדם"‬ ‫עברית‪:‬‬ ‫היודע‬ ‫עברית חייב לדבר בארץ‬ ‫רק עברית"‪.‬‬

‫‪ ,,‬ן‪,‬‬

‫עוד באותו לילה עזבו‬ ‫שהחליטו‬ ‫חלק מאלה‬ ‫ויצאו‬ ‫למטולה‬ ‫לעזוב‬

‫‪,',‬‬

‫בדרכם לצידון‪ .‬הם נטלו‬ ‫על עצמם להוביל איתם‬ ‫גם את הפצועים‪.‬‬ ‫עשינו בלילה את כל‬

‫*‪,,‬‬ ‫ן‬ ‫י ן‬ ‫?‪1,‬‬ ‫‪ .‬יי ;‪1‬‬ ‫ש‪:,%,,, 4‬‬ ‫יילה'‬

‫חנדףטת החר'ה השוחיו‬

‫י"נה;‪:‬ונן‬

‫בתל‪-‬ח‬

‫‪"4‬‬ ‫‪.‬‬

‫‪sait‬‬

‫ך‪:‬ן‪:‬ן‪:‬‬ ‫להפוגה לאחר הקזת הדם ההגונה שגרמנו להם‪.‬‬ ‫בערב נתקיימה בכפר‪-‬גלעדי אסיפה סוערת למדי‪.‬‬ ‫חלק מהאנשים נואש מאפשרות של עמידה ולא ראה‬ ‫טעם בהתמודדות נוספת מול כוחות עדיפים פי כמה‪.‬‬ ‫אחרי קרב תל‪-‬חי ונסיגתנו משם‪ ,‬ולאחר שמקרב הערבים‬

‫‪,,,%""'"11‬‬

‫‪,, ~iflsel‬‬ ‫שק‪%‬ש*י‪888%%‬‬ ‫‪ ,.‬ש)ץ"‪.%%8%%‬‬

‫ההכנות‬ ‫להתגוננות‬ ‫נמרצת‪ .‬זוכרני שנשלחתי‬ ‫בלילה בתוך משמר מזוין‬ ‫ללוות את חם‪-‬י כפר‪-‬גלעדי‬ ‫שירדו‬ ‫ל‬

‫למעיין‬

‫רואחינה‬ ‫ליום‬

‫מחר‪ .‬החברות אפו לחם‪.‬‬ ‫החברים הוסיפו לעסוק‬ ‫בקדחתנות בביצור הבית‬ ‫והעמדות שליד הבית‪.‬‬

‫ג'קט ה"‪,‬‬ ‫ש‪ .‬יל‬

‫התקהלות עצומה במזרח‪.‬‬ ‫על הרי הגולן הועלו משואות‪ ,‬שהזעיקו את הערבים לקרב‪.‬‬ ‫זוכרני שמצב הרוח בקרב המגינים היה טוב‪ .‬פה ושם‬ ‫נשמעה גם שירה‪ .‬מצב הכלכלה היה ברע‪ ,‬ולמגינים חולק‬ ‫לחם תירס‪ ,‬כי קמח חיטה לא היה עוד בנמצא‪.‬‬

‫נפלו בקרב עשרות רבות ורבים נפצעו‪ ,‬ברור היה שיעלו‬ ‫עלינו במלוא כוחותיהם‪ ,‬ואולי גם ישתמשו בתותחים‬

‫לפתע נשמעו מצד מזרח שני קולות נפץ חזקים‪,‬‬ ‫שחלק מהחברים דימו כי הם יריות תותח‪ .‬לא היה כל‬ ‫סימן של בהלה‪ ,‬אך באווירה הורגש שהכף מתחילה נוטה‬

‫כדי להרעיש את עמדותינו‪ .‬וכיצד" נוכל לעמוד נגד‬ ‫תותחים‪ ",‬הסתמכו על אימרתו של טרומפלדור שאמר‬

‫לצד התובעים נסיגה מיידית‪ .‬בקרבת מקום לעמדתי‬ ‫נערכה התייעצות בהולה של מפקדי המקום‪ .‬הרוב נטה‬

‫ כך מסרו ‪ -‬כי בפני תותחים ניאלץ להיסוג‪ .‬אך חלק‬‫הגון היה נגד עזיבה ובעד עמידה עד הסוף‪ ,‬ואני הייתי‬ ‫בכל ליבי איתם‪ .‬בשעת הדיון חשתי בחריפות בחסרונו‬ ‫של טרומפלדור‪ .‬סבורני שלא אני היחיד שהעליתי על‬ ‫ליבי אותה שעה‪ :‬אילו היה טרומפלדור איתנו בשעת הדיון‬ ‫הזה‪ .‬הרצפלד ניסה ‪ -‬כדרכו ‪ -‬לפשר‪ ,‬אך ללא הצלחה‪,‬‬ ‫כמובן‪ .‬ואין צריך לומר שנשאר עם הנשארים‪.‬‬ ‫והנה אפיזודה קומית אופיינית מאותה אסיפה‪ .‬אני‬ ‫לא זכרתיה‪ ,‬אך סיפר לי אותה אחד המשתתפים ‪ -‬חייל‬ ‫משוחרר מהגדוד האמריקאי‪ .‬הלה דעתו הייתה שיש‬ ‫להיסוג ופנה לאסיפה להסביר דעתו‪ :‬כמה‬ ‫הגדודים‪ ,‬שלא הבינו עברית‪ ,‬תבעו מהמדבר לדבר אידיש‪.‬‬

‫מאנשי‬

‫לעזיבה מיידית‪ ,‬וביניהם המפקד גד‬ ‫השומר"" המפוכח‪ ,‬הזהיר ושבע הניסיון‪.‬‬ ‫המיעוט עוד התנגד‪ .‬הייתי מצעירי המגינים‪ ,‬ואף‬ ‫על פי כן העזתי וצירפתי את תביעתי הנמרצת לדורשים‬

‫ויגדורוב‪ ,‬איש‬

‫להוסיף ולעמוד‪ .‬בין נימוקי המתנגדים לעזיבה היה גם‬ ‫הנימוק ההגיוני‪ ,‬שאפילו יוחלט על נסיגה‪ ,‬יש להחזיק‪,‬‬ ‫מכל מקום‪ ,‬מעמד משך היום ולצאת את המקום רק עם‬ ‫חושך‪ ,‬הן קרוב לוודאי שהמתנפלים ינתקו בפנינו את‬ ‫דרך הנסיגה‪ ,‬ומכל מקוס יגלונו כשאנו עולים על ההרים‬ ‫הקירחים מערבה בדרך אל ידידינו המתואלים‪ .‬אך‬ ‫החלטת הנסיגה כבר נחרצה‪ .‬העמסנו עלינו כל הנשק‬ ‫שיכולנו להעמיס‪ ,‬והשאר קילקלנו או פירקנו‪ .‬לא הייתה‬

‫כל אפשרות להציל משהו מהרכוש‪ ,‬וחששנו להעלות את‬ ‫הבית באש‪ ,‬מחשש שהערבים יראו בכך סימן נסיגה‬ ‫ויזדרזו לחתוך"" לנו את דרכנו מערבה‪.‬‬

‫שבבני‪-‬אדם‪.‬‬ ‫נתגלו בעלי מרפקים ולאו) דווקא‬

‫המגונות‬ ‫מאנשי השורה( שהתפרצו לרכוב על הבהמות המעטות‪,‬‬ ‫אם כי היו חלשים מהם ועייפים מהם שהיו זקוקים‬

‫עזבנו איפוא את המקום‪ ,‬ירדנו לוואדי מערבה‪,‬‬ ‫התחלנו עולים ומטפסים במדרון הזקוף של הרי נפתלי‪.‬‬ ‫הייתה זו החלטתנו הנחרצת‪ ,‬למקרה התנגשות‪ ,‬למכור‬ ‫את חיינו ביוקר‪ ,‬ובשום פנים לא ליפול בשבי חיים‪ ,‬כל‬

‫יותר להינפש מההליכה המייגעת‪ .‬מידת הנכונות לעזור‬

‫אחד הפריש מספר כדורים לעצמו כדי להתאבד‪ ,‬אם לא‬ ‫תהיה ם‪-‬ירה‪.‬‬ ‫אך הנהגת המערכה מצד הערבים הייתה כה‬ ‫פרימיטיבית‪ ,‬שאפילו לא ניסו לנתק את דרך נסיגתנו‪.‬‬ ‫הגענו בשלום אל פסגת ההרים ומשם לעדיסה והלאה‬ ‫לטייבה ‪ -‬מקום ארמונו של כאמל בק להבדיל) מכאמל‬

‫לזולת רפתה‪.‬‬ ‫עם בוקר הגענו אל מול מלאחה וירדנו מההר במורד‬ ‫התלול‪ .‬חששנו להיתקל בצבא או במשטרה הבריטיים‬ ‫ולהחרמת נשקנו היקר‪ .‬עטפנו איפוא את הנשק חבילות‬ ‫חבילות בשמיכות‪ ,‬וכך הובא בשלום לאיילת‪.‬‬ ‫כשהגענו עייפים לאיילת בבוקרו של י"ד אדר תר"פ‪,‬‬ ‫מצאנו שם קבוצת חברים מתכוננים לעלות לעזרה ואת‬ ‫הזמני וועד‪-‬הצירים‬ ‫המשלחת של הוועד‬ ‫מתכוננת לעלות‬ ‫המצב"‬ ‫צורכי‬ ‫ואת‬ ‫ההתגוננות‪.‬‬ ‫למעלה"" לבדוק" את‬ ‫אולם הם איחרו את המועד‪.‬‬ ‫כשהגעתי מאיילת לראש‪-‬פינה‪ ,‬פגשתי שם את אליהו‬

‫אפנדי(‪ ,‬מנהיג‬ ‫המתואלים‪ .‬כאן הסבירו לנו פנים‬ ‫והאכילונו לשובע לפי כל מנהגי הכנסת האורחים הערבית‪.‬‬ ‫על‪-‬‬ ‫בינתיים הגיעו גס החברים ממטולה‪ ,‬שהודענו להם‬ ‫ידי שליח על נסיגתנו‪.‬‬

‫גולומב‪ ,‬כשהוא מתכונן לעלות לעזרתנו בראש קבוצת‬ ‫חברים‪-‬חיילים‪ ,‬המצוידת בשני לואיסגנים"" כו‪ 20-‬רובים‬

‫עוד שמורות בליבי בבהירות שעות צפיית החרדה‬ ‫לבואם של חברינו אלה‪ .‬כבר היינו מוכנים לצאת מזוינים‬ ‫לקראתם‪ ,‬כשראינו את שורת העורף המתארכת של אנשי‬ ‫מטולה משרכת דרכה אלינו בשביל ההררי המתפתל‪ .‬עם‬

‫ותחמושת‪ .‬הוא קיווה להגיע לעזרתנו‪ ,‬אך גם הוא איחר‬ ‫את המועד‪ .‬בראש‪-‬פינה‬ ‫בישרנו לו את הבשורה הרעה‬ ‫של הנסיגה מנקודות הצפון וסיפרנו על הקרבות שבהם‬ ‫עמדנו בימים האחרונים ועל נפילת טרומפלדור וחבריו‪.‬‬

‫הצטרפם אלינו שבה רוחנו‪.‬‬ ‫בשבתנו אל הסעודה הפקדנו את הנשק בידי‬ ‫מארחינו‪ ,‬וזוכרני עד מה לא הייתי שקט אם יוחזר לנו‬ ‫בשלמות‪ .‬אך הוותיקים‪ ,‬אנשי השומר"‪ ",‬בטחו בידידותם‬

‫מי יודע‪ ,‬עלה אז על ליבי‪ :‬אילו היו אליהו וחבריו מגיעים‬ ‫למועד עם הציוד שבידיהם‪ ,‬אולי לא היו הנקודות נעזבות‪.‬‬ ‫ירדנו יחד עם) אליהו גולומב( בעגלה מראש‪-‬פינה‬

‫של‬

‫המתואלים‪ ,‬ואכן צדקו באמונם‪ :‬לפני צאתנו לדרך‬

‫הוחזר לנו נשקנו כולו‪.‬‬ ‫עיניהם‬ ‫האמינו‬ ‫למראה‬ ‫בראותם‬ ‫הבק ומקורביו לא‬ ‫חודשים‬ ‫על נקודות הצפון‪.‬‬ ‫מה היה המחנה שהגן במשך‬ ‫השמועות הדמיוניות שפשטו בקרב הערבים הפריזו הרבה‬ ‫בכוחנו לעומת מה שהיה במציאות‪ .‬רווחו אגדות על מאות‬ ‫לוחמים יהודים ‪ -‬מצוידים כדבעי ‪ -‬העומדים במערכה‪.‬‬ ‫והנה נוכחו מארחינו כי מנינו בסך הכול כ‪ 90-‬איש ואשה‬ ‫וכמספר הזה רובים‪.‬‬ ‫באל‪-‬רוז‬ ‫בשר)‬ ‫לאחר הארוחה הדשנה ‪ -‬לחמה‬ ‫באורז בשפע שמן ותבלין(‪ ,‬כשמארחינו ומשרתיהם ונערי‬ ‫‪-‬‬

‫משרתיהם עומדים עלינו לשמשנו‪ ,‬הכול כדת וכדין‬ ‫נחנו כמה שעות‪ ,‬ובחשכת הלילה פנינו אל רכסי הרי‬ ‫נפתלי דרומה‪ .‬המתואלים השאילו לנו מספר פרדות משא‬ ‫עבור החלשים‪ ,‬הצידה והחפצים המעטים אשר איתנו‪.‬‬ ‫ראשי ההרים ‪ -‬איש‪-‬‬ ‫כל הלילה צעדנו בשביל שעל‬ ‫איש ורובהו על כתפו‪ .‬הלילה היה מעונן וחשוך‪ ,‬וכפעם‬ ‫בפעם ירד עלינו גשם ‪ -‬גשם לילי וגלילי ‪ -‬ונרטבנו‪.‬‬ ‫הורגשה התפרקות‪ ,‬והשיירה נמתחה עד מאוד‪ .‬הרובים‬ ‫ותרמילי התחמושת חתכוו" את הכתפיים‪ .‬המשמעת‬ ‫רפתה‪ .‬וכמו בכל שעת התפרקות החלו מתגלות המידות‬

‫לכינרת‪ .‬הכביש עדיין לא היה מזופת‪ .‬העגלה נידרדרה‬ ‫על כביש רעוע במשך שעות רבות‪ .‬אליהו חקר ודרש לפרטי‬ ‫הקורות של יום תל‪-‬חי ועזיבתה‪ .‬במידה שאני זוכר‪ ,‬הייתה‬ ‫השיחה ההיא כריתת הברית החברית בינינו‪.‬‬ ‫לאחר שחזרתי מהצפון לכינרת‪ ,‬נהפך עליי ליבי‪,‬‬ ‫והייתי לאדם אחר‪ :‬מעין תבלול שעטה‪ ,‬כביכול‪ ,‬מקודם‬ ‫את עיני הוסר‪ .‬התחלתי רואה את מציאותנו בארץ ראייה‬ ‫חדשה‪ :‬בהירה‪ ,‬חריפה חדה ואכזרית‪.‬‬ ‫מאז התחילה עבודתי הרצופה בהגנה‪.‬‬ ‫אדר‬

‫תשי"ב קבוצת כינרת‬

‫צריכים" אנו להרחיב את גבולי שמירתה‪ ,‬להוציאהמארבעת‬ ‫קירות הבית על פני כל השדה מסביב‪...‬‬ ‫לא" צבא כיבש החי על חרבו דרוש לנו לשמירת עמדותיה‬ ‫עד תום הימים הרעים‪ ,‬כי אם מחנה עובדים‪ ,‬שיידעו‪ ,‬אומנם‪,‬‬ ‫להחזיק גם בשלח‪...‬‬ ‫כעת" בא צבא‪ ,‬מחר הוא הולד‪ ,‬רע ומר לנו כל זמן שאנו‬ ‫סומכים על כיחות אחרים‪...‬‬ ‫למצב" הקשה והמסוכן של הגליל יש רק תשובה אחת‪:‬‬ ‫להגדיל תכף ומייד את היישוב בצפון בעבודה ובשמירה"‪.‬‬ ‫מדברי) אהרן שר בשנת תר"פ(‬

‫‪8‬‬

‫עלנש)שעעש‪4‬‬ ‫י רדיית ‪-‬ישיא י‬ ‫וגג‬ ‫‪4‬‬‫ע‬

‫נ‪11‬נשוננ‪81‬‬ ‫‪215‬‬ ‫םיוווהתשל"ח‪,‬יוני‪1971‬‬

‫ב‪ - 1971-‬שגיריים לפגי מלתמת יום הכיפורים ‪ -‬הזהיר יחזקאל דרור תופגי כשלי‬ ‫חשיבה הנובעים ‪ .nl'lAe Jhl'ynoJIpD‬כאז כן ‪ bl'A‬חייב צה"ל לבחון כל הזקון‬ ‫את תקפות הקונספציות שלאורן הוא פועל‬

‫למדע המד'נה‬ ‫פף‪,‬פסוף‬ ‫שמינהל ציבור'‪,‬‬ ‫מילח תפקידים בכיף'ם‬ ‫בחמשה הישףחלי‬ ‫בתחומי מדיניות וביטחון‬

‫במונח תיאוריה" מכללא" )‪ (Tacit Theory‬מתכוונים‬ ‫אנו להגדיר את הדעות ואת ההשקפות השונות‪ ,‬שלפיהן‬ ‫רואים אנו את העולם‪ ,‬מסבירים אנו את המאורעות‬ ‫וצופים אנו את העתיד‪ .‬דעות והשקפות אלה הן בדרך‬ ‫כלל בלתי מודעות‪ .‬ברוב המקרים מושפעות תיאוריות‬ ‫מכללא מחוויות אישיות‪ ,‬ואין הן הולמות את המציאות‬ ‫ואת הידע המדעי‪ .‬חלק גדול מהטעויות בדבר תיאור‬ ‫המציאות‪ ,‬הסברה ותחזית עתידה נובע מחוסר התאמה‬ ‫בין תיאוריות המכללא לבין העובדות לאמיתן‪.‬‬ ‫במונח כשלי" חשיבה" )‪ (Fallacies‬מתכוונים אנו‬ ‫לדפוסי חשיבה בלתי נכונים‪ ,‬המעצבים את השקפותינו‬ ‫ואת מעשינו‪ .‬כשלי חשיבה נובעים‪ ,‬בין השאר‪ ,‬מתיאוריות‬ ‫מכללא לא נכונות‪.‬‬

‫‪,,,,,,,,,,,‬‬ ‫י‬

‫ביסופם של כל חשיבה‪ ,‬ניתוח ומעשה מונחות‬ ‫תיאוריות מכללא‪ .‬תיאוריות מכללא כוללות תפיסות‪,‬‬ ‫הבנות‪ ,‬הנחות ומושגים בדבר המציאות ‪ -‬עבר‪ ,‬הווה‪,‬‬ ‫ועתיד‪ .‬תיאוריות מכללא מספקות את המכניזם הבסיסי‬ ‫לתהליכים רוחניים ברמה גבוהה‪ ,‬כולל תהליכי חשיבה‬ ‫והחלטה‪ .‬במודע‪ ,‬ובעיקר שלא במודע‪ ,‬אנו בודקים‬ ‫רעיונות שונים ובוחנים חלופות שונות לאור התיאוריות‬ ‫מכללא‪ .‬לאחר מכן בוחרים אנו באותן חלופות אשר ‪-‬‬

‫בהתאם לתיאוריה מכללא ‪ -‬תואמות את אמות המידה‬ ‫שלנו‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בשוקלנו תגובות שונות ליוזמה של יריב‪,‬‬ ‫בוחנים אנו אס) החלטתנו נוטה לרציונליות חלקית‪,‬‬ ‫לפחות( ביחס לכל אחת מן החלופות את תגובתו הצפויה‬ ‫של היריב‪ .‬תגובה צפויה זו תיקבע על‪-‬ידינו על פי‬ ‫התיאוריה שלנו ביחס לדפוסי ההתנהגות של היריב ‪-‬‬ ‫המקרים‪,‬‬

‫בלתי‬

‫מפורשת‬

‫בחלקיה‬

‫וזו תהא‪ ,‬ברוב‬ ‫החשובים‪ ,‬כלומר תהא תיאוריה מכללא‪.‬‬ ‫ידע מדעי הוא תחליף עדיף לתיאוריה מכללא‪ ,‬והוא‬ ‫יכול וצריך לבחון תיאוריה מכללא נוכח עובדות המציאות‬ ‫ולקבוע במפורש את נכונותה‪ .‬אך גם המדע אינו יכול‬ ‫להתגם‪ -‬על תלותו הבסיסית של המוח האנושי בתיאוריות‬ ‫מכללא‪ ,‬לפחות ברמת המטא‪-‬תיאוריות כלומר‪ ),‬ההנחות‬ ‫שהן יסוד למדע עצמו(‪ .‬על אחת כמה וכמה שחשיבה‬ ‫בלתי מדעית תלויה בתיאוריות מכללא‪ ,‬אשר תקפותן‬ ‫זוכה אך לעיתים רחוקות לבחינה כלשהי‪.‬‬ ‫התקווה התמימה‪ ,‬כי תיאוריות מכללא תשתפרנה‬ ‫באורח אוטומטי בעזרת הניסיון‪ ,‬היא מוטעית מיסודה‪.‬‬ ‫תופעות פסיכולוגיות ‪ -‬כגון הנטייה לראות את יעדי‬ ‫הפעולה כתואמים את תוצאותיה בכל מקרה‪ ,‬וכן תופעות‬ ‫שבמציאות‪ ,‬כגון פרק הזמן הממושך החולף בין פעולה‬ ‫כלשהי לתוצאות הנובעות הימנה ‪ -‬מונעות לימוד מן‬

‫‪,,,‬‬ ‫‪811:‬‬

‫את התיאוריות האסטרטגיות בעזרת‬ ‫היזון חוזר על סמך תוצאות‪ .‬יתר על‬

‫ן‬

‫כן‪,‬‬

‫"‬ ‫ין‬

‫הניסיון ומאפשרות לתיאוריות מכללא להמשיך ולהשפיע‬ ‫עלינו גם אם אינן נכונות‪ ,‬וגם כאשר הן רחוקות מהתאמה‬ ‫ממשית למציאות‪.‬‬ ‫לא זו בלבד שתיאוריות מכללא הן בלתי נמנעות‬ ‫בשל סיבות פסיכולוגיות ותרבותיות ובשל עצם מהותן‬ ‫של השפה ושל החשיבה האנושית‪ ,‬הן אף ממלאות‬ ‫לעיתים תפקידים חיוביים ומספקות עיקרון‬ ‫מערכות"(‪)".‬‬ ‫משמעותי של אינסוף עובדות המציאות‬ ‫אך‬ ‫מגבירים‬ ‫עצם התועלת וההכרח שבתיאוריות מכללא‬ ‫את‬ ‫הסכנות הצפונות בתיאוריות מסוג זה שאינן נכונות‪ .‬נוסף‬

‫חשיבה‬

‫אסטרטגית‬

‫עוסקת‬

‫חיוניות תיאוריות מכללא על מנת לסנן‬ ‫הרב‪-‬גונית‬ ‫המציאות‬ ‫ורבת‬ ‫את‬ ‫להבינם‬ ‫ולטפל בהם‬ ‫הפרטים ולעבדה לדימויים שאפשר‬ ‫ כל זאת על אף שאין אפשרות ממשית שתיאוריה‬‫מכללא כלשהי תתאים לכל מגוון הבעיות ברחבי העולם‪.‬‬ ‫קהילת קובעי המדיניות בארצות‪-‬‬ ‫חלוקת העבודה בתוך‬ ‫הברית מסייעת בכך‪ ,‬אך אין די בעזרה זו‪ ,‬ולעיתים היא‬ ‫אף זורעת‪ .‬מצב זה נובע‪ ,‬בין השאר‪ ,‬משתי סיבות‪:‬‬

‫לסידור‬

‫על כך‪ ,‬בבחירת העובדות ובעיבודן נוטה כל‬ ‫ממדי‬ ‫מכללא מוטעית להגדיל מעצמה את‬ ‫הטעות‬ ‫ושאי‬ ‫אפשר‬ ‫בהסבירה את כל העובדות הנוגדות אותה‪,‬‬ ‫להתעלם מהן‪ ,‬במושגים הנובעים ממנה עצמה‪.‬‬

‫תיאוריה‬

‫אסטרטגיים נוטים‬ ‫חשינה ותכנון‬ ‫לתיאוריות מכללא מוטעות‪ .‬בהיותם משוללים מסורת‬ ‫ודיסציפלינה מדעית‪ ,‬נוטים הם שלא לפרש את‬

‫המשתתפים‬

‫בעיצוב‬

‫המדיניות‬

‫האסטרטגית‬

‫א‪ .‬לכל‬ ‫האמריקנית תרבות משותפת אחת‪ ,‬ולכן משותפים‬ ‫להם יסודות רבים של אותה תיאוריה מכללא‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אם גם למרכיבים שונים של קהילת קובעי המדיניות‬ ‫תיאוריות מכללא שונות‪ ,‬נקבעת השפעתו של כל‬ ‫מרכיב על המדיניות הלכה למעשה על‪-‬ידי עוצמתם‬ ‫היחסית של המרכיבים השונים ‪ -‬שאין בינה לבין‬

‫במיוחד‬

‫מידת ההתאמה של התיאוריה מכללא לצורכי הנושא‬ ‫כל מתאם חיובי וקשר סיבתי‪.‬‬

‫התיאוריות מכללא שעליהן הם מושתתים‪ ,‬פרט לאלה‬ ‫הניתנות לבדיקה על‪-‬ידי ניתוח מערכות ‪ -‬אשר גם הוא‬ ‫אינונהוג ברובהמדינות‪,‬ושעד לפניזמן מועטלא התאימו‬ ‫שיטותיו לנושאים אסטרטגיים ברמה גבוהה‪ .‬תוצאותיה‬ ‫של חשיבה אסטרטגית ‪ -‬גם כשהן מעצבות מדיניות‬

‫למדינה קטנה‪ ,‬הנמצאת ביחסי גומלין הדוקים עם מספר‬ ‫מצומצם יחסית של רב‪-‬פעילים בינלאומיים‪ ,‬אפשרות‬

‫הלכה למעשה ‪ -‬קשות לזיהוי ומתממשות‬ ‫קרובות רק בעתיד הרחוק ‪ -‬כך שאין אפשרות לשפר‬

‫לעיתים‬

‫ולהגיע‬

‫טובה יותר ללמוד את סביבתה הסגולית‬ ‫לתיאוריות מכללא תקפות יותר‪ ,‬אף כי‪ ,‬למעשה‪ ,‬לא תמיד‬ ‫כך פני הדם‪-‬ים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬לעומת יתרון אפשרי זה עלולה‬ ‫מדינה כזאת להיתקל בבעיות חמורות‪ ,‬כאשר יריב חדש‬ ‫וכלתי מוכר נכנס‬

‫למאבק‪ .‬רבה הסכנה כי‬

‫תיאוריות‬

‫נ‪4;4,‬י‪4_4‬נ‪4.%44‬‬ ‫יגל;‬

‫לנןךוגת‬ ‫‪99‬‬

‫ישראל‬

‫מכללא‪ ,‬שפותחו בזירה מסוימת ואושרו על‪-‬ידי ניסיון‬ ‫מצומצם בה‪ ,‬לא תתאמנה עוד ליריבים החדשים‪ ,‬ויחול‬ ‫פיגור ניכר בהתאמתן לצרכים ולנסיבות המשתנים‪ .‬הוא‬ ‫הדין כאשר מסיבות שונות משנה אחד היריבים במידה‬ ‫רבה את כללי הפעולה שלו‪ ,‬בצורה המפריכה תיאוריות‬ ‫מכללא שהיו נכונות בעבר‪.‬‬ ‫רב‪-‬פעיל‬ ‫להכיר‬ ‫עולמי‬ ‫את‬ ‫מכל מקום‪ ,‬כיוון שעל‬ ‫כל המערכה העולמית‪ ,‬עליו להגיע להבנה רבה מן המקובל‬ ‫עתה בתחומי מדעי‬ ‫הפוליטיקה המעשית‪.‬‬

‫הגורליות העומדות בפני ישראל עלול הנזק‪ ,‬הנגרם‬ ‫על‪-‬ידי כשלי חשיבה‪ ,‬להיות חמור במיוחד‪ .‬מאותה‬ ‫סיבה אסור לתלות את תיקונם של כשלי חשיבה‬ ‫בלימוד מתוך ניסיון בלבד‪ ,‬שכן המחיר עלול להיות‬ ‫יקר מדי‪ .‬יש להקדיש מראש מאמצים עליונים‬ ‫ב‪.‬‬

‫למניעת שגיאות הנובעות מכשלי חשיבה‪.‬‬ ‫למעשה נעשית ישראל לרב‪-‬פעיל עולמי‪ ,‬בעיקר במובן‬ ‫הסביל‪ ,‬בכך שמצבנו תלוי בפעולותיהם של גורמים‬

‫המדיניות‪ ,‬ולא כל שכן בתחומי‬

‫אחרים ברחבי העולם‪ .‬תלותו של המתרחש במזרח‬ ‫וברית‪-‬המועצות‬ ‫התיכון במדיניות ארצות‪-‬הברית‬

