478 גיליון Flipbook PDF

478

---

136 Views
175 Downloads
FLIP PDF 3.86MB

DOWNLOAD FLIP

REPORT DMCA

‫‪478‬‬ ‫גיליון ‪ | 478‬תמוז התשע"ח | יוני ‪2018‬‬

‫פירמידה‬

‫הפוכה‬ ‫פירמידת הצרכים של מאסלו בשדה הקרב‬ ‫ההתנהגות האנושית בקרב והנסיבות הייחודיות‬ ‫המתקיימות רק בו‪ ,‬מארגנים מחדש את תיאוריית‬ ‫הצרכים של מאסלו‬

‫בגיליון‪ :‬המעורבות האיראנית בסוריה ‪ -‬משמעויות במרחב הימי | מלחמת טראמפ הראשונה‪ :‬נקודת המפנה | הדוקטרינה‬ ‫הגרמנית בשנות ה־‪ | 30‬חומרי הרדמה כנשק אל־הרג | פעולה משותפת ביחידות מעורבות מגדרית בגבול הדרום‬

‫דבר העורך‬ ‫בית ההוצאה לאור של צה"ל | נוסד בתרצ"ט ‪1939‬‬ ‫גיליון ‪ | 478‬תמוז התשע"ח | יוני ‪2018‬‬ ‫‪http://maarachot.idf.il‬‬

‫העורך‪ :‬עדי לרנר‬ ‫עורכת המשנה‪ :‬מירב אברהמי כהן‬ ‫חברת מערכת‪ :‬אביטל רגב־שושני‬ ‫רכז המערכת‪ :‬רוי אשכנזי‬ ‫עיצוב ועריכה גרפית‪ :‬סטודיו גדעון דן ירושלים‬ ‫‪ISSN 0464 2147‬‬

‫טלפון‪ 03-7607585 :‬פקס‪03-6282913 :‬‬

‫דוא״ל המערכת‪[email protected] :‬‬

‫כתובת למכתבים‪ :‬ד״צ ‪ 02624‬צה״ל‬ ‫דמי מנוי לשנה‪ 60 :‬ש״ח (כולל מע״מ)‬ ‫מחלקת המנויים‪:‬‬ ‫טלפון‪03-7607585 :‬‬ ‫דוא״ל‪[email protected] :‬‬ ‫הודפס בדפוס רבגון‬ ‫באמצעות משרד הביטחון ‪ /‬מנה״ר‬ ‫הדעות והתפיסות המובעות במאמרים מבטאות את דעתם‬ ‫האישית של הכותבים‪.‬‬ ‫תגובות למאמרים יפורסמו בגיליון העוקב בלבד‪.‬‬ ‫צילום השער‪ :‬דו"ץ‬

‫‪14‬‬

‫סוגיית מקומו של המפקד בשדה הקרב נדונה זה‬ ‫שנים רבות‪ :‬האם עליו לנהל את המערכה מן המטה‪,‬‬ ‫או להסתער בראש לוחמיו? האם הצורך בדוגמה‬ ‫האישית שלו עולה בחשיבותו על הסיכון שבאובדן‬ ‫דרג פיקודי? האם לפרק הזמן שניתן למפקד הבכיר‬ ‫לשקול את ההחלטות בכובד ראש מתוך המפקדה יש‬ ‫ערך רב יותר מאשר למידע שיקבל תוך כדי חוויית‬ ‫הקרב באופן בלתי־אמצעי ‪ -‬מן השטח?‬ ‫בגיליון הנוכחי (עמ' ‪ )20‬מתייחס לנושא סא"ל צח משה‪,‬‬ ‫רע"ן תו"ל יבשה במפקדת זרוע היבשה‪ ,‬בנוגע למקומו‬ ‫בשדה הקרב של קצין חת"ם‪ .‬תחום הנשק המדויק‪,‬‬ ‫שתפס את מקומה של הארטילריה הסטטיסטית‪ ,‬הפך‬ ‫לאמצעי אש מן השורה בכוח המתמרן‪ .‬בנוסף‪ ,‬גברה‬ ‫חשיבותם של האמצעים הטכנולוגיים יותר מבעבר‬ ‫בשל ִהשתנות הזירה והעברת זירת הלחימה‪ ,‬ברוב‬ ‫המקרים‪ ,‬אל שטח האויב‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך השתנה התפקיד של קציני הקישור‬ ‫לאש‪ .‬עליהם להיות במקום הקריטי שיסייע למפקד‬ ‫המבצע למצות את האש בצורה הטובה ביותר‪ .‬את‬ ‫משימות תכנון האש והפעלתה תוך כדי הקרב‪ ,‬הם‬ ‫נדרשים לבצע מתוך המקום האידיאלי ‪ -‬שדה הקרב‪.‬‬ ‫הרמטכ"ל‪ ,‬רא"ל חיים לסקוב‪ ,‬כתב במערכות על‬ ‫תפקיד המפקד‪" :‬אסור כי השם 'מפקד' יהיה שם‬ ‫בלבד‪ .‬שכן ראשית חובתו של מפקד להחליט ‪-‬‬ ‫ולאחר זאת לפקד על ביצוע‪ .‬לפקד ולא לפקח‪ ,‬לפקד‬ ‫ולא לנהל‪ ]...[ .‬כאשר המפקד נמצא פיזית בשטח‬ ‫הלחימה ומשתתף בה באופן פעיל‪ ,‬הוא יכול להעריך‬ ‫נכון יותר את העוצמה הפיזית [‪ ]...‬של האויב"‪.‬‬ ‫(מערכות ‪ ,119-118‬אפריל ‪.)1959‬‬ ‫מקומו של מפקד הוא מלפנים‪.‬‬ ‫עדי לרנר‬ ‫העורך הראשי‬

‫‪2‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫מאמרים‬ ‫‪| 4‬המעורבות האיראנית בסוריה‬ ‫משמעויות במרחב הימי‬

‫סא"ל (מיל') אייל פינקו‪ ,‬דוקטורנט בנושא לוחמה ימית באוניברסיטת בר־אילן‬ ‫ועמית מחקר במרכז למדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה‬ ‫לאיראן יש שאיפות לבסס בסיס ימי־צבאי קבוע בסוריה‪ ,‬שיאפשר לה‬ ‫להפעיל כלי שיט ולתחזק אותם בזירת הים התיכון‪ .‬הדבר ייצור הקרנת כוח‬ ‫איראנית משמעותית מן הים אל מטרות אסטרטגיות בישראל‬

‫‪ | 9‬מלחמת טראמפ הראשונה‪ :‬נקודת המפנה‬

‫אל"ם ניר (בנדה) בן־דוד‪ ,‬לשעבר מפקד עוצבת ברק‪,‬‬ ‫נמצא בשנת לימודי מב"ל בקנדה‬ ‫נקודת המפנה שחלה במדיניות הלחימה האמריקנית נגד "המדינה‬ ‫האסלאמית"‪ ,‬גרמה לארצות־הברית לבצע מעבר מאסטרטגיה פסיבית של‬ ‫מדיניות ההובלה מאחור לאסטרטגיה אקטיבית‬

‫‪ | 14‬בזמן שישנת‬

‫חומרי הרדמה כנשק אל־הרג‬ ‫סא"ל (מיל') ניב סופר‪ ,‬איש עסקים‪ ,‬משרת במילואים ביחידה לאיתור נעדרים‬ ‫בעוצבת הגליל‬ ‫השימוש בחומרי הרדמה הפך בעשור האחרון לנשק לכל דבר‪ .‬על רקע‬ ‫המציאות המשתנה באזורנו‪ ,‬יש לצפות כי בעתיד ייעשה בו שימוש נרחב‬ ‫בעימותים א־סימטריים‪ ,‬באירועי טרור ובמהומות‬

‫‪ | 42‬אלימות כלפי גורמי רפואה בצה"ל‬ ‫הצעות למניעה ופעולות למיגור התופעה‬

‫סא"ל ד"ר לאה שלף‪ ,‬רע"ן פסיכולוגיה בחיל האוויר‬ ‫לאור גילויי אלימות מצד המטופלים כלפי הצוות הרפואי‪,‬‬ ‫האמון על הסיוע לחייל ועל הטיפול בו‪ ,‬יש לנקוט צעדים מעשיים ברוח‬ ‫"הסמכות החדשה" ולהציע כלים להתערבות‬

‫‪| 48‬אמור לי את סוג הפרויקט‬ ‫ואומר לך מהו סגנון הניהול המתאים‬

‫פרויקטים של מו"פ ‪ -‬צבאיים וביטחוניים‬

‫סא"ל יובל‪ ,‬סגן מפקד טייסת תחזוקה הגנה אווירית‬ ‫רמת ההתאמה בין סגנון הניהול הנדרש לפרויקט ובין סגנון ניהולו בפועל‪,‬‬ ‫משקפת את הצלחת הפרויקטים או את חוסר הצלחתם‬

‫‪ | 56‬צוות הודעת נפגעּות ‪ -‬מהות וייחוד‬

‫סרן (מיל') ד"ר יורם גלי‪ ,‬מפקד חוליית חוסן בגזרת אילת והערבה‬ ‫מסירת הודעת נפגעּות היא מעשה של צוות‪ ,‬ולא פעולה של יחידים‪ .‬על כן יש‬ ‫להתאים לכך את מערך ההכשרה כבר מהקורס הבסיסי‬

‫‪ | 20‬קציני האש ‪ -‬לכו קדימה‬ ‫מיקום קצין האש בשדה הקרב‬

‫סא"ל צח משה‪ ,‬רע"ן תו"ל יבשה במפקדת זרוע היבשה‬ ‫קצין חת"ם צריך להיות מקצועי במיצוי האש לטובת התמרון‪ ,‬ולא בהפעלת‬ ‫כלי נשק מסוים‪ .‬עליו להיות במקום שיסייע למפקד המבצע למצות את האש‬ ‫בצורה מיטבית‬

‫‪ | 24‬הדוקטרינה הגרמנית בשנות ה־‪30‬‬

‫מדורים‬ ‫מבט אישי‬

‫ביטוי לרמה מערכתית ולמבצעים משולבים‬

‫ד"ר טל טובי‪ ,‬היסטוריון‪ .‬מרצה בכיר במחלקה להיסטוריה כללית‪,‬‬ ‫אוניברסיטת בר־אילן‬ ‫אחד הגורמים המרכזיים להצלחה המכרעת של המערכות הגרמניות היה הפעלת‬ ‫מבצעים משולבים כנגזרת של חשיבה מערכתית‪ .‬לפיכך‪ ,‬ההצלחות של המבצעים‬ ‫הגרמניים בשנים ‪ 1941-1939‬לא היו מקריות‪ ,‬אלא נבעו מפיתוחה ומהטמעתה‬ ‫של חשיבה מערכתית שהתבססה בצבא הגרמני בשנים שלפני המלחמה‬

‫‪ | 62‬לא טוב היות הצבא לבדו‬ ‫אעשה לו עזר כנגדו‬ ‫רס"ן מעוז‪ ,‬רמ"ד דימוי אויב‪ ,‬מודיעין זרוע היבשה‬ ‫דימוי האויב אינו עומד בפני עצמו‪ ,‬והוא אינו מטרה בפני עצמה‪.‬‬ ‫המטרה היא לאמן את הכוחות באופן שידמה קרב בצורה‬ ‫המדויקת ביותר‬

‫מבט אישי‬

‫‪ | 30‬על הגבול‬

‫‪ | 68‬פילים לבנים בצה"ל‬ ‫אל"ם (מיל') עמירם (עמי) דגן‪ ,‬יועץ בתחום המל"טים‬ ‫כל מיזם גדול‪ ,‬עתיר משאבי תקציב‪ ,‬משאבי אנוש וטכנולוגיה‪,‬‬ ‫כל עוד אינו עונה על קריטריונים מסוימים‪ ,‬הוא בעל סבירות‬ ‫גבוהה להפוך לפיל לבן‪ .‬על קברניטי הביטחון לשקול את‬ ‫השיקולים הנכונים בעת החלטה על יציאה למיזמי ענק חדשים‬

‫פעולה משותפת ביחידות מעורבות מגדרית בגבול הדרום‬ ‫סא"ל (מיל') ד"ר עוזי בן־שלום‪ ,‬ראש החוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה‪,‬‬ ‫אוניברסיטת אריאל‬ ‫רס"ן נתנאלה תורג'מן‪ ,‬רמ"ד הערכת מפקדים בענף מדעי ההתנהגות בזרוע‬ ‫היבשה‪ .‬יועצת ארגונית אוגדת "אדום" במהלך ביצוע המחקר‬ ‫באזור הגבול הדרומי של ישראל נשים מבצעות בהצלחה תפקידים מבצעיים‪,‬‬ ‫ופועלות היטב ביחד עם גברים‪ .‬מחקר שדה שנערך בשתי יחידות מעורבות‬ ‫הערוכות בגבולה הדרומי של ישראל בחן את תהליך השילוב של גברים ונשים‬ ‫ביחידות מבצעיות‬

‫טכנולוגיה‬

‫סא"ל (מיל') גדעון שרב‪ ,‬מד"ר המכללה לפיקוד טקטי‬ ‫ההתנהגות האנושית בקרב והנסיבות הייחודיות המתקיימות רק בו‪ ,‬מארגנות‬ ‫מחדש את תיאוריית הצרכים של מאסלו‪ .‬הגורמים המניעים את הלוחם‬ ‫לתפקד לנוכח הקושי בשדה הקרב מביאים לשינוי ההיררכיה המוכרת‬

‫לשון‬ ‫מלחמה‬

‫‪ | 71‬רולטה רוסית‬ ‫יאיר רמתי‪ ,‬לשעבר ראש מנהלת חומה וסמנכ"ל השיווק‬ ‫בתעשייה האווירית‬ ‫הדים ומשמעויות להופעתו של ולדימיר פוטין מ־‪ 1‬במרס‬ ‫‪ ,2018‬שבה חשף מערכות נשק רוסיות ייחודיות‪ ,‬המעניקות‬ ‫למדינה חזות הרתעתית וטכנולוגית בו־זמנית‬

‫‪ | 38‬פירמידה הפוכה‬

‫‪ | 74‬אותות ועיטורים בצה“ל‬ ‫ד"ר אשר שפריר‪ ,‬בלשן‪ ,‬עורך ומתרגם‪ .‬מתמחה בלשון העברית‬ ‫ובסוציולוגיה של הלשון‪ .‬חיבר את מדריך העריכה “ניסוח בעברית“‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪3‬‬

‫לאיראן יש שאיפות‬ ‫לבסס בסיס ימי־צבאי‬ ‫קבוע בסוריה‪ ,‬שיאפשר‬ ‫לה להפעיל כלי שיט‬ ‫ולתחזק אותם בזירת‬ ‫הים התיכון‪ .‬הדבר‬ ‫ייצור הקרנת כוח‬ ‫איראנית משמעותית‬ ‫מן הים אל מטרות‬ ‫אסטרטגיות בישראל‬

‫המעורבות האיראנית בסוריה‬

‫משמעויות במרחב הימי‬ ‫סא"ל (מיל') אייל פינקו‪ ,‬דוקטורנט בנושא‬ ‫לוחמה ימית באוניברסיטת בר־אילן ועמית‬ ‫מחקר במרכז למדיניות ואסטרטגיה ימית‬ ‫באוניברסיטת חיפה‬

‫משלהי ‪ 2011‬איראן מעורבת במלחמת האזרחים בסוריה ופועלת‬ ‫שכם אל שכם‪ ,‬יחד עם השלטון הסורי‪ ,‬לשם ייצובו‪ .‬בפעולותיה‬ ‫מבקשת איראן לקבע עצמה כמעצמה אזורית‪ ,‬בעלת שליטה‬ ‫ונוכחות בזירה‪ .‬כמו כן היא פועלת באופן אסטרטגי להרחבת‬ ‫הציר השיעי מאיראן דרך עיראק ועד לבנון‪ ,‬וכן להשיג רציפות‬ ‫‪4‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫טריטוריאלית מהמפרץ הפרסי דרך עיראק‪ ,‬עבור בסוריה ובואכה‬ ‫הים התיכון‪.‬‬ ‫מעורבותה של איראן בסוריה באה לידי ביטוי בכמה אלמנטים‪,‬‬ ‫המרכזי שבהם הוא סיוע כלכלי והעברת אמצעי לחימה ותחמושת‬ ‫לכוחות הלוחמים‪ .‬איראן אף מפעילה כוחות לוחמים בעצמה‪,‬‬ ‫הפועלים לצד הכוחות הסוריים‪ .‬בנוסף‪ ,‬היא עושה שימוש בנתיבי‬ ‫הים לאספקת אמצעי לחימה (לרבות אמצעי לחימה ימיים וכלי‬ ‫שיט)‪ ,‬ובכיריה אף הצהירו לאחרונה כי בכוונתם להקים בסיס קבע‬ ‫בסוריה‪ .‬בהקשר זה יש לציין‪ ,‬כי בשנים האחרונות הגיעו כלי שיט‬ ‫מלחמתיים מתוצרת איראן לסוריה‪ ,‬במסגרת ביקורי נמל‪.‬‬ ‫הגדלת מעורבותה של איראן במרחב הימי של סוריה עשויה לגרום‬ ‫לחזרתו לפעולה של חיל הים הסורי‪ ,‬באמצעות הספקת אמצעי‬ ‫לחימה חדשים ופלטפורמות חדשות (לדוגמה‪ :‬צוללות ננס)‪ ,‬וכן‬

‫סטי"לים סוריים‪ .‬התחזקותה של איראן בסוריה תאפשר את חזרתו לפעולה של הכוח הימי הסורי ואת חיזוקו‬

‫על־ידי אימון בשיטות לחימה ימית א־סימטריות בסוריה ובלבנון‪.‬‬ ‫קרבתה של איראן למדינת ישראל תאפשר לה לפעול מבצעית‬ ‫נגדה בזירה‪ ,‬ולבצע מבצעי קומנדו ואיסוף מודיעין בשגרה‬ ‫ובעת מערכה (למשל באמצעות הורדת לוחמים מאוניות סוחר‬ ‫או מכלי שיט אחרים מול חופי הארץ)‪ .‬בנוסף‪ ,‬ביכולתה לייצר‬ ‫הקרנת כוח מן הים‪ ,‬ובטווחים קצרים יחסית‪ ,‬על מדינת ישראל‪.‬‬ ‫כמו כן הקרבה של איראן לישראל תאפשר להפעיל צוללות ננס‬ ‫בזירה‪ ,‬שיופעלו לאיסוף מודיעין מול חופי הארץ ויבצעו מבצעים‬ ‫מיוחדים‪ .‬בעת מערכה צבאית עשויות הצוללות לסייע באכיפת‬ ‫סגר ימי על נמלי הארץ‪.‬‬ ‫ככל שתתבסס אחיזתה של איראן בסוריה ותחושת הביטחון שתצבור‬ ‫שם תגדל‪ ,‬אנו צפויים לראות‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬גידול בקצב ההגעה של‬ ‫כלי שיט צבאיים מתוצרת איראן לסוריה‪ ,‬ונוכחות מוגברת של חיל‬ ‫הים האיראני במזרח הים התיכון‪.‬‬ ‫התבססותה של איראן במרחב הימי תאפשר לה להגדיל את האיסוף‬ ‫המודיעיני על ישראל בכלל ועל חיל הים הישראלי בפרט‪ .‬האיסוף‬ ‫המודיעיני צפוי להתבצע באמצעות מערכות אשר יופעלו מהחוף‬ ‫הסורי‪-‬לבנוני ואף באמצעות כלי שיט איראניים (אוניות סוחר‪,‬‬ ‫כלי שיט צבאיים‪ ,‬ואף באמצעות צוללות ננס‪ ,‬המופעלות באיראן‬ ‫בדרך קבע על־ידי חיל הים של משמרות המהפכה)‪ .‬במאמר זה נדון‬ ‫במעורבותה של איראן במרחב הימי ובהשלכותיה על האזור כולו‪.‬‬

‫מטרות ההתבססות של איראן בסוריה‬ ‫מפרוץ מלחמת האזרחים ותחילת המערכה בסוריה במרס ‪,2011‬‬ ‫הולכת וגוברת מעורבותה של איראן במדינה ובמערכה‪ .‬איראן‬ ‫פועלת בסוריה בשיתוף פעולה ובתיאום עם הממשל הסורי ועם‬ ‫רוסיה‪ .‬מטרותיה של איראן הן‪:‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬ייצוב השלטון הסורי של הנשיא בשאר אל־אסד‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬הרחבת שטחי שלטונו‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬ביסוס של איראן כמעצמה אזורית וכגורם כוח משפיע בסוריה‪.‬‬ ‫איראן רואה עצמה כמעצמה אזורית‪ ,‬ומנצלת את ההזדמנות שמקנה‬ ‫לה המערכה בסוריה לבסס את מעמדה באזור‪ ,‬לקדם שאיפותיה‪,‬‬ ‫להשפיע ולמלא תפקיד מכריע בעיצוב המזרח התיכון החדש‪.‬‬ ‫בשאיפותיה האסטרטגיות מבקשת איראן לעצב מזרח תיכון חדש‪,‬‬ ‫בו יש לה דריסת רגל כלכלית וצבאית וכן להרחיב את גישתה לים‬ ‫התיכון‪ .‬זאת באמצעות יצירה של מרחב השפעה שיעי ‪ -‬מאיראן‪,‬‬ ‫דרך עיראק ועד סוריה ולבנון‪ .‬במרחב השפעה כזה תוכל איראן‬ ‫לקיים נתיבי סחר פתוחים וחופשיים (באוויר ובים) להעברת סחורות‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫טובין ואמצעי לחימה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬המרחב אותו מנסה איראן לייצר יאפשר לה גישה ישירה‬ ‫לרמת הגולן‪ ,‬ובכך תוכל לייצב את משטרו של אסד ולמנוע מכוחות‬ ‫מורדים לתקוע יתד במזרח סוריה‪ .‬בנוסף‪ ,‬מרחב זה יאפשר לאיראן‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪5‬‬

‫להרחיב‪ ,‬באמצעות חזבאללה וגיסות אחרים‪ ,‬את החזית מול ישראל‬ ‫מדרום לבנון לרמת הגולן‪ ,‬עד לירמוך‪ 2‬ולים התיכון‪.‬‬ ‫איראן פועלת בסוריה באמצעות כוח קודס וגדודי הבסיג' של משמרות‬ ‫המהפכה‪ ,‬וכן באמצעות הפעלת מיליציות שיעיות עיראקיות וכוחות‬ ‫חזבאללה‪ 3.‬מעורבותה באה לידי ביטוי בממדים רבים‪ :‬החל מהספקת‬ ‫אמצעי לחימה מקדמים‪ ,‬עבור בהכשרות לוחמים והעברת כספים‬ ‫וכלה בהשתתפות צבאית במערכה‪ .‬המעורבות האיראנית כוללת‬ ‫ממד ימי‪ ,‬העשוי להתרחב בתקופה הקרובה‪ ,‬ככל שאיראן תרחיב‬ ‫אחיזתה בסוריה‪.‬‬

‫מרכיבי המעורבות האיראנית בסוריה‬ ‫במהותה של האסטרטגיה הימית האיראנית שלושה מרכיבים מרכזיים‪:‬‬ ‫‪1 .1‬הגנה בקרבת החוף ובמצרי הורמוז‪ ,‬לשם הגנה על נכסיה‪ ,‬על‬ ‫תשתיותיה‪ ,‬על שימור השלטון ועל עצמאותה של איראן‪.‬‬ ‫הגנה זו נעשית על־ידי חיל הים של משמרות המהפכה‪ ,‬הפועל‬

‫באמצעות טקטיקות לוחמה א־סימטריות‪ .‬מטרתן מניעת גישה‬ ‫מהיריב לאזור מצרי הורמוז ומניעת יכולתו של היריב לפעול‬ ‫באופן אפקטיבי בזירה‪.‬‬ ‫‪2 .2‬ביסוס יכולת הקרנת כוח‪ ,‬חופש שיט בנתיבי האספקה ושיתופי‬ ‫פעולה עם ציים זרים‪ .‬מרכיב זה מיושם על־ידי חיל הים הסדיר‬ ‫האיראני‪ ,‬המפעיל כלי שיט גדולים ופועל בטווחים רחוקים‬ ‫מהחוף האיראני‪.‬‬ ‫‪3 .3‬שימוש בתווך הימי לשם תמיכה בארגונים ובמדינות הפועלים‬ ‫לטובת המשטר (לדוגמה חזבאללה וסוריה)‪ ,‬באמצעות תובלה‬ ‫ימית חשאית של אמצעי לחימה ואמצעים אחרים‪ .‬מרכיב זה‬ ‫מובל ומופעל על־ידי כוח קודס של משמרות המהפכה‪.‬‬ ‫אחד המרכיבים המשמעותיים של המעורבות האיראנית בסוריה הוא‬ ‫בראש ובראשונה סיוע כספי‪ .‬סיוע זה מתבטא בין היתר באספקת‬ ‫אמצעי לחימה (כולל מערכות לוחמה אלקטרוניות לשיבוש ערוצי‬ ‫תקשורת‪ )4‬ותחמושת לכוחות חזבאללה הלוחמים בסוריה ולממשל‬

‫גופי משמרות המהפכה‬ ‫וחילות הים האיראניים‬ ‫סקירה של הגופים המרכיבים את הזרוע הצבאית של איראן‬ ‫כלפי פנים וכלפי חוץ‬ ‫משמרות המהפכה הוא גוף אשר הוקם זמן קצר לאחר המהפכה‬ ‫האסלאמית‪ ,‬כנגזרת של התפיסה האסטרטגית האיראנית‪.‬‬ ‫תפקידיהם של משמרות המהפכה הם שמירת הטוהר‬ ‫האידיאולוגי של המהפכה‪ ,‬קיום הביטחון הפנימי במדינה‪,‬‬ ‫מניעת הפיכה (לרבות תפקוד כגוף צבאי לכל דבר‪ ,‬המהווה‬ ‫משקל נגד לצבא הסדיר)‪ ,‬וכן על ייצוא אידיאולוגיית המהפכה‬ ‫האיראנית לעולם‪.‬‬ ‫כוח קודס (כוח ירושלים) של משמרות המהפכה‪ ,‬בפיקודו של‬ ‫מייג'ור גנרל (מקביל לדרגת אלוף בצה"ל) קאסם סלימני‪,‬‬ ‫שעיקר פעולותיו מחוץ לאיראן‪ ,‬הוקם בשנים שלאחר המהפכה‬ ‫באיראן‪ .‬הוא הגוף האחראי לפעולותיה של איראן בסוריה‪ .‬כוח‬ ‫קודס אחראי על ייצוא המהפכה האסלאמית אל מחוץ לאיראן‪,‬‬ ‫והוא מקיים קשרים עם ארגונים אסלאמיים ברחבי העולם‪ ,‬כמו‬ ‫חזבאללה‪ ,‬חמאס וארגונים קיצוניים אחרים ברחבי העולם‪.‬‬ ‫במסגרת תמיכתו בארגוני טרור ובמשטרים שונים‪ ,‬מעביר‬ ‫להם כוח קודס כספים‪ ,‬הכשרה ואמצעי לחימה‪ ,‬וכן אחראי על‬ ‫הברחות אמצעי לחימה אליהם‪.‬‬ ‫כוח נוסף השייך למשמרות המהפכה‪ ,‬הפועל ככוח צבאי‬ ‫בסוריה‪ ,‬הוא גדודי הבסיג'‪ .‬גדודים אלו בנויים מכוחות מילואים‬ ‫ואחראים באיראן על ענייני ביטחון הפנים‪ ,‬פיזור הפגנות‪,‬‬ ‫מניעת התפרעויות והגנה מפני אויבי המשטר‪ .‬הגדודים הוקמו‬

‫‪6‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫מתוך ההבנה האיראנית כי נדרש כוח התערבות פנים־מדינתי‬ ‫מהיר ומרכזי‪ ,‬שיוכל לנהל מלחמת גרילה נגד פולשים ולהבטיח‬ ‫את שרידות השלטון והמשטר‪.‬‬ ‫באיראן פועלים שני חילות־ים‪ .‬הראשון הוא חיל הים של‬ ‫משמרות המהפכה‪ ,‬שמשימותיו כוללות שמירת הספנות‬ ‫האיראנית‪ ,‬שליטה על נתיבי הים באזור המפרץ הפרסי ולחימה‬ ‫באויב באזור זה‪ ,‬על־מנת להגן על המשטר והמדינה מתוקפנות‬ ‫מן הים‪.‬‬ ‫חיל הים השני באיראן הוא חיל הים הסדיר‪ ,‬והוא אחד מזרועות‬ ‫הצבא האיראני‪ .‬תפקידיו של חיל הים הסדיר כוללים הגנה על‬ ‫החוף (מצרי הורמוז)‪ ,‬הגנה על מתקני הנפט ותשתיות איראניות‬ ‫אחרות בים‪ ,‬והגנה על הטעינה והפריקה של מטענים במפרץ‬ ‫הפרסי‪ ,‬במפרץ עומאן ובים הכספי (במשותף עם חיל הים של‬ ‫משמרות המהפכה)‪ .‬כמו כן פיקוח ומעקב על התנועה הימית‬ ‫במפרץ הפרסי‪ ,‬במצרי הורמוז‪ ,‬בצפון מפרץ עומאן ובים הכספי‬ ‫והגנה על האיים במפרץ הפרסי‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬לחיל הים הסדיר האיראני מוקצות משימות של מניעת‬ ‫הברחות והגירה לא חוקית‪ ,‬הקרנת כוח בים הכוללת יכולת‬ ‫לחימה בטווחים רחוקים (במים "כחולים")‪ ,‬ותפקיד מרכזי נוסף ‪-‬‬ ‫השתתפות במאמצי הדיפלומטיה האיראנית‪ ,‬הנעשים באמצעות‬ ‫ביקור בנמלי מדינות ברית ותרגילים ימיים משותפים‪.‬‬

‫התיכון פעמים בודדות מאז ‪ .2011‬כלי שיט אלה הפליגו דרך מצרי‬ ‫באב אל־מנדב‪ ,‬שם ביצעו תמרונים ימיים ולאחר מכן חצו את תעלת‬ ‫סואץ‪ ,‬הגיעו עד לסוריה וחזרו לאיראן‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬בעשור האחרון סיפקה איראן טילי ים (מדגם נור) לסוריה‪,‬‬ ‫וכלי שיט נושאי טילים (ספינות מדגם ‪ .)Tir-2‬כמו כן היא אימנה‬ ‫כוחות ימיים של סוריה ושל חזבאללה בלוחמה זעירה ובשימוש‬ ‫באמצעי לחימה ימיים‪.‬‬

‫השלכות המעורבות האיראנית בסוריה‬ ‫במרחב הימי‬

‫צוללת ננס איראנית מדגם ‪ .Ghadir‬בשעת מערכה צבאית ‪ -‬הצוללות עשויות‬ ‫לסייע באכיפת סגר ימי על נמלי הארץ‬ ‫הסורי‪ ,‬באמצעות משלוחי נשק בים ובאוויר‪.‬‬ ‫העברת אמצעי הלחימה השונים מתבצעת דרך שינוע מכולות‬ ‫רבות במסווה של משלוחים מסחריים‪ .‬הן באמצעות חברת הספנות‬ ‫הבין־לאומית האיראנית‪ 5,‬והן באמצעות רכבות אוויריות‪ 6‬מבסיסי‬ ‫חיל האוויר האיראני על־ידי מטוסי תובלה אזרחיים‪ .‬כמו כן על־‬ ‫ידי מטוסים של חברות התעופה האזרחיות של איראן‪ :‬איראן־אייר‬ ‫‪7‬‬ ‫ומהאן־אייר‪.‬‬ ‫נתיב תובלה איראני נוסף הוא נתיב יבשתי דרך עיראק‪ .‬מטרתה של‬ ‫איראן היא יצירת נתיב אספקה יבשתי מאיראן ועד סוריה‪.‬‬ ‫על־פי הערכות‪ ,‬הועברו בצירים השונים ובשנים האחרונות כ־‪ 21‬אלף‬ ‫‪8‬‬ ‫איש ולמעלה מ־‪ 5,000‬טונות של אספקה‪.‬‬ ‫הפעילות האיראנית כוללת גם הכנת תשתיות לייצור ולאחסון‬ ‫אמצעי לחימה‪ ,‬בעיקר ברצועת החוף בצפון־מערב סוריה‪ .‬במרס ‪2017‬‬ ‫אף דווח על הקמת מפעלים בסיוע איראן לייצור אמצעי לחימה על־‬ ‫‪9‬‬ ‫ידי חזבאללה בלבנון‪ ,‬לרבות ייצור רקטות ארוכות טווח‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬המעורבות האיראנית כוללת לחימה בפועל של הכוחות‬ ‫האיראניים (גדודי הבסיג' של משמרות המהפכה) וחזבאללה שכם‬ ‫אל שכם עם כוחות המשטר הסורי‪ ,‬ובתיאום עם הכוחות הרוסיים‬ ‫הפועלים בסוריה‪ .‬על־פי הערכות שפורסמו בכלי התקשורת‬ ‫השונים‪ ,‬מפעילה איראן בסוריה‪ ,‬בפיקודו של מפקד כוח קודס‬ ‫מייג'ור גנרל קאסם סלימאני‪ ,‬כ־‪ 18,000‬לוחמים‪ ,‬הכוללים אנשי‬ ‫כוח קודס‪ ,‬אנשי הבסיג'‪ ,‬לוחמי יחידות קומנדו ויחידות מיוחדות‬ ‫של הצבא הסדיר האיראני‪ ,‬אנשי מיליציה עיראקיים ואלפי‬ ‫לוחמי חזבאללה‪.‬‬ ‫כלי התקשורת אף מדווחים‪ ,‬כי לפי ההערכות מ־‪ 2016‬נהרגו למעלה‬ ‫ממאה לוחמים איראניים‪ ,‬רובם ככולם אנשי הבסיג' (שמטבע ארגונם‬ ‫ופעולתם מאומנים פחות ללחימה מן הכוחות האיראניים האחרים)‪.‬‬ ‫המעורבות בלחימה בסוריה מהווה מכפיל כוח משמעותי לצבא‬ ‫האיראני ולכוחות הלוחמים‪ .‬הסיבה לכך ‪ -‬מסיום מלחמת איראן‪-‬‬ ‫עיראק לא התנסו כוחות אלו בלחימה של ממש וניסיונם המלחמתי‬ ‫הלך ונשחק עם השנים‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬המשטר האיראני לא שם דגש‬ ‫על אימון כוחות אלה ועל התעצמותם‪ ,‬מאז התחזקותו בשלטון‬ ‫‪10‬‬ ‫לאחר המהפכה‪.‬‬ ‫גם במרחב הימי פועלת איראן בסוריה‪ ,‬אם כי באופן מועט ביותר‬ ‫כיום‪ .‬מעבר למשלוחי הנשק‪ ,‬שלחה איראן כלי שיט מלחמתיים לים‬

‫כחלק מתפיסתה האסטרטגית לביסוס עצמה כהגמוניה אזורית במזרח‬ ‫התיכון‪ ,‬אחיזתה של איראן בסוריה הולכת ומתחזקת‪ .‬התבססות זו‬ ‫באה לידי ביטוי בסדרי כוחות לוחמים גדולים‪ ,‬בעלי ניסיון בלחימה‪,‬‬ ‫בהקמת תשתיות אסטרטגיות בתחומים שונים‪ ,‬בהספקת אמצעי‬ ‫לחימה ובהשפעה מדינית רחבה‪.‬‬ ‫כחלק מהאסטרטגיה בכלל והאסטרטגיה הימית בפרט‪ ,‬כפי שהצהיר‬ ‫עליה מפקד חיל הים האיראני‪ ,‬אדמירל משנה (מקביל לדרגת‬ ‫אלוף) חביבאללה סיארי בדצמבר ‪ ,2016‬לאיראן יש שאיפה להקים‬ ‫נמלי ים קבועים במפרץ עדן ובסוריה‪ .‬עד כה‪ ,‬טרם מימשה איראן‬

‫קרבתה של איראן למדינת ישראל‬ ‫תאפשר לה לפעול מבצעית נגדה בזירה‪,‬‬ ‫ולבצע מבצעי קומנדו ואיסוף מודיעין‬ ‫בשגרה ובעת מערכה‬

‫שאיפות אלה‪ ,‬וכמה חודשים לאחר מכן אף הוכחשה כוונה זו להקמת‬ ‫נמל ים קבוע בסוריה על־ידי סגן מפקד משמרות המהפכה‪ ,‬בריגדיר‬ ‫גנרל (מקביל לדרגת תא"ל בצה"ל) חוסיין סלאמי‪ .‬ייתכן שהבדלי‬ ‫הגרסאות נובעים מן היריבות שבין הצבא הסדיר האיראני‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫חיל הים הסדיר האיראני‪ ,‬ובין חיל הים של משמרות המהפכה‪.‬‬ ‫לחיל הים הסדיר האיראני מוטיבציה משמעותית להגדלת השפעתו‬ ‫וטווחי פעולתו לא רק לשם מימוש האסטרטגיה האיראנית‪ ,‬אלא‬ ‫גם לשם השגת יוקרה מול השלטון כזרועו הארוכה‪ ,‬המממשת את‬ ‫חזונו ‪ -‬זרוע הנתונה כיום‪ ,‬רובה ככולה‪ ,‬לחיל הים של משמרות‬ ‫המהפכה ולכוח קודס‪ .‬בנוסף‪ ,‬חיל הים הסדיר האיראני מנסה להשיג‬ ‫לעצמו משאבים ותקציבים לטובת פעולתו‪ :‬לטובת בניין הכוח שלו‬ ‫(לרבות שדרוג כלי השיט) ולטובת אמצעי הלחימה שלו ההולכים‬ ‫ומתיישנים (מרבית כלי השיט שלו בני ארבעים שנים ומעלה)‪.‬‬ ‫להשפעותיה המתחזקות של איראן בסוריה כמה השלכות אפשריות‬ ‫במרחב הימי‪:‬‬ ‫ההיבט הכלכלי‪ .‬נוכחות מוגברת של כלי שיט סוחר מסוגים שונים‬ ‫בסוריה‪ ,‬ואף ייסוד קווי סחר ימיים מסוריה אל אירופה‪ .‬בעידן שלאחר‬ ‫הסכם הגרעין‪ ,‬יש משמעות לפתיחת שווקי אירופה לסחר עם איראן‬ ‫ולהגדלת כוחה הכלכלי של איראן‪.‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪7‬‬

‫ההיבט הצבאי‪ .‬בתווך הימי ניתן להצביע על השלכות‬ ‫משמעותיות של ההימצאות האיראנית בסוריה‪ ,‬מהן ניתן למנות‬ ‫כמה נושאים מרכזיים‪:‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬התחזקותה של איראן בסוריה תאפשר את חזרתו לפעולה וחיזוקו‬ ‫של הכוח הימי הסורי‪ .‬כמו כן תאפשר את חיזוקו של הכוח הימי‬ ‫של חזבאללה ואת תגבורו באמצעות העברת אמצעי לחימה ימיים‬ ‫באין מפריע‪ ,‬לרבות כלי שיט מתקדמים וטילי ים מתקדמים‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬איראן‪ ,‬מעצם קרבתה הפיזית לכוחות הסוריים וללבנון‪ ,‬תוכל‬ ‫להטמיע באופן משמעותי יותר דוקטרינות לחימה א־סימטריות‬ ‫מתקדמות‪ ,‬המבוססות על הניסיון האיראני רב השנים ועל‬ ‫אמצעי לחימה מתקדמים‪ .‬ההטמעה תהיה בקרב כוחות אלה של‬ ‫חיל הים הסורי והזרוע הימית של חזבאללה‪ .‬כמו כן תוכל איראן‬ ‫לאמנם ביתר קלות ובאופן קבוע וסדור‪ ,‬ולהביאם לבשלות ולרמה‬ ‫מבצעית טובה יותר‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬איראן עשויה לפעול מבצעית בזירה‪ ,‬ולבצע מבצעי קומנדו‬ ‫ואיסוף מודיעין בשגרה ובעת מערכה‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬איראן תוכל להפעיל צוללות ננס‪ 11,‬אותן תוכל להעביר לזירה‬ ‫באמצעות אוניות סוחר שישמשו אותה למשימות שונות‪ .‬בשירות‬ ‫חיל הים של משמרות המהפכה מופעלות כעשרים צוללות ננס‪.‬‬ ‫צוללות אלה‪ ,‬בדחי של כ־‪ 250‬טון‪ ,‬מופעלות על־ידי שישה‬ ‫צוללנים ובעלות יכולת לשגר טורפדו‪ ,‬מוקשים וטילים קצרי‬ ‫טווח מדגם ‪ .C-704‬לצוללות טווח פעולה של כ־‪ 100‬מייל ימי‪.‬‬ ‫בזמני שגרה ‪ -‬הצוללות עשויות לפעול לאיסוף מודיעין מול חופי‬ ‫הארץ ולביצוע מבצעים מיוחדים‪ ,‬באמצעות שיגור לוחמי קומנדו‬ ‫מהצוללת‪ .‬בשעת מערכה צבאית ‪ -‬הצוללות עשויות לסייע‬ ‫באכיפת סגר ימי על נמלי הארץ‪.‬‬ ‫ככל שתתבסס אחיזתה של איראן בסוריה ותחושת הביטחון שתצבור‬ ‫בפעילותה שם תגבר‪ ,‬אנו צפויים לראות‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬גידול בקצב‬ ‫ההגעה של כלי שיט צבאיים איראניים לסוריה ונוכחות מוגברת של‬ ‫חיל הים האיראני במזרח הים התיכון‪ .‬עניין זה יתאפשר במיוחד‬ ‫לאור התקציבים שהחלו לזרום באיראן בשנתיים האחרונות לפיתוחו‬ ‫של חיל הים הסדיר‪ ,‬שהיה מוזנח ובמצב כשירות גרוע מאז מלחמת‬ ‫איראן‪-‬עיראק‪.‬‬ ‫הגדלת קצב ההגעה של כלי שיט צבאיים ואזרחיים איראניים‪,‬‬ ‫תאפשר לאיראן ליצור תשתית כלכלית נרחבת לסחר מול אירופה‪,‬‬ ‫ובנוסף תאפשר להם ליצור יכולת הקרנת כוח משמעותית מסוריה‬

‫ירי טיל ים איראני מדגם נור מספינת טילים סורית מדגם ‪( Tir-2‬תוצרת איראן)‬ ‫במסגרת תמרון ימי סורי‪2016 ,‬‬ ‫‪8‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫ומלבנון אל ישראל‪ ,‬ובטווחים קצרים יחסית ‪ -‬יכולת אשר תאפשר‬ ‫לאיראן לתקוף את ישראל גם דרך המרחב הימי‪ ,‬ולאיים על נכסיה‬ ‫הימיים ומתקני התשתיות בים ובקרבת החוף של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫התבססותה של איראן במרחב הימי‪ ,‬תאפשר לה להגדיל את האיסוף‬ ‫המודיעיני על ישראל בכלל ועל חיל הים הישראלי בפרט‪ .‬האיסוף‬ ‫המודיעיני המוגבר יתקיים באמצעות מערכות גילוי ומערכות‬ ‫מודיעיניות‪ ,‬שיופעלו הן מהחוף הסורי‪-‬לבנוני והן באמצעות כלי‬ ‫שיט איראניים‪ .‬בהקשר זה יש לציין‪ ,‬שבאיראן מתנהל פיתוח‬ ‫אינטנסיבי של מערכות איסוף מודיעיני (סיגינט ואלינט) זה כמה‬ ‫שנים‪ ,‬מתוך ההבנה שיכולת זו היא משמעותית ביותר להתרעה‬ ‫מפני תקיפה ישראלית או אמריקנית מן הים ומן האוויר‪.‬‬

‫הצוללות עשויות לפעול לאיסוף‬ ‫מודיעין מול חופי הארץ ולביצוע‬ ‫מבצעים מיוחדים‪ ,‬באמצעות שיגור‬ ‫לוחמי קומנדו מהצוללת‬

‫האיסוף המודיעיני השוטף יאפשר לאיראנים מודיעין תשתיתי אודות‬ ‫שגרת הפעילות של זרוע הים ושל זרוע האוויר הישראליות; איסוף‬ ‫מודיעין תשתיתי (לדוגמה בנק חתימות אלקטרו־מגנטיות‪ ,‬אלינט‬ ‫של כלי שיט וכלי טיס)‪ ,‬ומעקב אחר פעילויות מיוחדות (לדוגמה‬ ‫ניסויי ירי טילים והתרעה על מבצעים מיוחדים של חיל הים ושל‬ ‫חיל האוויר)‪.‬‬

‫סיכום‬ ‫מעורבותה של איראן בסוריה הפכה בשנתיים האחרונות להיות‬ ‫משמעותית הן באמצעות העברת כספים‪ ,‬אמצעי לחימה ותשתיות והן‬ ‫באמצעות כוחות‪ ,‬הלוקחים חלק פעיל בלחימה‪ .‬בפן הימי מעורבותה‬ ‫של איראן כיום היא מזערית‪.‬‬ ‫לאיראן שאיפות אף לבסס בסיס ימי צבאי קבוע בסוריה‪ ,‬שיאפשר לה‬ ‫להפעיל כלי שיט ולתחזק אותם בזירת הים התיכון‪ .‬שאיפה זו עולה‬ ‫בקנה אחד יחד עם תקציבים המושקעים כיום בפיתוחו‪ ,‬ובבניין כוח‬ ‫מחודש של חיל הים הסדיר האיראני‪ ,‬שנמצא במצב תחזוקתי רעוע‬ ‫זה כמה עשורים‪.‬‬ ‫ביסוס ימי איראני בסוריה ופעילות של כלי שיט איראניים בזירה‪,‬‬ ‫יאפשרו לאיראן ליצור תשתית כלכלית לסחר מול אירופה‪ ,‬ויתנו‬ ‫לאיראן ליצור יכולת הקרנת כוח משמעותית מן הים אל מטרות‬ ‫אסטרטגיות בישראל‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הפעלתם של כלי שיט איראניים במרחב זה עשויה להגדיל את‬ ‫יכולתם לאסוף מודיעין על ישראל‪ ,‬ועל פעילותה הימית והאווירית‪.‬‬ ‫נדרש לעקוב מדינית‪ ,‬צבאית ומודיעינית אחרי מהלכיה של איראן‪,‬‬ ‫ולבחון דרכי פעולתה והתבססותה במרחב הימי בסוריה‪ ,‬ואם נדרש ‪-‬‬ ‫אף לפעול לסיכול התבססותה בסוריה‪.‬‬ ‫ההערות למאמר הזה מתפרסמות באתר הוצאת מערכות‪.‬‬

‫מלחמת טראמפ הראשונה‪:‬‬ ‫נקודת המפנה‬ ‫נקודת המפנה שחלה במדיניות הלחימה האמריקנית נגד "המדינה‬ ‫האסלאמית"‪ ,‬גרמה לארצות־הברית לבצע מעבר מאסטרטגיה פסיבית‬ ‫של מדיניות ההובלה מאחור לאסטרטגיה אקטיבית‬ ‫אל"ם ניר (בנדה) בן־דוד‪,‬‬ ‫לשעבר מפקד עוצבת ברק‪,‬‬ ‫נמצא בשנת לימודי מב"ל בקנדה‬

‫נאום "מצב האומה" הראשון שנשא הנשיא ה־‪ 45‬של ארצות־הברית‪,‬‬ ‫דונלד טראמפ‪ ,‬כלל בדבריו התייחסויות לנושאי פנים שעל סדר‬ ‫היום הציבורי האמריקני‪ .‬כמו כן התייחס לנושאים עולמיים בתחומי‬ ‫הביטחון‪ ,‬הכלכלה והפוליטיקה הגלובלית שאותם מובילה ארצות־‬ ‫הברית בעצמה או דרך מוסדות בין־לאומיים שונים (האו"ם‪ ,‬האיחוד‬

‫האירופי‪ ,‬נאט"ו)‪ .‬בין דבריו בלטה התייחסותו למלחמה ב"מדינה‬ ‫האסלאמית" (דאעש)‪ .‬הנשיא הדגיש כי במשמרת שלו הושגה פגיעה‬ ‫‪1‬‬ ‫של כמעט ‪ 100%‬בארגון הטרור‪.‬‬ ‫מסמך "אסטרטגיית הביטחון הלאומית" של ארצות־הברית‪ ,‬שפורסם‬ ‫בדצמבר ‪ ,2017‬מתאר בצורה ברורה את תפיסתו של הממשל האמריקני‬ ‫הנוכחי באשר לאיומים העכשוויים איתם מתמודדים ארצות־הברית‬ ‫והעולם המערבי‪ .‬ארבעת עמודי התווך של התפיסה מתמקדים בארבע‬ ‫מדינות ספציפיות (לפי סדר הופעתן במסמך‪ ,‬המבטא גם את סדר‬ ‫החשיבות בראיית מערכת הביטחון והנשיא האמריקני) ‪ -‬סין‪ ,‬רוסיה‪,‬‬ ‫צפון קוריאה‪ ,‬איראן ‪ -‬ובמרכיב הטרור הכללי‪ 2.‬את התפיסה ניתן לפרש‬ ‫גם על־ידי השימוש המתמטי באחת משתי הנוסחאות הבאות ‪ 4+1 -‬או‬ ‫‪ ,2+2+1‬כלומר אופן ארגון האיומים על־ידי הממשל האמריקני לסדרי‬ ‫העדיפויות‪ ,‬וצורת מיקוד משאבי הביטחון הלאומיים האמריקניים‪ .‬בכל‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪9‬‬

‫מקרה‪ ,‬מקומו של איום הטרור תופס בתפיסה זו מקום נמוך באופן יחסי‬ ‫לזה שקיבל בעידן הנשיא הקודם‪ ,‬ברק אובמה‪.‬‬ ‫המאמר יתמקד בפעולות המבצעיות שביצעה הקואליציה האמריקנית‬ ‫נגד "המדינה האסלאמית" בשנה הראשונה לכהונת הנשיא טראמפ‪,‬‬ ‫וינסה לאתר את נקודת המפנה שחלה במדיניות הלחימה האמריקנית‬ ‫נגד הארגון‪ ,‬תוך מיקוד בגורמים המרכזיים שהובילו את הנשיא‬ ‫להכריז על ניצחון‪.‬‬

‫"המדינה האסלאמית"‬ ‫"האביב הערבי"‪ ,‬שהחל בדצמבר ‪ 2010‬בתוניסיה והתפשט למספר‬ ‫מדינות ערב נוספות‪ ,‬נמשך למעשה עד לעצם היום הזה‪ .‬זהו אחד‬ ‫המעצבים האזוריים והגלובליים המשמעותיים ביותר במאה ה־‪.21‬‬ ‫ההתקוממויות האזרחיות והדרישה לשינוי פוליטי ואידיאולוגי‬ ‫במדינות ערב‪ ,‬היוו כר פורה לחדירת "המדינה האסלאמית" לתודעה‬ ‫העולמית‪ ,‬למרחב הגיאוגרפי שבין עיראק־סוריה־תורכיה ולביצוע‬ ‫פעולות טרור ביעדים ברחבי הגלובוס‪ .‬הרצון לייסד ישות דתית‬

‫כתוצאה מחזרתה של ארצות־הברית‬ ‫לפעולה אקטיבית במזרח התיכון‪ ,‬נפגשו‬ ‫כוחות אמריקניים עם כוחות רוסיים‬ ‫כשהם משני צדי המתרס‪ ,‬לראשונה מאז‬ ‫מלחמת העולם השנייה‬ ‫סונית־מוסלמית חדשה הוביל את מנהיג הארגון‪ ,‬אבו בכר אל־בע'דאדי‪,‬‬ ‫להכריז ביום הראשון לחודש הרמדאן (‪ 29‬ביוני ‪ ,)2014‬על הקמתו של‬ ‫ארגון "המדינה האסלאמית"‪ .‬הצטרפות הארגון כשחקן נוסף למרחב‬ ‫שהחל לאבד מיציבותו החל מ־‪ ,2011‬חייבה את שתי המעצמות ‪-‬‬ ‫ארצות־הברית ורוסיה ‪ -‬למעורבות פוליטית וצבאית באזור‪.‬‬ ‫"המדינה האסלאמית" ביסס את מעמדו תוך ביצוע כמה מהלכים‬ ‫עיקריים‪:‬‬ ‫‪ Ǿ Ǿ‬מבצעי לחימה לצורך כיבוש שטחים ולהגדרת שטח השפעתה‪.‬‬ ‫‪ Ǿ Ǿ‬השתלטות על נכסי גז ודלק לצורך ביסוס יכולותיה הכלכליות‪.‬‬ ‫‪ Ǿ Ǿ‬ניצול יכולות הרשת והגלובליזציה לצורך ניהול מבצעי מידע‪,‬‬ ‫שעיקרם גיוס פעילים נוספים והשפעה תודעתית כלל־עולמית‪,‬‬ ‫וכן לצורך ביצוע פעולות טרור ביעדים נבחרים בעולם‪.‬‬ ‫מאז ההכרזה על הח'ליפות ועד לתחילת ‪ ,2017‬הלכה "המדינה‬ ‫האסלאמית" והתרחבה ‪ -‬גיאוגרפית‪ ,‬כלכלית ואידיאולוגית‪.‬‬

‫הכרזת מלחמה‬ ‫בעקבות המתקפה היפנית ב־‪ 7‬בדצמבר ‪ 1941‬על הבסיס האמריקני‬ ‫בפרל הארבור שבהוואי‪ ,‬החליט הממשל האמריקני להכריז מלחמה‬ ‫על יפן ולהצטרף לבעלות הברית במלחמת העולם השנייה‪ .‬מאז ועד‬ ‫היום נמנעה ארצות־הברית מלהכריז מלחמה‪.‬‬ ‫תהליך הכרזת מלחמה בארצות־הברית מבוסס על החוקה האמריקנית‪,‬‬ ‫וסמכויות המלחמה מופקדות בידיו של הקונגרס‪ - 3‬הגוף המדינתי‬ ‫‪10‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫שבסמכותו לאשר ולקבוע את היקף הפעולה האמריקנית בעת מצב‬ ‫מלחמה‪ .‬לצד זאת‪ ,‬החוקה האמריקנית מעניקה את סמכות הפיקוד על‬ ‫הצבא בידי הנשיא‪ .‬לצרכים הגנתיים הנשיא יכול להפעיל את כוחות‬ ‫הצבא מבלי להזדקק לאישורו של הקונגרס‪ .‬ואולם‪ ,‬כדי לפתוח‬ ‫במערכה מלחמתית מתמשכת עליו לקבל אישור לכך מהקונגרס‪.‬‬ ‫מאז מלחמת העולם השנייה‪ ,‬לא הכריזה ארצות־הברית מלחמה‪.‬‬ ‫למעשה ארצות־הברית הכריזה מלחמה רק בחמישה מקרים‪ ,‬כנגד ‪11‬‬ ‫מדינות‪ ,‬בכל שנותיה‪.‬‬ ‫על־פי רישומי ארכיון הסנאט האמריקני הוכרזו המלחמות הבאות‪:‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬מלחמת ארצות־הברית‪-‬בריטניה בין השנים ‪.1815-1812‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬מלחמת ארצות־הברית‪-‬מקסיקו בין השנים ‪.1848-1846‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬מלחמת ארצות־הברית‪-‬ספרד בשנת ‪.1898‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬הכרזת מלחמה נגד גרמניה והכרזת מלחמה נגד אוסטרו־הונגריה‪,‬‬ ‫במסגרת מלחמת העולם הראשונה בין השנים ‪.1918-1914‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬הכרזת מלחמה נגד מדינות הציר במסגרת מלחמת העולם השנייה‬ ‫בין השנים ‪.1945-1939‬‬ ‫מעשי מלחמה אחרים כגון מלחמת קוריאה (‪ ,)1953-1950‬זכו להיקרא‬ ‫מלחמה למרות שלא הוכרזו כך על־ידי הקונגרס האמריקני‪.‬‬ ‫כבר במסע הבחירות‪ 4‬הצהיר טראמפ על כוונותיו לשנות את‬ ‫האסטרטגיה האמריקנית בפעולה נגד "המדינה האסלאמית"‪ ,‬תוך‬ ‫שהוא מקפיד להשתמש במילים "הכרזת מלחמה" כלפי הארגון‪.‬‬ ‫לאחר שנבחר ומיד עם כניסתו לבית הלבן הצהיר על כוונתו לפתוח‬ ‫במלחמה נגד "המדינה האסלאמית"‪ ,‬תוך שהוא חותם על צו נשיאותי‬ ‫המורה לקונגרס לאשר פעולה שכזו‪ .‬לצבא הורה טראמפ לשוב תוך‬

‫ניסיון העבר האמריקני בעיראק‬ ‫ובאפגניסטאן‪ ,‬מעיד כי ניצחון צבאי לא‬ ‫בהכרח מוביל ליציבות או לשלום אזורי‪.‬‬ ‫יש צורך בביצוע פעולות מתמשכות‬ ‫נוספות במרחב הלחימה‬ ‫‪ 30‬יום עם המלצות באשר לאסטרטגיית הפעולה האמריקנית להבסת‬ ‫ארגון הטרור‪ .‬בהצהרותיו במסע הבחירות ובפעולותיו לאחר שנבחר‪,‬‬ ‫למעשה שינה טראמפ באופן משמעותי את האסטרטגיה האמריקנית‬ ‫שהונהגה על־ידי הנשיא אובמה בשנות ממשלו‪.‬‬ ‫פנייתו של הנשיא לקונגרס בבקשה לאשר את הכרזת המלחמה על‬ ‫"המדינה האסלאמית" נענתה בשלילה‪ .‬מעבר לתהליך הקצר שהתבצע‬ ‫בבית הלבן מול הקונגרס‪ ,‬לא נעשו מאמצים נוספים לשכנע או לבקש‬ ‫שוב מנבחרי הקונגרס לאשר את בקשת הנשיא‪ .‬הסיבה לכך היא‬ ‫שהשימוש שנעשה על־ידי הנשיא במונח "הכרזת מלחמה"‪ ,‬נעשה ככל‬ ‫הנראה מתוך רצונו לשנות את האסטרטגיה האמריקנית‪ ,‬ולא מתוך‬ ‫כוונה לממש את כוחו של הקונגרס בדבר הכרזת מלחמה‪ .‬הנשיא‬ ‫השתמש במושג כמטבע לשון כללית המובנת לאזרח האמריקני‪.‬‬ ‫טראמפ ידע כי את הפעלת הכוח הנדרשת יוכל לממש על־בסיס הפרצה‬ ‫הקיימת בחוקה האמריקנית‪ ,‬המאפשרת לנשיא להפעיל את הכוח ללא‬ ‫אישור הקונגרס לצרכים הגנתיים‪ .‬כשכך‪ ,‬הציג הנשיא את "המדינה‬

‫תרשים ‪ :1‬הכרעת‬ ‫המדינה האסלאמית‬

‫האסלאמית" כאיום ביטחוני על אמריקה‪ 5.‬יתרה מכך‪ ,‬נסמך הנשיא על‬ ‫אישור קודם שניתן על־ידי הקונגרס בשנת ‪ 2001‬לפעולה נגד ארגון‬ ‫אל־קאעדה לאחר פיגועי ‪ 11‬בספטמבר ‪ ,2001‬וממנו נובע לכאורה כי‬ ‫הפעולה כנגד דאעש‪ ,‬מעין שלוחה התפתחותית של אל־קאעדה‪ ,‬היא‬ ‫לגיטימית במסגרת האישור הקודם של הקונגרס‪.‬‬

‫נקודת המפנה‬ ‫מה גרם לנשיא טראמפ להכריז מלחמה על "המדינה האסלאמית"?‬ ‫על בסיס ניתוח החלטותיהם של מנהיגים בעבר‪ ,‬ניתן לקבוע כי לכל‬ ‫אחד מהם הייתה נקודה בזמן אשר השפיעה על קבלת החלטותיו‪.‬‬ ‫נכון הדבר כמובן גם להחלטות נשיאים אמריקנים קודמים לשינוי‬ ‫מדיניותם ואף להכרזת מלחמה‪ .‬יש נקודה בזמן שהיא נקודת המפנה‬ ‫בגישה המנהיגותית; אותו אירוע שמשנה אצל מנהיגים את הרצף‬ ‫המתמשך של מדיניותם‪.‬‬ ‫אירוע התקיפה בפרל הארבור היה אירוע מכונן עבור הנשיא‬ ‫האמריקני פרנקלין דלאנו רוזוולט‪ ,‬שהוביל לשינוי מדיניותו באשר‬ ‫למלחמת העולם השנייה‪ .‬עד לאירוע תמכה ארצות־הברית בבעלות‬ ‫הברית הנלחמות‪ ,‬תוך הימנעות מפעולה אקטיבית במלחמה‪ .‬ואולם‪,‬‬ ‫לאחר מתקפת הפתע היפנית בה נהרגו אלפי חיילים אמריקנים‪ ,‬פנה‬ ‫הנשיא לקונגרס והשיג את אישורו להכרזת מלחמה‪ .‬בכך גם הפך‬ ‫לכוח אקטיבי משמעותי במערכה ‪ -‬דבר שהוביל לסיום המלחמה‬ ‫בניצחונן של בעלות הברית‪.‬‬ ‫שישים שנים לאחר מכן‪ ,‬גרמה מתקפת הטרור של ‪ 11‬בספטמבר‬ ‫‪ 2001‬לשינוי מהותי אצל הנשיא ג'ורג' ווקר בוש כלפי המדיניות‬ ‫האמריקנית לטיפול בטרור‪ ,‬ובאופן ממוקד יותר ‪ -‬לשינוי‬ ‫אסטרטגיית ההתמודדות עם אל־קאעדה ועם אסאמה בן־לאדן‪,‬‬ ‫שהנהיג את ארגון הטרור החל משנת ‪ 1989‬תוך ביצוע שורת פיגועי‬ ‫טרור ברחבי העולם‪ .‬פעולותיה של ארצות־הברית עד ‪ 11‬בספטמבר‬

