Data Loading...

יחידת לימוד 2_ עסקאות במקרקעין Flipbook PDF

יחידת לימוד 2_ עסקאות במקרקעין


145 Views
120 Downloads
FLIP PDF 444.19KB

DOWNLOAD FLIP

REPORT DMCA

‫דיני קניין‬

‫–ט”כשתה ‪,‬ןיעקרקמה קוח קוח‬

‫‪2‬‬

‫פרק ב'‪ :‬עיסקאות ורישומן‬

‫יחידת לימוד ‪ / 2‬עסקאות במקרקעין‬

‫‪ .6‬עיסקה במקרקעין‬

‫עסקה במקרקעין‬

‫עיסקה במקרקעין היא הקניה של בעלות או של זכות אחרת‬ ‫במקרקעין לפי רצון המקנה‪ ,‬למעט הורשה על פי צוואה‪.‬‬

‫ִע ְס ָקה ִּב ְמ ַק ְר ְק ִעין היא הקניה מרצון של זכות במקרקעין (בעלות‪ ,‬שכירות‪ ,‬משכנתה‪ ,‬זיקת הנאה או זכות קדימה)‪.‬‬ ‫חריג ‪ //‬הורשה על פי צוואה אינה עסקה במקרקעין‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬הקניה שלא מרצון אינה עסקה במקרקעין‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬הפקעת מקרקעין – נטילתם מדי בעליהם לטובת רשות או לטובת המדינה‪ ,‬שלא בהסכמת הבעלים –‬ ‫אינה עסקה במקרקעין‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬עסקה במקרקעין יכולה להיות בתמורה או שלא בתמורה (עסקת מתנה)‪.‬‬

‫‪ .7‬גמר העיסקה‬

‫גמר העסקה במקרקעין – ברישום‬

‫(א) עיסקה במקרקעין טעונה רישום; העיסקה נגמרת ברישום‪,‬‬ ‫ורואים את השעה שבה אישר הרשם את העיסקה לרישום‬ ‫כשעת הרישום‪.‬‬

‫עסקה במקרקעין מסתיימת ברישומה‪ ,‬והרישום הוא תנאי לתוקפה‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬מכיוון שזכות הקניין היא זכות שתוקפה כלפי כל העולם‪ ,‬נדרש רישום כדי להקנות לה תוקף‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬אם עסקה במקרקעין לא נרשמה – יראו אותה כהתחייבות לעשות עסקה בלבד (למעט במקרים חריגים‬ ‫שנרחיב עליהם בהמשך)‪ ,‬כלומר לרוכש יש זכות חוזית ולא זכות קניינית‪.‬‬

‫(ב) עיסקה שלא נגמרה ברישום רואים אותה כהתחייבות‬ ‫לעשות עיסקה‪.‬‬

‫דוגמה ‪ //‬מי שרכש מקרקעין שלא נרשמו על שמו במרשם כלשהו‪ ,‬או שנרשמו על שמו בחברה משכנת או ברשות‬ ‫מקרקעי ישראל (ולא במרשם המקרקעין) – רכש זכות חוזית בלבד [ע"א ‪.]6529/96‬‬

‫רישום זכויות במקרקעין‬ ‫ ‪ .‬אבעלות – חובת רישום חלה תמיד‪.‬‬ ‫ ‪ .‬במשכנתה – חובת רישום חלה תמיד‪.‬‬ ‫ ‪ .‬גשכירות – חלה חובת רישום‪ ,‬למעט במקרים הללו‪:‬‬

‫‪26‬‬

‫דצמבר ‪2022‬‬

‫ןמושירו תואקסיע ‪':‬ב קרפ‬

‫–ט”כשתה ‪,‬ןיעקרקמה קוח קוח‬

‫‪2‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 2‬ןיעקרקמב תואקסע‬

‫ >>‬

‫>חוק הגנת הדייר [נוסח משולב]‪ ,‬התשל”ב–‪1972‬‬ ‫‪ .152‬פטור מרישום בפנקסי מקרקעין‬ ‫על אף האמור בחוק המקרקעין‪ ,‬התשכ”ט‪,1969-‬‬ ‫שכירות לתקופה שאינה עולה על עשר שנים בדירה‬ ‫או בבית עסק שחוק זה אינו חל עליה‪ ,‬ואין עמה ברירה‬ ‫להאריכה לתקופה העולה על עשר שנים ‪ -‬אינה טעונה‬ ‫רישום בפנקסי המקרקעין; אין בסעיף זה כדי למנוע‬ ‫רישום שכירות לתקופה של עשר שנים או פחות‪ ,‬אם‬ ‫ביקשו זאת הצדדים לחוזה השכירות‪.‬‬