‫כארצות‪-‬הברית‪,‬‬

‫ותלות חלק חשוב מיכולת הפעולה החיצונית של‬ ‫ישראל ותשתיתה ביהדות התפוצות ‪ -‬אלה‬

‫לכן חמורה הבעיה במיוחד במדינה‬ ‫אשר כל העולם נכלל בתחום טיפולה והזקוקה ‪ -‬לפיכך‬ ‫‪ -‬לרמת שכלול כיחס לתיאוריות מכללא‪ ,‬העולה בהרכה‬

‫ממחישים היטב מצב זה‪ .‬לפיכך זקוקה ישראל‬ ‫לתיאוריות מכללא החובקות עולם‪ ,‬בלי שנוכל‬ ‫להרשות לעצמנו להקדיש ללימוד המצב ולניתוחו‬ ‫משאבים המתקרבים לאלה של רב‪-‬פעילים עולמיים‬ ‫מעצמות‪-‬העל ואחדות מהמדינות‬ ‫גדולים‪ ,‬כגון‬

‫על הדרוש ממדינות העוסקות במרה מצומצמת יותר‪.‬‬ ‫בעיית טיב התיאוריות מכללא‪ ,‬המשמשות יסוד לחשיבה‬ ‫ולהתנהגות האסטרטגית של ארצות‪-‬הברית‪ ,‬חשובה לכל‬ ‫המדינות הנמצאות ביחסי גומלין עם מעצמה זו‪ ,‬והתלויות‬ ‫בה ובמדיניות האסטרטגית שלה‪ .‬בשל התלות של מדינת‬ ‫ישראל באסטרטגיה של ארצות‪-‬הברית בנושאים השובים‪,‬‬ ‫חיוני לנו במיוחד להבין את כשלי החשיבה באסטרטגיה‬ ‫האמריקנית‪ ,‬כך שנוכל לחזות באורח יעיל יותר את הצפוי‬ ‫לנו ולתכנן את תוכניותינו בהתאם‪.‬‬ ‫עומדת בעינה גם השאלה המעניינת‪ ,‬מהם הכשלים‬ ‫בחשיבה האסטרטגית הישראלית‪ .‬שאלה זו חורגת‬ ‫בעיקרה מעבר לתחומו של מאמר זה‪ .‬עם זאת מוזמן‬ ‫המעוניין‬ ‫הקורא‬

‫ג‪.‬‬

‫הגדולות‪.‬‬ ‫מסיבות הכרוכות במאפייניה של מערכת קביעת‬ ‫המדיניות הישראלית עלולה ישראל להתקשות‬ ‫במיוחד בהתאמת תיאוריות מכללא‪ ,‬שהצליחו בעבר‪,‬‬ ‫לנסיבות חדשות ולתנאים ההולכים ומשתנים בקצב‬ ‫מזורז‪.‬‬

‫בטרם נסקור את כשלי החשיבה‪ ,‬המאפיינים את‬ ‫ובמיוחד בארצות‪-‬‬ ‫הדיון האסטרטגי במדינות המערב‪,‬‬

‫לבחון בעצמו את‬ ‫הסוגיה‪ .‬יש‪ ,‬לפחות‪,‬‬ ‫לשקול את מידת‬ ‫הזהות בין כשלי‬ ‫ה ח ש י ב ה‬ ‫ב א ס ט ר ט ג יה‬ ‫המערבית‪ ,‬שעליהם‬ ‫אעמוד במאמר זה‪,‬‬ ‫תחומים‬ ‫לבין‬ ‫דומים‬

‫בחשיבה‬

‫ה א סטר טג ית‬ ‫הישראלית‪ .‬אוסיף‬ ‫ואעיר‪ ,‬כי‬ ‫כשלי‬

‫בעיית‬ ‫החשיבה‬

‫ב מ ד י נ י ) ת‬ ‫הישראלית חמורה‬ ‫במיוחד‬

‫באורח‬

‫פוטנציאלי‬

‫מן‬

‫הסיבות כדלקמן‪:‬‬ ‫א‪.‬‬

‫בשל ההכרעות‬ ‫של"‪,‬ף דליחת ףוועלה‬

‫על‪'-‬ד'‬

‫הטבח ף‪3‬מה' במלחמת ם(' הכיפ(ף'ם‪ .‬טףחיחח ההמחטה נדייג לח התפוגגה‬

‫הם‪-‬ית‪,‬‬ ‫מן הראוי לעמוד בקצרה על האפשרויות לצמצם‬ ‫ולהתגמר‬ ‫כשלי חשיבה כאלה‬ ‫עליהם‪ .‬תנאי עיקרי הוא‬ ‫פיתוח‬ ‫המדעית‬ ‫המתודולוגיה‬ ‫ובניתוח‬ ‫בתכנון‬

‫מבט הרחוקה מחיי היום‪-‬יום‪.‬‬ ‫חשוב גם לנסות לגוון‬ ‫ולהרחיב את בסיסן של התיאוריות מכללא‪ ,‬שעליהן‬ ‫מושתת ניתוח אסטרטגי‪ ,‬על‪-‬ידי מאמץ להביא‬ ‫בחשבון גישות ושיקולים אסטרטגיים ממדינות‬

‫מתודולוגיה מדעית‪ ,‬התורמת לפיתוח חשיבה‪ ,‬ניתוח‬ ‫ותכנון אסטרטגייס צריכה לכלול דפוסים המבטיחים‬ ‫יחס מודע מ‪-‬ור‬ ‫לגבי התיאוריות מכללא ואפשרות לבחון‬ ‫את התיאוריות הללו בעזרת מבחני תקפות שיטתיים‪.‬‬

‫ומתרבויות אחרות‪.‬‬ ‫להסבר‪-‬תיאור תדמיתם‬ ‫שיטות משוכללות יותר‬ ‫רב‪-‬פעילים‬ ‫בינלאומיים כוללות‪,‬‬ ‫וחיזוי התנהגותם של‬

‫אסטרטגיים‬

‫ושילובם במדעי‬

‫המדיניות‬

‫המתפתחים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫למשל‪:‬‬ ‫א‪ .‬יחידות תדמית טוטליות‪ ,‬הפועלות וחיות() במשך‬ ‫זמן רב תוך חיקוי מלא ככל האפשר של כל‬ ‫תחומי החיים ‪ -‬תרבות‪ ,‬מידע‪ ,‬סגנון וכדומה‬

‫לשם כך ניתן להיעזר‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בשיטות דלקמן‪:‬‬ ‫‪ .1‬מעקב שיטתי אחר תחזיות והמלצות אסטרטגיות‪,‬‬ ‫תוך‬

‫השוואת‬

‫תוצאות‬

‫שנצפו‬

‫ותוכננו‬

‫מראש‬ ‫קשיים‬

‫ של היריבים‬‫ב‪ .‬ניצול אנשים הדבקים בתרבויות אחרות לשם‬ ‫העיקריים‪.‬‬

‫להתרחשויות שאירעו למעשה‪.‬‬ ‫מתודולוגיים ניכרים‪ ,‬העומדים בפני דרך זו‪ ,‬מהווה‬ ‫ההשוואה בין היעד הצפוי‪ ,‬מחד גימא‪ ,‬לתוצאות‬ ‫המושגות‪ ,‬מאידך גיסא‪ ,‬דרך חשובה לשיפור הניתוח‬ ‫והתכנון האסטרטגיים על‪-‬ידי הספק מה של היזון‬ ‫חוזר איכותי לפחות‪.‬‬ ‫למרות‬

‫‪.2‬‬

‫ריבוי גישות בניתוח ובתכנון אסטרטגיים על מנת‬ ‫להבטיח לפחות גיוון מה בתיאוריות מכללא ובכך‬ ‫להפחית את הסתברות התרחשותן של שגיאות‬ ‫חמורות‪ ,‬העלולות לנבוע מתיאוריה מכללא מסוימת‬ ‫כלשהי‪ .‬ריבוי גישות זה אין משמעו רק ריבוי של‬ ‫יחידות ניתוח ותכנון אסטרטגיים‪ ,‬אלא גם שאיפה‬ ‫לגיוון הגישות על‪-‬ידי הזדקקות ליחידות כוללניות‬ ‫של ניתוח אסטרטגי‪ ,‬הבוחנות את התופעות מנקודת‬

‫י*לי‬

‫הבנתן‪.‬‬ ‫ג‪ .‬עיבוד תקנוני התנהגות מפורשים ביחס ליריבים‬ ‫וניסוחם מחדש תוך היזון חוזר מתמיד בין‬ ‫התחזיות הנובעות‬ ‫המתרחש במציאות‪.‬‬ ‫בחינת ניתוחים אסטרטגיים‬

‫מתקנוני‬

‫‪.4‬‬

‫ההתנהגות לבין‬

‫על‪-‬ידי‬ ‫עימותם עם‬ ‫אירועים שונים ‪-‬‬ ‫סינתטיים‪,‬‬ ‫היסטוריים‪,‬‬ ‫היפותטיים‪-‬ריאליים והיפותטיים נוגדי‪-‬עובדות‪.‬‬ ‫על‬ ‫אירועי מבחן כאלה לזרוע אור על הנחות מכללא‬ ‫האסטרטגיים‬

‫שביסודם של הניתוח ושל התכנון‬ ‫ולהביאן לרמת המודע‪ .‬כך יכולים אירועים כאלה‬ ‫לאפשר בחינה מחדש מודעת של התיאוריות מכללא‬ ‫בעזרת כל הידע המצוי‪.‬‬ ‫עד כאן אחדות מן השיטות לצמצום השפעתן‬ ‫המסוכנת של תיאוריות מכללא בלתי בדוקות על הדיון‬ ‫האסטרטגי‪ .‬גם שימוש מלא בשיטות מעין אלה אינו‬ ‫מסלק במלואן את הסכנות בתיאוריות מכללא‪ .‬הואיל‬ ‫וכיום גם המדינות המצטיינות במתודות מפותחות יחסית‬ ‫אסטרטגיים ממעיטות עדיין‬ ‫של ניתוח ושל תכנון‬ ‫להשתמש בשיטות מעין אלה ‪ -‬רבה וחמורה הסכנה‬ ‫הטמונה בכשלי חשיבה בתחום האסטרטגי‪ ,‬כאשר רוב‬ ‫כשלי החשיבה נובעים מתיאוריות מכללא לקויות‪.‬‬ ‫הרשימה דלהלן של כשלי חשיבה בדיון אסטרטגי‬ ‫בעולס המערבי מבוססת על סקר התרשמותי של ספרות‬ ‫אסטרטגית‪ ,‬שפורסמה בעיקר בארצות‪-‬הברית ובאנגליה‪,‬‬ ‫ועל בדיקה התרשמותית של הכרזות רשמיות של מדיניות‬ ‫ביטחון על‪-‬ידי אותן מדינות‪ .‬לא כל כשלי‬ ‫מופיעים בכל פרסום והכרזה‪ ,‬וישנם מחקרים רבים‬

‫החשיבה‬

‫מחקרים‪,‬‬

‫המתגברים על כשלי חשיבה רבים‪ .‬אך רק‬ ‫ניתוחים והכרזות מועטים חופשיים ממרבית כשלי‬ ‫החשיבה‪ .‬אחרים מצטיינים בטיב טיפולם בנושא זה או‬ ‫אחר‪ ,‬אך עובדה זו מגבירה לעיתים את הנטייה ליפול‬ ‫קורבן לכשלי חשיבה אחרים‪ ,‬אולי מכיוון שההתרכזות‬

‫ש‬

‫נ‪%1‬ש=שנ‪14‬ע‬

‫יובל למדינה ישע‬ ‫מכחד‬

‫העיקריים של הדיון האסטרטגי‪.‬‬ ‫בדומה לכשלי חשיבה אחרים‬ ‫מעוגן כשל חשיבה זה עמוק‬ ‫בדפוסים‬ ‫בסיסיים של המוח‬ ‫האנושי‪ ,‬דהיינו בנטייה הבלתי‬ ‫נמנעת להסתמך על סדירות העבר‬ ‫לשם הבנת ההווה וחיזוי העתיד‪.‬‬ ‫אומנם נכון שמבחינה מסוימת‬ ‫דומים‬

‫סחדחתושחיף‬ ‫בעז‪,‬‬ ‫בננסת‪ .‬ח' הברר‪,‬‬ ‫שרההוד'עיןהישףחר'‬ ‫רחבתחתהתפנית‬

‫מרבית‬

‫לאירועים אשר‬ ‫הרחוק יותר‪ ,‬אך‬

‫אירועי‬

‫העבר‬

‫אירעו‬

‫בעבר‬

‫למרות זאת‬ ‫מלאה ההיסטוריה וגדושה חוסר‬ ‫סדרתיות ואינה מהווה בשום פנים‬

‫לשלוםנחשבתחף‬ ‫היח לנישלןחמוף‬ ‫בפיתוח רעיונות מבריקים אחדים מסיחה את הדעת‬ ‫מבדיקת התיאוריות מכללא שעליהן מתבססהניתוח‪.‬‬ ‫בתחומים כמוהניתוח והתכנוןהאסטרטגייםאפשר‬ ‫תמיד לשער‪ ,‬כי חומר מסווג עדיף בטיבו על החומר‬ ‫המופיעבספרותהפתוחהומתגבר על כשלי השיבה‪ .‬אך‬ ‫נדמה לי שזוהיהשערת שווא‪.‬בארצות‪-‬הברית‪,‬לפחות‪,‬‬ ‫ניתוח אסטרטגי בסיסי מגיע במהירות רבה לספרות‬ ‫הפתוחה‪ ,‬אף כי לא תמידלתפוצהברבים‪ .‬כיוון שכשלי‬ ‫החשיבהשבהם נדון כאן עוסקיםבנושאי יסודוברעיונות‬ ‫בסיסיים‪ ,‬ואינם כרוכים בנתונים שלהערכות מודיעין‪,‬‬ ‫בפעולותיהן של מערכות נשק ובתכנון מבצעי מפורט‪,‬‬ ‫אין יסוד להניח‪ ,‬כיהספרותהמסווגת‪,‬העוסקתבניתוח‬ ‫האסטרטגי בארצות המערב‪ ,‬עולה בטיבה בהרבה על‬ ‫הספרותהפתוחה בכלהנוגעלהימנעותמכשליהחשיבה‬ ‫העיקריים‪.‬‬ ‫רבים מכשלי החשיבה‪ ,‬כפי שיוצגו להלן‪ ,‬חופפים‬ ‫חלקית זה את זה‪,‬ולמטרותאחרות עשוי מיוןשונהלהיות‬ ‫עדיף‪.‬‬ ‫אולםלמטרותינוהמוגבלותבמאמר זה לאהפרטים‬ ‫הסהעיקר‪.‬ענייננובדמותהכללית שלכשליחשיבה בדיון‬ ‫האסטרטגיהמערבי‪ ,‬ובמיוחד אלה אשר להםמשמעות‬ ‫לישראל‪ ,‬שכןמסבירים הםחלקית‪,‬במישרין אובעקיפין‪,‬‬ ‫אתהמדיניותהאסטרטגית שלמדינותהמערב בכלהנוגע‬ ‫למזרח התיכון‪.‬‬

‫כשל חשיבה מס' ‪:1‬היה""שחה‬ ‫שנו"'"שחההיה"'"‬ ‫הבגת ההווה במונחי העבר וחיזוי העתיד במונחי ההווה‬ ‫והעבר ‪ -‬אלה מהווים יחד אחד מכשלי החשיבה‬

‫ואופן קו התפתחות ישיר בממד‬ ‫הזמן‪ ,‬אלא אם נביט עליה מתוך‬ ‫פרספקטיבה של תקופות זמן מעין‬ ‫גיאולוגיות‪ ,‬שאין לה משמעות לגבי הניתוח האסטרטגי‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬מבט זהיר על ההיסטוריה משמש כשלעצמו‬ ‫הפרכה לכשל החשיבה‪ ,‬שלפיו העתיד לקרות ידמה בדרך‬ ‫שאירע בעסין‪ .‬והרי אי‪-‬המשכויות‬ ‫כלל לקורה בהווה ולמה‬ ‫המהוות אחדים מן האתגרים האסטרטגיים העיקריים‪.‬‬ ‫הן‬ ‫לפיכך‪ ,‬כאשר מצווים אנו לטפל באפשרויות עתידיות‬

‫הרות שואה בכוח‪ ,‬שומה עלינו לשפר את יכולת הדיון‬ ‫ולהגיע לכושר לתאר התפתחויות חסרות תקדים כדי‬ ‫להטביע חותם על מסגרות ההתייחסות שלנו‪ .‬כשל חשיבה‬ ‫זה מלווה במחקרים אסטרטגיים רבים בכשל חשיבה‬

‫הפוך‪ ,‬דהיינו ההנחה שהעתיד הקרוב יהיה שונה במידה‬ ‫ניכרת מן ההווה‪ .‬כשל זה נפוץ עוד יותר באותן אסכולות‬ ‫הבינלאומיים‪ ,‬הצופות לתמורה‬ ‫של חקר היחסים‬ ‫פתאומית בהתנהגות האנושית והחברתית‪ ,‬שבעקבותיה‬ ‫יבואו שלום ואחוות עמים בעתיד הנראה לעין‪ .‬באורח‬ ‫פרדוקסלי נוטים שני כשלי החשיבה האלה להופיע‬ ‫לעיתים יחדיו במחקר אחד‪ ,‬והתוצאה ‪ -‬שמגיעים‬ ‫לדימויי עתיד החוזים שינויים‬

‫פתאומיים‪ ,‬אשר מהווים‬

‫המשך או ביטוי של מושגים שהתפתחו בעבר‪.‬‬ ‫ידוע לשמצה הדימוי של המטה הצבאי המתכונן‬ ‫למלחמה הקודמת‪ .‬הנטייה לבסס דימוי זה עצמו על מה‬ ‫שאירע בצבאות אחדים לאחר מלחמת העולם הראשונה‬ ‫היא‪ ,‬כשלעצמה‪ ,‬המחשה של ההתייחסות לקורה עכשיו‬ ‫ולעתיד לקרות במושגים של מה שאירע בעבר‪ .‬ייתכן כי‬ ‫התופעה אכן קיימת‪ ,‬אך אז יש לאבחנה על‪-‬ידי מחקר‬ ‫ישיר או לבססה על תיאוריה איתנה של הארגון ולא על‬ ‫הבאת אסמכתאות מן ההיסטוריה‪.‬‬

‫חשיבה זה‬

‫פחות מוכר ביטויו הנפוץ של כשל‬ ‫בניתוחים אסטרטגיים מודרניים‪ .‬הייתה תקופה שבה‬ ‫טענו חוגים אסטרטגיים רבים‪ ,‬כי הס מכוונים לעתיד‬

‫יותר מאשר אנשי צבא‪ ,‬במיוחד שהם עוסקים במאפיינים‬ ‫המיוחדים של התנגשות גרעינית‪ ,‬השונים באורח איכותי‬ ‫ממלחמה מקובלת‪ .‬עצם המושג מלחמה" בלתי מקובלת"‬ ‫סימל נטיות אחדות בניתוחים אסטרטגיים לטפל בעתיד‬ ‫במושגים השונים מן העבר‪ ,‬לפחות בחלקם‪ .‬אולם בשנים‬ ‫האחרונות הפך עצם הרעיון של מלחמה בלתי מקובלת‬ ‫למקובל‪ ,‬ודיונים אסטרטגיים רבים והולכים נוטים לכשל‬ ‫חשיבה מספר ‪ .1‬הנטייה לחזות אפשרויות אסטרטגיות‬ ‫עתידיות במושגי העם‪-‬‬ ‫ממחישה כשל חשיבה זה בפעולתו‪.‬‬ ‫קוריאה" שנייה"‪ ,‬וייטנאם" אחרת"‪ ,‬מינכן" נוספת"‪,‬‬ ‫משבר" ברלין נוסח חדש"‪ ,‬משבר" קובה נוסף"‪ ,‬משבר"‬ ‫סואץ שלישי" ‪ -‬אלה הם מן המושגים המרכזיים‬ ‫המופיעים בניתוחים אסטרטגיים ‪ -‬בין במפורש ובין‬

‫רב‪-‬פעיל‬ ‫להבחיןבין‬ ‫פעילאו‬ ‫הצפויהשל‬ ‫ההתנהגות‬ ‫גיסא‪,‬‬ ‫מדמים‪,‬‬ ‫שהם‬ ‫והתנהגות‬ ‫מחד‬ ‫שאותוהם‬ ‫כלשהו‬ ‫רב‪-‬פעיל‪,‬‬ ‫גיסא‪.‬‬ ‫מאידך‬ ‫כעדיפה‬ ‫רואים‬ ‫פעילאו‬ ‫לאותו‬

‫י " ן‬ ‫‪~%‬‬ ‫לע‪.‬‬

‫מכללא‪ .‬לא פחות בולטת דלותה של הספרות האסטרטגית‬ ‫ביוצאים) מן הכלל אחדים( בדיון במה שמכונה בפי‬ ‫אפשרויות" נוגדות מקובלות"‪ ,‬כגון מדינות" מטורפות"‬ ‫ דלות הנובעת‪ ,‬בחלקה לפחות‪ ,‬מכשל חשיבה מספר ‪.1‬‬‫איני רוצה להמים בטיעוניי‪ .‬כפי שהזכרתי‪ ,‬שינוי‬ ‫מוכר על‪-‬ידי מחקרים אסטרטגיים‪ .‬אולם שינוי נתפס‬ ‫לעיתים קרובות כשולי באופיו‪ ,‬ולפיכך כדבר שאפשר‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫ביסודו של דבר לטפל בו‬ ‫הנחיות המתבססות על‬ ‫שינוי‬ ‫לשינוי‬ ‫מצפים‬ ‫מהיר‪,‬‬ ‫זה‬ ‫נראה‬ ‫העבר‪ .‬אפילו כאשר‬ ‫כמתחולל לפי קווים הנחשבים ל"נורמליים" לאור ניסיון‬ ‫העבר‪ .‬זוהי הנחה מוטעית בחלקה‪ ,‬במיוחד ביחס‬ ‫אסטרטגיים‪ ,‬הנהפכים לעיתים לנושאים‬ ‫לנושאים‬

‫רדיאן‬

‫רבות"‪",‬‬ ‫לפנינו‬ ‫משחקים‬ ‫אסטרטגייםמשבר'‬ ‫השליש"‬ ‫להפתיעשל‬ ‫חשובים דווקא בשל העובדה שאין הם דומים לדימויי במספררב‬ ‫סוחף‬ ‫מרחיקת‬ ‫מודעים‬ ‫העבר‪ ,‬ולכן לא נחזו מראש‪ .‬במיוחד בתקופה של שינוי‬ ‫אינם‬ ‫להבחנה הלכת‬ ‫המשתתפיםאף‬ ‫המשתתפים‬ ‫מתבקשים‬ ‫מהיר במערכת הבינלאומית‪ ,‬המלווה שינוי מרחיק לכת בין‬ ‫שתי‬ ‫כאשר‬ ‫אלה‪.‬גס‬ ‫עמדות‬ ‫מציאותית‬ ‫המדמה‬ ‫בצורה‬ ‫בידע המדעי‪ ,‬עלולות השלכותיו של כשל חשיבה מסוגבמפורש‬ ‫התנהגות‬ ‫להתנהג‬ ‫המביאה‬ ‫מועדפות‬ ‫לתוצאות‬ ‫בצורה‬ ‫להתנהג‬ ‫מספר ‪ 1‬להטעות במידה חמורה בכל הנוגע לניתוח צפויהאו‬ ‫תפעולית‬ ‫להנחיות‬ ‫היש‬ ‫קיים‬‫ולתכנון אסטרטגיים‪.‬‬ ‫משמעות‬ ‫אלה‬ ‫ספקרב‪,‬‬ ‫למשתתפים‪.‬‬ ‫רבה‬ ‫רבים‬ ‫אסטרטגיים‬ ‫חיקוי‬ ‫משחקי‬ ‫תוצאותיהםשל‬ ‫‪8‬‬ ‫המשתתפים‬ ‫נתקלים‬ ‫הקושי‬ ‫השל השיבה מס' ‪.2‬ףנוי="שחה מצביעים‬ ‫בו‬ ‫בבירורעל‬ ‫ש~שנ~שנ~שנ‬ ‫ל"יהיה"‪,‬‬ ‫צריך""‬ ‫משחקים‬ ‫בהבחנהבין‬ ‫וחשיבותםשל‬ ‫עשף""שמהיהיה""‬ ‫לתדירותו‬ ‫מוסיפה‬ ‫ניתוח‬ ‫ככלי‬ ‫אסטרטגיים‬ ‫וגל למדינת ישראל‬ ‫אסטרטגיאף‬ ‫אשליות‬ ‫שקיימות‬ ‫פירוש‬ ‫חשיבהזה‪.‬אין‬ ‫הדבר‬ ‫כשל‬ ‫של‬ ‫אפשרויות‬ ‫עסייה‬ ‫התנהגות‬ ‫עקרונות‬ ‫השפעתםשל מוסרעל‬ ‫בדבר‬ ‫המציאות רבות‬ ‫העתידואת‬ ‫לראיתאת‬ ‫ד)כ‪3‬‬ ‫האסטרטגיה‬ ‫מנתחי‬ ‫בינלאומית‬ ‫היא‬ ‫תהיינה‬ ‫חפציםכי‬ ‫שהיינו‬ ‫בעתיד‬ ‫במערבאף)‬ ‫בקרבקהל‬ ‫כמתקרבותאלמה‬ ‫אשליות‬ ‫באורח כי‬ ‫אנושית‬ ‫הנרחבת‬ ‫בקבוצה‬ ‫במערב‬ ‫מאוד‬ ‫נפוצות‬ ‫כאלה‬ ‫ונפוצה‪,‬אףכילא‬ ‫מוכרת‬ ‫אחרת‪,‬‬ ‫תופעה‬ ‫בעיניהם‬ ‫נאמר ‪-‬‬ ‫המוסמכים‬ ‫אנשים‬ ‫יתרחשו ‪-‬כפי‬ ‫לשפוט‬ ‫שלהם‬ ‫ניתוח יותרשל‬ ‫שכבר‬ ‫אוניברסלי‪.‬כאן‬ ‫להביא‬ ‫אסטרטגיים‬ ‫הנחה בעניינים‬ ‫לעיתים‬ ‫הנוטים‬ ‫אסטרטגיים‪,‬‬ ‫וחשיבה‬ ‫ובינלאומיים(‪.‬ישגם‬ ‫לתוך‬ ‫לקפוץ‬ ‫שהואגםרצוי‬ ‫המגשים‬ ‫שהעתיד‬ ‫דהיינו‬ ‫החשיבה‬ ‫האפקט עצמו‪,‬‬ ‫הקרוב בחשבוןאת‬ ‫כשל מספר‪,1‬‬ ‫הנוגדתאת‬ ‫ומהעם‪-‬‬ ‫ביחס‬ ‫החשיבה‬ ‫מבחינה‬ ‫יהיה‬ ‫הנוכחי‪:‬הן‬ ‫מסוימת‪,‬שלכשל‬ ‫הקרוב‪.‬‬ ‫מההווה‬ ‫מאוד‬ ‫שונה‬ ‫לעיתים‬ ‫תצפיות‬ ‫משפיעות‬ ‫לאחרים‬ ‫ביחס‬ ‫בפעולההיאאי לפעיל‬ ‫מעניינת‬ ‫עצמווהן‬ ‫חשיבהזה‬ ‫לכשל‬ ‫המחשה‬ ‫גומליןבין‬ ‫ביחסי‬ ‫דנים‬ ‫אסטרטגיים במידה‬ ‫במשחקידימוי‬ ‫המשתתפים‬ ‫כאשר‬ ‫ההתנהגות‪.‬‬ ‫רבהעל‬ ‫יכולתםשל‬

‫הבריות‪ ,‬הרי השפעתן של תחזיות הדדיות על ההתנהגות‬ ‫מוכחת יפה על‪-‬ידי‬ ‫מחקרים אמפיריים‪ .‬גם כאשר מדובר‬ ‫ביחסים בינלאומיים החלים באמצעות יחסים ישירים‬ ‫בני‪-‬אדם‪ ,‬יש לצפות כי לתחזיות‬ ‫או עקיפים בין‬

‫מקובלת ביחס לנושאים‬

‫אסטרטגיות תהא השפעה רבה על ההתנהגות‪ .‬לפיכך כשל‬ ‫החשיבה‪ ,‬שלפיו רצוי יהיה המצוי‪ ,‬עשוי לעיתים להשפיע‬

‫פחות קיצוניים‪ ,‬נכונות‬ ‫אידיאולוגיה או למען תפיסה‬ ‫לקורבנות רבים למען‬ ‫קיצונית של ייעוד" ושליחות לאומית"‪.‬‬

‫אחדים‪ ,‬עדיין יש בארצות המערב נטייה לייחס לו‬ ‫מאפיינים הנתפסים כרצויים ביחס לממדים אחרים‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬לאחר שניתוח‬ ‫תועלת‪-‬עלות הפך לטכניקה‬ ‫אסטרטגיים אחדים בארצות‪-‬‬

