Data Loading...
גיליון 359 Flipbook PDF
גיליון 359
247 Views
117 Downloads
FLIP PDF 12.08MB
שן
ששמש=
שש-8:
8
ע8
נוסד1939 ,359סיווןתשנ"ח; יוני1998 מפקד ועורך ראשי :סא"ל חגי גולן עורך :אפי מלצר עורך משנה :יואב תדמור
נ""הם
יפףים
לכלי-התקשורת בדומה האחרים ,גם אנו למדינה היובל לציין את שנת באסופה של מצאנו לנכון מאמרים שהתפרסמו בכתב-העת במהלך השנים .ראוי להזכיר כאן ,כי מערכות"" קדם להכרזת המדינה ,ובשנה ב"מערכות"
הבאה נציין 60שנות פעילות. מערכות"" כינסנו כותרות לא בהתאם לאופיו של או עמודי שער ,אלא הבאנו מבחר מצומצם של מאמרים, אשר טעמם וערכם עומד בעינו למרות השנים שחלפו מאז פרסומם ,ובו בזמן הם גם משקפים את אווירת אותם הימים ואת ניחוחם. חשוב כי נראה אילו בעיות העסיקו מפקדים והוגים בשנים שעברו ,ובמיוחד חשוב שנביט באומץ במראה ונבחן אילו מהבעיות קיימות גם כיום. בחרנו לעמוד השער בתצלום של גוש דן בימי מלחמת על-מנת להדגיש ,כי למרות הישגיה הרבים של המפרץ מדינת ישראל וחוסנה הביטחוני עדיין עלינו להיות
ערוכים ומוכנים להתמודדות עם איומים קיומיים ,אשר אף שהשתנו באופיים מאז תש"ח ,הרי לא השתנתה מטרתם :חיסול מדינת ישראל. את הקובץ פותחים דבריו של דוד בן-גוריון ,שמרבית היסודות העיוניים שהניח לביטחון ישראל תקפים עד ימינו. בקובץ מאמר חדש מאת שר הביטחון ,יצחק מרדכי ,הנותן את המבט לעבר העתיד הביטחוני של ישראל .חותם את הקובץ נאומו של ראש-הממשלה יצחק רבין ,בעת קבלת תואר דוקטור מהאונים-סיטה העם-ית בירושלים כרמטכ"ל מלחמת לשם כבוד ששת הימים זמן קצר לאחר תום המלחמה. דינם של מאמרים ושל ספרי עיון להישכח מהלב ,אם לא נכללו בתוכנית לימודים כלשהי .אני מקווה כי כינוס מאמרים אלה יביא למיחזור חיובי של העיון ושל השימוש בהם. בהזמנות זו אני מבקש לברך את סא"ל מיל'() אפי מלצר, כתב-העת ולאחל שהצטרף לאחרונה לצוות מערכות"" כעורך לו הצלחה בתפקידו. חגי גולן ,סא"ל מפקד מערכות %
רכרב3מ 11בית ההוצאה של צבא הגנה לישראל אביטל רגב-שושני צוות המערכת :צבי עופר,
0464-2147 ISSN מחיר 15 :ש"ח כולל) מע"מ(. דמי מנוי לשנה :חיילים
ועובדי מערכת
הביטחון
30.-ש"חי אזרחים 35.-ש"ח
נתובתהמערכת :רפי אלוףמנדלר ,3הקריה תל-אביב ,ת"ד ,7026מיקוד ,61070טל03-5694343/5, מחלקת מנויים :משרד הביטחון/ההוצאה לאור ,רח' דוד אלעזר ,29הקריה ת"א ,טל'03-5655947 הודפסבאמצעותמשרד הביטחון/ההוצאה לאור. תמונות :במחנה-- איורים :בוריס דיקרמן העטיפה :עיצוב עיצוב סריקית ,עימודממוחשב ,לוחות והדפסה :דפוס ניידט בע"מ תל-אביב.
נ'44עבש,שבנשוה4
יובל למדינה ישראל
תוכןהעניינים' על משמר ביטחונו של ישראל /דוד
4 יני=.-ל,
בן-גוריון
4
עוצמה על בסיס עיקר משותף ואורך רוח /חיים גורי
8
עומק אסטרטגי -השקפה ישראלית /אלוף אהרון יריב
11
איכות מול כמות /רא"ל יגאל ידין
16
מיכה הי עתידו המעורפל של הטנק /
22
ההכנות למלחמה /תא"ל אמציה חן פצי()
30
התקף וניצחת בקרב ההגנה /אלוף משה
בר-כוכבא בריל()
40
מתקפה ומגננה במערכות ישראל /אלוף ישראל טל
48
לחימה בלילה /סא"ל זאב יצחקי
52
ו*,
,%,, ן
הרהורים על הפתעה /רא"ל חיים למקוב
58
על הנחת החמור ביותר /ד"ר יצחק רביד
70
,1 שלושה שבועות בהגנת תל-חי /שאול אביגור
המודיעין ותהליך השלום /אליקים
רובינשטיין
הרהורים על תורת הביטחון הלאומי / אלוף פרופ' יהושפט הרכבי ה21-
מאירוב()
84
106
112
הגנת ישראל לקראת המאה שר הביטחון יצחק מרדכי
120
בכוח רוחו של צה"ל /רא"ל יצחק רבין
126
שושנושנוונ י~נל למדינה שראל'
/
-
-
1
י **
__8;?E-drj
3
עוענו~נושע ק"ו, נ"ז, נףך סיוון התש"ט, יונ' 1949
1973-1886
ךחש-הממשלה ושף הביטחווהךחשוו שר מד'נתשףחל'. חדךיכלו של בה"ל
בן-גוריון הוא ממגיחי היסוד לתפיסת הביטחון של ישראל ,ורבים ~lJllpyAD דוד ב,1949- bl'A ישימים שגיבש הזה .מאמר זה המבוסס על הרצאה שנשא עד עצם כולל אהדים סעקרוטת אלה ,ולכן אין להתפלא על שהוא אהד המצוטטים ביותר שבן-גוריון עוסק בכל מוחקר על וערוג הביטחון של ישראל .הקורא ישים לב לכך ביום-יום גיחול הצבא לא רק באסטרטגיה ,אלא גנגס גס לפרטי הפרטים של מדינת ישראל הצעירה ועימה יחדצבא-ההגנה לישראל הועמדו עלפרשת דרכים בין מלחמה לשלום.ממשלת ישראל מרבה מכבר מאמצים מתמידים לשים קץ למלחמה שכפו עלינו אויבינו ולהביא לידי יחסי שלום שלכבוד ויציבות עםשכנינוהערבים.מאמצים אלהנשאו פרי במידה מסוימת. משביתת-נשק עדחתימת השלום יש מהלך אפס לא קטן ,ואיןלהתעלם מן הקשיים המרובים הכרוכים בעשיית שלום עם מדינות ערב .אף המדינאיםהערבים הרוצים בשלום -ויש גם כאלה -לא בקלותיתגברו על הקשיים הפנימיים שגרמו לעצמם על-ידיתעמולת הכזב לפניהמלחמהובשעתה ועל-ידיהתפארות השווא שבאה לחפות על כישלונותיהם הצבאיים והמדיניים. ברוב מדינות ערב איןמשטר יציב ואףבאחת מהן אין משטר דמוקרטי.והנרגנותהמתמדת של שואפי משרה ורודפי בצע יריבים והשפעות חיצוניות מכבידות על הנהלת מדיניות חוץ נבונה ומכוונת בארצות אלה. אולם נניח כי מאמצי השלום שלנו יצליחו ,ורוב מדינות ערב או גם כולן יכרתו איתנו בריתות שלום וידידות .גם אז עלינולהיזהרמאשליהמסוכנת כיהשלום יקיים את הביטחון שלנו .גם לאחר שייכתב וייחתם השלום בינינו לבין כלשכנינו,והחתימה תקויםותאושר בגושפנקה של האו"ם ,יעמוד הביטחוןבראשדאגותינו, כל עודהמשטר הבינלאומי בעולם מניח מקוםואפשרות למלחמה בין עם לעם. אין אולי עוד עם בעולם,שהסתירה בין שאיפתו הנאמנהלשלום ובין חוסרביטחונו היא כההריפה כבעם ישראל.עובדותגיאוגרפיות,פוליטיותוהיסטוריות ,שאין מנוס מנוס מהן ,עושות את מדינת ישראלמטרה נוחה להתקפותשכניה .ארצנותקועה בתוךשטח ענקי באסיה
ובאפריקה -מהרי הטאורוס עד האוקיינוס ההודי, וממזרח הים התיכון עד האוקיינוסהאטלנטי -המיושב כולו עמים מוסלמיים דובריערבית. אנו מועטים והם רבים .ובדרך הטבע האנושי שואפיםהמרוביםלהשתלט עלהמועטים,והערבים אינם רוצים לשכוח את ההיסטוריה המכאיבה של השנה האחרונה .בכל רדיוערבי -ברמאללה,בדמשק,בבגדאד ובשארהמרכזיםהערביים -מטיפיםהקרייניםלמלחמת נקם בישראל .המסיתים מזכירים אתהתנגשות העולם הערביוהמוסלמי עם נוסעיהצלבבארץ זוומלמדיםגזירה שווהמהכרעת שלטוןהפרנקים במאה ה-י"ג ואומרים: השנה לאהצלחנולהכריע את ישראל -נעשהזאת בעוד 10או 50שנה. אנו יודעים כילהשוואה זו עם נוסעי הצלב איןשחר. ההרפתקנים הנוצרים מימי הביניים לא היה להם שום קשרממשי עם הארץהזאת ולא זה עם זה,והשתלטותם בארץ זו הייתה מלאכותית לכתחילה ,בעוד שאנחנו מושרשים בארץ זו אלפי שנים ,ושיבתנו אליה יש בה הכרח חיוני ומביאה איתה שפעת ברכה לכל המזרח התיכון .אולם הלאומנות הערבית רואה מציאות והיסטוריהבעיניהשלה ,ולאתפיסתנו תכוון אתפעולתה אלאתפיסתהשלה ,ונתחייבבנפשנו אם לאנראה עכשיו ובעתיד כי סכנתמלחמה תלויה עלראשנו... ביטחונה שלמדינת ישראל לא ייכון על צבאבלבד. ביטחוננו תלוי בשורת גורמים ,ואמנה כאן רק את העיקריים שבהם. גורם הביטחון הראשי זוהי העלייה .היא לא רק מצווה ציוניתלהצלת יהודים ,לקיבוץ גלויותי היא צורך חיוני של יהודי הארץ ותנאי לקיומה ולביטחונה של מדינתנו .בלי עלייה מדינה זו נידונה ח"ו לכליה.ראשית
, מג4 ~8 ל~4שי", ק,,יע, aa
אלא יש הכרח ממלכתי-אסטרטגי
בתכנון
של
התיישבות ובחינוך חובה של הנוער -כל הנוער ,בלי יוצא להכשירו הכלל מן
ק
להתיישבות ביטחונית .כל נער ונערה בגיל מסוים -מן
ביטחונה של מדינתנו היא עלייה רבתי ,בקצב מהיר, בממדים רחבים ומתרחבים .טיפוח העלייה זהו המאמץ המלחמתי שאנו מצווים עליו בימי שלום כבימי מלחמה, ואין דבר העולה עליו בדחיפותו ובחשיבותו. ההתיישבות. הגורם השני של הביטחון זוהי צבאנו שיחרר השנה שטחים גדולים בנגב ,בגליל ירושלים ,ומדיניות השלום שלנו אף היא תרמה את חלקה: הסכמי שביתת הנשק עם מצרים ועם עבר-הירדן העמידו לרשותנו את אילת ואת ארץ אדום בדרום ,נחל עירון ובמבואות
ובסביבות
ירושלים.
ושטחים חשובים אחרים במרכז אולם רוב השטחים האלה ריקים ארוכים ושרועים ,ולא נשמור עליהם בצבא בלבד .עלינו להקים שרשרת יישובי ספר לאורך גבול הלבנון ,סוריה, ושוממים ,ותחומינו
והמשולש ,רשת צפופה של יישובים במבואות ירושלים ובמרחבי הנגב ,מעין-גדי לאורך הערבה עד אילת ,ומאילת עד רפית ,באר-שבע ובית-ג'וברין וכן כפרי דייגים לאורך חוף הים התיכון מראש-הנקרה עד אשקלון. בלי צבא לא היינו עומדים אחרי קום המדינה ולא היינו משחררים את הנגב ואת הגליל ואת מסדרון ירושלים .אולם כל חייל שהשתתף בקרבות יודע את התפקיד החיוני -ובמקרים רבים התפקיד המכריע - צבאית- החקלאיים מבחינה היישובים שמילאו מלחמתית :בעמק הירדן ,בהרי העליון.
ירושלים ,בנגב ובגליל
ושוב ,התיישבות לא רק לשם קיום המצווה הציונית של בניין הארץ וקליטת העלייה ,אלא התיישבות כתנאי יסודי לביטחון המדינה .משום כך לא תוכל המדינה לסמוך על יוזמה פרטית בלבד אפילו) יוזמה חלוצית(,
שיקבלו הכשרה ההכרח חקלאית נוסף על האימון כדי והצבאי, הגופני שהמעפילים,
החלוצים ועזי
הרוח שביניהם יקימו יישובי ספר וכפרי ביטחון ,שישמשו חומת מגן חיה למדינה וקו ראשון בהגנתה. גורם חשוב במערכת הביטחון תשמש העוצמה האינדוסטריאלית שלנו, במלחמת מילאה
שצמחה העולם
והטכנית שלנו. בעיקר
?-is
השנייה,
תפקיד
השנה מלחמתי רב .לא היינו יכולים
לעמוד כאשר עמדנו ,לולא והאינ- הטכנית העזרה דוסטריאלית והציוד שקיבל הצבא יתרוננו
מהתעשייה
יה/ התעשייה
הצעירה
שלנו.
הטכני היה גורם בניצחוננו השנה,
חשוב ועלינו לטפח ולהגביר יתרון
על מערכה זו נמנה גם המחקר המדעי -הצרוף והשימושי .עדיין אין ציבורנו יודע כמה הוא חייב תודה על הניצחונות המפוארים של צבאנו לעובדי המדע הצנועים ,שהעמידו את ידיעותיהם ,את כשרונותיהם ואת מעבדותיהם לרשות צורכי הביטחון עוד לפני פרוץ המלחמה .המחקר המדעי דרוש לא רק לצורכי ביטחון. כל פעולתנו המשקית והתרבותית לא תתואר בלי שימוש מקסימלי וכולל של כיבושי המדע והטכניקה .הוא הדבר לגבי צורכי הביטחון .למען כושר עמידתנו בשער לעתיד עלינו לרכז בארץ את מיטב הכוחות המדעיים שבעם היהודי ,לאפשר לכשרונות המדעיים שבתוך הנוער שלנו לעיון
ולמחקר מדעי,
להשתלם ולהקדיש כל חייהם ביותר בכל שדות המחקר לציידם במעבדות המשוכללות הפיזיקלי והביולוגי ולהתאים את פעולתם לצורכי ביטחונה ופיתוחה של המדינה. גורם רב ערך והשפעה במערכת הביטחון הוא מדיניות החוץ של ממשלת ישראל -מדיניות המודרכת על-ידי רצון מרכזי אחד :חתירה לשלום -לשלום במזרח התיכון ולשלום בעולם -ושאיפה נאמנה ליחסי ידידות
58
נ"ש)4נ4=8ע114 יובל למדינך ישראל
עם כל המדינות שבעולם ,גדולות כקטנות ,במזרח ובמערב .אין מדינת ישראל יכולה לתת יד לשום נרגנות מלחמתית מכל צד שהוא ,אין היא רשאית להיות שותפה
לא מתוך התפארות בעם ,-אלא מתוך ראיית הנולד .עלינו לראות את הבאות בעיניים פקוחות ,בלי התרברבות ,בלי ביטול יכולתו העתידה של האויב .אנו מצווים על ביקורת
לשום מזימת התקפה של מישהו על מישהו .לא רק שיקולים מוסריים ופוליטיים כלליים -מסורת
עצמית חמורה ,נוקבת ,אכזרית .עלינו לזכור תמיד: בביטחון כרוכה השאלה העליונה -להיות או לחדול. לאושרנו ,מעטים בצבאנו המפקדים המתיימרים כם- יודעים את כל התורה ,ואין להם עוד מה ללמוד, שהם מכיוון שניצחו הפעם .גם הטוראי במלחמה הבאה יצטרך
אולם עם כל הגורמים האלה -עלייה ,התיישבות, פיתוח תעשייתי ,מחקר מדעי ,מדיניות חוץ -לא נקיים
לדעת הרבה יותר משידע הטוראי במלחמה האחרונה, ומפקדינו במלחמה זו יצליחו גם בעתיד ,אם הדבר הראשון שיידעו עכשיו יהיה כי הם יודעים מעט מאוד.
היסטורית ,פזורי ישראל באומות וכדומה -אלא שיקולי ביטחון חיוניים גוזרים עלינו מדיניות של שלום .ומדיניות זו עצמה היא גורם חשוב בקיום ביטחוננו.
את ביטחוננו בלי צבא .לשלום כלמלחמה דרושים שני צדדים ,וכמה שנשאף לשלום ונעשה למען ביטחוננו בדרכי שלום ,אין זה מן הנמנע שהצד השני יקדש עלינו מלחמה, ועם פרוץ המלחמה רק הצבא יכריע את הכף .וכל עוד תיתכן מלחמה בעולם ,לא נוכל להתקיים בלי צבא. וכאן עלי להזהיר מפני אשליה שנייה :כאילו כמ- יש צבא במדינת ישראל .השנה -במשך המלחמה - גייסנו ,ציידנו והפעלנו לוחמים כדי שינצחו .והם ניצחו. להקמת צבא בישראל טרם הגענו .ידעתי שלא הרבה צבאות בעולס נחלו ניצחונות מפוארים כאלה שנחל השנה להיסטוריה -
אציין לדוגמא דבר שלכאורה אינו צבאי :חיסכון. חיסכון בכוח אדם ,בזמן ,כאמצעים ,בדלק ,בכלי רכב, במזון ,בכדורים וכדומה .לא תהיה בזה מן ההגזמה אם אומר שמפקדינו כמעט אינם יודעים מה זה חיסכון ומה ערכו בצבא ובמדינה. המלחמה הרסנית היא לפי מהותה -הורסת רכוש ונפש -ולא רק של האויב .מפקד יש שהוא מחויב להתאכזר אל עצמו ,אל חייליו ,וודאי אינו יכול תמיד לחוס על רכוש .אולם מטרת מלחמתנו אינה הרס ,אלא
צבא הגנה לישראל .פרשה זו כבר שייכת ניצחונות לא רק היהודית אלא גם העולמית. אלה לא רק העניקו לנו עצמאות ומולדת ,אלא גם זקפו את קומתו
ניצחון ,והניצחון תלוי לא רק בטיב הציוד ובכושר הקרבי של הצבא ,אלא גם ביכולת המשקית והכספית של העם. חייל ומפקד ,המבזבזים רכוש מדינתם בלי הכרח ,הריהם
של כל יהודי בעולם והרימו כבוד ישראל בעמים .ולא פחות מכל יהודי אחר אני גאה על ניצחונות אלה .ואף על פי כן אני אומר שעדיין אין לנו צבא כהלכה ,ורק עם
מסייעים לאויב בלא יודעים .חיסכון הוא אחת המצוות העליונות בארגון הצבא .ולא די לדעת חשיבותו של חיסכון ,יש לדעת כיצד לבצעו בכל תא צבאי ,בכל מבצע
השלום תינתן לנו אפשרות להתחיל כראוי בבניית צבא וחינוכו .כלגבי כל דבר אחר במדינתנו הצעירה גס פה אנו עומדים בראשית .אין אנו מתביישים ככל מה שנעשה צופים לעם,- עד עכשיו ,כשאנו אולם כשאנו מפנים מבטנו לעתיד ,עלינו להיגמל מכל אשליה ולראות נכוחה :היו
צבאי .ביצועו הוא תורה ארגונית ותכנונית שלמה ומורכבת .וצבאנו טרם למד וטרם ידע להעריך תורה חיונית זו.
לנו לוחמים מצוינים ,אבל לא היה לנו צבא מסודר .ואסור לנו לעשות אותו משגה פטלי שעשו הצרפתים ,שהתכוננו למלחמת העולם השנייה בתוכנית שהנחילה להם ניצחון במלחמת העולס הראשונה -ומשום כך הוכרעו. עם קוס המדינה לא יכולנו להקים צבא ,כי נאלצנו להילחם על קיומנו .ואתם שומעים זאת מפי אדם ,שזה עשה כמעט שום דם- אחר מלבד דבר שלוש שנים לא הביטחון והצבא .מאז 30בנובמבר הוטל עלינו להגן על קיומנו ,ועם קום המדינה ,ב 14-למאי ,הועמדנו לפני מלחמת חיים ומוות ,והייתה רק דאגה אחת :להילחם ולנצח .הנוער שלנו ידע על מה הוא נלחם .הוא ידע כי יש לנו רק ברירה אחת -ניצחון או כיליון -ולא הכזיב. ואיש אין לו להתבייתן לא בכושר הקרבי ולא במסירות וברוח של לוחמינו. אך לאור הבאות -אין זה מספיק .עלינו להיכון
אנו מתלבטים עכשיו בחבלי קליטת העלייה .אם לא נצליח בקליטת העלייה ,יהיו לשווא כל מאמצי ההגנה פתח-תקווה במשך 70השנים האחרונות -מימי ו"השומר" עד צבא ההגנה לישראל .המעצור הראשי לקליטת העלייה הוא יוקר המחיה ,וזה יש לו סיבה עיקרית אחת :הוצאות המלחמה והצבא .נאלצנו להוציא סכומים ענקיים כדי לגייס רבבות לוחמים ,לציידם ,לספק להם צורכיהם אבל מדינה קטנה ודלה זו נתבעת לקלוט לא רק את 200 אלף העולים שהגיעו במשך השנה ,אלא הרבה מאות ולהכשירם לקרב .לא הייתה לנו ברירה.
אלפים וכמה מיליונים שעוד יבואו ,והיא חייבת לבנות עשרות אלפים בתים לשיכון בכל שנה ,להקים עשרות ומאות נקודות יישוב חדשות בכל קצות הארו ,לבנות מספר רב של בתי חרושת ,לבצע עבודות ציבוריות ,לפתח בתי-ספר תחבורה ביבשה ובאוויר ובים ,לכונן רשת של לתושבים המתרבים ולקיים שירותים ציבוריים בשביל עם תרבותי הרוצה בחיים
מתוקנים .מדינה זו אינה
רשאית לבזבז אמצעים לשווא, וכל מפקד שאינו יודע סוד החיסכון הריהו מועל בשליחותו וחותר תחת ביטחון המדינה. וחיסכון הוא רק אחד הפרטים -אומנם פרט חיוני במערכת הארגון הצבאי.ועלינו להקנות לצבא את תורת המנהלה .וו תאופשר רק עם תום המערכות .ותורה בלבד לא תספיק .גם אם יעמדו בראש האדמיניסטרטורים צבאנו המומחים ביותר ,לא יבצעו חיסכון ,אם בצבא לא תשלוט משמעת .וגם בפרשת המשמעת עומדים מ-אשית. אנו שימו
לב
לאחריות
המוטלת על מפקד צבאי .אחריות כזאת אינה מוטלת על שום אדם אחר במדינה .ואחריותו כפולה :א( לביטחון המדינה ,ב( לחיי אנשיו .איני יודע אחריות גדולה מזו. מפקד צעיר יכול רק בקושי רב לתאר לעצמו את האחריות האיומה הרובצת על אלה שעליהם ביטחון המדינה .היו לנו השנה הרבה ניצחונות ושמחות.
הוטל
כמה פעמים רקדו הכול ברחובות מרוב שמחה ,כמה פעמים חגם ניצחונות וכיבושים .ואני מכיר איש אחד - יהודי לא רע -שלא שמח ולא רקד ולא חגג בליבו אף פעם אחת ,כי היה אחד האנשים ,שעליו רבצה אחריות לביטחון המדינה ולדם הנשפך ,וכל הימים -הרבה זמן לפני פרוץ המלחמה ולאחר שנפסקה -היה תקוף חרדה גדולה לבאות ,ולא היה לו אף רגע אחד של הפוגה מהרגשת הנטל הכבד והאיום הרובץ עליו על) חבריו הנושאים באחריות לביטחון. וכל מפקד חייב לראות עצמו כאיש שעליו יוטל נטל כבד זה .עליו להצטייד בכל התכונות המוסריות והנפשיות בכל) הדעת והכושר הדרושים לביצוע שליחות עליונה זו, שבה תלוי גורל ביטחון המדינה ,גורל חירות האומה וקיומה הפיזי .רק איש תרומות נעלה יצלח למלאכה וו, אך התגונות והסגולות הדרושות לאיש תרומות אינן נופלות מן השמים ,אלא נרכשות בעמל ובשקידה ובמסירות ובלימוד בלי הפסק ובלי ליאות. ועל המפקד רובצת אחריות נוספת -אף היא כבדה עד אין נשוא -האחריות לחייהם ,לשלומם ,לרווחתם ולכב)דס של החיילים הכפופים למרותו ולפקודתו .כל אחד בינינו יודע חרדת אם לפרי בטנה ,את האהבה העמוקה שנטע הטבע בלב האם לילדה חסר הישע ,התלוי כולו בטיפוח האמהי .בלי אהבת אם זו לא היה קיום
למין האנושי .גורלו של החייל בשעת מלחמה תלוי במפקד לא פחות משגורל התינוק תלוי באם. גורלו של החייל ,כבודו ,גאוותו על הגדוד שלו, -כל אלה
כל מפלד חייב לףחות עצמו כתיש שעליו יוטל הנטל הכבדם1יחה1
הףובץ עליו ועל חבריו הנושחים בחחריות לביטחון .עליו להצטייד
אמונתו בחבריו ,ביטחונו בעצמו וביחידתו נתונים בידי המפקד .אחריותו כבדה מזו של המורה לתלמידיו או של האם לילדיה ,כי החיילים עומדים -
בכל התכונותהמוסריותוהנפשיות
או עלולים לעמוד -במערכה לחיים ולמוות .והמפקד, הממונה על מלאכה נוראת הוד זו ,רובצת עליו אחריות שאין דומה לה בשום ענף פעולה אחר .משום כך חייב תכסיסית המפקד להיות מזוין גם בידיעה רבה,
תלוי גוףל ביטחון המדינה ,גוףל חיףות החומה וקיומה הפיני.
ובנך הדעת והכושר המףונים לביצת שליחות עלינה ,11שבה
ואסטרטגית ,בכושר פעולה ,ביכולת ארגונית וגם בסגולות נפשיות ומוסריות ,הנוטעות בלב חייליו אמון והוקרה החיילים שם-שותו, לחרוד לשלומם לגביו .עליו לאהוב את ולרווחתם ,לכבודם ולהצלחתם ,ועליו להיות דוגמא חיה של גבורה ,עצה ותושייה במלחמה .הוא חייב לנטוע בחייל לא רק משמעת ,אלא גם אהבה למפקדו .וחייל יאהב את מפקדו ,אם המפקד יאהב את חייליו ויהיה נאמן ומסור לשלומם כמו שאם מסורה לתינוקה. אחריות גדולה וקשה זו אולי תפחיד מפקדים רבים, ועל כך נאמר :כל" הירא ורך הלבב יילך וישוב לביתו". רק הטובים והמעולים והנועזים יקחו על עצמם שליחות כבדה זו .ביטחון המדינה קורא לטובים אינטלקטואלית ומוסרית ולמוכשרים ביותר מבחינה כאחת .כל מפקד חייב לחתור אל השיא -המוסרי ולנאמנים
והאינטלקטואלי.
והוא אינו
בשמים ,אם כי כל מה
שמתקרבים אליו ,הוא נראה מתרחק והולך .אבל בעצם החתירה לקראת השיא יש ערובה לכושר השליחות. וברכתי למפקדים :שכל לחתירה זו -ובזאת ייאמנו.
ימיהם
יהיו
קדושים
ש44 ן"4% או"
שלצנרשצושצ יובל למדינה ישראל
שצבש(שבם'ש'ננ
כסלו
285 התשמ"ג,
דצמבף 1982
דברים שנשא הסופר ואיש הרוה היים גורי במסגרת סיספוזיון על האידיאולוגיה" הציונית והעוצמה הלאומיהן ,שנערר בסבללה לביטחון לאומי .בהרצאתן הציג זה~ ציונית אופטימית בלי להתעלם מהבעיות המרכזיות של החברה הישראלית בירור נקודות המגע שבין עוצמה צבאית ולאומית לבין אידיאולוגיה אינו מן הדברים הפשוטים אך במקום למשם- ולייאוש ,ניתן לתפוס את לראות במבוכה רקע בג'ודו להפוך נקודות תורפה הדברים אחרת ,וכמו
הדבר היה גורר הסתבכות עם המעצמות .קופת המדינה הייתה ריקה .כבשנו שטח גדול בהרבה מזה שנועד לנו ענקית לשניים-שלושה לפי מפת החלוקה .יש לנו עבודה דורות .אחר כך נראה .ההיסטוריה לא נגמרה עדיין".
לנקודות כוח. דרכנו להיקלע בין הניגודים הקוטביים .קשה לנו להעריך נכונה את עצמנו ,את כוחנו .הנה אנו מעצמה" עולמית" ,והנה אנו נתקפים תחושת ייאוש ,כאילו גורלנו
בתום השיחה ראיתי על שולחן עבודתו פסוק מספר שמות :לא" אגרשנו מפניך בשנה אחת ,פן תהיה הארץ שממה ,ורבה עליך חיית השדה .מעט מעט אגרשנו מפניך, עד אשר תפרה ונחלת את הארץ". האם קיים כאן ניגוד בין הדברים ,כן ולא .כלום
נקבע.בידי אחר .לא אשכח שיחה עם שריונר אחד בגושן לאחר מלחמת יום הכיפורים .לכוחותינו נופקו אז בגדי עבודה ומעילי רוח אמריקניים ,דם- אשר עורר אותו לומר: גם" המדים שלי זרים! מה בכלל נשאר מהריבונות שלנו!!" אמרו אז ,כי קיסינג'ר הוא שר החוץ של ישראל ,ואנו" סופף ומשהר הפלמ-ח ממשוררי דוף ביחלה לספףות חתו פףם חתו פףס שףחל' בשיףה
נעשה מה שיאמרו לנו לעשות". החיוב להגדיר אכן יש קושי מסוים על דרך את צה"ל. מטרות המלחמה של הדבר החל כבר במלחמת השחרור .אילו שאלתם את עצמכם ,מה היו המטרות הצבאיות ,הפוליטיות ,הלאומיות של אותה מלחמה, הייתם מתקשים להשיב .התשובה המיידית הברורה ביותר ,לפחות לגבי חלקה הראשון של המלחמה ,היא: להגן" על עצמנו ,להדוף את הפלישה ,למנוע חורבן" .אחר כך נתגלעה המחלוקת :מה אנו רוצים ,לאן אנו חותרים להגיע, ארץ-ישראל יגאל ממערב אלון תבע לכבוש את כל לירדן ,אך בן-גוריון התנגד לכך בכל תוקף .בראשית אביב בן-גוריון, ארץ- תש"ט שאלתי את מדוע לא כבש את כל ישראל .הוא השיב לי :הסתבכות" במרחב ערבי עוין הייתה מעמידה אותנו בפני ברירה שלא היינו יכולים לעמוד בה -או גירוש מאות אלפי ערבים או קבלתם לתוכנו .הם היו הורסים את המדינה הצעירה מבפנים.
מסוימת, לתפיסה שימש כמוטו הפסוק הזה ולא .אני סבור שהיה בכך לגבי בן- לאידיאולוגיה, כן גוריון מעין ראייה של ריאל" פוליטיק" .לא רצוי להפוך כל גישה של רזון" ד'אטא" טובת) המדינה Raison - (d'Etat לפשע מוסרי .הוא קיבל את החלוקה .הוא דגל בה .הוא נזהר להרחיב גבולות מחשש הסתבכות בשל כל הסיבות האמורות ,אך הפסוק ההוא שימש לפניו כנתון לראייה היסטורית של תהליכים ממושכים .ההתנחלות בארץ קשורה בהתרבות העם .יש למצוא שילוב נכון בין צידוק הדרך לבין הפרקטיקה" הפוליטית". העיקר הוא תחושת צדקת הדרך .שיבת ציון היא בגדר מעשה צדק לנרדף ולמקופח בעמים .כל שאר הדברים נגזרים מן הפרקטיקה" הפוליטית" ,שבה חוכמת מרכיבים
המעשה וגם העורמה המדינית הן לא פעם חוקיים ומובדקים .אינני מציע לדון הפעם הזאת בבעיות הפרקטיקה" הפוליטית" ,אלא בצדקת הדרך .ללא תחושת צדקת הדרך אין גם עוצמה צבאית .הציונות ,כדברי גרשם שלום ז"ל ,החזירה את היהודים אל ההיסטוריה .אלמלא נכנסנו אל ההיסטוריה כעם ריבוני ,היינו נעלמים .הגלות, על פריחתה הרוחנית המופלאה ,הייתה סיפורה של עדת מיעוט נרדפת ונרצחת עד בוא החורבן הגדול .ללא ריבונות
לאומית בארץ-ישראל היו הרדיפות והשמד וההתבוללות מכלים את העם הזה .הגאולה הגיחה מתוך החורבן, בבחינת ביום" שבו חרב בית המקדש נולד המשיח". עם זה נקלע תמיד בין הגלות והגאולה .אני מאמץ את תפיסתו של המהר"ל מפראג ,שראה בגלות לא רק עיוות היסטורי ,אלא גם שיבוש קוסמי ,פריעת סדרי בראשית ,שלפיהם אומה יושבת בארצה .אנחנו האמנו בתפילות הגאולה ,ב"קבץ פזורינו מבין הגויים" .הרעיון המשיחי היה אבי הרעיון הציוני .המהפכה הציונית לא הייתה מתרחשת ללא שלילת הגולה .אך תמיד נאבקים על נפשו של העם הזה הגלות והגאולה .הציונות דחקה את הקץ ,בכך היה סוד כוחה ועצם מהותה ,אך העם לא עלה בחומה .גם בימי עזרא ונחמיה לא עשה זאת .אילו היו עולים בחומה ,היו ,כדברי ריש לקיש ,משולים" לכסף שאין הרקב שולט בו" .כנגד זאת ניתן לראות את כרוזיהם של נטורי-קרתא" ",הזועקים מעל קירות מאה" שעריס", על אודות מה שיעלה בגורלם של דוחקי הקץ ,אלה אשר הותר דמם כצבאים" וכאיילות השדה" ,משום שהעירו ועוררו את האהבה... מאבק דורות זה בין הגלות והגאולה לא חדל ,והוא משך) גם בדורנו .זה לא כבר ביקר בארץ הפילוסוף היהודי-צרפתי ברנאר הנרי לוי ,מראשי מרד הסטודנטים בצרפת בשנת .1968הוא שוחח כאן עם מגוון אישים בקשת" הציונית" -משמאל ועד ימין -ונדהם עד כמה מאוחדים כל הישראלים בשלילת הגולה ומסרבים להעניק לה לגיטימציה" ".הוא העלה מחדש את רעיון התעודה בעמים ,עם שליחותם הנצחית של היהודים בקרב גויי הארץ ,שליחות רוחנית ומוסרית .לשיטתו הגלות אינה קללה ואינה בגדר שיבוש היסטורי ו"קוסמי" ,אלא ערך בפני עצמו .גלות בצד ישראל ,על דעת כפל הפנים והזהות של העם הזה .הוא נדהם בראותו כי הישראלים ,כציונים, אינם מקבלים זאת ,והם רואים בשיבת ציון את התשובה לדברי ימי ישראל בבחינת חדש" ימינו כקדם" .כאן! רק כאן! אני מאמין באמונה שלמה ששיבת ציון המתרחשת לעינינו תחדש פה עם שיישא בחובו את מיטב סגולות התורשה של עם ישראל לדורותיו ,כי מצפה לנו פריחה רוחנית .אין לי שוס סיבה להניח שהדבר לא יקרה. יום אחד אמר לי פרופ' אברהם השל ,מגדולי חכמי ישראל בארה"ב :הזאת" נעמי ",הוא שאל בצער ,בחרדה, באכזבה ,למראה המתרחש בישראל ,למראה הפיחות שחל בנו .אמרתי לו :פרופסור" השל ,תן לנו קרדיט' '.תן לנו כמה דורות ,ונראה איזו שולמית'' תצא מחדרה". אך גם אנו חסרים זמן וסבלנות היסטורית .אנו מלאי חרדה למראה השולמית הזאת הצועקת אלינו בפצעיה, כי כואב לה .ואכן כואב לה להילחם בחמש מלחמות
בדור אחד הטובים בשדות
ולאבד את
הקרב, וכואב לה שהיהודים אינם באים ,וכואב לה שדמות החם-ה כאן מתעוותת .אך דה-לוקס", אין ציונות" וזיעה
ללא דם ודמעות וכישלונות .אין בונים עם
בדור אחד .כמה זמן לחמו ההולנדים ,למשל ,עד אשר בחירות,
הפולנים
זכו עדיין לוחמים .כדי לגבור על המשבר ועל הייאוש יש הדברים
לראות את בראייה פנורמית .הנה מאה השנים האחרונות .1981-1881מאה שנים ל"סופות בנגב" ,לפוג- רומים בדרום ראשית הגירת מיליונים לאמריקה ואלפים לארץ-ישראל. רוסיה,
מאה שנים נוראות
ונפלאות .ואתה מסתכל ורואה מה עלה לגלות ,ומה קרה בארץ-ישראל .קמה מדינת ישראל ,ושלושה ורבע מיליוני ישראלים בה ,ונכסי חומר ורוח וריבונות ומגן -וכל זאת לאחר החורבן הגדול ,כאשר רבים חששו כי לא יעמדו
שיבת ציון היח בגדר מעשה צדה לנרדף ולמקופח בעמים
לו לעם כוחות התחייה לאחר המכה האיומה ההיא על אדמת אירופה. ביסודו היה הכללי אופטימי, המהלך מהלך חרף כל הייסורים .חשוב שתדע שאתה עושה את המעשה הנכון. הציונות ביסודה הייתה תנועה מוסרית ,הומניסטית .היא לא גרסה מעולם :או" אנחנו או הם" .היא אמרה :אנחנו" ואתם בברית עמי בני שם" .יסוד מוסרי זה הוא חלק מאמונה ,ולכן הוא גם מרכיב בעוצמה הלאומית וכן בעוצמה הצבאית .הציונות לא התעלמה מהערבי. מראשיתה התמודדה עם הנושא הזה .הציונות -שאינה שם" פרטי" ,כדברי עמוס עוז ,אלא שם" משפחה" - התמודדה ללא הרף עם השאלה הערבית .אנחנו חלק ממשפחת העמים כאן .מרכיב עיקרי .קדום .חוקי .אין אנו דיירי משנה .יש ,לכן ,למצוא איזו דרך חיים מבוגרת אמיתית בין היוהרה התוקפת רבים בקרבנו לבין חולשת הדעת המקננת באחרים. אני מודה ,קשה היום ,קשה מאוד .לא קל להגדיר בפני חיילי צה"ל את מטרות" המלחמה" .לאש"ף קל יותר .הם יודעים מהי המטרה הסופית וחותרים אליה ללא לאות .קל יותר לומר לאנשים :עליכם" להגיע ליפו, לחיפה
ולעכו" .המצרים ריכזו עוצמה רוחנית אדירה
הגע ש')1'1 שתף
נ"'4שבש,שב44ושש יובל
לסדיכן ישראל
בהטפתם לאנשיהם יומם ולילה ,כי עליהם לצלוח את התעלה ,אחרת -אין מצרים .בפנקסי חייל של סטודנטים מצרים ,שגויסו לזמן רב ,צוין רק תאריך החיול .בסעיף תאריך" השחרור" נאמר :יום" לאחר שחרור האדמה". יש כוח עצום ביכולת זו להגדיר מטרות על דרך החיוב. לנו קשה לומר :אתם" רואים את ההר ההוא -שם תתקעו את דגל ישראל" .אנו מצויים במחלוקת לאומית קשה ומרה על מהותה של המדינה ועל גבולותיה .קשה לנו להשיב מה העם רוצה ,כי העם חלוק וקרוע .אנו יודעים מה ברצוננו למנוע ,אך מתקשים לנסח את רצוננו. כך היה בעת מלחמת השחרור ,וקל וחומר היום .אז אמרה אשה אחת ,בעת הבחירות לכנסת הראשונה ,שאם תעמוד בפני הברירה נגב" שלם וחצי בעל ,או בעל שלם וחצי נגב" ,תבחר באפשרות השנייה .לא תמיד זו ברירה אפשרית .אבל האם בשל כך אנו צריכים לפקפק בעיקרים היסודיים של צדקת הדרך! אם כך ואם כך ,המחלוקת נטושה בקרב העם על האמונה, על האידיאולוגיה ,ועלינו לקבל זאת ברצון כחלק ממצב טבעי ומובן באומה ביקורתית וידועת
[~
ריב כאומתנו .יש בכך גם מן הכוח ,אף שיש בכך גם מן החרדה
ומפיחות
העוצמה
במצבי
ג
הנדרשת מצוקה לפיכך יש ממושכים. להתרכז בעיקר המשותף לכל חלקי העם הזה :שהעם הזה הוא עם אחד הנמשך מאז אברהם אבינו, ושהעם הזה זכאי וחייב לכונן ולקיים את ריבונותו בארץ- ישראל ,שהיא ארצו ,ולחדש בה את יצירתו הרוחנית ואת חברת הצדק .עלינו לעשות ככל שיש לאל ידנו למען שלום עם שכנינו, את
ף'חל פוליטית"
קיומנו
אך לא נתנה וחירותנו בהסכמתם. אני מבדיל לצורך הדיון בין עיקרי אמונה וצדקת הדרך לבין הפרקטיקה" הפוליטית" .מותר וצריך לתמרן
בין המכשולים .עיקרי האמונה הם נכסי רוח שאין קיום מאירועים בלעדם .התמרון המדיני נגזר מנסיבות, ומלחצים ,מסך הכול של כוחנו וכוחם של יריבינו. אני מאמין שארץ-ישראל גם היא ארצו של עם ישראל .אני חניך זרם שראה בארץ-ישראל ובשלמותה את בסיס חינוכו .אבל עם זאת ייתכנו נסיבות שבהן נקבל פשרה ,שתאפשר את קיומנו וצמיחתנו ,אס תביא
לשלום .אך גם הנכון לפשרה ,ועל כך נטושה המחלוקת, ישראל בארץ- חייב לאמץ עד תום את זכותו של עם ם-ור, ישראל ועליה .גם זה שרוצה לוותר ,חייב שיהיה לו כי הוא מוותר על משהו שלו .כאב לי ,כאשר ראיתי באחת ההפגנות של שלום" עכשיו" כרזה שבה נאמר כי חיי" בנים חשובים מקברי אבות" .אמרתי לכמה מהם בשיחה ממושכת ,כי סיסמא זו לא תציל חיי חייל ישראלי אחד, אך היא פוגעת קשה במושג ארץ" אבות" ,היקר לעמנו בהיותו מרכיב עיקרי בשיבת ציון .יגאל אלון התחבט, כדבריו ,חיבוטי" קבר" כאשר ניסח את משנתו ,המכירה בחלוקה אחרת של ארץ-ישראל המערבית .משלי" אני נותן" -אמר .הצרה היא שתוכניתו נדחתה על הסף, ואנו בעיצומה של המחלוקת בינינו לבין אויבינו ובינינו לבין עצמנו .זוהי תמונת המצב .אך אין בכך כדי לפגוע כהוא זה בעיקרי האמונה. לסיום -אינני יודע איך מרפאים .נפגשתי עם נוער, ומאז מלחמת יום הכיפורים נושא זה אצלם בנקודת רתיחה .הם מבקשים בשורה ,ואין זה פשוט ,ומה שאתה יכול לומר הינו כך :להוריד העניבות ,להפשיל השרוולים, לעבוד קשה .לחזור לעדוד העבודה" ,לעבודת כפיים, לבנות ארץ ,לבנות עם ,לחנך .אבל כל זה תובע זמן. אולם המילה עכשיו"" הפכה להיות מילת המפתח של החוויה .במקום אחד זה הרואין ובמקום אחר זו ירידה .עלינו לומר לעצמנו ולאנשים צעירים ,שאין מקום לקוצר רוח זה ,שכן מדובר במאבק של דורות .יכול להיות שיהיו קשיים ,ולא תהיה עלייה ,אך צריך לזכור שהיו שנים יותר קשות .מדברים עכשיו על מכת הירידה ,אך שנת 1927הייתה יותר קשה ,כי כל העלייה הרביעית עזבה את הארץ ,ומהעלייה השנייה נשארו אחד על עשרה. אל לנו לפחד מפני עצמנו ,באשר רבי פנים אנו ,באשר חלוקים אנו בדעותינו .אם נדע למצות את העיקר המשותף ,לא תהיה הססגוניות הישראלית סיבה לאסון, אלא מקור לעוצמה ,ביטוי לעם בן חורין ,מראה פניו של עם מיוחד במינו. שהדם-ים זה חורקים אחרי אלפיים שנה ,שעם גולה הופך לעס ריבוני -זה מסוג הבעיות הקטנות אשר אפשר ואף עושות את החיים למעניינים יותר .אינני מציע לראות בזה מקור לייאוש ,אלא לזכור ,כי ממאבקים עצומים כאלה נוצרים בסופו של דבר דברים חדשים. מאלרו אמר פעם משפט נוגע ללב :הישראלים" אינם ממשיכים את היהודי ,אלא משנים אותו" .אם מדובר כאן לא בתהליך של ניתוק ,אלא בתהליך של שינוי ותמורה -אל לנו לראות במאבקים שיש לנו מצב קטסטרופלי ,אלא יותר תהליך של מטמורפוזה וגאולה. לכן ,מכל בחינה ,אני חושב שיש תקווה לתקומתנו.
Aig'dkd~S@iS
המאסר מבוסס על הרצאה שנשא המחבר במגנז ללימודים מייגטרט0א שליד
טי0רביגוא%תל-אביב ,ובו הואסוגה א%ההסיסיםשעליהםחייב%ישראל לה% א %הדע %על מג %לפצו %א %עצמה כבל האפשר על העדר עומק אסטרטגי
עומק אסטרטגי הינו נושא שהרבו לדון בו בישראל ,ומן הראוי לשוב ולעיין בו ,הן מפני העיתוי והן משום היותו אחד הנושאים החשובים והקשים בסדרת נושאי הביטחון שלנו .העיתוי -לנוכח תחילתה האפשרית של תקופת הסדרים בינינו לבין שכנינו ,שבה ייקבעו גבולות מוסכמים ומוכרים .נושא חשוב -שכן מדובר בקריטריון הנוגע באופן הישיר ביותר בכושרה של ישראל לעמוד בפני איומים ביטחוניים .נושא קשה -בשל התנאים הגיאו- אסטרטגיים ,המדיניים ,הכלכליים ,והחברתיים שאין להם
פתרונות
פשוטים,
קלים
ושלמים.
הערכותיי
מתבססות על ההנחות שלפיהן מתבצע חוזה השלום כיאות,
מצרים
עם בסיומה של
תקופת
המעבר נסוג
שטח חיוני ,הרי שבמדינה שיישוביה מגיעים עד לקו הקדמי ,לא נוכל לדבר כלל על עומק אסטרטגי .כשטח חיוני של מדינת ישראל נראה לי שיש להגדיר את מרחב ירושלים-תל-אביב-חיפה ,שבו מרוכזים רוב האוכלוסייה, רובה של התשתית ורוב מוסדות השלטון.
מךטם העומקהחסטףטגי
ניתן לדבר על עומק אסטרטגי ,אלא אם כן כוללת המדינה הנדונה מדבריות ,אגמים או ימות .אס לא נתייחס למושג
וין,,
יד יי(.
הגבול) במקרה שלנו(, היחס שבין אורכו של קו זה לגודל המרחב שעליו יש להגן ממנו,
ע.,
אופיו הטופוגרפי של הקו הקדמי הגבול() ותצורת המרחב עליו יש להגן*.
ימשןהטופוגףפ' שלהרח הרומ' א.
הקדמי( מבלי לפגוע בריבונותה של מדינה אחרת ,לבין השטח החיוני שלה" .שטח" חיוני" הוא שטח שמשמעות כיבושו על ידי אויב הינה חיסולה של ריבונות אותה מדינה ,ובמקרה של ישראל אף חיסולה הפיזי של המדינה. ההתייחסות למושג שטח חיוני הכרחית ,שכן אחרת לא
ועמדברחשו
אורכו של הקו הקדמי
מתקיימים
ובכדי ליצור שפה משותפת עם הקורא ,אגדיר את המושג עומק" אסטרטגי" כ"מרחב שבין הקו הקדמי ביותר שבו יכולה מדינה להחזיק כוחות צבאיים להגנתה להלן) הקו
ייסד חת מכוו פה' ללימוד'םחסטףטג"ם
נוסיף עליו גם את הבאים: הנתונים
מליזציה מתקדמת סידורי כראוי ,וכל הביטחון
1994-1920 ףחש תגף המוד'עיו בשנים 1973-1964
רן.י ין(,, 4,,,;,
המרחק שנין הקו הקדמי לבין השטח החיוני הוא ביטוי אחד ,אך לא יחיד ,למושג עומק אסטרטגי .ביטוי מלא למושג יינתן רק אם
צה"ל אל מעבר לגבול הנור- הבינלאומי,
ככתוב פירוז ),הגבלת כוחות וכיו"ב(. הבהירות למען
271 -270 תשר' התשיים, חוהטובף 1979
ב.
בצפון לבנון() אין מכשול טבעי ,אבל השטח אינו נוח להפעלת כוחות גדולים ,ויכול לתת יתרון למגן שערוך כראוי ובעוד מועד .יחד עם זאת זהו שטח נוח להסתננותם ולפעולתם של כוחות קטנים. בצפון-מזרח רמת-הגולן() מהווים אמנם נחל הרוקאד נתוני יסוד אלה רוכזו בפירסום הראשון של המאמר בשלוש טבלאות וניתן ללמדן שם.
4א
צשננוענולג
ישראל יובללסדינ% ךך
ן.ל'......'..ץי". ג".13י.4פ ך
)
]
,. :
,1,
:,-
ם2ץ*
........יערן
י. .1/ן מ,ק 81ן ש...4*--- ן* nwh ,-7 יז ן: מ"ק61 1: ך יי
אויב סדירים ,אלא גם במלחמה נגד טרור וגרילה. עיון במכלול הנתונים האמורים מלמד על מידת האבסולוטית והיחסית בכל הקשור לעומק חולשתנו האסטרטגי .אומנם גם ערי הבירה של לבנון ,של סוריה
-ג ן
:1 י.: . ... ן............,
פ 4,צי"
המותניים הצףיםףשב11 ובשפלת החוף עד מלחמת ששת הימים
ונהר הירמוך מכשול מסוים
בי,1-54
בקטעי גזרתם ,אבל
השטח נעדר מכשול רצוף ומאפשר הפעלת כוחות משוריינים גדולים .יש לציין שבהשוואה לקו שביתת הנשק משנת 1949פוטר אותנו הקו הקדמי הנוכחי מן הנחיתות
המסוכנת בגובה
הטופוגרפי ,שהינה
נחלתו של הקו הקודם. במזרח ירדן() מהווה הירדן מכשול מוגבל ,שניתן לנצלו להגנה במשולב עם רכסי ההרים שממערב לירדן ומדרונותיהס .ניתן להפעיל בשטח זה כוחות גדולים ומשוריינים. מדם-י, הררי ושטוח בדרום מצרים() הקו עובר בשטח לחלופין ,ולכן בחלקו נוח להגנה ובחלקו קשה יותר. הגבולות הימיים אינם ארוכים ביותר ,ולא צריכים להעמיד בפנינו בעיית הגנה קשה.
תנוףת מףחב ההגנה התצורה עלולה בהחלט להקל על אויב תוקפני ונמרץ לקרוע חלקים מגופה של המדינה על-ידי קטיעת בליטות או ביתורם של מרחבים צרים כגון :אצבע הגליל ,השרון,
ושל ירדן אינן נהנות מעומק אסטרטגי רב ,אך אלה עשויות לקבל פיצוי לכך על-ידי העומק" האסטרטגי הנוסף" שיוקנה להן על ידי מדינות" הסיוע" -עיראק וסעודיה .כן יש לציין ,כי דמשק נהנית מעורף נרחב ועמוק, בניגוד לשטח החיוני המצומצם של מדינת ישראל. על פי כל קנה מידה ,יוצרים איפוא הנתונים שמעם- האמורים מצב אסטרטגי קשה .הטענה ,שגם שטח לקו הקדמי יכול להיכלל במניין הקילומטרים של עומק אסטרטגי ,אם האויב איננו מחזיק בו דרך קבע כוחות צבאיים ,איננה יכולה להתקבל ,משום שמדובר בשטח שאין לנו שליטה עליו ,ושהאויב יכול לפעול בו כרצונו, אלא אם כן התחייב לפרזו .אבל גם אז יהיה זה נבון יותר לראות תחוס זה כ"מרחב התרעה" מאשר כחלק וניסיוננו יוכיח.
בלתי נפרד מן העומק האסטרטגי, יש הטוענים שבעידן הטילים והמטוסים המודרניים, על מערכות הנשק המתוחכמות שלהם ,נודעת לעומק האסטרטגי חשיבות מוגבלת בלבד .טענה זו נראית לי במלחמה כשמדובר מעיקרה ,בפרט מופרכת קונוונציונלית ,וזאת מכמה טעמים .ראשית ,ניסיון המלחמות המודרניות הוכיח שאין כובשים שטח נרחב כלשהו על ידי הפצצות בלבד ,אלא אם כן מעורערת מלכתחילה רוחו של העם המותקף .שנית ,בלי כיבוש שטח אין ניצחון במלחמה ,ובכיבוש נזקקים לגייסות יבשה ,ואז משחק העומק האסטרטגי גם) היחסי( תפקיד חשוב ביותר .שלישית ,טיפול נכון בנושא העומק האסטרטגי עשוי להקטין את הפיתוי למלחמה מצד התוקפן האפשרי.
חףיפותה שלבעיית העומל פרוזדור ירושלים ו"החוד" של אילת. ההסטףטגי הייס1לכ1הותשתיתסמוכים ף'כ/ז' גורמים מעפר קיימיםצוך ישלציץכיווסללגמרעדכה בעיית האסטרטגי שלנו. העומק המחריפיםאת לשטחהחיונ' היקפם צבאות הצבאות הערביים.אלה ואופייםשל א. סדירים, הבנויים יש לצייך כי מעבד > nDWהחיוני כפי שהגדרתיו יש לנו גדולים, במידה כוחות מכרעתעל שריון), בעלי ריכוזי אוכלוסייה ותשתית חשובים ,שפגיעה בהם או ניידות,כוחהלםוכוחאשרב כושר קרקע-קרקע טילי וארטילריה(, ארוכי מיכון אובדנם הזמני עלולים להוות מכה פיסית ומוראלית קשה טווח יחסי ומודרני. אווירי תקיפה בינינו עבורנו .ריכוזים אלה נמצאים בקרבה רבה יחסית) לכל הכוחות גדול וכוח ריכוז טבריה- אינם מצרים( לבין גזרה( לקו הקדמי :ריכוז באר-שבע בדרום, צבאותערבגם)ללא נוחיםאף צה"ל, מילואי צפת בצפון ובמזרח ,וריכוז נהריה בצפון .קרבה זו טומנת לאחר וקשיםעד גיוסםשל מאודללא בחובה סכנות לא רק במקרה של מלחמה נגד כוחות גיוסם.
ב.
ג.
תלותה של ישראל בגיוס מילואים נרחב לצורך עמידה הגנתית בלבד .אף גיוס מהיר אורך פרק זמן העלול להיות קריטי ביותר בהעדר עומק אסטרטגי מתקבל
הערכת נתונים זו מונחת אף בבסיסה של ההשקפה הגורסת היאחזותנו ברמת-הגולן גם) אם לא בקו הנוכחי(, והרואה בנהר הירדן גבול ביטחוני מזרחי וקו קדמי של
על הדעת. התעצמותה הצבאית המואצת של עיראק ומאמציה של סוריה בנידון שתיהן) בסיועה הנרחב של בריה"מ( הצפון-מזרחית, מקנות משקל-יתר לחזית שבה חולשת העומק האסטרטגי שלנו רבה יותר מאשר
מדינת ישראל ,גם ללא ריבונות על מרביתה של הגדה המערבית .החזקה בקווים אלה משפרת את מצבנו על-ידי האסטרטגי הן הגדלה יחסית של העומק על-ידי האסטרטגי והן מניעת קרש קפיצה נוח למתקפה
בדרום. ד.
לקח המלחמות בין ערב לישראל מבליט את חיוניותה של ההפתעה במתקפה .נתוני העומק האסטרטגי וכן הגורמים האמורים מהווים פיתוי גדול למתקפת פתע על ישראל -הן להשגת מטרות נרחבות והן למחטפים הנועדים ליצור עובדות" מוגמרות" ולהפיק
ה.
רווחים מדיניים ראה) לעיל הקטע בעניין תצורת המרחב של מדינת ישראל(. המעצמות עלולות להסכין עם יצירתן של עובדות" מוגמרות" כדי לכפות פתרון מדיני שיתקבל על ידי כל ארצות ערב.
הנתונים האמורים לא ניתן ליטול כליל את החריפות מבעיית העומק האסטרטגי .מה שניתן לעשות הוא למתן אותה במידה ניכרת על-ידי שורה של אמצעים וצעדים שיהוו מכלול של תשובות המקלות על המצב.
עוקץ
נסיגה משטחים המוחזקים על ידנו מאז מלחמת ששת הימים מגבירה אומנם ,מחד גימא ,את הסיכוי להחלשתה של האיבה הערבית אלינו ,אבל מאידך גיסא, מקטינה את שולי הביטחון שלנו .התקופה שתידרש להחלשתה של האיבה הערבית ולדעיכתה עלולה להיות ארוכה ,ומשברים ביטחוניים עלולים לצוף לאורכה .על
יחסי ישףהל-ערב במצב
הדברים המתואר פגיעותנו הינה איפוא רבה, והפיתוי לפעולה תוקפנית נגדנו עלול גם הוא להיות חזק. בעיית העומק האסטרטגי ,או יותר נכון בעיית חוסר העומק האסטרטגי ,של מדינת ישראל תמשיך להתקיים
בכל חריפותה לא רק עד שיושגו הסדרי שלום בינינו לבין כל שכנינו הערבים ,אלא כל עוד קיימים המצבים הבאים: א .יחסי שלום בינינו לבין כל שכנינו הערבים אינם מבוססים ,ורגשי האיבה העזים כלפי מדינת ישראל עדיין קיימים. ב.
עלינו מצד השכנים. בקווים ישיבה איננה אך בל נטעה גם נותנת אלה אבסולוטית ומשביעת לבעיית תשובה רצון העומק האסטרטגי ,ותשובה אבסולוטית כלל אינה בנמצא .עקב
היחסים בין המדינות העיקריות באיזור אינם יציבים במידה המוציאה מכלל חשבון אפשרות של מלחמות ביניהו.
אין ספק שאם יתבטל המצב המתואר בסעיף א', תהיה כם-ת דרך נכבדה מאחורינו ,וחריפותה של בעיית חוסר העומק האסטרטגי תמותן במידה ניכהת .אולם כל עוד קונה תורת" השלבים" אחיזה של ממש בלב הערבים, תיוותר הבעיה בעינה ,שכן תורה זו שואפת לדחוק את רגליה של ישראל בשלבים על-ידי שילוב של הסדרים מדיניים ולחצים מדיניים ,כלכליים ,וצבאיים ,להחלישה ולהחזירה ל"גבולות האמיתיים" -גבולות שתיתן תשובה משנת .1947היערכות ביטחונית נאותה, אף לבעיית העומק האסטרטגי במשך) התקופה שתידרש לדעיכתה של האיבה הערבית( עשויה להיות גורם המרתיע החלוקה
תוקפנות ומעודד מתינות ונכונות להסדרי שלום.
כן צריך לבחון את מכלול התשובות שעשוי להרחיב את שולי הביטחון בהקשר לבעיית העומק האסטרטגי. ס'[
ףי[
ביטח[ן
תשובה אחת ,אשר לה נמצא כבר ביטוי בחוזה השלום עם מצרים ,היא סידורי הביטחון .סידורים אלה כוללים: אזורים מפורזים ,אזורים שבהם מותר להחזיק כוחות מוגבלים בלבד ,אזורי חיץ ,נוכחות כוח בינלאומי או כוח של צד שלישי וערבויות למיניהן .בכל אחד מסידורי ביטחון אלה יש תוספת ביטחון לא מבוטלת ,אך כולם לוקים בחסר ובספק באשר למהימנותם וליציבותם. במילים אחרות :תלותם של הסידורים במידת רצונו בדם- והסכמתו של השכן הנוגע לשומרם כיאות ולאורך ימים ,והמשך קיומם של אלה בתנאי שאין יחסי השכנות מגיעים לרמה ולאינטנסיביות ההופכות את הביטחון למיותרים על דעת שני הצדדים גם יחד. מודעותו של השכן הנוגע בדבר לכך שמדינת ישראל תראה בהפרתם של סידורי הביטחון המוסכמים הפרת סידורי
חוזה ותגיב על כך בחומרה ,בתקיפות ובמהירות ,עשויה להרתיעו מהפרה ,אלא אם כן החליט לשוב למצב מלחמה בינו לבין ישראל או לצאת עליה למלחמה .בהקשר לכך יש לשקול אם אין זה רצוי להכריז מראש על עילות מנע ועל-ידי לצעדי-נגד כך להרתיע את הצד השג או מהפרות.
ג ש.י"9, "1~1 עשצעושנוענ
יובל למדינך ישראל רן
ף
ה
ע
ההגנה המרחבית .באומרי הגנה" מרחבית" אין כוונתי רק ליישובי ספר הערוכים ללחימה מבחינת כוח אדם,
כ=,
יו-
אמצעי לחימה ביצורים ),אלא הפוטנציאל האנושי ,הטכנולוגי והלוגיסטי של המרחב, עמוק ככל האפשר ,לצורכי הלחימה .עומקו של המרחב צריך להיקבע על-ידי שיקול אחד בלבד והוא -כמות האמצעים שהמדינה יכולה להקדיש לצורכי ארגונו ,ציודו למיצוי
ין י"
המרבי של
והכשרתו של מרחב זה. יש להדגיש שהצלחתה של ההגנה המרחבית תלויה במידה רבה גם בשילובה האורגני עם יתר הכוחות במערכת ההגנה שצה"ל יקיים .כדי ששילוב זה יצלח ,יש
ק יץ
לשקוד עליו היטב עוד בעיתות רגיעה ושלום .ארגונו של המרחב המרבי לעומק עשוי לקבל משמעות עוד יותר האוכלוסייה נכבדה בעתיד ,עם גידולה המקווה של והתפשטותה המואצת לעבר העתודות הקרקעיות בנגב ובגליל .גם אם ייקבע גבול לעומקה של ההגנה המרחבית מבחינת ההיערכות ללחימה ,בתוקף להקדיש לה ,הרי מבחינות אחרות אין לקבוע גבול כזה, וכל מרחב המדינה חייב להיות מאורגן להגנה: א .מבחינת ההתגוננות הסבילה בפני הפצצות מטוסים וטילים ארוכי טווח .בהקשר זה עולה נושא המיגון, שלגביו בוודאי נצטרך לנהוג כבעם -בסלקטיביות האמצעים שניתן
התףעהתליעיד1מ לאיר האמור לעיל ברורה החשיבות הרבה של פיקוח מתמיד ויעיל על קיומם של סידורי הביטחון ,ויותר מכך על כל הקשור בנושא ההתרעה המודיעינית .הגברתו של העומק האסטרטגי במרחב על-ידי עומק התרעתי בזמן הינה בבחינת צו עליון ,ויש להקדיש לו בכל עת את המשאבים הנאותים בכוח אדם ובאמצעים .יתרה מזו, יש ליטול בחשבון את צורכי ההתרעה המודיעינית בקביעתם של הגבולות הסופיים ובעיבוד הפרטים של שלבי המעבר עדיהם. ברם ניסיוננו וניסיונם של עמים אחרים שאסור להשתית הכול על התרעה מודיעינית שתסתפק במתן שהות לגייס כוחות מספיקים כדי לבטל את האיום שייווצר על-ידי פעולת פתע של הצד השני בהיקף) מוגבל מלמדים,
או מלאן .עלינו לקיים בכל עת כוחות כאלה בים ,באוויר וביבשה ,שיוכלו לעמוד בפני פעולת פתע ולהיות חזקים די הצורך לאפשר גיוסם של הכוחות הנוספים הדרושים לחיסולו של האויב ולמנוע כיבוש מרחבים ניכרים על- ידי האויב .לעיל ציינתי את הפיתוי הרב ,העלול לעמוד בפני הצד השני ,לנקוט פעולות פתע ואת מידת הסכנה הגדולה) יותר בצפון ובצפון-מזרח מאשר בדרום( הכרוכה בגורם העומק
האסטרטגי.
הגנהמףהבית אולם גם אם נקיים כוחות בפועל ככל יכולתנו ,עלול המצב להיוותר קשה מאוד אס נצטרך לסמוך רק עליהם. לאושרנו ,נמצאת בידינו תשובה שעשויה להקל והיא -
ב.
ובתושייה רבה. מקומית פעילות בפני מבחינת אבטחה חבלה וטרור בעיתות רגיעה ומלחמה כאחת.
השקפה זו אכן מקובלת ,ועקרונית ערוכה המדינה בהתאם ,אלא שיש מקום וצורך להדגישה גם בהקשר לבעיית העומק האסטרטגי. לסידורי הביטחון ,הפיקוח ,ההתרעה וההגנה המרחבית ,המגבירים את העומק
המודיעינית האסטרטגי
במרחב ,בזמן ובכוחות ומשלימים את החסר בעומק אסטרטגי ,עלינו להוסיף עוד כמה הדגשים חשובים.
שימושבטכנולוגיה מתרומת ובביצוףים ניצולה המושכל של טכנולוגיה מתקרמת ומתוחכמת יכול להגדיל את יעילותם של מכשולים בקו הקדמי וכן את עוצמתם ההגנתית של הכוחות שבקו ושל ההגנה המרחבית .מידת ניצולה של הטכנולוגיה כרוך התקציביים אשר ימנעו בוודאי את מיצוין המלא של האפשרויות ,אולם אף ניצול חלקי ,תוך סלקציה בדוקה באילוצים
היטב ,עשוי להיות לתועלת רבה ולהקנות לנו את העומק הטכנולוגי. כאן גס המקום לומר מילה על ביצורים .תסמונת
קו ם--לב עלולה להוליך אותנו למסקנה הקיצונית ,שלפיה יש לוותר כליל על ביצורים ,ולא היא! דווקא משום היותנו חסרים עומק אסטרטגי ובשל כל הנסיבות האחרות שתיארתי ,יש מקום לביצורים בקווים הקדמיים .ביצורים אלה חייבים להיות בעלי אופי וחזות אשר ייתפסו על- ידי הגייסות והמפקדים כמכבידים על מתקפת הצד השני, מקילים על תמרון כוחותינו ,ועם זאת אינם אמצעי עיקרי לעצירת התוקף ולהבסתו.
מהווים ביצורים
המחייבים לסייע לכוחותינו לקיים מה שקרוי בשפה הצבאית בסיס" מוצק" ,שממנו ניתן לפתח את התמרון ההתקפי שיביא לחיסולו של האיום .תפיסה זו תוודא ממילא שלביצורים ייועד המקום המתאים ,ויוקצו להם האמצעים בפרופורציה מתקבלת על הדעת ,בלא שתיפגע על-ידי כך יכולתו ההתקפית של צה"ל מבחינת האמצעים, הדוקטרינה ורוח הלחימה.
עחףאהמתקפההמקדימה בקביעת הדוקטרינה האסטרטגית יש לזכור,
שהעומק האסטרטגי הינו גורם שבעטיו לא נוכל להתנער מאיומים ביטחוניים על-ידי מגננה בלבד שלא) לדבר על יתר הנימוקים הידועים היטב מן התורה הצבאית( .על אף
התחשבות מרבית באילוצים מדיניים ,ומכאן גם שותפות ומודעות מלאה לנושא מצד ההנהגה המדינית .כאן לפנינו המקרה החריג של פרימט ביטחוני על פני שיקולים מדיניים ,ולכן מוצדק לקבוע כי על הממשלה לפעול ל"יצירת התנאים המדיניים" .כמו כן יש להדגיש את החשיבות של קביעת תהליך קבלת החלטות ,שיאפשר את יצירת התנאים
המדיניים ואת קבלת ההחלטה על
המתקפה במועד הנכון. איננו כי מקווים, מכיוון שכולנו אף בטוחים ,שהננו נמצאים בפתחה של תקופה חדשה ,מן הראוי להוסיף מילת ריסון ואיזון בקשר לבנייתו ולטיפוחו של כושרנו ההרתעתי .לעיל עמדנו על עקרון המתקפה המקדימה כאמצעי הגנה משלים לחוסר העומק האסטרטגי שלנו, ולא כאמצעי להתפשטות טריטוריאלית ,אף למראית עין. יש לנו עניין בכך שכוחו של צה"ל ירתיע את השכנים ככל האפשר ,אך לא יקרא עליהם תגר .זוהי נוסחה נאה, אבל אינני בטוח כלל שניתן להגשימה הלכה למעשה רק בדרך הצבאית .פתרון לבעיה זו צריך להימצא בתחום המדיני ,בקביעת היעדים הלאומיים ובקביעת מדיניות החוץ והביטחון
ובביצועה.
סיכום שורת התשובות האמורות ,הנועדות להשלים את החסר בעומק האסטרטגי ,ברור לכל שמשיקולי רווח והפסד תיארתי שרשרת חיוני לנו שהמלחמה לא תתנהל כלל בשטחה של מדינת ישראל ,אלא יש להעבירה מהר ככל האפשר לשטח האויב.
תשובות-פתרונות לבעיה החריפה של חוסר עומק אסטרטגי .עצם היותה שרשרת מצביע גם על חולשתה המסוכנת ,שכן כידוע אין השרשרת חזקה יותר מן החוליה החלשה שבה .מכאן החיוניות הרבה
זוהי תורה אותה הורה עוד שר הביטחון הראשון ,דוד בן-גוריון ז"ל ,ואשר חיוניותה העקרונית לא פגה כהוא
בכושרה ,בכוחה וביעילותה של כל חוליה ,הנדרשת לספק
זה .מכאן גם נובע הכורח להקדים תרופה למכה בכל מקרה שהדם- אפשרי ,ולהכות באויב לפני שיכה בנו. אין הכוונה למלחמת מנע ,דהיינו מתקפה יזומה על שכן
תשובה מכרעת בכל עת. היעילות מותנית בכשירות ובכוננות במובנו המלא של המושן ,כפי שלמרנוהו במלחמת יום הכיפורים.
שלהערכתנו מתכוון להתנכל לנו במועד כלשהו בעתיד. הכוונה היא למתקפה מקדימה על האויב ,שלפי כל הסימנים בשטח ועל סמך ידיעות בדוקות עומד ממש בפני פתיחת מתקפה עלינו .רק על-ידי הקדמת הפעולה ההתקפית בזמן נמצא מרוויחים גם מה שאיננו יכולים להרוויח על-ידי ניצול מרחב בשטח שלנו -זאת אומרת קידום העומק. השיקול בדם -מערכות הנשק שתקנינה את היתרון ההתקפי המרבי צריך להיות השיקול המכריע ם-ור) שלא
כשירותה של המערכת הצבאית מושפעת באופן בלתי נמנע לטובה ולרעה מרוח העם ,וזו צריכה להקנות לנו את העומק הפסיכולוגי. בתקופה שבה התביעות הבלתי נלאות להעלאתה של רמת החיים של הפרט ולסיפוק הדרישות לצריכה גום-ות ,יכולה להשתלב בתקוות העם ,ואף באשליותיו, על השלום הקרב ובא בצעדים מהירים ,רוח העלולה לנגוד את צורכי הכשירות .תהיה זו חובתה של המנהיגות הלאומית לעמוד על המשמר ולקיים את הכשירות ,אשר
הבלעדי( בבניין כוחות צה"ל ,בקביעת הפרופורציות בין הזרועות ובקביעת הפרופורציות בין מערכות הנשק, היחידות והעוצבות בתוך הזרועות .סוגיה זו ראויה לדיון
בלעדיה לא תצלחנה התשובות האמורות לשמש מענה לחוסר העומק האסטרטגי .בלעדיה עלולים אנו לעמוד בפני סכנות ביטחוניות חמורות בלתי מוכנים ופגיעים
מכיוון שזו חורגת ממסגרת הנושא נסתפק
עוד בטרם ישכון שלום אמת בינינו לבין שכנינו .על כן נוסיף לכל יתר ה"משלימים" -דרוש לנו גם עומק" מנהיגות
מיוחד ,אך
בנאמר. חשיבותה של
המתקפה
המקדימה
מחייבת
נ*%1נש=שעצש יובל לסדינך ישראל 15
ע~עעושע~נ 254 שבט התשנו,פברוחף1977
- - -1984-1917 הרמטכ"ל השנ'בשנים 1952-1949 סגו רחש הממשלהבשנים 1981-1977
ן
ן
נדמה בי אין בעיה חשובה יותר הקשורה ביכולתה של מדינת ישראל להגן על קיומה בעתיד ,מאשר בירור נוקב של מושגי האיכות והכמות בקרב .אף שהדברים ידועים ,ואולי משום שהם ידועים ,הכרחילחזור ולשנן, לחשוב וללמוד אותם יום-יום .נראה כי בנושא של איכות" מול כמות" או מעטים" מול רבים" יש צורך קודם לכל דיון ללבן את ההבדלים בין שתי קבוצות המושגים הללו ,אשר לעיתים נוהגים לערבב ביניהן. הן אינןבהברת נרדפות או זהות ,ולמעשה אין אפילו הכרח שיהיה קשר ישיר ביניהן .השימוש במושגים אלה ללא הבחנה הוא משוכן ועלול להוליך לתוצאות מסוננות.
הבעיה הרבה יותר מורכבת וגורלית לנו ,שכן נגזר עלינו מאז ועד סוף הימים להיות מעטים נגד רבים ,והשאלה העומדת לפנינו היא :מה הסיכוי של המעטיס לעמוד נגד הרבים ,ואם אכן עולה האיכות על הכמות במקריס כאלה, מהם המרכיבים של האיכות, ניתן להביא דוגמא קיצונית הפוכה לדוד ולגוליית: לוחם אחד עם מכונת-ירייה ותחמושת בכמות בלתי מוגבלת יעמוד בנקל נגד אלפי לוחמים הממינים בקשתות. כאן הבעיה היא של תרכובת .אין זו בעיה של מעטים מול רבים ,אלא של איכות נגד כמות ,אף שמבחינה מספרית המעטים הם מול רבים.
החיבות כגוףם מכףיע ניתן לקנוע כמעט באופן מוחלט ,כי מעטים באיכותם על הרבים ינצחו את הרבים ,ורבים השווים העולים
י,,,
מובא לעיתים קרובות כמסמל את המלחמה של המעטים נגד הרבים ,אך אין כאן בעיה של מעטים נגד רבים ,אלא בעיה של אחד נגד אחד ושל האיכות נגד הכמות .אולם כאשר מתכוונים לדון בקטיגוריה של מעטים נגד רבים,
אולם הדוגמא הזאת היא פשטנית ביותר ,שכן היא מצמצמת את בעיית האיכות נגד הכמות לסוג כלי-הנשק בלבד .אילו היה זה הקריטריון המכריע או היחיד ,ניתן
באיכותם למעטים ינצחו את המעטים .אבל לא כל מעטים עולים על הרבים באיכותם ,ולא כל הרבים ,בטבע שהם רבים ,נופלים באיכותם מן המעטים .ולכן הזיקה בין שני המונחים הללו קיימת במקרים מסוימים
היה לומר שוב ,כי בתנאי היום והמחר שלנו נגזר לכאורה שעל הרבים לגבור על המעטים ,בתנאי שמדובר בשימוש בכלי-נשק קונוונציונליים בלבד .ברם מכיוון ש"המעטים
ומוגדרים ,אבל לא תמיד .לדוגמא :כאשר שני הצדדים שווים במספרם ,אין לפנינו בעיה של מעטים מול רבים, הגורם המכריע הוא האיכות. שנוהגים הדוגמא הקלסית אצלנו מאז ומתמיד
נגד הרבים" הוא נתון שאינו יתן) לשינוי על ידינו ,הרי הבחינה העיקרית שעלינו לבדוק היא :מה משקל האיכות נגד הכמות ,והאם היא נבחנת בכלי-נשק בלבד .יתר על כן ,בחינה מעניינת נוספת היא ,האם הכמות היא תמיד
להביא ,לדעתי בטעות ,כנציגה או כמסמלת את המעטים נגד הרבים היא סיפור דוד וגוליית .סיפור דוד וגוליית
מעלה ,או שיש מעין שלב של מאסה קריטית שהחל ממנו וסוציולוגיים - פסיכולוגיים -בהשפעת נתונים
מפסיקה הכמות בתנאים מסוימים להיות יתרון והופכת לחיסרון .או שמא נהפוך הוא :האם קיים מצב שבו הכמות כשלעצמה מהווה איכות ,אשר בלתי ניתן להתגם -עליה. לדוגמא ,כל מאות מיליוני הסינים :האס במצב מסוים הכמות היא איכות שלא ניתן לגבור עליה ,או להיפך, מסוימים ,אצל עמים האם יש שלב שבו ,בתנאים מסוימים -הכמות עצמה הופכת לחיסרון!
נוע"רמד"עמ~ לשם בירור בעיית האיכות כגורם מכריע יש לשוב ולהיזקק לשתי דוגמאות שכבר הוזכרו :האחת ,סיפור דוד וגוליית ,והאחרת היא סיפור גדעון והמלחמה לחלוטין,
במדיינים .הלקח משתי דוגמאות אלה שונה אם כי בשני המקרים ,לכאורה ,הדגש הוא על האיכות. פרשת דוד וגוליית ,כאמור ,מצביעה באופן ברור ביותר,
שבתנאים שווים הכמות אינה נתון מוחלט .במקרה של דוד וגוליית הטווח ניטרל את הכמות העצומה של השריון ושל הנשק הכבד קצר הטווח .הדוגמא של גדעון ,לדעתי, היא זו שאותה יש ללמוד ,ועליה יש לחנך :סיפור דוד וגוליית הוא בעל אופי סמלי .לעומתו ,הדוגמא של גדעון הרבה יותר מורכבת ,הרבה יותר מאלפת והרבה יותר רלוונטית לנושא שלנו ,שכן בה גלומים כמעט כל
נשאר גדעון עם עשרת אלפים איש .כלומר ,לפי קריטריון של מי" ירא וחרד" ,שני שלישים חוזרים הביתה .הוא הלוחמים שלפי
נשאר עם שליש מהמתגייסים ,אלה קריטריון העוז הם האמיצים ואינם חרדים .אלה הנועזים בעלי המוטיבציה .אבל על כך מוסיף ואומר לו הי :עוד" העם רב" .שוב ,לכאורה העוז
והמוטיבציה ישנם .האיכות,
לכאורה ,השתפרה ,אך הצו נשאר עדיין :עוד" העם רב". כאן נוסף הקריטריון השני ,וכנראה החשוב יותר מבחינת הסיפור המקראי .במילים אחרות נאמר שהעוז והמוטיבציה הם תנאים דרושים ,אבל אינם תנאים מספיקים .פירושו של דבר שאיכות אינה יכולה להימדד שקוראים לפי קיימים כאן מה קריטריון אחד. במתימטיקה תנאים דרושים ,אבל קיימים גם תנאים שהם דרושים ולא מספיקים ,וקיימים תנאים שהם דרושים ומספיקים .המבחן השני אינו מחוור לנו די הצורך .בסיפור המקראי כתוב :כל" אשר ילוק בלשונו מן המים כאשר ילוק הכלב ,תציג אותו לבד ,וכל אשר יכרע על ברכיו לשתות "...אחר כך ,בהמשך ,הנוסח המקראי שבידינו קצת מעוות ,אם אנחנו משווים אותו גם להיגיון וגם לנוסח של תרגום השבעים .אצלנו כתוב: ויהי" מספר המלקקים בידם אל פיהם שלוש מאות איש, וכל יתר העם כרעו על ברכיהם לשתות מים" .ברור שזאת לא חלוקה :מי שילוק ככלב אינו זה ששותה מים בידו.