‫חריג ‪ // 1‬שכירות בדירה או בבית עסק‪ ,‬לתקופה קצרה מ־‪ 10‬שנים אינה טעונה רישום‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬בחישוב תקופת השכירות תחושב גם תקופת “אופצייה”‪.‬‬

‫ >>‬

‫>‪ .79‬דינה של שכירות קצרה‬ ‫(א) על אף האמור בסעיפים ‪ 7‬ו‪ ,8-‬שכירות לתקופה‬ ‫שאינה עולה על חמש שנים אינה טעונה רישום‪ ,‬והתחייבות‬ ‫לעשות עיסקה כזאת אינה טעונה מסמך בכתב‪.‬‬ ‫(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שכירות שיש‬ ‫עמה ברירה להאריך את תקופתה לתקופה כוללת‬ ‫העולה על חמש שנים‪ ,‬ולא על שכירות שתקופתה‪,‬‬ ‫כולה או מקצתה‪ ,‬חלה כעבור חמש שנים מגמירת‬ ‫חוזה השכירות‪.‬‬ ‫(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע רישום של שכירות‬ ‫שאינה טעונה רישום‪ ,‬אם ביקשו זאת הצדדים‪.‬‬

‫חריג ‪ // 2‬שכירות לתקופה קצרה מ־‪ 5‬שנים אינה טעונה רישום‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬בחישוב תקופת השכירות תחושב גם תקופת "אופצייה"‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬אדם שכר קרקע חקלאית לתקופה של פחות מ־‪ 4‬שנים‪ ,‬עם אפשרות להאריך את חוזה השכירות‬ ‫לתקופה של ‪ 3‬שנים נוספות (ובסך הכול ‪ 7‬שנים)‪ .‬במקרה זה יש לרשום את השכירות‪.‬‬

‫ >>‬

‫>‪ .94‬זיקה מכוח שנים‬ ‫(א) מי שהשתמש בזכות הראויה להוות זיקת הנאה‬ ‫במשך תקופה של שלושים שנים רצופות רכש את‬ ‫הזיקה והוא זכאי לדרוש רישומה‪.‬‬

‫נשים לב ‪ //‬צדדים רשאים לרשום שכירות גם אם אינה טעונה רישום‪ ,‬אם הם מעוניינים בכך‪.‬‬ ‫ ‪ .‬דזיקת הנאה – חלה חובת רישום‪.‬‬ ‫חריג ‪ //‬זיקת הנאה מכוח שנים אינה טעונה רישום‪.‬‬ ‫אדם שעושה שימוש בזכות הראויה להיות זיקת הנאה למשך תקופה של ‪ 30‬שנים רצופות – רכש זיקת הנאה‪,‬‬ ‫והוא רשאי לדרוש את רישומה‪ .‬עם זאת הרישום אינו תנאי לרכישת הזיקה‪.‬‬

‫‪27‬‬

‫דצמבר ‪2022‬‬

‫דיני קניין‬

‫–ט”כשתה ‪,‬ןיעקרקמה קוח קוח‬

‫‪2‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 2‬ןיעקרקמב תואקסע‬ ‫ ‪ .‬הזכות קדימה – על זכות קדימה על פי הסכם חלה חובת רישום (תקנה ‪ 34‬לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום)‪,‬‬ ‫התשע"ב–‪.)2011‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬זכות קדימה בין בני זוג וזכות קדימה בין יורשים במקרקעין שהם משק חקלאי אינן טעונות רישום‪.‬‬