‫הברית‪ ,‬התגברה מאוד‬ ‫הנטייה להסביר ולחזות‬ ‫היריבים‬

‫את התנהגות‬ ‫צריכים‬ ‫כאילו‬ ‫הם‬ ‫ולכן למעשה יעשו כן ‪-‬‬ ‫‪-‬‬

‫להביא בחשבון ניתוחי‬ ‫ע‪-‬‬ ‫ת ‪ 1‬ע ל ת‬ ‫ל‪ 1‬ת‬ ‫בהחלטותיהם‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫במיוחד קשה‬ ‫בגלל כשל חשיבה זה ‪-‬‬

‫לחזות את התנהגותה‬ ‫מדינה‪,‬‬ ‫כשיש‬ ‫של‬ ‫התנהגות‬ ‫באותה‬ ‫יסודות ברורים של ניגוד‬ ‫לאינטרסים‬

‫ארוכי‬

‫הטווח של אותה מדינה‪,‬‬ ‫כגון ‪ -‬במקרה קיצוני‬ ‫ נטייה ל"איבוד לדעת‬‫לאומי"‪ ,‬או‪ ,‬במקרים‬

‫שכ"ל' הנה רבדנה הה'דה‬ ‫בעורם חשף סיפקה מיגון כנגד‬ ‫היזקפה נימית לנפל תושביה‪.‬‬

‫שבדה ח כמדה במבחן מוצלח‬ ‫בהתקפות הטה"ה מהידחק‬

‫באורח חיובי על המציאות ולקרב את המצוי אל הרצוי‪.‬‬ ‫יחד עם זאת הסכנה שבכשל החשיבה הנוכחי חמורה‬ ‫מאוד‪ .‬במיוחד מוביל כשל חשיבה זה להתעלמות מן‬ ‫האפשרות של התנהגות מסוכנת ובלתי רצויה ביותר‪ ,‬שכן‬ ‫הכשל גורם להעלאת ההסתברות‬ ‫הסובייקטיבית של‬ ‫אותם אירועים הנראים כרצויים יותר‪ .‬חשיבותן של‬

‫כשל חשיבה מס' ‪:3‬התנגשות‬ ‫היםמסוגננת‬

‫מלחמותימי‬ ‫ייסכת‬ ‫הביניים‬ ‫הסתברויות סובייקטיביות כטכניקה של ניתוח אסטרטגי‪ ,‬הקוראעל‬ ‫לרעתעדכמה‬ ‫חדשנים‬ ‫המאבקקבת‪.‬‬ ‫וחשוב מזאת ‪ -‬כדרך חשיבה אנושית ‪ -‬אף מגבירה היהסגנון‬ ‫יחפשאחר‬ ‫לשווא‬ ‫שיחרגו‬ ‫הלחימה‬ ‫לטקס‬ ‫מעבר‬ ‫באותהעת‬ ‫המקובלשל‬ ‫את הסכנות הצפונות בכשל חשיבה זה‪.‬‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫וישיגו‬ ‫ניצחון‬ ‫כשל חשיבה מספר ‪ 2‬אינו נתפס באורח שווה ביחס‬ ‫חדש‪.‬‬ ‫לוחמה‬ ‫דפוס‬ ‫מוחץ המצאת‬ ‫האירועים‬ ‫בהווהבעין‬ ‫קפדנית‬ ‫הבוחןאת‬ ‫לכל ממדי התחזיות‪ .‬למשל‪ ,‬אם מתייחסים אל ברית‪ -‬ואולםכל‬ ‫יבחיןכיגםכיום‬ ‫המועצות כאל מעצמת‪-‬על תוקפנית מאוד‪ ,‬תהא נטייה‬ ‫שהדבר‬ ‫ואובייקטיבית‪,‬כלמה‬ ‫קשה‪,‬‬ ‫הינם‬ ‫לכלול תוקפנות בין ההתנהגויות הצפויות‪ .‬דבר זה עשוי דפוסי‬ ‫מסוגננים‬ ‫וקבועים‪.‬‬ ‫המאבק‬ ‫חייבים‬ ‫המסוגננים‬ ‫דפוסי‬ ‫אינם‬ ‫להיות בבחינת מס שפתיים יותר מאשר מאפיין תפעולי‬ ‫המאבק‬ ‫בהכרח‬ ‫של תחזיות‪ ,‬כפי המומחש על‪-‬ידי‬ ‫להיות‬ ‫לכללי‬ ‫תואמים‬ ‫לעיתים‬ ‫נוטים‬ ‫המוסר‬ ‫המקובל‪.‬‬ ‫מיעוט התחזיות הנכונות‬ ‫נדירות‬ ‫של האסטרטגיות הסובייטיות ביחס למצרים ‪ -‬גם בין לשכוחאולי)בשל‬ ‫ברמה‬ ‫התופעה( כיגם‬ ‫המנתחים האסטרטגיים המחמירים ביותר ביחס לברית‪-‬‬ ‫האסטרטגיתניתן‬ ‫מדפוסי‬ ‫המקובלים‪,‬‬ ‫לסטות‬ ‫המאבק‬ ‫שיטתית‬ ‫במנהיגים‪,‬‬ ‫אנונימי‬ ‫שיגור‬ ‫התנקשות‬ ‫כגון‪:‬‬ ‫של‬ ‫המועצות בארצות המערב‪.‬‬ ‫גרעיני‪,‬‬ ‫ומים‪,‬‬ ‫בבני‬ ‫שימוש‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬גם כאשר מצפים שיריב מסוים יתנהג נשק‬ ‫הרעלתמזון‬ ‫נרחב‬ ‫ערובה‬ ‫וכיוצא‬ ‫מדיניות‬ ‫בצורה תוקפנית ובצורות בלתי רצויות אחרות בממדים למטרות‬ ‫דוגמאות‬ ‫באלה‪.‬אלההןאך‬

‫החינת'פחדה הפתיעה חת‬ ‫המד'נחים וחת כר גורמי‬ ‫מערבת הביטחון‬

‫ההסתברות של מימושה בפועל‪ .‬אולם התעלמות ממנה‬ ‫מסוכנת עוד יותר‪ .‬במיוחד אמורים הדברים במעצמות‬

‫מעטות מני רבות של דפוסי מאבק אפשריים‪ ,‬החורגים‬ ‫מעבר לדפוסים מקובלים ומעבר למוסר מאבק מקובל‬ ‫והזוכים‪ ,‬על כן‪ ,‬לגינוי ולהזנחה‪ .‬עם התפתחות‬ ‫נוגדי‪-‬‬ ‫הטכנולוגיה יילכו וירבו האפשרויות לדרכי מאבק‬ ‫מקובלות‪ .‬בדרך כלל ‪ -‬ויש לברך על כך מבחינת הסדר‬ ‫נוגדי‪-‬סגנון‬ ‫הבינלאומי ‪ -‬אין נזקקים לדפוסי מאבק‬ ‫המציאות‬ ‫אם לא‬ ‫מקובל‪ .‬אולם תהא זו התעלמות מן‬

‫המשמעות המסוכנת של כשל חשיכה מספר ‪ .3‬כשל‬ ‫חשיבה זה נפוץ יותר בין חובבנים ופחות בין אנשי מקצוע‬

‫תובא בחשבון האפשרות שמישהו אחר עלול להשתמש‬ ‫נוגדי‪-‬סגנון‬ ‫בדפוסי מאבק‬ ‫מקובל‪ ,‬אם לא ייעשו הכנות‬

‫העוסקים בניתוח אסטרטגי‪ .‬דוגמא ממשית לבעיה זו‬ ‫בארצות‪-‬הברית‬ ‫היא הצורך להתייחס לסוגיית המלחמה‬

‫לקראתה‪.‬‬ ‫אינו‬ ‫החשיבה‬ ‫בכך‬ ‫כשל‬ ‫מהסטיות האפשריות מדפוסי המאבק‬

‫שמתייחסים‬

‫לחלק‬ ‫המקובלים כאל‬ ‫התנהגות בלתי אנושית הראויה לגנאי‪ .‬כשל החשיבה טמון‬ ‫בהנחה ‪ -‬הקשורה במישרין לכשלי החשיבה מספר ‪1‬‬ ‫ומספר ‪ ,2‬והמבוססת על הבנה מוטעית של ההיסטוריה‬ ‫ כי העובדה‪ ,‬שדפוסי התנהגות נוגדי‪-‬סגנון‬‫מקובל הם‬ ‫להפעילם‪ ,‬מבטיחה‬ ‫וממעטים‬ ‫בדרך כלל מגונים‬ ‫שהתנהגות כזאת לא תיתכן במציאות זו או אחרת‪ .‬בכך‬ ‫שאנו מתעלמים מלכתחילה‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬מאפשרות‬ ‫התרחשותן של תופעות אלה במישור האסטרטגי‪ ,‬עלולים‬ ‫רב‪-‬פעיל נוגדי‪-‬‬ ‫אנו לעמוד חסרי אונים כאשר פעיל או‬ ‫מקובלות‪ ,‬כגון מדינה" מטורפת" או גאון אסטרטגי‪,‬‬ ‫יפתיעונו בנוקטם דפוס התנהגות בלתי מקובל‪.‬‬ ‫אומנם נכון הוא‪ ,‬כי בדיון בהתנהגות בלתי מקובלת‬ ‫טמונה סכנה בכך שעצם הסבת תשומת הלב לכדאיות‬ ‫התרחשותה של התנהגות כזו תורמת להעלאת מידת‬

‫עולמיות או במדינות אשר יריבותיהן הן מדינות וקבוצות‬ ‫העלולות להשתמש בדפוסי מאבק חדשניים‪ .‬להתייחס‬ ‫אל שאינו נעים לחשיבה כאל בלתי ראוי לחשיבה ‪ -‬זוהי‬

‫הביוכימית לא כאל דבר רצוי‪ ,‬אלא כדבר שיש להביאו‬ ‫בחשבון כאפשרי‪ ,‬ולכן חובה להתכנון כראוי לקראתו‪.‬‬ ‫בארצות המערב לא זו בלבד שמתעלמים מהאפשרות‬ ‫שיריבים יתנהגו בניגוד לסגנון המקובל‪ ,‬אלא גם אין דנים‬ ‫בכדאיות ליזום מדי פעם פעולה הנוגדת סגנונות מקובלים‬ ‫ כמובן במסגרת מערכת ערכי המוסר הבסיסיים‪ .‬דבקות‬‫במוסכמות מהווה איפוא גורם המפריע לחדשנות‪ .‬זו‬ ‫אומנם מונעת מחד גיסא תופעות שליליות רבות‪ ,‬אך‬ ‫מאידך גיסא היא מונעת חידושים רצויים מאוד ‪ -‬למשל‪,‬‬ ‫אפשרויות לפירוז נשק ולצמצום נשק‪ ,‬החורגות מסגנונות‬ ‫הדיונים המקובלים באותם נושאים‪ .‬המצב המסוכן ביותר‬ ‫נוגדי‪-‬סגנון‬ ‫הוא זה שבו יריב עשוי לאחוז בדפוסי מאבק‬ ‫מקובל‪ ,‬בו בזמן שהרב‪-‬פעיל עצמו כבול בקשיחות סגנונית‪.‬‬ ‫כאשר ישלב אותו יריב יכולת פעולה חיצונית ממשית עם‬ ‫נטייה לחידוש בסגנונות המאבק‪ ,‬תוחמר הסכנה‬ ‫שבעתיים‪ .‬נראה כי הדיון‬ ‫בעיקרו מסכנות כאלה‬

‫האסטרטגי המערבי מתעלם‬

‫‪h~d‬‬

‫‪6‬‬ ‫י‪9‬‬ ‫ש‪.‬שנ*'ע‪*44‬‬

‫יובל למדינך ישראל‬

‫שעענ~עני~צ‬ ‫‪322‬‬ ‫חשווןתשנ"ב‪,‬נובמבף‪1991‬‬

‫למשא‪-‬וסת‬ ‫המחבר‪ ,‬שהיה ‪nhle‬‬ ‫לשלום עם תצרים‪ AllnD ,‬קווים למקוקוו‬ ‫המודיעין‬ ‫הראוי‬ ‫בתהליך‬ ‫שלום‬ ‫של‬

‫כל מי שעלה בגורלו וזכה לפעול במעגלים הפנימיים של‬ ‫מדיניות החוץ והביטחון של ישראל‪ ,‬נושא עימו כבוד‬ ‫והערכה לקהילת המודיעין הישראלית‪ .‬רוב‬ ‫עוסקים‪ ,‬בדרך כלל לאורך עשרות שנים‪ ,‬בעבודה‬ ‫שלעיתים יש עימה סיכון פיזי ‪ -‬ותמיד יש עימה אחריות‪,‬‬ ‫אנשיה‬

‫מאמץ מפרך ואלמוניות בדור רווי תאוות תקשורת‪ .‬איכות‬ ‫האיסוף והמחקר בקהילה הישראלית היא לעילא‪ ,‬ומי‬

‫‪ vul'n‬המשפט' לממשלה‪,‬‬ ‫שופט מחוז'‪,‬‬

‫ומיומנות‬

‫וענו' המד'ני של שר החוק‬ ‫המו"מ‬ ‫על‬ ‫משה ד"ן בעת‬ ‫הסכמי סמפ ד"ויד‪-,‬‬

‫מכוונים‬

‫מזכיף הממשלה‬ ‫‪, ,,,, , ,,,,,',,',,,,,',,,,‬‬ ‫י‪ ,,,,‬ל‪,,‬‬ ‫‪,,,,,",,,,,",,,,,,,,,,,,',,,,,‬‬

‫שזכה להכיר רבים מאנשיה‪ ,‬יודע כי נאמנות‬ ‫הידיים העושות במלאכה‪ .‬לפיכך‪ ,‬גם אם התמונה שאנסה‬ ‫לשרטט כוללת כמה דברי ביקורת והצעות לשיפור‪ ,‬יהיו‬ ‫אלה בבחינת נאמנים" פצעי‬ ‫בחלקם לא רק לקהילת המודיעין‪ ,‬אלא גם‬ ‫הקברניטים והדרגים שמתחתיהם ‪ -‬אלה‬

‫אוהב"‪ .‬הדברים‬

‫לצרכניה‪,‬‬ ‫הזקוקים‬

‫לשימוש במה שלמדו מתוך המידע וההערכה המודיעיניים‬ ‫ולספק לעיתים מידע שברשותם‪ ,‬ומכל מקום היזון חוזר‪.‬‬ ‫מטבע הדברים‪ ,‬עיקר תפקידו של המודיעין הוא‬ ‫בהתראה ובהתרעה על מלחמה‪ ,‬כאותו צופה‪ ,‬הנביא‬ ‫יחזקאל‪ ,‬שתיאור משימתו עומד לנגד עיניהם של רבים‬ ‫בקהילת‬ ‫ולא תקע‬ ‫נפש‪ ,‬הוא‬ ‫בן‪-‬אדם‪,‬‬

‫המודיעין‪ :‬והצופה" כי יראה את החרב באה‬ ‫בשופר‪ ,‬והעם לא נזהר‪ ,‬ותבוא חרב ותיקח מהם‬ ‫בעוונו נלקח‪ ,‬ודמו מייד הצופה אדרוש‪ .‬ואתה‪,‬‬ ‫צופה נתתיך לבית ישראל" יחזקאל) ל"ג ‪.)7-6‬‬

‫ההתרעה בפני מלחמה היא משימה קיומית‪ .‬עד היום‬ ‫טרם נפתרה פורמלית חלוקת האחריות להערכה‬ ‫הלאומית‪ ,‬שהייתה נושא לדיון נרחב בעקבות מלחמת‬

‫יום הכיפורים‪ .‬עם זאת‪ ,‬דומני שהנחת העבודה של‬ ‫הקברניטים רואה את הכתובת המרכזית באמ"ן‪ .‬כך קבע‬ ‫ראש‪-‬הממשלה יצחק רבין בפורום) ממשלתי ב‪ )1975-‬כי‬ ‫המודיעין הצבאי נושא גם באחריות להערכת המצב‬ ‫הלאומית‪ ,‬תוך בקרה של גורמים נוספים‪ .‬התפיסה‬ ‫הדומיננטית של המודיעין לאורך תולדות המדינה הייתה‬ ‫ההתרעה למלחמה‪ ,‬ואילו עניין השלום‪ ,‬לפחות עד ביקור‬ ‫סאדאת‪ ,‬דומה שהיה אקדמי"" יותר‪ .‬יש לזכור גם כי‬ ‫תוצאות כשל בהתרעה למלחמה הן הרסניותן באשר‬ ‫לשלום‪ ,‬תיתכן סליחה‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ :‬ההתרעה בנושאי שלום במהותה‪ ,‬מטבע‬ ‫הדברים‪ ,‬היא בעלת אופי שונה ‪ -‬רך"" יותר ואולי גס‬ ‫מורכב יותר ‪ -‬כיוון שהידיעה מצויה ט‪-‬אשם ולכל היותר‬ ‫בשיחותיהם ובניירותיהם של מנהיגים ושל‬ ‫בדעותיהם ובפסיכולוגיה שלהם‪ ,‬בייקוד‬ ‫התפעולי"‬ ‫שלהם‪,‬‬ ‫שיש לפענחו ולא) כל שכן במשטרים הטוטליטריים שנגדם‬ ‫אנו ניצבים( ‪ -‬ואינה מתבטאת בתנועת כוחות ומערכות‬ ‫עוזריהם‪,‬‬

‫נשק‪ ,‬שאותן מצווה המודיעין לפרש נכונה בחזותו מלחמה‪.‬‬ ‫בבעייתיות פנימית‬ ‫היא גס קשורה‪ ,‬במקרה שלנו‪,‬‬ ‫במערכת‪ :‬שהרי בעוד במלחמה הכול מאוחדים‪ ,‬בדרך‬ ‫כלל‪ ,‬הינה ביסודו של דבר יש דעות שונות‪ ,‬כולל חילוקי‬ ‫דעות רבים‪ ,‬באשר לתהליך השלום‪.‬‬ ‫מתודולוגית‬ ‫מסוימת‬ ‫יש איפוא מקום רב להבחנה‬ ‫בין שני סוגי ההתרעה‪ ,‬אף שבעיניי עדיפה יותר התפיסה‬ ‫הכוללת‪.‬‬

‫תףומתהמודיעין לתהליךהשלום‪:‬‬ ‫הפוטנצח' ל‬ ‫תרומת המודיעין לתהליך השלום יכול שתהא במישור‬ ‫האסטרטגי ויכול שתהא במישור האופרטיבי‪.‬‬ ‫במישור‬

‫האסטרטגי‬

‫עניינה‬

‫חיזוי‬

‫התפתחויות‬

‫אפשריות בתהליך השלום‪ .‬ההבחנה כאן שרצוי) כי תהא‬ ‫מובנת מאליה( היא בין ניתוח תהליכים לבין חיזוי‬

‫זה מאפשר ניחוח"" שיש בו כדי לעניין‪ ,‬והוא מוסיף צבע‬ ‫לתמונה ‪ -‬בתנאי שלא ייעלם היער מריבוים של עצים‪.‬‬ ‫במישור האופרטיבי‪ ,‬תרומת המודיעין יכולה שתהא‬ ‫ר‪-‬‬

‫‪------‬‬

‫ו‪.-‬‬ ‫א‬

‫ף‬

‫החלטות‪ .‬המודיעין אומנם לא חזה את ביקור סאדאת‪,‬‬ ‫כי רעיון הביקור היה חבוי בראשו של אדם אחד‪ ,‬פחות‬ ‫או יותר; אך לקהילת המודיעין הישראלית גם לא הייתה‬ ‫הערכה של ממש כי פני מצרים לשלום‪ ,‬אף כי לכאורה‬ ‫היו כאלה שהגו רעיון זה‪ .‬זו גם הייתה הערכתו של משה‬ ‫דיין‪ ,‬שזכיתי לעבוד במחיצתו באותה תקופה‪.‬‬ ‫ההסבר להעדר חיזוי אומנם פשוט‪ :‬ההחלטה הייתה‬ ‫במוחו של סאדאתן היא לא נדונה בשום מקום‪ ,‬ולא‬ ‫דיין‪-‬תוהאמי‪,‬‬ ‫נחותה גם במגעי‬ ‫שעליהם קבל חלק‬ ‫‬‫‬‫ובצדק מבחינתו‬ ‫מקהילת המודיעין‬ ‫כי לא קיבל‬

‫חיטף מודיעין‪ .‬גלוי‬ ‫מעיתונים ערביים‬ ‫המשא‪-‬ומתן‪,‬‬ ‫בליוויו של‬ ‫הן לפניו והן במהלכו‪ .‬אני זוכר‬ ‫קמפ‪-‬דייוויד‬ ‫שהרשימוני‬ ‫ניירות מודיעין מצוינים ערב‬ ‫מאוד; ואוכל בהחלט‪ ,‬כמי שעבד אן במחיצתו של שר‬ ‫חיפוף מודיעין חוות‬

‫דיווח‪ .‬בעוד שאין מקום לטרוניה על אי הערכת האפשרות‬ ‫לצעד דרמטי כפי שעשה סאדאת‪ ,‬השאלה היא האם לא‬ ‫היה מקום להעריך תהליך שבו שרויה מצרים‪ .‬ואולי ‪-‬‬

‫בהו הגבול‬

‫כפי שציין עיתון אמריקני בהתייחסו לבעיות המודיעין‬ ‫נוכח תהליכי שלוס בשונה ממגמות מלחמה‪ :‬אי‪"-‬‬ ‫הוודאויות העצומות של השלום‪ ,‬לפחות מנקודת ראותו‬ ‫האמיתי"‪.‬‬

‫של מומחה המודיעין‪ ,‬הן הגיהנום‬ ‫בישראל עשויות להתעורר שאלות ‪ -‬במבט לאחור‬ ‫ כלפי חיזוי התהליכים שהביאו לאינתיפאדה עולה)‬‫גם שאלת האחריות לגביהם‪ .‬היו במערכת ששאלו‬ ‫בתקופה שקדמה לאינתיפאדה‪ ,‬האס ידוע לנו ‪ -‬ולמי‬ ‫בתוכנו ‪ -‬כל שיש לדעת על החתרנות המדינית ביהודה‪,‬‬ ‫בשומרון ובעזה(‪.‬‬ ‫ויכול‬ ‫צריך‬ ‫מודיעין‬ ‫תהליכים‪,‬‬ ‫כפי‬ ‫שאכן‬ ‫לעמוד על‬ ‫שנים‪.‬‬ ‫רבים‬ ‫בתחומים‬ ‫הוא עושה‬ ‫בחוכמה שלאחר‬ ‫לאורך‬ ‫מעשה ניתן לטעון כי את ההערכה שפני מצרים לשלום‬ ‫היוואשותה מסיכוי לניצחון‬

‫ניתן היה לבסס‪ ,‬למשל‪ ,‬על‬ ‫בשדה הקרב לאחר יום הכיפורים ‪ -‬שהחלה בהפתעה‬ ‫גמורה מבחינת ישראל והסתיימה כפי שהסתיימה‪ ,‬או‬ ‫על השיקולים הכלכליים‪ ,‬הקשורים בשיקום ערי התעלה‪,‬‬

‫החיובי מפי ראש‪-‬הממשלה‬ ‫החוץ דיין‪ ,‬להצטרף לאזכורם‬ ‫לשעבר‪ ,‬מנחם בגין‪ .‬ניירות טובים היו למעשה גם בכל‬ ‫התקופות האחרות‪ .‬זאת הגם שלפחות פעם אחת זכורני‬ ‫קוצר רוח של קברניט כלפי ניירות מודיעין‪ .‬הוא‪ ,‬כנראה‪,‬‬ ‫חשד ‪ -‬או חשש ‪ -‬שמא יש בהם ניסיון ישיר להשפיע‬ ‫על המדיניות‪.‬‬ ‫במיוחד בשלבים החשובים של המשא‪-‬ומתן על חוזה‬ ‫השלום עם מצרים ‪ -‬בסתיו ‪ 1978‬ובראשית ‪- 1979‬‬ ‫למשא‪-‬ומתן‪,‬‬ ‫ניתן סיוע מודיעיני רצוף‬ ‫שלדעתי היה בעל‬ ‫ערך רב ומועיל עדיין) יש לבדוק‪ ,‬אם אכן מוצה‬ ‫הפוטנציאל על‪-‬ידי הנושאים והנותנים(‪ .‬הסיבה הייתה‬

‫שחידוש המלחמה עלול לחסלן‪ ,‬וכיוצא באלה‪ .‬אינני יודע‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫סאדאת‪,‬‬ ‫אם לצד הקושי‪ ,‬הקשור בקבלת ההחלטה‬ ‫‬‫הכיפורים"‬ ‫פעלה אצלנו תסמונת אחרי" יום‬ ‫זו המלווה‬ ‫אותנו‪ ,‬כמדומה‪ ,‬מאז ‪ 1973‬לגבי כל הערכה מודיעינית‪.‬‬

‫אז‪ ,‬כי ראשי הנושאים והנותנים היו בעצמם קברניטים‪.‬‬

‫דרך אגב‪ ,‬אני רואה יתרון בכך‪ ,‬שבעידן אשר חלף מאז‬ ‫לפחות יש בידי הקברניטים‪ ,‬הרואים את חומר" הגלם"‪,‬‬ ‫גם היכולת לחוש את קולו" הפנימי" של המודיעין‪ .‬דבר‬

‫נכון שגם בתקופות אחרות התקבל חומרן ואוכל לשבח‬ ‫במיוחד) לגבי השנים האחרונות( את סיועה של לשכת‬ ‫המזכיר הצבאי‬ ‫לראש‪-‬הממשלה בדמות חומר מאת‬

‫‪5‬‬

‫ששש=שניש"נ‬ ‫ובל למדינה ישראל‬ ‫לנ(מ‬

‫המודיעינית למלחמה היא מרכיב חיוני‬ ‫בה‪ .‬חשוב לנסות למצוא דרך למצות‬ ‫ניצולו של חומר זה באורח מתאים‪ ,‬וזאת‬ ‫גם למניעת החלשתם של מעמדנו או של‬ ‫המשתמע‬ ‫דימוינו על כל‬ ‫להתנהגותו האפשרית של הצד האחר‪.‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬יש חשיבות לדימוי‬ ‫הדיפלומטי והתקשורתי של עוצמה ‪-‬‬ ‫בקשר‬

‫י‪ ,4‬י‪,‬ור)‪'4‬‬

‫‪.‬‬

‫במלחמה ובשלום כאחת‪.‬‬ ‫להלן דוגמא‬

‫להתמקדות‬

‫תוך העדר תרומה מספקת‬

‫תיסוףמודיעין‬ ‫מעבף לקו‬ ‫הגבול‬

‫‪hae‬‬ ‫קהילת המודיעין הנוגע לתהליך השלום‪ .‬מבחינה זו נודעת‬ ‫חשיבות רבה ל"כימיה" בין ראשי קהילה זו לקברניטי‬ ‫בסמיכות לקם‪-‬ניט‪,‬‬ ‫הוקל‬ ‫המדינה‪ .‬ושוב‪ ,‬הואיל ומדובר‬ ‫משפטי‬ ‫בשנותיי)‬ ‫כיועץ‬ ‫של‬ ‫הדבר‪ .‬אך היו תקופות רבות‬

‫בקברניטים‪,‬‬ ‫למשא‪-‬ומתן‬

‫ב‪:,‬נליני‪::‬ן]"י‪:‬י""י‪':‬י‬

‫מטעמים‬

‫פנימיים‬

‫‪ -‬אם של הדרג‬

‫י‪~/‬‬

‫משרד החוץ וכציר בוושינגטון(‪ ,‬שבהן‪ ,‬לדעתי‪ ,‬נוהלו‬ ‫תהליכי משא‪-‬ומתן חשובים ללא סיוע מודיעיני אופרטיבי‬ ‫מספיק‪.‬‬

‫יפת‪,‬המודיעין המדירלטבףרטים‬ ‫ואכן‪ ,‬נטייתו של המודיעין בתחום המדיני היא לפעול‬ ‫בעיקר בזיקה לקם‪-‬גיטי המרינה‪ .‬בדרך כלל זו רשימה‬ ‫ראש‪-‬הממשלה‪ ,‬שר הביטחון ושר החוץ‪.‬‬ ‫מצומצמת‪:‬‬ ‫מקום ראש‪-‬‬ ‫לרשימה זו אפשר להוסיף את ממלא‬ ‫הממשלה ‪ -‬כמו בממשלת האחדות הלאומית‪.‬‬

‫הסיטת‬

‫לכך ברורות‪ :‬הדגשת מעמדם של מקבלי ההחלטות‪,‬‬ ‫התקווה כי התמקדות בגרעין קטן של אנשים תמנע‬ ‫הדלפות ‪ -‬ואולי גם הרצון להתקרב לקברניטים‪.‬‬ ‫בעיניי יש בכך במידה מסוימת משגה ואף בזבוז של‬ ‫משאבים אנושיים‪ .‬לעבודתם הנהדרת של מאות אנשי‬ ‫קהילת המודיעין יש לעיתים צרכנים מעטים מדי‪ ,‬הרבה‬