המרכיבים האמיתיים ,שרק ביחד ,ולא כל אחד לחוד, הופכים למרכיב של עוצמה שאפשר לקרוא לה איכות
ובאמת ,בתרגום השבעים כתוב אחרת .שם כתוב :ויהי" מספר המלקקים שלוש מאות איש ,וכל יתר העם כרעו
מובלטת וכאן ,במקרה של גדעון, מול כמות. אידיאולוגיה"" מסוימת ,האומרת שלמעשה רק המעטים יכולים להשיג את שיא האיכות. נתוני הפתיחה בסיפור גדעון שופטים) וי-ח'( מביאים עובדה אריתמטית של רבים מול מעטים .על מדיין נאמר: ויבואו" כדי ארבה לרוב ,ולהם ולגמליהם אין מספר".
על ברכיהם לשתות מים בידם אל פיהם" .משמעותו של מ-ור כי זהו מבחן קריטריון זה אינה בהירה דיה ,אך
ולעומת זאת על ישראל נאמר :ל3ןו" ישראל מאוד מפני מדיין". גדעון מכריז על גיוס כללי של כל הלוחמים ,וכאשר באים אליו שלושים ושניים אלף איש ,אומר לו ה' :רב" העם אשר איתך" .לכאורה היו דרושים אנשים נוספים, אבל הצו היה אחר :מספר האנשים גדול מדי .למספר המקראי הסבר משלו ,שאין הכרח לקבלו בפשטות התיאולוגית שבה הוא מוצג ,אלא במשמעותו המוסרית. המקרא מסביר שה' רצה כאן לומר לגדעון :אס יהיו 32 אלף ,אתם תנצחו ותחשבו שאתם מנצחים בכמות .אני רוצה שאתם תנצחו עם מעטים ,ואז תבינו שלא בכמות ניצחתם ,אלא ברוח .ואז גדעון מצווה לעשות ניפוי, שהצעד הראשון בו הוא :מי" ירא וחרד ישוב" .כלומר משמעותם של העוז ושל המוטיבציה למלחמה עולה כאן לאין ערוך על משמעותה של הכמות .אחרי הניפוי הזה
נוסף על מבחן העוז. הסיפור של גדעון מראה שהאיכות אינה מצטמצמת בשני הדברים שנידונו לעיל ,אלא קיים אלמנט שלישי, החשוב אולי לא פחות ,והוא המפקד .בלי המפקד כל המלקקים"" כך או אחרת ,עם מוטיבציה או בלעדיה, הם בחזקת עדר .וגדעון אכן נתגלה כמצביא מעולה. המודיעין
ראשית ,מוטל עליו מה שקרוי היום בלשוננו מישהו אחר. הקרבי .עליו ולא על חיל מודיעין ולא על הוא ,המפקד ,מצווה אישית ללכת ולערוך סיור לילה. הוא לוקח עימו גס את עוזרו והשליש האישי שלו לשם אבטחה -והלה משמש לו אמצעי להאזנה .גדעון אומר לו :ושמעת" מה ידם-ו ואחר תחזקנה ידיך" .פה מופיע היסוד השני :אתה צריך גם להבין את האויב ואת הלך מחשבתו ולא רק לראותו .במקרה של גדעון העניין הוא במוראל האויב ,וההסם -הוא :אם תצפה בלבד ,לא תעמוד על כך ,אך אס תאזין ,תוכל להבין ולהפיק תועלת .כי מוראל ירוד ,לשם דוגמא ,ניתן לנצל ולהפוך אותו לגורם איכותי .אתה חייב > - NISUאומר לו ה' -את נקודת התורפה ,וגדעון הולך לחפש אך ורק את נקודת התורפה.
8
שששנושנושנ יובל למדיגה ישראל
בסופו של דבר מסתדרים הדברים :המפקד סייר, ראה ,האזין ,הבין במה העניין ומצא את הפתרון .כל זה כשלרשותו נשארו רק 300איש .כעת מותנית ההצלחה בדם -אחד ,ואחד בלבד :על השלוש מאות לנפץ את הכדים
להפוך אותה לאחד הגורמים החשובים באיכות שלנו. מבחינה צבאית אחד היתרונות בלחימה נגד קואליציה הוא האפשרות לבחור במצבים מסוימים את האויב הקונקרטי .אם נשווה קואליציה לשלשלת ,ניתן
ולתקוע בשופר בעת ובעונה אחת .שכן ללא משמעת אבסולוטית ,אפילו יהיה המפקד נועז וחכם ,ואפילו שהוא
לבחור ולפגוע בחוליה החלשה ביותר ,ואז השלשלת מתנתקת ומתמוטטת .בקואליציה קיימת נקודת תורפה נוספת שגדעון הבין אותה :תמיד קיים תפר"" בין צבא
מתחבל תחבולות ,מתמצה ההצלחה בסופו של דבר בביטוי אחרי" ":ממני" תראו וכן תעשו ,והיה וכאשר אעשה ,כן תעשו ,ותקעתי בשופר אנוכי וכל אשר איתי, ותקעתם בשופרות גס אתש" -ולא רגע לפני כן.
המרכיבים
אחד למשנהו ,וניצול התפר הוא אחד המרכזיים בכל תחבולה .יכול התפר להיות פסיכולוגי, זמני ,גיאוגרפי או כמותי ,אך הוא קיים תמיד .מרכיב
הלקח בנקודה זאת הוא שמרכיב האיכות -כפי שהוא מצטייר ב"מעטים נגד הרבים" ולא במקרה של דוד נגד גוליית -הוא שאין למדוד את האיכות בשוס פנים ואופן על-ידי מרכיב אחד בלבד .רק אוסף של כמה
לאויב בזירתנו,
שלישי ,שלא תמיד קיים ,אך אופייני הוא החיסרון של הלחימה בקווים חיצוניים ,כלומר :לנו, במקרה שלנו ,זהו היתרון של הלחימה בקווים פנימיים, המאפשרת את הניצול המקסימלי של אותן שלוש
אלמנטים ביחד ,כאשר כל אחד מן המעטים מגיע לשיא האיכות הזאת ,רק אז עולים המעטים על הרבים, המוטיבציה ,אומץ הלב ,המשמעת, והאיכות גוברת:
החולשות שהוזכרו לעיל. עד כאן מבחינה צבאית ,אבל בלחימה נגד המאסה של מאות האלפים הללו קיימת גם הבחינה הפוליטית.
איכות הנשק ,סוג הנשק ,מודיעין ,תחנולה.
לא לכל אויבינו אותה המוטיבציה להילחם נגדנו .מקובל אומנם לומר שהמאחד אותם הוא שהם כולס שונאים אותנו ,אבל ראינו שאין הדבר מספיק כדי ליצור מוטיבציה ללחימה .אין הרגשת השנאה מספקת כדי
מענישת ה"מ -מרתהמעטים בואו נפנה למצבנו היום ומחר ונבחן הקריטריונים האלה שהזכרנו .יש לזכור העיקריות ,המרכיבות את האיכות כגורם בעל משמעות מבחינה צבאית ,הן השילוב של כמה תכונות יחד .כל אותו
לאור
שהנקודות
אחת בנפרד אינה מספיקה ,רק שילובן יחד מקנה סיכוי לעמוד נגד כמות ,שבהכרח כמעט אינה יכולה להיות כולה איכות ,אס כי גם זה עלול לקרות. הבה ונבחן כמה נתוני יסוד אצלנו .כבר בתחילה ציינתי ,כי נגזר עלינו להיות מעטים נגד רבים .בעיית האיכות ,אם כך ,עומדת היום יותר מאשר אי פעם בראש בעיותינו .לרשות אויבינו כל משאבי הכסף שבעולם .כל הנשק המתוחכם המיוצר כיום והניתן לרכישה עומד לרשותם ,ובכמות בלתי מוגבלת כמעט .אס כך ,מהן מגבלותיהם ומהן מעלותינו שלנו שקיימות או שחייבות להיות קיימות ,נבחן עתה את מגבלות אויבינו. הזכרתי שלרבים יש מגבלות ,שהמעטים
יבולים
איכות .ראשית נתבונן להופכן למעלות הפוליטית. האסטרטגיה נפוליאון -ערב אחת תנו" קואליציה לי של אמר: ממלחמותיו הראשונות נגדה". זוהי אויבים כדי להילחם נקודת התורפה הראשונה בשטח
הרלוונטית לנו .מבחינת של הרבים במשמעות הטרמינולוגיה של נפוליאון לפנינו לא קואליציה ,אלא ריכוז של כמה עמים .נפוליאון אמר :האידיאל" שלי כמפקד הוא להילחם נגד קואליציה" .את החולשה הזאת של הרבים חייבים אנחנו לנצל בצורה
מקסימלית כדי
ליצור כוח לוחם .יש הבדלים גדולים במוטיבציה של כל אחד ממרכיבי צבאות האויב .הקטנת המוטיבציה של שהמוטיבציה שלהם קטנה במילא היא אחת אלה הדרכים של
המעטים
להגדיל את
כהתמודדות עם הכמות .אבל זה, מהמערכת של האסטרטגיה הגדולה.
איכותם
שלהם
כמובן ,כבר חלק
גורם נוסף ,המאפשר להפוך את כמות האויב לאיכות שלנו ,הוא שאין לך דבר בשל יותר מאשר קואליציה של אויבים ללוחמה פסיכולוגית מצד המעטים נגד הרבים. הלקח של המעטים מול הרבים ,אם רוצים הם להפוך את הכמות של האויב לאלמנט האיכות של עצמם ,הוא בכך שהם חייבים להקים מוח ,צוות ,גוף עליון ,שיכול לחשוב על הנקודות האלה ועל עוד רבות אחרות גס מהאספקט המדיני- מהאספקט הצבאי הטהור וגם הצבאי.
המות והלב הם הנשק יש לדון גם בכוחותינו ,כי בסופו של רבך " "DIDYDלא ייבנו באיכותם רק מהחולשה הפוטנציאלית של ה"רבים". המוטיבציה למלחמה היא שטח שבו אנחנו עולים על אויבינו ותמיד נעלה .אך אין דבר מסוכן יותר מלהניח שזהו נתון שנגזר מן השמים ,אקסיומטי וקבוע מראש. אין אפשרות להציב את האיכות" האמיתית" נגד הכמות, אס באמת לא נבין שבנושא הזה ,זה הניפוי הראשון שחייבים אנו לנפות ,ממש כפי שראינו אצל גדעון .אין
כאן נתון קבוע ,אלא אנחנו חייבים לשקוד עליו ולפתחו כפי שמפתחים נשק מלחמתי. אישים ,ואפילו היו
הציונות .ואם יש סדקים בתחום זה ,אז אין אנשים שיודעים מה הם רוצים ,ובוודאי שאין אנשים שאוהבים
דגולים וחשובים ,שגרסו כי ב1948- מפני ניצחנו ש"נלחמנו עם גבנו הקיר". כשלעצמי
,/
אל
לא הסכמתי איתם אף פעם, שהרי זאת היא מוטיבציה שלילית ,מה שקראנו אז
ן
בלית" ברירה" .היא הייתה אולי קיימת אז אצל אחדים, תהיה זו אם אבל שעליה המוטיבציה נחנך את הדור
שלנו,
עלולה
היא
בסופו של דבר לכרסם בכושר וברצון הלחימה של העם ,ברצון העם לחיות ום-צון הנוער לחיות כאן. המוטיבציה של גם שנאת האויב ,שהיא אחד המרכיבים החשובים אצל
ה,
מסוימים,
עמים וצבאות אינה תופסת אצלנו .קשה לחשוב שיש בעולם צבא ואנשים
הנועזים האויב.
ששנאו את המרכזית הבעיה בקריטריון
ביותר ולכן שלנו
,- , 4יעי,,
הראשון של הניפוי, אי
הניפוי או בהפיכת המעט"" שלנו המוטיבציה החיובית ללוחם ,וראשיתה ,קודם כול ,אהבת הארץ הזאת וההכרה שרק כאן יוכלו היהודים לחיות לאיכות
-היא
ליצור את
כעם חופשי וגאה .במילים אחרות :הכרה בצדקת דרכנו ובצדקת היותנו כאן. לוחם גדול אחד ,קרומוול ,קלע בנקודה זו לעיקר הדברים ,וכך אמר :תנו" לי לוחמים היודעים מה הם רוצים ואוהבים את אשר הם יודעים" .ישנו פה מרכיב כפול :יש לדעת מה רוציס ואת אשר יודעים צריך לאהוב. ישנו כאן השילוב של שני מרכיבים חשובים במרכיב האיכות ,והם המוח והלב .עם המוח בלבד לא ינצחו, ועם הלב בלבד לא ינצחו .שילובם של המוח והלב -זהו הנשק הגדול ביותר של המעטים"" נגד הרבים"" ומרכיב חשוב באיכות .בשטח זה ,נדמה לכאורה ,ואולי לא לכאורה ,שיש סדקים במחנה שלנו .יש סדקים אצל חוגים מסוימים בקשר לצדקת דרכנו ,צדקת היותנו ,צדקת
את מה שהם יודעים. המדינה הבינה את זה וניסתה לחנך לתודעה יהודית, אבל החינוך הזה פשט את הרגל ,מפני שניסו לחנך את המוח ואת הלב על-ידי יצירת עבר סינתטי ,שאף פעם לא היה קיים .זה בוסס יותר מדי על עניינים ריטואליים, טקסטואליים ולא על הייחוד האמיתי של העם היהודי. החינוך האמיתי הוא זה של שילוב תולדות העם והארץ, והדבר נחוץ כדי שיידעו מדוע אנחנו נלחמים .אבל בכך לא די ,שכן אם נקבל את האמרה של קרומוול ,הרי לפיה יש גם לאהוב את מה שיודעים .וזוהי הסכנה השנייה, שכן חלק מאיתנו ,אפילו שהוא רוצה להיות פה ,וזאת התנאים ,דרך החיים הם כאלה
הארץ שלנו -אבל שהאהבה לפעמים מתרחקת.
ישנו עניין שרבים חולקים עליו ,והוא שלצבא צריך להיות תפקיד במדינה :בחינוך ובפתרון הבעיות כמו בעיות הפער ובעיית הציונות במרכאות ,מפני שבלעדיהם
,19
אינו מתקיים התנאי הדרוש הראשון לקריטריון של האיכות .לפי תפיסתי ,הגדנ"ע צריך להיות באחריות מוחלטת של הצבא ,ובמטרה אחת בלבד .לא חשוב אם הבחור יודע לירות ברובה בשלב זה ,אך עליו לדעת מבחינה ביטחונית-צבאית מדוע הוא כאן ,ועליו לאהוב את אשר הוא יודע. הקריטריון
%.. 4
פוריחו ]:,היחס בי ,הגוףם הרוח]' החיכות'(,
לגוףם
החומרי
במלחמה הוח חחד רשרושה
השלישי, למעטים
מקנה שלכאורה בתנאים שלנו יכולת להכריע את הרבים ,זהו הנשק שבסיפור של גדעון מצטייר כך :לא הקשת ולא הרובה ,לא הכידון ולא הרומח,
אפשר למדוד אותו במספרים ובכמות ,אבל את האיכות אי-אפשר למדוד ,כי זו נמדדת במוראל ,בשליטה, באספקה ועוד .ולכן לנוע בדרך הטבעית המצופה פירוש
אלא נשק שאיש לא שמע עליו בכלל :לפידים בתוך כדים אשר יוצרים מהומה וכו' .בהקבלה אולי
לתקופתנו ,כאן טמון האתגר הגדול ביותר העומד בפנינו בשטח של האיכות מול
הכמות' וזאת מאחר שיש גבול מסוים לכל דם- אחד :בשטח האחרים .סיפור דוד וגוליית מלמד רק מסוימים הנשק עולה האיכות בתנאים על הכמות .קלע של רועה בעל טווח ,אין שווה לו בכל כלי-הנשק הכבדים קצרי הטווח .ויש דוגמאות רבות לכך בהיסטוריה.
מעףמוחות כנשקחסטףטגי כרגע עליונותו של האויב היא בכד ,שביכולתו לרכוש כמעט את כל הציוד שאחרים מייצרים .אולם עלינו לזכור שבעידן הזה של הלוחמה האלקטרונית אין גבול ליכולת הפיתוח העצמית של הנשק ,ולנו יש היתרון הזה שהמוח היהודי מסוגל עדיין לא רק לקנות נשק ,אלא גם לפתח בכך אינם עניין איש
תעשה -ולעשות אחרת .כי בסופו של דבר אסטרטגיה היא מאבק שכלי -מאבק של מוח נגד מוח". אותו נפוליאון שכבר הוזכר אמר ,שבסופו של דבר האיכותי() לגורס החומרי היחס בין הגורס הרוחני במלחמה הוא אחד לשלושה .במשוואה מדעית ניסה הוא לגמר :ניתן למדוד את כוחו של האויב מבחינה חיצונית,
הקריטריונים
נשק.
השגיאה" האמיתית של אסטרטגיה בלתי נכונה היא: אי-הניסיון לעקוף את דרך המחשבה של האויב ,כפי שהוא מצפה שאתה תלך בה .זו השגיאה הגדולה ביותר, כשאתה אינך מנסה לבחון את מה שהאויב חושב שאתה
וכאן עדיין עליונותנו עצומה ,בתנאי ששוב לא נראה נתון מן" השמים" .מרב המוחות המדעיים שלנו נופלים בשום דבר מכל מוח מדעי בעולס .לצורך זה מוכרחים לגייס אותם יום-יום ללא רחמים, לפי כושרו .מי שמוכן להאמין שאנחנו מצטיינים
בכל דבר מפני שאנחנו העם הנבחר ,יאמין .אבל כאשר בוחנים את האיכות מול הכמות ,אין לראות את הדבר היהודיים בעולם חייבים כאקסיומטי .כל המוחות להירתם לעניין זה .את המרכיב הזה של המוח יש לרכז ממש כשם שמרכזים נשק .כי בסופו של דבר ,המלחמה מבחינת האסטרטגיה היא מלחמה של מוח נגד מוח :המוח שלך נגד המוח של האויב. אחד מגדולי הוגי הדעות הארט ,בהגדירו את המשמעות האמיתית של האסטרטגיה הקרויה אסטרטגיה" של הגישה העקיפה" ,אמר: הצבאיים בימינו ,לידל-
הדבר לחזק את האויב .עיקרה של כל המחשבה הצבאית הוא להוציא את האויב משיווי משקלו הפסיכולוגי והלוגיסטי ,וודאי שאי-אפשר להשיג זאת אס נפעל בדרך שהוא מצפה לה .הצליחה של צה"ל במלחמת יום הכיפורים הייתה דוגמא קלסית לשיבוש ציפיותיו של האויב ,אשר השיגה בדיוק את המטרה :ערעור שיווי המשקל הפסיכולוגי והלוגיסטי של האויב ,החשוב יותר מכל כמות אחרת שניתנת למדידה ,ואין לך דבר יותר מסוכן מאשר להיות דוגמטי בדברים האלה. לידל-הארט אמר שסודה של האסטרטגיה העקיפה הוא ביכולתה לקבוע את תוצאות המלחמה עוד לפני שהתחילה המלחמה עצמה .זה הסוד של אמנות המלחמה, ולא רק של כוח המלחמה .אכן גדעון היה לנו לסמל בקרב, ועל כך נאמר כבר בתנייך :כי" בתחבולות תעשה לך מלחמה"...
משמעת זה לח ףק כובע המרכיב האחרון בסיפור של גדעון ,המהווה בעיה קשה ביותר אצלנו ,הוא בעיית המשמעת .בסיפור המקראי הוכח שכל הניפוי הלבבי" ",כל הניפוי המוחי"" וכל הפעילות המוחית של המפקד אין להם ערך ,אם אין הוא יודע ואיננו בטוח שמה שהוא רוצה לעשות ייעשה בזמן ,במקום וברגע ,כפי שהוא רוצה שייעשה .אחת המסקנות הקודרות של ועדת אגרנט הייתה ,שבאחד המרכיבים החשובים ביותר של האיכות -המשמעת - זקוק צה"ל לשידוד מערכות .לא שהוא יותר גרוע במלחמה הזאת בעניין הזה מאשר היה ,אלא שבתנאים של היום הוא מוכרח להיות יותר טוב משהיה בנושא הזה .נושא זה שהוא ,לכאורה ,פשוט ומובן ,הוא אולי דווקא הקשה ביותר להחדרה ולהבנה. אומרים לנו :מה אתם רוצים ,צבא מצוחצח עם כובע ,אבל ללא מוטיבציה והקרבה ,או צבא שיש לו
מוטיבציה ,אבל אינו מצוחצח! כאילו שהאחד עומד בניגוד לשני .בוודאי שאם מציגים תיזה כזאת ,התשובה היא פשוטה וברורה ,אבל אפשר גם להציג תיזה אחרת :צבא עם מוטיבציה וממושמע גם יחד .מי שנטפל לבעיות כובע ,מחטיא לחלוטין את הנושא. מי אמר שמוכרחים לחבוש כובע! לא הצבא הקדוש-ם-וך-הוא אמר התחיל את זה .כבר לנו לחבוש כובע .הבעיה של הכובע היא אחרת לגמרי .אי חבישת הכובע מפגינה לצבא ולכולם שהמפקד איננו יכול להשליט את רצונו .הפקודה קובעת שיש לחבוש כובע ,ואי חבישתו פירושה שכל אחד יחליט אילו מן הפקודות לבצע ואילו לא לבצע. הדעה האחרת אומרת :לא היה מקרה במלחמת יום הכיפורים שחייל או מישהו קיבל פקודה בקרב תתקוף!"" ולא תקף .ופה שוב חל ערבוב של מושג המשמעת עם מושג
של הקרבה וכיוצא בזה .שתי האפשרויות הכיפוף'ם מלחמתום' ףו,ולן ברמת כן", מישהו: שמישהו לח" הוא הזה משמעת נגד האלה כאנטי-תיזות מסוכנות -הקרבה כל לא המפקד במלחמתיום אומר על היה מסףה מעולה".אינני טהור,אבלהואחייל מאמיןבזה היבל מישהו הכיפוףים ואין להחליף את המושג הזה .נכון ,אילולא ההקרבה לא כך שחיילחן אולי מסוימים בתנאים תפף" ףוקתת''1 כמות. איכותמול היינו מגיעים עד הלום ,אולם השאלה היא האס אנחנו בתנאיםשל ולח נקףב זה פקודה שאיננו איכשהו,אךאין טהור דברכזהחיילטוב יכולים להרשות לעצמנו לשלם את מחיר ההקרבה בלבד ,מסתדר כמות. איכותמול ללא משמעת :זהו האדם ,הנתון היקר ביותר שיש לנו בתנאיםשל מ-אשי האיכות פרקים מושגיםשל נותחו במרכיב האיכות .ההקרבה תגבר ,אבל המחיר יגם -כדי במאמרזה להראותאתמהשכלאחדיודע, במטרה הכמות לחפות על העדר המשמעת האמיתית ,שהיא התנאי מול מאמין ערטילאי.אני אינה היסודי להשגת עליונות האיכות .ללא הדיווח הנכון ,המוחשהאיכות שלמה אמונה דבר שהיא הנתונים לא יידע מה קרה ,הוא לא יידע לתכנן .ואם לא ימלאו שיש האיכות,כך להגביראת בידינוכל אויבינו. צבאית מבחינה הכמותשל המאסהועל על את הטפסים ,אס לא תהיה משמעת קשר ,אם לא יהיו תעלה מגשימים נגשים זאת זאת,ואנו שאם ספק, דברים אחרים ,הרי הדבר יכול להביא את המפלות איןליכל אויבינו ינחלו הגדולות ביותר של האיכות ללא כל צורך .כי במרכיב וחייבים תבוסה כהלכה, להגשיםזאת שאיכותו עלינו בעתיד. הזה של האיכות הכול בידינו ,ושום דבר איננו צריכים ניצחת של לזכור אולם במלחמה ע4 והמדינה, יחוסנו תיכון, לייבא .דווקא משום שמרכיב זה הוא כל כך חיוני באיכות ,הצבאלא אםלא העם אולםזה א בפני עצמו. ודווקא מפני שלכאורה כל אחד מבין שהדם -הוא פשוט ,נושא עשפל44 עלינו אדגיש, דווקא כאן הנקודה שעליה אנחנו חייבים לעמול קשות .לסיכום בדורזה,ואוליאיןזו שנגזר יובללסדינהישראל לחיות אומה,עםכל אחרתמכל בדרך זכות, גזרהאלא והמירה אינה בפנינו הקשיים. הפתרון אתונה. או ספרטה 21 נחמיה, הלכה כאשר ירושליםשל ירושליםאותה הוא והיה מחנכם טהוף וחצי הנוסחה, בשלח.זו אחזו במלאכה למעשהחציעשו מאיתנו לנהוג,כאילו המשמעת ולפיהעלינו נמצאת המלחמה להדגיש לבסוףראוי השטחהזהשל שבתוך מחך-גימא, למלחמהכאילואין ולהכין יש עצמנו אחד,והוא והלאה אלמנט המוטיבציה ,עוד והמשטר,של המרכיב העליון בעיות והיה" הסופישל מאידך-גיסא,וזה אחרות טהור".זההיההצו מחנכם האלמנטשל מחיר .האיכות. שעלינו שנצטווינו להקפידעליובכל מאז,וזההצו שמדי מאיתנו הייתי האיכות בטרם ערב, מציעלכלאחד האיכות תיפגע מערכת מערכת בנקודהזו,כל אם יצועו, יירדם אחת:מה שאלה שמוכרחים עצמורק ישאלאת על לעקוראותו לסרטן דומה הדבר תתמוטט. האיכות, בשביל מאמין עשיתיהיום להגביראת האכזריות,ולאבסמי הרדמה.אנילא נכל
שוננ~שנ~שע 339 חדר התשרה ,פבףוחף 1995
--
--
-,-
--
נף,טפוד 0בתחום היחסים
הבעלחמיים .כתב חת הספף קווים .חדומים בחסטףטג'ית ההףתעה הישרחלית".1990 ,
--
ARAI5IJ~PAהכוודרגית הגיא לקיצו של הטנק כגוערכם נשק מרכזית .הסומים לכך וששולים לקצינים שבין ש nlDh5D %העולם ,שלא הברו כ! תם עיד! הפרשים לפני יותר מ20- שנה קבע דגלאס אורגיל ,כי מאז" תום מלחמת העולס השנייה שוב ניצב מלוא האתוס של חיל הפרשים ,שנראה כאילו התאושש במידה מפתיעה על- ידי החלפת הסוס בטנק ,מול אותה סכנת מוות ,שלפניה ניצב ב ."1920-בדבריו מר אורגיל גזירה שווה בין טנק
התלוו לכך הצהרות וטענות על קץ עידן הטנק. כס -בשחר עידן הטנק ,מייד לאחר מלחמת העולם הראשונה ,היו שהאמינו כי תותח הנ"ט יחרוץ את גורל
המערכה לבין חיל הפרשים של מלחמת העולס הראשונה וטען כי הטנק התיישן עוד קודם לסיומה של מלחמת העולם השנייה .במלחמת הבזק הישראלית ביוני 1967
הטנק ,כפי שהמקלע חרץ את גורל חיל הרגלים במלחמת העולס הראשונה .ב 1934-הזהיר דאף קופר ,איש משרד המלחמה הבריטי ,כי לא ניתן לדעת איך יתפתחו
ראה אורגיל מסע תהילה אחרון ואנכרוניסטי של הטנק. אולם מאז חזר הטנק ומילא תפקיד מרכזי בזירת הקרבות במלחמת יום הכיפורים אוקטובר) )1973והופעל גם
ההמצאות ,הוא קבע כי אפשר שהמצאת כדורים חודרי שריון תתפתח מהר יותר מחיזוק השריון -והטנקים
-
נגד טנקים חדשה ,שאיימה על שרידותו של הטנק והתפתחויות כאלה היו מראשית מלכותו של הטנק -
בזירות אחרות .במלחמת המפרץ תחילת) )1991היה לטנק תפקיד משני בלבד .למעשה ,קרבות השריון העיקריים היחידים מאז מלחמת העולם השנייה התנהלו
יהפכו פגיעים לאש העתיד ,כשם שהקרונות העשויים עץ פגיעים כיום .אולם הטנק שרד מול התותח נ"ט ,שהיה דם- אף מסורבל ופגיע מכדי להיות יעיל ,וביסודו של שמר על תצורתו הבסיסית מאז שנות ה 20-ועד ימינו.
במזרח התיכון. הטנק ניצב בקדמת שדה הקרב היבשתי מאז הופעתו הראשונה בחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה
השנים הבאות הביאו עימן מגוון רחב של אמצעים נגד טנקים :טילים נ"ט מונחים ,סוגי תחמושת הפוגעים בחלקו העליון של הטנק ,מוקשים נ"ט מתוחכמים ,מסוקי
בספטמבר .1916הנשק החדש הביא לשדה הקרבצירוף ,אשר אי-אפשר לנצחו :כוח אש ,עבירות ומיגון לצוות .באמצעות תכונותיו אלה הסיט הטנק פעם נוספת
תקיפה חמושים בטילים נ"ט ועוד ועוד. האנטי-טנקי והן של מערכות הטכנולוגיות -הן של הנשק מעמידות פעם נוספת היכולות לספק תחליפים לטנק בספק את עתידו של הטנק ומציבות סימן שאלה מעל
את המאזן בין ההגנה להתקפה לטובת האחרונה .הטנק הוכיח עצמו כנשק מכריע במהלך מלחמת הבזק הגרמנית במלחמת העולם השנייה והפך לשליטו הבלתי מעורער של שדה הקרב היבשתי .אולם כל אימת שפותחה מערכת
ההתפתחויות
תפקידו בשדה הקרב העתידי. ביחס לתפקידו של טנק
המערכה בשדה הקרב העתידי יש שלוש השקפות :בקצה האחד הטענה כי ימי
התהילה של הטנק חלפו ,ואפילו שהטנק מיושן כיום לא פחות מכפי שהיה חיל הפרשים ,אשר אותו ירש במלחמת העולם הראשונה .לפיכך עתיד הטנק לרדת מעל בימת ההיסטוריה הצבאית. מנגד ניצב הטיעון ,ולפיו עדיין מוקדם להספיד את הטנק .על פי השקפה זו הפיתוחים הטכנולוגיים יאפשרו לטנק להתמודד עם אויביו ,ויכולתו לשמור על יתרונותיו
הטנק היה והווה ויהיה מערכת הנשק העיקרית של צבאות היבשה מול ה"חדשנים" המאמינים כי קיצו קרב, ומערכות החימוש המונחה המדויק חמ"ם() יתפסו את מקומו -מזכירה בחריפותה את הוויכוח בין אנשי חיל הפרשים לבין השריונאים החדשים בשלהי מלחמת העולם הראשונה ואחריה .קצין בריטי ,איש משרד המלחמה בלונדון ,תיאר את הוויכוח :כמה "...קצינים במשרד
תפקידו
תאפשר לו להמשיך למלא את המסורתי בשדה הקרב לפחות בשני העשורים הקרובים
בין שתי גישות אלה ניצבת באופן טבעי התיאוריה השלישית ,המציגה גישת ביניים מתונה ,ולפיה הטנק ימשיך לו תפקיד גם בשדה הקרב
להתקיים ,ויהיה
העתידי ,אולם תפקידו של הטנק ישתנה ,כך שלוחמת השריון תהיה כלי משני ומשלים ולא עוד ראש החץ
של כוחות היבשה. מה היא תקפותן של תיאוריות אלהז מתן תשובה לשאלה זו אינו מלאכה קלה כל עיקר. במלחמת יום הכיפורים הושמדו 85טנקים בתוך דקות אחדות על-ידי טילים נ"ט מסוג סאגר"" הדור) הראשון( המונחים באמצעות במדם- תיל .אולם כמה ימים אחר כך התחולל סיני קרב השריון הגדול ביותר מאז תום מלחמת העולס השנייה ,שהשתתפו בו יותר מ 1,600-טנקים .טילי ה"סאגר" היו אחראים רק למספר זעום מכלל הטנקים שאבדו לישראל במלחמה זו ,אם כי רישומם של אלה הראשונים היה רב. דומה כי מאז הופיע בזירה עלה בידי הטנק לגבור בהצלחה על מגוון האיומים שבפניהם הוא ניצב בשדה הקרב .הספקות ביחס לעתידו של הטנק שבו ודעכו ,כאשר העימותים הבאים לאחר) מלחמת יום הכיפורים( הוכיחו את חשיבותם של הטנקים כמרכיב הכרחי בכוחות הלוחמים .יחד עם זאת ,פקפוקים ביחס לתפקידו של הטנק נותרו על סדר היום .מדי פעם חוזרות ונשאלות האיומים
השאלות :האם יעלה בידי הטנק להתגבר על העתידי, האם השונים שבפניהס יתייצב בשדה הקרב אמצעי-הנגד ,שיצויד בהם הטנק ,יאפשרו לו לשמור על תפקידו המסורתי בקרב ,קרי למצות את השילוב המיוחד של עוצמת האש והתנועה ם-אש החץ של קרב המתקפה! ואם לא ,מהו התפקיד הנכון בעתיד לטנקים ,אשר עתידים לצאת בשנים הבאות מקווי הייצור, הוויכוח על עתיד הטנק ועל תפקידו הוא חריף ביותר ,והמאמרים בנושא זה מבטאים זאת גם בכך שהם מוכתרים בשמות כמו הטנק" מת" או טנקים" לנצח". עוצמת
הוויכוח בין שני הצדדים
-אלה הגורסים כי
המלחמה נראו כמעט כאחוזי דיבוק במרירות התנגדותם לטנקים .בעיקר בלטו] בכך[ קציני חיל הפרשים ,שלהטו בעוינותם לכלי-הנשק החדש"...
טבעם בף'ט"ם סימו 1במלחמת העולם הףחש[נה עם התקנים לג'שוף על תעלות
בעקבות מלחמת המפרץ ( )1991שב והתלהט פעם נוספת הוויכוח המתמשך על תפקידו העתידי של הטנק. בינתיים ממשיכים טנקים לצאת מפסי הייצור ,ודגמים חדשים מצויים על שולחנותיהם של המתכננים .האם ייועדו טנקים אלה למגרשי גרוטאות ,או אולי יהוו את עמוד השדרה של כוחות היבשה בעשורים הבאים ,גם מגמות סותרות בזירה הבינלאומית -קיצוץ בכוחות הצבאיים מחד-גיסא ויצירת אזורי עימות חדשים מאידך- גיסא -מעוררות תהיות ביחס לתפקיד הטנק ,בין היתר נוכח העלות הגבוהה של טנקים מודרניים.
די
rTI -יתן,
ך//
חשיבה על העתיד לצורכי תכנון מעמידה קשיים רבים בפני העוסקים בה .הניסיון לעמוד על טיבו של הבלתי אי-נוחות ורתיעה ,הנובעים מאי- נודע יוצר תחושה של הוודאות המרובה הכרוכה בכד .הדבר קשה הרבה יזהר
וי4]4% dk יסיף
כשנושנות
ישראל יובללמדינה 23
בשעה שיש לבנות תמונה מסודרת של מצבים עתידיים ולקבל על בסיסה החלטות שיהיו להן השלכות מרחיקות לכת על בניין הצבא וחימושו ,מתוך ידיעה כי אפשר שהתיאור
התיאורטי של
המציאות
העתידית יתברר
כשגוי .נוסף על מורכבותה של ההתמודדות עם לחשיבה על העתיד ישנם גם ההיבטים הטכנולוגיים של הבעיות -וכל אלה מקשים עוד יותר על המשימה הניסיון
הניצבת בפני מקבלי ההחלטות הצבאיים .על כן הם נרתעים לעיתים() מהתמודדות עם הבעיה ,שכמוה כחשיבה על הבלתי ניתן לחשיבה. הרתיעה מהחלטה כזו -אשר נכונותה תיבחן רק בעתיד מרוחק -מביאה לא אחת מתכננים צבאיים כמו) מתכננים בתחומים אחרים( להיצמדות למוכר ולהימנעות מאי-הנוחות שבהתמודדות ממשית עם שאלות כמו הסיכונים והסיכויים שטמונים בטכנולוגיות החדשניות, השפעתן על אופיו של שדה הקרב ועוד .במקרים רבים הם יסתפקו בשינויים כמותיים ,אשר עימם קל יותר להתמודד ,מכיוון שאינם מחייבים מהפכה החשיבה .גס הפער הקיים כמעט תמיד בין המדענים והטכנאים המפתחים אמצעי לחימה חדשים לבין אנשי בדרכי
הצבא האמורים להשתמש בהם יכול לגדול :מול הטכנאים ,החותרים לחדשנות ולפיתוחים האיכותייס ביותר ,עומדים הצרכים הצבאיים ,ואלה מדגישים מערכות זולות יחסית ,שניתן להצטייד בהן בכמות גדולה והן נוחות לתפעול .במישור אחר קיים לעיתים() קושי של אנשי הצבא להבין את העקרונות המדעיים ,אשר עליהם מושתתות טכנולוגיות חדשניות ,שנבחנו רק בשדה הניסויים ובתנאי מעבדה וטרם הוכיחו עצמן בשדה הקרב ,ולכן D1>l)yאנשי הצבא לגלות הסתייגות מוצדקת כלפיהן. הנטייה הטבעית שלא ליתן אמון בטכנולוגיות כאלה ולהעדיף אמצעים מוכחים -לצד שמרנות ,המאפיינת לעיתים קרובות אנשי צבא -יכולה להביא לרתיעה מאימוצן של מערכות אמל"ח חדשניות .הזהירות היא גישה ראויה ,אבל ראוי להימנע מהערכות מוטעות ואף נלעגות כמו זו של הפילדמרשל דאגלס הייג :הוא זה אשר הורה במלחמת העולם הראשונה על השימוש בטנקים בחזית המערבית ,אך המשיך לתת אמון בפרשים .ב1925- כתב :דעתי" היא שערכו של הסוס גדולים כתמיד ...אני מצדד בהחלט בהפעלת אווירונים וטנקים ,אך אלה גורמים מסייעים בלבד לאדם ולסוס, וסיכוייו בעתיד יהיו
ובטוחני שככל שיחלוף הזמן ,יימצא אותו שימוש לסוס הסוס המטופח היטב -כשם שתמיד נמצא בעבר".אי-ודאות אינה נלווית רק לטכנולוגיות ולאמצעי הלחימה ,שאותם יש לרכוש ולפתח ,אלא גם לפניו של שדה הקרב העתידי ,לסביבה הפיזית אשר בה יתמודדו
הטנקים .כיוס צריכות להתקבל החלטות על פיתוח מערכות נשק ,שתיכנסנה לשירות מבצעי בעוד עשור או יותר .זה מחייב חשיבה קונקרטית ומפורטת על דמותו של שדה הקרב שבו יופעלו מערכות אלה בהתחשב במשך החיים המתוכנן שלהן .תחזיות ביחס לפניו של שדה הקרב מתבססות על אופיין של מערכות נשק חדשות ,כיווני ההצטיידות של היריב ,היבטים פיזיים של שדה הקרב ועוד .גם תחזיות אלה הינן בגדר תיאוריות ,הנסמכות על הנחות סבירות ,אך נעדרות ודאות ונטולות אפשרות מעשית לבדוק אותן .הסיכון הוא כי מערכות נשק שתירכשנה או תורות לחימה שתיושמנה עלולות להתגלות אי- כבלתי מתאימות לאתגרים שמציב שדה הקרב. הוודאות הכרוכה בכך יכולה גם היא להקשות על אימוצן של מערכות נשק חדשניות ומתוחכמות ויקרות ,העלולות להכזיב בעת מבחן.
החימושהמונחה המדר המלחמה במפרו ינואר) )1991הייתה למעשה שדה ניסויים נרחב בתנאי אמת לטכנולוגיות חדשות ולמערכות נשק מתוחכמות ,שהיו המילה" האחרונה" בתחומן ,אבל אין היא מאפשרת אלא הסקת מסקנות מוגבלות בלבד, ואף בעלות צביון מעורב ביחס לשימוש ולאפקטיביות של מערכות נשק חכמות" ".בתחילה נדמה היה כי ביצועיהן של מערכות נשק אלה היו מופלאים .אולם עם חלוף הזמן ,וככל שהתרבה המידע הזמין ,נוצרה תמונה שונה ,ובלשון גוזמה אפשר היה אף לומר כי הדברים היו כמעט בגדר רוב" זיהומה על לא מאומה" .אף על פי שהמקים העיראקיים היו לרוב() מטרות נייחות ,נראה כי מספר הטנקים שהושמדו היה נמוך הרבה יותר מאשר נמסר בדיווחים מוקדמים ,שהתבררו כאופטימיים יתר על המידה. גס טילי ה"פטריוט" ,שעוררו התלהבות כה רבה עם הופעתם בזירה במהלך) המלחמה ובזמן הראשון לאחר סיומה( -עד כדי כך שרבים שכחו כי למעשה נועדו ליירוט מטוסים -הכזיבו בהתמודדותם עם הטילים אשר ירו העיראקים .וגם במקרה זה התברר כי לדיווחים על הצלחתם המרשימה ביירוט טילי ה"סקאד" לא הייתה אחיזה במציאות. ביקורת העיתונות פירסמה דברי גם על של מסוקי אפאצ'י" ".על רקע זה חוזרת ועולה הטענה, בטכנולוגיות ולפיה יש הפרזה בתקוות הנתלות ביצועיהם
החדשניות ,ויש הערכת יתר במשקל המונחה המדויק ,שכן הבעיות הטכניות, מערכות נשק אלה ,הן כבדות מכדי שניתן יהיה להקל
המיוחס לחימוש המאפיינות
בהן ראש ,ועוד רחוק היום ,שבו יוכלו להחליף מערכות נשק מסורתיות .כך ,לדוגמא ,מועלית כנגדן הטענה כי אינן אמינות במידה מספקת .לפי טענה זו קל -יחסית לשבש את מערכות ההנחיה העדינות של החמ"ם,ולפיכך ניתן יהיה לפתח מיגון חימוש מונחה זה.
להשתמש בהן בתוך עמדות מוגנות -בעוד שהכוח התוקף נמצא בתנועה ,ועל כן חשוף ופגיע יותר לאש כוחותיו של המגן .השימוש האפקטיבי בחמ"ם מותנה לא רק ביכולות טכניות ,אלא גם בארגון הכוחות ובתורת לחימה -ובפרט במציאת פתרונות לבעיות של פיקוד, של בקרה ,של תקשורת ושל מודיעין .הרכב מאוזן של
אלקטרוני אפקטיבי נגד
מזווית שונה לחלוטין מופנית ביקורת גם נגד מחירן הגבוה של מערכות חמ"ם -ובעיקר נוכח הכמות הגדולה
נשק חמ"ם מנגד )offWeaponsבתם ,)51-נשק מ,ט אישי, מסוקי תקיפה ועוד יכול ליצור מרבד אש אפקטיבי,
של מערכות כאלה ,הנדרשות לשם השגת תוצאות אפקטיביות. יש הטוענים כי עקב מחירן הגבוה יהיה צורך להשתמש בהן בצורה חסכנית ולהגביל את השימוש בהן למטרות אויב שנחשבות כבעלות הערך הגבוה ביותר .ודאי שבעיה זו מחריפה במדינות
מדובר כאשר שמשאביהן הכלכליים דלים ,והן עוגת" נאלצות לחלק את התקציב" הקטנה בין הצרכים הרבים. ספקות
אלה
-
Af .,,,
,,,,,
ובעיות
נוספות הכרוכות בחמ"ם כגון) יכולת הרכשת מטרות ,דהיינו מתן מודיעין בזמן אמת( ושאינן -
עומדות לדיון במאמר זה מביאים משקיפים שונים
ע., _.ו,1,ל,',,
למסקנה ולפיה מוקדם לצפות כי כוח האש של מערכות חמ"ם יספיק להביא להכרעתה של מלחמה או אפילו
שיטיל הובלות חמורות ואולי אף יסכל כמעט לגמרי כל ניסיון לתנועה בשדה הקרב.
למלא בה תפקיד חשוב בהבאת האויב לנקודת השבירה על-ידי השמדה מסיבית של כוחותיו .לפי השקפה זו, כוחות היבשה המבוססים על יחידות השריון שומרים
יש אם כן לנקוט משנה זהירות ,ולא למעט בערכו של החמים מתוך השקפה שמרנית .מערכות נשק אלה עדיין לוקות בבעיות ,וקצב התקדמותן לעיתים) הוא איטי
על התפקיד המרכזי שנודע להם בהכרעתה של מלחמה. אולם יש להיזהר בהסקת מסקנות נחפזות ביחס ליעילותן של מערכות חמ"ם -במיוחד המסקנות אשר מבוססות על תפקידן ועל השימוש שעשו בהן ארצות- הם-ית ובעלות-בריתה במהלך מלחמת המפרץ -ואין להניח למחלות ילדות ולבעיות טכניות ,שלהערכתי
יותר מן הציפיות( יכול לגרום לאכזבה מסוימת ,אבל נשק זה יוצר מהפכה בלחימה ,והוא שיעצב את פניו של
תיפתרנה בעתיד ,להאפיל על האפשרויות הגלומות בהן. במלחמת המפרץ השתמש בחמ"ם הצד התוקף .הוא נהנה מהתנאים אשר ייחדו מלחמה זו ,ואשר ספק אם יישנו בנסיבות אחרות ובמקומות אחרים .בין יריבים שעוצמתם ויכולתם הטכנולוגית דומות ניתן להניח שהתרחיש יהיה שונה לגמרי. בניגוד למה שהתרחש במלחמת המפרץ ,מערכות חמים עשויות להקנות יתרון דווקא לצד המגןן הוא יכול
,,,,,,,,,,,.ת, , ,1, ,,י% ; י
שדה הקרב העתידי.
אזם" עלכרשףהניידות תפוצתם של כלי-נשק נ"ט אישיים -על אף מגבלותיהם העכשוויות של כלי-נשק אלה -היא תופעה ,אשר יש להעריך נכונה את השלכותיה הטקטיות והאופרטיביות. אמצעי
לחימה
עתידניים
-כגון
Hypervelocity Projectilesומערכות נוספות בעלות יכולת רבה בתחום חיסולם של טנקים -מסוגלים להביא לתמורה בשדה על-ידי הקרב הטלת אילוצים כבדים על כושר התמרון
טיל מפץ"" מוחה לתף מתוצרת התעשייה המבחית
הישרחלית
1~44 א
עשע:שנש=ש1441 ש* זבל' למדיש) ישראל '/
25
.
'
השקףה וף :קינו של הטנק מתקףב */
של הטנק .נשק הננט האישי הוא זול יחסית עלותו) בערך אחוז אחד ממחירו של טנק( ,והוא משיג פגיעה בדיוק של .90%כדי ליצור צוות לשיגור טילים לא נדרשים יותר מאויש על-ידי מלוחם אחד א) שניים ,ואילו הטנק שלושה-ארבעה אנשי צוות .הטנק יכול להיות מצויד בשריון קראמי מתקדם ובמיגון פנימי ,אך גם הטילים יפותחו ויוכלו לו .אדוארד לוטוואק ,שניתח את ביצועי הטנקים לעומת ביצועיהם של הטילים נ"ט ,גורס כי בעימות בין טנקים לטילים נ"ט יגם-ו האחרונים על הראשונים בהפרש גדול. מכשולים חדישים נגד טנקים -ובעיקר מגוון מוקשים נ"ט ,הקיימים עתה והנמצאים בתהליכי פיתוח ימלאו בעתיד תפקיד חשוב יותר בשדה הקרב.חשיבותו הייחודית של המוקש היא בכך שהוא פוגע בדיוק בעקב אכילם של הטנק :מערכת ההינע .פגיעה במערכת זו משביתה את הטנק ומותירה אותו חשוף לאש האויב .כיום אפשר ליצור שדות מוקשים כהרף עין באמצעות) פגזים ,רקטות ,טילים ,מטוסים ,מסוקים אמצעים) נוספים לפיז)ך מוקשים( ולהרבות את מספרם של המכשולים הללו ,אשר מקשים עד מאוד על קצב ההתקדמות של כוחות היבשה .נוסף על הגידול הכמותי יש גם התפתחות איכותית -מוקשים מתוחכמים - ומתכנני הטנקים ניצבים בפני בעיה של ממש. סיכומו של המצב :לא רק כוח האש של הטנק והמיגון שלו נמצאים תחת איום ,אלא גם כושר העבירות שלו ,,דהיינו יכולתו לנוע בשדה הקרב .פעולה משולבת נגד הטנק אש) רב-ממדית בשילוב עם מכשול נ"ט מגוון( יכולה להטיל אילוצים חמורים על חופש התזועה של הטנק ,ולמעשה להקשות עליו ואולי גם למנוע ממנו מיצוי
של התכונות אשר הפכו אותו למערכת לחימה יעילה כל כך בעם.-
ההם יש לטנק עתיד? זה הזמן לפרט את שלוש התשובות לשאלה בדבך עתידו של הטנק -נוכח מאפייניו של שדה הקרב העתידי - תשובות המייצגות שלוש השקפות שונות.
מזכית ראייה אקולוגית ניתן לטעון כי הסביבה נמצאת בתהליך מהיר של תמורה ,הטנק) אינו מתאים עוד לסביבה המתהווה :הוא גדול מדי ,מגושם ופגיע לאויביו הטבעיים שנמנו לעיל .לפי השקפה זו ,אין הטנק יכול להסתגל במידה שתאפשר את הישרדותו בסביבה התובענית והמשתנה במהירות של שדה הקרב .הטנקים נוצרו במלחמת העולם הראשונה כדי להשיב לשדה הקרב את התנועה שאבדה עקב הופעתן של מכונת הירייה ושל גדרות התיל .פגיעה חמורה בכושר התנועה של הטנק בשדה הקרב -ובוודאי אובדנו של כושר זה -מסלקים את הרציונאל להמשך קיומו. במלחמת אפגניסטן ,לדוגמא ,לא יכלו הסובייטים ההרריים-סלעיים לנצל את יתרונות הטנק .תנאי הקרקע הקשו על ניהול קרב תנועה .גם במקרים אחרים ,שבהם השתמשו בטנקים כדי להוביל מתקפות ,גילו הסובייטים
כי הטנקים לא יכלו לשרוד בשדה הקרב ללא מטרייה ארטילרית ואש חזקה על עמדות האויב. המאמצים של יצרני הטנק להגדיל את שרידותו ולשמור על מאפייניו המיוחדים השילוב) של מיגון ,תנועה ועוצמת אש( עלולים להיות מאמצי שווא .נוכח ריבוי האמצעים החדשים -אשר עצם ייעודם הוא לפגוע ביכולת הטנק ,למזוע אותו מלהביא לידי ביטוי את התכונות הללו ולבטל את הממד הדינמי שהוא מעניק לקרב התנועה -נשאלת השאלה ,אם לטנק יהיה יתרון ממשי על חמ"ם מנגד )off Weaponsתט )518-או על מסוקי התקיפה. מאפייני שדה הקרב העתידי פוגעים בדיוק בשלושת מרכיבי השילוב ,שמהווה את יתרונו של הטנק :הם מגבילים את כושר התנועה שלו ,פוגעים במידת המיגון שהוא מעניק לאנשי צוות ,וגם לעוצמת האש שלו יש תחליף .לכן הטנק לא יוכל למלא עוד את תפקידו המסורתי בשדה הקרב ,וגם אם לא ייעלם לגמרי ,יקטן משקלו בקרב כוחות היבשה ,וישתנה התפקיד שהוא ממלא. הגם שיש להיזהר באנלוגיות היסטוריות ,בכל זאת קשה להתעלם מקווי הדמיון שבין הטנק לפרשים .כאשר הופיע הפרש בשדה הקרב ,היה לו אפקט של הלם - דומה לזה שהשיג הטנק במלחמת העולם הראשונה .רוכבי -
הסוסים שימשו ככוח אפקטיבי להסתערות מהירה ובעיקר לאחר הופעת הפרש המשוריין במאה החמישית לספירה .עידן הפרשים התקרב לקיצו כאשר החי"ר צויד בכלי-נשק אשר יכלו לפרש
-מפני שזה האחרון הפך
להתמודד עם מערכות הנשק החדשות ביותר .חיל השריון ימשיך להיות עמוד השדרה של כוחות היבשה בשל יכולתו לשלב עוצמת אש עם ניידות. מתכנני הטנק ויצרניו משקיעים מאמצים גדולים
והמתוחכמות
ביותר כדי לשמור את הטנק בחיים .בעתיד יצוידו טנקים במיגון בליסטי חכם ,בתותחים ובמערכות בקרת אש חדשניות. אכן ,הנתונים התיאורטיים של הטנקים העתידיים מרשימים ביותר ,אך האם אכן יעניקו לטנק חיים חדשים! הדבר תלוי גם בדוקטרינה ,אשר תקבע כיצד
-
מסורבל מאוד ובעיקר עם הופעת נשק האש במאה ה,13- כאשר נגדו לא היה
הקרב,
ואיך
בלחימה .בכל מקרה ,מבחנן של הטכנולוגיות החדשות, אשר בהן יצויד הטנק ,יהיה במציאות של שדה הקרב - בעימות בין הטנק לבין
לפרש מגן. הפרשים המשיכו למלא תפקיד מרכזי בשדה אומנם
הקרב עוד שנים רבות לצד החי"ר והכוחות הארטילריים, אבל ,ן -- ".--. משקלם של שני אלה הפרשים הלך והתמעט.
יופעלו
הטנקים
בשדה ישולבו
אויביו -שכן גם פיתוח אמצעי-הנגד אינו שוקט על השמרים.
האחרונים גבר ,בעוד תפקיד
השקפה זו קובעת כי גורל הטנק נחרץ נוכח העובדה שהיעילות שלו הולכת ופוחתת ,ובסופו של דבר יחליפו אותו מערכות נשק אחרות .גם אם הטנק יישאר בשדה הקרב עוד שנים מספר ,הוא מיושן וייעלם כמו הפרש.
השקפה ב':שלטא הטנפ נמשך יש מקום לאמתה ,שהטנקים המודרניים יקבלו את האמצעים שיאפשרו להם לגבור על אויביהם ולהתקיים בסביבה העוינת .יתרה מכך ,יהיו אף מי שיטענו טענה יותר חזקה :כמו בעבר ,הטנק יוכל לשלוט בסביבתו. אלוף מיל'() ישראל טל ,המוכר ,בין היתר ,כ"אבי טנק המרכבה" ,מבטל כל ספקות ביחס לעתידו של הטנק .הטנק שומר על חשיבותו -קובע טל -בשל
השפפה ג :/הטנקיישחף ,חך תפקידו בשדה הקףבישתנה השיוויים
המתחוללים בסביבת שדה הקרב -בשל הופעתן של מערכות נשק חדשות -אכן יובילו לפיחות במעמדו של הטנק :תפקידו בכוחות היבשה יצטמצם,
אך לא יתבטל לחלוטין. השמדת הכוחות תבוצע בעיקר באמצעים אחרים ארטילריה ),מסוקים ,סוגים שונים של נשק" חכם" ועוד( וכחלק מקרב המגננה .הטנק יאבד את מעמדו כראש החץ של כוחות היבשה וכמי שמוביל את קרב ההבקעה. עוצמת האש של הטנק לא תיתן תרומה מכרעת כבעם,- שכן תהיה אפשרות לייצר אש אפקטיבית באמצעים
א
41
ושנמששם
ישראל יובללמדינה /דל מ
אחרים .הטנק ישתתף במערכה בעיקר בשלב שלאחר השמדת הכוחות .ייתכן כי זהו אחד הלקחים שניתן ללמוד ממלחמת המפרץ למרות מאפייניה המיוחדים .לאחר כתישת הכוחות העיראקיים מהאוויר והפעולה המוצלחת
סבורים כי אכן יש פתרונות כאלהי אולם מוטב לגלות ספקנות ,שכן למירוץ הטכנולוגי יש שני צדדים ,ופתרונות מתם-ר הם לרוב זמניים :משנמצא פתרון לבעיה אחת, שיש עד מהרה כי כבר קיימת מערכת נשק אחרת, למצוא
של מסוקי הקרב משימת הטנקים הייתה בעיקר לאסוף את אלפי השבויים. מסוקי משלבים קרב בתוך הקורפוס בבריטניה כבר
לה מענה. יצרניות הטנקים -ברובן מחויבות לפיתוחם ולשיפורם .זהו גם אינטרס של יצרני האמל"ח ,הניצבים בפני שווקים ההולכים ומצטמצמים.
התפתחות זו לא תישאר בצבא השייטי לבדו .הגנרל גריסט טוען כי ללא שילוב כזה תאבד עוצבת השריון את תכליתיותה .קל להפיק מסקנות מוטעות ממלחמת
המשך הייצור של מערכות אמל"ח הינו אינטרס כלכלי, פוליטי ואף חברתי מניעת) אבטלה( .הכוחות המזוינים
המשוריין
ובדיוויזיה
המשוריינת,
להניח כי
וסביר
המפרץ ,אך דומה כי השימוש המסיבי בהפצצות אוויר ובנשק חכם"" והפעלה מסיבית של מסוקים יהיו בין המאפיינים הבולטים של שדה הקרב העתידי. תפקיד הטנק יהיה אם כן לממש את
ההישגים
שהושגו באמצעות כוח האש .כלומר :לאחר השמדת כוחות האויב -ורק אחרי כן -ייערך קרב תנועה ,והטנקים ייכנסו לשטח האויב כדי להפגין את ההישגים באמצעות לכידת שטחי אויב .מבחינה צבאית יש רק חשיבות מעטה, אס בכלל ,לתפיסת שטחים מידי האויב ,והדבר יידרש בעיקר משיקולים מדיניים ופוליטיים-פנימיים .אבל סביר להניח כי האחיזה בתוך שטח האויב ,כדי להמחיש את האויב על)- ההישג הצבאי ,היהוסף להשמדת כוחותיו של ידי כוח האש( שאינה נתפסת כהכרעה מלאה.
בחיזו השקפהמבחוף? ההיסטוריה מספקת שפע דוגמאות לתחזיות שהופרכו תוך שהמציאות טופחת על פניהם של בעליהן .לפיכך ניסיון לעמוד על תפקידו של הטנק בשדה הקרב העתידי מחייב זהירות רבה .יש טוענים ,כמו סטפאן בידל ,כי כיום אין הטכנולוגיה נוטה במובהק לצד ההגנה או ההתקפה כנעבר .אופן השימוש באמצעים הטכנולוגיים הוא המשפיע על האופי ההגנתי או ההתקפי .הטכנולוגיה, אס כן ,מקנה מרחב פעולה לדוקטרינה הצבאית. ההתפתחויות קשה מאוד להעריך נכונה את אויביו מאידך- מחד-גיסא ושל הטכנולוגיות של הטנק גיסא .הפתעות או פריצות דרך טכנולוגיות הן תמיד בגדר אפשרות .אולם אני מאמין כי המאזן שבין הגנה להתקפה מוטה פעם נוספת לטובת ההגנה ,שתתבסס על עוצמת האש .כל אחת מתכונותיו המיוחדות של הטנק מאוימת; תנועת המטוטלת בין עוצמת האש לבין התנועה וכושר התמרון מעמידה בעיות קשות למפתחי מחזוריות זו. שהראה קליפורד בראדלי במאמרו על נשאלת השאלה ,האם מתכנני הטנקים מציעים תשובות הולמות למגוון הרחב של אמצעי לחימה נגד טנקים .רבים
-
ממשיכות להיות
עצמם ממשיכים לראות בטנק את עמוד השדרה של כוחות היבשה .קצינים בכירים רבים דוחים את האפשרות ,שטנק המערכה עשוי להיעלם משדה הקרב ולפנות את מקומו למערכות נשק אחרות. טכנולוגיות חדשות, אומנם כפי) שצוין( אימוץ של שלעיתים יעילותן ואמינותן לא הוכחו ,כרוך בסיכונים, ויש בו מידה של הימור -ועל כן קיימת נטייה להירתע מהן .אך האם אין ההיצמדות לקיים -לישן ולמוכר - הימור אף היא ,תוספות כמותיות אינן יוצרות מהפכה, והמענה שהן נותנות הוא לכל היותר חלקי .בין השמרנות לבין החדשנות -איזו מייצגת את הסיכון הגדול יותר! תהליך
שינוי הוא רבוסתגלינז לשינויים
איטי,
ארגונים
גדולים
לומדים
באיטיות רבה .תפניות דרמטיות
מתרחשות על) פי רוב( רק לאחר משבר או טראומה, היוצרים הלם קוגניטיבי ומבהירים כי השינוי הכרחי, אולם זה קורה באיחור ,אולי מאוחר מדי .דבקות בתפיסות ובמושגים ישנים היא מסוכנת ,אם בי לעיתים טמונה סכנה לא קטנה בבחירות חדשות. גם האסטרטג האמריקני הנודע אנדרו מרשל הזהיר את הצבא האמריקני -ולא רק אותו -מעודף ביטחון, ולהתיישנות .הוא מצביע על העלול לגרום להזנחה המהפכה שמחוללת הטכנולוגיה וחוזה ,בין היתר ,כי הצבאות הגדולים הקיימים כיום יפנו את מקומם בעתיד לצבאות קטנים ומקצועיים ,שיתבססו על כוח אש רב, ארצות- המונחת ממרחקים גדולים .דרך הלחימה של הם-ית במלחמת המפרץ לקתה ,להשקפתו ,בכך שהנשק החדש לא נוצל כהלכה ,משום שנעשה בו שימוש מסורתי. נראה איפוא כי חייו של הטנק -כמערכת הנשק המרכזית בשדה הקרב היבשתי -מתקרבים לקיצם. אפשר שאינו מת עדיין ,כפי שהצהיר לואי לבואה במאמרו האם" הטנק מת - ",אך גם אם לא ייכחד לחלוטין משדה הקרב ,עתידו אינו מזהיר כפי שהיה עברו.
הטנקים ,כפי
בכל~זחת... אבל צבאות מסתגלים
באיטיות מרובה
לשינויים .כיוון
שכך ,סביר שבעשור או שניים הבאים ימשיך הטנק קרוב) לוודאי( למלא תפקיד מרכזי בכוחות היבשה .עם זאת, ימי גדולתו חלפו זה מכבר .מלחמות העתיד יותירו רק העם.- שריד דל מהזוהר ומההרואיות של מלחמות הטנק אולי ישרוד עוד זמן מה ,אך לא כך רוח" הפרשים" ,אשר אופיה של
הטכנולוגיה המודרנית אינו מותיר לה מקום.
בדרך כלל חולף זמן -לעיתים זמן ארוך מאוד - שמתם-ר עד שמערכת נשק מסוימת הפכה למיושנת .ללא מלחמה ,שאוכפת את לקחיה על הצבאות ,ממשיכות להתקיים המערכות הישנות והמוכרות .הממסדים הצבאיים עדיין לא היו עדים למלחמה שתוכיח כי עידן הטנק בא לקיצו .אבל גם מלחמה כזו לא תבטיח הפקת לקחים נכונה :לא זו בלבד שקשה להפיק לקחים ,אלא שיש מקרים לא מעטים ,שאין מפיקים לקחים כל עיקר. צבאות אירופה לא מיהרו ללמוד את לקחי המלחמות של) סוף המאה ה 19-ושל ראשית המאה ה- ,)20שבהן הוכח כי מכונת הירייה נותנת יתרון לכוח האש ומשנה את המאזן בין ההגנה להתקפה לטובת זו הראשונה .לא נלמדו לקחי מלחמת האזרחים האמריקנית, וגם לא אלה של מלחמת רוסיה-טורקיה בשנים -1877 1878או של מלחמת רוסיה-יפן ב.1905- מלחמות אלה התנהלו בפריפריה ולא זכו להשפיע על תפיסותיהם של הצבאות ,שדבקו במקסם ההתקפה. היאחזותם ברעיון העיוועים ,ולפיו ההתקפה היא צורת
הלחימה הראויה היחידה -תוך גינוי קרב המגננה - הובילה לשבו- הגדול במלחמת החפירות במלחמת העולם הראשונה .בהעדר מלחמה ,שתעמיד למבחן את הטנק לתפיסות
ואת מערכות הנשק החדשות ,קל להיצמד מבוססות .קל גם להפיק לקחים מוטעים ממלחמות ,כפי שייתכן שקרה במלחמת המפרץ האחרונה.
הנשק החדיש החמ"ס) לסוגיו ,נשק נ"ט ,המוקשים ואמצעי המכשול( צפוי ,בדומה למכונת הירייה ולגדרות התיל במלחמת העולם הראשונה ,לשנות את פניו של שדה הקרב ולפגוע קשות בכושר פעולת הטנק ,ובכך לשוב ולשנות את המאזן בין הגנה לבין התקפה .אומנם מאפייני הטכנולוגיה המודרנית -קצב הפיתוח המהיר של טכנולוגיות חדשות ומחזורי החיים הקצרים יחסית) לעבר( של פיתוחים טכנולוגיים -מקשים על הסקת חד-משמעיות, מסקנות אבל סימנים רבים מצביעים על כך שטנק המערכה ,כפי שהוא מוכר כיום ,צפוי להיעלם משדה הקרב ,ואת מקומו יתפסו מערכות נשק אחרות. הולכים הביטחון תקציבי בתקופה שבה ומצטמצמים ,מוטל על המתכננים הצבאיים בדם-הכרעות קשות ביותר -אך בלתי נמנעות אופן לתוכניות פיתוח המידלדלים המשאבים הקצאת והצטיידות .עליהם להבין את הסכנה :המשך טיפוחן של
לקבל
עוצבות שריון בפתח עידן שבו לא יהיה להן עוד מקום יבוא על חשבון פיתוחן של מערכות נשק חדשניות והצטיידות בהן -ויקריב את העתיד למען ההווה.
....
,.
6
ששנושנושנ
יצל /למדיאישוכלל '// 29
נ11נשונ811 הףהוףים) וערעורים(
חדף
6 התשמ"ה,
הכוהת Oh"Dאת הכשלים החוזרים וגשגימ של צה"ל מאז מלחסת ששת היסים לבעיות מגניות של מערכת האימונים ולהשפעת קו~0עה בביטחון שוטף על ודעיכת ז,
מחרס 985 אופן פעולת כוחותינו במלחמה מושפע יותר מכול מהכנת הכוח ומתפקודו באימונים ומדרך מיצוי הניסיון שנצבר במלחמות .בבחינה עניינית של המלחמות בולטת התופעה הליקויים
-
של הישנות והמהותיים בכל המלחמות :מלחמת ששת מלחמת יום הכיפורים ומבצע שלום הגליל: -חולשת מערכת הפיקוד והשליטה.
מלחמה.
תפעול האוגדה ה"קבועה" שילוב מוגבל בינזרועי ובינחילי.באלו העדות ,כי תהליך הפקת הלקחים אצלנו שגוי, בלשון המעטה ,והכרחי לשנותו ,כלומר לראות בתופעה
הפקת לקחים מקצועית וסדורה נדרשת בכל מערכת ארגונית ,ובוודאי במערכת צבאית -משום המורכבות, הערפול וןוררלונ,7ר 7,האישית המתקיימת באתרי ההפקה. האתגר לאחר מלחמה הוא במיצוי מרב הניסיון
זו עצמה לקח עקרוני ,החיוני להפקה -ובהקדם. המאמר יטען ,כי נקודות התורפה נמצאות בהכנות
שנצבר .משמע ,איתור כלל נקודות התורפה, פעולות מתאימות לסילוקן ולמניעת הישנותן במלחמה הבאה .וכן -לחזק ולשפר את הקיים על בסיס מבחנו
ודווקא בתחומים
העיקריים הימים,
הינם
כ"משימתית".
בחר'"ש,
מפרד מח"ט שיריו, סייףת שהד"" מפקד
למלחמה .מטרתו למקד את תשומת הלב להעדר שיטה אפקטיווית למצות את הניסיון במלחמות ולחולשת תפיסת האימונים .המאמר יציע תהליך אחר שיאפשרו הכנות תואמות לצרכינו. .
לקהי מלהמה יילקח -מוסר השכל מ
העיקרון של איכות" מול כמות" ,החיוני לקיומנו. למרות הניסיון הרב שנצבר במלחמות וערכו לצורכי מחייבת ומיורה הכשירות המבצעית אין בנמצא הגדרה למהותו של לקח מלחמה .בהעדרה מתבצע תהליך ההפקה שלא על פי שיטה ונוהל מסודרים .ליקויים אלו
ושיטה,
היסוד לתופעת
הישנותם
התמידית של
ליקויי
וביצוע
במלחמה שהסתיימה -נוכח האתגר בשדה הקרב העתידי .השכל הישר מכתיב שקודם לקביעתם כלקחים ליישום ,עלינו לבחון את מידת עמידותם במלחמה הבאה אמל"ח) שייכנס והערכת חו"ל אויב על פי לקחיו( שמא הכנותינו יהיו בתואם וכמענה למלחמה שהסתיימה! קיומו של תהליך הפקת לקחים מבטיח ומנציח את -
מסקנה הנלמדת מתוךאבן) שושן( .לקח מלחמה משמעו -מסקנה ליישום, נורמה קיימת טכנית-ארגונית)- לשינוי ,או לחיזוקה של תורתית( ,על סמך מבחנה בקרבות/במלהמה ובמבחן)
ניסיון"
תואם אחר( ומיקודה -בתו"ל ,במבנה ,בארגון ,במו"פ, בהצטיידות ,בהכשרת הבסיס לפרט ,ובהקניית המיומנות והכשירות המבצעית ליחידות באמצעות אימונים. תהליך הפקת הלקחים מתקיים אצלנו מפרוץ מעשי האיבה בדצמבר 1947ראה) יומן" מלחמה" ,בן-גוריון, כרך א'( ,לנצל" הניסיון לחיזוק כוח העמידה" ,במימוש
ההבדל בין הימור סתמי ללקיחת סיכון מחושב ,שהוא מקובל וקבוע בעשייה הצבאית .גם אם נעמוד בפני מציאות ,המנציחה פער בין הרצוי איתור) לקח החיוני להטמעה( למצוי של אין" יכולת הפקה" ,תהיה נקודת התורפה בגדר נכס אפילו מהיותה שלילית ,בתנאי שנשקלה כנתון בקבלת ההחלטות. מערכות-משנה קיום רבות ושונות זו מזו, המשתלבות במערכת הכוח ,הזמן ,ההתניה התקציבית להפקה ,מביא לכך שכל לקח טכני חילי נוגע וקשור בצורה מסוימת למערכות המשנה האחרות.
למשל ,התחזוקה המרחבית ,אמצעי הובלה ,ושיטת השליטה בצירים הנם לוגיסטיים" במוצאם" ,אך נגיעתם למבצעים וליחידות הכוח השונות רבה וככזו מושפעת ומכוונת על ידם .כלומר ,זכות קיומם של לקחי התחזוקה ברובם() במערכות-המשנה ובמערכת הכוח המבצעית בשלמותה ,משמע עשיית ההפקה מתחילתה ועד סופה בחתך של מערכת-משנה ורק בה ,מטעה ,בזבזנית ובלתי רצויה.
לקחיםסלקטיביים -מפגע מערכות מורכבות ומסובכות אינן סובלות מענה חלקי לבעיותיהן .בגישה הסלקטיבית ,הרווחת כיום ,טמונות
שייחשפו במלוא חומרתן ,כנראה ,רק במלחמה הבאה. במפגשים האלה ניתן ,לכל היותר ,לאתר סטיות תקן, אך לא ניתן לאמתן ולבדוק את האינטראקציה ביניהן לבין מערכות פעולה אחרות .ודאי שהתחקיר יהיה טוב יותר אם ייעשה בשטח ,בהשתתפות המבצעים. אבן הנגף השנייה -העיקרית והקובעת -ההחלטה מושתתת על הסטייה/אירוע בלבד ,ולפיכך מבטיחה רק מענה חלקי ,שערכו המעשי שואף לאפס .רק כאשר מאתרים את הסיבה לסטייה ,ניתן למקד עליה את הפעולות לסיכול הסטייה בעתיד. אבן נגף שלישית הינה התעלמותנו מהניסיון המבצעי
סלקטיביות זו
כל הסכנות והרעות ,הפוגעות במערכת. משמעה התייחסות לחלק ממערכות המשנה בלבד ,או מענה חלקי טכני) ולא טקטי( .הסלקטיביות הגיעה לשיאה בתחושה ,כי אין מה ללמוד משל"ג.
י,,,,,"',,,י,,וש
תורת קרב אמינה אינה עמידה אם איננו יודעים לממשה .משמע ,לקח הנקבע ליישום לאחר מלחמה ,שאין בהמשכו תוכנית מעשית להקניית יכולת ,רצוי להימנע מיישומו נוכח ההשקעה הרבה מוקדי הליקויים ניתנים לאיתור רק אם נבחן את מלוא הגורמים בסוגיה -אלה שנחשפו בקרב ,כמו אלה הפחות באמצעים
ובציפיות.
גלויים -ונאתר את סיבותיהם .בקביעת הסיבות ניתן להצביע מה ראוי ,אפשרי ורצוי לקבוע כלקח ,וכיצד ליישמו בהפקה.
ז=
ףציפות ההפקה אי אפשר להפיק לקחי מלחמה בלי רציפות בהפקתם. אצלנו הדבר חיוני עוד יותר לנוכח אילוצי הזמן ונגיעתם להכנותינו למלחמה ולנוכח יכולתנו המוגבלת להשקיע משאבים כלכליים יכולת) המשתנה בהתאם המשק( .לכן ההפקה אינה מסתיימת בכנסי ובהחלטות .באלה רק קצה העשייה ,הנמשכת במעקב, בהתאמת הלקח למעשה -עד למבחנו בקרב .רק המלחמה מציינת את סיום הפקת הלקח -אם הוא . ליציבות
הלקחים
עבר את מבחן האש תחילת הפקתו מחדש.
בהצלחהן
וקריסתו מסמנת את
כל שנאמר עד כה עומד בסתירה לשיטה המקובלת להפקת לקחי מלחמה אצלנו ,שאבן הנגף הראשונה בה היא כנסי המפקדים .בכנסים משמיעים מיטב מפקדי השדה חוות דעת סובייקטיבית מאוד ,המתבססת על חוויית קרב אישית .מה גם שהדוברים מתמקדים ,כראות עיניהם ,במה שנראה בעיניהם ולא בכל תחומי שליטתם. בכך תורמים הדוברים להעלמת נקודות תורפה אחרות,
של הגויים .דווקא הם ,המנוסים יותר ,יונקים כל טיפת מידע אפשרית ממערכות ישראל כדי להפיק לקחים לצבאותיהם .לנו כדאי לאמץ גישה מקצועית זו. המסקנה היא ,שצריכים מסגרת וצוותים מקצועיים וקבועים ,שיפעלו בתהליך סדור ,מדורג ושלם ,להפקת הלקחים .זאת כדי להפסיק את רצף הליקויים ,החוזרים ממלחמה שנגמרה ומופיעים ביתר-שאת בבאה אחריה.
מדיניותחימאים נכונה - TB3כלכליממדףגהףחשונה האוגדה היא הדרג הראשון -והיחיד -המאורגן והמסוגל להפעיל שלמות טקטית אורגנית על כל מרכיביה. היא הדרג הראשון שבו קיימים מערכי סיוע ומנהלה, המאפשרים לדרג הלוחם כושר פעולה ואורך נשימה אלמנטריים לצורכי) פעולה טקטית עצמאית/אוטונומית(. גורמי הסיוע הקרבי והמנהלתי האוגדתיים תפורים
ג ש
ש~שנושנ~~נ יובל למדינן ישראל כ~
לפי ממדי האוגדה ותפקודה -ורק לייעוד הזה .בהיותה הדרג הראשון המסוגל לקלוט ולהחזיק לאורך זמן אלמנטים חיליים בסדר גודל חטיבתי ,האוגדה היא גם רב-חיליים, דרג" הבסיס/המוצא" לארגון צוותי קרב ובהכרח גם ל"קרב המשולב" ,ועליה בנויים ארגון השילוב ונהליו. האוגדה היא הדרג ,אשר מידת קרבתו להתנגשות הטקטית הפיזית מאפשרת תכנון וניהול ישירים יעילים וריאליים של סיוע האוויר הצמוד .לכן היא גם דרג" ef~-
,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,
,,, , , ,,
אימונים יעילים ומציאותיים של הגדוד ושל ובתיאומה עם החטיבה אפשריים רק בהכוונת האוגדה מרכיבים אחרים ובשיתוף קבוע של משאבים אוגדתיים. ה"מבצעיים" האימונים היחידתיים, טקטיים" ",של מערכי הסיוע הקרבי והמנהלה -אס אינם מוכתבים ישירות על-ידי מפקדת האוגדה ומתייחסים ישירות לחטיבות המסתייעות -הם אימונים בלתי המתנהלים למעשה על" ריק".
מציאותיים,
אימונים יעילים או לפחות משמעותיים לכל הדרגים אפשריים רק בהיותם מבוצעים במסגרת אוגדתית ונתונים להשפעה ,למעורבות ולניהול אוגדתייס הדוקים וקבועים: א(
כלכלית ,אין כל טעם ליצור ולקיים מסגרת אוגדתית ומה גם ,קבועה"" שהיא גדולה גדולה ),זאתאומרת יקרה בהרבה מן ה"משימתית"( -ויתרה מכך ,אין טעם לארגן את כוחות השדה על בסיס האוגדה כ"עוצבת היסוד" -בלא להבטיח כי המסגרת תוכל להצדיק את ההשקעות בה שהן) קבועות ונמשכות ,לא חד-פעמיות( לפחות במידת המזער ההכרחית.
ב(
*; .. ..
י-
.
.
-..
הבסיס" לשת"פ
:,.,-. .. ..-.-. .. ....... :... ,.:,.
;.
ג(
באימוני לילה,
אין גם כל טעם כלכלי בהשקעות כאשר הניסיון והלקחים מורים באופן הברור ביותר, כי התנאי המוקדם למבצעי לילה הוא כושר פעולה של המסגרת האוגדתית ,וכושר זה איננו מובטח מראש .כך גם בנושאי אימון אחרים. כיום תפיסת האימונים וכן ההשקעה באימונים - וכמובן הערכת תפוקת האימונים ה"יעילות"() מול מחירה ה"עלות"() -אינן מושתתות על גישה
אוויר-קרקע התקפי(). ם-ציפות
ד(
היכולת ללחום בלילה -כלומר ,ללחום יומם ולילה כמאמץ מבצעי -היא יכולת אוגדתית .יכולת
זו היא פונקציה של אורך הנשימה המבצעי ,הזהה ליכולת לפעול טקטית ,עצמאית ,לאורך זמן .הגדוד ,ואף החטיבה, בהיקפם ,בהרכבם ובעיקר במגעם עם הלחימה הפיזית, יכולים להתמקד בלעדית במשימה הטקטית, תכנונם הוא צעד טקטי אחד :חטיבה יכולה ליצור הצלחה, אך בדרך כלל לא תוכל להמשיך -בעצמה ועל בסיס תכנונה שלה -לנצלה .לאוגדה טווח תכנון ולחימה ארוך בהרבה ,מהיותה מורכבת משלושה גופי-משנה לוחמים ועוד גופי סיוע קרבי ומנהלה .לכן יכולת כוחות השדה
וטווח
לנהל מבצעים בלילה כהמשך למבצעי היום וברצף אחד עימם עומדת על האוגדה. הימצאות אמל"ח
לעומת הגורמים הנזכרים ,אי ייעודי ללוחמת לילה משנית :יכולת זו היא ,כאמור ,קודם כול ארגונית ותכנונית בהנחה) שהתו"ל קיים ונכון(.
בסיסית או על מדיניות"" כוללת ומוגדרת כלשהי. כתוצאה מכך אי אפשר להעריך ,כלכלית ,את מאמץ האימוניס לעומת מאמצים אחרים כמו) רכש ,הקמת מסגרות חדשות ,מו"פ ,איוש וכו'( ,וגס לא ניתן לקבוע עדיפויות מנומקות לביצוע ההשקעות באימונים ,לפי הנסיבות.
ה( ההחלטות כיום בתחום האימונים נקבעות ,בעיקרון, על פי ההיענות לצורך המובן) מאליו( לאמן את הסד"כ מול הדרישה הקבועה לחסוך" ככל הניתן" ו(
במשאבים הכלכליים לכל סוגיהם. עקב כך ובהשלמה טבעית
ל"מנטליות כלכלית" זו
אין כל ניסיון -ואפילו לא עולה על הדעת לנסות להעריך ולמדוד את ההשקעה באימונים מולהתוצאות .ה"מדיניות" הנוכחית ,שיש בה הרבה יותר אינרציה והיענות ללחצים מקריים רגעיים מאשר מאמץ לחשיבה כלכלית, ממשיכה להתגלגל ולהתיישם ,כאילו המלחמות לא היו. אם נבחן את מבצע שלום" הגליל" מנקודת ראות
המהלכים ,לענייננו
המרכיבים
מבצעית"" נתונה היא תוצאה של מכפלת ההכרחיים הראשיים: טכנו-טקטיות, כמות האמצעים -סוגים ,תכונות וכו' כולל) כ"א ,כ"אמצעי"(.
