Data Loading...

משחקי בגידה | מאת: ג'ני ברק Flipbook PDF

"הבטחתי לעצמי שלא אשקר. החלטתי שבכל מצב, מביך או קשה ככל שיהיה, אבחר באמת. אני לא מדברת על השקרים הקטנים, הלבנים, ש

667 Views
37 Downloads
FLIP PDF 1.37MB

‫ג'ני ברק ‪ /‬משחקי בגידה‬

‫‪Jenny Barak‬‬

‫‪Cheating Games‬‬ ‫‪All rights reserved‬‬ ‫‪Copyright © 2022‬‬ ‫כל הזכויות שמורות למחברת © תשפ"ב‬

‫עריכה‪ :‬אורית צמח‬ ‫עיצוב כריכה‪ :‬אלה רסקין‬ ‫גרפיקה‪ :‬סטודיו נעים | ליאור נעים‬ ‫הפקה‪ :‬ספרי ניב‬

‫אין לשכפל‪ ,‬להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לתרגם‪ ,‬לאחסן במאגר מידע‪,‬‬ ‫לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני‪,‬‬ ‫אופטי או מכני או אחר‪ ,‬כל חלק שהוא מהחומר שבספר זה‪.‬‬ ‫שימוש מסחרי מכל סוג בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט‪,‬‬ ‫אלא ברשות מפורשת בכתב מהמחברת‪.‬‬ ‫נדפס בישראל ‪2022‬‬ ‫ספרי ניב הוצאה לאור‬

‫משחקי בגידה‬ ‫ג'ני ברק‬

‫לאילן ברק‪ ,‬אהובי‬ ‫שרואה את השמש זורחת גם בעת הסערה‬

‫"התשוקה מגדילה את מה שאדם רוצה בו‪.‬‬ ‫היא עצמה צומחת מכוח אי־מימושה"‬ ‫פרידריך ניטשה‬

‫משחקי בגידה | ‪9‬‬

‫פרולוג‬ ‫יש רק דבר אחד שהבטחתי לעצמי‪.‬‬ ‫לא הבטחתי להיות טובה‪ ,‬לא התחייבתי לחברות בכל מצב‪ ,‬גם‬ ‫לא לנאמנות‪ .‬רק הבטחה אחת‪ ,‬ולא הצלחתי לעמוד בה‪.‬‬ ‫לכל אחד מאיתנו יש את המשהו הזה שמגדיר אותנו‪ ,‬הדימוי‬ ‫שאנחנו מציגים לעולם‪ ,‬מטפחים ומצחצחים במשך שנים‪ ,‬משכנעים‬ ‫את האחרים ואת עצמנו שזה האני האמיתי שלנו‪.‬‬ ‫אני הבטחתי לעצמי שלא אשקר‪ .‬החלטתי שבכל מצב‪ ,‬מביך‬ ‫או קשה ככל שיהיה‪ ,‬אבחר באמת‪ .‬אני לא מדברת על השקרים‬ ‫הקטנים‪ ,‬הלבנים‪ ,‬שהעולם לא יכול להתקיים בלעדיהם‪ .‬אני‬ ‫מדברת על שקרים שמאלצים אותך לחיות בהסתרה‪ ,‬בחושך‪.‬‬ ‫במשך שנים האמנתי שאני מצליחה‪ ,‬שאני מנצחת את כל מצקצקי‬ ‫הלשון שאומרים שזה בלתי אפשרי‪ .‬אבל המציאות יש לה מין‬ ‫נטייה כזאת להשתעשע בנו‪ ,‬להעמיד למבחן את ההבטחות הכי‬ ‫דרמטיות‪ ,‬כדי לראות איך הן קורסות כמו מגדל קלפים‪.‬‬ ‫"פעמיים ויסקי‪ ,‬בבקשה"‪.‬‬ ‫הברמן‪ ,‬צעיר בשנות השלושים לחייו‪ ,‬מחייך אליי חיוך עייף‬ ‫ומסתובב לאתר את הבקבוק‪.‬‬ ‫"‪ ,"Here you go‬הוא עונה לי במבטא כבד ומעמיד מולי שתי‬ ‫כוסות שלתוכן הוא מוזג את החום־זהוב הנכסף‪.‬‬ ‫עדיין לא התרגלתי למבטא האוסטרלי הזה‪ ,‬שנשמע כמו הטיה‬ ‫של המבטא הבריטי‪ ,‬הקשה לעיכול בפני עצמו‪ .‬אם הוא מופתע‬ ‫מכך שאישה שיושבת לבדה מזמינה פעמיים ויסקי‪ ,‬הרי שהוא‬ ‫מסתיר זאת היטב‪ .‬בכל זאת‪ ,‬המבטא אוסטרלי אבל הנימוס בריטי‪.‬‬

‫‪ | 10‬ג'ני ברק‬ ‫אני מתיישבת על הבר וסוקרת את המקום לאיטי‪ .‬הוא נראה‬ ‫כמו עשרות ברים אחרים כאן באוסטרליה‪ .‬אצלנו‪ ,‬בישראל‪ ,‬הברים‬ ‫מנסים להפתיע‪ .‬כל אחד רוצה להיות הכי צבעוני‪ ,‬הכי טבעוני‪,‬‬ ‫הכי מרשים‪ .‬כאן הם נהנים מהמוכר‪ ,‬אולי כדי שבכל מקום תהיה‬ ‫לך תחושה של בית‪ .‬פעם אשאל מישהו על כך‪ .‬נכנסתי לכאן‬ ‫לגמרי באקראי‪ .‬כשעברתי ליד המקום‪ ,‬בדיוק יצאה ממנו חבורה‬ ‫של צעירים‪ .‬הם צחקו בצחוק עמוק כזה‪ ,‬שמתגלגל מהבטן‪ .‬גם‬ ‫אני רציתי לצחוק כמותם‪ .‬קיוויתי שאולי זה משהו ששמים כאן‬ ‫במשקה‪.‬‬ ‫עשרים שנים חלפו מאז הפעם האחרונה שהייתי כאן‪ .‬אז הגעתי‬ ‫כנערה צעירה שמתכוננת לנגוס בחיים‪ ,‬ועתה חזרתי כאישה‬ ‫שמחפשת הפוגה מאותם חיים‪ .‬הארץ אותה ארץ‪ ,‬נראה שדבר לא‬ ‫השתנה כמעט במקום הזה שעומד לו בקצה העולם‪ .‬רק אני חזרתי‬ ‫לכאן עם תובנות חדשות‪.‬‬ ‫אני רואה את עצמי הצעירה חולפת מולי‪ .‬ממש כאן‪ ,‬בסידני‪,‬‬ ‫התחלתי את הרפתקת חיי‪ .‬נערה במכנסי ג'ינס קצרים שגזרתי‬ ‫בעצמי‪ ,‬נעלי הליכה גבוהות וחולצה רחבה שחושפת את הכתף‪,‬‬ ‫יורדת מהמטוס‪ ,‬פעם ראשונה בחו"ל‪ ,‬אל מדינה שלא ידעתי עליה‬ ‫דבר‪ .‬הייתי נחושה לגלות אותה לא דרך ספרים ומדריכים‪ ,‬אלא‬ ‫בעצמי‪ ,‬דרך הרגליים‪ .‬הסתובבתי בעיר הלא מוכרת‪ ,‬בולעת את‬ ‫המראות החדשים‪ ,‬מסתגלת לתרבות‪ ,‬לשפה עם הצלילים המוזרים‪.‬‬ ‫אמרתי לעצמי אז‪ ,‬שאם אסיים את הטיול הזה בהצלחה‪ ,‬זה יהיה‬ ‫הסימן שאצליח גם בחיים‪ .‬אלמד לסמוך על עצמי‪ ,‬להתמודד לבדי‬ ‫בסביבה לא מוכרת‪ ,‬לא יהיה אתגר שלא אוכל לו‪ .‬טיילתי לבדי‪,‬‬ ‫מתניידת בטרמפים ממקום לא מוכר אחד לאחר‪ .‬לא הכרתי אז‬ ‫את המושג "פחד"‪ .‬האמנתי שאם אחייך אל העולם‪ ,‬הוא בהכרח‬ ‫יחייך אליי בחזרה‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪11‬‬ ‫אני לא יודעת מי מאיתנו הפסיק לחייך קודם‪ .‬אולי זה מה שאני‬ ‫צריכה לגלות עכשיו‪ ,‬את החיוך שלי מחדש‪ .‬חזרתי לכאן כדי‬ ‫למצוא את המוכר‪ ,‬את האנשים התמימים האלה‪ ,‬זרים שפגשתי‬ ‫בדרך והכניסו אותי לבתיהם בלי שידעו מי אני בכלל‪ .‬אנשים‬ ‫שחיים בפשטות‪ ,‬בקבלה‪ ,‬בלי לחפש מזימות ותככים מאחורי‬ ‫מראית העין‪ .‬זה מה שאני רוצה כרגע‪ .‬עייפתי משקרים‪.‬‬ ‫"‪"Where’s your meghit?1‬‬ ‫שואל אותי הברמן במבטא הזה שגורם לי לחייך בכל פעם מחדש‪.‬‬ ‫"‪"Is he not comming?2‬‬ ‫"הוא תכף יבוא"‪ ,‬אני מבטיחה לו ומעמידה את הכוס לצידי‪.‬‬ ‫תכף זה עניין יחסי‪ .‬הוא צפוי לנחות בעוד שלוש שעות‪ .‬במושגים‬ ‫שלי זה תכף ומייד‪ .‬הברמן מדליק לעצמו סיגריה ומציע גם לי‪.‬‬ ‫אני בקושי עוצרת את היד שלי‪ ,‬שנמשכת כאילו מעצמה אל‬ ‫הקסם הזה עם העשן‪ .‬אם לא ארז‪ ,‬בטח הייתי מעשנת עד היום‪.‬‬ ‫אולי הייתי מוסיפה עוד כמה התמכרויות‪ .‬ארז מאזן אותי‪ .‬הוא‬ ‫מנטרל את הרע שבי וגורם לי להרגיש הרבה יותר טובה‪ .‬בתמיכתו‬ ‫נגמלתי מהסיגריות‪ ,‬בזכות האמונה שלו הקמתי עסק מצליח‪ .‬אז‬ ‫איך זה שדווקא מולו יצאה מתוכי מפלצת השקרים הזאת? פעם‬ ‫אחר פעם אני מודדת את גבולות הסבלנות של האיש שלי‪.‬‬ ‫את הטריק עם הוויסקי למדתי משבון‪ ,‬בחורה אנגלייה שפגשתי‬ ‫באחד הברים‪ ,‬כשהגעתי לכאן לפני שבועיים‪ .‬אם מתחשק לך‬ ‫לשבת בשקט‪ ,‬בלי שכל מיני גברים ייגשו אלייך‪ ,‬תעמידי כוס‬ ‫אחת לצידך‪ ,‬היא הסבירה לי‪ ,‬וכולם יחשבו שהגבר שלך תכף‬ ‫מגיע‪ .‬רק תקפידי שזה יהיה משקה גברי‪ ,‬ולא כוס יין שמתאימה‬ ‫‪ 1‬איפה החבר שלך? ‬ ‫‪ 2‬הוא לא מגיע? ‬

‫‪ | 12‬ג'ני ברק‬ ‫יותר לאישה ורק תעודד אותם לגשת אלייך ביתר נחישות‪ .‬הטריק‬ ‫הזה עובד‪ .‬בחיי‪.‬‬ ‫אני לוגמת את המשקה הזהוב‪ .‬הוא צורב את לשוני‪ ,‬משאיר‬ ‫שביל בוער כל הדרך למטה לקיבה‪ .‬אני זקוקה לצריבה הזאת‬ ‫שתטלטל אותי‪ ,‬שתוציא אותי מתוך עצמי‪ ,‬כדי שאמצא את הדרך‬ ‫הנכונה בשבילי‪ .‬איך זה שדווקא עם רובי‪ ,‬האיש שהתחיל את‬ ‫מסכת השקרים שלי‪ ,‬האמת פתאום מתחילה להתבהר? מה למדתי‬ ‫על החיים בעשרים השנים שחלפו מאז שביקרתי כאן לראשונה?‬ ‫במה השתניתי? השיער שלי‪ ,‬שהיה אז ארוך ואדמוני‪ ,‬עבר הרבה‬ ‫תהפוכות במהלך השנים‪ .‬כבר הייתי ג'ינג'ית‪ ,‬בלונדינית‪ ,‬חומה‬ ‫ואפילו סגולה‪ .‬עכשיו הוא קצר יותר וצבוע שחור‪ .‬הגובה נשאר‬ ‫יציב ‪ -‬מטר ושישים‪ ,‬לא פחות ואפילו לא סנטימטר אחד יותר‪.‬‬ ‫אני נראית גבוהה יותר בזכות העקבים הנצחיים‪ .‬המשקל‪ ,‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬פחות יציב מהגובה‪ .‬ארבעה קילוגרמים נוספים‪ ,‬לפחות אחד‬ ‫מהם הלך לציצים‪ .‬לשמחתי‪ ,‬הם עדיין נראים מצוין למרות השנים‪.‬‬ ‫היתר נאחז באזורים הדרומיים‪ ,‬הבטן‪ ,‬התחת והירכיים‪ .‬כשהייתי‬ ‫מקטרת על כך‪ ,‬ארז נהג לומר לי שהגוף שלי כמו גיטרה‪ ,‬גם‬ ‫אם אני משמינה המראה הכללי נשאר סקסי וזה מה שחשוב‪ .‬אני‬ ‫בוחרת להאמין לזה‪ .‬כן‪ ,‬יש גם לא מעט קמטים חדשים שצצו להם‬ ‫יום בהיר אחד‪ .‬אני עדיין מקווה שבאופן קסום הם ייעלמו בדיוק‬ ‫כפי שהופיעו‪.‬‬ ‫"‪ ,"I’m Mike‬הוא אומר לי ומחייך‪ .‬יש לו תלתלים שחורים‬ ‫ארוכים וניצוץ ממזרי בעיניו המחייכות‪ .‬מין מבט כזה שמזמין‬ ‫אותך למסע שמתחיל כאן ועכשיו‪ ,‬אבל אין לדעת איפה ומתי הוא‬ ‫יסתיים‪ .‬אבל אני עייפה ממסעות‪ .‬מייק לא יודע‪ ,‬אבל אני נמצאת‬ ‫עכשיו בשביל הבריחה שלי‪.‬‬ ‫"‪ ,"I’m Sharon‬אני לוחצת את ידו לחיצה קצרה‪ ,‬כזו שמבהירה‬ ‫שאין לי עניין להמשיך את השיחה‪ .‬אבל הוא כאילו לא מרגיש‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪13‬‬ ‫כנראה משועמם‪ ,‬אין יותר מדי לקוחות בשעה כזאת‪ .‬כמעט כולם‬ ‫כבר סיימו את הערב‪ .‬נשארו שלושה גברים על הבר ועוד חבורה‬ ‫עליזה של צעירים באחד השולחנות‪ .‬כולם נראים מסודרים עם‬ ‫המשקאות שלהם‪.‬‬ ‫?‪"How can such a beautiful woman, have such sad eyes‬‬ ‫‪What secrets are you hiding, Sharon?"3‬‬ ‫כן‪ ,‬אני יודעת שזאת סתם שאלה שהוא זרק לאוויר‪ ,‬אבל שק‬ ‫הסודות שלי כבר גדוש‪ ,‬וכל שאלה כזאת היא עוד לחיצה קטנה על‬ ‫המקום הכואב‪ .‬אני רוצה לשתוק‪ ,‬לוקחת לגימה מהירה מהוויסקי‪,‬‬ ‫מנסה להתרכז בתחושת הצריבה שתרגיע את המהומה בתוכי‪ ,‬אבל‬ ‫העיניים של מייק נעוצות בי ולא נראה שהוא עומד להרפות‪ .‬טוב‪,‬‬ ‫הוא הביא את זה על עצמו‪...‬‬ ‫"אתה באמת רוצה לדעת מה אני מסתירה?" הוא לא עונה‪ ,‬ורק‬ ‫העיניים שלו שם איתי‪" .‬טוב‪ ,‬אז המשקה הבא על חשבונך ותיקח‬ ‫אוויר‪ ,‬כי זה עומד להיות סיפור ארוך"‪.‬‬

‫‪ 3‬איך לאישה יפה כמוך‪ ,‬יש כאלה עיניים עצובות? אילו סודות את‬ ‫מסתירה‪ ,‬שרון?‬

‫שבעה חודשים קודם לכן‬

‫משחקי בגידה | ‪17‬‬

‫‪1‬‬ ‫"סקסית שלי‪ ,‬אני מתגעגע אלייך! ולא רק אני‪ ...‬עומד לי בטירוף‬ ‫רק מהמחשבה עלייך"‪.‬‬ ‫"שלום לנוסע המתמיד‪ ,‬הנסיעה הזאת שלך גמרה אותי‪.‬‬ ‫כבר שקלתי להחליף אותך"‪.‬‬ ‫"שלא תעזי‪ ,‬אני לא מוותר עלייך"‪.‬‬ ‫"תצטרך לפצות אותי על המתנה ארוכה‪ ...‬מדי"‪.‬‬ ‫"הפיצוי יגיע מהר משציפית‪ ,‬ישירות אלייך למשרד‪ .‬עוד שעתיים‬ ‫אני אצלך"‪.‬‬ ‫"למשרד? מה פתאום? יש כאן אנשים"‪.‬‬ ‫"ולך יש שעתיים לפנות אותם"‪.‬‬ ‫אומרים שהכול בחיים זה עניין של תזמון‪ .‬בצוהרי יום חמישי‬ ‫יש תחושה שהשבוע כבר הסתיים‪ ,‬כולם לוטשים עיניים אל סוף‬ ‫השבוע וממהרים לצאת הביתה‪ .‬גם אני תכננתי לצאת מוקדם‪ ,‬אבל‬ ‫ההפתעה של עופר מפתה מכדי לסרב לה‪ .‬הביקור שלו מתחבר‬ ‫ישירות לפנטזיה שלי על סקס לוהט במשרד‪ ,‬ופנטזיות הרי נועדו‬ ‫להתגשם מתישהו‪ ,‬לא?‬ ‫אני סוקרת במהירות את המשרד שלי‪ ,‬המבט נעצר על השולחן‪.‬‬ ‫כשהזמנתי אותו לפני חמש שנים‪ ,‬כשעברתי למשרד הזה‪ ,‬פנטזתי‬ ‫על גבר‪ ,‬שיעיף בהינף יד את כל הניירות שלי וישכיב אותי עליו‬ ‫לסקס סוער כמו בסרטים‪ .‬אבל איכשהו העבודה מילאה את החלל‪,‬‬ ‫ואילו השולחן נשאר בתול‪ .‬אולי זה ישתנה בעוד שעתיים‪ .‬בינתיים‬ ‫צריך לעודד את אירית ואת רפאל להתפנות הביתה לעיסוקי סוף‬

‫‪ | 18‬ג'ני ברק‬ ‫השבוע‪ .‬אלה נסעה עם בעלה לאיזה מלון ספא‪ .‬לפחות לה יש‬ ‫טיימינג מושלם‪.‬‬ ‫עופר נכנס דקה אחרי שרפאל ולירון‪ ,‬בן הזוג התורן שלו‪ ,‬עזבו‪.‬‬ ‫הם התווכחו חצי שעה כי לא הצליחו להחליט לאיזו מסיבה ילכו‬ ‫הערב‪ ,‬למסיבת ההשקה של מותג משקפי שמש או ליום הולדתו‬ ‫של תומר ברנע‪ ,‬שחקן באחת ההצגות שהמשרד מייצג‪ .‬אני‬ ‫המלצתי שילכו לשתיהן‪ ,‬העיקר שיעופו מהמשרד‪.‬‬ ‫מוזר לראות אותו ככה בפתח‪ .‬לא התראינו כבר כמעט שלושה‬ ‫חודשים‪ .‬ככה זה בינינו‪ ,‬נפגשים אחת לכמה חודשים‪ ,‬כשהיצרים‬ ‫הגואים מסתנכרנים עם לוחות הזמנים העמוסים של שנינו‪ .‬כל‬ ‫מפגש כזה הוא מרגש מאחר שנועד להגשמת פנטזיות‪ .‬כמעט‬ ‫שכחתי כמה הוא גבוה וממלא את החלל סביבו‪ .‬שנינו נבוכים‪ .‬הוא‬ ‫מחייך ומושיט לי את ידו ללחיצה‪ .‬אני מתעלמת מהיד ומתקרבת‬ ‫אליו‪ ,‬נעמדת על קצות האצבעות לחיבוק ונשיקה על הלחי‪ ,‬מריחה‬ ‫את הבושם שלו‪ .‬טרי מעכשיו‪ .‬זה אומר שהוא התכונן לכבודי‪.‬‬ ‫"בוא‪ ,‬תיכנס"‪ ,‬אני מזמינה אותו פנימה ונכנסת אל המטבחון‬ ‫להכין לנו קפה‪ ,‬לשבור את המתח‪.‬‬ ‫אני מנסה לפתח שיחה קלילה‪ ,‬לשאול על הנסיעה שלו לסין‪.‬‬ ‫השאלות נשאלות‪ ,‬התשובות ניתנות‪ ,‬ואף אחד מאיתנו לא באמת‬ ‫מתעניין בנאמר‪ .‬אני יוצאת מהמטבחון‪ ,‬בידיי שתי כוסות קפה‬ ‫הפוך עם מלא קצף‪ ,‬כמו שהוא אוהב‪.‬‬ ‫"בוא‪ ,‬נלך אליי למשרד"‪.‬‬ ‫עופר ניגש אליי‪ ,‬הבושם שלו ממלא את נחיריי‪ .‬זה ריח חזק‪ .‬אני‬ ‫לא אוהבת בשמים חזקים‪ ,‬הם מסתירים לי את האיש שמאחוריהם‪,‬‬ ‫אבל אצלו זה מרגיש טבעי‪ ,‬כאילו הריח התמזג עם האישיות‪ .‬הוא‬ ‫לוקח ממני את שתי הכוסות ומניח אותן על השולחן של רפאל‪,‬‬ ‫עיניו נעוצות בי‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪19‬‬ ‫"אני מעדיף את הקפה שלי אחרי"‪ ,‬הוא אומר בשקט ומחייך‪.‬‬ ‫"אחרי מה?" אני מקניטה אותו‪.‬‬ ‫הפה שלו כל כך קרוב‪ ,‬שאני יכולה לטעום את המילים המסתננות‬ ‫מבעד לשפתיו הדקות‪ .‬אני לא מתאפקת ונצמדת אליהן‪ .‬בתחילה‬ ‫אלה נשיקות קצרות‪ ,‬יבשות‪ ,‬מגששות‪ ,‬כאילו לומדות מחדש את‬ ‫מגע השפתיים‪ ,‬ואז הן מתרככות‪ ,‬מתארכות‪ ,‬נרטבות‪ .‬אני נצמדת‬ ‫אליו‪ ,‬ידי על גבו‪ ,‬מרגישה את השרירים שלו דרך החולצה‪ ,‬את‬ ‫הגוף שלו שנענה למגע‪ .‬הלשון שלו חורצת שבילים לאורך הצוואר‬ ‫שלי‪ ,‬ידיו מטיילות על גופי‪ ,‬לשות את הישבן‪ ,‬אוחזות במותניים‪.‬‬ ‫הגופים שלנו נעים בחוסר סבלנות‪ ,‬מבקשים להתחבר‪ .‬עופר לא‬ ‫מבזבז זמן‪ ,‬אצבעותיו כבר נוגעות בכפתורי החולצה שלי‪ ,‬מנסות‬ ‫לפתוח אותה‪ .‬בפעם הקודמת שבה נפגשנו‪ ,‬סיפרתי לו שאף פעם‬ ‫לא עשיתי סקס במשרד‪ .‬נראה שהיום זה עומד להשתנות‪.‬‬ ‫"חכה"‪ ,‬אני לוחשת לו‪" ,‬לא כאן‪ ,‬אני רוצה במשרד שלי"‪.‬‬ ‫"איפה הוא?" הוא מתנשף ומושך בידי‪ ,‬מוביל אותי אל החדר‬ ‫שעל דלתו תלוי השלט "שרון צלנר‪ ,‬מנכ"לית" ומתפרץ פנימה‬ ‫כאילו המשרד הזה שייך לו ואני כאן האורחת‪ .‬הוא נעצר רק‬ ‫כשאנחנו מגיעים אל השולחן‪ ,‬ולא מבזבז זמן במשחק מקדים‪.‬‬ ‫הוא מצמיד אותי אל השולחן‪ ,‬מסובב אותי כך שגבי אליו‪ ,‬ומרים‬ ‫את החצאית שלי‪ .‬אני כמו בובה שמזיזים והופכים אותה‪ ,‬וזה רק‬ ‫מדליק אותי יותר‪ .‬בתוך רגע תחתוני החוטיני שלי מוסטים הצידה‬ ‫והוא חודר לתוכי‪ .‬אני מביטה בשולחן‪ ,‬בערמות המסמכים שעליו‪,‬‬ ‫בדיוק כפי שפנטזתי‪ ,‬מחייכת אל דמותי המשתקפת אליי ממכשיר‬ ‫הטלפון שלי‪ ,‬שעומד על השולחן ומתעד את כל האירוע בדממה‪.‬‬ ‫גם בהשתקפות אני נראית כמו החתול שבלע את השמנת‪.‬‬ ‫עופר מזיין אותי חזק‪ ,‬בכל הכוח‪ .‬יד אחת מחזיקה בבטני והאחרת‬ ‫בתוך הפה שלי‪ ,‬מונעת ממני לצעוק וחופרת בתוכו עם האצבעות‪,‬‬

‫‪ | 20‬ג'ני ברק‬ ‫משחקת עם הלשון שלי‪ ,‬עם השפתיים‪ .‬כעבור דקות ארוכות אני‬ ‫מסתובבת אליו ומצמידה אותו אל הקיר‪ .‬מכנסיו מופשלים לרגליו‪,‬‬ ‫ואני מתכופפת על ברכיי‪ .‬הזין שלו ניצב מולי‪ ,‬גאה ועצום בגודלו‪.‬‬ ‫הוא ממלא לי את הפה‪ ,‬חונק אותי עד שאני בקושי נושמת‪ .‬אני‬ ‫מלקקת אותו לכל אורכו‪ ,‬מרגישה את טעם המיצים שלי עליו‪ .‬זה‬ ‫יוצר שילוב מטורף של טעמים וריחות‪ .‬אני יורדת עם הלשון אל‬ ‫הביצים‪ ,‬חופנת אותן בידי‪ ,‬מלקקת וחוזרת שוב אל הזין‪ ,‬מטפלת‬ ‫בו עם הלשון ובאצבעות‪ .‬מדי פעם אני פוקחת את עיניי כדי‬ ‫להביט בו‪ ,‬אי שם למעלה‪ ,‬לראות את העיניים שלו מתגלגלות‬ ‫מרוב עונג‪ .‬עוד לא‪ ,‬אל תגמור‪ ,‬אני רוצה שתזיין אותי שוב‪ .‬אני‬ ‫קמה אליו‪ ,‬הוא מרים אותי באוויר‪ ,‬מצמיד אותי כנגד הקיר‪ ,‬רגליי‬ ‫כרוכות סביבו‪ ,‬ושוב הוא בתוכי‪.‬‬ ‫מרחוק אני שומעת צלצול באינטרקום ועוד אחד‪ .‬מישהו לוחץ‬ ‫על דלת המשרד‪ ,‬מנסה לפתוח אותה‪ .‬מזל שזכרתי לנעול‪ .‬אין לי‬ ‫מושג מי מגיע בשעה כזאת ללא התרעה‪ ,‬אבל אני מקווה שהוא‬ ‫יתייאש וילך‪ .‬אנחנו ממשיכים‪ ,‬בשקט‪ ,‬עופר מאיץ את הקצב‪.‬‬ ‫הוא משקיע את פניו בתוך הכתף שלי‪ ,‬כדי שתחסום את צעקת‬ ‫האורגזמה שלו‪ .‬אני כבר מרגישה את גלי העונג מציפים גם אותי‬ ‫אבל שתי דפיקות בדלת מסיטות את תשומת ליבי‪ .‬אולי דמיינתי‪.‬‬ ‫הדפיקות נפסקו ואיתן מתפוגגת גם האקסטזה‪ ,‬אבל זה לא מוריד‬ ‫מהעונג העצום שאני חשה בכל מילימטר בגופי‪ .‬חבילת מגבונים‬ ‫וארבעה קירות מסתירים את הסערה שהתחוללה כאן ממש עכשיו‪.‬‬ ‫לא עוברת דקה והטלפון שלי מתחיל לסלסל שיר אהבה בערבית‪.‬‬ ‫זה הצלצול המיוחד של ארז‪ ,‬בעלי‪ .‬אני לוקחת אוויר להסדיר את‬ ‫הנשימה ועונה‪.‬‬ ‫"שרון‪ ,‬איפה את?" הוא אפילו לא מחכה שאגיד שלום‪ .‬הוא‬ ‫כנראה ממש כועס‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪21‬‬ ‫"אני במשרד‪ ,‬התעכבתי עם עבודה שרציתי לסיים לפני סוף‬ ‫השבוע‪ .‬מה קרה?"‬ ‫"מחכים לנו אצל סטלה‪ ,‬זה מה שקרה‪ ,‬ואנחנו מאחרים‪ .‬את לא‬ ‫עונה לי לווטסאפים‪ ,‬אז באתי לאסוף אותך מהמשרד‪ ,‬אבל את לא‬ ‫שם‪ .‬איפה את לעזאזל?"‬ ‫"אני במשרד‪ .‬כנראה הייתי בשירותים כשהגעת"‪.‬‬ ‫"טוב‪ ,‬אז אני ממש כאן למטה‪ ,‬תכף אעלה אלייך‪ .‬שוב"‪.‬‬ ‫"לא! אל תעלה! רק נתעכב יותר‪ .‬חכה לי שם‪ ,‬אני מכבה אורות‬ ‫ויורדת אליך"‪.‬‬ ‫כשאני מסיימת את השיחה‪ ,‬עופר כבר לבוש‪ ,‬יוצא מהחדר וחוזר‬ ‫עם כוסות הקפה שלנו‪ ,‬שהפכו בינתיים לאייס קפה‪" .‬קחי‪ ,‬תשתי"‪,‬‬ ‫הוא מושיט לי את הכוס‪" .‬עדיף שתרדי אליו עם טעם של קפה‬ ‫בפה‪ ,‬ולא של סקס"‪.‬‬ ‫אני לוגמת במהירות מהקפה‪ ,‬מסדרת את עצמי בתוך הבגדים‪,‬‬ ‫אוספת את השיער לקוקו ומתקנת את האיפור‪ .‬נקווה שהחושך‬ ‫יהיה לצידי ויסווה מעט את האודם בפניי‪ .‬אני מעיפה מבט מהיר‬ ‫אל החדר‪ ,‬לראות שלא נותרו סימנים מחשידים‪ .‬על הקיר נותר‬ ‫סימן קטן שנוצר כנראה מעקב הסטילטו שלי‪ ,‬שננעץ בתוכו‪ .‬זו‬ ‫תהיה התזכורת שלי למה שהתחולל כאן היום‪.‬‬ ‫אני יוצאת ראשונה‪.‬‬ ‫"חכה כאן לפחות עשר דקות לפני שתצא"‪ ,‬אני מורה לעופר‬ ‫בזמן שאני נועלת את דלת המשרד‪.‬‬

‫‪ | 22‬ג'ני ברק‬

‫‪2‬‬ ‫אנחנו מגיעים אל סטלה באיחור של שעה כמעט‪ .‬ארז עדיין כועס‬ ‫עליי‪ ,‬אבל אני מקווה שזה יעבור לו בעוד דרינק או שניים‪.‬‬ ‫המסיבה כבר בעיצומה‪ .‬ארז אומר שבכל פעם שהוא יוצא איתי‬ ‫מהבית‪ ,‬הוא נידון לאחר‪ .‬זה נכון‪ ,‬גם כשאני לא נתפסת על חם‬ ‫באמצע פעילות אחרת‪ .‬אני מאחרת כרונית‪ ,‬לא מסוגלת להשתנות‪.‬‬ ‫"בזכותי אתה מגיע תמיד לחלק המעניין של האירוע"‪ ,‬אני‬ ‫מנחמת אותו‪.‬‬ ‫סטלה מקבלת את פנינו עם כוס משקה בידה האחת וסיגריה‬ ‫באחרת‪ .‬היא במצב רוח מרומם‪ ,‬צוחקת בקול מבדיחה שמישהו לא‬ ‫מוכר מספר לה באוזן‪ ,‬ומפנה אותנו אל שולחן הכיבוד‪ ,‬שם עומדת‬ ‫קערת פונץ' ענקית‪" .‬תתחילו עם זה"‪ ,‬היא מורה לנו‪" ,‬אחר־כך‬ ‫תצטרפו אלינו‪ .‬ארז‪ ,‬יש כאן כמה אנשים שאני ממש רוצה להכיר‬ ‫לך"‪ .‬סטלה היא מרצה למיתוג בפקולטה של ארז‪ ,‬מנהל עסקים‪,‬‬ ‫אלא מה‪ .‬מסוג הנשים שמעריצים אותן או שונאים אותן‪ .‬אני‬ ‫עוד לא החלטתי איפה אני עומדת‪ .‬היא יפה בקטע מעצבן‪ ,‬מאלו‬ ‫שניחנו ביופי טבעי כזה‪ ,‬בלי בוטוקס ומאמץ מיותר‪ ,‬טיפוסים של‬ ‫"התעוררתי בבוקר וזרקתי על עצמי משהו‪ "...‬וכאילו לא די בכך‪,‬‬ ‫היא גם מצליחה ומחוברת לכל המי ומי בברנז'ה העסקית‪ ,‬מייעצת‬ ‫לחברות הגדולות במשק‪ ,‬עובדת עם "קוקה קולה" ועם "סופרפארם"‬ ‫ועוד כל מיני שמות מפוצצים‪ .‬כולם יודעים שהמסיבות של סטלה‬ ‫הן תמיד ססגוניות‪ ,‬מעניינות‪ ,‬ובעיקר שבין כוסות היין והוויסקי‪,‬‬ ‫גם נרקמות‪ ,‬כמעט בנונשלנטיות‪ ,‬עסקאות במספרים עתירי‬ ‫אפסים‪ .‬משום כך‪ ,‬כשסטלה מזמינה‪ ,‬כולם מתייצבים‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪23‬‬ ‫אני תמיד בעד להתחיל עם אלכוהול וכמה שיותר‪ .‬ארז מוזג‬ ‫לשנינו סנגריה‪.‬‬ ‫"בואי"‪ ,‬הוא מאיץ בי‪ ,‬ניגש לסטלה‪.‬‬ ‫"לך אתה"‪ ,‬אני שולחת אותו‪" ,‬יש לי תחושה שסטלה מעדיפה‬ ‫אותך לבד‪ ,‬לעצמה‪ .‬אני אעשה כאן סיבוב בינתיים"‪.‬‬ ‫המבטים שסטלה שולחת אל ארז לא נעלמים מעיניי‪ .‬למען‬ ‫האמת‪ ,‬הם נעימים לי‪ .‬אני אוהבת לראות שנשים אחרות חושקות‬ ‫באיש שלי‪ .‬אני יכולה להבין אותן‪ .‬ארז גבוה‪ ,‬חתיך‪ ,‬צועד לו‬ ‫בחדר בהליכה זקופה שמשדרת ביטחון‪ ,‬ומעל הכול הוא צ'ארמר‪.‬‬ ‫כזה שיודע ברגע אחד להצחיק את כולם‪ ,‬ולהפוך בלי מאמץ‬ ‫למרכז של כל אירוע‪.‬‬ ‫במרפסת הענקית אני מבחינה בספיר ובנאווה‪ ,‬גם הן מרצות‬ ‫בפקולטה של ארז וסטלה‪ .‬אני ניגשת אליהן‪ .‬שם‪ ,‬ביניהן‪ ,‬תמיד‬ ‫יש הבטחה לקצת רכילות טובה‪" .‬מה קורה‪ ,‬בנות?" אני שואלת‬ ‫תוך חיבוקים ונשיקות־אוויר‪" .‬ספיר בדיוק מספרת לי על הדייט‬ ‫החדש שלה"‪ ,‬מעדכנת נאווה‪" .‬אבל אל תספרי לאף אחד"‪ ,‬מבקשת‬ ‫ספיר‪" .‬בלי לציין שמות‪ ,‬יש כאן כמה נשים בעלות עיניים צרות‪,‬‬ ‫אני לא רוצה שידעו"‪.‬‬ ‫"נו‪ ,‬ספרי‪ ,‬מי זה? מה הוא עושה? והכי חשוב‪ ,‬איך הסקס?"‬ ‫לפי האדמומיות שמתפשטת על פניה ברגע‪ ,‬אני מבינה הכול‪.‬‬ ‫הסקס מצוין‪.‬‬ ‫"אבל יש איתו בעיה קטנה"‪ ,‬נאווה עוצרת את האידיליה‪.‬‬ ‫"מה הבעיה?" אני שואלת‪.‬‬ ‫"הוא מבלה איתה יום שלם ופתאום נעלם לכמה ימים‪ ,‬ואז שוב‬ ‫מופיע ושוב נעלם‪ .‬מה את אומרת על זה?"‬ ‫"אולי הוא נשוי?" אני תוהה על המובן מאליו‪.‬‬

‫‪ | 24‬ג'ני ברק‬ ‫"שאלתי את סטלה‪ ,‬היא מכירה אותו"‪ ,‬אומרת ספיר‪" ,‬היא‬ ‫אומרת שהוא גרוש"‪.‬‬ ‫"אז אולי יש לו עוד בת זוג במקביל?" נאווה מתעקשת להקשות‪.‬‬ ‫"הנה רובי‪ ,‬היא מחווה בפניה לעברי‪ ,‬בואו נשאל אותו"‪.‬‬ ‫אני מסתובבת בהפתעה ומגלה את רובי סלע‪ ,‬נדל"ניסט שראיתי‬ ‫בטלוויזיה מספר פעמים‪ .‬בכל פעם מזמינים אותו לדבר על עליית‬ ‫מחירי הדיור ומה יהיה אם וכאשר‪...‬‬ ‫"מה רובי יכול לעזור?" נאנחת ספיר‪" ,‬הוא נשוי כבר מאתיים‬ ‫שנה לאדלה ולא מבין כלום בחיזור"‪.‬‬ ‫"מודה באשמה"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬אכן נשוי מאתיים שנה אבל אולי‬ ‫מבין משהו בגברים‪ .‬נסי אותי‪ ,‬מה הבעיה?"‬ ‫"גבר שיוצא איתי לדייט‪ ,‬הכול מושלם בינינו ואז הוא נעלם‬ ‫וחוזר חלילה‪ .‬מה אני אמורה להבין מזה?"‬ ‫"לי זה נשמע מאוד פשוט"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬הוא כנראה מאוד נהנה‬ ‫איתך‪ ,‬אבל לא רוצה להתחייב ליותר מזה"‪.‬‬ ‫"אוי‪ ,‬אתם הגברים"‪ ,‬מקוננת ספיר‪" ,‬מתי כבר אמצא גבר אחד‬ ‫שהוא גם שווה וגם בנוי לקשר?"‬ ‫"אין מה לעשות"‪ ,‬סטלה מצטרפת לשיחה בצחוק קולני‪" ,‬תסתכלי‬ ‫על רובי‪ ,‬הגברים השווים נתפסים מוקדם על־ידי נשים חכמות‬ ‫שלא משחררות אותם‪ .‬אבל דווקא היום יש כאן מישהו שאני רוצה‬ ‫להכיר לכן‪ .‬קובי‪ ,‬מנהל השיווק של מכללת תל אביב‪ ,‬הוא פנוי‬ ‫ושווה ומומלץ לתפוס אותו מהר‪ ,‬לפני שיקדימו אתכן"‪.‬‬ ‫הבנות פורשות עם סטלה‪ ,‬ואני ורובי נשארים לבד‪.‬‬ ‫"אני מבין שהעצות שלי בענייני גברים הבריחו את כולן"‪ ,‬הוא‬ ‫מחייך‪" .‬מזל שאת נשארת"‪.‬‬ ‫"אני מקווה שעצות הנדל"ן שלך מוצלחות יותר"‪ ,‬אני מחייכת‬ ‫אליו בחזרה‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪25‬‬ ‫"טוב‪ ,‬אם את כבר יודעת מי אני‪ ,‬אז נראה לי רק הוגן שגם אני‬ ‫אכיר אותך"‪.‬‬ ‫"נכון‪ ,‬אתה צודק‪ ,‬אני שרון"‪ ,‬אני מושיטה אליו את ידי‪" ,‬יש לי‬ ‫משרד ליחסי ציבור‪ ,‬אבל הערב אני בעיקר אשתו של ארז צלנר"‪.‬‬ ‫יש המון דברים שאפשר ללמוד על אדם רק מהאופן שבו‬ ‫הוא לוחץ יד‪ .‬עם אלה שמושיטים יד רפה‪ ,‬כזאת שלא לוחצת‬ ‫בחזרה‪ ,‬ברור לי מראש שאין לנו על מה לדבר‪ .‬מנגד‪ ,‬יש את אלה‬ ‫שתופסים את היד ולא משחררים‪ .‬מהם עדיף להתרחק‪ .‬הלחיצה‬ ‫של רובי חזקה ונעימה‪ .‬הוא משהה את היד שלו כמה שניות יותר‬ ‫מהנדרש‪ ,‬אבל זה כנראה רק בדמיון שלי‪ ,‬כי השאלה הבאה שלו‬ ‫כבר נוגעת לארז ולמחקר החדש שהוא פרסם לאחרונה‪ ,‬על יחס‬ ‫הצרכנים לטכנולוגיות החדשות שמציפות כל העת את השווקים‪.‬‬ ‫חוץ מכמה כותרות‪ ,‬אני לא באמת יודעת להרחיב בנושא‪ ,‬אבל‬ ‫נראה שארז שמח להצטרף אלינו כשאני מנפנפת אליו‪ ,‬ואי־אפשר‬ ‫לטעות בנצנוץ שמופיע בעיניו כשרובי שואל אותו על כך‪.‬‬ ‫"חברים"‪ ,‬סטלה קוראת אלינו בהתרגשות‪" ,‬יש לי הפתעה‬ ‫בשבילכם הערב‪ .‬שרון‪ ,‬נראה לי שאת תיהני במיוחד‪ ,‬כי הפעם‬ ‫פלשנו גם לעולם שלך‪ .‬הזמנתי לכאן את מייסא חלבי‪ ,‬יוצרת‬ ‫קולנוע בדואית שעשתה סרט על מצבן העגום של הנשים הבדואיות‬ ‫בישראל‪ .‬אני לא האמנתי כשהיא סיפרה לי‪ ,‬אבל מתברר שגם‬ ‫בימינו‪ ,‬הגבר הבדואי יכול להתחתן עם כמה נשים בלי שתהיה‬ ‫להן זכות להתנגד לו‪ ,‬ואם יחליט‪ ,‬הוא גם יכול לגרש את אשתו‬ ‫ולהשאיר את הילדים אצלו‪ .‬הסרט שלה מוקרן בפסטיבלים בכל‬ ‫העולם וזוכה להמון הערכה‪ .‬מייסא‪ ,‬ספרי לנו קצת על הסרט‬ ‫ואולי יהיה כאן מי שיחליט ‪ −‬וזה לא רמז דק חברים‪ ,‬זה רמז‬ ‫עבה"‪ ,‬סטלה מצחקקת " ‪ −‬להרים את הכפפה ויציע תרומה יפה‬

‫‪ | 26‬ג'ני ברק‬ ‫כדי לסייע לשיפור המצב‪ ,‬כי זה‪ ,‬כך אני מאמינה‪ ,‬התפקיד שלנו‬ ‫בחברה‪ .‬מי שיש לו‪ ,‬מחויב לסייע למי שזקוק לכך"‪.‬‬ ‫מייסא‪ ,‬בחורה קטנה‪ ,‬רזה‪ ,‬שערה כהה ועבה‪ ,‬גולש על גבה‪.‬‬ ‫מבט קצר בעיניה השחורות היוקדות מבהיר שלא מדובר באישה‬ ‫שאפשר להשתיק‪ .‬היא מדברת בקול חלש‪ ,‬אבל עיני כולם נשואות‬ ‫אליה‪ .‬כהרגלי‪ ,‬אני סובבת את החדר כדי לבדוק אם כל הקהל‬ ‫נכבש בקסמה‪ ,‬ומוצאת שכולם מרותקים‪ ,‬גם רובי‪ .‬הוא יושב לצד‬ ‫אדלה אשתו‪ ,‬ידו מונחת על ירכה‪ .‬מבטינו נפגשים‪ ,‬הוא מחייך‬ ‫אליי‪ ,‬קורץ קריצה קטנה ומחזיר את מבטו אל מייסא‪ .‬בהחלט ערב‬ ‫מפתיע ומרתק היום‪.‬‬ ‫"נו‪ ,‬אז איך היה לך?" שואל ארז בדרך הביתה‪.‬‬ ‫"למען האמת באופן די מפתיע נהניתי"‪ ,‬אני מודה‪.‬‬ ‫בדרך כלל אני סובלת באירועים מהסוג הזה‪ .‬בפועל‪ ,‬זה הרי‬ ‫המשך של יום העבודה שלי במסווה של אלכוהול וחברה‪ .‬אחרי יום‬ ‫שלם בעבודה‪ ,‬שבו אני מספרת לאנשים כמה הם נהדרים ומלטפת‬ ‫להם את האגו‪ ,‬לא בא לי לעשות את זה גם בזמני הפנוי‪ .‬אבל‬ ‫הפעם היה נחמד ואפילו די מעניין‪.‬‬ ‫"מה דעתך על רובי סלע?"‬ ‫"מצחיק ששאלת"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬הוא הסיבה המרכזית לכך שהיה‬ ‫לי חשוב להגיע היום‪ .‬אני רוצה לגייס אותו כתורם מרכזי למרכז‬ ‫החדשנות שאנחנו רוצים להקים בפקולטה‪ .‬ואת‪ ,‬מה את חושבת‬ ‫עליו? ראיתי שדיברתם"‪.‬‬ ‫"הוא נחמד‪ ,‬נראה קצת רציני מדי לטעמי‪ ,‬אבל יש בו משהו‪.‬‬ ‫בסוף הערב הוא אפילו לחץ לי את היד ואמר שאם אצטרך משהו‪,‬‬ ‫שלא אהסס להתקשר אליו‪ .‬חשבתי להתקשר כדי הציע לו את‬ ‫שירותיי המצוינים"‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪27‬‬ ‫"אל תבני על זה"‪ ,‬אומר לי ארז‪" ,‬הוא טיפוס די מופנם‪ ,‬לא אוהב‬ ‫לפרסם את הפעילות שלו ברבים‪ ,‬עובד בעיקר מאחורי הקלעים"‪.‬‬ ‫"טוב‪ ,‬אז אולי אתקשר להציע לו דברים אחרים‪ "...‬אני צוחקת‪,‬‬ ‫"אולי עוד נופתע לגלות שהוא מהסוג שלנו"‪.‬‬ ‫"כן‪ ,‬גם אשתו נראית לא רע"‪ ,‬ארז מצטרף לבדיחה‪" ,‬אולי נציע‬ ‫להם ערב אינטימי יחד?"‬ ‫הרעיון כל כך מופרך ששנינו מגחכים‪.‬‬

‫‪ | 28‬ג'ני ברק‬

‫‪3‬‬ ‫יש לי נטייה כזאת‪ ,‬להתחיל דברים מהאמצע‪ ,‬כאילו כולם כבר‬ ‫יודעים הכול‪ .‬אז הינה אני עוצרת לרגע‪ ,‬לוקחת אוויר וחוזרת‬ ‫להתחלה‪ ,‬להציג את עצמי‪ ,‬שנכיר כראוי‪ .‬אני שרון‪ ,‬שרון צלנר‪,‬‬ ‫המכונה גם נוני בפי בעלי‪ .‬אני רעיה‪ ,‬אימא ובעלת משרד יחסי‬ ‫ציבור שמנסה‪ ,‬כמו כולם‪ ,‬לתמרן בתוך הכאוס של החיים‪ .‬אם‬ ‫תשקיפו על הבית שלנו‪ ,‬תראו שלושה ילדים‪ ,‬כלבה וחתול‪ ,‬שתי‬ ‫מכוניות בחניה וזוג הורים שמנסים לנהל את האופרציה הלא‬ ‫פשוטה הזו שנקראת משפחה‪.‬‬ ‫אם תפגשו את השכנה שגרה ממש מולי‪ ,‬היא תספר שלא פעם‬ ‫היא שומעת אצלנו צעקות‪ .‬האימא‪ ,‬זאת כנראה אני‪ ,‬מגיעה‬ ‫לדציבלים לא פשוטים לאוזן‪ .‬פעם זה היה בחדר המיטות‪ ,‬ואז‬ ‫הייתי זוכה למבטי הערכה מהשכן בדירה ממול‪ ,‬היום זה בעיקר‬ ‫בניסיון להשתלט על הילדים‪ .‬כשאותה שכנה ואני נפגשות ליד‬ ‫המעלית‪ ,‬יש בינינו מבט של הבנה ‪ -‬אני לא אגיד כלום על‬ ‫הצעקות שלך‪ ,‬ואת תתעלמי מאלה שלי‪.‬‬ ‫יש לנו רפרטואר קבוע של צעקות שהפכו לחלק מהשגרה‬ ‫היומית‪ ,‬למשל‪" ,‬נשבע לך שאני א ה ר ו ג אותו!" שייכת לאיתי‪,‬‬ ‫שמתעצבן על אסף שהציץ לטלפון שלו או לקח לו את האוזניות‪.‬‬ ‫איתי הוא בן שתים־עשרה והוא מאמץ את תסמיני גיל ההתבגרות‬ ‫במלוא המרץ‪ ,‬בייחוד את הבעייתיים שבהם‪.‬‬ ‫"נמאס לי מהילדה המפונקת הזאת!" זה אסף‪ ,‬ילד הסנדוויץ'‬ ‫בן העשר שלי‪ ,‬שמביע את מרמורו על הפינוקים של יולי‪ ,‬אחותו‬ ‫הצעירה בת הארבע‪ .‬בינינו‪ ,‬אני מודה שהיא אכן נסיכה מפונקת‪,‬‬

‫משחקי בגידה | ‪29‬‬ ‫אבל היא כל כך מתוקה שאפילו כשהיא צועקת ש‪"-‬די‪ ,‬נמאס לי‬ ‫מהבנים האלה!" הם מתחילים פשוט לצחוק ולהציק לה יותר‪ .‬רק‬ ‫בעניין הזה הבנים שומרים על חזית מאוחדת‪.‬‬ ‫ולעיתים בהמולת הצעקות והצחוק גם משתררת אצלנו דממה‪.‬‬ ‫הפלא הזה מתרחש כשהילדים מתחברים למחשבים ולאוזניות‬ ‫והופכים לרוחות רפאים‪.‬‬ ‫ארז אמור להיות המבוגר האחראי בבית‪ .‬הוא מבוגר ממני בשבע‬ ‫שנים‪ ,‬מרצה וסגן הדיקן בפקולטה לניהול במכללת אביבים‪ ,‬מביט‬ ‫על העולם ממרום מאה ותשעים הסנטימטרים שלו‪ .‬אבל בבית‪,‬‬ ‫כשהסטודנטים שלו אינם בטווח ראייה‪ ,‬הוא פושט את מדי המבוגר‬ ‫והופך למופרע מבין ילדינו‪ .‬הוא רוקד איתם ומשתולל‪ ,‬מקלל‪,‬‬ ‫מתאפר ועושה הכול בלי שום חשבון‪ .‬ככה התאהבתי בו‪ ,‬וככה אני‬ ‫מתאהבת בו שוב ושוב‪ ,‬בכל פעם מחדש‪.‬‬ ‫שנינו עובדים עם אנשים‪ .‬חלק ניכר מהעבודה שלנו כולל‬ ‫בילויים במסיבות‪ ,‬בהשקות ובפרמיירות למיניהן‪ ,‬אבל רק אנחנו‬ ‫יודעים שההנאה האמיתית של האיש שלי היא בשקט של הבית‪,‬‬ ‫הרחק מעיניהם של אנשים אחרים‪ .‬לי‪ ,‬לעומתו‪ ,‬יש ממש צורך‬ ‫במפגשים עם אנשים חדשים‪ .‬אני נהנית מהקסם הזה שנוצר‬ ‫כשניגשים למישהו לא מוכר‪ ,‬מחייכים אליו חיוך רחב מהלב‬ ‫והופכים בתוך דקות מזרים מוחלטים לאנשים שמשתפים חוויות‬ ‫או מביטים יחד על החיים מזוויות חדשות‪ .‬ארז אומר שמרגישים‬ ‫שהחיוך שלי מגיע מבפנים‪ ,‬ושבזכותו אנשים נפתחים אליי כל‬ ‫כך בקלות‪ .‬מישהו פעם אמר שהחיוך שלי מביא את האביב‪ .‬אף‬ ‫שסירבתי לחיזוריו‪ ,‬זה אחד ממשפטי החיזור הכי מרגשים שאמרו‬ ‫לי אי פעם‪ .‬לקח לי זמן להבין שגברים רבים מפרשים את החיוך‬ ‫שלי כהזמנה לפלרטוט‪ .‬זה לא תמיד נכון‪ ,‬רק בחלק מהמקרים‪.‬‬ ‫טוב‪ ,‬בחלק לא קטן מהמקרים‪.‬‬

‫‪ | 30‬ג'ני ברק‬ ‫ארז התחיל את דרכו המקצועית כיועץ שיווק ועבד עם הארגונים‬ ‫הגדולים‪ .‬הוא עדיין עושה זאת מעת לעת‪ ,‬אבל את האושר שלו‬ ‫הוא מצא דווקא באקדמיה‪ .‬שם‪ ,‬עם קול הבס העמוק שלו ויצר‬ ‫המשחק שלא מומש‪ ,‬הוא כובש פעם אחר פעם את הבמה ואת‬ ‫התלמידים‪ .‬הוא מלמד אסטרטגיות שיווק וחדשנות‪ .‬האינטראקציה‬ ‫איתם מאפשרת לו לפתוח בפניהם עולמות חדשים‪ ,‬להנחיל להם‬ ‫ידע ולעשות זאת מתוך התלהבות שנשמרת בו כל השנים‪ .‬רבים‬ ‫מהם פונים אליו גם שנים לאחר שעזבו את המכללה‪ ,‬כדי להתייעץ‬ ‫איתו בעניין כזה או אחר‪ ,‬או סתם כדי לשתף אותו בהצלחותיהם‪.‬‬ ‫לי יש משרד ליחסי ציבור‪ .‬המשרד הזה הוא הבייבי שלי‪ ,‬מעין‬ ‫ילד רביעי‪ ,‬שמציב בפניי אתגרים בלתי פוסקים ולא מאפשר לי‬ ‫להרפות לרגע‪ .‬היום‪ ,‬לשמחתי‪ ,‬הבייבי הזה כבר לא רק שלי‪ .‬יש‬ ‫לי שתי שותפות‪ ,‬אלה ואירית‪ ,‬שהן גם חברותיי הטובות מילדות‪.‬‬ ‫ארז הוא זה שדחף אותי לעזוב את המשרד שעבדתי בו ולצאת‬ ‫לדרך עצמאית‪ .‬הוא עודד אותי לחשוב שאני מסוגלת להרבה יותר‬ ‫ממה שהאמנתי‪ .‬בתחילת הדרך עשיתי הכול לבד‪ ,‬משרד בוטיק‬ ‫עם שלושה לקוחות קבועים‪ ,‬אבל אז הגיע עוד לקוח ועוד לקוח‪,‬‬ ‫אז הוספתי עוד עובד ועוד עובדת‪ ,‬ופתאום גיליתי שלנהל עסק‬ ‫זה עניין מורכב ולא תמיד רווחי‪ .‬במקום לעסוק במקצוע האהוב‬ ‫עליי‪ ,‬מצאתי את עצמי מפענחת דוחות רווח והפסד‪ ,‬מדברת עם‬ ‫מנהלי בנקים על מסגרות אשראי‪ ,‬עוסקת בגבייה ומקללת את‬ ‫ארז שדחף אותי לעסק הזה‪.‬‬ ‫המלאך המושיע שלי הופיע בדמותה של אירית‪ ,‬חברתי הטובה‬ ‫מכיתה י'‪ .‬אחרי האוניברסיטה דרכינו נפרדו כשהיא נסעה לעבוד‬ ‫שנה בארצות הברית‪ ,‬בעבודה שאבא שלה סידר לה‪ ,‬בזמן שאני‬ ‫ניסיתי לייצר לעצמי קריירה כאן‪ ,‬בתל אביב‪ .‬לפני כארבע שנים‬ ‫נפגשנו במסיבת יום ההולדת של אלה‪ ,‬והתברר שחברת ההייטק‬

‫משחקי בגידה | ‪31‬‬ ‫שבה היא עבדה בשנים האחרונות נמכרה ואירית מצאה את עצמה‬ ‫בחוץ‪ ,‬מחפשת את האתגר הבא‪ .‬הצעתי לה להצטרף אליי באופן‬ ‫זמני‪ .‬כידוע‪ ,‬אין דבר קבוע יותר מהזמני‪ ,‬וכך אנחנו יחד עד‬ ‫היום‪ .‬היא לקחה על עצמה את כל ענייני ניהול הכספים‪ ,‬והשאירה‬ ‫לי את קשרי הלקוחות והשיווק‪ .‬לפני שנתיים גם אלה הצטרפה‬ ‫אלינו‪ ,‬היא עובדת לצידי בגיוס לקוחות חדשים וטיפול בלקוחות‬ ‫המשרד הקיימים‪ .‬ההתמחות שלה היא באופנה ובקוסמטיקה‪ ,‬ואני‬ ‫על התרבות והאומנות‪.‬‬ ‫שואלים אותי לפעמים איך זה לעבוד עם החברות הטובות שלי‪,‬‬ ‫ואני אומרת שזה עונג צרוף‪ .‬כל יום בעבודה הוא כמו בילוי‬ ‫חברתי‪ .‬זה לא אומר שאנחנו חיות באידיליה‪ ,‬יש בינינו לא מעט‬ ‫ויכוחים ואי־הסכמות‪ ,‬בייחוד ביני ובין אלה‪ ,‬אבל למדנו לחלק את‬ ‫תחומי האחריות כך שלכל אחת יש זכות וטו בתחומים שלה‪ .‬וגם‬ ‫אם אנחנו רבות‪ ,‬אנחנו הולכות הביתה‪ ,‬שואפות אוויר ומגיעות‬ ‫למחרת באנרגיות חדשות‪.‬‬ ‫המומחיות שלנו היא בתחום התרבות ‪ -‬הצגות‪ ,‬מופעים‪ ,‬סרטים‪,‬‬ ‫ספרים‪ .‬אלה ואירית מתעקשות שזה לא תחום עיסוק כלכלי‬ ‫במיוחד‪ ,‬והן צודקות‪ .‬הייטק או צרכנות ללא ספק רווחיים יותר‪,‬‬ ‫אבל מתברר שיש לי חולשה לאנשים טובים עם עיניים בורקות‬ ‫וחלומות גדולים על הצלחה‪ .‬אף שאחרי שנים בתחום כבר קשה‬ ‫להפתיע אותי‪ ,‬כל פגישה עם לקוח חדש עדיין מעוררת בי פרפורים‬ ‫של התרגשות ופרצי רעיונות לקראת הבאות‪.‬‬ ‫המרוויחים הגדולים מהעבודה שלי הם הילדים‪ .‬אומנם הם‬ ‫נאלצים לעיתים לוותר על שעות בילוי עם אימא‪ ,‬אבל לפחות הם‬ ‫מקבלים כרטיסים לכל ההופעות הכי שוות‪ ,‬נפגשים עם הסלבס‬ ‫ויכולים להשוויץ בצילומים בכיתה‪.‬‬

‫‪ | 32‬ג'ני ברק‬ ‫היום יום שישי‪ ,‬יום של שקט מהעבודה‪ .‬שום כתבה שלי לא‬ ‫צפויה להתפרסם בעיתוני השבת‪ ,‬אין לקוחות נעלבים על שלא‬ ‫נתנו להם מספיק קרדיט בכתבה‪ ,‬רק ארז ואני‪ ,‬אנחנו ועצמנו‪.‬‬ ‫יש לנו שעתיים של שקט עד שהילדים יחזרו מבתי הספר והמרוץ‬ ‫יתחיל מחדש‪ .‬בערב תבוא אלינו אחותי נטלי עם בעלה שי ועם‬ ‫שירי הקטנטונת שלהם בת השנתיים‪ .‬אחרי זה ארז ואני נמשיך‬ ‫למסיבה בסגנון שאנחנו אוהבים‪ ,‬ומחר‪ ,‬שבת‪ ,‬יוקדש לילדים‬ ‫ואולי גם קצת למנוחה‪.‬‬ ‫כשאימי הייתה בחיים‪ ,‬ארוחות השישי היו מתקיימות בבית‬ ‫הוריי‪ .‬היינו מתאספים בכל שישי‪ ,‬כשלושים חברים ובני משפחה‪,‬‬ ‫שותים ומקשקשים ללא הפוגה‪ .‬הארוחה עצמה הייתה מתחילה רק‬ ‫אחרי עשר ונמשכת שעות על גבי שעות אל תוך הלילה‪ .‬בשנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬אחרי שהיא נפטרה והאיש שהיה אבי החליט שהעניין‬ ‫לא מתאים לו והתפטר מתפקידו כאבא‪ ,‬גם כל החבורה התפוגגה‪.‬‬ ‫עכשיו‪ ,‬רק אני ונטי נותרנו להמשיך את מנהג השושלת‪ ,‬ואנחנו‬ ‫מנסות לקיים מפגשי שישי בתוך המשפחות הקטנות שלנו‪ ,‬אבל‬ ‫הם כבר לא אותו דבר‪ .‬חסרים בהם סיפורי הרכילות שברוסית‬ ‫נשמעו הרבה יותר עסיסיים‪ ,‬קריאות ה"נזדורוביה" (לחיים) שנלוו‬ ‫לשקשוק כוסות הוודקה‪ ,‬וכל אותם אנשים שבשגרת היום היו קצת‬ ‫אפורים ומשעממים‪ ,‬אבל במפגשי השישי פרצה מהם שמחת היחד‬ ‫שאפיינה כל כך את בית הוריי‪.‬‬ ‫מבחינת הילדים שלי‪ ,‬נטי‪ ,‬ככה אנחנו מכנים אותה במשפחה‪,‬‬ ‫היא הדודה המגניבה‪ ,‬זאת שאפשר לספר לה את כל הסיפורים‬ ‫ולהתלונן על ההורים‪ ,‬זאת שחוותה הכול וחיה על הקצה‪ .‬היא מרדה‬ ‫בהורים ובמורים‪ ,‬היא טיילה בעולם‪ ,‬ומכל מדינה יש לה קעקוע‬ ‫עם סיפור מעורר צחוק או אימה‪ ,‬תלוי את מי שואלים‪ .‬בינינו‪,‬‬ ‫כיום היא בעיקר נשענת על תהילת העבר‪ .‬המורדת מפעם כבר‬

‫משחקי בגידה | ‪33‬‬ ‫התאימה את עצמה באופן מושלם לחיי הבורגנות‪ .‬לשי‪ ,‬בעלה‪ ,‬יש‬ ‫חנות גאדג'טים למחשבים ולקונסולות משחק‪ ,‬והיא מנהלת שיווק‬ ‫בחברת אופנה‪ ,‬חוזרת הביתה בכל יום בארבע בדיוק כדי להוציא‬ ‫את הילדה מהגן‪ ,‬ומתלבטת אם ללכת איתה לג'ימבורי או להצגה‬ ‫במתנ"ס‪ .‬אנחנו מקשקשות קצת על דא ומעט על הא‪ ,‬ילדים‪,‬‬ ‫שגרה‪ ,‬עבודה‪ .‬יש שני נושאים שלא מדברים עליהם עם נטי‪:‬‬ ‫רגשות וסקס‪ .‬רגשות זה לחלשים‪ ,‬וסקס זה טו מאץ' אינפורמיישן‪,‬‬ ‫כך היא חותמת את הנושא‪.‬‬ ‫בעוד כשעה הארוחה תסתיים‪ ,‬נפנה את הכלים מהשולחן‪ ,‬ניפרד‬ ‫מנטי ומשי בנשיקות ובחיבוקים‪ ,‬נשלח את הילדים לממלכת‬ ‫השינה‪ ,‬ונעבור לחלק המשחרר של סוף השבוע‪ ,‬מסיבה בלי‬ ‫מסכות‪ ,‬בלי רסנים‪ ,‬פשוט ליהנות‪.‬‬ ‫ערכת הבילויים כבר מוכנה‪ :‬שפתון אדום‪ ,‬שמלת מיני קצרה‬ ‫שהספקתי לקנות אתמול‪ ,‬גרבוני רשת‪ ,‬נעלי עקב שחורות (בגובה‬ ‫עשרה סנטימטרים לפחות!)‪ ,‬וארז במכנסי ג'ינס‪ ,‬בחולצת לואי‬ ‫ויטון שחורה‪ ,‬חדשה וצמודה‪ ,‬שמבליטה את השרירים שהוא מטפח‪,‬‬ ‫וחבילת קונדומים בכיס‪ .‬זהו‪ ,‬אפשר לצאת לדרך‪.‬‬

‫‪ | 34‬ג'ני ברק‬

‫‪4‬‬ ‫לפעמים נדמה לי שהחיים שלנו מתנהלים בתוך מסיבה אחת‬ ‫גדולה‪ .‬יש את המסיבות של העבודה שלי ‪ -‬אני קוראת להן "ליין‬ ‫מסיבות השמפניה והשמלות הנוצצות" ‪ -‬המסיבות של כל אירועי‬ ‫התרבות הנחשבים יותר או פחות‪ ,‬הקרנת בכורה לסרט חדש‪ ,‬טקס‬ ‫פרסי הטלוויזיה‪ ,‬אירוע השקה או מסיבת יום הולדת לסלב התורן‪.‬‬ ‫כל כך נכון וכל כך מחייב המשפט ‪ -‬מי שלא שם‪ ,‬פשוט לא קיים‪.‬‬ ‫זה מה שקוראים לו "עולם הזוהר"‪ .‬כשנחשפים אליו בתחילה‪ ,‬אור‬ ‫הזרקורים עשוי באמת לסנוור‪ ,‬אבל אחרי שקצת מתרגלים‪ ,‬מבינים‬ ‫שהזוהר הזה מורכב מכמה פנסים מלאכותיים‪ .‬כולם מתקבצים כדי‬ ‫להראות נוכחות‪ ,‬להצטלם יפה‪ ,‬לצחקק עם זה ועם ההוא‪ ,‬והכי‬ ‫חשוב ‪ -‬לחזק קשרי עבודה ולרקום עסקאות חדשות‪.‬‬ ‫מסיבות העבודה של ארז מאוד דומות לזה‪ ,‬רק עם פחות צלמים‪,‬‬ ‫ולכן גם שמלות פחות נוצצות‪ .‬הקולגות שלו מגיעים מהאקדמיה‬ ‫ומעולם העסקים‪ ,‬ובמסיבות האלה נרקמות העסקאות האמיתיות‪,‬‬ ‫אלה ששוות מיליונים וחוצות יבשות‪ .‬אבל העונש האמיתי הוא‬ ‫לעמוד שם ולהקשיב לשיחות של אנשי האקדמיה‪ .‬יש להם מן‬ ‫יכולת לא ברורה להתעמק בפסיק של נושא ולדון ולדוש בו ללא‬ ‫הרף בהתלהבות כזאת שגורמת לי‪ ,‬חסרת הנימוס‪ ,‬לפהק ללא הרף‪.‬‬ ‫אבל המסיבה של היום‪ ,‬כפי שציינתי‪ ,‬שונה מאלה‪ .‬היא בדיוק‬ ‫מה שאני צריכה הערב‪ .‬אני לא זקוקה לשמפניה או לנצנצים‪ ,‬רק‬ ‫לחברה טובה‪ ,‬לאנשים שאפשר לצחוק איתם ואולי לעוד כמה‬ ‫דברים‪ .‬המכונית שלנו מחליקה בכביש המהיר‪ ,‬הרדיו מנגן מוזיקה‬ ‫קצבית‪ .‬אני לא מצליחה לעקוב אחרי המילים‪ ,‬אבל נהנית מהקצב‪,‬‬

‫משחקי בגידה | ‪35‬‬ ‫נותנת לו להיספג בגופי‪ .‬ידי מונחת על ברכו של ארז‪ ,‬אנחנו‬ ‫מחליפים מבטים ומחייכים‪ ,‬לא מדברים כמעט‪ .‬הווייז מוביל אותנו‬ ‫אל מושב מנומנם באזור השרון‪ .‬הכבישים ריקים‪ ,‬רוב הבתים‬ ‫חשוכים אך בחלקם עוד דולק האור‪ .‬אני פותחת את חלון הרכב‬ ‫כדי להריח את הירוק של העצים‪ ,‬שומעת מרחוק כלב נובח ואחר‬ ‫שעונה לו במעין יללה‪ ,‬אולי זאת כלבה‪ .‬אולי הם מספרים זה לזה‬ ‫כמה הם מתגעגעים ומבטיחים להיפגש מחר‪ .‬ליד אחת הווילות‬ ‫חונות מספר מכוניות בצפיפות‪ ,‬זה המקום שלנו‪ .‬אנחנו מוצאים‬ ‫לעצמנו חניה בסמוך‪ .‬נשימה עמוקה‪ ,‬אני בודקת את עצמי במראה‪,‬‬ ‫שהאודם לא נמרח‪ ,‬שהתלתלים מסודרים בבלאגן מאורגן‪ .‬קדימה‪,‬‬ ‫יוצאים‪.‬‬ ‫ארז מוציא מתא המטען את התרומה שלנו להצלחת הערב‪:‬‬ ‫בקבוק וודקה‪ ,‬כמה פחיות אקסל ועוגה ביתית מעשה ידי המאפייה‬ ‫השכונתית‪ .‬ככל שאנחנו מתקרבים‪ ,‬המוזיקה שבוקעת מהחלונות‬ ‫מתחזקת‪ .‬שתי דפיקות בדלת‪ ,‬הפסקה ועוד שלוש דפיקות‪ .‬זה‬ ‫הקוד שסוכם‪.‬‬ ‫סופי פותחת את הדלת בחיוך רחב‪ .‬השמלה שלה הדוקה במיוחד‪,‬‬ ‫ובקושי מכסה את ישבנה המפואר‪ .‬בידה האחת כוס יין‪ ,‬באחרת‬ ‫סיגריה עם סימני אודם‪" .‬מאחרים‪ ,‬כרגיל"‪ ,‬היא צוחקת לעברנו‪,‬‬ ‫"עכשיו סוף־סוף אפשר להתחיל"‪ .‬חיבוק קצר איתי‪ ,‬חיבוק ארוך‬ ‫עם ארז‪ ,‬אני משאירה אותם לקשקש ונכנסת‪.‬‬ ‫בסלון יושבים כעשרה זוגות‪ .‬אני מזהה את חוליו ואת אנה‪,‬‬ ‫כבר נפגשנו במסיבות אחרות בעבר‪ .‬הם מהזוגות שתמיד צוחקים‬ ‫וזורמים בכל מצב‪ .‬הם קמים אליי לטקס החיבוקים־נישוקים‪ .‬הינה‬ ‫גם זיוה‪ ,‬שיוסי בעלה תכף יצטרף אלינו‪ ,‬וכמובן סער‪ ,‬בעלה של‬ ‫סופי‪ ,‬שכרגיל לא מבזבז זמן ומיד ניגש אליי‪ .‬תוך כדי נשיקת‬ ‫הנימוסין אני כבר מרגישה את היד שלו על ישבני‪.‬‬

‫‪ | 36‬ג'ני ברק‬ ‫"רזית"‪ ,‬הוא מודיע‪" ,‬לא נשאר לי במה לתפוס"‪.‬‬ ‫"אל תדאג"‪ ,‬אני מחזירה‪" ,‬העיקר שהציצי לא נפגע"‪.‬‬ ‫"תכירו"‪ ,‬הוא מציג אותי לנוכחים‪" ,‬זאת שרון היפה שהגיעה עם‬ ‫ארז‪ ,‬הנהג שלה"‪.‬‬ ‫"הנהג שמתמזמז כרגע עם אשתך"‪ ,‬עונה לו ארז בצחוק רועם‬ ‫מעמקי החדר‪.‬‬ ‫שני אלה לא יפספסו הזדמנות להכניס אחד לשני‪.‬‬ ‫"אולי תכיר לי את האנשים כאן?" אני מציעה לסער‪" ,‬אלא אם‬ ‫כן אתה רוצה שנישאר זרים כל הערב"‪.‬‬ ‫סופי מקפידה לייצר בכל מפגש תמהיל מדויק של זוגות ותיקים‬ ‫שכבר מכירים זה את זה‪ ,‬וזוגות חדשים שהגיעו לכאן לראשונה‪.‬‬ ‫לאחר שכולם מציגים את עצמם‪ ,‬אני ניגשת אל שולחן הכיבוד‪,‬‬ ‫מוציאה את הוודקה שהבאנו מהתיק‪ ,‬מוזגת לעצמי כוסית‪ .‬אנה‬ ‫וחוליו מצטרפים אליי‪ .‬אנה חנוטה ברצועות עור שחורות בוהקות‬ ‫שעוטפות את גופה‪ ,‬הפטמות שלה כמעט מציצות החוצה מתוכן‪,‬‬ ‫שערה אסוף לאחור‪ .‬אני שולחת את ידי למשש את מגע העור על‬ ‫גופה‪ ,‬ולוחשת לה שכל מה שחסר להשלמת המראה הוא רק שוט‪.‬‬ ‫חוליו‪ ,‬כמו תמיד‪ ,‬התאים את עצמו אליה‪ ,‬וגם הוא לבוש היום‬ ‫בבגדי עור שחורים‪.‬‬ ‫השולחן מלא בעוגות ובמטעמים‪ .‬אנה וזיוה אחראיות על‬ ‫הבישולים‪ ,‬וכל אחד מהמשתתפים תורם את חלקו‪ .‬אבל בשלב‬ ‫הזה של תחילת הערב האלכוהול מעניין אותי יותר‪ .‬סער מגיח‬ ‫מאחוריי‪" ,‬כבר הספקת לראות את המקום?"‬ ‫"עוד לא"‪ ,‬אני מודה‪" ,‬בוא‪ ,‬תעשה לי סיבוב"‪.‬‬ ‫הוא אוחז בידי‪ ,‬ואנחנו עורכים טיול היכרות בין החדרים‪ .‬הווילה‬ ‫המפוארת לא שייכת לאף אחד מאיתנו‪ ,‬אנחנו שוכרים אותה‬ ‫למסיבה‪ .‬סער אחראי לבחירת המקום‪ ,‬וכל אחד מאיתנו משתתף‬ ‫בתשלום‪ .‬אנחנו חולפים על פני שלושה חדרי שינה‪ ,‬בכל אחד‬

‫משחקי בגידה | ‪37‬‬ ‫מהם מיטה גדולה‪ ,‬מגבות ותאורה עמומה‪ ,‬רומנטית‪ .‬הוא מוליך‬ ‫אותי דרך דלת אחורית אל הגינה‪ .‬שם‪ ,‬בין עצי הפרי והנדנדה‪,‬‬ ‫עומד ג'קוזי ענק‪ ,‬מעלה אדים‪ ,‬ממתין למבקרים‪.‬‬ ‫"אני מצפה לבלות איתך כאן הערב"‪ ,‬סער לוחש לי‪.‬‬ ‫"זה עוד יקרה"‪ ,‬אני מבטיחה לו‪" ,‬אבל קודם אני זקוקה לעוד‬ ‫קצת אלכוהול שיחמם אותי‪ .‬בוא‪ ,‬נחזור פנימה"‪.‬‬ ‫אנחנו חוזרים לסלון המעוצב בסגנון מודרני‪ ,‬ובו שתי ספות‬ ‫גדולות ותמונות תלויות על הקירות‪ .‬נראה כאילו דיירי הבית‬ ‫עזבו רק לפני זמן קצר ותכף יחזרו‪ .‬כולם עסוקים בשיחה ערה‪,‬‬ ‫כרגיל‪ ,‬משהו שקשור בפוליטיקה‪ .‬אני משתדלת לא להתערב‪ .‬יש‬ ‫לי נטייה לגלוש עמוק מדי בדיונים פוליטיים עד כדי ויכוח קולני‪.‬‬ ‫אני מתיישבת על הספה‪ ,‬לצד חוליו‪ ,‬מחזיקה כוס וודקה וסיגריה‬ ‫מגולגלת ששנוררתי מסער‪ .‬אומנם הפסקתי לעשן לפני שנים‪,‬‬ ‫אבל לפעמים באירועים כאלה אני מרשה לעצמי להתענג ולמלא‬ ‫את הריאות בכמה לגימות עשן‪ .‬חוליו מספר לי על הטיול האחרון‬ ‫שלו עם אנה לוונציה הקסומה‪ .‬אני מקשיבה בחצי אוזן ובינתיים‬ ‫סורקת בעיניי את הזוגות האחרים בחדר‪ .‬מולי יושב זוג‪ ,‬איני‬ ‫זוכרת את שמם‪ .‬הגבר נועץ בי מבטים שאי־אפשר להתעלם מהם‪.‬‬ ‫הוא שחום עור וגבוה‪ ,‬רגליו וזרועותיו מתפרשות לכל עבר‪ .‬כשאני‬ ‫מחייכת אליו‪ ,‬הוא מחזיר לי בחיוך שחושף סט מושלם של שיניים‬ ‫צחורות‪.‬‬ ‫אני הכי אוהבת את החלק הזה של הערב‪ ,‬את תחושת המתח‬ ‫שלפני‪ ,‬כשכולם עסוקים לכאורה בשיחות הקטנות‪ ,‬אבל גלגלי‬ ‫התאווה כבר פועלים‪ ,‬מתכננים‪ ,‬תוהים מה צופן הערב הזה‪ .‬זה‬ ‫דומה לרגע הזה במסעדה‪ ,‬כשמגיע הקינוח ואנחנו עומדים לנעוץ‬ ‫בו את הכף‪ .‬הציפייה לטעמים‪ ,‬לעונג‪ ,‬להפתעות שאגלה בפנים‪.‬‬ ‫אני אוהבת למשוך את הרגע הזה‪ ,‬עוד קצת‪ ,‬להתענג על הציפייה‪.‬‬ ‫מהתיק שלי בוקע שיר ראפ קצבי‪ .‬ארז הגדיר לי בטלפון צלצול‬

‫‪ | 38‬ג'ני ברק‬ ‫שונה לכל אחד מבני המשפחה‪ ,‬כך שנדרשת לי רק שנייה להבין‬ ‫שזה אסף‪ ,‬בני האמצעי‪ .‬אני מחזירה את הסיגריה לחוליו ושולפת‬ ‫את הטלפון מהתיק‪.‬‬ ‫"אסף‪ ,‬מה קרה?" אסף לוחש משהו שאיני מצליחה לשמוע‬ ‫בהמולת הקולות‪ .‬אני רק קולטת שהוא נשמע לחוץ‪ .‬אני יוצאת‬ ‫החוצה‪ ,‬אל הגינה‪" .‬אסף‪ ,‬מה קרה?"‬ ‫"אתם חייבים לחזור הביתה"‪ ,‬הוא לוחש‪" ,‬יש כאן מישהו‬ ‫שמצלצל בדלת שוב ושוב"‪.‬‬ ‫"אולי זה אחד השכנים?" אני שואלת‪.‬‬ ‫"לא‪ ,‬הסתכלתי בעינית וזה לא מישהו שאנחנו מכירים‪ .‬אימא‪,‬‬ ‫תבואו‪ ,‬הוא ממש מפחיד אותנו ויולי בוכה"‪.‬‬ ‫מי לעזאזל מצלצל בדלת של אנשים זרים בחצות הלילה? "אל‬ ‫תפתחו לו בשום אופן"‪ ,‬אני מזהירה‪" ,‬תתרחקו מהדלת‪ ,‬אנחנו תכף‬ ‫נגיע"‪.‬‬ ‫התחושה הנעימה של השכרות כבר התפוגגה לחלוטין‪ .‬אני‬ ‫הולכת למשוך את ארז מסופי‪ ,‬הוא לא ישמח על כך‪ .‬על מה‬ ‫לעזאזאל חשבתי כשחשבתי שהילדים מספיק גדולים וויתרתי על‬ ‫שירותיה של הבייביסיטר?‬ ‫אחרי נסיעה‪ ,‬או יותר נכון טיסה‪ ,‬אנחנו מגלים שהמצלצל‬ ‫המסתורי‪ ,‬זה שבגללו נאלצנו לעזוב את המסיבה עוד לפני שהחלה‪,‬‬ ‫הוא עובר אורח שעמד מסיבה לא ברורה ליד הבניין שלנו‪ ,‬שמע‬ ‫יללות של חתולה‪ ,‬הרים את מבטו וראה את צ'יקי שלנו יושבת‬ ‫על מעקה הגג‪ .‬הוא הסיק שהחתולה נתקעה באופן מסתורי כלשהו‬ ‫על הגג ומבקשת לרדת‪ .‬בגלל זה הוא הרשה לעצמו לצלצל בדלת‬ ‫שלנו בחצות הליל‪ .‬בגלל זה הוא גם הזעיק את המשטרה‪ .‬לא עלה‬ ‫על דעתו שהחתולה יושבת על המעקה כי ככה חתולים אוהבים‬ ‫לעשות‪ ,‬ושהיא מייללת כי היא מיוחמת‪ ,‬ממש כמו בעלת הבית‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪39‬‬

‫‪5‬‬ ‫"יום ראשון הגיע‪ ...‬והוא בא בדיוק בזמן"‪ ,‬אני מזמזמת לעצמי‬ ‫את השיר של להקת הדג נחש ומחליפה בין שישי לראשון‪ .‬כן‪,‬‬ ‫הם שרים את השיר הזה על יום שישי‪ ,‬אבל אני משערת שלמי‬ ‫מהם שכתב את השורה הזאת‪ ,‬לא היו באותה עת ילדים קטנים‬ ‫בבית‪ .‬לפעמים אני מרגישה שיום ראשון מגיע כדי לחלץ אותי‬ ‫מהרעש‪ ,‬מהצעקות ומהמריבות הבלתי נמנעות של שלושת ילדיי‬ ‫האהובים אך המתישים‪ .‬אומנם השבת עברה בשקט יחסי‪ ,‬ובכל‬ ‫זאת‪ ,‬יום ראשון ממלא אותי באנרגיה חדשה של חדוות עשייה‬ ‫לקראת השבוע הצפוי‪ .‬אני אפילו מספיקה לעצור ב"ברטה"‪ ,‬קפה‬ ‫הבית שלנו הצמוד למשרד‪ ,‬וקונה לאירית ולי הפוך גדול כדי‬ ‫לפתוח את השבוע כראוי‪ .‬אולי נספיק לעשות ישיבת בוקר קצרה‬ ‫לפני שתתחיל המהומה הרגילה‪ .‬את אלה לא פוגשים במשרד לפני‬ ‫עשר‪.‬‬ ‫"בוקר טוב!" אני מכריזה בעודי הודפת את הדלת בעזרת המרפק‪.‬‬ ‫"בוקר בוקר"‪ ,‬עונה לי אירית ממעמקי חדרה‪" ,‬על עניין 'הטוב'‬ ‫עוד אפשר להתדיין"‪ ,‬היא מחייכת ויוצאת אליי‪ ,‬לוקחת מידי את‬ ‫כוס הקפה שלה‪" .‬לפי מצב הרוח שלך אני מבינה שעבר עלייך סוף‬ ‫שבוע מוצלח במיוחד"‪.‬‬ ‫היא לובשת שמלה כחולה שגדולה עליה בשתי מידות‪ ,‬כאילו‬ ‫נועדה להסתיר את מי שנמצאת שם מתחתיה‪ .‬שערה‪ ,‬בצבע‬ ‫נחושת‪ ,‬תזכורת עמומה לצבעו האדמוני מפעם‪ ,‬אסוף לפקעת עם‬ ‫עפרון‪.‬‬ ‫"דווקא לא כזה מוצלח‪ ,‬אני עונה‪ ,‬יותר בסימן "כמעט"‪.‬‬

‫‪ | 40‬ג'ני ברק‬ ‫"מה קרה? הרי אמרת שמצפה לך סוף־שבוע רווי בילויים‪"...‬‬ ‫זה נדמה לי‪ ,‬או שאני שומעת סרקזם בקולה? אני הרי מכירה‬ ‫אותה כמעט כמו את עצמי‪ .‬אירית היא חברתי הטובה מגיל חמש־‬ ‫עשרה‪ .‬מתישהו באמצע כיתה י'‪ ,‬כשלמורה לצרפתית נמאס‬ ‫מהפטפטת האין סופית שלי עם אלה‪ ,‬היא העבירה אותי לשבת‬ ‫ליד אירית‪ .‬היא קיוותה שהתלמידה המצטיינת תשפיע עליי‬ ‫לטובה‪ .‬הצרפתית שלי אכן השתפרה מאוד‪ ,‬בעיקר כי אירית נתנה‬ ‫לי להעתיק ממנה את כל השיעורים‪ .‬מאז הפכנו לשלישייה ‪ -‬אני‪,‬‬ ‫אלה ואירית‪ .‬אני לא בטוחה שהמורה לצרפתית התכוונה לזה‪ ,‬אבל‬ ‫מאז היא לא העבירה אותי למקום אחר‪.‬‬ ‫"אכן בילינו"‪ ,‬אני מאשרת‪" ,‬אבל מסיבה אחת הייתה 'פרווה'‪ ,‬עם‬ ‫המעונבים מהפקולטה של ארז ובלי שום התרחשויות מעניינות‪,‬‬ ‫והשנייה‪ ,‬שהייתה אמורה להיות מוצלחת יותר‪ ,‬נקטעה לנו‬ ‫באמצע"‪.‬‬ ‫"אולי קיבלת סימן משמיים שהגיע הזמן להפסיק עם זה‪"...‬‬ ‫אירית ממלמלת‪.‬‬ ‫"ואולי זה סימן משמיים לא לענות לטלפונים שמפריעים‬ ‫ליהנות"‪ ,‬אני צוחקת‪.‬‬ ‫זה לא סוד שאירית לא מתחברת לאורח החיים שלי‪ .‬יש לה‬ ‫תפיסות ברורות לגבי הדרך שבה זוגיות והורות אמורות להתנהל‪,‬‬ ‫ואני‪ ,‬כרגיל‪ ,‬לא פועלת לפי הכללים‪ .‬כך היה תמיד‪ .‬אירית הייתה‬ ‫הילדה הטובה במשולש שלנו‪ ,‬זו שכל ההורים אוהבים לאהוב‪,‬‬ ‫שהחדר שלה תמיד מסודר‪ ,‬עם מלא בובות סביב המיטה‪ .‬המחברות‬ ‫שלה היו מאורגנות ושיעורי הבית מוכנים בדיוק בזמן‪ .‬היא זאת‬ ‫שמאז ועד היום זוכרת את ימי ההולדת של כולם ומפתיעה עם‬ ‫עוגה ובלון‪ .‬ההיכרות שלה עם בנים התבססה בעיקר על חלומות‬ ‫רומנטיים שנלקחו היישר מספרי הרומן הרומנטי‪ ,‬ואילו אני כבר‬ ‫אז נמשכתי יותר להרפתקאות‪ ,‬לריגושי החיים‪ ,‬להפרת הכללים‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪41‬‬ ‫אין לי בעיה עם הביקורת שלה עליי‪ ,‬אנחנו לא חייבות להסכים‬ ‫על כל דבר‪ .‬זה דווקא מפרה מאוד לעבוד עם מישהי שרואה את‬ ‫הדברים באופן שונה ממני‪ ,‬כי אני יודעת שבכל הנוגע לדברים‬ ‫המהותיים‪ ,‬האינטרס שלנו משותף‪ :‬לשמור זו על זו ולקדם את‬ ‫המשרד שלנו‪ .‬קצת כמו בנישואין‪.‬‬ ‫"מה שלום שלומי?" אני שואלת כדי להסיט את הנושא‪" ,‬איך‬ ‫עבר לכם סוף השבוע?" זו לא שאלה מתוך עניין‪ ,‬רק מתוך נימוס‪,‬‬ ‫כי את התשובה אני כבר יודעת לדקלם בעצמי‪.‬‬ ‫"לצערי‪ ,‬לא ביליתי כמוך במסיבות‪ ,‬היא עונה בעייפות‪ ,‬שלומי‬ ‫שיחק פוקר במחשב ואני כרגיל ניקיתי את הבית‪ ,‬אירחתי את‬ ‫כל המשפחה שלו בשישי‪ ,‬ובשבת התרוצצתי עם הילדים בפארק‪.‬‬ ‫אחר־כך נסענו להורים שלי‪ ,‬ולקינוח חטפתי משלומי צעקות כי‬ ‫לקחתי אותם למקדונלד'ס במקום להכין להם ארוחה בריאה וזולה‬ ‫בבית"‪.‬‬ ‫נהדר‪ ,‬ככה בדיוק נראית זוגיות מושלמת‪ .‬את המשפט הזה‬ ‫אני מצליחה לשמור לעצמי‪ .‬האמת היא שלא באמת צריך להיות‬ ‫מומחית גדולה כדי להבין איך נראית הזוגיות של אירית‪ .‬מבט‬ ‫קצר בעיניה הכבויות מגלה את כל מה שאין שם‪ .‬פניה עדיין יפות‪,‬‬ ‫אפילו בלי איפור‪ .‬העור חלק‪ ,‬ללא קמטים‪ ,‬למזלה‪ ,‬כי אין סיכוי‬ ‫ששלומי הקמצן היה מאפשר לה לעשות בוטוקס‪.‬‬ ‫אירית תמיד רצתה להתחתן‪ .‬זו הייתה מטרת־העל‪ .‬אבל איכשהו‬ ‫היא הצליחה תמיד לבחור את בני הזוג הכי אפורים ומשעממים‪,‬‬ ‫ושלומי‪ ,‬בעלה הנוכחי‪ ,‬עולה על כולם‪ .‬הוא אומנם נראה לא‬ ‫רע‪ ,‬קירח‪ ,‬עיניים כחולות‪ ,‬גוף שרירי‪ ,‬אבל השפתיים שלו דקות‬ ‫וקפוצות והוא נראה תמיד כועס או אפאתי‪ .‬אירית אומרת שזה רק‬ ‫נדמה לי‪ ,‬אבל אני חושבת שהיא פשוט מחפה עליו‪ .‬שני היתרונות‬ ‫הבודדים שאנחנו מסכימות עליהם הם שיש לו הרבה כסף‪ .‬הוא‬

‫‪ | 42‬ג'ני ברק‬ ‫אומנם שומר עליו כמו על המגילות הגנוזות‪ ,‬אבל עצם הידיעה‬ ‫שהוא ישנו מרגיעה את אירית; והיתרון השני ‪ -‬שהוא לא עומד‬ ‫בדרכה‪ .‬הוא מאפשר לה לעשות כל מה שהיא רק רוצה‪ ,‬כל עוד זה‬ ‫לא דורש ממנו התגייסות כמו חלילה לעזור עם הילדים‪ .‬מה שנקרא‬ ‫בחור "מאפשר"‪.‬‬ ‫הקשר שלה עם שלומי היה גם הסיבה המרכזית להתרופפות‬ ‫היחסים בינינו‪ .‬לא יכולתי להביט במי שהיא הפכה להיות בחברתו‪,‬‬ ‫ולא יכולתי לסבול את נוכחותו‪ .‬תדירות השיחות והמפגשים ירדה‬ ‫בהדרגה‪ ,‬עד שלא נותר שם כלום‪.‬‬ ‫אחרי שנפגשנו שוב‪ ,‬לפני ארבע שנים ביום ההולדת של אלה‪,‬‬ ‫הבנתי שאם אני רוצה אותה שוב בחיי‪ ,‬אהיה חייבת לקבל את‬ ‫נוכחותו של שלומי ולהרפות מהתנגדותי אליו‪ .‬אז אני מאזינה‬ ‫פאסיבית‪ .‬מקשיבה לדברים‪ ,‬מלטפת את ידה כשצריך‪ ,‬ונושכת את‬ ‫שפתיי כדי לא לומר את מה שהיא מסרבת לשמוע‪ :‬שהזוגיות שלה‬ ‫הייתה צריכה להסתיים כבר מזמן‪ ,‬ושכל יום נוסף בה הוא יום‬ ‫מבוזבז‪ .‬אני לומדת ממנה‪ .‬גם היא מקבלת את אורח החיים שלי‪,‬‬ ‫שמנוגד כנראה לכל אחד ואחד מעקרונותיה הזוגיים‪ ,‬בלי לנסות‬ ‫לשנות אותי‪ .‬היא אומנם מקשיבה לסיפורים שלי בשקיקה‪ ,‬אבל‬ ‫מקפידה תמיד לציין נחרצות בסיום‪ ,‬שעל אף הריגושים היא לעולם‬ ‫לא הייתה מסוגלת לקיים אורח חיים שכזה‪.‬‬ ‫אבל אם נשים את החברות לרגע בצד‪ ,‬מאז שאנחנו עובדות יחד‪,‬‬ ‫אירית עשתה קסמים בניהול העסק שלנו‪ .‬היא הכניסה סדר וארגון‬ ‫למערכת ונהנית לשבת מאחורי מסך המחשב‪ ,‬לשחק עם המספרים‬ ‫ועם החישובים‪ ,‬ומאפשרת לי להתמקד בדברים שבגללם הקמתי את‬ ‫המשרד הזה מלכתחילה ‪ -‬לעבוד עם אנשים ולעשות יחסי ציבור‪.‬‬ ‫בתזמון כמעט מושלם הטלפון שלי מצלצל‪ .‬לפני שאני מספיקה‬ ‫לענות‪ ,‬אירית קופצת‪" .‬חכי‪ ,‬אל תעני‪ ,‬תבדקי אם זה מישהו שאת‬ ‫מכירה"‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪43‬‬ ‫"לא‪ ,‬המספר לא מוכר לי‪ .‬מה קרה?"‬ ‫"אסתי מהבנק מחפשת אותנו‪ .‬הצ'ק של שלמה להט חזר לפני‬ ‫שבוע‪ ,‬והוא עדיין לא הביא חדש במקומו‪ .‬היא בלחץ כי אנחנו‬ ‫בחריגה‪ ,‬ולנו אין איך להרגיע אותה כרגע‪ .‬אז בואי נמשוך קצת‬ ‫זמן עד שנחליט מה אנחנו עושות"‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬זו תקופה לא פשוטה‪ ,‬והמצב הביטחוני הוא כרגיל האויב‬ ‫מספר אחת של אירועי התרבות‪ .‬שלמה להט הוא לקוח קבוע‬ ‫שעובד איתנו שנים‪ .‬איש גדול ושמן שנראה קשוח מבחוץ‪ ,‬אבל‬ ‫בתוכו נמצא עדיין הילד הקטן מדימונה‪ ,‬שבצעירותו היה יושב‬ ‫מחוץ לגדר בפסטיבלים הגדולים‪ ,‬עף עם המוזיקה וחולם על היום‬ ‫שיהיה לו כסף לקנות כרטיס ולהיכנס פנימה עם כולם‪ .‬לאחרונה‬ ‫הוא הפיק את פסטיבל "רוק באשכול"‪ .‬החלום שלו היה לשחזר‬ ‫בפארק אשכול בדרום את מה שהיה פעם פסטיבל ערד‪ .‬אווירת‬ ‫וודסטוק‪ ,‬צעירים שבאים ליהנות מיומיים רצופים של מוזיקת‬ ‫עולם‪ .‬החלומות שלו הם הדבק בינינו‪ .‬בכל פעם שהוא מתיישב‬ ‫איתי ומתחיל לספר לי על החלום הבא‪ ,‬עיניו מתחילות לנצנץ‪,‬‬ ‫ולי ברור שאני שם‪ ,‬לגמרי איתו‪ ,‬באש‪ ,‬במים ובצ'קים הדחויים‪.‬‬ ‫בתחילה נראה היה שהכול מתקדם יפה‪ .‬הוא מכר אלפי כרטיסים‬ ‫והתהלך כמו טווס מאושר‪ .‬אבל בארץ שלנו שום דבר לא נגמר‬ ‫עד שהוא נגמר‪ .‬כמה ימים לפני הפסטיבל החלו מטחי ירי בדרום‪,‬‬ ‫והופ! התוכניות משתנות‪ .‬האירוע אומנם התקיים‪ ,‬אבל היו המון‬ ‫ביטולים‪ .‬שלמה ספג הפסדים כספיים‪ ,‬ועכשיו נראה שההפסדים‬ ‫מתגלגלים גם אלינו‪ ,‬ספקי המשנה‪ .‬שיחת הבוקר הנינוחה כבר‬ ‫מאחורינו‪ .‬ברגע שהבנק נכנס לתמונה‪ ,‬השלווה מופרעת‪.‬‬ ‫"נגיד לאסתי שסגרנו לאחרונה עם כמה לקוחות חדשים‪,‬‬ ‫ושהתשלומים מהם אמורים להגיע בימים הקרובים‪ .‬את לא צריכה‬ ‫לענות"‪ ,‬אני אומרת למראה פיה של אירית שנפתח‪ .‬אנחנו מכירות‬

‫‪ | 44‬ג'ני ברק‬ ‫מספיק זמן כדי לצפות את המילים עוד לפני שהן יוצאות‪" .‬אני‬ ‫יודעת שאין באמת תשלומים‪ ,‬אבל זה ייתן לנו אוויר לכמה ימים‪,‬‬ ‫ובינתיים נלחץ על שלמה שיביא את הכסף"‪.‬‬ ‫"אני לא סומכת עליו"‪ ,‬אומרת אירית‪" ,‬צריך למצוא מקורות‬ ‫אחרים‪ ,‬לגייס במהירות לקוחות חדשים למשרד‪ .‬הנה‪ ,‬אלה נמצאת‬ ‫עכשיו בפגישה עם מישהי‪ ,‬אולי יצא מזה משהו"‪.‬‬ ‫אלה‪ ,‬הצלע השלישית‪ ,‬הצטרפה אלינו לפני שנה‪ .‬בילדותנו‬ ‫צפינו שהיא תהיה אשת העסקים המצליחה בחבורה‪ ,‬אבל אחרי‬ ‫שהיא הכירה את רוני היא הפתיעה אותי‪ ,‬את אירית ובעיקר אולי‬ ‫את עצמה‪ ,‬והפכה לעקרת בית‪ .‬החיים הטובים קרצו לה‪ ,‬היא‬ ‫התמסרה לגידולה של לילי‪ ,‬בתה בת השלוש־עשרה‪ ,‬ולמסעות‬ ‫שופינג מסעירים‪ .‬מעת לעת‪ ,‬כשהרגישה שהיא צריכה להוכיח‬ ‫לעולם שיש בה איכויות נוספות על יופייה המסנוור‪ ,‬הלכה ללמוד‬ ‫לימודים פרקטיים‪ .‬פעם החליטה שהיא עומדת להיות מעצבת‬ ‫פנים‪ ,‬אז היא למדה שנה ועבדה חודשיים‪ .‬אחר־כך החליטה שתהיה‬ ‫צלמת‪ .‬היא רכשה מצלמה יוקרתית‪ ,‬ורוני שכר לה סטודיו לעבוד‬ ‫בו‪ ,‬אבל זה החזיק רק ארבעה חודשים‪ .‬הלקוחות דווקא הגיעו‪ ,‬אבל‬ ‫היא לא רצתה בהם‪ .‬זה התחיל לשעמם אותה‪.‬‬ ‫לא פלא שאירית ואני לא התלהבנו במיוחד כשהיא הציעה‬ ‫לעבוד איתנו‪ .‬אבל לאלה יש קסם אישי שעובד גם עלינו‪ .‬לא‬ ‫משנה כמה ההחלטה נראית שגויה‪ ,‬פשוט אי־אפשר לסרב לה‪.‬‬ ‫במקרה שלנו‪ ,‬יחד עם הקסם האישי היא גם הבטיחה שתביא‬ ‫לקוחות חדשים למשרד מקרב מכריה הרבים‪ ,‬ואנחנו החלטנו שאין‬ ‫לנו מה להפסיד‪ .‬אומנם בפועל זרם הלקוחות שהיא מגייסת עדיין‬ ‫דליל למדי‪ ,‬אבל התגלו אצלה מספר איכויות משמעותיות‪ .‬אחת‬ ‫מהן היא המראה המסנוור שלה‪ ,‬שמבלבל גברים ונשים גם יחד‪,‬‬

‫משחקי בגידה | ‪45‬‬ ‫וגורם להם להסכים לכל אשר תגיד‪ .‬זה עובד מצוין מול עיתונאים‬ ‫וגם עם לא מעט לקוחות‪ ,‬רובם גברים‪ ,‬כמובן‪.‬‬ ‫יש לי רעיון ללקוח פוטנציאלי‪ ,‬אני שולפת מהארנק את כרטיס‬ ‫הביקור שרובי סלע נתן לי במסיבה‪" .‬תגידי לרפאל שישלח אליו‬ ‫את ערכת יחסי הציבור שלנו עם עיתון גלובס‪ .‬מי יודע‪ ,‬אולי יֵ צא‬ ‫ממנו משהו"‪.‬‬ ‫ערכת יחסי הציבור שלנו כוללת לרוב חבילת שוקולדים‬ ‫משובחים‪ ,‬עיתון רלוונטי לתחום עיסוקו של הלקוח ובו חור‬ ‫באמצע ופתק ‪" -‬כאן שמרנו מקום לכתבה עליך"‪ ,‬וכן כרטיס‬ ‫ביקור שהוא למעשה קופסת מסטיקים שעליה מוטבעים פרטי‬ ‫הקשר שלנו‪ .‬אין לקוח שקיבל את הערכה ולא התקשר אלינו‪.‬‬ ‫שיחות נימוסין הן פתח לשיחה עסקית‪.‬‬ ‫הטלפון מצלצל שוב‪ .‬אני מביטה בו בהיסוס‪ ,‬זאת סימה‪ ,‬הכתבת‬ ‫של 'המגזין'‪ ,‬המוסף החדש של עיתון סופהשבוע‪ ,‬שהפך בשנה‬ ‫האחרונה לדבר הכי חם בעיתונות‪ ,‬מעין שילוב של "בלייזר‬ ‫ולאישה"‪ .‬כלומר סקס‪ ,‬יופי ורכילות‪ .‬כל העיתונים עושים את זה‬ ‫במידה מסוימת‪ ,‬אבל 'המגזין' הפכו את זה לסימן ההיכר שלהם‪,‬‬ ‫ולפי מידת הביקוש שרק עולה‪ ,‬נראה שמבחינה עסקית זה היה‬ ‫הצעד הנכון עבורם‪ .‬אני מנפנפת לאירית לשלום ופונה אל חדרי‪.‬‬ ‫"שרון‪ ,‬מה שלומך‪ ,‬אהובה?"‬ ‫יש לה ר' מתגלגלת כזאת‪ ,‬כך שאני מתעצבנת עוד לפני‬ ‫שהשיחה מתחילה‪ .‬אני וסימה מכירות כבר שנים‪ ,‬עוד מהימים‬ ‫שבהם הייתה כתבת במקומון קטן בשרון‪ .‬היחסים בינינו הם על‬ ‫תקן "כבדהו וחשדהו"‪ ,‬וכשהיא קוראת לי אהובה‪ ,‬אני יודעת שזה‬ ‫הזמן לחשדהו‪.‬‬ ‫"מה נשמע‪ ,‬סימה? איך אני יכולה לעזור לך?" אני משתדלת‬ ‫לא להישמע קצרת רוח מדי‪ .‬בכל זאת‪ ,‬במעמדה החדש ככתבת‬

‫‪ | 46‬ג'ני ברק‬ ‫'המגזין' יש לה היכולת להגשים את החלום הרטוב של מרבית‬ ‫לקוחותיי‪.‬‬ ‫"אני עובדת על כתבה חדשה ומחפשת מרואיינים‪ ,‬חשבתי שאולי‬ ‫תרצי להציע לי מבין הלקוחות שלך"‪.‬‬ ‫אני מתיישבת על כיסאי ומדליקה את המחשב לראות את המיילים‬ ‫שמחכים לי‪ .‬הנורות שלי כבר דולקות‪ ,‬ואני מחכה לפאנץ' שיגיע‪.‬‬ ‫בין עיתונאים ואנשי יחסי ציבור מתקיימים יחסים סימביוטיים‪.‬‬ ‫הם מחפשים נושאים לכתבות ומרואיינים‪ ,‬ואנחנו מציעים להם‬ ‫נושאים ומרואיינים שמייצגים את הלקוחות שלנו‪ .‬כשזה עובד‪,‬‬ ‫כל הצדדים מרוצים‪ .‬אם סימה נחמדה אליי כל כך‪ ,‬חייב להיות‬ ‫משהו בקצה‪.‬‬ ‫"או־קיי‪ ,‬אשמח לסייע"‪ ,‬אני עונה‪" ,‬על מה הכתבה?"‬ ‫"על חילופי זוגות"‪.‬‬ ‫"מה? את מצפה שאביא לך לקוחות שלי שיתראיינו על חילופי‬ ‫זוגות? את צוחקת עליי?"‬ ‫"למה את מתנגדת?" סימה מיתממת‪.‬‬ ‫"למה? כי המדינה שלנו שמרנית ולא מקבלת מתירנות מינית‪.‬‬ ‫אנשים שעושים חילופי זוגות מעדיפים לא להיחשף‪ ,‬כי יש להם מה‬ ‫להפסיד‪"...‬‬ ‫"אז אולי הגיע הזמן לשנות את זה?" סימה מציעה‪ ,‬האנפוף שלה‬ ‫מעצבן אותי עכשיו אפילו יותר‪.‬‬ ‫"ואת השינוי את רוצה לעשות על הגב של הלקוחות שלי?"‬ ‫"תשמעי"‪ ,‬סימה מנסה כיוון חדש‪" ,‬הרי את ואני יודעות שיש הרבה‬ ‫זוגות שמקיימים אורח חיים קבוע של חילופים‪ ...‬הערכות מקצועיות‬ ‫אומרות שמדובר על כשנים־עשר אחוזים מהאוכלוסייה‪"...‬‬ ‫הסומק כבר בוער בלחיי‪ ,‬אבל אני מצליחה לשמור על שתיקה‬ ‫ונותנת לה להמשיך‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪47‬‬ ‫"בואי נפסיק לשרת את השמרנות‪ .‬ככל שיותר אנשים יהיו‬ ‫מוכנים לצאת עם זה‪ ,‬להיחשף בפנים גלויות ולא מוסתרים כמו‬ ‫פושעים‪ ,‬אלא בגאווה ובקבלה עצמית‪ ,‬כך החברה תתחיל להתייחס‬ ‫לזה כדבר שכיח יותר"‪.‬‬ ‫"אז מה את רוצה דווקא ממני? לכי למועדון סווינגרים ותמצאי‬ ‫לך שם זוגות לכתבה"‪.‬‬ ‫"לא‪ ,‬אני מחפשת אנשים נורמטיביים לכאורה‪ ,‬כאלה שנראים‬ ‫כמו השכנים ממול‪ .‬תעזרי לי‪ ,‬שרון‪ ,‬אני יודעת שאת יכולה"‪.‬‬ ‫"מאיפה את יודעת?" אני מקשה‪.‬‬ ‫"כי יש לנו חבר משותף‪ ,‬דניאל פיין‪ ,‬הוא אמר שאת יכולה‬ ‫לעזור לי"‪.‬‬ ‫אני מחווירה‪.‬‬ ‫"וגם אני אעזור לך בתמורה‪ .‬אני אעזור ללקוחות נוספים שלך‬ ‫לקבל כתבות ב‪'-‬המגזין'‪ .‬בתנאי‪ ,‬כמובן‪ ,‬שתציעי נושאים סבירים"‪.‬‬ ‫זו כבר עזרה שאי־אפשר לזלזל בה‪ .‬חשיפה ב"ה'מגזין' היא גם‬ ‫חשיפה באתר האינטרנט של העיתון‪ ,‬שנכנסים אליו מאות אלפי‬ ‫קוראים מדי יום‪ .‬יש לזה ערך מטורף‪.‬‬ ‫"טוב‪ ,‬תני לי לחשוב על זה‪ ,‬ואני מבקשת שתשמרי את השיחה‬ ‫בינינו"‪.‬‬ ‫"ברור"‪ ,‬סימה מבטיחה לי והרי"ש שלה מעצבנת מתמיד‪.‬‬

‫‪ | 48‬ג'ני ברק‬

‫‪6‬‬ ‫בואו נדבר גלויות‪ .‬אני מניחה שכבר הבנתם‪ ,‬אבל ראוי בכל זאת‬ ‫לשים את הדברים על השולחן‪.‬‬ ‫ארז ואני רואים עצמנו כאנשים די רגילים‪ ,‬יש אפילו שיאמרו‬ ‫קונפורמיסטים‪ ,‬אך בתחומים מסוימים בחיינו אנחנו בוחרים‬ ‫להתנתק מתכתיבי החברה‪ .‬אנחנו לא אוהבים לעטוף את עצמנו‬ ‫בתוויות‪ ,‬אבל אם ממש חשוב לכם לקטלג‪ ,‬אתם יכולים לקרוא‬ ‫לנו סווינגרים‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬אנחנו שייכים לקהילה של אנשים שאינם מציבים גדרות‬ ‫סביב הזוגיות שלהם‪ .‬עבורנו סקס הוא לא בהכרח סימן היכר של‬ ‫אהבה‪ ,‬אלא אמצעי עונג שאפשר לחלוק אותו עם שותפים נוספים‪.‬‬ ‫אנחנו מממשים את הפנטזיות המיניות שלנו‪ ,‬נהנים מסקס זוגי‬ ‫וסטנדרטי בינינו‪ ,‬אבל גם מסקס עם בני זוג אחרים‪ .‬ולא‪ ,‬אנחנו‬ ‫לא מקנאים‪ .‬אין לנו שום בעיה לצפות זה בזה מקיימים יחסי‬ ‫מין‪ ,‬או מזדיינים‪ ,‬אם נהיה בוטים יותר‪ .‬אנחנו נהנים מהשיתוף‬ ‫ומפרגנים לבני הזוג שלנו את העונג שלהם‪.‬‬ ‫עד כמה שזה עשוי להפתיע‪ ,‬ארצנו הקטנטונת עמוסת סווינגרים‪.‬‬ ‫אנחנו נמצאים בכל מקום‪ ,‬בעיר ובכפר‪ ,‬בקיבוץ ובמושב‪ ,‬בין‬ ‫אנשי הייטק‪ ,‬מורות‪ ,‬שוטרים ופקידים‪ .‬כולם שם‪ .‬איך זה שלא‬ ‫פגשתם אותנו עד היום? היו בטוחים שפגשתם‪ .‬אתם פשוט לא‬ ‫יודעים‪ ,‬כי בחיי היום־יום אנחנו אנשים כמוכם‪ .‬מתלבשים כמוכם‪,‬‬ ‫צוחקים איתכם‪ ,‬אולי זה אפילו החבר או החברה הקרובים שלכם‪.‬‬ ‫אבל כשיורד הלילה‪ ,‬כשאתם פורשים לישון‪ ,‬אנחנו הסווינגרים‬ ‫מסירים את המסכות ומגלים את פנינו האמיתיות‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪49‬‬ ‫לא נולדנו סווינגרים‪ .‬לא היו סימנים מקדימים לכך שזה צפוי‬ ‫לקרות‪ .‬טוב‪ ,‬אולי היו כמה סימנים‪ ,‬אבל הם יכלו להוביל באותה‬ ‫מידה גם לאין ספור מסלולים אחרים‪ .‬הסיפור שלנו התחיל כמו זה‬ ‫של מאות ואלפי זוגות אחרים שיוצאים לדרך משותפת ואין להם‬ ‫מושג לאן היא תוביל‪.‬‬ ‫אני נדלקתי על ארז ממבט ראשון‪ .‬לו נדרש זמן רב יותר להבין‬ ‫שנועדנו להיות יחד‪ .‬אפילו הגורל היה צריך להתערב לטובתי‪.‬‬ ‫המפגש הראשון היה בפגישת עבודה‪ .‬ארז‪ ,‬שהיה אז יועץ אסטרטגי‬ ‫של חברת מזון גדולה‪ ,‬הגיע למשרד יחסי הציבור שבו עבדתי‪,‬‬ ‫אז עדיין כשכירה‪ ,‬כדי לדון באירוע של הלקוח שלו‪ .‬הוא נכנס‬ ‫בהליכה זקופה‪ ,‬צועד כמו מג"ד שיצא כרגע מהצבא‪ .‬הוא היה‬ ‫הגבר הכי גבוה בחדר‪ ,‬לבוש בחולצה מכופתרת עם עניבה‪ .‬שתי‬ ‫חולשות שלי בבת אחת ‪ -‬גם גבוה וגם עניבה‪ .‬לא יכולתי להוריד‬ ‫ממנו את העיניים‪ .‬לא כמטאפורה‪ ,‬באמת‪ .‬העיניים שלי פשוט‬ ‫נתקעו עליו ולא יכולתי לראות אף אחד אחר בחדר‪ .‬ייתכן שגם‬ ‫דיברתי בקול רם מדי בליווי צחקוקים מטופשים‪ .‬יש לי נטייה‬ ‫לכך כשאני נבוכה או נרגשת במיוחד‪ .‬לשמחתי‪ ,‬כולם מסביב היו‬ ‫מנומסים מכדי להעיר לי על כך‪ .‬עד היום ארז טוען בתוקף שהוא‬ ‫לא שם לב למבטים שלי‪.‬‬ ‫כעבור יומיים‪ ,‬כשלא נשמע סימן חיים מכיוונו‪ ,‬החלטתי לפעול‪.‬‬ ‫התקשרתי עם תירוץ מצוין‪ ,‬להזמין אותו לפרמיירה של הצגת‬ ‫ילדים שקידמנו בתיאטרון הקאמרי‪ .‬הוא הודה לי בנימוס‪ ,‬אמר‬ ‫שהוא מאוד עסוק ויחזור אליי בהקדם‪ .‬למחרת‪ ,‬המזכירה שלו‬ ‫אישרה לי שיגיע עם אשתו ועם בנו‪ .‬זה היה האות בשבילי להרפות‬ ‫ממה שעוד לא התחיל‪.‬‬ ‫שבועות אחדים מאוחר יותר הוא התקשר למשרד לחפש‬ ‫את הבוס‪ .‬הוא לא היה‪ ,‬אז המשכנו לשוחח בקלילות‪ .‬התברר‬

‫‪ | 50‬ג'ני ברק‬ ‫ש‪"-‬אשתו" היא בעצם גרושתו‪ .‬הם פשוט נשארו ביחסים טובים‪,‬‬ ‫ולכן הם הולכים יחד לאירועים שכוללים את הילד‪ .‬שתי נקודות‬ ‫לזכותו ‪ -‬גם פנוי וגם סיים זוגיות ביחסים טובים‪.‬‬ ‫הוא הזמין אותי לדייט‪ .‬ריסנתי את ההתלהבות ועניתי באדישות‬ ‫שאשמח‪ .‬הוא לקח אותי למסעדה יוקרתית וכל הערב הצחיק אותי‬ ‫והתנהג בנימוס‪ .‬אני קצת פחות‪ ,‬לא יודעת אם בגלל היין או‬ ‫התשוקה שכבר עלתה לי לראש‪ .‬השקנו כוסות יין ואני התקרבתי‬ ‫אליו לנשיקה‪ .‬הוא ציפה להצמדת שפתיים קלה‪ ,‬אבל קיבל במקום‬ ‫זה את הלשון שלי חופרת בתוך הפה שלו‪ .‬משם הדרך לביתו‬ ‫הייתה קצרה ומהירה‪ .‬אבל אל תשמחו עדיין‪ ,‬הדרך לגן עדן רצופה‬ ‫במכשולים‪ .‬נכון‪ ,‬היה לילה מדהים‪ .‬חזרתי הביתה לפנות בוקר עם‬ ‫שפתיים נפוחות מנשיקות ועיניים מצועפות‪ ,‬ובימים שלאחר מכן‬ ‫ריחפתי אי שם בין העננים‪.‬‬ ‫אבל ארז‪ ,‬אף שהיה חם ומקסים כשבילינו יחד‪ ,‬לא היה בעניין של‬ ‫זוגיות‪ .‬הוא נהנה מחיי הרווקות ולא היה מוכן לוותר עליהם‪ .‬אחרי‬ ‫חודשיים מהסרטים‪ ,‬שבהם הרגשתי פרפרים בבטן‪ ,‬הייתי בטוחה‬ ‫שמצאתי את האחד המיועד‪ ,‬אבל הוא התחיל להתפוגג‪ .‬הופיע ליום‬ ‫ונעלם לשבוע‪ ,‬לא התקשר‪ ,‬לא ענה לטלפונים‪ ,‬ואז שוב חזר כאילו‬ ‫כלום לא קרה‪ .‬הייתי עסוק בעבודה‪ ,‬אמר ולא הוסיף‪ .‬ואני‪ ,‬מצאתי‬ ‫את עצמי מזדהה עם גלן קלוז ב"חיזור גורלי"‪ .‬הראש הבין‪ ,‬הרי גם‬ ‫אני נעלמתי לא פעם למחזרים עקשנים‪ ,‬אבל הלב סירב להפנים‪.‬‬ ‫הרי היה לנו כל כך טוב יחד‪ ,‬מה קרה?‬ ‫התקשרתי אליו בשעות לא שעות‪ ,‬לפעמים גם ממספרים חסויים‪,‬‬ ‫לבדוק אם יענה‪ .‬נסעתי לעבודה במסלול העובר ליד הבית שלו‪ ,‬כדי‬ ‫לפגוש אותו במקרה‪ .‬הבכתי את עצמי‪ ,‬אבל לא יכולתי להפסיק‪.‬‬ ‫כעבור מספר חודשים הבנתי שהריחוף שהתחיל כסימני אהבה‪,‬‬ ‫מוביל לתסמיני אי־שפיות‪ ,‬ושכדאי לקחת את עצמי בידיים‪ .‬ניתקנו‬

‫משחקי בגידה | ‪51‬‬ ‫את הקשר‪ ,‬הוא פנה לדרכו ואני פניתי לטיפול פסיכולוגי‪ .‬זה לא‬ ‫עזר‪ ,‬אבל היה נחמד להיפגש פעם בשבוע עם מישהו שכל תפקידו‬ ‫להקשיב לשטויות שלי‪ .‬לחברות שלי כבר נמאס באותה עת‪.‬‬ ‫התחלתי לצאת עם עיתונאי מקסים‪ .‬עשינו הרבה סקס ועישנו‬ ‫הרבה ג'וינטים שאמורים היו לעזור לי לשכוח‪ .‬עשיתי כמיטב‬ ‫יכולתי לשכנע את עצמי שהמשכתי הלאה‪ ,‬אבל לפעמים‪ ,‬כשכוח‬ ‫הרצון קצת נחלש‪ ,‬האצבעות עדיין חייגו את המספר המוכר‪,‬‬ ‫ובאחד הימים האלה הוא ענה לטלפון‪.‬‬ ‫"מה שלומך?" שאלתי‪.‬‬ ‫"לא כל כך טוב"‪ ,‬ענה לי בקול צרוד‪.‬‬ ‫"מה קרה?"‬ ‫"זה לא לטלפון"‪.‬‬ ‫"רוצה לדבר? שניפגש?"‬ ‫"כן‪ ,‬בואי ניפגש בערב‪ ,‬אני גם ככה לא ישן בלילות"‪.‬‬ ‫העיתונאי חיכה לי בביתו‪ ,‬הודעתי שלא אגיע‪ .‬נפגשתי עם‬ ‫ארז ברחוב‪ ,‬הוא גר לא רחוק ממני‪ .‬הוא נראה סהרורי‪ ,‬עיניו‬ ‫ריצדו לכל עבר‪ .‬התברר שמצאו לו קריש דם בראש‪ ,‬ייתכן שזה‬ ‫גידול‪ .‬הוא סיפר שהוא עובר כעת בדיקות‪ ,‬ועד שידעו איפה‬ ‫הדברים עומדים‪ ,‬הוא לא מוצא מנוחה‪ ,‬לוקח כדורי הרגעה שלא‬ ‫עוזרים‪ ,‬ולא מצליח להתרכז בשום דבר אחר‪ .‬הזמנתי אותו לבוא‬ ‫לישון אצלי‪ ,‬אולי יהיה לו נוח יותר מחוץ לבית שלו‪ ,‬במקום אחר‪.‬‬ ‫להפתעתי‪ ,‬הוא הסכים‪.‬‬ ‫כשהגענו אליי נכנסנו למיטה‪ ,‬התחבקנו ולאחר דקות הוא נרדם‪.‬‬ ‫רק כעבור זמן רב‪ ,‬כשלמדתי להכיר אותו‪ ,‬הבנתי כמה זה היה‬ ‫חריג עבורו‪ .‬האיש שלי‪ ,‬שנוסע לבית מלון עם כרית מהבית‪,‬‬ ‫ששונא לישון מחוץ למיטה שלו ולתנאים המיוחדים שלו ‪ -‬מיזוג‬ ‫בטמפרטורה מדויקת‪ ,‬חושך בחדר וכל הדברים שלקוחים מספר‬

‫‪ | 52‬ג'ני ברק‬ ‫הסטריאוטיפים לפולנים‪ ,‬האיש הזה נרדם אצלי במיטה הצפופה‪,‬‬ ‫בחדר ללא מיזוג ומואר יחסית‪ ,‬אבל עם חיבוק ומלא אהבה‪.‬‬ ‫מאותו יום הוא בא לישון אצלי מדי לילה‪ .‬לא היה בינינו כלום‪.‬‬ ‫לא סקס‪ ,‬אפילו לא נשיקות‪ ,‬רק חיבוקים והרבה חום‪ .‬כעבור‬ ‫שלושה שבועות הוא קיבל סוף־סוף את האבחנה שחיכה לה ‪-‬‬ ‫הכול בסדר‪ .‬אין גידול‪ ,‬אין טיפולים‪ ,‬אפשר לחזור לשגרה‪ .‬הייתי‬ ‫בטוחה שגם הפעם ייעלם‪ ,‬אבל הוא נשאר‪ .‬כמו שאמרתי לו בשנים‬ ‫שחלפו מאז‪ ,‬אלוהים דחף אותו אליי‪ .‬כשראה שהוא לא מבין‬ ‫בדרכי נועם שאני האישה עבורו‪ ,‬שלח לו את הגידול הזה לכאורה‪,‬‬ ‫שיסדר את העניינים‪ .‬מאז אנחנו יחד באש ובמים‪ ,‬והאמינו לי‪,‬‬ ‫עברנו הרבה מים עמוקים ואש לוהטת מאוד‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪53‬‬

‫‪7‬‬ ‫לכל אחד יש דברים מסוימים שנצרבים בילדותו‪ ,‬שהולכים איתו‬ ‫לאורך כל חייו‪ ,‬גם אם אין בהם היגיון‪ .‬אחד הזיכרונות הראשונים‬ ‫שלי הוא מגיל ארבע‪ .‬אני ואימא שלי נוסעות ברכבת לפגוש את‬ ‫אבא‪ .‬שתינו חנוטות במעילי פרווה ובכובעים‪ ,‬כיאה לחורף הרוסי‪.‬‬ ‫לא נוח לי‪ ,‬אני שונאת את המעיל הזה ולא יכולה לזוז בתוכו‪.‬‬ ‫הנסיעה ארוכה‪ ,‬אבל אני לא רוצה שתסתיים‪ .‬אני אחוזת בהלה‪.‬‬ ‫יום קודם לכן קרה אירוע נורא‪ ,‬ותכף אצטרך לעמוד מולו‪ ,‬מול‬ ‫אבא‪ ,‬ולהתוודות בפניו‪ .‬אימא יושבת מולי ברכבת‪ ,‬סבר פניה‬ ‫חמור‪ ,‬ואחת לכמה דקות היא פולטת הערות קטנות שמלבות את‬ ‫האש‪.‬‬ ‫"אני מקווה שאת מצטערת על מה שקרה! אוי‪ ,‬כמה אבא יכעס‬ ‫כשהוא ישמע על זה! את חייבת לספר לו‪ ,‬אבל דעי לך שהוא ממש‬ ‫יכעס‪ .‬ממש!"‬ ‫הכעס הגדול היה על כך ששברתי את האגרטל האהוב עליה בבית‪,‬‬ ‫וכל הרצפה נמלאה מים וזכוכיות‪ .‬אני לא זוכרת את ההתרגשות‬ ‫לקראת המפגש איתו אחרי שלא התראינו ימים ארוכים‪ ,‬אני לא‬ ‫זוכרת שום דבר מהדרך‪ ,‬מהמקום החדש שמעולם לא הייתי בו‬ ‫קודם‪ ,‬רק את הפחד שממלא אותי‪ ,‬כשאני עומדת שם קטנה‪,‬‬ ‫בעיניים מושפלות‪ ,‬מול אבי‪ ,‬שנראה באותם ימים גבוה ועצום‪,‬‬ ‫ומספרת לו במלמול חרישי איך שברתי את האגרטל‪ ,‬ממתינה‬ ‫בהכנעה להתפרצות שתגיע מיד‪.‬‬ ‫אבא מרים אותי‪ ,‬מנשק אותי וידיו עוטפות אותי לחיבוק ממושך‪.‬‬ ‫הוא מקרב את פניי אליו‪ ,‬עינינו קרובות זו לזו‪ .‬יש לו עיניים‬

‫‪ | 54‬ג'ני ברק‬ ‫בצבע כחול עמוק‪ ,‬כמו הים‪ .‬העיניים שלו מחייכות אליי‪ ,‬מרגיעות‪.‬‬ ‫"זה לא בסדר ששברת את האגרטל‪ ,‬אבל אני כל כך גאה בך‬ ‫שסיפרת את האמת‪ ,‬כי זה הדבר הכי חשוב עבורי"‪.‬‬ ‫זהו‪ .‬מאותו רגע‪ ,‬זה נצרב‪ .‬תמיד לומר את האמת‪ .‬לא לשקר‪,‬‬ ‫גם כשזה קשה‪ .‬העונש הכרוך בשקר יהיה תמיד גדול מהסבל‬ ‫שבחשיפת האמת‪.‬‬ ‫האבא שהיה לי אז‪ ,‬הוא לא האיש שישנו היום‪ .‬האיש הזה עצמו‬ ‫שיקר לא אחת לי‪ ,‬לאימי‪ ,‬לכל האנשים שהוא אוהב‪ ,‬אבל בלב‬ ‫שלי‪ ,‬בפנים‪ ,‬נמצא עדיין האבא ההוא‪ ,‬עם המבט האוהב‪ ,‬שמחבק‬ ‫את הילדה שהייתי אז‪ ,‬והיא הבטיחה לו שתמיד תאמר אמת‪.‬‬ ‫היכולת לומר אמת הפכה בשבילי מדד ליחסים תקינים עם‬ ‫חברות‪ ,‬ובעיקר עם בני זוג‪ .‬אם יש משהו שאיני יכולה לומר‬ ‫לבן הזוג שלי‪ ,‬סימן שזו זוגיות שלא צריכה להתקיים‪ .‬זה סימן די‬ ‫קשוח‪ ,‬אני יודעת‪ ,‬ולא מעט מערכות יחסים שלי הסתיימו בגלל‬ ‫זה בדמעות‪ ,‬לעיתים שלי ולעיתים שלהם‪.‬‬ ‫דבר נוסף שהבנתי בגיל די צעיר‪ ,‬אולי מצפייה בזוגות מבוגרים‬ ‫יותר‪ ,‬היה שגם כשאוהבים ונמשכים ונהנים מכל הדברים הטובים‬ ‫של הזוגיות‪ ,‬לא ייתכן שלא מתחשק מדי פעם‪ ,‬רק מדי פעם‪,‬‬ ‫לטעום משהו אחר‪ .‬הרי לא מדובר בשנה־שנתיים או חמש‪ .‬זוגיות‬ ‫של ממש‪ ,‬שאמורה להחזיק עשר‪ ,‬עשרים שנים או יותר‪ ,‬האם‬ ‫משמעה שלא נימשך יותר לאף אדם אחר? לא נפלרטט יותר? לא‬ ‫נחווה את הריגוש שבהיכרות עם מישהו חדש?‬ ‫לכן‪ ,‬כבר בחודשי היכרותנו הראשונים‪ ,‬אף שהאהבה בינינו‬ ‫מילאה אותי מעל ומעבר ולא היה לאף אחד מאיתנו שום רצון‬ ‫או צורך לפזול לצדדים‪ ,‬הבטחתי לארז שאני מוכנה לקבל כמעט‬ ‫הכול‪ ,‬להתמודד עם כל סוד כמעט‪ ,‬אפילו מהחשוכים ביותר‪,‬‬ ‫ובתמורה יש לי רק בקשה אחת‪ ,‬והיא שלא ישקר לי‪ .‬זו הפרה‬

‫משחקי בגידה | ‪55‬‬ ‫שלא אוכל לסלוח עליה‪ ,‬אמרתי לו‪ .‬אם ארגיש מרומה ‪ -‬אלך‪.‬‬ ‫צריך להיזהר בדרישות שאנחנו מעמידים לאחר‪ ,‬כי לעיתים הן‬ ‫עלולות לחזור אלינו כמו בומרנג‪.‬‬ ‫חיי הסווינג שאימצנו שנים מאוחר יותר אפשרו לנו לקיים‬ ‫זוגיות פתוחה‪ ,‬שבה כל החשקים והיצרים חשופים על השולחן‪.‬‬ ‫לא צריך להסתיר דבר‪ .‬לא תאמינו כמה זה תורם לפתיחות בקשר‬ ‫ולזוגיות‪ ,‬כשאפשר לדבר על הכול‪ .‬ויותר מכך‪ ,‬כשאפשר לעשות‬ ‫הכול‪ .‬כשכל הדלתות פתוחות בפנייך ואין שום גבולות שצריך‬ ‫לפרוץ‪.‬‬ ‫ארז לא צריך להסתתר כשבאמצע שיחת הסלון שלנו במסיבה‬ ‫מתחשק לו לקחת את ידה של סופי ולמשוך אותה לזיון סוער על‬ ‫המיטה בחדר הסמוך‪ .‬וגם אני לא צריכה להסתתר כשמתחשק לי‬ ‫להגשים פנטזיה בסקס עם שני גברים שפגשתי לפני חמש דקות‬ ‫בדיוק‪.‬‬

‫‪ | 56‬ג'ני ברק‬

‫‪8‬‬ ‫בוקר יום שני נפתח במהומה‪ .‬לרוב‪ ,‬יומם של האומנים לא מתחיל‬ ‫לפני אחת־עשרה בבוקר‪ ,‬אבל היום נראה שכולם התעוררו מוקדם‬ ‫במיוחד‪ .‬שמונה וחצי בבוקר‪ ,‬אני עדיין באוטו‪ ,‬בדרך למשרד‪,‬‬ ‫מקשיבה לגל"צ‪ ,‬מדלגת בין התחנות‪ ,‬מהרהרת בשיחה המוזרה‬ ‫שלי עם סימה ומה לעשות איתה‪ .‬אתייעץ על כך עם הבנות היום‪,‬‬ ‫בישיבה השבועית שלנו‪.‬‬ ‫הטלפון מצלצל‪ .‬שמו של משה ליאון על הצג לא יכול לבשר‬ ‫על דברים טובים‪" .‬יש לנו בעיה"‪ ,‬הוא מודיע‪ .‬משה לא מבזבז זמן‬ ‫בשיחות חולין‪ ,‬זה לא מעניין אותו‪.‬‬ ‫"מה קרה?" אני נדרכת‪.‬‬ ‫"המשטרה עצרה אתמול את עדי על אחזקת סמים‪ .‬היא עדיין‬ ‫במעצר‪ ,‬ואוי ואבוי לנו ממה שיהיה כשזה יצא החוצה"‪.‬‬ ‫עדי לויתן‪ ,‬כוכבת הילדים המתוקה שהילדים רודפים אחריה‬ ‫בצווחות בכל אירוע‪ ,‬עדי שמובילה את פסטיבל העפיפונים שמשה‬ ‫עומד לקיים בפסח‪ ,‬כל כך לא נראית כמו מישהי שמשתמשת‬ ‫בסמים‪ .‬אבל זה חלק מהעניין‪ ,‬הם אף פעם לא נראים‪.‬‬ ‫"השקעתי מאות אלפים בקמפיין הפרסום"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬את‬ ‫המלצת לי עליה‪ ,‬אמרת שהיא מתאימה לנו"‪ ,‬קולו שקט‪ ,‬אבל‬ ‫אני לא מפספסת את הזעם שנלווה אליו‪ ,‬כלפי האחראית לכאורה‬ ‫למחדל – אני‪ ,‬כמובן‪.‬‬ ‫"אני המלצתי ואתה כבר מכרת מאות כרטיסים בזכות ההמלצה‬ ‫הזאת"‪ ,‬אני מזכירה לו‪" ,‬לצערי‪ ,‬אני לא יכולה לשלוט בהרגלי‬

‫משחקי בגידה | ‪57‬‬ ‫הצריכה של האומנים שלנו‪ .‬תן לי להגיע למשרד ואחשוב על‬ ‫פתרון"‪.‬‬ ‫אני מניחה שזה לא הזמן הנכון לשאול אותו אם יוכל להקדים‬ ‫את התשלום על הפעילות‪ .‬ובכלל כבר לא בטוח שיהיה פסטיבל‬ ‫ושיהיה תשלום‪ .‬לעזאזל עם האומנים האלה!‬ ‫"בוקר טוב!" רפאל‪ ,‬המזכיר שלנו‪ ,‬מקדם את פניי בחיוך מאוזן‬ ‫לאוזן‪ .‬אני מסוגלת כרגע רק לנהמות‪.‬‬ ‫"איפה אירית? היא הגיעה?"‬ ‫"לא"‪ ,‬החיוך עדיין מרוח בין אוזניו‪ .‬אני לא מבינה איך הוא‬ ‫עושה את זה‪ ,‬איך אפשר לדבר ולחייך בו זמנית‪" .‬אירית הודיעה‬ ‫שתאחר"‪ ,‬הוא מעדכן‪" ,‬היא אמרה שהיא יוצאת לרוץ"‪.‬‬ ‫"לרוץ? אירית? בטח לא שמעת טוב‪ .‬אירית רצה רק מהסלון‬ ‫למטבח"‪.‬‬ ‫"תדעי לך"‪ ,‬הוא עונה לי בטון מטיף‪" ,‬שבנוסף לכושר‪ ,‬זה עוזר‬ ‫לשחרר לחצים‪ .‬ואירית‪ ,‬כמו שאת יודעת צריכה לשחרר הרבה‬ ‫לחצים‪ ,‬אני המלצתי לה"‪ .‬הוא מתגאה‪.‬‬ ‫נו ברור‪ ,‬הייתי צריכה להבין בעצמי‪ .‬רפאל‪ ,‬הומו גאה שכמותו‪,‬‬ ‫מקפיד על כושר יום־יומי‪ ,‬ואין ספק שזה ניכר עליו‪ .‬יש לו גוף‬ ‫אתלטי כמו לדוגמן של הלבשה תחתונה‪ ,‬ממש פספוס למין הנשי‪.‬‬ ‫"טוב‪ ,‬תתקשר אליה שתרוץ לכיוון המשרד‪ ,‬אני צריכה אותה‬ ‫דחוף"‪.‬‬ ‫"אלה!" אני צועקת אל שותפתי השלישית וצועדת אל חדרה‪.‬‬ ‫"גם אלה תגיע באיחור"‪ ,‬הוא צועק אחריי‪" .‬היא לקחה את לילי‬ ‫שלה לרופא"‪.‬‬ ‫"מה קורה למשרד הזה? אני היחידה שעובדת כאן? מזל שיש‬ ‫לנו אותך‪ ,‬רפאל‪ ,‬אולי נעשה יחד הסבה ליחסי ציבור בתחום‬ ‫הספורט?"‬

‫‪ | 58‬ג'ני ברק‬ ‫עד שאלה ואירית מגיעות‪ ,‬אני כבר סוגרת עסקה עם סימה‪.‬‬ ‫הבטחתי לסייע לה בכתבה על חילופי הזוגות‪ ,‬ובתמורה היא‬ ‫התחייבה להעניק ללקוחות שלי שלוש כתבות גדולות ב‪'-‬המגזין'‪.‬‬ ‫הראשונה תהיה ריאיון אוהד עם עדי לויתן על הילדות הקשה‪,‬‬ ‫המעידה לסמים וההבטחה לחזור למוטב‪ .‬כולם יהיו מרוצים‪ ,‬בעיקר‬ ‫אסתי מהבנק‪ .‬שתי הכתבות הנוספות מיועדות ללקוחות נבחרים‬ ‫שנחליט עליהם עם אירית ואלה‪ .‬עכשיו רק צריך למצוא את‬ ‫הזוגות שיתראיינו לכתבה על חילופי הזוגות ולתחקר אותם‪ .‬מי‬ ‫יעשה את זה?‬ ‫אחר הצהריים אנחנו מתיישבות לישיבה השבועית הקבועה‬ ‫שלנו‪ .‬בדרך כלל אירית מפנקת אותנו בעוגה שהיא מכינה‪ ,‬הפעם‬ ‫אנחנו "זוכות" לפלטת ירקות‪.‬‬ ‫"זה בזכות רפאל"‪ ,‬היא צוהלת‪" ,‬הוא שכנע אותי לעבור לתזונה‬ ‫בריאה יותר"‪.‬‬ ‫"רפאל!" אני צועקת לו‪" ,‬כדאי שתדאג לנו לאספקה של מתוק‬ ‫לישיבה‪ ,‬אחרת המשרה שלך בסכנה"‪.‬‬ ‫נראה שהוא רק חיכה לקריאה שלי ומייד נכנס לחדר הישיבות‬ ‫עם צלחת עוגיות שלא נראות מזמינות במיוחד‪" .‬אלה עוגיות ללא‬ ‫סוכר"‪ ,‬הוא מכריז בגאווה‪ .‬אני מיואשת‪.‬‬ ‫"בנות‪ ,‬יש לי חדשות טובות"‪ ,‬מכריזה אלה‪" ,‬אני עומדת להביא‬ ‫למשרד לקוחה רצינית מאוד‪ ,‬בדיוק כמו שרצינו"‪.‬‬ ‫אני שוכחת מהעוגיות ומתרכזת באלה‪ .‬היא נעמדת על רגליה‪,‬‬ ‫נחושה לנצל עד תום את ההכרזה הדרמטית שנפלטה לאוויר‪.‬‬ ‫היא נראית כמי שיצאה מתוך מגזין אופנה למתקדמות‪ .‬שערה‬ ‫הבלונדיני גולש על כתפיה כאילו באה ישר מהמספרה‪ ,‬שמלתה‬ ‫הקצרה והאלגנטית חושפת רגליים ארוכות וחטובות‪ .‬השדיים‬ ‫המפוארים שלה נראים כאילו תכף יפרצו ממחשוף השמלה‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪59‬‬ ‫כשהיא רק הגיעה אלינו למשרד‪ ,‬בכל פעם שקינאתי ביופייה‬ ‫ניחמתי את עצמי שמשהו בעיניה נראה כבוי‪ .‬הנה‪ ,‬חשבתי‪ ,‬אף‬ ‫אחד לא מושלם‪ .‬אבל משהו בעבודה הזאת עושה לה טוב‪ ,‬כי‬ ‫עכשיו העיניים שלה בורקות מתוך מעטפת הריסים ארוכים‪ .‬אין‬ ‫לי נחמה‪ .‬ועכשיו גם אין לי סוכר‪.‬‬ ‫"נפגשתי אתמול עם דידי"‪ ,‬אלה מעדכנת‪" ,‬חברה מהעבר‪ .‬היא‬ ‫אישה מאוד עשירה‪ .‬אומנית‪ .‬יש לה רעיון למיזם חדש‪ ,‬והיא רוצה‬ ‫שאנחנו נעזור לה לקדם אותו"‪.‬‬ ‫"מיזם? איזה מיזם?" אני שואלת‪.‬‬ ‫"זה מיזם של דייטים‪ ,‬קוראים לזה 'מבטים'‪ .‬נניח שאת רווקה או‬ ‫גרושה ונורא מתחשק לך לצאת לסרט‪ ,‬אבל את לבד ואין לך עם‬ ‫מי‪ .‬אז את מתקשרת ל‪'-‬מבטים'‪ ,‬והם שולחים לך מישהו מקסים‬ ‫שיהיה הדייט שלך לאותו ערב‪ .‬הוא יפלרטט איתך ויחמיא לך‪,‬‬ ‫ידבר איתך על דא ועל הא‪ ,‬יגלה עניין אמיתי בסיפורים שלך‪,‬‬ ‫אולי אפילו תחזיקו ידיים"‪.‬‬ ‫"ומה אז?" אירית כבר מוקסמת‪.‬‬ ‫"ואז הוא ילווה אותך הביתה וילך לבית שלו"‪ ,‬אלה מסכמת‪,‬‬ ‫לאכזבתה של אירית‪.‬‬ ‫"אני לא הייתי מזמינה כזה‪ ,‬אירית קובעת נחרצות‪ ,‬לשלם לגבר‬ ‫שיבוא לארח לך חברה? זה לא בשבילי"‪.‬‬ ‫"איריתי‪ ,‬זה באמת לא בשבילך‪ .‬להזכירך‪ ,‬את כבר נשואה‪.‬‬ ‫ובכלל‪ ,‬הקצב שלך מסחרר‪ .‬רגע אחד את עפה על הפנטזיה‪ ,‬ועוד‬ ‫לפני שעצרת לנשום את כבר מצהירה שאת לא היית מזמינה‪.‬‬ ‫תחשבי על זה מזווית אחרת‪ :‬מפגש עם בחור כזה עדיף על טיפול‬ ‫פסיכולוגי‪ .‬זה יכול לעשות קסמים לביטחון העצמי‪ .‬לא שלך‪,‬‬ ‫כמובן‪ ,‬כי הוא כבר אי שם בשיא‪ ,‬אבל של נשים אחרות"‪.‬‬