‫זני"‬ ‫מן'ש‪ ,‬נזנות‬ ‫המדיני ואם של מערכת הביטחון ‪ -‬לא הוכנסו למערכת‬ ‫המשא‪-‬ומתן במלוא הצורך אנשי תיאום הפעולה ביהודה‪,‬‬ ‫בשומרון ובעזה ואנשי הממשל הצבאי‪/‬המינהל האזרחי‪.‬‬ ‫חשבתי כי הייתה בכך טעות‪ :‬לא היו בתוכנו‪ ,‬במשלחת‬

‫אך יש שכבה שנייה של דרג נושא ונותן‪ ,‬הניצב בעבודתו‬ ‫מול הצדדים האחרים למשא‪-‬ומתן‪ .‬קהילת המודיעין‬

‫ישראל‪ ,‬אנשים עם תחושת שטח מספיקה לגבי הנעשה‬ ‫בין ערביי יהודה‪ ,‬שומרון ועזה‪ .‬ידענו קצת יותר מן‬ ‫המצרים ‪ -‬שידיעתם באותם ימים על הנעשה ביהודה‪,‬‬ ‫בשומרון ובעזה הייתה מועטת ‪ -‬אך לא די‪ .‬אפשר היה‬ ‫מיסוד ליתר ליווי מחקרי‪-‬‬ ‫להתגבר על כך‪ ,‬לו נקבע‬ ‫משא‪-‬ומתן‪.‬‬ ‫מודיעיני שיטתי באותו‬

‫אני ער לקשיים‪ :‬בראש ובראשונה חסיון המקורות‪.‬‬ ‫המוח האנושי‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬אינו נטול השראה מספקת‬ ‫כדי לפתור בעיה זו ‪ -‬וזאת במיוחד אם זוכרים‪ ,‬כי שימוש‬

‫כאן עלי לציין‪ ,‬כי דבריי מתייחסים לשלב השני של‬ ‫השיחות‪ .‬נמסר לי‪ ,‬כי בשלב הראשון‪ ,‬ב‪- 1980-1979-‬‬ ‫שאליו הצטרפתי במאוחר ‪ -‬היה יותר ליווי‪ .‬אומנם‬

‫נכון בחומר עשוי להיות חיוני גם למשימה העיקרית של‬ ‫הביטחון ‪ -‬ההכנה למלחמה‪ ,‬שההתרעה‬ ‫מערכת‬

‫במועדים שונים היו תדרוכים מודיעיניים לוועדת השרים‪,‬‬ ‫אך אלה היו‪ ,‬דומני‪ ,‬על בסיס מזדמן‪ .‬ובאשר לדרגי‬

‫פחות מן הפוטנציאל‪ .‬אינני סבור‪ ,‬חלילה‪ ,‬כי יש להפסיק‬ ‫לפעול בדגש מיוחד מול הקברניטים הנושאים באחריות‪,‬‬

‫מפיקה חומר מעולה‪ ,‬מדוע לא יימסר יותר גם לדרג‬ ‫המתדיינים‪,‬‬

‫יכולה‬

‫העבודה‪ ,‬זכורני כי במשרד החוץ הובא אליי יום‬ ‫אחד ב‪1982-‬‬ ‫צרור חומר מודיעיני מטעם המרכז למחקר‬ ‫של המשרד‪ ,‬שכלל ניירות‪ ,‬אשר היו יכולים להועיל ביותר‬ ‫במשא‪-‬ומתן עצמו‪ ,‬אילו הגיעו בזמן אמיתי‪ ,‬ולא ‪ -‬כפי‬ ‫שאירע ‪ -‬חודשים אחדים אחרי התקבלם‪.‬‬ ‫זכורני כי הבעתי מורת‪-‬רוח עמוקה בעניין‬

‫כידוע‪ ,‬התפתחו הדברים ‪ -‬לאחר תקופה קצרה יחסית‬ ‫של לימוד הדדי ‪ -‬באורח חיובי‪ ,‬ובתחומים רבים הוא‬ ‫הרווה אותנו נחת‪.‬‬ ‫חג"ם‬ ‫גנרל גמחס'‪ ,‬רחש‬ ‫יריב‪,‬‬ ‫רחש‬ ‫מצף'ם וחרוף תהרון‬

‫י"י'""‪'1‬מייןשין"‬ ‫ק‪, .‬‬ ‫"‬ ‫באבח‬

‫ל‪::::‬ענן‪:‬נ‪:‬ע‪:;:‬‬

‫במשא‪-‬ומתן‪,‬‬ ‫ואס כן לא מוצתה כל תועלתו‬ ‫של החומר‪ .‬מאידך גימא‪ ,‬באותם קטעים‪,‬‬ ‫שבהם שותפו אנשי קהילת המודיעין‪ ,‬שמעתי‬ ‫כי הם עצמם רוו מכך תועלת בעבודתם ‪,4‬‬ ‫'‪,‬‬ ‫שלהם‪ ,‬אך הם היו אז בבחינת מתרשמים ‪4‬‬ ‫ולומדים יותר מאשר חלק מובנה של צוות ל"‪","',4‬‬ ‫‪'/‬‬ ‫המשא‪-‬ומתן‪.‬‬ ‫דוגמא אחרת היא המוכנות בזמן‬ ‫להתפתחויות‬ ‫בזירה‬ ‫דיפלומטיות‬ ‫הבינלאומית‪ ,‬שבה ביכולתנו גם לפעול‪ .‬ואידך‬ ‫ויל גמור‪.‬‬

‫כיל'‪5‬ב)ף‪ )[5‬של הנד ההחף‬

‫שיחות קמפ‪-‬רייויד‬ ‫בעת‬ ‫ושיחות חוזה שלום‬ ‫בוושינגטון ב‪1978-‬‬ ‫עם מצרים‬ ‫התהלכו‬ ‫האמריקנים עם אוגדנים עבים‪ .‬כמה מאיתנו‬ ‫חם‪-‬י‬ ‫טענו בלהט‪ ,‬שכלולים בהם פרופילים של‬ ‫משלחת ישראל לשיחות‪ ,‬והיו בתוכנו שהיו‬ ‫מוכנים לתת הרבה כדי לדעת מה נכתב‬

‫נ‪, ,,."4‬‬

‫‪',‬‬

‫;‪.onsYD‬‬ ‫הנושאים‬ ‫מהנושאים‬

‫קו‪,‬ס" ‪DnJW‬‬ ‫אייו‬ ‫והנותנים פרופיל של‬ ‫והנותנים‬

‫האחרים‬

‫‪-‬‬

‫נ‪,‬ק‪1,‬‬ ‫חלק‬ ‫במיוחד‬

‫~‬

‫‪ ,,‬ו!‬

‫בצד הערבי ‪ -‬אך רבים יותר המקרים במו"מ)‬ ‫האוטונומיה‪ ,‬בלבנון ועוד(‪ ,‬שבהם לא נתקבלו פרופילים‬ ‫כאלה‪ .‬הייתי אומר בבטחה‪ ,‬שאילו היו בידינו‪,‬‬ ‫הייתה להיות לכך תרומה‪ .‬זאת כדי להנחיל תחושה‬ ‫חד‪-‬ממדיות‬ ‫מורכבת וכוללת של הנפשות הפועלות כנגד‬ ‫וסטריאוטיפיות‪.‬‬ ‫יחד עם זאת פרופיל של אדם לא תמיד יוצר תפיסה‬ ‫נכונה‪ .‬כשנתמנה ג'ורג' שולף לכהונת מזכיר המדינה של‬ ‫ארה"ב בקיץ) ‪ ,)1982‬הייתה בקהילה הישראלית‪ ,‬ככל‬ ‫הזכור לי‪ ,‬דאגה‪ .‬זו הייתה מבוססת בראש ובראשונה על‬ ‫כך ששולף היה עד אז במשך שנים אחדות נשיא חברת‬ ‫בכטל"" ‪ -‬קונצרן ענקי שעבד בארצות ערב‪ .‬זכורני כיצד‬ ‫נראתה בעינינו חריגה הערת שבח לשולך מפיו של הנרי‬ ‫קיסינג'ר‪ ,‬שעבד איתו בקבינט הנשיא ניקסון‪ .‬לשמחתנו‪,‬‬

‫ד('‪-‬שירדיף‬

‫המודיען‬

‫וע'ט;‪4‬ש‪,‬וענ‪424‬ן‪44‬ש‪24‬‬ ‫בח(מף‬ ‫בל((‬

‫לעיתים‪ ,‬כאמור‪ ,‬נשמעת בפי אנשי מודיעין טענה מוצדקת‪,‬‬ ‫המשא‪-‬ומתן‬ ‫ולפיה אין מעדכנים אותם בכל תמונות‬ ‫והמגעים בדרג הקברניטים‪ .‬אלוף מיל'() שלמה גזית העלה‬ ‫זאת במסגרת ההסברים לאי חיזויו של המהלך המפתיע‬ ‫בנובמם‪-‬‬ ‫‪ - 1977‬מהלך אשר‬ ‫של סאדאת בביקורו בארץ‬ ‫פילדמרשל גמאסי‪ ,‬שר המלחמה המצרי דאו‪ ,‬התעלם‬ ‫ממנו בזיכרונותיו‪ .‬ולא בכדי‪ ,‬שהרי יש בכך בעייתיות‬ ‫פנימית למצרים‪.‬‬ ‫שהיו ושא‪0-‬‬ ‫החליט‬ ‫החלטות‪,‬‬ ‫כמובן‪ ,‬לא רק סאדאת‬ ‫בלבד או כמעט כך‪ .‬דוגמא אחרת בהקשר זה‪ :‬בראשית‬

‫לצפדינה‬

‫ישיאל‬

‫קל‪ .‬הפתרון לכך‪ ,‬כנראה‪ ,‬הוא ‪ -‬למרבה הצער ‪ -‬בלתי‬ ‫פורמלי‪ :‬יצירת מערכת יחסים בין אנשי המודיעין לבין‬

‫יוני ‪ 1985‬ביקר בכיר מן המערכת הישראלית בוושינגט)ן‪,‬‬ ‫ונפגשנו עם מקבילו האמריקני במחלקת המדינה‪ .‬השיחה‬ ‫נסבה על השינויים בבריה"מ לאחר עליית מיכאיל‬

‫הדרג המדיני ודרג הנושאים והנותנים‪ .‬מערכת זו תהיה‬ ‫מבוססת על הדדיות ותאפשר זרימת מידע לא פורמלי‬ ‫מתוך אמון אישי‪ ,‬היזון חוזר לקהילת המודיעין ומשאלות‬

‫גורבציוב לשלטון זמן מה לפני כן‪ ,‬ועלתה השאלה האם‬ ‫תעבור הכוס גם על שר החוץ הוותיק‪ ,‬אנדריי גרומיקו‪.‬‬ ‫הדעה הכללית הייתה‪ ,‬כי לפחות בשנה הקרובה‪ ,‬הראשונה‬

‫לחומר חיוני‪ .‬מערכת גומלין כזאת נוצרה עד כה באורח‬ ‫משביע רצון רק לעיתים רחוקות וספורדית‪.‬‬

‫לשלטון גורבצ'וב‪ ,‬לא ימהר זה האחרון להחליף את‬ ‫גרומיקו‪ ,‬מכיוון שיהיה זקוק לידע של) במדיניות חוץ‪.‬‬ ‫לא עברו ‪ 24‬שעות‪ ,‬ובחדשות הבוקר שמעג)‪ ,‬כי גר)מיקו‬ ‫הוחלף‪ ,‬וגורבצ'וב מינה את אדוארד שווארדנדזה לכהונת‬ ‫שר החוץ‪ .‬הדבר הוכיח את חולשת המידע ‪ -‬אפילו של‬

‫אגב‪ ,‬טעויות בשימוש אופרטיבי במידע עלולות‬ ‫לגרום לעיתים לתוצאות בלתי צפויות‪ .‬שאלתי אחד‬ ‫מראשי המערכת האמריקנית ביוני ‪ ,1986‬מי יחליף את‬ ‫אנטולי דוברינין‪ ,‬שכיהן כשגריר בארה"ב ‪ 24‬שנים‪ .‬נאמר‬ ‫ציר ם‪-‬יה"מ‬ ‫לי שמדברים על יולי וורונצוב‪ ,‬שהיה בשעתו‬ ‫והושינגטון‪ ,‬ובאמצע שנות ה‪ 80-‬כיהן כשגריר בפאריז‪.‬‬

‫במודיעין על‬

‫מדינה כארה"ב‪ ,‬שהשקיעה מאמצי ענק‬ ‫בריה"מ ‪ -‬בנסיבות שבהן‪ ,‬כנראה‪ ,‬הההלט)ת מתקבלות‬ ‫אצל אדם אחד או שניים‪.‬‬

‫שבתי לשגרירות ושלחתי ארצה מברק‪ ,‬כי יולי וורונצוב‪,‬‬ ‫שגריר בריה"מ בפאריז‪,‬‬ ‫עשוי ‪ -‬לפי מקור פלוני ‪-‬‬

‫נ‪-,‬ןכ‪4-‬‬ ‫ן ן‪ .‬פ ש‬ ‫ש‪.‬‬ ‫א) ‪41 4R_3~_Gt‬‬ ‫ו‪/‬‬

‫‪-‬‬

‫שגריר‬

‫להתמנות‬ ‫בוושינגטון‪ .‬במשרד החוץ‬ ‫בירושלים היה מי שאת‬ ‫המילה יולי"" הבין במקום‬

‫‪ ---‬עי ן(‬

‫ש"ג‬ ‫‪.49‬‬

‫י‪,‬‬ ‫שמו הפרטי של‬ ‫‬‫ושיגר‬ ‫כחודש יולי‬ ‫לשגרירות בפאריז מברק‪,‬‬ ‫ולפיו ב"יולי" יתמנה וורונצוב‪ .‬הואיל ושרויים היינו ביוני‪,‬‬ ‫מיהר שגרירנו בפאריז לקבוע פגישה עם השגריר‬ ‫האיש‬

‫כאן המקום לומר‪ ,‬כי בכל הנוגע לחיזוי התהליכים‬ ‫ככריה"מ ובאירופה המזרחית בכלל יש בשנים האחרונות‬ ‫תחושה של כישלון מערכות המודיעין ‪ -‬במיוחד ו‪ %‬של‬ ‫ארה"ב‪ .‬התחושה גום‪-‬ת‪ ,‬כאשר מדם‪-‬ים על אודות הדרמה‬ ‫וההלם של השנה האחרונה באותו חלק תבל‪ .‬השבועון‬ ‫ניוווויק‪ ,‬שעסק בכך בימים האלה‪ ,‬מתאר הסברים שונים‬ ‫לאי‪-‬ההצלחה של קהילת המודיעין האמריקנית בתחום‬ ‫במודיעין‬

‫הזה‪ :‬חלקם מתמקדים בתלות רבה מדיי‬ ‫אלקטרוני על פני המודיעין האנושי‪ ,‬ובעל המאמר קובע‪,‬‬ ‫כי לעויינים" אינם יכולים לצלם את מוחו של מנהיג‬ ‫סובייטי"‪.‬‬ ‫שלעיתים אין‬

‫נשוב לענייננ)‪ :‬מהי הסיבה לכך‪,‬‬ ‫הקברניטים משתפים את המודיעין בחומר מדיני‪ ,‬הסיבה‬ ‫נובעת ‪ -‬אומנם מנווית שונה ‪ -‬מרקע דומה לזה שבגינו‬ ‫אין הוא מוכן לשתף אותם לעיתים בחומר שלו‪ :‬חשש‬ ‫הדליפה‪ .‬במקרה של המודיעין‪ ,‬הסיבה היא השמירה על‬ ‫הקברניטים‪ ,‬הסיבה‬ ‫חסיון המקורות; במקרה של‬ ‫העיקרית היא החשש לניגוח פוליטי‪ .‬המודיעין עצמו‪,‬‬ ‫כמובן‪ ,‬אינו חשוד בכך‪ ,‬אך לגבי תפוצת החומר ‪ -‬במיוחד‬ ‫בממשלת אחדות‪ ,‬שיש בה בעיות של סתירות טבועות‬ ‫במבנה ‪ -‬לא חסרו רגישויות‪.‬‬ ‫נכון שהעיקרון הפורמלי צריך‪ ,‬לכאורה‪ ,‬להיות בסיס‬ ‫הצורך" לדעת"‪ ,‬אך תרגומו המוסדר לשפת המעשה אינו‬

‫הסובייטי‪ ,‬וזו התקיימה וגם דלפה דליפה רבתי‪ .‬ראו מה‬ ‫מסוגלת אות אחת לשנות‪.‬‬

‫תףומתשיףות החוץלמודיעין‬ ‫ויחסים בתוךהמעףכת‬ ‫אני מאמין גדול בחובתם של אנשי שירות החוץ‪ ,‬לרבות‬ ‫הנושאים והנותנים בתהליכי משא‪-‬ומתן שונים‪ ,‬לתרוס‬ ‫את חלקם לתמונת המודיעין מתוך מגעיהם ‪ -‬הן במידע‬ ‫והן באפיון הנפשות הפועלות והאווירה‪ .‬כשלעצמי‪ ,‬גם‬ ‫השתדלתי לעשות כן במשך השנים‪ .‬זכורני מאמו מיוחד‬ ‫בעת המשא‪-‬ומתן עם לבנון‪ ,‬אף כי בו השתתפו גם אנשי‬ ‫קהילת המודיעין גופא‪ :‬מדי ערב היינו מוציאים במשרד‬ ‫חום‪-‬ת‬ ‫שכללה לא רק חומר על ההתדיינות עצמה‪,‬‬ ‫החוץ‬ ‫אלא גם דיווחים על שיחות צד ועל התרשמויות אישיות‪.‬‬ ‫בטוחני שהייתה בכך תועלת‪ ,‬גם אם גורל ההסכם עצמו‬ ‫לא היה טוב אגב‪ ),‬הוא הועיל מאוד ביחסים בינינו לבין‬ ‫ארה"ב(‪ .‬נכון שלא הכול במערכת הדיפלומטית מודעים‬ ‫לכך תמיד‪ ,‬אך הוא הדין גם לקהילת המודיעין‪ .‬והדבר‬

‫קשור גם במכלול היחסים בין הקהילה הדיפלומטית לבין‬ ‫אנשי המודיעין‪.‬‬ ‫הקהילה הדיפלומטית רואה עצמה כבעלת התמחות‬ ‫מדינית"‪ ",‬הסברתית"‪ ",‬כלכלית"‪ ".‬רק חלק מחבריה‬ ‫מודעים לצורך לספק מודיעין העומד לרשותם במגעיהם‬ ‫עם מדינת כהונתם‪ .‬אלה העושים כך‪ ,‬ויש כאלה האמונים‬ ‫על דיווח מפורט‪ ,‬תורמים לדעתי תרומה חשובה‪.‬‬ ‫לעיתים ישנם חילוקי דעות‪ ,‬המגיעים לניגוד‬ ‫אינטרסים‪ ,‬בין קהילת המודיעין‪ ,‬הרוצה לשמור על מידור‪,‬‬ ‫לבין הצרכן‪ ,‬המעוניין בניצול החומר‪ .‬מצבים אלה ראויים‬ ‫ ולדעתי ניתנים ‪ -‬לתיקון‪.‬‬‫בכלל‪ ,‬חסרה במדינת ישראל ‪ -‬מטעמים הקשורים‬ ‫במורכבותה של המערכת הפוליטית‪ ,‬ביחסים בתוך‬ ‫הדרגים המדיניים וגם בין הביורוקרטיות השונות ‪ -‬גישה‬ ‫מקיפה וכוללת בלעז‪):‬‬ ‫קומפרהנסיבית( ביחסי חוץ‬ ‫וביטחון‪ .‬לא זה המקום לעיסוק מעמיק בפורומים‪ ,‬שבהם‬ ‫מתקבלות החלטות בעניינים האלה; אסתפק באזכורם‪:‬‬ ‫הפורומים הפורמליים בדרג המדיני‪ ,‬כמו הממשלה וועדת‬ ‫השרים לענייני ביטחון‪ ,‬והלא פורמליים ביסודם כמו)‬ ‫מה שהיה קרוי פורום" ראשי‪-‬הממשלה" ואחר כך פורום"‬ ‫הארבעה"( וסוגים אחרים של התייעצות‪.‬‬ ‫אולם גם בדרגים המקצועיים ‪ -‬למעט במקרים‬ ‫מסוימים של זרימה לא פורמלית‪ ,‬המבוססת על יחסים‬ ‫אישיים ‪ -‬אין הסדר להתייעצויות בבעיות כמו תהליך‬ ‫יחסי ישראל‪-‬ארה"ב‬ ‫השלום‪,‬‬ ‫ועוד‪ .‬שוב‪ :‬הטעמים הם‬ ‫זהים‪ ,‬ובולטים ביניהם החשש מהדלפות ומ"מלחמות‬ ‫היהודים" ‪ -‬לרבות בתוך קהילת המודיעין גופא‪ ,‬וראוי‬ ‫היה לעשות לתיקון מעוות זה‪ .‬זכורני תקופות אחדות‪,‬‬ ‫פורום" ארצות‪-‬הברית"‪,‬‬ ‫שהיה בתוכנו מי שהציע לכונן‬ ‫הנוגעים‬ ‫הממשלתית‬ ‫בדבר לשם‬ ‫ובו כל אנשי המערכת‬ ‫חילופי דעות והערכות מזוויות ראייה שונות‪ .‬מבנה‬ ‫המערכת ‪ -‬פוליטית‪ ,‬תפקודית ואישית ‪ -‬מנע זאת‪.‬‬

‫העףכתתהליכים‬

‫הובאו בדיונים‪ ,‬אלא נשארו בניירות‪ ,‬אך גם משם דומני‬ ‫שהיו דליפות‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן מצווה המודיעין להמשיך‬ ‫בדרכון עליו לעשות זאת תוך כדי מאמץ להביא בחשבון‬ ‫את‬

‫הבעייתיות‬

‫‪ -‬אבל מדובר אך ורק בזו הקשורה‬

‫למסגרות שבהן נמסרת ההערכה‪ ,‬וכמובן לא באשר לתוכן‬ ‫של הערכה זו‪.‬‬

‫חפשףוותשיפוף‬ ‫אילו התבקשתי להמליץ על שיפורים נחוצים בתחום‬ ‫המודיעין למנהלי משא‪-‬ומתן‪,‬‬ ‫הייתי מתמקד באלה‪:‬‬ ‫בתחום הרקע ‪ -‬קידום מאמץ שיטתי לספק‬ ‫במשא‪-‬‬ ‫לנושאים ולנותנים כל רקע רלוונטי‪ .‬כשמריבר‬ ‫ומתן דיפלומטי‪ ,‬אין להתבייש ולהסתייע לפי הצורך‬ ‫באנשים שמחוץ לקהילת המודיעין ‪ -‬כמו אנשי שירות‬ ‫ומשרד‪-‬ראש‬ ‫הממשלה‪ ,‬וכמובן ולפי) הצורך(‬ ‫החוץ‬ ‫באישים מן הקהילה האקדמית ועוד‪.‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬בנסיבות משמעותיות ‪ -‬כמו בחלקים‬ ‫מתהליך השלום ‪ -‬יש לחשוב על צוות משימה מיוחד‬ ‫לליוויים‪ ,‬שיורכב מאנשי מקצוע ממגוון רב של תחומים‪,‬‬ ‫כולל משרד החוץ‪ ,‬שייתן תמיכה במידע ובהערכה‪ .‬אני‬ ‫ער לכך שיש קשיים בעניין הזה‪ ,‬אך עשויה להיות בכך‬ ‫שאין קבלנות"" להצלחה‪ ,‬במשא‪-‬ומתן‬ ‫תועלת רבה‪ .‬נכון‬ ‫עם לבנון‪ ,‬על אף הייצוג הענף של כל הגורמים‪ ,‬דומני‬ ‫שאיכשהו לא נענתה כהלכה השאלה המרכזית‪ :‬העמדה‬ ‫הסורית כלפי ההסכם‪ .‬קיום צוות כזה יכול‪ ,‬מכל מקום‪,‬‬ ‫לסייע לכך שיישאלו השאלות הנכונות‪ ,‬ובכך יגדל הסיכוי‬ ‫לתשובות טובות ולהיזון חוזר‪.‬‬ ‫מילות המפתח הן‪ :‬דיאלוג‪ ,‬פתיחות מבוקרת ומאמץ‬ ‫הדדי להסתייעות‪ .‬לטובת העניין‪ ,‬כמו בתחומים אחרים‪,‬‬ ‫הכרח להתגבר על מלחמות" יהודים" ועל הרגלי עבודה‪.‬‬ ‫הדבר אפשרי‪ ,‬בעיניי‪ ,‬בלי לפגוע ברגישויות‬ ‫של כל קהילת מודיעין‪.‬‬

‫המוצדקות‬

‫הקיימים בשנים אלה‬

‫משורר התהילים אמר‪ :‬רבת" שכנה לה נפשי עם‬ ‫שונא שלום; אני שלום וכי אדם‪ -‬המה למלחמה" תהילים)‬ ‫ק"כ‪ .)7-6 ,‬במידה רבה זה עדיין מצבה של ישראל‪,‬‬

‫למגמות שלום‪ .‬דבר זה בולט במיוחד בסיטואציות של‬ ‫ממשלת אחדות לאומית‪ .‬אין צורך להכביר מילים כדי‬ ‫להסביר זאת‪ .‬חרף זהירותו המופלגת של המודיעין‬

‫דיפלומטית‬

‫קיים אומנם קושי‬ ‫במדינת ישראל‬

‫‪ -‬בתנאים‬

‫‪-‬‬

‫מודיעין‬

‫להעברתה ולהנחלתה של הערכת‬ ‫אסטרטגית‪ ,‬ככל שמדובר בתהליכים הנוגעים‬

‫בהתנסחויותיו ‪ -‬תדרוכים בתחום רגיש זה בקבינט דלפו‬ ‫לא אחת‪ ,‬לעיתים בצורה מעוותת‪ ,‬והיוו גורם לניגוחים‬ ‫פוליטיים פנימיים‪ ,‬בדרך כלל בשאלות הנוגעות לאש"ף‪.‬‬ ‫דברים כאלה אירעו במידה פחותה כשהמסרים לא‬

‫המחייב אותנו להיערכות קבע‬ ‫וצבאית‪ .‬לפנינו אתגרים רבים של‬ ‫המודיעין‬

‫מודיעינית‪,‬‬ ‫משא‪-‬ומתן‬

‫עם שכנינו‪.‬‬ ‫הישראלי‪ ,‬העשיר כל‪-‬כך‬

‫הבה תהיה תרומת‬ ‫בידע ובכושר ניתוח והערכה‪ ,‬משולבת שילוב אמת בהם‪.‬‬ ‫אני מקווה שהנושאים והנותנים העתידיים יידעו לבקש‬ ‫ולקבל את שיתוף הפעולה‪ ,‬וקהילת המודיעין תשיב להם‬ ‫מלוא חופניים‪ ,‬כפי שהיא מסוגלת בלא ספק‪.‬‬

‫ט‪,.‬‬ ‫ע‪,‬נ~נ‪,‬שנש'"~)‪4‬‬

‫יובל לטדיעל ישראל‬

‫ע~ננוענ~שונ‬ ‫‪271-270‬‬ ‫תשף'התשיים‪,‬חוהטובף‪1979‬‬

‫לתורת הביטחון הלאומי לא הוקצה בעם‪ -‬מקום מרכזי‬ ‫בכלל המחשבה האסטרטגית‪ ,‬כפי שמוקצה לה כיום‪.‬‬ ‫האסטרטגיה נחשבה לאמנות המצביא‪,‬‬ ‫והחיבורים‬ ‫התיאורטיים שעסקו בה נטו להתמקד בניהול המלחמה‪,‬‬ ‫ועוד יותר מכך בניהול הקרב‪ ,‬כלומר הטקטיקה ולא‬ ‫האסטרטגיה הייתה נושאם התיאורטי הראשי‪ .‬אפילו‬ ‫חיבורו הקלסי של‬ ‫האסטרטגית‪,‬‬ ‫הטקטית לרמה‬ ‫עוסק במלחמה עצמה ולא‬ ‫ביטחון‬ ‫לאומי‪ .‬גם כיום מעטים המחקרים‬ ‫בתורת‬ ‫קלאוזביץ‪,‬‬

‫‪1994-1921‬‬ ‫ףחשחמ"ןבשנים‪,1959-1955‬‬ ‫ובף‪-‬סמכת‬ ‫ןחף‪1‬מ‬ ‫בנושת‬ ‫הסכסוךהישףחלי‪-‬עךב'‬

‫ען~‪,‬‬ ‫ן ‪/,‬‬ ‫‪'"1,,,,,,",‬‬ ‫'‬ ‫שפא‬ ‫‪,‬‬

‫אא‪ .‬ע(‬

‫שנתעלה מעל לרמה‬

‫הרומאית רחבת הידיים בחלוקה לשלוש תקופות ‪ -‬למן‬ ‫הקמת האימפריה ועד לשקיעתה‪.‬‬

‫מדע הוזנחה מדירותהביטחון?‬ ‫רכולים אנו לנסות להעלות מספר הסברים מדוע נטתה‬ ‫המחשבה האסטרטגית לעסוק במלחמה יותר מאשר‬ ‫במדיניות הביטחון‪.‬‬

‫העוסקים בסוגיות הפיתוח של תורת ביטחון לאומי או‬ ‫בעיצוב קונספציה ביטחונית‪ .‬מצויות מספר מונוגרפיות‬

