Data Loading...
אורגנולוג 2 עותק Flipbook PDF
אורגנולוג 2 עותק
116 Views
129 Downloads
FLIP PDF 808.02KB
ארוְּג ָנֹולֹוג ְִיָה היסטורית ושיטתית
או ֺרְ ּג ָנו ֺלו ֺג ְיָה
היסטורית ושיטתית
ארוְּג ָנֹולֹוג ְִיָה היסטורית ושיטתית
תֹוכן עניינים
{ { {
מבוא
7
כלי הקשה משולש דרבוקה גונג קסילופון מאראקס
13 14 16 18 20 22
כלי נשיפה מפוחית קורנית וובוזלה קרן יער סקסופון
25 26 28 30 32 34
כלי מיתר נבל גיטרה בללייקה כינור צ'לו
37 38 40 42 44 46
�
מבֹוא Introduction
המוזיקה מלווה את המין האנושי מאז ומתמיד. אנחנו אוהבים ליצור מוזיקה ,להאזין לה ,לרקוד לצליליה -וזו תכונה משותפת לכל בני האדם מכל התרבויות ובכל הזמנים. עובדה מספר אחת :היכן שישנה מוזיקה ,ישנם גם כלי נגינה .ישנו קשר עמוק בין אופי המוזיקה והכלים עליהם מנגנים אותה :גיטרה חשמלית מתאימה לקצב ולכעס של הרוק אנד רול ,אבל נדיר לראות גיטריסט מלווה הופעת אופרה .כינורות מוצאים את מקומם במוזיקה הקלסית ,אבל קשה למצוא אותם בהיפ-הופ .סביר להניח שהקשר הזה הוא תוצאה של הפסיכולוגיה האנושית המשונה ולא נובע מתכונות כאלה או אחרות של כלי המוזיקה עצמו. אלטון ג'ון ,למשל ,בנה קריירה מוצלחת מאוד על בסיס שילוב של פסנתר כנף עם רוק אנד רול .תהה הסיבה אשר תהה ,הקשר הזה קיים :כלי הנגינה משפיעים על המוזיקה שיוצרים עימם. עובדה מספר שתיים :כלי נגינה משתנים לאורך השנים .לפעמים השינוי הוא מהיר מאוד -כמו הפריחה האדירה בכלי נגינה אלקטרוניים בחמישים השנים האחרונות -ולפעמים הוא איטי וכמעט בלתי מורגש .כשלמדתי לנגן על גיטרה קלסית ,למשל,
ניגנתי יצירות שהולחנו לפני מאה שנים ויותר על אותו הכלי בדיוק .איטי או מהיר ,השינוי קיים תמיד. הנה דוגמה מוחשית לכך .רובנו שמענו על המלחין המפורסם יוהאן סבסטיאן באך ( .)Bachרובנו גם מכירים את היצירות המפורסמות ביותר שלו ,גם אם אנחנו לא תמיד יודעים שהוא זה שהלחין אותן. מוזיקאים המנגנים כיום יצירות של באך עושים זאת לרוב על כלי נגינה מודרניים ,אבל באך נולד במאה ה .17-כלי הנגינה שעבורם כתב את יצירות המופת שלו היו שונים מאד מהכלים שאתם מנגנים אותן היום .הנה ,למשל ,אחת היצירות המפורסמות ביותר של באך -האריה מתוך 'ואריציות גולדברג'. את 'ואריאציות גולדברג' כתב באך עבור כלי נגינה בשם 'הרפסיקורד' ( ,harpsichordגם "צ'מבלו" בשפות גרמניות – .)Cembaloאנחנו נרחיב את הדיבור על ההרפסיקורד בהמשך הפרק ,אבל לעניין הנוכחי מספיק לדעת שההרפסיקורד נראה ,מבחינה חיצונית ,דומה מאוד לפסנתר. כפי שוודאי הבחנתם ,ההרפסיקורד לא נשמע כלל כמו פסנתר .אבל מה לעשות :ההרפסיקורד לא באופנה כבר שלוש מאות שנים בערך .אז מה עושים? מנגנים את 'וריאציות גולדברג' על כלי מבוא
7
הנגינה הכי קרוב להרפסיקורד שאפשר למצוא, אפילו אם הדמיון הוא די שטחי .כך נשמעת אותה האריה ,על פסנתר. אותה היצירה -אבל ההבדל הוא תהומי .לצלילים שמפיק ההרפסיקורד אין את העומק והעושר שיש לצלילי הפסנתר .עובדה זו מעלה שאלה מרתקת :אם לבאך היה ,במאה ה ,17-פסנתר במקום הרפסיקורד -האם הוא עדיין היה כותב את 'וריאציות גולדברג' כפי שהן? אולי היה בוחר לנצל אחרת את עושר הצלילים שמפיק הפסנתר? במילים אחרות ,השאלה העקרונית היא מי משפיע על מי: האם המוזיקה קובעת את האופן שבו יתפתחו וישתנו כלי הנגינה ,או שההתפתחות הטכנולוגית של כלי הנגינה קובעת כיצד תולחן המוזיקה? הבה ננסה לענות על השאלה הזו באמצעות בחינה מדוקדקת יותר של ההיסטוריה המוזיקלית.