‫‪ | 60‬ג'ני ברק‬ ‫אי־אפשר לפספס את הציניות בקולה של אלה‪ ,‬היא לא אוהבת‬ ‫שפוסלים הצעות שהיא מעלה‪ .‬אירית לא עונה‪ ,‬היא יודעת מתי‬ ‫לסגת‪ ,‬אחרת זה עלול להסתיים בפציעות‪.‬‬ ‫"הרעיון באמת מקסים"‪ ,‬אני אומרת‪" ,‬אבל בואו‪ ,‬ברשותכן‪ ,‬נרד‬ ‫רגע למציאות‪ .‬מיזם הוא למיטב הבנתי רעיון‪ ,‬עדיין לא מציאות‪,‬‬ ‫והפער הוא גדול ויכול להימשך חודשים רבים‪ ,‬במקרה הטוב‪ .‬אמרת‬ ‫שלילי‪ ,‬החברה שלך‪ ,‬היא אומנית‪ ,‬וכולנו יודעות שאומנים‪ ,‬גם‬ ‫כשהם מאוד עשירים‪ ,‬לא נוטים להיות אנשים פרקטיים במיוחד‪"...‬‬ ‫"לילי היא הבת שלי‪ ,‬לחברה הזאת קוראים דידי"‪ ,‬אלה מדברת‬ ‫לאט‪ ,‬היא מחייכת‪ ,‬אבל הכעס כבר ניבט מתוך עיניה‪" ,‬ואל תיתני‬ ‫לשם שלה לבלבל אותך‪ ,‬אם היית מתמצאת קצת יותר באומנות‬ ‫ישראלית‪ ,‬היית יודעת שהיא לא סתם אומנית"‪ .‬קולה של אלה‬ ‫עולה לאוקטבה גבוהה יותר‪" ,‬היא גם אשת עסקים שבבעלותה‬ ‫שלוש גלריות מצליחות‪ ,‬והיא מתכוונת להשיק את המיזם בתוך‬ ‫שלושה חודשים בדיוק‪ .‬אני מבטיחה לך שזה יהיה אחד התקציבים‬ ‫המובילים במשרד"‪.‬‬ ‫"היא התחייבה לך שזה שלנו?" אני שואלת‪.‬‬ ‫"לא‪ ,‬היא נוסעת עכשיו לשלושה שבועות‪ ,‬סיבוב תערוכות‬ ‫באירופה‪ ,‬וכשהיא תחזור ניפגש איתה כולנו ונעשה לה פרזנטציה"‪.‬‬ ‫"רק אנחנו? כלומר‪ ,‬זה שלנו?" אני חוזרת על השאלה‪.‬‬ ‫"לא‪ ,‬אנחנו ועוד שני משרדים‪ .‬אבל ברור לי שאנחנו ננצח‪ .‬זה‬ ‫רק לחץ שהיא מפעילה כדי שלא נרגיש בטוחות מדי‪ .‬אמרתי לך‬ ‫שהיא אשת עסקים רצינית"‪.‬‬ ‫אני משתתקת וסופרת עד עשר‪ .‬זה עדיין לא נשמע לי רציני‪,‬‬ ‫אבל ויכוח לא יוביל לשום מקום‪ .‬אלה ואני כבר היינו באין ספור‬ ‫סיטואציות כאלה של התנצחויות‪ .‬היא אולי חברתי הטובה‪ ,‬אבל‬ ‫באותה מידה בדיוק יש בינינו גם תחרות סמויה‪ .‬אנחנו תמיד‬

‫משחקי בגידה | ‪61‬‬ ‫חייבות להוכיח אחת לשנייה מי טובה יותר בגיוס לקוחות‪ ,‬בסגירת‬ ‫עסקאות‪ ,‬בלתפוס גברים‪ ,‬בכל דבר‪ .‬כך זה היה בילדותנו‪ ,‬וכך זה‬ ‫גם היום‪ .‬הדבר היחיד שהשתנה‪ ,‬הוא שלמדנו להבליג מעט ולמזער‬ ‫את הפיצוצים‪ .‬בגלל זה אנחנו חייבות את אירית שתשגיח עלינו‬ ‫ותרגיע את הרוחות‪.‬‬ ‫"בנות‪ ,‬בואו נתקדם‪ ,‬אירית מבקשת‪ ,‬יש עוד נושאים על הפרק‪.‬‬ ‫קיבלנו היום הודעה רשמית ששלמה להט פשט את הרגל‪ .‬זה‬ ‫אומר שלא רק שלא נקבל את ההחזר על הצ'ק שלו‪ ,‬שחזר עבור‬ ‫"רוק באשכול"‪ ,‬גם פסטיבל התיאטרון שהוא תכנן לא יתקיים‪,‬‬ ‫וכל הצ'קים הדחויים שהוא נתן לנו יחזרו‪ .‬ואם לא נציג הכנסה‬ ‫מלקוחות חדשים בהקדם‪ ,‬אנחנו עלולות ליפול בעקבותיו"‪.‬‬ ‫אלה מביטה בי בתרעומת‪ ,‬כאילו אני אשמה במה שקרה עם‬ ‫שלמה‪.‬‬ ‫"הבנתי אותך‪ ,‬אני עונה לה בזעף‪ ,‬שלמה הוא הפלופ שלי‪ ,‬ואני‬ ‫אתקן אותו עם לקוחות חדשים"‪.‬‬ ‫"תשתדלי שהפעם הם יהיו לקוחות משלמים"‪ ,‬אלה לא יכולה‬ ‫להתאפק‪" ,‬רצוי לא מתחום התרבות"‪.‬‬ ‫לאלה‪ ,‬כמו לאשת עסקים רצינית‪ ,‬אין סנטימנטים‪ .‬כסף הוא‬ ‫שם המשחק‪ ,‬והיא ממוקדת בלקוחות בעלי הון‪ .‬אני שוב סופרת‬ ‫עד עשר‪ ,‬מנסה לא להזכיר לה שהמשרד הזה התחיל את דרכו‬ ‫באירועי תרבות‪ ,‬שיש גם ערכים בחיים ותשוקה ולא הכול רק‬ ‫כסף‪ ,‬אבל במקום זה אני שומעת את עצמי מבטיחה שמייד אחרי‬ ‫הישיבה אתחיל להרים טלפונים‪ ,‬לרענן קשרים‪ .‬אולי גם לרובי‬ ‫סלע‪ ,‬אבדוק אם קיבל את החבילה ששלחתי אליו‪.‬‬ ‫הטלפון של אירית מנגן לנו את ‪ .love of my life‬היא משתיקה‬ ‫אותו‪ ,‬אבל כעבור רגע השיר מתחדש‪" .‬שלומי"‪ ,‬היא עונה‪" ,‬אני‬ ‫בישיבה‪ ,‬נוכל לדבר עוד מעט?" לפי הצעקות שעולות מהצד השני‪,‬‬

‫‪ | 62‬ג'ני ברק‬ ‫נראה ששלומי לא מוכן לחכות‪ .‬אירית מתנצלת וממהרת לצאת‬ ‫מהחדר‪ ,‬לחייה סמוקות ומבטה מושפל‪ ,‬נמנע מלפגוש את שלנו‪.‬‬ ‫"מה קרה הפעם?" אלה מגלגלת את עיניה‪" ,‬היא העזה ברוב‬ ‫חוצפתה לקנות מגפיים חדשים?" שתינו מתפוצצות מצחוק‪,‬‬ ‫שמפיג את המתח מחלקה הקודם של השיחה‪.‬‬ ‫זה קורה בכל פעם ששלומי נכנס לפירוט האשראי‪ .‬כל הוצאה‬ ‫כספית גורמת לו לחלחלה‪ .‬מה שאנחנו לא מצליחות להבין זה איך‬ ‫החלחלה נשארת רק בצד שלו‪ .‬איך אירית מוכנה לקבל את זה‬ ‫שהוא מוציא כסף על כל מה שנראה לו לנכון‪ ,‬להמר בפוקר או‬ ‫לקנות לעצמו כל מיני גאדג'טים יוקרתיים‪ ,‬ורק לה אסור‪ .‬בשנים‬ ‫הראשונות עוד ניסינו‪ ,‬אני ואלה לדבר איתה‪ ,‬לפקוח את עיניה‬ ‫לכך שזה לא הגיוני‪ ,‬שהיא ילדה גדולה ומותר לה לקנות דברים‬ ‫לפי שיקול דעתה‪ .‬היא הקשיבה בשקט ואז פשוט העבירה נושא‪.‬‬ ‫באחד הימים הנחתי על שולחנה כתבה גדולה בנושא אלימות‬ ‫כלכלית‪ .‬בתגובה‪ ,‬היא התעלמה ממני במשך שבוע שלם‪ .‬אז‬ ‫למדתי לא להתערב‪ .‬מדי פעם‪ ,‬אחרי שהיא מקבלת את שיחות‬ ‫הנזיפה שנשמעות בכל רחבי המשרד‪ ,‬אני מגניבה אליה כוס קפה‬ ‫בליווי חפיסת שוקולד מנחם‪.‬‬ ‫כשאני נכנסת אליה הפעם‪ ,‬אני מופתעת לגלות שהיא מחליפה‬ ‫בגדים‪ ,‬לובשת טייץ וחולצת טריקו רחבה‪" .‬מה קרה?" אני תוהה‪,‬‬ ‫"נשפך עלייך משהו?"‬ ‫"לא‪ ,‬אני יוצאת לרוץ"‪.‬‬ ‫"אבל רצת בבוקר"‪.‬‬ ‫"נכון‪ ,‬ועכשיו שוב‪ .‬התברר שזה מתכון מצוין להרגעת העצבים‪,‬‬ ‫וברגע זה ממש העצבים שלי בוערים‪ .‬חוץ מזה"‪ ,‬היא מגחכת‪,‬‬ ‫"שלומי עוד לא ראה את הצ'ק שרשמתי למאמן הכושר שעובד‬

‫משחקי בגידה | ‪63‬‬ ‫איתי‪ .‬מעניין מה יהיה לו להגיד כשהוא יגלה שבכל פעם שהוא‬ ‫מעצבן אותי‪ ,‬זה עולה לו באימון נוסף‪"...‬‬ ‫"בואי‪ ,‬אלה"‪ ,‬אני קוראת לצלע השלישית שלנו‪" ,‬אירית יוצאת‬ ‫לרוץ ואת ואני יוצאות להרים כוסית לפני שאנחנו חוזרות הביתה‪,‬‬ ‫אני מזמינה"‪.‬‬

‫‪ | 64‬ג'ני ברק‬

‫‪9‬‬ ‫אני אוהבת את בילויי בין הערביים האלה‪ ,‬אחרי שהיום הסתיים‬ ‫והטלפונים מהלקוחות משתתקים‪ ,‬ורגע לפני שחוזרים הביתה‬ ‫לענייני הילדים‪ .‬דניס‪ ,‬הברמן‪ ,‬מוזג כוס יין לכל אחת מאיתנו‬ ‫ועוד כוסית של ויסקי לעצמו‪ .‬העיניים שלו נעוצות באלה‪ .‬אני‬ ‫רואה את הפנטזיות שרצות לו בראש‪ ,‬ולא‪ ,‬חמש־עשרה השנים‬ ‫שמפרידות בינו ובינה ממש לא מפריעות לו‪ .‬גם אלה קולטת‬ ‫אותו‪ .‬אפילו היא לא יכולה להתעלם ממישהו עם מראה כמו שלו‪.‬‬ ‫שיער בלונדיני אדמוני אסוף בקוקו‪ ,‬פרצוף של ילד טוב נטוע‬ ‫בגוף גבוה ושרירי‪ .‬אבל המבט שלה משתהה עליו רק להרף עין‬ ‫וממשיך אליי‪.‬‬ ‫"אני כבר לא במקום הזה"‪ ,‬היא מחייכת אליי במבוכה‪.‬‬ ‫דניס מסונוור‪ .‬יש לאלה השפעה כזו על גברים בכל מקום שהיא‬ ‫מגיעה אליו‪ .‬זה לא משנה מה הגיל שלהם או מהיכן הם באים‪.‬‬ ‫היא אפילו לא מתאמצת‪ .‬פשוט נוכחת‪ .‬כך זה היה עוד כשהיינו‬ ‫ילדות‪ ,‬וכך בדיוק זה נשאר‪ .‬נשים מתבגרות‪ ,‬מתחדשות בקמטים‪,‬‬ ‫בקילוגרמים עודפים‪ ,‬רק אצל אלה זה פועל הפוך‪ .‬ההתבגרות‬ ‫משביחה אותה‪ ,‬שלושת הקילוגרמים שנוספו לה עושים אותה‬ ‫סקסית יותר‪ ,‬והיופי שלה כאילו מתקבע ומקבל עומק אלגנטי‪,‬‬ ‫מבהיר שאין לו שום כוונה להיעלם‪.‬‬ ‫"יש לנו רק שעה הערב"‪ ,‬אלה מכריזה כשאנחנו משיקות את‬ ‫הכוסות‪" ,‬אז תזדרזי בבקשה עם היין"‪.‬‬ ‫"למה‪ ,‬קבעת עם רוני לערב סקס מסעיר?"‬

‫משחקי בגידה | ‪65‬‬ ‫אלה לא נופלת למלכודת הציניות שלי‪" .‬הרבה יותר טוב"‪ ,‬היא‬ ‫עונה לי‪" ,‬קבעתי למחר בבוקר פגישה עם מעצב מטבחים‪ .‬החלטתי‬ ‫לשפץ את המטבח ואת האמבטיה בבית‪ ,‬ואני צריכה לעבור על‬ ‫כמה אפשרויות כדי להגיע מוכנה"‪" .‬תראי"‪ ,‬היא לוקחת לידיה את‬ ‫הנייד ומתחילה לחפש בגלריית התמונות‪" ,‬יש כאן כמה צילומים‬ ‫ששמרתי מעיצובים שמצאו חן בעיניי"‪.‬‬ ‫דניס קולט את השעמום המתקרב ומתפוגג לטובת מלצרית עם‬ ‫הזמנה עמוסת קוקטיילים‪ ,‬עבור קבוצת בנות צחקניות שיושבות‬ ‫בשולחן הסמוך‪.‬‬ ‫"אלה"‪ ,‬אני ממרפקת אותה‪" ,‬עזבי אותך ממטבחים‪ .‬זוכרת איך‬ ‫לפני שנים‪ ,‬כשעוד היינו רווקות‪ ,‬היינו יושבות ככה‪ ,‬כמו הבנות‬ ‫שכאן על הבר‪ ,‬מצפות לראות איך יתפתח הערב‪ ,‬אם נכיר גברים‬ ‫חתיכים‪ ,‬אם נסיים את הערב עם אחד מהם או עם שניהם?"‬ ‫"איפה הימים ההם"‪ ,‬היא נאנחת‪" ,‬שבהם יכולנו לעשות כל דבר‬ ‫שבא לנו‪ ,‬שהסקס היה מסעיר ומרגש‪ ...‬עכשיו זה מסעיר כמו‬ ‫מזג האוויר בקיץ‪ ,‬או חם או שרב‪ .‬זהו‪ ,‬אלה כל האפשרויות‪ .‬הנה‪,‬‬ ‫זה המטבח שאני רוצה‪ ,‬תראי"‪ .‬היא רוכנת אליי בהתלהבות עם‬ ‫הטלפון‪ ,‬שלא אפספס את המיצג המרתק‪" ,‬רק שימי לב שכאן האי‬ ‫גדול מדי ומשתלט‪ .‬בגלל זה חשבתי לעשות את האי מהמטבח‬ ‫השני"‪ ,‬היא מעבירה לתמונה נוספת‪" ,‬כאן הוא נראה מתוחכם‬ ‫יותר‪ .‬השיש הזה הוא דוגמה ייחודית מאיטליה‪ ,‬צריך להזמין אותו‬ ‫חודשיים מראש"‪.‬‬ ‫"אם תמשיכי לבהות בסוגים של שיש‪ ,‬ברור שהסקס יפסיק‬ ‫להסעיר אותך"‪ ,‬אני אומרת ויודעת שהמשפט הזה הוא טעות‪ .‬אני‬ ‫יודעת לאן הוא יוביל‪ ,‬אבל לא יכולה להתאפק‪ .‬נושאי השיחה‬ ‫האלה משעממים אותי למוות‪ .‬לא מעניין אותי איזה שיש היא‬ ‫תבחר‪ ,‬ולמען האמת אני מתקשה להאמין שזה מעניין אותה עד‬ ‫כדי כך‪.‬‬

‫‪ | 66‬ג'ני ברק‬ ‫אלה מניחה לתמונות‪ ,‬עיני השקד שלה פונות אליי‪" ,‬אז ספרי לי‬ ‫מה מסעיר אותך יותר מהשיש האיטלקי שלי?"‬ ‫"תראי"‪ ,‬אני שולפת את הנייד שלי מהתיק ומראה לה את‬ ‫ההודעה שהגיעה הבוקר מעופר‪" ,‬היי בייבי‪ ,‬נראה לי שהשולחן‬ ‫שלך במשרד זקוק לבדיקה חוזרת‪ .‬איך את מחר בחמש?"‬ ‫"את רואה"‪ ,‬אני אומרת לה‪ ,‬לפעמים "כל מה שצריך זה לתבל‬ ‫את החיים בריגושים קטנים‪ .‬עופר כבר פחות מעניין אותי‪ ,‬אבל‬ ‫מה שעשינו שם על השולחן במשרד‪ ,‬הזיכרון הזה מסעיר אותי עד‬ ‫עכשיו"‪.‬‬ ‫"זה ממש נהדר שאת מתרגשת"‪ ,‬היא עונה‪" ,‬אבל כמו שכבר‬ ‫סיכמנו בעבר‪ ,‬לכל דבר בחיים יש מחיר‪ .‬אומנם את זוכה‬ ‫בריגושים‪ ,‬אבל למרות כל מה שאת מספרת‪ ,‬אני מתקשה להאמין‬ ‫שארז באמת חי עם זה בשלום"‪.‬‬ ‫"כן"‪ ,‬אני עונה לה בקול עייף‪" ,‬את חושבת שהוא סופג את‬ ‫השטויות שלי כי הוא אוהב אותי‪ ,‬ואת לא יכולה להעלות בדעתך‬ ‫את האפשרות שבאיזשהו אופן גם הוא נהנה מהדברים שאני‬ ‫עושה"‪.‬‬ ‫"זה לא משנה"‪ ,‬היא מסכמת‪" ,‬אני לא מוכנה לסכן את כל מה‬ ‫שבניתי בעשר שנים בשביל קצת התרגשות‪ .‬יש לי בעל‪ ,‬ילדה‪,‬‬ ‫רכוש‪ ,‬שקט כלכלי‪ .‬את הרי יודעת מאיפה באתי‪ .‬נראה לך שאני‬ ‫אשחק ברולטה על כל מה שיש לי?"‬ ‫כמו בהרבה סיפורי סינדרלה‪ ,‬גם בסיפור של אלה‪ ,‬היא הביאה‬ ‫את היופי ורוני את הכסף‪ .‬ומאחר שהיא גדלה במשפחה שלא‬ ‫הייתה משופעת בכסף‪ ,‬היא יודעת להעריך את מה שנפל בחלקה‪.‬‬ ‫רוני הוא בחור טוב‪ ,‬רק שרוב הזמן הוא נראה עייף‪ .‬הוא הולך‬ ‫עייף ומחייך עייף‪ ,‬ואחרי שמדברים איתו עשר דקות ‪ -‬גם אנחנו‬ ‫נהיים עייפים‪ .‬ארז מכנה אותו "סליפי הולו"‪ .‬את זה אלה כמובן‬

‫משחקי בגידה | ‪67‬‬ ‫לא יודעת‪ .‬ובעל עייף כנראה לא יכול להיות מאהב מהסרטים‪ ,‬לא‬ ‫יכול לספק ריגושים כמו דניס או כמו עופר‪ .‬בשנים הראשונות‬ ‫אלה עוד ניסתה לתבל את חיי הסקס שלהם‪ .‬פעם אחת היא הגיעה‬ ‫למיטה עם אזיקים‪ ,‬באחרת הציעה לו לצפות יחד בפורנו‪ .‬אבל הוא‬ ‫הביט בה בזעזוע כזה‪ ,‬שהיא הבינה שהיוזמות האלו לא מתאימות‬ ‫לזוגיות הנוכחית שלה‪.‬‬ ‫"אבל לא חסרים לך הריגושים‪ ,‬אלוש? אני הרי מכירה אותך לא‬ ‫מאתמול‪ .‬יש לך תשוקות‪ ,‬יצרים‪ .‬איפה את מחביאה אותם? איך‬ ‫את יכולה לחיות ככה?"‬ ‫"אני יודעת שזה נשמע לאחת כמוך כמו כלא‪ ,‬אבל אני מקבלת‬ ‫באהבה את הוויתורים שעשיתי למען המשפחה שלי‪ .‬אני מאושרת‬ ‫לדעת שרוני ואני כבולים זה לזה‪ ,‬זה נותן לי שקט נפשי‪ .‬סביר‬ ‫להניח שיש שם בחוץ גברים טובים ממנו‪ ,‬חתיכים יותר‪ ,‬חכמים‬ ‫יותר‪ ,‬אולי אפילו טובים יותר במיטה‪ ...‬טוב‪ ,‬בטוח שיש" היא‬ ‫מצחקקת‪" ,‬אבל הוא האיש שבחרתי לחיות איתו‪ ,‬והשקט הזה‬ ‫מעניק לי נינוחות לפעול בזירות אחרות‪ .‬אני לא רוצה לבחון‬ ‫את הבחירה שלי כל פעם מחדש‪" .‬הכי טוב"‪ ,‬היא מסכמת את‬ ‫הנושא‪" ,‬שאת תגשימי את הפנטזיות בשביל שתינו‪ ,‬ואני אסתפק‬ ‫בסיפורים שלך‪ .‬ועכשיו ספרי לי מה בדיוק היה שם עם עופר‪,‬‬ ‫והאם השולחן שלך עבר חיטוי אחרי המפגש?"‬

‫‪ | 68‬ג'ני ברק‬

‫‪10‬‬ ‫לכל אחד ואחת מאיתנו יש תחביבים‪ .‬אני תמיד חיבבתי סקס‪ .‬גם‬ ‫עם גברים שהייתי מאוהבת בהם‪ ,‬אבל לא פחות מכך גם בסטוצים‬ ‫קצרצרים‪ ,‬בייחוד כאלה שפרצו מגבולות המיטה והמריצו לי את‬ ‫הדם‪ .‬במעלית כשהדלתות עומדות להיפתח‪ ,‬בחיק הטבע‪ ,‬בצידו‬ ‫של כביש סואן‪ ,‬או אפילו בסירה במרינה שבעליה עשוי להגיע‬ ‫בכל רגע‪.‬‬ ‫גם בשנים הראשונות עם ארז‪ ,‬טרום עידן הילדים‪ ,‬תיבלנו את‬ ‫הסקס שלנו בריגושים מתחלפים‪ .‬פעם זו הייתה מציצה שנתתי לו‬ ‫על ספסל באמצע שדרות ח"ן בתל אביב‪ ,‬ופעם שכחתי ללבוש‬ ‫תחתונים כשהלכנו למסעדה צרפתית ביפו‪ .‬זה הסתיים בזיון סוער‬ ‫בשירותים ובמבטים מוזרים מהמלצר הראשי‪ .‬בערב אחר הלכנו‬ ‫למועדון חשפנות והתחרמנו יחד מהרקדניות על העמוד‪ .‬הייתי‬ ‫אחת הנשים היחידות שישבה שם כקהל ולא כרקדנית‪.‬‬ ‫בהמשך הגיעו הילדים וגם המשכנתה‪ .‬הבילויים הליליים הפכו‬ ‫להיות כאלה שבהם מנסים להרדים את הילדים‪ ,‬ואם הצלחנו למצוא‬ ‫זמן לעצמנו‪ ,‬הקפדנו על סקס בדממה‪ ,‬שלא להפריע את שנתם‬ ‫של המלאכים הסוהרים‪ .‬את הריגושים מפעם החליפו הפנטזיות‪.‬‬ ‫הדמיון‪ ,‬מתברר‪ ,‬יודע להפליג למקומות מופלאים‪ ,‬ובימים שהוא‬ ‫מתקשה‪ ,‬אתרי הפורנו נחלצים לעזרה‪ .‬וערב אחד‪ ,‬כשהיינו במיטה‬ ‫וחיפשנו סרט שיעיף אותנו למקומות שכבר לא יכולנו לממש‪,‬‬ ‫ארז זרק לחלל האוויר את הצירוף "חילופי זוגות"‪.‬‬ ‫זה היה לפני שש שנים בערך‪ .‬לשנינו היה ברור שמדובר בעוד‬ ‫פנטזיה רחוקה‪ ,‬כמו האנשים האלה שתמיד אומרים‪ ,‬יום אחד‬

‫משחקי בגידה | ‪69‬‬ ‫אני אעזוב את העבודה ואסע לטיול ארוך מסביב לעולם‪ .‬אם‬ ‫הדובר עבר את גיל שלושים‪ ,‬כולם מהנהנים בעיניים מצועפות‬ ‫ומתחברים לחלום בידיעה ברורה שאין שום סיכוי שיתממש‪ ,‬לא‬ ‫אצלו ולא אצלם‪ .‬גם אני הרגשתי אז שימי ההוללות מאחורינו‪,‬‬ ‫ושמימוש הפנטזיות יתרחש מעתה בעיקר בדמיון‪ .‬ייתכן שאפילו‬ ‫ביטאתי את המחשבה הזאת בקול‪ .‬משפטים כאלה מקפיצים את‬ ‫ארז ומעודדים אותו להוכיח לי שאני טועה‪ .‬ואולי באותה עת‬ ‫הוא פשוט היה חרמן מהרגיל או סתם משועמם‪ .‬בכל אופן‪ ,‬משהו‬ ‫באותו ערב גרם לו להחליט שמספיק לפנטז והגיע הזמן לנסות‪.‬‬ ‫אין בעולם איש יותר ביצועי מהאיש שלי‪ .‬מספיק חצי הנהון‬ ‫מצידי‪ ,‬והוא כבר יוצא לעבודה‪ .‬זה כמובן לא תקף בכל נושא‪.‬‬ ‫גם אם אהנהן עשר פעמים בענייני סידור הבית או הבלגן אצלו‬ ‫במשרד‪ ,‬הוא ימשיך כאילו לא ראה דבר‪ .‬אבל כשזה מגיע לדברים‬ ‫שהוא רוצה‪ ,‬זה עובד פלאים‪.‬‬ ‫"רשמתי אותנו לאתר סווינגרים"‪ ,‬הוא הודיע לי כשחזרתי‬ ‫מהעבודה למחרת‪.‬‬ ‫"רשמת אותנו למה?"‬ ‫"סווינגרים‪ ,‬זה אתר של חילופי זוגות‪ .‬אבל אל תדאגי"‪ ,‬הוא‬ ‫הרגיע אותי‪" ,‬זה בעילום שם"‪.‬‬ ‫מתברר שבמהלך הצ'יטוטים שלו באינטרנט‪ ,‬ארז גילה את‬ ‫אתר "סווינגרס"‪ ,‬שפתח בפניו עולם ומלואו‪ .‬והאיש שלי הוא לא‬ ‫סתם מרצה באקדמיה‪ .‬בכל פעם שיש תחום חדש שמרתק אותו‪,‬‬ ‫הוא מעמיק וצולל פנימה עד שילמד אותו לעומק‪ ,‬שוקע ולא‬ ‫יכול לעצור‪ .‬הוא אוסף את כל הספרים שאפשר למצוא בתחום‪,‬‬ ‫מתיישב על האינטרנט ולומד עוד ועוד‪ ,‬עד שירגיש מספיק‬ ‫נוח לדון בנושא עם גדולי המומחים‪ .‬כך היה עם מלחמת העולם‬ ‫השנייה‪ ,‬הוא יודע לספר על כל גנרל ועל כל קרב שהשתתף בו;‬

‫‪ | 70‬ג'ני ברק‬ ‫כך בחקר המוח האנושי ‪ -‬ארז מדקלם בקלילות שמות של מושגים‬ ‫מורכבים שאני אפילו לא יודעת לחזור עליהם‪ ,‬אבל מתברר שהם‬ ‫משפיעים מאוד על ההתנהגות שלנו‪ .‬וככה הוא למד עבורנו את‬ ‫עולם הסווינג‪.‬‬ ‫"תראי"‪ ,‬הוא הסביר לי בהתלהבות של ילד שגילה תיבת אוצר‪,‬‬ ‫"באתר הזה רשומים אלפי זוגות‪ .‬אלפים! היית מאמינה?! זה‬ ‫כמו אתר היכרויות לזוגות‪ .‬בני הזוג מעלים צילומים ארוטיים‬ ‫של עצמם‪ ,‬אל תדאגי‪ ,‬הפנים מוסתרות‪ ,‬וכותבים בדיוק מה הם‬ ‫מחפשים – איזה סוג של היכרויות או סקס‪ ,‬והכול פתוח וחופשי"‪.‬‬ ‫מצחיק שדווקא אני‪ ,‬בעלת התעוזה לכאורה‪ ,‬זאת שהצהירה כל‬ ‫העת שהיא רוצה סקס עם ריגושים‪ ,‬נרתעתי‪ .‬לא נכנסתי לאתר‪,‬‬ ‫אף שהיה פתוח במחשב‪ ,‬ולא ביקשתי לצפות בתמונות של הזוגות‪.‬‬ ‫הסתפקתי במידע שארז הביא‪ ,‬כאילו הוא מספר לי סיפור מספר‬ ‫שקרא‪ .‬והמידע המשיך לזרום‪ .‬בכל יום הוא הגיע אליי עם עדכונים‬ ‫חדשים‪.‬‬ ‫"את יודעת שיש כאן בארץ קהילה שלמה של סווינגרים? הם‬ ‫נמצאים בכל מקום‪ ,‬בכל יישוב או קיבוץ‪ ,‬מהצפון ועד אילת; את‬ ‫יודעת שיש מסיבות שמתקיימות באופן קבוע? הם לא מגלים‬ ‫את המיקום‪ ,‬אבל נשמע מסתורי ומדהים‪ ,‬באווירה של חו"ל;‬ ‫היית מאמינה שיש אפילו קהילה של סווינגרים דתיים? ישנם כך‬ ‫מתברר‪ ,‬הרבה זוגות דתיים‪ ,‬אפילו חרדים‪ ,‬שמנהלים חיים כפולים‪.‬‬ ‫יש להם מסיבות מפגשים משלהם‪ ,‬ולפעמים אפילו מתערבבים‬ ‫במסיבות רגילות‪ ,‬אם הן מתקיימות באמצע השבוע ולא בשבת‪.‬‬ ‫אני בדיוק מתכתב עם זוג דתי כזה‪ ,‬מהתנחלות בשומרון‪ .‬מה את‬ ‫אומרת‪ ,‬תרצי שניפגש איתם? הם ממש בתחילת הדרך‪ ,‬כמונו"‪.‬‬ ‫"לא‪ ,‬תודה‪ ,‬אני מעדיפה להתחיל בחילונים‪ .‬אם כבר לעשות‬ ‫דברים משוגעים‪ ,‬אז בוא לפחות נתחיל אותם באופן קונבנציונלי"‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪71‬‬ ‫"את יודעת שיש באתר המלצות אישיות? אם את מבלה עם‬ ‫מישהו במסיבה או במפגש‪ ,‬הוא יכול להמליץ עלייך בכרטיס‬ ‫האישי שלך באתר‪ ,‬לספר איך היה המפגש ביניכם ולעשות חשק‬ ‫לאחרים שמדברים איתך לפני המפגש‪ .‬יש אין ספור אפשרויות‬ ‫של מפגשים‪ ,‬יש מסיבות גדולות ויש מפגשים בין מספר זוגות‪,‬‬ ‫שאנשים עושים בבתים שלהם או בצימרים ששוכרים‪ ,‬ויש גם‬ ‫מפגשים אינטימיים של זוג עם זוג‪ .‬מה דעתך?"‬ ‫"דעתי שאתה בדרך לעבודת דוקטורט במדעי הסווינג בישראל‪.‬‬ ‫איכשהו נראה לי שזה לא יתרום לשיפור מעמדך בפקולטה‬ ‫לניהול‪"...‬‬ ‫ככל שהוא התלהב‪ ,‬אני נסוגתי‪ .‬מי הם הזוגות האלה שמצטלמים‬ ‫בצילומים ארוטיים? הרהרתי‪ .‬הם ודאי יפים ויפות‪ ,‬מטופחים‬ ‫כאלה שנראים כמו דוגמנים‪ .‬וכשהם מסיימים את הבילוי‪ ,‬במקום‬ ‫לשלוח פרחים הם כותבים זה על זה ביקורת באתר כאילו היו‬ ‫מבקרי תיאטרון‪ ...‬ומה אם המופע לא היה מוצלח במיוחד? לא‬ ‫ראיתי את עצמי משתלבת במועדון הזה‪ .‬ומה אם אני לא כזאת‬ ‫קולית ומדליקה במיטה כמו שאני רוצה לחשוב על עצמי? ומה‬ ‫אם פתאום איראה פחות מושכת גם בעיני האיש שלי? אומנם ארז‬ ‫הדגיש שרבים מהזוגות באתר מקפידים לכתוב שם שהם נשואים‬ ‫באושר‪ ,‬אבל בינינו‪ ,‬הרי ברור שכבר די נמאס להם אחד מהשנייה‪.‬‬ ‫"עזוב"‪ ,‬שמעתי את עצמי אומרת לו‪" ,‬הרי טוב לנו יחד‪ ,‬אז‬ ‫בשביל מה לסכן את הזוגיות? בוא נסתפק בלפנטז"‪.‬‬ ‫יומיים לאחר מכן‪ ,‬כשחזרתי הביתה בערב חמישי‪ ,‬הוא בא אליי‬ ‫נרגש‪" .‬דיברתי עכשיו בצ'אט של האתר עם אחד הזוגות משם‪ ,‬הם‬ ‫סיפרו לי שיש בערב מסיבת חילופי זוגות והזמינו אותנו לבוא‪.‬‬ ‫מה את אומרת? שנהיה ספונטניים וננסה?"‬ ‫"בואי"‪ ,‬הוא התעלם מהשתיקה שלי‪" ,‬רק נראה איך זה"‪.‬‬

‫‪ | 72‬ג'ני ברק‬ ‫לא יודעת איך הסכמתי לזה‪ .‬ניסיתי להזכיר שזה ערב "חגמישי"‬ ‫שלנו‪ ,‬ניסיתי לומר שאני עייפה‪ ,‬שאני עומדת לקבל מחזור‪ .‬שום‬ ‫דבר לא עזר‪ .‬לארז יש כוח קסם כזה‪ .‬כשהוא רוצה משהו‪ ,‬הוא‬ ‫מסתכל עליי במבט מצועף‪ ,‬אומר כמה הוא אוהב אותי‪ ,‬כמה הוא‬ ‫שמח שיש לו אישה כמוני שאפשר לעשות איתה דברים מטורפים‪,‬‬ ‫ונעמד מהר בדלת לפני שאספיק להתאושש מהשפעת המילים‬ ‫ולהתחרט‪ .‬אז מצאתי את עצמי יושבת לצידו ברכב ולראשונה‬ ‫בחיי מתפללת‪ .‬מתפללת שיהיה סגור או שלא נמצא את המקום‪.‬‬ ‫כשהגענו למקום‪ ,‬אזור תעשייתי ליד רחוב המסגר בתל אביב‪,‬‬ ‫ראינו מבנה נמוך ומיושן‪ .‬צמוד לדלת התגודדו זוגות שהמתינו‬ ‫להיכנס‪ .‬הבטנו זו בזה וידענו‪ .‬אין סיכוי שאנחנו נכנסים‪ .‬ארז‬ ‫לקח את ידי ואמר‪" ,‬בואי‪ ,‬נלך לשתות בירה"‪ .‬ככה הסתיים ערב‬ ‫הסווינג הראשון שלנו עוד לפני שהתחיל‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪73‬‬

‫‪11‬‬ ‫זה לקח עוד חודש‪ ,‬אולי חודשיים‪ ,‬אבל הסקרנות שהתעוררה חזרה‬ ‫לדרוש את סיפוקה‪.‬‬ ‫כאילו במיוחד בשבילנו‪ ,‬באתר הסווינגרס התפרסמה הודעה‪:‬‬ ‫מסיבה לסווינגרים מתחילים‪ .‬הזמנה ארוכה‪ ,‬עם המון תמונות‬ ‫ארוטיות‪ ,‬שמבטיחה מסיבת היכרויות אינטימית בבית פסטורלי‬ ‫עם בר‪ ,‬מוזיקת ריקודים‪ ,‬משחקי חברה ועוד‪ .‬רצוי להגיע בלבוש‬ ‫אלגנטי ולהביא עמכם תיק ובו מגבות ובגדים תחתונים‪.‬‬ ‫"רשמתי אותנו למסיבה"‪ ,‬הוא התקשר אליי לעבודה‪ ,‬מאושר‬ ‫כאילו מודיע לי על זכייה בלוטו‪.‬‬ ‫"מה? מה פתאום? אני לא יכולה הערב‪ .‬ובכלל לא בטוח‬ ‫שהמטפלת פנויה‪ .‬אני מצטערת‪ ,‬זה לא מתאים‪ ,‬ארז‪ .‬פעם אחרת"‪.‬‬ ‫"אל תדאגי"‪ ,‬הוא הרגיע אותי‪" ,‬זה רק בעוד שבוע וחצי‪ .‬יש לך‬ ‫זמן להתארגן ואפילו לשריין את רוזי‪ ,‬המטפלת"‪.‬‬ ‫"אבל אין לי מה ללבוש לאירוע כזה"‪.‬‬ ‫"אז יש לך עכשיו מספיק זמן לעשות קניות ואפילו לקבוע תור‬ ‫לספר‪ ,‬אם תרצי"‪.‬‬ ‫פעם קפצתי בנג'י‪ .‬עמדתי שם למעלה על הגשר‪ ,‬רואה את הנהר‬ ‫הזורם תחתיי ולא מסוגלת לנתק את עצמי מהקרקע הבטוחה אל‬ ‫הלא נודע‪ .‬ברגע שקפצתי‪ ,‬בעוד אני עפה באוויר‪ ,‬הפחד נעלם‬ ‫ובמקומו התמלאתי התרגשות מטורפת שפרצה ממני לכל עבר‪ .‬אז‬ ‫גם הבנתי שהפחד הכי גדול מתקיים ברגע שלפני המעשה‪ .‬מרגע‬ ‫שארז הודיע לי על המסיבה‪ ,‬התמלאתי פחדים‪.‬‬

‫‪ | 74‬ג'ני ברק‬ ‫מה יהיה? איך יהיה? אילו מין אנשים מסתובבים במקום כזה?‬ ‫מה לובשים באירוע כזה? מה יחשבו עליי? יש לי כמה קילוגרמים‬ ‫עודפים‪ ...‬ארז חי איתם בשלום‪ ,‬אבל הוא כבר רגיל‪ .‬הפעם‬ ‫האחרונה שגבר זר ראה אותי עירומה הייתה די מזמן‪ .‬מבט קצר‬ ‫במראה מעיד על כך שאני לא במיטבי‪ .‬אומנם הציצים עדיין יפים‪,‬‬ ‫אבל הם כבר לא זקופים כמו בימים הטובים‪ .‬גם הבטן שהייתה‬ ‫שטוחה‪ ,‬הפכה לאזור הררי‪ .‬והרגליים‪ ,‬הן כבר לא דקיקות‪ ,‬אפילו‬ ‫לא כשאני נועלת את העקבים הגבוהים במיוחד‪ .‬ואם לא ארצה‬ ‫שהגברים שם ייגעו בי? ואם אף אחד לא ירצה אותי?‬ ‫עוד חשבתי שאצליח לשנות את דעתו לפני שיגיע יום הדין‪.‬‬ ‫"אתה יודע‪ ,‬לא ממש חייבים לממש את הפנטזיות שלנו"‪ ,‬אמרתי‪.‬‬ ‫"הרי זה כל היופי ‪ -‬שהן נשארות בדמיון‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬שמעתי על‬ ‫זוגות שהזוגיות שלהם התפרקה כתוצאה מחילופי זוגות"‪.‬‬ ‫"אל תדאגי‪ ,‬ראית מה כתוב‪ ,‬אנחנו רק הולכים לראות איך זה‪.‬‬ ‫אם לא נרצה‪ ,‬לא נשתתף‪ .‬לא חייבים לעשות כלום"‪.‬‬ ‫עברתי לאסטרטגיה חדשה‪ ,‬ניסיתי לריב איתו‪ .‬אבל הוא לא נפל‬ ‫בפח‪ .‬עשיתי לו פרצופים‪ ,‬הוא לא הגיב‪ .‬המטרתי עליו פקודות‬ ‫בטון שבימים כתיקונם הוציא אותו מדעתו‪ ,‬אבל הפעם הוא חייך‬ ‫ומיהר לבצע הכול כמבוקש‪ .‬התלוננתי שקשה עם הילדים‪ ,‬הוא‬ ‫לקח אותם לבילוי של שעתיים בפארק‪ .‬ממש בעל מהחלומות‪.‬‬ ‫בצהרי יום שישי כבר הבנתי שנתיבי המילוט נחסמו‪ ,‬ושאם זה‬ ‫הולך לקרות‪ ,‬אז רצוי לפחות להיערך בהתאם‪.‬‬ ‫מה לובשים למסיבות סווינג? בהזמנה כתוב לבוש אלגנטי‪,‬‬ ‫רגיל‪ ,‬והלבשה תחתונה סקסית‪ .‬מה זה לעזאזל לבוש רגיל במסיבת‬ ‫סווינג? לא הייתי מוכנה להתהלך בתחתונים וחזייה מול גברים‬ ‫ונשים שאיני מכירה‪ .‬מילא לעשות סקס עם זרים‪ ,‬אבל לחשוף‬ ‫לעיני כולם את הקילוגרמים העודפים שצברתי לי בשנות חיי‬

‫משחקי בגידה | ‪75‬‬ ‫הנוחות המונוגמיים? זאת לא הייתה אפשרות מבחינתי‪ .‬נזכרתי‬ ‫שיש לי כותונת ורודה ושקופה שאפשר ללבוש עם או בלי‬ ‫תחתונים‪ ,‬קניתי אותה בחנות קטנה כשטיילנו בפריז‪ .‬רואים דרכה‬ ‫את כל הגוף‪ ,‬אבל בתאורה עמומה היא מחמיאה מאוד ומסווה את‬ ‫כל מה שראוי להסוות‪ .‬מתאימה בול לאירוע כזה!‬ ‫כעת נוצרה בעיה חדשה‪ .‬איך משלבים בין הכותונת לשמלה?‬ ‫האם אני אמורה ללבוש את הכותונת מתחת לשמלה? להחליף‬ ‫בגדים במקום? שאלות כל כך מטופשות שלא היה לי נעים אפילו‬ ‫לשאול‪ .‬זה כמובן לא שינה את היותן מטרידות‪ .‬הפתרון נמצא‬ ‫בטוניקה שחורה ורחבה‪ ,‬שבשילוב עם גרבי רשת נראתה ממש‬ ‫סקסית‪ .‬היא הייתה רחבה עם מחשוף גדול‪ ,‬כך שיכולתי ללבוש‬ ‫מתחת את הכותונת הוורודה בלי שיבחינו בכלום‪.‬‬ ‫תוך כדי ההכנות חלחלה לתוכי תחושת ציפייה‪ .‬נזכרתי שמאז‬ ‫שנות הרווקות שלי לא התאמצתי כל כך להרשים גברים שאיני‬ ‫מכירה‪ .‬אז התאמצתי כפי שלא התאמצתי שנים‪ .‬עשיתי מקלחת‬ ‫ארוכה במיוחד‪ ,‬בדקתי טוב טוב כל נקודה בגוף‪ ,‬שלא תופיע‬ ‫שערה מיותרת מכף רגל ועד ראש‪ ,‬מרחתי קרם פילינג לגוף‪,‬‬ ‫זה שבדרך כלל אין לי סבלנות בשבילו‪ ,‬סגרתי את זרם המים‬ ‫ולמרות הקור המתפשט‪ ,‬שפשפתי את העור עד למגע של משי‪.‬‬ ‫השקעתי אפילו במסכה לשיער ובמסכת יופי‪ .‬לא דילגתי על שום‬ ‫שלב‪ .‬כשנגיע למסיבה הזאת‪ ,‬לא יהיה אפילו גבר אחד שלא ישים‬ ‫לב כמה אני זוהרת ומדהימה לכבודו הערב‪ .‬ולא פחות חשוב –‬ ‫שגם הבעל שלי לא יפספס שהאישה הכי שווה בערב הזה‪ ,‬היא זו‬ ‫שצמודה אליו‪ .‬שאין לו באמת מה לחפש במקום אחר‪.‬‬ ‫שעה אחרונה של הכנות‪ .‬ארז אפילו ויתר על צפייה בחדשות‬ ‫כדי להעסיק את הילדים ולאפשר לי להתארגן‪ .‬הוא ממש רציני‬ ‫הפעם‪ ,‬חשבתי‪ .‬חדשות שישי הן עניין קדוש אצלנו‪ ,‬לא מוותרים‬

‫‪ | 76‬ג'ני ברק‬ ‫עליהן לעולם‪ .‬אלא אם יש מסיבת סווינג‪ .‬לא שאלתי מה הוא‬ ‫מצפה שיקרה שם‪ ,‬אם הוא רוצה לפגוש נשים חדשות‪ ,‬אם הוא‬ ‫מתכוון להתנסות בדברים חדשים שלא עשה איתי‪ .‬הייתי כל כך‬ ‫מוצפת רגשית שלא נותר מקום למחשבות האלה‪ .‬נתתי לכישורי‬ ‫ההדחקה שלי לעשות את שלהם‪.‬‬ ‫התאפרתי באיפור כבד ‪ -‬שחור בעיניים‪ ,‬חצי שפופרת מסקרה‬ ‫בכל עין‪ ,‬שפתון אדום וכמה טיפות של בושם‪ ,‬ההוא היקר שמיועד‬ ‫רק לאירועים מיוחדים‪ .‬זה הרי אירוע מאוד מיוחד‪ .‬אני אמורה‬ ‫לנסות את כוחי בפיתוי גברים חדשים‪ ,‬לא?! העליתי את עצמי על‬ ‫נעלי העקב הכי גבוהות שהיו לי‪ .‬כל סנטימטר בנעליים הוסיף לי‬ ‫סנטימטר של ביטחון עצמי‪.‬‬ ‫אני יורדת לאוטו‪ ,‬ארז מחכה לי שם‪ .‬הוא כנראה קולט את חוסר‬ ‫הביטחון שלי ופולט שריקה ארוכה‪" .‬איזו אישה כוסית יש לי‪ ,‬כל‬ ‫הגברים שם יקנאו בי הערב"‪.‬‬ ‫"אז אולי תשקול לבלות את הערב ביחידות עם אשתך?"‬ ‫"אהההמ‪ ,‬שקלתי‪ ,‬לא‪ .‬החלטתי שלא"‪ .‬הוא מחייך‪ ,‬אבל אני לא‬ ‫ממש משועשעת‪ .‬שוב אני שואלת את עצמי למה הסכמתי לזה‪.‬‬ ‫הרי אני אישה חזקה‪ ,‬לא מסוג הנשים שעושות דברים רק כדי‬ ‫לרצות את הגבר שלהן‪ ,‬אבל ארז כל כך נלהב ואני לא רוצה‬ ‫לאכזב אותו‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬הרי פנטזנו על זה כל כך הרבה פעמים‪,‬‬ ‫ושם‪ ,‬בפנטזיה‪ ,‬הרעיון ממש הדליק אותי‪ .‬הוא פשוט לקח את‬ ‫הפנטזיה צעד קדימה‪ ,‬למימוש‪ .‬אני מזכירה לעצמי שאולי שהיתי‬ ‫יותר מדי זמן באזור הנוחות‪ ,‬שאולי חוסר הרצון שלי הוא רק פחד‬ ‫מהלא נודע‪ .‬ובכלל‪ ,‬אני הולכת עם האיש‪ ,‬שאני הכי סומכת עליו‬ ‫בעולם‪ ,‬והוא לא יניח לי להיפגע או לעשות משהו שלא ארצה בו‪.‬‬ ‫אוויר‪ ,‬אני צריכה בעיקר אוויר‪.‬‬ ‫"הכנתי לנו הפתעה במושב האחורי"‪ ,‬הוא אומר כשאנחנו‬ ‫מתחילים בנסיעה‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪77‬‬ ‫אני מושיטה את ידי אל השקית‪ .‬בפנים מחכה לי וודקה להגברת‬ ‫הביטחון‪ .‬הוא לא שכח להוסיף לזה פחית רד בול ואפילו כוסות חד‬ ‫פעמיות‪ .‬איך אפשר לכעוס עליו עם כאלה מאמצים? אני מוזגת‬ ‫לעצמי כוסית‪ .‬יש רגעים בחיים שאלכוהול הופך לבן ברית נאמן‪,‬‬ ‫זה אחד מהם‪.‬‬ ‫אנחנו נוסעים בכביש חשוך למודיעין‪ .‬נראה כאילו העיר הלכה‬ ‫לישון לפני שעתיים‪ .‬בחלונות מועטים עדיין דולקים האורות‪,‬‬ ‫הרחובות ריקים מאנשים‪ .‬מי היה מאמין שברחובות האלה‬ ‫מתקיימות כאלו מסיבות? מעניין מה יש לשכנים להגיד על זה?‬ ‫מישהו בכלל שואל אותם?‬ ‫אנחנו נכנסים לרחוב שקט‪ ,‬חונים ונשארים לשבת בדממה‪ .‬כל‬ ‫הרחובות שקטים שם בשעה הזאת‪ ,‬אפילו הכביש הראשי שקט‪.‬‬ ‫אבל נראה שברחוב הזה‪ ,‬השקט סמיך יותר‪ .‬הלב שלי דופק‬ ‫בטירוף‪ .‬יש לי תחושה שגם הלב של ארז משתולל שם בתוך‬ ‫הגוף שלו‪ .‬אני מוציאה את הכוס הנוספת ומוזגת עוד מנת וודקה‬ ‫רד בול לו ולי‪ .‬אנחנו מבחינים ברכב שנכנס אל הרחוב‪ .‬אם ארז‬ ‫היה כותב את הסיפור‪ ,‬הוא בטח היה יודע להגיד אם זו מאזדה או‬ ‫מרצדס‪ ,‬אני רק יודעת שזה היה רכב שחור‪ ,‬לא גדול‪ ,‬לא מרשים‬ ‫במיוחד‪ .‬לא כזה שראוי להקדיש לו יותר משורה בסיפור‪ .‬הרכב‬ ‫חונה‪ ,‬אבל הזוג שיושב שם בפנים לא ממהר לצאת‪ .‬נראה שגם הם‬ ‫כמונו‪ ,‬לא ממהרים‪ .‬בצדו האחר של הרחוב צועד זוג ‪ -‬גבר ואישה‪,‬‬ ‫נראים בשנות הארבעים לחייהם‪ .‬הוא לבוש בג'ינס וטי שירט‪ ,‬היא‬ ‫בשמלה צמודה‪ ,‬בעקבים גבוהים ותיק קטן‪ .‬הם הולכים בדממה‪,‬‬ ‫לא מחליפים ביניהם אף מילה‪ .‬יש לי תחושה שגם הם לא נמנים‬ ‫עם דיירי הרחוב‪.‬‬ ‫הזוג במכונית השחורה יוצא סוף‪-‬סוף מהרכב‪ .‬קודם הגבר‪ ,‬צנום‬ ‫אבל שרירי‪ ,‬נמוך קומה‪ ,‬קירח ומרכיב משקפיים אופנתיות‪ .‬יש‬

‫‪ | 78‬ג'ני ברק‬ ‫משהו קצת מתאמץ במראה שלו‪ ,‬אבל לפחות הוא מפגין סימני‬ ‫ג'נטלמן אמיתי‪ ,‬ניגש אל צדו השני של הרכב ופותח את הדלת‬ ‫לזוגתו‪ .‬היא בחורה גבוהה‪ ,‬נראית בשנות השלושים‪ ,‬שיער שחור‪,‬‬ ‫ארוך וחלק‪ ,‬גולש על גבה‪ .‬היא לבושה במעיל אדום ארוך ורגליה‬ ‫עטופות במכנסיים שחורים צמודים‪ ,‬נישאות על גבי עקבים בגובה‬ ‫חצי בניין לפחות‪ .‬מראה קצת סוריאליסטי‪ ,‬אני מודה‪ .‬ארז ואני‬ ‫מחליפים מבט ופורצים בצחוק משחרר‪.‬‬ ‫"מה את אומרת?" הוא שואל‪" ,‬אילו חוויות מצפות לנו הערב?‬ ‫דבר אחד אני מבטיח לך‪ ,‬שלא יהיה לנו משעמם"‪.‬‬ ‫שנינו מגחכים שוב‪ .‬רוב המפגשים החברתיים שאני גוררת את‬ ‫ארז אליהם‪ ,‬משעממים אותו מראש‪" .‬סיפורי הנוסטלגיה שלך ושל‬ ‫החברות שלך הפסיקו לעניין אותי אחרי הפעם השנייה ששמעתי‬ ‫אותם"‪ ,‬הוא מסביר לי בכל פעם שחוזרים מבילוי כזה‪" .‬הנושאים‬ ‫האחרים של מי קנה מה לאחרונה‪ ,‬לאן הזוג ההוא נסע ולאן הזוג‬ ‫האחר מתכנן לנסוע‪ ,‬לא מעניינים אותי‪ ,‬ואת הסיפורים של עצמי‬ ‫אני כבר מכיר‪ .‬אותי מעניין לשוחח עם אנשים שיחשפו אותי‬ ‫לדברים חדשים‪ ,‬לתוכן חדש‪ ,‬למחשבה חדשה"‪.‬‬ ‫אנחנו יוצאים מהאוטו‪ ,‬מחפשים את הבית‪ .‬זו שכונה של בתים‬ ‫פרטיים‪ ,‬לא צריך לחפש הרבה‪ .‬אומנם לא שומעים כאן מוזיקה‪,‬‬ ‫אבל בבית הסמוך נפתח השער ויוצאים שני זוגות מחובקים‪,‬‬ ‫צוחקים‪ .‬אנחנו נעמדים מול אותו השער‪ ,‬מהססים‪.‬‬ ‫"אתה בטוח שאתה רוצה להיכנס?" אני שואלת‪" ,‬אנחנו עדיין‬ ‫יכולים להתחרט ולנסוע לאיזשהו פאב בתל אביב"‪.‬‬ ‫אבל ארז ודאי לא יתקפל כעת‪ .‬מזמן לא ראיתי אותו מתעקש‬ ‫כל כך על משהו‪" .‬בואי‪ ,‬ניכנס‪ ,‬ניתן לזה צ'אנס‪ ,‬חצי שעה‪ .‬אם‬ ‫לא יהיה טוב‪ ,‬נלך"‪.‬‬ ‫"נו קדימה"‪ ,‬נושמים עמוק ולוחצים על הפעמון‪ .‬קול זמזום חלש‪,‬‬

‫משחקי בגידה | ‪79‬‬ ‫אנחנו דוחפים והשער נפתח‪ .‬אני מרגישה כמי שעומדת מול שערי‬ ‫הגיהינום של דאנטה‪ ,‬הנה השער נפתח והכול עומד להתחיל‪.‬‬ ‫שביל קצר מוביל אותנו אל דלת הכניסה‪ ,‬שנפתחת כאילו‬ ‫מעצמה‪ .‬בפתח עומדת אישה בשמלה שחורה קצרה ובידיה שני‬ ‫ורדים‪ .‬ברוכים הבאים‪ ,‬היא מושיטה לנו את הוורדים בצירוף חיוך‬ ‫אמיתי וחם‪ .‬התרגשות נעימה מחלחלת לתוכי‪ ,‬מחליפה את המתח‬ ‫העצום שנבנה בי בשבוע האחרון‪.‬‬ ‫"אני מיה"‪ ,‬היא מציגה את עצמה‪" ,‬אני מפעילה את האתר‪,‬‬ ‫ושם"‪ ,‬היא מצביעה על בחור בחולצה צבעונית וכרס מבצבצת‪,‬‬ ‫"זה דניאל‪ ,‬הוא בן הזוג שלי בעבודה ובחיים"‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬זה בדיוק אותו דניאל פיין שכמה שנים מאוחר יותר יפנה‬ ‫אליי את סימה‪ ,‬הכתבת מ‪'-‬המגזין'‪ ,‬אבל אני מקדימה את המאוחר‪.‬‬ ‫"מי אתם?" שואלת מיה‪" .‬אנחנו מעיין ועומרי‪ ,‬אלה השמות‬ ‫שבחרנו לעצמנו באתר‪ .‬מה הכינוי שלכם? אצלנו אנשים מזדהים‬ ‫לפי הכינוי באתר‪ ,‬ככה מי שירצה ליצור איתכם קשר יוכל לאתר‬ ‫אתכם באתר גם אם לא החלפתם פרטים‪ ,‬או אם תראו מישהו‬ ‫שימצא חן בעיניכם"‪.‬‬ ‫"אה‪ ,‬או־קיי‪ ,‬אנחנו פנטזיה לילית"‪ ,‬ארז אומר‪ .‬אני אפילו לא‬ ‫מסוגלת לבטא את הכינוי הזה‪ ,‬נשמע לי מוזר מדי‪ .‬כמו כל הערב‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫בזמן שארז מפתח שיחה ערה עם מיה ורושם אותנו בעמדה‪,‬‬ ‫אני סורקת את החדר‪ .‬במרכז‪ ,‬על רחבת הריקודים‪ ,‬רוקדות כמה‬ ‫נשים‪ .‬הגברים בעיקר עומדים מהצד ומסתכלים‪ .‬בצד שמאל אני‬ ‫קולטת את מי שתכף יהפוך לחבר הכמעט הכי טוב שלי ‪ -‬הברמן‪.‬‬ ‫ריקודים מעולם לא היו הצד החזק שלי‪ .‬אני לא מצליחה לאבד‬ ‫את עצמי לצלילי המוזיקה‪ ,‬וכל התנועות שאני עושה מרגישות‬ ‫לי די גמלוניות‪ .‬תקראו לזה מודעות יתר‪ ,‬אם תרצו‪ .‬אגב‪ ,‬בסקס‬

‫‪ | 80‬ג'ני ברק‬ ‫אין לי שום בעיה כזאת‪ .‬שם אני מרגישה כמו הבנות שעל רחבת‬ ‫הריקודים ‪ -‬לגמרי נבלעת בריקוד עם הפרטנר‪ ,‬לא מודעת לשום‬ ‫דבר חוץ מהעונג הבא‪.‬‬ ‫אני מושכת את ידו של ארז לכיוון הבר הנכסף‪ ,‬אבל מיה עוצרת‬ ‫אותי‪" .‬עוד רגע‪ ,‬אני רוצה להכיר לכם את הזוג שיחנוך איתכם‬ ‫כאן הערב"‪ ,‬היא מובילה אותנו לצידה השני של הרחבה וניגשת‬ ‫לזוג שעומד שם בצד‪" .‬תכירו את 'נשיקה ארוטית' ‪ -‬אודי וסיוון‪,‬‬ ‫אחד הזוגות הוותיקים שלנו‪ .‬הם יסבירו לכם איך הכול עובד‬ ‫כאן‪ ,‬ויכירו לכם את מי שצריך כדי שתוכלו להיכנס לעניינים‬ ‫מהר ובקלילות‪ .‬נשיקה ארוטית‪ ,‬אני מוסרת את פנטזיה לילית‬ ‫לטיפולכם המסור"‪.‬‬ ‫נשיקה ארוטית הם אכן זוג מסור‪ ,‬שניהם נראים יפה‪ ,‬אם כי‬ ‫לסיוון מראה קצת דודתי‪ .‬קשה לי לדמיין אותה בסצנה ארוטית או‬ ‫בסצנה של סווינג‪ ,‬אבל מה אני מבינה בסצנות‪ .‬הם לוקחים אותנו‬ ‫לסיור מקומי‪ ,‬מתחילים ברחבת הריקודים ויוצאים החוצה לחצר‬ ‫גדולה עם פינות ישיבה נמוכות‪ .‬החצר מוארת בנורות קטנות‬ ‫והמון נרות‪ ,‬והמוזיקה נשמעת גם מכאן‪ ,‬אבל עמומה יותר‪ .‬בכל‬ ‫מקום יושבים אנשים בזוגות או בקבוצות ומדברים‪.‬‬ ‫"זו מסיבה לא גדולה יחסית‪ ,‬יש כאן כחמישים אנשים‪ ,‬בהם זוגות‬ ‫חדשים וותיקים"‪ ,‬מסביר לנו אודי‪" ,‬המטרה היא לאפשר לזוגות‬ ‫להכיר זה את זה‪ ,‬להתוודע לאט‪-‬לאט לאורח החיים הסווינגרי‪ .‬מי‬ ‫שירצו וירגישו מוכנים‪ ,‬יוכלו לעלות לקומה העליונה ולהצטרף‬ ‫לחוגגים‪ .‬יש מי שמעדיפים חגיגות באווירה אינטימית יותר‪ ,‬אז‬ ‫הם פוגשים כאן זוג או שניים שמוצאים חן בעיניהם‪ ,‬והולכים‬ ‫איתם לצימר‪ .‬ויש גם כאלה שרק מתוודעים ומכירים‪ ,‬ואחר‪-‬כך‬ ‫קובעים מפגשים דרך האתר‪ .‬העיקרון המוביל כאן הוא שהכול‬ ‫פתוח‪ .‬הכול מותר‪ .‬ולא פחות חשוב ‪ -‬מותר גם לסרב‪ .‬אם ניגש‬

‫משחקי בגידה | ‪81‬‬ ‫אליכם מישהו שלא בא לכם עליו‪ ,‬תרגישו נוח לסרב‪ .‬כאן אין‬ ‫דבר כזה "לא נעים"‪ .‬אנחנו מבינים שלא כולם רוצים הכול וזה‬ ‫בסדר גמור"‪.‬‬ ‫"ומה קורה בקומה העליונה?" ארז כבר להוט להגיע לתכלס‪.‬‬ ‫"לקומה העליונה אפשר לעלות רק בבגדים תחתונים‪ .‬אתם‬ ‫רוצים להתפשט כבר עכשיו‪ ,‬או שתתמנגלו קצת ונבוא לקרוא‬ ‫לכם עוד מעט?"‬ ‫"רעיון מצוין‪ .‬אנחנו 'נתמנגל'‪ ,‬נרגיש קצת את השטח‪ ,‬וכשנהיה‬ ‫מוכנים נקרא לכם‪ .‬צריך שיהיה למה לצפות‪"...‬‬ ‫הנשיקה הארוטית מתרחקת מאיתנו‪ ,‬וארז ואני נשארים לבד‪.‬‬ ‫אנחנו מתחילים בבר‪ ,‬לוקחים משקאות חיזוק לדרך וכמו זוג‬ ‫ציידים יוצאים אל הג'ונגל‪ .‬יש דווקא משהו נעים ביציאה יחד‬ ‫אל הציד‪ .‬כבר יצא לי לא פעם לצאת לציד‪ ,‬בדרך כלל מוקפת‬ ‫חברות אבל בעצם לבד‪ .‬כל אחת לעצמה‪ .‬הציד בזוג נוח יותר‪,‬‬ ‫פחות מערער את הביטחון‪.‬‬ ‫אנחנו מוצאים לנו מקום פנוי על אחת הספות הנמוכות‪ .‬אני‬ ‫מתחילה להרגיש נוח‪ ,‬כמו ערב רגיל בפאב – משקה ביד‪ ,‬המון‬ ‫אנשים מדברים‪ ,‬מוזיקה טובה‪ ,‬נינוחות באוויר‪ .‬באמצע החצר‬ ‫נעמדת אישה כבת חמישים שמחזיקה מיקרופון ומודיעה שהגיע‬ ‫הזמן לקצת משחקי חברה‪ .‬היא לבושה בחולצת מחוך אדומה‬ ‫שבקושי עוצרת את הציצים שלה‪ .‬להשלמת המראה‪ ,‬צמודים‬ ‫לגופה מכנסי עור שחורים‪ .‬נו‪ ,‬לפחות יש לה רגליים יפות‪ .‬שיער‬ ‫שחור ארוך‪ ,‬מישהו פה עשה עבודה טובה על תוספות שיער‪...‬‬ ‫וכמובן באופן לא מפתיע‪ ,‬אודם אדום בוהק‪.‬‬ ‫"חברים‪ ,‬אנחנו נתחיל במשהו פשוט לחימום האווירה"‪ ,‬היא‬ ‫מכריזה‪" ,‬אני אזמין מישהו מהקהל לרקוד איתי‪ ,‬אחרי שתי דקות‬ ‫הוא יזמין מישהי שהיא לא בת הזוג המקורית שלו‪ ,‬וכן הלאה"‪.‬‬

‫‪ | 82‬ג'ני ברק‬ ‫דווקא רעיון נחמד‪ ,‬דרך טובה לסרוק את האנשים כאן‪ .‬מצחיק‬ ‫שאני‪ ,‬שלא יודעת לרקוד בכלל‪ ,‬מחווה דעה כל כך מוצקה על‬ ‫אנשים על‪-‬פי הריקוד שלהם‪ .‬קדימה‪ ,‬מוזיקה‪ .‬היא רוקדת לא רע‬ ‫המפעילה‪ ,‬ריקוד עדין ויחד עם זה סקסי‪ .‬היא מזמינה גבר מהקהל‪,‬‬ ‫אבל הוא מתבייש‪ .‬היא נאלצת לעבור עוד שניים‪ ,‬עד שאחד מהם‬ ‫מסכים להצטרף אליה‪ .‬הוא נראה כבן ארבעים‪ ,‬לבוש בג'ינס וטי‪-‬‬ ‫שירט לבנה‪ ,‬שרירי וגבוה‪ .‬לרקוד הוא לא יודע‪ ,‬מזל שיש לו מראה‬ ‫שמפצה על כך‪ .‬כשהמנחה פורשת‪ ,‬הוא מזמין מישהי אחרת מהקהל‪.‬‬ ‫הרעיון יפה אבל הביצוע יוצא קצת מאולץ‪ .‬פחות מתאים לנו‪.‬‬ ‫"שנעלה לראות מה קורה בקומה העליונה?" אני שואלת‪.‬‬ ‫בזמן שאנחנו עולים במדרגות‪ ,‬אני קולטת את המבט של מיה‬ ‫ואת חיוכה המרומז‪ ,‬כאילו אומרת‪" ,‬חכי תראי מה מצפה לך כאן"‪.‬‬ ‫בקצה המדרגות עומדות שתי נשים צעירות שמקבלות אותנו בחיוך‬ ‫ומזכירות שהכניסה לחדרים היא בבגדים תחתונים בלבד‪.‬‬ ‫אנחנו נכנסים לחדר האמבטיה‪ ,‬ארז פושט את הג'ינס ואת החולצה‬ ‫ונשאר בתחתוני הבוקסר האדומים שקניתי לו‪ .‬את כל התחתונים‬ ‫שלו אני קניתי לו‪ ,‬אבל אלה סקסיים במיוחד‪ .‬הם צמודים לו לתחת‪,‬‬ ‫וכמו שהוא אוהב לומר‪ ,‬גם לכלי‪ ,‬שבהחלט מעודד מבט נוסף או‬ ‫מגע‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬כשהוא עומד ככה מולי‪ ,‬עם כל המטר תשעים שלו‬ ‫והרגליים הארוכות‪ ,‬השריריות כמו של דוגמן‪ ,‬הידיים שלי נעות‬ ‫אליו מעצמן‪ .‬אבל לא הפעם‪ .‬הפעם אני עסוקה בעצמי‪ .‬השמלה‬ ‫השחורה שלי יורדת‪ ,‬וכך גם הגרביונים עם הרשת‪ .‬אני נשארת‬ ‫בכותונת הוורודה השקופה שלי‪ ,‬ובתחתוני חוטיני ורודים תואמים‪.‬‬ ‫אנחנו מוכנים למשימה‪.‬‬ ‫המילה הראשונה שעוברת בראשי כשאני עומדת בכניסה לחדר‬ ‫הראשון‪ ,‬מביטה פנימה ולא מעזה להיכנס‪ ,‬היא דקדנס‪ .‬החדר אפל‪,‬‬ ‫אור חלש חודר פנימה מהמסדרון‪ .‬מיטה אחת ממש גדולה ועליה‬

‫משחקי בגידה | ‪83‬‬ ‫גופים והמוני איברים שלא ברור למי הם שייכים‪ .‬בחלק אחד‬ ‫של המיטה‪ ,‬אישה דשנה במיוחד‪ ,‬בעלת שדיים ענקיים‪ ,‬יושבת‬ ‫על גבר‪ .‬שד אחד שלה חפון בידיו‪ ,‬ואת השד השני מלקק גבר‬ ‫אחר‪ .‬אותו גבר עומד על ברכיו כשהאיבר שלו נמצא בפיה של‬ ‫בלונדינית קצוצת שיער‪ .‬גבר נוסף‪ ,‬שאת פניו איני רואה‪ ,‬מזיין‬ ‫את הבלונדינית‪ .‬אחרי שהעיניים התרגלו למראות‪ ,‬מצטרפים גם‬ ‫הקולות‪ .‬אנחות וגניחות‪ ,‬מציצות וגם מעט דיבורים חרישיים‪.‬‬ ‫אנחנו פונים לחדר השני‪ .‬שם ממלאים את המיטה איברים דומים‬ ‫ששייכים לנשים ולגברים אחרים‪ .‬על הקיר נשען גבר עירום‪,‬‬ ‫ואישה שעומדת על הברכיים מוצצת לו במרץ‪ .‬הוא מועך לה‬ ‫את הפטמה בחוזקה‪ ,‬היא גונחת‪ ,‬אבל פיה לא עוזב אותו אפילו‬ ‫לרגע‪ .‬על הקיר מהעבר השני נשען זוג‪ ,‬הם צופים מהצד‪ ,‬נהנים‬ ‫מהפעילות ומתנשקים‪.‬‬ ‫החדר השלישי קטן מהאחרים‪ .‬רק זוג אחד במיטה‪ ,‬האישה‬ ‫בעמידת ארבע‪ ,‬והגבר מזיין אותה מאחור‪ .‬ארז מושך אותי אל‬ ‫עבר המיטה‪" .‬בואי‪ ,‬נשתלב‪ .‬רק את ואני"‪.‬‬ ‫אנחנו נשכבים על המיטה‪ .‬זה מוזר לי‪ ,‬אבל הוא רוכן אליי‪,‬‬ ‫מנשק אותי‪ .‬הידיים שלו מלטפות אותי ומעניקות לי תחושה של‬ ‫משהו מוכר‪ ,‬ואני מתחילה להירגע‪ .‬אני מתיישבת עליו‪ ,‬מנשקת‬ ‫אותו ומלקקת את החזה שלו‪ ,‬את הפטמות‪ ,‬יורדת לאט מטה‪,‬‬ ‫מתחילה להרגיש את הבליטה שהולכת וגדלה בתוך התחתונים‬ ‫שלו‪ .‬אני עוצמת עיניים‪ ,‬מדמיינת שאנחנו לבד‪ ,‬בחדר השינה‬ ‫בבית‪ ,‬יורדת כל הדרך עד אזור הבליטה‪ ,‬שולפת את האיבר‬ ‫שלו מתוך התחתונים ומכניסה אותו לתוך פי‪ .‬בזמן שאני עסוקה‬ ‫בתנועות הליקוק והמציצה‪ ,‬אני מרגישה יד מלטפת לי את התחת‪.‬‬ ‫את המגע של ארז אני מזהה גם מתוך שינה‪ .‬היד הזאת שייכת‬ ‫למישהו אחר‪.‬‬

‫‪ | 84‬ג'ני ברק‬ ‫זה מוזר‪ ,‬אבל יש בזה גם משהו מדליק‪ .‬אני מרגישה את העיניים‬ ‫שלו נעוצות בי‪ ,‬כמו במופע‪ .‬עכשיו אני מציגה לא רק בשביל‬ ‫האיש שלי‪ ,‬אלא גם עבור הקהל שצופה בנו‪ .‬שנינו מרוגשים‬ ‫מהסיטואציה‪ ,‬ויחד עם זאת גם המומים מהאנשים סביב‪ ,‬מעצמנו‪.‬‬ ‫כעבור זמן קצר אנחנו מחליטים להתקפל ולהמשיך בבית‪.‬‬ ‫ובבית‪ ...‬אנחנו חוזרים לאינטימיות של המיטה שלנו‪ ,‬אבל‬ ‫התמונות ממשיכות לרצד מול עינינו‪ .‬כל אחד מאיתנו סיפר עוד‬ ‫ועוד מתוך מה שראה או חווה בחדר‪ ,‬ונראה שמספיק היה בדיבורים‬ ‫על כך כדי להביא אותנו לסף ריגוש שלא הכרנו‪ .‬האורגזמות של‬ ‫שנינו באותו ערב היו מהחזקות שחווינו‪.‬‬ ‫ימים ארוכים עברו עד שהצלחנו לעכל את מה שראינו‪ .‬הרגשנו‬ ‫יחסי משיכה־דחייה אל העולם המוזר הזה‪ .‬מצד אחד‪ ,‬לא היה‬ ‫אפשר להוריד את העיניים ממה שראינו‪ ,‬עשרות אנשים בשיכרון‬ ‫חושים‪ ,‬בתוך חגיגה של תאוות בשרים‪ .‬מצד שני‪ ,‬זה היה כל‬ ‫כך המוני ובהמי‪ ,‬זה לא בשבילנו‪ .‬אנחנו‪ ,‬טוב לנו זה עם זו‪.‬‬ ‫אנחנו לא זקוקים לכל האנשים האלה מסביב‪ .‬אבל אם ככה‪ ,‬איך‬ ‫זה שמצאנו את עצמנו באחד הערבים באותו השבוע משוטטים‬ ‫באתר‪ ,‬מחפשים אילו עוד סוגים של פעילויות מתקיימות שם‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪85‬‬

‫‪12‬‬ ‫המסיבה השנייה הייתה מסיבת בריכה‪ .‬הפעם כבר הרגשנו מוכנים‬ ‫וידענו למה לצפות‪ .‬הפרסום היה מפתה במיוחד והבטיח אוכל טוב‪,‬‬ ‫אלכוהול חופשי ובריכה‪ .‬מה צריך יותר מזה? מובן ששבועיים לפני‬ ‫כן הייתי בלחץ איום‪ .‬מה עושים עם השומנים האלה שמסרבים‬ ‫לרדת? גם צלוליטיס לא מוסיף לביטחון העצמי‪ .‬איך זה שלגברים‬ ‫אין בעיה כזאת? בהמשך‪ ,‬למדתי שמסיבות הסווינג הן גלולה‬ ‫מושלמת לביטחון העצמי‪ ,‬כי מקבלים את כולן ואת כולם‪ ,‬לא‬ ‫משנה אם הם שמנים או רזים‪ ,‬אם השדיים מוצקים או נופלים‪.‬‬ ‫לכל אחד ואחת יש מי שיימשך אליו או אליה‪ ,‬ולא רק בעלות‬ ‫הגזרה המושלמת נהנות‪ .‬אבל אז‪ ,‬עוד לא ידעתי את כל זה‪ .‬קניתי‬ ‫ביקיני צבעוני‪ ,‬כזה שמבליט את השדיים שלי ומסב את תשומת‬ ‫הלב משומני התחת והצלוליטיס‪ ,‬וקיוויתי לטוב‪.‬‬ ‫מקום המסיבה נשמר בסוד‪ .‬רק ביום האירוע נשלחות הוראות‬ ‫הגעה בווטסאפ‪ .‬נסענו לאזור השרון‪ ,‬ליד מתחם שפיים שלח‬ ‫אותנו הווייז ימינה‪ ,‬ומשם לדרך כורכר‪" .‬מסיבת סווינג"‪ ,‬אמרתי‬ ‫לארז‪" ,‬היא כמו יציאה להרפתקה‪ ,‬הליכה אל הלא נודע"‪ .‬כעבור‬ ‫רגעים אחדים הגענו לשטח נרחב‪ ,‬עשרות מכוניות כבר חנו שם‪,‬‬ ‫ומולנו עמדה וילה רחבת ידיים שלא היה ברור לי איך לא ראיתי‬ ‫אותה קודם‪ .‬מוזיקה חזקה נשמעה מבפנים והזמינה אותנו להיכנס‪.‬‬ ‫בכניסה מקבלים אותנו דניאל ומיה‪ ,‬מארגני המסיבה‪ .‬לפי‬ ‫הנשיקות והחיבוקים כמעט עם כל מי שנכנס‪ ,‬נראה שהם מכירים‬ ‫את כולם באופן אישי‪ .‬אנחנו נדרשים להציג לשומר בכניסה את‬

‫‪ | 86‬ג'ני ברק‬ ‫קוד ההזמנה ששלחו לנו לטלפון‪ ,‬ורק אז אנחנו מורשים לשלם‬ ‫ולהיכנס‪.‬‬ ‫במבט ראשון זה נראה כמו כל מסיבה רגילה‪ :‬כר דשא עצום‬ ‫ועליו כיסאות חוף‪ ,‬עמדות בר שמתקשות לעמוד בקצב הביקוש‬ ‫לאלכוהול‪ ,‬רחבת ריקודים ועשרות רוקדים למוזיקת דאנס‪ .‬לי‬ ‫תמיד נראה שחייבים להיות מסוממים כדי לרקוד לצלילי המוזיקה‬ ‫הזאת‪ ,‬וסמים זה לא הקטע שלי‪ .‬יש שם עשרות זוגות בכל הגילים‪,‬‬ ‫זוגות צעירים בשנות העשרים‪ ,‬יפים ויפות‪ ,‬חטובות בשמלות מיני‬ ‫וחצאיות שלא משאירות מקום לדמיון‪ ,‬ולצידם על אותה רחבה גם‬ ‫זוגות מבוגרים בשנות הארבעים‪ ,‬חמישים ואפילו שישים‪ ,‬חלקם‬ ‫מתחרים בהצלחה בשרירנים ובשמלות המיני‪ ,‬ולחלקם הגיל לא‬ ‫עשה הנחות‪.‬‬ ‫מבטו של ארז כבר מרותק לאחת הרוקדות‪ ,‬צעירה בשנות‬ ‫העשרים‪ .‬יש לה ישבן בולט כמו שהוא אוהב‪ ,‬והיא עושה בו‬ ‫שימוש שגורם לעיניים שלו להסתובב בתוך החורים‪ .‬אני מעדיפה‬ ‫את הגברים הבוגרים יותר‪ ,‬אלה שיש להם כמה שערות שיבה אבל‬ ‫עיניים מבריקות‪ .‬כאלה שכבר מבינים את החיים ומוכנים לבלוע‬ ‫אותם‪.‬‬ ‫במבט נוסף אפשר לראות שחלק מהרוקדים ברחבה מאוד‬ ‫צמודים זה לזה‪ ,‬לפעמים אפילו בשלישייה‪ ,‬כשהידיים והלשון‬ ‫גולשים לכל עבר‪ ,‬בקצב המוזיקה‪ .‬אם מסתכלים עוד קצת מעבר‬ ‫לרוקדים‪ ,‬אפשר להבחין באוהל גדול שעומד בצד‪ ,‬ובתוכו פזורים‬ ‫עשרות מזרנים לזוגות שתכף יבואו למלא אותם‪.‬‬ ‫אנחנו לוקחים כוס וודקה רדבול מהבר ומבחינים בהתכנסות‬ ‫באזור הבריכה‪ .‬כשאנחנו מתקרבים למקום‪ ,‬אנחנו רואים זוג שוחה‬ ‫בתוך הבריכה‪ .‬היא בלונדינית כבת שלושים‪ ,‬צנומה ובעלת שדיים‬ ‫גדולים‪ ,‬עגולים‪ ,‬לבושה בקיני לבן שבתוך המים הופך לשקוף;‬

‫משחקי בגידה | ‪87‬‬ ‫הוא שחרחר‪ ,‬גבוה‪ ,‬לבוש מכנסוני בגד ים צמודים לגוף‪ ,‬ונראה‬ ‫צעיר ממנה‪ .‬הפנים שלו לא ממש לטעמי‪ ,‬אבל הוא מפצה על כך‬ ‫בגוף השחיין שלו‪ ,‬משולש כזה‪ .‬הם שוחים ומתנשקים‪.‬‬ ‫לפתע ניגשת אליהם ג'ינג'ית עם כוס שתייה‪ .‬היא עומדת על‬ ‫שפת הבריכה‪ ,‬אבל נראה שהם מכירים‪ .‬לאחר כמה חילופי מילים‬ ‫וצחקוקים‪ ,‬היא גומעת בשלוק את מה שיש לה בכוס ומגישה אותה‬ ‫לבן זוגה‪ ,‬ואז פושטת את השמלה שלה ונשארת בתחתוני בקיני‪,‬‬ ‫בלי חזייה‪ .‬יש לה ציצים קטנים ממש‪ ,‬ארז משתגע על כאלה‪ .‬היא‬ ‫נכנסת לבריכה ומצטרפת אל הזוג‪.‬‬ ‫הגבר לא מעניין אותה במיוחד‪ .‬היא לוטשת עיניה באישה‪,‬‬ ‫ניגשת אליה ללא היסוס ומקרבת אותה לנשיקה סוערת‪ .‬הן נצמדות‬ ‫אל שפת הבריכה‪ ,‬לגמרי מרוכזות בעצמן‪ ,‬אף שאני בטוחה שהן‬ ‫מודעות לעשרות העיניים הנעוצות בהן‪ .‬נראה לי שהמבטים האלה‬ ‫די מדליקים אותן‪ .‬זה בטוח היה מדליק אותי‪ .‬הג'ינג'ית מורידה‬ ‫את החזייה של חברתה וזורקת אותה אל הקהל‪ ,‬כמו להצהיר על‬ ‫הכיבוש‪ .‬השדיים שלהן מתחככים אלה באלה‪ ,‬הג'ינג'ית מלקקת‬ ‫את הפטמות של הבלונדינית כמתענגת על ארוחת גורמה‪ .‬הבחור‬ ‫מצטרף אליהן‪ ,‬מנשק את חברתו ומועך את השדיים של הג'ינג'ית‪.‬‬ ‫הן נענות לו אבל ממשיכות בשלהן‪.‬‬ ‫הוא עוזב אותן ומפנה מבטו אל הקהל‪ ,‬נתקל באחת הנשים‬ ‫העומדות שם ומזמין אותה בתנועת אצבע להצטרף אליו‪ .‬היא‬ ‫כנראה מגורה מהסיטואציה‪ ,‬כי בלי לחשוב פעמיים היא פושטת‬ ‫את השמלה שלה‪ ,‬שעשויה מקרעי בד וחוטים‪ ,‬ומצטרפת אליו‬ ‫למים‪ .‬הוא פוגש אותה בלב הבריכה‪ ,‬אבל היא מושכת אותו דווקא‬ ‫אל המעקה‪ ,‬מבקשת ממנו להתיישב על שפת הבריכה‪ .‬היא עוזרת‬ ‫לו לפשוט את בגד הים וללא שום היסוס מכסה בפיה את כל איברו‪.‬‬ ‫כעבור מספר רגעים של עבודת מציצה אינטנסיבית‪ ,‬נראה שהיא‬

‫‪ | 88‬ג'ני ברק‬ ‫כבר לא מצליחה להחזיק את כולו בתוך הפה‪ ,‬הוא פשוט גדול מדי‪.‬‬ ‫צמד הבנות מצטרפות אליה לעזרה‪ .‬הסצנה הזאת כנראה חרמנה‬ ‫לא רק אותי ואת ארז‪ ,‬כי כעבור מספר רגעים הבריכה מתמלאת‬ ‫בעוד ועוד זוגות מתמזמזים‪ ,‬נוגעים ומלקקים זה את זה‪ ,‬עד שלא‬ ‫ניתן להבחין מי נמצא שם עם מי‪.‬‬ ‫אנחנו עוד מסתכלים‪ ,‬האווירה במקום מחשמלת והגוף שלי‬ ‫בוער‪ ,‬אבל אין בי האומץ להצטרף לחגיגה בבריכה‪ .‬לארז יש‬ ‫הצעת פשרה – "בואי נלך לבדוק מה קורה באוהל‪ ,‬אולי שם נרגיש‬ ‫נוח יותר"‪" .‬בסדר‪ ,‬אבל קודם צריך עוד כוסית וודקה"‪ .‬הוא ניגש‬ ‫אל הבר‪ ,‬ואני בינתיים רוקדת עם עצמי לצלילי המוזיקה‪ ,‬לא‬ ‫מורידה עיניים מהמתרחש בבריכה‪.‬‬ ‫מכת קור על הזרוע שלי מכריזה שארז חזר עם השלל בידיו‪.‬‬ ‫ככה הוא אוהב להצמיד אליי את הכוס הקפואה‪ ,‬לראות איך אני‬ ‫קופצת‪ .‬הוא מחמם אותי בנשיקה ארוכה שיש בה רמיזה ברורה‪.‬‬ ‫הוא כבר ממש חרמן ורוצה לגשת אל האוהל‪ ,‬אבל ממתין בסבלנות‬ ‫שאסיים את המשקה‪.‬‬ ‫בעודו נושק לצווארי‪ ,‬אני מביטה סביב‪" .‬תראה"‪ ,‬אני אומרת לו‪,‬‬ ‫"הבחורה הזאת מימין נראית ממש כמו ליאורה‪ ,‬בת דודה שלי"‪.‬‬ ‫"את טועה"‪ ,‬הוא עונה‪" ,‬זאת לא מישהי שנראית כמוה‪ ,‬זאת‬ ‫ליאורה"‪.‬‬ ‫בת דודתי הצעירה‪ ,‬בת עשרים ושלוש בסך הכול‪ ,‬עומדת שם‬ ‫עם בן הזוג שלה‪ ,‬בחור שהכירה לפני מספר חודשים‪ .‬פגשנו‬ ‫אותו לפני שבוע‪ ,‬כשהביאה אותו למפגש המשפחתי‪ ,‬כך שהנחנו‬ ‫שיש לה תוכניות רציניות לגביו‪ .‬היא נראית מעורה בעניינים‪,‬‬ ‫מקשקשת בלהט עם חבורה של נשים וגברים בני גילה‪ .‬ודאי‬ ‫נפגשו באירועים קודמים‪ .‬לפתע היא מרימה את מבטה אלינו‬ ‫וקופאת לרגע‪ .‬מאחר ששתינו לא התכוננו לאפשרות הזאת‪,‬‬

‫משחקי בגידה | ‪89‬‬ ‫אנחנו עושות את מה שאנחנו עושות תמיד ‪ -‬קופצות האחת על‬ ‫השנייה בחיבוקים ובנשיקות‪" .‬מה שלומך?" חיבוק‪ ,‬נשיקה‪ ,‬חיוכים‬ ‫מאולצים‪" ,‬איזה כיף שאתם פה‪"...‬‬ ‫"כן‪ ,‬ממש ממש כיף באמת‪ .‬ארז ואני בדיוק הולכים לעשות‬ ‫סיבוב באזור האוהלים‪ ,‬נתראה בקרוב"‪.‬‬ ‫"כן‪ ,‬ברור‪ ,‬נתראה"‪.‬‬ ‫אנחנו מתרחקים במהירות מאזור האסון‪ .‬תוך כדי הליכה אדי‬ ‫האלכוהול מתפוגגים מתוכי ועימם גם שאריות החרמנות שהציפה‬ ‫אותי קודם‪ .‬ארז עוד מנסה להחזיר אותי למשחק‪ ,‬מנשק אותי‬ ‫בלהט‪ ,‬מפעיל עליי את קסמיו‪" .‬בואי‪ ,‬נלך לראות את האוהל‪,‬‬ ‫נתמזמז שם את ואני"‪.‬‬ ‫אבל הערב הזה אבוד‪ .‬אנחנו חוזרים לאוטו‪ ,‬נפרדים מהבריכה‪,‬‬ ‫מהאלכוהול ומאווירת החגיגות וחוזרים הביתה‪ ,‬אל המיטה שלנו‪,‬‬ ‫שבה לא נפגוש בנות דודות שיעכירו את החגיגה‪.‬‬

‫‪ | 90‬ג'ני ברק‬

‫‪13‬‬ ‫"שרון!" הצווחה של רפאל מהדהדת בכל המשרד‪ .‬כמה פעמים‬ ‫אמרתי לו שהרבה יותר פשוט לצעוד עד אליי ולדבר בשקט‪ ,‬הוא‬ ‫הרי אוהב לעשות ספורט‪ .‬לא עוזר‪.‬‬ ‫"אני בשיחה!" אני צועקת אליו בחזרה‪" ,‬תיקח הודעה"‪.‬‬ ‫"זה רובי סלע‪ ,‬להגיד לו שאת עסוקה?"‬ ‫"רובי סלע? לא‪ ,‬תעביר אלי‪ ,‬אני עונה"‪.‬‬ ‫אני מרימה את שפופרת הטלפון‪ ,‬ממתינה למזכירה של רובי‬ ‫שתקשר בינינו‪ ,‬ובינתיים בודקת את עצמי במראה שתלויה על‬ ‫הקיר מאחוריי‪ ,‬כאילו הוא יכול לראות אותי‪.‬‬ ‫"שרון? מה שלומך? זה רובי"‪ ,‬קולו עמוק‪ ,‬מלא ביטחון‪.‬‬ ‫"רובי! איזו הפתעה נעימה"‪ ,‬הקול שלי יוצא קצת צווחני‪ .‬אני‬ ‫מתרגשת‪ ,‬לא ברור לי למה בדיוק‪.‬‬ ‫"רציתי להודות לך על השוקולדים‪ ,‬נתתי אותם למזכירה שלי‪,‬‬ ‫אני לא אוכל מתוק‪ ,‬היא אמרה שהם מאוד טעימים"‪.‬‬ ‫"בפעם הבאה אשלח לך סטייק"‪ ,‬אני פולטת‪.‬‬ ‫"בפעם הבאה נאכל את הסטייק במסעדה שאני אזמין אותך‬ ‫אליה"‪.‬‬ ‫"אני צמחונית"‪.‬‬ ‫"חבל"‪.‬‬ ‫"חבל שצמחונית?"‬ ‫"חבל שנצטרך להחליף מסעדה‪ ,‬כבר תכננתי הכול"‪.‬‬ ‫"מה לגבי העיתון?" אני שואלת‪ ,‬מנסה להסוות את המבוכה‬ ‫שלי‪ ,‬לחזור לשלוט בשיחה‪" ,‬תרצה לתת לי הזדמנות לקדם אותך‬ ‫בתקשורת?"‬

‫משחקי בגידה | ‪91‬‬ ‫"אני לא יודע אם שמת לב‪ ,‬אני לא מאוד אוהב את התקשורת‬ ‫ומשתדל להפחית בחשיפה‪ .‬רק מה שהכרחי‪ .‬אבל יש אולי דבר אחד‬ ‫שתוכלי לעזור לי איתו‪ .‬בשבוע הבא מתוכנן לי ריאיון בתוכנית של‬ ‫רוני שביט‪ .‬הוא מכר ותיק שברגע של חולשה הבטחתי לבוא אליו"‪.‬‬ ‫רוני שביט הוא עיתונאי מוכר‪ .‬בתוכנית הראיונות שלו הוא מביט‬ ‫במרואיינים בעיני כלבלב מלאות הערצה‪ ,‬וכאילו במקרה שולף‬ ‫שאלות שגורמות להם להשתנק‪ .‬למרות זאת‪ ,‬כל הסלבס מצפים‬ ‫לתורם להתראיין אצלו‪ .‬בכל זאת‪ ,‬מדובר בחשיפה של שעה‪ ,‬ובדרך‬ ‫כלל יש גם פולו‪-‬אפ בעיתונים‪ ,‬בעקבות כותרות מפוצצות שיוצאות‬ ‫מהתוכנית‪.‬‬ ‫"אני לא מרגיש בנוח מול המצלמות"‪ ,‬ממשיך רובי‪" ,‬בטח לא‬ ‫בתוכנית כזאת‪ ,‬שהכול ממוקד בי ואני צריך להיות מוכן לכל‬ ‫הפתעה‪ ,‬אז חשבתי שאולי תרצי לבוא אליי למשרד ולעזור לי‬ ‫לתרגל‪ .‬מה דעתך? אני כמובן אשלם על כך"‪.‬‬ ‫"או־קיי"‪ ,‬אני נענית‪" ,‬תרצה שנקבע למחר בשתים‪-‬עשרה?"‬ ‫***‬ ‫כשאני מגיעה למחרת‪ ,‬המחסום בחניון נפתח מאליו‪ .‬המזכירה שלו‬ ‫כבר הזינה את פרטי הרכב שלי‪ .‬קיבלתי הוראה לחנות בחניות‬ ‫השמורות לאורחי המשרד‪ ,‬ונראה שכל הבניין ערוך ומצפה לבואי‪.‬‬ ‫השומר לבוש מדים‪ ,‬מחייך אליי בחיוך רחב‪ ,‬שולח אותי למעלית‬ ‫שתיקח אותי לקומה העשרים ושלוש‪ .‬אני תוהה לרגע אם אני‬ ‫נמצאת בישראל או באירופה‪ ,‬אבל רחוב הארבעה שנשקף אליי‬ ‫דרך החלונות העצומים‪ ,‬מאשר שאני עדיין כאן‪ ,‬בתל אביב‪.‬‬ ‫חגית המזכירה‪ ,‬המתנשאת לגובה מטר ושמונים לפחות‪ ,‬מובילה‬ ‫אותי אל חדר הישיבות‪ .‬היא מבטיחה לי שרובי יתפנה בעוד מספר‬ ‫דקות‪ ,‬ולוקחת בינתיים את הזמנת הקפה שלי‪.‬‬

‫‪ | 92‬ג'ני ברק‬ ‫"אלה ציורים של אדלה‪ ,‬אשתו של רובי"‪ ,‬היא מספרת לי כשאני‬ ‫בוחנת את היצירות שעל הקיר‪" .‬את ודאי יודעת שהיא ציירת‬ ‫מצליחה"‪.‬‬ ‫הדלת נפתחת והוא מופיע בפתח‪ ,‬מושיט לי את ידו ללחיצה‪.‬‬ ‫אני מושיטה לו את ידי‪ ,‬היד שלו גדולה‪ ,‬עוטפת אותי בתוכה‪ .‬אני‬ ‫מחזירה בלחיצה חזקה משלי‪ ,‬אבל לא מסתפקת בכך‪.‬‬ ‫"מה זה? אנחנו כבר מכרים ותיקים"‪ ,‬אני רוכנת אליו ומדביקה‬ ‫נשיקה ללחיו‪.‬‬ ‫הוא נראה קצת מופתע‪ ,‬אבל המטרה הושגה‪ .‬הקרח נשבר מיד‪,‬‬ ‫והחיוך שלו משתקף לפתע גם בעיניו‪.‬‬ ‫השולחן בחדר הישיבות ארוך ומעוגל בקצותיו‪ .‬הוא מתיישב‬ ‫לידי‪ ,‬לוכד את מבטי‪" .‬מה שלומך?" עיניו רכות‪ ,‬נוצצות אליי‪,‬‬ ‫"שמחתי שהתקשרת"‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬ ‫"לא התקשרתי‪ ,‬אתה התקשרת אליי"‪.‬‬ ‫"נכון"‪ ,‬הוא מתקן‪" ,‬שמחתי שפנית אליי‪ ,‬אחרת לא הייתי מעז‬ ‫להתקשר"‪.‬‬ ‫"למה לא? זו הרי פגישה עסקית"‪.‬‬ ‫"כן‪ ,‬הוא מסכים‪ ,‬אבל אני מודה שהמחשבות שעוברות לי בראש‬ ‫מאז שנפגשנו במסיבה‪ ,‬הן לא לגמרי עסקיות"‪.‬‬ ‫אני משפילה את מבטי‪ ,‬מרגישה את הסומק מטפס בלחיי‪" .‬בוא‬ ‫נדבר על העבודה"‪ ,‬אני מחזירה אותו למסלול הבטוח‪" ,‬ספר לי‬ ‫למה אתה רוצה להתכונן לריאיון? מה מפריע לך?"‬ ‫"תראי"‪ ,‬הוא משנה מעט את תנוחת ישיבתו‪ ,‬מעביר את רגלו‬ ‫האחת על השנייה‪" ,‬אני לא אצטנע‪ ,‬הרי ביטחון עצמי לא חסר‬ ‫לי‪ .‬אני יודע לעמוד בסיטואציות מורכבות ומומחה במשא ומתן‪.‬‬ ‫אני לא יודע להסביר את זה"‪ ,‬הוא מחייך במבוכה‪" ,‬אבל בכל פעם‬ ‫שאני מתיישב מול מצלמות הטלוויזיה‪ ,‬אני מרגיש שהן בוחנות‬

‫משחקי בגידה | ‪93‬‬ ‫כל תנועה שלי‪ ,‬חודרות לתוכי‪ ,‬ואז אני נעשה מודע לכל תזוזה‪.‬‬ ‫במעמד שלי‪ ,‬אני לא יכול לגמרי להימנע מהמצלמות‪ ,‬ומצד שני‪,‬‬ ‫לא יכול להיראות בהן לא טוב‪ ,‬כי זה ישפיע על העסקים שלי‪.‬‬ ‫לכן הבנתי שאני חייב לעשות עם זה משהו‪ ,‬והפנייה שלך הגיעה‬ ‫בעיתוי הנכון‪ .‬בדיוק ביקשתי מהמזכירה שלי להכין לי רשימה של‬ ‫שלושה יועצים שיכולים לסייע לי"‪.‬‬ ‫"ואני נבחרתי? ככה בקלות? זה ממש מחמיא"‪ ,‬אני מעפעפת‬ ‫בעיניי בבדיחות הדעת‪.‬‬ ‫"את עברת מבחן קפדני"‪ ,‬הוא מחייך‪" ,‬במסיבה של סטלה‪.‬‬ ‫בחנתי אותך כל הערב‪ ,‬ואני מרגיש נוח בנוכחותך‪ .‬חוץ מזה‬ ‫שרציתי לראות אותך שוב"‪.‬‬ ‫"זה דבר שכיח"‪ ,‬אני אומרת לו‪ ,‬מתעלמת מההערה האחרונה‪,‬‬ ‫"לחוות חוסר ביטחון מול מצלמה‪ .‬זה קורה אפילו לאנשים‬ ‫שמתורגלים להופיע מול קהל‪ .‬תתנחם בידיעה שגם פוליטיקאים‬ ‫ומנהיגים מנוסים עוברים תדרוכים לקראת הופעה מול מצלמה‪ ,‬אז‬ ‫ודאי שזה מומלץ גם לך‪ .‬לקראת הפגישה שלנו צפיתי בראיונות‬ ‫שלך מהעבר‪ .‬אתה באמת נראה די מאולץ‪ ,‬ולא פחות חשוב"‪ ,‬אני‬ ‫לוחשת‪" ,‬מתלבש נורא"‪.‬‬ ‫"מה כל כך נורא במה שאני לובש?" הוא מותח בידיו את החולצה‬ ‫שלגופו‪ ,‬מעמיד פני נעלב‪ ,‬אבל החיוך לא עוזב את פניו‪.‬‬ ‫אני סוקרת אותו במבטי‪ .‬עד עכשיו עצרתי בעצמי‪ ,‬התמקדתי‬ ‫בפניו‪ ,‬אבל הוא הרי שאל‪ ,‬ולכן כעת זה נדרש מתוקף תפקידי‪.‬‬ ‫מכנסי ג'ינס כחולים רחבים‪ ,‬מעליהם חולצת ראלף לורן שחורה‪,‬‬ ‫מכופתרת‪ ,‬שמתחתיה מבצבצת גופייה לבנה‪ .‬את החולצה הייתי‬ ‫שולחת לדייט קצר עם מגהץ‪ ,‬ואת שוליה הייתי מכניסה פנימה‪,‬‬ ‫כדי שיראו את מידות הגוף שתחתיה‪ .‬הרי אין לו כרס להסתיר‪.‬‬ ‫גם את מכנסי הג'ינס הייתי מחליפה בגזרה צמודה יותר‪ .‬בקיצור‪,‬‬ ‫במקרה הזה נדרש טוטאל לוק חדש‪.‬‬

‫‪ | 94‬ג'ני ברק‬ ‫המבט שלי כנראה סורק אותו בגלוי מלמטה למעלה‪ ,‬כי כשאני‬ ‫מגיעה אל פניו אני פוגשת בעיניו שכאילו חיכו לי שם‪ .‬שוב‬ ‫אני מסמיקה‪ .‬מה קורה לי היום? ממתי אני נבוכה כל כך בחברת‬ ‫גברים זרים?‬ ‫"אל תיפגע"‪ ,‬אני מניחה את ידי על זרועו‪" ,‬אתה נראה בסדר‪,‬‬ ‫למי שאוהב את הסגנון המרושל‪ .‬המצלמה לא אוהבת את הסגנון‬ ‫הזה"‪.‬‬ ‫"אני לא מרושל בטלוויזיה"‪ ,‬הוא מוחה‪.‬‬ ‫"נכון"‪ ,‬אני מסכימה‪" ,‬כשאתה חונט את עצמך בחליפה עם‬ ‫מקטורן ועניבה שלא מחמיאים לך בצבעים‪ ,‬זה נראה אפילו יותר‬ ‫גרוע"‪.‬‬ ‫שנינו פורצים בצחוק‪ .‬אני שמחה לגלות שיש לו הומור עצמי‪.‬‬ ‫"אבל אל תדאג"‪ ,‬אני מרגיעה אותו‪ ,‬ידי שוב נשלחת אל זרועו‪,‬‬ ‫"זה הדבר שהכי קל לשפר‪ .‬בוא‪ ,‬נתרגל אותך קצת"‪.‬‬ ‫"מה‪ ,‬עכשיו?"‬ ‫"למה לא? למה אנחנו מחכים?"‬ ‫אני קמה ממקומי‪ ,‬פותחת את התיק שהבאתי איתי‪ ,‬מחלצת‬ ‫מתוכו חצובה ומעמידה מעליה מצלמת וידאו‪ .‬זה לוקח אולי שלוש‬ ‫דקות‪ ,‬אבל התנועות שלי הופכות מסורבלות כשעיניו תלויות בי‬ ‫ורק בי‪ .‬אני מדליקה את המצלמה ומתיישבת לצידו‪.‬‬ ‫"ערב טוב‪ ,‬קהל נכבד"‪ ,‬אני מדקלמת‪" ,‬יושב איתנו כאן מר‬ ‫רובי סלע‪ ,‬קבלן הנדל"ן הידוע‪ ,‬שעומד לבנות כעת בית חולים‬ ‫אונקולוגי‪ ,‬בעיר הולדתו כרמיאל‪ .‬ספר לנו‪ ,‬מר סלע‪ ,‬מה הביא‬ ‫אותך ליוזמה הזאת?"‬ ‫"ערב טוב"‪ ,‬הוא מצטרף אליי למשחק‪" ,‬אני מאוד מתרשם מכך‬ ‫שגברתי מעודכנת בעניין בית החולים ולא פחות מכך‪ ,‬על עיר‬ ‫הולדתי"‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪95‬‬ ‫אחרי שיחה של עשר דקות אני עוצרת את הצילום ואנחנו‬ ‫צופים יחד בהקלטה‪ ,‬משווים אותה להקלטה אחרת מריאיון שקיים‬ ‫ממשרדו לאחת מתוכניות האקטואליה‪ .‬במשך כל השיחה הוא‬ ‫יושב צמוד אליי‪ ,‬מתרגל איתי צורות ישיבה וחיוכים למצלמה‪.‬‬ ‫נראה כאילו המבוכה שסיפר עליה בתחילה היא ממנו והלאה‪.‬‬ ‫רק לי קצת קשה להתרכז‪ .‬עיניי נודדות אל ידיו‪ .‬יש לו ידיים‬ ‫יפות‪ ,‬אצבעות ארוכות‪ ,‬גבריות‪ .‬לאצבעו השמאלית טבעת כסופה‪,‬‬ ‫ועל מפרק ידו השנייה צמיד מעור‪ .‬בא לי ללטף את היד הזאת‪,‬‬ ‫להרגיש אותה על העור שלי‪.‬‬ ‫לאחר קרוב לשעה של תרגול‪ ,‬חגית דופקת על הדלת ונכנסת‬ ‫לחדר‪ ,‬מודיעה שהפגישה הבאה שלו כבר ממתינה בחוץ‪ .‬אני‬ ‫מקפלת את המצלמה ומכניסה את הציוד לתיק‪ .‬כשאני מסתובבת‪,‬‬ ‫הוא עומד קרוב אליי‪ .‬קרוב מדי‪ .‬אני מריחה את הבושם שלו‪ ,‬ריח‬ ‫של שרף עצים‪ ,‬של טבע‪.‬‬ ‫"אני רוצה לראות אותך שוב‪ ,‬הוא אומר לי"‪.‬‬ ‫"אתה רוצה שנתרגל עוד קצת לקראת הריאיון שלך?"‬ ‫"לא‪ ,‬אני מרגיש שאת החלק המקצועי כיסינו בהצלחה‪ .‬עכשיו‬ ‫אני רוצה להיפגש איתך‪ .‬את רוצה?"‬ ‫מאיפה זה מגיע? אני לא עיוורת‪ ,‬הרגשתי את המתח באוויר‪,‬‬ ‫אבל בדרך כלל אנשים מפלרטטים‪ ,‬בודקים את השטח‪ ,‬לפני‬ ‫שמציעים כאלה הצעות‪.‬‬ ‫אני מישירה אליו מבט ומחייכת‪" ,‬מצטערת‪ ,‬אני לא נוהגת‬ ‫לערבב עבודה ועניינים פרטיים"‪.‬‬ ‫"גם אני לא"‪ ,‬הוא עונה‪" ,‬אבל את התחלת"‪ .‬פניו רציניות‬ ‫לחלוטין ורק בעיניו זיק של שובבות‪" ,‬את נישקת אותי‪ ,‬את אמרת‬ ‫שאנחנו לא זרים‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬אני מזכיר לך שהכרנו במסיבה‪ ,‬שזה‬ ‫לגמרי עניין פרטי"‪.‬‬

‫‪ | 96‬ג'ני ברק‬ ‫עיניו נעוצות בי‪ ,‬חודרות אל תוכי‪ .‬ברור שלא אפגש איתו‪.‬‬ ‫"טוב‪ ,‬בסדר"‪ ,‬אני שומעת את עצמי אומרת‪ .‬הפה שלי פועל‬ ‫בניגוד מוחלט להוראות מהמוח‪ .‬אבל הוא כבר לא משאיר לי זמן‬ ‫לתקן את התשובה‪.‬‬ ‫"יופי‪ ,‬אני אבקש מחגית שתתקשר אלייך לקבוע‪ .‬אני חייב לרוץ‬ ‫עכשיו"‪.‬‬ ‫הוא מנשק אותי נשיקה קלילה על השפתיים‪ ,‬כמו ריחוף של‬ ‫פרפר‪ .‬ידו מרחפת על פניי‪ ,‬יורדת במורד גופי‪ ,‬על הצוואר‪ ,‬על‬ ‫השדיים‪ ,‬נעצרת במותניים‪ .‬ריחוף כזה‪ ,‬כמעט לא מורגש‪ ,‬משלהב‬ ‫אותי רק בחשמל שהוא מייצר‪.‬‬ ‫הוא שולח אליי עוד מבט אחד וחצי חיוך‪ ,‬כמו זה שתירגלנו‪,‬‬ ‫ויוצא מהחדר‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪97‬‬

‫‪14‬‬ ‫אני לא יודעת אם עשיתי נכון שנעניתי לו‪ .‬הרי אני לא ילדונת‬ ‫צעירה שמחוזרת בפעם הראשונה‪ .‬כבר היו אין ספור גברים שניסו‬ ‫להסב את פגישות העבודה שלנו לפגישות מסוג אחר‪ ,‬אני מכירה‬ ‫את כל הטכניקות‪ .‬בצעירותי‪ ,‬כשרק נכנסתי לעולם יחסי הציבור‬ ‫להוטה וחדורת מוטיבציה‪ ,‬התלהבתי גם מהגברים הכריזמטיים‬ ‫שהופיעו מכל עבר‪ .‬בבוקר היינו נפגשים לישיבות עבודה‪ ,‬ובערב‬ ‫יוצאים לחגוג במסיבות ואירועי השקה אקסקלוסיביים‪.‬‬ ‫אבל מאז התבגרתי והפכתי לבעלת עסק משלי‪ ,‬ודברים ששעשעו‬ ‫אותי בעבר כבר לא מתאימים לי היום‪ .‬אני מקפידה להפריד‪ .‬יש‬ ‫את חיי היום ויש את חיי הלילה‪ .‬כשהסקס מתערבב עם אנשי‬ ‫תקשורת או לקוחות שיש עמם קשרי עבודה‪ ,‬העניינים בדרך כלל‬ ‫מסתבכים‪ .‬זה תמיד מתחיל בהצהרות המוכרות ששנינו אנשים‬ ‫מבוגרים שרוצים ליהנות יחד‪ ,‬אבל אם אחרי פעם או פעמיים‬ ‫אני מודיעה שלא מתאים לי יותר ‪ -‬הבגרות מתנדפת והאגו נכנס‬ ‫לתמונה בצורה של היעלבויות‪ ,‬פרצופים והתעלמות‪ .‬בסופו של‬ ‫דבר האנרגיה שאני צריכה להשקיע בשיקום יחסי העבודה לגמרי‬ ‫לא שווה את זה‪ .‬פשוט יותר ללכת למסיבת חילופים או להיפגש‬ ‫עם מישהו כמו עופר‪ ,‬שמבין שהיום זה מתאים ומחר אולי כבר‬ ‫לא‪ ,‬והכול בסדר‪.‬‬ ‫רובי ללא ספק משתייך לסקציית הגברים שלא כדאי לערבב‬ ‫בתוך הסקס‪ .‬הוא נחמד והוא מושך‪ ,‬אבל לא כזה שעוצר לי את‬ ‫הנשימה‪ .‬גם עוד לא סיפרתי עליו לארז‪ .‬יש לי תחושה שהוא עלול‬ ‫להירתע מהרעיון שאני נפגשת עם רובי סלע לעניינים פרטיים‪.‬‬

‫‪ | 98‬ג'ני ברק‬ ‫זה קרוב מדי לעולמו‪ ,‬לאקדמיה ולעולם העסקי שבו הוא מקפיד‬ ‫שאורח החיים שלנו כסווינגרים יישאר חסוי‪.‬‬ ‫עדיף לעצור את זה‪.‬‬ ‫אני אגיד למזכירה של רובי שהזמנים לא מסתדרים לי‪ ,‬ואנסה‬ ‫למוסס את זה‪ .‬הטלפון מצלצל בדיוק כשאני מנסה להיכנס לחניה‬ ‫צפופה למידות רכבי‪ ,‬כמו כל החניות בתל אביב‪ .‬הלו‪ ,‬אני נובחת‬ ‫לטלפון ולא שוכחת לסמן אצבע משולשת לנהג שצופר מאחוריי‪.‬‬ ‫"שרון? זה רובי"‪.‬‬ ‫"כן‪ ,‬רובי‪ ,‬קרה משהו?" מישהו כאן בהתלהבות יתר‪ ,‬אני מחייכת‬ ‫לעצמי‪.‬‬ ‫"רציתי לומר לך שני דברים‪ ,‬האחד הוא שהדלקת אותי בטירוף‪.‬‬ ‫אנחנו לא מספיק מכירים עדיין‪ ,‬אבל תדעי שאני לא נוטה‬ ‫להתלהב ככה‪ .‬מאז שיצאת מכאן הדם זורם אצלי לכיוון מאוד‬ ‫מסוים‪ ,‬ואני לא מתכוון לראש‪ .‬הדבר השני שרציתי לומר קשור‬ ‫לראשון‪ .‬אני מאוד רוצה‪ ,‬אבל לא בטוח שאוכל לפגוש אותך שוב‪.‬‬ ‫אני צריך קצת זמן לחשוב"‪.‬‬ ‫"אתה רציני?"‬ ‫המכונית שחונה מאחוריי משמיעה קול צורם של מתכת מתחככת‬ ‫באחרת‪ .‬אני לא יודעת במי לתלות את האשם‪ ,‬בהלם מהחוצפה‬ ‫שלו או בצפיפות החניה‪.‬‬ ‫"אני רק רוצה להזכיר"‪ ,‬אני עונה לו לאט‪ ,‬נושמת בין מילה‬ ‫למילה כמו שאירית לימדה אותי לעשות כשאני על סף התפרצות‪,‬‬ ‫"שבאתי אליך בעניין מקצועי‪ .‬אתה זה שביקש להיפגש איתי"‪.‬‬ ‫"נכון"‪ ,‬הוא מסכים‪" ,‬וזה בהחלט תרם לי מאוד‪ ,‬למרות שהיה לי‬ ‫קשה להתרכז כשאת קרובה אליי כל כך‪ ...‬העניין הוא שאני לא‬ ‫נוהג לבגוד באשתי‪ .‬את מאוד מוצאת חן בעיניי‪ ,‬מהרגע שנפגשנו‬ ‫במסיבה‪ ,‬וחשבתי שאני מוכן 'ללכת על זה'‪ ,‬אבל כרגע אני לא‬

‫משחקי בגידה | ‪99‬‬ ‫בטוח‪ ,‬אני צריך זמן לעבד את הדברים ולהחליט אם אני מוכן‬ ‫לזה"‪.‬‬ ‫"אתה צוחק עליי‪ ,‬נכון? כמה זמן אתה נשוי? שלושים שנים‬ ‫בערך? ועד היום לא בגדת אפילו פעם אחת? אני לא מאמינה‬ ‫לך‪ "...‬אני פורצת בצחוק מתגלגל‪.‬‬ ‫אותו זה פחות מצחיק‪ .‬הוא בעיקר נבוך‪.‬‬ ‫"אתה סותר את כל תיאוריות הבגידה שלי‪ .‬אני חייבת להבין‬ ‫איך זה הגיוני‪ .‬הרי ברור לי שקיבלת לא מעט הצעות או רמיזות‬ ‫לאורך הדרך"‪.‬‬ ‫"את צודקת"‪ ,‬הוא מסכים‪" .‬ההזדמנויות תמיד היו שם‪ ,‬אבל בכל‬ ‫פעם שאלתי את עצמי את אותה שאלה ‪ -‬האם הריגוש שווה את‬ ‫השקר לאדלה‪ ,‬אשתי‪ ,‬והתשובה הייתה לא"‪.‬‬ ‫"ואף פעם לא רצית לגוון? להרגיש איך זה להיות עם מישהי‬ ‫אחרת?"‬ ‫"ברור שרציתי‪ .‬התאפקתי"‪.‬‬ ‫אם קודם עוד היו לי ספקות‪ ,‬הרי שעכשיו זה ברור‪ .‬אני לא‬ ‫צריכה את האיש הזה על הראש שלי‪ ,‬וודאי שלא את הבגידה‬ ‫הראשונה שלו על המצפון שלי‪ .‬יש לי מספיק דברים להתייסר‬ ‫עליהם גם ככה‪ ,‬ותודה לאל‪ ,‬לא חסרים גברים במדינת ישראל‪.‬‬ ‫לאחד מהם קוראים עופר‪ ,‬והוא בדרך כלל זמין לזיונים בלי זיבולי‬ ‫מוח‪.‬‬ ‫"בוא‪ ,‬אני אעזור לך"‪ ,‬אני אומרת‪ ,‬משתדלת לשוות לקולי גוון‬ ‫אדיש‪ ,‬ולא בטוחה שמצליחה בכך‪" .‬אם אתה צריך לחשוב על זה‪,‬‬ ‫אז כנראה שאתה לא צריך לעשות את זה‪ .‬עזוב‪ ,‬אתה איש מקסים‬ ‫ואני שמחה שהכרנו‪ ,‬אבל חבל שנסתבך במשהו שלא מתאים"‪.‬‬ ‫"את לא הבנת אותי"‪ ,‬הוא עונה‪" ,‬אני לא התקשרתי כדי שתצילי‬ ‫אותי מעצמי‪ .‬אני לא ילד ואני יודע לאן אני מוביל את עצמי‪ .‬אני‬

‫‪ | 100‬ג'ני ברק‬ ‫לא נוהג לשקר ביחס לכוונות שלי‪ .‬אם זה מוצא חן בעינייך או לא‪,‬‬ ‫אני משתף אותך בכנות במחשבות שרצות לי במוח"‪.‬‬ ‫"אתה יודע מה‪ ,‬רובי? אז זו אני שלא רוצה‪ .‬זה לא מתאים לי‪.‬‬ ‫כבר אמרתי לך שאני לא נוהגת לקיים יחסים עם לקוחות שלי"‪.‬‬ ‫"אני רציתי אותך עוד לפני שהפכתי ללקוח שלך"‪ ,‬הוא עונה לי‬ ‫בנונשלנטיות‪ ,‬כאילו אנחנו מנהלים כאן משא ומתן עסקי‪" ,‬אני‬ ‫הזמנתי אותך לכאן כי רציתי לראות אותך שוב‪ .‬טוב‪ ,‬תני לי יום‪-‬‬ ‫יומיים‪ ,‬אני אתקשר אלייך"‪.‬‬ ‫"אתה ממש לא חייב"‪.‬‬ ‫"אני יודע שאני לא חייב"‪ ,‬אני יכולה לראות את החיוך שלו‬ ‫מאחורי הקו‪.‬‬ ‫אוף‪ ,‬איזה איש שחצן ומרגיז‪ .‬איך יכולתי בכלל לחשוב שהוא‬ ‫מדליק?‬

‫משחקי בגידה | ‪101‬‬

‫‪15‬‬ ‫אני נכנסת כהרגלי חסרת נשימה ובאיחור לחדר הישיבות‪ .‬קיוויתי‬ ‫שנספיק עוד לדבר על ההתחייבות שלי לסימה‪ ,‬שנאתר עבורה‬ ‫סיפורי זוגות סווינגרים‪ .‬לרוב אנחנו נותנות לרפאל לקיים את‬ ‫התחקירים‪ ,‬אבל הפעם זו צריכה להיות אחת מאיתנו‪ ,‬או ליתר‬ ‫דיוק‪ ,‬אחת משתי חברותיי כאן‪ .‬נראה שהעניין הזה ייאלץ לחכות‪,‬‬ ‫אני מבינה‪ ,‬כי אלה ואירית כבר בעיצומה של הישיבה על "מבטים"‪.‬‬ ‫הפרזנטציה שלנו תתקיים בשבוע הבא‪ ,‬ויש הרבה עבודת הכנה‪.‬‬ ‫דידי‪ ,‬בעלת המיזם‪ ,‬היא אומנם חברה של אלה‪ ,‬אבל כפי שאלה‬ ‫מדגישה כל הזמן‪ ,‬היא באה אלינו כאשת עסקים‪ ,‬ואם לא נספק‬ ‫את הסחורה‪ ,‬היא לא תהסס לבחור משרד אחר‪.‬‬ ‫"מה תכננתן?" אני מתיישבת ומתחילה לרפרף על תוכנית‬ ‫האסטרטגיה שהן כותבות‪" .‬שנתחיל בשאלות?"‬ ‫יש לנו סדרת שאלות קבועה שהיא חלק מתהליך הבנת המוצר‬ ‫ומסייעת לנו להגדיר תוכנית מדויקת עבור הלקוח‪ .‬אירית רושמת‬ ‫את ההגיגים שנזרקים לאוויר‪ ,‬אחר‪-‬כך היא תערוך את זה לתוכנית‬ ‫מגובשת שנעביר ללקוחה‪.‬‬ ‫"מה המוצר שלנו בעצם?" אני שואלת‪.‬‬ ‫"דייטים לאנשים שלא רוצים להיות לבד"‪ ,‬אלה עונה‪" .‬מתי זה‬ ‫מתאים? כשרוצים לצאת לבילוי זוגי כמו סרט או מסעדה"‪.‬‬ ‫"או כשרוצים להרשים את המשתתפים באירוע חברתי כמו‬ ‫חתונה בליווי איחוליי 'בקרוב אצלך'‪ ,‬ולעשות רושם על החבר'ה‬ ‫ועל הבוס באירוע חברה‪ "...‬אירית מוסיפה‪.‬‬ ‫"מי הלקוחות שלנו?" אני ממשיכה‪" ,‬גברים? נשים?"‬

‫‪ | 102‬ג'ני ברק‬ ‫"גם וגם"‪ ,‬אירית מכריזה‪ ,‬אבל אלה עוצרת אותה‪" ,‬אני חושבת‬ ‫שכדאי דווקא להתחיל רק עם נשים‪ .‬אם נפנה לגברים‪ ,‬זה עלול‬ ‫להצטייר כמו סוג של שירותי ליווי‪ ,‬ואנחנו נצטרך להסביר כל‬ ‫הזמן את ההבדלים‪ .‬אם נבסס את זה בשלב הראשון כשירות‬ ‫לנשים‪ ,‬זה ייראה רציני יותר‪ .‬שירות של שיחות‪ ,‬פלרטוט‪ ,‬אולי‬ ‫החזקת ידיים‪ ,‬אבל ללא מגע פיזי מעבר לכך"‪.‬‬ ‫"עכשיו זה נשמע כמו שירות מושלם בשבילי"‪ ,‬אירית מתמתחת‬ ‫בכיסאה‪ ,‬ידיה מפזרות בלי משים את שערה שאסוף בעזרת עט‬ ‫מאחורי העורף‪" .‬הייתי מזמינה לי בחור כזה כבר עכשיו‪ ,‬שילך‬ ‫איתי הערב לסרט"‪.‬‬ ‫"עזבי‪ ,‬איריתי"‪ ,‬אלה מנתצת לה את החלום‪" ,‬שלומי לא יסכים‬ ‫לך‪ ,‬זה יקר מדי בשבילו"‪.‬‬ ‫"אלא אם אירית תבטיח לתת לו לשחק פוקר בשקט‪ ,‬בלי להציק‬ ‫ולכעוס שהוא לא משקיע בילדים"‪ ,‬אני לא מתאפקת‪.‬‬ ‫"לא יקרה"‪ ,‬אירית מודיעה נחרצות‪" ,‬לא הבחור ולא הפוקר‪ .‬חוץ‬ ‫מזה‪ ,‬שלומי הבטיח לי שהוא יפסיק לשחק‪ .‬אני יודעת שאתן לא‬ ‫מאמינות‪ ,‬אבל כבר שלושה ימים שהוא לא נכנס למחשב ולא הלך‬ ‫למשחקים"‪.‬‬ ‫"אני מציעה שתבדקי את חשבון הבנק"‪ ,‬אלה ממלמלת ספק‬ ‫אל אירית ספק לעצמה‪" ,‬הוא בטח הפסיד סכום כסף גדול‪ .‬ברגע‬ ‫שייצא מההלם‪ ,‬הוא יחזור למשחקים"‪.‬‬ ‫"אני עדיין לא מצליחה להבין איך קמצן כמו בעלך מתמכר‬ ‫לתחביב שרק מפסידים בו כסף‪ ,‬אני תוהה"‪.‬‬ ‫"זה כי אתן רואות את ההפסד‪ ,‬והוא רואה את ההזדמנות לרווח"‪,‬‬ ‫אירית מסבירה בפעם האלפיים בערך‪" .‬בכל אופן‪ ,‬אתן תראו‬ ‫שהפעם זה אמיתי"‪ ,‬היא מבטיחה‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪103‬‬ ‫אנחנו לא טורחות לענות‪ .‬שמענו את ההצהרות האלה אין ספור‬ ‫פעמים‪ .‬הדבר היחיד שמדהים בהן הוא היכולת של אירית להאמין‬ ‫להן שוב ושוב מחדש‪ .‬יותר מדהימה היכולת שלה לעצום עיניים‬ ‫מול ההפסדים הכספיים שלו‪ .‬אצלנו בחברה‪ ,‬היא זו שאמונה על‬ ‫הכספים ושולטת ביד רמה על כל מהלך בנקאי‪ ,‬ואילו בבית הפרטי‬ ‫שלה אין לה שום שליטה על מה שקורה‪.‬‬ ‫"בואו נתקדם"‪ ,‬אני מאיצה בהן‪" ,‬מי הלקוחה שלנו? אישה‬ ‫צעירה? מבוגרת?"‬ ‫"גיל שלושים וחמש ומעלה"‪ ,‬אלה קובעת‪" ,‬עם ניסיון חיים‪.‬‬ ‫רווקה שהתייאשה מהחיפוש אחר גבר החלומות‪ ,‬או גרושה שלא‬ ‫מוצאת גבר מתאים‪ .‬אישה מצליחה ואמידה למדי‪ ,‬שמחפשת בילוי‬ ‫איכותי ומוכנה להשקיע בו"‪.‬‬ ‫"אולי"‪ ,‬מציעה אירית‪" ,‬נציע לכמה עיתונאיות ובלוגריות לצאת‬ ‫לדייט עם החבר'ה שלנו? נבחר כאלה שמייצגות את קהל היעד‬ ‫שלנו‪ ,‬פרודות‪ ,‬בנות שלושים וחמש ומעלה‪ ,‬ונגיד להן שאנחנו‬ ‫מריצות את המיזם ומבקשות לקבל את חוות דעתן המקצועית‬ ‫על הבחורים שיוצאים לדייטים‪ .‬אם הן יתרשמו לחיוב‪ ,‬נבקש מהן‬ ‫לכתוב על זה‪ .‬מה דעתכן?"‬ ‫"איריתי‪ ,‬את מפתיעה אותי‪ ,‬זה רעיון מצוין!" אלה מתלהבת‪.‬‬ ‫"נכון"‪ ,‬אני מצטרפת‪" ,‬אולי נציע את זה גם לסימה מ‪'-‬המגזין'‪.‬‬ ‫וזה גם הזמן לספר לכן על ההסכם הקטן שלי איתה‪"...‬‬ ‫"רגע"‪ ,‬אלה עדיין לא מוכנה לעבור נושא‪" ,‬אנחנו חייבות לקיים‬ ‫גם אירוע נוצץ‪ .‬אני מכירה את דידי ויודעת מה מדליק אותה‪ .‬היא‬ ‫אוהבת זיקוקים‪ ,‬פלשים של מצלמות‪ ,‬תשומת לב‪"...‬‬ ‫"זה מסביר למה אתן חברות כל כך טובות"‪ ,‬אני מגחכת‪" .‬אין‬ ‫בעיה‪ ,‬נעשה מסיבת קוקטייל חגיגית‪ ,‬נזמין סלבס‪ ,‬אנשי עסקים‬ ‫ועיתונאים‪ .‬גם הבחורים של 'מבטים' יהיו שם ויתערו בין האורחים‪.‬‬

‫‪ | 104‬ג'ני ברק‬ ‫אנחנו נספר שהם בקהל אבל לא נחשוף אותם‪ ,‬כדי לשמור על‬ ‫דיסקרטיות‪ .‬ככה נקבל רווח כפול‪ .‬זה יטריף את הקהל כי כולם‬ ‫יעסקו בניחושים על זהות הגברים במסיבה‪ ,‬וגם יחזק את תחושת‬ ‫הנינוחות של הנשים‪ ,‬על כך שאף אחד חוץ מהן לא ידע להבחין‬ ‫אם זהו דייט אמיתי או דייט בתשלום"‪.‬‬ ‫"בסדר גמור"‪ ,‬אירית מתחילה לאסוף את חפציה מהשולחן‪,‬‬ ‫"אנחנו נקדם הכול ממחר"‪.‬‬ ‫"רגע"‪ ,‬אלה עוצרת אותה‪" ,‬לאן את הולכת? עוד לא סיימנו‪.‬‬ ‫יש לנו עוד מלא נושאים על הפרק‪ .‬אני מזכירה לך שהפרזנטציה‬ ‫בעוד שבוע ויש לנו מלא עבודת הכנה"‪.‬‬ ‫"מצטערת"‪ ,‬אירית מאדימה ועל פניה נמתח חיוך אווילי שלא‬ ‫מאפיין אותה בדרך כלל‪" ,‬קבעתי עם מאמן הכושר שלי‪ ,‬יש לי‬ ‫אימון בעוד חצי שעה"‪.‬‬ ‫"מה את אומרת"‪ ,‬אלה פוערת את עיניה בחוסר אמון‪" ,‬ממש‬ ‫נכנסת לזה ברצינות‪ .‬מי היה מאמין? אולי אני אתחיל להתאמן‬ ‫איתך? יכול להיות כיף שתינו יחד‪"...‬‬ ‫"נראה לך שאני אלך להתאמן איתך?" אירית אפילו לא נותנת‬ ‫לה להמשיך‪" ,‬את תיקחי לי את כל הפוקוס‪ .‬גם ככה אני נראית‬ ‫כמו ברווז זקן מול כל בנות העשרים שמגיעות לשם בגוזייה וטייץ‬ ‫צמודים‪ ,‬אז עכשיו את‪ ,‬עם אבק הכוכבים הזה שלך רוצה להצטרף‬ ‫אליי? בחיים לא! תמצאי לך מקום משלך להתאמן בו‪ .‬ואם אפשר‪,‬‬ ‫שיהיה כמה שיותר רחוק ממני"‪.‬‬ ‫"מי ישמע‪ ,‬אבק כוכבים‪ "...‬אלה מלגלגת‪" ,‬אבק וזה הכול‪ .‬אני‬ ‫כבר לא צריכה אף אחד שיסתכל עליי‪ ,‬יש לי את רוני שלי בבית‬ ‫ואוי ואבוי לי אם אסתכל על מישהו אחר‪ ,‬הוא ישתגע"‪.‬‬ ‫אלה נראית המומה כששתינו פורצות בצחוק‪ .‬המחשבה על רוני‬ ‫"סליפי הולו" משתגע מקנאה או מכל דבר אחר משעשעת מאוד‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪105‬‬ ‫"מה אתן צוחקות כמו מפגרות? קשה לכן להאמין שיש כאן‬ ‫אישה שבאמת אוהבת את בעלה?"‬ ‫"סליחה"‪ ,‬אני עוצרת אותה‪" ,‬גם אני אוהבת את בעלי"‪.‬‬ ‫"את והאהבה המוזרה שלך"‪ ,‬אלה לא נשארת חייבת‪" ,‬אוהבת‬ ‫אותו ומזדיינת עם אחרים‪ .‬ממש צמד חמד אתם‪ .‬לא יודעת אם‬ ‫זאת אהבה או פשוט איחוד מושלם בין שני סוטים"‪.‬‬ ‫"טוב‪ ,‬אם כבר הזכרת סטיות‪ ,‬גם אני צריכה לפרוש‪ ,‬יש לי‬ ‫חגיגות חגמישי היום עם הסוטה המושלם שלי‪ .‬נתראה מחר"‪.‬‬

‫‪ | 106‬ג'ני ברק‬

‫‪16‬‬ ‫אני חוזרת הביתה במצב רוח לא ברור‪ .‬השיחה עם רובי לא התנהלה‬ ‫כפי שצפיתי‪ ,‬והשאירה אותי בתחושה לא נוחה של תבוסה‪ .‬גם‬ ‫אירית לא מאושרת מהפרויקט החדש שהצמדתי לה ברגע האחרון‪,‬‬ ‫לאתר זוגות סווינגרים לכתבה של סימה מ‪'-‬המגזין'‪ .‬לשמחתי‪ ,‬היא‬ ‫מיהרה לאימון הכושר ולא התעכבה להתווכח איתי על כך‪.‬‬ ‫היום ערב חמישי‪ ,‬או "חגמישי"‪ ,‬כפי שארז ואני מכנים אותו‪ .‬זה‬ ‫ערב הדייט השבועי שלנו‪ ,‬המוקדש לבילוי משותף‪ ,‬רק הוא ואני‪.‬‬ ‫לבד‪ .‬זה יכול להיות במסעדה טובה‪ ,‬בפאב חשוך או בבית‪ ,‬עם‬ ‫ארוחה טובה שהוא מכין לנו בצירוף בקבוק קאווה‪ ,‬או וודקה‪ ,‬או כל‬ ‫נוזל אלכוהולי אחר‪ .‬זה אולי נשמע פשוט‪ ,‬בסך הכול מפגש שבועי‬ ‫בין בני זוג‪ ,‬אבל בקצב החיים שלנו ‪ -‬כאשר לכל אחד מאיתנו‬ ‫יש עבודה שפולשת לכל שעות היום וכמובן ילדים שדורשים את‬ ‫שלהם ‪ -‬לעיתים קרובות מדי אנו מגלים שהיום נגמר ולא הצלחנו‬ ‫להחליף יותר משניים או שלושה משפטים מלאים‪ .‬המנהג הזה‬ ‫שהצלחנו לבסס ממש מתחילת הקשר שלנו‪ ,‬אי שם לפני כמעט‬ ‫חמש‪-‬עשרה שנים‪ ,‬מאפשר לנו לשים את כל הדברים האחרים‬ ‫בצד ולהתמקד אחד בשני ובדבר המסתורי הזה שמחבר אותנו יחד‬ ‫ומכונה אהבה‪.‬‬ ‫כמו קבלת השבת אצל שומרי המסורת‪ ,‬כך גם אצלנו ה‪"-‬חגמישי"‬ ‫הוא ערב קדוש שלא מוותרים עליו‪ ,‬גם לא בימים של ריב‪ .‬אומנם‬ ‫אנחנו ממעטים לריב‪ ,‬כי ארז‪ ,‬כמו גבר טוב ובעל ניסיון‪ ,‬כבר‬ ‫מזמן הבין שברוב המקרים אשתו צודקת וחבל להתווכח‪ ,‬כי הוא‬ ‫רק יצא נפסד‪ .‬אבל לפעמים‪ ,‬כשהוא שוכח את הכלל הפשוט הזה‪,‬‬

‫משחקי בגידה | ‪107‬‬ ‫הוויכוחים יכולים להגיע עד לב השמיים‪ .‬שנינו עקשנים ועומדים‬ ‫בתוקף על דעותינו‪ ,‬כך שהתנגשות בינינו עלולה להתפתח לקרב‬ ‫טיטאנים של ממש‪ ,‬ימים של צעקות‪ ,‬ויכוחים וניסיונות חסרי‬ ‫תועלת לשכנע את האחר בצדקתנו‪ .‬בתקופות האלה‪ ,‬יום חמישי‬ ‫הוא יום ההצלה שלנו‪ ,‬כי אז‪ ,‬בהסכמת שני הצדדים‪ ,‬אנחנו מכריזים‬ ‫על "הפסקת אש" ופשוט לא מדברים על מחולל המריבה‪ .‬הניסיון‬ ‫מעיד שאחרי ארוחה טובה‪ ,‬אלכוהול ולרוב גם מייק‪-‬אפ סקס סוער‬ ‫במיוחד‪ ,‬יש נכונות רבה יותר לנקוט צעדי פשרה‪.‬‬ ‫כשאני מגיעה‪ ,‬ארז עדיין בעבודה‪ .‬בסמסטר הזה הוא מלמד‬ ‫בימי חמישי עד שמונה בערב‪ ,‬ומתעכב עוד קצת לדבר עם‬ ‫התלמידים‪ .‬לדבריו‪ ,‬השאלות שלהם והשיח עמם מפרים אותו‬ ‫ופותחים אותו לאפיקים חדשים‪ .‬גם אני די נהנית מקצת זמן עם‬ ‫עצמי ועם הילדים בבית‪ .‬הבנים עסוקים במסכים‪ ,‬זה בפלייסטיישן‬ ‫וזה במחשב‪ .‬הם מזכים אותי בחצי מבט ונהמה שמשמעה טוב‬ ‫שבאת‪ ,‬אנחנו רעבים! לפחות יולי מוכנה להעניק לי קצת יותר‬ ‫תשומת לב‪ .‬אנחנו מכינות ארוחת ערב‪ ,‬בלינצ'יקי רוסיים‪ ,‬המאכל‬ ‫היחיד מילדותי שילדיי אוהבים‪ .‬זה לא ממש בריא‪ ,‬אבל מזכיר לי‬ ‫את אימא שלי‪ ,‬את הימים שבהם היא עמדה במטבח והכינה לי‬ ‫ארוחות ערב‪.‬‬ ‫אימא שלי לא ידעה לחבק או לומר שהיא אוהבת אותי‪ .‬היא רק‬ ‫ידעה להכין לי אוכל‪ .‬לתוך הטיגונים והבישולים היא הכניסה את‬ ‫כל המילים שלא נאמרו‪ ,‬את הליטופים שנשארו בתוך האצבעות‪.‬‬ ‫כשאני מכינה את המתכונים שלה‪ ,‬אני מרגישה את היד שלה‬ ‫בוזקת את הקמח איתי‪ ,‬יחד אנחנו מערבלות את המרכיבים ביד‬ ‫ולא במיקסר‪ ,‬כדי שהילדים ירגישו שזה אוכל שנעשה באהבה‪.‬‬ ‫אני מכניסה בקבוק קאווה למקרר‪ ,‬שיהיה מוכן לפעולה‬ ‫כשהילדים יירדמו והאיש שלי יואיל בטובו לחזור הביתה‪ .‬כמו‬