‫בעבר‪ ,‬ובייחוד במאות האחרונות‪ ,‬היו המלחמות‬ ‫שכיחות למדי‪ ,‬והכניסה למלחמה נראתה כעניין מקובל‪,‬‬ ‫כמעט חלק"" ונורמלי‪ .‬אין תימה איפוא‪ ,‬כי המלחמה‬

‫על מדיניות הביטחון של מספר ארצות‪ ,‬אשר ניתן להפיק‬ ‫מהן לקח תיאורטי כללי‪ .‬למיטב ידיעתי‪ ,‬מצוי מחקר‬ ‫משווה אחד כאסופת מאמרים על מדיניות ביטחון של‬

‫משכה אליה את תשומת הלב‪ .‬כיום הטביע רעיון ההרתעה‬ ‫את חותמו על המחשבה‬ ‫הביטחונית הכללית‪ ,‬אף‬ ‫שמכורתו היא האסטרטגיה הגרעינית‪ .‬ההרתעה הייתה‬

‫מספר ארצות לצורכי השוואה‪ .‬מחקרים מכלילים בנושא‬ ‫זה עודם נדירים‪.‬‬

‫ידועה כפעילות אנושית מאז ומעולם‪ ,‬אך אף פעם לא‬ ‫הייתה המילה הרתעה"" שגורה בפי הבריוונ כבימינו‪.‬‬ ‫הרתיעו בעם‪,-‬‬ ‫ואולם בכתבים הצבאיים‪ ,‬שבהם מתוארת‬

‫ברי שמאז ומעולם הייתה למדינות מדיניות ביטחון‪,‬‬ ‫אלא שלרוב לא טרחו לסכמה כתורה‪ ,‬ורק ממעשיהן‬ ‫ומהתבטאויות מקוטעות ניתן לחשוף את תפיסותיהם‬ ‫של ראשי המדינות בעם‪ .-‬ניתן איפוא להבחין בין מדיניות‬ ‫ביטחון מנוסחת כקובץ הלכות ביטחוניות לבין מדיניות‬ ‫ביטחון לטנטית‪ ,‬הצפונה בהתנהגותם של צבאות ושל‬ ‫מדינות‪ .‬דוגמא למלאכת החשיפה של מדיניות ביטחון‬ ‫היא ספרו של אדוארד לוטוואק על האסטרטגיה" רבתי‬ ‫האימפריה‬ ‫הרומית"‪ ,‬שהוא שחזור התפיסות‬ ‫של‬ ‫הביטחוניות הרומאיות בשאלת ההגנה על האימפריה‬

‫ההרתעה ככוונה או כתוצאה‪ ,‬היא איננה מפורשת בשמה‪.‬‬ ‫הנה כי כן מניעת המלחמה קיבלה בימינו חשיבות ראשונה‬ ‫במעלה והפכה לעניין מרכזי למדיניות ביטחון לענות בו‪.‬‬ ‫המלחמות במאות ה‪ 17-‬הו‪18-‬‬ ‫באירופה נערכו‬ ‫בשולי החברות‪ .‬דוקטרינת ניהול המלחמה נגעה למתי‬ ‫מעט‪ .‬מחשבת קלאוזביץ ממוקדת במצביא‪ ,‬והוא ממעט‬ ‫לטפל אפילו בפרשה חשובה כמו מטה‪ .‬המטה אצלו נבלע‬ ‫במפקד‪ ,‬בעוד שכיום‪ ,‬דומה‪ ,‬ששכיחה תופעה הפוכה‪ ,‬או‬ ‫לפחות אורבת הסכנה שהמפקד ייבלע על‪-‬ידי‬ ‫מטהו‪ .‬כל‬

‫יספיקו"‪.‬‬ ‫אלה‬

‫עניין המלחמה והביטחון נתרחב מאוד‪ ,‬עד‬ ‫מאורע צבאי גרידא‪ ,‬וההכנות למלחמה‬ ‫המדינה כולה‪ .‬נוצר צורך‪ ,‬שלא היה דומה לו‬

‫שחדל להיות‬ ‫מקיפות את‬ ‫בעם‪,-‬‬ ‫למפגש‬ ‫הממלכתיות‪,‬‬

‫ולתיאום בין הביטחון לשאר‬ ‫עד כדי הפקעת הביטחון ממשרד הביטחון‪ .‬כינון מועצה"‬ ‫לביטחון לאומי" במשרד נשיא ארצות‪-‬הברית מסמל את‬ ‫הפונקציות‬

‫המרכזיות ואת הכוללנות של הבעיה הביטחונית‪ .‬במצב‬ ‫כזה תפקיד הדוקטרינה הביטחונית הוא להוות מוקד‬ ‫מחשבתי‬

‫לגורמים‬

‫הדו ק טרי נ ה‬ ‫הי א‬ ‫ה"אינדוקטריניןציה"‬

‫השונים‬

‫הקשורים‬

‫בביטחון‪.‬‬

‫ח ברתי‪,‬‬ ‫ו מכ אן‬ ‫ע ניי ן‬ ‫כאמצעי‬ ‫הביטחונית‬ ‫של חברות‬

‫למאורעות האחרים"‪.‬‬ ‫הדוק‪-‬‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫טרינה היא שנותנת‬

‫ולמשול‪-‬‬ ‫*‪.‬‬ ‫ל'"‪ ,-'.‬ית'‬ ‫‪,‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫"'"‬ ‫‪,,,‬‬ ‫)‪'/'"4‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ינ')‬ ‫'‬ ‫ ‪,,‬‬‫‪; ,‬‬ ‫ף''"ל‪,‬ן‪(%"',‬‬ ‫י‪/‬ן‪,...‬ב‪.‬ן'‬ ‫‪:‬‬ ‫י*‪',‬ג'‪?,'24‬‬

‫אחידות וליכוד לבעיות‬ ‫העומדות בפני המדי‪-‬‬ ‫גה‪ ,‬אוריינטציה וכיוון‬ ‫כללי‪ ,‬ואילו בהעדרה‬ ‫נעשית כל בעיה לפרשה‬ ‫אוטונומית‬

‫"‬ ‫‪%‬‬ ‫י' "‪1,‬‬

‫ן‬

‫ש‪%%‬ן‪"!,‬‬

‫ןש*)'שץ‪,‬‬

‫ןישיץע‪%‬י‪: ,‬‬

‫מחשבת פלחו[ב'ץ‬ ‫ממוקדת במבביח‪ ,‬והוח‬ ‫ממעט לטפל תפילו‬

‫בנ‪,‬שח חשוב כמו מטה‬

‫לעצמה‪,‬‬

‫והתוצאה היא התרוצצות ואובדן דרך‪ .‬קיסינג'ר מוסיף‪:‬‬ ‫דוקטרינה" אסטרטגית ביטחונית מוטעית עלולה להביא‬ ‫לאסון‪ .‬דוטרינה ביטחונית קשוחה מדי תמול אנרגיה‬ ‫רבה במאמץ לפשר בין מה שאסע למה שקעו שיארשו‬

‫סוציאליזציה(‪).‬‬ ‫ו‪1'/[17,71-‬‬ ‫רגן ןורל‪7-‬‬ ‫ן‪'71‬ל‪ 1,,‬ה'‬ ‫ו‪,‬‬ ‫ג‪1‬ן) ן ן‪ 1 1‬חנ‪1)1‬‬ ‫נ‪ (_ 11‬י)‪ 1‬נ‪1‬נ‪1,‬‬ ‫מהי דוקטרינת הביטחודז קראו לה בשמות שתים‪,‬‬ ‫שאומנם יש ביניהם גוני מובן‪ :‬תורת ביטחון‪ ,‬דוקטרינה‬ ‫קונספציה‬

‫אסטרטגית או צבאית‪ ,‬אסטרטגיה רבתי‪,‬‬ ‫ביטחונית או אסטרטגית וכדומה‪ .‬ההבדל במונחים‬ ‫הוא במידת הצמצום או ההרחבה מעקרונות לתורה‬ ‫מעובדת יותר וכן במידת הדגש על הרמות‪ :‬הרמה הצבאית‬ ‫או זו של כלל המדינה‪.‬‬ ‫אחד ממשתתפי הקובץ מדיניות" הגנה משווה"‬ ‫שהוזכר לעיל הגדיר‪ :‬דוקטרינה" צבאית‪ ...‬היא גוף של‬ ‫תיאוריה שמתארת את הסביבה שבה יצטרכו הכוחות‬ ‫המזוינים לפעול וקובעת את השיטות ואת הנסיבות של‬ ‫הפעלתם‪ .‬תפקידה הראשי הוא להביא למידה מרבית‬ ‫של יעילות של היכולת הצבאית של המדינה כסיוע להשגת‬ ‫יעדיה‬ ‫הלאומיים"‪ .‬זו הגדרה צרה‪ ,‬שכן היא מכוונת‬ ‫להיבט הצבאי גרידא‪.‬‬ ‫הגדרתו של קיסינג'ר עולה מן הרמה הצבאית לרמה‬ ‫האסטרטגית‪ ,‬ומשוס כך כוללת גס את קביעת היעדים‪.‬‬ ‫הוא הגדיר‪ :‬דוקטרינה" אסטרטגית‪ ...‬תפקידה להגדיר‬ ‫את הסכנות הנשקפות וכיצד לטפל בהן‪ ,‬להציג יעדים‬ ‫בני השגה וכיצד להשיגם‪ .‬היא צריכה להציע דרך פעולה‬ ‫לנסיבות שמוגדרות כרגילות )‪ .(rrOrdinaryrr‬התאמתה‬ ‫בפועלשלמאורעות רגילים ובמידה‬ ‫תיבחן בהתרחשותם‬ ‫עימם‬ ‫אכן‬ ‫שבה הכוחות שהוכנו להתמודד‬ ‫קיסינג'ר‪ ,‬שאצלו הצורך בניסוח דוקטרינה כזו הוא‬ ‫עיקרון ראשון באני המאמין הביטחוני שלו‪ ,‬הדגיש את‬ ‫ההכרח לסכמה ואת הנזק בהעדרה‪ .‬הוא ציין‪ :‬בהעדר"‬ ‫דוקטרינה‪ ,‬כאשר החברה פועלת פרגמטית‪ ,‬בפותרה‬ ‫בעיות כפי שהן עולות מעצמן‪ ,‬כפי שאומרים‪ ,‬אזי כל‬ ‫מאורע נעשה סוגיה לעצמה‪ .‬אנרגיה רבה מבוזבזת כדי‬ ‫להחליט היכן אנו מצויים‪ ,‬יותר מאשר לאן אנו הולכים‪.‬‬ ‫כל מאורע ממודר‪ ,‬ודנים בו‬

‫הקשיים המיוחדים לו‪,‬‬ ‫בלי שים לב לזיקתו‬

‫שגי‪'444%4‬‬ ‫י‪ -181%‬נמ‪8‬ק‪%‬י"‪,‬‬

‫המומחים תחת מועקת‬

‫ראת לשים לב שניסוח דוקטרעות ביטחך קיבל‬ ‫לאחרונה תכופות צורה של ניסוח חד ועקרוני בצורת‬ ‫סיסמא‪ :‬בארצות‪-‬הברית ‪ -‬תגמול" מסיבי"‪ ,‬תגמול"‬ ‫מספיקות""‬

‫מ"שוויון"‬

‫)‪ (parity‬לקרוי‬ ‫‪ ,"WIDl‬המעבר‬ ‫)‪ (adequacy‬בימי הנשיא ניקמון‪Mutual Assured ,‬‬ ‫(‪ - (MAD:‬היכולת להרס הדדי בין‬ ‫‪Destruction‬‬ ‫ארצות‪-‬הם‪-‬ית לברית‪-‬המועצות כסיסמא השלטת כיום‪.‬‬ ‫כל" האזימוטים" ‪ -‬אצל הצרפתים‪ .‬הגנה" קדומנית"‬ ‫ בנאט"ו‪ .‬לאמרה של מאו טסה טונג הנשק" הגרעיני‬‫הוא נמר של נייר" הייתה בלי ספק משמעות דוקטרינרית‪.‬‬ ‫מאו טסה טונג ניסח דוקטרינות‪ ,‬רובן ברמה הטקטית‪,‬‬ ‫בצורת חרוזי שירה‪ .‬גם בישראל נוסחו דוקטרינות שזכו‬ ‫לביטוי מרוכז‪ :‬העברת" המלחמה לשטח האויב"‪ ,‬צבא"‬ ‫מיליציוני"‪ ,‬נטילת" יוזמה בתחילת מלחמה"‪ ,‬אין"‬ ‫אפשרות לפתור את בעייתנו על‪-‬ידי מלחמה" וכדומה‪.‬‬ ‫הניסוח בצורת סיסמא אינו גורע מהקף הדוקטרינות‪.‬‬ ‫הוא מקל על תפוצתן‪.‬‬

‫ן']‬

‫שיעצב‬

‫תנ'ףט‪1‬נ‪ ]-1‬ב‪.‬‬

‫טחון?‬

‫דוקטרינה ביטחונית אין מתכננים"‪ ",‬אלא היא קודמת‬ ‫לתכנון ומהווה לו בסיס‪ .‬לא עבודת מטה מוליכה‬ ‫לדוקטרינה‪ ,‬אלא הדוקטרינה היא שמנחה את עבודת‬ ‫הקם‪-‬ניטים נשיא) בארה"ב‪ ,‬ראש‪-‬ממשלה‬ ‫המטה‪ .‬לכן‬ ‫ושריס בכירים בארצות אחרות( הס שצריכים לעצבה‬ ‫כמיצוי הבנתם ההיסטורית וחזונם‪ .‬פעולת התכנון לאחר‬ ‫מכן יכולה לבוא לצורך בחינתה‪ ,‬לחדד את תפיסותיה‪,‬‬ ‫למצות ממנה פירוט‪ .‬אולם בעיקרו של דם‪ -‬מגיעים אליה‬ ‫בדרך דדוקטיבית ולא אינדוקטיבית‪ .‬לא מטיפול בנתוני‬ ‫יום‪-‬יום אפשר לדלות דוקטרינה‪ .‬סיכום דוקטרינה דורש‬ ‫הכרעה‪ ,‬והיא איננה מתבקשת"" כעניין המובן מאליו‪.‬‬

‫‪'8‬‬ ‫יבל‬

‫‪%88‬‬

‫ן‪Afd',‬‬ ‫‪Af~ 444‬‬

‫למודיעת‬ ‫‪ 3‬נ ‪1‬‬

‫ישראל‬

‫הנף' ףש‪,‬ףע‪'7‬ס‪ 71‬החש‬ ‫ההמףיקני לשעבף‪:‬‬

‫חורגה"‬ ‫ובה מבוזבזת‬ ‫היכן‬ ‫להחלים‬ ‫כדי‬ ‫חנו‬

‫מנויים‪ ,‬יותף מחשף לחן‬ ‫הולכים‪.‬‬ ‫חנו‬

‫אין היא רק בעלת תוכן חיובי ‪ -‬מה נשאף לעשותו ‪-‬‬ ‫אלא גם כוללת משמעות שלילית כסייגים לעצמנו‪ :‬מהם‬ ‫גבולות כוחנו‪ ,‬ממה נדיר עצמנו וסמה עלינו להיזהר‪.‬‬ ‫דווקא בגין תוכנה השלילי עיצובה כואב‪ ,‬שכן היא גם‬ ‫מקצצת כגפיים‪ ,‬ולכן קביעתה יכולה להיעשות רק ברמה‬ ‫הגבוהה ביותר במדינה‪.‬‬ ‫עיצוב דוקטרינת ביטחון לאומי הוא תפקיד ראשי‬ ‫לקברניטים‪ .‬ממנה תוקרן‬ ‫יותר‬ ‫הצבאית והמדינית‪ ,‬ובה‪,‬‬ ‫דבר‬ ‫מכל‬ ‫אחר‪ ,‬תתבטא‬ ‫מנהיגותם‪ .‬חלילה לקם‪-‬ניטים לראות את עיקר תפקידם‬ ‫ב"תיאוס"‪ .‬תיאום יוודאו הכפופים להם‪ ,‬או יותר מכך‪,‬‬ ‫השראתם לכל‬

‫המערכת‬

‫התיאום יבוא ממתן הכיוון‪ ,‬מן ההשראה‪ .‬בגלל השתלטות‬ ‫יתרה של חשיבה מנהלית בחיינו יש נטייה לשים גם את‬ ‫הדרג העליון בסד ביורוקרטי ולהפוך מנהיגים לפקידים‬ ‫ולקציני מטה‪ .‬זו טעות שאומנם פעמים היא נוחה‬ ‫לקם‪-‬ניטים עצמם כדרך לפטור עצמם מחובתם הראשית‪.‬‬ ‫אכן אפשר לתאר מצב שבו ישררו בכל המערכת תיאום""‬

‫ויותפקוריי מופתיים‪ ,‬כשהכול פועלים כאיש אחך‪ ,‬אך הם‬ ‫מבצעים מדיניות של שטות ותפלות‪ .‬טיב המדיניות הוא‬ ‫שצריך להיות בראש מעיינם של קברניטים‪.‬‬ ‫טיב המנגינה שתנגן תזמורת איננו מותנה רק‬ ‫בתיאום המובטח על‪-‬ידי המנצח‪ ,‬אלא יותר מכך בטיב‬ ‫היצירה שמנגנים‪ .‬בוודאי שעלולות לקרות תקלות‬ ‫בתיאום‪ ,‬אך קרוב לוודאי שהן תתגלינה‪ ,‬ויימצא להן‬ ‫תיקון‪ .‬הצורך בתיאום עולה בהעדר הנהגה‪ .‬באין" חזון‬ ‫ייפרע עם" ‪ -‬כשאין כיוון כללי‪ ,‬שהוא ממשי ולא רק‬ ‫מילולי‪ ,‬כל אחד ירוץ לעברו‪ ,‬ואז באמת תיווצר בעיית‬ ‫תיאום‪ .‬מנהיגות עלולה לוותר על תפקידה כמקור‬ ‫הדוקטרינה ולהעביר את עיצובה למטה ולצוות עוזרים‪,‬‬ ‫ובצורה זו תהפוך לגרורתם‪ .‬כיוון שגורמים כפופים אלה‬ ‫אינם עצמאיים‪ ,‬ניסוחם את הדוקטרינה יהיה מסויג‬ ‫בסייגים כאמצעי להגנה עצמית‪ .‬במקום להאיר‪,‬‬ ‫הדוקטרינה תעמעם; במקום לכלול הכרעות משמעותיות‪,‬‬ ‫תישאר ברמת ה"כביכול מתבקש" אולם גם הבנלי‪.‬‬

‫אין גם לצפות‬ ‫תיאוריות"‪",‬‬ ‫בפיתוח‬ ‫לאומית‪ .‬כוחם של הללו‬ ‫ובשטח‬ ‫כיצד‬ ‫טכנולוגי‬ ‫הצבאי יוכלו לחקור‬ ‫מצב‬ ‫מסוים של‬ ‫אמצעי לחימה משפיע על הלחימה‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬יכלו‬ ‫שאינטלקטואלים יעצבו דוקטרינה‬

‫אקדמאים אמריקניים להעלות תרומה חשובה לתיאוריה‬ ‫האסטרטגית הגרעינית ‪ -‬כיצד משפיע הנשק הגרעיני‬ ‫על מכלול המלחמה‪ ,‬ובייחוד בתורת ההרתעה‪ .‬אולם‬ ‫האסטרטגים האקדמאיים האמריקניים לא הצליחו לגשר‬ ‫על פני הפער שבלט‪ ,‬ועודו בולט במערב‪ ,‬בין תיאוריה של‬ ‫אסטרטגיה גרעינית לתרגומה למדיניות בדוקטרינה‪.‬‬ ‫לאינטלקטואלים יתרון מסוים בחשיבה מופשטת‬

‫אלכסוני‪ .‬מולטקה‪ ,‬לאחר שלמד את לקח כישלון המרנה‪,‬‬ ‫אמר‪ :‬ראוי" היה לנו בשנים האחרונות להסתכל למאורע‬ ‫המלחמה הממשמשת ובאה במבט ישיר ולהכין עצמנו‪,‬‬ ‫לו גם דיפלומטית"‪ .‬מבט חמקני הוא מבט חלקי‪ ,‬שאינו‬ ‫מקיף את הנסיבות ומתמקד בציפייה שיקרה הרצוי‬ ‫ותיווצרנה נסיבות נוחות‪.‬‬ ‫ב‪.1973-‬‬ ‫ישראל‬ ‫דומה שגם ישראל נתנסתה בבעיה זו‬ ‫התכוננה למנוע הישגים גדולים מן הערבים‪ ,‬אם יפתחו‬ ‫במלחמה‪ ,‬ואף הייתה בטוחה בכוחה לעשות זאת‪ .‬בהתאם‬ ‫לכך התייחסה לעניין ההתרעה כעניין לא מכריע‪ ,‬ואף‬ ‫לא נזדרזה לגייס‪ ,‬גם כאשר היה ברור שמלחמה כבר‬

‫בקטיגוריות כלליות‪ ,‬אולם אין להם באותה מידה יתרון‬ ‫בחשיבה על בעיות אסטרטגיות קונקרטיות או בפתרון‬ ‫בעיות מדיניות דוחקות‪ .‬גם עליהם לא יוכלו קברניטים‬

‫בשער‪ .‬לא הובן‪ ,‬וכנראה מחוסר מחשבה קונקרטית מראש‬ ‫על נסיבות המלחמה‪ ,‬שאפילו הישגים ערביים קטנים‬ ‫ישנו את פני המפה המדינית‪ ,‬וכי מה שיש למנוע הוא‬

‫המוטלים‬

‫הישגים קטנים ולא הישגים גדולים‪ ,‬שאליהם בכלל לא‬ ‫כיוונו‪ ,‬שכן שער החליפין בין הישג טקטי ערבי להישג‬ ‫אסטרטגי מדיני הוא נוח לערבים‪ ,‬בהשוואה לשער שרווח‬

‫לגלגל את מלאכת עיצוב תורת הביטחון הלאומי‪.‬‬ ‫על מנת שתוכל למלא את התפקידים‬ ‫צריכה הדוקטרינה הביטחונית להיות ממשית‪ .‬היא אינה‬ ‫מליצה כחזון ריק‪ ,‬אלא היא ניסוח מתוחכם‪ ,‬הנותן כיוון‬ ‫ממשי לחשיבה ולמעשה‪.‬‬ ‫לא ייפלא איפוא‪ ,‬שלא קל כל עיקר לעצבה‪ .‬נעיין‬ ‫בכמה מן הקשיים המונחים לפתחה‪.‬‬

‫הקושיבמחשבהקונקףטית על‬ ‫נסיבותהמלחמה‬ ‫אחד מקשיי עיצוב הדוקטרינה נעוץ בנטייה להירתע‬ ‫ממחשבה קונקרטית על המלחמה הבאה ועל אתגריה‬ ‫הצבאיים‬ ‫והמדיניים‪ .‬ווגיטיוס הרומאי כתב במאה‬ ‫הרביעית‪ :‬בזמן" השלום נראית המלחמה נושא רחוק מדיי‬ ‫משיהיה ראוי לשיקול"‪ .‬הקושי חמור מכך‪ .‬קיימת רתיעה‬ ‫בקרב בני‪-‬אדם‬ ‫מלשקע עצמם בחשיבה מוחשית על‬ ‫המלחמה ועל פרטי תוצאותיה‪ .‬ועל כן הם עלולים לנטות‬ ‫לסכם את הנושא בצורה שטחית היוצאת ידי חובה‪,‬‬ ‫ובייחוד להתעלם מאותן בעיות שהמלחמה עלולה להוליד‪,‬‬ ‫ושקשה ולא נוח לחשוב עליהן בכלל ולפתור אותן בפרט‪.‬‬ ‫הפרופסור המנוח ברנרד ברודי‪ ,‬מגדולי המחשבה‬ ‫האסטרטגית של זמננו‪ ,‬ניסח זאת במילים הבאות‪ :‬לא"‬ ‫דומה כל עיקר תחזית אינטלקטואלית לגבי הסתברות‬ ‫מלחמה להטלת עצמך‬ ‫לנסיבותיה"‪.‬‬

‫בצורה רבת‬

‫דמיון‬

‫ורצינות‬

‫ראיית מלחמה כאפשרות מופשטת עלולה להביא‬ ‫לכך שההכנות לקראתה תהיינה כלליות‪ ,‬כלכל צרה שלא‬ ‫תבוא‪ ,‬מבלי להגות בצורה מפורטת בנסיבות קונקרטיות‬ ‫צבאיות ומדיניות שעלולות להיווצר‪ .‬בנסיבות המלחמה‬ ‫הבאה עלולים להביט לא במבט ישר אלא במבט חמקני‬

‫בשאלה זו אצלנו‪ .‬ההפתעה העיקרית שבאה על ישראל‬ ‫הייתה בערך המדיני של ההישג הערבי הקטן‪.‬‬ ‫מחשבה קונקרטית בעניין המלחמה כדי לקבוע תורה‬ ‫ביטחונית חייבת להקיף את נסיבות המלחמה‪ ,‬בעיות‬ ‫מדיניות שעלולות להיווצר‪ ,‬בעיות כלכליות ושאלות‬ ‫ההצטיידות והתחרות להתגוששות עם היריב לאחריה‪.‬‬ ‫בעיות הצורך למדינה‪ ,‬ובייחוד קטנה‪ ,‬בתמיכה מדינית‬ ‫כלכלית לשם חידוש המלאי שלה מהוות אילוץ מדיני‬ ‫עיקרי‪ ,‬שכן עליה להיות ערה לאפשרות שתחלש תמיכה‬ ‫זו אם תנקוט מדיניות שאינה רצויה לגורם שממנו היא‬ ‫מקבלת תמיכה זו‪ .‬תמיכה מדינית שנפסקה לא קל כל‬ ‫עיקר להבטיח את חידושה‪.‬‬

‫השול ביןהתכנון הנבחי לעיצוב‬ ‫דוקטףינה‬ ‫קושי‬ ‫אחו בהבנת טיב הדוקטרינה ועיצובה עלול לרווח‬ ‫בין אנשי צבא‪ ,‬שכן הס עלולים לגזור גזרה שווה לעיצוב‬ ‫דוקטרינה מהפעילות של מבצע צבאי‪ ,‬שאותה הם‬ ‫מכירים‪ .‬אכן יש דמיון בין שתי פעילויות אלה‪ .‬אך יותר‬

‫מכך יש שוני‪.‬‬ ‫סוד ההצלחה במבצע הצבאי‪ ,‬למדו אנשי הצבא‪,‬‬ ‫הוא פעמים רבות בנועזות‪ .‬תוצאות גדולות בקרבות הושגו‬ ‫על‪-‬ידי פעולה נועזת‪ ,‬שהייתה בה הסתכנות זמנית‪,‬‬ ‫כחשיפת אגף או קטע מהחזית או ריכוז כוחות הכרוך‬ ‫בהחלשת המערך במקומות אחרים‪ .‬המפקד אינו יכול‬ ‫ללכת בכול על" בטוח"‪ .‬גדולתו בכך שהוא יודע להמר‪,‬‬ ‫מסתכן‪ ,‬לוקח" צ'אנס"‪ ,‬כחותם על המחאה שאין לה‬

‫*‬

‫ג~עעש=שעענ‬ ‫יובל למדיגת ישראל‬ ‫‪115‬‬

‫כיסוי‪ ,‬אלא שבמקרה זה הסכנה שתוגש לגוביינא היא‬ ‫קצרה בזמן‪.‬‬ ‫משהושגה המטרה‪ ,‬בטלים הסיכונים כלא היו‪.‬‬ ‫התוצאות מושגות במהירות‪ .‬זבנג" וגמרנו" הוא מצוות‬ ‫מ‪-‬מה‬ ‫עשה‬ ‫הטקטית‪ .‬הניצחון הטקטי הוא סופי ברמתו‪.‬‬ ‫מרחב ההתאוששות ברמה הטקטית מרומנס או בכלל‬

‫גירוי שידחוף את היריב לפעולות שתהיינה לרועץ‪ ,‬או‬ ‫מה תהיה תגובת גורמים שלישיים‪ .‬ברמה הטקטית יש‬ ‫לכן לנקוט קיצוניות ללא שיעור והגבלה‪.‬‬ ‫מתרומותיו‬

‫הגדולות של‬

‫קלאוזביץ היא‬

‫אחת‬ ‫הבחנתו באותו מכניזם במלחמה‪ ,‬הדוחף‬ ‫כלומר‪ ,‬שישנה בין שני הצדדים תחרות בדרסטיות‪ ,‬הכופה‬ ‫עליהם קיצוניות כתופעה המכונה‬ ‫לקיצוניות‪,‬‬

‫על ידי ר' ארון‪ :‬הדיאלקטיקה" של‬ ‫האנטגוניזם"‪ .‬קלאוזביץ נוכח‪,‬‬ ‫שאם כי הדבר נכון תיאורטית‪,‬‬ ‫הרי מן הבחינה המעשית היו‬ ‫המלחמות באירופה מוגבלות‪,‬‬

‫ה‪~,‬‬

‫ש‬

‫למרות המכניזם שהיה צריך‬ ‫להביאן לקיצוניות‪ .‬לכן חשב‪ ,‬לפי‬ ‫תזכיר שהשאיר משנת ‪,1827‬‬ ‫לעשות רוויזיה של כל תורתו כדי‬ ‫המוגבלת מקום‬