‫‪ .8‬צורתה של התחייבות‬

‫התחייבות לעשות עסקה במקרקעין‬

‫התחייבות לעשות עיסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב‪.‬‬

‫התחייבות לעשות עסקה במקרקעין צריכה להיעשות בכתב‪.‬‬ ‫פסיקה ‪ //‬דרישת הכתב אינה דרישה ראייתית אלא דרישה מהותית‪ ,‬והיא תנאי לתוקפה המשפטי והמחייב של‬ ‫העסקה [ע"א ‪ ;726/71‬ע"א ‪.]7424/15‬‬ ‫חריגים ‪ //‬במקרים אלה עסקה במקרקעין לא תהיה טעונה מסמך בכתב‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אשכירות קצרה (עד ‪ 5‬שנים) – אינה טעונה מסמך בכתב‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בפסיקה ‪ //‬חוסר תום לב ניכר – במקרים מיוחדים‪ ,‬שעולה מהם “זעקת הגינות”‪ ,‬ניתן להיזקק לעקרון תום הלב‬ ‫כדי לסטות ולהתגבר על דרישת הכתב‪ .‬לא נקבעה בפסיקה רשימה סגורה של מקרים המצדיקים סטייה‬ ‫מדרישת הכתב‪ ,‬אך הודגש כי יינתן תפקיד מרכזי לשני רכיבים [ע”א ‪:]986/93‬‬ ‫ ‪1 .‬הסתמכות על החוזה או שהיה שינוי מצב בעקבות החוזה;‬ ‫ ‪2 .‬מידת אשמתו של הצד המתנער מביצוע החוזה‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬בפסיקה נקבע כי התחייבות להעברת זכות קניינית או התחייבות להעברת זכות קניינית עתידית‬ ‫במקרקעין טעונה מסמך בכתב‪ .‬עם זאת‪ ,‬המחאת זכות חוזית־אובליגטורית אינה טעונה מסמך בכתב‪ .‬כלומר‪ ,‬עסקה‬ ‫למכירת זכות חוזית במקרקעין‪ ,‬שאינה רשומה במרשם המקרקעין‪ ,‬היא עסקה חוזית שיש לה תוקף גם ללא מסמך‬ ‫בכתב [ע"א ‪.]7424/15‬‬

‫‪ .9‬עיסקאות נוגדות‬

‫עסקאות נוגדות במקרקעין‬

‫התחייב אדם לעשות עיסקה במקרקעין ולפני שנגמרה העיסקה‬ ‫ברישום חזר והתחייב כלפי אדם אחר לעיסקה נוגדת‪ ,‬זכותו של‬ ‫בעל העיסקה הראשונה עדיפה‪ ,‬אך אם השני פעל בתום‪-‬לב‬ ‫ובתמורה והעיסקה לטובתו נרשמה בעודו בתום‪-‬לב ‪ -‬זכותו עדיפה‪.‬‬

‫אם אדם התחייב לעשות עסקה במקרקעין עם אדם אחד (הרוכש הראשון) ולפני שנגמרה העסקה ברישום הוא‬ ‫התחייב לעשות עסקה באותם מקרקעין עם אדם אחר (הרוכש השני)‪ ,‬מדובר בעסקאות נוגדות כך שלא יהיה אפשר‬ ‫לקיים עסקה אחת בלי להפר את העסקה השנייה‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫דצמבר ‪2022‬‬

‫ןמושירו תואקסיע ‪':‬ב קרפ‬

‫–ט”כשתה ‪,‬ןיעקרקמה קוח קוח‬

‫‪2‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 2‬ןיעקרקמב תואקסע‬ ‫הכלל בעסקאות נוגדות – הרוכש הראשון עדיף‬ ‫ככלל‪ ,‬במקרה כזה זכותו של הרוכש הראשון עדיפה‪.‬‬

