Data Loading...

גיליון 24 Flipbook PDF

גיליון 24

215 Views
141 Downloads
FLIP PDF 1.65MB

‫ביטאון ארגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון בישראל‬ ‫קהילות יוון‬ ‫ערב השואה‬

‫נשיא המדינה‪ ,‬ראובן‬ ‫ריבלין‪ ,‬ויו"ר הארגון‪,‬‬ ‫משה העליון‪ ,‬באירוע‬ ‫הדלקת נרות בבית הנשיא‬ ‫(ראה כתבה בעמוד ‪)9‬‬

‫משה העליון על רקע‬ ‫תצלום אוויר של מחנה‬ ‫אושוויץ ‪ 1‬בו היה אסיר‬ ‫(ראה כתבה בעמוד ‪)10‬‬

‫גליון מס' ‪ | 24‬שנה שתים עשרה | פסח תשע”ה | אפריל ‪2015‬‬

‫דבר היו”ר‬ ‫חברות וחברים יקרים‪ ,‬אוהדים וקוראים‪,‬‬ ‫גיליון זה של ביטאוננו "קול‬ ‫הניצולים"‪ ,‬היוצא לאור ומופץ‬ ‫לכם פעמיים בשנה עומד להגיע‬ ‫לידיכם‪ ,‬כנהוג מזה שנים‪,‬‬ ‫בפרוס חג החירות‪ ,‬חג הפסח‪,‬‬ ‫הבא עלינו לטובה‪ .‬ברצוני‬ ‫להודות הפעם בראשית דבריי‪,‬‬ ‫גם בשמכם‪ ,‬לחברי המערכת‬ ‫של הביטאון‪ ,‬ובראשם ליושבת‬ ‫הראש שלה‪ ,‬ולהביע את הערכתי הרבה על‬ ‫מאמציהם ועל עבודתם הממושכת שהם משקיעים‬ ‫באיסוף החומר‪ ,‬מיונו‪ ,‬עיבודו ותיקונו עד להבאתו‬ ‫לדפוס לפני הפצתו עליכם‪ .‬יישר כוחם!‬ ‫האירוע החשוב בתחום הנצחת השואה שהתרחש‬ ‫במחצית השנה האחרונה‪ ,‬היה ציון יום הזיכרון הבין‪-‬‬ ‫לאומי להנצחת קורבנות השואה‪ ,‬ב‪ 27-‬בינואר‪,‬‬ ‫במלאות ‪ 70‬שנה לשחרור מחנות אושוויץ‪-‬בירקנאו‬ ‫על ידי הצבא הרוסי‪ ,‬הצבא האדום‪ .‬יום הזיכרון צוין‬ ‫בארצות רבות בעולם‪ ,‬במרכז האו"ם‪ ,‬שבו נשאו‬ ‫נאומים נשיא המדינה ‪ ,‬ראובן ריבלין‪ ,‬והוקרן נאומו‬ ‫של יו"ר ראש יד ושם‪ ,‬אבנר שלו‪ .‬הטקס המרכזי‪,‬‬ ‫שאותו ארגנה ממשלת פולין‪ ,‬נערך בכניסה למחנה‬ ‫בירקנאו‪ ,‬על טקס זה ועל אירועים נוספים‪ ,‬שנערכו‬ ‫בקראקוב ובאושוויץ‪ ,‬ובו השתתפו מאות ניצולי‬ ‫אושוויץ יהודים מרחבי העולם ומן הארץ וגם ניצולי‬ ‫אושוויץ פולניים תוכלו לקרוא בגוף הגיליון‪ .‬כאחד‬ ‫מניצולי אושוויץ‪ ,‬שהשתתף במשלחת הניצולים מן‬

‫הארץ‪ ,‬חשבתי לעצמי‪ ,‬שנכון הדבר שעם שחרור‬ ‫אושוויץ‪ ,‬ונכון יותר לומר שעם הריסת תאי הגזים‬ ‫ומבני המשרפות כחודשיים‪-‬שלושה לפני כן‪ ,‬נפסק‬ ‫ההרג הופסק הרצח ה"תעשייתי" של היהודים‪ ,‬אך‬ ‫עד ליום תום המלחמה ב‪ 8-‬במאי ‪ ,1945‬נרצחו על‬ ‫ידי הגרמנים רבבות‪ ,‬אם לא מאות אלפים אסירים‬ ‫נוספים‪ ,‬רובם בני עמנו‪.‬‬ ‫עד כאן בנושא זה‪ .‬אני מביא בזה לידיעתכם כי מצבו‬ ‫הכלכלי של הארגון איננו כפי שהיה‪ ,‬דבר המגביל‬ ‫את יכולתנו לסייע לחברים נצרכים ולהרבות‬ ‫בפעילויות‪ .‬לכן אבקשכם להקפיד לשלם את דמי‬ ‫החבר בהקדם‪ ,‬ואף לתרום לארגון מעבר לכך למי‬ ‫שיש באפשרותו‪ .‬ועוד נושא‪ ,‬שאין צורך להרבות‬ ‫מלים על חשיבותו לארגון‪ ,‬והוא הירתמו לצרף את‬ ‫בני משפחותיהם כחברים לארגון‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬לקראת חג הפסח ‪ ,‬העומד לפתחנו‪ ,‬וחם‬ ‫העצמאות שלאחריו‪ ,‬הנני מאחל לכם חברות‬ ‫וחברים ולבני משפחותיכם‪ ,‬ביחד עם שאר החברים‬ ‫בהנהלת הארגון‪:‬‬

‫חג פסח שמח וכשר‪ ,‬וחג עצמאות שמח!‬ ‫ולפני הכול ומעל לכול‬ ‫אריכות ימים בבריאות איתנה!‬

‫הרמת כוסית לקראת חג הפסח‬ ‫חברי הארגון מוזמנים להרמת כוסית לקראת חג הפסח‪,‬‬ ‫שתתקיים במועדון הארגון‪ ,‬בשיתוף פעולה בין ארגוננו לתלמידים‬ ‫המשתתפים בפרויקט משאלוניקי לאושוויץ‪ ,‬מסע לימודי בנתיבי‬ ‫הזיכרון של דוברי הלאדינו‪ ,‬במרכז לחקר הלאדינו‬ ‫באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬ ‫יום ב’‪ ,‬י' בניסן תשע”ה‪ 30 ,‬במרס ‪ ,2015‬בשעה ‪10:00‬‬

‫קול הניצולים‬

‫‪2‬‬

‫בברכת חברים‪,‬‬

‫משה העליון‬ ‫יושב ראש הארגון‬

‫דבר המערכת‬ ‫חברים וחברות‪ ,‬קוראות וקוראים יקרים‪,‬‬ ‫בפתחם של חג הפסח ויום העצמאות הבאים עלינו לטובה‪,‬‬ ‫אנו שמחים לשלוח אליכם את גיליון מספר ‪ 24‬של ביטאוננו "קול‬

‫הניצולים"‪ .‬אנו מקווים שתיהנו גם הפעם מקריאת הביטאון‪ .‬חומר רב‬ ‫ומגוון הגיע לצוות מערכת הביטאון ואנו מודים לכל החברים שנענו‬ ‫ושלחו אלינו כתבות ותצלומים‪ .‬ביטאוננו המיועד בראש ובראשונה‬ ‫לחברי הארגון‪ ,‬הוותיקים ובני דורות הממשיכים‪ ,‬הפך למקור חשוב‬ ‫לשמירת הקשר עם החברים‪ ,‬להפצת תולדות קהילות יוון השונות‪,‬‬ ‫והגברת המודעות לאסון הכבד שפקד אותן בתקופת השואה ובחלקן‬ ‫הגדול נכחדו‪ .‬הביטאון מופץ גם בספריות‪ ,‬במוסדות ובארגונים שונים‬ ‫בארץ וברחבי העולם‪.‬‬ ‫בגיליון הנוכחי‪ ,‬שזה עתה הגיע לידיכם‪ ,‬מופיעים המדורים המוכרים‪:‬‬ ‫במדור חדשות והודעות הארגון תמצאו הודעות בעניינים שוטפים‪,‬‬ ‫ביניהם שמות החברים החדשים שהצטרפו לשורותינו‪ ,‬הודעות‬ ‫על קיום אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה בבית הכנסת "היכל‬ ‫יהודה" וליד הגלעד של הארגון לזכר קהילות יוון שהושמדו בשואה;‬ ‫במדור קהילות יוון ערב השואה מסופרות הפעם תולדותיהן של‬ ‫הקהילות בכרתים‪ ,‬הירקליון וכניה; פינת הלאדינו עוסקת בנושא‬ ‫הטבע והאקלים; במדור יוונים חסידי אומות העולם מיוון מועלות‬ ‫דמויותיהם של אנגלוס אורט‪ ,‬מיכאיל גליקס‪ ,‬דימיטריוס ורנופולוס‪,‬‬ ‫שהצילו את אלי מודיאנו משאלוניקי‪ ,‬את הרב הראשי של אתונה‪,‬‬ ‫הרב ברזילי ומשפחתו ויהודים רבים אחרים‪ .‬במדור מורשת מאמר על‬ ‫דוד בנבנישתי הציוני‪ ,‬המורה והמנהל‪ ,‬שעלה משאלוניקי לירושלים‪,‬‬ ‫וםעל בה רבות; ב"מסע מחיפה לשאלוניקי"‪ ,‬מתוארת הפגישה עם‬ ‫משפחת ווליוטיס מהרי הפיליון‪,‬שהצילו את משפחת חכים‪ .‬במדור‬ ‫עדויות ניצולי שואה מובא מאמרו של נח קליגר‪ ,‬שנענה לפנייתנו‬ ‫וכתב את המאמר‪" :‬העובדות על קרבות האגרוף באושוויץ"‪ ,‬וזו‬ ‫ההזדמנות להודות לו מקרב לב; זיכרונות ילדות משאלוניקי של אלי‬ ‫חסיד; ועל מרד הזונדר‪-‬קומנדו במחנה אושוויץ‪-‬בירקנאו; במדור‬ ‫אירועים דיווחים על אירועי חנוכה‪ ,‬על יום הזיכרון הבינלאומי‬ ‫להנצחת קורבנות השואה‪ ,‬על גילוי אנדרטת הזיכרון באוניברסיטה‬ ‫של שאלוניקי‪ ,‬לזכר בית העלמין היהודי הישן של העיר שנחרב‬ ‫ועוד‪ .‬במדור תרבות הפעם השיר "הרומנסה על ריקה קוריאל כלת‬ ‫דמים" מפרי עטו של דר' אבנר פרץ; ועל מדף הספרים‪ ,‬על הספרים‬ ‫מפרי עטם של חברי הארגון‪ ,‬נטה גטניו אוסמו‪" ,‬מקורפו לבירקנאו‬ ‫ולירושלים"‪ ,‬יצחק פילוסוף "שתפרוץ המלחמה וננוח"‪ ,‬ושל יצחק‬ ‫רוסו‪" ,‬לשרוד הודות לחברים"‪ .‬במדור ממטבחה של אמא יווניה‬ ‫מתכון חרוסת לפסח מאת יפה אשכנזי; במדור נר זיכרון אנו מביאים‬ ‫את שמותיהם של החברים שהלכו לעולמם וכן הספדים ליצחק‬ ‫אלאלוף ז"ל ולהרצל מצא ז"ל‪.‬‬ ‫המערכת שבה ופונה לחברינו‪ ,‬ניצולי השואה‪ ,‬לספר את סיפוריהם‬ ‫וזיכרונותיהם לבני משפחותיהם‪ .‬דור הניצולים הולך ופוחת‪ ,‬כפי‬ ‫שתוכלו להיווכח מרשימת החברים שנפטרו במהלך החודשים‬ ‫האחרונים‪ .‬כל ניצול הוא עולם ומלואו‪ ,‬התיעוד שישאירו הניצולים‬ ‫ישפוך אור על חייהם בילדותם‪ ,‬על קורותיהם במחנות הריכוז‬ ‫וההשמדה‪ ,‬על חייהם במדינת ישראל ועל תרומתם הרבה להקמתה‪,‬‬ ‫לביסוסה ולחיזוקה בכל התחומים‪.‬‬ ‫המערכת פונה לחברים‪ ,‬להקדים לשלוח כתבות וסיפורים לגיליון‬ ‫הבא‪ ,‬ה‪ 25-‬במספר‪ ,‬שיופיע לקראת ראש השנה‪.‬‬ ‫ולסיום‪ ,‬חברות וחברים יקרים‪ ,‬המערכת מברכת אתכם ואת בני‬ ‫משפחותיכם‪ ,‬לרגל חג הפסח וחג העצמאות‪ ,‬בברכת חגים שמחים‪.‬‬ ‫ ‬

‫תוכן העניינים‬ ‫‪4‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪31‬‬

‫חדשות והודעות הארגון ‬ ‫פינת הלאדינו ‬ ‫אירועים ‬ ‫קהילות יוון ערב השואה ‬ ‫חסידי אומות העולם מיוון ‬ ‫עדויות ניצולי שואה ‬ ‫מורשת ‬ ‫נר זיכרון ‬ ‫תרבות ‬ ‫עולם הלאדינו ‬ ‫ממטבחה של אמא יווניה ‬

‫קול הניצולים‬

‫ביטאון ארגון ניצולי מחנות‬ ‫ההשמדה יוצאי יוון בישראל‬ ‫ראש המערכת‪ :‬‬ ‫חברי המערכת‪ :‬‬ ‫ ‬ ‫עיצוב והפקה‪ :‬‬ ‫ ‬ ‫כתובת המערכת‪ :‬‬ ‫ ‬ ‫טלפון‪ :‬‬ ‫טלפקס‪ :‬‬ ‫אתר הארגון‪ :‬‬ ‫דואר אלקטרוני‪ :‬‬

‫רחל העליון‪-‬מזריץ‬ ‫שרונה לזר‬ ‫משה מצא‬ ‫לביא ר‪.‬מ‪ .‬יעוץ והפקה בע”מ‬ ‫טל’ ‪03-6366358‬‬ ‫רחוב לוינסקי ‪,68‬‬ ‫תל אביב ‪6685512‬‬ ‫‪03-6884928‬‬ ‫‪03-6881930‬‬ ‫‪www.ighs.co.il‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫המערכת אינה מתחייבת לפרסם את כל החומר‬ ‫הנשלח אליה ואינה מחזירה כתבי יד‪.‬‬

‫רחל העליון‪-‬מזריץ‬ ‫ראש המערכת‬

‫‪3‬‬

‫קול הניצולים‬

‫חדשות והודעות הארגון‬ ‫דמי חבר‬

‫חדש ‪ -‬ניתן לשלם באמצעות כרטיס אשראי בטלפון‬ ‫הננו פונים לחברות ולחברים ולאוהדים‪ ,‬שטרם שילמו את דמי החבר לשנים ‪2014-2013‬‬ ‫להסדיר את התשלום בהקדם‪.‬‬ ‫להזכירכם דמי החבר לשנה הם‪ :‬לבני זוג ‪ 150 -‬ש"ח‪ ,‬ליחיד ‪ 150 -‬ש"ח‪,‬‬ ‫לסטודנטים לתואר ראשון ‪ 100 -‬ש"ח‪ .‬חיילים בשירות חובה ‪ -‬פטורים מתשלום‪.‬‬ ‫דמי החבר הם המקור העיקרי‪ ,‬המאפשר לארגון להתקיים‪,‬‬ ‫לקיים את פעילויותיו ולתמוך בחבריו הנצרכים‪.‬‬

‫קבלת קהל במשרדי הארגון‬

‫ימי קבלת הקהל במשרדי הארגון הינם‪:‬‬ ‫בימים א'‪ ,‬ג'‪ ,‬ד' ו‪-‬ה'‪ ,‬בין השעות ‪.13:00 - 09:30‬‬ ‫מענה טלפוני‪ ,‬בימים א'‪ ,‬ג'‪ ,‬ד' ו‪-‬ה‪ ,‬בין השעות ‪.13:00 - 10:30‬‬ ‫מענה טלפוני ביום ב'‪ ,‬בין השעות ‪13:00 - 11:00‬‬

‫בימי ב' לא תהיה קבלת קהל‬

‫כדי שניתן יהיה לטפל בענייני החברים אצל המוסדות השונים‪.‬‬

‫שליחת כתבות למערכת "קול הניצולים"‬

‫חברים שבידיהם חומר וכתבות לגיליון ‪ ,25‬מתבקשים להעבירן למערכת עד לתאריך ‪ 30‬ביולי ‪ .2015‬את הכתבות בפורמט‬ ‫‪ ,word‬ניתן להעביר ב‪ ,CD-‬בצרוף תצלומים הקשורים בה‪ ,‬למשרדי הארגון‪,‬‬ ‫או בדואר אלקטרוני לכתובת‪[email protected] :‬‬ ‫נא להפריד בין הטקסט לתצלומים מצורפים‪.‬‬

‫חיזוק הארגון ‪ -‬צרוף חברים חדשים‬

‫כדי לחזק את ארגוננו‪ ,‬שהוא ארגון יוצאי יוון היחיד בישראל‪,‬‬ ‫ולהבטיח המשך קיומו לאורך ימים‪,‬‬ ‫אנו פונים אליכם חברי ארגוננו‪ ,‬בקריאה לפעול לצרוף כחברים‬ ‫בו את בניכם ובנותיכם‪ ,‬נכדיכם ונכדותיכם‪,‬‬ ‫ולבני דורות הממשיכים‪ ,‬אנו קוראים לעשות כן לגבי חבריהם‪,‬‬ ‫בני משפחות של יוצאי יוון‪.‬‬ ‫טפסי הצטרפות ניתן להזמין במשרדי הארגון בטל' ‪03-‬‬ ‫‪03-6881930 ,6884928‬‬ ‫או במייל לכתובת‪[email protected] :‬‬

‫כך תדעו מהן הזכויות שלכם‬

‫כדי לסייע לניצולי השואה למצות את מלוא זכויותיהם‪,‬‬ ‫השיקה עמותת "המשפט בשירות הזקנה" מודל זכויות‬ ‫ממוחשב‪ .‬המודל פשוט ונוח לשימוש והוא כולל שאלות‬ ‫שהתשובות עליהן מובילות את הניצולים אל דפי מידע‬ ‫ואל טפסים רלוונטיים שיכולים לעזור להם לקבל את כלל‬ ‫הזכויות וההטבות המגיעות להם‪ .‬המודל הוקם במימון‬ ‫ובתמיכה של החברה לאיתור ולהשבת נכסים של הנספים‬ ‫בשואה‪ .‬כתובת האתר‪.www.elderlaw.org.il :‬‬

‫אספן מחפש ומעוניין בסיכות‪ ,‬סמלים‪ ,‬תעודות‪ ,‬מסמכים‪ ,‬מטבעות‬ ‫ושטרות מתקופת מלחמת העולם השנייה‪ ,‬המחתרות וקום המדינה‪.‬‬ ‫כל פריט יתקבל בברכה‬ ‫לפנות לבנצי בטלפון ‪050-5371259‬‬

‫הבעת תודה‬

‫ברצוננו להודות לוועידת התביעות‬ ‫על התמיכה המתמשכת בארגוננו‬

‫קול הניצולים‬

‫‪4‬‬

‫הוצאת דרכון יווני‬

‫כל המעוניין וזכאי להוציא דרכון יווני‪,‬‬ ‫יפנה ישירות לשגרירות יוון בישראל‪ ,‬לגב' ויקי ספיחה‪,‬‬ ‫בטלפון‪ 03-6953060 :‬שלוחה ‪104‬‬

‫חדשות והודעות הארגון‬

‫אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה‬ ‫יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ה‬ ‫כ"ז בניסן תשע"ה‪ 16 - 15 ,‬באפריל ‪2015‬‬

‫עלייה לגלעד‬ ‫לזכר קהילות יוון‬ ‫תתקיים אי"ה‬ ‫בבית העלמין בחולון‬ ‫ביום חמישי‪ ,‬כ"ז בניסן תשע"ה‪,‬‬ ‫‪ 16‬באפריל ‪ ,2015‬בשעה ‪ 4‬אחה"צ‪,‬‬ ‫בנוכחות שגריר יוון בישראל‬ ‫מר ספירידון למברידיס‬

‫ערב התייחדות לזכר קורבנות השואה‬ ‫ייערך אי"ה‬ ‫בבית הכנסת "היכל יהודה"‬ ‫ע"ש יהודה ליאון ומטילדה רקנאטי ז"ל‬ ‫לזכר קהילת שאלוניקי‬ ‫רח' בן סרוק ‪ ,13‬תל‪-‬אביב‬ ‫ביום רביעי‪ ,‬ליל כ"ז בניסן תשע"ה‪,‬‬ ‫‪ 15‬באפריל ‪ ,2015‬בשעה ‪ 7.30‬בערב‪.‬‬ ‫בתוכנית‬ ‫• תפילת ערבית‪ ,‬מפי החזן מר דוד פ'ינצי‪.‬‬ ‫• הדלקת נרות זיכרון‪.‬‬ ‫• קריאת פרקי תהלים (ט"ז‪ ,‬פ"ג)‪.‬‬ ‫• דברים בענייני דיומא מפי‪:‬‬ ‫* חבר הארגון ניצול השואה – פפו זרעיה‪.‬‬ ‫* נציג דורות הממשיכים – יצחק קפטס ‪.‬‬ ‫• אמר רבי אבא מפי מר דוד רקנאטי‪.‬‬ ‫• תפילת "אל מלא רחמים" וקדיש דרבנן‪.‬‬ ‫• שירת "התקווה"‪.‬‬

‫בתוכנית‬ ‫• פרקי תהלים (ט"ז‪ ,‬פ"ג)‪ ,‬מפי החזן מר דוד פ'ינצי‪.‬‬ ‫• דברים בענייני דיומא מפי‪:‬‬ ‫* חבר הארגון ניצול השואה ‪ -‬ליאון טבוך ‪.‬‬ ‫* נציג דורות הממשיכים ‪ -‬בילי טילמן‪.‬‬ ‫• קריאת "חזון העצמות היבשות"‪.‬‬ ‫• תפילת "אל מלא רחמים" וקדיש דרבנן‪.‬‬ ‫• הנחת זרים‪.‬‬ ‫• שירת "התקווה"‪.‬‬

‫על החברים הזקוקים להסעה מהארגון לבית העלמין ובחזרה‬ ‫להודיע על כך לרכזת פניות החברים‪ ,‬עדנה (בטלפון ‪.)03-6884928‬‬

‫פיצוי חד פעמי ל"ילדי השואה"‬ ‫על פי הסכם שנחתם באחרונה בין שלטונות גרמניה לנציגים של ארגוני הניצולים‪ ,‬יינתן פיצוי חד‪-‬פעמי למי‬ ‫שהיו ילדים בזמן השואה ואשר נקראים "ילדי השואה"‪ .‬גובה הפיצוי ‪ 2,500‬אירו‪ .‬זכאי לפיצוי החד פעמי כל‬ ‫מי שנולד בין ינואר ‪ 1928‬למאי ‪ 1945‬ויכול להוכיח שחי תחת הכיבוש הנאצי (במחנות‪ ,‬בגטאות או במסתור)‪.‬‬ ‫כדי לממש את הזכות לפיצוי יש לפנות לוועידת התביעות בתל אביב‬