היחידתיים,
הארגון הנתון -ארגון מערך האמצעים הנתון והדרגים ,אשר כל אחד מהם מחולק ליחידות האופייניות מבצעיים-טכנו-טקטיים אופייניים. ובעלות ייעודים תורות ההפעלה -של האמצעים באמצעות הארגון
זו -ובקבלנו את התוצאות ואת המוגבל הזה כנתונים -נוכל לסווג כמבוזבזות לחלוטין או במידה מסוימת לפי) העניין( את ההשקעות האלה: *
ההשקעות
באימוני הלילה
כמעט כל וממילא גם מרב ההשקעות באימוני הלילה הטכניים. להזכיר ,כשליש מכלל האימונים היחידתיים שבהם) מרבית ההוצאות על תפעול רק"ם ותחמושת( ,נערכים בלילה.
הנתון לקראת
*
ובאימונים
*
ה"עיקריות" ,ה"קדמיות"
האוגדתיים.
רוב ההשקעות בתרגילים עיקר ההשקעות במפקדות באוגדות -כולל תרגילי המפקדות והחלק המתאים ממערך הקשר האוגדתי בתוספת) גורמי הקשר שמולו
משימותיהם
הייעודיות ,כפי שהוגדרו
בארגון הנתון.
בדרגים הממונים(. במערך שת"פ קרקע-אוויר רוב ההשקעה לפחותבדרג האוגדה -ובתרגילי השת"פ. רוב ההשקעות ביחמ"ן יחידת) המודיעין( האוגדתית.
* *
ן במילים אחרות ,בקבלנו כנתונים את התוצאות ואת אורח ניהול הקרבות והמערכות ,כפי שהם: )1
צה"ל יכול היה לבצע את מלחמת שלום" הגליל" - כפי שבוצעה -ללא ההשקעות הנ"ל ובסד"כ כולל יבשה) וגם הקצאת גיחות וכו'( מצומצם בהרבה ,או
)2
בהפעילו את הסד"כ הכולל שהפעיל ,בהרכב ובארגון הנתונים -היה על צה"ל להשיג תפוקה"" או רמת" יעילות" גבוהות בהרבה משהשיג .זאת אומרת: להשיג ,באותו זמן נתון ,הישגים הרבה יותר גדולים ובמחיר מצומצם בהרבהן או להשיג את ההישגים שהשיג בזמן קצר בהרבה ובמחיר מצומצם בהרבה. רוב לקחי שלום" הגליל" בתחום) כוחות השדה
ולחימתם( -ובמיוחד החיוניים שבהם -אינם חדשים, אלא חוזרים על עצמם ,כמעט ללא שינוי ,מאז מלחמת יום הכיפורים ואפילו קודם לכן .הדברים הללו חלים גם על ההיבט הכלכלי. המקור הראשי לכשלי הכוחות והלחימה ב"שלום הגליל" הוא בדרך הכנת כוחות השדה למלחמה; משמע, כשלי תפיסת
האימונים
בעיקר, אימוניהם .מכאן: ל"בזבוז" הופכים המסורתית, הנוכחית, לא רק את ההשקעות הישירות בכל האימונים היחידתיים מדרג הגדוד ומעלה ועל כל סוגיהם והיבטיהם ,אלא ,כתוצאה הכרחית מליקוייהם ומחסרונותיהם ,גם השקעות רבות וכבדות אחרות ,בתחומי בניין הכוח וארגונו בכלל: מפקדות ופיקוד ושליטה ,ציוות לקרב וקרב משולב, מערכי שת"פ וכו'. מנקודת הראות
הכלכלית
לכשעצמה ,כל עוצמה
ההכשרה -של כל פונקציונר במערכת הנתונה, לתפקודיו המקצועיים הייעודיים ,כפי שהוגדרו בארגון הנתון. האימון -מאמץ הכנת המסגרות היחידתיות ,בכל הדרגים ,ללחימה ,לשם השגת משימותיהן הייעודיות, במציאות שדה הקרב הצפוי ,תוך מיצוי מיטבי של הפוטנציאל המבצעי הכשירות), הביצועים( ,הטמון במכלול האמצעים הנתון ,כשהוא מאורגן בארגון הנתון. האימונים ,גם אולי ),בעיקר( כפעילות לצורכי ל"רווחיותיי ,ארבעת הגורמים כלכלית ,השואפת הראשונים הם בגדר נתונים כמותיים ,וחשוב יותר ,הם גם נכונים זאת) אומרת ,יעילים" ",לפחות בעיקרם(. מרובך בשלמות תפקודית ,היוצאת מ"מכפלה" ולא מ"סכום" -כי כאשר ערך אחד הגורמים שווה אפס"", השלמות תוצאת) המכפלה( מתאפסת לחלוטין. כאשר גורס האימון שואף לאפס בדרג האימון
ש%צנם(שנ%לנ י; ,',לא'.עת!' יפ.ואי 33
חוסרים בארגון ,בהכשרת כוח האדם ו/ או באימונו של הסד"כ בהיקפו הקיים. נחוץ לבדוק ,בכל מקרה ,שהעוצמה הטקטית שיושמה בפועל לא הייתה מספקת ,האם הסיבה היא העדר סד"כ מספיק ,או שמא היו כשלים בהפעלת הסד"כ שהיה. בנסיבותינו
האמור לעיל לובש מיוחדות, ודחיפות חיוניות
משום
הממשלה המוצהרת של ההחלטה דרסטית ,את להפסיק ,או לצמצם המספרית ולבסס את ההתעצמות התעצמות הכוח הצבאי על איכותיים בכל התחומים.
שיפורים
האמל"ח
העוצבתי,האוגדתי -מערך כוחות השדה כמעט מתאפס מבחינת ערכו ויכולתו) או כשירותו( למבצעים ,בדרג האוגדה וככל שהמבצעים נוגעים לפעולת המסגרות האוגדתיות כשלמויות ארגוניות-מבצעיות ,או מושפעים ממנה. כאמור ,אין לומר כי במקרה זה נפגמת הכשירות האוגדתית בלבד -משום שבארגון הנתון השתלבות ארגוני- השפעות ונכסים אוגדתיים הם בגדר תנאי מוקדם טכני לעצם יכולתם ואפשרותם של החטיבה ושל הגדוד להגיע לביצועים בדרגים אלה לא ולצורכי הקרב ס-ור נתונות ,אף
אופטימליים ברמתם .ההשפעה השלילית תהיה אומנם קיצונית כמו בדרג האוגדה האוגדתי ,אבל תהיה ניכרתן ובנסיבות מראש ,שתהיה מכרעת .מאליה מתבקשת
המשמעות ,שאם ב"מכפלה" מדובר ,העלאת ערכו של גורם בודד עשויה לגרום תוספת משמעותית ביותר לתוצאה -העוצמה הטקטית המופקת -גס כאשר שאר הגורמים נשארים בערכם הקודם.
-
פירוש הדבר במישור החומרי המובהק -התרכזות בשיפור הביצועים של מערכות הנשק הבודדות ,פיתוח ויישום מכפילי" כוח" ומאמץ להגדיל את תוצאות צירוף כמה אמצעים שונים למסגרת תפקודית אחת .במישור היחידתי התרכזות בהגדלת הפוטנציאל ובשיפור הביצועים שלהמערך הנתון באמצעות שיפור רמה של הארגון ,התוייל, ההכשרה והאימונים.
המסטנה -הכדחיות הכלכלית מכתיבההתמקדותבשיפוף ההימונים קודם להגדלת הסד"כ בלבלוו,
שארגון כוחות השדה ,התוייל ורמת ההכשרה הם סבירים ומעלה ,ואילו תפיסת האימונים ,וממילא גם האימונים בפועל ,אינם מניחים את הדעת -אי אפשר
אילוצים אמת זו מותנית במציאות בכמה אקסיומטיים :כל גורס חייב להימצא מעל הקו" האדום", דהיינו :ב"גודל" מזערי ,ההכרחי על פי הקריטריונים
להימנע מהמסקנה ,כי הדרך היעילה ביותר ,ובוודאי עלות-יעילות"(", להגדלת במוגהי השקעה-תוצאה או), יכולתם של כוחות השדה היא לתקן את כשלי אימוניהם. מסקנה משלימה :מנקודת הראות הכלכלית ,אין
יחסית
טעם להגדיל את הסד"כ במישור כמותי כלשהו ,כאשר הקיים איננו ממוצה ,אלא בשיעור חלקי בלבד .משתלם ונכון כלכלית להקצות השקעות מצומצמות -ביחס
המחייבים. הגורמים השונים נדרשים ונמדדים גם לגורמים חיצוניים לדוגמא ):להימצאות הטופוגרפיה
ולהכרח להילחם על גביה ,בהתאם לה ותוך ניצולה נודעת השפעה מכרעת על הארגון ועל התוייל ,מחוץ להשפעות המובנות מאליהן על תכונות האמצעים(. מכאן שיש לבחון ,כשגרה מתמדת ,האם כל התעצמות נוספת מחייבת תוספת כמותית שיפזר) מערכות נשק ואמצעים ,או הגדלת הסדקן( ,או שמא תושג התוצאה המבוקשת בחשיפת
ליקויים ועירתים ובמילוי
להעלאת יעילות ניצול סד"כ הקיים -מאשר להקצות השקעות גדולות בהרבה ,כדי להשיג אותה תוספת עוצמה נתזנה בדרך של הגדלת הסד"כ. -נניח
לצורך) הניתוח
ולנוחות מסקנה נוספת ההדגמה( ,שסד"כ היבשה מונה עשר אוגדותי עקב כשלי האימונים מגיעה כשירותן האמיתית ורמת מיצוי
הפוטנציאל( ל.60%- במצב זה תוספת אוגדה משמעה עלייה ל ,66%-וזאת בעלות ההקמה ,הציוד ,האיוש, האחזקה והאימונים של אוגדה שלמה .יש סבירות גבוהה, שהתוספת האמיתית תהיה נמוכה יותר ,משום שתפיסת האימונים ותוכנית האימונים הקיימות ,עקב כשליהן, יתקשו להתמתח"" ולהבטיח את קיום האימונים ברמתם הקיימת למרות גידול הסד"כ. ואילו שיפור רמת הניצול -המיצוי יפיק עצמה הפוטנציאל הקיים בסדר גודל של 30% בשיעור 80%מן הפוטנציאל במחיר ההשקעות באימונים בלבד -נמוך בהרבה ממחירה של אוגדה חדשה .היחס) -של
בהשקעות בין מחיר בניין הכוח לבין אימונים הנו .)1:300 זאת אומרת שבנסיבות השוררות היום ,השקעה בשיפור האימונים משתלמת מבחינה כלכלית ולצורכי התעצמות כוחות השדה -הרבה יותר מאשר השקעה בהגדלת הסד"כ. כלומר ,דווקא מנקודת הראות הכלכלית אין הדעת סובלת עשיית הבחנה לצורכי חישוב ההשקעות והערכות עלות-יעילות בין ההשקעה באמצעים לבין ההשקעה כדאיות הרי באימונים. ההשקעה באמצעים נקבעת, על-ידי במידה מכרעת, ההשקעה באימונים כתפוקת ההשקעה האחרונה והתמידית.
תוכנית העבודההשנתית משלמותזו. כחלק מחוף ופעולתושבין והפירוד שהניתוק בתקופות אבסורד, משום זה לחולשתהמיוממתהמבנמית סידור" באימונים תוצאהשל עבודה הם המלחמות ארגוני" במלוא מתאמן אומנם באוגדה אלמנט בלבד:כל של"ג - יעילות מאירועי השדה הסד"כ כוחות תפקוד כעולה לעצמו,ולאעם מתאמן קצוב( -אבל מדי)זמן החילי-הטכני שם""- במישור יעילותם במישור עימם על בהרבה עולה שבלעדיהם המרכיבים, הוא ורק הוא שאר היחס במציאות ביניהםשלמות"". הקרב היחידתי-הטקטי -אבל הדומיננטי: והמישור אוגדה השניהוא הפוך, מכךהיא: מנוהלת התוצאה יעילה תהיה בינונית טנקים גדודי/חטיבתי"" מתאמנים והחטיבות הגדודים תותחנות היטבעם לקרב הרבה )1 יותר האימונים. במציאות מעולה. תותחנות למעשהעם מפוררת מאוגדה הקייםרק קרבשטח האימונים תפיסת יוצא הקיים האוגדתיים הארטילריה, פועל הוא של המצב והתחזוקה ההנדסה )2 הנוכחיתושלשיקולי הארטילרי", ל"קרב והמשאבים מתאמנים השקעתהזמן ההנדסי" ",או האוגדה - שאיננה אורגנית, באימונים: מתאמנת התחזוקתי"" - עצמאיים מנותקים, כמאמצים שלמות שבר"" ובעצמו. לעצמו ככזו,אלאכל מתאמן למעשה. טקטי פיקודי היותו לומדים כזה) מובהק עדייןדרג למרות ומטהו לתפוס המפקד האוגדה מפקדת )3 ישירה(, עין תצפית ותרגילים אימונים במושגי האוגדתי מתוך הקרבגם לנהלאת האמור הקרב את בשלמותהויכול לפתרון" מלחמה", משחקי" אוגדתו האוגדהאת מפקד רואה ההגעה שבהם לחוש שלדייםאו סוף"", שבמלחמההיא ופעולתורק הנכון"היא ממדיכוחו אמיתיאת באופן לראשונה שעה בדרךכלל תחילת בהישלחו לקראת הקרב, לשדה ההתחלה. המלחמה ,בדיוקרק ללחימה ביותרהיא, השלילה מושגית, ממש. נקלע שכבר לאחר רק ותכופות, והרת הגרועה התוצאה ממרכיבי שדרת"" האוגדתית - שהיא שתפיסת הראשונהלכלאחד ההזדמנות זוגם והמרחב הזמן המצב" - ו"הערכת המצב" תמונת" האוגדתיתואתהיותו תהליכיעיצוב השלמות לחושאת האוגדה
8
שננש(שנלש"נ
יבל לסדינה ישראל 35
מתעוותת מאוד ,בעיקר מפני שאי אפשר לביים"" מושגי זמן-מרחב של מורכבות מסוג השלמות האוגדתית ,אלא באימונים בסד"כ מלא .מעצם מהותם ,מתאימים תרגילים שלדיים למיניהם לבדיקת רעיונות או פתרונות מבצעיים או להטמעתם ,אבל בשום פנים לא כאורח פיקוד ושליטה. ככלל ,עקב שעון" התרגיל" ,מושגי הזמן והמרחב של מפקד האוגדה ,של מטהו וגם של הדרגים הממונים, כפי שהם נוצרים ומוטמעים באימונים ובתרגילים, מהירים קצרים() בכמה סדרי גודל מן המושגים והקצב הפנימיים האמיתיים בשדה הקרב .קשה להפריז במשמעות עיוות זה או בהשלכותיו. האמור לעיל חל על כל מסגרת האוגדה ,תהא צורתה המסוימת אשר תהיה .אבל בצה"ל ,שבו אמורות האוגדות המשוריינות -עוצבות ההכרעה -להיות קבועות"", חמור הדבר במיוחד. האוגדה הקבועה הוקמה בצה"ל לאחר כעשרים שנות לבטים .כוחות בסדר גודל אוגדה הופעלו ,במאמץ משותף ,כבר במלחמת העצמאות .ב"קדש" ( )1956הופעלו שתי אוגדות משימתיות .לאחר מלחמת ששת הימים ל"קבועה" .ההחלטה הייתה
הוחלט להפוך את האוגדה כרוכה בגידול כמותי מרחיק במפקדת לכת האוגדה בכלל, ובתוך זה הקמת מסגרות ותקורות של אגדי הארטילריה והתחזוקה האוגדתיים"" כמסגרות קבועות.
יתרונות הקביעות עצומים. בנסיבותינו, שבין לבין רגיעה המעבר תקופת מלחמה קצרה מאוד ואינה מאפשרת היכרות הדדית ופיתוח במיוחד
כאשר,
והטמעה של נוהלי עבודה ולחימה משותפים. -מלחמת יום
בפועל ,כבר במבהנה הראשון הכיפורים -התמוטטה תפיסת האוגדה הקבועה לחלוטין .כל אוגדה הורכבה מחטיבות לא-אורגניות, שהורכבו מגדודים לא-אורגניים, שבמידה רבה הורכבו לא- מפלוגות אף אורגניות. הסיבה
בתפיסות ,בשיטות ובנהלים.
הגפפת גףףהחימורם לגףף התעסוקה המבנצת על פי תפיסת האימונים -ותוצאותיה -אכן לא היה כל טעם לראות את האוגדה הקבועה כ"קבועה" ,ולא הייתה כל מניעה להתייחס אליה כאל מסגרת אדמיניסטרטיבית בלבד ,חסרת כל משמעות מבצעית, המאגדת בתוכה ,כ"מאגר" ,יחידות-משנה מסוגים שונים אשר כל אחת מהן תתפקד בכל מסגרת זרה"" באותהאי-יעילות( מידה של יעילות או) כמו במסגרתה ה"קבועה"-כביכול. לכן אך טבעי היה הדבר ,שממש ערב מלחמה/מצב חירום יאורגנו כוחות השדה לקרב בציוותי כוחות אד-הוק כאוגדות וכחטיבות משימתיות"" לכלדבר. צה"ל שילם את מלוא העלות של קביעות"" האוגדות אבל ויתר על כל יתרון שהוא הטמון בו ,ועוד הפסידאת ההפסד הנוסף ,שבהיותו מושתת על תפיסת ה"קביעות" ויוצא למלחמה מאורגן על טוהרת ה"משימתיות"
-נוצרה התחושה כי
האוגדה" פשטה
את הרגל".
הכתבת גףףהחימונים על-ידי
גףףהתעסוקההמבצעית -בסיס ל"מנטליותהבט"ש"
להריסת
התפיסה -אשר הפכה למבוזבזות במידה רבה את ההשקעות הכב)- דות( במעבר לאוגדות קבועות" ",הנה תפיסת אימונים
בכלל מסגרת אוגדתית של ממש ,הבטיח האימון הנפרד שכל מרכיב באוגדה יתאמן כסידור רב-שנתי נפרד ,כך שייווצרו ויונצחו פערי רמה ,פערי עדכון והבדלים
שהבטיחה
מראש את התפוררות האוגדות על-ידי אימון גורמי המשנה לעצמם. מלבד היותו ערובה ודאית לכך שלא תיווצר
אף בקבלנו כי בסדר החשיבות קודם תפקוד תעסוקה מבצעית לתיקור האימונים -אין כל צידוק או הכרח, שגרף התע"ם יכתיב את גרף שיבוץ האימונים של היחידות בסד"כ ,במקום שהאחרון ,ככלל ,יכתיב את הראשון. השפעה זו על קלקוליה מנציחה את עצמה משום שגרף שנה זו נבנה כהמשך לגרף של השנה שעברה ,וישמש בסיס לגרף השנה הבאה .התוצאה :חיזוק ,אם לא מתן נימוק""/צידוק" ",לשבירת האוגדה לצורכי אימונים -
על כל המשתמע מכך האוגדה) הופכת משלמות מבצעית- תפקודית אחודה ל"מאגר אדמיניסטרטיבי" גרידא של ערימת"" יחידות מסוגים שונים(.
אלו ההשפעות השליליות ביותר של הבט"ש על ההכנה ועל הכשירות למלחמה הממשית ,שהיא המכרעת, ובה יש לראות אחת הסיבות העיקריות לכך ,שצה"ל רגיל להיכנס למלחמות כשהוא עדיין שקוע מדי ב"מנטליות הבט"ש" ,וגרוע מכך -בארגון ובעיקר בסדרי שליטה מוכווני-בט"ש"". וניהול ארגון מערך האימונים היחידתיים על גרף ,המשבץ כל יחידה -ואף כל יחידת-משנה בנפרד ועל פי שמה" הפרטי" ,הוא כה מורכב ומסובך ,עד שמרווח הגמישות בו אפסי .מוסיפה לנוקשות הכתבת גרף האימונים על- -
ידי גרף התע"ם .התוצאה :די באירוע חריג כלשהו מלחמה או אף תקופת כוננות -כדי למוטט את כל הגרף .וכך ,כאשר מתעוררת דרישה להחשת קצב האימונים או להכפלת כמות המתאמים -למשל ,עקב ההכרח להטמיע במהירות ,בתוך שנת אימונים אחת, חיוניים/קריטיים לכל סד"כ את לקחי המלחמה היותר כוחות השדה או לרובו -אין כל אפשרות לעמוד בדרישה, אלתורים""
ואפילו לא בחלקה אלא ),כמובן ,במחיר יקרים ,בעייתיים -וככלל ,בעלי יעילות מפוקפקת(. ליקוי עקרוני ,המתבטא וקשור ספציפית בכשלים שמקורם/ביטוים באי-ביסוס ארגון האימונים על האוגדה הוא כפילויות בגיוס מילואים .כל פעילות אוגדתית - החל מתרגיל גיוס של הסד"כ האוגדתי המלא וכלה באימוני מפקדות האוגדה -נדרשת להתבצע במישור האוגדתי הנפרד ,אף שהיא כבר מתבצעת ב"חלקים" במישור יחידות-המשנה .מדובר בכפילות ,המגלמת בזבוז כפול או משולש .גורמי האוגדה -מפקדתה ,בראש ובראשונה ,וכן גורמי המעטה האוגדתי ,בתחומם ,אם ירצו לפקח על אימוני גורמי המשנה ו/או להשתתף בהם, יהיה עליהם להתייצב לשמ"פ בתקופת כל אימון חטיבתי, ובנוסף ,כמובן ,באימון הייעודי שלהם ולגבי) המפקדים הסדירים - הכפילות/השילוש דומים ,הגם שמדובר בבזבוז-זמן סתם" ",לאו דווקא בהוצאת סרק של ימי מילואים( .גם בתמורה לא סבירה
גדודים ,שהם חלקי אוגדה ואינם יבולים להישאר כשירים ומוכנים ללחימה בלא אלמנטים של סיוע קרבי וסיוע אוגדתיים"(" -סד"כ
מנהלתי ,החיוניים להם שכולם) האימונים של צה"ל ניכר) ככל שהינו בכל פרק זמן נתון( אינו ניתן למיצוי מלא לעניין עוצמת סד"כ הכוננות של צה"ל .לזה יש השלכה מתונה"" -בזכות סד"כ כוחות סתם" ":כאשר מתעורר הצורך להגדיל את השדה בתקופת כוננות ,יש לגייס את סדר הכוחות הנדרש, בנוסף לסד"כ המילואים הנמצא באימונים .ובנוסף -
וכפילות
השלכה מרחיקת לכת :אפשר כי הימצאות אוגדת מילואים שלמה בסד"כ הפעיל עקב היות האימונים מאורגנים על בסיס אוגדתי ,תחסוך הגדלת הסד"כ הסדיר ,במידה שהגדלה זו נובעת מצורכי כוננות.
בהימונ'ם הדגש על התונחה במסום על התהליך כשל זה הוא מהותי ,כלומר מכשיל קשר ישיר לכשלים האחרים ולשאלות האחרות של מציאותיות אימונים בתפיסה הקיימת .אבל שאר ומקלקל גם בלא
הכשלים מתאפשרים,
ו/או מתחזקים ,מפני קיומו של
כשל זה. ראינו כי לעניין
הדומיננטי"
המישור"
באימונים
מתחייב זיהוי עם המושגים שבשדה הקרב באימונים") כמו במלחמה"( .המישור הדומיננטי יהיה היחידתי-טקטי .אך לעניין היחס שבין השגת" המשימה" לבין אורח השגתה מתהפכות היוצרות: האמיתי
המשימה" היא
.1
בקרב השגת"
.2
ולאורח השגתה חשיבות משנית. באימונים -כהכנה לקרב -המשימה"" ו"השגת
העיקר
והתכלית,
המשימה" כיבוש") היעד"( אינם יותר מאשר כלים מתודיים גרידא המשמשים) לציין תחילה ,או גמר,
נ"שונ8ףשצעש
זו התוצאות אינן יכולות להיות יעילות במיוחד .אף אם יתגייסו לשלוש-ארבע תקופות מילואים
יובל למדינך שרא' 37
בשנה ,בכל אחת מהן לא יזכו אלא לראות אימונים חטיבתיים, ולא יוכלו להשפיע עליהם ו/או כגורמים
בהם להשתתף אוגדתיים ,המפעילים השפעה/ השתתפות אוגדתית אמיתית. לסד"כ המתאמן תרומה מוגבלת לסד"כ הכוננות של צה"ל. כיוון שמדובר באימוני חטיבות/
5
4~1
-
.3
של שלב ,מהלך או תהליך ,ותו לא( ,והתהליך אורח הביצוע -הוא העיקר והתכלית. התכלית"" באימונים אינה כיבוש" היעד" ,אלא
ה"הצלחה"
הביצוע" הנכון" -כלומר היישום הנכון של התוייל באמצעות היחידה המתאמנת להקניית יכולת יחידתית לבצע את המשימות האופייניות ליחידה
אפשרי
על) פי גודלה ,הרכבה ,סוגה וכו'( וינאו לבצע משימה ספציפית כלשהי .באימונים ,אם היעד נכבש ואורח הביצוע שוגה או לקוי -המאמץ כולו הוא בבחינת כישלון ובזבוז .בקרב ,אם היעד נכבש ,המאמץ מוגדר מוצלח" ",אפילו אם נעשו במהלכו כל השגיאות האפשריות. בתפיסת
האימונים
הנוכחית
המשימה/השגת"
המשימה" היא העיקר והתכלית .את ההערכה המפקד עצמו וכן לגבי כשירות היחידה - בעיקר ,על פי הצלחת כיבוש" היעד" התרגילי ההצגה"")
-לגבי
קובעים,
או תרגיל" האש"( תוך התעלמות מאורח הביצוע או ייחוס חשיבות משנית לו.
ויכול להיראות ולהימדד לחלוטין מן ומתרכזים אך ורק
-אך ורק כאשר מתעלמים
המובטחת) בדרך כלל מראש( בתהליכי הביצוע ובאורח הפעולה
וההפעלה. במישור
החילי-טכני
הסבר) התוצאה ההצגתית"" אכן משקפת ,במידה רבה ,את איכות הביצוע .הפגיעה) במטרה או חיסול שורת המטרות לתופעה:
אכן משקפת נכוחה את רמת תותחנות הטנקים של הצוות הטנקים כיחידת-אש(. הבודד או של מחלקת
מקימאתומדתי -בוחןחישי למפקד במשם מכשיףלפיתוח ולבחינה שלהכשיףותהיחידתית במעל יוצא הכרחי מהיפוך היוצרות ומהפיכת השגת" המשימה" התרגילית מאמצעי מתודי לתכלית האימונים ועיקרם -ובהיות טבע האדם כפי שהוא: לבדיקת * האימון משמש רמת כ"בוחן אישי" המפקד ונתפס שלו, במקום לשמש מכשיר לפיתוח כשירות
י:.,
היחידה ובחינתה. * כיוון שמוטל על המפקד להצליח" בבוחן" -כלומר להציג" יפה" ו/או לכבוש" את היעד" -הוא נלחץ לעשות" הכול" כדי להבטיח את המבוקשת גם במחיר של הזנחת התהליך/אורח הביצוע ,מריחתו" ",או
ההצלחה
אפילו קלקולו עד לעיוותו. האימון * לחיזוק עיוות תורמת רבות המפקדה הממונה ,שלה אינטרס ברור בהצלחת" ההצגה" ,ובכך תורמת לפגיעה בכשירות פקודה. כי מובטח, * בשיטה זו רוב ההשקעות באימונים היחידתיים יוצאו, לאמיתו של דבר ,ל"אימון" המפקד .זאת אומרת ,יועמדו לרשותו בבוחן" -במקום לתכלית המוצהרת, שהיא בראש ובראשונה ,פיתוח כשירות
ל"הצלחה
זאת אף שברור ,כי הצלחת ההצגה"" כיבוש) היעד התרגילי( אינה מעידה ולא כלום על רמת המפקד ועל יכולתו או על כשירות היחידה :מפקך גרוע בכשירות אפס יכולים להצליח ב"הצגות" יעדים" תרגיליים -לא פחות מאשר מפקד מעולה עם יחידה בכשירות-אמת של שיא. הפער בין שני המפקדים ושתי היחידות מתגלה - ויחידות
וב"כיבושי
היחידה ,ו/או בחינת כשירותה. * תוצאת לוואי נוספת :רמת הכשירות של כל יחידה ומפקדה ,כפי שהיא רשומה אצל האחראים לסד"כ המבצעי של צה"ל לצורכי תעסוקה מבצעית או מלחמה
ובמידה שהיא מתבססת על הערכת אימוני היחידה -אינה בהכרח מדויקת או מציאותית ,אבל הפער יכול
להתברר לאשורו רק במלחמה.
הגו
נ ה
החונך האמיתי והיעיל שביעילים הינו רק המפקד עצמו ,לא חונך מקצועי""/ חיצוני. בפיקוד שדה הקרב, בדרגים בעיקר יש הנמוכים, מן החניכה"" הרבה יותר מאשר מן השליטה או " ה מ צ ב י א 1ת " באימונים.
החניכה
למפקד, מאפשרת בצורה הטובה ביותר, אנשיו, להכיר את להשפיע עליהם מעצמו ובעיקר להקנות להם מניסיונו
ולהפוך את
יחידתו לשלמות מבצעית אחת ,שהוא בראשה. כאשר קיים ופועל חונך
מקצועי/חיצוני ,והוא המשגיח ,מתקן השגיאות והמנחה ישירות את הכפופים הוא בא במקום המפקדן ולמעשה מנטרלו ,על כלהכרוך בכך. בית-משפט"" האימון סיכומים חסר ערך הם בסוף מעשי וחסר תועלת מתודית .השיטה הנהוגה גורסת סיכומים בסוף האימון ,כאשר הסיכום הקובע הרציני"" נערך לאחר סיום האימון ,בכל הדרגים ובכל סוגי האימון. סיכומים לאחר" מעשה" בסיום האימון ערכם
יחידתו( כמעט שאינה מציאותית ומדויקת. בנפרד ,ובנוסף :כושרה האמיתי של האוגדה בא לביטוי רק בפועלה במלוא הסד"כ הרגיל שלה ,וכאשר ביצועי יחידות-המשנה יכולים להגיע לאופטימום ,וגם
להימדד ,אך ורק כאשר הם מופעלים על-ידי האוגדה. הערכת כל אלה ,שלא על פי אימונים אוגדתיים בסד"כ מלא/מלא בעיקרו ,נדונה מראש כמעט בהכרח להיות בלתי מציאותית ,או נכונה בחלקה בלבד. ההגדרות נכונות אולי יותר למפקדות הגיס ,הפיקוד והמטכ"ל המתאמנות/מתרגלות עוד פחות מאשר
ליחידה המתורגלת ,על מפקדיה ,אפסי למעשה :לקחי האימונים ,המנותחים והמופקים בסיכום ,כבר לא
האוגדה,
יתיישמו -משום שהיחידה תשוב ותתאמן רק כעבור שנה או שנתיים. לכן ,מטבעם ,סיכומים כאלה אינם יבולים להיות
סים
מכוונים להנחות ולתקן עשייה קונקרטית; וממילא הם חוות-דעת""/ציונים-על-ביצוע"" - לובשים צורה של מה שמועיל בעיקר ,או רק ,לחזק את תפיסת האימון ואת היחס אליו כאל בוחן" אישי" על הרע הכרוך בכך. הערכת היחידה ומפקדה() באימונים אינה משקפת הכשירות והיכולת האמיתיים .כאשר באימונים
את העיקר הוא השגת" המשימה" התרגילית וכאשר האימון אינו בודק את ביצועי היחידה ,אלא משמש בוחן" אישי למפקדך וכאשר מצטרפים לכך כשלים מתודיים נוספים הערכה של כשירות היחידה ובחשיבות) פחותה,לענייננו ,גם הערכת כושר המפקד ויכולתו לשלוט על
ואימוניהן חסרים גייסות. 41
סיבות הליקויים שלעיל על פי מבחנם במבצע שלום" הגליל" אינן בתורת הלחימה כשפעלו) לפיה ,היא ענתה על הצרכים ועל הציפיות( ,או באמצעים שעמדו לרשותנו ענו) לצרכים בכמותם ובאיכותם( .גם מבנה הכוח וארגונו כנכונים והכשרת הפרט לוחם) ובעל
הוכחו עקרונית תפקיד במטה( הוכחה כעומדת ברמה טובה. האימונים -כגורם הבלעדי לשילוב כל הגורמים
האלה במקשה אחת -קרסו במבחן המלחמה ,והוכחו כנקודת התורפה בעשייה למען השגת הכשירות המבצעית. התאמת מתכונת האימונים כדי שתאפשר לשלב את מרכיבי היסוד האלה היא לקח חיוני ,שמשמעו שינוי תפיסת
האימונים ,תכניה ותוכניתה כנדרש.
ניננ~שנ~א
ישרבב יובללסדינה 39
שונש1ש2811 189 כסרו התשכ"ח ,ינוחף 1968
גואמר זה ,שאוש כתב משה בר-כוכבא בהיותי נופקד חטיבת שריון ,בולט בשני נורכיבים שבו :ראייה נואוזנת של מקום הטנק בשדה המערכה ,בתקופה שבה רבים ראו באמצעי זה את הזות הכול ,ובהתייחסותו לחשיבותן של קרב ההגס, בעת שבצה"ל הנזשיכה לשרור התפיסה האופרטיבית שמלפפי מלחמת ששת היסים ,שעיקרה מלהמק YJDאו העברה מהירה של הנולחנוה לשטה האויב ההגנה היא צורת קרב שבה מנצל המגן פרטי נוף מתאימים תוך שילוב עוצמת אש או מכשולים לשם החזקה עקשנית בשטח -תוך כדי מאמץ לגרום ,בכוחות קטנים ובאמצעים מוגבלים ,אבדות העדיף ולשבור את התקפותיו .כדי להצליח בקרב ההגנה חייב הכוח המגן לספוג תחילה את התקפת האויב ,עד מקסימליות לאויב
אשר תאבד מתנופתה ,ורק לאחר מכן להכריע את האויב המותש על-ידי פעולות פתע התקפיות .לחימה כזאת 1992-1930 מפקד גיסות השיף'וו, חלוף פיקד הדףום
מאשרת את הכלל הקובע ,שגם קרב ההגנה חייב לכלול בתוכו אלמנט התקפי.
שמיףתהיחמה בהגנה אחך מכללי היסוד החיוניים לכל צורות
הלחימה הוא קיום היוזמה .בקרב ההגנה שומר המפקד על היוזמה על-ידי בחירת הקרקע שעליה יש ונוצ0- לנהל את קרב ההגנה ועל-ידי שמירת עתידה .ואת נוסף על פשיטות, סיורים ,מארבים וכיוצא באלה. העתודה בקרב הגנה אינה רק היוזמה ,כי אם אלמנט חיוני ביותר להצלחת קרב ההגנה. הכוח התוקף מבסס את עוצמתו על כוחות ניידים ומשוריינים ,המקנים לו יתרונות על הכוח המגן, אמצעי לשמירת
והעיקריים שבהם: ריכוז כוחות מהיר לנקודת הפריצה במגמה להשיג
כבר שם את העדיפות. על-ידי בחירת נקודת כובד לפריצה השגת הפתעה בחזית של המגן. תודות ליכולתם של הכוחות המשוריינים לפעול כאמור לעיל ניתן להניח ,כי אם יהא התוקף נכון להשקיע את כוחותיו בלא להתחשב באבדות שייגרמו לו ,צפויים לו הישגים ,והוא יבקיע את המערך הקדמי של המגן. עתודתו של המגן מיועדת למנוע מך האויב את החדירה לתוך מערך ההגנה ואת מיטוטו של מערך זה. על-ידי היא תשיג זאת תגבור המערך בנקודות התורפה, על-ידי התקפות-נגד. אך בעיקר משימותיהן הנחתת התקפות-הנגד העיקריות של הללו הן להכריע כוחות שפרצו למערך ההגנה או לאלצם לסגת בטרם הספיקו להתבסס בשטח חיוני.
מהי שיטת פעולתו של כוח התקפת נגד
לאור התלות ההדדית שבין הגנה יעילה להתקפת-נגד, מעניין ללבן את מכלול הבעיות ,הגורמים והשיקולים המשפיעים על ארגונו של הכוח שנועד להתקפת-נגד ועל שיטות הפעולה שלו .אין לראות את שיטות ההתקפה המקובלות
כדפוסים אשר ניתן
להעתיקם כפי שהם
א.
התקפות-נגד. לביצוע המקובלות שיטות ההתקפה התקפות-נגד, עשויות ,כמובן ,לשמש יסוד לעיצובן של אולם ישנם גורמים אופייניים המיוחדים לביצוע צורת
ד.
לחימה זו ,ואשר אסור להתעלם מהם .אופייני ,למשל ,כי התקפת-הנגד יופעל להשמדת האויב בשילוב עם כוח
ה.
ג.
הטנקים ויטהר אותו. יאבטח הטנקים באבטחה צמודה ובאבטחה רחוקה. מתוגבר על- יבצע משימות חסימה והטעיה ,כשהוא ידי טנקים וחבלנים. יטפל בשבויים ,בשלל ובאיסוף מסמכים.
כוחות ההגנה ,אשר יחזיקו בפרטי נוף ,בעוד גייסות מחפים ומערך מאבטח יופעלו במרחב.
חףגון כוח אופיושל
התפפת-נגד התקפת-הנגד
הקרב המודרני מחייב כי כוח יהא רב-גוני ,על-חילי ועל-זרועי ,יתבסס על כוחות ניידים ומשוריינים ,והגרעין העיקרי בו יהיו טנקים .האלמנטים
הנוספים -כגון חרמ"ש וחי"ר ממונע ,סיור ,הנדסה וארטילריה -יהיו כוחות מסייעים. משימותיהם של המרכיבים השונים במסגרת התקפת-הנגד יהיו כדלקמן:
הטנפם העיקרי
בהתקפות-הנגד,
ומשימתם
אלה יהיו הכוח הראשונית תהא השמדת מטרות קשות" ".עיקר כוח הטנקים -בכמות אשר תוודא השגת עדיפות על טנקי האויב או לפחות שוויון כוח עימם -יופעל במרוכז במאמץ העיקרי של התקפות-הנגד כדי להשמיד את שריון האויב .חלק מן הטנקים יתגבר את המתחמים כדי לסייע להתקפת-הנגד באש מכינון ישיר.
הסיעף
התקפת-הנגד
יצפה את תנועות האויב וידווח לכוח על עוצמתו ,קצב כניסתו של האויב לשטח ההשמדה
ן ב. ג. ד. ה.
היערכות הכוח להתקפות-הנגד. יאבטח את חסימה יבצע משימות ואבטחה. יסייע בניווט ובתקשורת. ישתלב בכוח הטעיה ,אם יופעל כוח כזה.
משימות הסיוע ן
א. ב.
החףמ ש חן הח' ף הממונע א. ב.
ישמיד כוחות אויב אשר לא נפגעו על-ידי הטנקים. על-ידי יתפוס שטח חיוני אשר נכבש קודם לכן
יפגע באויב המצוי בשטח ההשמדה. ינתק ויבודד את כוחות האויב על-ידי אש ועשן כדי למנוע מהם סיוע הדדי.
ג.יסייע לייצילהצלחה.
הנשק המסייע חייב להכין לעצמו עמדות בפאתו הקדמית של המערך ,כדי שיוכל לדלג ולסייע לכוח התקפת-הנגד להכות באגף העמוק ובעורף.
% שששששנ~,ואבש(שאנ יבל
לגידיהם 41
ישיאל
יעדים להתקפות-נגד הכוח שנועד להתקפות-נגד יהיה מן הסתם קטן בעוצמתו מכוחות האויב .לפיכך נודעת חשיבות מיותרת לבחירת היעדים שעליהם תונחת התקפת-הנגדו יש לבחור ביעדים שבהם לא יבוזבז ויותש כוח התקפת-הנגד בלא שישפיע על הצלחת קרב ההגנה .יעדי התקפות-הנגד יהיו בדרך-
כלל כוחות האויב -פרט להתקפת-נגד אוחרת ,אשר בה יהא היעד קרקעי ,משולב בכוחות אויב .האויב יתקוף בדרך כלל במאמצים אחדים .דבר זה יחייב את המפקד להשמיד על-ידי המגן להחליט איזה מהם יש ברצונו התקפת-הנגד ,לעבר איזה מהם יפעיל את ההטעיה ,ולאיזו גזרה ישלח כוחות לתגבור מערך ההגנה בה ,למען יוכל זה להמשיך בבלימה או להגביר את עוצמת החיפוי.
סיע ף'""
התנחיםהדףושים להפעלת כוח התקפת נגד התקפת-עד היא האמצעי האחרון העומד לרשות המפקד
א .יוודא חופש תנועה לכוח התקפת-הנגד. ב .יפגע בכוחות האויב המרוכזים וישמידם. ג .יפגע בעתודות האויב המצויות בעומק. ד .יבצע משימות סיור ותצפית. רצוי שהסיוע ההתקפי לשטח ההשמדה יינתן בעוד כוח התקפת-הנגד מצוי בשטח ההיערכות או בתנועה אליו .כל זאת כדי לוודא את זיהויו הברור והמדויק של שריון האויב.
התקפת-הנגד
> DWמילוי משימתו .לפיכך לא תונחת העיקרית אלא בפקודתו המפורשת של מפקד המערך המוגן .התקפת-הנגד תהא מאמצו העיקרי של המגן. ומכיוון שיחסי הכוחות יהיו ,לפי המשוער ,לטובת האויב, יחייב ביצועה המוצלח ריכוז אמצעים וסיוע התקפת-נגד חייבת להתבצע בהפתעה, ובהעזה .עליה להיות מרובות ולבוא מכיוון בלתי צפוי. עליה לתקוף את האויב לא בשלמותו ,כי אם חלקים מקסימלי.
במהירות
חלקים ,תוך השגת עדיפות על כל חלק בנפרד; וחייבת היא להיערך בטווח הנשק המסייע ובסיועו. מלבד כל אלה יש לתכנן גם את השמדת המערך הארטילרי של האויב ואת עתודותיו בעומק .התקפת- נגד אידיאלית תבוצע כאשר כבר הואטה התקדמותו של האויב ונבלמה ,ועורער ארגונו .רצוי כי התקפה זו תיערך לאחר שחשף האויב את אגפיו ואת עורפו ,כוחותיו מתוחים ומפוזרים ,הוא איבד את תנופתו ,ואין ברשותו עתודות מיידיות ורעננות להמשך ההתקפה .אולם במהלך ההתקפה עלול האויב לחדור למערך ההגנה ילעכנו ,ואז תונחת התקפת-הנגד אף בטרם נבלמה התקפת האויב, וזאת כדי למזוע מן האויב להרחיב את חדירתו ולרכז את כוחותיו באותו איזור.
שיטתהלחימה של כוח התםפת נגד
קיימות שתי אפשרויות יסוד לביצוע התקפת-הנגד:
";, 1 א' -התקפת-נגד אפשרות אפשרות ב' -התקפת-נגד באש ובהסתערות. התקפת-אש תכליתה לשבור את התקפות האויב על-ידי ריכוז האש על כוחותיו בהימצאם בשטח ההשמדה .ההנחה היא כי האש תונחת ביעילות ,תנטרל
בעוצמה רבה בתנועה ובהסתערות. על- הסתערות במגמות תבוצע ידי תנועה ואש תוך חיפוי כוח אחד על משנהו .התנועה והאש תבוצענה הסתייעות ממגמה למגמה תוך תלולת מסלול מקסימלית באש יאפשר זאת
ובסיוע אוויר .אם המצב ,יעבור הכוח בהמשך התנועה להסתערות שוטפת .המתגונן ינקוט התקפת-נגד שיטה זו של רק אם לא
כזה חיוני לאפשר לטנקים של האויב להיכנס לתחום המתחם ,ורק לאחר שייפגעו על- האש נ"ט היעילה של ידיה ניתן יהיה לעבור להסתערות.
את כוחות האויב ,אשר נגדם תופעל ,ואף תשמידם .האש על-ידי ריכוז מקסימלי של כלי נשק תלולי מסלול, תונחת
עמדות השולטות על שטחי ההשמדה ושדות אש גדולים התקפת-הנגד באש תבוצע להפעלה יעילה של כלי נשקן. בדרך כלל נגד כוח משוריין ,אשר טנקים הם גרעינו
מהירה .כדי להשמיד מטרות כאלו או לשתקן ביעילות יש להלום בהן
יאפשרו פני הקרקע הסתערות שוטפת ,או אם תכלול מרבית כוח האויב טנקים ,או אם יהיו בו תותחים נגד טנקים רבים ,העלולים לסכל הסתערות שוטפת .במקרה
באש.
סיוע אוויר התקפי וכלי נשק בכינון ישיר -של המתחם התקפת-הנגד. ושל כוח התקפת-הנגד יימצאו חשוב שברשותו של כוח
מועטים .ההסתערות תיערך בשטח עביר ,המאפשר פריסה רחבה ותנועה
שלר בהפעלת כוח התפפת נגד כוח התקפת-נגד ואלה השלבים בהפעלתו של שלב א' -ההכנה.
העיקרי ,ולתוקף תהא על פי רוב התקפת- עדיפות גדולה על המגן. נגד על-ידי הסתערות עשויה לשאת אופי של הסתערות שוטפת על-ידי או של הסתערות במגמות תנועה ואש. הסתערויות שוטפות תחלנה בהנחתת אש ארטילרית .לאחריה או בשילוב עימה -תבואמכת-האש של הטנקים ,ולאחר מכן הסתערות במסה ,תוך מתן אש על-ידי כלי הנשק של הרכב המשוריין על המסתער. מהירה
להיות ההסתערות ושוטפת .לשם אבטחת הכוח מפני כלי נשק נ"ט רצוי להשאיר אלמנט טנקים לחיפוי .שיטה זו תופעל בעיקר נגד כוחות חי"ר או כוחות ממוכנים ,המסתערים עם טנקים
ש ע י
ש~נש~נששש4
ד ן
ארהליי" ,שטח י
ן
//,
ג4
,
לז44-::
- -י,,
~ea
יובל למדינן ישר( 43
~ywn
א .התקפות-נגד על שטחי כינוס והיערכות אפשריים של האויב. ב .התקפות-נגד על צירי הסתערות אפשריים של האויב. ג .תגבור המתחם המוחזק על-ידי כוחותינו. ד .התקפת-נגד על מוצבי מתחם זה. ה .קביעת אזורים ויעדים לתפיסה במקרה של כישלון התקפת-הנגד -כדי לאפשר לכוחות
המגינים
,
ן
להיחלץ ולהתארגן במתחם עורפי. בתכנון התקפות-נגד חייב המפקד לחזות מראש את כל דרכי הפעולה האפשריות הפתוחות בפני האויב, בהתבססו על הידיעות שברשותו ועל הנחותיו בדבר עוצמתו של האויב ואיגודם האפשרי של כוחותיו וכן על תוכניות-נגד אודות עבירות הקרקע ,ועליו להכין לאפשרויות אלה. התקפות-נגד להקפיד יש על הכנה מדוקדקת, בתכנון על תדריך לצוותים ,על סיור מפקדים ועל תרגול שלדי תוך אומדן זמן .על התכנון להיעשות בתיאום הדוק עם מפקד הסיוע ועם מפקדי המתחמים והמוצבים ,אשר בגזרותיהם אמורה התקפת-הנגד להיערך. התכנון המפורט של ההכנות ושיטת הביצוע יאפשרו את הכנסתו של הכוח לקרב במהירות מקסימלית ותוך התקפת- תיאום מלא ,שהם תנאים חיוניים להצלחתה של הנגד .עם זאת ,על התכנון הבסיסי להיות גמיש ,כדי
ך
שייקל להתאימו למצב העלול להתפתח במציאות .זאת, הואיל וביצועה המעשי של התקפת-הנגד יהא בדרך כלל
שטח כינום
שלב ב - ,ההמתנה. שלב גי -התנועה להיערכות שלב ד' -ניהול הקרב. שלב ה' -ניצול ההצלחה וההתארגנות.
וההיערכות.
ההכנה להתקפת-נגד המיועד יקבל את הכוח בררךכלל מפקד יפורטו תוכנית הממונה,ובה המפקדה ההגנהמן התקפות- לביצוע ושטחי היעדים המשימות, ההשמדה הצפוייםלו.עליסוד הסיוע אמצעי נתוניםאלה נגקוכן התקפות-הנגד ביצוען שיטת יתכנן של הכוחאת מפקד הצעותיו הממונה. המפקדה לאישורהשל ויגישאת ותצלומי-אוויר. יבוצעעלגבי הראשוני מפות התכנון הכוחסיורי התוכנית קביעת יערוך קרקע מפקד לאחר לאימותה ואוויר ולהשלמתה. להתקפת-נגד המתחם בגזרת הכוח הפעלת תכנון המשימות הבאות מרשם):)3 יכלולאת
וריאציה של אחת מתוכניות היסוד המוקדמות .בשלב זה תבוצע גם הכנתו המנהלתית והטכנית של הכוח ,הכולל גמר ציוות הכוחות ואיגודם.
תוכנית התפפת-נגד גל תוננית התקפת-נגד חייבת לפרט את הגורמים דלהלן: * שטח ההמתנה. היערכות ,שעת ה"-ש". * קו התחלה ,שטח
י
ג,ח
יי ן_ -1...7_/י י
* נתיבי גישה והסתערות. * שטחי השמדה וקווי דיווח תוך התאמתם לתחומי ההתקדמות ,וספרור כל איזור השולט על אחד מתחומי ההתקדמות. * תבניות. * שיטת ביצוע -משימות ושלבים. * הסתייעות
במכשולים.
* אש מסייעת ומילות הפעלה. * הפעלת סיוע אוויר. * גבולות מרה.
מהל חף ב בשטח ההמתנה יבוצע נוהל הקרב הסופי לפי הסדר דלהלן: א .קבלת ידיעות מעודכנות על כוחותינו ועל כוחות פקודה לביצוע התקפת-נגד האויב ,וכן קבלת מן צריכות הידיעות הממונה. המפקדה לכלול את האויב התוקף ,את עוצמת עוצמתו הכוללת של השריון שלו ,את שיטת התקפתו ופריסת כוחותיו בשטח ,את הרכב הכוחות המאבטחים את אגפיו ומיקומם ,את מיקום הדרג המסייע של האויב ,את
* הטעיה. * נושאי תיאום עם המתחם ועם הכוח אשר דרך גזרתו הם עוברים. התקפת-הנגד. * הפעולות לאחר גמר " קשר -מיקום מפקדות ,סימנים מוסכמים. * מלות קוד להפעלה. * נושאי תחזוקה.
ב.
ג.
עד כאן באשר לשלב א'.
ד.
המתנה
ההיערכות. ה.
טובים
ג.
קרקע מוצקה -אשר תאפשר לרכב משוריין יציאה בקלות. על שטח זה להיות ממוקם לפנים ,אך במקום שבו לא
התקפתנו. עדכון התוכנית הבסיסית בשטח ההמתנה ומתן פקודות ראשוניות ,כולל הזמנת סיוע אוויר התקפי. יציאת קבוצת סיור מורחבת לשטח ההיערכות לשם תצפית על שדה הקרב ויצירת מגע עם מפקד המתחם או המוצב ,אשר בגזרתו תונחת התקפת- הנגד .סגן מפקד הכוח וסגני מפקדי כוחות המשנה יובילו את הכוחות משטח ההמתנה לשטח
שטח ההמתנה הוא האיזור במערך ההגנה שבו יתרכזו הכוחות לשם ביצוע משימה מוגדרת .לרוב יהא זה איזור ביניים ,בין שטח הכינוס לבין היעד. התכונות הדרושות לשטח המתנה טוב הן: א .אפשרויות גישה -דהיינו צירי תנועה ומוסתרים ,המאפשרים תנועה .מהירה לאגפי שטח השמדה או לאגפי היעד. אוויר ב .הסתר -נגד תצפית וקרקע.
מיקומן של עתודותיו ושל מפקדתו וכן את היערכות כוחותינו. איכון האגף ה"רך" ,המאובטח על-ידי כוחות עם מספר טנקים מועט ,וניצול נקודת תורפה זו להנחתת
.1 ז.
הפעלת האגפים הפעלת קליטת
כוח סיור לתצפית על שדה הקרב ,כולל הרחוקים ,שדרכם תונחתנה התקפות-הנגד. מטוס סיור לתצפית על שדה הקרב. הכוח על-ידי קבוצת הסיור המורחבת.
ג מל המףות כדי לוודא תיאום
בניהול התקפת-הנגד
41 נש.עננ~.ש'4,
יוכל האויב לרתקו כאשר יבצע את
התקפתו על
ה.
יובל למדינה ישראל
המערך המוגן. יהא מן הראוי כי זה מקום שממנו אפשר יהיה ,במקרה
45
הצורך ,להפעיל במהירות התקפת-נגד ליצירת מרכז כובד במרה אחרת. ההמתנה
תנוצל
להשלמת ברכב, הצוותים לתדרוך הלחימה הצפויה.
י4 לטיפול פקודות, לקראת
תשתנה מרת
האחריות של כוחותינו אשר במערך-ההגנה .עם הפעלת התקפת-הנגד עובר בדרך כלל כל האיזור שבין קו התקפת-הנגד ההתחלה לבין היעד שעליו מונחתת לאחריותו של הכוח המבצע את ההתקפה.
הטלה נדירשע
הפתעה ועדיפות בנקודת ההכרעה תופעל התקפת-הנגד הטעיה במקביל לפעולת הכוח העיקרי של או לפניה .ההטעיה תופעל לרוב באגף נגדי לזה שבו מופעלת התקפת-הנגד העיקרית.
ד.
כוחות עתודה ודרגים מסייעים בעורף הכוחות.
כוח התקפת-הנגד יצא משטח ההיערכות פרוס, כאשר מרבית כוחותיו לפנים ,הסיור באגף הרחוק ,ואילו החרמ"ש בדירוג ומאחור. משימתו הראשונה של הכוח תהא השמדת מסך הסיור ותפיסת הקו הראשון של העמדות ,זה החולש על ההיערכות
שטח ההשמדה .לחיפוי על היציאה משטח ישמש סיוע אוויר התקפי ,אשר יופעל נגד המסך המאבטח ונגד המטרות שבשטח ההשמרה .בגמר סיוע האוויר יונחת סיוע ארטילרי ,אשר יכלול פגזים נפיצים ופגזי עשן, שיונחתו על השטחים השולטים שבידי האויב ,הצופים על נתיבי ההתקפה. חשוב שכוח ההטעיה ייצור מגע קרבי עם האויב בעת ההיערכות של הכוח העיקרי כדי להסיח את תשומת ליבו לאגף המנוגד. התקפת-הנגד לעמדות האש בהתקרב כוח הראשונות ,החולשות על שטח ההשמדה ,יזדהו הכוחות התקפת-הנגד ,על- המחזיקים במתחם ,הנמצאים בגזרת ידי עשן צבעוני ,כמוסכם מראש. קרב האש של הטנקים מעמדותיהם הראשוניות והחיפוי הארטילרי ייועדו לשיתוק אותם כוחות האויב, אשר השמרתם תתקע טריז במערכו ,תפצלו ותאפשר
תנועהוהיעףכות מבצעית. בתבנית ההיערכות הכוחינוע בשטח לשטח ביותרכדי יאט התקדמותולזמןקצר ההיערכות את שיהא צריך ההיערכות לתבנית שטח ההסתערות. לעבור שעליו מתצפית התקפת-הנגדוכן נערכת הכוח מוסתר יתעורר הסיור הצורך אגפיו.אם המאבטחאת ממערך ינוצל ההיערכות, הדבר: בשטח להשתהות הידיעות. בתוכנית, אחרונים לשינויים לעדכון א. סופיות. פקודות למתן ב. היחידות. וביקורת לדיווח סופיתשל כוננות ג .על ניהול הקףב תתלפת-הנוך עריכתה של בעת
עשוי האויב להיות פרוס בשדה הקרב לפי כוחות המשנה הבאים: א .כוחות סיור ויחידות תותחים נ"מ מתנייעיס לאבטחת
ב. ג.
האגפים ואיזור ההתקפה. כוחות טנקים בחיפוי. כוחות הלם הכוללים טנקים ,חרמ"ש או חי"ר ,אשר יופעלו במאמץ העיקרי ובמאמצים המשניים.
להכניס את כוחות ההלם שלו לשק אש .זה האחרון ייווצר התקפת-הנגד והכוח על-ידי פעולה משולבת של כוח המחזיק במתחם .בעת ובעונה אחת יופעל צוות קרב - על-ידי בעדיפות חרמ"ש -לבידודו של שדה הקרב תפיסת שטח שולט לחסימה .תפקידו של צוות זה יהא למסע מן האויב לסייע לכוחות ההלם המכותרים שלז על-ידי עתודותיו אשר בעורף .צוות החרמ"ש ייעזר בשלב זה בסיוע אוויר התקפי ובסיוע ארטילרי. כוח התקפת-הנגד ימשיך בפעולותיו להשמדת האויב תוך בחירת יעדים על-פי הנסיבות והמצב בשדה הקרב. אולם חשוב כי לפני כל התקדמות לתחום חדש ,שבו מגלה עדיין האויב התנגדות ,ייערך קרב אש מעמדות ארטילרית בעוצמה עדיפות ,וכן תיערך הנחתה מקסימלית כסיוע לכוח
בהתקדמותו.
השמדתהמחמא המר לעיתים ,כאשר לא יהא חשש להתמוטטות המתחם בלחץ התקפות המאמץ העיקרי של האויב ,אפשר יהיה להשמיד תחילה כוח חלש של האויב ,כגון מאמץ משני ,אשר השמדתו עשויה להשפיע לטובה על יחסי הכוחות הכוללים ,בלא שיסתכן כוח התקפת-הנגד בסכנת יתר. פעולה זו יש שתשפיע אף על המאמץ העיקרי של האויב,
ויהא עליו להחליט אם להמשיך בהתקפתו או שמא להפסיקה או להחלישה כדי לתגם -את המאמץ המשני.
לנזל ההצלחהוההתחףגנות ניצול ההצלחה מתבטא: א .ברדיפה באש אחרי האויב הנסוג. ב .ברדיפה פיזית אחריו כדי להשמידו. ג .בהתקדמות לתפיסת שטחים חיוניים לשם שיפור מערך ההגנה. לאחר ביצוע התקפת-הנגד והתארגנות קצרה יוחזר התקפת-הנגד בדרך כלל כוח לשטח ההמתנה או לשטח הכינוס.
מט~נ[ המפרווהמפרידה בשלביה הראשונים של התקפת האויב יוכל מפקד כוח התקפת-הנגד להימצא בקרבת המפקדה הממונה .עם הנעת הכוח לשטח ההמתנה -יצטרף אליו .מפקד הכוח על-ידי האזנה לרשתות אלחוט, מתעדכן כל העת באמצעות דיווחיהם של קציני הקישור של המפקדה הממונה ,על-ידי סיור אישי וכן על-ידי מפקד המתחם,
אשר בגזרתו מופעל הכוח להתקפת-הנגד .את הידיעות בדרך-כלל מן המפקדה הממונה הבסיסיות יקבל המפקד יחד עם פקודת ההפעלה. בשלב ניהול הקרב יתקדם מפקד הכוח יחד עם המאמץ העיקרי .המפקדה העיקרית של הכוח תתקדם 3-2 ק"מ מן המאמץ העיקרי .בדרך כלל במרחק של תתמקם המפקדה העיקרית על קו העמדות הראשוני של כוח התקפת-הנגד ,לאחר שאלה יפונו על-ידי כוחותינו, ותישאר שם עד גמר הקרב.
סיכום בהתקפות-נגד באות לידי ביטוי מיוחד תכונות הניידות, עוצמת האש ופעולת ההלם .לפיכך יונחתו התקפות אלה על-ידי כוחות השריון דווקא. התקפת-הנגד יש להפעיל במרוכז .אם את כוח נעשית הפעלתו ביום ,חשוב ביותר להסתייע בסיוע אוויר לשם השגת חופש תמרון. ביצוע התקפת-נגד בטווח הנשק המסייע ,ניצול היתרון של הכרת הקרקע ולאחר מכן הסתערות תוך הפתעה יאפשרו לכוח התקפת-הנגד לאתר את האויב התוקף ,להכותו ולהשמידו.
ג א נ)ע.שנש~4שי%
יובללמדינה ישע ל4
ב~~נעעיע1%% 311 התשמ"ח,
שבט מברוחף-מחךס 1988
ישורול טל חולק על הגורסים כי נוכח גחיה(הנו n'nlDbAראוי לעה"ל למצות אג המגתה ורק לאחר גוכן לעבור למיתקפה
העיסוק בשאלה איזו צורת קרב חזקה יותר -ההגנה או ההתקפה -ימיו כימי התיאוריה הצבאית .האקסיומה
בדרך כלל לקבוע מראש את העיקרי(.
המקובלת גורסת ,שהיחס הכמותי בין התוקף למגן צריך להיות 1:3לטובת התוקף ,כלומר ,היקף כוחו של התוקף צריך להיות פי שלושה מזה של המגן זאת ),כמובן,
ב .במקום לרכז את הכוח ולנהל מלחמת הכרעה, המגן נאלץ לפזר את הכוח כדי לעמוד מול לחץ המתקפה הרצופה ולנהל מלחמת שחיקה ,כאשר הכוחות מפוזרים
גדוד ישראלי מול גדודשל ישראל במלחמות עם העצמאות ,מוכיח שעמדנו ביחסי כוחות גרועים יותר.
ומרותקים לגזרותיהם. ם-ור איפוא שבראיית יחסי הכוחות והזמן והמרחב הכלליים דרושים ברמה האסטרטגית יותר כוחות לניהול המגננה מאשר לניהול המתקפה. ניתן איפוא לקבוע תיאורטית ,כי ברמה הטקטית -
בהתבסס על מכנה משותף ישראלי ,לדוגמא( .ניסיונה הערבים ,בייחוד במלחמת
ערף מיוחד לשף הביטחון הרמטכ"ר חג"ם וסגן ףחש מפלד גיסות השףיון חב' טנק המרכבה
בקרבות הגנה טקטיים גס אולם דברים אלה נכונים רק ברמה הטקטית.
חזקה מן
ברמה האסטרטגית היחס בין ההתקפה וההגנה הוא הפוך .על פי רוב המגן הוא זה שזקוק לעליונות כמותית, כיוון שאם התוקף נהנה מיתרון כמותי ,או ,במילים ה"מעטים" והתוקף
אחרות ,אם המתגונן הוא בבחינת הוא בחזקת ה"רבים" ,אזי יכול התוקף לערוך מתקפות עם כוחות עדיפים בכל הגזרות ,ולתקוף בכל מקום ,ובעת
ובעונה אחת ,יעדים מערכתיים יכול אין המגן המגע ובעומק .בתנאים כאלה לרכז את כוחותיו כדי לקדם פני איום מסוים ומסונן ,וזאת משתי וטקטיים רבים בקווי
*
הסיבות הבאות: א .הואיל ואין מאמץ עיקרי ברור ,וממילא אין איום מסוים ומסוכן ברור ומובחן של האויב ,קיימים איומים רבים ,שכל אחד מהם עלול להפוך במהלך המלחמה ,על פי התפתחות המבצעים ,למאמץ הכרעה מסוכן -מרכז" כובד" .ה"מעטים") אינס יכולים לפעול על פי עקרון הגמישות של מרכז הכובד ,דוגמת ה"רבים" .הם נאלצים
מקום מאמץ
ההתקפה,
ההכרעה
ואילו
ברמה
בקרב ,ההגנה האסטרטגית -במלחמה ,המתקפה חזקה מן המגננה. ו"מגננה" מתקפה"" אופנסיבה() המושגים דפנסיבה() מתייחסים לצורת המלחמה ברמה המערכתית-אסטרטגית ,ואילו המושגים התקפה"" ו"הגנה"
מתייחסים
לצורת
הקרב ברמה
הטקטית.
במסגרת המתקפה ,כמו גם במסגרת המגננה ,משמשים בערבוביה ,אלה לצד אלה ,קרבות התקפה וקרבות הגנה. כאשר מתרחשת מתקפה ,לא כל הקרבות שמנהל הצד התוקף הם קרבות התקפהו שהרי הצד המנהל מגננה אינו מסתפק בניהול קרבות הגנה שמגמתם לקדם את פני ההתקפות ,אלא גם מנחית התקפות-נגד כדי לשבש את המתקפה נגדו .הצד התוקף נאלץ איפוא לנהל לצד המבצעים ההתקפיים שלו גס קרבות הגנה ,וזאת כדי לעמוד בפני התקפות-הנגד המונחתות עליו. כאשר צד אחד נמצא במתקפה ,אזי הצד השני נמצא במגננה .אין בדרך כלל מתקפה ישירה מול מתקפת האויב
באותה הזירה -המעבר למתקפה בעיצומה של מתקפת האויב מתרחש בזירה אחרת ,או ,במילים מתקפת-נגד היא על פי רוב עקיפה.
אחרות,
הלכהומעשה בישףהל
בישואל קדם המעשה להלכה .בשנות ה 30-הוציאו יצחק שדה ,ואחריו אורד וינגייט ,את המגינים אל מחוץ לגדר, אל מרחבי השטח ,כדי להקדים את האויב ולהפתיעו. היישוב בארץ- במלחמת העולם השנייה התכונן אומנם שיגיעו לארץ-ישראל, ישראל למלחמה בגרמנים במקרה אך גם שלח עשרות אלפי לוחמים לחזיתות אפריקה ואירופה כדי לקדם את פניהם הרחק מגבולות הארץ. במלחמת העצמאות הכרענו את המלחמה רק כשעברנו ממגננה למתקפה .מורשת זו של נטילת יוזמה ושל רוח התקפית השפיעה על דפוס ההתנהגות ההתקפי שסיגלנו לעצמנו מאז ,מכורח הנסיבות ההיסטוריות. ההלכה -תורת הביטחון -נקבעה בתחילת שנות ה ,50-בשחר ימיה של המדינה ,וכמו המעשה גם היא נגזרה ,כמובן ,מן הניסיון וממורשת העבר .במסגרת תורת הביטחון אימצנו לעצמנו אסטרטגיה של מתקפה ,שנבעה מהשיקולים הבאים: מעטים מול רבים - עדיין עם המעטים ,אמר:
מאו-טסה-טונג ,כאשר נמנה קחו" אחד מול עשרה ,זו הטקטיקה
האסטרטגיה שלנו .קחו עשרה מול אחד ,זו שלנו" .זו הייתה גם הברירה שלנו .מושכל ראשון בתורת הלחימה שלנו היה איפוא החתירה הקבועה ליצור עליונות מקומית בנקורת ההכרעה על חשבון הגזרות האחרות. במצב של מעטים מול רבים הדבר ניתן להשגה רק במסגרת מתקפה כאסטרטגיית יסוד .ברמה הלאומית
הדבר מתבטא בריכון הכוח בכלל ,והכוח היבשתי בפרט, למתקפה בזירה חזית() אחת והיערכות למגננה בזירות אחרות. העדר עומק אסטרטגי -מגבלה בסיסית וו חייבה את ישראל לאמץ את העיקרון של העברת המלחמה לשטח האויב ,במגמה להרחיק את הסכנה של כיבוש
יעדים ישראליים אסטרטגיים חיוניים מרד גימא ,וכדי להימנע מן ההרס והנזקים שנגרמים במקום שבו מתחוללים הקרבות מאידך גיסא. יוזמה -מלחמה מקדימה -בנוסף לאימוץ עקדון המתקפה ,גרסנו גם שיש להשתדל להנחית את המכה הראשונה כדי למנוע את הסכנות של התמודדות בשטחנו וכדי להקדים את האויב ולמנוע בעדו מלפתוח ראשון במתקפה ,כך שאנחנו ניאלץ לנהל מגננה. מקדימה" היא שאלת הצידוק של מלחמה" חשובה,
שכן
הקונסנזוס
הלאומי תלוי בה ,ויש לחנך
ולהסביר
את צדקתה בכלל ,ובמקרה של ה"מעטים" ,בפרט. המלחמה" המקדימה" אינה אלא מלחמה הכרחית, שנכפית עלינו ,אלא שאנחנו מקדימים את האויב מבחינה טכנית בבחינת הקם" להורגך השכם להורגו" .יוזמה כזו
צריך שתהא שנויה במחלוקת .המלחמה" המונעת" לא היא ששנויה במחלוקת ,שכן יש ט-ירה .מלחמה כזאת מכוונת למנוע היווצרות של איום פוטנציאלי בעתיד ,אשר אולי לא יתממש לעולם. הנוטים יש להשוות את ב1956- מערכת סיני למלחמת שלום" הגליל" ב .1982-אין מקום
ש"
להשוואה בין שתי המלחמות ,שכן מערכת סיני ,גם אם לא הייתה בבחינת מלחמה" מקדימה" בעליל, הרי שאין כל ספק בכך ,שהייתה זו הדעות,
לפחות מלחמה מונעת. כאמור ,חלוקות לגבי צדקתה של מלחמה מסוג זה ,ויש כאלה המחייבים אותה .אולם מלחמת שלום" הגליל" לא הייתה אפילו בבחינת מלחמה מונעת נגד איומים קיומיים-לאומיים מיידיים או פוטנציאליים. איכות מול כמות -תשובתנו לנחיתות ביחסי הכוחות הכלליים גיאוגרפיה ),דמוגרפיה ,כלכלה, בעלי-ם-ית( ,היא הצבת איכות מול כמות .הגשמת עקרון האיכות באה לידי ביטוי בתחומים רבים ,ובתחום הצבאי בטיפוח
המודעות היא מתבטאת בראש ובראשונה ההתקפית ,שכן בצורת קרב זו יכול היתרון הישראלי לבוא לידי ביטוי מרבי .ההתקפה מחייבת יתר אומץ ומוטיבציה ,יוזמה ,גמישות וכושר אלתור ,וכל אלה אינס אלא ביטויי איכות .העליונות הכמותית הערבית היא זו שקבעה גם את התפיסה שלנו בדבר אופן ההכרעה בחרנו להתבסס על מלחמות" הכרעה" במלחמה.
באמצעות המתקפה ו"כוח המחץ" -הדרגים המסתערים מלחמות" שחיקה" באמצעות המגננה ז"כוח ולא עלהעמידה" -המשאבים. מלחמה קצרה -הסכנה שהמעצמות תמנענה מאיתנו את פרי הניצחון כל אימת שידנו תהיה על העליונה ותגוננה על הערבים בגלל משקלם וחשיבותם במערכת הבינלאומית חייבה לנהל מלחמה קצרה ולהשיג הכרעה לפני שיהא סיפק בידי המעצמות לעצור בעדנו. שיקול זה ,אף הוא מחייב שימוש במתקפה. האסטרטגיה של התבססות על כוח"ארגון הכוח המחץ" והמתקפה גם קבעה את אופי הכוח ואת העדיפות
צחה' שדה .מפקדו ההחשוו של חטיבת השיריון הפלמ"ח ומפקד
הרחשוה של צה"ל בדףגת חלוף. השיח חח המגינים חל מחוק לגדף שע י"4% "55
נ"4עבש4=4נ8ם4למ4
ישראל לגודינת יצל 49
שףמו .םח.50- טנדר סלח-םח-יחינ"13- במלחמת ס'.'1
זו הייתה מלחמת מנע ,שבה ננקטה יוזמה התקפית
הביטחון. ובקיעיםניבעו בהקשר בתורת בבניין הסד"כ כדלהלן :א( מודיעין ב( הכוח האווירין ג(התבלבלה, שהייתה ריחפה במצב הסכנה טמונה השריוון ד( הצנחנים חי"ר) מעולה(ן ה( כל האחרים .הקיומילא עוד האויב ממש נמצא הימים,שבו למלחמת שקדם ששת האוכלוסייה מריכוזי ומהמתקנים תותחים בטווח בשער, המעשה החיוניים דקות ספורות שעותאושל נסיעהשל ובמרחק במבצעסעי, בבחינת שהיה ישראל. האסטרטגיים היעדים מונעת, מלחמה התחושה החיונייםשל ננקטה ,מן התקפית. יוזמה המקדימה בציווי הייתה, כמובן, שאיןעודצורך המלחמה הקלסי היא הימים המודל והמתקפה,וכי ששת התגלמות מלחמת התברכנובכך המנוחהואל שהגענואל ביטוי במלחמהזובאלידי הביטחון להמתין יכולים שלנו. תורת של במגננה להרשות לעצמנו ואנחנו מכלול הנחלה ביטחון המונחים והשיקולים המרכיבים ביסודה לערבים ולהניח תורת של ראשונים. לתקוף המקדימה, הכיפורים מלחמתיום והעברת המתקפה המלחמה זו: מהרה, התבררעד המלחמה כשפרצה שחיקה( האויב, הערבים שטחושל הכרעתסערלא, לעומק הופתענו תקפו,ואנו הפתיחה,שבו מצב שבגלל למלחמתקיום קצרה. ומלחמה חרף הפכה המלחמה למגננה, ונערכנו הכיפורים הימים בין יום היה עדיין האויב אפילו האסטרטגי. למלחמת ששת מלחמת כאשר רחוק, שכל -העומק אסטרטגי זכינו לשניות: האסטרטגיהפרידבינו וביןהיעדים אחד בעומק נקלענו מצד והעומק תלויים ושבלעדיוהיינו למצבים הקיומיים בהתרעה קשים האסטרטגיים נכספנולו, כד הגענו שלנו, המרחבית, האווירי, בחיפוי המודיעינית, המצריםהיו התעלהאם)כי במכונת ביותר.אףכי בהגנה בגדה בקרבת המקדימה, הגיוס, ובינם, בינינו מהירהמזרחית ובמעבר במלחמה מדברסיני במתקפה ושארם שלה(,כל חצץ א-שייח' השטחים שני האויב. שטחו שהסורים הייתה שנכבשו מצד לעומק של אבל נהדפו העובדה בידינו,ועלאף ב12- וכקלפים אסטרטגי החרמון( - כעומק לשמשרק נועדו לא הסכמנו למעט) הסגול לצורכי אל מעברלקו כנכסים מיקוח בהדרגה להפסיק השביעי היום נתפסו מדיני.הם לאומייםבאוקטובר אותה למלחמה, ,1973 היהודי, המשאבים שחיקת הגשמת המסמליםאת העם מאווייושל התברר שלנו. בגללקצב הכרעה וככאלה בלא היה הציווי התעלה, הגנה הביטחון שפת חייבו נוקשה. הם המחץאיננו להגןעל כאשרכוח נכונה, שתורת שאכן כרם-שלום קוניטרה, לפני הייתה הימים, כאילו הקיום ששת ועל אפילו להיות כאשר נסכנה, עצם עומדלנו, עלול כפר-סאלד. המחשבה כאילוהיתהדןאו אסטרטגי. הצבאית יש ושהיא התברר עומק שהמגננההיאאסון
ע. ל" ש~י4 המותרות ,שיכולים להרשות לעצמם הרבים ולא המעטים. במלחמת שלום הגליל הושגה ההכרעה
-
ע
ד ד
הצבאית
באמצעות המתקפה.
ס'כום כל אחד מן התחומים באסטרטגיה ובתורת הביטחון נמר מן הערכאה הגבוהה יותר :מטרות המלחמה נגזרות מן המטרות הלאומיות ,האסטרטגיה -ממטרות המלחמה והטקטיקה -מן האסטרטגיה .על תורת הלחימה ועל הטכנולוגיה הצבאית לתת מענה לדרישות הטקטיות, המערכתיות והאסטרטגיות ולהעמיד לרשותן את אמצעי והטכנולוגיה
הלחימה הטובים ביותר ,פרי הישגי המדע המתקדמים ביותר .אך אסור להגיע למצב שבו מטרות לטכנוקרטים, והאסטרטגיה יהיו כפופות המלחמה ולסלון-אסטרטגים, הרואים הטכניים כאמצעים את חזות הכול ואת תרופת הפלא לסוגיות הסבוכות מהאילוצים האנושיים הנובעות הדטרמיניסטיים והסובייקטיביים, האובייקטיביים
והמורכבות והפיזיים,
והאינדטרמיניסטיים ,שמציבות בפנינו אמנות המלחמה והעוצמה הצבאית של האויב. כאשר משעבדים את הטקטיקה לטכניקה ,את האסטרטגיה לטקטיקה ,ואת המדיניות לאסטרטגיה - מנצחים לעיתים בקרבות ,אך מפסידים במלחמות .אין אמות מידה אוניברסליות וקבועות המאפשרות להכריע בשאלת החוזק היחסי של המגננה והמתקפה .כדאי שניתן את הדעת לאמיתות שהוכחו. כאשר אנחנו באים לחרוץ משפט על טיב המגננה והמתקפה ועל העליונות של אחת מהן ,צריך להתייחס למתקפה ולמגננה על פי המציאות הקיומית של ישראל האסטרטגיים
טש מ ."-סד ש"מלרמת-רגול., ומתקפה( ,על פניהאפשרות שלמגננה קצרה ביותר מרחמת ששת ה'מ'ם ה'ח *
מהיר למתקפת-נגד. ומעבר מלחמת שחיקה במגננה .מאפשרות זו יש להיזהר
המגננה והמתקפה הן שני צדדים של המלחמה ,שני היסודות הבסיסיים של ניהול המלחמה.
המצדדים במתקפה הוא זה :מי שמצדד במתקפה בתנאים של ישראל רואה במגננה רע רע) מאוד( הכרחי ,לעומת זאת ,מי שמדם -בזכות המגננה ,מאמין שגם כאשר יש אפשרות לבחור צריך להעדיף את המגננה ,משוס שיש
את המכלול .הן אינן בבחינת שני ניגודים ניגודים משלימים ,שיוצרים את הסינתיזה סינתיזה כזאת בין מגננה ומתקפה אינה ם-מה ם-מה הטקטית או קיימת בדרך כלל
בה
יתרונות רבים,
ובמצבנו בפרט. אני גורס ,כמובן ,שאסור לבכר את המגננה ,וצריך להשתדל לכלכל את צעדינו בסדר הקדימות הזה: * *
הימנעות ממלחמה. מלחמת הכרעה .בקטיגוריה זו עדיפה האפשרות של מלחמה מקדימה ומתקפה או ),לפחות ,מכה מקדימה
הב'טחון שלנו
כמו מאש.
ולהביא בחשבון את כלל גורמי היסוד בזירה ואת ציוויי תורת הביטחון .הנסיבות האסטרטגיות של ישראל מחייבות מתן קדימה למתקפה. ההבדל בין אלה המצדדים במגננה ובין אלה
והיא עדיפה על המתקפה בכלל
התגרמות המודר הקרסי שר תורת
מטבע
יחד הן מהוות קוטביים אלא של המלחמה. הכרחית ואינה המערכתית.
השאלה הרלוונטית לגבינו אינה השאלה התיאורטית בדבר צורת המלחמה החזקה יותר ,אלא מה צורת המלחמה העדיפה בתנאים של ישראל .התשובה לשאלה זו היא חד-משמעית :המתקפה באוויר ,ביבשה ובים. אמנות המלחמה אינה אוהבת קווים סטטיים וניהול מבצעים מתישים ולא מכריעיםן ועלינו ,המעטים וחסרי העומק האסטרטגי ,להיזהר בעניין הזה כפל כפליים.
ש שש=שנצש"נ'"~
יובל למדינה ישראל 1ף~ע
עיצעושנ~]ב ט"ב חרורהתשט"ז,אוגוסט1956
בשנה שבה נכתה הסאסר עדיין הרבה צהל לפעול בלילה כדי לפעות את עצמו על נחישה( הבוסרית .בשנים מאוחרות יותר ,לאחר שהצבא הפר לעשיר ייתר בחוסר ,הלה נסיגה bly~Jlהלילה בעת שלהסה .מאגור זה ססבזר מדוע גם לצבאות גדולים ועשירים לא כדאי לזטת לוחמת לילה
לאמיתו של דבר לא זכה הנושא הפעלת" כוחות בלילה" לאותה מידת ליבון ודיון בספרות המקצועית של צבאות העולם שזכו לה ,למשל ,לוחמת הרים או אמנות המצור. אומנם ניכרת התעוררות בשנים האחרונות ,והיא ,כנראה, פרי הניסיונות אשר נרכשו במלחמת העולס השנייה
חיש מנגנו הקבע של ה"הגנה"(,)1948-1941 במרחמתהכבמחות חפהד גדוד ,123 סגן מפקדחטיבת מלוחים, מפרד מףחב חילת ,,י=,1,1",,,9""",1' ,,, ,,
יע*יא"' ף
ש
ובמלחמת קוריאה ,כי בהשוואה עם מלחמות קודמות הרבו בשתי מלחמות אלו להפעיל בלילה כוחות צבא סדירים וגלתי סדירים. אבל בדרך כלל נוטים למעט בהתעמקות בבעיית לוחמת הלילה ,כאילו אין בה צורך .גישה זו מתמיהה ביותר .יש שתצליח לעקוף יער או להימנע ממצור על עיר ולחפש פתרון אחר ,אבל אין להתחמק מן הלילה ,שהוא תופעה קבעה ,יום-יומית, ועליך לדעת איך לפעול בו. תשומת-הלב המעטה המופנית בספרות הצבאית העולמית לדיון בלוחמת-הלילה משקפת למעשה את גישת רוב צבאות העולס לסוג לוחמה זה. אומנם ישנן עוד לוחמות אשר לא זכו לטיפול נרחב, ובכל זאת יש להתייחס ללוחמת הלילה יחס מיוחד ,כי לא כל צבא חייב ללמוד לוחמה בתנאים ארקטיים או לוחמת מדם ,-אבל כל צבא צריך לדעת איך לפעול בלילה. נבחן כעת מהן התכונות האופייניות של הלילה ,ונבין מהן ההגבלות להפעלת הצבא בלילה .מתוך ניתוח זה נוכל גם להוציא מסקנות איזה גוף צבאי מסוגל לפעול בלילה ,ואיזה איננו מסוגל ,ואולי נבין מתוך כך את סיבת היסוסם של רוב הצבאות להקדיש תשומת-לב יתרה ללוחמת הלילה.