‫החריג – העדפת השני בזמן בהתקיים ‪ 3‬תנאים מצטברים‬ ‫זכותו של הרוכש השני תהיה עדיפה אם התקיימו כל התנאים הללו‪:‬‬ ‫הרוכש השני פעל בתום לב‪.‬‬ ‫פסיקה ‪ //‬לתום הלב הנדרש מהרוכש השני פן סובייקטיבי ופן אובייקטיבי [ע”א ‪ ;318/83‬ע"א ‪ ;7785/99‬ע"א‬ ‫‪ ,7113/11‬ע"א ‪:]1405/19‬‬ ‫ ‪1 .‬תום לב סובייקטיבי – הרוכש השני ידע או שהיה עליו לדעת על זכותו של הרוכש הראשון או על העסקה הראשונה‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬כדי לשלול את קיומו של תום הלב אין דרישה לידיעה ממשית‪ ,‬ודי בעצימת עיניים בנסיבות‬ ‫שבהן מתעורר חשדו של הרוכש השני‪.‬‬ ‫ ‪2 .‬תום לב אובייקטיבי – הרוכש השני בדק בלשכת רישום המקרקעין או בדק את החזקה במקרקעין טרם‬ ‫עריכת העסקה‪.‬‬ ‫הרוכש השני נתן תמורה‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬נדרשת תמורה ממשית ולא סמלית [ע”א ‪.]318/83‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬אם הרוכש השני קיבל את הנכס במתנה‪ ,‬הוא יפסיד לרוכש הראשון מאחר שלא נתן תמורה עבור‬ ‫הנכס‪ ,‬גם אם היה תם לב והעסקה לטובתו נרשמה‪.‬‬ ‫העסקה נרשמה לטובת הרוכש השני‪ ,‬בעודו תם לב‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬אם הרוכש השני רשם את העסקה במרשם המקרקעין‪ ,‬אז זכות הקניין שלו גוברת על זכותו‬ ‫החוזית של הרוכש הראשון‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬בעסקאות נוגדות לא יישקלו שיקולי הוגנות‪ .‬אם הרוכש השני לא עמד בשלושת התנאים הנדרשים‬ ‫ממנו‪ ,‬אין להעדיפו משיקולי צדק [ד"נ ‪.]21/80‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬בעסקאות נוגדות במקרקעין ובמיטלטלין‪ ,‬מי שכפוף לשלושת התנאים – תום לב‪ ,‬תמורה ורישום או‬ ‫חזקה – הוא הקונה השני בלבד‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫דצמבר ‪2022‬‬

‫דיני קניין‬

‫–ט”כשתה ‪,‬ןיעקרקמה קוח קוח‬

‫‪2‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 2‬ןיעקרקמב תואקסע‬ ‫רישום הערת אזהרה במקרה של עסקאות נוגדות‬ ‫ֶה ָע ַרת ַאזְ ָה ָרה היא הערה הנרשמת בפנקסי המקרקעין בגין התחייבות בכתב של בעל זכות במקרקעין לעשות עסקה‬ ‫במקרקעין מסוימים או להימנע מלעשות בהם עסקה‪.‬‬ ‫אם הרוכש הראשון רשם הערת אזהרה לטובתו במרשם המקרקעין‪ ,‬כאשר הרוכש השני יבדוק במרשם הוא יראה‬ ‫כי כבר נעשתה עסקה במקרקעין; כך יכול הקונה הראשון למנוע בקלות מצב של עסקאות נוגדות‪.‬‬ ‫פסיקה ‪ //‬על הרוכש הראשון לעשות ככל יכולתו; אם נמנע מלרשום הערת אזהרה אף שלא הייתה מניעה לכך‪,‬‬ ‫הוא ייחשב חסר תום לב‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬רישום הערת אזהרה הוא פעולה פשוטה וזולה‪ ,‬שעשויה למנוע "תאונות משפטיות" קשות‪.‬‬ ‫פסיקה ‪ //‬אם הרוכש הראשון לא רשם הערת אזהרה עשוי הרוכש השני לגבור‪ ,‬גם אם טרם השלים את הרישום‬ ‫במרשם המקרקעין‪ .‬אי־רישום ההערה עשוי לגרום להעדפת הרוכש השני גם אם לא עמד ב־‪ 3‬התנאים המצטברים‪,‬‬ ‫בתנאי שבדק את המרשם וראה שלא רשומה הערת אזהרה לטובת הרוכש הראשון [ע"א ‪.]2643/97‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬דני מכר את דירתו ליגאל‪ .‬יגאל לא רשם הערת אזהרה על העסקה‪ ,‬והעביר את התמורה לדני‪ .‬לפני‬ ‫שהספיק יגאל להעביר את הבעלות בדירה על שמו במרשם המקרקעין‪ ,‬מכר דני את דירתו בשנית לרן‪ .‬רן‪ ,‬שלא‬ ‫ידע על העסקה עם יגאל‪ ,‬שילם גם הוא את מלוא את התמורה‪ .‬מכיוון שרן הוא הרוכש השני‪ ,‬נוסף על תמורה ותום‬ ‫לב (המתקיימים כאן)‪ ,‬עליו לרשום את זכותו כדי לגבור על יגאל‪ .‬אולם מכיוון שיגאל לא רשם הערת אזהרה על‬ ‫העסקה‪ ,‬אף שיכול היה לעשות זאת‪ ,‬ייתכן שגם ללא רישום העסקה לטובתו יזכה רן לעדיפות – אם ליגאל לא הייתה‬ ‫סיבה לגיטימית ומוצדקת לאי־הרישום‪ ,‬ובתנאי שרן בדק את המרשם וראה שלא רשומה הערת אזהרה‪.‬‬

