אורגנולוג 2 עותק Flipbook PDF

אורגנולוג 2 עותק

---

116 Views
129 Downloads
FLIP PDF 808.02KB

DOWNLOAD FLIP

REPORT DMCA

‫ארוְּג ָנֹולֹוג ְִיָה‬ ‫היסטורית ושיטתית‬

‫או ֺרְ ּג ָנו ֺלו ֺג ְיָה‬

‫היסטורית ושיטתית‬

‫ארוְּג ָנֹולֹוג ְִיָה‬ ‫היסטורית ושיטתית‬

‫תֹוכן עניינים‬

‫{‬ ‫{‬ ‫{‬

‫מבוא‬

‫‪7‬‬

‫כלי הקשה‬ ‫משולש‬ ‫דרבוקה‬ ‫גונג‬ ‫קסילופון‬ ‫מאראקס‬

‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪22‬‬

‫כלי נשיפה‬ ‫מפוחית‬ ‫קורנית‬ ‫וובוזלה‬ ‫קרן יער‬ ‫סקסופון‬

‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪34‬‬

‫כלי מיתר‬ ‫נבל‬ ‫גיטרה‬ ‫בללייקה‬ ‫כינור‬ ‫צ'לו‬

‫‪37‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪46‬‬

�

‫מבֹוא‬ ‫‪Introduction‬‬

‫המוזיקה מלווה את המין האנושי מאז ומתמיד‪.‬‬ ‫אנחנו אוהבים ליצור מוזיקה‪ ,‬להאזין לה‪ ,‬לרקוד‬ ‫לצליליה‪ -‬וזו תכונה משותפת לכל בני האדם מכל‬ ‫התרבויות ובכל הזמנים‪.‬‬ ‫עובדה מספר אחת‪ :‬היכן שישנה מוזיקה‪ ,‬ישנם גם‬ ‫כלי נגינה‪ .‬ישנו קשר עמוק בין אופי המוזיקה והכלים‬ ‫עליהם מנגנים אותה‪ :‬גיטרה חשמלית מתאימה‬ ‫לקצב ולכעס של הרוק אנד רול‪ ,‬אבל נדיר לראות‬ ‫גיטריסט מלווה הופעת אופרה‪ .‬כינורות מוצאים‬ ‫את מקומם במוזיקה הקלסית‪ ,‬אבל קשה למצוא‬ ‫אותם בהיפ‪-‬הופ‪ .‬סביר להניח שהקשר הזה הוא‬ ‫תוצאה של הפסיכולוגיה האנושית המשונה ולא נובע‬ ‫מתכונות כאלה או אחרות של כלי המוזיקה עצמו‪.‬‬ ‫אלטון ג'ון‪ ,‬למשל‪ ,‬בנה קריירה מוצלחת מאוד על‬ ‫בסיס שילוב של פסנתר כנף עם רוק אנד רול‪ .‬תהה‬ ‫הסיבה אשר תהה‪ ,‬הקשר הזה קיים‪ :‬כלי הנגינה‬ ‫משפיעים על המוזיקה שיוצרים עימם‪.‬‬ ‫עובדה מספר שתיים‪ :‬כלי נגינה משתנים לאורך‬ ‫השנים‪ .‬לפעמים השינוי הוא מהיר מאוד‪ -‬כמו‬ ‫הפריחה האדירה בכלי נגינה אלקטרוניים בחמישים‬ ‫השנים האחרונות‪ -‬ולפעמים הוא איטי וכמעט בלתי‬ ‫מורגש‪ .‬כשלמדתי לנגן על גיטרה קלסית‪ ,‬למשל‪,‬‬

‫ניגנתי יצירות שהולחנו לפני מאה שנים ויותר על‬ ‫אותו הכלי בדיוק‪ .‬איטי או מהיר‪ ,‬השינוי קיים תמיד‪.‬‬ ‫הנה דוגמה מוחשית לכך‪ .‬רובנו שמענו על המלחין‬ ‫המפורסם יוהאן סבסטיאן באך (‪ .)Bach‬רובנו גם‬ ‫מכירים את היצירות המפורסמות ביותר שלו‪ ,‬גם‬ ‫אם אנחנו לא תמיד יודעים שהוא זה שהלחין אותן‪.‬‬ ‫מוזיקאים המנגנים כיום יצירות של באך עושים‬ ‫זאת לרוב על כלי נגינה מודרניים‪ ,‬אבל באך נולד‬ ‫במאה ה‪ .17-‬כלי הנגינה שעבורם כתב את יצירות‬ ‫המופת שלו היו שונים מאד מהכלים שאתם מנגנים‬ ‫אותן היום‪ .‬הנה‪ ,‬למשל‪ ,‬אחת היצירות המפורסמות‬ ‫ביותר של באך‪ -‬האריה מתוך 'ואריציות גולדברג'‪.‬‬ ‫את 'ואריאציות גולדברג' כתב באך עבור כלי נגינה‬ ‫בשם 'הרפסיקורד' (‪ ,harpsichord‬גם "צ'מבלו"‬ ‫בשפות גרמניות – ‪ .)Cembalo‬אנחנו נרחיב את‬ ‫הדיבור על ההרפסיקורד בהמשך הפרק‪ ,‬אבל לעניין‬ ‫הנוכחי מספיק לדעת שההרפסיקורד נראה‪ ,‬מבחינה‬ ‫חיצונית‪ ,‬דומה מאוד לפסנתר‪.‬‬ ‫כפי שוודאי הבחנתם‪ ,‬ההרפסיקורד לא נשמע‬ ‫כלל כמו פסנתר‪ .‬אבל מה לעשות‪ :‬ההרפסיקורד‬ ‫לא באופנה כבר שלוש מאות שנים בערך‪ .‬אז מה‬ ‫עושים? מנגנים את 'וריאציות גולדברג' על כלי‬ ‫מבוא‬

‫‪7‬‬

‫הנגינה הכי קרוב להרפסיקורד שאפשר למצוא‪,‬‬ ‫אפילו אם הדמיון הוא די שטחי‪ .‬כך נשמעת אותה‬ ‫האריה‪ ,‬על פסנתר‪.‬‬ ‫אותה היצירה‪ -‬אבל ההבדל הוא תהומי‪ .‬לצלילים‬ ‫שמפיק ההרפסיקורד אין את העומק והעושר‬ ‫שיש לצלילי הפסנתר‪ .‬עובדה זו מעלה שאלה‬ ‫מרתקת‪ :‬אם לבאך היה‪ ,‬במאה ה‪ ,17-‬פסנתר‬ ‫במקום הרפסיקורד‪ -‬האם הוא עדיין היה כותב את‬ ‫'וריאציות גולדברג' כפי שהן? אולי היה בוחר לנצל‬ ‫אחרת את עושר הצלילים שמפיק הפסנתר? במילים‬ ‫אחרות‪ ,‬השאלה העקרונית היא מי משפיע על מי‪:‬‬ ‫האם המוזיקה קובעת את האופן שבו יתפתחו‬ ‫וישתנו כלי הנגינה‪ ,‬או שההתפתחות הטכנולוגית של‬ ‫כלי הנגינה קובעת כיצד תולחן המוזיקה? הבה ננסה‬ ‫לענות על השאלה הזו באמצעות בחינה מדוקדקת‬ ‫יותר של ההיסטוריה המוזיקלית‪.‬‬

‫עלייתו של המוזיקאי המקצועי‬ ‫סביר להניח שהמוזיקאים הראשונים לא היו‬ ‫מקצוענים‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬מוזיקה לא היתה המקצוע‬ ‫שלהם‪ :‬בימי קדם‪ ,‬כשהיית צריך לחרוש את השדות‬ ‫או לצוד ביער כדי לאכול‪ -‬מוזיקה הייתה מותרות‪ .‬מי‬ ‫שידע לנגן עשה זאת בעיקר באירועים כמו טקסים‬ ‫דתיים או פסטיבלים‪ ,‬ובתום הארוע חזר לשגרת‬ ‫יומו‪ ,‬לחיים האמיתיים‪ .‬בתקופות או במקומות‬ ‫שבהן הכלכלה המקומית שגשגה והלחץ הקיומי‬ ‫פחת‪ ,‬אפשר היה למצוא מוזיקאים מקצועיים‪ -‬אבל‬ ‫אלו היו יחידי סגולה נדירים‪ ,‬וכמעט תמיד ניגנו‬ ‫במסגרת דתית כזו או אחרת‪.‬‬ ‫החל מסביבות אמצע האלף הראשון לספירה ניתן‬ ‫היה למצוא יותר ויותר מוזיקאים נודדים‪ ,‬או ‪.Bards‬‬ ‫אלו היו משוררים או נגנים מוכשרים שהיו עוברים‬ ‫מעיר לעיר ומכפר לכפר ומופיעים להנאת התושבים‪.‬‬ ‫המוזיקאים הנודדים היו מעין 'שגרירי תרבות'‪:‬‬ ‫הם היו מפיצים מנגינות‪ ,‬שירים וסיפורים ממקום‬ ‫למקום‪ .‬להקות או תזמורות היו‪ ,‬באותם הימים‪,‬‬ ‫חבורות קטנות של מוזיקאים‪ -‬לא יותר משלושה‬ ‫או ארבעה חברים‪ ,‬בדרך כלל‪ .‬הם היו מופיעים‬ ‫בפונדקים‪ ,‬בתי מרזח ושאר המקומות שבהם‬ ‫נהגו האנשים הפשוטים לבלות‪ .‬כלי הנגינה שבהם‬