התכונה האופיינית ביותר ללילה היא החושך ,וכל המגבלות נובעות משוני זה בתנאי האור .בלילה קשה לראות; מכאן ששליטתו הישירה של המפקד באנשיו מוגבלת ,קשה להתמצא ,וקשה לשמור על הכיוון ולאתר את היעד .יש משוס קושי מיוחד להניע גוף צבא גדול בלילה ,לשמור על מגנהו ולתמרן בו. גם במסיבות אחרות ,כגון בשטח מבותר מאוד, ביערות ,בשטח בנוי או בשעת ערפל שולטים תנאים דומים ,ואין לקבוע מראש היכן השפעת מגבלות אלו חזקה יותר ,כי כשם שיש הורש דליל צר) היקף ,יש לילה בהיר וקצר ,ולעומתו יש ערפל סמיך ובדומה לו ליל חושך מוחלט. נניח הנחה
אשר נוכיחנה להלן -שכל צבא,אשר סבל מאוד מהמגבלות הנובעות מתכונות הלילה הקבועות ,נמנע -ככל שהיה ביכולתו -מלהילחם בו. אם קשה להפעיל גוף צבא גדול בלילה ,לשמור על מבנהו ולתמרן בו ,הרי נבין ,שכל צבא ,אשר מבנהו מבנה קשיח -יהיה זה פאלנקס או מבנה קווי או מבנה אחר הפסיק את לחימתו עם רדת החשיכה .כל זמן שלאהייתה אפשרות לשלוט בגוף צבא גדול שליטה מרכזית בלילה ,וכל זמן שעדיין לא היו מפקדי משנה מוכשרים ורשאים לפעול ביוזמתם שלהם -מן הנמנע היה להפעיל צבא גדול בלילה .האביר ,אשר במשך תקופה ממושכת היה שליט בשדה הקרב בעדיפותו החומרית ,לא יכול להילחם בלילה -ויש דמיון מה בינו לבין הטנק בימינו -אף שמלחמתו לא הייתה לחימה בגוף גדול וקשיח כי
אם ערבוביית דו-קרבות רבים. ואומנם ההיסטוריה מלמדת שהצבאות המפותחים -צבאות אשר היו מאורגנים במבנים קבועים לפי כללי
האלפים ,הסבו לו אבדות כבדות ,ובערב ,כדבר של קבע, חזרו לכפריהם ,כי ידעו שצבאו של חניבעל ,ככל צבא הגון ,בונה לו מחנה לילה מבוצר .אז שיגר חניבעל חיילים,
ההתפתחות" המודרנית" של אותה תקופה -לחמו בשעות האור בלבד .ואף בשעות דחק ,כאשר רצוי היה בשל הצורך לחסוך זמן -לא לחכות ליום המחרת,העדיפו להימנע מפעולות
שהתפזרו לאורך קו הצעידה של יום המחרת בצורת מזקפים דווקא בלילה ,וכאשר חזרו הגלים בבוקר להמשיך בהטרדותיהם ,כם -היו המארבים תפוסים בידי
הלחימה בלילה .וכאן תינתן צבא
דוגמא אחת בלבד: הצלבנים התקדם בשנת 1187 המוסלמי, לקראת הצבא א- שהיה בפיקודו של צלאח לעמ- דין .צבא הצלבנים נע טבריה והותקף קשה לרגלי הרי טורען .היה עליו להגיע מהר למועדתו ,בעיקר בשל המחסור במים ,ואילו המשיך את מסעו בלילה ,ודאי היו סיכוייו להגיע וכוחו איתו גדולים יותר .אבל עם רדת הצלבנים הלילה הסתגרו במחנה שדה ,כי לא היו ולהילחם מסוגלים לנוע בחושך .השהיה זו התישה את כוחם עוד יותר ,וצבאם הושמד למחרת היום על ידי אויביהם
הזריזים
-
ה"
וקלי
התנועה .ניתן לומר שרמת אשר הקנו לצבא המפותח את הארגון והעדיפות בחומר, יתרונו לאור היום ,היו בעוכריו בשעות הלילה. אבל יש דוגמאות לרוב -ומכל התקופות - שצבאות ,אשר להם העדיפות בחומר ,ואשר היססו להילחם בלילה ,ניצלוהו להנעת כוחותיהם כדי להשיג יתרון טקטי להמשך הקרב למחרת היום או כדי להופיע מורסיליס
במקום בלתי צפוי תוך ניצול גורם ההפתעה. השני ,שליט ממלכת החיתים משנת 1334עד שנת 1306 לפני הספירה ,מספר כיצד חשש שיריבו החלש ממנו יסרב להתייצב לקרב ,ולכן צעד והתרחק ממנו ביום ,ובלילה שינה את כיוונו ובמסע מזורז השיג את יריבו בבוקר וניצח אותו .אילו" ראוני משמרותיו הקדמיים ,היה פיטגטליס מתחמק ממני" -אמר מורסיליס. ידוע מסע הלילה של הפרסים ,אשר בשנת 80לפני הספירה עקפו בלילה את היוונים ,שהתבצרו בפקודתו של ליאונידס במיצר תרמופילי ,ועם שחר גלשו מן ההרים בעורף המערך היווני .בעת מסעו של חניבעל בשנת) 218לפני הספירה( התייצבו הגלים
לאיטליה במעברי
הפונים .כך נהגו עד לזמן החדש כפי שמוכיח ,למשל, מסע ההתקרבות הלילי הבלתי מופרע של פרידריך השני לעבר לויטן בשנת .1757 בכל המקריס האלה ניצל את הלילה צבא אשר נהנה מעדיפות בחומר .צבא זה הניע כוחות בלילה -בלי לחשוש כלל להיתקלות בכוחות אויב -כדי להשיג יתרון טקטי .כל צד הניח שיריבו יסתגר בלילה במחנהו .פטרולי סיור לא הופעלו ,והמודיעין חיפש מקורות הספקה ולא עקב אחרי תנועות האויב .לסוג זה של ניצול הלילה יש לצרף פעולות כמסע הלילה של הגדוד הראשון של הרינג'רס האמריקניים לעבר אל-גיטאר בטוניסיה ,אשר
תואר ברוב מתח על-ידי קפטן אינגרסול ,תנועות השריון הליליות הגדולות במדבר המערבי במלחמת העולם השנייה וכן את העברת הכוחות לנגב דרך קווי המצרים
במלחמת השחרור. ציינו כבר ,שהצבאות המפותחים נמנעו מלהפעיל את כוחותיהם בלילה .יש להוסיף שאף לא היה צורך בזה ,כי בדרך כלל הספיקו שעות היום כדי לגמור" את
נ")4ע=ע)4נא);4,4ש יבל
להעדינה 5 3
שרא'
המלאכה"; המנצח נשאר בשדה הקרב ,והמנוצח נטש אותו .כך היו פני הדמיים עד ימי נפוליאון ,ואם ספרי ההיסטוריה מציינים שקרב זה או אחר נמשך כמה ימים, הרי זה נכון רק באופן כללי .קרב העמים ליד לייפציג - קרב גדול אף בממדים שלנו ,כי לצידו של נפוליאזן היו 200,000חיילים עם 700תותחים ,ולצידן של בעלות הברית היו 300,000חיילים עם 1,000תותחים -נמשך מ 16-ועד 18באוקטובר .1813אבל למעשה לחמו ביום הראשון ,ביום השני התארגנו ,ורק ביום השלישי חידשו את הלחימה ללא ניצול הלילות .ואין פלא בדבר .יכולת המפקד עדיין לא איפשרה הפעלת כל הכוחות בבת אחת. כן אי אפשר היה לספק את צורכי כל הצבא במקום אחד או לרכז אותו ולהעבירו ממקום למקום במהירות הרצויה .ולבסוף ,הטווח הקצר של כלי הנשק והספקת התחמושת המצומצמת הגבילו אף הם את משך הלחימה ואת היקפה. מצאנו איפוא שתי סיבות אשר בגללן נמנעו הצבאות המפותחים מללחום בלילה: א( המבנה הקשיח ,חוסר פיקוד נמוך ויכולת מוגבלת לנצל את אמצעי האש. בלילה להילחם בגלל המשך הקצר ב( חוסר הצורך של הקרב .בימי האבסולוטיזם נוסף לסיבות אלו חוסר הרצון להילחם או לנוע בלילה בגלל החשש לעריקה המונית של החיילים ,אשר ברובם שירתו בכפייה. כל הסיבות הללו אין להן ולא כלום עם העמים הפרימיטיביים ,נחותי הארגון והרמה החומרית .מבנם וציודם לא היה מסורבל ,ובוודאי שלא לחמו מתוך כפייה. ובכל זאת ,לרוב גם הם לא נלחמו בלילה ,אלא נחו או נעו כדי להגיע ביום לשטח נוח להם .העמים הפרימיטיביים והעמים נחותי הרמה הצבאית ידעו שהאויב ,העדיף מהם בחומר ,מסתגר בלילה במחנה ,ואין סיכוי רב להדבירו שם ,וזוהי אחת הסיבות לכך שלא לחמו בלילה .אציין כאן שתי דוגמאות של הפעלת כוחות נחותים בלילה מול אויב עדיף ברמת פיתוח צבאי :התקפת הלילה של גדעון על מחנה מדיין והתקפת הגלים בשנת 380לפני הספירה על הקפיטול ברומי ,אשר הפתיעה את חיל המצב בשנתו ,ואשר כמעט השיגה את מטרתה .אבל, כאמור ,היו אלה מקרים בודדים. במאה ה 19-פחתה השפעת הגורמים אשר מנעו את ניצול הלילה .פיתוח כלי-הנשק הביא לידי גמישות המבנים ,וגדלו אחריותו של המפקד הנמוך ועצמאותו. הטלגרף איפשר שליטה על גופים גדולים ומרוחקים זה מזה ,וברכבת ניתן להעביר ולרכז גייסות ואספקה במידה אשר לא שיערוה קודם לכן .הצבאות היו עכשיו צבאות לאומיים ,ולכן פג גם החשש לעריקה המונית .ובכל זאת עדיין שולט ההרגל ,ועם רדת השמש נפסקות בדרך כלל
פעולות האיבה .כך היה הדבר במלחמת קרים ,במלחמת האזרחים בארצות-הברית ובמלחמות האירופיות בין ו.1871- השנים 1859 מעניין שגם במלחמות הקולוניאליות הרבות ,שבהן נפגש תמיד כוח עדיף בחומר בכוח נחות ממנו ,התנהלה הלחימה כמעט אך ורק בשעות היום. יש להתעכב על מלחמה שיש לנו עניין מיוחד בה בגלל יחסי הכוחות אשר שררו בה -והיא מלחמת הבורים .העדיפות בחומר ובכמות עברה באופן מכריע לצד האנגלים זמן קצר אחרי התחלת הקרבות .ומזעזע תיאור השלבים הסופיים ,כשאנשי קומנדו בוריים ,לבושי שקים ,מזדנבים אחרי שדרות הבריטים כדי לאסוף כדורים אשר נשרו מאשפות החיילים .בלקח הרב אשר הפיקו הבריטים ממלחמה זו הם מציינים בעיקר את הצורך לאמן את החיילים בשדאות ולהעלות את כושר הקליעה -כי בשניים אלה הצטיינו הבורים ,אבל אין בו רמז לפעילות בלילה .ואומנם כן הדם - -גם במלחמה זו לא לחמו בלילה .בספרו קומנדו"" מתאר דניס רייץ מסעות לילה רבים ,אבל כמעט אין בו זכר לפעולות לילה. נמצא בו תיאור אחד של פשיטה בריטית על עמדת תותחים בורית ,נמצא תיאור על שינה מתוקה בשעת שמירת לילה בקרבת האויב ,אבל לא נמצא אף תיאור אחד על התקפת לילה של הבורים עצמם. אין ספק שלבוריס נשקפו הצלחות רבות יותר אילו ניצלו את ניידותם הגדולה לפעולות לילה .ואולי גם לא סיכוייהם להצלחה אילו העלו בדעתם מה מרובים השכילו לנצל את הלילה ללחימה .ביטחונם בעליונותם כקלעים וכאנשי שדה הוא שמנע מהם ,כנראה ,ראיית אפשרות זו ,כי בלילה לא היה בא לידי ביטוי כושרם המופלג בקליעה ,בתפיסת עמדות ובהסוואה .אבל גם הבריטים ,אשר להם העדיפות בכמות ובחומר ,לא ניצלו ריין מזכיר לא פעם שרק תודות לחשכה
את הלילה. ניצל הקומנדו
מהשמדה גמורה .עם השתרר החושך הפסיקו הבריטים את הרדיפה ,ושני הצדדים שכבו לישון. השינוי ביחס זה ללילה התחיל באיטיות ובמידה
מצומצמת במלחמת העולם הראשונה .כאשר נבחנו שיטות שונות כדי להתגבר על הקיפאון במלחמת החפירות ,שבה שלטה מכונת הירייה שלטון מוחלט, תירגמו הגרמנים מחשבתו של קצין צרפתי לשפת המציאות - rrStosstrupprrn :יחידת-הסער שהיא צוות קרב קטן ומובחר -מסתנן וחודר בעיקר בשעות הלילה לתוך מערך האויב ויוצר בסיסי מוצא להמשך ההתקפה בכוח גדול יותר למחרת היום .צוות קרב זה אינו רוצה להתגם "-על הלילה" ,הוא רוצה לנצל את תנאיו כדי לבטל את עדיפותו של האויב בחומר ובמספר .כל אחד ואחד מאומן בעבודת צוות ,בהתמצאות ובקרב מגע .רומל,
בספרו חיל" רגלים תוקף" ,מוסר מראשית השימוש בשיטה זו .אבל בהשתמשם בשיטה זו לא סטו הגרמנים מהעיקרון של הפעלת עיקר המכה ביום, כי כלי-נשק אדירי השפעה -כגון התותחים ,הטנקים והמטוסים -ערכם מועט היה בשעות החושך. תיאורים
טובים
במלחמת העולם השנייה רבו המקרים שבהם על-ידי אותו צד אשר הופעלו כוחות גדולים בלילה ,גם נהנה מעדיפות בחומר .כדוגמא מפורסמת ביותר אציין את פתיחת הקרב ליד עלמיין .עיון בספרו של מייג'ור גנרל קיפנברגר יעמיד את הקורא על קשיי הביצוע ,חוסר ההתמצאות ואי הידיעה .המפקד לא ידע היכן גדודי חטיבתו ,אף שהחטיבה פעלה בגזרה צרה ומוגדרת .אבל בלילה פעלו לרוב כוחות מיוחדים ,כגון צנחנים ,אנשי
עקשנית .קצין גרמני מתאר כמה קשים היו הקרבות עם הפרטיזנים באלבניה ומוסיף כי רק בלילה אפשר היה להתארגן ולהחליף כוח ,כי גם האויב הפסיק את הלחימה בלילה .והלא פרטיזנים אלה ,בגלל נחיתותם החומרית, פעלו עד עתה כמעט רק בלילה .אין ספק שאילו התמידו
בפעולת לילה ,שבה היו מאומנים ,גס בשעה שכוחם בנשק ובציוד לא נפל מכוח יריביהם תשושי הכוח וירודי המורל, היו הישגיהם עולים לאין ערוך על אלה שהשיגו .אך ברגע שרכשו תותחים ,טנקים ומטוסים בכמויות ניכרות ,אף כי השימוש בכלי-נשק אלה בלילה מוגבל הוא ,נטשו אורח לחימה זה שבו לחמו וניצחו. מלחמת קוריאה מלמדת שהוויתור על לוחמת לילה מצד הכוח אשר נהנה מעדיפות בחומר -האמריקנים
צבאות פרטיזניים אלה מיהרו ונטשו גם הם את ניצול הלילה -לרוב ברגע שראו את עצמם חזקים, מצוידים ומאומנים די צורכם להתמודד עם מדכא ארצם
איפשר לכוח הנחות בחומר ליטול לידיו שוב ושוב אתהיוזמה על-ידי הנחתת התקפות לילה .לא אי יכולת היא שמנעה מהאמריקנים להילחם בלילה .איש לא יחלוק על כך שחיילי הצי של ארצות-הברית הס מן המעולים בגייסות העולם כולו .אימונם המצוין ועוז רוחם היו לשם
בקרב יום .כאשר נכנעו רומניה ובולגריה ,נסוגו הגרמנים מאזורים נרחבים של הבלקן וניהלו מלחמת השהיה
דבר ,ואף המבנה של שלוש חוליות בכיתה מתאים ביותר ללחימה בשטח סגור ובלילה .ובכל זאת ,מי שמעיין בספרו
קומנדו ,ובראש
ובראשונה תנועות השחרור
בארצות
המשועבדות.
ש
ש~ננושנוששנ יובל למדינה ישראל 55
המצוין של מייג'ור אנדרו גיר על היילי הצי בקוריאה ייתקל מדי פעם בתיאור שגרתי :ניראמ"ה "0תוקפים מתבססים ומחכים להתקפת- וכובשים ביום ,ועם ערב הנגד הבדאית של הסינים ושל הקוריאנים .לא תמצא אף דוגמא אחת שבה עם-ו חיילי הצי לפעולה יזומה תוקפנית בלילה .לכל היותר הפעילו כוחות כדי להשיג מטרה הגנתית ,כגון הנחתת התקפת-נגד מקומית או מסע התקרבות בלילה כדי לחלץ כוח ממצור .יתרה מזו ,כאשר הכוח הנצור פורץ לו דרך טבעת המצור ,הוא עושה זאת לאור היום ולא בחסות הלילה ,ובערב הוא עוצר ,מתבסס ומחכה להתקפת הסינים הרודפים. חיילי הצי דרשו סיוע אווירי וידעו שבתוך שבע דקות תיפולנה פצצות הנפאלם על עמדות האויב .הם ידעו שכמעט אין הגבלה באש נגד סוללתית העומדת לרשותם, והם התרגלו לא להילחם בלי עדיפות מכרעת זו בחומר. השתעבדות"" זו לעדיפות בחומר מצד האמריקנים היא שגרמה לוויתור מראש על כל יוזמה בלילה .וכך ניתנה לסינים ולקוריאנים הזדמנות לשוב ולבטל את הישגי האמריקנים על ידי התקפות בלילות .אך אין ספק בכך, שאילו רצו חיילי הצי להתמודד עם הסינים גם בלוחמת לילה ,היו עומדים בה בשל רמתם הגבוהה בכושר לחימה. ראינו שרוב הצבאות בכל התקופות העדיפו את הלחימה ביום על לוחמת הלילה וראו בזו האחרונה יוצאת דופן .רק הכוחות היהודיים בארץ-ישראל מצטיינים בגישה אחרת לעניין .דבקותם בלוחמת הלילה היא תוצאה טבעית מן המסיבות שבהן התפתח וצמח הכוח העברי :המחתרת ו"משחק המחבואים" עם השלטון מקרית, גישה שבמרוצת הבריטי .בתחילה הייתה זאת הזמן התגבשה לגישה שבהכרח בתקופת הפו"ש ווינגייט.
מאפשרים כינון כלי-נשק בעזרת קרן אור ישיר או בעזרת אינפרה-אדום עוזר לקליעה הגברת אור הירח ,אור על-ידי חיל הקשר בטווחים קצרים ,ולאחרונה פותח האמריקני אפילו מכשיר מכ"ם בגודל כדור גולף כדי לסייע ליחידות חי"ר קטנות בגילוי אויב בלילה. שתי השיטות טובות הן ומאפשרות לוחמת לילה יעילה ביותר; אבל החשוב מכל ללוחם הוא לא להתגבר על הלילה ,אלא להסתגל אליו ולנצל את תנאיו בצורה הנאותה ביותר .לשם כך יש לאמן את החייל בלוחמת לילה ,ויותר מכול -להרגילו ללילה .בכל צבא ,גם בצבא העני והדל ביותר ,ניתן לעשות את שני הדברים האלה, וערכם רב יותר מערכו של כל מכשיר הרוצה להפוך לילה ליום .בלוחמת לילה ובהרגל ללילה אפשר להגיע לרמה כזו ,שהחייל ירגיש" את עצמו בבית" בשעות החושך לא פחות מאשר בשעות האור .אחרי תקופה ממושכת של פעולות בלילה ודאי הש כל חייל אי פעם את ההרגשה המוזרה של להיות" חשוף ומגולה לעין כול" כאשר ייצא לשדה ביום. בארגונם של הגייסות ובהכשרתם המהירה לפעולות לילה יש לכלול אימון ותרגול אלה ללא כל שהייה יתרה .כאשר בשנת נ 149צנחו הגרמנים להפעלתם
על האי כרתים ,הייתה הצלחתם תלויה בזה שיתמידו להחזיק בשדה-התעופה מלמה ,שנכבש על-ידם בראשית הפלישה ,ואשר דרכו קיבלו תגבורות .ביום הרחיבו את הישגיהם ,כי להילחם
ראש הגשר ,ובלילה ביססו את בלילה היססו גם הם .כאמצעי אחרון לזרוק את הפולשים לים הנחיתו הניו-זילנדים -אחרי התלבטויות והרהורי לב רבים -התקפת לילה על שדה-תעופה זה .אבל ארגון הכוחות להתקפה כזו ,שהניו-זילנדים לא היו מאומנים ורגילים בה די הצורך ,נמשך זמן כה רב ,שההתקפה באה
לא בגלל נחיתות בחומר פעלנו אז בלילה ,אלא בגלל להפעיל יוזמה רב-גונית רצוננו לשלוט בגורם ההפתעה, בלילה מתוך ולחסוך דם .בזמן המאבק הוספנו לפעול
באיחור זמן ,וסופה כישלון .כרתים נפלה בידי הגרמנים. חובה נוספת היא לאמן את הצבא ליוזמה בלילה.
הכרח ,כי לא היה כל סיכוי ללוחמת יום מול אויב עדיף בכול .ושוב ,במלחמת השחרור נהגנו לפתוח בפעולות יזומות בלילה ,בין שנחיתותנו אילצתנו לכך ובין
אחזור ואצביע שנית על שיטת הלחימה של חיילי הצי האמריקניים בקוריאה ,אשר בגלל פסיביותם בלילה הפסידו לעיתים קרובות את אשר השיגו ביום תוך ניצול
שהשתווינו או אף עלינו על האויב בחומר .לזכותה של שיטה זו אנו יכולים לזקוף הישגים רבים וחיסכון רב בדם .ובוודאי ננהג בדרכים דומות גם בעתיד ,אבל עוד
עדיפותם החומרית .דוגמאות כיוצא באלו אפשר למצוא גם במלחמת העולם השנייה ,ובפרט בזמן נסיגת הגרמנים בפני בעלות-הברית. בצרפת אילו קם איש צבא והיה מוותר מראש על שליש
נצטרך להתחשב במגבלותיהן. השלילית ראינו כי שינוי בגישתם של הצבאות אל הנוכחית :על-ידי הפעלת הלילה הורגש בתחילת המאה יחידות הסער המסתננות יצרו שיטה ,המנצלת את תכונות הלילה בעזרת אימון וארגון מתאימים .החל ממלחמת יפן-רוסיה התחילו לפתח שיטות ,אשר ניסו להתגבר על זיקוקין מגלים
תכונות הלילה בעזרת אמצעים טכניים: אויב מתקרב ,ומוקשי תאורה מתריעים על בואו ,זרקורים
השטח ,ודאי היו מסלקים אותו מייד מתפקידו .בדומה לזה אין לוותר מראש על שליש הזמן -על הלילה .כלל זה חל על הצד העדיף בחומר ועל הצד הנחות בו כאחד. יתרונו של הצד החלש בהפעלת הכוחות בלילה ברור, אבל גם הצד החזק עשוי להפיק תועלת רבה בכך שהוא מפתיע את האויב על-ידי הזזת כוחות או התקפה במקום בלתי צפוי -תועלת אשר לא ישיגה אם יחכה כדי לנצל
את עדיפותו בחומר בשעות היום .ואף אם 3,300שנים מפרידות בין מסע הלילה של מורסיליס השני ,מלך החיתים ,ובין הסתננות כוחותינו דרך נחל לבן לעם -ניצנה אין שוני בין שתי תנועות צבא אלו בנקודה של ניצולהעדיפות בחומר .יתרה מזו :היתרון אשר יושג למחרת, ביום ,אולי לא יהיה שקול נגד ההפסד בזמן ,שאין להשיבו. הכוח החזק ביותר המוותר על לוחמת לילה נותן ליריב החלש חופש פעולה במשך הלילה ומאפשר לו ליטול את היוזמה בידיו .הוא יכול לתמרן את כוחותיו והוא יכול לחזקם באין מפריע וברצונו הוא יכול להתקיף, להתבסס או אף לסגת. נכון הדם ,-שאפילו אחרי פיתוח נוסף של האמצעים והעזרים הטכניים ,ההופכים לילה ליום ,יהיה צורך להתגבר על קשיים מיוחדים ועל הגבלות בתפעול מטוסים או טנקים בלילה .אבל גם ביום אי אפשר להפעיל כלי- נשק אלה בכל שטח שהוא .על המפקד ,אשר גייסותיו
נהנים מעדיפות בחומר ,לשקול מה יביא אותו לניצחון מהר יותר ,בטוח יותר וזול יותר :לוחמת לילה עם ויתור על עדיפותו או צמצומה ,לוחמת יום עם הפעלת כל העדיפות ,או שילוב של שתי האפשרויות גם יחד .ואין נוסחה שתקבע מסמרות לכל מקרה .הצד הנחות בחומר ייטיב לעשות אם יתרכז בהפעלת הכוחות בלילה ,אבל גם היריב החזק ישכיל אם יהיה מוכן לפעולה יזומה בכל שעה משעות היממה. צה"ל פתח בהתקפותיו בדרך כלל בלילה ,גם כאשר העדיפות הייתה לצידו ,כמו במבצע חירם .גרם לכך ההרגל הרגלו האופייני של הכוח העברי להילחם בלילה .גרמהלכך הידיעה על עליונותנו בלוחמת הלילה ,וגרם לכך הרצון לחסוך בדם .שני הגורמים האחרונים הם בשבילנו בעלי חשיבות מיוףדת ,והם יהיו כבדי המשקל כאשר נצטרך להחליט באיזו שעה להפעיל את גייסותינו -וזאת גם כאשר העדיפות בחומר תהיה לצידנו.
8 יי"
שיננלששפ
בל~,לסדינה ישוכלל 57
עשענש4שעעש 252-251 חשון
התשר"ו,
אוקטובר 1976
חיים למקוב ,שהיה מחברי ועדת ,PJIANבתר להציג את כשלי ההפתעה דרך דוגמאות מוצבאות זרים .במאסר מדגיש לסקוב את התכונות הנדרשות ממפקד ,שהימצאותן עשויה לסגוע כשלים מעין אלה ההפתעה במלחמה ימיה כימי עולם .אנו יודעים על על-ידי על-ידי הפתעה סודיות ההכנותי הסתרת הכוונה, על-ידי הפריצה) והתקפת- ביצוע אפשרי הכלתי כמעט הנגד בארדנים( ועל-ידי שימוש בכלי נשק חדשים ושיטות ט-תו חדשות הרומאים) ידעו שלחניבעל ישנם פילים אבל מפניהם כי לא ידעו חניבעל המלקחיים של בקרב קנה; במלחמת העולם הם-יטיס שהגרמנים הראשונה ידעו פיתחו גז כנשק ,אבל כיצד
להילחם
בהם(ן שיטת
נסו מפניו כי לא ידעו כיצד להתגבר עליון הגרמנים ידעו על הטנק שהבריטים מפתחים אבל נסוגו מפני הטנקים כי לא ידעו איך להילחם בהם ,הבריטים והצרפתים ידעו 1982-1919 מפקד בבף'גדח היהודית במרחמת העולם השנייה, מפקד גיסות השריון, מפקד חיל החניף הףמטכ"ל, בשנים 1961 - 1958
כי הגרמנים מיישמים את המלצותיהם של פולר ולידל הרט בלוחמת שריון וראו את פעולתם בפולין ,אבל התנגדותם נשברה ,כי לא ידעו כיצד להילחם בטנקים ובשיטת מלחמת הבזק שהגרמנים פיתחו. כאשר מצביעים על ערכה של ההימנעות מהפתעה מקובל לקבוע :כל" חייל יודע שכל כוח ,ויהיה גודלו אשר על-ידי יהיה ,יש תמיד לאבטח נגד הפתעה מוצבי חוץ, משמר קדמי ,אגפי ועורפי ,ויש לעשות כל מאמץ כדי לקיים תצפיות ותשמועים הדוקים על תנועות וכך להשיג מידע ...ותמיד הבלתי צפוי הוא דם -רגיל במלחמה" .מספרים על פון מולטקה הזקן ,שבשעת דיון עם קציני מטה על הערכת-מצב-מפקד שהכינו בשבילו, העיר :רבותי ",אני שם לב שלאויב פתוחות תמיד שלוש אפשרויות ,אלא שהוא בוחר ם-ביעית" .כל חייל צריך להיות מוכן לפגוש בהתקפה מכל כיוון .אין פירוש הדבר
האויב
שעליו להישען על גייסות מאבטחים ,אלא בעיקר על כך שעליו להיות נתון בהתבוננות שכלית ושתהיה לו תכנית מוכנה .זה כתוב בכל הספרים ובכל זאת הפתעה! ב"מעריב" של 1באוגוסט 1975קראתי את הרצאתו
של רב-אלוף חיים מ--לב לפני החם-ה להיסטוריה צבאית ליד אוניברסיטת תל-אביב על נושא ההפתעה .כאשר סיימתי את הקריאה נותרה בי הרגשה שמשהו חסר או וקראתי ,אך הרגשה זו נתחזקה בי.
אינו ברור .חזרתי החלטתי ללמוד מחדש את נושא ההפתעה ולחזור לשם כך לבחינתם של כמה קרבות.
המונח הפתעה ,בשונה מהמונח התקפה ,הוא מונח פתוח :כל כמה שייכלל בו ,ובכלל זה גוונים שונים של הפתעה ,תמיד ניתן יהיה למצוא גוונים רבים נוספים. הפתעה היא מונח פתוח גם במובן זה שכל מלחמה והפתעותיה שלהן לעיתים מתגלים בה תכני הפתעות שמפקדים במלחמות קודמות היו רחוקים מלמצותם בניסיון העבר .מסיבות מובנות ,לא אכנס לוויכוח אם ההפתעה במלחמת יום הכיפורים הייתה נעוצה בעיתוי. אזכיר רק את מה שפורסם על-ידי ועדת אגרנט ,ובאשר הדו"ח ליתר -נמתין עוד 27שנה כאשר יופיע בשלמותו. ממה שפורסם באותו דו"ח מתקבלת התמונה שההפתעה נתאפשרה ביום הכיפורים בגלל צירוף דברים ,בכלל זה דבקות בקונספציה שתינתן התרעה על כוונת התקפה, ושיינתן זמן מספיק שיאפשר לגייס את אנשי המילואים. משלא ניתנה התרעה כזו ,הוסק
ש"הסבירות
נמוכה"
אפילו היא
להתקפה ,ולא נעשו כל הכנות ב"סבירות נמוכה" .כן לא ניתנה הדעת להתרעות אחרות, שהצביעו כי מלוא כוחות האויב היו פרוסים במערך חירום והכיוון -ישראל! לקדמה,
ו11ר)7-ותכונות רב-אלוף בר-לב
כאשר קראתי את ההרצאה של תפיסות בכל ההפתעה מצאתי עצמי חולק גם על כמה על
מה שקשור בהפתעה הנובעת ~lyD"nשל הצד המופתעי, אם מפני הערכה" בלתי נכונה של תופעות וידיעות אמיתיות" ,אם מפני ליקויי" מודיעין" .לדעתי קביעה זו היא כוללת כל כך ,עד שהיא מחטיאה את איתור כוונתי בעיקר לדם-ים כמו הסימפטומים והגורמים להם. הנחות" שהאויב לא יעשה או אינו מסוגל" ,שאינס
מנתחים את הנושא ומסתפקים בקביעת העובדה. בהרצאת בר-לב חסרו לי דברים על פעילות אויב בדרך של דיסאינפורמציה :הזרמה בצינורות דיפלומטיים -
למצוא לה פתרון ,בדומה לחייל בתצפית המסתכל ואינו רואה ,שומע ואינו מאזין ,מדבר אבל אינו מדווח. מקובל עלינו לגלות הבנה למשגים של הבודד המעריך והמחליט ,אך אנו פוטרים משגים של מנהיג ועוזריו ,מפקד והמטה שלו במילים :אלו" היו גנרלים סתומים שהתכוננו למלחמה שעברה" .מי שקרא את
הספר המדהים The Best und the Brightestשל דוד הלברשטם הטובים") והמבריקים ביותר" -על הבית הלבן וסגל עוזריו של הנשיא קנדי( ,נחשפת לפניו תמונה אחרת -תמונה של חבורה ,מנהיג ועוזריו ,שכל אחד
באמצעי תקשורת ,בצינורות מודיעין ובמגעים אישיים של מידע עובדתי והתרעתי ,חצאי אמת ורכילות ,יחדעם זרימת מידע אחר ,ובדרך זו יצירת המולת" רקע" שתקהה את ערכן של ידיעות אמת רלוונטיות ,תגרום
רבים המקרים שניתנה פקודה להיות מוכן להפתעה ,או
להסחת תשומת לב ,ובסופו של דבר -להטעיה .רב אלוף בר-לב גם נמנע מלנתח את נושא ההפתעה דרך האספקט של ניתוח תכונות כגון חולשות אישיות וחולשות אופי
שבאה פקודת התרעה למתקפת פתע ,או להכנות למתקפה כזאת ,מבלי שיודעים מתי תקרה .למפקד שקיבל אזהרות אלה כשלו חסרה הערכה מציאותית לטיבה של ההפתעה
הן של הפרט ,הן של המפקד בצבא ,והן של המדינאי צ'מברליין) לפני מלחמת העולם השנייה( .על הפרט ידועות לנו תופעות כמו מחסום שכלי ומושגי ,כאילו קמה חומה סביב לשכל המונעת ממנו לקלוט ולהבחין בבעיה ,או
להכין תכניות
מהם מונשר ,אבל התופעות המתרחשות בחבורה -אם כקבוצת פקודות או דיון נשיא ויועציו -הן מחרידות.
ולנזקים שהיא עלולה לגרום .במקום צבאיות גם לאפשרויות של סבירות" במקרים רבים כאלה שלווה" ".מה שקורה כאן הוא שלעיתים ,בתנאי אי ודאות ,מייחסים לאויב את מה נמוכה" ,באה
חושי יבל
שושרשנש=אנ4נ4 לגוךינה
ישיאל
שאנו מדמים ,ובכך יוצרים מצב של כמעט ודאות לפי רוחנו .נושא זה מעסיק אותי גם מבחינת תלישותה של המחשבה מהמציאות .סיפר לי האלוף טל :במלחמת השחרור חזרה יחידה ממארב לאוטובוס ערבי מבלי שהושג היעד -הריסת האוטובוס על נוסעיו .כאשר נשאלו הבחורים מה קרה ,ענו:
המוקש" פעל יוצא מן
הכלל .האוטובוס אמנם לא נפגע ,אבל השגנו את עקרון רגילים לדם- ההפתעה" ...זאת תלישות מן המציאות! אנו על הפתעה בזמן ,במקום ובעוצמה .כך אנו מנתחים אירועים .אולם אני רוצה לעמוד על הפתעות מהיבט אחר ,אשר לפיו ישאלו את עצמם אלה שהשתתפו בכישלון שבא בגלל הפתעה :איך" זה שלא הבחנו! אין אנו טפשים ,איך נפלנו בפח!" אדון בכך לפי הקרבות מהם למדתי לקחים :נמל הפנינים ,צפון קוריאה ומפרץ החזירים .בכל המקרים הללו הייתה הפתעה מוחלטת מבחינת
הכיוון ,העוצמה והשיטה .אף כי היו התרעות,
לא נעשו כל הכנות לקדם את ההפתעה.
נמל הפללם נ 7-בדצמבר ,1941החלה תקיפת מטוסי קרב יפניים את בסיס הצי האמריקני שבנמל הפנינים ,באוקיינוס השקט .המלחמה שהתחוללה באותה עת באירופה הפכה להיות מאז מלחמת העולס השנייה .מה קרה בנמל הפנינים ,בלילה של 6בדצמם 12 ,1941 -שעות לפני מטוסים פנ"ם' תוקפים חת נמל הפנינם. שחיף מתוך הסרט טוףה ",טוףה,טוףה"
שהיפנים תקפו את נמל הפנינים ,נכח אדמירל ה"א קימל, מפקד הצי האמריקני באוקיינוס השקט ,בארוחת ערב שערכו חברו ,תת אדמירל ה"ד לירי ואשתו ,בה השתתפו מפקדים מהצי עם נשותיהם .ליד האדמירל ישבה אשתו של אדמירל הולזי ,שקיבל פיקוד על כוח משימה במזרח הרחוק .במהלך השיחה אמרה גב' הולזי שהתקפה יפנית היא ודאית ,אך כפי שמישהו שנכח שם העיר :כל" אחד חשב שהיא מטורפת" .בעדותו אמר תת אדמירל לירי: הדעה" השלטת בפיקוד הגבוה של הצי היתה שהמצר באימונים על חשבון אבטחה". מאפשר התרכזות הפנינים, בפיקודו האחראים על הגנתו של נמל של אדמירל קימץ היו חבורה יעילה ולויאלית .והנה ,בכל זאת ,כאשר שאלו את אדמירל קימל :האם" ניתנה מחשבה כלשהי לאפשרות של התקפת פתע יפנית ! ",ענה: הרגשנו שהדם -רחוק ,ואמונתנו הייתה חזקה שהצי יקבל התרעה על כל סכנה של התקפה אווירית" .היחסים בין קימל ויועציו היו הדוקים .זאת הייתה קבוצה אינטימית עם דרגת לכידות גבוהה ,עם רגש נאמנות חזק למנהיגם. יחסי הקרבה התבטאו לא רק במסגרת התפקיד ,אלא גם במישור החברתי .בין קציניו ,בכירים כזוטרים ,זכה אדמירל קימל להערכה רבה ,שגבלה בהערצה .זאת" הייתה חוויה לעבוד בשביל מפקד דורש ומבין כזה" ,אמרו. כאשר קבע קימל בפני קציניו שהיפנים עשויים לתקוף באיזה שהוא מקום ענו לו כולס שזה" בוודאי לא יכול להיות נמל הפנינים" .כך החליטו ביום שבת שהם עשו"
ר"מ ףנלחמה תי1קיומחה ף1ווירח',. עולה בלהבות בנמל ם'11'1ף מספיק" .קצין אחד ,ממעריציו של אדמירל קימל, בדו"ח שהוכן על- בתשובה לשאלה אם" התחשבו בכלל ידי שני טייסים במרס ,1941שהתקפת פתע אווירית אפשרית מנושאות מטוסים" ,ענה בזו הלשון :שקלנו" נקודה זאת ,אבל איך שהוא חשבנו שזה לא יכול לקרות
כאן; שהיפנים לא יממשו סיכוי כזה" .מעדות יועציו של אדמירל קימל נובע שהם האמינו ופעלו מתוך החלטיות כי נמל הפנינים אינו פגיע ,ממש עד לרגע שהפצצה היפנית הראשונה התפוצצהו הוועדה החוקרת מצאה שלא" היה
כל בסיס למחשבה] על[ חסינות מהתקפה". הנחות אלה התבססו על תפיסה שמצאה ביטוי בקביעות נדושות כגון ש"יש לאויב היפני כוונות זדון נגד אמריקה" ,אבל ש"מנהיגיו חלשים מכדי להוציאן מהכוח הרסנית על- אל הפועל" וש"אין לקחת ם-צינות התקפה ידי מדינה מדרגה שלישית המתפארת בקולי קולות וקוראת תגר על הענק האמריקני ":יתר-על-כן ,המודיעין האמריקני ידע מראש את כל הדרוש על התוכניות ארצות- הצבאיות היפניות ,לאחר ששוברי הקוד של ום-ור הברית פיענחו את הקוד היפני ואיפשרו מידע מלא על כל הרעיונות של ממשלת יפן .תמונת המודיעין הייתה,
איפוא ,שלמה :נתקבלו התרעות שיפן מכינה התקפות מסיביות ,ודום -על כיוון גואם והפיליפינים .התרעות אלה הועברו גם לנמל הפנינים ,אף-על-פי שלא צוין בהן היכן קולקטיביים מוטעים ,שהיו יכו היפגים .שיקולים
מבוססים על משאלות לב ,היטו בסופו של דבר את הכף לכיוון אי מתן תשומת לב ראויה להתרעות אלה. כאשר הופיעו המטוסים היפניים ,אפילו לא נשמע צופר האזעקה ,באותו יום ראשון היו רוב אנשי הצי בחופשות סוף שבוע או בערסליהם ,וכך הופתעו הפתעה מוחלטת 96האניות שעגנו בנמל 15 .אניות מלחמה טובעו, יותר מ 2,000-איש נהרגו ,וכזה היה מספר הנעדרים והפצועים .הייתה זאת המכה החמורה ביותר בהיסטוריה של ארצות-הברית .חומרתה הייתה בולטת נוכח העובדה כי וושינגטון העבירה את כל ההתרעות המצביעות על מלחמה ,אדמירל קימל וחבורתו ידעו שמלחמה תתחיל, אבל המשיכו להניח שאין צורך בסיורי אבטחה ,וכי נמל הפנינים אינו מהווה יעד יפני .היו אמנם דיונים במטויו של אדמירל קימל בדבר אפשרות לסייר בהיקף של 360 מעלות אבל הוחלט שמוטב לחסוך בדלק ובחלקי חילוף.
גם לא הייתה כל הצעה לפרוס את הצי .ההנחה הייתה שהמכ"ם המופעל על-ידי כוחות היבשה ייתן התרעה, אבל איש לא וידא זאת עם צבא היבשה .צחוק הגורל הוא שבפקודות לכוח היפני התוקף נאמר ,שאם הוא אמריקניים ,עליו לחזור ,וההתקפה ייתקל בסיורים תתבטל. טענתו של אדמירל קימל הייתה שההתרעות שקיבל ממטה חיל הים לא היו מפורשות במידה מספקת כדי לתקן את המסקנות הסבירות שהוא והמטה שלו הסיקו
י%.,,.
שצנש(ששענ רגזנ'י~דןנת ייוואל 61
יי1.(.,,,,
מן המידע שהיה ברשותם .טענתו לא נתקבלה ,והוא הועמד לדין ,ננזף והורד לתפקיד שבו לא היה עליו להחליט החלטות חשובות.
שמפקדי הצי האמריקני בנמל הפנינים נכשלו בזה שלא שקלו מ-צינות התפתחות" פחות סבירה" עם פחות סיכוי, אבל רבת" נזק ביותר" -התקפה מסיבית על נמל הפנינים.
ן
השאלה היא ,בעצם ,מדוע לא הביאו מפקדי נמל הפנינים בחשבון פירוש אלטרנטיבי למברקי ההתרעה,
הינזבף5/נלי)'7
החוקרת רוברטה וולשטטר היפנית ,שהשלווה שירדה משום שחשבו ש"לא תהיה
מסבירה בספרה על ההתקפה על קימל וחבורתו באה לא מלחמה עם היפנים" ,להיפך, אנשיהם ,להכין את הציוד
נוסף על מה שנראה להם כייפירוש סביר"ז הרי מצפים ממפקדים שיעמדו תמיד על המשמר ושיהיו להם תוכניות מוכנות כתגובה לאירועים בעלי סבירות" נמוכה" ,אך כאלה שנזקיהם -אם יתגשמו -מסכנים את ביטחון התחוס הנתון לפיקודם ,ובעיקר כאשר מדובר במתקנים,
הם דאה מאוד לאמן את למלחמה ממושכת וקשה .השלווה שירדה עליהם נבעה מן הגישה ש"זה לא יכול לקרות כאן" .אופטימיות חסרת יסוד זו לא השתנתה גם על-ידי מבול מברקי התרעה, היו ניסוחיהם חד- משום ,שבצורה זו או אחרת ,לא
בבסיסים ,במתחמים ובנמלים שעל אבטחתם הם אימונים"" אחראים ,כל מפקד יודע שבברירה בין ל"אבטחה" אפשר לקיים אבטחה בלא לפגוע כמעט באימונים .מדוע לא הכריזו על מצב כוננות כשעה לפני
משמעיים ביחס להתקפה על נמל הפנינים ,ומי שרצה בכך יכול היה לפרשם כאילו נמל הפנינים אינו מהווה מטרה .יתר על כן ,בין מם-קי ההתרעה היה מספר גדול של מברקים לא רלוונטיים ,מעין רמיית" רקע" הגורמת
ההפצצה ,כאשר נוצר המגע עם הצוללות היפניות מחוץ לנמל הפנינים ,או כאשר מכ"ם הצבא גילה את המטוסים היפניים ,בלתי הגיונית נראית הפסילה של הצי את
ולהסחת תשומת הלב התמונה לטשטוש חדות מהמברקים המכריעים .לטשטוש זה הוסיפו היפנים דיסאינפורמציה ,כלומר הפרחת ידיעות מכוונות ומטעות.
האפשרות של הפצצה אווירית יפנית על נמל הפנינים. ארצות-הם-ית הרי זה היה הבסיס הימי החשוב ביותר של אנשי צבא באוקיינוס השקטן זה היה מוצב" חוץ" שבו
במקביל דאגו לשנות את מילות הקוד ונקטו סודיות רבה כל כך ,עד שאפילו שגריריהם לא ידעו על התוכנית הסודית ,עד להתקפה עצמה .רוברטה וולשטטר מוסיפה
צריכים להיות תמיד על המשמר .לו נקטו את הצעדים המזעריים שהתחייכו מן ההתרעות ,יכולים היו לשנות את לוח הזמנים של ההפלגות והינגעות של כלי שיט,
י~*
לבטל חופשות סוף שבוע או להורות לכל בעלי הדרגות לישון בעמדותיהם ,ובכלל זה קצונה בכירה ,שלא לדבר על משלוח פטרולים מההיסטוריה אוויריים .אפילו הצבאית היה עליהם ללמוד שאין מבצר שאינו ניתן לכיבוש פורט) ארמור ,מג'ינו ועוד(.
שניתק את יפן מאספקת נפט ,כותנה וחומרי גלם אחרימן האמריקנים חשבו שיפן תתקוף בראשונה את המטרות ההולנדים,
החלשות שבמזרח הרחוק ,כגון הבריטים או ורק לאחר מכן ,ובעקיפין ,את ארצות-הברית. שיקול זה היה מוטעה ,שכן מדוע לדחות התקפה על החזק עד לאחר שנחלשת מכמה התקפות על כוחות משניים! יתר על כן, קבוצת המפקדים וחושא 0-של אדמירל קימל הייתה
חשיבהקבוצת'ת לא ערות אחת מצביעה על כד שבתנאי אי-ודאות גדולה יש לאנשים נטייה לחזות שאירועים רצויים להם הם בתנאי אי-ודאות הן תופעה הם שיתרחשו .משאלות לב טבעית ,ואי אפשר לבטלה על-ידי פקודה .במקרה שלפנינו אין מדובר במשאלות לב או במשגה של הפרט .אין זו מפלה כתוצאה מהחלטתו של דיקטטור המבוססת על משאלות לב ,כמוסוליני שהחליט להצטרף לציר הגרמני ב1940- כשאיטליה לא הייתה מוכנה למלחמהן או כהיטלר שנמנע מלתמוך ם-ומל ולפעול בכיוון הודו כמו) שרצה בזמנו נפוליאון( ,ותחת זאת החליט לתקוף את תוצעומה-תי .0-דוגמאות כאלה לא חסרות לנו גם מימינו מהפרובוקציה ב1967- אנו: נחל נאצר מפלהן הודו- ב1971- פקיסטן מהפרובוקציה של מלחמת פרצה פקיסטן ,כשבסופה הפסידה פקיסטן את בנגלה דש .בנמל הפנינים היה מצב אחר .התופעה שם נבעה מ"חשיבה חם-תית. קבוצתית" ,מסתגלנות אדמירל קימל נועץ באופן שוטף בעוזריו ,והם יחד היוו חברה" של הערצה הדדית", מסגרת של אנחנו" ",כשכל אחד תומך בשני בקיום האשליה על אי פגיעותו של נמל הפנינים .הייתה להם סבירות
במשותף מערכת מוסכמות ואמונות שנתנו להרגשתם שהחלטותיהם נכונות .סבירות זו מבוססת על תיאורים נדושים ומקובלים של האויב ,דבר שתרס להעדר תגובה נאותה למידע בעל משקל, הייתה
שבמחשבה משוחררת מכבלי הסתגלנות היה עשוי להביא אותם להרהר מחדש באלטרנטיבות ,כולל אלטרנטיבות שהן ב"סבירות נמוכה" ,אבל נזק עצום בצידן אם תתממשנה .עד כדי כך הייתה קבוצת המפקדים בנמל הפנינים נתונה לדעותיה הקדומות ,שכאשר התקבלה הודעה ברורה יקיפן עשויה להנחית מהלך פתע התקפי בכל כיוון" -אשר כלל בדרך ההיקש ההגיונית את נמל הפנינים -הם נשארו דבקים בהנחות חסרות היסוד שלהם ,עד כדי אי נקיטה מוחלטת של פעולה כלשהי. היתה קיימת בארצות-הברית עד 7בדצמבר 1941 הנחה ש"יפן לא תעז להנחית התקפת פתע נגד הוואי ,כי מובן לה שפירושו של דבר מלחמה כוללת ,אשר בה ארצות-הברית לבטח תנצח" .לא התקבל על דעת בארצות-הם-ית האמריקנים שמעצמה קטנה כיפן תכה שארצות-הברית הטילה מצור ראשונה ,וזאת למרות
משוכנעת שריכוז הצי האמריקני של האוקיינוס השקט בנמל הפנינים הוא גורם מרתיע נגד התקפות ים ואוויר. בשום מקרה לא ראו בצי עצמו מטרה כדאית להתקפה וחשבו שתהיה זו איוולת ממדרגה ראשונה מצידם של היפנים לשלוח את נושאת המטוסים שלהם אלפי מילין אל הוואי .הנחה מוטעית נוספת הייתה שהתקפת מטוסי טורפדו על כלי שיט בנמל מיס רדודים אינה אפשרית. אדמירל קימל וקציניו לא הביאו בחשבון אפשרות שהיפניס מצאו פתרון המאפשר התקפה כזאת ,אף כי נתקבלה התרעה דווקא על אפשרות כזאת .אדמירל קימל העיד שהוא וחבורתו חשבו שהסכנה למתקפת טורפדו היא אפסית. על יסוד הנחות אלו הגיעה חבורת המפקדים של נמל הפנינים למסקנה שהסתבר כי לא הייתה לה אחיזה בעובדות ,לפיה נמל הפנינים מחוסן מהתקפה יפנית. הסתגלנות החברתית שהביאה את הכל בחבורה זו ליידעה אחת" ,גרמה להם להניח כצעד נוסף ,שינגד איום שאינו קיים אין לנקוט פעולה שתעלה הרבה כסף" .ביצוע פקודה ותוכנית הם תהליך שונה מתהליך הדיון והתכנון .בשעה שהאחרון כרוך בהליכים של ניתוח ושיקול ,הרי ביצוע פקודה ותוכנית הוא תהליך של הוצאה מהכוח אל הפועל, הכולל פעולות רבות כמו הכנות ,איסוף נתונים ומידע, ניתוח והערכות של ה"איך" וה"כיצד" ,כך ,שבכל שלב החל ממתן הפקודה וכלה בהשגת היעד -תתבצעהתאמת האמצעים לפי ניתוחי פעולה ופעולה שכנגד. החשיבה"
בנמל הפנינים לא פעלו בדרך זו .כאשר הקבוצתית" היא דומיננטית בקבוצת דיון ובקבוצת פקודות של מפקד ,החם-ים ב"אנחנו" הזה נמנעים מלהגיד משהו אשר יזעזע את היות" כולם בדעה אחת ,פה אחד". גם אם יש להם היסוסים ,הס אינם מגלים אותם לזולתם, וכך מטפחים הרגשת ביטחון יצליחו .למעשה הם גורמים
שמדיניותם להינתקות
ופקודותיהם ולתלישות
מהמציאות ,והתוצאות יכולות להיות מה שקרה בנמל הפנינים .מוסכמות והנחות כמו זה" לא יקרה כאן" או תהיה" התרעה מבעוד מועד" או יש" היגיון למעשי האויב" ,אם הן מתקבלות פה אחד ,אינן מ"דוגמות" ,הנטולות כל קשר עם המציאות
שונות -לא
מבחינת הדינמיות והחיות שבהן ולא מבחינה זו שבעלי ההנחה ,בגלל עצם הגדרתה ,פטורים מאחריות לבצע
8 וצעש=שנלשע~
ישראל יובללמדינה 63
ארצות-הם-ית - היטב שהכיר נשיא החליט אותו בהצלחה משימות שגרתיות ומשימות יעודיות .כאשר ובעצתו עוזריו - הסיני. הצפונייםעד הגבול להדוףאת פעולות מבוססות על הנחות ,על מוסכמות או על ואת בראשית האמריקנית: במדיניות שינוי המלחמה דוגמות"" שאין להן אחיזה בעובדות ובמציאות ואינן היהזה ארצות-הברית למניעת מדיניות הייתה נבדקות לאור או ל"צל" מודיעין -כולל התרעות בקוריאה לפעול אישור עתהניתן קוריאה; אסטרטגיות וטקטיות -ניתק הקשר בין ראיית לחימה שליטה קומוניסטית בדרום רבתי צבאי אמריקני המאוחדות האומות בשם כאפשרות מופשטת לבין ראייתה כאירוע קונקרטי .אי -למאמץ דרום- קוריאה שלטון תחת ולאחדה בדיקה של עובדות ,של נתונים ,של מידע ושל מחשב לכבושאתכל קונספציה() מונע את האפשרות לגלות פגיעות הרות אסון ,קוריאני. ב2- האמריקנים העבירו החלטה עוד לפני ההוצאה מהכוח אל הפועל של הפקודה או של 1950 באוקטובר אי-פתיחות ואי-קולטנות, באו"ם באו"ם קוריאה. איחוד וההחלטה התוכנית .אלה הם סימנים של ההחלטה על סין האמריקנית כי הרי לא מקובל להביע ספקות ולהעלות דעות שונות שתתערב חרף התקבלו רבותשל אזהרות והצבאיים האזרחיים ועוזריו הנשיא צבאי. טרומן ונוגדות בחבורה שאנשיה סתגלנים ,וכל אחיזתם היא באורח ועוזריו נעשה ארתור ב"חשיבה הקבוצתית" .כך נוצרת אטימות מפני הסקת וגנרלמק מאוסרותאלו.כך התעלמו כישלון. לבחוןמהיהיו מסקנות מניתוח נתונים ומידעי כך נחשפים להפתעה הימור מבלי במקרהשל התוצאות בארצות-הברית במקום לזכות ביתרון מייד עם פרוץ פעולות האיבה. שיכרון יוהרה, אקליםשל של שרר גנרל מנטייתושל להתעלמות והדברגרם מההצלחות, * בייג'ין להעביר המשיכה להרפתקנות. ממשלת ארתור מק הודו,בו3- רשמית הודיעה 1950 באוקטובר דרך ...לפני זמן הראו תרגיל בטלוויזיה .מספר תלמידים אזהרות ה,39- ארצות-הברית הרוחב היא נכנסו לחדר והראו להם על הלוח שני קווים ,האחד ארוך שאם תעבוראתקו קוריאנים. גייסותלסייע התגובהלכך לצפון והשני קצר .כל התלמידים בקבוצה זיהו ללא כל קושי תשלח בארצות-הם-ית בלוף"". את הקו הקצר ואת הקו הארוך .אמרו להם שיוכנס היתהכאל גדולים סיניים כוחות נעלמו תקופה סמוך לאותה תלמיד מוצלח" ",שיתבקש לזהות איזהו הקו הארוך קוריאהלסין,אבלאיש הגבולבין הסינישל ואיזה הקצר .אחר-כך ישאלו כל אחד מהם ואז עליהם שהיובצד ב28- תקפו בנובמבר עובדהזו. 1950 נזעקבשל להצביע על הקו הקצר שהוא הארוך .ראו על פניו של לא מסיבי בהיר הסינים הכוחות כרעםביום ובכוח את התלמיד שהוא נדהם ,אבל כאשר שאלוהו בשנית ,גס הוא הצביע על הקצר שהוא הארוך .כאשר נשאל ,אמר:האמריקניים גייסות כיתרו רבתיןהם מפלה להם וגרמו לאחרים רבים, אמריקניים אם" כולם אומרים ,אז"... ובסופו בחופזה, לסגת גרמו כוחותיו גירשו מצפון ארתור גנרלמק דבר של של את קוריאה הנסיגה קוריאה. הייתהוו דרום ניכרשל ומחלק נפןקוף'הה ארצות-הברית. ביותר הצבאית בתולדותיהשל הארוכה אנשים, חברתית סתגלנות קבוצת מצד תמותשל תוצאות שבידיה במלחמת התרחשו התלמות, הופקרה קבלת סולידףיות ארצות-הברית, ועוזריו, קוריאה.נשיא מפקד טרומן, אנשים ועוזריוהיו האמריקניים, איךירה הדבר ,מקבלי ההחלטות בצמרת הממשל ארתור גנרלמק הכוחות אצ'יסון, מוכשרים אנשים היו האמריקני קבוצתדיון וניסיון.הםהיו אינטלקט בעלי מרשל, טרומן), בצמרת ברדלי( ,וכמוהם אנשי הצבא שניצחו על הכוחות עצמם מצאו בדרג פקודות וקבוצת השלטון גבוה,והם האמריקניים בקוריאה .מק) ארתור עם אנשיון היחיד נהגנוכך!" שואלים שאנחנו מעשה: כיצד"זה לאחר לפתע ארצות-הברית ב24- ביוני שהזהיר היה קינן ,שלא שמער לר .כאשר ראה עצמו ללא 1950נודע ~n>WDD ה38- תפקיד ,הוא התפטר (.הייתה ביניהם סולידריות ומידה קוריאנים לדרום הרוחב מעם-לקו פלשו שהצפון סיפוק קוריאה קוריאהכדי מהחלטותיהם ,יחד עם הרגשה שהם גדולה של ממשלתצפון תחת לאחדאת ארצות-הברית אנשי מוסר ורוח .שררה ביניהס הרמוניה בלתי רגילה מכיוון הקומוניסטית. קוריאה P>W~UW בדרום-קוריאנים, כמעט ללא קונפליקט וכן רוח" יחידה" ,הערצה הדדית נמצאו שכוחותאלה ולאחר תמכה והערכה לנשיא ,הארי" הקטן" .בחודשים הארוכים שעבדו ארתור בסכנת הוראה התמוטטות,קיבלגנרלמק זה במחיצת זה ,התפתחו אמונותיהם וערכיהם הבסיסיים המדיניות הייתה באורחצבאי להתערב במתרחש. בלימת"" מאחורי לדרגת הזדהות עם הדעות הדומיננטיות באותה תקופה נהדפואל הצפון-קוריאנים,ואכןהם ה.38- בחברה האמריקנית ,ובעיקר בדבר הצורך לבלום את הרוחב ארתור, הגנרלמק הסתפק אולםבכךלא קו
התפשטות הקומוניזם ולשמור על העולם החופשי .דין ארצות-הברית באותה אצ'יסון ,מזכיר המדינה של תקופה ,ושאותו העריך הנשיא טרומן כ"מזכיר מדינה הגדול ביותר שהיה לעם האמריקני" ,אומר בזיכרונותיו כי היה שיור למקבל ההחלטות מה מידת הסיכון שבפיזור כוחות ארצות-הברית בצפון קוריאה
ידי כוח צבאי .זהו מקרה שבו הנשיא לא האיץ בעוזריו לקבל את העמדה שהוא נטה לקבלה .לא הייתה תופעה של איש" אחד מחליט" ,אלא סתגלנות חברתיתן הייתה זו חשיבה" קבוצתית" של יועצי הנשיא .לא פעם הפגין הנשיא נכונות לקבלת דעה נוגדת מאת עוזריו ולהיות
וכי קיימת סכנה של התערבות סינית. היינו" גלויים זה עם זה" ,הוא אומר, מספיק גלויים" .אף-על-פי אבל" לא שהיו מודאגים ,כעדות
אצ'יסון ,לא
נקטו פעולות אבטחה נדרשות .אחד מחוקרי פרשת קוריאה מציין שטרומן ואנשיו לא היו מודאגים ממתקפה מסיבית סינית ,אלא מפגיעותם של גייסות מק ארתור להתקפות נגד עקב הפריסה והפיזור הגדולים שלהם. לחוסר הזהירות של האמריקני תרמה גם עבודת הממשל המטה של המודיעין ,שהייתה לקויה צמרת
והפחיתה ביכולתם של הכוחות הסיניים ובכוונתם .העדות שהייתה בפני מעצבי המדיניות -טרומן ואנשיו -היתה חזקה דיה ,כך שמדינאי העומד על המשמר יכול היה לייחס חשיבות לאיום הסיני בדבר התערבות רבתי .חוקר אחד מעיד לאחר מעשה ,כי לא היה זה העדר מודיעין שהביא למפלה ,אלא חוסר רצון להסיק מסקנות בלתי נעימות מהמידע .יתר על כן ,הנשיא טרומן ואנשיו ,במקום לתקן ,להעיר ולבקר איש את רעיונות רעהו סייעו זה לזה וכך הגבירו את מידת הסיכון שבהחלטותיהם .איש לא הפנה את תשומת ליבו של הנשיא לכך שהודעת הגנרל מק ארתור כי הניצחון קרב אינה חד-משמעית .הכול היו דבקים במוסכמה ,שלא הייתה לה אחיזה בעובדות ,שסין חלשה ,ושכל עוצמתה בברית-המועצות .איש לא עירער על נעוצה בתלותה מוסכמה זו ,ומאומה לא נעשה לתקן חוסר ידיעה זה. אצ'יסון
אפילו במהלך הנסיגה האמריקנית הסביר דין ש"עלינו לזכור שם-ית-המועצות ניצבת מאחורי כל מהלך סיני וצפון-קוריאנין שההתקפה הסינית היא מלכודת לגרור את אמריקה להפצצת מנצ'וריה .וכך תצטרף רוסיה למלחמה וכך תהיה הקזת דם אמריקני", המפלה האמריקנית בקוריאה היא דוגמא למקרה שבו לא נבחנו האלטרנטיבות ,ולא נשקלו התוצאות ההחלטה להביא לאיחוד קוריאה על- הבלתי נוחות של
מושפע ממנה .כאן ,למשל ,הוא קיבל את דעת עוזריו, אם כי סבר שיש לקבל את הצעת צ'אנג קאי שק לשלוח חיילים סיניים לאומניים להילחם בקוריאה .במקרה זה אמר :אני" מקבל את העמדה שנקטו בה רוב האחרים!" ההסכמה לשנות את מטרת המלחמה המקורית ולאחד בכוח הזרוע את קוריאה תחת משטר דרום קוריאני התבססה על כמה מוסכמות ,שהיו מקובלות על הנשיא ועל עוזריו .מכאן צמחו סולידריות ,סיכון מופרז ,אשליית חוסן ודעות קפואות על האויב ,שאיפשרו למשפט כמו: סבירות" נמוכה שהאזהרה הסינית תמומש" להיות בעל משמעות של אין" מה לדאוג" .התוצאה :איש לא העלה על דעתו להחליט על צעדים למקרה שהאזהרה הסינית תמומש .באקלים של סתגלנות חברתית ,שבו אין מקובל להביע ספק ולהצביע על משהו שונה מן הרגיל ,עוברים לסדר היום על אזהרות -ואז נכשלים.
%,,
שננושם'שע
שגל לטדינע ישראל 65
כאן המקום להבחין בין תקשורת במובן של מברקים בקבוצתדיון התוצאה כאשר פקודות: בקבוצת במטהאו ניתקת ותשדורות ובין מודיעין במובן של דיווח סוכני מודיעין .היא משותפות, ולנורמות להנחות סתגלנות שאנשי יתר מהמציאות. הקבוצה עלכן,ככל אין האחד שווה לשני .במלחמת העולם השנייה היה הקבוצה ראש-ממשלה ושריו, הגידול בתקשורות כגידול ממאיר בהתפשטותו ,אבל יחד ועוזריו, נשיא המחליטה קבוצת ובעלי פקודות -יהיו חביביםזהעלזה קבוצת עם זה הייתה ירידה ב"מודיעין" במובן של ביון" ".סיוראו עצמאית מחשבה שבמקום הסכנה תגדל יחידה,כן למודיעין סודי על מבצעי אויב סודיים הייתה השפעה רוח חברתית" ו"סתגלנות חשיבת"יחד" מעטה .ממשלות הולנד ,בלגיה ויוגוסלביה ידעו מתיוביקורתיתיבואו כלפי אנושיות הגיונית הנאצים יתקפו ,אבל מנגנוניהן נפלו ביום הראשון של אשריביאו ונטולת לפעילותלא ארצות- נשיא דוגמאלכךהיא ויריב. ההתקפה .סטאלין ידע ,מיותר מאשר מקור אחד ,על אויב ההחלטהשל ג'ונסון, וייטנאם להפציץ הברית, הגבלהאתצפון ללא ההתקפה הנאצית ,אבל לא העריך נכונה את המידע על האנשים קבוצת בהתייעצותעם שהתקבלה כוונת היטלר .מתם-ר שלדעת כל" דבר" על האויב -החלטה עדינים, ידועיםכיפי ושהיו הנשיא, נפש, זאת רק ראשית חכמה אבל לא סופה! רבים לא היו שהקיפהאת האויב כלפי בנושאי מוכנים) מחוסנים מהפיתוי להשתמש במודיעין כדי לחזק את רכים נהגו פנים,אך לפשרות אנושיות. החיצוני דעותיהם המוקדמות. ונטולת נוקשה בדרך ולשפל לנעלה לתת רבה בקלות מסוגלת חבורהכזו קושי מאיש כזאת קבוצה לזולתו. לעבורללאכל שבאדם לכידות גבוהה חיפוש אנושיות להחליט כמו מעשהנטול על מסוגלת מילת לעיתים קריבות הקסם שומעיםאת לירידה יצירת דחיפה שעיר פניקהאו לעזאזלאו קונסנזוס" ".אחר ישנן בקונסנזוס,ובכל שהתקבלו והנההחלטות במורל,והיא מסוגלתעדייו זאתהן מהירה עצמה להרגישאת מגיעים בכישלון.איך מסתיימות לקונסנזוס, יכולה המחנה.זוהי לפני המצביעהלאן דוגמא בדרךכלל כחלוץ העם,- ביחס לעתיד ההסכמההיא חזקה לגבי שכן שיפרצו להוביל המציאות. תלישותמן כל-כךיקר, ומכיוון חילוקי שקונסנזוסהואדוד דעות, מסכימים שהרי כלשהו ,ללא משותף למכנה הסכמהכזו מפףץהחז'ףים יושג כללית הסכמה תתגבש מוטב דבר,ולכן שלפחות לא מהמציאות. וניתקים הולכים רעיון הפלישה למפרד החזירים שבקובה מקורו בתקופת בדרךזו משהו. מתוך על ניסיונות ניתוח העבר הכהונה של הנשיא אייזנהאואר ,שבמרס 1960הטיל על קונסנזוסולא מסתבר כילא גולים קובניים בארצות- פלא" נוסחת" לתנאי מהווים סוכנות הביון המרכזית לארגן החלטותיושלאדםאחד מושלם" ש"אין ש"אנושי בנימוק איש הברית לתנועה פוליטית מאוחדת נגד משטר קאסטרו. או להצטדק משבר. לטעות" מאחורי פירושו שטחיות השקפות להסתתר הוא אמרו אז לתת אימון צבאי ולהעסיק בלוחמת גרילה את קורהעל- שאינן אלה שיהיו מוכנים לחזור למולדתם .סוכנות הביון להביןמה עוזרותלנו האדם טבע על להימנע המרכזית גורמים ברורים נכנסה לפעולה ,וכעבור זמן מצאה עצמה לנו להבא. מנת ממכשלות רגעית, הפוגמים התלהבות הפרט; בהתנהגות כעס, פחד, מתכננת פלישה צבאית ,כפי הנראה מבלי להודיע על כך עייפות, לנשיא אייזנהאואר .בסוף 1960כבר דובר על חטיבה חוסר שינהוכו'.כלאלה ספק, מקטיניםאת שטחים יוצרים החשיבה, יעילות צבאית שתבצע פלישה רבתי .בינואר ,1961כמה ימים דעות מתיםעקב ומפריעים כמידע, בשימוש גורמיסליקוי להבחין קדומות, לאחר שנבחר הנשיא קנדי ,קיבלו הוא עוזרי) ),כזלל ארצות-הברית, סבוך ולתפוס ומורכב. מצב תדריך על המטה המשולב של צבא אולםלאסיור במירה קורה מספקתמה לקבוצת המבצע מפיו של ראש סוכנות הביון המרכזית .במשך 80 ריון, נעשיתבידי יום לאחר מכן רן צוות מפקח של יועצי הושיא בתוכנית כאשר פלורות, לקבוצת הערכתמצב על-ידי ה"אנחנו" אנשים אישרו ובאפריל שהוריש קבוצת הנשלטת רגש המשותף, כל 1961 להם הממשל הקודם, העוזרים יועצי המפתח את התכנית ,להוציא שינויים מעטים כאשר מהוויםגוףשל שבחרלו המפקדיחדעם הדדית. מבחינים בפרטים ,כמו מקום הפלישה .יש לציין כי בין עוזרי הנשיא לאחר הערצה כאל) בקבוצות מעשהאנו לא נכללו מומחים מהחוץ וגורמי צבא אחרים .ב17- שלכידות יותר, בתופעה גבוהה הקבוצה שלפיה,ככל מושמים,אי בממדים באפריל פלשו 1400קובנים ,בסיוע כוחות צי ,אוויר מתגלות הסתכנות תופעותשל זהירות אמצעי נקיטת הביון מפגיעות המרכזית ,לחוף הבוצי של מפרן החזירים. והרגשת המתעלמת חוסן וסוכנות שחיוני לשיפור בכיתה ומהווהמנוף אפשריות.מה מאותו רגע קרה הכל שלא כמתוכנן :ביום הראשון לא מ4- בהכרחחיובי בטייסת,אינו ובמחלקה, באונייהאו הגיעה אף אחת אוניות תחמושת העתודה ליעד; 2
אוניות טובעו על-ידי מטוסיו של מנהיג קובה ,פידל קאסטרו 2-1 האחרות ברחו מייד .ביום השני כותרה על-ידי החטיבה 20,000מחיילי קאסטרו שהיו חמושים היטב .ביום השלישי נתפסו 1,200מחיילי הכוח שלא נהרגו והוכנסו לבתי-סוהר בקובה. ארצות- הנשיא קנדי ועוזריו ,מיטב המוחות של
הנותרים המריאו משדות תעופה שהיו מוסתרים והשמידו מחצית ממטוסי ה- ארצות-הברית. 8-26של מטוסי ה- 8-26סבלו גם מתקלות רבות, יתר על כן,
*
הברית ,שאלו את עצמם :כיצד" יכולנו להיות טפשים כל כך ",הם הניחו שחטיבה של גולים תפיל את משטרו של קאסטרו ללא סיוע מצידו של כוח צבאי אמריקני .איש לא בדק תיאורטית איזה נזק ייגרם במקרה של מפלה כל-כך חמורה .איש לא הניח שמדינות ידידותיות לארצות-הם-ית באמריקה הלטינית ימחו על התערבות ארצות-הברית, דבר שקרה לא רק שם ,אלא גם בארצות אירופה הידידותיות לארצות-הם-ית ,אף-על-פי שארצות- הברית הכחישה את אחריותה למבצע .איש לא שיער כל-כך גדולה בין קאסטרו שהפלישה תביא להתקרבות לברית-המועצות, טילים גרעיניים עד כדי הצבת נגד ארצות-הברית בקובה .לו שיערו הנשיא ועוזריו ששמץ מדם-ים אלה עלול להתקיים ,ודאי שלא היו מאשרים את הפעולה .לאחר מעשה היו כולם מזועזעים מהפער המסוכן בין הציפיות לבין המציאותן מזה שלא נבחנה לפחות אפשרות שונה מן המצופה ,גם אם הניחו שהיא בסבירות נמוכה ביותר.
מגףעותבתוכנית את הקבוצה ששקלה וקיבלה את ההחלטה בקשר לפלישה למפרץ החזירים -החל בנשיא וגמור ביועציו הטובים" תיארהעיתונאי הלברשטם בספרו והמבריקים ביותר" כ"שמנת של מוחות ושל ניסיון" .כל אחד מהם היה בעל כושר אינטלקטואלי בלתי רגיל ,חריף חשיבה ,מצטיין בניתוח הגיוני ,אובייקטיבי ,מיטיב לבטא את מחשבתו .אבל כולם ביחד נכשלו בכך שלא הצליחו להבחין במגרעות רציניות ביותר בתוכנית הפלישה ,והן : * הם הניחו שאיש לא יידע שארצות-הברית היא האחראית לפלישה לקובה ,שרוב האנשים יאמינו לסיפור הכיסוי של סוכנות הביון המרכזיתן שבנקל אפשר יהיה לסתור את אלה שלא יאמינו לסיפור הכיסוי .לנשיא הבטיחו שאנשי צבא אמריקנים לא
*
יקחו חלק במבצע ,ועל המטוסים שיפציצו לא יתנוסס סמל ארצות-הברית .אולם כבר שבועות לפני הפלישה הודלפו פרטים אלה לעיתונות ,והנשיא התלונן על כך. הם הניחו שחיל-האוויר של קובה אינו יעיל ,וכי אפשר יהיה להרוס אותו על הקרקע עוד לפני שתתחיל הפלישה .והנה בגל הראשון של ההפצצות נפגעו רק מעט ממטוסי קאסטרו .מטוסי הסילון הקובניים
*
*
ובסופו של דבר החליט הנשיא קנדי לבטל את גל ההתקפה השני שלהם. כל-כך חלש ,עד שהכוח הם הניחו שצבאו של קאסטרו הקובני הגולה יוכל להקים ראש גשר מוגן היטב ,אולם הנחה זו לא נבדקה עד סופה .למומחי משרד החוץ האמריקני והמודיעין הם-יטי היו דעות מנוגדות. הם הניחו לש 1,400-הגולים הקובניים היה מורל" גבוה" ושייהם מוכנים לבצע את הפלישה ללא סיוע ארצות-הברית" אולם למעשה לא כוחות יבשה של היתה להם נכונות. היה לקובנים מורל גבוה ,ולא על-ידי הם הניחו שהפלישה תדליק גל של חבלה המחתרת הקובנית ,שתהיה התקוממות בעורף ,אשר תסייע
*
בצורה
אפקטיבית
לפולשים
להפיל את
המשטר ,אולם גם הנחה זו לא נבדקה. האיזור בחוף קובה ,שם צריכה הייתה החטיבה הקובנית לנחות ,לא נבדק מבחינת התאמתו לנחיתה בכלל ולנחיתה שעלולה להיתקל בהתנגדות בפרט. גם לא נבדק אם במקרה של כישלון יוכלו הנוחתים להגיע אל אותו הר שאליו תיכננו להימלט ,כדי שמשם ימשיכו להילחם.
כיצד קרה הדבר ,הרי מפקד בודק ובוחן דברים כאלה לפני שהוא מאשר תוכנית! מדוע אישרו הנשיא ויועציו האזרחיים והצבאיים את הפעולה ללא בדיקה, מודיעין ,מומחים
ללא חוות דעת של מומחי מומחים היו בוועדות שבחנו מומחי נחיתה וכו' ,למה לא הרשמי, לפיו רצו להימנע התונניותז הנימוק את לקובה,
מלהרחיב את קבוצת שותפי הסוד אינו משכנע ,שכן הסוד ממילא לא נשמר! מדוע הוחלט על התאריך של 17 באפריל !1961התשובה לכך הייתה הציפייה שקאסטרו יקבל בקיץ מטוסי סילון מברית-המועצות -עבור צוותי אוויר שאומנו למענו בצ'כיה -ואם יאחרו את המועד, יצטרכו להפעיל כוח אוויר רציני של ארצות-הברית .היה לחץ פוליטי לפעול נגד קובה שהתבטא בשאלה :האם" קומוניסטים אנטי פחות הדמוקרטים הם מהרפובליקנים ",כל אלה בוודאי היו נימוקים ,אבל לא סיבות מספיקות לקבלת אותה החלטה.
חששממתיחתביקוףת נראש החבורה -היועצים ומקבלי ההחלטות -עמד הנשיא קנדי ,שהיה ידוע כמי שהעריך וחיפש מחשבה עצמאית ,דעות והשקפות חדשות ובלתי תלויות ,והיה מוכן לשנות את דעתו נוכח הוכחה חזקה ולתמוך בדעה
5
ששנוששעצ גל למדיגת ישראל 67
חם-תית חדשה .אך בגלל סתגלנות כפי שקורה בקבוצהבעלת לכידות גבוהה ,נתונה לאשליות ולנורמות משותפות הופרעו הן החשיבה הביקורתית והן בחינתה בכורהמציאות .בחבורה שהסתופפה בבית הלבן, הבלתי מוגבל וההרגשה שישום דבר לא יוכל לעצור אותנו" וש"העתיד אין לו הגבלות" ,כל אלה סייעו לטפח הביטחון
לכידות גבוהה ,שמקורה בהשתייכות לחבורה מוגנת ורבת כוח ובהערצה ללא מעצורים למנהיגה .כל זה הביא לרתיעה מפעולות בלתי נעימות כמו מתיחת ביקורת וחשש
שהופתעו
נשיאים,
ראשי-ממשלות
ומפקדים
בכירים.
מכנה משותף זה מתומצת במשפט התנ"כי :עיניים" להם ולא יראו ,אוזניים להם ולא ישמעו" ,ובלשון זמננו: אינטליגנציה להם והיא מנותקת מן המציאות. דברים אלה לא ייתכנו אצל מי שניחן בתכונות הנכונות של מפקד .תכונת המפקד ,בעיקר המפקד הבכיר, אינה תוצאה של טיפוס במסלול הדרגות .תכונת המפקד היא זאת שהתמצתה במשה רבנו ,בסקרנותו האורגנית, כאשר נוכח הסנה הבוער ואינו אוכל אמר :אסורה" ואראה" .זהו המופת :הסקרנות שהיא תכונה הכרחית
מפני ניתוח ההסתכנות הכרוכה בנזק או באבדות ,במקרה שההצלחה לא תאיר פנים .כפועל יוצא מכך לא ננקטו צעדי זהירות למקרה שנראה כבעל סבירות נמוכה .יתר
למפקד .אלא שלא כל מפקד הוא משה רבנו ,כשם שלא כל יהודי הוא משה רבנו .ה"אפשרות הרביעית" של פון
על כן ,התפתח זלזול באויב עד שהעריכוהו כטיפש ,חלש ופסול מבחינה מוסרית ,ומזה צמחה אופטימיות שגבלה ביוהרה .הרגשת החוסן מפני פגיעות מצאה את ביטויה
מולטקה הזקן ,שאף פעם לא הסתפק בשלוש האפשרויות שהוצגו בפניו ,היא התכונה המתבקשת מנשיא ,מראש ממשלה ,ממפקד בכיר ,גם אם אין העוזרים ערים לה.