‫היו ממוקדות ומוגבלות מאוד‪ .‬הייתה זו מתקפת הטרור ששינתה את‬ ‫מדיניות הנשיא באופן מהותי‪.‬‬ ‫אצל הנשיא טראמפ ניתן למצוא סימנים שמעידים על נקודת המפנה‬ ‫ביחסו למדיניות האמריקנית כלפי "המדינה האסלאמית"‪ .‬מתקפת‬ ‫הטרור המשולבת שהתרחשה בפריז שבצרפת ב־‪ 13‬בנובמבר ‪,2015‬‬ ‫ושיאה בטבח שבוצע באולם ההופעות הצרפתי בטאקלאן ‪ -‬בו נהרגו‬ ‫‪ 130‬איש ונפצעו מאות נוספים‪ ,‬מסתמנת כנקודת המפנה המדוברת‪.‬‬ ‫לאחר האירוע שוחח טראמפ‪ ,‬שאז היה מועמד לנשיאות‪ ,‬עם הנשיא‬ ‫הצרפתי והביע את צערו על קורבנות האירועים‪ .‬באותה שיחה הוא‬ ‫ציין את תמיכתו בצרפת בנושא המלחמה בטרור‪.‬‬ ‫ב־‪ 14‬ביולי ‪ - 2016‬יום העצמאות הצרפתי ‪ -‬התרחש פיגוע טרור‬ ‫נוסף בעיר ניס שבצרפת‪ ,‬במהלכו נהג משאית דרס למוות ‪ 86‬חוגגים‬ ‫ופצע מאות נוספים‪.‬‬ ‫הפיגוע חיזק את עמדתו של המועמד לנשיאות באשר למדיניות‬ ‫האמריקנית הנדרשת כלפי "המדינה האסלאמית"‪ .‬עם כניסתו לבית‬ ‫הלבן כנשיא ‪ -‬מימש את הצהרותיו המוקדמות‪.‬‬

‫שינוי אסטרטגיית הפעולה‬ ‫עם סיום תהליך החלפת הממשל האמריקני וכניסתו של הנשיא‬ ‫טראמפ בינואר ‪ 2017‬לבית הלבן‪ ,‬קבע הנשיא כי יש לשנות את‬ ‫אסטרטגיית הפעולה כנגד "המדינה האסלאמית" וכי הוא מעוניין‬ ‫במלחמה נגד הארגון עד להבסתו‪ .‬כל זאת בזמן קצר‪.‬‬ ‫השינויים האסטרטגיים הראשונים עליהם הנחה הנשיא קשורים‬ ‫לאופן בו ביצע הצבא עד כה את משימות התקיפה שלו כנגד מטרות‬ ‫"המדינה האסלאמית"‪ ,‬ואלה הם‪:‬‬ ‫‪1 .1‬עדכון מדיניות הפעלת האש‪ .‬הנשיא הורה לאפשר מדיניות‬ ‫אש מקלה בהרבה נגד מטרות האויב‪ ,‬עד כדי המינימום הנדרש‬ ‫בחוק הבין־לאומי ‪ -‬גם כאלה הנמצאות בסביבה אזרחית‪ ,‬או‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪11‬‬

‫כתבה ב"סאנדיי ניוז"‪ .‬דצמבר‬ ‫‪ ,1941‬ארצות הברית מכריזה‬ ‫מלחמה על יפן ומצטרפת לבעלות‬ ‫הברית במלחמת העולם השנייה‬

‫הציוץ של המועמד לנשיאות‪,‬‬ ‫דונלד טראמפ‪ ,‬לאחר הפיגוע בניס‪ ,‬צרפת‪ 14 ,‬ביולי ‪2016‬‬ ‫שעלולות לגבות נזק אגבי של חיי אזרחים בלתי־מעורבים‬ ‫במרחב המטרה‪ .‬בכך גרם טראמפ להכנסת כמות רבה יותר של‬ ‫מטרות לתוך "קריטריוני התקיפה"‪.‬‬ ‫‪2 .2‬עדכון דרג האישור הנדרש לתקיפת מטרות‪ .‬הנשיא הורה לבטל‬ ‫את ריכוזיות האישור שהייתה נהוגה בתקופת ממשל אובמה‪,‬‬ ‫בה נדרש דרג גבוה במיוחד לאשר את תקיפתן של מטרות‪.‬‬ ‫ׂבכך ביקש לקצר את הזמן הנדרש לקבלת אישור תקיפה לאחר‬ ‫איתור מטרה העונה על "קריטריוני התקיפה"‪ .‬כתוצאה מכך‪,‬‬ ‫החזיר טראמפ את סמכויות האישור לדרגי הפיקוד הקדמיים‬ ‫בפיקוד מרכז של ארצות־הברית (‪.ׂ)USCENTCOM‬‬ ‫שני שינויים אלה הובילו ישירות להגדלת האפקטיביות המבצעית‪,‬‬ ‫ולהגדלת נפח התקיפות המבוצעות על־ידי הצבא האמריקני נגד‬ ‫מטרות "המדינה האסלאמית"‪ ,‬ובמקביל גם לעלייה ניכרת בכמות‬ ‫‪6‬‬ ‫הבלתי־מעורבים שנפגעו בתקיפות אלה‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬העלייה בהיקף הפגיעה בבלתי־מעורבים נבעה מכמה היבטים‪:‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬הלחימה התבצעה בתוך המרחב הבנוי‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬השימוש שביצעו לוחמי "המדינה האסלאמית" באזרחים כבמגן‬ ‫אנושי‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬טיב הכוחות הקרקעיים שהפעילה ארצות־הברית‪ .‬ככל שהכוחות‬ ‫היו מיומנים יותר‪ ,‬כמו בעיראק‪ ,‬כך ירדה כמות הנפגעים הלא‬ ‫מעורבים‪ .‬במקרים הפוכים‪ ,‬כמו בסוריה‪ ,‬מיומנותם הנמוכה של‬ ‫כוחות המיליציה הסבה נזק רב וכמות נפגעים לא מעורבים‬ ‫גדולה יותר‪.‬‬ ‫הצעד הבא של הממשל האמריקני היה בשינוי מאזן הכוחות‬ ‫הקרקעיים בלחימה מול "המדינה האסלאמית"‪ .‬לצורך כך חיזקו‬ ‫האמריקנים בעיקר שלושה כוחות המצויים בחיכוך ישיר מכיוונים‬ ‫שונים עם "המדינה האסלאמית"‪ .‬פיקוד מרכז של ארצות־הברית‬ ‫התמקד בפעולות לשיפור יכולותיהן של יחידות עילית עיראקיות‬ ‫ללוחמה בטרור‪ ,‬של כוח מיליציה סורי ושל כוח כורדי‪ .‬לכוחות הללו‬ ‫הוענקו ייעוץ מבצעי‪ ,‬אימונים ואמצעי לחימה‪ .‬לצד אלה הוכנסו‬ ‫ללחימה מאות לוחמים אמריקנים מיחידות יבשה שונות‪.‬‬ ‫בנוסף להחלטות אלה‪ ,‬מיקד ממשל טראמפ את מאמציו בשני היבטי‬ ‫לחימה נוספים‪:‬‬ ‫‪12‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪1 .1‬השמדת תשתיות "המדינה האסלאמית" ויכולותיו‪.‬‬ ‫‪2 .2‬צמצום כוח המשיכה האידיאולוגי לשורות הארגון‪.‬‬ ‫שני היבטים אלה היו במוקדי פעולתו של ממשל אובמה בצורה‬ ‫משתנה‪ ,‬וממשיכים להיות פקטור גם בעידן ממשל טראמפ‪.‬‬ ‫באשר לפעולות לשם השמדת תשתיות הארגון ויכולותיו‪ ,‬מיקדה‬ ‫ארצות־הברית את מאמציה לפגיעה ביכולתו הכלכלית של הארגון‪.‬‬ ‫בתוך כך‪ ,‬הפציצו בדצמבר ‪ 2015‬מטוסי חיל־האוויר האמריקני בארות‬ ‫ומשאבות נפט שנכבשו על־ידי הארגון ברחבי עיראק וסוריה‪ .‬המטרות‬ ‫האלה אפשרו לארגון הטרור להשיג מיליוני דולרים כפועל יוצא של‬ ‫מכירת הנפט לצרכנים שונים בעולם ‪ -‬כסף בו השתמש הארגון לקיום‬ ‫יכולותיו ולשיפורן‪ .‬בינואר ‪ ,2016‬תקפו מטוסי חיל־האוויר האמריקני‬ ‫את מבנה "הבנק של דאעש" במוצול שבעיראק‪ .‬ההתקפות התבצעו‬ ‫לאור מודיעין מדויק‪ ,‬ומתוך החלטה מודעת שבתקיפת המטרות ייפגעו‬ ‫גם בלתי־מעורבים הנמצאים בסביבת המטרות‪.‬‬ ‫שתי הדוגמאות האלה הן אמנם הגדולות שבתקיפות הצבא האמריקני‪,‬‬ ‫אך הן רק חלק מן המאמץ האמריקני המתמשך לצמצם את יכולות‬ ‫הארגון לתפקד כישות מדינתית ולעקר אותו‪ .‬ממשל טראמפ‪ ,‬כאמור‪,‬‬ ‫משמר מדיניות שהחלה בתקופת כהונתו של הנשיא אובמה‪ ,‬אך נראה‬ ‫כי הנשיא החדש מעוניין למנף פעולות אלו גם לצרכים הרתעתיים‬ ‫נוספים‪ ,‬למשל ההפצצה האמריקנית נגד תשתית מנהרות של ארגון‬ ‫דאעש באפגניסטאן‪ .‬ההפצצה בוצעה ב־‪ 13‬באפריל ‪ ,2017‬ונעשה‬ ‫בה שימוש בפצצת )‪- MOAB (Massive Ordnance Air Blast‬‬ ‫הפצצה הלא גרעינית הגדולה בעולם (משקלה המוערך הינו כ־‪10‬‬ ‫טון) שנקראת גם "אם כל הפצצות"‪ .‬פעולה זו אפשרה לטראמפ‬ ‫להעביר מסר ברור לארגון ולעולם (רמיזה ברורה לעבר רוסיה) ‪-‬‬ ‫האסטרטגיה האמריקנית בתחום טיפול בטרור בכלל וטיפול ב"מדינה‬ ‫האסלאמית" בפרט השתנתה‪.‬‬

‫ארצות־הברית ורוסיה בעימות מחודש‬ ‫כפועל יוצא של מעורבות רוסית מתמשכת במלחמה המתחוללת‬ ‫בסוריה (מאז ‪ )2015‬וכן של שינוי האסטרטגיה האמריקנית לפעולה‬ ‫כנגד "המדינה האסלאמית"‪ ,‬נוצר באזור מצב חדש שמעניין יהיה‬ ‫לראות כיצד יתפתח ולאן יוביל‪.‬‬

‫כתוצאה מחזרתה של ארצות־הברית לפעולה אקטיבית במזרח‬ ‫התיכון‪ ,‬נפגשו‪ ,‬לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה‪ ,‬כוחות‬ ‫אמריקניים עם כוחות רוסיים כשהם משני צדי המתרס‪ :‬הכוחות‬ ‫הרוסיים מלווים‪ ,‬תומכים ואף נלחמים בפועל לצד משטרו של‬ ‫בשאר אל־אסד‪ ,‬ואילו האמריקנים‪ ,‬כאמור‪ ,‬מובילים את המערכה‬ ‫נגד "המדינה האסלאמית" ובעקיפין גם נגד משטרו של אסד‪.‬‬ ‫קיימות כמה עדויות לכך שבמהלך שנתו הראשונה של טראמפ נוצר‬ ‫מגע מבצעי בין הכוחות שלעיל‪ .‬בכמה תקריות קרקעיות ואוויריות‬ ‫תקפו כוחות אמריקניים יחידות ובסיסים‪ ,‬בין אם כמטרות "המדינה‬ ‫האסלאמית" ובין אם כמטרות המזוהות עם המשטר הסורי‪ .‬כתוצר‬ ‫נלווה של תקיפות אלו נפגעו גם לוחמים רוסים‪.‬‬ ‫עליית מדרגה משמעותית התרחשה בליל ‪ 8‬בפברואר ‪ ,2018‬עת‬ ‫הסתערו כוחות סוריים ורוסיים על בסיס צבאי ומתקן נפט בו נמצאו‬ ‫כוחות אמריקניים במרחב דיר אל־זור שבצפון סוריה‪ .‬למקום הוזנקו‬ ‫מטוסי קרב ומל"טים אמריקניים‪ ,‬שבלמו לחלוטין את המתקפה‬ ‫באמצעות תקיפה‪ .‬על־פי אומדנים‪ ,‬נהרגו בהתקפה הזו בין ‪100‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ל־‪ 200‬לוחמים רוסים‪.‬‬ ‫עד כה‪ ,‬מאז כניסתה של רוסיה ללחימה לצד המשטר הסורי ולמרות‬ ‫שמספר ההרוגים הרוסים הוא מוערך בלבד‪ ,‬הרי שמדובר במעל ‪300‬‬ ‫רוסים שנהרגו כתוצאה ישירה מהלחימה האמריקנית באזור (בנוסף‬

‫לשם השמדת תשתיות הארגון ויכולותיו‪,‬‬ ‫מיקדה ארצות־הברית את מאמציה‬ ‫לפגיעה ביכולתו הכלכלית של הארגון‬

‫על אלו שנהרגו בקרבות מול המורדים או מול לוחמי "המדינה‬ ‫האסלאמית")‪ .‬על־פי רוב‪ ,‬באירועים בהם מזוהה פגיעה בכוחות‬ ‫המסווגים רוסים‪ ,‬בדרך כלל נוהגים הרוסים באיפול ובשתיקה‪ .‬הדבר‬ ‫הברור הוא כי מאז חזרתה של ארצות־הברית להפעלת עוצמה צבאית‬ ‫במרחב ‪ -‬עלתה כמות הנפגעים הרוסים בעשרות אחוזים‪.‬‬ ‫עניין נוסף ניתן למצוא בדיווחים השונים‪ ,‬כי שני הצדדים מפעילים‬ ‫יחידות לחימה תחת "כובעים" מקומיים‪ .‬דוגמאות לכך ניתן למצוא‬ ‫בדיווחים על הפעלת שכירי חרב רוסים לצד הכוחות הסוריים‪ ,‬הפעלת‬ ‫כוחות רוסיים מיוחדים לבושי מדי חזבאללה‪ ,‬הפעלת כוחות אמריקניים‬ ‫לבושים מדים כורדיים ועוד‪ 8.‬הרצון לטשטש מעורבות ישירה לצד‬ ‫הפעלת כוחות בדרכי לחימה חדשות (הפעלת יכולות גרילה או יכולות‬ ‫א־סימטריות תחת רישיון מדינתי) קיים אצל שני הצדדים‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬אקורד הסיום של מפגשי לחימה אמריקניים‪-‬רוסיים אלה‬ ‫טרם נשמע‪ ,‬אולם לפי שעה ניתן לומר כי בשנה הראשונה לממשל‬ ‫טראמפ‪ ,‬חזרתה של ארצות־הברית לזירה בעודה לא מתביישת‬ ‫להפעיל את כוחה‪ ,‬בהחלט מקרין על מאזן הכוחות באזור‪ .‬הכוח שהיה‬ ‫נתון בשנים ‪ 2017-2015‬בידי הרוסים‪ ,‬היה מיוצג על־ידי נושאת‬ ‫המטוסים הרוסית המיושנת "אדמיראל קוזנצוב"‪ .‬לאחרונה העבירו‬ ‫הרוסים מטוסי חמקן מדגם סוחוי ‪ Su-57‬למרחב הנתון בשליטה‬

‫סורית‪ ,‬ובמקביל הכריז נשיא רוסיה‪ ,‬ולדימיר פוטין‪ ,‬על צמצום היקף‬ ‫פעילותם של הרוסים באזור ועל נסיגת הכוחות הרוסיים בסוריה‬ ‫למחנות קבע המוכרים למערב‪.‬‬ ‫באשר לאסטרטגיה האמריקנית בנושא צמצום כוח המשיכה האידאולוגי‬ ‫לשורות ארגון "המדינה האסלאמית"‪ ,‬ממוקדים מאמצים מבצעיים‬ ‫אמריקניים בפגיעה ביכולות הארגון בממדים הדיגיטליים־גלובאליים‬ ‫(לחימה און־ליין)‪ .‬במלחמה זאת מנסה ארצות־הברית לפעול כנגד‬ ‫הדור הבא של פעילי דאעש ‪ -‬אלה המצויים ברחבי העולם‪ ,‬נטועים‬ ‫ומושפעים מהאידיאולוגיה הסלפית־ג'האדיסטית הקיצונית ומהווים‬ ‫"פצצה מתקתקת"‪ .‬הקשר ביניהם נעשה על־ידי השימוש ברשת‪.‬‬ ‫הפעולות האמריקניות שהתבצעו בתקופת ממשל אובמה בתחום זה לא‬ ‫הניבו תוצאה ממשית ואפקטיבית‪ .‬כעת מנסה ממשל טראמפ להעביר‬ ‫הילוך‪ ,‬ולפעול בצורה אקטיביות ואפקטיבית יותר במרחב מורכב זה‪.‬‬ ‫חמשת צעדי שינוי האסטרטגיה האמריקנית שהוזכרו במאמר הגבירו‬ ‫באופן משמעותי את הפגיעה בדאעש‪ ,‬והובילו ישירות לקריסתה‬ ‫של "המדינה האסלאמית"‪ .‬לאחר שמרבית שטחה של "המדינה‬ ‫האסלאמית" שוחרר משליטת דאעש‪ ,‬התייצב נשיא ארצות־הברית‬ ‫מול המצלמות והכריז "ניצחנו"‪.‬‬

‫סיכום‬ ‫כניסתו של הנשיא טראמפ לבית הלבן בנובמבר ‪ 2016‬הובילה‬ ‫לשינוי מהותי באסטרטגיה האמריקנית כלפי "המדינה האסלאמית"‪.‬‬ ‫הנשיא ברק אובמה מיקד את האסטרטגיה האמריקנית במדיניות‬ ‫ההובלה מאחור ‪ -‬הכלת ארגון הטרור למרחב העיראקי־סורי־תורכי ‪-‬‬ ‫מתוך תקווה כי הדבר ימנע את הגעתם של איומי טרור מצד הארגון‬ ‫לחיכוך עם נכסים אמריקניים בעולם או לאדמת ארצות־הברית‪.‬‬ ‫הנשיא דונלד טראמפ הגדיר כי ארצות־הברית נמצאת במלחמה עם‬ ‫הארגון‪ ,‬ועבר לאסטרטגיה של הובלה מלפנים ‪ -‬מעבר מאסטרטגיה‬ ‫פסיבית לאסטרטגיה אקטיבית‪.‬‬ ‫טראמפ בהחלט יכול לזקוף לזכותו ניצחון צבאי מהיר על "המדינה‬ ‫האסלאמית"‪ .‬הצהרתו בנאום "מצב האומה" בינואר ‪ 2018‬על כך‬ ‫שקואליציית הכוחות בהובלת ארצות־הברית השיגה את יעדיה‬ ‫הקרקעיים להבסת "המדינה האסלאמית" במרחב הח'ליפות‪ ,‬בהחלט‬ ‫קרובה למציאות שבשטח‪ .‬ואולם‪ ,‬לארגון עדיין נותרו יכולות במרחבים‬ ‫אחרים‪ ,‬כך שלפי שעה מוקדם מדי להספיד סופית את פעילותו של‬ ‫הארגון במרחב העיראקי־סורי־תורכי‪ .‬זאת בין אם יצליח הארגון לשקם‬ ‫עצמו במרחב זה ובין אם יעתיק פעילותו למרחב אחר‪.‬‬ ‫יתרה מכך‪ ,‬ניסיון העבר האמריקני בעיראק ובאפגניסטאן‪ ,‬מעיד‬ ‫כי ניצחון צבאי לא בהכרח מוביל ליציבות או לשלום אזורי‪ ,‬וכדי‬ ‫להשלים את המשימה יש צורך בביצוע פעולות מתמשכות נוספות‬ ‫במרחב הלחימה עצמו ובמרחבי פעולה נוספים‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬לאחר שהשלים הנשיא האמריקני את החלק הראשון‬ ‫שבהכרזת המלחמה על "המדינה האסלאמית"‪ ,‬יצטרך לקבל החלטות‬ ‫מורכבות באשר לאופן ההתמודדות עם החלק השני של המלחמה‬ ‫בארגון ‪ -‬הפגיעה ביכולות הארגון שמעבר למרחב הגיאוגרפי שבין‬ ‫עיראק־סוריה־תורכיה‪ ,‬ובאידיאולוגיה הארגונית שהתפשטה ברחבי‬ ‫העולם‪ .‬בנוסף‪ ,‬יצטרך הנשיא לקבל החלטה משמעותית נוספת‪,‬‬ ‫שהיא תוצר משנה של המלחמה בדאעש‪ ,‬לגבי עמדת ארצות־הברית‬ ‫באשר להישארות משטרו של בשאר אל־אסד בסוריה‪.‬‬ ‫ההערות למאמר הזה מתפרסמות באתר הוצאת מערכות‪.‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪13‬‬

‫ב‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫שי ן‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ת‬

‫ח‬ ‫ו‬ ‫כנ מר‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ק‬ ‫אל ד‬ ‫מ‬ ‫־ה ה‬ ‫רג‬

‫‪14‬‬

‫מערכות ‪477‬‬

‫השימוש בחומרי הרדמה‬ ‫הפך בעשור האחרון לנשק‬ ‫לכל דבר‪ .‬על רקע המציאות‬ ‫המשתנה באזורנו‪ ,‬יש לצפות‬ ‫כי בעתיד ייעשה בו שימוש‬ ‫נרחב בעימותים א־סימטריים‪,‬‬ ‫באירועי טרור ובמהומות‬

‫סא"ל (מיל') ניב סופר‪ ,‬איש עסקים‪,‬‬ ‫משרת במילואים ביחידה לאיתור נעדרים‬ ‫בעוצבת הגליל‬

‫נשק אל־הרג (‪ )Non-lethal weapons‬הוא מונח רחב הכולל‬ ‫שימוש במגוון טכנולוגיות ואמצעים שמטרתם לנטרל אדם באופן‬ ‫שאינו קטלני‪ ,‬ובכך לחסוך בחיי אדם‪ .‬בניגוד לנשק קונוונציונלי‬ ‫המשמיד מטרות בפיצוץ או ירי‪ ,‬נשק זה מאפשר השגת תוצאות‬ ‫מהירות ללא פגיעה בלתי־הפיכה בבני אדם‪ .‬כשבעולם מתגברות‬ ‫התקוממויות אזרחיות‪ ,‬הפרות סדר ומחאות‪ ,‬גובר הצורך של ממשלות‬ ‫להימנע מנפגעים בנפש‪ ,‬מפגיעה בלא מעורבים ומחשיפה לביקורת‬ ‫קשה עקב הרגישות הגוברת לפגיעה בזכויות אדם‪.‬‬ ‫לנשק זה יתרון ברור באירועי טרור ובעימותים מוגבלים א־‬ ‫סימטריים‪ ,‬בהם פועל כוח אויב בתוך אוכלוסייה אזרחית או בתוך‬ ‫מרחב אורבני צפוף‪ .‬בין היתר נעשה שימוש בטכנולוגיות אקוסטיות‬ ‫(גלי קול בתדרים נמוכים ובעוצמה גבוהה)‪ ,‬אלקטרו־מגנטיות‬ ‫(אנרגיה חשמלית חזקה)‪ ,‬אופטיות (אור ולייזר)‪ ,‬כימיות‪ ,‬ביולוגיות‬ ‫ואחרות (זרנוק מים‪ ,‬חצצית)‪.‬‬ ‫מאמר זה יתמקד בחומרי הרגעה (‪ )calmatives‬שמשמשים גם‬ ‫כחומרי הרדמה‪ ,‬לאור השימוש שנעשה בהם במבצעים מיוחדים‬ ‫ללחימה בטרור‪ ,‬אך גם כנשק לחטיפות ולחיסולים‪ .‬מדינות אינן‬ ‫מפרסמות פרטים אודות פיתוח אמצעים חדשניים והשימוש בהם;‬ ‫גם ארגוני ביון וארגוני טרור נמנעים מלפרסם ולהודות בחיסולים‬ ‫ובחטיפות שיוחסו להם‪ .‬לכן מאמר זה מבוסס על דוחות מכוני מחקר‬ ‫בינלאומיים‪ ,‬פרסומים אקדמיים וחומרים גלויים מהארץ ומהעולם‪.‬‬

‫נשק "רך" לחטיפות‬ ‫חומר הרדמה מסייע להכניע את החטוף בעת החטיפה‪ ,‬למנוע‬ ‫מאבק ולהעבירו במהירות וללא התנגדות למקום מסתור‪ .‬השיטות‬ ‫מגוונות‪ :‬מהזרקה ישירה‪ ,‬התזה בתרסיס ועד ערבוב החומר בכוס‬ ‫משקה או במזון‪ .‬לעיתים נעשה שימוש במינון נמוך כך שהחטוף‬ ‫בהכרה אך במצב טשטוש‪ ,‬נראה חולה ואינו מסוגל לדבר או לברוח‪.‬‬ ‫חטוף שהורדם ‪ -‬ניתן להסתירו בארגז‪ ,‬בארון קבורה‪ ,‬לשלוח אותו‬ ‫בדואר דיפלומטי או לניידו בגלוי באמצעים שונים‪ ,‬כמו אלונקה‬ ‫או כיסא גלגלים‪.‬‬

‫מבצע ברן‬ ‫אלכסנדר (אבנר) ישראל היה קצין צה"ל מצטיין בדרגת סרן בחיל‬ ‫הים שהסתבך בחובות‪ .‬בשנת ‪ 1954‬טס בזהות בדויה לאיטליה‪ ,‬שם‬ ‫ניסה למכור סודות צבאיים לנספח הצבאי המצרי בשגרירות מצרים‬ ‫ברומא‪ .‬מהמידע שהגיע למוסד התברר כי הנספח המצרי מתכוון‬ ‫להעביר את סרן ישראל למצרים‪ ,‬ואף הוזמן לו כרטיס טיסה‪ .‬ישראל‬ ‫עשה את דרכו מווינה שבאוסטריה לפריז שבצרפת‪ ,‬ככל הנראה‬ ‫בדרכו למצרים‪ ,‬ובמהלך הדרך הציעה לו נוסעת "תמימה" שישבה‬ ‫לצידו טרמפ משדה התעופה לעיר‪ .‬בדרך הורדם ישראל והובא‬ ‫לחקירה בדירת מסתור בפריז‪ .‬איסר הראל‪ ,‬ראש המוסד דאז‪ ,‬הורה‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪15‬‬

‫להחזירו למשפט בישראל‪ .‬ד"ר יונה אליאן‪ ,‬רופא מרדים בשירות‬ ‫המוסד‪ ,‬הרדים אותו שנית והוא הועבר בארגז למטוס דקוטה צבאי‪.‬‬ ‫במהלך הטיסה הידרדר מצבו‪ ,‬ניסיונות ההחייאה לא צלחו והוא‬ ‫נפטר‪ .‬בוועדת החקירה שהוקמה בעקבות האירוע טען הרופא כי‬ ‫השילוב של סמי הרדמה‪ ,‬הקור והפרש הגבהים גרם למותו‪ .‬הוועדה‬ ‫מצאה שפעל כשורה‪ ,‬אך המבצע נשמר בסוד יותר מחמישים שנה‪.‬‬

‫חטיפתו של אייכמן‬ ‫במאי ‪ 1960‬נחטף אדולף אייכמן‪ ,‬שהיה אחראי על השמדת יהודי‬ ‫אירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה‪ ,‬על־ידי אנשי המוסד‬ ‫בארגנטינה‪ .‬הוא הועבר לדירת מסתור‪ ,‬נחקר‪ ,‬זוהה בוודאות וחתם‬ ‫על מסמך בו הסכים להגיע ולהישפט בישראל‪ .‬הוצאתו בטיסה‬ ‫לארץ חייבה פתרון יצירתי‪ .‬ב־‪ 19‬במאי נחתה בשדה התעופה‬ ‫בבואנוס איירס טיסת אל־על‪ ,‬ובין צוות הדיילים היה איש שב"כ‬ ‫הדומה במראהו החיצוני לאייכמן‪ ,‬הנושא תעודה בשם "זאב‬ ‫זכרוני" וגויס במיוחד למשימה עקב דמיון זה‪ .‬ב־‪ 20‬במאי בשעות‬ ‫הלילה‪ ,‬רכב ובו חמישה דיילי אל־על מצוות המטוס‪ ,‬עבר ביקורת‬ ‫דרכונים והטיסה יצאה לדרכה‪ .‬רופא המוסד‪ ,‬ד"ר יונה אליאן‪ ,‬נתן‬ ‫לאייכמן חומר הרדמה לטשטוש‪ ,‬כך שיכול ללכת על רגליו אך לא‬ ‫לדבר‪ .‬תחת זהותו של זאב זכרוני‪ ,‬שנשאר מאחור לצורך המשימה‪,‬‬ ‫הועלה למטוס כדייל "חולה"‪ ,‬לבוש בגדי צוות של דיילי אל־על‪.‬‬ ‫הוא נשפט בישראל‪ ,‬הורשע ונדון למוות‪ .‬ב־‪ 31‬במאי ‪ 1962‬הוצא‬ ‫להורג בתלייה‪.‬‬

‫חטיפת מרדכי ואנונו‬ ‫באוגוסט ‪ 1986‬נמסרה למערכת הביטחון ידיעה‪ ,‬כי עובד לשעבר‬ ‫בכור האטומי בדימונה בשם מרדכי ואנונו‪ ,‬מתכוון להתראיין לעיתון‬ ‫הבריטי "סאנדיי טיימס"‪ .‬ראש הממשלה דאז‪ ,‬שמעון פרס‪ ,‬הורה‬ ‫לאתרו ולמנוע ממנו לגלות את סודות האטום של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫המשימה הוטלה על המוסד‪ .‬לאחר שאותר בלונדון‪ ,‬פותה על־ידי‬ ‫סוכנת מוסד שכונתה "סינדי" לטוס עימה לחופשה רומנטית בדירת‬ ‫אחותה ברומא‪ .‬שם המתינו לו שני סוכני מוסד‪ ,‬הזריקו לו חומר‬ ‫הרדמה והעבירו אותו במהירות ברכב לסירת מרוץ בחוף‪ ,‬ומשם‬ ‫לספינת חיל־הים בלב ים‪ 1.‬הוא נעצר ונשפט בישראל‪.‬‬

‫חטיפת אלחנן טננבוים‬ ‫באוקטובר ‪ ,2000‬נסע אל"ם (מיל') אלחנן טננבוים עם שותפו‪ ,‬ערבי־‬ ‫ישראלי בשם קייס עובייד‪ ,‬לביצוע עסקת סמים‪ .‬תחילה טס לבריסל‬ ‫ומשם באמצעות דרכון מזויף טס לדובאי‪ .‬הוא הובל לפגישה בווילה‬ ‫פרטית‪ ,‬שם התנפלו עליו אלמונים‪ ,‬כפתו אותו והזריקו לו חומר‬ ‫הרדמה‪ 2.‬לדבריו‪ ,‬מאותו רגע הוא אינו זוכר דבר‪ .‬הוא סומם‪ ,‬הוכנס‬ ‫לארגז צר או לארון קבורה‪ ,‬והתעורר בידי לוחמי החזבאללה בלבנון‪.‬‬ ‫לאחר ‪ 4‬שנים בשבי ובתיווך גרמני‪ ,‬הוחזר לישראל במסגרת עסקת‬ ‫השבת גופותיהם של שלושת החיילים שנחטפו בהר דב‪ ,‬בני אברהם‪,‬‬ ‫עדי אביטן ועומר סואעד‪.‬‬

‫חטיפת אבו חאלד‬ ‫מוהאווש נועימאת אל־קאדי‪ ,‬שכונה אבו חאלד‪ ,‬היה פעיל בכיר בכוח‬ ‫המבצעי של חמאס ומפקד גדודי עז אל־דין אל־קסאם בדרום רצועת‬ ‫עזה‪ .‬בספטמבר ‪ ,2007‬כשנה אחרי חטיפת גלעד שליט‪ ,‬נחטף כיוון‬ ‫‪16‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫משפט אדולף אייכמן‪ .‬רופא המוסד‪ ,‬ד"ר יונה אליאן‪ ,‬נתן לאייכמן חומר הרדמה‬ ‫לטשטוש‪ ,‬כך שיכול ללכת על רגליו אך לא לדבר‪ .‬צילום‪ :‬לע"מ‬ ‫שהיה מעורב בחטיפתו ונחשד כי ידע היכן נמצא החייל‪ .‬בעודו נוסע‬ ‫במכוניתו בלילה בשכונת אל־סלאם סמוך למעבר רפיח עם אשתו‪,‬‬ ‫אמו וילדיו בחזרה לביתו מתפילות יום שישי‪ ,‬חסם את נתיב נסיעתו‬ ‫טנדר פג'ו מקולקל עם מכסה מנוע מורם‪ .‬הוא פנה לדרך היחידה‬ ‫שנותרה פנויה‪ ,‬ושם‪ ,‬על־פי דיווח של עדי ראייה‪ ,‬זקן עם מקל הליכה‬ ‫נפל לפני מכוניתו‪ .‬כשעצר וירד לזקן‪ ,‬הופיעו חמושים‪ .‬אחד מהם‬ ‫ריסס על פניו חומר הרדמה‪ ,‬הוא הוכנס לרכב שהעביר אותו לשדה‬ ‫‪3‬‬ ‫התעופה דהניה ברפיח‪ ,‬ומשם במסוק צבאי לחקירה בישראל‪.‬‬

‫נשק לחטיפות חיילים‬ ‫ארגוני הטרור מגבירים את השימוש בחומרי הרדמה כנשק יעיל‬ ‫לחטיפות חיילים‪ .‬באירועים שונים שסוכלו בשנים האחרונות‬ ‫בישראל וכן מממצאים בזירות בהן בוצעו חטיפות‪ ,‬ניתן להצביע על‬ ‫הימצאות חומרי הרדמה בידי החוטפים‪ .‬במקרים מסוימים אף נעשה‬ ‫בו שימוש‪:‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬ב־‪ 24‬באוגוסט ‪ ,2004‬נתקל כוח של יחידת רימון בחוליית מחבלים‬ ‫שחצתה את הגבול ממצרים בין הר קרן ליישוב קדש ברנע‪ .‬הכוח‬ ‫לכד את ששת המחבלים‪ ,‬וברשותם נמצאו מפות‪ ,‬אקדח‪ ,‬סכינים‪,‬‬ ‫כובעי גרב‪ ,‬חומרי הרדמה ומכשירי קשר‪ .‬לטענתם באו לרצוח‬ ‫חייל ולחטוף את גופתו‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬ביולי ‪ 2006‬נעצרה מחבלת בת ‪ 21‬בטיילת בתל־אביב‪ ,‬ובחקירתה‬ ‫התברר שתכננה להיפגש עם ידיד יהודי‪ ,‬להרדימו ולחטוף אותו‬ ‫לשכם בהוראת חזבאללה‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬באוקטובר ‪ 2008‬נעצר מחבל בן ‪ 21‬מרפיח‪ ,‬שהסתנן מגבול‬ ‫מצרים‪ .‬ברשותו נמצאו כדורי הרדמה‪ .‬בחקירתו סיפר כי הוא‬ ‫חלק מחוליית חמאס שתכננה פיגוע בחיילים‪ ,‬הרדמתם וחטיפתם‬ ‫למנהרות בעזה באמצעות ג'יפ‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬בפברואר ‪ 2010‬גזר בית המשפט המחוזי בבאר שבע את עונשם‬ ‫של שלושה מחבלי חמאס מעזה‪ ,‬שחדרו בכוונה לאתר חיילים‬ ‫שעורכים סיורים‪ ,‬להזריק להם סם מרדים לווריד ולהבריח אותם‬ ‫לתוך הרצועה באמצעות מנהרות‪ .‬החוליה נעצרה על־ידי השב"כ‬ ‫באזור קיבוץ צאלים‪ ,‬ובכך סוכלה החטיפה‪ .‬ברשותם נמצאו‬ ‫‪4‬‬ ‫מזרקים‪ ,‬חומרי הרדמה‪ ,‬סכינים‪ ,‬אלות ומצלמות לתיעוד החטיפה‪.‬‬

‫משבר בני הערובה בתיאטרון במוסקווה‬

‫הקפטגון ‪ -‬סם הג'האד‪ .‬שינוי במינון או בתמהיל החומרים יכול להפוך לאירוע טרור‬ ‫ולהרוג אוכלוסיות במדינות מסוימות‪ ,‬או לפגוע בארגונים לוחמים‪ .‬צילום‪ :‬דוברות המשטרה‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬באוקטובר ‪ 2016‬נמצאה ברשות חולייה של דאעש ממזרח ירושלים‬ ‫חוברת הדרכה מפורטת‪ ,‬לתכנון ולביצוע חטיפות‪ .‬החוברת נמצאה‬ ‫במחשבו של אחד מחברי החוליה‪ 5‬ובה נכתב‪" :‬על המקום שבו‬ ‫מוחזק החטוף להיות רחב ובעל חדרים רבים‪ .‬אסור שבעל הבית‬ ‫או השכנים יהיו סקרנים‪ .‬יש לספק ציוד לוגיסטי מספיק לכליאה‬ ‫כגון אוכל‪ ,‬שתייה ובגדים‪ ,‬ואף חומרי הרדמה שיותירו את החטוף‬ ‫במצב תמידי של עייפות או שינה"‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬ב־‪ 30‬בנובמבר ‪ 2017‬נדקר למוות סמל רון קוקיא בתחנת הסעה‬ ‫לחיילים בערד ונשקו נחטף‪ .‬מכתב האישום שהוגש כנגד שני‬ ‫בדואים תושבי כסייפה שהודו במעשה‪ ,‬התברר כי תכננו לחטוף‬ ‫חייל כדי לנהל מו"מ לשחרור אסירים פלסטינים‪ ,‬תוך שימוש‬ ‫בחומרי הרדמה‪ ,‬שהיו זמינים לאחד הרוצחים מתוקף עבודתו‬ ‫‪6‬‬ ‫כטכנאי הרדמה בבית החולים סורוקה בבאר שבע‪.‬‬

‫ב־‪ 23‬באוקטובר ‪ 2002‬השתלטו יותר מ־‪ 40‬טרוריסטים צ'צ'נים על‬ ‫תיאטרון במוסקווה ולקחו מעל ‪ 850‬אזרחים כבני ערובה‪ .‬כמות‬ ‫המחבלים הייתה חריגה‪ ,‬ביניהן ‪ 18‬נשים שנשאו על גופן חגורות‬ ‫נפץ‪ .‬לאחר יומיים וחצי של משא ומתן‪ ,‬סיום מועד האולטימטום‬ ‫והוצאה להורג של שני בני ערובה‪ ,‬הוזרם פנימה דרך מערכות‬ ‫האוורור של התיאטרון גז שהרדים את כל מי שהיה בתיאטרון‪ .‬אז‬ ‫פרצו פנימה לוחמי כוח אלפא (הימ"ם הרוסי)‪ ,‬וחיסלו את החוטפים‪.‬‬ ‫התוצאה‪ 39 :‬חוטפים נהרגו ועימם ‪ 129‬בני ערובה‪.‬‬ ‫לאחר האירוע נשמעו טענות שהפריצה נכשלה עקב שימוש במינון‬ ‫גבוה מדי של גז‪ .‬השלטונות ברוסיה סירבו למסור מהו סוג הגז בו‬ ‫השתמשו‪ ,‬ורק לאחר ביקורת בין־לאומית על מספר הנפגעים‪ ,‬הודיע‬ ‫‪7‬‬ ‫שר הבריאות הרוסי יורי שבצ'נקו שהגז מבוסס על פנטניל‪.‬‬ ‫דובר שגרירות ארצות־הברית במוסקווה גילה כי הרוסים השתמשו‬ ‫באופיאט‪ 8.‬מנקודת מבט מבצעית‪ ,‬זו הפעם הראשונה (הידועה)‬ ‫שנעשה בה שימוש בגז מסוג זה באירוע חילוץ בני ערובה‪ .‬בפריצה‬ ‫לא נהרג אף חייל מכוח אלפא‪ ,‬רוב החוטפים נורו למוות בעודם‬ ‫חסרי הכרה‪ ,‬בטרם הספיקו לירות‪ ,‬להפעיל את חגורות הנפץ או את‬ ‫המטענים שמלכדו באולם‪ .‬מרבית בני הערובה שוחררו (מעל ‪730‬‬ ‫איש) למרות שנפגעו מהגז‪.‬‬

‫באירועים שונים שסוכלו בשנים‬ ‫האחרונות בישראל וכן מממצאים בזירות‬ ‫בהן בוצעו חטיפות‪ ,‬ניתן להצביע על‬ ‫הימצאות חומרי הרדמה בידי החוטפים‬

‫נשק לחילוץ בני ערובה‬ ‫משימה לנטרול חוטפים חמושים המחזיקים בני ערובה היא‬ ‫משימה מורכבת ועתירת סיכונים‪ .‬בזמן קצר מאוד נדרש לאסוף‬ ‫מודיעין‪ ,‬לגבש תמונת מצב ולתכנן פעולת חילוץ‪ .‬זאת תוך‬ ‫ביצוע הסחה‪ ,‬פריצה מהירה‪ ,‬פגיעה מדויקת בחוטפים‪ ,‬וכל זאת‬ ‫במינימום פגיעה בבני הערובה‪ .‬ככל שמספר החוטפים ובני‬ ‫הערובה גדולה יותר והמבנה בו מוחזקים גדול יותר ‪ -‬כך פעולת‬ ‫החילוץ מאתגרת יותר‪.‬‬

‫לנפגעי האירוע שטופלו בבתי החולים במוסקווה ניתן סם נגד החומר‪,‬‬ ‫ככל הנראה "נלוקסון"‪ 9.‬ממשלת רוסיה הדפה את הביקורת הקשה‬ ‫על כמות הגז שהופצה בתיאטרון‪ ,‬וטענה שלא ניתן היה לחשב את‬ ‫הכמות במדויק בשל ההבדלים הרבים בין בני הערובה‪ ,‬גילם‪ ,‬מצבם‬ ‫הבריאותי ובשל תנאי החזקתם בתיאטרון ‪ -‬בעיקר המחסור בחמצן‬ ‫ובמזון‪ .‬לכן התקבלה החלטה להפיץ כמות גז המבוססת על יכולת‬ ‫הספיגה של האדם הממוצע‪.‬‬

‫המצור בווייקו‬

‫סם הג'האד‬

‫בפברואר ‪ 1993‬התבצרה במתחם "הר כרמל"‪ ,‬צפונית לעיר ווייקו‬ ‫שבטקסס ארצות־הברית‪ ,‬קבוצה מכת פרוטסטנטית משיחית בשם‬ ‫"הדווידים"‪ .‬ה־‪ FBI‬הטיל מצור על המתחם ולאחר ‪ 50‬יום של מו"מ‬ ‫ארוך שלא צלח‪ ,‬הוחלט לפרוץ למתחם בכוח‪ .‬כלי רכב משוריינים‬ ‫פרצו חורים בקירות‪ ,‬דרכם הוחדר גז מדמיע שכוון כך שיבריח את‬ ‫המתבצרים החוצה‪ .‬לאחר כמה שעות בהן לא יצא איש מן המתחם‪,‬‬ ‫החלו לפרוץ בתוכו שריפות שבהן נספו ‪ 87‬מחברי הכת‪ .‬רק ‪ 9‬נותרו‬ ‫חיים‪ .‬טענות קשות נשמעו על השימוש בגז‪ ,‬וכן הועלתה טענה שהגז‬ ‫במתחם הוא שגרם לשריפות‪.‬‬

‫ה"קפטגון" היא תרופה מסונתזת הידועה בשם פנטלין‪ ,‬שפותחה‬ ‫במקור בשנת ‪ 1961‬על־ידי "דגוסה" ‪ -‬חברה גרמנית שפיתחה את‬ ‫הגז הקטלני ציקלון ב'‪ .‬התרופה שימשה לטיפול במכורים לסמים‬ ‫ובהפרעות קשב וריכוז‪ .‬שיווקה הופסק בשנת ‪ 1986‬עקב היותה‬ ‫ממכרת מאוד ‪ -‬היא הוכרזה בלתי חוקית‪ ,‬אך הפכה ללהיט בשוק‬ ‫השחור‪ .‬עיקר ייצור הכדורים התבצע בעבר במעבדות סמים בלבנון‪,‬‬ ‫בחסות החזבאללה‪ ,‬אך "נדד" לשטחי סוריה עם פרוץ מלחמת‬ ‫האזרחים ומשווק בכל רחבי המזרח התיכון‪.‬‬ ‫זהו סם ממריץ‪ ,‬מעורר אנרגיה‪ ,‬אופוריה‪ ,‬מוריד תיאבון וגורם לחוסר‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪17‬‬

‫חומרי הרגעה מזיקים‬ ‫הניסיון לשליטה בכאב הביא לעולם‬ ‫את חומרי ההרגעה‪ ,‬שבמינונים לא‬ ‫נכונים יכולים בעיקר להזיק‬ ‫בתרבויות הקדומות‪ ,‬ממצרים ועד יוון העתיקה‪ ,‬השתמשו‬ ‫בתערובות של אופיום‪ ,‬קנאביס‪ ,‬אלכוהול וצמחי‬ ‫מרפא שונים כדי לערפל חושים‪ .‬לאורך ההיסטוריה‬ ‫של הרפואה המודרנית נעשו ניסיונות לשלוט בכאב‪,‬‬ ‫זאת תוך שימוש בחומרים כמו חמצן דו־חנקני‪ֶ ,‬א ֶתר‪,‬‬ ‫כלורופורם ועד שלל חומרים שבשימוש כיום‪.‬‬ ‫אופיואידים הם קבוצת תרכובות המופקים משרף פרג‬ ‫האופיום‪ ,‬או כחומר סינתטי במעבדה‪ .‬הם מכונים לעיתים‬ ‫סמים נרקוטיים‪ .‬החומר הפעיל נקשר למערכת העצבים‬ ‫המרכזית בגוף ומשבש את העברת האותות למוח‪.‬‬ ‫במינונים נמוכים החומר מסייע להציל חיים‪ :‬הקלת כאב‪,‬‬ ‫טשטוש והרדמה בניתוחים‪ .‬במינון גבוה יותר החומר נותן‬ ‫את ה"טריפ"‪ .‬החומר פנטניל למשל‪ ,‬חזק פי ‪ 50‬מהרואין‪,‬‬ ‫ואילו החומר קרפנטניל חזק פי ‪.5,000‬‬ ‫חומר במינון גבוה ‪ -‬גורם לדיכוי נשימתי ולמוות‪ .‬תופעות‬ ‫לוואי בנטילת החומר‪ :‬גורם זמנית לחוסר ערנות‪ ,‬רוגע‪,‬‬ ‫אופוריה‪ ,‬ניתוק מהסביבה ושינה חזקה‪ .‬מועבר דרך העור‪,‬‬ ‫בבליעה או בנשימה‪ ,‬בתרסיס או במגע ישיר ‪ -‬בהזרקה‬ ‫לווריד‪ .‬בשימוש מסחרי ניתן למצוא חומרים אילו בבתי‬ ‫חולים‪ ,‬מרפאות שיניים‪ ,‬מרפאות וטרינריות‪ ,‬בידי אנשים‬ ‫הסובלים מכאב כרוני‪ ,‬אצל סוחרי סמים שמשתמשים‬ ‫בהם לערבוב סמים ואצל מכורים לסמים קשים‪.‬‬

‫ערכת חטיפה שנתפסה אצל מחבלים במבצע "צוק איתן"‪ ,‬וכוללת‬ ‫חומרי הרדמה ואזיקונים‪ .‬צילום‪ :‬דו"ץ‬

‫‪18‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫שינה‪ .‬על כן הפך למצרך מבוקש בקרב כל הפלגים הלוחמים בסוריה‬ ‫כמסייע בלחימה ללא פחד וללא עייפות‪ ,‬לצד שימוש גובר מצד‬ ‫אזרחים בשל מחירו הנמוך‪ 10.‬ההכנסות מייצור ומהפצת סמים הפכו‬ ‫למקור כלכלי חשוב לחזבאללה‪ ,‬וההערכה היא כי המעבר לייצור‬ ‫תרופות מזויפות מגדיל עוד יותר את הרווחים‪ ,‬שנאמדים בין עשרות‬ ‫‪11‬‬ ‫למאות מיליוני דולרים בשנה‪.‬‬ ‫לישראל מוברח הסם דרך ירדן ולבנון‪ ,‬והוא צבר פופולריות במגזר‬ ‫הערבי‪ ,‬בעיקר במזרח ירושלים‪ ,‬אך גם בקרב סוחרי סמים בתוך ישראל‬ ‫המשווקים אותו כ"אקסטזי" ובכך מגדילים את רווחיהם‪ .‬בשלב זה‬ ‫תפוצתו בישראל אמנם מוגבלת אך במגמת עלייה‪ .‬הידע והיכולת‬ ‫לייצר סמי מעבדה סינתטיים מהווים איום פוטנציאלי מצד חזבאללה‪,‬‬ ‫שכן שינוי במינון או בתמהיל החומרים יכול להפוך לאירוע טרור‬ ‫ולהרוג אוכלוסיות במדינות מסוימות‪ ,‬או לפגוע בארגונים לוחמים‪.‬‬ ‫כמו כן הוא יכול לשמש כנשק מנטרל באירועי טרור‪ ,‬בתרסיס או בגז‪.‬‬

‫פיתוחים טכנולוגיים‬ ‫כבר בימי קדם משחו ציידים את חיציהם ברעל או חומרים מרדימים‬ ‫שהופקו מצמחים‪ ,‬בטרם יצאו לציד‪ .‬האם נראה בעתיד קליעים‬ ‫ותחמושת אל־הרג מצופים בחומר הרדמה? כיום פקחי טבע‪ ,‬וטרינרים‬ ‫וזואולוגים‪ ,‬משתמשים ברובה הרדמה לצורך לכידה ונטרול בעלי‬ ‫חיים מרחוק‪ .‬זהו למעשה מזרק בליסטי המוטען בחומר הרדמה נוזלי‬

‫עם התפתחות תחום הרחפנים‪ ,‬ניתן כיום‬ ‫לרכוש רחפנים המותאמים לפיזור גז‬ ‫מדמיע עבור צבאות ומשטרות‬

‫במינון משתנה (בחישוב לפי משקלו של בעל החיים) שנורה מקנה‬ ‫רובה מיוחד‪ ,‬דמוי רובה ציד‪ ,‬באמצעות גז דחוס‪.‬‬ ‫הניסיונות לפתח חומרי הרדמה לצורכי הפיכתם לנשק מעלים בעיות‬ ‫מהותיות‪:‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬באילו תרכובות ובאיזה מינון להשתמש?‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬האם ניתן לפתח ולייצר נשק "אל־הרג" שיהיה באמת יעיל‬ ‫אך לא הורג?‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬כיצד ניתן להגדיל את טווח השימוש ועדיין לתת מענה יעיל‬ ‫וממוקד?‬ ‫בסוף שנות ה־‪ 90‬מדינות רבות ובכללן ארצות־הברית‪ ,‬רוסיה‪ ,‬סין‪,‬‬ ‫בריטניה‪ ,‬הודו וקזחסטן‪ ,‬פעלו תחת מעטה מחקר ופיתוח אקדמי‬ ‫על מנת "לייצב" את החומרים ולשלוט במינונם‪ .‬זאת באמצעות‬ ‫חברות תרופות‪ ,‬אוניברסיטאות ומכוני מחקר‪ ,‬בין השאר תוך ערבוב‬ ‫עם חומרים אחרים‪ .‬במקביל הוענקו תקציבים של משרד ההגנה‬ ‫האמריקני ליצרני נשק מובילים‪ ,‬במטרה למצוא מענה לשיגור החומר‬ ‫ולהפעלתו רחוק ככל שניתן‪ ,‬תוך שמירה על יעילותו‪.‬‬ ‫פרויקטים ניסיוניים להתאמת חימוש מיוחד נושא חומר הרדמה לירי‬

‫רחפן מג"ב מטיל רימוני גז בהפרות סדר בגבול עזה‪ .‬בניסוי מבצעי שבוצע לאחרונה על־ידי מג"ב‪ ,‬הוטלו מן האוויר שישה רימוני גז לעבר מפגינים פלסטינים במהלך הפרות‬ ‫סדר בגבול עזה‪ .‬צילום‪ :‬דו"ץ‬ ‫מאקדח‪ ,‬מרובה אוויר ומרובה ציד דווח כי נערכו ב־‪ 1997‬על־ידי‬ ‫מכון מחקר "לורנס" עבור ממשלת ארצות־הברית‪ ,‬וכן ברובה ‪303FN‬‬ ‫בתחמושת כדורי צבע שהוסבה לגז‪ .‬כמו כן קיימות עדויות לפיתוח‬ ‫‪12‬‬ ‫נשק דומה על־ידי הצבא הסיני‪.‬‬ ‫ב־‪ 2003‬בוצעו בארצות־הברית ניסויים סודיים‪ ,‬בהסבת מרגמה ‪81‬‬ ‫מ"מ לירי פגז גז נוזלי לפיזור מהאוויר לטווח של עד ‪ 2.5‬ק"מ‪ .‬פרויקט‬ ‫אחר של הצבא האמריקני ‪ - XM1063 -‬הוא ניסיון להגדיל טווח על‬ ‫בסיס תותח ‪ 155‬מ"מ‪ ,‬שהותאם לו חימוש ייעודי‪ ,‬לירי פגז מיוחד‬ ‫המכיל ‪ 152‬פצצות גז‪ .‬סוג הגז סודי ואינו ידוע‪ ,‬והטווח היעיל ‪28 -‬‬ ‫ק"מ‪ .‬תוצאות הניסוי הצביעו על כיסוי אפקטיבי של כ־‪ 5,000‬מ"ר‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫הפיתוח נעשה על־ידי חברת "ג'נרל דיינמיקס"‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬בשנים ‪ 1997-1996‬ביצעה חברת "רייטאון" ניסויים בכטב"ם‬ ‫(כלי טייס בלתי־מאויש) מסוג האנטר לפיזור גז מהאוויר‪ .‬בניסויים‬ ‫עצמם השתמשו בעשן במקום בגז‪.‬‬ ‫גם בישראל לא שוקטים על השמרים‪ :‬חברה ישראלית בשם "ישפרא"‬ ‫פיתחה קיט בשם "ציקלון"‪ ,‬לירי רימוני גז מדמיע מרחפן של חברת‬ ‫‪ DJI‬הסינית‪ 14.‬בנוסף‪ ,‬בניסוי מבצעי שבוצע לאחרונה על־ידי מג"ב‪,‬‬ ‫הוטלו מן האוויר שישה רימוני גז לעבר מפגינים פלסטינים במהלך‬ ‫הפרות סדר בגבול עזה‪.‬‬ ‫עם התפתחות תחום הרחפנים‪ ,‬ניתן כיום לרכוש רחפנים המותאמים‬ ‫לפיזור גז מדמיע עבור צבאות ומשטרות‪ 15.‬מומחי מודיעין מערביים‬ ‫מעריכים כי גם דאעש פיתח יכולות כאלה‪ ,‬המבוססות על רכישת‬ ‫רחפנים מסחריים אזרחיים והסבתם בין היתר לפיזור גז מהאוויר‪,‬‬ ‫מחומרים שמצאו אנשיו במחסני צבאות לוב‪ ,‬סוריה ועיראק‪ .‬גם‬ ‫המעבר ממטוסי ריסוס ומסוקים בשימושים חקלאיים לריסוס גז‬ ‫הרדמה‪ ,‬אינו נראה כעת מדע בדיוני‪.‬‬

‫שאלת החוקיות‬ ‫אמנת הנשק הכימי‪ ,‬או בשמה המלא "האמנה לאיסור הפיתוח‪,‬‬ ‫הייצור‪ ,‬האגירה והשימוש בכלי נשק כימיים ובעניין השמדתם"‪,‬‬

‫נכנסה לתוקף בשנת ‪ 1997‬בחתימת כמעט כל מדינות העולם‪189 .‬‬ ‫מדינות חתמו אך כמה מדינות נמנעו לחתום‪ ,‬בהן ישראל (שחתמה‬ ‫אך לא אישררה)‪ ,‬לצד מצרים‪ ,‬סוריה‪ ,‬צפון קוריאה‪ ,‬עיראק ועוד‪.‬‬ ‫באמנה אין התייחסות לחומרי אל־הרג‪ .‬בשנים האחרונות‪ ,‬עם‬ ‫עליית הצורך בשימוש בנשק מסוג זה‪ ,‬היו מדינות שמצאו דרכים‬ ‫לעקוף את האמנה תוך פרשנות המאפשרת שימוש בחומרים‬ ‫ל"מטרות הגנה"‪ ,‬לרבות מפני טרור‪ ,‬לשימושים צבאיים "לא‬ ‫קטלניים" וגם לשימושים שאינם צבאיים כמו למשימות של‬ ‫רשויות אכיפת החוק‪ .‬הפנטגון אף הוסיף פרשנות משלו לכך‬ ‫שהחוק הבין־לאומי אוסר שימוש בחומרים כימיים במלחמה‪ ,‬וטען‬ ‫שכוח "שמירה על השלום" או מבצע נגד טרוריסטים נחשבים‬ ‫‪16‬‬ ‫ל"פעולות צבאיות שאינן מלחמה"‪.‬‬

‫סיכום‬ ‫לעיתים פתיחה באש חיה נחשבת מוצא אחרון ונתפסת ככישלון‪.‬‬ ‫צבאות וארגוני אכיפת חוק הבינו שמה שטוב לארגוני ביון‬ ‫ויחידות ללוחמה בטרור‪ ,‬יכול לשמש אותם בעימותים רחבים‪,‬‬ ‫בהתקוממויות‪ ,‬בהפרות סדר ובמחאות עממיות‪ .‬צבאות המערב‪,‬‬ ‫שמתמודדים מול ארגוני טרור בחסות אוכלוסייה אזרחית‪,‬‬ ‫משקיעים גם הם במו"פ טכנולוגי שמטרתו לפתח נשק בלתי־‬ ‫קטלני‪ ,‬אמין ויעיל‪ .‬בכך הם יכולים להפחית את השימוש בנשק‬ ‫קטלני‪ ,‬לחסוך חיי אדם ולנצח בקרב על דעת הקהל העולמית‪.‬‬ ‫השימוש בחומרי הרדמה הפך בעשור האחרון לנשק לכל דבר‪ .‬על‬ ‫רקע המציאות המשתנה באזורנו‪ ,‬יש לצפות כי בעתיד ייעשה בו‬ ‫שימוש נרחב בעימותים א־סימטריים‪ ,‬באירועי טרור ובמהומות‪.‬‬ ‫יש חשש כי זליגת חומרים אלה מסין או מסוריה‪ ,‬וזמינותם בשוק‬ ‫האזרחי‪ ,‬יעודדו ארגוני טרור כמו דאעש‪ ,‬חזבאללה ואחרים‬ ‫להשתמש בהם‪ .‬על אף הגדרתו כנשק לא קטלני‪ ,‬במינון גבוה‬ ‫יהפוך נשק זה לקטלני‪.‬‬ ‫ההערות למאמר הזה מתפרסמות באתר הוצאת מערכות‪.‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪19‬‬