עלייתו של המוזיקאי המקצועי סביר להניח שהמוזיקאים הראשונים לא היו מקצוענים .זאת אומרת ,מוזיקה לא היתה המקצוע שלהם :בימי קדם ,כשהיית צריך לחרוש את השדות או לצוד ביער כדי לאכול -מוזיקה הייתה מותרות .מי שידע לנגן עשה זאת בעיקר באירועים כמו טקסים דתיים או פסטיבלים ,ובתום הארוע חזר לשגרת יומו ,לחיים האמיתיים .בתקופות או במקומות שבהן הכלכלה המקומית שגשגה והלחץ הקיומי פחת ,אפשר היה למצוא מוזיקאים מקצועיים -אבל אלו היו יחידי סגולה נדירים ,וכמעט תמיד ניגנו במסגרת דתית כזו או אחרת. החל מסביבות אמצע האלף הראשון לספירה ניתן היה למצוא יותר ויותר מוזיקאים נודדים ,או .Bards אלו היו משוררים או נגנים מוכשרים שהיו עוברים מעיר לעיר ומכפר לכפר ומופיעים להנאת התושבים. המוזיקאים הנודדים היו מעין 'שגרירי תרבות': הם היו מפיצים מנגינות ,שירים וסיפורים ממקום למקום .להקות או תזמורות היו ,באותם הימים, חבורות קטנות של מוזיקאים -לא יותר משלושה או ארבעה חברים ,בדרך כלל .הם היו מופיעים בפונדקים ,בתי מרזח ושאר המקומות שבהם נהגו האנשים הפשוטים לבלות .כלי הנגינה שבהם
8
אורגנולוגיה היסטורית ושיטתית
השתמשו המוזיקאים הנודדים ולהקות הקטנות התאימו לאופי המקצוע :אלו היו כלים פשוטים- תופים ,חלילים ,גיטרות פשוטות ועוד כלים דומים שלא דרשו שנים של אימונים מפרכים וניתן היה להזיז אותם ממקום למקום בקלות .לקראת סוף ימי הביניים הופיעו ניצני שינוי ראשונים .הם היו תוצאה של שתי התפתחויות טכנולוגיות ש'התבשלו' באטיות לאורך מאות שנים :התווים ,וטכנולוגיות עיבוד עץ ומתכת. לפני המצאת הכתב ,כל יצירה מוזיקלית הייתה חד-פעמית ,אלא אם מישהו טרח לשנן ולזכור אותה. יצירות מוכרות כמו שירי עם נשמרו והועברו מדור לדור ,אבל לאורך השנים גם הן עברו שינויים .מהרגע שהופיע הכתב ,החלו מופיעות גם שיטות בסיסיות של נוטציה מוזיקלית (או 'תיווי' ,בעברית) ,כמו סימני קצב והנחיות נגינה שנתגלו על לוחות אבן בני אלפי שנים שבאזור עיראק של ימינו. במשך אלפי שנים השפה המוזיקלית נותרה פשוטה ובסיסית מאוד -בעיקר מכיוון שלא היה ביקוש גדול מצד המוזיקאים .היו מעט מאוד נגנים מקצועיים שנגנו יצירות מסובכות :עבור רוב המנגינות הנפוצות כמו שירי עם או זמירות דתיות ,אפשר היה בהחלט להסתפק בשמירה על קצב לפי הטקסט או הריקוד המסוים שהיה קשור למנגינה .היוונים והרומאים שיכללו את הנוטציה המוזיקלית כשהצמידו לתווים אותיות של האלפבית הרגיל -זו הסיבה לכך שעד היום שמות התווים באנגלית הם A, B, Cוכן הלאה. במאה ה 15-הומצאו סימני התווים -הקווים עם העיגולים הקטנים בקצותיהם -ולאחר מכן החלו משרטטים אותם על חמישה קווים אופקיים וכן הלאה .להופעתה של השפה המוזיקלית הייתה השפעה דרמטית על האופן שבו אנשים ניגנו יחד :היא אפשרה למוזיקאים שונים לנגן יחד את אותה המנגינה ,גם אם זו הייתה מתוחכמת ודרשה סנכרון מדויק בין הכלים המבצעים .מרכז הכובד של המוזיקה עבר מהכנסייה אל האקדמיה, ספרי תיאוריה ולימוד הופיעו בפעם הראשונה ומלחינים החלו כותבים יצירות מתוחכמות יותר שדרשו מהמוזיקאים מקצוענות גבוהה יותר. באירופה החלה מגמה ברורה של מעבר ממוזיקה מונופונית -מוזיקה של כלי אחד שמלווה שירה או דיבור -לפוליפונית :כמה כלים שמנגנים יחד.
במקביל ,חלו התפתחויות טכנולוגיות משמעותיות בעיבוד עץ ומתכת ,וכלי הנגינה החלו מפיקים צלילים עשירים יותר ומגוונים יותר .הכינור ,למשל, הפך במאות ה 11-וה 12-מקופסה חלולה שעליה מתוח מיתר בודד ,לתיבת תהודה משוכללת בעלת מספר מיתרים .רמת הסטנדרטיזציה של בניית הכלים עלתה באופן ניכר ,כך שכל שני כינורות שכוונו כהלכה ,הפיקו צלילים דומים מאוד זה לזה. שתי ההתפתחויות הללו ,השכלול הטכנולוגי והופעת השפה המוזיקלית ,הביאו לשינוי ברור באופייה של המוזיקה החל מסוף ימי הביניים ותחילת עידן הרנסנס ,במאה ה :15-משירי עם פשוטים וזמירות כנסיתיות ,ליצירות מתוחכמות שנוגנו על ידי תזמורות פילהרמוניות (או 'סימפוניות') בעלות עשרות נגנים ומנצח .העובדה שרק מוזיקאי מקצועי ומיומן יכול לנגן בתזמורת הביאה לכך שרק העשירים ביותר -כמו מלכים או בני אצולה אחרים -יכלו להרשות לעצמם לממן תזמורת שכזו. כתוצאה מכך נוצרה חלוקה מעמדית ברורה גם בעולם המוזיקה :בני המעמד העליון נהנו מהמוזיקה הסימפונית החדשה ,ופשוטי העם המשיכו להאזין למוזיקאים נודדים ולהקות בבתי מרזח .רק מאות שנים מאוחר יותר נפתחו שערי אולמות הקונצרטים בפני מעמדות נמוכים יותר ,כמו הסוחרים ,עורכי הדין ,הרופאים וכל שאר בני המעמד הבינוני הבורגני -אבל המעמד הנמוך תמיד נשאר מחוץ לגדר. ראינו ,אם כן ,שההתפתחויות הטכנולוגיות של השפה המוזיקלית ובניה טובה יותר של כלי נגינה, הביאו גם לשינוי באופייה של המוזיקה .אבל לא תמיד השינויים הטכנולוגיים התקבלו אצל הנגנים בזרועות פתוחות .כמו בכל תחום ,גם במוזיקה ישנם שמרנים וחדשנים -ולפעמים שינויים חברתיים יכולים להשפיע על המוזיקה לא פחות ,ואולי אפילו יותר ,משינויים טכנולוגיים .הנה סיפור שידגים עובדה זו היטב.