‫נסיבות המצדיקות אי־רישום הערת אזהרה בידי הרוכש הראשון‬ ‫במקרים מסוימים ובנסיבות מסוימות‪ ,‬אי־רישומה של הערת האזהרה לא ייחשב להפרת חובת תום הלב של הרוכש הראשון‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אהיעדר אפשרות לרישום הערת אזהרה‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬מקרקעין שאינם רשומים על שם המוכר‪ ,‬והבעלים הרשום אינו מוכן שהקונה ירשום הערת אזהרה‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בלא חלף זמן סביר ממועד ביצוע העסקה ועד ביצוע העסקה השנייה‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫דצמבר ‪2022‬‬

‫ןמושירו תואקסיע ‪':‬ב קרפ‬

‫–ט”כשתה ‪,‬ןיעקרקמה קוח קוח‬

‫‪2‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 2‬ןיעקרקמב תואקסע‬ ‫ ‪ .‬גנסיבות מיוחדות או חריגות המצדיקות הקלה בנטל רישום ההערה‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬כאשר מדובר בעסקת מקרקעין בתוך המשפחה‪ ,‬לא יהיה זה חוסר תום לב אם בן המשפחה נמנע‬ ‫מלרשום הערת אזהרה מטעמי אחדות המשפחה‪.‬‬ ‫ ‪ .‬דקיומה של התחייבות חוזית בין המוכר לרוכש הראשון שלא לרשום הערת אזהרה‪.‬‬

‫עסקאות נוגדות במיטלטלין ובמקרקעין בלתי רשומים‬ ‫כאשר העסקה הנוגדת איננה נוגעת למקרקעין רשומים אלא למיטלטלין‪ ,‬לזכות‪ ,‬או למקרקעין בלתי רשומים‪ ,‬יחול‬ ‫הסדר שונה לקביעת העדיפות בין הקונים‪.‬‬

‫ >>‬

‫הכלל – הרוכש הראשון עדיף‬

‫>חוק המיטלטלין‪ ,‬התשל”א–‪1971‬‬ ‫‪ .12‬עסקאות נוגדות‬ ‫התחייב אדם להקנות לחברו בעלות או זכות אחרת‬ ‫במיטלטלין‪ ,‬ולפני שמסר לו את המיטלטלין או הקנה‬ ‫לו את הזכות חזר והתחייב עם אדם אחר בהקניה‬ ‫נוגדת‪ ,‬זכותו של הראשון עדיפה‪ ,‬אך אם השני‬ ‫התקשר בעיסקה וקיבל את המיטלטלין או את הזכות‬ ‫בתום לב ובתמורה ‪ -‬זכותו עדיפה‪.‬‬

‫כמו במקרקעין‪ ,‬גם במקרה של עסקה נוגדת במיטלטלין‪ ,‬בזכות או במקרקעין בלתי רשומים‪ ,‬זכותו של בעל העסקה‬ ‫הראשונה בזמן עדיפה‪.‬‬

‫החריג – העדפת השני בזמן בהתקיים ‪ 3‬תנאים מצטברים‬ ‫זכותו של הקונה השני תהא עדיפה אם מתקיימים ‪ 3‬תנאים מצטברים‪:‬‬ ‫הקונה השני פעל בתום לב;‬ ‫הקונה השני נתן תמורה בעד הנכס;‬ ‫הקונה השני קיבל את החזקה בנכס‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬כלומר‪ ,‬בעוד שני התנאים הראשונים זהים בעסקה נוגדת במקרקעין ובמיטלטלין‪ ,‬כאשר מדובר בעסקה‬ ‫נוגדת במיטלטלין לא נדרש רישום הנכס‪ ,‬אך נדרש שהקונה יקבל את הנכס לחזקתו‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫דצמבר ‪2022‬‬