‫‪ | 108‬ג'ני ברק‬ ‫אימא מושלמת אני מתקתקת מקלחות‪ ,‬ואפילו עושה ליולי‬ ‫תסרוקת של ארבע צמות כמו שהבטחתי לה לפני חודש‪ ,‬כשצפינו‬ ‫יחד באחד הסרטונים של היוטיוברית שהיא מעריצה‪ .‬בסיפור‬ ‫הלילה היא כבר מותשת ונרדמת עוד לפני שהסתיים‪ ,‬מושלם‪ .‬יש‬ ‫לי זמן להתקלח ולהתכונן לקראת ארז והלילה שאני מתכננת לנו‪.‬‬ ‫אני אוהבת מקלחות ארוכות במים רותחים‪ .‬האדים שממלאים‬ ‫את החדר‪ ,‬רעש המים שמעמעם את כל מה שמחוץ לו‪ .‬אני לא‬ ‫שומעת ילדים בוכים‪ ,‬קריאות האימא רחוקות‪ ,‬אני לא זוכרת מה‬ ‫קרה או לא קרה בעבודה‪ ,‬כל הדאגות שלי מסתכמות בהחלטה אם‬ ‫להשתמש במרכך או במסכה לשיער‪ ,‬אם להסתפק היום בספוג‬ ‫רגיל או להשקיע בפילינג גוף שהופך את העור חלק במיוחד‪ .‬בתוך‬ ‫השקט הזה יש לי זמן להתענג על זיכרונות ועל מחשבות קטנות‬ ‫שבמשך היום אין להם מקום‪.‬‬ ‫אני יוצאת מהמקלחת ולובשת שמלת ספגטי ארוכה בצבע סגול‪.‬‬ ‫ארז אומר שהיא מדגישה את עיניי הירוקות‪ .‬הוא גם אוהב את‬ ‫הגב הפתוח כמעט עד הישבן‪ .‬זה נותן לו תחושה שכל האפשרויות‬ ‫פתוחות להמשך הערב‪ .‬קולות הצחוק שנשמעים מהחדר של הבנים‬ ‫מעידים על כך שארז בבית‪ .‬אני מוצאת אותם בעיצומה של שיחת‬ ‫כדורגל נלהבת‪.‬‬ ‫"אני כועס עלייך"‪ ,‬הוא פונה אליי בפנים אטומות‪.‬‬ ‫"מה קרה? מה עשיתי?"‬ ‫"למה הרדמת את יולי? את יודעת שאני שונא לפספס את‬ ‫הילדים שלי"‪ ,‬הוא קורץ אליי ואני נאנחת‪.‬‬ ‫"הערב תכננתי לנו דברים של מבוגרים‪ ,‬אז כדאי שתשכיב את‬ ‫האדונים הנכבדים לישון‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬הבטחת לי ארוחה מדהימה ואני‬ ‫נעשית רעבה מרגע לרגע"‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪109‬‬ ‫הערב ארז‪ ,‬השף הפרטי שלי‪ ,‬מכין לנו מאכלי ים‪ .‬אני עורכת את‬ ‫השולחן ומדליקה נרות‪ ,‬בזמן שריחות השרימפס והקלמארי ממלאים‬ ‫את הבית‪ .‬כוסות השמפניה יוצאות לטיול השבועי שלהן מתוך בר‬ ‫המשקאות‪ ,‬ומוצבות ליד בקבוק הקאווה שכבר ערוך ומוכן למלא‬ ‫אותן בנוזל המבעבע שיסמל את פתיחת חגיגות החגמישי‪.‬‬ ‫ארז נעמד במרכז החדר‪ ,‬לטקס הפתיחה‪ .‬הוא חולץ מעט את הפקק‬ ‫מבקבוק הקאווה וממתין עד שלחץ האוויר ידחוף אותו החוצה ויעיף‬ ‫לתקרה‪ .‬אנחנו משיקים כוסות‪ ,‬וארז מושך אותי אליו לנשיקה‬ ‫ארוכה‪ .‬הוא מסניף את הצוואר שלי ועובר אל האוזן‪ ,‬מדגדג אותה‬ ‫בלשונו ויורד לאט מטה‪ ,‬אל שקע הצוואר‪ .‬אני עוצמת עיניים‬ ‫ומתמכרת לתחושה‪ .‬כל נגיעה שלו מבעירה אותי‪ ,‬אבל הריח‬ ‫של האוכל מגרה חושים אחרים‪ ,‬והתשוקה לסיפוק המיני מתחרה‬ ‫בתשוקה לשבירת הרעב‪ .‬אנחנו ניתקים זה מזה‪ ,‬אין מה למהר‪,‬‬ ‫הערב רק התחיל‪.‬‬ ‫אנחנו מתיישבים לאכול‪" .‬מה שלום ה'חברים' שלך?" הוא שואל‪.‬‬ ‫"לא היו לך מפגשים מעניינים השבוע? משהו לחלוק עם בעלך?"‬ ‫אני מחייכת חיוך רב משמעות‪ ,‬כזה שמבטיח לו הרחבה בהמשך‬ ‫הערב‪ .‬לא‪ ,‬אין צורך לקרוא שוב את השורה האחרונה‪ .‬הבעל שלי‬ ‫נדלק כשאני נפגשת עם גברים אחרים‪ ,‬כלומר "בוגדת בו"‪ .‬טירוף‬ ‫חושים‪ ,‬זה מה שקורה לו לנוכח המעשים שלי‪ .‬כשאני נמצאת כך‬ ‫לצידו‪ ,‬מספרת לו בפרטי פרטים את מה שהתרחש‪ ,‬אני יכולה‬ ‫לשמוע את ליבו הולם‪ .‬אם לסיפור מתלווים גם אמצעי המחשה‬ ‫כמו צילומים או סרטון‪ ,‬סף הריגוש עלול לעלות עד כדי סכנה‬ ‫שנזדקק לניידת שח"ל‪ .‬יש אנשים שקשה להם לעכל את הרעיון‪,‬‬ ‫אבל לנו הנוסחה הזאת עובדת מצוין‪ .‬כל אחד מאיתנו מקבל את‬ ‫הסיפוק המלא לתשוקותיו בלי שנצטרך להסתיר דבר‪.‬‬ ‫"אשתי הבוגדת לא מוכנה להסתפק בי‪ ,‬כל הזמן צריכה גברים‬ ‫נוספים‪ "...‬תוך כדי המשפט הוא מרים את הרגל שלי אליו ומתחיל‬

‫‪ | 110‬ג'ני ברק‬ ‫ללטף אותי מכף הרגל כלפי מעלה‪ ,‬ומבחין פתאום שאשתו הבוגדת‬ ‫לא לובשת תחתונים‪.‬‬ ‫אני מתיישבת מולו ברגליים פשוקות‪ ,‬הרבה זמן נדרש לי כדי‬ ‫להרגיש נוח עם התנוחה הזו‪ .‬הוא כבר ראה אותי בכל תנוחה‬ ‫אפשרית‪ ,‬ובכל זאת אני מרגישה חשופה במיוחד‪ .‬הוא נשנק‪ ,‬עוזב‬ ‫את השרימפס שלו ופשוט מסתכל עליי כאילו אני המעדן הכי‬ ‫לוהט שהוגש לו אי פעם‪ .‬היד שלו‪ ,‬שליטפה את רגלי‪ ,‬ממשיכה‬ ‫לטפס מעלה‪ ,‬והאצבע חודרת לתוכי‪ .‬הוא לא צריך להתאמץ‪ ,‬אני‬ ‫כבר רטובה כולי מעצם הישיבה בתנוחה הזו‪ ,‬מעצם הציפייה‪ .‬אחרי‬ ‫מספר שניות שבהן הדופק שלי מזנק‪ ,‬הוא מוציא את האצבע‬ ‫ומכניס אותה לפיו‪.‬‬ ‫אני שומטת את רגליי ומסדרת את השמלה‪ ,‬אנחנו חוזרים לארוחה‪.‬‬ ‫ארז מוזג לנו עוד כוס קאווה‪ .‬הטלפון שלי משמיע צפצוף קצר‪ .‬אני‬ ‫לא עומדת בסקרנות וקוראת את ההודעה מנטי‪ ,‬אחותי‪.‬‬

‫"היי סיס‪ ,‬תתקשרי כשתוכלי‪ .‬אבל לפני זה תשתי‬ ‫כוס מים ותהיי רגועה"‪.‬‬ ‫אני צריכה ללמד את עצמי להשתיק את המכשיר הזה‪ .‬פעם אחרי‬ ‫פעם הוא משבש לי את התוכניות‪ .‬אני מראה לארז את ההודעה‪.‬‬ ‫"דברי איתה"‪ ,‬הוא אומר לי‪" ,‬הרי בכל מקרה זה ינקר לך בראש‪,‬‬ ‫אז עדיף שנגמור עם זה עכשיו"‪ .‬הוא מדליק טלוויזיה‪ ,‬ואני‬ ‫מתקשרת אל נטי‪.‬‬ ‫"נטלי‪ ,‬מה קרה? מה הדרמה?"‬ ‫"זה היה מהיר"‪ ,‬נטי מצחקקת‪" ,‬בדרך כלל אני צריכה לחכות‬ ‫שעות עד שתתפני אליי"‪.‬‬ ‫"טוב‪ ,‬את מתקשרת אליי בשעות הכי עמוסות בעבודה‪ .‬מה‬ ‫לעשות שאני לא יכולה לעצור הכול כדי לקשקש‪ .‬אז מה קרה?‬

‫משחקי בגידה | ‪111‬‬ ‫מה דחוף כל כך?"‬ ‫"לא משהו דחוף‪ "...‬היא עונה בדרמטיות‪ ,‬מושכת בכוונה את‬ ‫המילים‪" ,‬רק חשבתי שאולי תרצי להגיד מזל טוב לאבא"‪.‬‬ ‫"למה אני צריכה להגיד לו מזל טוב? יום ההולדת שלו רק בעוד‬ ‫חודשיים‪ ,‬ומה בכלל יש לי להגיד לאיש הזה?"‬ ‫"אז זהו שהוא חוגג‪ ,‬אבל לא בדיוק יום הולדת‪ .‬מתברר שאבוש‬ ‫מכר את הבית שלנו וקנה בית חדש עם אשתו"‪ .‬את המילה‬ ‫האחרונה היא פולטת בשריקה‪ ,‬כאילו יורקת ארס מתוכה‪" .‬הם‬ ‫עוברים דירה בעוד חודש"‪.‬‬ ‫הדם זורם מהפנים שלי אל הרגליים‪ .‬התחושה מוכרת לי‪ ,‬קור‬ ‫צורב שמתפשט לי בכל הגוף ונקודות שחורות שמתחילות לרצד‬ ‫מול עיניי‪ .‬איך בכל פעם שהשם של האיש הזה עולה‪ ,‬חייבות‬ ‫להתלוות לכך רק בשורות רעות‪ ,‬למה הוא לא יכול לאזן זאת עם‬ ‫דבר טוב אחד לפחות‪.‬‬ ‫"על מה את מדברת? מי אמר לך? הוא התקשר?"‬ ‫"נראה לך?" נטי נושפת בבוז‪" ,‬פגשתי את ליזי‪ ,‬החברה של‬ ‫אימא שעובדת בתיווך‪ ,‬והיא סיפרה לי"‪.‬‬ ‫"זה לא נשמע לי הגיוני"‪ ,‬אני קוטעת אותה‪" ,‬את רוצה לומר לי‬ ‫שהוא הלך למשרד התיווך של ליזי כדי שימכרו את הדירה? הרי‬ ‫הוא יודע שהיא מיד תדווח לכולם"‪.‬‬ ‫"סיסי‪ ,‬את תמיד כל כך חסרת סבלנות! הוא דווקא הלך למשרד‬ ‫אחר‪ ,‬מתחרה‪ ,‬הוא רק לא לקח בחשבון שכל המתווכים בפתח‬ ‫תקווה מכירים אחד את השני‪ ,‬וליזי אולי לא אשת מקצוע מדהימה‪,‬‬ ‫אבל ברכילויות היא ממש מצטיינת‪ .‬אז היא פגשה את המתווך הזה‬ ‫במקרה באיזו דירה שהם באו לראות‪ ,‬ושם הוא סיפר לה על אבא"‪.‬‬ ‫"טוב‪ ,‬אז הוא עובר דירה‪ ...‬למה בעצם זה כל כך מפריע לנו?"‬ ‫אני שואלת ולא בטוחה שאני רוצה לקבל תשובה‪.‬‬

‫‪ | 112‬ג'ני ברק‬ ‫"למה?!" העיניים של נטי ודאי יוצאות מהחורים‪ .‬היא זועמת‬ ‫את מה שאני עדיין מנסה לשתוק‪" .‬אולי כי הוא עוזב את הבית‬ ‫שגדלנו בו בלי לתת לנו בכלל אפשרות להיפרד? הוא בטח יזרוק‬ ‫את הדברים שלנו לרחוב‪ .‬ואולי כי הוא מכר את הבית שהיה‬ ‫רשום על שמו וקנה אחד אחר שעכשיו רשום על שמו במשותף‬ ‫עם אשתו"‪.‬‬ ‫"לא ייתכן"‪ ,‬אני שוב עוצרת אותה‪" ,‬בואי לא נאשים סתם לפני‬ ‫שבדקנו"‪.‬‬ ‫"אני כבר בדקתי"‪ ,‬נטי נאנחת‪" ,‬לא סתם אמרתי לך לשתות‬ ‫כוס מים‪' .‬אשתו' היא לא המלאך התמים שהוא חושב שהיא‪ .‬אצלה‬ ‫בראש הכול מאורגן עוד מהרגע שהיא הכירה אותו‪ .‬בצעד פשוט‬ ‫וקל היא וידאה שהרכוש שלו‪ ,‬שאמור היה להיות שלי ושלך‪ ,‬יהפוך‬ ‫לרכוש 'שלהם'‪ ,‬ובבוא היום יהיה של הילדים שלה"‪.‬‬ ‫הלב שלי פועם עכשיו חזק כל כך‪ ,‬עד שנראה לי שנטי יכולה‬ ‫לשמוע אותו מהעבר השני של הקו‪ .‬מול עיניי חולפות התמונות‬ ‫של אימי רצה בין שתי עבודות‪ ,‬מונעת מעצמה הנאות קטנות‬ ‫כגדולות רק כדי שתוכל לעמוד בתשלומי המשכנתה שלקחה על‬ ‫עצמה‪ ,‬וכדי שתוכל להעניק לבנותיה עתיד ראוי‪ .‬את כל זה הוא‬ ‫זרק לפח במחי יד‪ .‬בלי לעצור להתייעץ או לחשוב‪ .‬אף אחד לא‬ ‫מעניין אותו יותר‪ ,‬אף אחד לא חשוב חוץ ממנו ומ‪"-‬אשתו"‪ .‬האיש‬ ‫הזה הפך להיות זר מוחלט‪ ,‬מישהו שאני לא מכירה‪ ,‬ולמען האמת‬ ‫גם לא ממש רוצה להכיר‪.‬‬ ‫אני סוגרת את הטלפון ולא יכולה להירגע‪ .‬ארז כבר החזיר‬ ‫את הקאווה למקרר ומזג לשנינו שוטים של וודקה‪ .‬אני שותה‬ ‫בשלוק אחד מהיר‪ ,‬כמו רוסייה אמיתית‪ ,‬נותנת לאלכוהול לשרוף‬ ‫אותי מבפנים‪ .‬הצריבה הזאת עדיפה על צריבת העלבון שמסרבת‬ ‫להתפוגג‪ .‬איך ייתכן שהאיש שהיה פעם הכי קרוב אליי בעולם‪ ,‬זה‬

‫משחקי בגידה | ‪113‬‬ ‫שכל ילדותי נשאתי אליו עיניים בהערצה‪ ,‬השתנה כל כך? ואולי‬ ‫הוא לא השתנה? אולי היה כזה תמיד ורק אני סירבתי לראות?‬ ‫***‬ ‫השיחה עם נטי‪ ,‬כמו הפקק בבקבוק השמפניה‪ ,‬שחררה בהתפוצצות‬ ‫אדירה את כל הרגשות שכבר קיוויתי שהצלחתי לסגור‪ .‬שש שנים‬ ‫מאז שאימא שלי עזבה את העולם‪ ,‬וכל מה שהחשבתי עד אז‬ ‫כמשפחה התהפך עליי בכל דרך אפשרית‪ .‬הזיכרונות שהצלחתי‬ ‫להדחיק כל כך יפה במהלך השנים‪ ,‬צצים ועולים‪ ,‬סימני השאלה‬ ‫שוב לא נותנים לי מנוח‪ .‬מי האיש הזה המכונה אבא שלי? איזה מין‬ ‫אדם הוא הפך להיות? בשנות ילדותי כינו אותי "הילדה של אבא"‪.‬‬ ‫הייתי צמודה אליו בכל אשר ילך‪ .‬בחופשות מבית הספר התלוויתי‬ ‫אליו לעבודה‪ .‬הוא היה אז נהג‪ ,‬ויחד היינו נוסעים במכונית‪ ,‬מבוקר‬ ‫עד ערב‪ ,‬חוצים את הארץ לאורכה ולרוחבה‪ .‬שעות של נסיעות‬ ‫ותמיד היה לנו על מה לדבר‪ .‬על כל נושא שבעולם‪ ,‬הכול היה‬ ‫פתוח ואפשרי‪ .‬הערצתי אותו על שמחת החיים‪ ,‬על היכולת לראות‬ ‫את הטוב בכל דבר‪ ,‬להמשיך לחייך גם כשהחיים אינם מחייכים‬ ‫אליו בחזרה‪ .‬ומעל הכול‪ ,‬ידעתי שתמיד‪ ,‬בכל מצב‪ ,‬בכל צרה‪,‬‬ ‫ברגע שאקרא בשמו‪ ,‬אבי החזק והמגן יתייצב ראשון לצידי‪ .‬תמיד‪.‬‬ ‫אבל זה היה מזמן‪ .‬היום הוא איש אחר‪ ,‬מישהו שאני לא מכירה‬ ‫ואולי‪ ,‬כך אני מבינה היום‪ ,‬מעולם לא הכרתי באמת‪ .‬עכשיו‪ ,‬בחייו‬ ‫החדשים עם האישיות החדשה שלבש‪ ,‬הוא כבר לא טורח להתייצב‬ ‫לצד אף אחד חוץ מלצד אשתו החדשה‪ .‬אם אתקשר אליו באמצע‬ ‫הלילה‪ ,‬ברור לי שהוא לא יענה‪ .‬חבריו הטובים‪ ,‬אלה שליוו אותו‬ ‫מאז ילדותו‪ ,‬כבר נואשו מהניסיונות לתקשר איתו‪ .‬הוא עזב את‬ ‫כולם‪ .‬אף אחד לא מעניין אותו‪ ,‬גם לא בנותיו או נכדיו‪ ,‬רק היא‪.‬‬

‫‪ | 114‬ג'ני ברק‬ ‫כפי שלא טרח לספר לנו על מכירת הבית‪ ,‬כך גם לא סיפר לנו‬ ‫על נישואיו‪ ,‬שהתרחשו אחרי חצי שנה של היכרות עם הגברת‪.‬‬ ‫זאת גילינו בעזרתן האדיבה של ציפורים רכלניות שראו אותו‬ ‫לפתע מסתובב וטבעת לאצבעו‪ .‬הוא לא טרח להצטדק או לפחות‬ ‫להסביר למה לא הזמין אותנו לטקס‪ .‬כשאנחנו פוגשות אותו מעת‬ ‫לעת באירוע משפחתי כזה או אחר‪ ,‬הזיק בעיניו כבר אינו דולק‪,‬‬ ‫גם החיוך התכווץ‪ .‬קולו מתרכך רק כשהוא מדבר אליה‪ ,‬מזכיר את‬ ‫האיש שהיה שם פעם‪ .‬ודווקא עכשיו אינו בוגד עוד‪ ,‬לא מעניינות‬ ‫אותו השתובבויות עם נשים אחרות‪ ,‬כל כולו מרוכז בה‪.‬‬ ‫אז מה קורה פה? אני תוהה‪ ,‬האם זו ההתבגרות שהפכה אותו‬ ‫לכזה? ההתפכחות מהחיים? ואולי כך נראית האהבה שלו? אולי‬ ‫לכל אחד יש דרך משלו לאהוב?‬

‫משחקי בגידה | ‪115‬‬

‫‪17‬‬ ‫אני מגיעה למשרד בשמונה וחצי‪ .‬במונחים של עולם יחסי הציבור‪,‬‬ ‫אפילו הציפורים עדיין ישנות‪ .‬ביקשתי מארז שייקח את הילדים‬ ‫הבוקר כדי שאוכל להספיק לעבור על כל המשימות שנערמו לי‬ ‫על השולחן‪ .‬להפתעתי‪ ,‬אירית הקדימה אותי‪.‬‬ ‫"בוקר טוב"‪ ,‬היא מחייכת אלי מתוך שייק הספירולינה שלה‪,‬‬ ‫"חיכיתי שתבואי‪ ,‬יש לי הפתעה בשבילך"‪.‬‬ ‫לא מתחשק לי לשמוע על הפתעות עכשיו‪ .‬היה לי די בהפתעה‬ ‫של נטי אתמול‪ .‬באתי כדי להיות כאן לבד‪ ,‬לעבוד בשקט‪ .‬עוד‬ ‫לא הסתגלתי לאורח החיים הספורטיבי החדש שאירית אימצה‪,‬‬ ‫שמשמעו גם להגיע למשרד בשעות לא צפויות‪ ,‬ועוד עם שייקים‬ ‫ירוקים שאני לא מבינה איך אפשר להמשיך לחייך אחרי ששותים‬ ‫אותם‪ .‬אבל היא נראית כל כך מרוצה‪ ,‬אני ודאי לא אהרוס לה את‬ ‫מצב הרוח‪.‬‬ ‫"אני רוצה להראות לך את התחקירים שהתחלתי להכין‪ .‬זה‬ ‫מתקדם בקצב מדהים‪ ,‬ובקרוב מאוד אסיים אותם"‪.‬‬ ‫"איזה תחקירים? איריתי‪ ,‬אין לי מושג על מה מדברת"‪ .‬אני פונה‬ ‫למטבח להכין לי קפה‪ .‬אירית אחוזת ההתלהבות מצטרפת אליי‪.‬‬ ‫"כבר שכחת שביקשת ממני לאתר זוגות של סווינגרים לכתבה‬ ‫של סימה מ‪'-‬המגזין'? אז בהתחלה חשבתי שזה תיק מעצבן‬ ‫שהפלת עליי‪ ,‬אבל מתברר שיש שם סיפורים מרתקים‪ ,‬ואני מודה‬ ‫שזה אחד הפרויקטים הכי מהנים שיצא לי לעשות במשרד הזה"‪.‬‬ ‫"נהדר"‪ ,‬אני מגחכת‪" ,‬אז להוציא לך ולשלומי 'כרטיסי מועדון'‬ ‫חדשים בקהילה?"‬

‫‪ | 116‬ג'ני ברק‬ ‫"זה בדיוק היופי בתחקירים האלה"‪ ,‬היא מצחקקת‪" ,‬זה כמו‬ ‫לקרוא ספר טוב‪ .‬אני יכולה ליהנות מהחוויות של האנשים האלה‬ ‫בדמיון‪ ,‬בלי להיכנס לעולם שלהם בפועל"‪.‬‬ ‫"איך הצלחת לגרום להם לדבר?" אני משתוממת‪ .‬כשקישרתי‬ ‫את אירית עם דניאל פיין‪ ,‬לא באמת חשבתי שהם יצליחו למצוא‬ ‫יותר מזוג או שניים שיסכימו להתראיין‪ .‬הרי זה אחד הדברים‬ ‫המהותיים בקהילה‪ ,‬החשש מחשיפה‪ .‬ישנם זוגות שמנהלים אורח‬ ‫חיים כזה במשך חמש‪-‬עשרה או עשרים שנה ואפילו חבריהם‬ ‫הקרובים ביותר לא יודעים על כך‪ .‬הם טוענים שהחברה שלנו‬ ‫שמרנית מדי ותתקשה לקבל זאת‪ .‬אחרים סיפרו שחברים התרחקו‬ ‫מהם בעקבות הגילוי‪ ,‬אולי חששו שהם יחשקו בהם או בבני ובנות‬ ‫זוגם‪ .‬גם ארז ואני‪ ,‬למרות הפתיחות שלנו‪ ,‬לא ממהרים לספר על‬ ‫כך לכל עובר אורח‪.‬‬ ‫"את צודקת"‪ ,‬אירית מסכימה איתי וחיוך של גאווה נסוך על‬ ‫פניה‪" ,‬בתחילה הם באמת סירבו‪ ,‬אבל הסברתי להם שאם יהיה רק‬ ‫זוג או שניים שיתראיינו‪ ,‬זה יהיה כמו כל הכתבות שיצאו עד היום‬ ‫בנושא‪ ,‬שמציגות את חברי הקהילה כמיעוט של סוטים‪ .‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬אם יהיו זוגות רבים שיסכימו להיחשף‪ ,‬אנשים יבינו פתאום‬ ‫שמדובר בתופעה רחבת היקף‪ ,‬אולי אפילו סוג של נורמה‪ .‬אמרתי‬ ‫להם שכתבה כזאת עשויה לעזור לזוגות אחרים 'לצאת מהארון'‬ ‫ולפתוח פתח לימים שבהם חברי הקהילה לא ירגישו שהם צריכים‬ ‫להמשיך להסתתר"‪.‬‬ ‫"את ממש מבריקה!" אני מדביקה נשיקה ללחייה‪" .‬חשבת פעם‬ ‫לעסוק ביחסי ציבור? מי יודע‪ ,‬אולי יבוא יום ונמנה אותך לדוברת‬ ‫הרשמית של קהילת הסווינגרים"‪.‬‬ ‫"עד שתמני אותי לדוברת הקהילה‪ ,‬אני מציעה שתקראי את‬ ‫התחקירים והראיונות שקיימתי עד עכשיו"‪ .‬היא נכנסת למשרדה‬

‫משחקי בגידה | ‪117‬‬ ‫וחוזרת עם חוברת עבה‪ ,‬מהודקת בקפידה ומחולקת לפרקים‬ ‫באמצעות חוצצים‪ .‬אצל אירית כמו אירית‪ ,‬כל משימה נלקחת‬ ‫במלוא הרצינות‪ .‬נראה לי שאפילו סימה לא ציפתה לתוצאות כל‬ ‫כך מהירות‪ .‬המשימות על השולחן שלי אומנם דוחקות‪ ,‬אבל הן‬ ‫ודאי יוכלו להמתין עוד קצת‪ .‬אני לוגמת מהקפה שלי‪ ,‬מתמתחת‬ ‫לאחור בכורסה ושוקעת בקריאת החוברת שבעמוד השער שלה‬ ‫מתנוססת הכותרת "הכירו את הסווינגרים" ‪ -‬סיפורה של קהילה‪.‬‬ ‫תחקיר‪ :‬אירית דוד‪.‬‬

‫הכירו את הסווינגרים‬ ‫דודו ושירה‬ ‫מי אתם?‬ ‫"אני דודו‪ ,‬קבלן‪ ,‬בונה כעת מספר בניינים בשכונת מגורים חדשה‬ ‫באשקלון‪ ,‬ושירה היא מעצבת פנים‪ .‬אנחנו נשואים שתים־עשרה‬ ‫שנים והורים לשני בנים בני שמונה ועשר‪ .‬לי יש עוד בן מנישואים‬ ‫קודמים‪ ,‬הוא חייל בן תשע־עשרה שגר עם אימא שלו ומגיע אלינו‬ ‫לביקורים"‪.‬‬ ‫מה הגילים שלכם?‬ ‫שירה‪" :‬אני בת שלושים ושבע‪ ,‬ודודו בן חמישים ושתיים"‪.‬‬ ‫כמה זמן בסווינג?‬ ‫שירה‪" :‬מתחילת הזוגיות‪ .‬הכרנו בטיסה מפראג לישראל‪ ,‬אני‬ ‫חזרתי מחופשה עם חברה ובטעות נתנו לנו מושבים שאינם סמוכים‪.‬‬ ‫כששמנו לב‪ ,‬זה כבר היה מאוחר מדי‪ .‬ישבתי ליד דודו‪ ,‬שחזר‬ ‫מנסיעת עסקים‪ .‬הייתי כל כך עייפה שנרדמתי לו על הכתף‪ ,‬ואחרי‬

‫‪ | 118‬ג'ני ברק‬ ‫שהתעוררתי‪ ,‬השיחה בינינו זרמה‪ .‬כבר בדייט הראשון הוא סיפר‬ ‫לי שהוא לא מאמין במונוגמיה ולא מוכן להתחייב לנאמנות מינית‪,‬‬ ‫אבל הוא כל כך מצא חן בעיניי שזה נשמע לי שטותי‪ .‬האמנתי‬ ‫שאחרי שהוא יתאהב בי‪ ,‬אצליח להוציא אותו מזה‪ .‬בינתיים‪ ,‬מה‬ ‫שקרה (שירה צוחקת) זה שאני התאהבתי בדודו והוא משך אותי‬ ‫לחיי הסווינג"‪.‬‬ ‫מה אתם הכי אוהבים בסווינג?‬ ‫שירה‪" :‬אני הופתעתי מהיחס לגוף‪ .‬בחברה ה‪'-‬רגילה' שלנו היחס‬ ‫לגוף מאוד לא סלחני‪ .‬מודל היופי הוא דוגמניות גבוהות‪ ,‬בלונדיניות‬ ‫ורזות‪ .‬מי שלובשת מידה שלושים ושמונה כבר נחשבת למלאה‪.‬‬ ‫ואני‪ ,‬מה לעשות‪ ,‬לא התברכתי במידות של דוגמנית‪ ,‬ומידה‬ ‫שלושים ושמונה לא נכנסת לי אפילו ברגל‪ .‬כל חיי הרגשתי פחות‪.‬‬ ‫פחות יפה מהחברות שלי‪ ,‬פחות מושכת בעיני הגברים‪ .‬במפגשי‬ ‫הסווינג הופתעתי לגלות שאף אחד לא מחפש את אידיאל היופי‪.‬‬ ‫נשים רזות‪ ,‬נשים מלאות‪ ,‬נשים עם צלוליטיס או עם שדיים שראו‬ ‫ימים טובים יותר‪ ,‬כולן מסתובבות בנינוחות‪ ,‬חלקן בעירום מלא‪,‬‬ ‫אחרות בלבוש תחתון‪ .‬המפגשים האלה של חילופי הזוגות גרמו לי‬ ‫לראות את הגוף שלי באופן שונה לחלוטין‪ .‬למדתי לאהוב את עצמי‬ ‫כפי שאני"‪.‬‬ ‫דודו‪" :‬את רואה את השמלה האדומה הזאת ששירה לובשת‬ ‫היום‪ ,‬שהירכיים שלה ככה חשופות? היא לא הייתה מעזה ללכת כך‬ ‫בעבר‪ .‬הכול היה שחור ומוצנע‪ .‬אני אישית מעדיף את האישה שלי‬ ‫ככה‪ ,‬פתוחה ובטוחה בעצמה"‪.‬‬ ‫ספרו על חוויה בלתי נשכחת שחוויתם‬ ‫שירה‪" :‬לא יודעת אם במונחים סווינגריים זה ייחשב ליוצא דופן‪,‬‬ ‫אבל זה היה כשחנכנו זוג שנכנס לזה בפעם הראשונה‪ .‬אצלנו העניין‬ ‫של הסווינג הוא לגמרי פתוח‪ ,‬אנחנו לא מסתירים זאת מהסביבה‬

‫משחקי בגידה | ‪119‬‬ ‫ומהחברים‪ ,‬למרות שהיו זוגות שהתרחקו מאיתנו בגלל זה‪ .‬באחד‬ ‫הימים התקשרה אליי חברה וסיפרה על חברה אחרת שלה‪ ,‬שהיא‬ ‫ובעלה החליטו להתנסות בחילופי זוגות‪ ,‬אבל הם לא יודעים מאיפה‬ ‫להתחיל‪ .‬אישרתי לה לתת את הטלפון שלי לאותה בחורה‪ ,‬וכבר‬ ‫באותו יום היא ובעלה התקשרו אליי‪ .‬היו להם המון שאלות‪ ,‬ובעיקר‬ ‫הם חששו מההשפעה של זה על הזוגיות שלהם‪ .‬הם נשמעו ממש‬ ‫נחמדים‪ ,‬אז הצעתי להם שניפגש ארבעתנו לבירה‪ ,‬כך דודו ואני‬ ‫נוכל לענות להם יחד על כל השאלות‪.‬‬ ‫"היה לנו ערב נפלא‪ .‬מתברר שנפגשנו איתם בעבר בביתה של‬ ‫אותה חברה משותפת‪ .‬כבר אז הבחור ממש מצא חן בעיניי‪ ,‬אבל‬ ‫כמובן שלא יכולתי לעשות עם זה כלום‪ .‬עכשיו‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫האפשרויות היו שונות‪ .‬בכל אופן‪ ,‬צחקנו המון וסיפרנו להם על כל‬ ‫מיני דברים בחילופי הזוגות‪ .‬כנראה שממש הדלקנו אותם‪ ,‬כי הם‬ ‫התלחששו לרגע ואז שאלו אותנו אם אנחנו רוצים לנסוע איתם‬ ‫לצימר ולעשות חילופים איתם"‪.‬‬ ‫דודו‪" :‬אנחנו בדרך כלל לא הולכים למפגשים כאלה‪ .‬אני נהנה‬ ‫מהמסיבות‪ ,‬לא מחפש אינטימיות‪ .‬אינטימיות יש לי בבית‪ ,‬עם אשתי‪.‬‬ ‫אבל הייתה לנו כימיה ממש טובה איתם והחלטנו לזרום‪ .‬מכיוון‬ ‫שאנחנו אף פעם לא הזמנו צימר בעצמנו‪ ,‬לא ידענו איפה לחפש‪,‬‬ ‫אז כתבנו 'צימר ללילה' בגוגל והלכנו על התוצאה הראשונה"‪.‬‬ ‫שירה‪" :‬זה לא תמיד מומלץ‪ .‬הגענו למתחם צימרים שבו כל חדר‬ ‫עוצב בסגנון אחר‪ .‬אנחנו קיבלנו את החדר הסיני‪ ,‬עם ציור עצום של‬ ‫דרקון על כל הקיר‪ .‬זה היה מראה סוריאליסטי‪ .‬בחדר‪ ,‬דודו לא בזבז‬ ‫זמן‪ ,‬הוא ישר התיישב בג'קוזי עם כוס היין שלו‪ ,‬ואני התיישבתי על‬ ‫המיטה ליד הבחור‪ .‬מאחר שלא היו בחדר כורסאות‪ ,‬אשתו הייתה‬ ‫צריכה לבחור בין הג'קוזי למיטה‪ .‬כעבור היסוס קצר‪ ,‬היא התיישבה‬ ‫לצידי ולאחר רגעים אחדים התחילה ללטף אותי‪ .‬תחילה ברגליים‪,‬‬

‫‪ | 120‬ג'ני ברק‬ ‫מתפעלת מהעור החלק והיפה שלי‪ ,‬קוראת לבעלה להצטרף‬ ‫לליטוף‪ ,‬מסמנת לו את הדרך‪ .‬והוא‪ ,‬לאט־לאט‪ ,‬הצטרף‪ .‬מצאתי את‬ ‫עצמי שוכבת בין שניהם‪ ,‬שניהם מלטפים אותי‪ ,‬מפשיטים אותי‪,‬‬ ‫מלקקים אותי‪ ,‬ודודו יושב לו בג'קוזי ומסתכל"‪.‬‬ ‫דודו‪" :‬כן‪ ,‬אני לגמרי התחרמנתי מלהסתכל עליהם‪ .‬אני אוהב‬ ‫לראות את אשתי כשהיא נהנית‪ ,‬היא הייתה פשוט יפהפייה באותם‬ ‫רגעים‪"...‬‬ ‫שירה‪" :‬כשהבחור התחיל לצבור ביטחון‪ ,‬אשתו הניחה לנו‬ ‫להמשיך לבד והצטרפה אל דודו בג'קוזי"‪.‬‬ ‫דודו‪" :‬כן‪ ,‬היה רגע מדהים כשהיא ישבה על שפת הג'קוזי ואני‬ ‫ירדתי לה‪ ,‬ובאותו זמן שירה העניקה טיפול דומה לבעלה‪ .‬שניהם‬ ‫התחילו בו־זמנית לגנוח מהעונג"‪.‬‬ ‫שירה‪" :‬עברו כבר כמה שנים מאז‪ ,‬אבל בכל פעם שאנחנו פוגשים‬ ‫אותם באחת המסיבות‪ ,‬הם מספרים לכולם שאנחנו היינו החונכים‬ ‫שלהם‪ ,‬ושאלה היו החילופים הכי מוצלחים שלהם‪ .‬האמת היא שגם‬ ‫שלנו"‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪121‬‬

‫‪18‬‬ ‫אנחנו יושבות בפינה הקבועה שלנו ב‪"-‬ברטה"‪ ,‬קפה הבית הפינתי‬ ‫שליד המשרד‪ ,‬להפוגת צהריים מהעבודה‪ .‬אלה אומרת שלפעמים‪,‬‬ ‫דווקא כשהכול לחוץ‪ ,‬צריך לדעת לעצור‪ ,‬לקחת רגע לעצמנו‪,‬‬ ‫לנקות את הראש מחוץ למשרד ולשוב בכוחות מחודשים‪ .‬השארנו‬ ‫את רפאל להשגיח על המשרד‪ ,‬וכדי שלא ירגיש מקופח הזמנו‬ ‫לו ארוחת צהריים בטייק‪-‬אווי מהמסעדה האיטלקית שהוא אוהב‪.‬‬ ‫הקפה הומה אדם‪ ,‬נראה שכולם ברחו כמונו מהמשרדים‪ .‬לידנו‬ ‫יושב בחור מזוקן‪ ,‬שקוע במחשב שלו‪ ,‬מנותק מכל ההתרחשות‬ ‫סביבנו‪ .‬בזמן שאנחנו ממתינות למלצרית‪ ,‬אירית‪ ,‬שלא יכולה‬ ‫לסבול רגעי שקט‪ ,‬מתחילה כהרגלה בעדכוני תזרים‪ ,‬אבל השוטרת‬ ‫אלה נכנסת לעניינים‪ .‬ענייני כספים ותזרימים בשבילה זה בערך‬ ‫כמו סיפורים על עיצובי מטבח בשבילי – שיעמום‪.‬‬ ‫"מה כאן לא ברור"‪ ,‬היא עוצרת את אירית בחדות‪" ,‬אנחנו‬ ‫בהפסקה‪ .‬חצי שעה של מבחר נושאים לבחירתך‪ ,‬כשכל מה שנדרש‬ ‫ממך הוא עמידה בתנאי אחד בלבד ‪ -‬שלא יהיו קשורים לעבודה‪.‬‬ ‫ספרי לנו במקום זה איך מתקדמים האימונים? אני רואה שהורדת‬ ‫שני קילו לפחות"‪ .‬היא סורקת את אירית במבטה‪" ,‬אז אני מבינה‬ ‫שאת חזק בעניין"‪ .‬גם המזוקן מהשולחן הסמוך מרים את ראשו‬ ‫מהמחשב ומצטרף לסריקה‪.‬‬ ‫"האימונים ממש מצוינים"‪ ,‬אירית מזדקפת‪ ,‬נהנית מהמחמאה‬ ‫המפתיעה‪" .‬אני מתאמנת שלוש פעמים בשבוע‪ .‬זה לא קל לי‪,‬‬ ‫אבל כשאני כבר שם‪ ,‬אני ממש נהנית‪ .‬הילדים מתלוננים שאני‬ ‫לא בבית‪ ,‬שלומי כרגיל לא עושה איתם כלום בזמן הזה‪ ,‬אבל‬

‫‪ | 122‬ג'ני ברק‬ ‫הורדתי שלושה קילו‪ .‬רואות? וגם קניתי לי כמה תלבושות ספורט‬ ‫מדליקות"‪.‬‬ ‫"כן‪ ,‬אירית‪ ,‬זה ממש מרתק"‪ ,‬אני משתדלת להישמע מפרגנת‪.‬‬ ‫היא ואלה מסוגלות לנהל שיחה של שעה על קלוריות ובגדים‪.‬‬ ‫לפעמים אני לא מבינה איך אנחנו כאלה חברות טובות כשתחומי‬ ‫העניין של שלושתנו כל כך שונים‪" .‬תגידי‪ ,‬והניצוץ הזה בעיניים‬ ‫שלך‪ ,‬שלא ראיתי כבר שנים‪ ,‬זה גם בגלל הספורט או שאנחנו‬ ‫מפספסות כאן משהו?"‬ ‫"אצל שרון חיוכים מתחברים רק לסקס"‪ ,‬אלה מפרשנת אותי‪.‬‬ ‫"סקס? תזכירי לי מה זה?" היא צוחקת במרמור‪" ,‬כבר שבועיים‬ ‫שאני מרדימה את הילד ומתעוררת בשלוש לפנות בוקר כדי לגלות‬ ‫שנרדמתי איתו‪ .‬הספורט זה הדבר שהכי מרגש אותי לאחרונה"‪.‬‬ ‫"אירית"‪ ,‬אני מקשה‪" ,‬אנחנו חברות כבר יותר מעשרים שנה‪,‬‬ ‫אני קוראת אותך כמו ספר פתוח‪ .‬דברי‪ .‬אני רואה שיש משהו‬ ‫שעומד לך על קצה הלשון"‪.‬‬ ‫"טוב"‪ ,‬היא מתרצה‪" ,‬אבל תישבעו שאתן לא מגלות לאף אחד"‪.‬‬ ‫"לא ברור לנו למי כבר יש לנו לגלות ומה‪ ,‬אבל אנחנו נשבעות"‪.‬‬ ‫נראה לי שגם המזוקן עם המחשב לידנו נשבע‪ .‬הוא אומנם מעמיד‬ ‫את מסך הלפטופ שלו כך שיחצוץ בינינו‪ ,‬אבל אני רואה את‬ ‫המבט שלו עולה מעליו‪ ,‬וכשנדמה לו שאנחנו לא מבחינות‪ ,‬ננעץ‬ ‫באלה‪ .‬אירית מטה את גופה אלינו‪ ,‬מעבירה בלי משים יד בשערה‪,‬‬ ‫מנהג שהיא אימצה לאחרונה‪.‬‬ ‫"זה מאמן הכושר שלי"‪ ,‬היא מצחקקת במבוכה‪.‬‬ ‫"מה איתו?" אלה לא מבינה‪.‬‬ ‫"הוא מחזר אחריי"‪.‬‬ ‫"מה?!" שתינו שואלות פה אחד‪ .‬עכשיו השיחה הפכה מעניינת‪,‬‬ ‫וזה כמובן הרגע שבו המלצרית מגיעה עם האוכל שלנו‪ .‬אנחנו‬

‫משחקי בגידה | ‪123‬‬ ‫משתתקות בזמן שהיא מחלקת לנו את המנות‪ .‬סלט עם נתחי עוף‬ ‫לאלה‪ ,‬סלט קיסר לאירית שהצטרפה לטרנד הבריאותי‪ ,‬וטוסט עם‬ ‫גבינה צהובה ופטריות בשבילי‪ .‬כן‪ ,‬אני יודעת שזה אוכל לילדים‪,‬‬ ‫אבל זה מה שאני אוהבת‪ ,‬ובעל הקפה המקסים יצר מנה מיוחדת‬ ‫שנקראת "טוסט שרון"‪.‬‬ ‫"מה זאת אומרת מחזר אחרייך? איך? הוא יודע שאת נשואה?"‬ ‫אנחנו תוקפות את אירית בשאלות‪.‬‬ ‫"כן‪ ,‬ברור שהוא יודע‪ ,‬וברור שלא יקרה כלום‪ ,‬אבל בינינו‪ ,‬זה‬ ‫ממש כיף‪ .‬כבר שכחתי איך זה מרגיש‪ "...‬היא אומרת ותוחבת לפיה‬ ‫כף גדושה בירקות נוטפי רוטב‪.‬‬ ‫"אל תתקמצני‪ ,‬תני קצת פרטים"‪ ,‬אלה מפצירה בה‪ ,‬אם כי לא‬ ‫צריך לבקש יותר מדי‪ .‬נראה שאירית רק חיכתה להזדמנות לשתף‪.‬‬ ‫"אלה דברים קטנים"‪ ,‬היא מהססת‪" ,‬הוא ממש מסתכל עליי‪,‬‬ ‫רואה בי הכול‪ .‬הוא רואה שרזיתי‪ ,‬רואה שקניתי תלבושות ספורט‬ ‫חדשות‪ ,‬הוא מזהה מתי אני עצובה או שמחה‪ ,‬אפילו שולח לי‬ ‫ווטסאפים חמודים באמצע היום‪ ,‬כותב שהוא מחכה כבר לריצה‬ ‫שלנו‪ .‬לפני כמה ימים‪ ,‬כשלא הרגשתי טוב‪ ,‬הוא הציע להכין‬ ‫לי מרק עוף‪ .‬חמוד‪ ,‬נכון? שלומי לא רואה אותי בכלל‪ .‬בשבילו‬ ‫אני רק המטפלת של הילדים‪ ,‬המבשלת וזאת שמתעסקת לו עם‬ ‫האשראי‪"...‬‬ ‫"תראי תמונה שלו"‪ ,‬אלה מבקשת‪ .‬אירית מסתכלת לצדדים‪,‬‬ ‫המזוקן מחזיר את עיניו אל המחשב‪ .‬היא שולפת את הטלפון‬ ‫מהתיק ומראה לנו את תמונת הווטסאפ של הבחור‪ .‬כמה לא צפוי‪,‬‬ ‫הוא נראה שם בבגדי ספורט‪ ,‬מרים משקולת בחצר‪ .‬נו‪ ,‬מאמן‬ ‫כושר‪.‬‬ ‫"הוא נראה קצת ערס"‪ ,‬אלה מסכמת‪" ,‬אבל אין ספק שיש שם‬ ‫גוף שמתחשק להעביר עליו את הידיים"‪.‬‬

‫‪ | 124‬ג'ני ברק‬ ‫אני דווקא אוהבת אותם קצת ערסים‪ ,‬אלה יודעים לקחת שליטה‬ ‫על העניינים‪ ,‬לא מחכים שיניחו להם הכול על מגש‪" .‬איפה‬ ‫תיפגשו?" אני שואלת‪.‬‬ ‫"מה זאת אומרת איפה? יש לו דירה משלו‪ ,‬הוא גר ממש לידי‪.‬‬ ‫אבל‪ "...‬היא נעצרת‪" ,‬מי בכלל אמר שאפגש איתו? את זוכרת‬ ‫שאני אישה נשואה?"‬ ‫"למה? לא מגיע לך זיון כמו שצריך? את בעצמך אומרת כבר‬ ‫הרבה זמן שהזיונים עם שלומי הפכו להיות אירוע של פעם בחודש‪,‬‬ ‫וגם אז זה בעיקר טכני‪ .‬אז למה את צריכה למנוע מעצמך הנאה?‬ ‫את לא רוצה להרגיש קצת פרפרים בבטן?"‬ ‫"מה את עושה?" אלה מפנה אליי מבטה‪ .‬האצבעות שלה נוקשות‬ ‫על השולחן‪ ,‬ככה יודעים שהיא עצבנית‪ .‬האצבעות‪ ,‬והעיניים‬ ‫שמתחילות לעפעף במהירות‪" .‬את לא יכולה לזרוק כאלה מילים‬ ‫לאוויר‪ ,‬שרון‪ ,‬את לא פוחדת שהעצות שלך יסכנו לה את הזוגיות?"‬ ‫"איזו זוגיות? עם שלומי? אני חושבת שאם היא כבר בחרה‬ ‫להמשיך לחיות איתו‪ ,‬היא חייבת לספק לעצמה הנאות מבחוץ‪.‬‬ ‫למה היא צריכה לחיות בכלא?"‬ ‫אירית שוקעת בסלט שלה‪ ,‬דולה משם את חתיכות הבצל‬ ‫ששכחה לבקש מהמלצרית שלא יכניסו אליו‪ ,‬כרגיל‪ .‬אף שהיא‬ ‫עומדת לכאורה במרכז השיחה‪ ,‬איכשהו זה הופך להיות ויכוח ביני‬ ‫לבין אלה‪ ,‬ואילו היא‪ ,‬נשארת בחוץ‪ ,‬גם כרגיל‪.‬‬ ‫"שרון‪ ,‬ככה נראית זוגיות אצל רוב האנשים‪ ,‬ולא נראה לי שהם‬ ‫מרגישים בכלא‪ .‬אני לא מרגישה בכלא‪ .‬לא כולם חיים את הזוגיות‬ ‫שלך עם ארז‪ ,‬ולא לכולם הפורמט הזה מתאים"‪.‬‬ ‫"גם החיים בתוך תבניות ומסגרות לא מתאימים לכולן"‪ ,‬אני לא‬ ‫נשארת חייבת‪" ,‬ואת יוצאת מתוך הנחה שאירית צריכה לשאוף‬ ‫בהכרח לחיים יציבים ומסודרים כמו שלך"‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪125‬‬ ‫"ומה כל כך רע לדעתך במה שיש לי?" השיחה מתנהלת בשקט‪,‬‬ ‫אבל המתח מתחיל לגעוש‪ .‬עדיף שלא אדבר עכשיו‪ ,‬שלא אזכיר‬ ‫לאלה כמה היא נדלקת כשאני מספרת לה על המסיבות‪ ,‬על‬ ‫ההרפתקאות שלי עם הגברים המתחלפים‪.‬‬ ‫"את לא מתנגדת לאורח החיים שלי"‪ ,‬אני אומרת‪" ,‬את פשוט‬ ‫פוחדת לערער את המערכת הקיימת‪ .‬אבל אם מישהו היה חותם לך‬ ‫שתוכלי לחיות את אורח החיים שלי בלי שזה ישפיע בשום אופן‬ ‫על היחסים שלך עם רוני‪ ,‬גם אז היית מסרבת?"‬ ‫"אולי הייתי רוצה להוסיף קצת ריגושים‪ ,‬אבל אני לא רואה את‬ ‫עצמי מזדיינת עם כל מיני גברים רק בשביל סקס בלי שום רגש‪,‬‬ ‫ובטח שלא עושה את זה במסיבות מול העיניים של בעלי"‪.‬‬ ‫"לכל אחת מאיתנו יש סף ריגוש אחר‪ ,‬ומה שמתאים לי ולאיש‬ ‫שלי לא חייב להתאים לך‪ .‬ואולי לאירית‪ ,‬בניגוד אלייך‪ ,‬יש צורך‬ ‫בריגושים אחרים? תראי איך היא הורידה שלושה קילו רק מזה‬ ‫שמישהו החמיא לה קצת‪ .‬היא צמאה לריגוש"‪.‬‬ ‫"נהדר"‪ ,‬קולה של אלה ממשיך לעלות‪" ,‬אז אולי תזמיני אותה‬ ‫להצטרף למסיבה הבאה שלכם"‪.‬‬ ‫"אולי פעם אזמין"‪ ,‬אני לא נרתעת מהציניות‪" ,‬אבל יש לה עוד‬ ‫דרך לעבור לפני כן‪ ,‬והערס הספורטיבי שלה הוא פתרון מצוין‬ ‫לחסכים שלה"‪.‬‬ ‫"שרוני‪ ,‬החיים הם לא אוטופיה‪ ,‬ועד שהמלאך עם ההבטחות‬ ‫יגיע‪ ,‬רובנו צריכים ללמוד להתפשר‪ ,‬להבין מה הדברים שחשובים‬ ‫לנו בחיים‪ ,‬ולא לסכן אותם בריגושים שהמחיר עליהם עלול להיות‬ ‫יקר מכפי שאנחנו מוכנות לשלם"‪.‬‬ ‫"על מי את מדברת‪ ,‬אלה‪ ,‬על אירית או על עצמך?"‬ ‫המזוקן מהצד מסתכל על אירית במבט חומל‪ .‬כנראה שגם‬ ‫אצלו יש חסך בריגושים‪ .‬הוא משלים אותם בציתות לשיחות של‬

‫‪ | 126‬ג'ני ברק‬ ‫שולחנות שכנים‪ .‬לשיטת אלה‪ ,‬הוא יכול להתנחם בידיעה שלפחות‬ ‫אין בכך סיכון‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬זה הרגע שבו אירית מחליפה את‬ ‫הנושא כדי להרגיע את הרוחות‪ .‬היא שונאת ויכוחים‪ ,‬הם מלחיצים‬ ‫אותה‪ .‬אבל הפעם נראה שהנושא נוגע בה בנקודות עמוקות יותר‪,‬‬ ‫היא לא רוצה לעזוב‪.‬‬ ‫"תגידי‪ ,‬שרון"‪ ,‬היא פונה אליי בהיסוס‪" ,‬את לא חוששת‬ ‫מהסיכונים? אני יודעת שאת אומרת שזה 'רק סקס'‪ ,‬אבל מה‬ ‫תעשי אם זה פתאום יהפוך למשהו אחר? הרי לא נולדנו אתמול‪,‬‬ ‫את לא חוששת שארז עשוי להתאהב במישהי שיכיר שם ולרצות‬ ‫איתה משהו רגשי יותר?"‬ ‫"נכון"‪ ,‬אלה נכנסת לחיזוק‪" ,‬ומה אם זה יקרה לך? מתישהו את‬ ‫עשויה גם להתאהב‪ ,‬כולנו יודעות שדברים לא תמיד קורים לפי‬ ‫התוכנית‪"...‬‬ ‫אני לא מפספסת את הרמיזה בקולה של אלה‪ ,‬אני יודעת בדיוק‬ ‫על איזה אירוע היא מדברת‪ ,‬ואני לא אפתח אותו עכשיו‪ ,‬בייחוד‬ ‫כשאירית לא יודעת על כך דבר‪.‬‬ ‫"לא‪ ,‬אני לא חוששת"‪ ,‬אני עונה בנחישות‪" .‬מאיפה לדעתכן‬ ‫מתפתחת ההתאהבות? מההסתרה‪ ,‬שהרי מים גנובים ימתקו‪,‬‬ ‫או"‪ ,‬אני נועצת עיניי באלה‪" ,‬מהשלמה של חסך שקיים בזוגיות‬ ‫הנוכחית‪ .‬לכן אני אומרת לכן שהעובדה שאצלי ואצל ארז הכול‬ ‫מותר‪ ,‬מפחיתה באופן משמעותי את רמת הסיכון"‪.‬‬ ‫"אני לא מוכנה לקחת סיכון על שלומי"‪ ,‬אומרת אירית‪" .‬לכל‬ ‫זוג יש את הבעיות שלו וגם הסקס בינינו‪ ,‬כבר סיפרתי לכן‪,‬‬ ‫יכול היה לעבור מקצה שיפורים‪ ,‬אבל אני מעדיפה להתפשר ולא‬ ‫להסתכן"‪.‬‬ ‫"נכון"‪ ,‬אני מסכימה‪" ,‬אני וארז לוקחים סיכון‪ .‬מי שלא רוצה‬ ‫לקחת סיכונים‪ ,‬שיישאר בבית‪ ,‬מתחת לשמיכה עם כוס תה וספר‬

‫משחקי בגידה | ‪127‬‬ ‫טוב ביד"‪ .‬אני מישירה מבט אל המזוקן שמבין את הרמז וחוזר‬ ‫להתעמק בלפטופ שלו‪" .‬כי ברגע שמעיזים לצאת מהבית‪ ,‬לוקחים‬ ‫סיכון‪ .‬מי שמעז לשאול שאלות‪ ,‬להעמיד את הזוגיות שלו במבחן‪,‬‬ ‫לבדוק גבולות‪ ,‬לוקח סיכונים"‪.‬‬ ‫המלצרית מגיעה עם הקינוח שלנו‪ ,‬קערה ענקית עם שלוש‬ ‫שכבות חלומיות‪ :‬עוגיית בצק ענקית‪ ,‬מעליה פירות ומעליהם קרם‬ ‫מסקרפונה‪ .‬כל כפית מזה היא עונג צרוף‪ .‬אלה אומרת שאם כבר‬ ‫מבזבזים קלוריות‪ ,‬זה חייב להיות על מעדן איכותי‪ .‬כשזה מגיע‬ ‫לקינוח הזה לפחות‪ ,‬אין בינינו ויכוח‪ .‬בכלל‪ ,‬נראה שהשילוב הזה‬ ‫בין המתיקות והקפה המר שמצטרף אליה‪ ,‬מרגיע את הרוחות בינינו‪,‬‬ ‫מזכיר לנו ליהנות מהרגעים האחרונים לפני שנחזור לקלחת המשרד‪.‬‬ ‫"אני מעדיפה לחשוב שהזוגיות שלי עם ארז מתקיימת מתוך‬ ‫בחירה שנעשית בכל יום מחדש"‪ ,‬אני אומרת‪" .‬נכון שלפני עשרים‬ ‫שנים התאהבנו והכרזנו בטקס חגיגי ונוצץ שנהיה כך לתמיד‪ ,‬אבל‬ ‫השנים עוברות‪ ,‬אנחנו משתנים‪ ,‬ולא כל מה שהיה נראה לנו יפה‬ ‫ונכון אז‪ ,‬נשאר כך גם היום‪ .‬כשאני מפלרטטת עם גבר אחר‪ ,‬אני‬ ‫דווקא כן אוהבת לדמיין את עצמי במערכת יחסים איתו‪ ,‬ובתוך כך‬ ‫להעלות את השאלות‪ ,‬האם הוא יעניין אותי כמו בעלי? האם יצחיק‬ ‫אותי? יחבק אותי כשאפול‪ ,‬או ידע לספוג את ההתפרצויות שלי?‬ ‫ארז מנצח את כולם בנוק־אאוט‪ .‬אין לי ספק שיש מצחיקים ממנו‪,‬‬ ‫יפים וחכמים יותר‪ ,‬אבל במאזן הכולל‪ ,‬האיש שלי הוא הכי בשבילי‬ ‫והוא לא מפסיק להתאמץ כדי להוכיח לי את זה בכל פעם מחדש‪.‬‬ ‫וזה שהוא מרגיש מספיק בטוח בעצמו כדי לאפשר לי לצאת החוצה‬ ‫ולעשות את ההשוואה‪ ,‬זה רק גורם לי להעריך אותו הרבה יותר"‪.‬‬ ‫"נו‪ ,‬אירית"‪ ,‬אני פונה אל חברתי שבכל משך המונולוג שלי‬ ‫בוהה בספל הקפה שלה‪ ,‬כאילו מצפה לקרוא שם עתידות‪" ,‬אז מתי‬ ‫את נפגשת עם הבחור?"‬

‫‪ | 128‬ג'ני ברק‬ ‫"אה‪ "...‬אירית מתנערת מבהייתה‪" ,‬אני החלטתי להחליף את‬ ‫המאמן במאמנת‪ .‬זה לא בשבילי הפלרטוטים והבגידות‪ .‬אני כמו‬ ‫אלה‪ ,‬לא מתאימים לי הסיכונים האלה וגם יש לי עקרונות‪ ,‬את‬ ‫יודעת"‪.‬‬ ‫אלה מביטה בה בגאווה כאילו הייתה בתה שענתה תשובה נכונה‬ ‫במבחן‪" .‬בואו‪ ,‬בנות‪ ,‬ההפסקה שלנו נגמרה מזמן ואנחנו חייבות‬ ‫לחזור למשרד"‪ ,‬היא אומרת וקמה‪.‬‬ ‫אני ממש מרגישה את האכזבה של המזוקן‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪129‬‬

‫‪19‬‬ ‫מה יש בה במילה הזאת "בגידה" שמפחיד אותנו כל כך? מילה‬ ‫אחת קטנה שמאיימת על כל הזוגיות‪ ,‬על כל מה שנבנה יחד‬ ‫במשך שנים‪ .‬בכל פעם שהנושא עולה על הפרק‪ ,‬בין אם במפגשי‬ ‫בנות או זוגות‪ ,‬רוב הנשים מזדעזעות מעצם השאלה‪" .‬בגידות?‬ ‫מה פתאום? לא עולה על דעתי‪ .‬בטח ובטח שגם לא על דעתו של‬ ‫בעלי"‪ .‬אם הבעל נוכח במקום‪ ,‬הוא מרים אלינו מבט עייף בשילוב‬ ‫חצי חיוך וזורק משהו בסגנון‪" ,‬אני? אהבת חיי נמצאת כאן איתי‪,‬‬ ‫מה כבר יש לי לחפש בחוץ?"‬ ‫ברור‪ .‬אף אחת מאיתנו לעולם לא בוגדת‪ ,‬ובכל זאת הסטטיסטיקה‬ ‫מצביעה על חמישים אחוז מכלל מערכות היחסים שבהן מתרחשת‬ ‫בגידה‪ .‬אז איפה מתחבאים לעזאזל אותם בוגדות ובוגדים עלומים?‬ ‫האם ייתכן שלכל אחד ולכל אחת יש פוטנציאל לבגוד? האם‬ ‫ייתכן שזו רק שאלה של תזמון והזדמנות? ואם זה כך‪ ,‬מה זה אומר‬ ‫על בן הזוג שמחכה בבית? האם הבגידה מעידה על קץ האהבה‪ ,‬או‬ ‫שאולי אנחנו מנפחים את המשמעות שלה יתר על המידה?‬ ‫בפעם הראשונה ששמעתי את המילה בגידה הייתי בת ארבע‪.‬‬ ‫לא הבנתי אז את משמעותה‪ ,‬רק את הצליל הצורם שנלווה אליה‪.‬‬ ‫זיכרונות הילדות שלי יצוקים מתמונות‪ .‬ללא סרטונים‪ ,‬רק סטילס‪.‬‬ ‫באחד הזיכרונות אני ילדה בת חמש במטוס‪ ,‬נוסעת עם אבא‬ ‫לחופשה ביוון‪ .‬אימא שלי נשארה בבית‪ ,‬בעבודה‪.‬‬ ‫אבא ואני מבלים בים עם מישהי שאני לא מכירה‪ .‬בתמונה‬ ‫הבאה אבא והבחורה נעלמים יחד ומשאירים אותי לשחק בחול‪.‬‬ ‫בשלב הבא אני בוכה‪ ,‬ובכל החוף מחפשים את האב הנעלם של‬

‫‪ | 130‬ג'ני ברק‬ ‫הילדה הקטנה‪ .‬הוא מופיע כעבור זמן שנראה לי כנצח‪ ,‬בחברת‬ ‫אותה בחורה‪ ,‬שערו סתור ופרוע וחיוך שפוך על פניו‪.‬‬ ‫כשחזרנו הביתה‪ ,‬אימא שלי שאלה איך הייתה החופשה‪ ,‬אבל‬ ‫מסיבה שלא הבנתי אז‪ ,‬היא לא שמחה כשסיפרתי לה על הבילויים‬ ‫של אבא עם הבחורה הנחמדה ההיא‪.‬‬ ‫אבי היה הגבר של חיי עד שהכרתי את ארז‪ ,‬שמילא את‬ ‫מקומו‪ .‬היינו‪ ,‬משתפים זה את זו בסיפורים שלנו‪ ,‬גם בדברים‬ ‫הכי אינטימיים‪ ,‬כאלה שאינם מיועדים לשיחת אבות ובנות‪.‬‬ ‫אני סיפרתי לו על הבילויים עם החברים שלי‪ ,‬והוא סיפר על‬ ‫הבילויים עם החברים שלו‪ .‬לעיתים נלוו לבילויים האלה גם חברות‬ ‫מתחלפות נוספות‪ .‬הוא סיפר את זה באופן כל כך טבעי‪ ,‬משולב‬ ‫תמיד עם צחוק מתגלגל ושמחת חיים שמתפרצת מהעיניים‪ ,‬והיה‬ ‫ברור לי שכך הגיוני לחיות‪ .‬אף שהוא מעולם לא ביקש‪ ,‬הבנתי‬ ‫שרצוי שהסיפורים האלה לא יגיעו לאוזניה של אימי‪ .‬כבר אז החלו‬ ‫לקנן בי סימני השאלה על הקשר בין אהבה ונאמנות‪.‬‬ ‫בגיל שש־עשרה‪ ,‬אני ורווית יושבות באוטו ומחכות לבני הזוג שלנו‪,‬‬ ‫שקפצו רגע לקיוסק להביא גחלים לפיקניק לילי בים‪.‬‬ ‫"שרון"‪ ,‬היא פונה אליי‪" ,‬את אוהבת אותו?"‬ ‫"ברור"‪ ,‬אני עונה‪.‬‬ ‫אני לא ממש מחבבת אותה‪ ,‬את רווית‪ .‬בעיניי היא קלפטע‬ ‫מעצבנת‪ ,‬מאלה שיש להן דעה מוצקה על כל דבר‪ ,‬ודוחפות את האף‬ ‫שלהן לעניינים של כולם‪ .‬לרוב אני מתרחקת מבנות כמוה‪ ,‬והסיבה‬ ‫היחידה שאנחנו חולקות את אותו חלל היא שבני וירון הם בני דודים‬ ‫וגם החברים הכי טובים‪ ,‬מאלה שאי־אפשר להפריד ביניהם‪.‬‬ ‫"תגידי"‪ ,‬היא ממשיכה‪ ,‬כאילו ממתיקה איתי סוד‪" ,‬את חושבת‬ ‫שהוא נאמן לך?"‬

‫משחקי בגידה | ‪131‬‬ ‫"מה השאלות האלה?!" אני מתעצבנת‪" ,‬לאן את חותרת?"‬ ‫בגיל שש־עשרה‪ ,‬כשאני מאוהבת עד מעל הראש בחבר החייל‬ ‫שלי‪ ,‬מי בכלל חשב על הדברים האלה?‬ ‫"אז רק תדעי"‪ ,‬היא לוחשת לי‪" ,‬שלמרות שאני יודעת שהוא‬ ‫באמת מאוד אוהב אותך‪ ,‬הוא לא בדיוק נאמן לך‪ .‬אני ואת אומנם‬ ‫לא החברות הכי טובות‪ ,‬אבל אני חושבת שמגיע לך לדעת"‪.‬‬ ‫אני לא מצליחה לזהות אם המשפט הזה נאמר בסולידריות או‬ ‫בשמחה לאיד‪ .‬אני שותקת‪ ,‬לא יודעת איך להגיב‪ ,‬והיא ממשיכה‪,‬‬ ‫"לפני כמה חודשים‪ ,‬כשהוא נפצע בתקרית ההיא בלבנון ואושפז‬ ‫לחודשיים בבית החולים‪ ,‬הוא סיפר לירון שאת לא היית היחידה‬ ‫שביקרה אותו‪ ,‬ולא היחידה שעשתה איתו דברים מאחורי הווילון"‪.‬‬ ‫אני נזכרת בשומר בכניסה למחלקה שאמר לי משהו על החברות‬ ‫הנוספות שבאו לבקר את החייל שלי‪ .‬ביטלתי אז את דבריו‪ ,‬כפי‬ ‫שאני מבטלת כעת את רווית‪.‬‬ ‫"שטויות"‪ ,‬אני אומרת‪" ,‬מותר שיהיו לו ידידות‪ .‬גם לי יש ידידים‪.‬‬ ‫אין לי שום בעיה עם זה"‪.‬‬ ‫"אז בטח גם אין לך בעיה עם זה שהוא נפגש עכשיו עם עוד‬ ‫מישהי מהבסיס שלו‪ ,‬היא ממשיכה‪ ,‬ואת יכולה לתאר לעצמך שהם‬ ‫לא נפגשים רק כדי לשוחח‪"...‬‬ ‫"אני חושבת שאת משקרת‪ .‬אני יודעת שמלכתחילה לא רצית‬ ‫שנהיה יחד‪ ,‬אז את ממציאה סיפורים כדי להפריד בינינו"‪.‬‬ ‫"את יכולה לחשוב מה שאת רוצה"‪ ,‬היא עונה לי באדישות‪" ,‬זה‬ ‫לא סוד שאני לא מתה עלייך‪ ,‬אבל כמו שאמרתי‪ ,‬את תמימה ואני‬ ‫חושבת שמגיע לך לדעת את האמת‪ .‬ולכן‪ ,‬למרות שברור לי שאני‬ ‫מכניסה את עצמי לתסבוכת עם ירון‪ ,‬אני מספרת לך את זה"‪.‬‬ ‫הצלחתי לשמור על חזות אדישה‪ .‬לא יכולתי לתת לה את‬ ‫העונג לצפות בי בחולשתי‪ ,‬אבל זה כאב‪ .‬יכולתי להתכחש לזה‪,‬‬

‫‪ | 132‬ג'ני ברק‬ ‫להמשיך ולומר לעצמי שהיא מנסה לסכסך בינינו ולהתעלם מכל‬ ‫מה שאמרה‪ ,‬אבל הרגשתי שהיא מורידה את המסך מהאמת שלא‬ ‫השכלתי לראות‪ .‬שנה של זוגיות הפכה לשנה של אשליות‪ .‬ישבתי‬ ‫מולה בהבעה קפואה‪ ,‬ולמרות כאב ההשפלה‪ ,‬הקשבתי לכל פרטי‬ ‫הסיפור שנראה היה שהיא נהנתה לספר‪.‬‬ ‫"לא היה ולא נברא" היו המילים שאמר‪ ,‬אבל הצחוק הנבוך‬ ‫שלו והמבט המרצד סיפרו את ההפך‪ .‬נפרדתי ממנו בסיום אותו‬ ‫ערב‪ .‬הוא היה האהבה הגדולה הראשונה שלי‪ .‬חודשים של מריבות‬ ‫חורמה בהוריי כדי שייתנו את הסכמתם לצאת איתו‪ ,‬החייל שהיה‬ ‫גדול ממני בארבע שנים‪ ,‬וכעת התברר שצדקו‪ .‬הרגשתי מושפלת‬ ‫ולא פחות מכך‪ ,‬טיפשה‪ .‬השומר בבית החולים‪ ,‬הנערות שפגש‪,‬‬ ‫הוריי‪ ,‬רווית שזלזלתי בה‪ ,‬החברים מסביב שבחרו לשתוק ‪ -‬כולם‬ ‫ראו את פניו האמיתיות חוץ ממני‪.‬‬ ‫מרגע שחזרתי הביתה ובמשך חודש ימים‪ ,‬הדמעות שטפו אותי‬ ‫ללא הרף‪ .‬הן שטפו ממני את התמימות‪ ,‬את הילדות‪ .‬התפכחתי‪.‬‬ ‫הוא לא הרפה‪ .‬התקשר‪ ,‬התנצל‪ ,‬שלח פרחים‪ ,‬העביר מכתבים‬ ‫והתחנן בדמעות שאחזור אליו‪ .‬אך אני שנאתי אותו‪ ,‬וגם אהבתי‬ ‫אותו‪ .‬לא יכולתי להישאר אדישה למראה החייל המתנשא לגובה‬ ‫מטר שמונים וחמש עם כתפיים מקיר לקיר‪ ,‬עומד מולי ובוכה‪,‬‬ ‫מודה בטעותו‪ ,‬מבקש שאסלח לו‪.‬‬ ‫שש־עשרה הוא גיל של פתיחות‪ ,‬שלב לפני הבגרות שבה‬ ‫המחשבות ננעלות והקיבעונות הופכים לחלק מחיינו‪ .‬בשלב‬ ‫ההוא‪ ,‬בעודי חווה כאב עצום שלא נפסק‪ ,‬ומהצד השני גילויי‬ ‫אהבה‪ ,‬הבטחות ותחנונים מצד הגבר שגרם לאותו כאב‪ ,‬התחלתי‬ ‫לתהות האם בגידה מצביעה על חוסר אהבה? האם כשהוא בילה‬ ‫עם אותן נערות הוא בהכרח הפסיק לאהוב אותי? האם הבגידה‬ ‫מוחקת את כל החברות שלנו? את השיחות העמוקות לתוך הלילה‬

‫משחקי בגידה | ‪133‬‬ ‫על פילוסופיה ועל ספרות? הסודות שחלקנו והחלומות לעתיד‬ ‫שרקמנו יחד‪ ,‬האם כל אלה מתבטלים? הבנתי שעיקר הפגיעה שלי‬ ‫היה מעצם השקר‪ ,‬ופחות מהמעשה עצמו‪.‬‬ ‫כבר בשבועות הראשונים להיכרות שלי עם ארז‪ ,‬הבהרתי לו‬ ‫שאני לא מצפה או מתחייבת לנאמנות אבסולוטית‪ .‬אני ממש‬ ‫זוכרת את הרגע הזה שבו הוא כמעט נחנק עם הסושי בגרון‪ .‬כן‪,‬‬ ‫אני יודעת‪ ,‬התזמון שלי לא תמיד מוצלח במיוחד‪ .‬הייתי צריכה‬ ‫לחכות שיסיים את הביס‪ .‬ישבנו במסעדת סושי ברחוב הארבעה‪,‬‬ ‫שתהפוך ברבות הימים למסעדת הבית שלנו‪ ,‬והסברתי לו שזה לא‬ ‫הגיוני לצפות מגבר ומאישה שמתכננים לחיות שנים רבות יחד‪,‬‬ ‫שמעתה ואילך לא יראו ולא יתעניינו לעולם באף אחד אחר‪.‬‬ ‫"כשהקשר טרי"‪ ,‬המשכתי לאור שתיקתו‪" ,‬אנחנו רואים רק את‬ ‫בן הזוג שלצידנו‪ ,‬הלבבות מתעופפים באוויר והחיים הם קוצ'י‬ ‫מוצ'י‪ .‬אבל מה קורה אחרי חמש שנים? אחרי עשר? כמה קל יהיה‬ ‫אז להמשיך להתאפק?"‬ ‫אחר־כך הבנתי שהוא היה בטוח שאני בוחנת אותו‪ ,‬בודקת‬ ‫אם יזרום עם הדברים שאמרתי‪ ,‬או שיגיד את המצופה – שהכול‬ ‫שטויות ושאין לו שום כוונה לבגוד לעולם‪ .‬מאחר שהוא לא היה‬ ‫בטוח‪ ,‬הוא העדיף לשתוק ולהיחנק בשקט מהסושי‪.‬‬ ‫אני דווקא התכוונתי לכל מילה‪ .‬עד שארז נכנס לחיי‪ ,‬בהיותי‬ ‫בת עשרים ושש‪ ,‬כבר הספקתי להכיר לא מעט גברים‪ .‬רבים‬ ‫מהם היו נשואים‪ .‬אך זה לא מנע מהם לנסות להתחיל איתי או‬ ‫עם אחת מחברותיי‪ ,‬ולא מפני שהיינו יפות במיוחד‪ ,‬אלא בעיקר‬ ‫משום שהיינו שם והם חיפשו הזדמנות‪ .‬הזדמנות לסקס‪ ,‬הזדמנות‬ ‫לריגוש‪ ,‬לא משנה מה הסיבות‪ ,‬לכל אחד יש הצידוקים שלו‪ .‬בין‬ ‫אם נרצה בכך או לא‪ ,‬ידעתי‪ ,‬הבגידות יהיו חלק מחיינו‪ .‬לנו נתונה‬ ‫הבחירה אם להכיר בהן או להתעלם מהן‪.‬‬

‫‪ | 134‬ג'ני ברק‬ ‫"בכל אופן"‪ ,‬הבהרתי אז לארז‪" ,‬אתה רשאי לעשות מה שתרצה‪,‬‬ ‫מתי שתרצה‪ .‬יש רק שני תנאים – האחד‪ ,‬שזה לעולם לא יקרה‬ ‫במיטה שלנו‪ ,‬והשני‪ ,‬שזה לא יפגע בזוגיות שלנו‪ .‬כלומר‪ ,‬שאקבל‬ ‫את אותו יחס‪ ,‬אותה תשומת לב ואת אותם בילויים משותפים"‪.‬‬ ‫"אם כך"‪ ,‬הוא השתאה‪" ,‬בין העבודה האינטנסיבית ותשומת‬ ‫הלב שאת רוצה לקבל במלואה‪ ,‬מתי אני אמור למצוא את הזמן‬ ‫לבגוד?"‬ ‫"זאת כבר הבעיה שלך"‪ ,‬קרצתי אליו‪" ,‬אני רק נתתי את האישור‪,‬‬ ‫לא הבטחתי למצוא עבורך את הפתרונות"‪.‬‬ ‫אפשר היה לחשוב שזו עוד אחת מאותן שיחות של תחילת‬ ‫הזוגיות‪ ,‬שבהן כל אחד יוצא בהצהרות שנשמעות נפלא ומוסיפות‬ ‫להילת הקסם שלו‪ ,‬אך לא יקוימו ברבות השנים‪ .‬בין הסושי‬ ‫והסאקה‪ ,‬השיחה נשכחה וחלפו עוד תשע שנים כמעט עד שנאלצנו‬ ‫לבחון מחדש את המילים ההן‪ ,‬אלא שאז הן כבר לא לוו באחיזות‬ ‫ידיים ובעיניים נוצצות‪.‬‬

‫בגידה‬

‫משחקי בגידה | ‪137‬‬

‫‪20‬‬ ‫לחיים יש קצב משלהם‪ .‬בתחילת הדרך הזוג הצעיר מתעסק‬ ‫בעיקר בטיפוח הזוגיות‪ ,‬ואז מגיעים המשכנתה‪ ,‬הילד הראשון וזה‬ ‫שמצטרף שנתיים אחריו‪ ,‬והעסק החדש שדורש תשומת לב לפחות‬ ‫כמו הילדים‪ ,‬ופתאום את מביטה בראי ומגלה שלא נותר כמעט‬ ‫מקום לעצמך‪ .‬את לא מצליחה להיזכר מה את אוהבת לעשות‬ ‫כשאת לבד‪ ,‬איך נשמעות המחשבות שלך‪ ,‬מתי לאחרונה קראת‬ ‫ספר סתם בשביל הכיף‪ ,‬כזה שאינו קשור ללקוח או לעבודה‪.‬‬ ‫לא ידעתי להסביר את התחושה‪ ,‬אבל בגוף שלי התפשט געגוע‪.‬‬ ‫חיפשתי את הישות העצמאית שהייתי פעם‪ .‬ואולי כל ההקדמה‬ ‫הזאת היא רק תירוץ לרעידת האדמה שחוללתי‪ ,‬אשר אילצה אותנו‬ ‫לעצור‪ ,‬לעכל את מה שקרה‪ ,‬ולהגדיר את הזוגיות שלנו מחדש‪.‬‬ ‫אני רוצה להגיד שלעולם לא אשכח את המבט שלו כשהוא גילה‬ ‫שבגדתי‪ ,‬אבל לצערי אני לא יכולה‪ .‬הדבר העיקרי שאני זוכרת‬ ‫מהימים האלה הוא שינה‪ ,‬שינה ארוכה‪ .‬אני כל הזמן נרדמת‪ ,‬מנסה‬ ‫לחמוק מהעולם הזה למעטפת של צמר גפן‪ ,‬של חלומות מנחמים‪.‬‬ ‫הכול היה טוב יותר מהמציאות סביבי‪.‬‬ ‫אני זוכרת שעמדתי מולו‪ ,‬האישה שפשעה וכעת ממתינה בכיכר‬ ‫העיר‪ ,‬מבקשת שיסקול אותי באבנים‪ ,‬כי הסקילה תעזור לי לכפר‬ ‫על חטאיי‪ .‬הרי ידעתי שזאת תהיה התוצאה‪ .‬ידעתי שאני הולכת‬ ‫בדרך הבטוחה לחורבן‪ ,‬אבל לא יכולתי לעצור‪.‬‬ ‫האם זה היה שווה את זה? זה כמו לשאול אם העוגה שאכלתי‬ ‫אתמול הייתה שווה את העלייה בקילו‪ .‬לא‪ ,‬עכשיו במחשבה לאחור‬ ‫היא לגמרי לא הייתה שווה את זה‪ ,‬אבל באותו רגע‪ ,‬כשהעוגה‬ ‫הייתה על הצלחת‪ ,‬מחייכת אליי‪ ,‬מפתה אותי‪ ,‬לא הייתה לי שום‬ ‫יכולת לסרב לפיתוי‪.‬‬

‫‪ | 138‬ג'ני ברק‬ ‫כן‪ ,‬כמו בכל סיפור בגידה טוב‪ ,‬זו באמת הייתה תקופה קשה‪.‬‬ ‫הבנים היו קטנים‪ ,‬העסק שלי דשדש‪ ,‬לקוחות מרכזיים עזבו ולא‬ ‫נכנסו חדשים‪ .‬כבר השקענו בו את כל החסכונות שלנו‪ ,‬ולא ידעתי‬ ‫אם אוכל להחזיק אותו חודש אחד נוסף‪ .‬וארז‪ ...‬ארז היה עסוק‬ ‫בעצמו‪ ,‬במאבק שלו לקבל תקן בחוג‪ .‬שלוש שנים הבטיחו לו‬ ‫את התקן‪ ,‬אבל בכל פעם שהתקרב המועד דחו אותו בתירוצים‬ ‫חדשים‪ .‬פעם הסבירו שהמאמרים שלו ראו אור בכתבי עת לא‬ ‫נחשבים מספיק‪ ,‬בשנה שלאחר מכן עשו קיצוצים ואז התחלף‬ ‫ראש החוג‪ ,‬והחדש שעלה במקומו לא סבל את ארז‪ .‬לא ידענו אם‬ ‫הוא יאפשר לו להישאר בחוג לשנה נוספת‪ .‬ארז תכנן תוכניות‬ ‫אסטרטגיות‪ ,‬ערך בראשו מלחמות‪ ,‬ובכל יום שינה אותן מחדש‪.‬‬ ‫המצב היה קשה‪ ,‬ואם זה לא מספיק‪ ,‬לכל אלה הצטרף גם הסרטן‬ ‫של אימא שלי‪ .‬המחלה הארורה הזאת הרי לא מתגלה בבת אחת‪.‬‬ ‫האבחנה מגיעה לאט‪ ,‬בשלבים‪ .‬קודם גידול אחד‪ ,‬אחר‪-‬כך גרורה‬ ‫חדשה‪ ,‬ועוד אחת‪ ,‬טיפולים‪ ,‬ניתוחים‪ ,‬סבל‪ ,‬סבל‪ ,‬שיער נושר‪,‬‬ ‫בחילות‪ ,‬עוד סבל‪ .‬שלה‪ ,‬של כולנו יחד‪ .‬תחושת חוסר אונים‪.‬‬ ‫הרגשתי שאני בורחת ממקום למקום‪ .‬בורחת מילדיי בני‬ ‫החודשיים והשנתיים‪ ,‬כדי שלא יראו את החרדה בעיניי; בורחת‬ ‫מהבית כדי לא לראות את ארז מדוכא; בורחת מהעסק כדי לא‬ ‫להתמודד עם קריסתו‪ .‬ולאן אני בורחת? אל אימא שלי באיכילוב‪,‬‬ ‫מאשפזים אותה לקראת ניתוח נוסף‪ .‬לא‪ ,‬הם לא חושבים שזה יסיר‬ ‫את הגידול‪ ,‬אבל אולי זה יאפשר לה לחיות עוד כמה חודשים‪,‬‬ ‫אפילו שנה‪.‬‬ ‫היא לא מניחה לי‪ .‬יש לה שורה של משימות בשבילי‪" .‬גשי‬ ‫לאחות הרוסייה‪ ,‬דברי איתה ברוסית‪ ,‬תתחנפי קצת‪ ,‬תשאלי אותה‬ ‫מתי יגיע הרופא‪ .‬גשי לרופא‪ ,‬תבקשי שיסביר לך מה המצב שלי‬ ‫באמת‪ ,‬תגידי לו שאני זקוקה לניתוח בדחיפות‪ ,‬שאם לא ינתחו‬

‫משחקי בגידה | ‪139‬‬ ‫אותי מחר‪ ,‬אני עלולה למות‪ .‬תגידי לו‪ .‬אחר־כך תלכי שוב לאחות‬ ‫שהתחנפת אליה‪ ,‬תבקשי ממנה שתביא לכאן מיטה נוספת‪ ,‬כדי‬ ‫שאבא יוכל לישון איתי כאן בלילה‪ .‬מה זאת אומרת אין עוד מיטה?‬ ‫אין דבר כזה‪ .‬תדרשי‪ .‬לא מעניין אותי שבית החולים בתפוסה של‬ ‫מאתיים אחוז‪ ,‬אבא צריך מיטה‪ .‬תדרשי‪ .‬כמו שלימדתי אותך‪ ,‬אין‬ ‫דבר כזה לא"‪.‬‬ ‫אני מבצעת את כל המשימות כנדרש‪ .‬הרי אם אסרב‪ ,‬היא תקום‬ ‫בעצמה ואצטרך להתמודד עם ייסורי המצפון על שהפקרתי את‬ ‫אימי במחלתה‪ .‬למען האמת‪ ,‬ככל שהמשימות שלה מעצבנות‬ ‫יותר‪ ,‬כך זה גם מקל עליי יותר‪ ,‬גורם לי להרגיש שהנה‪ ,‬אני‬ ‫בכל זאת עושה משהו עבורה‪ .‬האחות מסבירה לי שהרופא בניתוח‬ ‫ולא נראה שיצא משם בשעות הקרובות‪ ,‬היא תבקש מרופא אחר‬ ‫שייגש אליה‪" .‬אימא שלך אישה כל כך טובה"‪ ,‬היא אומרת‪" ,‬אני‬ ‫באמת רוצה לעזור לה"‪.‬‬ ‫אימא שלי היא בעיקר חנפנית טובה‪ .‬כל היום משמנת את‬ ‫האחות הזאת במחמאות על כמה היא טובה בתפקיד‪ ,‬כמה מסורה‬ ‫לחולים‪ ,‬כמה יפה וחכמה‪ ,‬ואם היא עוד לא נשואה‪ ,‬אימא שלי‬ ‫תשמח להכיר לה בחור טוב ברגע שתשתחרר מהמקום הזה‪ .‬אז‬ ‫ברור שהיא מנסה לעזור לה‪ ,‬זאת השדכנית לעתיד שלה‪ .‬אימי‬ ‫מאוד לא מרוצה מכך ששולחים לה רופא מחליף‪ ,‬אבל היא מוכנה‬ ‫להתפשר עליו לשעה הקרובה בלבד‪.‬‬ ‫הרופא‪ ,‬דוקטור לביא‪ ,‬נראה כאילו יצא מתוך קטלוג של רופאים‪:‬‬ ‫גבוה‪ ,‬בלורית חומה שמתחתיה מנצנצות עיניים בצבע כחול עמוק‪,‬‬ ‫ולהשלמת המראה‪ ,‬חלוק לבן עם סטטוסקופ שתלוי לו ברישול על‬ ‫הצוואר‪.‬‬ ‫"היי‪ ,‬אתה נראה לי מוכר‪ ...‬לא‪ ,‬אני לא מנסה להתחיל איתך‪ ,‬אני‬ ‫בטוחה שנפגשנו בעבר"‪ .‬המשפט הזה מתאים כנראה לסיטואציות‬ ‫אחרות‪ ,‬אולי בבר חשוך אבל לא לרגע זה‪ .‬אני משתתקת‪.‬‬

‫‪ | 140‬ג'ני ברק‬ ‫בסיום הבדיקה הוא מסביר לאימי על מצבה ועל הניתוח הצפוי‪.‬‬ ‫אף שהוא צעיר ממנה בהרבה‪ ,‬הוא מדבר אליה כמו אל ילדה‪.‬‬ ‫לא בהתנשאות אלא בחמימות‪ ,‬כמו אבא שמסביר לילד שלו את‬ ‫המצב‪ .‬בניגוד לרופאים האחרים‪ ,‬הוא גם לא מתעקש להכניס‬ ‫מושגים מהז'רגון הרפואי כדי להדגיש את פער המעמדות‪ ,‬אלא‬ ‫מדבר עברית רהוטה‪" .‬אנחנו נעשה לך חורים קטנים בגב‪ .‬נחדיר‬ ‫ברגים לעמוד השדרה כדי שיקלו את העומס על החוליות ונסגור‪.‬‬ ‫ממש קלי קלות‪ .‬רק שלא תוכלי לזוז בכלל בשבועות הראשונים‬ ‫אחרי הניתוח"‪ .‬תענוג‪.‬‬ ‫כשהוא עומד לצאת‪ ,‬אני מקבלת מאימא משימה נוספת‪" .‬לכי‬ ‫אחריו‪ ,‬תוודאי שיעשו לי את הניתוח כבר מחר‪ ,‬ותשאלי מי יהיה‬ ‫הרופא המנתח‪ .‬זה חייב להיות דוקטור פולק!"‬ ‫אני רצה אחרי הרופא‪ ,‬העיניים הכחולות שלו מביטות עליי‬ ‫בעייפות‪ .‬הוא כבר כמעט נכנס לחולה הבא‪ ,‬ואולי הספיק אפילו‬ ‫לפנטז על שינה קצרה כשיסיים את הבדיקה‪ ,‬אבל אני לא מוותרת‪.‬‬ ‫אני צבא של אדם אחד בשירותה של אימי‪.‬‬ ‫"נזכרתי איפה נפגשנו! אתה היית בין המארגנים של מאבק‬ ‫הרופאים‪ .‬נפגשתם איתי כדי שאדברר אתכם לקראת עצרת‬ ‫המחאה בכיכר רבין‪ .‬בסוף לקחתם דובר אחר‪ ,‬אבל זה בסדר‪ ,‬אני‬ ‫לא נוטרת לך על כך"‪.‬‬ ‫הוא מחייך אליי חצי חיוך כזה שאומר‪ ,‬מה לעזאזל את רוצה‬ ‫ממני עכשיו‪ ,‬ופולט "אה‪ ,‬נכון‪ ...‬אם זה מנחם אותך‪ ,‬הדובר שנבחר‬ ‫היה אחיו של אחד מהקבוצה שלנו‪ ,‬כך שלא היה לך באמת סיכוי‪.‬‬ ‫אל תדאגי‪ ,‬אימא שלך אישה חזקה‪ ,‬היא תעבור את הניתוח הזה‬ ‫כמו גדולה‪ .‬דוקטור פולק אמר לי שהוא מתכנן להיות המנתח‪ ,‬אם‬ ‫לא יהיו הפתעות"‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪141‬‬ ‫במערכת הבריאות במדינת ישראל "מחר" הוא מושג ערטילאי‬ ‫למדי‪ .‬הוא יכול לשמש לכל תקופת זמן ממחר ועד שבוע או יותר‪.‬‬ ‫אך בכל יום שהניתוח נדחה‪ ,‬הגיע דוקטור לביא‪ ,‬שאימי כבר‬ ‫נקשרה אליו כאילו היה הרופא הפרטי שלה‪ .‬בדק‪ ,‬ישב והסביר לה‬ ‫שוב ושוב את אותם הפרטים‪ ,‬אבל איכשהו‪ ,‬כשהוא חזר עליהם‪ ,‬זה‬ ‫נשמע קצת פחות מפחיד‪.‬‬ ‫באחד הימים האלה‪ ,‬כשאני שוב רודפת אחריו לאורך המסדרון‬ ‫בפקודת אימא‪ ,‬הוא מחייך אליי את חיוך הקטלוג שלו ושואל אם‬ ‫אני רוצה לשתות איתו קפה‪ .‬יש לו חצי שעה פנויה‪ ,‬הוא מסביר‪,‬‬ ‫לפני שיצטרך להיכנס לניתוח‪ .‬אני כבר עם התיק ביד‪ ,‬התכוונתי‬ ‫לחזור הביתה מוקדם‪ ,‬לבלות קצת עם ארז ועם הילדים‪ ,‬אולי‬ ‫נצליח לייצר קצת שמחה בבית‪ ,‬לכן אני מסרבת‪ .‬אבל הוא מבקש‬ ‫רק קפה קצר‪ ,‬אפילו מציע שאעלה איתו לנקודת התצפית הסודית‬ ‫שעל גג הבניין‪ .‬נו טוב‪ ,‬מה כבר תשנה רבע שעה? וחוץ מזה‪,‬‬ ‫אימא הרי דורשת שאשמור על יחסים טובים עם הרופאים שלה‬ ‫כדי שייתנו לה יחס מועדף‪ ,‬אז בעצם הקפה הזה הוא בשבילה‪.‬‬ ‫אנחנו קונים את הקפה בדוכן‪ .‬אני שונאת קפה של בתי חולים‪,‬‬ ‫תמיד נראה לי כאילו יש בו טעם לוואי‪ ,‬טעמן של המחלות‬ ‫שמסתובבות שם במסדרונות‪ ,‬אבל לדוקטור לביא זה לא מפריע‪.‬‬ ‫הוא מרגיש כאן בבית‪ .‬אנחנו נכנסים למעלית‪ ,‬נצמדים כל אחד‬ ‫לקפה שלו‪ ,‬מחממים את האצבעות מפני הכפור שבחוץ‪ ,‬ואולי גם‬ ‫מהמבוכה שבסיטואציה החדשה‪ .‬אנחנו עולים לקומת הגג‪" ,‬זה‬ ‫מקום שרק העובדים כאן מכירים"‪ ,‬הוא מספר לי ושולף מפתח‬ ‫מכיסו‪ .‬אני עומדת להיכנס לממלכה הסודית של הרופאים‪.‬‬ ‫לפני שהוא מספיק לסובב את המפתח‪ ,‬הדלת נפתחת ומולנו‬ ‫עומד רופא צעיר בחלוק לבן‪ .‬הם מחליפים הנהוני שלום‪" .‬אנחנו‬ ‫עולים לכאן כדי לעשן"‪ ,‬הוא מספר‪" ,‬וכדי לחמוק לכמה דקות של‬

‫‪ | 142‬ג'ני ברק‬ ‫שקט מהחולים‪ .‬כשאני מסתובב במסדרונות או אפילו יורד לסניף‬ ‫ארומה בקניון‪ ,‬תמיד יהיה בן משפחה של חולה שיגש רק כדי‬ ‫להגיד לי שלום‪ ,‬רק לשאול שאלה קטנה או לשתף בתובנה משלו‪,‬‬ ‫ולפעמים כל מה שאנחנו צריכים זה כמה דקות של שקט לעצמנו‪,‬‬ ‫להתענג על הסיגריה או לחשוב על העניינים הפרטיים שלנו"‪.‬‬ ‫"על איזה עניינים אתה עולה לכאן לחשוב?"‬ ‫"על הדברים הקטנים‪ ,‬על עבודת הדוקטורט שעליי להגיש‬ ‫בחודש הבא‪ ,‬על אשתי‪ ,‬שאומרת שאני לא נמצא מספיק בבית‪,‬‬ ‫על הבן שלי‪ ,‬שכועס ומסרב לבוא אליי בכל פעם שאני חוזר‬ ‫מתורנות ארוכה‪"...‬‬ ‫"נשמע מוכר"‪ ,‬אני אומרת‪" ,‬גם לי יש בוסים קטנים בבית‪,‬‬ ‫שבכל פעם שאני חוזרת מאוחר מאימא שלי אני צריכה לפצות‬ ‫אותם‪ ,‬כאילו חזרתי מבילוי במסיבה ולא מבית החולים"‪.‬‬ ‫אנחנו נצמדים אל המעקה‪ ,‬עומדים מול חלון גדול שממנו נשקפת‬ ‫אלינו תל אביב במלוא הדרה ואורותיה‪ .‬ביום אפשר לראות משם‬ ‫את כיעורם של הבתים הישנים בעיר‪ ,‬אבל מהרגע שהחושך יורד‬ ‫ומכסה את הלכלוך‪ ,‬כולם מתייפים ומתמלאים באורות הפנסים‪.‬‬ ‫אני לוגמת מהקפה ומישירה אליו מבט‪ ,‬בשקט שנוצר בינינו הוא‬ ‫רוכן אליי ומנשק אותי בעדינות‪ .‬זו נשיקה שיש בה שאלה‪ ,‬האם‬ ‫מותר? אין לי תשובה‪ .‬המוח עוד לא הספיק להעביר הוראות‪ ,‬אבל‬ ‫השפתיים שלי נפתחות אליו מאליהן‪ ,‬מקבלות אותו בצמא‪.‬‬ ‫בטעם הקפה של פיו אין טעמי לוואי‪ ,‬רק מתיקות‪ .‬השפתיים‬ ‫שלו מבטיחות לי נחמה ומשב של רוח נעורים‪ ,‬טעמו של הפרי‬ ‫האסור‪ .‬כבר כמעט עשור שהשפתיים שלי לא נגעו בשפתיו של‬ ‫גבר אחר‪ .‬כל התשוקות שלי‪ ,‬כל האהבה שלי‪ ,‬תועלו לגבר אחד‬ ‫בלבד ‪ -‬אל ארז‪ .‬הוא היה התגשמות המשאלות כולן‪ .‬זה לא שלא‬ ‫היו הזדמנויות‪ .‬בלי להצטנע‪ ,‬מאהבים מהעבר מתדפקים מעת‬

‫משחקי בגידה | ‪143‬‬ ‫לעת על מסך הטלפון שלי‪ ,‬וישנם גם לא מעט גברים מההווה‪,‬‬ ‫לקוחות‪ ,‬ספקים‪ ,‬הם מגיחים מכל מקום‪ ,‬מציעים הצעות ומאמינים‬ ‫שלא אוכל לסרב להן‪ .‬אבל אני לא ראיתי אף אחד מהם‪ .‬אף אחד‬ ‫לא עניין אותי עד אותו רגע‪ ,‬שם על הגג‪.‬‬ ‫נאחזתי בדוקטור לביא כאילו הוא המזור לכל כאביי‪ ,‬לכל פחדיי‪.‬‬ ‫הנשיקות הלכו והתחזקו‪ ,‬כבר לא עדינות כבהתחלה‪ .‬זיפי הזקן שלו‬ ‫שרטו את פניי‪ ,‬ודאי ישאירו בי סימנים אדומים‪ ,‬חשבתי‪ .‬הנחנו‬ ‫את הקפה על הרצפה‪ ,‬הוא הצמיד אותי אל הקיר והחל מלקק‬ ‫את צווארי‪ ,‬יורד במהירות אל שדיי‪ ,‬מוחץ אותם בין אצבעותיו‬ ‫וממשיך מטה‪ ,‬אל שיפולי בטני‪ .‬גופי בער‪ .‬פעמוני האזעקה הדהדו‬ ‫באוזניי‪ ,‬אבל אני התעלמתי מהם‪ .‬תן לי עכשיו‪.‬‬ ‫הוא עמד על ברכיו‪ ,‬מלקק את בטני‪ .‬הקמתי אותו על רגליו‬ ‫והסתובבתי‪ ,‬כך שהפעם היה זה תורו להיצמד אל הקיר ותורי‬ ‫לרדת על ברכיי‪ ,‬להביט בגובה העיניים אל איברו שהזדקר אליי‬ ‫דרך מכנסיו ובתוך רגע כבר היה אחוז בידיי‪ .‬ליקקתי אותו קלות‬ ‫עם הלשון‪ ,‬ובבת אחת הכנסתי את כולו לתוך פי‪ ,‬בולעת אותו‬ ‫לתוכי‪ ,‬עד הקצה‪ .‬הוא הבליע גניחת הנאה‪ ,‬ואני התחלתי שואבת‬ ‫אותו עוד ועוד בתנועות קצובות‪ ,‬מעדיפה לשמוע את קולות‬ ‫המציצה‪ ,‬את האנחות שלו‪ ,‬על פני הפעמונים המהדהדים בראשי‪.‬‬ ‫מה את עושה‪ ,‬לעזאזל? זה צעד שאין ממנו חזרה‪ .‬את תשברי‬ ‫את כל מה שיצרת בשנים של עבודה‪ .‬עוד גניחה ועוד אחת‪ ,‬הוא‬ ‫מתפוצץ בתוך פי‪ ,‬רסיסים של זרע ניגרים ממנו ישר לתוכי‪ .‬אני‬ ‫בולעת הכול‪ ,‬לא משאירה אפילו טיפה שתצא החוצה‪ ,‬לא מותירה‬ ‫סימנים מסגירים‪.‬‬ ‫אני מתרוממת על רגליי‪ ,‬והוא מסדר את מכנסיו‪ .‬שנינו נבוכים‬ ‫מעט‪ ,‬מצחקקים‪.‬‬

‫‪ | 144‬ג'ני ברק‬ ‫"זה באמת היה קפה מאוד מוצלח"‪ ,‬אני מגחכת‪" ,‬אבל עכשיו אני‬ ‫חייבת לרוץ הביתה‪ ,‬מחכים לי"‪.‬‬ ‫בדרכנו החוצה אנחנו פוגשים בזוג רופאים עומדים ליד המעלית‪.‬‬ ‫לרגע אני תוהה אם הם היו בפנים ויצאו מפאת המבוכה או כדי לא‬ ‫להפריע לנו‪ ,‬אבל זה לא באמת מעניין אותי‪ .‬יש לי כל כך הרבה‬ ‫דברים אחרים לעסוק בהם‪ .‬אנחנו נפרדים בלי לומר הרבה‪ ,‬בלי‬ ‫הבטחות למפגשים נוספים‪ ,‬ללא סיפורים ומעשיות‪ ,‬ובעיקר עם‬ ‫הרבה מבוכה ורצון לסיים את הרגע הזה‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪145‬‬

‫שקרים‬ ‫כל הדרך הביתה אני תוהה אם ארז יראה‪ .‬הוא הרי מכיר אותי כל‬ ‫כך טוב‪ ,‬הוא בטוח יזהה שמשהו שונה בי‪ .‬ודאי יריח ריחו של גבר‬ ‫זר על בגדיי‪ .‬הוא חייב לגלות‪ .‬אבל כשאני נכנסת הביתה‪ ,‬הדבר‬ ‫המרכזי שמטריד את ארז הוא איך להשתיק את הילדים כדי שיוכל‬ ‫לצפות בחדשות‪ .‬הוא לבוש בגופייה של חדר הכושר‪ ,‬לאחרונה הוא‬ ‫מתאמן באינטנסיביות מוגברת‪ ,‬כנראה מוציא שם את התסכולים‬ ‫שלו‪ .‬התוצאות ברורות‪ ,‬הוא התחטב‪ .‬שרירי החזה שלו התמצקו‬ ‫כמו אלה של מתאמנים מקצועיים‪ ,‬והידיים שלו נראות כמו של‬ ‫מתאבק‪ .‬אני אוהבת למשש אותן כשאנחנו מתעלסים והוא מעליי‪,‬‬ ‫לעבור באצבעותיי על קווי המתאר של שריריו‪ ,‬להרגיש אותם‬ ‫במלוא עוצמתם‪.‬‬ ‫אבל כעת לא השרירים מעניינים אותי‪ ,‬אלא העיניים של ארז‬ ‫והשאלה מה הן יקלטו ממה שהתרחש לפני דקות אחדות‪ .‬אני‬ ‫לוקחת אליי את הבנים‪ ,‬מחבקת אותם חזק‪ ,‬להרגיש את חום גופם‪.‬‬ ‫לא ראיתי אותם משעות הבוקר המוקדמות‪ ,‬וכעת נותר לי רק זמן‬ ‫קצר איתם לפני שישכבו לישון לקראת עוד יום חדש‪ .‬ארז כועס‬ ‫עליי כשאני מחבקת אותם עם הבגדים שלבשתי בבית החולים‪.‬‬ ‫הוא חושש שאעביר אליהם מחלות‪ .‬אבל עכשיו הוא לא רואה‪ ,‬הוא‬ ‫כולו בחדשות‪ ,‬ולי לא אכפת‪ .‬אני חייבת אותם צמודים אליי‪.‬‬ ‫לאחר מקלחת מהירה‪ ,‬בניסיון להוריד את ריחות החולים ואת‬ ‫ריחות הבגידה‪ ,‬אני יוצאת רעננה לתקתק חביתות לבנים‪ ,‬כוס‬ ‫שוקו ואמבטיה‪ .‬הם נכנסים יחד לתוך האמבטיה ומתיישבים זה‬ ‫מול זה כשאני ממלאת אותה במים‪ ,‬מסבנת ומקרצפת מהם את‬ ‫לכלוכי היום‪ .‬הם משפריצים זה על זה‪ ,‬תכף גם יגיע הבכי‪ ,‬אבל עד‬

‫‪ | 146‬ג'ני ברק‬ ‫אז אני מתמוגגת לי מהעליצות‪ ,‬מההנאות הפשוטות של הילדות‪.‬‬ ‫אני לא זכיתי לזה‪ .‬אצלי בבית לא הייתה רוח עליצות‪ .‬הכול‬ ‫היה פונקציונלי‪ ,‬עושים מה שצריכים וזה הכול‪ .‬לא מבזבזים זמן‬ ‫על השתוללות מיותרת‪ ,‬גם לא היה עם מי להשתולל‪ .‬פער השנים‬ ‫ביני ובין נטי כל כך גדול‪ ,‬שמעולם לא היה סיכוי שנשתובב‬ ‫יחד כילדות‪ .‬בגלל זה הבאתי את ילדיי בגילים סמוכים כל כך‪,‬‬ ‫רציתי לתת להם את מה שלי היה כה חסר‪ .‬רציתי שתהיה להם‬ ‫משפחה חמה‪ ,‬בית שעולים מתוכו קולות של צחוק‪ ,‬משפחה שבה‬ ‫לא צועקים‪ ,‬לא מאיימים כל יומיים לשבור את הכלים‪ ,‬פשוטו‬ ‫כמשמעו‪ .‬אז נכון‪ ,‬בעניין הצעקות יש לי עוד עבודה לעשות‬ ‫עם עצמי‪ .‬הן בורחות מתוכי בתדירות גדולה מהרצוי‪ ,‬בייחוד‬ ‫כשהלחצים מבחוץ מתגברים‪ ,‬אבל עדיין אני רואה אותי ואת ארז‬ ‫כיחידה מלוכדת‪ ,‬כמי שיכולים להעניק לילדים שלנו קרקע יציבה‬ ‫לחיים‪ .‬את האושר שכולם כמהים לו‪.‬‬ ‫כעבור שעה הילדים כבר במיטות‪ ,‬וארז מכין לנו ארוחת ערב‬ ‫קלה‪ .‬בתחילת דרכנו כזוג עוד ניסיתי את כוחי עם מאכלים שאימא‬ ‫לימדה אותי להכין‪ ,‬אבל לכל מאכל שבישלתי‪ ,‬הוא הוסיף כמה‬ ‫תבלינים "קטנים" שלגמרי שינו את טעמו והפכו אותו מ"בסדר"‬ ‫למעדן‪ .‬יש להודות שהמטבח הרוסי לא מתאפיין בעושר טעמים‪,‬‬ ‫אז ויתרתי על טריטוריית המטבח‪ .‬אני נכנסת לשם מדי פעם רק‬ ‫כדי להכין משהו קטן לילדים או כדי לנקות את הבלגן שארז‬ ‫משאיר אחרי הבישולים‪ .‬הוא מכין לנו סלט ניסואז‪ .‬האימונים‬ ‫מעודדים אותו לאכול בריא וללא ספק תורמים לדיאטה שלי‪ .‬אני‬ ‫מוזגת קברנה אדום‪.‬‬ ‫"אז מה את מסתירה ממני?" הוא שואל בלי להרים את הראש‬ ‫מקרש החיתוך שעליו הוא חותך מלפפון גדול לחלקיקים קטנטנים‪.‬‬ ‫הכוס כמעט נופלת לי מהיד‪ ,‬היין נשפך על השיש‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪147‬‬ ‫"מה אני מסתירה?" אני שואלת תוך כדי ניגוב‪ ,‬מנסה לחשוב‬ ‫בינתיים על דרכי מילוט‪.‬‬ ‫"נטי התקשרה אליי היום‪ ,‬היא אמרה לי ששוב רבתן ושאת לא‬ ‫עונה לה לטלפונים‪ .‬לא ידעתי על זה כלום‪ ,‬אז הבטחתי שאדבר‬ ‫איתך"‪.‬‬ ‫"אל תדאג לי ולנטי‪ ,‬לא רציתי להלאות אותך‪ .‬היא שוב עצבנה‬ ‫אותי‪ .‬כרגיל‪ ,‬היא כמעט לא מגיעה לבית החולים‪ .‬תמיד יש לה‬ ‫תירוצים מעולים‪ .‬אני מרגישה שרוב העול נופל עליי‪ ,‬אבל ברגע‬ ‫שהיא מגיעה לשם‪ ,‬אימא שלי כל כך מתמוגגת מהנוכחות שלה‪,‬‬ ‫כאילו היא מבלה איתה שם ימים כלילות‪ ,‬וכל מה שאני עושה‬ ‫עבורה חסר משקל לחלוטין‪ .‬אני לא יכולה להגיד לה שום דבר על‬ ‫זה‪ ,‬אז אני פשוט לא מדברת איתה"‪.‬‬ ‫ארז עוזב את המלפפון ומחבק אותי חיבוק עמוק‪ ,‬כזה שבולע‬ ‫אותי בתוכו‪ ,‬מגונן‪" .‬לכי לסלון‪ ,‬אני תכף מגיע עם הארוחה"‪.‬‬ ‫את המשך הערב אנחנו מעבירים בסיפורים מהאוניברסיטה‪ .‬על‬ ‫הסטודנטים שהרגיזו אותו‪ ,‬על המאמר שהוא עובד עליו‪ ,‬ועל‬ ‫המחקר שתקוע כי המימון אינו מספיק‪ .‬הוא לא שואל על אימי או‬ ‫על בית החולים‪ .‬קשה לו לשמוע סיפורי כאב ובתי חולים‪ ,‬אז הוא‬ ‫מעדיף לא לדבר על זה‪ .‬רק עדכונים קצרים מדי פעם בטלפון‪,‬‬ ‫בזמן העבודה‪ ,‬אבל לא בבית‪ ,‬לא כשאנחנו יושבים בשקט שלנו‪,‬‬ ‫לפני שנלך לישון‪ .‬הערב אני אמורה לשמוח על חוסר העניין שלו‪,‬‬ ‫אבל זה דווקא מרגיז אותי‪ .‬למה הוא לא שואל? לו היה שואל‪,‬‬ ‫אולי הייתה לי הזדמנות להתוודות‪ .‬אבל מאחר שזה המצב‪ ,‬אמשיך‬ ‫לשתוק‪ .‬בשתיקה אנחנו פורשים למיטה‪ .‬לישון‪.‬‬ ‫השעה עשר בבוקר‪ ,‬אני בתוך המולת המשרד ומקבלת שיחת‬ ‫טלפון ממספר לא מוכר‪ .‬מספר לא מוכר יכול להיות גם לקוח‬ ‫פוטנציאלי‪ ,‬אני ממהרת לענות‪.‬‬

‫‪ | 148‬ג'ני ברק‬ ‫"הלו?"‬ ‫"בוקר טוב‪ ,‬זה דוקטור שחר לביא"‪.‬‬ ‫עד עכשיו לא שמתי לב שאני בכלל לא יודעת מה השם הפרטי‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫הטון שלי מתרכך‪" ,‬היי דוקטור לביא"‪.‬‬ ‫"שחר‪ .‬אני חושב שאחרי מה שעברנו אתמול‪ ,‬את כבר יכולה‬ ‫לקרוא לי שחר"‪.‬‬ ‫"היי‪ ,‬שחר"‪.‬‬ ‫"אני מקווה שזה בסדר שהתקשרתי‪ ,‬היה לי את מספר הטלפון‬ ‫שלך מאז המכרז ההוא על מאבק הרופאים‪"...‬‬ ‫"זה בסדר גמור‪ ,‬אפילו נעים לשמוע אותך"‪.‬‬ ‫"אני תכף נכנס לניתוח‪ ,‬רציתי בעיקר לשמוע את הקול שלך‬ ‫וגם לומר שאם במקרה תקפצי לכאן מחר לבקר את אימך‪ ,‬אני‬ ‫אהיה במשמרת ערב"‪.‬‬ ‫"האמת היא שתכננתי לבקר אותה היום‪ ,‬ומחר לבלות את הערב‬ ‫עם משפחתי‪ ,‬אבל אנסה לסדר את העניינים מחדש"‪.‬‬ ‫***‬ ‫העניינים עם שחר התפתחו בקצב מסחרר‪ .‬הביקורים אצל אימי‬ ‫כבר לא היו מעיקים כמקודם‪ .‬להפך‪ ,‬התחלתי לצפות להם‪ .‬תיאמתי‬ ‫איתו את מועדי ההגעה לבית החולים‪ ,‬כך שכמעט כל ביקור נפתח‬ ‫או הסתיים במפגש סוער‪ .‬הכרתי מקרוב את חדרי המנוחה של‬ ‫הרופאים‪ ,‬את מסדרונות בית החולים‪ ,‬ואפילו את משרדו של ראש‬ ‫המחלקה‪ ,‬שנותר נטוש בערבים‪.‬‬ ‫גם אימי התמוגגה ממנו‪" .‬איזה בחור‪ ,‬גם יפה‪ ,‬גם חכם‪ ,‬חבל‬ ‫שלא תפסת לך אחד כזה"‪ .‬לא ידעתי אם היא רואה משהו שאני‬ ‫מנסה להסתיר‪ ,‬או סתם מקשקשת מתוך הזיות המורפיום שנתנו‬

‫משחקי בגידה | ‪149‬‬ ‫לה ללא הפוגה‪ .‬בחרתי לא לשאול‪ .‬אימי תמיד העדיפה שהגבר‬ ‫שלי יהיה כל אחד‪ ,‬חוץ מהאחד שבחרתי לעצמי‪ .‬אלה שבחרתי היו‬ ‫תמיד טיפשים‪ ,‬מעצבנים או חסרי תועלת‪ .‬לאחר שהיינו נפרדים‬ ‫והייתי מוצאת גבר אחר‪ ,‬פתאום הקודמים נראו נפלא בעיניה‬ ‫וחבל שבכלל נפרדתי מהם‪ ,‬בעוד המועמד הנוכחי הפך לדבר‬ ‫האיום ביותר שניתן להעלות על הדעת‪ .‬כעת היה זה תורו של‬ ‫שחר לביא להיות הפנטזיה הלא ממומשת של אימא שלי ‪ -‬חתן‬ ‫רופא‪ .‬זה באמת משהו לצפות לו‪ .‬חבל שכל מה שהצלחתי להביא‬ ‫הביתה זה רק מרצה‪.‬‬ ‫אולי זהו התירוץ שבחרתי לעצמי‪ ,‬אבל הימים באמת היו קשים‬ ‫בכל החזיתות ואני הייתי בודדה‪ .‬הרגשתי שארז מאשים אותי‬ ‫בניהול כושל‪ ,‬אבל לא רציתי לקבל ממנו עזרה‪" .‬קל מאוד לייעץ‬ ‫כשאתה יושב בין כותלי האקדמיה‪ ,‬אבל הדברים שונים כשנמצאים‬ ‫בשטח"‪ ,‬הטחתי בו‪ .‬הלקוחות הופכים יותר ויותר תובעניים‪ ,‬רוצים‬ ‫לראות אותי בכל מקום‪ ,‬בכל אירוע קטן‪ .‬כל אחד שמשלם שני‬ ‫גרוש מצפה לקבל בתמורה את כל העולם על מגש‪ ,‬וכמה תלונות‬ ‫יש להם כשזה לא קורה בדיוק כפי שדמיינו! חוץ מזה‪ ,‬אני עוד‬ ‫אמורה לעבור על חשבוניות ומאזנים‪ ,‬לשלם משכורות ולא לשכוח‬ ‫להתחלק עם השותפים שלי‪ ,‬ביטוח לאומי ומס הכנסה‪ ,‬ואחר־כך‬ ‫לעטות את מסכת "הכול נפלא" וללכת להתמנגל באירועים שמהם‬ ‫אולי תבוא לי עבודה‪.‬‬ ‫לא נותרו בי כוחות‪ .‬גם בבנק הרגישו שהדברים אינם כתמול‬ ‫שלשום‪ ,‬ואדווה‪ ,‬הפקידה שתמיד הייתה מאוד חביבה‪ ,‬התחילה‬ ‫לאיים שיורידו לי את דירוג האשראי‪ ,‬ושאם ההכנסות לא יעלו‬ ‫בהקדם‪ ,‬ייאלצו להחזיר צ'קים‪ .‬מכיוון שלא הסכמתי לקבל עזרה‬ ‫מארז‪ ,‬גם לא יכולתי לחלוק איתו את הקשיים כפי שהם‪ .‬לא‬ ‫יכולתי לומר שהעסק שלי עומד לסיים את פעילותו‪ .‬לא יכולתי‬ ‫לספר לו כמה חסרת אונים אני מרגישה בכל אחת מהחזיתות‪.‬‬

‫‪ | 150‬ג'ני ברק‬ ‫שחר הקשיב לברבורים שלי‪ .‬חלקתי איתו אנקדוטות‪ ,‬סיפורים‬ ‫קטנים ומשעשעים‪ ,‬והוא חשב שאני נהדרת‪ ,‬סקסית ומדהימה‪ .‬מה‬ ‫צריך יותר מזה? אם ארז הרגיש את השינוי שחל בי‪ ,‬הוא ודאי ייחס‬ ‫אותו לקשיים בעסק או עם אימי‪.‬‬ ‫באחד מערבי חודש דצמבר‪ ,‬לקראת אירועי סוף השנה‪ ,‬הלקוחות‬ ‫התחילו להתעורר והרגשתי מעודדת במיוחד‪ .‬עמדתי במטבח‬ ‫וחתכתי סלט לילדים‪ .‬ארז אומר שהם לא אוכלים מספיק ירקות‪,‬‬ ‫שאני מאכילה אותם יותר מדי ג'אנק‪ ,‬אז הפעם הם יקבלו בורקס‬ ‫וסלט ירקות‪.‬‬ ‫"תגידי"‪ ,‬הוא בא במפתיע‪" ,‬מה יש לך עם דוקטור שחר לביא?"‬ ‫הרגשתי כאילו הכה בי הבזק של חשמל‪" .‬מה? מה זאת אומרת?‬ ‫מה כבר יש לי איתו? הוא הרופא שמטפל באימא שלי"‪.‬‬ ‫"יש לי תחושה שהוא לא מטפל רק באימא‪ ,‬אלא גם בבת"‪.‬‬ ‫"מה קרה? למה אתה חושב ככה?"‬ ‫ארז מושיט לי את הטלפון שלי‪ .‬ברוב טיפשותי שכחתי למחוק את‬ ‫ההתכתבות האחרונה איתו‪.‬‬ ‫"אני נכנס לניתוח"‪ ,‬הוא כתב שם‪" ,‬מקווה לסיים עד שתגיעי‪ ,‬אני‬ ‫כבר משתגע לפגוש אותך"‪.‬‬ ‫מזל שלא כתב יותר מזה‪ ,‬או ליתר דיוק‪ ,‬מזל שמחקתי את יתר‬ ‫ההודעות‪.‬‬ ‫"לא מוצא חן בעיניי הפלרטוט הזה"‪ ,‬ארז נוהם‪.‬‬ ‫ברגעים של מתח אני מתחילה לצחוק‪ .‬צחוק מטופש כזה‪ ,‬בלתי‬ ‫נשלט‪" .‬זה ממש סתם‪ ,‬אני מצטדקת‪ ,‬פשוט קצת התחברנו ואנחנו‬ ‫מדברים‪ .‬אין שם שום דבר חוץ מזה"‪.‬‬ ‫"זה לגמרי לא מוצא חן בעיניי‪ .‬זה גם ממש לא מקצועי שרופא‬ ‫מפלרטט עם בת של מטופלת‪ .‬אולי אני צריך להציג את זה לאחראים‬ ‫עליו"‪ .‬ארז תמיד יודע ללחוץ במקום הכי כואב‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪151‬‬ ‫"לא‪ ,‬ארז‪ ,‬אני מבטיחה שאפסיק עם זה‪ .‬תירגע‪ ,‬זה באמת‬ ‫שטויות"‪.‬‬ ‫הוא לגמרי לא רגוע‪ ,‬אבל לפחות נראה שהוא מאמין שאלה רק‬ ‫פלרטוטים‪.‬‬ ‫"אולי כדאי שאצטרף אלייך לביקור בפעם הבאה"‪.‬‬ ‫"בסדר גמור"‪ ,‬אני מחייכת אליו‪" ,‬תבוא איתי לשם השבוע"‪.‬‬ ‫שנינו יודעים שזה לא יקרה‪ .‬ארז שונא בתי חולים ולא מתקרב‬ ‫אליהם‪ .‬חודש וחצי מאז שאימי אושפזה‪ ,‬והוא לא ביקר אותה‬ ‫אפילו פעם אחת‪ .‬הוא מבשל לה במקום זאת‪ ,‬שולח לה קציצות‬ ‫ומרק עוף כמו שהיא אוהבת‪ .‬הוא הולך לעבוד בחדר על המאמר‬ ‫שהוא כותב‪ ,‬ובבית משתררת שתיקה מעיקה‪ .‬אני משכיבה את‬ ‫הילדים וממהרת למיטה‪ ,‬להירדם לפני שהוא יצטרף אליי‪.‬‬ ‫בבוקר אני מתקשרת לשחר‪" .‬כמעט נתפסנו"‪ ,‬אני משתפת‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫"טוב‪ ,‬אז ניזהר מעכשיו"‪ ,‬הוא מבטיח לי‪" ,‬לא נתכתב יותר‪,‬‬ ‫נתקשר רק בשיחות טלפון קצרות"‪.‬‬ ‫"הקשר הזה צריך להסתיים"‪ ,‬אני אומרת לו‪" ,‬זה הרי לא יכול‬ ‫להימשך לנצח‪ .‬בקרוב אימא שלי גם כך תשתחרר מבית החולים‪,‬‬ ‫כבר חודש וחצי שהיא שם‪ ,‬ומנהל המחלקה אמר שאם המצב‬ ‫ימשיך להשתפר‪ ,‬היא תשתחרר בעוד שבוע כנראה‪ .‬וארז מתכנן‬ ‫להצטרף אליי לביקור הבא בבית החולים‪ ,‬כך שלא נראה שנוכל‬ ‫להיפגש שם"‪.‬‬ ‫"אז בואי ניפגש בצהריים"‪ ,‬הוא מציע‪" ,‬נשכור לנו חדר‪ ,‬תגידי‬ ‫בעבודה שאת יוצאת לפגישה לשעה ונעשה לנו פגישת סיום"‪.‬‬ ‫הקול שלו כל כך מפתה שאיני מסוגלת לסרב‪.‬‬ ‫"למתי לתאם את הפגישה?"‬ ‫"ליום רביעי בשתים־עשרה"‪.‬‬

‫‪ | 152‬ג'ני ברק‬

‫וידוי‬ ‫ביום רביעי אני מתעוררת לפני כולם‪ .‬מראש עדכנתי את ארז‬ ‫שיש לי יום עמוס‪ ,‬רצף של פגישות‪ ,‬ולכן אני חייבת להגיע מוקדם‬ ‫לעבודה‪ .‬אני אוספת את הבגדים שהכנתי מראש ואת הקרמים שלי‬ ‫והולכת בשקט למקלחת של הילדים‪ ,‬שלא להעיר את ארז‪ .‬בשקט‬ ‫של הבית יש לי זמן למקלחת ארוכה‪ ,‬לבדוק שהגוף חלק ואין‬ ‫שערות סוררות בשום מקום‪ ,‬להתמרח בנחת בקרמים שאני אוהבת‬ ‫ולהתלבש עד הישמע ה‪"-‬אימא!"‬ ‫איתי‪ ,‬בני הבכור‪ ,‬מיילל בבכי מאחורי דלת האמבטיה‪ .‬אני‬ ‫פותחת לו לבושה בחזייה ובתחתונים‪ .‬הוא שמע "בומים" והתעורר‬ ‫בבהלה‪ .‬הבומים מגיעים ממשאית הזבל‪ ,‬אבל לוקח זמן להרגיע‬ ‫אותו‪ .‬אני מתיישבת איתו על הספה בסלון ומחבקת אותו חזק עד‬ ‫שיירגע‪ .‬בינתיים הבית מתעורר‪ .‬ארז יוצא מנומנם מחדר השינה‬ ‫ועוטף את אסף בין ידיו‪.‬‬ ‫"תראי איזה ילד מצאתי במיטה שלנו"‪ ,‬הוא מחייך‪ .‬אני קמה‬ ‫לנשק אותו לבוקר טוב‪.‬‬ ‫"איזו אישה סקסית יש כאן הבוקר‪ ,‬הוא שורק‪ ,‬אולי נלך לחדר‬ ‫השינה שאבדוק מקרוב את החוטיני הזה שלך‪"...‬‬ ‫לא סתם ניסיתי להתארגן מוקדם‪ ,‬איש בעל עיני נץ כמו ארז‬ ‫לא יפספס את החוטיני שבחרתי מערמת הבגדים הסקסיים‪ .‬יש‬ ‫את ערמת היום־יום‪ ,‬ויש את הערמה השמורה לאירועים מיוחדים‪.‬‬ ‫"פשוט התחשק לי להרגיש סקסית היום‪ ,‬אני מרחיקה את ידיו‬ ‫שכבר עוטפות לי את הישבן‪ ,‬ואולי אם יישאר לך התיאבון עד‬ ‫הערב‪ ,‬נעשה לנו חגיגה משלנו"‪.‬‬ ‫"תזכירי לי בבקשה עם מי הפגישות שלך היום‪ ,‬בטח יש שם‬ ‫איזה גבר חתיך במיוחד שאת מנסה להרשים"‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪153‬‬ ‫"נכון מאוד‪ ,‬אני מחייכת‪ ,‬אני הולכת לפגוש היום את דוד‬ ‫מהבנק‪ ,‬לבקש ממנו עוד קצת אשראי‪ .‬מה אתה אומר‪ ,‬יצליח לי?"‬ ‫"אם אני הייתי דוד‪ ,‬הייתי מכפיל לך את האשראי"‪.‬‬ ‫"חבל שאתה רק ארז ולא דוד‪ ,‬אני צוחקת אליו"‪ ,‬משאירה אותו‬ ‫להלביש את הבנים והולכת להתכונן לפגישה עם "דוד"‪.‬‬ ‫בחוץ החורף משתולל במלוא עוצמתו‪ ,‬השמלה עם המחשוף‬ ‫לא יעילה במיוחד להגנה מפני הקור‪ .‬אני מתכרבלת במעיל‬ ‫שלי וממתינה שהחימום ברכב יפשיר אותי‪ .‬הגשם שוטף ואני‬ ‫בקושי רואה את הכביש‪ ,‬גם המחשבות לא עוזרות לי להתרכז‪.‬‬ ‫היום יהיה המפגש האחרון שלי עם שחר‪ .‬אני לא יודעת אם אני‬ ‫יותר מתרגשת או עצובה‪ .‬אימי עומדת להשתחרר מבית החולים‬ ‫ביום ראשון‪ ,‬כך שלא יהיה לנו מקום מפגש‪ ,‬ונראה שאוכל לחזור‬ ‫לשגרת חיי ולהביא לרגיעה בגזרות האחרות שעדיין בוערות‪.‬‬ ‫שחר שולח אלי את הכתובת‪ ,‬רחוב בן יהודה בתל אביב‪ .‬זה‬ ‫נראה בניין ככל הבתים‪" .‬תעלי לקומה שלישית ותדפקי שלוש‬ ‫פעמים‪ ,‬אני מחכה לך בפנים"‪.‬‬ ‫השעה שתים־עשרה מגיעה במהירות‪ .‬כמעט הגעתי למקום בזמן‪,‬‬ ‫אבל כמו תמיד אני שוכחת את עניין החניה‪ .‬מובן שאין חניה‬ ‫בקרבת מקום‪ ,‬וברור שביום גשום כזה החניה היחידה תהיה במרחק‬ ‫עשר דקות הליכה‪ .‬למי שמתעקשת לצעוד ללא מטרייה‪ ,‬עטופה‬ ‫רק במעיל ובכובע בגשם השוטף‪ ,‬עשר דקות הן המון זמן‪ .‬אני‬ ‫מגיעה אל הבניין ספוגה במים‪ .‬בניין ישן‪ ,‬לא נראה כמו מקום‬ ‫שמשמש פינת מסתור לזוגות בוגדניים‪ .‬אבל אני סומכת על שחר‪,‬‬ ‫לוקחת אוויר‪ ,‬מוחה מעל פניי את טיפות המים ומנסה לשוות‬ ‫לעצמי מראה סביר‪.‬‬ ‫אני מטפסת במדרגות אל הקומה השלישית‪ .‬שלוש דפיקות‬ ‫והדלת נפתחת מיידית‪ ,‬כאילו הוא עמד שם וחיכה‪ .‬עוד לפני שאני‬

‫‪ | 154‬ג'ני ברק‬ ‫מספיקה להוציא מילה מפי‪ ,‬הוא מצמיד אליי את פיו לנשיקה‬ ‫עמוקה‪ ,‬מכניס אותי פנימה וסוגר את הדלת בלי לשחרר אותי‬ ‫לרגע‪.‬‬ ‫"איחרת"‪ ,‬הוא אומר לי בין ההתנשפויות‪" ,‬עכשיו חייבים להחזיר‬ ‫את הזמן האבוד"‪.‬‬ ‫רק אז הוא שם לב שאני נוטפת מים‪ .‬הוא משחרר אותי מאחיזתו‬ ‫ומפשיט אותי בעדינות מבגדיי‪ ,‬תולה אותם על הספה שמתחת‬ ‫למזגן‪.‬‬ ‫"בזמן שאת ואני נעסוק בענייננו‪ ,‬הבגדים שלך יתייבשו"‪.‬‬ ‫אני מנצלת את ההפוגה כדי להעיף מבט על החדר‪ .‬באופן‬ ‫מפתיע‪ ,‬הוא דווקא נחמד‪ ,‬מרוהט בסגנון מודרני אבל לא מנוכר‪.‬‬ ‫בסלון ספה אפורה גדולה ושולחן קטן לצידה‪ .‬בקצה החדר מטבחון‬ ‫מצויד‪ .‬אבל אין לנו זמן לסיורים‪ .‬שחר מוביל אותי היישר אל חדר‬ ‫השינה‪ ,‬הוא כבר הדליק שם את המזגן וחימם את החדר עבורנו‪.‬‬ ‫הוא משכיב אותי על המיטה ונשכב מעליי‪ ,‬מחמם אותי בגופו‪,‬‬ ‫מנשק כל נקודה בגופי‪ .‬אני מרגישה את העדינות מפנה מקומה‬ ‫לתשוקה‪ ,‬לרעב שהולך וגואה‪ .‬הוא יונק את הפטמות שלי וצובט‬ ‫אותן בו־זמנית‪ .‬אני נאנקת מכאב או מתשוקה‪ ,‬מניעה את גופי‬ ‫לקצב המגע שלו‪.‬‬ ‫לשונו יורדת במורד גופי‪ ,‬ידיו מפשקות את רגליי‪ ,‬סוללות‬ ‫דרך ללשון שתכף תגיע‪ .‬אני עוצמת עיניים‪ ,‬מתמכרת לבערה‬ ‫בתוך הגוף שלי‪ ,‬מרגישה כל נקודה שפוגשת בלשונו‪ ,‬מרגישה את‬ ‫הרטיבות שלי פוגשת ברטיבות שלו‪ .‬ידיו מחזיקות בי‪ ,‬מושכות‬ ‫אותי אליו‪ ,‬הלשון שלו חודרת עמוק יותר ויותר אל תוכי‪ .‬העוצמות‬ ‫כל כך חזקות שאני לא יכולה להכיל יותר‪ .‬אני חומקת מידיו‬ ‫ומתיישבת‪" .‬עכשיו תשכב"‪ ,‬אני מורה לו ומתיישבת עליו‪ ,‬איברו‬

‫משחקי בגידה | ‪155‬‬ ‫ממלא אותי‪ .‬הגוף שלי נע מעצמו‪ ,‬רוקד עם שלו במקצב מושלם‪.‬‬ ‫ידיו על שדיי‪ ,‬והפה שלו גונח אליי מילות תשוקה‪.‬‬ ‫"חכה"‪ ,‬אני מבקשת ממנו‪" ,‬אל תגמור עדיין‪ .‬אני רוצה להרגיש‬ ‫אותך היום בכל דרך‪ ,‬שתישאר לי מזכרת ממך"‪ .‬אני יורדת ממנו‪,‬‬ ‫מביטה על גופו הארוך שוכב על המיטה‪ ,‬מנסה לוודא שכשהכול‬ ‫יסתיים‪ ,‬אזכור את התמונה הזאת בדיוק‪ .‬את העונג שנשקף בעיניו‬ ‫התכולות‪ ,‬את שפתיו המחייכות‪ ,‬את ידו שמלטפת אותי‪ ,‬ואת‬ ‫הזין הזקור שניצב מול פניי‪ ,‬כאילו מפקח על ההתרחשויות‪ .‬אני‬ ‫מלקקת אותו בקצה הלשון‪ ,‬מרגישה כאילו זכיתי בסוכרייה הכי‬ ‫טעימה בחנות‪ ,‬עוברת בסיבובים מלמעלה עד למטה‪ ,‬מלקקת ואז‬ ‫שואבת אותו אל תוכי‪ ,‬שוב ושוב לסירוגין‪ ,‬לזכור את הטעם שלו‬ ‫בפעם האחרונה‪ .‬כשאני רואה את עיניו מתחילות להתגלגל‪ ,‬אני‬ ‫כבר יודעת‪ ,‬לא נותר לי הרבה זמן‪ .‬אני משחררת את הזין שלו‬ ‫מתוך פי‪ .‬הוא מתגלגל מעליי‪ ,‬ובלי שהות מיותרת חודר אליי‪,‬‬ ‫מעניק לי את כל נוזלי הפורקן שלו‪.‬‬ ‫אני לא מגיעה לאורגזמה‪ .‬מאז שהתחיל הרומן שלי איתו‪,‬‬ ‫האורגזמות נעלמו‪ .‬לא רק איתו‪ ,‬גם עם ארז‪ .‬אני נהנית מהזיון‪,‬‬ ‫מגיעה אל השיא‪ ,‬אבל לא אל הפורקן‪ .‬הגוף שלי אומר את המילים‬ ‫שמסרבות להישמע‪.‬‬ ‫אנחנו שוכבים חבוקים עוד דקות אחדות‪ ,‬אבל השעון ממשיך‬ ‫לתקתק וזה אמצע היום‪ .‬אנחנו נכנסים יחד למקלחת‪ ,‬שוטפים‬ ‫את עצמנו במים החמים‪ ,‬מתנשקים ארוכות ויוצאים‪ .‬כל אחד אל‬ ‫בגדיו‪ ,‬כל אחד אל חייו‪ .‬הגשם פסק‪ .‬אני חוזרת אל האוטו יבשה‪,‬‬ ‫כמעט כאילו לא קרה דבר‪.‬‬ ‫בערב אני שבה הביתה נינוחה‪ .‬אין עליי ריחות זרים‪ ,‬הרומן‬ ‫הסתיים ללא נפגעים‪ ,‬ואני יכולה להמשיך הלאה בחיי‪.‬‬ ‫***‬

‫‪ | 156‬ג'ני ברק‬ ‫ביום ראשון אני יוצאת מהעבודה בצהריים המוקדמים‪ .‬היום‬ ‫משחררים את אימי מבית החולים‪ .‬היא עדיין אינה מסוגלת ללכת‬ ‫כראוי‪ .‬אבי תומך בה מצד אחד‪ ,‬אני בצד השני‪ .‬אנחנו מושיבים‬ ‫אותה בזהירות על כיסא גלגלים‪ .‬נטי איננה‪ .‬היא נקראה לריאיון‬ ‫עבודה ולא יכלה להגיע‪.‬‬ ‫אני מתקשרת לשחר‪ ,‬רוצה לראות אותו עוד פעם אחרונה לפני‬ ‫שנעזוב את מסדרונות המחלקה‪ ,‬אבל הוא לא עונה‪ .‬בטח נכנס‬ ‫לניתוח או מטפל בחולה‪ .‬אולי הוא בכלל לא כאן‪ .‬אימי נאנחת‬ ‫מכאבים‪ .‬כל תזוזה מכאיבה לה כאילו מסובבים סכינים בגבה‪,‬‬ ‫ומה לעשות‪ ,‬אני לא מיומנת בכיסאות גלגלים‪ .‬הרופאים הציעו‬ ‫לקחת אותה הביתה באמבולנס כדי שתוכל לשכב בדרך‪ ,‬אבל היא‬ ‫סירבה‪ .‬היא רוצה שבעלה ייקח אותה‪ .‬בהמשך היא תבכה מכאבים‬ ‫בכל פעם שהאוטו יעלה על מהמורה‪ ,‬אבל היא לא תוותר על‬ ‫נוכחותו‪ .‬לפעמים נדמה לי שהיא עושה את זה בכוונה כדי לאמלל‬ ‫אותו‪ .‬מבקרת אותו ללא הרף‪ ,‬מתלוננת על כל דבר שהוא עושה‪,‬‬ ‫אבל לא משחררת אותו לרגע‪.‬‬ ‫בדרך לא דרך הגענו הביתה‪ .‬אבי שכר מראש כיסא גלגלים‬ ‫שתוכל להתנייד איתו בבית‪ .‬דבר ראשון היא מבקשת שייקח‬ ‫אותה אל הגינה‪ .‬שם היא אוהבת לשבת גם בימים חמים וגם‬ ‫הּוּה שלה‪ ,‬בין‬ ‫בימים קרים‪ ,‬להעביר את שעותיה על הכיסא ַה ָּמ ַ‬ ‫הוורדים שהיא מטפחת ובין הקקטוסים המיוחדים שלה‪ .‬זהו המקום‬ ‫האהוב עליה מכול‪ .‬עכשיו הוא נראה זנוח‪ ,‬הנוכחות שלה נמחקה‬ ‫בחודשיים שבהם לא הייתה בבית‪ ,‬והוא לא נכנס לגינה בלעדיה‪.‬‬ ‫השנה הגשמים ירדו ללא הרף‪ ,‬כך שהצמחים נותרו רובם בחיים‪.‬‬ ‫כעבור מספר דקות היא מבקשת שייקח אותה למיטה‪ ,‬היא עייפה‬ ‫וזקוקה למנוחה‪ ,‬צריכה לשכב‪" .‬ואת‪ ,‬תלכי הביתה‪ ,‬היא מאיצה בי‪,‬‬ ‫אני כבר לא זקוקה לך כאן עכשיו‪ .‬אבא איתי"‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪157‬‬ ‫אני חוזרת הביתה מוקדם מהרגיל‪ ,‬אוספת את הילדים מבית‬ ‫הספר ומהגן‪ ,‬אפילו נכנסת איתם לחנות הצעצועים לפצות אותם‬ ‫על שעות ההיעדרות הארוכות‪ .‬אני מספרת להם שסבתא השתחררה‬ ‫מבית החולים ומחר נלך לבקר אותה‪ .‬אנחנו חוזרים הביתה עמוסי‬ ‫קניות‪ .‬באמתחתנו שני רובים‪ ,‬רובוט שמתקפל והופך למכונית‪,‬‬ ‫מר גמיש אחד ושקית מלאה סוכריות גומי מכל הסוגים והטעמים‪.‬‬ ‫הבנים מאושרים וגם אני במצב רוח קליל במיוחד‪.‬‬ ‫ארז נכנס הביתה קצת אחרינו‪ ,‬סבר פניו חמור‪ .‬בניגוד למנהגו‪,‬‬ ‫הוא לא נדבק ברוח השטות של הבנים‪ .‬לרוב הוא מצטרף אליהם‬ ‫למשחקי היריות או מאיים לאכול להם את כל הסוכריות בשקית‪.‬‬ ‫"מה קרה?" אני שואלת‪" ,‬משהו בעבודה?"‬ ‫"לא"‪ ,‬הוא ממלמל‪" ,‬הדברים הרגילים‪ .‬איך היה עם אימא שלך?"‬ ‫אני מספרת לו על תלאות השחרור‪ ,‬על הזמן הרב שנדרשנו‬ ‫להמתין עד שקיבלנו את מכתב השחרור‪ ,‬על קיטוריה של אימי‪,‬‬ ‫שלא פסקו לאורך כל הדרך‪ .‬הוא מקשיב בחצי אוזן‪.‬‬ ‫"ומה עם החבר הרופא שלך?"‬ ‫"מה איתו?" אני מחזירה בשאלה‪.‬‬ ‫"לא פגשת אותו שם היום?"‬ ‫"לא"‪.‬‬ ‫"ולא קבעתם להיפגש שוב בהמשך‪ ,‬עכשיו כשאימא שלך כבר‬ ‫לא בבית החולים?"‬ ‫"לא‪ ,‬אמרתי לך‪ ,‬לא קבענו שום דבר"‪.‬‬ ‫ארז נעמד‪ ,‬ניגש אל הבר ומוזג לעצמו כוסית ויסקי‪ .‬הוא לא‬ ‫נוהג לשתות באמצע היום בלי סיבה‪ ,‬ואני מבינה שמשהו קורה‪.‬‬ ‫"דיברת איתו היום?"‬ ‫"לא‪ ,‬לא דיברתי איתו"‪.‬‬ ‫"תראי לי את הטלפון שלך‪ ,‬אני רוצה לראות את יומן השיחות‬ ‫שלך"‪.‬‬