אדולף סקס הקריירה של אדולף סקס ( ,)Saxמי שיהפוך ברבות הימים לגדול בוני כלי הנגינה של המאה ה ,19-כמעט שנסתיימה עוד לפני שהחלה .סקס נולד ב 1814-בכפר קטן בבלגיה וכשהיה פעוט נפל מהקומה השלישית וכמעט נהרג .בגיל שלוש נפצע מהתפוצצות אבק שריפה ,ומאוחר יותר נכווה מסיר בישול רותח .הוא גם נפל לנהר וניצל מטביעה ממש ברגע האחרון .אין פלא ,אם כן ,שאמו הייתה משוכנעת שהוא לא ישרוד את ילדותו .תושבי הכפר כינו אותו בחיבה 'רוח רפאים'. אביו של סקס היה בונה כלי נשיפה מוכשר שמונה להיות יצרן הכלים הרשמי של בית המלוכה .סקס בילה את רוב שנות ילדותו בבית המלאכה של אביו, למד לנגן בקלרינט (או 'קלרנית' בעברית) וכשהתבגר החל לעשות לעצמו שם כבונה כלי נשיפה משכמו ומעלה .כבר כשהיה בן עשרים פיתח גרסה משלו ל'בס-קלרינט' ,כלי נגינה שכבר היה נפוץ למדי בתקופתו ,אבל הצלילים שהפיק לא היו מדויקים והכלי עצמו היה לא-אמין ונוטה לתקלות .סקס שיפר את הבס-קלרינט הקיים והציג אותו בפני אנשי התזמורת הפילהרמונית של בריסל. זו הייתה הפעם הראשונה -ובהחלט לא האחרונה – שסקס נתקל בהתנגדות עזה לכלי נגינה חדשים שפיתח .הסולן הראשי של התזמורת ,שניגן על בס- קלרינט מהדור הישן ,לא היה מוכן לאמץ את הכלי החדש של 'הילדון הקטן סקס' ,כפי שכינה אותו בזלזול .זו גם הייתה הפעם הראשונה -ובהחלט לא האחרונה -שבה בא לידי ביטוי העקשנות הבלתי מתפשרת של סקס .סקס לא רק שלא ויתר על ניסיונות השכנוע שלו ,הוא אף הזמין את הסולן לדו-קרב מוזיקלי :כל אחד מהם ינגן על הכלי שלו, והקהל והשופטים בתחרות יקבעו את המנצח .הסולן הסכים להצעה ,והשניים ניגנו על במה לפני ארבעת אלפים איש .בסופו של הערב לא היה ספק לגבי המנצח :הבס-קלרינט של סקס סחף את הקהל לתשואות רמות .כלי הנגינה החדש אומץ על ידי התזמורת ,אבל סקס כבר רשם לעצמו אויב ראשון. ב ,1840-כשהיה בן ,26השתתף סקס בתחרות בבריסל והציג שם שורה של כלי נגינה שהיו גרסאות משופרות לכלי נשיפה קיימים .למרות שכליו היו
מבוא
9
עדיפים בברור על פני הכלים של מתחריו ,שופטי התחרות סירבו להעניק לו את הפרס של המקום הראשון מכיוון שהיה צעיר מדי .סקס הבין שאם הוא רוצה להתקדם ,הוא חייב לעזוב את בריסל .הוא עבר לפריז ,שהייתה אחד ממרכזי התרבות והמוזיקה החשובים באירופה ובעולם כולו ,והקים שם בית מלאכה עצמאי .כמעט מיד החל סקס לעמול על פיתוחו של כלי נגינה חדש ומהפכני. כלי הנשיפה בתזמורת מתחלקים לשני סוגים עקרוניים :כלי נשיפה מעץ ,כמו החליל והקלרינט, וכלי נשיפה ממתכת כגון החצוצרה והטרומבון .כלי הנשיפה מעץ מפיקים מגוון רחב ונעים יותר של צלילים ,אבל הם חלשים וחסרי עצמה .כלי הנשיפה ממתכת ,לעומתם ,הם חזקים ומלאים -אבל אין להם טווח דינמי רחב ועשיר כמו לכלי הנשיפה מעץ .אדולף סקס ביקש ליצור כלי חדש שימזג את הטוב משני העולמות .הגישה שנקט בה הייתה טכנית מאוד ,כמעט אקדמאית :הוא חקר לעומק את תכונותיהם האקוסטיות של הכלים השונים וניסה להבין כיצד בדיוק מפיק כל כלי נשיפה את הצליל הייחודי שלו. למרות שנדמה שכל כלי הנשיפה פועלים על אותו העיקרון -דהיינו ,נשיפה של זרם אוויר לתוך צינור ארוך עם חורים -ישנו הבדל בסיסי בין כלי נשיפה מעץ וממתכת .בכלי נשיפה ממתכת ,האדם הוא זה שיוצר את הצליל :חוזק הנשיפה ,צורת השפתיים, מיקום הלשון וכולי קובעים את גובה הצליל – באותו האופן שבו מפיקים צלילים בשריקה ,למשל .גלי הקול נעים בתוך צינור המתכת ,ומרעידים את הדפנות .לכל כלי נשיפה ממתכת ישנם כמה תדרים שבהם גוף הכלי והאוויר שבתוכו רוטטים בהרמוניה, ואז הוא מפיק צלילים נעימים ונקיים .ניתן לשלוט על התדרים הללו באמצעות לחיצה על כפתורים שפותחים וסוגרים תעלות בתוך הכלי ,וכך לקצר או להאריך את המסלול שעובר האוויר בדרכו מהפייה ועד הקצה השני ,בפעמון. בכלי נשיפה מעץ ,לעומת זאת ,הנשיפה בפיה אינה מפיקה את הצליל :היא רק מספקת את האנרגיה ,כמו סוללה במעגל חשמלי .כלי הנגינה הוא זה שמפיק את הצליל ממש :בחלילית ,למשל, הנשיפה יוצרת מערבולת בתוך הפיה ועקב כך האוויר רועד בתדר מסוים .בקלרינט ,זרם האוויר
10
אורגנולוגיה היסטורית ושיטתית
עובר דרך צפצפה ,גורם לה לרטוט וכך מופק הצליל. אדולף סקס החליט לבנות מעין יצור-כלאיים :הוא לקח את הצפצפה של הקלרינט ושם אותה בתוך צינור ארוך ממתכת .התוצאה הייתה כלי נגינה שהיה לו את עושר הצלילים של כלי נשיפה מעץ ,ואת העומק והתהודה של כלי נשיפה ממתכת .אדולף כינה את הכלי החדש בשם…'סקסופון'. פריצת הדרך הגדולה של סקס התרחשה ב,1842- בעקבות פגישה עם המלחין הקטור ברליוז (Berlioz). ברליוז היה ידוע מאוד בפריז ובעל השפעה ניכרת על שאר המוזיקאים .סקס לקח את ברליוז לסיבוב בבית המלאכה והדגים בפניו את המצאתו החדשה. לכל אורך ההדגמה ,ברליוז בקושי הוציא מילה מפיו, וסקס החל לחשוש שהמלחין המפורסם לא ממש התרשם מהסקסופון שחיצונית ,עם כל הצינוריות והכפתורים שעליו נראה קצת כמו תאונה אכזרית בין שני רכבי שרברבים .בסוף הפגישה הוא שאל את ברליוז מה דעתו .המלחין השיב לו שישמיע את דעותיו רק למחרת -מעל דפי העיתון.להפתעתו הנעימה של סקס ,המאמר שכתב ברליוז הרעיף שבחים אדירים על הסקסופון ובעיקר על הצלילים הנפלאים שהפיק .הוא כתב- "לפעמים הוא שקט ועמוק ,לעתים הוא מלא רגשות, חולמני ,עצוב ולפעמים עם הד הקול האנושי .אינני מכיר אף כלי מוזיקלי שיש לו את איכות הקול המיוחדת הזאת".