‫‪8‬‬

‫אורגנולוגיה היסטורית ושיטתית‬

‫השתמשו המוזיקאים הנודדים ולהקות הקטנות‬ ‫התאימו לאופי המקצוע‪ :‬אלו היו כלים פשוטים‪-‬‬ ‫תופים‪ ,‬חלילים‪ ,‬גיטרות פשוטות ועוד כלים דומים‬ ‫שלא דרשו שנים של אימונים מפרכים וניתן היה‬ ‫להזיז אותם ממקום למקום בקלות‪ .‬לקראת סוף‬ ‫ימי הביניים הופיעו ניצני שינוי ראשונים‪ .‬הם היו‬ ‫תוצאה של שתי התפתחויות טכנולוגיות ש'התבשלו'‬ ‫באטיות לאורך מאות שנים‪ :‬התווים‪ ,‬וטכנולוגיות‬ ‫עיבוד עץ ומתכת‪.‬‬ ‫לפני המצאת הכתב‪ ,‬כל יצירה מוזיקלית הייתה‬ ‫חד‪-‬פעמית‪ ,‬אלא אם מישהו טרח לשנן ולזכור אותה‪.‬‬ ‫יצירות מוכרות כמו שירי עם נשמרו והועברו מדור‬ ‫לדור‪ ,‬אבל לאורך השנים גם הן עברו שינויים‪ .‬מהרגע‬ ‫שהופיע הכתב‪ ,‬החלו מופיעות גם שיטות בסיסיות‬ ‫של נוטציה מוזיקלית (או 'תיווי'‪ ,‬בעברית)‪ ,‬כמו‬ ‫סימני קצב והנחיות נגינה שנתגלו על לוחות אבן‬ ‫בני אלפי שנים שבאזור עיראק של ימינו‪.‬‬ ‫במשך אלפי שנים השפה המוזיקלית נותרה פשוטה‬ ‫ובסיסית מאוד‪ -‬בעיקר מכיוון שלא היה ביקוש גדול‬ ‫מצד המוזיקאים‪ .‬היו מעט מאוד נגנים מקצועיים‬ ‫שנגנו יצירות מסובכות‪ :‬עבור רוב המנגינות הנפוצות‬ ‫כמו שירי עם או זמירות דתיות‪ ,‬אפשר היה בהחלט‬ ‫להסתפק בשמירה על קצב לפי הטקסט או הריקוד‬ ‫המסוים שהיה קשור למנגינה‪ .‬היוונים והרומאים‬ ‫שיכללו את הנוטציה המוזיקלית כשהצמידו לתווים‬ ‫אותיות של האלפבית הרגיל‪ -‬זו הסיבה לכך שעד‬ ‫היום שמות התווים באנגלית הם ‪ A, B, C‬וכן הלאה‪.‬‬ ‫במאה ה‪ 15-‬הומצאו סימני התווים‪ -‬הקווים עם‬ ‫העיגולים הקטנים בקצותיהם‪ -‬ולאחר מכן החלו‬ ‫משרטטים אותם על חמישה קווים אופקיים וכן‬ ‫הלאה‪ .‬להופעתה של השפה המוזיקלית הייתה‬ ‫השפעה דרמטית על האופן שבו אנשים ניגנו‬ ‫יחד‪ :‬היא אפשרה למוזיקאים שונים לנגן יחד‬ ‫את אותה המנגינה‪ ,‬גם אם זו הייתה מתוחכמת‬ ‫ודרשה סנכרון מדויק בין הכלים המבצעים‪ .‬מרכז‬ ‫הכובד של המוזיקה עבר מהכנסייה אל האקדמיה‪,‬‬ ‫ספרי תיאוריה ולימוד הופיעו בפעם הראשונה‬ ‫ומלחינים החלו כותבים יצירות מתוחכמות יותר‬ ‫שדרשו מהמוזיקאים מקצוענות גבוהה יותר‪.‬‬ ‫באירופה החלה מגמה ברורה של מעבר ממוזיקה‬ ‫מונופונית‪ -‬מוזיקה של כלי אחד שמלווה שירה‬ ‫או דיבור‪ -‬לפוליפונית‪ :‬כמה כלים שמנגנים יחד‪.‬‬

‫במקביל‪ ,‬חלו התפתחויות טכנולוגיות משמעותיות‬ ‫בעיבוד עץ ומתכת‪ ,‬וכלי הנגינה החלו מפיקים‬ ‫צלילים עשירים יותר ומגוונים יותר‪ .‬הכינור‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫הפך במאות ה‪ 11-‬וה‪ 12-‬מקופסה חלולה שעליה‬ ‫מתוח מיתר בודד‪ ,‬לתיבת תהודה משוכללת בעלת‬ ‫מספר מיתרים‪ .‬רמת הסטנדרטיזציה של בניית‬ ‫הכלים עלתה באופן ניכר‪ ,‬כך שכל שני כינורות‬ ‫שכוונו כהלכה‪ ,‬הפיקו צלילים דומים מאוד זה לזה‪.‬‬ ‫שתי ההתפתחויות הללו‪ ,‬השכלול הטכנולוגי והופעת‬ ‫השפה המוזיקלית‪ ,‬הביאו לשינוי ברור באופייה‬ ‫של המוזיקה החל מסוף ימי הביניים ותחילת‬ ‫עידן הרנסנס‪ ,‬במאה ה‪ :15-‬משירי עם פשוטים‬ ‫וזמירות כנסיתיות‪ ,‬ליצירות מתוחכמות שנוגנו‬ ‫על ידי תזמורות פילהרמוניות (או 'סימפוניות')‬ ‫בעלות עשרות נגנים ומנצח‪ .‬העובדה שרק מוזיקאי‬ ‫מקצועי ומיומן יכול לנגן בתזמורת הביאה לכך‬ ‫שרק העשירים ביותר‪ -‬כמו מלכים או בני אצולה‬ ‫אחרים‪ -‬יכלו להרשות לעצמם לממן תזמורת שכזו‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך נוצרה חלוקה מעמדית ברורה גם‬ ‫בעולם המוזיקה‪ :‬בני המעמד העליון נהנו מהמוזיקה‬ ‫הסימפונית החדשה‪ ,‬ופשוטי העם המשיכו להאזין‬ ‫למוזיקאים נודדים ולהקות בבתי מרזח‪ .‬רק מאות‬ ‫שנים מאוחר יותר נפתחו שערי אולמות הקונצרטים‬ ‫בפני מעמדות נמוכים יותר‪ ,‬כמו הסוחרים‪ ,‬עורכי‬ ‫הדין‪ ,‬הרופאים וכל שאר בני המעמד הבינוני‬ ‫הבורגני‪ -‬אבל המעמד הנמוך תמיד נשאר מחוץ‬ ‫לגדר‪.‬‬ ‫ראינו‪ ,‬אם כן‪ ,‬שההתפתחויות הטכנולוגיות של‬ ‫השפה המוזיקלית ובניה טובה יותר של כלי נגינה‪,‬‬ ‫הביאו גם לשינוי באופייה של המוזיקה‪ .‬אבל לא‬ ‫תמיד השינויים הטכנולוגיים התקבלו אצל הנגנים‬ ‫בזרועות פתוחות‪ .‬כמו בכל תחום‪ ,‬גם במוזיקה ישנם‬ ‫שמרנים וחדשנים‪ -‬ולפעמים שינויים חברתיים‬ ‫יכולים להשפיע על המוזיקה לא פחות‪ ,‬ואולי אפילו‬ ‫יותר‪ ,‬משינויים טכנולוגיים‪ .‬הנה סיפור שידגים‬ ‫עובדה זו היטב‪.‬‬