‫‪ | 158‬ג'ני ברק‬ ‫אין לי שום דרך לצאת מזה‪ .‬אני נותנת לו את הטלפון‪ .‬הוא כמובן‬ ‫יכול לראות את כל השיחות שקיבלתי והוצאתי בימים האחרונים‪.‬‬ ‫שוב הייתי טיפשה ולא מחקתי אותן‪ .‬הוא לוגם מהוויסקי וסופר‬ ‫את השיחות‪" .‬אחת‪ ,‬שתיים‪ ,‬שלוש‪ ,‬שבע‪ ,‬שמונה‪ .‬שמונה שיחות‬ ‫בארבעה ימים"‪.‬‬ ‫"על מה היה לך לדבר איתו כל כך הרבה? מה קורה שם ביניכם?‬ ‫תגידי לי את האמת עכשיו"‪.‬‬ ‫ראיתי את ארז כועס בעבר על קולגות או על אנשים אחרים‪.‬‬ ‫הוא איש גבוה ורחב‪ ,‬והקול שלו הופך רועם ומאיים‪ .‬זה מראה לא‬ ‫נעים‪ .‬אבל הכעס הזה מעולם לא הופנה אליי‪ .‬פחד הזדחל לתוכי‪.‬‬ ‫לא הייתי מוכנה לכך‪ .‬אני לא יודעת איך המילים יצאו מתוכי‪,‬‬ ‫אבל לא הייתה אפשרות אחרת‪.‬‬ ‫"אתה רוצה לדעת מה קרה? תחשוב לפני שאתה עונה‪ ,‬כי אם‬ ‫תענה בחיוב‪ ,‬אספר לך הכול"‪.‬‬ ‫"דברי!" הוא שואג עליי‪.‬‬ ‫אני לא זוכרת את כל מה שנאמר שם‪ .‬החלקים האלה מחוקים‬ ‫אצלי בזיכרון‪ .‬אני רק זוכרת שככל שהמילים זרמו מפי‪ ,‬ארז לגם‬ ‫עוד ועוד מהוויסקי‪ ,‬מתהלך בסלון הלוך ושוב ופניו משתנות‪.‬‬ ‫החיוך התמידי נעלם‪ ,‬קצוות פיו נמתחים כלפי מטה‪ ,‬ומראה של‬ ‫איש שבור נגלה אליי‪ .‬הילדים כאילו מבינים שמשהו קורה‪,‬‬ ‫מסתגרים בחדר‪ ,‬מחסלים את כל הסוכריות ומשחקים בדממה‪.‬‬ ‫"חכה לי רגע"‪ ,‬אני מבקשת ממנו‪" ,‬תן לי להשכיב את הילדים‬ ‫ונמשיך לדבר‪ .‬אני מבטיחה לך שמה שקרה זה ממש סתם‪ ,‬זה שום‬ ‫דבר וזה בכלל הסתיים"‪.‬‬ ‫הוא לא עונה לי‪ ,‬רק מביט בי במבט מנוכר כאילו אדם זר עומד‬ ‫מולו ולא אם ילדיו והאישה שהזדיינה איתו בתשוקה לפני יומיים‪,‬‬ ‫האישה שהוא חיבק ואמר לה כמה הוא אוהב אותה בכל יום מחדש‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪159‬‬ ‫"הממתקים היו ארוחת הערב שלכם להיום"‪ ,‬אני מבשרת לילדים‬ ‫ומשכיבה אותם במיטות‪ .‬הם כנראה מבינים שזה לא הזמן להסב את‬ ‫תשומת ליבי לכך שהם לבושים בבגדי היום שלהם ולא בפיג'מות‪.‬‬ ‫כשאני חוזרת לסלון הוא יושב‪ ,‬מחזיק את ראשו בין ידיו‬ ‫וממלמל לעצמו‪" ,‬איך לא ראיתי? איך לא ראיתי?" אני מתקרבת‬ ‫אליו‪ ,‬אבל הוא קופץ כנשוך נחש‪.‬‬ ‫"אל תתקרבי אליי‪ ,‬אל תיגעי בי‪ .‬אני לא יכול לנשום את אותו‬ ‫אוויר יחד איתך‪ .‬הוא לובש מעיל‪ ,‬לוקח את הוויסקי ופונה אל‬ ‫הדלת"‪.‬‬ ‫"חכה"‪ ,‬אני מפצירה בו‪" ,‬אל תלך‪ ,‬בוא נדבר"‪.‬‬ ‫"את כבר אמרת מספיק‪ ,‬עכשיו אני צריך שקט"‪.‬‬ ‫בלילה ההוא לא נרדמתי‪ .‬התקשרתי אליו ללא הרף‪ ,‬אבל הוא‬ ‫לא ענה‪ .‬רק לפנות בוקר הוא חזר הביתה‪ ,‬כתפיו שחוחות‪ ,‬נראה‬ ‫כאילו איבד מגובהו‪ .‬מה עוללתי לאיש שאני כל כך אוהבת?‬ ‫"אני לא מוכן לישון איתך באותה מיטה‪ ,‬הוא רשף לעברי‪ ,‬אחד‬ ‫מאיתנו יישן הלילה בסלון"‪.‬‬ ‫"תישן כאן‪ ,‬אני אומרת‪ ,‬אני אלך לסלון"‪.‬‬ ‫אני מקווה שאם יירדם לכמה שעות‪ ,‬אולי מחר הכול ייעלם‬ ‫ונוכל להמשיך מהמקום שבו הפסקנו‪ .‬אז עוד לא הבנתי את עומק‬ ‫התהום שאליה נכנסנו‪.‬‬

‫‪ | 160‬ג'ני ברק‬

‫תהום‬ ‫בבוקר אני מעירה את הילדים‪ ,‬מלבישה אותם בשקט ולוקחת‬ ‫אותם לבית הספר ולגן‪ .‬כל אותה העת‪ ,‬שקט בחדר‪ .‬נראה שארז‬ ‫ישן‪ .‬אני מודיעה בעבודה שאני חולה ולא אגיע היום‪ .‬בתשע‬ ‫בבוקר הוא יוצא מהחדר‪ ,‬מבט אחד בעיניו מבהיר לי שהיחסים‬ ‫בינינו לא יחזרו להתנהל כסדרם‪ .‬אני יושבת בדממה‪ ,‬ממתינה‬ ‫למוצא פיו‪.‬‬ ‫"נו‪ ,‬כבר דיברת איתו היום?" הוא שואל‪.‬‬ ‫"לא‪ ,‬אמרתי לך שזה נגמר"‪.‬‬ ‫צלצול הטלפון מהנייד שלי נשמע כמו סירנה בבית‪ .‬אנחנו‬ ‫מביטים זה בזו‪ ,‬אף אחד לא מעז לזוז‪ .‬הוא ניגש אל המכשיר‬ ‫ומביט בו באיבה‪ .‬כעבור שנייה‪ ,‬הקלה‪.‬‬ ‫"זו נטי"‪.‬‬ ‫"אני אתקשר אליה אחר־כך"‪.‬‬ ‫"אחר־כך לא תוכלי‪ ,‬הנייד שלך יישאר אצלי היום‪ .‬אני רוצה‬ ‫לראות מי מתקשר אלייך"‪.‬‬ ‫לשמחתי‪ ,‬הוא לא התקשר‪ ,‬לא באותו יום ולא באלה שאחריו‪.‬‬ ‫האיש שלי השתנה לנגד עיניי ואני לא ידעתי מה לעשות‪ .‬הוא‬ ‫שנא ואהב אותי כאחד‪ .‬כעס עליי בימים ותחקר אותי על מה‬ ‫שקרה‪ ,‬ולא הפסיק לזיין אותי בלילות‪ ,‬כאילו מצהיר בעלות על‬ ‫גופי‪ ,‬מחזיק בי בעוצמה‪ ,‬משאיר סימנים כחולים על גופי ואז‬ ‫מנשק אותם בעדינות‪ ,‬מזכיר לי שאני אהבת חייו‪.‬‬ ‫האיש החזק שלי פורץ בבכי לנגד עיניי‪ ,‬שואל שוב ושוב אם‬ ‫לא הפסקתי לאהוב אותו‪ ,‬מצהיר שלא יוכל להמשיך לחיות איתי‪,‬‬ ‫ובו־זמנית נאחז בי במלוא כוחו‪ .‬ואני‪ ,‬כל מה שקרה באותם ימים‬

‫משחקי בגידה | ‪161‬‬ ‫מרצד במוחי כתמונות קטועות‪ .‬אני רק רציתי לישון‪ .‬הוא דרש‬ ‫לדבר‪ ,‬להסביר עוד ועוד‪ ,‬ואני נפלתי אל השינה‪ .‬הערּות התישה‬ ‫אותי‪ .‬לא ידעתי כיצד לנהוג‪ ,‬לא ידעתי באיזה מצב רוח הוא‬ ‫יתעורר בכל יום‪ ,‬לא ידעתי איך לרכך אותו‪.‬‬ ‫"מה ההורים שלך אומרים על מה שעשית?" הוא שאל באחד‬ ‫הימים‪.‬‬ ‫"הם לא יודעים‪ ,‬לא סיפרתי להם"‪.‬‬ ‫"אז כדאי שנספר להם‪ ,‬שידעו שהבת התמימה שלהם היא לא‬ ‫כזאת טהורה כמו שהם חושבים"‪.‬‬ ‫וכך הגענו למפגש בבית הוריי‪ ,‬שם הוא התיישב על הספה‬ ‫וסיפר להם באופן חגיגי על מעלליה של בתם הבכורה‪.‬‬ ‫"נו‪ ,‬אז מה?" יצאה אימי להגנתי‪" ,‬אלה דברים שקורים‪ ,‬אתה‬ ‫יודע‪ .‬אני כבר ראיתי גם אותך זורק מבטי זימה בבחורות יפות‬ ‫שעברו כאן‪ .‬אני בטוחה שגם אתה עשית אי אלו דברים שהשתיקה‬ ‫יפה להם‪ .‬אז זה קרה ונגמר‪ .‬הכול יהיה בסדר"‪.‬‬ ‫ארז רשף אש‪ .‬לא זו התגובה שהוא ציפה לה‪ .‬היה זה אבי שהציל‬ ‫את המצב‪" .‬בוא‪ ,‬הוא קרא לו‪ ,‬יש לי בקבוק ויסקי משובח ששמרתי‬ ‫בבר בגינה‪ ,‬נלך למזוג לעצמנו כוסית"‪.‬‬ ‫בימים ההם עוד הייתה לו לאבי היכולת לראות את האחר‪ .‬הוא‬ ‫ידע לדבר בגובה העיניים‪ ,‬להגיע אל הלב‪ .‬כעבור שעה של שיחה‬ ‫הם חזרו לחדר‪ ,‬ובפעם הראשונה מזה שבועיים ראיתי את ארז‬ ‫מחייך‪.‬‬ ‫"בואי"‪ ,‬קרא לי אבי‪" ,‬עכשיו אני צריך לדבר איתך‪ .‬אני לא‬ ‫אבקר אותך על מה שעשית"‪ ,‬הוא אמר‪" ,‬את הרי יודעת הכול‪ .‬אני‬ ‫מקווה שסיימת את זה לפחות"‪.‬‬ ‫"כן‪ ,‬אבא‪ ,‬הכול נגמר"‪.‬‬ ‫"אם הנישואים האלה חשובים לך‪ ,‬את תצטרכי לעבוד קשה‬ ‫עכשיו‪ ,‬להתאזר בהמון סבלנות‪ ,‬לפצות ולאהוב את האיש שלך‬

‫‪ | 162‬ג'ני ברק‬ ‫עד שיחזור להיות כמו בעבר‪ .‬זה לא יעבור בתוך יומיים‪ ,‬גם לא‬ ‫אחרי חודשיים‪ .‬השבר הזה ילווה אתכם חודשים רבים ואולי אפילו‬ ‫שנים"‪.‬‬ ‫לא הבנתי אז כמה הוא צודק‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬כשאנחנו מסתכלים אחורה אל אותם ימים של שבר‪ ,‬אנחנו‬ ‫יכולים לומר שזה הדבר הכי נורא שקרה לנו‪ ,‬והדבר הכי טוב‬ ‫שקרה לנו‪ .‬אז היינו בתוך האפלה‪ ,‬אבל בתוכה דיברנו‪ ,‬עוד ועוד‪.‬‬ ‫פתחנו את הדברים שאסור לדבר אותם‪ .‬קילפנו זה מזה את כל‬ ‫הקליפות ונותרנו חשופים‪.‬‬ ‫באותם ימים הבנו שלפעמים אנחנו כמהים לגוף אחר‪ .‬לא במקום‬ ‫זה שיש לנו‪ ,‬לא כתחליף לרגש‪ ,‬אלא כדי לייצר ריגוש‪ .‬אפשרנו‬ ‫לעצמנו להודות שלפעמים אנחנו חושקים באחר או באחרת‪ ,‬לא‬ ‫על חשבון האהבה שיש בינינו‪ ,‬אלא בנוסף אליה‪ .‬חשפנו את‬ ‫הפנטזיות שלנו לאחרים וגילינו שהתשוקה בינינו רק הולכת‬ ‫ומתלהטת‪ .‬עשינו אהבה מדי לילה ולא ידענו שובע‪.‬‬ ‫לא מעט פעמים שאלתי את עצמי מה הביא אותי למעשה הזה‪.‬‬ ‫האם היה שם יותר מהנראה על פני השטח? האם היה חסר לי משהו‬ ‫בזוגיות עם ארז? התשובה חד־משמעית מבחינתי‪ .‬כפי שיש אנשים‬ ‫שמתנחמים באוכל בעתות משבר‪ ,‬כך אני מתנחמת בסקס‪ .‬כך היה‬ ‫בצעירותי‪ ,‬ונראה שזה לא השתנה בבגרותי‪ .‬הייתי זקוקה למקום‬ ‫מפלט‪ ,‬למישהו שיעזור לי לעבור את הימים הקשים בהתמודדות‬ ‫עם מה שקורה לאימי‪ .‬מישהו שייתן לי רק סקס‪ ,‬בלי שום תוספות‬ ‫רגשיות‪ .‬ולראיה‪ ,‬עם שחרורה מבית החולים‪ ,‬נותק הקשר ביני‬ ‫לדוקטור שחר לביא‪ .‬נותק ולא חזר‪.‬‬ ‫ארז הודה שהשאלה שאיימה עליו יותר מכול הייתה אם הפסקתי‬ ‫לאהוב אותו‪ .‬הוא הרגיש שהוא יכול להתמודד עם הכול‪ ,‬אבל‬ ‫לא עם אהבה שהסתיימה‪ .‬מדי לילה‪ ,‬היינו משכיבים את הילדים‬

‫משחקי בגידה | ‪163‬‬ ‫ומתחילים לדבר‪ ,‬חוזרים על הדברים שנאמרו‪ ,‬לעיתים בודקים‬ ‫אותם מזוויות חדשות‪ ,‬שואלים שוב ושוב למה ואיך‪ .‬לעיתים‬ ‫קרובות הרגשתי את עיניי נעצמות‪ ,‬מבקשות לברוח למקום אחר‪,‬‬ ‫להקהות את הכאב‪ ,‬אבל ארז התעקש עד שכלו כוחותיו‪ ,‬ואז היינו‬ ‫מזדיינים‪ ,‬זיונים חזקים‪ ,‬נואשים‪ ,‬נצמדים בתשוקה מהולה בפחד‬ ‫מפני הבאות‪.‬‬ ‫כשהחודשים חלפו והחלו לנשב רוחות חדשות בבית‪ ,‬רוחות של‬ ‫רוגע‪ ,‬של הבנה שאנחנו ממשיכים יחד‪ ,‬מחויבים זה לזו יותר‬ ‫מאי פעם‪ ,‬הנחנו רעיונות חדשים על השולחן‪ .‬השיחות הרבות‬ ‫שניהלנו‪ ,‬הפתיחות שהגענו אליה‪ ,‬הביאו אותנו להבנה המעשית‬ ‫שסקס וזוגיות בלעדית לא חייבים להיות שזורים זה בזה‪ .‬וכך‪,‬‬ ‫שנים אחרי ההצהרות שלי במסעדת הסושי‪ ,‬עלו הפנטזיות על‬ ‫הסווינג ואף אחד מאיתנו לא נחנק‪.‬‬ ‫***‬

‫‪ | 164‬ג'ני ברק‬

‫‪24‬‬ ‫"נו‪ ,‬סע כבר!"‬ ‫זו שעת צהריים‪ ,‬שיא הפקקים ואני דוהרת באיילון‪ .‬ליתר דיוק‪,‬‬ ‫מקווה לדהור בעודי מזדחלת‪ ,‬מאחרת‪ ,‬כרגיל‪ .‬הבטחתי לעצמי‬ ‫שאצא מוקדם‪ ,‬אך כמו תמיד‪ ,‬בדיוק כשאני מתכוונת לצאת‬ ‫מתחילים כל הטלפונים הדחופים והעניינים שחייבים לקבל מענה‬ ‫מיידי‪ .‬כרגיל אגיע באיחור של רבע שעה‪ ,‬וכרגיל אקבל מנטי את‬ ‫הפרצוף של "שוב איחרת"‪ .‬הכול כרגיל‪ .‬כמה חיתוכים עצבניים‬ ‫של נהגת שודים מקצועית‪ ,‬קצת נסיעה בשוליים עם תירוצים‬ ‫מוכנים מראש לשוטר שיעצור אותי‪ ,‬והינה אני מתייצבת כמעט‬ ‫בזמן‪ .‬איחור של עשר דקות זה לא נורא בכלל‪.‬‬ ‫בחוץ אני כבר רואה חלק מהפרצופים המוכרים‪ .‬מפתיע שהם‬ ‫מתייצבים כאן בכל שנה מחדש‪ .‬מה זה מביע בדיוק? געגועים?‬ ‫הרגל? הזדמנות למפגש‪ ,‬או שסתם אין להם משהו טוב יותר‬ ‫לעשות? חיבוקים‪ ,‬חלקם מעושים‪ ,‬נשיקות מופרחות אל האוויר‪,‬‬ ‫כולם מחייכים חיוכים עקומים של נעים להיפגש‪ ,‬אבל הנסיבות‪...‬‬ ‫את הרכילויות אנחנו שומרים לאחר־כך‪.‬‬ ‫בית העלמין הוא מקום מוזר למפגשים‪ ,‬אבל בכל מה שקשור‬ ‫לאימא שלי‪ ,‬שום דבר מעולם לא היה הגיוני או נורמלי‪ ,‬כך שגם‬ ‫זה לא ממש מפתיע‪ .‬זה יום האזכרה החמישי לפטירתה‪ .‬התלתלים‬ ‫של נטי מתבדרים ברוח‪ ,‬עליזים וקופצניים‪ ,‬מסתירים את העיניים‬ ‫הדומעות לפרקים‪ .‬אני לא בוכה‪ .‬אני חושבת ששכחתי איך בוכים‪.‬‬ ‫הפעם האחרונה הייתה כשהיא נפטרה‪ ,‬ומאז בלוטת הדמעות שלי‬ ‫התייבשה‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪165‬‬ ‫אני לא צריכה לחפש הרבה כדי לראות אותו‪ ,‬אני מרגישה את‬ ‫הנוכחות שלו באוויר ומסתובבת‪ .‬הוא עומד ממש מאחוריי‪ ,‬האיש‬ ‫שפעם קראתי לו בחיבה פימצ'יק‪ ,‬והיום אני לא קוראת לו בשם‪.‬‬ ‫כיניתי אותו כך כי הרגשתי שהוא לא רק אבא אלא גם החבר‬ ‫הקרוב שלי‪ ,‬זה שאפשר לדבר איתו על הכול ואפילו לצרף אותו‬ ‫למפגש עם החברים או החברות שלי‪ .‬החיוך היה אז דייר קבוע על‬ ‫פניו והשתקף בעיניו‪ .‬כולם ידעו שברגע שהוא מגיע‪ ,‬מתחילים‬ ‫לצחוק‪ .‬הוא היה הילד השובב שאי־אפשר לעמוד בפניו‪ ,‬זה שתמיד‬ ‫יקניט‪ ,‬ימשוך למישהי בשיער‪ ,‬או יספר סיפור על גבול הבדיה‪,‬‬ ‫הכול כדי להצחיק‪ .‬אבל היום העיניים שלו כבויות‪ .‬איך יכול‬ ‫להיות שהוא מאושר כשהפה שלו שמוט ככה? אנחנו מעיפים זה‬ ‫בזה מבט קצר‪ ,‬אני מתלבטת אם לומר משהו על מעבר הדירה‪,‬‬ ‫אבל הלשון שלי כבדה והפה מסרב להיפתח‪ .‬הרגע עבר ואנחנו‬ ‫מסבים את המבטים לצדדים‪.‬‬ ‫ארז עוזב את נטי ואת בעלה ומגיע אליי בן רגע‪ .‬הוא יודע מהו‬ ‫הרגע המדויק שבו אני זקוקה לחיבוק‪ .‬מה שהופך את האיש שלי‬ ‫לכל כך מיוחד עבורי‪ ,‬זה שהוא גם יודע תמיד מתי לשחרר אותי‬ ‫מהחיבוק‪ ,‬מתי לתת לי את השקט להתנהל לבד‪ ,‬להילחם לבד‪,‬‬ ‫ומתי להצטרף אליי כדי שאזכור שאנחנו תמיד יחד‪ .‬בזכותו למדתי‬ ‫להעריך את אימא שלי‪ .‬שנים ארוכות כעסתי עליה והתביישתי‬ ‫בה‪ ,‬במראה המוזר שלה‪ ,‬בתסרוקת המיושנת שנראתה כאילו‬ ‫הספר נרדם בחצי הדרך‪ ,‬בשיער שנהגה לצבוע בעצמה ואף פעם‬ ‫לא הצליחה לפזר את הצבע באופן אחיד על ראשה‪ .‬אפילו את‬ ‫האיפור המועט סביב עיניה היא סתם מרחה‪ .‬התביישתי בקור שלה‬ ‫כשדיברה‪ ,‬שהקפיא לא מעט גברים שהבאתי הביתה במהלך השנים‪.‬‬ ‫מאז שהיא נפטרה‪ ,‬אין ספור אנשים סיפרו לי כיצד השפיעה‬ ‫על חייהם‪ ,‬איך סייעה להם למצוא דירה כשעלו ארצה‪ ,‬איך עזרה‬

‫‪ | 166‬ג'ני ברק‬ ‫לרהט את הבית למי שהיו בתקופות שפל‪ ,‬ואפילו איך עודדה בן‬ ‫של חברים לצאת מהארון‪ ,‬כשהמושג עוד לא היה קיים בכלל‪.‬‬ ‫את כל אלה כמעט פספסתי‪ .‬במשך שנים ארוכות הבטתי בה‬ ‫במבט מרוחק‪ ,‬מתנשא‪ ,‬מנוכר לקרבה שיצר בינינו הטבע‪ .‬ארז‬ ‫היה הראשון שפקח את עיניי לראות אותה אחרת‪ ,‬להעריך אותה‬ ‫על מעשיה‪ ,‬על טוב ליבה ועל נכונות ההקרבה שלה למען אהוביה‪.‬‬ ‫נטי ואני מביטות זו בזו‪ ,‬ביום כזה איננו זקוקות למילים‪ .‬אנחנו‬ ‫נותנות את האות והצעדה מתחילה‪ .‬כולנו צועדים פנימה אל "המקום‬ ‫הזה עם בתי האבן הקטנים והצפופים"‪ ,‬כמו שתיאר בני אסף בפעם‬ ‫הראשונה שהבאנו אותו לכאן‪ .‬למביט מהצד אני מניחה שהמראה‬ ‫קצת סוריאליסטי‪ ,‬קבוצה מוזרה של אנשים‪ ,‬הגברים כמו יצאו‬ ‫מספר בדיחות על רוסים‪ ,‬כולם בעלי כרס גאה שמפלסת עבורם‬ ‫את הדרך‪ ,‬לבושים במכנסי שלושת רבעי ולראשם כובע מצחייה‬ ‫שלא קשור לשום דבר‪ ,‬והנשים נראות כאילו עבר עליהן מכבש‬ ‫החיים‪ .‬רק ולנטינה היפה צועדת לה בשמלה תכולה ומתנפנפת‪,‬‬ ‫ובידיה שמשייה צבעונית להגן על פניה מהשמש‪.‬‬ ‫איתי ואסף צועדים לצד סבא‪ .‬אומנם עבורי הוא הפסיק להיות‬ ‫אבא‪ ,‬אבל הם רוצים את סבא שלהם‪ ,‬גם אם הם נפגשים רק אחת‬ ‫לשנה בבית הקברות‪ .‬הוא היחיד שנותר להם‪ .‬הוריו של ארז נפטרו‬ ‫עוד לפני שהכרנו‪ .‬הם מספרים לו משהו בהתלהבות‪ ,‬הוא מחייך‬ ‫אליהם‪ .‬אחר־כך הם יספרו לי שסבא הוא אחלה גבר‪ .‬איך אפשר‬ ‫להתווכח עם אבחנה כזאת‪.‬‬ ‫ההליכה אינה ארוכה‪ ,‬חמש דקות ואנחנו שם‪ .‬הקבר נראה‬ ‫נקי ומסודר‪ .‬עשבי הפרא שצמחו סביבו נעקרו‪ ,‬וצמחים חדשים‬ ‫ורעננים נשתלו בין אבני המצבה‪ .‬אני לא צריכה לשאול‪ ,‬ברור לי‬ ‫מי סידר את הקבר כל כך יפה‪ .‬יש רק איש אחד שיכול היה לדאוג‬ ‫לזה‪ .‬פעם הייתי נתלית על כל מחווה כזאת שהוא עשה‪ ,‬כאילו היא‬

‫משחקי בגידה | ‪167‬‬ ‫עולם ומלואו‪ ,‬כאילו היא ההוכחה לכך שמאחורי העיניים הכבויות‬ ‫אהבתו‪ ,‬לאימי ואלינו‪ ,‬ממשיכה להתקיים‪ .‬חשבתי שאם רק אדבר‬ ‫אל ליבו הוא יפשיר ויחזור להיות האיש שהכרתי פעם‪ .‬אבל הוא‬ ‫לא‪.‬‬ ‫עליי להתרכז עכשיו‪ ,‬לדבר על אימא‪ ,‬לתת לזיכרונות לעלות‬ ‫ולהציף אותי‪ ,‬לאפשר לגעגוע לצאת בלי פילטרים‪ ,‬בלי מעצורים‪.‬‬ ‫המילים יוצאות מתוכי כאילו מעצמן‪ ,‬בלי שום תכנון או מחשבה‪.‬‬ ‫אני מספרת על האוכל שהיה מוטיב מרכזי בחייה ‪ -‬מי הבין‬ ‫באותם ימים שהפיטום הזה היה הדרך שלה להביע אהבה; ועל‬ ‫אסף ועל איתי‪ ,‬שבימיה האחרונים ישבו לצד מיטתה והאכילו‬ ‫אותה בדובדבנים‪ .‬הם למדו את השפה שלה והחזירו לה אהבה; על‬ ‫צוואתה האחרונה‪ ,‬שנאמרה בעל־פה‪ .‬היא ביקשה שנטי תתחתן‬ ‫עם שי‪ ,‬אף שהיו פרודים באותה עת‪ .‬אימי תמיד ידעה מהו הדבר‬ ‫הנכון עבורה‪ .‬אפילו בו אני נזכרת‪ ,‬באבי שעומד שם עכשיו‪ ,‬ליד‬ ‫הקבר‪ ,‬כמו זר מוחלט‪ ,‬אבל באותם ימים‪ ,‬כשהיא כבר לא יכלה‬ ‫לעמוד בעצמה‪ ,‬הוא נשא אותה בידיו‪.‬‬ ‫הוא מוציא דף קטן ומקריא ממנו את תפילת הקדיש‪ .‬המילים‬ ‫יוצאות מפיו אל האוויר ומתפוגגות‪ .‬הוא פועל לפי כללי הטקס‪,‬‬ ‫ומשיסתיימו חובותיו ישוב אל ביתו החדש‪ ,‬אל עולמו המנוכר‪ ,‬זה‬ ‫שבו אינו זוכר אותנו‪ ,‬בנותיו‪ .‬תם הטקס‪.‬‬

‫‪ | 168‬ג'ני ברק‬

‫‪25‬‬ ‫גם שינויים גדולים מתחילים ברגע אחד קטן‪ .‬לפעמים הוא כל כך‬ ‫קטן וסתמי‪ ,‬שרק בדיעבד אנחנו מזהים ששם נפל דבר‪.‬‬ ‫אני בוהה בציור שתלוי על הקיר במשרד שלי‪ ,‬הוא נקרא‬ ‫"מאדאם"‪ .‬קיבלתי אותו בתחילת דרכי במתנה מניצנית הלוי‪,‬‬ ‫אומנית שעשיתי יחסי ציבור לתערוכה שלה במוזיאון הרצליה‪ .‬לא‬ ‫היה לה כסף כדי לשלם לי‪ ,‬אז היא העניקה לי את הציור במתנה‪.‬‬ ‫לעיתים‪ ,‬כשאני עומדת בפני שיחה קשה שלא מתחשק לי לקיים‪,‬‬ ‫אני מתרכזת בציור‪ ,‬באישה הצעירה שניבטת ממנו‪ ,‬שערה השחור‬ ‫מתבדר חופשי ברוח‪ ,‬על צווארה שרשרת עם תליון מסתורי שמונח‬ ‫בין שדיה החשופים‪ ,‬אבל הדבר שלוכד אותי יותר מכול הוא עיניה‬ ‫המתריסות‪ ,‬כאילו משחקת עם הצופה בקרב מבטים – מי ישפיל‬ ‫ראשון את עיניו‪ .‬בעיניי‪ ,‬המאדאם הזאת היא הניגוד של ונוס‪.‬‬ ‫למרות יופייה ולמרות העירום‪ ,‬אין בה שום דבר מיני או ענוג‪ .‬זו‬ ‫עמידה של אישה חופשייה‪ ,‬בטוחה בעצמה מול כל גבר או אישה‪.‬‬ ‫ברגעים קשים היא מזרימה אליי מכוחותיה‪.‬‬ ‫אחר הצהריים‪ ,‬אירית חולפת ליד חדרי בפעם האלף בערך‬ ‫ושולחת אליי מבטי טרוניה‪ ,‬עד שאני מזמינה אותה להיכנס‪ .‬היא‬ ‫לוחצת להביא כסף למשרד ולא מתרגשת כשאני מספרת לה לאן‬ ‫הובילה הפגישה שלי עם רובי‪.‬‬ ‫"את לא ילדה קטנה"‪ ,‬היא אומרת לי באסרטיביות שהיא מפתחת‬ ‫לאחרונה‪" ,‬יש לך עוד אלף כמוהו במסיבות האלה שלך‪ .‬מצד שני‪,‬‬ ‫הוא יכול להיות לקוח מצוין ולהכניס לנו סכומים יפים למשרד‪,‬‬ ‫וזה בדיוק מה שאנחנו צריכות‪ .‬עכשיו‪ ,‬אחרי שעזרת לו והוא צלח‬

‫משחקי בגידה | ‪169‬‬ ‫את הריאיון‪ ,‬הגיע הזמן להכות בברזל‪ .‬אז בבקשה‪ ,‬תנשמי עמוק‬ ‫ותתקשרי אליו"‪.‬‬ ‫אחרי שהיא קיבלה על עצמה את המשימה לראיין את זוגות‬ ‫הסווינגרים לכתבה של סימה ב‪'-‬המגזין'‪ ,‬אני לגמרי לא יכולה‬ ‫לסרב לה‪ .‬לו ידעו האנשים בבית כמה מהכתבות שהם קוראים‬ ‫נכתבות בידי אנשי יחסי־הציבור ולא בהכרח על־ידי העיתונאים‬ ‫ששמם מתנוסס בכותרת‪ ...‬אני מחייגת את המספר‪ ,‬אמתין חמישה‬ ‫צלצולים ואז אנתק‪.‬‬ ‫הוא עונה בשלישי‪" .‬שרון‪ ,‬אני שמח שהתקשרת"‪.‬‬ ‫"רציתי להחמיא לך"‪ ,‬אני אומרת‪" ,‬צפיתי בך אתמול‪ ,‬היית הרבה‬ ‫יותר טוב מהראיונות הקודמים‪ .‬שמתי לב שאפילו חייכת פעמיים"‪.‬‬ ‫"כי הבטחתי לך‪ .‬התרגול איתך עזר לי מאוד"‪.‬‬ ‫"אתה יודע שזה היה רק בקטן"‪ ,‬אני אומרת‪" ,‬עוד לא ראית את‬ ‫כל הכישורים שלי"‪.‬‬ ‫"אני בטוח"‪ ,‬אני שומעת את השעשוע בקולו ומבינה איך זה‬ ‫נשמע‪.‬‬ ‫"התכוונתי לכישורים שלי ביחסי ציבור"‪ ,‬אני מבהירה‪.‬‬ ‫"גם בזה אני בטוח"‪.‬‬ ‫"אז‪"?...‬‬ ‫"אז‪ "?...‬הוא חוזר אחריי‪.‬‬ ‫"אז חשבתי שאולי תיתן לי הזדמנות לטפל ביחסי הציבור לבית‬ ‫החולים שאתה עומד להקים בכרמיאל‪ .‬אנחנו נעשה עבודה מדהימה‪,‬‬ ‫אנחנו משרד שעובד מהלב"‪.‬‬ ‫הלב שלי הולם‪ .‬אני מקווה שרק אני שומעת אותו‪ .‬נדמה כאילו‬ ‫עובר נצח עד שהוא עונה‪.‬‬ ‫"זה לא תלוי רק בי"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬יש לי שותפים‪ ,‬את יודעת‪,‬‬ ‫והם אלה שאחראים על ענייני התקשורת‪ .‬אני מעדיף את הביצוע‬

‫‪ | 170‬ג'ני ברק‬ ‫בשטח"‪ .‬הוא כנראה שם לב לשקט מהצד שלי ומוסיף‪" ,‬אבל אני‬ ‫מבטיח שאבדוק איתם‪ .‬אם הם לא סגרו עדיין משהו אחר‪ ,‬אדאג‬ ‫שיזמינו אתכן לפרזנטציה"‪.‬‬ ‫"זה יהיה נהדר"‪ ,‬עכשיו אני מחייכת אליו מעבר לקו‪" ,‬אני רק‬ ‫מבקשת הזדמנות להציג בפניכם‪ ,‬אחרי זה אתם תשתכנעו"‪.‬‬ ‫"אותי כבר שכנעת"‪ ,‬הוא מכריז‪" ,‬ועכשיו בעניין אחר‪ ,‬הייתי‬ ‫רוצה לפגוש אותך"‪.‬‬ ‫"להיפגש?" אני מיתממת‪" ,‬חשבתי שהחלטנו שזה לא מתאים"‪.‬‬ ‫"אני לא זוכר שהחלטנו ככה‪ .‬אני זוכר שאמרתי לך שאני צריך‬ ‫זמן לחשוב על הדברים‪ .‬את לא יוצאת לי מהראש‪ ,‬אני לא מצליח‬ ‫להפסיק לחשוב עלייך‪ ,‬על דברים שבא לי לעשות לך‪ ,‬ללטף את‬ ‫השדיים שלך שהיו כל כך קרובים ליד שלי בפעם הקודמת‪ ,‬לטעום‬ ‫את השפתיים שחייכו אליי‪"...‬‬ ‫"תראה‪ "..‬אני בוררת מילים‪ ,‬הדיבור הישיר שלו מוציא אותי‬ ‫מאיזון‪ ,‬טוב שאני לבד בחדר‪.‬‬ ‫"אני יודע מה את רוצה לומר"‪ ,‬הוא קוטע אותי‪" ,‬אבל באמת‬ ‫הייתי צריך זמן לחשוב‪ ,‬והבנתי שנמאס לי להתנגד לעצמי‬ ‫ולתשוקות שלי‪ .‬עכשיו אני רוצה לממש‪ .‬אני מרגיש את החיוך‬ ‫שלך דרך הטלפון‪ .‬בואי ניפגש‪ .‬מחר?"‬ ‫"אני לא חושבת‪ .‬לא הייתי רוצה להיות זו שתסיט אותך מדרך‬ ‫הישר‪ ,‬לא צריכה את זה על המצפון שלי‪ .‬עדיף שנתמקד בעסקים‬ ‫ואת העניין הזה נעזוב‪ ,‬נמשיך כאילו כלום לא קרה"‪.‬‬ ‫"אם את לא רוצה‪ ,‬לא אכריח אותך כמובן‪ ,‬אבל הרגשתי אותך‬ ‫באותו יום כשהיית אצלי‪ ,‬הנשיקה שלך אמרה הכול‪ .‬אני יודע‬ ‫שאת רוצה‪ .‬למה זה מכעיס אותך שהייתי צריך לחשוב? זה לא‬ ‫ישב על המצפון שלך‪ ,‬זה משהו ביני לבין עצמי‪ .‬אני דווקא חושב‬ ‫שאת צריכה להעריך את זה שאני כן איתך"‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪171‬‬ ‫"אני באמת מאוד מעריכה‪"...‬‬ ‫אני מצליחה לעצור את עצמי ברגע האחרון‪ .‬התשובה שלי‬ ‫עמדה להיות הרבה יותר צינית‪ ,‬אבל ברגע האחרון אני נזכרת‬ ‫שאם אני רוצה לקבל ממנו מתישהו עבודה‪ ,‬אולי כדאי בכל זאת‬ ‫לשמור על יחסים טובים‪.‬‬ ‫"תראי‪ ,‬מחר בצהריים יש לי פגישה ממש ליד המשרד שלך‪ .‬אולי‬ ‫אני אקפוץ אלייך ונדבר על הכול?"‬ ‫"בסדר גמור"‪ ,‬אני מתרצה‪" ,‬נתראה מחר‪ .‬ובבקשה‪ ,‬תבדוק לגבי‬ ‫מה שדיברנו על יחסי הציבור לבית החולים שלך"‪.‬‬ ‫"ברור‪ ,‬אעדכן אותך בימים הקרובים"‪.‬‬ ‫שוב אני בוהה ב‪"-‬מאדאם" שעל הקיר‪ ,‬מקווה שהיא תעניק לי‬ ‫כוחות למחר‪ .‬עולם העסקים הוא עולם קשוח‪ ,‬ומשחקי שליטה‬ ‫הם חלק בלתי נפרד ממנו‪ .‬כשלקוח מחזר אחריי‪ ,‬אם אני נענית‬ ‫לו‪ ,‬בתחושה שלו‪ ,‬הוא כבש אותי‪ .‬התחושה הזאת לא נשארת רק‬ ‫במיטה‪ ,‬היא ממשיכה איתו גם כשאנחנו חוזרים לדבר על עסקים‪.‬‬ ‫בתחום התרבות הערבוב הזה מורגש במיוחד‪ .‬לא פלא שמהפכת‬ ‫ה"מי־טו" התחילה מהוליווד‪ .‬לכן אני צריכה לעמוד כל הזמן על‬ ‫המשמר‪ ,‬להוכיח שאני לא עוד כלי משחק בידיים שלהם‪ ,‬שאני‬ ‫מכתיבה את הכללים‪.‬‬ ‫עם רובי קורה משהו מוזר‪ ,‬יש בו ניגודיות שמבלבלת אותי‪ .‬הוא‬ ‫משתלט על הסיטואציה באופן כל כך טבעי‪ ,‬בלי להיות אגרסיבי‪,‬‬ ‫כאילו הדברים ברורים מאליהם‪ .‬ברור לו שהוא יכול לעשות מה‬ ‫שהוא רוצה‪ ,‬לנשק אותי‪ ,‬ואחר־כך לשים אותי במצב המתנה‬ ‫עד שיחליט איך הוא רוצה להתקדם‪ ,‬ואז להודיע לי שהוא מוכן‬ ‫ואפשר לצאת לדרך‪ .‬כמו מחשב‪ .‬קר וטכני‪ :‬רוצה‪ ,‬שוקל‪ ,‬מחליט‬ ‫ופועל‪ .‬וברור לו בלי צל של ספק שכמו בובה‪ ,‬אני פשוט אהיה‬ ‫שם‪ ,‬ממתינה להודעה ממנו‪ .‬מה שממש מוזר הוא שזה בדיוק מה‬

‫‪ | 172‬ג'ני ברק‬ ‫שקורה‪ .‬כאילו כל מערכות ההגנה שלי שותקו ואינן יודעות איך‬ ‫להגיב אל האיש הזה‪ .‬אני מקווה שהמאדאם תהיה כאן בשבילי‪.‬‬ ‫הפעם נהיה אומנם במגרש הביתי שלי‪ ,‬ועדיין נראה לי שאזדקק‬ ‫לה‪ ,‬שתתמוך בי‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪173‬‬

‫‪26‬‬ ‫הוא הבטיח בחמש‪ ,‬אבל השעון כבר מזדחל לכיוון רבע לשש ואני‬ ‫מחכה לו לבד במשרד‪ .‬אלה ואירית כבר יצאו חרף הפצרותיי‬ ‫שיישארו‪ .‬בדיוק היום יש לכל אחת מהן את התוכניות החשובות‬ ‫שלה‪ .‬מילא אלה‪ ,‬שתמיד יש לה לוח זמנים מתוכנן אל תוך הלילה‪,‬‬ ‫עכשיו גם אירית‪ ,‬מאז שהתחילה עם הריצה ואימוני הכושר שלה‪,‬‬ ‫היא לא מוכנה להישאר רגע מעבר לנדרש‪ .‬אפילו רפאל הפקיר‬ ‫אותי לטובת מפגש עם דייט חדש מהטינדר‪.‬‬ ‫בחמישה לשש צלצול בזמזם והוא מופיע בפתח‪ .‬משקפי שמש‬ ‫כהים מסתירים את עיניו‪ ,‬וחיוכו נבוך‪" .‬הפגישה שלי התארכה‬ ‫מעבר למצופה‪ ,‬אבל זה היה חשוב אז נאלצתי להישאר"‪ ,‬הוא‬ ‫מסביר אף שלא שאלתי‪ .‬עבר רק שבוע מהמפגש הקודם שלנו‪,‬‬ ‫אבל כל כך הרבה דברים קרו מאז‪ ,‬שנראה כאילו חזרנו לנקודת‬ ‫ההתחלה‪.‬‬ ‫"ברוך הבא"‪ ,‬אני מחייכת אליו‪ ,‬מנסה להמס את המבוכה שתלויה‬ ‫בינינו‪ .‬מוזר איך אותם שני אנשים‪ ,‬תחת תפאורה חדשה‪ ,‬מרגישים‬ ‫שונה לחלוטין‪" .‬בוא‪ ,‬נשב אצלי במשרד"‪ ,‬אני מציעה‪ ,‬כאילו הוא‬ ‫לקוח רגיל שהגיע לפגישה‪ .‬ניסיון די עלוב‪ ,‬יש להודות‪.‬‬ ‫בדרך אני עושה לו סיור קצר במשרד‪ .‬זה לא מפואר כמו המשרד‬ ‫שלו‪ ,‬אבל לנו יש את הבנייה התל אביבית הישנה‪ ,‬שמעניקה‬ ‫למשרד אופי מיוחד משלו‪ ,‬כאילו הוא צופן בין קירותיו את‬ ‫סיפורם של החלוצים שחיו כאן פעם‪ .‬החדרים מרוהטים בטוב טעם‪,‬‬ ‫עם פריטים עתיקים שאלה איתרה עבורנו בשוק הפשפשים‪ .‬חדר‬ ‫הכניסה הוא חלל גדול עם רצפת פסיפס שחורה ותקרה גבוהה‪.‬‬

‫‪ | 174‬ג'ני ברק‬ ‫שם יושב רפאל‪ ,‬לידו ספה רחבה‪ ,‬אדומה‪ ,‬ולצידה שולחן קפה‬ ‫קטן‪ ,‬עבור האורחים שממתינים‪ .‬משמאל לדלת הכניסה נמצאים‬ ‫המטבחון שלנו והשירותים‪ .‬החלל הגדול מוביל למסדרון שבו‬ ‫נמצאים החדרים של אירית‪ ,‬של אלה‪ ,‬ואחריו חדר הישיבות‪ .‬כדי‬ ‫לשמר את תחושת הפתיחות‪ ,‬קירות החדרים שלנו עשויים זכוכית‪,‬‬ ‫אבל ישנם תריסים שאפשר לסגור כשרוצים פרטיות‪ .‬אנחנו‬ ‫מסיימים את הסיור בחדר שלי‪ ,‬שבקצה המסדרון‪.‬‬ ‫הוא מתיישב על כיסא האורחים‪ .‬אני מהססת לרגע‪ ,‬שוקלת אם‬ ‫להתיישב מאחורי השולחן שלי ולקבע כך את יחסינו העסקיים‪,‬‬ ‫או בכיסא לידו כמו במפגש חברי‪ .‬אני מתיישבת על הכיסא לידו‪.‬‬ ‫מביך‪ .‬אנחנו נראים כשני זרים שנקלעו לסיטואציה שלא ברור‬ ‫להם איך הם אמורים להתנהל בתוכה‪ .‬האוויר סמיך‪ ,‬חם לי‪ .‬אני‬ ‫מביטה במזגן‪ ,‬עשרים וארבע מעלות‪ .‬בימים רגילים זה מקפיא‬ ‫אותי‪ .‬אולי התחילו אצלי גלי חום? זה לא אמור לקרות בעשור‬ ‫הקרוב‪ .‬אני כנראה לחוצה יותר מששיערתי‪.‬‬ ‫הטלפון שלו מצלצל‪ .‬הוא מעיף בו מבט ומתנצל‪ ,‬חייב לענות‪,‬‬ ‫זה ייקח רק כמה רגעים‪.‬‬ ‫זה כנראה משהו שקשור לעבודה‪ ,‬כי מרגע שענה פניו מתקשחות‬ ‫ומבטו מתרכז בנקודה לא נראית בתקרת החדר‪ ,‬ומדי פעם הוא‬ ‫פולט הוראות קצרות‪ .‬אני לוקחת את הטלפון הנייד שלי לידיי‪,‬‬ ‫עושה עצמי כאילו בודקת הודעות‪ .‬בפועל‪ ,‬אני מדליקה את‬ ‫המצלמה‪ ,‬בוחנת אם המראה שלי סביר‪ ,‬אם האיפור לא נמרח‪,‬‬ ‫לוקחת כמה נשימות עמוקות להירגע‪ ,‬ומנצלת את ההזדמנות‬ ‫להביט בו ללא הפרעה‪ ,‬לבדוק אם זכרתי אותו נכון‪.‬‬ ‫שערו קצוץ‪ ,‬מקריח‪ .‬הוא החליף את משקפי השמש במשקפי‬ ‫ראייה מעוגלות שמהן נשקפות עיניים חומות וגדולות‪ ,‬כמו של‬ ‫ילד‪ .‬משום־מה‪ ,‬העדשות האלה מצחיקות אותי‪ .‬הן לא מתאימות‬

‫משחקי בגידה | ‪175‬‬ ‫לפנים המרובעות שלו‪ .‬השיחה שלו נמשכת‪ ,‬אבל כעת הוא מקשיב‬ ‫לדובר‪ .‬מבטו עובר מהקיר אליי וננעץ ישירות בפניי‪ .‬אני מחזירה‬ ‫לו מבט רק לרגע ומסיטה את עיניי‪ ,‬מרגישה כאילו הוא מנסה‬ ‫לחדור לתוכי‪ ,‬לראות אותי מבפנים‪ .‬הוא לבוש בג'ינס ובטי־שירט‬ ‫כהה שמעליה חולצת כפתורים כחולה‪ .‬אנשים שמתלבשים בשכבות‬ ‫נראים לי תמיד כמנסים להגן על סודות פנימיים שלא ייחשפו‪.‬‬ ‫גובהו ממוצע‪ ,‬הוא צנום למדי‪ ,‬לא הטיפוס הקלאסי שלי‪ .‬אני‬ ‫מעדיפה גברים גדולים‪ ,‬עם כתפיים רחבות‪ ,‬כאלה שיכולים להניף‬ ‫אותי בקלות ושאפשר גם לשקוע בתוכם‪ .‬אבל כשאני מביטה בו‬ ‫יושב בנוחות על הכורסה כאילו הייתה שלו מאז ומתמיד‪ ,‬נראה‬ ‫שהוא לא זקוק לכתפיים רחבות‪ .‬הנוכחות שלו ממלאת את החדר‪.‬‬ ‫"הכיוון הזה מוצא חן בעיניי"‪ ,‬אני שומעת אותו אומר‪" ,‬תעבד‬ ‫את זה ותעביר אליי דוח מלא עד מחר בבוקר"‪.‬‬ ‫רק כשהוא מסיים את השיחה‪ ,‬אני נזכרת שאני המארחת כאן‪.‬‬ ‫אני מציעה קפה‪ ,‬הוא מבקש מים‪ .‬כשאני קמה להביא את השתייה‪,‬‬ ‫הוא תופס בידי ולוכד את מבטי בעיניו‪ .‬פניו מרובעות‪ ,‬קשוחות‪,‬‬ ‫ואילו השפתיים דקות‪ ,‬עדינות‪ ,‬יוצרות ניגוד של מראה ילדותי‬ ‫ופגיע‪ .‬בלי לדבר‪ ,‬הוא מתרומם על רגליו ונצמד אליי לנשיקה‪.‬‬ ‫בתחילה בעדינות‪ ,‬כאילו בודק אם השפתיים שלי מתאימות לו‬ ‫ומקבלות אותו כפי שציפה‪ ,‬ובמהרה המגע העדין מתחלף‪ ,‬מעמיק‪,‬‬ ‫שפתיו נצמדות אליי‪ ,‬כמעט נושכות אותי‪ ,‬מושכות אותי אליו‪ .‬ידו‬ ‫האחת מטיילת על גבי‪ ,‬לומדת את הגוף שלי‪.‬‬ ‫יש משהו מוזר בנשיקה עם גבר לא מוכר‪ .‬הגוף זר‪ ,‬הידיים‬ ‫המשוטטות לא מוכרות‪ ,‬המגע לא צפוי‪ ,‬אבל השפתיים נצמדות‪,‬‬ ‫ממהרות‪ ,‬הלשון שלו מחפשת את שלי‪ ,‬מזמינה אותה לריקוד‬ ‫משותף‪ .‬המבוכה שהייתה בינינו קודם מפנה את מקומה‪ .‬עכשיו זו‬ ‫התשוקה שעולה‪ ,‬סוחפת אותי ומשתלטת על החושים‪.‬‬

‫‪ | 176‬ג'ני ברק‬ ‫אני משתחררת מהנשיקה‪ ,‬זקוקה להפוגת אוויר‪.‬‬ ‫פנינו קרובות‪ ,‬מילימטרים מפרידים בינינו‪ .‬מבטו נעוץ בעיניי‪,‬‬ ‫ידיו אוחזות בי‪" .‬דמיינתי את הרגע הזה מאז שנפגשנו במסיבה‬ ‫אצל סטלה‪ ,‬פנטזתי אפילו על השמלה שתלבשי‪ ,‬שיהיה לה רוכסן‬ ‫בדיוק כזה מאחור‪ ,‬שאוכל לפתוח אותו ולראות אותך מתחת‬ ‫לבגדים"‪.‬‬ ‫להט מתפשט בגופי‪.‬‬ ‫"את לא דמיינת את הרגע הזה?" הוא שואל‪.‬‬ ‫"דווקא כן"‪ ,‬אני מחייכת‪" ,‬אבל חשבתי שזה היה רק בתוך הראש‬ ‫שלי"‪.‬‬ ‫הוא מתקרב אליי שוב ומנשק אותי‪ ,‬אבל העדינות התחלפה‬ ‫עכשיו באסרטיביות‪ .‬הלשון שלו חודרת אל תוך פי‪ ,‬מטיילת בו‬ ‫כאילו לומדת את השטח‪ .‬הידיים שלו מאחורי גבי‪ ,‬מחפשות את‬ ‫הרוכסן לשמלה שלי ופותחות אותו ברגע‪ .‬השמלה נופלת לרגליי‪,‬‬ ‫מותירה אותי חשופה מולו‪ .‬הוא חסר סבלנות‪ ,‬כאילו חיכה עד‬ ‫עכשיו ונגמר לו הזמן‪ .‬הוא חייב לקבל הכול עכשיו‪ ,‬ברגע זה‬ ‫ממש‪ .‬ידו חופרת בתוך החזייה שלי‪ ,‬הוא לא טורח לפתוח אותה‪.‬‬ ‫הינה השד שלי כבר בחוץ והפטמה בתוך הפה שלו‪ .‬הוא יונק‬ ‫אותי ונושך אותי קלות‪ ,‬ואני נצמדת אל שפתיו כדי להחניק‬ ‫את הצעקה‪ .‬ידו השנייה בתוך התחתונים שלי‪ ,‬נשטפת ברטיבות‬ ‫שמתפרצת מתוכי‪ ,‬כמו ילד שנכנס לגן שעשועים וחייב לנסות את‬ ‫כל המתקנים לפני שייקחו אותו משם‪.‬‬ ‫אני מכירה את הטיפוס הזה של הגברים‪ .‬הם מרגישים שהם‬ ‫בריצת משוכות‪ ,‬שהם צריכים לעבור אותן כמה שיותר מהר‪ .‬לרוב‬ ‫הם בעיקר מעצבנים אותי וגורמים לי לסגת‪ ,‬אבל המגע שלו חזק‬ ‫ועם זאת עדין ומלהיט אותי‪ .‬חולפת בי מחשבה צינית שהאיש הזה‬ ‫עושה את כל הדברים שמעצבנים אותי בגבר‪ ,‬ולמרות זאת אני‬ ‫רוצה עוד ממנו‪ .‬בשלב זה אני עוד לא יודעת עד כמה המחשבה‬

‫משחקי בגידה | ‪177‬‬ ‫הזאת היא רק הקדימון למה שצפוי לקרות לי בהמשך‪.‬‬ ‫אני מרגישה את הזין שלו מבעד למכנסיים‪ .‬הם כמעט‬ ‫מתפוצצים‪ ,‬גם אני‪ .‬הוא מצמיד אותי לקיר‪ ,‬חופר בי וממשש עוד‬ ‫ועוד ולא מאפשר לי לזוז ימינה או שמאלה‪ .‬בדרך כלל אני אוהבת‬ ‫לשלוט על מהלך העניינים בסקס‪ ,‬אבל במקרה הזה לא נראה‬ ‫שהוא מתכוון לאפשר לי שליטה כלשהי‪.‬‬ ‫אחרי דקות ארוכות של נשיקות והתנשפויות‪ ,‬הוא לפתע עוצר‪.‬‬ ‫אני מצטער‪ ,‬אני לא יכול להמשיך‪ ,‬הוא לוקח את היד שלי בידו‬ ‫ומבקש את כוס המים שהבטחתי לו‪.‬‬ ‫אני מתעוררת מתוך חלום‪ ,‬פוסעת אל המטבחון‪ ,‬מקווה שאין מי‬ ‫שמביט אל חלון המשרד שלנו כעת‪ .‬אם כן‪ ,‬הוא עלול לראות אותי‬ ‫מתהלכת לבושה בתחתונים בלבד‪ ,‬ולחשוב שזה משרד שמטפל‬ ‫בעניינים שקשורים ליחסים מסוג אחר‪ .‬מה קרה פה עכשיו? מה‬ ‫אני מפספסת? אולי הוא לא נמשך אליי?‬ ‫כשאני חוזרת‪ ,‬אני מוצאת אותו יושב על הכיסא‪ ,‬לבוש בחולצת‬ ‫הטי־שירט‪ .‬את חולצת המשבצות הוא פשט והניח על הכיסא‪.‬‬ ‫הוא לוקח את כוס המים שהבאתי לו ומגלגל אותה בין ידיו‪.‬‬ ‫האווירה בחדר התחלפה ופתאום אני מודעת לעצמי‪ ,‬עומדת כך‬ ‫מולו בתחתונים בעוד שהוא לגמרי לבוש‪ .‬אני מאתרת את השמלה‬ ‫שלי על הרצפה‪ ,‬משתחלת לתוכה במהירות ומתיישבת על הכיסא‬ ‫שלצידו‪.‬‬ ‫"את מדהימה"‪ ,‬הוא מתנשף‪ ,‬ידו נשלחת אל רגלי‪ ,‬מלטפת אותה‬ ‫בעת שהוא ממשיך לדבר‪" ,‬חיכיתי לרגע הזה מאז המסיבה וגם‬ ‫עכשיו אני לא רוצה להפסיק לגעת בך‪ ,‬אבל יש לי בעיה‪ .‬לא"‪,‬‬ ‫הוא מחייך למראה מבטי שיורד אל הבליטה שבין רגליו‪" ,‬כפי‬ ‫שאת יכולה לראות‪ ,‬שם הכול בסדר‪ .‬הבעיה היא למעלה משם‪,‬‬ ‫בראש"‪.‬‬

‫‪ | 178‬ג'ני ברק‬ ‫הרבה מילים עוברות לי בראש כרגע‪ ,‬רובן לא חיוביות במיוחד‪,‬‬ ‫אז אני לוקחת אוויר ומצליחה לשתוק‪ .‬הוא מרגיש ברתיעה שלי‬ ‫ומחזיר את ידו אל כוס המים‪ .‬אני מודה‪ ,‬כזה עוד לא קרה לי‪ .‬אני‬ ‫מכירה את הטיפוסים האלה של הנשואים ה‪"-‬מיוסרים"‪ ,‬אלה שלא‬ ‫בוגדים באישה שלהם ו‪"-‬רק עכשיו"‪" ,‬רק איתך"‪ ,‬זה קורה להם‪,‬‬ ‫אבל מעולם לא קרה לי שהפסיקו אותי רגע לפני הסקס בגלל‬ ‫בעיה בראש‪ .‬האיש הזה לגמרי הזוי‪ ,‬הוא לא אמיתי‪.‬‬ ‫"כבר אמרתי לך שאני נשוי‪ ,‬ואני יודע שזה אולי לא יישמע‬ ‫לך אמין‪ ,‬אבל מעולם לא בגדתי באשתי‪ .‬את ודאי יכולה לתאר‬ ‫לעצמך שהיו לי לא מעט הזדמנויות‪ ,‬ותמיד עצרתי בעצמי"‪.‬‬ ‫"תגיד‪ ,‬לא ניהלנו את השיחה הזאת כבר לפני שבוע? הרי אני‬ ‫פניתי אליך בענייני עבודה‪ ,‬יכולנו להשאיר את זה שם‪ .‬לא זכור‬ ‫לי שכפיתי את עצמי עליך‪"...‬‬ ‫"את צודקת"‪ ,‬העיניים שלו לא עוזבות אפילו לרגע‪" ,‬אני לא‬ ‫יודע להסביר את זה אפילו לעצמי‪ ,‬יש בך משהו‪ ,‬בחיוך הזה שלך‪,‬‬ ‫שפשוט ממיס אותי"‪.‬‬ ‫האצבע שלו עולה אל פניי‪ ,‬קרה מהמגע עם כוס המים‪ ,‬מלטפת‬ ‫את שפתיי ומרטיבה אותן מעט‪ .‬אף שאני כועסת עכשיו‪ ,‬הן‬ ‫נפשקות אליו קלות‪ ,‬מוכנות על דעת עצמן לקבל את האצבע‬ ‫הזאת אל תוך פי‪.‬‬ ‫"אני נמשך אלייך מאוד"‪ ,‬הוא מחזיק בכף ידי‪ ,‬מלטף אותה‪.‬‬ ‫"ואני מת לזיין אותך‪ ,‬אבל משהו בתוכי פנימה עוצר אותי‪ .‬תני‬ ‫לי קצת זמן לעכל את הדברים"‪ ,‬הוא מבקש במבט רך‪ .‬אני נמסה‪.‬‬ ‫האווירה הופכת כבדה מדי ביחס לסיבת המפגש בינינו‪" .‬הפה‬ ‫שלך מבקש זמן"‪ ,‬אני אומרת לו‪" ,‬אבל מישהו אחר עומד כאן‬ ‫בדום זקוף והוא נראה לי לגמרי מוכן להמשיך במה שהתחלנו‪ .‬מה‬ ‫דעתך שאשאל אותו מה הוא רוצה?"‬

‫משחקי בגידה | ‪179‬‬ ‫הוא מביט בי בהפתעה‪ .‬אני מנצלת את הרגע‪ ,‬יורדת על ברכיי‪,‬‬ ‫מתיישבת בין רגליו ופותחת את רוכסן מכנסי הג'ינס שלו‪ .‬עיניו‬ ‫עדיין נעוצות בי‪ ,‬ידיו רפויות לצדדים‪ .‬אני מחייכת אליו‪ ,‬נהנית‬ ‫להרגיש שוב בשליטה‪ .‬המראה שנגלה אליי מתוך הג'ינס דווקא‬ ‫זקור לחלוטין‪ .‬הוא לא לובש תחתונים‪ ,‬והזין שלו קופץ אליי כאילו‬ ‫רק חיכה לצאת אל אוויר העולם‪ .‬אני נוגעת בו קלות בקצה הלשון‬ ‫שלי‪ ,‬עוברת עליו מלמטה למעלה‪ ,‬מרטיבה אותו מעט‪ .‬הוא נע‬ ‫לעברי‪ ,‬מנותק מבעליו‪ .‬עכשיו זו שיחה פרטית‪ ,‬ביני ובינו‪.‬‬ ‫אני טועמת אותו בקצה לשוני‪ ,‬למעלה‪ ,‬בקצה הכיפה‪ ,‬סובבת‬ ‫אותו במעגלים‪ .‬הוא חם ובוער‪ ,‬מתחנן להיכנס אל תוך פי‪ .‬אני‬ ‫פוערת את שפתיי ובבת אחת מכניסה אותו פנימה‪ .‬אנחת הפתעה‬ ‫בוקעת מפיו‪ ,‬אני מרימה את מבטי אליו תוך כדי תנועות מציצה‬ ‫קצובות‪ ,‬עיניו עצומות‪ ,‬הוא נראה באקסטזה‪ .‬אני מהדקת את‬ ‫שפתיי אליו‪ ,‬לא מרפה‪ ,‬רק מעלה את הקצב לקול האנחות שלו‪,‬‬ ‫שהופכות יותר ויותר תכופות‪ .‬הנה זה מגיע‪ ,‬אנחה שהופכת‬ ‫לצעקה‪ ,‬האקסטזה שלו בתוך הפה שלי‪ ,‬והנוזל הלבן בוקע היישר‬ ‫אל תוך גרוני‪.‬‬ ‫אני בולעת את הכול‪ .‬גופו רפוי כעת‪ ,‬עיניו עצומות‪ ,‬ורק החיוך‬ ‫שמרוח על פניו מעיד על מה שהתרחש כאן‪.‬‬ ‫"מה זה היה?" הוא מתנער מחלום‪" .‬איזה איבוד שליטה‪ ,‬זה לא‬ ‫אופייני לי"‪ ,‬הוא מושיט יד נבוכה אל חבילת המגבונים שאני‬ ‫מגישה לו‪.‬‬ ‫אנחנו מתלבשים בשקט‪ .‬כמו בסיפור סינדרלה‪ ,‬אחרי שעת‬ ‫חצות‪ ,‬כשהנשף מסתיים והקסם מתפוגג‪.‬‬ ‫"כדאי שאני אזוז‪ "...‬הוא ממלמל‪.‬‬ ‫"כן"‪ ,‬אני מסכימה‪" ,‬גם לי כבר מחכים בבית"‪.‬‬

‫‪ | 180‬ג'ני ברק‬ ‫הוא מרפרף נשיקה על שפתיי ונעלם בדלת‪ .‬אני מארגנת את‬ ‫עצמי‪ ,‬מנצלת את רגעי השקט כדי להסדיר את מחשבותיי‪ ,‬מחדשת‬ ‫את האיפור‪ ,‬מנסה להרגיע את השיער שמשתולל לכל הכיוונים‪,‬‬ ‫מתעקש לחשוף את מה שהתחולל כאן עכשיו‪ .‬אלה ואירית לא‬ ‫ישמחו לשמוע שעבודה כנראה לא תצא מהמפגש הזה‪ ,‬אבל לפחות‬ ‫יש לי סיפור מעניין לספר לארז‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪181‬‬

‫‪27‬‬ ‫למחרת בבוקר אני מגיעה למשרד בעיניים אדומות ועם קפה‬ ‫חזק במיוחד‪ .‬מהרגע שחזרתי הביתה אתמול‪ ,‬יולי החלה להתלונן‬ ‫על כאבי בטן‪ .‬אם עוד היו לי מחשבות על ערב רומנטי עם ארז‪,‬‬ ‫שבו אתוודה בפניו ואדליק אותו בסיפורים על חטאיי במשרד‪,‬‬ ‫אלה נגוזו כשהיא הופיעה מולנו בפיג'מה שלה והקיאה על רצפת‬ ‫הסלון‪ .‬משם זה רק הלך והידרדר‪ ,‬וסופו של דבר שישנתי אולי‬ ‫שלוש שעות במצטבר‪.‬‬ ‫כמובן שברגע שאני מגיעה‪ ,‬אירית כבר עטה עליי לשאול איך‬ ‫היה עם רובי ומה קורה‪.‬‬ ‫"דיברנו והוא הבטיח לבדוק את העניין"‪ ,‬אני לא מספרת את מה‬ ‫שהתחולל בין השיחות‪ .‬עוד לא עיבדתי את זה עם עצמי‪.‬‬ ‫היא לא שמה לב‪ ,‬כי במשפט הבא היא כבר מספרת שבזמן שאני‬ ‫"ביליתי" עם רובי במשרד‪ ,‬היא שוב רבה עם שלומי‪ ,‬שנשאר‬ ‫בעבודה ושכח לקחת את הילד לחוג שחייה‪ .‬כל הנטל של הבית‬ ‫על הכתפיים שלה‪ ,‬ועד שהיא סוף־סוף עושה משהו לעצמה‪ ,‬היא‬ ‫נאלצת להפסיק את אימון הריצה שלה ולחזור הביתה לקחת את‬ ‫הילד‪.‬‬ ‫אני כבר לא מקשיבה‪ .‬הרי זה סיפור שחוזר על עצמו לפחות‬ ‫פעמיים בשבוע‪ ,‬כל שבוע‪ .‬מזל שרפאל הגיע והצטרף לשיחה‪.‬‬ ‫בזמן שאירית עדכנה אותו בהתרחשויות והוא סיפר לה על בילויי‬ ‫הלילה שלו‪ ,‬אני ניצלתי את המצב כדי לחמוק למשרד שלי‪,‬‬ ‫לשתות בשקט את הקפה של הבוקר‪ ,‬רק אני והמאדאם שעל הקיר‪.‬‬ ‫הבוקר עובר בשניות‪ .‬בשתים־עשרה בדיוק הוא מתקשר‪.‬‬

‫‪ | 182‬ג'ני ברק‬ ‫"סיימתי פגישה ואני בדרך למשרד‪ ,‬אני ממש רוצה לראות‬ ‫אותך"‪.‬‬ ‫"תראה"‪ ,‬אני מנסה לשמור על קור רוח‪" ,‬היה ממש נחמד אתמול‪,‬‬ ‫אבל חשבתי על זה ואני מעדיפה שנעצור כאן"‪.‬‬ ‫הוא שותק‪.‬‬ ‫"רובי? שמעת אותי?"‬ ‫"שמעתי‪ .‬אני עובר ממש ליד המשרד שלך‪ ,‬תוכלי לצאת אליי‬ ‫בעוד עשר דקות? ניסע למקום שקט ונדבר‪ .‬אם לא תרצי‪ ,‬שום‬ ‫דבר לא יקרה"‪.‬‬ ‫אירית סגורה בחדרה‪ ,‬בטח עוברת שוב על החשבונות‪ ,‬ואלה‬ ‫במסיבת עיתונאים‪ .‬הן אפילו לא ידעו שיצאתי‪ .‬אני מספיקה‬ ‫בקושי לרענן את האיפור‪ ,‬לסדר את השיער ולזרוק לרפאל כהערת‬ ‫אגב שאני יוצאת לסידורים‪ ,‬עוד מעט אחזור‪ ,‬וממהרת החוצה‪.‬‬ ‫הוא כבר מחכה לי שם במכונית כסופה ומפוארת שמבודדת‬ ‫אותו מהעולם‪ .‬רחוב לילינבלום בנווה צדק הוא רחוב צר‪ .‬המכונית‬ ‫שלו עומדת שם כמו פיל בחנות חרסינה‪ .‬אני מתיישבת לצידו‪,‬‬ ‫הוא רוכן אליי לנשיקה עדינה על השפתיים‪ ,‬שמתמשכת רק כמה‬ ‫שניות אבל משכיחה לרגע את כל מה שתכננתי לומר‪ .‬הוא מניח‬ ‫את ידו על ברכי‪ ,‬כאילו כך אנחנו נפגשים לנו מדי יום‪.‬‬ ‫"בואי ניסע למקום שקט"‪.‬‬ ‫אנחנו נוסעים ללא מטרה‪ ,‬האוטו משייט בין הסמטאות‪ ,‬ידו‬ ‫משייטת במעלה ירכי‪ ,‬וכל אחד מאיתנו במחשבותיו‪ .‬הוא חונה‬ ‫ברחוב קטן ללא מוצא‪ ,‬שקט ומבודד‪.‬‬ ‫"כן"‪ ,‬הוא פונה אליי כאילו היינו באמצע שיחה‪" ,‬על מה רצית‬ ‫שנדבר?"‬ ‫אני לוקחת אוויר‪ ,‬מנסה להסדיר רגע את המחשבות כדי להסביר‬ ‫לו‪ ,‬אבל ידו הנוגעת בירכי מטריפה אותי‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪183‬‬ ‫"יפה לך בחצאיות מיני"‪ ,‬הוא ממלמל ואצבעותיו מלטפות‪,‬‬ ‫פולשות אל מתחת לחצאית שלי‪ ,‬מטפסות לאט‪" .‬יש לך רגליים‬ ‫יפהפיות"‪.‬‬ ‫אני לא יכולה להתרכז ככה‪ ,‬אני מוחה אבל לא מסוגלת להזיז‬ ‫את היד שלו‪.‬‬ ‫הנשימות שלי הופכות כבדות והרגליים נפתחות מאליהן‪,‬‬ ‫מזמינות את ידו להיכנס ביניהן‪ .‬אצבעותיו מתהדקות סביב‬ ‫ירכי‪ ,‬לשות אותה ומלטפות לסירוגין‪ ,‬מתקרבות אל התחתונים‬ ‫ומתרחקות‪ .‬עיניי נעצמות ומחשבתי מעורפלת‪ .‬אני שבויה בין‬ ‫אצבעותיו‪ .‬הוא מפסיק בבת אחת‪.‬‬ ‫"אני מצטער‪ ,‬לא התכוונתי להפריע לך להתרכז‪ .‬מה רצית‬ ‫לומר? אני מקשיב"‪ .‬ידו חוזרת למקומה‪ ,‬ואני מרגישה כמו עם‬ ‫צעצוע שנגמרו בו הסוללות‪.‬‬ ‫לוקח לי עוד רגע להתעשת‪ ,‬להיזכר במילים שרציתי לומר‪,‬‬ ‫ואני מתחילה לדבר אבל הן לא מסתדרות לי בפה‪ .‬זה לא מתאים‬ ‫לי‪ .‬הרי אני אשת המילים המיומנת שיודעת לומר את הדברים‬ ‫המדויקים בדיוק ברגע הנכון‪.‬‬ ‫"אתה מבלבל אותי‪ ,‬אני לא יכולה ככה"‪.‬‬ ‫"אז איך את רוצה?"‬ ‫"כרגע אני רוצה ככה"‪ ,‬אני רוכנת אליו ושפתיי נצמדות לשלו‪.‬‬ ‫הפעם זו אני שרעבה אליו ואין לי שום כוונה לסגת‪ .‬אני מנשקת‬ ‫אותו בתקיפות‪ ,‬מצמידה את פניו אליי בידיי‪ ,‬שלא ילך ממני שוב‪.‬‬ ‫אצבעותיו מטיילות על עורי ומבעירות אותי‪ ,‬נכנסות בין הירכיים‬ ‫הלחות‪ ,‬מועכות את השדיים שלי ומגישות אותם מבעד לחזייה‬ ‫לתוך פיו‪ .‬הרעב שלו מטריף אותי‪ .‬הכול מתרחש באמצע היום‪,‬‬ ‫ברחוב‪ ,‬אבל לא אכפת לי שום דבר‪ .‬אני רק רוצה שימשיך לגעת‬ ‫בי‪ ,‬שלא יפסיק‪.‬‬

‫‪ | 184‬ג'ני ברק‬ ‫מדי פעם עוברים אנשים על המדרכה ואנחנו עוצרים‪ ,‬מסדרים‬ ‫את הבגדים ועושים עצמנו שקועים בשיחה עמוקה‪ .‬אבל היד שלו‬ ‫לא יוצאת מבין רגליי‪ .‬אצבעותיו משחקות בתוכי‪ ,‬המגע שלו עדין‬ ‫וחזק בו־זמנית‪ .‬כשהרחוב שוב מתפנה‪ ,‬הוא רוכן אליי ומנשק‬ ‫אותי‪ ,‬הלשון שלו חודרת פנימה לתוכי‪ ,‬לא מאפשרת לי להתנגד‪.‬‬ ‫אצבעותיו בתוכי‪ ,‬נוברות‪ ,‬חוקרות‪ ,‬מענגות‪ ,‬אני נצמדת לכיסא‪,‬‬ ‫נצמדת אליו‪ ,‬ולא יכולה עוד להתאפק‪ .‬אני נותנת לגלי האורגזמה‬ ‫לשטוף אותי‪.‬‬ ‫כשאני פוקחת את העיניים‪ ,‬פניו צמודים לפניי‪ ,‬עיניו בתוך עיניי‪,‬‬ ‫הוא מנשק אותי בעדינות‪.‬‬ ‫"הרגשתי שאני חייב לך פיצוי על אתמול"‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬ ‫"תגיד"‪ ,‬אני עדיין מתנשפת‪" ,‬לא אמרת שאתה צריך לחשוב על‬ ‫זה? שאתה לא בטוח אם נכון לך לקיים את הקשר איתי?"‬ ‫"כן‪ ,‬חשבתי‪ .‬אני מוכן ללכת על זה‪ .‬אני רוצה אותך ואני שלם‬ ‫עם עצמי"‪.‬‬ ‫זה הוויתור הכי מהיר שראיתי אי פעם על עקרונות המוסר‪ .‬כמעט‬ ‫מאכזב אפילו‪ .‬עד שסוף־סוף פגשתי מישהו שנראה היה שהוא מוסרי‬ ‫באמת‪ ,‬לא רק בדיבורים אלא גם במעשים‪ ,‬הנה זה התנפץ‪ .‬בתוך‬ ‫עשרים וארבע שעות הוא ויתר על כל העקרונות‪ .‬אבל מתברר שגם‬ ‫אני ויתרתי על אלה שלי באותה קלות בדיוק‪ .‬לאן נעלמה האישה‬ ‫שהצהירה שלא תערבב סקס ועסקים? המחשבות האלה מפריעות‬ ‫לי להתרכז‪ .‬אני מכבה אותן ומתמקדת בדברים חשובים יותר‪ ,‬כמו‬ ‫השפתיים שלו שקרובות כל כך לפנים שלי‪ .‬הוא מנשק אותי נשיקה‬ ‫רכה ומסיר את ידי שמגששת אל רוכסן המכנסיים שלו‪.‬‬ ‫"אני חייב לחזור לעבודה"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬תכף מגיעים אליי לפגישה‪,‬‬ ‫ואני מניח שגם אצלך במשרד תוהים לאן נעלמת‪ .‬נדבר בקרוב?"‬ ‫"ברור!" אני עונה‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪185‬‬ ‫אני חוזרת למשרד בשיער סתור לכל הכיוונים‪ ,‬שפתיי נטולות‬ ‫אודם ועיניי מבריקות כמו פנסי ניאון‪ .‬אירית פוגשת אותי בדלת‬ ‫הכניסה למשרד‪.‬‬ ‫"בואי‪ ,‬שרון‪ ,‬אנחנו צריכות לדבר"‪.‬‬ ‫יכול להיות שהיא יודעת משהו על רובי? איך ייתכן? הרי זה‬ ‫קרה רק עכשיו‪ ...‬אני נכנסת לחדרה כמו תלמידה נזופה‪ ,‬נערכת‬ ‫למכה‪.‬‬ ‫"כן‪ ,‬אירית‪ ,‬מה העניין?"‬ ‫"אסתי מהבנק התקשרה‪ .‬יש לנו בור רציני בגלל הצ'קים של‬ ‫שלמה להט שחזרו‪ ,‬והבנק לא מוכן לחכות יותר‪ .‬הם בלחץ מהמצב‬ ‫המעורער במשק ומאיימים להחזיר צ'קים שלנו‪ .‬אם יש דבר שכל‬ ‫בעל עסק יודע‪ ,‬זה שהיום שבו הבנק מחזיר צ'ק אחד שלך‪ ,‬זה‬ ‫היום שבו העסק מתחיל את דרכו לתחתית‪ .‬זוהי הצהרת אי־אמון‬ ‫שאנחנו לא יכולות להרשות לעצמנו‪ .‬אנחנו חייבות להתיישב חזק‬ ‫על השיווק ולהכניס לקוחות חדשים עם תזרים"‪.‬‬ ‫זו לא השיחה שציפיתי לה‪ .‬היה הרבה יותר נעים להיסחף עם‬ ‫רובי‪ .‬אני רציתי לנהל משרד יחסי ציבור‪ ,‬אבל עכשיו צריך‬ ‫לחבוש את כובע המשווקת וללכת להשיג כספים‪ ,‬להאכיל את‬ ‫מפלצת הבנק‪ .‬הודעת ווטסאפ קצרה אחת מחזירה לי את החיוך‬ ‫ואת הניצוץ שקצת דעך‪.‬‬

‫"את לא מבינה מה שעשית לי! יצאתי ממך כל כך מבולבל‬ ‫שבקושי מצאתי את הדרך למשרד‪ .‬איחרתי בחצי שעה לפגישה‬ ‫חשובה‪ ,‬אבל זה היה שווה כל רגע‪ .‬היה מדהים!"‬

‫‪ | 186‬ג'ני ברק‬

‫‪28‬‬ ‫יום שישי אחר הצהריים זה הזמן האהוב עליי בשבוע‪ .‬העולם‬ ‫מוריד את הקצב לשעתיים והכול זז בהילוך איטי‪ .‬אלה‪ ,‬אירית‬ ‫ואני יושבות בקפה נורדאו‪ .‬כשמדברים על הבועה התל אביבית‬ ‫מתכוונים למקומות מהסוג הזה‪ .‬המקום הומה אנשים‪ ,‬אבל שלא‬ ‫כמו באמצע השבוע‪ ,‬כולם שקטים יותר‪ .‬בשולחן לידנו שלוש‬ ‫בנות עשרים ומשהו‪ ,‬נראות כמו העתק של החבורה שלנו‪ ,‬רק כמה‬ ‫שנים אחורה‪ .‬הן רוכנות קדימה זו אל זו‪ ,‬מסתכלות כולן באחד‬ ‫הטלפונים‪ .‬אם הייתי צריכה לנחש‪ ,‬הן ודאי מנתחות את ההודעות‬ ‫של הבחור התורן‪ .‬מה הוא כתב (או לא כתב) ולמה הוא התכוון‪.‬‬ ‫לידן יושב זוג אחר‪ ,‬בוהמיינים‪ .‬הם לא מדברים בכלל‪ ,‬לוגמים‬ ‫לגימות קטנות מהקפה ובוהים כל אחד בטלפון שלו‪ .‬אחר־כך הם‬ ‫יחזרו הביתה ויגידו שהיה בילוי נהדר‪.‬‬ ‫אנחנו תכף מסיימות את הסנגריה השנייה שלנו‪ ,‬והיד עוד‬ ‫נטויה‪ .‬ביקשתי מהברמנית שקצת תחזק לנו אותן‪ ,‬ותכף זה יתחיל‬ ‫להשפיע‪ .‬אני ממתינה שאירית תתחיל לדבר‪ .‬זה לא קורה הרבה‬ ‫שהיא פתאום מתקשרת ומבקשת להיפגש‪ .‬לקיטורים הרגילים‬ ‫היא מסתפקת במפגשי המשרד שלנו או בשיחות טלפון ליליות‪,‬‬ ‫אם המצב קשה‪ .‬בינתיים היא מקשקשת על דא ובעיקר על הא‬ ‫והפואנטה לא מגיעה‪.‬‬ ‫"נו‪ ,‬איריתי‪ ,‬כמה עוד סנגריות נוריד עד שהדברים יצאו לאור?‬ ‫קדימה‪ ,‬דברי‪ ,‬מה יושב עלייך?" אני מאבדת את הסבלנות ודוחקת‬ ‫בה‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪187‬‬ ‫לרגע היא עוד מנסה לשמור על ארשת מיתממת בסגנון 'על‬ ‫מה את מדברת?' אבל אנחנו מכירות יותר מדי שנים‪" .‬טוב"‪ ,‬היא‬ ‫נכנעת‪" ,‬אבל תישבעו שזה נשאר לגמרי בינינו"‪.‬‬ ‫"אה‪ ,‬אז לעצור את ההקלטה?" אלה לא יכולה להתאפק עם‬ ‫הציניות‪ .‬אני יורה בה מבט של 'תסתמי את הפה' ואירית ממשיכה‪.‬‬ ‫"אני חייבת לספר לכן‪ ,‬כי כפי שאתן יודעות‪ ,‬אני לא יודעת‬ ‫להחזיק סודות‪ ,‬הם מתפוצצים לי בבטן"‪.‬‬ ‫"נו?"‬ ‫"אז אתמול‪ ,‬שלומי חזר מהעבודה בשבע בערב והודיע שבעוד‬ ‫שעה מגיעים אליו החבר'ה שלו לשחק פוקר‪ .‬הוא לא שאל אם זה‬ ‫נוח לי ולא אם אני מוכנה‪ ,‬פשוט הודיע‪ .‬וגם לא טרח לקנות אוכל‪.‬‬ ‫הוא חושב שהוא חי באגדה‪ ,‬שהדברים איכשהו מתארגנים מעצמם‪.‬‬ ‫זה לא היה רלוונטי לאידיוט הזה שאני רק חזרתי מהעבודה‪,‬‬ ‫שהילדים צריכים יחס‪ ,‬עזרה בשיעורי בית‪ ,‬ממש כלום לא חשוב‪.‬‬ ‫העיקר הפוקר"‪.‬‬ ‫"כן‪ ,‬אירית‪ ,‬את זה אנחנו כבר יודעות‪ .‬מה הסוד הגדול שבשבילו‬ ‫אני ויתרתי על שנת הצהריים של יום שישי‪ ,‬ואלה זנחה עבורו אין‬ ‫לי מושג מה‪ ,‬אבל בטח חשוב לא פחות?"‬ ‫"טוב‪ ,‬אז אני ממש התעצבנתי‪ ,‬אבל לא אמרתי כלום"‪ ,‬היא‬ ‫ממשיכה‪" .‬כשהם הגיעו‪ ,‬אני כמובן ערכתי שולחן לכבודם והכנתי‬ ‫מלא אוכל‪ ,‬וכל זה תוך כדי שהכנתי גם ארוחת ערב לילדים‪,‬‬ ‫ובתשע הם כבר היו במיטות אחרי סיפור לילה‪"...‬‬ ‫"אירית!" לאלה נגמרת הסבלנות‪ ,‬אבל ככה זה עם אירית‪,‬‬ ‫חייבים להחזיר אותה למסלול‪ ,‬אחרת היא יכולה לדבר שעות בלי‬ ‫להגיע לעיקר‪.‬‬ ‫"בקיצור‪ ,‬הרגשתי שאני לא יכולה להישאר איתם בבית‪ ,‬הייתי‬ ‫עצבנית מדי‪ ,‬אז אמרתי שאני קופצת לחברה‪ .‬הוא כמובן לא שם‬

‫‪ | 188‬ג'ני ברק‬ ‫לב שאני מדברת אליו בכלל‪ .‬נכנסתי לאוטו והתחלתי לנסוע בלי‬ ‫כיוון‪ .‬מצאתי את עצמי בחניון של פארק רעננה‪ ,‬בוכה ומרגישה‬ ‫הכי לבד בעולם‪ .‬ואז הגיע ווטסאפ מאבישי‪ ,‬מדריך הכושר שלי‪.‬‬ ‫הוא כתב שהתפנה לו הבוקר מחר‪ ,‬ושאם אני רוצה אפשר לקבוע‬ ‫אימון בוקר ספונטני‪ .‬עניתי לו שאני זקוקה לאימון לילה עכשיו‪,‬‬ ‫להוציא את העצבים‪ ,‬והוא‪ ,‬בלי להתבלבל‪ ,‬הזמין אותי אליו‬ ‫הביתה‪ .‬אתן מכירות אותי‪ ,‬בכל זמן אחר לא הייתי שוקלת הצעה‬ ‫כזאת בכלל‪ .‬אני לא כזאת‪ .‬אבל הייתי כל כך בודדה וכל כך‬ ‫כעוסה‪ ,‬שבכלל לא חשבתי על מה שאני עושה"‪.‬‬ ‫אלה ואני מחליפות מבטים אבל לא פוצות פה‪ ,‬לא רוצות‬ ‫להפסיק את טראנס הדיבור שאירית נכנסה אליו‪ .‬עיניה נוצצות‬ ‫מדמעות‪.‬‬ ‫"בקיצור‪ ,‬אחרי חמש דקות בערך כבר דפקתי אצלו בדלת‪,‬‬ ‫ובערך דקה וחצי אחרי שהוא פתח אותה‪ ,‬כבר היינו במיטה‪ .‬פשוט‬ ‫התמוטטתי עליו והוא אסף אותי‪ ,‬נישק אותי וליטף אותי בכזאת‬ ‫אהבה‪ ...‬הרגשתי כמו היצור הכי יפה בעולם‪ .‬אני לא זוכרת מתי‬ ‫מישהו נגע בי ככה‪ .‬עצוב‪ ,‬לא?"‬ ‫"סליחה"‪ ,‬אני מתעוררת‪" ,‬מה עצוב בדיוק? שבגדת בחרא הזה‬ ‫סוף־סוף?"‬ ‫"לא‪ ,‬סתומה"‪ ,‬אלה מתקנת אותי‪" ,‬עצוב שבחור שהיא הכירה‬ ‫לפני דקה נוגע בה יותר טוב מהחרא הזה שהיא נשואה לו"‪.‬‬ ‫"כל הכבוד לך"‪ ,‬אני מחבקת אותה חיבוק גדול‪" ,‬ברוכה הבאה‪,‬‬ ‫אחותי‪ ,‬אל עולם החיים‪ ,‬ההתרגשויות והתשוקות‪ .‬אני שמחה‬ ‫שחזרת אלינו‪ .‬ומה עכשיו? את מתכוונת לפגוש אותו שוב?"‬ ‫"אני לא יודעת"‪ ,‬היא מהססת‪" ,‬אני באמת לא יודעת‪ .‬זה היה כל‬ ‫כך מדהים אתמול‪ ,‬רק התנשקנו ואחרי חצי שעה כבר התעשּתי‬ ‫וחזרתי הביתה‪ ,‬אבל כל הזמן רצות לי תמונות בראש ממה שהיה‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪189‬‬ ‫תבינו‪ ,‬זו לא הייתי אני‪ ...‬זו כאילו הייתה מישהי אחרת שיצאה‬ ‫מתוכי‪ .‬יש לי בעל בבית ולא מתאים לי לנהל רומנים מחוץ‬ ‫לנישואים"‪.‬‬ ‫"את רצה מהר מדי"‪ ,‬אני צוחקת‪" ,‬את עוד לא מנהלת רומנים‪.‬‬ ‫בינתיים זה רק אחד‪ ,‬וגם הוא בקושי התחיל‪ .‬תירגעי‪ ,‬שתי‬ ‫מהסנגריה שלך ותתענגי על מה שחווית סוף־סוף"‪.‬‬ ‫"מה את כל כך שמחה?" אלה מצננת את התלהבותי‪" ,‬אנחנו לא‬ ‫בנות שש־עשרה‪ ,‬ואת לא יכולה לדבר אליה בכזה חוסר אחריות‪.‬‬ ‫זה לא סתם סיפור על בחור שהיא הכירה‪ ...‬באמת‪ ,‬שרון‪ ,‬את לא‬ ‫מבינה לאיזה בוץ את מכניסה אותה?"‬ ‫"זאת בדיוק הטעות שלך‪ ,‬אלה"‪ ,‬אני עונה בתקיפות‪" ,‬זו את‬ ‫שלא מבינה! כבר שנים שאירית חיה בתוך ביצה שהיא לא מצליחה‬ ‫לצאת ממנה‪ .‬הרי את עצמך קראת לו חרא כרגע‪ .‬את יודעת עם‬ ‫מה היא מתמודדת‪ .‬ומה את בעצם אומרת‪ ,‬שהיא צריכה להמשיך‬ ‫להיות האישה הטובה בכל מחיר‪ ,‬גם אם זה על חשבון עצמה?‬ ‫שלהיות בוגרת ואחראית אומר שהיא לא זכאית יותר לעונג או‬ ‫לריגוש‪ ,‬לפחות לרגעים?"‬ ‫בזמן שאנחנו מתווכחות‪ ,‬אירית מתכווצת לתוך עצמה ולוגמת‬ ‫את הסנגריה שלה בלגימה ארוכה‪ ,‬כאילו כל הפתרונות ממתינים‬ ‫לה שם‪ ,‬בקרקעית הכוס‪ .‬אבל כרגיל‪ ,‬אני ואלה כבר משחיזות‬ ‫ציפורניים ולא יכולות לעצור‪ ,‬גם אם על חשבונה‪.‬‬ ‫"אני מבינה"‪ ,‬אלה מדברת לאט‪ ,‬כמו מורה אל תלמידה שמתקשה‬ ‫להבין את החומר‪" ,‬את חושבת שגילית את המתכון לחיים‬ ‫אידיליים‪ ,‬וזה ברור לכולנו שאת רוצה שכולנו נלך בעקבותייך‬ ‫אל עבר האור הגדול של חיי ההוללות‪ .‬אבל אני רוצה להפתיע‬ ‫אותך‪ ,‬אפשר למצוא עונג וריגושים גם בחיי הנישואים‪ .‬ומה שאת‬ ‫מעודדת אותה לעשות‪ ,‬עלול להרוס את הנישואין שלה לגמרי‪,‬‬

‫‪ | 190‬ג'ני ברק‬ ‫אז אולי לפני שאת ממשיכה תשאלי את אירית אם זה באמת מה‬ ‫שהיא רוצה?"‬ ‫"מה את אומרת‪ ,‬שזו אני שמסיתה אותה לבגוד בשלומי?"‬ ‫הקול שלי כנראה חד במיוחד‪ ,‬ככה זה כשנגמרת לי הסבלנות‬ ‫להתחסדות של אלה‪ .‬מבטים מתעניינים נשלחים אלינו מרחבי‬ ‫השולחנות‪ ,‬עוזבים את הבהייה בטלפונים לטובת משהו שנראה‬ ‫לרגע כאפשרות להתרחשות מעניינת יותר‪ .‬אירית במבט נואש‬ ‫מסמנת למלצרית להביא לנו עוד סיבוב של משקאות‪ .‬היא מקווה‬ ‫שאולי זה ירגיע אותנו ויחזיר את תשומת הלב אליה‪.‬‬ ‫"אלה"‪ ,‬אני מזכירה לה‪" ,‬את בעצמך אמרת לי לא מזמן שהסקס‬ ‫בנישואים מרגש כמו מזג האוויר בקיץ‪ ...‬אז אם לחברה שלנו‬ ‫לא טוב עם בעלה במיטה וגם לא מחוץ למיטה‪ ,‬והיא לא רוצה‬ ‫להתגרש‪ ,‬זהו‪ ,‬אין יותר פתרונות ביניים? אני חושבת שבמקרים‬ ‫מסוימים בגידה יכולה לעשות גם טוב לזוגיות"‪.‬‬ ‫"אם אירית מוכנה לשלם את המחיר‪ ,‬אז שתעשה מה שטוב לה"‪,‬‬ ‫אלה גומעת במהירות מהסנגריה שלה‪.‬‬ ‫"תגידי"‪ ,‬אני פונה לאירית‪" ,‬ונניח שהוא יגלה וירצה להתגרש‪,‬‬ ‫זה באמת כל כך נורא?"‬ ‫אירית מתכווצת במקומה‪ ,‬פיה נפתח ונסגר‪ ,‬רק המילים לא‬ ‫יוצאות מתוכו‪.‬‬ ‫אבל אלה מחלצת אותה מהתשובה‪" :‬לא‪ ,‬מטומטמת‪ ,‬המחיר הוא‬ ‫לא בחשיפה‪ ,‬אלא בשמירת הסוד! את לא רואה מה זה עושה לה?‬ ‫הסוד הזה יאכל אותה‪ .‬את לא יכולה להבין את זה‪ ,‬כי את וארז‬ ‫מדברים על הכול‪ ,‬אין ביניכם סודות לכאורה"‪.‬‬ ‫"לכאורה?" אני חוזרת אחריה‪.‬‬ ‫"נו‪ ,‬באמת‪ ,‬שרוני"‪ ,‬אירית מנצלת את ההזדמנות לחזור לשיחה‪,‬‬ ‫"את רוצה לומר שאין ביניכם שום סודות? שאת וארז מספרים‬ ‫אחד לשני הכול‪ ,‬על כל המפגשים שלכם עם אחרים?"‬

‫משחקי בגידה | ‪191‬‬ ‫"אני לא מסתירה‪ .‬אם ישאל‪ ,‬הוא יקבל תשובה"‪ ,‬אני מתעקשת‪.‬‬ ‫"אבל מה יקרה"‪ ,‬אלה מקשה‪" ,‬אם אחד מכם יפגוש מישהו או‬ ‫מישהי שתמצא חן בעיניו במיוחד‪ ,‬אם יתפתח קשר שהוא לא רק‬ ‫זיונים‪ ,‬גם אז תוכלו לדבר על זה? או שפתאום זה לא יהיה כל‬ ‫כך קל כמו שאת מתארת? את יודעת בדיוק כמוני‪ ,‬שרון‪ ,‬שסוד‬ ‫שנשמר בבטן אוכל אותך מבפנים‪ .‬הוא צומח לממדים מפלצתיים‬ ‫והוא גורם לך להרגיש תמיד אשמה‪ ,‬לא משנה מה את עושה"‪.‬‬ ‫זה נוחת עליי ברגע‪ .‬פתאום אני מבינה למה אלה עצבנית כל‬ ‫כך‪ ,‬למה היא רושפת אש באמצע יום שישי בצהריים‪ .‬הוויכוח הזה‬ ‫בכלל לא קשור לאירית או אליי!‬ ‫אני משנה את טון הדיבור ומסתכלת עמוק אל תוך עיניה‪" .‬על‬ ‫מה בדיוק אנחנו מדברות‪ ,‬אלה? או ליתר דיוק‪ ,‬על מי? איזה סוד‬ ‫את מסתירה?" אני שואלת‪.‬‬ ‫"אני‪ ,‬אין לי סודות גדולים"‪ ,‬היא זזה באי־נוחות במקומה‪.‬‬ ‫"אלה?" אירית מתעוררת עכשיו‪" .‬אני סיפרתי‪ ,‬עכשיו תורך"‪.‬‬ ‫"טוב‪ ,‬זה באמת לא משהו גדול‪ .‬לא התכוונתי להגיד כלום‪,‬‬ ‫אבל אם כבר פתחנו את ענייני הסודות וההסתרות‪ ,‬אז במסיבת‬ ‫העיתונאים שהלכתי אליה השבוע פגשתי את נדב"‪.‬‬ ‫"נדי?" אירית ואני פולטות פה אחד‪.‬‬ ‫"הוא ולא אחר"‪ ,‬היא עונה לנו בחיוך זוהר שמסווה את האצבעות‬ ‫שמתהדקות סביב כוס המשקה שלה‪.‬‬ ‫נדי הוא האקס המיתולוגי של אלה‪ .‬הם היו מין זוג כזה מהאגדות‪.‬‬ ‫היינו בטוחות שהם יתחתנו‪ ,‬יעשו מלא ילדים יפים ויחיו בעושר‬ ‫ובאושר‪ ,‬אבל אחרי שנתיים של זוגיות‪ ,‬העושר המיוחל לא הגיע‬ ‫ואז גם האושר השתבש‪ .‬הם נפרדו וכל אחד מהם פנה לדרכו‪ .‬אלה‬ ‫הייתה בטוחה שהוא יזחל אליה חזרה‪ ,‬אך כעבור מספר חודשים‬ ‫ראינו אותו מסתובב עם מישהי חדשה‪ ,‬ובתוך זמן קצר החלו להגיע‬

‫‪ | 192‬ג'ני ברק‬ ‫גם שמועות על כך שהם עומדים להינשא‪ .‬ואלה כמו אלה‪ ,‬מצאה‬ ‫מיד את רוני‪ ,‬ובתוך חודשים ספורים כבר עמדה איתו מתחת‬ ‫לחופה‪ .‬היא כמובן הכחישה כל קשר לנדי‪ ,‬אמרה שהיא פשוט‬ ‫מצאה את האהבה האמיתית שלה‪ ,‬אבל למי שמכיר אותה כמונו‬ ‫לא היה ספק שליבה עדיין שבור‪.‬‬ ‫"מה הוא עשה שם?" אני שואלת‪.‬‬ ‫"מתברר שהוא מנהל הקריאייטיב בפרסום ארדיטי‪ ,‬שזה משרד‬ ‫הפרסום של הלקוח שלנו‪' ,‬גלאמור קוסמטיקס'‪ .‬נראה שאני צפויה‬ ‫לפגוש אותו מעת לעת במסגרת העבודה איתם‪"...‬‬ ‫"וואו"‪ ,‬אני מחבקת אותה‪" ,‬איך היה לך המפגש איתו?"‬ ‫"לא היה קל"‪ ,‬היא מודה‪" ,‬הייתי המומה‪ .‬לא ראיתי אותו חמש־‬ ‫עשרה שנים כמעט‪ .‬הוא התבגר‪ ,‬עלה קצת במשקל‪ ,‬השיער שלו‬ ‫קצת האפיר‪ ,‬אם כי הבלורית עדיין שם‪ ,‬ואיכשהו השינויים האלה‬ ‫עשו לו טוב‪ ,‬הוא נראה גברי יותר‪ .‬התחבקנו וקשקשנו כמה‬ ‫דקות‪ ,‬אבל אני הייתי באמצע העבודה‪ ,‬כך שלשמחתי לא יכולתי‬ ‫להתעכב איתו‪ .‬אתמול הוא שלח לי הודעה‪ ,‬כתב שאני יפה יותר‬ ‫ממה שזכר‪ ,‬שהיה המום כשראה אותי‪ ,‬ושאל אם אני רוצה להיפגש‬ ‫איתו לקפה‪ .‬מובן שסירבתי"‪.‬‬ ‫"וזהו?" אני שואלת‪" ,‬אז למה את נראית מיוסרת כל כך? הרי‬ ‫אם לא קרה כלום‪ ,‬את יכולה לספר לרוני‪ ...‬הוא יודע שהיו לך‬ ‫גברים לפניו"‪.‬‬ ‫"שוב את לא מבינה"‪ ,‬אלה תולה בי את מבטה‪" ,‬הסוד הוא לא‬ ‫במימוש‪ ,‬אלא בעצם הכמיהה שלי אליו‪ .‬אני לא מפסיקה לחשוב‬ ‫עליו‪ ,‬כאילו כל מה שהדחקתי כל השנים האלה‪ ...‬התפרץ החוצה‬ ‫ומשגע אותי‪ .‬ואני לא מוכנה לתת לזה לקרות‪ .‬הסברתי לכן‪ ,‬אני‬ ‫לא אסכן את החיים שבניתי לי בשביל לממש פנטזיה שלא תוביל‬ ‫לשום מקום"‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪193‬‬ ‫"איזה כיף לך‪ ,‬שרון"‪ ,‬אירית מלטפת אותי בחום‪" ,‬שכל הסודות‬ ‫שלך פתוחים ואת כבר לא צריכה להסתיר כלום מארז‪ .‬מצאתם‬ ‫לכם איזה מתכון מושלם לזוגיות"‪.‬‬ ‫"נכון"‪ ,‬אני מסכימה איתה‪ .‬עד שהן מקבלות סוף־סוף את הזוגיות‬ ‫שלי כגרסה המושלמת‪ ,‬אני ודאי לא אהרוס להן את האשליה‪.‬‬

‫‪ | 194‬ג'ני ברק‬

‫‪29‬‬ ‫"נו‪ ,‬אז מה נשמע במשרד?" ארז שואל אותי בזמן שאנחנו מפנים‬ ‫את הכלים מארוחת הערב‪" .‬ולא פחות חשוב‪ ,‬מה שלום החברות‬ ‫השותפות שלך והבעלים שלהן‪ ,‬סליפי הולו ומר מרוט?"‬ ‫הילדים כבר פרשו לחדריהם‪ ,‬למשחקי מחשב או טלוויזיה‪ ,‬זה‬ ‫הזמן שלנו לשיחה במשפטים שלמים‪ .‬הוא מוזג לנו יין ומשיק איתי‬ ‫כוסית לחיים‪ .‬הטלוויזיה דולקת ברקע‪ ,‬משתתפי הישרדות נאבקים‬ ‫מול עינינו בעוד משימה בלתי אפשרית‪ .‬אני מספרת לארז כותרות‬ ‫מההתרחשויות האחרונות במשרד‪ .‬הוא אומר שזה כמו מפגש פסגה‬ ‫בין מדור עסקים למדור רכילות‪ .‬הכותרות מעניינות‪ ,‬אחר־כך הוא‬ ‫מאבד עניין‪ .‬זה עשוי להיות הרגע המושלם לספר לו על רובי‪.‬‬ ‫זה כמה ימים שאני מחפשת את ההזדמנות להשחיל את זה‬ ‫בקלילות‪ .‬השיחה עם אלה ואירית קצת ערערה לי את הביטחון‪.‬‬ ‫אומנם מולן עמדתי נחושה ובטוחה‪ ,‬אבל כשאני לבד עם עצמי‪,‬‬ ‫השאלות מנקרות‪ .‬האם ייתכן שאני מתעלמת מהרגשות האמיתיים‬ ‫של האיש שלי? הוא אומר שזה מדליק אותו כשאני נפגשת עם‬ ‫גברים אחרים‪ ,‬אפילו מבקש שאשלח לו צילומים מרגעי הפעילות‪,‬‬ ‫אבל אולי אירית צודקת? אולי זו רק הדרך שלו להסוות את הכאב‬ ‫ולגרום לי לספר לו על הדברים ללא הסתרה?‬ ‫"שומע ארז‪ ,‬דווקא הייתה לי פגישה מעניינת השבוע‪ ,‬עם מישהו‬ ‫שאתה מכיר"‪.‬‬ ‫"באמת? ספרי לי"‪ ,‬הוא ממלמל‪ ,‬המבט שלו כבר ממוקד‬ ‫בישבנים של המתחרות שזוחלות במרץ על הקרקע‪ ,‬נחושות למלא‬

‫משחקי בגידה | ‪195‬‬ ‫את המשימה מהר ככל האפשר‪ .‬עוד לפני שאני מצליחה לומר את‬ ‫השם שיוציא את האמת אל החוץ‪ ,‬הטלפון שלו מצלצל‪.‬‬ ‫"זאת סטלה‪ ,‬אני חייב לענות"‪ ,‬הוא מתנצל‪" ,‬אלה ענייני עבודה‪,‬‬ ‫אבל זה ייקח רק כמה דקות"‪.‬‬ ‫אני‪ ,‬כוס היין והישרדות מבטיחים לחכות לו בסבלנות‪ ,‬אבל‬ ‫כשהוא חוזר כעבור רבע שעה‪ ,‬מבטו זועף‪ .‬סטלה עדכנה אותו‬ ‫על מענק מחקר שהוא קיווה לקבל ויוענק כנראה לחוקר אחר‪.‬‬ ‫זו פגיעה רצינית באגו של האיש שלי‪ .‬זה כנראה לא הזמן הנכון‬ ‫להוסיף על זה בסיפור שתכננתי עבורו‪ .‬אפשר להמתין עם זה עוד‬ ‫יום או יומיים‪.‬‬ ‫"ארז"‪ ,‬אני מנסה במקום זאת לשעשע אותו‪" ,‬בוא נירשם יחד‬ ‫להישרדות‪ ,‬אתה תוכל להיות מוקף כל היום בבנות עם בקיני‪,‬‬ ‫אני אקבל את החוויה האתגרית שתמיד חלמתי עליה‪ ,‬נישן באוהל‬ ‫מתחת לגשם‪ ,‬יהיה כיף"‪.‬‬ ‫"כפי שאת יודעת"‪ ,‬האיש שלי חוזר לחייך‪" ,‬אפילו נשים יפות‬ ‫בבקיני לא יגרמו לי לרצות לישון בתנאי שדה‪ .‬אני יותר טיפוס‬ ‫של בתי מלון‪ .‬אבל אני מוכן לרשום אותך להישרדות‪ ,‬או אם‬ ‫תרצי‪ ,‬לטיול חוזר באוסטרליה‪ ,‬ומתנדב להישאר בבית לשמור‬ ‫על הילדים"‪.‬‬ ‫ִאזכור הטיול הזה תמיד מעלה בי געגועים‪ .‬זה היה מבחן‬ ‫ההישרדות הפרטי שלי‪ ,‬שהתרחש זמן קצר לאחר שהשתחררתי‬ ‫מהצבא‪ .‬רציתי לבחון אם אצליח להסתדר לבד בכוחות עצמי‪,‬‬ ‫בלי רשתות ביטחון בדמות הורים‪ ,‬קשרים או חברים‪ .‬זה היה‬ ‫טיול ששום דבר בו לא היה מתוכנן‪ .‬הנחתי לעצמי לזרום עם‬ ‫ההזדמנויות שצצו בדרך‪.‬‬ ‫במשך שנה שלמה עבדתי שם בכל עבודה אפשרית‪ ,‬מקטיף‬ ‫חקלאי ועד מפעל בקבוקים‪ ,‬טיילתי במקומות שלא מופיעים‬

‫‪ | 196‬ג'ני ברק‬ ‫במפות הטיולים‪ ,‬ופגשתי אנשים שחייהם לגמרי שונים משלי‪.‬‬ ‫תיעדתי את המסע שלי במצלמה דיגיטלית וביומן שהיה למעשה‬ ‫מחברת חומה ובלויה שספגה את כל הסיפורים‪ .‬בלילה האחרון‬ ‫לפני שחזרתי ארצה‪ ,‬חבריי החדשים באכסנייה ערכו לי מסיבת‬ ‫פרדה רוויית אלכוהול‪ .‬בבוקר‪ ,‬כשהתעוררתי עם כאב ראש‬ ‫מההנגאובר ובלבול מעצם החזרה הצפויה הביתה‪ ,‬שכחתי לארוז‬ ‫את הקופסה שהנחתי מתחת למיטה‪ .‬זו הקופסה שבה שמרתי את‬ ‫היומן והמצלמה‪ .‬כשנחּתי בארץ זה כבר היה מאוחר מדי‪ .‬ניסיתי‬ ‫להתקשר לבעל המקום‪ ,‬אבל הוא טען בתוקף שלא מצא שום‬ ‫קופסה‪ .‬הרגשתי כאילו מחקו לי את כל הזיכרונות‪.‬‬ ‫"זה טיול שהייתי שמחה לשחזר"‪ ,‬אני אומרת לארז‪" ,‬לקחת חודש‬ ‫לעצמי ולטוס לשם לבד‪ ,‬לטייל כמו אז‪ ,‬אבל לראות את הדברים‬ ‫בעיניים שלי היום"‪.‬‬ ‫"יום אחד אני עוד אפתיע אותך"‪ ,‬הוא קורץ אליי‪" ,‬ואפילו אקנה‬ ‫לך יומן חדש לכתוב בו את החוויות המשודרגות שתחווי שם"‪.‬‬ ‫"בוא"‪ ,‬אני מושכת בידו‪" ,‬עד שאגיע לאוסטרליה נעשה טיול‬ ‫למיטה‪ ,‬נתחיל לייצר לעצמנו חוויות משם‪"...‬‬

‫משחקי בגידה | ‪197‬‬

‫‪30‬‬ ‫תשע וחצי בבוקר‪ ,‬אני צועדת במרץ אל פינת הרחוב עם שתי‬ ‫כוסות קפה בידיי‪ .‬את הקפה הראשון כבר שתיתי לפני שעה‪,‬‬ ‫כדי להפיג את העייפות מעוד לילה ללא שינה כמעט‪ .‬כבר קרוב‬ ‫לשבוע שהשינה‪ ,‬שלרוב אני צוללת אליה בקלילות‪ ,‬מתרחקת‬ ‫ממני‪ .‬אני מוצאת את עצמי מתעוררת באמצע הלילה‪ ,‬מתהפכת‬ ‫מצד לצד‪ ,‬מנסה להשתלט על המחשבות שלי‪ ,‬שמתפצלות לשני‬ ‫כיוונים מנוגדים‪ .‬חלקן משחזרות מילים שרובי כתב או אמר לי‬ ‫באותו יום‪ ,‬וחלקן מעלות סימני שאלה מהולים בתחושות אשם‪.‬‬ ‫מאז המפגש במכונית לא התראינו‪ ,‬אבל אנחנו משוחחים יום־‬ ‫יום‪ .‬האיש עם המראה היבשושי מתגלה כמי שיודע להלהיט‬ ‫במילים‪ ,‬לתאר בפרטי פרטים איפה ואיך הוא רוצה לגעת בי בפעם‬ ‫הבאה שניפגש‪ .‬הישירות שלו מפתיעה אותי‪ .‬מתברר שלדבר את‬ ‫הדברים הרבה יותר מביך מלבצע אותם‪ ,‬והוא לא מוותר לי‪ ,‬דורש‬ ‫שאגיד לו או שאכתוב את כל המילים המפורשות‪.‬‬ ‫"אל תסתירי כלום"‪ ,‬הוא תובע‪" .‬אין בינינו מבוכה‪ .‬תארי לי‬ ‫איפה את רוצה שאלקק אותך כשניפגש‪ ...‬תכתבי לי בפרטי‬ ‫פרטים איפה את רוצה את הלשון שלי‪ ...‬באיזה מקצב‪ ...‬מה זה‬ ‫עושה לך‪"...‬‬ ‫אני מרגישה את הרטיבות מתפשטת מתוכי‪ ,‬ובה־בעת‪ ,‬ידו של‬ ‫האיש שלי עוטפת אותי מתוך שינה‪ ,‬מזכירה לי כמה הוא בוטח‬ ‫בי‪ .‬אני לא עושה שום דבר שלא הסכמנו עליו‪ .‬אומנם עדיין‬ ‫לא מצאתי את ההזדמנות המתאימה לספר לו על רובי‪ ,‬אבל לא‬ ‫התחייבתי לספר כל דבר בזמן אמת‪ .‬העיתוי הנכון יגיע בעוד יום‪,‬‬

‫‪ | 198‬ג'ני ברק‬ ‫יומיים או שבוע‪ ,‬וסביר להניח שכשאספר לארז במי מדובר‪ ,‬זה‬ ‫רק ידליק אותו יותר‪.‬‬ ‫למרות השכנוע העצמי‪ ,‬איני מצליחה להעלים את תחושת‬ ‫האשמה שהולכת ומתפשטת ביחס ישיר למידת ההנאה שלי‪ .‬אני‬ ‫מבטיחה לעצמי שאספר לארז בהקדם‪ ,‬או שאפסיק את הקשר‬ ‫בהקדם‪ .‬אחד מהשניים‪.‬‬ ‫אבל כרגע אני כבר על עקבים דקים וגבוהים‪ ,‬מנסה להחזיק את‬ ‫הקפה הרותח בידיי בלי שיישפך עליי‪ ,‬ומקללת את הרעיון הטיפשי‬ ‫שלי לשלוח את רובי לחכות לי בפינת הרחוב המקביל למשרד‪.‬‬ ‫באילוצי הבוקר‪ ,‬כשהמשרדים שלי ושלו פעילים ומאוכלסים‪,‬‬ ‫המכונית שלו קיבלה תפקיד לשמש כחדר המפגשים הארעי‬ ‫שלנו‪ .‬יש רק בעיה קטנה‪ ,‬מרצדס ספורט כסופה היא רכב שבולט‬ ‫למרחוק‪ .‬לו היה עומד מתחת למשרדי‪ ,‬אלה או אחד השכנים כבר‬ ‫היו מבחינים בו‪ ,‬ולכן כדי לא להסתכן בחשיפה‪ ,‬סיכמנו שיחכה לי‬ ‫ברחוב המקביל‪ ,‬במרחק בטוח‪.‬‬ ‫"בוקר טוב"‪ ,‬אני מחייכת אליו ונכנסת אל הרכב‪ .‬הוא מחזיר לי‬ ‫בחצי חיוך‪ ,‬איני יודעת אם זה ממבוכה או מלחץ‪ .‬עיניו מוסתרות‬ ‫מאחורי משקפי שמש כהים‪.‬‬ ‫"תיכנסי מהר"‪ ,‬הוא מבקש‪" ,‬ניסע מכאן כדי שלא ייראו אותנו‬ ‫יחד"‪.‬‬ ‫ככל שאנחנו מתרחקים מהרחוב‪ ,‬הוא מתחיל להירגע‪ .‬ידו מלטפת‬ ‫את ירכי‪" .‬אני אוהב שאת לובשת חצאיות קצרות‪ ,‬ככה אני יכול‬ ‫לראות את הרגליים היפות שלך‪ ,‬ויש עוד כמה יתרונות‪ "...‬הוא‬ ‫צוחק בעת שאצבעותיו משתחלות מתחת לתחתונים שלי‪ ,‬סורקות‬ ‫את השטח לפני הגעת הכוחות‪.‬‬ ‫כמו שני מתבגרים שמתחבאים מעיני ההורים‪ ,‬אנחנו שטים‬ ‫באוטו‪ ,‬מחפשים סמטה מרוחקת לחנות בה‪ ,‬מקום שאינו הומה‬

‫משחקי בגידה | ‪199‬‬ ‫באנשים‪ ,‬כדי שנוכל לגנוב בהם כמה רגעים לממש את התשוקה‬ ‫שמציפה אותנו‪ .‬אנחנו כמעט לא מדברים‪ .‬הדברים ייאמרו במגע‬ ‫האצבעות‪ ,‬בטעם השפתיים‪ ,‬בפעימות הלב‪ .‬כשהוא עוצר‪ ,‬מפנה‬ ‫את פניו אליי‪ ,‬אני מושיטה את ידי‪ ,‬מסירה את משקפי השמש‬ ‫שמסתירים אותו ממני‪ .‬העיניים שלו חמות‪ ,‬במבט אחד הן חודרות‬ ‫לתוכי וממיסות את החומות שבניתי כלפי העולם שבחוץ‪ .‬אני‬ ‫נצמדת אליו לנשיקה שחיכיתי לה מתחילת המפגש‪ .‬שפתיו רכות‪,‬‬ ‫חמות מהקפה שלגם בזמן הנסיעה‪ .‬הוא מנשק אותי קלות ומתרחק‪.‬‬ ‫ידו מלטפת את פניי‪ ,‬יורדת לאט אל הצוואר‪ ,‬אל הקו שבין שדיי‪,‬‬ ‫מגע עדין‪ ,‬נוגע לא נוגע אבל אני מרגישה את הדופק שלי עולה‪.‬‬ ‫ידי נשלחת אל רוכסן מכנסיו‪ ,‬אבל הוא עוצר אותי‪.‬‬ ‫"חכי"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬אני רוצה להסתכל עלייך‪ ,‬תני לי להרגיש את‬ ‫הנפש שלך‪ .‬אני רוצה שתיפתחי אליי קודם מכאן"‪ ,‬הוא מניח את‬ ‫ידו על אזור החזה שלי‪.‬‬ ‫"אלה לא סוג היחסים שיהיו בינינו"‪ ,‬אני צוחקת אליו‪" ,‬הנפש‬ ‫שלי היא לא חלק מהחבילה‪ .‬הזין שלך‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הוא הדבר‬ ‫שפינטזתי עליו בלילות האחרונים"‪ .‬כן‪ ,‬אני מרגישה את הסומק‬ ‫שמציף אותי מתוך אמירת המילים המפורשות‪ ,‬אבל האור שנדלק‬ ‫בעיניו מבהיר לי שאני בדרך הנכונה‪" .‬חלמתי איך אני מלקקת‬ ‫אותו עם הלשון ושהוא גדל לי בתוך הפה‪ ,‬מגיע עמוק עד הגרון"‪.‬‬ ‫עוד לפני שאני מסיימת לומר את הדברים‪ ,‬ידיו כבר פותחות‬ ‫את רוכסן הג'ינס‪ ,‬מפלסות עבורי את הדרך‪ .‬אני לוקחת לגימה‬ ‫מהקפה ואז מתכופפת אליו‪ ,‬מכניסה את מושא הפנטזיה הזקור‬ ‫היישר לתוך פי‪ .‬האנחה שנשמעת ממנו מעידה על כך שקפה חם‬ ‫ומציצה הם שילוב מנצח‪ .‬אני עוצמת את עיניי‪ ,‬מתמכרת לטעם‪,‬‬ ‫לאנחות שלו‪ ,‬לידו שעל צווארי‪ ,‬מצמידה אותי עמוק יותר ויותר‪,‬‬ ‫אבל אז פתאום מרפה‪ .‬הוא מרחיק אותי ממנו‪.‬‬

‫‪ | 200‬ג'ני ברק‬ ‫"חכי"‪ ,‬הוא מבקש‪" ,‬יש כאן מישהו"‪.‬‬ ‫ממראת המכונית אני רואה אישה מתקרבת‪ ,‬צועדת בנחת עם‬ ‫כלב ועגלת תינוק‪.‬‬ ‫"היא מרוכזת בעצמה"‪ ,‬אני אומרת לו‪" ,‬תכף תראה שהיא תעבור‬ ‫ובכלל לא תשים לב אלינו"‪.‬‬ ‫"אני יודע שרוב הסיכויים שאת צודקת‪ ,‬אבל חייבים להיזהר‪.‬‬ ‫אני מעדיף שניסע מכאן ולא נסתכן בחשיפה"‪.‬‬ ‫בתוך שניות הוא חוזר לדמות הקרה של איש העסקים‪ .‬רוכסן‬ ‫המכנסיים שלו נסגר‪ ,‬מכריז על סיום החגיגה עוד לפני שהתחילה‪.‬‬ ‫הוא מתניע את האוטו‪ ,‬נוסע לאט‪ .‬ידו הימנית מונחת על ירכי‪,‬‬ ‫אצבעותיו משתלבות באצבעותיי‪ ,‬בתנוחה של נינוחות ואינטימיות‪.‬‬ ‫"אני מת להמשיך"‪ ,‬הוא כמעט מתנצל‪" ,‬אבל אסור שיראו אותי‬ ‫כאן‪ ,‬ואסור שיקשרו ביני ובינך‪ .‬זה עלול להגיע למדורי הרכילות‬ ‫ולייצר לי בלגן שלם‪ ,‬גם בבית וגם בעסקים"‪.‬‬ ‫"מה לעשות"‪ ,‬אני אומרת לו‪" ,‬שאתה והאוטו הבולט שלך שניכם‬ ‫מגנט לתשומת לב‪ .‬בכל מקום שנלך אליו תהיה סכנת חשיפה‪.‬‬ ‫אבל זה גם חלק מהכיף‪ ,‬הסיכון"‪.‬‬ ‫"איך את כל כך נינוחה?" הוא תוהה‪" ,‬את לא חוששת ממה‬ ‫שיקרה אם ארז יגלה?"‬ ‫"אצלי הדברים יותר פשוטים"‪ ,‬אני מנסה להתחמק‪ ,‬אבל מבטו‬ ‫שפונה לסירוגין מהכביש אל פניי‪ ,‬מבהיר שזה לא יצליח‪ .‬שום‬ ‫פרט מידע לא חומק מהאיש הזה‪.‬‬ ‫"מה זאת אומרת יותר פשוטים?" הוא חוזר אחריי‪.‬‬ ‫"תראה"‪ ,‬אני לוקחת אוויר‪" ,‬אני וארז חיים במערכת יחסים‬ ‫מאפשרת‪ .‬עבורנו סקס עם אנשים הוא אופציה מקובלת ולא‬ ‫בגידה"‪.‬‬ ‫חריקת הבלמים לא באמת מפתיעה אותי‪ .‬הוא עוצר את המכונית‬ ‫בצד הכביש‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪201‬‬ ‫"מה זאת אומרת‪ ,‬מערכת יחסים מאפשרת?" המבט שלו חודר‬ ‫לתוכי כמו אולטרסאונד‪.‬‬ ‫"בדיוק כמו שזה נשמע‪ ,‬שאנחנו לא דורשים זה מזה נאמנות‬ ‫מינית‪ .‬לכל אחד מאיתנו נתונה האפשרות לקיים סקס עם‬ ‫פרטנרים אחרים‪ ,‬ולפעמים אנחנו גם הולכים יחד למסיבות חילופי‬ ‫זוגות‪ .‬אנחנו מפרגנים אחד לשני על ההנאות‪ ,‬גם המשותפות וגם‬ ‫הפרטניות"‪.‬‬ ‫"אז מה שאת אומרת לי זה שבעצם יש לך קשרים כאלה‪ ,‬כמו‬ ‫שיש לנו עכשיו‪ ,‬עם גברים נוספים?" אצבעות ידו עדיין שלובות‬ ‫בשלי‪ ,‬אבל אני מרגישה את חוסר התנועה‪ ,‬כאילו הפכו חסרות‬ ‫חיים‪.‬‬ ‫"לא"‪ ,‬אני מרימה את כף ידי אליו‪ ,‬מלטפת את לחיו ומסובבת‬ ‫את פניו אליי‪ ,‬אבל עיניו מביטות למרחק‪ ,‬מסרבות למבטי‪" .‬זה‬ ‫נכון שמעת לעת אני נפגשת עם גברים אחרים‪ ,‬אבל המפגשים‬ ‫האלה הם מאוד ברורים לשני הצדדים‪ .‬יש בהם סקס‪ ,‬אפילו סקס‬ ‫ממש טוב‪ ,‬אבל שם זה מתחיל ושם זה נגמר‪ .‬ולמען האמת‪ ,‬ככה‬ ‫זה מתאים לי בדרך כלל"‪.‬‬ ‫"אז עכשיו את נפגשת עם עוד גברים במקביל?"‬ ‫"לא מאז שהתחלתי להיפגש איתך‪ .‬אתה ממלא לי את כל הזמן‬ ‫הפנוי‪ "...‬אני צוחקת‪" ,‬שמתי את כל האחרים על "הולד"‪.‬‬ ‫"וארז יודע עליהם?"‬ ‫"זו בדיוק המהות של מערכת יחסים מאפשרת‪ ,‬ארז יודע הכול‪.‬‬ ‫אנחנו לא מסתירים זה מזה‪ .‬למה קשה לך כל כך לקבל את זה?‬ ‫תראה את עצמך‪ ,‬כמו הרבה גברים אחרים‪ ,‬הרי אתה בוגד באשתך‪,‬‬ ‫לא מספר לה מה שאתה עושה‪ .‬אני וארז מעדיפים לעשות את‬ ‫הדברים האלה בגלוי‪ ,‬בלי להתחבא"‪.‬‬ ‫"אז ארז יודע גם עליי?"‬

‫‪ | 202‬ג'ני ברק‬ ‫"לא‪ .‬עליך עדיין לא סיפרתי לו"‪.‬‬ ‫"למה עליי לא סיפרת?"‬ ‫"כבר שבוע שאני שואלת את עצמי את אותה שאלה‪ .‬אולי עוד‬ ‫לא מצאתי את הרגע המתאים‪ ,‬ואולי כי אני חוששת שיהיה לו‬ ‫קשה להכיל את זה‪ .‬אחרי הכול‪ ,‬הוא מכיר אותך‪ .‬אתה לא שייך‬ ‫לעולם הסווינגרים‪ ,‬ואולי זה לא ימצא חן בעיניו"‪.‬‬ ‫"ומה תעשי אם זה לא ימצא חן בעיניו?"‬ ‫"אני מקווה שזה לא יקרה"‪.‬‬ ‫"אני לא קונה את ההסבר הזה שלך‪ .‬אני חושב ששנינו יודעים‬ ‫שהקשר בינינו הוא יותר מסתם סקס‪ .‬את יכולה להתכחש לזה כמה‬ ‫שתרצי‪ ,‬אבל אני מרגיש אותך ואני לא טועה"‪.‬‬ ‫"רובי‪ ,‬השיחה הזאת גולשת מעבר לצפוי‪ ,‬ושנינו חייבים לחזור‬ ‫למשרד‪ .‬זה נכון שהקשר איתך אינטנסיבי יותר מקשרים אחרים‬ ‫שחוויתי בעבר‪ .‬עם גברים אחרים לא התכתבתי בלי סוף‪ ,‬ושיחות‬ ‫טלפון אם נעשו‪ ,‬היו רק כדי לתאם מפגשים‪ ,‬אבל עדיין‪ ,‬הבסיס‬ ‫לכל זה הוא סקס ולא משהו אחר‪ .‬טוב לנו ביחד‪ ,‬כרגע‪ .‬זה לא‬ ‫יימשך בלי סוף‪ ,‬אז בוא נשאיר את זה ככה ופשוט ניהנה ממה‬ ‫שיש"‪.‬‬ ‫"אני לא רוצה שתספרי לו עליי"‪.‬‬ ‫"עם כל הכבוד‪ ,‬זו לא החלטה שלך"‪.‬‬ ‫"אני לא מחליט‪ ,‬אני מבקש ממך‪ .‬אני מבקש שזה יישאר רק‬ ‫ביני ובינך‪ .‬תבטיחי לי שלא תספרי"‪.‬‬ ‫"אני לא יכולה להבטיח‪ .‬הסיבה שארז ואני בחרנו באורח החיים‬ ‫שלנו היא לא בשביל לעשות סקס בלי הפסקה‪ ,‬אלא כדי שלא‬ ‫נצטרך לשקר אחד לשני‪ .‬הבקשה שלך סותרת את הבחירה שלי"‪.‬‬ ‫"אבל הרי לא סיפרת לו עד עכשיו‪ ,‬אז ההסתרה כבר ישנה"‪.‬‬ ‫"לא בהגדרה שלי‪ .‬אני יכולה לספר לו בכל רגע שאבחר"‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪203‬‬ ‫"עכשיו תחזרי על מה שאמרת"‪ ,‬הוא מגחך‪" ,‬איפה בדיוק האמת‬ ‫בינך ובין ארז? ולמה באמת לא סיפרת לו עליי? אני מציע‬ ‫שתחשבי מחדש על משמעות הכנות שלך‪ ,‬בראש ובראשונה מול‬ ‫עצמך‪ .‬ולגבינו‪ ,‬מאחר שגם אני צד בסיפור‪ ,‬אני חושב שהבקשה‬ ‫שלי היא לגיטימית‪ .‬את מבינה שאם הקשר בינינו ייחשף‪ ,‬עלולה‬ ‫להיות מהומה בהמון רבדים‪ .‬מעבר לפגיעה העסקית ולרכילויות‬ ‫בתקשורת‪ ,‬זה גם עלול להגיע לאקדמיה ולפגוע בארז"‪.‬‬ ‫"אז אולי אנחנו עושים טעות‪ .‬אולי עדיף פשוט להפסיק את זה‬ ‫כאן ועכשיו"‪ ,‬אני אומרת לו‪.‬‬ ‫"אולי"‪.‬‬ ‫הוא לא מנסה לשנות את דעתי‪ ,‬רק ממשיך להסתכל עליי‬ ‫בעיניים שלו‪ ,‬שבוחשות לי בתוך הנשמה‪.‬‬ ‫"אני משאיר לך את ההחלטה"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬רק תדעי שאני מאוד‬ ‫מבקש שזה יישאר רק שלנו‪ ,‬ללא שותפים"‪.‬‬ ‫הוא לא מצפה לתשובה‪ ,‬רק מנשק אותי נשיקה רכה‪ ,‬עמוקה‬ ‫וארוכה‪ .‬ואז‪ ,‬ללא מילים‪ ,‬הוא מתניע את הרכב ומחזיר אותי‬ ‫למשרד‪.‬‬

‫‪ | 204‬ג'ני ברק‬

‫‪31‬‬ ‫בוקר קדחתני במשרד‪ .‬נראה שלא רק אני מגיעה זועפת‪ ,‬גם‬ ‫הלקוחות שלנו התעוררו היום על צד שמאל‪ .‬האחד לא מרוצה‬ ‫מהכתבה שפורסמה עליו‪ ,‬השני כועס על כתבה שבוטלה‪ ,‬והשלישי‬ ‫אינו מקבל את מנת תשומת הלב שמגיעה לו לדעתו‪ .‬לפעמים אני‬ ‫שוקלת להחליף את שם העסק ולקרוא לו "הגנון של שרון"‪ .‬אירית‬ ‫עוד לא הגיעה וגם לא עונה‪ ,‬אלה מתרוצצת בחוץ‪ ,‬ורק אני ורפאל‬ ‫לבד בחזית‪ ,‬מנסים להדוף את ההתקפות‪.‬‬ ‫לרוב אני יודעת להכיל את התלונות‪ ,‬להקשיב בסבלנות‪ ,‬ללטף‬ ‫את האגו ולהציע פתרונות יצירתיים שמפתיעים אפילו את עצמי‪.‬‬ ‫אבל לא היום‪ .‬מאז המפגש עם רובי אתמול‪ ,‬אני חסרת סבלנות‬ ‫ואין בי אמפתיה‪ .‬יש לי תחושה שרפאל התחיל לסנן את השיחות‬ ‫שהוא מעביר אליי‪ .‬אולי כי הוא שמע אותי מפרטת באוזני אחד‬ ‫העיתונאים את מה שאני באמת חושבת על כישוריו המקצועיים‬ ‫שאינם קיימים‪ .‬בכל אופן‪ ,‬הוא לא מדבר אליי‪ ,‬אני רק מרגישה‬ ‫את מבטיו המודאגים מתלכסנים לכיווני כשאני נכנסת למטבח‬ ‫להכין לי את כוס הקפה השלישית‪ ,‬והשעה רק אחת־עשרה בבוקר‪.‬‬ ‫מאז המפגש שלנו אתמול‪ ,‬לא שמעתי מרובי‪ .‬בתחילה זה היה‬ ‫בסדר‪ ,‬הנחתי שהוא צריך לעכל את מה שנאמר‪ .‬ואם לא מתאים‬ ‫לו‪ ,‬אמרתי לעצמי‪ ,‬אז הכול בסדר ואפשר לעצור כאן‪ .‬אבל ככל‬ ‫שחלפו השעות‪ ,‬השקט הפך מטריד‪ ,‬או ליתר דיוק מעצבן‪ .‬בדרך‬ ‫כלל‪ ,‬בתשע בבוקר הוא שולח הודעת בוקר טוב‪ .‬זה האות לכך‬ ‫שהוא הגיע למשרד ואפשר לתקשר באופן חופשי‪ .‬אני מגחכת‬

‫משחקי בגידה | ‪205‬‬ ‫לעצמי על ה"בדרך כלל"‪ ,‬שמבוסס על שבוע בקושי‪ ,‬אבל זה היה‬ ‫שבוע אינטנסיבי‪.‬‬ ‫אני ממתינה עוד שעה‪ ,‬משתדלת להתמקד בכתיבת מיילים‬ ‫והודעות לעיתונות‪ .‬גם אם הקצב שלי איטי היום‪ ,‬זה פרודוקטיבי‬ ‫יותר מלנבוח על הלקוחות‪ .‬אבל מאגרי הסבלנות שלי מרוקנים‪.‬‬ ‫לא ברור לי על מה השקט‪ .‬האם הוא מצפה שאתקשר לבשר‬ ‫לו שהחלטתי לשנות לכבודו את כל אורח החיים שלי? הייתכן‬ ‫שמה שסיפרתי לו אתמול כל כך זעזע אותו שהוא בחר לצאת‬ ‫מהמשחק? אם כן‪ ,‬אז שיגיד‪ .‬חוסר הוודאות מוציא אותי מדעתי‪.‬‬ ‫אני מתקשרת אליו מהטלפון המשרדי‪ ,‬כדי לא לעורר חשד‪.‬‬ ‫"היי"‪ ,‬הוא עונה לי קצרות‪ ,‬בקול העסקי הקר שלו‪" ,‬אני בפגישה‪,‬‬ ‫נדבר מאוחר יותר"‪.‬‬ ‫אני מציצה בחלון לוודא שהשמש עדיין זורחת‪ ,‬כי דרך הטלפון‬ ‫עבר אליי זה עתה משב של רוחות קרות‪ .‬עוד שעתיים חולפות עד‬ ‫שמגיעה סוף־סוף הודעת ווטסאפ לקונית‪" :‬היי‪ ,‬יש לי חצי שעה‬ ‫פנויה‪ ,‬הייתי בפגישות עד עכשיו ועוד מעט נכנס לעוד אחת"‪.‬‬ ‫אין לי סבלנות להתכתבויות‪ ,‬אני מחייגת אליו‪" .‬מה קורה?" אני‬ ‫שואלת‪" ,‬אל תגיד לי שהשקט הזה הוא רק בגלל שהיית עסוק"‪.‬‬ ‫"את צודקת"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬באמת קשה לי לעכל את הדברים‬ ‫שסיפרת לי אתמול‪ .‬זה חודר אליי טיפין־טיפין‪ .‬קראתי בלילה‬ ‫באינטרנט על חילופי זוגות‪ ,‬המסיבות האלה שאמרת לי שאתם‬ ‫הולכים אליהן‪"...‬‬ ‫אני לוקחת אוויר‪ ,‬כמו שנערכים למכה מתקרבת בבטן‪" ,‬ו‪...‬‬ ‫לאילו תובנות הגעת?" אני מנסה להישמע שלווה‪.‬‬ ‫"זה נשמע מאוד מדליק ברמת הסיפור‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬או כשמדובר‬ ‫באנשים אחרים‪ ,‬אבל ככל שזה נוגע אליי‪ ,‬אני לא מתחבר‬

‫‪ | 206‬ג'ני ברק‬ ‫לקונספט הזה‪ .‬הוא המוני מדי עבורי‪ .‬אני מעדיף אינטימיות‬ ‫בסקס‪ ,‬גבר אחד ‪ -‬אישה אחת"‪.‬‬ ‫"או־קיי"‪ ,‬אני מגחכת‪ ,‬אף שאני מרגישה שהוא לגמרי לא מבודח‬ ‫מהעניין‪" ,‬אז לא אזמין אותך למסיבות שאנחנו הולכים אליהן‪.‬‬ ‫וחוץ מזה‪ ,‬אנחנו לא כל הזמן במסיבות‪ .‬זה יכול להיות גם אירוע‬ ‫של פעם בכמה חודשים (או שבועות‪ ,‬אני חושבת בלב אבל שומרת‬ ‫את ההערה הזאת לעצמי)‪ .‬בוא ניפגש‪ ,‬אני מציעה‪ ,‬נראה לי שזה‬ ‫מצריך שיחה של ממש‪ ,‬ואני מעדיפה לעשות את זה פנים אל פנים‬ ‫ולא כשאתה רחוק ממני"‪.‬‬ ‫"כבר אמרתי לך‪ ,‬אני עסוק היום"‪.‬‬ ‫"אני כאן עד מאוחר‪ .‬תבוא כשתתפנה‪ ,‬אחכה לך"‪.‬‬ ‫"טוב"‪ ,‬הוא מתרצה‪" ,‬אעבור אצלך בחמש‪ ,‬בדרך לפגישה‪ .‬אבל‬ ‫יהיו לי רק עשרים דקות‪ ,‬לא יותר"‪.‬‬ ‫אני לא מתווכחת‪ .‬כרגע אני מרוצה מההישג הקטן שזכיתי לו –‬ ‫הוא עומד להגיע‪.‬‬ ‫בשעה חמש אני מחכה לו במקום הקבוע שלנו כמו חיילת‬ ‫ממושמעת‪ .‬הוא מדייק כמו שעון שוויצרי‪ .‬אני משתחלת לאוטו‪,‬‬ ‫סוגרת את הדלת על העולם שבחוץ‪ ,‬והנה אנחנו שוב בעולם‬ ‫המבודד שלנו‪ ,‬נוסעים לחפש לנו מקום באחת הסמטאות הסמוכות‪,‬‬ ‫שם נוכל לדבר ללא הפרעה‪ .‬הוא מספר על אחד מלקוחות המשרד‪,‬‬ ‫אבל אני שומעת אותו כאילו מרחוק‪ .‬אני מנסה ללכוד את מבטו‬ ‫שמרוכז בכביש‪ ,‬שמה לב שהלהבה שהייתה בעיניו כבתה‪ .‬החום‬ ‫שהופנה אליי עד כה התפזר‪ .‬הזמן שלו קצר‪ ,‬ולי אין סבלנות‬ ‫להעמדות פנים‪.‬‬ ‫"אז מה‪ ,‬הגילוי הנוראי זעזע אותך כל כך שאתה רוצה לסיים‬ ‫את הקשר? רק תדע שרוב הגברים שאני מכירה היו שמחים מאוד‬ ‫לשמוע את מה שסיפרתי לך"‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪207‬‬ ‫"נכון‪ ,‬אבל את כבר יודעת שאני לא כמו רוב הגברים‪ .‬אני‬ ‫סולד מהמחשבה שביום אחד את תהיי עם גבר אחר‪ ,‬או עם כמה‪,‬‬ ‫ולמחרת תבואי אליי‪ .‬אני לא רוצה לוותר עלייך‪ ,‬אבל הדבר הזה‬ ‫פשוט לא בשבילי"‪.‬‬ ‫"אז מה אתה רוצה לומר לי? תגיד את זה מפורשות"‪.‬‬ ‫"הכי הייתי רוצה שתגידי לי שתהיי רק איתי‪ ,‬בלי מסיבות ובלי‬ ‫חילופים‪ .‬זה מה שאני רוצה במפורש"‪.‬‬ ‫"את זה קשה לי להבטיח לך כרגע‪ .‬יש לי בעל‪ ,‬אתה זוכר? זו‬ ‫החלטה שאני אמורה לקבל יחד איתו‪ ,‬לא איתך"‪ .‬החוצפה שלו‬ ‫מדהימה אותי‪ .‬אנחנו מכירים בקושי יומיים וכבר יש לו דרישות‪.‬‬ ‫"תגידי"‪ ,‬הוא פותח בהיסוס‪" ,‬את לא פוחדת‪"?...‬‬ ‫"פוחדת ממה?"‬ ‫"ממחלות מין"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬את לא פוחדת להידבק במשהו‬ ‫במסיבות האלה?"‬ ‫"מה?" את זה לא צפיתי‪ .‬זה לא שאני מתעלמת מקיומן של‬ ‫מחלות‪ ,‬הנושא עלה לא פעם בשיחות שלי עם ארז‪ ,‬אבל זה‬ ‫כל כך לא מתאים ולא קשור לי לסיטואציה הזאת עכשיו‪ .‬אני‬ ‫שקעתי בפנטזיות רומנטיות‪ ,‬חשבתי שהוא מקנא לי‪ ,‬שלא נוחה‬ ‫לו המחשבה שאהיה עם גברים אחרים‪ ,‬ובעצם החשש העיקרי שלו‬ ‫הוא שלא אדביק אותו במחלות מין‪ .‬יש בתוכי בליל של קולות‬ ‫עכשיו‪ ,‬חלקם זועמים‪ ,‬דורשים ממני לקום‪ ,‬לצאת מהאוטו של‬ ‫האידיוט הזה ולחזור ברגל למשרד‪ .‬חלקם נעלבים‪ ,‬אחד מהם מנסה‬ ‫להרגיע‪ ,‬מזכיר שיש גם היגיון בחששות שלו‪ ,‬שהם מעידים על‬ ‫היותו אדם אחראי‪.‬‬ ‫בעוד כל המהומה הזאת מתרחשת בראשי‪ ,‬אני שומעת את‬ ‫עצמי עונה לו בקול שקט ורגוע‪ ,‬קולה של אשת יחסי הציבור‬ ‫שתמיד יודעת למצוא מענה ראוי ללקוחותיה‪ ,‬גם כשהם מעלים‬

‫‪ | 208‬ג'ני ברק‬ ‫את הטענות הכי מטופשות; "אתה לא צריך לדאוג‪ ,‬אני שומרת על‬ ‫עצמי וכך גם האחרים במסיבות‪ .‬לא עושים סקס ללא קונדום"‪.‬‬ ‫"תביני‪ ,‬אני לא חושש רק לעצמי‪ .‬אם חלילה נדבקת במשהו‬ ‫ואני אדבק ממך‪ ,‬שום הסבר יצירתי לא יוציא אותי מזה‪ .‬אדלה‬ ‫תבין הכול מיד"‪.‬‬ ‫"אתה יודע מה"‪ ,‬אני שומעת את עצמי ממשיכה‪" ,‬מזמן לא‬ ‫נבדקתי‪ .‬אני מוכנה לעשות בדיקות דם במיוחד בשבילך‪ ,‬כדי‬ ‫לוודא שהכול בסדר‪ .‬זה ירגיע אותך?"‬ ‫אלה בכלל לא המילים שתכננתי לומר‪ .‬למה לעזאזל הצעתי‬ ‫את זה‪.‬‬ ‫"ירגיע מאוד"‪ ,‬חיוך רחב של הקלה מתפשט על פניו‪ ,‬עיניו‬ ‫ניצתות שוב בלהבה ההיא שהייתה חסרה לי מתחילת המפגש‪ ,‬והוא‬ ‫רוכן אליי לנשיקה רכה‪ ,‬עמוקה‪ .‬אני עוצמת עיניים‪ ,‬מתמכרת‬ ‫לתחושת השפתיים‪ ,‬הלשונות שמתחברות‪ ,‬אבל הוא עוצר אותי‪.‬‬ ‫"אל תעצמי עיניים‪ ,‬אני רוצה שתסתכלי עליי כשאנחנו‬ ‫מתנשקים"‪.‬‬ ‫העלבון מהשיחה מצטמק בבת אחת‪ ,‬ופתאום אני קולטת שאהיה‬ ‫מוכנה לעשות הרבה יותר מבדיקת דם כדי שהוא ימשיך להביט‬ ‫בי כך‪.‬‬ ‫"לפי השעון שלי‪ ,‬נותרו לנו עוד עשר דקות יחד‪ ,‬אז אולי תרצה‬ ‫ליהנות ממציצה מטריפה במיוחד‪ ,‬בטכניקה מיוחדת שלמדתי‬ ‫ממישהי באחת המסיבות הנלוזות ההן?"‬ ‫מתברר שיש הצעות שגם גבר כמו רובי לא יכול לסרב להן‪.‬‬ ‫אני חוזרת למשרד בתחושה מוזרה‪ .‬לא ברור לי אם אני אמורה‬ ‫לשמוח שהצלחתי ליישר את ההדורים עם רובי‪ ,‬או לכעוס על‬ ‫עצמי על התגובה החלשה שלי‪ ,‬על ההצעה ההזויה הזאת ללכת‬ ‫לבדיקות על אף שאני יודעת בוודאות שהכול בסדר‪ .‬מי הוא חושב‬