‫לתת למלחמה‬ ‫נכבד ועצמאי‪.‬‬ ‫היא‬ ‫הקיצוניות‬ ‫ברמה‬ ‫אכן‬ ‫הטקטית ולא ס‪-‬מה האסטרטגית‪,‬‬ ‫חישובים‬ ‫שבה צריך לחשב‬ ‫מרחיקי ראות‬ ‫בעתיד‪,‬‬ ‫שייווצרו‬ ‫להביא בחשבון‬ ‫תגובת גורמים שלישיים ולהימנע‬ ‫מלהגדיש את הסאה‪ .‬אין זה כלל נכון שבני‪-‬אדם נוקטים‬ ‫אמצעים קיצוניים ביותר‪ ,‬והדבר שמגבילם הוא היכולת‪.‬‬ ‫לגבי‬

‫לא קיים‪ .‬את הנעשה כמעט שאין להשיב במסגרת הקרב‬ ‫שנסתיים‪ .‬ניצחון בכל קרב הוא סופי לגבי אותו קרב‪,‬‬ ‫מה שאין כן לגבי מהלכה של המלחמה‪ .‬זהו ההבדל הגדול‬ ‫בין הרמה‬ ‫האסטרטגית‪ .‬ברמה‬ ‫הטקטית לרמה‬ ‫האסטרטגית מרחב ההתאוששות גדול‪ ,‬והפסד או הישג‬ ‫טקטי יבולים להיות זמניים בלבד‪.‬‬ ‫מדיניות ביטחון איננה יכולה להיות בנויה על הימור‪.‬‬ ‫סופיות‪ .‬ם‪-‬מת‬ ‫ברמה האסטרטגית שוררת רציפות‪ ,‬לא‬ ‫תורת הביטחון אין לחתום על המחאה חסרת כיסוי‪.‬‬ ‫מרחבי הזמן יביאו לכך שמדיניות שלא היה לה כיסוי‬ ‫תתגלה‪ ,‬ואפילו יעבו‪-‬ו שנים‪ ,‬הנזק יהיה בריבית דריבית‪,‬‬ ‫כפי שנתברר לאיטליה‪ ,‬שנקטה בזמן מוסוליני מדיניות‬ ‫ביטחונית מעל ומעבר ליכולתה‪ ,‬וסופה היה פורענות‬ ‫לאומית‪.‬‬ ‫בתפקידיהם של דרגי‬ ‫הדוקטרינה‬ ‫ורציפות‪ ,‬ואילו משאנו עוברים לרמת‬ ‫הלאומית‪ ,‬יש קפיצה איכותית‪ .‬ברמה הטקטית יכולה‬ ‫לעיתים התעוזה להיות נשכרת‪ ,‬ואילו מ‪-‬מת הדוקטרינה‬ ‫יש צורך ביותר מכך‪ .‬יש צורך בכשרון לאבחן את הגבול‬ ‫הפיקוד‬

‫הצבאי יש‬

‫דמיון‬

‫העמום בין האפשרי לנבצר‪ .‬ברמה‬ ‫המיידי הוא העיקר‪ ,‬וכל טכסיס שיסייע לניצחון ‪ -‬כדאי‪.‬‬ ‫אין כאן חישוב שמא תגדיש את הסאה‪ ,‬ופעולתך תהיה‬

‫הטקטית ההישג‬

‫מצבים‬

‫גס הכוונה וגם היכולת עלולים להיות מושפעים מגירויים‬ ‫הבאים מבחוץ‪.‬‬

‫הבנתהנסיבותההיסטוףיות‬ ‫הקושי העיקרי בעיצוב תורת ביטחון תקפה הוא בהבנת‬ ‫המציאות הצבאית והמדינית שבה נתונה אותה מדינה‬ ‫טסה‪-‬טונג‪,‬‬ ‫ותנאיה‪ .‬מאו‬ ‫מגדולי ההוגים הצבאיים במאה‬ ‫הנוכחית‪ ,‬הרבה לכתוב על שאלה זו של המציאות והבנתה‬ ‫כתנאי להצלחה באסטרטגיה‪ .‬ואכן כתביו הם דוגמא‬ ‫ומופת לניסוח של דוקטרינה אסטרטגית‪ ,‬שהובילה‬ ‫לניצחון מפואר‪ .‬אנו שקועים בהיסטוריה‪ ,‬אך הבנתנו‬ ‫את אופי התקופה ותנאיה מוגבלת באופקינו ובכשרון‬ ‫החדירה שלנו‪ ,‬ורק ההיסטוריונים בעתיד יוכלו לשפוט‬ ‫כיצד הבנו אנו את המצב‪ .‬המתודולוגיה כיצד להגיע‬ ‫להבנה מציאותית שקולה אינה מתעלה על עצות חוכמה‪,‬‬ ‫שאפילו הן חשובות‪ ,‬הן אינן יותר מבנליות‪ ,‬ואין בהן‬ ‫פתרון‪ .‬הן כוללות‪ :‬ביקורתיות עצמית‪ ,‬התגברות על‬ ‫משפטים קדומים‪ ,‬ראייה שקולה ומאוזנת‪ ,‬סיכום גורמים‬ ‫כסדרם‪ ,‬ניסיון לתת לגורמים ערכים הסתם‪-‬וחיים ולימוד‬

‫נכון של לקח ההיסטוריה עצה) שעליה חוזר לידל הארט‪,‬‬ ‫אולם כיצד!( או עצה אחרת שאותה שינן לידל הארט‪:‬‬ ‫להיזהר מצדקנות עצמית המכה את בעליה בסנוורים‪.‬‬

‫הטוב של המדינות המספקות אותה‪ .‬ואלה מושפעות מן‬ ‫המערכת הבינלאומית‪.‬‬ ‫תמיכת המערכת הבינלאומית עלולה להשפיע שב‬

‫ה"ריאליה" שאותה יש להעריך איננה מצטמצמת‬ ‫בנתונים כמותיים של יחסי כוחות ומשאבים‪ ,‬אפילו‬ ‫ישוקללו על‪-‬ידי הערכות איכותיות‪ ,‬אלא היא צריכה‬

‫מאזני הכוח בסכסוכים משניים‪ .‬היא משפיעה על גבולות‬ ‫ההישג שמדינות יכולות לצפות שיישאר בידיהן‪ .‬תמיכה‬ ‫זו מושפעת משיקולי כדאיות של המדינות המהוות את‬

‫לחבוק את מכלול הגורמים שמשפיעים על מצב האומה‬ ‫במלחמה ובשלום‪ ,‬כולל הנסיבות הבינלאומיות‪.‬‬ ‫בעבר הרחוק נטו סכסוכים להיות מערכת סגורה‪,‬‬ ‫שבה שני הצדדים התמודדו זה עם זה ללא השפעה מחוץ‬

‫המקובלות‬

‫למערכת‪ .‬כאשר יוון ופרס נלחמו‪ ,‬כמעט שלא היו צריכות‬ ‫להביא בחשבון את יחסם של גורמים אחרים במערכת‬ ‫הבינלאומית‪ ,‬שלא הייתה אז קיימת‪ .‬גורמים שלישיים‬ ‫היו חשובים במקרי מלחמות בתולדות‬ ‫האפשרות של הצטרפותם לאחד הצדדים‬

‫אירופה בגין‬ ‫הלוחמים‪,‬‬

‫והבריתות המשתנות לפרקים הטביעו חותמן על מהלך‬ ‫ההיסטוריה‪ .‬התמורה הגדולה שחלה בעולם היא‬ ‫בינלאומית ושל דעת קהל‬ ‫היווצרותה של מערכת‬ ‫בינלאומית‪ ,‬המשפיעות על התנהגות מדינות ועל החלטות‬ ‫המדינאים‪ .‬המערכת הבינלאומית‪ ,‬אפילו איננה עניין‬ ‫מוחשי כמדינה‪ ,‬מקבלת אופי של הוויה לעצמה ועלולה‬ ‫להטות את הכף ולחרוץ את הגורל להצלחה או לכישלון‪.‬‬ ‫היא יוצרת בעולם כעין שדה מגנטי חזק‪ ,‬שמשפיע על‬ ‫קלות ההתקדמות בכיוון אחד ומקשה על התקדמות‬ ‫בהיפוכו‪.‬‬ ‫לכאורה יכולות המעצמות להרשות לעצמן להקל‬ ‫ראש בהשפעת המערכת הבינלאומית‪ ,‬שכן עוצמת כל‬ ‫אחת מהן גדולה‪ .‬אך הן אינן נוהגות כך‪ ,‬והן מקדישות‬ ‫מאמצים רבים להצדיק את התנהגותן בעיני דעת קהל‬ ‫זו‪.‬‬ ‫מעניין‬ ‫להיווכח שהצורך להביא בחשבון את‬ ‫הגורמים מחוץ לעימות הישיר ואת אהדתם"" הובן יפה‬ ‫על‪-‬ידי קלאוזביץ‪ ,‬ואפילו לגבי שיקולים צרים יותר‬ ‫השיקולים שמדינה צריכה‬

‫במהלך המלחמה‪ .‬בסכמו את‬ ‫להביא בחשבון לקראת מלחמה הוא מציין‪ :‬ולבסוף" עלינו‬ ‫להעריך את האהדות המדיניות של מדינות אחרות ואת‬ ‫השפעת המלחמה עליהן" ספר) ח'‪ ,‬פרק ד'(‪ .‬לא כל שכן‬ ‫שהמערכת‬

‫הבינלאומית היא גורם חשוב לגבי מדינות‬

‫קטנות‪ ,‬שתלותן במדינות הגדולות גדלה דווקא בתקופה‬ ‫האחרונה‪ ,‬שכן סיוען של הגדולות לקטנות בענייני חימוש‬ ‫נעשה מכריע‪ .‬פעם היה הנשק‬ ‫הרומאים‪,‬‬ ‫היוונים‪ ,‬הפרסים‪,‬‬

‫ייצור עצמי‪ ,‬לדוגמא‬ ‫היהודים‪ ,‬הביזנטים‪,‬‬

‫הערבים‪ ,‬הממלוכים והעות'מאנים‪ ,‬כולם יצרו את אמצעי‬ ‫הלחימה של עצמם‪ .‬ואילו כיום מרבית העולם איננו מייצר‬ ‫את מערכות הנשק העיקריות‪ .‬כך עוצמת המדינות‬ ‫הקטנות היא בחזקת‬

‫עוצמה"‬

‫שאולה"‬

‫ותלויה ברצון‬

‫המערכת‪ ,‬אולם גם‬

‫מנורמות‬

‫ההתנהגות‬

‫באותה תקופה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬בתקופה האחרונה תמכה דעת‬ ‫הקהל במגמה של דה‪-‬קולוניזציה כנורמה אוניברסלית‬ ‫ראשית‪,‬‬ ‫והמעצמות‬ ‫הקולוניאליות בחרו לסגת‬ ‫ממושבותיהן לא רק בגלל לחץ מקומי במושבות‪ ,‬אלא‬ ‫מהכרה שהישארותן בהן‪ ,‬כפעולה בניגוד לנורמה‪ ,‬מקבלת‬ ‫אופי של אנכרוניזם‪ ,‬שלא יחזיק מעמד בלחץ דעת הקהל‬ ‫החיצונית‪ ,‬אשר בסופו של דבר תשפיע גם על דעת הקהל‬ ‫הפנימית‪ .‬התנגשות עם נורמה אוניברסלית בוודאי שהיא‬ ‫מסוכנת למדינה קטנה‪ ,‬אשר עלולה בסופו של דבר‬ ‫להיווכח שאינה יכולה להרשות לעצמה התנגשות כזו‪.‬‬ ‫ותיאלץ‪ .‬לשנות את מדיניותה‪ ,‬אולם לאחר שהנזק כבר‬ ‫נגרם‪.‬‬

‫הגזמהוהנמכהבשיתוף הפונמה‬ ‫העצמית‬ ‫הערכה נכווה של הנשיבות ההיסטוריות דורשת הימנעות‬ ‫משתי סכנות שתקוטבנה להלן‪ :‬האחת ‪ -‬הנהגת מדיניות‬ ‫ביטחון המגזימה בכוח העצמי ובחופש הפעולה ואף‬ ‫הרחקת לכת בקביעת יעדים שניתן להשיגם‪ .‬זו מדיניות‬ ‫הרהב‪ .‬השנייה ‪ -‬לגרוע מהיכולת העצמית‬ ‫משיעור הקומה וכך להחמיץ הזדמנות להשיג הישגים‪.‬‬

‫ולהנמיך‬

‫זו מדיניות המורך‪ .‬מובן שהחוכמה המדינית‬ ‫היא להלך בדרך בינונית‪ ,‬שאיננה רהב ואף לא מורך‪,‬‬ ‫אלא מציאותיות‪.‬‬ ‫מדיניות הרהב עשויה להיתמך על‪-‬ידי אידיאולוגיה‪,‬‬ ‫שתקיפות ונחישות ההחלטה בתחום הבינלאומי נשכרות‬ ‫והצבאית‬

‫ממנה‪ ,‬ולהיבנות מגאווה לאומית‪ .‬היא יכולה לקסום‬ ‫לקצונה מתוך שהיא מערבת בין התחום הטקטי‪ ,‬שבו‬ ‫התקיפות יפה‪ ,‬לתחום האסטרטגי והמדיני‪ ,‬שבו תקיפות‬ ‫באופטימיות שיש‬

‫איננה מספיקה‪ .‬זו גם גישה מלבבת‬ ‫בה‪ .‬אכן אופטימיזם הוא ברכה בתחום‬

‫הצבאי‪ .‬לידל‬

‫הארט היטיב להסביר זאת‪ :‬אין" פעילות שבה אופטימיות‬ ‫כה נדרשת למלל ההצלחה כמו בעניין הצבאי‪ ,‬שכן הוא‬ ‫עוסק בבלתי ידוע ואף במוות"‪ .‬אבל הוא מוסיף מייד‪:‬‬ ‫השוליים" שמפרידים בין‬

‫אופטימיות‬

‫לאיוולת עיוורת‬

‫הם צרים‪ .‬לכן אין לתמוה שחיילים הגדישו את סאת‬ ‫האופטימיות ונעשו קורבנות אמונתם‪ ...‬ביטחון מוטעה‬

‫ף‪5‬‬

‫ש~ננושנוענ‬ ‫יובל למדינה ישראל‬ ‫‪117‬‬

‫ביסוד מרבית‬

‫מונח‬ ‫הצבאית"‪.‬‬

‫הכישלונות שרשמה‬

‫ההיסטוריה‬

‫ידה‪ ,‬ואילו לאחרונה הייתה מוכנה להנמיך בתביעותיה‬ ‫ולוותר על סיני‪ .‬יכולים אנו לראות זאת בצורה אחרת‬ ‫המוליכה אומנם לאותה מסקנה‪ .‬פעם טענה ישראל‪,‬‬ ‫שהשלום אינו שווה מחיר ויתור על שרם א‪-‬שייח'‪ ,‬ואילו‬ ‫כיום עלה בעיניה מחירו עד כדי נכונות לוותר על‬ ‫טריטוריה זו למענו‪.‬‬ ‫נסיגה איננה סימן של מדיניות מורך‪ ,‬אלא יכולה‬ ‫להיות גילוי של מציאותיות כשנוכחים שאין ברירה‬ ‫וחפצים להימנע מלהתנגש בכוחות עודפים‪ .‬דומה ששיקול‬ ‫כזה של מציאותיות עמד בהחלטתו של בן‪-‬גוריון לסגת‬ ‫ב‪ .1956-‬שום מדינה ושוס מדינאי לא יודו מראש שהם‬ ‫נוקטים מדיניות של הגזמה בתביעות מעבר לכוחם‪ .‬הם‬ ‫האידיאולוגית‬ ‫עלולים לפנות לדרך זו מתוך האמונה‬ ‫בצורך בתקיפות בתחום הבינלאומי‪ .‬אולם הדברים בזירה‬ ‫הבינלאומית אינם נחתכים על‪-‬ידי‬ ‫תקיפות של צד‪ ,‬שכן‬ ‫מולו תתייצב תקיפות של יריבו‪ .‬לכן התחום הבינלאומי‬ ‫הוא תחום המאופיין על‪-‬ידי תסכול הדדי‪ .‬שום מדינה‬ ‫‪ -‬ותהא זו מעצמה שכוחה אדם ‪ -‬אינה מממשת את‬

‫התבעה למףחב מחיה לח‬ ‫נתק"מה‪ ,‬וחג' נתבחף שחפשף‬

‫כל מאווייה בעולם‪ ,‬וכל המדינות דוחקות זו את וגליה‬ ‫של זו ומגבילות זו את זו‪ .‬חסידי תורת התקיפות"" אינם‬ ‫ערים לתכונה עיקרית זו של החיים הבינלאומיים‪ ,‬או‬

‫לגףמניה גם בלעסה‪.‬‬ ‫הדרישה למה שחין לממשו‪,‬‬ ‫גודל הכוחות שמתייבבים‬

‫משום‬ ‫נגדו ‪ -‬מהומית ועולמית ‪-‬‬ ‫סופה שתהיה להועץ‬

‫יותר נכון‪ ,‬עומדים על כך במאוחר‪ .‬לרוב הסדר העולמי‬ ‫הנוצר איננו מספק שום מדינה‪ ,‬אלא הוא מה שנסבל‬ ‫על‪-‬ידי כולן‪ .‬אין זה גס נכון שתקיפות תמיד נשכרת‪.‬‬ ‫מדיניות המורך היא יותר עניין של הלך רוח מאשר‬ ‫אידיאולוגיה בתחרות בין‬ ‫אידיאולוגיה‪ .‬פיתוח‬ ‫של‬ ‫ניתן‪,‬‬ ‫הוא מעשה‬ ‫המדינות‪ ,‬שמוטב להשיג פחות מאשר‬ ‫אבסורדי‪ ,‬ואיש לא ינקוט דרך זו‪ ,‬ובוודאי שלא במדינה‬ ‫כישראל‪ ,‬שהצורך לחזק את יסוד קיומה למול האיומים‬ ‫המוטחים כלפיה הוא כה בולט‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬אפשר‬ ‫להעלות על הדעת שמתוך אי הבנת המציאות ההיסטורית‬ ‫והאפשרויות שהיא מציגה או אי הבנת האפשרויות‬ ‫שמדיניות מתוחכמת יכולה להוליד‪ ,‬יגרעו אנשים מכוחם‬ ‫ומיכולתם‪ .‬בכך חטאה של גישה זו‪.‬‬ ‫אפשר לנסות לבחון אלו נסיבות היסטוריות עלולות‬ ‫לדחוף לנקוט את המדיניות הראשונה של ניפוח היכולת‬ ‫ואלו את השנייה ‪ -‬של גריעה ממנה‪ .‬זו) גישת‬ ‫הסוציולוגיה" של הידיעה"‪ (.‬דומה‪ ,‬שניצחון גדול שאירע‬ ‫מעבר לציפיות עלול להביא אנשים להכרה שבעם‪ -‬הייתה‬ ‫תשומת ליבם למגבלות כוחם מוטעית‪ ,‬וכי הניצחון מוכיח‬ ‫כי הם יכולים להרשות לעצמם להגדיל את תביעותיהם‬ ‫שההיסטוריונים בעתיד יעריכו‬

‫ואף לזכות במילוין‪ .‬ייתכן‬ ‫ישראל‬ ‫הימים‪,‬‬ ‫בעצמה‬ ‫אשר‬ ‫כך את השפעת מלחמת ששת‬ ‫נוכחה כבר שהגזימה בתביעות כתוצאה ממלחמה זו‪ ,‬שכן‬ ‫נאלצה לגרוע מכמה מהן‪ .‬פעם הניחה שתביעתה ‪ -‬אם‬

‫לא את כל סיני לפחות את חלקו ‪ -‬היא בתחום הישג‬

‫גדולי חסידי התקיפות כנפוליאון והיטלר הורישו פורענות‬ ‫והרס לעמיהם‪.‬‬ ‫ניפוח דרישה היא על‪-‬ידי‬ ‫הדגשתה‬ ‫צורה מיוחדת של‬ ‫כצורך חיוני‪ ,‬שבלעדיו תתחולל פורענות‪ .‬אכן זו דרך טובה‬ ‫לשכנע את העם לתמוך בתפיסה התובעת מילוי דרישה‬ ‫זו‪ .‬כך טיעונו של היטלר‪ ,‬שאזורים באירופה המזרחית‬ ‫הם מרחב מחיה‪ ,‬שבלעדיו גרמניה לא תתקיים‪ ,‬בוודאי‬ ‫שיכנע את הגרמנים להילחם בעכור דרישה זו‪ .‬אך תמיכה‬ ‫עממית בדרישה לאומית אולי חשובה מבחינת חוסן‬ ‫לאומי‪ ,‬אך אין בה די כדי לעשות את הדרישה לבת מימוש‪.‬‬ ‫התביעה למרחב מחיה לא נתקיימה‪ ,‬ואוי נתברר שאפשר‬ ‫לגרמניה גם בלעדיה‪ .‬הדרישה למה שאין לממשו משום‬ ‫גודל הכוחות שמתייצבים נגדו ‪ -‬מקומית ועולמית ‪-‬‬ ‫סופה שתהיה לרועץ‪.‬‬ ‫ייתכן שיש מקום לטענה שנזק הטעות בשתי מגמות‬ ‫המדיניות ‪ -‬זו של הניפוח וזו של הגריעה ‪ -‬איננו שקול‪.‬‬ ‫נזק המדיניות השנייה קטן יותר‪ :‬החמצת הזדמנות‬ ‫לשיפור המצב ולהתעצמות מדינית‪ .‬ואילו נזקה של‬ ‫המדיניות הראשונה הוא כפשיטת רגל לאומית‪ ,‬שכן‬ ‫משאבים ומאמצים יושקעו בקו מדיניות זו‪ ,‬עד שיתברר‬ ‫טענת‪-‬נגד‬ ‫שאפשר להעלות נגד הבחנה זו‬ ‫שהיו לשווא‪.‬‬ ‫להיות‬ ‫היא שגם החמצת הזדמנות עלולה‬ ‫חמורה‪ ,‬אם‬

‫הנשק‪ -‬הגרעיני הנח נמף של ף"‪1‬‬ ‫יתברר‬ ‫לבכייה‬

‫תביא‬ ‫שההזנחה‬ ‫לדורות‪ .‬דומה שיש‬

‫הבדל בדרך שבה אפשר‬ ‫להיווכח בטעות בשתי מגמות‬ ‫מדיניות אלה‪ .‬לרוב קשה‬ ‫להוכיח שהייתה הזדמנות‬ ‫שהוחמצה‪ ,‬שהרי כדי להוכיח‬ ‫זאת לא די להציג שהיה חזון‬ ‫תובעני‪ ,‬אלא צריך להוכיח‬ ‫ם‪-‬ורות שהחזון לא היה בחינת‬ ‫פנטזיה‪ .‬לכן הוכחת חסרונה‬ ‫מדיניות הגורעת‬ ‫של‬

‫מן‬

‫היכולת דחוקה‪ .‬ואילו הוכחת‬ ‫הטעות של מדיניות הניפוח‬ ‫נעשית מאליה על‪-‬ידי התהליך‬ ‫המביא‬

‫ההיסטורי‬

‫להת‪-‬‬

‫ומפריך‬

‫אותה‪.‬‬ ‫מוטטותה‬ ‫תהליך ההפרכה קל יותר‪,‬‬ ‫אלא שפעמים מחייב המתנה‬ ‫ארוכה‪.‬‬ ‫ןכל‪/(117'7‬‬

‫ב‪.‬טמ"‬

‫יש מבחן ףחופ‬ ‫בעויפים רבים יש‬ ‫היזון‬

‫מעין‬

‫מכניזם של‬ ‫אי‬ ‫התאמת‬ ‫המאותת על‬ ‫צעדים מסוימים וטיבם‪ ,‬וכך‬

‫חוזר‪,‬‬

‫משמש כמנגנון אזעקה להודיע‬ ‫שאינו‬ ‫אם נעשה משהו‬ ‫האירוניה‬

‫האנושית‬

‫כשורה‪.‬‬ ‫היא שדווקא בעניינים גדולים‪,‬‬ ‫ופעמים גורליים כמדיניות ביטחון‪ ,‬אין מנגנון כזה של‬ ‫תגובה מיידית‪ .‬מדינה יכולה לדבוק שניס ארוכות‬ ‫בתפיסה מדינית ואסטרטגית מוטעית‪ ,‬מבלי שתהא‬ ‫מודעת לטעות‪ ,‬ולא תהיינה ראיות ברורות שאכן‬ ‫המדיניות מוטעית‪ .‬בבוא יום פקודה תיווכח לפתע‬ ‫המדינה שהיא עומדת בפני שוקת שבורה‪ ,‬ולפתע יתגלה‬ ‫לה עד כמה נסמכו אמונותיה וציפיותיה על בלימה‪ .‬ייתכן‬ ‫שאז המק כם‪ -‬לא יוכל לתקון‪ .‬דוקטרינות ביטחון שעוצבו‬ ‫שניס רבות לפני מלחמת העולם השנייה נתם‪-‬רו כמוטעות‬ ‫רק משפרצה המלחמה‪.‬‬ ‫לאומי‬ ‫בענייני‬ ‫ביטחון‬ ‫נתבררה לה‬ ‫אומה‪ ,‬שטעותה‬ ‫אל פניה‪ ,‬חייבת בחשבון נפש לאומי נוקב‪ :‬לבחון כיצד‬ ‫טעתה ואלו הנחות היו מונחות ביסוד טעותה כדי‬

‫להשתחרר ממורשתה‪ ,‬וכך למנוע טעויות דומות בעתיד‪.‬‬ ‫התכונה הזאת של ראיות מושהות לגבי טיב‬ ‫המדיניות מקשה על הוויכוח ועל הדיון המדיני‪ ,‬שכן נבצר‬ ‫להוכיח בצורה חותכת שאכן מדיניות זו או אחרת היא‬ ‫מתאימה או לא‪ .‬פעמים‪,‬כשמתם‪-‬רת טעותה שלמדיניות‪,‬‬ ‫מעצביה כבר אינם בתפקיד‪ ,‬או אפילו בחיים‪ ,‬ואין הם‬ ‫נותנים את הדין על כי הטעו את העם‪ .‬העס והמדינה הס‬ ‫הסובלים‪.‬‬ ‫כל הדברים האלה באים להצביע עד כמה קשה היא‬ ‫מלאכת עיצובה של מדיניות ביטחון‪ ,‬עד כמה קל לטעות‬ ‫בה‪ .‬שולי הטעות המותרת צרים לגבי מדינה קטנה‪ ,‬ולכן‬ ‫דווקא עליה מוטל להקדיש מחשבה רצינית‪ ,‬דיון וויכוח‬ ‫בפרשה כה מכריעה‪.‬‬

‫נש‪%4‬בש)שנאנשו~ש‬ ‫=‬ ‫בל‪,,‬‬

‫לנןךינה‬ ‫‪119‬‬

‫ישראל‬

‫מחמף ה‪ 1‬מתפרכם‬ ‫במהביל בכתב‪-‬העת‬ ‫‪HARVARD‬‬ ‫‪INTERNATIONAL‬‬ ‫‪REVIEW‬‬

‫במלאת יובל למדיגה ‪ AllnD‬שר הביטחון יצחק מרדכי את השיקולים הפגמום‬ ‫לעיצוב תפיסת הביטחון של ישראל הגר בחיגת מקורות ‪ A~ylyA‬שלה‪,‬‬ ‫האילוצים המשפיעים על הביטחון הלאוטי ומערכת האיומם והפיכותן‬ ‫שישפיעו על דמות הפזרה התכון בפתה המאה הבאה‬ ‫מבט מקיף על ‪ 50‬שנות עצמאות וריבונות ישראלית מגלה‬ ‫הישגים חסרי תקדים‪ ,‬אך גם אתגרים יוצאי דופן‪.‬‬

‫את משאביה‬ ‫סביבה אזורית‬

‫בתולדות העולם אין עוד מקרה דומה לתחייה המדינית‬ ‫המגולמת במדינת ישראל‪ .‬אכן‪ ,‬החיזיון של אומה עתיקה‪,‬‬ ‫השבה למולדתה העתיקה אחרי שני אלפי שנות גלות כה‬

‫טמונות ביגיעתם‪ ,‬בהתמדתם וברוחם של כל אחד‬ ‫מאזרחיה‪ .‬אולם בראייה כוללת ניתן לייחס את עוצמתה‬ ‫של המדינה לגורמים הבאים‪:‬‬

‫בהיסטוריה‬

‫סמוך לרצח העם הנורא ביותר‬ ‫הינו סיפור הראוי לתיאור יסודי מכפי שפורמט זה‬ ‫מאפשר‪ .‬בהקשר זה מעניינת במיוחד‪ ,‬כמובן‪ ,‬היא עלילת‬

‫*‬

‫ביטחונה הפיזי מתעלה על כל צורך אחר‪ ,‬וכי צו קיומה‬ ‫הפיזי של ישראל ‪ -‬כאשר היא נתונה בסכנה ‪ -‬גובר על‬ ‫צורכי איכות קיומה של המדינה‪.‬‬