‫בטלפונים‪.03-5194400 ,03-5194401 :‬‬

‫חלוקת מדליות‬

‫חבר הארגון שטרם קיבל לידיו את המדליה שהנפיק ארגוננו בשנת ‪ ,2013‬במלאת ‪ 70‬שנה לצאת המשלוח הראשון משאלוניקי‬ ‫לאושוויץ‪ ,‬מתבקש לפנות למשרדי הארגון‪ .‬המדליה תימסר לחבר שהסדיר את תשלום דמי החבר בשנתיים האחרונות‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫קול הניצולים‬

‫חדשות והודעות הארגון‬

‫זימון לאסיפה הכללית השנתית‬ ‫האסיפה הכללית השנתית תיערך ביום ד'‪ 20 ,‬במאי ‪ ,2015‬בשעה ‪,16:00‬‬ ‫במועדון הארגון‪ ,‬רח' לוינסקי ‪ ,68‬תל‪-‬אביב‪.‬‬

‫על סדר היום‪:‬‬ ‫א‪ .‬סקירת יו"ר הארגון על פעילויות הארגון מאז האסיפה‬ ‫הכללית הקודמת‪ ,‬שהתקיימה בחודש מאי ‪.2014‬‬ ‫ב‪ .‬בחירת יו"ר ומזכיר לאסיפה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הצגת הדו"ח המילולי‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הצגת הדו"חות הכספיים לשנת ‪.2014‬‬ ‫ה‪ .‬דיווח והמלצות ועדת הביקורת‪.‬‬ ‫ו‪ .‬דיון ואישור הדו"חות‪.‬‬ ‫ז‪ .‬בחירת רואה חשבון‪.‬‬ ‫ח‪ .‬שונות‪.‬‬ ‫האסיפה תהייה חוקית‪ ,‬אם בשעה הנקובה לעיל‪ ,‬יהיו נוכחים ‪ 25%‬מכלל חברי הארגון‪ .‬אם‬ ‫מספר החברים הנוכחים יהיה קטן מ‪ ,25%-‬תידחה תחילת האסיפה בחצי שעה ותהייה‬ ‫חוקית בכל מספר שהוא של החברים הנוכחים‪.‬‬

‫הצטרפו לארגון כחברים ואוהדים מ‪ 1-‬בספטמבר ‪ 2014‬עד ‪ 28‬בפברואר ‪2015‬‬ ‫מס'‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬

‫שם משפחה ופרטי‬ ‫בורוכוב מזל‬ ‫ורד יצחק‬ ‫ורד רחל‬ ‫זילט שמואל‬ ‫חדז'י יעקב אסתרינה‬ ‫טיאנו מאיר‬ ‫כהן רבקה‬ ‫כהן שושנה‬

‫קול הניצולים‬

‫‪6‬‬

‫מגורים‬ ‫יהוד‬ ‫קריית ביאליק‬ ‫קריית ביאליק‬ ‫תל אביב‬ ‫קריית מוצקין‬ ‫בת ים‬ ‫בת ים‬ ‫תל אביב‬

‫מס'‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬

‫שם משפחה ופרטי‬ ‫סידם רחל‬ ‫עובדיה קונסטנטיני אוסנת‬ ‫עזרא פלורה‬

‫מגורים‬ ‫תל אביב‬ ‫רעננה‬ ‫קריית חיים‬

‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬

‫פרץ זהבה‬ ‫פרץ מאיר‬ ‫קלוו מלכה‬ ‫קלמרו אבי‬

‫הרצליה‬ ‫הרצליה‬ ‫חולון‬ ‫רמת השרון‬

‫פינת הלאדינו‬

‫מאת משה העליון‬ La natura i el klimá –

El mundo

,

La mar El okeano/okean La tierra

,

El kontinente La seka /sekada El tiempo, aver El mundo animal El mundo vejetal

Luviozo Ennuvlado Kalmo

,

La sezon

La bruma

El frio

La primavera El enverano EL otonyo El envierno El trueno El relampago El ayre/viento La luvia El pedrisko

La derusha La n(y)evla La nevlina El rosio La bora La tempesta El oraje La fortuna La temperatura

La kalor El monte La montaya La kolina

Adjektivos -

, ,

Siervo Sierves Sierve Servimos Servish Sierven

Servi Servites Servio Servimos Servitesh Servieron

Verbos -

Tempestozo Orajozo

Luviar Nyevar

Klaro

Fazer pedrisko

Verbo Irregolar Servir -

Servia Servias Servia Serviamos Serviash Servian

Servire Serviras Servira Serviremos Serviresh Serviran

Frazas En el mundo ay sinko kontinentes: Evropa, Asia, Afrika, Amerika i Australia. El kontinente el mas grande es Asia. Este anyo el envierno esta muy duro, i ﬁna oy ya nyevo mucho. A la armada de Israel sierven muchos Djidios del estranyero.

El rio El arroyo La onda/ola La shara El bosko

Relampagear Echar trueno

,

Serviria Servirias Serviria Servirianos Serviriash Servirian

,

Sierve Servido Servid 1 Serviendo ,

.

La Imalaya es la mas alta montanya del mundo.

Serviendo

,

1

: .

.

, . "

"

.

Sinko Proverbos

Adjuntate kon los buenos (los malos), seras uno d'eyos. Lo k'a ti no te agrada, a tu haver no le agas. Asembra palos para ke t'aharven. El ke keda al kavo, asemeja a ravo. Alevantate tu, para ke m'asente yo. .(

=h,

‫קול הניצולים‬

= ch , = sh : .

7

."Aki Yerushalayim" ,(

.

,( , .

.

) , .

. )

, , (1 (2

‫סיכמה‪ :‬רחל העליון‪-‬מזריץ‬

‫אירועים ‬

‫הרמת כוסית לקראת ראש השנה במועדון הארגון‬ ‫כמיטב המסורת הנהוגה בארגוננו לקראת החגים‪ ,‬התקיימה‬ ‫הרמת כוסית לקראת ראש השנה‪ ,‬במועדון הארגון‪ .‬רבים‬ ‫מחברי הארגון התכנסו ביחד עם חברי ההנהלה‪ ,‬ביום ב'‪,‬‬ ‫כ"ז באלול תשע"ד‪ 22 ,‬בספטמבר ‪ ,2014‬סביב שולחנות‬ ‫ערוכים ועליהם כיבוד ויין‪ .‬יו"ר הארגון‪ ,‬משה העליון‪ ,‬פתח‬ ‫בדברי ברכה לחברים ולבני משפחותיהם‪ ,‬ואיחל שנה טובה‬ ‫ומתוקה‪ ,‬שנת שלום וביטחון‪ ,‬שנת בריאות טובה ואריכות‬ ‫ימים‪ .‬כמו כן מסר היו"ר דיווח קצר על פעילויות הארגון והביע‬ ‫תקווה שחברים רבים יגיעו להשתתף באירועים שהמאמצים‬ ‫המושקעים לקיימם רבים‪.‬‬

‫חברים בהרמת כוסית לקראת ראש השנה‬

‫ביקור וחלוקת שי לחברי הארגון השוהים בבתי אבות‬ ‫כנהוג בארגוננו לקראת החגים‪ ,‬יצאו מספר נציגים לביקור‬ ‫וחלוקת שי לחברי הארגון השוהים בבתי אבות‪ .‬תמי אברמסון‬ ‫ושרונה לזר חילקו השי לחברים שבבית האבות ליאון רקנאטי‬ ‫בפתח תקווה; אברהם אשכנזי חילק בבית אבות משען בחולון;‬

‫רחל העליון‪-‬מזריץ חילקה בבתי אבות בתל‪-‬אביב וברמת גן;‬ ‫ואבי חכים לחברים שבבית אבות בקריית מוצקין‪.‬‬ ‫נציגי הארגון דיווחו על מפגשים מרגשים עם החברים שבבתי‬ ‫אבות ועל תודתם לארגון על תשומת הלב‪.‬‬

‫ערב סליחות בנוסח יהודי שאלוניקי‬ ‫בבית הכנסת "בית תפילה לזכר יהודי שאלוניקי"‬ ‫מספר ימים לפני יום הכיפורים‪ ,‬ביום ג'‪ ,‬ו' בתשרי תשע"ה‪30 ,‬‬ ‫בספטמבר ‪ ,2014‬נערך בבית הכנסת "בית תפילה לזכר יהודי‬ ‫שאלוניקי"‪ ,‬ערב סליחות בנוסח יהודי שאלוניקי‪ .‬בית הכנסת היה‬ ‫מלא בחברות ובחברים שהגיעו לאירוע‪ .‬מר גבריאל ציון‪ ,‬גבאי‬ ‫בית הכנסת‪ ,‬פתח את הערב בברכו את הנוכחים והזמין את משה‬ ‫העליון‪ ,‬יו"ר הארגון‪ ,‬לשאת דברי ברכה‪ .‬משה ברך את הנוכחים‪,‬‬ ‫עמד על המסורת שנוצרה בקיום הערב ושיבח את שיתוף‬

‫הפעולה ההדוק בין הארגון לגבאי בית הכנסת גבריאל ציון ומשה‬ ‫שוחמי‪ .‬בבית הכנסת נכח גם שליח חב"ד בשכונת שפירא‪ ,‬הרב‬ ‫מענדל שכטר‪ ,‬המשמש גם כרב בית הכנסת‪ ,‬שאף הוא ברך את‬ ‫הקהל‪ .‬גבריאל ציון ומשה שוחמי ניהלו את התפילות‪ ,‬כשלצידם‬ ‫אהרון ארוך ומשה העליון‪ ,‬כשכל הקהל הצטרף בשירת פרקי‬ ‫הסליחות‪ ,‬שנערכו לפי מיטב המסורת שהייתה נהוגה בקהילת‬ ‫שאלוניקי ובעוד קהילות ברחבי יוון‪ .‬בתום הסליחות הוגש כיבוד‬ ‫קל טעים להנאתם של הנוכחים‪.‬‬

‫הקהל בערב הסליחות‬

‫קול הניצולים‬

‫‪8‬‬

‫אירועים‬

‫אורות של תקווה‬ ‫טקס הדלקת נרות חנוכה בבית הנשיא בירושלים‬ ‫ערב היום השביעי של חנוכה‪ ,22.12.2014 ,‬התקיים במשכן הנשיא‬ ‫בירושלים טקס הדלקת נר שביעי של החג‪ .‬האירוע עמד בסימן‬ ‫גבורה ותקומה‪ ,‬ונועד לכבד ניצולי שואה בהדלקת נרות‪ .‬השתתפו‬ ‫באירוע כ‪ 150-‬אורחים‪ .‬מלבד הניצולים השתתפו בטקס קולט‬ ‫אביטל ואבי רוזנטל‪ ,‬ממרכז הארגונים של ניצולי השואה‪ ,‬נציגי יד‬ ‫ושם‪ ,‬אישים נוספים ומלווים מדורות הממשיכים‪ .‬מטעם ארגוננו‬ ‫השתתפו משה העליון‪ ,‬יעקב קפטס ורחל העליון‪-‬מזריץ‪ .‬נשיא‬ ‫המדינה‪ ,‬מר רובי ריבלין‪ ,‬פנה אל הניצולים‪" :‬זהו סיפור של דור‬ ‫שלם‪ ,‬דור שנחלץ מתהומות הרוע ובחר בחיים‪ .‬דור שהאמונה‬ ‫בצדקת דרכו הייתה נר לרגליו‪ .‬דור של גבורה ועשייה‪ .‬דור שתרם‬ ‫לחברה הישראלית בכל תחומי‬ ‫החיים‪ .‬ההיאחזות בחיים חרף משא‬ ‫הזיכרון הכואב היא המסר שאותו‬ ‫אתם נושאים‪ ,‬מאז ועד היום [‪]...‬‬ ‫כבכל חג‪ ,‬גם בחנוכה אנו מחדשים‬ ‫את הזמן ומברכים ברכת "שהחיינו"‬ ‫המבטאת את החיים בעולם נפלא זה‪.‬‬ ‫המילה "וקיימנו" עומדת עבור זכותנו‬

‫להתקיים בכבוד‪ .‬קיום של רווחה‪ ,‬ייעוד ומשמעות‪ ,‬מוקפים בני‬ ‫משפחה אהובים וחברים"‪ .‬יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה‬ ‫בישראל‪ ,‬הגב' קולט אביטל‪ ,‬ברכה וסיכמה‪" :‬לאורך ההיסטוריה‬ ‫היהודית נלחמו מעטים מול רבים‪ ,‬גם בתקופת השואה‪ ,‬נלחמנו‬ ‫כנגד כל הסיכויים‪ ,‬וזאת הייתה מלחמת האור נגד החושך המוחלט‬ ‫שעטף את אירופה‪ .‬אך בכך לא סיימו שרידי השואה את תפקידם‪.‬‬ ‫אחרי שחרור המחנות הם הגיעו‪ ,‬צילי אדם‪ ,‬לחופי פלשתינה‪.‬‬ ‫הם התגייסו ישר לכוחות הלוחמים‪ ,‬רבים מהנופלים במלחמת‬ ‫הקוממיות שלנו היו שורדי שואה"‪ .‬יו"ר הארגון‪ ,‬משה העליון‪ ,‬היה‬ ‫אחד ממדליקי הנרות‪.‬‬

‫משה העליון מדליק נר בבית הנשיא‬

‫יעקב קפטס באירוע הדלקת הנרות בבית הנשיא‬

‫מסיבת חנוכה‬ ‫ערב היום השמיני של חנוכה‪ ,23.12.2014 ,‬התקיימה מסיבת‬ ‫החנוכה המסורתית של ארגוננו בשיתוף פעולה עם בית האבות‬ ‫ליאון רקנאטי והמרכז למורשת יהדות שאלוניקי ויוון‪ .‬חדר‬ ‫האוכל של בית האבות קושט לכבוד המסיבה והתמלא בחברי‬ ‫ארגון ודיירים מבית האבות שהוזמנו לכבוד האירוע‪ .‬הערב נפתח‬ ‫בברכתו של ישראל עדן‪ ,‬מנהל בית האבות ליאון רקנאטי‪ .‬בהמשך‬ ‫ברך רוני ארניה‪ ,‬יו"ר המרכז למורשת שאלוניקי ויוון‪ ,‬ומשה העליון‪,‬‬ ‫יו"ר הארגון‪ .‬לאחר מכן נערך טקס הדלקת הנרות שאותם התכבדו‬ ‫להדליק חברי הארגון‪ .‬את הטקס ליוו בנגינה עליזה אביב ואחיה‬ ‫שמוליק בר עוז והצטרף אליהם אברהם ק'ובו בנגינה בחליל‪ .‬מצב‬

‫פרידה מאברהם קובו‬

‫הרוח היה מרומם‪ ,‬החברים שרו ורקדו לצלילי השירים הנפלאים‬ ‫בלאדינו וביוונית‪.‬‬ ‫באחד מפסקי הזמן של המוסיקה נערך טקס פרידה מאברהם‬ ‫ק'ובו‪ ,‬שהיה במשך מספר שנים חבר הנהלת הארגון‪ ,‬ופרש‬ ‫מסיבות אישיות‪ .‬משה העליון‪ ,‬יו"ר הארגון‪ ,‬הודה לאברהם על‬ ‫מסירותו הרבה ועל היותו הרוח החיה בפעילויות רבות של הארגון‬ ‫ואף הביע משאלה שיחזור לפעילות ושימשיך ללוות את האירועים‬ ‫בנגינה בחלילו‪ .‬משה העניק לאברהם את הספר "בנתיבי שאול‪,‬‬ ‫יהודי יוון שואה‪ ,‬פרקי עדות"‪ ,‬בעריכת פרופ' שמואל רפאל‪ ,‬שיצא‬ ‫לאור בשנת ‪ 1988‬בסיוע "המכון לחקר יהדות שאלוניקי" וארגוננו‪.‬‬

‫חברים במסיבת החנוכה‬

‫חברים רוקדים ונהנים במסיבת החנוכה‬

‫‪9‬‬

‫קול הניצולים‬

‫אירועים‬

‫יום הזיכרון הבינלאומי להנצחת קורבנות השואה‬ ‫הכרזת האומות המאוחדות‬ ‫יום הזיכרון הבינלאומי לשואה נקבע על ידי העצרת הכללית‬ ‫של האו"ם ב‪ 1-‬בנובמבר ‪ ,2005‬לפי ההחלטה מספר ‪,60/7‬‬ ‫הנושאת את הכותרת "זיכרון השואה"‪ ,‬וכוללת בסעיפי המבוא‬ ‫שלה אזכור של ההכרזה האוניברסאלית בדבר זכויות אדם‪ ,‬את‬ ‫מגילת האומות המאוחדות ואת האמנה לענישה ומניעת רצח‬ ‫עם‪ .‬כמו כן מאזכרת ההחלטה את המושב המיוחד ה‪ 28-‬של‬ ‫העצרת הכללית שהתקיים ב‪ 24-‬בינואר ‪ ,2005‬וכן מאזכרת כי‬ ‫בשואה נרצח שליש מהעם היהודי‪ .‬בסעיף האופרטיבי הראשון‬ ‫של ההחלטה קובעת העצרת הכללית את יום ה‪ 27-‬בינואר כ"יום‬ ‫הזיכרון הבינ"ל לזכר קורבנות השואה"‪ .‬עוד בחלקה האופרטיבי‬ ‫של ההחלטה קוראת העצרת הכללית למדינות לפתח תוכניות‬ ‫לימוד בתחום זיכרון השואה‪ ,‬דוחה כל ניסיון להכחשת השואה‪,‬‬ ‫מעודדת מדינות לשמר את אתרי מחנות הריכוז וההשמדה‪,‬‬ ‫מגנה תופעות של שנאת זרים ואלימות על רקע מוצא אתני או‬ ‫אמונה דתית‪ ,‬ולבסוף מבקשת ממזכ"ל האו"ם לפתח במסגרת‬ ‫מזכירות האו"ם תוכנית "האו"ם והשואה" ולדווח לעצרת‬ ‫הכללית על הפעולות השנתיות של התוכנית‪ .‬העצרת הכללית לא‬ ‫הצביעה על ההחלטה‪ ,‬היא התקבלה פה אחד וללא הצבעה‪ .‬יוזם‬ ‫ההחלטה היה מנהל מחלקת האו"ם במשרד החוץ הישראלי‪ ,‬רון‬ ‫אדם‪ .‬היוזמה כללה גם את קיומו של מושב מיוחד של העצרת‬ ‫הכללית בנושא השואה‪ ,‬שהתקיים בינואר ‪ .2005‬שר החוץ סילבן‬ ‫שלום השתתף במושב המיוחד בנושא השואה ואף חנך‪ ,‬לצד‬ ‫מזכ"ל האו"ם קופי אנאן‪ ,‬את התערוכה על מחנה ההשמדה‬ ‫אושוויץ שהוצגה במסגרת המושב המיוחד‪ ,‬לראשונה אי פעם‬ ‫בבניין האומות המאוחדות בניו יורק‪ .‬למהלכים הדיפלומטיים‬ ‫של ישראל למען קבלת ההחלטה סייעו מדינות ידידות באו"ם‬ ‫כמו ארצות הברית‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬קנדה‪ ,‬מדינות האיחוד האירופי‬ ‫וכן רוסיה‪ ,‬כמי שחייליה (כוחות הצבא האדום) שחררו את מחנה‬ ‫אושוויץ‪-‬בירקנאו ב‪ 27-‬בינואר ‪.1945‬‬ ‫מדי שנה‪ ,‬מאז אימוץ ההחלטה‪ ,‬מציין האו"ם באמצעות מרכזי‬ ‫האו"ם בעולם כולו את יום הזיכרון הבינלאומי לשואה‪ .‬בישראל‬ ‫קיים תאריך מיוחד לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה‪ ,‬כ"ז בניסן‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬יום הזיכרון הבינלאומי לשואה מצוין גם בישראל‪.‬‬ ‫נציגי ממשלת ישראל‪ ,‬שגרירים ודיפלומטים המכהנים בישראל‬ ‫מבקרים ביד ושם ומניחים זרי פרחים‪ ,‬ובמקומות שונים בארץ‬ ‫אף נערכים טקסים לציון היום‪.‬‬ ‫ביום הזיכרון הבינלאומי הראשון לזכר השואה‪ ,‬התקיים מטס‬ ‫של חיל האוויר הישראלי מעל חורבות מחנה ההשמדה אושוויץ‪-‬‬ ‫בירקנאו‪ ,‬וכאשר עברו מעל שרידי המשרפות‪ ,‬אמרו‪" :‬אנו‪ ,‬טייסי‬ ‫חיל האוויר הישראלי‪ ,‬בשמי מחנה הזוועות‪ ,‬קמנו מאפר מיליוני‬ ‫הקורבנות‪ ,‬נושאים את זעקתם האילמת‪ ,‬מצדיעים לגבורתם‬

‫קול הניצולים‬

‫‪10‬‬

‫ומבטיחים להיות מגן לעם היהודי ולארצו ‪ -‬ישראל"‪ .‬על המשימה‬ ‫פיקד תת‪-‬אלוף אמיר אשל‪ ,‬ראש להק אוויר בחיל האוויר ולימים‬ ‫מפקד החיל‪.‬‬

‫‪ 70‬שנה לשחרור מחנה אושוויץ‪-‬בירקנאו‬ ‫משלחת של ניצולי שואה ששרדו ממחנה אושוויץ‪-‬בירקנאו‪,‬‬ ‫מלווים בבני משפחה‪ ,‬ביניהם אבי‪ ,‬משה העליון וכותבת שורות‬ ‫אלו‪ ,‬השתתפו באירועים שנערכו במחנה אושוויץ‪-‬בירקנאו‪,‬‬ ‫לציון מלאות ‪ 70‬שנה לשחרור המחנה‪ .‬האירועים תחת הכותרת‬ ‫"‪" ,"The Past is Present‬העבר נוכח"‪ ,‬נערכו בחסות מוזיאון‬ ‫אושוויץ‪-‬בירקנאו‪ ,‬דר' פיוטר ציווינסקי הקונגרס היהודי העולמי‪,‬‬ ‫בראשותו של מר רון לאודר‪ ,‬והמכון לחקר השואה‪ ,‬בראשותו של‬ ‫הבמאי מר סטיבן שפילברג‪ .‬בראש משלחת הניצולים מישראל‬ ‫עמדה הגב' קולט אביטל‪ ,‬יושבת ראש מרכז הארגונים של ניצולי‬ ‫השואה בישראל‪ .‬בין המשתתפים באירוע היה גם מר סילבן‬ ‫שלום‪ ,‬שהיה בין הוגי הרעיון לקבוע את התאריך ‪ 27‬בינואר כיום‬ ‫השואה הבינלאומי (ראו לעיל)‪ .‬שלושת ימי השהות בפולין היו‬ ‫גדושים באירועים מרגשים‪.‬‬