‫דיני קניין‬

‫–ט”כשתה ‪,‬ןיעקרקמה קוח קוח‬

‫‪2‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 2‬ןיעקרקמב תואקסע‬ ‫תחרות בין בעל זכות חוזית שלא רשם הערת אזהרה (הרוכש הראשון) לנושה‬ ‫בתחרות כזו גובר בעל הזכות החוזית‪ ,‬מאחר שזכותו היא "מעין זכות קניין" [ע"א ‪.]189/95‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬נושה לעניין זה – גם נושים בהליכי חדלות פירעון‪ ,‬בפירוק ובכינוס נכסים‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬אבי רכש דירה‪ ,‬ובטרם רשם הערת אזהרה על שמו – הוטל העיקול על הדירה‪ .‬במקרה כזה זכותו של אבי‬ ‫גוברת על העיקול‪.‬‬ ‫חריג ‪ // 1‬בתחרות שבין מקבל מתנה ראשון שלא רשם הערת אזהרה לבין מי שעיקל זכויות מאוחר יותר‪ ,‬יגבר‬ ‫המעקל [ע"א ‪.]11502/05‬‬ ‫חריג ‪ // 2‬על גוף מוסדי‪ ,‬כגון בנק‪ ,‬חברת ביטוח וכיו"ב‪ ,‬חלה חובה יתרה לרשום לטובתו הערת אזהרה‪ ,‬ואם לא‬ ‫נרשמה הערה כאמור – תגבר זכותו של המעקל [ה"פ ‪ ,2247/03‬ה"פ (מחוזי ת"א) ‪.]41927-12-13‬‬ ‫אם מוכר מתחייב להקנות לקונה בעלות במקרקעין או במיטלטלין‪ ,‬משתכללת אצל הקונה זכות שביושר‪ ,‬שבטרם‬ ‫נרשמה תיחשב לזכות "מעין־קניינית" הפועלת כלפי צדדים שלישיים‪ .‬בשל כך נשלל מנושה (מכוח עיסקה נוגדת או‬ ‫מכוח נשייה שאינה‪ ‬קשורה כלל לנכס) הכוח לממש את זכותו כלפי החייב־המוכר באמצעות הנכס הנמכר‪.‬‬ ‫זכותו של זוכה ראשון נדמית לשעבוד הרובץ על נכס המקרקעין‪ ,‬ולכן תעמוד לא רק כנגד זוכה שני (בסייגים‬ ‫הקבועים‪ ‬בסעיף ‪ 9‬סיפה לחוק המקרקעין) אלא גם‪ ‬כנגד מעקל מאוחר [ע"א ‪.]189/95‬‬

‫‪ .10‬רכישה בתום‪-‬לב‬

‫תקנת השוק במקרקעין‬

‫מי שרכש זכות במקרקעין מוסדרים בתמורה ובהסתמך בתום‪-‬‬ ‫לב על הרישום‪ ,‬יהא כוחה של זכותו יפה אף אם הרישום לא‬ ‫היה נכון‪.‬‬

‫מי שרכש זכות קניין במקרקעין מוסדרים בתמורה ובהסתמך בתום לב על המרשם‪ ,‬זכותו יפה‪ ,‬גם אם הרישום‬ ‫במרשם לא היה נכון‪.‬‬ ‫סעיף זה עוסק במצב של עימות בין בעלי זכות בנכס מקרקעין לבין מי שרכש בתום לב זכות בנכס ממי שלא היה‬ ‫רשאי למכור לו זכות זו‪.‬‬ ‫תקנת השוק מורה כי בהתקיים תנאים מצטברים מסוימים‪ ,‬ירכוש הקונה זכות בעלות מלאה בנכס‪ ,‬נקייה מכל‬ ‫שעבוד‪ ,‬עיקול וזכות אחרת‪.‬‬ ‫לתחולתה של תקנת השוק במקרקעין ‪ 5‬תנאים מצטברים‪:‬‬