ההיסטוריה של הפסנתר בתחילת הפרק העלתי את השאלה מי השפיע על מי :המוזיקה על הטכנולוגיה ,או הטכנולוגיה על המוזיקה .ראינו שלהתקדמות הטכנולוגית הייתה השפעה דרמטית על התפתחותה של המוזיקה לאורך ההיסטוריה -אבל צריך לאזן את התמונה ולומר שגם לדרישות ולצרכים של המוזיקאים הייתה השפעה על תכנון ובניית כלי הנגינה שלהם. הפסנתר הוא דוגמה טובה לכך .ההרפסיקורד (או בשמו השני צ'מבלו) ,עליו כזכור הלחין באך את רבות מיצירותיו ,היה כלי נגינה מתקדם לתקופתו
ששילב את הקלידים של העוגב הכנסייתי (שהוא כלי נשיפה ,דרך אגב) עם צלילי המיתר של הנבל. עם כל לחיצה על אחד הקלידים ,התרוממה זרוע קטנה בתוך התיבה ופרטה על המיתר .הפריטה הייתה גם החיסרון הגדול של ההרפסיקורד :עוצמת הפריטה הייתה תמיד קבועה ,כך שהנגן לא יכל להפיק צלילים חלשים או חזקים כרצונו.הדרישה מצד המוזיקאים לשליטה טובה יותר על עוצמת הצליל הביאה לפיתוחו של סוג נוסף של קדם- פסנתר ,ה'קלאוויקורד' ( .)clavichordבקלאוויקורד, הפריטה על המיתר הוחלפה בפגיעה של פטישון קטן ,והנגן היה יכול לשלוט על עוצמת הפגיעה. ההרפסיקורד והקלאוויקורד התקיימו זה לצד זה במשך כמאתיים שנה עד המאה ה ,16-אז החל הקלוואיקורד לתפוס את הבכורה ככלי הנגינה המועדף .החיסרון הגדול של הקלאוויקורד היה תיבת התהודה הקטנה שלו .הוא היה מצוין בסלון או בחדר העבודה ,אבל לא הצליח להפיק צלילים רמים שהתאימו לאולמות קונצרטים. פריצת הדרך התרחשה בסביבות שנת .1700יצרן כלי נגינה בשם ברטולומאו כריסטופורי (,)Cristofori שהועסק בשירותה של משפחת מדיצ'י העשירה מפירנצה ,בנה כלי ששמו היה -ותסלחו לי אם אני רוצח את השם המקורי באיטלקיתUn : .Arpicembalo ch fa'il piano, e il forteאו בתרגום חופשי לעברית' ,הרפסיקורד בעל צלילים חלשים וחזקים' .למעשה מדובר בשילוב של המנגנון הבסיסי של הקאלוויקורד ,זה עם הפטישונים ,עם תיבת התהודה הגדולה של ההארפיסקורד .מהשם המקורי נותרה רק מילה אחת.piano ,
הצליח לפתח פסנתר מרובע שהיה קטן יותר אך עדיין הפיק צלילים חזקים יחסית .הפיתוח הזה הזניק את הפסנתר למרכז הבמה ,אפשר לומר: הוא הפך להיות נפוץ מאוד ויצירות רבות נכתבו עבורו .מאוחר יותר ,בעקבות הדרישה לצלילים עשירים וחזקים עוד יותר ,שוב התארך הפסנתר עד שקיבל את צורת פסנתר הכנף המוכרת לנו כיום ,שהיא למעשה כמעט אותה הצורה שנתן לו ברטולומאו כריסטופורי במקור. רשת האינטרנט מאפשרת למוזיקאים מכל רחבי העולם להחליף רעיונות וליצור מוזיקה חדשה ללא המגבלות המסורתיות והמעיקות של מקום וזמן :המוזיקאים לא חייבים להיות באותו האולפן, והם אפילו לא חייבים לנגן באותו הזמן .עובדה זו מאפשרת למוזיקאים שמעולם לא נפגשו זה עם זה לשתף פעולה -כמו הדואט הזה ,של הדי-ג'יי הישראלי אורן עמרם והזמרת הברזילאית פאולה פסואה ,שהוקלט משני צידי העולם .ולמה רק דואט, אם אפשר להקים תזמורת וירטואלית שלמה? הנה למשל ,קבוצה של עשרה מוזיקאים משש מדינות שמנגנים יחד יצירה בשם ה'פרפר'… מי יודע ,אולי אותה הטכנולוגיה שהזיזה הצידה את התזמורות הפילהרמוניות והחליפה אותן בלהקות של שניים-שלושה נגנים -אולי היא תהיה זו שגם תחזיר את הגלגל לאחור ותביא שוב לקדמת הבמה את התזמורות הגדולות?