בקביעה ש"אם המנהיג שלנו וכל האחרים בחבורה מחליטים שזה בסדר ,ודאי תצליח התכנית ,וגם אם יש בה הסתכנות ,המזל ישחק לנו". הייתה עוד תופעה שבלטה בהתנהגות הצוות
חביבות הדדית ורגש חם של סולידריות ,חיפוש מתמיד אחר הסכמה פה אחד בנושאים חשובים ורצון להימנע מהיגררות לוויכוחים בלתי נעימים שישבשו את האווירה שהחבורה נמצאת בה -אלה הם סימפטומים של סתגלנות חברתית ,של חשיבה" קבוצתית" .זו באה
שהחליט על הפלישה .אנשי החבורה הגיעו ליידעה אחת פה אחד" .עצם התופעה החדירה בהם הרגשה ש"פה אחד פירושו אמת והצלחה ודאית" .ההישענות הזאת על ודאות" פרי קונסנזוס" תפסה את מקום החשיבה" הביקורתית" .איש בחבורה לא השמיע ספקות אישיות משלו או משל אחרים ,בין היתר כדי שלא ייראה מתרכך" ",כמי שאינו גבר" ".נראה היה כאילו באנשי החבורה הקרובה לנשיא הייתה קיימת נטייה בלתי מודעת להימנע מלהיגרר לחילוקי דעות נוכח ההסתכנות שנטלו על עצמם בהחלטה על הפלישה .נוצר הרושם המנהיג ואנשי החבורה מסייעים זה לזה בחיזוק שטחי הסכמה על חשבון השטחים שעליהם הם חלוקים כאילו
בדעותיהם ,כאילו עדיפה השותפות בדברים נעימים על ההתכתשות הקשה והבלתי נעימה בעניינים השנויים במחלוקת .היו גם תופעות של חומות" המחשבה" :מניעה מאנשים שהיו להם ספקות ,ביקורת או דעות שונות, להביע את דעתם בפני הנשיא ,בטיעון :ייתכן" שאתה צודק בקשר להסתכנות הגדולה ,אך אין זה חשוב .עלינו לסייע לנשיא ,אך לא על-ידי הבעת דעות נוגדות שרק יפריעו לסיוע ההרמוני שהוא זקוק לו" .כך מנעו גיוון בדעות מצידם של אנשים חדשים בעלי השקפות שונות והשלימו את המטרה שאליה חתרו -קונסנזוס על הפלישה. ס'
כ~נ[
בתופעות שעמדתי עליהן בולט מכנה משותף להפתעה
כתוצאה מהתעלמות מהמציאות ,מהעובדות ומאתגרים. כאשר זה קורה בקבוצת דיון ובקבוצת פקודות בסגל פיקוד כללי או בצמרת ממשל ,מתפתח אורח חשיבה לא פורמלי ,שהעיקר בו הוא להשיג אחדות דעות ולהימנע מעימות עם עובדות .אז גם נוצרת חומת" מוחין" בפני דעות אחרות. ככל שגדלים הלכידות ורגש היחד בין מפקד ועוזריו במובן של חשיבה קבוצתית ,ככל שגדלה תלות המפקד במילה טובה ,בהסכמה פה אחד של עוזריו ,גדלה הסכנה שאת מקום החשיבה הבלתי תלויה ,הביקורתית ,הבוחנת את המציאות -תתפוס דעה" פה אחד" ,שהיא בסה"כ סתגלנות חברתית .בתנאים כאלה מתפתחת התנוונות ביעילות המנטלית ,ביכולת לבחון את המציאות ובשיקול המוסרי. אין זה קשה לנתח טעות או הנחה מוטעית של פרט, מה עוד שניתן לעשות זאת על-פי תכונות אופיו או לבחינת אישיותו .אולם בטעות קבוצתית הדרך המשגה חייבת להיות באמצעות בחינתם של יחסי הגומלין וההזנה ההדדית.שבין הנשיא ויועציו ,ראש-הממשלה והקבינט שלו או המפקד ועוזריו .הם לא החליטו החלטת יחיד"". הם ,יחד עם עוזריהם ,ניתקו את עצמם מעובדות בשטח ומידיעות שזרמו אליהם .ניתוח מסוג זה הוא המלמד אותנו איך להימנע מכישלון מאותו סוג בעתיד ,דם -שאין לומדים אותו מניתוח אופיו של העומד בראש מקבלי ההחלטות .בחבורה מלוכדת נכנעים הבודדים בקלות לדעת הרוב במקום לדבוק בהשקפותיהם שלהם .אכן,
הרוב הוא כלל דמוקרטי ,אבל אין רוב קובע אם דבר הוא נכון ,עובדתי או צודק .וכבר אמר לינקולן ,כי בממשלה ובמפקדה אין מחליטים לפי רוב .המגרעת אינה
*
אחד -החל בבעל הדרגה הנמוכה ביותר וכלה בקצין הגבוה ביותר -יעביר בנוכחותו ביקורת ,ספק והתנגדות ,אפילו בלשון חריפה. על- לפני חילוקי דעות מכל סוג יובאו הדרג הממונה ידי החולק בנוכחות זה שעליו הוא חולק.
בזה שפרט זה או אחר נמנע מלהביע את דעתו ,אלא בזה שאין בוחנים את האלטרנטיבות ,בעיקר את אלו שעל אף שהן ב"סבירות נמוכה" ,יש בהן סכנה .זוהי תוצאה של סתגלנות חברתית המתהווה כאשר המפקד תלוי לחלוטין ,מסיבות שונות ,בחבורת עוזריו ,וכך הוא מטפח נורמות המעודדות קבלת הנחות ,הערות והחלטות פה אחד .את הסימפטומים של סתגלנות חברתית זו אפשר לפרט כלהלן: * הרגשת החוסן ש"לנו זה לא יקרה". * ראיית הנחה"" כ"עובדה" ,ובדרך זו התעלמות שלילי. דנים ממשוב מהתרעות, במספר מצומצם בלבד של אלטרנטיבות ,אבל אין בוחנים אלטרנטיבות
* * *
בעלות סבירות נמוכה ,ולפיכך גם אין מנתחים דרכי פעולה למצבים בעלי סבירות הנראית כנמוכה. הרגשת עליונות מוסרית.
*
להקדיש
בכל דיון יש
להתרעות זמן אלטרנטיבות הנראות
על
כבעלות סבירות נמוכה, אפילו יגזול הדבר ישיבות שלמות. *
בכל
מקרה
שהושג ולפני
דעות שטחיות על האויב הנשענות על דרגון מקצועי. אין עושים מאמץ להשיג מידע ממומחים. לחץ על פרט בחבורה ,המעלה ביטוי של ספק ,כדי סטייה .זוהי מין צנזורה
למחשבות
הזדמנות חדשות.
אשליה ש"פה אחד" ,דעת" כולם" הם ראיה לכך שהדרך נכונה וסופה הצלחה. משמר" המחשבה" ,המונע מן החולק על דעת הרוב את הגישה למנהיג.
*
* *
יש לזמן תמיד מומחה מבחוץ כדי לשמוע את דעתו. בכל דיון יש להטיל על אחד הנוכחים שיציג את הנימוקים נגד.
קונסנזוס, שמחליטים -יש לערוך דיון נוסף ,לתת עוד
למנוע גילוי של ספק או פנימית. *
התנ"כי ,שאינו מייחס כל חשיבות למוסכמות ,לדרגות ולמעמד אישי. חייב לפני קבלת החלטה המפקד לעמוד על כך שכל
מתן תשומת הלב לכל מה שהוא בעד" ",והתעלמות מדעות נגד"".
ל //
*,, 41
על-ידי
הערכת המצב המפקד צריכה להתבצע כתהליך מתמיד ,כי מצב אינו דבר קבוע ,ויש בו דינמיות .מצב של יציבות כמו שלום אינו מצב קבוע ,והדם -עשוי להשתנות כאשר מדינה אינה מרוצה .מצב כזה הוא פרי יחסי כוחות ,בין אם
כיצד נעשה אדם בעל כושר השכלה ,ניסיון ויכולת לסתגלן ,הגורמים לכך ,הם תכונות אופי ,שיקוליכדאיות ,רצון להתחמק מ"צרות" ,פחד מדחייה ,מגינוי
כתוצאה מאימה הדדית או מאינטרס משותף .יחסי כוחות גורמים ליציבות רק כאשר הס מנטרלים הדדית זה את זה בכל צירופי כוחות אפשריים .כאשר מתחילה דינמיות
ומביקורת ,העדפת חברות על כפיית להתפשר כדי להיות כמו כולם ועם כולם .רק מפקד בעל ביקורת עצמית ותלות נמוכה בהערצת החיבה של פקודיו לא ייפול קורבן -לא הוא ולא אנשיו -לסתגלנות חברתית .מפקד כזה גם אינו בוחר את עוזריו לפי קרבת
של שינוי ,חל ערעור ביחסי הכוחות ,כאשר אחד הצדדים מגיע ליתרון ניכר ,לעדיפות או לעליונות ביחסי הכוחות,
סמכות ,נכונות
דעותיהם לדעותיו .מפקד המבסס את פעולותיו על כריזמה ,על כוח רצון או על ביטחון עצמי מופרז מייחס כל תקלה לפגיעת הגורל .לכן הוא מחוסן בפני ביקורת ומנותק כדי כך מן העונדות ,עד שהמציאות חסומה בפניו. כדי להימנע מתופעות של סתגלנות חברתית ומתוצאותיהן צריכות להיות התכונות הבאות: *
אסור שמפקדה תהיה כולה מיעור אחד" .הכרחי שבכל מפקדה יהיה לפחות אדם אחד - או במבצעים -שהוא יוצא דופן ,חריג, מין גדעון במודיעין
היציבות נעלמת .התרעה על ראשיתה של דינמיות כגאת בצורת שינויים בכוונות ובהכנות ,שינויי פריסהוהיערכות ,אמצעי לחימה חדשים וכו' -תלויה ביכולת מנטאלית לקליט ,לנתח ולהסיק מסקנות. מנטאלית זאת עלולה להיעלם במצבים של
יכולת ניתוק
מהמציאות ושל יוהרה תוך רשלנות ,שבעקבותיה גם נבלמים אותות אזהרה מצידם של אלה שאזהרתם פוגעת בקונסנזוס .אולם כאשר המנטאליות הזאת קיימת ,ניתן לנתח את כל האפשרויות הפתוחות ,גם את אלה שהסבירות שלהן היא נמוכה ביותר .המפתח להימנעות מן המצבים שבהם דנתי הוא באמינות המיון של המפקד הבכיר ובהכשרתו הנכונה היגס לכך שלא יופתע מחר.
י.=.
נושונ)8יעצש~ י!בל
לסדינך ישראל 69
צשששוננ81 351 שבםנשתה",1 ינוחף 1997
יצחק רביד מזהיר ספגי סטייה nhll1Aבגופים ביטחוניים להיערך לקראת האפשרות" החסורה ביותר". ושאחר שאין שיעור לחומרה האפשריות אין גם שיעור לצעדי YJDAשגיית לנקוט .היתגאה עלולה להיות בזבוז של סשאבימ והיערכות לקויה במקומות אתרים ,שבהם לוע היה להיערך כראוי בגושאבימ הגיגים סול סינונים סבירים יותר בעניינים הנוגעים
לסיכון חיים,
ובמיוחד
לסיכון חיים
של ציבור ,קיימת נטייה טבעית לשמרנות, זהירות-יתר במקרה של ספק .קיימת הסכמה רחבה שלחיי אדם ולביטחון הציבור יש חשיבות ערכית גבוהה,
המעדיפה
ד"ףלפילוסופיה, חוקר בכיףב"3חמב - המףכזלמחקףיםכבחיים בףפח"ל בעבר מח"ל בחילהחניף
,
י.,;44
המצדיקה השקעה באמצעי בטיחות ובמערכות הגנה בלא לדקדק במידת חיוניותם .גישה כללית זו מתבטאת בקלישאות מקובלות :אין" ערוך לחיי אדם" ,כשמדובר" בביטחון -אסור לחסוך באמצעים"ן יש" להניח את האפשרות החמורה ביותר"ן יש" להתחשב ביכולתו של האויב בלבד ולא בכוונותיו" .אף שהכללות אלה נובעות ממניעים מובנים ,הן שטחיות ובלתי מדויקות .אס תובנה כלשונן -לא ניתן לפעול על פיהן .הן מביאות להחלטות פזיזות ,לבזבוז משאבים ולחוסר איזון בהשקעות ,לרבות ניצול לא יעיל של משאבים שהוקצו להצלת חיי אדם. אחת המטלות החשובות של המתודולוגיה של מחקרי סיכון היא לנתה מוסכמות מעין אלה ,לזהות ולהבהיר את גרעין האמת שבהן ,להחליפן בניסוחים קפדניים יותר ,לבחון את מידת תקפותן ולהציב סייג לנסיבות שבהן ראוי להחילן .בחיבור זה נדון באחת מן הקלישאות שהובאו לעיל ,בזו הטוענת ,כי בהתייחסות לסיכונים יש להניח את החמור ביותר.
.4 ,,
מדענים משתדלים בדרך כלל ,שההנחות שהם מניחים ביסוד מחקריהם יהיו נכונות ,או שיהא סביר שהן נכונות ,לפחות בקירוב .לא כך הנוהג במחקרי סיכון.
בתחום זה ,כך נדמה ,הדרישה להנחות נכונות אינה תופסת ,ואת מקומה ממלאת נטייה שיטתית להגזים שהדם- לחומרה .אף שהממה זו -ככל נוגע לאמת ולשקר היא עיוות כמו כל הטיה אחרת של האמת ,היאמתקבלת בדרך כלל בהסכמה .השימוש בערכים מוטים לחומרה בהערכת סיכונים ואיומים נחשב לדבר טבעי וכמעט מובן מאליו. נושאו של חיבור זה הוא ביקורת על גישה זו .החיבור אינו דן בשאלה של הצדקת השמרנות לגופה ,אלא בבחינת השיטה הנוהגת לבטא את השמרנות באמצעות הטיית קביעות עובדתיות ,לרבות הסתברותיות ,לכיוון החומרה.
נקודותתוףפה בהנחתהחמוף= חסוףמחדםשישההמידהחסרהתותרה'בתוךביתו, ויחפירו היח U~QDשלמימ'ףגל"םתלמוד)בבל',בבתבתפח ,דף עמ' פט ,ב(. ואס אין הלשון מדויקת ,כי אז מהשנאמר איננו מכווך לאמתן ואם מהשנאמר איננו מכוון לאמת ,כי אז איך המפעליםנעשים יפיסן על ...כן אסור לסבולשרירותיות במלים .זהוהדבר שבו תלוי הכול" קונפוציוס().
מקובל להציג גדלים אי- במחקני סיכון קיים נוהג ודאיים באמצעות הערכים היותר מסוכנים הבאים בחשבון ,הערכים החמורים" ביותר".
הממה במספר הצפוי של הרוגים מקרב נפגעי תאונה עשויה להביא למסקנה ,שמספר הפצועים יהיה קטן ביותר .חסם שנחשב ל"חמור ביותר" ,מפני שהניח מספר
לעתים משמש המקרה החמור" ביותר" כחסם לצורך שיקול קל" וחומר" :קיימת אי-ודאות לגבי גודל כלשהו,
הרוגים מרבי ,לא יהיה יעיל לצורך תכנון מערך חירום רפואי ,כי מבהינת מערך זה החמור" ביותר" אינו מתבטא במספר ההרוגים ,אלא במספר הפצועים דווקא.
אך יודעים כי גודלו אינו מעל לחסם מסוימי ניתן לחשב ולהגיע למסקנות לגבי החסם ,וממילא יהיו אותן המסקנות תקפות גם לגבי הגודל הבלתי ידוע ,הקטן מן סביב מכלי-דלק מעצרה החסם .כך ,למשל ,נוהגים לבנות בריכה שתפקידה לקלוט את הדלק שעלול להישפךבמקרה של פריצה במיכל -כדי למנוע נזילה של הדלק לסביבה .אם קיבולת המעצרה היא כמלוא קיבולת המיכל ,אזי על אחת כמה וכמה שיש בה כדי לקלוט כל כמות חלקית שתפרוץ מהמיכל .שימוש בערכים חמורים" ביותר" בתור חסמים הוא לגיטימי ,אף שהוא מחייב זהירות וכרוך בסייגים ,כפי שנראה מייד .אך לעתים החמורים" ביותר" משמשים קרובות אין הערכים כחסמים בלבד ,אלא נחשבים לערכים מייצגים .נוהג זה זכה לתיאור קולע אצל המונד ,חוקר אמריקני בחברת ראנד"".
במציאות,
ניתן לומר שטעות כה גלויה לא תקרה אך במצבים סבוכים יותר אין שמים לב לכך ששימוש בחסם מוביל בעקיפין להזנחה של מצבים מסוכנים מבחינות אחרות .אביא לכך מספר דוגמות: מתוך כוונה לנקוט הערכה מחמירה נוטים לעתים להגזים בהערכת מספר הנפגעים הצפויים בעקבות אסון טבע כמו) שיטפון או סופה( או תאונה במפעל תעשייתי כמו) דליפת חומרים רעילים( .ההגזמה יכולה לגרום להחלטה על פינוי של אוכלוסייה רבה מספקת. הצדקה ללא הפינוי תהליך של אוכלוסייה כרוך בסיכונים
בניסוחי סינון קיים מנהג נפוץ להשג תופחות שמףניות על די' קביעת סדרה של הנחות שמהגיות בתהליך ביצוע להניח בי החירועים החי-ודתיים, שיש להם המחקר .מהובר השלכה על ההחלטה ,ייטו נגד הובע ההחלטה .ניתוחי
רבים -ללא קשר לסיכון שגרם לפינוי -כתוצאה מצפיפות ,מבהלה ומקשיי
ביותף", מתייחמים במפוףש המקרה החמור וההטיה של המחפף מוצהףת .חבל גם במחקרים ףבים שחינם מצביעים
הפינוי עלול תחבורה. נפגעי וליותר נזקים ליותר תאונה מאשר אלה לגרום שייחסכו בזכותו.
המקרה" החמוףביותף" הםהביטוי ההיצוני למנהג זה .לעתים
על כך במפוףש יש נטייה להשפיע על הביעת החלטות שגדלים חי-ודתיים בכיוון שמףני על-ידי יקבלו עףך הנחה יותף החומדן הצפוי שלהם .לעתים הףובות מיוצגים מן גרוע תחומים של חי-ודחויות על ידי עףכים שמרניים" כביכול- . ערכים נקודתיים ,הנוטים לשמרנות ,חשףמתייחסים חליהם כחילויתקיימו בוודחות.
במנהג זה ישנן נקודות תורפה רבות .נדון בעיקריות שבהן אחת לאחת.
החומרה
ח'ננה
חד-משמע'ת
לעתים נעשה שימוש גורף בחסם במקום להעריך את האיום בנפרד לצרכים שונים ובהקשרים שונים .לכאורה, כל מענה שיתאים לחסם -על אחת כמה וכמה שיענה על צורכי האיום האמיתי ,הנמוך מן החסם .אולם חסם"" במשמעותו הפשוטה -הוא חד-מימדי ,ואין בו כדילסייע במצבים שבהם נזקי האיום הם רב-מימדיים .כך,
דוגמה נוספת :ההשפעה של מקור זיהום אוויר על הסביבה תלויה בתנאים מטאורולוגיים .במצב של יציבות מטאורולוגית ורוח איטית יתרכז הזיהום בשטח מצומצם בריכוז גבוה ,ואילו במצב אחר יתפזר על פני שטח נרחב, אך בריכוז נמוך .בדליפה של חומרים רעילים ,לצורך הערכת החמור" ביותר" נוהגים לעתים קרובות להניח תנאים מטאורולוגיים שיביאו לריכוז גבוה ,ועל-ידי כך לפגיעות קטלניות רבות .אך הנחה זו מביאה בדרך כלל למסקנה שהשטח הפגוע יהיה קטן יותר ,וכך לא תובא בחשבון האפשרות -הפחות חמורה לכאורה -של פחות פגיעות קטלניות ,אך מספר גבוה יותר של נפגעים הדורשים טיפול רפואי. ועוד דוגמה :אמצעי ההתגוננות האזרחית כרוכים בסיכונים משל עצמם :עצם האזעקה גורמת לבהלהן ירידה חפוזה למקלטים מביאה לתאונותי חבישה המונית של מסכות-מגן כרוכה בנפגעים .הגזמה בהערכת האיום מביאה לעתים ליותר נפגעים מאמצעי ההתגוננות מאשר נפגעים מן האיום עצמו .ובכלל ,פעולה של מערכות תירוס
נ11נש)שננ1ש
עגללמזיגתישואל 71
ומחייבת הימנעות מהכרזה על מצב
לקוראיו ,אך דבר זה אינו תמיד נכון .מאוחר יותר משמשים אותם מחקרים שנעשו בעבר לכל אחד משני
דוגמה אחרת הביא המונד שנזכר לעיל .הכוח שהוקם נגד אפשרות פלישה ישירה מן הצפון במלחמת קוריאה היה ,ככל הנראה ,מעל לנדרש כדי להדוף פלישה כזו ,אך
הכיוונים .חלק גדול מהמידע שנאסף בתצפיות ובניסויים מאבד מערכו בשל סיכומים המוטים בכיוון אחד .כך, מאז מלחמת העולם השנייה התערבבו ביניהם מחקרים משני הסוגים .בעקבות סדרה ארוכה של הסתמכויות בשרשרת הלכו לאיבוד ההסתייגויות ,שייתכן כי סייגו את המקורות הראשונים וציינו אם ההטיה הייתה לנו"" אי-הבהירות לצרינו" ".מחקרים אלה ,למרות או בפירושם ,מהווים עד היום בסיס עיקרי לידע על תוצאי
כרוכה בסיכונים חירום בטרם עת.
לא היה בנוי להתמודד עם איומים ברמה נמוכה יותר, כמו נפילתה בשבי של הספינה פואבלו" ",ההתנקשות בחייו של נשיא דרום-קוריאה או הסתננות דרך היבשה ודרך הים .התוצאה של הגישה המשתמשת ב"הנחת הבלטת-יתר האפשרויות החמור ביותר" היא של מהאפשרויות החמורות פחות, החמורות ביותר והתעלמות אך הצפויות יותר. אותן הערכות עשויות לשרת דיונים בבעיות החלטה שונות ,ומי שרצה להחמיר כשלנגד עיניו בעיה נתונה או פן מסוים שלה ,עשוי בדיעבד להימצא מקל ,אם הדיון ייסוב לבעיית החלטה שונה או לפן אחר שלה. יתר על כן ,אף לגבי גודל חד-ממדי קביעה פשטנית מהו הכיוון ה"חמור" ומהו הכיוון ה"קל" עלולה להזיק. דוגמה לכך היא המחקרים הצבאיים העוסקים בתוצאים אפקטים() של חימוש .במקרים שבהם העילה למחקר מקורה בבעיות מיגון קיימת נטייה להחמיר בהערכת התוצאים ,כדי שלא לגרום חסר מיגון .לעומת זאת ,אם העילה למחקר היא תכנון התקפי ,קיימת נטייה להפחית בהערכתם .מחקר התוצאים כשלעצמו הוא התמחות אדישה ,זהה לשני הצרכים ,אך בדרך הטבע ,כל אימת לניסויים ,אין
שמוקדשים אמצעים ניכרים לתצפיות או הדבר נעשה לשם שמים ,אלא מתוך צורך מוגדר ואף מתוך תקציב מוגדר של הגנה"" או של התקפה" ".בהתאם לכך מוטית הצגת התוצאות ,וההטיה נחשבת למקובלת ולמוצדקתן החוקר עשוי לראותה מובנת מאליה ,ובעת הכתיבה נדמה לו שהכיוון החמור"" ברור מאליו גם
חימוש. מחקר שימושי נשען לעתים קרובות על עבודות רבות, שנעשו על-ידי מומחים שונים ,בזמנים שונים ,בנסיבות שונות ומטעמים שונים וחולפים .מחקרים רבים משמשים זמן רב לאחר שהעילה המיידית לביצועם חלפה מן העולם. תהיה בהירה וחד- ערכו של המחקר תלוי בכך ששפתו משמעית .לא ייתכן ,מנקודת-מבט מתודית ,שהפרשנות לטענות המובאות במחקר ולמסקנותיו תהיה תלויה בהיבטים המסוימים של הנושא שהיו באופנה בעת ביצוע המחקר ,בהערכתו האישית של החוקר את חומרת התוצאות ,בדרג המנהלי שמימן את עבודתו או בנסיבות המקריות שבהן נעשה המחקר .הלשון המשמשת במחקר והטענות המופיעות בו צריכות להיות מובנות כפשוטן ולא במשמעות מושאלת או אליגורית כלשהי .מחקר אמור להיות מובן כהלכתו ,גם אם יועתק לזמן אחר ולמקום אחר ,ואין הוא אמור לקבל את משמעותו מתוך ההקשר שבו הוזמן או בוצע .דרישה זו חייבת לחול על מחקר סיכונים כמו על כל מחקר אחר.
ה~ שעף לףג[מה נתרכז עתה במצב שבו החומרה היא חד-ממדית ,והכיוון החמור"" ברור ומוסכם .אף במצב זה ,הפשוט לכאורה, החמור" ביותר" הוא מושג בעייתי ,מפני שאין לו שיעור. אפשר להצביע על החמור ביותר מתוך קבוצה סופית ומוגדרת מראש של מצבים נקובים ,אך אס רשימת המצבים הנידונים לא הוגדרה מראש ,אפשר תמיך לרמות מצב חמור עוד יותר .קיימת נטייה להאמין ,כאילו יש מוסכמות מובנות מאליהן המגבילות את החמור" ביותר" לתחום סביר המשיתל לתמונת העולם של המתדיינים. לאמונה זו אין יסוד .הגבול מושפע ממצבי-רוח ומכושר השכנוע של משתתפי הדיון .קיימת נטייה אופיינית להמציא חמור" ביותר" חדש ,כל אימת שנמצאו פתרונות לריכוכים הקודמים. לדוגמה :בדיקה של איום ארטילרי על יישובי ספר
באיזור מסוים העלתה כי בטווח הארטילריה שוכנים ם-מת רק יישובים קטנים ודלילי אוכלוסין ,וכי בהתחשב הדיוק של הארטילריה ובעוצמת אש מקובלת ,הנזק
ר-ז-
,,
י,,
,,
י
הצפוי יהיה מועט .בתגובה למסקנות אלה הועלו דרישות לכלול באיום הייחוס אפשרויות נוספות :ארטילריה ארוכת טווח ,ש"אולי תירכש בעתיד" ,קירוב הארטילריה קיצור") טווח"( לעמדות קדמיות ,אף כי הן חשופות לאש ולתצפית מצידנון תחמושת מסוכנת ,ש"אולי תהיה בעתיד" ,ואפילו תכנית שלפיה יוציא האויב את גדודי הארטילריה שברשותו מכל הדיוויזיות האורגניות שלהם וירכז את כולם כאחד כלפי יישוב יחיד שלנו. הבחינה המקצועית של השערות מעין אלה לגופן חורגת ממסגרת הדיון כאן .ענייננו הוא התבנית החוזרת: התמכרות לאיום ,אי-נכונות להשלים עם כך שאינו חמור והסלמה של איום הייחוס בעקבות התפוגגות קודמים .ההשערות החמורות לא הועלו מראש ולא נבעו מניתוח כלשהו ,אלא הומצאו במתכוון ,לאחר שהוכח איומים
שהאיום במתכונתו הבסיסית אינו כה מסוכן כפי שנטו לשער מלכתחילה. ניתוח הסיכונים הופך לעתים קרובות לדו-קרב בין ממציאי איומים לבין מפריכי איומים -דו-קרב שבו הכללים משתנים תוך כדי משחק ,כמו אפריס קישון:
במערכון של
חרב'נפח :חת הפוקר שלי משחקים ,קונשטטף ,בלי קלפים, בל' שום דבף ,במוח הבלול בלבד ,כיחות לעם הספף .חתה חושב על מספף חחד ,חני חושב על מטפף חחד ,ומי שחשב על מספף גדול יותף הוח נונה בבנק. שמים) על השולחן( קונשטטף :במדף .חמישה גףוש?
מתחילים) ...לחשוב חוק מחוד .מקק שעה קלה( .11 ... חףבינפח . 12 :רקח) חת הכסף(.
פונשטטף 40 :גףוש. חףבינהח :ן 34חוטף) חת הבנה( בחיי היה משחה מעניין. הונשטטף :לירה ,פתח חתה ,מנוולן שלי: .1,653 חףבינקח :מה ה( משנה? המספף קונשטטף u'wln) ,2,000 ,ידו כדי לקחת חת הבנה(.
חרבינהח :הונטרהן לוקח) חת הכסף(. קונטרה"?" חינה קונטרה.,. לכל הףוחות? קונשטטר :מה
מה זה? חףבינקח :הודם נול :חף פעם חל תתףג( בפוהרן נולם חחףי הונטףה"" יודעים ש"קונטףה. פיףושו כפול .כלומר, נחשב המספר שלי כפול. קונשטטר 5 :לירות הבנק ,עכשיו חתחיל חני .ן000,3 חךבינקח :ן307,3
הונשטטר :קונטףה, חףבינהח :רה-קונטרה,
תשחרת ה3בפהה תיף3מה בתל-חביב על התחנה המףכזת ביום שלחחר ההמת המדינה
לשח) חת הכסף(
פונשטטף10 :ריףות_ ענשיו תתחיר חתהו חףבינהח :חפשר להשתגע ממך ,קונשטטף .מה זה משנה? הונשטטר :בסדר .המטפף שלי :ביליחףד וחנ'. חףבינקח :פחגחטן לוקח) חת הבנקי...
עך"נ שףשףתמחמירים הת הערת winiw
שיטתי נערכים
קיצוניים יביא לעיוותים גדולים
במיוחד בניתוח אירועי שרשרת .החמור" ביותר" הכולל, המתקבל ממכפלת ערכים קיצוניים ,יהיה גבוה בהרבה מן הערך האמיתי .העיוותים עשויים להצטיר -במהירות להגזמות בסדרי גודל .בעניין זה מעיר המונד בתרגום) חופשי(: החמור"
מה הס'כוי onl)nwהלח ודחי חכו יקבר חת העףך ביותר" ,שהנחנו כחילו הוח עתיד להתקבל בפועל? הסיכוי
קט .,ומה שחשוב עוד יותר :הסיכוי שבל הגורמים חשר שמרניות"", נולם נחחד ,קבלו חת לגביהם הנחנו הנחות העהכים הקיצוניים שהנחנו ,סיכוי ה( מבוטל .החם יש טעם לבנות חת מערבת הביעת ההחלטות על בטיס ההנחה שכל הדברים הברתי סבירים יקףו בוודחות נולם נחחד? החם
נדחה דףך פעולה חפשרית ,שעשויה להיות יעילה ביותף כמעט בנך הנסיבות ,חך ודק בשר חי התחמתה לבירוף הנדיר של כל המהרים הנדירים כחחד? עיוות כזה נפוץ במיוחד כמערכות שהערכת הסיכון שלהן מתבססת על צירוף של הנחות שנעשו באופן בלתי תלוי על-ידי מומחים שונים ,כל אחד מורכבות,
%
עשצ~ושנוש
יגללמדינה מואל -TQ יע ן1
בתחום מומחיותו ,לאחר שכל אחד מהם -בגלל חומרת העניין -הוסיף מקדם ביטחון להערכתו בלא להיות ער למקדמי הביטחון שהובאו בחשבון על-ידי רעיו.
כ'ןכ)7זו1
ין'נמ
מחפשר'ם
השוחה
כאמור אין זה נכון שבפועל קיימת נורמה בלתי כתובה, מוסכמת ומובנת מאליה לגבי החמור" ביותר" .לכן אין מכנה משותף להנחות החמור" ביותר" בנושאים שונים, בזמנים שונים ,במקומות שונים או לצרכים שונים .אס לערך בלתי ודאי (4נמצא חסם עליון גדול מחסם עליון אומרת ש14- שנמצא לערך בלתי ודאי ,13אין זאת מ.13- חזויות לא ניתן להשוות בין חומרת תוצאות של גדול
סיכונים שונים אשר הוערכו באמצעות חסמים .לעומת זאת ,ממוצעים או תוחלות ניתנים להשוואה ,ומבחינה זו יש להם יתרון חשוב על פני חסמים. מחקרים המתבססים על הנחות חמורות" ביותר" מצביעים בדרך כלל על צורך בהשקעות כבדות .על פי רוב לא ניתן לעמוד בהשקעות כאלה ,ויש צורך לקצץ בהן כדי לעמוד במגבלות התקציב .מכיוון שאין מכנה משותף להנחות המחמירות שביסוד הנושאים השונים, אין כל אמת-מידה להערכת המשמעות היחסית של קיצוץ בנושאים שונים .התוצאה היא שרירות בהחלטות ואי- איזון בהקצאת משאבים.
חסם הופך למרמה
להוכחת טענתו ,וזאת כדי לתת לקורא תמונת מצב אמיתית .אם החוקר נוקב בחסם רחוק מן המציאות ואינו מציין כל הערכה ריאלית שהיא ,צפוי שקורא שאינו בקי ידמה לעצמו שהגודל האמיתי אינו רחוק מן החסם. לעתים נעשה שימוש בחסם גבוה במיוחד ,בתקווה שיהיה בכך כדי לפצות על אי-דיוקים שייתכן כי יתגלו מאוחר יותר .הניסיון מראה ,כי כל אי-ריוק שיימצא יגרור ממילא דרישה להעלות את החסם ,יהיו מקרמי הביטחון
גבוהים כאשר
יהיו .משום כך אין תועלת
במקדמים כאלה. להלן דוגמה לחסם ,אשר בהדרגה הפך להיות נורמה: במדינת קליפורניה נערכו ניסויים ברגישות של חולי קצר כ( 10-דקות( לגופרית דו- קצרת לחשיפה למשך זמן חמצנית .שלושה מאמרים תיארו מחקרים שהראו כי חולי קצרת מגלים רגישות כלהלן: לריכוז של 0.75חל"כ חלקים) למיליון( בקצב נשימה של 40ליטר בדקה. לריכוז של 0.6חל"ם בקצב נשימה של 50ליטר בדקה. לריכוז של 1.0חל"ם קצב) נשימה לא דווח(. אשר לחשיפה קטנה יותר -לריכוז של 0.5חל"ם כקצב נשימה של 30ליטר לדקה בקירוב -לכך התייחס אחד המאמרים הראשון) לעיל( במפורש וקבע כי לא" אובחנו כל שינויים פיסיולוגיים או קליניים". שקיימת משתנות וריאביליות() גבוהה ם-גישותם של חולי קצרת שונים ,ניתן -ליתר ביטחון -להצביע על ריכוז של 0.5חל"ם בקצב נשימה של 30ליטר לדקה כעל חסם" מכיוון
עליון" :מנה אשר לה עלולים להיות רגישים בדו"ח של קיצוניים מקרב חולי הקצרת .ואכן כך נעשה ועדה בקליפורניה .לעומת זאת ,ועדה מקצועית שמונתה על-ידי השירות לאיכות הסביבה של משרד הפנים בישראל כדי להמליץ על תקנים לזיהום אוויר ,בהסתמכה מקריס
עליון
לעניין קל"
אין פסול פורמלי בשימוש בחסם וחומר" ,אך למרות זאת רצוי להימנע האפשר .אפילו יטרח החוקר וידגיש חזור והדגש ,שלא אמד את הערך כערכו ,אלא רק חסם הוציא מתחת ידו, עשויה ההערכה להיות מובנת ומצוטטת על-ידי הקוראים כאומדן ריאלי לערך הצפוי .הניסיון מלמד ,שבכל הקשור
מחסמים ככל
לסיכוני ציבור -חסמים הופכים לערכים מייצגים. לכאורה יכול החוקר לטעון שצוטט לא נכון ,שהרי ציין כי מדום- בחמס .אכל כבעל מקצוע >D)Dעל החוקר לצפית מראש שבעניין זה הוא יצוטט לא נכון .חסמים של סיכונים הם כשור מועד ,שבעליו חייב בנזק שהוא גורס ,ואין החוקר רשאי לפטור עצמו מאחריות .מוטב להימול משימוש בחסמים ,ואס יש בהם הכרח -ראוי להתאמץ להגיע לחסמים נמוכים ככל האפשר ,אפילו אס לצורד קל" וחוממ"מספיקים חסמים גבוהים .נוסף על כך ,כל אימת שמשתמש החוקר בחסם לצרכיו ,ראוי שינקוב גם בהערכה ריאלית כלשהי ,אף אם אינה נדרשת
על אותם מקורות בדיוק ,הפכה את החסם העליון לנורמה ממוצעת: מעבודות שבשעו בחחףונה בקל'פורנ'ה שצוטטו) רעיל(
מתבףף ביסיימתבעיה משמעותיתבעתחשיפהרומן סלף לףיכווים של כ0.5-חל"ם .5)(2נבדקונעיףים חסטמטיים לחמעשנ'ם,ינחבח רחשיפה שרר-סי רמח ל0.5-חלים בפעילותפיסיתמתונההגוףמת)לקצבנשימה כ30- של ליטרחוויףהדהה(מגביףהבחופןמובהקחתשיעוףהתהפ' הקצךת.במישוףהחוף שלמד'נתישףוול שיםבחווךים למהורותהפריטההגדוליםשל כ5)2למעלהמחצ' ההרובים מיליון נפש .ףיב 0להניח כ' חחי חוליהקצףת מקרב כ2.5- החוכלוס"ה שלשףחל'הות עד 5.0חחחים.מכחו שהקבוצההףגישהבמיוחד ל-2ל)5 בישרחל בהעףכה ףחשונ'ת וומקיפה12,500נפשלפחות.
הסיכום שכתבה הוועדה הוא לא-אמיתי בעליל ,אבל הוא שימש בסיס לתקנים המחייבים כיום בישראל. בגלל ההשקפה שהטיה בכיוון לחומרה מוצדקת עקרונית מבחינה מתודולוגית מוצג החסם לעתים קרובות כנורמה ביודעין ,תוך השלמה מוצהרת עם העיוות הכרוך בכך .מהנחות כאלה ,בלתי נכונות בעליל ,אפשר לגזור מסקנות מוזרות למיניהן .אם הטענה קיימת" הסתברות קטנה לכך שמספר הנפגעים יגיע לאלף" תוחלף בטענה יהיו" אלף נפגעים" ,אפשר להסיק את המסקנה ,הבלתי נכונה בעליל ,כי לא" נכון שיהיו 900נפגעים או פחות". כך ,מתוך הגזמה בהערכת עוצמת ההרס של פצצות ,ניתן להגיע למסקנה שגויה ,שעל פיה אמצעי מיגון הם חסרי תועלת.
במקרה כזה יש צורך לשחור מחדש כל הוכחה והוכחה כדי לבדוק אם הושפעה מן העיוות .אם החוקר אינו טוען אלא זו בלבד ,שמתוך הנחותיו נובעות מסקנותיו, ואם ההנחות עצמן אינן אמיתיות ,אזי המחקר אינו שימושי .בסיקור עיתונאי של מחקרים קורה לעתים, שהנחות המחקר מוצגות כאילו הן מסקנותיו.
עלףג~שף עם נונף
ן
שלי,
)1ל לא' מ
וידע
מסוימים
הנה ,לדוגמה ,מה שנכתב במסמך מודיעיני על טיל שבידי האויב: ח'שוב ...ס'נו" הפג'עה נעשה על סמך ההנחות הבחות: חמ'נות ...המעףנת ה'ח 100חחוו'ם הנחה) וו ףחופה נדי להגיע לתנחים הסועים מהמשחות ,חך היא נעשתה
ביותר עבוףנו(.
לא זו בלבד שהכותב מחליט להשתמש בערך החמור" ביותר" כמייצג ,אלא שהוא בוחר ביודעין בערך רחוק" מהמציאות" ,שהוא חמור הרבה יותר מהערך החמור ביותר האפשרי .העיזות הוא בעל השלכה קיצונית: עשוי לנבוע ממנו ,למשל ,כי מי ששיגר טיל כזה יכול להיות סמוך ובטוח שהטיל פעל כשורה ,ואין לו שום סיבה לטרוח ולשגר טיל נוסף .מסקנה זו נראית כאן כהתחכמות ,כי היא מנוסחת בחריפות ומובאת בסמיכות לציון של חומרת ההנחות ,אך בפועל עשויות המסקנות השגויות להיות מועתקות למסמך אחר ,אשר לצורך הנחותיו ישתמש במסקנותיה של הערכת מודיעין זו ויציין רק כי המסמך" מתבסס על הערכת מודיעין" בלא שיפרט הראשוניות .ההטיה את הגוזמה שננקטה בהנחות בהערכה עשויה לבוא לידי ביטוי עקיף במסקנות רבות הנגזרות ממנה בהמשך ,ומי שעתותיו קצרות ולא ידקדק בהנחות ,או מי שיקרא את המסקנות לא ישירות מן המחקר אלא מתקצירים שונים או מפי דוברים שונים או מן העיתון ,לא יבחין בכך ,וסופו שיקבל את הרושם
תחת המחסה של גישת החסמים אפשר שחוסר בקיאות וחוסר מתעטפים
מקצועיות
באצטלה מדעית .הערכה עניינית של סיכון דורשת ידע ומטילה ארוי יית על המעריך .לא כן הערכת חסם .גס אס פלוני יודע מעט מאוד בנושא מסוים, הוא יכול להצליח לתת הסמים על-ידי נקיטת מקדמי" ביטחון" גבוהים .מעצם מובנו של חסם -ככל שיודעים יותר ,וככל שמתאמצים יותר ,נדחף החסם בלפי מטה. לפיכך הגישה המעודדת הערכות חמורות ביותר ,בבחינת כל" המרבה -הרי זה משובח" ,מטפחת את חוסר המקצועיות .היודעים פחות יצביעו על חסמים גבוהים יותר ,וההדיוט יזכה ביתרון יחסי. בשנת ,1976למשל ,מונתה ועדה ,שכללה מספר אנשי אקדמיה בכירים ,במטרה לייעץ לראש אג"ם לגבי איומים אפשריים .לפי עדות הוועדה על עצמה: בעיהףן הצוות ...חינו כולל וונש' מקצוע .,.הצוות מורנב היומ- מחהדמחים ומבעלי מהרועות חופשיים ,שבמחהףם על- יומי ףגילים לעףעף על מוסכמות ולקדם חת מחקרם בתוףות קיימות... ידי חיפוש נקודות תורפה
בדו"ח של הוועדה הופיעה הקביעה הבאה:
בנכונות
לדעת הצוות ,ק"מת סב'ףות גבוהה ]!1כ' המלחמה הבתה הערים ההחשיות. ת'פתח בהפצרת טילים על
נכונות .לשם פישוט משתמשים בקירובים ,ובמקרה כזה צריך להקפיד לגבי מסקנות הנוגעות לשולי העניין ולבחון אם לא נפגעו כתוצאה מן הקירוב .אין ערך למחקר שמתבסס על הנחות שהעיוות בהן הוא מעבר ל"קירוב"ן
קביעה זו אינה פרי ניתוח שיטתי ומבוסס .היא אינה מופיעה אלא כפתיחה לדיון בהשלכותיה על היערכות הגנתית נדרשת .לו הייתה דעת הצוות שבמלחמה לא תהיה הפצצת טילים -הוא בוודאי לא היה מעז לקבוע
כי אכן בדקו המומחים ,ומתוך בדיקתם עלה מה שעלה. נכונות המסקנות של המחקר תלויה הנחותיו .בדרך כלל משתדלים להניח במחקרים הנחות
ן
ש
5
שש]ש(]נושע ישל
לסדיו ישראל 75
זאת או אפילו לציין ,שיש סבירות גבוהה לכך שהדבר לא יקרה .הנכונות לקבוע סבירות" גבוהה" ללא דיון ובתחום שאין בו מומחיות נובעת מן ההשקפה שהדבר מותר ,ואפילו רצוי ,כל עוד הכיוון הוא לחומרה. דוגמה נוספת .ב 1975-הוגש לשר הביטחון תזכיר קרקע-קרקע .התזכיר בעניין האיום הנשקף מטילי 10-6 שנים")!( התזכיר התייחס לפרק זמן של בתוך" נכתב ביוזמה עצמית של מקורב לשר ,והשתתפו בכתיבתו לפי האמור בתזכיר -אנשים בכירים נוספים .התזכירכלל עשרות עמודים .בין היתר נכתב בו על סוגי" הנשק העיקריים שיעמדו בפנינו במערכה הבאה" ,הכוללים מגוון של טק"ק לטווחים קצרים ובינוניים כ 5(07-0ק"מ( ,מגוון ראשי נפץ למשימות שונות פצצונות) א" ,3רש"קים חודרי ביצורים( ,בעלי דיוק משופר ,בעלי יכולת התבייתות על) -1,000 קרינה אלקטרומגנטית ועל חום( ,קצב חזוי של 2,000רקטות ארטילריות ליום לטווחים הקרובים יותר וכן 500-200טילים מדויקים ליום לטווחים הרחוקים יותר .בעקבות זאת נאמר: התתן'ת דלעיל חינה ף'חלית בהחלט ובעלת סביףות והטכנולוגיות המתחימות בבף'ת- גבוהה במבבםו 31הנשם
ף,נוועצות -יהיך התחשביח במחגרים הפיננסיים שיעמדו לףשות מדינ,ת עףב ...ההדגשה] במקוףן נתבקשנו לחוות דעה על התזכיר .מאחר ששללנו נחרצות את האמור בו ,ביקש השר מראש אמ"ן לקיים בדיקה .נכתב תיק בדיקה ,אשר קבע לגבי התזכיר הנידון: בש'חה עם ...הובףף ,נ' עקףח11כ 1השה להעלות חפשףות חסטףטגית תיבף 0נגד ישרחל תי0ףוח'ת של דףך פעולה מודיעי, מבוססת Ouלוח במלחמה עתידה .חין זו העףנת
ומנים ףופמ ,0ומודחי לח ףשימתנתונים מסמנים של מרכיבי
nnslunהנונחית והפוטנציחלית של הערבים .התזכיר כולל מטפר תפיסות ולקחים חישיים/מקצועיים ובן התףשמות
מחומר גלוי לגבי הכוונות החסטףטגיות,..
גם בדוגמה זו אין אנו נכנסים לגופם של השיקולים, אלא מצביעים על החופש ועל קלות הדעת שמרשים מחמירות ,אף- לעצמם אנשים בבואם לנקוט הערכות על-פי שאין מאחוריהן בקיאות ומידע .השימוש בביטוי סבירות" גבוהה" אופייני לדוגמות רבות .האופי הלמדני של המסמך ,ריבוי המספרים והנתונים לכאורה ,אישיותם של הכותבים וצורת ההגשה האישית לשר לא רמזו כלל שאת הקביעה של סבירות" גבוהה" יש לקרוא בהסתייגות. במתימטיקה קיימת הבחנה בין שני מושגים :חסם וגבול .חסם הוא כל גודל שהתחום אינו עובר מעליו.
החסם יכול להיות גדול בלי שיעור .לעומת זאת ,גבול הוא החסם הקטן ביותר .כזה אין יותר מאחד .לדוגמה: הגבול העליון היחיד של תחום המספרים שבין 20לבין מהמספרים מ10- 80הוא ,80אך כל אחד והלאה הוא חסם שלהם .כדי להוכיח שמספר מסוים הוא גבול של תחום צריך להראות שני דברים :ראשית ,שהוא חסם, כלומר שאין בתחום מספר גדול ממנו; שנית ,שאין חסם קטן יותר. ניתן לנסח חלק מטענתנו באמצעות מונחים אלה. והסיכונים מקובל שמותר להפליג בתחום האיומים בחסמים ,ואין דורשים ממציעי החסמים להתאמץ ולהשתמש בחסמים קטנים יותר ,לא כל שכן שאין הם נדרשים להביא ראיה לכך שהחסם הוא גמל ,דהיינו סמוך לערכים ריאליים .במתימטיקה קיימות כמה בעיות ,שבהן המתימטיקאים
מתחרים
ביניהם על השגת
חסמים האיומים
קטנים יותר ,תוך חתירה אל הגבול .בתחום והסיכונים דומה ,לעתים ,שמתקיימת תחרות מגוחכת על השגת חסמים גדולים ככל האפשר.
חסם פועל ףק בכנון תחד אחת הסיבות שעשויות להצדיק הטיה של הערכת החומרה כלפי מעלה היא שהשימוש בחסמים עליונים עשוי לפטור את החוקר מהקושי שבמתן הערכה ריאלית חד-משמעית במצב שבו אין לכך בסיס מדויק .שימוש כזה מוצדק לוגית רק בכיוון אחד :חזקה על הערך האמיתי שהוא קטן מן החסם .לעומת זאת ,העובדה שהחסם גבוה אינה מעידה על מאומה .הערך האמיתי יכול להיות קטן מהחסם במידה ניכרת .אם החסם קטן -יש בכך כדי ללמד על הערך האמיתי ,שהוא קטן .אם החסם גדול - אין בכד כדי ללמד דבר על הערך האמיתי .טעות נפוצה היא לתת לאיום חסם גדול ואחר כך להתייחס לחסם כאל הערכה ריאלית ,המראה עד כמה האיום חמור .חסם יכול רק ללמד שאיום איננו חמור .אפשר להשתמש בחסם כדי להוכיח שמערכת בטיחות קיימת מספקת ,אך לא כדי להצביע על צורך באמצעי בטיחות או התגוננות נוספים .השיטה להצדיק דרישות באמצעות חסמים פסולה לחלוטין.
באמצעי השקעה
לדוגמה ,בשנת ,1977במאמר על הסכנה שהעורף הישראלי יופצץ במלחמה מציין א' ביאלר ,כי הערכת מספר הנפגעים חשובה כדי להעריך את עצם סבירות האיום :אם צפוי מספר נפגעים רב ,אז סביר להניח שהאויב אכן יבחר בדרך של הפצצת העורף .הערכת הסבירות היא מטרת המאמר ,ולשם כך נעשית הערכת על-ידו הנפגעים .הערכת הנפגעים מחושבת בדרך הנפוצה
כמויות
להערכת חסם :מתוך מכפלת המטוסים שבידי כל צבאות ערב בכושר הנשיאה הנקוב שלהם בתוספת טילי הקרקע-קרקע שבידיהם מגיע המחבר להערכה ,כי מדינות ערב מסוגלות להנחית
מנסקר של
הוא כנראה גבוה מדי -שהרי ייתכן כי לא כל המטוסים יחדרו את מערך ההגנה, ולכן מספר קטן פי ארבעה נראה מציאותי יותר -אך משום שהמספר גבוה הוא
נסירבע,5מטיסרבינואה
הפצצת העורף הישראלי במלחמה עלולה לגרום 1,000הרוגים ----------------, התושבים כצחינה נפשית יש להכין את ------------------מאת עמוס בן-ורד ,סער הארץ"" ]23.1.781
על העורף הישראלי 1,400טון פצצות .על סמך נתוני מלחמת העולם השנייה (20 נפגעים לטון פצצות( הוא מגיע להערכה, שהתקפה על העורף הישראלי עלולה ב28- אלף איש ,שמהם יהיו 7,000 לפגוע המחם- מציין הרוגים. שמספר זה אמנם
ב-החוץ- מביטה חת הבחנה ו.7,000- המספרים 28,000 הים לח מוכיףה חת המספףים הסטנים פי חףבטה .כך הפך חסם לנוףמה .פגם זה הוט טיפוסי לסילוף עיתונאי של
-
מחהףי סיכון
שימוש בפצצות שלמטלפים ובטילים אשר יונחתו על העורף העירוני הישראלי במפתיע במלחמה הבאה עלול לפסע ב 28,000 -איש ולגאלם את מלתם של - 7,000 למסקנה זל מגיע הד"ר אורי ביאלר מן החוג ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית במחקר המתקרסם בגלילן השלטף של מדינה" מימשל ויחסים בינלאומיים", ביטאון מכלן דייוויס ליחסים בינלאומיים.
מסיק שהאיום סביר זהו שימוש פסול בחסם ,כי אין כל ערובה שגס חסם מחולק בארבע הוא הערכה ריאלית .הטיעון המרכזי של המאמר לקוי אפוא .ואכן ,מחקר אחר שנערך באותה תקופה ,שהסתמך על ידע צבאי בסיסי ,הגיע למסקנה, שהפוטנציאל של האויב לתקיפת אוכלוסייה באותה עת
החמוף" רע/ף" תלו בףמת ההת"חסות ותאר לעצמנו מצב שבו מחלקה בת 30חיילים נמצאת בשדה הנתון להפכה ארטילרית .נניח שמפקד המחלקה מעריך ,כי אם יורה לחייליו להתפזר ,אז ייפגע חייל אחד.
היה קטן מההערכה הנזכרת במידה ניכרת ,ולו גם בשל סיבות טכניות בלבד ,ואף בלא להביא בחשבון את השפעתו של מערך ההגנה ,שאותו צריך התוקף לחדור.
אולם בשדה מצוי בונקר ,שבו יכולים להתכנס כל 30 החיילים ,ואם כך יעשו -מעריך המפקד -קיימת הסתברות של 99%שאף אחד מהם לא ייפגע ,אך קיימת הסתברות של אחוז אחד לפגיעה ישירה ,שבה ייפגעו כל ס-ה .3לאויב אין תצפית ,וכינון האש הארטילרית אינו תלוי בהחלטתו של המפקד .הברירה העומדת בפני מפקך
יובילו למסקנה הפוכה .ספק אם הצטדקות בנימוק של אי ידיעת הנתונים הייתה מתקבלת בנסיבות אחרות ,אך
המחלקה היא בין ודאות של חייל נפגע אחד לבין הסתברות של אחוז אחד ל 30-נפגעים .התוחלת של מספר הנפגעים באפשרות השנייה -של ההתכנסות בבונקר
ביאלר מציין ,שאין בידיו נתונים ראויים ,ושהוא מסתמך -מחוסר ברירה -על לקט ידיעות ממקורות גלויים .עם זאת אין הוא מציין שייתכן כי נתונים נכונים
היא נחשבת למקובלת ולמספקת לאור הקיימת לגבי חסמים עליונים בנושאי סיכון.
המתירנות
התלות של הנחתהחמוף"ביותף" בקובעיההחלטות מהנאמר עד כה עולה כי החמור" ביותר" רחוק מלהיות וחד-משמעי ,ושהוא תלוי בנסיבות ברור ,מוסכם ובהקשרים שונים .אדון עתה בשתי בחינות מיוחדות, שבהן תלויה קביעת החמור" ביותר" .שתיהן קשורות בעמדתם של קובעי ההחלטות .הבחינה הראשונה נוגעת להבדלי עמדות הנובעים מתוקף הבדלים בדרגים השונים בהיררכיה שבמערכת .הבחינה השנייה נוגעת להבדלי עמדות הנובעים מהבדלים במסכת הערכים האישית של קובעי החלטות שונים.
קטנה יותר 1/3 :לעומת .1לעומת זאת ,כדי להימנעמן התוצאה ההמורה ביותר האפשרית -של 30נפגעים עשוי המפקד להחליט על האפשרות הראשונה ,דהיינולפזר את אנשיו. כי אלף מחלקות נמצאות במצב דומה, נניח עתה, כל אחת בשדה משלה ,וכי הרמטכ"ל הוא זה שחייב לקבוע הוראה תורתית לכל אלף מפקדי המחלקות מה לעשות במצב הנתון :לפזר את אנשיהם או לרכזם בבונקרים .מבהינת הרמטכ"ל ,ההוראה לפזר תסתכם בכאלף נפגעים ,וההוראה לרכז תסתכם כב 300-נפגעים. האפשרות" החמורה" מבחינתו היא דווקא הפיזור ולא הריכוז .בגלל המספר הרב של אירועים בלתי תלויים אי-הוודאות מצטמצמת ,והבחירה היא בין שתי תוצאות כמלט ודאיות :כאלף נפגעים לעומת כ 300-נפגעים. השונות) היחסית של סכום תוצאות בלתי תלויות הולכת וקטנה עם גידול מספר התוצאות .זהו חוק" המספרים
ץי,4
ש'םנש)פ%~2ע~
בל לטדינת ושיאל
הגדולים" של תורת ההסתברות ,או בלשון המשורר: "But לאורך" זמן אלת-המזל שגיאותיה תתקן"did . "?mend Chance "1 length her Errorת10 Samuel The Vanity of Human Wishes, 1749את05ת70, ההבדל בין עמדות המ"מ והרמטכ"ל בעניין זה אינו נובע מחילוקי-דעות ביחס לחיי אדם או לכל נושא ערכי אחר .ההבדל נובע באופן ישיר מהבדלי התפקיד שביניהם, ממקומם בסולם ההיררכי של הצבא .מה שנראה חמור" ביותר" מנקודת מבט של תת-מערכת אינו בהכרח חמור" אי-ודאויות ביותר" מבחינת המערכת בכללותה. ברמת סטטיסטיות הפרט עשויות להסתכם בוודאויות ברמות הקבצה גבוהות יותר ,כפי שהסביר הרמטכ"ל המצרי גנרל שאזלי למפקדים הכפופים לו: הדבוףה המתמ'פה חת כל המתהףב לכוורת ועוקצת חותו ב'ד'עה שתמות -בעש,תה וחת ה'ח ח'נה מהססת ...פעולה וו ,חף שהיוו חיבוך לדעת מנקודת מבטה של הדב,רה ,חינה
חלח סיכון מחושב מנקודת מבטה של הנוורת בכללותה.
ככל שעולים בשלבי המערכת ,וככל שהמערכת כוללת מספר גדול יותר של פרטים בלתי תלויים ,כן תגדל חשיבותה של התוחלת כבסיס להחלטות .הדבר נכון ללא תלות בשאלה אם המדיניות שמרנית או לא ,או במערכת שיקולים ערכית כלשהי. מצב דומה קיים בתיקי השקעות :ככל שתיק ההשקעות עשיר במספר גדול יותר של עסקות בלתי תלויות ,כך אפשר לבסס את שיקולי ההשקעה על תוחלת הרווח הצפוי בלי לחשוש יתר על המידה מפני סיכונים חריגים .העשיר המפזר את השקעותיו יכול להרשות לעצמו -בכל עיסקה -להפריש לביטוח פחות סמה שמפריש העני ולהגדיל תמורת זאת את תוחלת שיעור הרווח שלו ,וזאת אפילו אם הוא שמרן ביותר ושונא סיכונים מושבע. לעתים קרובות נעשים מחקרי סיכון בהקשר של נסיבות נתונות ,תחת עינם הפקוחה והשראתם של תת-מערכת מסוימת .מנקודת הממונים הישירים על מבטם של אלה ,החמור" ביותר" הוא מה שעלול לקרות בתחום שיפוטם בדומה) לאותו מ"מ( .עם זאת ,לא רק הם אמורים לקבוע את ההחלטה שעל הפרק ,אלא גם הממונים עליהם ,ששוקלים את הדברים מנקודת מבט רחבה יותר של מסגרת כוללת יותר .הנחות של החמור" ביותר" ,שנקבעו בעקבות קשר אישי או ארגוני של תת-מערכת מסוימת ,תגרורנה החוקרים עם הממונים על הצגה מעוותת של המצב מבחינת הרמה הממונה .לפיכך רצוי שהמחקר לא יתחייב ל"חמור ביותר" מבחינתו של מאן-דהו, אלא יציג תמונה שקולה ,שתאפשר לכל אלה שיקבלו את המחקר לעיונם -לרבות אנשים נוספים
לאלה שהזמינו ישירות את המחקר ולרבות דרגי החלטה בכירים -לבחון את הדברים איש איש מנקודת ראותו שלו. הדגשת החמור" ביותר" מנקודות מבט של רמות שונות במערכת מעודדת פיזור משאבים .במערכת בעלת משאבים מוגבלים פיזור כזה מצמצם את המשאבים הניתנים להקצאה על פי עדיפויות הרמה הגבוהה יותר. כך עשויים להיפגע צרכים הנובעים ממה שהרמה הגבוהה עשויה לראות כ"חמור ביותר" .החמרה על פי נקודת מבט של תת-מערכות תהיה על חשבון היכולת להחמיר מנקודת מבט של המערכת בכללותה .מחקר סיכונים חייב להימנע מנקיטת הערכות חמורות" ביותר" מבחינת דרג מסוים כלשהו ולהציג בפירוט את התפלגויות ההסתברות של גדלים לא ודאיים .הצגה כזאת מכילה את מלוא המידע ומאפשרת לכל אחד להעריך כל תוצאה אפשרית מבחינתו על פי היקפה והסתברותה המוצגים לפניו .כאמור :ככל שעולים בהיררכיה של קובעי ההחלטות ,יש חשיבות פחותה לרבות מן ההתפלגויות האלה ,ניתן ולהסתפק בערכי-התוחלת בלבד .בחוות-דעת לדרגים אי-ודאויות בדרג בכירים אין צורך בהצגת התפלגויות של נמוך ,המתמצעות בגלל ריבוי האירועים או ריבוי הגורמים הבלתי תלויים .אי-הוודאויות שאכן נוגעות לדרג הבכיר, ואשר לגביהן אמור הוא להתעניין באפשרות החמורה" להזניחן
ביותר" ,הן רק אלה שעשויות להיות הרות אסון ברמת המערכת בכללותה. מחקרי סיכון רבים נעשים מבחינה ניהולית על פי הזמנת גופי מטה שמתחת לדרג הגבוה ביותר .לצורך הזמנת המחקרים אמורים גופים אלה לייצג את נקודת המבט של המערכת בכללותה ,אך לעתים קרובות ,ובדרך תת- הטבע ,הם נוטים להדגיש את נקודות המבט של מערכות ,שעליהן הם מופקדים ישירות .הנחת החמור" ביותר" מנקודת מבט של אותן תת-מערכות במצב זה היא שגיאה או ניצול הסמכות של שליטה בתקציב כללי למען קידום כיתתי .תפקידו המקצועי של ההוקר להימנע מלתת לכך יד ולא להיכנע ללחצים המופעלים עליו בעניין זה בשם השמרנות לכאורה .העיקרון המתודי של חקר ביצועים -סיוע" מדעי לקבלת ההלטות מנקודת מבטה של המערכת בכללותה" -משמעותו להימנע מהנחות תת-מערכות. החמור" ביותר" הקשורות לנקודות מבט של
ההמוף"ףת1יב" תלוי בשיעולים עףכ"ם הנושא הבא קשור גם הוא להבדלי עמדות אפשריים ,אך לא בשל השוני בין תפקידיהם של קובעי ההחלטות ,אלא בשל השוני כין הגישות הערכיות שלהם.
כדי לקבל החלטה ראויה על קובע להתחשב בשני גורמים נבדלים: .1 הערכה עובדתית של הצפוי :מהם
ההחלטות האירועים
תוצאותיהם האפשריים ,מהן החזויות ,מה אפשריים תרחישים והיה שונים; ההסתברות של אם יינקטו
דרכי
פעולה
מסוימות
-מה
תהיינה
התוצאות של כל אחת מהן ,ואם התוצאות אינן ודאיות -מה ההסתברות של כל תוצאה אפשרית בהינתן כל אחת מדרכי הפעולה הנידונות. .2
מערכת ההעדפות של מקבל ההחלטות או) של הציבור שאותו הוא מייצג( לגבי התוצאות היחסית האפשריות :מה תהא שביעות רצונו מן התוצאות החלופיות העשויות להתקבל.
שתמנע חת החפשףויות הגףועות ביותר הבחות בחשבון, חני תניח שהסיכוי לתוכחה הפחות היו3ף הוח גבוה חן חף
ודח' .כך תיבחף דףך הפעולה המתחימה ביותף לטיפול חי- וו". בהקטנת ה1נ' תוצחה כך בוחר החוקר לכל גוףם ודחות חת התשחה הפחות ףצויה תג3יימנ. קו מחשבה ה( מוביל לכך שהמחקף לח ישקף כףחוי לח חת ווי-הוודחות, הערכת וחף לח חת העףנת ההעדפה .ברור כחילו יקףה ביותף חינה החמוף שההנחה בוודחות משהפת חת ההערכה החמיתית של החוטף רכו חין מחקףו מבטח חת העננת ההסתבףויות לחשוףה .יחד ODוחת ,הנחה ו( מעוותת גם חת הערגת העדיפויות, מפני שהיח מנטלת
טחות ביטחון שרחל"ם' בוחנ'ם םנ,ע של טיל סקחד .בעת תרג'ל
לחהף מלחמת המפףץ
הסיכוי שאירוע מסוים יקרה והערכת האפשריות של אותו אירוע אין להם ולא כלום עם שאלת היות האירוע לרצונו של מישהו .יוצאות) מן הכלל לעניין תוצאותיו
זה הן החלטות אויב המתקבלות כדי לפגוע במחליט ,על כך אדון בהמשך(. אפילו קיימת הסכמה גמורה על ההערכה העובדתית של סיכונים צפויים מבחינת התוצאות ומבחינת הסתברויותיהם ,קובעי החלטות שונים עשויים
האפשריות
להתייחס לאותו אירוע בדרגות חומרה שונות בגלל השקפה ערכית שונה על נסיבות זהות ועל תוצאות זהות. ממילא כל אחד מהם עשוי לזהות אחרת את החמור" ביותר" מבהינתו .בהתאם להתייחסותו הערכית של כל קובע החלטות לתוצאות החזויות של סיכון אפשרי ,ייתכן שיחליט כי העניין גורלי ,ושעל כן יש להשקיע במניעתו למרות הסתברותו הנמוכהן ולחלופין ,ייתכן שיחליט כי העניין אינו כה מכריע ,ושבהתחשב בהסתם-ות הנמוכה אפשר להסתכן ולהתעלם ממנו. שיקולים ערכיים אלה לגיטימיים במסגרת דיון לצורך קביעת החלטות ,אך הם זרים לשלב של ניתוח מקצועי של הסתברות האירוע ושל היקף תוצאותיו .ניתוח זה ראוי לו שיהיה בלתי תלוי במערכת העדפות כלשהי. אין הצדקה לכך ששתי תחזיות מדעיות ,המתבססות על אותן הערכות מוסכמות של תוצאות ושל הסתברויות, יביעו חיוויים עובדתיים שונים בגלל השקפות ערכיות. המונד מכנה את הגישה ,שלפיה מניח החוקר הנחות גישה שמרנית-כביכול"" מוטות ביודעין לחומרה ,בשם ) .(Proxy-Conservatismהנה עיקר ביקורתו על גישה זו בתרגום) חופשי ובהשמטות(: ח'-הוודחות של תוכחות החלטה במעףנות מוףכבות היח בעיה מורכבת ,התלויה בגורמים ףבים .בחושבו על גל תחד מגוףמי חי-ודחות שונים חרה ,נדמה שהחוקר שוקל כדלקמן: חי-ודחות חינני" ודע' חני ,11חבל יודע מה תהח תוצחת מה מכיוון רצויה. מעוניין שחני היח התנצחה הפחות בהחלטה
בעקיפין חת חשיבותן של התוצחות שח'נו החמורות ביותף, חשף לגביהן לח מובטח כי דרך הפעולה שתיבחר תיבחן גוףמי חי-הוודחות כלל .בבחיףת הערכים הפחותרצויים עבוף על-ידי שילוב שיהלי נירה החוקם לקער חת הדףך
ההסתברות שלו עם העדפות'ו במקום להקפיד על ההבחנה ביניהם .התונחה גרועה משת' הבחינות כטחת. הגישה השמענית-כבינוך במתקף מקנה לחוקר ולמומחה הטכני וכות פלישה לחחוותו של קובע ההחלטות .הנחותיהם וחומדניהם השמרניים-כביבול פולשים לתחום ההעדפות. על-יר' מתייחסים לחי-ודחויות יתף על כן, כך שהם נחל נכשלים במשימתם לתת לקובע ההחלטות ודחויות ,הם תמונה של הסיכונים הכפונים בדףכי ד3ה התחד ,הם פולשים לתחום ,של D~lpההחלטות ,ומן ד3ה החחף ,הם נמנעים מלספק לו מידע חיוני עבוףו ךףו3ל פעולה חפשףיות .מן
ביצוע הדברים שבתחום סמכותו הבלעדית .הובע החלטות שרת נתן דעתו לדבר חינו מודע לכך שוויתף על חלק מבמנויות
48
עעעש=שנעלנ~
יבללמעדינת ישראל ל9
הערכותיו של קובע ההחלטות ולאו דווקא את אלה של המומחה ,ומאידך גיסא -אפילו נקבל שגם המומחה והחוקר ,ולא רק קובע ההחלטות ,יכולים לתרום לליבון
המונד מדגיש את ההבחנה האישית בין החוקר לבין קובע ההחלטות .שאלת מקומו ותפקידו של כל אחד מאלה בתהליכי המחקר וההחלטה היא נכבדה ,אך לא תידון כאן .בהבדל מסוים מהמונד אני סובר שיש להדגיש לאו דווקא את ההבחנה האישית ,אלא את ההבחנה התפקודית ,זו שבין השלבים השונים שבתהליך .חשוב להפריד ההףס שורע טיל שףחק' בהמת-גן. בשכטה 18בינוחר 1991
בין
ההערכה
שלב
העובדתית
השמרנית אינו רק בכך שהיא מציבה את הערכותיו של האחד במקום הערכותיו של האחר ,אלא בכך שהיא
לרבות) .
-
י
הבעיה הערכית ,גם אז יש להפריד הפרד היטב בין בירור חיוויים עובדתיים לבין שיקולים ערכיים .הפגם בגישה
--
_
כפליז י _,
י ~'40
',
ו [
'.ת , ,
מבוססת על הסכמה שמותר להניח הנחות שאינן משקפות הערכותיו של איש ,לא של המומחה
ולא
קובע
של
ההחלטות. קובעי ההחלטות אס גורסים התייחסות מחמירה ,מן הראוי שיחליטו ביודעין להשקיע משאביס
הסיכונים,
בהקטנת
תוך מודעות להסתברות הנמוכה של האירוע ,ולא שיתעלמו מן ויבססו הנתונים את החלטותיהם על שהוטתה שרירותית לחומרה. דוגמה :הקביעה במקרה" של ספק -יש לגייס את הערכה
המילואים" היא הצעת מדיניות, שאפשר להסכים לה או לחלוק עליה
לגופה
במסגרת
דיון
לקראת קבלת החלטות על סמך שיקולים רבים ,חלקם ערכיים. לעומתה ,הקביעה במקרה" של -יש
לקבוע
כהנחה
ספק שהאויב יתקוף בוודאות ,ועל כן יש לגייס מילואים" עוקפת את בדיון ענייני על-ידי הנחה הצורך שרירותית בלתי נכונה בעליל, אשר ממנה נובעת המדיניות באופן הכרחי אם) נתון שהאויב יתקוף -ברור שיש לגייס מילואים(. לעתים קרובות נחשב קובע ההחלטות לבעל ניסיון בתחומו, ובתוקף זאת הוא אמור להיות העובדתיות.
ההסתברותית( לבין השלב של הדיון הנורמטיבי ,הערכי. יש להימנע מעירוב שיקולים ערכיים בשלב המחקר .אפילו שהחיוויים
נקבל ההסתברותיות
העובדתיים,
שביסוד
המחקר,
ההערכות
לרבות חייבים לשקף את
שותף להערכות יש השקפה האומרת כי בתחומים מסוימים לא קיים כלל מומחה" מקצועי" מובהק ,וחובה מוטלת על קובע ההחלטות להסתמך על מיטב שיפוטו או לבחור את אלה שעל הערכתם הוא סומך .מודל המערכת -
מהצדדים ישתדל הנבנה על-ידי המומחה -אמור לשקף את ההערכות והיפוכו למצוא אחד בחילופם,אזיכל בנסיבות ליריבו. האפשר העובדתיות וההסתברותיות המקובלות על קובע דרך שתגרוםנזקרבככל פעולה יפעל שהאויב להניח נגדנו מתוך מוצדק ההחלטות ,אך חשוב להבהיר ,כי קובע ההחלטות אינו אלהאכן מבחינתנו. ביותר החמורה רשאי להנחות"" את החוקר להניח ביסוד מחקרו הנחות שיקוליושלובדרך עקרונישלדרכי בניתוח פעולה המטפלת בלתי נכונות ,לרבות הנחת האפשרויות החמורות" ביותר" ,התורה המשחקים. היא במצבי במצב כצפויות בפועל .החוקר אינו רשאי להניח במחקרו הנחותאפשריות סכסוך תורת מידע משני קוטבי,ואםלכלאחד הצדדים סכסוך בלתי נכונות ,ואף לא לקבל הנחיות"" כאלה .יש להבחין של דרכי היריבועל הפעולה מרחב האפשריותשל בין הערכותיו של קובע ההחלטות לבין סמכותו לקבוע מלאעל פעולה,אזי דרכי הצפויות הנחות שרירותיות .אין הוא רשאי להורות -מטעמים התנגשותשל התוצאות מכל המירב" מזעור" המומלצתלכלצדהיא של שמרנות -על שימוש בהנחת הסתברות שאינה השיטה מבטאת את הערכתו האמיתית .שיקוף של הערכותמינימקס"()": שלךאיזו אפשרית פעולה דרך בדוקלכל היריב המרבי כלומר), הרווח תביאלואת סובייקטיביות של קובע ההחלטות בתוך המחקר אין דרך פעולהשל האפשרית החמורה התוצאה פעולה דרך שלך מה משמעו שמותר לו לקבוע באופן שרירותי את ההנחות .לכל מבחינתך(; ביותר יש לחזור ולהדגיש :הליקוי שאני מצביע עליו איננו שימוש תמזעראת הפעולה בחר אשר בדרך היריב המרבי התוצאה כלומר), שבה האפשרישל בהערכה של פלוני במקום של פלמוני ,אלא ההשקפה הרווח מבחינתך ביותר שלפיה מוצדק להניח הנחה חמורה שאינה מבטאת נאמנההאפשרית גרועה פחות תהא החמורה האפשרית אחת החמורה ביותרבכל התוצאה את הערכתו של איש ,אף לא את הערכתו האמיתית של מאשר האפשריות דרכי שלך(. מיתר הפעולה קובע ההחלטות. ביותר" החמור" הנחת תיאורטיתזושל בחיל האוויר נעשה בשנת 1966מחקר עלות-יעילות הצדקה תנאים. להשוואת שתי הצעות חלופיות לבניית דיר תת-קרקעי במצבי הראשוןהוא כפופה לשלושה סכסוך תנאי לעיל. שצוינה השניהוא הסכסוך, בבסיס מסוים .ההצעות נבדלו במספר המטוסים אשרהקוטביותשל מפורשבכלדיון תנאי להם תוכנן הדיר .מחקר הראה ,שחלופת הדיר הגדול המידע בתורת בסוגיהזו המלא.זהו יהראייה' השלישי - תנאי שאותואני זולה בהרבה מחלופת הדיר הקטן ,ואילו היתרון המבצעיהמשחקים. מכנה היררכית במערכת החלטות לקבלת תוספת) השרידות( של הדיר הקטן בתנאי אותו בסיס הכוללת" -נוגע ביותר" החמור" הוא מוגבל .אי לכך הומלץ להעדיף את החלופה של מספר וקשורלדיון ברמת הנחת תלות לעילעל תנאיםאלהאינם לעתים המחליט. קרובות קטן יותר של דירים גדולים יותר .הקצין הבכיר ,שבידו הדרג ביותר" החמור" אינה מוצדקת. הנחת הייתה ההחלטה ,חלק על המחקר ,כי לדעתו הומעט בערךמתקיימים,ואז האפשרות של דליקה לאו) דווקא במלחמה( העשויה להתפשט לכל המטוסים שבדיר .הוא נטה לטובת הדיר הקטן .נעשה שחזור של החישובים שבמחקר ,והפעם תוך שימוש בהערכות ההסתברות הסובייקטיביות של הקצין הבכיר לגבי אפשרות של דליקה ולגבי סיכויי התפשטותה. המחקר עדיין הצביע על עדיפות לחלופת הדיר הגדול. הקצין הבכיר פקפק והציע להניח -לצורך המחקר - הסתברות גבוהה אף יותר מזו של הערכתו שלו ,לאמור: הערכה מוגזמת ,שאיש -אף לא הוא עצמו -אינו שותף לה .ההחלטה) שהתקבלה לבסוף והוצאה אל הפועל הייתה פשרה :דיר בגודל ביניים בין שתי ההצעות(.
הנחתהחמוף"ביותף" במצבי סכסוך והחמור בתנאים עקרונית ביותר"יש הצדקה לפוחה במצבי מסוימים הסכסוךהוא מלחמה.אם סכסוךאו שעדיף קוטבי, לשמעון נחות לראובן כלומר:כלמה
תנח' הקוטבית הקוטבית היא תנאי יסודי להנחת החמור" ביותר" במצב של סכסוך .הנחת הקוטביות מרחיקת לכת ,ומרבית הסכסוכים אינם כאלה .בדרך כלל ,לא כל מה שעדיף בעיני אחד היריבים נחות בעיני משנהו .למשל ,הסכסוך בין ארצות-הברית לם-ית-המועצות לא היה קוטבי .מאזן" האימה" הוא ביטוי מפורש של אי המעצמות היה עניין משותף למנוע מלחמה כוללת ,ועניין זה דחק מחלוקות רבות למקום שני במעלה. לגבי סכסוך שאינו קוטבי ,או לגבי עניינים שניתן קוטביות :לשתי
שיקולים שאינם
להעריך כי האויב ישקול בהם גם קוטביים ,אין הצדקה להנחת החמור" ביותר". סנה'
הנז'דע
המלה
קיימי של סכסוך גורר ,בדרך כלל ,מאמץ להסתיר מידע מן היריב .מוצדק להניח כי יריב קוטבי יעשה כל
ז.,, עלעעש(שעשע
גג':
ודעת ישראג 81
שביכולתו כדי להגיע לתוצאה שעל פי המידע הנמצא ברשותו תהא החמורה ביותר מבחינתנו .אולם זו אינה בהכרח התוצאה שמבחינתנו היא באמת החמורה ביותר. אם חסר לו מידע ,אם הוטעה ,אם הוא ניצב בפני אי- ודאות טכנולוגית לגבי הנשק הנמצא ברשותנו -או אף ברשותו שלו -הוא עשוי לטעות בהערכתו ,והדם -ישפר את מצבנו בתנאי) סכסוך קוטבי( .יש להביא בחשבון גם אי-ודאויות שיחייבו אותו לזהירות את השפעתן של וימנעו ממנו לרכז את כל משאביו ולבנות את כל כוחו בדרך המזיקה לנו ביותר .כמאמר
קלאוזביץ בספרו על
המלחמה: בקוש' ודע' כל ד 3חת מעבו שלו ,לח כל שכן חת ב3מ יףיבו .לכן לעתים קרובות יעדיפו שני היריבים חותו ב3מ, חף שלחמיתו של דבף הוח משרת ףק חת החד משניהם. לפיכך אסור לתת פרשנות סוחפת לכלל ,שלפיו בסכסוך קוטבי יש להניח את החמור ביותר ,ויש לסייג אותו לעניינים שבהם יש לאויב מידע מלא. ייתכן כי קיימת אצלנו אי-ודאות לגבי המידע הנמצא ברשות האויב .ההצדקה התיאורטית הנזכרת של אי-ודאות. הנחת החמור" ביותר" אינה חלה על סוג זה של אנחנו צריכים להעריך אי-ודאות שלנו לגבי המידע אי-ודאות שברשות האויב כמו שאנחנו מעריכים כל שאינה קשורה במצבי סכסוך ,ולעניין זה חלה על הנחת החמור" ביותר" מלוא הביקורת שהועלתה בפרקים הקודמים.
תנחי הףהייה הכללת במצב של סכסוך קוטבי ובתנאים של מידע מלא קיימת, כאמור ,הצדקה ל"הנחת החמור ביותר" -כי צפוי שהאויב ינסה לגרום נזק מרבי בכוונה .עם זאת ההצדקה מוגבלת להערכת-מצב ברמת המערכת בכללותה ולא לכל אחד ואחד מן הדיונים בהערכת איומים ברמה של תת- מערכות .ציינו קודם ש"החמור ביותר" משתנה מנקודות מבט של רמות שונות כהיררכיה ,ההצדקה התיאורטית של הנחת החמור" ביותר" במצב של סכסוך קוטבי עם מירע מלא קיימת אך ורק לרמה העליונה. האיום לעתים קרובות תוך דיון בהערכת על מתקן כלשהו נשמעת הטענה כי צריך" להניח את החמור ביותר", דהיינו :האויב יעשה כל שביכולתו כדי להזיק ככל האפשר דווקא למתקן המסוים ,שבו אנו דנים ברגע זה ,ולשם כך ירכז מאמץ על חשבון אפשרות פגיעה במתקנים אחרים. לאחר מכן ,בעת דיון על מתקן אחר ,חוזרת ונשמעת טענה מקבילה :איתו כיח של האויב מגויס"" לתקיפת כל אחד
מן המתקנים ,אף אם בפועל יוכל לתקוף רק אחד מהם. לא זו בלבד ,אלא שבכל אחד מן הדיונים מניחים שתנאי הפתיחה של המלחמה בכללותה -השעה ,הכוננות ,מזג האוויר -ייבחרו על-ידי האויב כך שיזיקו ביותר למתקן הקוטביות. המסוים דווקא .זהו עיוות של הנחת משמעותה הראויה של הנחה זו היא ,שהאויב יחליט על המטרות הסופיות ,על תנאי הפתיחה של המלחמה ועל הקצאת הכוחות מתוך כוונה להביא לנזק כולל גדול ביותר .על פי הנחת הקוטביות ,האויב יבחר במתקן מסוים רק אם תקיפת מתקן זה דווקא ,ריכוז הכוחות המ- נגדו והתאמת כל תנאי המערכה לצורך תקיפתו שלו הם שיגרמו נזק כולל גדול יותר מאשר כל דרך פעולה חלופית .אולם אס מקבלים הערכת מצב זו ,לא כיתן למחרת -בדיון על מתקן אחר -להניח בשם עקרון מזעור" המירב" ,שתקיפתו של זה האחרון היא האפשרות החמורה" ביותר" .אם אכן תקיפת מתקן מסוים היא האפשרות החמורה ביותר ,אזי החמור" ביותר", הם דווקא נחותים ,ועל כן ,על פי הנחת לא יותקפו ,או יותקפו פחות ,או שסבירות תקיפתם נמוכה יותר. המתקנים
האחרים
בפועל שוגים בכך רבים .במסגרת דיון על מיגונו של מתקן נתון או על האיום לגביו נוהגים להטיל על מומחים לאיתו מתקן לאפיין את האיום החמור ביותר מבחינתם ללא סייגים כלשהם ומאמצים איום זה כ"איום ייחוס", תוך אמונה מתודולוגית ששמרנות זו מוצדקת עקרונית, מפני שעוסקים במלחמה ובאויב .כאמור ,האיום" החמור תת- ביותר" צריך להיות מאופיין לא מנקודת מבט של מערכת מסוימת ,אלא מנקודת מבט של המערכת ככללותה. המסורתית הלחימה ריכוז הכוח בתורת עקרון נוגע סון- ישירות לעניין זה ,כמאמר פרידריך הגדול בעקבות) טסו( :מי" שמגן על כל דבר מגן על שום דבר" .העיקרון מורה ,שיש להקריב ביודעין יעדים חשובים פחות יעדים) שיש להם חשיבות מנקודת מבטם של דרגים נמוכים בלבד( כדי > yl~wnאת מלוא הכוח להשגת הכרעה בנקודות המפתח יעדים) החשובים מנקודת מבטו של הדרג הגבוה( .צד הרוצה לנצח ינהג לפי עיקרון זה. השימוש בהנחת החמור" ביותרוי ,בטענה כי במצב של סכסוך קוטבי יש לכך הצדקה תיאורטית ,מוצדק אפוא אך ורק במסגרת של הערכת מצב אסטרטגית ברמה הכוללת .אין לטענה זו מקום ם-מות נמוכות יותר.