‫‪32‬‬

‫דצמבר ‪2022‬‬

‫ןמושירו תואקסיע ‪':‬ב קרפ‬

‫–ט”כשתה ‪,‬ןיעקרקמה קוח קוח‬

‫‪2‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 2‬ןיעקרקמב תואקסע‬ ‫רכישת זכות במקרקעין ורישומה – על הקונה לרכוש זכות קניין‪ ,‬ולרשום אותה‪ .‬אם לרוכש יש רק זכות חוזית‬ ‫הגנת תקנת השוק לא תחול [רע"א ‪.]2267/95‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬שמעון התקשר בעסקה לרכישת השטח החקלאי של יהודה אך עקב עיסוקיו הרבים שכח לרשום את‬ ‫זכויותיו במרשם המקרקעין‪ .‬במקרה זה לא תעמוד לשמעון הגנת תקנת השוק‪.‬‬ ‫מקרקעין מוסדרים – תקנת השוק חלה על מקרקעין מוסדרים בלבד ולא חלה על מקרקעין הרשומים בכל‬ ‫מרשם שאיננו פנקסי המקרקעין‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬אם המקרקעין רשומים בפנקס השטרות – הם לא מוסדרים ולא תחול הגנת תקנת השוק [ע"א ‪.]842/79‬‬ ‫תמורה – קונה שלא שילם תמורה ממשית בעד הנכס לא יוכל לגבור על הבעלים המקורי‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬ראובן רכש דירה ששוויה ‪ 5‬מיליון ש"ח בעלות של חצי מיליון ש"ח‪ .‬לאחר הרכישה התברר כי ראובן‬ ‫רכש את הדירה מאדם שזייף תעודת זהות והתחזה לבעלים המקורי של הדירה‪ .‬בהנחה שראובן עמד בכל‬ ‫תנאי תקנת השוק האחרים‪ ,‬נראה כי התמורה אשר שילם איננה ממשית ביחס לערכו האמיתי של הנכס‪.‬‬ ‫תום לב – תום הלב של הרוכש צריך להתקיים עד לשלב הרישום במרשם המקרקעין [ע"א ‪ .]4609/99‬על‬ ‫הרוכש לנקוט אמצעים סבירים לפני השלמת העסקה וביניהם בדיקה במרשם המקרקעין‪.‬‬ ‫אם הרוכש עצם את עיניו לא ייחשב לתם לב [ע"א ‪ ;842/79‬ע"א ‪.]109/87‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬שמעון רכש דירה מאדם הנחזה להיות ראובן‪ ,‬חברו הוותיק שעבר להתגורר בהודו‪ .‬שמעון חשד כי‬ ‫הדירה אותה הוא עומד לרכוש אינה בבעלות המתחזה‪ ,‬אלא בבעלות ראובן‪ ,‬אך משום שרצה את הדירה הזו‬ ‫כבר מספר שנים‪ ,‬הוא החליט בכל זאת להמשיך בהליך הרכישה מבלי לבדוק זאת‪ .‬במעשה זה שמעון "עצם‬ ‫את עיניו" ובכך לא היה תם לב‪.‬‬ ‫תוך הסתמכות על המרשם – על הרוכש להסתמך על מרשם המקרקעין בלבד‪ ,‬ולא על מקור אחר‪.‬‬ ‫לצורך העניין‪ ,‬אם הרוכש הסתמך על תעודת זהות‪ ,‬ייפוי כוח‪ ,‬חוזה או כל מקור שאינו מרשם המקרקעין – הגנת‬ ‫תקנת השוק לא תחול לגביו [ע"א ‪.]2680/90‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬ראובן רכש מקרקעין הרשומים על שמו של שמעון מידי לוי אשר הציג לפניו הסכם מזויף לפיו רכש‬ ‫את הזכויות על הדירה‪ .‬אם ראובן הסתמך רק על ההסכם שהציג לו לוי‪ ,‬הוא לא יזכה להגנת תקנת השוק‪ ,‬גם‬ ‫אם עמד בכל שאר התנאים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם ראובן בדק במרשם המקרקעין והסתמך על המרשם – הבעלות‬ ‫תעבור לידיו‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫דצמבר ‪2022‬‬