‫אדולף סקס‬ ‫הקריירה של אדולף סקס (‪ ,)Sax‬מי שיהפוך‬ ‫ברבות הימים לגדול בוני כלי הנגינה של המאה‬ ‫ה‪ ,19-‬כמעט שנסתיימה עוד לפני שהחלה‪ .‬סקס‬ ‫נולד ב‪ 1814-‬בכפר קטן בבלגיה וכשהיה פעוט‬ ‫נפל מהקומה השלישית וכמעט נהרג‪ .‬בגיל שלוש‬ ‫נפצע מהתפוצצות אבק שריפה‪ ,‬ומאוחר יותר נכווה‬ ‫מסיר בישול רותח‪ .‬הוא גם נפל לנהר וניצל מטביעה‬ ‫ממש ברגע האחרון‪ .‬אין פלא‪ ,‬אם כן‪ ,‬שאמו הייתה‬ ‫משוכנעת שהוא לא ישרוד את ילדותו‪ .‬תושבי הכפר‬ ‫כינו אותו בחיבה 'רוח רפאים'‪.‬‬ ‫אביו של סקס היה בונה כלי נשיפה מוכשר שמונה‬ ‫להיות יצרן הכלים הרשמי של בית המלוכה‪ .‬סקס‬ ‫בילה את רוב שנות ילדותו בבית המלאכה של אביו‪,‬‬ ‫למד לנגן בקלרינט (או 'קלרנית' בעברית) וכשהתבגר‬ ‫החל לעשות לעצמו שם כבונה כלי נשיפה משכמו‬ ‫ומעלה‪ .‬כבר כשהיה בן עשרים פיתח גרסה משלו‬ ‫ל'בס‪-‬קלרינט'‪ ,‬כלי נגינה שכבר היה נפוץ למדי‬ ‫בתקופתו‪ ,‬אבל הצלילים שהפיק לא היו מדויקים‬ ‫והכלי עצמו היה לא‪-‬אמין ונוטה לתקלות‪ .‬סקס‬ ‫שיפר את הבס‪-‬קלרינט הקיים והציג אותו בפני‬ ‫אנשי התזמורת הפילהרמונית של בריסל‪.‬‬ ‫זו הייתה הפעם הראשונה‪ -‬ובהחלט לא האחרונה‬ ‫– שסקס נתקל בהתנגדות עזה לכלי נגינה חדשים‬ ‫שפיתח‪ .‬הסולן הראשי של התזמורת‪ ,‬שניגן על בס‪-‬‬ ‫קלרינט מהדור הישן‪ ,‬לא היה מוכן לאמץ את הכלי‬ ‫החדש של 'הילדון הקטן סקס'‪ ,‬כפי שכינה אותו‬ ‫בזלזול‪ .‬זו גם הייתה הפעם הראשונה‪ -‬ובהחלט לא‬ ‫האחרונה‪ -‬שבה בא לידי ביטוי העקשנות הבלתי‬ ‫מתפשרת של סקס‪ .‬סקס לא רק שלא ויתר על‬ ‫ניסיונות השכנוע שלו‪ ,‬הוא אף הזמין את הסולן‬ ‫לדו‪-‬קרב מוזיקלי‪ :‬כל אחד מהם ינגן על הכלי שלו‪,‬‬ ‫והקהל והשופטים בתחרות יקבעו את המנצח‪ .‬הסולן‬ ‫הסכים להצעה‪ ,‬והשניים ניגנו על במה לפני ארבעת‬ ‫אלפים איש‪ .‬בסופו של הערב לא היה ספק לגבי‬ ‫המנצח‪ :‬הבס‪-‬קלרינט של סקס סחף את הקהל‬ ‫לתשואות רמות‪ .‬כלי הנגינה החדש אומץ על ידי‬ ‫התזמורת‪ ,‬אבל סקס כבר רשם לעצמו אויב ראשון‪.‬‬ ‫ב‪ ,1840-‬כשהיה בן ‪ ,26‬השתתף סקס בתחרות‬ ‫בבריסל והציג שם שורה של כלי נגינה שהיו גרסאות‬ ‫משופרות לכלי נשיפה קיימים‪ .‬למרות שכליו היו‬

‫מבוא‬

‫‪9‬‬

‫עדיפים בברור על פני הכלים של מתחריו‪ ,‬שופטי‬ ‫התחרות סירבו להעניק לו את הפרס של המקום‬ ‫הראשון מכיוון שהיה צעיר מדי‪ .‬סקס הבין שאם‬ ‫הוא רוצה להתקדם‪ ,‬הוא חייב לעזוב את בריסל‪ .‬הוא‬ ‫עבר לפריז‪ ,‬שהייתה אחד ממרכזי התרבות והמוזיקה‬ ‫החשובים באירופה ובעולם כולו‪ ,‬והקים שם בית‬ ‫מלאכה עצמאי‪ .‬כמעט מיד החל סקס לעמול על‬ ‫פיתוחו של כלי נגינה חדש ומהפכני‪.‬‬ ‫כלי הנשיפה בתזמורת מתחלקים לשני סוגים‬ ‫עקרוניים‪ :‬כלי נשיפה מעץ‪ ,‬כמו החליל והקלרינט‪,‬‬ ‫וכלי נשיפה ממתכת כגון החצוצרה והטרומבון‪ .‬כלי‬ ‫הנשיפה מעץ מפיקים מגוון רחב ונעים יותר של‬ ‫צלילים‪ ,‬אבל הם חלשים וחסרי עצמה‪ .‬כלי הנשיפה‬ ‫ממתכת‪ ,‬לעומתם‪ ,‬הם חזקים ומלאים‪ -‬אבל אין‬ ‫להם טווח דינמי רחב ועשיר כמו לכלי הנשיפה‬ ‫מעץ‪ .‬אדולף סקס ביקש ליצור כלי חדש שימזג‬ ‫את הטוב משני העולמות‪ .‬הגישה שנקט בה הייתה‬ ‫טכנית מאוד‪ ,‬כמעט אקדמאית‪ :‬הוא חקר לעומק‬ ‫את תכונותיהם האקוסטיות של הכלים השונים‬ ‫וניסה להבין כיצד בדיוק מפיק כל כלי נשיפה את‬ ‫הצליל הייחודי שלו‪.‬‬ ‫למרות שנדמה שכל כלי הנשיפה פועלים על אותו‬ ‫העיקרון‪ -‬דהיינו‪ ,‬נשיפה של זרם אוויר לתוך צינור‬ ‫ארוך עם חורים‪ -‬ישנו הבדל בסיסי בין כלי נשיפה‬ ‫מעץ וממתכת‪ .‬בכלי נשיפה ממתכת‪ ,‬האדם הוא זה‬ ‫שיוצר את הצליל‪ :‬חוזק הנשיפה‪ ,‬צורת השפתיים‪,‬‬ ‫מיקום הלשון וכולי קובעים את גובה הצליל – באותו‬ ‫האופן שבו מפיקים צלילים בשריקה‪ ,‬למשל‪ .‬גלי‬ ‫הקול נעים בתוך צינור המתכת‪ ,‬ומרעידים את‬ ‫הדפנות‪ .‬לכל כלי נשיפה ממתכת ישנם כמה תדרים‬ ‫שבהם גוף הכלי והאוויר שבתוכו רוטטים בהרמוניה‪,‬‬ ‫ואז הוא מפיק צלילים נעימים ונקיים‪ .‬ניתן לשלוט‬ ‫על התדרים הללו באמצעות לחיצה על כפתורים‬ ‫שפותחים וסוגרים תעלות בתוך הכלי‪ ,‬וכך לקצר או‬ ‫להאריך את המסלול שעובר האוויר בדרכו מהפייה‬ ‫ועד הקצה השני‪ ,‬בפעמון‪.‬‬ ‫בכלי נשיפה מעץ‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הנשיפה בפיה‬ ‫אינה מפיקה את הצליל‪ :‬היא רק מספקת את‬ ‫האנרגיה‪ ,‬כמו סוללה במעגל חשמלי‪ .‬כלי הנגינה‬ ‫הוא זה שמפיק את הצליל ממש‪ :‬בחלילית‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫הנשיפה יוצרת מערבולת בתוך הפיה ועקב כך‬ ‫האוויר רועד בתדר מסוים‪ .‬בקלרינט‪ ,‬זרם האוויר‬

‫‪10‬‬

‫אורגנולוגיה היסטורית ושיטתית‬

‫עובר דרך צפצפה‪ ,‬גורם לה לרטוט וכך מופק הצליל‪.‬‬ ‫אדולף סקס החליט לבנות מעין יצור‪-‬כלאיים‪ :‬הוא‬ ‫לקח את הצפצפה של הקלרינט ושם אותה בתוך‬ ‫צינור ארוך ממתכת‪ .‬התוצאה הייתה כלי נגינה שהיה‬ ‫לו את עושר הצלילים של כלי נשיפה מעץ‪ ,‬ואת‬ ‫העומק והתהודה של כלי נשיפה ממתכת‪ .‬אדולף‬ ‫כינה את הכלי החדש בשם…'סקסופון'‪.‬‬ ‫פריצת הדרך הגדולה של סקס התרחשה ב‪,1842-‬‬ ‫בעקבות פגישה עם המלחין הקטור ברליוז (‪Berlioz‬‏)‪.‬‬ ‫ברליוז היה ידוע מאוד בפריז ובעל השפעה ניכרת‬ ‫על שאר המוזיקאים‪ .‬סקס לקח את ברליוז לסיבוב‬ ‫בבית המלאכה והדגים בפניו את המצאתו החדשה‪.‬‬ ‫לכל אורך ההדגמה‪ ,‬ברליוז בקושי הוציא מילה מפיו‪,‬‬ ‫וסקס החל לחשוש שהמלחין המפורסם לא ממש‬ ‫התרשם מהסקסופון שחיצונית‪ ,‬עם כל הצינוריות‬ ‫והכפתורים שעליו נראה קצת כמו תאונה אכזרית‬ ‫בין שני רכבי שרברבים‪ .‬בסוף הפגישה הוא שאל‬ ‫את ברליוז מה דעתו‪ .‬המלחין השיב לו שישמיע את‬ ‫דעותיו רק למחרת‪ -‬מעל דפי העיתון‪.‬להפתעתו‬ ‫הנעימה של סקס‪ ,‬המאמר שכתב ברליוז הרעיף‬ ‫שבחים אדירים על הסקסופון ובעיקר על הצלילים‬ ‫הנפלאים שהפיק‪ .‬הוא כתב‪-‬‬ ‫"לפעמים הוא שקט ועמוק‪ ,‬לעתים הוא מלא רגשות‪,‬‬ ‫חולמני‪ ,‬עצוב ולפעמים עם הד הקול האנושי‪ .‬אינני‬ ‫מכיר אף כלי מוזיקלי שיש לו את איכות הקול‬ ‫המיוחדת הזאת‪".‬‬