‫משחקי בגידה | ‪209‬‬ ‫שהוא בכלל‪ ,‬שיכתיב לי איך להתנהל? הרי אני בכלל לא בטוחה‬ ‫עד כמה אני מעוניינת בו‪ .‬זה מרגיש כמו משחק חולני – ככל‬ ‫שהוא מוכן לוותר על הקשר איתי‪ ,‬כך אני מתאמצת לקיים אותו‪.‬‬ ‫המחשב דולק‪ ,‬על הצג ממתינות עשרות הודעות מייל שלא טופלו‪,‬‬ ‫אבל אני לא מסוגלת להתרכז בהן עכשיו‪ .‬אני נאנחת ומושכת‬ ‫אליי את קלסר התחקירים של אירית‪ ,‬פותחת וקוראת עוד ריאיון‬ ‫אקראי‪.‬‬

‫הכירו את הסווינגרים‬ ‫רוזי וזיו‬ ‫מי אתם?‬ ‫רוזי‪" :‬אני רוזי‪ ,‬עובדת בתפקיד בכיר במנהלת של אחד הבנקים‬ ‫הגדולים‪ ,‬וזיו הוא סמנכ"ל תפעול בחברת הייטק‪ .‬יש לנו שלושה‬ ‫ילדים‪ ,‬הבכור גר בבוסטון עם אשתו ושני ילדיהם‪ ,‬האמצעית‬ ‫היא חוקרת מוח שהתחתנה לאחרונה‪ ,‬והצעירה היא סטודנטית‬ ‫לאנתרופולוגיה‪ ,‬שרשמית עדיין גרה איתנו‪ ,‬אבל בפועל אנחנו‬ ‫פוגשים אותה בעיקר בארוחות שישי או כשהיא צריכה כסף"‪.‬‬ ‫בני כמה אתם?‬ ‫רוזי‪" :‬אני בת ‪ ,52‬וזיו בן ‪."54‬‬ ‫כמה זמן בסווינג?‬ ‫זיו‪" :‬שלוש שנים‪ .‬הילדים שלנו כבר מזמן גדולים ולא ממש זקוקים‬ ‫לנו‪ .‬מצאנו את עצמנו עם הרבה זמן פנוי והרבה שעמום‪ .‬ברור‬ ‫שאנחנו עובדים‪ ,‬אפילו עובדים קשה ובעבודות מאוד אינטנסיביות‪,‬‬ ‫וגם הולכים לחדר כושר ומארחים חברים‪ ,‬אבל באיזשהו שלב הכול‬ ‫נהיה קצת בנאלי והתחשק לנו לחוות משהו מרגש יותר"‪.‬‬

‫‪ | 210‬ג'ני ברק‬ ‫איך הגעתם לסווינג?‬ ‫רוזי‪" :‬מישהי מהעבודה שלי סיפרה לי שבבניין הסמוך אליה‬ ‫התקיימה מסיבת חילופי זוגות‪ ,‬ושכל הלילה הם שמעו קולות‬ ‫מהבית‪ .‬סיפרתי על זה לזיו וזה ממש הדליק אותנו‪ .‬טוב‪ ,‬האמת‬ ‫שאותי זה הדליק יותר‪ .‬זיו לא כל כך רצה בהתחלה‪ ,‬אבל אחרי‬ ‫שעשיתי את כל הבירורים וביקשתי שנלך למסיבה אחת רק כדי‬ ‫לראות איך זה‪ ,‬הוא הסכים לזרום איתי‪ .‬גם הבטחתי לו שאנחנו רק‬ ‫נסתכל ולא נעשה כלום‪ .‬אנחנו יחד מגיל צעיר‪ ,‬הכרנו בצבא‪ ,‬ולא‬ ‫היו לנו כמעט חוויות מיניות אחרות‪ ,‬אז הרגשנו‪ ,‬או ליתר דיוק‪ ,‬אני‬ ‫הרגשתי שאני רוצה להתנסות בחוויות חדשות"‪.‬‬ ‫מה אתם הכי אוהבים בסווינג?‬ ‫רוזי‪" :‬בסווינג אנחנו יכולים לממש את הפנטזיות שלנו‪ ,‬כולל‬ ‫כאלה שאי־אפשר לממש בינינו‪ .‬למשל‪ ,‬זיו גילה שהוא נדלק מסקס‬ ‫אגרסיבי‪ ,‬על גבול הסאדו‪ .‬אותי זה לא מדליק בכלל‪ ,‬אפילו להפך‪,‬‬ ‫אני מעדיפה סקס עדין יותר"‪.‬‬ ‫זיו‪" :‬ברור שאת מעדיפה סקס עדין‪ ,‬גילינו שרוזי ממש נמשכת‬ ‫לנשים (רוזי מהנהנת בהסכמה)"‪.‬‬ ‫רוזי‪" :‬את מבינה למה אני מתכוונת? המסיבות מאפשרות לנו‬ ‫להגשים את הפנטזיות הכי פרועות שלנו‪ ,‬בלי לפגוע בזוגיות"‪.‬‬ ‫מה הדבר הכי מלהיב שעשיתם?‬ ‫רוזי‪" :‬היינו במסיבת ריקודים שהיו בה זוגות סווינגרים‬ ‫ופוליאמורים‪ .‬אני הכרתי שם בחורה‪ ,‬והתמזמזנו והתנשקנו כל‬ ‫הערב על רחבת הריקודים‪ .‬בשלב כלשהו בת הזוג שלה הצטרפה‪.‬‬ ‫בהתחלה נלחצתי‪ ,‬אבל שתיהן היו כאלה מקסימות וזורמות‪ ,‬והן‬ ‫הזמינו אותי להמשיך את הערב אצלן בבית‪ .‬אני לא נוהגת לעשות‬ ‫דברים כאלה בדרך כלל‪ ,‬אבל שאלתי את זיו והוא אמר שאין לו בעיה‬ ‫עם זה ואפילו הבטיח שיבוא לאסוף אותי למחרת‪ ,‬מתי שאבקש‪ .‬נו‬

‫משחקי בגידה | ‪211‬‬ ‫ברור‪ ,‬הוא בדיוק היה בין הרגליים של איזו ג'ינג'ית שהוא פגש שם‪,‬‬ ‫יכולתי לבקש ממנו כל דבר באותו רגע‪ .‬בקיצור‪ ,‬נסעתי עם שתיהן‬ ‫לבית שלהן במושב משמר השבעה‪ .‬אחת מהן נהגה‪ ,‬והשנייה ישבה‬ ‫איתי מאחור‪ .‬ישבה זה לא ממש מדויק‪ ,‬כי בעיקר התמזמזנו על‬ ‫המושב האחורי‪ .‬היא אפילו ירדה לי בזמן הנסיעה‪ ,‬ותוך כדי מעשה‬ ‫גם תיארה הכול באוזני החברה שלה שנהגה‪" .‬אני מורידה לרוזי את‬ ‫התחתונים‪ ...‬אני מלקקת את הכוס הרטוב שלה"‪ .‬ואני‪ ,‬מצד אחד‪,‬‬ ‫הייתי מגורה בטירוף‪ ,‬ומצד שני‪ ,‬רק פחדתי שתכף החברה תעזוב‬ ‫את ההגה ותצטרף אלינו ואז נעשה כולנו תאונה‪.‬‬ ‫"בכל אופן‪ ,‬נשארתי איתן לכל סוף השבוע‪ ,‬רק בשבת בערב‬ ‫זיו בא לאסוף אותי‪ .‬בילינו יומיים שלמים במיטה‪ .‬יצאנו מדי פעם‬ ‫להפוגה קצרה‪ ,‬רק כדי לאכול או להתקלח‪ .‬הייתי איתן בכל וריאציה‬ ‫אפשרית‪ ,‬עם כל אחת לחוד ושלושתנו יחד‪ ,‬ונהניתי לא פחות גם‬ ‫להיות הצופה מהצד‪ .‬אגב‪ ,‬גיליתי איתן לראשונה בחיי את העונג‬ ‫שבחדירה כפולה וגם את השפיכה הנשית‪ .‬עד אז חשבתי שאלה רק‬ ‫סיפורים‪ .‬לא פגשתי אותן מאז‪ .‬הרגשתי שהחוויה איתן הייתה כל כך‬ ‫מושלמת‪ ,‬שלא רציתי להסתכן ולפגוע בזיכרון הזה"‪.‬‬ ‫אפילו החוויות הסווינגריות לא מעניינות אותי כרגע‪ ,‬אני סוגרת‬ ‫את הקלסר‪ .‬למה הוא לא יוצא לי מהראש‪.‬‬

‫‪ | 212‬ג'ני ברק‬

‫‪32‬‬ ‫עשר בלילה‪ ,‬שמיכת שקט נעימה עוטפת אותנו‪ .‬הילדים ישנים‬ ‫והבית חוזר לבעלות דייריו הבוגרים‪ .‬אפשר להחליף את הפטל‬ ‫ביין‪ ,‬אפשר גם להחליף את ערוצי הילדים בסרט שאנחנו בוחרים‬ ‫בנטפליקס‪ .‬ארז יושב על הספה‪ ,‬החולצה המכופתרת הוחלפה‬ ‫בגופייה‪ .‬למרות כל השנים שאנחנו יחד‪ ,‬אני עדיין נהנית להביט‬ ‫בשרירים שבידיו‪ ,‬בייחוד בזה שבצד הזרוע‪ ,‬זו הנקודה האהובה‬ ‫עליי‪ .‬אני מתיישבת לצידו‪ ,‬מניחה עליו את רגליי‪ ,‬מתמכרת לידיו‬ ‫שבאופן אוטומטי מתחילות לעסות את כפות רגליי‪ .‬אחרי יום שלם‬ ‫על עקבים‪ ,‬אין עונג גדול מזה‪.‬‬ ‫"נו‪ ,‬אז איך עברו עלייך הבדיקות היום?" הוא מתעניין‪.‬‬ ‫"בסדר יחסית"‪ ,‬אני מחייכת אליו‪" ,‬תראה‪ ,‬אפילו לא השאירו‬ ‫סימן גדול‪"...‬‬ ‫אם ארז הופתע מכך שהחלטתי פתאום לעשות בדיקות דם או‬ ‫מכך שעשיתי אותן לבדי‪ ,‬הוא לא אומר על כך כלום כעת‪ .‬אולי‬ ‫הוא לא רוצה להרוס את הרגע‪ ,‬אולי חושש שאשלח גם אותו‬ ‫להיבדק‪ .‬הוא שונא מחטים‪ .‬הוא מנשק את זרועי ומספר לי על‬ ‫פרויקט חדש בפקולטה‪ ,‬שהוא יוזם עם סטלה‪ .‬אף שזו לא הפעם‬ ‫הראשונה שהוא מספר לי על הפרויקט הזה‪ ,‬אני מתקשה להתרכז‪.‬‬ ‫היין מערפל אותי מעט‪ ,‬והמחשבות מתעופפות לשיחה שלי עם‬ ‫רובי הבוקר‪ ,‬כשנסעתי לבדיקות‪.‬‬ ‫"תדעי שאני מאוד מעריך את מה שאת עושה"‪ ,‬הוא אמר לי‪,‬‬ ‫"אני יודע שזאת לא בקשה שגרתית‪ ,‬והעובדה שהסכמת בקלילות‬

‫משחקי בגידה | ‪213‬‬ ‫כזו גורמת לי להבין שיש בינינו משהו מיוחד‪ ,‬וגם שאני יכול‬ ‫לסמוך עלייך"‪.‬‬ ‫לא עניתי‪ ,‬כדי לא לתת למילים אחרות לצאת מתוכי‪ .‬לא רציתי‬ ‫לספר עד כמה משפילה הייתה בקשתו‪ .‬אבל המילים שלו מרככות‪,‬‬ ‫מלטפות‪.‬‬ ‫"ספרי לי‪ ,‬מה את לובשת?"‬ ‫"אני לובשת שמלה בצבע ירוק עם שרשרת ארוכה וסנדלים‬ ‫כתומים עם עקבים גבוהים כמו שאתה אוהב"‪.‬‬ ‫"השמלה קצרה או ארוכה?"‬ ‫"קצרה מאוד"‪ ,‬אני משיבה‪.‬‬ ‫"אני רוצה לראות כמה קצרה"‪.‬‬ ‫"אז בוא אליי"‪ ,‬אני מזמינה אותו‪" ,‬תפגוש אותי בכניסה לקופת‬ ‫החולים ואראה לך את השמלה ואולי עוד כמה דברים‪ .‬זה בטח יהפוך‬ ‫את חוויית הבדיקות למהנה יותר"‪.‬‬ ‫"הייתי שמח לבוא‪ ,‬אבל אני לא יכול‪ .‬תכף מגיעים אליי לפגישה‪.‬‬ ‫תשלחי לי צילום שלך"‪.‬‬ ‫"אני לא יכולה"‪ ,‬אני מגחכת‪" ,‬אני בנהיגה"‪.‬‬ ‫"אז תעצרי לרגע בצד ותצלמי לי את הרגליים שלך‪ ,‬שאראה מה‬ ‫שאחרים רואים כשהם מסתכלים עלייך עכשיו"‪.‬‬ ‫"השתגעת?" אני צוחקת‪" ,‬אני ממהרת לבדיקה"‪.‬‬ ‫"לא"‪ ,‬הוא מתעקש‪" ,‬יש לך רגליים כל כך יפות‪ ,‬ואת יודעת כמה‬ ‫זה מדליק אותי‪ .‬תעצרי בצד ותצלמי תמונה אחת בשבילי‪ ,‬זה כל‬ ‫מה שאני מבקש"‪.‬‬ ‫השיחה הזו השכיחה את תחושת העלבון ונתנה לי נושאים נעימים‬ ‫יותר להתרכז בהם‪ .‬כל כך נעימים‪ ,‬שעם סיום הנסיעה פרשתי את‬ ‫רגליי על המושב שלצידי וצילמתי‪ .‬מהעקבים הכתומים ועד מעל‬ ‫הברכיים‪ ,‬המקום שבו הרגליים נעלמות מתחת לבד השמלה הירוקה‪.‬‬

‫‪ | 214‬ג'ני ברק‬ ‫רצף האימוג'ים שכלל סמיילים ונשיקות‪ ,‬הבהיר שהתמונות‬ ‫כנראה השביעו את רצונו‪.‬‬ ‫ידיו של ארז‪ ,‬כמו קוראות את מחשבותיי‪ ,‬עוברות ללטף אותי‬ ‫ממש שם‪ ,‬לאורך הרגליים‪ ,‬פולשות אל מתחת לאותה שמלה‬ ‫ירוקה‪ .‬המחשבות על רובי מתערבבות כעת עם המגע של ארז‪.‬‬ ‫הוא ממשיך לדבר על העבודה‪ ,‬אבל הידיים שלו כבר אומרות‬ ‫דברים אחרים‪ .‬הוא מכיר את הגוף שלי‪ ,‬מרגיש את התזוזות‬ ‫הקטנות של האגן שנענה למגעו‪ ,‬שנדחף אל אצבעותיו שילטפו‬ ‫עוד‪ ,‬שיעמיקו את המגע‪.‬‬ ‫המחשבות על שני הגברים שאני כל כך רוצה מקשות עליי‬ ‫להתרכז‪ .‬אני נחלצת ממגע ידיו של האיש שלי ומסתובבת אליו‪,‬‬ ‫פותחת את רוכסן מכנסיו ומכניסה את איברו ההמום אל תוך פי‪.‬‬ ‫ככה אני מרגישה שוב בשליטה‪ .‬ככה אוכל להתרכז באיש שאיתי‬ ‫במקום בזה שנותר במחשבותיי‪ .‬ארז מנתק אותי ממנו ומשכיב‬ ‫אותי על הגב‪ .‬השמלה שלי כבר מופשלת והוא חודר אליי בבת‬ ‫אחת‪ .‬שוב ושוב ושוב‪ .‬מפצה אותי על כל החסכים שרובי הותיר‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪215‬‬

‫‪33‬‬ ‫"שרון‪ ,‬אני לא יכול יותר‪ .‬את חייבת לדבר עם יהודית מ‪'-‬סאנשיין‬ ‫קוסמטיקה'‪ .‬היא אומרת שעדיין לא קיבלה ממך את הצעת המחיר‬ ‫שהם מחכים לה‪ .‬ולא‪ ,‬היא לא דיברה בטון נעים כמו שאני מדבר‬ ‫עכשיו‪ .‬בבקשה‪ ,‬תטפלי בה"‪ ,‬רפאל נעמד בפתח הדלת ולא נראה‬ ‫שהוא מתכוון לזוז משם‪.‬‬ ‫הוא צודק‪ ,‬כמו נערה בגיל הטיפש־עשרה‪ ,‬תשומת הלב שלי‬ ‫מופנית לאחרונה בעיקר להתכתבויות בווטסאפ‪ .‬אני יודעת שזה‬ ‫לא בריא ולא נכון‪ ,‬אבל הקשר עם רובי משתלט לי על הימים‪.‬‬ ‫מאחר שבערבים איננו יכולים לדבר‪ ,‬כי כל אחד מאיתנו קשור‬ ‫בכבלי משפחתו‪ ,‬הרי שהשעות "שלנו" חופפות את שעות העבודה‪.‬‬ ‫פגישות העבודה שלי הפכו להיות הפרעה לתקשורת בינינו‪ .‬אני‬ ‫מקיימת אותן בקוצר רוח‪ ,‬רק מחכה שהזמן יעבור‪ ,‬שאוכל לשמוע‬ ‫ממנו עוד קצת‪ ,‬להבעיר את להבות התשוקה בינינו‪ .‬אין פלא‬ ‫שהתפוקה שלי בעבודה ירדה בחצי‪ .‬אין פלא שיהודית עצבנית‪.‬‬ ‫לאחרונה‪ ,‬ההתכתבויות לבדן כבר לא מספקות את האיש‬ ‫שהשתלט לי בסערה על החיים‪ .‬הוא דורש עוד‪" .‬תשחררי את‬ ‫המושכות‪ ,‬תצטלמי בשבילי"‪ .‬למרות עידן הסלפי שבו אנחנו חיים‪,‬‬ ‫אני לא אוהבת להצטלם‪ .‬המומחיות שלי היא להעמיד אנשים‬ ‫אחרים בקדמת הבמה‪ ,‬לדאוג שיהיו הכי יפים ונכונים כשהצלם‬ ‫מגיע‪ .‬ואז אני נעמדת לידו ומביימת את התמונה‪ .‬לעיתים אני‬ ‫מרגישה כמו מפעילה בתיאטרון בובות‪ ,‬מושכת בחוטים‪ ,‬מסייעת‬ ‫לבובות בהצגה להיראות כמו הגרסה הכי טובה והכי יפה של עצמן‪,‬‬ ‫אבל אני עצמי עומדת בחושך‪ .‬נוח לי בעמדה הזאת‪ .‬צילומים‬

‫‪ | 216‬ג'ני ברק‬ ‫מנציחים את הרגעים היפים‪ ,‬אבל גם את הפגמים‪ .‬הם גורמים‬ ‫לי להיות מודעת מדי לעצמי‪ ,‬לראות את כל הדברים שראוי היה‬ ‫לנסות להסתיר – את הקמט החדש שיצא‪ ,‬את השיער שלא נראה‬ ‫במיטבו‪ ,‬את הקילו שהעליתי ונראה היטב מבעד לחולצה‪ .‬ברור‬ ‫שניסיתי להתחמק מהבקשה של רובי‪.‬‬ ‫"הרי אתה רואה אותי באופן טבעי‪ ,‬בשביל מה צריך תמונה?"‬ ‫שאלתי‪.‬‬ ‫אבל הוא לא מוותר‪ .‬המילים שלו מטעות ברכות שלהן‪ .‬מרגע‬ ‫שהן יוצאות אל אוויר העולם‪ ,‬הוא לא מוותר‪ ,‬חוזר על בקשתו שוב‬ ‫ושוב עד שאבצע אותה במלואה‪.‬‬

‫"לא ראיתי אותך כבר שבוע"‪" ,‬אני נכנס תכף לישיבה מתישה‪.‬‬ ‫שלחי לי תמונות שאוכל ליהנות מהן בפגישה‪ .‬אני רוצה לראות את‬ ‫החיוך שלך מכוון אליי‪ ,‬שאוכל לראות מה את לובשת מתחת לבגדים‪.‬‬ ‫אני רוצה לראות אותך מתחת לשכבות שמסתירות"‪.‬‬ ‫"אתה מתכוון כנראה לצילומי רנטגן"‪,‬‬ ‫"אבל יש לי יום ממש עמוס ואין לי זמן להצטלם עכשיו"‪.‬‬ ‫"תיכנסי לרגע אחד לשירותים וצלמי לי‪ .‬אני מחכה לזה‪ ,‬תדליקי‬ ‫אותי"‪.‬‬ ‫כעבור רבע שעה‪ ,‬אני בשיחה עם עורך התרבות של חדשות ‪,12‬‬ ‫משכנעת אותו בלהט בערך החדשותי של אחד הפסטיבלים שלנו‪,‬‬ ‫אבל לא יכולה שלא להציץ בהודעה שמגיעה‪:‬‬

‫"אני עדיין מחכה למה שביקשתי"‪.‬‬ ‫"יום ממש עמוס‪ ,‬אצלם לך מחר‪ .‬תתקשר אליי כשתתפנה‪,‬‬ ‫אני מתגעגעת אליך‪ ,‬רוצה לשמוע את הקול שלך"‪.‬‬ ‫אין תגובה‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪217‬‬ ‫שלוש שעות מאוחר יותר אני כבר עומדת לצאת הביתה‪.‬‬

‫"אם לא תדבר איתי עכשיו‪ ,‬נצטרך להמתין עד מחר‪.‬‬ ‫דבר אליי‪"...‬‬ ‫"אני עסוק בישיבות‪ .‬תצטלמי בשבילי כמו שביקשתי‪ ,‬תראי לי‬ ‫כמה את מתגעגעת"‪.‬‬ ‫אני נכנסת לשירותים‪ ,‬פותחת את כפתורי החולצה שלי ותולה‬ ‫אותה על הוו שמולי‪ .‬השדיים שלי בולטים מתוך החזייה הוורודה‬ ‫עם התחרה‪ .‬אני נבוכה מעצמי‪ ,‬אבל חייבת להודות שהמראה‬ ‫הנשקף אליי מהמראה דווקא מפתה למדי‪ .‬קליק ושולחת אליו‪.‬‬ ‫פתאום האיש העסוק חוזר אליי‪.‬‬

‫"וואו‪ ,‬איזו סקסית שאת‪ ,‬זה מגרה כל כך‪ ...‬אבל תני לי עוד"‪,‬‬ ‫"תורידי את החזייה שאוכל לגעת לך בפטמות"‪.‬‬ ‫אני פותחת שוב את כפתורי החולצה שכבר חזרתי ללבוש‪ ,‬מורידה‬ ‫את החזייה‪ ,‬מכסה את השדיים בידי‪.‬‬ ‫קליק ושולחת‪.‬‬ ‫אני מתחילה ליהנות מהעניין‪ ,‬מרגישה כמו הדוגמניות האלה‬ ‫בסרטי הפורנו‪ .‬בוחנת את עצמי בעוד פוזיציה‪ ,‬מאיזו זווית הצילום‬ ‫הכי מחמיא‪ ,‬מהיכן מגיע האור‪ ,‬מקווה שאף אחד לא ידפוק בדלת‬ ‫להפריע לי באינטימיות שנוצרת פתאום ביני ובין המצלמה‪ .‬עוד‬ ‫תמונה‪ ,‬הפעם השדיים שלי גלויים‪ ,‬אני מקרבת את הפטמה שלי‬ ‫אל המצלמה‪.‬‬ ‫קליק‪.‬‬

‫"את כל כך מדליקה אותי‪ .‬תרגישי את הלשון שלי מדגדגת‬ ‫את הפטמה שלך‪ ,‬אני מלקק אותה לאט‪ ,‬בעדינות‪ ,‬במעגלים‪ ,‬וביד‬ ‫השנייה אני חופן את השד השני שלך‪ .‬וואו‪ ,‬איך שהזין שלי עומד‪ ,‬אני‬

‫‪ | 218‬ג'ני ברק‬

‫נטרף‪ .‬שלחי לי עוד צילום‪ ,‬ועכשיו שאראה גם את הפנים שלך‪.‬‬ ‫אני לא צריך שדיים של מישהי מהאינטרנט‪ ,‬אני רוצה לראות שזו את"‪.‬‬ ‫קליק‪.‬‬ ‫הזמן שלי בעבודה הצטמצם באופן ניכר‪ .‬הימים עמוסים ואין לי‬ ‫כמעט זמן להקדיש ללקוחות‪ .‬היום שלי אפוף ברובי‪ .‬כדי לא לעורר‬ ‫את תשומת הלב‪ ,‬אנחנו ממעיטים בשיחות טלפון‪ .‬ההתכתבויות‬ ‫האין סופיות בווטסאפ נמשכות שעות על שעות‪ ,‬מטריפות אותי‬ ‫גם במהלך פגישות עם לקוחות‪ .‬מצחיק שדווקא הוא‪ ,‬השמרן מבין‬ ‫שנינו‪ ,‬מעורר אותי לפנטז איתו‪ ,‬לדבר את הפנטזיות במילים‬ ‫ברורות‪ ,‬מפורשות‪ ,‬לא ללכת מסביב‪ ,‬לא לכבס את היצרים‬ ‫במילים מעודנות‪ ,‬ואילו אני‪ ,‬שראיתי את עצמי כאישה פתוחה‬ ‫ומינית‪ ,‬מגלה כמה קשה לי להסתגל לשפה החדשה שבה מככבות‬ ‫ללא בושה מילים כמו זין‪ ,‬כוס או זיון‪.‬‬ ‫את "זין" ו‪"-‬זיון" עוד אימצתי בקלות יחסית אבל עם ה‪"-‬כוס"‬ ‫ההליך היה מורכב יותר‪ .‬עד כדי כך שהחלטתי לפתוח את הנושא‬ ‫מול חברותיי‪" .‬תגידי"‪ ,‬שאלתי את אלה‪" ,‬איך את עם המילה‬ ‫"כוס"? "אויש‪ ,‬אני שונאת את המילה הזאת"‪ ,‬העוותה חברתי היפה‬ ‫את פניה בעת שאירית כמעט נחנקה עם הסלט שלה‪" .‬אני קוראת‬ ‫לה בטי"‪ ,‬היא מתוודה ונדמה לי שאני רואה קצת סומק עולה‬ ‫בלחייה‪ .‬אלה מרקוביץ מסמיקה לנגד עיניי‪ .‬מי היה מאמין‪" .‬גם‬ ‫אני חושבת שכוס היא מילה נוראית"‪ ,‬אני מסכימה עם חברותיי‪.‬‬ ‫"זו המילה המועדפת על הגברים והכי שנואה על הנשים‪ ,‬ויתר על‬ ‫כן אני לא מבינה איך ייתכן שלאיבר שמתאר את תמצית הנשיות‪,‬‬ ‫נתייחס בלשון זכר?"‬ ‫"אז מה את מעדיפה"‪ ,‬אלה צוחקת‪" ,‬פות? ערווה? טוטי?"‬ ‫אינספור כינויים נזרקים לאויר‪ ,‬כל אחד נשמע יותר נורא מהאחר‬ ‫ואף אחד אינו מספק את המענה הראוי‪" .‬יש לי רעיון"‪ ,‬אירית‬

‫משחקי בגידה | ‪219‬‬ ‫מרפה סוף‪-‬סוף מהסלט וחוזרת לתפקידה כמגשרת‪" ,‬אולי נקרא‬ ‫לה 'כוס'? כמו כוס שתייה"‪ .‬אנחנו משתתקות‪ ,‬בוחנות את הרעיון‬ ‫שנשמע מוזר בתחילה ובתוך רגע גם לכל כך נכון‪" .‬וואו‪ ,‬אני‬ ‫ממש אוהבת את זה"‪" .‬נכון"‪ ,‬אלה מצטרפת‪" ,‬הכוס יכולה להיות‬ ‫יבשה או רטובה‪ ,‬להתרוקן או להתמלא בנוזלים‪ .‬אירית‪ ,‬את ממש‬ ‫גאונה!" אנחנו מתמוגגות מחברתנו היצירתית‪" .‬ברשותכן‪ ,‬אני‬ ‫אשאר עם בטי שלי"‪ ,‬אלה מחייכת‪" ,‬אנחנו יחד כבר שנים‪ ,‬אבל‬ ‫אתן מוזמנות לאמץ לעצמכן כוסיות מהיום"‪.‬‬

‫"אני יושב בפגישה מאוד חשובה ובמקום להתעמק במספרים‪,‬‬ ‫אני חושב עלייך‪ .‬מזל שאני מוסתר מאחורי שולחן‪ .‬ככה הם לא רואים‬ ‫איך הזין שלי מזדקר רק מלהיזכר בצילומים ששלחת לי אתמול"‪.‬‬ ‫"הייתי רוצה לשבת לידך בפגישה‪ ,‬לשמוע אותך מדבר‬ ‫ומעיר הערות חשובות‪ ,‬ובלי שאף אחד ישים לב‪ ,‬הייתי שולחת‬ ‫יד אל המכנסיים שלך‪ ,‬פותחת את הריצ'רץ' ובודקת את מידת‬ ‫ההזדקרות"‪.‬‬ ‫"אם היה מד תשוקה לכמה שאני רוצה אותך‪ ,‬הוא כבר היה‬ ‫מתפוצץ‪ .‬אני הייתי מבקש שתבואי לפגישה בחצאית קצרה‪ ,‬שאוכל‬ ‫בזמן הזה להכניס את היד שלי בין הרגליים שלך‪ ,‬ללטף אותך שם‪,‬‬ ‫בנקודת החיבור בין הרגליים לתחתונים‪ ,‬אם תצליחי לשמור על‬ ‫איפוק ותפשקי את הרגליים‪ ,‬אכניס את האצבע מתחת לתחתונים‬ ‫שלך‪ ,‬לבדוק כמה את רטובה בשבילי"‪.‬‬ ‫"הכוס שלי כבר לגמרי רטובה‪ .‬הייתי רוצה שתהיה לידי עכשיו‬ ‫כדי למלא אותה"‪.‬‬ ‫"לכי לשירותים עכשיו ותצלמי לי תמונה של האצבע שלך בתוך‬ ‫הכוס‪ ,‬אני רוצה לראות אותך רטובה ולפנטז איך אני מלקק אותך"‪.‬‬ ‫מדהים איך בזמן קצר כל כך הפכתי לאישה ממושמעת‪ .‬אני כבר‬

‫‪ | 220‬ג'ני ברק‬ ‫לא יודעת להפריד ולומר אם אני ממלאת את הוראותיו כדי לספק‬ ‫את הדרישות שלו או לפרוק את התשוקה שלי‪ .‬בשקט אני נועלת‬ ‫את דלת המשרד‪ ,‬מסתגרת עם הפנטזיה שלי‪ ,‬פושטת את החצאית‬ ‫ואת התחתונים ומתמכרת למגע האצבעות שלי‪ ,‬שממלאות את‬ ‫הרעב שהוא יצר בתוכי‪ ,‬והכול לצלילי הקליקים של המצלמה‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪221‬‬

‫‪34‬‬ ‫"רובי‪ ,‬אתה זוכר שמחר בערב אנחנו נפגשים?"‬ ‫"לא‪ ,‬יקרה שלי‪ ,‬היומן שלי עמוס וגם מחר אני לא יכול"‪.‬‬ ‫היומן שלו עמוס כל הזמן‪ ,‬והמפגשים שלנו מתקיימים בעיקר‬ ‫בפנטזיות‪ .‬אנחנו מפצים על כך בשיחות הטלפון האין סופיות‬ ‫וכמובן‪ ,‬בצילומים שאני שולחת לפי דרישותיו בתדירות יומית‬ ‫כמעט‪ .‬אבל אלה לא מחליפים את המגע האמיתי שאני מחכה לו‬ ‫כל כך‪.‬‬ ‫"אין לך ברירה"‪ ,‬אני מודיעה לו‪" ,‬אנחנו נפגשים במסיבה אצל‬ ‫סטלה‪ .‬שכחת?"‬ ‫"נכון‪ ,‬שכחתי באמת‪ .‬זה יהיה קשה אחרי שבוע שלא ראיתי‬ ‫אותך‪ ...‬איך אתאפק שלא לגעת בך שם?"‬ ‫"שבועיים"‪ ,‬אני מתקנת אותו‪" .‬שבועיים שלא התראינו"‪.‬‬ ‫אני לא מוכנה להחשיב את הביקור החפוז משבוע שעבר‪ .‬הוא‬ ‫נמשך עשרים דקות בקושי‪ ,‬וזה כולל את זמן הנסיעה לסמטת‬ ‫המזמוזים שלנו‪ .‬בדקות שנותרו לנו יחד הוא ביקש מציצה‪ .‬סיפר‬ ‫שפנטז כל הדרך אליי את הלשון שלי על הזין שלו‪ ,‬שהוא מת‬ ‫לגמור לתוך הפה שלי‪ .‬הפנטזיה שלו הוגשמה במלואה‪ ,‬אבל‬ ‫אני יצאתי מהמפגש הזה רעבה יותר‪ .‬הוא הבטיח שהפיצוי יגיע‬ ‫בהקדם‪ .‬אני עדיין מצפה‪.‬‬ ‫"אולי נצליח למצוא לנו מקום להתחבא בו לרגע‪ ,‬ואולי תצליח‬ ‫ללחוש לי כמה משפטי זימה כשאף אחד לא ישמע‪ ...‬אולי אפילו‬ ‫תיגע בי ותרגיש כמה אני בוערת אליך"‪.‬‬

‫‪ | 222‬ג'ני ברק‬ ‫"אם את רוצה שאגע בך או אלחש לך משפטים‪ ,‬תבואי בשבילי‬ ‫בשמלה קצרה‪ ...‬בלי תחתונים"‪.‬‬ ‫"רובי‪ ,‬אני לא יכולה‪ ,‬יהיו שם אנשים מהעבודה של ארז‪ .‬גם‬ ‫ככה זה מלחיץ אותי להיפגש שם איתך‪ ,‬מול כולם‪ ,‬ולהתנהג כאילו‬ ‫אני מכירה ולא מכירה אותך‪ .‬אני לא יכולה להוסיף על זה שמלה‬ ‫קצרה בלי תחתונים‪"...‬‬ ‫"אני רוצה להסתכל עלייך במסיבה ולדמיין איך אני עומד‬ ‫לידך‪ ,‬מכניס את היד שלי‪ ,‬בלי שאף אחד יראה‪ ,‬מתחת לשמלה‬ ‫שלך‪ ,‬ומלטף לך את הישבן‪ .‬זה יהרוס לי את ההנאה אם יהיו שם‬ ‫תחתונים"‪.‬‬ ‫"טוב‪ ,‬נתראה מחר"‪ ,‬אני חותמת את השיחה‪ ,‬מבינה שכרגיל הוא‬ ‫לא יוותר על הבקשה עד שאמלא אותה במלואה‪.‬‬ ‫נראה שככל שאני משתפת פעולה‪ ,‬התיאבון שלו הולך וגדל‬ ‫והדרישות שלו לא יודעות שובע‪ .‬הוא כבר לא מסתפק רק‬ ‫בצילומים‪ .‬עכשיו הוא רוצה גם סרטונים‪" .‬אני רוצה לראות אותך‬ ‫במקלחת‪ .‬אני רוצה לראות אותך כשאת מתעוררת בבוקר‪ .‬תשלחי‬ ‫לי‪ ,‬בלי איפור‪ .‬בלי שכבות שמסתירות אותך‪ .‬אבל שאראה את‬ ‫הפנים‪ .‬את כל כך יפה כשאת מחייכת אליי‪ .‬את כל כך סקסית‪.‬‬ ‫תני לי לראות את כל הגוף שלך‪ .‬אני מסתכל על התמונות שלך‬ ‫במהלך היום‪ ,‬אני מסתכל עליהן בלילות לפני שאני נרדם‪ .‬תשלחי‬ ‫אליי עוד ממך"‪.‬‬ ‫המילים שלו מעיפות אותי לשמיים‪ .‬אני מרגישה סקסית יותר‬ ‫מאי פעם‪ .‬זה לא מזיז לו שיש לי כמה קילוגרמים עודפים באזורים‬ ‫הלא נכונים‪ ,‬הוא לא רואה את הקמט החדש שהופיע לי במצח‪.‬‬ ‫הוא מצפה לצילומים‪ ,‬נטרף מכל אחד חדש שאני שולחת אליו‪ .‬מי‬ ‫היה מאמין שאתרגל בכזאת מהירות לצלם את עצמי עוד ועוד?‬ ‫ואני לא רק מתרגלת‪ ,‬אלא ממש מתמכרת למשחק‪ .‬הימים שלי‬

‫משחקי בגידה | ‪223‬‬ ‫סובבים סביבו‪ .‬זה מתחיל בבחירת הבגדים בבוקר‪ ,‬שיהיו כאלה‬ ‫שמתאימים לצילומים‪ ,‬כמו שמלה שאפשר להרים בקלות‪ ,‬חולצה‬ ‫עם מחשוף מיוחד‪ .‬אני מאלתרת בכל פעם עוד זווית חדשה שעדיין‬ ‫לא הצטלמתי בה‪ ,‬שהאיש מהצד השני לא יתחיל להשתעמם‪,‬‬ ‫ומגלה שהצילומים האלה‪ ,‬שאני מתעסקת בהם בחלק ניכר מהיום‪,‬‬ ‫מגרים אותי לא פחות מאשר אותו‪.‬‬ ‫כבר כמעט שעתיים שארז ואני מתארגנים למסיבה‪ .‬ליתר דיוק‪,‬‬ ‫ארז התארגן בעשר דקות‪ ,‬ואילו אצלי זה מתארך יותר מהרגיל‪.‬‬ ‫שוב ושוב אני מחליפה שמלה‪ ,‬מסדרת את האיפור ואת הלק‬ ‫בציפורניים‪ ,‬עצבנית‪.‬‬ ‫"שרון‪ ,‬מה קורה?" ארז תוהה‪" ,‬בסך הכול עוד מסיבה‪ ,‬את מכירה‬ ‫שם את כולם‪ .‬נשתה משהו‪ ,‬נרקוד קצת‪ .‬מה הלחץ?"‬ ‫אולי זה הזמן לספר לו את מה שמתחבא אצלי בבטן כבר שבועות‬ ‫ארוכים‪" .‬כן‪ ,‬ארז‪ ,‬אני עומדת לפגוש שם את המאהב שלי‪ .‬ונחש‬ ‫מה‪ ,‬זה מישהו שאתה מכיר‪ .‬מה אתה אומר‪ ,‬זה ידליק אותך או‬ ‫ירגיז אותך? בוא נשחק משחק‪ ,‬אתה תנסה לנחש מיהו בין כל‬ ‫האנשים"‪ .‬השיחה הזאת מתקיימת רק אצלי בראש כמובן‪ ,‬אבל‬ ‫עצם המחשבה על כך מלחיצה אותי‪ .‬אין לי ספק שלו הייתי אומרת‬ ‫את זה‪ ,‬ארז היה מאתר אותו בשתי דקות בדיוק‪ .‬יש לו רדאר פנימי‬ ‫כזה לאנשים‪ .‬הוא תמיד קולט את המבטים‪ ,‬את התנועות הקטנות‬ ‫שמנסות להסוות דברים גדולים‪ .‬לפעמים‪ ,‬כשנחה עליו הרוח‪ ,‬הוא‬ ‫נותן לאנשים שפגש לפני רגע סקירה מקיפה של אישיותם‪ ,‬כולל‬ ‫אילו תלמידים הם היו בילדותם‪ ,‬ומה אופי היחסים שלהם עם‬ ‫אימא שלהם ועם בני זוגם‪ .‬כבר הצעתי לו פעם‪ ,‬שכשיימאס לו‬ ‫מהקריירה האקדמית‪ ,‬יפתח קריירה חדשה כמנטליסט‪ .‬אז אני לא‬ ‫אומרת כלום כרגע‪ .‬דיבורים עלולים להפיל אותי בפח‪ .‬הוא מיד‬ ‫יודע כשאני משקרת‪ .‬נראה אם יצליח לגלות לבד‪.‬‬

‫‪ | 224‬ג'ני ברק‬ ‫כרגיל‪ ,‬אנחנו מגיעים באיחור יחסי‪ .‬בחרתי הערב בשמלת‬ ‫מעטפת מנומרת עם מחשוף גדול‪ .‬כך תשומת הלב של המסתכלים‬ ‫תופנה לאזור השדיים ולא יראו את המבוכה הנשקפת בפניי‪.‬‬ ‫כמעט כולם כבר שם‪ .‬גם רובי‪ .‬סבב החיבוקים והנשיקות לא פוסח‬ ‫עליו‪ .‬כולם מחייכים או מזייפים חיוכים‪ .‬הכול חייב להיראות רגיל‪.‬‬ ‫"תכירי‪ ,‬זאת אדלה‪ ,‬אשתי"‪ ,‬הוא מציג אותנו‪" .‬אדלה‪ ,‬זאת שרון‪,‬‬ ‫אשתו של ארז צלנר"‪.‬‬ ‫אדלה אישה מרשימה‪ .‬אומנם הבוטוקס זוהר מתוך פניה החלקות‪,‬‬ ‫אבל גוף כמו שלה אי־אפשר לזייף‪ .‬שמלה שחורה אלגנטית עם‬ ‫שרשרת פנינים חושפת זוג רגליים חטובות בתוך מגפיים גבוהים‬ ‫שמגיעים עד מעל לברכיה‪ .‬זו אישה שמסתובבת בעולם בתחושת‬ ‫בעלות‪ .‬היא מחייכת אליי ומתקרבת לחיבוק חם עם נשיקה כאילו‬ ‫אנחנו מכרות ותיקות‪ .‬מעניין אם היא יודעת משהו‪ .‬אני מחייכת‬ ‫אליהם חיוך גדול‪ ,‬אבל לא מצליחה לדבר‪ .‬כל מילה שאוציא מפי‬ ‫תסגיר אותי מיד‪ .‬אני לא מסוגלת להישאר שם‪ ,‬ברכיי כושלות וזה‬ ‫לא בגלל העקבים הגבוהים במיוחד‪.‬‬ ‫"תסלחו לי‪ ,‬אני מתנצלת‪ ,‬יש כאן מישהו שאני חייבת לומר לו‬ ‫שלום"‪.‬‬ ‫אני מתרחקת מהם במהירות‪ ,‬מוצאת את עמוס ומשליכה את‬ ‫עצמי עליו לחיבוק ממושך‪ .‬מרגע שהכרנו‪ ,‬לפני כחמש שנים‪ ,‬זו‬ ‫הייתה אהבה ממבט ראשון‪ .‬אני באמת לא יודעת איך הוא מצא‬ ‫עצמו מרצה בפקולטה לניהול‪ .‬מספיק להעיף מבט קצר במראהו‬ ‫הססגוני‪ ,‬בזקנקן המטופח שלו שצבוע בצבעי הקשת‪ ,‬כדי להבין‬ ‫שהוא לגמרי לא שייך לפקולטה המשמימה הזאת‪ .‬הפקולטה‬ ‫לאמנויות מתאימה לו יותר‪ .‬עמוס הוא חבל ההצלה שאני זקוקה‬ ‫לו כעת‪ .‬הוא ימזמז אותי בישבן‪ ,‬ילחש לי כמה סקסית אני נראית‬

‫משחקי בגידה | ‪225‬‬ ‫בשמלה המנומרת שלי‪ ,‬וירכל איתי על מיעוט הגברים החתיכים‬ ‫במסיבה‪ .‬הכי כיף חבר הומו‪.‬‬ ‫"עמוס‪ ,‬אני צריכה אלכוהול‪ .‬חזק ומהר"‪.‬‬ ‫"לשירותך‪ ,‬גבירתי"‪ ,‬הוא קד אליי בדרמטיות ופונה אל שולחן‬ ‫המשקאות‪.‬‬ ‫בדקות שבהן אני עומדת לבד‪ ,‬אני מעיפה מבט‪ ,‬סורקת את‬ ‫החדר עד שמוצאת את רובי עם כוס יין ביד‪ ,‬משוחח בנונשלנטיות‬ ‫עם חבורת גברים‪ .‬מדי פעם הוא מצליב אליי מבט‪ ,‬כמו קרן לייזר‬ ‫שעוברת דרכי‪ .‬העיניים שלנו מדברות‪ ,‬הפיות שותקים‪.‬‬ ‫"קדימה‪ ,‬לחיים ושלוק גדול"‪ ,‬עמוס מושיט לי כוס ערק‪" ,‬בעוד‬ ‫רגע העולם ייראה יפה יותר"‪.‬‬ ‫הוא צודק‪ ,‬זה עובד‪ .‬אחרי עשר דקות ועוד שתי כוסיות ערק‪,‬‬ ‫אני מרוחה עליו‪ ,‬מצחקקת‪ ,‬והוא מחבק אותי בחיבוק גדול כאילו‬ ‫אנחנו זוג נאהבים‪ .‬רובי מופיע פתאום‪ ,‬נעמד לידנו ומשיק איתנו‬ ‫כוס "לחיים"‪ .‬אני עורכת ביניהם היכרות קצרה‪ ,‬אבל נראה שהקסם‬ ‫של רובי לא עובד על עמוס‪ .‬הוא מוקסם הרבה יותר מהגבר הצעיר‬ ‫שמלכסן אליו מבטים מצד החדר‪ ,‬ומודיע שהוא הולך למלא את‬ ‫הכוס שלו שהתרוקנה במפתיע‪.‬‬ ‫אנחנו נשארים שנינו לבד‪ ,‬עומדים זה מול זה‪ ,‬מנסים לשדר‬ ‫אווירה קלילה כמו שני זרים שנפגשו במקרה‪ ,‬אבל אני בוערת‬ ‫מריגוש או ממבוכה‪ .‬מרגישה שכל העיניים נשואות אליי‪.‬‬ ‫"השארת את התחתונים בבית?" הוא לוחש לי באוזן‪.‬‬ ‫"אתה מוזמן לבדוק"‪ ,‬אני משיבה בחיוך מתגרה‪.‬‬ ‫היד שלו נשארת במקומה‪ ,‬מלטפת את כוס היין במקום את‬ ‫הגוף שלי‪ .‬הוא לא מעז להושיט אותה‪ ,‬וטוב שכך‪ ,‬כי לא הייתי‬ ‫עומדת בתחושת המגע שלו על העור שלי‪ .‬אני בקושי מצליחה‬ ‫לעמוד לידו‪ .‬זה אפקט שאני לא מכירה בעצמי‪ .‬החיוך מרוח על‬

‫‪ | 226‬ג'ני ברק‬ ‫פניי כמו מסכה‪ ,‬אבל המוח שלי מרוקן‪ .‬אני לא מסוגלת להגות‬ ‫משפט הגיוני אחד‪ .‬אפילו לא שיחה בטלה על מזג האוויר‪ .‬נראה‬ ‫שהמצב אצלו דומה‪ .‬אנחנו מביטים זה בזה‪ ,‬משפילים מבט ואז‬ ‫מחזירים אותו‪ ,‬צוחקים במבוכה ולא מצליחים לדבר בכלל‪ .‬טוב‬ ‫שנשאר לנו הערק‪ ,‬אני משיקה איתו שוב כוסות‪ ,‬גומעת במהירות‬ ‫את שארית המשקה ומנסה לחשוב על משפט חכם להגיד‪ .‬לפני‬ ‫שאני מספיקה להשלים את המחשבה‪ ,‬מצטרף אלינו גבר שאני לא‬ ‫מכירה‪ .‬הוא טופח לרובי על השכם‪ ,‬החיוך של רובי משתנה‪ .‬הוא‬ ‫נראה מלאכותי כעת‪ ,‬אבל זה לא מפריע לבחור לתקוע בי מבט‬ ‫מלא זימה‪ ,‬כאילו הוא בוחן סחורה על המדף‪ ,‬ובתוך כך לפנות‬ ‫אל רובי ולשאול אותו על הפרויקט החדש של בית החולים שהוא‬ ‫בונה‪ .‬במקרים אחרים‪ ,‬המבט של האידיוט החרמן הזה לא היה‬ ‫מפריע לי בכלל‪ .‬להפך‪ ,‬הייתי מתריסה מולו בלגלוג‪ ,‬מבהירה‬ ‫לו שהוא יכול להסתכל כמה שירצה‪ ,‬אבל לא יקבל כלום‪ .‬אבל‬ ‫לא עכשיו‪ .‬כרגע אין לי שום כוחות או יכולות‪ ,‬ולכן הדבר הנכון‬ ‫לעשות הוא לסגת באלגנטיות‪.‬‬ ‫אני פונה מהם‪ ,‬מודיעה שתכף אשוב‪ ,‬אם כי אין לי שום כוונה‬ ‫כזאת באמת‪ .‬אני מעדיפה את הקרבה של רובי כשהיא אינטימית‬ ‫בין שנינו‪ ,‬לא במקום כזה שצריך לשחק במשחק ההסתרות‪ .‬כאן‬ ‫זה לא משעשע‪ .‬חשיפה עלולה להביא לאסון עתיר נפגעים‪ .‬אני‬ ‫הולכת לחפש את ארז שיעזור לי להתאושש‪ .‬האיש שלי שמח‬ ‫לקראתי אפילו יותר משציפיתי‪.‬‬ ‫"האישה הכי סקסית בחדר באה דווקא אליי"‪ ,‬הוא לוחש ומצמיד‬ ‫את פיו לנשיקה‪.‬‬ ‫לא ברור לי אם זה האלכוהול או שאני משדרת משהו מיוחד‬ ‫שמשפיע עליו‪ ,‬אבל נראה שהוא חם עליי במיוחד הערב‪ .‬בדרך‬ ‫כלל באירועים כאלה הוא סולידי כלפיי‪ ,‬חיבוק קליל ולא יותר‬

‫משחקי בגידה | ‪227‬‬ ‫מכך‪ .‬אבל עכשיו הוא מנשק אותי כאילו אנחנו לבד בחדר‪ ,‬ידיו‬ ‫מחליקות על גבי ועוצרות על הישבן‪ .‬אני לא צריכה לראות את‬ ‫רובי כדי להרגיש את המבטים שלו‪ ,‬שצורבים את גבי‪ .‬אבל זה‬ ‫רק מדרבן אותי להיות יותר מוחצנת‪ ,‬להגיב אל ארז בנשיקות‬ ‫עמוקות יותר‪ ,‬בידיים שנשלחות מתחת לחולצתו‪ ,‬ממששות את‬ ‫כולו‪.‬‬ ‫"הזוג הצעיר מתבקש להפסיק ולעזור להביא כיסאות אל תוך‬ ‫החדר!" סטלה מצחקקת אלינו‪ ,‬תכף יתחיל המופע המוזיקלי שלנו‪.‬‬ ‫האישה הזאת לא מפסיקה להפתיע‪ .‬מתברר שיש לה חדר מוזיקה‬ ‫בבית‪ .‬היא שולפת במהירות כלי נגינה שיכולים להתאים לתזמורת‬ ‫שלמה‪ .‬יש שם מיקרופונים‪ ,‬שתי גיטרות‪ ,‬ארבע דרבוקות‪ ,‬קלידים‬ ‫חשמליים ואפילו מפוחית‪ .‬הכלים נחטפים במהירות‪ .‬מי היה מאמין‬ ‫שחצי מהמרצים הנפוחים של הפקולטה לניהול הם בעצמם אומנים‬ ‫מוסווים‪ .‬בתוך דקות ספורות המופע הכי מאולתר והכי שמח יוצא‬ ‫לדרך‪ .‬אחד הנגנים מתחיל לנגן את כוורת‪ ,‬והאחרים מצטרפים‬ ‫אליו‪ .‬כולנו נסחפים לשירת המגפיים של ברוך‪ .‬ארז נותן קצב‬ ‫בדרבוקה‪ ,‬ורובי על הגיטרה‪.‬‬ ‫אין לי שום מושג אם הוא נגן מדהים או סתם מעביר אצבעות‬ ‫על המיתרים‪ ,‬אבל אני מהופנטת מהאצבעות האלה‪ ,‬מדמיינת איך‬ ‫הן פורטות על הגוף שלי‪ ,‬נדחקות מתחת לחזייה שלי‪ ,‬מועכות את‬ ‫הפטמות‪ ,‬מנגנות לאורך הבטן ומשתפלות מטה‪ ,‬נכנסות לתוכי‬ ‫פנימה‪ .‬אני שרה בקולי קולות עם הקבוצה ומרגישה את הרטיבות‬ ‫ממלאת אותי‪ .‬אני רק מקווה שאף אחד אינו מבחין במבטים שלנו‪,‬‬ ‫שמצטלבים מעת לעת ומיד מוסטים לכיוונים אחרים‪ .‬ארז מניח‬ ‫לדרבוקה‪ ,‬ידיו עוברות לתופף עליי‪ ,‬עוטפות אותי בנינוחות‪,‬‬ ‫מבהירות לכולם מי האיש שלי‪ ,‬מי ימלא את גופי הערב‪ .‬אבל‬ ‫הפנטזיה מוקדשת כל כולה לרובי‪.‬‬

‫‪ | 228‬ג'ני ברק‬

‫‪35‬‬ ‫"פרשתם מוקדם אתמול‪ ,‬מה קרה?"‬ ‫ההודעה מרובי מגיעה בשעת בוקר מוקדמת‪ ,‬ברור לי שהוא‬ ‫מוטרד‪.‬‬ ‫"ארז רצה להמשיך את הערב בבית"‪.‬‬ ‫"נראה היה שנהנית מאוד במסיבה‪ .‬לא רק מבעלך‪ ,‬גם מעמוס‪"...‬‬ ‫"אתה מקנא?"‬ ‫"זה נראה כאילו יש לך משהו גם איתו"‪.‬‬ ‫"הוא הומו‪ ,‬אבל נעים לדעת שזה מפריע לך"‪.‬‬ ‫"לא אהבתי את זה‪ .‬התמזמזת איתו‪ ,‬אחר־כך התמזמזת עם בעלך‪.‬‬ ‫הרגשתי כמו עוד אחד בשורת המזמוזים שלך"‪.‬‬ ‫"אין לי איתו כלום‪ ,‬ואתה כל כך לא עוד אחד‪ .‬אתה האחד‪ .‬או‬ ‫מקסימום השני"‪ ,‬אני ממהרת לתקן‪.‬‬ ‫"נראית מאוד סקסית בשמלת הנמר‪ .‬לא אמרת לי אם הורדת‬ ‫את התחתונים בשבילי"‪.‬‬ ‫"רציתי שתיגע בי‪ ,‬שתבדוק בעצמך"‪.‬‬ ‫"גם אני רציתי לגעת בך‪ ,‬היה לי ממש קשה להתאפק"‪.‬‬ ‫"גם לי היה קשה‪ .‬אז אולי תבוא אליי עכשיו? נזיז את כל‬ ‫הפגישות שלנו‪ ,‬ניקח לנו חדר במלון ונפצה את עצמנו על אתמול"‪.‬‬ ‫"תגידי"‪ ,‬הוא שואל בהיסוס‪ ,‬כאילו לא שמע את מה שהצעתי‬ ‫כרגע‪" ,‬קיבלת כבר את התוצאות?"‬ ‫"אתה מתכוון לתוצאות של הבדיקות?" הסקס שהיה באוויר‬ ‫מתכווץ כמו בלון מרוקן‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪229‬‬ ‫"כן‪ ,‬קיבלתי"‪ ,‬אני עונה מאוכזבת‪" ,‬אתה יכול להירגע‪ ,‬הכול‬ ‫בסדר גמור"‪.‬‬ ‫"אני ממש שמח לשמוע‪ .‬חיכיתי לשמוע על זה ממך‪ ,‬חשבתי‬ ‫שתספרי לי כשתקבלי את התשובה‪ .‬תגידי"‪ ,‬שוב ההיסוס הזה‪,‬‬ ‫"את בטוחה שאלה התוצאות הסופיות? לפעמים מפרסמים תשובה‬ ‫חלקית מהמעבדה‪ ,‬ורק אחרי כן את הסופית‪ .‬אולי תרצי לתת לי‬ ‫להציץ בממצאים‪ ,‬רק כדי לוודא?"‬ ‫"כן‪ ,‬רובי‪ ,‬אני בטוחה שהתוצאות סופיות‪ .‬בדקתי אותן‪ .‬תתפלא‪,‬‬ ‫אם כבר עשיתי את הבדיקות‪ ,‬גם לי חשוב לדעת שאני בסדר‪.‬‬ ‫אחרי הכול זה הגוף שלי‪ .‬לא סיפרתי לך כי הכול בסדר‪ .‬לו הייתה‬ ‫בעיה‪ ,‬ברור שהייתי אומרת"‪.‬‬ ‫הטון הציני שלי לא מרתיע אותו‪" .‬את והגוף שלך חשובים גם‬ ‫לי"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬אני סומך עלייך שבדקת את התוצאות‪ ,‬ועכשיו‬ ‫נוכל לממש את הפנטזיות שלנו עד הסוף‪ .‬אני כבר מת לזיין‬ ‫אותך‪ ,‬להיות בתוך הגוף שלך‪ .‬בשבוע הבא נפנה לנו כמה שעות‬ ‫בצהריים וניקח חדר במלון‪ .‬צריך לחפש מקום סולידי שלא יזהו‬ ‫אותנו‪ .‬אולי תצלמי בשבילי תמונה עכשיו? בא לי לראות איך את‬ ‫לבושה הבוקר‪ ,‬שאוכל לפנטז אותך"‪.‬‬ ‫"אין לי זמן עכשיו‪ ,‬תכף מגיע אליי לקוח חדש לפגישה ואני‬ ‫צריכה להתכונן‪ .‬נדבר אחר־כך"‪ .‬הקול שלי מתכתי‪ ,‬אני לא‬ ‫מצליחה להסוות את תחושת העלבון שמתפשטת בתוכי‪.‬‬ ‫"טוב"‪ ,‬הוא מוותר על המשך הפנטזיה‪" ,‬תכתבי לי כשתתפני‪.‬‬ ‫אולי ניפגש השבוע"‪.‬‬ ‫אני מנתקת את השיחה בטלפון‪ ,‬אבל הקולות הפנימיים בתוך‬ ‫הראש שלי רועמים וזועמים‪ .‬אני מבינה עכשיו שלא סתם הוא היה‬ ‫עסוק במיוחד ולא נפגש איתי כמעט‪ .‬הוא חיכה לתוצאות הבדיקה‪,‬‬ ‫רצה לוודא שאני כשירה למגע‪ .‬כן‪ ,‬אני יודעת שאם מסתכלים על‬

‫‪ | 230‬ג'ני ברק‬ ‫זה באופן קר והגיוני‪ ,‬זה לגמרי לגיטימי‪ .‬כמו אדם הגיוני‪ ,‬הלחיץ‬ ‫אותו לדעת שקיימתי סקס עם גברים נוספים‪ .‬כמו אדם הגיוני‪ ,‬הוא‬ ‫רצה לוודא שאינו לוקח סיכונים בריאותיים‪ .‬אבל הקשר בינינו‬ ‫הוא לא קר ולא הגיוני‪ .‬ולא בא לי לדבר איתו על בדיקות ועל‬ ‫מחלות‪ .‬אני רוצה להיסחף‪ ,‬להידלק‪ .‬אני רוצה שיבוא אליי ושיבער‬ ‫מתשוקה‪ ,‬ושלא יעניין אותו שום דבר אחר שמתרחש מחוץ לחדר‪.‬‬ ‫אחרת מה הטעם בסיפור הזה‪.‬‬ ‫ואולי זו תזכורת עבורי שהאיש הזה פשוט לא מתאים לסוג הקשר‬ ‫שאני רוצה ממנו‪ .‬אני מביטה במאדאם שמעליי‪ .‬כל כך הרבה שעות‬ ‫אנחנו מבלות כאן יחד בחדר שלי‪ ,‬היא מכירה אותי‪ ,‬היא יודעת‬ ‫שרובי לא דומה לסוג הגברים שאני בוחרת בדרך כלל‪ .‬הוא הגיוני‪,‬‬ ‫שקול ומתוכנן‪ ,‬איש משפחה למופת‪ .‬כל הדברים שמשעממים אותי‪.‬‬ ‫אני אוהבת את הטיפוסים הסוערים‪ ,‬אלה שמפתיעים בספונטניות‪,‬‬ ‫שמתלהבים ונסחפים עם הרגע‪ ,‬שרוצים לממש את התשוקות שלהם‬ ‫כאן ועכשיו‪ ,‬ולא מעניין אותם שום דבר אחר‪ .‬גברים כמו עופר‪.‬‬ ‫ואולי זה הרגע הנכון לעשות לקשר הזה סוף? להפסיק עם ההסתרה‪,‬‬ ‫לחזור להתנהלות הקודמת‪ ,‬שהייתה מושלמת עבורי‪ .‬עופר ישמח‬ ‫לשמוע ממני אחרי כל הפעמים שדחיתי אותו בתירוץ שאני עסוקה‪.‬‬ ‫והוא לא ישאל אותי שאלות מיותרות שמעכירות את האווירה‪.‬‬ ‫לגמרי עופר‪ ,‬הוא האיש הנכון לחזור איתו לתלם‪.‬‬ ‫אני מחייכת למאדאם‪ ,‬שתדע שקיבלתי החלטה‪ .‬נדמה לי שהיא‬ ‫מחייכת אליי חזרה‪ ,‬אני יכולה להישבע שהמבט בעיניה מלגלג עליי‬ ‫בהתנשאות‪.‬‬ ‫***‬ ‫כעבור שעתיים אני מעדכנת את רובי שביום שני הבא יש לי חלון‬ ‫זמן פנוי שיתאים באופן מושלם למפגש במלון‪ .‬רובי עונה שיוכל‬ ‫רק בשלישי בשתים־עשרה‪ .‬אני משיבה ללא היסוס שמתאים גם‬

‫משחקי בגידה | ‪231‬‬ ‫לי‪ .‬ורגע לאחר מכן מבקשת מרפאל שיזיז את הפגישה שנקבעה‬ ‫לי לאותו מועד‪ .‬מחשבות לחוד ומעשים לחוד‪ .‬קודם אממש את‬ ‫הפנטזיה עם רובי‪ ,‬ואחר־כך אולי אחזור לתלם עם עופר‪.‬‬ ‫ובתוך הקלחת הזו‪ ,‬נראה שארז כלל לא מבחין בנעשה אצלי‪.‬‬ ‫בדרך כלל הוא מרגיש אותי היטב‪ ,‬לפעמים זה מלחיץ עד כמה‪.‬‬ ‫הוא שייך לזן הנדיר של הבעלים שמבחינים בכול‪ ,‬לק חדש‪,‬‬ ‫תספורת‪ ,‬שמלה סקסית במיוחד‪ .‬כשאני מתלבשת בבוקר הוא‬ ‫יודע להבחין אם אני מתכוננת לעוד יום שגרתי במשרד או ליום‬ ‫של פיתויים‪ .‬אבל לאחרונה הוא לא שם לב איך אני מתלבשת‪,‬‬ ‫הוא לא שם לב להתכתבויות הארוכות שלי עם רובי‪ ,‬הוא אפילו‬ ‫לא הבחין בשינוי כלשהו אחרי אותן פעמים שחזרתי מהמפגשים‬ ‫איתו‪ .‬הוא שקוע בענייניו‪ .‬בעוד כשבועיים אמורה להתכנס הוועדה‬ ‫שתבחר את הדיקן הבא בפקולטה‪ .‬עד לפני חודש נראה היה שארז‬ ‫הוא המועמד הטבעי לתפקיד‪ ,‬שמדובר רק בעניין פרוצדורלי‪,‬‬ ‫מתכנסים‪ ,‬מחליטים‪ ,‬לוחצים ידיים וממשיכים‪ .‬אבל כעת היוצרות‬ ‫התהפכו‪ ,‬המענק שהוא פספס יצר נזק תדמיתי‪ ,‬ותמיכתם של חלק‬ ‫מחברי הוועדה כלל אינה מובטחת‪.‬‬ ‫כבר מזמן הבנתי שהפוליטיקה באקדמיה היא מהסבוכות‬ ‫שקיימות‪ .‬למביט מהצד נראה שכל המרצים חברים וערבים זה לזה‪,‬‬ ‫אך מספיק לבלות עימם ימים אחדים כדי לגלות שהאמת שונה‬ ‫לחלוטין‪ .‬בין החוקרים המנומסים ישנם מעמדות ומחנות‪ ,‬תככים‬ ‫והתחשבנויות בהיקפים כאלה שהם יכולים להעביר שיעורים‬ ‫פרטיים למתמודדי הישרדות‪ .‬אם הם יצליחו להשיג רוב נגדו‪ ,‬הוא‬ ‫יישאר איש סגל מהשורה‪ .‬הוא אומנם לא יאבד את מקור הפרנסה‬ ‫שלו‪ ,‬אבל זה עניין של יוקרה אישית גם בפקולטה וגם בעולם‬ ‫העסקי‪ .‬חדשות‪ ,‬כידוע‪ ,‬עוברות מהר‪ ,‬ורכילויות במהירות הקול‪.‬‬

‫‪ | 232‬ג'ני ברק‬ ‫אז בימים האלה האיש שלי מתרוצץ בכמה חזיתות‪ ,‬בשאיפה לחזק‬ ‫את כוחו מול הוועדה‪ .‬הוא נפגש עם בכירי החוקרים כדי לשכנע‬ ‫אותם שיצביעו בעדו‪ ,‬ובמקביל מנסה את כוחו מול אנשי העסקים‬ ‫המרופדים‪ ,‬כדי לגייס מהם תרומה נדיבה לפקולטה‪ ,‬שתעלה את‬ ‫קרנו ואת כוחו בפני הוועדה‪ .‬אם מאז שהוא החליט להתמודד על‬ ‫התפקיד חשבתי שהנוכחות של ארז בבית פחתה משמעותית‪ ,‬הרי‬ ‫שעכשיו גם כשהוא בבית הוא כמעט לא איתנו‪ .‬הוא בעיקר עסוק‬ ‫בכתיבה‪ ,‬בטלפונים‪ ,‬או פשוט שקוע במחשבותיו‪.‬‬ ‫עדיף להניח לו בתקופה כזאת‪ ,‬לתת לו להילחם את המלחמות‬ ‫שלו כשהוא במלוא כוחו‪ ,‬אני חושבת‪ .‬אחר־כך נעסוק בענייני‬ ‫הפנים‪ .‬כרגע נוח לי לשמר את הדברים כפי שהם‪ ,‬זה מאפשר לי‬ ‫להתמקד בדבר הזה שאני לא יודעת איך לקרוא לו בדיוק‪ ,‬סטוץ‬ ‫או רומן או מילה שטרם המציאו‪ ,‬שצומח בתוכי‪ ,‬משתלט על זמני‬ ‫הפנוי ועל מחשבותיי‪ .‬ועל אף שאני מנסה בכל כוחי להימנע מכך‪,‬‬ ‫נראה שזה פולש גם אל רגשותיי ומאיים לצאת מכלל שליטה‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪233‬‬

‫‪36‬‬

‫"תגידי‪ ,‬את חושבת עליי בלילה לפני שאת נרדמת? אתמול‬ ‫חשבתי איך הייתי רוצה להירדם לצידך‪ .‬שנינו שוכבים עירומים‬ ‫במיטה‪ ,‬עם הפנים זה אל זה‪ .‬השדיים שלך מחוצים אל החזה שלי‪,‬‬ ‫והיד שלי בתוך הכוס שלך‪ .‬ככה אני רוצה לישון איתך כל הלילה‪.‬‬ ‫להתעורר איתך בבוקר ולזיין אותך כשאת חצי ישנה‪ ,‬לאט‪ .‬לחדור‬ ‫לתוכך ולצאת‪ ,‬לחדור ולצאת‪ ,‬עד שארגיש אותך מתנועעת איתי‪,‬‬ ‫מחזיקה אותי שלא אצא‪ ,‬עד שארגיש אותך ממריאה לאורגזמה‬ ‫ונוחתת אליי"‪.‬‬ ‫אני קוראת את ההודעה שלו שוב ושוב‪ ,‬לא יכולה להתנתק‪ .‬רובי‬ ‫דורש שבסוף היום אמחק את כל ההתכתבויות בינינו‪ ,‬שלא ייחשפו‬ ‫אפילו בטעות‪ .‬לא סיפרתי לו שאני מצלמת ושולחת לעצמי‬ ‫הודעות נבחרות‪ ,‬כדי שאוכל לחזור ולקרוא בהן גם בימים הבאים‪.‬‬ ‫זה לא שקר מוחלט‪ .‬אני הרי עושה את מה שביקש ואכן מוחקת‪...‬‬ ‫אחרי ההתכתבויות האינטנסיביות שאנחנו חולקים‪ ,‬סופי השבוע‬ ‫שפעם חיכיתי להם כל כך הופכים להיות ריקים‪ .‬אני מבלה עם‬ ‫ארז ועם הילדים‪ ,‬אבל המחשבות שלי נודדות אל רובי‪ .‬אני תוהה‬ ‫מה הוא עושה בסופי השבוע‪ ,‬האם הוא יושב לארוחת שבת עם‬ ‫אשתו והילדים? בדמיוני הם נראים משפחה מושלמת כזאת‪ ,‬כמו‬ ‫בסרטים‪ .‬כולם יושבים מחויכים סביב השולחן‪ ,‬משוחחים בנימוס‪,‬‬ ‫הבנים מספרים על צעדיהם הראשונים בעולם העסקים‪ ,‬והוא‪ ,‬כזה‬ ‫מין אבא חכם ומעורב‪ ,‬מחייך בסיפוק‪ ,‬מדריך אותם על הצעד‬

‫‪ | 234‬ג'ני ברק‬ ‫הבא‪ .‬אשתו בוודאי יושבת גאה‪ ,‬מוזגת להם עוד מנה משובחת‬ ‫לצלחת‪ ,‬שמחה במשפחתה היפה ולא חושבת לרגע שיכול היה להיות‬ ‫אחרת‪.‬‬ ‫האם הוא חושב עליי כשהוא יוצא לבלות איתה? כשהוא רוקד‬ ‫איתה‪ ,‬האם הוא מדמיין שזו אני לצידו? האם גם אני חסרה לו‪ ,‬או‬ ‫שהוא‪ ,‬בניגוד אליי‪ ,‬מצליח להתנתק?‬ ‫יום חמישי‪ ,‬החגמישי שלי עם ארז‪ .‬אבל במקום לצאת מוקדם‬ ‫כמו תמיד ולהתכונן לחגיגות הערב‪ ,‬אני משתהה‪ ,‬מאריכה את יום‬ ‫העבודה‪ .‬כל דקה נוספת שלי כאן היא זמן אפשרי לשיחות עם רובי‪.‬‬ ‫"קשה לי לעבור עוד יומיים שלמים בלעדיך"‪ ,‬אני מתלוננת‪.‬‬ ‫"המחשבות עליך משגעות אותי"‪.‬‬ ‫"מה את חושבת? מה את רוצה?"‬ ‫"אני רוצה להיפגש איתך ולהרגיש את הגוף שלך צמוד אליי"‪.‬‬ ‫"כבר שכחת שנפגשנו לפני יומיים? לחולצה שלי יש עדיין את‬ ‫הריח שלך"‪.‬‬ ‫"לא שכחתי‪ .‬איך אפשר לשכוח?" זה היה שוב באוטו שלו‪ .‬שוב‬ ‫כמו תיכוניסטים הצטופפנו במושב האחורי‪ ,‬מנסים ליהנות מדקות‬ ‫גנובות‪ .‬אני הייתי עירומה לחלוטין‪ .‬רובי דרש לראות את הגוף‬ ‫שלי במלואו‪ ,‬למרות שהוא עצמו נשאר לבוש‪ ,‬למקרה שמישהו‬ ‫יעבור‪ .‬אז התיישבתי עליו‪ ,‬ובזמן שאצבעותיו לשו את שדיי ופיו‬ ‫ינק ונשך לסירוגין את הפטמות שלי‪ ,‬הצלחתי להתיר את חגורת‬ ‫הג'ינס שלו ולשחרר לחופשי את הזין הזקור שלו‪ ,‬שרק רציתי כבר‬ ‫להרגיש בתוכי‪ .‬הגוף שלי בער‪ ,‬העיניים נעצמו‪ ,‬וכבר הייתי מוכנה‬ ‫לקבל אותו אליי‪ ,‬אבל אז בתנועה מבוהלת וחזקה הוא הוריד אותי‬ ‫מעליו‪.‬‬ ‫"מישהו מגיע"‪ ,‬הוא לחש במהירות ועטף אותי בחולצת כפתורים‬ ‫כחולה שהייתה תלויה מעל המושב‪" .‬אני תמיד מחזיק חולצה ספייר‬ ‫באוטו"‪ ,‬הוא חייך‪" ,‬למקרה הצורך"‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪235‬‬ ‫אני לא יודעת אם הוא התכוון למקרים כאלה‪ ,‬כמו שתי הנשים‬ ‫הצעירות שצעדו על המדרכה‪ ,‬שקועות בשיחה ערה‪ .‬רגעים‬ ‫שנהרסים‪ ,‬אי־אפשר להחזיר אחורה בשלמות‪ .‬אז לא ויתרנו‬ ‫לחלוטין‪ ,‬ובמקום התוכנית המקורית‪ ,‬הסתפקנו במציצה‪ .‬כך‪,‬‬ ‫כשהוא רגוע‪ ,‬הוא הרשה לעצמו להתמסר‪ ,‬להתענג למגע הלשון‬ ‫שלי‪ ,‬לשפתיים שעטפו אותו ומשכו פנימה‪ ,‬אל עומק הגרון שלי‪,‬‬ ‫בתנועות קצובות עוד ועוד ועוד‪ ,‬עד שהרגשתי אותו מתמלא‬ ‫וגדל‪ ,‬מגיע לאותו שבריר שנייה שאינו יכול להכיל יותר וחייב‬ ‫להתפוצץ‪ ,‬לשפוך מתוכו את כל הנוזל הסמיך והחם היישר אל תוך‬ ‫הגרון שלי‪.‬‬ ‫"אני רוצה מפגש אמיתי איתך‪ ,‬רובי‪ .‬מפגש בחדר‪ ,‬עם מיטה‪,‬‬ ‫אני רוצה שתזיין אותי"‪.‬‬ ‫"את בטוחה שזה כל מה שאת רוצה ממני?" הוא שואל משועשע‪,‬‬ ‫"רק סקס? זה יקרה בקרוב‪ ,‬אני מבטיח לך‪ .‬אבל אני רוצה שגם‬ ‫תשתחררי אליי‪ ,‬שתפתחי את הלב ותרשי לעצמך להרגיש"‪.‬‬ ‫"רובי‪ ,‬כבר סיכמנו"‪ ,‬אני מזכירה לו‪" ,‬אנחנו לא בסיפור של‬ ‫הרומן הרומנטי‪ .‬אנחנו לא נצעד יחד אל השקיעה‪ .‬רגשות הם לא‬ ‫חלק מהמשחק בינינו"‪.‬‬ ‫הם גם לא חלק מהמשחק ביני ובין ארז‪ ,‬אבל את זה אני לא‬ ‫אומרת בקול‪.‬‬ ‫"למה את פוחדת כל כך?" הוא שואל‪" ,‬אני רוצה להרגיש אותך‬ ‫עד הסוף‪ .‬סקס בלי רגשות לא שווה כלום בשבילי‪ .‬אני רוצה‬ ‫שתשחררי את המושכות‪ .‬את לא חייבת להיות תמיד בשליטה‪ ,‬תני‬ ‫לעצמך להרגיש"‪.‬‬ ‫"אני אחשוב על זה"‪ ,‬אני מבטיחה לו‪.‬‬ ‫אין לי באמת כוונה לחשוב‪ ,‬אבל אני גם לא יכולה להמשיך‬ ‫לדוש בזה‪ .‬המילים שלו מחלחלות לתוכי‪ ,‬חוצות בקלילות את קווי‬

‫‪ | 236‬ג'ני ברק‬ ‫ההגנה שלי‪ .‬אסור לי לתת לזה להימשך‪ .‬ויחד עם זה‪ ,‬אני לא יכולה‬ ‫לתאר לעצמי איך אצלח עוד סוף שבוע בלי לשמוע ממנו בכלל‪.‬‬ ‫"בואי נפתח תיבת מייל סודית"‪ ,‬הוא מציע לי‪" ,‬ניתן לעצמנו‬ ‫שמות פיקטיביים‪ ,‬כך שגם אם מישהו במקרה יראה‪ ,‬הוא לא יקשר‬ ‫את זה אלינו"‪ .‬ככה זה עם רובי‪ ,‬גם כשהוא רומנטיקן‪ ,‬הדיסקרטיות‬ ‫היא מעל הכול‪" .‬תוכלי לכתוב לי מכתבים ארוכים‪ .‬אולי שם‪ ,‬תחת‬ ‫שם בדוי‪ ,‬תוכלי לשתף אותי במילים שאת מסרבת לומר בגלוי"‪.‬‬ ‫"רובי‪ ,‬אתה מושך אותנו למסלול מסוכן"‪.‬‬ ‫"אני לא מפחד‪ ,‬תסמכי עליי‪ ,‬אני לא אתן לך ליפול‪ .‬אני כאן‬ ‫ואני לא הולך לשום מקום‪ .‬תכתבי לי כל מה שאת רוצה‪ ,‬תטריפי‬ ‫אותי כל סוף השבוע‪ ,‬כדי שאבוא אלייך לוהט בראשון בבוקר"‪.‬‬ ‫"מייל סודי‪ ...‬אני ממש מרגישה כמו בוני וקלייד"‪.‬‬ ‫"טוב‪ ,‬אז אני אהיה קלייד‪ .‬את תוכלי להיות בוני או כל דבר‬ ‫אחר שתבחרי‪ .‬העיקר שתכתבי אלי"‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪237‬‬

‫‪37‬‬ ‫"קלייד שלי‪,‬‬ ‫אני יכולה לקרוא לך ככה? רובי הוא לא שלי‪ ,‬רובי שייך לאנשים אחרים‬ ‫ואני מקבלת רק קצת ממנו במחשכים‪ .‬אבל קלייד נוצר רק בשבילי‪ ,‬ולכן‬ ‫אני מרגישה שאני יכולה לקרוא לך "שלי"‪ .‬יש משהו מרגש בערוץ החדש‬ ‫הזה‪ .‬אפשר לכתוב מכתבים ארוכים‪ ,‬כמו שהיו כותבים פעם‪ .‬לא חייבים‬ ‫למהר‪ ,‬להספיק‪ ,‬אפשר לקחת את הזמן‪ .‬התעוררתי מאוחר היום‪ .‬בימי‬ ‫שישי ארז לוקח את יולי לגן ונותן לי לישון‪ .‬אז עכשיו אני לבד במיטה‪,‬‬ ‫שוכבת עירומה מתחת לשמיכה‪ ,‬מקשיבה לגשם שדופק על החלון ולא‬ ‫מפסיקה לחשוב עליך‪ .‬עלינו‪.‬‬ ‫בא לי שהמפגש הבא שלנו יהיה ביום סערה‪ ,‬שתיקח אותי באוטו שלך‬ ‫אל חוף הים‪ .‬גם אם יהיה שם מישהו‪ ,‬אף אחד לא יוכל לראות אותנו‬ ‫בגלל הגשם המשתולל‪ .‬אתה תדליק לנו את החימום הכי חזק‪ ,‬ובזמן‬ ‫שהגשם ידפוק על החלונות אנחנו נעבור למושב האחורי ונתפשט‪.‬‬ ‫בא לי שתנשק אותי‪ ,‬נשיקה עמוקה‪ ,‬שהלשון שלך תחפור בתוך הפה‬ ‫שלי‪ ,‬שארגיש אותך מתמזג בתוכי‪ ,‬שבעת שתנשק אותי‪ ,‬תסתכל לתוך‬ ‫עיניי במבט הזה שלך שממיס אותי‪ .‬משם אני רוצה שתרד לצוואר שלי‬ ‫ולאט־לאט אל השדיים‪ .‬אני אוהבת שאתה מחזיק אותם בתוך הידיים‬ ‫שלך‪ ,‬מקרב את הפנים שלך אליהם‪ .‬הפטמות שלי כבר מזדקרות‬ ‫כשאני כותבת לך‪ ,‬הן מוכנות אליך‪ ,‬מחכות להרגיש את האצבעות שלך‪,‬‬ ‫את הלשון שלך סביבן‪.‬‬ ‫אני רוצה שתרד למטה‪ .‬עוד למטה‪ .‬שתפשק את הרגליים שלי ותכניס‬ ‫את הלשון שלך פנימה בבת אחת‪ ,‬שתגרום לי לצרוח מרוב עונג‪ .‬אני‬

‫‪ | 238‬ג'ני ברק‬ ‫רוצה שתרגיש את כל הרטיבות שלי בתוך הפה שלך‪ ,‬שתבלע הכול כמו‬ ‫שאני בולעת את הזרע שלך‪ ,‬שתרגיש את הציפורניים שלי נעוצות בגב‬ ‫שלך‪ ,‬שתשמע אותי צורחת‪ ,‬גונחת‪ .‬כשתרגיש שאני מושכת אותך עוד‬ ‫ועוד לתוכי‪ ,‬תדע שאתה בכיוון הנכון‪ .‬אל תפסיק‪ .‬תפסיק‪ .‬עכשיו תפסיק‪.‬‬ ‫אני לא רוצה לגמור‪ .‬עוד לא‪ .‬אני נהנית מהייסורים‪.‬‬ ‫עכשיו אני רוצה לרדת לך‪ .‬אתה תשב לך‪ ,‬תתרווח‪ ,‬תעצום עיניים ותן לי‬ ‫לענג אותך‪ .‬זה הזמן שלי להתייחד עם הזין שלך‪ .‬כשהוא בתוך הפה שלי‪,‬‬ ‫גדל ומתמתח‪ ,‬הוא מדבר אליי‪ ,‬אל הלשון שלי‪ ,‬מספר לי הכול עליך‪ .‬בזמן‬ ‫שאני מפעילה עליו את כל הקסמים שלי‪ ,‬מענה אותו עם הלשון‪ ,‬הוא‬ ‫חושף את כל הסודות‪ ,‬גם את הדברים שאתה מנסה להסוות‪ .‬כשארגיש‬ ‫שאתה עומד לאבד שליטה‪ ,‬כשאשמע אותך צועק מעונג‪ ,‬אז אתיישב‬ ‫עליך‪ ,‬אכניס את הזין שלך לתוכי וארכב עליך בקצב שנתווה לנו‪ ,‬הידיים‬ ‫שלך על התחת שלי‪ ,‬השדיים שלי בתוך הפנים שלך‪ ,‬רעש הגשם המכה‬ ‫בנו מבחוץ יתערבב עם רעש הגניחות שלנו‪ .‬עוד ועוד ועוד‪ ,‬עד ששנינו‬ ‫נמריא אל העננים‪ ,‬נתפוצץ בסדרת צעקות עונג ולאט נחזור אל קרקע‬ ‫המציאות‪.‬‬ ‫אז מה דעתך? תוכל לארגן לנו סערה קטנה להגשמת הפנטזיות שלי?"‬

‫משחקי בגידה | ‪239‬‬

‫‪38‬‬ ‫שבת בבוקר יום יפה‪ ,‬אימא שותה המון קפה‪ .‬כך בכל השבתות‪,‬‬ ‫אבל לא בזו הספציפית‪ .‬היום הוא יום ההולדת של יולי‪ ,‬היא‬ ‫בת חמש‪ ,‬ויום כזה ודאי לא יעבור ללא חגיגה ראויה‪ .‬האורחים‬ ‫יגיעו אחר הצהריים‪ ,‬ועד אז ארז ואני בבישולים‪ .‬ארז הוא השף‬ ‫בבית‪ ,‬ואני העוזרת הנאמנה‪ .‬כבר הכנו תפריט עם עשרים מנות‬ ‫בערך‪ .‬זה תמיד מתחיל בהחלטה על חגיגה צנועה עם כיבוד קל‪,‬‬ ‫וכעבור יומיים ארז נכנס להתלהבות והכיבוד הקל הופך למורכב‪,‬‬ ‫עם אין ספור מנות שהוא פשוט חייב להכין‪ .‬בסוף נישאר כרגיל‬ ‫עם כמויות עצומות של אוכל לכל השבוע‪ ,‬אבל העיקר שכולם‬ ‫יצאו שבעים ומרוצים מהאוכל ולא פחות מכך ‪ -‬מהשף‪.‬‬ ‫יולי כבר מדדה שלוש שמלות והחליפה שני זוגות סנדלים‪ .‬היא‬ ‫מראה לי סרטון ביוטיוב שמלמד איך לעשות את התסרוקת שהיא‬ ‫רוצה‪ .‬איתי ואסף‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬עושים טובה ומוכנים ללבוש חולצה‬ ‫נקייה לפני שיגיעו האורחים‪ .‬זה כנראה על רגל אחת ההבדל בין‬ ‫גידול בנים ובין גידול בנות‪.‬‬ ‫אני הולכת לחדר כדי להתארגן‪ ,‬ובדרך מנצלת כהרגלי את הרגע‬ ‫לבד כדי לבדוק אם קלייד ענה לי למייל‪ .‬גם ביום משפחתי כזה‪,‬‬ ‫שבו לכאורה אין לו מקום‪ ,‬אני לא יכולה להתאפק‪.‬‬ ‫תיבת המיילים לא מאכזבת‪ .‬יש הודעה אחת חדשה והחיוך שלי‬ ‫כבר מתפשט מאוזן לאוזן רק מעצם הידיעה שחשב עליי‪.‬‬ ‫"בוני‪,‬‬ ‫מוצא חן בעיניי השם החדש שלך‪ .‬הטרפת אותי‪ .‬עם סערה או בלעדיה‪,‬‬ ‫הייתי מת שתהיי איתי עכשיו‪ .‬ברגע שהיית נכנסת לחדר‪ ,‬לא הייתי נותן‬

‫‪ | 240‬ג'ני ברק‬ ‫לך לנשום‪ .‬הייתי מצמיד אותך לקיר‪ ,‬מרים את השמלה שלך ומזיין אותך‬ ‫מאחור‪ ,‬חזק‪ ,‬בכל הכוח‪ .‬לא הייתי אפילו מוריד לך את התחתונים‪ .‬אני‬ ‫מת להגשים את הפנטזיות שלנו ביחד‪ ,‬אחת אחרי השנייה‪ ,‬אבל זה יקרה‬ ‫רק אחרי שתיתני לי עוד מעצמך‪ .‬תפסיקי להתחבא מאחורי תיאורי‬ ‫הסקס‪ ,‬ותכתבי לי מה את מרגישה באמת"‪.‬‬ ‫"קלייד שלי‪ ,‬כרגע אני עסוקה באירוע משפחתי‪ ,‬אז הרגשות שלי‬ ‫ייאלצו להמתין‪ .‬מציעה שתפסיק אתה להתחבא מאחורי מילים‪ ,‬ותקבע‬ ‫איתי מפגש אמיתי למימוש הפנטזיות שלנו"‪.‬‬ ‫***‬ ‫ראשונה מגיעה אירית עם הבנים שלה‪ ,‬ניב ואייל‪ .‬שלומי נשאר‬ ‫בבית‪ ,‬כמה לא מפתיע‪ .‬בינינו‪ ,‬זה דווקא בסדר גמור מבחינתי‪ ,‬גם‬ ‫ככה הנוכחות שלו רק מעכירה את האווירה‪ .‬בתוך שניות אחדות‬ ‫הבנים שלה ואיתי ואסף שלי כבר משחקים כדורגל על הגג‪.‬‬ ‫"השתגעתם? אתם תשברו כאן משהו‪ .‬תרדו למגרש בחוץ‪ ,‬תחזרו‬ ‫עוד חצי שעה"‪.‬‬ ‫"וואי‪ ,‬וואי‪ ,‬איזו כוסית יש אצלנו בבית!" ארז יוצא אלינו‪ .‬הוא‬ ‫לא ראה את אירית לאחרונה‪ ,‬ואין ספק שהשינוי שעברה ניכר עליה‪.‬‬ ‫ארז אוחז בידה ומסובב אותה בצעדי ריקוד‪ ,‬אירית נענית בשמחה‪.‬‬ ‫"אתה לא תאמין כמה גברים מתחילים איתי לאחרונה"‪ ,‬היא‬ ‫אומרת לו‪" ,‬בכל מקום‪ .‬בחדר כושר‪ ,‬בסופר‪ ,‬אפילו בדואר"‪.‬‬ ‫"עכשיו את יכולה להוסיף גם אותי לרשימה‪ ,‬בואי נעזוב את‬ ‫שרון עם האורחים ונלך לשתות קוקטייל באיזה בר‪ ,‬מה את‬ ‫אומרת?"‬ ‫"אני אומרת"‪ ,‬אירית צוחקת אליו‪" ,‬שיש לך מזל שאתה נשוי‬ ‫לשרון‪ ,‬כי רק היא מסוגלת לחיות עם בעל פלרטטן כמוך"‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪241‬‬ ‫"אני באמת לא יודע איך היא מתמודדת עם הפלרטוטים שלי"‪,‬‬ ‫ארז משיב ומביט בי במבט ממושך‪" .‬אתן תסלחו לי‪ ,‬בנות‪ ,‬הוא‬ ‫מנשק את גב ידה של אירית‪ ,‬אני אלך לפצות על הפלרטוטים‬ ‫שלי בבישולים‪ .‬אולי ככה שרון תצליח לסבול אותי ביתר קלות"‪.‬‬ ‫"אני רואה שהכושר משתלם"‪ ,‬אני בוחנת את אירית ואת הגוף‬ ‫החדש שקיבלה‪.‬‬ ‫"לא סתם כושר"‪ ,‬היא צוחקת ונועצת בי מבט רב־משמעות‪,‬‬ ‫"עשיתי אתמול שלוש שעות כושר ברציפות"‪.‬‬ ‫איפה? בחדר כושר?"‬ ‫"לא‪ ,‬מטומטמת‪ ,‬אצלו בבית‪ .‬אצל אבישי‪ ,‬המדריך"‪ ,‬היא מסבירה‬ ‫למראה המבט ההמום שלי‪" .‬את לא רואה שאני מרחפת באוויר?!‬ ‫אף פעם לא הייתה לי חוויה מינית כזאת‪"...‬‬ ‫"מה? וככה את מספרת לי בדרך אגב?" אני מתקשה להחליט אם‬ ‫אני יותר נדהמת מהתעוזה‪ ,‬או יותר גוערת בה על הטיימינג הגרוע‬ ‫של חשיפת המידע‪" .‬איך זה קרה? בפעם האחרונה רק התנשקתם‬ ‫ולא היית בטוחה שאת רוצה לפגוש אותו שוב‪ .‬תכף האורחים‬ ‫צריכים להגיע‪ ,‬תני לי ראשי פרקים"‪ ,‬אני מאיצה בה‪.‬‬ ‫"בואי נגיד ככה‪ ,‬שלומי עצבן אותי שוב‪ .‬נסעתי לבית של‬ ‫אבישי‪ ,‬שוב‪ .‬הוא פתח את הדלת ונישק אותי‪ ,‬אלא שהפעם לא‬ ‫הפסקתי אותו באמצע‪ .‬נתתי לעצמי לזרום עד הסוף‪ .‬זה הסתיים‬ ‫בכך שעשינו שילוב של תרגילי עונג בסגנון הקאמה סוטרה עם‬ ‫סקס בסגנון אירובי בכל מקום אפשרי בבית שלו‪ .‬וחוויתי לפחות‬ ‫חמש אורגזמות שבאחת מהן פשוט בכיתי מרוב עונג‪ .‬לא זכרתי‬ ‫שסקס יכול להיות כל כך מענג‪ .‬מה את אומרת על התקציר שלי?‬ ‫כדאי רק שתסגרי את הפה"‪ ,‬היא מצחקקת‪" ,‬שלא יראו לך את‬ ‫הסתימות בשיניים"‪.‬‬

‫‪ | 242‬ג'ני ברק‬ ‫"צודקת‪ ,‬זה אכן תקציר מצוין ואני מאושרת שנהנית"‪ ,‬אני‬ ‫מדביקה לחברתי נשיקה על הלחי‪" .‬אני מצפה לשמוע על זה‬ ‫בהרחבה ואולי גם ללמוד כמה דברים‪ ,‬הבעיה שהפעמון מצלצל‬ ‫ודודה פאניה בדלת‪ .‬זה כנראה לא זמן טוב לשיחה על זיונים‪"...‬‬ ‫כעבור דקות מגיעים בזה אחר זה גם אחותי נטי עם שי ושירי‬ ‫הקטנטונת‪ ,‬אלה ורוני ועוד בליל של משפחה וחברים‪ ,‬שהפכו‬ ‫לחלק מהמשפחה‪ .‬בין החיבוקים‪ ,‬הצילומים והאלכוהול שמתחיל‬ ‫לזרום‪ ,‬אני מבחינה בהודעת מייל חדשה‪.‬‬ ‫"תשלחי לי צילום שלך עירומה‪ .‬עכשיו"‪.‬‬ ‫אני הולכת להביא עוד יין מהמקרר‪ ,‬ובינתיים יכולה לגנוב כמה‬ ‫רגעים לענות לו‪.‬‬ ‫"אני באמצע המסיבה עכשיו‪ ,‬אשלח לך בערב או מחר‪ ,‬מבטיחה"‪.‬‬ ‫כשאני חוזרת עם היין‪ ,‬אני מבחינה בהודעה חדשה‪:‬‬ ‫"לא‪ .‬אני רוצה שתצטלמי עכשיו‪ .‬זה מדליק אותי‪ .‬תיכנסי לחדר או‬ ‫לשירותים ותצלמי לי אותך עכשיו"‪.‬‬ ‫אני מתעלמת‪ ,‬זה לא הזמן להתכתבויות עכשיו‪ .‬כעבור עשר דקות‬ ‫הודעה נוספת‪:‬‬ ‫"אני יודע שראית את מה שביקשתי‪ .‬תשלחי לי עכשיו‪ ,‬אני עדיין‬ ‫מחכה"‪.‬‬ ‫למי הוא חושב את עצמו כששולח לי כאלה הוראות? ומה קורה‬ ‫איתי שאני בכלל מוכנה לקבל את זה? הרי אם מישהו שמכיר‬ ‫אותי היה רואה את ההתכתבות הזאת‪ ,‬הוא היה בטוח שאשלח את‬ ‫הכותב ישירות לעזאזל‪ ,‬אז איך זה שאני נכנסת עם הטלפון לחדר‬

‫משחקי בגידה | ‪243‬‬ ‫הרחצה הפרטי שצמוד לחדר השינה שלנו‪ ,‬פושטת את השמלה‬ ‫ואחריה את החזייה‪ ,‬נשארת רק עם התחתונים‪ .‬קליק ועוד קליק‪.‬‬ ‫שולחת לו צילום של היד שלי שחופנת את השדיים‪ ,‬את האצבע‬ ‫שמושכת את התחתונים כלפי מטה‪ ,‬חושפת לעיניו מעט ממה‬ ‫שיצפה לו כשניפגש‪ .‬עכשיו אני כבר לגמרי בתוך הסיטואציה‪,‬‬ ‫נשענת על הקיר ומפשקת את רגליי‪ .‬יד אחת אוחזת במצלמה‪,‬‬ ‫וידי השנייה פונה למטה‪ .‬האצבע שלי נכנסת לתוך הכוס‪ ,‬היא‬ ‫רטובה‪ ,‬מצפה כמוני‪ ,‬לדבר האמיתי‪ ,‬מבקשת להתמלא בזין של‬ ‫הגבר הזה שמרגיז אותי בדרישותיו‪.‬‬ ‫"שרון? לאן נעלמת?" ארז נכנס לחדר בזמן שאני מתלבשת‪.‬‬ ‫"כולם מגיעים‪ ,‬מישהו צריך לקבל אותם ואני חייב להכין את‬ ‫הבשר"‪.‬‬ ‫"כן כן‪ ,‬אני כבר מגיעה"‪ ,‬אני מבטיחה לו‪" ,‬הייתי צריכה לסדר‬ ‫קצת את האיפור"‪.‬‬ ‫קליק מהיר על כפתור ה‪"-‬שלח"‪ ,‬התמונות בדרך לרובי‪ ,‬ואני‬ ‫חוזרת לתפקיד המארחת‪.‬‬ ‫"הוא יבוא?" נטי נעמדת לידי עם סיגריה בידה האחת‪ ,‬וכוס‬ ‫וודקה רד בול באחרת‪' .‬הוא' זה האיש שלא אומרים את שמו‪.‬‬ ‫גם לא את הכינוי שלו‪ .‬השמות והכינויים שלו התפוגגו יחד עם‬ ‫הנוכחות שלו בחיינו‪ .‬כל מה שנותר ממנו הוא אותה מילה חיוורת‪,‬‬ ‫שמתאימה לרוחות רפאים כמוהו‪ ,‬הוא‪...‬‬ ‫"שלחתי לו הודעה"‪ ,‬אני אומרת‪" ,‬הוא כתב שיגיע"‪.‬‬ ‫"אז אמר"‪ ,‬היא משלימה את מה ששתינו יודעות‪.‬‬ ‫אלמלא הילדים‪ ,‬לא הייתי טורחת בכלל להזמין אותו‪ .‬עדיין‬ ‫צרובה בראשי תמונה מלפני שנתיים‪ ,‬כשהוא הבטיח לבנים‬ ‫שלכבוד יום ההולדת של אסף הוא יבוא לקחת אותם אליו בשבת‪.‬‬ ‫הם חיכו לו בהתלהבות כל היום‪ ,‬סירבו אפילו לצאת לגינה‪ ,‬שמא‬

‫‪ | 244‬ג'ני ברק‬ ‫יפספסו אותו‪ .‬בכל אותו יום הוא לא ענה לי לטלפונים‪ .‬רק למחרת‪,‬‬ ‫כשכבר דאגתי והשארתי הודעות היסטריות שאולי קרה לו משהו‪,‬‬ ‫הוא טרח לעדכן שנסע עם "אשתו" לים המלח ברגע האחרון‪.‬‬ ‫את המתנות שהוא הביא להם כעבור שבוע‪ ,‬החזרתי אליו‬ ‫באריזתן‪" .‬הילדים שלי זקוקים לסבא"‪ ,‬אמרתי לו‪" ,‬לא לקופסאות‬ ‫שינקו לך את המצפון‪ .‬אם אתה לא מסוגל לתת להם יחס‪ ,‬אל‬ ‫תטרח עם כל השאר"‪.‬‬ ‫הרבה שנים אחורה‪ ,‬ביום ההולדת של גיל שבע‪ ,‬לא עשו לי‬ ‫מסיבה‪ .‬נטי נולדה שבועיים קודם לכן‪ ,‬ואימי הייתה עסוקה בטיפול‬ ‫בתינוקת החדשה‪ .‬אבא לקח אותי לקנות גלידה‪ .‬אני זוכרת אותנו‬ ‫צועדים‪ ,‬את ידי בכף ידו הגדולה‪ ,‬המחוספסת‪ .‬עד היום יש לי‬ ‫חולשה לגברים עם ידיים גדולות ומחוספסות‪.‬‬ ‫"תעצמי את העיניים"‪ ,‬הוא אמר לי‪ ,‬ובעודי מנסה לנחש מה הוא‬ ‫מתכנן‪ ,‬הוא ענד לידי שעון‪ .‬כל כך הרבה זמן חלמתי על השעון‬ ‫הזה‪ ,‬הוא היה התגשמות החלומות שלי אז‪.‬‬ ‫"זה לא סתם שעון"‪ ,‬הוא אמר לי‪" ,‬זו תזכורת בשבילך לכמה‬ ‫שאימא ואני אוהבים אותך‪ .‬ואני יודע שעכשיו כשיש לנו תינוקת‬ ‫חדשה בבית‪ ,‬לפעמים את תרגישי שאין לנו זמן בשבילך‪ .‬אני‬ ‫מבקש שבכל פעם שתרגישי כך‪ ,‬תבואי להגיד לי‪ .‬ואם אני‬ ‫בעבודה ולא נמצא‪ ,‬תביטי בשעון‪ ,‬תיזכרי במה שאמרתי ותחכי לי‬ ‫עד שאחזור לתת לך את כל תשומת הלב שבעולם"‪.‬‬ ‫כזה הוא היה‪ ,‬אבא שלי‪ ,‬איש שלא פוחד להרגיש‪ .‬איש שלא‬ ‫פוחד לדבר על כל דבר בעולם‪ .‬פעם‪ ,‬בימים שהיינו משפחה‪ ,‬לא‬ ‫היו לנו סימני שאלה‪ .‬הכול היה מורכב מסימני קריאה ונקודות‪ .‬יש‬ ‫לי משפחה‪ .‬יש לי הורים‪ .‬ההורים שלי אוהבים אותי! אבא יעשה‬ ‫הכול בשבילי! אבא תמיד יהיה כאן! היום סימני הקריאה התחלפו‬ ‫בסימני שאלה ‪ -‬אבא שלי אוהב אותי? אבא יגיע למסיבה?‬

‫משחקי בגידה | ‪245‬‬ ‫בשנתיים הראשונות אחרי שהוא בחר בה‪ ,‬ב‪"-‬אשתו"‪ ,‬החלטתי‬ ‫להתנתק‪ .‬הכעס מילא אותי‪ ,‬הציף אותי במחשבות שליליות‪.‬‬ ‫חשבתי שאם הוא לא יהיה חלק מהחיים שלי‪ ,‬יהיה לי שקט ואוכל‬ ‫לנקות את עצמי מהזעם ולהמשיך בחיי‪ .‬אבל הכעס התחלף בכאב‪.‬‬ ‫כל מפגש משפחתי בהשתתפותו‪ ,‬כל אזכרה של אימא שלי‪ ,‬שמו‬ ‫את הפוקוס עליו‪ ,‬על כאב האובדן של האבא שלי‪ ,‬של המשפחה‬ ‫שהכרתי‪.‬‬ ‫נטי שואפת מהסיגריה שלה ופולטת את העשן באיטיות‪ .‬לפעמים‬ ‫נדמה לי שהיא עושה את זה בכוונה‪ ,‬כדי להתגרות‪ .‬היא יודעת‬ ‫שקשה לי לראות אותה ככה‪ ,‬עם הסיגריה‪ .‬אצלי זה הפך להיות‬ ‫הסמל לסרטן שלקח את אימא שלנו‪ ,‬ושעלול לקחת גם את אחותי‬ ‫היחידה‪ .‬ואילו היא‪ ,‬נראה שבכל שאיפת עשן היא מתגרה בו‪,‬‬ ‫במוות‪ .‬הנה‪ ,‬אדוני‪ ,‬תסתכל עליי‪ ,‬מה שהצלחת עם אימא‪ ,‬לא‬ ‫יעבוד לך אצלי‪.‬‬ ‫"עזבי"‪ ,‬היא אומרת לי‪" ,‬אל תדאגי בגללו‪ .‬אני ושי כבר סיכמנו‬ ‫היום עם הבנים שלך שניקח אותם לירות ברובי צבע‪ .‬זה יהיה‬ ‫הרבה יותר שווה מהכלום בילוי שלהם עם סבא"‪.‬‬ ‫לעיתים קרובות מדי אני מרגישה שאחותי הקטנה מתחלפת‬ ‫איתי בתפקידים‪ .‬בצעירותנו‪ ,‬אני הייתי זו שפועלת בשיקול דעת‬ ‫ומרגיעה אותה‪ ,‬חמומת המוח שנוטה להתפרצויות‪ .‬אבל מאז‬ ‫שהכול השתנה‪ ,‬כשהבנו שנותרנו רק שתינו‪ ,‬היא אימצה לעצמה‬ ‫התנהגויות שמזכירות לי את אימא שלנו רק בגרסה מרוככת יותר‪,‬‬ ‫כזאת שגורמת לי לרצות להניח את הראש על כתפה‪ ,‬לשאוף איתה‬ ‫את ריח העשן ולהתריס בפניו שיחד אנחנו בלתי מנוצחות‪.‬‬ ‫כעבור שנתיים‪ ,‬תחת מכבש לחציה של נטי‪ ,‬החלטתי לעשות‬ ‫צעד לעברו‪ .‬אולי הדברים השתנו‪ ,‬אמרתי לעצמי‪ .‬אולי שנינו‬ ‫נכווינו ולמדנו‪ .‬כשנפגשנו באזכרה‪ ,‬כל אחד מאיתנו עומד‪ ,‬כרגיל‪,‬‬

‫‪ | 246‬ג'ני ברק‬ ‫בקצה אחר של החבורה‪ ,‬חציתי את הקווים‪ .‬ניגשתי אליו לשיחה‬ ‫קצרה שהסתיימה בחיבוק אמיץ‪.‬‬ ‫זה היה החיבוק הראשון אך גם האחרון‪ .‬אחרי שירדה האופוריה‬ ‫מהמפגש ומהתקווה שהנה עכשיו הכול יהיה אחרת‪ ,‬הגיעה ההבנה‬ ‫שהגעגוע הוא חד־צדדי‪ .‬לפעמים פשוט נגמרת האהבה‪ .‬כמו בין‬ ‫בני זוג‪ ,‬כך כנראה גם בין אבות ובנות‪ .‬הוא פשוט לא אוהב אותי‬ ‫יותר‪ .‬האמת לא תמיד נעימה לאוזן‪ ,‬אבל אני מעדיפה אותה על‬ ‫פני השקרים היפים‪.‬‬ ‫בדיוק כשארז מודיע שהבשר מוכן‪ ,‬הוא מופיע בדלת הכניסה‬ ‫ובידיו שלוש שקיות עם מתנות‪ .‬איתי ואסף קופצים עליו‪ ,‬והם‬ ‫מתחילים משחק הורדות ידיים מהיר‪ .‬הם מנסים להזיז את ידו‪,‬‬ ‫אך גם כשהם מפעילים את כל משקל גופם‪ ,‬היד שלו לא זזה‪ .‬הוא‬ ‫עדיין האיש הכי חזק שאני מכירה‪ .‬כשהם מתייאשים‪ ,‬הוא נותן‬ ‫לכל אחד מהם שקית‪.‬‬ ‫אני ניגשת אליו‪ .‬אנחנו מסתפקים בשלום קצר של ניד ראש‪.‬‬ ‫חיבוקים איתו מרגישים לי מזויפים‪ ,‬אני מעדיפה להימנע‪ .‬נטי‬ ‫מגיעה מאחוריו‪ ,‬מגישה לו כוס וודקה ומשיקה איתו כוסות לחיים‪.‬‬ ‫בן רגע מצטרפות אליהם גם אלה ואירית‪ .‬כולן עוטפות אותו‬ ‫כאילו היה שייח' תורכי‪.‬‬ ‫"זה בשביל יולי"‪ ,‬הוא מגיש לי את השקית השלישית כשאני‬ ‫מתקרבת אליו‪.‬‬ ‫בפעם הקודמת שהוא ניסה להעניק לה מתנה‪ ,‬היא סירבה לקחת‬ ‫אותה‪ .‬יולי שלי מרגישה אותי מעבר למילים‪ .‬למרות בקשותיי‬ ‫שתתנהג יפה‪ ,‬שתגיד שלום‪ ,‬היא לא מכירה בו‪ .‬בפעמים הספורות‬ ‫שיצא לה לפגוש אותו‪ ,‬היא סירבה להגיד לו שלום או להתראות‪,‬‬ ‫ואף לא טרחה לחייך אליו‪ .‬מאז הניסיון הקודם עברה שנה‪ ,‬אבל‬ ‫הוא לא טורח לנסות שוב‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪247‬‬ ‫"בוא‪ ,‬תאכל"‪ ,‬אני מזמינה אותו‪" ,‬ארז הכין סטייקים ומלא בשר‪,‬‬ ‫כמו שאתה אוהב"‪.‬‬ ‫"לא‪ ,‬אני באתי רק לכמה דקות"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬אשתי מחכה לי‬ ‫באוטו‪ ,‬אנחנו צריכים גם לנסוע לבת שלה‪ .‬נולדה לה תינוקת‬ ‫לפני חודש‪ ,‬את יודעת"‪.‬‬ ‫לא‪ ,‬אני לא יודעת‪ .‬האמת גם שלא ממש מעניין אותי‪ .‬יאללה‪,‬‬ ‫שייסע מכאן‪ .‬בכל פעם שהוא מופיע‪ ,‬הוא רק עושה לי רע‪.‬‬ ‫בטלפון שלי מופיעה הודעה חדשה‪:‬‬ ‫"את כל כך סקסית שאני לא יכול להפסיק לצפות‪ .‬בא לי לבוא אלייך‬ ‫הביתה ולזיין אותך בדיוק שם‪ ,‬במקום שבו הצטלמת בשבילי‪ .‬יש רק בעיה‬ ‫אחת‪ ,‬לא ראו את הפנים שלך‪ .‬תשלחי לי עוד תמונה שלך עם הפנים‪,‬‬ ‫שאראה אותך מסתכלת אליי‪ .‬אני מחכה"‪.‬‬ ‫"תסלחו לי"‪ ,‬אני מתנצלת בפני האורחים‪" ,‬חייבת לשירותים‪,‬‬ ‫אחזור עוד מעט"‪.‬‬

‫‪ | 248‬ג'ני ברק‬

‫‪39‬‬ ‫"ספר לי קצת עליך"‪ ,‬אני מבקשת‪" ,‬מאחורינו כמעט חודש של‬ ‫מפגשים לוהטים‪ ,‬אבל חוץ מזה שאני נמשכת אליך בצורה לא‬ ‫הגיונית‪ ,‬אני בעצם לא יודעת עליך כמעט כלום"‪.‬‬ ‫זו הפעם הראשונה שאנחנו נפגשים בחדר אמיתי‪ ,‬עם קירות‬ ‫ומיטה רחבה שמחליפה את הצפיפות באוטו‪ .‬סוף־סוף כל הקלפים‬ ‫הסתדרו לטובתנו‪ ,‬הבדיקות שעשיתי הרגיעו את הפחדים של‬ ‫רובי‪ ,‬הסרטים והתמונות ששלחתי לו בכל יום פעלו את פעולתם‪,‬‬ ‫ואפילו היומנים שלנו הצליחו להסתנכרן לכמה שעות של פסק‬ ‫זמן באמצע היום‪ .‬כל הבוקר הייתי מרוגשת‪ ,‬כמו נערה שעומדת‬ ‫"לעשות את זה" לראשונה‪.‬‬ ‫לא סתם אני מרגישה כך‪ ,‬לרגל המאורע רובי ביקש שנימנע‬ ‫מסקס במהלך השבוע‪ .‬לא רק בינינו‪ ,‬שזה כבר מובן מאליו‪ ,‬אלא‬ ‫עם בני הזוג שלנו‪.‬‬ ‫"תמציאי תירוץ"‪ ,‬הוא ביקש‪" ,‬תגידי שכואב לך הראש או שאת‬ ‫טרודה בעבודה‪ ,‬תמצאי משהו‪ ,‬אני רוצה שהמפגש הזה יהיה מיוחד‬ ‫לשנינו"‪.‬‬ ‫לא עזרו לי ההסברים שעבורי זה יהיה מיוחד מעצם נוכחותו‪.‬‬ ‫כשרובי רוצה משהו‪ ,‬התשובה היחידה שתתקבל מבחינתו היא‬ ‫"כן"‪ .‬הוא יחזור על הבקשה שוב ושוב‪ ,‬לוודא שלא שכחתי ולא‬ ‫התעלמתי‪ ,‬שהבנתי בדיוק למה הוא מצפה ושאמלא במדויק אחר‬ ‫ההוראות‪ .‬אני לא מופתעת ממנו‪ ,‬אני מופתעת מעצמי‪ ,‬שאני‬ ‫נענית לכל זה בקלות כזאת‪ ,‬שלא לומר בהתלהבות‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪249‬‬ ‫הבוקר התעוררתי מוקדם‪ .‬ההתרגשות פוגגה את השינה‪ .‬חיכיתי‬ ‫שהשעות יעברו‪ ,‬התפללתי שלא יקרה שום אירוע בלתי צפוי‪,‬‬ ‫שלא אקבל שום טלפון בהול עם קריאה לחזור הביתה או למשרד‪.‬‬ ‫כבר הרבה מאוד זמן שלא חוויתי ריגוש כזה‪ ,‬אולי זה בגלל הרעב‬ ‫– רעב לסקס או רעב לרובי‪ .‬אני משכנעת את עצמי שאולי אחרי‬ ‫שנעשה את זה סוף־סוף‪ ,‬הרעב שלי אליו יירגע‪ .‬אולי אז אפסיק‬ ‫להתרגש ממנו כל כך‪.‬‬ ‫גם ההתארגנות למפגש לא הייתה עניין של מה בכך‪ .‬אצל‬ ‫רובי‪ ,‬גם כשהתשוקה בוערת‪ ,‬הדיסקרטיות עומדת מעל הכול‪ .‬אז‬ ‫חיפשנו מקום שיהיה מחוץ לתל אביב‪ ,‬לא בית מלון‪ .‬מצאנו צימר‬ ‫ביישוב סמוך לירושלים‪ ,‬בקתת עץ מוסתרת בתוך חורשה עם‬ ‫גישה פרטית‪ .‬רובי השאיר את האוטו הבולט שלו בתחנת דלק‬ ‫בכביש ירושלים‪ ,‬ואני אספתי אותו משם‪ .‬זה כדי שאם מישהו‬ ‫במקרה יזהה את הרכב שלו‪ ,‬הוא יוכל לספר שאכן עצר למנוחה‬ ‫קלה בדרך לפגישות בירושלים‪ .‬אין פרט שהוא לא חושב עליו‪.‬‬ ‫זה הרגע שציפיתי לו‪ .‬אנחנו יושבים על הספה שבסלון הבקתה‬ ‫ושותים יין לבן שרובי הביא לנו‪ .‬הוא דאג גם לכדורי שוקולד‪,‬‬ ‫מהסוג המיוחד שסיפרתי לו שאני אוהבת‪ ,‬אבל תורם עדיין לא‬ ‫הגיע‪ .‬בניגוד למפגשים הקודמים‪ ,‬הפעם אני לא קופצת עליו‪ ,‬אלא‬ ‫מושכת את הזמן בשיחה‪ ,‬מתענגת על הציפייה‪.‬‬ ‫"מה בדיוק את רוצה לדעת?" האצבע שלו משוטטת כבדרך אגב‬ ‫על הרגל שלי‪" .‬אספר לך כל מה שתרצי‪ ,‬רק תשאלי‪ "...‬האצבע‬ ‫שלו מגיעה אל נקודת החיבור בין שתי רגליי‪ ,‬מרפרפת קלות‬ ‫וממשיכה לדרכה‪ ,‬מסמנת מעל חולצתי את קווי המתאר של שדיי‪,‬‬ ‫נוגעת קלות בבטן ואז בצוואר‪ .‬הדופק שלי עולה‪ ,‬היכולת שלי‬ ‫לשאול שאלות פוחתת מרגע לרגע‪.‬‬ ‫"תספר לי קצת מה עושה לך טוב‪ ,‬מה אתה אוהב לעשות"‪.‬‬

‫‪ | 250‬ג'ני ברק‬ ‫"אני נהנה מהדברים הפשוטים"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬אני אוהב טבע‬ ‫וטיולים אתגריים"‪.‬‬ ‫"כן‪ ,‬אני בהחלט מרגישה את האהבה לטיולים"‪ ,‬העיניים שלי‬ ‫עוקבות אחרי האצבע שלו שאינה מפסיקה לטייל על גופי‪.‬‬ ‫"ספר לי עוד"‪.‬‬ ‫"לאחרונה הצבנו לעצמנו אתגר משפחתי"‪ ,‬הוא ממשיך‪" ,‬לחצות‬ ‫את שביל ישראל‪ .‬נראה שהילדים ממש נדבקו מאיתנו באהבת‬ ‫הטיולים"‪.‬‬ ‫זה כבר קצת יותר מדי מידע עבורי‪ .‬תכף הוא יספר לי גם על‬ ‫הבילויים עם אשתו‪ ,‬ובכלל יגמור את כל המפגש הזה‪.‬‬ ‫"מספיק לדבר במילים"‪ ,‬אני מכריזה ומקרבת אליו את שפתיי‪,‬‬ ‫"עכשיו אני רק רוצה שתנשק אותי‪ ,‬שהגוף שלך ידבר אליי"‪.‬‬ ‫אני מעדיפה ככה‪ ,‬לא לדעת על המשפחה שלו‪ ,‬לא לדעת על‬ ‫החיים שלו מחוץ לבועה שלנו‪ .‬הרי אין לי שום עניין לקחת חלק‬ ‫בהתרחשויות בחייו‪ ,‬באנשים שממלאים אותם‪ .‬אנחנו חיים בתוך‬ ‫פנטזיה וכך מוטב לה שתישאר‪.‬‬ ‫"עכשיו תורך לספר לי"‪ ,‬הוא מבקש והלשון שלו חורשת שבילים‬ ‫לאורך הצוואר שלי‪.‬‬ ‫"מה אתה רוצה לדעת?"‬ ‫"אני רוצה לדעת מה את מרגישה כלפיי"‪.‬‬ ‫"ממש כרגע אני מרגישה מגורה באופן כזה שמשבש לי את‬ ‫יכולת המחשבה"‪.‬‬ ‫"כן‪ ,‬אז זה באמת רק סקס מה שיש בינינו?" פניו קרובות‬ ‫לשלי‪ ,‬עיניו בתוכי‪ .‬הוא מודע להשפעה שיש לו עליי‪ ,‬למבט הזה‬ ‫שאני לא מסוגלת להתנגד לו‪" .‬ככה את עם כל המאהבים שלך?"‬ ‫הוא שואל‪" ,‬הרכות הזאת‪ ,‬ההתמסרות‪ ,‬החום?" ידיו ולשונו פסקו‬ ‫מטיולן‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪251‬‬ ‫אני שותקת‪ ,‬מקווה שהתשובה תשתקף אליו מתוך עיניי‪ ,‬אבל‬ ‫הוא לא מניח לי‪ ,‬עיניו עדיין נעוצות בי‪ ,‬לא מניחות‪ ,‬ורק אצבעותיו‬ ‫חוזרות לטייל עליי‪.‬‬ ‫"לא‪ ,‬אני לא כזאת עם כולם"‪ ,‬אני עונה בלית ברירה‪" .‬איתך‬ ‫זה שונה‪ ,‬אבל סביר להניח שזה קשור לכך שחיכינו כל כך הרבה‬ ‫למפגש הזה‪ ,‬זה מייצר ערפול‪ ,‬מערבב את התשוקה עם הרגש"‪ .‬אני‬ ‫מנסה לשכנע את עצמי לא פחות מאשר אותו‪.‬‬ ‫"אני לא מבין למה את הולכת סחור־סחור‪ ,‬מסרבת להודות שיש‬ ‫בינינו הרבה יותר מסתם זיון"‪.‬‬ ‫"רובי"‪ ,‬אני מנסה להקליל את השיחה‪" ,‬עוד לא היה בינינו אפילו‬ ‫זיון‪ ,‬אז אולי נתחיל בנקודה הזאת בדיוק‪ ,‬ואחר־כך נחזור לעסוק‬ ‫בנושאים הכבדים?"‬ ‫אבל הוא כאילו אינו שומע אותי‪ ,‬ממשיך בשלו ולא מרפה‪" ,‬למה‬ ‫את לא משחררת את זה מתוכך? תודי שיש לך רגשות‪ .‬תודי כבר‬ ‫שיש לך רגשות כלפיי"‪.‬‬ ‫"למה זה כל כך חשוב לך?" אני תוהה‪" ,‬הרי לא נפגשנו כאן‬ ‫בשביל לדבר על רגשות‪ ,‬נפגשנו כדי להזדיין"‪ .‬כן‪ ,‬ככה בדיוק‪ ,‬גס‪,‬‬ ‫בוטה‪ ,‬יצרי‪ ,‬זו המטרה של המפגש‪.‬‬ ‫"זיון יכולת לקבל מהגברים שפגשת במסיבות שלכם"‪ ,‬הוא מסנן‪,‬‬ ‫"איתי אני רוצה שיהיה משהו אחר‪ .‬אני רוצה להרגיש שאת בוטחת‬ ‫בי‪ ,‬שאת יכולה להיות משוחררת לידי‪ .‬וכל עוד את לא יכולה לומר‬ ‫לי את מה שאת מרגישה באמת‪ ,‬אני מבין שאת לא מספיק בוטחת‬ ‫בי"‪.‬‬ ‫"תראה כמה אני משוחררת לידך"‪ ,‬אני צוחקת אליו ושולחת את‬ ‫ידי אל רוכסן מכנסיו‪" ,‬תראה איך אני אומרת לך מפורשות מה‬ ‫שאני רוצה‪ .‬אני רוצה את הזין שלך אצלי בתוך הפה‪ ,‬ללקק ולטעום‬

‫‪ | 252‬ג'ני ברק‬ ‫אותו‪ ,‬ואחר־כך אני רוצה שתזיין אותי חזק‪ ,‬בכל הכוח‪ ,‬כמו שאני‬ ‫מפנטזת כבר שבועות ארוכים"‪.‬‬ ‫"את שוב בורחת לסקס"‪ ,‬הוא מזיז את ידי מהרוכסן‪ ,‬אני מרגישה‬ ‫את הבליטה מתוך מכנסיו‪ ,‬הגוף שלו מדבר אליי במילים אחרות‪,‬‬ ‫אבל הוא לא נותן לי להמשיך‪" .‬אני לא אזיין אותך עד שתודי במה‬ ‫שאת מרגישה אליי‪ .‬אני רוצה שתהיי אמיתית"‪.‬‬ ‫"אני אמיתית כל הזמן‪ .‬מתי שיקרתי לך?"‬ ‫"מה את מרגישה כלפיי?"‬ ‫"בבקשה תפסיק"‪ ,‬אני מבקשת‪" ,‬אל תשאל אותי שאלות שאסור‬ ‫לענות עליהן‪ .‬מישהו עלול להיפגע"‪.‬‬ ‫"אני לא מפחד‪ .‬ואת?"‬ ‫"רובי‪ ,‬יש לי זוגיות בבית‪ .‬היא זוגיות טובה ואני לא רוצה להרוס‬ ‫אותה‪ .‬רגשות זה תחום של זוגיות‪ .‬אתה ואני זה בילויים וכיף‪ ,‬אבל‬ ‫כבר דיברנו על כך וסיכמנו שהסיפור לא יסתיים בכך שאנחנו‬ ‫פוסעים יחד אל עבר השקיעה"‪.‬‬ ‫"את חושבת שאפשר לשלוט ברגשות?"‬ ‫"כן"‪.‬‬ ‫"את שולטת ברגשות שלך כלפיי?"‬ ‫"אני מנסה"‪.‬‬ ‫"אני לא מאמין לך"‪ ,‬הוא נשמע לי כמו מורה שמאוכזב מהתלמידה‬ ‫שענתה תשובה שגויה‪" .‬אני חושב שאת מתחבאת מאחורי הפחדים‬ ‫שלך‪ .‬את לא מרשה לעצמך להשתחרר"‪.‬‬ ‫רגע לפני שהאווירה תהפוך כבדה מדי‪ ,‬אני קמה מהספה ומושכת‬ ‫בידו‪" ,‬בוא רובי‪ ,‬תכף ייגמר לנו הזמן‪ .‬הבטחת לי משהו ואני לא‬ ‫מוכנה לוותר על מה שהובטח לי"‪.‬‬ ‫"למה בדיוק את מתכוונת?" הוא מיתמם תוך שהוא מתרומם‬ ‫וצועד אחריי אל עבר המיטה הגדולה שמצפה לנו שם‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪253‬‬ ‫"תשכב!" אני דורשת ומתיישבת מעליו‪ ,‬נהנית מתחושת השליטה‬ ‫שחוזרת אליי‪" .‬דיברנו מספיק‪ ,‬עכשיו הזמן ליהנות"‪ .‬אני פותחת‬ ‫את חגורת מכנסי הג'ינס שלו‪ .‬הפעם הוא לא מפריע לי‪ .‬הזין שלו‬ ‫קופץ אליי בשמחה מתוך תחתוני הבוקסר‪ ,‬מתחבר עם שפתיי‪ .‬כך‪,‬‬ ‫כשהפה שלי עסוק בעבודה‪ ,‬הוא לא יכול לדבר‪ ,‬וכעת גם המוח‬ ‫שלו על "השתק"‪ .‬ככה הכי טוב‪ .‬אבל רובי לא משאיר את השליטה‬ ‫בידי לאורך זמן‪ .‬כעבור רגעים ספורים הוא מתרומם‪ ,‬הופך אותי‬ ‫על גבי ונשכב מעליי‪.‬‬ ‫"עכשיו תשכבי את בשקט"‪ ,‬הוא דורש ופורש את ידיי לצדדים‪,‬‬ ‫"אל תזוזי"‪ ,‬הוא מלקק אותי בלשונו‪ ,‬משאיר שובל רטוב משקע‬ ‫הצוואר אל השדיים‪ ,‬יונק מהפטמה בימין וצובט באצבעותיו את זו‬ ‫משמאל‪ .‬אני נאנחת‪ ,‬רגליי נפשקות אליו מאליהן‪.‬‬ ‫"בוא אליי"‪ ,‬אני מתחננת‪ ,‬מחבקת אותו‪ ,‬מצמידה את גופו אליי‬ ‫ככל האפשר‪ ,‬להכניס אותו אליי‪ ,‬אל תוכי‪.‬‬ ‫הוא עוצר ומביט בי‪" .‬אמרתי לך לא לזוז"‪ ,‬הוא פוקד‪.‬‬ ‫"הנה‪ ,‬אני לא זזה‪ .‬בוא‪ ,‬תחזור אליי"‪.‬‬ ‫הוא נעמד על רגליו‪ ,‬מתפשט מבגדיו‪ ,‬מוריד את הג'ינס‪ ,‬את‬ ‫התחתונים‪ ,‬כל מה שעלול להפריד בין הגופים שלנו‪ ,‬ומתכופף‬ ‫אליי‪ ,‬ראשו בין רגליי‪ .‬אני עוצמת עיניים‪ ,‬מתייסרת‪ ,‬מצפה למגעו‪.‬‬ ‫"תפקחי את העיניים"‪ ,‬הוא דורש‪" ,‬תסתכלי עליי‪ .‬אני רוצה‬ ‫שתראי בעיניים שלי איך שאני רואה אותך"‪.‬‬ ‫הוא מפריד את רגליי‪ ,‬מבטו בוער‪ ,‬ממוקד בתוך הכוס שלי‪.‬‬ ‫הוא מפריד את השפתיים התחתונות בעדינות‪ ,‬מסתכל פנימה‪ ,‬אל‬ ‫תוכי‪ ,‬מבטו כאילו סורק‪ ,‬מצלם את התמונה‪ .‬הוא מצמיד אליי את‬ ‫פיו‪ ,‬מלקק אותי בלשונו‪ ,‬הנוזלים מבעבעים מתוכי היישר אל תוך‬ ‫פיו‪ .‬אני לא יכולה לעצור את הצעקות שיוצאות מגרוני‪ .‬אני עפה‪,‬‬ ‫מאבדת שליטה‪.‬‬

‫‪ | 254‬ג'ני ברק‬ ‫"תסתכלי עליי"‪ ,‬הוא חוזר ודורש‪" ,‬אל תעצמי את העיניים עד‬ ‫שארשה לך"‪.‬‬ ‫אני ממושמעת אליו‪ ,‬מביטה בראשו שבין רגליי‪ ,‬במבטו הממוקד‬ ‫בגופי פנימה‪ ,‬בלשונו שמלקקת את הדגדגן‪ ,‬בשפתיו שמושכות‬ ‫אותו‪ ,‬יונקות אותו פנימה‪ ,‬ובאצבעותיו שחודרות עמוק אל תוך‬ ‫הכוס שלי‪ ,‬לומדות אותו מבפנים‪ ,‬דוחפות עוד ועוד פנימה‪.‬‬ ‫אני שוב מאבדת שליטה‪ ,‬נאנקת‪ ,‬צועקת מעונג ומכאב כאחד‪.‬‬ ‫"תגידי לי"‪ ,‬הוא דורש שוב‪" ,‬תגידי מה את מרגישה אליי"‪.‬‬ ‫"אני מרגישה שאני חייבת להרגיש את הזין שלך בתוכי‪ .‬בוא‬ ‫אליי‪ ,‬אני מתחננת‪ ,‬תזיין אותי"‪.‬‬ ‫"לא"‪ ,‬הוא מודיע לי‪" ,‬אני רוצה להרגיש את האורגזמה שלך עד‬ ‫הסוף‪ .‬אני רוצה שתגמרי לתוך הפה שלי"‪ .‬ידו חופרת עוד ועוד‬ ‫בתוכי‪ ,‬מכאיבה לי‪ ,‬מענגת‪ ,‬מטריפה‪ ,‬הדגדגן שלי בתוך פיו‪ ,‬הוא‬ ‫לא מניח לי‪ ,‬עיניי נעצמות‪ ,‬אני לא שומעת אותו יותר‪ ,‬לא יכולה‬ ‫להחזיק יותר‪ ,‬גלי העונג חזקים ממני והם שוטפים אותי בעוצמה‬ ‫בזה אחר זה‪ ,‬עוד אחד ועוד‪.‬‬ ‫כשאני פוקחת את עיניי‪ ,‬גופי עדיין רועד מעוצמת האורגזמה‪,‬‬ ‫והוא שוכב בין רגליי‪ ,‬מסתכל‪ ,‬לומד את הגוף שלי‪ ,‬מתענג ממה‬ ‫שהתרחש זה עתה בזכותו‪ .‬הוא נמתח ונשכב לצידי‪ ,‬מנשק אותי‬ ‫נשיקה עמוקה‪ ,‬איטית‪.‬‬ ‫"את כל כך יפה כשאת גומרת"‪ ,‬הוא מחייך אליי‪.‬‬ ‫"עכשיו אני רוצה לראות אותך כשאתה גומר"‪ ,‬אני מבקשת‪,‬‬ ‫"בוא‪ ,‬תזיין אותי"‪.‬‬ ‫"אני אזיין אותך רק כשתאהבי אותי"‪ ,‬הוא מכריז‪.‬‬ ‫"מה?!" אני נדהמת‪" ,‬מאיפה זה בא? אני מזכירה לך שאנחנו‬ ‫כאן כי עשיתי בדיקות דם כמו שביקשת‪ ,‬זה הרבה יותר ממה‬

‫משחקי בגידה | ‪255‬‬ ‫שעשיתי עבור כל אחד אחר‪ ,‬זה לא מספיק לך? בוא נחגוג את זה‬ ‫שאפשר להזדיין עכשיו כמו שרצינו‪ ,‬נתמקד בזה"‪.‬‬ ‫"זה שאפשר להזדיין לא אומר שחייבים"‪ ,‬הוא אומר לי ברכות‪.‬‬ ‫"אני אזיין אותך רק כשתאהבי אותי"‪.‬‬ ‫"רובי‪ ,‬אהבה זה לא חלק מהקשר שלנו‪ .‬למה להרוס עכשיו?"‬ ‫"מבחינתי שום דבר לא נהרס"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬אני נהנה איתך גם‬ ‫כשאנחנו לא מזדיינים‪ .‬יש לי הרבה סבלנות"‪.‬‬ ‫"ומה אם לא אתאהב בך אף פעם? אני מתריסה"‪.‬‬ ‫"את תתאהבי"‪.‬‬

‫‪ | 256‬ג'ני ברק‬

‫‪40‬‬ ‫"בא לי לעשות לך ילד"‪.‬‬ ‫"אני מעדיפה ילדה"‪.‬‬ ‫"טוב‪ ,‬ילדה"‪.‬‬ ‫"היא תהיה יפה כמוני וחכמה כמוך"‪.‬‬ ‫ומה תגידי לארז?"‬ ‫"אגיד לו‪' ,‬תכיר את התינוקת החדשה במשפחה'‪.‬‬ ‫ומה אתה תגיד לאשתך?"‬ ‫"עוד לא חשבתי על תשובה שנונה"‪.‬‬ ‫"תרצה שהיא תכיר אותך?"‬ ‫"בוודאי‪ .‬אני אהיה אבא מעורב"‪.‬‬ ‫"תחליף לה חיתול?"‬ ‫"לא בטוח‪ ,‬אבל אקום אליה בלילה‪ ,‬לתת לה בקבוק"‪.‬‬ ‫***‬ ‫אחרי אותו מפגש בצימר‪ ,‬לא חזרנו לדבר בגלוי על רגשות או על‬ ‫אהבה‪ ,‬אבל ההתכתבויות בינינו קיבלו תפנית לא צפויה‪ .‬הפנטזיות‬ ‫כבר לא היו רק על סקס‪ ,‬אלא עירבו רעיונות מופרכים על זוגיות‪.‬‬ ‫לשנינו ברור שאין שמץ רצינות בשיחות האלה‪ ,‬כך אנחנו יכולים‬

‫משחקי בגידה | ‪257‬‬ ‫להעמיק בפנטזיה‪ ,‬ליהנות ממנה בלי להיבהל מההשלכות‪ .‬אבל‬ ‫לפעמים‪ ,‬בלילה‪ ,‬כשארז נרדם ואני עדיין אפופה במחשבות‪,‬‬ ‫אני מרשה לעצמי לפנטז את הדברים האסורים‪ .‬בעיני רוחי אני‬ ‫שומעת את רובי לוחש לי מילות אהבה‪ ,‬מדמיינת איך היו יכולים‬ ‫להיראות חיי לצידו‪ ,‬איך תיראה הילדה שלנו‪ .‬האם ייתכן שאני‬ ‫מאוהבת בו?‬ ‫ומה עם ארז? הרי אני אוהבת אותו‪ .‬זו אהבה שאינה מוטלת‬ ‫בספק‪ .‬הוא האחד שלי‪ ,‬שמקבל אותי בדיוק כפי שאני‪ ,‬לא דורש‬ ‫ממני להשתנות‪ ,‬להתאים את עצמי למסגרות‪ .‬וככל שהוא מאפשר‬ ‫לי יותר‪ ,‬כך אני אוהבת אותו יותר‪ .‬אבל אני לא יכולה להתכחש‬ ‫למה שמתרחש ממש כאן ועכשיו‪ ,‬לאיש הזה‪ ,‬רובי‪ ,‬שמתגנב לי‬ ‫למחשבות‪ ,‬שמעסיק את ימיי וגם את לילותיי‪ ,‬להבעה המזוגגת‬ ‫שעולה אצלי בכל פעם שהוא מתקשר או מתקרב אליי‪ .‬המילים‬ ‫האלה שהוא ביקש באותו יום‪ ,‬הן עומדות לי על קצה הלשון‪.‬‬ ‫אני מחזיקה אותן בכל הכוח‪ ,‬שלא יצאו‪ ,‬שלא ייאמרו‪ .‬זה האזור‬ ‫שאסור להגיע אליו‪ ,‬המקום שבו ניצב דגל שחור המורה על סכנה‬ ‫ברורה ומיידית‪.‬‬

‫‪ | 258‬ג'ני ברק‬

‫‪41‬‬ ‫יש אירועים שמתרחשים מתוך תהליך‪ ,‬שאפשר להרגיש לאן‬ ‫הדברים מובילים ולהיערך אליהם‪ .‬אבל התקרית הזאת פרצה‬ ‫במפתיע‪ ,‬דווקא כשנראה היה שהכול זורם על מי מנוחות‪ .‬שאלה‬ ‫תמימה נזרקה לאוויר ואחריה שום דבר כבר לא היה כמקודם‪.‬‬ ‫גם אם ניסיתי עדיין לשכנע את עצמי שהקשר עם רובי‬ ‫יכול להתייצב כחוויה כיפית וקלילה‪ ,‬בדומה לקשרים הקודמים‬ ‫שניהלתי עם "החברים" שלי‪ ,‬כמו שארז מכנה אותם‪ ,‬הרי שאירועי‬ ‫סוף השבוע אילצו אותי להביט במראה‪ ,‬עמוק אל תוך הנפש שלי‪,‬‬ ‫ולהודות שעובר עליי אירוע חריג באמת‪.‬‬ ‫"אז מה התוכניות שלכם לסוף השבוע?" הוא שואל אותי‬ ‫בנונשלנטיות בשיחת חמישי האחרונה לפני שתיגזר עלינו שתיקת‬ ‫סוף השבוע‪.‬‬ ‫קיוויתי שהשאלה הזאת לא תגיע‪ .‬הייתה לי תחושה לא טובה‬ ‫באשר לתגובה הצפויה‪ ,‬אבל לא חשבתי באותו רגע כמה קשה‬ ‫היא תתקבל‪.‬‬ ‫"הזמינו אותנו למסיבה"‪ ,‬אני אומרת‪.‬‬ ‫"איזו מסיבה? אצל סטלה?"‬ ‫"לא‪ ,‬מסיבת סווינג‪ ,‬זה סוג המסיבות שאנחנו הולכים אליהן‬ ‫בדרך כלל בערבי שישי"‪.‬‬ ‫"אבל חשבתי שאתם כבר לא הולכים"‪.‬‬ ‫"למה חשבת? אני לא אמרתי דבר כזה‪ .‬כבר עברו יותר‬ ‫מחודשיים מאז שהיינו במסיבה כזאת‪ .‬ארז מאוד רוצה ללכת‪ ,‬ואני‬ ‫לא יכולה למנוע את זה ממנו"‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪259‬‬ ‫"ומה איתך? את תלכי לשם איתו ותזדייני עם גברים אחרים?"‬ ‫"כן‪ ,‬זה מה שעושים שם בדרך כלל"‪ ,‬אני עונה‪.‬‬ ‫שקט בצד השני‪.‬‬ ‫"רובי? אתה כאן?"‬ ‫"אני לא מבין איך את יכולה בכלל"‪.‬‬ ‫"תראה‪ ,‬זה בכלל לא קשור אליי ואליך‪ .‬סווינג הוא צורה של‬ ‫בילוי חברתי שיש בו גם סקס‪ .‬זה לא תחליף למה שיש לי איתך‪,‬‬ ‫בדיוק כפי שזה לא מחליף את הקשר שלי עם ארז"‪.‬‬ ‫"ההסבר הזה אולי נשמע לך הגיוני‪ ,‬אבל אני לא יכול לקבל את‬ ‫זה‪ .‬אני לא יכול לסבול את המחשבה שאת תהיי בשישי עם גברים‬ ‫אחרים‪ ,‬וביום ראשון תבואי להיות איתי‪ .‬זה לא מתאים לי"‪.‬‬ ‫"אז מה אתה מצפה שאעשה? שאסביר לארז שיש לי מאהב‬ ‫שדורש שנשנה את אורח החיים שלנו?"‬ ‫"אני לא רוצה לפגוע לך בזוגיות‪ ,‬ובטח לא לומר לך איך‬ ‫להתנהל‪ ,‬אבל אני לא מסוגל לקבל את זה‪ .‬אולי את יכולה ללכת‬ ‫למסיבה ולשבת בצד? פעם אמרת לי שלא חייבים להשתתף אם‬ ‫לא רוצים"‪.‬‬ ‫"לא‪ ,‬אני לא יכולה להבטיח כזה דבר‪ ,‬וזה לא הוגן לבקש ממני‪.‬‬ ‫הרי הבטחנו להיות כנים זה עם זה‪ .‬אני סיפרתי לך כבר בהתחלה‬ ‫שאנחנו הולכים למסיבות כאלה‪ ,‬ואמרתי בפירוש שאני מתכוונת‬ ‫להמשיך בכך‪ .‬אז מה השתנה‪ ,‬לעזאזל?"‬ ‫"אני כנראה הדחקתי את המידע הזה‪ .‬אני מצטער‪ ,‬אני רוצה‬ ‫אותך מאוד‪ ,‬אבל פשוט לא יכול לשאת את המחשבה שגברים‬ ‫אחרים ייגעו בך"‪.‬‬ ‫"אז מה אתה אומר לי‪ ,‬שאם אלך למסיבה זה ייגמר בינינו?"‬ ‫"אני אומר שלא אוכל להיות איתך אחרי שנגעו בך גברים‬ ‫אחרים‪ .‬קחי את זה לאן שאת רוצה"‪.‬‬