‫פענוח צילומי האוויר של מחנות ההשמדה‬ ‫של אושוויץ‬ ‫צוות של חיל האוויר הישראלי הציג בפני אנשי המשלחת את‬ ‫סיכום מאמצי הפענוח של צילומי האוויר שנעשו בזמן אמת בשנת‬ ‫‪ 1944‬מעל שמי מחנות ההשמדה אושוויץ‪-‬בירקנאו‪ .‬בצילומים‬ ‫שפוענחו רואים בבירור את המחנות‪ ,‬בחלק מהצילומים ניתן‬ ‫לראות רכבות שהגיעו ושיירות של אנשים בדרכם למחנה‬ ‫ואף בפתח הקרמטוריום‪ .‬כחלק מהתצוגה הובאו הפילמים‬ ‫המקוריים‪.‬‬

‫משה העליון ליד מכשיר פענוח תצלומי האוויר של אושוויץ‬

‫הטקס המרכזי בבירקנאו‬ ‫לפני חודשים רבים התקבלה ההחלטה להציב את הניצולים‬ ‫במרכז יום השנה ה–‪ 70‬לשחרור המחנה‪ .‬באוהל ענקי שהוקם‬ ‫ליד מבנה הכניסה למחנה בירקנאו התכנסו אלפי אנשים לטקס‬ ‫המרכזי‪ .‬הניצולים ישבו בקידמת האוהל בגוש אחד‪ ,‬לצידם שורה‬

‫אירועים‬ ‫ארוכה של נציגים ממדינות שונות ברחבי העולם‪ ,‬שבאו להשתתף‬ ‫באירוע‪ :‬נשיאים‪ ,‬ראשי ממשלה ומנהיגים‪.‬‬ ‫זו הייתה הפעם הראשונה שמחצית מאלה שנשאו דברים בטקס‬ ‫ניצולי השואה רומן קנט והלנה בירנבאום‪ ,‬נשיא הקונגרס‬ ‫היהודי העולמי רון לאודר‪ ,‬היו יהודים וייצגו את מיליוני בני עמנו‬ ‫שנרצחו באושוויץ־בירקנאו והיו כ–‪ 90%‬מכלל הנרצחים במחנה‪.‬‬ ‫מבחינות רבות‪ ,‬היה זה שיאו של מאבק ממושך על הנרטיב‬ ‫ההיסטורי של המחנה‪ ,‬שבמשך עשרות השנים מאז שחרורו‬ ‫ב–‪ 27‬בינואר ‪ 1945‬התייחס ל"קורבנות הפולנים של הפאשיזם"‪,‬‬ ‫בעוד היהודים לא הוזכרו כלל בתחילה‪ ,‬ולאחר מכן רק באורח‬ ‫אגבי‪ .‬באירוע השתתפו גם עונדי המשולש האדום‪ ,‬האסירים‬ ‫הפוליטיים‪ ,‬אותם ייצג קזימייז' אלבין‪ ,‬בן ‪ ,92‬שנעצר כשהיה‬ ‫בדרכו להצטרף לצבא הפולני הגולה בצרפת‪ .‬הוא ייצג אותם ואת‬ ‫מאה הניצולים האחרים שבאו עטופים בצעיפים מפוספסים‪ ,‬כמו‬ ‫בגדי האסירים שלבשו‪.‬‬ ‫בהפסקות‪ ,‬בין הזוועות שתוארו בנאומים‪ ,‬נוגנו בטקס קטעי‬ ‫מוזיקה קלאסית‪ .‬הלנה בירנבאום‪ ,‬שנולדה בוורשה בשנת‬ ‫‪ 1929‬והיא עכשיו אזרחית ישראל‪ ,‬בחרה לדבר בשפת הפולנית‪,‬‬ ‫והצליחה ברגע קצר ודרמתי להעביר לקהל את תחושותיה‬ ‫כשסיפרה על הפחד שחשה במחנה "שאולי יום אחד יכניסו אותי‬ ‫לקרמטוריום ואני לעולם לא אדע מהי נשיקת אהבה אמיתית"‪,‬‬ ‫ובכך העניקה לקהל מבט חטוף לנערה בת ה–‪ 15‬שהייתה ולא‬ ‫פחדה מהמוות אלא מאובדן החיים‪" :‬כי הייתי אסירה מספר‬ ‫‪ ,48693‬שעליה הוטל עונש מוות‪ ,‬משום שהייתי צעירה‪ ,‬משום‬ ‫שהייתי יהודיה"‪.‬‬

‫ההכרה בכך שרובם המכריע של הנרצחים היו יהודים באה‬ ‫גם לידי ביטוי בנאומו של נשיא פולין‪ ,‬ברוניסלב קומורובסקי‪,‬‬ ‫שאמר כי הגרמנים הפכו את ארצו לבית קברות ענק ליהודים‪,‬‬ ‫"ושמו קץ למאות שנים של נוכחות יהודית בארצנו"‪ .‬זו הייתה‬ ‫הכרה מאוחרת מצדו של ראש המדינה‪ ,‬שסוף סוף מחלימה‬ ‫מהטראומה המצטברת של הכיבוש הגרמני הברוטאלי ‪ -‬שרצח‬ ‫שישה מיליון פולנים‪ ,‬מחציתם יהודים ‪ -‬ומהכניעה לקומוניסטים‬ ‫שממנה סבלו אחריו‪ .‬פולין של היום מסוגלת סוף‪-‬סוף להתמודד‬ ‫עם עברה‪ ,‬ובו־זמנית נראה שהחיים היהודיים לא נעלמו כאן‬ ‫לחלוטין‪.‬‬ ‫נשיא הקונגרס היהודי העולמי‪ ,‬רון לאודר‪ ,‬אמר בטקס כי‬ ‫המציאות היום באירופה "נראית יותר כמו ‪ 1933‬מאשר ‪2015‬‬ ‫[‪ ]...‬יהודים הם שוב מטרה באירופה‪ ,‬בגלל יהדותם‪ .‬בתי כנסת‬ ‫ועסקים יהודיים מותקפים‪ .‬ישנן הפגנות שבהן אלפים זועקים‬ ‫מוות למדינת ישראל וליהודים‪ .‬אחרי מלחמת העולם השנייה‬ ‫ואחרי אושוויץ‪ ,‬אף אדם נורמאלי לא רצה להיות מקושר‬ ‫לאנטישמיות ולנאצים‪ .‬ולזמן מה‪ ,‬חשבנו ששנאת היהודים סוף‪-‬‬ ‫סוף נעלמה [‪ ]...‬אבל לאט לאט‪ ,‬שנאת היהודים חוזרת‪ ,‬תחילה‬ ‫במאמרים‪ ,‬באינטרנט ואפילו באוניברסיטאות‪ .‬ומשם היא עושה‬ ‫את דרכה לחברה ולא אנשים רבים שמו לב לכך‪ .‬עד עכשיו‪,‬‬ ‫כשאירופה לפתע התעוררה ומצאה את עצמה מוקפת שוב‬ ‫באנטישמיות‪ .‬זה נראה יותר כמו ‪ 1933‬מאשר ‪ ."2015‬לאודר פנה‬ ‫למנהיגי אירופה ואמר להם כי "ממשלותיכם חייבות לעמוד מול‬ ‫גל השנאה הזה"‪.‬‬

‫צילום קבוצתי של ניצולי השואה שהשתתפו באירועים במלאת ‪ 70‬שנה לשחרור מחנאות אושוויץ‬

‫אירוע זיכרון בפתח תקווה‬ ‫מאת רחל פנקס דניאל‬

‫אירוע הזיכרון מטעם עיריית פתח תקווה התקיים ב‪27.1.15-‬‬ ‫באולם שרת בבניין העירייה‪ ,‬בנוכחות ראש העירייה‪ ,‬עו"ד איציק‬ ‫ברוורמן‪ ,‬ניצולים ובני משפחותיהם ותלמידים רבים‪ .‬בחלקו‬ ‫הראשון של האירוע הוזמנו שישה ניצולי שואה מלווים בתלמידים‬ ‫להדליק נרות זיכרון‪ ,‬ביניהם כותבת שורות אלה‪ ,‬חברת הארגון‬ ‫רחל פנקס (דניאל)‪ .‬לוותי ע"י שתי תלמידות‪ ,‬עמית ונעמי‪,‬‬ ‫תלמידות כתה ט'‪ ,‬שבמסגרת המחויבות האישית שלהן בחרו‬

‫לתעד את קורות חייה של רחל‪ ,‬ילידת העיר וֶ ריָה שביוון כילדה‬ ‫בתקופת השואה‪ .‬התיעוד נעשה מטעם המרכז העירוני לתיעוד‬ ‫ולהנצחת השואה של תושבי העיר‪.‬‬ ‫בחלק השני של הטקס הייתה ההצגה "שתיקה כואבת"‪,‬‬ ‫בביצוען המרגש של שתי עולות חדשות‪ ,‬שאחת מהן היא גרמניה‬ ‫שהתגיירה‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫קול הניצולים‬

‫אירועים‬

‫גילוי אנדרטת הזיכרון באוניברסיטה של שאלוניקי‪,‬‬ ‫לזכר בית העלמין היהודי הישן של העיר*‬

‫אנדרטת הזיכרון באוניברסיטה של שאלוניקי‬

‫בית העלמין היהודי של שאלוניקי נהרס עד היסוד בחודש דצמבר‬ ‫‪ ,1942‬בעת הכיבוש הגרמני של העיר‪ .‬לזכרו של בית העלמין‪,‬‬ ‫שבשטחו שוכנת כיום אוניברסיטת אריסטוטלוס של שאלוניקי‪,‬‬ ‫ארק של מצפה הכוכבים של האוניברסיטה‪.‬‬ ‫הוקמה אנדרטה בּפַ ְ‬ ‫גילוי האנדרטה התקיים ב‪ 9-‬בנובמבר ‪ ,2014‬על ידי השר של‬ ‫מקדוניה‪-‬תראקיה‪ ,‬גאורגיוס אורפאנוס כנציגה של ממשלת יוון‪,‬‬ ‫שגרירת ישראל ביוון‪ ,‬אירית בן אבא‪ ,‬ראש עיריית שאלוניקי‪ ,‬יאניס‬ ‫בּוטאריס‪ ,‬ראש הקהילה היהודית של שאלוניקי‪ ,‬דוד שאלתיאל‪,‬‬ ‫מיטקה‬ ‫ָ‬ ‫ריקליס‬ ‫רקטור אוניברסיטת שאלוניקי‪ ,‬פרופסור ּפֶ ְ‬ ‫והרקטור לשעבר של האוניברסיטה‪ ,‬פרופסור יאניס מילֹוּפּולֹוס‪.‬‬ ‫נשאו דברים במעמד ראש עיריית שאלוניקי‪ ,‬יאניס בּוטאריס‪,‬‬ ‫מזכיר הק‪.‬י‪.‬ס‪ ,‬ויקטור אליעזר‪ ,‬וראש קהילת שאלוניקי‪ ,‬דוד‬ ‫שאלתיאל‪.‬‬

‫ראש העירייה בוטאריס‬ ‫"היום אנו נמצאים בבית העלמין לשעבר של בני עירנו היהודים‬ ‫שאבדו בחוסר צדק‪ ,‬שהרסו אותו בחיפזון רב השלטונות של‬ ‫אותם ימים‪ .‬היום אנו גם מגלים את האנדרטה‪ ,‬שהקמתה‬ ‫התחייבה מזה זמן רב‪ .‬יותר טוב מאוחר‪ ,‬מאשר מעולם לא! [‪]...‬‬ ‫לא נוכל לעולם‪ ,‬להיכנס במקומו של האחר‪ ,‬של בן עירנו היהודי‪.‬‬ ‫אך אם אנו רוצים להיקרא בני אדם‪ ,‬אנו צריכים להשתדל לתאר‬ ‫לעצמנו את כאבם‪ .‬אם לנו‪ ,‬בני שאלוניקי הלא‪-‬יהודים‪ ,‬קשה‬ ‫לתאר את הכאב של היהודים שלנו‪ ,‬אולי הגיעה העת לומר‪,‬‬ ‫את מה שבלתי אפשרי שיהודי עירנו יוכלו לתאר לעצמם‪ ,‬את‬ ‫הבושה שלנו‪ .‬שאלוניקי אחרה‪ ,‬שלא בצדק‪ ,‬לשבור את שתיקתה‬ ‫ולהתחיל להזכיר את הרגע החשוך ביותר של ההיסטוריה שלה‬

‫[‪ ]...‬היום היא יכולה לומר שהיא מתביישת על שתיקתה זו‪ ,‬על‬ ‫המלשינים ומשתפי הפעולה עם הכובש‪ ,‬על השכנים ששדדו את‬ ‫הרכוש‪ ,‬על אלה שהלשינו על אותם שניסו לברוח [‪ ]...‬במיוחד‬ ‫מתביישת על שלטונות העיר‪ ,‬ראש העיר והמושל‪ ,‬שהסכימו בלי‬ ‫למחות‪ ,‬כי עובדי העירייה יהרסו בין לילה זיכרון של ‪ 500‬שנה‬ ‫והפכו את בית העלמין הגדול באירופה לשממה [‪ ]...‬מתביישת‬ ‫על הממונה על השירות הארכיאולוגי ש"התפלא" כאשר ב‪1946-‬‬ ‫הקהילה היהודית מחתה על כך שהשתמשו במצבות לשיקום‬ ‫הכנסייה אגיוס דימיטריס [‪ ]...‬אנו מכירים היום כי אובדן ‪56,000‬‬ ‫יהודי שאלוניקי‪ ,‬הוא אובדן לכולנו‪ :‬נוצרים‪ ,‬יהודים‪ ,‬מוסלמים‬ ‫ובלתי מאמינים‪ .‬הוא אובדן עבור אלה שיהיו כאן אחרינו‪ .‬השואה‬ ‫לא חתמה רק את העבר‪ ,‬אלא גנבה את העתיד [‪ ]...‬מי מטיל‬ ‫ספק בכך כי שאלוניקי‪ ,‬עם קהילה יהודית משגשגת ופתוחה‬ ‫לעולם‪ ,‬הייתה עיר אחרת?‬ ‫מכיוון שהאובדן הוא של כולנו‪ ,‬השואה נוגעת לכולנו‪ ,‬כיוונים‬ ‫וכאירופאים‪ .‬עם ידיעה זו‪ ,‬אנו מצדיעים היום להחלטת קודמינו‪,‬‬ ‫לתת אישור להקמת מצבה זו"‪.‬‬

‫ראש קהילת שאלוניקי דוד שאלתיאל‬ ‫ב‪ 9-‬בנובמבר ‪ 1938‬התרחש בגרמניה אחד האירועים האיומים‬ ‫ביותר שבישר לעולם את משמעות שליטת הנאציזם‪ .‬אלפים‬ ‫מתומכי הנאצים במאות כפרים וערים‪ ,‬החריבו ‪ 1,000‬בתי כנסת‬ ‫ו‪ 7,000-‬חנויות‪ ,‬רצחו ‪ 1,500‬יהודים חפים מפשע ו‪ 30,000-‬יהודים‬ ‫חפים מפשע הובלו למחנות ריכוז‪ .‬ליל הבדולח‪ ,‬כפי שכונה‬ ‫בהיסטוריה‪ ,‬הוכיח כי יהודי אירופה הפכו לאנשים ללא זכויות‪ .‬מה‬ ‫שקרה אז הייתה רק דוגמית של האירועים והמעשים שהתרחשו‬

‫* מתוך "זכרונות" מס' ‪ . 243‬ינואר – דצמבר ‪ ,2014‬בהוצאת המועצה היהודית המרכזית של יוון (קי"ס)‪.‬‬

‫קול הניצולים‬

‫‪12‬‬

‫אירועים‬ ‫במלחמת העולם השנייה‪ ,‬שגם היום הם בלתי נתפסים‪ .‬כי איך‬ ‫אפשר להבין לא רק את רצח של שישה מיליון חפים מפשע‪,‬‬ ‫אלא גם את המאמץ המודע להעלים כל סימן לקיומם במרוצת‬ ‫הזמן? הרס בית העלמין הישן של שאלוניקי כוון לאותה המטרה‬ ‫[‪ ]...‬הדבר התחיל ב‪ 6-‬בדצמבר ‪ 1942‬כשקדמה לכך ביזה של‬ ‫בתי הכנסת ושל המוסדות וארגוני הקהילה‪ .‬ההרס של אתר‬ ‫הזיכרון בן מאות השנים הושלם במהירות תוך מספר שבועות‪,‬‬ ‫ורק מעטים הספיקו להציל את עצמות מתי משפחותיהם לפני‬ ‫הרצח המתוכנן של ‪ 50,000‬מיהודי העיר באושוויץ [‪ ]...‬השטח‬ ‫בן ‪ 350,000‬מטרים ריבועים‪ ,‬שביטא את נוכחות יהודי שאלוניקי‬ ‫מאז תקופתו של השליח פאולוס‪ ,‬הפך למקום הרס ושממה‪.‬‬ ‫איש לא כיבד את המתים ואת מאות אלפי המצבות שייצגו את‬ ‫הגיאוגרפיה האנושית של דורות‪ .‬השטח הפך מקור התעשרות‬ ‫ומכרה של שיש ולבנים‪ ,‬ששימשו כחומרי בנייה בעיר ובאזור‪.‬‬ ‫גם כיום מתגלים מאות חלקי מצבות פזורים [‪ ]...‬עד היום‪72 ,‬‬

‫שנה אחרי‪ ,‬דבר לא הזכיר מה היה כאן‪ ,‬אך גם את מעשה ההרס‬ ‫המכוון‪ ,‬יחיד במינו בין פשעי מלחמת העולם השנייה‪ .‬לכן גילוי‬ ‫האנדרטה ‪ ,‬איננו טקס שגרתי‪ .‬הוא אירוע יוצא מן הכלל‪ ,‬כי הוא‬ ‫חלק של זיכרון קולקטיבי‪ .‬אנדרטה זו‪ ,‬המזכירה ישירות את בית‬ ‫העלמין היהודי הישן‪ ,‬לא מוחקת את ההרס ואת מה שקרה‪ ,‬אך‬ ‫נותנת לכולם‪ ,‬ובמיוחד לאלה הנמצאים יום‪-‬יום במקום חינוך‬ ‫זה‪ ,‬תמונה של ההיסטוריה של מה שהיה כאן עד ‪ .1942‬בעת‬ ‫ובעונה מזכירה האנדרטה את בית העלמין הישן‪ ,‬את הריסתו‬ ‫ואת ההכחדה השלמה כמעט של קהילת המקום‪ .‬ובמקביל‬ ‫היא מזכירה כי הודות לאומץ ולאמונה שלה מעטים ששרדו‪,‬‬ ‫אלה שניסו בשנאתם‪ ,‬למחוק את זכרה ולסלף את ההיסטוריה‪,‬‬ ‫נכשלו‪ .‬לאחר הקמת האנדרטה חייבת הקהילה‪ ,‬אך גם חוגים‬ ‫אקדמאיים רחבים יותר‪ ,‬לחקור‪ ,‬להעניש‪ ,‬ולהציג בפני הקהל‬ ‫הרחב את אלה שפעלו ולבסוף הצליחו למחוק את בית העלמין‬ ‫העתיק והגדול ביותר של הארצות שסביב הים התיכון"‪.‬‬

‫טקס זיכרון בעיר זקינתוס‬ ‫מאת שושי כהן‬

‫ביום ‪ 13.7.2014‬התקיים טקס בעיר זקינתוס ביוון בבית הקברות‬ ‫היהודי שבו הקימו ‪ 2‬מצבות‪ :‬אחת לזכר היהודים מזקינתוס‬ ‫וקורפו‪ ,‬שנספו בשואה ומקום קבורתם לא נודע‪ ,‬והשנייה לזכר‬ ‫החייל משה פורטס‪ ,‬שנפל באלבניה במלחמה יוון‪-‬איטליה‬ ‫ב‪ 1940-‬ומקום קבורתו לא נודע‪.‬‬ ‫אבי‪ ,‬הרצל מצא הקפיד לבקר מידי שנה באי האהוב עליו‪ ,‬שבו‬ ‫נולד‪ .‬תמיד סיפר לנו על ברגש עמוק ובלהט על נופי ילדותו‪ ,‬ועל‬ ‫הזיכרונות בחייו‪ ,‬כאילו התרחשו לפני שעה‪ .‬בביקוריו בזקינתוס‪,‬‬ ‫הקפיד לפקוד ולטפח את קרבו של סבא רבא‪ ,‬משה מצא ז"ל‪,‬‬ ‫שהיה רב ומוהל‪ ,‬איש חסדים וצדקה‪.‬‬

‫לאבי‪ ,‬הרצל מצא‪ ,‬יליד זקינתוס‪ ,‬היה חלום לבקר עם המשפחה‪,‬‬ ‫הילדים והנכדים באי היפה והקסום‪ .‬בחודש יולי יצאנו כל‬ ‫המשפחה לביקור באי‪ ,‬והשתתפנו בטקס גילוי האנדרטה לזכר‬ ‫יהודי זקינתוס‪ ,‬שמקום קבורתם לא נודע‪ .‬בקבוצה היו כ‪50-‬‬ ‫משתתפים מישראל ביניהם אסתר קונסטנטיני שאחיה נפל‬ ‫בשנת ‪ 1940‬במלחמה בין יוון לאלבניה ומקום קבורתו לא נודע‪,‬‬ ‫ומספר יהודים מאתונה‪ .‬בטקס השתתפו נציגים מהעירייה‬ ‫ומהכנסייה‪.‬‬ ‫אבי הרצל‪ ,‬נרגש עד דמעות‪ ,‬התכבד להדליק נר לעילוי נשמתו‬ ‫של אחיו‪ ,‬אהרון מצא‪ .‬אהרון נתפס על‪-‬ידי הגרמנים באי קורפו‬ ‫ונשלח למחנה השמדה‪.‬‬

‫הרצל מצא ליד המצבה לזכר היהודים מזקינתוס וקורפו‪ ,‬שנספו‬ ‫בשואה ומקום קבורתם לא נודע‬

‫אסתר קונסטנטיני ליד המצבה לזכר אחיה‪ ,‬החייל משה פורטס שנפל‬ ‫במלחמה באלבניה ב‪.1940-‬‬

‫‪13‬‬

‫קול הניצולים‬

‫קהילות יוון ערב השואה‬

‫כרתים וקהילותיה ִה ַיר ְק ִליֹון וכַ נְ יָה‬ ‫כתב משה העליון‬

‫המעצמות לאורך ההיסטוריה ביקשו להשתלט על האי כרתים‬ ‫(קריטי ביוונית)‪ ,‬הממוקם בדרומה של יוון‪ ,‬והוא כיום חלק‬ ‫ממדינה זו בשל מיקומו הגיאוגרפי וחשיבותו האסטרטגית‪.‬‬