יכום שימושים
זסטנ(ת]( מקיגלים רבים בהנחת
החמור"
ביותר",
סיכונים ,פגומים מבחינה תיאורטית
ריאליים -הופכים לנורמה מקובלת ,הנחשבת להערכה ריאלית .גס כשמשתמשים בחסם לצורך לגיטימי של קל" וחומר" -ההגזמה גורמת להתרשמות בלתי נכונה של
*
הם גוררים מסקנות שגויות. בתפיסתם ריאלית של הם יוצרים תמונת מצב לא הקוראים.
הקורא על הגודל האמיתי .יש להסתייג מחסמים גבוהים, שסיבתם חוסר ידע או עצלות .כל אימת שנוקבים בחסם,
*
הם משמיטים מידע החיוני לקובעי החלטות. הם משמיטים את ההבחנה בין שיקולים עובדתיים לשיקולים ערכיים.
*
כיתתיים על פני
הנעשים בהערכות ומזיקים מבחינה מעשית:
*
*
* *
שיקולים
הם גורמים להעדפת שיקולי המערכת בכללותה. הס מעודדים הערכות בלתי מקצועיות. המידע ולאי-יכולת לנצל את הס גורמים לטשטוש המידע בהקשרים אחרים.
חומרת האירוע אינה מצדיקה עיוות כלפי מעלה של הערכות עובדתיות ,לרבות הערכות הסתברותיות - לא מבחינה עיונית ולא מבחינה מעשית .יש להשתדל להציג נתוני הסתברות או נתוני היקף תוצאות של סיכונים-בכוח באותה הנאמנות לאמת כפי שמקובל בכל הערכה מדעית אחרת .התייחסות שמרנית מחמירה כלפי סיכונים אינה צריכה לבוא לידי ביטוי בעיוות של הנחות עובדתיות ,אלא בשיקוליהם של קובעי ההחלטות ,תוך ואי-הוודאויות כפי שהן. הכרת העובדות אין פסול בשימוש בערך מוטה למעלה כחסם .אך מחסם אפשר להסיק מסקנות על הגודל החסום רק בכיוון אחד ,כלומר :אם החסם קטן -קל וחומר שהגודל החסום קטן ,אך אם החסם גדול -אין הדבר מלמד מאומה .מתוך חסם גדול אי אפשר להסיק שהאיום הוא גדול .חסמים אינם מאפשרים השוואה :אם החסם של איום אחד גדול מהחסם של האחר ,אין זאת אומרת שהאיום עצמו גדול מן האחר .מגבלה עקרונית של חסם רב- היא היותו חד-ממדי :הסיכון הוא לעתים קרובות ממדי, ואיום-ייחוס שהוא חסם מבחינה אחת למשל) ההרוגים(
מספר הפצועים(.
אינו חסם
מבחינה אחרת מספר)
וללא יוצא מן הכלל ,יש לנקוב גם בהערכה ריאלית כדי למנוע הטעיה. בבעיות קריטיות הנתונים הנדרשים להצגה בפני אי- התפלגויות-הסתברות של קובעי ההחלטות הם ודאויות ולא ערכים קיצוניים .בבעיות לא קריטיות יש קיצוניים .ערכי תוחלת
להעדיף ערכי תוחלת על ערכים גם ניחנו בתכונות טכניות ,המאפשרות להשתמש בהם לצורך השוואות בין סיכונים שונים ולצורך חישוב צירופי אירועים -דם-ים שאינם אפשריים לביצוע באמצעות ערכים קיצוניים .לערכי תוחלת יתרון נוסף :הם פחות אי-הבנה בשל תלויי הקשר ונתונים פחות לסכנה של אי-הכרת הנסיבות שבהן נעשתה ההערכה. החמור" ביותר" משתנה מנקודת מבט של דרגים שונים בהיררכיה .אי-ודאויות בדרג נמוך הופכות מכוח חוק" המספרים הגדולים" לתופעה סטטיסטית סדירה ובעלת שונות נמוכה מבחינת הדרג הגבוה .מנקודת מבט של המערכת בכללותה עולה חשיבות הערכים הממוצעים והתוחלת .שימוש ב"הנחת החמור ביותר" על-ידי דרגים נמוכים מביא לבזבוז משאבים מבחינת המערכת בכללותה .יש להימנע מלחצים כיתתיים המכוונים תת- להדגשת החמור" ביותר" מנקודת מבט צרה של מערכות .יש להשתדל לשבץ את הנושא הנחקר במסגרת על-ידי כך את הצורך לטפל רחבה ככל האפשר ולחסוך באי-ודאויות בדרג נמוך. החמור" ביותר" נתון לשיקול ערכי ,שצריך להידון לגופו בעת הדיון על קביעת החלטות .הנחת החמור" ביותר" בשלב הניתוח העובדתי מעוותת את התמונה המוצגת לקובעי ההחלטות ומונעת מהם את האפשרות להתרשם ,לצורך הפעלת שיקוליהם ,מההיקף הנכון ומההסתברות הריאלית של הסיכונים הצפויים. תיאורטי
ומותנה-הקשר.
החמור" ביותר" הוא מושג עמום ציון חד- נוסף על הרב-ממדיות של הסיכון ,שמונעת משמעי של החמור" ביותר" ,הוא לוקה בכך שאין לו מחריפות,
שיעור ,ושהוא נתון להגזמות. כשמספר הנחות חמורות" ביותר" מצטרפות זו לזו .העדר גישה ביקורתית כלפי הגזמות אלה פותח פתח להערכות שאין ביסודן כל ידע מקצועי .כל המגזים -לחכם ייחשב. ההגזמות
ייתכן על כן שהערכים המוגזמים -באין דרישה לערכים
קיימת הצדקה עקרונית ,שיש לה גיבוי בתורת המשחקים ,להניח את החמור" ביותר" כלפי התנהגות אויב במצב של סכסוך קוטבי ושל מידע מלא. שני תנאים אלה -קוטביות הסכסוך ומידע מלא -הם הכרחיים .תנאי הכרחי נוסף הוא הראייה" הכוללת": ההנחה מוצדקת רק ברמת המערכת בכללותה ,ואין להחילה באופן סוחף על איומים ברמות נמוכות יותר. אין להחיל את הנחת" החמור ביותר" במצב סכסוך ,אלא אס
מתקיימים שלושת התנאים כאחד.
י.
עלצעלעבלש,נ
לסדיקתישואל וגל 83
עיצצוענע~נ ע"ד התשי"ב, יורי1952 תמוז
1978-1899 ממייסד'התגנהומרחש' העל"ה .טבעחותמו כמעט על כל פעולהביטחונית לפנ' הקמתהמד'נה .חתן פרס שףהל' עלתףומתוהמיוחדת לחברהולמדיינה
עדותאישיתמיתקתשלשאולאביגור -שהטביע אתחותמו כמעט בכל
פעילות ביטחונית לפגי הקמת המדיגה ,ולימים עמד בראש משרד הביטחון - תל-חי. על קרב השיאמר שיביא את ניחוח התקופה .אף על פי שהוא מתאר את המאורעות ללא כחל וסרק ואת טרונופלדור כמופקד בשר ודם ,קל להבין שימ 0תל-חי מהמאמר כיצד צמת
חורף חר"פ ( )1920בקבוצת כינרת ,עז וגשום. הכרתי את טרומפלדור אישית לפני הגיעי לתל- לא תי ,אך רבות שמעתי על עברו בפורט ארתור ,בדגניה, בגדוד נהגי הפרדות בגליפולי ,ב"החלוץ" הרוסי ובארגון ההגנה העצמית ברוסיה בתקופת התוהו ובוהו של חילוף המשטרים .ידעתי שהגיע לפני זמן קצר ארצה בסוף) תשרי תר"פ -סוף אוקטובר )1919כדי לדרבן את הגשמת תוכניותיו הנרחבות והנועזות החלוץ"" הרוסי ויישובם בארץ. בעיתונות הפועלים
לעלייה רבתי של אנשי
קונטרס"") ו"הפועל
ממכה .אני הייתי מחסידיו הקנאים של רעיון אחדות" העבודה" כנתינתו בראשונה :איחוד כולל של כל ציבור ארץ-ישראל ,מסירת כל הסמכות המדינית, פועלי הכלכלית היישובית והתרבותית של ציבור הפועלים לאיחוד הכולל .ולשמו -ביטול מפלגות הפועלים הקיימות .קריאתו של טרומפלדור חייבה נסיגה מסוימת מהתפיסה הקודמת ,הקוסמת בשלמותה ,ופשרה .לא קל היה לוותר על הרעיון בטהרתו ובשלמותו .אך מאידך הייתה קריאתו התמימה והפשטנית ,לכאורה ,חדורה בסיומה גם
הצעיר"(
רצינות ומשקל מוסרי רב .הקריאה כללה את הפסוקים הבאים :נחוצה" התאמצות מאוחדת של כל העובדים .כל רגע יקר -התאמצו נא על כן לצאת
כסלו ובראשית טבת תר"פ הפועלי .ציבור חלוצי זה היה משוסע יריבות אחדות) העבודה והפועל הצעיר(, -ואף היחסים האישיים בין חברי שתי
מתוך מעגל המפלגתיות .גשו נא איש לרעהו בשביל העבודה המשותפת בלב אחים פתוח לרווחה .עזרו להיכנס לעומדים על מפתן הארץ! הצילו אותם!"
המפלגות -החריפו עד מאוד ,לאחר שניסיון האיחוד הכולל של פועלי ארץ-ישראל נכשל בגלל עמדתו הסרבנית של הפועל הצעיר.
בקרב אנשי אחדות" העבודה" -ובייחוד בקרב צעיריה -נתקבל הקול הקורא ברגשות מעורבים ומשהו בחששנות .מלכתחילה לא היה איפוא יחסי לטרומפלדור
נתפרסמה בסוף לאיחוד הציבורי אז לשתי מפלגות והיחסים ביניהן
קריאתו
הקול הקורא של טרומפלדור הטיל סערה ומשהו
יחס שלם גבלתי מסויג.
במשא-ומתן עם מפלגות טרומפלדור נשתקע המשותפים ובדין ודם-ים הפועלים על הקמת המוסדות עם ועד הצירים על הגשמת תוכניות העלייה מרוסיה,
שדדו מאחד מהם אקדח ימאוזרי'' והניחום להמשיך דרכם ערומים למחצה .המראה העלוב של החברים הרועדים מקור ,המדוכאים ואף המבוישים לא עודד ,אך עמדנו,
אשר לשמן הקדים להגיע ארצה לפני חבריו אותו זמן כבר כיהן מ' אוסישקין כראש ועד חסר סבלנות היה טרומפלדור ,הוא ישב על גחלים ,אך המשא-ומתן נתמשך ונתמשך. בינתיים החלו מגיעות הידיעות הרעות מהגליל
כמובן ,בהחלטתנו .תיכננו להגיע לאיזור המסוכן מצפון) למלאחה ]-בצפון ימת החולה[( עם חושך ולחצותו בשעות הלילה מתוך תקווה שאכן) נתקיימה אחר כך( כי בליל חושך וקור יתעצלו הערבים מהגיח מתחת
ב"החלוץ".
הצירים.
העליון ,והמצב שם החמיר והלך .בכ' כסלו תר"פ שניאור שפושניק בתל-חי. ( )12.12.1919בערב נהרג בטרומפלדור ניעור החייל ואיש ההגנה ,והוא החליט לעלות למעלה"" כדי לבדוק את המצב ולבוא לעזרת יישובי הצפון .הוא קיווה שביקורו בגליל העליון לא יארך, והוא יחזור במהרה לתפקידו העיקרי ,כי בכל נימי נשמתו היה קשור ל"בחורים שלו" או הבחורים" הטובים" כפי) שקרא להם( ,לאנשי החלוץ"" הרוסי ,אשר אהב ואשר הניחס במרחקי רוסיה ,ומהם כבר היו בדרכם ארצה, בקרים ובקושטא .הן לזמן קצר בלבד עזב אותם ולפניהם עלה מיהר במטרה אחת ויחידה :להחיש בכל מאמצי כוחו את עלייתם ולהכין קליטתם והתיישבותם בארץ. תר"פ עם- לתל-חי בראשית טרומפלדור טבת בעלותו את דגניה וכינרת וראיתיו רגע קט על גזוזטרת הבית מישהו
הגדול של חצר כינרת הישנה משוחח עם מ"הוותיקים" .אני הצעיר לא העזתי ,כמובן ,להתערב בשיחה ,בעום-י במקרה ליד המשוחחים .אך ידעתי כי
שמיכותיהם החמות -גס אם יגלו אותנו נביחות הכלבים וכך נוכל לחמוק ולהגיע בשלום לתל-חי .היחיד בינינושעבר אי פעם בדרך זו היה חיים כהנא .הוא שימש לנו מורה דרך והוא שהסביר לנו כי עלינו להתקדם בעמק החולה למרגלות ההרים הרי) נפתלי( כשהם תמיד לשמאלנו .מרדכי לוויצקי ובכינויו) הערבי מוראד( ,מחברי איילת ואנשי השומר" ",גבה קומה,
חוואג'ה
משופם ושתקן ,הוציאנו מחצר איילת והורה לנו את הדרך עד שחצינו את נחל החינדג' נחל] דישוון. החשיך, ופתיתי בינתיים ירד ערפל כבד ,היום שלג צפוף החלו יורדים .השלג כיסה את העמק ואת ההריס וטישטש את סימני דרך העפר הכביש) הגיע בימים ההם רק עד ראש-פינה( .כוכב לא נראה מבעד לסדין הערפל. חיים כהנא הלך בראש ואנחנו אחריו בשורת עורף .כדי לא להתגלות מרנו על העישון והדיבור בקול רם .אנחנו הוותיקים ובעלי הניסיון שתקנו ,אך החלוצים השגייס לא חדלו מגרגר ,וכל הכפרים עלו בתוהו.
מאמצינו
להשתיקם אף בקרבת
זהו.
התקדמנו לאט .מתחת לשכבת השלג שחרק לכל מדרך כף-רגל היה בוץ ,וההליכה הייתה קשה .כשנכנסנו
ב. לתל-חי עליתי בעקבות נפילתו של חברי לקבוצה אהרן שר נפל) בי"ז שבט תר"פ .)6.2.1920 -שישה היינו בחבורת העולים לתל-חי :ארבעה ותיקים ושני חלוצים מהעולים החדשים .מהוותיקים זכורים לי שלושה :חיים
לכפר בואזיה ,הרימו הכלבים קול נביחה עזה .חששנו שהנביחה תוציא את תושבי הכפר מבתיהם ומאוהלי המחצלות שלהם ,וסטינו מהדרך מזרחה ,עד שהתחלנו שוקעים בבוץ עמוק ,טובעני ,ובקושי חזרנו לדרך ועברנו את הכפר בשלום .המשכנו דרכנו צפונה. הגענו לכפר חלצה קרי) חלסה ,כיוס ונכנסנו בו כדי לחצותו מן הדרום אל הצפון .כאן אירעה תקלה :אם מחמת נביחות הכלבים או משום שאיבדנו
ויינשטיין ,אז חייל
קריית-שמונה(
לנו לילה אחד ונחנו משהו ,סעדנו בחדר האוכל הצר של איילת הקבוצה) כולה מנתה אז כ 20-חברים וחברות( והחלטנו לצאת בשעות אחר הצהריים המאוחרות צפונה
דרך סטינו הרחק מזרחה ,ולפתע הבחנו ואולי) נכון לגמר: חשנו( מבעד לחושך שההרים אינם לשמאלנו כי אם בתל-חי לימיננו .לימים ),לאחר שכבר שהינו משהו והתחלנו מתמצאים בסביבה ,נתברר לנו כי למעשה היו
ולעלות בלתי מזוינים .התפקיד היה להגיע ,ויהי מה, כתגבורת למגינים .לא הייתה כל תקווה לקבוצה קטנה כשלנו לפרוץ דרכה בכוח דרך המוני הפלחים והבדווים
אלה לא הרי נפתלי ,כי אם הגבעות שעליהן שכן הכפר חוסיין יוסוף שממזרח לחלצה( .פנינו איפוא לאחור ואיבדנו כל דרך.
היגיון להתגרות בהם
התחלנו סובבים בכפר סחור סחור עד שאפסו כוחותינו ורבצנו אין אונים בשלג .היחיד שלא אבד לו לחלוטין חוש התמצאותו היה חיים כהנא .לאחר מנוחה
כהנא ,חבר קבוצת כינרת ,אלקנה בגדוד העברי ואני .את הרביעי איני זוכר. מטם-יה לאיילת-השחר, ששכנה אז הגענו בעגלה בנקודתה הישנה ,עם ערוב יום .הימים גשומים וקרים.
המזוינים .לא היה
איפוא כל
מלחמה. בשעות הצהריים הגיעה מהצפון קבוצת שהערבים המתפרעים פשטו בדרך בגדיהם העליונים ואף חם-ים,
קלה ,וכדי להתנער מן התנומה שהחלה עוצמת בכוח את
שישנש(שושנ
ודל:לתדירישואל 85
עפעפינו ,קמנו והתחלנו מגששים באפלה דרכנו צפונה. והנה הזדקרה לידינו קבוצת אקליפטוסים גבוהים דומני) הזעיר עין א-זבור. שמספרם היה כשבעה( ליד המבוע היים כהנא הבחין מייד במקום ,משם) פנינ) מבלי תעות תל-חי. עוד במעלה המדרון לעבר חצר בסביבת החצר שרר שקט מוות ,ומעטה שלג לבן עטה את הכול. חששנו פן יפגשונו כיריות ושרקנו שריקות קלות. אך איש לא ענה לעומתנו ,עד שניגשנו לפתח החצר ממש, כאן פגשנו את אחד השומרים .הוא העלה אש במנורת הנפט הזעירה והמפויחת והעיר את טרומפלדור .התיישבנו על ספסלים ליד השולחנות שבחדר האוכל .מהחדרים
לדרום ,אם מחמת עייפות ,אם מפני החובה לחזור לעבודתם ,ואם מסיבות אחרות .התנודה הבלתי פוסקת תל-חי וכפר-גלעדי הזאת נמשכה כל ימי ההגנה על החיים. סדרי ארגון והטביעה חותם של ארעיות על כל הצד המשקי היה לקוי ביותר .מספר החברות היה מועט, וגם אלה התפרצו לתפקידי הגנה ממש .טרומפלדור לא חם-ות נוספות ,אך מהדרוס שלהו רק חדל לתבוע בוא מעטות. רק על השמירה ועל ענייני ההגנה האחרים הייתה הקפדה ניכרת ,וידו האמונה של טרומפלדור ניכרה בכל אלה .מרותו בתחום זה הייתה בלתי מעורערת ,ובין המגינים שררה משמעת טובה מרצון ומהכרה וללא כל
הסמוכים החלו מגיחים חברים מיושנים שניעורו לקול הרעש .השעה היתה בין 2ל 3-אחרי חצות .דרכנו מאיילת בני תל-חי סבבונו והחלו ארכה כ 10-שעות ומעלה. ממטירים שאלות על הנעשה והנשמע בדרוס .מנותקים
הכרח להיזקק לגינוני משטר חיצ)נייס .איני זוכר מקרים של ערעור על הוראות או על סידורים שנקבעו .הרוח הייתה טובה ,אם כי -כבכל חברה במצב כזה ,ואף
היו ,וזה כמה ימים לא קיבלו אפילו מכתבים מהדרום. שמחו ל"תגבורת" שהגיעה .שאלותיו של טרומפלדור היו ענייניות ,כמעט יבשות ,ללא גוון של רגשנות כלשהי .אנו עצמנו ,העולים ,היינו נרגשים קמעה וכמעט שנפגענו
בחברה מובחרת -פרצו מפעם לפעם סערות קטנות של רוגזות וריבות מחמת העייפות והמתיחות המתמדת. חם-ה או קבוצה לא חסרו ,כמובן, וכבכל יחידה צבאית או גם כאן רוטנים ורוגנים .אך אלה היו מיעוט מבוטל.
מיובש שאלותיו .אך פניו הגלויים והגדולים הביעו קורת רוח .הן היינו קבוצת התגבורת הראשונה שהגיעה מהדרום לאחר נפילת שר .עייפים עד מאוד סעדנ) משהו ,כמהרה)
-שהייתה
השכיבונו ונרדמנו. ג. למחרת בבוקר קיבלנו נשק ,חולקנו לעמדות בהגנת המקום .אני קיבלתי את המאוזו של שר ואת תיק כדוריו וכן ,לפי בקשתי ,רובה גרמני וחגורת כדוריס. ושולבנו
באותן השנים רגיל הייתי ברובה גרמני וביכרתיו על פני האנגלי .האחרון נראה משום מה מסורבל במקצת. כל בנייני המגורים והמשק של תל-חי היו נתונים בחצר אחת מוקפת מלבן של חומות אבן .לאורך החומה הפונה צפונה -שישה חדרי מגורים; לאורך החומה המזרחית -הרפתן ולאורך המערבית -האורווה. באמצעיותה של החומה הדרומית היה קבוע שער עץ. מאחורי חדרי המגורים -לצד החצר פנימה -שורת סככות ובאמצעיתן מחסך מעליו -כקומה שנייה - היה בנוי הדר מגורים נוסף ,שקראנו לו החדר" העליון". מדרגות עץ הוליכו מן החצר לחדר העליון. התחלנו מקיימים את חובות השמירה והעבודה המ)טליס על כל הכר בסקוס .הכלכלה הייתה דלה בלתי) מסודרת ,והתלבושת בלתי מספיקה .חסרנו שמיכות. החלונות חסרו זגוגיות ,וקר היה -בייחוד בלילות .דרנו בצפיפות רבה ,מיטה ליד מיטה ,פעמים) שניים ואף שלושה במיטה ,ובחדרים שרר אי סדר .המקום סבל ממחזור בלתי תסק של חברים .אלה באים אלה) חוזרים
יש -ובייחוד לאחר כמה ימי שקט משתררת רוח עליזה ומרוממת ,ושירה מלוכדת ובריאה בקעה מחדר האוכל הצר .היינו מרבים לזמר את השירים הנפוצים בגדוד העברי על") הרי ציון עליתי" ,בשוב" ה' את שיבת ציון" ועוד( או אל" יבנה הגליל" ,או שסילסלנו בדבקות כמה שירי אידיש נוגים ,ובייחוד מעשה ב"שווארצע פארכישופטע אויגען" עינים") שחורות מכושפות"(.
החברים
-
ובייחוד
הצעירים
-הרבו
להתלוצץ ,ולא חסרו ,כמובן ,מעשי משובה ואף קונדסות. גוזמה היא לומר שרוחם של כל האנשים ,ללא יוצא מהכלל ,הייתה איתנה ,ולא נראו בה גילויי התערערות במשך כל תקופת ההגנה הזכורה לי .היו גם היו כמה גילויים של רתיעה וחששנות ואף של התמוטטות עצבים ופחדנות .היו שעלו לצפון ואחר כך ירדו כעבור ימים מספר והפיצו מזבים סיפורי אימים ,ובהם ניסו להצדיק את ירידתם .עודני רואה לנגד עיניי בחור" כהלכה" ,ותיק בארץ ,דובר ערבית על בוריה ,שפגשתיו טרם עלותי ,והוא מתאר כשעיניו מבועתות את חבורות הבדווים יחפי הרגליים ,עוטים פניהם בכאפיות ומשאיריס רק סדקים דקים לעיניים ,מזוינים רובים ופצצות וחגורים חגורות כדורים שתי וערב ,והם קלי רגליים ,ומתרוצצים בכל האיזור המסוער כשדי שחת ,ואאיש לא יוכל לעמוד בפניהם". זכורני בבהירות מעשה בבחור אחר ,רחב גרם ,בעל בקי בעם-ית מבנה גוף גיבורי ,פועל ותיק ומפורסם, וחובב ספרות ,אך טיפוס טרגי ומתלבט ,ואף הוא נשאו ליבו לעלות" למעלה" ,וירד כעב)ך ימים מספר שידל) התרה)
בכל לשון בקבוצת העולים שמצאם באיילת ,שלא יעלו לצפון ,כי אין כל סיכוי להחזיק מעמד ,וחבל על קורבנות" חינם" .אחר כך שמעתי שראה חובה לעצמו לנסות בתעמולה בקרב פועלי הגליל נגד העלייה לעזרת המגינים בצפון ,ורק הלך הרוח הכללי הוא שהשתיקהו .אגב), סופו שנואש מהארץ ,חזר לאחר פחדים והרפתקאות רבות לרוסיה ,התחרט כעבור זמן וביקש דרך לחזור ארצה ואבד אי-שם במרחקי רוסיה(.
ז"1, 1..י
ה
נף' טףומפלד,ף במד' הטבח הווס'.
הנח היה סףו בזבח הבחר ומפקד גדוד נהגי הפרדות
בגבח הבףיטי במעףכת איפולי
במלחמת העולם הרחשוה
מקרים כאלה לא חסרו ,כמובן ,אך הם היו יוצאי דופן .הרוח הכללית הייתה איתנה וצעירה ,והיו גילויים רבים של ששים אל קרב ,ולאו דווקא מבין הצעירים ביותר והבלתי מנוסים .איני אומר שרובם של המגינים היו ששים אל קרב ,אך הרוב המכריע מילא את חובת ההתגוננות בהכרת חובה דרוכה ,עקשנית ונחרצת ,מתוך שליטה עצמית ,בנכונות לכול והשלמה עם הצפוי לכל לוחם בקרב. היו ,כמובן ,בין המגינים ביותר והבלתי מנוסים -שהסכנה ,שטרם טעמו טעמה האמיתי ,שיעשעה את דמיונם ומשכה את ליבם .ומהם -בייחוד בין הצעירים
שנטו אף להתגנדר קמעה והעטו על עצמם לעת מצוא ולמרבה הרושם נוסף לנשקם הרגיל גם סכינים ופגיונות שבאו לידם. שהאנשים חיו שעה שעה כולם לא אוכל לומר, בהרגשת ערך המעשה אשר הם עושים .אך אין ספק כי רובם המכריע חשו ברור שכך עליהם לנהוג ,או ליתר דיוק ,כי הם לא יוכלו לנהוג אחרת. לתל-חי בסביבה בימים הראשונים לבואי שרר שקט מוחלט ומוזר .אף הד יריות בודדות לא נשמע .מעטה השלג נתקיים -אם אין זיכרוני מטעני -כשלושה ימים, באוהליהם ואולי הקור הוא שהחזיק את הערבים ובבתיהם פנימה .וכרגיל אחרי מספר ימי שקט החלה פושטת בקרב החברים הרגשת הרגעה משלה :אה ",מן הסתם לא יקרה עוד דבר" .החלו דיונים על עבודות משק שיש לעשותן ,והן ניתנו להיעשות בחבורה ,אולי בסביבת החצר הקרובהן חשבו על כריית בור זבל ,על עמדות סיקול וכד' .אגב ,שקט המוות ,שהשתרר לזמן מה בסביבה ,עמד בניגוד מוחלט לידיעות שהסתננו אלינו ממקורות מוסמכים למדי ,כי בראש המתמרדים הערבים בסביבה הועמד צורר יהודים מובהק שהיה) קצין בצבא התורכי(, וכי ב"מועצת מלחמה" בראשותו הוחלט למחות את היישובים העם-יים בגליל העליון ,ויהי מה.
האימון שקיבלו בבית- בהגנת הגליל העליון בימים ההם. הספר התורכי הצבאי בהנהגת קצינים גרמנים היה קרבי, יעיל ותכליתי ,ובהכשרתם הצבאית הם עלו על חיילים ואף על סמלים מהגדוד הארץ-ישראלי והאמריקני ,שהיו מזדמנים לצפון מפקידה לפקידה(. לתל-חי ימים מספר לאחר בואי הגיעה תגבורת שני חם-ים מקבוצת נוספת בת תשעה אנשים ובהם) עוד כינרת( .במוצאי הכפר חלצה גורו עליהם כמה יריות שלא
טרומפלדור ניצל את ימי השקט לאימונם של המגינים בקליעות למטרה ובתרגילי שדה אלמנטריים: תפיסת מחסה ,פיזור בשרשרת ,כללי התקדמות תחת
פגעו במקרה באיש ,וזאת לאחר שמורה הדרך של הקבוצה אל-חוסיין הוא) סר בעוברו בכפר אל ביתו של כאמל
אש אויב וכו' .המדריכים היו בעיקר מקרב מי שהיו קצינים תורכים לשעב .-,אלה) מילאו בכלל תפקיד נכבד
כאמל אפנדי( ,אשר הקביל את פניו בידידות .עוד קבוצות תגבורת קטנות הוסיפו להגיע -למרות סכנת הדרכים
יש"4 dk ש"5 בי4ו4ב4)41פנש11
למדינתישואל גל,, דם 0/
בדרך החולה ובשביל שעל רכסי ההרים שבמערב.לפי גילי
הייתי
מצעירי
ד. המגינים
שבמקום
ומהפחות
מנוסים ,והייתה לי זו חוויית חיי הגנה גדולה וראשונה בחיי .חייתי חוויה זו באינטנסיביות ורעננות .התחלתי מסתכל באנשים סביבי .מי ומי היו המגינים, תל-חי וכפר-גלעדי. את הגרעין היוו חברי קבוצות מוותיקי הפועלים וותיקי אנשי השומר" ",ומאחוריהם עבר רב ניסיון וייסורים של חיי עבודה ושמירה במחסור ובתנאים האכזריים של הווי העלייה השנייה לפני המלחמה העולמית ובמבחנים החמורים של ימי המלחמה. החדשים
הכשרתם הצבאית הקרבית בתנאי ההגנה הייתה לקויה ,אך ניסיונם האישי היה רב ,והכרתם והבנתם את הערבים בכלל ואת שכניהם בפרט הייתה יסודית .רבים שלטו בדיבור הערבי והיו בקיאים במנהגי השכנים. בין אנשי תל-חי בלט במיוחד קלמן כהן .דומני שהיה הקשיש באנשי הקבוצה ועמוד התווך שלה ,פלאח מובהק, איש משק ,חריף ,פסקני ותקיף באורח דיבורו ,מוכתאר המקום ומוכר יפה לערביי הסביבה .בין השומרים הוותיקגם בלטו אנשים כאלכסנדר זייד ז"ל ,גד ויגדורוב שניאורסון ,יגאל ז"ל ויבדלו לחיים ארוכים פנחס איליוביץ ,ציפורה זייד ואחריש .לא הייתה זו חבורה מלוכדת ,אם כי רובם המכריע נמנו בעבר עם פועלי" ציון" ועתה ,בימי ההגנה בגליל העבודה" ,שנוסדה כשנה קודם.
העליון ,עם
אחדות"
מתיחות מתמדת ,פעמים גלויה ולרוב נסתרת ,שררה בין ה"שומרניקים" ושאינם מן השומר" ".הראשונים חשו ב"עליונותם" ,כביכול ,האחרונים חשו נחיתות מה וניסו לחפות עליה .היחסים לא היו אידיליים ,אף כי ברור היה כי בשעת מבחן יעמדו כולם יחד כחומה בצורה .קרובים אל אנשי השומר" ",נלווים אליהם ונתונים להשפעתם היו ה"גימנזיסטים" -קבוצה לא גדולה אך חשובה. הגימנסיות בתל-אביב ובירושלים, אלה היו חניכי שנתגייסו בזמנו לצבא התורכי ,עברו קורס צבאי ליד קושטא והיו לקציני מילואים בצבא העותומני. הארץ-ישראלי והאמריקני ,רובם חיילים מהגדוד בחופשות בהיתר ובלי היתר ומיעוטם משוחררים ,היוו ויורדים
חלק בלתי נפרד מכלל המגינים ,והיו עולים חליפות .הם מילאו תפקיד מכריע בהגנת הגליל העליון. זרנ( בלתי פוסק של תגבורת באנשים ,בנשק ואף באספקה לתל-חי כלכלה ),בגדים ושמיכות( זרם ממחנות הצבא ולכפר-גלעדי .בדלות של הימים ההם קשה לתאר איך היו' המשקים מחזיקים מעמד אלמלא עזרתם של בני הגדודים .תפקיד בעל ערך מיוחד מילא איש השומר"" הוותיק בימי) תל-חי חייל הגדוד הארץ-ישראלי( יגאל
איליוביץ .בזכות שימש מורה דרך
בקיאותו
בסביבה ובמנהגי השכנים
ומלווה לקבוצות העולות לתגבורת וליורדים דרומה וכן בהמצאת אספקה וליוויה .את תפקידו זה מילא ביעילות רבה. פועלים
הראשונים שנענו לקריאות לעזרה היו חקלאים מהקבוצות השכנות מחניים ואיילת ,ואחר כך גם מקבוצות עמק הירדן ,עמק יזרעאל ואף מחלקי הארץ היוו טיובם את היסוד הנוזל והכלתי קבוע, האחרים .אלה נזילתם. לעיתים יצא אך בהפסד ושכר הגיעם כתגבורת יש מהם שהתמידו זמן ממושך יותר והיו לתועלת רבה בהגנה ובעבודה. מחוץ לכל הנזכרים נצטרפו למגינים כמה תלמידים של בתי-הספר התיכוניים שיעלו" לרוב בלי רשות מאת מוריהם ומחנכיהם ,אשר התנגדו ברובם לשליחתם של החניכים למקומות הסכנה .מלבדם הספיקו גם כמה חלוצים מראשוני העלייה השלישית לקחת חלק בהגנה, מהם בחורים אמיצים ובעלי ערך. מספר החברות היה זעום ,וחסרונן הורגש עד מאוד בסדרי החיים הלקויים .רובן לא נפל במאום מהגכריס בנכונותן ובהעזתן ,ויש שגם עלו עליהם מכמה בחינות. מהבחורות שהיו עימנו בתל-חי זכורות לי דבורה דרכלר ושרה צ'יזיק ז"ל ,שנפלו בקרב י"א אדר. דבורה דרכלר הייתה עגולת פנים ,איתנה ואמיצה. לכאורה אוהבת חיים ואף צחקנית ,אך בתוך תוכה כאובה ומתפתלת בחבלי ייסוריה בעקבות גורל חיים שהמר לה. שרה צ'יז'יק היתה בת הכפר והטבע ,כרגב אדמה דשן. ה. ומתוך כל הציבור המגוון הזה הזדקר משכמו ומעלה יוסף טרומפלדור או) כפי שכינוהו מכריו וחבריו מקרב אנשי ה"חלוץ" -אוסיה"( ".אישיות הרמונית היה .הוא בלט בקומתו הגבוהה ובבריאות גופו ,בכוחו הגופני וביכולת הסבל ובנשמה הגדולה ,הפשוטה ,הבהירה והשלמה שתכונותיו
ששכנה בקרבו .הוא בלט כמנהיג מלידה, טופחו על-ידי חינוך עצמי מתמיד וכמפקד במערכה .מושגי החובה האישית והכבוד העצמי וניסיון חיים עשיר
האנושי והיהודי -היו טבועים בדמו וטופחו במאמץמתמיד של חינוך עצמי. בגדיו להבליט כאחד עצמו. הוא לא עשה דבר ה"פלטו")
מאיתנו ,ומעליהם מעילו הארוד והדהה המפורסם שלו ,המתבדר ברוח( .מהיותו גידם יד שמאל, היה נשקו היחיד אקדח ה"מאוזר" .ראיתיו כמה פעמים בפרוץ לפתע התקפת יריות .היה מחוויר קמעה ,אבל רק לרגע קט ,ותיכף היה משתלט על עצביו ,תוקע את ה"מאוזר" בין שתי ברכיו הצמודות ,טוען את הנשק ביד
ימין ,ומייד נכון לכול .בסכנה היה תמיד הראשון ,מופת לאחרים ,מבלי שייתן דעתו על כל הכללים המקובלים המחייבים את המפקד להקפיד על זהירות יתר .עם זאת הקפיד שחבריו-פקודיו ינקטו את כל אמצעי הזהירות ההגיוניים. את העברית לא כבש לעצמו עד יומו האחרון - על) כך הצטער בלי ספק בעומק ליבו .הוא חסר גישה בלתי אמצעית למקורות התרבות העברית והיהודיתן את ערכיה קיבל בהכרח מכלי שני ושלישי וקלט אותה מבעד למעטה רומנטי. חיתוך דיבורו היה רוסי מובהק ,אוצר שבהם השתמש בדיבורו העברי דל היה ,ובניין המשפטים המילים
רוסי .בשטף לשונו יכול היה לפלוט יתצפקר- ""9תחת קפצתי" מעל" וכד' .ושומעיו מחייכים ואף מתלוצצים בקול .אך הוא לא נעלב. תיפגע מתוך כך. בהומור טוב ,ולא חשש שסמכותו בין מגיני תל-חי היה מהקשישים :כבן 40היה ,קשיש אדרבה ,נתברך
אף מהקשישים שבין אנשי השומר"" בתל-חי ובכפר-גלעדי .ניסיון חייו -האזרחיים והצבאיים
וותיקי הפועלים
היה עשיר ומגוון .וגם השכלתו ואופקיו הרוחניים היולמעלה מן הממוצע בקרב בני סביבתו .עם זאת היה בו משהו פרימיטיבי ואולי אפילו קדמוני .אך השפעתו והשראתו באו לא מכוח קשישותו ,ומכל מקום לא מתוך שימוש בזכות קשישותו או השכלתו ,כי אולי דווקא מכוח היותו צעיר ברוחו ,אולי מהצעירים ברוחם .יצר הפעילות כבקטנות .יתרונו הרוחני- שלו לא ידע מרגוע בגדולות הליכותיו ופשטותם ,רעותו וטוב הנפשי ,בגרותו ,תום ליבו ,רוחו הטובה ונכונותו הזדקרו מעצמם בכל פרט מפרטי החיים .המידות הפעוטות והרעות של הערמה קטנה ,חשדנות שווא ,התנשאות ובקשת יתרונות פרטיים ולו) גם זעירים( היו ממנו והלאה .הוא ניחן בכושר הבחנה באנשים ואהב להסתכל בהם ובהליכותיהם. הוא אהב להתווכח כמו) כל אינטליגנט רוסי רגיל(, ופעמים היה מפליג בוויכוחיו עד לווכחנות .אך הוויכוח ואף הווכחנות -לא אכלו"" את המעשה ,ובשעותההכרעה לא היסס להכריע ואף להשליט את דעתו .וחשוב עד מאוד היה ביטחונו העצמיו חשוב היה לדעת כי בשעת מבחן לא יהסס להכריע .הוא היה מארגן ידע) לחלק פרטים ופרטי- עבודה ותפקידים ,אך הוא שקד והקפיד על פרטים ותבע מעצמו ומזולתו סדר ,דיוק ,משמעת ומילוי חובה .הוא טיפל באנשים כפרטים ונטה להרבות בשיחות אישיות. אורח החשיבה שלו היה תם וישר -גויי"" -ללא פלפול וללא עקמומיות .ומשום כך יש שעשה על חריפי" המוח" בתוכנו רושם של שטחיות מה או מוגבלות .אך זו הייתה תמיד חשיבה לגופו של עניין ,שביקשה להתגלגל
במעשים של ממש וחתרה לתכלית של ממש .רצינות עמוקה ויסודית הייתה טבועה בנפשו ובאורח חשיבתו. אופיו היה חדור הומניות אמיתית שהופרתה על-ידי מיטב האינטליגנציה הרוסית העממית-המהפכנית. המסורת של אך זרה הייתה לאופיו כל רכרוכיות סלחנית כלפי זולתו כאשר כלפי עצמו .ההומניות שלו הייתה משולבת שילוב מיוחד במינו בכוח רצונו האדיר .הוא האמין בכוח הרצון ובכוח רצונו של עצמו וידע אל נכון עד כמה הוא שליט בעצמו ובעצם גם בגורלו .זרמי עידוד שפעו מאישיותו לכל הנמצאים במחיצתו. כפי שסיפרתי קודם ,הייתי מחסידיו הקנאים של רעיון אחדות" העבודה" כנתינתו ,והצעתו הפשרנית"" של טרומפלדור עוררה בי חששות ואולי גם חשד כלשהו. אנשי אחדות" העבודה" בתל- לא אחת התווכחנו אנו), חי( עם טרומפלדור על הצעתו וניסינו לכבוש אותו לדעתנו. הוא נמנע במתכוון מהחריף את הוויכוח .סבור היה, כנראה ,שאין הדבר תכליתי להחריף את חילוקי הדעות בקרב ציבור המגינים ,ואף ניסה לשמרם מהתנגחות בין עקרונות מופשטים ולכוון את הדיונים בשטח זה לערוצים מעשיים .אך הוא החזיק בעמדתו ,הגן עליה בתוקף - אם גם בשקט -ומתוך ביטחון רב שגישתו היא הריאליסטית ,התכליתית והמבוגרת. אין ספק שציפה כי לחצה הגובר של יאלץ החלוצית -בעלת ההכרה אך הבלתי מפלגתית העלייה
את המפלגות להגיע לכלל התפשרות .אי אפשר היה שלא להתרשם מכוח השכנוע שלו ,מטוהר כוונותיו ,מהמשקל המוסרי האדיר ומרגש האחריות הצפונים בנימוקיו הפשוטים-פשטניים. חשדנו בו -זוכרני בבהירות -כי הושפע יותר מדי מהלך דעותיהם של יריבינו ,חברי הפועל" הצעיר", ואף על פי כן הושפענו מדבריו .וסוף המעשה הוכיח את צדקת גישתו .הן הוא שסייע במידה מרובה לעקור את התנועה מהפינה האטומה שלתוכה נתקעה ,מסכסוך ללא מוצא ,והיה בחשבון סופי מהדוחפים העיקריים להקמת הסתדרות העובדים הכללית .היא נוסדה אומנם רק בחנוכה תרפ"א -כשלושת רבעי שנה לאחר שנפל - אך במידה מסוימת ולא מעטה מכוח דחיפתו הוא. וגם אלה מבינינו שסבורים היו כי אילו שהה טרומפלדור כל ימי המלחמה בארץ -הייתה אולי דעתו אחרת -גם הם נאלצו להודות שיוזמתו בשטח זה, למעשה ,הייתה מבורכת ותכליתית .אני זוכר בבהירות שבוויכוח זה ,כמו בוויכוחים אחרים שנטל בהם חלק בחפץ לב ,כן) אפילו בשיחות אישיות היה נשאר בדרך טבעית מרחק מה בינו לבין שאר הנוכחים .לא היה בזה מן ה"דיסטנס" המלאכותי והמכוון ,אך המרחק היה נוצר מאליו באורח טבעי
.,.,,.
ע-שלבע"םנ"4ןמש
נגל למזינתן ישראל 89
טרומפלדור לא הבין את הערבים .לא רק שלא שמע את לשונם ,כי אם לא חדר לערמומיותם האכזרית ולדקות נכליהם .כל אלה היו זרים לאופיו הפשטני ,הגיבורי-אבירי. האויבים-השכנים עלו מבחינת הכרתם האינטימית את עליו ותיקי השומר"" כמה מונים .לא אחת טעה חמורות בקלות אמונתו בדברי החלקות של הערבים ,אם גם נטה להקשיב לעצת הוותיקים ,ותמיד נכון היה לשקול דעתם והצעותיהם. בדרך כלל לא היו היחסים בין טרומפלדור ואנשי השומר"" פשוטים ,חלקים" ".הוא והם היוו עולמות שונים .לא רק האקלימים הרוחניים שבהם גדלו וניסיון חייהם היו שונים כי -אולי -גם היו נבדלים בשורשי אופיים .הייתי אומר שעצם החומר שממנו קורצו ,כביכול, היה שונה .אכן כל צד"" העריך את חשיבותו של הצד השני ,אך התהום בין העולמות השונים לא נתמלאה, והמתיחות הייתה כמעט מתמדת ולרוב גם מוחשת .ואף על פי כן לא נתערערה סמכותו של טרומפלדור כמלוא הנימה ,ומאידך לא היסס טרומפלדור ,לאחר שנפצע פצע אנוש בהתקפת י"א באדר ,למסור את הפיקוד לפנחס שניאורסון מתוך ביטחון גמור ,שהלה ינהל את הקרב כראוי .בחירתו של טרומפלדור הייתה טבעית .ואכן לא טעה בבחירתו .פיקודו של שניאורסון אותו יום היה, לדעתי ,ללא פגם. שהגעתי לתל-חי הוטלנו במבחן כשבוע ומעלה לאחר חמור ,וראיתי את טרומפלדור במבחן זה .היה הדבר בל' שבט תר"פ. האסטרטגיה של ההגנה ושל טרומפלדור הייתה להימנע עד קצה גבול האפשרות מנתק קשרינו עם הסביבה על-ידי פתיחת קרב אש גלוי .הכוונה הייתה לנצל כל דרך של משא-ומתן הוגן ואף כל טכסיס וכל הערמה כדי לדחות את הניתוק הגמור ,אם אכן אין למונעו כליל .נכונים היינו ,בלית ברירה ,אף להניח לבאי-כוח ה"צבאות" בעצם) הכנופיות( הערביים לבקר בחדרינו ולהיווכח שאין בהם צרפתים .ואכן מקרים אלה ,כשהמוני ערבים מזוינים היו נסבים על החצר ,ואנו עומדים -כל אחד בעמדתו ורובהו בידו -היו מהחמורים ביותר .היה בכך מעין מאבק עצבים .הערבים חששו לפתוח אש - הם לא אצו להסירכן -וגס אנו נמנענו מכך .חילופי -
הדברים היו חריפים וידידותיים חליפות .ברור היה ט-ורות ואף הודענו להם שלא נתיר לרבים מהם לחדורבידיהם נסגיר פנים בשוס פנימה ,שלא את נשקנו ,ואף לא נניף כפי) דרישתם החוזרת( את דגל השריף .הן) היה בזה משום התאבדות אילו עשינו מעשה שיש בו כדי לקומם נגדנו את השלטון הצרפתי( .מחוץ לסייגים אלה, שהיו לנו בחינת ייהרג" ולא יעבור" ,נכונים היינו לכל ויתור שבצורה ואף ויתור שמן הצד החיצוני היה פוגע
קשה בכבודנו. תל-חי כבר נתנסתה בכמה מבחנים מעין אלה, ועכשיו עמדנו בפני מבחן נוסף .הנה כיצד נתגלגלו הדברים ,הפעם לפי סיפורו של שלמה לבקוביץ לביא(), שנכתב סמוך ליום המעשה נדפס) ב"קונטרס" כ"ח מי"ד אדר תר"פ(. בבוקר" הצרפתים על הכפר יצאוהו
יום החמישי ל') שבט חר"פ( התבצרו ההריס ותקפו משם את הכפר חלצה .בני מתל- והסתתרו מאחורי הגבעות שלמטה עונים ביריות רובים לתוקפיהם במכונות-
חי ,משם היו ירייה ותותחים.
המצב הזה נמשך איזה זמן ,עד שהצרפתים החלו נסוגים אחור ,והנתקפים היו לתוקפים. התנועה החלה מתרחקת מתל-חי ומתקרבת יותר לכפר- גלעדי .כל החבורות של הבדווים ,שנתוספו על אנשי הכפר, -מאחורי הגבעות ,ואל
היו עוברות -כפי שאמרתי תל-חי לא קרבו. הבית של לפני" הצהריים התפרצה אחת החבורות וניסתה להתקרב אל הבית .היא מנתה בערך 15איש מזוינים. לאזהרות מצידנו -לא להתקרב אל הבית -לא שעו והוסיפו להתקרב ,וכשהזהרנום שנפתח לקראתם באש, התחילו הס לירות עלינו .על היריות האלה ענינו בשני זלפים"" מטחי) אש( חזקים ,והם ברחו אל החורשה. הצרפתים התבצרו שוב בכפר-גלעדי ,ומשם החלו תוקפים שנית את הערבים .אך הדבר לא ארך הרבה .הם נסוגו מכפר-גלעדי. גם כפר-גלעדי בבית במשך" זמן ההתקפה ישבו אנשי בתור ניטרליים ,ואחרי שהצבא נסוג ,הסתדרו שוב למשמרותיהם לבלי תת לחבורות לגשת .אחרי הצהר~ים, בשעה הרביעית בערך ,שבו הערבים עליזי הניצחון .בשובם התקרבה חבורה גדולה אחת לכפר-גלעדי ,אך אחרי האזהרות מצד אנשי המקום ,נשארה רחוקה ממנו .רק שני קצינים נכנסו לחפש אם לא נשארו צרפתים או שללם כפר-גלעדי. בפנים .מובן שלא מצאו כלוס ועזבו את היה בתל-חי. לזו באה חבורה של 300 אולם" אחרת כ500- איש(. איש לערך ,בסך) הכול היו הלוחמים הערביס אנשי תל-חי נשארו אחרי הקריאה הראשונה מצד עומדים ,והאפנדי של חלצה הודיע שהוא נמצא ביניהם. לקראתו יצאו שניים מהחברים .הוא התחיל מתקרב לקראת היוצאים לקבלו ,אחריו שלושה קצינים ,ואחריהם התחילה נדחקת כל החבורה .לא הועילו כל צעקותינו ולא פקודותיו של האפנדי .הס הלכו לא יבולנו ,כיוון שיצאנו אליהם לשלום ובטחנו באותו האפנדי שיעצור בעדם ,ועד שאנו מבקשים תחבולות והתקרבו .לירות
לעצור ,הקיפו הם את כל הבית. לא" אבוא עתה לתאר את מצבנו ,את הרגשת מצבנו ברגעים אלה שהיינו מוקפים מכל הצדדים אנשי שוד
אלה שדיברו לשלום .בכל חלונות הבית היו הם ניצבים. כל אחד מאיתנו עמד על משמרתו לבלי תיתם להתפרץ פנימה ,והרגשת המצב הייתה קשה מאוד .הקצינים
אתמול לא פגו. רק אחר כך ,ביום המבחן של י"א באדר ,נוכחתי עד מה היו היסוסיי בלתי מיוסדים ,עד מה הייתה שליטתו
שהזמנום פנימה ועוד איזה ערבים שהצליחו להתפרץ לתוך חדר-האוכל דיברו איתנו בגסות ,וניסיונות ההרגעה של האפנדי לא השפיעו .עיקר טענתם היה זה שירינו על חבורה אחת מצבאם שעברה למלחמתה .בזה' הרי עזרתם לאויב וירה יריתם ממכונות- ירייה שקיבלתם מאת האויב'. עליהם" עכשיו לחפש אם אין אצלנו מכונות-יריה ,ובכלל אם לא התחבאו פה צרפתים. בפצצות ביד -ובהבעה של בפניהם -חיפשו צדייה
חנף
תל-ח'. תל-ח'
בזנות ההגנה על הוכלרו מקוףות היףדן בתחום מדינת ישףחל
הקצינים בכל החדרים .באיזה אופן שהוא הצלחנו לא לתת ליתר להיכנס לנשארים החדרים .המחפשים לא מצאו ,כמובן ,כלום ,ואחרי שעה בערך שהיינו מוקפים על-ידם עזבונו בשירה פראית וביריות באוויר". היה זה לי עצמי יום מבחן קשה .עם כל הבנתי את הקו" האסטרטגי" -רתח דמי בקרבי .מדוע נתיר להם"" להגיע כה קרוב לפתחים! מדוע לא נפתח באש ,האומנם תינתן הפקודה הדרושה בשעת ההכרח האחרונה! שאלות אלה לא נתנו מנוח .החשש שהערבים יערימו עלינו ,וכי
על עצמו שלמה ,ומעשיו ופקודותיו מודרכים אך ורק על-ידי השיקול התכליתי והמפוכח .עצביו היו בריאים בתכלית ,והוא שלט בהם שליטה ללא סייג .אותו יום גורלי לא היסס טרומפלדור -כמובן מאליו -לירות את הירייה הראשונה ולצעוק את פקודת האש ,כשניסו הקצינים"" -וכאמל אפנדי בראשם -לפרוק את האקדוח מדבורה דרכלר.
ניפול שבי בידיהם ,כירסם והחריד. במוצאי אותו יום -לאחר שנתפזרו הערבים הייתי מדוכא עד מאוד ,וסבורני שלא הייתי היחיד. למחרת בבוקר התיישבתי עם טרומפלדור על גבנון קטן דרוס-מזרחה תל-חי. לחצר לנגד עינינו דרומה השתרע כעל כף היד הכפר העוין חלצה .הסחתי לטרומפלדור -
בגילוי לב את הרהוריי וחששותיי ופניתי אליו בשאלה גלויה ,אם היה נכון ביום האתמול לפקד את פקודת" האש" ,אילו היה בכך הכרח אחרון .טרומפלדור היה שקט. בקול רוגע ומעשי הסביר לי את ההכרח להבליג"" עד קצה גבול האפשרות ,את אי ההיגיון שבפתיחת אש כל זמן שאפשר -בכל דרך שהיא -כדי להרוויח" זמן", מבלי שנוותר על קיום נקודותינו ועל נשק הגנתנו .בת הצחוק השקטה והבוטחת לא סרה מעל פניו .הוא הבין יפה לרוחי .היה" נא בטוח -אמר או) משהו מעין זה( - שדם-יו שאם יהיה הכרח ,תינתן הפקודה הדרושה" .אודה לא שיכנעוני ,והמשקע המר והספק המכרסם מיום
כשהגעתי לתל-חי היה זה כבר לאחר חורבן חמארה. מטולה הייתה כמעט ריקה מאיכריה ומתושביה .לא נותרו בה אלא נמושות בודדים ,שלא חשבו כלל על התגוננות, וגם לא היו מסוגלים לחשוב עליה .מה שנותר עדיין מרכוש המושבה מופקר היה לביזה ולשוד .מעטים מצעירי למגיני תל-חי וכפר-גלעדי. בניה וממיטב מגיניה נצטרפו טרומפלדור לא ידע מרגוע מרצונו העז לשוב ו"להשתלט" על מטולה .מדי פעם בפעם היה מעורר בעיה זו בשיחה ובאספות ,אך כוחותינו היו דלים ,דלים מדי .מספר המגינים בשתי הקבוצות -המבצרים"" -היה פחות מ ,50-ואי אפשר היה להפריש כוח לכיבושה"" של מטולה, ובעיקר ל"חיל-מצב" להחזיק בה בקביעות .ואף זה :בתי המושבה מפוזרים היו על שטח נרחב ,ודרוש היה כוח לא קטן לפי הערך כדי להחזיק בה. מובן איפוא ,שמייד לכשהגיעה תגבורת נוספת מהדרום ,היה
טרומפלדור בראש
היחידה שהתארגנה
עלצנש~שעלנ יבל לטדינת ישראל 91
ליתר) דיוק -שאורגנה על-ידיו( לכיבוש מטולה .היחידה הקטנה פרצה למושבה עם חושך ,התגברה על הערבים השודדים שניסו להתגונן בפותחם באש ,והניסה אותם ו') אדר תר"פ( .לכשנתבססה היחידה לבסיסו לתל-חי כשהוא מאושר טרומפלדור לחזור מהצלחת הפעולה .חיוך טוב ,חיוך של אושר ,היה שרוי במקום ,מיהר
על פניו הגלויים והאמיצים .נגולה חרפת מטולה. את שהותו בגליל העליון ראה טרומפלדור כל הימים כארעית וזמנית .הנה ,הנה יוטב המצב ,ומכל מקום תגיע תגבורת ניכרת ,והוא יוכל להשחרר ,יחזור לדרום ,יתמסר שוב להחשת עלייתם של אנשי החלוץ"" הרוסי ולהכנת התנאים לקליטתם וימהר לחזור אל חבריו המצפים לו כשהם פזורים בדרכים ובשבילים ארצה .הידיעה עד כמה היו נתונים בתנאי קיום חמורים ובתנאים מדיניים סבוכים העיקה על מצפונו .עוד טרם עלותו לתל-חי שיגר הוראה לאודסה לכנס ועידה כללית של החלוץ"" הרוסי בהשתתפותו .עתה היה נתון ונקלע בין חובתו החברית ואחריותו כלפי בחוריו"" ב"החלוץ" ותפקידו העיקרי ובין אי האפשרות לזנוח את הגליל העליון הנתון בסכנה .וכך עד יומו האחרון. אף את שהייתו בגליל העליון ניסה לנצל"" ולשלב בחלומותיו על עתידו של החלוץ"" הרוסי :חקר ודרש על קרקעות להתיישבות בסביבה ותיכן תוכנית להתיישבות מ"החלוץ הצבאי" הרוסי בגבול תוכניותיו-חלומותיו להתיישבות
קבוצה של מאה איש הצפון ,אם גס עיקרי ביישוב קשורים היו רבתי של החלוץ"" הרוסי קרקעות החורן.
המתואלים במערב ,על רכסי ההרים דרך עדיסה ,קדם היא) קדש-נפתלי( ונבי-יושע. ימים מספר לאחר זאת באו אלינו כאמל אפנדי וקציניו -כשמונה רוכבים מזוינים גם בפצצות-יד - ונכנסו איתנו בשיחה .לפי התנהגותם הפעם הכרנו שלא ביקור רגיל הוא ,וכי דבר להם אלינו .עמדנו מזוינים, איש איש על משמרו ומוכנים לכול .נוהג זה ,שהיינו מקבלים אותם בסמי פנים יפות ,אך בנשק ביד -כהינת כבדהו וחשדהו מופגן -היה מרגיז אותם מאוד .ואולם אחרת לא יכולנו לנהוג ,כי לא האמנו להם עוד. השיחה נפתחה ,כרגיל ,בדברים רחוקים וטפלים ועברה אחר כך אל העיקר .שלחנו לקרוא ליגאל ,אשר נמצא אותה שעה בכפר-גלעדי .בינתיים הודיע לנו אחד הקצינים ,שהם המתמרדים"(") באו בקשר עם הממשלה האנגלית התומכת בהם ,והיות וגם אנו ידידי האנגלים, אין לנו לפחוד כלל ,והם יגנו עלינו .ענינו להם כי יחסינו איתם הם תמיד יחסי שלום ,אך יש בסביבה אנשי הפקר המתנפלים עלינו מהם) שהרגו את סוסתו של יגאל( ומפניהם אנו מתגוננים .הם הציעו לנו להציב משמרות משלהם בשתי נקודותינו :תל-חי וכפר-גלעדי .ענינו בשלילה ,היות ואין לנו די מקום לשכנם ,ובפני שודדים נוכל לעמוד בכוחותינו אנו. השריף, וגם לכך אז דרשו מאיתנו להניף את דגל לא הסכמנו .על כל הדרישות האלה ויתרו .מלכתחילה, כנראה ,נמנו וגמרו לוותר כדי להציג דרישה אולטימטיבית בינתיים הגיע יגאל מכפר-גלעדי, ואחרונה ביתר תוקף. שהחליט במתכוון לנקוט הפעם טון תקיף וחריף .הוא אנשיהם
תל-חי
היחסים
בימים האחרונים שלפני מאורע עם ידידנו"" כאמל ואחוזת מרעיו הלוך והתחדד .הדבר התחיל ,כמדומה ,בהריגת סוסתו של יגאל בדרך לחלצה. וכך היה המעשה ,לפי סיפורו של יגאל. מתל-חי לחלצה. בא' אדר תר"פ רכב יגאל על סוסה בדרך ,ליד גבול תל-חי ,פגשה בו כנופיה ,ולשאלתו מה" הלכו
רצונם כאן" ,השיבו ביריות .כדור נתקע במצחה של סוסתו ,שזקפה אותו רגע את ראשה ובכך הצילה את חייו .יגאל התחפה מאחורי גופת הסוסה המתה והתרה באנשי הכנופיה שלא יתקרבו פן יירה .נתברר שבין אנשי הכנופיה היה גם כאמל אל-חוסיין ,וכשהכיר את יגאל, הצטדק באומרו שחשבו למרגל צרפתי .אף נתן לו סוסה לתל-חי לתל-חי. במרוצה עודני זוכר את יגאל נכנס לחזור קלה על סוסה לא לו ומספר בדרך דיבורו הנחפז ובהתרגשות מה את אשר עבר עליו .הסתכלתי בו ארוכות: הן זה עתה היה כפסע בינו לבין המוות .הוחלט כי להבא יימנע יגאל מעבור בדרך החולה ויעשה דרכו באיזור
דרש שלרגל המקרים האחרונים יאסרו על להתקרב אל ביתנו יותר ממרחק מסוים ,כי אין להכיר בימים אלה בין אוהב לאויב ,ואנו סובלים מהתנפלויות בין תל-חי וכפר-גלעדי תדירות .חוץ מזאת דרש שהדרך תהיה פתוחה תמיד. אחרי היסוסים הסכימו הם לכל אלה והציגו את דרישתם להודיע להם בסימנים את אשר נדע על הצרפתים .על דרישה זאת ענה יגאל ,בפירוש ובתוקף, שזאת אין אנו יכולים לקבל עלינו ,הואיל ובכל הסכסוך הזה שבין הערבים והצרפתים אנו נשארים ניטרליים. כאמל עמד בתוקף על דרישתו ,וכשענה לו יגאל כחריפות וחזר כי דרישה זו לא נמלא ,קם כאמל בחרי-אף ,יצא מעל פנינו ועלה על סוסתו מבלי הגיד שלום ,וחבריו עימו. לפני עזבו אותנו הפליט :אנשיי" יעברו במקום שירצו, הפטרול שלנו יעבור הלילה פה ,ליד דלתות הבית" .ובדברו הצביע בידו עד כמה קרוב לבית יעבור הפטרול הלילה. מחמיר והולך והגם-נו את חשנו ברורות כי המצב בלילה ההוא ולא השמירה בלילות הבאים .אבל לא בלילות שלאחר כך ואף לא בימים הקרובים לא קדו כל
מקרים בשתי נקודותינו. יש ובערבים -ודווקא בערבים מתוחים"" -היה מופיע לפתע בפתח חדר-האוכל של תל-חי אלכסנדר זייד, כמגיח מתוך החשכה ,מכורבל במעילו ,כבד פה ,רציני, מרוכז וחמור ,כשרובהו האנגלי המכודן מאחורי כתפו, והוא מביא הודעה דחופה מכפר-גלעדי. ח. לבסוף בא עניין כיבושה" מחדש" של מטולה ונתעודדנו. חם-ים באו מן הדרום ,ובהם הרופא ד"ר גרי ז"ל והחובשת סוניה מלמוד וכן אברהם הרצפלד .מצב הרוח היה אמיץ, טוב ואף עליז .בכל אחד משלושת יישובינו תל-חי ),כפר- גלעדי ומטולה( עלה מספר המגינים ל .30-25-חברי הגליליות שהיו איתנו הקבוצות התכוננו למקומותיהם -לעבודתם העונה הייתה עונת העבודה הבוערת בשדות .בסביבה שרר שוב שקט יוצא מהכלל.
לשוב
חבריי לקבוצת כינרת ירדו גם הם דרומה ,ואף אני התכוננתי לחזור בשל לחץ העבודה בבית ,ורק מחמת סיבה כלשהי דחיתי שיבתי לימים מספר. תל-חי שהה יום לפני ההתקפה המכרעת על טרומפלדור במטולה כדי להשלים את סידורי השמירה וההגנה במושבה ,ובערב חזר לתל-חי .הדבר היחיד שהעכיר את רוחנו היה המצב של בטלה מאונס .הן רובנו היינו פועלים
חקלאים ואנשי
משקים .הוחלט לגשת
חי ,מצאנו את הפירצה וסתמנו אותה .אחר כך עלינו לכפר-גלעדי כדי ליטול עימנו לתל-חי מצרכים וכלי מטבח. פגשנו שם בטרומפלדור ועוד חברים אחדים .התיישבנו אל השולחנות לסעוד ארוחת הבוקר .טרומפלדור דיבר על החלטתו להגיב בעיתונות על מאמרו של זאב ז'בוטינסקי בעניין הגנת הגליל העליון נדפס) ב"הארץ"(. עודנו סועדים -אגב שיחה והלצות -ופתאום נכנסה תל-חי. אחת החברות והודיעה שנשמעו יריות מצד יצאתי עם עוד חבר ורצנו לצד תל-חי .התנינו להודיע על-ידי ירייה באוויר אם אומנם קרה משהו .טרומפלדור נשאר ,לפי שעה ,יושב בבית .אולם ברגע זה הגיע חבר מתל-חי והודיע כי ערביי חלצה עולים עלינו .טרומפלדור יצא בריצה ,ואחריו עוד חברים ,וביניהם בנימין מונטר, שמדמן אותה שעה ממטולה בדרכו לתל-חי .היינו כ10- במספר .מרחוק ראינו שהמון ערבים מזוינים ,רוכבים תל-חי. ורגלים ,נסבו על חצר התפזרנו בשרשרת ורצנו דרומה ,אל מול החצר ,כשנשקנו נטוי .הספקנו להיכנס ט-יצה אל הבית ללא כל תקלה ,אם כי הערבים ,כאמור, כבר הקיפו אותו .בבית מצאנו את האנשים ,איש איש על מקומו ,מזוינים ודרוכים לכול .באוויר הורגשה מתיחות .נערכנו גם אנו למקומותינו .עוד בטרם הגענו הספיקו החברים להכניס לחצר את העדר שרעה בקרבת מקום.
משא-ומתן
מנהיגי
הערבים,
שדיברו
למחרת היום לעבודה :לכרות בור זבל ולסקל בשדות הקרובים.
נפתח עם ובחרי-אף. בחוצפה ניכר היה שהפעם באו בהחלטה חדר-האוכל. לא מוקדמת .קצין אחד ניסה להידחק אל
הלילה עבר בשקט גמור .טרומפלדור ישב ליד השולחן בחדר-האוכל, ושאר החברים מסובים עימו ,ורקס תמיד חי חלומות לעתיד לבוא הוא) בתקוות ובחלומות
הנחנו לו .הוא התרחק במקצת ,אסף סביבו כנופיה מאנשיו והחליף איתם דם-ים בלחש .הם החליטו דבר, התפזרו ונסבו על הבית .בין כה וכה הגיע כאמל אל-
ואהב לשתף את חבריו בחלומותיו( .אותה שעה עמדתי אני על המשמר ,ורק קטעי דברים הגיעו לאוזניי :החלוץ"" ליז-זל( בחורים טובים -לעזאזל הוא) היה מבטא: חורן .הוא חלם על עלייה רבתי של החלוץ"" מרוסיהוהליכתו להתיישבות לחורן .החברה"" חשבון ה"ליז-זל" שלו .הוא לא נפגע ולא התרעם .לבסוף התפזרו ושכבו לישון מתוך מצב רוח עליז ומרומם.
התלוצצה על
ט. בבוקרו של יום המאורע ,י"א באדר תר"פ 1 -במארס - 1920שרר בסביבה שקט גמור .הבוקר בישר בואו של יום חורפי רב שמש .המיס פסקו מזרום באמת המים ששטפה בתעלה במרחק מטרים ספורים מהקיר הצפוני של חדרי המגורים .שכנינו הפנו ,כנראה ,את המיס לכיוון התעלה ט-יחוק מה .לא הייתה זו הפעם אחר בפותחם את מזוינים יצאו חברים חמישה הראשונה שעשו כן. לתקן את התעלה .הלכנו לאורך התעלה צפונה מזרחה מתל-
חוסיין ,בידיו פצצות-יד ,וגם בחגורתו תחובות פצצות- יך אחדות .אמר כי בסביבה נפוצים צרפתים ,ויש בכוונתו לבדוק אם אין צרפתים בבית פנימה .כן הוא תובע את מכונת-הירייה הנמצאת ,לדבריו ,בידינו. כאמל דיבר עדיין כדבר איש לשלום ,והנחנו לו להיכנס לחדר-האוכל .איתו יחד נדחקו עוד אחדים ממקורביו ,מזוינים כהלכה ,והתחילו לערוך חיפוש,
tyAi,למדיגת ישראל
כביכול .והנה נראו על הגבעה שלצד שמאל ארבעה מאנשי כפר-גלעדי ותל-חי ,צופים לראות את המתרחש .הערבים
93
החלו לגעוש ,ובאומרם שאלה הם מרגלים צרפתים ,כיוונו את רוביהם לעומתם .כאמל ומקורביו עצרום ופנו אל טרומפלדור הם) הכירו בו את המפקד( בדרישה לשלוח איש לכפר-גלעדי כדי להודיע שם לבל יהלכו בדרכים ,כי בסביבה נמצאים צרפתים ,והמהלכים בדרכים ייחשדו כמרגלים .כן דרש לקרוא לתל-חי את קלמן כהן המוכתאר() שנמצא אותה שעה בכפר-גלעדי. כמסופר ,לא הייתה זו הפעם
הראשונה שהמוני
ג י"~9. % עישנם(נ~~ונ
ערבים היו נסבים על הבית ,ואנו התחמקנו בתחבולות שונות מהיכנס איתם בקרב גלוי .טרומפלדור קיווה, כנראה ,גם הפעם להתחמק מההכרח לפתוח אש ,קיבל כאמל והציע לי הייתי) בין דום-י הצעתו של ערבית( ללכת לכפר-גלעדי. קיבלתי ,כמובן ,את הצעתו ללא היסוס ויצאתי את הבית ,כשאני מזוין רובה ו"מאוזר" ה"מאוזר") של אהרן כ50- שר ז"ל( .אחריי וסביבי נגררו ערבים מזוינים מכף רגל ועד ראש .בדרך הפליטו לעומתי דברי רעל ,והרגשתי בחוש שהם זממו דבר מה נחרץ נגדנו .מלוויי"" איימו עליי בדרך ,אך לא נגעו בי לרעה. לפני העלייה לגבעה האחרונה שבדרך ירדו משם כ 10-רוכבים מזוינים ,ואיתם המון רגלים. פגשוני ושאלוני לאן מועדות פניי .ביארתי .ציוו עליי לשוב. לכפר-גלעדי
אמרתי לזקן הרוכבים וחזרתי ואמרתי ,כי אני הולך בפקודת כאמל .אך הוא באחת :חזור .חזרתי ,וסביבי כ- 100מזוינים .אחד הרוכבים ירד מסוסתו והלך לימיני, מתאנה אליי בארסיות וחורק שן .שאל למספר הרובים בכפר-גלעדי .המולת הקולות שעמדה סביבי סייעה לי לעשות עצמי כלא שומע .לפתע נתן אות ,ובטרם הספקתי עליי כ10- להוציא הגה ,התנפלו ערבים וחמסו ממני את ה"מאוזר". התחלתי רובי .ניסו למול גם את מוחה ומתנגד, וגם הרוכב שהלך לידי עיכב בידי והמשכנו דרכנו חזרה לתל-חי ,ועליי
המסתערים עליי,
ה"מאוזר" בלבד. תבעתי בחזקה את הרובה הגזול ,והוא ענה :נראה .ניגשנו בית תל-חי. עד ה"מלווה" שלי אסף את הקצינים .הראה עליי ואמר :זהו מרגל צרפתי .קראתי לכאמל ודרשתי ממנו להעיד כי הלכתי בשליחותו .העיד .תבעתי ממנו את רובי הגזול ,והבטיח להטיבו לי אחר כך .בזאת תמה שליחותי לכפר-גלעדי. אז חזר כאמל ונכנס אל הבית והתחיל שוב חיפוש, כביכול .האווירה נעשתה מחושמלת יותר ויותר ,וחשנו בזאת ברורות .אך ההחלטה הנחרצת הייתה שלא לפתוח ביריות ,עד שיגעו בנו או בנשקנו לרעה .כאמל וקציניו עלו לערוך" חיפוש" בחדר העליון .ברגע זה קרא לי אחד הקצינים החוצה והחל טוען אליי בחרון מדומה .הצביע על האבנים שהצבנו על החלונות להיות לנו לאשנבי ירייה והחל מגלגל אותן למטה אגב חירופים וגידופים .לא הספיק לסיים את דבריו ,ומפנים הבית נשמע רעש חזק, קמה מהומה ,ונשמעה ירייה .זו הייתה ירייתו הראשונה של טרומפלדור ,כשניסו לפרוק את הנשק מעל דבורה דרכלר. הערבים
בחדר-האוכל
נמלטים
שנמצאו החלו מבוהלים החוצה ,ואני כפפתי גופי ככל שיכולתי ואצתי בכיוון הפוך פנימה .הערבים שילחו בי כ 7-6-יריות, והקליעים נתקעו בקיר שמול הדלת .גושי טיח הגונים
נקרעו מהקיר וסימנו מקום הפגיעות .רק מקרה הוא, כמובן ,שיצאתי שלם .אחרי הירייה הראשונה והפקודה לירות פתחנו באש חזקה ,הם-חנו את הערבים מן הבית ואילצנו אותם לבקש לעצמם מסתור מאחורי מחסות. הערבים התרחקו מן הבית ,ובהסתתרם הסלעים ,פתחו עלינו באש רצופה .האש מצידנו ומצידם מאחורי
התחזקה עד מאוד .קולו של טרומפלדור לא נשמע עוד. הקשר בין חלקי הבית היה כרוך בסכנה רבה ,ולא ידענו בדיוק את אשר קרה לו ,אך הבינונו שנפצע .פנחס שניאורסון קיבל על עצמו את הפיקוד ,ושמענו את קולו הצלול והחזק :חבר'ה ",לשמור על הכדורים" .הוראה זו קוימה ,בדרך כלל ,במשך היום .ואילו הערבים - התוקפים -ביזבזו תחמושתם ללא כל חשבון. הקשר בין אגפי הבית הימני והשמאלי נפסק .לאחר חדרתי לחדר-האוכל, זמן מה שבו היה מקומי הקבוע, וששימש חוליה מחברת בין אגפי הבית ,אך האויבים שבחדר העלייה תקעו שני קני רובים דרך לרעפי חדר-האוכל וירו הצפוניים שלו מבעד על תוכו איום, החדר נתמלא אבק ,וטיח פנימה .לפתע קם רעש וחם-יו הטילו שתי הקירות החל מתקלף ונופל :כאמל פצצות-יד חדר-האוכל שבו נמצאנו מחדר העלייה אל אני וחם-י .נמלטנו לחדרים הסמוכים ,אחד מאיתנו ימינה, והשני שמאלה ,ובדרך מקרה נפטרנו בשריטות קלות החלונות
בלבד. המשא-ומתן עם כאמל וחבריו וחרפות וחלקו יריות -על עזיבת החצר נמשך כשעה ומחצה ,ואנו טרם ידענו על ההרג שעוללו בחדר העליון בפצצות-יד וביריות .רק לאחר שיצאו את הבית ואת החצר ,התגנב אחד החברים למעלה ,ושם ראה את תמונת -חלקו דיבורים
האימים של ארבעה הרוגים ופצוע קשה יצחק) קנבסקי, הוא קנב( .אחרי צאת כאמל וחם-יו נתחדשו היריות ביתר עוז .הערבים ניסו פעמים מספר להסתער על הבית ועל החצר מצדדים שונים בקריאות פראיות עליהום" ",ונסוגו מדי פעם בלחץ אשנו החזקה .הקשר עם המגינים שבאגפי החצר ,באורווה וברפת ,הוקם מחדש ,אך הורגש מחסור בכדורים .פרצנו את קיר המחסן שמתחת לחדר העלייה. כאן נמצא מלאי הגון של תחמושת .חילקנו את התחמושת למגינים ,והיה בכך עידוד רב לכולנו .היריות נמשכו עד חושך. מלמעלה -מחדר העלייה
-שמענו את קנבסקי
הפצוע גונח וקורא לעזרה .פרצנו חור גדול ברצפת החדר העליון והורדנוהו מבעד לפירצה .כן הקימונו מתרס ליד השער הדרומי ,שנפרץ על-ידי כאמל ואנשיו בהימלטם מן החצר. עם חושך פסקו היריות ,והשתרר שקט.
לרובם המכריע של מגיני תל-חי ולי) בתוכם( היה זה יום הקרב הראשון בחייהם -מכל מקום קרב בממדים אלה. הרעש היה גדול ,ויש שמטחי יריות הרובים והד התפוצצות הפצצות החרישו אוזניים .אף על פי כן שררה בדרך כלל רוח טובה בקרב המגינים ,ויש שאפילו היינו סוף-סוף מחליפים הלצות -בייחוד לאחר שנפטרנו מהאויב שבבית ,וכאמל וקציניו עזבו את החצר ,מבלי שידענו ,כאמור ,את אשר עוללו בחדר העליון. רק הדאגה לפצועים ,וביניהם לטרומפלדור ,האנוש, הטרידה .העזרה הרפואית שהיה בידינו להגיש הייתה בלתי מספקת לחלוטין .בשעות הקרב חסרנו רופא .את תפקיד החובש מילא זאב כצנלסון ,באותם הימים חבר קבוצת כינרת .הכשרתו בהגשת עזרה ראשונה הייתה דלה, וציודו הרפואי עוד דל ממנה. פנחס שניאורסון שלט בעצביו שליטה מוחלטת, ופיקודו היה יעיל עד מאוד .הפעם נתגלה במלוא כוחו. בין כל המגינים זוכר אני רק מקרה אחד שבו איבד אדם את עשתונותיו וחושיו ,ומעשה שטן -דווקא חייל מהמשוחררים .עמדתו הייתה ליד הקיר הצפוני .הוא נפגע כנראה בהלם :נתיישב על הרצפה כשגבו אל הקיר ורגליו מפושקות ,וכל ניסיונותינו לעוררו ולעודדו לא הועילו. הוא פילבל לעומתנו בעיניו הלטושות ,פיו פעור לחצאין, מבע פניו שונה ולא קלט כנראה דבר .לאחר שנואשנו מהשיב את רוחו הנחנו לו .במידה שזיכרוני לא יטעני, אני הוא שירשתי את רובהו האנגלי ואת חגורת כדוריו, לאחר שרובי הגרמני החביב עליי נשדד ,כמסופר ,בדרך מכפר-גלעדי .מאז התחלתי משתמש אך ברובה אנגלי, ולימים ,משנעשיתי רגיל בו ,התחלתי מגלה בו כפעם בפעם את מעלותיו הגדולות. הבחורים והבחורות ברובם המכריע גילו אומץ ויוזמה ונענו מתוך נכונות גמורה לכל פקודה ותביעה. כשהקרב היה בעיצומו ,נתגלה מחסור במים בבית,
שקיווה כי הרופא יצליח עוד להציל את חייו .אין ספק שידע כי מצבו אנוש nwl>w .חברים התנדבו מייד ,לבשו כהים והחלו מזדיינים כל) חבר ברובה ובאקדח( ליציאה. ומתכוננים כשהתמהמהו קמעה ,צעק טרומפלדור לעבר שניאורסון :תגרש" כבר את הבשי- בוזוקים לעזאזל" .השלושה מיהרו לצאת .סוף-סוף הגיעה קבוצה ממגיני כפר-גלעדי ומטולה ,וביניהם גם ד"ר גרי. הוא בדק מייד את טרומפלדור ונוכח שמצבו נואש .אף על פי כן זירז את העברתו והעברת קנבסקי הפצוע קשה ויתר הפצועים למטולה ,כדי שיוכל לטפל בהם כראוי. בינתיים הוחלט להיסוג מתל-חי ולהתרכז בכפר- גלעדי ובמטולה בלבד .הכוחות לא הספיקו להחזיק בשלוש נקודות נוכח התקפות מוסיפות והולכות .הוחלט תל-חי, להעלות באש את והוטל על קבוצת מגינים לבצע זאת. הייתי בקבוצת האבטחה ,שהוטל עליה ללוות לכפר-גלעדי. ולאבטח את טרומפלדור הפצוע בדרכו חם-ים נשאוהו על גבי מיטה מתקפלת .טרומפלדור היה שקט מאוד ובמלוא הכרתו ,אם כי כבר חלוש .שאלתי את ד"ר גרי אם יש תקווה לחייו .הרופא המומחה והיקר הניע ראשו בהיסוס רב ובעצב עמוק .התחלנו עולים במדרון העולה מתל-חי לכפר-גלעדי .רחקתי הפצועים לזמן מה מזרחה כדי לאבטח את השיירה מנושאי
העצובה המתנהלת בדומיית הלילה .כשחזרתי וקרבתי אל נושאי הפצוע ,הודיעוני שטרומפלדור הוציא את נשמתו .החברים שהיו לידו מסרו לי כי דבריו האחרונים היו :אין" דבר .טוב למות בעד ארצנו". אותו רגע לא זועזעתי ,ולא ברור לי אם משום שהייתי נכון לכך
וחיסנתי עצמי
בהכרה ,או מחמת
והתחלנו סובלים כרגיל) בשעת קרב( מצמא .לא אשכח איך בעצם ברד היריות זחלה יהודית אדלר הצעירה החוצה ,מבלי שנתבקשה לכך ,אל בריכת הבטון הקטנה
ההתעוררות של סערת קרב ראשונה ,אס בשל טמטום של עייפות שהשתלט עליי או מסיבות אחרות. לכפר-גלעדי הגענו עייפים עד מוות ,ושם ,לא הרחק מהבית ,צפונית-מזרחית קברים שני ממנו ,נכרו אחד לארבעת המגינים יוסף) טרומפלדור ,בנימין מונטר ושני
גלעצש"שעשע
המתנדבים מאמריקה זאב שרף ויעקב טוקר( ואחד לשתי המגינות דבורה) דרכלר ושרה צ'יז'יק( .אני זוכר בבהירות
נבל למדינת שרא'
שמצפון שדרכה) זרמה אמת מים( והכניסה הביתה דלי מים .כל העוקבים אחרי מעשה הנערה עצרו את נשימתם. אך היא עשתה את שלה בנחת -כעשות מעשה רגיל -
את אברהם הרצפלד טורח בקבורה. אותו לילה לא הוטל עליי כל תפקיד .אף כוחותיי אפסו .רבצתי אי שם ,נתכרבלתי בשמיכה ואף כיסיתי
כשחיוך הנעורים והמשובה על פניה .היא חזרה הביתה בריאה ושלמה וספגה נזיפות חיבה מכל הבחורים.