‫ההיסטוריה של הפסנתר‬ ‫בתחילת הפרק העלתי את השאלה מי השפיע על‬ ‫מי‪ :‬המוזיקה על הטכנולוגיה‪ ,‬או הטכנולוגיה על‬ ‫המוזיקה‪ .‬ראינו שלהתקדמות הטכנולוגית הייתה‬ ‫השפעה דרמטית על התפתחותה של המוזיקה‬ ‫לאורך ההיסטוריה‪ -‬אבל צריך לאזן את התמונה‬ ‫ולומר שגם לדרישות ולצרכים של המוזיקאים הייתה‬ ‫השפעה על תכנון ובניית כלי הנגינה שלהם‪.‬‬ ‫הפסנתר הוא דוגמה טובה לכך‪ .‬ההרפסיקורד (או‬ ‫בשמו השני צ'מבלו)‪ ,‬עליו כזכור הלחין באך את‬ ‫רבות מיצירותיו‪ ,‬היה כלי נגינה מתקדם לתקופתו‬

‫ששילב את הקלידים של העוגב הכנסייתי (שהוא‬ ‫כלי נשיפה‪ ,‬דרך אגב) עם צלילי המיתר של הנבל‪.‬‬ ‫עם כל לחיצה על אחד הקלידים‪ ,‬התרוממה זרוע‬ ‫קטנה בתוך התיבה ופרטה על המיתר‪ .‬הפריטה‬ ‫הייתה גם החיסרון הגדול של ההרפסיקורד‪ :‬עוצמת‬ ‫הפריטה הייתה תמיד קבועה‪ ,‬כך שהנגן לא יכל‬ ‫להפיק צלילים חלשים או חזקים כרצונו‪.‬הדרישה‬ ‫מצד המוזיקאים לשליטה טובה יותר על עוצמת‬ ‫הצליל הביאה לפיתוחו של סוג נוסף של קדם‪-‬‬ ‫פסנתר‪ ,‬ה'קלאוויקורד' (‪ .)clavichord‬בקלאוויקורד‪,‬‬ ‫הפריטה על המיתר הוחלפה בפגיעה של פטישון‬ ‫קטן‪ ,‬והנגן היה יכול לשלוט על עוצמת הפגיעה‪.‬‬ ‫ההרפסיקורד והקלאוויקורד התקיימו זה לצד זה‬ ‫במשך כמאתיים שנה עד המאה ה‪ ,16-‬אז החל‬ ‫הקלוואיקורד לתפוס את הבכורה ככלי הנגינה‬ ‫המועדף‪ .‬החיסרון הגדול של הקלאוויקורד היה‬ ‫תיבת התהודה הקטנה שלו‪ .‬הוא היה מצוין בסלון‬ ‫או בחדר העבודה‪ ,‬אבל לא הצליח להפיק צלילים‬ ‫רמים שהתאימו לאולמות קונצרטים‪.‬‬ ‫פריצת הדרך התרחשה בסביבות שנת ‪ .1700‬יצרן‬ ‫כלי נגינה בשם ברטולומאו כריסטופורי (‪,)Cristofori‬‬ ‫שהועסק בשירותה של משפחת מדיצ'י העשירה‬ ‫מפירנצה‪ ,‬בנה כלי ששמו היה‪ -‬ותסלחו לי אם‬ ‫אני רוצח את השם המקורי באיטלקית‪Un :‬‬ ‫‪ .Arpicembalo ch fa'il piano, e il forte‬או בתרגום‬ ‫חופשי לעברית‪' ,‬הרפסיקורד בעל צלילים חלשים‬ ‫וחזקים'‪ .‬למעשה מדובר בשילוב של המנגנון הבסיסי‬ ‫של הקאלוויקורד‪ ,‬זה עם הפטישונים‪ ,‬עם תיבת‬ ‫התהודה הגדולה של ההארפיסקורד‪ .‬מהשם המקורי‬ ‫נותרה רק מילה אחת‪.piano ,‬‬

‫הצליח לפתח פסנתר מרובע שהיה קטן יותר אך‬ ‫עדיין הפיק צלילים חזקים יחסית‪ .‬הפיתוח הזה‬ ‫הזניק את הפסנתר למרכז הבמה‪ ,‬אפשר לומר‪:‬‬ ‫הוא הפך להיות נפוץ מאוד ויצירות רבות נכתבו‬ ‫עבורו‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬בעקבות הדרישה לצלילים‬ ‫עשירים וחזקים עוד יותר‪ ,‬שוב התארך הפסנתר‬ ‫עד שקיבל את צורת פסנתר הכנף המוכרת לנו‬ ‫כיום‪ ,‬שהיא למעשה כמעט אותה הצורה שנתן לו‬ ‫ברטולומאו כריסטופורי במקור‪.‬‬ ‫רשת האינטרנט מאפשרת למוזיקאים מכל רחבי‬ ‫העולם להחליף רעיונות וליצור מוזיקה חדשה‬ ‫ללא המגבלות המסורתיות והמעיקות של מקום‬ ‫וזמן‪ :‬המוזיקאים לא חייבים להיות באותו האולפן‪,‬‬ ‫והם אפילו לא חייבים לנגן באותו הזמן‪ .‬עובדה זו‬ ‫מאפשרת למוזיקאים שמעולם לא נפגשו זה עם‬ ‫זה לשתף פעולה‪ -‬כמו הדואט הזה‪ ,‬של הדי‪-‬ג'יי‬ ‫הישראלי אורן עמרם והזמרת הברזילאית פאולה‬ ‫פסואה‪ ,‬שהוקלט משני צידי העולם‪ .‬ולמה רק דואט‪,‬‬ ‫אם אפשר להקים תזמורת וירטואלית שלמה? הנה‬ ‫למשל‪ ,‬קבוצה של עשרה מוזיקאים משש מדינות‬ ‫שמנגנים יחד יצירה בשם ה'פרפר'…‬ ‫מי יודע‪ ,‬אולי אותה הטכנולוגיה שהזיזה הצידה את‬ ‫התזמורות הפילהרמוניות והחליפה אותן בלהקות‬ ‫של שניים‪-‬שלושה נגנים‪ -‬אולי היא תהיה זו שגם‬ ‫תחזיר את הגלגל לאחור ותביא שוב לקדמת הבמה‬ ‫את התזמורות הגדולות?‬

‫הפסנתר של כריסטופורי היה‪ ,‬על פי כל הסימנים‪,‬‬ ‫הברקה מדהימה של גאונות‪ .‬הוא שכלל כמעט את‬ ‫כל המנגנונים הבסיסיים של הפסנתרים הראשונים‬ ‫לרמה כזו‪ ,‬שכמעט לא נעשה בהם שינוי מאז ועד‬ ‫היום‪ ,‬שלוש מאות שנים מאוחר יותר‪ .‬הבעיה הייתה‬ ‫שהפסנתר החדש היה יקר מאוד‪ ,‬גדול וכבד‪ .‬אף‬ ‫אחד לא יכל להרשות אותו לעצמו‪ ,‬וכריסטופורי‬ ‫הפסיק לייצר פסנתרים‪ .‬הקלאוויקורד המשיך להיות‬ ‫פופלרי עוד כחמישים שנים לפחות‪.‬‬ ‫אבל מוזיקאים ששמעו את הפסנתר‪ -‬לא היו‬ ‫מוכנים לוותר על הצלילים הנפלאים שלו בכזו קלות‪.‬‬ ‫הפתרון נמצא בשנת ‪ ,1760‬כשאחד מבוני הכלים‬