‫הערביים למנוע ולהחליש את אחיזת העם‬ ‫במולדתו ‪ -‬תרמו דווקא ליצירת תחושה של צדק‪,‬‬ ‫לעקשנות ולתחבולה בקרב עם שהיה מפוזר על פני‬ ‫ארבע כנפות תבל‪ .‬במובן ידוע החישה ההתנגדות‬ ‫לקיומה של מדינת ישראל את גיבושה של רוח"‬ ‫יחידה" ושל תחושת אחדות בקרב העם בישראל‪.‬‬ ‫*‬

‫נוכח ההיסטוריה המוכרת של רדיפות העם היהודי‬ ‫לדורותיו נקל להבין מדוע מייחסים בישראל חשיבות כה‬ ‫מכרעת לציווי הביטחון‪ .‬עם זאת‪ ,‬סקירת ניסיונה הייחודי‬ ‫של ישראל בבניין‪-‬עם בנסיבות של אתגרים ביטחוניים‬ ‫בלתי פוסקים אינה יכולה להצטמצם לדיון בהיבטים‬

‫ה'ת‪1‬לוכ'ההגנתיות של ישףחל‬ ‫לאחר חמישה עשורים של קיום עצמאי ישראל של היום‬ ‫הינה מדינה חזקה‪ ,‬משגשגת‪ ,‬בטוחה בעצמה ומוכנה לגייס‬

‫קיומה של‬ ‫וחופשית‪ ,‬המעודדת‬ ‫חברה‬

‫דמוקרטית‪,‬‬

‫פלורליסטית‬

‫יצירתיות ויזמות והמטפחת‬ ‫בקרב אזרחיה תחושה של שייכות ושל חירות‬ ‫הפרט‪ .‬זוהי גם חם‪-‬ה‪ ,‬אשר בבת אחת התפכחה להבין‬ ‫את הסכנה שמסוגלים פורעי חוק‪ ,‬הבאים מקרבה‬ ‫ממש‪,‬‬

‫צבאיים בלבד של דילמות הביטחון הלאומי הישראלי‪.‬‬ ‫בעמודים‬ ‫בדברים‬ ‫לפיכך אנסה‬ ‫הבאים לדון‬ ‫מפרספקטיבה רחבה יותר‪.‬‬

‫נחישותם של הישראלים לנהל את חייהם כאומה‬ ‫חופשית על אדמת אבותיהם‪ .‬הלקחים‪ ,‬העשנים‬ ‫עדיין‪ ,‬של שואת יהודי אירופה ‪ -‬כמו גם הניסיונות‬ ‫היהודי‬

‫מאמר זה מציג משיכות מכחול רחבות של מי אשר‬ ‫בכל חייו הבוגרים כחייל הגשים בתפקידיו את אמונתו‪,‬‬ ‫כי במקרה המיוחד של ישראל השליחות הכרוכה בשימור‬

‫שףהביטחוו מ‪1996-‬‬

‫יציבה‪.‬‬

‫האנושית‪,‬‬

‫הצלחתה של מדינה צעירה לעבור מהגנה על עצמאותה‬ ‫השבירה לבניית כוח מגן בעל מוניטין בינלאומיים כה‬ ‫מרשימים‪.‬‬

‫לוחם ומפקד בצנחנ'ם‪,‬‬ ‫חלוף שלושת הפיקודיים‪,‬‬

‫האינטלקטואליים‬

‫והביטחוניים‬

‫לעיצוב‬

‫הסיבות להצלחתה של ישראל‬

‫להציב‬

‫לרקמתה‬

‫החברתית‬

‫ולמנהיגותה‬

‫הנבחרת‪.‬‬ ‫*‬

‫עוצמה פוליטית וצבאית‪ .‬ישראל נהנית מדימוי של‬ ‫הרתעה‪ ,‬מגיבוי אמריקני חזק‪ ,‬מקהילה מבוססת של‬ ‫מחקר ופיתוח ומתעשיות הגנה מקומיות מתקדמות‬ ‫ביותר‪ .‬צבאה ניחן במכפילי כוח בתחומים קריטיים‬ ‫כגון מודיעין‪ ,‬חיל אוויר‪ ,‬שליטה ובקרה‪ .‬ישראל‬ ‫משתבחת באיכותה הגבוהה של מנהיגותה האזרחית‬

‫*‬ ‫טבעיים‪,‬‬

‫והצבאית‪ ,‬ברמה גבוהה של סולידריות ושל ליכוד‬ ‫המפעמים בקרבה מול איומים חיצוניים‪ ,‬ברקורד‬ ‫מוכח של ניצחון במלחמות ובהכרה בעליונותה‬ ‫הביטחונית מצד גורמים אזוריים‪.‬‬ ‫*‬

‫את גבולה הארוך ביותר‪ .‬ישראל נכנסה לתהליך‬ ‫משא‪-‬ומתן‬ ‫מתמשך ורציני עם הפלשתינים וכבר‬ ‫חתמה עימם על שורה של הסכמים פורצי דרך‪.‬‬ ‫היא פיתחה קשרים‬ ‫ביטחוניים הדוקים עם‬ ‫תורכיה ‪ -‬מדינה מוסלמית בעלת חשיבות‬

‫חוסן כלכלי וטכנולוגי‪ .‬כלכלת ישראל חזקה יותר‬ ‫מכלכלותיהן של כל המדינות השכנות לה‪ .‬ערכו של‬

‫ישףחלמשתבחתבחיכותה‬ ‫הגבוהה שלמנהיגותה‬ ‫ההזףחית‬ ‫והטבחית‪,‬בףמהגבוהה של‬ ‫סולידףיות ושלליכודהמפעמים‬ ‫בקףבה מולחיומיםחיבוניים‬ ‫התוצר הלאומי‪ ,‬המופק על‪-‬ידי ‪ 6‬מיליון‬ ‫עולה על זה המיוצר על‪-‬ידי ‪ 85‬מיליון ערבים‪ ,‬השוכנים‬

‫ישראלים‪,‬‬

‫במדינות הגובלות בישראל‪ .‬כלכלת ישראל צומחת‬ ‫במהירות‪ .‬היא עתירת הון וידע ונעה בבטחה לעבר‬ ‫התמחות בענפי הטכנולוגיה הגבוהה‪ .‬אמת‪ ,‬כלכלת‬ ‫ישראל דורשת עדיין התאמות ושינויים מבגייס‪ .‬היא‬ ‫גם תלויה עדיין בסיוע ביטחוני וכלכלי אמריקני‪ ,‬אשר‬

‫אסטרטגית מרכזית במזרח התיכון‪.‬‬ ‫ישראל גם נהנית ממודעות ערבית‬

‫האמריקנית הקבועה לביטחונה ומהכרה נרחבת‬ ‫בלגיטימיות של דאגותיה הביטחוניות‪ .‬יתר על כן‪,‬‬ ‫מדינות רבות במזרח התיכון שותפות להערכתה‬ ‫של ישראל לגבי הסכנה הנשקפת ליציבות באיזור‬ ‫הרדיקלי‪.‬‬ ‫מהאיסלאם‬ ‫הפוליטי‬ ‫המגבלות‬ ‫הבינלאומיות שהוטלו על מדינות רדיקליות ‪-‬‬ ‫עיראק ולוב ‪ -‬כל זמן שיישמרו בתוקף‪ ,‬תורמות‬ ‫אף הן לביטחונה של ישראל‪.‬‬

‫חסימטףיות שמולומתמודדת‬ ‫שףחל'‬ ‫ביטחוניים ארוכי טווח‪ .‬אלה כוללות את‬ ‫הבאים‪:‬‬

‫מ‪ 0'%‬חת‬ ‫לווין ה‪-‬חופה‪-‬‬ ‫לחיפוף מוד'עין‬

‫להנעת כלכלתה‪.‬‬ ‫*‬

‫הקשר בינלאומי חיובי‪ .‬היותה של ישראל מדינה‬ ‫דמוקרטית שייך אותה מאז כינונה למחנה המערבי‬ ‫של מדינות העולם‪ .‬התמוטטותו של הגוש המזרחי‬

‫אף שהיא מקיימת יחסים של שלוס עם שכנותיה‬ ‫מדרום וממזרח‪ ,‬ישראל עדיין מבודדת מבחינה‬ ‫גיאוגרפית‪ .‬היא נעדרת עומק אסטרטגי‪ .‬תלותה‬ ‫בכוחות מילואים עודדה בעבר ‪ -‬והיא עלולה עדיין‬ ‫לעודד ‪ -‬מתקפת פתע נגדה‪.‬‬

‫*‬

‫עתידו‪ ,‬את ערכיו ואת ביטחונו עם המערב‪ .‬בעת‬ ‫שאחרים נאלצו ‪ -‬לא תמיד בהצלחה ‪ -‬לבצע‬ ‫התאמות מדיניות מכאיבות למציאות הבינלאומית‬

‫*‬

‫‪,1‬‬ ‫ן‪:‬‬ ‫נ‬ ‫י ‪ %1‬ן‬ ‫א‬

‫היסודות‬

‫ישראל קטנה בשטח‪ .‬היא ענייה במשאבים‬ ‫לרבות מים‪ ,‬ותלויה במקורות אנרגיה חיצוניים‬

‫במסלול הנכון לקראת הפיכתה למדינה בעלת משק‬ ‫מודרני מהמעלה הראשונה‪.‬‬

‫ופירוקה של בריה"מ הנחילו מפלה לכל אלה שהטילו‬ ‫את יהבם על תמיכתה ועל גיבויה של מעצמת העל‬ ‫הסובייטית‪ .‬הם גם סימלו ניצחון לכל מי שקשר את‬

‫ן‪%,‬‬ ‫‪,,1‬יי~‬ ‫י‬ ‫‪,,,‬י ן‬

‫לצך מגמות חיוביות אלה סובלת ישראל משורה של‬ ‫אסימטריות מבניות‪ ,‬שימשיכו להציב לה אתגרים‬

‫בלעדיו לא הייתה מסוגלת לרשום צמיחה כה‬ ‫מרשימה‪ .‬יחד עם זאת אין להכחיש כי ישראל נעה‬

‫*‬

‫למחויבות‬

‫‪ .‬ן*‬ ‫‪444‬‬ ‫ינ;‬

‫אוכלוסיית ישראל והתשתית‬

‫התעשייתית‪-‬מסחרית‬

‫שלה מרוכזות ברצועה צפופה לאורך החוף‪ .‬לפגיעות‬ ‫זו יש להוסיף את רגישותו הרבה של הציבור הישראלי‬ ‫לאבדות‪ ,‬כולל בצה"ל‪.‬‬

‫החדשה‪ ,‬הצליחה ישראל לשפר את יחסיה גם עם מי‬ ‫שתמכו ביריביה מקרב הגוש המזרחי ומחוצה לו‪.‬‬

‫*‬

‫סביבה אזורית משופרת‪ .‬ישראל זכתה להכרה מצד‬ ‫מספר גדל של מדינות ערביות והצליחה להביא למעגל‬ ‫השלום והדו‪-‬קיום שותפים ערביים חדשים‪ .‬היא‬ ‫כרתה הסכמי שלום פורמליים עם מצרים ‪ -‬לפנים‬ ‫אויבתה הראשית ‪ -‬ועם ירדן‪ ,‬שעימה היא חולקת‬

‫‪.‬‬

‫מדינות‬

‫קולקטיב גדול של‬ ‫ישראל ניצבת מול‬ ‫מוסלמיות‪ ,‬שכמה מהן מסרבות עדיין להכיר‬ ‫בלגיטימיות עצמאותה של מדינה יהודית במרחבן‪.‬‬ ‫אחדות ‪ -‬כמו איראן ולוב ‪ -‬מצדדות בגלוי בשימוש‬ ‫בכוח כאמצעי לחסל את ישראל אחת ולתמיד‪.‬‬ ‫בישראל חברה שקופה‪ ,‬עיתונות חקרנית‬

‫ומוסדות‬

‫י‬

‫נ‪4'44=4‬ו‪4.444‬‬ ‫ע‪2‬‬

‫ישראל‬ ‫למדינת‬ ‫יובל‬ ‫לך‬ ‫ך ‪141‬‬

‫פתוחים‪ .‬הציבור הישראלי סקרן ודברן ואינו נרתע‬ ‫מלחשוף את חולשותיה של המדינה שבה הוא חי ‪-‬‬ ‫והאוטוריטריים‬ ‫גם בפני המשטרים הסגורים‬ ‫השולטים במרבית מדינות האיזור‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בניגוד‬ ‫למצופה מרבים ממתנגדיה ‪ -‬מישראל מצפים להפגין‬ ‫נורמות של התנהגות נאורה‪ ,‬גם כאשר על הכף‬ ‫מונחים מצבים מסכני חיים‪.‬‬ ‫ישראל אינה מאיימת על שום מדינה במזרח התיכון‪.‬‬ ‫בעבר הציעה לחתום על ערבויות פורמליות‪ ,‬לא כל‬ ‫שכן לכונן צעדים בוני אמון‪ ,‬שאמורים היו להמחיש‬ ‫פעם נוספת את כוונותיה הבלתי תוקפניות כלפי‬ ‫שכניה‪ .‬למרות זאת מתייחסות כמה מדינות באיזור‬

‫מלחמה‬ ‫מתוך מטרה להשיג בכוח את מה שלא יכלו או לא‬ ‫רצו להשיג ליד שולחן המשא‪-‬ומתן‪ .‬הסלמה בלתי‬ ‫רצויה או טעות בחישוב מצד גורמים עוינים לישראל‬ ‫עלולות להידרדר לאותה תוצאה‪.‬‬ ‫מאמצים‬

‫מרובעים‬

‫מצו‬

‫ערביות‬

‫מזיגות‬

‫ואיראן‬

‫לפצות את עצמן על חולשותיהן ולנצל נלונות‬ ‫תורפה של ישראל‪ .‬המגמה קיימת כבר כיום‪.‬‬ ‫המשאבים‬ ‫המוקדשים לרכישת מערכות נשק‬ ‫איכותיות ‪ -‬בעיקר מערכות שיגור ארוכות טווח ‪-‬‬ ‫הינם‪ ,‬כמובן‪ ,‬מביטוייה הבולטים של מגמה זו‪.‬‬

‫ליכולותיה ההגנתיות של ישראל כאל איום על‬ ‫ביטחונן ועל האינטרסים שלהן‪ .‬תגובתן לאיום שהן‬ ‫מבחינות מצד ישראל מסבכת עוד יותר את הדילמות‬

‫פיתוח של יכולות עצמיות‬ ‫ערביות‬ ‫קונוונציונליים‪ .‬כמה מדינות‬ ‫כבר השתמשו‬ ‫בנשק כימי במזרח התיכון‪ .‬לפחות במקרה אחד ‪-‬‬ ‫במלחמת עיראק‪-‬איראן ‪ -‬היה השימוש בנשק כימי‬ ‫משם‪-‬‬ ‫אזורי ממושך‬ ‫אחד הגורמים המכריעים בהבאת‬

‫הזדקקותן של מדינות רבות בעולם לנפט מהמזרח‬ ‫התיכון ממלאת עדיין תפקיד מזיק בעיצוב היבטים‬

‫זה לידי סיום‪ .‬מספר מדינות חשובות באיזור מקיימות‬ ‫תוכניות לפיתוחו ולייצורו של נשק ביולוגי‪ ,‬וקיימות‬

‫הביטחוניות שעימן צריכה ישאל להתמודד‪.‬‬ ‫*‬

‫יוצווצצימלית יוודה לל‪-‬יפי גורמים ערביים‬

‫במדיניותן הנוגעים לישראל‪.‬‬ ‫הישראלי‪-‬ערבי‬

‫ולבסוף‪ ,‬התמשכותו של הסכסוך‬ ‫יצרה עייפות והתרחקות במדינות רבות‬ ‫שאלמלא כן היו יכולות לתרום להקלה בתחושת‬ ‫המשם‪ -‬האופפת תדיר את אזורנו‪.‬‬

‫בעולם‪,‬‬

‫היומיםחזורייםפוטנציהליים‬ ‫בהינתן המגמות הסותרות שתוארו לעיל‪ ,‬הרי הערכה‬ ‫זהירה של האתגרים הביטחוניים העתידיים‪ ,‬העשויים‬ ‫לשרור במזרח התיכון‪ ,‬אינה יכולה לשלול את התפתחותם‬ ‫של סיכונים חדשים או מחודשים לישראל‪ .‬ישראל אומנם‬ ‫הפוליטית‪-‬צבאית‬ ‫מהווה חלק בלתי נפרד מהמציאות‬ ‫במזרח התיכון ‪ -‬ולפיכך תמשיך מדיניותה למלא תפקיד‬ ‫מרכזי בעיצובה של מדיניות זו ‪ -‬עם זאת מתכנני‬ ‫המדיניות בישראל אינם יכולים להתעלם מהאפשרות כי‬ ‫מגמות שליליות באיזור תוכלנה להצפתה גם ללא כל‬ ‫קשר למעשיה או למחדליה של ישראל‪.‬‬ ‫אין שום פן דטרמיניסטי בצורה שבה יתפתחו‬ ‫תהליכים במורח התיכוך ובהחלט ייתכן כי רדיפת ‪ol>wn‬‬ ‫וניצול רווחיו יהפכו להיות מרכיבים עיקריים בעיצוב‬ ‫יותר‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן‪,‬‬ ‫אבחנה‬ ‫נוף מזרח תיכוני שפוי ורגוע‬ ‫ארוכת טווח‪ ,‬המבוססת על יכולות צבאיות ‪ -‬קיימות‬ ‫‪ -‬חייבת‬

‫או חזויות‬ ‫אופטימיים כרלקמן‪:‬‬

‫להתייחס גם‬

‫לתסריטים פחות‬

‫בתחומים‬

‫הבלחי‬

‫עדויות‪ ,‬שלפיהן אחדים מאויביה המושבעים של‬ ‫גרעיני‪-‬צבאי‪.‬‬ ‫ישראל נמצאו או נמצאים בנתיב‬ ‫בהקשר זה מטרידה ואירונית היא העובדה כי מדינות‬ ‫לא מעטות באיזור רואות בהצטרפות להסכמים‬ ‫בינלאומיים‪ ,‬האוסרים על פיתוח‪ ,‬על ייצור ועל‬ ‫החזקה של נשק להשמדה המונית‪ ,‬אמצעי לרכישת‬ ‫דימוי של מכובדות‪ .‬לפיכך הן מתייחסות להסכמים‬ ‫כאלה כאל מכשיר המקל‪ ,‬יותר מאשר מכביד‪ ,‬על‬ ‫תוכניותיהן הבלתי‬ ‫קונוונציונליות‪ .‬בכל מקרה‪,‬‬ ‫ואמצעי שיגור‬

‫החיבור שבין נשק לא קונוונציונלי‬ ‫לטווח ארוך עלול לסכן את עצם קיומה של ישראל‪,‬‬ ‫כאשר הוא מצוי בידי מרינה עוינת‪ .‬סכנה קיומית‬ ‫נוספת טמונה באפשרות שנשק לא‬ ‫לידי טרוריסטים‪.‬‬ ‫סכסוך‬

‫בעצימות נמוכה‬

‫קונוונציונלי יגיע‬

‫‪ -‬החל ממלחמת גרילה‬

‫בלבנון() ופעולות טרור וכלה בהפעלה יזומה של‬ ‫עימותים קטני היקף אך מרובי נפוייס לקירוס‬ ‫ררישות פוליטיות‪ .‬תילס‪9‬וררפ לשייה התקדמות‬ ‫בתהליך השלום להגביר דווקא את המוטיבציה של‬ ‫קבוצות הנתמכות בידי איראן‪ ,‬כמו חמאס או‬ ‫חיזבאללה‪ ,‬לערער בכוח כל הישג או סיכוי להישג‬ ‫של דו‪-‬קיום בשלום‪ .‬בהקשר זה תיוודע חשיבות‬ ‫מיוחדת למדיניות שתאמץ ולפעולות שתנקוט הרשות‬ ‫הפלשתינית כדי לדכא כל ביטוי של טרור‪.‬‬ ‫מלמד‪ ,‬שכל היסוס בסוגיה קריטית זו מסכן את‬ ‫הניסיון‬

‫המשך ההתקדמות בתהליך השלום כמו גם הישגים‬

‫לציוויי השינוי עשויה להניב ערך מוסף רב גם לממסד‬ ‫צבאי‪ .‬היא יכולה לרענן חשיבה ומנהגים המובנים בו‪,‬‬ ‫ובמקרה הספציפי של ישראל‪ :‬היא יכולה ‪ -‬לפחות‬

‫סכנות מצד משטרים‬ ‫איסלאמיים רדיקליים‪ .‬כאן‬ ‫מדובר לא רק באיומים ישירים על ישראל מצד‬ ‫קבוצות טרור הנעזרות או מקבלות השראה מאיראן‬

‫בצבא ‪ -‬להקהות מעוקצו של‬ ‫המתמיד‪ ,‬המאפיין את החברה האזרחית בארץ‪.‬‬ ‫מראשיתו שירת הגיוס לצה"ל מטרות לאומיות‬

‫או ממדינות אחרות‪ ,‬אלא גם באיומים עקיפים מצד‬ ‫גורמים רדיקליים המכוונים לערער את יציבותם של‬ ‫משטרים ערביים פרו‪-‬מערביים‪,‬‬ ‫שהוכיחו במעשה את‬ ‫עניינם בדו‪-‬קיום עם ישראל‪.‬‬

‫רחבות יותר‪ .‬בחברה של כור היתוך היה הצבא כלי‬ ‫חשוב לחינוך ולגיבוש חברתיים‪ .‬ניתן גם לומר כי בגיל‬ ‫שבו עומדים אזרחים ישראלים על דעתם ותובעים ‪-‬‬

‫שכבר נרשמו במהלכו‪.‬‬ ‫*‬

‫החתגףים‬ ‫העףכהזהיףה של‬ ‫הביטחונייםהעתידיים‪o"liun ,‬‬ ‫לשףוףבמזףחהתיכון‪ ,‬חינה יכלה‬ ‫התפתחותם שלסיכונים‬ ‫לשלול‬ ‫חדשים חןמחודשיםלישףחל‬

‫*‬

‫וציפות‬ ‫מנהיגים‬ ‫לחייהם‪,‬‬

‫במדיניותם של משטרים מתחלפים‪.‬‬ ‫ערביים רבים נמצאים בסוף העשור השישי‬ ‫וברור כי במוקדם או במאוחר יפרשו מכס‬ ‫בכמה מדינות ערביות ‪ -‬לא בכולן ‪-‬‬

‫השלטון‪.‬‬ ‫העדרם של נהלים מסודרים לחילופי שלטון עשוי‬ ‫להפוך את הכורח שבחילופין למאבק פנימי משבש‬ ‫יציבות‪ .‬חשוב מכך‪ ,‬מנהיגים אוטוריטריים חדשים‬ ‫עשויים לבחור שלא לכבד מחויבויות שניתנו על‪-‬ידי‬ ‫קודמיהם‬

‫לישראל‪.‬‬

‫מהפכים‬

‫בנסיבות‬

‫הפוליטיות‬

‫החיכוך‬

‫בצדק ‪ -‬לממש ולהרחיב את‬ ‫השירות הצבאי ‪ -‬במידה לא פחותה של צדק ‪ -‬את‬ ‫חובותיהם‪ .‬גם‪-‬ים ונשים‪ ,‬ילידי הארץ ועולים‪ ,‬חקלאים‬ ‫זכויותיהם‪ ,‬מדגיש‬

‫ועירוניים‪ ,‬עשירים ועניים הורגלו משחר‬ ‫לצפות כי עליהם להקדיש כמה משנות חייהם להגנת‬ ‫מולדתם‪ .‬אכן‪ ,‬להוציא חריגים‪ ,‬שעליהם הוסכם עם‬ ‫ילדותם‬

‫יסוד המדינה והצבא‪ ,‬ערך אחריות הפרט לכלל‪ ,‬כפי‬ ‫שהוא מגולם בשירות הצבאי‪ ,‬הפך בישראל למוסכמה‬ ‫חם‪-‬תית‬ ‫מקובלת על הכל‪.‬‬ ‫אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן‪,‬‬ ‫בהשוואה לנורמות ששררו במדינה‬ ‫במלחמת הקוממיות‪ ,‬ניתן לקבוע כי היחסים בין הצבא‬ ‫לחם‪-‬ה‬ ‫הישראלית עברו תמורות עמוקות‪ .‬קשה לאמוד‬ ‫במדויק את משקלן של תמורות אלה‪ ,‬אולם לא ניתן‬ ‫להתעלם מהשפעתן על הציפיות ועל היחסים הביטחוניים‬ ‫שהתפתחו במדינה‪ .‬בהקשר זה‬ ‫השינויים הבאים‪:‬‬ ‫*‬

‫מובהק‪ ,‬שנזקק לכוחות‬ ‫מלאה בזמן חירום‪ .‬מסיבה זו קל היה לשינויים בנורמות‬ ‫החם‪-‬תיות‪,‬‬ ‫שהתפתחו בסביבה האזרחית‪ ,‬לחלחל לממסד‬ ‫הצבאי ולהשפיע על מוסכמות צבאיות בו‪ .‬הרגלים‬ ‫מתירניים בסקטור האזרחי יכוליס‪ ,‬לעיתים‪ ,‬להתנגש‬ ‫בצורכי הסדר והמשמעת הצבאיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬הסתגלות‬

‫הדגש המסורתי‪ ,‬שלו זכה הטיפול בטובת הכלל‪ ,‬זוכה‬ ‫לאיזון הולך וגובר בהכרה ובהגנה נמרצת על וכויות‬ ‫הפרט‪.‬‬

‫*‬

‫יחסיטבח‪-‬חבףה‬ ‫לשיריים החיצוניים‪ ,‬שהשפיעו על‬

‫מילואים כדי להגיע לפריסה‬

‫ט'נ שחץ" ל"ףוט טרק‬

‫ראויים לתשומת לב‬

‫הפנימיות של מדינות ערביות עלולים איפוא להניב‬ ‫מהפכים גם ביחסן של מדינות אלה לישראל‪.‬‬

‫אופיין של הדילמות‬ ‫הביטחוניות של ישראל‪ ,‬נלוו תמורות חברתיות פנימיות‪,‬‬ ‫שהוסיפו ממד נוסף של בעייתיות לדילמות אלה‪ .‬מימיו‬ ‫הראשונים היה צבא ההגנה לישראל צבא אזרחים‬

‫הפוליטי‬

‫חל גידול ניכר במעורבותה של החברה ‪ -‬ולעיתים‬ ‫אפילו בהתערבותה ‪ -‬בענייני ביטחון‪ .‬בתי‪-‬משפט‪,‬‬ ‫בית‪-‬המחוקקים‪ ,‬הורים‪,‬‬ ‫פוליטיקאים ומעל לכל‬ ‫התקשורת פוקחים כיום עין בוחנת על עניינים‪,‬‬ ‫שבעבר נחשבו כחורגים מטווח טיפולו של הממסד‬ ‫האזרחי‪.‬‬

‫*‬

‫הדילמות וההיבטים הביטחוניים של כל הסכם צבאי‪,‬‬ ‫שעמד למשא‪-‬ומתן או אפילו שנידון בין ישראל‬ ‫לשותף ערבי‪ ,‬הטילו את כוחות הביטחון של ישראל‬ ‫באורח בלתי נמנע לפולמוס פנימי‪ ,‬שחצה את האומה‬ ‫לשני מחנות‪ .‬לעיתים קרובות מדי הניב מצב עניינים‬ ‫זה תוצאות בלתי נוחות ללובשי המדים‪ .‬על אף שפעל‬ ‫תמיד רק תחת הנחיותיו של הדרג המדיני הנבחר‬ ‫בישראל‪ ,‬ועל אף מאמציו להישאר בלתי תלוי‪ ,‬לא‬ ‫תמיד הצליח הדרג הצבאי להתחמק מהאשמות כי‬

‫‪5‬‬ ‫צ‪4‬ן‪4"4‬נ‪1.4‬ש‬

‫יובללסדינהישעל‬ ‫‪123‬‬

‫הביטחוניות הלגיטימיות של כל הצדדים‪ .‬בו בזמן‪ ,‬אופיה‬ ‫השביר של הפוליטיקה האזורית יחייב את ישראל‬ ‫לאמץ מדיניות הגנה זהירה אפילו בנסיבות של‬

‫הוא נוטה לצד זה או אחר של המפה הפוליטית בארץ‪.‬‬ ‫למרות כל זאת הצליח צה"ל להישאר במידה רבה‬ ‫מחוץ לתחומי הוויכוח הפוליטי בישראל‪ .‬במבט‬

‫הסכמי שלום רחבים יותר במזרח התיכון‪.‬‬

‫ההישגים‬

‫לאחור אפשר‪ ,‬לדעתי‪ ,‬לקבוע כי אחד‬ ‫החשובים של הדמוקרטיה בישראל היה כי למרות‬ ‫המקום המרכזי שהוא תופס בחיי האומה הצליח‬ ‫צה"ל להישאר גוף א‪-‬פוליטי ולהיוותר כשמורה‬ ‫מוכרת ובלתי מעורערת של הקונסנזוס הלאומי‬

‫מצב של שלום מקיף בכל רחבי המזרח התיכון ישנה‬ ‫מחשיבותם הביטחונית היחסית של שטחים‪ .‬למרות‬