בה את ראשי ,ותרדמה עמוקה נפלה עליי לאחר היום
יא. אחוור להמשך הסיפור .עם ערב החל טרומפלדור תובע בכל תוקף ששלושה אנשים יפרצו לכפר-גלעדי ויהי מה, על מנת להבהיל את הרופא שמושבו היה במטולה .ייתכן
הגדוש. יב. התעודדתי .טיפלנו בקדחתנות בביצור כפר-גלעדי, למחרת כי ציפינו שעה שעה להתחדשות ההתקפות .אך היום עבר ,ולא קרה דם .-נראה כי גס אויבינו היו זקוקים
ש
0% טע
י]%4, ן5, "4. "',
התקוממתי
אני אך ותבעתי בכל תוקף שידבר אדם" עברית: היודע עברית חייב לדבר בארץ רק עברית".
,,ן,
עוד באותו לילה עזבו שהחליטו חלק מאלה ויצאו למטולה לעזוב
,',
בדרכם לצידון .הם נטלו על עצמם להוביל איתם גם את הפצועים. עשינו בלילה את כל
*,, ן י ן ?1, .יי ;1 ש:,%,,, 4 יילה'
חנדףטת החר'ה השוחיו
י"נה;:ונן
בתל-ח
"4 .
sait
ך:ן:ן: להפוגה לאחר הקזת הדם ההגונה שגרמנו להם. בערב נתקיימה בכפר-גלעדי אסיפה סוערת למדי. חלק מהאנשים נואש מאפשרות של עמידה ולא ראה טעם בהתמודדות נוספת מול כוחות עדיפים פי כמה. אחרי קרב תל-חי ונסיגתנו משם ,ולאחר שמקרב הערבים
,,,%""'"11
,, ~iflsel שק%ש*י888%% ,.ש)ץ".%%8%%
ההכנות להתגוננות נמרצת .זוכרני שנשלחתי בלילה בתוך משמר מזוין ללוות את חם-י כפר-גלעדי שירדו ל
למעיין
רואחינה ליום
מחר .החברות אפו לחם. החברים הוסיפו לעסוק בקדחתנות בביצור הבית והעמדות שליד הבית.
ג'קט ה", ש .יל
התקהלות עצומה במזרח. על הרי הגולן הועלו משואות ,שהזעיקו את הערבים לקרב. זוכרני שמצב הרוח בקרב המגינים היה טוב .פה ושם נשמעה גם שירה .מצב הכלכלה היה ברע ,ולמגינים חולק לחם תירס ,כי קמח חיטה לא היה עוד בנמצא.
נפלו בקרב עשרות רבות ורבים נפצעו ,ברור היה שיעלו עלינו במלוא כוחותיהם ,ואולי גם ישתמשו בתותחים
לפתע נשמעו מצד מזרח שני קולות נפץ חזקים, שחלק מהחברים דימו כי הם יריות תותח .לא היה כל סימן של בהלה ,אך באווירה הורגש שהכף מתחילה נוטה
כדי להרעיש את עמדותינו .וכיצד" נוכל לעמוד נגד תותחים ",הסתמכו על אימרתו של טרומפלדור שאמר
לצד התובעים נסיגה מיידית .בקרבת מקום לעמדתי נערכה התייעצות בהולה של מפקדי המקום .הרוב נטה
כך מסרו -כי בפני תותחים ניאלץ להיסוג .אך חלקהגון היה נגד עזיבה ובעד עמידה עד הסוף ,ואני הייתי בכל ליבי איתם .בשעת הדיון חשתי בחריפות בחסרונו של טרומפלדור .סבורני שלא אני היחיד שהעליתי על ליבי אותה שעה :אילו היה טרומפלדור איתנו בשעת הדיון הזה .הרצפלד ניסה -כדרכו -לפשר ,אך ללא הצלחה, כמובן .ואין צריך לומר שנשאר עם הנשארים. והנה אפיזודה קומית אופיינית מאותה אסיפה .אני לא זכרתיה ,אך סיפר לי אותה אחד המשתתפים -חייל משוחרר מהגדוד האמריקאי .הלה דעתו הייתה שיש להיסוג ופנה לאסיפה להסביר דעתו :כמה הגדודים ,שלא הבינו עברית ,תבעו מהמדבר לדבר אידיש.
מאנשי
לעזיבה מיידית ,וביניהם המפקד גד השומר"" המפוכח ,הזהיר ושבע הניסיון. המיעוט עוד התנגד .הייתי מצעירי המגינים ,ואף על פי כן העזתי וצירפתי את תביעתי הנמרצת לדורשים
ויגדורוב ,איש
להוסיף ולעמוד .בין נימוקי המתנגדים לעזיבה היה גם הנימוק ההגיוני ,שאפילו יוחלט על נסיגה ,יש להחזיק, מכל מקום ,מעמד משך היום ולצאת את המקום רק עם חושך ,הן קרוב לוודאי שהמתנפלים ינתקו בפנינו את דרך הנסיגה ,ומכל מקוס יגלונו כשאנו עולים על ההרים הקירחים מערבה בדרך אל ידידינו המתואלים .אך החלטת הנסיגה כבר נחרצה .העמסנו עלינו כל הנשק שיכולנו להעמיס ,והשאר קילקלנו או פירקנו .לא הייתה
כל אפשרות להציל משהו מהרכוש ,וחששנו להעלות את הבית באש ,מחשש שהערבים יראו בכך סימן נסיגה ויזדרזו לחתוך"" לנו את דרכנו מערבה.
שבבני-אדם. נתגלו בעלי מרפקים ולאו) דווקא
המגונות מאנשי השורה( שהתפרצו לרכוב על הבהמות המעטות, אם כי היו חלשים מהם ועייפים מהם שהיו זקוקים
עזבנו איפוא את המקום ,ירדנו לוואדי מערבה, התחלנו עולים ומטפסים במדרון הזקוף של הרי נפתלי. הייתה זו החלטתנו הנחרצת ,למקרה התנגשות ,למכור את חיינו ביוקר ,ובשום פנים לא ליפול בשבי חיים ,כל
יותר להינפש מההליכה המייגעת .מידת הנכונות לעזור
אחד הפריש מספר כדורים לעצמו כדי להתאבד ,אם לא תהיה ם-ירה. אך הנהגת המערכה מצד הערבים הייתה כה פרימיטיבית ,שאפילו לא ניסו לנתק את דרך נסיגתנו. הגענו בשלום אל פסגת ההרים ומשם לעדיסה והלאה לטייבה -מקום ארמונו של כאמל בק להבדיל) מכאמל
לזולת רפתה. עם בוקר הגענו אל מול מלאחה וירדנו מההר במורד התלול .חששנו להיתקל בצבא או במשטרה הבריטיים ולהחרמת נשקנו היקר .עטפנו איפוא את הנשק חבילות חבילות בשמיכות ,וכך הובא בשלום לאיילת. כשהגענו עייפים לאיילת בבוקרו של י"ד אדר תר"פ, מצאנו שם קבוצת חברים מתכוננים לעלות לעזרה ואת הזמני וועד-הצירים המשלחת של הוועד מתכוננת לעלות המצב" צורכי ואת ההתגוננות. למעלה"" לבדוק" את אולם הם איחרו את המועד. כשהגעתי מאיילת לראש-פינה ,פגשתי שם את אליהו
אפנדי( ,מנהיג המתואלים .כאן הסבירו לנו פנים והאכילונו לשובע לפי כל מנהגי הכנסת האורחים הערבית. על- בינתיים הגיעו גס החברים ממטולה ,שהודענו להם ידי שליח על נסיגתנו.
גולומב ,כשהוא מתכונן לעלות לעזרתנו בראש קבוצת חברים-חיילים ,המצוידת בשני לואיסגנים"" כו 20-רובים
עוד שמורות בליבי בבהירות שעות צפיית החרדה לבואם של חברינו אלה .כבר היינו מוכנים לצאת מזוינים לקראתם ,כשראינו את שורת העורף המתארכת של אנשי מטולה משרכת דרכה אלינו בשביל ההררי המתפתל .עם
ותחמושת .הוא קיווה להגיע לעזרתנו ,אך גם הוא איחר את המועד .בראש-פינה בישרנו לו את הבשורה הרעה של הנסיגה מנקודות הצפון וסיפרנו על הקרבות שבהם עמדנו בימים האחרונים ועל נפילת טרומפלדור וחבריו.
הצטרפם אלינו שבה רוחנו. בשבתנו אל הסעודה הפקדנו את הנשק בידי מארחינו ,וזוכרני עד מה לא הייתי שקט אם יוחזר לנו בשלמות .אך הוותיקים ,אנשי השומר" ",בטחו בידידותם
מי יודע ,עלה אז על ליבי :אילו היו אליהו וחבריו מגיעים למועד עם הציוד שבידיהם ,אולי לא היו הנקודות נעזבות. ירדנו יחד עם) אליהו גולומב( בעגלה מראש-פינה
של
המתואלים ,ואכן צדקו באמונם :לפני צאתנו לדרך
הוחזר לנו נשקנו כולו. עיניהם האמינו למראה בראותם הבק ומקורביו לא חודשים על נקודות הצפון. מה היה המחנה שהגן במשך השמועות הדמיוניות שפשטו בקרב הערבים הפריזו הרבה בכוחנו לעומת מה שהיה במציאות .רווחו אגדות על מאות לוחמים יהודים -מצוידים כדבעי -העומדים במערכה. והנה נוכחו מארחינו כי מנינו בסך הכול כ 90-איש ואשה וכמספר הזה רובים. באל-רוז בשר) לאחר הארוחה הדשנה -לחמה באורז בשפע שמן ותבלין( ,כשמארחינו ומשרתיהם ונערי -
משרתיהם עומדים עלינו לשמשנו ,הכול כדת וכדין נחנו כמה שעות ,ובחשכת הלילה פנינו אל רכסי הרי נפתלי דרומה .המתואלים השאילו לנו מספר פרדות משא עבור החלשים ,הצידה והחפצים המעטים אשר איתנו. ראשי ההרים -איש- כל הלילה צעדנו בשביל שעל איש ורובהו על כתפו .הלילה היה מעונן וחשוך ,וכפעם בפעם ירד עלינו גשם -גשם לילי וגלילי -ונרטבנו. הורגשה התפרקות ,והשיירה נמתחה עד מאוד .הרובים ותרמילי התחמושת חתכוו" את הכתפיים .המשמעת רפתה .וכמו בכל שעת התפרקות החלו מתגלות המידות
לכינרת .הכביש עדיין לא היה מזופת .העגלה נידרדרה על כביש רעוע במשך שעות רבות .אליהו חקר ודרש לפרטי הקורות של יום תל-חי ועזיבתה .במידה שאני זוכר ,הייתה השיחה ההיא כריתת הברית החברית בינינו. לאחר שחזרתי מהצפון לכינרת ,נהפך עליי ליבי, והייתי לאדם אחר :מעין תבלול שעטה ,כביכול ,מקודם את עיני הוסר .התחלתי רואה את מציאותנו בארץ ראייה חדשה :בהירה ,חריפה חדה ואכזרית. מאז התחילה עבודתי הרצופה בהגנה. אדר
תשי"ב קבוצת כינרת
צריכים" אנו להרחיב את גבולי שמירתה ,להוציאהמארבעת קירות הבית על פני כל השדה מסביב... לא" צבא כיבש החי על חרבו דרוש לנו לשמירת עמדותיה עד תום הימים הרעים ,כי אם מחנה עובדים ,שיידעו ,אומנם, להחזיק גם בשלח... כעת" בא צבא ,מחר הוא הולד ,רע ומר לנו כל זמן שאנו סומכים על כיחות אחרים... למצב" הקשה והמסוכן של הגליל יש רק תשובה אחת: להגדיל תכף ומייד את היישוב בצפון בעבודה ובשמירה". מדברי) אהרן שר בשנת תר"פ(
8
עלנש)שעעש4 י רדיית -ישיא י וגג 4ע
נ11נשוננ81 215 םיוווהתשל"ח,יוני1971
ב - 1971-שגיריים לפגי מלתמת יום הכיפורים -הזהיר יחזקאל דרור תופגי כשלי חשיבה הנובעים .nl'lAe Jhl'ynoJIpDכאז כן bl'Aחייב צה"ל לבחון כל הזקון את תקפות הקונספציות שלאורן הוא פועל
למדע המד'נה פף,פסוף שמינהל ציבור', מילח תפקידים בכיף'ם בחמשה הישףחלי בתחומי מדיניות וביטחון
במונח תיאוריה" מכללא" ) (Tacit Theoryמתכוונים אנו להגדיר את הדעות ואת ההשקפות השונות ,שלפיהן רואים אנו את העולם ,מסבירים אנו את המאורעות וצופים אנו את העתיד .דעות והשקפות אלה הן בדרך כלל בלתי מודעות .ברוב המקרים מושפעות תיאוריות מכללא מחוויות אישיות ,ואין הן הולמות את המציאות ואת הידע המדעי .חלק גדול מהטעויות בדבר תיאור המציאות ,הסברה ותחזית עתידה נובע מחוסר התאמה בין תיאוריות המכללא לבין העובדות לאמיתן. במונח כשלי" חשיבה" ) (Fallaciesמתכוונים אנו לדפוסי חשיבה בלתי נכונים ,המעצבים את השקפותינו ואת מעשינו .כשלי חשיבה נובעים ,בין השאר ,מתיאוריות מכללא לא נכונות.
,,,,,,,,,,, י
ביסופם של כל חשיבה ,ניתוח ומעשה מונחות תיאוריות מכללא .תיאוריות מכללא כוללות תפיסות, הבנות ,הנחות ומושגים בדבר המציאות -עבר ,הווה, ועתיד .תיאוריות מכללא מספקות את המכניזם הבסיסי לתהליכים רוחניים ברמה גבוהה ,כולל תהליכי חשיבה והחלטה .במודע ,ובעיקר שלא במודע ,אנו בודקים רעיונות שונים ובוחנים חלופות שונות לאור התיאוריות מכללא .לאחר מכן בוחרים אנו באותן חלופות אשר -
בהתאם לתיאוריה מכללא -תואמות את אמות המידה שלנו .כך ,למשל ,בשוקלנו תגובות שונות ליוזמה של יריב, בוחנים אנו אס) החלטתנו נוטה לרציונליות חלקית, לפחות( ביחס לכל אחת מן החלופות את תגובתו הצפויה של היריב .תגובה צפויה זו תיקבע על-ידינו על פי התיאוריה שלנו ביחס לדפוסי ההתנהגות של היריב - המקרים,
בלתי
מפורשת
בחלקיה
וזו תהא ,ברוב החשובים ,כלומר תהא תיאוריה מכללא. ידע מדעי הוא תחליף עדיף לתיאוריה מכללא ,והוא יכול וצריך לבחון תיאוריה מכללא נוכח עובדות המציאות ולקבוע במפורש את נכונותה .אך גם המדע אינו יכול להתגם -על תלותו הבסיסית של המוח האנושי בתיאוריות מכללא ,לפחות ברמת המטא-תיאוריות כלומר ),ההנחות שהן יסוד למדע עצמו( .על אחת כמה וכמה שחשיבה בלתי מדעית תלויה בתיאוריות מכללא ,אשר תקפותן זוכה אך לעיתים רחוקות לבחינה כלשהי. התקווה התמימה ,כי תיאוריות מכללא תשתפרנה באורח אוטומטי בעזרת הניסיון ,היא מוטעית מיסודה. תופעות פסיכולוגיות -כגון הנטייה לראות את יעדי הפעולה כתואמים את תוצאותיה בכל מקרה ,וכן תופעות שבמציאות ,כגון פרק הזמן הממושך החולף בין פעולה כלשהי לתוצאות הנובעות הימנה -מונעות לימוד מן
,,, 811:
את התיאוריות האסטרטגיות בעזרת היזון חוזר על סמך תוצאות .יתר על
ן
כן,
" ין
הניסיון ומאפשרות לתיאוריות מכללא להמשיך ולהשפיע עלינו גם אם אינן נכונות ,וגם כאשר הן רחוקות מהתאמה ממשית למציאות. לא זו בלבד שתיאוריות מכללא הן בלתי נמנעות בשל סיבות פסיכולוגיות ותרבותיות ובשל עצם מהותן של השפה ושל החשיבה האנושית ,הן אף ממלאות לעיתים תפקידים חיוביים ומספקות עיקרון מערכות"()". משמעותי של אינסוף עובדות המציאות אך מגבירים עצם התועלת וההכרח שבתיאוריות מכללא את הסכנות הצפונות בתיאוריות מסוג זה שאינן נכונות .נוסף
חשיבה
אסטרטגית
עוסקת
חיוניות תיאוריות מכללא על מנת לסנן הרב-גונית המציאות ורבת את להבינם ולטפל בהם הפרטים ולעבדה לדימויים שאפשר כל זאת על אף שאין אפשרות ממשית שתיאוריהמכללא כלשהי תתאים לכל מגוון הבעיות ברחבי העולם. קהילת קובעי המדיניות בארצות- חלוקת העבודה בתוך הברית מסייעת בכך ,אך אין די בעזרה זו ,ולעיתים היא אף זורעת .מצב זה נובע ,בין השאר ,משתי סיבות:
לסידור
על כך ,בבחירת העובדות ובעיבודן נוטה כל ממדי מכללא מוטעית להגדיל מעצמה את הטעות ושאי אפשר בהסבירה את כל העובדות הנוגדות אותה, להתעלם מהן ,במושגים הנובעים ממנה עצמה.
תיאוריה
אסטרטגיים נוטים חשינה ותכנון לתיאוריות מכללא מוטעות .בהיותם משוללים מסורת ודיסציפלינה מדעית ,נוטים הם שלא לפרש את
המשתתפים
בעיצוב
המדיניות
האסטרטגית
א .לכל האמריקנית תרבות משותפת אחת ,ולכן משותפים להם יסודות רבים של אותה תיאוריה מכללא. ב .אם גם למרכיבים שונים של קהילת קובעי המדיניות תיאוריות מכללא שונות ,נקבעת השפעתו של כל מרכיב על המדיניות הלכה למעשה על-ידי עוצמתם היחסית של המרכיבים השונים -שאין בינה לבין
במיוחד
מידת ההתאמה של התיאוריה מכללא לצורכי הנושא כל מתאם חיובי וקשר סיבתי.
התיאוריות מכללא שעליהן הם מושתתים ,פרט לאלה הניתנות לבדיקה על-ידי ניתוח מערכות -אשר גם הוא אינונהוג ברובהמדינות,ושעד לפניזמן מועטלא התאימו שיטותיו לנושאים אסטרטגיים ברמה גבוהה .תוצאותיה של חשיבה אסטרטגית -גם כשהן מעצבות מדיניות
למדינה קטנה ,הנמצאת ביחסי גומלין הדוקים עם מספר מצומצם יחסית של רב-פעילים בינלאומיים ,אפשרות
הלכה למעשה -קשות לזיהוי ומתממשות קרובות רק בעתיד הרחוק -כך שאין אפשרות לשפר
לעיתים
ולהגיע
טובה יותר ללמוד את סביבתה הסגולית לתיאוריות מכללא תקפות יותר ,אף כי ,למעשה ,לא תמיד כך פני הדם-ים .יתר על כן ,לעומת יתרון אפשרי זה עלולה מדינה כזאת להיתקל בבעיות חמורות ,כאשר יריב חדש וכלתי מוכר נכנס
למאבק .רבה הסכנה כי
תיאוריות
נ4;4,י4_4נ4.%44 יגל;
לנןךוגת 99
ישראל
מכללא ,שפותחו בזירה מסוימת ואושרו על-ידי ניסיון מצומצם בה ,לא תתאמנה עוד ליריבים החדשים ,ויחול פיגור ניכר בהתאמתן לצרכים ולנסיבות המשתנים .הוא הדין כאשר מסיבות שונות משנה אחד היריבים במידה רבה את כללי הפעולה שלו ,בצורה המפריכה תיאוריות מכללא שהיו נכונות בעבר. רב-פעיל להכיר עולמי את מכל מקום ,כיוון שעל כל המערכה העולמית ,עליו להגיע להבנה רבה מן המקובל עתה בתחומי מדעי הפוליטיקה המעשית.
הגורליות העומדות בפני ישראל עלול הנזק ,הנגרם על-ידי כשלי חשיבה ,להיות חמור במיוחד .מאותה סיבה אסור לתלות את תיקונם של כשלי חשיבה בלימוד מתוך ניסיון בלבד ,שכן המחיר עלול להיות יקר מדי .יש להקדיש מראש מאמצים עליונים ב.
למניעת שגיאות הנובעות מכשלי חשיבה. למעשה נעשית ישראל לרב-פעיל עולמי ,בעיקר במובן הסביל ,בכך שמצבנו תלוי בפעולותיהם של גורמים
המדיניות ,ולא כל שכן בתחומי
אחרים ברחבי העולם .תלותו של המתרחש במזרח וברית-המועצות התיכון במדיניות ארצות-הברית
כארצות-הברית,
ותלות חלק חשוב מיכולת הפעולה החיצונית של ישראל ותשתיתה ביהדות התפוצות -אלה
לכן חמורה הבעיה במיוחד במדינה אשר כל העולם נכלל בתחום טיפולה והזקוקה -לפיכך -לרמת שכלול כיחס לתיאוריות מכללא ,העולה בהרכה
ממחישים היטב מצב זה .לפיכך זקוקה ישראל לתיאוריות מכללא החובקות עולם ,בלי שנוכל להרשות לעצמנו להקדיש ללימוד המצב ולניתוחו משאבים המתקרבים לאלה של רב-פעילים עולמיים מעצמות-העל ואחדות מהמדינות גדולים ,כגון
על הדרוש ממדינות העוסקות במרה מצומצמת יותר. בעיית טיב התיאוריות מכללא ,המשמשות יסוד לחשיבה ולהתנהגות האסטרטגית של ארצות-הברית ,חשובה לכל המדינות הנמצאות ביחסי גומלין עם מעצמה זו ,והתלויות בה ובמדיניות האסטרטגית שלה .בשל התלות של מדינת ישראל באסטרטגיה של ארצות-הברית בנושאים השובים, חיוני לנו במיוחד להבין את כשלי החשיבה באסטרטגיה האמריקנית ,כך שנוכל לחזות באורח יעיל יותר את הצפוי לנו ולתכנן את תוכניותינו בהתאם. עומדת בעינה גם השאלה המעניינת ,מהם הכשלים בחשיבה האסטרטגית הישראלית .שאלה זו חורגת בעיקרה מעבר לתחומו של מאמר זה .עם זאת מוזמן המעוניין הקורא
ג.
הגדולות. מסיבות הכרוכות במאפייניה של מערכת קביעת המדיניות הישראלית עלולה ישראל להתקשות במיוחד בהתאמת תיאוריות מכללא ,שהצליחו בעבר, לנסיבות חדשות ולתנאים ההולכים ומשתנים בקצב מזורז.
בטרם נסקור את כשלי החשיבה ,המאפיינים את ובמיוחד בארצות- הדיון האסטרטגי במדינות המערב,
לבחון בעצמו את הסוגיה .יש ,לפחות, לשקול את מידת הזהות בין כשלי ה ח ש י ב ה ב א ס ט ר ט ג יה המערבית ,שעליהם אעמוד במאמר זה, תחומים לבין דומים
בחשיבה
ה א סטר טג ית הישראלית .אוסיף ואעיר ,כי כשלי
בעיית החשיבה
ב מ ד י נ י ) ת הישראלית חמורה במיוחד
באורח
פוטנציאלי
מן
הסיבות כדלקמן: א.
בשל ההכרעות של",ף דליחת ףוועלה
על'-ד'
הטבח ף3מה' במלחמת ם(' הכיפ(ף'ם .טףחיחח ההמחטה נדייג לח התפוגגה
הם-ית, מן הראוי לעמוד בקצרה על האפשרויות לצמצם ולהתגמר כשלי חשיבה כאלה עליהם .תנאי עיקרי הוא פיתוח המדעית המתודולוגיה ובניתוח בתכנון
מבט הרחוקה מחיי היום-יום. חשוב גם לנסות לגוון ולהרחיב את בסיסן של התיאוריות מכללא ,שעליהן מושתת ניתוח אסטרטגי ,על-ידי מאמץ להביא בחשבון גישות ושיקולים אסטרטגיים ממדינות
מתודולוגיה מדעית ,התורמת לפיתוח חשיבה ,ניתוח ותכנון אסטרטגייס צריכה לכלול דפוסים המבטיחים יחס מודע מ-ור לגבי התיאוריות מכללא ואפשרות לבחון את התיאוריות הללו בעזרת מבחני תקפות שיטתיים.
ומתרבויות אחרות. להסבר-תיאור תדמיתם שיטות משוכללות יותר רב-פעילים בינלאומיים כוללות, וחיזוי התנהגותם של
אסטרטגיים
ושילובם במדעי
המדיניות
המתפתחים. .3
למשל: א .יחידות תדמית טוטליות ,הפועלות וחיות() במשך זמן רב תוך חיקוי מלא ככל האפשר של כל תחומי החיים -תרבות ,מידע ,סגנון וכדומה
לשם כך ניתן להיעזר ,בין השאר ,בשיטות דלקמן: .1מעקב שיטתי אחר תחזיות והמלצות אסטרטגיות, תוך
השוואת
תוצאות
שנצפו
ותוכננו
מראש קשיים
של היריביםב .ניצול אנשים הדבקים בתרבויות אחרות לשם העיקריים.
להתרחשויות שאירעו למעשה. מתודולוגיים ניכרים ,העומדים בפני דרך זו ,מהווה ההשוואה בין היעד הצפוי ,מחד גימא ,לתוצאות המושגות ,מאידך גיסא ,דרך חשובה לשיפור הניתוח והתכנון האסטרטגיים על-ידי הספק מה של היזון חוזר איכותי לפחות. למרות
.2
ריבוי גישות בניתוח ובתכנון אסטרטגיים על מנת להבטיח לפחות גיוון מה בתיאוריות מכללא ובכך להפחית את הסתברות התרחשותן של שגיאות חמורות ,העלולות לנבוע מתיאוריה מכללא מסוימת כלשהי .ריבוי גישות זה אין משמעו רק ריבוי של יחידות ניתוח ותכנון אסטרטגיים ,אלא גם שאיפה לגיוון הגישות על-ידי הזדקקות ליחידות כוללניות של ניתוח אסטרטגי ,הבוחנות את התופעות מנקודת
י*לי
הבנתן. ג .עיבוד תקנוני התנהגות מפורשים ביחס ליריבים וניסוחם מחדש תוך היזון חוזר מתמיד בין התחזיות הנובעות המתרחש במציאות. בחינת ניתוחים אסטרטגיים
מתקנוני
.4
ההתנהגות לבין
על-ידי עימותם עם אירועים שונים - סינתטיים, היסטוריים, היפותטיים-ריאליים והיפותטיים נוגדי-עובדות. על אירועי מבחן כאלה לזרוע אור על הנחות מכללא האסטרטגיים
שביסודם של הניתוח ושל התכנון ולהביאן לרמת המודע .כך יכולים אירועים כאלה לאפשר בחינה מחדש מודעת של התיאוריות מכללא בעזרת כל הידע המצוי. עד כאן אחדות מן השיטות לצמצום השפעתן המסוכנת של תיאוריות מכללא בלתי בדוקות על הדיון האסטרטגי .גם שימוש מלא בשיטות מעין אלה אינו מסלק במלואן את הסכנות בתיאוריות מכללא .הואיל וכיום גם המדינות המצטיינות במתודות מפותחות יחסית אסטרטגיים ממעיטות עדיין של ניתוח ושל תכנון להשתמש בשיטות מעין אלה -רבה וחמורה הסכנה הטמונה בכשלי חשיבה בתחום האסטרטגי ,כאשר רוב כשלי החשיבה נובעים מתיאוריות מכללא לקויות. הרשימה דלהלן של כשלי חשיבה בדיון אסטרטגי בעולס המערבי מבוססת על סקר התרשמותי של ספרות אסטרטגית ,שפורסמה בעיקר בארצות-הברית ובאנגליה, ועל בדיקה התרשמותית של הכרזות רשמיות של מדיניות ביטחון על-ידי אותן מדינות .לא כל כשלי מופיעים בכל פרסום והכרזה ,וישנם מחקרים רבים
החשיבה
מחקרים,
המתגברים על כשלי חשיבה רבים .אך רק ניתוחים והכרזות מועטים חופשיים ממרבית כשלי החשיבה .אחרים מצטיינים בטיב טיפולם בנושא זה או אחר ,אך עובדה זו מגבירה לעיתים את הנטייה ליפול קורבן לכשלי חשיבה אחרים ,אולי מכיוון שההתרכזות
ש
נ%1ש=שנ14ע
יובל למדינה ישע מכחד
העיקריים של הדיון האסטרטגי. בדומה לכשלי חשיבה אחרים מעוגן כשל חשיבה זה עמוק בדפוסים בסיסיים של המוח האנושי ,דהיינו בנטייה הבלתי נמנעת להסתמך על סדירות העבר לשם הבנת ההווה וחיזוי העתיד. אומנם נכון שמבחינה מסוימת דומים
סחדחתושחיף בעז, בננסת .ח' הברר, שרההוד'עיןהישףחר' רחבתחתהתפנית
מרבית
לאירועים אשר הרחוק יותר ,אך
אירועי
העבר
אירעו
בעבר
למרות זאת מלאה ההיסטוריה וגדושה חוסר סדרתיות ואינה מהווה בשום פנים
לשלוםנחשבתחף היח לנישלןחמוף בפיתוח רעיונות מבריקים אחדים מסיחה את הדעת מבדיקת התיאוריות מכללא שעליהן מתבססהניתוח. בתחומים כמוהניתוח והתכנוןהאסטרטגייםאפשר תמיד לשער ,כי חומר מסווג עדיף בטיבו על החומר המופיעבספרותהפתוחהומתגבר על כשלי השיבה .אך נדמה לי שזוהיהשערת שווא.בארצות-הברית,לפחות, ניתוח אסטרטגי בסיסי מגיע במהירות רבה לספרות הפתוחה ,אף כי לא תמידלתפוצהברבים .כיוון שכשלי החשיבהשבהם נדון כאן עוסקיםבנושאי יסודוברעיונות בסיסיים ,ואינם כרוכים בנתונים שלהערכות מודיעין, בפעולותיהן של מערכות נשק ובתכנון מבצעי מפורט, אין יסוד להניח ,כיהספרותהמסווגת,העוסקתבניתוח האסטרטגי בארצות המערב ,עולה בטיבה בהרבה על הספרותהפתוחה בכלהנוגעלהימנעותמכשליהחשיבה העיקריים. רבים מכשלי החשיבה ,כפי שיוצגו להלן ,חופפים חלקית זה את זה,ולמטרותאחרות עשוי מיוןשונהלהיות עדיף. אולםלמטרותינוהמוגבלותבמאמר זה לאהפרטים הסהעיקר.ענייננובדמותהכללית שלכשליחשיבה בדיון האסטרטגיהמערבי ,ובמיוחד אלה אשר להםמשמעות לישראל ,שכןמסבירים הםחלקית,במישרין אובעקיפין, אתהמדיניותהאסטרטגית שלמדינותהמערב בכלהנוגע למזרח התיכון.
כשל חשיבה מס' :1היה""שחה שנו"'"שחההיה"'" הבגת ההווה במונחי העבר וחיזוי העתיד במונחי ההווה והעבר -אלה מהווים יחד אחד מכשלי החשיבה
ואופן קו התפתחות ישיר בממד הזמן ,אלא אם נביט עליה מתוך פרספקטיבה של תקופות זמן מעין גיאולוגיות ,שאין לה משמעות לגבי הניתוח האסטרטגי. אכן ,מבט זהיר על ההיסטוריה משמש כשלעצמו הפרכה לכשל החשיבה ,שלפיו העתיד לקרות ידמה בדרך שאירע בעסין .והרי אי-המשכויות כלל לקורה בהווה ולמה המהוות אחדים מן האתגרים האסטרטגיים העיקריים. הן לפיכך ,כאשר מצווים אנו לטפל באפשרויות עתידיות
הרות שואה בכוח ,שומה עלינו לשפר את יכולת הדיון ולהגיע לכושר לתאר התפתחויות חסרות תקדים כדי להטביע חותם על מסגרות ההתייחסות שלנו .כשל חשיבה זה מלווה במחקרים אסטרטגיים רבים בכשל חשיבה
הפוך ,דהיינו ההנחה שהעתיד הקרוב יהיה שונה במידה ניכרת מן ההווה .כשל זה נפוץ עוד יותר באותן אסכולות הבינלאומיים ,הצופות לתמורה של חקר היחסים פתאומית בהתנהגות האנושית והחברתית ,שבעקבותיה יבואו שלום ואחוות עמים בעתיד הנראה לעין .באורח פרדוקסלי נוטים שני כשלי החשיבה האלה להופיע לעיתים יחדיו במחקר אחד ,והתוצאה -שמגיעים לדימויי עתיד החוזים שינויים
פתאומיים ,אשר מהווים
המשך או ביטוי של מושגים שהתפתחו בעבר. ידוע לשמצה הדימוי של המטה הצבאי המתכונן למלחמה הקודמת .הנטייה לבסס דימוי זה עצמו על מה שאירע בצבאות אחדים לאחר מלחמת העולם הראשונה היא ,כשלעצמה ,המחשה של ההתייחסות לקורה עכשיו ולעתיד לקרות במושגים של מה שאירע בעבר .ייתכן כי התופעה אכן קיימת ,אך אז יש לאבחנה על-ידי מחקר ישיר או לבססה על תיאוריה איתנה של הארגון ולא על הבאת אסמכתאות מן ההיסטוריה.
חשיבה זה
פחות מוכר ביטויו הנפוץ של כשל בניתוחים אסטרטגיים מודרניים .הייתה תקופה שבה טענו חוגים אסטרטגיים רבים ,כי הס מכוונים לעתיד
יותר מאשר אנשי צבא ,במיוחד שהם עוסקים במאפיינים המיוחדים של התנגשות גרעינית ,השונים באורח איכותי ממלחמה מקובלת .עצם המושג מלחמה" בלתי מקובלת" סימל נטיות אחדות בניתוחים אסטרטגיים לטפל בעתיד במושגים השונים מן העבר ,לפחות בחלקם .אולם בשנים האחרונות הפך עצם הרעיון של מלחמה בלתי מקובלת למקובל ,ודיונים אסטרטגיים רבים והולכים נוטים לכשל חשיבה מספר .1הנטייה לחזות אפשרויות אסטרטגיות עתידיות במושגי העם- ממחישה כשל חשיבה זה בפעולתו. קוריאה" שנייה" ,וייטנאם" אחרת" ,מינכן" נוספת", משבר" ברלין נוסח חדש" ,משבר" קובה נוסף" ,משבר" סואץ שלישי" -אלה הם מן המושגים המרכזיים המופיעים בניתוחים אסטרטגיים -בין במפורש ובין
רב-פעיל להבחיןבין פעילאו הצפויהשל ההתנהגות גיסא, מדמים, שהם והתנהגות מחד שאותוהם כלשהו רב-פעיל, גיסא. מאידך כעדיפה רואים פעילאו לאותו
י " ן ~% לע.
מכללא .לא פחות בולטת דלותה של הספרות האסטרטגית ביוצאים) מן הכלל אחדים( בדיון במה שמכונה בפי אפשרויות" נוגדות מקובלות" ,כגון מדינות" מטורפות" דלות הנובעת ,בחלקה לפחות ,מכשל חשיבה מספר .1איני רוצה להמים בטיעוניי .כפי שהזכרתי ,שינוי מוכר על-ידי מחקרים אסטרטגיים .אולם שינוי נתפס לעיתים קרובות כשולי באופיו ,ולפיכך כדבר שאפשר על-ידי ביסודו של דבר לטפל בו הנחיות המתבססות על שינוי לשינוי מצפים מהיר, זה נראה העבר .אפילו כאשר כמתחולל לפי קווים הנחשבים ל"נורמליים" לאור ניסיון העבר .זוהי הנחה מוטעית בחלקה ,במיוחד ביחס אסטרטגיים ,הנהפכים לעיתים לנושאים לנושאים
רדיאן
רבות"", לפנינו משחקים אסטרטגייםמשבר' השליש" להפתיעשל חשובים דווקא בשל העובדה שאין הם דומים לדימויי במספררב סוחף מרחיקת מודעים העבר ,ולכן לא נחזו מראש .במיוחד בתקופה של שינוי אינם להבחנה הלכת המשתתפיםאף המשתתפים מתבקשים מהיר במערכת הבינלאומית ,המלווה שינוי מרחיק לכת בין שתי כאשר אלה.גס עמדות מציאותית המדמה בצורה בידע המדעי ,עלולות השלכותיו של כשל חשיבה מסוגבמפורש התנהגות להתנהג המביאה מועדפות לתוצאות בצורה להתנהג מספר 1להטעות במידה חמורה בכל הנוגע לניתוח צפויהאו תפעולית להנחיות היש קייםולתכנון אסטרטגיים. משמעות אלה ספקרב, למשתתפים. רבה רבים אסטרטגיים חיקוי משחקי תוצאותיהםשל 8 המשתתפים נתקלים הקושי השל השיבה מס' .2ףנוי="שחה מצביעים בו בבירורעל ש~שנ~שנ~שנ ל"יהיה", צריך"" משחקים בהבחנהבין וחשיבותםשל עשף""שמהיהיה"" לתדירותו מוסיפה ניתוח ככלי אסטרטגיים וגל למדינת ישראל אסטרטגיאף אשליות שקיימות פירוש חשיבהזה.אין הדבר כשל של אפשרויות עסייה התנהגות עקרונות השפעתםשל מוסרעל בדבר המציאות רבות העתידואת לראיתאת ד)כ3 האסטרטגיה מנתחי בינלאומית היא תהיינה חפציםכי שהיינו בעתיד במערבאף) בקרבקהל כמתקרבותאלמה אשליות באורח כי אנושית הנרחבת בקבוצה במערב מאוד נפוצות כאלה ונפוצה,אףכילא מוכרת אחרת, תופעה בעיניהם נאמר - המוסמכים אנשים יתרחשו -כפי לשפוט שלהם ניתוח יותרשל שכבר אוניברסלי.כאן להביא אסטרטגיים הנחה בעניינים לעיתים הנוטים אסטרטגיים, וחשיבה ובינלאומיים(.ישגם לתוך לקפוץ שהואגםרצוי המגשים שהעתיד דהיינו החשיבה האפקט עצמו, הקרוב בחשבוןאת כשל מספר,1 הנוגדתאת ומהעם- ביחס החשיבה מבחינה יהיה הנוכחי:הן מסוימת,שלכשל הקרוב. מההווה מאוד שונה לעיתים תצפיות משפיעות לאחרים ביחס בפעולההיאאי לפעיל מעניינת עצמווהן חשיבהזה לכשל המחשה גומליןבין ביחסי דנים אסטרטגיים במידה במשחקידימוי המשתתפים כאשר ההתנהגות. רבהעל יכולתםשל
הבריות ,הרי השפעתן של תחזיות הדדיות על ההתנהגות מוכחת יפה על-ידי מחקרים אמפיריים .גם כאשר מדובר ביחסים בינלאומיים החלים באמצעות יחסים ישירים בני-אדם ,יש לצפות כי לתחזיות או עקיפים בין
מקובלת ביחס לנושאים
אסטרטגיות תהא השפעה רבה על ההתנהגות .לפיכך כשל החשיבה ,שלפיו רצוי יהיה המצוי ,עשוי לעיתים להשפיע
פחות קיצוניים ,נכונות אידיאולוגיה או למען תפיסה לקורבנות רבים למען קיצונית של ייעוד" ושליחות לאומית".
אחדים ,עדיין יש בארצות המערב נטייה לייחס לו מאפיינים הנתפסים כרצויים ביחס לממדים אחרים. למשל ,לאחר שניתוח תועלת-עלות הפך לטכניקה אסטרטגיים אחדים בארצות-
הברית ,התגברה מאוד הנטייה להסביר ולחזות היריבים
את התנהגות צריכים כאילו הם ולכן למעשה יעשו כן - -
להביא בחשבון ניתוחי ע- ת 1ע ל ת ל 1ת בהחלטותיהם. -
במיוחד קשה בגלל כשל חשיבה זה -
לחזות את התנהגותה מדינה, כשיש של התנהגות באותה יסודות ברורים של ניגוד לאינטרסים
ארוכי
הטווח של אותה מדינה, כגון -במקרה קיצוני נטייה ל"איבוד לדעתלאומי" ,או ,במקרים
שכ"ל' הנה רבדנה הה'דה בעורם חשף סיפקה מיגון כנגד היזקפה נימית לנפל תושביה.
שבדה ח כמדה במבחן מוצלח בהתקפות הטה"ה מהידחק
באורח חיובי על המציאות ולקרב את המצוי אל הרצוי. יחד עם זאת הסכנה שבכשל החשיבה הנוכחי חמורה מאוד .במיוחד מוביל כשל חשיבה זה להתעלמות מן האפשרות של התנהגות מסוכנת ובלתי רצויה ביותר ,שכן הכשל גורם להעלאת ההסתברות הסובייקטיבית של אותם אירועים הנראים כרצויים יותר .חשיבותן של
כשל חשיבה מס' :3התנגשות היםמסוגננת
מלחמותימי ייסכת הביניים הסתברויות סובייקטיביות כטכניקה של ניתוח אסטרטגי ,הקוראעל לרעתעדכמה חדשנים המאבקקבת. וחשוב מזאת -כדרך חשיבה אנושית -אף מגבירה היהסגנון יחפשאחר לשווא שיחרגו הלחימה לטקס מעבר באותהעת המקובלשל את הסכנות הצפונות בכשל חשיבה זה. על-ידי וישיגו ניצחון כשל חשיבה מספר 2אינו נתפס באורח שווה ביחס חדש. לוחמה דפוס מוחץ המצאת האירועים בהווהבעין קפדנית הבוחןאת לכל ממדי התחזיות .למשל ,אם מתייחסים אל ברית -ואולםכל יבחיןכיגםכיום המועצות כאל מעצמת-על תוקפנית מאוד ,תהא נטייה שהדבר ואובייקטיבית,כלמה קשה, הינם לכלול תוקפנות בין ההתנהגויות הצפויות .דבר זה עשוי דפוסי מסוגננים וקבועים. המאבק חייבים המסוגננים דפוסי אינם להיות בבחינת מס שפתיים יותר מאשר מאפיין תפעולי המאבק בהכרח של תחזיות ,כפי המומחש על-ידי להיות לכללי תואמים לעיתים נוטים המוסר המקובל. מיעוט התחזיות הנכונות נדירות של האסטרטגיות הסובייטיות ביחס למצרים -גם בין לשכוחאולי)בשל ברמה התופעה( כיגם המנתחים האסטרטגיים המחמירים ביותר ביחס לברית- האסטרטגיתניתן מדפוסי המקובלים, לסטות המאבק שיטתית במנהיגים, אנונימי שיגור התנקשות כגון: של המועצות בארצות המערב. גרעיני, ומים, בבני שימוש בנוסף לכך ,גם כאשר מצפים שיריב מסוים יתנהג נשק הרעלתמזון נרחב ערובה וכיוצא מדיניות בצורה תוקפנית ובצורות בלתי רצויות אחרות בממדים למטרות דוגמאות באלה.אלההןאך
החינת'פחדה הפתיעה חת המד'נחים וחת כר גורמי מערבת הביטחון
ההסתברות של מימושה בפועל .אולם התעלמות ממנה מסוכנת עוד יותר .במיוחד אמורים הדברים במעצמות
מעטות מני רבות של דפוסי מאבק אפשריים ,החורגים מעבר לדפוסים מקובלים ומעבר למוסר מאבק מקובל והזוכים ,על כן ,לגינוי ולהזנחה .עם התפתחות נוגדי- הטכנולוגיה יילכו וירבו האפשרויות לדרכי מאבק מקובלות .בדרך כלל -ויש לברך על כך מבחינת הסדר נוגדי-סגנון הבינלאומי -אין נזקקים לדפוסי מאבק המציאות אם לא מקובל .אולם תהא זו התעלמות מן
המשמעות המסוכנת של כשל חשיכה מספר .3כשל חשיבה זה נפוץ יותר בין חובבנים ופחות בין אנשי מקצוע
תובא בחשבון האפשרות שמישהו אחר עלול להשתמש נוגדי-סגנון בדפוסי מאבק מקובל ,אם לא ייעשו הכנות
העוסקים בניתוח אסטרטגי .דוגמא ממשית לבעיה זו בארצות-הברית היא הצורך להתייחס לסוגיית המלחמה
לקראתה. אינו החשיבה בכך כשל מהסטיות האפשריות מדפוסי המאבק
שמתייחסים
לחלק המקובלים כאל התנהגות בלתי אנושית הראויה לגנאי .כשל החשיבה טמון בהנחה -הקשורה במישרין לכשלי החשיבה מספר 1 ומספר ,2והמבוססת על הבנה מוטעית של ההיסטוריה כי העובדה ,שדפוסי התנהגות נוגדי-סגנוןמקובל הם להפעילם ,מבטיחה וממעטים בדרך כלל מגונים שהתנהגות כזאת לא תיתכן במציאות זו או אחרת .בכך שאנו מתעלמים מלכתחילה ,הלכה למעשה ,מאפשרות התרחשותן של תופעות אלה במישור האסטרטגי ,עלולים רב-פעיל נוגדי- אנו לעמוד חסרי אונים כאשר פעיל או מקובלות ,כגון מדינה" מטורפת" או גאון אסטרטגי, יפתיעונו בנוקטם דפוס התנהגות בלתי מקובל. אומנם נכון הוא ,כי בדיון בהתנהגות בלתי מקובלת טמונה סכנה בכך שעצם הסבת תשומת הלב לכדאיות התרחשותה של התנהגות כזו תורמת להעלאת מידת
עולמיות או במדינות אשר יריבותיהן הן מדינות וקבוצות העלולות להשתמש בדפוסי מאבק חדשניים .להתייחס אל שאינו נעים לחשיבה כאל בלתי ראוי לחשיבה -זוהי
הביוכימית לא כאל דבר רצוי ,אלא כדבר שיש להביאו בחשבון כאפשרי ,ולכן חובה להתכנון כראוי לקראתו. בארצות המערב לא זו בלבד שמתעלמים מהאפשרות שיריבים יתנהגו בניגוד לסגנון המקובל ,אלא גם אין דנים בכדאיות ליזום מדי פעם פעולה הנוגדת סגנונות מקובלים כמובן במסגרת מערכת ערכי המוסר הבסיסיים .דבקותבמוסכמות מהווה איפוא גורם המפריע לחדשנות .זו אומנם מונעת מחד גיסא תופעות שליליות רבות ,אך מאידך גיסא היא מונעת חידושים רצויים מאוד -למשל, אפשרויות לפירוז נשק ולצמצום נשק ,החורגות מסגנונות הדיונים המקובלים באותם נושאים .המצב המסוכן ביותר נוגדי-סגנון הוא זה שבו יריב עשוי לאחוז בדפוסי מאבק מקובל ,בו בזמן שהרב-פעיל עצמו כבול בקשיחות סגנונית. כאשר ישלב אותו יריב יכולת פעולה חיצונית ממשית עם נטייה לחידוש בסגנונות המאבק ,תוחמר הסכנה שבעתיים .נראה כי הדיון בעיקרו מסכנות כאלה
האסטרטגי המערבי מתעלם
h~d
6 י9 ש.שנ*'ע*44
יובל למדינך ישראל
שעענ~עני~צ 322 חשווןתשנ"ב,נובמבף1991
למשא-וסת המחבר ,שהיה nhle לשלום עם תצרים AllnD ,קווים למקוקוו המודיעין הראוי בתהליך שלום של
כל מי שעלה בגורלו וזכה לפעול במעגלים הפנימיים של מדיניות החוץ והביטחון של ישראל ,נושא עימו כבוד והערכה לקהילת המודיעין הישראלית .רוב עוסקים ,בדרך כלל לאורך עשרות שנים ,בעבודה שלעיתים יש עימה סיכון פיזי -ותמיד יש עימה אחריות, אנשיה
מאמץ מפרך ואלמוניות בדור רווי תאוות תקשורת .איכות האיסוף והמחקר בקהילה הישראלית היא לעילא ,ומי
vul'nהמשפט' לממשלה, שופט מחוז',
ומיומנות
וענו' המד'ני של שר החוק המו"מ על משה ד"ן בעת הסכמי סמפ ד"ויד-,
מכוונים
מזכיף הממשלה , ,,,, , ,,,,,',,',,,,,',,,, י ,,,,ל,, ,,,,,",,,,,",,,,,,,,,,,,',,,,,
שזכה להכיר רבים מאנשיה ,יודע כי נאמנות הידיים העושות במלאכה .לפיכך ,גם אם התמונה שאנסה לשרטט כוללת כמה דברי ביקורת והצעות לשיפור ,יהיו אלה בבחינת נאמנים" פצעי בחלקם לא רק לקהילת המודיעין ,אלא גם הקברניטים והדרגים שמתחתיהם -אלה
אוהב" .הדברים
לצרכניה, הזקוקים
לשימוש במה שלמדו מתוך המידע וההערכה המודיעיניים ולספק לעיתים מידע שברשותם ,ומכל מקום היזון חוזר. מטבע הדברים ,עיקר תפקידו של המודיעין הוא בהתראה ובהתרעה על מלחמה ,כאותו צופה ,הנביא יחזקאל ,שתיאור משימתו עומד לנגד עיניהם של רבים בקהילת ולא תקע נפש ,הוא בן-אדם,
המודיעין :והצופה" כי יראה את החרב באה בשופר ,והעם לא נזהר ,ותבוא חרב ותיקח מהם בעוונו נלקח ,ודמו מייד הצופה אדרוש .ואתה, צופה נתתיך לבית ישראל" יחזקאל) ל"ג .)7-6
ההתרעה בפני מלחמה היא משימה קיומית .עד היום טרם נפתרה פורמלית חלוקת האחריות להערכה הלאומית ,שהייתה נושא לדיון נרחב בעקבות מלחמת
יום הכיפורים .עם זאת ,דומני שהנחת העבודה של הקברניטים רואה את הכתובת המרכזית באמ"ן .כך קבע ראש-הממשלה יצחק רבין בפורום) ממשלתי ב )1975-כי המודיעין הצבאי נושא גם באחריות להערכת המצב הלאומית ,תוך בקרה של גורמים נוספים .התפיסה הדומיננטית של המודיעין לאורך תולדות המדינה הייתה ההתרעה למלחמה ,ואילו עניין השלום ,לפחות עד ביקור סאדאת ,דומה שהיה אקדמי"" יותר .יש לזכור גם כי תוצאות כשל בהתרעה למלחמה הן הרסניותן באשר לשלום ,תיתכן סליחה. זאת ועוד :ההתרעה בנושאי שלום במהותה ,מטבע הדברים ,היא בעלת אופי שונה -רך"" יותר ואולי גס מורכב יותר -כיוון שהידיעה מצויה ט-אשם ולכל היותר בשיחותיהם ובניירותיהם של מנהיגים ושל בדעותיהם ובפסיכולוגיה שלהם ,בייקוד התפעולי" שלהם, שיש לפענחו ולא) כל שכן במשטרים הטוטליטריים שנגדם אנו ניצבים( -ואינה מתבטאת בתנועת כוחות ומערכות עוזריהם,
נשק ,שאותן מצווה המודיעין לפרש נכונה בחזותו מלחמה. בבעייתיות פנימית היא גס קשורה ,במקרה שלנו, במערכת :שהרי בעוד במלחמה הכול מאוחדים ,בדרך כלל ,הינה ביסודו של דבר יש דעות שונות ,כולל חילוקי דעות רבים ,באשר לתהליך השלום. מתודולוגית מסוימת יש איפוא מקום רב להבחנה בין שני סוגי ההתרעה ,אף שבעיניי עדיפה יותר התפיסה הכוללת.
תףומתהמודיעין לתהליךהשלום: הפוטנצח' ל תרומת המודיעין לתהליך השלום יכול שתהא במישור האסטרטגי ויכול שתהא במישור האופרטיבי. במישור
האסטרטגי
עניינה
חיזוי
התפתחויות
אפשריות בתהליך השלום .ההבחנה כאן שרצוי) כי תהא מובנת מאליה( היא בין ניתוח תהליכים לבין חיזוי
זה מאפשר ניחוח"" שיש בו כדי לעניין ,והוא מוסיף צבע לתמונה -בתנאי שלא ייעלם היער מריבוים של עצים. במישור האופרטיבי ,תרומת המודיעין יכולה שתהא ר-
------
ו.- א
ף
החלטות .המודיעין אומנם לא חזה את ביקור סאדאת, כי רעיון הביקור היה חבוי בראשו של אדם אחד ,פחות או יותר; אך לקהילת המודיעין הישראלית גם לא הייתה הערכה של ממש כי פני מצרים לשלום ,אף כי לכאורה היו כאלה שהגו רעיון זה .זו גם הייתה הערכתו של משה דיין ,שזכיתי לעבוד במחיצתו באותה תקופה. ההסבר להעדר חיזוי אומנם פשוט :ההחלטה הייתה במוחו של סאדאתן היא לא נדונה בשום מקום ,ולא דיין-תוהאמי, נחותה גם במגעי שעליהם קבל חלק ובצדק מבחינתו מקהילת המודיעין כי לא קיבל
חיטף מודיעין .גלוי מעיתונים ערביים המשא-ומתן, בליוויו של הן לפניו והן במהלכו .אני זוכר קמפ-דייוויד שהרשימוני ניירות מודיעין מצוינים ערב מאוד; ואוכל בהחלט ,כמי שעבד אן במחיצתו של שר חיפוף מודיעין חוות
דיווח .בעוד שאין מקום לטרוניה על אי הערכת האפשרות לצעד דרמטי כפי שעשה סאדאת ,השאלה היא האם לא היה מקום להעריך תהליך שבו שרויה מצרים .ואולי -
בהו הגבול
כפי שציין עיתון אמריקני בהתייחסו לבעיות המודיעין נוכח תהליכי שלוס בשונה ממגמות מלחמה :אי"- הוודאויות העצומות של השלום ,לפחות מנקודת ראותו האמיתי".
של מומחה המודיעין ,הן הגיהנום בישראל עשויות להתעורר שאלות -במבט לאחור כלפי חיזוי התהליכים שהביאו לאינתיפאדה עולה)גם שאלת האחריות לגביהם .היו במערכת ששאלו בתקופה שקדמה לאינתיפאדה ,האס ידוע לנו -ולמי בתוכנו -כל שיש לדעת על החתרנות המדינית ביהודה, בשומרון ובעזה(. ויכול צריך מודיעין תהליכים, כפי שאכן לעמוד על שנים. רבים בתחומים הוא עושה בחוכמה שלאחר לאורך מעשה ניתן לטעון כי את ההערכה שפני מצרים לשלום היוואשותה מסיכוי לניצחון
ניתן היה לבסס ,למשל ,על בשדה הקרב לאחר יום הכיפורים -שהחלה בהפתעה גמורה מבחינת ישראל והסתיימה כפי שהסתיימה ,או על השיקולים הכלכליים ,הקשורים בשיקום ערי התעלה,
החיובי מפי ראש-הממשלה החוץ דיין ,להצטרף לאזכורם לשעבר ,מנחם בגין .ניירות טובים היו למעשה גם בכל התקופות האחרות .זאת הגם שלפחות פעם אחת זכורני קוצר רוח של קברניט כלפי ניירות מודיעין .הוא ,כנראה, חשד -או חשש -שמא יש בהם ניסיון ישיר להשפיע על המדיניות. במיוחד בשלבים החשובים של המשא-ומתן על חוזה השלום עם מצרים -בסתיו 1978ובראשית - 1979 למשא-ומתן, ניתן סיוע מודיעיני רצוף שלדעתי היה בעל ערך רב ומועיל עדיין) יש לבדוק ,אם אכן מוצה הפוטנציאל על-ידי הנושאים והנותנים( .הסיבה הייתה
שחידוש המלחמה עלול לחסלן ,וכיוצא באלה .אינני יודע על-ידי סאדאת, אם לצד הקושי ,הקשור בקבלת ההחלטה הכיפורים" פעלה אצלנו תסמונת אחרי" יום זו המלווה אותנו ,כמדומה ,מאז 1973לגבי כל הערכה מודיעינית.
אז ,כי ראשי הנושאים והנותנים היו בעצמם קברניטים.
דרך אגב ,אני רואה יתרון בכך ,שבעידן אשר חלף מאז לפחות יש בידי הקברניטים ,הרואים את חומר" הגלם", גם היכולת לחוש את קולו" הפנימי" של המודיעין .דבר
נכון שגם בתקופות אחרות התקבל חומרן ואוכל לשבח במיוחד) לגבי השנים האחרונות( את סיועה של לשכת המזכיר הצבאי לראש-הממשלה בדמות חומר מאת
5
ששש=שניש"נ ובל למדינה ישראל לנ(מ
המודיעינית למלחמה היא מרכיב חיוני בה .חשוב לנסות למצוא דרך למצות ניצולו של חומר זה באורח מתאים ,וזאת גם למניעת החלשתם של מעמדנו או של המשתמע דימוינו על כל להתנהגותו האפשרית של הצד האחר. בסופו של דבר ,יש חשיבות לדימוי הדיפלומטי והתקשורתי של עוצמה - בקשר
י ,4י,ור)'4
.
במלחמה ובשלום כאחת. להלן דוגמא
להתמקדות
תוך העדר תרומה מספקת
תיסוףמודיעין מעבף לקו הגבול
hae קהילת המודיעין הנוגע לתהליך השלום .מבחינה זו נודעת חשיבות רבה ל"כימיה" בין ראשי קהילה זו לקברניטי בסמיכות לקם-ניט, הוקל המדינה .ושוב ,הואיל ומדובר משפטי בשנותיי) כיועץ של הדבר .אך היו תקופות רבות
בקברניטים, למשא-ומתן
ב:,נליני::ן]"י:י""י':י
מטעמים
פנימיים
-אם של הדרג
י~/
משרד החוץ וכציר בוושינגטון( ,שבהן ,לדעתי ,נוהלו תהליכי משא-ומתן חשובים ללא סיוע מודיעיני אופרטיבי מספיק.
יפת,המודיעין המדירלטבףרטים ואכן ,נטייתו של המודיעין בתחום המדיני היא לפעול בעיקר בזיקה לקם-גיטי המרינה .בדרך כלל זו רשימה ראש-הממשלה ,שר הביטחון ושר החוץ. מצומצמת: מקום ראש- לרשימה זו אפשר להוסיף את ממלא הממשלה -כמו בממשלת האחדות הלאומית.
הסיטת
לכך ברורות :הדגשת מעמדם של מקבלי ההחלטות, התקווה כי התמקדות בגרעין קטן של אנשים תמנע הדלפות -ואולי גם הרצון להתקרב לקברניטים. בעיניי יש בכך במידה מסוימת משגה ואף בזבוז של משאבים אנושיים .לעבודתם הנהדרת של מאות אנשי קהילת המודיעין יש לעיתים צרכנים מעטים מדי ,הרבה
זני" מן'ש ,נזנות המדיני ואם של מערכת הביטחון -לא הוכנסו למערכת המשא-ומתן במלוא הצורך אנשי תיאום הפעולה ביהודה, בשומרון ובעזה ואנשי הממשל הצבאי/המינהל האזרחי. חשבתי כי הייתה בכך טעות :לא היו בתוכנו ,במשלחת
אך יש שכבה שנייה של דרג נושא ונותן ,הניצב בעבודתו מול הצדדים האחרים למשא-ומתן .קהילת המודיעין
ישראל ,אנשים עם תחושת שטח מספיקה לגבי הנעשה בין ערביי יהודה ,שומרון ועזה .ידענו קצת יותר מן המצרים -שידיעתם באותם ימים על הנעשה ביהודה, בשומרון ובעזה הייתה מועטת -אך לא די .אפשר היה מיסוד ליתר ליווי מחקרי- להתגבר על כך ,לו נקבע משא-ומתן. מודיעיני שיטתי באותו
אני ער לקשיים :בראש ובראשונה חסיון המקורות. המוח האנושי ,מכל מקום ,אינו נטול השראה מספקת כדי לפתור בעיה זו -וזאת במיוחד אם זוכרים ,כי שימוש
כאן עלי לציין ,כי דבריי מתייחסים לשלב השני של השיחות .נמסר לי ,כי בשלב הראשון ,ב- 1980-1979- שאליו הצטרפתי במאוחר -היה יותר ליווי .אומנם
נכון בחומר עשוי להיות חיוני גם למשימה העיקרית של הביטחון -ההכנה למלחמה ,שההתרעה מערכת
במועדים שונים היו תדרוכים מודיעיניים לוועדת השרים, אך אלה היו ,דומני ,על בסיס מזדמן .ובאשר לדרגי
פחות מן הפוטנציאל .אינני סבור ,חלילה ,כי יש להפסיק לפעול בדגש מיוחד מול הקברניטים הנושאים באחריות,
מפיקה חומר מעולה ,מדוע לא יימסר יותר גם לדרג המתדיינים,
יכולה
העבודה ,זכורני כי במשרד החוץ הובא אליי יום אחד ב1982- צרור חומר מודיעיני מטעם המרכז למחקר של המשרד ,שכלל ניירות ,אשר היו יכולים להועיל ביותר במשא-ומתן עצמו ,אילו הגיעו בזמן אמיתי ,ולא -כפי שאירע -חודשים אחדים אחרי התקבלם. זכורני כי הבעתי מורת-רוח עמוקה בעניין
כידוע ,התפתחו הדברים -לאחר תקופה קצרה יחסית של לימוד הדדי -באורח חיובי ,ובתחומים רבים הוא הרווה אותנו נחת. חג"ם גנרל גמחס' ,רחש יריב, רחש מצף'ם וחרוף תהרון
י"י'""'1מייןשין" ק, . " באבח
ל::::ענן:נ:ע:;:
במשא-ומתן, ואס כן לא מוצתה כל תועלתו של החומר .מאידך גימא ,באותם קטעים, שבהם שותפו אנשי קהילת המודיעין ,שמעתי כי הם עצמם רוו מכך תועלת בעבודתם ,4 ', שלהם ,אך הם היו אז בבחינת מתרשמים 4 ולומדים יותר מאשר חלק מובנה של צוות ל"","',4 '/ המשא-ומתן. דוגמא אחרת היא המוכנות בזמן להתפתחויות בזירה דיפלומטיות הבינלאומית ,שבה ביכולתנו גם לפעול .ואידך ויל גמור.
כיל'5ב)ף )[5של הנד ההחף
שיחות קמפ-רייויד בעת ושיחות חוזה שלום בוושינגטון ב1978- עם מצרים התהלכו האמריקנים עם אוגדנים עבים .כמה מאיתנו חם-י טענו בלהט ,שכלולים בהם פרופילים של משלחת ישראל לשיחות ,והיו בתוכנו שהיו מוכנים לתת הרבה כדי לדעת מה נכתב
נ, ,,."4
',
;.onsYD הנושאים מהנושאים
קו,ס" DnJW אייו והנותנים פרופיל של והנותנים
האחרים
-
נ,ק1, חלק במיוחד
~
,,ו!
בצד הערבי -אך רבים יותר המקרים במו"מ) האוטונומיה ,בלבנון ועוד( ,שבהם לא נתקבלו פרופילים כאלה .הייתי אומר בבטחה ,שאילו היו בידינו, הייתה להיות לכך תרומה .זאת כדי להנחיל תחושה חד-ממדיות מורכבת וכוללת של הנפשות הפועלות כנגד וסטריאוטיפיות. יחד עם זאת פרופיל של אדם לא תמיד יוצר תפיסה נכונה .כשנתמנה ג'ורג' שולף לכהונת מזכיר המדינה של ארה"ב בקיץ) ,)1982הייתה בקהילה הישראלית ,ככל הזכור לי ,דאגה .זו הייתה מבוססת בראש ובראשונה על כך ששולף היה עד אז במשך שנים אחדות נשיא חברת בכטל"" -קונצרן ענקי שעבד בארצות ערב .זכורני כיצד נראתה בעינינו חריגה הערת שבח לשולך מפיו של הנרי קיסינג'ר ,שעבד איתו בקבינט הנשיא ניקסון .לשמחתנו,
ד('-שירדיף
המודיען
וע'ט;4ש,וענ424ן44ש24 בח(מף בל((
לעיתים ,כאמור ,נשמעת בפי אנשי מודיעין טענה מוצדקת, המשא-ומתן ולפיה אין מעדכנים אותם בכל תמונות והמגעים בדרג הקברניטים .אלוף מיל'() שלמה גזית העלה זאת במסגרת ההסברים לאי חיזויו של המהלך המפתיע בנובמם- - 1977מהלך אשר של סאדאת בביקורו בארץ פילדמרשל גמאסי ,שר המלחמה המצרי דאו ,התעלם ממנו בזיכרונותיו .ולא בכדי ,שהרי יש בכך בעייתיות פנימית למצרים. שהיו ושא0- החליט החלטות, כמובן ,לא רק סאדאת בלבד או כמעט כך .דוגמא אחרת בהקשר זה :בראשית
לצפדינה
ישיאל
קל .הפתרון לכך ,כנראה ,הוא -למרבה הצער -בלתי פורמלי :יצירת מערכת יחסים בין אנשי המודיעין לבין
יוני 1985ביקר בכיר מן המערכת הישראלית בוושינגט)ן, ונפגשנו עם מקבילו האמריקני במחלקת המדינה .השיחה נסבה על השינויים בבריה"מ לאחר עליית מיכאיל
הדרג המדיני ודרג הנושאים והנותנים .מערכת זו תהיה מבוססת על הדדיות ותאפשר זרימת מידע לא פורמלי מתוך אמון אישי ,היזון חוזר לקהילת המודיעין ומשאלות
גורבציוב לשלטון זמן מה לפני כן ,ועלתה השאלה האם תעבור הכוס גם על שר החוץ הוותיק ,אנדריי גרומיקו. הדעה הכללית הייתה ,כי לפחות בשנה הקרובה ,הראשונה
לחומר חיוני .מערכת גומלין כזאת נוצרה עד כה באורח משביע רצון רק לעיתים רחוקות וספורדית.
לשלטון גורבצ'וב ,לא ימהר זה האחרון להחליף את גרומיקו ,מכיוון שיהיה זקוק לידע של) במדיניות חוץ. לא עברו 24שעות ,ובחדשות הבוקר שמעג) ,כי גר)מיקו הוחלף ,וגורבצ'וב מינה את אדוארד שווארדנדזה לכהונת שר החוץ .הדבר הוכיח את חולשת המידע -אפילו של
אגב ,טעויות בשימוש אופרטיבי במידע עלולות לגרום לעיתים לתוצאות בלתי צפויות .שאלתי אחד מראשי המערכת האמריקנית ביוני ,1986מי יחליף את אנטולי דוברינין ,שכיהן כשגריר בארה"ב 24שנים .נאמר ציר ם-יה"מ לי שמדברים על יולי וורונצוב ,שהיה בשעתו והושינגטון ,ובאמצע שנות ה 80-כיהן כשגריר בפאריז.
במודיעין על
מדינה כארה"ב ,שהשקיעה מאמצי ענק בריה"מ -בנסיבות שבהן ,כנראה ,הההלט)ת מתקבלות אצל אדם אחד או שניים.
שבתי לשגרירות ושלחתי ארצה מברק ,כי יולי וורונצוב, שגריר בריה"מ בפאריז, עשוי -לפי מקור פלוני -
נ-,ןכ4- ן ן .פ ש ש. א) 41 4R_3~_Gt ו/
-
שגריר
להתמנות בוושינגטון .במשרד החוץ בירושלים היה מי שאת המילה יולי"" הבין במקום
---עי ן(
ש"ג .49
י, שמו הפרטי של ושיגר כחודש יולי לשגרירות בפאריז מברק, ולפיו ב"יולי" יתמנה וורונצוב .הואיל ושרויים היינו ביוני, מיהר שגרירנו בפאריז לקבוע פגישה עם השגריר האיש
כאן המקום לומר ,כי בכל הנוגע לחיזוי התהליכים ככריה"מ ובאירופה המזרחית בכלל יש בשנים האחרונות תחושה של כישלון מערכות המודיעין -במיוחד ו %של ארה"ב .התחושה גום-ת ,כאשר מדם-ים על אודות הדרמה וההלם של השנה האחרונה באותו חלק תבל .השבועון ניוווויק ,שעסק בכך בימים האלה ,מתאר הסברים שונים לאי-ההצלחה של קהילת המודיעין האמריקנית בתחום במודיעין
הזה :חלקם מתמקדים בתלות רבה מדיי אלקטרוני על פני המודיעין האנושי ,ובעל המאמר קובע, כי לעויינים" אינם יכולים לצלם את מוחו של מנהיג סובייטי". שלעיתים אין
נשוב לענייננ) :מהי הסיבה לכך, הקברניטים משתפים את המודיעין בחומר מדיני ,הסיבה נובעת -אומנם מנווית שונה -מרקע דומה לזה שבגינו אין הוא מוכן לשתף אותם לעיתים בחומר שלו :חשש הדליפה .במקרה של המודיעין ,הסיבה היא השמירה על הקברניטים ,הסיבה חסיון המקורות; במקרה של העיקרית היא החשש לניגוח פוליטי .המודיעין עצמו, כמובן ,אינו חשוד בכך ,אך לגבי תפוצת החומר -במיוחד בממשלת אחדות ,שיש בה בעיות של סתירות טבועות במבנה -לא חסרו רגישויות. נכון שהעיקרון הפורמלי צריך ,לכאורה ,להיות בסיס הצורך" לדעת" ,אך תרגומו המוסדר לשפת המעשה אינו
הסובייטי ,וזו התקיימה וגם דלפה דליפה רבתי .ראו מה מסוגלת אות אחת לשנות.
תףומתשיףות החוץלמודיעין ויחסים בתוךהמעףכת אני מאמין גדול בחובתם של אנשי שירות החוץ ,לרבות הנושאים והנותנים בתהליכי משא-ומתן שונים ,לתרוס את חלקם לתמונת המודיעין מתוך מגעיהם -הן במידע והן באפיון הנפשות הפועלות והאווירה .כשלעצמי ,גם השתדלתי לעשות כן במשך השנים .זכורני מאמו מיוחד בעת המשא-ומתן עם לבנון ,אף כי בו השתתפו גם אנשי קהילת המודיעין גופא :מדי ערב היינו מוציאים במשרד חום-ת שכללה לא רק חומר על ההתדיינות עצמה, החוץ אלא גם דיווחים על שיחות צד ועל התרשמויות אישיות. בטוחני שהייתה בכך תועלת ,גם אם גורל ההסכם עצמו לא היה טוב אגב ),הוא הועיל מאוד ביחסים בינינו לבין ארה"ב( .נכון שלא הכול במערכת הדיפלומטית מודעים לכך תמיד ,אך הוא הדין גם לקהילת המודיעין .והדבר
קשור גם במכלול היחסים בין הקהילה הדיפלומטית לבין אנשי המודיעין. הקהילה הדיפלומטית רואה עצמה כבעלת התמחות מדינית" ",הסברתית" ",כלכלית" ".רק חלק מחבריה מודעים לצורך לספק מודיעין העומד לרשותם במגעיהם עם מדינת כהונתם .אלה העושים כך ,ויש כאלה האמונים על דיווח מפורט ,תורמים לדעתי תרומה חשובה. לעיתים ישנם חילוקי דעות ,המגיעים לניגוד אינטרסים ,בין קהילת המודיעין ,הרוצה לשמור על מידור, לבין הצרכן ,המעוניין בניצול החומר .מצבים אלה ראויים ולדעתי ניתנים -לתיקון.בכלל ,חסרה במדינת ישראל -מטעמים הקשורים במורכבותה של המערכת הפוליטית ,ביחסים בתוך הדרגים המדיניים וגם בין הביורוקרטיות השונות -גישה מקיפה וכוללת בלעז): קומפרהנסיבית( ביחסי חוץ וביטחון .לא זה המקום לעיסוק מעמיק בפורומים ,שבהם מתקבלות החלטות בעניינים האלה; אסתפק באזכורם: הפורומים הפורמליים בדרג המדיני ,כמו הממשלה וועדת השרים לענייני ביטחון ,והלא פורמליים ביסודם כמו) מה שהיה קרוי פורום" ראשי-הממשלה" ואחר כך פורום" הארבעה"( וסוגים אחרים של התייעצות. אולם גם בדרגים המקצועיים -למעט במקרים מסוימים של זרימה לא פורמלית ,המבוססת על יחסים אישיים -אין הסדר להתייעצויות בבעיות כמו תהליך יחסי ישראל-ארה"ב השלום, ועוד .שוב :הטעמים הם זהים ,ובולטים ביניהם החשש מהדלפות ומ"מלחמות היהודים" -לרבות בתוך קהילת המודיעין גופא ,וראוי היה לעשות לתיקון מעוות זה .זכורני תקופות אחדות, פורום" ארצות-הברית", שהיה בתוכנו מי שהציע לכונן הנוגעים הממשלתית בדבר לשם ובו כל אנשי המערכת חילופי דעות והערכות מזוויות ראייה שונות .מבנה המערכת -פוליטית ,תפקודית ואישית -מנע זאת.
העףכתתהליכים
הובאו בדיונים ,אלא נשארו בניירות ,אך גם משם דומני שהיו דליפות .אף-על-פי-כן מצווה המודיעין להמשיך בדרכון עליו לעשות זאת תוך כדי מאמץ להביא בחשבון את
הבעייתיות
-אבל מדובר אך ורק בזו הקשורה
למסגרות שבהן נמסרת ההערכה ,וכמובן לא באשר לתוכן של הערכה זו.
חפשףוותשיפוף אילו התבקשתי להמליץ על שיפורים נחוצים בתחום המודיעין למנהלי משא-ומתן, הייתי מתמקד באלה: בתחום הרקע -קידום מאמץ שיטתי לספק במשא- לנושאים ולנותנים כל רקע רלוונטי .כשמריבר ומתן דיפלומטי ,אין להתבייש ולהסתייע לפי הצורך באנשים שמחוץ לקהילת המודיעין -כמו אנשי שירות ומשרד-ראש הממשלה ,וכמובן ולפי) הצורך( החוץ באישים מן הקהילה האקדמית ועוד. נוסף על כך ,בנסיבות משמעותיות -כמו בחלקים מתהליך השלום -יש לחשוב על צוות משימה מיוחד לליוויים ,שיורכב מאנשי מקצוע ממגוון רב של תחומים, כולל משרד החוץ ,שייתן תמיכה במידע ובהערכה .אני ער לכך שיש קשיים בעניין הזה ,אך עשויה להיות בכך שאין קבלנות"" להצלחה ,במשא-ומתן תועלת רבה .נכון עם לבנון ,על אף הייצוג הענף של כל הגורמים ,דומני שאיכשהו לא נענתה כהלכה השאלה המרכזית :העמדה הסורית כלפי ההסכם .קיום צוות כזה יכול ,מכל מקום, לסייע לכך שיישאלו השאלות הנכונות ,ובכך יגדל הסיכוי לתשובות טובות ולהיזון חוזר. מילות המפתח הן :דיאלוג ,פתיחות מבוקרת ומאמץ הדדי להסתייעות .לטובת העניין ,כמו בתחומים אחרים, הכרח להתגבר על מלחמות" יהודים" ועל הרגלי עבודה. הדבר אפשרי ,בעיניי ,בלי לפגוע ברגישויות של כל קהילת מודיעין.
המוצדקות
הקיימים בשנים אלה
משורר התהילים אמר :רבת" שכנה לה נפשי עם שונא שלום; אני שלום וכי אדם -המה למלחמה" תהילים) ק"כ .)7-6 ,במידה רבה זה עדיין מצבה של ישראל,
למגמות שלום .דבר זה בולט במיוחד בסיטואציות של ממשלת אחדות לאומית .אין צורך להכביר מילים כדי להסביר זאת .חרף זהירותו המופלגת של המודיעין
דיפלומטית
קיים אומנם קושי במדינת ישראל
-בתנאים
-
מודיעין
להעברתה ולהנחלתה של הערכת אסטרטגית ,ככל שמדובר בתהליכים הנוגעים
בהתנסחויותיו -תדרוכים בתחום רגיש זה בקבינט דלפו לא אחת ,לעיתים בצורה מעוותת ,והיוו גורם לניגוחים פוליטיים פנימיים ,בדרך כלל בשאלות הנוגעות לאש"ף. דברים כאלה אירעו במידה פחותה כשהמסרים לא
המחייב אותנו להיערכות קבע וצבאית .לפנינו אתגרים רבים של המודיעין
מודיעינית, משא-ומתן
עם שכנינו. הישראלי ,העשיר כל-כך
הבה תהיה תרומת בידע ובכושר ניתוח והערכה ,משולבת שילוב אמת בהם. אני מקווה שהנושאים והנותנים העתידיים יידעו לבקש ולקבל את שיתוף הפעולה ,וקהילת המודיעין תשיב להם מלוא חופניים ,כפי שהיא מסוגלת בלא ספק.
ט,. ע,נ~נ,שנש'"~)4
יובל לטדיעל ישראל
ע~ננוענ~שונ 271-270 תשף'התשיים,חוהטובף1979
לתורת הביטחון הלאומי לא הוקצה בעם -מקום מרכזי בכלל המחשבה האסטרטגית ,כפי שמוקצה לה כיום. האסטרטגיה נחשבה לאמנות המצביא, והחיבורים התיאורטיים שעסקו בה נטו להתמקד בניהול המלחמה, ועוד יותר מכך בניהול הקרב ,כלומר הטקטיקה ולא האסטרטגיה הייתה נושאם התיאורטי הראשי .אפילו חיבורו הקלסי של האסטרטגית, הטקטית לרמה עוסק במלחמה עצמה ולא ביטחון לאומי .גם כיום מעטים המחקרים בתורת קלאוזביץ,
1994-1921 ףחשחמ"ןבשנים,1959-1955 ובף-סמכת ןחף1מ בנושת הסכסוךהישףחלי-עךב'
ען~, ן /, '"1,,,,,,", ' שפא ,
אא .ע(
שנתעלה מעל לרמה
הרומאית רחבת הידיים בחלוקה לשלוש תקופות -למן הקמת האימפריה ועד לשקיעתה.
מדע הוזנחה מדירותהביטחון? רכולים אנו לנסות להעלות מספר הסברים מדוע נטתה המחשבה האסטרטגית לעסוק במלחמה יותר מאשר במדיניות הביטחון.