‫תותחנים במהלך מבצע "צוק איתן"‪ .‬ככל שיעלו בדרגות ‪ -‬יעסקו‬ ‫הקצינים פחות במתן האש‪ ,‬ויותר במיצוי משאבי היחידה‪ .‬צילום‪ :‬דו"ץ‬

‫סא"ל צח משה‪,‬‬ ‫רע"ן תו"ל יבשה במפקדת זרוע היבשה‬

‫הפעלת האש המודרנית מושתתת על שני דרגים‪ :‬דרג יורה ודרג‬ ‫פוקד (מקשר)‪ .‬הדרג היורה יכול להיות יחידת אש מכל סוג‪ :‬סוללת‬ ‫תותחים‪ ,‬פלוגת נמ"ד (נשק מדויק)‪ ,‬טייסת וכדומה‪ .‬הדרג הפוקד‬ ‫יכול להיות כל יחידה לה משימת לחימה בשדה הקרב‪ ,‬ומשאבי אש‬ ‫מכל סוג‪ .‬ברמות הפיקוד השונות‪ ,‬מגדוד עד פיקוד מרחבי‪ ,‬משתנים‬ ‫אופן ההפעלה וכלי הנשק (ממרגמות ועד מטוסים)‪ ,‬אך העקרונות‬ ‫והתפקידים של כל אחד מהדרגים נשמרים‪ .‬תפקידי הדרג הפוקד‬ ‫הם לתכנן ולפקוד על תוכנית אש שתסייע לו בהשלמת המשימה‪.‬‬ ‫תפקיד הדרג היורה ‪ -‬לבצע את התוכנית שהוגדרה לו על־ידי הדרג‬ ‫הפוקד‪ ,‬בנוהל קרב ובניהול קרב‪.‬‬ ‫לשם תכנון תוכנית האש ומימושה‪ ,‬נוצר בצה"ל מערך קציני קישור‬ ‫מקצועיים‪ ,‬שתפקידם להיות קציני מטה למפקד בתחום האש‪ .‬עד‬ ‫מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬הפכו בחירום מפקדי העמדה להיות קציני‬ ‫‪20‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫הקישור של היחידות להן סייעו‪ .‬המג"ד הפך להיות מפקד הסיוע‬ ‫החטיבתי‪ ,‬ומפקדי הסוללות נהיו קציני הקישור בגדודים של אותה‬ ‫חטיבה‪ .‬בסיום מלחמת יום הכיפורים עלו טענות קשות של המסו"לים‬ ‫והמג"דים לגבי שיטת הפעולה שננקטה בהקשרם‪ .‬טענות אלה‬ ‫הצליחו לשכנע את מקבלי ההחלטות‪ ,‬ששינו את תפיסת ההפעלה‬ ‫ודאגו לנתק בין המפקדים של הדרג היורה ממשימת הקישור לאש‪.‬‬ ‫תפקידם של קציני הקישור הוא לפקוד על יחידות האש לירות‬ ‫למטרות שתוכננו‪ ,‬וכן לאלה שעולות במהלך הקרב‪ .‬עד לפני שנים‬ ‫מעטות היו עסוקים קציני הקישור‪ ,‬לרוב‪ ,‬בהפעלת התותחים ‪ -‬הנתח‬ ‫העיקרי של האש היבשתית‪ .‬עם חלוף השנים התפתח תחום הנשק‬ ‫המדויק ‪ -‬הקרקעי והאווירי‪ ,‬והיום נחשבים התותחים למנת חלקו של‬ ‫דרג הגדוד המתמרן‪ ,‬בעוד המפקדות שמעליו עוסקות לרוב במיצוי‬ ‫כלי הנשק המדויקים‪ .‬תכנון והפעלה של נשק מדויק הם מורכבים‬ ‫יותר‪ ,‬ומחייבים הבנה עמוקה של תהליכים במנעד רחב של רמות‪ :‬מן‬ ‫הרמה המיקרו־טקטית ועד הרמה המערכתית‪.‬‬ ‫לעומת העלייה במורכבות הפעילות של הדרג המקשר‪ ,‬הפך הירי‬

‫קציני האש‬ ‫לכו קדימה‬ ‫מיקום קצין האש בשדה הקרב‬

‫קצין חת"ם צריך להיות מקצועי במיצוי האש לטובת‬ ‫התמרון‪ ,‬ולא בהפעלת כלי נשק מסוים‪ .‬עליו להיות במקום‬ ‫שיסייע למפקד המבצע למצות את האש בצורה מיטבית‬ ‫בכלי הנשק‪ ,‬בדרג העמדה‪ ,‬לפשוט ולאוטומטי יותר‪ .‬למרות התהליך‬ ‫הזה‪ ,‬נראה כי קציני האש‪ ,‬קציני התותחנים המוכשרים‪ ,‬עדיין‬ ‫מתפתחים דרך מעבר בין עמדות הירי השונות ‪ -‬תותחים‪ ,‬רקטות‪,‬‬ ‫נשק מדויק וכדומה ‪ -‬ושם הם משכללים את הפעולות הפשוטות‬ ‫יותר‪ ,‬ומשקיעים פחות בשכלול הדרג המקשר‪ ,‬זה שמשפיע על הקרב‬ ‫בצורה משמעותית יותר‪ .‬במאמר זה אטען כי קציני האש צריכים‬ ‫להיות במקום הקריטי‪ ,‬זה שיסייע למפקד המבצע למצות את האש‬ ‫בצורה הטובה ביותר ‪ -‬להיות מלפנים‪.‬‬

‫מגמות בהפעלת האש הטקטית‬ ‫לאורך שנים הייתה הארטילריה (תותחים ומרגמות בעיקר) כלי הסיוע‬ ‫היחידי למבצע היבשתי‪ .‬קציני הקישור הכירו את כלי הארטילריה‪,‬‬ ‫ורכשו מקצועיות רבה בהפעלתה‪ .‬מדי זמן נוספה כשירות שאותה‬ ‫היו צריכים הקצינים להשיג‪ .‬פעם היה זה אמל"ח חדש לשימושם‪,‬‬ ‫ופעם הייתה זו תרגולת חדשה‪ .‬חידושים אלה נלמדו בקורס הקצינים‬ ‫ובמרכזי האימונים של חיל התותחנים‪ ,‬וכך הם מבוצעים עד היום‪.‬‬

‫בעשור האחרון אנו עדים להתפתחות דרמטית ביכולות הפעלת‬ ‫האש במסגרת התמרון‪ .‬ההתפתחות העיקרית‪ :‬לא עוד ארטילריה‬ ‫סטטיסטית בלבד‪ .‬התותחים הפכו לחלק אחד מתוך כמה וכמה אמצעי‬ ‫האש המוקצים לכוחות המתמרנים‪.‬‬ ‫במקביל להתפתחות אמצעי האש התפתחו גם היכולות המודיעיניות‪.‬‬ ‫הפוטנציאל לפגיעה באויב גדל‪ ,‬והכוחות המתמרנים דרשו חלופה‬ ‫לאש הסטטיסטית בדמות אש קטלנית ומדויקת יותר‪ .‬כבר כיום‬ ‫הכוחות המתמרנים בכלל הדרגים יכולים להפעיל אש מגוונת‪,‬‬ ‫המכוונת להשגת תוצאות שונות‪ ,‬קטלניות במידה מרובה או פחותה‪,‬‬ ‫לפי הצורך המתפתח של שדה הקרב‪ .‬בהתאם קציני הקישור לאש‬ ‫ביחידות היבשה נדרשים להיות בקיאים וכשירים להפעלת אמצעים‪,‬‬ ‫שעד לא מזמן היו כולם ברמת האוגדה ומעלה‪.‬‬ ‫המורכבות של הפעלת האש‪ ,‬האילוצים הרבים והמידיות לה היא‬ ‫נדרשת‪ ,‬הופכת את מקצוע הקישור לאש למורכב עד מאוד בהיבטי‬ ‫התכנון‪ ,‬ההפעלה והבקרה‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬השתנות האויב והמעבר‬ ‫לשיטות לחימה כמו הימנעות ממגע‪ ,‬יוצרים אתגרי גילוי מטרות‪,‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪21‬‬

‫תרגיל חת"ם‪ .‬היום מרבית הלחימה של האויב מתבצעת בשטחו‪ .‬המסקנה המתבקשת היא שהמגמה בהפעלת האש הטקטית מתהפכת‪ .‬צילום‪ :‬דו"ץ‬ ‫שגם להן נדרש קצין הקישור לאש על־מנת לממש את תפקידו‪ .‬קצין‬ ‫האש חייב להכיר את המורכבות הנ"ל‪ ,‬לפתח ידע ומיומנויות בשגרה‬ ‫ולהפעילן במלוא העוצמה בזמן מלחמה‪.‬‬ ‫במקביל לתחום הפעלת האש בדרג הקישור‪ ,‬התפתח גם תחום הירי‬ ‫מהעמדה‪ .‬הכיוון שמוביל את התפתחות כלי הנשק הוא בעיקר פשטות‬ ‫ההפעלה‪ .‬כלי הנשק הופכים להיות אוטומטיים הרבה יותר‪ .‬הדיוק של‬ ‫כלי הנשק אינו תלוי כמעט באנשי הצוות‪ ,‬והתפעול של כלי הנשק הולך‬ ‫ונהיה פשוט הרבה יותר‪ .‬הירי במרבית כלי הנשק הופך להיות טכני‪,‬‬ ‫והתקדמות הטכנולוגיה משחררת את צווארי הבקבוק שהכרנו בעבר‪.‬‬ ‫טווחי החימוש גדלו מאוד‪ ,‬דבר שמאפשר להעמיד את כלי הנשק‬ ‫במקומות בטוחים ומוגנים יותר ‪ -‬מה שמקל על יחידות האש‬ ‫בהיבטים הלוגיסטיים ובהיבטי האבטחה‪ .‬כמו כן‪ ,‬בשונה מהאויב אליו‬ ‫נערכנו בעבר‪ ,‬שהיה מסוגל לקיים מבצעי עומק‪ ,‬מרבית הלחימה של‬ ‫האויב מתבצעת היום בשטחו‪ ,‬תוך שהוא מאיים לרוב על אזרחים‬ ‫בעורף ועל הכוחות המתקדמים‪.‬‬ ‫המסקנה המתבקשת היא שהמגמה בהפעלת האש הטקטית מתהפכת‪.‬‬ ‫בעבר הירי מהעמדה נחשב לצוואר בקבוק‪ ,‬והיה מורכב מכמה בחינות‪.‬‬ ‫לעומתו‪ ,‬תחום הקישור לאש היה טכני ודל‪ .‬כיום אנחנו עומדים‬ ‫בעיצומה של תקופה בה קצין הקישור לאש ביחידה המתמרנת ניצב מול‬ ‫אתגרים מורכבים‪ ,‬ואילו העשייה בעמדה הולכת ונעשית פשוטה יותר‪.‬‬

‫מקצוע האש‬ ‫מטרתו של לימוד מקצוע האש היא שימוש באש בצורה המיטבית‬ ‫בשדה הקרב‪ .‬תכלית המקצוע היא השגת תוצאה נדרשת‪ ,‬בהתאם‬ ‫למאפייני שדה הקרב ולתוכנית של המפקד המתמרן‪ .‬לטובת השגת‬ ‫תכלית זו צה"ל מפתח כלי נשק מגוונים‪ ,‬ולומד כיצד לבזר את‬ ‫היכולות של ההפעלה שלהם לדרג הנמוך ביותר‪ .‬לא קיימת חשיבות‬ ‫לסוג הנשק שיורה על המטרה‪ ,‬ובלבד שתשיג את התוצאה הנדרשת‪.‬‬ ‫‪22‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫עם זאת‪ ,‬חשוב שמי שמפעיל את האש יבין מהם סוגי החימושים‬ ‫העומדים לרשותו ומה התוצאה שיכולה להיות מושגת על־ידם‪ .‬כך‬ ‫לא פעם הוא יידרש לעשות התאמות בין השגת תוצאה ובין החימוש‬ ‫המוקצה לה‪ .‬בסוף תהליך‪ ,‬צריך להגיע קצין הקישור לאש למפקד‬ ‫המבצע‪ ,‬כשבידו תוכנית שתואמת את התוכנית הכללית‪ ,‬ובעודו‬ ‫מנצל את כלל כלי הנשק בצורה היעילה ביותר‪.‬‬ ‫כדי שקצין הקישור לאש ידע לבצע את המוטל עליו‪ ,‬הוא נדרש‬ ‫להכיר את כלל האמצעים המוקצים לו‪ ,‬את הטכניקות להפעלתם‪,‬‬ ‫להבין לעומק קרב תמרון מהו ולהיות בקיא בהשפעה של כל סוג‬ ‫חימוש על המטרות אליהן הוא נורה‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬יצטרך קצין‬ ‫הקישור לאש לדעת להקצות אמצעים ולבקר את ההפעלה ואת‬ ‫השגת התוצאה הנדרשת‪.‬‬ ‫בשורה התחתונה ‪ -‬מקצוע האש עוסק בהתאמת "חליפת האש" למבצע‬ ‫התמרון‪ ,‬באופן בו תהווה האש כלי משמעותי להשגת המשימה‪ .‬בלימוד‬ ‫מקצוע האש צריך להעמיק בתפירת ה"חליפה" לכל תוכנית מבצעית‪,‬‬ ‫בהפעלת כלל האמצעים ובמיצוים בצורה האפקטיבית ביותר‪.‬‬

‫קצין החת"ם‬ ‫קצין התותחנים של ימינו עוסק בעיקר בתחום הפעלת האש מעמדת‬ ‫הירי‪ ,‬בכלל המערכים‪ .‬מרבית קציני החיל מתחילים את מסלולם‬ ‫הצבאי ביחידת אש‪ ,‬שם יבלו את מרבית ימיהם מסיום קורס הקצינים‬ ‫ועד שישלימו את הפיקוד על אותה היחידה‪ .‬במסגרת תפקידיהם‬ ‫יצברו הקצינים ניסיון ומקצועיות בתפעול עמדת הירי‪ ,‬ובמתן האש‬ ‫מהעמדה‪ .‬ככל שיעלו בדרגות ‪ -‬יעסקו הקצינים פחות במתן האש‪,‬‬ ‫ויותר במיצוי משאבי היחידה כדי לאפשר לצוותי הירי השונים את‬ ‫מתן האש‪ .‬עם צליחת פרק "מפקד יחידה" ובמעבר לדרגת אל"ם‪,‬‬ ‫יעברו קציני חת"ם להיות קציני המטה הבכירים באוגדה בתחום האש‪,‬‬ ‫ויהיו אחראים על מאמץ אש האוגדתי‪ ,‬כלומר מתן סיוע לכוחות‬

‫היבשה ותקיפת מטרות במרחבים שהגדיר מפקד האוגדה‪.‬‬ ‫אחריות על מאמץ אש זה תכיל בתוכה בניין כוח והפעלה של שני‬ ‫הדרגים ‪ -‬הדרג היורה והדרג הפוקד‪ .‬בחירום‪ ,‬יהיה תפקידו של מפקד‬ ‫מאמץ האש האוגדתי לתרגם את כוונת מפקד האוגדה לתוכנית אש‬ ‫מגוונת ומותאמת ליעדיו של האחרון‪ .‬השאלה הנשאלת היא האם‬ ‫קצין האש הנ"ל הוכשר לתפקידו‪ ,‬וצבר ניסיון בהפעלת אש בדרגים‬ ‫השונים? האם הוא התפתח במהלך השנים‪ ,‬כך שיוכל להבין את‬ ‫המורכבות של תפקידו עד תום?‬ ‫במהלך השנים שיבץ חיל התותחנים את קציניו בעמדות הירי‬ ‫השונות‪ .‬בתחילה היה הקצין גדל באותו המערך‪ ,‬ובתחילת העשור‬ ‫הנוכחי נעשתה "קפיצה"‪ ,‬אחריה נשלחו קצינים בין המערכים השונים‬ ‫כשיטה לפיתוח קצין מקצועי יותר‪ .‬מאחורי השיטה הזו עומדת‬ ‫המחשבה כי במסגרת התפתחותו המקצועית מוטב לו‪ ,‬לקצין‪ ,‬אם‬ ‫יעבור בין יחידות האש השונות וילמד תפעול של כלי נשק חדשים‪.‬‬ ‫כך יוכל להבין את תחום האש בצורה טובה יותר‪.‬‬ ‫אך האם קצין חת"ם הופך מקצועי יותר אם הוא עובר בין כמה שיותר‬ ‫עמדות ירי של כלי נשק שונים? האם המעבר בעמדות השונות הופך‬ ‫אותו מוכשר יותר במיצוי האש בשדה הקרב?‬ ‫השאלה שצריכה להישאל בנוגע לפיתוח כוח־האדם למקצוע‬ ‫ספציפי היא‪ :‬מה הם התכנים הרלוונטיים ביותר למקצוע‪ ,‬שבהם‬ ‫נרצה להשקיע את זמן ההכשרה והמסלול של כל מוכשר? כיצד‬

‫ברמת החטיבה‪ ,‬ולתפקידים הרלוונטיים באוגדה‪ .‬קצינים ברמת סא"ל‬ ‫יוכשרו לפיקוד על מרכז אש אוגדתי‪.‬‬ ‫במסגרת מסלול הפיתוח הגנרי שלו‪ ,‬על קצין האש להיות מוצב ביחידות‬ ‫מתמרנות‪ ,‬לפחות לתפקיד אחד בכל דרג ‪ -‬קת"ק (קצין תצפית קדמי)‪,‬‬ ‫קש"א (קצין שיתוף ארטילרי)‪ ,‬מס"ח (מפקד סיוע חטיבתי) ‪ -‬על חשבון‬ ‫קצינים בדרג היורה‪ .‬על זרוע היבשה לתעדף את הצבת קציני האש‬ ‫בצוותי הקרב הגדודיים על חשבון הקצינים בעמדות הירי‪ ,‬ולהטיל‬ ‫סמכויות נוספות על מפקדים שאינם קצינים‪ ,‬בקבע ובסדיר‪.‬‬ ‫עלינו לגרום לכך שהיחידות המתמרנות ימצו את האש בצורה הטובה‬ ‫ביותר‪ ,‬וזאת רק על־ידי הצבת הקצינים המתאימים ביותר למול‬ ‫המשימות המורכבות ביותר ‪ -‬משימות תכנון האש והפעלתה תוך־‬ ‫כדי הקרב ומתוך שדה הקרב‪.‬‬ ‫המצב כיום‪ ,‬בו בעמדה הקריטית ביותר בתחום האש נמצאים אנשי‬ ‫מילואים (גם במסגרת היחידות הסדירות)‪ ,‬מביאה לפגיעה בתחום‪.‬‬ ‫קצין המילואים הממוצע אינו יכול להישאר כשיר‪ ,‬מעודכן ובכושר‬ ‫הגופני המספק כמו הקצין הסדיר הממוצע‪.‬‬ ‫מקצוע האש עוסק בהשפעה על התמרון‪ ,‬והשפעה כזאת מושגת‬ ‫בהפעלה מושכלת של אש מותאמת לרעיון המבצעי‪ ,‬ככל הניתן‪,‬‬ ‫ותוך־כדי הלחימה ממש‪ .‬בעמדות הקריטיות‪ ,‬כקציני קישור ביחידות‬ ‫המתמרנות‪ ,‬וודאי בצבא הסדיר‪ ,‬עלינו להציב קצינים סדירים‪ .‬כך‬ ‫תוכל האש לקבל את הביטוי המשמעותי ביותר‪ ,‬ולהיות דומיננטית‪,‬‬ ‫מתפתחת כל העת ומשפיעה על המלחמה בצורה המיטבית‪.‬‬

‫סיכום‬ ‫כל האש ברמה הטקטית מוכוונת סיוע‬ ‫לתמרון‪ ,‬ולכן קצין חת"ם מקצועי צריך‬ ‫להיות המומחה שימצה אותה בשדה‬ ‫הקרב בצורה האפקטיבית ביותר‬

‫נוכל להציב את הקצין לשירות כשבבעלותו הידע הנדרש לביצוע‬ ‫תפקידיו? עלינו לשאול את עצמנו אם משימת מתן האש ותפעול‬ ‫עמדת הירי נותרו המורכבות מבין המשימות‪ ,‬ואם בה צריך להשקיע‬ ‫את מיטב הזמן ואת רוב הזמן‪ .‬לחלופין‪ ,‬עלינו לתהות שמא משימת‬ ‫מיצוי האש תוך־כדי לחימה הופכת למורכבת מבין המשימות‪ ,‬ולכך‬ ‫יש להכווין את ההכשרה ואת מסלול הפיתוח של הקצין‪.‬‬

‫המלצות‬ ‫קצין חת"ם צריך להפוך לקצין אש‪ .‬קצין האש לא יתמחה בהפעלת‬ ‫כלי נשק ספציפי‪ ,‬אלא יהיה בעל ידע הקשור במיצוי האש ברמות‬ ‫השונות ביבשה‪ .‬הכשרת הקצין צריכה להיות גנרית ככל הניתן‪,‬‬ ‫ועליה להכיל תכנים של תכנון האש בשלב נוהל הקרב‪ ,‬והפעלתה‬ ‫באופן אפקטיבי במהלכו‪ .‬בדומה להכשרת שלב שמבוצעת בחילות‬ ‫המקצועיים (לוגיסטיקה וחימוש) צריך כל קצין אש להיות מוסמך‬ ‫להפעלת אש בדרגה הרלוונטית לו‪ .‬כך‪ ,‬קורס קציני חת"ם יכשיר‬ ‫את הקצין להפעלת כל האש הזמינה לרמת צוות הקרב (לרבות אש‬ ‫אווירית ומדויקת לסוגיה)‪ .‬קצין ברמת רס"ן יוכשר להפעלת אש‬

‫אם בעבר חשבנו כי ההשפעה על יעילות הירי ועל מהירותו היא‬ ‫המקום בו אנו צריכים להשקיע את מיטב מאמצינו‪ ,‬הרי שהיום‬ ‫היעילות והמהירות נקבעות על־ידי איכות האמצעים הטכנולוגיים‬ ‫שיש ברשותנו‪ .‬שמירת האש כמרכיב רלוונטי תתקיים אם נשכיל‬ ‫להשקיע את המשאבים השונים ‪ -‬אנשים‪ ,‬אמל"ח‪ ,‬הכשרות וכדומה ‪-‬‬ ‫בהשפעה על היחידה המתמרנת‪ ,‬מתוך שדה הקרב‪.‬‬ ‫כל האש ברמה הטקטית מוכוונת סיוע לתמרון‪ ,‬ולכן קצין חת"ם‬ ‫מקצועי צריך להיות המומחה שימצה אותה בשדה הקרב בצורה‬ ‫האפקטיבית ביותר‪ .‬מורכבות התמרון למול פשטות הירי בכלי‬ ‫הנשק‪ ,‬מחייבות אותנו להגדיר את ציר ההתפתחות של דרג קישור‬ ‫לאש כ"ציר הקריטי"‪ .‬נכון שנפנה את מיטב משאבי בניין הכוח כדי‬ ‫להשפיע על ציר זה בצורה המיטבית‪ .‬בציר זה יהפוך קצין חת"ם‬ ‫לרלוונטי הרבה יותר‪ ,‬ובו יצליח לממש את תכלית האש בצורה‬ ‫המשמעותית ביותר‪ ,‬ולהשפיע על שדה הקרב בדרגים השונים‪.‬‬ ‫למרות שבשנים האחרונות מתקיימת מגמה מתמדת של הליכה‬ ‫בנתיב זה‪ ,‬כיום עדיין מיטב הקצינים המקצועיים של חיל התותחנים‬ ‫לא מהווים חלק מן "הציר הקריטי"‪ .‬את מרבית המשאבים שלנו‪,‬‬ ‫בהכשרות ובכוח אדם‪ ,‬אנו ממשיכים להשקיע דווקא במקום שהופך‬ ‫לפשוט יותר לתפעול‪ ,‬הוא עמדת הירי‪.‬‬ ‫קציני חיל התותחנים צריכים להשקיע את מיטב זמנם בלימוד שדה‬ ‫הקרב המתמרן‪ ,‬תוך עימות עם הסוגיות המורכבות ביותר של הפעלת‬ ‫האש‪ .‬קצין חת"ם צריך להיות מקצועי במיצוי האש לטובת התמרון‪,‬‬ ‫ולא מקצועי בהפעלת כלי נשק מסוים‪ .‬המשימה הטכנית של הפעלת‬ ‫אש מעמדה צריכה להיות השולית יותר‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬בניין הכוח‬ ‫לאש הטקטית צריך להיות מותאם לנהנים הגדולים מתוצריה ‪-‬‬ ‫כוחות היבשה‪.‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪23‬‬

‫הדוקטרינה‬ ‫הגרמנית‬ ‫ה־‪30‬‬ ‫בשנות‬ ‫ביטוי לרמה מערכתית‬ ‫ולמבצעים משולבים‬

‫אחד הגורמים המרכזיים‬ ‫להצלחה המכרעת של‬ ‫המערכות הגרמניות היה‬ ‫הפעלת מבצעים משולבים‬ ‫כנגזרת של חשיבה‬ ‫מערכתית‪ .‬לפיכך‪ ,‬ההצלחות‬ ‫של המבצעים הגרמניים‬ ‫בשנים ‪ 1941-1939‬לא‬ ‫היו מקריות‪ ,‬אלא נבעו‬ ‫מפיתוחה ומהטמעתה‬ ‫של חשיבה מערכתית‬ ‫שהתבססה בצבא הגרמני‬ ‫בשנים שלפני המלחמה‬

‫‪24‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫ד"ר טל טובי‪ ,‬היסטוריון‪ .‬מרצה בכיר‬ ‫במחלקה להיסטוריה כללית‪,‬‬ ‫אוניברסיטת בר־אילן‬

‫למרות השנים שעברו מאז המבצעים הגרמניים בשנתיים הראשונות‬ ‫של מלחמת העולם השנייה‪ ,‬עדיין קיים ויכוח מרתק במחקר על‬ ‫הגדרת הדוקטרינה הגרמנית שזכתה לשם בליצקריג‪ 1.‬חשוב לזכור‬ ‫כי המושג כלל לא מופיע במסמכים הגרמניים השונים‪ .‬על פי‬ ‫אחת הסברות‪ ,‬המושג הומצא על־ידי עיתונאי אמריקני‪ ,‬שסיקר‬ ‫את מבצעי המחץ הגרמניים ואת קריסתה המהירה של פולין‪.‬‬ ‫האם הייתה זאת דוקטרינה טקטית‪ ,‬שהתפתחה בעקבות חידושים‬ ‫טכנולוגיים ובמיוחד עקב הלוחמה הממוכנת והרדיו? האם הייתה‬ ‫זאת דוקטרינה בעלת מהות אסטרטגית? או שמא פילוסופיה צבאית‬ ‫הקשורה למצבה הגיאו‪-‬אסטרטגי של גרמניה? האם היה זה מצב‬ ‫שחייב אותה להימנע ממלחמה בשתי חזיתות בו־זמנית‪ ,‬ולפיכך‬ ‫להכריע במהירות אויב אחד על־מנת להפנות את מלוא משאביה‪,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫האנושיים והחומריים‪ ,‬אל מול אויב שני?‬ ‫רוברט ציטינו‪ ,‬מהחוקרים הבולטים של הוורמכט‪ ,‬טען כי החשיבה‬ ‫הצבאית הגרמנית בין שתי מלחמות העולם המשיכה מסורת צבאית־‬ ‫תיאורטית‪ ,‬שניתן לעקוב אחריה עד לימיו של פרידריך הגדול‪ 3.‬כך‬

‫בהיר (זרוע היבשה) קודם להצבתה בחיל האוויר‬ ‫כוחות משוריינים של הוורמכט במהלך מלחמת העולם השנייה‪ ,‬יוני ‪ .1942‬רובה המכריע של קצונת הלופטוואפה שירתה ִ‬

‫או כך‪ ,‬דיון על אודות מהות הדוקטרינה הגרמנית מספק עניין עבור‬ ‫‪4‬‬ ‫ההיסטוריונים הצבאיים עד היום‪.‬‬ ‫אחת הסוגיות הנידונות במחקר היא בחינת הדוקטרינה הגרמנית ברמה‬ ‫המערכתית‪ .‬ד"ר שמעון נוה טוען‪ ,‬כי תורת הלחימה הגרמנית דרשה‬ ‫ויתור על גישה מערכתית לניהול צבאי‪ ,‬וכי בשנים ‪1938-1933‬‬ ‫‪5‬‬ ‫עבר הוורמכט תהליך שהרס בצורה שיטתית את תודעת המערכה‪.‬‬

‫ניתן למצוא חשיבה מערכתית ואת‬ ‫המבצעים המשולבים הנגזרים ממנה‪,‬‬ ‫על־ידי דיון בהלכה ובמעשה של הצבא‬ ‫הגרמני בשנות ה־‪ 20‬וה־‪30‬‬

‫מסקנתו הגורפת היא שתורת הלחימה הגרמנית נופחה לדרגת מיתוס‬ ‫בעקבות הניצחונות המדהימים של צבא גרמניה בשנתיים הראשונות‬ ‫של המלחמה‪ ,‬ושאין לדבר על חשיבה מערכתית בכל הנוגע לתורת‬ ‫‪6‬‬ ‫הלחימה הגרמנית במלחמת העולם השנייה‪.‬‬ ‫מאמר זה יציג תזה שונה מזו של נוה‪ ,‬ויראה כי ניתן למצוא חשיבה‬ ‫מערכתית ואת המבצעים המשולבים הנגזרים ממנה‪ ,‬על־ידי דיון‬

‫בהלכה ובמעשה של הצבא הגרמני בשנות ה־‪ 20‬וה־‪ .30‬זאת כאשר‬ ‫באופן מובהק‪ ,‬ההלכה הפכה למעשה במערכות לכיבוש פולין‪ ,‬מערב‬ ‫אירופה ובחודשים הראשונים במערכה נגד ברית־המועצות‪ .‬כך‬ ‫נוכל לטעון כי הבסיס לתכנון מערכות אלה‪ ,‬והאפשרות להוציאו‬ ‫אל הפועל‪ ,‬נעוץ בפיתוח דוקטרינות שדרשו חשיבה מערכתית‬ ‫ומבצעים משולבים‪.‬‬ ‫דוקטרינות אלה פותחו במחצית השנייה של שנות ה־‪ ,30‬תקופה‬ ‫בה טוען נוה כי הגרמנים ויתרו על חשיבה מערכתית‪ .‬ראשית יש‬ ‫להסביר בקצרה את המושגים רמה מערכתית ומבצעים משולבים‪.‬‬ ‫לאחר מכן תיבחן התפתחות הדוקטרינה הגרמנית בתחומים אלה‪ ,‬כפי‬ ‫שבאו לידי ביטוי בשנים שלפני המלחמה‪.‬‬

‫הרמה המערכתית ‪ -‬הגדרה‬ ‫מילון הצבא האמריקני למונחים צבאיים מגדיר את הרמה‬ ‫המערכתית ‪" -‬תכנון וביצוע מערכה צבאית על־מנת להשיג את‬ ‫היעדים האסטרטגיים‪ ,‬כפי שהוגדרו על־ידי הדרג המדיני"‪ 7.‬הרמה‬ ‫המערכתית היא מתודולוגיה של פיקוד שמטרותיה ופעולותיה‬ ‫מכוונות להוציא אל הפועל את הנחיות הרמה האסטרטגית‪ .‬לפיכך‬ ‫אין הרמה המערכתית מנותקת מהרמה האסטרטגית אלא כפופה לה‪.‬‬ ‫למעשה רמה זו היא חוליה המחברת בין האסטרטגיה והטקטיקה‪,‬‬ ‫ויש להתייחס אליה כאל שלב נוסף בתוך רמות המלחמה‪ ,‬ולא‬ ‫לנסות לנתח אותה לפי מודלים מתמטיים או פיזיקליים (למשל‬ ‫תורת המערכות המורכבות או תורת הכאוס)‪ ,‬ובוודאי לא לנתקה‬ ‫‪8‬‬ ‫ממדרג רמות המלחמה‪.‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪25‬‬

‫מטוסי הלופטוואפה בפעולה‪ .‬נקבע כי על מפקדי הכוחות היבשתיים להכיר היטב את מגוון היכולות של טיפוסי המטוסים השונים‬

‫אם ההגדרה של הרמה האסטרטגית היא‬ ‫אמנות ניהול המלחמה‪ ,‬והרמה הטקטית‬ ‫היא אמנות ניהול הקרב‪ ,‬הרי הרמה‬ ‫המערכתית היא אמנות ניהול הקמפיין‬ ‫המלחמה היא מאמץ לאומי הדורש תיאום‪ ,‬החל מהרמה הגבוהה ביותר‬ ‫של עיצוב המדיניות‪ ,‬ועד לדרגי הביצוע הטקטיים‪ .‬התיאום בין‬ ‫הרמות השונות יתאפשר רק אם כל רמת פיקוד תבין שאין היא פועלת‬ ‫במנותק משאר הרמות בהיררכיית המלחמה‪ .‬הרמה האסטרטגית‬ ‫נובעת מכלל גורמי העוצמה הלאומית‪ :‬מדיניים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬חברתיים‪,‬‬ ‫פסיכולוגיים וטכנולוגיים‪ .‬לפיכך ניתן להגדיר את האסטרטגיה‬ ‫כאמנות וכמדע של הפעלת הכוחות הצבאיים של מדינה לשם השגת‬ ‫‪9‬‬ ‫יעדיה הלאומיים‪ ,‬תוך שימוש בכוח או איום בשימוש בו‪.‬‬ ‫ניתן להגדיר את הרמה המערכתית גם כצמצום נקודת המבט האסטרטגית‬ ‫לזירה מסוימת‪ ,‬מוגדרת היטב מבחינה גיאוגרפית‪ ,‬לשם השגת יעדים‬ ‫צבאיים המסייעים להשגת היעדים האסטרטגיים‪ ,‬ומשם להשגת היעדים‬ ‫הלאומיים‪ 10.‬כמו כן‪ ,‬ההכנה למלחמה‪ ,‬מנקודת המבט המערכתית‪ ,‬דורשת‬ ‫הבנה מוחלטת של הרמה הטקטית כאשר נקודת המבט של הטקטיקה היא‬ ‫ההתנגשות הישירה בין הכוחות היריבים ‪ -‬שדה הקרב‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬הרמה המערכתית היא רמת ביניים צבאית שמטרתה להשיג‬ ‫יעדים אסטרטגיים‪ ,‬על־ידי הטלת משימות טקטיות על הגופים הלוחמים‪,‬‬ ‫ותכליתה תרגום המטרות האסטרטגיות ליעדים טקטיים בני השגה‪ .‬ניתן‬ ‫לומר כי תפיסת ניהול המבצעים ברמה המערכתית‪ ,‬היא למעשה סדרה‬ ‫‪11‬‬ ‫של קרבות אותם ינהלו הכוחות הטקטיים הכפופים לרמה המערכתית‪.‬‬ ‫‪26‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫אף צבא גדול (במקרה הנדון הצבא‬ ‫הגרמני) לא נכנס למלחמת העולם‬ ‫השנייה עם תורות לחימה וכלי נשק‬ ‫שבאמצעותם פעל במלחמה הקודמת‬ ‫ניתן לפשט עוד את הגדרת הרמה המערכתית ולקבוע‪ ,‬כי אם‬ ‫ההגדרה של הרמה האסטרטגית היא אמנות ניהול המלחמה‪ ,‬והרמה‬ ‫הטקטית היא אמנות ניהול הקרב‪ ,‬הרי הרמה המערכתית היא אמנות‬ ‫ניהול הקמפיין‪ ,‬המורכב מאוסף של קרבות‪ ,‬בזירה גיאוגרפית‬ ‫‪12‬‬ ‫נתונה ומוגדרת‪.‬‬ ‫תחת פיקודו של מפקד הרמה המערכתית יימצאו כוחות צבאיים‬ ‫מכמה זרועות שייצרו שיתוף פעולה בין שתיים או יותר מהזרועות‬ ‫המרכיבות את הכוחות המזוינים ‪ -‬דבר המבטיח יעילות מבצעית‬ ‫אופטימלית‪ 13.‬שיתוף פעולה זה צריך להביא לאיחוד כל המאמצים‬ ‫על־ידי מפקדה ממונה אחת‪ ,‬במטרה להשיג פיקוד‪ ,‬שליטה ותיאום‬ ‫טובים יותר של מגוון המאמצים והכוחות‪ ,‬ובכלל זה גם המערכת‬ ‫הלוגיסטית התומכת‪.‬‬

‫התפתחות אמנות המערכה ומבצעים משולבים‬ ‫בצבא הגרמני בין שתי מלחמות העולם‬

‫ניתוח המערכות הגרמניות לכיבוש אירופה מספק ערך רב‬ ‫עבור אלה העוסקים בחקר אמנות המערכה‪ .‬התכנון והביצוע‬ ‫של המבצעים הגרמניים מדגימים היטב את הקשר בין הרמה‬ ‫המערכתית לרמה האסטרטגית‪ ,‬וכן את חשיבות המבצעים‬

‫בתקופה שלפני המלחמה היה תהליך‬ ‫בעל היזון חוזר‪ .‬הפיקוד העליון דרש‬ ‫מבצעים משולבים‪ ,‬כאשר דרישה זו‬ ‫הצריכה פיתוחה של תיאוריה מתאימה‬ ‫המשולבים‪ 14 .‬לכן לימוד זה רלוונטי גם כיום‪.‬‬ ‫בשנתיים הראשונות של מלחמת העולם השנייה הפעילה גרמניה את‬ ‫הזרועות השונות בוורמכט ‪ -‬זרוע היבשה (היר ‪ )Heer -‬וזרוע האוויר‬ ‫(לופטוואפה ‪ - )Luftwaffe -‬שפעלו במקביל נגד יעדים רבים‪ ,‬תוך‬ ‫התקדמות בכמה צירים‪ 15.‬בכיבוש נורווגיה‪ ,‬למשל‪ ,‬הפעילה גרמניה‬ ‫גם את זרוע הים של הוורמכט (קריגסמרינה ‪.)Kriegsmarine -‬‬ ‫תכנון המבצעים הגרמני זיהה את נקודות התורפה של המדינות‬ ‫והפעיל נגדן את עוצמתו של הצבא הגרמני‪ ,‬תוך ניהול מערכת פיקוד‬ ‫ושליטה מבוזרת‪ .‬למעשה נוצר מבנה של פיקוד מוכוון משימה‪ ,‬שתרם‬ ‫לגמישותם המבצעית של המפקדים בזירת המלחמה‪ ,‬כשהמפקדים‬ ‫‪16‬‬ ‫נדרשים להשיג את היעדים הכלליים שדרשה התוכנית האסטרטגית‪.‬‬ ‫התפיסה של פיקוד מוכוון משימה מציינת חשיבה מערכתית‪ ,‬זאת מכיוון‬ ‫שהרמה המערכתית פועלת כמעט באופן עצמאי בתוך מסגרת ההנחיות‬ ‫הכלליות שהוגדרו על־ידי הרמה האסטרטגית‪ 17.‬תיאור סכמטי זה של‬ ‫המבצעים מחייב לשאול את השאלה האם אלה התבססו על תיאוריה‬ ‫כלשהי‪ ,‬או שמא היו פרי אלתור של המפקדים הטקטיים? במילים‬ ‫אחרות יש לבחון אם הייתה תפיסה של הרמה המערכתית‪ ,‬שמגולמים‬ ‫בה אמנות המערכה ושל מבצעים משולבים בכוחות המזוינים של‬ ‫גרמניה‪ ,‬קודם לפתיחת המערכות לכיבושה של מערב אירופה‪.‬‬

‫על־מנת להשיג שילוביות מלאה‬ ‫ויעילות קרבית סינרגטית‪ ,‬יש לאחד‬ ‫את כל זרועות הכוחות המזוינים‬ ‫לזרוע צבאית אחת‬ ‫כך נוכל לקבל את טענתו של ההיסטוריון הצבאי‪ ,‬ג'ונתן האוס‪ ,‬כי‬ ‫אף צבא גדול (במקרה הנדון הצבא הגרמני) לא נכנס למלחמת העולם‬ ‫השנייה עם תורות לחימה וכלי נשק שבאמצעותם פעל במלחמה‬ ‫הקודמת‪ .‬ההבדל נעוץ לדעתו בהיקף השינויים שעשה כל צבא‪ .‬לדעתו‬ ‫תורת הלחימה הגרמנית לא הייתה מושלמת‪ ,‬אך הקרובה ביותר למציאת‬ ‫פתרונות לבעיות המבצעיות שהתגלעו במלחמת העולם הראשונה‪ .‬זאת‬ ‫‪18‬‬ ‫הרבה יותר מאשר הארגון ותורות הלחימה של יריבותיה‪.‬‬ ‫הרעיון שמפקד מערכה מסוימת צריך לפעול לפי הרעיון האסטרטגי‪,‬‬ ‫אך להתאים את פעולותיו למציאות הצבאית־טקטית המשתנה של‬ ‫המערכה‪ ,‬מופיע כבר בכתביו של גנרל פילדמרשל הגרמני‪ ,‬הלמוט‬ ‫פון מולטקה "הזקן"‪ 19.‬מולטקה למד היטב את המערכות הצבאיות של‬ ‫פרידריך הגדול ושל נפוליאון‪ ,‬וכראש מטה הצבא הפרוסי השתמש‬ ‫‪20‬‬ ‫בידע ובניסיון שצבר בניהול מלחמות איחוד גרמניה‪.‬‬ ‫החשיבה המערכתית המשיכה להתפתח בגרמניה גם לאחר מולטקה‪,‬‬ ‫וניתן לקבוע כי היא הדריכה את תוכניות המלחמה של הצבא הגרמני‬ ‫ערב מלחמת העולם הראשונה ואף בזמן המלחמה‪.‬‬ ‫לאחר מלחמת העולם הראשונה המשיך הצבא הגרמני לפעול לפי‬ ‫עקרונות החשיבה המערכתית‪ .‬ראש מטה הצבא‪ ,‬הגנרל הנס פון זקט‪,‬‬ ‫הורה על לימוד שיטתי של המלחמה‪ ,‬במטרה ליצור תורת לחימה‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪27‬‬

‫מודרנית‪ 21.‬מבין הנושאים שנחקרו יש לציין את שילוב הכוח האווירי‬ ‫‪22‬‬ ‫במבצעים היבשתיים‪.‬‬

‫מקומה של הלופטוואפה במסגרת הצבאית‬ ‫החשיבה הצבאית התיאורטית ומשחקי המלחמה עם הצבא הסובייטי‪,‬‬ ‫הביאו לפרסומה של הדוקטרינה האווירית של גרמניה ב־‪ .1926‬לפי‬ ‫מסמך זה לזרוע האוויר היו שני תפקידים עיקריים‪:‬‬ ‫‪1.1‬סיוע לכוחות היבשה והשתתפות בקרב היבשתי (ארטילריה‬ ‫מעופפת)‪.‬‬ ‫‪2.2‬הפעלת הכוח האווירי במשימות הפצצה אסטרטגיות על ערי‬ ‫‪23‬‬ ‫האויב‪.‬‬ ‫פקודת ההקמה של הלופטוואפה מוכיחה כי כוונת גרמניה הייתה‬ ‫ליצור כוח צבאי בעל פיקוד מאוחד‪ ,‬שיתאם את פעולות שלוש‬ ‫הזרועות‪ .‬תקנון השדה מספר ‪ 16‬של הלופטוואפה קבע‪ ,‬כי רק מבצעים‬ ‫משולבים של שלוש הזרועות יביאו להשגת המטרה המערכתית‪,‬‬ ‫‪24‬‬ ‫כלומר שבירת רצונו של האויב להמשיך ולהילחם‪.‬‬ ‫ב־‪ 1935‬פרסמו בלופטוואפה עדכון לדוקטרינה מ־‪ .1926‬דוקטרינה‬ ‫זו התבססה על הנחות היסוד של התיאורטיקן האיטלקי‪ ,‬ג'וליו‬ ‫דואה‪ ,‬שקבע כי מהלך הפתיחה של המערכה חייב להיות השמדת‬ ‫הכוח האווירי של האויב‪ .‬עוד קבע כי לזרוע האווירית צריכה להיות‬ ‫בלעדיות בניהול המלחמה‪ ,‬זאת על־ידי ביצוע מערכת הפצצות‬ ‫אסטרטגיות‪ ,‬וכי רק בפעולותיה תושג ההכרעה‪ 25.‬במילים אחרות‪,‬‬ ‫דואה ביטל לחלוטין את מקומם של המבצעים המשולבים במלחמה‪.‬‬ ‫למרות זאת החשיבה הגרמנית המשיכה בקו לפיו אין לכוח האווירי‬ ‫בלעדיות או עליונות על שאר הזרועות‪.‬‬

‫הפעלת הכוחות הגרמניים בכלל‬ ‫והלופטוואפה בפרט במלחמת האזרחים‬ ‫בספרד‪ ,‬מדגימה את החשיבה המערכתית‬ ‫ואת המבצעים המשולבים של גרמניה‬ ‫בשנים ‪ 1934-1933‬פורסם תקנון הפיקוד על הכוחות‪ ,‬שהיה למעשה‬ ‫הדוקטרינה הרשמית של הצבא הגרמני בראשית מלחמת העולם‬ ‫השנייה‪ 26.‬הדוקטרינה קבעה באופן מפורש כי לכוח האווירי תפקיד‬ ‫חשוב בקרב היבשתי‪ ,‬וכי הסיוע האווירי ליחידות היבשה יגביר את‬ ‫היעילות הקרבית של המבצעים הצבאיים‪ .‬כמו כן נקבע כי על מפקדי‬ ‫הכוחות היבשתיים להכיר היטב את מגוון היכולות של טיפוסי‬ ‫המטוסים השונים‪ 27.‬באופן כללי ניתן לראות בתקנון זה מסמך‬ ‫‪28‬‬ ‫המעלה על נס את חשיבות המבצעים המשולבים‪.‬‬ ‫דיון חשוב אחר שהתנהל בגרמניה היה המקום של הלופטוואפה‬ ‫במסגרת הצבאית הכללית‪ :‬האם תהיה זרוע עצמאית או שמא תהיה‬ ‫כפופה לזרוע היבשה‪ .‬התיאורטיקן החשוב של הלופטוואפה‪ ,‬גנרל‬ ‫וולטר וובר‪ 29,‬ששימש ראש המטה הראשון של הלופטוואפה‪ ,‬טען‬ ‫כי כוח אווירי הוא רק חלק ממכלול גדול יותר ושהוא מהווה שליש‬ ‫מכוחה הצבאי של גרמניה‪ .‬לפיכך הכוח האווירי לבדו אינו יכול‬ ‫‪28‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫להכריע את המערכה‪ ,‬ומתחייב שיתוף פעולה עם צבא היבשה‬ ‫‪30‬‬ ‫(ובמידה מסוימת גם עם הצי)‪.‬‬ ‫מבחינה זו‪ ,‬התפיסה המבצעית של וובר שונה לחלוטין מהחשיבה‬ ‫הצבאית בתחום הכוח האווירי באותה תקופה‪ ,‬שלה היו חסידים גם‬ ‫בקרב הקצונה האווירית הגרמנית‪ .‬זאת בעיקר בשל העובדה כי הוא‬ ‫לא ראה את חיל האוויר כזרוע שתפעל רק במשימות אסטרטגיות‪,‬‬ ‫אלא כזרוע שתהווה בהפעלתה מכפיל כוח של העוצמה הכוללת של‬ ‫‪31‬‬ ‫הכוח הצבאי הגרמני‪.‬‬

‫ההיר ובין הלופטוואפה‬ ‫תפיסת השילוביות בין ִ‬ ‫מחקרים שבחנו את התפתחות הצבא הגרמני במחצית השנייה של‬ ‫שנות ה־‪ 30‬טענו כי הפיקוד העליון הגרמני ערך תוכניות וביצע‬ ‫אימונים על־מנת ליצור קצונה שתבוא מזרוע אחת‪ ,‬אך תתאמן עם‬ ‫הזרועות האחרות‪ 32.‬כמו כן‪ ,‬החל מ־‪ 1937‬החלו הכוחות המזוינים‬ ‫הגרמניים בתמרונים רחבי היקף שבהם השתתפו שלוש הזרועות‪.‬‬ ‫המטרה העיקרית הייתה לגרום לכל זרוע להבין את יתרונותיהן‬ ‫ומגבלותיהן של הזרועות האחרות‪ 33.‬השילוביות הרבה ביותר הייתה‬ ‫ההיר והלופטוואפה‪ .‬הסיבה העיקרית לכך הייתה האוריינטציה‬ ‫בין ִ‬ ‫היבשתית המסורתית של גרמניה‪ ,‬כשהכוח האווירי היה למעשה‬ ‫הוספת ממד נוסף ללוחמת היבשה‪.‬‬ ‫הזרוע היבשתית והזרוע האווירית היו קשורות לקורפוס הקצונה של‬ ‫הלופטוואפה מכמה סיבות‪:‬‬ ‫בהיר קודם‬ ‫‪1.1‬רובה המכריע של קצונת הלופטוואפה שירתה ִ‬ ‫להצבתה בחיל האוויר‪.‬‬ ‫‪2.2‬ההיר והלופטוואפה החליפו ביניהן קצינים בכירים‪ .‬בהקשר זה‬ ‫יש לציין כי פון זקט שימר את הידע המבצעי על־ידי השארת‬ ‫כ־‪ 180‬קציני אווירייה בעלי ניסיון קרבי עשיר בתוך הצבא‬ ‫הגרמני‪ .‬אמנם עם הקמתו של חיל האוויר הגרמני כזרוע נפרדת‬ ‫ב־‪ 1934‬היו בו קצינים מוכשרים‪ ,‬אך הם לא היו מסוגלים לשמש‬ ‫קציני מטה לזרוע גדולה‪ .‬לכן הועברו קצינים רבים מצבא‬ ‫‪34‬‬ ‫היבשה אל הלופטוואפה‪.‬‬ ‫‪3.3‬טקטיקות הצבא נלמדו באקדמיות הצבאיות השונות של‬ ‫הלופטוואפה‪.‬‬ ‫‪4.4‬טייסות הלופטוואפה הוצבו לטובת צבא היבשה עבור משימות‬ ‫סיוע אווירי‪ ,‬ותוכניות האימונים הגרמניות שמו דגש רב על‬ ‫‪35‬‬ ‫שיתוף הפעולה בין הלופטוואפה ובין כוחות השריון‪.‬‬ ‫לפי המסגרת התיאורטית של הלוחמה הממוכנת מבית מדרשה של‬ ‫התיאוריה הבריטית ובעיקר זו של ההיסטוריון הצבאי באזיל לידל‬ ‫הארט‪ ,‬הרי שחיל האוויר היה אמור לשמש ארטילריה מעופפת על־‬ ‫מנת לסייע באש לכוחות המתמרנים‪ 36.‬זאת כיוון שרובה המכריע של‬ ‫הארטילריה עדיין נגררה על־ידי סוסים‪ ,‬ולא הייתה יכולה לעמוד בקצב‬ ‫התנועה המהיר של העוצבות המשוריינות‪ .‬אחד הרעיונות שעמדו‬ ‫בבסיס התיאוריה הצבאית של לידל הארט‪ ,‬היה הקמתה של דיוויזיה‬ ‫הטרוגנית שתכלול כוחות שריון ורגלים (שינועו על פלטפורמות‬ ‫משוריינות) וכן ארטילריה ניידת‪ ,‬ואל הכוח הקרבי יצטרפו יחידות‬ ‫לוגיסטיקה ממונעות‪ 37.‬התיאוריות שהתפתחו בגרמניה נוסו במהלך‬ ‫המעורבות הגרמנית בספרד‪ ,‬והלקחים שהופקו יושמו בתורת הלחימה‬ ‫ובמערכת האימונים‪ 38.‬יתר על כן הפעלת הכוחות הגרמניים בכלל‬ ‫והלופטוואפה בפרט במלחמת האזרחים בספרד‪ ,‬מדגימה היטב את‬ ‫החשיבה המערכתית ואת המבצעים המשולבים של גרמניה‪.‬‬

‫מטוסי הלופטוואפה במלחמת העולם השנייה‪ .‬חיל האוויר היה אמור לשמש‬ ‫ארטילריה מעופפת על־מנת לסייע באש לכוחות המתמרנים‬ ‫בשנים ‪ 1939-1936‬נשלחו כ־‪ 20‬אלף חיילים גרמנים לתקופת‬ ‫שירות שארכה בין חצי שנה לשנה‪ ,‬בספרד‪ .‬לאחר חזרתם לגרמניה‬ ‫הטמיעו חיילים וקצינים אלה את ניסיונם ביחידותיהם‪ .‬אמנם‬ ‫השתתפותו של חיל האוויר הגרמני במלחמת האזרחים הספרדית‬ ‫העלתה במערב את תודעת ההפצצות הטרור על מרכזי אוכלוסייה‪,‬‬ ‫אך בהיבט הצבאי אחד הלקחים העיקריים היה היעילות במתן סיוע‬ ‫אווירי קרוב לכוחות היבשה‪ ,‬כשמשימה זו הייתה למעשה החשובה‬ ‫‪39‬‬ ‫ביותר של לגיון הקונדור (כינויו של הכוח האווירי הגרמני בספרד)‪.‬‬ ‫גישת הסיוע האווירי התפתחה בצבאות נוספים בעולם‪ 40,‬אולם‬ ‫ההיסטוריון האמריקני ג'יימס קורום קובע כי תפיסה זו הייתה חלק‬ ‫אינטגרלי בדוקטרינת הלופטוואפה‪ 41.‬ההתמחות הגרמנית בסוג זה‬ ‫של משימה הייתה בגלל מחויבות הלופטוואפה למבצעים משולבים‪,‬‬ ‫וכבר ב־‪ 1935‬החל חיל האוויר לאמן את קציניו בשיתוף פעולה עם‬ ‫כוחות היבשה‪ ,‬במשימה מסובכת זו‪.‬‬ ‫הלחימה מול הבסקים במהלך ‪ ,1937‬וההתנסות במתן סיוע אווירי‬ ‫כתחליף לארטילריה לכוחות המתקדמים על הקרקע‪ ,‬דומות לסיוע‬ ‫היעיל והקטלני שסיפק הלופטוואפה לכוחות היבשה הגרמניים‬ ‫במבצעים לכיבוש מערב אירופה‪ .‬לפיכך אין ספק כי הלקחים מספרד‬ ‫בתחום זה נלמדו היטב‪ .‬הן על־ידי הלופטוואפה‪ ,‬ששיפרה את יכולות‬ ‫הדיוק‪ ,‬והן של הכוחות היבשתיים שלמדו כיצד להשתמש באופן‬ ‫יעיל בכוח האווירי העומד לרשותם‪ .‬זוהי למעשה תמצית המבצעים‬ ‫המשולבים‪ .‬כלומר עוד קודם לפרוץ מלחמת העולם השנייה כבר‬ ‫התנסו כוחות האוויר והיבשה של גרמניה במבצעים משולבים‪ ,‬תוך‬ ‫‪42‬‬ ‫הפקת לקחים ושיפור היכולות הקרביות בכל רמות הלחימה‪.‬‬ ‫ריצ'רד די־נארדו טוען‪ ,‬כי ערב המערכה בפולין היה הצבא הגרמני‬ ‫הצבא היחידי באירופה בעל דוקטרינה ששילבה את חיל האוויר‬ ‫עם היחידות המתמרנות‪ ,‬ובמיוחד עם כוחות השריון‪ 43.‬ההיסטוריון‬ ‫האמריקני וויליאמסון מורי מוסיף וקובע כי ערב המערכה על נורווגיה‬ ‫השיגו הכוחות המזוינים של גרמניה יכולת משולבת מלאה‪ 44.‬כמו כן‬ ‫הפעלת הלופטוואפה מדגימה גם חשיבה מערכתית‪ ,‬מכיוון שמלבד‬ ‫סיוע אווירי לכוחות המתמרנים כללו משימותיה של הלופטוואפה‬ ‫הפצצת מטרות אסטרטגיות של האויב‪ ,‬פגיעה בדרכי תקשורת‪,‬‬ ‫במרכזי גיוס ובדרגים הלוחמים והלוגיסטיים אשר נעו לעבר קווי‬ ‫החזית‪ .‬כלל משימות אלה יועדו למטרה אחת ‪ -‬להכריע את האויב‬ ‫‪45‬‬ ‫יחד עם השמדת הכוחות הלוחמים‪ ,‬בתחום המידי של קו המגע‪.‬‬

‫בתקופה שלפני המלחמה היה תהליך בעל היזון חוזר‪ .‬הפיקוד העליון‬ ‫דרש מבצעים משולבים‪ ,‬כאשר דרישה זו הצריכה פיתוחה של‬ ‫תיאוריה מתאימה‪ .‬התיאוריה שפותחה נוסתה באימונים ובתמרונים‬ ‫כשבעקבותיהם הופקו לקחים הנדרשים‪ ,‬והיכולת המשולבת הוטמעה‬ ‫שוב בתמרונים‪ 46.‬במהלך ההתערבות בספרד והמערכה בפולין היו‬ ‫מקרים רבים בהם הפציצו מטוסי הלופטוואפה יחידות של הצבא‪.‬‬ ‫הלקחים נלמדו היטב‪ ,‬והיכולת המשולבת המשיכה להשתכלל במסגרת‬ ‫תמרונים משותפים‪ .‬זאת בעוד שהלופטוואפה מחייבת את עצמה באופן‬ ‫‪47‬‬ ‫מלא למבצעים משולבים‪ ,‬ולתכנון מבצעי ההתקפה לעבר המערב‪.‬‬ ‫מלבד מערכת האימונים וכתיבת דוקטרינות‪ ,‬ניתן לזהות גם שינוי‬ ‫ארגוני חשוב המעיד על הרצון לשפר את תפיסת השילוביות‪ .‬ב־‪1938‬‬ ‫הוקמה ה־‪– )Oberkommando der Wehrmacht( OKW‬‬ ‫המפקדה העליונה של הכוחות המזוינים‪ ,‬ונוצרה מפקדת־על בפיקודו‬ ‫הישיר של אדולף היטלר שתיאם בין שלוש הזרועות‪ :‬יבשה‪,‬‬ ‫אוויר וים‪ 48.‬ראוי לציין כי כיום קיימת אסכולה בחשיבה הצבאית‬ ‫האמריקנית הטוענת כי על־מנת להשיג שילוביות מלאה ויעילות‬ ‫קרבית סינרגטית יש לאחד את כל זרועות הכוחות המזוינים‬ ‫האמריקניים לזרוע צבאית אחת‪ .‬לפיכך ניתן לראות ב־‪ OKW‬את‬ ‫תמציתה ואת ראשיתה של החשיבה המשולבת בגרמניה‪.‬‬

‫סיכום‬ ‫כוונת המאמר הייתה לבחון את הדוקטרינה הגרמנית קודם למלחמת‬ ‫העולם השנייה‪ ,‬ולטעון כי הורכבה מיסודות מוצקים של חשיבה‬ ‫מערכתית ומבצעים משולבים‪ .‬הדוקטרינה הגרמנית התבססה על‬ ‫חשיבה תיאורטית וניסיון מעשי שנצברו כבר במהלך המאה ה־‪ .19‬היא‬ ‫נוסתה בהצלחה רבה במהלך מלחמת האזרחים בספרד‪ ,‬הוטמעה בצבא‬ ‫הגרמני והופעלה בשנתיים הראשונות של מלחמת העולם השנייה‪.‬‬ ‫אחד הגורמים המרכזיים להצלחה המכרעת של המערכות הגרמניות‬ ‫היה הפעלת מבצעים משולבים כנגזרת של חשיבה מערכתית‪ .‬הכיבוש‬ ‫המהיר של המערב לא היה מתאפשר ללא חשיבה כזאת‪ ,‬והיא לא הייתה‬ ‫פרי אלתור אלא נסמכה על דוקטרינה שפותחה טרם המלחמה‪.‬‬ ‫הצלחתם של המבצעים הגרמניים במערב הביאו את צבאות המערב‬ ‫להבנה כי מבצעיהם העתידיים חייבים להיות משולבים‪ 49.‬לפיכך ניתן‬ ‫לקבוע כי התפתחות המבצעים המשולבים של בריטניה וארצות־הברית‪,‬‬ ‫תוך־כדי עקומת למידה‪ ,‬החל מהמערכה בצפון אפריקה וכלה בזירה‬ ‫הצפון־מערב אירופאית‪ ,‬הייתה אחד מהגורמים החשובים לניצחונן‬ ‫על גרמניה‪ .‬תהליך מקביל עבר גם על הכוחות האמריקניים שנלחמו‬ ‫‪50‬‬ ‫באוקיינוס השקט‪ ,‬ובמידה מסוימת גם בצבא הסובייטי‪.‬‬ ‫בחינת המבצעים הגרמניים במערב‪ ,‬לפי ההגדרות המקובלות כיום‪,‬‬ ‫תומכת בטענה כי לגרמניה הייתה חשיבה מערכתית‪ ,‬שהדגישה את‬ ‫חשיבותם של המבצעים המשולבים‪ .‬המבצעים בראשית המלחמה‬ ‫התבססו על יסודות תיאורטיים מוצקים של חשיבה מערכתית‪,‬‬ ‫ושילובו של כוח אווירי בתורת המלחמה הגרמנית יצרה את‬ ‫השילוביות‪ .‬המהות המערכתית לא נוצרה עם הוראתו של היטלר‬ ‫לכיבוש המערב‪ ,‬אלא נבעה מחשיבה תיאורטית שהתפתחה במהלך‬ ‫המאה ה־‪ 19‬ועודכנה לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות והתיאורטיות‬ ‫של המאה ה־‪ .20‬לפיכך‪ ,‬ההצלחות של המבצעים הגרמניים בשנים‬ ‫‪ 1941-1939‬לא היו מקריות‪ ,‬אלא נבעו מפיתוחה ומהטמעתה של‬ ‫חשיבה מערכתית שהתבססה בצבא הגרמני בשנים שלפני המלחמה‪.‬‬ ‫ההערות למאמר הזה מתפרסמות באתר הוצאת מערכות‪.‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪29‬‬