‫מן התקופה העתיקה עד שלטון ונציה (‪)1204‬‬ ‫האזכור הראשון על הימצאות יהודים בכרתים‪ ,‬בעיר גורטיס‪,‬‬ ‫הוא משנת ‪ 142‬לפנה"ס‪ .‬הרומאים השתלטו על האי ב‪47-‬‬ ‫לפנה"ס‪ .‬מכתובות יהודיות שהתגלו בעיר החשובה גורטיס‬ ‫וביישובים ָאגִ ִיאי ֶד ָקה (עשרה קדושים) ֶואבְ ֶר ִאי (יהודים)‬ ‫משערים שהתגוררו בהם יהודים‪ .‬היהודים באי התרבו בראשית‬ ‫הופעת הנצרות (מוזכרים בכתבי השיחים ובכתבי יוסף בן‬ ‫מתתיהו‪ ,‬שאשתו הייתה מכרתים)‪ .‬ב‪ 395-‬הפך האי להיות חלק‬ ‫מהאימפריה הביזנטית‪ .‬בתקופה זו סבלו היהודים מדיכוי‪ .‬ב‪431-‬‬ ‫הופיע משיח שקר בשם משה‪ ,‬שהבטיח לגאול את העם ולהובילו‬ ‫באורח פלא לארץ ישראל דרך הים‪ .‬באחד מימי פסח לקח את‬ ‫המאמינים לים‪ ,‬וכשנכנסו בו טבעו רבים‪.‬‬ ‫ערבים מוסלמים החלו לפלוש לאי במאה ה‪ 17-‬והשתלטו עליו‬ ‫בשנת ‪ .823‬הם הרסו את הבירה גורטיס ובנו בירה חדשה‪ ,‬את‬ ‫חנדק (פירושו מבצר‪ ,‬שבתקופה הוונציאנית הפכה לקנדיאה‪,‬‬ ‫היא הירקליון של ימינו)‪ .‬ב‪ 961-‬חזר האי לשלטון ביזנטיון‪.‬‬ ‫אין הרבה ידיעות על יהודי האי בתקופה הערבית והביזנטית‪.‬‬

‫קול הניצולים‬

‫‪14‬‬

‫עם זאת ידוע כי עד למכירת האי לוונציאנים ב‪( 1204-‬תמורת‬ ‫שאלוניקי) התקיימו קהילות בשלוש ערים לאורך החוף הצפוני‬ ‫של האי‪ :‬קנדיאה‪ ,‬כניה ֶור ִטימֹו (רטימנון)‪.‬‬

‫שלטון ונציה‬ ‫עוד לפני מסירתו לשלטון ונציה שימש האי תחנת מעבר לאוניות‬ ‫ונציאניות בדרכן לנמלי האגן המזרחי של הים התיכון‪ ,‬לרבות‬ ‫קפריסין‪ ,‬אך מתקופה זו ואילך התעצם תפקידו הכלכלי של האי‪.‬‬ ‫בתקופי זו שימש האי תחנת מעבר למהגרים‪ ,‬והיה תחנה בדרכם‬ ‫של עולים יהודים לארץ ישראל‪ .‬יהודים גם התיישבו באי‪ .‬ב‪-‬‬ ‫‪ 1300‬נזכרו שבעה מקומות באי‪ ,‬שבהם היה יישוב יהודי‪ ,‬ביניהם‬ ‫קנדיאה‪ ,‬כניה ֶורטימנון‪ ,‬שהקהילה בה חדלה להתקיים ב‪1897-‬‬ ‫(בעת המרד של תושבי העיר היוונים‪ ,‬נגד השלטון הטורקי)‪ .‬כל‬ ‫היישובים היהודיים ברחבי האי (שישה במספר) היו בתקופת‬ ‫שלטון ונציה מרכז תרבותי כללי‪ .‬האי היה מפורסם בחכמים‬ ‫ובמלומדים שלו‪ .‬במאות ה‪ 15-13-‬התבלטו יהודי כרתים‬ ‫בתחום הפייטנות‪ ,‬השירה והפילוסופיה‪ ,‬והיו ביניהם רופאים‪,‬‬ ‫היסטוריונים וכן רבנים וחכמים מפורסמים‪ .‬בכל קהילה כיהן‬ ‫מנהיג שנבחר בבחירות פנימיות‪ ,‬ומינויו אושר בידי דוכס האי‪,‬‬ ‫לידו פעלו 'שבעה טובי העיר"‪ .‬באי פעל גוף על קהילתי‪ ,‬אבל‬ ‫ההחלטות שקיבל לא חייב את כל הקהילות‪.‬‬ ‫על פי מעמדם המשפטי יהודי האי‬ ‫לא היו אזרחי ונציה אלא נתינים‬ ‫אבל הם היו חופשיים‪ ,‬שלא כרוב‬ ‫תושבי העיר שהיו משועבדים‬ ‫לגמרי או למחצה‪ .‬היהודים היו‬ ‫מין שכבת ביניים בין האוכלוסייה‬ ‫היוונית לאצולה הפיאודלית‪.‬‬ ‫בתחום המקצועות החופשיים‬ ‫עסקו היהודים בכספים ובמסחר‬ ‫מקומי ובין‪-‬לאומי‪ .‬רבו ביניהם‬ ‫הרופאים‪ ,‬והיו ששירתו במשרות‬ ‫ציבוריות‪ ,‬למרות איסור כנסייה‬ ‫הקתולית‪ .‬הדבר הופסק ב‪1433-‬‬ ‫מסיבות כלכליות פרט ליחידי‬ ‫סגולה באישור השלטונות‪.‬‬ ‫א‪ .‬הירקליון (קנדיאה)‬ ‫בתקופה זו העיר התפתחה מאוד‪,‬‬ ‫והקהילה היהודית שלה‪ ,‬שחיו בה‬ ‫רוב יהודי האי‪ ,‬נחשבה לחשובה‬ ‫בקהילות האי‪ .‬העיר הוקפה חומה‬

‫קהילות יוון ערב השואה‬ ‫והיהודים התגוררו ברובע אבראיקי‪ ,‬שכונה מאוחר יותר יודאיקה‬ ‫ג'ודיקה‪ .‬לקראת שנת ‪ 1325‬חויבו כל היהודים לגור ברובע‬ ‫או ַ‬ ‫זה‪ ,‬ובתיהם סומנו בסימן מיוחד‪ .‬כן חויבו לשאת סימן מיוחד‬ ‫על בגדיהם‪ .‬לאחר נפילת קושטא ב‪ ,1453-‬היגרו לכרתים וגם‬ ‫להירקליון נוצרים ויהודים רבים‪ ,‬ונוצר מתח דתי רב‪ .‬אל היהודים‬ ‫הרומניוטים נוספו מהגרים ספרדים‪ ,‬איטלקים‪ ,‬אשכנזים ואחרים‪.‬‬ ‫ב‪ 1571-‬חיו בה ‪ 800‬יהודים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כניה‬ ‫על הקהילה היהודית בעיר בתקופה זו לא ידוע הרבה‪ .‬בסוף‬ ‫המאה ה‪ 16-‬מנתה הקהילה כ‪ 300-‬נפש שהתגוררו ברובע מיוחד‪,‬‬ ‫האבראיקי‪ .‬הקהילה הוסיפה להתקיים במאות שלאחר מכן‪.‬‬

‫תקופת השלטון הטורקי ‪ 1669-1897‬ועד‬ ‫לסיפוח האי ליוון ב‪1912-‬‬ ‫בתקופה זו השתנו חייהם של יהודי האי‪ ,‬ומצבם החברתי‬ ‫והתרבותי הורע‪ .‬דרך נמליה שבחוף הצפוני‪ ,‬הצטרף האי למעגל‬ ‫כלכלי חדש וקיים קשרים הדוקים עם איזמיר‪ ,‬אלכסנדריה‬ ‫ובנגזי‪ ,‬אך נמשכו הקשרים עם ונציה ועם איי יוון‪ .‬עם כיבוש‬ ‫האי על ידם הורשו היהודים שעזבו‪ ,‬הוונציאנים לחזור‪ ,‬אך‬ ‫מעמדם החברתי הלך והתערער‪ .‬הנאמנות שגילו היהודים‬ ‫כלפי השלטון הטורקי‪ ,‬גרמה להחרפת איבת היוונים כלפיהם‪.‬‬ ‫ב‪ ,1770-‬בעידודה של הכנסייה היוונית אורתודוקסית‪ ,‬היו‬ ‫ניסיונות התמרדות של היוונים‪ .‬ב‪ 1821-‬התקוממו תושבי האי‬ ‫היוונים‪ ,‬כמו תושבי יוון היבשתית‪.‬‬ ‫מוחמד עלי דיכא את המרד באי והפך לשליט שלו‪ .‬שלטון‬ ‫טורקיה על האי חזר ב‪ .1841-‬ואולם הוא זכה למשטר אוטונומי‬ ‫בחסות טורקיה‪.‬‬ ‫אי השקט הפנימי והמרידות במרוצת המאה ה‪ 19-‬לוו בפרעות‬ ‫ביהודים‪ ,‬ובמחצית השנייה של המאה‪ ,‬היו שתי התפרצויות‬ ‫של עלילת דם‪ .‬לקראת סוף המאה החלו היהודים להגר מן‬ ‫האי‪ .‬המלחמה שפרצה בין היוונים לטורקים ב‪ ,1897-‬גרמה‬ ‫להתערבות אנגליה‪ ,‬רוסיה ואיטליה ובחסותן הוקם באי ממשל‬ ‫עצמאי בראשותו של הנסיך גאורגיוס מיוון‪.‬‬ ‫ב‪ 1876-‬הגיע לאי מקושטא‪ ,‬הרב משה אשכנזי‪ ,‬ושימש בו רב‬ ‫כולל עד ‪ .1934‬הוא התבלט כאיש אשכולות בעל השכלה תורנית‬ ‫וכללית רחבה וכפוליטיקאי מנוסה‪.‬‬ ‫ב‪ 1912-‬אוחד האי עם יוון על ידי אלפתריוס וניזלוס‪ .‬מצב יהודי‬ ‫העיר החל להידרדר‪ .‬יהודים רבים היגרו מן האי אל האיים‬ ‫הקרובים‪ ,‬אבל רובם עברו לקורפו‪ ,‬איזמיר ואלכסנדריה‪.‬‬ ‫א‪ .‬הירקליון (קנדיאה)‬ ‫הירקליון נכבשה על ידי הטורקים ב‪ .1670-‬במצור הממושך על‬ ‫העיר‪ ,‬נהרס הרובע היהודי שלה ונותר אחד מתוך ארבעה בתי‬ ‫הכנסת שבה‪ .‬תושבי העיר ברחו ונותרו בה רק הזקנים ובהם‬ ‫שלושה יהודים אך לאחר הכיבוש חזרו התושבים‪ ,‬גם היהודים‪.‬‬ ‫התפקדו אז ‪ 26‬יהודים‪ ,‬אך נראה שמספרם היה גבוה בהרבה‪.‬‬

‫ב‪ 1700-‬מנתה העיר כ‪ 4500-‬איש‪ ,‬מהם ‪ 1000‬יהודים‪ .‬לקהילה‬ ‫היו שני בתי כנסת‪ .‬ב‪ 1725-‬היגרו לעיר יהודים מאיטליה‪ .‬בזכות‬ ‫השכלתם החלו גם יהודים חסרי ייחוס לפלס להם דרך להנהלת‬ ‫הקהילה‪ .‬שמם של חכמי העיר נודע למרחוק וגם תרומתם לעזרה‬ ‫הדדית‪ .‬יהודי העיר פעלו רבות בפדיון שבויים ותרמו מכספם ואף‬ ‫מכרו תשמישי קדושה לצורך זה‪.‬‬ ‫יהודי העיר עסקו בעיקר במסחר‪ ,‬אך לא זנחו את המלאכה‪,‬‬ ‫והמקצועות החופשיים‪ .‬יחידי סגולה שפעלו למען השלטונות‪,‬‬ ‫וזכו לכתבי זכויות מיוחדים להם ולצאצאיהם‪ ,‬וכך יכלו לעזור גם‬ ‫לבני הקהילה‪.‬‬ ‫גם חיי הרוח היו מפותחים בקהילה והיא הייתה מרכז סחר‬ ‫לספרים‪ .‬בעקבות הצו לשריפת התלמוד באיטליה‪ ,‬נעשה הדבר‬ ‫גם בעיר‪ ,‬אך בעיירות בהן התגוררו יהודים אחדים ניצלו הספרים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כניה‬ ‫עיר זו הייתה הראשונה שנכבשה על ידי הטורקים בכרתים‪,‬‬ ‫באוגוסט ‪( 1645‬כיבוש האי כולו הסתיים ב‪ .)1669-‬בתקופת‬ ‫שלטון הטורקים שימשה העיר בירתם‪ ,‬וחשיבותה של הקהילה‬ ‫היהודית שלה עלתה עם הזמן‪ .‬בראש הקהילה עמד החכם משה‬ ‫בדרש‪ ,‬שלמד בשאלוניקי‪ .‬בענייני הלכה יהודיה היו קשורים‬ ‫עם שאלוניקי‪ ,‬קושטא ואיזמיר‪ .‬בעת התקוממות היוונים‪ ,‬החל‬ ‫מ‪ ,1821-‬יהודי העיר נחשבו משתפי פעולה עם הטורקים‪ ,‬והיוונים‬ ‫הצרו את צעדם‪ .‬רבים מיהודי העיר עזבו‪ .‬ב‪ 1873-‬הפיצו היוונים‬ ‫עלילת דם נגד היהודים‪ 2 ,‬יהודים נרצחו והיהודים בוזו בתהלוכות‬ ‫שהיו עורכים היוונים‪.‬‬ ‫בעת מרד היוונים באי נגד הטורקים (החל מ‪ )1897-‬הורע מאוד‬ ‫המצב הכלכלי של יהודי העיר ושל ‪ 200‬פליטים יהודים שהגיעו‬ ‫מאיזמיר‪ ,‬הרב הראשי פנה לעזרה להנהלת "כל ישראל חברים"‬ ‫בפאריס ולעוד נדבנים‪ ,‬והכספים שנתקבלו חולקו בין הנצרכים‪.‬‬ ‫קהילת העיר ומוסדותיה אורגנו מחדש ברבע האחרון של המאה‬ ‫ה‪ .19-‬הגיע רב חדש לעיר מקושטא‪ ,‬הרב דוד אבלגון‪ .‬ב‪1892-‬‬ ‫נוסדה בקהילה אגודת "גמילות חסדים"‪.‬‬ ‫בעיר היו שני בתי כנסת ובית מדרש מיוחד של יהודי זקינתוס‪.‬‬ ‫אחד מבתי הכנסת‪" ,‬עץ חיים"‪ ,‬נבנה ב‪ ,1522-‬היה לכנסיה‬ ‫בתקופה הונציאנית‪ ,‬ונמסר ליהודים עם עזיבתם של אלה‪ ,‬ושופץ‬ ‫ב‪ .1900-‬בית הכנסת השני‪" ,‬בית הכנסת החדש" או "בית שלום"‪,‬‬ ‫נבנה בשנות ה‪ 80-‬של המאה ה‪ ,19-‬על יסודותיו של בית כנסת‬ ‫ישן מן התקופה הונציאנית (הוא נהרס בהפגזות ב‪ .)1942-‬בית‬ ‫הקברות של הקהילה שהוקם ב‪ 1300-‬ושכן ליד הים‪ ,‬נהרס לגמרי‬ ‫אחרי מלחמת העולם השנייה‪.‬‬ ‫ב‪ 1878-‬ארגן הוועד המקומי של כי"ח פרויקט חניכות לילדי עניים‬ ‫בקהילה‪ .‬ב‪ 1880-‬היה ניסיון להקים בית ספר של כי"ח‪ ,‬שנכשל‪.‬‬ ‫בעיר פעל "תלמוד תורה" ובו ‪ 68‬תלמידים‪ .‬ואולם רוב הילדים‬ ‫היהודים למדו בבתי ספר יווניים‪ .‬משנת ‪ 1896‬פסקה הממשלה‬ ‫לממן חלק מתקציב החינוך של הקהילה ואף את משכורתו של‬ ‫הרב‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫קול הניצולים‬

‫חסידי אומות העולם מיוון*‬ ‫תחת שלטון יוון ומלחמת העולם השנייה‬ ‫במלחמות הבלקן ובמלחמת העולם הראשונה הידלדלה מאוד‬ ‫הקהילה היהודית של האי‪ .‬בשנות ה‪ 20-‬וה‪ 30-‬של המאה ה‪20-‬‬ ‫נמשכה העזיבה ההמונית של יהודי כרתים‪ .‬הנותרים התרכזו‬ ‫רובם בכניה ומיעוטם בהירקליון‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1913‬נוסדה בכרתים אגודה ציונית‪.‬‬ ‫ב‪ 6-‬באפריל ‪ 1941‬פלשו הגרמנים ליוון דרך בולגריה ויוגוסלביה‪.‬‬ ‫צבא יוון והמשלוח הבריטי לא הצליחו למנוע את כיבושה‪ .‬יוון‬ ‫היבשתית נכבשה בתוך שבועיים‪ .‬בשלב זה מספר משפחות‬ ‫יהודיות עברו מיוון היבשתית לכרתים‪ .‬את כרתים כבשו הגרמנים‬ ‫בחודש מאי‪ .‬בעת כיבוש הירקליון הופצץ בית הכנסת ההיסטורי‬ ‫של האי‪ ,‬ומיד לאחר הכיבוש הוציאו להורג שישים יהודים‪.‬‬ ‫את יוון הכבושה חילקו הגרמנים לשלושה אזורים‪ :‬גרמני‪ ,‬שכלל‬ ‫את צפון יוון ואת כרתים‪ ,‬בולגרי‪ ,‬שכלל את מקדוניה המזרחית‬ ‫ותרקיה‪ ,‬איטלקי‪ ,‬שכלל את שאר יוון היבשתי והאיים‪.‬‬ ‫נגד יהודי כרתים‪ ,‬שהיו מרוכזים‪ ,‬כאמור בכניה ובהירקליון‪ ,‬לא‬ ‫הופעלו גזרות מיוחדות‪ :‬לא חויבו לענוד תלאי צהוב‪ ,‬לא רוכזו‬ ‫במקום אחד ואף לו שולחו למחנות עבודה‪ .‬ידיעות על הנעשה‬ ‫באירופה כמעט ולא הגיעו לתושבי האי‪ .‬בחודשים אוגוסט‪-‬‬ ‫ספטמבר ‪ ,‬לפי תעודת הרישום החתומה על‪-‬ידי הרב הראשי‪,‬‬ ‫נרשמו בכניה ‪ 314‬יהודים ובהירקליון התפקדו ‪ 26‬גברים בלבד‪.‬‬ ‫בתקופה זו עזבו את האי כמה משפחות‪ ,‬אך נותרו בה כל‬ ‫האחרים‪ ,‬מלבד מספר צעירים‪ ,‬שעברו למחרת‪.‬‬

‫בית הכנסת "עץ חיים" בכניה‬

‫קול הניצולים‬

‫‪16‬‬

‫ב‪ 20-‬במאי ‪ 1944‬נמסר לכל משפחה יהודית מכתב ביוונית ובו‬ ‫צו‪" :‬להעברתכם עליכם להתכונן ביחד עם בני המשפחה היהודים‬ ‫להתכונן מיד לנסיעה‪ .‬יש לכם ‪ 45‬דקות להתכונן‪ .‬עליכם לקחת‪:‬‬ ‫ את התעודות האישיות‪,‬‬‫ את כל התכשיטים ודברי הערך‪.‬‬‫ רישומים על חשבונות בנק‪ ,‬שותפות בעסקים משפחתיים‪.‬‬‫ שמיכות‪ ,‬בגדים ודברי מזון למספר ימים‪ ,‬במשקל כולל עד ‪ 50‬ק"ג‪.‬‬‫בליל אותו יום נעצרו ‪ 314‬יהודי כניה‪ ,‬ו‪ 26-‬יהודי ונכלאו בכלא‬ ‫של אגיאיאס‪ .‬ב‪ 4-‬ביוני הועברו להירקליון‪ ,‬ונכלאו שם‪ .‬יש‬ ‫ידיעה שרק שני יהודים‪ ,‬שהוסתרו על ידי יוונים‪ ,‬לא נתפסו‪.‬‬ ‫סּודס במכות על‬ ‫ב‪ 7-‬ביוני אחה"צ‪ 340 ,‬היהודים הועלו מנמל ָ‬ ‫אוניית המשא ָטנָ ִאיס‪ ,‬יעדה היה ּפִ ֶיראּוס‪ .‬עימם הועלו לאונייה‬ ‫‪ 400‬אזרחים יוונים ו‪ 300-‬שבויים איטלקים‪ .‬הצוללת הבריטית‬ ‫‪ Vivid‬שיגרה נגד האוניה ‪ 4‬טורפדות בשעה ‪ 2:31‬לפנה"צ של‬ ‫ה‪ 9-‬ביולי ‪ ,1944‬האונייה טבעה בלב ים ואיש לא ניצל‪ .‬תחילה‬ ‫חשבו שהגרמנים הטביעו את האוניה‪ ,‬אך היום ידוע שצוללת‬ ‫בריטית היא ששילחה טורפדו‪ ,‬והאוניה טבעה‪ .‬הדבר היה ב‪9-‬‬ ‫ביוני ‪.1944‬‬

‫אחרי המלחמה‬ ‫לאחר השואה חזרו לאי רק ‪ 7‬יהודים‪ .‬ב‪ 1956-‬היו בכניה רק שתי‬ ‫משפחות‪ ,‬ומאוחר יותר לא נותר בה אף לא יהודי אחד‪ .‬כיום‬ ‫השריד היחידי של נוכחות יהודית באי‪ ,‬הוא בית הכנסת "עץ‬ ‫החיים"‪ ,‬מן המאה ה‪ 14-‬בכניה‪ ,‬ששוקם ב‪ ,1999-‬ופועל כבית‬ ‫תפילה בחגים היהודיים‪ ,‬אך משמש בעיקר כמרכז תרבות‪.‬‬

‫כניה ‪ 1934‬לוויתו של הרב הראשי של כריתים אברהם בן דוד אבלגון‬

‫חסידי אומות העולם מיוון*‬

‫נֹופּולֹוס‬ ‫ִ‬ ‫ַאנגֶ לוס ֶאוֶ רט‪ ,‬מיכָ ִאיל גְ ִל ָיקס‪ ,‬דימיטריֹוס ְו ַר‬ ‫תורגם מאנגלית על‪-‬ידי משה העליון‬