‫‪ | 260‬ג'ני ברק‬ ‫"רובי"‪ ,‬אני מנסה לדבר אל ליבו‪" ,‬הרי הקשר שלנו התאפשר‬ ‫מלכתחילה בזכות הפתיחות שלי ושל ארז לקיום קשרים מחוץ‬ ‫לנישואים‪ .‬ההתנגדות שלך לא הוגנת‪ ,‬היא מתייחסת לדרך החיים‬ ‫שלי"‪.‬‬ ‫"אני מצטער‪ ,‬אמרתי לך בתחילת הקשר בינינו שהדרך הזאת‬ ‫לא מובנת לי‪ .‬איך את יכולה לעשות סקס בלי רגש? איך בכלל‬ ‫בא לך לפני או אחרי המפגשים בינינו‪ ,‬לעשות עוד סקס עם‬ ‫גברים אחרים? למען האמת‪ ,‬אני גם לא ממש מבין איך זה לא‬ ‫מפריע לארז"‪.‬‬ ‫בשלב הזה אני כבר מתקשה לשמור על שלוותי‪.‬‬ ‫"אני מבטיחה לך שארז חי עם זה בשלום ובהנאה"‪ ,‬אני עונה‬ ‫בעצבנות‪" ,‬אבל תבין"‪ ,‬קולי מתרכך אל מול שתיקתו‪" ,‬יש לי‬ ‫בן זוג שאני חייבת להתחשב בו וברצונות שלו‪ .‬זו השקפת עולם‬ ‫שהוא ואני חולקים‪ .‬אז איך אני יכולה להסביר לו את השינוי‬ ‫הפתאומי אצלי? לומר לו שלא בא לי יותר? שאני רוצה לחזור‬ ‫למערכת יחסים סטנדרטית וסגורה ושאמשיך לבגוד בו בסתר? לו‬ ‫אתה ואני היינו בזוגיות‪ ,‬הייתי מתחשבת רק בך"‪.‬‬ ‫"היית רוצה שנהיה בזוגיות?"‬ ‫"אני לא מבינה על מה אתה מדבר‪ .‬רגע אחד אתה נפרד ממני‪,‬‬ ‫ובאחר אתה מציע לי זוגיות? עשית לי כאב ראש"‪.‬‬ ‫"טוב‪ ,‬אני מציע שתלכי לנוח ולהירגע‪ ,‬ותכתבי לי מחר במייל‬ ‫שלנו מה החלטת"‪.‬‬ ‫"ההחלטה שלי כבר נאמרה"‪ ,‬אני מודיעה ביובש‪ .‬שנינו מבינים‬ ‫את המשמעות‪.‬‬ ‫לכל אחד השריטות שלו‪ ,‬והוא מצא את זו שלי‪ .‬כשמעמידים‬ ‫אותי עם הגב לקיר‪ ,‬אני שוברת את הכלים‪ ,‬לא יכולה לסבול‬ ‫שמציבים לי תנאים‪ .‬הוא העמיד אותי בין הפטיש לסדן‪ ,‬והתוצאה‬

‫משחקי בגידה | ‪261‬‬ ‫היא שאני נמחצת‪ .‬אין לי שום בעיה כרגע לוותר על המסיבות‪,‬‬ ‫אני מסוחררת מרובי ואין לי רצון או צורך להתחכך בגברים‬ ‫נוספים‪ .‬אבל אני לא שוכחת לרגע שהנדיבות של ארז היא זו‬ ‫שמאפשרת לכך לקרות‪ .‬אני לא מכירה בעלים רבים‪ ,‬אפילו בין‬ ‫חברינו הסווינגרים‪ ,‬שמאפשרים לנשים שלהם לממש כל גחמה‬ ‫שלהן‪ ,‬להיפגש באופן חופשי עם מי שהן חושקות בו‪ .‬על רוחב לב‬ ‫חייבים להחזיר באותה מטבע‪ .‬הוא ביקש ללכת למסיבה אחרי זמן‬ ‫רב שלא עשינו זאת‪ .‬מוסרית‪ ,‬אני לא יכולה למנוע זאת ממנו‪.‬‬ ‫ועם כל הכבוד לרובי‪ ,‬למיטב זיכרוני‪ ,‬ארז הוא עדיין בעלי ולכן‬ ‫מקבל עדיפות עליונה‪.‬‬ ‫ככל שהשעות נוקפות ומתקרבת שעת היציאה למסיבה‪ ,‬כך רוח‬ ‫הגבורה עוזבת אותי‪ .‬המייל הסודי שלנו שותק‪ .‬אין בו אף הודעה‬ ‫חדשה‪ ,‬ואני מתמלאת בתמהיל של פחד‪ ,‬עצב‪ ,‬בדידות והפתעה‬ ‫מעצם ההבנה שהאיש הזה‪ ,‬שעד לפני חודשיים לא הכרתי אותו‬ ‫בכלל‪ ,‬ממלא פתאום כל כך הרבה תאים של רגש בתוך הלב שלי‪.‬‬ ‫אני סופרת לאחור את הזמן עד שנצא למסיבה‪ ,‬מקווה שאולי יקרה‬ ‫משהו שיחלץ אותי מהמצב‪ ,‬אולי ארז יחלה פתאום וניאלץ לבטל‪,‬‬ ‫אבל הוא נראה כאילו קיבל זריקת אנרגיה טובה‪ ,‬שר ברחבי הבית‬ ‫ומלא חיוכים‪ .‬אני מנסה לשמור על חזות שלווה‪ ,‬אבל המחשבות‬ ‫הרעות מחלחלות אט־אט לתודעה‪ .‬זהו? ככה זה יסתיים?‬ ‫אני לובשת שמלת קטיפה אדומה‪ ,‬כזאת שעוטפת את הגוף‬ ‫ומאפשרת הצצה נדיבה לאזורים החשובים‪ ,‬ולהשלמת ההופעה –‬ ‫נעלי עקב גבוה ושפתון אדום בוהק‪ .‬כל הצבעים והכיסויים שיוכלו‬ ‫להסוות את מה שאני מרגישה בפנים‪ .‬אנחנו מגיעים לווילה‬ ‫מפוארת באזור השרון‪ .‬חמישה־עשר זוגות יפים ויפים פחות‪ ,‬כולם‬ ‫במיטבם‪ ,‬בבגדים צמודים שחושפים את מה שמחכה למי שיהיה‬ ‫הראשון לבדוק‪ .‬בקבוקי קאווה נפתחים‪ ,‬וודקה‪ ,‬ויסקי‪ ,‬הכול תופס‪.‬‬

‫‪ | 262‬ג'ני ברק‬ ‫קצת מקשקשים על עניינים עלומים‪ ,‬כאן אף אחד לא מדבר‬ ‫על עצמו ממש‪ .‬כאן לא מעלים את הצרות‪ ,‬רק את הטרילילי‬ ‫והטרללה‪ .‬כולם שמחים ומאושרים‪ ,‬נוסעים לחו"ל‪ ,‬עושים שופינג‬ ‫ומטיילים ממסיבה למסיבה‪ .‬כאן זה אזור החיים הטובים‪.‬‬ ‫הערב אצלי הוודקה מככבת‪ .‬אני שותה כוס אחרי כוס‪ ,‬מחכה‬ ‫לתחושת הערפול שתחמם אותי מבפנים‪ ,‬אבל היא מאחרת להגיע‪.‬‬ ‫בשלב הזה של הערב כולם כבר מתחילים להתערבל‪ ,‬זוגות‪,‬‬ ‫שלישיות‪ ,‬כל אחד בהרכב שעושה לו טוב‪ .‬בדרך כלל אלה הרגעים‬ ‫החביבים עליי‪ ,‬לפעמים אפילו יותר מהסקס עצמו‪ .‬כמו ביציאה‬ ‫לציד‪ ,‬כשהכול עוד פתוח והכול יכול לקרות‪ .‬אני אוהבת לתור את‬ ‫החדר בעיניי‪ ,‬למצוא את האחד שמדליק אותי במיוחד‪ ,‬להתביית‬ ‫עליו ולהסתער עד הכיבוש‪ .‬ואם עולה בליבכם השאלה למה‬ ‫לכבוש‪ ,‬שהרי במקום כזה כל הדרכים מובילות לאותה תוצאה‪ ,‬אז‬ ‫גם כאן‪ ,‬כמו בכל מקום אחר‪ ,‬יש יפים וחתיכים יותר‪ ,‬וכל אחת‬ ‫רוצה כמובן לבלות את הערב עם הגבר הכי שרמנטי וחתיך‪ .‬הרי‬ ‫באנו להגשים פנטזיות‪.‬‬ ‫אבל הערב אני מרגישה פחות ציידת ויותר כמו הטרף שמנסה‬ ‫להסתתר מפני הגורל הצפוי לו‪ .‬אני מדברת עם כולם‪ ,‬שפתיי‬ ‫מחייכות לכל עבר‪ ,‬אבל עיניי ברצפה‪ ,‬מתחמקות מלפגוש במבטים‬ ‫אחרים‪ .‬השיטה עובדת מעל המצופה‪ .‬אף אחד לא ניגש אליי‪ ,‬אף‬ ‫אחד לא מנסה את מזלו איתי‪ .‬אני מרגישה כמו פרח קיר במסיבות‬ ‫של בית הספר‪ .‬במצב אחר עוד הייתי עלולה להיעלב‪.‬‬ ‫אפילו אמיר‪ ,‬אחד הפרטנרים הקבועים שלי במסיבות‪ ,‬חולף על‬ ‫פניי כאילו אינו מבחין בי‪ .‬לרוב הוא מחכה לי בסבלנות‪ ,‬מאפשר‬ ‫לי לפתוח את הערב עם אחד הכיבושים החדשים‪ ,‬אך כעבור זמן‪,‬‬ ‫כשהוא מבחין שההתלהבות הראשונית שלי כבר התפוגגה‪ ,‬הוא עובר‬ ‫לידי‪ ,‬כאילו במקרה‪ ,‬ומזמין אותי להמשיך את השעות הנותרות‬

‫משחקי בגידה | ‪263‬‬ ‫איתו‪ .‬כעת הוא מחייך אליי חיוך קטן‪ ,‬מתחמק‪ ,‬מניד בראשו לשלום‬ ‫וחוזר לשוחח בלהט עם מישהי אחרת בשמלה צהובה‪.‬‬ ‫אחרון הזוגות כבר מתמזמז על הספה לידי‪ ,‬ואני מבינה שזה הזמן‬ ‫לעבור לשבת ליד שולחן האוכל המיותם‪ .‬הבדידות היא חברתי‬ ‫הטובה הערב‪ ,‬ואני מתכסה בה בהנאה‪ .‬נוח לי ככה‪ ,‬בחברתה של‬ ‫כוס הוודקה שלי‪.‬‬ ‫"מה קרה לך הערב?" אמיר מנשק אותי קלות על העורף ואני‬ ‫קופצת למגעו‪" .‬יש לך הערב מבט עצוב בעיניים"‪ ,‬הוא אומר לי‪,‬‬ ‫"נראה שאת לא איתנו"‪.‬‬ ‫אני מחייכת אליו ונושקת ללחיו‪ .‬הוא לא באמת מצפה לתשובה‪,‬‬ ‫הוא רק בא כדי למזוג משקאות לו ולשמלה הצהובה‪.‬‬ ‫גם ארז לא מוצא את עצמו הערב‪ .‬הוא עובר מפרח לפרח‪ ,‬אבל‬ ‫אף אחת מהן לא מרגשת אותו במיוחד‪ .‬גם הוא מחפש את החיבור‬ ‫הקטן שמעבר לסקס הטכני‪ .‬אולי מצב הרוח הירוד שלי משפיע‬ ‫גם עליו‪ .‬כעבור שעתיים אנחנו מחליטים לפרוש‪ .‬הישבן שלי כבר‬ ‫קיבל צורה של כיסא‪ ,‬ואני לגמרי שיכורה מכל הוודקה‪.‬‬ ‫בשלוש לפנות בוקר אנחנו חוזרים הביתה‪ .‬למרות השכרות‬ ‫שפרצה כעת במלוא עוצמתה‪ ,‬אני עוד מצליחה לתקתק לקלייד‬ ‫הודעה‪:‬‬ ‫"לא יודעת אם זה עדיין מעניין אותך‪ ,‬אבל הערב במסיבה אפילו‬ ‫אצבע של גבר אחד לא נגעה בי"‪.‬‬ ‫זה כמובן לא כולל את האצבע של ארז‪ ,‬שבדיוק יוצא מהמקלחת‬ ‫ואין לו שום כוונה ללכת לישון‪ .‬הוא מוזג לעצמו כוסית וודקה‬ ‫ובולע אותה בשוט אחד‪.‬‬ ‫"אז מה את אומרת‪ ,‬שנפצה את עצמנו על חוסר האקשן‬ ‫במסיבה?"‬

‫‪ | 264‬ג'ני ברק‬ ‫בסקס עם ארז אין פספוסים‪ .‬הוא יודע איך לגעת בי‪ ,‬הוא יודע‬ ‫איפה‪ .‬הזין שלו ממלא אותי ומנחם‪ .‬הוא לא היה שמח לשמוע את‬ ‫התיאור הזה‪ ,‬אבל כן‪ ,‬יש בו משהו מנחם שמבטיח לי שלא משנה‬ ‫מה קורה שם בחוץ‪ ,‬הדבר האמיתי מחכה לי כאן בבית‪ ,‬במיטה‬ ‫החמה תמיד‪ ,‬עם יד מלטפת וחיבוק שעוטף אותי כל הלילה‪.‬‬ ‫***‬ ‫אני מתעוררת בשבע‪ .‬מאז שהילדים בגרו‪ ,‬לפני תשע אני אפילו‬ ‫לא שוקלת לצאת מהמיטה‪ ,‬אבל הפעם העיניים שלי נפקחות‬ ‫מעצמן והגוף חסר מנוחה‪ ,‬מסרב להמשיך לשכב‪ .‬הבית שקט‪,‬‬ ‫אפילו הכלבה עדיין מתגלגלת במיטה שלה‪ .‬אני לא לגמרי מבינה‬ ‫איך זה קרה לי‪ .‬כמו המעשנים שמספרים לכולם שברגע שיחליטו‬ ‫להפסיק זה יקרה בקלות‪ ,‬אבל כשהם כבר מנסים‪ ,‬הם לא מצליחים‬ ‫להחזיק מעמד אפילו שעתיים‪ ,‬כך גם אני‪ .‬נהניתי מהקשר עם‬ ‫רובי‪ ,‬הרגשתי שאני קצת נסחפת‪ ,‬אבל לא עצרתי לחשוב מה יהיה‬ ‫כשיסתיים‪ .‬לא הבנתי עד כמה הרגשות שלי כלפיו חזקים‪ ,‬עד כמה‬ ‫איבדתי את השליטה על עצמי‪.‬‬ ‫חשבתי שזו תהיה עוד הרפתקה קטנה שתחלוף במהירות כמו‬ ‫רבות לפניה‪ .‬איך לעזאזל נתתי לעצמי להישאב כל כך חזק פנימה?‬ ‫הכול בסדר‪ ,‬לכאורה‪ ,‬אבל העצבות לא עוזבת אותי‪ .‬אני יוצאת‬ ‫לטיול עם הכלבה‪ ,‬היא לא נלהבת במיוחד לצאת אל הקור‪ .‬בוקר‬ ‫שבת טיפוסי‪ .‬חוץ מכמה ספורטאים חרוצים שחולפים על פניי‬ ‫בריצה‪ ,‬הרחוב דומם‪ .‬לפנינו אני רואה גבר צועד לעבר המכונית‬ ‫שלו‪ .‬הוא נראה מוכר‪ .‬זה עופר‪ .‬אם הייתי פוגשת בו כך לפני‬ ‫כמה חודשים‪ ,‬הדם שלי היה מתחיל לגעוש‪ ,‬אבל כרגע אני מגיבה‬ ‫בשוויון נפש‪ .‬אולי זו גם הסיטואציה‪ :‬בוקר‪ ,‬אני לבושה בג'ינס‬ ‫שכבר ראה ימים טובים יותר‪ ,‬בכפכפי אצבע ובשאריות איפור‬ ‫מאתמול‪ .‬אני עוברת לידו‪ ,‬הוא בדיוק עומד להיכנס לאוטו‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪265‬‬ ‫"בוקר טוב"‪.‬‬ ‫הוא מסתובב אליי בהפתעה‪" ,‬בוקר טוב‪ .‬מה את עושה כאן?"‬ ‫"אני והכלבה במעקב צמוד אחריך"‪ ,‬אני צוחקת‪" ,‬מסתבר שאני‬ ‫גרה ממש כאן ליד‪ ,‬אולי פעם אזמין אותך לקפה‪ ,‬שתראה"‪.‬‬ ‫הסיטואציה כל כך הזויה ששנינו צוחקים כאילו סיפרתי את אחת‬ ‫הבדיחות הטובות אי פעם‪.‬‬ ‫"גרושתי גרה כאן"‪ ,‬הוא מספר‪" ,‬החזרתי את הילד אליה הביתה‪.‬‬ ‫הערב אני טס לדובאי במסגרת העבודה החדשה שלי"‪.‬‬ ‫"אוהו‪ ,‬החיים שלך ממש לונה פארק‪ ,‬הרבה חידושים יש אצלך"‪.‬‬ ‫"כן"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬אולי ניפגש כשאחזור‪ ,‬אספר לך על דברים‬ ‫נוספים"‪.‬‬ ‫"כן"‪ ,‬אני מסכימה‪" ,‬נדבר בהזדמנות ונקבע"‪.‬‬ ‫לשנינו ברור שאין לנו שום כוונה לדבר או לקבוע‪ ,‬אבל‬ ‫נחמד להשאיר פתח להתרחשויות‪ .‬ככה אני אוהבת‪ ,‬להשאיר‬ ‫לעצמי סדקים שאפשר לפתוח ולהרחיב‪ ,‬להרגיש שיש תמיד עוד‬ ‫אפשרויות‪.‬‬ ‫עוד לפני שאני פותחת את הדלת בבית‪ ,‬אני מריחה את הקפה‪.‬‬ ‫ארז לא מסוגל להמשיך לישון אחרי שאני יוצאת מהמיטה‪ .‬צלחת‬ ‫עם עוגיות הטחינה שאני אוהבת כבר מונחת על השולחן בסלון‪,‬‬ ‫מחכה שנצטרף אליה עם הקפה‪.‬‬ ‫"אז מה קורה איתך?" הוא שואל‪" ,‬אני לא רגיל שאת בורחת לי‬ ‫מהמיטה כל כך מוקדם בשבת בבוקר"‪.‬‬ ‫"סתם ככה‪ "...‬אני ממלמלת‪" ,‬רצות לי בראש מחשבות על‬ ‫העבודה‪ .‬התעוררתי וזהו‪ ,‬לא הצלחתי להירדם"‪.‬‬ ‫"די‪ ,‬נמאס לי מהמסיבות"‪ ,‬הוא מכריז‪" ,‬הסתובבתי כל הערב‪ ,‬לא‬ ‫התחברתי לאף אחת‪ .‬הרגשתי כזה חוסר חשק‪ ,‬שאפילו כשמישהי‬ ‫מצצה לי‪ ,‬השותף שלי שבתוך המכנסיים‪ ,‬סירב להזדקף"‪.‬‬

‫‪ | 266‬ג'ני ברק‬ ‫"אני דווקא לא הרגשתי בבעיה כלשהי"‪ ,‬אני מחייכת‪" .‬כשאני‬ ‫מצצתי לך הוא הזדקף מצוין‪ ,‬כמו חייל בעמידת דום"‪.‬‬ ‫"טוב‪ ,‬זאת לא חוכמה"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬כשאת מוצצת אין זין שלא‬ ‫יעמוד דום‪ .‬אבל באמת הרגשתי שאבדה לי ההתרגשות אתמול"‪.‬‬ ‫"או־קיי"‪ ,‬אני מסכימה‪" ,‬אפשר לוותר על המסיבות לתקופה‬ ‫מסוימת‪ ,‬עד שנחזור להתגעגע"‪.‬‬ ‫אני כבר מכירה את השיחות האלה‪ .‬עברנו אותן לא מעט פעמים‪.‬‬ ‫בעוד חודש לכל היותר הוא יתחיל להרגיש עקצוצים באזורים‬ ‫אסטרטגיים של הגוף‪ ,‬ואז האצבעות שלו יחייגו מעצמן למארגני‬ ‫המסיבות לשאול מה קורה‪ ,‬הוא יקבע עם חברות שלו שם ויודיע‬ ‫לי שבעוד יומיים אנחנו מוזמנים למסיבה מדהימה שממש אי־‬ ‫אפשר לפספס‪ .‬כן‪ ,‬זה הבעל שלי‪ .‬חלק מהיופי בלחיות כל כך‬ ‫הרבה שנים עם אותו האיש‪ ,‬זה שאת לומדת לצפות אותו‪ .‬אלמנט‬ ‫ההפתעה הולך ופוחת‪ .‬זה טוב או רע? קצת משניהם‪ ,‬כנראה‪.‬‬ ‫ארז מציע שנבלה את השבת עם הילדים‪" .‬בואי ניסע לטייל‬ ‫קצת‪ ,‬את הרי תמיד מתלוננת שאנחנו לא נוסעים מספיק"‪.‬‬ ‫זה נכון‪ .‬אני באמת מתלוננת‪ .‬עד הרגע שאנחנו יוצאים לדרך‬ ‫ומתחילים הריבים‪ .‬איתי צועק על יולי שתאסוף את השיער שלה‬ ‫כי הוא נכנס לו לתוך העיניים‪ ,‬יולי צועקת על אסף שמתפרס על‬ ‫כל המושב האחורי ולא משאיר לה מקום‪ ,‬ושלושתם כועסים עלינו‬ ‫שבמקום לתת להם לשחק פורטנייט במחשב‪ ,‬אנחנו מאלצים אותם‬ ‫לצאת לראות טבע‪" .‬מה זה השטויות האלה‪ ,‬לראות טבע? מה‬ ‫כבר יש לראות שם? פרחים ושיחים? מה אנחנו אמורים לעשות‬ ‫עם זה?" אין לי תשובות עבורם‪ .‬אין לי גם כוח לצעוק עליהם‬ ‫שישתקו‪ .‬הכול חסר חשיבות‪.‬‬ ‫אנחנו מגיעים לנחל השופט‪ .‬החניון עמוס ברכבים‪ ,‬משפחות‬ ‫של מטיילים‪ ,‬הורים עם תיקים על הגב וילדים שמקפצים לפניהם‬

‫משחקי בגידה | ‪267‬‬ ‫כמו כלבלבים ששוחררו מהרצועה‪ .‬הילדים שלנו יוצאים מהאוטו‬ ‫ומביטים סביבם במבט של ייאוש‪ .‬אני רואה אותם תוהים בינם‬ ‫לבין עצמם כמה זמן הסבל יימשך‪ ,‬אבל הם לא מעיזים לומר מילה‬ ‫בקול‪.‬‬ ‫"איזה מפונקים עירוניים גידלנו"‪ ,‬ארז מחבק אותי ואז תופס את‬ ‫ידי בידו האחת‪ ,‬ובשנייה את יולי‪ .‬בואו‪ ,‬ילדים‪ ,‬הוא מדרבן אותם‪,‬‬ ‫נלך לראות קצת טבע‪ ,‬נשמח את אימא‪ .‬ואם תתנהגו יפה‪ ,‬אולי‬ ‫נשמח את כולנו בסיום באיזו שווארמה טובה‪.‬‬ ‫איתי מעניק לי חיוך קטן שמעודד אותי להאמין שיש עוד תקווה‬ ‫שגם ילדיי ייהנו מהטבע בארץ הזאת‪ .‬אנחנו צועדים יחד‪ ,‬אבל‬ ‫אני מביטה בנו מהצד‪ ,‬מביטה בארז‪ ,‬האיש שלי שעושה כל מאמץ‬ ‫אפשרי לרצות אותי‪ ,‬לשמח אותי‪ ,‬זו השאיפה שמובילה אותו ‪-‬‬ ‫לראות אותי מאושרת‪ .‬אז איך קרה שנתתי לגבר אחר את המפתח‬ ‫לאושר שלי? האם אני מאוהבת בשניהם? זה בכלל אפשרי?‬ ‫הרי רק לפני שבועות אחדים הסברתי לאלה בכזאת יהירות‬ ‫שאין שום סיכוי שאתאהב בגבר אחר‪ .‬וגם עכשיו אני עומדת‬ ‫מאחורי הדברים שאמרתי‪ ,‬בחלקם לפחות‪ .‬זה לא המקרה הקלאסי‬ ‫של אישה רעבה שפתאום הופיע מישהו שעונה על החסכים שלה‪.‬‬ ‫אני לא באתי אל רובי שישלים לי חוסרים‪ .‬ארז עונה על כל‬ ‫הצרכים שלי‪ .‬אני לא בטוחה שאני יודעת להעניק לו במידה שווה‪.‬‬ ‫אני לא בטוחה שרובי היה יודע להעניק לי כך‪ .‬אבל ממש עכשיו‪,‬‬ ‫הלב שלי נוהה אחריו‪ ,‬אחרי רובי‪.‬‬ ‫אחרי שנים של בילויים בסווינג‪ ,‬של הצהרות על חוסר היכולת‬ ‫שלי להתחייב מינית לגבר אחד‪ ,‬אני מוצאת את עצמי כמהה לאותו‬ ‫גבר אחד‪ ,‬מוכנה ללא היסוס לוותר על כל המסיבות והגברים‬ ‫המזדמנים‪ .‬הכאב על האובדן שלו‪ ,‬שלנו‪ ,‬משתלט על כולי‪ ,‬לא‬ ‫מניח לי ליהנות מכל היופי שמונח כאן לפניי‪.‬‬

‫‪ | 268‬ג'ני ברק‬

‫‪42‬‬ ‫בשמונה בבוקר אלה כבר במשרד‪ ,‬רצה ועובדת כאילו מלכת‬ ‫אנגליה מגיעה אלינו לביקור‪ .‬איך אני יודעת? כי קיבלתי התרעה‬ ‫ממערכת האזעקה שהיא שכחה לכבות‪ .‬נו ברור‪ ,‬היא מעולם לא‬ ‫הגיעה ראשונה למשרד‪ ,‬איך היא תדע שיש אזעקה? למען האמת‪,‬‬ ‫זה די מתאים לי‪ .‬גם ככה בקושי ישנתי ורק חיפשתי תירוץ טוב‬ ‫לצאת מהמיטה‪ ,‬לצאת מהבית‪.‬‬ ‫"אלוש"‪ ,‬אני מנסה לשווא להרגיע אותה‪" ,‬כבר עשינו פרזנטציות‬ ‫בעבר‪ ,‬את יודעת שאנחנו טובות ואת יודעת שההצעה שהכנו‬ ‫לדידי שלך מצוינת‪ .‬אני בטוחה שהיא תתרשם"‪.‬‬ ‫"כן‪ ,‬אני משערת שאת צודקת"‪ ,‬היא נאנחת‪.‬‬ ‫"אז אולי תשתי רגע קפה ותיקחי אוויר?"‬ ‫"אני לא יכולה"‪ ,‬היא מודה וקורסת לתוך הכיסא שלצד השולחן‬ ‫שלי‪" ,‬המחשבות הורגות אותי‪ .‬זה לא יוצא לי מהראש‪ ,‬בימים‬ ‫ובמיוחד בלילות"‪.‬‬ ‫"אילו מחשבות? אני תוהה‪ ,‬על הפרזנטציה? זה בסך הכול עוד‬ ‫לקוח‪ ...‬והרי דידי היא חברה שלך‪ ,‬אני בטוחה שהיא תיתן לנו‬ ‫הזדמנות‪ ,‬אני מרגיעה אותה"‪.‬‬ ‫אלה נועצת בי מבט עייף ושולחת את ידה אל תיק האיפור שלי‪,‬‬ ‫מתחילה לתקן את המסקרה שממסגרת את עיניה‪" .‬מה פתאום‬ ‫הפרזנטציה‪ "...‬היא מעקמת את פיה‪" ,‬אומנם דידי היא לקוחה לא‬ ‫פשוטה‪ ,‬ואם נקבל את הפרויקט‪ ,‬היא עוד תעשה לנו חיים קשים‪,‬‬ ‫אבל מה שמשגע אותי זה המחשבות על נדי‪ .‬סליחה‪ ,‬נדב"‪ .‬היא‬ ‫מתקנת כאילו מנסה להרחיק אותו מעצמה‪ .‬קולה חלש מהרגיל‪,‬‬

‫משחקי בגידה | ‪269‬‬ ‫כאילו עוד לא הספיקה לשים על עצמה את מסכת הבוקר עם חיוך‬ ‫מיליון הדולר שלה‪ ,‬שגורם לכולם לחשוב שהיא מגיעה היישר‬ ‫מהוליווד‪" .‬מאז המפגש ההוא איתו‪ ,‬כל הזמן רצות לי שאלות‬ ‫בראש של 'מה היה אילו' וכמה בא לי להרגיש שוב את המגע שלו‪,‬‬ ‫ומה היה קורה אם היה מתקשר אליי שוב‪ ,‬ומה יקרה אם ניפגש‬ ‫בעבודה‪ .‬ומעל הכול‪ ,‬אני מרגישה אשמה כלפי רוני‪ ,‬כאילו בעצם‬ ‫המחשבות האלה אני בוגדת בו ובכל מה שיצרנו יחד"‪.‬‬ ‫אלה לא מצפה לתגובות שלי‪ ,‬היא מנהלת את השיחה עם עצמה‪.‬‬ ‫"ובשביל מי אני שוקלת לבגוד בו"‪ ,‬היא מרימה את ידיה ואת‬ ‫קולה‪ ,‬כאילו שואלת את זה שנמצא שם למעלה‪" ,‬בשביל נדי!‬ ‫גבר שלא נתן לי שום דבר וגם לא את עצמו‪ .‬הרי אז‪ ,‬בימים‬ ‫שהיינו זוג‪ ,‬כל כך אהבתי אותו שהייתי מוכנה להתחתן איתו ככה‪,‬‬ ‫כמו שהוא‪ ,‬בלי כסף ובלי כלום‪ ,‬ואת מכירה אותי ויודעת כמה‬ ‫הייתי זקוקה תמיד ליציבות כלכלית‪ ,‬רק איתו זה היה פחות חשוב‪.‬‬ ‫אבל הוא זה שלא רצה‪ ,‬הוא זה שעזב כי הרגיש שהוא עדיין לא‬ ‫בשל להתחייב אליי‪ .‬ועכשיו‪ ,‬רק מעצם הנוכחות שלו אני כולי‬ ‫מתמוטטת‪ .‬איפה כאן ההיגיון?"‬ ‫"תביאי את האודם"‪ ,‬אני מושכת אליי את תיק האיפור‪" ,‬גם אני‬ ‫צריכה לעשות קצת תיקונים"‪ .‬לו רק יכולתי לשתף אותה‪ ,‬לומר‬ ‫לה כמה דומות המחשבות שמציקות לשתינו היום‪.‬‬ ‫"אלוש"‪ ,‬אני אומרת לה‪ ,‬או אולי לעצמי‪" ,‬הרי אנחנו כבר‬ ‫מספיק ותיקות בעולם כדי לדעת שכשהיצרים נדלקים ההיגיון‬ ‫כבה‪ .‬תשאלי אפילו את ביל קלינטון‪ .‬הוא היה מוכן לסכן את‬ ‫התפקיד הכי נחשק בעולם עבור סיגר טבול בטעמיה של אישה‪.‬‬ ‫את מזהה בזה היגיון?"‬ ‫"הדבר היחיד שאני מזהה עכשיו הוא שממש בא לי לקבל את‬ ‫הפרויקט הזה‪ ,‬שרוני‪ .‬בא לי לצלול לתוך משהו חדש כזה‪ ,‬לשים‬ ‫את כל האנרגיות שלי בתוכו ולראות איך זה מתרומם מאפס"‪.‬‬

‫‪ | 270‬ג'ני ברק‬ ‫"כן"‪ ,‬אני מסכימה איתה‪" ,‬גם בבנק מאוד ישמחו‪ ,‬כך שאני לגמרי‬ ‫איתך‪ .‬תני לי לעשות כמה שיחות דחופות‪ ,‬ובעוד חצי שעה ניפגש‬ ‫בחדר הישיבות לעשות חזרה אחרונה על הפרזנטציה שלנו"‪.‬‬ ‫"יופי‪ ,‬אני אבדוק בינתיים מתי יגיעו הצבעונים שהזמנתי"‪.‬‬ ‫"צבעונים?"‬ ‫"כן‪ ,‬שהמשרד ידיף ניחוחות של יוקרה‪ .‬תסמכי עליי"‪.‬‬ ‫"אני סומכת עלייך‪ ,‬השאלה מה שרת האוצר אירית תגיד על זה‪.‬‬ ‫אבל זו כבר בעיה שלך מולה‪ ,‬אני לא בעניין‪ .‬את יכולה רק לקוות‬ ‫שאולי היא לקחה שיעור כושר לפני העבודה‪ ,‬ואז יש סיכוי שהיא‬ ‫תגיע במצב רוח משופר במיוחד"‪.‬‬ ‫שתינו פורצות בצחוק‪ ,‬ובעוד שאלה הולכת להסדיר את ענייני‬ ‫הפרחים‪ ,‬אני כבר עם הטלפון ביד‪ ,‬בודקת מה התרחש בעולם בחצי‬ ‫השעה שהשתקתי אותו‪.‬‬ ‫"שרון‪ ,‬זה דחוף‪ ,‬תתקשרי אליי" ‪ -‬הודעת הווטסאפ מנטי מהבהבת‬ ‫אליי בסימני קריאה‪ .‬עכשיו אני שמה לב שהיא גם התקשרה‬ ‫פעמיים בזמן שדיברתי עם אלה‪ .‬זה לא חריג‪ ,‬מאז שאימא שלנו‬ ‫נפטרה אנחנו משתדלות לפתוח את הבוקר בשיחה קבועה‪ .‬בדרך‬ ‫כלל אנחנו משוחחות בזמן הפקקים בדרך לעבודה‪ ,‬אבל היום‪ ,‬עם‬ ‫האזעקה והעניינים עם אלה לא הספקתי להתקשר‪.‬‬ ‫"מה קרה?" אני קצרת רוח‪" .‬ההודעות הדרמטיות שלך מלחיצות‬ ‫אותי"‪.‬‬ ‫"היי סיס‪ ,‬לא התכוונתי להלחיץ אותך‪ ,‬אבל את צריכה לדעת‪.‬‬ ‫הוא בבית חולים"‪.‬‬ ‫"מי זה 'הוא'? עוד לפני שאני מסיימת לשאול את השאלה‪ ,‬אני‬ ‫כבר יודעת מה תהיה התשובה‪.‬‬ ‫"אשתו התקשרה אליי‪ ,‬היא נשמעה היסטרית‪ ,‬מתברר שהוא‬ ‫נכנס לצנתור פשוט לכאורה‪ ,‬שהם כמובן לא טרחו ליידע אותנו‬

‫משחקי בגידה | ‪271‬‬ ‫עליו‪ ,‬אבל משהו שם הסתבך והוא מאושפז עכשיו בטיפול נמרץ"‪.‬‬ ‫"זה לא מעניין אותי"‪ ,‬אני חותכת אותה‪" ,‬היא רצתה לעבור את‬ ‫זה איתו בלי לערב אותנו‪ ,‬אז שתסתדר איתו לבד עכשיו‪ .‬אין לי‬ ‫מה לעשות עם המידע הזה"‪.‬‬ ‫"טוב‪ ,‬תחשבי על זה כמה דקות‪ .‬אולי ניסע לבקר אותו? את הרי‬ ‫לא באמת מסוגלת להתעלם מהידיעה הזאת"‪.‬‬ ‫"נטי‪ ,‬יש לי פרזנטציה חשובה בעוד שעה וחצי‪ ,‬אין לי זמן‬ ‫לבזבז על האיש הזה"‪.‬‬ ‫"תעשי מה שאת רוצה‪ ,‬רק תזכרי את מה שאת תמיד אומרת‬ ‫לי‪ ,‬שהכי חשוב להרגיש שעשית מה שאת יכולה‪ .‬שלא תמצאי את‬ ‫עצמך מתחרטת על דברים שאי־אפשר להחזיר"‪.‬‬ ‫"אין לי על מה להתחרט"‪ ,‬אני רוטנת‪.‬‬ ‫"טוב‪ ,‬אני רק רציתי לעדכן אותך‪ .‬מקווה שלא יגיעו עדכונים‬ ‫קשים יותר בזמן הקרוב"‪.‬‬ ‫השיחה הסתיימה‪ ,‬אבל אני ממשיכה לבהות בטלפון‪ .‬מה עוד‬ ‫צפוי לי היום? עוד לא התאוששתי מסוף השבוע הנוראי ועכשיו‬ ‫זה‪ .‬אני יודעת שלא מגיע לו‪ .‬האיש הוא חתיכת חרא‪ ,‬באמת‪.‬‬ ‫הוא פשוט כזה‪ ,‬לפחות בשנים האחרונות‪ .‬הבעיה שברגעים כאלה‬ ‫שמתרחשים ללא הכנה מראש‪ ,‬עוד לא הספקתי ללבוש את‬ ‫השריון‪ ,‬ואז חודרים הבהובים מימים אחרים שבהם הוא היה אבא‪.‬‬ ‫אמיתי כזה‪ ,‬עם מבט אוהב בעיניים וגב רחב שידעתי שיגן עליי‬ ‫מהמפלצות שבחוץ‪ ,‬מהכעס של אימא או מהגברים שישברו לי‬ ‫את הלב‪ .‬בימים ההם היינו הכי קרובים בעולם‪ ,‬ולא היה אף אחד‬ ‫שיכול היה לבוא בינינו‪.‬‬ ‫מי זה ששוכב עכשיו בבית החולים‪ ,‬אני תוהה‪ ,‬זה האבא שהכרתי‪,‬‬ ‫או האיש החדש שיצא מתוכו ואין לי שום קשר אליו‪.‬‬

‫‪ | 272‬ג'ני ברק‬ ‫"בוקר טוב!" הקריאה נשמעת צוהלת מדי‪ ,‬בטח עבור אירית‪,‬‬ ‫אבל נראה שלזיון טוב‪ ,‬בייחוד כזה שמגיע אחרי שנים צחיחות‪ ,‬יש‬ ‫אפקט מופלא‪ .‬מתוך אירית הרדומה נגלית לאחרונה אישה חדשה‬ ‫ונחשקת בסקיני ג'ינס כמו פעם‪ ,‬בשיער מטופח ובעיניים נוצצות‪.‬‬ ‫"אלה שלחה אותי לקרוא לך לחדר הישיבות‪ .‬דידי אמורה להגיע‬ ‫עוד מעט‪ ,‬הבנתי שהיא הכניסה עדכונים למצגת‪ .‬בואי נעבור על‬ ‫הדברים כדי שנהיה מוכנות"‪.‬‬ ‫"תתחילו אתן"‪ ,‬אני מבקשת‪" ,‬אני אצטרף עוד מעט"‪.‬‬ ‫"למה? מה קרה?" אירית נועצת בי מבט חקרני‪ .‬היא אפילו לא‬ ‫צריכה להתאמץ בתשאול‪ ,‬המילים פורצות מתוכי מעצמן‪.‬‬ ‫"אז מה את עוד עושה כאן? סעי אליו!" היא מאיצה בי‪.‬‬ ‫"למקרה ששכחת‪ ,‬תכף יש לנו פרזנטציה"‪.‬‬ ‫"זה אולי יפתיע אותך‪ ,‬אבל גם אני ואלה מבינות כמה דברים‬ ‫בפרזנטציות‪ .‬תסמכי על אלה‪ ,‬דידי היא חברה שלה‪ ,‬היא תדע‬ ‫לנהל את זה בלעדייך"‪.‬‬ ‫"לא מגיע לו שאלך לשם‪ .‬אני מרגישה הרבה יותר נחוצה כאן"‪.‬‬ ‫"שרון‪ ,‬את בעצמך אומרת הרי שרושם ראשוני הוא הכי חשוב‪,‬‬ ‫נכון? הרושם שאת מייצרת כרגע הוא לא מאוד מוצלח‪ .‬מסקנה‪:‬‬ ‫עדיף שלא תהיי כאן כשדידי מגיעה‪ .‬לכי‪ ,‬אנחנו נעדכן אותך‪,‬‬ ‫ובמידת הצורך‪ ,‬גם נזעיק אותך‪ .‬סעי אליו‪ ,‬אל תדאגי‪ ,‬אני אהיה‬ ‫שם עם אלה‪ ,‬יהיה בסדר"‪.‬‬ ‫אני יוצאת מהמשרד בצעדים איטיים‪ ,‬מקווה שאולי הן יתחרטו‬ ‫ויקראו לי חזרה‪ .‬אני נכנסת לאוטו ומתחילה לנסוע‪ .‬הכבישים‬ ‫פתוחים במפתיע‪ ,‬כאילו המכוניות מפנות את הדרך בשבילי‪.‬‬ ‫הווייז מורה לי לפנות ימינה לכיוון אלוף שדה‪ ,‬אבל הרגל לוחצת‬ ‫על הגז ואני מוצאת את עצמי נוסעת לכיוון פתח תקווה‪ ,‬אל בית‬ ‫הקברות ירקון‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪273‬‬ ‫***‬ ‫השעה עשר וחצי בבוקר‪ .‬החניון ריק כמעט‪ ,‬הכול שקט‪ ,‬אפשר‬ ‫לומר פסטורלי‪ .‬נראה שהלוויות עדיין לא התחילו‪ .‬אני מחנה את‬ ‫האוטו ויוצאת לאיטי‪ .‬לא ברור לי איך הגעתי לכאן בדיוק‪ .‬חוץ‬ ‫מימי האזכרות של אימי‪ ,‬אני לא נוהגת להגיע לכאן‪ .‬לא זקוקה‬ ‫למצבת אבן כדי להתחבר אליה‪ ,‬הזיכרונות נמצאים איתי בכל‬ ‫מקום‪ .‬אבל כשאני מרגישה צורך לגעת‪ ,‬בהיעדר גוף אני מגיעה‬ ‫לכאן‪ ,‬מתיישבת ליד האבן הקרה‪ ,‬מלטפת את החריצים שנוצרו‬ ‫בה וחולקת איתה בשקט‪ ,‬בלי מילים‪ ,‬את הכאב שממלא אותי‪ .‬אני‬ ‫מקווה שהיא חזקה מספיק לקחת קצת מהכאב שלי‪ .‬אולי בתוך‬ ‫השקט והמקום שיתפנה בתוכי מחשבותיי יתבהרו‪.‬‬ ‫לא נהגתי להתייעץ איתה בחייה‪ .‬אם כבר‪ ,‬הייתי פונה אליו‪.‬‬ ‫חשבתי שהוא "מבין עניין" יותר ממנה‪ ,‬שהיא מרובעת‪ ,‬מקובעת‪,‬‬ ‫עם מנטליות של עולה חדשה‪ ,‬לא מבינה דברים‪ .‬אבל דווקא אחרי‬ ‫שהיא נפטרה‪ ,‬ואבי חשף את פרצופו האמיתי‪ ,‬התחילו לבעבע‬ ‫הספקות‪ .‬אולי טעיתי כשזלזלתי בה‪ .‬השחצנות שלי כלפיה סנוורה‬ ‫אותי עד כדי כך שלא ראיתי שהיא זו שהתפשרה כל חייה‪ ,‬שהיא‬ ‫ניסתה להגן עלינו מפניו‪ ,‬מפני קלות הדעת שלו‪ ,‬מפני חוסר‬ ‫האכפתיות שלו‪ .‬אז עכשיו אני מנסה לפצות אותה‪ ,‬להראות לה‬ ‫שאני נאמנה לה‪ ,‬שעכשיו אני מבינה‪.‬‬ ‫אני צועדת בין השורות‪ ,‬מחפשת את המצבה שלה‪ ,‬זו עם האבן‬ ‫הטבעית שנראית כאילו אספנו אותה מאחד היערות‪ .‬ככה היא‬ ‫אהבה‪ ,‬פשטות וטבע‪ .‬רצינו שתרגיש כמו בגינת הבית שכל כך‬ ‫אהבה‪ ,‬אז מילאנו לה את הקבר באבנים ובצמחים שצומחים‬ ‫מתוכו‪ ,‬מתוכה‪.‬‬ ‫בחלקת הקבר הסמוך עומדת אישה‪ .‬היא הביאה זר פרחים‬ ‫מפואר‪ .‬למרות המרחק ומשקפי השמש שמכסים את פניה‪ ,‬אני‬

‫‪ | 274‬ג'ני ברק‬ ‫רואה שהיא בוכה‪ .‬כתפיה רועדות‪ .‬אני לא מצליחה לבכות‪ .‬לא רק‬ ‫עכשיו‪ ,‬אף פעם‪ .‬הדמעות פשוט לא יוצאות מתוכי‪ .‬האם זה עניין‬ ‫של שליטה או של אטימות רגשית? אני לא יודעת‪ .‬אני מתיישבת‬ ‫בצד הקבר‪ ,‬מנסה להתעלם מההיא שבוכה שם‪ ,‬להתחבר לאימי‪.‬‬ ‫אולי מתוך השקט אצליח להרגיש מעט מהנוכחות שלה‪.‬‬ ‫גם בעיצומם של הריבים הכי גדולים‪ ,‬תמיד ידענו‪ ,‬נטי ואני‪,‬‬ ‫שלכל אחת מאיתנו יש גב תומך‪ .‬ידעתי שלא חשוב מה יקרה‪,‬‬ ‫אם אכשל‪ ,‬אתגרש‪ ,‬אפול או סתם ארגיש עצובה‪ ,‬הם תמיד יהיו‬ ‫שם‪ .‬איתם אני לא צריכה להוכיח שום דבר‪ ,‬לעמוד ביעדים‪,‬‬ ‫להיות אישה טובה‪ ,‬אימא מכילה‪ ,‬פשוט להיות אני‪ .‬את הגב הזה‬ ‫שהתפוגג‪ ,‬החליפה תחושת היתמות‪.‬‬ ‫אז‪ ,‬בימים ההם‪ ,‬אבי היה האבא הכי טוב שיכולתי לאחל לעצמי‪.‬‬ ‫מין שילוב של נהג משאית מחוספס מצד אחד‪ ,‬ואינטלקטואל‬ ‫שתמיד יש לו ספר בתיק מצד שני‪ .‬אחד שיכול להעביר ערב עם‬ ‫חבר ובקבוק ויסקי‪ ,‬ובבוקר לנהל איתי שיחות נפש על פילוסופיה‬ ‫ופוליטיקה ולייעץ בדברים הכי אישיים שלי‪.‬‬ ‫הוא‪ ,‬השמח והעליז‪ ,‬היה הניגוד המוחלט לאימא שלי‪ ,‬שהייתה‬ ‫רוטנת וכעוסה תמידית‪ .‬כשעמדו להתגרש‪ ,‬היה זה ברור לכולם‬ ‫שאני אלך איתו‪ .‬כשהיא כעסה עליי‪ ,‬הייתה אומרת לי שאני‬ ‫בדיוק כמוהו‪ .‬בשבילי זו הייתה המחמאה הכי גדולה‪ .‬את הגברים‬ ‫שהבאתי הביתה הייתי מושיבה איתו‪ ,‬שידבר עימם ויחרוץ בסוף‬ ‫הערב מה דעתו‪ .‬הם היו חייבים לצלוח את המבחן שלו‪ .‬את גדרות‬ ‫ההגנה העוינת של אימא שלי אף אחד לא צלח מעולם‪ .‬אני לא‬ ‫אפשרתי להם‪ .‬הייתי בעיקר נבוכה בכל מפגש שלה עם אנשים‬ ‫שרציתי להרשים‪.‬‬ ‫כעת‪ ,‬בפעמים הבודדות שאנחנו נפגשים‪ ,‬אני עדיין מסתכלת‬ ‫בעיניים שלו‪ ,‬מחפשת שם את הניצוץ מפעם‪ .‬בדרך כלל הן‬

‫משחקי בגידה | ‪275‬‬ ‫מכוסות במשקפיים כהים או שקועות בסבך גבות עבותות‪ .‬פעם‬ ‫היו עיניו הכחולות נוצצות‪ ,‬עם זיק של שובבות‪ .‬כזה שמחפש את‬ ‫הבדיחה הבאה‪ ,‬את הצד האופטימי בכל דבר‪ .‬היום העיניים האלה‬ ‫כבר לא מחפשות‪ .‬הן אפילו לא מתעניינות‪ .‬האש שלו כבתה ויש‬ ‫רק אישה אחת שמדליקה אותו‪ .‬אורה‪ ,‬אשתו‪ .‬עבורי היא דווקא‬ ‫מסמלת את החושך‪.‬‬ ‫כמה ציני לחשוב שדווקא אני זו שעודדה אותו להיפגש עם‬ ‫אורה‪ .‬בזמן שכולם ריכלו שזה עוד מוקדם מדי‪ ,‬שהאדמה בקבר‬ ‫של אשתו עוד לא יבשה‪ ,‬אני לחשתי באוזנו שיתעלם מהרכלנים‬ ‫ויעשה מה שטוב לו‪ .‬האמנתי שזה מגיע לו אחרי שבמשך חמש‬ ‫שנים מייגעות הוא צלל למחשכים והקדיש את כל כולו לטיפול‬ ‫באשתו‪ ,‬שם בצד את הריבים‪ ,‬את הכעסים ויתר באופן מוחלט על‬ ‫סקס‪ ,‬התרוצץ בין הרופאים‪ ,‬לקח אותה לטיפולים‪ ,‬ליטף לה את‬ ‫היד בכאבים הכי קשים‪ ,‬הזריק‪ ,‬חיטא‪ ,‬בישל‪ ,‬ניקה וחייך כאילו‬ ‫הכול קטן עליו‪ .‬שנים שבהן הוא ישן בלי סוף‪ ,‬צלל לשינה עמוקה‬ ‫ליד השולחן בזמן הארוחה‪ ,‬בעת שיחות עם חברים‪ ,‬רק שם היה‬ ‫לו שקט‪.‬‬ ‫בערב‪ ,‬אחרי שקברנו אותה‪ ,‬הוא נכנס הביתה‪ ,‬פתח בקבוק ויסקי‪,‬‬ ‫הדליק סיגריה והתיישב בסלון‪ .‬עשה את כל הדברים שהיא אסרה‬ ‫עליו‪ .‬באותו רגע השינה עזבה אותו‪ .‬הוא לא נזקק לה יותר‪ .‬לו היה‬ ‫נכנס אורח זר אל הבית בימי השבעה‪ ,‬הוא היה בטוח שמרחשת‬ ‫כאן הילולה‪ .‬שבעה ימים ושבעה לילות של חגיגות‪ .‬עשרות רבות‬ ‫של אורחים בכל יום‪ ,‬אלכוהול זרם כמו מים‪ ,‬שפע מאכלים שכל‬ ‫אחד מהאורחים טרח להכין‪ ,‬קולות צחוק ושמחה‪ .‬על הכורסה‬ ‫החומה שלה ישבו אנשים זרים‪ .‬שיחי הוורדים שטיפחה הרכינו את‬ ‫ראשם‪ ,‬חוששים מנחילי האנשים שפלשו לגינה השקטה‪ .‬הרגשתי‬ ‫את הצמא שלו לחזור לחיים‪ ,‬להיות האיש ההוא מפעם‪ .‬לא הבנתי‬

‫‪ | 276‬ג'ני ברק‬ ‫אז שהחיים הם דינמיים‪ ,‬שגם כשהולכים לאחור הדרך אינה אותה‬ ‫הדרך‪ .‬אנחנו לא יכולים לחזור להיות כפי שהיינו‪ ,‬אנחנו בהכרח‬ ‫נהיה שונים‪.‬‬ ‫היא התקשרה אליו ארבעה חודשים בדיוק לאחר שהתאלמן‪.‬‬ ‫היא עבדה עם אחת מחברותיה של אימי ושמעה ממנה שיש אלמן‬ ‫חדש בשכונה‪ ,‬אחד שהוא כנראה מציאה די טובה‪ .‬הנדימן‪ ,‬שיודע‬ ‫לעשות הכול בבית‪ ,‬שמגיע עם דירה יפה וגם עיניים כחולות‪.‬‬ ‫כעבור יומיים הם נפגשו‪ .‬הוא התקשר אליי למחרת בבוקר‪ ,‬בקושי‬ ‫זיהיתי אותו‪.‬‬ ‫"פריבט דוצ'ה (שלום‪ ,‬בת שלי)‪ ,‬אמר‪ ,‬וואו איזה ערב היה לאבא‬ ‫שלך‪ .‬אני לא מפסיק לחייך מאתמול בערב‪ .‬איזו אישה‪ ,‬סקסית‪,‬‬ ‫יפה‪ ,‬עדינה‪ ,‬אבל שותה ויסקי כמו גבר אמיתי!"‬ ‫"נהדר פימצ'יק (ככה עוד כיניתי אותו אז)‪ ,‬הזמנת אותה לדייט‬ ‫נוסף?"‬ ‫"בטח‪ ,‬אבל היא נסעה היום לים המלח‪ ,‬כך שאאלץ להמתין‬ ‫לשבוע הבא"‪.‬‬ ‫כעבור שעה‪ ,‬טלפון נוסף‪" .‬היא התקשרה אליי עכשיו"‪ ,‬סיפר‪,‬‬ ‫"אמרה שכל כך נהנתה איתי אתמול שבכלל לא מתחשק לה‬ ‫לנסוע‪ .‬היא רוצה לקצר את החופשה כדי לפגוש אותי שוב‪ .‬אני‬ ‫שוקל להצטרף אליה לשם‪ .‬מה את אומרת? אני מגזים?"‬ ‫"כן‪ ,‬אבא‪ ,‬אתה מגזים‪ ,‬אבל אתה גם נהנה ושמח וצוחק‪ ,‬אז לך‬ ‫על זה‪ .‬סע לים המלח‪ ,‬אבל לא היום‪ ,‬חכה למחר‪ ,‬שהיא לא תרגיש‬ ‫שאתה ממש קליל להשגה"‪ ,‬צחקתי‪.‬‬ ‫יש בעולם שני סוגי אנשים‪ :‬אלה שפועלים בשיטת הסלמי ‪-‬‬ ‫לוקחים כל פעם עוד נתח קטן ועוד אחד ובלי ששמת לב הם‬ ‫חיסלו את הכול; ואלה שפועלים באחת‪ ,‬במהירות הבזק‪ .‬אורה היא‬ ‫מהאסכולה השנייה‪ .‬היא לא מבזבזת זמן‪ .‬הייתה לה מטרה מסומנת‬

‫משחקי בגידה | ‪277‬‬ ‫והיא פעלה בלי להניד עפעף‪ ,‬מודעת לכוחותיה ולחולשותיו של‬ ‫הצד שכנגד‪ ,‬ומנצלת אותן לטובתה במיומנות של מקצוענית‪.‬‬ ‫לא עברו שלושה שבועות והיא כבר עברה לגור איתו בדירה‪.‬‬ ‫הדירה שלה קטנה וצפופה‪ ,‬והיא חלקה אותה עם בנה ובתה שרק‬ ‫התחתנה‪ .‬היה לה נעים יותר לעבור לבית מרווח עם גינה‪ .‬כעבור‬ ‫שבועיים היא החלה להתלונן שאינה מרגישה בנוח בבית‪ ,‬כיוון‬ ‫שהיא חשה שם עדיין בנוכחותה של אימי‪ ,‬אז היא הורידה את‬ ‫התמונות מהקירות ודרשה ממנו לקנות מצעים חדשים‪ .‬ארוחות‬ ‫הברביקיו של ימי שישי הופסקו‪ .‬הוא‪ ,‬שבעבר‪ ,‬גם בימי המחלה‬ ‫הכי קשים של אימי‪ ,‬התעקש שכולנו‪ ,‬הילדים והחברים‪ ,‬נבוא‬ ‫אליהם לברביקיו של יום שישי‪ ,‬הודיע שכעת הוא עייף ואין לו‬ ‫כוח לארח עוד‪ .‬הוא לא שקרן מוצלח במיוחד‪ ,‬אבא שלי‪ .‬חבריו‬ ‫שגרים בבתים הסמוכים שמעו את קולות הצחוק מביתו וטרחו‬ ‫לעדכן אותנו שכעת הברביקיו של יום שישי מיועד לאירוח ילדיה‬ ‫של אורה‪ .‬היא לא עייפה מכדי לארח‪.‬‬ ‫כשרצה להזמין הביתה את חבריו‪ ,‬היא אמרה לו שאינה מרגישה‬ ‫בנוח‪ ,‬שהיא חשה שאינם אוהבים אותה‪ ,‬שהם משווים אותה‬ ‫לאשתו המנוחה ומדברים אליה בציניות כשאינו שומע‪ .‬הוא סיפר‬ ‫כך בעצמו למיכאל‪ ,‬מי שאז עוד היה חברו הטוב‪ ,‬לפני שהתנתק‬ ‫גם ממנו‪ .‬והוא‪ ,‬שרק היה זקוק לאישה שברירית שתדגדג לו בנימי‬ ‫המאצ'ו‪ ,‬מגן הנשים החלשות‪ ,‬יצא מיד להגנתה אל מול העולם‪,‬‬ ‫מול חבריו‪ ,‬אפילו מול בנותיו‪.‬‬ ‫אשתו הראשונה‪ ,‬אימי‪ ,‬הייתה בולדוזר‪ .‬היא לא נזקקה להגנה‪.‬‬ ‫היא נזקקה לו כדי להזיז כורסה‪ ,‬לעזור לעוד משפחה של חסרי‬ ‫ישע להוביל תנור שגייסה עבורם בתרומה‪ ,‬או כדי שיסיע אותה‬ ‫למקומות רחוקים שאליהם חששה לנהוג‪ .‬אבל היא לא נזקקה‬ ‫להגנה‪ .‬היא לא הייתה האישה החלשה שמחפשת את הגבר החזק‬

‫‪ | 278‬ג'ני ברק‬ ‫שיניף אותה בזרועותיו‪ .‬היא לא הייתה האישה הנכונה עבורו‪.‬‬ ‫גם אורה לא חלשה במיוחד‪ ,‬אבל היא חכמה במיוחד‪ ,‬והיא ידעה‬ ‫להסוות את הכוח שלה‪ ,‬לנתב אותו כך שירגיש שהוא האחד‪ ,‬זה‬ ‫שמגן עליה מפגעי העולם האכזרי‪.‬‬ ‫אז כדי שהיא לא תיפגע‪ ,‬הוא הפסיק להיפגש עם חבריו‪ .‬חברים‬ ‫שליוו אותו מהילדות‪ .‬הוא לא הזמין אותם אליו ונמנע מלהגיע‬ ‫לאירועים שלהם‪ .‬כדי שהיא לא תיפגע‪ ,‬הוא נמנע מלהחתים אותה‬ ‫על הסכם ממון שלפיו הוא בעל הזכויות הבלעדי לבית שברשותו‪.‬‬ ‫זה מאוד העליב אותה כשהוא רק העלה את הבקשה‪ .‬וכדי שהיא‬ ‫לא תיפגע‪ ,‬הוא אפשר לכלב העצום שלה לקפץ חופשי בבית‬ ‫ולקרוע להנאתו את הריהוט שאימי בחרה בקפידה‪ .‬נכדיו‪ ,‬ילדיי‬ ‫שלי‪ ,‬שהיו אז קטנים‪ ,‬חששו להגיע לביתו‪ .‬הכלב הענק היה קופץ‬ ‫עליהם בהתלהבות‪ ,‬מגיע עד לכתפיהם ומפיל אותם לרצפה‪ .‬את‬ ‫אורה זה מאוד שעשע‪ .‬אותם קצת פחות‪ .‬אז גם אני הפסקתי‬ ‫להגיע לשם‪ ,‬אף שגרנו ממש באותה שכונה‪.‬‬ ‫הסדק הראשון בינינו אירע בערב ראש השנה‪ .‬במשך שנים‬ ‫ראש השנה וחג הפסח נחגגו תמיד בבית הוריי‪ .‬הבית היה מתקשט‬ ‫בלבן‪ ,‬הסלון היה נחסם בארבעה שולחנות ארוכים‪ ,‬צמודים זה לזה‪,‬‬ ‫נכונים לארח ארבעים אורחים‪ .‬כל חבריהם של הוריי מימי ילדותם‬ ‫ברוסיה הקרה ועוד חברים ובני משפחה שסופחו בדרך‪ ,‬נהגו לחגוג‬ ‫עימם‪ .‬הבית היה פתוח לכל מי שרצה לבוא‪ .‬בשנים הראשונות‬ ‫של המחלה‪ ,‬אימי עוד התעקשה להמשיך לארח‪ ,‬אבל ככל שהזמן‬ ‫חלף והכאבים התעצמו‪ ,‬היא ויתרה‪ .‬בפסח האחרון‪ ,‬שהתקיים‬ ‫בביתה של סופיה‪ ,‬חברתה שהתגוררה בבית הצמוד אליהם‪ ,‬היא‬ ‫הגיעה נשענת על מקל הליכה‪ .‬אבי תמך בה שלא תיפול‪ .‬פניה היו‬ ‫נפוחות מהתרופות‪ ,‬והיא אפילו לא טרחה ליישר עוד את הפאה‪.‬‬ ‫היא הגיעה רק כדי לשמח את האחרים‪ ,‬כי ידעה כמה נוכחותה‬

‫משחקי בגידה | ‪279‬‬ ‫חשובה להם‪ .‬אחרי חצי שעה ביקשה שנשחרר אותה לחזור הביתה‪.‬‬ ‫כעבור חודש ימים היא נפטרה‪.‬‬ ‫בראש השנה הראשון שעמדנו לחגוג ללא אימא‪ ,‬קבוצת החברים‬ ‫של הוריי התקבצו כדי לחגוג יחד‪ .‬גם נטי ואני תכננו להגיע‪,‬‬ ‫להיות שם יחד‪ ,‬לתמוך זו בזו כדי שנעבור את הערב עם כמה‬ ‫שפחות דמעות‪ .‬הזמנו את אורה להצטרף‪ ,‬אבל היא הודיעה שתחגוג‬ ‫עם ילדיה ולא תבוא‪ .‬במקביל הבנתי מאבי שהיא הזמינה אותו‬ ‫לחגוג עימה ועם ילדיה‪ .‬הטרחתי את עצמי לביתם כדי להסביר לה‬ ‫כמה חשובה לנו נוכחותו של אבא בערב כזה‪ ,‬שתבין למה אנחנו‬ ‫מתעקשות שיחגוג איתנו ולא בביתה‪ .‬זה לא עזר‪ .‬בערב החג‪,‬‬ ‫שעתיים לפני שיצאנו מהבית‪ ,‬הוא הגיע לביתי כדי לעדכן שלא‬ ‫יחגוג איתנו‪ .‬הוא יהיה עם אורה ועם משפחתה‪ .‬הודעתי לו בקור‬ ‫רוח שאם הוא בוחר בקלילות כזו את האישה הזאת על פני שתי‬ ‫בנותיו‪ ,‬בערב שבו הוא יודע עד כמה אנחנו זקוקות לו‪ ,‬איני רואה‬ ‫איך נוכל להמשיך להיות בקשר‪ .‬ביקשתי שלא ידבר איתי עוד‪.‬‬ ‫אומרים שצריך להיזהר במה שאנחנו מבקשים‪ .‬לא העליתי על‬ ‫דעתי שהבקשה שלי תתגשם‪ ,‬שנים קדימה‪ .‬היו בינינו ריבים‪ ,‬היו‬ ‫ויכוחים‪ ,‬חלקם אפילו נוקבים‪ .‬לא פעם אנחנו מרשים לעצמנו‬ ‫להגיד את הדברים הכי קשים לאנשים שאנחנו הכי אוהבים‪ ,‬כי‬ ‫אנחנו יודעים שרק הם יוכלו להכיל ולסלוח לנו אחר־כך‪ .‬מעולם‪,‬‬ ‫אפילו לרגע לא חשבתי על האפשרות שהקשר בינינו אכן ינותק‪.‬‬ ‫כמעט שש שנים עברו מאז‪ .‬על מפת ההיסטוריה זה אפילו לא‬ ‫קצהו של פסיק‪ ,‬אבל על מפת הזמן הפרטית שלי‪ ,‬זה כמו נצח‪.‬‬ ‫היו לילות רבים שבהם הייתי מתעוררת כולי מזיעה‪ ,‬מתוך סיוט‬ ‫שחלמתי עליו‪ .‬היו ימים שבהם ניסיתי להתקשר אליו‪ ,‬לחתור‬ ‫למגע‪ ,‬לפתח שיחה‪ .‬הרגשתי שהמילים שלי נהדפות ונתקלות‬ ‫בקיר אטום‪ .‬היו ימים שבהם הכרזתי מלחמה‪ ,‬שאני הולכת לנקום‬

‫‪ | 280‬ג'ני ברק‬ ‫בו ובה על כל הפגיעות‪ ,‬אך לא היו בי הכוחות הנפשיים לממש את‬ ‫האיומים‪ .‬לא באמת רציתי מלחמה‪ ,‬רציתי בעיקר אהבה‪ .‬רציתי‬ ‫את האבא שהכרתי‪ ,‬אבל הוא לא היה שם יותר‪ .‬בלית ברירה‬ ‫גיליתי שאבא אי־אפשר להפסיק לאהוב‪ ,‬אבל אפשר להשקיט את‬ ‫המחשבות‪ ,‬להימנע מלדבר עליו‪ ,‬להימנע מלהזכיר אותו‪ ,‬ובעצם‬ ‫לשכנע את עצמי שהוא הפסיק להתקיים ביום שבו אימי נפטרה‪.‬‬ ‫נטי הפכה להיות הצלע המקשרת בינינו‪ .‬דווקא היא‪ ,‬שלא‬ ‫הסתדרה איתו בכלל בילדותה‪ ,‬שתמיד צידדה באימא שלנו‪,‬‬ ‫הצליחה לייצר תקשורת איתו‪ .‬ואולי דווקא משום כך היא פחות‬ ‫נפגעה מהניתוק‪ .‬אולי כשהציפיות נמוכות‪ ,‬אין אכזבות‪ .‬ואולי אף‬ ‫פעם לא נדע למה בדיוק‪ ,‬רק שאלה הם פני הדברים‪.‬‬ ‫כשנטי התחתנה היא עמדה על כך שהוא יהיה בחתונה‪ .‬מספיק‬ ‫שאיבדתי את אימא‪ ,‬היא אמרה‪ ,‬אני רוצה שבני המשפחה שלי‬ ‫יובילו אותי לחופה‪ .‬ולכן היא ציוותה או ביקשה‪ ,‬לא ברור לי‬ ‫עד היום‪ ,‬אבל ההוראה הייתה ברורה‪ :‬אני מימין ואבא משמאל‪,‬‬ ‫מובילים אותה אל החופה‪ .‬לא יכולתי לסרב לה‪ .‬זעמתי עליו‪,‬‬ ‫אבל אהבתי אותה יותר‪ .‬אז שתיתי הרבה אלכוהול מרגיע‪ ,‬חשקתי‬ ‫שיניים ועטיתי חיוך‪ ,‬מרוח מאוזן לאוזן‪ .‬מרגע שנפגשנו בחדר‬ ‫ההמתנה ועד אחרי החופה‪ ,‬אני ו‪"-‬הוא" לא החלפנו מילה‪ ,‬אפילו‬ ‫לא הצלבנו מבטים‪ .‬התעלמות מוחלטת‪ .‬מזל שהיה לי את ארז כדי‬ ‫להישען עליו בחופה‪ ,‬שלא אפול מהתרגשות או מעצבים‪.‬‬ ‫אחר־כך נותרנו שתינו‪ ,‬אני לה והיא לי‪ .‬ויתרנו על משקעי‬ ‫הילדות‪ ,‬הצלחנו לשים בצד חלק ניכר מהכעסים וחוסר התקשורת‬ ‫מהעבר‪ ,‬והפכנו מחויבות אחת לאושרה של השנייה‪ .‬ועכשיו‬ ‫הוא בטיפול נמרץ‪ .‬מה אני אמורה לעשות עם זה? לשכוח הכול‬ ‫ולסלוח? לרוץ אליו לבית החולים רק מפני שעכשיו הוא חסר‬ ‫ישע? ומה אם אתעלם ואמשיך בחיי כאילו לא קרה דבר? האם זו‬

‫משחקי בגידה | ‪281‬‬ ‫לא הנקמה הראויה עבורו? ואם אלה ימיו האחרונים‪ ,‬האם אוכל‬ ‫לחיות עם עצמי בשלום בידיעה שלא באתי אליו?‬ ‫בצד השאלות‪ ,‬חשבון הנפש והתהייה‪ ,‬בתנועה מכנית‪ ,‬אני לא‬ ‫מפסיקה לבדוק את הודעות הטלפון שמונח בולט בתוך התיק‬ ‫שלי‪ .‬שלא אפספס התראות; אולי נטי תתקשר‪ ,‬אולי אלה ואירית‬ ‫יצטרכו אותי‪ ,‬אני מתרצת לעצמי‪ .‬אבל אפילו את עצמי אני לא‬ ‫מצליחה לשכנע‪ .‬עדיין נותרה הציפייה‪ ,‬התקווה‪ ,‬לשמוע מרובי‪.‬‬ ‫אני יוצאת מבית הקברות מלאת כעסים‪ .‬הישיבה השקטה מול‬ ‫האבן של אימי הציפה את כל הכאב‪ .‬אין בי סליחה כרגע‪ .‬אין בי‬ ‫יכולת להכיל‪ .‬אני מתקשרת לנטי‪ ,‬היא עונה רק בצלצול השישי‪.‬‬ ‫"הייתי אצלו עכשיו"‪ ,‬היא מדווחת לקונית‪" ,‬הוא מונשם ומורדם‪.‬‬ ‫הרופאים אומרים שהמצב שלו יציב‪ .‬אורה עומדת בכניסה לחדר‬ ‫שלו‪ ,‬כמו כלב שמירה‪ .‬הייתי שם רק כמה דקות והלכתי"‪.‬‬ ‫אני יודעת שכשילדה‪ ,‬גם אם היא אישה מבוגרת‪ ,‬מקבלת הודעה‬ ‫שאבא שלה מאושפז בבית חולים‪ ,‬היא אמורה ללכת לבקר אותו‪.‬‬ ‫אבל מה אם הגוף פשוט מסרב? אז במקום אליו‪ ,‬אני נוסעת אל‬ ‫ארז שלי‪ ,‬הוא לוקח אותי לאכול פלאפל ב‪"-‬קוסם"‪ .‬אני אוחזת‬ ‫בפיתה המלאה בכל טוב‪ ,‬הקלוריות לא מעניינות אותי היום‪ .‬אני‬ ‫מנגבת את הטחינה שנוזלת מתוכה וחוזרת לחייך‪ .‬כן‪ ,‬כזה הוא‬ ‫האיש שלי‪ ,‬תמיד מתייצב בשבילי‪ ,‬מחבק‪ ,‬מנחם‪ ,‬מעניק לי את‬ ‫הגב שנלקח ממני ביתמותי‪.‬‬

‫‪ | 282‬ג'ני ברק‬

‫‪43‬‬ ‫עשר בערב‪ ,‬אני בשמלת מיני שחורה שנצמדת לגופי‪ ,‬ומגפיים‬ ‫גבוהים בעלי עקבים מחודדים‪ ,‬נכנסת ל‪"-‬אפריים"‪ ,‬פאב שאימצנו‬ ‫לנו בצפון השקט של תל אביב‪ .‬המקום חשוך‪ ,‬ברקע בון ג'ובי‬ ‫שר "איטס מיי לייף" ואני מיד מרגישה בבית‪ .‬לפי מבטי הגברים‬ ‫שנשלחים אליי מהשולחנות כשאני פוסעת אל אלה ואירית שמחכות‬ ‫לי על הבר‪ ,‬נראה שהשמלה שלי עושה את העבודה‪ .‬ככל שמצב‬ ‫הרוח שלי שפוף יותר‪ ,‬כך אני מפצה בלבוש סקסי יותר‪ ,‬יש שיאמרו‬ ‫פרובוקטיבי‪ .‬המבטים שלהם משפרים לי את מצב הרוח‪ .‬מה לעשות‪,‬‬ ‫כזאת אני‪ ,‬זקוקה למבט חושק של גבר כדי להרגיש טוב עם עצמי‪.‬‬ ‫אלה ואירית יזמו את המפגש הזה‪ ,‬וארז כמעט בעט אותי מהבית‪.‬‬ ‫"אני אדאג לילדים‪ ,‬את תדאגי בבקשה לשתות הרבה אלכוהול‬ ‫ולחזור הביתה מחייכת"‪ ,‬הוא דרש‪ .‬איך מצאתי לי בעל כזה?‬ ‫אני מאחרת‪ ,‬כרגיל‪ ,‬ומגלה שחברותיי הנאמנות התחילו לשתות‬ ‫בלעדיי‪" .‬תכירי"‪ ,‬אירית אומרת‪" ,‬זה דוד‪ ,‬הוא הברמן שלנו להערב‪,‬‬ ‫והמומחיות שלו היא בהכנת מוחיטו עם חיזוקים‪ .‬את יכולה לקרוא‬ ‫לו דוד המלך"‪.‬‬ ‫היא עוד לא מסיימת את המשפט‪ ,‬ודוד כבר מגיש לי את‬ ‫המוחיטו שלי בליווי קידה מלכותית וחיוך של אנשים צעירים‬ ‫שהעולם עבורם הוא גן שעשועים‪ .‬ארבעתנו משיקים כוסות לחיים‬ ‫ועכשיו אפשר לפתוח את הערב‪ .‬הן עשו את זה! הן זכו בתקציב‬ ‫של 'מבטים'‪.‬‬ ‫"היית צריכה לראות את דידי"‪ ,‬הן מספרות לי בהתלהבות‪" ,‬היא‬ ‫ישבה שם‪ ,‬ניסתה לשמור על פני פוקר‪ ,‬אבל ראינו שהיא עפה‪,‬‬

‫משחקי בגידה | ‪283‬‬ ‫שהיא לגמרי בפנים‪ .‬שרון‪ ,‬זה יהיה התקציב הכי גדול והכי סקסי‬ ‫במשרד‪ .‬לא יהיה מי שלא ישמע על זה‪ .‬אנחנו עולות על המסלול‬ ‫הישיר להמראה"‪.‬‬ ‫"כל הכבוד!" אני אומרת להן בפרצוף פולני נעלב‪" ,‬אתן כבר‬ ‫עושות את זה לגמרי לבד‪ ,‬לא צריכות אותי בתמונה בכלל‪"...‬‬ ‫"אל תדאגי"‪ ,‬אלה מנחמת אותי‪" ,‬כדי שלא תרגישי מחוץ‬ ‫לתמונה השארנו לך את התענוג של המשא ומתן על הכסף"‪.‬‬ ‫"כן"‪ ,‬מוסיפה אירית‪" ,‬הרי אלה חברה שלה‪ ,‬היא לא יכולה לדבר‬ ‫איתה על דברים כאלה‪ ,‬וכפי שאת מכירה אותי‪ ,‬לא רצוי שאכנס‬ ‫למשא ומתן עם לקוחות‪ ,‬כי אז נצא מופסדות"‪.‬‬ ‫"תודה‪ ,‬בנות"‪ ,‬אני מרימה את הכוס לנקישת לחיים‪ ,‬נעים‬ ‫להרגיש נחוצה‪.‬‬ ‫האלכוהול עושה את העבודה‪ .‬בית החולים ומאושפזי הטיפול‬ ‫הנמרץ הולכים ומתרחקים ממני‪ .‬גם רובי שוויתר עליי רק בגלל‬ ‫מסיבת סווינג מזופתת‪ .‬רוב הגברים היו מתים למאהבת שפתוחה‬ ‫להתנסויות כאלה‪ .‬איך מצאתי מכל המאהבים דווקא את האיש‬ ‫המרובע הזה?‬ ‫"ועכשיו"‪ ,‬אני פונה אל חברותיי‪" ,‬אני חושבת שזה הזמן המושלם‬ ‫לשמוע על עלילות אירית עם מר מושלם שמעניק לה חוויות‬ ‫בלתי נשכחות לשלוש שעות‪ ,‬ומשאיר אבק לכל הגברים בשכונה"‪.‬‬ ‫"אויש‪ ,‬זה אכזרי מדי בשבילי"‪ ,‬אלה רוטנת‪" ,‬הסקס הכי ארוך‬ ‫שלי בשנה האחרונה נמשך אולי עשרים דקות‪ ,‬וגם זה היה חריג‬ ‫במיוחד‪ .‬רוב החוויות המיניות שלי מתקיימות לאחרונה בעיקר‬ ‫בראש"‪.‬‬ ‫"אלה‪ ,‬תסתכלי מטר קדימה"‪ ,‬אני מקניטה אותה‪" ,‬יש לי תחושה‬ ‫שאם תבקשי יפה‪ ,‬דוד המלך ישמח להעניק לך חוויה מלכותית"‪.‬‬

‫‪ | 284‬ג'ני ברק‬ ‫דוד כאילו מרגיש שאנחנו מדברות עליו‪ ,‬ושולח אלינו חיוך‬ ‫כובש‪ .‬אלה ואני מביטות זו בזו‪ .‬כן‪ ,‬נראה שאותו זיכרון מפציע‬ ‫אצל כל אחת מאיתנו‪ .‬כמה שנים אחורה‪ ,‬אלה ואני‪ ,‬רווקות תל‬ ‫אביביות‪ ,‬יושבות על הבר ומתחרות בינינו מי תכבוש את הברמן‬ ‫החתיך‪ .‬איך זה נגמר? כעבור כמה דקות הופיע ברמן נוסף‪ ,‬חבר‬ ‫של הראשון וחתיך כמעט כמוהו‪ .‬סיימנו את הערב ארבעתנו יחד‬ ‫בביתו של אחד מהם‪ .‬היה סוער ומטריף‪ ,‬אבל התחרות ביני ובין‬ ‫אלה לא הוכרעה‪ .‬מאז אנחנו מקניטות זו את זו מי מאיתנו תנצח‬ ‫בקרב הכיבושים‪ .‬אלא שאלה יצאה מהמשחק כבר מזמן‪ ,‬ולבד לא‬ ‫כיף להתחרות‪ .‬למען האמת‪ ,‬היום באופן ספציפי אני אפילו מוכנה‬ ‫לוותר לה מראש‪ .‬לא בא לי‪ ,‬לא על דוד ולא על אף אחד אחר‪...‬‬ ‫חוץ מהאחד שהפך את עצמו ללא רלוונטי‪.‬‬ ‫"אז מה הבעיה?" אירית משתאה‪.‬‬ ‫"הבעיה שרוני כל כך נעול בקונספציה שאני אשתו העדינה‬ ‫והחסודה‪ ,‬שהוא לא מוכן לנסות איתי שום דבר חדש במיטה‪ .‬לא‬ ‫חשוב כמה אני מנסה לשכנע אותו לנסות דברים חדשים‪ ,‬הוא‬ ‫לא מוכן אפילו לשמוע‪ .‬אז הסקס שלנו מורכב משלוש תנוחות‬ ‫קבועות שחוזרות על עצמן‪ .‬כמה מסעיר זה יכול להיות?"‬ ‫"את צריכה לייצר אווירה מתאימה"‪ ,‬אני אומרת‪" ,‬תשלחי את‬ ‫הילדים לאחותך‪ ,‬תלבשי משהו ממש סקסי‪ ,‬תכיני בקבוק יין טוב‪,‬‬ ‫תמזגי לו לכוס אחת שיתרווח וישתה‪ ,‬ובאותו הזמן‪ ,‬בלי לדבר‬ ‫הרבה‪ ,‬תרדי על ארבע‪ ,‬תפתחי לו את המכנסיים ותתני לו מציצה‬ ‫ארוכה ובלתי נשכחת‪ .‬מכאן הדרך שלך סלולה‪ .‬הוא לא יראה‬ ‫בך יותר אישה חסודה‪ ,‬הוא יראה בעיקר את עצמו נהנה ויבקש‬ ‫שתמשיכי"‪.‬‬ ‫"הוא לא ממש אוהב מציצות‪ ,‬והאמת היא שגם אני לא בעניין"‪,‬‬ ‫היא מודה‪" .‬כלומר‪ ,‬אני מכירה את הטכניקה אבל לא מתחברת‬

‫משחקי בגידה | ‪285‬‬ ‫במיוחד‪ ,‬וגם הוא‪ ,‬אחרי חמש דקות כבר ממצה את העניין ומושך‬ ‫אותי חזרה אליו"‪.‬‬ ‫"מה? אין גבר שלא אוהב את זה‪ .‬את צריכה פשוט לשנות את‬ ‫הגישה"‪.‬‬ ‫"אני במקומך הייתי מקשיבה לשרון"‪ ,‬אומרת אירית‪" ,‬בכל זאת‪,‬‬ ‫מספר הבולבולים שהיא ראתה במסיבות שלה הם מדגם מייצג‬ ‫לכל סקר בנושא‪ .‬אולי תעשי לנו קורס מזורז במציצות?"‬ ‫"רעיון מצוין"‪ ,‬אלה זורמת עם הרעיון‪" ,‬אני כל כך מיואשת‬ ‫שאני מוכנה לקבל כל עצה שתשפר לי את המצב"‪.‬‬ ‫"אין בעיה"‪ ,‬אני נענית לאתגר‪" .‬אני לא נוהגת להשתחצן‪ ,‬אבל‬ ‫נראה שפניתן לאישה הנכונה‪ .‬ארז אומר שזו מיומנות ששכללתי‬ ‫לכדי אומנות‪ .‬ואם תרשו לי"‪ ,‬אני מאמצת לעצמי טון של מורה‪,‬‬ ‫"במקרה שלפנינו הטכניקה היא משנית בחשיבותה‪ .‬הדבר היותר‬ ‫חשוב הוא תחושת ההתענגות‪ .‬ככל שהוא ירגיש שאת נהנית‪ ,‬ממש‬ ‫מתענגת על הזין שלו‪ ,‬ככה הוא יעוף על זה יותר"‪.‬‬ ‫"ועכשיו‪ ,‬קחי את האצבע שלך"‪ ,‬אני מורה לאלה‪" ,‬זה יהיה כלי‬ ‫התרגול שלנו הערב‪ .‬תטבלי אותה במוחיטו ותקרבי אל הפה‪.‬‬ ‫תטעמי אותה עם הלשון‪ ,‬בעדינות‪ ,‬כמו עם ארוחה טובה‪ .‬אנחנו לא‬ ‫מתחילות ישר לבלוס‪ .‬קודם מסתכלות‪ ,‬נהנות מהמראה‪ .‬מריחות‪,‬‬ ‫בודקות את הטעם בקצה הלשון‪ ,‬ורק אז מתקדמות‪ .‬תלקקי עם‬ ‫הלשון את קצה האצבע שלך‪ .‬לאט‪ ,‬בעדינות‪ ,‬במעגלים קטנים‪.‬‬ ‫עכשיו לכל האורך‪ .‬תבדקי איך הטעם משתנה ככל שאת מתקדמת‪,‬‬ ‫צד אחד שונה מהאחר‪ .‬אל תמהרי‪ ,‬תיהני‪ .‬תניחי לעצמך להישאב‬ ‫פנימה‪ .‬הריח של הגוף מפיץ ארומה חזקה יותר במקומות אחדים‪.‬‬ ‫תבדקי‪ ,‬תריחי‪ ,‬תלקקי את כל הטעמים‪ ,‬תרגישי את האצבע שלך‬ ‫לכל אורכה‪ ,‬בכל מקום‪ .‬רק עם הלשון‪ .‬עכשיו תכניסי אותה לתוך‬ ‫הפה‪ ,‬תעטפי אותה בתוך החום שלו‪ ,‬תשאבי אותה פנימה‪ .‬תצרפי‬ ‫גם את הלשון"‪.‬‬

‫‪ | 286‬ג'ני ברק‬ ‫אני שמה לב שהזוג שיושב בשולחן לידנו מסב את מבטו בגועל‪.‬‬ ‫אני בטוחה שהבחורה לא עושה דברים סוטים שכאלה‪ .‬היא והגבר‬ ‫שלה קוראים ספרים בשעות הפנאי‪ ,‬וכשהיא יוצאת לטיול עם‬ ‫הכלב‪ ,‬הגבר שלה מאונן מול סרט פורנו במחשב‪ .‬זה הרבה יותר‬ ‫מעודן‪.‬‬ ‫שתי מלצריות משקיפות עלינו מהצד‪ .‬הן דווקא מתעניינות‪.‬‬ ‫שילמדו משהו‪ .‬אני לא קיבלתי שיעורים כאלה בגיל עשרים‪ ,‬ודאי‬ ‫לא בחינם‪ .‬שינצלו כל פרט מידע‪ ,‬זה יעזור להן בדרך‪.‬‬ ‫"תני לי את האצבע שלך"‪ ,‬אני מוציאה את האצבע שלה מפיה‪,‬‬ ‫מכניסה אותה לפה שלי ושואבת פנימה‪ ,‬מלפפת את לשוני סביבה‬ ‫תוך כדי מציצה‪" .‬אפשר לשחרר מדי פעם‪ ,‬לקחת קצת אוויר‪,‬‬ ‫ללקק את הביצים שזקוקות גם הן ליחס‪ .‬שחקי‪ ,‬תשני מדי פעם‬ ‫את המקצב‪ ,‬תתחילי באיטיות ופתאום תאיצי את הקצב‪ .‬תלקקי‬ ‫את קצה הכיפה ותנשפי עליה אוויר קר‪ ,‬ואז תעטפי את כולו בתוך‬ ‫חום מערת הפה‪ .‬דמייני שזו סוכריה ענקית בעלת טעמים משתנים‬ ‫שקיבלת לזמן קצוב‪ .‬תתענגי עליה ואל תחששי להשמיע קולות‪.‬‬ ‫אם תצליחי להכניס אותו עמוק לתוך הגרון‪ ,‬הוא לגמרי ייטרף‪.‬‬ ‫תסתכלי על האיש שמחובר אל הסוכריה הזאת‪ ,‬תראי מה זה עושה‬ ‫לו‪ .‬תהיי קשובה לראות ממה הוא הכי מתענג ותחזרי על זה‪ .‬תראי‬ ‫לו שאת נהנית‪ .‬אם הוא ירגיש שאת לא מוצצת בשבילו אלא‬ ‫בשבילך‪ ,‬שאת מתענגת מעצם העניין‪ ,‬הוא ימריא לפסגת העונג‪.‬‬ ‫תבקשי שיגמור לך לתוך הפה‪ .‬תבלעי את הכול‪ ,‬אל תשאירי אף‬ ‫טיפה‪ .‬דמייני שקיבלת טעימה ממשקה האלים‪ ,‬כמוסה מרוכזת של‬ ‫ויטמינים‪ ,‬סוד הנעורים‪ .‬ואל תשכחי ללקק את השפתיים אחרי‪,‬‬ ‫שיראה כמה הוא טעים לך"‪.‬‬ ‫כשאנחנו מסיימות אני מעיפה מבט בדוד המלך‪ .‬לפי המבט‬ ‫בעיניו נראה שהוא מוכן לשמש כדוגמן הבית לסדנת המציצות‬

‫משחקי בגידה | ‪287‬‬ ‫שלנו‪ .‬אני מרגישה את הרעב המוכר עולה ממעמקי בטני‪ ,‬אולי זו‬ ‫בעצם הרטיבות בין רגליי‪.‬‬ ‫"בואו‪ ,‬בנות‪ ,‬נשתה שוט אחרון של צ'ייסר וודקה"‪.‬‬ ‫"למה אחרון?" אירית תוהה‪.‬‬ ‫"כי עשיתן לי תיאבון ואני הולכת לתרגל את חומר הלימוד"‪.‬‬ ‫דוד מוזג לנו את הצ'ייסרים‪ ,‬אך עיניו נעוצות בי‪ ,‬ממתינות‬ ‫להזמנה‪.‬‬ ‫מצטערת‪ ,‬דוד‪ ,‬הלילה בא לי על בעלי‪.‬‬

‫‪ | 288‬ג'ני ברק‬

‫‪44‬‬ ‫בוקר יום שני‪ .‬שוב אני מגיעה למשרד בשמונה וחצי‪ .‬אפילו‬ ‫השמש עדיין ישנה בין העננים‪ .‬אני מחממת את כפות ידיי בכוס‬ ‫הקפה התרמית שארז הכין לי‪ .‬אתמול הוא שלח אותי לשתות‬ ‫אלכוהול‪ ,‬והיום הוא דואג שלא יהיה לי הנגאובר‪ .‬לא מפספס‬ ‫בשום נקודה‪.‬‬ ‫רפאל יושב מעוך על השולחן שלו‪ ,‬מדיף ריח כבד של סיגריות‪,‬‬ ‫כאילו בילה כאן את הלילה‪.‬‬ ‫"מה קורה‪ ,‬רפאל?" אני מדובבת אותו‪ ,‬אבל הוא לא מבזבז זמן‬ ‫על חיוכים או שיחות בטלות וניגש ישר לעניינים‪.‬‬ ‫"יש לנו המון עבודה להיום‪ ,‬הוא מודיע לי באדישות‪ ,‬יש לך‬ ‫שעה לעבור על המיילים‪ .‬בתשע וחצי יש לנו ישיבת צוות לדון‬ ‫באירועי החגים המתקרבים‪ .‬בעשר וחצי מגיעה עמליה מ‪'-‬גלאמר‬ ‫קוסמטיקה' כדי לעבור על האירוע שלה‪ ,‬ובשתים־עשרה יש לך‬ ‫פגישה עם דורון‪ ,‬ראש אגף התרבות בעיריית חולון"‪.‬‬ ‫לפעמים נדמה לי שרפאל הוא המנהל שלי ולא להפך‪ .‬בטוח‬ ‫שאני הרבה יותר ממושמעת ממנו‪ .‬במצב אחר אולי הייתי מעירה‬ ‫משהו על אופן הדיבור שלו‪ ,‬אבל אחרי שנתיים של עבודה‬ ‫משותפת אני כבר מכירה את הטון‪ .‬האהוב התורן עזב‪ .‬ככה רפאל‬ ‫מתמודד‪ :‬לא ישן‪ ,‬מעשן ומעצבן במשרד‪ .‬מחכה לנו שבוע קשה‪.‬‬ ‫הכי טוב במצב הזה פשוט לשתוק‪.‬‬ ‫הודעת הווטסאפ שמופיעה על הצג מקפיצה אותי יותר מכל מה‬ ‫שרפאל פלט עד עכשיו‪:‬‬

‫משחקי בגידה | ‪289‬‬

‫"אני רוצה לראות אותך‪ .‬נוכל להיפגש בעוד שעה?"‬ ‫יש לי אלף ואחת משימות על הראש‪ ,‬הוא לא יכול לחשוב שככה‬ ‫אקפוץ בכל פעם שיפנה אליי‪ ,‬באפס התרעה‪.‬‬

‫"תבוא בעוד חצי שעה‪ ,‬אחר‪-‬כך יש לי רצף פגישות"‪.‬‬ ‫מזל שבווטסאפ רואים רק את האותיות המוקלדות‪ ,‬כי המילים שלי‬ ‫אולי משדרות קרירות‪ ,‬אבל אצבעותיי רועדות וליבי פועם בקצב‬ ‫מופרע‪ ,‬כאילו תכף יפרוץ החוצה מתוך השמלה שלי‪ .‬אני נכנסת‬ ‫לחדר‪ ,‬ממלמלת משהו על שיחה דחופה‪ ,‬שרפאל לא יראה אותי‬ ‫במצב כזה‪ .‬מסתכלת על עצמי במראה‪ ,‬מסדרת את האודם שנמרח‬ ‫מהקפה‪ ,‬עוד טיפה סומק‪ .‬השמלה‪ ,‬ירוקה‪ ,‬מדגישה את עיניי‪ .‬יש‬ ‫בה מעטפת יפה לציצים‪ ,‬והיא מתרחבת מהמותניים‪ ,‬גורמת לי‬ ‫להרגיש רזה יותר‪ ,‬והרי זה מה שחשוב‪ .‬כל מה שתכננתי לעשות‬ ‫הבוקר נשכח בן רגע‪ .‬אני בוהה קצת במיילים‪ ,‬מנסה לנצל את‬ ‫הזמן ביעילות‪ ,‬אבל המילים מרצדות מול עיניי ולא מתחברות‬ ‫לשום משמעות‪.‬‬ ‫רפאל יצא לעשן‪ ,‬שוב‪ .‬אני מנסה לחמוק בשקט מהמשרד‪ ,‬בלי‬ ‫שהוא ירגיש שיצאתי‪ ,‬אבל הבחור הוא כמו רדאר‪" .‬שרון‪ ,‬אל‬ ‫תצאי‪ ,‬הקפה למטה עוד לא נפתח"‪.‬‬ ‫"אה‪ ,‬זה בסדר‪ .‬שכחתי שאני צריכה לקפוץ לאסוף משהו‪ ,‬אחזור‬ ‫עוד מעט"‪ .‬אני סוגרת את הדלת מאחוריי במהירות לפני שהוא‬ ‫יספיק לשאול עוד שאלות‪.‬‬ ‫רובי מחכה לי במקום הקבוע‪ .‬אני משתחלת לתוך האוטו‪ ,‬יש‬ ‫מתח באוויר‪ .‬הוא רוכן בהיסוס לנשק אותי‪ ,‬אני מחזירה נשיקה‬ ‫יבשה‪ .‬הוא מתחיל לנסוע ונעצר ברחוב קטן‪ ,‬ליד חורשה שאף‬

‫‪ | 290‬ג'ני ברק‬ ‫אחד לא יודע על קיומה‪ .‬בשעות היום אין ברחוב הזה תנועה‪,‬‬ ‫ואנחנו יכולים להיות בשקט יחסי עם עצמנו‪.‬‬ ‫הוא לוקח את ידי‪ ,‬מחזיק אותה קרוב אליו‪" .‬כל כך שמחתי‬ ‫על ההודעה שכתבת לי באותו לילה"‪ ,‬הוא פותח‪" ,‬אחרי כל‬ ‫ההתכתבויות בינינו לא הצלחתי להירדם‪ .‬המשפט הזה שכתבת‬ ‫היה יותר חזק מכל מה שהייתי יכול לבקש‪ .‬לדעת שהגעת למסיבה‬ ‫ולא היית עם גברים אחרים‪ ,‬לא רק בגללי אלא בגללך‪ ,‬שזה יצא‬ ‫מתוכך‪ ,‬שאת לא רצית‪ .‬זה העיף אותי לשמיים‪ .‬הייתי כל כך‬ ‫מאושר"‪.‬‬ ‫"אם זה כל כך ריגש אותך‪ ,‬למה לא ענית לי? איפה היית עד‬ ‫עכשיו?" אני שואלת אותו‪" .‬העברת אותי גיהינום בסוף השבוע‬ ‫הזה‪ .‬כשהקשר בינינו רק התחיל‪ ,‬אתה ביקשת שנהיה כנים זה עם‬ ‫זו ואני כיבדתי את הבקשה שלך‪ .‬סיפרתי לך מראש שארז ואני‬ ‫חיים בסווינג‪ ,‬שזה אורח החיים שלי‪ ,‬ואתה זרמת איתי‪ .‬אפילו‬ ‫פנטזנו פעם שתבוא איתי לאחת המסיבות‪ .‬אז מה קרה? למה אתה‬ ‫מתנהג כאילו הפתעתי אותך?"‬ ‫"את צודקת‪ ,‬הכול נכון‪ .‬זה אני‪ .‬העדפתי לשכוח את מה שסיפרת‬ ‫לי‪ .‬אני רוצה אותך כל כך שאני נטרף‪ ,‬אבל אני רוצה אותך רק‬ ‫לעצמי‪ .‬אני יכול להתמודד עם זה שיש לך בעל‪ ,‬אבל כל היתר‬ ‫זה יותר מדי עבורי‪ .‬חשבתי על כך הרבה‪ ,‬בכל הימים האחרונים‪.‬‬ ‫בגלל זה לא התקשרתי אלייך מיד‪ .‬רציתי קודם לעבד את הדברים‬ ‫עם עצמי‪ .‬אני לא רוצה להפסיק את הקשר איתך‪ ,‬אבל אני לא‬ ‫מסוגל בתנאים כאלה‪ .‬אני פשוט לא מסוגל‪ .‬לצערי‪ ,‬את תיאלצי‬ ‫לבחור בין הקשר איתי לחיי הסווינג"‪.‬‬ ‫לו רק הבקשה שלו הייתה פשוטה כל כך‪ ,‬הייתי נענית לה‬ ‫בקלות‪ .‬הוא לא מבקש ממני להפסיק את חיי הסווינג‪ ,‬הוא מבקש‬ ‫שאשנה את אורח החיים שאני מנהלת עם האיש שלי‪ .‬אני יודעת‬

‫משחקי בגידה | ‪291‬‬ ‫מה אמורה להיות התשובה שלי‪ ,‬ובה בעת כאב הפרדה ממנו בימים‬ ‫האחרונים עדיין צרוב בגופי‪ .‬אני חייבת לבחור‪ ,‬לא יכולה להישאר‬ ‫במצב הזה‪ .‬העיניים שלו מענות אותי‪ .‬הן גדולות‪ ,‬מלאות ברגש‪.‬‬ ‫אני חייבת לסתום לו את הפה‪ ,‬לפני שיצאו משם עוד דברים‬ ‫שלא אוכל להתמודד עימם‪ .‬אנחנו נצמדים בנשיקה שיש בה‬ ‫הכול‪ ,‬פרידה ושיבה הביתה‪ ,‬עצב מהול בשמחה ובעיקר היצמדות‬ ‫לכאן ולעכשיו‪ ,‬כי מי יודע מה צפוי לנו בהמשך‪ .‬אצבעותיו כבר‬ ‫פותחות לי את החזייה‪ ,‬הוא מועך לי את השדיים‪ ,‬מלקק אותם‬ ‫ונוגס עם השיניים‪ .‬הוא מכאיב לי ואני מתמסרת לכאב‪ ,‬רוצה‬ ‫עוד ממנו‪ ,‬רוצה שישאיר עליי סימנים‪ .‬הבליטה מתוך הג'ינס שלו‬ ‫אינה נעלמת מעיניי‪ ,‬הג'ינס נראה כאילו עומד להתפקע אבל אני‬ ‫לא נוגעת בו‪ .‬הפגיעה עדיין לא התפוגגה‪ .‬הוא לא אומר דבר‪ ,‬רק‬ ‫ממשיך לנשק אותי‪ ,‬ללוש אותי‪ ,‬אצבעותיו בתוך התחתונים שלי‪.‬‬ ‫הוא לא מחכה‪ ,‬מכניס אותן פנימה לתוכי‪ ,‬אני מתמסרת לתשוקה‪,‬‬ ‫אבל הוא לא נותן לי להגיע לשיא‪ .‬נכנס ויוצא‪ ,‬משחק בי כמו‬ ‫בפלסטלינה‪ .‬לא רק בתשוקה שלי‪ ,‬גם בלב‪ .‬אני לא מסוגלת‬ ‫לוותר עליו‪.‬‬ ‫צלצול הטלפון מהמשרד מחזיר אותי ברגע למציאות‪ ,‬זה רפאל‬ ‫והוא כועס‪" .‬שרון‪ ,‬לאן נעלמת? כבר ביטלנו את ישיבת החגים‬ ‫שאת זימנת‪ ,‬אבל עמליה מ‪"-‬גלאמור" כאן והיא דורשת את מלוא‬ ‫תשומת הלב‪.‬‬ ‫"אתה צודק"‪ ,‬אני ממלמלת‪" ,‬תכף אגיע‪ .‬בינתיים תפנק את‬ ‫עמליה בקפה ועוגה מ‪'-‬ברטה'‪.‬‬ ‫גם אחרי שאני חוזרת למשרד‪ ,‬שוקעת בחזרה לענייני עמליה‪,‬‬ ‫הגוף שלי איתה במשרד אבל המחשבות לא מתחברות‪ .‬עיניו צפות‬ ‫מולי כל הזמן‪ .‬אני עדיין לוהטת מהמגע שלו‪ .‬ואם זה לא מספיק‪ ,‬הוא‬ ‫ממשיך לחמם אותי בהודעות‪ ,‬מוודא שהקשר שלנו יחזור למסלול‪.‬‬

‫‪ | 292‬ג'ני ברק‬

‫"היום הקשר שלנו עלה לפסגות חדשות‪ .‬התגברנו על המשבר‬ ‫הראשון שלנו‪ .‬זה לא רק סקס בינינו‪ ,‬יש כאן משהו חזק הרבה יותר‪,‬‬ ‫שאני לא יכול אפילו לתאר במילים"‪.‬‬ ‫"המפגש היום לא הספיק‪ ,‬אני מת לזיין אותך כבר‪ ,‬הפעם‬ ‫באמת‪ .‬בואי נייצר את הילדה שהבטחתי לך‪ .‬תפני זמן למפגש‬ ‫השבוע"‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪293‬‬

‫‪45‬‬ ‫אני מתביישת להודות‪ ,‬אבל המפגש עם רובי מחזיר אותי לאיזון‪.‬‬ ‫תחושת הריק שאפפה אותי בימים האחרונים מתפוגגת כעת‪ .‬כמו‬ ‫המכורים לסמים‪ ,‬כך גם אני‪ ,‬מרגישה שקיבלתי את מנת הסם‬ ‫שלי‪ .‬אנרגיות טובות זורמות לי לתוך הוורידים‪ ,‬ממלאות אותי‬ ‫במוטיבציה של עשייה‪ ,‬ובכוחות חדשים שיסייעו לי להתמודד גם‬ ‫עם מקרה אבא‪ .‬אני מודיעה לארז שהחלטתי לנסוע לבקר אותו‪,‬‬ ‫מבקשת שיגיע מוקדם כדי לטפל בילדים‪.‬‬ ‫שוב אני יוצאת מהמשרד בצהריים‪ ,‬שוב מכוונת את הווייז לכיוון‬ ‫בית החולים שיבא‪ .‬אני נכנסת אל הבניין‪ ,‬מחפשת את המעלית‬ ‫שתיקח אותי למחלקת הטיפול הנמרץ‪ .‬קבוצת אנשים כבר‬ ‫מתגודדים ליד המעלית‪ ,‬חלקם מחזיקים תיקים עמוסים‪ ,‬באוכל‬ ‫ודאי‪ ,‬חלקם אוחזים בפרחים‪ .‬ידיי ריקות‪ .‬אני ממתינה בסבלנות‬ ‫לתורי‪ ,‬נותנת זכות קדימה גם לאלה שמצטרפים לתור אחריי‪ .‬אלה‬ ‫מבוגרים מכדי להמתין ואלה נראים מודאגים במיוחד‪ .‬המעלית‬ ‫עולה ויורדת‪ ,‬אינה משתהה‪ ,‬יודעת שיש להביא את המבקרים‬ ‫מהר ככל האפשר אל החולים שממתינים להם‪ .‬הנה‪ ,‬מגיע גם‬ ‫תורי‪ .‬אני מנסה להרחיק את המחשבות‪ ,‬לשמור על ריחוק‪ ,‬אבל‬ ‫כאן‪ ,‬מול הירוק שבקירות וריחות המחלה‪ ,‬רובי מתפוגג לאיטו וגם‬ ‫הניסיונות להיאחז במחשבות על ארז ועל הילדים‪ ,‬נכשלים‪.‬‬ ‫הדלתות נפתחות וקול נשי רובוטי בוקע ומודיע שהגענו‬ ‫למחלקת טיפול נמרץ‪ .‬גם אני מרגישה עכשיו כמו רובוט‪ .‬עושה‬ ‫תנועות אוטומטיות בלי לחשוב ובעיקר בלי להרגיש‪ .‬עוד לפני‬ ‫שאני רואה את שלט המחלקה‪ ,‬מנצנץ לעברי ראש בלונדיני עם‬

‫‪ | 294‬ג'ני ברק‬ ‫אוזן שצמודה לאפרכסת הטלפון‪ .‬זו אורה שמדברת שם בלחש‪.‬‬ ‫אני משימה עצמי כאילו לא ראיתי אותה‪ ,‬אף שרק שתינו עומדות‬ ‫במסדרון‪ .‬אני ממשיכה ללכת אל עבר עמדת האחיות‪ ,‬שהן יכוונו‬ ‫אותי אליו‪.‬‬ ‫אחות מפוהקת יושבת בקבלה‪ ,‬חברותיה מסתודדות עם כריכים‬ ‫וניירת בחדר שמאחור‪ .‬היא מחייכת אליי‪ .‬נראה לי שהאחיות‬ ‫במחלקות מהסוג הזה הרבה יותר אדיבות‪ ,‬הן מרגישות את נואשות‬ ‫המשפחות‪ .‬חדר ‪ ,312‬היא מכוונת אותי‪ .‬אחותך כבר שם‪ ,‬איתו‪.‬‬ ‫אחותי? אפילו לא העליתי על דעתי להתקשר לנטי‪ .‬הנחתי‬ ‫שהיא בבית עם הילדה‪ ,‬לא חשבתי שהיא תגיע גם היום‪ .‬בכל אופן‪,‬‬ ‫זו הפתעה נעימה‪ .‬יהיה קל יותר לעבור את זה איתה‪ .‬מסדרונות‬ ‫המחלקה שקטים‪ ,‬נראה שהחולים וקרוביהם מבינים שעכשיו זה‬ ‫הזמן לכאוב בדממה‪ ,‬פנימה‪ .‬זה מתאים בדיוק למשפחה שלנו‪.‬‬ ‫אצלנו לא מדברים הרבה על רגשות‪ ,‬אנחנו טובים יותר בלהדחיק‪.‬‬ ‫מעדיפים לדבר על הדברים שמסביב‪ ,‬לרכל על השכנים‪ ,‬רק לא‬ ‫על מה שמתרחש אצלנו בפנים‪.‬‬ ‫ידעתי שהרגע הזה יגיע‪ ,‬שיבוא יום והוא יחלה‪ .‬אי־אפשר לחיות‬ ‫כל הזמן בהדחקה בלי שזה יתפרץ מתי שהוא‪ .‬אי־אפשר להרעיל‬ ‫את הגוף בלי סוף בסיגריות ובאלכוהול בלי שיהיו לכך השלכות‪.‬‬ ‫אבל בראש שלי‪ ,‬כשדמיינתי את זה קורה‪ ,‬חשבתי לעצמי שבמקום‬ ‫הזה שבו הוא יהיה חסר ישע‪ ,‬אשתו ה‪"-‬אוהבת" תיעלם לתוך‬ ‫עיסוקיה החשובים‪ ,‬שאינם כוללים טיפול בגבר זקן‪ ,‬ואני אגיע‬ ‫להיות איתו שם ברגעים הקשים‪ .‬אז‪ ,‬כך דמיינתי‪ ,‬הוא יבין את‬ ‫הטעות שעשה כל השנים‪ ,‬יתנצל ויבקש את סליחתי בקול חלוש‪.‬‬ ‫אני נעמדת בכניסה לחדר‪ ,‬הדלת פתוחה‪ .‬שלוש מיטות‪ .‬הוא‬ ‫שוכב בזו שליד החלון‪ ,‬עיניו עצומות‪ ,‬אולי הוא ישן‪ .‬שערו הלבין‪,‬‬ ‫הוא נראה רזה‪ ,‬זקן‪ .‬הרי ראיתי אותו לא מזמן באזכרה של אימי‪,‬‬

‫משחקי בגידה | ‪295‬‬ ‫הוא לא נראה כך‪ .‬יש משהו במיטות בתי החולים האלה שגורמות‬ ‫לאנשים להזדקן בבת אחת‪ .‬אישה צעירה יושבת איתו שם‪ ,‬מחזיקה‬ ‫לו את היד ומדברת אליו בשקט‪ ,‬במילים רכות‪ .‬אין לי מושג מי‬ ‫היא‪ ,‬אבל זאת ודאי לא נטי‪ .‬לוקח עוד כמה שניות עד שההכרה‬ ‫שוקעת‪ ,‬זאת נלי‪ ,‬הבת של אורה‪.‬‬ ‫מעולם לא נפגשנו‪ ,‬אני רק יודעת על קיומה‪ .‬שמעתי שהיא‬ ‫התחתנה ושמעתי על גירושיה‪ ,‬על הילדה שהיא מגדלת לבד‪ .‬אין‬ ‫פלא שהאחות חשבה שהיא בתו‪ .‬הוא אימץ אל ליבו את המשפחה‬ ‫החדשה שלו‪ ,‬והם מחזירים לו אהבה‪ .‬אני מכירה את אבא שלי‪.‬‬ ‫הנתינה שלו טוטאלית‪ .‬מבחינתו‪ ,‬שני ילדיה של "אשתו"‪ ,‬הם ילדיו‬ ‫לכל דבר‪ .‬לבן שלה הוא סידר מקום עבודה‪ ,‬כזה שיוכל ללמוד בו‬ ‫מקצוע לעתיד‪ .‬בכל מקום שהם מגיעים אליו יחד‪ ,‬הוא מציג אותו‬ ‫בתור "הבן שלי"‪ .‬זה הבן שהוא תמיד חלם שיהיה לו‪ ,‬ובמקומו‬ ‫קיבל רק בנות‪ .‬אז הנה‪ ,‬גם אם קצת באיחור‪ ,‬החלום התממש‪ .‬לנלי‬ ‫הוא עזר לצלוח את הליכי הגירושין‪ ,‬להוציא את בעלה האלים אל‬ ‫מחוץ לתמונה‪ .‬אני יודעת‪ ,‬הגב שהוא מעניק רחב מאוד‪ .‬זה ממכר‪.‬‬ ‫אז עכשיו היא יושבת שם‪ ,‬במקום שבו אני אמורה להיות‪,‬‬ ‫מחזיקה לו את היד וראשה מורכן‪ .‬הוא מחובר לצינורות וצפצופים‪.‬‬ ‫אני מאובנת בפנים‪ ,‬מנסה לכחכח בגרון‪ ,‬אבל לא יוצא ממני קול‪.‬‬ ‫מנסה לצעוד לעבר המיטה שלו‪ ,‬אבל רגליי נטועות במקום‪ .‬האיש‬ ‫הזה הוא כבר לא אבא שלי‪ ,‬המקום שלי לצידו נתפס‪ .‬עכשיו כבר‬ ‫מאוחר מדי ולא נותרה דרך חזרה‪ .‬אני סבה על עקביי ויוצאת‪.‬‬ ‫בדרך אני נתקלת באורה שסיימה לדבר ועכשיו היא שועטת‬ ‫חזרה אל החדר‪ ,‬לוודא שלא ניצלתי את הפרצה כדי לחדור חזרה‬ ‫אל חייו‪ .‬כשהיא רואה שאני צועדת החוצה‪ ,‬היא נרגעת‪ .‬אנחנו‬ ‫מתעלמות זו מזו‪ ,‬כשתי רוחות רפאים‪.‬‬

‫‪ | 296‬ג'ני ברק‬ ‫אני צועדת חזרה לאוטו שלי בלי לראות דבר‪ ,‬לא מודעת‬ ‫לסביבתי‪ ,‬רק מרוכזת במאמץ לצעוד‪ ,‬רגל אחרי רגל אל מגרש‬ ‫החניה‪ .‬ברגע שאני מתיישבת‪ ,‬הגוף שלי קורס לתוך עצמו‪ ,‬אני‬ ‫רועדת ופניי נרטבות בדמעות‪ .‬הטלפון שלי מצלצל‪ ,‬שיר ראפ‬ ‫שקצבו לא מתאים לי עכשיו‪ ,‬זו נטי‪ .‬אני לא מסוגלת להתמודד‬ ‫איתה עכשיו‪ .‬אני צריכה להתאפס‪ .‬זקוקה למנה גדושה של עונג‪.‬‬

‫"אני מפנטזת אותנו כרגע‬ ‫בחדר במלון עם בקבוק שמפניה‪ .‬הייתי מפשיטה אותך מהבגדים‪,‬‬ ‫מתפשטת בעצמי‪ ...‬לאט‪ ...‬ואז לוקחת את השמפנייה‪ ,‬מנערת אותה‬ ‫חזק ופותחת‪ ,‬נותנת לכל המשקה להישפך עלינו‪ .‬הייתי מלקקת‬ ‫אותו ממך‪ ...‬מכל הגוף‪ ...‬מכל מקום‪ ...‬ואת מה שנשאר הייתי מוזגת‬ ‫לך לכוס ונותנת לך שתשתה בזמן שאני יורדת לך והזין שלך בתוך‬ ‫הפה שלי‪ ...‬רק אז‪ ,‬כשאתה גם שיכור וגם מוטרף מתשוקה אליי‪,‬‬ ‫היינו מזדיינים‪ ...‬זיון פרוע כזה ודביק מהשמפנייה‪ ...‬הייתי רוצה‬ ‫שתגמור על כולי‪ .‬בתוך הפה ועל כל הגוף שלי‪ ...‬שהזרע שלך ייזל‬ ‫על כולי"‪.‬‬ ‫רובי לא שואל הרבה שאלות‪ .‬הוא נענה מיד‪.‬‬

‫"כן‪ ,‬אני רוצה ללקק את השמפנייה מהכוס שלך‪ .‬אפתח לך את‬ ‫הרגליים‪ ,‬אמזוג אותה עלייך ואשתה אותה מתוכך‪ .‬הדלקת אותי‬ ‫בטירוף‪ .‬בואי אליי‪ ,‬אני הולך לשים בקבוק במקרר"‪.‬‬ ‫שנינו יודעים שזה לא יקרה‪ ,‬אבל עכשיו הזמן לעוף עם הפנטזיה‪,‬‬ ‫לא לרדת אל המציאות‪.‬‬ ‫שוב נטי‪ ,‬הפעם היא תוקפת בווטסאפ‪.‬‬

‫"שמעתי שהיית אצלו והלכת‪ .‬אני יודעת שאת עדיין בסביבה‪ ,‬חכי‬ ‫לי‪ ,‬אני אגיע עוד מעט וגם לי לא מתחשק להיות איתן לבד"‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪297‬‬ ‫אני מצטערת‪ .‬אני באמצע פנטזיה על זיונים עם שמפנייה‪.‬‬

‫"נטי‪ ,‬אני לא מסוגלת‪ .‬תבררי מתי הן לא יהיו‬ ‫כדי שאוכל להגיע לשם‪ ,‬לראות אותו לבד"‪.‬‬ ‫אבוא מחר‪ ,‬אני מבטיחה לעצמי‪ ,‬אשב איתו לחצי שעה ואלך‪ .‬ככה‬ ‫ארגיש שמילאתי את חובותיי כבתו לשעבר ואוכל להמשיך בחיי‪.‬‬

‫‪ | 298‬ג'ני ברק‬

‫‪46‬‬ ‫זה קרה לאט‪ ,‬ברכות‪ ,‬בלי שהבחנתי‪ ,‬כמו מים השוחקים סלע‬ ‫ואחר‪-‬כך מאיימים לעזוב אותו לנפשו‪ .‬במילים היפות שלו‪ ,‬רובי‬ ‫ממיס אותי‪ .‬אך אם אסרב לאחת מדרישותיו‪ ,‬תגיע שתיקה קרה‬ ‫ומנוכרת ותשרוט אותי מבפנים‪ .‬לאחרונה החלו הדרישות שלו‬ ‫לפלוש לא רק אל תוך הבית שלי‪ ,‬הוא רוצה להשתלט גם על הזמן‬ ‫שלי‪ .‬על הרגעים שהוקדשו בלעדית לילדים‪ ,‬למשפחה‪.‬‬

‫"הערב בשעה שבע בדיוק‪ ,‬תצלמי בשבילי סרטון שלך במקלחת‪,‬‬ ‫שאראה אותך מסתבנת"‪.‬‬ ‫"אני לא יכולה להצטלם במקלחת‪ .‬איך אסתבן במים ואחזיק‬ ‫את המצלמה? הדרישות שלך לא הגיוניות"‪.‬‬ ‫"מדליק אותי לחשוב שאבוא לזיין אותך במיטה שלך‪ ,‬ואחר‬ ‫כך נלך יחד להתקלח"‪.‬‬ ‫"טוב‪ ,‬אולי‪ ,‬אנסה לצלם בלילה"‪.‬‬ ‫"לא‪ ,‬אני אחכה לזה בשבע בערב‪ .‬תראי לי שאת חושבת עליי‬ ‫בכל מקום‪ ,‬בכל זמן"‪.‬‬ ‫"רובי‪ ,‬אתה ממש שתלטן‪ .‬שבע זו שעה שאני עם המשפחה‪,‬‬ ‫אני לא יכולה להיעלם להם פתאום"‪.‬‬ ‫"את יכולה לעשות כל מה שאת בוחרת‪ ,‬אז תפסיקי להתווכח‬ ‫ותעשי את מה שביקשתי"‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪299‬‬ ‫אני רוצה להודיע שזהו‪ ,‬עד כאן‪ ,‬המשחק הזה כבר לא מקובל עליי‬ ‫עם ההוראות המטופשות שלו‪ .‬אבל אני זוכרת את מחיר הסירוב‪:‬‬ ‫שתיקה נוראית‪ ,‬התעלמות מכל פניותיי בוואטספ או במיילים‪,‬‬ ‫במשך שעות או ימים‪ ,‬עד שאתרפס בפניו או עד שאצא מדעתי‪,‬‬ ‫מה שיגיע קודם‪ .‬ואני כבר התמכרתי למילים שלו‪ ,‬לנוכחות‪ ,‬לא‬ ‫יכולה לסבול את השקט‪ ,‬לא אעמוד בזה‪ .‬אך אז‪ ,‬כמו שקורה בכל‬ ‫פעם‪ ,‬לצד מחשבות המרד שלי‪ ,‬אני מתחילה להרגיש ניצוצות‬ ‫עולים וקופצים אצלי מתוך הבטן‪ ,‬זיקוקים של התרגשות‪ .‬עדיין‬ ‫קשה לי להודות בכך שלצד האישה העצמאית‪ ,‬החזקה‪ ,‬שכולם‬ ‫חושבים שאני‪ ,‬יש בי גם צד שנהנה מהכניעה המוחלטת הזאת‪,‬‬ ‫מההתמסרות לביצוע מדויק של ההוראות‪ ,‬מהציפייה הממכרת‬ ‫לתגמול‪ ,‬מהמתח העולה מן השאלה ‪ -‬האם ישבח אותי על הביצוע‪,‬‬ ‫או שידרוש לחזור על הכול מחדש‪.‬‬ ‫בשש חמישים וחמש אני משאירה את ארז עם ארוחות הערב‬ ‫לילדים וחומקת למקלחת מהר‪ ,‬לפני שמישהו ישאל למה כל‬ ‫כך דחוף לי להתקלח דווקא עכשיו‪ .‬אני מקווה שארז לא יבחין‬ ‫שהטלפון בידיי‪ ,‬אבל מוכנה עם תירוץ על לקוח שאמור להתקשר‬ ‫בכל רגע‪ .‬לפני יומיים הוא כבר העיר לי שבעוד שאני מוכיחה‬ ‫את הילדים שירפו קצת מהנייד‪ ,‬אני עצמי צמודה אליו גם כשאני‬ ‫בבית‪.‬‬ ‫כשהדלת נסגרת מאחוריי ורעש המים הזורמים מנתק אותי‬ ‫מהעולם‪ ,‬ההוראות של רובי חוזרות להדהד באוזניי‪ .‬אני שופכת‬ ‫על עצמי סבון‪ ,‬מורחת בנדיבות על השדיים‪ .‬קליק‪.‬‬ ‫מביטה בנוזל הלבן הזה שצובע את גופי‪ ,‬זורם אל שיפולי הבטן‬ ‫עד הערווה‪ ,‬כמו זרע‪ .‬אני מכניסה אצבע לתוך הכוס שלי‪ ,‬החיכוך‬ ‫של הגוף עם הסבון‪ ,‬המים החמים והתשוקה שלי לרובי מייצרים‬ ‫תחושת עונג שמטריפה אותי‪ .‬לפני שאתמכר אליה‪ ,‬אני מספיקה‬

‫‪ | 300‬ג'ני ברק‬ ‫להוסיף עוד קליק‪ .‬אני בוחנת את התוצאות‪ .‬שחקנית הפורנו‬ ‫שנשקפת אליי מהמסך מפתיעה אותי‪ .‬יש לי תחושה שהוא יהיה‬ ‫מרוצה‪.‬‬ ‫התמונות נשלחות ליעדן‪.‬‬

‫"תראה כמה ממושמעת הפכתי להיות‪.‬‬ ‫מקווה שתעריך את המאמץ ותבוא לתגמל אותי בהתאם"‪.‬‬ ‫עוד תמונה נשלחת גם לארז‪ .‬אם כבר יצאה לי כזאת יצירת מופת‪,‬‬ ‫חייבים להפיץ אותה כראוי‪" .‬איך זה שאני כאן לבד ואתה לא‬ ‫בא?" אני מקלידה‪ .‬התמונה עושה את שלה‪ .‬כעבור דקה דלת‬ ‫חדר השינה שלנו נפתחת וננעלת‪ ,‬וארז עומד מולי במלוא הדר‬ ‫מערומיו‪ .‬האתגרים של רובי הופכים אותי לחרמנית בכל שעות‬ ‫היממה‪ ,‬ומישהו חייב לעזור לי להפיג את המתח‪ .‬ארז שמח לסייע‬ ‫במשימה‪.‬‬ ‫"קיבלתי סדרת צילומים מחרמנת במיוחד"‪ ,‬הוא מכריז‪" ,‬ממישהי‬ ‫שמזכירה את אשתי‪ ,‬רק נועזת יותר‪ .‬התלבשתי בהתאם‪ ,‬הוא‬ ‫מחווה בידיו על גופו העירום‪ ,‬ובאתי לחפש אותה"‪.‬‬ ‫"אז מה דעתך"‪ ,‬אני מצטרפת למשחק‪" ,‬מעדיף את אשתך נועזת‬ ‫או חסודה יותר?"‬ ‫"אני אוהב את אשתי בכל מצב"‪ ,‬הוא מכריז ומשתחל אליי‬ ‫למקלחת‪" ,‬אבל מאוד אוהב את השינוי שחל בה לאחרונה"‪.‬‬ ‫"איזה שינוי?" אני לא בטוחה איך להגיב‪.‬‬ ‫"משהו נפתח אצלך‪ ,‬אלה לא רק התמונות ששלחת עכשיו‪ ,‬גם‬ ‫השפה שלך השתנתה‪ .‬עד לא מזמן‪ ,‬לא דיברת מלוכלך‪"...‬‬ ‫קילוח של מים קרים ניתז עליי מעברו‪ ,‬ככה ארז אוהב את‬ ‫המקלחות שלו‪ ,‬קרות ומקפיאות‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪301‬‬ ‫"מה עוד?" אני ממקדת את מבטי וידיי בידית הברז‪ ,‬מנסה‬ ‫להחזיר את טמפרטורת המים למצב שפוי ואולי גם למנוע ממנו‬ ‫לראות את המבוכה שעל פניי‪" .‬במה עוד השתניתי?"‬ ‫"אני חושב שבאופן כללי את יותר חרמנית מהרגיל‪ ,‬שזה‬ ‫כשלעצמו מוצא חן בעיניי‪ ,‬רק מדאיגים אותי ה‪'-‬חברים שלך'‪.‬‬ ‫נראה שהם כבר לא ממלאים את תפקידם כנדרש‪ ,‬אז את קוראת‬ ‫לכוח החילוץ?"‬ ‫"החברים שלך" הוא הכינוי שלו לעופר ולגברים שעימם נהגתי‬ ‫להיפגש בימים שלפני רובי‪ .‬הם נראים כל כך רחוקים עכשיו‪.‬‬ ‫מה הוא היה אומר לו סיפרתי לו ש‪"-‬החבר" הנוכחי שלי מטריף‬ ‫אותי בעיקר במילים‪ ,‬ועדיין לא היה בינינו אפילו זיון מלא אחד?‬ ‫הייתכן שארז יודע ולא מספר לי? אולי השאלה הזאת היא רמז כדי‬ ‫לעודד אותי להתוודות?‬ ‫אני מביטה בעיניו כדי להבין אם הוא ציני או רציני‪ .‬בעל יקר‬ ‫שלי‪ ,‬מה אתה מסתיר ממני? אבל הוא לא מתעכב איתי על מילים‬ ‫מיותרות‪ .‬הוא מנשק אותי נשיקה ארוכה‪ ,‬עדינה‪ ,‬ודוחף את הראש‬ ‫שלי למטה‪ ,‬אל המקום שהוא הכי אוהב להרגיש את הפה שלי‪ .‬הוא‬ ‫נצמד אל הקיר‪ ,‬עיניו עצומות‪ ,‬ומפקיר את עצמו לתחושות העונג‪.‬‬ ‫המים ששוטפים את שנינו מפזרים אדים מסביב‪ ,‬מבודדים אותנו‬ ‫מהעולם‪ .‬אני מתמסרת כולי לאיבר שגדל ותופח אצלי בתוך הפה‪,‬‬ ‫לתנועות המציצה הקצובות‪ ,‬לגלגול הלשון סביבו‪ ,‬לכל אורכו‪.‬‬ ‫לנגד עיניי העצומות אני רואה את העונג בפניו של רובי‪ ,‬אני‬ ‫מרגישה את ידיו אוחזות בי‪ ,‬מצמידות אותי קרוב אליו‪.‬‬

‫‪ | 302‬ג'ני ברק‬

‫‪47‬‬ ‫בלילה‪ ,‬לפני שאני נרדמת‪ ,‬כשמגננות היום יורדות‪ ,‬אני מדמיינת‬ ‫שאנחנו שוכרים לנו דירה יחד‪ .‬מקום משלנו שבו נוכל להיפגש‪.‬‬ ‫מקום שאבוא אליו אחרי העבודה ואמתין לו שיצטרף אליי‪ ,‬אכין‬ ‫לו ארוחת ערב‪ .‬אני לא יודעת מה הוא אוהב לאכול‪ .‬אני גם לא‬ ‫יודעת לבשל‪ .‬אבל בשבילו אני מוכנה ללמוד‪ .‬בא לי לבשל לו‪,‬‬ ‫לראות אותו מתענג על משהו שהכנתי עבורו‪ .‬בא לי לכבס את‬ ‫הסדינים שלו‪ ,‬לנקות את הבית‪ ,‬להבריק אותו לקראתו‪ .‬רובי הוא‬ ‫פדנט כמו בסרטים‪ .‬מאלה שחייבים שכל המגבות יהיו תלויות בקו‬ ‫ישר‪ .‬בימים אחרים הייתי בורחת מגבר כזה‪ ,‬אבל עכשיו בא לי‬ ‫לרצות אותו‪.‬‬ ‫אני רואה את עצמי מקבלת אותו בחלוק קצר‪ ,‬מנשקת אותו‬ ‫נשיקה ארוכה כשהוא נכנס‪ ,‬לוקחת ממנו את התיק‪ ,‬מושיבה אותו‬ ‫אל השולחן‪ .‬אחר־כך שולחת אותו אל הסלון לצפות בחדשות‪,‬‬ ‫מוזגת לו כוס יין ונעמדת מאחוריו להעניק לו עיסוי מפנק שיפוגג‬ ‫את העייפות וישכיח ממנו את כל ענייני היום‪ .‬לאחר מכן אני‬ ‫עורכת על השולחן את מבחר התבשילים שהכנתי בעת שהמתנתי‬ ‫לו‪ .‬אני לא רוצה לאכול איתו‪ .‬רוצה רק להביט בו‪ ,‬לראות אם הוא‬ ‫נהנה‪ ,‬להביא לו את המלח‪ ,‬לשרת אותו‪ .‬לאחר שיסיים לאכול‪,‬‬ ‫נלך לחדר השינה‪ .‬הוא ישכיב אותי על המיטה הגדולה ויזיין אותי‪.‬‬ ‫זיון איטי ואוהב‪ .‬כזה שיגרום לי לגנוח בתשוקה ולהצמיד אותו‬ ‫אליי בציפורניים‪ .‬כזה שיעיף אותי למעלה ויפרק אותי לרסיסים‪.‬‬ ‫ולסיום‪ ,‬הוא יתפרק ויגמור בתוכי בכל הכוח‪ .‬אני לא אקום לשטוף‬

‫משחקי בגידה | ‪303‬‬ ‫את עצמי‪ .‬ארצה להישאר ככה‪ ,‬כל הלילה‪ ,‬עם הזרע שלו בתוכי‬ ‫והריח שלו עליי‪ .‬ככה להירדם מחובקת איתו‪.‬‬ ‫אני לא מזהה את עצמי בפנטזיות האלה‪ .‬יוצאת מתוכי מישהי‬ ‫חדשה שלא הכרתי‪ .‬בא לי להיות האישה הקטנה שלו‪ ,‬זאת‬ ‫שמקדישה את חייה כדי לשמח אותו‪ ,‬לעשות דברים עבורו‪ .‬אין‬ ‫לי צורך יותר בחופש או בגברים אחרים‪ .‬אין לי רצון להגשים‬ ‫פנטזיות אחרות‪.‬‬ ‫זו לא את‪ ,‬אני מזכירה לעצמי‪ .‬במבחן המציאות לא היית‬ ‫נשארת שם אפילו דקה‪ .‬את לא מסוגלת להיות האישה הזאת‬ ‫שחיה סביב הגבר שלה‪ ,‬את זקוקה לחופש‪ ,‬לספונטניות‪ ,‬לעולם‬ ‫מלא באפשרויות‪ ,‬ואילו הוא שמרן ומחושב ומקפיד על כל פרט‬ ‫קטן‪ .‬אבל התכונות האלה שפעם דחו אותי‪ ,‬נראות לי עכשיו‬ ‫משעשעות‪ ,‬נעימות‪ .‬דווקא יכול להיות נעים עם מישהו שדואג‬ ‫לסגור את כל הפתחים‪ ,‬שלא משאיר דבר ליד המקרה‪ .‬אך מה‬ ‫עם השמרנות? לא אוכל לחיות כך לאורך זמן‪ ,‬ומה אם דווקא‬ ‫כן? הרי חייתי עשר שנים עם ארז בלי להסיט עיניים לצדדים‪.‬‬ ‫אולי הבגידות שהיו בינינו הובילו אותנו לפתיחת היחסים? אולי‬ ‫עם גבר כמו רובי‪ ,‬שלא בגד כל חייו‪ ,‬אוכל לפתח זוגיות חדשה‬ ‫וסולידית? אולי אגלה את היופי שבשמרנות‪.‬‬ ‫האם ייתכן ששיקרתי לעצמי כל השנים? האם אני משקרת‬ ‫לעצמי עכשיו? אני מאבדת אחיזה במציאות ואין לי עם מי לדבר‪.‬‬ ‫הלוואי שהייתי יכולה להתייעץ עם ארז‪ ,‬הוא באמת החבר הכי טוב‬ ‫שלי‪ .‬הוא מבין אפילו את הטירוף שלי‪ .‬הוא היה יודע מה להגיד‪.‬‬

‫‪ | 304‬ג'ני ברק‬

‫‪48‬‬ ‫"תתפשטי"‪ ,‬הוא דורש‪" .‬לאט"‪.‬‬ ‫שעת ערב‪ ,‬רובי יושב על הכיסא שלי במשרד שלי‪ ,‬עיניו‬ ‫בולעות אותי‪ .‬אמרתי לארז שאני נאלצת לעבוד עד מאוחר‪ ,‬ולא‬ ‫ציינתי באיזה סוג של עבודה בדיוק‪ .‬אני פושטת את החולצה ואת‬ ‫החצאית ונשארת מולו בחזייה ובתחתונים‪ .‬אני מתקרבת אליו‪,‬‬ ‫אבל הידיים שלו שלובות על חזהו‪.‬‬ ‫"עוד"‪ ,‬הוא דורש‪" ,‬תורידי הכול"‪.‬‬ ‫אני מצייתת‪ .‬מסירה את החזייה‪ ,‬מפשילה את התחתונים‪ ,‬זורקת‬ ‫אותם אליו‪ .‬הוא תופס אותם בימינו‪ ,‬מקרב אל פניו ומריח אותם‪,‬‬ ‫ועיניו לא ניתקות ממני‪ .‬מביך לעמוד ככה מולו‪ ,‬עירומה‪ ,‬רק‬ ‫העקבים לרגליי‪ ,‬והוא בלבוש מלא‪ ,‬רואה את כל חולשותיי בעוד‬ ‫ששלו נסתרות מפניי‪.‬‬ ‫"עכשיו תעמדי עם הפנים לקיר‪ ,‬תפסקי את הרגליים ואל‬ ‫תסתובבי‪ ,‬כי יהיה עונש"‪ ,‬הוא פוקד‪.‬‬ ‫זה אולי נראה כמו משחק‪ ,‬אבל הכול כאן אמיתי‪ .‬הרצון החופשי‬ ‫שלי התבטל לחלוטין מול הכמיהה לרצות אותו‪ .‬המרדנות שבי‬ ‫מתפוגגת כליל כשהוא בסביבה‪ .‬לא רק שאין לי יכולת להתנגד‪,‬‬ ‫גם אין לי רצון‪ .‬הוא מסתובב סביבי בשקט‪ ,‬כמו חתול‪ .‬שולח את‬ ‫ידו אל השד שלי‪ ,‬לש אותו וסוחט את הפטמה‪ .‬הכאב מענג אותי‪.‬‬ ‫אצבעותיו מרפרפות על גבי‪ ,‬יורדות אל הישבן‪ .‬הוא מתיישב על‬ ‫הרצפה ומלטף את רגלי מהעקב ועולה לאט כלפי מעלה‪ .‬אני‬ ‫מתכופפת להתקרב אליו‪ ,‬אל פיו‪ ,‬אבל הוא מסיט את ידו ממני‬ ‫ונעמד‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪305‬‬ ‫"תחזרי למקום"‪ ,‬הוא דורש‪.‬‬ ‫אני נעמדת שוב מול הקיר‪ ,‬נצמדת אליו בגופי שיקרר את‬ ‫הבעירה שבפנים‪.‬‬ ‫הדקות חולפות‪ ,‬הנשימות שלו קרובות אליי‪ ,‬הגוף שלי זועק‬ ‫למגע אצבעותיו‪ .‬הרטיבות גועשת בתוכי ומשתפלת בין רגליי‪.‬‬ ‫"תיגע בי"‪ ,‬אני מתחננת אליו‪.‬‬ ‫הוא מצליף בידו על ישבני‪.‬‬ ‫אני נאחזת בידו‪ ,‬מושכת אותה אל בין רגליי‪ .‬המגע שלו משגע‬ ‫אותי‪ .‬האישונים שלי מתגלגלים בארובות העין‪.‬‬ ‫עוד הצלפה בישבן‪.‬‬ ‫הכאב מתפשט בגלים‪ .‬רעש ההצלפה מטריף אותו‪ .‬הוא ממשיך;‬ ‫עוד אחת‪ ,‬ועוד אחת ועוד‪ .‬אני צועקת בכאב‪ ,‬אבל לא מעזה לזוז‬ ‫מהמקום שהוא קבע לי‪ .‬לפתע אני חשה משהו עדין כמו נוצה‪,‬‬ ‫מלטף‪ ,‬מדגדג אותי במורד הגב עד הישבן‪ .‬אני מסובבת את ראשי‬ ‫לסחוט ממנו נשיקה‪ ,‬לראות את עיניו שמבטן חורך אותי מאחור‪.‬‬ ‫הליטוף נפסק‪ .‬עוד הצלפה‪" .‬אמרתי לך לעמוד ולא להסתובב!"‬ ‫ידו על גופי‪ ,‬ספק מלטפת ספק לשה אותי בכוח‪" .‬עכשיו‬ ‫תסתובבי אליי!"‬ ‫אני מסתובבת‪ .‬עיניי מול עיניו‪ .‬הוא מנשק אותי‪ ,‬נשיקה עמוקה‪,‬‬ ‫הלשון שלו מסתובבת בבעלות בתוך פי‪ ,‬מגיעה לכל פינה‪ ,‬יונקת‬ ‫את לשוני‪.‬‬ ‫"אל תעצמי את העיניים‪ ,‬הוא מורה לי‪ .‬תרדי למטה‪ ,‬על‬ ‫הברכיים"‪.‬‬ ‫הוא שולף את הזין שלו מתוך המכנסיים‪ ,‬זקור וחסר סבלנות‬ ‫להיכנס אל תוך פי‪ .‬אני מורעבת אליו‪ ,‬בולעת אותו אל תוכי‪,‬‬ ‫מרגישה אותו מגיע עד לקצה הגרון שלי‪ .‬עוד ועוד ועוד‪ .‬איני‬ ‫מצליחה לשבוע ממנו‪ .‬אני מרימה את מבטי אליו‪ ,‬בלי להפסיק‪,‬‬

‫‪ | 306‬ג'ני ברק‬ ‫רואה את עיניו עצומות‪ ,‬מרוכזות בעונג‪ ,‬פיו נפער מעט‪ .‬אבל אז‬ ‫הוא מתעשת‪ ,‬מוציא את עצמו בעדינות מתוכי‪ ,‬מרים אותי אליו‬ ‫ושוב מנשק אותי‪ ,‬חופן את שדיי בידיו ויונק מהם‪ .‬כל נגיעה כזאת‬ ‫מדליקה בי אלף נורות חשמל‪ ,‬אני באקסטזה‪.‬‬ ‫"תחזרי אל הקיר"‪ ,‬הוא פוקד עליי‪.‬‬ ‫אני נעמדת שוב‪ ,‬פניי אל הקיר‪ ,‬רגליי מפושקות‪ .‬הוא עומד‬ ‫קרוב אליי‪ ,‬העור שלי סומר‪ .‬ואז‪ ,‬כמו נעיצת חרב‪ ,‬הוא חודר אליי‬ ‫מאחור‪ ,‬ממלא את כולי‪ .‬קדימה ואחור אנחנו זזים במקצב אחיד‪,‬‬ ‫הזיעה שלו מתמזגת בגופי‪ .‬אני לא יכולה להחזיק יותר‪ ,‬זה לא‬ ‫אנושי‪ .‬הוא לוחץ את ידיו אל פי‪ ,‬קולט אליו את הצעקות שלי‪ ,‬אני‬ ‫מתמסרת אל גלי העונג‪ ,‬הם באים אחד אחרי השני‪ ,‬לא נפסקים‪.‬‬ ‫והנה גם הוא מצטרף אליי‪ ,‬מתפוצץ אל תוכי‪ ,‬מחניק את צעקותיו‬ ‫אל צווארי‪ .‬עוד ועוד ועוד‪.‬‬ ‫שקט‪ .‬שנינו ממשיכים לעמוד כך עוד שניות אחדות‪ ,‬מביטים זה‬ ‫בזה כאילו חזרנו ממסע חוץ־גופי‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪307‬‬

‫‪49‬‬ ‫"כדור הארץ לשרון‪ ,‬האם את איתנו‪ ,‬עבור?"‬ ‫"כן‪ ,‬אלה‪ ,‬איבדתי קצת קשב"‪ ,‬אני מודה בהתנצלות‪ .‬אני לא‬ ‫יכולה לספר לה שהחדר רווי בנוכחות של רובי‪ ,‬שהכיסא שעליו‬ ‫היא יושבת הוא הכיסא שעליו ישב אתמול כשדרש ממני להתפשט‬ ‫מולו‪ ,‬שאני בוהה בקיר ורואה תמונות מאתמול‪ ,‬כמו סרט שרואים‬ ‫בשידור חוזר ומתענגים על הפרטים הקטנים‪.‬‬ ‫אלה סוגרת את המחברת שלה עם השרבוטים וסיכומי הישיבות‪.‬‬ ‫נפגשנו כדי לדבר על "מבטים"‪ ,‬אבל היא כנראה כבר הבינה‬ ‫שפרודוקטיביות לא תצא ממני היום‪.‬‬ ‫"כדי להתקדם בעסקים‪ ,‬צריך לרוקן את הלב"‪ ,‬היא מודיעה‪.‬‬ ‫"בואי נכין קפה חדש עם הרבה קצף וסוכר‪ ,‬ותספרי לי מה עובר‬ ‫עלייך ואיפה קנית את השמלה ההורסת הזאת"‪.‬‬ ‫אני ושמלת הקולר הכחולה שלי מתיישרות למפגן דוגמנות‬ ‫קצר‪ .‬לקבל מאלה מחמאה זה לא עניין של מה בכך‪.‬‬ ‫"את מפתיעה לאחרונה"‪ ,‬היא מחייכת אליי‪" ,‬חשבתי שאת לא‬ ‫אוהבת שמלות קולר ועוד צמודות כל כך לגוף‪ ,‬הרי את תמיד‬ ‫אומרת שהקולר חונק אותך בצוואר ושאת מעדיפה בגדים חופשיים‬ ‫יותר"‪.‬‬ ‫"נכון‪ ,‬אבל החלטתי לגוון"‪ ,‬אני מנסה להימנע מהמלכודת‪.‬‬ ‫אני לא יכולה לספר לה שרובי בחר את השמלה‪ .‬כן‪ ,‬זו עוד‬ ‫חזית שהוא כבש לאחרונה‪ .‬גם בימים שאינו פוגש אותי‪ ,‬הוא‬ ‫רוצה שאתלבש במיוחד בשבילו‪ ,‬שאהיה בכוננות־רובי בכל שעה‬ ‫ושעה‪ .‬יחד גלשנו לאתר שממנו אני רוכשת שמלות‪ ,‬הוא בחר‬