‫תרפ"ל "קרקל"‪ ,‬מרס ‪" .2014‬שילוב של נשים וגברים‬ ‫הוא נכון בגדוד‪ .‬שילוב מאוזן‪ .‬הייתי משתגעת בפלוגה‬ ‫של בנות בלבד"‪ .‬צילום‪ :‬גיל קרמר‪ ,‬דו"ץ‬

‫‪30‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫באזור הגבול הדרומי של ישראל נשים מבצעות‬ ‫בהצלחה תפקידים מבצעיים‪ ,‬ופועלות היטב ביחד עם‬ ‫גברים‪ .‬מחקר שדה שנערך בשתי יחידות מעורבות‬ ‫הערוכות בגבולה הדרומי של ישראל בחן את תהליך‬ ‫השילוב של גברים ונשים ביחידות מבצעיות‬

‫פעולה משותפת ביחידות‬ ‫מעורבות מגדרית בגבול הדרום‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪31‬‬

‫סא"ל (מיל') ד"ר עוזי בן־שלום‪,‬‬ ‫ראש החוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה‪,‬‬ ‫אוניברסיטת אריאל‬

‫רס"ן נתנאלה תורג'מן‪ ,‬רמ"ד הערכת מפקדים‬ ‫בענף מדעי ההתנהגות בזרוע היבשה‪ .‬יועצת‬ ‫ארגונית אוגדת "אדום" במהלך ביצוע המחקר‬

‫כניסת נשים לצבאות‪ ,‬הצבתן בתפקידי לחימה והשתתפותן בפעילות‬ ‫מבצעית באזורים קדמיים הם תהליכים ממושכים והדרגתיים‪ .‬ויכוחים‬ ‫רבים נלוו לתהליכים אלו והם ממוקדים בטיעונים בעד או נגד שילוב‬ ‫נשים בצבא מסיבות ביולוגיות‪ ,‬פסיכולוגיות ותרבותיות‪ 1.‬למרות‬ ‫הוויכוחים בנושא‪ ,‬תהליך שילוב נשים בצבאות במערב נמשך ומעמיק‬ ‫גם בצבאות שמרניים‪ ,‬שנטו בדרך־כלל להדיר נשים מתפקידי לחימה‪.‬‬ ‫תהליך השילוב עורר סקרנות רבה באקדמיה ונחקר באינטנסיביות‬ ‫על־ידי מדעני חברה‪ ,‬רפואה ומדיניות ציבורית‪ .‬אחד מתחומי המחקר‬ ‫הסוציולוגי בתחום זה הוא ריבוד של נשים בצבא‪ ,‬ושעתוק מעמדן‬ ‫כגורם שולי בארגון הצבאי‪ .‬מבחינה היסטורית קיים קשר אמיץ בין‬ ‫מלחמה‪ ,‬צבא וגבריות‪ ,‬ומכאן מקור מרכזי למצב זה‪ 2.‬אחד מנושאי‬ ‫הוויכוח בקרב מפקדים ומדעני חברה‪ ,‬הוא האפשרות שכניסת נשים‬ ‫לארגונים צבאיים תביא לפגיעה בלכידות היחידה‪ .‬ההכרה בחשיבות‬ ‫הלכידות בקבוצות לוחמות קטנות מוסיפה רבות לחששות אלה‪,‬‬ ‫בעיקר משום ההנחה הרווחת כי לכידות ביחידה הצבאית מבוססת על‬ ‫אחווה בין גברים‪ .‬יחידה צבאית קרבית פועלת בתנאים קשים ובחוסר‬ ‫ודאות‪ .‬על כן דרושות לה תכונות כמו לכידות ותחושת ביטחון בנשק‬ ‫ובמפקדים‪ .‬בתנאים אלה מתפתחת במהירות תרבות "היפר־גברית"‪,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫שיכולה להקשות על שילוב של נשים ביחידות כאלה‪.‬‬ ‫על טענה זו ניתן להעלות שאלות שונות‪ ,‬במיוחד לאור ניסיון מצטבר‬ ‫על אודות דפוסי לכידות ביחידות צבאיות מבצעיות‪ ,‬שנמצא כי הן‬ ‫פועלות היטב גם ללא מידה גבוהה של היכרות קודמת‪ 4.‬יתר על כן‪,‬‬ ‫יש טענה כי בצבאות המערביים הוכח כי נשים פעלו היטב באזורים‬ ‫קדמיים‪ ,‬וכי מידת יכולתן להשתלב בתוך יחידות קרביות תלויה דווקא‬ ‫‪5‬‬ ‫באיכות הכשרתן הצבאית־מקצועית ולא בהשתלבותן החברתית‪.‬‬ ‫כפי שטען הסוציולוג הבריטי אנתוני קינג‪ 6,‬ניתן לשלב נשים בתפקידי‬ ‫לחימה מבלי שלכידות היחידה תיפגע‪ ,‬בתנאי שנשים אלו תהיינה‬ ‫בעלות כושר תפקודי־מקצועי מתאים‪ .‬מאמר זה בוחן פעילות משותפת‬ ‫לגברים ולנשים ביחידות צבאיות מבצעיות‪ ,‬והוא מבוסס על מחקר‬ ‫שדה בשתי יחידות מעורבות הערוכות בגבולה הדרומי של ישראל‪.‬‬

‫שונות חברתית ביחידות בצה"ל‬ ‫כמו בתחומי מחקר צבאי רבים‪ ,‬מדינת ישראל היא מוקד חשוב‬ ‫ללימוד ומקרה בוחן חיוני להשוואה‪ .‬זאת במיוחד על רקע העובדה‬ ‫שבצה"ל נעשו מאמצים ייחודיים לשלב נשים בתפקידי לחימה‪ .‬יש‬ ‫‪32‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫מדינות בהן שילוב נשים בתפקידי לחימה עמוק יותר לעומת ישראל‪,‬‬ ‫אך המעורבות המתמדת של צה"ל בלחימה חושפת נשים לאתגרי‬ ‫תפקוד באזורים קדמיים בהיקף משמעותי‪ ,‬והדבר מקנה חשיבות רבה‬ ‫לחקר שילוב מגדרי בצבא הישראלי‪ .‬כמו ברוב המקרים בעולם‪ ,‬גם‬ ‫בישראל עורר תהליך השילוב של נשים ביחידות מבצעיות פולמוס‬ ‫חברתי נרחב מחוץ לגבולות הצבא‪.‬‬ ‫תהליך שילוב הנשים בצה"ל התעצם בהדרגה בשנות ה־‪ ,90‬והחל‬ ‫להיות מוקד עניין לסוציולוגיה צבאית בישראל‪ .‬יעיד על כך המספר‬ ‫העצום של מחקרים שפורסמו בנושאי מגדר בצה"ל‪ .‬מחקרים קודמים‬ ‫הצביעו על תהליכים חברתיים והתנהגותיים שונים המתחוללים‬ ‫בעת שירות של נשים בארגון צבאי‪ ,‬שמטבעו הוא "גברי"‪ 7.‬מתוך כך‬ ‫קיימים חסמים שונים לשילוב המלא של נשים‪ .‬הדבר מתעצם באזורים‬ ‫קדמיים ובתפקידי לחימה בכוחות יבשה‪ ,‬בהם הדומיננטיות של גברים‬ ‫גדולה במיוחד‪ .‬למרות אפשרות של התנגדות לשירות נשים ביחידות‬ ‫צבאיות‪ ,‬עלייתם של צרכים מבצעיים חדשים לצד מחסור בכוח אדם‬ ‫‪8‬‬ ‫הביא להעמקת שירות נשים גם בתפקידי לחימה ופיקוד‪.‬‬ ‫אחד המחקרים שפורסמו בנושא בחן תהליכים חברתיים שהתרחשו‬ ‫ביחידות לאחר פתיחת תפקידים לנשים‪ ,‬ויצירת שירות משותף‬ ‫בהכשרות לקצונה‪ .‬זהו תהליך המבטל את חלוקת העבודה בין גברים‬ ‫לנשים‪ ,‬ובלשון החוקרות הוא כונה "דה־מגדור" ("ביטול המגדור")‪.‬‬ ‫החוקרות הראו כי בחלק מן המקרים מצב זה היה זמני והוביל ליצירה‬ ‫מחודשת של חלוקת העבודה בין גברים לנשים‪ ,‬או בלשון החוקרות‬ ‫‪9‬‬ ‫"רה־מגדור ("מגדור מחדש")‪.‬‬ ‫החוקרות שביצעו את המחקר מפרשות תהליכים ארגוניים ותרבותיים‬ ‫במהלך שילוב נשים בהכשרות צבאיות‪ ,‬באופן שמצביע על שוליות‬ ‫מתמדת של נשים‪ .‬כך למשל הן זיהו הבדלים בתגובות של סגל‬ ‫פיקודי לתגובות רגשיות בעלות אופי שונה בין גברים לנשים‪,‬‬ ‫כתהליך כפול של "ביטול המגדור" וכינונו של "מגדור מחדש"‪.‬‬ ‫מחקר חלוצי זה בוצע בשנת ‪ 2003‬בבית ספר לקצינות‪ ,‬עוד בטרם‬ ‫שולב בבית הספר לקצינים בשנת ‪ .2005‬המחקר בוצע בגדוד של‬ ‫צוערי קצונה במגמה שאיננה קרבית‪ ,‬ובמידה רבה שיקף את הפער‬ ‫שבין יוקרתם של תפקידי לחימה ותפקידים אחרים‪ .‬החוקרות דיווחו‬ ‫בין השאר על הבדלים בתפקידים ובמאפיינים של גברים ונשים‪,‬‬ ‫לפיהם נשים הפגינו יתרונות בתחום הקוגניטיבי והרגשי‪ .‬בחלוף‬ ‫ארבע שנים‪ ,‬במחקר המשך‪ ,‬טענו החוקרות כי הצוערים והצוערות‬ ‫בגדודים משולבים בבית הספר לקצינים‪ ,‬הפגינו אדישות לשילוב בין‬ ‫‪10‬‬ ‫גברים לנשים וראו בו משהו טבעי‪.‬‬

‫יחידות מעורבות בגבול‬ ‫שילוב נשים ביחידות קרביות אינו אחיד בכל הצבאות‪ ,‬והיקפו‬ ‫מושפע מן הצרכים ומן התרבות הצבאית במדינות השונות‪ .‬כמו כן‬ ‫צרכים מעשיים ומידיים של צבאות יכולים להאיץ תהליכי שילוב‬ ‫נשים בארגונים צבאיים הנמצאים במצבי חירום‪ 11.‬מחסור בכוח אדם‬ ‫היה אתגר משמעותי שעמד בפני צה"ל‪ ,‬והוא אחד הגורמים שהביא‬ ‫את מפקדיו לשקול שילוב גדול יותר של נשים בתפקידי לחימה‪.‬‬ ‫כך גם ביחס לאזורי גבול‪ .‬אבטחת גבולות המדינה נחשבת לפעילות‬ ‫מבצעית שאינה דורשת רמת כשירות זהה לזו של יחידות קרביות‬ ‫בדרג המסתער‪ ,‬ולכן חלק מן המשימות האלה נתפסו כאפשריות‬ ‫לביצוע על־ידי נשים‪.‬‬ ‫למדינת ישראל גבולות בעלי מאפיינים צבאיים שונים באופן ניכר‪,‬‬

‫תצפיתנית בגבול הדרום‪ .‬בתקופת המחקר המשימות העיקריות כללו פעילות שאיננה תואמת את המוכנות הקרבית בדרג המסתער‪ .‬צילום‪ :‬דו"ץ‬ ‫והם מחייבים אותה ליצור מנגנונים צבאיים ההולמים אותם מבחינת‬ ‫היגיון פעולתם וההשקעה הנדרשת לקיומם‪ ,‬כולל בתחום כוח האדם‪.‬‬ ‫מצפון לישראל‪ ,‬בגבולה עם לבנון‪ ,‬יש סיכוי ללחימה צבאית בעוצמה‬ ‫גבוהה ביותר מול חזבאללה‪ ,‬ואף מול כוחות שונים בגבולה של‬ ‫ישראל עם סוריה ברמת הגולן‪ .‬מצב דומה שורר גם בגבול ישראל‬

‫בדרך־כלל‪ ,‬הלוחמים והמפקדים‬ ‫ביחידה מעורבת אינם מתייחסים‬ ‫יותר מדי לנושא העירוב המגדרי‪,‬‬ ‫אלא להשגת המשימות שלהם‬

‫עם רצועת עזה‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬ממזרח ומדרום חתמה ישראל על הסכמי‬ ‫שלום עם ירדן ומצרים‪ ,‬ומשום כך רמת האלימות הצבאית בגבולות‬ ‫אלו מתונה בהרבה‪.‬‬ ‫גבול הדרום עם מצרים היה במשך שנים גבול שקט‪ ,‬ומידת האיום‬ ‫הצבאי שנשקפה ממנו הייתה נמוכה‪ .‬במקביל לכך‪ ,‬מצוקת משאבים‬ ‫בתחום כוח האדם הביאו להקמת יחידות צה"ליות המותאמות למידת‬ ‫האיום מבחינת ההשקעה במשאבים של אמצעי לחימה והכשרה‪.‬‬

‫מסיבה זו חלק מן היחידות המעורבות הראשונות שצה"ל הקים הוצבו‬ ‫באזורי גבול‪ ,‬אשר אופיינו ברמת איום מבצעי מתון במרכז ובדרום‪.‬‬

‫יחידות מעורבות ‪ -‬מקרי בוחן‬ ‫שירות נשים ביחידות קרביות הוא מקור עניין מרכזי לסוציולוגים‬ ‫ולמפקדים‪ ,‬ונחקר מזוויות מגוונות‪ .‬חלק ניכר מן המחקרים בנושא זה‬ ‫בצה"ל פורסם בכתב העת מערכות והוקדש להתחבטויות ולוויכוחים‬ ‫בין מפקדים בכירים‪ 12.‬בנוסף‪ ,‬פסיכולוגים ופיזיולוגים בצה"ל נדרשו‬ ‫לנושא ובחנו אותו בסדרה ארוכה של מחקרים‪ 13.‬עיון בחלק מן המחקרים‬ ‫שפורסמו בנושא מצביע שהם נכתבו מנקודת מבט ערכית ‪ -‬תומכת או‬ ‫מתנגדת ‪ -‬בשילובן של נשים‪ .‬כותבי המאמר הנוכחי ערים לוויכוח זה‪,‬‬ ‫אך אינם מתיימרים להביע עמדה כלשהי בוויכוח‪.‬‬ ‫המידע במחקר מבוסס על עיון בשני מקרי בוחן של יחידות מעורבות‬ ‫שפעלו בגבול הדרום‪ :‬גדוד חיל רגלים קל המכונה "קרקל" ופלוגת‬ ‫תצפיות בגדוד איסוף‪ .‬גדוד "קרקל" הוקם כגדוד מעורב מגדרית‬ ‫בשנת ‪ ,2004‬ובעת המחקר כבר היה יחידה מבוססת‪ ,‬ותיקה יחסית‬ ‫ומאורגנת בדפוסי פעולה שגורים‪ .‬בגדוד היו ארבע פלוגות וכשני‬ ‫שלישים מכוח האדם שלו הן נשים לוחמות‪ .‬ברמת הפיקוד הבכיר‬ ‫(מפקדי הגדוד‪ ,‬הפלוגות והמחלקות) סגל הפיקוד כולל בדרך־כלל‬ ‫מפקדים גברים‪ .‬פלוגת התצפיות הוקמה בשנת ‪ 2003‬והיא חלק‬ ‫מגדוד תצפיות‪ .‬הפלוגה שבה התמקדנו כללה נשים לוחמות בלבד‪,‬‬ ‫לרבות בסגל הפיקוד שלה‪ .‬גם יחידה זו הייתה ותיקה מאוד בעת‬ ‫עריכת המחקר‪.‬‬ ‫במסגרת תפקידם השוטף ביצעו החוקרים מספר רב של ריאיונות‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪33‬‬

‫עומק‪ ,‬קבוצות מיקוד‪ ,‬תצפיות ושיחות משוב עם מפקדים‪ ,‬עם לוחמות‬ ‫ועם לוחמים ביחידות מעורבות שפעלו בגבול זה בשנים ‪.2015-2013‬‬ ‫בסך הכול נפגשו החוקרים עם עשרות חיילים ומפקדים זוטרים וערכו‬ ‫ריאיונות עומק עם עשרות קצינים‪ ,‬חלקם מפקדים בכירים באוגדה‬ ‫המרחבית שבגזרתה פעלו היחידות‪ .‬בקבוצות המיקוד השתתפו בדרך‬ ‫כלל כ־‪ 5‬חיילים או מפקדי כיתות‪ ,‬וריאיונות אישיים בוצעו עם בעלי‬ ‫תפקידים בכירים יותר‪ .‬מידע זה נאסף באופן תקופתי כחלק מהערכה‬ ‫ארגונית‪ ,‬שמטרתה ללמוד על חוויית השירות ביחידות‪ ,‬לאתר בעיות‬ ‫ולספק משוב למפקדים כדי לשפר את תפקוד היחידות‪.‬‬ ‫במהלך כתיבת המאמר המידע שנאסף נקרא מחדש‪ ,‬סווג ונותח על־ידי‬ ‫החוקרים תוך כדי ניסיון לאתר ולסווג כל התייחסות לנושא המגדרי‪.‬‬ ‫המידע שנאסף סווג כאמור לפי תחומי תוכן וכלל את הקטגוריות‬ ‫הבאות‪:‬‬ ‫‪1 .1‬מנהיגות צבאית ביחידה מעורבת‪.‬‬ ‫‪2 .2‬חוויית השירות בגבול‪.‬‬ ‫‪3 .3‬חלוקת עבודה מגדרית‪.‬‬ ‫‪4 .4‬אתגרים של מפקדים‪.‬‬ ‫ברוב המקרים הנושא המגדרי היה נושא די שולי במידע שנאסף‪,‬‬ ‫והחיילים והחיילות כלל לא התייחסו אליו אלא אם כן התבקשו לעשות‬

‫עלייתם של צרכים מבצעיים חדשים לצד‬ ‫מחסור בכוח אדם הביא להעמקת שירות‬ ‫נשים גם בתפקידי לחימה ופיקוד‬

‫זאת במפורש‪ .‬בקריאה חוזרת של המידע שנאסף בתחום המגדרי‪,‬‬ ‫הוגדרו שתי תמות יסוד בהקשר של פעולה משותפת‪ :‬ביצוע המשימה‬ ‫המבצעית ותהליכים בארגון היחידה התומכים בשיתוף פעולה‪.‬‬

‫ביצוע המשימה המבצעית‬ ‫שירות מבצעי משותף כעניין שגרתי‪ .‬ממצא בולט בניתוח המידע‬ ‫היה העובדה כי לא נמצאו כמעט עדויות לכך שהשירות המשותף‬ ‫הוא נושא בעל עניין‪ ,‬שיש להעלות אותו לדיון או להתלונן עליו‪ .‬יש‬ ‫להזכיר כי חלק ניכר מן המקורות במחקר נוצרו מתוך תהליכי איסוף‬ ‫נתונים שנועדו לסייע בפיתוח ארגוני‪ ,‬שתכליתו לשפר את הפעילות‬ ‫ביחידה ולאתר מקורות של מצוקה או תקלות‪ .‬במידע עלו תלונות‬ ‫שונות של חיילים ביחס לתנאי השירות‪ ,‬תדירות הסעות‪ ,‬איכות מזון‬ ‫ודרישה לתשומת לב מצד המערכת‪ .‬עם זאת‪ ,‬מיעוט קטן מאוד עסק‬ ‫בנושאים מגדריים ואם בכלל עלה נושא זה הרי שרוב ההתייחסויות‬ ‫היו חיוביות‪ .‬למשל מה שאמרה לוחמת קרקל ב־‪" :2013‬שילוב של‬ ‫נשים וגברים הוא נכון בגדוד"‪ ,‬ציינה‪" .‬שילוב נכון‪ ,‬מאוזן‪ .‬הייתי‬ ‫משתגעת בפלוגה של בנות בלבד‪ .‬גם לבנים כיף (אף כי) הם לא יודו‬ ‫בזה‪ .‬יש גאוות יחידה"‪.‬‬ ‫בנתונים אלה אין הכוונה כי הכול בתחום הפעולה המשולבת "ורוד"‪,‬‬ ‫‪34‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫לוחמים במהלך תדרוך‪" ,‬אריות הירדן"‪ ,‬אוגוסט ‪" .2017‬הבנות רציניות ביותר‪ ,‬זו‬ ‫או שהוא מקובל על כולם באופן שווה‪ .‬ניתן היה לראות גם התייחסות‬ ‫ביקורתית לעניין‪ ,‬במיוחד בקרב בנים הנמצאים בשלבים ראשוניים‬ ‫של שירותם‪ :‬חלקם מבטאים תחושה ששירות משותף עם נשים‬ ‫הוא שירות בעל יוקרה נמוכה‪ .‬עם זאת‪ ,‬כשעוסקים בנושאים שיש‬ ‫לשפר בתפקוד היחידה ובכשירותה המבצעית‪ ,‬עולה נושא היכולת‬ ‫המקצועית של היחידה‪ ,‬וכמעט שאין התייחסות לכך שמגדר מהווה‬ ‫חלק בהערכת היכולת בתחום זה‪ .‬לדעתנו יכולת מקצועית איננה‬ ‫חלק מתפיסה מגדרית‪ ,‬והיא נקבעת בעיני המשתתפים במחקר על־פי‬ ‫פרמטרים כמו מקצועיות‪ ,‬מיומנות‪ ,‬ותק‪ ,‬קשב ותשומת לב לחיילים‬ ‫במוצב‪ ,‬אך לא של "נשיות" או "גבריות"‪.‬‬ ‫חוויית הגבול‪ .‬חוויית הגבול היא מרכיב מרכזי במכלול המידע‬ ‫שנאסף בעבודת השדה‪ ,‬והיא ניכרת בממדים של ריחוק פיזי מן‬ ‫המרכז‪ ,‬שעמום ומונוטוניות‪ .‬מאפיינים אלה הם אתגר מבצעי‬ ‫משמעותי‪ .‬בתקופת המחקר אזור גבול הדרום אופיין ברמת סיכון‬ ‫נמוכה‪ .‬עיקר המשימות כללו מניעת הברחות ואיתור סימנים של‬ ‫פעילות חבלנית עוינת ‪ -‬פעילות שאיננה תואמת את רמת המוכנות‬ ‫הקרבית שמאפיינת יחידות קרביות בצבא הסדיר‪ .‬הדבר עלה במיוחד‬ ‫בקרב חיילים ומפקדים מן הגדודים הסדירים שהוצבו למשימה זו‪.‬‬ ‫לוחם מגדוד חי"ר שהוצב בגזרת ניצנה ב־‪ 2015‬ציין‪" :‬הכינו אותנו‬ ‫למתח מבצעי גבוה‪ ,‬אבל בפועל זה לא ככה"‪ .‬מ"פ באותו גדוד‪ ,‬הוסיף‪:‬‬ ‫"המציאות בגבול היא פלילית‪ .‬שלושה‪-‬ארבעה ניסיונות הסגת גבול‬ ‫ביום‪ .‬זה מבלבל את הלוחמים והמפקדים‪ ,‬כי לא נערכים לפח"ע"‪.‬‬ ‫לעומתם‪ ,‬השיח של החיילים והמפקדים ביחידות המעורבות במחקר‪,‬‬ ‫הערוכות באופן קבוע בגזרה‪ ,‬היה שונה‪ ,‬בכך שהיו מודעים היטב‬

‫מאפיינים מוגדרים‪ ,‬שמתווספים על הידע המקצועי הדרוש למפקד‬ ‫קרבי בכל יחידה של כוחות יבשה‪ .‬ידע זה חשוב למפקדים על־מנת‬ ‫שיוכלו להתמודד עם אתגרי מנהיגות ביחידה מעורבת‪ ,‬וליצור אמון‬ ‫במנהיגותם בקרב פקודיהם‪ .‬במהלך מחקר השדה רובם המכריע של‬ ‫המפקדים בסגל הפיקוד הבכיר בגדוד היו גברים‪ .‬הקצינים בסגל‬ ‫הפיקוד‪ ,‬במיוחד הבכירים‪ ,‬לא גויסו כחיילים לגדוד זה ולא התנסו‬ ‫בפיקוד על הלוחמים והלוחמות המשרתים בו ביחד‪ .‬כיוון שכך‪,‬‬ ‫המפקדים לומדים את החומר הפיקודי בהשראת הבכירים מהם‪,‬‬ ‫מתנסים ומגבשים לעצמם כללי עבודה הולמים‪.‬‬ ‫"השילוב של נשים וגברים הוא נקודת החוזק של הגדוד ‪ -‬חד־‬ ‫משמעית"‪ ,‬הדגיש סגן מפקד פלוגה ב־‪ .2013‬והוסיף‪" :‬שילוב‪ ,‬בהכנה‬ ‫נכונה של המפקדים‪ ,‬ממצה את יכולות שני המינים‪ .‬חוזק מנטלי ‪-‬‬ ‫נשים‪ .‬חוזק פיזי ומשקלים ‪ -‬גברים‪ .‬זה שילוב מנצח‪ .‬האם יש בכך‬ ‫'כאב ראש' למפקד? בוודאי‪ .‬אבל אני למדתי להתאהב בגדוד"‪.‬‬ ‫הפיקוד הבכיר בגזרה מכיר לעומק נושא זה‪ ,‬ומנחה את המפקדים‬ ‫הזוטרים בראייה לפיה המפקד המנוסה ביחידה המעורבת ימצה‬ ‫בחוכמה את יכולות שני המינים‪ .‬כך למשל מפקד יפנה יותר זמן‬ ‫בלוח הזמנים שלו לשיחות עם לוחמות‪ ,‬מכיוון שהן מפגינות רמה‬ ‫אישית גבוהה יחסית‪ .‬הן מבקשות הסברים ואינן מתביישות לשאול‬

‫הסיירת מטכ"ל שלהן וזה סוחף את כולם"‪ .‬צילום‪ :‬עדן בריאנט‪ ,‬דו"ץ‬ ‫למאפייני המשימה וממוקדים בביצועה‪ .‬ניכר כי הם תופסים את‬ ‫משימת גבול כמצב הגיוני ולא "בעיה זמנית"‪" .‬אני חושב שעושים‬ ‫פה בט"ש הרבה יותר איכותי"‪ ,‬ציין סגן מפקד פלוגה ב"קרקל"‬ ‫ב־‪ 2013‬והוסיף‪" :‬הבנות רציניות ביותר‪ ,‬זו הסיירת מטכ"ל שלהן וזה‬ ‫סוחף את כולם"‪.‬‬

‫תהליכים בארגון היחידה התומכים‬ ‫בשיתוף פעולה‬

‫נראה כי התמונה המתקבלת היא של יחידות צבאיות מאורגנות‬ ‫ובעלות ניסיון רב‪ ,‬הפועלות בדפוסים שגורים‪ .‬ביחידות אלה שיתוף‬ ‫הפעולה המגדרי נתפס כמשהו טבעי‪ .‬עיון במידע שנאסף מאפשר‬ ‫להעלות טענה כי מצב עניינים זה הוא תוצר של תהליכים ארגוניים‬ ‫המאפשרים שיתוף פעולה‪ .‬למשל‪" :‬טירונות זה שלושה חודשים ועוד‬ ‫ארבעה חודשים אימון מתקדם‪ .‬את הכול (עושים) ביחד‪ ,‬ביחד‪ ,‬ביחד‪.‬‬ ‫אין פריווילגיות‪ ,‬הכול אותו דבר‪ .‬בין אם זה מסע כומתה ובין אם זה‬ ‫מסעות רגילים ובין אם זה לישון בשטח‪ .‬הכול אותו דבר"‪ .‬כך ציינה‬ ‫מ"כית בגדוד "קרקל" ב־‪" .2017‬זה לא שמהחודש הראשון אנחנו ישר‬ ‫חברים הכי טובים‪ ,‬זה קשה‪ .‬לוקח זמן להתרגל לחיות עם בנים ‪,24/7‬‬ ‫ולהרגיש בנוח לדבר על הדברים הכי אישיים‪ .‬בחודש הראשון זה‬ ‫מביך‪ ,‬אבל אחרי זה מתרגלים"‪.‬‬ ‫תהליכים אלה מתבצעים לאור ניסיון מעשי מצטבר‪ ,‬המאפיין יחידות‬ ‫מעורבות‪ ,‬שבא לביטוי בכמה תחומים‪ :‬מנהיגות צבאית‪ ,‬חלוקת‬ ‫עבודה‪ ,‬תהליכי מיון פנימיים ופיתוח של מפקדים‪.‬‬ ‫מנהיגות צבאית‪ .‬המנהיגות הצבאית ביחידות מעורבות היא בעלת‬

‫צרכים מעשיים ומידיים של צבאות יכולים‬ ‫להאיץ תהליכי שילוב נשים בארגונים‬ ‫צבאיים הנמצאים במצבי חירום‬

‫שאלות או לשוחח על נושאים שלא מובנים להן או לא מוסכמים‬ ‫עליהן‪ .‬על המנהיגים הצבאיים בגדוד מעורב להבין היטב את‬ ‫הממדים הפיזיים והנפשיים של פיתוח לוחמות‪ .‬למשל‪ ,‬המפקד‬ ‫המיומן יתאים את תוכנית הפיתוח הפיזי של הלוחמות באימונים‪,‬‬ ‫וימנע שחיקה מהירה מדי מבחינה גופנית‪ .‬בנוסף‪ ,‬המפקד המיומן הוא‬ ‫בעל כושר רטורי ומפגין "בשלות"; הוא לא יתבלבל מלוחמת שבוכה‪,‬‬ ‫וידע להבחין בסימנים של מצוקה פיזית שאינם מגיעים מעצלות‬ ‫("ראש קטן") או מחוסר רצון לבצע את המשימה‪ .‬בנוסף‪ ,‬מנהיגות‬ ‫צבאית ביחידה מעורבת מתמודדת עם שני נושאים חשובים שיש‬ ‫להקדיש להם תשומת לב‪ :‬השוואה מתמדת ליחידות קרביות אחרות‬ ‫ויחסים רומנטיים ביחידה‪ .‬הנושא הראשון בולט בהופעת תחושת‬ ‫חוסר שביעות הרצון של חלק מן הבנים‪ ,‬המשווים את תפקידם לבנים‬ ‫המשרתים בגדודים בחטיבות סדירות‪ .‬הם אינם מרוצים ממעמדו‬ ‫של הגדוד המעורב בהשוואה למעמד גדודים בחטיבות חי"ר אחרות‪.‬‬ ‫הדבר בולט בעיקר לאחר שחיילים נחשפים ל"עקיצות" ולהעלבות‪.‬‬ ‫המפקדים הבכירים בגזרה – מפקדי החטיבות והגדודים ‪ -‬מנחים את‬ ‫המפקדים הזוטרים לא להתעלם מתחושות כאלה ומורים להם להסביר‬ ‫את ההיגיון של הקמת היחידה המעורבת ואת תרומתה למאמץ‬ ‫הצבאי הכולל‪ .‬בדרך־כלל תסכול מן הסוג הזה מאפיין חיילים שטרם‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪35‬‬

‫השתלבו ביחידה מבחינה חברתית‪ .‬הנושא השני הוא זוגות רומנטיים‬ ‫הנוצרים ביחידות‪ ,‬נושא שיש להכיר בו ואין דרך לבטלו‪ .‬ההבנה‬ ‫בקרב מפקדים היא כי אין להתעלם מן הקשיים הנלווים למערכות‬ ‫יחסים רומנטיות בתוך היחידה‪ ,‬אלא לאתר בעיות מראש‪ ,‬לתת להן‬ ‫מענה ולשוחח על כך באופן גלוי‪" .‬המפקד הממונה צריך לדעת מתי‬ ‫חיילים מפתחים יחסים לא נאותים ולוודא הפרדה ‪ -‬גם בהצבה וגם‬ ‫בפעילות ‪ -‬ולהבין כי החיים מחוץ למסגרת אינם בפיקוח שלו"‪,‬‬ ‫ציין מפקד בכיר‪" .‬פרידות ומריבות יוצרות רעש גדול‪ ,‬אך מפקד‬ ‫מיומן לא מתרגש מהן‪ .‬עליו למקד את הקשב שלו בהפעלת מסגרת‬ ‫מבצעית‪ ,‬וכך לתעל את האנרגיה לטובת השגת מטרות הגדוד"‪.‬‬ ‫חלוקת עבודה‪ .‬בכל יחידה קרבית יש חלוקת עבודה בין הלוחמים‪,‬‬ ‫על־פי פרמטרים כמו קור רוח‪ ,‬הומור‪ ,‬כוח פיזי‪ ,‬כושר ניווט או‬ ‫מנהיגות אישית‪ .‬כל אלה באים לביטוי גם ביחידה המעורבת‪ ,‬והם‬ ‫מתגבשים לאיטם החל מן הטירונות‪ .‬כשהם מבשילים ‪ -‬הם הופכים‬ ‫את תפקוד היחידה המעורבת לתפקוד תקין וזורם‪ ,‬המבוסס על‬ ‫חלוקת עבודה פנימית מוגדרת‪.‬‬ ‫יש לכך שני ביטויים ברורים‪ :‬הכוח הפיזי המאפיין בדרך־כלל את‬ ‫הבנים‪ ,‬והמשמעת הפנימית והיסודיות המאפיינות בדרך־כלל את‬ ‫הבנות‪ .‬המאפיינים החיוביים של הבנות מקורם במאתר הגיוס של‬ ‫היחידה המעורבת‪ ,‬המביא לשורותיה נשים לוחמות בעלות מוטיבציה‬ ‫ויכולת קוגניטיבית גבוהות יחסית‪.‬‬

‫בכל יחידה קרבית יש חלוקת עבודה בין‬ ‫הלוחמים‪ ,‬על־פי פרמטרים כמו קור רוח‪,‬‬ ‫הומור‪ ,‬כוח פיזי‪ ,‬כושר ניווט או מנהיגות‬ ‫אישית‪ .‬כל אלה באים לביטוי גם ביחידה‬ ‫המעורבת‬ ‫"היכולות הפיזיות של גברים (לזווד‪ ,‬לסחוב‪ ,‬להרים ציוד ואמל"ח‬ ‫כבד) גבוהות יותר‪ .‬היכולות הקוגניטיביות והחוסן המנטלי של נשים‬ ‫גבוהים יותר ‪ -‬הן מגלות דריכות גבוהה גם בקו בט"ש ארוך"‪ ,‬ציין‬ ‫מ"פ בגדוד "קרקל" ב־‪" .2015‬כמו כן‪ ,‬ניתן לדרוש מהן יותר בחשיבה‬ ‫בניתוח האתגר המבצעי ובמתן מענה יצירתי‪ ]...[ .‬אם הייתי יודע את‬ ‫זה בתחילת התפקיד הייתי עושה הרבה פחות טעויות"‪.‬‬ ‫גם בקרב המרואיינות במחקר נראה כי חלוקת עבודה כזו נוצרת‬ ‫לאטה‪ ,‬והיא נובעת מכך שהחיילים מצויים יחד למשך זמן ממושך‬ ‫ולומדים להכיר זה את זה‪ .‬בשיחת חתך עם קבוצה מעורבת של חיילים‬ ‫וחיילות שנערכה ב־‪ 2013‬מסרו החיילים והחיילות כי‪" :‬היתרונות הם‬ ‫שגבר יותר חזק בסחיבת דברים‪ ,‬וצריך את הכוח הפיזי‪ .‬בנים עוזרים‬ ‫לבנות ולהיפך"‪.‬‬ ‫דוגמה נוספת הגיעה משיחת חתך שנערכה עם קבוצה מעורבת של‬ ‫חיילים וחיילות ב־‪ ,2013‬במענה לשאלה האם להשאיר את הגדוד‬ ‫מעורב‪ 3 :‬מתוך ‪ 5‬חיילים חשבו שזה מה שמייחד את הגדוד הזה ועדיף‬ ‫שהמצב יישאר כך‪ .‬לשניים הנותרים לא הייתה תגובה לכאן או לכאן‪.‬‬ ‫תהליכי מיון פנימיים ופיתוח מפקדים‪ .‬כשחיילים מתחילים את‬ ‫‪36‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫לוחם ולוחמת במהלך תרגיל‪ ,‬תרפ"ל "קרקל"‪ ,‬מרס ‪" .2017‬אתה מבין שמי ששמו‬ ‫השירות צבאי‪ ,‬עדיין לא ידוע בוודאות עד כמה יוכלו להסתגל לחיים‬ ‫בצבא‪ ,‬כך שיוכלו לסיים את שירותם בהצלחה‪ .‬לנושא זה יש גם‬ ‫ביטוי של שירות בגדוד מעורב‪ .‬כשחיילים או חיילות אינם מסתגלים‬ ‫לשירות הקרבי ביחידה המעורבת הם בדרך־כלל מסיימים את מסלול‬ ‫השירות ועוברים למקומות אחרים‪ ,‬לרוב למפקדת הגדוד‪ .‬הדבר‬ ‫משפיע לחיוב על חלוקת העבודה הנוצרת בסופו של דבר ביחידה‬ ‫המבצעית‪" .‬אין הרבה בנים בקרקל וגם מי שמגיע אלה לא בהכרח‬ ‫בנים שרצו להיות שם"‪ ,‬ציינה קלעית ב"קרקל"‪ .‬במחלקה היו ‪3-2‬‬ ‫בנים‪ ,‬ולרוב הם היו ממורמרים‪ .‬הם היו מנסים להוציא גימלים‪ ,‬חלק‬ ‫היו גם מצליחים לעזוב‪ ,‬ואלה שלא עזבו היו נשארים איתנו ובאמת‬ ‫היו מכבדים אותנו ועוזרים לנו"‪.‬‬ ‫לכך יש גם ביטוי צדדי נוסף ביכולת לקבל מרות מצד מפקדת אישה‪.‬‬ ‫"בשלב מוקדם אני יכולה להגיד שלטירונים היה קשה שאישה תפקד‬ ‫עליהם"‪ ,‬סיפרה לוחמת בגדוד "קרקל" ב־‪" .2017‬בשלב המאוחר‬ ‫בפלוגות המבצעיות זה ממש לא שינה‪ .‬בפלוגות המבצעיות זה הרבה‬ ‫יותר חופשי‪ ,‬חברי ומשפחתי‪ .‬אתה מבין שמי ששמו לפקד עליך‪ ,‬אתה‬ ‫יכול לסמוך עליו ואתה צריך ויכול לתת לו כבוד"‪ .‬תהליך מרכזי אחר‬ ‫שעלה רבות במחקר הוא פיתוח מפקדים‪ .‬לגבי נשים הנושא כולל לא‬ ‫רק את אתגרי קורס הקצינים במגמת חי"ר אלא גם תקרת זכוכית של‬ ‫תפקידי פיקוד מעבר לדרגת מפקד פלוגה‪ .‬כשמפקדות צומחות בגדוד‬ ‫ומגיעות אליו בתפקיד בכיר הן נחשבות למושא להערצה‪.‬‬

‫שירות משותף ביחידה "ממוסדת"‬ ‫נראה כי הממצאים שעלו במחקר נובעים ממצב השורר ביחידות‬ ‫מבצעיות "ממוסדות"‪ .‬אלו יחידות שלא נמצאות במצב של "ניסוי"‬ ‫כבר זמן רב‪ 14,‬והן מבטאות תהליכים ארגוניים סדורים‪ .‬אינדיקציה לכך‬ ‫הייתה ההתייחסות ליחידה כבעלת ניסיון על־ידי מפקדים‪ ,‬והעובדה‬ ‫כי החיילים לא הביעו התלבטויות או אי־הבנה לגבי המשימה המוטלת‬ ‫עליהם בגבול‪ .‬החיילים המשרתים ביחידות האלה מבטאים תחושה של‬ ‫‪15‬‬ ‫שירות משותף כעניין שגרתי שאין מה לדון בו או להתמרמר בגינו‪.‬‬ ‫חשיבות הממצא הזה בולטת לעומת הדיון הערני בחברה הישראלית‬

‫לפקד עליך‪ ,‬אתה יכול לסמוך עליו ואתה צריך ויכול לתת לו כבוד"‪ .‬צילום‪ :‬דו"ץ‬ ‫בשאלה אם שירות משותף כזה הוא אפשרי בכלל‪ .‬האם יש לעודד‬ ‫שירות משותף של חיילות וחיילים ביחידות קרביות או לעודד נשים‬ ‫לשירות בתפקידי לחימה? הממצא עומד בניגוד לטענות שהועלו בעבר‬ ‫‪16‬‬ ‫לגבי דמותו של צה"ל כארגון גברי‪ ,‬הגמוני ומופרד‪.‬‬ ‫זהו בעצם תהליך הכולל לא רק התאמה של ציפיות ברמה האישית‪,‬‬ ‫אלא גם העברה של חיילים וחיילות שאינם מתאימים ללחימה‬ ‫לתפקידים של תומכי לחימה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬נראה כי חלק גדול מן‬ ‫הוויכוח על אודות שירות משותף של גברים ונשים ממוקד בתכונות‬ ‫של "נשים" ושל "גברים"‪ ,‬אך אין לו קשר גדול במיוחד למציאות‬ ‫המבצעית היום־יומית‪ ,‬כפי שהיא נחווית על החיילים והמפקדים‬ ‫ביחידות מעורבות‪ .‬נראה כי יחידה מעורבת יעילה היא יחידה שלמדה‬ ‫לפעול בתצורה משולבת‪ .‬בדרך־כלל‪ ,‬הלוחמים והמפקדים ביחידה‬ ‫כזאת אינם מתייחסים יותר מדי לנושא העירוב המגדרי‪ ,‬אלא להשגת‬ ‫המשימות שלהם‪ .‬הם מקבלים את העירוב המגדרי כדבר נתון‪.‬‬

‫מיקרו־סוציולוגיה ולכידות ביחידה מעורבת‬ ‫במחקר שביצע הסוציולוג הצבאי הבריטי אנתוני קינג‪ ,‬טען כי הצבא‬ ‫הבריטי יכול לשלב נשים בתפקידי לחימה‪ ,‬בתנאי שהן יעברו אימון‬ ‫צבאי מקצועי מתאים‪ .‬לטענתו‪ ,‬לכידות ביחידה קרבית מבוססת‬ ‫על יכולת מקצועית של הלוחמים והמפקדים הפועלים בה ולא על‬ ‫אחווה גברית‪ 17.‬טענה זו ממוקדת מאוד ביכולת המקצועית של כל‬ ‫חברה וחבר ביחידה‪ ,‬ויכול להיות שהיא מתאימה לצבאות מקצועיים‬ ‫המבוססים על שירות ממושך ולא לצבאות המבוססים על שירות‬ ‫חובה כמו צה"ל‪ .‬כלומר לטענתו כושר הפעולה של יחידה מעורבת‬ ‫מבחינה מגדרית מותנה במערכת ההכנות לקראת לחימה‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫באימון מקצועי בעל רמה גבוהה ואולי אף אחידה של אימון לגברים‬ ‫ולנשים‪ .‬טענה זו איננה זוכה לאישור במחקר זה‪ ,‬מכיוון שכושר‬ ‫פעולה גבוה ביחידה מעורבת מבוסס דווקא על לימוד מתמשך של‬ ‫ההבדלים בין גברים לנשים והתחשבות בו‪ .‬לכאורה יחידה מעורבת‬ ‫פועלת היטב עקב המאמץ הכולל מצד המערכת הצבאית‪ ,‬שמשקיעה‬ ‫משאבים רבים בארגון היחידה ובלימוד הדרוש למשרתים בה‪ .‬יש‬

‫לכך עדויות רבות בספרות המחקרית העוסקת בבריאותן של לוחמות‪,‬‬ ‫ובהתאמה הדרגתית של ציוד ואימונים‪ .‬תהליכים אלה מתייחסים‬ ‫ללוח המזון המתאים ליחידה כזאת‪ ,‬למיון רפואי הולם ולהתאמת‬ ‫אמצעי לחימה‪ 18.‬מנגד‪ ,‬אנו לא עוסקים כאן בהיבטים כאלו אלא‬ ‫בהקשר החברתי‪ :‬במנהיגות‪ ,‬בחלוקת עבודה ובתהליכי מיון פנימיים‪.‬‬ ‫תהליכים חברתיים יום־יומיים כאלו תורמים תרומה חשובה לפעולה‬ ‫היעילה של היחידה המבצעית המעורבת‪ .‬ארגון צבאי מאורגן באופן‬ ‫פורמלי בהתאם לחוקים ולתורת לחימה מקצועית מוגדרת‪ ,‬אבל‬ ‫הפעילות היום־יומית בתוך יחידותיו כוללת תהליכים חברתיים יום־‬ ‫יומיים‪ .‬פעילות משותפת אפקטיבית איננה רק תוצר של מערכת‬ ‫מקצועית פורמלית אחידה לגברים ולנשים‪ ,‬אלא נוצרת בתהליכי‬ ‫למידה מקומיים וניסיון אישי מצטבר‪ .‬תהליכים כאלה הם בעלי‬ ‫השפעה רבה על תפקודן של יחידות מעורבות‪.‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬נוצר תהליך בו היחידה המבצעית המשולבת‬ ‫מתגבשת‪ ,‬תוך כדי שהיא פולטת החוצה מתוכה את מי שאינו מתאים‬ ‫לשרת בה‪ .‬בהדרגה נוצר בה מצב לפיו ההבדלים שבין גברים לנשים‬ ‫‪19‬‬ ‫אינם מתח שיש לנהל על־מנת שלא יפגע בתפקוד או בלכידות‪,‬‬ ‫אלא מצב יסוד שאין מה לדון בו‪ .‬מצב זה הוא תוצאה של תהליכים‬ ‫ארגוניים המאפשרים פעולה משותפת בין גברים לנשים‪.‬‬

‫סיכום‬ ‫באזור הגבול הדרומי של ישראל נשים מבצעות בהצלחה תפקידים‬ ‫מבצעיים‪ ,‬ופועלות היטב ביחד עם גברים‪ .‬עובדה זו סותרת טענות‬ ‫אודות שעתוק של המבנה החברתי בצבאות‪ ,‬שבהם נשים הן תמיד‬ ‫שוליות‪ 20.‬היחידות עליהן למדנו הן בעלות ניסיון רב בפעולה‬ ‫משותפת‪ ,‬ותפיסת השילוב בין גברים לנשים בקרב המשרתים בהן‬ ‫נובעת מתהליכים ארגוניים פנימיים הכוללים‪:‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬מנהיגות צבאית בעלת ניסיון מצטבר בנושא של שילוב‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬חלוקת עבודה בין גברים לנשים המתהווה בהדרגה תוך כדי‬ ‫ההכשרה הצבאית‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬תהליכי מיון פנימיים של חיילים ביחידה ופיתוח מקצועי של‬ ‫מפקדיה‪.‬‬ ‫למדנו כי בדרך־כלל נתפס השילוב המגדרי על־ידי החיילים‬ ‫והמפקדים ביחידות אלו כנושא טריוויאלי‪ ,‬שאינו מהווה בעיה או‬ ‫חיסרון‪ .‬באופן פרדוקסלי המרחק של הגבול מאפשר ליצור "בועה"‬ ‫בצורה של גדוד שבו הפעילות הצבאית המשותפת נתפסת מצב‬ ‫טבעי‪ .‬הדבר נוצר בעקבות מגוון של תהליכים ארגוניים ביחידה‪,‬‬ ‫שמתרחשים מתוך מאמץ להתמודד עם שילוב מגדרי‪ .‬במרחבים‬ ‫מוגדרים ‪ -‬ובמחקר זה בחלק מאזורי הגבול של ישראל ‪ -‬מתבצע‬ ‫בצה"ל תהליך מואץ של שילוב גברים ונשים ביחידות מבצעיות‪,‬‬ ‫והמחקר מצביע על תהליכים ארגוניים ומיקרו־חברתיים המאפשרים‬ ‫או מעכבים שילוב ביחידות מבצעיות‪ .‬יש להדגיש‪ ,‬כי המחקר לא‬ ‫נועד לקבוע אם שילוב מגדרי הוא טוב או לא אלא רק לנסות לברר‬ ‫כיצד הוא פועל‪ .‬הממצאים הם אלטרנטיבה לטענות על שוליות‬ ‫של נשים בארגון הצבאי‪ ,‬ועל גורמים המאפשרים לכידות ביחידה‬ ‫מעורבת מבחינה מגדרית‪.‬‬ ‫*באיסוף המידע‪ ,‬בהעברת מאות שאלונים‪ ,‬בקידודם ובקיום עשרות שיחות‬ ‫חתך‪ ,‬לקחה חלק חוליית פסיכולוגיה עוצבת "אדום"‪ ,‬לרבות פסיכולוגי‬ ‫המילואים ומאבחנות מדעי ההתנהגות‪ ,‬בשנים ‪.2015-2012‬‬ ‫ההערות למאמר הזה מתפרסמות באתר הוצאת מערכות‪.‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪37‬‬

‫פירמידת הצרכים של‬ ‫מאסלו‪ .‬אבן יסוד בהבנת‬ ‫הצרכים העומדים ביסוד‬ ‫ההתנהגות האנושית‪,‬‬ ‫והדחפים המניעים את‬ ‫האדם בחייו‬

‫פירמידה הפוכה‬

‫ההתנהגות האנושית בקרב והנסיבות הייחודיות‬ ‫המתקיימות רק בו‪ ,‬מארגנות מחדש את תיאוריית הצרכים‬ ‫של מאסלו‪ .‬הגורמים המניעים את הלוחם לתפקד לנוכח‬ ‫הקושי בשדה הקרב מביאים לשינוי ההיררכיה המוכרת‬

‫סא"ל (מיל') גדעון שרב‪,‬‬ ‫מד"ר המכללה לפיקוד טקטי‬

‫"אני שומע שוב פרשים‪ ,‬אינך שומע דבר‪ ,‬וריח מר עולה מן‬ ‫הרעשים‪ ,‬והוא ילך ויגבר [‪ ]...‬מדוע קר לי‪ ,‬קר לי כל כך? [‪]...‬‬ ‫השמים צבועים וניל‪ ,‬האופק מפויח‪ ,‬הכול חוזר אדום יותר‪ ,‬מן‬ ‫השוחות ובצריחים‪ ,‬אמרי‪ ,‬האם אנחנו מנצחים?"‬ ‫(שלומי שבן וחוה אלברשטיין‪" ,‬תרגיל בהתעוררות")‬ ‫שדה הקרב הוא מקום עתיר אדרנלין‪ ,‬קשה ועגום‪ ,‬בו אופיו של‬ ‫האדם מגיע לידי מבחן קיצוני בשל מערכת הלחצים והקשיים ‪ -‬עקת‬ ‫הקרב ‪ -‬ובראשם הפחד מן המוות‪ .‬תילי תילים של מילים נכתבו מאז‬ ‫‪38‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫שחר ההיסטוריה בניסיון להבין את אופן פעולת הלוחמים מול אש‬ ‫האויב‪ ,‬ואת המניעים להתנהגותם‪.‬‬ ‫במאמר זה ייעשה שימוש בתיאוריית הצרכים של הפסיכולוג החברתי‬ ‫האמריקני אברהם מאסלו‪ ,‬כדי לנסות ולהבין את ההתנהגות האנושית‬ ‫בקרב‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬בשל הנסיבות הייחודיות המתקיימות רק בשדה‬ ‫הקרב‪ ,‬אבקש לנסות ולהציע הסבר המארגן אחרת את התיאוריה של‬ ‫מאסלו‪ ,‬במעין פירמידה הפוכה‪.‬‬

‫פירמידת הצרכים ‪-‬‬ ‫תיאוריה של מוטיבציה אנושית‬

‫בשנת ‪ 1943‬הופיע בכתב העת לענייני פסיכולוגיה‬ ‫‪ Psychological Review‬מאמר בשם "תיאוריה של מוטיבציה‬ ‫אנושית"‪ ,‬פרי עטו של חוקר אלמוני יחסית‪ ,‬פסיכולוג יהודי מניו־‬ ‫יורק בשם אברהם מאסלו‪ 1.‬המאמר הפך לאבן יסוד בהבנת הצרכים‬ ‫העומדים ביסוד ההתנהגות האנושית‪ ,‬והדחפים המניעים את‬ ‫האדם בחייו‪ .‬לפי התיאוריה‪ ,‬קיימים צרכים אנושיים אוניברסליים‬ ‫המאורגנים במדרג‪ ,‬מעין פירמידה‪ ,‬על־פי סדר חשיבותם‪ .‬מאסלו‬

‫צילום‪ :‬גיל קרמר‪ ,‬דו"ץ‬

‫טען כי צורכי האדם מחולקים לרמות שונות ‪ -‬מצורכי קיום‬ ‫בסיסיים ועד לצרכים מתקדמים יותר‪ ,‬וסיפוק רמת צרכים אחת‬ ‫מהווה תנאי הכרחי להשגת רמת הצרכים הבאה אחריה במדרג‪ .‬על־‬ ‫פי התיאוריה‪ ,‬בני האדם שואפים באופן אינסטינקטיבי ובלתי־מודע‬ ‫לטפס במעלה הפירמידה הזו במהלך חייהם‪.‬‬ ‫בבסיס הפירמידה נמצאים הצרכים הפיזיולוגיים‪ ,‬המאפשרים את הקיום‬ ‫האנושי‪ :‬לנשום‪ ,‬לישון‪ ,‬לשתות‪ ,‬לאכול ולסלק את הפרשות הגוף‪.‬‬ ‫לאחר השגת הצרכים הפיזיולוגיים‪ ,‬מתגלה ברמה השנייה בסולם‬ ‫הצורך האנושי בביטחון‪ ,‬כלומר השגת יציבות משפחתית‪ ,‬יציבות‬ ‫תעסוקתית‪ ,‬הבנת סדרי העולם ויצירת ודאות מרבית‪.‬‬ ‫בשלב הבא מופיע הצורך בהשתייכות‪ ,‬הרצון להיות מקובל‪ ,‬להיות‬ ‫חלק מקבוצה‪ :‬בין אם זה התא המשפחתי‪ ,‬הקולגות בעבודה או מועדון‬ ‫הספורט‪ .‬הרמה הרביעית היא הצורך בהערכה חברתית‪ ,‬בהוקרה מן‬ ‫הסביבה ואף בכבוד עצמי‪ .‬רמה זאת מושגת על־ידי כך שהאדם חש‬ ‫כי לפעולותיו יש משמעות‪ ,‬תרומה ייחודית וערך מובחן‪ .‬חסך בשלב‬ ‫זה עלול להוביל לחוסר ביטחון עצמי ולתחושת נחיתות‪.‬‬ ‫בקצה הפירמידה‪ ,‬בקודקודה‪ ,‬מונח הצורך במימוש עצמי‪ .‬רמה‬

‫עליונה זו של הגשמת הפוטנציאל האישי יכולה להיות מושגת‬ ‫רק לעתים רחוקות‪.‬‬

‫מאפייניו הייחודיים של שדה הקרב‬ ‫ההיסטוריון והתיאורטיקן הצבאי הבריטי‪ ,‬באזיל הנרי לידל הארט‪ ,‬טען‬ ‫כי‪" :‬אם ברצוננו להבין את פעולתם של בני־האדם במלחמה‪ ,‬עלינו‬ ‫לנתח ולהבין את הפחד"‪ 2.‬האדם הלוחם מוצא את עצמו‪ ,‬לעיתים‬ ‫באחת‪ ,‬בסביבה רווית אלימות‪ ,‬אי־ודאות כאוטית ורגשות הנעים בין‬ ‫שביב של תקווה לייאוש משתק‪ .‬החייל הקרבי נחשף למראות קשים‬ ‫של הרס‪ ,‬של פציעה ושל מוות‪ ,‬אליהם לא הורגל באימונים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הלחימה כרוכה בחוסר נוחות‪ ,‬בחוסר שינה ובעייפות קיצונית‪,‬‬ ‫בצמא‪ ,‬ברעב‪ ,‬בעומס פיזי‪ ,‬ובריחוק מן הבית ומן הסביבה המוכרת‪,‬‬ ‫המגוננת והידועה טרם הקרב‪ .‬אלוף (מיל') יצחק בריק‪ ,‬בהיותו מ"פ‬ ‫צעיר‪ ,‬תיאר את האימה שבקרב בסיני ב־‪ 7‬באוקטובר ‪" :1973‬אנו‬ ‫נעים בשדרה מבצעית ‪ -‬שני טנקים בראש‪ ,‬זחל"ם‪ ,‬והחרמ"ש שלישי‬ ‫ על ציר הכביש‪ ,‬ישירות לתוך מארב הקומנדו‪ ,‬ממש לאמצעו של‬‫המארב‪ .‬המצרים לא יורים עדיין‪ .‬לפתע אני שומע פיצוץ אדיר‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪39‬‬

‫מאחורי‪ .‬הסתובבתי לאחור בתא המפקד וראיתי שהזחל"ם נפגע בבת‬ ‫אחת מכמה פצצות אר‪.‬פי‪.‬ג'י שנורו עליו במקביל‪ .‬מיד עם הירי על‬ ‫הזחל"ם שהתפוצץ על כל יושביו‪ ,‬החלה אש תופת משני צדי הציר‬ ‫‪3‬‬ ‫על הטנק שלי ועל הטנק השני"‪.‬‬ ‫האימה הזו של שדה הקרב מותירה חותם בנפשם של הלוחמים‪,‬‬ ‫ומעוררת שאלות בדבר התפקוד למרות הקושי‪ ,‬למרות המועקה ואש‬ ‫קליעי האויב‪ .‬פעמים רבות שבים הנפגעים ל"קומת הקרקע" בסולם‬ ‫של מאסלו‪ ,‬אל הצרכים הפיזיולוגיים הבסיסיים‪ ,‬ואף חוזרים מנטלית‬ ‫לילדות וקוראים אינסטינקטיבית לעזרתה של אמם‪.‬‬ ‫האם אותם צרכים שאפיין מאסלו כלל מתקיימים בשדה הקרב?‬ ‫במידה וכן ‪ -‬כיצד הם מאורגנים? נבחן זאת בראי שדה הקרב‪:‬‬ ‫הרמה הראשונה ‪ -‬הצרכים הפיזיולוגיים‪ .‬ברור כי בסיס הפירמידה‪,‬‬ ‫צרכים פיזיולוגיים בסיסיים כמו מזון‪ ,‬נוחות ושעות שינה ‪ -‬מצויים‬ ‫במחסור‪ .‬טוראי ויליאם ביילס הבריטי‪ ,‬לוחם ברג'ימנט וילטשייר‬ ‫ה־‪ ,4‬נזכר בחייו הקשים בשוחות הבוציות בשפלה הבלגית במלחמת‬ ‫העולם השנייה‪" :‬עלינו בחזרה על הגבעה ושהינו שם בשוחות שועל‬ ‫במשך שבועות‪ .‬מעולם לא יצאנו מהן‪ .‬לא התרחצנו‪ ,‬לא התגלחנו‬ ‫ולא חלצנו את הנעליים‪ .‬היה עלינו ללכת לאחור בלילה כדי לקחת‬ ‫אוכל‪ ,‬ולהביא אותו בחזרה לחפירה‪ .‬כל העת הופגזנו‪ ,‬ביום ובלילה‪,‬‬