‫אנגלוס אוורט (נולד ‪ )1897‬היה מפקד משטרת אתונה משנת‬ ‫‪ 1941‬ועד שנת ‪ .1944‬הוא שיתף פעולה עם דומיטריוס ורנופולוס‪,‬‬ ‫מפקד משטרת פאטראס ובהמשך מפקד משטרת פיריאוס‪ ,‬ועם‬ ‫מיכאיל גליקס‪ ,‬מפקד המשטרה של האזור השישי של אתונה‬ ‫בהצלת יהודים יווניים‪ .‬רבים מיהודי אתונה התגוררו בתוך שטח‬ ‫הסמכות של האיזור השישי‪ ,‬וכמו כן משרדי הקהילה היהודית‬ ‫היו ממוקמים בו‪.‬‬ ‫אוורט הושפע מהגינוי הפומבי של הארכיבישוף דאמאסקינוס‬ ‫(שהוכר כחסיד אומות העולם על ידי ושם – מ"ה) על רדיפת‬ ‫היהודים‪ .‬למרות הסיכון להיעצר ולהיענש קשות‪ ,‬קציני המשטרה‬ ‫חילקו תעודות זהות מקוריות‪ ,‬עם שמות יווניים‪ ,‬לכל היהודים‬ ‫שדרשו זאת מהם‪ ,‬וכך אפשרו ליהודים רבים לנוע ממקום למקום‬ ‫וזיכו את אלה שנשאו אותן למנות מזון כמו לשאר האוכלוסייה‬ ‫היוונית‪ .‬הם הסתכנו בכך ששוטרים עמיתים ומרגלי גסטאפו‬ ‫ילשינו עליהם‪ .‬בין היהודים שהם הצילו היה ָסם אלי מודיאנו‪,‬‬ ‫עורך לשעבר של העיתון "‪ "Le progress‬בשאלוניקי‪ .‬הוא נמלט‬ ‫לאתונה עם משפחתו ביולי ‪ ,1943‬כשהוא נרדף על ידי שליחי‬

‫קומנדו רוזנברג‪ ,‬שחיפשו אותו‪ ,‬את רעייתו נֶ לה וילדיהם‪ ,‬אלי‬ ‫ָומנו‪ .‬באתונה מודיאנו היה בראש קבוצה של ‪ 400‬פליטים יהודים‬ ‫משאלוניקי‪ .‬הוא טיפל בהשגת שני בתי ספר בהם הוא שיכן‬ ‫אותם‪ .‬עם זאת באחת הפגישות עם אוורט הוא הונחה לעזוב‬ ‫מיד את המקום‪ ,‬ולמצוא מקומות מסתור‪ ,‬בכל רחבי אתונה‪ ,‬כך‬ ‫שקומנדו רוזנברג לא יגלה אותם‪ .‬כמו כן אוורט שיתף פעולה‬ ‫עם המחתרת‪ ,‬כדי להבריח את הרב הראשי של אתונה‪ ,‬את הרב‬ ‫ברזילי ואת משפחתו לאזור ההרים‪ ,‬שם הוא היה תחת חסותו‪.‬‬ ‫באשר למשפחת מודיאנו‪ ,‬הודות למסמכים שהוציא להם אוורט‬ ‫ונחתמו על ידו‪ ,‬הם יכלו לחיות בשקט במקום המסתור באתונה‬ ‫עד השחרור באוקטובר ‪ .1944‬הבן בן ה‪ ,20-‬אלי מודיאנו‪ ,‬עבר‬ ‫מיוון למזרח התיכון‪ ,‬שם הצטרף לחיל האוויר המלכותי היווני‪.‬‬ ‫הכרת התודה של מודיאנו והערצתו הכנה לאוורט ולמפקדי‬ ‫המשטרה ורנופולוס וגליקס נמשכה לאחר המלחמה‪ ,‬כמו גם של‬ ‫יהודים רבים אחרים‪ ,‬שניצלו הודות לפעילויותיהם האמיצות‪.‬‬ ‫ב‪ 8-‬ביולי ‪ 1969‬יד ושם הכיר את אנגלוס אוורט‪ ,‬דומיטריוס‬ ‫ורנופולוס ומיכאיל גליקס כחסידי אומות העולם‪.‬‬

‫סבסטיאן דה רומרו רדיגלס‬

‫‪SEBASTIAN DE ROMERO RADIGALES‬‬ ‫מאת יהודה ספורטה‬

‫יד ושם הכיר בסבסטיאן דה רומרו רדיגליס‪ ,‬שהיה קונסול ספרד‬ ‫באתונה בשנת ‪ ,1943‬כחסיד אומות העולם‪ .‬ב‪ 30.9.2014-‬נערך‬ ‫ביד ושם בירושלים טקס מרגש בו הוענק אות חסיד אומות‬ ‫העולם לנכדתו של קונסול ספרד באתונה‪ ,‬הגב' אלנה קוליטו‬ ‫קסטלי החיה באיטליה‪.‬‬ ‫סבסטיאן דה רומרו רדיגאלס הגיע לאתונה בשנת ‪ ,1943‬עם‬ ‫מינויו לתפקיד ראש הנציגות הדיפלומטית הספרדית‪ .‬במרס‬ ‫‪ 1943‬החל גירוש יהודי שאלוניקי למחנה ההשמדה אושוויץ‪.‬‬ ‫במהלך חמישה חודשים גורשו כ‪ 48,000-‬יהודים למחנה‪,‬‬ ‫והקהילה היהודית והמשגשגת שהתקיימה עוד מימי התקופה‬ ‫ההליניסטית‪ ,‬הושמדה כמעט לגמרי‪ .‬הגרמנים הסכימו לפטור‪,‬‬ ‫מסיבות שונות‪ ,‬את שילוחם של יהודים שהיו בעלי נתינות‬ ‫איטלקית וספרדית‪ ,‬בתנאי שישובו למדינת מוצאם‪ .‬כך ניצלו‬ ‫מגירוש יהודים איטלקים‪ ,‬אך היהודים אזרחי ספרד נתקלו‬ ‫בחוסר הנכונות של שלטונות ספרד לאפשר את כניסתם לספרד‪.‬‬ ‫ראדיגלס שהגיע לאתונה באותם ימים ניסה לשנות את המצב‬ ‫הנדון‪ .‬במכתבו לשר החוץ חורדנה מיום ה‪ 15-‬באפריל ‪1943‬‬ ‫הודה לשר על מינויו‪ ,‬והוסיף כי כעת הוא פועל נמרצות להשבתם‬ ‫של ‪ 510‬יהודים בעלי אזרחות ספרדית משאלוניקי ‪ -‬לספרד‪.‬‬

‫למרות הנחיות שר החוץ חורדנה "לשמור על עמדה פאסיבית‬ ‫ולהימנע מכל יזמה אישית"‪ ,‬המשיך ראדיגלס לפעול ללא פשרות‬ ‫בשם היהודים‪ ,‬וניסה לגשר בין הממשל הגרמני לספרדי‪ .‬ב‪13-‬‬ ‫באוגוסט ‪ 1943‬הגיעה למחנה ברגן‪-‬בלזן קבוצה של ‪ 367‬יהודים‬ ‫בעלי אזרחות ספרדית‪ .‬ראדיגלס המשיך בנחישות במאמציו‬ ‫להגן על יהודים אלה‪ ,‬עד שלבסוף ממשלת ספרד שינתה את‬ ‫עמדתה והסכימה להעביר את היהודים למרוקו הספרדית‪ .‬על‬ ‫מסמכיהם של יהודים אלה התנוססה חתימתו של ראדיגלס‪.‬‬ ‫יצחק רווח שהיה אז ילד‪ ,‬סיפר ליד ושם על תחושותיו כשקבוצת‬ ‫היהודים הורשתה לעזוב את המחנה בפברואר ‪" :1944‬זה אירוע‬ ‫יוצא דופן להשתחרר ממחנה נאצי [‪ ]...‬הכל הודות לאדם אנושי‬ ‫ובעל אומץ במיוחד"‪ .‬ראדיגלס עשה כל שביכולתו כדי להציל‬ ‫את יהודי אתונה‪ .‬בין היתר הוא פנה לממשל הגרמני בבקשה‬ ‫לשחרר יהודים ממחנה הריכוז חיידרי‪ ,‬סייע ליהודים שהצליחו‬ ‫למצוא מקום מסתור ושמר על רכושם של יהודים שהיו במעצר‪,‬‬ ‫בכדי להשיבו לבעליהם בתום המלחמה‪ .‬פעולות שהיו מעל‬ ‫ומעבר לתפקידו כדיפלומט‪ ,‬ולעיתים היו גם מנוגדות למדיניות‬ ‫ממשלתו‪.‬‬ ‫המשך הכתבה בעמוד ‪18‬‬

‫* באדיבות יד ושם‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫קול הניצולים‬

‫עדויות ניצולי שואה‬

‫העובדות על קרבות האגרוף באושוויץ‬ ‫מאת נח קליגר‬

‫אגרוף באושוויץ‪ .‬איזה פרדוקס‪ .‬אך בתשלובת המוות הגדולה המתאגרפים? לאור ה"טיפול" בו זכינו‪ ,‬לעבודות הקשות‪,‬‬ ‫והאכזרית בתולדות האנושות‪ ,‬ששמה אושוויץ ואשר הייתה למהלומות‪ ,‬לחוסר מזון ולמחלות שתקפו אותנו – למה לך‬ ‫מורכבת מ‪ 45-‬מחנות‪ ,‬היו פרדוקסים רבים‪ .‬כמו‪ ,‬למשל‪ ,‬להיכנס לזירה ולספוג מכות מאסיר אחר? אלא שהייתה סיבה‪.‬‬ ‫המרפאות שפעלו באחדים מהמחנות‪ .‬מרפאות במחנה אשר בו וסיבה מאוד חשובה‪ .‬המפקד שוורץ חילק – באופן אישי – מדי‬ ‫לא היה יהודי אחד שאמור היה לשרוד על פי תכניות הגרמנים? ערב ליטר מרק נוסף לכל אחד ממתאגרפיו‪ .‬לא המרק של‬ ‫דלעת‪-‬החזירים המסריח‪ ,‬שקיבלנו מדי יום‪ ,‬אלא מרק טוב‪ ,‬עם‬ ‫לשם מה?‬ ‫מכל מקום‪ ,‬המפקד של אושוויץ ‪( 3‬מונוביץ)‪ ,‬היינריך שוורץ היה בשר ותפוחים‪ .‬אכן סיבה בהחלט חשובה ואפילו קריטית‪ .‬אותי‪,‬‬ ‫שמו‪ ,‬היה "פריק" של אגרוף ויום אחד החליט לארגן קרבות למשל‪ ,‬הציל אותו מרק במשך כששת החודשים בהם הייתי בין‬ ‫להנאתו ולהנאת כ‪ 400-‬אנשי ה‪-‬אס‪.‬אס‪ .‬ששירתו באותו מחנה מתאגרפי אושוויץ ‪ .3‬לא אכנס כאן לצורה ולדרך בהן הצלחתי‬ ‫אותו כינו האסירים‪" :‬בונה"‪ ,‬על שם הגומי הסינתטי שנוצר בו‪ .‬אני‪ ,‬שלא הייתי מתאגרף‪ ,‬להיכנס לקבוצה הזו‪ ,‬כי זה ממילא לא‬ ‫אגב‪ ,‬רק שלושה מ‪ 45-‬המחנות נשאו את השם‪ :‬אושוויץ‪ .‬אושוויץ רלוונטי לכתבה הזו‪ .‬הגעתי יחד עם שני מתאגרפים מהולנד –‬ ‫‪ ,1‬המחנה המרכזי שריכז את כל התשלובת‪ ,‬אושוויץ ‪ ,2‬הוא סאלי ויינשנק‪ ,‬אלוף אירופה במשקל חצי בינוני – וסם פוטס‪,‬‬ ‫"תקווה גדולה” (במשקל כבד ‪ -‬בן ‪ 198 ,20‬גובה ומשקלו ‪117‬‬ ‫בירקנאו ואושוויץ ‪ ,3‬מונוביץ‪.‬‬ ‫שוורץ שלח מספר קצינים לכל טרנספורט שהגיע מרחבי אירופה קילו) ואחד מבלגיה‪ ,‬ז'אן קורן‪ .‬באימון הראשון הכרתי מיד‬ ‫(היו ימים בהם הגיעו מספר טרנספורטים מדי יום) כדי למצוא את ויקטור "יונג" פרס‪ ,‬צרפתי יליד טוניסיה שהיה אלוף עולם‬ ‫במשקל זבוב‪ ,‬ג'קי צמנטו‪ ,‬אלוף יוון ומדינות‬ ‫בהם מתאגרפים‪ .‬עד סתיו ‪ 1943‬אסף כ‪ 45-‬כאלה‪,‬‬ ‫הבלקן במשקל קל ואחיו‪ ,‬אלברטו צמנטו‪,‬‬ ‫אך עד שהחלו הקרבות עצמם נותרו פחות מ‪,30-‬‬ ‫שעשה צעדיו הראשונים באיגרוף‪ ,‬שהגיעו‬ ‫כי הרי המתאגרפים‪-‬המועמדים לא זכו ל"טיפול"‬ ‫משאלוניקי‪ .‬שמו האמיתי של ג'קי צמנטו היה‬ ‫שונה‪ .‬וגם לא לתוספת מזון כלשהי‪ .‬כדי לנהל‬ ‫ג'אקו רזון ואילו "אלברטו"‪ ,‬אותו הציג כאחיו‪,‬‬ ‫ולאמן את המתאגרפים (שניים היו פולנים ואחד‬ ‫ענה לשם סלומון ארוך‪ .‬גם ויקטור פרס וגם‬ ‫צ'כי – היתר יהודים) הביא שוורץ מבית כלא‬ ‫ג'אקו‪ ,‬שהיו חביביו של המפקד‪ ,‬עבדו במטבח‬ ‫את קורט מגטנץ‪ ,‬בעבר אלוף גרמניה במשקל‬ ‫של המחנה‪ ,‬ושניהם עזרו הרבה לאסירים רבים‬ ‫חצי‪-‬כבד שנידון למאסר עולם על שלושה מקרי‬ ‫כשהם הוציאו מדלת צדדית של המטבח מיכלי‬ ‫רצח‪ .‬קורט הצטרף לעשרות הפושעים הגרמנים‬ ‫מרק (זה של האסירים) וחילקו אותו ביניהם‪,‬‬ ‫"הכבדים" שהובאו למחנות אושוויץ כדי לשמש‬ ‫"בגניבה" כמובן‪ .‬ג'אקו‪ ,‬איש נדיר‪ ,‬גם הציל אותי‬ ‫"מפקדים" על היהודים – קאפו‪ ,‬פורארבייטר‬ ‫ביום הראשון בו הגעתי לאמון כאשר שאל אותי‬ ‫(מנהל עבודה)‪ ,‬בלוק‪-‬אלטסטר (מפקד "בלוק"‪,‬‬ ‫אם אני בכלל מתאגרף וכאשר אמרתי לו שאין‬ ‫הוא צריף‪/‬מבנה מגורים) ואנשי מנהל‪ .‬ברור‬ ‫ג'אקו רזון ז"ל ‪ -‬הצילום מתוך לי למעשה כל מושג‪ ,‬דאג שלקרב הראשון שלי‬ ‫שאלה זכו לתנאי לוקסוס של ממש במחנות‪.‬‬ ‫אגב‪ ,‬מדוע בכלל ניסה אסיר להתקבל לקבוצת השאלון שמילא עם הצטרפותו אכנס עמו לזירה כשאנחנו מביימים את הקרב‪.‬‬ ‫כחבר בארגון‬

‫חסידי אומות העולם‪ ,‬המשך כתבה " סבסטיאן דה רומרו רדיגלס" (מעמוד ‪)17‬‬ ‫חברי הקבוצה נשלחו לספרד ומשם לקזבלנקה במרוקו ודרך‬ ‫חצי האי סיני לעזה ובחודש דצמבר ‪ 1944‬הגיעו לפלסטינה‪.‬‬ ‫מר יצחק רווח שהיה ילד באותה קבוצה וחי היום בצרפת‪ ,‬לא‬ ‫שכח את רדיגאלס ונילחם במשך מספר שנים על מנת שיכירו‬ ‫בו כחסיד אומות העולם והצליח‪ .‬גם אני‪ ,‬כותב שורות אלה‪,‬‬ ‫הייתי ילד באותה קבוצה (ראה כתבה בגיליון "קול הניצולים"‬ ‫מספר ‪ .)8‬בטקס נכחו בני משפחת רווח הענפה בארץ ובחו"ל‪,‬‬ ‫נכדתו של רדיגאלס ובני משפחתה‪ ,‬קונסול ספרד בישראל‪ ,‬חברי‬ ‫הועדה שהמליצו על מתן האות ואורחים נוספים‪ .‬הוזמנתי לטקס‬ ‫על ידי המשפחה (חבל שלא הוזמנו עוד ניצולים מהקבוצה החיים‬ ‫בקרבנו)‪ .‬הטקס החל באהל יזכור והמשיך בחלקת חסידי אומות‬ ‫העולם‪ .‬נשאו דברים נציגת יד ושם‪ ,‬קונסול ספרד‪ ,‬הנכדה ויצחק‬ ‫רווח‪ .‬ראדיגלס נפטר ב‪.1970-‬‬

‫קול הניצולים‬

‫‪18‬‬

‫אלנה נכדתו של רדיגאלס ביד ושם‬

‫עדויות ניצולי שואה‬

‫מרד הזונדר‪-‬קומנדו במחנה אושוויץ‪-‬בירקנאו‬ ‫מאת מיכל יאיר ברזילי‬

‫במהלך מלחמת העולם השנייה לקחו יהודי יוון חלק גדול‬ ‫בלחימה מחתרתית בהצטרפותם אל שורות המחתרת היוונית‬ ‫וללחימה הפרטיזאנית‪ .‬התנגדות היהודים לנאצים התאפשרה‬ ‫בשל התנאים הגיאוגרפיים המיוחדים שהיוו את הבסיס‬ ‫להתנגדות מתוך יערות יוון והריה‪.‬‬ ‫שנים רבות טען אבי‪ ,‬יוסף ברזילי‪ ,‬שאבא שלו נטל חלק במרד‬ ‫הגדול במחנה אושוויץ‪-‬בירקנאו‪ .‬אנחנו ילדיו לא התייחסנו‬ ‫לעניין מכיוון שלא מצאנו הוכחות ממשיות לכך‪ ,‬לא מעדויות‬ ‫של ניצולים ולא מעדויות כתובות בארכיוני יד ושם‪ .‬ולכן חשבנו‬ ‫שהוא מדמיין‪ .‬אך לימים בשנת ‪ 2013‬בזמן הכנת עבודת מחקר‬ ‫בתואר השני שלי בנושא "הנרטיב המשפחתי והקהילתי של‬ ‫יהדות יוון"‪ ,‬בעודי יושבת בספריית יד ושם וקוראת ונוברת‬ ‫בכתבים ובמאמרים‪ ,‬נזדמן לי ספר בהוצאת משרד החוץ היווני‬ ‫הנושא את השם "היהודים היוונים במחנה אושוויץ‪-‬בירקנאו"‪.‬‬ ‫התחלתי לקרוא וכשהגעתי לסיומו של הפרק אודות המרד‬

‫שעמדו להגיע למחנה בחודש ספטמבר ‪( 1944‬גוטמן‪.)1990 ,‬‬ ‫כך עולה מעדותו החשובה של ליאון כהן‪ ,‬איש הזונדרקומנדו מס'‬ ‫‪ ,182492‬החושף את גבורתם של אחיו היוונים‪ .‬על פי כהן‪ ,‬רעיון‬ ‫המרד נולד בלבו של יוסף ברוך‪ ,‬קצין בצבא יוון‪ ,‬לאחר שזיהה את‬ ‫גוויות הוריו ובני משפחתו‪ .‬והצהיר "לא ניתן להם לרצוח אותנו‬ ‫כחיות בבית מטבחיים"‪ .‬על פי העדות הצטרפו אליו אנשים‬ ‫נוספים בהם‪ :‬יוסף לוי‪ ,‬מוריס אהרון‪ ,‬יצחק ברוך‪ ,‬סמי קארסו‪,‬‬ ‫יום טוב יקואל וסבא שלי‪ ,‬אהרון ברזילי‪ .‬כ‪ 130-‬מיהודי יוון‬ ‫הצטרפו לסוד המרד‪ .‬לעזרתם באו כ‪ 30-‬יהודים מרוסיה וקבוצה‬ ‫של יהודים מפולין והונגריה‪ .‬כהן חושף מעדותו הדרמתית כי‬ ‫נעשו הכנות לקראת המרד‪ ,‬שעמד לפרוץ ב‪ 6-‬בספטמבר ‪1944‬‬ ‫בשעות הצהרים‪ .‬במשך ימים שלפני היום המיועד נגנבו בשעת‬ ‫העבודה על ידי נשים שעבדו במחסני התחמושת הגרמניים‬ ‫דינמיט‪ ,‬רימונים ושאר חומרי נפץ‪ .‬אלה הוטמנו במקום מסתור‪.‬‬

‫היהודים מיוון שלקחו חלק במרד‬ ‫ב‪ 7-‬באוקטובר ‪1944‬‬

‫בניין קרמטוריום מספר ‪ 4‬בבירקנאו שבו התגוררו הזונדרקומנדו מיוון‬

‫במחנה‪ ,‬הופיע דף ובו פירוט שמות של כל משתתפי המרד‪.‬‬ ‫בעודי קוראת את הרשימה נתקלתי בשמו של סבי‪ ,‬אהרון ברזילי‬ ‫(מצ"ב הרשימה)‪ .‬התרגשות גדולה אחזה בי והתחלתי לבכות‪,‬‬ ‫אך מכיוון שישבתי בספריה ולא יכולתי לשתף אף אחד בתגלית‬ ‫המפתיעה‪ ,‬יצאתי מיד מחוץ לספריה וצלצלתי הביתה להוריי‪.‬‬ ‫אימא אמרה לי שאבא ישן‪ ,‬ביקשתי שתעיר אותו כדי לספר לו‬ ‫את הידיעה‪ .‬הוא ביקש שאגיע מיד‪ .‬כל הדרך מירושלים לאשדוד‬ ‫הייתי נרגשת ובוכה‪ .‬דברתי בטלפון עם אחי רוני (הקרוי על‬ ‫שם סבי אהרון)‪ ,‬אחותי יעל‪ ,‬בעלי דניאל ובתי עדי‪ .‬כשהגעתי‬ ‫לאשדוד לבית הוריי כולם כבר חיכו כדי לראות את הרשימה‪.‬‬ ‫וכשאבא ראה את שמו של אביו‪ .‬הוא אמר לאימא‪" :‬עכשיו אפשר‬ ‫להדליק נר בתאריך ‪ 7‬באוקטובר"‪.‬‬ ‫דומה שגולת הכותרת של הישגי המרד של יהודי יוון‪ ,‬היה המרד‬ ‫שארגנו במחנה ההשמדה אושוויץ‪-‬בירקנאו‪ .‬תוכניתם הייתה‬ ‫לפוצץ את ‪ 4‬המשרפות במחנה בירקנאו‪ 135 .‬יהודים יוונים‬ ‫שעבדו ביחידת הזונדרקומנדו‪ ,‬ושתפקידם היה להטיל את גופות‬ ‫הנספים לתוך הכבשנים‪ ,‬החליטו לפוצץ את המשרפות‪ ,‬כדי‬ ‫למנוע את המשך הרצח‪ .‬בעיקר של יהודי הונגריה ובוקובינה‪,‬‬