הפסנתר של כריסטופורי היה ,על פי כל הסימנים, הברקה מדהימה של גאונות .הוא שכלל כמעט את כל המנגנונים הבסיסיים של הפסנתרים הראשונים לרמה כזו ,שכמעט לא נעשה בהם שינוי מאז ועד היום ,שלוש מאות שנים מאוחר יותר .הבעיה הייתה שהפסנתר החדש היה יקר מאוד ,גדול וכבד .אף אחד לא יכל להרשות אותו לעצמו ,וכריסטופורי הפסיק לייצר פסנתרים .הקלאוויקורד המשיך להיות פופלרי עוד כחמישים שנים לפחות. אבל מוזיקאים ששמעו את הפסנתר -לא היו מוכנים לוותר על הצלילים הנפלאים שלו בכזו קלות. הפתרון נמצא בשנת ,1760כשאחד מבוני הכלים
מבוא
11
ּכלי הקשה Percussion Instruments �
משולש Triangle
�
{
כלי הקשה
הורנבוסטל-זאקס
111.21
סיווג
משפחה
ארץ מקור
שנת מקור
חומר
אנגליה
המאה ה ־16
משולש הוא כלי נגינה אידיופוני ,ממשפחת כלי ההקשה .המשולש הוא פיסת מתכת ,לרוב פלדה, המעוצבת בצורת משולש עליה מקישים בפיסת מתכת נוספת .יש הקוראים לכלי זה גם בשם "שליש" על שם כלי נגינה קדום ,אך אין לדעת אם היה זה כלי זה ,או כלי בעל שלושה מיתרים. בצורתו הנוכחית הכלי מוכר מאנגליה מסביבת המאה ה.16-
14
אורגנולוגיה היסטורית ושיטתית
אידיופונים
מתכת
באירופה ובצפון אמריקה הכלי הוא מושא לבדיחות כדוגמה לכלי נגינה שקל מאד לנגן בו ,ואינו דורש מיומנות .ולא כך הוא .לקטעי המשולש במוזיקה הקלאסית יש דרישות רבות.
כלי הקשה
15
דרבּוקה Darbuka
�
{
כלי הקשה
הורנבוסטל-זאקס
211.261.1
סיווג
משפחה
ארץ מקור
שנת מקור
חומר
מצרים
1100לפנה"ס
הדרבוקה ממוקמת מתחת לזרוע הנגנים וראש הכלי מופנה על הברכיים .ניתן לנגן גם בעמידה על מנת לאפשר לנגן לרקוד או להסתובב .ניתן לנגן בעזרת שימוש בידיים בלבד .למרות הסגנונות והמקצבים שונים ,קל למדי ללמוד לנגן בדרבוקה.
16
אורגנולוגיה היסטורית ושיטתית
ממברנופוני
חימר או מתכת
הדרבוקה היא כלי הקשה בצורת גביע .היא מתכווצת באמצע ומתרחבת לאחור בקצה השני .ראש הכלי רחב יותר מהקצה השני .מכשיר הדרבוקה המסורתי עשוי מעור עבור הצליל האיכותי וגוף הדרבוקה נבנה מחרס ,אך עם הזמן החלו להופיע דרבוקות שגופן עשוי מתכת וראשן פלסטיק.
כלי הקשה
17
גֹונג Gong
�
{
כלי הקשה
הורנבוסטל-זאקס
111.241
סיווג
משפחה
ארץ מקור
שנת מקור
חומר
סין
גונג הוא כלי נגינה ממשפחת כלי ההקשה. הגונג עשוי ממתכת ולו צורת צלחת ,והצלילים מופקים ממנו באמצעות הקשה עליו .לגונגים גדלים שונים ,וכולם מאופיינים בצורה עגולה. רוב הגונגים מיוצרים מסגסוגת של כ 5-מתכות המעורבבות יחד בהתכה .סוג תערובת המתכות קובע את איכות הצליל המופק .לאחר היציקה מעבדים את הגונג באופן ידני או בעזרת מכונות. קיימים גונגים אשר שיטת הריקוע שלהם היא סודית ועוברת מדור לדור באותה המשפחה. הגונגים מפיקים צלילים לא לפי סולם הצלילים הרגיל ,אלא צלילים עיליים .הצליל המופק עשוי להשתנות לפי עוצמת ההקשה ומיקומה ,והוא מהדהד במשך זמן רב.
18
אורגנולוגיה היסטורית ושיטתית
המאה ה־6
אידיופונים
פליז או ארד
כיום הגונג בשימוש בכל העולם אך לפני 1590 לא היה מוכר במערב ונעשה בו שימוש רק במזרח אסיה .עיקר שימושו היה בפולחן דתי. בתזמורת סימפונית מקובל לעשות שימוש ב"גונג סיני" (צ'ו-גונג -בעל גובה צליל מובחן או טם-טם -בעל גובה צליל לא מובחן) -צלחת מתכת (על בסיס נחושת או ברונזה) בקוטר של מ 20-ועד 80סנטימטר (אך יכולה להגיע עד 2 מטרים) התלויה באופן חופשי על מסגרת עץ. נגן כלי ההקשה מכה במרכז הגונג באמצעות פטיש עץ מצופה פרווה .המלחין הראשון ששילב גונג בתזמור סימפוני מערבי היה פרנסואה ז'וזף גוסק ביצירה "מוזיקת אשכבה למירבאו" ( .)1791באופרה "מאדאם באטרפליי" ,שעלילתה מתרחשת בסין ,שילב פוצ'יני לא פחות מ12- גונגים בגבהי צליל שונים .גונג מפורסם נמצא במשרדי חברת Moovitבפארק המדע בנס ציונה ומכים בו כאשר נפתחת עיר נוספת באפליקציה.
כלי הקשה
19
קסילופון Xylophone
�
{
כלי הקשה
הורנבוסטל-זאקס
111.22
סיווג
משפחה
ארץ מקור
שנת מקור
חומר
דרום אסיה
צליל הקסילופון עמום ועמוק ,והנגינה בו נעשית באמצעות שני מקלות עץ אשר בקצותיהם חומרים בדרגות קושי שונות להפקת צלילים רכים או חדים. החומרים יכולים להיות בד ,גומי מוקשה ,פלסטיק, או עץ .בקסילופו ן ניתן לנגן גם בארבעה מקלות כדי להפיק אקורדים שונים .כדי לקבל תהודה לכל צליל ,מוצמד צינור מתכת מתחת לכל קליד.
20
אורגנולוגיה היסטורית ושיטתית
המאה ה־9
אידיופונים
עץ
הקסילופון היה בעברו אחד מסמליה של רשת השידור " "NBCוהוא בעל שלושה קלידים ומקוש כנגד אות התחנה שהוא בעל שלושה צלילים.