‫האימה הזו של שדה הקרב מותירה‬ ‫חותם בנפשם של הלוחמים‪ .‬פעמים‬ ‫רבות שבים הנפגעים ל"קומת הקרקע"‬ ‫בסולם של מאסלו‪ ,‬אל הצרכים‬ ‫הפיזיולוגיים הבסיסיים‬ ‫לרוב מתותחי ‪ 88‬מ"מ‪ .‬שוב ושוב התפללתי כשאני מוטל בתחתית‬ ‫השוחה‪ ]...[ .‬שמעתי חבר'ה צווחים ובוכים‪ ,‬כאשר השוחות מסביב‬ ‫‪4‬‬ ‫נפגעו‪ ]...[ .‬נגד בכיר אחד החליט שמספיק לו‪ ,‬וירה בעצמו ברגל"‪.‬‬ ‫הרמה השנייה ‪ -‬הצורך בביטחון‪ .‬במהלך הקרב‪ ,‬בקומה השנייה‬ ‫של סולם מאסלו‪ ,‬הצורך האנושי בביטחון וביציבות מעורער‬ ‫לגמרי‪ ,‬והוודאות של עצם הקיום מוטלת בספק‪ .‬כך מתואר אוהד‬ ‫אחישר‪ ,‬לוחם בחטיבת הצנחנים שלחמה בחווה הסינית במלחמת יום‬ ‫הכיפורים בספר עדויות מגובה החול‪ :‬קרב הצנחנים בחווה הסינית‪:‬‬ ‫"עם עלות השחר של יום רביעי‪ 17 ,‬באוקטובר‪ ,‬הציע אהוד לדדי‬ ‫עופר לעשן בנחת סיגריה‪ .‬עד הרגע ההוא עוד הייתה להם תחושה‬ ‫שהם נמצאים במעין תרגיל‪ .‬אבל עם השאיפה הראשונה מהסיגריה‪,‬‬ ‫הומטרה על הגבעה אש תופת מצרית‪ ]...[ .‬על הגבעה הייתי בפחד‬ ‫‪5‬‬ ‫משתק‪ ,‬כי פחדתי פתאום למות‪ .‬המוות נהיה מוחשי"‪.‬‬ ‫לצד המוות‪ ,‬גם אי־הוודאות מצויה בעצם הוויית הקרב‪ .‬אלוף (מיל')‬ ‫אברהם אדן (ברן)‪ ,‬מפקד אוגדה ‪ 162‬במלחמת יום הכיפורים‪ ,‬ממחיש‬ ‫זאת היטב‪" :‬בשעה ‪ 17:30‬הסתמן משבר בהתקפת האויב‪ ]...[ .‬לפתע‬ ‫נשמע קולו של גבי עמיר (מח"ט ‪ )460‬בטון עייף ומתאונן‪' :‬אינני‬ ‫זוכר מתי החלה המלחמה וכמה זמן אנו כבר לוחמים‪ ,‬אין לנו תמונה‬ ‫ומה בכלל קורה? מה קורה צפונה לנו? ומה קורה אצל שכנינו מדרום?‬ ‫‪40‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫לוחמי חטיבת הצנחנים במהלך מלחמת יום הכיפורים‬ ‫היכן נמצאים המצרים? עד לאן הגיעו? איפה מחזיק צה"ל? האם‬ ‫אפשר לקבל אינפורמציה? היכן אנחנו ומה קורה איתנו?'‪ .‬אינני יודע‬ ‫מדוע‪ ,‬אבל השיחה הזו נחרתה עמוק בזיכרוני‪ ,‬הייתה לה השפעה עזה‬ ‫‪6‬‬ ‫עליי‪ .‬קיבלתיה כמכה על התודעה"‪.‬‬ ‫בלחימה‪ ,‬אם כן‪ ,‬שתי רמות המסד של פירמידת מאסלו‪ ,‬זו של‬ ‫הצרכים הפיזיולוגיים וזו של הביטחון האישי‪ ,‬מעורערות‪ ,‬נפגעות‬ ‫וחלקן אף לא מתקיימות כלל‪.‬‬

‫הפירמידה מתארגנת מחדש ‪ -‬הסבר חלופי‬ ‫למציאות האדם בקרב‬

‫בשל המציאות הייחודית של הקרב‪ ,‬פירמידת הצרכים של מאסלו‬ ‫מתארגנת באופן שונה מאשר בחיי היום־יום‪ .‬האדם הלוחם יכול‬ ‫להסתגל להסתפק בצורכי קיום מינימליים‪ ,‬ולהבין בחושיו כי‬ ‫המציאות החדשה של הלחימה כרוכה בחוסר נוחות‪ ,‬בהיעדר ביטחון‬ ‫אישי ובמאבק קיומי המחייב פעולה באי־ודאות‪ .‬הוא עושה זאת משום‬ ‫שהקרב ומערכת ההכנות אליו ‪ -‬החיברות (סוציאליזציה)‪ ,‬ההכשרה‬ ‫והאימונים המקדימים – מאפשרים לו לארגן את הסולם מחדש‪.‬‬ ‫בעת לחימה‪ ,‬בבסיס פירמידת הצרכים החדשה שנוצרה‪ ,‬ניצבות‬ ‫הרמה השלישית והרמה הרביעית של הפירמידה הרגילה ‪ -‬הצורך‬ ‫בהשתייכות‪ ,‬והצורך בכבוד ובהערכה מן הסביבה‪ .‬הקומות האלה‬

‫תחת אש‪ ,‬והפיכת אוסף הפרטים ליחידה המתפקדת היטב‪ .‬ניתן‬ ‫לראות דוגמאות רבות למשמעות הקריטית של אחוות הלוחמים‬ ‫והצורך בהשתייכות כתחליף לבסיס הפירמידה של מאסלו‪ .‬אחת‬ ‫מאלה מצויה בספר המתאר את הקרב הקשה של לוחמי פלוגה ג'‬ ‫בגדוד "הבוקעים" של חטיבת גולני‪ ,‬בעיירה בנת ג'ביל במהלך‬ ‫מלחמת לבנון השנייה‪" :‬אביחי יעקב גורר את הסמ"פ שוורצמן‬ ‫שנפגע ברגלו הימנית‪ .‬שוורצמן מנסה לסייע ליעקב בגרירתו‪,‬‬ ‫כשהוא נעזר ברגלו השמאלית הבריאה‪ .‬בשלב זה נורה צרור נוסף‬ ‫הפוגע בצווארו ובחזהו של סגן אלכס שוורצמן‪ ,‬והורגו במקום‪.‬‬ ‫אביחי יעקב רואה את שירן אמסילי המאגיסט שוכב בחלקו הקדמי‬ ‫של המטע העליון‪ .‬הוא אומר לו לחלץ את עצמו לאחור‪ .‬אמסילי‬ ‫אינו מוכן שיעקב יישאר לבדו‪ ,‬ושניהם מדלגים לאחור בדירוג‬ ‫‪9‬‬ ‫ובחיפויים הדדיים"‪.‬‬ ‫יתרה מכך‪ ,‬הצורך במשמעות וההבנה הרחבה של מה משרתת הפעולה‬ ‫או המשימה‪ ,‬מאפשרים לאדם הלוחם לגבור על קשיים מרובים‪.‬‬ ‫בספרו הנודע האדם מחפש משמעות ‪ -‬מבוא ללוגותרפיה‪ 10,‬תיאר‬ ‫הפסיכיאטר היהודי ויקטור פראנקל את חוויותיו האישיות כאסיר‬ ‫באושוויץ‪ .‬שם‪ ,‬לנוכח הסבל הרב‪ ,‬עוצבה והשתכללה התיאוריה‬ ‫האקזיסטנציאליסטית שלו שזכתה לשם "לוגותרפיה"‪ .‬בבסיסה‬ ‫הקביעה כי מציאת משמעות לדברים‪ ,‬מאפשרת לאדם לגבור על‬ ‫טראומות ומצבים קשים מנשוא‪ .‬על־פי תפיסה זו‪ ,‬הרצון העמוק ביותר‬ ‫בנפש האדם היא השאיפה למשמעות והבנת תכלית הדברים ‪ -‬הבנה‬ ‫המאפשרת להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל שיהיו‪ .‬מכאן נובע‬ ‫שהקניית תכלית ומשמעות לפעולה הקרבית מאפשרת ללוחמים‪,‬‬ ‫חיילים ומפקדים כאחד‪ ,‬תפקוד בלחימה‪ ,‬גם לנוכח המראות העגומים‬ ‫והחוויות הקשות‪ 11.‬החייל הלוחם יסבול כמעט כל "איך" ובתנאי‬ ‫‪12‬‬ ‫שיבין "בשביל מה"‪.‬‬

‫סיכום‬ ‫צרכי האדם מחולקים לרמות שונות‪,‬‬ ‫מצרכי קיום בסיסיים ועד לצרכים‬ ‫מתקדמים יותר‪ ,‬וסיפוק רמת צרכים‬ ‫אחת מהווה תנאי הכרחי להשגת "קומת"‬ ‫הצרכים הבאה אחריה במדרג‬ ‫הופכות עתה למסד הפירמידה‪ ,‬ומאפשרות את התפקוד למרות הקושי‪.‬‬ ‫במחקר האקדמי‪ 7,‬כמו גם בעדויות החיילים בתום הקרבות‪ ,‬מתקבל‬ ‫הרושם כי אחוות הלוחמים היא אחת הסיבות המרכזיות לפעולת‬ ‫האנשים לנוכח עקת הקרב‪ .‬בספרו המונומנטאלי אנשים מול אש‪,‬‬ ‫שנכתב לאחר מלחמת העולם השנייה ומתבסס על מאות ראיונות‬ ‫עם לוחמים‪ ,‬כתב בריגדיר גנרל (מקבילה לדרגת תת־אלוף בצה"ל)‬ ‫סמואל ליימן אטווד מרשל‪" :‬בראש ובראשונה הלוחם שואב עוז‬ ‫‪8‬‬ ‫מרעיו ורק לאחר מכן בא ביטחונו בנשק"‪.‬‬ ‫הצורך החברתי להיות שייך מתבטא במחלקות‪ ,‬בפלוגות ובגדודים‬ ‫הלוחמים‪ .‬טיפוח לכידות ומורשת הקרב הם הבסיס לתפקוד יעיל‬

‫בניגוד לטענתו של מאסלו לגבי הגורמים המניעים את האדם בשגרת‬ ‫חייו‪ ,‬החייל בקרב יסתער ויחתור למגע גם אם יהיה צמא‪ ,‬רעב ועייף;‬ ‫גם אם ימצא עצמו בסביבה חדשה שבה יחוש פחד ואי־ודאות; ובלבד‬ ‫שירגיש כי הוא חלק מקבוצה של לוחמים‪ ,‬אחים לנשק‪ ,‬וכי לפעולתו‬ ‫יש משמעות וערך‪ .‬זה תפקידם העיקרי של מפקדי השדה בדרגי‬ ‫המחלקה והפלוגה‪ :‬להנהיג‪ ,‬לאמן את חייליהם‪ ,‬לבנות את הלכידות‬ ‫ביחידותיהם ולצקת משמעות לפעולות‪ .‬רק בניין כוח כזה מאפשר‬ ‫לפרט הלוחם לתפקד‪ ,‬גם לנוכח קושי אישי עצום‪.‬‬ ‫המשמעות הרחבה של הדברים‪ ,‬לצד רצון להשתייך ולא לאכזב‪ ,‬היו‬ ‫תמיד היסוד למכפיל הכוח בקרב‪ ,‬המכונה בשם החמקמק רוח לחימה‪.‬‬ ‫הפילוסוף ואיש הצבא היווני קסנופון תיאר בספרו אנבסיס ‪ -‬מסע‬ ‫הרבבה את המציאות הקרבית של שנת ‪ 401‬לפנה"ס וכך קבע‪:‬‬ ‫"בטוחני כי שום כמות או כוח אינם מביאים ניצחון במלחמה‪ ,‬אלא‬ ‫‪13‬‬ ‫שהצבא ההולך למלחמה חזק יותר בנשמתו ‪ -‬לא יוכלו לו אויביו"‪.‬‬ ‫עידן ועידנים מאוחר יותר‪ ,‬בדומה לקסנופון‪ ,‬גם העיתונאי עמוס‬ ‫הראל בספרו תדע כל אם עבריה‪ ,‬המתאר את פלוגת המסלול של‬ ‫גדוד "שחם" בחטיבת הנחל‪ ,‬מייחס חשיבות גדולה לרוח‪" :‬צה"ל‬ ‫הוא ארגון שמעבר לדיבור המליצי עדיין מייחס חשיבות אמיתית‬ ‫לערכים מיושנים משהו‪ ,‬כמו ערבות הדדית‪ ,‬לכידות‪ ,‬יושר ואמינות‪,‬‬ ‫‪14‬‬ ‫ונכונות להקרבה בשביל משהו גדול ממך"‪.‬‬ ‫ההערות למאמר הזה מתפרסמות באתר הוצאת מערכות‪.‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪41‬‬

‫אלימות כלפי גורמי‬ ‫רפואה בצה"ל‬

‫הצעות למניעה ופעולות למיגור התופעה‬ ‫לאור גילויי אלימות מצד המטופלים כלפי הצוות הרפואי‪,‬‬ ‫האמון על הסיוע לחייל ועל הטיפול בו‪ ,‬יש לנקוט צעדים‬ ‫מעשיים ברוח "הסמכות החדשה" ולהציע כלים להתערבות‬ ‫החולים כגורמים שמנעו מהן לדווח על האלימות שחוו‪.‬‬ ‫סוג אחר של מחקרים מתמקד בתסמינים מהם סובלים המטפלים‬ ‫שהותקפו‪ ,‬ובמשמעות תסמינים אלה על התפוקה בעבודה‪ .‬במחקר‬ ‫בנושא נמצא כי ‪ 94%‬מהאחיות דיווחו על לפחות תסמין אחד של‬ ‫פוסט טראומה לאחר אירוע אלים כלפיהן‪ ,‬ו־‪ 17%‬דיווחו על תסמינים‬ ‫המספיקים כדי לענות על הקריטריונים לאבחון פוסט טראומה‪.‬‬ ‫פסיכולוגים ועובדים סוציאליים חשופים גם הם לאלימות מצד‬ ‫המטופלים שלהם‪ 3.‬במחקר בקרב עובדים סוציאליים נמצא כי ‪62%‬‬ ‫מהעובדים הסוציאליים שנבדקו דיווחו כי היו קורבנות של תקיפה‬ ‫פיזית או מילולית‪ .‬מכלל המשיבים ‪ 14%‬דיווחו כי תקיפתם אירעה‬ ‫בשנה האחרונה‪ .‬בנוסף‪ ,‬עובדים סוציאליים גברים חשופים יותר‬ ‫‪4‬‬ ‫לאלימות בהשוואה לנשים‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫סא"ל ד"ר לאה שלף‪,‬‬ ‫רע"ן פסיכולוגיה בחיל האוויר‬

‫אלימות כלפי צוות רפואי ופסיכולוגי הולכת ונעשית שכיחה‬ ‫עם השנים‪ .‬מגמת העלייה בהיקף האלימות דורשת‪ ,‬לצד הטיפול‬ ‫באנשים‪ ,‬התייחסות חד־משמעית על־מנת למגר את התופעה‪.‬‬ ‫מטרתו של מאמר זה היא לסקור את התופעה בעולם‪ ,‬בארץ ובצה"ל‪,‬‬ ‫להביאה לידי מודעות המפקדים ולהציע כלים להתערבות ברוח‬ ‫"הסמכות החדשה" המתבססת על תפיסתו של הפסיכולוג פרופ'‬ ‫חיים עומר‪.‬‬

‫אלימות כלפי גורמי רפואה ופסיכולוגיה ‪-‬‬ ‫המצב בעולם‬

‫הדיווח על אלימות מצד מטופלים כלפי כוח עזר רפואי עומד על‬ ‫שיעור של ‪ 20.4‬ל־‪ 10,000‬עובדים‪ .‬בקרב גורמי רפואה מקצועיים‬ ‫השיעור עומד על ‪ 6.1‬ל־‪ .10,000‬זאת בהשוואה לשיעור במגזר‬ ‫הכללי של ‪ 2.1‬ל־‪ 10,000‬בלבד‪ .‬באופן כללי‪ ,‬אחיות וכוח עזר סובלים‬ ‫מאלימות גבוהה יותר משאר גורמי הרפואה‪ 1.‬מחקר שנערך בקרב‬ ‫אחיות בארצות־הברית מצא כי ‪ 25%‬מהמשיבות דיווחו שחוו אלימות‬ ‫פיזית יותר מ־‪ 20‬פעמים ב־‪ 3‬השנים שקדמו לסקר; כ־‪ 20%‬דיווחו כי‬ ‫חוו התעללות מילולית יותר מ־‪ 200‬פעמים במהלך אותה תקופה‪.‬‬ ‫המשיבות שחוו אלימות פיזית תכופה או התעללות מילולית תכופה‪,‬‬ ‫העידו על חשש מהתנקמות בהן ועל היעדר תמיכה מצד מנהלי בתי‬ ‫‪42‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫אלימות כלפי גורמי רפואה ופסיכולוגיה ‪-‬‬ ‫המצב בישראל‬

‫דוח מיוחד שפרסם ביולי ‪ 2017‬ארגון "מרשם"‪ ,‬ארגון המתמחים‬ ‫לרפואה בישראל‪ ,‬קובע כי בכל בית חולים בישראל מתרחשים ‪109‬‬ ‫אירועי אלימות בממוצע בשנה כלפי גורם רפואי‪ 5.‬מהדוח עלה כי רק‬ ‫‪ 2%‬מגורמי הרפואה מרגישים בטוחים לחלוטין בעבודה‪ 29% .‬ממי‬ ‫שנהג באלימות ו־‪ 45%‬ממי שאיים באלימות לא מורחקים עד לסיום‬ ‫הטיפול‪ .‬רבע מהרופאים חושבים שמהירות הגעת אנשי הביטחון היא‬ ‫איטית מאוד עד איטית‪ ,‬ו־‪ 67%‬מאנשי הצוות הרפואי מעולם לא‬ ‫‪6‬‬ ‫הגיש תלונה נגד מטופל אלים‪.‬‬ ‫מהנתונים עולה‪ ,‬כי אלימות פיזית מופנית בעיקר כלפי אנשי‬ ‫ביטחון וכן חובשים ואלונקאים; איומים מילוליים מופנים באופן‬ ‫בולט כלפי הרופאים‪ ,‬ואילו בעלי התפקידים האחרים (אחיות‪,‬‬ ‫עובדי מנהלה‪ ,‬מעבדה‪ ,‬רנטגן וכו') הם קורבנות בעיקר של אלימות‬ ‫מילולית‪ .‬גורמי בריאות הנפש‪ ,‬עובדים סוציאליים ופסיכולוגים‬

‫חשופים לכל סוגי האלימות‪.‬‬ ‫לאלימות נגד המטפלים יש כמובן השפעה רבה עליהם‪ .‬תוקפנות‬ ‫מתמדת היא בעלת השפעה רחבת טווח‪ ,‬ופוגעת ביכולות המנטליות של‬ ‫נותן השירות‪ .‬היא גורמת לעייפות ולמשאבים נפשיים מדולדלים‪ ,‬ל"זמן‬ ‫מת" בעבודה ואף לרצון לפרוש‪ .‬כמו כן תוקפנות מביאה לפגיעה באיכות‬ ‫התפוקות המידיות‪ 9.‬מן המחקר עלה כי רופאים שהותקפו נוטים להרבות‬ ‫במרשמי תרופות ובהפניות לבדיקות ביחס לרופאים שלא הותקפו; בכך‬ ‫‪10‬‬ ‫הם ככל הנראה מנסים לרצות את המטופל‪.‬‬ ‫בארץ הוקמו ועדות והוצעו תוכניות למיגור תופעת האלימות‪.‬‬ ‫בפועל‪ ,‬גם לאחר החלטת הממשלה‪ ,‬לא נעשו פעולות ממשיות על־‬ ‫מנת למצות את הדין עם הפוגעים‪ ,‬בשל מורכבות הסוגיה ואי־מיצוי‬ ‫‪11‬‬ ‫סל הכלים הקיימים‪.‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫אלימות כלפי מטפלים בצה"ל‬ ‫בשנת ‪ 2008‬נעשתה עבודה מקיפה בחיל הרפואה על אודות‬ ‫האלימות כלפי צוותי טיפול‪ 12.‬כבר אז זיהו את האתגר לתמרן בין‬ ‫מאפייני המטופל‪ ,‬המטפל והמפגש הרפואי‪ .‬מאפייני המפגש הרפואי‬ ‫התייחסו לעומס המפגשים‪ ,‬להיכרות המועטה עם המטפל‪ ,‬לחשדנות‬

‫כלפי המטפל ולציפיות הדדיות מהמפגש הרפואי‪ .‬כאשר הציפייה‬ ‫אינה מתממשת ‪ -‬היא מגבירה תסכול ותוקפנות‪ .‬מאפייני המטופל‬ ‫מתייחסים לשירות בחוק‪ ,‬לתלות החייל במערכת הצבאית‪ ,‬למודעות‬ ‫המטופל לזכויותיו ולרמת השירות במערכות האזרחיות‪ .‬על כך‬ ‫מתווספים המאפיינים הייחודיים למערכת הצבאית‪ ,‬השירות הצבאי‬ ‫כחוויה משברית‪ ,‬תפיסת המציאות באופן קיצוני המתאים לגיל‬ ‫ההתבגרות‪ ,‬המוטיבציה והמחויבות כלפי השירות הצבאי‪ .‬המטפל ‪-‬‬ ‫מאפייניו כאיש מקצוע צבאי‪ ,‬מתייחסים לאחריות גבוהה ביחס לשלב‬ ‫המקצועי‪ ,‬ותק מועט וגיל צעיר‪ ,‬עומס ושחיקה בשל ריבוי מטלות‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬בהיותם של גורמי הרפואה לובשי מדים ‪ -‬הם נתפסים דמות‬ ‫סמכות ו"חלק מן המערכת"‪ ,‬ולכן החיילים רואים בהם ייצוג של‬ ‫‪13‬‬ ‫המערכת שאינה מותאמת לצורכיהם ולרצונותיהם‪.‬‬ ‫בעבודה הוצעו כלים למניעה ראשונית (נקיטת מהלכים להבנות‬ ‫מראש סביבה בטוחה שבה קיימת רמת מוגנות גבוהה לאוכלוסיית‬ ‫המטפלים)‪ ,‬כלים למניעה שניונית (תגובה זריזה‪ ,‬מושכלת ורלוונטית‬ ‫לאירוע אלימות והחזרת החיים לסדרם התקין בזמן הקצר ביותר)‬ ‫וכלים למניעה שלישונית ‪ -‬טיפול במטפל שנפגע‪ .‬אלה כוללים‬ ‫פיתוח מיומנויות תקשורת בין־אישית‪ ,‬שיחזקו את תחושת המסוגלות‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪43‬‬

‫של הסגלים המטפלים בניהול המפגש הרפואי‪ .‬כמו כן המיומנויות‬ ‫‪14‬‬ ‫יאפשרו ביסוס יחסי אמון הדדיים שבין מטפלים למטופלים‪.‬‬ ‫בסקר ייחודי בצה"ל נמדדה רמת השחיקה הנפשית בקרב אוכלוסיות‬ ‫שונות של מטפלים‪ :‬רופאים‪ ,‬רופאי שיניים וגורמי בריאות הנפש‪.‬‬ ‫במחקר‪ ,‬שנערך בין השנים ‪ ,2015-2013‬השתתפו ‪ 169‬אנשי‬ ‫מקצועות טיפול צבאיים‪ .‬רובם דיווחו על רמת שחיקה בעוצמה‬ ‫בינונית‪ .‬רופאים בהשוואה לקב"נים ורופאי השיניים‪ ,‬היו בעלי‬ ‫ממוצע השחיקה הנפשית הכללית הגבוה ביותר‪ .‬הרופאים אף דיווחו‬ ‫על רמות גבוהות יותר של תשישות רגשית ודה־פרסונליזציה‬ ‫(חוויית ניתוק מהעצמי) בהשוואה לבעלי המקצועות האחרים‪ .‬עוד‬ ‫נמצא כי רמת השחיקה הנפשית קשורה לדרישות תפקיד גבוהות‪.‬‬ ‫מטפלים שעסקו ישירות בטיפול בחיילים דיווחו על דרישות תפקיד‬ ‫‪15‬‬ ‫גבוהות יותר בהשוואה למטפלים שעסקו בתפקידי ניהול‪.‬‬

‫אלימות בצבא ‪ -‬מגמות התורמות‬ ‫להתרחשות התופעה‬

‫בצה"ל קיימות כמה מגמות שאינן בבחינת הגורם לתופעת האלימות‪,‬‬ ‫אולם עלולה להיות להן תרומה להיווצרות מתח המתבטא באלימות‪:‬‬ ‫מדד הנשר‪ .‬הנחיית הרמטכ"ל היא מלחמה על כל חייל ומאמץ מרבי‬ ‫למניעת נשר בחילות השונים‪ .‬יעד חיל רפואה וברה"ן בכלל זה‬ ‫הוא לספק טיפול רפואי מתקדם‪ ,‬זמין ואיכותי‪ ,‬לצורך שמירה על‬ ‫בריאותם הגופנית והנפשית של החיילים וכן על תפקודם הרציף‪.‬‬ ‫במובן הזה‪ ,‬גורם רפואה צבאי נמצא במתח שבין הטיפול בפרט לבין‬ ‫דרישות המערכת‪ ,‬ובכך מנקז לפתחו זעם פוטנציאלי‪.‬‬ ‫ירידת המוטיבציה לגיוס ולשירות קרבי‪ .‬בעידן האינדיווידואליזם‪,‬‬ ‫המקדש את הפרט על פני הקולקטיב‪ ,‬השירות כבר אינו נתפס ערך‬ ‫עליון‪ ,‬והשתמטות משירות אינה נושאת עמה אות קלון חברתי‬ ‫כבעבר‪ .‬בדוח של אכ"א שהוצג בנובמבר ‪ ,2016‬נמצא כי שיעור‬ ‫הגיוס של הגברים לצה"ל עמד על ‪ 71.9%‬בלבד‪ ,‬כלומר יותר מרבע‬ ‫מהגברים אינם מתגייסים כלל‪ .‬בשנת ‪ ,2007‬כמעט עשור לפני כן‪,‬‬

‫בהיותם של גורמי הרפואה לובשי‬ ‫מדים ‪ -‬הם נתפסים דמות סמכות ו"חלק‬ ‫מן המערכת"‪ ,‬ולכן החיילים רואים בהם‬ ‫ייצוג של המערכת שאינה מותאמת‬ ‫לצורכיהם ולרצונותיהם‬ ‫עמד שיעור הגיוס על כ־‪ .75.5%‬המוטיבציה לשירות קרבי ירדה אף‬ ‫היא‪ ,‬כפי שעולה מן הנתונים שהוצגו‪ :‬בעוד שבגיוס נובמבר ‪2015‬‬ ‫כ־‪ 72%‬הביעו את רצונם להתגייס לחילות קרביים‪ ,‬בנובמבר ‪2016‬‬ ‫‪16‬‬ ‫רק ‪ 69%‬הביעו רצון לשרת ביחידות קרביות‪.‬‬ ‫שחרור בגין התנהגות רעה וחמורה‪ .‬בקשות לשחרור שעולות לווה"ל‬ ‫(ועדת התאמה לשירות) ונתקלות בסירוב‪ ,‬מעצימות את התסכול‬ ‫בקרב מי שנמצא פוטנציאלית לא מתאים לשירות‪ ,‬ומנקזות את מלוא‬ ‫התוקפנות כלפי ערוצי שחרור אפשריים‪ :‬רפואה ובריאות הנפש‪.‬‬ ‫‪44‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫תפיסת חיילים בצה"ל את השחרור מהצבא על רקע נפשי כמסלול‬ ‫המהיר ביותר לשחרור‪ .‬חיילים רבים מעדיפים שלא "לשלם את‬ ‫המחיר" של ישיבה בכלא צבאי ושחרור על רקע התנהגות רעה‬ ‫וחמורה‪ ,‬ומעדיפים לבצע התנהגות של פגיעה עצמית על־מנת‬ ‫להשתחרר‪ .‬יש לציין כי מקרי האלימות של החייל כלפי עצמו‬ ‫מכונים "פגיעה עצמית"‪ ,‬ואינם מדווחים כמקרי אלימות כלפי צוות‬ ‫רפואי‪ ,‬אלא אם כרוך בהם ממד של איום מפורש כלפי הבודק‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬התנהגות זו כרוכה בתוקפנות המופנית כלפי העצמי‪ ,‬וכאשר‬ ‫היא מתרחשת אל מול עיני הבודק כרוך בה ממד של איום‪ .‬שהרי בכך‬ ‫מאיים החייל על הסובבים אותו‪ :‬המפקדים‪ ,‬הקב"ן והרופא‪ ,‬שמא לא‬ ‫יתנו לו את מבוקשו‪ ,‬הגם שאיננו נתון במצוקה אובדנית‪.‬‬ ‫עליה בכמות המפגשים עם רופא ועם קב"ן ובבקשות לטיפול‪.‬‬ ‫בצה"ל עלתה כמות המפגשים עם קב"ן מאז ‪ 2010‬ב־‪ .40%‬העלייה‬ ‫הדרסטית מגבירה מטבעה את שחיקת המטפלים‪ ,‬ושחיקה זו עלולה‬ ‫לצמצם את יכולת ההכלה שלהם‪ ,‬ולהעלות את הסבירות לתגובה‬ ‫תוקפנית‪ .‬התגובה התוקפנית מצד המטופל מעצימה‪ ,‬במעגל הרסני‪,‬‬ ‫את רמת השחיקה של המטפלים‪.‬‬ ‫מצב סוציו־אקונומי או משפחתי חריג‪ .‬על אף כלים רבים שהצבא‬ ‫מציע בהתמודדות באמצעות ערוצי הת"ש‪ ,‬המצב הסוציו־אקונומי‬ ‫הקשה של חלקים רחבים באוכלוסייה‪ ,‬בשילוב ירידת המוטיבציה‬ ‫לשירות‪ ,‬הרצון להרוויח כסף ולניצול הזמן לצרכים אישיים‪ ,‬יוצרים‬ ‫ניקוז של פניות אל גורמי ברה"ן כמוצא לשחרור‪.‬‬

‫הצעה מערכתית לטיפול באלימות‬ ‫לטובת טיפול באלימות שהוצגה להלן‪ ,‬נבקש להציע גישה הכוללת‬ ‫התייחסות לגיוס הקהילה כולה למלחמה במעשה האלים‪ .‬טיעון הבסיס‬ ‫של הצעה זו נשען על ההנחה כי מעשי אלימות אינם גורמים נזק רק‬ ‫למי שהופנתה כלפיו אלימות או לרכוש שנהרס‪ ,‬אלא לקהילה כולה‪.‬‬ ‫במובן זה‪ ,‬כל מעשה אלים‪ ,‬גם אם מבוצע בסתר‪ ,‬הוא אקט ציבורי הפוגע‬ ‫‪17‬‬ ‫ביסודות הקהילה‪ .‬כל טיפול בתופעה המתעלם מממד זה לוקה בחסר‪.‬‬ ‫גישה זו מתבססת על תפיסתו של הפסיכולוג פרופסור חיים עומר‪,‬‬ ‫בנושא "הסמכות החדשה"‪ ,‬ובפרט על התוכניות המבוססות על‬ ‫‪18‬‬ ‫השקפה זו הדוגלות בהתנגדות לא אלימה‪.‬‬ ‫עומר טוען כי הסמכות "של פעם" הייתה מבוססת על יראה‪ ,‬פחד‪,‬‬ ‫ציות עיוור ושימוש בכוח‪ .‬סמכות שאינה מתאימה לחברה חופשית‬ ‫ופלורליסטית כפי שהיא כיום‪ .‬לדבריו‪ ,‬הסמכות ההורית אינה רק‬ ‫מושג לגיטימי וחיובי‪ ,‬אלא תנאי הכרחי לקיומה של מערכת יחסים‬ ‫תקינה בין הורה לילד‪ ,‬והתערערותה יצרה בעיה‪ .‬הסמכות החדשה‬ ‫שמה דגש על צורך בגבולות‪ ,‬ועל התמודדות חדשה בצורה התואמת‬ ‫את הערכים וההשתנות החברתית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הורה שאומר לילד שלו‪:‬‬ ‫"אני ההורה שלך ונשאר ההורה שלך‪ .‬גם כשקשה לך וגם כשקשה‬ ‫לי‪ ,‬לא ניתן לפטר אותי‪ ,‬או להתגרש ממני‪ ,‬להרחיק אותי או לשתק‬ ‫אותי"‪ .‬החוויה החדשה של הילד ממסר כזה היא שיש לו הורה נוכח‬ ‫במלוא מובן המילה; החוויה של ההורה היא שהוא עדיין מרכזי‪,‬‬ ‫משמעותי ובעל השפעה‪.‬‬ ‫מחקרים העוסקים באלימות בבית הספר מעלים כי כאשר הטיפול‬ ‫באלימות מתמקד בפוגע‪ ,‬למשל באמצעות פסיכותרפיה וסדנאות‬ ‫לאי־אלימות ‪ -‬תוצאות צמצום האלימות הן קלושות‪ 19.‬מנגד‪ ,‬תוכניות‬ ‫המתמקדות במשמעת ובסמכות בלבד עלולות להוביל לניכור משני‬ ‫‪20‬‬ ‫הצדדים ולהסלמה של האלימות‪.‬‬

‫חיילים בבקו"ם‪ .‬יש להגביר את הסברת גורמי ברה"ן‪ ,‬למשל במסגרת "יום עיון‬ ‫לחייל החדש"‪ ,‬כי איש ברה"ן איננו בבחינת "קוסם"‬ ‫התנגדות לא אלימה היא דרך מאבק המותאמת במיוחד למניעת הסלמה‬ ‫וקיטוב הרסניים‪ .‬קיימות סיבות מגּוונות לבחירה במאבק לא אלים‪:‬‬ ‫‪1 .1‬הצגת עמדה מוסרית המגנה אלימות‪.‬‬ ‫‪2 .2‬מודעות ליתרונו של היריב מבחינת עוצמתו הפיזית‪.‬‬ ‫‪3 .3‬הבנה שהסברה ושכנוע גרידא אינם אפקטיביים‪.‬‬ ‫‪4 .4‬הכרה בכך שדרכים לא אלימות גובות מחיר נמוך יותר מבחינת‬ ‫‪21‬‬ ‫מספר הנפגעים וכמות הנזקים‪.‬‬ ‫יישום עקרונות אלה הצביע על ירידה משמעותית ברמת שחיקת‬ ‫המותקפים ואפשר להניח כי טיפול באלימות עשוי לצמצם‪ ,‬באופן‬ ‫דומה‪ ,‬גם את שחיקת אנשי הטיפול‪.‬‬

‫עקרונות יסוד להתמודדות‬ ‫עם אלימות בצה"ל‬

‫על בסיס השקפה זו נבקש להצביע על כמה עקרונות יסוד להתמודדות‬ ‫עם אלימות‪:‬‬ ‫נוכחות של גורמי סמכות ויצירת רשת תמיכה‪ .‬האחריות ליצירת‬ ‫סביבה בטוחה בצבא מוטלת על המפקדים‪ .‬הגברת נוכחותם של‬ ‫גורמי סמכות מבוגרים באזורים מּועדים לפורענות‪ ,‬מעבירה מסר‬ ‫חד משמעי נגד אלימות (משמרות הסיור בלילה הן דוגמה ליישום‬ ‫היבט זה)‪ .‬נוכחות ותמיכה משמעותן גם תמיכת המפקדים כולם‪,‬‬ ‫ובעיקר דרגי הפיקוד הבכיר בטיפול באלימות נגד הצוות הרפואי‪.‬‬ ‫דרישה מיוחדת יש להטיל על בעל הסמכות בראש הקהילה ‪-‬‬ ‫המפקד‪ .‬מפקד שיגלה אחריות נחושה מול הניסיונות לפגוע בבני‬ ‫קהילתו בונה לעצמו משאבי תמיכה‪ ,‬העשויים לעמוד לזכותו‬ ‫זמן רב לאחר שהמשבר כבר חלף‪ 22.‬תמיכה משמעותה גם הגנה‬ ‫על הקורבן ‪ -‬תחושת חוסר ההגנה של הקורבן איננה רק עניינו‬ ‫הפרטי‪ ,‬אלא גם אירוע ציבורי‪ .‬על הקורבן לזכות בהגנה ובתחושת‬ ‫בטחון‪ .‬עצם גיוס הקהילה לטובת הקורבן מהווה רשת תמיכה‪,‬‬ ‫והיא התרופה הטובה ביותר למכאובו‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬גורמי הטיפול‬ ‫שבין יתר תפקידם להקל על הסבל ולרפות מכאוב‪ ,‬זקוקים להגנה‬ ‫ולתחושת ביטחון על־מנת שיוכלו לבצע עבודתם נאמנה‪ ,‬ללא‬ ‫‪23‬‬ ‫חשש וללא משוא פנים‪.‬‬ ‫מניעת הסלמה‪ .‬הגורמים הדוחפים להסלמת העוינות הם‪ :‬רמה‬ ‫גבוהה של עוררות רגשית‪ ,‬גישה כוחנית‪ ,‬נתק הדדי ועוד‪ .‬גורם‬ ‫מרכזי לתובענות מסלימה הוא הניסיון לקנות שקט באמצעות כניעה‬

‫להתנהגויות תוקפניות‪ ,‬או העלמת עין מהן‪ .‬ביישום עיקרון זה‪ ,‬יש‬ ‫להחליף את הגישה הכוחנית בגישה של התמדה‪ .‬גישה זו ממתנת‬ ‫את הדחף לנצח בכל עימות‪ .‬התוקפן הפוטנציאלי מבין לאט שאף‬ ‫שהמותקף "לא ניצח" בעימות המידי ‪ -‬אין פירוש הדבר שהוא נכנע‪,‬‬ ‫אלא שהוא מכין תגובה שקולה ומתוכננת היטב‪ .‬במקרים של ניתוק‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬יש לשמור על קשר יזום (לדוגמה‪ ,‬בתקופות בהן חייל מושהה‬ ‫או נמצא בנפקדות)‪ ,‬חוויית הנתק מצטמצמת וכך גם ההסלמה‪.‬‬ ‫שקיפות ופומביות‪ .‬הרעיון מבוסס על ההבנה כי חשיפת האלימות‬ ‫פוגעת בהמשך קיומה‪ ,‬בעוד הסתרה מזינה אותה‪ .‬שקיפות ופומביות‬ ‫מגדילות את האמון בבעל הסמכות‪ ,‬יוצרות דעת קהל נגד אלימות‬ ‫ומדגישות את ערכי הקהילה‪ .‬כל אלה מהווים יתרונות בולטים‬ ‫במאבק באלימות‪ .‬יש להבין כי אירוע אלימות אינו אירוע ששייך רק‬ ‫לצוות הרפואי שנפגע ‪ -‬הוא עניינה של הקהילה כולה‪.‬‬ ‫תיקון שייכותו של הפוגע לקהילה‪ .‬פגיעת מעשי האלימות מסתמנת‬ ‫גם אצל התוקף‪ ,‬שבמעשיו מעמיד את שייכותו לקהילה בספק‪ .‬על‬ ‫הקהילה למצוא דרכים להשאיר את הפוגע בתוך הקהילה‪ ,‬ולא להדיר‬ ‫אותו ממנה‪ .‬הדרה יוצרת פגיעה מוסרית ופגיעה באדם‪ .‬בשונה‬ ‫מעונשים‪ ,‬שבהם המטרה היא להרתיע‪ ,‬בפעולות תיקון המטרה היא‬ ‫לקדם הפנמה של ערכים נגד אלימות‪ 24.‬לצד זאת‪ ,‬המערכת הצבאית‬ ‫לא יכולה ולא צריכה‪ ,‬לתפיסתנו‪ ,‬להכיל מקרי אלימות קשים ולצד‬ ‫עיקרון זה ‪ -‬יש לטפל בהם באופן משמעתי חריף‪.‬‬

‫טיפול באלימות ‪ -‬פתרונות יישומיים‬ ‫קיימות כמה הצעות יישומיות לטיפול באלימות כלפי מטפלים‬ ‫בצבא‪ ,‬חלקן בהשראת תפיסת ה"סמכות החדשה" וב"התנגדות לא‬ ‫אלימה" לטיפול באלימות‪:‬‬ ‫הסברה‪ .‬הסברת גורמי ברה"ן‪ ,‬למשל במסגרת "יום עיון לחייל‬ ‫החדש"‪ ,‬כי איש ברה"ן איננו בבחינת "קוסם" שאליו מגיעים במטרה‬ ‫למענה מידי וקונקרטי‪ .‬על החייל להבין כי מדובר באיש טיפול‪,‬‬ ‫המבקש לסייע בהתמודדות עם מצוקה נפשית‪.‬‬ ‫איסוף ותיעוד נתונים‪ .‬יש ליצור סטנדרטיזציה בדיווח‪ ,‬בכלל‬ ‫המרפאות ותוך זיהוי מוקדים נוספים‪ :‬ת"ש‪ ,‬מפקדים וכדומה‪ .‬איסוף‬ ‫זה מהווה צעד מרכזי בשקיפות ובמתן פומביות לאלימות‪.‬‬ ‫דיווח למפקדים‪ .‬יש להקפיד על נוהל הדיווח‪ ,‬בדגש על דרג הפיקוד‬ ‫הבכיר‪ ,‬כעיקרון המקדם שקיפות‪ ,‬נוכחות פיקודית וגידול רשת‬ ‫התמיכה בגורם הטיפול שנפגע‪.‬‬ ‫היבטים משפטיים של מיצוי הדין‪ .‬יש לספק הגדרה ברורה מהי‬ ‫אלימות‪ ,‬מי הוא הגורם השופט‪ ,‬מהי רמת הענישה הנדרשת ומהן‬ ‫ההגדרות לשימוש בגוף המשטרה הצבאית‪ .‬בהקשר זה יש לשקול‬ ‫יישומו של רישום פלילי בגין עבירת אלימות כנגד גורם טיפול‬ ‫רפואי‪ ,‬בדומה לנעשה במסגרת האזרחות‪ .‬היבטים משפטיים מהווים‬ ‫בסיס לתמיכה מעשית בקורבן‪ ,‬והעברת מסר חד־משמעי לתוקפן‪.‬‬ ‫ענישה מחמירה‪ .‬הסעיף הנ"ל אף הוא ביטוי למסר נגד אלימות‬ ‫ולתמיכה בנפגע‪ .‬בתפיסת ה"התנגדות הלא אלימה" התגובה יכולה‬ ‫להידחות (לעיתים זו בעצם האפשרות המועדפת‪ ,‬שכן היא יכולה‬ ‫להגביר את התמיכה בקורבן ולצמצם הסלמה)‪ ,‬אך עמדתנו היא כי‬ ‫בצבא‪ ,‬על פי רוב‪ ,‬יש הכרח להתייחס לאלימות באופן חד ומידי שלא‬ ‫יאפשר‪ ,‬למשל‪ ,‬ביצוע עריקות טרם משפט‪.‬‬ ‫פומביות‪ .‬לאחר כל אירוע אלימות‪ ,‬יעודכן מפקד הבסיס על־ידי‬ ‫הגורם המטפל שנפגע‪ .‬לאחר סיום תהליך השיפוט‪ ,‬יוציא מפקד‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪45‬‬

‫הבסיס עדכון באמצעות דוא"ל לכלל מפקדי היחידות‪ ,‬ובו פרטי‬ ‫האירוע ללא שמות (כדי להימנע מפגיעה בסודיות הרפואית)‪ ,‬מהלכו‬ ‫ואופן השיפוט שלו‪ .‬לבסוף‪ ,‬יחתום מפקד הבסיס את האירוע בהודעת‬ ‫המחויבות לכללים‪ ,‬להגנה על הקורבן ובהנחיה ברורה להעברת‬ ‫המסר לכלל החיילים‪ .‬מפקדי היחידות יאכפו הנחיה זאת ביחידתם‪.‬‬ ‫העברת המסר לכל חייל וחייל יכולה לתת הד לרעיון הפומביות‪,‬‬ ‫הלכה למעשה‪ ,‬ובכך להוות צעד נוסף למיגור האלימות בכלל וכלפי‬ ‫אנשי רפואה בפרט‪.‬‬ ‫אמנה להתנהגות נאותה בחדר רופא‪/‬קב"ן‪ .‬הצעה נוספת היא‬ ‫לחבר אמנה להתנהגות בעת טיפול‪ ,‬שתכלול את כל מרכיבי היסוד‪,‬‬ ‫כדי לוודא שכללי ההתנהגות ברורים וליצור אקלים שאינו סובלני‬ ‫לאלימות‪ .‬אמנה זו תופיע על קיר המרפאה או חדר הקב"ן במקום‬ ‫בולט‪ ,‬ותהיה תשתית לחוזה בין מקבל הטיפול לנותן הטיפול‪.‬‬ ‫אמנה זו תדגיש כמה כללים המחייבים את החייל על־מנת לקבל‬ ‫טיפול נאות‪:‬‬ ‫‪1 .1‬הטיפול יהיה בלבוש הולם ‪ -‬במדים‪.‬‬ ‫‪2 .2‬הקפדה על צנעת הפרט ‪ -‬שמירה על חיסיון מקבלי הטיפול‪,‬‬ ‫איסור על פתיחת הדלת כאשר היא סגורה‪ ,‬איסור להמתין ליד‬ ‫הדלת אלא רק בחדר הקבלה‪.‬‬ ‫‪3 .3‬שיח מכבד ‪ -‬דיבור מנומס‪ ,‬בטון נעים ובעוצמה סבירה‪.‬‬

‫בתפיסת ה"התנגדות הלא אלימה" התגובה‬ ‫יכולה להידחות‪ ,‬אך בצבא‪ ,‬על פי רוב‪ ,‬יש‬ ‫הכרח להתייחס לאלימות באופן חד ומידי‬

‫דלת של משרד הקב"ן‪ .‬בקשות לשחרור שעולות לווה"ל (ועדת התאמה לשירות)‬ ‫ונתקלות בסירוב‪ ,‬מנקזות את מלוא התוקפנות כלפי ערוצי שחרור אפשריים‪:‬‬ ‫רפואה ובריאות הנפש‬ ‫להכשיר את אנשי הטיפול באמצעות מאמן (סימולטור) במסגרת‬ ‫''מסר''‪ ,‬המרכז הארצי לסימולציה רפואית‪ ,‬בתקשורת ובהתמודדות‬ ‫עם דרשנות‪ ,‬עם אגרסיביות ועם אלימות‪ .‬יישום זה יתמקד בשיפור‬ ‫דרכי תקשורת‪ ,‬ובמציאת דרכים למניעת הסלמה‪.‬‬ ‫שחרור באמצעות ווה"ל והרחבת הסמכויות למפקדי הבסיסים‪.‬‬ ‫שימוש בערוץ זה עשוי לצמצם את מוקד הלחץ המופעל על גורמי‬ ‫הרפואה לשחרר חיילים שאינם סובלים מהפרעה גופנית או נפשית‬ ‫ההולמת שחרור‪ ,‬לחץ שמתבטא לעיתים בפרצי אלימות‪.‬‬ ‫מניעת הסלמה‪ .‬לצד העונש המידי‪ ,‬שמירת הקשר של המפקדים עם‬ ‫החייל בעת ריצוי העונש‪ ,‬מהווה‪ ,‬להערכתנו‪ ,‬ביטוי אפשרי לתפיסת‬ ‫תיקון השייכות‪ .‬כמו כן יש למצוא דרכים מעשיות לתיקון הנזק‬ ‫שנגרם‪ ,‬למשל באמצעות הבעת התנצלות או תיקון הנזק הממשי‬ ‫שנגרם לרכוש‪.‬‬

‫סיכום‬ ‫‪4 .4‬המתנה מנומסת וקביעת תור מראש ‪ -‬קבלה על פי התור‬ ‫שנקבע‪.‬‬ ‫‪5 .5‬אין להיכנס לקבלת טיפול עם נשק‪.‬‬ ‫‪6 .6‬הקפדה על כבוד לסביבה ‪ -‬אין להשחית רכוש במרפאה‪.‬‬ ‫‪7 .7‬איומים כלפי גורם מטפל‪ -‬לפי סעיף ‪( 381‬ב) לחוק העונשין‪-‬‬ ‫תקיפת עובד ציבור היא עבירה מסוג פשע שהעונש המקסימלי‬ ‫הקבוע בצידה הוא ‪ 5‬שנות מאסר והיא נושאת רישום פלילי‪.‬‬ ‫לאור חומרת העבירה הונחו התובעים הצבאיים כי במקרה של‬ ‫אלימות כלפי צוות רפואי שבו נגרמה חבלה‪ ,‬ייחסו לנאשם‬ ‫עבירה לפי סעיף זה‪ .‬בנוסף‪ ,‬בהתאם לרפורמה החדשה בדין‬ ‫המשמעתי‪ ,‬אשר נכנסה לתוקפה בינואר ‪ ,2009‬לקצין שיפוט‬ ‫בכיר (בדרגת רס"ן ומעלה) שהוא מפקד מרפאה צבאית או סגנו‪,‬‬ ‫הסמכות להגיש תלונה ולשפוט כל חייל הנמוך ממנו בדרגה‪,‬‬ ‫העובר עבירה נגד המשטר והמשמעת בשטח המרפאה‪.‬‬ ‫לחצני מצוקה‪ .‬יש לכתוב תו"ל בנושא ולהפעיל אותו בעת הצורך‪.‬‬ ‫יש להציב אמצעי אבטחה למתן מענה בעת קריאה לסיוע‪ .‬ההגנה‬ ‫צריכה להיות מהירה‪ ,‬מידית ואפקטיבית‪ ,‬על־ידי כוח מרסן הזמין‬ ‫מעבר לשעות פעילות המרפאה‪.‬‬ ‫הכשרה לאנשי רפואה‪ .‬כפי שנעשה כיום בחיל הרפואה‪ ,‬יש להמשיך‬ ‫‪46‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫בשנים האחרונות הולך וגובר העיסוק בתופעת האלימות במערכת‬ ‫הבריאות‪ ,‬לאור גילויי אלימות מצד מטופלים כלפי סגלי רפואה‬ ‫בבתי החולים ובקופות החולים ברחבי הארץ‪ .‬תופעה מדאיגה במיוחד‪,‬‬ ‫היא האלימות המופנית דווקא כלפי מי שאמון על סיוע וטיפול‬ ‫בחייל ‪ -‬הצוות הרפואי‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫ב־‪ 2008‬נערכה עבודה מקיפה בנושא אלימות נגד סגלי הרפואה‪.‬‬ ‫עניינו של מאמר זה הוא לשוב ולעסוק בנושא תוך מתן פומביות‬ ‫לתופעת האלימות‪ ,‬כמו גם להציע הסתכלות נוספת ונקיטת צעדים‬ ‫מעשיים ברוח תפיסת "הסמכות החדשה"‪ .‬בית הדין הצבאי פסק כי‪:‬‬ ‫"עבירות אלימות הפכו נגע כואב (תרתי משמע) אותו יש לשרש‪.‬‬ ‫משנה חומרה יש לראות בעובדה שמדובר בתקיפת חובשים במרפאה‪,‬‬ ‫ולא יעלה על הדעת כי ממלאי תפקיד כאמור יהיו חשופים לאיזושהי‬ ‫פגיעה‪ ,‬ועל כן על בית הדין לתרום לצמצום התופעה ולהרתעת‬ ‫עבריינים בפועל ובכוח מביצוע עבירות מסוג זה"‪.‬‬ ‫חשוב להדגיש כי הטיפול המניעתי והמשמעתי אינו סותר המשך קבלת‬ ‫טיפול רפואי או נפשי כנדרש‪ ,‬כפי שראוי‪ .‬למעשה‪ ,‬המשך הטיפול‬ ‫מהווה גשר אפשרי לתיקון ויש לפעול בשני הערוצים בו זמנית‪.‬‬ ‫* בכתיבת המאמר השתתפו‪ :‬אל"ם ד"ר יפעת ארליך‪ ,‬קרפ"ח אוויר; רס"ן שרון‬ ‫דותן‪ ,‬רמ"ד שדה בחיל האוויר; וסרן רעות כהן‪-‬קורן‪ ,‬קצינת פסיכולוגיה בח"א ‪8‬‬ ‫ההערות למאמר הזה מתפרסמות באתר הוצאת מערכות‪.‬‬

‫משגר כיפת ברזל‪ .‬עמידה במגבלות המשאבים‬ ‫מראה לרוב על פרויקט יעיל המנוהל היטב‬

‫‪48‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫אמור לי את‬

‫סוג‬ ‫הפרויקט‬ ‫ואומר לך מהו‬ ‫סגנון‬ ‫הניהול‬ ‫המתאים‬ ‫פרויקטים של‬ ‫מו"פ ‪ -‬צבאיים‬ ‫וביטחוניים‬ ‫רמת ההתאמה בין‬ ‫סגנון הניהול הנדרש‬ ‫לפרויקט ובין סגנון‬ ‫ניהולו בפועל‪,‬‬ ‫משקפת את הצלחת‬ ‫הפרויקטים או את‬ ‫חוסר הצלחתם‬

‫סא"ל יובל‪,‬‬ ‫סגן מפקד טייסת תחזוקה‬ ‫הגנה אווירית‪ ‬‬

‫כאשר מנהלי פרויקטים וצוותי פרויקטים נפגשים בעת הביצוע‪,‬‬ ‫הם בדרך כלל לא מתמקדים בהיבט העסקי‪ .‬תשומת ליבם ממוקדת‬ ‫לתפעול‪ ,‬וחשיבתם ממוקדת לביצוע העבודה‪ .‬רוב מנהלי הפרויקטים‬ ‫רואים את עבודתם כמושלמת כאשר הם מסיימים את הפרויקט בזמן‪,‬‬ ‫במסגרת התקציב‪ ,‬ועומדים במפרט‪ .‬הלך רוח תפעולי זה משתקף‬ ‫בספרות ניהול הפרויקטים‪ ,‬שעשתה שימוש באופן מסורתי בפרמטרים‬ ‫אלה כמדד עיקרי להצלחת הפרויקט‪ .‬השגת המטרות מראה שהפרויקט‬ ‫נוהל היטב וביעילות‪ ,‬אך לא משקפת דבר על השגת מטרות עסקיות‬ ‫ארוכות טווח שעבורן נוצר הפרויקט מלכתחילה‪.‬‬ ‫לצה"ל נדרש פיתוח של מערכות מתקדמות המקנות יתרון יחסי‬ ‫בשדה הקרב המשתנה והמתפתח‪ ,‬כדוגמת מערכות אלקטרוניות‬ ‫ואלקטרו־אופטיות להשבחת פלטפורמות צבאיות מוטסות‪ ,‬ימיות‬ ‫ויבשתיות (מטוסים ללא טייס‪ ,‬מערכות הגנה אקטיביות‪ ,‬ייצור‬ ‫חימושים מדויקים‪ ,‬מערכות רק"ם מתקדמות ועוד)‪.‬‬ ‫פרויקטי מו"פ (מחקר ופיתוח) צבאיים וביטחוניים לרוב מבוצעים‬ ‫בתעשיות גדולות‪ ,‬עם מרכיבי אי־ודאות גדולים‪ .‬הם עתירי תקציב‬ ‫ובעלי השפעה מכרעת על ביטחון המדינה‪ .‬חלק לא מבוטל מהם‬ ‫נמשך מעבר לזמן המתוכנן ‪ -‬גורם שבהכרח מביא לחריגה תקציבית‪,‬‬ ‫ולעיתים לפגיעה במוכנותו של צה"ל לביצוע משימותיו‪.‬‬ ‫תקציב פרויקטי מו"פ ותקציב מערכת הביטחון מהווים‪ ,‬כל אחד‬ ‫בתחומו‪ ,‬מרכיב עיקרי וחשוב בתקציב המדינה‪ .‬אילוצי תקציב‬ ‫הביטחון משפיעים על סך הפרויקטים שניתן לבצע במסגרת תוכנית‬ ‫עבודה שנתית ורב־שנתית‪ ,‬ועל סוגם‪ .‬מצד אחד לאורך השנים‬ ‫חל קיצוץ מתמיד בתקציב‪ ,‬ללא תלות בהשפעות חריגות‪ ,‬ומצד‬ ‫אחר דרישה הולכת וגוברת לפיתוח אמל"ח חדשני בטכנולוגיות‬ ‫מתקדמות ‪ -‬דבר שדורש תקציב רב‪.‬‬ ‫הוצאות המו"פ הגבוהות בפרויקטים אלה קשורות בין היתר גם‬ ‫לנטייה כלכלית‪ ,‬שלעיתים מקבלת אף ביטוי בדרישות רגולטוריות‬ ‫של מדינות לרכוש מוצרים ביטחוניים מחברות מקומיות‪ .‬הדבר‬ ‫מצריך מהחברות הישראליות חדשנות להשגת יעדי מו"פ‪ ,‬לפני‬ ‫החברות הפועלות במדינות היעד‪.‬‬ ‫מתוך הניסיון הלימודי וממחקרים רבים‪ ,‬מתקבל נתון של אי־הצלחת‬ ‫פרויקטים באחוזים גבוהים‪ .‬העובדה כי מזה שנים רבות עוסקת‬ ‫קהילת ניהול הפרויקטים ללא הצלחה יתרה בחיפוש אחר הגורמים‬ ‫היכולים לשפר את סיכויי ההצלחה של פרויקט‪ ,‬הביאה להכרה כי‬ ‫הגישה האוניברסלית ‪ -‬פרויקט הוא מאמץ חד־פעמי להשגת מטרות‬ ‫מוגדרות מראש‪ ,‬המתבצע בדרך־כלל תחת אילוצים ‪ -‬אינה מתאימה‬ ‫ויש לבחון גורמים נוספים בכדי להגדיל סיכוי זה‪.‬‬

‫פרויקט הוא פרויקט הוא פרויקט‬ ‫תפיסה מוטעית הנפוצה ביחס לפרויקטים היא שכולם זהים‪ ,‬כך שניתן‬ ‫לעשות שימוש בכלים זהים עבור ספקטרום רחב של פרויקטים‪ .‬דבר‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪49‬‬

‫זה נקרא לפעמים סינדרום "הפרויקט הוא פרויקט הוא פרויקט"‪.‬‬ ‫ניהול פרויקטים עם גישה זו בדרך כלל מוביל לכישלון ולאכזבה‪,‬‬ ‫מכיוון שחברות משתמשות בטכניקות ניהול פרויקטים לא ראויות‬ ‫עבור רוב הפרויקטים שלהן‪.‬‬ ‫במציאות‪ ,‬הפרויקטים נבדלים זה מזה בפרמטרים שונים‪ .‬לפיכך‬ ‫חשוב להכיר בכך שמידה אחת אינה שווה לכולם‪ .‬שלא כמו פעולות‬ ‫שגרתיות‪ ,‬כל פרויקט על־פי הגדרתו הוא ייחודי‪ ,‬מייצג ניסיון חדש‬ ‫‪2‬‬ ‫ופונה לבעיות חדשות עם הרכב חדש של אתגרים ניהוליים‪.‬‬ ‫ספרות ניהול הפרויקט התעלמה לעיתים קרובות מחשיבות‬ ‫של מקריות הפרויקט‪ ,‬המניחה שכל הפרויקטים דורשים מערך‬ ‫אוניברסלי של תכונות ניהוליות‪ 3,‬ולפיכך החיפוש אחר המסגרת‬ ‫לקטלוג פרויקטים חייב להתחשב בכך שהפרויקטים הם זמניים‪ ,‬חלק‬ ‫מהארגון ותרבותו‪ ,‬ומבוצעים בהם משימות חדשות שלא נעשו בעבר‪.‬‬ ‫המטרה היא לא רק לבנות מסגרת חופשית מהקשר שלא תהיה תלויה‬ ‫בענף‪ ,‬בטכנולוגיה או בארגון מסוים‪ ,‬כי אם לבנות מסגרת שתהיה‬ ‫אוניברסלית מספיק כדי שתכסה ספקטרום רחב של פרויקטים‪.‬‬ ‫במחקר שנעשה‪ 4‬ניסו להבין את הממדים המודגשים שהופכים‬ ‫פרויקט לשונה מאחר או זהה לו‪ ,‬בדרכים שעשויות להצביע כיצד‬ ‫לנהל פרויקטים יותר ביעילות‪.‬‬ ‫מתוך המחקר עלו שלושה ממדים המבדילים בין פרויקטים‪ :‬אי־‬ ‫ודאות‪ ,‬מורכבות וקצב‪ .‬שלושת הממדים יצרו את מודל ה־‪UCP‬‬ ‫)‪ ,(uncertainty, complexity, pace‬המהווה מסגרת חופשית‬ ‫מהקשר לשם בחירת סגנון הניהול המתאים‪.‬‬ ‫על בסיס מודל ה־‪ UCP‬התבצעו כמה מחקרים נוספים‪ ,‬כדי לבדוק‬ ‫את התוקף של המודל בעולם האמיתי‪ .‬ממחקרים אלו עלה ממד‬ ‫נוסף‪ :‬חדשנות ‪ -‬שהגדיר כמה המוצר חדש לפוטנציאל המשתמשים‬ ‫בו‪ .‬ממד זה מספק מודל שלם יותר ומאפשר לסווג בדיוק רב יותר‬ ‫את הפרויקט הנדון‪.‬‬ ‫מודל ה־‪)novelty, technology, complexity, pace( NTCP‬‬ ‫היהלום ‪ -‬הוא מסגרת בנויה בה מנהלים יכולים להשתמש כאשר‬ ‫הם מקבלים החלטות לגבי פרויקטים וכיצד לנהלם‪ .‬החלטות אלה‬ ‫כרוכות בדברים הבאים‪:‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬בחירת הפרויקטים הנכונים ובחירת מנהליהם‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬ניוד משאבים‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬תכנון‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬הערכת סיכונים‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬בחירת סגנון ניהול הפרויקט‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬בחירת מבנה הפרויקט‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬תהליכי בנייה וכלים ניהוליים‪.‬‬