‫‪ | 308‬ג'ני ברק‬ ‫ואני הזמנתי‪ .‬באותם רגעים זה שעשע אותי‪ .‬רק שעות לאחר מכן‬ ‫הבנתי שככל שהוא משתלט על חלקים נוספים של חיי‪ ,‬כך אני‬ ‫נאלצת להרחיק מהם את האנשים הקרובים אליי‪ ,‬שלא יחשפו את‬ ‫מה שעכשיו כבר חייבים להסתיר‪ .‬מזל שהתעקשתי לפחות לשלם‬ ‫על ההזמנה‪ .‬זה אחד התחומים שבהם אני עומדת על שלי ולא‬ ‫מוכנה שיפלוש אליהם‪ .‬מעולם לא הסכמתי לקבל מתנות יקרות‬ ‫ערך מגברים‪ ,‬שאף אחד לא ירגיש שהוא קנה אותי או שאני‬ ‫שייכת לו‪ .‬במקרה הזה הוא דווקא לא מאוד התעקש‪ ,‬אולי הבין‬ ‫את הרגישות אצלי‪ ,‬או חשש שאשתו תראה את החיוב הלא מוכר‬ ‫באשראי‪ .‬אני משערת שהאפשרות השנייה היא הסבירה יותר‪.‬‬ ‫"אההמ‪ "...‬אלה מכחכחת בגרונה ומבטה מבהיר לי ששוב נדדתי‬ ‫הרחק ממנה‪.‬‬ ‫"אני פשוט טרודה קצת בקשקושים של בית"‪ ,‬אני מתנצלת‪.‬‬ ‫"מה קרה? רבת עם ארז?"‬ ‫אני מופתעת מהכיוון שהיא פנתה אליו‪ ,‬אבל מהנהנת בהסכמה‬ ‫כדי להפסיק את משחק הניחושים‪.‬‬ ‫"נראה לי שהוא כועס עלייך"‪.‬‬ ‫"על מה הוא כועס?" אני נבהלת‪.‬‬ ‫אלה מלכסנת אליי מבט וממשיכה‪" ,‬אני חושבת שהוא לא כל‬ ‫כך אוהב את זה שאת נפגשת עם עופר וכל הגברים האחרים שלך‪.‬‬ ‫גם השמלה הזאת‪ ,‬שהיא לא הסגנון הרגיל שלך‪ ,‬נראית כאילו‬ ‫לבשת אותה לכבוד מישהו אחר‪ .‬הוא לא אומר לך את זה‪ ,‬אבל זה‬ ‫בטוח מרגיז אותו"‪.‬‬ ‫"איך את בטוחה כל כך? הוא אמר לך משהו?"‬ ‫"לא‪ ,‬הוא לא צריך להגיד כלום‪ .‬אני יודעת‪ ,‬ככה זה גברים‪ ,‬הם‬ ‫לא אוהבים לחלוק את האישה שלהם‪ .‬גם אצלי יש בבית מהומה‬ ‫על זה עכשיו"‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪309‬‬ ‫"מה קרה?" אני שואלת‪ ,‬די שמחה להסיט את הנושא לכיוונה‪.‬‬ ‫"לפני יומיים רוני ראה אצלי בטלפון הודעה מנדי‪ ,‬נדב"‪ ,‬היא‬ ‫מתקנת את עצמה‪" ,‬הוא כתב שהוא מצא את השרשרת שלי ושהוא‬ ‫שומר אותה אצלו לפעם הבאה שניפגש‪ .‬את מכירה את השרשרת‬ ‫שלי עם פרח היהלומים‪ ,‬הסוגר שם רופף ונפתח לפעמים‪ .‬כנראה‬ ‫שבין כל החיבוקים והנישוקים במסיבת העיתונאים‪ ,‬היא איכשהו‬ ‫נשמטה לי מהצוואר‪ .‬מזל שהוא מצא אותה באמת‪ .‬השרשרת הזו‬ ‫שווה כמה אלפי שקלים‪ ,‬הזמנתי אותה אצל צורף מיוחד‪"...‬‬ ‫"אלה"‪ ,‬אני עוצרת אותה‪" ,‬דיברנו על רוני‪ ,‬לא על השרשרת‪.‬‬ ‫מה קרה איתו?"‬ ‫"בכל אופן‪ ,‬זה היה ממש טיפשי מצידי‪ ,‬הייתי צריכה למחוק‬ ‫את זה‪ ,‬אבל שכחתי או שסתם היה נעים לי לראות אותה שם‪ ,‬את‬ ‫ההודעה ממנו‪ .‬איכשהו‪ ,‬יצא שרוני לקח את הטלפון שלי‪ ,‬סתם‬ ‫כדי להסתכל על איזו התכתבות שסיפרתי לו עליה‪ ,‬בין ההורים‬ ‫מהכיתה של לילי‪ ,‬ואז הוא התחיל להסתכל על ההתכתבויות שלי‬ ‫בווטסאפ‪ ,‬ראה את ההודעה מנדי וחשכו עיניו‪ ,‬כמו שאומרים‪.‬‬ ‫נפתחה תיבת פנדורה‪ .‬הוא החליט שיש לי רומן איתו‪ ,‬וכמה‬ ‫שהכחשתי‪ ,‬זה רק ליבה את הכעס שלו‪ .‬הוא טוען שאם אין שם‬ ‫כלום‪ ,‬אז למה הסתרתי ממנו את הפגישה עם נדב? בקיצור‪ ,‬אין‬ ‫לי איך לצאת טוב מהסיפור הזה‪ .‬כל מילה שאני מוציאה מהפה רק‬ ‫מחמירה את המצב‪ .‬אז מה אני אמורה לעשות?"‬ ‫"אני לא יודעת מה את הולכת לעשות"‪ ,‬קולה של אירית נשמע‬ ‫מהכניסה לחדר‪" ,‬אבל אגיד לך מה אני מתכננת לעשות‪ .‬אני‬ ‫עוזבת את הבית"‪.‬‬ ‫"בוקר טוב"‪ ,‬שתינו פונות אליה יחד‪" ,‬יפה מצידך להצטרף‬ ‫אלינו ועוד עם פתיחה כזאת דרמטית‪ .‬לאן בדיוק את עוזבת?"‬ ‫אני שואלת‪.‬‬

‫‪ | 310‬ג'ני ברק‬ ‫ברור לי שאירית מתבדחת‪ ,‬אף שהיא לא הטיפוס המתבדח‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬היא גם לא הטיפוס שעוזב את הבית‪ .‬אבל אם הייתם שואלים‬ ‫אותי לפני חודש‪ ,‬גם הייתי אומרת שהיא לא הטיפוס שבוגד עם‬ ‫מאמן הכושר‪ .‬אז אולי ישנם עוד כמה דברים שאני לא באמת‬ ‫יודעת על אירית‪ .‬אולי היא כמו פרפר שיוצא מהגולם‪ ,‬הופכת‬ ‫למישהי חדשה לחלוטין‪.‬‬ ‫"עכשיו‪ ,‬בדרך לכאן‪ ,‬עמדתי בפקק אין־סופי‪ .‬שכחתי לטעון‬ ‫את הטלפון אז הייתי בלי סוללה‪ ,‬לא יכולתי להתקשר לאף אחד‪,‬‬ ‫ויותר מזה‪ ,‬אף אחד גם לא יכול היה להתקשר אליי‪ ,‬להתלונן‬ ‫על הכסף שאני מוציאה‪ ,‬או ליילל שהוא לא מוצא את בגדי בית‬ ‫הספר של הבנים‪ ,‬והיה לי פתאום שקט לעצמי ולמחשבות שלי‪.‬‬ ‫סוף־סוף הבנתי‪ ,‬כל הסיפור הזה עם אבישי נועד להזכיר לי שיש‬ ‫חיים שלמים שאני מפסידה שם בחוץ‪ ,‬ואני לא מוכנה להסתכל‬ ‫יותר מהצד"‪.‬‬ ‫"תגידי‪ ,‬את השתגעת?" אלה ממש מזועזעת‪" ,‬אני לא יודעת‬ ‫אם זה הפקק בדרך או הניתוק מהטלפון ששיבשו לך את יכולת‬ ‫החשיבה"‪ ,‬היא אומרת‪" ,‬בשביל רומן עם מאמן כושר שאת לא‬ ‫יודעת כמה זמן הוא יחזיק‪ ,‬את הולכת לפרק עכשיו משפחה עם‬ ‫ילדים? פתאום הרעיונות של שרון נשמעים הרבה יותר הגיוניים‪,‬‬ ‫תעשי סטוץ‪ .‬תיהני‪ ,‬תבלי ותחזרי הביתה כמו שעשו רבות לפנייך‪,‬‬ ‫וכנראה גם רבות אחרייך"‪.‬‬ ‫"את בכלל לא מבינה"‪ ,‬אירית משתיקה אותה‪" ,‬אני לא מפרקת‬ ‫נישואים בשביל רומן‪ .‬אבישי היה בסך הכול מראה בשבילי‪ ,‬כדי‬ ‫לראות כמה גססתי בחיים האלה שלי‪ .‬בשבוע שעבר הבנים ביקשו‬ ‫לראות תמונות שלי מפעם‪ .‬הסתכלתי באלבום הישן והתחלתי‬ ‫לבכות‪ .‬היה לי שם חיוך אמיתי‪ ,‬הייתי אדם שמח מבפנים‪ ,‬לא‬ ‫כמו עכשיו‪ .‬אני לא חיה כבר שנים‪ .‬לא מתרגשת ולא שמחה ולא‬

‫משחקי בגידה | ‪311‬‬ ‫אוהבת ולא שום דבר‪ .‬רק עם אבישי אני מצליחה לחייך באמת‪,‬‬ ‫כמו פעם‪ .‬אני לא רוצה לחיות ככה"‪.‬‬ ‫"אני יודעת"‪ ,‬היא מסתכלת עליי וממשיכה‪" ,‬שכבר שנים‬ ‫אתן אומרות לי את זה‪ ,‬אבל לפעמים צריך לראות את הדברים‬ ‫מבפנים"‪.‬‬ ‫אני המומה‪ .‬היא נראית כמו אירית‪ ,‬נשמעת כמו אירית‪ ,‬אבל‬ ‫מדברת במילים שונות לגמרי‪ .‬האסרטיביות שנשפכת ממנה בנאום‬ ‫הקטן הזה היא יותר ממה שראיתי בה בכל העשור האחרון‪ .‬חמישה‬ ‫קילו פחות במשקל בשילוב סדרת זיונים מדהימים אחרי שנים של‬ ‫צחיחות‪ ,‬ונראה שנולדה כאן אישה חדשה‪.‬‬ ‫"ואיך תסתדרי?" אלה עדיין מוטרדת‪ .‬היא לא מאמינה שאפשר‬ ‫באמת לקבל החלטה כזאת בבוקר אחד‪.‬‬ ‫"אל תדאגי"‪ ,‬אירית מרגיעה אותה‪" ,‬אני אסתדר‪ .‬שלומי מתרגל‬ ‫אותי כבר שנים לחיים בצמצום‪ ,‬אז השינוי לא יהיה גדול במיוחד‪.‬‬ ‫אעבור לדירה קצת יותר קטנה ואעשה פחות שופינג‪ .‬אני לא‬ ‫צריכה הרבה‪ .‬אבל עכשיו אני רוצה את החופש שלי‪ ,‬לעשות מה‬ ‫שבא לי מתי שבא ובעיקר עם מי שבא לי‪ .‬ותאמינו לי שלזה אין‬ ‫מחיר"‪.‬‬ ‫"זה מה שנדמה לך עכשיו"‪ ,‬אלה לא נכנעת לפנטזיות של אירית‪,‬‬ ‫"אבל את לא באמת יודעת מה זה לחיות בצמצום‪ .‬באת מבית‬ ‫אמיד וגם עם שלומי לא חסר לך כסף‪ .‬הוא אומנם קמצן‪ ,‬אבל את‬ ‫תמיד יודעת שיש לך מאגרים לעת הצורך‪ .‬לפני שאת מפתחת את‬ ‫החלום הוורוד של האישה הגרושה שחוגגת את החיים‪ ,‬נסי לדמיין‬ ‫באמת את הקושי הכלכלי‪ .‬דמייני את אחד הילדים מבקש ממך‬ ‫מערכת תופים או בגדי מותגים שאת לא יכולה להרשות לעצמך‪.‬‬ ‫דמייני את החופשה החלומית שאת רוצה לקחת אותם אליה אבל‬ ‫יכולה באמת רק לחלום‪ .‬זה לא כזה קסום לעמוד מול הילדים‬

‫‪ | 312‬ג'ני ברק‬ ‫שלך ולומר להם פעם אחרי פעם 'אין' ו‪'-‬אי־אפשר'‪ .‬אני חייתי‬ ‫בבית כזה כל ילדותי‪ ,‬ואני אומרת לך עכשיו בביטחון‪ ,‬שהחופש‬ ‫האמיתי עבורי הוא בשקט הכלכלי שמאפשר לי לעשות כל מה‬ ‫שאני רוצה"‪.‬‬ ‫"ועכשיו אני בוחרת"‪ ,‬היא ממשיכה לאור השתיקה שלנו‪,‬‬ ‫"להכריז על היום כיום חופש‪ ,‬כי אנחנו הולכות לים‪ ,‬לשבת על‬ ‫החוף ולשתות מרגריטות"‪.‬‬ ‫אני מהססת‪ ,‬אבל כשאלה מחליטה משהו‪ ,‬היא לא שואלת‪ ,‬היא‬ ‫מודיעה וכולם צריכים פשוט להתיישר בהתאם‪ .‬קצת מזכירה לי‬ ‫מישהו אחר בחיי‪ .‬היא צודקת‪ ,‬אני צריכה תזכורת להיותי אישה‬ ‫חופשייה‪.‬‬ ‫כעבור שעה אנחנו כבר יושבות במסעדת החוף שבחוף גורדון‪,‬‬ ‫המלצרית מניחה בפנינו את ארוחת הבוקר‪ ,‬צלוחיות עם מבחר‬ ‫גבינות וסלטים‪ ,‬ריבה ודבש‪ ,‬וכמובן סלסילה עם לחם הבית שרק‬ ‫יצא מהתנור‪ .‬את כל מפגן הבריאות הזה מאזנות כוסות מרגריטה‬ ‫מעוטרות סוכר‪ ,‬בדיוק כפי שאלה הבטיחה‪ .‬אני אוהבת להביט בים‪,‬‬ ‫בגלים שיכולים להיות שקטים וקטנים וברגע אחד להתעורר כמו‬ ‫ענק רדום‪ ,‬להתעצם ולהתהפך בקלילות גם על האוניות הגדולות‪.‬‬ ‫הכוח של הים מהפנט אותי‪.‬‬ ‫בזמן שאלה משכנעת את אירית לחזור לשפיות ולהמתין עם‬ ‫ההחלטה שלה לעזוב את הבית‪ ,‬אני חושבת לעצמי כמה החופש‬ ‫הוא הפכפך‪ .‬הינה אנחנו שלוש נשים חזקות‪ ,‬עצמאיות לכאורה‪,‬‬ ‫חיות בעידן מודרני שבו אנחנו מנהלות עסק משלנו‪ ,‬חופשיות‬ ‫לקחת לעצמנו יום חופש מתי שנחליט‪ ,‬ובו־זמנית מוותרות על‬ ‫החופש שלנו‪ .‬אלה מוותרת על חופש רגשי עבור חופש כלכלי‪,‬‬ ‫ומשקיעה כעת את כל כוח השכנוע שלה כדי לגרום לאירית‬ ‫לעשות כמוה‪ ,‬ואני החופשייה לכאורה יותר משתיהן‪ ,‬מוותרת על‬ ‫החופש שלי עבור גבר שמשתלט על כל היבט בחיי‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪313‬‬

‫‪50‬‬ ‫"דוברי אוטרה סולנושקה‪ "...4‬הוא ממלמל‪.‬‬ ‫"דוברי אוטרה"‪ ,‬אני עונה‪.‬‬ ‫העיניים שלו נפקחות במבוכה‪ .‬כן‪ ,‬אני יודעת‪ ,‬הוא ציפה לראות‬ ‫את אשתו ובמקום זה אני שם‪ .‬עכשיו שנינו נבוכים‪.‬‬ ‫"שמעתי שאתה מחפש תשומת לב‪ ,‬אז החלטת להדאיג את כולנו‬ ‫בהתקפי לב"‪ ,‬אני מתבדחת‪.‬‬ ‫קשה לו לענות‪ ,‬אבל הוא מחייך חיוך קטן‪" .‬איפה אורה?"‬ ‫המתנתי שלושה ימים עד שהיא אפשרה לי‪ ,‬בתיווכה של נטי‬ ‫כמובן‪ ,‬לבוא אליו‪ .‬גם כשהוא חולה במיטה‪ ,‬משחק הכוחות עם‬ ‫אשתו נמשך‪ .‬שוב עליתי לאותה קומה‪ ,‬שוב צעדתי במסדרון‪,‬‬ ‫מוודאת שלא אפגוש ראש בלונדיני מנצנץ‪ .‬הוא שכב שם לבד‪.‬‬ ‫התיישבתי על הכיסא שלצידו וסידרתי לו את השמיכה‪.‬‬ ‫לפני שמונה שנים‪ ,‬באותו בית חולים‪ ,‬מחלקה שונה‪ ,‬אימא שלי‬ ‫התאוששה מניתוח הגב שעברה‪ ,‬ושאלה אותה שאלה בדיוק‪" ,‬איפה‬ ‫אבא?" נטי ואני היינו שם איתה‪ ,‬נכונות לסייע בכל דבר‪ ,‬אבל‬ ‫היא רצתה רק אותו‪ .‬הוא‪ ,‬שבגד בה כל השנים‪ ,‬האיש שהיא זלזלה‬ ‫בו וכעסה עליו‪ ,‬רק את התמיכה שלו היא רצתה‪ .‬בסוף אנחנו‬ ‫זקוקים לאדם אחד שנוכל לסמוך עליו‪.‬‬ ‫אני מביטה באיש הזה‪ ,‬אבא שלי‪ ,‬ואני ריקה‪ .‬פעם חשבתי‬ ‫לעצמי שבעבור הטיפול המסור שהוא העניק לאימי‪ ,‬אהיה חייבת‬ ‫להחזיר לו באותה המטבע ולטפל בו במידת הצורך‪ .‬עכשיו אני‬ ‫כבר לא מרגישה מחויבות כזאת‪ .‬יש לו אישה וילדים חדשים שהוא‬ ‫‪“ 4‬בוקר טוב‪ ,‬שמש שלי"‪.‬‬

‫‪ | 314‬ג'ני ברק‬ ‫בחר לעצמו‪ .‬אין ספק שהוא מעדיף את נוכחותם לצידו‪ .‬סגירת‬ ‫מעגל לא תהיה כאן בינינו‪ .‬לפעמים צריך להניח לדברים להיות‬ ‫כפי שהם‪ .‬כל אחד מאיתנו בחר לעצמו שבילי חיים‪ ,‬הצעדים‬ ‫נצעדו ואין דרך לאחור‪.‬‬ ‫עיניו שקועות עמוק‪ ,‬אפורות‪ ,‬בקושי נראות‪ .‬זיפי זקן נוקשים‪,‬‬ ‫לבנים‪ ,‬מכסים את פניו‪ .‬שיניו צהובות משנים ארוכות של עישון‪,‬‬ ‫וריח חמוץ של זקנה נודף ממנו‪ .‬אין בו עוד רוח לחימה‪ .‬כתפיו‬ ‫הצטמצמו‪ .‬אני לא צריכה רופא שיגיד לי‪ ,‬ימיו ספורים‪.‬‬ ‫"מה שלומך?" אני מנסה לפתח שיחה סתמית‪ ,‬כאילו הכול בינינו‬ ‫כרגיל‪.‬‬ ‫כהרגלו‪ ,‬הוא מנסה לחייך‪ .‬העולם לא צריך לדעת שאת פצועה‪,‬‬ ‫הוא נהג להסביר לי‪ ,‬כלפי חוץ תמיד תחייכי‪ ,‬את הכאבים תחזיקי‬ ‫בפנים‪.‬‬ ‫"הבאתי לך אוכל"‪ ,‬אני אומרת לו‪" ,‬תפוחי אדמה עם בשר‪ ,‬כמו‬ ‫שאימא הייתה מכינה"‪.‬‬ ‫"זה בסדר‪ ,‬אורה כבר הכינה לי מרק‪ ,‬היא אומרת שזה הכי טוב‬ ‫בשבילי עכשיו"‪.‬‬ ‫שלוש דקות אני יושבת איתו והנוכחות של האישה הזאת שולטת‬ ‫בכל מקום‪ .‬אי־אפשר לחמוק ממנה‪.‬‬ ‫"אסף ואיתי מסרו לך דרישת שלום‪ ,‬ויולי ציירה לך ציור"‪ ,‬אני‬ ‫משקרת‪ ,‬שולפת מהתיק את הציור‪ .‬הוא לא חייב לדעת שיולי‬ ‫ציירה אותו בשבילי‪.‬‬ ‫"תודה‪ ,‬שימי את זה במגירה"‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬אפילו לא מבקש‬ ‫להביט בציור‪.‬‬ ‫אני פולטת עוד כמה משפטים‪ ,‬מספרת לו על הבנים‪ ,‬על ארז‪,‬‬ ‫לא משום שזה מעניין אותו‪ ,‬אלא בעיקר כדי למלא את המבוכה‬ ‫שבינינו‪ .‬כעבור מספר רגעים עיניו שוב נעצמות‪ .‬איני יודעת‬

‫משחקי בגידה | ‪315‬‬ ‫אם מעייפות או משעמום‪ .‬אני ממתינה בשקט למחוגי השעון‬ ‫שיזוזו‪ ,‬שיסתיימו שלושים הדקות שהקציתי לביקור הזה‪ ,‬ואז אני‬ ‫מתרוממת‪ ,‬לוקחת את התיק שלי‪ ,‬מוציאה את הציור מהמגירה‬ ‫ועוזבת את החדר‪.‬‬ ‫אני יוצאת מהמפגש מעורערת‪ .‬ארז מלמד עכשיו‪ ,‬אין טעם‬ ‫להתקשר אליו‪ .‬אני גם יודעת מה הוא יגיד‪ .‬הוא הרי התנגד לביקור‬ ‫הזה מלכתחילה‪ ,‬הוא ידע איך זה יתפתח ואינו מסוגל לראות אותי‬ ‫נפגעת שוב ושוב‪ .‬ואילו אני לא מסוגלת להפסיק‪ .‬בכל זאת‪ ,‬פעם‬ ‫האיש הזה היה האבא שלי‪ .‬פעם האהבה שלו הופנתה כלפיי‪ .‬אני‬ ‫עדיין מקווה שמתישהו היא תחזור‪ ,‬אבל בינתיים אני כבר מחייגת‬ ‫לרובי‪.‬‬ ‫"הלו"‪ ,‬הוא עונה לי מיד‪ ,‬קולו רך‪ ,‬כנראה מרגיש מרחוק את‬ ‫הצורך שלי‪ .‬הפעם הוא לא נותן לי את נאום "ביטחון השדה"‬ ‫הרגיל‪ ,‬לא מזכיר שמישהו עלול להיות לידו ושאני חייבת קודם‬ ‫לבדוק אם הוא זמין בהודעה‪.‬‬ ‫"אני צריכה לראות אותך‪ .‬עכשיו"‪ .‬זה כל מה שאני מצליחה‬ ‫לומר‪ ,‬והוא לא מבקש יותר מזה הפעם‪.‬‬ ‫"אני עומד להתחיל פגישה ב‪'-‬קפה במושבה' בפתח תקווה‪.‬‬ ‫תבואי לשם‪ ,‬תשבי באחד השולחנות ותחכי לי‪ .‬אצטרף אלייך מיד‬ ‫כשאסיים"‪.‬‬ ‫לאחר חצי שעה לערך‪ ,‬כשאני נכנסת למקום‪ ,‬אני רואה אותו‬ ‫יושב בשולחן הפינתי ומפעיל את מלוא קסמיו על שתי נשים‬ ‫שאיני מכירה‪ .‬נראה שהן לגמרי מהופנטות ממנו‪ .‬איני שומעת‬ ‫מה הוא אומר‪ ,‬אבל אחת לשתי דקות בערך הן פורצות בצחוק‬ ‫רם‪ ,‬כאילו אדיר מילר בכבודו סיפר להן בדיחה‪ .‬ורובי‪ ,‬עם כל‬ ‫הכבוד לכישוריו הרבים‪ ,‬הוא לא כזה מצחיקן‪ .‬אני מזמינה לעצמי‬ ‫קפה‪ ,‬בודקת הודעות בטלפון אבל מרוכזת בצלילי קולו‪ ,‬נהנית‬

‫‪ | 316‬ג'ני ברק‬ ‫מתחושת הריגוש שחוזרת לפעפע בי‪ ,‬מחליפה את הריק שהיה שם‬ ‫קודם‪ .‬עוד עשר דקות חולפות ואני שומעת את חריקת הכיסאות‪.‬‬ ‫בהשתקפות שבחלון אני רואה את שתי הגבירות נפרדות ממנו‬ ‫בחיבוקים ובנשיקות‪ ,‬ומתאמצת שלא לסובב אליהן את ראשי‪.‬‬ ‫עוד רגע וידו מחליקה על צווארי במחווה של בעלות‪ .‬כאן‪,‬‬ ‫במקום ציבורי‪ ,‬הוא לא מעז לנשק אותי‪ ,‬גם לא בלחי‪ .‬תחת זאת‬ ‫הוא מתיישב לידי‪ ,‬מתחת לשולחן הוא מניח את ידו בטבעיות על‬ ‫רגלי השמאלית‪ ,‬ומבקש שאספר לו מה הביא אותי עד אליו‪ .‬אבל‬ ‫אני רוצה להתנחם אצלו בלי לחזור למקום הכאוב‪.‬‬ ‫"תחבק אותי"‪ ,‬אני מבקשת‪" .‬זה מה שאני רוצה ממך עכשיו‪,‬‬ ‫בשביל זה באתי"‪.‬‬ ‫"אז בואי נצא מכאן‪ ,‬האוטו שלי חונה ממש כאן קרוב‪ ,‬ניסע‬ ‫למקום שקט שבו אוכל לחבק אותך כמה שתרצי‪ ,‬או לפחות עשר‬ ‫דקות לפני שאצטרך להמשיך לפגישה הבאה במשרד"‪.‬‬ ‫באוטו שלו יש ניחוח לימוני‪ ,‬כאילו יצא כרגע מספא למכוניות‪.‬‬ ‫אנחנו נוסעים כמה דקות עד שמגיעים לכביש מבודד‪ .‬נראה שזו‬ ‫כבר מיומנות שהוא פיתח‪ ,‬לאתר סמטאות מבודדות בתוך ערים‪.‬‬ ‫הוא מלטף את פניי בשתי ידיו ומקרב אותי אליו לנשיקה עמוקה‪.‬‬ ‫"בואי נעבור למושב האחורי‪ ,‬שאוכל לחבק אותך כמו שרצית"‪.‬‬ ‫כשאנחנו במושב האחורי אני רוצה בעיקר להרגיש את הפה‬ ‫שלו‪ ,‬את הלשון שלו שמתערבבת עם שלי‪.‬‬ ‫"תגידי לי את מה שרצית"‪ ,‬הוא מבקש‪.‬‬ ‫"אני לא רוצה לדבר‪ ,‬רובי‪ ,‬תנשק אותי"‪.‬‬ ‫הוא מנשק אותי נשיקה איטית‪ ,‬עמוקה‪ ,‬עיניו אינן נעצמות‪ ,‬הן‬ ‫מביטות אל עיניי‪ ,‬אל תוכי‪ .‬ידיו מלטפות אותי ברכות‪ ,‬את פניי‪,‬‬ ‫את שערי‪ ,‬מעניקות לי את החום שייחלתי אליו‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪317‬‬ ‫אצבעותיו יורדות אל גבי‪ ,‬הוא פותח את כפתורי השמלה שלי‬ ‫ופושט אותה מעל לראשי‪.‬‬ ‫לא התלבשת בשבילי היום‪ ,‬הוא מעיר בזמן שהוא מסיר את‬ ‫החזייה שלי ואת התחתונים‪.‬‬ ‫אני מחפשת את פיו‪ ,‬להשתיק אותו ולקבל ממנו את החום‬ ‫שחיכיתי לו‪ ,‬אבל הוא מתרחק ממני‪.‬‬ ‫"תגידי לי למה באת‪ ,‬מה את רוצה להגיד לי?"‬ ‫"אני אוהבת אותך‪ ,‬רובי‪ ,‬זה מה שרציתי להגיד"‪.‬‬ ‫המילים מהממות אותי‪ .‬לא יודעת איך הן פרצו מתוכי‪ ,‬אבל‬ ‫בעיניו ניצתת אש‪.‬‬ ‫"תגידי לי שוב"‪.‬‬ ‫"אני אוהבת אותך!"‬ ‫"תגידי שוב‪ ,‬בקול רם‪ .‬ושוב"‪.‬‬ ‫"אני אוהבת אותך‪ ,‬אוהבת אותך!"‬ ‫כמו בקבוק שמפניה שנפתח‪ ,‬מרגע שהמילים יצאו לאוויר אני‬ ‫לא יכולה להפסיק לומר אותן שוב ושוב‪ ,‬חזק יותר ויותר‪ .‬הוא‬ ‫פותח את כפתורי הג'ינס שלו‪ ,‬מפשיל אותם‪ ,‬ובתנועה אחת מהירה‬ ‫מושיב אותי עליו‪ .‬הזין שלו בתוכי‪ ,‬ממלא אותי‪ .‬הגוף שלי פועל‬ ‫מעצמו‪ ,‬אני מתפתלת עליו למעלה ולמטה‪ ,‬ידיו מחזיקות בשדיי‪,‬‬ ‫פיו יונק מהפטמות שלי‪ .‬האורגזמה מגיעה בלי הכנה‪ ,‬ככה פתאום‪,‬‬ ‫כמו גל עצום ששוטף אותי‪ .‬לשמע צעקותיי‪ ,‬גם הוא פולט צעקה‬ ‫ומשחרר לתוכי פנימה את כל הזרע שהיה אצור בתוכו‪ .‬כמו אחרי‬ ‫פיצוץ אטומי‪ ,‬שנינו נשארים כך מחובקים עוד דקות ארוכות או‬ ‫קצרות‪ ,‬איני יודעת‪ ,‬איבדתי כל אחיזה בזמן‪.‬‬ ‫הוא מוריד אותי ממנו בעדינות‪ ,‬מנגב את רגליי משאריות הזרע‬ ‫שנוזלות מתוכי‪.‬‬

‫‪ | 318‬ג'ני ברק‬ ‫"אל תתקלחי עכשיו"‪ ,‬הוא מבקש‪" .‬אני רוצה שתישארי היום‬ ‫עם הזרע שלי בתוכך‪ ,‬ככה תרגישי שאני מחבק אותך כל היום"‪.‬‬ ‫רק כשאני יושבת בחזרה באוטו שלי‪ ,‬מנסה להתאושש ממה‬ ‫שקרה‪ ,‬אני נזכרת שהמשפט הזה שצעקתי אליו‪ ,‬המילים שהיה‬ ‫לי כל כך קשה לשחרר‪ ,‬לא נאמרו על־ידו‪ .‬לא בעבר ולא עכשיו‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪319‬‬

‫‪51‬‬ ‫"היי נוני‪ ,‬יש לנו תוכניות ליום שישי?"‬ ‫"לא שאני זוכרת‪ .‬מה אתה מתכנן?"‬ ‫סופי הזמינה אותנו למסיבה‪ ,‬כבר הרבה זמן לא הלכנו‪ .‬נראה‬ ‫שיהיו שם גם ניקי ורונן‪ ,‬כך שבא לי ללכת‪.‬‬ ‫לארז יש חולשה לניקי‪ .‬בכל פעם שאנחנו נפגשים במסיבה‪,‬‬ ‫הם פורשים לאיזה חדר או לפינה שקטה‪ .‬בתחילה נשמעים משם‬ ‫צחקוקים‪ ,‬וכעבור זמן קצר גניחות הולכות ועולות ואז שקט‪,‬‬ ‫ושוב גניחות ושוב שקט ושוב גניחות‪ .‬ניקי היא מולטי־אורגזמית‪.‬‬ ‫היא יכולה להמשיך ככה כל הלילה‪ .‬בסוף הערב‪ ,‬כשכולם כבר‬ ‫מתחילים להתפזר‪ ,‬הם מגיחים מהחדר במבט מזוגג וחיוך מאוזן‬ ‫לאוזן‪ .‬ככה בכל פעם מחדש‪.‬‬ ‫לאחרונה היא שלחה לו סרטון שצילמה עם בעלה‪ ,‬שבו באמצע‬ ‫זיון שלהם היא מתארת לבעלה את הזיון שלה עם ארז וכמה הוא‬ ‫מדליק אותה‪ .‬מאז ארז חם עליה במיוחד‪ ,‬והוא לא יפספס הזדמנות‬ ‫להיפגש איתה‪.‬‬ ‫"המממ‪ ...‬לא יודעת‪ ,‬אולי יהיה לי מחזור ביום שישי‪ .‬אני אמורה‬ ‫לקבל מחר או מחרתיים"‪.‬‬ ‫"טוב‪ ,‬אז מקסימום תישארי בתחתונים"‪.‬‬ ‫"לא מתחשק לי ללכת‪ .‬היה שבוע עמוס‪ ,‬ודווקא חיכיתי לבלות‬ ‫את סוף השבוע בבית‪ ,‬רק שנינו‪ .‬מה אתה אומר?" אני מחייכת‬ ‫אליו חיוך פתייני‪ ,‬שיזכיר שגם ערב אינטימי עם אשתו יכול‬ ‫להיות חוויה מדליקה‪ ,‬אבל לא נראה שזה עובד לי הפעם‪.‬‬

‫‪ | 320‬ג'ני ברק‬ ‫"נוני"‪ ,‬ככה הוא קורא לי כשהוא רוצה לרכך אותי‪" ,‬אני ממש‬ ‫רוצה ללכת‪ ,‬וכבר הבטחתי לסופי שנגיע"‪.‬‬ ‫המחשבות רצות לי בראש‪ ,‬אבל אני שותקת‪ .‬ארז תפס אותי לא‬ ‫מוכנה‪ .‬ידעתי שזה יגיע‪ ,‬אבל לא הכנתי לי תשובה ראויה‪ .‬ובכלל‪,‬‬ ‫האם זה הוגן מוסרית לסרב לבעלי בגלל מחויבות למאהב שלי?‬ ‫הרי לנוכח העובדה שאני מרשה לעצמי לעשות מה שאני עושה‪,‬‬ ‫אני חייבת לאפשר גם לו את היציאה אל מחוץ למערכת הזוגית‬ ‫שלנו‪ .‬אני אפילו לא מאמינה שאני מתלבטת בשאלות כאלה‪ ,‬אבל‬ ‫איזו ברירה יש לי‪ ,‬לעזאזל?‬ ‫רובי לא מוכן שאלך למסיבות‪ ,‬ארז לא מוכן לוותר עליהן‪ ,‬ואני‬ ‫לא מוכנה לוותר על אף אחד מהם‪ .‬שוב אני כלואה בין הפטיש‬ ‫לסדן‪ .‬התגובה של רובי למסיבה הקודמת עדיין צרובה בי‪ .‬הוא לא‬ ‫יסכים לשמוע על עוד אחת כזאת‪ ,‬הגבולות שלו הובהרו‪ .‬ומנגד‪,‬‬ ‫אין לי תירוץ מתאים לשכנע את ארז לוותר על הבילוי‪ .‬מה בדיוק‬ ‫אני אמורה לומר לו? שרובי‪ ,‬המאהב שלי‪ ,‬שהוא לא יודע על‬ ‫קיומו‪ ,‬לא מוכן שאבלה במסיבות? פתחנו את הזוגיות שלנו כדי‬ ‫לאפשר לעצמנו חופש וזוגיות נטולת שקרים‪ .‬אז איך לעזאזל אני‬ ‫עומדת בצומת של שקרים לשני גברים שאני אוהבת?‬ ‫"טוב"‪ ,‬אני מתרצה בפני ארז‪" ,‬אם זה חשוב לך‪ ,‬נלך"‪.‬‬ ‫בלב אני מקווה שאולי עד יום שישי אחד הילדים יחליט לחלות‬ ‫(כן‪ ,‬אני יודעת שזה הופך אותי בנוסף לכל הבעיות גם לאימא‬ ‫נוראית)‪ .‬אולי סופי תחלה והמסיבה תבוטל? אולי רעידת אדמה‪...‬‬ ‫כל כך הרבה אפשרויות‪ ,‬משהו מכל זה עשוי לקרות‪.‬‬ ‫אבל על־פי מיטב חוקי מרפי‪ ,‬יום שישי מגיע והכול שליו‬ ‫מתמיד‪ ,‬כל הכוכבים מסתדרים הפעם עבור ארז‪ .‬הבנים ממש‬ ‫שמחים לשמוע שאנחנו יוצאים בערב ומתכננים טורניר משחקי‬ ‫מחשב אל תוך הלילה‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪321‬‬ ‫הערב אני מקפידה במיוחד על הביגוד ‪ -‬בגד גוף שחור‪ ,‬עשוי‬ ‫תחרה‪ .‬קניתי אותו בחנות מוזרה שגיליתי בדרום תל אביב‪ ,‬מקום‬ ‫שנראה "קינקי"‪ ,‬כמו בסרט אמריקאי‪ ,‬טראשי במיוחד‪ ,‬אבל זה‬ ‫בדיוק מה שהדליק אותי שם‪ .‬הוא מכסה אותי בתחרה מכף רגל‬ ‫ועד ראש‪ ,‬פרחים קטנים מכסים את הפטמות‪ ,‬ויש פתח באזור‬ ‫התחתונים‪ .‬יש מי שבוחרות ללבוש את זה עם תחתונים‪ ,‬ויש כאלה‬ ‫שמעדיפות אותו ככה בדיוק‪ .‬מעליו אני לובשת חצאית קצרה‬ ‫בצבע יין וחולצה שחורה שדרכה נראים שרוולי התחרה של בגד‬ ‫הגוף‪ .‬האיפור שלי בערב הזה תוקפני‪ ,‬אודם בהיר‪ ,‬הרבה שחור‬ ‫בעיניים‪ ,‬כאילו מזהירות‪ ,‬התרחקו‪ ,‬סכנה‪ .‬ארז מתאים עצמו אליי‬ ‫עם מכנסי ג'ינס שחורים‪ ,‬גופייה שחורה צמודה ומעליה חולצת‬ ‫כפתורים פתוחה‪ ,‬שחורה גם היא‪ .‬אנחנו מוכנים‪.‬‬ ‫במסיבה של סופי שמח כרגיל‪ .‬זוגות מוכרים וחדשים ממלאים‬ ‫את החדר‪ .‬עם חלקם נפגשנו בעבר‪ ,‬בעמידה או בשכיבה‪ ,‬עם‬ ‫אחרים אנחנו נפגשים לראשונה‪ .‬אף אחד לא מגיע בידיים ריקות‪.‬‬ ‫יש מי שדואגים לאלכוהול‪ ,‬יש שמפגינים כישורי אפייה או קנייה‪.‬‬ ‫הווילה רחבת ידיים‪ ,‬כאילו נבנתה במיוחד לזוגות כמונו‪ .‬יש‬ ‫בה שלושה חדרי שינה ובהם מיטות גדולות במיוחד וג'קוזי גדול‬ ‫שהיושבים בו יכולים להשקיף על הנעשה במיטות‪ .‬יש עוד ג'קוזי‬ ‫ענק בחצר‪ ,‬לימים חמים יותר‪ .‬מאיר ורותי כבר מסתובבים ברחבי‬ ‫המקום‪ ,‬מסדרים את המיטות ואת המגבות‪ .‬הם חזרו רק אתמול‬ ‫מקאפ ד'אגד בצרפת‪ ,‬המקום שכל זוג סווינגרים שמכבד את עצמו‬ ‫נוהר אליו בקיץ‪ .‬לנו זה עוד לא התאפשר בגלל בעיות טכניות‬ ‫שיש המכנים אותן "ילדים"‪ ,‬אבל מתישהו גם אנחנו עוד נגיע‬ ‫לשם‪.‬‬ ‫מאיר ורותי חיים את עולם הסווינג בכל הכוח‪ .‬הם המתינו‬ ‫בסבלנות שהילדים יגדלו ויעזבו את הבית‪ ,‬ומרגע שהם נשארו‬

‫‪ | 322‬ג'ני ברק‬ ‫לבד‪ ,‬חיי הסווינג הפכו לעניין המרכזי בחייהם‪ .‬הם מכרו את‬ ‫הווילה הגדולה שהייתה להם בנתניה‪ ,‬וקנו דירה מפוארת בתל‬ ‫אביב‪ ,‬שעוצבה כולה בהתאמה למסיבות חילופי הזוגות‪ .‬יש שם‬ ‫ג'קוזי ענק וחדרי "משחקים" ועוד המון הפתעות‪ .‬אין כמעט סוף‬ ‫שבוע שהם לא מארחים או מתארחים במסיבה‪ .‬כל נסיעה שלהם‬ ‫לחו"ל מלווה בסיורי מועדונים ובעדכונים על חיי המסיבות בארץ‬ ‫היעד‪ .‬מאחר שיש להם אופי כזה של מארחים‪ ,‬גם כשהם לא‬ ‫המארגנים של המסיבה‪ ,‬הם מרגישים אחראים על האירוח ועל‬ ‫סידור המקום‪.‬‬ ‫אחרי שהמיטות סודרו ומאיר וידא שיש מלאי קונדומים ליד כל‬ ‫מיטה‪ ,‬הוא מתפנה להרים איתנו כוסית‪ .‬רמי‪ ,‬הרופא שבחבורה‪,‬‬ ‫מצטרף אלינו עם אשתו‪ ,‬ולצידה רון‪ ,‬מאבטח צעיר בן עשרים‬ ‫וחמש לכל היותר‪ ,‬גבוה ובנוי לתלפיות‪ .‬אני רואה את המבטים‬ ‫שהבנות שולחות אליו‪ ,‬מחכות שליאורה‪ ,‬אשת הרופא‪ ,‬תשחרר אותו‪.‬‬ ‫ניקי לא נראית באופק‪ ,‬אבל ארז לא מוטרד‪ .‬הוא כבר שם‬ ‫עין על רווית‪ .‬ביום היא סמנכ"לית כספים קשוחה‪ ,‬אבל בלילה‬ ‫הופכת לחתולה כנועה‪ .‬היא אוהבת גברים שמשפילים אותה‪ ,‬או‬ ‫שמדברים אליה בגסויות‪ .‬ארז לוחש לה מילים באוזן‪ .‬אני לא‬ ‫יכולה לשמוע אותן‪ ,‬אבל רואה את הרגליים שלה מתחילות לרעוד‬ ‫בתוך העקבים‪.‬‬ ‫סופי מסתובבת בינינו‪ ,‬לבושה בחליפת עור חדשה שהביאה‬ ‫איתה מאחד הטיולים האחרונים בעולם‪ .‬החליפה היא מחוך מלא‬ ‫שרוכים שנצמד לגוף ומעלה את השדיים העצומים שלה‪ .‬אני לא‬ ‫מתאפקת כשהיא עוברת לידי‪ ,‬ושולחת יד‪ ,‬מלטפת את העור‪ ,‬זה‬ ‫שנצמד לגוף ואת זה שהוא חלק מהגוף‪ .‬סופי מגרגרת בהנאה‪,‬‬ ‫משיקה איתי כוס יין וממשיכה בדרכה‪ ,‬כדי לבדוק שכולם נהנים‬ ‫ומשתלבים באווירה‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪323‬‬ ‫השיחה עם מאיר ורותי פחות מעניינת אותי‪ .‬הם מקסימים‪ ,‬אבל‬ ‫מאיר הוא לא הטיפוס שלי‪ .‬הוא כבר יודע את זה ורק מקניט אותי‬ ‫מדי פעם‪ ,‬מזכיר שהוא עדיין מחכה ליום המזל שלו‪ .‬אני מטיילת‬ ‫בעיניי סביב החדר‪ ,‬נעצרת למראה עיניים שחורות שמביטות בי‪.‬‬ ‫כשאני מחזירה מבט‪ ,‬מצטרף אליהן גם חיוך קטן‪ .‬שלושה צעדים‬ ‫והנה הוא כאן‪ ,‬לידי‪.‬‬ ‫"אני מסתכל עלייך כבר כמה דקות ורציתי להגיד לך שאת האישה‬ ‫הכי סקסית כאן"‪ ,‬הוא לוחש‪.‬‬ ‫מאחר שלמחמאה נלווים גם מטר ושמונים ומבט די ממזרי‪ ,‬החיוך‬ ‫הפתייני שלי נמתח על שפתיי‪ .‬אבל עוד לפני שהמילים יוצאות‬ ‫מפי‪ ,‬אורח לא קרוא נעמד לי מול העיניים‪.‬‬ ‫רובי‪.‬‬ ‫הוא לא נמצא כאן באמת‪ ,‬זה רק בראש שלי‪ ,‬אבל הוא מוחשי‬ ‫לחלוטין‪ .‬מה הוא היה אומר לו ראה אותי עכשיו? אומנם הלכתי‬ ‫למסיבה כדי לרצות את ארז‪ ,‬אבל עבור מי נועד הפלרטוט הזה‬ ‫עכשיו? האם גם הוא בשביל לרצות את ארז‪ ,‬או שזה נובע מתוכי?‬ ‫עומרי‪ ,‬כך קוראים לבחור‪ ,‬הוא בלש במשטרה‪ .‬במקרים אחרים‬ ‫לא צריך יותר מזה כדי להדליק אותי‪ .‬הוא מאלה שמכירים בערך‬ ‫של עצמם‪ ,‬יודעים ללחוש את כל המילים הנכונות‪ ,‬וגם לטייל עם‬ ‫האצבעות על הצוואר ולרדת לאט כלפי מטה‪ ,‬אבל אני לא איתו‪.‬‬ ‫רובי מביט אליי מפינת החדר ואינו מרפה‪ .‬לזכותו של עומרי ייאמר‬ ‫שהוא מבחין מיד בחוסר השקט שלי‪ .‬טוב‪ ,‬בכל זאת הבחור בלש‪.‬‬ ‫"רוצה לצאת החוצה? הוא שואל‪ ,‬ראיתי שמישהו הביא כמה‬ ‫סיגריות טובות‪ ,‬אולי זה יעזור לך להיכנס לאווירה"‪.‬‬ ‫אולי באמת‪.‬‬ ‫קר בחוץ‪ ,‬אבל מתחת לסככה מצטופפים כמה מהחבר'ה‪ .‬זוג‬ ‫אחד שמעשן ומתלטף‪ ,‬והאחרים עסוקים בשיחה מעמיקה וחסרת‬

‫‪ | 324‬ג'ני ברק‬ ‫משמעות‪ .‬אני לוקחת ג'וינט מאחד מהם ויונקת ממנו‪ ,‬נהנית‬ ‫מתחושת החריפות שמתפשטת בתוכי‪ .‬עומרי מסרב בתחילה‪ ,‬אבל‬ ‫לאחר כמה דקות נכנע ולוקח שאיפה אחת‪ .‬אני מתחילה להרגיש‬ ‫נינוחה יותר‪ ,‬הבדיחות שלו מצחיקות יותר‪ .‬הוא לוחש אותן לתוך‬ ‫אוזני‪ ,‬ובלחישתו עולה ריח של סיגריות מהולות בוודקה‪.‬‬ ‫אנחנו חוזרים פנימה‪ ,‬מוצאים לנו כורסה רחבה שהמתינה רק‬ ‫לנו‪ .‬עומרי מתיישב ואני מעליו‪ ,‬עם הפנים אליו‪ ,‬מקיפה אותו‬ ‫ברגליי‪ .‬המוזיקה מתנגנת‪ ,‬כאילו יוצאת מתוך הגוף שלי‪ .‬אני‬ ‫מתנועעת עליו לפי הקצב‪ ,‬הידיים שלו מתהדקות סביב מותניי‪,‬‬ ‫יורדות אל התחת ועולות אל השדיים‪ .‬יש לו ידיים חזקות‪ .‬אני‬ ‫אוהבת להרגיש את השרירים של הגבר דרך המגע שלו‪ .‬ליטופים‬ ‫עדינים לא עושים לי את זה‪ ,‬אני מעדיפה את הגברים הקלאסיים‪,‬‬ ‫עם השרירים והמגע המחוספס‪ .‬הוא מנסה לנשק אותי‪ ,‬אבל אני‬ ‫מסרבת‪ .‬את הנשיקות אני שומרת לרובי‪ ,‬לפחות שם אשמור לו‬ ‫אמונים‪.‬‬ ‫הג'וינט שעישנתי והידיים הבלתי נלאות של עומרי עושים את‬ ‫העבודה‪ .‬אני מרגישה את הבליטה דרך המכנסיים שלו‪ ,‬מלטפת‬ ‫אותה בידי ומתחככת בה‪ ,‬לא מכניסה את הידיים פנימה ולא נותנת‬ ‫לו לפתוח את המכנסיים‪.‬‬ ‫"בוא נהנה רגע ככה"‪ ,‬אני אומרת לו‪" ,‬עם הבגדים"‪.‬‬ ‫ידיו מתהדקות סביב האגן שלי‪ ,‬מצמידות אותי אל איברו‪ .‬אני‬ ‫מתנועעת יותר ויותר מהר לצלילי המוזיקה‪ .‬הוא פותח את הרוכסן‪,‬‬ ‫אין לו תחתונים‪ .‬והנה הוא מולי‪ ,‬עצום‪ ,‬יפהפה‪ ,‬עומד זקוף וגאה‬ ‫כאילו מתריס מולי‪ :‬בואי נראה אם תצליחי לעמוד בקסמיי‪.‬‬ ‫אני לא‪.‬‬ ‫אני מזיזה את תחתוני החוטיני שלי ומתיישבת עליו‪ ,‬מרגישה‬ ‫אותו ממלא אותי‪ .‬וואו‪ .‬זו המילה היחידה שאני יכולה להעלות‬

‫משחקי בגידה | ‪325‬‬ ‫עכשיו על דעתי כדי לתאר את התחושה‪ .‬אני לא רואה את עומרי‪,‬‬ ‫לא את ארז‪ ,‬רק את עצמי‪ ,‬שומעת את המוזיקה וחשה את גלי‬ ‫העונג שגואים מתוכי‪ ,‬משתלטים עליי‪ ,‬מעלים אותי לגבהים‪,‬‬ ‫לעולמות מטושטשים של ניצוצות וצבעים‪ ,‬עד רגע האקסטזה‬ ‫הבלתי נמנע‪ .‬אחרי האורגזמה מגיעה הצלילות‪ .‬מתפוגגים כל אדי‬ ‫האלכוהול והגראס‪ .‬אני מפסיקה לרקוד עליו‪ ,‬מביטה בו בעיניים‬ ‫פקוחות‪ ,‬מפוכחות‪ ,‬והדבר היחיד שאני חושבת הוא שאני רוצה את‬ ‫רובי‪ .‬לא את ארז שנמצא במרחק חדר ממני‪ ,‬אלא את רובי‪ .‬שיהיה‬ ‫איתי‪ .‬שלא יסכים שאלך עם גברים אחרים‪ .‬שידרוש בלעדיות‪.‬‬ ‫עומרי ההמום לא מבין מה השתנה‪ .‬עד לפני רגע הייתי איתו‪,‬‬ ‫רוקדת למגעו‪ ,‬ופתאום אני כבר לא שם‪.‬‬ ‫"אני צריכה משהו לשתות"‪ ,‬אני מודיעה ויורדת מעליו‪.‬‬ ‫גם כשאני מתרחקת‪ ,‬עדיין ניבט אלי איברו הזקוף שעומד שם‬ ‫ומצפה לרגע הגדול שלו‪ .‬אני יודעת‪ ,‬זה אגואיסטי ולגמרי לא הוגן‬ ‫להשאיר אותו ככה‪ ,‬אבל כמה פעמים גברים גמרו עליי בזמן הזיון‬ ‫ולא טרחו לשאול מה איתי? מותר גם לי מדי פעם לראות רק את‬ ‫עצמי ואני בטוחה שעומרי יצליח למצוא לעצמו פורקן ראוי עם‬ ‫מי מהנשים האחרות שממלאות את החדר‪.‬‬ ‫אחד הדברים היפים בסווינג הוא שאפשר לעשות רק מה‬ ‫שמתחשק‪ .‬כעבור דקות אחדות‪ ,‬בעודי מוזגת לעצמי כוסית של‬ ‫וודקה רד בול‪ ,‬מקשקשת עם אחת הבנות שהגיעה להפסקה קצרה‬ ‫בין זיון לזיון‪ ,‬אני כבר רואה בזווית העין את עומרי עם בחורה‬ ‫אחרת שמשלימה את מה שאני התחלתי‪ .‬כל אחד ממשיך בדרכו‪,‬‬ ‫בלי כעסים ובלי היעלבויות‪ .‬הלוואי שהייתי יודעת מה הדרך שלי‪.‬‬ ‫לאן אני הולכת מכאן?‬

‫‪ | 326‬ג'ני ברק‬

‫‪52‬‬ ‫"בוקר טוב‪ ,‬מה שלומך?" השיחה היומית מרובי מגיעה הפעם‬ ‫מוקדם מהרגיל‪ ,‬אולי התגעגע אליי‪ ,‬אולי הוא מרגיש משהו‪ .‬איך‬ ‫עבר סוף השבוע הוא שואל‪.‬‬ ‫הבטן שלי מתהפכת‪ .‬זה הרגע שחששתי ממנו‪ .‬אני לוקחת אוויר‪.‬‬ ‫"כרגיל"‪ ,‬אני שומעת את עצמי עונה לקונית‪" ,‬בילינו עם חברים‬ ‫וזמן עם המשפחה"‪.‬‬ ‫לא הכול חייבים לספר‪ ,‬אני שומעת קול קטן בתוכי‪ ,‬הרי גם‬ ‫רובי לא מספר לי איך בילה עם אשתו‪ .‬אין שום דרך שהוא יוכל‬ ‫לגלות על הערב הזה‪ ,‬ומה שלא יודעים לא כואב‪ .‬במיוחד לי‪.‬‬ ‫"חשבת עליי?"‬ ‫"כל הזמן"‪.‬‬ ‫"אני רוצה שתחשבי עליי גם כשאת מזדיינת איתו‪ ,‬שתראי אותי‬ ‫מול העיניים שלך"‪.‬‬ ‫"אל תדאג‪ ,‬זה בדיוק מה שקורה כבר עכשיו"‪.‬‬ ‫הוא הניח שאני מתכוונת לארז‪ ,‬אבל לא שאל מפורשות‪ ,‬ומזל‬ ‫שכך‪ ,‬כי לא בטוח שהייתי מצליחה לשקר כך‪ .‬אני נסמכת על‬ ‫ההבדל הקטן שבין לא לומר אמת לבין לא לומר את כל האמת‪.‬‬ ‫הפגישה של עשר כבר מחכה לי‪ ,‬לקוח חדש וצעיר שרוצה לכבוש‬ ‫את העולם‪ ,‬כך שיש לי תירוץ מושלם שלא להאריך בדיבור‪.‬‬ ‫"תפני את הלו"ז שלך מחר בשתים־עשרה"‪ ,‬הוא מודיע לי‪" ,‬בא‬ ‫לי לשמוע אותך צועקת את המילים שצעקת לי באוטו‪ .‬הזמנתי לנו‬ ‫חדר יפהפה מול הים‪ ,‬כמו שרצית‪ .‬מחר אשלח לך את הכתובת"‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪327‬‬ ‫מבט חטוף ביומן‪" .‬אני לא יכולה"‪ ,‬אני מודיעה‪" ,‬יש צילומים‬ ‫לסדרת טלוויזיה חדשה של אולפני שביט‪ ,‬שהם הלקוח שלי‪.‬‬ ‫הבטחתי להיות שם"‪.‬‬ ‫"אני אחכה לך בשתים‪-‬עשרה"‪ ,‬הוא חוזר‪" ,‬אני בטוח שתמצאי‬ ‫דרך לא להשאיר אותי שם לבד‪ ,‬ותשלחי לי תמונה הערב‪ ,‬תדליקי‬ ‫אותי לקראת מחר"‪.‬‬ ‫הוא נהנה מהמשחק הזה‪ ,‬לראות איך הכול נשמט לי מהידיים‪,‬‬ ‫איך אני משנה את כל הפגישות שלי וממציאה תירוצים לכולם‪,‬‬ ‫רק כדי להיות איתו‪ .‬ועכשיו‪ ,‬אחרי אירועי סוף השבוע האחרון‪,‬‬ ‫שהוא אומנם לא מודע אליהם‪ ,‬אבל המצפון שלי לחלוטין כן‪,‬‬ ‫אולפני שביט יעברו לעדיפות השנייה‪ .‬אבקש מאלה למלא את‬ ‫מקומי‪ .‬ארי‪ ,‬המנכ"ל‪ ,‬אומנם אוהב לראות אותי שם‪ ,‬זה נותן לו‬ ‫תחושה שהוא זוכה ליחס אישי יותר ושהחשיפה התקשורתית תהיה‬ ‫בהתאם‪ ,‬אבל יש לי תחושה שברגע שהוא יראה את התחליף שאני‬ ‫אשלח אליו‪ ,‬הוא כבר לא יתלונן‪.‬‬ ‫***‬ ‫השעה שתים־עשרה‪ ,‬אני באוטו‪ ,‬בדרך לפגישה‪ .‬לפי הרישום ביומן‬ ‫המשרדי מדובר בפגישת עבודה עם לקוחה פוטנציאלית‪ .‬לפי‬ ‫הווטסאפ שלי‪ ,‬זו פגישה עם רובי‪ .‬בדיוק כפי שדרש‪ ,‬אני‪ ,‬האישה‬ ‫הקשוחה בעיני עצמי‪ ,‬הופכת לילדה ממושמעת שפועלת במדויק על‬ ‫פי ההוראות‪ .‬מבטלת את כל הפגישות ויוצאת לדרך‪.‬‬ ‫הווייז לוקח אותי להרצליה‪ .‬אני מגיעה אל קו הים ופונה ימינה‪,‬‬ ‫לרחוב שקט שכולו וילות מפוארות‪ .‬אני אוהבת להיות בקרבת הים‪,‬‬ ‫מרגישה כאילו הוא מגן עליי‪ .‬בעיקר אני אוהבת להסתכל עליו‬ ‫בימים כמו היום‪ ,‬כשקר בחוץ והוא סוער‪ ,‬הגלים גבוהים‪ ,‬מתפרצים‪,‬‬ ‫כאילו מזהירים אותנו‪ ,‬האנשים הקטנים‪ ,‬לא לבחון את גבולותיו‪.‬‬

‫‪ | 328‬ג'ני ברק‬ ‫"תיכנסי לווילה מספר עשרים ושמונה‪ .‬דלת הכניסה פתוחה‪.‬‬ ‫תעלי לקומה השנייה‪ ,‬אני מחכה לך שם"‪.‬‬ ‫אני עולה קצרת נשימה‪ ,‬לא מהמדרגות‪ ,‬מההתרגשות‪ .‬לא‬ ‫נפגשנו כבר יותר משבוע‪ ,‬כל הגוף שלי משווע אליו‪ .‬הוא פותח‬ ‫לי את הדלת‪ ,‬לבוש בג'ינס‪ ,‬ללא חולצה‪ .‬אני נצמדת אליו‪ ,‬אל‬ ‫הפה שלו‪ ,‬יונקת ממנו כמו אחרי הליכה ארוכה במדבר‪ .‬הלשונות‬ ‫שלנו שזורות זו בזו‪ ,‬השפתיים טועמות מהפה‪ ,‬מהצוואר‪ ,‬הידיים‬ ‫מטיילות לאורך הגוף‪ ,‬להרגיש שזה באמת קורה‪ ,‬שזה אמיתי‪.‬‬ ‫"התגעגעתי אליך"‪ ,‬אני גונחת‪.‬‬ ‫הוא לוקח את ידי‪ ,‬מוביל אותי אל המיטה‪ .‬החדר קטנטן‪ ,‬פרקטי‬ ‫בעיקר‪ .‬יש בו שולחן מרובע‪ ,‬חלון עם וילון פרחים מיושן‪ ,‬אולי‬ ‫אחר־כך נוכל לראות דרכו את הים‪ ,‬ומבואה שמוליכה לחדר‬ ‫האמבטיה‪ .‬אבל שום דבר מאלה לא ממש מעניין אותי‪ .‬העיקר‬ ‫שהמיטה גדולה ויש בה מספיק מקום לשנינו‪ ,‬לממש את הפנטזיות‬ ‫שלנו לשעתיים הקרובות‪.‬‬ ‫הוא נשכב על הגב ואני מעליו‪ ,‬מלקקת אותו לאורך החזה‪ ,‬נוגסת‬ ‫בפטמות שלו‪ ,‬מחזיקה את הידיים שלו‪ ,‬לא מאפשרת לו לגעת בי‪.‬‬ ‫הוא נאנח ומתמסר לי‪ .‬אני מגיעה אל קו החגורה‪ ,‬פותחת את הג'ינס‬ ‫שלו‪ ,‬לאט‪ ,‬מלקקת עם הלשון מעל התחתונים‪ ,‬מרגישה את הזין שלו‬ ‫בוער‪ ,‬מבקש לצאת החוצה‪ ,‬אבל אני לא נותנת לו בינתיים‪.‬‬ ‫אני חולצת את הנעליים שלו‪ ,‬מושכת גם את הגרביים‪ .‬פעם‬ ‫קראתי בספר שמלחים היו הולכים לזונות ונשארים עם הגרביים‪,‬‬ ‫שם הם היו שומרים את כספם‪ .‬מאז אני מקפידה שכל גבר שנכנס‬ ‫איתי למיטה‪ ,‬יוריד את הגרביים‪ ,‬שלא ארגיש כמו זונה‪ .‬אף‬ ‫שלפעמים אני אוהבת להרגיש כזאת בדיוק‪.‬‬ ‫כעת אני נעמדת מעליו‪ ,‬מתפשטת בעצמי‪ .‬פותחת את הכפתורים‬ ‫בחולצה שלי‪ ,‬אחד־אחד‪ ,‬מלמעלה למטה‪ ,‬מתחככת ברגליים שלו‬

‫משחקי בגידה | ‪329‬‬ ‫תוך כדי תנועה‪ .‬לאחר שהחולצה נזרקת על רצפת החדר‪ ,‬אני‬ ‫מורידה את החזייה‪ ,‬משחררת את השדיים שלי לחופשי‪ ,‬גם הם‬ ‫צמאים למגע שלו‪ .‬אין מוזיקה ברקע‪ ,‬אבל השירה כולה מתנגנת‬ ‫בראשי‪ .‬כשאני פושטת את הג'ינס שלי‪ ,‬הוא כבר לא מתאפק‬ ‫יותר‪ ,‬תופס אותי מהמותניים ומושך אליו‪ ,‬נשכב מעליי‪ ,‬גופו בין‬ ‫רגליי‪ ,‬לש את השדיים שלי ומועך את הפה‪ ,‬את הצוואר‪ ,‬אני‬ ‫צועקת מרוב עונג‪.‬‬ ‫"תגידי לי עכשיו"‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬ ‫"תזיין אותי!" אני צועקת‪.‬‬ ‫"לא‪ ,‬תגידי לי"‪.‬‬ ‫"אני רוצה אותך!"‬ ‫"לא‪ ,‬תגידי לי"‪.‬‬ ‫"אני אוהבת אותך"‪ ,‬אני לוחשת‪.‬‬ ‫"אני לא שומע‪ ,‬תצעקי"‪.‬‬ ‫"אני אוהבת אותך! אני אוהבת אותך! אני משתגעת עליך!"‬ ‫"כן"‪.‬‬ ‫הוא מוריד לי את התחתונים‪ ,‬פותח את הרגליים שלי ומביט‬ ‫פנימה בריכוז‪ ,‬כאילו מצלם לעצמו את התמונה בראש‪ .‬המראה‬ ‫הזה שלו מדליק אותי יותר‪ ,‬אני חייבת להרגיש אותו בתוכי‪ ,‬מזיין‬ ‫אותי‪.‬‬ ‫תראי לי אם את רטובה בשבילי‪ ,‬הוא מכניס את היד שלו פנימה‬ ‫אל תוך הכוס שלי‪.‬‬ ‫הוא לא צריך לחפש הרבה‪ ,‬פרץ של רטיבות יוצא מתוכי‪ ,‬ממלא‬ ‫את ידו ואת הסדין שאנחנו שוכבים עליו‪ .‬הוא חופר לתוכי עוד‬ ‫ועוד‪ .‬הוא מכאיב לי‪ ,‬אבל אני לא רוצה שיפסיק‪.‬‬ ‫"עוד"‪ ,‬אני מתחננת אליו‪" ,‬תן לי עוד"‪.‬‬ ‫הוא מוציא את היד‪ ,‬מפסיק לגעת בי‪.‬‬

‫‪ | 330‬ג'ני ברק‬ ‫אני פוקחת את העיניים ורואה אותו רוכן מעליי‪ ,‬מסתכל עליי‪.‬‬ ‫"את כל כך יפה ככה"‪ ,‬הוא מלטף אותי בעדינות‪" ,‬כולך מוארת‬ ‫בתשוקה‪ ,‬זה מראה מדהים"‪.‬‬ ‫אני לא עונה‪ ,‬רק מושכת אותו אליי‪ .‬הזין שלו עומד דום מתוח‪,‬‬ ‫פותח את הרגליים שלי ומתפרץ פנימה כמו לוחם שסולל לעצמו‬ ‫דרך‪ .‬הוא לא צריך להתאמץ מדי‪ ,‬כי הרגליים שלי מיד נכרכות‬ ‫סביבו‪ ,‬מושכות אותו להיכנס עמוק יותר ויותר‪.‬‬ ‫אין לי מושג ֵאּלּו צעקות יוצאות לי מהפה‪ֵ ,‬אּלּו הצהרות של‬ ‫אהבה‪ ,‬אני רק מרגישה את התנועות שלו עמוק בתוכי עוד ועוד‪,‬‬ ‫כאילו הגופים שלנו מנסים להתמזג זה בתוך זה‪ .‬אני עוזבת את‬ ‫הקרקע‪ ,‬ממריאה לפסגות שמחכות לי אי שם‪ .‬כשגלי האורגזמה‬ ‫נרגעים‪ ,‬הוא מפסיק את תנועותיו‪ ,‬שוכב בשקט מעליי‪ ,‬מלטף את‬ ‫פניי ברוך‪.‬‬ ‫"וואו"‪ ,‬אני מתנשפת‪" ,‬אני עלולה להתמכר לזה"‪.‬‬ ‫"אני חושב שאת טועה‪ ,‬גברת"‪ ,‬הוא צוחק אליי‪" ,‬את כבר‬ ‫מכורה"‪.‬‬ ‫"טוב‪ ,‬אז עכשיו תורי לתת לך קצת ממה שאתה מכור אליו"‪,‬‬ ‫אני מתגלגלת מעליו ונעמדת על ארבע מולו‪ ,‬ובעדינות מתחילה‬ ‫ללקק את הזין שלו עם הלשון‪ ,‬תחילה בתנועות איטיות‪ ,‬עדינות‪,‬‬ ‫ואז מגבירה מעט את הלחץ וגם את הקצב‪ ,‬יותר מהר ויותר מהר‪.‬‬ ‫"אל תפסיקי"‪ ,‬הוא מבקש‪" ,‬אני רוצה לגמור לך בתוך הפה"‪.‬‬ ‫"אז תגיד לי עכשיו אתה את המילים"‪ ,‬אני מעיזה‪.‬‬ ‫"אל תפסיקי‪ ,‬תמשיכי‪ ,‬חזק"‪.‬‬ ‫"אז תגיד לי"‪.‬‬ ‫"אני אגיד לך בזמן שאני אבחר"‪ ,‬הוא רוכן אליי‪ ,‬מנשק לשפתיי‪,‬‬ ‫"לכל אחד מאיתנו יש את הדרך שלו‪ ,‬ועכשיו תמשיכי‪ ,‬אני חייב‬ ‫לגמור‪ ,‬אחרת אשתגע"‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪331‬‬ ‫אני חוזרת לעטוף אותו בתוך פי‪ ,‬ממשיכה בתנועות קצובות‪,‬‬ ‫כמו מכונה‪ ,‬מרגישה את אצבעותיו מתהדקות סביבי‪ ,‬שומעת את‬ ‫צעקת העונג המשחררת ומרגישה איך הפה שלי נמלא בנוזל חמים‬ ‫שיוצא כמו מתוך מזרקה‪ ,‬ממלא אותי עוד ועוד‪.‬‬ ‫"ילדה טובה"‪ ,‬הוא מושך אותי אליו ומחייך‪ ,‬מנשק אותי וטועם‬ ‫את עצמו בתוך הפה שלי‪" .‬המציצה שלך זה כמו ביקור בגן עדן"‪,‬‬ ‫הוא ממלמל‪.‬‬ ‫אנחנו שוכבים במיטה‪ ,‬מנסים להחזיר את הנשימה‪ .‬אני חבוקה‬ ‫תחת זרועו והוא מלטף את שערי‪ .‬לא הכול חייב להיאמר במילים‪,‬‬ ‫אני מזכירה לעצמי‪ ,‬יש מחוות שמחליפות את המילים‪ ,‬וכשהוא‬ ‫שוכב איתי ככה נינוח‪ ,‬מחבק אותי תחת זרועו‪ ,‬אני מרגישה‬ ‫שלצופה מהצד אנחנו ודאי נראים כמו זוג אוהבים אחרי זיון‪.‬‬ ‫כעבור רגעים ספורים אני רואה לנגד עיניי את השינוי שמתחולל‬ ‫בפניו‪ ,‬את המחשבות שחוזרות לרצד בראשו‪ .‬התשוקה שמילאה‬ ‫אותו קודם נרגעה‪ ,‬וכעת היא מפנה את מקומה למחשבות על‬ ‫העבודה‪ ,‬על המהומה שבחוץ‪ .‬עיניו מתחילות לנוע בחוסר סבלנות‪.‬‬ ‫"אני חייב לחזור לעבודה"‪ ,‬הוא אומר את מה שברור לשנינו‪.‬‬ ‫הקסם פג‪ .‬הוא הולך לחדר האמבטיה‪ ,‬אני מסדרת את הבלגן‬ ‫בחדר‪ ,‬מנסה לעצור את זה שבתוך ראשי‪ ,‬לא לתת למחשבות‬ ‫לפרוץ‪ ,‬לא להרוס את הרגע בדיבור על המילים שהוא סירב לומר‪.‬‬ ‫הוא חוזר אל החדר‪ ,‬מגבת כרוכה סביב מותניו‪ ,‬טיפות מים על‬ ‫חזהו‪ .‬רק מהמראה הזה הייתי יכולה להתחיל כעת הכול מחדש‪.‬‬ ‫"מה קורה?" הוא שואל אותי‪" ,‬למה את עצובה?"‬ ‫"לא בא לי להיפרד ממך עכשיו"‪ ,‬אני אומרת לו‪" .‬אולי נישאר‬ ‫כאן עוד קצת? אולי נלך לשתות קפה על הטיילת? אני מרגישה כמו‬ ‫אדם צמא שנותנים לו לשתות כמה טיפות בכל פעם‪ .‬הייתי רוצה‬ ‫שיהיה לנו יותר זמן יחד‪ ,‬שלא נצטרך לרוץ ישר חזרה אחרי הזיון"‪.‬‬

‫‪ | 332‬ג'ני ברק‬ ‫"אנחנו לא יכולים לטייל כאן"‪ ,‬הוא מחזיר אותי למציאות‪,‬‬ ‫"אסור שיראו אותנו יחד‪ .‬אבל אולי ניסע יחד לחו"ל? נמצא כנס‬ ‫או אירוע וניסע אליו‪ ,‬כל אחד בנפרד‪ .‬נוכל לבלות יומיים־שלושה‬ ‫מהבוקר עד הלילה‪ ,‬רק אני ואת"‪.‬‬ ‫"כן"‪ ,‬אני מצטרפת אליו‪" ,‬נוכל ללכת חבוקים ברחוב‪ ,‬נלך‬ ‫למסעדה או לסרט‪ ,‬בלי לחשוש שיראו אותנו‪ .‬נתנשק באמצע‬ ‫הרחוב‪ ,‬שכולם יראו‪"...‬‬ ‫"טוב"‪ ,‬הוא מנשק לשפתיי נשיקה עדינה‪" ,‬אני מבטיח שאחפש‬ ‫לנו משהו כזה‪ .‬אבל בינתיים אני באמת חייב לחזור לעבודה‪ .‬את‬ ‫יכולה להישאר כאן כמה שתרצי‪ ,‬אפילו לנמנם אם מתחשק לך‪,‬‬ ‫החדר שלנו עד הערב"‪.‬‬ ‫"הייתי נשארת לנמנם אם היית שוכב לצידי"‪ ,‬אני עושה‬ ‫ניסיון אחרון לפתות אותו‪ ,‬אבל הוא כבר לא איתי‪ .‬הוא מתלבש‬ ‫במהירות‪ ,‬עונד את השעון‪ ,‬מרכיב את משקפי השמש‪ ,‬מעביר‬ ‫ליטוף אחרון על גופי העירום ונעלם החוצה‪ .‬כשהוא יוצא‪ ,‬החדר‬ ‫מתרוקן‪ .‬המיטה נראית מרוחקת וזרה‪ ,‬כאילו מתכוננת לזוג הבא‪.‬‬ ‫מקלחת זריזה במים קרים וגם אני כבר מוכנה לחזור אל‬ ‫המציאות‪ .‬אני מתלבשת‪ ,‬מבט חטוף אחרון על החדר‪ ,‬אל החלון‬ ‫שמשקיף על הגלים‪ .‬הם עדיין שוצפים‪ ,‬סוערים‪ .‬כמה סודות צופן‬ ‫הים הזה בתוכו‪ ,‬כמה זוגות בוגדים לחופיו‪ ,‬כמה דמעות נטמנו שם‬ ‫בין הגלים‪ ,‬לא פלא שהמים בים מלוחים‪.‬‬ ‫הטלפון כבר בידיי‪ ,‬אני בודקת אילו חדשות מסעירות הפסדתי‬ ‫בשעה החולפת‪ .‬הווטסאפ עמוס בהודעות‪ ,‬אבל אחת מנצנצת אליי‬ ‫במיוחד‪ ,‬הודעה מרובי סלע‪.‬‬

‫"מצטער שהייתי חייב לרוץ‪ ,‬זו תקופה לחוצה ובקושי מצאתי‬ ‫את הזמן‪ .‬היה מדהים‪ .‬בקרוב ניסע יחד לחו"ל‪ ,‬נוכל לישון יחד כל‬ ‫הלילה‪ .‬נזדיין בפראות ותוכלי לצעוק את המילים שאני אוהב לשמוע‬

‫משחקי בגידה | ‪333‬‬

‫עד שישמעו אותך גם השכנים בכל החדרים‪ .‬ואז נירדם מחובקים‬ ‫כשהידיים שלי סביב השדיים שלך‪ ,‬והזין שלי בתוכך‪ .‬מלא נשיקות‬ ‫עד הפעם הבאה"‪.‬‬ ‫אלה בדיוק המילים שנזקקתי להן‪ .‬לפעמים‪ ,‬כשקשה לומר את‬ ‫המילים המפורשות‪ ,‬שפת הסקס יכולה לשמש תחליף למילות‬ ‫אהבה‪ .‬הן מנוסחות קצת אחרת‪ ,‬אבל איתו הרי הכול פועל קצת‬ ‫אחרת מהרגיל‪ .‬החיוך נמתח מעצמו‪ ,‬ורק הספקות שמתגנבים‬ ‫מצליחים לטשטש את התמונה האידילית שרצה לי בראש‪ .‬איפה‬ ‫ארז בתמונה הזאת? האם יש לו מקום בתוך החלומות החדשים‬ ‫שלי? אני כבר בקושי מתפקדת בחיי הנוכחיים‪ ,‬מתקיימת בין שני‬ ‫עולמות‪ ,‬לא מסוגלת לוותר על אף אחד מהם‪.‬‬ ‫רובי לעולם לא יוכל להחליף את ארז‪ .‬יש בו כל כך הרבה‬ ‫תכונות שמעצבנות אותי‪ .‬הוא שמרן ושתלטן ויהיר‪ ,‬והוא מכור‬ ‫לעבודה שלו‪ .‬אצלו אני אף פעם לא אהיה במקום הראשון‪ .‬הוא‬ ‫ההפך הגמור מכל מה שאי פעם נמשכתי אליו אצל גברים אחרים‪.‬‬ ‫כל העובדות האלה נכונות‪ ,‬אך בדיוק לצידן עומדת העובדה‬ ‫הנוספת – שלמרות כל זה‪ ,‬אני לא יכולה לסבול את המחשבה‬ ‫שאיאלץ לוותר עליו‪ .‬ואני לא יודעת איך להפסיק לדמיין חיים‬ ‫משותפים איתו במקום להסתפק במפגשי זיונים‪.‬‬

‫‪ | 334‬ג'ני ברק‬

‫‪53‬‬ ‫המשרד כבר מלא בניחוח המאפים שרפאל הזמין לנו מ‪"-‬ברטה"‬ ‫לכבוד הפגישה עם דידי על פרויקט "מבטים"‪ .‬הסיכום שלי עם‬ ‫סימה על הכתבה ב‪'-‬המגזין' יהיה קלף חזק למשא ומתן איתה‪.‬‬ ‫כתבה כזאת היא משאת נפשו של כל לקוח‪ .‬בעשר בדיוק רפאל‬ ‫מתייצב בפתח חדרי‪" ,‬בואי‪ ,‬היא הגיעה‪ ,‬היא ממתינה לך עם אלה‬ ‫בחדר הישיבות"‪.‬‬ ‫מבט קצר בראי לוודא שאין לי פטרוזיליה בין השיניים‪,‬‬ ‫ושהשיער לא משתולל מעבר לגבולות המותר‪ .‬התלבשתי היום‬ ‫בגרסה המחויטת שלי‪ ,‬מכנסיים שחורים וחולצה ירוקה מכופתרת‪.‬‬ ‫רובי אוהב אותי בחולצות מכופתרות‪ .‬הוא אוהב שאני פושטת את‬ ‫המכנסיים או את החצאית‪ ,‬נשארת רק עם החולצה‪ ,‬ואז פותחת‬ ‫אותה לאט־לאט‪ ,‬כפתור אחרי כפתור‪ .‬הוא מתגרה בטירוף רק‬ ‫מלצפות בי ככה‪ ,‬ואני מתגרה מהמחשבות עליו‪ .‬אני שואפת אוויר‬ ‫כדי להכניס אנרגיות לתוכי ונכנסת אל החדר‪.‬‬ ‫אלה קופצת על רגליה‪ ,‬נכונה לערוך את ההיכרות הנדרשת‬ ‫בינינו‪" .‬תכירי‪ ,‬שרון‪ ,‬זאת דידי שדה‪ ,‬אומנית רב־תחומית‪ ,‬אשת‬ ‫עסקים מצליחה והיזמת של 'מבטים'‪.‬‬ ‫דידי‪ ,‬בלונדינית בעלת שיער שופע שגולש על כתפיה‪ ,‬נעמדת‪.‬‬ ‫היא לבושה בשמלה שחורה שנצמדת לגופה החטוב‪ ,‬לצווארה‬ ‫שרשרת גדולה מאבנים צבעוניות‪.‬‬ ‫"כמה סופרלטיבים"‪ ,‬דידי מצחקקת בהצטנעות שנראית לי‬ ‫מעושה‪" ,‬אני דידי‪ ,‬אומנית ויזמת"‪ ,‬היא מחייכת אליי ועיניה‬ ‫הכחולות ננעצות בי בזמן שהיא מושיטה את ידה ללחיצה‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪335‬‬ ‫אני מחווירה‪.‬‬ ‫אלה כל כך מרוכזת בהיכרות בינינו‪ ,‬שהיא לא שמה לב‬ ‫למתרחש‪ .‬תכף אתעשת‪.‬‬ ‫"דידי‪ ,‬זאת שרון צלנר"‪ ,‬אלה מציגה אותי‪" ,‬מעבר להיותה‬ ‫חברתי הטובה מילדות‪ ,‬היא המייסדת ומנכ"לית המשרד שלנו"‪.‬‬ ‫"אני מתנצלת שלא יכולתי להשתתף בפגישה הקודמת"‪ ,‬אני‬ ‫אומרת‪.‬‬ ‫"שמעתי שאביך לא חש בטוב"‪ ,‬היא עונה‪" ,‬אני מקווה שמצבו‬ ‫השתפר"‪.‬‬ ‫"זה עניין מורכב"‪ ,‬אני ממלמלת‪" ,‬תודה על ההתעניינות"‪.‬‬ ‫"את נראית לי מוכרת‪ "...‬היא אומרת כשאנחנו מתיישבות‪" .‬אני‬ ‫לא זוכרת מאיפה‪"...‬‬ ‫"כן"‪ ,‬אני עוזרת לה‪" ,‬נפגשנו במסיבה של סטלה‪ .‬אני אשתו של‬ ‫ארז צלנר"‪.‬‬ ‫"אהה‪ ,‬נכון‪ ,‬נכון‪ .‬איזה עולם קטן‪ .‬מצחיק‪ ,‬אלה דיברה עלייך כל‬ ‫כך הרבה‪ ,‬אבל לא קישרתי בכלל"‪.‬‬ ‫"טיפשה שכמוני"‪ ,‬אלה מצחקקת‪" ,‬הרי אני מציגה אותך תמיד‬ ‫כדידי‪ .‬הייתי צריכה לציין שאת אדלה שדה ‪-‬סלע‪ ,‬ושאת גם אשתו‬ ‫של רובי סלע"‪.‬‬ ‫"דידי זה בסדר גמור"‪ ,‬היא עונה‪" .‬זה השם המקצועי שלי‪ ,‬וכך אני‬ ‫מוכרת לציבור‪ .‬הקשר לרובי פחות רלוונטי לענייננו המקצועי"‪.‬‬ ‫"אגב"‪ ,‬אלה פונה אליי‪" ,‬דידי לא אוהבת שמקשרים אותה לרובי‪.‬‬ ‫היא אומרת שאז אנשים חושבים שהיא מצליחה בזכותו‪ ,‬וזה מוריד‬ ‫מערכה המקצועי‪ .‬שרון חייבת לדעת את זה"‪ ,‬היא מסבירה לה‪,‬‬ ‫"כדי שנדע כיצד להציג אותך בפני התקשורת"‪.‬‬ ‫"נכון"‪ ,‬דידי מאשרת‪" .‬העולם שלי הוא עולם של גברים ששולטים‬ ‫בכיפה‪ ,‬קשה להם לראות אישה מצליחה‪ ,‬אז הם ישר מחפשים את‬

‫‪ | 336‬ג'ני ברק‬ ‫הגבר שאפשר לקשר לזה‪ .‬לכן אני מעדיפה לא להדגיש את הקשר‬ ‫עם רובי‪ .‬שיכירו אותי קודם בפני עצמי‪ ,‬וכשיגלו שהוא בעלי‪ ,‬זה‬ ‫כבר יהיה משני"‪.‬‬ ‫"בסדר גמור"‪ ,‬אני ממהרת להסכים‪" ,‬דידי זה שם מצוין מבחינתי‪.‬‬ ‫בואו נתקדם‪ ,‬אלה ואני הכנו תוכנית אסטרטגית להשקת המיזם‪,‬‬ ‫לדעתי יש לנו תוכנית מנצחת להציג בפנייך"‪.‬‬ ‫הטלפון שלי רוטט‪ ,‬בזווית העין אני רואה הודעת ווטסאפ נכנסת‪:‬‬

‫"עברתי ממש קרוב למשרד שלך עכשיו‪ ,‬רציתי לעצור אצלך‪,‬‬ ‫לתת לך נשיקה רטובה ועמוקה‪ ,‬אבל אני מאחר לפגישה אז‬ ‫נאלצתי לוותר"‪.‬‬ ‫אני הופכת את המכשיר על פניו‪ ,‬דידי מחייכת אליי בהבנה‪.‬‬ ‫מעניין אם הייתה ממשיכה לחייך לו ידעה מי שלח לי את ההודעה‪.‬‬ ‫***‬ ‫"נו‪ ,‬איך היה?" שואלת אירית לאחר שאלה יצאה ללוות את דידי‬ ‫אל מכוניתה‪.‬‬ ‫"היה מצוין"‪ ,‬אני מחייכת בעייפות‪" ,‬היא אהבה את התוכנית‬ ‫שלנו וחשוב מזה‪ ,‬תראי מה קיבלנו"‪ ,‬אני מנופפת לעיניה בצ'ק‬ ‫שמן שדידי השאירה כמקדמת תשלום על העבודה‪.‬‬ ‫"תודה רבה"‪ ,‬היא אוספת את הצ'ק מידיי‪" ,‬אסתי מהבנק‪,‬‬ ‫המנחה‪ .‬אני חושבת שזה ירגיע‬ ‫חברתנו היקרה‪ ,‬תשמח מאוד על ִ‬ ‫אותה לחודש הקרוב"‪.‬‬ ‫"תראו אתכן"‪ ,‬רפאל מתקרב אלינו‪" ,‬במקום לחגוג על הלקוחה‬ ‫החדשה והנדיבה שקיבלתן‪ ,‬שתיכן עומדות כאן בפרצוף אדיש‬ ‫כאילו זה לא קשור אליכן‪ .‬דעו לכן שזה פשע לא להעריך את‬ ‫המתנות שאלוהים שולח אליכן"‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪337‬‬ ‫"אתה צודק"‪ ,‬אני מסכימה איתו‪" ,‬צא‪ ,‬תביא לנו בקבוק קאווה‪,‬‬ ‫נעשה הרמת כוסית חגיגית במשרד"‪.‬‬ ‫"אני צריכה כדור לכאב ראש"‪ ,‬אני מבקשת מאירית‪.‬‬ ‫"יש לי סטוק שלם בתיק"‪ ,‬היא נענית מיד‪" ,‬עם הגיהינום שאני‬ ‫עוברת עם שלומי‪ ,‬אין יום שאני לא לוקחת לפחות שלושה כאלה"‪,‬‬ ‫היא מצביעה על אחת הטבליות‪.‬‬ ‫אני לא מבדילה בין הטבליות‪ .‬לפני רובי‪ ,‬לא נזקקתי לכאלה‪.‬‬ ‫"מה קורה איתכם באמת?" אני שואלת‪" ,‬איך מתקדם הליך‬ ‫הפרידה?"‬ ‫"לאט"‪ ,‬היא מחייכת חיוך מר וקשה‪" .‬אבל אני קיבלתי החלטה‬ ‫ולא אזוז ממנה‪ .‬כצפוי‪ ,‬שלומי היה המום כשאמרתי לו שאני רוצה‬ ‫להיפרד‪ .‬כל כך המום שהוא ביקש שאשאר‪ .‬סיפרתי לו שהכרתי‬ ‫מישהו שהזכיר לי שלא כך אני רוצה לחיות"‪.‬‬ ‫"ומה הוא אמר על זה?" אני המומה‪.‬‬ ‫"הוא אמר שהוא מוכן אפילו לשקול יחסים פתוחים‪ .‬שאם זה‬ ‫מתאים לך ולארז‪ ,‬אולי גם אצלנו זה יוכל לעבוד‪ .‬הרגשתי באותם‬ ‫רגעים שהוא מוכן לומר כל דבר ובלבד שאשאר"‪.‬‬ ‫"ומה אמרת לו?"‬ ‫"אמרתי שאחשוב על זה"‪ ,‬היא ממלמלת‪" ,‬אני הרי לא באמת‬ ‫רוצה יחסים פתוחים‪ .‬אני רוצה יחסים עם עומק‪ ,‬אהבה ובן זוג‬ ‫שרואה אותי‪ .‬משהו בתוכי רצה להאמין לו‪ ,‬אפילו שהדברים כבר‬ ‫נאמרו עשרות פעמים‪ .‬את מכירה אותי‪ ,‬קשה לי לעזוב"‪ ,‬היא חצי‬ ‫מתנצלת‪" ,‬אבל קיוויתי שאולי באמת נוכל למצוא איזה פתרון‬ ‫ביניים‪ ,‬שההלם מהאפשרות שאני אעזוב ייאלץ אותו לעשות‬ ‫שינוי‪ ...‬אבל חצי שעה אחרי זה‪ ,‬חצי שעה!" היא חוזרת ומדגישה‪,‬‬ ‫"כשהוא היה בטוח שהשטויות שלי‪ ,‬כפי שהוא מכנה את זה‪ ,‬כבר‬ ‫מאחורינו‪ ,‬הוא נכנס לחדר העבודה‪ ,‬ראה את מכשיר הספורט‬

‫‪ | 338‬ג'ני ברק‬ ‫החדש שקניתי והתחיל שוב לצעוק שהוא לא מוכן לממן את‬ ‫השטויות שלי‪ ,‬ושאני מבזבזת את כל הכסף שלו‪ .‬אז הבנתי שאין‬ ‫מה לעשות‪ ,‬אני חייבת לצאת משם"‪.‬‬ ‫"את רוצה שאעזור לך לחפש דירה?" אני שואלת אותה בעדינות‪.‬‬ ‫"לא צריך‪ ,‬כבר ביקשתי מאבישי‪ ,‬הוא עוזר לי לחפש דירה‬ ‫שתהיה קרובה מספיק לשכונה שלנו‪ ,‬כדי לא להרחיק את הבנים‬ ‫מבית הספר ומהחברים‪ .‬איך זה תמיד קורה לי‪ ,‬שרון? איך זה שכל‬ ‫הצרות תמיד נופלות עליי?!"‬ ‫"אל דאגה"‪ ,‬אני מנחמת אותה‪" ,‬הן נופלות על כולנו‪ ,‬את פשוט‬ ‫רואה את אלה שלך בצבעים חזקים יותר"‪.‬‬ ‫"כן‪ ,‬אבל אצלי זה תמיד הכול או כלום‪ ,‬מלא דרמות‪ .‬למה אני‬ ‫לא יכולה ליהנות מחיים של שקט?"‬ ‫"על מה את מדברת?" אני מאבדת סבלנות‪" ,‬יש לך בעל‪ ,‬אידיוט‬ ‫אומנם‪ ,‬וקמצן‪ ,‬אבל נתן לך שני ילדים יפים‪ .‬יש לך מאהב שעזר‬ ‫לך לעשות טרנספורמציה מטורפת‪ ,‬להוריד מעצמך עשר שנים‪,‬‬ ‫ליהנות מסקס מדהים‪ ,‬וגם עוזר לך עכשיו לחפש דירה‪ .‬את עוברת‬ ‫דברים‪ ,‬כמו כולנו‪ ,‬אבל המצב לא באמת כזה נורא‪ ,‬נכון?"‬ ‫"כן"‪ ,‬היא מסכימה חלושות‪" ,‬אבל הלוואי שהייתי יותר כמוך או‬ ‫כמו אלה‪ ,‬אתן חזקות‪ ,‬לא מאבדות שליטה"‪.‬‬ ‫לשמחתי‪ ,‬אני לא צריכה לענות על הקביעה הזאת‪ .‬לו הייתה‬ ‫יודעת את האמת על המתרחש בחיי‪ ,‬אולי הייתה בוחרת מילים‬ ‫אחרות לתאר אותי‪ .‬רפאל ואלה מופיעים בפתח‪ ,‬הוא מחזיק‬ ‫בקבוק קאווה‪ ,‬והיא מגש עם עוגת פירות וקרם פטיסייר היישר‬ ‫ממאפיית "ברטה"‪.‬‬ ‫"בואו‪ ,‬בנות"‪ ,‬רפאל קורא לנו‪" ,‬החגיגות נפתחות בחדר‬ ‫הישיבות"‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪339‬‬ ‫***‬ ‫"מכל המשרדים שרק אפשר‪ ,‬דווקא אליכן היא בחרה להגיע?"‬ ‫התגובה של רובי דווקא נשמעת סבירה ביחס לחששות שלי‪.‬‬ ‫מיד אחרי חגיגות הרמת הכוסית התקשרתי לעדכן אותו בחדשות‬ ‫המשרד‪ .‬עדיף שיגלה על כך ממני ולא מאשתו‪.‬‬ ‫"טוב‪ ,‬אפשר להבין אותה"‪ ,‬אני מנסה להכניס קצת הומור‪,‬‬ ‫"אנחנו באמת הכי טובות‪ .‬אולי פעם אצליח לשכנע בכך גם את‬ ‫בעלה"‪.‬‬ ‫הוא לא נשמע משועשע‪ .‬אני יכולה לראות בעיני רוחי איך הוא‬ ‫משפשף את המצח בנקודה שבין שתי העיניים‪ .‬ככה הוא מתרכז‪.‬‬ ‫"אני מעריך את זה שסיפרת לי‪ ,‬הוא אומר ברוך‪ ,‬שלא נתת לי‬ ‫לגלות את זה בעצמי‪ .‬הכנות שלך היא אחת התכונות שאני הכי‬ ‫מעריך בך‪ ,‬האומץ שלך לומר את האמת‪ ,‬גם כשאת יודעת שהיא‬ ‫עלולה לפגוע בך"‪.‬‬ ‫צחוק הגורל‪ ,‬לו רק ידע כמה המשפט הזה היה נכון עד לפני זמן‬ ‫קצר‪ .‬לו רק ידע שהוא האחד שבגללו הכנות הזאת שלי השתבשה‪.‬‬ ‫אני מודה שגם במקרה הזה התלבטתי אם לספר לו‪ .‬הרי אם לא‬ ‫ידע על כך עד עכשיו‪ ,‬יש סיכוי שדידי לא התכוונה או אולי שכחה‬ ‫לספר לו שהיא בחרה לעבוד איתנו‪ .‬ידעתי שזה עשוי לסגור את‬ ‫המסך על הקשר שלנו‪ ,‬אבל לא יכולתי למנוע את המידע הזה‬ ‫ממנו‪ ,‬זה לא דומה למסיבות הסווינג‪ ,‬שם זה מעין משחק‪ .‬פה‬ ‫מדובר על החיים האמיתיים‪.‬‬ ‫"הייתי טרוד לאחרונה בהתרחשויות בשוק הנדל"ן שמתערער‪,‬‬ ‫והיא בטח לא הספיקה לספר לי על זה"‪.‬‬ ‫"מה אתה רוצה לעשות?" אני שואלת אותו בהיסוס‪ ,‬מקווה שלא‬ ‫יבחר בדרך ההגיונית‪ .‬רק מהמחשבה על פרידה אני כבר מתקשה‬ ‫לנשום‪.‬‬

‫‪ | 340‬ג'ני ברק‬ ‫"אני צריך לחשוב‪ ,‬תני לי לעכל את זה"‪.‬‬ ‫אני אמורה לחזור לענייני העבודה אבל הריכוז ממני והלאה‪.‬‬ ‫אני לוקחת לידיי את חוברת הראיונות שאירית הכינה לכתבת‬ ‫הסווינגרים‪ .‬היא כבר הזכירה לי הבוקר שעליי לאשר אותה בהקדם‬ ‫כדי לעמוד בחלקנו בעסקה עם סימה מ‪'-‬המגזין'‪ .‬אני מתנערת‬ ‫ופותחת את הקלסר בחוסר חשק‪ .‬אולי זה יעזור לי להתאושש‪.‬‬

‫הכירו את הסווינגרים‬ ‫אריאלה וסרג'‬ ‫מי אתם?‬ ‫"אני אריאלה‪ ,‬בת ‪ ,43‬מורה לעברית לעולים חדשים‪ ,‬ובעלי‪ ,‬סרג'‪,‬‬ ‫בן ‪ ,40‬עורך דין שעוסק בסחר בין‪-‬לאומי‪ .‬אנחנו נשואים עשר שנים‪,‬‬ ‫ויש לנו תאומות בנות חמש שנולדו אחרי שנתיים אינטנסיביות של‬ ‫טיפולי פוריות"‪.‬‬ ‫כמה זמן בסווינג?‬ ‫"עשר שנים בערך‪ ,‬עם הפסקות"‪.‬‬ ‫מה הביא אתכם לחיי הסווינג?‬ ‫אריאלה‪" :‬לפני עשר שנים יצאנו למועדון‪ .‬כשהגענו היה שם‬ ‫עמוס מדי והחלטנו ללכת‪ .‬הסתובבנו ברחוב בלי מטרה ופתאום‬ ‫ראינו עוד מועדון שלא הכרנו‪ ,‬אבל האנשים שעמדו שם נראו‬ ‫בסדר‪ ,‬אז החלטנו להיכנס‪ .‬בהתחלה הכול נראה לנו רגיל‪ .‬ראינו‬ ‫זוגות שמתמזמזים קצת ברחבה‪ ,‬אבל זה לא משהו שלא רואים‬ ‫בכל מועדון אחר‪ .‬אחרי חצי שעה בערך שמנו לב שיש גם כאלה‬ ‫שמתמזמזים בשלישייה או ברביעייה‪ ,‬ושחלק מהאנשים עוברים‬

‫משחקי בגידה | ‪341‬‬ ‫לחדרים צדדיים שעד אז לא הבחנו בהם בכלל‪ .‬הרגשנו קצת כמו‬ ‫אליס בארץ הפלאות‪ ,‬המומים ומהופנטים‪ ,‬אבל היינו כל כך בהלם‬ ‫שרק נצמדנו זה לזו ולא עשינו כלום"‪.‬‬ ‫מה אתם הכי אוהבים בסווינג?‬ ‫אריאלה‪" :‬סצנת הסווינג זה המקום שלנו כדי להתפרק‪ ,‬כדי‬ ‫להשתחרר מכל הלחצים של השבוע‪ .‬יש אנשים שלוקחים סמים‪,‬‬ ‫יש מי ששותים אלכוהול‪ ,‬לנו יש את הסווינג‪ .‬כל מסיבה בשבילנו‬ ‫היא כמו מסיבת פורים‪ ,‬זה כולל בגדים מיוחדים שאנחנו מזמינים‬ ‫באינטרנט‪ ,‬איפור דרמטי ובכלל‪ ,‬יש טקס שלם של הכנות לפני‬ ‫שיוצאים מהבית"‪.‬‬ ‫סרג'‪" :‬לפעמים אריאלה מחליטה להיות פאם פאטל‪ .‬היא יכולה‬ ‫ללבוש בגד גוף אדום ושקוף עם עקבים אדומים וזהו בערך‪.‬‬ ‫בערב כזה אני אלבש חליפה עם מקטורן כדי שאוכל לכסות אותה‬ ‫כשהיא יוצאת מהרכב‪ .‬במסיבה אחרת לבשנו בגדי עור‪ .‬רצועות‪,‬‬ ‫שרשראות‪ ...‬האנשים שסובבים אותנו בחיי היום־יום בטוחים‬ ‫שאנחנו הזוג הכי מרובע שיש‪ .‬הם בחיים לא יזהו אותנו עם‬ ‫התלבושות האלה"‪.‬‬ ‫מה הדבר הכי מרגש שעשיתם?‬ ‫אריאלה‪" :‬התחלנו לארגן מסיבות בעצמנו‪ .‬הבנו שהמסיבות‬ ‫הגדולות‪ ,‬עם מאות משתתפים‪ ,‬לא תמיד מתאימות לנו‪ ,‬ושאנחנו‬ ‫רוצים משהו אינטימי יותר‪ ,‬עם עשרה או חמישה־עשר זוגות‬ ‫מקסימום‪ .‬בחרנו וילה מדהימה שמצאנו ביישוב סמוך‪ .‬אנחנו‬ ‫בוררים בקפידה את הזוגות ודורשים שיבואו בקוד לבוש שנשלח‬ ‫להם מראש‪ .‬במסיבה הראשונה זה היה "ליל התחרה"‪.‬‬ ‫זה היה לילה מדהים! כולם נשפכו ממחמאות‪ ,‬ומאז‪ ,‬כבר שנתיים‬ ‫שאנחנו מארגנים מסיבות כאלה אחת לשבועיים‪ .‬הביקוש עצום ויש‬ ‫לנו רשימת המתנה לשלושה חודשים קדימה‪ .‬בנוסף להנאה‪ ,‬זכינו‬

‫‪ | 342‬ג'ני ברק‬ ‫לערוץ נוסף של הכנסה‪ .‬יש לנו חלוקת תפקידים מסודרת בינינו‪,‬‬ ‫סרג' דואג ללוגיסטיקה ‪ -‬מקום המפגש‪ ,‬מגבות‪ ,‬מצעים וקונדומים‪,‬‬ ‫ואני על המוזמנים‪ .‬זה נשמע אולי פשוט‪ ,‬אבל יש כאן מורכבות‬ ‫מאוד עדינה‪ .‬צריך להתאים את הזוגות זה לזה‪ ,‬שיהיה מגוון ושתהיה‬ ‫התאמה ושכולם יאשרו שרשימת האורחים מקובלת עליהם‪ .‬גם‬ ‫במהלך הערב עצמו‪ ,‬אני דואגת לוודא שכולם מסתדרים‪ .‬יש כאלה‬ ‫שהם ביישנים יותר‪ ,‬אז אני מייצרת עבורם חיבורים"‪.‬‬ ‫סרג'‪" :‬לפעמים כל הארגון קצת מעייף‪ ,‬אז כדי לשמור על ההנאה‪,‬‬ ‫אנחנו גם עושים מפגשים אינטימיים יותר‪ ,‬רק עם שניים או שלושה‬ ‫זוגות‪ .‬זוכרת את המפגש בצימר בתל אביב?" (שניהם צוחקים)‬ ‫אריאלה‪" :‬ברור!"‬ ‫סרג'‪" :‬הגענו עם עוד שני זוגות לצימר עץ יפהפה עם שלושה‬ ‫חדרי שינה וג'קוזי‪ .‬כשנמצאים בתוכו מרגישים כמו בחופשה‬ ‫בגליל‪ ,‬אבל כשמציצים מהחלון רואים שאנחנו אי שם בדרום תל‬ ‫אביב‪ .‬בקיצור‪ ,‬באחד מחדרי השינה היו שתי מראות גדולות‪ ,‬אחת‬ ‫על הקיר והשנייה על התקרה‪ ,‬ממש מעל המיטה‪ .‬זה היה מטריף‪,‬‬ ‫כמו סטודיו לריקוד‪ ,‬שאתה יכול לראות את עצמך מבצע את כל‬ ‫התנועות‪ ,‬אבל בסקס‪ .‬בכל אופן‪ ,‬כולנו נדלקנו על זה ואף אחד לא‬ ‫רצה לוותר‪ ,‬אז כולנו‪ ,‬שלושת הזוגות‪ ,‬עשינו סקס על אותה מיטה‪.‬‬ ‫כולנו יחד‪ ,‬זה על זה‪ ,‬זה בתוך זה‪ .‬זה היה מראה מדהים‪ .‬מאיפה‬ ‫שאתה מסתכל‪ ,‬אתה רואה איברים שזורים אחד בתוך השני ובכלל‬ ‫לא ברור מה שייך למי‪ .‬אתה כל הזמן מרגיש ידיים ולשונות על‬ ‫הגוף שלך‪ ,‬בכל רגע קורה משהו נוסף‪ ,‬ואתה לא יודע מי נוגע בך‪,‬‬ ‫אבל הגוף סוער ומרוגש וכאילו יוצא מתוך עצמו‪ .‬אני משער שזה‬ ‫כמו להיות בטראנס"‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪343‬‬

‫‪54‬‬ ‫ערב שגרתי בבית‪ .‬הבנים כרגיל במחשב‪ ,‬ארז מכין את ארוחת‬ ‫הערב‪ ,‬ואני עם יולי במיטה‪ ,‬פטפוטי בנות‪ .‬אני מספרת לה על‬ ‫הלקוחות שלי בעבודה‪ ,‬והיא מספרת לי על הבנות בכיתה‪ .‬על‬ ‫אנה שהציקה לים‪ .‬על נועה שנעלבה מאביגיל א'‪ .‬ועל אביגיל‬ ‫ב' שמשוויצה בהיותה מחוננת‪ ,‬אבל כולם יודעים שהיא מאוהבת‬ ‫בעומר‪ .‬ממש טלנובלה‪.‬‬ ‫צליל הודעת הווטסאפ מושך אותי אליו‪ .‬בשעה כזאת זה או‬ ‫לקוח שחייב לעדכן אותי על אסון שהתרחש‪ ,‬או קשקוש באחת‬ ‫מקבוצות ההורים‪ .‬למרות זאת‪ ,‬אני לא יכולה שלא להציץ‪.‬‬ ‫זה רובי‪.‬‬

‫"היי‪ ,‬יכולה לדבר?"‬ ‫"כן‪ ,‬איזו הפתעה"‪.‬‬ ‫מאז השיחה שלנו אתמול לא שמעתי ממנו מילה מלבד הודעה‬ ‫קצרה בבוקר‪ ,‬שמעדכנת שהוא ממש עמוס ויתקשר כשיתפנה‪.‬‬ ‫הבנתי אותו‪ ,‬ושלא כהרגלי אפילו הצלחתי לחכות בשקט‪ .‬ועכשיו‬ ‫שהוא כאן‪ ,‬על הקו‪ ,‬אני לא יכולה להתעלם‪ .‬יולי עושה לי פרצוף‪.‬‬ ‫עד שסוף־סוף היא קיבלה את תשומת הלב המלאה שלי‪ ,‬הנה היא‬ ‫רואה אותה מתרחקת‪ .‬אבל אני לא יכולה לשלוט בזה‪.‬‬

‫"אני לבד במשרד‪ ,‬חשבתי שאולי תקפצי אליי לביקור"‪.‬‬ ‫"ומה עם השעה? לא יחשדו בך בבית?"‬

‫‪ | 344‬ג'ני ברק‬

‫"אגיד שאני צריך לעבוד‪ ,‬זו תקופה מאוד תובענית‪.‬‬ ‫ומה איתך? את יכולה לצאת?"‬ ‫"אנסה‪ ,‬תכף אבדוק"‪.‬‬ ‫"מה את תגידי בבית?"‬ ‫"אגיד שאני נפגשת עם המאהב שלי"‪.‬‬

‫"זה נכון‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬מה תגידי באמת?"‬ ‫"תסמוך עליי‪ ,‬אגיע בעוד שעה"‪.‬‬ ‫יולי‪ ,‬אהובה שלי‪ ,‬אני מחבקת אותה‪ ,‬מנשקת את שערה‪ ,‬את עיניה‬ ‫העצומות‪ .‬אני ממשיכה לשבת איתה‪ ,‬לשמוע את הפטפוטים שלה‪,‬‬ ‫אבל המחשבות שלי כבר נודדות החוצה‪ ,‬אליו‪.‬‬ ‫"ארז‪ ,‬אלה התקשרה‪ ,‬ביקשה שאפגוש אותה לקפה בעוד חצי‬ ‫שעה‪ .‬מה דעתך? תוותרו עליי בבית לערב אחד?"‬ ‫"בין אם לחברה שלך קוראים אלה או עופר‪ ,‬נצליח להסתדר‬ ‫בלעדייך"‪ ,‬הוא מחייך אליי חיוך רב־משמעות‪" .‬ילדים‪ ,‬אימא הולכת‪,‬‬ ‫השוטר עוזב את הבית‪ ,‬תתכוננו לערב של סרטים ללא שינה"‪.‬‬ ‫לרקע קולות הצהלה מהסלון‪ ,‬אני נכנסת למקלחת זריזה‪ ,‬לובשת‬ ‫את השמלה הסגולה מהקולקציה החדשה שרובי בחר עבורי‪ ,‬קצרה‬ ‫באופן מוגזם‪ .‬ככה הוא אוהב‪ ,‬שרואים לי את הרגליים‪ .‬מובן שזה‬ ‫חייב להתלוות לסנדלי עקבים גבוהים‪ .‬קצת בושם‪ ,‬איפור עדין‬ ‫להדגשת העיניים ואני מוכנה וממהרת לצאת מהבית‪ .‬לפני שאני‬ ‫יוצאת‪ ,‬ארז מלטף את ישבני ומציץ מתחת לשמלה‪.‬‬ ‫"אני בטוח שאלה מאוד תאהב את החוטיני החדש שלך‪ ,‬תמסרי‬ ‫לה ד"ש"‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪345‬‬ ‫אני מחייכת אליו‪ ,‬לא מתקנת ולא שוללת‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬ ‫בדרך מתקבלת הודעה מרובי‪" .‬חכי‪ ,‬אל תעלי למשרד‪ .‬יש‬ ‫כאן מצלמות אבטחה ואני לא מצליח לנטרל אותן‪ .‬אני לא רוצה‬ ‫שיראו אותנו"‪.‬‬ ‫"אז מה לעשות? אתה רוצה שאחזור הביתה? לבטל?"‬ ‫"לא‪ ,‬אני רוצה לראות אותך‪ .‬בואי‪ ,‬אפגוש אותך למטה‪ ,‬ניסע‬ ‫לאנשהו‪ ,‬נמצא לנו מקום להיות בו"‪.‬‬ ‫אנחנו נפגשים בחניון‪ .‬העיניים שלו עייפות‪ ,‬מרצדות‪ ,‬הוא לא‬ ‫רגוע‪" .‬בואי‪ ,‬נעבור לאוטו שלי"‪ ,‬הוא מאיץ בי‪ .‬אחרי הבילוי בחדר‬ ‫שמול הים‪ ,‬לחזור שוב למכונית זה כמו ללכת אחורה‪ ,‬אבל אני לא‬ ‫מוכנה לוותר על ההזדמנות להיות איתו‪.‬‬ ‫אנחנו נוסעים בדממה‪ ,‬מחפשים מקום שקט‪ .‬באחד הרחובות‬ ‫הקטנים שמצטלבים עם רחוב המסגר‪ ,‬הוא מחנה את הרכב‪ .‬לא‬ ‫הייתי מעיזה לעבור כאן בשעת לילה‪ ,‬אבל במצבנו הנוכחי החושך‬ ‫מגן עלינו‪ .‬הוא מנשק אותי‪ ,‬אבל הנשיקה שלו מאולצת‪ ,‬משהו לא‬ ‫זורם בינינו הערב‪ .‬אני מנסה להתעלם וממשיכה‪ ,‬מלטפת אותו‪,‬‬ ‫מנסה להוריד ממנו את החולצה‪ ,‬אבל הוא מסרב‪ ,‬דוחף אותי אל‬ ‫עבר הריצ'רץ' בג'ינס שלו‪ ,‬שהבליטה בתוכו מעידה שיש כאן עוד‬ ‫מישהו שדווקא מאוד בעניין‪.‬‬ ‫"תיגע בי"‪ ,‬אני מבקשת‪" ,‬התגעגעתי למגע שלך"‪.‬‬ ‫אני מובילה את היד שלו אל בין הרגליים שלי‪ ,‬גופי לוהט אליו‪,‬‬ ‫אבל הוא חסר סבלנות‪ ,‬מושך את ידו אל הישבן שלי‪ ,‬טופח עליו‬ ‫בתנועות חזקות‪ ,‬לש אותו בין הידיים שלו עד שאני מרגישה את‬ ‫צריבת הכאב‪.‬‬ ‫"תיגע בי לאט"‪ ,‬אני לוחשת אליו‪" ,‬תזיין אותי‪ ,‬תן לי להרגיש‬ ‫אותך בתוכי"‪.‬‬ ‫הוא לא שומע אותי‪.‬‬

‫‪ | 346‬ג'ני ברק‬ ‫אני מביטה בו‪ ,‬מנסה לחדור אליו פנימה‪ ,‬אם לא במילים או‬ ‫במגע‪ ,‬אולי דרך העיניים‪ ,‬אבל גם שם הדלתות נעולות‪ .‬הוא בלתי‬ ‫חדיר‪.‬‬ ‫"תמצצי לי"‪ ,‬הוא דורש‪ ,‬מנתב את הפה שלי אל הבליטה‬ ‫במכנסיו‪.‬‬ ‫"תכף"‪ ,‬אני מבטיחה לו ומלטפת באצבעותיי את הבליטה‪" ,‬אני‬ ‫רוצה לדבר איתך קצת"‪.‬‬ ‫אבל הוא כבר פותח את הריצ'רץ'‪ ,‬שולף את הזין שלו ודוחף‬ ‫אותו לתוך פי‪ .‬גם זאת דרך לסתום פיות‪ ,‬כנראה‪ .‬אני זורמת איתו‪,‬‬ ‫מכניסה אותו לעומק הפה ומוצצת בתנועות מכניות‪ .‬היד שלו על‬ ‫הישבן שלי‪ ,‬לשה אותו וטופחת עליו לסירוגין‪ ,‬בתנועות חזקות‬ ‫יותר ויותר ככל שאני מגבירה את קצב המציצה‪.‬‬ ‫"כן‪ ,‬תמשיכי ככה"‪ ,‬הוא פוקד עליי‪" ,‬אל תפסיקי‪ ,‬עוד‪ ,‬עוד‪,‬‬ ‫עוד‪ ...‬אהההההההה!" הצעקה שמשתחררת ממנו חזקה מאי פעם‪,‬‬ ‫וכך גם הזרם שיוצא מתוכו היישר אל גרוני‪ .‬אני בולעת הכול‬ ‫בשתיקה‪ .‬גם את העלבון‪.‬‬ ‫"מאמי‪ ,‬זה היה מדהים"‪ ,‬הוא מחייך אליי חיוך מבויש‪" ,‬זה בדיוק‬ ‫מה שהייתי צריך עכשיו"‪.‬‬ ‫"שמחה שנהנית"‪ ,‬אני עונה לו‪" ,‬זה יעלה לך מאתיים שקל"‪.‬‬ ‫"מה?" הוא לא מבין‪.‬‬ ‫"מאתיים שקל‪ ,‬אדוני‪ ,‬זה מה שאני גובה על מציצה"‪.‬‬ ‫"אה"‪ ,‬הוא סוף־סוף מבין את הציניות שלי ומתעשת‪" ,‬אני‬ ‫מצטער"‪ .‬הוא מלטף את זרועי‪" ,‬לא התכוונתי להתייחס אלייך‬ ‫ככה‪ .‬מופעל עליי המון לחץ בתקופה הזאת‪ ,‬והסיפור עם אדלה‬ ‫שהפכה פתאום ללקוחה שלך‪ ,‬בוודאי לא עוזר"‪.‬‬ ‫"תתלבש"‪ ,‬אני מבקשת‪" ,‬בוא נחזור"‪.‬‬ ‫בתוך פחות מחמש דקות אני כבר מחוץ לאוטו שלו‪ ,‬פותחת את‬

‫משחקי בגידה | ‪347‬‬ ‫הדלת ויוצאת ממנו עוד לפני שהגלגלים עצרו לגמרי‪ .‬לא מסוגלת‬ ‫להביט בעיניו‪ ,‬לא מסוגלת לדבר‪.‬‬ ‫"לילה טוב"‪ ,‬הוא קורא אחריי‪.‬‬ ‫"ביי"‪ ,‬אני פולטת קצרות כשגבי אליו‪ ,‬ממהרת חזרה אל רכב‬ ‫המפלט שלי‪.‬‬ ‫***‬

‫"בוקר טוב‪ ,‬היה לי כיף לפגוש אותך אתמול‪ ,‬אבל אני מבין שזה‬ ‫לא עבד לשני הכיוונים‪ .‬אני מתנצל אם פגעתי בך‪ .‬את כל כך מיוחדת‬ ‫ומקסימה ובאמת לא מגיע לך‪ .‬אם לא תרצי להיפגש איתי יותר‪ ,‬אני‬ ‫אבין"‪.‬‬ ‫הקלות שבה הוא מוכן לוותר על הקשר בינינו רק מעצבנת אותי‬ ‫יותר‪ .‬חצי לילה לא ישנתי‪ .‬הסתובבתי מצד לצד במיטה‪ ,‬מקללת‬ ‫אותו‪ ,‬כועסת על עצמי שנתתי לו להתייחס אליי כך‪ .‬הנה אני‬ ‫הגיבורה הגדולה שמבקרת את חברותיי שמסמרטטות את עצמן‬ ‫מול גברים‪ ,‬וזה בדיוק מה שאני עשיתי הערב רק באופן הרבה‬ ‫יותר משפיל‪ ,‬כי הקרבתי בשביל זה ערב עם המשפחה‪ .‬נרדמתי‬ ‫תוך שאני מבטיחה לעצמי שבבוקר אשים סוף ליחסים ההזויים‬ ‫האלה‪ .‬אליי לא מתייחסים ככה‪ .‬אבל עכשיו‪ ,‬כשהוא מציע את‬ ‫הסוף הזה בקלילות כזו‪ ,‬האפשרות להיפרד שוב אינה מתקבלת‬ ‫על הדעת‪ .‬אני שואפת אוויר‪ ,‬מבט חטוף אל המאדאם שמביטה בי‬ ‫מהתמונה שמעליי‪ ,‬היא מבינה אותי‪.‬‬

‫בוקר טוב‪ ,‬זו לא ההודעה שציפיתי לקבל ממך היום‪.‬‬ ‫אחרי אתמול‪ ,‬שהיית קר ומנוכר‪ ,‬השארת אותי רעבה למגע שלך‪.‬‬ ‫צילמתי לך סרטון שתראה איך נאלצתי לספק את עצמי הבוקר‪,‬‬ ‫לבד‪ ,‬במיטה‪ .‬מקווה שיש לך ייסורי מצפון‪ ,‬ומצפה לפיצוי הולם"‪.‬‬

‫‪ | 348‬ג'ני ברק‬ ‫התשובה לא מאחרת להגיע‪.‬‬

‫טוב‪ ,‬חרמנת אותי עכשיו מחדש‪ .‬צפיתי בסרטון שלך על מסך‬ ‫המחשב החדש שלי‪ .‬הוא ענק‪ .‬ראיתי את הרגליים שלך נפתחות‬ ‫אליי‪ ,‬וממש בא לי לזיין אותך חזק ועמוק‪ .‬אני אמור להתחיל תכף‬ ‫פגישה והראש שלי לגמרי לא שם‪ .‬מבטיח שאפנה לנו זמן בקרוב‬ ‫ואקח אותך למקום רומנטי שבו אפצה אותך באופן מלא על אתמול‪.‬‬ ‫בעניין אחר‪ ,‬זוכר שדיברנו על כך שתפגיש אותי עם‬ ‫השותפים שלך? שנתמודד על המכרז לדוברות בית החולים?"‪.‬‬ ‫השקט מהכיוון שלו מבהיר לי שהוא לא באמת שכח מהעניין‪ ,‬אלא‬ ‫בורר מילים‪.‬‬

‫חשבתי שירדנו מזה‪ ,‬אם תקבלי את המכרז‪ ,‬הקשר בינינו לא‬ ‫יוכל להימשך‪ .‬זה יהיה מסוכן מדי‪ .‬אני מצטער‪ ,‬אבל אי אפשר גם‬ ‫וגם"‪.‬‬ ‫בכלל לא עלה בדעתו לשאול מה אני רוצה‪ ,‬אם יש אפשרות‬ ‫שאבחר במכרז על פני רומן איתו‪ .‬אין טעם להתווכח עכשיו‪ ,‬ברור‬ ‫לי שההחלטה מצידו כבר התקבלה‪ .‬אני מעדיפה לשתוק‪ .‬בכל זאת‪,‬‬ ‫קיבלתי כעת גם התנצלות וגם הבטחה למפגש פיצוי‪ ,‬עדיף לא‬ ‫לעשות מזה עניין ולשמוח על מה שיש‪.‬‬ ‫אירית לא מניחה לי לשקוע עמוק מדי במחשבות‪ .‬היא מתפרצת‬ ‫למשרדי‪ ,‬מבקשת לעדכן אותי בסידורי מעבר הדירה שלה‪ .‬השינוי‬ ‫שחל בה לאחרונה פשוט לא ייאמן‪ ,‬כמו נחש שמשיל את עורו‪ ,‬כך‬ ‫היא השילה מתוכה את אירית הסמרטוטית‪ .‬הדיונים שלי ושל אלה‬ ‫בשאלה אם היא כן או לא צריכה לעזוב את שלומי‪ ,‬לא הזיזו אותה‬ ‫כהוא זה מההחלטה שכבר הגיעה אליה לפני מספר ימים‪ .‬היא‬ ‫כבר מצאה לעצמה דירה ואמורה לעבור אליה עם הבנים בתוך‬

‫משחקי בגידה | ‪349‬‬ ‫שבועיים‪ .‬הבית שבו הם גרים עכשיו שייך למשפחה של שלומי‪,‬‬ ‫ואירית לא רוצה להשאיר שום חוט שיקשר אותה אליהם‪.‬‬ ‫בזמן שאנחנו מדברות‪ ,‬אני מגלה שהיא לא מסתפקת בלצאת‬ ‫מהבית‪ ,‬אלא החליטה להפעיל במקביל חוקר פרטי שיבדוק אם‬ ‫יש נכסים ששלומי מסתיר מפניה‪ .‬האיש הוא נכלולי‪ ,‬וברור לי‬ ‫שאם החוקר יעשה את עבודתו כנדרש‪ ,‬היא תגלה הרבה יותר ממה‬ ‫שהיא מתארת לעצמה‪ .‬אבל כרגע אני מעדיפה רק להנהן בראשי‬ ‫ולחזק אותה על ההחלטה הנכונה שקיבלה‪ .‬לפי האופן שבו היא‬ ‫מתארת את בועז ברנע‪ ,‬החוקר הפרטי הקשוח והמסוקס (במילים‬ ‫שלה)‪ ,‬נראה לי שהיא מעדיפה שהחקירה שלו תעמיק קודם בה‪,‬‬ ‫ורק לאחר מכן בשלומי‪ ,‬אבל גם על כך אני לא אומרת דבר‪ .‬רובי‬ ‫ודאי ישמח לדעת שהוא משפיע עכשיו גם על ההתנהלות שלי עם‬ ‫חברותיי הטובות‪ .‬אני לומדת לשתוק יפה‪.‬‬ ‫אנחנו מנסות לקרוא לאלה כדי לשתף אותה בהתרחשויות‪ ,‬אבל‬ ‫היא כל הזמן בטלפון‪ .‬היא מפריחה אלינו נשיקה באוויר וסוגרת‬ ‫את דלת החדר‪ ,‬שלא נפריע לה‪.‬‬ ‫המשך היום מתאפיין בעיקר בשקט‪ .‬נראה שכולם עסוקים‬ ‫בענייניהם‪ .‬אירית עם החוקר ומעבר הדירה‪ ,‬אלה בחדרה‪ ,‬ורפאל‬ ‫שקוע בווטסאפ וחיוך מטופש מרוח על שפתיו‪ .‬אולי הכיר‬ ‫מישהו‪ .‬השקט הזה אמור לאפשר לי לעבוד‪ ,‬לקדם את ההודעות‬ ‫לעיתונות‪ ,‬לכתוב תוכניות עבודה אסטרטגיות ללקוחות חדשים‪,‬‬ ‫אבל בפועל הוא רק מדגיש את השעות שחולפות בלי שאשמע‬ ‫מרובי‪ .‬התכתבות בוקר אחת כבר מזמן לא מספקת אותי‪ .‬אני‬ ‫מנסה לגלות איפוק‪ ,‬לא להסגיר את התמכרותי לנוכחות שלו ואת‬ ‫העובדה שאיני מצליחה להתרכז מול הדממה המעיקה‪ ,‬אז אני‬ ‫מנצלת את יתרון היותי הבוס במשרד ומזמנת את רפאל לישיבת‬ ‫פתע דחופה‪.‬‬

‫‪ | 350‬ג'ני ברק‬

‫‪55‬‬ ‫אתמול קיבלתי הבטחה למפגש רומנטי‪ ,‬ומאז לא שמעתי‬ ‫ממך אפילו מילה‪ .‬כבר כמה ימים שאני מרגישה רוחות קרות‬ ‫מהכיוון שלך‪ .‬תגיד לי בכנות אם משהו בינינו השתנה"‪.‬‬ ‫התשובה מגיעה כעבור שעתיים‪.‬‬

‫"הלחץ סביבי עצום‪ ,‬שוק הנדל"ן‪ ,‬כפי שאת יודעת‪ ,‬מצוי כעת‬ ‫במשבר רציני שמאיים עליי ועל קבלנים רבים נוספים‪ .‬לא צפיתי שזה‬ ‫יהיה כך‪ ,‬אבל הדברים מתרחשים באינטנסיביות רבה ומשפיעים על‬ ‫הפרויקטים שהחברה שלי מעורבת בהם‪ ,‬כולל המשך הבנייה של‬ ‫בית החולים שאני מתכנן‪ .‬אני עדיין כאן‪ .‬רוצה אותך‪ .‬אבל המציאות‬ ‫מכתיבה אחרת‪ ,‬ואני חייב להתרכז לגמרי בעבודה עכשיו‪ .‬אני מבקש‬ ‫שבימים הקרובים תנמיכי ציפיות‪ ,‬מקווה שאת מבינה"‪.‬‬ ‫ברור שאני מבינה‪ .‬איזו ברירה יש לי חוץ מלהבין?‬

‫"תטפל בעניינך‪ ,‬אחכה לך כמה שצריך"‪.‬‬ ‫הוא כנראה עסוק מכדי לענות‪ .‬אפילו לא סמיילי‪.‬‬ ‫השקט מוציא אותי מדעתי‪ .‬באופן הגיוני הכול ברור‪ ,‬אבל הלב‬ ‫שלי לא מבין את שפת ההיגיון‪ .‬אני זקוקה לקרבה שלו‪ ,‬למילים‬ ‫שלו שירימו אותי למעלה‪ .‬מאז המפגש המוזר ההוא ברכב שלו‪,‬‬ ‫לא הייתה לנו אפילו שיחה טובה אחת‪.‬‬ ‫אני יוצאת למטבח להכין לי קפה‪ .‬לארוחת הצהריים כבר אין לי‬ ‫תיאבון‪ ,‬ולהתרכז אני לא מצליחה‪ .‬רפאל‪ ,‬כאילו לא חלפה יממה‬

‫משחקי בגידה | ‪351‬‬ ‫מאז אתמול‪ ,‬יושב באותה תנוחה‪ ,‬שוב שקוע כולו בווטסאפ‪.‬‬ ‫"תגיד‪ ,‬מה קורה?" אני ניגשת אליו‪" ,‬אנחנו לא משלמות לך‬ ‫משכורת כדי לפלרטט בטלפון"‪.‬‬ ‫הוא מרים אליי את עיניו‪ ,‬מנסה להבין אם אני מתבדחת או‬ ‫רצינית‪.‬‬ ‫"יש לנו עבודה לעשות‪ ,‬אני מזכירה לו‪ ,‬האירוע של 'מבטים' לא‬ ‫יקרה מעצמו‪ ,‬וגם ללקוחות האחרים במשרד מגיע טיפול הולם"‪.‬‬ ‫יותר מדי זמן הייתי שקועה בחלומות על רובי‪ ,‬הזנחתי את‬ ‫העבודה ונראה שהשותפות שלי בעקבותיי‪ .‬עכשיו נחזיר את‬ ‫הדברים לתלם‪ ,‬אני מחליטה‪.‬‬ ‫שעה מאוחר יותר אני שוב במשרד שלי‪ .‬כבר הספקתי לצעוק על‬ ‫רפאל‪ ,‬על אירית ועל שני עיתונאים שכנראה כבר לא יפנו אלינו‬ ‫יותר‪ .‬אני מתנחמת בידיעה שהם עובדים במקומונים זניחים‪ ,‬כך‬ ‫שהנזק יהיה בר תיקון‪ .‬בעיתונים הגדולים אירוע כזה עלול להביא‬ ‫לחרם על המשרד‪.‬‬ ‫הטלפון בידיי‪ ,‬לא הנחתי אותו אפילו לרגע בשעות האחרונות‪.‬‬ ‫זה שהוא לא כותב לי‪ ,‬לא אומר שאני לא יכולה לכתוב לו‪.‬‬

‫"מקווה שתמצא בקרוב את הזמן לפגוש אותי‪ ,‬כי אני כבר‬ ‫משתוקקת להרגיש את הידיים שלך עליי‪ ,‬את הלשון שלך‬ ‫בתוך הפה שלי‪ ,‬ואותך עמוק בתוכי‪ ,‬ובעיקר ללחוש לך‬ ‫באוזן את כל המילים שאתה אוהב לשמוע"‪.‬‬ ‫הוא לא מגיב‪ ,‬אבל ה‪-‬וי הכחול בווטסאפ מעיד על כך שהוא קרא‬ ‫את ההודעה‪ ,‬וגם את ההודעות הנוספות שאני ממשיכה ושולחת‬ ‫לאורך היום‪.‬‬ ‫רק למחרת בצהריים אני זוכה סוף־סוף לאות חיים‪ .‬שיחה‬ ‫ממתינה באמצע שיחה שלי עם ארז‪ .‬ארז מנסה להתייעץ איתי על‬

‫‪ | 352‬ג'ני ברק‬ ‫משהו שקשור לפרסום המחקר שלו‪ ,‬אבל כשאני רואה את השם‬ ‫"רובי" על הצג‪ ,‬אני מאבדת קשב‪ .‬אומנם בימים רגילים העקרון‬ ‫שלי אומר שהאיש שלי מגיע לפני כולם‪ ,‬אבל כבר יומיים שרובי‬ ‫לא מתקשר איתי‪ ,‬ומי יודע אם יתפנה אליי שוב בהמשך היום‪.‬‬ ‫אני מסבירה לארז שזה לקוח לחוץ ושאני חייבת להתפנות אליו‪.‬‬ ‫"אני שמח שענית‪ ,‬יש לי רק כמה דקות פנויות"‪ ,‬רובי אומר‪.‬‬ ‫"מצטער שלא יכולתי לענות אתמול‪ .‬ההודעות שלך היו ממש‬ ‫מדליקות‪ ,‬אבל יש לי בקשה קטנה‪ .‬מאחר שהישיבות שלנו עכשיו‬ ‫ממש חסויות‪ ,‬כדי שלא יהיה מצב שמישהו מצלם בסתר‪ ,‬סוכם‬ ‫שכולם יוציאו את הטלפונים מחדר הישיבות‪ .‬הטלפון שלי נמצא‬ ‫אצל המזכירה‪ ,‬ולמרות שיש בו סיסמה‪ ,‬אני לא רוצה שהיא תראה‬ ‫אפילו במקרה‪ ,‬שאת כותבת אליי‪ .‬אז אני מבקש שמעכשיו ועד‬ ‫להודעה חדשה‪ ,‬תכתבי לי רק למייל הסודי שלנו"‪.‬‬ ‫יומיים לא דיברנו וזה כל מה שיש לו להגיד לי?‬ ‫"תגיד‪ ,‬אני מנסה לשנות את כיוון השיחה‪ ,‬אתה מתגעגע אליי?"‬ ‫"ברור"‪.‬‬ ‫"אז למה אתה לא אומר לי?"‬ ‫"הנה אמרתי"‪.‬‬ ‫"הייתי רוצה שתגיד לי את זה ביוזמתך‪ ,‬בעיקר אחרי כמה ימים‬ ‫שלא דיברנו בהם כמעט בכלל"‪.‬‬ ‫"אל תלחצי עליי‪ ,‬זה לא הזמן"‪.‬‬ ‫"אוף‪ ,‬אתה ממש קמצן במילים‪ .‬מה אכפת לך להגיד לי משהו‬ ‫שיעשה לי נעים?"‬ ‫"אבל את יודעת שאני מתגעגע‪ ,‬אני כותב לך‪ ,‬מתקשר אלייך‪,‬‬ ‫מה זה אומר‪ ,‬לדעתך?"‬ ‫אני לא רוצה שזה יהיה נתון לפרשנות‪ .‬אני רוצה לשמוע אותך‬ ‫אומר‪ ,‬זה מה שאני רוצה"‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪353‬‬ ‫"אז תחכי בסבלנות‪ .‬עכשיו אני חייב לסגור‪ ,‬כי כבר מחכים לי‬ ‫בחדר הישיבות"‪.‬‬ ‫בצעירותי התמכרתי לספרי הרומן הרומנטי‪ .‬קראתי אותם בזה‬ ‫אחר זה‪ ,‬שניים־שלושה בשבוע‪ .‬המתכון היה זהה‪ ,‬אך מעולם לא‬ ‫נמאס לי לקרוא כל וריאציה אפשרית לבחורה המופנמת והצנועה‬ ‫שפוגשת בפלייבוי התורן‪ ,‬מתאהבת בו בניגוד לרצונה בזמן שהוא‬ ‫חוגג עם נשים אחרות‪ ,‬ולבסוף שמחה לגלות שהוא מאוהב בה‬ ‫ושואף לשאת אותה על כפיו לעבר עתיד ורוד ועתיר מתיקות‪.‬‬ ‫ככל שהתבגרתי‪ ,‬הבנתי שאני אף פעם לא אהיה הבחורה הזאת‪.‬‬ ‫אני לא ניחנתי בסבלנות הדרושה לתפקיד‪ .‬אני שייכת לאלה‬ ‫שלא מצליחות לשחק את המשחק‪ ,‬פשוט כי הן לא יודעות לחכות‬ ‫ובמקום זה הן יוזמות ופונות אל הגבר שהן רוצות‪ .‬אבל ליוזמה יש‬ ‫מחיר‪ ,‬כי בסוף הספר הן נענשות ומוצאות את עצמן לבד‪ ,‬מביטות‬ ‫בקנאה במה שהיה כמעט שלהן ונלקח מהן מתחת לאף‪.‬‬ ‫אז הפסקתי לקרוא את הספרים ההם‪ .‬החלטתי שאני אצור‬ ‫לעצמי את הסיפור שלי‪ .‬ובסיפור שלי אהיה חופשייה לעשות כל‬ ‫מה שאני רוצה‪ .‬חופשיה להיות חזקה או חלשה‪ ,‬חופשייה להתחיל‬ ‫איתו ולא לשחק לפי כללי המשחק‪ ,‬חופשיה להזדיין עם כמה‬ ‫גברים שארצה‪ ,‬אפילו שלושה ביום אחד‪ ,‬אם יתחשק לי‪ ,‬ויחד‬ ‫עם זה להתאהב ולקבל אהבה מהגבר שאבחר‪ .‬למה? ככה‪ .‬כי זה‬ ‫הסיפור שאני יוצרת לעצמי‪.‬‬ ‫אבל בימים האחרונים אני מרגישה יותר ויותר כמו הגיבורות‬ ‫ההן‪ .‬גם אני מאבדת שליטה ונתונה באופן מוחלט להחלטותיו‬ ‫ולגחמותיו של איש אחד שמשחק בי לפי מצב רוחו‪ .‬סדר היום‬ ‫שלי מוכתב ומשתנה בהינף ידו‪ .‬הוא זה שמחליט אם ומתי ניפגש‪,‬‬ ‫נותן לי אהבה במשורה ודורש ממני התמסרות מלאה‪ .‬שחררי‬ ‫את כל המגבלות‪ ,‬הוא דורש ממני‪ ,‬תוציאי את המילים שחבויות‬

‫‪ | 354‬ג'ני ברק‬ ‫בתוכך‪ .‬תגידי לי‪ ,‬תגידי לי שוב‪ ,‬ואני אומרת‪ ,‬אבל זה לא משחרר‬ ‫אותי‪ .‬זה רק מהדק את החבלים שקושרים אותי אליו‪ ,‬ממוססים‬ ‫את יכולת ההתנגדות שלי‪ ,‬מבטלים את כל ההגנות שלי‪ .‬כמו‬ ‫מכורה אני ממתינה בכל יום‪ ,‬כל היום‪ ,‬להודעה או לטלפון ‪ -‬מנת‬ ‫הסם הדרושה‪ .‬מחכה שיגיד שהוא התגעגע אליי‪ ,‬שהוא לא יכול‬ ‫בלעדיי‪ ,‬שיבקש לפגוש אותי‪ ,‬לזיין אותי‪ ,‬שירצה אותי‪ .‬רגעי‬ ‫העונג הם עילאיים‪ ,‬אבל ההמתנה קשה ואפלה‪ ,‬ומביאה עימה מצב‬ ‫רוח קוצני‪ ,‬עצבות ודיכאון שמזמן לא פגשתי בתוכי‪.‬‬ ‫אני לא אוהבת את עצמי במצב הזה‪ ,‬אבל איני יכולה אפילו‬ ‫לדמיין את הניתוק ממנו‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪355‬‬

‫‪56‬‬ ‫אני יושבת עם הילדים‪ ,‬מנצלת כמה דקות פנויות מול הטלוויזיה‪,‬‬ ‫לפני שיתחילו ההכנות לארוחת הערב והמקלחות‪ .‬אסף מספר‬ ‫בהתלהבות על שלושה גולים שהוא השחיל במשחק כדורגל‬ ‫בהפסקה‪ .‬יולי מתרגלת במקביל תנועות ריקוד מהטיקטוק‪ .‬האוזן‬ ‫שלי כרויה‪ ,‬אבל היד לא מרפה מהנייד‪ .‬הטייס האוטומטי בודק‬ ‫אם יש הודעות חדשות בווטסאפ‪ ,‬במייל‪ ,‬במייל הסודי‪ .‬סוף־סוף!‬ ‫הודעה חדשה מפלחת את השתיקה שנמשכה מהבוקר‪.‬‬ ‫אסף שקוע בסיפור‪ ,‬הוא לא ירגיש‪ ,‬הרי אני אישה‪ ,‬מולטיטאסקינג‪,‬‬ ‫מסוגלת להקשיב לסיפורי הכדורגל שלו‪ ,‬לצפות בריקודים של‬ ‫יולי‪ ,‬וגם לקרוא הודעת מייל‪ ,‬אפילו שהיא נראית ארוכה מהרגיל‪.‬‬ ‫"אני מרגיש שאני חייב לך הסבר‪"...‬‬ ‫ככה הוא פותח‪ ,‬ואני מבינה שמשהו קליל כבר לא יהיה כאן‪.‬‬ ‫"האינטנסיביות והמתחים המצטברים משפיעים עליי‪ .‬יש מהלכים‬ ‫מורכבים שאני צריך לתכנן‪ ,‬והראש שלי לא פנוי בתקופה הזאת‪ .‬נוסף‬ ‫על כך‪ ,‬החיבור של המשרד שלך עם אדלה הכניס מתח עצום נוסף‬ ‫שאני לא יכול להתעלם ממנו‪ ,‬וגם לא מהסיכון שנלווה לכך‪ .‬אני מציע‬ ‫שנעשה הפסקה זמנית בקשר בינינו‪ ,‬לכמה שבועות או חודשים‪ ,‬עד‬ ‫שהדברים יירגעו"‪.‬‬ ‫מה זאת אומרת הפסקה זמנית? אין לי אוויר‪ .‬אני לא יכולה לדמיין‬ ‫אפילו הפסקה של עשר דקות ממנו‪ .‬מסך הטלוויזיה מרצד מול‬ ‫עיניי‪ ,‬אסף וסיפור הכדורגל שלו נשמעים כאילו מרחוק‪ .‬מזל‬