כלי הקשה
21
מאראקס Triangle
�
{
כלי הקשה
הורנבוסטל-זאקס
111.21
סיווג
משפחה
ארץ מקור
שנת מקור
חומר
אנגליה
משולש הוא כלי נגינה אידיופוני ,ממשפחת כלי ההקשה .המשולש הוא פיסת מתכת ,לרוב פלדה, המעוצבת בצורת משולש עליה מקישים בפיסת מתכת נוספת .יש הקוראים לכלי זה גם בשם "שליש" על שם כלי נגינה קדום ,אך אין לדעת אם היה זה כלי זה ,או כלי בעל שלושה מיתרים. בצורתו הנוכחית הכלי מוכר מאנגליה מסביבת המאה ה.16-
22
אורגנולוגיה היסטורית ושיטתית
המאה ה16
אידיופונים
מתכת
באירופה ובצפון אמריקה הכלי הוא מושא לבדיחות כדוגמה לכלי נגינה שקל מאד לנגן בו ,ואינו דורש מיומנות .ולא כך הוא .לקטעי המשולש במוזיקה הקלאסית יש דרישות רבות.
כלי הקשה
23
ּכלי נשיפה Wind Instruments �
קרונית Cornet
�
{
כלי נשיפה
הורנבוסטל-זאקס
423.232
סיווג
משפחה
ארץ מקור
שנת מקור
חומר
צרפת
הקורנית דומה מאוד לחצוצרה ,אך קצרה ממנה במקצת .בנוסף ,החצוצרה מורכבת מצינור שקוטרו שווה לכל אורכו (דמוי גליל) ,ואילו קוטרו של צינור הקורנית גדל בהדרגה (דמוי חרוט) .מנעד הצלילים המופק בשני הכלים דומה ,אך הטון של הקורנית עמוק ועמום יותר מזה של החצוצרה.
26
אורגנולוגיה היסטורית ושיטתית
1828
אירופוניים
מתכת
הקורנית מועדפת על נגנים מתחילים ,שכן בשל עיצובה קל יותר להחזיקה מאשר את החצוצרה .בדומה לחצוצרה ,גם לקורנית יש שלושה שסתומים (לעיתים נדירות ארבעה), באמצעותם מפיק הנגן את הצלילים השונים.
כלי נשיפה
27
וובּוזלה Vuvuzela
�
{
כלי נשיפה
הורנבוסטל-זאקס
423.121.22
סיווג
משפחה
ארץ מקור
שנת מקור
חומר
ברזיל
וּוֿבּוזֵ ָלה או שופר האצטדיונים ,הוא חצוצרת פלסטיק ,באורך כ 65-סנטימטר ,המשמש את אוהדי הכדורגל בדרום אפריקה. השימוש בוּובּוזֵ ָל ה דורש יכולת נשיפה חזקה ,והקול הבוקע נשמע כנהמת פילים. בשנות ה 90 -של המאה הקודמת הפכה הוובוזלה לנפוצה מאוד בקרב אוהדי הכדורגל, והייתה עשויה מפח .בשנת 2001החלה חברה דרום אפריקאית לייצר את הוובוזלה בייצור המוני תוך שימוש בפלסטיק וכך גרמה לאלפי אוהדים לשאת עימם את הוובוזלה שלהם לכל מקום .השימוש בוובוזלה במשחקי הכדורגל היה ועודנו שנוי במחלוקת .גרסה נוספת לכלי זה הוא הקודוזלה שצורתה כצורת קרני קודו גמלוני.
28
אורגנולוגיה היסטורית ושיטתית
המאה ה16
אירופוניים
פליז
בתחילת שנת 2009דנה הוועדה המארגנת של משחקי גביע העולם בכדורגל ,2010פיפ"א ,האם לאפשר את השימוש בוובוזלה על ידי האוהדים. לחצם הבלתי מתפשר של נציגי המארחים הדרום אפריקאים גרם לכך שפיפ"א אישרה את השימוש בוובוזלה במשחקי גביע העולם בכדורגל וזאת למורת רוחם של שחקני ומאמני הנבחרות השונות. זמן קצר לאחר פתיחת המשחקים נשמעו טענות קשות של השחקנים ושל הצופים, כולל צופי טלוויזיה -על הרעש הבלתי נסבל של הוובוזלות בכל המשחקים .בשל כך, נאלצו הערוצים המשדרים להשתמש בעיבוד אותות קול על מנת להוריד את רעש הרקע אך לשמור על הסאונד של המגרש והשדרים.
כלי נשיפה
29
מפּוחית Harmonica
�
{
כלי נשיפה
הורנבוסטל-זאקס
412.132
סיווג
משפחה
ארץ מקור
שנת מקור
חומר
גרמניה
בשנת 1821צעיר גרמני בשם קריסטיאן לודוויג בושמן -בונה שעונים בן - 16חיבר יחד 15 צפצפות כוון ויצר כלי נגינה חדש .הוא קרא לו נבל פה (תרגום מגרמנית) והשתמש בו כצעצוע. ב 1857-מתיאס הונר שען גרמני גם הוא, לקח את ההמצאה והפך אותה למוצר מסחרי כשהקים את מפעל הונר הידוע ,המייצר עד היום מפוחיות מכל סוג ומין ,כמו גם אקורדאונים, מלודיקות וכלי נגינה מבוססי-לשוניות אחרים. בתחילת המאה ה 20-החל גל של עיצובים חדשים למפוחית ומפוחיות חדשות :מפוחית כרומטית ,מפוחית טרמולו ,מפוחית אורכסטרית, מפוחית בס ,מפוחית תווים ואחרות.
30
אורגנולוגיה היסטורית ושיטתית
1821
אירופוניים
פליז או ארד
במפוחית הכרומטית יש שתי שורות נקבים ,כאשר צלילי האחת גבוהים בחצי טון מאלה של השנייה. לוח מתכת הנמצא על פני המפוחית סותם את הנקבים בשורה אחת ,ועם הזזתו בלחיצה על כפתור הנמצא בקצהו הימני ,הוא פותח שורה זו וסותם את השנייה .כך למעשה נגינה באותו מיקום במפוחית מפיקה צליל גבוה בחצי טון. בצורה כזאת ניתן בקלות רבה להפיק צלילים מכל הסולמות בניגוד למפוחית הדיאטונית שבה יש צורך להשתמש ב'כיפוף תווים' או במספר רב של מפוחיות בשביל להשיג את אותו אפקט. המפוחית הכרומטית היא בדרך כלל גדולה יותר מהמפוחיות הדיאטוניות .היא משמשת לרוב לנגינה קלאסית או נגינת ג'אז.