‫פירוט משתתפי המרד‪,‬‬ ‫שמו של אהרון ברזילי ה‪ 5-‬ברשימה‬

‫‪19‬‬

‫קול הניצולים‬

‫עדויות ניצולי שואה‬ ‫המרד נדחה בגלל היסוסם של חלק מן המורדים‪ .‬אנשי ה‪,S.S-‬‬ ‫חשו בתכונה רבה בקרב אנשי הזונדרקומנדו‪ ,‬עצרו ועינו‬ ‫את קאמינסקי‪ ,‬הקאפו הליטאי הממונה עליהם‪ ,‬שהיה בסוד‬ ‫העניינים‪ .‬הוא עמד בעינויים‪ ,‬לא גילה דבר‪ ,‬ונורה לעיני כל‪.‬‬ ‫מארגני המרד החליטו על מועד חדש ה‪ 7-‬באוקטובר ‪ 1944‬יום‬ ‫שבת‪ ,‬היום שנועד לפיצוץ המשרפות ‪ ,1,2,3‬ו‪ 4 -‬בו זמנית‪ .‬צוות‬ ‫המשרפה מס' ‪ 4‬וצוות המשרפה מס' ‪ 3‬היו הראשונים לפוצץ‬ ‫את המשרפות ועמדו במשימה‪ .‬בצוותים האחרים היה כשל‬

‫תקשורתי וסוד המרד נחשף‪ .‬חיילי ה‪ S.S-‬הקיפו את המשרפות‬ ‫והחלו בירי‪ .‬האש כוונה בעיקר אל עבר החורשה מאחורי משרפה‬ ‫מס' ‪ 4‬שם התגוננה הקבוצה העיקרית של המורדים‪ .‬קבוצה‬ ‫אחת הצליחה להרוג ‪ 6‬אנשי ‪ , .S.S‬להימלט לעבר נהר הוויסלה‬ ‫ולהתבצר במתבן‪ .‬אנשי ה‪ .S.S-‬פתחו באש להביורים והציתו‬ ‫את המתבן‪ .‬מעטים מבין המורדים הצליחו להסתתר ולהישאר‬ ‫בחיים (‪.)Tomai ,2009‬‬

‫סבא וסבתא ברזילי ‪ 1942-1939‬לפני הגירוש‬

‫הרגלים של יהודי שאלוניקי‬ ‫‪Uzos de la djuderia de Saloniki‬‬ ‫מאת אלי חסיד‬

‫כאשר נשרה שן‪ ,‬זרקנו אותה על הגג ואמרנו‪" :‬גגון‪ ,‬גגון‪ ,‬קח את‬ ‫השן הזאת ותן לי שן חדשה"‪.‬‬ ‫כאשר ראינו פגר של חתול‪ ,‬משכנו את שער ראשנו‪.‬‬ ‫כאשר נבהלנו‪ ,‬ירקנו בחיק החזה ולקחנו כפית סוכר‪.‬‬

‫‪Kuando mos kaiya un diente, lo echavamos al‬‬ ‫‪tejado, i diziamos: "tejadiko, tejadiko, toma este‬‬ ‫‪dientiziko, i damos un mueveziko".‬‬ ‫‪Kuando viamos un gato muerto, mos travavamos‬‬ ‫‪los kaveyos de la kavesa.‬‬ ‫‪Por espanto, skupiamos a la boka de l'alma i‬‬ ‫‪tomávamos una kucharika de asuka.‬‬

‫כאשר היו ברקים‪ ,‬שלחנו נשיקות לשמים‪.‬‬

‫‪Kuando avia relámpagos, davamos bezos al sielo.‬‬

‫כאשר אחד יצא מסכנה אמרו‪" :‬יצא בזול"‪.‬‬

‫‪Kuando uno salia de ora mala, dizian: "Ya la‬‬ ‫‪skultureó debaldes".‬‬

‫קול הניצולים‬

‫‪20‬‬

‫מורשת‬

‫דוד בנבנישתי הציוני‬ ‫משאלוניקי לירושלים‪ ,‬המורה והמנהל‬ ‫מאת משה טסטה‬

‫יהודי יוון‬ ‫היהודים‪ ,‬דוברי הלאדינו‪ ,‬שגורשו מגולת ספרד‪ ,‬נדדו וחלקם‬ ‫הגדול מצאו מקלט ברחבי האימפריה העות'מאנית‪ .‬תוך דורות‬ ‫ספורים צאצאיהם מצאו את עצמם חיים בתוך עולם שונה‬ ‫בתכלית מזה שחיו בו אבותיהם‪ .‬חלק גדול מן הגולים הגיעו לעיר‬ ‫שאלוניקי והתיישבו בה‪ .‬השינוי קיבל תאוצה ונתקבל בברכה‪,‬‬ ‫בעיקר לאחר "הפיכת הצעירים התורכים"‪ ,‬בשנת ‪ ,1908‬המעבר‬ ‫מן העולם הישן אל העולם החדש שבלט בקהילות היהודיות‬ ‫באימפריה העות'מאנית‪.‬‬ ‫ביוון החל מפנה‪ ,‬כאשר בשנת ‪ ,1912‬נכנס הצבא היווני‬ ‫לשאלוניקי‪ ,‬ובא הקץ לשלטון העות'מאני‪ .‬אחרי הכיבוש‬ ‫התחילו האגודות העבריות והציונית בשאלוניקי בפעולה להפצת‬ ‫רעיונותיהם ברבים‪ ,‬והחל חיכוך בין יהודי שאלוניקי לשכניהם‬ ‫הלא יהודים‪ .‬יהודי שאלוניקי שהתקשו להשלים עם ההידרדרות‬ ‫החברתית‪ ,‬התרבותית והכללית מצאו תשובה הולמת לבעיה‬ ‫בהגירה‪ .‬אלה שהזדהו עם הרעיון הציוני‪ ,‬לפי משנתם של הרב‬ ‫אריה אלקלעי ותיאודור בנימין זאב הרצל‪ ,‬עלו לארץ ישראל‬ ‫ובקשו לסייע בהקמת מדינה יהודית בפלשתינה‪.‬‬

‫דוד בנבנישתי‬ ‫דוד בנבנישתי נולד בשאלוניקי‬ ‫ב‪ ,1897-‬נצר למשפחת רבנים ידועה‪.‬‬ ‫בצעירותו‪ ,‬ביחד עם חברו נתן שלם‪,‬‬ ‫לימים גיאולוג וחוקר ארץ ישראל‪,‬‬ ‫ייסדו חברת "מחזיקי עברית" להפצת‬ ‫השפה בקרב תלמידי בתי הספר‬ ‫השונים‪ ,‬תוך התחייבות לשוחח בה‬ ‫בפגישות חברים בשאלוניקי‪.‬‬ ‫דוד בנבנישתי‬

‫עלייתו לארץ ישראל‬ ‫השאיפה לעלייה לירושלים וללמוד בה התעוררו בדוד בנבנישתי‬ ‫ובחבריו בהשפעת המשפחה והמגעים עם חברים שעלו לארץ‬ ‫ישראל‪ .‬בשיחה עם נשיא הקהילה הושגה תמיכת ההסתדרות‬ ‫הציונית ברכישת כרטיס הנסיעה ולהוצאות הכרוכות בהכנתה‪.‬‬ ‫אביו הצטרף אליו ב‪ 1913-‬בנסיעה לפלשתינה‪ .‬לאחר שביקר‬ ‫בירושלים‪ ,‬בעיר העתיקה‪ ,‬שכר חדר בשכונת "אהל משה"‪ .‬הוא‬ ‫נכח באסיפה מחאה של משכילי ירושלים‪ ,‬נגד חברת "עזרה"‬

‫על החלטתה להשליט את השפה הגרמנית כשפת הלימודים‬ ‫בארץ‪ .‬באותו יום החלה מלחמת השפות בירושלים‪ .‬דוד למד‬ ‫בבית הספר לרבנים מיסודה של חברת "עזרה" הברלינאית‪,‬‬ ‫ונשלח להשתלם בבית המדרש למורים‪ ,‬ששכן ברחוב הכבשים‬ ‫ועבר לגור בבית הכרם‪ .‬מנהלו ומורו היה דוד ילין‪ ,‬שלימד שני‬ ‫מקצועות תנ"ך ודקדוק‪ .‬בין תלמידיו הצעירים בלטו גם שלושה‬ ‫אלה‪ :‬אריה אלקלעי‪ ,‬שעלה מבולגריה והצטיין כמורה‪ ,‬היה איש‬ ‫ה"הגנה"‪ ,‬נכלא בכלא עכו יחד עם זאב ז'בוטינסקי וחבריו בעכו‪,‬‬ ‫בשל פעילותם‪ .‬השני היה משה דוד גאון‪ ,‬יליד בוסניה שבסרביה‪,‬‬ ‫לימים סופר ועסקן‪ ,‬שעבד כמורה מסור לתינוקות‪ ,‬בפינתו‬ ‫שבמוצא‪ .‬המורה השלישי חיים דרומי‪ ,‬יליד סרביה‪ ,‬היה חבר‬ ‫באגודת ארץ ישראל‪ ,‬סייע בהדרכת המטיילים בהרי ירושלים‬ ‫וכמורה במושב הרטוב‪.‬‬

‫מלחמת העולם הראשונה‬ ‫מלחמת העולם הראשונה הוכרזה בתשעה באב ‪ ,1914‬מיד עם‬ ‫הכרזת המלחמה הורע המצב המדיני בארץ‪ .‬האירועים השתלבו‬ ‫בהתעוררות להתנדבות לגדוד העברי‪ .‬עם תום לימודי ההוראה‪.‬‬ ‫במהלך מלחמת העולם הראשונה הבריטים אישרו הקמת גדוד‬ ‫עברי נוסף‪ ,‬במסגרת הגדודים העבריים שבצבאם‪ ,‬אליו גויסו‬ ‫מתנדבים בארץ ישראל‪ ,‬להשתתף בשחרור א"י מידי התורכים‪.‬‬ ‫בשנה הרביעית למלחמת העולם הראשונה החליטו חבורת‬ ‫השאלוניקאים הירושלמית (ילידי שאלוניקי שעלו לירושלים)‬ ‫למרות התלאות‪ ,‬להישאר בירושלים ולהמשיך את לימודיהם‬ ‫כדי לסיימם ולקבל תעודת הוראה‪ .‬הימים עברו ומעתה צרות‬ ‫היחיד ודאגותיו הופנו אל הציבור הרחב‪ .‬הצבאות הבריטים‬ ‫והאוסטרלים שלטו על מישור החוף והחלו צועדים להרי‬ ‫ירושלים‪ .‬חיילים תורכים פרשו מגדודיהם המובסים‪ ,‬והגיעו‬ ‫ידיעות שהאנגלים מתקרבים לירושלים‪ .‬ב‪ 8.12.17-‬נשמעו בכל‬ ‫העיר יריות תותחים ומקלעים‪ .‬בבוקר נראו אלפי חיילים תורכים‬ ‫צועדים ללא סדר ופניהם ליריחו‪ .‬האנגלים הגיעו במוצא ופניהם‬ ‫לירושלים‪ .‬הצבא התורכי התפזר לכל רוח‪ ,‬האנגלים עלו על‬ ‫ההרים בקרבת ליפתא‪ .‬לפתע דממה‪ .‬הוכרזה הפוגה והחיילים‬ ‫התורכים נסו‪ .‬העיר נעזבה ממושליה‪ .‬שני חיילים תורכים צעדו‬ ‫ובידיהם דגל לבן להיפגש עם ב"כ האנגלים ולמסור להם את‬ ‫העיר‪ .‬אחרי זמן קצר התחילו חיילים אנגליים רבים לזרום לרחוב‬ ‫יפו‪ .‬בעיר התפרסם מנשר המפקד העליון‪ ,‬שהודיע על מצב‬ ‫המלחמה בעירם וכי יש לגרש את האויב הנמצא במזרחה של‬ ‫העיר‪ .‬המלחמה בארץ נמשכה‪ ,‬הרי שומרון והגליל טרם נכבשו‬

‫‪21‬‬

‫קול הניצולים‬

‫מורשת‬ ‫מידי התורכים‪.‬‬ ‫בסיום מלחמת העולם הראשונה טרם נפתח הסמינר בבית הכרם‬ ‫ותלמידיו יצאו לעבודות ציבוריות‪ .‬התלמידים השאלוניקאים‬ ‫חידשו את שעורי הערב לנוער בעיר העתיקה ולאמהות בשכונות‬ ‫והורגשה תנועה כבירה לידיעת השפה העברית‪.‬‬ ‫חלק ממנהיגי הישוב הספרדי‪ ,‬בירושלים‪ ,‬היו מבאי בית המדרש‬ ‫העברי למורים‪ ,‬הן כמנהלים והן כמורים‪ ,‬ביניהם‪ :‬דוד אבישר‪,‬‬ ‫יהודה בורלא‪ ,‬דוד בנבנישתי ורבים אחרים‪ .‬שאיפת המורים‬ ‫הצעירים הייתה להכניס שינויים בשדה החינוך ובשיטות‬ ‫ההוראה‪ .‬אליהם הצטרפו "החכמים" המסורתיים‪ .‬כולם היו‬ ‫חדורי שאיפה לחנך לא רק את הנוער אלא גם את הוריהם שוכני‬ ‫העיר העתיקה‪ .‬בזמן שמצב בתי הספר של "עזרה"‪ ,‬מיסודם של‬ ‫יהודי גרמניה‪ ,‬הורע במובן החומרי והרוחני כאחד‪ ,‬תלמידים‬ ‫ומורים עברו לבתי ספר עבריים‪.‬‬ ‫עם חידוש הלימודים בסמינר למורים בבית הכרם ב‪,16.12.17-‬‬ ‫נפלה על התלמידים גזרה חדשה‪ :‬ועד החינוך הממונה על בתי‬ ‫הספר הודיע כי הוחלט לצמצם את התמיכה הניתנת לתלמידים‬ ‫ילידי חו"ל‪ .‬התלמידים נאלצו לצאת לעבודה בסלילת כביש‬ ‫ירושלים‪-‬שכם‪ .‬לאחר ימים אחדים ביטל הועד את החלטתו‪,‬‬ ‫ושוב חזרו התלמידים ללימודים ולפעילות תרבותית‪-‬ציבורית‪.‬‬

‫הגדוד העברי ‪ -‬בנבנישתי היה אחד מחיילו‬ ‫דוד בנבנישתי סיים לימודיו‪ ,‬בסמינר העברי למורים‪ ,‬ונמנה‬ ‫עם הראשונים שהתנדבו לגדוד ה‪ 40-‬העברי בצבא הבריטי‪.‬‬ ‫למתגייסים ל"גדוד העברי" הוענקו תעודות גמר‪ .‬כעבור כמה‬ ‫ימים יצאו המתגייסים ללוד ומשם ברכבת לקנטרה למחנה צבאי‪.‬‬ ‫בדצמבר ‪ 1918‬הגדוד חזר לארץ לקראת התפקידים שעתידים היו‬ ‫למלא בארץ בשמירה ובהגנה על הארץ ובייחוד בגבולות המדבר‪.‬‬ ‫רוב החיילים השתחררו עד יולי ‪ ,1920‬וחזרו לחיים האזרחיים‬ ‫אחרי התמורה העמוקה שעברו בחייהם‪ ,‬כשהם מחושלים בגוף‬ ‫ובנפש‪.‬‬ ‫עם סיום מלחמת העולם הראשונה הייתה ציפייה‪ ,‬כי תשקוט‬ ‫הארץ תחת השלטון הבריטי‪ ,‬אך לשווא‪ .‬הפרעות שחוללו‬ ‫הערבים התחדשו בכל תוקפם‪ ,‬עובדה זו הוליכה לפירוק הגדודים‬ ‫העבריים עד מאי ‪.1921‬‬ ‫עם השחרור מה"גדוד העברי"‪ ,‬נתקלו המשוחררים בקשיי קליטה‬ ‫כמורים בבתי הספר‪ .‬אך כשהתפנתה משרת מורה‪ ,‬מונה דוד‬ ‫בנבנישתי למ"מ ב"תלמוד תורה" של הספרדים בעיר העתיקה‬ ‫בירושלים‪ ,‬והחל המעבר מחייל עברי למורה עברי שעתידו לפניו‪.‬‬ ‫בשנת הלימודים החדשה‪ ,‬על פי הוראה "ועדת החינוך"‪ ,‬נשלח‬ ‫להורות בזיכרון יעקב‪ ,‬בכפר הילדים מאיר שפיה‪ .‬במוסד זה נהג‬ ‫ללמד את ילדי המוסד בחיק הטבע‪ ,‬תוך כדי טיול עמם‪ .‬בדרך זו‬ ‫הקנה להם את אהבת ארץ ישראל‪ ,‬שביליה ויופייה‪ .‬עזיבתו את‬ ‫מוסד שפיה לוותה בעצב ובבכי תלמידיו‪ ,‬כשעבר ללמד בגבעת‬ ‫המורה ליד עפולה‪ .‬בשנים ‪ 1963 1926-‬חזר לירושלים‪ ,‬הצטרף‬

‫קול הניצולים‬

‫‪22‬‬

‫כחבר בארגון "ההגנה" וכיהן כמורה ומנהל בבית הספר "בית‬ ‫הכרם"‪ ,‬בשכונת בית הכרם‪ .‬נפצע בהגנת ירושלים במלחמת‬ ‫השחרור‪.‬‬

‫שכונת בית הכרם‬ ‫תחת שלטון המנדט תוכננו מספר שכונות גנים‪ ,‬ביניהן בית הכרם‬ ‫ובית וגן‪ .‬עם הקמתה‪ ,‬נקראה בית הכרם "שכונת המופ"סים"‪,‬‬ ‫שמתיישביה ותושביה הראשונים היו ברובם מורים‪ ,‬פקידים‬ ‫וסופרים בני המעמד הבינוני‪.‬‬ ‫המורים שגרו ב"אהל משה" עברו לגור בבית הכרם‪ .‬דוד‬ ‫בנבנישתי הצטרף לחבריו המופסי"ם והעתיק את מקום מגוריו‬ ‫לשכונת בית הכרם‪ ,‬שהייתה מבודדת מלב העיר‪.‬‬ ‫דוד בנבנישתי היה נשוי ללאה לבית פרידמן‪ ,‬שעבדה כאחות‬ ‫בקליניקות לאם ולילד של "הדסה" במשך כשישים שנה‪ .‬בניהם‪:‬‬ ‫מירון בנבנישתי‪ ,‬כיהן כחבר מועצת העיר ירושלים וכסגן ראש‬ ‫העיר‪ ,‬בתקופת כהונתו של טדי קולק כראש העיר‪ ,‬וקיבל את‬ ‫התואר יקיר ירושלים‪ .‬אחיו‪ ,‬רפי בנבנישתי‪ ,‬כיהן כיועץ לשיתוף‬ ‫פעולה אזורי‪ ,‬יועץ לבנק העולמי‪ ,‬לשר האוצר ולשר לשיתוף‬ ‫פעולה אזורי ‪.‬‬ ‫בין הזמנים‪ ,‬לימד דוד בנבנישתי‪ ,‬במכללה העברית למורים‬ ‫והוסמך על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים בתואר ‪,M.A.‬‬ ‫בתחום ידיעת א"י והתמסר לחקירת ארץ‪-‬ישראל בעבר ובהווה‪.‬‬ ‫מחקריו פורסו בספרים‪ ,‬בעיתונים ומאספים שונים ‪.‬‬ ‫בשנת תרפ"ג (‪ )1923‬בנבנישתי‪ ,‬ביחד עם חברו נתן שלם‪ ,‬גיאולוג‪,‬‬ ‫יסדו את אמא"י (אגודת המשוטטים הארץ ישראלית) אשר‬ ‫הייתה הקבוצה המאורגנת הראשונה שארגנה סיורי עומק ברכב‬ ‫וברגל בארץ ישראל ובארצות השכנות‪ .‬הם ערכו טיולים ויצאו‬ ‫עם תלמידיהם ותושבי ירושלים לטיולים רבים בטבע ובמיוחד‬ ‫בהרי יהודה‪ ,‬ערכו תצפיות ומדידות שונות ובהן איסוף דוגמאות‬ ‫של סלעים‪ ,‬מאובנים וצמחים‪.‬‬ ‫דוד בנבנישתי שימש כמנהלו הראשון של יד‪-‬צבי‪ ,‬וכן היה בין‬ ‫יוזמי וראשי אגודת אכסניות הנוער‪ ,‬יו"ר מועצת המורים למען‬ ‫הקרן הקיימת בישראל‪ ,‬ויו"ר ועדת השמות בעיריית ירושלים‪.‬‬ ‫כן הוכרז כחתן פרס ישראל בידיעת ארץ‪-‬ישראל לשנת תשמ"ב‪,‬‬ ‫בכהונתו כמורה‪ ,‬ועיריית ירושלים חנכה על שמו רחוב בכביש‬ ‫השירות במזרח ירושלים‪.‬‬

‫ספריו‬ ‫בשנת תרצ"ג (‪ )1933‬נתפרסם ספרו "מורה דרך לסוריה"‪,‬‬ ‫והוא חלק ממדריך ארץ ישראל וכל אשר בה‪ .‬פרסם סדרה של‬ ‫ספרי לימוד על ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬כתב מאמרים בנושאי המסורת‬ ‫התרבותית והלשונית של קהילת שאלוניקי ויהדות ספרד‪ ,‬וכן‬ ‫ספרים אוטוביוגרפים על חייו‪ .‬כמו כן ערך והתקין את ספרו של‬ ‫אריה אלקלעי ז"ל – אמרות ופתגמים של יהודי ספרד‪.‬‬

‫מורשת‬

‫מסע מחיפה לשאלוניקי – דצמבר ‪2014‬‬ ‫מאת אבי חכים‬

‫המסורת של קיום הפרויקט שהחלה בשנת ‪ 2006‬נמשכת והשנה‬ ‫יצא המסע בחודש דצמבר ‪ .2014‬השנה הצטרף למסע איש‬ ‫העדות אברהם טולי אשכנזי‪ ,‬ניצול שואה‪ ,‬יליד שאלוניקי‪ ,‬חבר‬ ‫ארגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון בישראל‪ .‬המסע נמשך‬ ‫שבעה ימים וכלל ביקור בעיר שאלוניקי‪ ,‬בעיר וולוס והרי הפיליון‬ ‫והערים כלקיס ואתונה‪.‬‬