‫מבוא‬

‫‪11‬‬

‫ּכלי הקשה‬ Percussion Instruments �

‫משולש‬ ‫‪Triangle‬‬

‫�‬

‫{‬

‫כלי הקשה‬

‫הורנבוסטל‪-‬זאקס‬

‫‪111.21‬‬

‫סיווג‬

‫משפחה‬

‫ארץ מקור‬

‫שנת מקור‬

‫חומר‬

‫אנגליה‬

‫המאה ה ־‪16‬‬

‫משולש הוא כלי נגינה אידיופוני‪ ,‬ממשפחת כלי‬ ‫ההקשה‪ .‬המשולש הוא פיסת מתכת‪ ,‬לרוב פלדה‪,‬‬ ‫המעוצבת בצורת משולש עליה מקישים בפיסת‬ ‫מתכת נוספת‪ .‬יש הקוראים לכלי זה גם בשם‬ ‫"שליש" על שם כלי נגינה קדום‪ ,‬אך אין לדעת‬ ‫אם היה זה כלי זה‪ ,‬או כלי בעל שלושה מיתרים‪.‬‬ ‫בצורתו הנוכחית הכלי מוכר מאנגליה מסביבת‬ ‫המאה ה‪.16-‬‬

‫‪14‬‬

‫אורגנולוגיה היסטורית ושיטתית‬

‫אידיופונים‬

‫מתכת‬

‫באירופה ובצפון אמריקה הכלי הוא מושא‬ ‫לבדיחות כדוגמה לכלי נגינה שקל מאד לנגן‬ ‫בו‪ ,‬ואינו דורש מיומנות‪ .‬ולא כך הוא‪ .‬לקטעי‬ ‫המשולש במוזיקה הקלאסית יש דרישות רבות‪.‬‬

‫כלי הקשה‬

‫‪15‬‬

‫דרבּוקה‬ ‫‪Darbuka‬‬

‫�‬

‫{‬

‫כלי הקשה‬

‫הורנבוסטל‪-‬זאקס‬

‫‪211.261.1‬‬

‫סיווג‬

‫משפחה‬

‫ארץ מקור‬

‫שנת מקור‬

‫חומר‬

‫מצרים‬

‫‪ 1100‬לפנה"ס‬

‫הדרבוקה ממוקמת מתחת לזרוע הנגנים וראש‬ ‫הכלי מופנה על הברכיים‪ .‬ניתן לנגן גם בעמידה‬ ‫על מנת לאפשר לנגן לרקוד או להסתובב‪ .‬ניתן‬ ‫לנגן בעזרת שימוש בידיים בלבד‪ .‬למרות הסגנונות‬ ‫והמקצבים שונים‪ ,‬קל למדי ללמוד לנגן בדרבוקה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫אורגנולוגיה היסטורית ושיטתית‬

‫ממברנופוני‬

‫חימר או מתכת‬

‫הדרבוקה היא כלי הקשה בצורת גביע‪ .‬היא‬ ‫מתכווצת באמצע ומתרחבת לאחור בקצה‬ ‫השני‪ .‬ראש הכלי רחב יותר מהקצה השני‪ .‬מכשיר‬ ‫הדרבוקה המסורתי עשוי מעור עבור הצליל‬ ‫האיכותי וגוף הדרבוקה נבנה מחרס‪ ,‬אך עם‬ ‫הזמן החלו להופיע דרבוקות שגופן עשוי מתכת‬ ‫וראשן פלסטיק‪.‬‬

‫כלי הקשה‬

‫‪17‬‬

‫גֹונג‬ ‫‪Gong‬‬

‫�‬

‫{‬

‫כלי הקשה‬

‫הורנבוסטל‪-‬זאקס‬

‫‪111.241‬‬

‫סיווג‬

‫משפחה‬

‫ארץ מקור‬

‫שנת מקור‬

‫חומר‬

‫סין‬

‫גונג הוא כלי נגינה ממשפחת כלי ההקשה‪.‬‬ ‫הגונג עשוי ממתכת ולו צורת צלחת‪ ,‬והצלילים‬ ‫מופקים ממנו באמצעות הקשה עליו‪ .‬לגונגים‬ ‫גדלים שונים‪ ,‬וכולם מאופיינים בצורה עגולה‪.‬‬ ‫רוב הגונגים מיוצרים מסגסוגת של כ‪ 5-‬מתכות‬ ‫המעורבבות יחד בהתכה‪ .‬סוג תערובת המתכות‬ ‫קובע את איכות הצליל המופק‪ .‬לאחר היציקה‬ ‫מעבדים את הגונג באופן ידני או בעזרת מכונות‪.‬‬ ‫קיימים גונגים אשר שיטת הריקוע שלהם היא‬ ‫סודית ועוברת מדור לדור באותה המשפחה‪.‬‬ ‫הגונגים מפיקים צלילים לא לפי סולם‬ ‫הצלילים הרגיל‪ ,‬אלא צלילים עיליים‪ .‬הצליל‬ ‫המופק עשוי להשתנות לפי עוצמת ההקשה‬ ‫ומיקומה‪ ,‬והוא מהדהד במשך זמן רב‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫אורגנולוגיה היסטורית ושיטתית‬

‫המאה ה־‪6‬‬

‫אידיופונים‬

‫פליז או ארד‬

‫כיום הגונג בשימוש בכל העולם אך לפני ‪1590‬‬ ‫לא היה מוכר במערב ונעשה בו שימוש רק‬ ‫במזרח אסיה‪ .‬עיקר שימושו היה בפולחן דתי‪.‬‬ ‫בתזמורת סימפונית מקובל לעשות שימוש‬ ‫ב"גונג סיני" (צ'ו‪-‬גונג ‪ -‬בעל גובה צליל מובחן‬ ‫או טם‪-‬טם ‪ -‬בעל גובה צליל לא מובחן) ‪ -‬צלחת‬ ‫מתכת (על בסיס נחושת או ברונזה) בקוטר של‬ ‫מ‪ 20-‬ועד ‪ 80‬סנטימטר (אך יכולה להגיע עד ‪2‬‬ ‫מטרים) התלויה באופן חופשי על מסגרת עץ‪.‬‬ ‫נגן כלי ההקשה מכה במרכז הגונג באמצעות‬ ‫פטיש עץ מצופה פרווה‪ .‬המלחין הראשון ששילב‬ ‫גונג בתזמור סימפוני מערבי היה פרנסואה‬ ‫ז'וזף גוסק ביצירה "מוזיקת אשכבה למירבאו"‬ ‫(‪ .)1791‬באופרה "מאדאם באטרפליי"‪ ,‬שעלילתה‬ ‫מתרחשת בסין‪ ,‬שילב פוצ'יני לא פחות מ‪12-‬‬ ‫גונגים בגבהי צליל שונים‪ .‬גונג מפורסם נמצא‬ ‫במשרדי חברת ‪ Moovit‬בפארק המדע בנס ציונה‬ ‫ומכים בו כאשר נפתחת עיר נוספת באפליקציה‪.‬‬

‫כלי הקשה‬

‫‪19‬‬

‫קסילופון‬ ‫‪Xylophone‬‬

‫�‬

‫{‬

‫כלי הקשה‬

‫הורנבוסטל‪-‬זאקס‬

‫‪111.22‬‬

‫סיווג‬

‫משפחה‬

‫ארץ מקור‬

‫שנת מקור‬

‫חומר‬

‫דרום אסיה‬

‫צליל הקסילופון עמום ועמוק‪ ,‬והנגינה בו נעשית‬ ‫באמצעות שני מקלות עץ אשר בקצותיהם חומרים‬ ‫בדרגות קושי שונות להפקת צלילים רכים או חדים‪.‬‬ ‫החומרים יכולים להיות בד‪ ,‬גומי מוקשה‪ ,‬פלסטיק‪,‬‬ ‫או עץ‪ .‬בקסילופו ן ניתן לנגן גם בארבעה מקלות‬ ‫כדי להפיק אקורדים שונים‪ .‬כדי לקבל תהודה‬ ‫לכל צליל‪ ,‬מוצמד צינור מתכת מתחת לכל קליד‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫אורגנולוגיה היסטורית ושיטתית‬

‫המאה ה־‪9‬‬

‫אידיופונים‬

‫עץ‬

‫הקסילופון היה בעברו אחד מסמליה של רשת‬ ‫השידור "‪ "NBC‬והוא בעל שלושה קלידים ומקוש‬ ‫כנגד אות התחנה שהוא בעל שלושה צלילים‪.‬‬

‫כלי הקשה‬

‫‪21‬‬

‫מאראקס‬ ‫‪Triangle‬‬

‫�‬

‫{‬

‫כלי הקשה‬

‫הורנבוסטל‪-‬זאקס‬

‫‪111.21‬‬

‫סיווג‬

‫משפחה‬

‫ארץ מקור‬

‫שנת מקור‬

‫חומר‬

‫אנגליה‬

‫משולש הוא כלי נגינה אידיופוני‪ ,‬ממשפחת כלי‬ ‫ההקשה‪ .‬המשולש הוא פיסת מתכת‪ ,‬לרוב פלדה‪,‬‬ ‫המעוצבת בצורת משולש עליה מקישים בפיסת‬ ‫מתכת נוספת‪ .‬יש הקוראים לכלי זה גם בשם‬ ‫"שליש" על שם כלי נגינה קדום‪ ,‬אך אין לדעת‬ ‫אם היה זה כלי זה‪ ,‬או כלי בעל שלושה מיתרים‪.‬‬ ‫בצורתו הנוכחית הכלי מוכר מאנגליה מסביבת‬ ‫המאה ה‪.16-‬‬