‫שינויים במוצר או תוספת לקווי מוצר קיימים‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬פרויקטים מסוג פלטפורמה ‪ -‬דור חדש של קו מוצרים קיים‬ ‫עבור שווקים חדשים ולקוחות קיימים‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬פרויקטים של פריצת דרך ‪ -‬מוצר חדשני שאף אחד לא ראה‬ ‫בעבר‪.‬‬ ‫ככל שרמת החדשנות גבוהה יותר‪ ,‬כך ההגדרה והפיתוח של המוצר‬ ‫מסובכים יותר ולפיכך גדלה רמת אי־הוודאות ומחקרי השוק לא‬ ‫יהיו אמינים‪ .‬נשתדל ליצור אב־טיפוס כדי שנוכל לתת ללקוחות‬ ‫פוטנציאליים לנסות את המוצר לטובת פידבקים (וליצור בעקבותיהם‬ ‫אבי טיפוס מהירים)‪ ,‬ולכן בפרויקטים של פריצת דרך אין טעם‬ ‫להשקיע במחקרי שוק‪ ,‬ליצור עניין‪ ,‬ליצור ציפייה ולתת ללקוחות‬ ‫לנסות את המוצר‪.‬‬

‫חדשנות‬

‫טכנולוגיה‬

‫הממד הראשון של מודל היהלום נקבע על־ידי אופי הפרויקט ‪ -‬עד‬ ‫כמה חדש המוצר לשוק‪ ,‬ללקוח ולמשתמש הפוטנציאלי‪ .‬החדשנות‬ ‫מייצגת את הרמה בה קונים ומשתמשים מכירים סוג זה של מוצר‪,‬‬ ‫יתרונותיו והדרך בה הם יכולים להשתמש בו‪ .‬היא מציינת את‬ ‫רמת אי־הוודאות בשוק‪ ,‬או אי־ודאות חיצונית‪ ,‬וכן משקפת את אי־‬ ‫הוודאות של מטרת הפרויקט‪.‬‬ ‫יש שלוש דרגות בגרף המייצגות עד כמה המוצר באמת חדשני‪:‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬פרויקטים נגזרים ‪ -‬הרחבות ושיפורים של מוצרים קיימים‪,‬‬ ‫שיכולים לכלול מאמצים להקטנת עלויות‪ ,‬שיפורים במוצר‪,‬‬

‫טכנולוגיה מוגדרת כידע‪ ,‬יכולת ואמצעים הדרושים לייצר ולאפשר‬ ‫שימוש במוצר‪ ,‬תהליך או שירות‪ .‬הטכנולוגיה יכולה להיות משולבת‬ ‫במוצרים מוחשיים או בלתי מוחשיים‪ ,‬ויכולה להיות כרוכה בתוכנה‬ ‫או בחומרה‪ .‬הביצוע יכול להיות מושרש במגוון תורות‪ :‬מכניקה‪,‬‬ ‫אלקטרוניקה‪ ,‬ביו־טכנולוגיה ועוד‪.‬‬ ‫אי־הוודאות הטכנולוגית במודל היהלום מציינת את רמת אי־הוודאות‬ ‫בפרויקט‪ .‬רמה זו תלויה בהיקף הטכנולוגיה החדשה או הבוגרת‬ ‫שנעשה בה שימוש בפרויקט‪ .‬רמה זו היא סובייקטיבית‪ ,‬מכיוון שהיא‬ ‫תלויה בידע הטכנולוגי הקיים או הנגיש לחברה‪ .‬לכן קיים מדד עבור‬

‫‪1‬‬

‫‪50‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫טכנולוגיה‬ ‫סופר מתקדמת‬ ‫גבוהה‬ ‫בינונית‬ ‫נמוכה‬

‫מכלולים מערכת‬

‫חדשנות‬

‫מערכים‬

‫מורכבות‬ ‫רגיל‬

‫פריצת דרך פלטפורמה נגזרת‬

‫מהיר‪/‬תחרותי‬ ‫קריטי‬ ‫מהיר מאוד‬ ‫קצב‬

‫תרשים סיווג פרויקט בהתאם למודל היהלום‬

‫פרויקטי מו"פ (מחקר ופיתוח) צבאיים‬ ‫וביטחוניים לרוב מבוצעים בתעשיות‬ ‫גדולות‪ ,‬עם מרכיבי אי־ודאות גדולים‬

‫עדיין פרויקטים מסוכנים ונדירים מאוד‪ .‬בדרך־כלל פרויקטים‬ ‫כאלה מבוצעים על־ידי ארגונים גדולים או על־ידי סוכנויות‬ ‫ממשלה‪.‬‬ ‫ככל שרמת אי־הוודאות הטכנולוגית גבוהה יותר ‪ -‬נעסיק עובדים‬ ‫עם רמה טכנית גבוהה יותר ולזמן ארוך יותר‪ .‬התקציב יהיה גבוה‬ ‫יותר‪ ,‬וניתוח הסיכונים חייב להיות מעמיק יותר כך שיהיו יותר סבבי‬ ‫פיתוח‪ :‬ולכן התקציב יגדל ולו"ז הפרויקט יתארך‪ .‬כמות הסבבים‬ ‫תיקבע על־ידי הארגון בתכנון הפרויקט‪ ,‬שכן רמת אי הוודאות‬ ‫הטכנולוגית היא נתון סובייקטיבי לכל ארגון שבו מתנהל הפרויקט‪.‬‬

‫מורכבות‬

‫מערכת קלע דוד בפעולה‪ ,‬דצמבר ‪ .2015‬אי־ודאות טכנולוגית גבוהה דורשת‬ ‫מנהלי פרויקטים בעלי כישורים טכניים חזקים‬

‫ככל שרמת אי הוודאות הטכנולוגית‬ ‫גבוהה יותר ‪ -‬נעסיק עובדים עם רמה‬ ‫טכנית גבוהה יותר ולזמן ארוך יותר‬

‫רמת החדשנות של הטכנולוגיה‪ .‬רוב הפרויקטים מכילים שילוב של‬ ‫כמה טכנולוגיות‪ ,‬כאשר ממד זה בתהליך הסיווג מתבסס על החלק‬ ‫של הטכנולוגיה החדשה (הגבוהה) שבתוך המוצר או התהליך‪.‬‬ ‫קיימות ארבע דרגות בגרף המייצגות את רמת הטכנולוגיה בפרויקט‪:‬‬ ‫‪ - Low TechǾ Ǿ‬סוג זה של פרויקטים כרוך ביישום של‬ ‫טכנולוגיות קיימות‪ ,‬כלומר בוגרות‪ ,‬טכנולוגיות מבוססות היטב‬ ‫שכל שחקני הענף בעלי גישה שווה אליהן‪.‬‬ ‫‪ - Medium TechǾ Ǿ‬הפרויקטים התעשייתיים הנפוצים ביותר‪.‬‬ ‫פרויקטים אלה מתבססים בעיקר על טכנולוגיות קיימות‬ ‫ובוגרות‪ ,‬אולם הן כרוכות בכמות מוגבלת של טכנולוגיה חדשה‬ ‫(אף פעם לא טכנולוגיה קריטית עבור הצלחת הפרויקט)‪ .‬חלק‬ ‫מהפרויקטים משלבים תכונות חדשות שלא נוסו ומספקות‬ ‫את היתרון התחרותי של המוצר‪ .‬לעיתים קרובות נקראים‬ ‫הפרויקטים הנ"ל "טכנולוגיית מפתח"‪.‬‬ ‫‪ - High TechǾ Ǿ‬עושים שימוש לראשונה בטכנולוגיה חדשה‬ ‫אך קיימת‪ .‬רוב הטכנולוגיות המרכזיות בפרויקטים הן חדשות‪.‬‬ ‫בדרך־כלל הטכנולוגיה פותחה לפני שהחל מאמץ הפיתוח‬ ‫בפרויקט‪ .‬שילוב הטכנולוגיה בפרויקט יוצר מוצר חדש שלא‬ ‫היה בעבר בשוק‪ ,‬או יוצר הרחבה של מוצר קיים‪.‬‬ ‫‪ - Super-High TechǾ Ǿ‬דורשים פיתוח של טכנולוגיות חדשות‬ ‫שלא קיימות בזמן התחלת הפרויקט‪ .‬פיתוח זה הוא חלק ממאמצי‬ ‫הפרויקט‪ .‬לעיתים טכנולוגיות אלה נקראות "טכנולוגיות‬ ‫עולות"‪ .‬על אף שהם בעלי משימה ברורה ולקוחות ידועים‪ ,‬הם‬

‫הכוונה למורכבות הפרויקט ולא למורכבות המוצר‪ ,‬והאופן שבו‬ ‫מאורגנים הפרויקטים‪ .‬מורכבות גדולה מרמזת על ארגון מורכב‪ ,‬על‬ ‫אינטראקציה מוגברת בין חלקיו ועל עליית הרשמיות בניהול הפרויקט‪.‬‬ ‫ההבדל העיקרי בין הפרויקטים בהיבט הארגוני הוא במידת הרשמיות‬ ‫של התהליך והדרך שבה מתואמות פעילויות הפרויקט ומשולבות‪.‬‬ ‫בקצה הנמוך‪ ,‬פרויקטים של מכלולים המבוצעים בתוך ארגון אחד‬ ‫ולעיתים קרובות בתוך קבוצות מאורגנות‪.‬‬ ‫שלוש דרגות בגרף מייצגות עד כמה המוצר מורכב‪:‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬פרויקטים של מכלולים ‪ -‬עוסקים ברכיב בודד או באוסף של‬ ‫רכיבים המשולבים לתוך יחידה אחת‪ ,‬ומבצעים פעולה מוגדרת‬ ‫בקנה מידה מוגבל בתוך מערכת רחבה‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬פרויקטים של מערכת ‪ -‬עוסקים באוסף מורכב של יחידות‪ ,‬של‬ ‫תת־מערכות ושל מכלולים המבצעים מספר פעולות‪ .‬פרויקטים‬ ‫של מערכות בדרך־כלל אינם מבוצעים בתוך ארגון בודד‪ .‬מנהל‬ ‫הפרויקט נדרש לתאם בין כמה תתי־קבוצות וקבלני משנה‪ ,‬עם‬ ‫רמה גבוהה של רשמיות ובירוקרטיה‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬פרויקטים של מערכים ‪ -‬עוסקים באוסף פזור של מערכות‬ ‫המתפקדות יחד כדי להשיג מטרה משותפת‪ .‬פרויקטים ברמה זו‬ ‫בדרך־כלל עוסקים בשינוי או בהוספת רכיבים למערך קיים ולא‬ ‫כוללים בניית מערך מאפס‪.‬‬ ‫בפרויקטים מסוג ''מערכת'' בדרך־כלל יש קבלן ראשי שאחראי‬ ‫לאספקת המוצר הסופי‪ .‬כל המאמץ מחולק בין מספר קבלני משנה‪,‬‬ ‫בתוך הארגון או מחוצה לו‪ .‬הקבלן הראשי אחראי על שילוב המוצר‬ ‫הסופי ומחויב לעמידה במטרות‪ ,‬בביצועים‪ ,‬באיכות‪ ,‬בזמן ובתקציב‪.‬‬ ‫פרויקטים ברמת המערכים גוזרים את הצורך בניהול של פרויקטים‬ ‫נפרדים‪ ,‬שכל אחד מוקדש לפלח או למערכת‪.‬‬

‫קצב‬ ‫הקצב כרוך בדחיפות ובקריטיות של עמידה ביעדי הזמן של הפרויקט‪.‬‬ ‫כל פרויקט מוגבל בזמן‪ ,‬אבל המגבלות יכולות להיות שונות מפרויקט‬ ‫לפרויקט‪ .‬מגבלות זמן יכולות להיגרם מצורכי השוק‪ ,‬מלחץ תחרותי‪,‬‬ ‫מאסטרטגיות ניהוליות ומאיומים סביבתיים טבעיים‪ .‬הזמן הדרוש‬ ‫להשלמת פרויקט הוא בעל השפעה משמעותית על הדרך בה יטופל‬ ‫הפרויקט‪ .‬אותה מטרה עם מסגרת זמן שונה‪ ,‬דורשת מבנה פרויקט‬ ‫אחר‪ ,‬תהליכים ותשומת לב ההנהלה‪.‬‬ ‫ארבע דרגות מייצגות את מהירות הקצב של הפרויקט ואת זמן‬ ‫המסירה שלו‪:‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬פרויקטים רגילים‪ .‬בדרך־כלל מבוצעים כדי להשיג מטרות‬ ‫ארוכות טווח או מטרות תשתית‪ ,‬אך ללא לחץ של זמן‪ .‬למרות‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪51‬‬

‫שפרויקטים של קצב רגיל מתוכננים להשלמה בזמן מסוים‪,‬‬ ‫החמצת תאריך היעד יכולה להיות נסבלת כיוון שהזמן אינו‬ ‫קריטי להצלחה המידית של הארגון‪ .‬זאת אלא אם זמן ההשלמה‬ ‫נקבע מראש במיוחד‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬פרויקטים תחרותיים‪ .‬הפרויקטים הנפוצים ביותר המבוצעים‬ ‫על־ידי ארגוני רווח ועבורם‪ ,‬אבל ניתן למצוא אותם גם בציבור‬ ‫או בארגונים ממשלתיים‪ .‬בפרויקטים אלה יש דחיפות להשלמה‬ ‫של הפרויקט בזמן‪ .‬פרויקטים תחרותיים בדרך־כלל מתחילים‬ ‫כדי לנצל הזדמנות בשוק‪ ,‬ליצור מקום אסטרטגי או ליצור קו‬ ‫עסקי חדש‪ .‬החמצת תאריך היעד לא תהיה דבר חמור‪ ,‬אך היא‬ ‫יכולה לפגוע ברווחיות‪ ,‬ביתרון התחרותי או בחוזק הארגוני‪.‬‬ ‫פרויקטים אלה מושפעים מהשוק או מלחץ פנימי כדי לסיים‬ ‫אותם מהר ככל שניתן‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬פרויקטים קריטיים מבחינת זמן‪ .‬פרויקטים אלה מתמקדים‬ ‫בתאריך סיום מוגדר שלא ניתן לשינוי‪ .‬עבור פרויקטים אלו‬ ‫אי־עמידה ביעד הזמן פירושו כישלון‪ ,‬כיוון שמכוונים לחלון‬ ‫הזדמנויות שאין להחמיצו‪ .‬בפרויקטים אלה הזמן הוא המגבלה‬ ‫הקריטית ביותר‪ ,‬וכל השאר (תקציב‪ ,‬מבנים וכדומה) משניים‬ ‫ומשמשים לסיום הפרויקט בזמן‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬פרויקטים מהירים‪ .‬הדחופים ביותר‪ .‬הם בדרך־כלל מתחילים‬ ‫כתגובה למשבר או כתוצאה של אירוע לא צפוי‪ .‬כדי להצליח‪,‬‬ ‫פרויקט כזה חייב להיות מנוהל בשונה מהסוגים האחרים‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬מכיוון שרוב הפרויקטים המהירים נועדו לתת מענה‬ ‫למשברים‪ ,‬בדרך־כלל אין זמן לתכנון מפורט‪ .‬למרות שתוכניות‬ ‫יכולות להיות שימושיות‪ ,‬ברוב המקרים המצב הוא בלתי צפוי‬ ‫והמנהלים חייבים לפעול לפני שיש בידם תוכנית מפורטת‬ ‫והם מאלתרים תוך־כדי התקדמות‪ .‬העבודה מבוצעת כמעט‬ ‫מסביב לשעון‪ ,‬עם אינטראקציה בלתי־פוסקת וקבלת החלטות‬ ‫מתמשכת‪ .‬בדרך־כלל אין זמן לתיעוד מפורט או לכתיבת‬ ‫דוחות‪ ,‬וכל הבירוקרטיה הרגילה מבוטלת‪.‬‬

‫מהו פרויקט מוצלח?‬ ‫בספרות ניהול הפרויקטים מתוארת הגישה הקונוונציונלית להצלחת‬ ‫הפרויקט בשלושה ממדים‪ :‬זמן‪ ,‬תקציב ועמידה בדרישות‪ ,‬אך גישה‬ ‫זו אינה תמיד המדד הנכון להצלחת הפרויקט‪ .‬לפיכך שאלת המפתח‬ ‫‪6‬‬ ‫היא מה ניתן לעשות בכדי להצליח בניהול פרויקטים‪.‬‬ ‫במגמה לאתר את הגורמים העיקריים המביאים להצלחת פרויקט‪,‬‬ ‫נערך מחקר שבו התבקשו המשתתפים להתייחס למדדים הבאים‪,‬‬ ‫‪7‬‬ ‫שבעזרתם ניתן להעריך את ממדי ההצלחה של הפרויקט‪.‬‬ ‫הפרויקטים במחקר זה אופיינו על־ידי מודל מחזור חיים פשוט‪,‬‬

‫במציאות‪ ,‬הפרויקטים נבדלים זה‬ ‫מזה בפרמטרים שונים‪ .‬לפיכך‬ ‫חשוב להכיר בכך שמידה אחת‬ ‫אינה שווה לכולם‬

‫‪52‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫חשיבות‬

‫הכנות לעתיד‬ ‫עסקים והצלחה‬ ‫ישירה‬ ‫השפעה על‬ ‫הצוות והלקוח‬ ‫יעילות‬ ‫הפרויקט‬

‫זמן‬

‫סיום הפרויקט‬

‫החשיבות היחסית של ממדי ההצלחה על ציר הזמן‬ ‫שכלל את השלבים הבאים‪:‬‬ ‫‪.1‬השלב המושגי‪ .‬השלב שבו מנתחים את דרישות בעלי העניין‪,‬‬ ‫ומחפשים פתרון‪ ,‬שיענה בצורה הטובה ביותר לדרישות אלו‪.‬‬ ‫‪.2‬השלב התכנוני‪ .‬השלב בו מתרגמים את הפתרון הנבחר לשרטוטים‪,‬‬ ‫מפרטים‪ ,‬משאבים דרושים‪ ,‬ולוחות זמנים לביצוע‪.‬‬ ‫‪ .3‬השלב הביצועי‪ .‬השלב שבו מוציאים לפועל את העבודה על־‬ ‫פי התכנון‪.‬‬ ‫‪.4‬שלב הסיום‪ .‬השלב שבו נבדקים תוצרי הפרויקט מול המפרטים‬ ‫השונים‪ .‬התוצרים מתקבלים על־ידי הלקוח‪ ,‬ומתבצעת סגירה‬ ‫אדמיניסטרטיבית של הפרויקט‪.‬‬ ‫המשתתפים במחקר דירגו את רשימת הגורמים שלפי דעתם יביאו‬ ‫להצלחת הפרויקט‪ ,‬כאשר הערכת פרויקט התייחסה עד לשלב‬ ‫במחזור החיים שבו הפרויקט היה באותה נקודת זמן‪ .‬מתוך רשימה‬ ‫ארוכה של גורמים אפשריים להצלחת הפרויקט‪ ,‬בודדו הגורמים‬ ‫הבאים כמשפיעים ביותר‪:‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬בהירות מטרות הפרויקט ואופן השגתן‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬תמיכת ההנהלה הבכירה (משאבים‪ ,‬עוצמה)‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬תכנון הפרויקט (מאקרו‪ ,‬מיקרו)‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬מעורבות הלקוח (קשר‪ ,‬היוועצות‪ ,‬היזון חוזר)‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬כוח אדם (בחירה‪ ,‬הדרכה)‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬קיום של טכנולוגיה דרושה והשגתה‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬אופן קבלת הפרויקט על ידי הלקוח‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬מעקב והיזון חוזר‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬תקשורת‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬איתור תקלות וניהול סיכונים‪.‬‬ ‫עשרת הגורמים האלה כונו "גורמי הצלחה קריטיים" (– ‪CSF‬‬ ‫‪ .)Critical Success Factors‬מניתוח ה־‪ CSF‬עולה שחשיבות‬ ‫הגורמים משתנה בהתאם לשלב במחזור החיים שבו נמצא הפרויקט‪.‬‬ ‫כמה חוקרים הציעו להבדיל בין הצלחת הפרויקט והצלחת המוצר‪ .‬הם‬ ‫טענו שבתחילה יש להעריך את יעילות ביצוע הפרויקט (האם הושלם‬ ‫בזמן ועמד בתקציב)‪ ,‬ולאחר מכן להתבונן בהצלחת המוצר והשפעתו‬ ‫על העסק (אם הוא ייצור את ההשפעה הצפויה על השוק ויביא את‬ ‫‪8‬‬ ‫ההכנסות הצפויות לארגון)‪.‬‬

‫רמת אי ודאות טכנולוגית‬

‫ממד הצלחה‬ ‫וסיכון אפשרי‬

‫טכנולוגיה נמוכה‬

‫יעילות‬

‫יעילות גבוהה‬ ‫היא קריטית‬

‫יעילות חשובה‬

‫מוצר סטנדרטי‬

‫מוצר פונקציונלי בעל‬ ‫ערך מוסף ללקוח‬ ‫הצוות‬ ‫ניסיון מורחב של‬ ‫ושינוי מוצר למידה מורחבת של הצוות ביישום טכנולוגיות‬ ‫בתכנון מהיר‬ ‫רווח צנוע‪,‬‬ ‫החזר בינוני רווחים גבוהים‪ ,‬פלח שוק גבוה‬ ‫על ההשקעה‬ ‫השגת‬ ‫נוספותיכולות ארגוניות קו מוצרים חדש לשוק חדש‬ ‫סיכון גבוה לאיחורים‪ ,‬חריגות וביצועים לא רצויים‬ ‫סיכון מתון מהטכנולוגיה עקב שימוש בטכנולוגיות חדשות בפעם הראשונה‬

‫השפעה על‬ ‫הלקוח‬ ‫הרחבת ניסיון‬ ‫השפעה על‬ ‫הצוות בענף‬ ‫הצוות‬ ‫הצלחה עסקית רווח סביר‬ ‫וישירה‬ ‫הכנה לעתיד‬

‫כמעט אין‬

‫כישלון אפשרי סיכון נמוך‬ ‫וסיכון‬

‫טכנולוגיה גבוהה‬

‫טכנולוגיה בינונית‬

‫יכולות להיות חריגות‪ ,‬אל תצפה להן אבל קבל‬ ‫אותן כשהן מופיעות‬ ‫יכולות לקוח משופרות‬

‫כמובן‪ ,‬יש שני צדדים לאותו המטבע בהקשרי הצלחת הפרויקט‬ ‫והצלחת המוצר‪ ,‬ולשניהם חייב לפנות צוות הפרויקט בזמן ביצוע‬ ‫הפרויקט‪ .‬הכול מסתכם בשאלה פשוטה‪ :‬כיצד הפרויקט תורם‬ ‫‪9‬‬ ‫להצלחת הארגון ויעילותו?‬

‫חמשת הממדים העיקריים‬ ‫להצלחת פרויקט‬

‫הצלחת הפרויקט היא רב־ממדית כתפיסה אסטרטגית‪ .‬כל פרויקט‬ ‫צריך יותר מממד אחד להערכת ההצלחה וממדים אלו משתנים‬ ‫בחשיבותם ובמשמעותם‪ ,‬כתלות בסוג הפרויקט‪.‬‬ ‫על בסיס אחד המחקרים‪ ,‬הוצע שהערכה מקיפה של הצלחת הפרויקט‬ ‫בטווח הקצר והארוך יכולה להיות מוגדרת על־ידי חמישה ממדים‬ ‫קבוצתיים בסיסיים‪:‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬יעילות הפרויקט‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬השפעה על הלקוח‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬השפעה על הצוות‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬עסקים והצלחה ישירה‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬הכנות לעתיד‪.‬‬ ‫ממדי ההצלחה‬ ‫הצלחת‬ ‫הפרויקט‬

‫הכנות לעתיד‬ ‫עסקים והצלחה‬ ‫ישירה‬ ‫השפעה על‬ ‫הצוות‬ ‫השפעה על‬ ‫הלקוח‬

‫טווח‬ ‫זמן‬

‫יעילות‬ ‫הפרויקט‬ ‫ארוך‬

‫ממדי ההצלחה על ציר הזמן‬

‫בינוני‬

‫קצר‬

‫טכנולוגיה גבוהה מאוד‬ ‫סבירות גבוהה לחריגות‬ ‫זינוק גדול ביעילות הלקוח‬ ‫בניית מוביל טכנולוגי של פיתוח טכנולוגיה לא ידועה‬ ‫תוצאות עסקיות טובות בטווח הרחוק‪ ,‬מיצוב הובלת שוק‬ ‫עמדת מנהיגות‪ ,‬טכנולוגיה גרעינית חדשה‬ ‫סיכון גבוה עבור טכנולוגיה לא ידועה‪ ,‬איחורים רבים וחריגה מעלות‬ ‫עם כישלון אפשרי למוצר או כישלון בהשגת הביצועים הצפויים‬

‫על־מנת לנהל פרויקט ביעילות‪ ,‬חשוב‬ ‫לזהות את רמת חדשנות המוצר מוקדם‬ ‫ככל שניתן‪ ,‬ולקבוע את השפעתו על‬ ‫תכנון הפרויקט וארגונו‬ ‫ממדים אחרים יכולים להיות רלוונטיים‪ ,‬אבל הקבוצות הנ"ל מייצגות‬ ‫ספקטרום רחב של מצבי פרויקט ומכסות את מרבית המקרים ואת‬ ‫אופק הזמנים‪ .‬כל ממד כולל מספר מדדים אפשריים (ראו טבלה)‪.‬‬ ‫להלן הפירוט הממדים שהוזכרו‪:‬‬ ‫ממד יעילות הפרויקט‪ .‬מייצגת ממד לטווח הקצר‪ :‬האם הפרויקט‬ ‫הושלם בהתאם לתוכנית? האם הסתיים בזמן? האם ההוצאות היו‬ ‫במסגרת התקציב?‬ ‫עמידה במגבלות המשאבים מראה לרוב על פרויקט יעיל המנוהל‬ ‫היטב‪ ,‬אך אין זה מבטיח שהפרויקט יצליח ויביא לארגון רווח‬ ‫לטווח הרחוק‪.‬‬ ‫ממד ההשפעה על הלקוח‪ .‬השפעה זו מייצגת את מחזיק המניה‬ ‫העיקרי שתפיסתו קריטית להערכת הצלחת הפרויקט‪ .‬ממד זה מצהיר‬ ‫בבירור כיצד תוצאות הפרויקט משפרות את חיי הלקוח או העסק‪,‬‬ ‫וכיצד הוא פונה לצורכי הלקוח‪ .‬ממד זה כולל דרישות תפקודיות‬ ‫ומפרט טכני שמושפע ביותר על־ידי ביצועי המוצר‪ .‬ממד זה בדרך‬ ‫כלל כולל גם כן את רמת שביעות רצון הלקוח‪ ,‬את הרמה שבה‬ ‫הלקוח משתמש במוצר ואת רמת נאמנות הלקוח ‪ -‬האם הלקוח מוכן‬ ‫לרכוש או להזמין את המוצר הבא‪.‬‬ ‫ממד ההשפעה על הצוות‪ .‬משקפת כיצד הפרויקט משפיע על‬ ‫הצוות ועל חבריו‪ .‬מובילי פרויקט טובים נותנים אנרגיה והשראה‬ ‫לחברי הצוות‪ ,‬והופכים את הפרויקט לזיכרון נעים ולניסיון מלהיב‪.‬‬ ‫פרויקטים אחרים ייזכרו כתובעניים וכניסיון מתיש‪ .‬ממד זה‬ ‫מעריך את ההשפעה המצטברת‪ :‬שביעות רצון הצוות‪ ,‬מצב רוח‪,‬‬ ‫הנאמנות הכללית של הצוות כלפי הארגון וזיכרון של חברי הצוות‬ ‫לאחר שהפרויקט הושלם‪ .‬ממד זה מעריך גם כן את ההשקעה‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪53‬‬

‫הבלתי ישירה שעשה הארגון בחברי הצוות‪ ,‬הוא מודד את רמת‬ ‫למידת הצוות וצמיחת חברי הצוות‪ ,‬והכישורים החדשים והיכולות‬ ‫הניהוליות שרכשו חברי הצוות המקצועי החדש‪.‬‬ ‫ממד העסקים וההצלחה הישירה‪ .‬משקף את ההשפעה הישירה‬ ‫והמידית שיש לפרויקט על ארגון האב‪ .‬בהקשר העסקי הוא מעריך‬ ‫רמות מכירה‪ ,‬הכנסה ורווחים‪ ,‬כמו גם זרימת מזומנים ומדדים‬ ‫כלכליים אחרים‪ .‬ממד זה מתייחס להצלחה המסחרית של הפרויקט‪.‬‬ ‫ממד ההכנה לעתיד‪ .‬פונה ליתרונות בטווח הארוך‪ .‬ממד זה משקף‬ ‫כמה הפרויקט מוצלח‪ ,‬עד כמה עוזר לארגון להכין את התשתית‬ ‫לעתיד וכיצד תשתית זו יוצרת הזדמנויות חדשות‪ .‬תשתית לעתיד‬ ‫יכולה לכלול תהליך ארגוני חדש ויכולות ארגוניות וטכנולוגיות‬ ‫נוספות‪ .‬מדדים טיפוסיים יכולים לכלול יצירת שוק חדש‪ ,‬יצירת קו‬ ‫מוצרים חדש ופיתוח טכנולוגיות חדשות‪.‬‬

‫טכנולוגיה‬ ‫ הקפאת תכנון מאוחרת‬‫‪ -‬יותר מחזורי תכנון‬

‫ארגון מורכב ורשמי יותר‬

‫חדשנות‬ ‫ הפרויקט פחות תלוי בנתוני השוק‬‫‪ -‬הקפאת דרישות מאוחרת‬

‫אוטונומיה לצוות הפרויקט‬

‫הצלחת פרויקט כתפיסה דינמית‬

‫קצב‬

‫כאשר משתמשים בממדים כפי שתוארו קודם‪ ,‬הצלחת הפרויקט‬ ‫הופכת דינמית‪ ,‬בעלת יישומים קצרי טווח וארוכי טווח‪.‬‬ ‫הממד הראשון‪ ,‬יעילות‪ ,‬ניתן להערכה בטווח הקצר ביותר ‪ -‬בזמן‬ ‫יציאת הפרויקט לדרך‪ ,‬ובטווח הארוך בעת השלמתו‪.‬‬ ‫הממד השני והשלישי מתחילים להתגבש בשעה שהפרויקט‬ ‫בתהליך‪ ,‬ובוחנים באיזה אופן תואם המפרט את צורכי הלקוח‬ ‫ואת איכות האינטראקציה של הצוות עם הלקוח‪ .‬ממדים אלה‬ ‫מתבהרים תוך חודשים ספורים לאחר השלמת הפרויקט‪ ,‬ולאחר‬ ‫שהמוצר הסופי נמסר ללקוח‪ .‬ההשפעה על הצוות תבוא לידי‬ ‫ביטוי בהקשר הארגוני הרחב‪.‬‬ ‫הממד הרביעי ‪ -‬העסקים וההצלחה הישירה ‪ -‬ניתנים להערכה רק‬ ‫לאחר השגת רמת מכירות משמעותית וכאשר ההחזר מהפרויקט‬ ‫מתאזן‪ .‬הממד החמישי ניתן להערכה טוב יותר לאחר מספר שנים‪,‬‬ ‫כאשר היתרונות לטווח הארוך של הפרויקט מתחילות להשתלם‬ ‫בפועל‪ .‬הערכות אלה חופפות‪ ,‬אבל מסגרת הזמן משתנה‪.‬‬ ‫לאחר השלמת הפרויקט‪ ,‬חשיבות הממדים נעלמת‪ .‬ככל שהזמן חולף‬ ‫חשוב פחות האם הפרויקט עמד במגבלות המשאבים שלו‪ ,‬וברוב‬ ‫המקרים לאחר שנה הוא כמעט ואינו רלוונטי בשעה שהממד השני‬ ‫והשלישי ‪ -‬השפעה על הלקוח והצוות ‪ -‬הופכים רלוונטיים לאחר‬ ‫השלמת הפרויקט‪ .‬זמן ביצוע הפרויקט הוא הזמן הנכון שיש לחשוב‬ ‫ממד הצלחה‬ ‫וכישלון אפשרי‬ ‫יעילות‬

‫נגזר‬ ‫יעילות גבוהה וקריטית‪ ,‬אין מקום לחריגות‬

‫השפעת ממדי היהלום על סגנון הניהול‬ ‫על ממדים אלה‪ ,‬שכן אז יש לך את האפשרות והכוח להשפיע עליהם‪.‬‬ ‫הממד הרביעי הופך למשמעותי רק מאוחר יותר‪ ,‬כאשר מכירות‬ ‫המוצר מתחילות להביא רווחים או לבסס פלח שוק‪ .‬ההכנה לעתיד‬ ‫מבטאת את היתרונות לטווח הארוך של הפרויקט‪ ,‬ומשפיעה על‬ ‫הארגון לאחר שחלפו מספר שנים‪.‬‬

‫השפעת ממדי מודל היהלום על ממדי‬ ‫ההצלחה וסגנון הניהול של הפרויקט‬ ‫ממד החדשנות‬ ‫ממד זה משפיע על הדיוק של תחזיות השוק‪ ,‬על היכולת לקבוע‬ ‫דרישת ועל תזמון הקפאת הדרישות‪ .‬ככל שהחדשנות גבוהה יותר‪,‬‬ ‫כך הפרויקט פחות תלוי במחקרי השוק‪ .‬בפרויקטים מסוג פריצת דרך‬ ‫נתוני השוק למעשה לא קיימים‪ ,‬כיוון שהלקוחות מעולם לא ראו את‬ ‫המוצר‪ ,‬ואינם יכולים לתאר כיצד ישתמשו בו או אפילו לקבוע אם‬ ‫הם רוצים אותו‪ .‬נדרש לקבל משוב מהלקוח בשלב מוקדם באמצעות‬ ‫אב־טיפוס ראשוני‪ ,‬לפני שדרישות המוצר הסופיות נקבעו‪.‬‬ ‫לסיווג לא נכון של חדשנות המוצר יש השפעה על סגנון הניהול‬ ‫רמת חדשנות הפרויקט‬ ‫פלטפורמה‬

‫הזמן לשיווק חשוב בגלל היתרון התחרותי‬

‫השפעה אסטרטגית על הלקוחות ושמירה על‬ ‫השפעה על‬ ‫השגת לקוחות נוספים והגדלת פלח שוק‬ ‫לקוחות מהדור (מוצר) הקודם‬ ‫הלקוח‬ ‫חברי הצוות מרחיבים את ניסיונם בשינוי מוצר מהיר חברי הצוות רוכשים ניסיון טכני וניהולי בהצגת דור‬ ‫השפעה על‬ ‫חדש‬ ‫הצוות‬ ‫הצלחה עסקית הארכת חיי המוצר מביאה להכנסות נוספות וחליבת השפעה אסטרטגית גבוהה על העסק‪ ,‬ציפייה לשנים‬ ‫של הכנסות ובנייה של נגזרות נוספות‬ ‫מזומנים מהמוצר הקיים‬ ‫וישירה‬

‫‪54‬‬

‫הכנה לעתיד‬

‫כמעט ואין‬

‫שמירה על מיקום אסטרטגי בשוק‬

‫כשל אפשרי‬ ‫וסיכון‬

‫הסיכון נמוך ויכול להתבטא בהגשה מאוחרת של‬ ‫הפרויקט‬

‫סיכון בינוני‪ ,‬הכרוך באי־יכולת להתקרב מספיק‬ ‫בהשוואה לדור הקודם או לפספס דור בשוק‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫מורכבות‬

‫פריצת דרך‬ ‫יעילות קשה להשגה ואינה קריטית‪ ,‬סביר שיהיו‬ ‫חריגות‬ ‫שיפורים בולטים בחיי הלקוח ועבודתו‬ ‫חברי הצוות חוקרים תחומים חדשים ורוכשים ניסיון‬ ‫רב בשווקים לא ידועים‬ ‫הצלחה עסקית משמעותית יכולה להגיע מאוחר‬ ‫יותר לאחר שהמוצר הראשוני נבדק והושבח‬ ‫יצירת שווקים חדשים וביסוס עמדה מובילה‬ ‫משמעותית‬ ‫סיכון גבוה מאוד הכרוך באי־יכולת לפנות לצורך‬ ‫האמיתי של הלקוח‪ .‬כשל במכירת רעיון ללקוח‬ ‫והערכת גודל השוק‪.‬‬

‫מאפיינים‬ ‫מכלול‬ ‫מבוצע בתוך ארגון‬ ‫ארגון‬ ‫אחד‪ ,‬בדרך כלל תחת‬ ‫הפרויקט‬ ‫קבוצה אחת‬ ‫סגנון ניהול‪ ,‬בעיקר סגנון לא רשמי‪,‬‬ ‫התמקדות בעלות‪,‬‬ ‫גישה‬ ‫איכות‪ ,‬משלוח וייצור‬ ‫ומיקוד‬ ‫סיכון‬

‫רמת מורכבות הפרויקט‬ ‫מערך‬

‫מערכת‬ ‫קבלן ראשי‪ ,‬בדרך כלל מאורגן במטריצה או טופס פרויקט‪ ,‬הרבה‬ ‫קבלנים פנימיים וחיצוניים‪ ,‬מגוון צוותים טכניים ומנהלתיים‬

‫ארגון גג‪ ,‬בדרך כלל תוכנית משרד כדי לתאם תת־פרויקטים‪ .‬הרבה‬ ‫מומחים בצוות‪ :‬מנהלנים‪ ,‬כלכלנים‪ ,‬משפטנים וכו’‬

‫סגנון רשמי ובירוקרטי‪ ,‬יחסים לא רשמיים עם קבלני משנה ולקוחות‪ ,‬בירוקרטיה רשמית הדוקה‪ ,‬מודעות גבוהה של נושאים סביבתיים‪,‬‬ ‫לפעמים עוסקים בנושאים פוליטיים ובין־ארגוניים‪ .‬מיקוד עיקרי על פוליטיים‪ ,‬משפטיים וחברתיים‪ .‬מיקוד חזק הדרוש לתיאום מדיניות‬ ‫התוכנית וקבלת החלטות פוליטית‬ ‫דרישות המערכת‪ ,‬תכנון המערכת ושילוב המערכת‬ ‫סיכון בינוני עד גבוה‪ .‬הסיכון כרוך בקושי באיסוף כל תת־המערכות סיכון גבוה ביותר‪ .‬סיכון הכרוך בשיתוף פעולה חלש בין המערכות‬ ‫היוצרות את המערך וכישלון להשלים את משימתו‪ ,‬אינו עולה בקנה‬ ‫סיכון נמוך של דרישות כפעילות אופטימלית של מערכת קשיים עם תצורה מורכבת‬ ‫אחד עם האווירה הסביבתית‪ ,‬הפוליטית והכלכלית‪ ,‬או בזבוז רחב של‬ ‫והשפעה הדדית בין תת־מערכות או סיכון של התאוששות‬ ‫חסרות‬ ‫משאבים במקרה של חריגה‬ ‫מההשקעה‬

‫מאפיין‬ ‫מעורבות המנהלים‬

‫רגיל‬ ‫ניהול על פי חריגים‬

‫רמות קצב הפרויקט‬ ‫קריטי בזמן‬ ‫מהיר‪/‬תחרותי‬ ‫מעורבות גבוהה‪ :‬מועסקים בצמוד‬ ‫התקדמות תוך אישור של החלקים‬ ‫לאורך הפרויקט‬ ‫העיקריים בפרויקט‬

‫ובחירת חברי הצוות‪ .‬על־מנת לנהל פרויקט ביעילות חשוב לזהות‬ ‫את רמת חדשנות המוצר מוקדם ככל שניתן‪ ,‬ולקבוע את השפעתו‬ ‫על תכנון הפרויקט וארגונו‪ .‬החדשנות משפיעה בנוסף על האנשים‬ ‫אותם בוחר מנהל הפרויקט‪ ,‬ועל סגנון הניהול אותו הוא מאמץ‪ .‬סגנון‬ ‫הניהול יכול להיות נוקשה יותר בפרויקטים נגזרים וגמיש יותר‬ ‫בפרויקטים מסוג פריצת דרך‪.‬‬

‫ממד אי־הוודאות הטכנולוגית‬ ‫רמת אי־ודאות טכנולוגית גבוהה כרוכה בסיכון‪ ,‬דורשת תכנון‬ ‫מדוקדק ופעילויות פיתוח‪ .‬כמו כן היא דורשת מחזורי תכנון רבים‬ ‫יותר‪ ,‬הקפאת תכנון מאוחרת ושילוב טוב יותר בין חברי הצוות‪.‬‬ ‫רמת טכנולוגיה גבוהה דורשת בנוסף מחברי הצוות להיות בעלי‬ ‫כישורים טכניים גבוהים‪ ,‬ולבצע סקירות טכניות דחופות בנוסף‬ ‫לסקירות הניהוליות הרגילות‪.‬‬ ‫אי־ודאות טכנולוגית גבוהה דורשת‪ ,‬בנוסף‪ ,‬מנהלי פרויקטים בעלי‬ ‫כישורים טכניים חזקים‪ .‬הם חייבים להיות בעלי אינטואיציה להבנה‬ ‫על מה האנשים הטכניים שלהם מדברים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הם צריכים להיות‬ ‫גמישים‪ ,‬מוכנים לקבל הרבה שינויים ולסבול תקופות ארוכות של‬ ‫חוסר־ודאות‪ ,‬להיות בעלי חשיבה מערכתית ובעלי מסוגלות להבין‬ ‫את הפרויקט באופן שלם‪.‬‬

‫ממד המורכבות‬ ‫המורכבות משפיעה על הארגון ועל התהליכים שבו‪ :‬ככל שהמורכבות‬ ‫של הפרויקט גבוהה יותר‪ ,‬כך הארגון מורכב יותר ונזדקק לנהלים‬ ‫רשמיים רבים יותר‪ .‬ככל שהמערכת תהיה מורכבת יותר‪ ,‬כך נשקיע‬ ‫בכתיבת נהלים והבירוקרטיה תהיה גדולה יותר‪ .‬נגדיר נוהלי עבודה‪,‬‬ ‫נכתוב מפרטים מפורטים ואחידים‪ ,‬וכך למעשה ניצור תקשורת‬ ‫אחידה בין הגורמים שמרכיבים את אוסף המערכות‪ .‬כמו כן ניהול‬ ‫התצורה יהיה קפדני יותר‪ ,‬ולכן נצטרך לתעד ולנהל כל שינוי‪ ,‬כולל‬ ‫ההשפעות ההדדיות והישירות שלו על תתי המערכות שמרכיבות‬ ‫את המערכת‪ .‬בנוסף‪ ,‬יוקדש זמן רב יותר לתכנן את הממשקים‬ ‫והאינטגרציה הכוללת של אוסף המערכות‪ .‬ננסה ליצור "ארגון גג"‬

‫מהיר מאד‬ ‫זמינים כל הזמן‪ :‬ותומכים בקביעות‬ ‫במשאבים ובהחלטות הנדרשות‬

‫לאוסף המערכות ומשם לנהל את התיאום‪ ,‬את הבקרה‪ ,‬את הנהלים‬ ‫ואת כלל ריכוז המידע על קבלני המשנה‪.‬‬

‫ממד הקצב‬ ‫השפעת הקצב על ניהול הפרויקט מתוארת תחת מאפיינים שונים‬ ‫על־פי הרמות השונות של הקצב‪ .‬למרות שההתמקדות בפרויקטים‬ ‫תחרותיים היא להגיע לשוק מהר ככל שניתן‪ ,‬המיקוד בפרויקטים‬ ‫קריטיים הוא בחלון הזדמנויות‪ ,‬כדי לספק בדרך־כלל מענה למשבר‪.‬‬ ‫הסיכון של אי־הערכת קצב הפרויקט משתנה‪ ,‬החל בסיכון ברמה‬ ‫רגילה ועולה לאובדן נתח שוק בפרויקטים תחרותיים‪ .‬בפרויקטים‬ ‫מהירים מאוד‪ ,‬כישלון במהירות התגובה יכול להניב עלייה באופן‬ ‫משמעותי בנזק‪ ,‬או בנסיבות מסוימות אף לאובדן חיי אדם‪.‬‬ ‫מאפייני ניהול הפרויקט במגוון רמות הקצב כוללים את‪ :‬הפוקוס‬ ‫הניהולי‪ ,‬אפשרויות הסיכון‪ ,‬הארגון‪ ,‬האנשים‪ ,‬נהלים ותהליכים‬ ‫והתערבות ההנהלה הבכירה‪ .‬קצב הפרויקט דורש הגברת תשומת הלב‬ ‫למגבלות הזמן‪ :‬ככל שהקצב מהיר יותר‪ ,‬נדרש לתת יותר אוטונומיה‬ ‫לצוות הפרויקט והם יצטרכו יותר תמיכה מההנהלה‪.‬‬

‫סיכום‬ ‫אימוץ מודל היהלום יסייע להגביר באופן משמעותי את האפקטיביות‬ ‫הכוללת שהארגון עשוי להפיק מביצועי הפרויקטים‪ .‬אלמנטים כמו‬ ‫בחירת מנהל הפרויקט ובחירת הגישה הניהולית‪ ,‬צריכים להתאים‬ ‫לארבעת ממדי הפרויקט המסוים‪ .‬זאת כך שניתן יהיה להתאים את‬ ‫הגורמים והפעולות הנדרשות לפרויקט שסווג‪ ,‬כדי להעלות את‬ ‫אחוזי ההצלחה‪.‬‬ ‫על סמך ניתוח הפרויקט על־פני ארבעת הממדים נוכל לסווג את‬ ‫הפרויקט ביתר קלות‪ ,‬להתאים לו את סגנון הניהול ומנהל הפרויקט‬ ‫ולהתכונן לאתגרים שלפנינו בצורה מיטבית יותר‪.‬‬ ‫רמת ההתאמה בין סגנון הניהול הנדרש והסגנון בפועל‪ ,‬משקפת את‬ ‫הצלחת הפרוייקטים או את חוסר הצלחתם‪ .‬היא נותנת גם הזדמנות‬ ‫לנתח בעיה‪ ,‬לגבש המלצות ולהעלות את הפרויקט בחזרה למסלול‪.‬‬ ‫ההערות למאמר הזה מתפרסמות באתר הוצאת מערכות‪.‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪55‬‬

‫צוות הודעת‬ ‫נפגעּות ‪-‬‬ ‫מהות וייחוד‬ ‫מסירת הודעת נפגעּות היא‬ ‫מעשה של צוות‪ ,‬ולא פעולה‬ ‫של יחידים‪ .‬על כן יש להתאים‬ ‫לכך את מערך ההכשרה כבר‬ ‫מהקורס הבסיסי‬ ‫סרן (מיל') ד"ר יורם גלי‪,‬‬ ‫מפקד חוליית חוסן בגזרת אילת והערבה‬

‫החשיבות של מסירת הודעת נפגעּות על־ידי צוות בדרך מיוחדת‪,‬‬ ‫שלובה בהכרה ובהנחה שרגישות ודיוק בנושא זה ‪ -‬כואב ככל‬ ‫שיהא ‪ -‬הם מרכיבים חיוניים בחברה הישראלית‪ ,‬חיוניים עבור‬ ‫הצבא ועבור הזיקה של צבא־חברה‪.‬‬ ‫חשיבות זאת נעדרת ממסגרות אחרות‪ ,‬למשל‪ :‬במשטרה (במקרים‬ ‫של תאונות דרכים‪ ,‬התאבדויות או רצח); במערכת הרפואה‬ ‫(בעקבות מחלה‪ ,‬ניתוח או הידרדרות בבריאות); ובשירות בתי‬ ‫הסוהר‪ .‬שם ההודעות נמסרות בדרך כלל על־ידי בעל תפקיד אחד‬ ‫(לעתים בליווי עובדת סוציאלית)‪ :‬קצין משטרה‪ ,‬רופא או קצין‬ ‫שב"ס בהתאמה‪.‬‬ ‫הצצה לנעשה במערכת מקבילה בצבא ארצות־הברית מתאפשרת‬ ‫לנו בסרט "השליח"‪ .‬הסרט מציג פרוטוקול לפיו קצין אחד בלבד‪,‬‬ ‫בשירות קבע‪ ,‬נכנס למסור הודעה קצרה‪ ,‬בעוד עמיתו ממתין לו‬ ‫‪56‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫בחוץ‪ .‬לאחר מסירת ההודעה הקצין עוזב את המקום באופן מידי‪,‬‬ ‫ונציג של מחלקת המדינה מגיע בהמשך‪.‬‬ ‫מאמר זה סוקר את מהותו של צוות הודעת נפגעּות (‪Casualty‬‬ ‫‪ )Notification Team‬ואת ייחודו‪ .‬מטרתו להדגיש את מקומו‬ ‫של הצוות במנגנון מסירת הודעת הנפגעּות‪ :‬לתת ביטוי לפרדיגמה‬ ‫הצוותית‪ ,‬ולהדגיש את מסירת ההודעה כמעשה של צוות‪ ,‬המטפל‬ ‫בכל שנדרש בהקשר לה‪ ,‬ולא כמעשה של יחידים‪.‬‬

‫מחוליה של מודיעי נפגעים‬ ‫לצוות הודעת נפגעּות‬

‫צוותי הודעת נפגעּות פועלים באופן מובחן מכלל העשייה של‬ ‫מחלקת הנפגעים בצה"ל‪ .‬הם ממוקמים במרחב ייחודי בקשרי הגומלין‬ ‫של צבא־חברה‪.‬‬

‫חמ"ל הנפגעים של צה"ל‬ ‫ברמת גן‪ .‬אין דין הודעת‬ ‫נפגעּות אחת כדין הודעה‬ ‫אחרת‪ .‬צילום‪ :‬דו"ץ‬

‫המעורבות של המערך בפעילות עם המגזר האזרחי מצריכה תשומת‬ ‫לב מיוחדת‪ ,‬רגישה ואכפתית באותם מצבי אסון‪ .‬האתגרים מתרבים‬ ‫ומתעצמים‪ .‬המרוץ של הצוות להודיע למשפחה לפני שישמעו על כך‬ ‫בערוצי המדיה האחרים הוא כמעט בלתי אפשרי‪ ,‬ובנוסף נדרש הליך‬ ‫בדיקה מדוקדק לוודא שהמידע נכון‪ ,‬אמין ומדויק‪.‬‬ ‫אתרים שונים מאפשרים העברת מידע שעוקף צנזורה ובקרות‬ ‫למיניהן‪ ,‬ויותר מכך‪ :‬רשתות חברתיות דוגמת ווטסאפ מעבירות‬ ‫מידע שעלול להיות שגוי‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬חיוני לוודא שיאפשרו לצוותים תנאים מיטביים למסור הודעה‬ ‫מסוג זה‪ ,‬וכן שיפעלו לבנות אותם ולטפחם ברמת חוסן גבוהה‪.‬‬ ‫במהלך השנים וכך גם בקורסי ההכשרה‪ ,‬ניתן לראות את המעבר‬ ‫לפרדיגמה לפיה כל מודיע נפגעּות הוא חלק מצוות‪.‬‬ ‫השם "צוות הודעת נפגעּות"‪ ,‬מציין שמדובר בצוות ולא באסופה של‬

‫מודיעים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הדבר מדגיש את העובדה כי כל הודעה היא על‬ ‫מקרה נפגעּות אחד‪ ,‬ולא הודעה על פגיעתם של רבים‪.‬‬ ‫אם קיים יותר ממקרה אחד של פגיעה‪ ,‬ולחלופין יש אנשים נוספים‬ ‫למסור להם את ההודעה כמו בני משפחה שנמצאים במקומות שונים‬ ‫בארץ ‪ -‬ייצא יותר מצוות אחד למסור את ההודעה‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬חברי צוות הודעת נפגעּות נדרשים להיות בקיאים ומיומנים‬ ‫בשלושה דברים‪ :‬סוגי ההודעות השונים; התהליך המלא של מסירת‬ ‫ההודעה; המשמעות של פעולה במשימה כצוות‪.‬‬ ‫בצה"ל‪ ,‬צוות הודעת נפגעּות מתאפיין בפרמטרים הבאים‪:‬‬ ‫‪1.1‬הצוות כולל כמה מודיעי נפגעּות שנכנסים ביחד למסור את‬ ‫ההודעה‪.‬‬ ‫‪2.2‬הצוות מורכב כולו מקציני מילואים‪ ,‬ולא מקצינים בשירות‬ ‫סדיר או בשירות קבע‪.‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪57‬‬

‫‪3.3‬ממוצע הגילאים של חברי הצוות גבוה מממוצע הגיל של אנשי‬ ‫מילואים‪.‬‬ ‫‪4.4‬כל החברים בצוות כזה התנדבו לתפקיד‪.‬‬ ‫‪5.5‬כל החברים בצוות עברו תהליך מיון‪ ,‬בדיקת התאמה והכשרה‪.‬‬ ‫‪6.6‬כל החברים בצוות עוברים הדרכות באופן קבוע במהלך תפקידם‪.‬‬ ‫‪7.7‬מסלול הקידום מתבסס על ותק‪ ,‬ניסיון‪ ,‬יכולת ומקצועיות‪.‬‬

‫מהי ההודעה‬ ‫ההודעה המוכרת ביותר בציבור היא הודעה שצוות מוסר למשפחת‬ ‫ההרוג על מותו‪.‬‬ ‫הודעה כזאת מנוסחת על־ידי המרכז שבמחלקת הנפגעים ברמת גן‪.‬‬ ‫יש תהליך שלם המקדים את ניסוח ההודעה‪ ,‬הכוללת בדרך כלל‬ ‫משפט אחד‪ .‬התהליך המקדים נועד לוודא שהנוסח הכתוב הוא בעל‬ ‫תוקף‪ ,‬והמידע שהוא מכיל נכון לחלוטין‪.‬‬ ‫חשוב להבין כי זהו כמעט הדבר היחיד שלצוות אין שיקול דעת‬ ‫לגביו‪ :‬לצוות אין מנדט לשנות כהוא זה את הנוסח הכתוב‪ .‬יש למסור‬ ‫אותו כלשונו‪ ,‬מבלי להוסיף‪ ,‬לשנות או להפחית מהכתוב בו‪.‬‬ ‫הודעה זו נקראת "הודעת חלל"‪ ,‬שבה מודיעים על מות החייל‪.‬‬ ‫הדבר כולל מקרים בהם החייל נהרג בפעילות מבצעית‪ ,‬בקרב או‬ ‫באימון‪ ,‬בתאונת דרכים‪ ,‬סיבה בריאותית אישית‪ ,‬מעשה אובדני‬ ‫ואף מוות בעת חופשה‪.‬‬ ‫קיימים סוגי הודעות נוספים שעבורם הצוות ייקרא למשימה‪:‬‬ ‫‪1.1‬הודעת פצוע‪ :‬החייל נפצע ונמצא במצב שאיננו יכול לדווח‬ ‫בעצמו על מצבו לבני משפחתו‪ .‬כשמדובר בהודעה כזו‪ ,‬ברוב‬ ‫המקרים הצוות ילווה את מקבלי ההודעה אל המקום שבו‬

‫דיוק ההודעה‪ ,‬שעל ניסוחה בוצעה עבודה‬ ‫מקדימה ומושכלת במחלקת הנפגעים‪ ,‬כמו‬ ‫גם מהירות המסירה‪ ,‬מהווים שניים מתוך‬ ‫הפרמטרים החשובים באפקטיביות שלה‬ ‫מאושפז החייל‪.‬‬ ‫‪2.2‬הודעת חולה‪ :‬החייל נמצא במצב בריאותי קשה ואינו מסוגל‬ ‫להודיע על כך בעצמו למשפחה‪ .‬הצוות המודיע ילווה את‬ ‫מקבלי ההודעה לבית החולים באופן מידי‪.‬‬ ‫‪3.3‬הודעת נעדר או שבוי‪ :‬כאשר המערכת יודעת ומכריזה על‬ ‫החייל נעדר או שבוי‪.‬‬ ‫מאמר זה מתמקד בצוות המבשר על הודעת חלל‪ .‬חיוני להבין כי‬ ‫במקרה של הודעת חלל הצוות נמצא בעמדה ספציפית‪ ,‬הנגזרת‬ ‫מהעובדה כי מדובר בהודעה סופית‪ ,‬שאינה משאירה למקבליה שביב‬ ‫תקווה שיהיה אחרת‪.‬‬

‫מטלות הצוות‬ ‫במרחב ייעודו של הצוות אנו מבחינים בארבע מטלות‪:‬‬ ‫‪1.1‬המטלה הראשונית של הצוות‪ ,‬בדומה לייעודו‪ ,‬היא לבצע‬ ‫‪58‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫מסירה אפקטיבית של הודעת נפגעּות‪ .‬אפקטיביות של הודעת‬ ‫נפגעּות מושגת כאשר‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אנמען ההודעה שהוגדר על־ידי מחלקת הנפגעים קיבל את‬ ‫ההודעה שנועדה עבורו‪.‬‬ ‫ ‪ .‬במקבל ההודעה עבר ממצב של אי־ידיעה למצב של ידיעה‪,‬‬ ‫ומרגע זה ואילך ניתן לבצע את כל הנדרש ‪ -‬להתארגן‬ ‫ללוויה ולתהליך האבל‪.‬‬ ‫ ‪ .‬גדיוק ההודעה‪ ,‬שעל ניסוחה בוצעה עבודה מקדימה‬ ‫ומושכלת במחלקת הנפגעים‪ ,‬כמו גם מהירות המסירה‪ ,‬הם‬ ‫שניים מתוך הפרמטרים החשובים באפקטיביות שלה‪.‬‬ ‫‪2.2‬את המטלה השנייה הצוות מוכרח לבצע מיד עם מסירת ההודעה‪.‬‬ ‫במקרה של הודעת חלל‪ ,‬יוודא הצוות שמקבלי ההודעה נמצאים‬ ‫במצב סביר ‪ -‬הן מנטלית ורגשית והן תפקודית ‪ -‬ומוכנים‬ ‫לקיים את הצעדים הבאים שנדרשים במצב כזה‪ ,‬כמו‪ :‬תיאום‬ ‫אדמיניסטרטיבי וחתימה על מסמכים שונים‪ .‬כל היבט שהוא‪,‬‬ ‫בין אם מנהלי ובין אם תפעולי‪ ,‬דורש את הרגישות הרבה ביותר‬ ‫כלפי מי שזה אך קיבלו הודעה קשה ביותר‪ .‬במקרים של הודעת‬ ‫פצוע או הודעת חולה‪ ,‬יפעל הצוות להעביר מוקדם ככל שניתן‬ ‫את קרובי המשפחה אל המקום שבו הנפגע מאושפז‪.‬‬ ‫‪3.3‬המטלה השלישית‪ ,‬במקרה של הודעת חלל שנמסרת במקום‬ ‫מגוריו של החלל‪ ,‬היא להכין בתיאום עם המשפחה את כל‬ ‫שנדרש לקיום הלוויה‪ .‬החל בתיאום המקום ומודעת האבל‪ ,‬עבור‬ ‫בהליך עצמו וטיפול מול הגורמים השונים הרלוונטיים (צה"ל‪,‬‬ ‫רשות מקומית‪ ,‬לוגיסטיקה‪ ,‬הסעות‪ ,‬הטקס הצבאי) ועד לליווי‬ ‫במהלך הלוויה עצמה וחזרה לבית המשפחה‪.‬‬ ‫‪4.4‬המטלה הרביעית היא שלוחת המשך של המטלה השלישית‪,‬‬ ‫ומהותה זמינות במהלך כל זמן השבעה וכן סיוע בהכנות ובליווי‬ ‫המשפחה באזכרה שבתום השבעה‪ .‬זאת ‪ -‬עד ל"העברת המקל"‬ ‫לקצינת הנפגעים של החיל בצד הצבאי ולנציגי המשפחות‬ ‫השכולות מטעם משרד הביטחון‪ .‬העברת־מקל זו מצביעה גם‬ ‫על סיום ברור של משימת הצוות‪.‬‬