‫איש העדות אברהם אשכנזי‬

‫לב כולנו‪ .‬התכוונו לפקוד את האנדרטה החדשה שהוקמה בתוך‬ ‫אוניברסיטת אריסטוטלוס‪ ,‬שנבנתה על חורבות בית העלמין‬ ‫היהודי של קהילת שאלוניקי‪ ,‬ונחנכה רק לפני מספר חודשים‪,‬‬ ‫אולם גורמי ביטחון לא אפשרו לנו להגיע בגלל הפגנות סוערות‬ ‫שהתקיימו במקום‪.‬‬ ‫בליל שישי הוזמנו לקבלת השבת המסורתית הנערכת מידי‬ ‫שבוע‪ ,‬הזמנה שהפכה זה מכבר למסורת במסעותינו‪.‬‬ ‫במהלך שהותנו בשאלוניקי‪ ,‬החלטנו לצאת לסיור בעיר קוואלה‬ ‫וללמוד על הקהילה היהודית שם‪ .‬במהלך הנסיעה ובסיור‬ ‫הממונע תיארתי לחברי המשלחת את ההיסטוריה של יהודי‬ ‫מקדוניה‪ ,‬תרקיה ובתוכם יהודי העיר קוואלה‪ ,‬סיפרתי על‬ ‫הסכסוך העתיק בין יוון‪ ,‬בולגריה ומקדוניה על השטח המדובר‪.‬‬ ‫תיארתי את סופם העגום של יהודי תרקיה ובתוכם יהודי הערים‬ ‫קוואלה‪ ,‬דרמה וסרס‪ .‬חבל ארץ תרקיה‪ ,‬היה בשליטת בולגריה‬ ‫ששיתפה פעולה עם הנאצים‪ .‬הצבא הבולגרי היה זה ששלח את‬ ‫‪ 5,600‬יהודי חבל תרקיה להשמדה‪ .‬לצערנו הרב‪ ,‬נקלענו למזג‪-‬‬ ‫אוויר סוער מאוד‪ ,‬שהקשה על הסיור הלימודי במקום‪ ,‬ולפיכך‬ ‫הסתפקנו בביקור קצר בעיר‪.‬‬

‫הביקור בוולוס ‪ -‬משפחת ווליוטיס‬

‫אברהם (טולי) אשכנזי ליד האנדרטה לזכר קורבנות השואה באתונה‬

‫הביקור בשאלוניקי היה ביקור מתואם עם הקהילה היהודית‬ ‫והגב' נלי ארוך‪ ,‬ממרכז ההדרכה של הקהילה‪ ,‬ליוותה אותנו‬ ‫לבית הקברות לאנדרטה בכיכר החירות‪ ,‬בהם קיימנו טקסי‬ ‫זיכרון‪ ,‬הנחנו זרים כשלצידנו דגלי "ארגון ניצולי מחנות ההשמדה‬ ‫יוצאי יוון בישראל" ושל הפרויקט שלנו "מחיפה לשאלוניקי"‪.‬‬ ‫בשעות הערב התכנסנו בבית המלון‪ ,‬ואברהם אשכנזי המכונה‬ ‫"טולי" סיפר את סיפורו וסיפור משפחתו בשאלוניקי במהלך‬ ‫הכיבוש הנאצי ואת סיפור היחלצותם בדרך לא דרך ובסכנות לא‬ ‫מועטות‪ ,‬שהשאירו בו צלקות מאחר והיה ילד קטן ופגיע כמו‬ ‫כל הילדים‪ .‬סיפורו זה של טולי ריגש אותנו מאד והשאיר את‬ ‫הטעם של כאב ועצב ותחושת ההחמצה של ילד בשנות הילדות‬ ‫המוקדמות‪ ,‬שחייו אמורים להיות יפים‪ ,‬ובמקום אלו מנת חלקו‬ ‫הייתה פחד‪ ,‬נטישה‪ ,‬חרדה‪ ,‬חוסר בטחון ואיום מתמיד על החיים‬ ‫שלו ושל בני משפחתו‪.‬‬ ‫למחרת המשכנו את ביקורנו בכל האתרים היהודיים של העיר‪:‬‬ ‫המוזיאון היהודי‪ ,‬בית האבות מודיאנו שדייריו שמחו מאד‬ ‫לקראתנו‪ ,‬במפגש המרגש רקדנו ושרנו שירים שמחברים את‬

‫יצאנו משאלוניקי‪ ,‬לכיוון דרום לעיר וולוס‪ ,‬הנמצאת באמצע‬ ‫הדרך בין שאלוניקי לאתונה‪ .‬בעיר נקבע מפגש עם משפחת‬ ‫ווליוטיס‪ ,‬משפחה יוונית‪-‬נוצרית‪ ,‬שחיה בוולוס וגם בכפרים‬ ‫שבהרי הפיליון הסמוכים לעיר וולוס‪ .‬המשפחה הסתירה‬ ‫וסייעה רבות למשפחת חכים בתקופת הכיבוש הנאצי‪.‬‬ ‫אפיסטוליס ווליוטיס שכבר אינו בחיים‪ ,‬הכיר את אבי ז"ל‪,‬‬ ‫יהודה ליאון חכים ואת אחיו הבוגר אליהו חכים ז"ל‪ ,‬והתקיימו‬ ‫ביניהם קשרי מסחר‪ ,‬ידידות וחברות עמוקה‪ .‬במהלך המלחמה‬ ‫אפיסטוליס ובני משפחתו שיכנו את בני משפחת חכים בכפרים‬ ‫שבהרי הפיליון‪ ,‬בנחלה של משפחת ווליוטיס‪ .‬כלפי הגרמנים הם‬ ‫טענו שבני משפחת חכים הם עובדים שלהם בבית האריזה בכפר‬ ‫צנגרדה ‪ ,‬שנמצא בפסגה של הרי הפיליון בכפר הראשון הנמוך‬ ‫יותר לחוניה הם הוסתרו במקומות מסתור‪ ,‬במערות ובמבנים‬ ‫נטושים ‪.‬‬ ‫במהלך המפגש בבית המלון בוולס ‪ ,‬מיכאליס‪ ,‬בנו של אפיסטוליס‪,‬‬ ‫שהיה בתקופת המלחמה כבן ‪ ,8‬שלף מארנקו תמונה היסטורית‪,‬‬ ‫משנת ‪ 1943‬ובה צולמה משפחת חכים המורחבת בכפר‬ ‫לחוניה שבהרי הפיליון‪ .‬מיד זיהיתי בתמונה את אבי ודודי ז"ל‬ ‫ובהתבוננות נוספת זיהיתי גם את דודתי אנה אשתו של אליהו‪.‬‬ ‫בתמונה מצולמים סה"כ ‪ 19‬בני משפחה מבוגרים וילדים‪ .‬תמונה‬ ‫זו מהווה מבחינתנו מסמך היסטורי‪ ,‬מאחר ולאיש מבני משפחת‬ ‫חכים ששרד את השואה אין את התמונה הזו ומן הסתם גם לא‬ ‫זכרו דבר קיומה‪.‬‬ ‫המפגש היה כמובן מרגש‪ ,‬משמח אך גם מלווה בכאב מאין‬

‫‪23‬‬

‫קול הניצולים‬

‫מורשת‬ ‫כמותו‪ .‬כל הנוכחים בכו והזילו דמעות של התרגשות רבה‪ .‬הסיור‬ ‫למחרת סיירנו בכפרים בהרי הפיליון במקום בו היו בני משפחתי‬ ‫בתקופה כה קריטית‪ ,‬חשוכה וניצלו בזכות בני משפחת ווליוטיס‬ ‫שנמצאים לידי‪ ,‬כל זה הזכיר לי את סיפוריו של אבי‪ ,‬בליל שבת‬ ‫כשהייתי ילד‪ ,‬מסביב לשולחן‪ .‬אבא תמיד היה מסיים את ארוחתו‬ ‫אחרון‪ ,‬כי במהלך הארוחה ולאחריה‪ ,‬שיתף את בני המשפחה‬ ‫בחוויות שהיו לו בתקופת הכבוש הנאצי‪ ,‬עד כמה קשה היה‬ ‫לשרוד בתקופה ההיא; הוא סיפר על המרחקים הגדולים שהיה‬ ‫צריך לעבור ממקום למקום‪ ,‬כדי לספק לבני המשפחה‪ ,‬ובהם גם‬ ‫ילדיו הקטנים של אחיו‪ ,‬את המצרכים הבסיסיים שהיה צריך‬ ‫לשאת כדי שיוכלו להתקיים; על פגעי מזג האוויר‪ ,‬על הסכנה‬ ‫שריחפה כל הזמן ובמספר פעמים ממש ניצל מסכנת מוות‪ .‬אבי‬ ‫ז"ל ציין לטובה תמיד את היוונים הכפריים והפרטיזנים שסייעו‬ ‫לו ולמשפחתו להינצל ולשרוד‪ .‬סיפורים אלו‪ ,‬עלו שוב בביתו של‬ ‫דודי‪ ,‬אחיו של אבא‪ ,‬אליהו חכים שיחד עם אשתו אנה‪ ,‬גידלו אז‬ ‫‪ 4‬ילדים קטנים‪ ,‬והיו שותפים לחוויות משותפות בתקופה הקשה‬ ‫ביערות‪ ,‬בהרים ובכפרים‪.‬‬ ‫למקום המפגש הגיעה ארסי‪ ,‬דוקטורנטית ששהתה בישראל‬ ‫במסגרת מלגה‪ ,‬וחקרה את "שואת יהודי יוון" כולל הדור השני‪.‬‬ ‫כאן המקום לציין שבזכותה ובזכות מחקרה התאפשר קיום‬ ‫המפגש‪ ,‬מאחר וחלק ממחקרה היה על נושא פרטיזנים וניצולים‬ ‫בהרי הפיליון‪ ,‬התחקיר שערכה עם בת‪-‬דודתי לונה שליש‪-‬חכים‪,‬‬ ‫הוביל למפגש בין המצילים‪ ,‬משפחת ווליוטיס לניצולים‪ ,‬משפחת‬ ‫חכים‪ .‬בעלה של ארסי למד עם הנכד אפיסטוליס ווליוטיס‬ ‫בבית הספר היסודי בוולוס‪ ,‬כששמע מהתחקיר של לונה שצולם‬ ‫והוקלט במחשב הנייד‪ ,‬את השם אפיסטוליס שנשמע לו מוכר‪,‬‬ ‫התחבר הסיפור של המשפחות‪.‬‬ ‫טרם עזיבתנו את וולוס הגישו לי מיכאל ווליוטיסובנו אפיסטוליס‬ ‫‪ 2‬צינצנות ריבת תפוחים באמרם‪" :‬זה עבור לונה לזכר התפוחים‬ ‫שאכלנו אז"‪ .‬המשכנו לכפר לחוניה הנמצא בקדמת הרי הפיליון‪.‬‬ ‫בכפר זה קיבלה משפחת חכים מסתור ממשפחת ווליוטיס‪.‬‬ ‫התמונה של המשפחה המורחבת‪ ,‬שהראה לי במפגש בוולס‪,‬‬ ‫צולמה בכפר לחוניה בשלהי ‪ ;1943‬המשפחה הסתתרה באחד‬ ‫מבתי הכפר‪ ,‬השייכים למשפחת ווליוטיס‪ ,‬במשך מספר חודשים‪.‬‬ ‫עצרנו קרוב למקום‪ ,‬שבו היה המבנה שבו הסתתרו‪ .‬אחותו של‬ ‫מיכאליס ווליוטיס מתגוררת בכפר והיא הגיעה עם בנה לכביש‬ ‫הראשי שממנו אנו צפינו ושמענו את הסיפורים ההרואיים‪.‬‬ ‫מיכאליס סיפר לנו על‬ ‫ההסתרה ועל רגעיי‬ ‫האימה‪ ,‬הצביע על‬ ‫המקום ‪ ,‬סיפר לנו‬ ‫על אירועים חשובים‬ ‫וטרגיים שהתרחשו‬ ‫באותה תקופה כולל‬ ‫רצח בשריפה של דודו‬ ‫של מיכאליס על ידי‬ ‫הנאצים‪ ,‬משום שלא‬ ‫מסר להם מידע על‬

‫יהודים שנמצאים במסתור ועל פרטיזנים שפגעו בגרמנים‪ .‬אבי‬ ‫היה גם יהודי וגם פרטיזן‪ .‬בעקבות אירוע אכזרי וקשה זה‪ ,‬גבר‬ ‫הפחד מהגרמנים ולכן עברו לכפר קראבאש‪ ,‬הנמצא במעלה‬ ‫ההר‪ ,‬במקום גבוה יותר מלחוניה‪ ,‬המעבר לכפר הגבוה יותר‬ ‫נמשך כשעה נסיעה באוטובוס‪ ,‬בני המשפחה עשו זאת כמובן‬ ‫ברגל וזמן ההליכה היה כחצי יום כשהם נושאים על גבם אספקה‬ ‫של מזון ובגדים‪ ,‬ההליכה בין הכפרים נעשתה לפחות פעם‬ ‫בשבוע‪ ,‬לעיתים קרובות בשלג ובקור העז ששרר בהר‪ .‬בעקבות‬ ‫התגברות הסיורים של הגרמנים וחיפושיהם אחר יהודים‬ ‫ופרטיזנים עברו לבסוף לכפר צנגאראדה‪ ,‬ושהו בבית האריזה של‬ ‫משפחת ווליוטיס והוצגו כפועלים בבית‪-‬האריזה‪.‬‬ ‫בכל כפר שמשפחת חכים שהתה בו‪ ,‬הם תמיד שמרו על קשר עם‬ ‫משפחת ווליוטיס‪ ,‬משום שהם סמכו עליהם שהם יספקו להם‬ ‫מזון‪ ,‬בגדים‪ ,‬מקום מסתור ולא יסגירו אותם ואת דבר יהדותם‬ ‫למשתפי הפעולה עם הנאצים או לנאצים‪ .‬בכפר צאנגרדה‬ ‫שבהרי הפיליון ראינו את עץ הדולב הענקי בן ‪ 1000‬שנה לדברי‬ ‫אנשי הכפר‪.‬‬

‫הביקור בכלקיס ובאתונה‬ ‫הגענו לכלקיס שבאי אוויה‪ ,‬ליד הגשר המחבר את היבשת לאי‬ ‫פגשנו את מואסיס ראש הקהילה היהודית בכלקיס ‪ .‬ערכנו‬ ‫סיור בבית הכנסת ובבית הקהילה הסמוך לו‪ ,‬ביחד הלכנו‬ ‫לאנדרטה המרשימה של קולונל פריזיס ומשם לבית הקברות‬ ‫היהודי‪ .‬ראובן פריזיס חבר המשלחת‪ ,‬התרגש מאד כשאמר‬ ‫"קדיש" מעל קברם של בני משפחתו וכולנו התרגשנו איתו‬ ‫במעמד זה ‪.‬‬ ‫בשעות אחר הצהריים המאוחרות הגענו לאתונה לשהייה של‬ ‫יום וחצי‪ ,‬המפגש במשרדי הקהילה באתונה תואם למועד‬ ‫מוקדם יותר אך ‪ ,‬לצערנו עקב עיכובים בדרך הגענו מאוחר ולכן‬ ‫המפגש לא התקיים‪.‬‬

‫סיכום‬ ‫היה זה מסע מרגש מאד ומלווה בעצב ובכאב על האובדן והסבל‬ ‫שהיו מנת חלקם של האנשים בתקופה החשוכה ההיא‪.‬‬ ‫בעקבות הגילויים על סיפורם של משפחת ווליוטיס‪ ,‬פניתי יחד‬ ‫עם בת‪-‬דודתי לונה‬ ‫ל"יד‬ ‫שליש‪-‬חכים‬ ‫ושם"‪ ,‬כדי שיכירו‬ ‫במשפחת ווליוטיס‬ ‫כ"חסידי אומות עולם"‬ ‫שבזכות פועלם זה אנו‬ ‫חיים‪ .‬הנושא עדיין‬ ‫בטיפול‪.‬‬

‫צילום משנת ‪ - 1934‬משפחת חכים בהרי הפיליון עם משפחת ווליוטיס‬

‫קול הניצולים‬

‫‪24‬‬

‫נר זיכרון‬

‫חברים שהולכו לעולמם מ‪ 1-‬בספטמבר ‪ 2014‬עד ‪ 28‬בפברואר ‪2015‬‬ ‫שם משפחה‬

‫שם פרטי‬

‫מספר על הזרוע‬

‫אלאלוף‬ ‫מצא‬ ‫אהרון‬ ‫נשיא‬ ‫צבי‬ ‫צדיקריו‬ ‫קונסטנטיני‬ ‫קמחי‬

‫יצחק‬ ‫הרצל‬ ‫מרדכי‬ ‫לורה‬ ‫נינה‬ ‫אנטה‬ ‫רוזה‬ ‫יצחק‬

‫‪110520‬‬

‫רזון‬

‫סימן טוב‬

‫‪120823‬‬

‫שמות המחנות או המקום בה שהה‬ ‫בזמן השואה‬ ‫בירקנאו‪ ,‬ורשה‪ ,‬דכאו‪ ,‬קאופרינג‬ ‫מוסתר‬ ‫מוסתר פרטיזן‬ ‫מוסתרת‬ ‫ברגן‪-‬בלזן‬ ‫מוסתרת‬ ‫מוסתרת‬ ‫בירקנאו‪ ,‬אושוויץ‪ ,‬גולישאו‪ ,‬בונה‪,‬‬ ‫בוכנוולד‬ ‫מוסתר פרטיזן‬

‫יהי זכרם ברוך!‬ ‫(על‪-‬פי מה שנמסר על‪-‬ידי המשפחות או החברים)‬

‫דברי פרידה מאבא יצחק אלאלוף ז"ל*‬ ‫מאת טובה גולן אלאלוף‬

‫אבא‪ -‬סבא יקר שלנו‪ ,‬אנחנו נפרדים ממך‪...‬‬ ‫מהצחוק שלך – יצחק‪ ,‬מהאופטימיות חסרת התקנה שלך ומהאהבה ללא גבולות ותנאים שהענקת לנו‪.‬‬ ‫אבא המגוון שלנו ‪ -‬זה שיודע לרקוד ולהתבדח ולספר סיפורים מרתקים בדרך שאף אחד אחר לא יודע וגם סבא שלומד וחוקר‬ ‫ובולע ספרי היסטוריה ‪ ,‬לבד‪-‬לבד‪ ,‬ובלי אוניברסיטה‪ .‬אבא שמראה לנו את נפלאות הבריכה ומלמד אותנו לשחות וסבא שלוקח‬ ‫לג'ודו‪ ,‬ול"אופרה" כדי לאכול סנדוויצ'ים של סבתא ליד הים‪...‬‬ ‫אבא שממציא מתכונים משונים בקריצה מעבר לכתף של אמא וגם קורא איתנו ערכים‬ ‫שלמים באנציקלופדיה העברית ‪ ,‬סתם שנדע‪ ...‬אבא שלימד אותנו לשיר את הבקשות‬ ‫והפיוטים וגם קצת חד גדיא בלאדינו‪...‬‬ ‫אבא וסבא הדואג והנדיב שקונה נעליים רק פעם ב‪ ....‬כי צריך לשמור לילדים‪.‬‬ ‫אבא‪ ,‬סבא – את מסע חייך הקשה לא הפכת למשא‪.‬‬ ‫מעולם לא התלוננת ולא בכית על שהיה ואבד רק בנית וחתרת קדימה כדי שאלו‬ ‫שאבדו כמו יקומו מחדש‪ .‬כמו בפסוק שקראת מדי לילה על הדרגש במחנה הריכוז ‪-‬‬ ‫"כי אבי ואמי עזבוני וה' יאספני"‪ .‬קראת ונשבעת כי אם תצא מן המקום הנורא ההוא‬ ‫* מספר על הזרוע ‪110520‬‬

‫‪25‬‬

‫קול הניצולים‬

‫נר זיכרון‬ ‫רק אל ארץ ישראל מועדות פניך – וקיימת‪ .‬זיכית דורות של תלמידים ומורים לשמוע את סיפור חייך וללמוד על השואה שחוללו‬ ‫בנו הנאצים ימ"ש ולאחרונה גם קציני חיל התקשוב רותקו לסיפור חייך ולעוד הרבה היסטוריה של העם היהודי‪.‬‬ ‫אבא – אנטי גיבור שלנו‪ ,‬עם אמא שתבדל לחיים ארוכים‪ ,‬בנין מפואר בנית על החורבות‪ ,‬והכל בצניעות‪ ,‬בהסתפקות במועט‬ ‫ובאהבה רבה‪ ,‬אהבת האדם שכל כך התבטאה בתמימותך ובאמון שנתת בכל אדם‪.‬‬ ‫אנחנו נפרדים ממך אבא ‪-‬‬ ‫היה לנו קשה לראות את מאבק החומר ברוח בימיך האחרונים‪ ,‬אך רוחך נשארה איתנה וצלולה עד הסוף‪.‬‬ ‫נוח בשלום על משכבך אבא‪-‬סבא אהוב וגאה‬ ‫נפרדים ממך אוהביך – אמא‪ ,‬חיים וטובה ‪ -‬ילדיך שהם בעצם הוריך‪ ,‬ונכדיך וניניך וכלתך וחתנך וכל הזוכרים את טוב מעשיך‪.‬‬ ‫ועל מצבתך חרתנו את המילים המסמלות כל כך את התקווה והעוז של דור הניצולים‪:‬‬ ‫פ"נ יצחק אלאלוף ע"ה‪ ,‬בן חיים ובואנה שנספו בשואה הי"ד אשר ניצל מיד הצורר‪ ,‬בחר בחיים ובנה בית בארץ ישראל ‪ ,‬בשמחה‬ ‫ואהבת הבריות‪.‬‬ ‫נוח בשלום‪.‬‬