‫‪22‬‬

‫אורגנולוגיה היסטורית ושיטתית‬

‫המאה ה‪16‬‬

‫אידיופונים‬

‫מתכת‬

‫באירופה ובצפון אמריקה הכלי הוא מושא‬ ‫לבדיחות כדוגמה לכלי נגינה שקל מאד לנגן‬ ‫בו‪ ,‬ואינו דורש מיומנות‪ .‬ולא כך הוא‪ .‬לקטעי‬ ‫המשולש במוזיקה הקלאסית יש דרישות רבות‪.‬‬

‫כלי הקשה‬

‫‪23‬‬

‫ּכלי נשיפה‬ Wind Instruments �

‫קרונית‬ ‫‪Cornet‬‬

‫�‬

‫{‬

‫כלי נשיפה‬

‫הורנבוסטל‪-‬זאקס‬

‫‪423.232‬‬

‫סיווג‬

‫משפחה‬

‫ארץ מקור‬

‫שנת מקור‬

‫חומר‬

‫צרפת‬

‫הקורנית דומה מאוד לחצוצרה‪ ,‬אך קצרה ממנה‬ ‫במקצת‪ .‬בנוסף‪ ,‬החצוצרה מורכבת מצינור שקוטרו‬ ‫שווה לכל אורכו (דמוי גליל)‪ ,‬ואילו קוטרו של‬ ‫צינור הקורנית גדל בהדרגה (דמוי חרוט)‪ .‬מנעד‬ ‫הצלילים המופק בשני הכלים דומה‪ ,‬אך הטון של‬ ‫הקורנית עמוק ועמום יותר מזה של החצוצרה‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫אורגנולוגיה היסטורית ושיטתית‬

‫‪1828‬‬

‫אירופוניים‬

‫מתכת‬

‫הקורנית מועדפת על נגנים מתחילים‪ ,‬שכן‬ ‫בשל עיצובה קל יותר להחזיקה מאשר את‬ ‫החצוצרה‪ .‬בדומה לחצוצרה‪ ,‬גם לקורנית יש‬ ‫שלושה שסתומים (לעיתים נדירות ארבעה)‪,‬‬ ‫באמצעותם מפיק הנגן את הצלילים השונים‪.‬‬

‫כלי נשיפה‬

‫‪27‬‬

‫וובּוזלה‬ ‫‪Vuvuzela‬‬

‫�‬

‫{‬

‫כלי נשיפה‬

‫הורנבוסטל‪-‬זאקס‬

‫‪423.121.22‬‬

‫סיווג‬

‫משפחה‬

‫ארץ מקור‬

‫שנת מקור‬

‫חומר‬

‫ברזיל‬

‫וּוֿבּוזֵ ָלה או שופר האצטדיונים‪ ,‬הוא חצוצרת‬ ‫פלסטיק‪ ,‬באורך כ‪ 65-‬סנטימטר‪ ,‬המשמש‬ ‫את אוהדי הכדורגל בדרום אפריקה‪.‬‬ ‫השימוש בוּובּוזֵ ָל ה דורש יכולת נשיפה‬ ‫חזקה‪ ,‬והקול הבוקע נשמע כנהמת פילים‪.‬‬ ‫בשנות ה‪ 90 -‬של המאה הקודמת הפכה‬ ‫הוובוזלה לנפוצה מאוד בקרב אוהדי הכדורגל‪,‬‬ ‫והייתה עשויה מפח‪ .‬בשנת ‪ 2001‬החלה חברה‬ ‫דרום אפריקאית לייצר את הוובוזלה בייצור‬ ‫המוני תוך שימוש בפלסטיק וכך גרמה לאלפי‬ ‫אוהדים לשאת עימם את הוובוזלה שלהם לכל‬ ‫מקום‪ .‬השימוש בוובוזלה במשחקי הכדורגל היה‬ ‫ועודנו שנוי במחלוקת‪ .‬גרסה נוספת לכלי זה הוא‬ ‫הקודוזלה שצורתה כצורת קרני קודו גמלוני‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫אורגנולוגיה היסטורית ושיטתית‬

‫המאה ה‪16‬‬

‫אירופוניים‬

‫פליז‬

‫בתחילת שנת ‪ 2009‬דנה הוועדה המארגנת של‬ ‫משחקי גביע העולם בכדורגל ‪ ,2010‬פיפ"א‪ ,‬האם‬ ‫לאפשר את השימוש בוובוזלה על ידי האוהדים‪.‬‬ ‫לחצם הבלתי מתפשר של נציגי המארחים הדרום‬ ‫אפריקאים גרם לכך שפיפ"א אישרה את השימוש‬ ‫בוובוזלה במשחקי גביע העולם בכדורגל וזאת‬ ‫למורת רוחם של שחקני ומאמני הנבחרות השונות‪.‬‬ ‫זמן קצר לאחר פתיחת המשחקים נשמעו‬ ‫טענות קשות של השחקנים ושל הצופים‪,‬‬ ‫כולל צופי טלוויזיה ‪ -‬על הרעש הבלתי נסבל‬ ‫של הוובוזלות בכל המשחקים‪ .‬בשל כך‪,‬‬ ‫נאלצו הערוצים המשדרים להשתמש בעיבוד‬ ‫אותות קול על מנת להוריד את רעש הרקע‬ ‫אך לשמור על הסאונד של המגרש והשדרים‪.‬‬

‫כלי נשיפה‬

‫‪29‬‬

‫מפּוחית‬ ‫‪Harmonica‬‬

‫�‬

‫{‬

‫כלי נשיפה‬

‫הורנבוסטל‪-‬זאקס‬

‫‪412.132‬‬

‫סיווג‬

‫משפחה‬

‫ארץ מקור‬

‫שנת מקור‬

‫חומר‬

‫גרמניה‬

‫בשנת ‪ 1821‬צעיר גרמני בשם קריסטיאן לודוויג‬ ‫בושמן ‪ -‬בונה שעונים בן ‪ - 16‬חיבר יחד ‪15‬‬ ‫צפצפות כוון ויצר כלי נגינה חדש‪ .‬הוא קרא לו‬ ‫נבל פה (תרגום מגרמנית) והשתמש בו כצעצוע‪.‬‬ ‫ב‪ 1857-‬מתיאס הונר שען גרמני גם הוא‪,‬‬ ‫לקח את ההמצאה והפך אותה למוצר מסחרי‬ ‫כשהקים את מפעל הונר הידוע‪ ,‬המייצר עד היום‬ ‫מפוחיות מכל סוג ומין‪ ,‬כמו גם אקורדאונים‪,‬‬ ‫מלודיקות וכלי נגינה מבוססי‪-‬לשוניות אחרים‪.‬‬ ‫בתחילת המאה ה‪ 20-‬החל גל של עיצובים‬ ‫חדשים למפוחית ומפוחיות חדשות‪ :‬מפוחית‬ ‫כרומטית‪ ,‬מפוחית טרמולו‪ ,‬מפוחית אורכסטרית‪,‬‬ ‫מפוחית בס‪ ,‬מפוחית תווים ואחרות‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫אורגנולוגיה היסטורית ושיטתית‬

‫‪1821‬‬

‫אירופוניים‬

‫פליז או ארד‬

‫במפוחית הכרומטית יש שתי שורות נקבים‪ ,‬כאשר‬ ‫צלילי האחת גבוהים בחצי טון מאלה של השנייה‪.‬‬ ‫לוח מתכת הנמצא על פני המפוחית סותם את‬ ‫הנקבים בשורה אחת‪ ,‬ועם הזזתו בלחיצה על‬ ‫כפתור הנמצא בקצהו הימני‪ ,‬הוא פותח שורה‬ ‫זו וסותם את השנייה‪ .‬כך למעשה נגינה באותו‬ ‫מיקום במפוחית מפיקה צליל גבוה בחצי טון‪.‬‬ ‫בצורה כזאת ניתן בקלות רבה להפיק צלילים‬ ‫מכל הסולמות בניגוד למפוחית הדיאטונית שבה‬ ‫יש צורך להשתמש ב'כיפוף תווים' או במספר‬ ‫רב של מפוחיות בשביל להשיג את אותו אפקט‪.‬‬ ‫המפוחית הכרומטית היא בדרך כלל‬ ‫גדולה יותר מהמפוחיות הדיאטוניות‪ .‬היא‬ ‫משמשת לרוב לנגינה קלאסית או נגינת ג'אז‪.‬‬