‫טיפולוגיית צוותים ואפיון הצוות‬ ‫בעולם הארגוני מכירים בסוגים שונים של צוותים‪ :‬צוותי עבודה‪,‬‬ ‫צוותי ניהול‪ ,‬צוותי משימה‪ ,‬צוותים וירטואליים‪ ,‬צוותי פרויקט ועוד‪.‬‬ ‫צוות הודעת נפגעּות עומד בהגדרת העבודה של צוות‪" :‬קבוצה של‬ ‫שלושה אנשים ויותר‪ ,‬שמקיימים יחסי גומלין ביניהם כדי להשיג‬ ‫מטרה משותפת"‪.‬‬ ‫העובדה לפיה שלושה אנשים מהווים מספר מינימלי לצוות על אף‬ ‫שקיימות הגדרות המציינות שני אנשים כמינימום‪ ,‬היא משום ששני‬ ‫אנשים מזמינים דינמיקה של צמד‪ .‬רק משלושה ומעלה מתאפשרת‬ ‫דינמיקה מורכבת ועשירה של קבלת החלטות ושל ביצוען‪ .‬להלן‬ ‫מאפייני צוות הודעת נפגעּות‪:‬‬ ‫צוות ייעודי ‪ -‬ניתן לזהות צוות ייעודי כאשר ייעודו מצוין בשמו‪.‬‬ ‫זו גם הזהות שלו‪ :‬צוות והייעוד שלשמו הוא הוקם‪ .‬לדוגמה‪ :‬צוות‬ ‫הודעת נפגעּות‪.‬‬ ‫צוות כזה נדרש להיות בעל ידע בכמה תחומים‪:‬‬ ‫‪1.1‬תחום הייעוד‪.‬‬ ‫‪2.2‬עבודה בצוות ‪ -‬ידיעה של אופן ההתנהלות המיטבי של צוות‪.‬‬ ‫‪3.3‬חיבור שני התחומים לעיל‪.‬‬

‫ייעודי‪ ,‬אד־הוק ומתחלף‪ ,‬ומלווה את הלקוח שלו מרגע מסירת‬ ‫ההודעה ועד לפרידה ממנו ו"העברת המקל" לגורם הרלוונטי‪.‬‬

‫קיומו של צוות הודעת נפגעּות‬

‫תרגיל "שאגת האריה" שבחן את יכולות מערך הנפגעים בשרשרת הטיפול‬ ‫בפצועים ובחללים‪ .‬במהלך קיום "שיחה לאחר אירוע"‪ ,‬ציינו חברי הצוותים כי‬ ‫הגורם המוביל שאפשר להם לתפקד במיטבם היה הצוות עצמו‪ .‬צילום‪ :‬דו"ץ‬ ‫צוות אד־הוק ‪ -‬במובחן ובשונה מכל צוות אחר‪ ,‬צוות זה קם לצורך‬ ‫משימה מוגדרת‪ .‬המשימה היא הציר המרכזי בו‪ ,‬ואנשי הצוות נבחרים‬ ‫אליו בהתאם לעמידה בתנאים רלוונטיים‪.‬‬ ‫משך זמן קיומו של צוות כזה מוגבל‪ .‬בשלב ידוע מראש או לפי תנאים‬ ‫מוגדרים‪ ,‬הוא מסיים את פעילותו וחבריו מפסיקים לפעול כצוות‪.‬‬ ‫קיימים כמה סוגים של צוותי אד־הוק‪ :‬צוות משימה‪ ,‬צוות פרויקט‪,‬‬ ‫צוות פתרון בעיה‪ .‬כצוות אד־הוק‪ ,‬יש לצוות הודעת הנפגעּות מאפיין‬ ‫נוסף‪ ,‬שזוכה לתיאור‪" :‬צוות מתחלף" ‪ -‬כזה שחבריו אינם קבועים‬ ‫בציוות משותף‪.‬‬ ‫בכל פעם שצוות כזה מתחיל פעילות ‪ -‬הוא ימצא ציוות שונה של‬ ‫החברים שבו‪.‬‬ ‫גם כאשר יסיים את תפקידו‪ ,‬יידע כל חבר שבמשימה הבאה סביר‬ ‫שיפגוש חברים אחרים‪.‬‬ ‫בעולם הצוותים‪ ,‬יש שתי חלוקות משנה ידועות לצוות המתחלף‪:‬‬ ‫‪1.1‬צוות מתחלף שמתפקד מתחילת המשימה ועד לסיומה‪ .‬צוות‬ ‫כזה מלווה את הלקוח שלו מרגע שהחל השירות והקשר עימו‬ ‫ועד לסיומו‪ .‬דוגמה לכך אנו מוצאים בצוות אוויר בחברות‬ ‫התעופה השונות‪ :‬הצוות מורכב מבעלי תפקידים שונים כמו‬ ‫כלכל‪ ,‬דייל ראשי ודיילים נוספים‪ .‬צוות זה מתחיל לפעול עם‬ ‫קריאתו לטיסה‪ ,‬ומסיים את תפקידו בהגעת המטוס ולקוחותיו‬ ‫ליעדם‪ .‬בטיסה הבאה יהיה צוות עם הרכב אחר שמאייש את‬ ‫התפקידים שבו‪.‬‬ ‫‪2.2‬צוות מתחלף שמלווה את הלקוח שלו בחלק מתהליך השירות‬ ‫שניתן לו‪ .‬דוגמה לכך הוא צוות רפואי שעובד במשמרת בבית־‬ ‫החולים‪ .‬במשמרת הבאה יפגוש החולה צוות אחר‪ .‬פעמים רבות‬ ‫המשמרות עצמן אינן קבועות ולכן לא מדובר בצוות קבוע‬ ‫שמועדיו שונים‪ .‬צוות הודעת נפגעּות מאופיין לפיכך‪ ,‬כצוות‬

‫בעיני החברים בצוות‪ ,‬כמו גם בעיני המערכת העוטפת‪ ,‬הצוות עובר‬ ‫שלושה מצבים המשכיים‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אהצוות שבראש‪ .‬מקבל תוקף מרגע ההכרזה על הציוות‪ .‬חברי‬ ‫הצוות מתחילים את תהליך ההתמקמות המשותפת‪ ,‬בידיעה מי‬ ‫נמצא איתם בצוות‪ .‬פעמים רבות זה יקרה בעת המפגש לתדריך‬ ‫לפני הכניסה לכוננות‪ .‬פורמלית‪ ,‬מאותו הרגע‪ ,‬זהו הצוות‪.‬‬ ‫בפועל‪ ,‬הם ייכנסו לכוננות רק החל מהמועד שנקבע להם ‪-‬‬ ‫בדרך־כלל די קרוב למועד התדריך‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בהצוות בכוננות עצמה‪ .‬תקופה בה על כל אחד מחברי הצוות‬ ‫להיות בזמינות ובנגישות גבוהה ‪ -‬גם טלפונית וגם בטווח‬ ‫מרחק ממקום המפגש‪ .‬זוהי תקופה של מתח קל עם "טלפון‬ ‫פתוח"‪ ,‬בה בכל רגע עלול להגיע צלצול עם המסר‪" :‬יש אירוע‪,‬‬ ‫יעי למקום"‪.‬‬ ‫ַהּגַ ַ‬ ‫ע‪/‬הּגִ ִ‬ ‫ ‪ .‬גהצוות בפעולה‪ .‬מרגע ההקפצה ועד לסיום המשימה‪ .‬זו פעילות‬ ‫שבה הצוות חובר לתזוזה מידית‪ ,‬ומתח ההמתנה הקל יחסית‬ ‫מפנה מקומו למתח של המשימה עצמה‪.‬‬

‫הרכב הצוות ותפקידים‬ ‫בצוות הודעת הנפגעּות יש הגדרה ברורה של תפקידים‪ .‬באופן כללי‬ ‫התפקידים נגזרים מהוותק בתפקיד‪ ,‬שנגזר בו־זמנית ממספר השנים‬ ‫ביחידה וממספר הודעות הנפגעּות שבהן השתתף אותו חבר צוות‪.‬‬

‫בשנים האחרונות‪ ,‬במקביל לממצאי‬ ‫מחקרים שמצביעים באופן ברור על‬ ‫תרומת נשים לתפקוד הצוות‪ ,‬יש עלייה‬ ‫בשילוב נשים בצוות הודעת נפגעּות‬ ‫בעלי התפקידים בצוות מזוהים לפי מספרים‪:‬‬ ‫מודיע נפגעּות מספר אחת הוא המודיע הבכיר‪ ,‬לרוב לאחר קורס‬ ‫בכיר של מודיעי נפגעּות‪ .‬מדובר במודיע שכבר התנסה במסירת‬ ‫הודעות‪ ,‬כאשר היה במעמד של מספר שתיים ושל מספר שלוש‪.‬‬ ‫מספר אחת מתפקד בהגדרה כמפקד הצוות ‪ -‬הסמכות המובילה‬ ‫מטעם ראש הזירה‪ .‬כאשר נדרשת קבלת החלטה במקום עצמו ‪ -‬הוא‬ ‫יהיה גורם הסמכות‪ .‬מספר אחת הוא גם זה שדופק על הדלת וזה‬ ‫שמוסר‪ ,‬או מקריא‪ ,‬את הנוסח שנקבע בהודעה‪.‬‬ ‫מודיע נפגעּות מספר שתיים הוא מודיע ותיק ומנוסה‪ ,‬שהשתתף‬ ‫בהודעות כמודיע מספר שתיים או כמודיע מספר שלוש‪ .‬הוא משמש‬ ‫גם כסגן של מפקד הצוות וכממלא מקומו‪.‬‬ ‫בין השאר‪ ,‬הוא שומר על תיאום הפעולות בעקבות ההודעה שנמסרה‬ ‫ועל ההתנהלות במקום המסירה‪ .‬אמנם המסירה ברובה מתקיימת‬ ‫בבית המשפחה‪ ,‬אך פעמים רבות מקבלי ההודעה עשויים להיות‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪59‬‬

‫באתר נופש או במקום עבודתם‪.‬‬ ‫בחלוקה הפנימית בצוות‪ ,‬מודיע מספר שתיים לוקח על עצמו את‬ ‫ארגון תיק ההודעה ‪ -‬השלמת הטפסים ומרכיבי הלוגיסטיקה‪ .‬תפקידו‬ ‫גם לעמוד בקשר עם מנהל האירוע במשרד‪ ,‬שמחבר בין הצוות לבין‬ ‫מחלקת הנפגעים‪.‬‬ ‫מודיע נפגעּות מספר שלוש הוא מודיע עם הוותק והניסיון‬ ‫הקצרים ביותר‪.‬‬ ‫תפקידו בראש ובראשונה לאתר בדיוק וברמת ודאות מרבית את‬ ‫מקום המסירה‪ ,‬תוך שהוא מוודא שההודעה תימסר לאדם הנכון‪.‬‬ ‫פעולות האיתור והזיהוי מבוצעות עם ביגוד אזרחי‪.‬‬ ‫משאותרו המקום והמיועדים לקבלת ההודעה‪ ,‬וברור מעל לכל ספק‬ ‫שהצוות נמצא במקום הנכון ‪ -‬ילבש מודיע מספר שלוש את מדיו‬ ‫ויצטרף לחבריו לצוות‪ ,‬בעת הכניסה למקום היעד‪.‬‬ ‫מודיע מספר שלוש‪ ,‬כמו עמיתיו‪ ,‬נוכח‪ ,‬תומך וזמין להתפתחויות‬ ‫שונות בעקבות מסירת ההודעה‪ ,‬כדי לסייע לצוות למלא את משימתו‪.‬‬ ‫זהו ההרכב הבסיסי של צוות הודעת הנפגעּות‪ .‬בעלי תפקידים נוספים‬ ‫מצטרפים לצוות‪ ,‬לפי הצורך‪ :‬מזכיר היישוב‪ ,‬מרכז המשק‪ ,‬רופא‬

‫בצוות הודעת הנפגעּות יש הגדרה ברורה‬ ‫של תפקידים נגזרים מהוותק בתפקיד‪,‬‬ ‫וממספר הודעות הנפגעּות בהם השתתף‬ ‫אותו חבר צוות‬

‫‪Ǿ‬‬

‫‪Ǿ‬‬

‫‪Ǿ‬‬

‫‪Ǿ‬‬

‫‪Ǿ‬כל חברי הצוות הם קצינים‪ .‬בין אם היו קצינים במסגרת השירות‬ ‫הצבאי‪ ,‬ובין אם קיבלו את דרגת הקצונה בעקבות קורס מודיעי‬ ‫נפגעּות‪ .‬לתפקיד הקצונה משמעות בייצוג הצבא עבור מקבלי‬ ‫ההודעה והסובבים אותם‪.‬‬ ‫‪Ǿ‬חברי הצוות מתנדבים‪ .‬כל חבר בצוות בחר להתנדב לתפקיד‪,‬‬ ‫ואף חותם על כתב התנדבות‪ .‬זהו מעמד מיוחד שמאפשר לכל חבר‬ ‫צוות לבחור מחדש את התנדבותו לתפקיד‪ ,‬ומדגיש כי פיקוד על‬ ‫מתנדבים הוא פיקוד מאיכות שונה‪.‬‬ ‫‪Ǿ‬חברי הצוות עברו מיון והכשרה‪ .‬מסלול הקליטה שכל אחד‬ ‫עובר עד לתפקודו בצוות מאפשר לו לוותר על ההתנדבות בכל‬ ‫נקודת זמן‪ .‬עוצמתו של הצוות לתפקד ולעבור פעילות בשלום‬ ‫נובעת גם מהחופש לבחור‪.‬‬ ‫‪Ǿ‬המגדר‪ .‬בשנים האחרונות‪ ,‬במקביל לממצאי מחקרים‬ ‫שמצביעים באופן ברור על תרומת נשים לתפקוד הצוות‪ ,‬יש‬ ‫עלייה בשילוב נשים בצוות הודעת נפגעּות‪ .‬לצד האיכות‬ ‫התפקודית של הצוות עצמו‪ ,‬יש מצבים שונים בהם נוכחות‬ ‫אישה בצוות מאפשרת הרחבת טווח הסיוע של הצוות למקבלי‬ ‫ההודעה ‪ -‬למשל טיפול בילדים אם הדבר נדרש‪ ,‬ויחס אישי‬ ‫קרוב לנשים שמקבלות את ההודעה‪.‬‬

‫פעילות הצוות עד לאחר מסירת ההודעה‬ ‫התגובה הראשונית לקבלת ההודעה עוד בטרם תחדור הכרת האובדן‬ ‫אצל מקבליה ובטרם יחל תהליך האבל והשכול‪ ,‬היא ביטוי ראשוני של‬ ‫טראומה‪ ,‬של הרס ושל פירוק‪ .‬בכך‪ ,‬הצוות מסתכן באפשרות של פגיעה‬ ‫מטראומה משנית‪ ,‬לעיתים גם בפגיעה פיזית (ממקבלי ההודעה)‪.‬‬ ‫הניסיון המצטבר ותהליכי הפקת הלקחים ברמות השונות מאפשרים‬ ‫לומר בבירור‪ ,‬כי אין דין הודעת נפגעּות אחת כדין הודעה אחרת‪.‬‬

‫אבני הדרך של פעילות הצוות‬ ‫או פראמדיק (כבעל תפקיד מקצועי נלווה)‪ ,‬קצין הביטחון ביישוב‬ ‫(במקרה של כפר‪ ,‬קיבוץ או מושב) שיכול לסייע באיתור המשפחה‪,‬‬ ‫ובתכנון המשך הטיפול במקבלי ההודעה ובקהילת היישוב עצמו‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬ברקע יהיה גם נהג המונית‪ ,‬שמסיע את הצוות ומקיים כל‬ ‫נסיעת המשך במידת הצורך‪ .‬לפיכך‪ ,‬הצוות פועל תמיד במעטפת של‬ ‫בעלי תפקידים נוספים‪.‬‬

‫אפיון חברי הצוות‬ ‫לאחר שנעשתה סקירה קצרה של מאפייני החברים בצוות הודעת‬ ‫נפגעּות‪ ,‬להלן המאפיינים בצורה מפורטת וסדורה‪ .‬חלקם תיאוריים‬ ‫וחלקם מהווים את התנאים לקבלה ולשירות בצוות‪:‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬חבר הצוות הוא איש מילואים‪ .‬לא מדובר בשירות במסגרת‬ ‫תפקיד חובה או קבע‪ ,‬להוציא סגל הפיקוד ממחלקת הנפגעים‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬חבר הצוות מבוגר יחסית‪ .‬לצד היבט הנראות והייצוג של אנשים‬ ‫מבוגרים‪ ,‬אנשים בגיל מבוגר מביאים עמם בגרות ובשלות נפשית‬ ‫לתפקד בצוות כזה‪ .‬פעמים רבות יהיה חבר הצוות נשוי והורה‬ ‫לילדים ולעיתים גם הורה לילדים שמשרתים בצבא‪ .‬עובדה זאת‬ ‫מסייעת ביכולת להבין מצבים ולהיות רגישים למקבלי ההודעה‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬חבר הצוות מייצג את הצוות ולא רק את עצמו‪ .‬עובדה זאת‬ ‫קובעת את המבנה ואת ההכרה בצורך ובנכונות לעבוד ביחד‪,‬‬ ‫כולל פעילות לתמיכה הדדית בין חברי הצוות‪.‬‬ ‫‪60‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪1.1‬אירוע מתרחש‪.‬‬ ‫‪2.2‬המידע מגיע למחלקת הנפגעים‪.‬‬ ‫‪3.3‬הצוות הרלוונטי מוזעק כדי להבטיח מהירות הגעה מרבית‪.‬‬ ‫‪4.4‬עם וידוא המידע‪ ,‬ההתרחשות ושם הנפגע‪ ,‬מועבר הנוסח‬ ‫הרלבנטי למנהל האירוע בשטח‪ ,‬שמקשר בין הצוות לבין‬ ‫מחלקת הנפגעים שברמת גן‪.‬‬ ‫‪5.5‬הצוות מתארגן ומקבל את המידע המעודכן‪.‬‬ ‫‪6.6‬הצוות יוצא לדרך‪ ,‬לאתר את המקום ואת מקבלי ההודעה ולבצע‬ ‫את מסירת ההודעה‪.‬‬ ‫‪7.7‬בעיתוי מתאים‪ ,‬הצוות מקיים "שיחה לאחר אירוע" עם‬ ‫הפסיכולוג מחוליית החוסן‪.‬‬ ‫‪8.8‬בסוף התהליך מתקיים גם סיכום להפקת לקחים ולשמירה על‬ ‫חוסנו של מודיע הנפגעּות‪.‬‬

‫בניית החוסן של צוות‬ ‫הודעת הנפגעּות וטיפוחו‬

‫המנדט הראשוני של החוליה הפסיכולוגית של צוות הודעת הנפגעּות‪,‬‬ ‫הוא להבטיח ככל שניתן את השלמות הנפשית של חברי הצוותים‪.‬‬ ‫הפעילות המובילה היא החובה לכל צוות להשתתף ב"שיחה לאחר‬ ‫אירוע"‪ .‬בעבר‪ ,‬המטרה הייתה להפחית ככל שניתן את הסכנה‬ ‫לפגיעה של טראומה משנית ‪ -‬האפשרות של פגיעה טראומטית‬

‫גם ביניהם‪ .‬בשיחה בין חברי הצוות העידו החברים כי שיתפו‬ ‫איש את רעהו וציינו כיצד כל אחד עזר וסייע לתפקוד הנכון‬ ‫והראוי‪ .‬המפגש היה מבנה לעיבוד של החוויה המשותפת‪.‬‬ ‫המסקנה האופרטיבית וההמלצה היישומית הן להבנות את אותה‬ ‫שיחה צוותית שלאחר אירוע‪ ,‬כך שיהיה מקום לחברי הצוות‬ ‫לשוחח ביניהם‪ ,‬בנוכחות מאפשרת של איש מקצוע‪.‬‬

‫המלצות וסיכום‬

‫הודעת ‪ SMS‬בלתי אחראית‪ .‬המרוץ של הצוות להודיע למשפחה לפני שישמעו‬ ‫על כך בערוצי המדיה האחרים הוא כמעט בלתי אפשרי‬ ‫כתוצאה מהחשיפה לתגובה הטראומטית של מקבלי ההודעה‪ .‬הסכנה‬ ‫קיימת גם אם אין תגובה טראומטית מוחצנת של מקבלי ההודעה‪.‬‬ ‫המפגשים כיום ב"שיחה לאחר אירוע" מטרתם לא רק להפחית את‬ ‫הפגיעה האפשרית‪ ,‬אלא לראות בנוסף כיצד ניתן לקיים פעילות‬ ‫שתמנף‪ ,‬תחזק ותפתח את החוסן של הצוות לקראת ההודעה‬ ‫שתהיה להם בעתיד‪.‬‬ ‫שיחה לאחר אירוע מתקיימת עם חברי צוות הודעת הנפגעּות‪,‬‬ ‫ובהקפדה על כך שכל חברי הצוות יהיו נוכחים בה‪ .‬זו שיחה צוותית‪,‬‬ ‫ועל כן ההמלצה היא להקפיד על קיומה במסגרת הצוותית‪ .‬הצוות‬ ‫כולו מחזיק‪ ,‬באמצעות חבריו‪ ,‬את החוויה כולה‪.‬‬ ‫בתמציתה‪ ,‬השיחה בנויה על שלושה סבבים‪ ,‬שבהם חברי הצוות‬ ‫משתפים את התייחסותם לשאלות הבאות‪ ,‬בסדר הנוח להם‪:‬‬ ‫‪"1.1‬תאר את ההתרחשות של מה שקרה במהלך האירוע?" או "איפה‬ ‫תפסה אותך הקריאה להגיע למקום המפגש?"‪ .‬ההזמנה היא לאפשר‬ ‫דיווח מתבונן על מה שקרה‪ ,‬מבלי לכוון דווקא לרגשות מיוחדים‪.‬‬ ‫‪"2.2‬שתף במחשבות ובתחושות שעברו לך בצמתים השונים‪ .‬איך‬ ‫הרגשת במהלך כל מה שקרה?"‪ .‬במידה שאלה לא באו לידי‬ ‫ביטוי בסבב הראשון‪ ,‬ובמידה שיש רצון וצורך להוסיף‪ ,‬יש‬ ‫לאפשר גם ביטוי ל‪"-‬מה חשבת על מה שקרה שם?" ו"איך‬ ‫הרגשת עם זה?"‪.‬‬ ‫‪"3.3‬מהם הדברים שסייעו לך לתפקד בהצלחה?"‪ .‬הנחת היסוד‬ ‫בשאלה היא של הצלחה‪ ,‬כשעל בסיס ראייה זאת ניתן לגלות‬ ‫משאבים‪ ,‬כוחות ויכולות‪.‬‬ ‫בכנס הבין־לאומי‪" :‬אובדן‪ ,‬שכול וחוסן נפשי בחברה הישראלית‬ ‫ובעולם"‪ ,‬שהתקיים בינואר ‪ ,2016‬הוצגו ממצאים המבוססים על‬ ‫‪1‬‬ ‫השיחות שהתקיימו עם צוותי הודעת נפגעּות‪ ,‬לאחר מסירת ההודעה‪.‬‬ ‫שני ממצאים בלטו במיוחד‪:‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬במהלך קיום "שיחה לאחר אירוע"‪ ,‬ציינו חברי הצוותים כי‬ ‫הגורם המוביל שאפשר להם לתפקד במיטבם היה הצוות עצמו‪.‬‬ ‫לדבריהם‪ ,‬הם קיבלו את המשאבים הרגשיים והתפעוליים לקיום‬ ‫המשימה ברמה גבוהה מן הצוות‪ ,‬שפעל יחד לכל אורך המשימה‪,‬‬ ‫ומכל אחד מחבריו בנפרד‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬חברי הצוות ניצלו את המרחב שנמצא לכאורה מחוץ לפרוטוקול‬ ‫על־מנת לשוחח על החוויה שעברו‪ ,‬לא רק מול הפסיכולוג אלא‬

‫מאמר זה מבליט בין השאר‪ ,‬את חשיבותו של הצוות וחיוניותו למשימה‪.‬‬ ‫אם ההודעה נעשית באופן בלתי אמצעי‪ ,‬מדוע להודיע באמצעות צוות‬ ‫ולא באמצעות שליח ייעודי? מה הדבר שמצדיק לשלוח שלושה אנשים‬ ‫(לפחות) למשימה במקום אחד? מה בעצם הערך המוסף של צוות?‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬ההיבט הראשון הוא שאם "טובים השניים מן האחד"‪ ,‬קל וחומר‬ ‫כשיש שלושה במקום שניים‪ ,‬לתמוך ולהשלים האחד את רעהו‪.‬‬ ‫בייחוד כאשר כל אחד יודע ומכוון לאותה מטרה ולאותו תוצר‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬צוות מכיל טווח רחב יותר של מיומנויות‪ ,‬ניסיון מצטבר‪ ,‬ידע‬ ‫מגוון ושלל יכולות ויכול להתמודד עם יותר מצבים מתפתחים‪.‬‬

‫המפגשים ב"שיחה לאחר אירוע" מטרתם‬ ‫לראות כיצד ניתן לקיים פעילות שתמנף‪,‬‬ ‫תחזק ותפתח את החוסן של הצוות‬ ‫לקראת ההודעה שתהיה להם בעתיד‬

‫‪Ǿ Ǿ‬צוות יכול לתמוך איש ברעהו ולהעניק את חוויית השותפות‬ ‫וההוויה המשותפת‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬הצוות מעלה משמעותית את הישארות האנשים לאורך זמן‬ ‫בעיסוק ובארגון‪.‬‬ ‫שלושה דברים חייבים להמשיך ולהדהד‪:‬‬ ‫הראשון שבהם הוא להסיר מעט את הערפל מפעילות צוותים אלה‪.‬‬ ‫לצד החיוניות של הצניעות והאינטימיות שיש בפעילות זאת‪ ,‬חשוב‬ ‫להקטין את הרתיעה ממפגש עם משהו לא מוכר‪ ,‬שרק מגביר את‬ ‫החשש וההתרחקות ומקטין את מרחב החוסן‪.‬‬ ‫השני הוא חיזוק ההכרה בכך שמדובר בפעילות צוותית‪ ,‬שבה‬ ‫הצוות הוא הגורם המוביל והחשוב‪ ,‬גם להשגת התוצאה המיטבית‬ ‫וגם לשמירה עצמית של העוסקים בפעילות זו לאורך זמן‪ .‬הצוות‬ ‫מאורגן לפעולה טוב יותר מאשר גורם יחיד‪ ,‬בעל יכולת גדולה יותר‬ ‫להתמודד עם כמה דברים במקביל ובעל יתרון בטיפוח ובשמירה על‬ ‫החוסן הרגשי הפנימי של הצוות‪ ,‬שמאפשר גם את החוסן של החברה‬ ‫הישראלית‪ ,‬של הצבא ושל הזיקה ביניהם‪.‬‬ ‫השלישי הוא שיש להתאים את מערך ההכשרה כבר מהקורס הבסיסי‪,‬‬ ‫כך שיכין את מודיע הנפגעּות ה"צעיר" (מודיע מספר שלוש) גם‬ ‫בהקשר היותו חבר בצוות‪.‬‬ ‫זהו צוות ‪ -‬צוות הודעת נפגעּות‪.‬‬ ‫ההערה למאמר הזה מתפרסמת באתר הוצאת מערכות‪.‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪61‬‬

‫מבט אישי‬ ‫רס"ן מעוז‪,‬‬ ‫רמ"ד דימוי אויב‪,‬‬ ‫מודיעין זרוע היבשה‬

‫"זה היה אחד האירועים המאתגרים שחוויתי"‪,‬‬ ‫סיכם המח"ט‪ ‬בתום רצף הקרבות‪" .‬האויב‬ ‫שעמד בפנינו היה תחבולני‪ ,‬עיקש ולא עשה‬ ‫הנחות אף לא לרגע‪ .‬ניתוח השטח והאויב של‬ ‫כוחותינו בנוה"ק קיבל את מלוא ה'פידבק'‬ ‫מהאויב‪ ,‬שלא נשאר חייב‪ .‬המפקדים‪ ,‬מהמ"כ‬ ‫שנע בוואדי הסבוך ועד הטנק שעלה לעמדות‪,‬‬ ‫הבינו מהר מאוד שהאויב לא פראייר‪ .‬שהוא‬ ‫צופה‪ ,‬מביט בנו ומבין את צעדינו‪.‬‬ ‫"מנגד‪ ,‬עוצמתנו באה לידי ביטוי כראוי‪.‬‬ ‫כשפעלנו נכון ‪ -‬הצלחנו‪ ,‬כשטעינו – זה היה‬ ‫כואב‪ .‬הטנקים והרק"ם פעלו כמו בספרים‪,‬‬ ‫לחיוב ולשלילה‪ ,‬אותגרו מאוד ונעמדו מול‬ ‫מצבים שראינו באירועים דומים בלבנון ובעזה‪.‬‬ ‫אמצעי האיסוף החדשים‪ ,‬הרוכ"ש והמזל"טים‪,‬‬ ‫נעמדו מול סיטואציות שלא היו מביישות‬ ‫אף אירוע מבצעי‪.‬‬ ‫"באירועים שבהם נדרשנו לפינוי מוסק‪ ,‬אם‬ ‫לא ניתחנו כראוי את אזור הנחיתות ונתנו‬ ‫מענה מבצעי ראוי ‪ -‬מסוקינו נפגעו או בלית‬ ‫ברירה נאלצנו‪ ,‬ללא הנחות‪ ,‬למצוא פתרונות‬ ‫יצירתיים אחרים‪.‬‬ ‫"התחבולה שתכננו בעמל רב‪ ‬באה לידי ביטוי‪.‬‬ ‫כשהמ"פ 'קיצר דרך' ונע לא כפי שתוכנן‪ ,‬הוא‬ ‫חטף‪ .‬וכמו אבן שנזרקת למים‪ ,‬תוצאות הפלוגה‬ ‫והנפגעים הרבים נתנו את אותותיהם במהרה"‪.‬‬ ‫"אני רוצה לסיים"‪ ,‬ציין המח"ט‪" ,‬בכך שמערך‬ ‫הבקרה והשיפוט הדיגיטלי והאנושי עשה את‬ ‫עבודתו כראוי‪ .‬לאחר ששמענו את הסיכום‬ ‫של מפקד האויב שלחם מולנו‪ ,‬לא היה לי צל‬ ‫של ספק שהתנהלה מול המנוע העוצמתי של‬ ‫‪62‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫לא טוב היות‬ ‫הצבא לבדו‬ ‫אעשה לו עזר כנגדו‬

‫דימוי האויב אינו עומד בפני עצמו‪ ,‬והוא אינו‬ ‫מטרה בפני עצמה‪ .‬המטרה היא לאמן את הכוחות‬ ‫באופן שידמה קרב בצורה המדויקת ביותר‬ ‫החטיבה חשיבה אמיתית‪ ,‬מאתגרת ומרתקת‪.‬‬ ‫האויב סיפר את הסיפור שלו ולראשונה הבנו‬ ‫באמת את החוזקות והחולשות שלו‪ ,‬את מי‬ ‫שהוא באמת"‪( .‬תרחיש דמיוני של סיכום‬ ‫תרח"ט‪ ,‬רמת הגולן‪ ,‬אוקטובר ‪.)2025‬‬ ‫בכמה אימונים היית‪ ,‬כמפקד‪ ,‬בסיטואציה‬ ‫שבה הבנת "משהו אחר"‪ ,‬שונה‪ ,‬מאתגר‪ ,‬כזה‬ ‫שלא התאמנת עליו‪ ,‬לא חווית כמוהו? כזה‬ ‫שהוריד לך את האסימון‪ ,‬שאפשר לך להבין‬ ‫טוב יותר את האויב‪" ,‬להיכנס לראש" שלו‪,‬‬ ‫לחשיבה שלו?‬ ‫נסה לספור‪ ,‬לכמה הגעת? כנראה לא הרבה‪.‬‬ ‫נסה לשחזר אילו אימונים או קרבות בנו אותך‬ ‫יותר? מתי אפקט הלמידה היה משמעותי יותר?‬ ‫צורב יותר? כואב יותר? גבוה יותר ועוצמתי‬ ‫יותר? כזה שצרב בך היטב את האירוע‪,‬‬ ‫שבגללו לא תחזור לנוע בוואדי כמו שנעת‬ ‫באותם רגעים‪ ,‬כזה שהוכיח לך שתחבולה‬ ‫צריך לתכנן ולא לכתוב על הפקמ"ב (פקודת‬ ‫מבצע) כדי שהמפקד יאשר? תחשוב‪.‬‬

‫אפקט ההתנסות והחוויה‬

‫לפני זמן מה התבצע בזרוע היבשה תרגיל‬ ‫משמעותי‪ ,‬שמטרתו הייתה לבחון את‬ ‫פעילות צה"ל בזירת לחימה‪ ,‬נגד כוחות‬ ‫דימוי אויב שנערכו בשטח‪ .‬בתרגיל זה זכיתי‬ ‫לפקד על כוחות דימוי האויב‪ ,‬בתפקיד‬ ‫המקביל למג"ד בצה"ל‪.‬‬ ‫בתום התרגיל כתבתי סיכום נרחב בראי‬ ‫"האויב"‪ ,‬ולאחר כמה שבועות ביקש ממני‬ ‫מפקד פו"ם‪ ,‬תא"ל אודי בן־מוחה‪ ,‬להתמקד‬

‫בתובנות הסיכום וללמוד מהן‪ ,‬על תהליך‬ ‫הלמידה ועל ההשפעה שלהם על התמרון‪.‬‬ ‫הבנתי שבתרגיל חוויתי חוויה ייחודית‪,‬‬ ‫שהביאה ללמידה מעבר לזו שנחשפתי והייתי‬ ‫רגיל אליה בתפקידיי הקודמים‪.‬‬ ‫בעקבות זאת הגעתי לשתי תובנות מרכזיות‪:‬‬ ‫‪1 .1‬גודל הפער בו הייתי מצוי ביחס להבנת‬ ‫האתגר המבצעי והבנת האויב‪.‬‬ ‫‪2 .2‬עליי למצוא כיצד מביאים את המפקדים‪,‬‬ ‫בעיקר במערך המתמרן‪ ,‬לחוות חוויה‬ ‫מבצעית שונה וייחודית‪ ,‬שתאפשר גם‬ ‫להם להבין משהו אחר על האויב ועל‬ ‫אתגרי הלחימה מולו‪ .‬חוויה שלדעתי‬ ‫איננו מצליחים להעביר באימונים‬ ‫"הרגילים"‪ ,‬אותם אנו מרבים לבצע‪.‬‬

‫האומץ לחולל שינויים‬

‫לקחת תחומים שהיו נטולי חיים רוב השנים‬ ‫ולהפכם לנושאים משמעותיים אינו דבר קל‪.‬‬ ‫כזה הוא תחום דימוי האויב (שנקרא בעבר‬ ‫"בימוי אויב")‪ .‬בשנים האחרונות השתנתה‬ ‫המציאות בשדה הקרב‪ .‬האויב משתנה והופך‬ ‫עם השנים לגוף מתוחכם יותר שפועל הפוך‬ ‫מן הצורה שהורגלנו אליה עשרות שנים; הוא‬ ‫אינו מעמיד אתגר דומה ושבלוני כבעבר‪.‬‬ ‫ההצלחה באימונים אינה נמדדת בהכרח בכמות‬ ‫הפגיעות במטרות הקרטון או בשלדות הטנקים‬ ‫ברכס הרחוק‪ ,‬אלא במשהו אחר – חמקמק יותר‪,‬‬ ‫נסתר יותר‪ ,‬חכם יותר‪ ,‬מאתגר יותר‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬תחום דימוי האויב בצה"ל בכלל‬ ‫ובזרוע היבשה בפרט מתחיל לקבל מעמד‬

‫תרג"ד גדעון של חטיבת גולני‪" .‬לא נתקלתי במקרים‬ ‫שעומד מולי 'מפקד האויב'‪ ,‬נלחם מולי ומספר לי את‬ ‫הסיפור שלו‪ ,‬את זווית הראייה הייחודית שלו"‪ .‬צילום‪ :‬דו"ץ‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪63‬‬

‫שונה מבעבר‪ .‬יש יחידות‪ ,‬גם אם מעטות‪,‬‬ ‫שרואות בדימוי האויב תחום משמעותי יותר‬ ‫שמעניק כלים חשובים למתאמן‪.‬‬ ‫התייחסות מפקדים בכירים בימים אלה‬ ‫לתחום זה חיובית מבעבר‪ .‬לדוגמה רח"ט‬ ‫יבשה לשעבר‪ ,‬תא"ל (מיל') עינב שלו‪ ,‬טען כי‪:‬‬ ‫"השינוי העיקרי במודיעין המבצעי הוא בדגש‬ ‫על תרגול כוח "אדום" (דימוי האויב) לצד‬ ‫כוח "כחול" (דימוי כוחותינו) בכל תרגיל [‪.]...‬‬ ‫כוח "כחול" יתמודד עם כוח אויב מציאותי‬ ‫ומאתגר‪ ,‬הפועל על־פי תורות הלחימה של‬ ‫האויב [‪ ]...‬כוח "אדום" ילמד כיצד פועל כוח‬ ‫אויב 'דרך הרגליים'‪ ,‬וייבחן על רמת הדימוי‬ ‫אליה הגיע כפי שנבחן הכוח ה"כחול"‪.‬‬ ‫תא"ל ע'סאן עליאן‪ ,‬כששירת כמח"ט גולני‬ ‫כתב‪" :‬החטיבה השקיעה מאמץ בתכנון דימוי‬ ‫האויב‪ ,‬באימון הושם דגש משמעותי על דימוי‬ ‫האויב בתרגילים‪ ]...[.‬דימוי האויב אתגר את‬ ‫הכוחות באיתור האויב‪ ,‬והביא לשינוי קצב‬ ‫הלחימה‪ ,‬להתאמת הסד”כ שתוקף‪ ,‬לשינוי‬ ‫היחס בין הכוח המחפה למסתער"‪.‬‬ ‫בדרג המג"דים‪ ,‬בתקופה האחרונה אנו ערים‬ ‫למקרים שבהם מפקדים מציינים בסיום תרגיל‬ ‫הכולל דימוי אויב (הפועל בהתאם לתו"ל‬ ‫ומאתגר באופן אמיתי את "ה"כחול") כי המפגש‬ ‫עם ה"אדום" היה לא רק מלמד ומאתגר בהיבט‬ ‫המבצעי‪ ,‬אלא היה חוויה מבצעית ייחודית‬ ‫שתרמה להבנת האויב שלהם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מג"ד‬ ‫גדעון‪ ,‬סא"ל אבישי ברוקנטל‪ ,‬בסיכום תרגיל‬ ‫עם מפקד דימוי האויב ציין כי‪" :‬זה היה מדהים‪,‬‬ ‫לא נתקלתי במקרים שעומד מולי 'מפקד‬ ‫האויב'‪ ,‬נלחם מולי ומספר לי את הסיפור שלו‪,‬‬ ‫את זווית הראייה הייחודית שלו"‪.‬‬ ‫"השיטה הכי טובה להבין אויב היא להיות‬ ‫אויב"‪ ,‬סיכם אחד המ"פים בתרגיל‪" .‬מעולם‬ ‫לא הבנתי אויב כפי שאני מבין אותו כיום‪.‬‬ ‫בסיכום עם הכוחות שלי בתרגיל‪ ,‬הדברים‬ ‫הבולטים שעלו היו שהבנת האויב הגדילה את‬ ‫עצמה בשבוע זה באופן משמעותי"‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות‪ ,‬בתרגילים בהם דימוי‬ ‫האויב היה איכותי ומקצועי וסביבת האימונים‬ ‫דימתה את שדה הקרב בצורה איכותית‪ ,‬דימוי‬ ‫האויב נערך בשטח מדמה בהתאם לתו"ל‬ ‫ולהיגיון מבצעי ופעל בהתאם לשיקול דעת ‪-‬‬ ‫הלמידה התעצמה והעניקה כלים רבים‪:‬‬ ‫‪1 .1‬כיול הציפיות מהמפגש עם האויב‬ ‫במציאות ‪ -‬לא להעצימו ולא לזלזל בו‪,‬‬ ‫כנ"ל לגבי היכולות שלנו‪.‬‬ ‫‪2 .2‬חידוד המחשבה דרך תובנות‪ ,‬תהיות‪,‬‬ ‫טריגרים וצי"חים בדבר דרכי פעולתו‬ ‫‪64‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫תרגיל מ"פים־מג"דים‪ .‬דו"צ מנוהל יהיה פחות דומה למצב האמת‪ ,‬האתגר המבצעי האמיתי‪ .‬צילום‪ :‬דו"ץ‬ ‫של הכוח "האדום"‪.‬‬ ‫‪3 .3‬חשיפת חולשות של הכוח ה"אדום" ושל‬ ‫הכוח ה"כחול"‪ ,‬ובכך סיוע להשתפר‪.‬‬ ‫‪4 .4‬שיפור הכשירות של הלחימה ה"כחולה"‬ ‫ושל הכוח המדמה "אדום"‪.‬‬ ‫‪5 .5‬האצת תהליכי הלמידה בכל הרמות‪.‬‬

‫תחום דימוי האויב בצה"ל בכלל‬ ‫ובזרוע היבשה בפרט מתחיל‬ ‫לקבל מעמד שונה מבעבר‬

‫‪6 .6‬מהווה ַמ ְר ָאה ל"כחול" – "עזר כנגדו"‪.‬‬ ‫‪7 .7‬מספר את החוויה "האדומה" והופך אותה‬ ‫לתוכנית "כחולה"‪.‬‬ ‫‪8 .8‬תרגול אויב איכותי מעניק כלים חיוניים‬ ‫ביכולת הכרעת האויב‪.‬‬ ‫למרות כל זאת‪ ,‬במקומות רבים אנו רואים‬

‫שתחום זה הוא נטל על המפקדים‪ ,‬ולא נתפס‬ ‫כגורם משפיע וכמכפיל כוח כחלק מכשירות‬ ‫הכוחות למלחמה‪ .‬לרוב‪ ,‬פריסת האויב‬ ‫בתרגילים אינה שיקול מבצעי עבור הכוח‬ ‫ה"כחול"‪ ,‬ואינה משקפת לו לאחר התרגיל‬ ‫אם הוא ניתח את האויב באופן מיטבי‪ ,‬אם‬ ‫התחבולה שבחר אכן הצליחה ואיזו מהפעולות‬ ‫שאותן נקט גרמו לאויב לעשות טעויות‬ ‫טקטיות שהיוו יתרון מבצעי לכוח ה"כחול"‪,‬‬ ‫לדוגמה להתגלות כשלא היה צריך‪.‬‬ ‫מח"ט סער מגולן‪ ,‬אל"ם רומן גופמן‪ ,‬התבטא‬ ‫בנושא‪" :‬הכלים שיש ברשותנו לייצר אימון‬ ‫מדמה מציאות‪ ,‬כזה שיגרום למפקדים‬ ‫שלנו להבין את האויב ואת עקת הקרב‪ ,‬הם‬ ‫נמוכים מאוד עד בלתי־קיימים‪ .‬זה מה שחסר‬ ‫היום ‪ -‬היכולת לדמות את האויב באופן‬ ‫שיגרום למפקדים להבין את האיומים באמת‪,‬‬ ‫כפי שהם במציאות‪.‬‬ ‫אימון שאינו מדמה מציאות‪ ,‬מדמה את מה‬ ‫שאנחנו מאוד נזהרים ממנו – 'החוויה ההפוכה'‪.‬‬ ‫אנו מדמים עצמנו לכוח שהוא בלתי־מנוצח"‪.‬‬ ‫אלוף אביב כוכבי כתב‪" :‬אנחנו מתאמנים‬

‫זה יהיה פחות דומה למצב האמת‪ ,‬האתגר‬ ‫המבצעי האמיתי‪.‬‬ ‫דו"צ חופשי‬ ‫המונח דו"צ חופשי מטעה ונראה כי הכוחות‬ ‫פועלים כאוות נפשם ללא עקרונות וללא‬ ‫חוקי משחק‪ ,‬אך לא כך הדבר‪ .‬דו"צ חופשי‬ ‫מחייב פעולות ועקרונות ברורים על־פי‬ ‫התו"ל‪ ,‬הן לכוח ה"כחול" והן לכוח ה"אדום"‪.‬‬ ‫הוא "חופשי" בכך שנותנים לכימיה של‬ ‫המפגשים בין הכוחות להתבצע כביכול ללא‬ ‫הפרעה (ראו תרשים ‪.)2‬‬ ‫דו"צ חופשי יתנהל בגישת "פיקוד משימה"‪,‬‬ ‫בה מערכת הבקרה והשיפוט ממקדת את‬

‫דו"צ חופשי מאפשר לדמות‬ ‫מצב אמת בצורה טובה יותר‬ ‫ולא לעשות הנחות לאף צד‬

‫ב'בריכת מים רדודים'‪ .‬נדרש שינוי רדיקלי ‪-‬‬ ‫חייבים לעבור ולהתאמן ב'ים סוער'‪ ,‬או לפחות‬ ‫הכי קרוב לכך‪ ]...[ .‬מפקדים לא מתרגמים את‬ ‫ההבנות לעיצוב שדה אימונים מדמה‪ ]...[ .‬ישנה‬ ‫העדפת תרגילי אש על פני תרגילים עם דימוי‬ ‫אויב‪ ]...[ .‬ההשקעה בייצוג האויב בתרגילים לא‬ ‫מספיקה – הייצוג לא מספיק מבוזר‪ ,‬לא מספיק‬ ‫מתקיף וללא איום נ"ט או תמ"ס מהרכסים‬ ‫והמבנים בטווחים של מספר קילומטרים"‪.‬‬

‫כלים מעשיים לתכנון‬ ‫ולאימון מדמה מציאות‬

‫בטרם נגיע ל"אידיאל" ‪ -‬לתוצאה הרצויה‪,‬‬ ‫אבקש להציג כמה עקרונות חיוניים וכן‬ ‫כלים מעשיים־עכשוויים לבניית אימונים‬ ‫מקצועיים מדמי מציאות‪ .‬זאת תוך דגש על‬ ‫תחום דימוי האויב‪:‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬החשיבות בקביעת הישג נדרש לתרגיל‬ ‫וקביעת סוג התרגיל‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬אופן הכנת הכוחות‪ ,‬תהליכי הלמידה‬ ‫והסיכום המשותף‪.‬‬ ‫קביעת ההישג הנדרש לתרגיל‬

‫אחת הדרכים העיקריות לאפיין אימון שבו‬ ‫נכון או שגוי "להשתמש" בדימוי אויב‬ ‫בתרגילים‪ ,‬היא לבחון מהו ההישג הנדרש‬ ‫לתרגיל‪ .‬ברצוני לתת ניסוח שונה‪ ,‬שיאפשר‬ ‫למקד בצורה טובה יותר את סוג האימון‬ ‫להישג הנדרש‪.‬‬ ‫דו"צ מנוהל‬ ‫זוהי דרך פרטנית וריכוזית המנוהלת על־ידי‬ ‫מנהלת תרגיל (ראו תרשים ‪ .)1‬דו"צ מנוהל‬ ‫מתאים לתרגילים בהם דגש הלמידה אינו בנוי‬ ‫על "הפתעה" בעיקרו‪ ,‬אלא על הגברת המיומנות‬ ‫במימוש נהלים המוכרים לנו טרם התרגיל‪.‬‬ ‫מערך הבקרה וניהול התרגיל ימקדו את‬ ‫ההישגים הנדרשים בתרגיל בעיקר עבור‬ ‫הכוח ה"כחול"‪ .‬מטרת התרגיל היא לבחון‬ ‫את ההתמודדות של הכוח ה"כחול" בתרגיל‪,‬‬ ‫מול ההישגים הנדרשים שנקבעו‪ .‬הכוח‬ ‫ה"אדום" נמצא על מגרש המשחקים כדי‬ ‫לגרום ל"כחול" לבצע תהליכים מבצעיים‬ ‫ותו לא‪ .‬הכוח ה"אדום" לעיתים לא יפעל‬ ‫בהתאם לתו"ל‪ ,‬אלא בהתאם להישג הנדרש‬ ‫אותו רוצים לבחון אצל הכוח ה"כחול"‪ .‬מצב‬

‫הלמידה ואת ניהול התרגיל במפגש בין הכוח‬ ‫ה"כחול" לכוח ה"אדום"‪.‬‬ ‫דו"צ חופשי מתאים יותר לתרגילים בהם דגש‬ ‫הלמידה הוא על הגברת המיומנות והכשירות‬ ‫המנטלית להתמודד עם אי־ודאות על־ידי‬ ‫נקיטת יוזמה‪ ,‬תחבול תחבולות‪ ,‬התאוששות‬ ‫מהירה מכישלון‪ ,‬הסתגלות לשינוי‪ ,‬ניצול‬ ‫מרבי של נקודות התורפה של האויב ושל‬ ‫יתרונותינו‪ ,‬וכדומה‪.‬‬ ‫הוא מאפשר לדמות מצב אמת בצורה טובה‬ ‫יותר ולא לעשות הנחות לאף צד‪.‬‬ ‫מנהלי התרגיל יידרשו לתת לכוחות‬ ‫"להתנגש" ולאתגר זה את זה‪" .‬המערכת"‬ ‫תעצור את אחד הצדדים במידה והוא יחרוג‬ ‫מכללי המשחק‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬חריגה מן התו"ל‪.‬‬ ‫מצב זה יהיה בהכרח דומה הרבה יותר למצב‬ ‫האמת ולאתגר המבצעי האמיתי‪ .‬חשוב לציין‪,‬‬ ‫כי מרכז הכובד בדו"צ חופשי יהיה לרוב על‬ ‫למידה מתוך החיכוך‪.‬‬ ‫דו"צ "חופשי מנוהל"‬ ‫מדובר בהצעה מעשית לשינוי המינון בין‬ ‫גישות הניהול של דימוי האויב המאופיין בצורה‬ ‫הבאה‪ :‬דו"צ זה מאפשר לקבוע שהמפגש בין‬ ‫הכוח ה"כחול" לכוח ה"אדום" מתבצע באופן‬ ‫חופשי‪ ,‬כפי שהוגדר לפני כן‪ ,‬אך מנהל התרגיל‬ ‫יסיט את הבקרה והמיקוד לאחד מהצדדים על־‬ ‫פי שיקול דעתו‪ ,‬בהתאם להישגים הנדרשים‬ ‫שנקבעו מראש (ראו תרשים ‪.)3‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪65‬‬

‫תרשים ‪ :2‬דו"צ חופשי‪ .‬מתאים יותר לתרגילים בהם דגש הלמידה הוא על הגברת המיומנות והכשירות המנטלית‬ ‫להתמודד עם אי־ודאות‬ ‫תרשים ‪ :1‬דו"צ מנוהל‪ .‬דרך פרטנית וריכוזית‬ ‫המנוהלת על־ידי מנהלת תרגיל‬ ‫לדוגמה‪ :‬הדו"צ יהיה "חופשי מנוהל"‪ ,‬ובשלב‬ ‫ההתקדמות אל היעד ָיּב ֵחן האם יש ביכולתו‬ ‫של הכוח ה"כחול" לזהות את מאמצי הכוח‬ ‫"אדום" הקדמיים הפרוסים בשטח ולשם‬ ‫יכוונו הבקרה‪ ,‬השיפוט‪ ,‬החניכה וכדומה‪ .‬לשם‬ ‫כך יוגדרו תחילה לכוח ה"אדום" נקודות בהן‬ ‫הוא ייפרס בשטח‪ ,‬גם אם תו"לית הוא לא‬ ‫היה פועל כך‪ .‬לדוגמה‪ :‬התמודדות הגדוד עם‬ ‫מארב מכוון על הציר הגדודי‪.‬‬ ‫על־מנת שמפגש בין הכוח ה"כחול" לכוח‬ ‫ה"אדום" בתרגיל ָימ ֵצה את עצמו ולא יבוזבז‬ ‫לריק‪ ,‬יש להיערך אליו ראשית בהגדרת‬ ‫ההישג הנדרש ובהגדרת סוג האימון הן כלפי‬ ‫ה"כחול" והן כלפי ה"אדום"‪.‬‬ ‫המלצתי לקביעת שיטת האימון היא כזו‪:‬‬ ‫בתרגילים שבהם יש מטרה וערך למפגש בין‬ ‫ה"כחול" ל"אדום" ‪ -‬התרגילים יהיו בסד"כ‬ ‫"כחול" ו"אדום" מלא‪ ,‬בשיטת דו"צ חופשי או‬ ‫חופשי מנוהל‪ .‬בתרגילים בהם לא נמדד או לא‬ ‫ניתן למדוד את המפגש בין הכוחות כדוגמת‬ ‫תרגיל שלדי ‪ -‬נכון יותר לבצע את התרגיל‬ ‫כדו"צ מנוהל על־ידי דימוי אויב שלדי‪.‬‬

‫הכנת כוח דימוי אויב באופן‬ ‫מקצועי וממוקד למשימתו‬

‫ההנחה במאמר זה היא שדימוי האויב הוא‬ ‫מכפיל כוח משמעותי של כשירות הכוחות‬

‫‪66‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫למלחמה‪ ,‬לפיכך ההכנות של כוח זה למשימת‬ ‫דימוי האויב נדרשות להיות בהתאם‪ ,‬באופן‬ ‫ממוקד ומקצועי העונה לאפיון היחידה‬ ‫המתאמנת ולהישגים הנדרשים של התרגיל‪.‬‬ ‫להלן המלצה למטלות העיקריות אליהן נדרש‬ ‫כוח דימוי האויב כחלק מההכנות למשימתו‪:‬‬ ‫‪1 .1‬תכנון המשימה הכולל שיבוץ הכוחות‬ ‫בהתאם לתו"ל‪.‬‬ ‫‪2 .2‬חלוקת האמצעים בהתאם לשיבוץ‬ ‫הקרבי‪.‬‬ ‫‪3 .3‬לימוד התו"ל באופן ממוקד ומקצועי‬ ‫ואימון הכוחות למשימתם‪.‬‬ ‫‪4 .4‬ניתוח השטח וארגון השטח‪.‬‬ ‫‪5 .5‬כתיבת "פקודה אדומה" ואישורה על־ידי‬ ‫רמ"מ יחד עם קמ"ן היחידה‪.‬‬

‫דרג המ"פ עד דרג המח"ט‬ ‫נדרשים לבצע תרגילים איכותיים‬ ‫כמפקדי אויב‪ ,‬לרבות נוה"ק‬ ‫וניהו"ק במקביל להכשרתם‬ ‫‪6 .6‬יצירת הלימה בין שכבות המידע‬ ‫במערכות המודיעין והאג"ם השונות ובין‬ ‫תכנון הכוחות ה"כחול"ים והאדומים‬ ‫בתרגיל והיערכותם‪.‬‬ ‫בתום התרגיל יבוצעו תחקירים משלימים‬ ‫באופן הבא‪ :‬תחקיר פנימי לכוח ה"כחול"‪,‬‬ ‫תחקיר פנימי לכוח ה"אדום"‪ ,‬ותחקיר משותף‬

‫ל"אדום" ול"כחול" יחד‪ .‬מפקדי הכוחות‬ ‫השונים יצביעו על נקודות חוזק וחולשה‬ ‫שלמדו על אודות הכוח הנגדי ועל הכוח שלהם‬ ‫כתוצאה מהחיכוך‪ .‬בשלב זה נמדדת הצלחתו‬ ‫של "ה"אדום"" בכך שהוא נדרש לשקף‬ ‫ל"כחול" מהלכים לחיוב ולשלילה מראייתו‬ ‫כאויב בתרגיל‪ .‬מפקד הכוח ה""אדום"" ידבר‬ ‫על תהליך הלמידה שלו מהיותו כוח ""אדום""‪.‬‬ ‫בכל הנוגע למערך השיפוט והבקרה ולתמונה‬ ‫המודיעינית השלמה‪ ,‬אלה המלצותיי‪:‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬מפגש "כחול" מול "אדום" אינו עומד‬ ‫בפני עצמו‪ .‬כל מפגש שכזה ללא מערך‬ ‫בקרה ושיפוט מסודר ומתוכנן‪ ,‬עלול‬ ‫בסבירות גבוהה לגרום לכשל בתרגיל‬ ‫ובעיקר לפגיעה באמון ובלמידה ההדדית‬ ‫בין הכוחות‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬בתרגיל דו"צ חופשי בין כוח "כחול" לכוח‬ ‫"אדום"‪ .‬מערך זה הוא קריטי והוא כאחד‬ ‫הכוחות בתרגיל‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬לחיבור בין המודיעין ובין מפקד הבקרה‬ ‫וכוחות דימוי האויב‪ ,‬בעיקר בתרגילי‬ ‫דו"צ חופשי‪ ,‬קיימת חשיבות רבה על־מנת‬ ‫לטייב את סגירת המעגלים לכל אירוע‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬בתרגילים רבים‪ ,‬במיוחד בתרגילי חטיבה‬ ‫ומעלה‪ ,‬נוכחנו לראות כי לא הייתה‬ ‫"תמונה מודיעינית שלמה" לכוחות‬ ‫ה"כחול"ים והאדומים ‪ -‬דבר שיצר מפגש‬ ‫מלאכותי בין הכוחות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר‬ ‫בוצעו תהליכים סדורים של העברת מידע‬ ‫שנחקר לכוח ה"כחול" ובהתאם לכך נפרס‬ ‫הכוח ה"אדום" בשטח ‪ -‬היה המפגש בין‬

‫תרשים ‪ :4‬הסירקולציה‪ .‬על כל מ"מ‪ ,‬מ"פ ומג"ד‬ ‫להתנסות בשני הכוחות‬

‫תרשים ‪ :3‬דו"צ חופשי מנוהל‪ .‬הצעה מעשית לשינוי המינון בין גישות הניהול של דימוי האויב‬ ‫ה"כחול" ל"אדום" איכותי ומלמד‪.‬‬ ‫כמה דברים נדרשים כדי למצות את‬ ‫התהליכים וליצור מפגש מלמד ואיכותי בין‬ ‫"כחול" ל"אדום"‪:‬‬ ‫‪1 .1‬קביעת ההישג הנדרש לתרגיל‪.‬‬ ‫‪2 .2‬קביעת סוג התרגיל\המפגש (דו"צ‬ ‫מנוהל או חופשי)‪.‬‬ ‫‪3 .3‬תיאום וסגירת מערך הבקרה והשיפוט‪,‬‬ ‫הכולל את "התמונה המודיעינית‬ ‫השלמה" בין ה"כחול" ל"אדום"‪.‬‬ ‫‪4 .4‬הכנת הכוחות באופן מקיף ובדגש על‬ ‫התכנון המבצעי‪.‬‬ ‫‪5 .5‬למידה וסיכום משותף ("כחול" ו"אדום")‪.‬‬ ‫המלצות לאימון האידיאלי בזרוע היבשה‬ ‫בתחום אימון מדמה מציאות‬ ‫מטרת האימון המרכזית תושג דרך‬ ‫ההתנסות של הכוחות עצמם כאויב‪ ,‬בחיכוך‬ ‫בלתי־מתפשר ולאורך זמן (ראו תרשים ‪.)4‬‬ ‫הכוחות המבצעיים‪ ,‬כלומר המ"מ‪ ,‬המ"פ‬ ‫והמג"ד‪ ,‬יערכו מפגשים בהם אלה יהיו‬ ‫כוח "כחול" ואלה כוח "אדום"‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫יתחלפו בתפקידיהם וחוזר חלילה‪ .‬לאחר‬ ‫מכן יהפוך המ"פ לכוח תוקף (כוח "כחול")‬ ‫וכן הלאה‪ .‬תהליך הלמידה הזה יביא את‬ ‫המפקדים להיות טובים יותר‪ ,‬מקצועיים‬ ‫יותר ובעיקר מבינים יותר את האויב‪.‬‬ ‫בראיה עתידית‪ ,‬על התהליכים לטיוב ושכלול‬ ‫האימונים בזרוע להיות בנויים על שיטת‬ ‫אימון שונה‪ ,‬הכוללים מפגשי "כחול" ו"אדום"‬ ‫שאינם מאפשרים רגעי חסד באימון כפי‬ ‫שהם אינם מאפשרים אותם בקרב‪ .‬אימונים‬