‫הספד להרצל מצא‬ ‫מאת שושי כהן‬

‫לאבא‪ ,‬לסבא היקר שלנו‪,‬‬ ‫הדבר הקשה ביותר שאנחנו עושים כעת בחיינו זה לכתוב לך הספד‪.‬‬ ‫היום י"ב בכסלו‪ ,‬מלאו ‪ 70‬שנה לעלייתך לארץ ישראל‪ ,‬בצער ובכאב רב באנו ללוות אותך בדרכך האחרונה‪.‬‬ ‫היית בעל טוב‪ ,‬מסור ונאמן לסבתא מרסל זכרונה לברכה‪.‬‬ ‫אבא וסבא נהדר אוהב ומסור לבנותיך ולכל נכדיך‪.‬‬ ‫בעל לב זהב‪ ,‬צנוע‪ ,‬שמח בחלקו תמיד אוהב לעזור איכפתי לכל בקשה‪.‬‬ ‫גם כעת בזמן כתיבת ההספד אנחנו לא יכולים לעצור את הדמעות‪.‬‬ ‫סבא‪ ,‬לא סתם הגעת לגיל המופלג‪ ,‬היית בן אדם צדיק עם שורשים חזקים למדינת ישראל‪,‬‬ ‫ניצול שואה‪ ,‬שכל ילד ונכד שנולד היווה עבורך את המשכיות הענף המשפחתי שהנאצים לא הצליחו לגדוע‪ .‬מחלוצי מדינת ישראל‪,‬‬ ‫לוחם בחטיבת אלכסנדרוני אשר לחם במלחמות ישראל‪.‬‬ ‫היית קשור כל כך לאי הולדתך זקינתוס אשר תושביו היהודים ניצלו ראש העיר קארר והמטרופולין כריסוסטומוס שהוכרו‬ ‫כחסידי אומות העולם‪ .‬משופע נופי הילדות והזכרונות אותם חיית ברגש עמוק ובלהט‪ ,‬כאילו התרחשו לפני שעה קלה‪ .‬מדיי שנה‬ ‫היה חשוב לך לבקר בזקינתוס האי האהוב עלייך‪ ,‬לפקוד ולטפח את קברו של סבא רבה שלנו‪ ,‬משה מצא זכרונו לברכה‪ ,‬שהיה‬ ‫רב ומוהל איש חסדים וצדקה‪ .‬כבר עם הנחיתה בזקינתוס ניתן היה לראות את האושר הממלא את פניך – עמידתך הגאה‪ ,‬הכובע‬ ‫הנישא על ראשך והאנרגיות שמלאו אותך כאילו חזרת לגיל ‪.20‬‬ ‫היה חשוב לך שילדיך ונכדיך יהיו איתך בזקינתוס לראות כמה יפה היא וקסומה‪.‬‬ ‫בקיץ האחרון ב‪ 13.7.2014 -‬לקחת את כולנו איתך למה שהתגלה כמסע האחרון באי הולדתך‪ .‬נכחנו בטקס גילוי האנדרטה‬ ‫לזכר ניצולי השואה של יהודי זקינתוס‪ ,‬שמקום קבורתם לא נודע‪ ,‬ביניהם אחיך אהרון מצא אשר נספה באושויץ‪ .‬בטקס זה זכית‬ ‫להדליק נר לעילוי נשמתו של אחיך והתרגשת עד דמעות‪.‬‬ ‫אל תדאג סבא‪ ,‬בלי נדר בשנה הבאה גם גיא‪ ,‬טל וליאל יזכו לראות את יופיה של זקינתוס וכמובן יבקרו בבית העלמין היהודי‬ ‫וידליקו גם הם נר‪.‬‬ ‫נזכור תמיד כיצד אהבת את החיים‪ ,‬את אהבתך לטיולים בארץ‪ ,‬לתמונות‪ ,‬לטלויזיה‪ ,‬לשש בש‪ ,‬קלפים וכמובן את אהבתך‬ ‫האינסופית ליוון למוזיקה היוונית‪ ,‬שתמיד התנגנה בביתך‪ ,‬המאכלים היווניים‪ ,‬האוזו שתמיד היה על שולחנך ואת התמונות‬ ‫והמזכרות מזקינתוס שמילאו את המדפים והקירות‪.‬‬ ‫לא נותר לנו אלא לומר שנתגעגע אליך געגועים עזים‪ ,‬אבא סבא אנחנו אוהבים אותך כל כך‪.‬‬ ‫יהי זכרך ברוך‪ ,‬תהיה מנוחתך כבוד מנוחת שלום ושקט‪.‬‬ ‫תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים – אמן!‬

‫קול הניצולים‬

‫‪26‬‬

‫תרבות‬

‫השיר "הרומנסה על ריקה קוריאל כלת דמים"‬ ‫השיר "הרומנסה על ריקה קוריאל כלת דמים" נכתב על‪-‬ידי דר' אבנר פרץ‪,‬‬ ‫משורר ומתרגם‪ ,‬מן המעטים הכותבים היום שירה מקורית בספניולית (לאדינו)‪.‬‬ ‫אבנר עוסק בחקר הספניולית (לאדינו) ותרבותה במכון מעלה אדומים שבהנהלתו‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1986‬פירסם ספר שירה דו‪-‬לשוני (ספניולי‪-‬עברי) "עשן ואפר" לזכר יהודי שאלוניקי‪.‬‬ ‫השיר מובא כאן באדיבות המחבר‬ ‫הרומנסה על ריקה קוריאל כלת דמים‬

‫‪La romansa de Rika Kuriel novia de‬‬ ‫‪sangre‬‬

‫עּורה לַ ָּמוֶ ת‪,‬‬ ‫ֶּד ֶרְך ּכְ ָ‬ ‫ִמּלְ ַמ ָּטה ‪ְׁ -‬שחֹר ַה ֶּשׁלֶ ג‪,‬‬ ‫ִּד ְס ִקית ְׂשרּופָ ה ְּומפֻ ֶח ֶמת ‪-‬‬ ‫רֹומי ָר ִק ַיע‪,‬‬ ‫ַה ֶּשׁ ֶמׁש ּבִ ְמ ֵ‬ ‫ּפֹור ַח‪,‬‬ ‫מֹוריק‪ֹ ,‬לא עֹוף ֵ‬ ‫ֹלא ֵעץ ִ‬ ‫ֹלא ּפֶ ַרח וְ ַאף ֹלא ּבְ ַדל ֵע ֶׂשב‪.‬‬ ‫קּור ֵיאל ּכַ ּלַ ת ָּד ִמים ִהיא‬ ‫ִר ָיקה ִ‬ ‫ַּד ַּקת ּגֵ ו‪ַּ ,‬ד ַּקת מ ֶֹתן‪,‬‬ ‫ׁשֹוׁשנֶ ת ֲא ַד ְמ ֶּד ֶמת‪,‬‬ ‫לִ ּבָ ּה ֶ‬ ‫ּבִ גְ רֹונָ ּה זָ ִמיר ִעּוֵר לָ ּה‪,‬‬ ‫ׁשֹור ֶרת‬ ‫ֶאת נִ ְׁש ָמ ָתּה ִהיא ְמ ֶ‬ ‫ּבְ לִ י קֹול ּובְ לִ י ִמּלִ ים‪ּ ,‬בְ ֵאלֶ ם‬ ‫ׁשֹור ֶרת‪.‬‬ ‫מֹותּה ִהיא ְמ ֶ‬ ‫ֲע ֵדי ָ‬

‫‪Kamino feo de la muerte‬‬ ‫‪Por debasho - nieve preta,‬‬ ‫‪Pedaso de karvon kemado‬‬‫‪El sol ariva en el sielo,‬‬ ‫‪Ni arvoles ni pasharikos‬‬ ‫‪Ni flores ni yervizikas.‬‬ ‫‪Rika Kuriel novia de sangre‬‬ ‫‪Delgadika, delgadika,‬‬ ‫‪Su korason kondja korlada‬‬ ‫‪Berbil siego en su garganta,‬‬ ‫‪Kanta su korason i alma‬‬ ‫‪Sin boz i sin palavras,‬‬ ‫‪Asta la fin esta kantando.‬‬

‫עּורה לַ ָּמוֶ ת‪,‬‬ ‫ֶּד ֶרְך ּכְ ָ‬ ‫צֹור ַח‪:‬‬ ‫ס‪-‬אס ִמּמּול ֵ‬ ‫ָה ֵא ֵ‬ ‫ּו"ׁשנֵ ל" ּכָ אן ִמ ֵּדי ֶרגַ ע‬ ‫"ׁשנֵ ל" ְ‬ ‫ְ‬ ‫ִמ ֶיׁשהּו ּבְ לִ י קּום צֹונֵ ַח‪.‬‬ ‫קּור ֵיאל ּכַ ּלַ ת ָּד ִמים ִהיא‪,‬‬ ‫ִר ָיקה ִ‬ ‫ּבִ גְ רֹונָ ּה ‪ -‬זָ ִמיר ִעּוֵר לָ ּה‪,‬‬ ‫ָׁש ָרה ּבְ לִ י קֹול ִהיא ּובְ ֵאלֶ ם‬ ‫צֹוע ֶדת‪.‬‬ ‫מֹותּה ֶ‬ ‫ֶאל ַאּפִ ְריֹון ָ‬ ‫ּוּוּה‪,‬‬ ‫ְׂש ָרפִ ים ִמ ַּמ ַעל יְלַ ָ‬ ‫י‪-‬מ ְעלָ ה‬ ‫ַמ ְק ֵהלַ ת ַמלְ ֲאכֵ ַ‬ ‫ִׁש ֵירי ּכְ לּולֹות לָ ּה ְמזַ ֶּמ ֶרת‪:‬‬ ‫ּפֹור ַח‪,‬‬ ‫קּור ֵיאל‪ ,‬צִ יץ ָּדם ֵ‬ ‫ִר ָיקה ִ‬ ‫ּדֹודְך ֶׁש ֶאת נַ פְ ׁשֹו נָ פַ ח ּכְ בָ ר‪,‬‬ ‫ֵ‬ ‫ן‪-‬ע ֶדן‪,‬‬ ‫ַמ ְמ ִּתין ּבְ ַׁש ֲע ֵרי ּגַ ֵ‬ ‫ָׁשם י ְַק ֵּדם הּוא ֶאת ּפָ נַ יְִך‪.‬‬

‫‪Kamino feo de la muerte‬‬ ‫‪El S.S. esta gritando:‬‬ ‫‪'Schnel' i 'Schnel', de vez en kuando‬‬ ‫‪Kaye alguno sin alevantarse.‬‬ ‫‪Rika Kuriel, novia de sangre,‬‬ ‫‪Berbil siego en su garganta,‬‬ ‫‪Yendose, sin boz kantando‬‬ ‫‪Asta su talamo de muerte.‬‬ ‫‪Andjeles la akompanyan,‬‬ ‫‪Un koro de mal'ahe-ma'la‬‬ ‫‪Le kanta kantigas de boda:‬‬ ‫‪Rika Kuriel, flor de sangre,‬‬ ‫‪Tu novio ya afogado‬‬ ‫‪A la puerta de Ganeden‬‬ ‫‪Ayi te esta asperando.‬‬

‫‪27‬‬

‫קול הניצולים‬

‫תרבות‬

‫על מדף הספרים‬ ‫מקורפו לבירקנאו ולירושלים‪ ,‬סיפורה של ילידת קרקירה מאת‪ :‬נטה גטניו אוסמו‬ ‫נטה (אפטחיה מזל) נולדה בקורפו בשנת ‪ 1923‬לאסתר ואליהו‪ ,‬הבת השנייה מתוך ‪5‬‬ ‫אחים‪ ,‬ליאונה‪ ,‬יהודית‪ ,‬אירנה ורחל‪-‬שרה‪ .‬נטה מגוללת בספר הזה את סיפורה האישי‪,‬‬ ‫שהוא גם סיפורה של קהילת היהודים בקורפו‪ .‬בלשון מאופקת ובקול חרישי מיטיבה‬ ‫המחברת לתאר את חיי היהודים בקורפו‪ ,‬והיא מקימה בספר הזה יד ושם ליהודי האי‪,‬‬ ‫שמעט מאוד נודע על עברם בספרי ההיסטוריה שלנו‪ .‬מאות שנים חיו משפחות היהודים‬ ‫בקורפו (קרקירה) כיהודים מאמינים‪ ,‬שומרי מצוות‪ ,‬שכל תקוותם הייתה לעלות לירושלים‬ ‫עיר הקודש‪ .‬עם שילוחם למחנות הריכוז וההשמדה שבפולין‪ ,‬ביחד עם כל יתר יהודי יוון‪,‬‬ ‫הקיץ הקץ וקהילה ייחודית רבת פאר והדר חרבה‪ .‬את הספר הקדישה נטה לזכרם של בני‬ ‫משפחתה שהושמדו במחנות המוות אושוויץ‪-‬בירקנאו ולעילוי נשמת יהודי קורפו שלא זכו‬ ‫לקבר ישראל‪ .‬בצילום השער המבצר של קורפו ‪ -‬הפרוריו‪ ,‬גלוית דואר‪.1900 ,‬‬

‫שתפרוץ המלחמה‪ ..‬וננוח‪ ,‬יצחק פילוסוף‬ ‫יצחק זקינו פילוסוף נולד בעיר לריסה בשנת ‪ .1926‬ספרו של יצחק עוסק בעשור השנים‬ ‫הדרמטיות ביוון ‪ 1950 - 1940‬שנות מלחמת העולם השנייה‪ ,‬הכיבוש הגרמני‪ ,‬תקופת‬ ‫ההתנגדות ומלחמת האזרחים העקובה מדם בימי שלטון המלוכנים‪ .‬עם תחילת גירוש יהודי‬ ‫שאלוניקי ברחה המשפחה להרים‪ .‬כנער הוא הצטרף לארגון ההתנגדות הלוחם "אלאס"‬ ‫והשתתף בפעולות נגד הכיבוש הגרמני‪ .‬לאחר שחרור יוון‪ ,‬הוא נעצר על ידי הממשל החדש‬ ‫ונידון לשש שנות מסר‪ ,‬אך השתחרר כעבור שנה וחצי‪ .‬עם שחרורו הוא נקרא להתגייס‬ ‫לצבא הממשלה‪ ,‬ובתהפוכות גורל שאין להן הסבר‪ ,‬עבר קורס קצינים‪ ,‬נלחם בחבריו לשעבר‬ ‫מצבא העם הדמוקרטי‪ ,‬נפצע קשה באחת הפעולות ועף מונה למפקד מחנה המעצר לנשים‬ ‫פעילות שמאל באי הנידח טריקרי‪ .‬על תהפוכות הגורל הללו הוא כותב בספרו המרתק‪ ,‬אותו‬ ‫הוא חותם בדברים הבאים‪" :‬מלחמה היא איוולת איומה‪ ,‬ומניעתה היא מהות החוכמה"‪.‬‬

‫לשרוד הודות לחברים‪ ,‬יצחק רוסו‬ ‫יצחק רוסו ז"ל‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1919‬בעיירה סרס‪ ,‬במקדוניה המזרחית‪ ,‬מצפון לשאלוניקי‪.‬‬ ‫בס ֶרס הייתה קהילה קטנה שמנתה כ‪ 600-‬אנשים‪ ,‬בה גדל ולמד ובילה עם חברים יהודים‬ ‫ֶ‬ ‫ונוצרים עד גיל ‪ .21‬החיים התנהלו בהרמוניה ובשלווה עד חודש מרס ‪ ,1940‬כאשר התגייס‬ ‫לצבא היווני ויצא למלחמה באלבניה‪ .‬חייו השתנה מהקצה עד הקצה והפכו למסע הישרדות‬ ‫רצוף רדיפות נאצים‪ ,‬קשיים וסכנות‪ .‬לאורך כל הדרך באו לעזרתו ידידיו היוונים ובזכותם‬ ‫שרד‪ .‬סיפור חייו נכתב כאן בארץ ישראל‪ ,‬במקום מגוריו במושב צור משה שבשרון‪ ,‬הן כדי‬ ‫שייודע לכל בני משפחתו ולדורות הבאים אחריו‪ ,‬והן מתוך חובה להביע את רגשי תודתו‬ ‫העמוקה לחבריו היוונים ולבני משפחותיהם באשר הם‪ ,‬שבזכותם הגיע לארץ ישראל‪ ,‬הקים‬ ‫בית ומשפחה‪ ,‬והתאפשר לו לכתוב את אשר עבר עליו‪.‬‬

‫קול הניצולים‬

‫‪28‬‬

‫עולם הלאדינו‬

‫חדש ברשות הלאומית לתרבות הלאדינו‬

‫הנשיא יצחק נבון‬

‫הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו הוקמה על פי חוק שאושר ע"י הכנסת‬ ‫בשנת ‪ ,1996‬כדי להבטיח פעילות מתמדת ורצופה לשימורה ולטיפוחה‬ ‫של שפת הלאדינו ותרבותה‪.‬‬ ‫הרשות היא הגוף היחיד בעולם‪ ,‬הפועל כגורם ממלכתי‪ ,‬על פי חוק של‬ ‫בית הנבחרים‪ .‬מאז הקמתה היא פועלת בהתמדה להשגת מטרותיה‪,‬‬ ‫וביניהן‪:‬‬ ‫ •להעמיק בעם את הכרת תרבות הלאדינו על כל צורותיה ולטפח‬ ‫לשם כך את חקר התרבות האמורה והוראתה‪ .‬לרבות באמצעי‬ ‫התקשורת למיניהם‪.‬‬ ‫ •לסייע בהקמה ובהרחבת פעילותם של מוסדות שבהם מתנהלת‬ ‫פעילות המתייחסת לתרבות הלאדינו‪.‬‬

‫פרופ' תמר אלכסנדר‬

‫ •לקדם‪ ,‬לסייע ולעודד הוצאה לאור של יצירות נבחרות‬ ‫מספרות הלאדינו‪ ,‬וכן את הכתיבה בלאדינו‪ ,‬הן במקור והן‬ ‫בתרגומים הולמים לעברית‪.‬‬ ‫לקדם‪ ,‬לסייע ולעודד את האיסוף‪ ,‬התיעוד והקטלוג של אוצרות‬ ‫התרבות העממית שבע"פ והתרבות של שפת הלאדינו‪.‬‬ ‫מינויים חדשים ברשות‪:‬‬ ‫יצחק נבון‪ ,‬הנשיא החמישי של מדינת ישראל שכיהן במשך‬ ‫שנים רבות כיו"ר הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו מונה‬ ‫לנשיא הרשות‪.‬‬ ‫פרופסור תמר אלכסנדר‪ ,‬מונתה ליושבת ראש החדשה של‬ ‫הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו‪.‬‬

‫רפרס קטלוניה ‪2014‬‬ ‫ליּב ֶ‬ ‫פרס ֶ‬ ‫משה העליון מקבל את הפרס לשנת ‪ 2014‬על המאבק וההתנגדות שגרמו שישרוד את מחנות ההשמדה הנאציים‪ ,‬על היותו סמל של‬ ‫אנושיות על פני ברבריות‪ ,‬על מסירותו לשימור זיכרון השואה ולשימור שפה עתיקת יומין ועל מסירותו להומניזם‪ ,‬לשלום ולתרבות‪.‬‬ ‫בחודש אוקטובר ‪ 2014‬נערך בג'ירונה‪ ,‬קטלוניה בספרד‪,‬‬ ‫טקס מרגש שבו הוענק פרס ליברפרס למשה העליון‪ .‬איגוד‬ ‫‪ LiberPress‬הינו איגוד לא ממשלתי‪ ,‬הומניטארי ולא למטרות‬ ‫רווח שמטרתו לארגן כנסים‪ ,‬דיונים‪ ,‬פורומים‪ ,‬תערוכות‪ ,‬כנסים‪,‬‬ ‫שולחנות עגולים‪ ,‬מופעים ומעשה תרבותי אחר של מחאה ולקדם‬ ‫תרבות של יסודות חזקים בכיבוד זכויות אדם‪ LiberPress .‬פועל‬ ‫כדי לפרסם ולקדם פעילויות הומניטאריות עתידיות ופרויקטים‬ ‫שיעזרו לארגונים הומניטאריים במטרותיהם‪LiberPress .‬‬ ‫הינו פורום המיועד לאנשי המקצוע בתקשורת‪ ,‬ולציבור מקבלי‬ ‫המידע של התקשורת על מנת לקדם יותר עצמאות‪ ,‬כנות ויושר‪,‬‬ ‫תוך הקפדה על אמינות המידע‪ ,‬כמו גם מתן תוכן גבוה יותר של‬ ‫סולידריות אנושית לכל תחומי תקשורת‪ ,‬מהעיתונות לאינטרנט‪.‬‬ ‫משה העליון והפרס‬

‫‪29‬‬

‫קול הניצולים‬

‫עולם הלאדינו‬

‫בית אבות ליאון רקנאטי לדוברי הלאדינו ‪ -‬נוסד בשנת ‪1936‬‬ ‫הוועד המנהל וההנהלה‪,‬‬ ‫מברכים אתכם חברי‬ ‫ארגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון בישראל‬ ‫בברכת‬ ‫חג פסח כשר ושמח‬ ‫וחג עצמאות שמח‬ ‫מאחלים לכם בריאות טובה ואריכות ימים‬ ‫הנכם מוזמנים לבקר בבית האבות‬ ‫בכל עת‬

‫קול הניצולים‬

‫‪30‬‬

‫ממטבחה של אמא יווניה‬

‫חרוסת לפסח‬ ‫מאת יפה אשכנזי‬

‫לפי המתכון של ה‪-‬נונה דודון כהן ז"ל‪.‬‬

‫רשימת המצרכים‪:‬‬ ‫ •‪ 100‬גרם תמרים רכים (לא חבילה)‬ ‫ •‪ 100‬גרם ערמונים (אפשר לקנות שקיות וואקום)‬ ‫ •‪ 100‬גרם צימוקים שחורים (ללא חרצנים)‬ ‫ •‪ 100‬גרם שקדים‬ ‫ •‪ 100‬גרם אגוזי מלך‬ ‫ •‪ 100‬גרם אגוזי בונדוק‬ ‫ •‪ 100‬גרם בוטנים (ללא הקליפה הדקה)‬ ‫ •‪ 1‬תפוח עץ בינוני‬ ‫ •קליפה ומיץ מחצי תפוח‬ ‫כל הפיצוחים לא קלויים וללא מלח‪.‬‬

‫אופן ההכנה‪:‬‬

‫הצילו‬

‫ם בא‬ ‫דיבות אבר‬ ‫הם אשכנ‬

‫את הפירות היבשים לקלות קלייה קלה בתנור‪.‬‬ ‫לטחון במטחנת בשר את כל המצרכים לסירוגין ולאט‪.‬‬ ‫את קליפת התפוז ותפוח העץ לטחון ולהוסיף בסוף‪.‬‬ ‫לבשל בסיר לזמן קצר את מיץ התפוז והקליפה ולהוסיף מעט דבש‪.‬‬ ‫לסדר בכלי הגשה ולטפטף מעל מעט דבש‬

‫פסח שמח וכשר‬

‫זי‬

‫ב‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫! ון‬ ‫‪31‬‬

‫קול הניצולים‬

‫חברים‪ ,‬אוהדים וקוראים יקרים‪,‬‬ ‫הוותיקים והחדשים‪ ,‬ובני ביתכם‪,‬‬ ‫הנהלת ארגון ניצולי מחנות ההשמדה‬ ‫יוצאי יוון בישראל‪ ,‬ומערכת “קול הניצולים”‬ ‫מברכים אתכם לרגל חג הפסח‬ ‫ולרגל יום העצמאות‬

‫ ‬

‫בברכת חגים שמחים!‬

‫במסגרת חגיגות האביב בשכונת שפירא יתקיים‬ ‫בבית הכנסת "בית תפילה לזכר יהודי שאלוניקי"‬ ‫ברח' מקור חיים ‪ ,47‬תל אביב‬ ‫מפגש בין דורי‬ ‫ביום ראשון כ"ג בניסן תשע"ה‪ 12.04.2015 ,‬בשעה ‪16:00‬‬ ‫בתוכנית‪:‬‬ ‫תערוכת תמונות‪ ,‬שירים‪ ,‬סיפורים וזכרונות‬ ‫כמיטב המסורת השאלוניקאית והיוונית‪.‬‬ ‫יוגש כיבוד קל‬