‫כלי הקשה‬

‫‪31‬‬

‫טרֹומבֹון‬ ‫‪Trombone‬‬

‫�‬

‫{‬

‫כלי נשיפה‬

‫הורנבוסטל‪-‬זאקס‬

‫‪423.22‬‬

‫סיווג‬

‫משפחה‬

‫ארץ מקור‬

‫שנת מקור‬

‫חומר‬

‫אירופה‬

‫המאה ה־‪15‬‬

‫עיצובו של הטרומבון ייחודי בקרב כלי הנשיפה‬ ‫ממתכת‪ .‬במקום שסתומים‪ ,‬הקיימים כמעט‬ ‫בכל כלי הנשיפה ממתכת האחרים והמשמשים‬ ‫להפקת התווים השונים‪ ,‬בטרומבון נעשה שימוש‬ ‫בצינור מחליק טלסקופי (הקרוי ָחליק או מחלקת‪,‬‬ ‫ובאנגלית‪ - Slide :‬סלייד)‪ ,‬אשר את אורכו הנגן‬ ‫משנה כדי להאריך את הכלי וכך לשנות את גובה‬ ‫הצליל‪ .‬קיימים שבעה מיקומים על המחלקת‪,‬‬ ‫כאשר מעבר למיקום הבא מנמיך את הצליל בחצי‬ ‫טון‪ .‬המיקום הראשון הוא כאשר הסלייד סגור‬ ‫(קרוב לפיו של הנגן) והשביעי כאשר הסלייד‬ ‫פתוח (רחוק מפיו של הנגן)‪ .‬על הנגן לזכור‬ ‫בעל‪-‬פה את המיקומים השונים‪ .‬בטרומבונים‬ ‫מודרניים רבים קיים גם שסתום המחובר לצינור‬ ‫נוסף‪ ,‬אשר נועד להאריך את הכלי ולהנמיך את‬ ‫הצליל המופק בקוורט‪ ,‬ומכאן בא שמו ‪ -‬קוורט‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫אורגנולוגיה היסטורית ושיטתית‬

‫אירופונים‬

‫מתכת‬

‫הגרסאות הנפוצות ביותר הן טרומבון הטנור‬ ‫וטרומבון הבס‪ ,‬ובנוסף לאלו קיימים גם טרומבון‬ ‫קונטרה בס‪ ,‬אלט‪ ,‬סופרן‪ ,‬סופרנינו ופיקולו‪ .‬טרומבון‬ ‫האלט היה בעבר נפוץ גם הוא‪ ,‬אך השימוש בו פחת‪.‬‬ ‫בנוסף לטרומבון הקלאסי קיים טרומבון‬ ‫שסתומים‪ .‬ההבדל העיקרי ביניהם הוא‬ ‫שיטת הארכת הכלי‪ .‬בטרומבון הקלאסי היא‬ ‫המחלקת ובטרומבון השסתומים נמצאים לרוב‬ ‫שלושה שסתומים אשר מחוברים למערכת‬ ‫צינורות כאשר השסתום הראשון (הקרוב‬ ‫לפיה) מנמיך את הצליל בטון שלם‪ ,‬השסתום‬ ‫השני בחצי טון והשסתום השלישי בטון וחצי‪.‬‬

‫כלי הקשה‬

‫‪33‬‬

‫סקסֹופֹון‬ ‫‪Saxophone‬‬

‫{‬ ‫�‬

‫כלי נשיפה‬

‫הורנבוסטל‪-‬זאקס‬

‫‪422.212-71‬‬

‫סיווג‬

‫משפחה‬

‫ארץ מקור‬

‫שנת מקור‬

‫חומר‬

‫בלגיה‬

‫סקסופון הוא כלי נגינה העשוי ממתכת ברונזה‬ ‫או פליז‪ ,‬ממשפחת כלי הנשיפה מעץ‪ .‬את‬ ‫הסקסופון המציא בונה הכלים הבלגי אדולף‬ ‫סאקס בשנת ‪ ,1841‬והוא נקרא על שמו עד היום‪.‬‬ ‫על אף שהוא עשוי ברובו ממתכת‪ ,‬שייך הסקסופון‬ ‫למשפחת כלי הנשיפה מעץ כיוון שפיית הכלי‬ ‫אופיינית לכלי נשיפה מעץ‪ .‬למידע נוסף על‬ ‫ההבדלים בין כלי עץ למתכת ראו כלי נשיפה‪.‬‬ ‫קיימים סקסופונים בגדלים שונים‪ ,‬ביניהם‬ ‫(מהמנעד הגבוה לנמוך)‪ :‬סופרילו (‪ ,)Bb‬סופרנינו‬ ‫(‪ ,)Eb‬סופרן (‪ ,)Bb‬אלט (‪ ,)Eb‬טנור (‪ ,)Bb‬בריטון‬ ‫(‪ ,)Eb‬בשנת ‪ 1999‬הומצא ה"טובקס" (‪)Eb‬‬ ‫שמקביל לקונטרה בס‪ .‬ארבעת הסקסופונים‬

‫‪34‬‬

‫אורגנולוגיה היסטורית ושיטתית‬

‫‪1841‬‬

‫אירופונים‬

‫מתכת‬

‫הנפוצים הם‪ :‬סופרן בסי במול‪ ,‬אלט במי במול‪,‬‬ ‫טנור בסי במול ובריטון במי במול‪ .‬ככל שהכלי‬ ‫גדול יותר הוא מפיק צלילים נמוכים יותר‪.‬‬ ‫לכן גובהו של סקסופון הקונטרה באס‪ ,‬בעל‬ ‫הצליל הנמוך ביותר‪ ,‬הוא כשלושה מטרים‪.‬‬ ‫קיימים סקסופונים המנגנים בסולם דו (‪)C‬‬ ‫אבסולוטי ופה (‪ ,)F‬אך הם אינם מיוצרים עוד‪.‬‬

‫כלי הקשה‬

‫‪35‬‬

‫ּכלי מיתר‬ Stringed Instrument �

‫ּבללייקה‬ ‫‪Balalaika‬‬

‫�‬

‫{‬

‫כלי מיתר‬

‫הורנבוסטל‪-‬זאקס‬

‫‪321.321‬‬

‫סיווג‬

‫משפחה‬

‫ארץ מקור‬

‫שנת מקור‬

‫חומר‬

‫רוסיה‬

‫ייקה היא כלי מיתר מסורתי במרכז אסיה‬ ‫ַּב ַל ַל ָ‬ ‫ובפרט ברוסיה‪ .‬לבללייקה אופיינית תיבת‬ ‫תהודה משולשת העשויה מעץ ו‪ 3-‬מיתרים‬ ‫(לעיתים שישה‪ ,‬בזוגות)‪ .‬הבללייקה הפכה‬ ‫לאחד כלי המיתר החשובים במזרח אירופה‪,‬‬ ‫בייחוד ברוסיה ובאוקראינה‪ .‬רפרטואר הדורש‬ ‫טכניקת נגינה מורכבת קידם את הבללייקה‬ ‫לדרגת חשיבות של כלי נגינה קלאסי[דרוש‬ ‫מקור]‪ ,‬ויצירות רבות נכתבו במיוחד עבורה‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫אורגנולוגיה היסטורית ושיטתית‬

‫‪1688‬‬

‫קורדופונים‬

‫מתכת‬

‫יש שישה גדלים שונים של בללייקות‪ .‬הגודל‬ ‫השכיח ביותר המשמש לנגינת סולו הוא הגודל‬ ‫ימה)‪ .‬כוונון המיתרים‬ ‫ּפר ָ‬ ‫הבינוני (מכונה בללייקה ִ‬ ‫של בללייקה פרימה הוא מי‪ ,‬מי‪ ,‬לה (שני המיתרים‬ ‫התחתונים מכווננים לאותו גובה)‪ ,‬ומנגנים עליה‬ ‫בעזרת האצבעות בטכניקה מיוחדת‪ ,‬לעיתים‬ ‫קרובות בפריטת טרמולו‪ .‬תכונה מיוחדת של‬ ‫בללייקה זו היא שהרווח בין המיתר הראשון‬ ‫והשני גדול מהרווח בין המיתר השני ושלישי‪.‬‬

‫כלי מיתר‬

‫‪39‬‬

‫נבל‬ ‫‪Harp‬‬

‫�‬

‫{‬

‫כלי מיתר‬

‫הורנבוסטל‪-‬זאקס‬

‫‪322-5‬‬

‫סיווג‬

‫משפחה‬

‫ארץ מקור‬

‫שנת מקור‬

‫חומר‬

‫מצרים‬

‫‪ 2000‬לפנה"ס‬

‫נֵ ֶבל הוא כלי נגינה השייך למשפחת כלי המיתר‪.‬‬ ‫המיתרים בנבל קלועים בין הצוואר ותיבת‬ ‫הצלילים בצורה אלכסונית (ולא באופן מקבילי‬ ‫כמו בגיטרה)‪ .‬מנעד הצלילים של הנבל מתפרש‬ ‫על שבע אוקטבות‪ ,‬בדומה לזה של הפסנתר‪ .‬כל‬ ‫מיתר מתאים לתו בסולם דו מז'ור (הקלידים‬ ‫הלבנים בפסנתר)‪ .‬בגלל המספר הרב של‬ ‫מיתרים בנבל‪ ,‬נהוג שכל המיתרים של דו צבועים‬ ‫בצבע אדום‪ ,‬ואילו כל המיתרים של פה צבועים‬ ‫בצבע כחול כדי להקל על מציאת המיתרים‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫אורגנולוגיה היסטורית ושיטתית‬