‫‪ | 356‬ג'ני ברק‬ ‫שהוא כל כך שקוע בתיאור שהוא לא מבחין שאימא שלו כבר‬ ‫לא איתו‪.‬‬ ‫הפסקה‪ .‬הפסקה‪ .‬הפסקה‪ .‬גם הראש שלי בהפסקה‪.‬‬ ‫את המשך הדברים אני כבר קוראת על אוטומט‪ ,‬לא קולטת‬ ‫אותם בכלל‪.‬‬ ‫"אני מצטער באמת‪ .‬חשוב לי שתדעי שזה לא קשור אלייך בכלל‪.‬‬ ‫את מקסימה ומיוחדת ומדהים לי איתך‪ ,‬אבל אני מרגיש שכרגע אני חייב‬ ‫לגייס את כל האנרגיות שלי לעבודה ולבית‪ .‬אין לי יכולת לתת מעצמי גם‬ ‫לקשר זוגי נוסף‪ .‬אולי כשהלחץ יעבור וכשקשרי העבודה שלך עם אדלה‬ ‫יתמתנו‪ ,‬נוכל להמשיך מאיפה שהפסקנו"‪.‬‬ ‫המילים שלו חותכות אותי והזעם גואה בתוכי‪ .‬הרי זה הוא שסחף‬ ‫אותי להרפתקה הזאת‪ ,‬דרש ממני לפתוח את הלב‪ ,‬לא הסתפק‬ ‫רק בסקס כפי שאני הצעתי‪ ,‬ועכשיו הוא יוצא פתאום מהמשחק‪,‬‬ ‫משאיר אותי לבד? גם על עצמי אני כועסת‪ ,‬על שאפשרתי לו‬ ‫להגיע אליי עמוק כל כך‪ .‬על שאפשרתי לגבר אחר שהוא לא ארז‬ ‫לפצוע אותי קשה כל כך במילים בודדות שהגיעו ככה פתאום‪,‬‬ ‫ללא אזהרה‪.‬‬ ‫"אימאאאאא" הצעקה של יולי מחזירה אותי הביתה‪.‬‬ ‫איתי ואסף הולכים מכות‪ ,‬היא ניסתה להפריד ביניהם וחטפה‬ ‫מאיתי את הבעיטה שהייתה מכוונת לאסף‪.‬‬ ‫"מספיק!" אני צורחת עליהם‪" .‬לכו לחדרים שלכם! נמאס לי כבר‬ ‫מהמכות ביניכם! אתם בעונש! אין מסכים הערב‪ .‬לא טלוויזיה ולא‬ ‫מחשבים ולא טלפונים!"‬ ‫המבט שלהם מזכיר את זה של רפאל בימים האחרונים‪.‬‬ ‫"אבל אימא‪ ...‬זה לא היה בכוונה"‪ ,‬אסף מנסה לרכך אותי‪" ,‬הנה‬ ‫הפסקנו לריב‪ .‬יולי‪ ,‬בואי נעשה שלושתנו יחד סרטון בטיקטוק"‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪357‬‬ ‫ככה זה אצלנו בבית‪ ,‬ברגע שמופיע איום המסכים‪ ,‬כמו במטה‬ ‫קסם‪ ,‬כולם פתאום מצליחים לשחק יחד‪ .‬זה אולי היה עובד להם‬ ‫לפני כמה דקות‪ ,‬אבל כרגע אני רק רוצה להיות לבד‪ ,‬בשקט‪ ,‬כדי‬ ‫שאוכל לנשום‪ .‬לעכל‪.‬‬ ‫"לכו לחדרים שלכם!" אני מרימה את קולי‪" .‬תלמדו לשלוט‬ ‫בהתנהגות שלכם!" אני קוראת אחריהם בזמן שהם צועדים חפויי‬ ‫ראש לחדרים‪ ,‬טורקים את הדלתות בהפגנתיות‪.‬‬ ‫כשארז חוזר הביתה‪ ,‬הוא מוצא אותי בוהה בסדרה בנטפליקס‪.‬‬ ‫אפילו לא התחלתי עדיין להכין את ארוחת הערב‪.‬‬ ‫"איפה הילדים שלי?" הוא שואל בחיוך‪" ,‬שקט כאן מדי"‪.‬‬ ‫"הענשתי אותם"‪ ,‬אני מעדכנת אותו‪" .‬הם השתוללו ונתנו ליולי‬ ‫בעיטה"‪.‬‬ ‫"ילדים שלי!" הוא קורא אליהם‪" ,‬בואו להגיד שלום לאבא"‪.‬‬ ‫הדלתות נפתחות באחת וכל השלושה שועטים אליו‪.‬‬ ‫"תגיד‪ ,‬מה אתה חושב שאתה עושה?" אני מתפרצת עליו‪" ,‬אני‬ ‫הענשתי אותם‪ ,‬ואתה רק מגיע הביתה וכבר שובר את המילה‬ ‫שלי?"‬ ‫ארז שולח אליי מבט מופתע‪" ,‬לא ראיתי אותם כל היום‪ ,‬אני‬ ‫יכול להגיד להם שלום? אם זה ממש חשוב לך‪ ,‬אשלח אותם לחדר‬ ‫אחר־כך"‪.‬‬ ‫אבל אני לא מוותרת ומרגישה את הזעם גואה בתוכי ומתפרץ‬ ‫החוצה בצעקות‪" ,‬אני פשוט לא מבינה למה אתה מבטל ככה‬ ‫החלטה שלי בלי לשאול אותי בכלל!"‬ ‫הילדים נבוכים‪ .‬הם לא יודעים אם לחזור לעונש או להישאר‪ .‬הם‬ ‫בעיקר רוצים שנפסיק לריב‪.‬‬ ‫ארז ניגש אליי‪ ,‬נעמד קרוב אליי ומדבר בשקט‪" ,‬אני מבין שאת‬ ‫במצב רוח קרבי הערב‪ .‬לי לא מתחשק לריב‪ .‬אני באתי הביתה‬

‫‪ | 358‬ג'ני ברק‬ ‫כדי לבלות עם הילדים שלי ועם אשתי‪ .‬הבאתי לנו בקבוק יין‪ ,‬כי‬ ‫קיוויתי לבלות איתך ערב רומנטי בבית‪ ,‬אז אני מציע שתיקחי‬ ‫לך חצי שעה לנוח ולהתעשת‪ ,‬ותחזרי אלינו‪ .‬בינתיים אני והילדים‬ ‫נדאג לארוחת הערב‪ .‬מה דעתך?"‬ ‫המילים של ארז שקטות אך תקיפות‪ ,‬מזכירות לי את גבולות‬ ‫הגזרה שאין לחצות‪ .‬אני לא יכולה לתת לרחמים העצמיים שלי‬ ‫להרוס לי את מה שמתרחש בבית‪ ,‬עם המשפחה שלי‪ .‬אני מדביקה‬ ‫לבעלי נשיקה מהירה והולכת לאמבטיה‪ ,‬שוטפת פנים ולובשת‬ ‫על עצמי חיוך‪ .‬כשאני חוזרת לסלון‪ ,‬ארז יושב על הכורסה שלו‪,‬‬ ‫יולי בין ברכיו‪ ,‬ואסף ואיתי מדגימים לו קרב קרטה מאולתר‪ .‬אני‬ ‫הולכת לחתוך סלט‪.‬‬ ‫בלילה‪ ,‬כשכולם ישנים‪ ,‬ידו של ארז מחבקת אותי מתוך שינה‪,‬‬ ‫אבל אני אפילו לא קרובה להירדם‪ .‬רק עכשיו בשקט הזה אני‬ ‫יכולה להסיר את המסכה ולשחרר את המחשבות‪ .‬פניו מופיעות‬ ‫לנגד עיניי העצומות‪ .‬המילים שכתב חולפות מולי‪ .‬אני מדקלמת‬ ‫את המכתב שלו בעל־פה‪ .‬מדקלמת ולא מעכלת‪ .‬מה את רוצה?‬ ‫אני שואלת את עצמי‪ ,‬הרי מתישהו זה היה חייב להיגמר‪ ...‬לא?‬ ‫מה חשבת? הרי אי־אפשר לנהל רומן אין־סופי‪ .‬את אישה נשואה‪,‬‬ ‫אני מזכירה לעצמי ומנגבת את הדמעה שמתעקשת לזלוג מזווית‬ ‫העין‪ .‬האיש ששוכב כאן לידך‪ ,‬ידו מונחת בחום על ירכך‪ ,‬זה הבעל‬ ‫שלך‪ .‬בן הזוג שלך‪ .‬זה האיש שבחרת לצעוד איתו את מסלול חייך‪.‬‬ ‫האם הייתי רוצה להחליף את ארז ברובי? יש לי לילה שלם‬ ‫להרהר בכל האפשרויות‪ .‬עצם המחשבה מפחידה אותי‪ .‬אני לא‬ ‫מסוגלת לדמיין את חיי בלי ארז‪ .‬מי ייתן לי כמוהו את החופש‬ ‫שאני צריכה? מי ידע לאפס אותי כמוהו שלא אתפרק? והוא אבא‬ ‫מדהים‪ .‬הילדים כרוכים אחריו‪ .‬הם לא יסלחו לי לעולם אם אפרק‬ ‫את החבילה‪ .‬ורובי‪ ...‬הוא לא נותן לי דבר‪ ,‬רק לוקח‪ ,‬שואב אותי‬

‫משחקי בגידה | ‪359‬‬ ‫אליו‪ .‬אני לא יכולה לדמיין את עצמי חיה לצידו‪ ,‬רק תחתיו‪.‬‬ ‫אישה כנועה שמתקיימת רק כדי לספק את הצרכים שלו‪ .‬לבשל‬ ‫עבורו‪ ,‬למצוץ לו‪ ,‬לעשות כל מה שידרוש ממני‪ .‬אישה שלא‬ ‫האמנתי מעולם שהיא קיימת בתוכי‪ .‬מאיפה היא הופיעה‪ ,‬האישה‬ ‫הפרימיטיבית הזו‪ ,‬שמוכנה בהרף עין לוותר על החופש שלה‪ ,‬על‬ ‫עצמה‪ ,‬רק כדי להתחייב לגבר אחד שתלטן לשארית חייה?‬ ‫הוא בכלל לא הטיפוס שלך‪ ,‬אני מזכירה לעצמי‪ .‬ארז הרבה‬ ‫יותר מתאים לך בכל מדד אפשרי‪ .‬אבל כרגע זה בכלל לא עניין‬ ‫של מדדי התאמה וגם לא רלוונטי מה אני רוצה‪ ,‬כי רובי רוצה‬ ‫הפסקה‪ .‬ואני לא יודעת אם זה אכן הלחץ בעבודה שמכריע אותו‪,‬‬ ‫העניין עם אשתו שהפכה לקוחה במשרד‪ ,‬או שהוא פשוט לא רוצה‬ ‫אותי‪ .‬אני מביטה בו‪ ,‬באיש שלי‪ ,‬ששוכב לצידי‪ ,‬מבטיח לי אהבה‬ ‫וביטחון בנוכחותו‪ .‬עיניו עצומות בשלווה‪ ,‬בנינוחות‪ ,‬אבל הלב‬ ‫שלי שבור‪ ,‬והחיבוק שלו‪ ,‬הפעם‪ ,‬לא יכול לנחם אותי‪.‬‬ ‫הדכדוך אופף אותי גם בבוקר‪ .‬עכשיו אני כבר לא מצליחה‬ ‫למתוח את שפתיי לחיוך או להסביר לדיירי הבית את פשר‬ ‫המלנכוליה שתקפה אותי‪ .‬לכן אני ממלמלת שיש לי פגישה‬ ‫מוקדם בבוקר‪ ,‬וממהרת לצאת מהבית‪ .‬לפחות במשרד שלי אוכל‬ ‫להתייחד עם הרחמים העצמיים‪ .‬שם בשקט של הבוקר‪ ,‬כשהטלפון‬ ‫דומם והמשרד ריק‪ ,‬אני נכנסת למייל הסודי שלנו‪ ,‬קוראת שוב‬ ‫את ההודעה ששלח‪ ,‬מקווה לגלות שם משהו שפספסתי‪ .‬אבל לא‪,‬‬ ‫זה בדיוק אותו מסר ששיננתי בראשי אתמול שוב ושוב‪.‬‬ ‫באצבעות רועדות אני מקלידה את התשובה‪:‬‬ ‫"אני לא מאמינה בהפסקות‪ .‬כבר אמרתי לך שאני מוכנה לגלות‬ ‫הבנה למצב וגם למתן את תדירות המפגשים בינינו‪ .‬אם למרות זאת‬ ‫בחרת לעשות 'הפסקה'‪ ,‬אני משערת שאתה מכבס מילים כדי להגיד‬

‫‪ | 360‬ג'ני ברק‬ ‫לי בדרך קלה יותר שנגמר לך‪ ,‬ושמהסיבות שלך אתה פשוט לא מעוניין‬ ‫להמשיך להיות איתי בקשר יותר‪ .‬אז אני אקל עליך‪ ,‬ככה כותבים את זה‪:‬‬ ‫שמחתי להכיר אותך‪ ,‬היה נחמד‪ ,‬ועכשיו ביי"‪.‬‬ ‫אני אולי חזקה בדיבורים‪ ,‬אבל בתוכי מתנפצת לרסיסים‪ .‬בא לי‬ ‫לבכות‪ .‬בא לי להתקשר אליו ולומר לו שהוא אידיוט‪ ,‬ואז לבקש‬ ‫ממנו שיבוא לפגוש אותי‪ .‬אני מנסה למחוק את המייל הסודי שלנו‬ ‫מהמחשב‪ ,‬אבל האצבעות מסרבות לבצע את הפעולות הדרושות‪.‬‬ ‫הדלת שלי סגורה‪ ,‬אני מעדיפה לעבור את היום בשמירת מרחק‬ ‫מכולם‪ ,‬בייחוד מאלה ומאירית‪ .‬הן מכירות אותי טוב מדי‪ ,‬הן מיד‬ ‫יזהו שמשהו עובר עליי ואני עלולה להתוודות‪ .‬לא עכשיו‪ .‬הנזק‬ ‫בחשיפת הקשר עם רובי עלול להיות כבד מדי‪ .‬רפאל לא אומר‬ ‫דבר‪ ,‬אפילו לא מזכיר את ההתנהגות הגועלית שלי אליו‪ ,‬אף שלא‬ ‫טרחתי להתנצל‪ ,‬אבל באופן מפתיע שטף של פינוקים זורם אליי‬ ‫כל היום למשרד‪ .‬אייס קפה‪ ,‬שוקולד מריר עם תפוזים‪ ,‬אין ספק‬ ‫שהוא מכיר את החולשות שלי ויודע להגיש את הנחמות הקטנות‬ ‫בדיוק בזמן הנכון‪.‬‬ ‫בצהריים אלה מתפרצת למשרדי‪ ,‬בידיה שתי כוסות אייס קפה‪.‬‬ ‫"רפאל שלח אותי להביא לך את זה"‪ ,‬היא מכריזה‪.‬‬ ‫"אני לא ביקשתי אייס קפה"‪ ,‬אני ממלמלת‪.‬‬ ‫"אז הוא כנראה הרגיש שאת זקוקה לזה"‪ ,‬היא משיבה‪" ,‬את הרי‬ ‫לא מצפה שאני אחזיר את זה עכשיו‪ .‬קדימה‪ ,‬קחי"‪ .‬היא מניחה את‬ ‫הכוס על השולחן ומתיישבת מולי‪ ,‬על הכורסה‪.‬‬ ‫"מה‪ ,‬אלוש?" אני מרימה אליה מבט קצר רוח‪" ,‬אני קצת עסוקה"‪.‬‬ ‫"אני צריכה להתייעץ איתך"‪ ,‬היא עונה‪" ,‬קחי כמה דקות הפסקה‪,‬‬ ‫תשתי את האייס קפה שלך בינתיים"‪.‬‬ ‫"טוב"‪ ,‬אני מתרצה ולוגמת לגימה ארוכה‪" .‬מה קורה?"‬ ‫"נדי התקשר אליי‪ .‬הוא רוצה להחזיר לי את השרשרת שנפלה‬

‫משחקי בגידה | ‪361‬‬ ‫לי אז‪ ,‬במסיבת העיתונאים‪ .‬קבענו להיפגש לקפה מחר בשש‪ ,‬אני‬ ‫צריכה שתחפי עליי"‪ ,‬היא אומרת במהירות‪.‬‬ ‫לאחר כמה שניות של שתיקה אני אומרת‪" ,‬תגידי‪ ,‬בשביל מה‬ ‫לך לעשות את זה לעצמך? הרי רק לפני כמה ימים הזהרת את‬ ‫אירית שלא תעשה שטויות‪ ,‬אז למה את מכניסה את עצמך לדבר‬ ‫הזה עכשיו? הוא לא יוצא לך מהמחשבות מאז שנפגשתם‪ ,‬מה‬ ‫יקרה אחרי מפגש אחד בקפה? את לגמרי תיסחפי"‪.‬‬ ‫"זה ממש לא אותו דבר"‪ ,‬אלה ממהרת להכחיש את הברור מאליו‪,‬‬ ‫"זה לא המקרה של אירית‪ .‬דווקא בגלל שאני לא מפסיקה לחשוב‬ ‫עליו‪ ,‬אני אפגש איתו‪ ,‬אסגור איתו את כל הדברים שנשארו‬ ‫פתוחים‪ ,‬ואוכל להמשיך הלאה בחיי‪ .‬לא יקרה כלום‪ ,‬אני בסך‬ ‫הכול נפגשת איתו לקפה‪ ,‬בבית קפה‪ .‬לא לזיון"‪.‬‬ ‫"אז למה את צריכה שאחפה עלייך?" אני מקשה‪.‬‬ ‫"כי רוני עלול לקחת את זה קשה‪ .‬אבל לא יקרה שם כלום"‪.‬‬ ‫"את מכניסה את עצמך למיטה חולה"‪ ,‬אני מזהירה שוב‪" ,‬את הרי‬ ‫יודעת שנדי הוא לא סתם מישהו‪ ,‬והקפה איתו לא יהיה סתם קפה‪.‬‬ ‫המפגש יוביל לזיון‪ ,‬והזיון יוביל להתאהבות מחודשת‪ .‬ההתאהבות‬ ‫תוביל לבלגן ולכאב לב שלך‪ ,‬שלו‪ ,‬של רוני‪ .‬בשביל מה את‬ ‫צריכה את זה?"‬ ‫"מה קורה לך?" אלה המומה‪" ,‬את האדם האחרון שציפיתי שיגיב‬ ‫לזה ככה‪ .‬אם הייתי רוצה לשמוע דברים כאלה‪ ,‬הייתי הולכת‬ ‫לאירית או לאחת האימהות מהכיתה של לילי‪ .‬את אמורה להיות זו‬ ‫שדוחפת אותנו להרפתקאות‪ ,‬שכחת?"‬ ‫"לא שכחתי‪ ,‬אני רק רוצה למנוע ממך את כאב הלב‪ .‬אבל אם‬ ‫את מתעקשת ללכת על זה‪ ,‬ברור שאחפה עלייך"‪.‬‬ ‫"תודה‪ ,‬אהובתי"‪ ,‬אלה מפריחה אליי נשיקה וקמה על רגליה‪.‬‬ ‫"הישיבה הסתיימה"‪.‬‬

‫‪ | 362‬ג'ני ברק‬ ‫כשהדלת נסגרת‪ ,‬אני לוקחת שוב את מכשיר הטלפון לידיי‬ ‫ובתנועה מכאנית בודקת שוב את הווטסאפ‪ ,‬שמא פספסתי‪ .‬אולי‬ ‫הוא שלח הודעה‪ ,‬אולי כתב לי מייל‪ ,‬אולי הוא הבין שלא יוכל‬ ‫לחיות בלעדיי ומתחרט‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪363‬‬

‫‪57‬‬ ‫הימים לא זזים‪ .‬השעות נמתחות בלי סוף‪ ,‬ובלילות אני לא נרדמת‪.‬‬ ‫אני ישנה שעות ספורות‪ ,‬ובבוקר ממהרת לצאת לעבודה‪ ,‬למצוא‬ ‫לעצמי עיסוקים שישכיחו אותו לשעה או לכמה דקות‪ .‬בכל רגע‬ ‫פנוי אני בודקת הודעות‪ .‬אולי הוא כתב‪ ,‬אולי התקשר‪ .‬כבר שבוע‬ ‫חלף והוא לא‪.‬‬ ‫בצהריים אנחנו מראיינות מועמדים להשקת מיזם "מבטים"‪.‬‬ ‫מצעד של גברים צעירים מגיע אלינו למשרד‪ .‬כולם בגילאי‬ ‫שלושים עד ארבעים‪ ,‬נאים‪ ,‬משכילים ורוצים את העבודה‪ .‬אלה‬ ‫ורפאל עשו סינון ראשוני‪ ,‬ולכאן הגיעו המובחרים‪ .‬זה אמור להיות‬ ‫אחד השלבים המהנים בפרויקט‪ ,‬אבל שלושתנו יושבות בחדר‬ ‫בפרצופים זועפים‪ .‬אני לא רוצה שישאלו אותי מה עובר עליי‪,‬‬ ‫ולכן אני לא מתעניינת במצבן‪.‬‬ ‫דידי נסעה לעוד תערוכה בחו"ל והסמיכה אותנו לבחור את‬ ‫העשרה שאיתם נצא לדרך‪ .‬המראה הוא הפילטר הראשוני‪ ,‬אבל‬ ‫לא היחיד‪ ,‬כמובן‪ .‬הם צריכים להיראות חתיכים‪ ,‬אבל לא כאילו‬ ‫יצאו מסוכנות דוגמנות‪ .‬בקיצור‪ ,‬כמו שאלה הגדירה את זה‪ ,‬מספיק‬ ‫חתיכים כדי לגרום לבנות האחרות לקנא‪ ,‬ומספיק "רגילים" כדי‬ ‫שזה יהיה מציאותי‪ .‬הם יושבים בחדר הקבלה‪ ,‬ממתינים לתורם‬ ‫להיכנס לריאיון בחדר הישיבות‪ .‬הם לא יודעים שהמבחן האמיתי‬ ‫מתקיים דווקא בחדר המבואה‪ ,‬מול רפאל ובינם לבין עצמם‪.‬‬ ‫אנחנו רואות אותם דרך מצלמת הכניסה‪ ,‬בוחנות אם הם יוזמים‬ ‫שיחה או מכונסים בעצמם‪ ,‬אם הם לבביים או שהחיוך מופיע רק‬ ‫לפי דרישה‪.‬‬

‫‪ | 364‬ג'ני ברק‬ ‫חן או בן בדיוק נכנס אל החדר‪ .‬הוא המרואיין הרביעי‪ ,‬ויש‬ ‫עוד רבים אחריו‪ .‬הטלפון של אלה שוב מצלצל‪ ,‬היא עונה בלחש‬ ‫ויוצאת‪ .‬ככה זה מהבוקר‪ ,‬סדרה של טלפונים והתלחששויות שלא‬ ‫נגמרות‪ .‬הוא נראה לא רע בכלל‪ .‬גבוה‪ ,‬עטוף בטי־שירט לבנה‬ ‫שמבליטה את שרירי החזה שלו‪ .‬האף נשרי מעט בתוך פניו‬ ‫המרובעות‪ .‬הוא שולף שלושה ורדים מהכיס האחורי ומגיש לנו‪.‬‬ ‫את זה של אלה הוא מניח על הכיסא הריק שלה‪ .‬אירית מגלגלת‬ ‫את גבעול הפרח בין אצבעותיה‪.‬‬ ‫"הוא צ'רמר אמיתי"‪ ,‬היא לוחשת לי‪" ,‬יודע לעבוד עם הנתונים‬ ‫הטבעיים שקיבל‪ ,‬וגם עם אלה ששכלל"‪.‬‬ ‫"היי‪ ,‬יש לך את אבישי המאמן שמחכה בבית"‪ ,‬אני מזכירה לה‪,‬‬ ‫"מה קורה פה?"‬ ‫"אני רק מסתכלת"‪ ,‬אירית צוחקת‪" ,‬נהנית ממה שיש לעולם‬ ‫להציע‪"...‬‬ ‫הבחור נאה‪ ,‬אין ספק‪ ,‬אבל כרגע הוא רק עוד אחד מעשרות‬ ‫גברים יפים שעוברים כאן‪ ,‬מנסים להרשים‪ ,‬כל אחד בדרכו השנונה‪.‬‬ ‫במצב נורמלי‪ ,‬הייתי מחפשת ביניהם גם צידה לעצמי‪ ,‬שולפת‬ ‫מישהו להשתעשע איתו‪ .‬אבל הם פתאום נראים לי משמימים‪,‬‬ ‫ריקים‪ .‬אף אחד מהם לא מושך אותי‪ .‬הגילוי הזה שובר אותי‪.‬‬ ‫אלה חוזרת כעבור עשרים דקות‪ .‬פניה לבנות למרות הסומק‬ ‫ולמרות החיוך שעל שפתיה‪ .‬אני רואה שהיא לגמרי לא איתנו‪.‬‬ ‫"אלוש"‪ ,‬אני לוחשת אליה‪" ,‬מה עובר עלייך? זה בגלל הסיפור‬ ‫עם נדב?"‬ ‫היא שולחת אליי מבט קפוא ואומרת‪" ,‬נו‪ ,‬מה קורה עם הבחורים‬ ‫שלנו? פספסתי מישהו שווה במיוחד?"‬ ‫הראיונות נמשכים‪ ,‬אבל אני מתקשה להתרכז‪ .‬מותשת נפשית‬ ‫ופיזית מכל השבוע החולף‪ ,‬אני כבר לא מצליחה להתאפק‪ ,‬נכנסת‬ ‫לתיבת המייל הסודי שלנו והאצבעות שלי מקלידות מעצמן‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪365‬‬ ‫המילים נכתבות באופן עצמאי‪ ,‬בלי להתייעץ עם כפתור ההיגיון‪,‬‬ ‫שנראה כאילו הפסיק לתפקד‪.‬‬ ‫"כמה זה פתטי‪ ,‬שמאז ההפסקה שהכרזת עליה‪ ,‬אני רק חושבת‬ ‫עליך יותר‪ ,‬מחכה כל הזמן להודעה שלא מגיעה ממך?"‬ ‫אני אפילו לא יודעת אם הוא עוד מסתכל בתיבת המייל הזאת‬ ‫בכלל‪.‬‬ ‫כעבור חצי שעה‪ ,‬באמצע הריאיון עם פול‪ ,‬שעלה ארצה מאנגליה‬ ‫לפני חמש שנים‪ ,‬צץ סימן של הודעה חדשה במייל שלנו‪ .‬הלב‬ ‫שלי מנתר‪ .‬המבטא של פול שובה‪ ,‬אני רואה את אלה שמתמוגגת‬ ‫ממנו‪ ,‬וגם אצלי נמתח סוף‪-‬סוף חיוך רחב על השפתיים‪ .‬פחות‬ ‫מפול‪ ,‬יותר מקריאת המילים שמופיעות לנגד עיניי‪:‬‬ ‫"פתטיות כפולה‪ ,‬נראה שגם אני ממשיך לצפות להודעות ממך"‪.‬‬ ‫בהפסקה בין הראיונות אני מסתגרת בחדרי כדי לכתוב אליו שוב‪.‬‬

‫"אני לא רוצה לוותר עלינו‪ .‬אני רוצה אותך‪.‬‬ ‫בוא נוריד את הקצב‪ ,‬נהיה זהירים יותר במפגשים‪ ,‬רק אל תיעלם‬ ‫לי‪ .‬אני לא יכולה בלעדיך"‪.‬‬ ‫אני לא מזכירה את דידי‪ .‬המשיכה שלי אל האיש הזה גורמת לי‬ ‫לעצום עיניים מול כל כללי האתיקה האפשריים‪ .‬לא רק שהוא‬ ‫גבר נשוי‪ ,‬אשתו היא גם החברה הטובה של השותפה שלי ולקוחה‬ ‫של המשרד שלנו‪ ,‬שמשלמת לנו המון כסף‪.‬‬

‫"אם את לא יכולה בלעדיי‪ ,‬תשלחי לי צילום סקסי שלך‪ ,‬תראי‬ ‫לי כמה את רוצה אותי"‪.‬‬ ‫"הצילום כבר בדרך"‪.‬‬

‫‪ | 366‬ג'ני ברק‬

‫כמו ציור אפור שמתמלא פתאום בצבעים‪ ,‬נראה שהעולם חזר‬ ‫להיות נעים ויפה יותר‪ .‬לא ניתן לעצור את החיוך שמשתלט על‬ ‫פניי וגם לא את האנרגיה שמתפרצת מתוכי‪ .‬עד שההפסקה שלנו‬ ‫מסתיימת‪ ,‬אני כבר קובעת פגישות עם שניים מהמפיקים הגדולים‬ ‫ששולטים על חלק ניכר מאירועי הבידור בישראל‪ ,‬ומייצרת שיחת‬ ‫היכרות עם מנהל השיווק של רשת אופנה‪ ,‬שהשמועה אומרת שהם‬ ‫מחפשים משרד חדש שייצג אותם‪ .‬אני על גג העולם עכשיו‪ ,‬ואף‬ ‫אחד לא יכול לסרב לי!‬

‫משחקי בגידה | ‪367‬‬

‫‪58‬‬ ‫"היי‪ ,‬שמעת שהחבר שלך עומד להפוך לסלב?"‬ ‫"מה? איזה חבר?"‬ ‫הבוקר עוד לא נפתח מבחינתי‪ .‬כוס הקפה שקניתי לפני רגע‬ ‫ב‪"-‬ברטה" עדיין מלאה‪ ,‬ורצוי לא להטריד אותי עד שהיא תתרוקן‪.‬‬ ‫אבל את רפאל זה לא ממש מעניין‪" .‬נו‪ ,‬רובי סלע‪ ,‬החבר הזה‬ ‫שלך מהנדל"ן‪ ,‬שעזרת לו להתכונן לריאיון בטלוויזיה‪ ,‬הוא מצטרף‬ ‫ל"חדשות הכסף"‪ ,‬תוכנית האקטואליה שמשודרת לפני מהדורת‬ ‫החדשות‪ .‬הוא יגיש שם פינת ייעוץ בענייני נדל"ן‪ .‬את חושבת‬ ‫שאפשר יהיה להיעזר בו כדי להכניס לשם אייטמים?"‬ ‫"מה? לא! אני לא יודעת‪ .‬הוא לא כזה חבר קרוב שלי‪ .‬מאיפה‬ ‫אתה יודע על זה בכלל?"‬ ‫"זה פורסם עכשיו באתרי החדשות"‪ ,‬הוא מגיש לי מכשיר את‬ ‫הטלפון שלו ומציג בפניי את הכתבה‪" .‬או אולי לפחות הוא יכול‬ ‫לסדר לי איזה דייט עם בן דיין‪ ,‬העורך של התוכנית? הוא כזה‬ ‫חתיך שאפשר למות‪ ,‬אבל סנוב שאין דברים כאלה‪"...‬‬ ‫"רפאל‪ ,‬תניח לי‪ .‬יש לי דברים אחרים על הראש עכשיו"‪.‬‬ ‫איזה בן זונה! הוא לא אמר לי שום דבר‪ .‬נכון שהוא לא משתף‬ ‫אותי בהחלטות העסקיות שלו‪ .‬נכון שאנחנו לא מדברים על‬ ‫ענייני משפחה‪ .‬אבל זה? לא לספר לי שהוא עומד להגיש פינה‬ ‫בטלוויזיה? זה ממש מעליב אותי‪.‬‬ ‫"מה קורה במשרד הזה"‪ ,‬רפאל רוטן‪" ,‬עם אף אחת כבר אי־‬ ‫אפשר לדבר‪ .‬זאת בשושו‪ ,‬זאת טרודה בענייניה‪ ,‬ורק אני צריך‬ ‫לסגור לכן את כל הפינות"‪.‬‬

‫‪ | 368‬ג'ני ברק‬ ‫"איזה פינות ואיזה שושו‪ ,‬על מה אתה מדבר?"‬ ‫"נו‪ ,‬אל תגידי לי שאת לא יודעת‪ .‬כל הברנז'ה העסקית כבר‬ ‫מתלחשת על זה"‪.‬‬ ‫"רפאל‪ ,‬על מה לעזאזל אתה מדבר?"‬ ‫"על זה"‪ ,‬הוא שוב מציג לי את הטלפון שלו‪ ,‬הפעם כתבה‬ ‫בכלכליסט‪ .‬אני קוראת את הכותרות‪:‬‬ ‫"חשד להונאת ביטוח בהיקף חסר תקדים‪ .‬למרות העדויות‬ ‫המצטברות‪ ,‬החשוד‪ ,‬בעליה של סוכנות ביטוח ידועה‪ ,‬מתעקש‬ ‫שהוא חף מפשע"‪.‬‬ ‫"נו‪ ,‬אז מה אני אמורה להבין מהמידע הזה?"‬ ‫"אם לא היית טרודה כל כך בעניינייך‪ ,‬היית מבינה שמדובר כאן‬ ‫ברוני כץ‪ ,‬בעלה של שותפתך‪ ,‬אלה מרקוביץ כץ"‪.‬‬ ‫זה לא יכול להיות‪ .‬זה פשוט לא הגיוני‪ .‬רוני‪ ,‬האיש האפור הזה‪,‬‬ ‫כל כך לא מתחבר לי עם הונאות כספים‪ .‬מצד שני‪ ,‬אלה באמת‬ ‫טרודה מאוד לאחרונה‪ .‬אני בטיפשותי חשבתי שזה בגלל נדב‪,‬‬ ‫אבל נראה שיש לה בעיות הרבה יותר רציניות להתמודד איתן‪.‬‬ ‫"אתה בטוח שזה רוני של אלה?"‬ ‫"ברור שבטוח‪ .‬העיתונאים כל הזמן מתקשרים אליה‪ ,‬וכרגיל‪,‬‬ ‫אני זה שנאלץ לספר להם סיפורים שהיא בדיוק איננה‪ ...‬יצאה בלי‬ ‫הטלפון וכל הקשקושים"‪.‬‬ ‫"טוב‪ ,‬תעדכן אותי כשהיא מגיעה"‪ ,‬אני מבקשת וממהרת אל‬ ‫החדר שלי לפני שהוא ייזכר בעוד חדשות מרעישות‪.‬‬ ‫"תתחדש על הפינה"‪ ,‬אני מתקשרת אל רובי‪ ,‬כדי לברך אותו‪.‬‬ ‫"שמחתי לגלות שהתגברת על המבוכה מהמצלמות"‪ ,‬אני קצת‬ ‫מתקשה לוותר על הנימה הצינית‪.‬‬ ‫"אני מבין שקראת את החדשות"‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬ ‫"אתה לא נשמע שמח במיוחד‪ .‬מה קרה?"‬

‫משחקי בגידה | ‪369‬‬ ‫"את הרי יודעת שאני לא אוהב את הדברים האלה"‪ ,‬הוא מסביר‪,‬‬ ‫"לא אוהב את החשיפה בתקשורת‪ .‬המצלמות מלחיצות אותי"‪.‬‬ ‫"אז למה אתה עושה את זה?"‬ ‫"כי זה טוב לעסק‪ .‬אני לא יכול לסרב לזה‪ .‬לצערי‪ ,‬זה גם ישליך‬ ‫עלינו‪ .‬זה מוסיף לי לעומס היומי וגם נצטרך להיזהר פי כמה שלא‬ ‫יזהו אותנו יחד"‪.‬‬ ‫"אז מה אתה אומר?" אני חותכת אותו‪ ,‬נימה של צווחנות‬ ‫מהדהדת מקולי‪ ,‬ניסיון להרחיק את הגודש בגרון‪.‬‬ ‫"בדיוק מה שאמרתי‪ ,‬שנהיה חייבים להתארגן בהתאם למצב‬ ‫החדש‪ .‬בטווח הקצר אני צריך זמן‪ .‬ניאלץ להיפגש פחות"‪.‬‬ ‫אנחנו כבר נפגשים פחות‪ ,‬אני רוצה להזכיר לו‪ .‬רק לפני שבוע‬ ‫החלטנו שממשיכים יחד‪ ,‬אלא שחוץ מההחלטה לא השתנה דבר‪.‬‬ ‫למפגשים אין לו זמן‪ ,‬שיחות הטלפון בודדות וקצרות‪ ,‬הוא לא‬ ‫מצא אפילו את הזמן לספר לי על הפינה הזאת שלו‪ .‬אז לאן עוד‬ ‫נשאר להצטמצם? אישה נורמלית הייתה טורקת לו את הטלפון‬ ‫ושולחת אותו לעזאזל‪ ,‬אבל אני לא אישה נורמלית‪ .‬אני גרסה לא‬ ‫מוכרת של עצמי‪ .‬אישה ללא עמוד שדרה‪ .‬כל מה שרץ לי בראש‬ ‫כרגע זה שאסור לי לאבד אותו‪.‬‬ ‫"בוא ניפגש היום‪ .‬בוא נזדיין זיון מטריף‪ ,‬כזה שימלא לנו את‬ ‫המצברים וייתן לנו כוח לעבור את התקופה הקרובה"‪ ,‬אני מציעה‪.‬‬ ‫"אני מאוד רוצה"‪ ,‬הוא אומר לי‪" ,‬אבל עוד לא יכול להבטיח‪.‬‬ ‫מצפה לי יום עמוס בפגישות‪ .‬אולי משהו יתבטל או יתקצר‪ .‬אבל‬ ‫אם תשלחי לי כמה תמונות סקסיות במיוחד‪ ,‬זה בטח ידרבן אותי‬ ‫להתאמץ יותר"‪.‬‬ ‫אולי זה באמת מה שצריך כדי להחזיר אותו אליי‪ ,‬להזכיר לו‬ ‫איפה מצפים לו הדברים השווים באמת‪ .‬עסקים יש לו בכל מקום‪,‬‬ ‫אבל סקס כזה‪ ,‬רק איתי‪ .‬אני נועלת את דלת המשרד‪ .‬מעמידה את‬

‫‪ | 370‬ג'ני ברק‬ ‫הטלפון על המדף שעל השידה‪ ,‬כך שיהיה בגובה העיניים‪ .‬להשלמת‬ ‫האווירה אני מדליקה במחשב מוזיקה קצבית‪ .‬אני עומדת לתת לו‬ ‫מופע סטריפטיז מהסרטים‪ .‬יצא שאפילו התלבשתי בהתאם‪.‬‬ ‫אני מתחילה להתנועע עם המוזיקה‪ ,‬רואה את עצמי נשקפת‬ ‫אליי דרך מצלמת הטלפון‪ .‬פותחת את כפתורי החולצה‪ ,‬ראשון‪,‬‬ ‫שני שלישי‪ ,‬פושטת אותה וזורקת על הכיסא שלצידי‪ .‬מי היה‬ ‫מאמין שאני ארקוד כך מול מצלמה‪ .‬אין ספור פעמים ארז ביקש‬ ‫ממני שארקוד לו‪ ,‬ותמיד סירבתי‪ .‬הרגשתי מלאכותית‪ ,‬לא הצלחתי‬ ‫להתחבר‪ .‬עכשיו פתאום אני מחוברת‪ ,‬כל כולי בעניין‪.‬‬ ‫כעת אני פותחת את רוכסן החצאית‪ ,‬מניחה לה לגלוש אל‬ ‫הרצפה וממשיכה לרקוד לפניו בתחתונים וחזייה‪ ,‬מלטפת עת‬ ‫עצמי תוך כדי ריקוד‪ ,‬פותחת את קרס החזייה ומשליכה אותה‪,‬‬ ‫שתארח חברה לחולצה שעל הכיסא‪ .‬כעת אני חופנת את שדיי‬ ‫בשתי ידיי‪ ,‬ממוללת את הפטמות‪ ,‬מקרבת אותן למצלמה‪ ,‬שירגיש‬ ‫כמה קרובות הן אליו‪ ,‬שירצה להושיט את היד ולגעת‪ .‬ומתרחקת‬ ‫מהמצלמה‪ ,‬שיראה את מלוא הגוף‪ .‬ידי נשלחת אל מתחת‬ ‫לתחתונים‪ .‬האצבע שלי בתוך הכוס‪ ,‬מלבה את הרטיבות שגועשת‬ ‫בתוכי‪ .‬הוא יכול לראות את היד שלי דרך התחתונים‪ ,‬הוא יכול‬ ‫לראות את התשוקה שעל פניי‪...‬‬ ‫זהו‪ .‬אני עוצרת את ההקלטה‪ .‬צריך להשאיר טעם של עוד‪,‬‬ ‫שירצה להגיע‪ .‬עם עצירת ההקלטה‪ ,‬אני כאילו מתעוררת מתוך‬ ‫החלום‪ ,‬נבוכה מעצמי שעומדת עירומה בחדר‪ .‬אני ממהרת‬ ‫להתלבש‪ ,‬להסתדר לפני שמישהו ידפוק בדלת‪ ,‬וכמובן לא לשכוח‬ ‫לשלוח את התוצרים לנמען‪.‬‬ ‫עוברות עוד שעתיים עד שאני זוכה לתגובה‪:‬‬

‫"וואו! הפלת אותי מהרגליים‪ .‬חבל רק שלא הורדת את‬ ‫התחתונים בסוף‪ .‬נשיקות"‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪371‬‬

‫אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות‪ .‬ה‪"-‬וואו" שלו‪ ,‬שפעם היה‬ ‫ממש משמח‪ ,‬כבר לא מספק אותי יותר‪ .‬אני רוצה להרגיש אותו‬ ‫לידי‪ ,‬והוא נשאר כל כך רחוק ומעורפל‪ .‬אני זקוקה לעיניים שלו‬ ‫שמסתכלות עמוק לתוכי‪ ,‬אני רוצה לצעוק לו שוב באוזן שאני‬ ‫אוהבת אותו‪ .‬אבל הוא רק שלח לי נשיקות וירטואליות קרות‬ ‫ונעלם להמשך היום‪.‬‬

‫‪ | 372‬ג'ני ברק‬

‫‪59‬‬ ‫בקפה "ברטה" אין כמעט מקום לגפרור‪ .‬שעת צהריים וכל‬ ‫העכברים יצאו מחורי המשרדים‪ ,‬ליהנות מקרני השמש‪ ,‬מארוחה‬ ‫טובה‪ ,‬ובעיקר מהפוגה קלה מהעסקים והדברים המטרידים‪ .‬גם‬ ‫אנחנו כאן מאותה סיבה בדיוק‪ .‬מהבוקר אנחנו עובדות על‬ ‫האירוע ל‪"-‬מבטים"‪ ,‬מלטשות‪ ,‬מוסיפות‪ ,‬מעדכנות את פרטי‬ ‫הפרטים האחרונים‪ .‬הרווחנו את ההפסקה הזאת ביושר‪ .‬אלה ניגשת‬ ‫אל אמנון‪ ,‬בעל המקום‪ ,‬מחייכת חיוך קטן ושואלת אם יצליח‬ ‫למצוא עבורנו מקום‪ .‬הקסם עובד‪ ,‬כעבור שתי דקות נשלף שולחן‬ ‫מאי שם ומסדרים לנו מקום של כבוד‪ .‬אנשים מביטים בנו בזמן‬ ‫שאנחנו צועדות אל השולחן‪ .‬אני מרגישה ממש כמו סלב מקומי‪.‬‬ ‫"נו‪ ,‬אירית‪ ,‬איך מתקדמות ההכנות למעבר?" אני שואלת בזמן‬ ‫שהמלצרית לוקחת את הזמנות הצהריים שלנו‪ .‬אנחנו לא צריכות‬ ‫להסתכל בתפריט‪ ,‬אנחנו כבר מכירות אותו בעל־פה‪.‬‬ ‫אירית נאנחת‪" ,‬מה אני אגיד לכן‪ ,‬פרידה זה לא פיקניק‪ ,‬בנות"‪.‬‬ ‫"זה ברור"‪ ,‬אלה כרגיל לא נותנת לה לסיים‪" ,‬אבל עוד מעט‪,‬‬ ‫כשהמהומה תירגע ותסתדרי בדירה החדשה‪ ,‬תוכלי לחיות את‬ ‫החיים שתמיד רצית‪ .‬תוכלי להיפגש עם אבישי ולעשות סקס בלי‬ ‫הפסקה‪ .‬אולי אם תמשיכי בקצב הנכון‪ ,‬עוד תתפסי את מקומה של‬ ‫שרון בתפקיד כוהנת הסקס של החבורה"‪.‬‬ ‫אני לא בטוחה שהתואר הזה מחמיא במיוחד כשהוא מגיע מאלה‪,‬‬ ‫אבל אני בוחרת לשתוק‪.‬‬ ‫"אני בכלל לא בטוחה שאני רוצה להמשיך את הקשר עם‬ ‫אבישי"‪ ,‬אירית מעירה‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪373‬‬ ‫"מה זאת אומרת?" אלה מופתעת מההתפתחות הלא צפויה‪,‬‬ ‫"הרי אמרת שהוא מדהים כל כך והטרפת אותנו עם סיפורי הסקס‬ ‫שלכם‪"...‬‬ ‫"אלה‪ ,‬אבישי הוא לא נדי"‪ ,‬אני יוצאת לעזרתה של אירית‪" ,‬הוא‬ ‫בסך הכול סטוץ‪ .‬ואם את מתלבטת"‪ ,‬אני אומרת לאירית‪" ,‬את גם‬ ‫יכולה לעצור הכול ולחשוב מחדש"‪.‬‬ ‫"זה נפלא שאתן כבר חישבתן הכול והחלטתן בשבילי‪ ,‬אבל אולי‬ ‫לשם שינוי תתנו לי לדבר?" היא מחייכת אבל עיניה רציניות‬ ‫לחלוטין‪ .‬הגרסה החדשה של אירית כבר לא מוכנה שנדבר מעל‬ ‫ראשה‪" .‬כן‪ ,‬שלומי עושה לי בעיות ומנסה להמריד את הבנים נגדי‪,‬‬ ‫אבל הייתי מוכנה לזה נפשית ואין לי שום כוונה לסגת‪ .‬ולגבי‬ ‫אבישי‪ ,‬בואו נגיד שהבנתי שאני לא האישה היחידה בחייו‪ .‬גיליתי‬ ‫שיש לו עוד כמה מאהבות כמוני‪ .‬פגשתי אחת מהן בחדר הכושר‪.‬‬ ‫התאמנו יחד‪ ,‬והיא סיפרה לי שיש לה רומן עם אחד המדריכים"‪.‬‬ ‫"את ממהרת לקפוץ למסקנות"‪ ,‬אלה שוב לא יכולה להתאפק‪,‬‬ ‫"הוא הרי לא המדריך היחיד שם"‪.‬‬ ‫"נכון‪ ,‬אבל כששאלתי אותו על כך בערב‪ ,‬הוא אישר לי את‬ ‫הדברים וגם שיש עוד נשים כאלה‪ .‬כמובן שהוא הבטיח לעזוב את‬ ‫כולן כשאפרד סופית משלומי"‪.‬‬ ‫"כמובן‪ "...‬אנחנו חוזרות אחריה בציניות‪.‬‬ ‫"אבל אני הגעתי להבנה שאני לא רוצה יותר להתחייב לגבר‬ ‫אחד‪ .‬אם אבישי יכול לנהל כמה רומנים במקביל‪ ,‬אז למה לא אני?‬ ‫לרצות יותר אף גבר‪ .‬בחיים החדשים שלי‪ ,‬הגברים‬ ‫אני לא מוכנה ַ‬ ‫יהיו אלה שיצטרכו לרצות אותי"‪.‬‬ ‫ההכרזה הדרמטית שלה נשארת תלויה באוויר כשהמלצרית‬ ‫מגיעה עם המנות שלנו‪ .‬לשם שינוי‪ ,‬אף אחת מאיתנו לא עונה‪.‬‬ ‫אנחנו מתמקדות באכילה‪ ,‬מנצלות את רגעי השקט כדי להסדיר‬

‫‪ | 374‬ג'ני ברק‬ ‫את המחשבות‪ .‬אלה כנראה מעכלת עדיין שאירית לא עומדת‬ ‫להגשים את הפנטזיה שלה על חיים משותפים עם האהוב לשעבר‪,‬‬ ‫ואני מעכלת שאירית נשמעת כמוני לפני רובי‪ .‬כמה החיים יודעים‬ ‫להיות ציניים‪ .‬אני‪ ,‬שהטפתי לה כל השנים על הביטול העצמי‬ ‫שלה מול שלומי‪ ,‬על כך שהיא נותנת לו לרדות בה ככל העולה‬ ‫על רוחו‪ ,‬מבטלת את עצמי כך בדיוק מול גבר שהוא אפילו לא‬ ‫בעלי החוקי‪ .‬זה כנראה מחיר היוהרה‪.‬‬ ‫***‬ ‫"מאמי שלי‪ ,‬אני יכולה לקרוא לך מאמי? כבר שלושה ימים שאני לא‬ ‫שומעת ממך‪ .‬אני מרגישה שהתרחקת‪ .‬אתה באמת כל כך עסוק? אין לך‬ ‫זמן להחליף איתי כמה מילים?‬ ‫אף פעם לא אהבתי את המילה מאמי‪ ,‬זה נשמע לי כינוי גנרי כזה שמכנים‬ ‫בו כל אחד ובעצם אף אחד מיוחד‪ .‬אבל עכשיו פתאום כל כך מתחשק‬ ‫לי לקרוא לך ככה בדיוק‪ ,‬מאמי‪ .‬פתאום המילה הזאת משדרת לי רכות‬ ‫ושייכות וקרבה‪ .‬אז תסכים להיות המאמי שלי? קלייד שלי?‬ ‫לפעמים בא לי פשוט לדבר איתך‪ ,‬שיחות קטנות‪ ,‬רגילות‪ .‬לספר לך ש‪...‬‬ ‫לשאול מה אתה חושב על‪ ...‬להכיר אותך עוד‪ .‬הזמן שלנו יחד כל כך‬ ‫מצומצם‪ ,‬עד שכאשר אנחנו יחד‪ ,‬התשוקה מציפה ומכסה על הכול‪.‬‬ ‫הנשימות כבדות והגוף שלי בוער אליך‪ .‬הייתי רוצה שיהיה לנו יותר זמן‬ ‫יחד‪ ,‬שנוכל לממש את כל התשוקה והלהט ואז לשכב בנחת‪ ,‬עירומים‪,‬‬ ‫מחובקים‪ ,‬ולדבר‪ .‬בלי שנצטרך למהר לשום מקום‪ ,‬פשוט לדבר על‬ ‫הדברים הכי לא חשובים‪ ,‬עד שהתשוקה תציף אותנו שוב‪ ,‬חום הגוף‬ ‫יעלה‪ ,‬הנשימה תהפוך שוב כבדה ונתחיל הכול מחדש"‪.‬‬ ‫ניסיונות הקרבה שלי אינם זוכים למענה הרצוי‪ .‬המילים שלו קצרות‪.‬‬ ‫שוב ושוב הוא חוזר על המנטרה הקבועה‪ ,‬כן‪ ,‬הוא מאוד רוצה לראות‬

‫משחקי בגידה | ‪375‬‬ ‫אותי‪ ,‬אבל הוא עסוק בעבודה‪ .‬אני לא מעזה להגיד שבימים לא‬ ‫מאוד רחוקים‪ ,‬כשהוא באמת רצה‪ ,‬הוא ידע להגיע אליי‪ ,‬לפגוש‬ ‫אותי‪ ,‬גם אם לדקות מועטות‪ .‬לא רוצה לומר שכשבאמת רוצים‬ ‫אפשר למצוא את הדרך‪ .‬אני לא מוכנה להתמודד עם השאלה ‪-‬‬ ‫ומה אם כבר לא מספיק רוצים? משאירה לעצמי ליהנות מהספק‪,‬‬ ‫בוחרת להאמין למילים שלו‪ .‬הוא עסוק‪ .‬תתאזרי בסבלנות‪ .‬זכרי‬ ‫את גיבורות הרומן הרומנטי‪ ,‬הן יעידו שבסוף הסבלנות משתלמת‪.‬‬

‫‪ | 376‬ג'ני ברק‬

‫‪60‬‬ ‫"אמממ‪ ...‬אני אוהב את השמלה הזאת"‪ ,‬ארז נעמד מאחוריי בזמן‬ ‫שאני בוחנת את עצמי מול המראה‪ .‬אני אוהבת את הצבע הירוק‬ ‫שלה‪ ,‬שמדגיש לי את העיניים‪ ,‬והוא מתמקד יותר בגזרה הקצרה‬ ‫שמבליטה לי את הרגליים‪ .‬העיקר ששנינו מרוצים‪" .‬אני עלול‬ ‫למשוך אותך לשירותים ולבצע בך מעשים מגונים"‪ ,‬הוא מאיים‬ ‫עליי ומלקק את צווארי‪.‬‬ ‫"אני אוהבת מעשים מגונים"‪ ,‬אני מדביקה נשיקה על לחיו‪,‬‬ ‫"אבל היום לא נראה לי שהעיתוי מתאים‪ .‬תיאלץ להתאפק עד‬ ‫שנחזור הביתה"‪.‬‬ ‫אנחנו מתכוננים למסיבת ההשקה של "מבטים"‪ .‬אצל דידי‪ ,‬הכול‬ ‫נעשה בסטייל‪ .‬המסיבה מתקיימת באחת הגלריות שלה ביפו‪ .‬היא‬ ‫הזמינה את חבריה מחוג הסילון‪ ,‬אנחנו הזמנו נציגים מהברנז'ה‬ ‫העסקית ומעולם הבידור‪ .‬אלה הם כללי המשחק כשרוצים‬ ‫שהעיתונאים יגיעו לסקר‪ .‬בין האורחים שזרנו את נבחרת הגברים‬ ‫של "מבטים"‪ .‬התפקיד שלהם להתערות בין האורחים‪ ,‬כך שלא‬ ‫יצליחו לזהות אותם‪ .‬המשימה שהצבנו בפני העיתונאים היא לאתר‬ ‫אותם‪.‬‬ ‫אנחנו מגיעים מוקדם‪ .‬מגרש החניה ריק כמעט‪ .‬כשאני מגיעה‬ ‫לאירועי עבודה אני אוהבת שיש לי זמן להתארגן לפני שהאורחים‬ ‫מגיעים‪ .‬אלה כבר שם‪ ,‬מנהלת את העובדים ואת המלצרים‪ ,‬מסדרת‬ ‫שוב את התפאורה‪ .‬הכול חייב להיות מושלם לקראת האירוע‬ ‫הגדול‪ .‬ארז ניגש לברמן‪ ,‬ואני מצטרפת לאלה‪ ,‬עוברת איתה על‬ ‫רשימת האורחים ועל רשימת המשימות לוודא שלא שכחנו משהו‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪377‬‬ ‫ארז מגיע אלינו עם שתי כוסות יין‪" .‬לחיי הנשים הכי יפות‬ ‫באירוע!" הוא מגיש לנו את הכוסות‪" ,‬תשתו לפני שכל האורחים‬ ‫יגיעו ואז תצטרכו לעבוד באמת‪ .‬מה עם רוני?" הוא שואל בעוד‬ ‫אלה לוגמת מהיין‪" ,‬הוא לא יצטרף אלינו?"‬ ‫אני שולחת אליו מבט מזרה אימה‪ .‬אלה מבחינה אבל מתעלמת‪.‬‬ ‫"בוודאי שכן"‪ ,‬היא מחייכת את חיוך מיליון הדולר שלה‪" ,‬הוא‬ ‫לוקח את לילי לישון אצל חברה ויגיע עוד מעט‪ .‬בטח לא חשבתם‬ ‫שהוא ישאיר אותי לבד באירוע כזה‪ ,‬עם כל החתיכים שמסתובבים‬ ‫כאן‪"...‬‬ ‫"אני מוכן לשמור עלייך"‪ ,‬ארז ממהר להתנדב בחיוך רחב‪" ,‬רק‬ ‫עד שרוני יגיע‪ ,‬כמובן"‪.‬‬ ‫"אתה השומר המועדף עליי"‪ ,‬אלה משלבת את ידה בידו‪" .‬בוא‪,‬‬ ‫תלווה אותי אל החבר שלך הברמן‪ ,‬אני רואה שכוסות היין שלו לא‬ ‫מספיק נקיות‪ .‬הוא לא יכול להגיש אותן ככה לאורחים"‪.‬‬ ‫בעודם מתרחקים‪ ,‬אני מסובבת את ראשי וכמעט נתקלת בדידי‪,‬‬ ‫שצועדת לעברי וכף ידה נתונה בידו של האיש שלה‪ .‬הם נראים‬ ‫כמו הגרסה הבוגרת של ברבי וקן‪ ,‬מחויכים מאוזן לאוזן‪ ,‬כאילו‬ ‫גילו את הנוסחה לאושר‪ ,‬לבושים שניהם בשחור‪ .‬היא בשמלה‬ ‫שחורה ארוכה‪ ,‬שערה הבלונדיני אסוף לאחור בסיכה שמתירה לו‬ ‫להתנפנף על כתפיה‪ ,‬ועיניה מודגשות באייליינר שחור שמשווה‬ ‫לה מראה דרמטי‪ .‬והוא בהתאמה מוחלטת‪ ,‬במכנסי ג'ינס שחורים‬ ‫צמודים וחולצת טי עם מקטורן שחור‪ .‬חסר רק לגלות שיש להם‬ ‫איזה קעקוע תואם להשלמת התמונה‪.‬‬ ‫"שרון"‪ ,‬היא מחבקת אותי‪" ,‬אני כל כך מתרגשת שאני בקושי‬ ‫נושמת‪ .‬ביקשתי מבעלי שיצטרף אליי להחזיק לי את היד‪ ,‬שלא‬ ‫אפול‪ ,‬רוביק"‪ ,‬היא פונה אליו‪" ,‬אתה זוכר את שרון מהמסיבה אצל‬ ‫סטלה? שכחתי לספר לך שהיא‪ ,‬יחד עם אלה‪ ,‬עושות את יחסי‬ ‫הציבור למיזם"‪.‬‬

‫‪ | 378‬ג'ני ברק‬ ‫"בטח שאני זוכר את שרון"‪ ,‬רובי מושיט אליי את ידו בחיוך‬ ‫נונשלנטי‪.‬‬ ‫הוא משחק כל כך יפה את המשחק‪ ,‬שלרגע אני עצמי לא בטוחה‬ ‫אם נפגשנו אי פעם מחוץ למסיבות של סטלה‪ .‬לוקח לי עוד כמה‬ ‫שניות להתעשת‪ ,‬והנה גם היד שלי עולה מעצמה ונענית ללחיצתו‪.‬‬ ‫"שמעתי מדידי שאתן עושות עבודה נהדרת עם המיזם"‪ ,‬הוא‬ ‫מחייך‪" ,‬אני בטוח שהערב תהיה לכן הצלחה כבירה"‪.‬‬ ‫כל כך מתאים לו להשתמש במילה ארכאית כמו "כבירה"‪ ,‬וכל‬ ‫כך לא מתאים לי להימשך לאיש שמשתמש במילים כאלה‪.‬‬ ‫"רוביק‪ ,‬אתה צריך לראות את הבחורים ששרון בחרה למיזם‬ ‫שלנו‪ ,‬היא והבנות בצוות עשו עבודה מדהימה‪ .‬אם לא היה לי‬ ‫אותך‪ ,‬אני עצמי הייתי שוקלת לבחור לי אחד מהם‪"...‬‬ ‫"אני בטוח שלשרון יש טעם משובח בבחירת גברים"‪ ,‬הוא מחייך‪.‬‬ ‫למרות החיוך שעל שפתיו‪ ,‬הוא לא נשמע לי משועשע בכלל‪.‬‬ ‫אני לא יודעת אם זה בגלל הסיטואציה או משום שאני זו שבחרה‬ ‫את הגברים‪ .‬איך שלא יהיה‪ ,‬השיחה הזו מערערת אותי ואני חייבת‬ ‫לשמור על ריכוז‪.‬‬ ‫"חכו רגע כאן‪ ,‬אני אלך לקרוא לצלם שלנו‪ ,‬שיצלם אתכם קצת‬ ‫לפני שתתחיל המהומה"‪.‬‬ ‫עוד לפני שאני מסיימת את המשפט‪ ,‬יקי רוזן‪ ,‬הצלם‪ ,‬מופיע‬ ‫לצידי‪ .‬בסיום האירוע הוא ישלח את התמונות לכל העיתונים‬ ‫שלא הספיקו לשלוח כתב או צלם‪" .‬וואו‪ ,‬איזה יפים שאתם"‪ ,‬הוא‬ ‫מתפעל מברבי וקן‪" ,‬תיצמדו זה לזו‪ ,‬אני רוצה תמונה רומנטית‬ ‫שלכם"‪.‬‬ ‫זה קצת יותר מדי בשבילי‪.‬‬ ‫"אתם תסלחו לי"‪ ,‬אני ממלמלת‪" ,‬יש לי כמה דברים דחופים לטפל‬ ‫בהם‪ .‬דידי‪ ,‬עוד מעט אבוא לקרוא לך לפגוש כמה מהעיתונאים‪.‬‬ ‫תזכרי את המסרים שדיברנו עליהם‪ ,‬חשוב שתדייקי בדברים"‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪379‬‬ ‫אנשים נוטים להתבלבל והם עלולים לחשוב שזו רק עוד‬ ‫מסיבה‪ ,‬מקבץ של יפים‪ ,‬עשירים ומפורסמים בבגדי ערב מהודרים‪,‬‬ ‫שנפגשים לשעתיים לקשקש ולנשנש‪ .‬אבל אין טעות גדולה‬ ‫מזו‪ ,‬כולם באו לעבוד‪ .‬האירוע מלא בעיתונאים מכל הסוגים‪.‬‬ ‫הדוגמניות מחפשות את כתבי האופנה שיסקרו כמה הן יפות‬ ‫ומתאימות לקמפיין הבא של החברות הגדולות‪ .‬השחקנים מחפשים‬ ‫את כתבי הרכילות שיזכירו לקהל כמה הם פופולריים‪ .‬אנשי‬ ‫העסקים סוגרים בין כוסות היין עסקאות ומקווים להיכנס לחדשות‬ ‫הרכילות העסקית‪ .‬כל אחד כאן צריך למצוא את הדרך לבלוט‬ ‫בעיני העיתונאי הרלוונטי עבורו‪ ,‬בין אם במראה או במשפט‬ ‫המחץ שיעורר את סקרנותו‪.‬‬ ‫זרם האורחים מתחיל להתגבר‪ .‬מוזיקת ג'ז עליזה פוגשת אותם‬ ‫בכניסה יחד עם המלצרים המסתובבים של פול שני‪ ,‬השף הכוכב‬ ‫שבחרנו לאירוע‪.‬‬ ‫אירית מופיעה באיחור לא אופייני‪ ,‬מלווה בירמי‪ ,‬אחד הבחורים‬ ‫מהמיזם שלנו‪ ,‬בעל מראה גברי קלאסי‪ ,‬שחרחר‪ ,‬גוף רחב כמו של‬ ‫מרים משקולות‪ ,‬בלורית מפוארת שמתחברת לזקן מטופח‪ .‬היא‬ ‫לבושה היום בשמלת מיני צמודה שמדגישה את הגזרה החדשה‬ ‫והמטופחת שלה‪ ,‬בעלת מחשוף קצת נדיב מדי לטעמי‪ ,‬שמציג‬ ‫לראווה את שדיה‪.‬‬ ‫"אל תשאלי איזה סרט עברתי בדרך לכאן"‪ ,‬היא אוחזת בזרועי‪.‬‬ ‫"כמה הסברים הייתי צריכה לתת‪ ,‬עם מי אני הולכת‪ ,‬ומה יש לי‬ ‫איתו‪ ,‬ואיך יכול להיות שזו רק עבודה‪ ...‬יותר גרוע מבית משפט"‪.‬‬ ‫"אז תגידי לשלומי שזה כבר לא עניינו‪ ,‬את הרי עזבת את‬ ‫הבית"‪ ,‬אני מזכירה לה‪.‬‬ ‫"מה פתאום שלומי? הקמצן הזה‪ ,‬כל מה שאכפת לו זה רק‬ ‫הכסף שלו‪ ,‬זה כאב ראש אחר‪ .‬אני מדברת על אבישי‪ .‬הוא חושב‬

‫‪ | 380‬ג'ני ברק‬ ‫שאנחנו זוג עכשיו‪ ,‬ולא מצליח להפנים ששלב ההתחייבויות בחיי‬ ‫הסתיים‪ .‬עכשיו אני רק חוגגת"‪.‬‬ ‫אני שולחת את אירית ואת ירמי לעשות סיבוב בין העיתונאים‪,‬‬ ‫והולכת לחפש את אלה‪ ,‬להתכונן לפתיחת האירוע‪ .‬דידי עומדת‬ ‫במרכז החדר‪ ,‬כולה זוהר וחיוכים‪ ,‬מקבלת את פני האורחים‪ .‬ידו‬ ‫של "רוביק" שלה מחבקת את מותניה‪ ,‬לא עוזבת אותה‪ .‬בא לי‬ ‫להקיא‪ .‬זו לא קנאה‪ .‬הרי אני לא קנאית‪ .‬אבל היד הזאת שלו‪ ,‬עם‬ ‫טבעת הנישואין שלידי הוא הקפיד להסיר‪ ,‬היתה רק לא מזמן בין‬ ‫הרגליים שלי‪ ,‬ליטפה את השדיים שלי‪ .‬הפה שלו לחש לי מילות‬ ‫זימה‪ .‬ועכשיו הוא מביט בי כמו על זרה‪.‬‬ ‫"כן‪ ,‬בוודאי שאני זוכר את שרון"‪ ...‬המילים שלו מצלצלות‬ ‫באוזניי‪ .‬עומד לו בנונשלנטיות‪ ,‬כאילו כלום לא מפריע לו‪ .‬כאילו‬ ‫אנחנו באמת זרים זה לזו‪ .‬הצביעות הזאת מוציאה אותי מדעתי‪ .‬אני‬ ‫מתגעגעת פתאום לעולם שלי‪ ,‬זה של הסווינגרים‪ ,‬זה ש‪"-‬רוביק"‬ ‫שלה שלף אותי מתוכו‪ ,‬העולם שבו הכול פתוח וחופשי‪ ,‬שלא‬ ‫צריך להסתתר מאחורי צביעות ושקרים‪ .‬עולם שבו אפשר לומר‬ ‫בחופשיות‪ :‬תכירי‪ ,‬אשתי האהובה‪ ,‬זאת שרון שהזדיינתי איתה‬ ‫לאחרונה‪ ,‬ואני מתכוון להמשיך בכך גם מחר‪ .‬היד שלו יכולה הייתה‬ ‫לחבק את שתינו‪ .‬זאת ההסתרה שהורסת הכול‪ ,‬שמאלצת אותנו‬ ‫לבחור‪ .‬שממלאת אותי בקנאה על כך שלא אני נבחרתי לעמוד‬ ‫לצידו‪.‬‬ ‫"תראי את מי מצאתי ממש בכניסה"‪ ,‬רפאל נכנס שלוב זרועות‬ ‫עם סימה מ‪'-‬המגזין'‪ .‬בידיה כוס שמפניה והיא מחויכת מאוזן לאוזן‪.‬‬ ‫"שרון צלנר"‪ ,‬היא מכריזה ברשמיות‪" ,‬אני שמחה לבשר לך‬ ‫שהכתבה שלי על חילופי הזוגות עומדת להתפרסם בעוד חמישה‬ ‫שבועות‪ .‬במערכת מאוד מרוצים מהחומרים שקיבלנו ומתכננים‬ ‫לעשות לזה קידום רציני"‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪381‬‬ ‫"אז למה לחכות חמישה שבועות?" אני תוהה‪.‬‬ ‫"כדי לצרף אותה לגיליון החגיגי שיצא לקראת חג השבועות"‪,‬‬ ‫היא עונה לי בתרועת ניצחון‪" .‬זה נותן לי עוד קצת זמן להוסיף‬ ‫את התיבול האחרון‪ .‬אני מרגישה שחסר לי שם עוד סיפור זוגי‬ ‫שייתן קצת דרמה‪ .‬תעזרי לי עם עוד תחקיר אחד או שניים? את‬ ‫תראי שזה ישתלם לך"‪.‬‬ ‫"בוודאי שזה ישתלם לי"‪ ,‬אני לוחשת באוזנה‪" ,‬אחרי שאראה‬ ‫את הכתבה שתתפרסם על 'מבטים'‪ ,‬אשלח לך בשמחה עוד סיפורי‬ ‫תחקיר"‪.‬‬ ‫אני מסמנת לרפאל במבט שיביא לסימה עוד כוס שמפניה‪,‬‬ ‫וממשיכה בדרכי לפגוש את האורחים שכבר ממלאים את המקום‪.‬‬ ‫אני מבחינה בשני גברים שנכנסים כמעט בו־זמנית‪ .‬האחד גבוה‬ ‫וחסון‪ ,‬שערו השופע מאפיר מעט‪ .‬הוא בקלות היה יכול להיות‬ ‫אחד הבחורים שלנו במיזם‪ ,‬אלמלא היה הפרסומאי של "גלאמור‬ ‫קוסמטיקס" ממשרד הפרסום "ארדיטי"‪ .‬הגבר השני‪ ,‬במראהו‬ ‫האפרורי‪ ,‬זוכה דווקא ליתר תשומת לב מהכתבים‪ .‬אני עושה את‬ ‫דרכי אליו‪ ,‬לחלץ אותו‪ ,‬אבל אלה מקדימה אותי‪ .‬היא מגיחה מאי‬ ‫שם‪ ,‬נצמדת אליו לנשיקה‪ ,‬ומחייכת את החיוך הכי מסנוור שלה‬ ‫לצלמים‪.‬‬ ‫"חברים יקרים‪ ,‬בעלי הגיע כדי לחגוג איתנו‪ .‬הוא לא יענה‬ ‫היום על שאלות‪ .‬תמתינו בסבלנות ובקרוב תגלו שהדברים לגמרי‬ ‫שונים ממה שנדמה לכם כעת"‪ ,‬היא מושכת אותו איתה‪ ,‬מתעלמת‬ ‫משאלותיהם שממשיכות להדהד אחריהם‪.‬‬ ‫אני לא נותנת להם ליהנות מהשקט‪" .‬אלוש‪ ,‬בואי"‪ ,‬אני קוראת‬ ‫לה‪" ,‬רוני יסתדר לבדו לכמה דקות‪ .‬אנחנו צריכות לפתוח את‬ ‫האירוע‪ .‬ראית מי עוד נמצא כאן?" אני לוחשת לה אחרי שאני‬ ‫מוודאת שאין אוזן קשבת לידנו‪.‬‬

‫‪ | 382‬ג'ני ברק‬ ‫"את מתכוונת לנדי?" היא שואלת ונראה שכלל אינה מופתעת‪.‬‬ ‫"כן!"‬ ‫"הוא לא מעניין אותי כרגע"‪ ,‬היא עונה בקול אדיש‪" ,‬בואי‪ ,‬צריך‬ ‫לפתוח את האירוע"‪.‬‬ ‫"רגע‪ ,‬מה קורה פה‪ ,‬אלוש? היית איתו בבית קפה ומאז הוא לא‬ ‫מעניין אותך? משהו פה נשמע לי חשוד‪"...‬‬ ‫"טוב"‪ ,‬היא עונה לי בחוסר סבלנות‪" ,‬רק כדי שתרדי לי מהגב‪,‬‬ ‫מתברר שהוא קרא לי לקפה רק כדי לספר לי שרוני חשוד במעילה‬ ‫בכספי ביטוח‪ ,‬ושבקרוב זה עומד להיחשף בתקשורת‪ .‬הוא רצה‬ ‫להזהיר אותי"‪.‬‬ ‫"מה?!" אני המומה‪" ,‬איך הוא ידע את זה?"‬ ‫"מתברר שהוא יצא לכמה דייטים עם ולרי קדמון‪ ,‬העורכת של‬ ‫מוסף ממון‪ .‬השם שלי עלה והיא כנראה ניסתה להרשים אותו‬ ‫וסיפרה לו על כך"‪.‬‬ ‫"וזה כל מה שנדי רצה ממך?" אני תוהה‪.‬‬ ‫"אני לא בטוחה"‪ ,‬היא מודה‪" ,‬אולי הוא קיווה שחדשות כאלה‬ ‫יגרמו לי לעזוב את רוני וליפול היישר אל זרועותיו‪ ,‬אבל האמת‬ ‫היא שזה עשה בדיוק את ההפך‪ .‬מאותו רגע אין לי ראש לחשוב על‬ ‫אף אחד אחר‪ ,‬אני ממוקדת רק ברוני ולא תאמיני"‪ ,‬היא לוחשת לי‬ ‫באוזן‪" ,‬אבל מרגע שרוני הבין שאני יודעת‪ ,‬משהו נפתח בינינו‪.‬‬ ‫פתאום יוצא ממנו משהו פראי שלא היה שם בעבר‪ .‬אתמול‪ ,‬כשהיינו‬ ‫בדרך לפגישה עם עורך הדין‪ ,‬הוא עצר את האוטו בצד‪ ,‬דרש ממני‬ ‫לעבור למושב האחורי‪ ,‬ואמר שהוא חייב לרדת לי‪ .‬זה היה מטורף"‪.‬‬ ‫"נכון‪ ,‬זה באמת מטורף מה שקורה כאן היום"‪ ,‬דידי מחבקת את‬ ‫שתינו מאחורה‪" .‬אני מקבלת אין ספור מחמאות על האירוע"‪.‬‬ ‫"אם כך"‪ ,‬אני משתחררת מהחיבוק שלה‪" ,‬כדאי שנפתח באופן‬ ‫רשמי את החגיגות"‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪383‬‬ ‫אני מבקשת מהדי־ג'יי להנמיך את המוזיקה ולהזמין את הקהל‬ ‫להתרכז במבואה‪ ,‬וקוראת לדידי לשאת דברים‪ .‬למרות שמלתה‬ ‫השחורה‪ ,‬היא נראית מרוגשת כמו כלה בחופתה‪.‬‬ ‫"ערב טוב"‪ ,‬היא מודה לקהל שהגיע‪" ,‬כולנו כאן עומדים עם‬ ‫כוסות היין ביד‪ ,‬מחייכים ושמחים‪ ,‬אבל מאחורי החיוכים והמסכות‬ ‫שאנחנו עוטים על עצמנו‪ ,‬העידן שלנו מאופיין גם בבדידות‪.‬‬ ‫כמה פעמים ישבתן בבית מייחלות למישהו ללכת איתו לסרט‪,‬‬ ‫לדבר ופשוט להעביר ערב בכיף? כמה פעמים חיפשתן תירוץ‬ ‫לא ללכת לחתונה‪ ,‬להשקה או לאירוע אחר שהוזמנתן אליו‪ ,‬רק‬ ‫כי לא היה לכן דייט ראוי‪ ,‬שלא להיתפס בבדידותכן? זו הסיבה‬ ‫שהקמתי את 'מבטים'‪ .‬זה שירות שנועד להעניק לכן‪ ,‬חברותיי‬ ‫הנשים‪ ,‬את החברה שאנחנו מייחלות לה‪ :‬גבר נאה שאפשר לשוחח‬ ‫איתו‪ ,‬להגיע איתו לאירועים ולהעביר איתו ערב מהנה שיגרום‬ ‫לכן ללכת לישון מחויכות‪ .‬כי אביר החלומות נוטה לאחר לפעמים‪,‬‬ ‫ומגיע לכן ליהנות גם בזמן שאתן מחכות לו‪.‬‬ ‫אני רוצה להודות לבעלי הנפלא‪ ,‬שתומך בי ומפרגן לכל‬ ‫העשייה שלי‪ .‬וכמובן‪ ,‬תודה גדולה לשרון צלנר‪ ,‬לאירית קונפורטי‬ ‫ולחברתי היקרה אלה מרקוביץ כץ‪ ,‬שפעלו יחד איתי לקדם את‬ ‫הפרויקט הזה ועזרו לי לאתר למיזם שלנו את הגברים שידעו‬ ‫להעניק‪ ,‬לפחות לערב אחד‪ ,‬את מה שאני מקבלת מהאיש שלי‬ ‫בכל שנות נישואינו‪ .‬רוביק"‪ ,‬היא פונה אליו‪" ,‬אתה היית ההשראה‬ ‫שלי כשחיפשנו את המועמדים הראויים‪ .‬חברות יקרות‪ ,‬את המקור‬ ‫אני שומרת לעצמי"‪ ,‬היא צוחקת‪" ,‬אבל אני מבטיחה שאיתרתי‬ ‫עבורכן את הגברים הכי קרובים למה שיש לי בבית"‪.‬‬ ‫הקהל מוחא לה כפיים בהתלהבות‪ ,‬ורוביק שולח אליה נשיקה‬ ‫באוויר‪ .‬לרגע קצר אני מבחינה במבטו החולף על פניי וחוזר‬ ‫אליה‪ ,‬שלא ייתפס בקלקלתו‪.‬‬

‫‪ | 384‬ג'ני ברק‬ ‫בא לי לקלף ממנו את הזחיחות הזאת‪ .‬גם ממנה‪ ,‬שעומדת‬ ‫שם כל כך זקופה ובטוחה בעצמה‪ ,‬בעולם המוגן שהיא בנתה לה‬ ‫ולרוביק המושלם שלה‪ .‬אני תוהה אם היא מעלה על דעתה את‬ ‫מה שמתרחש מתחת לאפה‪ .‬עד כמה הזעזוע יהיה עמוק אם האמת‬ ‫תצא לאור?‬ ‫ארז מופיע לפתע מאחוריי‪ ,‬ידו על מותניי‪ ,‬מחבקת‪ ,‬מהדקת‬ ‫אותי אליו‪" .‬אשתי הסקסית‪ ,‬מתי אפשר יהיה לקלף ממך את‬ ‫השמלה הזאת?"‬ ‫"אבל אמרת שהיא מחמיאה לי"‪ ,‬אני מסתובבת אליו‪ ,‬והוא עוטף‬ ‫אותי בזרועותיו‪.‬‬ ‫"היא בהחלט מחמיאה לך‪ ,‬אבל הכי מחמיא לך בלי בגדים בכלל"‪.‬‬ ‫אני מנשקת אותו נשיקה קלה על שפתיו‪" ,‬תכף אסיים כאן"‪,‬‬ ‫אני מבטיחה לו‪" ,‬ונוכל להמשיך את השיחה במקום שקט יותר"‪.‬‬ ‫"היי שרון‪ ,‬מישהי כבר שאלה אותי אם ארז שייך ל‪"-‬מבטים"‪,‬‬ ‫מה דעתך? תהיי מוכנה להשכיר אותו לערב?" דידי ורובי נעמדים‬ ‫לידינו‪ ,‬שלובי ידיים ומחייכים‪.‬‬ ‫"אני משכירה את ארז רק לאירועים מיוחדים"‪ ,‬אני מצטרפת‬ ‫לבדיחה‪" .‬בכל אופן‪ ,‬אנחנו בדיוק עומדים לפרוש"‪.‬‬ ‫"מה פתאום?" דידי מוחה‪" ,‬בדיוק התכוונתי להציע לכם שנלך‬ ‫לשתות משהו יחד‪ .‬חייבים לחגוג את הצלחת הערב הזה"‪.‬‬ ‫"אני דווקא אשמח"‪ ,‬ארז נענה עוד לפני שאני מספיקה להגיב‪,‬‬ ‫"ואני מרגישה כמו אריה שנפל למלכודת"‪.‬‬ ‫***‬ ‫"מה קרה לך הערב?" ארז נשמע בין כעוס למודאג‪" .‬מהרגע‬ ‫שיצאנו מההשקה‪ ,‬ובכל הזמן הזה שישבנו בבר‪ ,‬לא הוצאת מילה‬ ‫כמעט"‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪385‬‬ ‫"אני מצטערת"‪ ,‬אני ממלמלת‪" ,‬כואב לי הראש‪ .‬זה היה יום‬ ‫עמוס"‪.‬‬ ‫ארז זורק אליי מבט חשדני‪" ,‬גם אם כואב לך הראש‪ ,‬לא מתאים‬ ‫לך להתנהג ככה ועוד ליד לקוחות"‪.‬‬ ‫נכון‪ ,‬אני חושבת לעצמי‪ ,‬גם לא התאים לי לשבת בבר כשבעלי‬ ‫מצד אחד‪ ,‬והמאהב שלי מהצד השני‪ ,‬משוחח איתי במשפטים‬ ‫קלילים ומביט בי כאילו הייתי זרה לחלוטין‪ .‬איך אסביר לארז‬ ‫שפשוט לא יכולתי לדבר? שגם כשניסיתי המשפטים שיצאו מפי‬ ‫היו מסורבלים‪ ,‬כאילו כל אחד מהם עלול לחשוף מידע שאני‬ ‫מנסה להסתיר‪ .‬מזל שאלה ורוני היו שם איתנו כדי להסיט ממני‬ ‫את תשומת הלב‪ .‬לאלה יש אבחנה חדה‪ .‬במצב אחר אני בטוחה‬ ‫שהיא הייתה מבינה ברגע את מה שקורה ביני ובין רובי‪ .‬מדי פעם‬ ‫היא נעצה בי מבטים מוזרים‪ ,‬תוהה על פשר ההתנהגות המוזרה‬ ‫שלי‪ ,‬אבל התמיכה בבעלה העסיקה אותה יותר‪ .‬גם הם מתאמצים‬ ‫להסתיר את מה שכל העיתונאים מנסים לברר‪ .‬וכך ישבנו‪ ,‬שישה‬ ‫אנשים סביב שולחן אחד‪ ,‬מנהלים שיחה קלה ונעימה לכאורה‪,‬‬ ‫בעוד האמת השורפת מבעבעת מתחת לפני השטח‪.‬‬ ‫"ארז‪ ,‬אני מזכירה לך שאני לא רציתי את המפגש הזה‪ .‬לאלה‬ ‫ורוני יש בעיות רציניות עכשיו‪ ,‬זה לא התאים להושיב אותם באור‬ ‫הזרקורים ועוד עם דידי ורובי‪ .‬עלולות להיות לכך השלכות‪ ,‬וזה‬ ‫הלחיץ אותי"‪.‬‬ ‫הכנסתי שתי טקטיקות מוצלחות במשפט אחד ‪ -‬גם התקפה‬ ‫וגם הסטה של הנושא‪ .‬זה עבד‪ .‬אנחנו ממשיכים את שארית הדרך‬ ‫בשתיקה‪ ,‬מתמסרים למוזיקה שמתנגנת ברדיו‪ ,‬שוקעים במחשבות‬ ‫על דברים שאי־אפשר לשתף‪.‬‬

‫‪ | 386‬ג'ני ברק‬

‫‪61‬‬ ‫אני מגיעה למשרד באיחור‪ ,‬חולפת במהירות על פניו של רפאל‪,‬‬ ‫שלא יספיק לעדכן אותי בכל ההודעות שהצטברו‪ .‬נחוצות לי עוד‬ ‫כמה דקות לבד בחדר‪ ,‬להתאושש מביקור נוסף אצל אבי‪" .‬אשתו"‬ ‫פינתה את מקומה לשעה כדי שנטי ואני נוכל לבקר אותו‪ .‬הוא‬ ‫רזה‪ ,‬לחייו שקועות ועיניו דהויות‪ ,‬נראה כאיש זר כמעט‪ .‬הוא‬ ‫מחייך אלינו‪ ,‬שמח לקראתנו‪ ,‬אבל כעבור עשר דקות כבר לא‬ ‫מתאפק עם השאלה‪ ,‬אולי אתן יודעות איפה אשתי? מתי היא‬ ‫צריכה להגיע?‬ ‫אני מבינה את מה שסירבתי לראות עד כה‪ .‬בשנים האלה שהוא‬ ‫איתה‪ ,‬הוא הפסיק להעמיד פנים‪ .‬האישה הזאת היא אהבת חייו‪.‬‬ ‫הוא מתענג על כל רגע איתה‪ ,‬וכל רגע בלעדיה נראה לו מיותר‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬גם אם זה לא פוליטיקלי קורקט להודות‪ ,‬הבנות שלו‪ ,‬וגם‬ ‫החברים שסבבו אותו בחייו הקודמים‪ ,‬פשוט לא מעניינים אותו‬ ‫יותר‪ .‬כולנו רק מבזבזים את הזמן שהוא יכול היה לבלות איתה‪.‬‬ ‫הוא הפסיק לחיות בשקר ובצביעות‪ ,‬והוא הולך עם האמת שלו‪,‬‬ ‫גם אם היא פוגעת באנשים אחרים‪ .‬נראה שהוא לגמרי שלם עם‬ ‫עצמו‪.‬‬ ‫ומה איתי? האם אני שלמה עם עצמי? האם הדרך הזו שבה‬ ‫אני הולכת‪ ,‬שהיא רצופת שקרים והסתרות‪ ,‬טובה יותר משלו?‬ ‫אולי גם אני‪ ,‬כמו אבא שלי בעבר‪ ,‬חוששת להודות באמת ותחת‬ ‫זאת מספרת לעצמי סיפורים? אולי החופש שאני רוצה עם ארז‬ ‫הוא ביטוי לכך שאין בינינו אהבה? הרי למרות כל החופש שהוא‬

‫משחקי בגידה | ‪387‬‬ ‫מעניק לי‪ ,‬זו הפעם השנייה שאני בוגדת בו‪ .‬המסקנה הבלתי‬ ‫נמנעת היא שאני פשוט שקרנית עלובה‪ ,‬או שמשהו בתוכי מנסה‬ ‫לצעוק את האמת העצובה‪.‬‬ ‫ורובי‪ ,‬הוא רוצה רק אותי‪ .‬הוא לא רוצה מסיבות חשק‪ ,‬הוא‬ ‫לא זקוק לנשים נוספות‪ ,‬אולי כל אותם אנשים שחיים להם חיים‬ ‫מונוגמיים‪ ,‬באנליים‪ ,‬כפי שכיניתי אותם בעבר בהתנשאות‪ ,‬אולי‬ ‫הם מבינים את סוד האושר‪ ,‬את האמת המזוקקת? אולי גם אני כמו‬ ‫אבי צריכה להיפרד מהפסאדה וללכת עם האחד שירצה רק אותי‪,‬‬ ‫להתחיל הכול מחדש‪ ,‬לבנות אבן על אבן עם האיש הזה שנכנס‬ ‫במפתיע והפך את חיי‪ .‬כן‪ ,‬אני מודעת לפער שבין המחשבות שלי‬ ‫למציאות‪ .‬הבחנתי שלאחרונה רובי התרחק‪ ,‬ואני זוכרת שהוא‬ ‫מעולם לא הבטיח לי הבטחות מרחיקות לכת‪ .‬גם את אלה הקטנות‬ ‫יותר‪ ,‬שכללו נסיעה לחו"ל או מפגש רומנטי נוסף‪ ,‬הוא עדיין לא‬ ‫קיים‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬לא ייתכן שהכול רק בדמיון שלי‪ .‬אני הרגשתי‬ ‫אותו‪ .‬הרגשתי את המבטים שלו עליי‪ ,‬את החום ששרף אותי‪ ,‬את‬ ‫התשוקה‪ .‬הוא עצמו הרי סיפר לי שמאז נישואיו לא היה עם אישה‬ ‫אחרת‪ .‬אז בטוח יש לכך משמעות‪.‬‬ ‫אני חושבת שכמוני גם הוא הרגיש שהוא מאבד שליטה‪ .‬אולי‬ ‫כדי להתעשת‪ ,‬הוא סירב לומר לי את מילות האהבה שביקש שאני‬ ‫אגיד‪ ,‬והפך לאחרונה עסוק מהרגיל‪ ,‬ואולי זה בגללי? אולי זו אני‬ ‫שגדעתי מראש את האפשרות למשהו אחר? הרי מראש אמרתי‬ ‫שאין סיכוי שנהיה יחד‪ ,‬שאנחנו כאן רק בשביל הסקס‪ .‬ברור שגם‬ ‫אם הוא קיווה ליותר מכך‪ ,‬הוא לא יאמר דבר‪.‬‬ ‫השתגעת‪ ,‬אני גוערת בעצמי‪ .‬לאן את הולכת עם המחשבות‬ ‫שלך‪ ,‬את אישה נשואה‪ .‬יש לך בעל‪ ,‬ילדים‪ .‬כל המחשבות על‬ ‫אהבה הן לא רלוונטיות למקרה הזה‪.‬‬

‫‪ | 388‬ג'ני ברק‬ ‫"קלייד שלי‪ ,‬בוא לפגוש אותי עכשיו‪ .‬בא לי לנסוע איתך לסמטה‬ ‫אפלה‪ ,‬שתזיין אותי באוטו שלך‪ ,‬במושב האחורי‪ ,‬בא לי שהזרע שלך‬ ‫יישאר בתוכי‪ ,‬יחזור איתי הביתה‪ ,‬ילך איתי לישון"‪.‬‬ ‫אני יושבת באוטו‪ ,‬בחניון בית החולים‪ ,‬בוהה בצג הטלפון‪ ,‬ממתינה‬ ‫לו שיענה‪.‬‬ ‫אבל הצג דומם‪.‬‬ ‫מאז המפגש בהשקה עם דידי שלו‪ ,‬הוא התרחק יותר‪ .‬נראה‬ ‫שהשקר קשה גם לו‪ .‬הרי כולנו רוצים לראות בעצמנו אנשים‬ ‫מוסריים‪ ,‬כאלה ששומרים על המשפחה שלנו‪ ,‬על האהובים‪ .‬אלא‬ ‫מה עושים כשהאושר המיידי שלנו בהכרח פוגע באותם אהובים?‬ ‫ואיזה אושר יותר חשוב‪ ,‬שלנו או שלהם?‬ ‫בדרך כלל אני שלמה עם עצמי‪ .‬יש החושבים שאני אגרסיבית‬ ‫מדי ונרתעים‪ .‬זה בסדר‪ ,‬לא כולם חייבים לאהוב אותי‪ .‬אבל לפעמים‪,‬‬ ‫ישנו רגע כזה‪ ,‬שבו אני שואלת את עצמי אם זו אסרטיביות או‬ ‫אגרסיביות? אם הייתי גבר‪ ,‬האם היו רואים בי פלרטטן או מטרידן?‬ ‫האם יש הבדל כשאני מתנהגת כך כאישה?‬ ‫ומה אם הגבר שאני רוצה בו נשוי? האם זה לגיטימי שככל שהוא‬ ‫מתרחק אני מנסה למשוך אותו חזרה אליי? שולחת לו אין ספור‬ ‫הודעות וצילומים‪ ,‬מנסה לפתות אותו חזרה בכל דרך אפשרית‪ ,‬גם‬ ‫כשהוא כבר לא מבקש‪ .‬אולי אם הייתי מרפה‪ ,‬הוא היה חוזר לעולמו‬ ‫המהוגן והמסודר‪ .‬ואולי הוא מנסה להשתחרר ממני בהדרגה‪ ,‬כדי לא‬ ‫להסתכן בחשיפה של מה שראוי שיישאר בחשכה?‬ ‫אני כבר לא בטוחה בדבר‪ .‬האם הוא התאהב בי ומתרחק מחשש‬ ‫לפגיעה‪ ,‬או שהוא מרגיש כמו צייד שהשלים את הכיבוש ומוכן‬ ‫לעבור ליעד הבא? ואולי הוא באמת עסוק‪ ,‬כפי שאמר‪ ,‬בעבודה‪ .‬כל‬ ‫האפשרויות אפשריות‪...‬‬

‫משחקי בגידה | ‪389‬‬ ‫אבל אני רוצה אותו כל כך ולא בא לי לשחק את המשחק‪ .‬כמו‬ ‫אבא שלי‪ ,‬כך גם אני עכשיו‪ ,‬נמאס לי מהמשחק המהוגן‪ ,‬לא מתחשק‬ ‫לי לעשות את הדבר הנכון רק כי כך ראוי וצריך‪ .‬אני לא יודעת מה‬ ‫יהיה ולא יודעת לאן זה יוביל אותי‪ ,‬אבל אני חייבת לעצמי לפחות‬ ‫את הידיעה שניסיתי‪ .‬שעשיתי ככל יכולתי כדי לתת לזה הזדמנות‪.‬‬ ‫לפני שאספיק להתחרט‪ ,‬האצבע שלי כבר לוחצת את שמו בנייד‪.‬‬ ‫אני בדרך כלל לא מתקשרת ככה‪ ,‬ללא התרעה‪ ,‬ללא אישור‪ ,‬אבל‬ ‫הפעם אני לא יכולה לחכות‪ .‬אם אחכה‪ ,‬אסוג‪.‬‬ ‫בצלצול השלישי הוא עונה‪" .‬שרון? מה קרה?" קולו נשמע קר‪.‬‬ ‫"הכול בסדר"‪ ,‬אני מרגיעה אותו‪" ,‬רציתי לשמוע את הקול שלך‪,‬‬ ‫אתה מרגיש לי רחוק כל כך‪ ...‬התגעגעתי אליך"‪.‬‬ ‫"השטח רותח"‪ ,‬הוא מסביר לי בפעם המאה ושתיים‪" ,‬ואני חייב‬ ‫להיות מרוכז כולי בעבודה‪ .‬אני לא מסתגר מפנייך‪ ,‬אני פשוט לא‬ ‫יודע להיות גם וגם‪ .‬כשאני מרוכז‪ ,‬כל הדברים האחרים מתבטלים"‪.‬‬ ‫אני לא מעזה לשאול אם הוא אומר כך גם לאשתו‪.‬‬ ‫"זוכר שדיברנו על הילדה שאנחנו רוצים להביא?"‬ ‫"כן"‪ ,‬הוא מהסס‪" ,‬אל תגידי לי שאת בהיריון‪ ...‬הרי אמרת שאת‬ ‫לוקחת גלולות‪"...‬‬ ‫"אני לא בהיריון‪ ...‬עדיין"‪.‬‬ ‫"שרון‪ ,‬מה קורה?" הוא נשמע מבולבל‪" ,‬יצאתי מישיבה כדי‬ ‫לענות לך‪ ,‬חשבתי שקרה משהו"‪.‬‬ ‫"מאמי שלי‪ ,‬אין זמן נכון לדברים כאלה‪ .‬אתה תמיד בישיבה‬ ‫חשובה או בעומס של עבודה‪ ,‬אבל החיים נמשכים‪ ,‬ואם לא נמצא‬ ‫את הדרך להיות יחד‪ ,‬זה פשוט לא יקרה‪ .‬אני רוצה אותך ואני לא‬ ‫רוצה לוותר עליך‪ ,‬עלינו"‪.‬‬ ‫"גם אני רוצה אותך ולהיות איתך"‪ ,‬קולו מרוכך עכשיו‪ ,‬מנסה‬ ‫לפייס את הילדה שבי‪ ,‬שמבקשת את תשומת ליבו‪" ,‬אבל אני באמת‬

‫‪ | 390‬ג'ני ברק‬ ‫לא יכול להאריך עכשיו‪ ,‬כי הוצאת אותי מפגישה חשובה‪ .‬אני‬ ‫מבטיח שאפנה זמן ואתקשר אלייך מחר"‪.‬‬ ‫"אני אוהבת אותך"‪.‬‬ ‫"זה היה שקט מדי‪ ,‬לא שמעתי"‪.‬‬ ‫"אני אוהבת אותך"‪.‬‬ ‫"יותר חזק‪ ,‬אני רוצה שאנשים יסתכלו עלייך בתימהון"‪.‬‬ ‫"אני אוהבת אותך‪ ,‬רובי סלע! אני רוצה להיות איתך! אני רוצה‬ ‫להזדיין איתך ללא הפסקה! אני אוהבת אותך‪ .‬עכשיו תגיד לי‬ ‫אתה‪ .‬אני רוצה לשמוע אותך אומר לי"‪.‬‬ ‫"אני שולח לך מלא נשיקות"‪ ,‬הוא עונה לי‪" ,‬תפזרי אותן כראוי‪,‬‬ ‫בכל הגוף המדהים שלך"‪.‬‬ ‫"ו‪"?...‬‬ ‫"ואתקשר מחר"‪.‬‬ ‫השיחות האחרונות איתו הן כמו זיון ללא אורגזמה‪ .‬יש שם את‬ ‫רוב המרכיבים הנכונים‪ ,‬אבל כשהשיחה מסתיימת אני בעיקר‬ ‫מרגישה לא מסופקת‪ .‬נכון‪ ,‬אני מנחמת את עצמי‪ ,‬הוא לא נותן‬ ‫לי את התשובות שאני רוצה‪ ,‬אבל הוא גם לא אומר אחרת‪ .‬אני‬ ‫משתיקה את המחשבה הסוררת שדוחפת אותי לשאול שאלות‬ ‫מפורשות‪ .‬איני מוכנה לקחת את הסיכון שהתשובות שאקבל לא‬ ‫יהיו אלה שאני מצפה להן‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪391‬‬

‫‪62‬‬ ‫בשעה כזאת הילדים אמורים להיות אחרי המקלחות‪ ,‬במצב הכן‬ ‫לשינה‪ ,‬אני חושבת לעצמי בהקלה ופותחת את הדלת‪ .‬הבית מלא‬ ‫בריח בישולים‪.‬‬ ‫"אימא! אימא!" הם קופצים עליי‪ ,‬כל השלושה בבת אחת‪" ,‬אבא‬ ‫הכין לך הפתעה‪ ,‬הוא אמר לנו שתחזרי עייפה‪ ,‬אז בישלנו לך יחד‬ ‫ארוחת ערב"‪.‬‬ ‫הדבר הראשון שאני עושה הוא לחפש את האקמול במגירת‬ ‫התרופות‪ .‬אני‪ ,‬שבאופן עיקש סירבתי תמיד לבלוע תרופות אפילו‬ ‫לשיעול‪ ,‬הפכתי בחודש האחרון לצרכנית נלהבת של אקמול‪.‬‬ ‫השקרים הנלווים לקשר עם רובי מתישים אותי והראש כואב‪.‬‬ ‫שולחן האוכל כבר ערוך‪ ,‬כל הצלחות מסודרות עליו‪ .‬ברוסקטות‬ ‫שיצאו זה עתה מהתנור‪ ,‬צלחת עם שמן זית ובלסמי‪ ,‬והינה מגיע‬ ‫גם ארז עם סיר ענק של פסטה‪.‬‬ ‫הוא קורץ אליי‪" ,‬במיוחד בשבילך‪ ,‬פסטה ברוטב שמנת עם‬ ‫סלמון"‪.‬‬ ‫איתי מוציא בקבוק יין מהמקרר‪ ,‬בגאווה גדולה הוא מראה לי‬ ‫איך הוא פותח אותו לגמרי בעצמו‪ .‬ארז גאה בתלמיד המוצלח‪,‬‬ ‫טופח על שכמו וקורא לסומלייה אסף למזוג לנו את היין לכוסות‪.‬‬ ‫ממש גברברים לעניין הוא מגדל לנו כאן‪ .‬יולי קוראת לנו לשולחן‪,‬‬ ‫מדווחת שהיא האחראית על עריכת השולחן ועיצוב המפיות‪ .‬לשם‬ ‫שינוי‪ ,‬אף אחד לא רב‪ ,‬אף אחד לא נעלב ולא בוכה‪ ,‬השיחה‬ ‫קולחת וכולנו מתבדחים‪.‬‬ ‫"אימא‪ ,‬יש לנו עוד הפתעה בשבילך"‪.‬‬

‫‪ | 392‬ג'ני ברק‬ ‫"לכבוד מה כל כך הרבה הפתעות?"‬ ‫"לכבוד זה שאנחנו אוהבים אותך‪ .‬אבא אמר לנו שאת עצובה‪,‬‬ ‫כי הלכת לבקר את סבא בבית החולים‪ ,‬אז החלטנו לשמח אותך‬ ‫והכנו משחק של "חבילה עוברת"‪ .‬ליתר דיוק"‪ ,‬יולי צוחקת אליי‪,‬‬ ‫"אני הכנתי‪ ,‬ואיתי ואסף רק עזרו לי"‪.‬‬ ‫"ברור"‪ ,‬אני אוספת את נסיכת הבית שלי בזרועותיי‪ .‬אין דבר‬ ‫שהיא אוהבת יותר מלנהל את האחים הגדולים שלה‪ .‬היין כבר‬ ‫משפיע עליי‪ ,‬והעיניים שלי תכף נעצמות‪ .‬אני בעיקר רוצה ללכת‬ ‫למיטה עכשיו‪.‬‬ ‫"אולי נדחה את המשחק למחר?" אני מציעה ליולי‪ ,‬אבל יודעת‬ ‫מראש שאין לי שום סיכוי‪.‬‬ ‫"לא! אבא אמר שנשחק היום‪ .‬עכשיו"‪.‬‬ ‫"טוב"‪ ,‬אני נכנעת‪" ,‬תביאי את החבילה"‪.‬‬ ‫"תעבירו את החבילה למי שהכי אוהב כלבים‪ ...‬תעבירו לטבח‬ ‫הכי מוכשר‪ ...‬תעבירו למי שהכי יצירתי‪ ...‬למי שרץ הכי מהר‪"...‬‬ ‫החבילה עוברת בינינו‪ ,‬הרצפה מתמלאת בניירות מתוך העטיפות‬ ‫שנקרעות‪ ,‬וגם אני כבר בעניין‪" .‬תעבירו למי שעומד לצאת‬ ‫לטיול‪"...‬‬ ‫החבילה נוחתת אצלי בידיים‪.‬‬ ‫אני מביטה בארז בהשתאות‪" ,‬אנחנו עומדים לצאת לטיול?"‬ ‫"לא בדיוק אנחנו"‪ ,‬הוא מתקן אותי בחיוך ערמומי‪.‬‬ ‫אני פותחת את העטיפה האחרונה ומגלה מחברת מהודרת‬ ‫בכריכת עור עבה‪ ,‬שעליה מודפס שמי‪.‬‬ ‫"מה זה בדיוק?" אני שואלת את כל החבורה שיושבים להם‬ ‫ומצחקקים‪.‬‬ ‫"זו מחברת"‪ ,‬ארז מסביר לי כאילו הייתי ילדונת‪" ,‬את יכולה‬ ‫לקרוא לה גם יומן מסע"‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪393‬‬ ‫"ולמה אני זקוקה ליומן מסע?" אני תמהה‪.‬‬ ‫"כי את עומדת לנסוע לאוסטרליה‪ .‬זוכרת שאמרת לי שאת רוצה‬ ‫לשחזר את הטיול שלך לשם? אז אם תפתחי את העמוד הראשון‬ ‫במחברת‪ ,‬תגלי שמחכה לך שם כרטיס טיסה שייקח אותך ישירות‬ ‫לסידני‪ .‬בדיוק כמו לפני עשרים שנה‪ ,‬כשנסעת לשם בפעם‬ ‫הראשונה‪ .‬את נוסעת לשחזר את טיול החלומות שלך‪ .‬תכתבי‬ ‫אותו ותחזרי מאושרת לספר לנו עליו"‪.‬‬ ‫אני לא מצליחה להוציא מילה מפי‪ .‬כולם נרגשים סביבי‪ ,‬ונראה‬ ‫שאני היחידה שעוד לא מעכלת את מה שמתרחש כאן‪.‬‬ ‫"אני לא מבינה‪ ,‬אנחנו נוסעים לאוסטרליה?"‬ ‫"לא"‪ ,‬ארז מתקן אותי‪" ,‬את נוסעת‪ .‬אנחנו נשארים כאן‪ ,‬לחכות‬ ‫לך שתחזרי אלינו"‪.‬‬ ‫"ואתה? לא תבוא איתי?"‬ ‫"מישהו צריך להישאר בבית‪ ,‬לדאוג שהחבורה העליזה לא‬ ‫תפסיד בית ספר"‪ ,‬הוא מגחך‪" .‬אשתי האהובה‪ ,‬אני נותן לך כרטיס‬ ‫אל החופש‪ .‬תשמחי"‪.‬‬ ‫אני המומה‪" .‬אבל איך אני יכולה לנסוע לבד? מה איתכם? אני‬ ‫אתגעגע‪ ...‬והמשרד‪"...‬‬ ‫ורובי? מילה קטנה שאיני מבטאת בקול‪ ,‬איך אוכל להתרחק‬ ‫ממנו?‬ ‫"כשתתגעגעי‪ ,‬תחזרי הביתה"‪ ,‬ארז מודיע נחרצות‪" .‬ובמשרד‬ ‫הכול בסדר‪ ,‬דיברתי עם אלה ועם אירית‪ ,‬הן נתנו לך את ברכת‬ ‫הדרך‪ ,‬אמרו שבכלל לא יזיק להן קצת שקט ממך"‪.‬‬ ‫"אימא"‪ ,‬יולי כורכת סביבי את ידיה הקטנות‪" ,‬אני מוכנה לנסוע‬ ‫איתך‪ ,‬שלא תתגעגעי"‪.‬‬ ‫"אבל אם תיסעי עם אימא‪ ,‬אני אתגעגע אלייך‪ ,‬ואז מה נעשה?"‬ ‫ארז מושך את יולי אליו‪ .‬עיניה נעות ממני אל ארז‪ ,‬היא מתקשה‬ ‫להחליט‪.‬‬

‫‪ | 394‬ג'ני ברק‬ ‫"טוב‪ ,‬אם אין ברירה"‪ ,‬איתי מתרומם ממקומו ומתיישב לידי‪,‬‬ ‫"אני מוכן לוותר על בית ספר כדי ללוות את אימא בטיול"‪.‬‬ ‫"אף אחד לא מלווה את אימא"‪ ,‬ארז מודיע‪" ,‬אימא יוצאת לטיול‪,‬‬ ‫לחופש‪ ,‬וכולנו נשארים כאן לחכות לה שתחזור אלינו"‪.‬‬ ‫הלב שלי מפרפר‪ .‬אני מריחה ניחוחות רחוקים של חופש‪ ,‬אבל‬ ‫עדיין לא מעכלת‪ .‬כשהחגיגות מסתיימות וכולם שוכבים לישון‪,‬‬ ‫לא לפני שאני מבטיחה‪ ,‬כמובן‪ ,‬שמחר בבוקר‪ ,‬כשיתעוררו‪ ,‬אני‬ ‫עוד אהיה כאן איתם‪ ,‬ארז ואני יושבים מחובקים בפינה שלנו‬ ‫על הגג‪ .‬הוא מוזג לי עוד מהיין האוסטרלי שקנה במיוחד לערב‬ ‫זה‪ .‬הרוח קרירה מעט‪ ,‬אבל אני בוערת מבפנים ונהנית מהצינה‪.‬‬ ‫למרות זאת‪ ,‬הוא מכסה אותי בשמיכה‪ ,‬מכיר את הרגישות שלי‬ ‫לקור‪ .‬אני נמתחת אליו לנשיקה רכה‪ ,‬עמוקה‪.‬‬ ‫"אבל למה דווקא עכשיו?" אני שואלת‪" ,‬הרי לא קרה שום דבר‬ ‫מיוחד"‪.‬‬ ‫"לא צריך לחכות לאירוע מיוחד כדי להגשים חלומות"‪ ,‬הוא‬ ‫אומר לי‪.‬‬ ‫"ומה איתך?" אני שואלת אותו‪" ,‬מה אם מימוש החלום שלי‬ ‫משאיר אותך כאן‪ ,‬בבית‪ ,‬לשאת לבדך בכל הנטל?"‬ ‫"יש לנו חלומות שונים"‪ ,‬הוא אומר לי‪ ,‬עיניו מביטות בי ברכות‪.‬‬ ‫"החלום שלי נמצא ממש כאן‪ ,‬בבית הזה‪ ,‬עם הילדים‪ ,‬בעבודה‬ ‫שלי‪ ,‬שעושה אותי מאושר‪ .‬החלום שלי הוא שאת‪ ,‬אשתי‪ ,‬תהיי‬ ‫מאושרת‪ ,‬שתחייכי ותצחקי בצחוק הזה שלך שסוחף את כולם‬ ‫אחריו‪ .‬סעי‪ ,‬תקבלי את מנת החופש שלך‪ ,‬תצברי חוויות חדשות‪,‬‬ ‫ותחזרי אלינו מסופקת"‪.‬‬ ‫את יתר המילים שלו אני לא זוכרת‪ ,‬כי הן התערבלו לי בתוך‬ ‫החלומות‪ .‬נרדמתי שם‪ ,‬על הגג שלנו‪ ,‬שרועה על הספה‪ ,‬מחובקת‬ ‫בזרועותיו של האיש שלי‪ ,‬ששולח אותי אל החופש ולא בטוח‬ ‫ששנינו ממלאים את המושג הזה באותן הכוונות‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪395‬‬

‫‪63‬‬ ‫השעון מצלצל אבל אני לא מסוגלת לפקוח את העיניים‪ ,‬השינה‬ ‫חזקה ממני‪.‬‬ ‫"תשתיק אותו"‪ ,‬אני מתחננת לארז‪" ,‬אני צריכה עוד קצת‬ ‫לישון"‪.‬‬ ‫כשהעיניים שלי כבר נפקחות‪ ,‬השעה תשע וחצי‪ .‬אני מנתרת‬ ‫מהמיטה בבהלה‪ ,‬יוצאת אל הסלון‪ .‬הבית שקט‪ .‬על הדלת פתק‬ ‫מוצמד במגנט‪" :‬את זקוקה למנוחה‪ ,‬הודעתי במשרד שלא תגיעי‬ ‫היום‪ .‬קחי לך יום חופש רגוע‪ .‬נתראה בערב‪ .‬נשיקות ממני‬ ‫ומהילדים"‪.‬‬ ‫הלוואי שהוא לא היה כזה מושלם‪ ,‬הבעל שלי‪ .‬זה רק גורם לי‬ ‫להרגיש רע יותר לנוכח המחשבות שממלאות לי את הראש‪ .‬הוא‬ ‫עסוק כל הזמן בלרצות אותי‪ ,‬ואילו אני עסוקה כל הזמן בלרצות‬ ‫את רובי‪ .‬אני תוהה מה היה קורה אם רובי היה מגלה נכונות ללכת‬ ‫איתי עד הסוף‪ ,‬האם הייתי מוכנה לוותר על חלקת גן העדן הזאת‪,‬‬ ‫על המשפחה היפהפייה שיצרנו‪ ,‬ארז ואני‪ ,‬מתוך האהבה שלנו?‬ ‫אני נכנסת למקלחת‪ ,‬מפקירה את עצמי למים החמים שיעירו‬ ‫אותי‪ ,‬שיפיגו את ענן הערפל שבתוך ראשי‪ .‬מהמקלחת אני צועדת‬ ‫יחפה ישירות למטבח‪ ,‬משאירה סימני רטיבות על הרצפה‪ .‬דממה‪.‬‬ ‫לא זוכרת מתי ראיתי את הבית במצב שקט כזה‪ ,‬מתי היה לי ככה‬ ‫זמן לעצמי‪ ,‬לבד‪.‬‬ ‫הקפה שלי ואני עולים אל הגג‪ ,‬להתלטף עם קרני השמש‪ .‬הטלפון‬ ‫על השתק‪ .‬אני מעיפה לעברו מבט‪ ,‬לראות אם מגיע איתות ממנו‪,‬‬

‫‪ | 396‬ג'ני ברק‬ ‫כל היתר יכולים לחכות‪ .‬בתיבת המייל מצפות כרגיל פניות רבות‬ ‫מלקוחות‪ ,‬אבל בתיבה ההיא‪ ,‬הסודית‪ ,‬לא מחכה לי דבר‪.‬‬ ‫בלי שאספיק לחשוב על כך‪ ,‬אצבעותיי מתחילות להקליד מייל‬ ‫חדש‪ ,‬והמילים זורמות מעצמן‪:‬‬ ‫"קיבלתי אתמול מתנה מדהימה‪ .‬מתנה שלא ידעתי לבקש‪ ,‬אבל‬ ‫היא נותנת לי את הדבר שאני הכי זקוקה לו כעת‪ .‬קיבלתי כרטיס טיסה‬ ‫אל החופש‪.‬‬ ‫מאז צעירותי התקשיתי לחיות בתוך כבלים ומגבלות‪ .‬בכל פעם‬ ‫שניסיתי להיות כמו כולם‪ ,‬לקשור את עצמי בזוגיות או בהתחייבויות‬ ‫כאלה ואחרות‪ ,‬בתוך זמן קצר הרגשתי פתאום תחושת מחנק‪ ,‬כאילו‬ ‫נגמר לי האוויר‪ ,‬ואז הייתי עוזבת את השקט ואת חיי הנוחות ובורחת‪.‬‬ ‫תחושת החופש הכי מזוקקת שחוויתי הייתה בטיול שלי לאוסטרליה‪.‬‬ ‫יומיים אחרי שהשתחררתי מהצבא כבר הייתי על המטוס‪ .‬ילדה בת‬ ‫עשרים עם תיק גדול על הגב‪ ,‬יושבת לבדה‪ ,‬לראשונה בחייה על מטוס‪,‬‬ ‫נוסעת לארץ שהיא אינה יודעת עליה דבר‪ .‬הפחד מהלא נודע מילא את‬ ‫כולי‪ ,‬אך במקום להירתע ממנו‪ ,‬חיבקתי אותו‪ ,‬נהניתי ממנו‪ ,‬ידעתי שאני‬ ‫צועדת היישר לתוך הרפתקה‪ .‬הכסף הספיק לשבועיים‪ .‬נאלצתי לעבוד‬ ‫כדי לממן את המשך הטיול‪ .‬בכל יום הכרתי אנשים חדשים‪ ,‬עם חלקם‬ ‫ישבתי שעה‪ ,‬עם אחדים חלקתי מיטה‪ ,‬עם אחרים טיילתי שבועות‪ .‬אבל‬ ‫בכל יום כשפקחתי את עיניי‪ ,‬ידעתי שאין סביבי כבלים ואין מחויבות‪,‬‬ ‫שבידיי החופש לבחור אם להישאר או להמשיך בדרך‪ .‬עד היום שמורה‬ ‫אצלי בארנק תמונה של עצמי מאותם ימים‪ .‬החיוך שלי שם רחב במיוחד‪,‬‬ ‫והעיניים בורקות‪ .‬החופש הוא חוויה משכרת‪.‬‬ ‫אומרים שחיי משפחה וקריירה לא הולכים יד ביד עם החופש‪ ,‬אבל‬ ‫אני האמנתי שמצאתי לעצמי את הדרך הקרובה ביותר לאידיאל הזה‪.‬‬ ‫יצרתי לעצמי קריירה עצמאית‪ .‬לנהל עסק משלי זה אולי תובעני הרבה‬

‫משחקי בגידה | ‪397‬‬ ‫יותר מלהיות שכירה‪ ,‬אבל זה שלי‪ ,‬ויש לי החופש להחליט מי יעבדו‬ ‫שם איתי ובאילו תיקים אטפל‪ .‬ויצרתי לי זוגיות שחיה בהרמוניה עם‬ ‫החופש‪ ,‬שמאפשרת לי להגשים את כל הפנטזיות ולחזור אל הנוחות‬ ‫ואל היציבות של הבית‪.‬‬ ‫אתמול בלילה קיבלתי כרטיס טיסה שמאפשר לי לחזור לאותו מקום‬ ‫שבו טיילתי לפני עשרים שנה‪ ,‬לשחזר את החוויות מאז‪ ,‬להשתכר שוב‬ ‫מהחופש‪ ,‬להרפות מהכבלים‪.‬‬ ‫אבל ככל שהמילים האלה נכתבות‪ ,‬הולכת ומתבהרת לה ההבנה בתוכי‬ ‫שהחופש הוא לא בהכרח לבד‪ .‬אני רוצה להיות שם איתך‪ .‬ללכת יחד‬ ‫לישון ולהתעורר בבוקר מחובקים‪ .‬לבחון את הזוגיות שלנו באור השמש‪,‬‬ ‫בלי להסתתר‪.‬‬ ‫בוא איתי‪ .‬אני יודעת שאתה עסוק ושיש לך את כל התירוצים הכי‬ ‫הגיוניים‪ ,‬אבל החיים הם כאן ועכשיו‪ .‬הזמן לא עומד במקום‪ ,‬ואין צל"ש‬ ‫למי שמתאפקים‪ .‬בוא ננצל את ההזדמנות שיש לנו עכשיו‪ .‬במקום לדבר‬ ‫על זה‪ ,‬בוא נממש את זה‪ .‬בוא נייצר יחד כוכבים וזיקוקים כמו שלא‬ ‫חשבנו שאפשר‪.‬‬ ‫אני זקוקה לשבוע אחד לבד‪ ,‬לסדר לעצמי את המחשבות‪ ,‬להתכונן‬ ‫לקראתך‪ .‬אחכה לך בשדה התעופה בסידני בעוד שבועיים מהיום‪ .‬זה‬ ‫מספיק זמן לקבל החלטה ולעשות את כל ההכנות הנדרשות‪.‬‬ ‫תבוא?"‬

‫‪ | 398‬ג'ני ברק‬

‫אפילוג‬ ‫הסיפור שלי הסתיים‪ ,‬ותכף עליי להגיע לשדה התעופה‪ .‬מייק‪,‬‬ ‫הברמן האוסטרלי‪ ,‬נראה קצת המום‪ .‬הוא מסתכל עליי במבט מוזר‪.‬‬ ‫לא יודעת אם בהערכה או בתיעוב‪ ,‬כנראה קצת משניהם‪ .‬זה לא‬ ‫הסיפור שהוא ציפה לשמוע‪ ,‬אבל זאת כבר הבעיה שלו‪ .‬החיים‬ ‫האמיתיים לא תמיד עונים על כל הציפיות‪ .‬אני משאירה לו טיפ‬ ‫נדיב‪ ,‬נחמה קטנה על הזמן שהקדיש לי‪ ,‬ויוצאת לתפוס מונית‬ ‫שתיקח אותי לפגוש את האיש שלי‪.‬‬ ‫הנסיעה לשם קצרה‪ ,‬עשרים דקות בסך הכול‪ .‬במושגי אוסטרליה‪,‬‬ ‫זה ממש שום דבר‪ .‬ככל שאנחנו מתקרבים‪ ,‬הדופק שלי מאיץ יותר‬ ‫ויותר‪ .‬כשאני נכנסת בשערי שדה התעופה‪ ,‬הלב שלי כבר קרוב‬ ‫לזנק מתוך הגוף‪ .‬על לוח הטיסות מופיעה ההודעה שהמטוס מישראל‬ ‫כבר נחת‪ ,‬עוד מספר דקות והוא יצא אליי‪ .‬אני קונה לעצמי פחית‬ ‫שתייה לצנן את ההתרגשות‪ ,‬שלא ימצא אותי מעולפת‪.‬‬ ‫הדקות חולפות‪ ,‬והנה גם הישראלים מתחילים לצאת‪ .‬אני מזהה‬ ‫אותם בקלות‪ .‬מטיילים טריים‪ ,‬לא מגולחים‪ ,‬צעירים שמתחילים‬ ‫את הרגע הגדול שלהם ‪ -‬הטיול שאחרי הצבא‪ .‬עוד קצת‪ ,‬והנה אני‬ ‫רואה אותו סוף־סוף‪ ,‬בג'ינס ובטי־שירט כחולה‪ ,‬גורר אחריו מזוודת‬ ‫טרולי גדולה‪ ,‬מחפש אותי בעיניו‪ .‬אני רצה וקופצת עליו לחיבוק‬ ‫צמוד‪ ,‬כזה שעוצר את הנשימה וגם את הנוסעים האחרים שצועדים‬ ‫אל מסלול היציאה‪.‬‬ ‫"אהוב שלי"‪ ,‬אני לוחשת אל עורפו‪" ,‬התגעגעתי אליך כל כך"‪.‬‬ ‫ארז עוטף את פניי בידיו ומתכופף אליי לנשיקה סוערת‪ ,‬חזקה‪,‬‬ ‫נשיקה של געגועים וחזרה אל בית‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪399‬‬ ‫"אני מקווה שהמזוודות שלך כאן איתך"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬כי הזמנתי‬ ‫לנו מלון מפואר להיום"‪.‬‬ ‫"ואני מקווה שישנת טוב בטיסה‪ ,‬כי יש לי תוכניות לחגוג איתך‬ ‫עד הבוקר"‪.‬‬ ‫***‬ ‫שלושה ימים חלפו בציפייה מתוחה עד שרובי ענה על המכתב‬ ‫ששלחתי אליו‪ .‬כרגיל‪ ,‬הוא חייב להיות זה שיכתיב אם ומתי יגיע‬ ‫המענה‪ ,‬וכל שיכולתי הוא רק לשבת ולחכות‪ .‬ההודעה חיכתה לי‬ ‫בבוקר יום שלישי‪ ,‬יומיים לפני הנסיעה המתוכננת‪.‬‬ ‫"יקרה שלי"‪,‬‬ ‫כך הוא כתב‪ ,‬ולי כבר היה ברור מה יהיה ההמשך‪.‬‬ ‫"אלה לא יהיו המילים שציפיתי לפגוש‪ .‬ההצעה שלך מושכת אותי מאוד‪,‬‬ ‫אבל החיים שלי כרגע מתנהלים כדרמה אין סופית‪ ,‬כל יום מתרחש משהו‬ ‫נוסף שמצריך תגובה מיידית‪ ,‬ולכן אני חייב להתרכז בעבודה‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש לי‬ ‫אחריות שאני לא יכול להתנער ממנה‪ .‬יש לי אישה שהולכת איתי באותה‬ ‫דרך כבר שנים רבות‪ ,‬ואני מחויב לה‪ .‬לכן‪ ,‬במציאות הנוכחית שלי‪ ,‬לא אוכל‬ ‫להצטרף אלייך למסע‪ .‬אני מבין את הקושי שלך לשקר לאנשים שסביבנו‪,‬‬ ‫גם לי זה לא קל‪ .‬אני מרגיש שההרפתקה היפה שלנו הגיעה לסיומה‪ .‬נכון‬ ‫שלא הספקנו לממש את כל הדברים שפנטזנו עליהם‪ ,‬אבל בואי ניהנה‬ ‫מהזיכרונות של החוויות שכן‪ .‬אני באמת מקווה שתקבלי את זה בהבנה‪.‬‬ ‫את מיוחדת ומקסימה‪ ,‬ואני מקווה שבבוא היום נוכל להיות חברים"‪.‬‬ ‫לא הופתעתי מהמסר‪ .‬תיארתי לעצמי שזו תהיה רוח הדברים‪.‬‬ ‫אבל לראות את המילים האלה מרצדות אליי מצג הטלפון‪ ,‬שחור‬ ‫על גבי לבן‪ ,‬שוב יצר בי תחושת מחנק‪ .‬שוב החיוך נעלם מפניי‬ ‫וההתלהבות מהמסע שלי אל החופש‪ ,‬נמוגה באחת‪.‬‬

‫‪ | 400‬ג'ני ברק‬ ‫"עצוב לי‪ ,‬שאתה מחליט דברים בנחרצות כזו‪ .‬חבל שאתה לא מוכן‬ ‫לתת לנו סיכוי‪ .‬אני מבינה את החששות שלך‪ ,‬גם לי קשה לחיות בשקר‪,‬‬ ‫אבל קשה יותר לחשוב על ימים בלעדיך‪ .‬בבקשה‪ ,‬דבר איתי‪ ,‬בוא נמצא‬ ‫פתרונות‪ ,‬זה לא זמן לשתיקה"‪.‬‬ ‫עם הגיעי לעבודה‪ ,‬עוד לפני שיצאתי מהאוטו‪ ,‬האצבע שלי‪ ,‬כהרגלה‪,‬‬ ‫כבר בדקה את תיבת המיילים‪ .‬האם הוא ראה? האם ענה? הנה הסימן‬ ‫המיוחל‪ ,‬הודעה חדשה אחת מצפה לי בתיבה‪ .‬ודאי כתב שהוא עסוק‪,‬‬ ‫ניסיתי להנמיך ציפיות‪ ,‬זו הרי הדרך הקבועה שלו להתחמק‪ .‬אך עד‬ ‫מהרה הציפייה התחלפה באכזבה‪ ,‬האכזבה הפכה לזעם‪.‬‬ ‫ההודעה לא הייתה ממנו‪ ,‬אלא ממערכת ג'ימייל‪ ,‬שהכריזה כי‬ ‫כתובת המנוי לא נמצאה‪.‬‬ ‫אני לא מבינה‪ ,‬אולי הקלדתי כתובת שגויה? אני שולחת שוב‬ ‫את המייל ויושבת באוטו‪ ,‬מחכה בנשימה עצורה‪ .‬כעבור דקה‪ ,‬שוב‬ ‫אותה הודעה‪ ,‬כתובת המנוי לא נמצאה‪ .‬עכשיו אין ספק‪ ,‬הוא ביטל‬ ‫את התיבה‪ .‬אני נכנסת לווטסאפ‪ ,‬מחפשת במהירות את שמו כדי‬ ‫לגלות את הצפוי מראש ‪ -‬הוא חסם אותי!‬ ‫הוא לא סתם לא רוצה לנסוע איתי‪ .‬הוא לא רוצה אותי יותר‪.‬‬ ‫ההכנות לנסיעה היו כל כך אינטנסיביות‪ ,‬שלא נותר לי זמן‬ ‫לשקוע בתסכול‪ .‬היה עליי לערוך קניות לקראת הנסיעה‪ ,‬לסגור‬ ‫דברים מול לקוחות‪ ,‬להעניק תשומת לב רבה יותר לילדים‪ ,‬לפצות‬ ‫על ההיעדרות הצפויה בחודש הקרוב‪ ,‬לבלות עם האיש שלי‪ .‬לצד‬ ‫העצב העמוק‪ ,‬הייתה גם תחושה מסוימת של הקלה‪.‬‬ ‫עמוק בתוך החוויה האוסטרלית‪ ,‬באחד הלילות שבהם חזרתי‬ ‫שתויה לחדרי באכסנייה‪ ,‬בדקתי בתנועה מכאנית‪ ,‬רק מתוך הרגל‪,‬‬ ‫את תיבת ההודעות‪ .‬שם‪ ,‬בתיבה הסודית‪ ,‬המתינה לי הודעה אחת‬ ‫חדשה‪ .‬חצי שעה חלפה עד שאזרתי אומץ לקרוא אותה‪.‬‬ ‫להפתעתי‪ ,‬ההודעה לא הייתה מרובי‪.‬‬

‫משחקי בגידה | ‪401‬‬ ‫היא הייתה מאיש אחר‪ ,‬שלא אמור היה לדעת על קיומה של‬ ‫התיבה הזאת‪.‬‬ ‫"אשתי האהובה‪ ,‬אני יודע שציפית לקרוא כאן מכתב ממישהו אחר‪,‬‬ ‫מקווה שאת לא מאוכזבת מדי‪ .‬הגיע הזמן שנפתח את הקלפים ונחזור‬ ‫להיות כנים זה עם זה‪ ,‬כמו שהיינו תמיד‪ .‬אז כן‪ ,‬אני יודע על המייל הסודי‬ ‫שלך‪ .‬אני יודע על הרומן שלך עם רובי די מההתחלה‪ .‬לא צריך להיות בלש‬ ‫דגול בשביל זה‪ ,‬רק לפקוח קצת את העיניים‪ ,‬להבחין במבטים ביניכם‬ ‫כשנפגשתם באירוע‪ ,‬או לראות מה את כותבת כשאת חושבת שאף אחד‬ ‫לא רואה‪.‬‬ ‫אבל אני לא כותב כדי להטיף לך מוסר‪ ,‬אלא כדי להסביר שאני לא משחק‬ ‫איתך במשחקי שליטה‪ .‬למשחק שאני משחק קוראים אהבה‪ .‬אני לא‬ ‫מתענג משליטה על המעשים שלך‪ ,‬אלא מלראות אותך מאושרת‪ .‬אני‬ ‫אוהב אותך בזכות הנפש החופשיה שלך‪ ,‬בזכות התשוקה שלך לחיים‪,‬‬ ‫בזכות הרצון שלך לחוות ולהתנסות‪ .‬אני מכיר אותך מספיק כדי להבין‬ ‫שאת לא נועדת לחיים של בנאליות‪ .‬את נובלת כשכובלים אותך בין‬ ‫איסורים וגבולות‪ .‬אני כל כך אוהב אותך‪ ,‬שאני לא רוצה לשנות אותך‪ .‬אז‬ ‫שלחתי אותך להתנסות ולחוות‪ ,‬להשתוקק ולהתרגש‪ .‬אני יודע שאין דבר‬ ‫מרגש יותר מטעמה של בגידה‪ ,‬לכן הענקתי לך גם את האפשרות לכך‪.‬‬ ‫אני מוכן להעניק לך את כל החופש שתבקשי‪ ,‬אבל לא מוכן לאבד אותך‪.‬‬ ‫אני אלחם על האהבה שלך בכל דרך שאוכל‪ ,‬גם אם זה אומר שארחיק‬ ‫את המאהב שלך רגע לפני שאני מאבד אותך‪ ,‬גם אם זה אומר לעלות על‬ ‫מטוס ולבוא אלייך עד לקצה העולם רק כדי להחזיר אותך הביתה‪ ,‬אליי‪.‬‬ ‫אז קחי לך את הזמן‪ ,‬תטיילי‪ ,‬תיהני מהחופש‪ .‬בעוד שבוע בדיוק‪ ,‬ביום‬ ‫הנישואים שלנו‪ ,‬בשעה חמש אחר הצהריים‪ ,‬אני אנחת בסידני‪ .‬אני מקווה‬ ‫שאשתי תהיה שם כדי לפגוש אותי‪.‬‬ ‫מבעלך שאוהב אותך כמו שאת בדיוק"‪.‬‬

‫‪ | 402‬ג'ני ברק‬

‫הכירו את הסווינגרים‬ ‫שרון וארז‬ ‫מי אתם?‬ ‫"ארז‪ ,48 ,‬מרצה לשיווק‪ ,‬ושרון‪ ,41 ,‬בעלת משרד ליחסי ציבור"‪.‬‬ ‫כמה זמן בסווינג?‬ ‫"שמונה שנים"‪.‬‬ ‫מה אתם הכי אוהבים בסווינג?‬ ‫שרון‪" :‬את החופש לחיות ללא כבלים‪ ,‬את היכולת לצאת החוצה‪,‬‬ ‫לעשות מה שמתחשק לנו‪ ,‬ואז לחזור הביתה‪ ,‬אל היחד שלנו‪,‬‬ ‫ולחלוק חוויות משותפות"‪.‬‬ ‫מה הביא אתכם לחיי הסווינג?‬ ‫ארז‪" :‬לפעמים מהחוויות הכי קשות מתקבלות תוצאות מפתיעות‬ ‫לטובה‪ .‬כשגיליתי ששרון בגדה בי עם רופא שהכירה‪ ,‬עברתי ימים‬ ‫קשים מנשוא מבחינה נפשית‪ ,‬אך לצד זה‪ ,‬גיליתי שאני נמשך אליה‬ ‫בצורה פראית‪ ,‬חייתית‪ .‬המחשבה עליה בוגדת בי הכאיבה לי מאוד‪,‬‬ ‫ובו־זמנית עוררה אותי וגרמה לי להימשך אליה יותר מאי פעם‪.‬‬ ‫השיחות הפתוחות שניהלנו עזרו לנו להבין שפתיחת היחסים שלנו‬ ‫תאפשר לנו למוסס את הכאב ולהשאיר את החלק הכיפי בתוך‬ ‫המשחק"‪.‬‬ ‫מה החלק הכיפי שבמשחק?‬ ‫ארז‪" :‬יצרנו משחק שמדליק אותנו במיוחד‪ ,‬קוראים לו "משחק‬ ‫הבגידה"‪ .‬שרון הכירה מישהו שמאוד מצא חן בעיניה ונפגשה איתו‬ ‫בסתר‪ ,‬בלי לומר לי דבר על כך‪ .‬שמתי לב לשינויים בהתנהגות‬ ‫שלה כבר מההתחלה‪ ,‬אבל העמדתי פנים שאני לא חושד‪ .‬היא הלכה‬ ‫ונקשרה אליו‪ ,‬הגיעה עד לקיצון‪ ,‬אבל במקביל‪ ,‬כמו שביל הפירורים‬

‫משחקי בגידה | ‪403‬‬ ‫של עמי ותמי‪ ,‬גם הקפידה להשאיר לי סימנים לאורך כל הדרך"‪.‬‬ ‫אילו סימנים?‬ ‫ארז‪" :‬למשל צילומי עירום שלה וסרטונים שהיא שלחה אליי‬ ‫לווטסאפ וידעתי שהוא ודאי ביקש ממנה‪ ,‬כי שרון אף פעם לא‬ ‫אהבה להצטלם; הודעת ווטסאפ מהתכתבות שלה איתו‪ ,‬שהיא‬ ‫שלחה אליי כאילו במקרה; סיסמה סודית למייל שבו היא התכתבה‬ ‫איתו ומצאתי ליד הלפטופ שלי‪ ...‬אף אחד מאיתנו לא דיבר על זה‪,‬‬ ‫אבל בכל פעם שהיא שלחה אליי הודעה או סרטון כזה‪ ,‬הייתי נטרף‬ ‫ולא היה סיכוי שהערב יעבור בלי סקס פראי בינינו"‪.‬‬ ‫שרון‪" :‬קשה להסביר את זה‪ .‬את בעצם משחקת משחק כפול‪ ,‬גם‬ ‫מול בעלך וגם מול עצמך‪ .‬את נכנסת לסרטים אמיתיים‪ ,‬שואלת‬ ‫את עצמך שאלות אמיתיות‪ ,‬מרגישה בוגדנית ושקרנית‪ ,‬אבל‬ ‫במקביל גם יוצרת לעצמך איזו מן מחילת מילוט"‪.‬‬ ‫ומה אם המשחק ייצא משליטה?‬ ‫שרון‪" :‬המשחק האחרון היה קרוב מאוד לצאת מאיזון‪ .‬הרגשתי‬ ‫שאני משרתת שלושה אדונים‪ :‬את ארז‪ ,‬את אותו גבר ואת עצמי‪.‬‬ ‫הייתי קרובה להתפרקות‪ .‬אבל גם זה חלק מהעניין – להתרגש‪,‬‬ ‫לאהוב‪ ,‬לסבול‪ ,‬לחוות את כל ִמנעד הרגשות‪ .‬זה הריגוש האמיתי‬ ‫עבורי"‪.‬‬ ‫ארז‪" :‬אנחנו אכן הולכים על חבל דק‪ ,‬אבל אני בטוח במה שיש‬ ‫בינינו‪ ,‬ויודע שבכל רגע שאבקש ממנה להפסיק את המשחק‪ ,‬זה‬ ‫אכן יקרה‪ .‬כשהמשחק נמאס עליה או מסתיים מעצמו‪ ,‬התפקיד שלי‬ ‫הוא גם לאסוף את השברים‪ ,‬שזה אומר להרחיק ממנה את הגבר‬ ‫שלא יחזור‪ ,‬ולנחם ולחבק אותה שלא תהיה עצובה‪ .‬עד שתפגוש‬ ‫את הגבר הבא"‪.‬‬ ‫ואיך אתה יודע מתי הרגע לפעול?‬ ‫ארז‪" :‬במקרה האחרון‪ ,‬למשל‪ ,‬לאחר שקניתי לאשתי כרטיס טיסה‬

‫‪ | 404‬ג'ני ברק‬ ‫לאוסטרליה‪ ,‬היא שלחה למאהב שלה מכתב שמזמין אותו להצטרף‬ ‫אליה לשם‪ .‬איך אני יודע על כך? כי היא שלחה את המכתב הזה‬ ‫בהעתק סמוי גם אליי‪ .‬זה היה סימן ממנה שאקח שליטה מכאן‪.‬‬ ‫אז למרות שהוא לא התכוון להצטרף אליה‪ ,‬כי הבן אדם מלא‬ ‫בעצמו ובתחושת האני המטורפת שלו‪ ,‬התקשרתי אליו גם למקרה‬ ‫שיהיו לו פנטזיות להמשיך את הקשר כשהיא תחזור מהטיול‪.‬‬ ‫סיפרתי לו שאני יודע הכול‪ ,‬וביקשתי שייצא מהתמונה‪ .‬הוא כל כך‬ ‫נבהל‪ ,‬שבכלל לא התווכח"‪.‬‬ ‫אבל מה היית עושה אם הוא היה מתעקש להמשיך איתה?‬ ‫"אז הייתי נלחם בכל כוחותיי‪ ,‬משתמש בכל מניפולציה אפשרית‪,‬‬ ‫כדי לגרום לה לבחור בי על פניו‪ .‬גם עכשיו אני נלחם עליה‪ .‬זו‬ ‫הסיבה שנסעתי עד אוסטרליה‪ ,‬כדי לעטוף אותה ולהזכיר לה שאני‬ ‫איתה ושומר עליה בכל מקום בעולם‪ .‬לשמחתי‪ ,‬אני מכיר אותה טוב‬ ‫יותר מכל אחד אחר‪ .‬אני יודע למה היא זקוקה‪ .‬ובאורח פלא‪ ,‬ככל‬ ‫שאני נותן לה יותר חופש‪ ,‬כך היא נקשרת אליי יותר‪.‬‬ ‫יש הרבה זוגות שמדברים על כך שקשה לשמר את הגחלת‬ ‫בנישואים‪ ,‬אז אצלנו‪ ,‬אני מבטיח לך‪ ,‬הגחלת לא מפסיקה לבעור‪.‬‬ ‫אנחנו מצאנו את הנוסחה שבה מתקיימים זה לצד זה שני הכוחות‬ ‫החזקים של האהבה‪ .‬מצד אחד‪ ,‬החשש לאבד את היקר לך מכול‪,‬‬ ‫ומצד שני‪ ,‬תחושת הביטחון של היותו לצידך‪ .‬עבורנו זה האיזון‬ ‫המושלם"‪.‬‬ ‫ומה תעשו כשהמשחק הזה יימאס עליכם?‬ ‫שרון‪" :‬אולי אז יהיה תורו של ארז לשחק את הבוגד‪ .‬זה משחק‬ ‫שעדיין לא ניסינו‪"...‬‬

‫תודות‬ ‫הספר הזה נכתב בזכותכם‪ ,‬א‪.‬נשים שצועדים איתי בדרך‪ ,‬החברים‬ ‫ואוהבים שלי‪.‬‬ ‫תודה לאילן ברק‪ ,‬התוקוני שלי‪ ,‬שמעניק לי את החופש לעוף הכי‬ ‫גבוה שאפשר במציאות ובדמיון‪ ,‬שמתעקש לראות אותי בגרסה‬ ‫מוצלחת שלא ידעתי שקיימת בי‪ ,‬שמזיז עבורי את כל המכשולים‬ ‫מהדרך וגורם לעולם להראות יפה ואופטימי‪ ,‬כבר למעלה מעשרים‬ ‫שנים‪ .‬אתה תמצית האושר שלי‪.‬‬ ‫לאימי‪ ,‬מאשה פרליס ז"ל‪ .‬הבטחתי לך שיבוא היום ואכתוב ספר‪.‬‬ ‫את כבר לא כאן כדי לראות‪ ,‬אבל המילים שלך מהדהדות בתוכי‪.‬‬ ‫האהבה בעינייך מלווה אותי גם עשור לאחר שהן נעצמו‪.‬‬ ‫לאחותי‪ ,‬ענת פרליס עמרמי‪ ,‬לילדיי רועי‪ ,‬עומר ורומי‪ ,‬לגיא‬ ‫ברק‪ ,‬אתם בתוכי ובנפשי כל הזמן‪ .‬אתם מהות כל הדברים הטובים‬ ‫בחיי‪ .‬תודה על האמון ועל המחמאות שהרעפתם עליי ועל הספר‪,‬‬ ‫עוד לפני שקראתם מילה ממנו‪ .‬ציידתם אותי בהמון ביטחון‪.‬‬ ‫לעופי‪ ,‬היא עפרה לוין‪ ,‬החברה‪-‬אחות ואשת הסודות שלי‪,‬‬ ‫שקוראת אותי במבט‪ ,‬גם בלי מילים‪ ,‬על האמון ועל המחווה‬ ‫המדהימה שבזכותה הספר הזה יצא לאור‪.‬‬ ‫לרויטל ציפורי‪ ,‬חברתי אהובתי‪ ,‬על ההקשבה‪ ,‬העידוד‪ ,‬העצות‬ ‫והדיונים האינסופיים‪ ,‬שמתוכם צמחו והתהדקו הדמויות שבסיפור‪,‬‬ ‫ולא פחות מכך‪ ,‬על הביקורת שנאמרה בדרכך המיוחדת‪ ,‬ללא‬ ‫היסוס אך באהבה ואילצה אותי לשפר ולדייק שוב ושוב‪.‬‬ ‫לחברתי דוקטור סמדר שיפמן ז"ל‪ ,‬ראש התוכנית למגדר לשעבר‬ ‫באוניברסיטת ת"א‪ ,‬על שיחות עמוקות שהשפיעו על תפיסותיי‬ ‫לחיים‪ ,‬על דיונים מרתקים על ספרים‪ ,‬על נשים ועל פמיניזם‪ .‬לא‬

‫הספקתי לספר לך על הספר הזה‪ .‬רציתי להפתיע אותך בפגישתנו‬ ‫הבאה‪ ,‬ותחת זאת את הפתעת אותי בלכתך‪.‬‬ ‫לחברים ולאנשים שפגשתי‪ ,‬שלקחו חלק בחיי לשנים או‬ ‫לרגעים‪ ,‬אשר שיתפו אותי בסיפורי חייהם והיו ההשראה לסיפור‬ ‫הזה שכתבתי‪.‬‬ ‫לאנשי המקצוע הנפלאים שפגשתי בדרך הכתיבה‪ :‬לבני כרמי‬ ‫המופלא על העצות הטובות והחיזוקים לאורך הדרך‪ ,‬לאורית צמח‬ ‫על העריכה הרגישה‪ ,‬על הביקורת הכנה‪ ,‬על המחיקות הנדרשות‬ ‫וגם על הדרישות להתמודד ולהבהיר מצבים רגשיים במקומות‬ ‫הנחוצים‪ .‬נטעת בי ביטחון באיכות התוצר הסופי שהגענו אליו‪.‬‬ ‫ליסמין ערמון ושביט מדר מספרי ניב על הליווי המסור בכל‬ ‫השלבים ובעיקר על הסבלנות האינסופית גם כשהתעקשתי לבחון‬ ‫עוד ועוד אפשרויות כדי להוציא אל הפועל את מה שנבט אצלי‬ ‫בדמיון‪.‬‬ ‫לאלה רסקין‪ ,‬על העיצוב היפהפה של הכריכה‪ .‬לליאור נעים‪,‬‬ ‫על העימוד והדיוק בכל הפרטים הקטנים ‪ -‬לא העליתי בדעתי‬ ‫כמה זה מורכב‪.‬‬ ‫למולי גולדברג העורך הלשוני על העבודה המקצועית והעמידה‬ ‫בלוח זמנים מאתגר במיוחד‪.‬‬ ‫ליהודה ניב על המקצועיות והצעידה המשותפת בדרך‪.‬‬ ‫לאילן שיינפלד‪ ,‬על ההשראה שקיבלתי ממך מיום שהכרנו ועל‬ ‫העצות הטובות לתהליך הכתיבה‪ .‬לאורית דן‪ ,‬לס' ולכל החברים‬ ‫שקראו‪ ,‬שעודדו‪ ,‬שחיזקו ושנתנו עצות טובות לדרך‪ .‬זכיתי‬ ‫בכולכם‪.‬‬ ‫וכמובן לכם‪ ,‬קוראות וקוראים יקרים על הבחירה לקרוא את‬ ‫הספר הזה‪ .‬על החיבור שנוצר בינינו בזמן ששהיתם כאן‪ ,‬בין‬ ‫הדפים‪ .‬אם תרצו לכתוב אלי לשתף או לשאול‪ ,‬זוהי כתובת המייל‬ ‫שלי ואני אשמח לשמוע מכם‪[email protected] :‬‬