כלי הקשה
31
טרֹומבֹון Trombone
�
{
כלי נשיפה
הורנבוסטל-זאקס
423.22
סיווג
משפחה
ארץ מקור
שנת מקור
חומר
אירופה
המאה ה־15
עיצובו של הטרומבון ייחודי בקרב כלי הנשיפה ממתכת .במקום שסתומים ,הקיימים כמעט בכל כלי הנשיפה ממתכת האחרים והמשמשים להפקת התווים השונים ,בטרומבון נעשה שימוש בצינור מחליק טלסקופי (הקרוי ָחליק או מחלקת, ובאנגלית - Slide :סלייד) ,אשר את אורכו הנגן משנה כדי להאריך את הכלי וכך לשנות את גובה הצליל .קיימים שבעה מיקומים על המחלקת, כאשר מעבר למיקום הבא מנמיך את הצליל בחצי טון .המיקום הראשון הוא כאשר הסלייד סגור (קרוב לפיו של הנגן) והשביעי כאשר הסלייד פתוח (רחוק מפיו של הנגן) .על הנגן לזכור בעל-פה את המיקומים השונים .בטרומבונים מודרניים רבים קיים גם שסתום המחובר לצינור נוסף ,אשר נועד להאריך את הכלי ולהנמיך את הצליל המופק בקוורט ,ומכאן בא שמו -קוורט.
32
אורגנולוגיה היסטורית ושיטתית
אירופונים
מתכת
הגרסאות הנפוצות ביותר הן טרומבון הטנור וטרומבון הבס ,ובנוסף לאלו קיימים גם טרומבון קונטרה בס ,אלט ,סופרן ,סופרנינו ופיקולו .טרומבון האלט היה בעבר נפוץ גם הוא ,אך השימוש בו פחת. בנוסף לטרומבון הקלאסי קיים טרומבון שסתומים .ההבדל העיקרי ביניהם הוא שיטת הארכת הכלי .בטרומבון הקלאסי היא המחלקת ובטרומבון השסתומים נמצאים לרוב שלושה שסתומים אשר מחוברים למערכת צינורות כאשר השסתום הראשון (הקרוב לפיה) מנמיך את הצליל בטון שלם ,השסתום השני בחצי טון והשסתום השלישי בטון וחצי.
כלי הקשה
33
סקסֹופֹון Saxophone
{ �
כלי נשיפה
הורנבוסטל-זאקס
422.212-71
סיווג
משפחה
ארץ מקור
שנת מקור
חומר
בלגיה
סקסופון הוא כלי נגינה העשוי ממתכת ברונזה או פליז ,ממשפחת כלי הנשיפה מעץ .את הסקסופון המציא בונה הכלים הבלגי אדולף סאקס בשנת ,1841והוא נקרא על שמו עד היום. על אף שהוא עשוי ברובו ממתכת ,שייך הסקסופון למשפחת כלי הנשיפה מעץ כיוון שפיית הכלי אופיינית לכלי נשיפה מעץ .למידע נוסף על ההבדלים בין כלי עץ למתכת ראו כלי נשיפה. קיימים סקסופונים בגדלים שונים ,ביניהם (מהמנעד הגבוה לנמוך) :סופרילו ( ,)Bbסופרנינו ( ,)Ebסופרן ( ,)Bbאלט ( ,)Ebטנור ( ,)Bbבריטון ( ,)Ebבשנת 1999הומצא ה"טובקס" ()Eb שמקביל לקונטרה בס .ארבעת הסקסופונים
34
אורגנולוגיה היסטורית ושיטתית
1841
אירופונים
מתכת
הנפוצים הם :סופרן בסי במול ,אלט במי במול, טנור בסי במול ובריטון במי במול .ככל שהכלי גדול יותר הוא מפיק צלילים נמוכים יותר. לכן גובהו של סקסופון הקונטרה באס ,בעל הצליל הנמוך ביותר ,הוא כשלושה מטרים. קיימים סקסופונים המנגנים בסולם דו ()C אבסולוטי ופה ( ,)Fאך הם אינם מיוצרים עוד.
כלי הקשה
35
ּכלי מיתר Stringed Instrument �
ּבללייקה Balalaika
�
{
כלי מיתר
הורנבוסטל-זאקס
321.321
סיווג
משפחה
ארץ מקור
שנת מקור
חומר
רוסיה
ייקה היא כלי מיתר מסורתי במרכז אסיה ַּב ַל ַל ָ ובפרט ברוסיה .לבללייקה אופיינית תיבת תהודה משולשת העשויה מעץ ו 3-מיתרים (לעיתים שישה ,בזוגות) .הבללייקה הפכה לאחד כלי המיתר החשובים במזרח אירופה, בייחוד ברוסיה ובאוקראינה .רפרטואר הדורש טכניקת נגינה מורכבת קידם את הבללייקה לדרגת חשיבות של כלי נגינה קלאסי[דרוש מקור] ,ויצירות רבות נכתבו במיוחד עבורה.
38
אורגנולוגיה היסטורית ושיטתית
1688
קורדופונים
מתכת
יש שישה גדלים שונים של בללייקות .הגודל השכיח ביותר המשמש לנגינת סולו הוא הגודל ימה) .כוונון המיתרים ּפר ָ הבינוני (מכונה בללייקה ִ של בללייקה פרימה הוא מי ,מי ,לה (שני המיתרים התחתונים מכווננים לאותו גובה) ,ומנגנים עליה בעזרת האצבעות בטכניקה מיוחדת ,לעיתים קרובות בפריטת טרמולו .תכונה מיוחדת של בללייקה זו היא שהרווח בין המיתר הראשון והשני גדול מהרווח בין המיתר השני ושלישי.
כלי מיתר
39
נבל Harp
�
{
כלי מיתר
הורנבוסטל-זאקס
322-5
סיווג
משפחה
ארץ מקור
שנת מקור
חומר
מצרים
2000לפנה"ס
נֵ ֶבל הוא כלי נגינה השייך למשפחת כלי המיתר. המיתרים בנבל קלועים בין הצוואר ותיבת הצלילים בצורה אלכסונית (ולא באופן מקבילי כמו בגיטרה) .מנעד הצלילים של הנבל מתפרש על שבע אוקטבות ,בדומה לזה של הפסנתר .כל מיתר מתאים לתו בסולם דו מז'ור (הקלידים הלבנים בפסנתר) .בגלל המספר הרב של מיתרים בנבל ,נהוג שכל המיתרים של דו צבועים בצבע אדום ,ואילו כל המיתרים של פה צבועים בצבע כחול כדי להקל על מציאת המיתרים.