‫קורדופונים‬

‫עץ‬

‫מנעד הצלילים של הנבל כמעט זהה לזה של‬ ‫הפסנתר ועל כן צורת ההלחנה לנבל ופסנתר‬ ‫דומה מאוד‪ .‬לעיתים קרובות מנגנים יצירות‬ ‫שמיועדות לפסנתר בנבל‪ ,‬או יצירות שמיועדות‬ ‫לנבל‪ ,‬בפסנתר‪ ,‬אולם יותר קל לנגן יצירות מנבל‬ ‫לפסנתר‪ ,‬משום שהקלידים בפסנתר יותר נגישים‬ ‫מהמיתרים של הנבל‪ .‬נבל סטנדרטי בן ימינו מיוצר‬ ‫מ‪ 11-‬סוגי עצים ומורכב מכ‪ 2,500-‬חלקים‪.‬‬

‫כלי מיתר‬

‫‪41‬‬

‫כינרו‬ ‫‪Violin‬‬

‫�‬

‫{‬

‫כלי מיתר‬

‫הורנבוסטל‪-‬זאקס‬

‫‪321.322-71‬‬

‫סיווג‬

‫משפחה‬

‫ארץ מקור‬

‫שנת מקור‬

‫חומר‬

‫ספרד‬

‫המאה ה־‪16‬‬

‫כינור הוא כלי קשת בעל הצליל הגבוה ביותר‬ ‫במשפחת כלי מיתרים המיוצרים כיום והכלי‬ ‫הכי קטן ממשפחת כלי קשת‪ .‬הכינור מכוון‬ ‫בקווינטה מעל לוויולה‪ .‬הכינור הכרחי כמעט‬ ‫בכל סוגי התזמורות וההרכבים הקאמרים והוא‬ ‫אחד מן הכלים הסולנים ביותר‪ .‬לכינור נכתבו‬ ‫קונצ'רטי רבים ויצירות סולו עם תזמורות‪.‬‬ ‫צלילו הייחודי של הכינור נוצר כתוצאה מפעילות־‬ ‫גומלין של כלל חלקיו השונים‪ .‬משיכת הקשת‬ ‫על מיתריו גורמת להם לרטוט‪ .‬רטט זה מועבר‬ ‫דרך הגשר והנשמה של הכינור לגוף הכינור‬ ‫(בעיקר לבטן וגב הכינור)‪ ,‬מה שמאפשר‬ ‫לצליל להדהד היטב לאוויר שסביב הכינור‪.‬‬

‫‪42‬‬

‫אורגנולוגיה היסטורית ושיטתית‬

‫קורדופונים‬

‫עץ‬

‫המתח והסוג של המיתרים‪ ,‬הקשת ומבנה גוף‬ ‫הכינור תורמים כולם לעצמה ולאיכות הצליל‪.‬‬ ‫צורתו הסופית של הכינור‪ ,‬כפי שאנו מכירים אותה‬ ‫היום‪ ,‬התפתחה במאות ה־‪ 16‬וה־‪ .17‬באותם ימים‬ ‫נהוג היה לחשוב כי יופי מקורו בצורות גאומטריות‬ ‫מדויקות‪ ,‬וכך גם תכננו את הכינור‪ .‬נהוג לחשוב‬ ‫שגדולי בוני הכינורות‪ ,‬כגון שטיינר וסטרדיווארי‪,‬‬ ‫בנו כינורות מדויקים מבחינה גאומטרית ומבחינת‬ ‫איכות חומר ואופן הרכבה‪ ,‬ולכן צלילי הכינורות‬ ‫שבנו הם הנעימים ביותר‪ .‬עם זאת‪ ,‬בניסויים‬ ‫שבוצעו החל משנת ‪ 1817‬ועד ל־‪ 2010‬נצפה‬ ‫שגם כנרים מקצועיים לא הבדילו בין כינור‬ ‫סטרדיוואריוס לבין כינור איכותי אחר‪ ,‬מודרני‪.‬‬

‫כלי מיתר‬

‫‪43‬‬

‫גיטרה‬ ‫‪Guitar‬‬

‫�‬

‫{‬

‫כלי מיתר‬

‫הורנבוסטל‪-‬זאקס‬

‫‪321.322‬‬

‫סיווג‬

‫משפחה‬

‫ארץ מקור‬

‫שנת מקור‬

‫חומר‬

‫ספרד‬

‫המאה ה־‪11‬‬

‫ש המסבירים את מקורה של הגיטרה כהתפתחות‬ ‫מהכלי היווני העתיק הקיטרה‪ ,‬הקרוב מבחינת‬ ‫השם לגיטרה (מילה ספרדית)‪ .‬אחרים גורסים כי‬ ‫הגיטרה "הושפעה" מן הלאוטות ארוכות הצוואר‬ ‫אשר נמצאו במסופוטמיה ובאנטוליה‪ .‬המחלוקת‬ ‫העיקרית היא בין אלה התומכים בסברה‬ ‫שהתפתחות הגיטרה היא למעשה מאירופה‬ ‫(בהשפעת הלאוטות) לבין אלה הגורסים כי היא‬ ‫התפתחה מן העולם הערבי (בהשפעת העוד)‪ .‬אף‬ ‫על פי שבתקופות מוקדמות בהיסטוריה הגיטרה‬ ‫לא נחשבה לכלי "קלאסי"‪ ,‬היא תמיד תפסה מקום‬

‫‪44‬‬

‫אורגנולוגיה היסטורית ושיטתית‬

‫קורדופוניים‬

‫עץ‬

‫נכבד ככלי פופולרי‪ .‬עם הזמן הגיעה הגיטרה‬ ‫גם למוזיקה הקלאסית ולאולמות הקונצרטים‪.‬‬ ‫היסטוריה של הגיטרה באירופה שייכת לתקופת‬ ‫הרנסאנס‪ .‬מבנה הגיטרה היה בדומה לויולה‬ ‫וללאוטות העתיקות מתקופות מאוחרות יותר‪.‬‬ ‫השם "גיטרה" הגיע מספרד‪ ,‬אשר הבחין למעשה‬ ‫בין גיטרת הרנסאנס לבין הגיטרה הספרדית‪.‬‬

‫כלי מיתר‬

‫‪45‬‬

‫בנג'ֹו‬ ‫‪Banjo‬‬

‫�‬

‫{‬

‫כלי מיתר‬

‫הורנבוסטל‪-‬זאקס‬

‫‪321.322-5‬‬

‫סיווג‬

‫משפחה‬

‫ארץ מקור‬

‫שנת מקור‬

‫חומר‬

‫קריביים‬

‫המאה ה־‪18‬‬

‫בנג'ו הוא כלי נגינה מסוג כלי מיתר‪ ,‬שמקורו‬ ‫בתרבות האפרו‪-‬אמריקאית‪ ,‬בעל שורשים בכלי‬ ‫נגינה אפריקניים מסורתיים‪ .‬ישנם סוגים שונים‬ ‫של בנג'ו‪ ,‬לרוב בני ‪ ,5 ,4‬או ‪ 6‬מיתרים‪ .‬הבנג'ו‬ ‫מורכב מראש עגול‪ ,‬הכולל כיסוי דק מעל גוף‬ ‫חלול (כעין תוף)‪ ,‬ומוט שעליו מורכבים המיתרים‪.‬‬ ‫כיסוי הראש‪ ,‬שבעבר היה עשוי מעור חיה‪ ,‬עשוי‬ ‫כיום בדרך כלל מפלסטיק‪ .‬הבנג'ו מזוהה לרוב‬ ‫עם מוזיקת פולק‪ ,‬מוזיקת קאנטרי ובלוגראס‪,‬‬ ‫וכן מוזיקה אירית מסורתית‪ ,‬אם כי כיום‬ ‫נעשה בו שימוש גם בסוגות מוזיקה נוספות‪.‬‬

‫‪46‬‬

‫אורגנולוגיה היסטורית ושיטתית‬

‫קורדופונים‬

‫עץ‬

‫המיתר החמישי קצר מהאחרים ולרוב בעל‬ ‫צליל קבוע‪ .‬מכוון בדרך כלל ‪ GDGBD‬ומשמש‬ ‫לנגינת מוזיקה אמריקאית בעיקר‪ ,‬אם כי בעשרות‬ ‫השנים האחרונות שימושיו נעשו רבים ומגוונים‪.‬‬ ‫בנג'ו בן ‪ 6‬מיתרים (ולעיתים אף ‪ 12‬מיתרים)‪,‬‬ ‫המכוון באופן דומה לגיטרה‪ ,‬נעשה פופולרי‬ ‫בשנים האחרונות‪ .‬מטרתו העיקרית היא לתת‬ ‫לגיטריסטים אפשרות להפיק צלילי בנג'ו‬ ‫מבלי ממש ללמוד לנגן על כלי נוסף‪ .‬זאת‬ ‫לאור העובדה שטכניקות הנגינה של הבנג'ו‬ ‫(‪ 4‬ו‪ 5-‬מיתרים) ושל הגיטרה שונות במהותן‪.‬‬

‫כלי מיתר‬

‫‪47‬‬