העוסקים בסוגיות הפיתוח של תורת ביטחון לאומי או בעיצוב קונספציה ביטחונית .מצויות מספר מונוגרפיות
בעבר ,ובייחוד במאות האחרונות ,היו המלחמות שכיחות למדי ,והכניסה למלחמה נראתה כעניין מקובל, כמעט חלק"" ונורמלי .אין תימה איפוא ,כי המלחמה
על מדיניות הביטחון של מספר ארצות ,אשר ניתן להפיק מהן לקח תיאורטי כללי .למיטב ידיעתי ,מצוי מחקר משווה אחד כאסופת מאמרים על מדיניות ביטחון של
משכה אליה את תשומת הלב .כיום הטביע רעיון ההרתעה את חותמו על המחשבה הביטחונית הכללית ,אף שמכורתו היא האסטרטגיה הגרעינית .ההרתעה הייתה
מספר ארצות לצורכי השוואה .מחקרים מכלילים בנושא זה עודם נדירים.
ידועה כפעילות אנושית מאז ומעולם ,אך אף פעם לא הייתה המילה הרתעה"" שגורה בפי הבריוונ כבימינו. הרתיעו בעם,- ואולם בכתבים הצבאיים ,שבהם מתוארת
ברי שמאז ומעולם הייתה למדינות מדיניות ביטחון, אלא שלרוב לא טרחו לסכמה כתורה ,ורק ממעשיהן ומהתבטאויות מקוטעות ניתן לחשוף את תפיסותיהם של ראשי המדינות בעם .-ניתן איפוא להבחין בין מדיניות ביטחון מנוסחת כקובץ הלכות ביטחוניות לבין מדיניות ביטחון לטנטית ,הצפונה בהתנהגותם של צבאות ושל מדינות .דוגמא למלאכת החשיפה של מדיניות ביטחון היא ספרו של אדוארד לוטוואק על האסטרטגיה" רבתי האימפריה הרומית" ,שהוא שחזור התפיסות של הביטחוניות הרומאיות בשאלת ההגנה על האימפריה
ההרתעה ככוונה או כתוצאה ,היא איננה מפורשת בשמה. הנה כי כן מניעת המלחמה קיבלה בימינו חשיבות ראשונה במעלה והפכה לעניין מרכזי למדיניות ביטחון לענות בו. המלחמות במאות ה 17-הו18- באירופה נערכו בשולי החברות .דוקטרינת ניהול המלחמה נגעה למתי מעט .מחשבת קלאוזביץ ממוקדת במצביא ,והוא ממעט לטפל אפילו בפרשה חשובה כמו מטה .המטה אצלו נבלע במפקד ,בעוד שכיום ,דומה ,ששכיחה תופעה הפוכה ,או לפחות אורבת הסכנה שהמפקד ייבלע על-ידי מטהו .כל
יספיקו". אלה
עניין המלחמה והביטחון נתרחב מאוד ,עד מאורע צבאי גרידא ,וההכנות למלחמה המדינה כולה .נוצר צורך ,שלא היה דומה לו
שחדל להיות מקיפות את בעם,- למפגש הממלכתיות,
ולתיאום בין הביטחון לשאר עד כדי הפקעת הביטחון ממשרד הביטחון .כינון מועצה" לביטחון לאומי" במשרד נשיא ארצות-הברית מסמל את הפונקציות
המרכזיות ואת הכוללנות של הבעיה הביטחונית .במצב כזה תפקיד הדוקטרינה הביטחונית הוא להוות מוקד מחשבתי
לגורמים
הדו ק טרי נ ה הי א ה"אינדוקטריניןציה"
השונים
הקשורים
בביטחון.
ח ברתי, ו מכ אן ע ניי ן כאמצעי הביטחונית של חברות
למאורעות האחרים". הדוק- כלומר, טרינה היא שנותנת
ולמשול- *. ל'" ,-'.ית' , י. "'" ,,, )'/'"4 , ינ') ' ,,; , ף''"ל,ן(%"', י/ן,...ב.ן' : י*',ג'?,'24
אחידות וליכוד לבעיות העומדות בפני המדי- גה ,אוריינטציה וכיוון כללי ,ואילו בהעדרה נעשית כל בעיה לפרשה אוטונומית
" % י' "1,
ן
ש%%ן"!,
ןש*)'שץ,
ןישיץע%י: ,
מחשבת פלחו[ב'ץ ממוקדת במבביח ,והוח ממעט לטפל תפילו
בנ,שח חשוב כמו מטה
לעצמה,
והתוצאה היא התרוצצות ואובדן דרך .קיסינג'ר מוסיף: דוקטרינה" אסטרטגית ביטחונית מוטעית עלולה להביא לאסון .דוטרינה ביטחונית קשוחה מדי תמול אנרגיה רבה במאמץ לפשר בין מה שאסע למה שקעו שיארשו
סוציאליזציה(). ו1'/[17,71- רגן ןורל7- ן'71ל 1,,ה' ו, ג1ן) ן ן 1 1חנ1)1 נ (_ 11י) 1נ1נ1, מהי דוקטרינת הביטחודז קראו לה בשמות שתים, שאומנם יש ביניהם גוני מובן :תורת ביטחון ,דוקטרינה קונספציה
אסטרטגית או צבאית ,אסטרטגיה רבתי, ביטחונית או אסטרטגית וכדומה .ההבדל במונחים הוא במידת הצמצום או ההרחבה מעקרונות לתורה מעובדת יותר וכן במידת הדגש על הרמות :הרמה הצבאית או זו של כלל המדינה. אחד ממשתתפי הקובץ מדיניות" הגנה משווה" שהוזכר לעיל הגדיר :דוקטרינה" צבאית ...היא גוף של תיאוריה שמתארת את הסביבה שבה יצטרכו הכוחות המזוינים לפעול וקובעת את השיטות ואת הנסיבות של הפעלתם .תפקידה הראשי הוא להביא למידה מרבית של יעילות של היכולת הצבאית של המדינה כסיוע להשגת יעדיה הלאומיים" .זו הגדרה צרה ,שכן היא מכוונת להיבט הצבאי גרידא. הגדרתו של קיסינג'ר עולה מן הרמה הצבאית לרמה האסטרטגית ,ומשוס כך כוללת גס את קביעת היעדים. הוא הגדיר :דוקטרינה" אסטרטגית ...תפקידה להגדיר את הסכנות הנשקפות וכיצד לטפל בהן ,להציג יעדים בני השגה וכיצד להשיגם .היא צריכה להציע דרך פעולה לנסיבות שמוגדרות כרגילות ) .(rrOrdinaryrrהתאמתה בפועלשלמאורעות רגילים ובמידה תיבחן בהתרחשותם עימם אכן שבה הכוחות שהוכנו להתמודד קיסינג'ר ,שאצלו הצורך בניסוח דוקטרינה כזו הוא עיקרון ראשון באני המאמין הביטחוני שלו ,הדגיש את ההכרח לסכמה ואת הנזק בהעדרה .הוא ציין :בהעדר" דוקטרינה ,כאשר החברה פועלת פרגמטית ,בפותרה בעיות כפי שהן עולות מעצמן ,כפי שאומרים ,אזי כל מאורע נעשה סוגיה לעצמה .אנרגיה רבה מבוזבזת כדי להחליט היכן אנו מצויים ,יותר מאשר לאן אנו הולכים. כל מאורע ממודר ,ודנים בו
הקשיים המיוחדים לו, בלי שים לב לזיקתו
שגי'444%4 י -181%נמ8ק%י",
המומחים תחת מועקת
ראת לשים לב שניסוח דוקטרעות ביטחך קיבל לאחרונה תכופות צורה של ניסוח חד ועקרוני בצורת סיסמא :בארצות-הברית -תגמול" מסיבי" ,תגמול" מספיקות""
מ"שוויון"
) (parityלקרוי ,"WIDlהמעבר ) (adequacyבימי הנשיא ניקמוןMutual Assured , ( - (MAD:היכולת להרס הדדי בין Destruction ארצות-הם-ית לברית-המועצות כסיסמא השלטת כיום. כל" האזימוטים" -אצל הצרפתים .הגנה" קדומנית" בנאט"ו .לאמרה של מאו טסה טונג הנשק" הגרעיניהוא נמר של נייר" הייתה בלי ספק משמעות דוקטרינרית. מאו טסה טונג ניסח דוקטרינות ,רובן ברמה הטקטית, בצורת חרוזי שירה .גם בישראל נוסחו דוקטרינות שזכו לביטוי מרוכז :העברת" המלחמה לשטח האויב" ,צבא" מיליציוני" ,נטילת" יוזמה בתחילת מלחמה" ,אין" אפשרות לפתור את בעייתנו על-ידי מלחמה" וכדומה. הניסוח בצורת סיסמא אינו גורע מהקף הדוקטרינות. הוא מקל על תפוצתן.
ן']
שיעצב
תנ'ףט1נ ]-1ב.
טחון?
דוקטרינה ביטחונית אין מתכננים" ",אלא היא קודמת לתכנון ומהווה לו בסיס .לא עבודת מטה מוליכה לדוקטרינה ,אלא הדוקטרינה היא שמנחה את עבודת הקם-ניטים נשיא) בארה"ב ,ראש-ממשלה המטה .לכן ושריס בכירים בארצות אחרות( הס שצריכים לעצבה כמיצוי הבנתם ההיסטורית וחזונם .פעולת התכנון לאחר מכן יכולה לבוא לצורך בחינתה ,לחדד את תפיסותיה, למצות ממנה פירוט .אולם בעיקרו של דם -מגיעים אליה בדרך דדוקטיבית ולא אינדוקטיבית .לא מטיפול בנתוני יום-יום אפשר לדלות דוקטרינה .סיכום דוקטרינה דורש הכרעה ,והיא איננה מתבקשת"" כעניין המובן מאליו.
'8 יבל
%88
ןAfd', Af~ 444
למודיעת 3נ 1
ישראל
הנף' ףש,ףע'7ס 71החש ההמףיקני לשעבף:
חורגה" ובה מבוזבזת היכן להחלים כדי חנו
מנויים ,יותף מחשף לחן הולכים. חנו
אין היא רק בעלת תוכן חיובי -מה נשאף לעשותו - אלא גם כוללת משמעות שלילית כסייגים לעצמנו :מהם גבולות כוחנו ,ממה נדיר עצמנו וסמה עלינו להיזהר. דווקא בגין תוכנה השלילי עיצובה כואב ,שכן היא גם מקצצת כגפיים ,ולכן קביעתה יכולה להיעשות רק ברמה הגבוהה ביותר במדינה. עיצוב דוקטרינת ביטחון לאומי הוא תפקיד ראשי לקברניטים .ממנה תוקרן יותר הצבאית והמדינית ,ובה, דבר מכל אחר ,תתבטא מנהיגותם .חלילה לקם-ניטים לראות את עיקר תפקידם ב"תיאוס" .תיאום יוודאו הכפופים להם ,או יותר מכך, השראתם לכל
המערכת
התיאום יבוא ממתן הכיוון ,מן ההשראה .בגלל השתלטות יתרה של חשיבה מנהלית בחיינו יש נטייה לשים גם את הדרג העליון בסד ביורוקרטי ולהפוך מנהיגים לפקידים ולקציני מטה .זו טעות שאומנם פעמים היא נוחה לקם-ניטים עצמם כדרך לפטור עצמם מחובתם הראשית. אכן אפשר לתאר מצב שבו ישררו בכל המערכת תיאום""
ויותפקוריי מופתיים ,כשהכול פועלים כאיש אחך ,אך הם מבצעים מדיניות של שטות ותפלות .טיב המדיניות הוא שצריך להיות בראש מעיינם של קברניטים. טיב המנגינה שתנגן תזמורת איננו מותנה רק בתיאום המובטח על-ידי המנצח ,אלא יותר מכך בטיב היצירה שמנגנים .בוודאי שעלולות לקרות תקלות בתיאום ,אך קרוב לוודאי שהן תתגלינה ,ויימצא להן תיקון .הצורך בתיאום עולה בהעדר הנהגה .באין" חזון ייפרע עם" -כשאין כיוון כללי ,שהוא ממשי ולא רק מילולי ,כל אחד ירוץ לעברו ,ואז באמת תיווצר בעיית תיאום .מנהיגות עלולה לוותר על תפקידה כמקור הדוקטרינה ולהעביר את עיצובה למטה ולצוות עוזרים, ובצורה זו תהפוך לגרורתם .כיוון שגורמים כפופים אלה אינם עצמאיים ,ניסוחם את הדוקטרינה יהיה מסויג בסייגים כאמצעי להגנה עצמית .במקום להאיר, הדוקטרינה תעמעם; במקום לכלול הכרעות משמעותיות, תישאר ברמת ה"כביכול מתבקש" אולם גם הבנלי.
אין גם לצפות תיאוריות"", בפיתוח לאומית .כוחם של הללו ובשטח כיצד טכנולוגי הצבאי יוכלו לחקור מצב מסוים של אמצעי לחימה משפיע על הלחימה .כך ,לדוגמא ,יכלו שאינטלקטואלים יעצבו דוקטרינה
אקדמאים אמריקניים להעלות תרומה חשובה לתיאוריה האסטרטגית הגרעינית -כיצד משפיע הנשק הגרעיני על מכלול המלחמה ,ובייחוד בתורת ההרתעה .אולם האסטרטגים האקדמאיים האמריקניים לא הצליחו לגשר על פני הפער שבלט ,ועודו בולט במערב ,בין תיאוריה של אסטרטגיה גרעינית לתרגומה למדיניות בדוקטרינה. לאינטלקטואלים יתרון מסוים בחשיבה מופשטת
אלכסוני .מולטקה ,לאחר שלמד את לקח כישלון המרנה, אמר :ראוי" היה לנו בשנים האחרונות להסתכל למאורע המלחמה הממשמשת ובאה במבט ישיר ולהכין עצמנו, לו גם דיפלומטית" .מבט חמקני הוא מבט חלקי ,שאינו מקיף את הנסיבות ומתמקד בציפייה שיקרה הרצוי ותיווצרנה נסיבות נוחות. ב.1973- ישראל דומה שגם ישראל נתנסתה בבעיה זו התכוננה למנוע הישגים גדולים מן הערבים ,אם יפתחו במלחמה ,ואף הייתה בטוחה בכוחה לעשות זאת .בהתאם לכך התייחסה לעניין ההתרעה כעניין לא מכריע ,ואף לא נזדרזה לגייס ,גם כאשר היה ברור שמלחמה כבר
בקטיגוריות כלליות ,אולם אין להם באותה מידה יתרון בחשיבה על בעיות אסטרטגיות קונקרטיות או בפתרון בעיות מדיניות דוחקות .גם עליהם לא יוכלו קברניטים
בשער .לא הובן ,וכנראה מחוסר מחשבה קונקרטית מראש על נסיבות המלחמה ,שאפילו הישגים ערביים קטנים ישנו את פני המפה המדינית ,וכי מה שיש למנוע הוא
המוטלים
הישגים קטנים ולא הישגים גדולים ,שאליהם בכלל לא כיוונו ,שכן שער החליפין בין הישג טקטי ערבי להישג אסטרטגי מדיני הוא נוח לערבים ,בהשוואה לשער שרווח
לגלגל את מלאכת עיצוב תורת הביטחון הלאומי. על מנת שתוכל למלא את התפקידים צריכה הדוקטרינה הביטחונית להיות ממשית .היא אינה מליצה כחזון ריק ,אלא היא ניסוח מתוחכם ,הנותן כיוון ממשי לחשיבה ולמעשה. לא ייפלא איפוא ,שלא קל כל עיקר לעצבה .נעיין בכמה מן הקשיים המונחים לפתחה.
הקושיבמחשבהקונקףטית על נסיבותהמלחמה אחד מקשיי עיצוב הדוקטרינה נעוץ בנטייה להירתע ממחשבה קונקרטית על המלחמה הבאה ועל אתגריה הצבאיים והמדיניים .ווגיטיוס הרומאי כתב במאה הרביעית :בזמן" השלום נראית המלחמה נושא רחוק מדיי משיהיה ראוי לשיקול" .הקושי חמור מכך .קיימת רתיעה בקרב בני-אדם מלשקע עצמם בחשיבה מוחשית על המלחמה ועל פרטי תוצאותיה .ועל כן הם עלולים לנטות לסכם את הנושא בצורה שטחית היוצאת ידי חובה, ובייחוד להתעלם מאותן בעיות שהמלחמה עלולה להוליד, ושקשה ולא נוח לחשוב עליהן בכלל ולפתור אותן בפרט. הפרופסור המנוח ברנרד ברודי ,מגדולי המחשבה האסטרטגית של זמננו ,ניסח זאת במילים הבאות :לא" דומה כל עיקר תחזית אינטלקטואלית לגבי הסתברות מלחמה להטלת עצמך לנסיבותיה".
בצורה רבת
דמיון
ורצינות
ראיית מלחמה כאפשרות מופשטת עלולה להביא לכך שההכנות לקראתה תהיינה כלליות ,כלכל צרה שלא תבוא ,מבלי להגות בצורה מפורטת בנסיבות קונקרטיות צבאיות ומדיניות שעלולות להיווצר .בנסיבות המלחמה הבאה עלולים להביט לא במבט ישר אלא במבט חמקני
בשאלה זו אצלנו .ההפתעה העיקרית שבאה על ישראל הייתה בערך המדיני של ההישג הערבי הקטן. מחשבה קונקרטית בעניין המלחמה כדי לקבוע תורה ביטחונית חייבת להקיף את נסיבות המלחמה ,בעיות מדיניות שעלולות להיווצר ,בעיות כלכליות ושאלות ההצטיידות והתחרות להתגוששות עם היריב לאחריה. בעיות הצורך למדינה ,ובייחוד קטנה ,בתמיכה מדינית כלכלית לשם חידוש המלאי שלה מהוות אילוץ מדיני עיקרי ,שכן עליה להיות ערה לאפשרות שתחלש תמיכה זו אם תנקוט מדיניות שאינה רצויה לגורם שממנו היא מקבלת תמיכה זו .תמיכה מדינית שנפסקה לא קל כל עיקר להבטיח את חידושה.
השול ביןהתכנון הנבחי לעיצוב דוקטףינה קושי אחו בהבנת טיב הדוקטרינה ועיצובה עלול לרווח בין אנשי צבא ,שכן הס עלולים לגזור גזרה שווה לעיצוב דוקטרינה מהפעילות של מבצע צבאי ,שאותה הם מכירים .אכן יש דמיון בין שתי פעילויות אלה .אך יותר
מכך יש שוני. סוד ההצלחה במבצע הצבאי ,למדו אנשי הצבא, הוא פעמים רבות בנועזות .תוצאות גדולות בקרבות הושגו על-ידי פעולה נועזת ,שהייתה בה הסתכנות זמנית, כחשיפת אגף או קטע מהחזית או ריכוז כוחות הכרוך בהחלשת המערך במקומות אחרים .המפקד אינו יכול ללכת בכול על" בטוח" .גדולתו בכך שהוא יודע להמר, מסתכן ,לוקח" צ'אנס" ,כחותם על המחאה שאין לה
*
ג~עעש=שעענ יובל למדיגת ישראל 115
כיסוי ,אלא שבמקרה זה הסכנה שתוגש לגוביינא היא קצרה בזמן. משהושגה המטרה ,בטלים הסיכונים כלא היו. התוצאות מושגות במהירות .זבנג" וגמרנו" הוא מצוות מ-מה עשה הטקטית .הניצחון הטקטי הוא סופי ברמתו. מרחב ההתאוששות ברמה הטקטית מרומנס או בכלל
גירוי שידחוף את היריב לפעולות שתהיינה לרועץ ,או מה תהיה תגובת גורמים שלישיים .ברמה הטקטית יש לכן לנקוט קיצוניות ללא שיעור והגבלה. מתרומותיו
הגדולות של
קלאוזביץ היא
אחת הבחנתו באותו מכניזם במלחמה ,הדוחף כלומר ,שישנה בין שני הצדדים תחרות בדרסטיות ,הכופה עליהם קיצוניות כתופעה המכונה לקיצוניות,
על ידי ר' ארון :הדיאלקטיקה" של האנטגוניזם" .קלאוזביץ נוכח, שאם כי הדבר נכון תיאורטית, הרי מן הבחינה המעשית היו המלחמות באירופה מוגבלות,
ה~,
ש
למרות המכניזם שהיה צריך להביאן לקיצוניות .לכן חשב ,לפי תזכיר שהשאיר משנת ,1827 לעשות רוויזיה של כל תורתו כדי המוגבלת מקום
לתת למלחמה נכבד ועצמאי. היא הקיצוניות ברמה אכן הטקטית ולא ס-מה האסטרטגית, חישובים שבה צריך לחשב מרחיקי ראות בעתיד, שייווצרו להביא בחשבון תגובת גורמים שלישיים ולהימנע מלהגדיש את הסאה .אין זה כלל נכון שבני-אדם נוקטים אמצעים קיצוניים ביותר ,והדבר שמגבילם הוא היכולת. לגבי
לא קיים .את הנעשה כמעט שאין להשיב במסגרת הקרב שנסתיים .ניצחון בכל קרב הוא סופי לגבי אותו קרב, מה שאין כן לגבי מהלכה של המלחמה .זהו ההבדל הגדול בין הרמה האסטרטגית .ברמה הטקטית לרמה האסטרטגית מרחב ההתאוששות גדול ,והפסד או הישג טקטי יבולים להיות זמניים בלבד. מדיניות ביטחון איננה יכולה להיות בנויה על הימור. סופיות .ם-מת ברמה האסטרטגית שוררת רציפות ,לא תורת הביטחון אין לחתום על המחאה חסרת כיסוי. מרחבי הזמן יביאו לכך שמדיניות שלא היה לה כיסוי תתגלה ,ואפילו יעבו-ו שנים ,הנזק יהיה בריבית דריבית, כפי שנתברר לאיטליה ,שנקטה בזמן מוסוליני מדיניות ביטחונית מעל ומעבר ליכולתה ,וסופה היה פורענות לאומית. בתפקידיהם של דרגי הדוקטרינה ורציפות ,ואילו משאנו עוברים לרמת הלאומית ,יש קפיצה איכותית .ברמה הטקטית יכולה לעיתים התעוזה להיות נשכרת ,ואילו מ-מת הדוקטרינה יש צורך ביותר מכך .יש צורך בכשרון לאבחן את הגבול הפיקוד
הצבאי יש
דמיון
העמום בין האפשרי לנבצר .ברמה המיידי הוא העיקר ,וכל טכסיס שיסייע לניצחון -כדאי. אין כאן חישוב שמא תגדיש את הסאה ,ופעולתך תהיה
הטקטית ההישג
מצבים
גס הכוונה וגם היכולת עלולים להיות מושפעים מגירויים הבאים מבחוץ.
הבנתהנסיבותההיסטוףיות הקושי העיקרי בעיצוב תורת ביטחון תקפה הוא בהבנת המציאות הצבאית והמדינית שבה נתונה אותה מדינה טסה-טונג, ותנאיה .מאו מגדולי ההוגים הצבאיים במאה הנוכחית ,הרבה לכתוב על שאלה זו של המציאות והבנתה כתנאי להצלחה באסטרטגיה .ואכן כתביו הם דוגמא ומופת לניסוח של דוקטרינה אסטרטגית ,שהובילה לניצחון מפואר .אנו שקועים בהיסטוריה ,אך הבנתנו את אופי התקופה ותנאיה מוגבלת באופקינו ובכשרון החדירה שלנו ,ורק ההיסטוריונים בעתיד יוכלו לשפוט כיצד הבנו אנו את המצב .המתודולוגיה כיצד להגיע להבנה מציאותית שקולה אינה מתעלה על עצות חוכמה, שאפילו הן חשובות ,הן אינן יותר מבנליות ,ואין בהן פתרון .הן כוללות :ביקורתיות עצמית ,התגברות על משפטים קדומים ,ראייה שקולה ומאוזנת ,סיכום גורמים כסדרם ,ניסיון לתת לגורמים ערכים הסתם-וחיים ולימוד
נכון של לקח ההיסטוריה עצה) שעליה חוזר לידל הארט, אולם כיצד!( או עצה אחרת שאותה שינן לידל הארט: להיזהר מצדקנות עצמית המכה את בעליה בסנוורים.
הטוב של המדינות המספקות אותה .ואלה מושפעות מן המערכת הבינלאומית. תמיכת המערכת הבינלאומית עלולה להשפיע שב
ה"ריאליה" שאותה יש להעריך איננה מצטמצמת בנתונים כמותיים של יחסי כוחות ומשאבים ,אפילו ישוקללו על-ידי הערכות איכותיות ,אלא היא צריכה
מאזני הכוח בסכסוכים משניים .היא משפיעה על גבולות ההישג שמדינות יכולות לצפות שיישאר בידיהן .תמיכה זו מושפעת משיקולי כדאיות של המדינות המהוות את
לחבוק את מכלול הגורמים שמשפיעים על מצב האומה במלחמה ובשלום ,כולל הנסיבות הבינלאומיות. בעבר הרחוק נטו סכסוכים להיות מערכת סגורה, שבה שני הצדדים התמודדו זה עם זה ללא השפעה מחוץ
המקובלות
למערכת .כאשר יוון ופרס נלחמו ,כמעט שלא היו צריכות להביא בחשבון את יחסם של גורמים אחרים במערכת הבינלאומית ,שלא הייתה אז קיימת .גורמים שלישיים היו חשובים במקרי מלחמות בתולדות האפשרות של הצטרפותם לאחד הצדדים
אירופה בגין הלוחמים,
והבריתות המשתנות לפרקים הטביעו חותמן על מהלך ההיסטוריה .התמורה הגדולה שחלה בעולם היא בינלאומית ושל דעת קהל היווצרותה של מערכת בינלאומית ,המשפיעות על התנהגות מדינות ועל החלטות המדינאים .המערכת הבינלאומית ,אפילו איננה עניין מוחשי כמדינה ,מקבלת אופי של הוויה לעצמה ועלולה להטות את הכף ולחרוץ את הגורל להצלחה או לכישלון. היא יוצרת בעולם כעין שדה מגנטי חזק ,שמשפיע על קלות ההתקדמות בכיוון אחד ומקשה על התקדמות בהיפוכו. לכאורה יכולות המעצמות להרשות לעצמן להקל ראש בהשפעת המערכת הבינלאומית ,שכן עוצמת כל אחת מהן גדולה .אך הן אינן נוהגות כך ,והן מקדישות מאמצים רבים להצדיק את התנהגותן בעיני דעת קהל זו. מעניין להיווכח שהצורך להביא בחשבון את הגורמים מחוץ לעימות הישיר ואת אהדתם"" הובן יפה על-ידי קלאוזביץ ,ואפילו לגבי שיקולים צרים יותר השיקולים שמדינה צריכה
במהלך המלחמה .בסכמו את להביא בחשבון לקראת מלחמה הוא מציין :ולבסוף" עלינו להעריך את האהדות המדיניות של מדינות אחרות ואת השפעת המלחמה עליהן" ספר) ח' ,פרק ד'( .לא כל שכן שהמערכת
הבינלאומית היא גורם חשוב לגבי מדינות
קטנות ,שתלותן במדינות הגדולות גדלה דווקא בתקופה האחרונה ,שכן סיוען של הגדולות לקטנות בענייני חימוש נעשה מכריע .פעם היה הנשק הרומאים, היוונים ,הפרסים,
ייצור עצמי ,לדוגמא היהודים ,הביזנטים,
הערבים ,הממלוכים והעות'מאנים ,כולם יצרו את אמצעי הלחימה של עצמם .ואילו כיום מרבית העולם איננו מייצר את מערכות הנשק העיקריות .כך עוצמת המדינות הקטנות היא בחזקת
עוצמה"
שאולה"
ותלויה ברצון
המערכת ,אולם גם
מנורמות
ההתנהגות
באותה תקופה .לדוגמא ,בתקופה האחרונה תמכה דעת הקהל במגמה של דה-קולוניזציה כנורמה אוניברסלית ראשית, והמעצמות הקולוניאליות בחרו לסגת ממושבותיהן לא רק בגלל לחץ מקומי במושבות ,אלא מהכרה שהישארותן בהן ,כפעולה בניגוד לנורמה ,מקבלת אופי של אנכרוניזם ,שלא יחזיק מעמד בלחץ דעת הקהל החיצונית ,אשר בסופו של דבר תשפיע גם על דעת הקהל הפנימית .התנגשות עם נורמה אוניברסלית בוודאי שהיא מסוכנת למדינה קטנה ,אשר עלולה בסופו של דבר להיווכח שאינה יכולה להרשות לעצמה התנגשות כזו. ותיאלץ .לשנות את מדיניותה ,אולם לאחר שהנזק כבר נגרם.
הגזמהוהנמכהבשיתוף הפונמה העצמית הערכה נכווה של הנשיבות ההיסטוריות דורשת הימנעות משתי סכנות שתקוטבנה להלן :האחת -הנהגת מדיניות ביטחון המגזימה בכוח העצמי ובחופש הפעולה ואף הרחקת לכת בקביעת יעדים שניתן להשיגם .זו מדיניות הרהב .השנייה -לגרוע מהיכולת העצמית משיעור הקומה וכך להחמיץ הזדמנות להשיג הישגים.
ולהנמיך
זו מדיניות המורך .מובן שהחוכמה המדינית היא להלך בדרך בינונית ,שאיננה רהב ואף לא מורך, אלא מציאותיות. מדיניות הרהב עשויה להיתמך על-ידי אידיאולוגיה, שתקיפות ונחישות ההחלטה בתחום הבינלאומי נשכרות והצבאית
ממנה ,ולהיבנות מגאווה לאומית .היא יכולה לקסום לקצונה מתוך שהיא מערבת בין התחום הטקטי ,שבו התקיפות יפה ,לתחום האסטרטגי והמדיני ,שבו תקיפות באופטימיות שיש
איננה מספיקה .זו גם גישה מלבבת בה .אכן אופטימיזם הוא ברכה בתחום
הצבאי .לידל
הארט היטיב להסביר זאת :אין" פעילות שבה אופטימיות כה נדרשת למלל ההצלחה כמו בעניין הצבאי ,שכן הוא עוסק בבלתי ידוע ואף במוות" .אבל הוא מוסיף מייד: השוליים" שמפרידים בין
אופטימיות
לאיוולת עיוורת
הם צרים .לכן אין לתמוה שחיילים הגדישו את סאת האופטימיות ונעשו קורבנות אמונתם ...ביטחון מוטעה
ף5
ש~ננושנוענ יובל למדינה ישראל 117
ביסוד מרבית
מונח הצבאית".
הכישלונות שרשמה
ההיסטוריה
ידה ,ואילו לאחרונה הייתה מוכנה להנמיך בתביעותיה ולוותר על סיני .יכולים אנו לראות זאת בצורה אחרת המוליכה אומנם לאותה מסקנה .פעם טענה ישראל, שהשלום אינו שווה מחיר ויתור על שרם א-שייח' ,ואילו כיום עלה בעיניה מחירו עד כדי נכונות לוותר על טריטוריה זו למענו. נסיגה איננה סימן של מדיניות מורך ,אלא יכולה להיות גילוי של מציאותיות כשנוכחים שאין ברירה וחפצים להימנע מלהתנגש בכוחות עודפים .דומה ששיקול כזה של מציאותיות עמד בהחלטתו של בן-גוריון לסגת ב .1956-שום מדינה ושוס מדינאי לא יודו מראש שהם נוקטים מדיניות של הגזמה בתביעות מעבר לכוחם .הם האידיאולוגית עלולים לפנות לדרך זו מתוך האמונה בצורך בתקיפות בתחום הבינלאומי .אולם הדברים בזירה הבינלאומית אינם נחתכים על-ידי תקיפות של צד ,שכן מולו תתייצב תקיפות של יריבו .לכן התחום הבינלאומי הוא תחום המאופיין על-ידי תסכול הדדי .שום מדינה -ותהא זו מעצמה שכוחה אדם -אינה מממשת את
התבעה למףחב מחיה לח נתק"מה ,וחג' נתבחף שחפשף
כל מאווייה בעולם ,וכל המדינות דוחקות זו את וגליה של זו ומגבילות זו את זו .חסידי תורת התקיפות"" אינם ערים לתכונה עיקרית זו של החיים הבינלאומיים ,או
לגףמניה גם בלעסה. הדרישה למה שחין לממשו, גודל הכוחות שמתייבבים
משום נגדו -מהומית ועולמית - סופה שתהיה להועץ
יותר נכון ,עומדים על כך במאוחר .לרוב הסדר העולמי הנוצר איננו מספק שום מדינה ,אלא הוא מה שנסבל על-ידי כולן .אין זה גס נכון שתקיפות תמיד נשכרת. מדיניות המורך היא יותר עניין של הלך רוח מאשר אידיאולוגיה בתחרות בין אידיאולוגיה .פיתוח של ניתן, הוא מעשה המדינות ,שמוטב להשיג פחות מאשר אבסורדי ,ואיש לא ינקוט דרך זו ,ובוודאי שלא במדינה כישראל ,שהצורך לחזק את יסוד קיומה למול האיומים המוטחים כלפיה הוא כה בולט .אף על פי כן ,אפשר להעלות על הדעת שמתוך אי הבנת המציאות ההיסטורית והאפשרויות שהיא מציגה או אי הבנת האפשרויות שמדיניות מתוחכמת יכולה להוליד ,יגרעו אנשים מכוחם ומיכולתם .בכך חטאה של גישה זו. אפשר לנסות לבחון אלו נסיבות היסטוריות עלולות לדחוף לנקוט את המדיניות הראשונה של ניפוח היכולת ואלו את השנייה -של גריעה ממנה .זו) גישת הסוציולוגיה" של הידיעה" (.דומה ,שניצחון גדול שאירע מעבר לציפיות עלול להביא אנשים להכרה שבעם -הייתה תשומת ליבם למגבלות כוחם מוטעית ,וכי הניצחון מוכיח כי הם יכולים להרשות לעצמם להגדיל את תביעותיהם שההיסטוריונים בעתיד יעריכו
ואף לזכות במילוין .ייתכן ישראל הימים, בעצמה אשר כך את השפעת מלחמת ששת נוכחה כבר שהגזימה בתביעות כתוצאה ממלחמה זו ,שכן נאלצה לגרוע מכמה מהן .פעם הניחה שתביעתה -אם
לא את כל סיני לפחות את חלקו -היא בתחום הישג
גדולי חסידי התקיפות כנפוליאון והיטלר הורישו פורענות והרס לעמיהם. ניפוח דרישה היא על-ידי הדגשתה צורה מיוחדת של כצורך חיוני ,שבלעדיו תתחולל פורענות .אכן זו דרך טובה לשכנע את העם לתמוך בתפיסה התובעת מילוי דרישה זו .כך טיעונו של היטלר ,שאזורים באירופה המזרחית הם מרחב מחיה ,שבלעדיו גרמניה לא תתקיים ,בוודאי שיכנע את הגרמנים להילחם בעכור דרישה זו .אך תמיכה עממית בדרישה לאומית אולי חשובה מבחינת חוסן לאומי ,אך אין בה די כדי לעשות את הדרישה לבת מימוש. התביעה למרחב מחיה לא נתקיימה ,ואוי נתברר שאפשר לגרמניה גם בלעדיה .הדרישה למה שאין לממשו משום גודל הכוחות שמתייצבים נגדו -מקומית ועולמית - סופה שתהיה לרועץ. ייתכן שיש מקום לטענה שנזק הטעות בשתי מגמות המדיניות -זו של הניפוח וזו של הגריעה -איננו שקול. נזק המדיניות השנייה קטן יותר :החמצת הזדמנות לשיפור המצב ולהתעצמות מדינית .ואילו נזקה של המדיניות הראשונה הוא כפשיטת רגל לאומית ,שכן משאבים ומאמצים יושקעו בקו מדיניות זו ,עד שיתברר טענת-נגד שאפשר להעלות נגד הבחנה זו שהיו לשווא. להיות היא שגם החמצת הזדמנות עלולה חמורה ,אם
הנשק -הגרעיני הנח נמף של ף"1 יתברר לבכייה
תביא שההזנחה לדורות .דומה שיש
הבדל בדרך שבה אפשר להיווכח בטעות בשתי מגמות מדיניות אלה .לרוב קשה להוכיח שהייתה הזדמנות שהוחמצה ,שהרי כדי להוכיח זאת לא די להציג שהיה חזון תובעני ,אלא צריך להוכיח ם-ורות שהחזון לא היה בחינת פנטזיה .לכן הוכחת חסרונה מדיניות הגורעת של
מן
היכולת דחוקה .ואילו הוכחת הטעות של מדיניות הניפוח נעשית מאליה על-ידי התהליך המביא
ההיסטורי
להת-
ומפריך
אותה. מוטטותה תהליך ההפרכה קל יותר, אלא שפעמים מחייב המתנה ארוכה. ןכל/(117'7
ב.טמ"
יש מבחן ףחופ בעויפים רבים יש היזון
מעין
מכניזם של אי התאמת המאותת על צעדים מסוימים וטיבם ,וכך
חוזר,
משמש כמנגנון אזעקה להודיע שאינו אם נעשה משהו האירוניה
האנושית
כשורה. היא שדווקא בעניינים גדולים, ופעמים גורליים כמדיניות ביטחון ,אין מנגנון כזה של תגובה מיידית .מדינה יכולה לדבוק שניס ארוכות בתפיסה מדינית ואסטרטגית מוטעית ,מבלי שתהא מודעת לטעות ,ולא תהיינה ראיות ברורות שאכן המדיניות מוטעית .בבוא יום פקודה תיווכח לפתע המדינה שהיא עומדת בפני שוקת שבורה ,ולפתע יתגלה לה עד כמה נסמכו אמונותיה וציפיותיה על בלימה .ייתכן שאז המק כם -לא יוכל לתקון .דוקטרינות ביטחון שעוצבו שניס רבות לפני מלחמת העולם השנייה נתם-רו כמוטעות רק משפרצה המלחמה. לאומי בענייני ביטחון נתבררה לה אומה ,שטעותה אל פניה ,חייבת בחשבון נפש לאומי נוקב :לבחון כיצד טעתה ואלו הנחות היו מונחות ביסוד טעותה כדי
להשתחרר ממורשתה ,וכך למנוע טעויות דומות בעתיד. התכונה הזאת של ראיות מושהות לגבי טיב המדיניות מקשה על הוויכוח ועל הדיון המדיני ,שכן נבצר להוכיח בצורה חותכת שאכן מדיניות זו או אחרת היא מתאימה או לא .פעמים,כשמתם-רת טעותה שלמדיניות, מעצביה כבר אינם בתפקיד ,או אפילו בחיים ,ואין הם נותנים את הדין על כי הטעו את העם .העס והמדינה הס הסובלים. כל הדברים האלה באים להצביע עד כמה קשה היא מלאכת עיצובה של מדיניות ביטחון ,עד כמה קל לטעות בה .שולי הטעות המותרת צרים לגבי מדינה קטנה ,ולכן דווקא עליה מוטל להקדיש מחשבה רצינית ,דיון וויכוח בפרשה כה מכריעה.
נש%4בש)שנאנשו~ש = בל,,
לנןךינה 119
ישראל
מחמף ה 1מתפרכם במהביל בכתב-העת HARVARD INTERNATIONAL REVIEW
במלאת יובל למדיגה AllnDשר הביטחון יצחק מרדכי את השיקולים הפגמום לעיצוב תפיסת הביטחון של ישראל הגר בחיגת מקורות A~ylyAשלה, האילוצים המשפיעים על הביטחון הלאוטי ומערכת האיומם והפיכותן שישפיעו על דמות הפזרה התכון בפתה המאה הבאה מבט מקיף על 50שנות עצמאות וריבונות ישראלית מגלה הישגים חסרי תקדים ,אך גם אתגרים יוצאי דופן.
את משאביה סביבה אזורית
בתולדות העולם אין עוד מקרה דומה לתחייה המדינית המגולמת במדינת ישראל .אכן ,החיזיון של אומה עתיקה, השבה למולדתה העתיקה אחרי שני אלפי שנות גלות כה
טמונות ביגיעתם ,בהתמדתם וברוחם של כל אחד מאזרחיה .אולם בראייה כוללת ניתן לייחס את עוצמתה של המדינה לגורמים הבאים:
בהיסטוריה
סמוך לרצח העם הנורא ביותר הינו סיפור הראוי לתיאור יסודי מכפי שפורמט זה מאפשר .בהקשר זה מעניינת במיוחד ,כמובן ,היא עלילת
*
ביטחונה הפיזי מתעלה על כל צורך אחר ,וכי צו קיומה הפיזי של ישראל -כאשר היא נתונה בסכנה -גובר על צורכי איכות קיומה של המדינה.
הערביים למנוע ולהחליש את אחיזת העם במולדתו -תרמו דווקא ליצירת תחושה של צדק, לעקשנות ולתחבולה בקרב עם שהיה מפוזר על פני ארבע כנפות תבל .במובן ידוע החישה ההתנגדות לקיומה של מדינת ישראל את גיבושה של רוח" יחידה" ושל תחושת אחדות בקרב העם בישראל. *
נוכח ההיסטוריה המוכרת של רדיפות העם היהודי לדורותיו נקל להבין מדוע מייחסים בישראל חשיבות כה מכרעת לציווי הביטחון .עם זאת ,סקירת ניסיונה הייחודי של ישראל בבניין-עם בנסיבות של אתגרים ביטחוניים בלתי פוסקים אינה יכולה להצטמצם לדיון בהיבטים
ה'ת1לוכ'ההגנתיות של ישףחל לאחר חמישה עשורים של קיום עצמאי ישראל של היום הינה מדינה חזקה ,משגשגת ,בטוחה בעצמה ומוכנה לגייס
קיומה של וחופשית ,המעודדת חברה
דמוקרטית,
פלורליסטית
יצירתיות ויזמות והמטפחת בקרב אזרחיה תחושה של שייכות ושל חירות הפרט .זוהי גם חם-ה ,אשר בבת אחת התפכחה להבין את הסכנה שמסוגלים פורעי חוק ,הבאים מקרבה ממש,
צבאיים בלבד של דילמות הביטחון הלאומי הישראלי. בעמודים בדברים לפיכך אנסה הבאים לדון מפרספקטיבה רחבה יותר.
נחישותם של הישראלים לנהל את חייהם כאומה חופשית על אדמת אבותיהם .הלקחים ,העשנים עדיין ,של שואת יהודי אירופה -כמו גם הניסיונות היהודי
מאמר זה מציג משיכות מכחול רחבות של מי אשר בכל חייו הבוגרים כחייל הגשים בתפקידיו את אמונתו, כי במקרה המיוחד של ישראל השליחות הכרוכה בשימור
שףהביטחוו מ1996-
יציבה.
האנושית,
הצלחתה של מדינה צעירה לעבור מהגנה על עצמאותה השבירה לבניית כוח מגן בעל מוניטין בינלאומיים כה מרשימים.
לוחם ומפקד בצנחנ'ם, חלוף שלושת הפיקודיים,
האינטלקטואליים
והביטחוניים
לעיצוב
הסיבות להצלחתה של ישראל
להציב
לרקמתה
החברתית
ולמנהיגותה
הנבחרת. *
עוצמה פוליטית וצבאית .ישראל נהנית מדימוי של הרתעה ,מגיבוי אמריקני חזק ,מקהילה מבוססת של מחקר ופיתוח ומתעשיות הגנה מקומיות מתקדמות ביותר .צבאה ניחן במכפילי כוח בתחומים קריטיים כגון מודיעין ,חיל אוויר ,שליטה ובקרה .ישראל משתבחת באיכותה הגבוהה של מנהיגותה האזרחית
* טבעיים,
והצבאית ,ברמה גבוהה של סולידריות ושל ליכוד המפעמים בקרבה מול איומים חיצוניים ,ברקורד מוכח של ניצחון במלחמות ובהכרה בעליונותה הביטחונית מצד גורמים אזוריים. *
את גבולה הארוך ביותר .ישראל נכנסה לתהליך משא-ומתן מתמשך ורציני עם הפלשתינים וכבר חתמה עימם על שורה של הסכמים פורצי דרך. היא פיתחה קשרים ביטחוניים הדוקים עם תורכיה -מדינה מוסלמית בעלת חשיבות
חוסן כלכלי וטכנולוגי .כלכלת ישראל חזקה יותר מכלכלותיהן של כל המדינות השכנות לה .ערכו של
ישףחלמשתבחתבחיכותה הגבוהה שלמנהיגותה ההזףחית והטבחית,בףמהגבוהה של סולידףיות ושלליכודהמפעמים בקףבה מולחיומיםחיבוניים התוצר הלאומי ,המופק על-ידי 6מיליון עולה על זה המיוצר על-ידי 85מיליון ערבים ,השוכנים
ישראלים,
במדינות הגובלות בישראל .כלכלת ישראל צומחת במהירות .היא עתירת הון וידע ונעה בבטחה לעבר התמחות בענפי הטכנולוגיה הגבוהה .אמת ,כלכלת ישראל דורשת עדיין התאמות ושינויים מבגייס .היא גם תלויה עדיין בסיוע ביטחוני וכלכלי אמריקני ,אשר
אסטרטגית מרכזית במזרח התיכון. ישראל גם נהנית ממודעות ערבית
האמריקנית הקבועה לביטחונה ומהכרה נרחבת בלגיטימיות של דאגותיה הביטחוניות .יתר על כן, מדינות רבות במזרח התיכון שותפות להערכתה של ישראל לגבי הסכנה הנשקפת ליציבות באיזור הרדיקלי. מהאיסלאם הפוליטי המגבלות הבינלאומיות שהוטלו על מדינות רדיקליות - עיראק ולוב -כל זמן שיישמרו בתוקף ,תורמות אף הן לביטחונה של ישראל.
חסימטףיות שמולומתמודדת שףחל' ביטחוניים ארוכי טווח .אלה כוללות את הבאים:
מ 0'%חת לווין ה-חופה- לחיפוף מוד'עין
להנעת כלכלתה. *
הקשר בינלאומי חיובי .היותה של ישראל מדינה דמוקרטית שייך אותה מאז כינונה למחנה המערבי של מדינות העולם .התמוטטותו של הגוש המזרחי
אף שהיא מקיימת יחסים של שלוס עם שכנותיה מדרום וממזרח ,ישראל עדיין מבודדת מבחינה גיאוגרפית .היא נעדרת עומק אסטרטגי .תלותה בכוחות מילואים עודדה בעבר -והיא עלולה עדיין לעודד -מתקפת פתע נגדה.
*
עתידו ,את ערכיו ואת ביטחונו עם המערב .בעת שאחרים נאלצו -לא תמיד בהצלחה -לבצע התאמות מדיניות מכאיבות למציאות הבינלאומית
*
,1 ן: נ י %1ן א
היסודות
ישראל קטנה בשטח .היא ענייה במשאבים לרבות מים ,ותלויה במקורות אנרגיה חיצוניים
במסלול הנכון לקראת הפיכתה למדינה בעלת משק מודרני מהמעלה הראשונה.
ופירוקה של בריה"מ הנחילו מפלה לכל אלה שהטילו את יהבם על תמיכתה ועל גיבויה של מעצמת העל הסובייטית .הם גם סימלו ניצחון לכל מי שקשר את
ן%, ,,1יי~ י ,,,י ן
לצך מגמות חיוביות אלה סובלת ישראל משורה של אסימטריות מבניות ,שימשיכו להציב לה אתגרים
בלעדיו לא הייתה מסוגלת לרשום צמיחה כה מרשימה .יחד עם זאת אין להכחיש כי ישראל נעה
*
למחויבות
.ן* 444 ינ;
אוכלוסיית ישראל והתשתית
התעשייתית-מסחרית
שלה מרוכזות ברצועה צפופה לאורך החוף .לפגיעות זו יש להוסיף את רגישותו הרבה של הציבור הישראלי לאבדות ,כולל בצה"ל.
החדשה ,הצליחה ישראל לשפר את יחסיה גם עם מי שתמכו ביריביה מקרב הגוש המזרחי ומחוצה לו.
*
סביבה אזורית משופרת .ישראל זכתה להכרה מצד מספר גדל של מדינות ערביות והצליחה להביא למעגל השלום והדו-קיום שותפים ערביים חדשים .היא כרתה הסכמי שלום פורמליים עם מצרים -לפנים אויבתה הראשית -ועם ירדן ,שעימה היא חולקת
.
מדינות
קולקטיב גדול של ישראל ניצבת מול מוסלמיות ,שכמה מהן מסרבות עדיין להכיר בלגיטימיות עצמאותה של מדינה יהודית במרחבן. אחדות -כמו איראן ולוב -מצדדות בגלוי בשימוש בכוח כאמצעי לחסל את ישראל אחת ולתמיד. בישראל חברה שקופה ,עיתונות חקרנית
ומוסדות
י
נ4'44=4ו4.444 ע2
ישראל למדינת יובל לך ך 141
פתוחים .הציבור הישראלי סקרן ודברן ואינו נרתע מלחשוף את חולשותיה של המדינה שבה הוא חי - והאוטוריטריים גם בפני המשטרים הסגורים השולטים במרבית מדינות האיזור .יתר על כן ,בניגוד למצופה מרבים ממתנגדיה -מישראל מצפים להפגין נורמות של התנהגות נאורה ,גם כאשר על הכף מונחים מצבים מסכני חיים. ישראל אינה מאיימת על שום מדינה במזרח התיכון. בעבר הציעה לחתום על ערבויות פורמליות ,לא כל שכן לכונן צעדים בוני אמון ,שאמורים היו להמחיש פעם נוספת את כוונותיה הבלתי תוקפניות כלפי שכניה .למרות זאת מתייחסות כמה מדינות באיזור
מלחמה מתוך מטרה להשיג בכוח את מה שלא יכלו או לא רצו להשיג ליד שולחן המשא-ומתן .הסלמה בלתי רצויה או טעות בחישוב מצד גורמים עוינים לישראל עלולות להידרדר לאותה תוצאה. מאמצים
מרובעים
מצו
ערביות
מזיגות
ואיראן
לפצות את עצמן על חולשותיהן ולנצל נלונות תורפה של ישראל .המגמה קיימת כבר כיום. המשאבים המוקדשים לרכישת מערכות נשק איכותיות -בעיקר מערכות שיגור ארוכות טווח - הינם ,כמובן ,מביטוייה הבולטים של מגמה זו.
ליכולותיה ההגנתיות של ישראל כאל איום על ביטחונן ועל האינטרסים שלהן .תגובתן לאיום שהן מבחינות מצד ישראל מסבכת עוד יותר את הדילמות
פיתוח של יכולות עצמיות ערביות קונוונציונליים .כמה מדינות כבר השתמשו בנשק כימי במזרח התיכון .לפחות במקרה אחד - במלחמת עיראק-איראן -היה השימוש בנשק כימי משם- אזורי ממושך אחד הגורמים המכריעים בהבאת
הזדקקותן של מדינות רבות בעולם לנפט מהמזרח התיכון ממלאת עדיין תפקיד מזיק בעיצוב היבטים
זה לידי סיום .מספר מדינות חשובות באיזור מקיימות תוכניות לפיתוחו ולייצורו של נשק ביולוגי ,וקיימות
הביטחוניות שעימן צריכה ישאל להתמודד. *
יוצווצצימלית יוודה לל-יפי גורמים ערביים
במדיניותן הנוגעים לישראל. הישראלי-ערבי
ולבסוף ,התמשכותו של הסכסוך יצרה עייפות והתרחקות במדינות רבות שאלמלא כן היו יכולות לתרום להקלה בתחושת המשם -האופפת תדיר את אזורנו.
בעולם,
היומיםחזורייםפוטנציהליים בהינתן המגמות הסותרות שתוארו לעיל ,הרי הערכה זהירה של האתגרים הביטחוניים העתידיים ,העשויים לשרור במזרח התיכון ,אינה יכולה לשלול את התפתחותם של סיכונים חדשים או מחודשים לישראל .ישראל אומנם הפוליטית-צבאית מהווה חלק בלתי נפרד מהמציאות במזרח התיכון -ולפיכך תמשיך מדיניותה למלא תפקיד מרכזי בעיצובה של מדיניות זו -עם זאת מתכנני המדיניות בישראל אינם יכולים להתעלם מהאפשרות כי מגמות שליליות באיזור תוכלנה להצפתה גם ללא כל קשר למעשיה או למחדליה של ישראל. אין שום פן דטרמיניסטי בצורה שבה יתפתחו תהליכים במורח התיכוך ובהחלט ייתכן כי רדיפת ol>wn וניצול רווחיו יהפכו להיות מרכיבים עיקריים בעיצוב יותר .אף-על-פי-כן, אבחנה נוף מזרח תיכוני שפוי ורגוע ארוכת טווח ,המבוססת על יכולות צבאיות -קיימות -חייבת
או חזויות אופטימיים כרלקמן:
להתייחס גם
לתסריטים פחות
בתחומים
הבלחי
עדויות ,שלפיהן אחדים מאויביה המושבעים של גרעיני-צבאי. ישראל נמצאו או נמצאים בנתיב בהקשר זה מטרידה ואירונית היא העובדה כי מדינות לא מעטות באיזור רואות בהצטרפות להסכמים בינלאומיים ,האוסרים על פיתוח ,על ייצור ועל החזקה של נשק להשמדה המונית ,אמצעי לרכישת דימוי של מכובדות .לפיכך הן מתייחסות להסכמים כאלה כאל מכשיר המקל ,יותר מאשר מכביד ,על תוכניותיהן הבלתי קונוונציונליות .בכל מקרה, ואמצעי שיגור
החיבור שבין נשק לא קונוונציונלי לטווח ארוך עלול לסכן את עצם קיומה של ישראל, כאשר הוא מצוי בידי מרינה עוינת .סכנה קיומית נוספת טמונה באפשרות שנשק לא לידי טרוריסטים. סכסוך
בעצימות נמוכה
קונוונציונלי יגיע
-החל ממלחמת גרילה
בלבנון() ופעולות טרור וכלה בהפעלה יזומה של עימותים קטני היקף אך מרובי נפוייס לקירוס ררישות פוליטיות .תילס9וררפ לשייה התקדמות בתהליך השלום להגביר דווקא את המוטיבציה של קבוצות הנתמכות בידי איראן ,כמו חמאס או חיזבאללה ,לערער בכוח כל הישג או סיכוי להישג של דו-קיום בשלום .בהקשר זה תיוודע חשיבות מיוחדת למדיניות שתאמץ ולפעולות שתנקוט הרשות הפלשתינית כדי לדכא כל ביטוי של טרור. מלמד ,שכל היסוס בסוגיה קריטית זו מסכן את הניסיון
המשך ההתקדמות בתהליך השלום כמו גם הישגים
לציוויי השינוי עשויה להניב ערך מוסף רב גם לממסד צבאי .היא יכולה לרענן חשיבה ומנהגים המובנים בו, ובמקרה הספציפי של ישראל :היא יכולה -לפחות
סכנות מצד משטרים איסלאמיים רדיקליים .כאן מדובר לא רק באיומים ישירים על ישראל מצד קבוצות טרור הנעזרות או מקבלות השראה מאיראן
בצבא -להקהות מעוקצו של המתמיד ,המאפיין את החברה האזרחית בארץ. מראשיתו שירת הגיוס לצה"ל מטרות לאומיות
או ממדינות אחרות ,אלא גם באיומים עקיפים מצד גורמים רדיקליים המכוונים לערער את יציבותם של משטרים ערביים פרו-מערביים, שהוכיחו במעשה את עניינם בדו-קיום עם ישראל.
רחבות יותר .בחברה של כור היתוך היה הצבא כלי חשוב לחינוך ולגיבוש חברתיים .ניתן גם לומר כי בגיל שבו עומדים אזרחים ישראלים על דעתם ותובעים -
שכבר נרשמו במהלכו. *
החתגףים העףכהזהיףה של הביטחונייםהעתידייםo"liun , לשףוףבמזףחהתיכון ,חינה יכלה התפתחותם שלסיכונים לשלול חדשים חןמחודשיםלישףחל
*
וציפות מנהיגים לחייהם,
במדיניותם של משטרים מתחלפים. ערביים רבים נמצאים בסוף העשור השישי וברור כי במוקדם או במאוחר יפרשו מכס בכמה מדינות ערביות -לא בכולן -
השלטון. העדרם של נהלים מסודרים לחילופי שלטון עשוי להפוך את הכורח שבחילופין למאבק פנימי משבש יציבות .חשוב מכך ,מנהיגים אוטוריטריים חדשים עשויים לבחור שלא לכבד מחויבויות שניתנו על-ידי קודמיהם
לישראל.
מהפכים
בנסיבות
הפוליטיות
החיכוך
בצדק -לממש ולהרחיב את השירות הצבאי -במידה לא פחותה של צדק -את חובותיהם .גם-ים ונשים ,ילידי הארץ ועולים ,חקלאים זכויותיהם ,מדגיש
ועירוניים ,עשירים ועניים הורגלו משחר לצפות כי עליהם להקדיש כמה משנות חייהם להגנת מולדתם .אכן ,להוציא חריגים ,שעליהם הוסכם עם ילדותם
יסוד המדינה והצבא ,ערך אחריות הפרט לכלל ,כפי שהוא מגולם בשירות הצבאי ,הפך בישראל למוסכמה חם-תית מקובלת על הכל. אף-על-פי-כן, בהשוואה לנורמות ששררו במדינה במלחמת הקוממיות ,ניתן לקבוע כי היחסים בין הצבא לחם-ה הישראלית עברו תמורות עמוקות .קשה לאמוד במדויק את משקלן של תמורות אלה ,אולם לא ניתן להתעלם מהשפעתן על הציפיות ועל היחסים הביטחוניים שהתפתחו במדינה .בהקשר זה השינויים הבאים: *
מובהק ,שנזקק לכוחות מלאה בזמן חירום .מסיבה זו קל היה לשינויים בנורמות החם-תיות, שהתפתחו בסביבה האזרחית ,לחלחל לממסד הצבאי ולהשפיע על מוסכמות צבאיות בו .הרגלים מתירניים בסקטור האזרחי יכוליס ,לעיתים ,להתנגש בצורכי הסדר והמשמעת הצבאיים .עם זאת ,הסתגלות
הדגש המסורתי ,שלו זכה הטיפול בטובת הכלל ,זוכה לאיזון הולך וגובר בהכרה ובהגנה נמרצת על וכויות הפרט.
*
יחסיטבח-חבףה לשיריים החיצוניים ,שהשפיעו על
מילואים כדי להגיע לפריסה
ט'נ שחץ" ל"ףוט טרק
ראויים לתשומת לב
הפנימיות של מדינות ערביות עלולים איפוא להניב מהפכים גם ביחסן של מדינות אלה לישראל.
אופיין של הדילמות הביטחוניות של ישראל ,נלוו תמורות חברתיות פנימיות, שהוסיפו ממד נוסף של בעייתיות לדילמות אלה .מימיו הראשונים היה צבא ההגנה לישראל צבא אזרחים
הפוליטי
חל גידול ניכר במעורבותה של החברה -ולעיתים אפילו בהתערבותה -בענייני ביטחון .בתי-משפט, בית-המחוקקים ,הורים, פוליטיקאים ומעל לכל התקשורת פוקחים כיום עין בוחנת על עניינים, שבעבר נחשבו כחורגים מטווח טיפולו של הממסד האזרחי.
*
הדילמות וההיבטים הביטחוניים של כל הסכם צבאי, שעמד למשא-ומתן או אפילו שנידון בין ישראל לשותף ערבי ,הטילו את כוחות הביטחון של ישראל באורח בלתי נמנע לפולמוס פנימי ,שחצה את האומה לשני מחנות .לעיתים קרובות מדי הניב מצב עניינים זה תוצאות בלתי נוחות ללובשי המדים .על אף שפעל תמיד רק תחת הנחיותיו של הדרג המדיני הנבחר בישראל ,ועל אף מאמציו להישאר בלתי תלוי ,לא תמיד הצליח הדרג הצבאי להתחמק מהאשמות כי
5 צ4ן4"4נ1.4ש
יובללסדינהישעל 123
הביטחוניות הלגיטימיות של כל הצדדים .בו בזמן ,אופיה השביר של הפוליטיקה האזורית יחייב את ישראל לאמץ מדיניות הגנה זהירה אפילו בנסיבות של
הוא נוטה לצד זה או אחר של המפה הפוליטית בארץ. למרות כל זאת הצליח צה"ל להישאר במידה רבה מחוץ לתחומי הוויכוח הפוליטי בישראל .במבט
הסכמי שלום רחבים יותר במזרח התיכון.
ההישגים
לאחור אפשר ,לדעתי ,לקבוע כי אחד החשובים של הדמוקרטיה בישראל היה כי למרות המקום המרכזי שהוא תופס בחיי האומה הצליח צה"ל להישאר גוף א-פוליטי ולהיוותר כשמורה מוכרת ובלתי מעורערת של הקונסנזוס הלאומי
מצב של שלום מקיף בכל רחבי המזרח התיכון ישנה מחשיבותם הביטחונית היחסית של שטחים .למרות
*
זאת ,גם כאשר ביום מן הימים נגיע למצב של שלום כולל באיזור ,יחייבו אילוצי הגיאוגרפיה ונתוני פריסת האוכלוסייה בישראל ,כי ישראל תסתמך לביטחונה
במדינה. בחלקים -קטנים אומנם -של החברה בישראל כירסמו העייפות והתסכול סמה שנתפס כאופיו הכלתי פתיר של הסכסוך עם הערבים בתמריץ לשרת בצבא .עם זאת ,חיזקה אבחנה זו ממש את תחושת
*
גם על שטחים שייוותרו בשליטתה. כדי להגן על השלום ,להרתיע מפני הפרות ולהתמודד עם מפרים תזדקק ישראל גם בעתיד לתשתית ביטחונית מתקדמת .גם בעתיד יחלשו מדינות ערב
*
השליחות וההתנדבות המפעמת בקרב גורמים אחרים בחברה הישראלית.
על אוכלוסייה ,על שטח ועל צבאות גדולים לאין ערוך מאלה שבידי ישראל .לפיכך תצטרך ישראל להשקיע רבות כדי לקיים יתרון צבאי איכותי בחזית
התוצאה הסופית של שינויים אלה הייתה כי ניהול ביטחונה של ישראל הפך למשימה מורכבת ועדינה יותר. ההתמודדות והתחרות מול דרישות פוליטיות והכרתיות
הטכנולוגיה נדי להרתיע וכדי להתמודד עם כל קואליציה פוטנציאלית של מפרי שלוס .גס בנסיבות על- של רגיעה במזרח התיכון תצטרך ישראל לפעול הלטינית :הרוצה" בשלום ,ייכון פי האימרה
מאלצות כיום את ראשי מערכת הביטחון לפתח שיטות חדשות לשימור רמה נאותה של ביטחון במשאבים תקציביים הולכים ופוחתים .פיקוח ציבורי צמוד יותר
למלחמה" .יתר על כן ,בניסיונה לשמר יתרון איכותי עלולה ישראל להיתקל בהתנגדות גוברת מצד שחקנים אזוריים ומצד ספקי נשק זרים .ניתן איפוא להניח ,כי גם בטווח הרחוק -ולפחות עד שיתייצב השלום הכולל -עשוי מחיר השמירה על השלום
מחייב אותם לפעול בזהירות רבה יותר בבואם להחליט ולהוציא לפועל תוכניות ביטחוניות אלו או אחרות .לכל אלה נוסף הפולמוס הפנימי והסכסוך עם הפלשתינים, בריסון גום- המאלצים את מקבלי ההחלטות בארץ לנהוג בכל הכרוך בהפעלת כוח בנסיבות דו-משמעיות .עם זאת
להכביד כמעט כמו מחיר ההתכוננות למלחמה .על אף זאת מותר גס להניח כי רוב הישראלים יבינו כי מחיר השלום ,גבוה ככל שיהיה ,לעולם יהיה עדיף
אני בטוח כי בעיתות חירום ,מול איומים ומוריס לכל, ישילו כל הישראלים -חיילים ואזרחים במדים כאחד
על כל אלטרנטיבה של עימות צבאי.
את חילוקי הדעות ביניהם ויתגייסו כאיש אחד להגנתארצם.
שינ~ל' טטחאעת'דיים מנט קדימה על נכסיה ועל צרכיה הביטחוניים של ישראל מלמד כי בכל התפתחות עתידית יהיה צורך להביא בחשבון את הפרמטרים הביטחוניים הבאים: *
יעד השגת השלום של ישראל עם כל יריביה במזרח התיכון ימשיך לשקף את הבנתה כי השלום היה ויישאר אמצעי מרכזי ביותר להבטחת ביטחונה .כל ממשלה ישראלית הכירה בכך ,שכל תחליף לשלום הינו ,בהכרח ,זמני ,בלתי יציב ויקר יותר.
*
הסדרים ביטחוניים יציבים יצטרכו להתחשב בדאגות
*
הסדרי בקרת נשק מעשיים ,שאחדים מהם כבר הוכיחו את עצמם בהסכמים עם כמה מדינות ערביות, יוכלו לספק תמיכה חשובה לכל הסכם שלום עתידי. עם זאת ,כדי שיאריכו ימים ,חשוב כי במזרח התיכון תשרור תרבות של שקיפות ,של ציות ושל אימות, שתוודא כי הסדרים מוסכמים להגבלת פריסה של כוחות ולצמצום אמצעי לחימה יכובדו על-ידי כל מי שחתם עליהם .המקרה של עיראק מוכיח כי על המזרח התיכון ,ככלל ,לעבור כברת דרך ארוכה עד שיהיה מסוגל להגשים ולקיים נורמה זו.
מה הכהה:מסקנותותקוות
עום,- מסלול התפתחותה של אומה בתפיסתי ,דרך שלושה
שלבים :חזון ותקומה ,עצמאות ,ומנוחה ונחלה .ישראלים רבים חשים כי לאחר 50שנות עצמאות מותר להם להאמין כי בדורנו אכן התגשמו חלומו ותפילותיו של העם היהודי לדורותיו ,וכי עתה אכן החיינו והגיענו לשלב השלישי
שנה קדימה אני מצייר בדמיוני ישראל המצויה בשלום עם כל אויביה לשעם ,-בלב איזור הנשלט על-ידי משטרים דמוקרטיים ,המחויבים בדיווח ,באחריות ובשקיפות לבוחריהם.
ישראל,
שביטחונה מעוגן גם
בהסדרים
מסקנתי שלי מסויגת יותר .על אף שאני משוכנע כי אנו נעים לכיוון השלב האחרון ,אני מאמין כי אנו נאבקים עדיין לייצב את השלב בפיסקאות קודמות עצמאותנו. השני של התייחסתי לגורמים העשויים להשפיע על הכיוון ועל הקצב הנחוץ להשגת המטרה הנכספת של שלום ,רגיעה וביטחון לישראל .גורמים אלה כוללים את מתכונת יחסינו עם הפלשתינים ועם הסורים ,כמו גם ,כמובן ,את אופי יחסינו עם מצרים ועם ירדון את איכות יחסינו עם ארה"בן את סכנת הטרור ,את קיומם של איומים ארוכי טווח ואת יציבותם של משטרים ערביים רודפי שלום .פסיפס השלום הבטוח לא יוכל להיות שלם כל עוד אחד ממרכיבים אלה אינו משובץ כראוי בתמונה הכוללת. כדי לשמר ביטחון -אפילו בתנאים של שלוס מקיף ,לא כל שכן בתסריט של שלום חלקי תזדקק ישראל לעשות כל מה שבכוחה כדילחזק את התמריצים לשלום ,לבנות כוח מגן ,אך לעשות בו שימוש רק בנסיבות הכרחיות ביותר ,ולעמוד על שימור אלמנטים קריטיים ביציבותה הביטחונית הכוללת.
כד'להגן עלהשלום,להףת'ע מפניהפףותולהתמודדעם מפףיםתזדקקישףחל גםבעתיד לתשתית ביטחוניתמתקדמת דימוי בלתי
אלמנטים אלה מתחילים בצורד לטפח מעורער של הרתעה אסטרטגית לסיכול איומים קיומייםן עוברים דרך טיפוח תשתית מקומית של תעשייה מדעית וביטחונית מתקדמת ומסתיימים בצורך לשמר יתרון צבאי איכותי .מרכיביו ההכרחיים של יתרון זה נפרסים, בין היתר ,על פני שימור עליונות ביכולת ההתרעה המוקדמת ,מודיעין ,חיל אוויר ומערכות של נשק מנגד ויכולת מרתיעה בהגנה נגד טילים ונגד נשק כימי וביולוגי. בבסיסם של כל אלה יעמוד גם להבא הכורח לקיים ישראל עם ארצות-הברית. שותפות איתנה והדוקה של ישראל ביטחונה למחשבותיי 50 בנותני דרור של על
אזוריים ,חופשייה לנהל את ענייניה כשהיא משוחררת מעולם הכבד של מעשי טרור ,של פחד ממלחמה ,של שנאה ושל אבדות. בעיני רוחי אני רואה מדינה המפנה לשימוש אזרחי את האנרגיה ואת המומחיות שהיא מקדישה כיום למחקר ולפיתוח צבאייםן מדינה אשר שיעור תקציבה הצבאי בתוצר הלאומי שווה לזה של כל מדינה בלתי מאוימת בעולם; מדינה הממשיכה לחלוק ערכים ,אינטרסים וקשר מיוחד עם ארה"ב .בטווח של יובל שנים מעכשיו ,ואף פחות מכך ,אני מייחל למציאות שבה מפקחים ממשלת ישראל ושר הביטחון שלה על צבא קטן יותר ,המורכב מחיילים סדירים ומחיילי מילואים ,המקדישים לשירות הצבא חלק זעום בלבד מן הזמן שהם נאלצים להקדיש היום לאותה מטרה .אני חולם על צבא הגנה לישראל, המבצע תרגילים משותפים עם צבאות ערביים והמעורב במשימות של שמירת שלום באזורי משם -מחוץ למזרח התיכון .בקיצור ,אני חוזה ישראל ,אשר כל מי שמתגורר במזרח התיכון מתייחס לקיומה לא כאל נתון נסבל ,אלא כאל גורם חיוני לביטחונו ולשגשוגו של כל האיזור כולו. אני
מאמין כי
סבלנותה
ונכונותה של מכאיבות עם
עוצמתה, מדינת ישראל להסתכן אפילו בפשרות יריביה כדי להגיע לשלום עימס יאפשרו לה יום אחד להפוך חזון זה למציאות.
שר הביטחון נחל' מרדכ' בפג'שה עם נשיח מנףים חוסני מובחרכ בףחשית יוני 1998בההיף חודש
ש*44 5 נש14נש)שעצלש
ישראל יובללמדינה ב5 ש1144
נעשנלנם'ננ 325 סיוון התשנ"ב ,יו~י
1992
1995-1922 ףמטכ"ל 1968- 1964 רחש-התחשלה 1977-1974 1995-1992 ח3ףנ
ב4-
בנובמבף 1995
,-., .. ),,,,1, ,, קיי"יי(, ,
.
1
גאותו של יצחק רבין ,רמטכ"ל מלחמת ששת הימים ,על הר הצופים בירושלים בקבלו היאר דוקטור לשם כבוד מטעם האוגיברטיטה העברית נ-9ב ביולי 1967
ביראת כבוד עומד אני לפניכם ,מורי הדור, כאן ,במקום הקדום ומלא ההוד הנשקף אל בירת הנצח שלנו ,וצופה אל פני במותיהן של קדמוניות עמנו.
שהינכם
ביחד עם אנשים דגולים אחרים ,שבוודאי ראויים הם לכך מאוד ,מבקשים אתם לחלוק לי את הכבוד הגדול בהעניקכם לי את התואר דוקטור לפילוסופיה .הרשו לי לגמר לכם את
מוסכם ומקובל בעולם ,שצה"ל שונה מצבאות רבים אחרים .אף על פי שמשימתו הראשונה במעלה היא המשימה הצבאית והביטחונית ,הוא נוטל על עצמו שורה ארוכה
אשר עם ליבי: רואה אני את עצמי כאן כנציגם של אלפי המפקדים ורבבות החיילים שהביאו למדינה הימים., כנציגו את הנצחון במלחמת ששת של צה"ל כולו. יכולה השאלה להישאל :מה ראתה האוניברסיטה להעניק דוקטור של כבוד לפילוסופיה דווקא לחייל ,כאות הוקרה על פעולותיו במלחמהז מה לאנשי צבא ולעולמה של האקדמיה, המסמלת את העוסקים לפי הרוחז
חיי התרבותז מה לאלו מקצועם באלימות ולערכי
אלא שרואה אני בכבוד זה, חולקים באמצעותי לחבריי אנשי הצבא, הכרה עמוקה שלכם בייחודו של צה"ל ,שאינו אלא ביטוי לייחודו של עם ישראל כולו.
של משימות ,המכוונות לענייני שלומן לא לחורבן ,כי אם לבניין ולהאדרת כוחה התרבותי והמוסרי של האומה. מפעלנו החינוכי ידוע לשבח ואף זכה להוקרת האומה כולה ,בהעניקה לצה"ל את פרס ישראל לחינוך בשנת תשכח .הנחויל, המשלב את עבודת הצבא עם עבודת האדמה, מורות הספר ,הנרתמות למפעלי פיתוח חברתי ,וכיוצא באלה ,הם רק מספר דוגמאות לייחודו של צה"ל בתחום זה. אולם היום באה האוניברסיטה ומעניקה ביתרונו
לנו תואר של כבוד כאות הכרה הרוחני והמוסרי של צה"ל דווקא בלחימה
עצמה ,שהרי הגענו למעמד זה כתוצאה מן המערכה הכבדה ,שאף כי נכפתה עלינו ,יצאנו ממנה בניצחון ,שהפך כבר היום לפלא.
נמלצות כאלו ,אך ההתגלות של השעה הזאת בהר הבית גדולה מהרגלי הלשון ,שהרי היא הבליטה אמת עמוקה זו כברק.
המלחמה היא עניין קשה ואכזרי בעיקרו,
זאת ועוד .צהלת ניצחון אחזה בעם כולו. אף-על-פי-כן נתקלים אנו יותר ויותר בתופעה
מלווה
בהרבה דם
ודמעות ,אך
דווקא
במלחמה הזו שעברה עלינו באו לידי ביטוי מופלאים גילויים ונדירים של אומץ לב וגבורה בצידם של גילויים אנושיים של
.
נ
ש124 אחווה ורעות
ואפילו
של שאר רוח. מי שלא ראה אנשי צוותו טנק, של הממשיכים בתקיפה ובהסתערות
כאשר
מפקדם הרוג ורכבם פגוע קשה ,חבלנים שסיכנו חייהם למלט בשדה
חברם הפצוע מוקשים ,מי שלא ראה את הדאגה ותזזית המאמץ ,שמגלה חיל האוויר כולו כדי לחלץ טייס שצנח בשטח חמי לחמי. אויב -אינו יודע מהי מסירות של העם כולו עמד נפעם ,ורבים אף בכו לשמע הבשורה על כיבוש העיר העתיקה. הנוער הצברי ,קל וחומר החיילים ,אינם נוטים
לסנטימנטליות
ומתביישים לגלותה הלחימה ,החרדות
ברבים .אולם מאמץ שקדמו לה ,תחושת הישועה והנגיעה שנגעו לב-ליבה הלוחמים היישר לתוך של ההיסטוריה היהודית הבקיעו את קליפת הבושה והנוקשות ועוררו מעיינות של רגש והתגלות רוחנית .הצנחנים שכבשו את הכותל עמדו נשענים עליו ובכו .וסמלית ,זוהי תופעה נדירה ,שספק אם יש רבות כמותה בתולדות העמים. אין
מרבים
בצה"ל לדבר
בנוסחאות
מוזרה בקרב עדת הלוחמים עצמם .אין הם יכולים לשמוח בלב שלם ,ויותר מקב של עצב ותדהמה נמסכים בחגיגתם ,ויש אפילו שאינם חוגגים כלל .הלוחמים בקווים הקד- מיים ראו במו עיניהם לא רק את תפארת הניצחון ,אלא גם את מחירו :חבריהם נפלו
על ידם מתבוססים בדמם .ויודע אני שהמחיר הנורא ששילם האויב נגע אף הוא עמוק בליבם של רבים מהם .ייתכן שהעם היהודי מעולם לא חונך ולא הורגל לחוש את שמחת הכיבוש והמנצח ,ולכן הדבר מתקבל ברגשות מעורבים. במלחמת ששת הימים היו גילויי גבורה הרבה מעבר להסתערות החד-פעמית הנועזת, המתפרצת ללא הרבה חשבונות. במקומות רבים מאוד התחוללו קרבות ארוכים ונואשים :ברפיח ,באל-עריש ,באום-
עשל=14ש44ש1144 יבל למדינה ישראל ) "
כתף ,בירושלים,ברמת הגולן .במקומות אלו וברבים אחרים התגלה הלוחם של צה"ל בגבורת רוח ואומץ שבהתמדה ,שאין איש שלא יעמוד משתאה מול התופעה האנושית המדהימה והמרהיבה הזו. מרבים לדבר אנו על מעטים מול רבים. במלחמה זו ,אולי לראשונה מאז פלישת צבאות ערב באביב תש"ח ובמלחמות נגבה ודגניה ,עמדו יחידות צה"ל בכל הגזרות מעטים מול רבים .ומשמעותו שקבוצות קטנות יחסית של לוחמים נקלעו לעיתים לתוך ים של ביצורים ערוכים ועמוקים, מסובבים מאות ואלפי חיילי אויב ,כשעליהם לחתור ולהבקיע שעות רבות בתוך ים סכנות זה ,גם לאחרשתנופתההסתערות הראשונה, התנופה המלהיבה נמוגה ,ונשאר רק ההכרח להאמין בכוחנו ובלית ברירה שלפנינו ובייעודה של המלחמה ,ולהערות את כל משאבי הכוח הרוחני כדי להמשיך וללחום עד סוף המסילה. כך הבקיעו ופרצו השריונים בכלהגזרות, כך לחמו הצנחניםברפית ובירושלים ,כך פינו אנשי חיל ההנדסה שדות מוקשים עמוקים תחת אש האויב. הפלוגות שבקעו את הקווים והגיעו לסוף הדרך לאחר לחימה של שעות על שעות, כשהם חותרים הלאה והלאה ,ומימינם ומשמאלם נופלים חברים רבים ,והם הולכים הלאה קדימה -רק קדימה! -הפלוגות האלה נישאו על גבי ערכים מוסריים ,על גבי מאגרים רוחניים ,לא על גבי הנשק או הטכניקה הקרבית. תמידתבענו את הטובים ביותר לשורותיו של צה"ל .כשאמרנו הטובים" לטיס" -וזה ביטוי שהפך למושג -לא התכוונו רק לבחינה הטכנית ולכשרון הכפיים .התכוונו לכך ,שעל מנת שיהיו טייסינו מסוגלים להביס את כל חילות האויב של ארבעמדינות תוך שעות ספורות ,חייבים להיות להם
ערכים של טוב מוסרי ,ערכים של טוב אנושי. הטייסים שפגעו במטוסי האויב במידה כה רבה של דייקנות ,עד שאין איש בעולם מבין איך זה קרה ומחפשים לדמי פירושים טכנולוגיים בתחומי הנשק הסודי, השריונאים שעמדו והיכו באויב ,אף כאשר איכות ציודם נחותה הייתה ,הלוחמים בזרועותהאחרות של צה"ל ,שיכלו לאויב בכל מקום על אף עדיפותו וביצוריו -כל אלו לא גילו רק אומץ קרב וקור רוח ,אלא אמונה עזה בצדקתם ,ידיעה שרק היחלצותם האישית על הגדולה שבסכנות תביא לארצם ולמשפחתם את הניצחון ,שאם הוא לא יושג, פירוש הדבר כליה. זאת ועוד .בכלהגזרות בלטו בעדיפותם המפקדים של צה"ל בכל הדרגים על פני מפקדי האויב .התושייה ,התבונה ,הנכונות, כושר האלתור ,הדאגה לחייל ובעיקר ההליכה קדימה לפני פקודיהם -כל אלה אינם טכניקה או עניינים של חומר .אין להם הסבר סביר ,אלא במונחים של הכרה עמוקה במוסריותה שלמלחמתם. גילויים אלה ראשיתם ברוח וסופם חו.0- התעלותם של לוחמינו לאבזכות ההוזל באה,
אלא בזכות התודעה של שליחות עליונה ,של הכרה בצדקת ענייננו ,של אהבה עמוקה למולדת ושל הכרת התפקיד הקשה שהוטל עליהם :להבטיח קיום האומה במולדתה, לקיים -ואפילו יהיה זה במחיר חייהם - וכותו של עם ישראל לחיות חייו במדינתו - חופשי ,עצמאי ,בשלום ובשלווה .צבא זה, שעמדה לי הזכות לעמוד בראשו בעת המלחמה הזו ,מהעם בא ואל העם חוזר - עם המתעלה בשעת דחק ,ואשר יכול לכל אויב בזכות רמתו המוסרית ,הרוחנית והנפשית בעת מבחן. כמייצגו של צה"ל ,בשם החיילים כולם, אני מקבל בגאווה את הוקרתכם.