40
אורגנולוגיה היסטורית ושיטתית
קורדופונים
עץ
מנעד הצלילים של הנבל כמעט זהה לזה של הפסנתר ועל כן צורת ההלחנה לנבל ופסנתר דומה מאוד .לעיתים קרובות מנגנים יצירות שמיועדות לפסנתר בנבל ,או יצירות שמיועדות לנבל ,בפסנתר ,אולם יותר קל לנגן יצירות מנבל לפסנתר ,משום שהקלידים בפסנתר יותר נגישים מהמיתרים של הנבל .נבל סטנדרטי בן ימינו מיוצר מ 11-סוגי עצים ומורכב מכ 2,500-חלקים.
כלי מיתר
41
כינרו Violin
�
{
כלי מיתר
הורנבוסטל-זאקס
321.322-71
סיווג
משפחה
ארץ מקור
שנת מקור
חומר
ספרד
המאה ה־16
כינור הוא כלי קשת בעל הצליל הגבוה ביותר במשפחת כלי מיתרים המיוצרים כיום והכלי הכי קטן ממשפחת כלי קשת .הכינור מכוון בקווינטה מעל לוויולה .הכינור הכרחי כמעט בכל סוגי התזמורות וההרכבים הקאמרים והוא אחד מן הכלים הסולנים ביותר .לכינור נכתבו קונצ'רטי רבים ויצירות סולו עם תזמורות. צלילו הייחודי של הכינור נוצר כתוצאה מפעילות־ גומלין של כלל חלקיו השונים .משיכת הקשת על מיתריו גורמת להם לרטוט .רטט זה מועבר דרך הגשר והנשמה של הכינור לגוף הכינור (בעיקר לבטן וגב הכינור) ,מה שמאפשר לצליל להדהד היטב לאוויר שסביב הכינור.
42
אורגנולוגיה היסטורית ושיטתית
קורדופונים
עץ
המתח והסוג של המיתרים ,הקשת ומבנה גוף הכינור תורמים כולם לעצמה ולאיכות הצליל. צורתו הסופית של הכינור ,כפי שאנו מכירים אותה היום ,התפתחה במאות ה־ 16וה־ .17באותם ימים נהוג היה לחשוב כי יופי מקורו בצורות גאומטריות מדויקות ,וכך גם תכננו את הכינור .נהוג לחשוב שגדולי בוני הכינורות ,כגון שטיינר וסטרדיווארי, בנו כינורות מדויקים מבחינה גאומטרית ומבחינת איכות חומר ואופן הרכבה ,ולכן צלילי הכינורות שבנו הם הנעימים ביותר .עם זאת ,בניסויים שבוצעו החל משנת 1817ועד ל־ 2010נצפה שגם כנרים מקצועיים לא הבדילו בין כינור סטרדיוואריוס לבין כינור איכותי אחר ,מודרני.
כלי מיתר
43
גיטרה Guitar
�
{
כלי מיתר
הורנבוסטל-זאקס
321.322
סיווג
משפחה
ארץ מקור
שנת מקור
חומר
ספרד
המאה ה־11
ש המסבירים את מקורה של הגיטרה כהתפתחות מהכלי היווני העתיק הקיטרה ,הקרוב מבחינת השם לגיטרה (מילה ספרדית) .אחרים גורסים כי הגיטרה "הושפעה" מן הלאוטות ארוכות הצוואר אשר נמצאו במסופוטמיה ובאנטוליה .המחלוקת העיקרית היא בין אלה התומכים בסברה שהתפתחות הגיטרה היא למעשה מאירופה (בהשפעת הלאוטות) לבין אלה הגורסים כי היא התפתחה מן העולם הערבי (בהשפעת העוד) .אף על פי שבתקופות מוקדמות בהיסטוריה הגיטרה לא נחשבה לכלי "קלאסי" ,היא תמיד תפסה מקום
44
אורגנולוגיה היסטורית ושיטתית
קורדופוניים
עץ
נכבד ככלי פופולרי .עם הזמן הגיעה הגיטרה גם למוזיקה הקלאסית ולאולמות הקונצרטים. היסטוריה של הגיטרה באירופה שייכת לתקופת הרנסאנס .מבנה הגיטרה היה בדומה לויולה וללאוטות העתיקות מתקופות מאוחרות יותר. השם "גיטרה" הגיע מספרד ,אשר הבחין למעשה בין גיטרת הרנסאנס לבין הגיטרה הספרדית.
כלי מיתר
45
בנג'ֹו Banjo
�
{
כלי מיתר
הורנבוסטל-זאקס
321.322-5
סיווג
משפחה
ארץ מקור
שנת מקור
חומר
קריביים
המאה ה־18
בנג'ו הוא כלי נגינה מסוג כלי מיתר ,שמקורו בתרבות האפרו-אמריקאית ,בעל שורשים בכלי נגינה אפריקניים מסורתיים .ישנם סוגים שונים של בנג'ו ,לרוב בני ,5 ,4או 6מיתרים .הבנג'ו מורכב מראש עגול ,הכולל כיסוי דק מעל גוף חלול (כעין תוף) ,ומוט שעליו מורכבים המיתרים. כיסוי הראש ,שבעבר היה עשוי מעור חיה ,עשוי כיום בדרך כלל מפלסטיק .הבנג'ו מזוהה לרוב עם מוזיקת פולק ,מוזיקת קאנטרי ובלוגראס, וכן מוזיקה אירית מסורתית ,אם כי כיום נעשה בו שימוש גם בסוגות מוזיקה נוספות.
46
אורגנולוגיה היסטורית ושיטתית
קורדופונים
עץ
המיתר החמישי קצר מהאחרים ולרוב בעל צליל קבוע .מכוון בדרך כלל GDGBDומשמש לנגינת מוזיקה אמריקאית בעיקר ,אם כי בעשרות השנים האחרונות שימושיו נעשו רבים ומגוונים. בנג'ו בן 6מיתרים (ולעיתים אף 12מיתרים), המכוון באופן דומה לגיטרה ,נעשה פופולרי בשנים האחרונות .מטרתו העיקרית היא לתת לגיטריסטים אפשרות להפיק צלילי בנג'ו מבלי ממש ללמוד לנגן על כלי נוסף .זאת לאור העובדה שטכניקות הנגינה של הבנג'ו ( 4ו 5-מיתרים) ושל הגיטרה שונות במהותן.
כלי מיתר
47