‫*‬

‫זאת‪ ,‬גם כאשר ביום מן הימים נגיע למצב של שלום‬ ‫כולל באיזור‪ ,‬יחייבו אילוצי הגיאוגרפיה ונתוני פריסת‬ ‫האוכלוסייה בישראל‪ ,‬כי ישראל תסתמך לביטחונה‬

‫במדינה‪.‬‬ ‫בחלקים ‪ -‬קטנים אומנם ‪ -‬של החברה בישראל‬ ‫כירסמו העייפות והתסכול סמה שנתפס כאופיו‬ ‫הכלתי פתיר של הסכסוך עם הערבים בתמריץ לשרת‬ ‫בצבא‪ .‬עם זאת‪ ,‬חיזקה אבחנה זו ממש את תחושת‬

‫*‬

‫גם על שטחים שייוותרו בשליטתה‪.‬‬ ‫כדי להגן על השלום‪ ,‬להרתיע מפני הפרות ולהתמודד‬ ‫עם מפרים תזדקק ישראל גם בעתיד לתשתית‬ ‫ביטחונית מתקדמת‪ .‬גם בעתיד יחלשו מדינות ערב‬

‫*‬

‫השליחות וההתנדבות המפעמת בקרב גורמים אחרים‬ ‫בחברה הישראלית‪.‬‬

‫על אוכלוסייה‪ ,‬על שטח ועל צבאות גדולים לאין‬ ‫ערוך מאלה שבידי ישראל‪ .‬לפיכך תצטרך ישראל‬ ‫להשקיע רבות כדי לקיים יתרון צבאי איכותי בחזית‬

‫התוצאה הסופית של שינויים אלה הייתה כי ניהול‬ ‫ביטחונה של ישראל הפך למשימה מורכבת ועדינה יותר‪.‬‬ ‫ההתמודדות והתחרות מול דרישות פוליטיות והכרתיות‬

‫הטכנולוגיה נדי להרתיע וכדי להתמודד עם כל‬ ‫קואליציה פוטנציאלית של מפרי שלוס‪ .‬גס בנסיבות‬ ‫על‪-‬‬ ‫של רגיעה במזרח התיכון תצטרך ישראל לפעול‬ ‫הלטינית‪ :‬הרוצה" בשלום‪ ,‬ייכון‬ ‫פי האימרה‬

‫מאלצות כיום את ראשי מערכת הביטחון לפתח שיטות‬ ‫חדשות לשימור רמה נאותה של ביטחון במשאבים‬ ‫תקציביים הולכים ופוחתים‪ .‬פיקוח ציבורי צמוד יותר‬

‫למלחמה"‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בניסיונה לשמר יתרון איכותי‬ ‫עלולה ישראל להיתקל בהתנגדות גוברת מצד‬ ‫שחקנים אזוריים ומצד ספקי נשק זרים‪ .‬ניתן איפוא‬ ‫להניח‪ ,‬כי גם בטווח הרחוק ‪ -‬ולפחות עד שיתייצב‬ ‫השלום הכולל ‪ -‬עשוי מחיר השמירה על השלום‬

‫מחייב אותם לפעול בזהירות רבה יותר בבואם להחליט‬ ‫ולהוציא לפועל תוכניות ביטחוניות אלו או אחרות‪ .‬לכל‬ ‫אלה נוסף הפולמוס הפנימי והסכסוך עם הפלשתינים‪,‬‬ ‫בריסון גום‪-‬‬ ‫המאלצים את מקבלי ההחלטות בארץ לנהוג‬ ‫בכל הכרוך בהפעלת כוח בנסיבות דו‪-‬משמעיות‪ .‬עם זאת‬

‫להכביד כמעט כמו מחיר ההתכוננות למלחמה‪ .‬על‬ ‫אף זאת מותר גס להניח כי רוב הישראלים יבינו כי‬ ‫מחיר השלום‪ ,‬גבוה ככל שיהיה‪ ,‬לעולם יהיה עדיף‬

‫אני בטוח כי בעיתות חירום‪ ,‬מול איומים ומוריס לכל‪,‬‬ ‫ישילו כל הישראלים ‪ -‬חיילים ואזרחים במדים כאחד‬

‫על כל אלטרנטיבה של עימות צבאי‪.‬‬

‫ את חילוקי הדעות ביניהם ויתגייסו כאיש אחד להגנת‬‫ארצם‪.‬‬

‫שינ~ל' טטחאעת'דיים‬ ‫מנט קדימה על נכסיה ועל צרכיה הביטחוניים של ישראל‬ ‫מלמד כי בכל התפתחות עתידית יהיה צורך להביא‬ ‫בחשבון את הפרמטרים הביטחוניים הבאים‪:‬‬ ‫*‬

‫יעד השגת השלום של ישראל עם כל יריביה במזרח‬ ‫התיכון ימשיך לשקף את הבנתה כי השלום היה‬ ‫ויישאר אמצעי מרכזי ביותר להבטחת ביטחונה‪ .‬כל‬ ‫ממשלה ישראלית הכירה בכך‪ ,‬שכל תחליף לשלום‬ ‫הינו‪ ,‬בהכרח‪ ,‬זמני‪ ,‬בלתי יציב ויקר יותר‪.‬‬

‫*‬

‫הסדרים ביטחוניים יציבים יצטרכו להתחשב בדאגות‬

‫*‬

‫הסדרי בקרת נשק מעשיים‪ ,‬שאחדים מהם כבר‬ ‫הוכיחו את עצמם בהסכמים עם כמה מדינות ערביות‪,‬‬ ‫יוכלו לספק תמיכה חשובה לכל הסכם שלום עתידי‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬כדי שיאריכו ימים‪ ,‬חשוב כי במזרח התיכון‬ ‫תשרור תרבות של שקיפות‪ ,‬של ציות ושל אימות‪,‬‬ ‫שתוודא כי הסדרים מוסכמים להגבלת פריסה של‬ ‫כוחות ולצמצום אמצעי לחימה יכובדו על‪-‬ידי כל מי‬ ‫שחתם עליהם‪ .‬המקרה של עיראק מוכיח כי על‬ ‫המזרח התיכון‪ ,‬ככלל‪ ,‬לעבור כברת דרך ארוכה עד‬ ‫שיהיה מסוגל להגשים ולקיים נורמה זו‪.‬‬

‫מה הכהה‪:‬מסקנותותקוות‬

‫עום‪,-‬‬ ‫מסלול התפתחותה של אומה‬ ‫בתפיסתי‪ ,‬דרך שלושה‬

‫שלבים‪ :‬חזון ותקומה‪ ,‬עצמאות‪ ,‬ומנוחה ונחלה‪ .‬ישראלים‬ ‫רבים חשים כי לאחר ‪ 50‬שנות עצמאות מותר להם‬ ‫להאמין כי בדורנו אכן התגשמו חלומו ותפילותיו של‬ ‫העם היהודי לדורותיו‪ ,‬וכי עתה אכן החיינו והגיענו לשלב‬ ‫השלישי‬

‫שנה קדימה אני מצייר בדמיוני ישראל המצויה בשלום‬ ‫עם כל אויביה לשעם‪ ,-‬בלב איזור הנשלט על‪-‬ידי משטרים‬ ‫דמוקרטיים‪ ,‬המחויבים בדיווח‪ ,‬באחריות ובשקיפות‬ ‫לבוחריהם‪.‬‬

‫ישראל‪,‬‬

‫שביטחונה מעוגן גם‬

‫בהסדרים‬

‫מסקנתי שלי מסויגת יותר‪ .‬על אף שאני‬ ‫משוכנע כי אנו נעים לכיוון השלב האחרון‪ ,‬אני‬ ‫מאמין כי אנו נאבקים עדיין לייצב את השלב‬ ‫בפיסקאות קודמות‬ ‫עצמאותנו‪.‬‬ ‫השני של‬ ‫התייחסתי לגורמים העשויים להשפיע על הכיוון‬ ‫ועל הקצב הנחוץ להשגת המטרה הנכספת של‬ ‫שלום‪ ,‬רגיעה וביטחון לישראל‪ .‬גורמים אלה‬ ‫כוללים את מתכונת יחסינו עם הפלשתינים ועם‬ ‫הסורים‪ ,‬כמו גם‪ ,‬כמובן‪ ,‬את אופי יחסינו עם‬ ‫מצרים ועם ירדון את איכות יחסינו עם ארה"בן‬ ‫את סכנת הטרור‪ ,‬את קיומם של איומים ארוכי‬ ‫טווח ואת יציבותם של משטרים ערביים רודפי‬ ‫שלום‪ .‬פסיפס השלום הבטוח לא יוכל להיות‬ ‫שלם כל עוד אחד ממרכיבים אלה אינו משובץ‬ ‫כראוי בתמונה הכוללת‪.‬‬ ‫כדי לשמר ביטחון ‪ -‬אפילו בתנאים של‬ ‫שלוס מקיף‪ ,‬לא כל שכן בתסריט של שלום חלקי‬ ‫ תזדקק ישראל לעשות כל מה שבכוחה כדי‬‫לחזק את התמריצים לשלום‪ ,‬לבנות כוח מגן‪ ,‬אך לעשות‬ ‫בו שימוש רק בנסיבות הכרחיות ביותר‪ ,‬ולעמוד על שימור‬ ‫אלמנטים קריטיים ביציבותה הביטחונית הכוללת‪.‬‬

‫כד'להגן עלהשלום‪,‬להףת'ע‬ ‫מפניהפףותולהתמודדעם‬ ‫מפףיםתזדקקישףחל גםבעתיד‬ ‫לתשתית‬ ‫ביטחוניתמתקדמת‬ ‫דימוי בלתי‬

‫אלמנטים אלה מתחילים בצורד לטפח‬ ‫מעורער של הרתעה אסטרטגית לסיכול איומים קיומייםן‬ ‫עוברים דרך טיפוח תשתית מקומית של תעשייה מדעית‬ ‫וביטחונית מתקדמת ומסתיימים בצורך לשמר יתרון‬ ‫צבאי איכותי‪ .‬מרכיביו ההכרחיים של יתרון זה נפרסים‪,‬‬ ‫בין היתר‪ ,‬על פני שימור עליונות ביכולת ההתרעה‬ ‫המוקדמת‪ ,‬מודיעין‪ ,‬חיל אוויר ומערכות של נשק מנגד‬ ‫ויכולת מרתיעה בהגנה נגד טילים ונגד נשק כימי וביולוגי‪.‬‬ ‫בבסיסם של כל אלה יעמוד גם להבא הכורח לקיים‬ ‫ישראל עם ארצות‪-‬הברית‪.‬‬ ‫שותפות איתנה והדוקה של‬ ‫ישראל‬ ‫ביטחונה‬ ‫למחשבותיי‬ ‫‪50‬‬ ‫בנותני דרור‬ ‫של‬ ‫על‬

‫אזוריים‪ ,‬חופשייה לנהל את ענייניה כשהיא משוחררת‬ ‫מעולם הכבד של מעשי טרור‪ ,‬של פחד ממלחמה‪ ,‬של‬ ‫שנאה ושל אבדות‪.‬‬ ‫בעיני רוחי אני רואה מדינה המפנה לשימוש אזרחי‬ ‫את האנרגיה ואת המומחיות שהיא מקדישה כיום למחקר‬ ‫ולפיתוח צבאייםן מדינה אשר שיעור תקציבה הצבאי‬ ‫בתוצר הלאומי שווה לזה של כל מדינה בלתי מאוימת‬ ‫בעולם; מדינה הממשיכה לחלוק ערכים‪ ,‬אינטרסים וקשר‬ ‫מיוחד עם ארה"ב‪ .‬בטווח של יובל שנים מעכשיו‪ ,‬ואף‬ ‫פחות מכך‪ ,‬אני מייחל למציאות שבה מפקחים ממשלת‬ ‫ישראל ושר הביטחון שלה על צבא קטן יותר‪ ,‬המורכב‬ ‫מחיילים סדירים ומחיילי מילואים‪ ,‬המקדישים לשירות‬ ‫הצבא חלק זעום בלבד מן הזמן שהם נאלצים להקדיש‬ ‫היום לאותה מטרה‪ .‬אני חולם על צבא הגנה לישראל‪,‬‬ ‫המבצע תרגילים משותפים עם צבאות ערביים והמעורב‬ ‫במשימות של שמירת שלום באזורי משם‪ -‬מחוץ למזרח‬ ‫התיכון‪ .‬בקיצור‪ ,‬אני חוזה ישראל‪ ,‬אשר כל מי שמתגורר‬ ‫במזרח התיכון מתייחס לקיומה לא כאל נתון נסבל‪ ,‬אלא‬ ‫כאל גורם חיוני לביטחונו ולשגשוגו של כל האיזור כולו‪.‬‬ ‫אני‬

‫מאמין כי‬

‫סבלנותה‬

‫ונכונותה של‬ ‫מכאיבות עם‬

‫עוצמתה‪,‬‬ ‫מדינת ישראל להסתכן אפילו בפשרות‬ ‫יריביה כדי להגיע לשלום עימס יאפשרו לה יום אחד‬ ‫להפוך חזון זה למציאות‪.‬‬

‫שר הביטחון נחל' מרדכ'‬ ‫בפג'שה עם נשיח מנףים‬ ‫חוסני מובחרכ בףחשית‬ ‫יוני ‪ 1998‬בההיף‬ ‫חודש‬

‫ש*‪44‬‬ ‫‪5‬‬ ‫נש‪14‬נש)שעצלש‬

‫ישראל‬ ‫יובללמדינה‬ ‫ב‪5‬‬ ‫ש‪1144‬‬

‫נעשנלנם'ננ‬ ‫‪325‬‬ ‫סיוון התשנ"ב‪ ,‬יו~י‬

‫‪1992‬‬

‫‪1995-1922‬‬ ‫ףמטכ"ל‬ ‫‪1968- 1964‬‬ ‫רחש‪-‬התחשלה‬ ‫‪1977-1974‬‬ ‫‪1995-1992‬‬ ‫ח‪3‬ףנ‬

‫ב‪4-‬‬

‫בנובמבף ‪1995‬‬

‫‪,-‬‬‫‪.,‬‬ ‫‪..‬‬ ‫)‪,,,,1, ,,‬‬ ‫קיי"יי‪(,‬‬ ‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫גאותו של יצחק רבין‪ ,‬רמטכ"ל מלחמת ששת הימים‪ ,‬על הר הצופים בירושלים‬ ‫בקבלו היאר דוקטור לשם כבוד מטעם האוגיברטיטה העברית נ‪-9‬ב‬ ‫ביולי ‪1967‬‬

‫ביראת כבוד עומד אני לפניכם‪ ,‬מורי הדור‪,‬‬ ‫כאן‪ ,‬במקום הקדום ומלא ההוד הנשקף אל‬ ‫בירת הנצח שלנו‪ ,‬וצופה אל פני במותיהן של‬ ‫קדמוניות עמנו‪.‬‬

‫שהינכם‬

‫ביחד עם אנשים דגולים אחרים‪ ,‬שבוודאי‬ ‫ראויים הם לכך מאוד‪ ,‬מבקשים אתם לחלוק‬ ‫לי את הכבוד הגדול בהעניקכם לי את התואר‬ ‫דוקטור לפילוסופיה‪ .‬הרשו לי לגמר לכם את‬

‫מוסכם ומקובל בעולם‪ ,‬שצה"ל שונה‬ ‫מצבאות רבים אחרים‪ .‬אף על פי שמשימתו‬ ‫הראשונה במעלה היא המשימה הצבאית‬ ‫והביטחונית‪ ,‬הוא נוטל על עצמו שורה ארוכה‬

‫אשר עם ליבי‪:‬‬ ‫רואה אני את עצמי כאן כנציגם של אלפי‬ ‫המפקדים ורבבות החיילים שהביאו למדינה‬ ‫הימים‪.,‬‬ ‫כנציגו‬ ‫את הנצחון במלחמת ששת‬ ‫של צה"ל כולו‪.‬‬ ‫יכולה השאלה‬ ‫להישאל‪ :‬מה ראתה‬ ‫האוניברסיטה להעניק דוקטור של כבוד‬ ‫לפילוסופיה דווקא לחייל‪ ,‬כאות הוקרה על‬ ‫פעולותיו במלחמהז‬ ‫מה לאנשי צבא ולעולמה של האקדמיה‪,‬‬ ‫המסמלת את‬ ‫העוסקים לפי‬ ‫הרוחז‬

‫חיי התרבותז מה לאלו‬ ‫מקצועם באלימות ולערכי‬

‫אלא שרואה אני בכבוד זה‪,‬‬ ‫חולקים באמצעותי לחבריי אנשי הצבא‪,‬‬ ‫הכרה עמוקה שלכם בייחודו של צה"ל‪ ,‬שאינו‬ ‫אלא ביטוי לייחודו של עם ישראל כולו‪.‬‬

‫של משימות‪ ,‬המכוונות לענייני שלומן לא‬ ‫לחורבן‪ ,‬כי אם לבניין‬ ‫ולהאדרת כוחה‬ ‫התרבותי והמוסרי של האומה‪.‬‬ ‫מפעלנו החינוכי ידוע לשבח ואף זכה‬ ‫להוקרת האומה כולה‪ ,‬בהעניקה לצה"ל את‬ ‫פרס ישראל לחינוך בשנת תשכח‪ .‬הנחויל‪,‬‬ ‫המשלב את עבודת הצבא עם עבודת האדמה‪,‬‬ ‫מורות הספר‪ ,‬הנרתמות למפעלי פיתוח‬ ‫חברתי‪ ,‬וכיוצא באלה‪ ,‬הם רק מספר דוגמאות‬ ‫לייחודו של צה"ל בתחום זה‪.‬‬ ‫אולם היום באה האוניברסיטה ומעניקה‬ ‫ביתרונו‬

‫לנו תואר של כבוד כאות הכרה‬ ‫הרוחני והמוסרי של צה"ל דווקא בלחימה‬

‫עצמה‪ ,‬שהרי הגענו למעמד זה כתוצאה מן‬ ‫המערכה הכבדה‪ ,‬שאף כי נכפתה עלינו‪ ,‬יצאנו‬ ‫ממנה בניצחון‪ ,‬שהפך כבר היום לפלא‪.‬‬

‫נמלצות כאלו‪ ,‬אך ההתגלות של השעה הזאת‬ ‫בהר הבית גדולה מהרגלי הלשון‪ ,‬שהרי היא‬ ‫הבליטה אמת עמוקה זו כברק‪.‬‬

‫המלחמה היא עניין קשה ואכזרי בעיקרו‪,‬‬

‫זאת ועוד‪ .‬צהלת ניצחון אחזה בעם כולו‪.‬‬ ‫אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן‬ ‫נתקלים אנו יותר ויותר בתופעה‬

‫מלווה‬

‫בהרבה דם‬

‫ודמעות‪ ,‬אך‬

‫דווקא‬

‫במלחמה הזו שעברה‬ ‫עלינו באו לידי ביטוי‬ ‫מופלאים‬ ‫גילויים‬ ‫ונדירים של אומץ לב‬ ‫וגבורה‬ ‫בצידם של‬ ‫גילויים‬ ‫אנושיים‬ ‫של‬

‫‪.‬‬

‫נ‬

‫ש‪124‬‬ ‫אחווה ורעות‬

‫ואפילו‬

‫של שאר רוח‪.‬‬ ‫מי שלא ראה אנשי‬ ‫צוותו‬ ‫טנק‪,‬‬ ‫של‬ ‫הממשיכים בתקיפה‬ ‫ובהסתערות‬

‫כאשר‬

‫מפקדם הרוג ורכבם‬ ‫פגוע קשה‪ ,‬חבלנים‬ ‫שסיכנו חייהם למלט‬ ‫בשדה‬

‫חברם הפצוע‬ ‫מוקשים‪ ,‬מי שלא ראה‬ ‫את הדאגה ותזזית המאמץ‪ ,‬שמגלה חיל‬ ‫האוויר כולו כדי לחלץ טייס שצנח בשטח‬ ‫חמי לחמי‪.‬‬ ‫אויב ‪ -‬אינו יודע מהי מסירות של‬ ‫העם כולו עמד נפעם‪ ,‬ורבים אף בכו‬ ‫לשמע הבשורה על כיבוש העיר העתיקה‪.‬‬ ‫הנוער הצברי‪ ,‬קל וחומר החיילים‪ ,‬אינם‬ ‫נוטים‬

‫לסנטימנטליות‬

‫ומתביישים לגלותה‬ ‫הלחימה‪ ,‬החרדות‬

‫ברבים‪ .‬אולם מאמץ‬ ‫שקדמו לה‪ ,‬תחושת הישועה והנגיעה שנגעו‬ ‫לב‪-‬ליבה‬ ‫הלוחמים‬ ‫היישר לתוך‬ ‫של‬ ‫ההיסטוריה היהודית הבקיעו את קליפת‬ ‫הבושה והנוקשות ועוררו מעיינות של רגש‬ ‫והתגלות רוחנית‪ .‬הצנחנים שכבשו את הכותל‬ ‫עמדו נשענים עליו ובכו‪ .‬וסמלית‪ ,‬זוהי תופעה‬ ‫נדירה‪ ,‬שספק אם יש רבות כמותה בתולדות‬ ‫העמים‪.‬‬ ‫אין‬

‫מרבים‬

‫בצה"ל לדבר‬

‫בנוסחאות‬

‫מוזרה בקרב עדת הלוחמים עצמם‪ .‬אין הם‬ ‫יכולים לשמוח בלב שלם‪ ,‬ויותר מקב של עצב‬ ‫ותדהמה נמסכים בחגיגתם‪ ,‬ויש אפילו‬ ‫שאינם חוגגים כלל‪ .‬הלוחמים בקווים הקד‪-‬‬ ‫מיים ראו במו עיניהם לא רק את תפארת‬ ‫הניצחון‪ ,‬אלא גם את מחירו‪ :‬חבריהם נפלו‬

‫על ידם מתבוססים בדמם‪ .‬ויודע אני שהמחיר‬ ‫הנורא ששילם האויב נגע אף הוא עמוק‬ ‫בליבם של רבים מהם‪ .‬ייתכן שהעם היהודי‬ ‫מעולם לא חונך ולא הורגל לחוש את שמחת‬ ‫הכיבוש והמנצח‪ ,‬ולכן הדבר מתקבל ברגשות‬ ‫מעורבים‪.‬‬ ‫במלחמת ששת הימים היו גילויי גבורה‬ ‫הרבה מעבר להסתערות החד‪-‬פעמית הנועזת‪,‬‬ ‫המתפרצת ללא הרבה חשבונות‪.‬‬ ‫במקומות רבים מאוד התחוללו קרבות‬ ‫ארוכים ונואשים‪ :‬ברפיח‪ ,‬באל‪-‬עריש‪ ,‬באום‪-‬‬

‫עשל‪=14‬ש‪44‬ש‪1144‬‬ ‫יבל למדינה ישראל‬ ‫) "‬

‫כתף‪ ,‬בירושלים‪,‬ברמת הגולן‪ .‬במקומות אלו‬ ‫וברבים אחרים התגלה הלוחם של צה"ל‬ ‫בגבורת רוח ואומץ שבהתמדה‪ ,‬שאין איש‬ ‫שלא יעמוד משתאה מול התופעה האנושית‬ ‫המדהימה והמרהיבה הזו‪.‬‬ ‫מרבים לדבר אנו על מעטים מול רבים‪.‬‬ ‫במלחמה זו‪ ,‬אולי לראשונה מאז פלישת‬ ‫צבאות ערב באביב תש"ח ובמלחמות נגבה‬ ‫ודגניה‪ ,‬עמדו יחידות צה"ל בכל הגזרות‬ ‫מעטים מול רבים‪ .‬ומשמעותו שקבוצות‬ ‫קטנות יחסית של לוחמים נקלעו לעיתים‬ ‫לתוך ים של ביצורים ערוכים ועמוקים‪,‬‬ ‫מסובבים מאות ואלפי חיילי אויב‪ ,‬כשעליהם‬ ‫לחתור ולהבקיע שעות רבות בתוך ים סכנות‬ ‫זה‪ ,‬גם לאחרשתנופתההסתערות הראשונה‪,‬‬ ‫התנופה המלהיבה נמוגה‪ ,‬ונשאר רק ההכרח‬ ‫להאמין בכוחנו ובלית ברירה שלפנינו‬ ‫ובייעודה של המלחמה‪ ,‬ולהערות את כל‬ ‫משאבי הכוח הרוחני כדי להמשיך וללחום‬ ‫עד סוף המסילה‪.‬‬ ‫כך הבקיעו ופרצו השריונים בכלהגזרות‪,‬‬ ‫כך לחמו הצנחניםברפית ובירושלים‪ ,‬כך פינו‬ ‫אנשי חיל ההנדסה שדות מוקשים עמוקים‬ ‫תחת אש האויב‪.‬‬ ‫הפלוגות שבקעו את הקווים והגיעו לסוף‬ ‫הדרך לאחר לחימה של שעות על שעות‪,‬‬ ‫כשהם חותרים הלאה והלאה‪ ,‬ומימינם‬ ‫ומשמאלם נופלים חברים רבים‪ ,‬והם הולכים‬ ‫הלאה קדימה ‪ -‬רק קדימה! ‪ -‬הפלוגות‬ ‫האלה נישאו על גבי ערכים מוסריים‪ ,‬על גבי‬ ‫מאגרים רוחניים‪ ,‬לא על גבי הנשק או‬ ‫הטכניקה הקרבית‪.‬‬ ‫תמידתבענו את הטובים ביותר לשורותיו‬ ‫של צה"ל‪ .‬כשאמרנו הטובים" לטיס" ‪ -‬וזה‬ ‫ביטוי שהפך למושג ‪ -‬לא התכוונו רק‬ ‫לבחינה הטכנית ולכשרון הכפיים‪ .‬התכוונו‬ ‫לכך‪ ,‬שעל מנת שיהיו טייסינו מסוגלים‬ ‫להביס את כל חילות האויב של ארבעמדינות‬ ‫תוך שעות ספורות‪ ,‬חייבים להיות להם‬

‫ערכים של טוב מוסרי‪ ,‬ערכים של טוב אנושי‪.‬‬ ‫הטייסים שפגעו במטוסי האויב במידה‬ ‫כה רבה של דייקנות‪ ,‬עד שאין איש בעולם‬ ‫מבין איך זה קרה ומחפשים לדמי פירושים‬ ‫טכנולוגיים בתחומי הנשק הסודי‪,‬‬ ‫השריונאים שעמדו והיכו באויב‪ ,‬אף כאשר‬ ‫איכות ציודם נחותה הייתה‪ ,‬הלוחמים‬ ‫בזרועותהאחרות של צה"ל‪ ,‬שיכלו לאויב בכל‬ ‫מקום על אף עדיפותו וביצוריו ‪ -‬כל אלו‬ ‫לא גילו רק אומץ קרב וקור רוח‪ ,‬אלא אמונה‬ ‫עזה בצדקתם‪ ,‬ידיעה שרק היחלצותם‬ ‫האישית על הגדולה שבסכנות תביא לארצם‬ ‫ולמשפחתם את הניצחון‪ ,‬שאם הוא לא יושג‪,‬‬ ‫פירוש הדבר כליה‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ .‬בכלהגזרות בלטו בעדיפותם‬ ‫המפקדים של צה"ל בכל הדרגים על פני‬ ‫מפקדי האויב‪ .‬התושייה‪ ,‬התבונה‪ ,‬הנכונות‪,‬‬ ‫כושר האלתור‪ ,‬הדאגה לחייל ובעיקר ההליכה‬ ‫קדימה לפני פקודיהם ‪ -‬כל אלה אינם‬ ‫טכניקה או עניינים של חומר‪ .‬אין להם הסבר‬ ‫סביר‪ ,‬אלא במונחים של הכרה עמוקה‬ ‫במוסריותה שלמלחמתם‪.‬‬ ‫גילויים אלה ראשיתם ברוח וסופם חו‪.0-‬‬ ‫התעלותם של לוחמינו לאבזכות ההוזל באה‪,‬‬

‫אלא בזכות התודעה של שליחות עליונה‪ ,‬של‬ ‫הכרה בצדקת ענייננו‪ ,‬של אהבה עמוקה‬ ‫למולדת ושל הכרת התפקיד הקשה שהוטל‬ ‫עליהם‪ :‬להבטיח קיום האומה במולדתה‪,‬‬ ‫לקיים ‪ -‬ואפילו יהיה זה במחיר חייהם ‪-‬‬ ‫וכותו של עם ישראל לחיות חייו במדינתו ‪-‬‬ ‫חופשי‪ ,‬עצמאי‪ ,‬בשלום ובשלווה‪ .‬צבא זה‪,‬‬ ‫שעמדה לי הזכות לעמוד בראשו בעת‬ ‫המלחמה הזו‪ ,‬מהעם בא ואל העם חוזר ‪-‬‬ ‫עם המתעלה בשעת דחק‪ ,‬ואשר יכול לכל‬ ‫אויב בזכות רמתו המוסרית‪ ,‬הרוחנית‬ ‫והנפשית בעת מבחן‪.‬‬ ‫כמייצגו של צה"ל‪ ,‬בשם החיילים כולם‪,‬‬ ‫אני מקבל בגאווה את הוקרתכם‪.‬‬