‫שוברי שוויון‪ ,‬מאתגרי חשיבה‪ ,‬מצריכים‬ ‫יציאה מנטלית מן הקופסה‪ ,‬קשים‪ ,‬אכזריים‪,‬‬ ‫בונים איתנות מתוך מפגש משברי‪ .‬אימונים‬ ‫המאפשרים את המשבר כפי שהם מאפשרים‬ ‫את הצמיחה ממנו‪ ,‬מדמי מציאות ברמה הגבוה‬ ‫ביותר ויוצרים חיכוך פורה ומלמד‪.‬‬ ‫אימון שייצר תחבולה ויבחן את הצלחתה‪,‬‬ ‫ימקסם את המגע ויבחן את יעילותו‪ ,‬יאתגר‬ ‫את האיסוף ויבחן את יכולות האש‪ ,‬יבחן‬ ‫תהליכים רבים בבניין הכוח ויעצים אותם‬ ‫או לחילופין יביא לגריעתם‪ ,‬ומעל הכול‪,‬‬ ‫יעלה באופן משמעותי את כשירות כוחות‬ ‫היבשה למלחמה‪.‬‬ ‫תהליך זה אינו תלוי בהכרח במשאבים‬ ‫יקרים‪ ,‬אלא ראשית "בהורדת האסימון"‪.‬‬ ‫בהבנה ראשונית של הדברים דרך החיכוך‬ ‫הבלתי־מתפשר‪ ,‬שעיקרו תלוי בשימוש‬ ‫נכון ומושכל באמצעים העומדים לרשות‬ ‫צה"ל כיום‪ .‬זאת בנוסף להתאמות הנדרשות‬ ‫ולימוד המפקדים דרך התנסויות איכותיות‪,‬‬ ‫שונות וחדשניות‪ ,‬שיגרמו להם להבין יותר‬ ‫טוב את האויב‪.‬‬ ‫אני סבור שדרג המ"פ עד המח"ט נדרשים‬ ‫לבצע תרגילים איכותיים כמפקדי אויב‪,‬‬ ‫לרבות נוה"ק וניהו"ק במקביל להכשרתם‬ ‫כמפקדים במאמצי התמרון והאש בצה"ל‪.‬‬ ‫תהליכים אלה יהיו חייבים לכלול תפיסת‬ ‫אימונים ייחודית‪ ,‬הקובעת תרחישים‬ ‫ייחודיים ופרטניים בהתאם למטרות‪,‬‬ ‫להישגים הנדרשים ולאופי היחידה‪ .‬באימון‬ ‫חשוב שיהיה כל מה שנדרש על־מנת‬

‫שיהפוך לאיכותי‪ ,‬ללא יכולת להתחמק‬ ‫לבינוניות ולאימונים של "כאילו"‪ .‬זאת‬ ‫לצד טכנולוגיות מתקדמות למדידת מפגש‬ ‫איכותי וקטלני‪ ,‬מערך בקרה ושיפוט מתקדם‬ ‫ומקצועי‪ ,‬תשתיות מדמות וכוחות דימוי‬ ‫אויב המוכנים היטב למשימתם – מקצועיים‬ ‫ונמדדים במשימתם באופן מלא‪.‬‬

‫סיכום‬

‫דימוי האויב אינו עומד בפני עצמו‪ ,‬והוא‬ ‫אינו מטרה בפני עצמה‪ .‬המטרה היא לאמן‬ ‫את הכוחות באופן שידמה קרב בצורה‬ ‫המדויקת ביותר‪.‬‬

‫דימוי האויב הוא מכפיל‬ ‫כוח משמעותי לכשירות‬ ‫הכוחות למלחמה‬

‫עם זאת‪ ,‬המפקדים נדרשים להקדיש לחלק‬ ‫של דימוי האויב מקום חשוב ומהותי יותר‪ .‬זהו‬ ‫תהליך ארוך הנדרש לבוא לידי ביטוי ראשית‬ ‫כל באימונים‪ ,‬בקורסי הפיקוד ובהכשרות‪ ,‬עד‬ ‫שההרגל יהפוך למציאות‪.‬‬ ‫איננו בוחרים את האויב‪ .‬איננו בוחרים אותו‬ ‫במלחמה וכפועל יוצא גם לא נכון "שנבחר"‬ ‫או "נצמצם" אותו באימונים‪.‬‬ ‫האם ניתן לנצח את האויב במלחמה בלי‬ ‫לעמוד באימונים באתגר המאפשר כישלון‪,‬‬ ‫כפי שהוא מאפשר אותו במלחמה? זאת‬ ‫ניתן לעשות‪ ,‬בעיניי‪ ,‬על־ידי אימון מדמה‬ ‫מציאות‪ ,‬מתוחכם ומאתגר הרואה את‬ ‫ה"שלם" ‪ -‬את ‪ 2‬הצדדים ‪ -‬בעוצמתם‬ ‫ובתחכומם כפי שנפגוש במלחמה‪.‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪67‬‬

‫מבט אישי‬ ‫אל"ם (מיל')‬ ‫עמירם (עמי) דגן‪,‬‬ ‫יועץ בתחום המל"טים‬

‫"פיל לבן" הוא כינוי לנכס או לפרויקט‬ ‫אשר ההשקעה בהקמתו ובאחזקתו עולה‬ ‫על התועלת שהוא משיא או צפוי להשיא‪.‬‬ ‫על־כן הופך הוא למעמסה ויש להיפטר‬ ‫ממנּו מוקדם ככל האפשר‪ .‬לעיתים פרויקט‬ ‫מתגלה כפיל לבן בשלב בו כבר הוקם‪ ,‬לאחר‬ ‫השקעות עתק‪.‬‬ ‫בעולם הביטחוני הכוונה בדרך־כלל למערכת‬ ‫נשק‪ ,‬אמל"ח או תשתית צבאית שעלויות‬ ‫הקמתה או פיתוחה‪ ,‬תפעולה ואחזקתה עצומות‬ ‫והתועלת שהיא הביאה או צפויה להביא‬ ‫נמוכה עד לא רלוונטית‪ .‬במאמר זה אנסה‬ ‫להציע מערכת שיקולים בקבלת החלטות‬ ‫לשיפור המדיניות בתכנון ובהקצאת משאבים‬ ‫תקציביים לפרויקטים ביטחוניים‪.‬‬

‫שאלות שיש לשאול בטרם‬ ‫כניסה לפרויקט‬

‫במסגרת בדיקות היתכנות עולות בדרך־כלל‬ ‫השאלות הבאות‪:‬‬ ‫‪1.1‬מה הצפי הריאלי לעלות הפיתוח?‬ ‫‪2.2‬מה צפי עלות התפעול הקבועה וכמה‬ ‫משאבים אנושיים יידרשו לכך?‬ ‫‪3.3‬מהן החלופות?‬ ‫‪4.4‬האם ניתן לרכוש את המוצר או חלק‬ ‫מהטכנולוגיה שלו?‬ ‫‪5.5‬האם אבני הבניין הטכנולוגיות החיוניות‬ ‫כבר קיימות?‬ ‫‪6.6‬עד כמה המערכת רלוונטית לשדה הקרב‬ ‫העתידי?‬ ‫‪7.7‬עד כמה המערכת משתלבת בתפיסת‬

‫‪68‬‬

‫מערכות ‪477‬‬

‫פילים לבנים‬ ‫בצה"ל‬ ‫כל מיזם גדול‪ ,‬עתיר משאבי תקציב‪ ,‬משאבי אנוש‬ ‫וטכנולוגיה‪ ,‬כל עוד אינו עונה על קריטריונים‬ ‫מסוימים‪ ,‬הוא בעל סבירות גבוהה להפוך לפיל לבן‪.‬‬ ‫על קברניטי הביטחון לשקול את השיקולים הנכונים‬ ‫בעת החלטה על יציאה למיזמי ענק חדשים‬ ‫הלחימה הצה"לית?‬ ‫‪8.8‬עד כמה המערכת רלוונטית לזירות לחימה‬ ‫שונות (אורבנית‪ ,‬הררית או שטח פתוח)?‬ ‫‪9.9‬עד כמה המערכת תהיה רלוונטית‬ ‫במקרה של שינוי בשדה הקרב‪ ,‬לדוגמה‬ ‫בלחימה א־סימטרית או סימטרית‪,‬‬ ‫בלחימה בעצימות נמוכה ובבט"ש או‬ ‫בעימות כולל?‬ ‫‪1010‬מה שרידות המערכת אל מול איומי‬ ‫האויב‪ ,‬אש או תקיפות סייבר?‬ ‫‪1111‬מה היכולת לנייד את המערכת בין‬ ‫זירות שונות בזמן הנדרש?‬ ‫המענה לשאלות הנ"ל אמור להבטיח‬ ‫שהפרויקט יצליח ולא יהפוך לפיל לבן‪.‬‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬בעולם הביטחוני קיימות לא מעט‬ ‫דוגמאות לפילים לבנים‪:‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬קו מז'ינו בצרפת שנבנה כלקח ממלחמת‬ ‫העולם הראשונה לקראת המלחמה הבאה‬ ‫נגד גרמניה‪ ,‬ולא מילא את ייעודו‬ ‫(הגרמנים פשוט עקפו אותו בפלישה‬ ‫לצרפת בתחילת מלחמת העולם השנייה)‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬קו בר־לב שנפרס לאורך תעלת סואץ‬ ‫הוכח לטענת מקטרגיו כפיל לבן בפתיחת‬ ‫מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬מאחר וקרס ולא‬ ‫מילא תפקיד משמעותי במניעת הצליחה‬ ‫המצרית את התעלה‪ ,‬ולא מנע מהצבא‬ ‫המצרי להגיע להישגי כיבוש שטח‬ ‫ישראלי משמעותי‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬מיזם הענק של צבא ארצות־הברית ה־‬ ‫)‪FCS (Future Combat Systems‬‬ ‫עליו הוכרז ב־‪ ,1999‬היה לפיל לבן‪.‬‬

‫הושקעו בו ‪ 18‬מיליארד דולר עד‬ ‫‪1‬‬ ‫לביטולו ב־‪.2009‬‬ ‫כל הדוגמאות הנ"ל הן רק חלק ממיזמים‬ ‫גדולים לפיתוח מערכות לחימה והגנה‬ ‫גרנדיוזיות שלא הגיעו למימוש‪ ,‬או מומשו‬ ‫אך לא הביאו כל בשורה בשדה הקרב‪.‬‬

‫הזווית הישראלית‬

‫ישראל איננה ארצות־הברית‪ ,‬אך היא מעצמה‬ ‫אזורית במזרח־התיכון‪ .‬יש לה כוח צבאי גדול‬ ‫ביחס לגודלה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬התעשייה הביטחונית‬ ‫הישראלית נחשבת לאחת המובילות בעולם‬ ‫הן בטכנולוגיה והן באיכות המוצרים שהיא‬

‫סיקול מזימות מצד האויב עשוי‬ ‫למנוע כניסה למלחמה בכלל‪,‬‬ ‫ומניעת מלחמה בתנאים לא‬ ‫נוחים לצה"ל בפרט‬ ‫מפתחת לצה"ל ולייצוא‪ ,‬והיא נחשבת לאחת‬ ‫מ־‪ 10‬יצואניות הנשק הגדולות בעולם‪.‬‬ ‫שיווק מערכות אמל"ח לצה"ל נתפס בעולם‬ ‫כמקדם מכירות מצוין‪ ,‬ובצדק‪ .‬יש מדינות‬ ‫שאחד מתנאיהן לרכוש מערכות נשק‪ ,‬הוא‬ ‫שהמערכות מצויות בשימוש הצבא במדינה‬ ‫המייצאת‪ .‬לפיכך התעשיות הביטחוניות‬ ‫שלנו‪ ,‬שצה"ל רוכש בממוצע רק כ־‪25%‬‬ ‫מהתוצרת שלהן‪ ,‬משתדלות לשווק לצה"ל‬

‫קו בר לב‪ .‬הוכח לטענת מקטרגיו כפיל לבן בפתיחת מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬מאחר שקרס ולא מילא תפקיד משמעותי במניעת הצליחה המצרית את התעלה‪ .‬צילום‪ :‬דו"ץ‬

‫יש מדינות שאחד מתנאיהן‬ ‫לרכוש מערכות נשק‪ ,‬הוא‬ ‫שהמערכות מצויות בשימוש‬ ‫הצבא במדינה המייצאת‬ ‫ו"לדחוף" לו את מיטב מוצריהן‪ .‬זאת גם‬ ‫כדי להגדיל את היקף עסקיהן ואת הנתח‬ ‫המקומי שלהן וגם כמקדם עיקרי ליצוא‬ ‫ביטחוני‪ ,‬וכך שיקולי מערכת הביטחון‬ ‫מוכפפים למאמץ העסקי‪.‬‬ ‫בנוסף ללחצים מן התעשיות‪ ,‬גם בתוך‬ ‫מערכת הביטחון עצמה נולדים מיזמים‪,‬‬ ‫בחלקם עתירי משאבים‪ ,‬שמתגלים בדיעבד‬ ‫כפילים לבנים‪.‬‬

‫דוגמה מההיסטוריה היא פרויקט פיתוח‬ ‫ה"לביא" בשנות ה־‪ 80‬של המאה הקודמת‪,‬‬ ‫שקודם על־ידי התעשייה האווירית בניגוד‬ ‫לעמדת חיל האוויר‪ ,‬ולבסוף נסגר בהחלטת‬ ‫ממשלת ישראל אחרי השקעות עתק‪ .‬דוגמאות‬ ‫נוספות לפרויקטים ישראליים שהפכו בהמשך‬ ‫לפילים לבנים‪:‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬מערכת "אור יקרות" ‪ -‬שמטרתה הייתה‬ ‫לפגוע בניסיון כוחות הצבא המצרי לצלוח‬ ‫את תעלת סואץ‪ ,‬על־ידי יצירת חומת אש‬ ‫ועשן סמיך מעל התעלה‪.‬‬ ‫‪"Ǿ Ǿ‬קורנס ‪ -”2000‬שדרוג מטוסי הפנטום‬ ‫והפיכתם למערכת נשק בעלת ייעוד‬ ‫מבצעי ייחודי‪ ,‬שהתבססה על מטוס‬ ‫וותיק עם מכ"ם מהפכני ‪ .APG76‬המכ"ם‪,‬‬ ‫שעלות פיתוחו הייתה מאות מיליוני‬ ‫דולרים‪ ,‬שירת בחיל האוויר פחות מעשר‬

‫שנים עד ‪ .2004‬המטוס המשודרג מעולם‬ ‫לא הגיע ליכולת מימוש הייעוד הייחודי‪.‬‬

‫המלצות לשיקולים ביציאה‬ ‫למיזם ביטחוני‬

‫הצעתי היא לנסח חמישה שיקולים ביציאה‬ ‫למיזם ביטחוני גדול ועתיר משאבים‪ ,‬שלמיטב‬ ‫הערכתי צה"ל מביא בחשבון דה־פקטו‪:‬‬ ‫המערכת תשמש את צה"ל בכל מצבי‬ ‫הלחימה‪ :‬שגרה‪ ,‬חירום (מלחמה) ומב"ם‪.‬‬ ‫דוגמה לכך ניתן למצוא במערכי המל"טים‬ ‫הצה"ליים של חיל האוויר ושל זרוע היבשה‪,‬‬ ‫שהם כולם פרי פיתוח וייצור כחול־לבן‪.‬‬ ‫מערכים אלה שותפים לאורך כל השנה‪,‬‬ ‫מסביב לשעון‪ ,‬באיסוף מודיעין מהאוויר‪,‬‬ ‫בניטור גבולות ואזורים מועדים לפורענות‬ ‫וביתר שאת במהלך עימותים באיו"ש‪,‬‬

‫מערכות ‪477‬‬

‫‪69‬‬

‫ברצועת עזה‪ ,‬בגבולות סיני והצפון‪.‬‬ ‫נשק שובר שוויון בעל משמעויות קיומיות‪.‬‬ ‫נשק גרעיני‪ ,‬אם יימצא בידי ישראל (כמו‬ ‫במדינות אחרות)‪ ,‬לא ישמש ככל הנראה באף‬ ‫קונפליקט אלא במקרי קיצון‪ .‬קיומו או הסבירות‬ ‫לקיומו בידינו‪ ,‬הוא בעצם מנגנון הרתעה‬ ‫לאויב‪ .‬מערכות כאלה‪ ,‬המכונות גם "נשק יום‬ ‫הדין"‪ ,‬הן יקרות ולא באו לידי שימוש בכל‬ ‫העולם מאז הפצצת הערים היפניות הירושימה‬ ‫ונגסאקי בשלהי מלחמת העולם השנייה‪.‬‬ ‫מערכות הגנה או מיגון שייעודן מניעת‬ ‫הצלחה של האויב לפגוע בעורף‪ .‬מניעת‬ ‫הצלחת האויב במימוש מזימות כאלה עשויה‬ ‫למנוע כניסה לקונפליקט ולמלחמה בכלל‪,‬‬ ‫ומניעת מלחמה בתנאים לא נוחים לצה"ל‬ ‫בפרט‪ .‬לדוגמה מערכות ההגנה האווירית נגד‬ ‫טילים ורקטות כמו "חומה" או "חץ"‪" ,‬כיפת‬ ‫ברזל" ו"שרביט קסמים"‪ .‬דוגמאות נוספות‪:‬‬ ‫גדר ההפרדה באיו"ש‪ ,‬גדר הגבול הממוגנת‬ ‫בגבול סיני ולאחרונה המיגון התת־קרקעי‬ ‫בגבול רצועת עזה‪.‬‬ ‫למערכת הנדונה אין כל תחליף (מלא או‬

‫שימוש רציף הוא תנאי‬ ‫הכרחי להצלחה של‬ ‫פרויקט בעת מבחן‪ ,‬ומניעת‬ ‫מצב של "פיל לבן"‬ ‫חלקי) למילוי משימות ביטחון יסודיות‪.‬‬ ‫דוגמה לכך ניתן למצוא במסוקי סער בצה"ל‪,‬‬ ‫המהווים אמצעי אחד ויחיד לביצוע איגוף‬ ‫אווירי של כוחות לוחמים‪ ,‬שינועם ותיספוקם‬ ‫בעומק שטח האויב‪ .‬בהקשר זה ניתן לחשוב על‬ ‫דוגמה הפוכה‪ :‬המסק"רים‪ ,‬שלאחר מלחמת יום‬ ‫הכיפורים נתפסו כמרכיב מרכזי בבלימת רק"ם‬ ‫אויב‪ ,‬איבדו מחשיבותם ומערכיותם המבצעית‪.‬‬ ‫הן בגלל השתנות האיום ‪ -‬המעבר ללחימה א־‬ ‫סימטרית‪ ,‬והן בשל הימצאות אמצעי לחימה‬ ‫אחרים‪ ,‬הנותנים מענה מלא או חלקי למשימה‬ ‫כמו טילי תמוז‪ ,‬טילי נ"ט וכמובן מל"טים‬ ‫האוספים מודיעין מהאוויר בזמן אמת‪.‬‬ ‫שימוש מבצעי שוטף‪ ,‬או אימון קבוע‬

‫במערכת‪ .‬שימוש רציף הוא תנאי‬ ‫הכרחי להצלחה בעת מבחן‪ ,‬בנוסף לאחד‬ ‫מהשיקולים הקודמים‪.‬‬

‫סיכום‬

‫כל מיזם גדול‪ ,‬עתיר משאבי תקציב‪ ,‬משאבי‬ ‫אנוש וטכנולוגיה שאיננו עונה על לפחות‬ ‫אחד מ־‪ 4‬הקריטריונים הראשונים לעיל‬ ‫בצירוף החמישי‪ ,‬הוא בעל סבירות גבוהה‬ ‫להפוך להיות פיל לבן‪ .‬ככזה‪ ,‬לא ייעשה‬ ‫בו שימוש שוטף או כזה המצדיק השקעת‬ ‫עתק‪ .‬לאור נחיצותו המוטלת בספק לאורך‬ ‫זמן‪ ,‬הידע להפעלתו ילך וידעך עקב חוסר‬ ‫במשאבים‪ ,‬בדגש על כוח האדם‪ .‬האימון‬ ‫בשימוש בו יתפוגג תוך זמן קצר ובסופו‬ ‫של יום ‪ -‬תאבד הכשירות המבצעית שלו‪.‬‬ ‫על קברניטי הביטחון לשקול את השיקולים‬ ‫לעיל בבואם להחליט על יציאה למיזמי ענק‬ ‫חדשים‪ ,‬הן מיזמים של תשתית והן מיזמים‬ ‫עתירי טכנולוגיה‪.‬‬ ‫ההערה למאמר הזה מתפרסמת באתר‬ ‫הוצאת מערכות‪.‬‬

‫מרגמה ללא קו ראייה במסגרת המיזם הענק של צבא ארצות־הברית ה־‪ .(Future Combat Systems) FCS‬במיזם הושקעו ‪ 18‬מיליארד דולר עד לביטולו ב־‪2009‬‬ ‫‪70‬‬

‫מערכות ‪477‬‬

‫טכנולוגיה‬ ‫יאיר רמתי‪ ,‬לשעבר‬ ‫ראש מנהלת חומה‬ ‫וסמנכ"ל השיווק‬ ‫בתעשייה האווירית‬ ‫איור של הטיל אוונגרד במעופו‪ .‬מתחמק ממערכי ההגנה מטילים‪ ,‬תוך חימום מהחיכוך באטמוספירה‬

‫רולטה רוסית‬ ‫הדים ומשמעויות להופעתו של ולדימיר פוטין מ־‪ 1‬במרס‬ ‫‪ ,2018‬שבה חשף מערכות נשק רוסיות ייחודיות‪ ,‬המעניקות‬ ‫למדינה חזות הרתעתית וטכנולוגית בו־זמנית‬ ‫ב־‪ 1‬במרס ‪ ,2018‬נשא מנהיגה של רוסיה‬ ‫ולדימיר פוטין נאום בפני האומה‪ .‬במסגרת‬ ‫הנאום החגיגי‪ ,‬שולבו כמה סרטוני וידאו‬ ‫ואיורים של שש מערכות נשק רוסיות‬ ‫ייחודיות‪ .‬אחת מהן מוכרת היטב‪ .‬בדיעבד‪,‬‬ ‫דומה כי הנאום מצריך התמודדות עם כמה‬ ‫סוגיות מהותיות‪:‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬מהן המערכות שהוצגו?‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬מדוע בחר להציגן במסגרת נאומו‪ ,‬דווקא‬ ‫במועד זה?‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬כיצד קרה שההובלה הטכנולוגית‬ ‫המערבית נשחקה‪ 1‬בתחומים אלו‪ ,‬חרף‬ ‫זמינות תקציבי פיתוח נדיבים?‬ ‫השאלה החשובה מכל בעבורנו היא האם‬ ‫תציב רוסיה מערכות כאלה בסוריה‪ ,‬והאם‬ ‫גישות טכנולוגיות חדשניות אלה יאומצו‬ ‫על־ידי מדינות ערב בטווח הזמן הבינוני‬ ‫והארוך‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬נדרש להפנים היטב‬

‫מהן המשמעויות הנגזרות לגבי קהילות‬ ‫הפיתוח ‪ -‬במערב בכלל ובישראל בפרט‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫שש המערכות שהוצגו בנאום‬

‫ ‪ .‬א‪ .SARMAT RS-28‬טיל בליסטי‪ ,‬נייח‬ ‫וכבד‪ ,‬במשקל העולה על ‪ 200‬טון‪ .‬טווחו‬ ‫בין־יבשתי והוא מסוגל לשאת מספר‬ ‫ראשי חץ מתפצלים עצמאית‪ 3.‬זאת לצד‬ ‫עזרי חדירה המבטיחים הבקעת מערכי‬ ‫ההגנה מטילים‪ .‬הוא מסוגל לתקוף תוך‬ ‫שהוא גומא טווחים ארוכים במיוחד של‬ ‫‪ 25,000‬עד ‪ 30,000‬ק"מ‪ .‬הופעתו של‬ ‫הטיל אינה מפתיעה‪ ,‬הוא מוכר היטב‬ ‫במערב ופיתוחו החל עוד ב־‪ .2011‬ה־‬ ‫‪ SARMAT‬עתיד להיכנס לשירות‬ ‫מבצעי‪ 4‬בשנת ‪ ,2020‬ולהחליף בהדרגה‬ ‫את הטיל היבשתי הרוסי ‪.SS-18‬‬ ‫ ‪ .‬ב‪( 5KINZHAL Kh-47M‬פגיון)‪ .‬טיל‬

‫סמי־בליסטי ייחודי‪ ,‬בעל טווח של‬ ‫‪6‬‬ ‫כ־‪ 2,000‬ק"מ‪ ,‬מהיר ומשוגר ממטוס‪.‬‬ ‫הטיל מוטל מן המטוס‪ ,‬מאיץ כלפי מעלה‬ ‫עם מנוע רקטי‪ ,‬מבצע מסלול בליסטי‬ ‫ומדלג מעל שולי האטמוספירה (מעין‬ ‫קיפוץ חלוק נחל על גבי המים)‪ ,‬צולל‬ ‫אנכית ומתביית נקודתית לעבר ספינה‪.‬‬ ‫יש הטוענים כי טרם התקיפה הוא מתפצל‬ ‫לשני קליעים שמגיעים למטרה הימית‬ ‫או המטרה היבשתית מכיוונים שונים‪.‬‬ ‫מהירותו פי ‪ 10‬ממהירות הקול‪ 7‬ודיוקו‬ ‫מול מטרות ניידות ונייחות ‪ -‬גבוה‪ .‬הוא‬ ‫איננו נזקק לראש קרבי גרעיני ופיתוחו‬ ‫נמצא בשלבים מתקדמים‪.‬‬ ‫ ‪ .‬ג‪ .AVANGARD RS-26‬טיל תקיפה‬ ‫בין־יבשתי היפרסוני‪ ,‬המבוסס גם הוא‬ ‫על דילוג מעל האטמוספירה‪ .‬הקליע‬ ‫משוגר קרקעית באמצעות טיל דו־‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪71‬‬

‫שלבי למהירות גבוהה של ‪ 20‬מאך‬ ‫בקירוב‪ ,‬כשהוא מתווה קשת בליסטית‬ ‫שטוחה לעבר המטרה המיועדת‪ .‬טיל‬ ‫זה מצויד גם הוא ביכולת דילוג על‬ ‫האטמוספירה‪ ,‬ותצורתו הייחודית מקנה‬ ‫לו ביצועים טובים במיוחד‪ 8.‬ייתכן כי‬ ‫הוא המשכו של פרויקט ‪ 4202‬שהותנע‬ ‫עוד בשנות ה־‪ .90‬הקליע המנהג דאז‬ ‫כונה ‪ .Yu-74‬מדובר במוצר חדשני ללא‬ ‫מקביל במערב‪ ,‬בעל דיוק גבוה ויכולת‬ ‫חדירת ביצורים מרשימה שכלל איננו‬ ‫נזקק לראש קרבי גרעיני‪ .‬לדברי הנשיא‬ ‫פוטין‪ ,‬ייצורו כבר החל במקביל להמשך‬ ‫הניסויים בו‪ .‬סוכנות הידיעות הרוסית‬ ‫טאס הודיעה‪ 9‬על כניסתו לשירות כבר‬ ‫ב־‪ ,2019‬ובמערב מעריכים שיהפוך‬ ‫למבצעי רק ב־‪.2020‬‬ ‫ ‪ .‬ד‪ .STATUS 6‬טורפדו בלתי־מאויש‬ ‫לטווח בלתי־מוגבל‪ ,‬מונע בכור גרעיני‬ ‫קומפקטי‪ .‬הוא מיועד לתקוף מטרות‬ ‫איכות ימיות ויבשתיות‪ .‬ייחודו‪ :‬הנעה‬ ‫גרעינית ממוזערת‪ ,‬תוך פתרון אתגרים‬ ‫טכניים ובטיחותיים לא פשוטים‪ .‬סטטוס‪:‬‬ ‫פיתוח מתקדם‪.‬‬ ‫ ‪ .‬הטיל שיוט ‪ .Burevestnik10‬טיל‬ ‫שיוט מסתורי‪ ,‬גם הוא ללא מגבלת‬ ‫טווח טיסה‪ .‬הטיל מונע בכור גרעיני‪.‬‬ ‫לדברי גורמים שונים‪ ,‬מדובר ברעיון של‬ ‫חימום (‪ )SUPER HEAT‬האוויר על־ידי‬ ‫‪11‬‬ ‫האנרגיה המופקת מהכור הגרעיני‪.‬‬ ‫הסרטון שהציג פוטין הדגים טיסת טיל‬ ‫שיוט מרוסיה דרומה‪ ,‬דרך האוקיאנוס‬ ‫האטלנטי‪ ,‬עקיפת מערכי הגנה אווירית‬

‫ובהמשך שינוי כיוון לעבר דרום ארצות־‬ ‫הברית‪ .‬לטענת נשיא רוסיה‪ ,‬הטיל נמצא‬ ‫בניסויים‪ 12‬מאז ‪.2017‬‬ ‫ ‪ .‬ומערכת לייזר רב עוצמה ניידת ‪-‬‬ ‫‪ .Peresvet‬יישום המערכת איננו‬ ‫ברור‪ ,‬ובמערב סבורים שהמערכת נועדה‬ ‫ליירוט טילי שיוט או לסנוור לוויינים‪.‬‬ ‫במאמר מוסגר ניתן לציין‪ ,‬כי דווקא טיל‬ ‫השיוט ההיפרסוני "נושם אוויר"‪ ,‬בעל‬ ‫הנעת על־מגח‪ ,13‬לא הופיע בנאומו של‬

‫נאומו של פוטין שבו נחשפו ‪6‬‬ ‫מערכות‪ ,‬מהן ‪ 5‬חדשניות‪ ,‬יזרז‬ ‫את הממשל האמריקני "לנער"‬ ‫את מוקדי המחקר והפיתוח‬ ‫הנשיא פוטין‪ .‬זאת למרות שלרוסיה טיל‬ ‫כזה לשימושים ימיים בשם "זירקון"‪.‬‬

‫הסיבות לעיתוי הנאום‬

‫מסתמנת הסכמה בין הפרשנים השונים‪ ,‬כי‬ ‫התזמון לנאומו של פוטין נקבע על־פי ארבעה‬ ‫שיקולים מרכזיים‪:‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬ההיבט הטריוויאלי ‪ -‬הבחירות ברוסיה‪,‬‬ ‫הגם שלא ריחפה כל "סכנת" הפסד מעל‬ ‫לראשו‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬תגובה להיערכות האמריקנית לחידוש‬ ‫המערך הגרעיני שלה‪ ,‬בדגש על פיתוח‬ ‫כלי נשיאה חדישים‪ :‬טילים יבשתיים‪,‬‬ ‫מפציצים חדישים‪ ,‬טילי שיוט ומערך‬

‫מימין – מסלול הטיל דרומה נראה עוקף מערכות הגנה‪ .‬משמאל – צילום מעט מטושטש שלו‬ ‫‪72‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫צוללות עדכני‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬זהו מהלך של פוטין שנועד למצב‬ ‫את רוסיה כמדינה בעלת יכולות‬ ‫מחקר ופיתוח שוות כוחות לארצות־‬ ‫הברית‪ ,‬בתחומים קריטיים שבהם אין‬ ‫לאמריקנים נכסים‪ ,‬או תחומים שבהם‬ ‫נכסיהם מוגבלים‪.‬‬ ‫‪Ǿ Ǿ‬חידוד ההרתעה האסטרטגית הרוסית‬ ‫ביחס לסביבתה הקרובה ‪ -‬אירופה וסין‪.‬‬ ‫האם הטענה הרוסית כי אמצעים אלו מסוגלים‬ ‫לחדור את מערכי ההגנה האמריקניים נכונה?‬ ‫מערכי ההגנה האמריקניים אשר הולכים‬ ‫ונבנים בהשקעות עתק ומבוססים על‬ ‫מיירטי ‪ ,GBI‬כלל אינם מיועדים להתמודד‬ ‫עם כוח התקיפה הרוסי הנוכחי ‪ -‬קל וחומר‬ ‫מול אמצעי תקיפה חדישים ויעילים מהסוג‬ ‫שהציג פוטין‪ .‬מערך ההגנה האמריקני בפני‬ ‫טילים תוכנן לבלום ולהרתיע את צפון־‬ ‫קוריאה ואולי אף את איראן‪ .‬הוא עוכב שנים‬ ‫אחדות על־ידי הממשל הקודם‪ ,‬בשל חילוקי‬ ‫דעות בנוגע לנחיצותו‪ .‬דומה כי אפילו כוח‬ ‫הטילים הבין־יבשתי הסיני‪ ,‬שקטן בסדר‬ ‫גודל מהרוסי‪ ,‬נחשב בעל יכולת חדירה‬ ‫של המערך האמריקני‪ .‬חשוב להפנים כי‬ ‫האמצעים החדשים הללו משקפים חשיבה‬ ‫אסטרטגית רעננה‪ ,‬יכולת ביצוע מרשימה‪,‬‬ ‫ויש הגורסים שגם עליונות טכנולוגית‬ ‫בכמה תחומים קריטיים‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫המשמעויות הטכנו־ממסדיות‬ ‫במערב ובישראל‬

‫נהוג לחשוב כי מערכת נשק יחידה‪ ,‬גם אם‬ ‫תבטא הבטחה חדשנית וייחודית‪ ,‬תהיה בעלת‬

‫הם כנראה סנונית ראשונה לכך‪.‬‬ ‫יש הסבורים כי בהמשך‪ ,‬יתקיימו דיונים‬ ‫נוקבים במרבית מדינות המערב בשאלה‬ ‫כיצד מזיזים את ממסדי הפיתוח וההרכשה‪,‬‬ ‫כך שינועו בזריזות וביעילות מחוץ לסביבת‬ ‫הנוחות שלהם‪ .‬לעומתם‪ ,‬לא מעטים הטוענים‬ ‫כי "מה שהיה הוא שיהיה"‪.‬‬

‫מסקנות‬

‫כלי שיט תת־ימי קטן ואוטונומי בעל טווח בלתי מוגבל‪ ,‬נושא ראש גרעיני רב עוצמה‬ ‫השפעה מוגבלת על מאזן הכוחות‪ .‬מצד אחר‪,‬‬ ‫לתהליכים ולאירועים שתוארו יש משקל‬ ‫בלתי מבוטל גם אם יתבטאו בעוד שנים‬ ‫רבות‪.‬‬ ‫סוגיית התקציב בין רוסיה למערב‪ .‬תקציב‬ ‫הביטחון האמריקני הנושק ל־‪ 700‬מיליארד‬ ‫דולר‪ 15,‬גבוה כמעט פי ‪ 10‬מזה הרוסי‪ .‬הוא‬ ‫מבטא בערך את היחס של גודל המשק‬ ‫האמריקני מול הרוסי במונחי תמ"ג‪ .‬ארצות־‬ ‫הברית מסוגלת להחזיק צבא מצויד ומודרני‪,‬‬ ‫ובנוסף לממן תוכניות מחקר ופיתוח ארוכות‬ ‫טווח ובהיקפים נרחבים‪ .‬לעומתם‪ ,‬הצבא‬ ‫הרוסי "חורק"‪ ,‬אך מוסדות המחקר והתעשיות‬ ‫הביטחוניות נהפכו לרזים ויעילים‪ .‬הם‬ ‫מצליחים לקדם בו־זמנית כמה תחומים‬ ‫במקביל לאמריקנים (מטוסי חמקן‪ ,‬צוללות‪,‬‬ ‫מערכות הגנה אווירית‪ ,‬ומערכים חלליים)‪,‬‬ ‫ולעיתים אף להקדימם‪.‬‬ ‫ההצגה של פוטין פתחה צוהר לציבור במערב‬ ‫להציץ אל קרביהן של תוכניות הפיתוח‬ ‫הרוסיות שניצבות בחוד החנית‪ .‬תוכניות אשר‬ ‫מבוססות על סבבי פיתוח קצרים‪ ,‬נכונות‬ ‫ליטול סיכונים ובעלויות נמוכות‪.‬‬ ‫קצבי הפעולה לא מספקים‪ .‬מקבלי ההחלטות‬ ‫האמריקנים מודעים היטב לסרבול מערכי‬ ‫הפיתוח וההרכשה הביטחוניים‪ .‬רק בשנה‬ ‫האחרונה צוטט גנרל ג'ון הייטן‪ ,‬מפקד‬ ‫הפיקוד האסטרטגי האמריקני‪ 16,‬באומרו כי‬ ‫במערכת הביטחון האמריקנית יימשך תהליך‬

‫ההחלטה‪ ,‬ההרכשה‪ ,‬הבנייה והשיגור‪ ,‬של לוויין‬ ‫תקשורת ‪ -‬לא פחות מתריסר שנים‪ .‬זאת‬ ‫בהשוואה לכשנתיים שדרושות לאותן תעשיות‬ ‫אזרחיות כדי לספק לוויין פועל בשמיים‪.‬‬ ‫ביטוי נוסף לדפוסי ניהול נוקשים‪ ,‬לחיבה‬ ‫לניירת‪ ,‬למנגנוני העמסה "כבדים" ולעבודה‬ ‫מוקפדת "לפי הספר" שכה רווחים בתעשיות‬ ‫הביטחוניות האמריקניות‪ ,‬ניתן למצוא‬ ‫במחיר שיגור לוויין כבד לחלל‪SPACE-X :‬‬ ‫החדשנית תציע אותו בפחות מ־‪ 100‬מיליון‬ ‫דולר‪ ,17‬בעוד שתאגיד ‪ULA (United‬‬ ‫‪ - Launch Alliance‬תאגיד משותף‬ ‫‪18‬‬ ‫ללוקהיד מרטין ובואינג) ידרוש פי כמה‪.‬‬ ‫שדרוג מוקדי המחקר והפיתוח‪ .‬ניתן‬ ‫להעריך כי הנאום של פוטין שבו נחשפו‬ ‫שש מערכות‪ ,‬מהן חמש חדשניות‪ ,‬יזרז‬ ‫את הממשל האמריקני "לנער" את מוקדי‬ ‫המחקר והפיתוח האמריקניים‪ ,‬לרבות מנגנוני‬ ‫ההרכשה‪ .‬הדיווחים הבהולים של זרוע הפיתוח‬ ‫‪ DARPA‬ושל חיל האוויר בעקבות הנאום‪,‬‬ ‫על הגדלת התקציבים המיועדים לתוכניות‬ ‫דומות בארצות־הברית כבר בתקציב ‪,2019‬‬

‫בזירה המזרח־תיכונית ניתן‬ ‫לשער כי במוקדם או במאוחר‬ ‫יחלחלו אליה אמצעים מדלגים‬ ‫דומים‪ ,‬בקנה מידה מוגבל‬

‫מנאומו של פוטין עולות כמה תובנות ומסקנות‬ ‫הכרחיות‪ .‬הראשונה היא שהרוסים מוטרדים‬ ‫מאוד מההתפתחויות הגיאו‪-‬אסטרטגיות‬ ‫בסביבתם הקרובה‪ .‬בעבר נצפו חריגות שלהם‬ ‫מהסכמי ‪( INF‬אמנה משנת ‪ 1987‬לאיסור‬ ‫פיתוח והצבת טילים לטווח בינוני [שיוט‬ ‫כבליסטיים] לטווחים שבין ‪ 500‬ל־‪ 5,500‬ק"מ)‬ ‫שנבעו מלחץ (ואולי גם מהסכמי ‪.(START‬‬ ‫כיום‪ ,‬עברה רוסיה לקדמת הבמה עם הצגת‬ ‫מערכות תקיפה חדישות‪ ,‬המעניקות לה‬ ‫חזות הרתעתית וטכנולוגית בו־זמנית‪ ,‬הן‬ ‫קונוונציונלית והן גרעינית‪.‬‬ ‫יש לשוב ולהדגיש כי לאף אחת ממערכות‬ ‫התקיפה שהציג פוטין אין מקבילה במערב‪.‬‬ ‫חמור מכך‪ ,‬במערכות דומות שפיתחו‬ ‫האמריקנים הם חוו כישלונות והפסיקו את‬ ‫הפיתוח‪ .‬זאת לעומת הרוסים שהצליחו‪,‬‬ ‫ובאופן בלתי־מפתיע גם הסינים העומדים‬ ‫להצטייד בטיל תקיפה מדלג לטווח בינוני‪,‬‬ ‫בשם ‪.DF-17‬‬ ‫מסקנה נוספת היא שמערכות ההגנה‬ ‫האוויריות המערביות יתקשו (לדברי ‪)MDAA‬‬ ‫להתמודד מול אמצעי התקיפה מבית היוצר‬ ‫של פוטין‪.‬‬ ‫משאבים בלתי מוגבלים אינם ערובה‬ ‫להתמודדות אפקטיבית בשדה הקרב העתידי‪.‬‬ ‫לתעוזה‪ ,‬לנכונות ליטול סיכונים‪ ,‬ולמצוינות‬ ‫טכנולוגית משקל גבוה במבחן התוצאה‪,‬‬ ‫כפי שמוכיחים סטארט־אפים (‪)START UP‬‬ ‫אחדים המצליחים לזעזע לא פעם תעשיות‬ ‫ביטחוניות מסורתיות‪.‬‬ ‫בזירה המזרח־תיכונית‪ ,‬ניתן לשער‪ ,‬כי‬ ‫במוקדם או במאוחר יחלחלו אליה אמצעים‬ ‫מדלגים דומים‪ ,‬כנראה בקנה מידה מוגבל‬ ‫ובתצורות מגושמות‪ .‬הכנה מבעוד מועד‬ ‫להגעתם תהיה מהלך נבון לקהילה הביטחונית‬ ‫הישראלית‪ ,‬שתזדקק לחשיבה מקורית לצד‬ ‫כמה שנות פיתוח כדי להתמודד כהלכה מול‬ ‫איומים חדשים אלו‪.‬‬ ‫ההערות למאמר הזה מתפרסמות‬ ‫באתר הוצאת מערכות‪.‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪73‬‬

‫אותות‬ ‫ועיטורים‬ ‫בצה“ל‬

‫לשון מלחמה‬ ‫ד"ר אשר שפריר‪,‬‬ ‫בלשן‪ ,‬עורך ומתרגם‪.‬‬ ‫מתמחה בלשון‬ ‫העברית ובסוציולוגיה‬ ‫של הלשון‪ .‬חיבר את‬ ‫מדריך העריכה “ניסוח‬ ‫בעברית“‬

‫אות‬

‫המילה אות נפוצה במקרא בעיקר במשמעות‬ ‫של סימן‪ ,‬הן בצורת פועל והן בצורת שם‬ ‫עצם‪ .‬השורש שלה הוא או“ה‪ ,‬גם הוא‬ ‫במשמעות ‘’סימן’’‪ .‬בצורת פועל היא‬ ‫מופיעה במקרא מעט מאוד‪ ,‬תמיד בבניין‬ ‫התפעל‪“ :‬וְ ִה ְת ַאּוִ ֶיתם ָלכֶ ם ִלגְ בּול ֵק ְד ָמה ֵמ ֲח ַצר‬ ‫ֵעינָ ן ְׁש ָפ ָמה“ (במדבר‪ ,‬לד‪ .)10 :‬משמעות‬ ‫הפסוק ‪ -‬אתם תסמנו לכם או תמדדו לכם‬ ‫את הגבול ממזרח לחצר עינן ועד שפם‪ .‬אם‬ ‫כן‪ ,‬משמעות הפועל היא לסמן או לציין‪ .‬שם‬ ‫העצם ‘’אות’’ וברבים אותות‪ ,‬נפוץ במקרא‬ ‫ומופיע בצירופים רבים דוגמת “אות אמת“‬ ‫(יהושע‪ ,‬ב‪’‘ ,)12 :‬אות לטובה’’ (תהלים‪ ,‬פו‪:‬‬ ‫‪’‘ ,)17‬אותות ומופתים’’ (דברים‪ ,‬ד‪,)34 :‬‬ ‫‘’אותות השמים’’ (ירמיה‪ ,‬י‪ )2 :‬ועוד‪ .‬בכולם‬ ‫המשמעות היא של סימן‪ ,‬ציון‪ ,‬תו‪ ,‬מזכרת‪.‬‬ ‫אולי האות המפורסם ביותר הוא “אות קין“‪,‬‬ ‫ֹאמר לֹו יְ הוָ ה ָלכֵ ן ּכָ ל־ה ֵֹרג‬ ‫שעליו נאמר‪“ :‬וַ ּי ֶ‬ ‫ַקיִ ן ִׁש ְב ָע ַתיִ ם יֻ ָּקם וַ ּיָ ֶׂשם יְ הוָ ה ְל ַקיִ ן אֹות ְל ִב ְל ִּתי‬ ‫ַהּכֹות־אֹתֹו ּכָ ל־מ ְֹצאֹו“ (בראשית‪ ,‬ד‪ .)15 :‬מן‬ ‫הצירופים אנו למדים על תת־משמעויות של‬ ‫המילה‪ ,‬שאחת מהן חשובה לענייננו‪ .‬זוהי‬ ‫המשמעות של פלא ונס‪ ,‬בצירוף “אותות‬ ‫ומופתים“‪“ :‬וְ ֶאת ַה ַּמ ֶטה ַהזֶ ּה ִּת ַּקח ְּביָ ֶדָך ֲא ֶשׁר‬ ‫ַּת ֲע ֶשׂה ּבֹו ֶאת ָהאֹתֹת“ (שמות‪ ,‬ד‪ .)17 :‬את‬ ‫המשמעות הרלוונטית לנו אנו מוצאים‬ ‫בהערת אגב במילון בן יהודה‪ ,‬בצירוף “אות‬ ‫כבוד“‪ .‬ההגדרה של הצירוף היא “כעין מטבע‬ ‫של זהב‪ ,‬כסף או נחושת‪ ,‬תיתן ממשלה או‬ ‫‪74‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫חברה לאדם שהצטיין בדבר מהדברים“‪ ,‬וכן‬ ‫מופיע תרגום לצרפתית‪ .medaille :‬הוא לא‬ ‫מביא כל ציטוט מן המקורות וקובע את זמנה‬ ‫של המילה מתקופת הגאונים (סוף האלף‬ ‫הראשון) ואילך‪ .‬המילה נמצאת גם בשפות‬ ‫“אּיָ ה“ ובארמית‬ ‫שמיות נוספות‪ ,‬בערבית ַ‬ ‫“אתא“‪ .‬המילה נפוצה מאוד בכל תקופותיה‬ ‫של הלשון העברית בשל המשמעויות הרבות‬ ‫שלה‪ .‬עם זאת‪ ,‬משמעות המילה "אות"‬ ‫בהקשר של אות כבוד על הצטיינות בקרב‬ ‫נוצרה רק עם הקמתו של צה"ל‪.‬‬

‫עיטור‬

‫משמעות המילה "אות" בהקשר‬ ‫של אות כבוד על הצטיינות‬ ‫בקרב נוצרה רק עם הקמתו‬ ‫של צה"ל‬ ‫השורש עט“ר נמצא במקרא הן בצורת פועל‬ ‫והן בצורת שם עצם‪ ,‬ומשמעותו הבסיסית‬ ‫היא “להקיף“‪“ :‬וְ ָׁשאּול וַ ֲאנָ ָׁשיו ע ְֹט ִרים ֶאל־‬ ‫ל־אנָ ָׁשיו ְל ָת ְפ ָׂשם“ (שמואל א‪ ,‬כג‪.)26 :‬‬ ‫ָּדוִ ד וְ ֶא ֲ‬ ‫קל מאוד להבין את הפסוק‪ :‬שאול ואנשיו‬ ‫מקיפים את דוד ואנשיו כדי לתפוס אותם‪.‬‬ ‫שם העצם מן השורש הוא ‘’עטרה’’‪ ,‬ומצוי‬

‫גם בעברית החדשה‪ .‬המשמעות הבסיסית של‬ ‫המילה ‘’עטרה’’ היא כתר או טבעת‪ ,‬תמיד‬ ‫חפץ עגול‪ ,‬באותה המשמעות של הפועל‪:‬‬ ‫ת־מ ְלּכָ ם ֵמ ַעל רֹאׁשֹו ִּומ ְש ָׁק ָלּה‬ ‫ת־ע ֶט ֶר ַ‬ ‫“וַ ּיִ ַּקח ֶא ֲ‬ ‫ּוש ַׁלל‬ ‫ּכִ ּכַ ר זָ ָהב וְ ֶא ֶבן יְ ָק ָרה וַ ְּת ִהי ַעל־רֹאׁש ָּדוִ ד ְ‬ ‫הֹוציא ַה ְר ֵּבה ְמאֹד“ (שמואל ב‪ ,‬יב‪.)30 :‬‬ ‫ָה ִעיר ִ‬ ‫בהשאלה מוצאים את המילה במשמעות של‬ ‫ל־א ֵפְך‬ ‫“לפאר“‪ ,‬הן את ירושלים‪“ :‬וָ ֶא ֵּתן נֶ זֶ ם ַע ַ‬ ‫ֹאשְׁך"‬ ‫ל־אזְ נָ יִ ְך וַ ֲע ֶט ֶרת ִּת ְפ ֶא ֶרת ְּבר ֵ‬ ‫ילים ַע ָ‬ ‫וַ ֲעגִ ִ‬ ‫“ּבּיֹום ַההּוא‬ ‫(יחזקאל‪ ,‬טז‪ )12 :‬והן את הקב“ה‪ַ :‬‬ ‫יִ ְהיֶ ה יְ הוָ ה ְצ ָבאֹות ַל ֲע ֶט ֶרת ְצ ִבי וְ ִל ְצ ִפ ַירת‬ ‫ִּת ְפ ָא ָרה ִל ְש ָׁאר ַעּמֹו“ (ישעיה‪ ,‬כח‪ .)5 :‬שני‬ ‫הביטויים נרדפים – עטרת תפארת ועטרת‬

‫אות מלחמת לבנון השנייה‪ .‬המילה‬ ‫“עיטור“ החליפה את המילה “אות“‬ ‫רק לאחר ‪ 21‬שנות שימוש בה‬ ‫צבי ‪ -‬האחד מיוחס לירושלים והשני לקב“ה‪.‬‬ ‫מן השורש הזה נגזר גם השם הפרטי עטרה‪,‬‬ ‫המופיע במקרא פעם אחת בספר דברי הימים‬ ‫א‪ .‬שם המקום “עטרות“ נמצא במקרא כמה‬ ‫פעמים ומציין מקומות שונים בכמה שבטים‪.‬‬ ‫במקרא מופיע גם הפועל לעטר במשמעות‬ ‫“צ ֶאינָ ה ְּור ֶאינָ ה ְּבנֹות ִצּיֹון‬ ‫"לעטר בכתר"‪ְ :‬‬

‫עיטור העוז‪ .‬מאוחר הרבה יותר‬ ‫נוספה למילה “מופת“ המשמעות‬ ‫של דוגמה‪“ ,‬דגם לחיקוי“‬ ‫ַּב ֶּמ ֶלְך ְשֹׁלמֹה ָּב ֲע ָט ָרה ֶש ִׁע ְּט ָרה־ּלֹו ִאּמֹו ְּביֹום‬ ‫ֲח ֻתּנָ תֹו ְּוביֹום ִש ְׂמ ַחת ִלּבֹו“ (שיר השירים‪ ,‬ג‪:‬‬ ‫‪ .)11‬המילה נמצאת במשנה במסכת ביכורים‬ ‫ג‪ ,‬ט‪“ :‬ר“ש בן ננס אומר מעטרין את הבכורים‬ ‫חוץ משבעת המינים רבי עקיבא אומר אין‬ ‫מעטרין את הבכורים אלא משבעת המינים“‪.‬‬ ‫הכוונה כאן לפירות שמעטרים את סלי‬ ‫הביכורים המובאים לבית המקדש ועליהם‬ ‫להיות שונים מן הפירות שבסל ואפילו‬ ‫שאינם משבעת המינים‪ .‬בתלמוד הירושלמי‬ ‫במסכת סוכה א‪ ,‬נא‪ ,‬מדובר בקישוט הסוכה‪:‬‬ ‫“ותולה בה עיטורין שהן ראויין לסכך“‪ .‬כך‬ ‫אנו מוצאים בירושלמי את הצירוף “עיטורי‬ ‫סוכה“‪.‬‬ ‫מן השימוש הזה ועד העיטור – המדליה‪,‬‬ ‫הדרך קצרה‪ .‬נראה שהמסלול עובר דרך בן‬ ‫סירא (מחבר משלי בן סירא‪ ,‬המאה ה־‪3-2‬‬ ‫לפנה“ס) שמביא בן יהודה במילונו מן‬ ‫הגניזה‪“ :‬ואמר בן סירא‪ :‬ועתה ברכו נא את‬ ‫ה’ הטוב המעטר אתכם כבוד“‪ .‬זהו העיטור‬ ‫שלנו‪ ,‬עיטור של כבוד‪.‬‬

‫מופת‬

‫מילה קשה‪ ,‬שאבן שושן כותב עליה בדרך‬ ‫לא אופיינית לו‪“ :‬המקור אינו ברור“‪ .‬גם‬ ‫בן יהודה כותב‪“ :‬לא נתברר שורשו ואין‬ ‫לו חבר בשאר לשונות“‪ .‬המילה נמצאת‬ ‫במקרא במשמעות של נס‪ ,‬אות‪ .‬בשל מקורה‬ ‫הלא ברור‪ ,‬המילונים המדעיים למקרא‬ ‫נוטים לגזור אותה מן השורש אפ“ת שאיננו‬ ‫בעברית אך משמעותו נס‪ ,‬אות לבאות‪.‬‬ ‫מעניין הצירוף “אנשי מופת“ בספר זכריה ג‪,‬‬ ‫הֹוש ַׁע ַהּכ ֵׂהן ַהּגָ דֹול ַא ָּתה וְ ֵר ֶעיָך‬ ‫“ש ַׁמע־נָ א יְ ֻ‬ ‫ח‪ְ :‬‬ ‫י־הנְ נִ י‬ ‫מֹופת ֵה ָּמה ּכִ ִ‬ ‫י־אנְ ֵשׁי ֵ‬ ‫ּיש ִׁבים ְל ָפנֶ יָך ּכִ ַ‬ ‫ַה ְ‬

‫ת־ע ְב ִּדי ֶצ ַמח“‪ .‬אבן עזרא‪ ,‬כמו שאר‬ ‫ֵמ ִביא ֶא ַ‬ ‫המפרשים‪ ,‬מפרש “ראויים הם שיעשה להם‬ ‫מופת“‪ ,‬כלומר לא רק שהם אנשים יוצאים‬ ‫מן הכלל כפי שהיינו מבינים היום‪ ,‬אלא הם‬ ‫אנשים הראויים שהקב“ה יעשה להם נס ‪-‬‬ ‫את ביאת המשיח‪.‬‬ ‫צירוף נפוץ במקרא הוא “אותות ומופתים“‪,‬‬ ‫שיצר נטייה בקרב הפרשנים לראות בשתי‬ ‫המילים נרדפות לחלוטין‪ .‬אך למעשה אין‬ ‫נרדפּות סמנטית מוחלטת ותמיד השפה‬ ‫יוצרת אחוז מסוים של היבדלות במשמעות‪.‬‬ ‫רמב“ן בפירושו לספר דברים יג‪ ,‬מבחין‬ ‫הבחנה סמנטית בין אות למופת בדיון ארוך‬ ‫ובו דוגמאות למכביר‪ .‬הוא כותב בין השאר‪:‬‬

‫עיטור המופת‬

‫“והיו ביציאת מצרים אותות‪ ,‬והם הדברים‬ ‫שיאמר להם מתחילה למחר יהיה האות‬ ‫הזה‪ ,‬והיו שם מופתים שיעשו בחידוש בלי‬ ‫שיקדימו להודיע בו‪ .‬וכן המטה אשר נהפך‬ ‫לנחש קראו אות כאשר הודיע בו לבני‬ ‫ישראל ‘וְ ֶאת ַה ַּמ ֶּטה ַהזֶ ּה ִּת ַּקח ְּביָ ֶדָך ֲא ֶשׁר‬ ‫ַּת ֲע ֶשׂה ּבֹו ֶאת ָהאֹתֹת’ (שמות‪ ,‬ד‪ ,)17 :‬וקראו‬ ‫מופת כאשר עשאו לפני פרעה לחידוש‬ ‫ּיאמר יְ הוָ ה ֶאל־מ ֶֹשׁה ְּב ֶלכְ ְּתָך ָלׁשּוב ִמ ְצ ַריְ ָמה‬ ‫‘וַ ֶ‬ ‫ׂיתם‬ ‫ׁר־ש ְׂמ ִּתי ְביָ ֶדָך וַ ֲע ִש ָ‬ ‫ְר ֵאה ּכָ ל ַהּמ ְׂפ ִתים ֲא ֶש ַ‬ ‫ת־לּבֹו וְ ֹלא יְ ַש ַּׁלח‬ ‫ִל ְפנֵ י ַפ ְרעֹה וַ ֲאנִ י ֲא ַחזֵ ּק ֶא ִ‬

‫צירוף נפוץ במקרא הוא "אותות‬ ‫ומופתים"‪ ,‬שיצר נטייה בקרב‬ ‫הפרשנים לראות בשתי המילים‬ ‫נרדפות לחלוטין‬

‫ת־ה ָעם’ (שמות‪ ,‬ד‪ .“)21 :‬כאן הוא בא‬ ‫ֶא ָ‬ ‫לערער על האמירה במדרש ספרי כי “אות‬ ‫הוא מופת ומופת הוא אות אלא שדיברה‬ ‫תורה בשתי לשונות“‪ .‬אם כן אפשר לעשות‬ ‫הבחנה דקה בין אות כ“אות לבאות“ ובין‬ ‫מופת כאות שקורה כעת בפניך‪.‬‬ ‫מאוחר הרבה יותר נוספה למילה “מופת“‬ ‫המשמעות של דוגמה‪“ ,‬דגם לחיקוי“ ‪ -‬כנראה‬ ‫באינטרפרטציה לא ממש מדויקת של הצירוף‬ ‫“אנשי מופת“ מספר זכריה‪ .‬התהליך החל‬ ‫בספרות המוקדמת של העברית החדשה‪,‬‬ ‫למשל בחיבורו של יוסף קלוזנר “שפת עבר‬ ‫שפה חיה“ מ־‪“ :1896‬להיות למופת לכל‬ ‫הסוחרים“‪ .‬סופר ההשכלה מנדלי מוכר ספרים‬ ‫כתב “שהריני בא ליטול אותם להעמידם‬ ‫במופת לרבים לראות בם“‪ ,‬בקובץ סיפורים‬ ‫שראה אור ב־‪ .1900‬בין הכותבים שהרבו‬ ‫להשתמש במשמעות זו של המילה היו אחד‬ ‫העם‪ ,‬ישראל פרנקל ונחום סוקולוב‪ .‬זוהי‬ ‫המשמעות הרלוונטית לדיוננו‪ .‬מכאן נקבע‬ ‫ב־‪ 1948‬הצירוף המעניין “אות המופת“‪,‬‬ ‫המוכיח כי המילה ניתקה מן המשמעות‬ ‫המקורית של נס והיא נותרה רק בצירופי‬ ‫הלשון השונים‪ .‬הצירוף משמש גם באותות‬ ‫אזרחיים של תרומה לחברה‪ ,‬התנדבות‬ ‫וכדומה‪.‬‬

‫אותות ועיטורים בצה“ל‬

‫הענקת ציונים להצטיינות יוצאת דופן בקרב‬ ‫החלה אחרי מלחמת העצמאות‪ ,‬כאשר דוד בן־‬ ‫גוריון‪ ,‬שהיה בין המתנגדים להענקת עיטורי‬ ‫כבוד‪ ,‬העניק את “אות גיבור ישראל“ ל־‪12‬‬ ‫לוחמים כמניין שבטי ישראל‪ .‬ב־‪ 1951‬החלו‬ ‫לחלק את “אות מלחמת הקוממיות“‪ ,‬על‬ ‫השתתפות במלחמה זו‪ .‬אם כן‪ ,‬המילה “אות“‬ ‫שימשה לשני הסוגים‪ :‬אות הצטיינות יתרה‬ ‫ואות המערכה בשל השתתפות במלחמה‪.‬‬ ‫מצב זה נמשך עד ‪ ,1970‬כאשר הכנסת חוקקה‬ ‫את חוק העיטורים בצה“ל‪ .‬בעקבות קביעת‬ ‫העיטורים בחוק זה‪ ,‬הוקמה ועדה שהחליטה‬ ‫להמיר את “אות הגבורה“ ב“עיטור הגבורה“‬ ‫לכל אלה שהוענק להם בעבר‪ .‬המילה‬ ‫“עיטור“ החליפה את המילה “אות“ רק לאחר‬ ‫‪ 21‬שנות שימוש בה‪ .‬אמנם הצעה לחוק בשם‬ ‫זה הייתה בכנסת כבר ב־‪ ,1954‬אך היא לא‬ ‫נתקבלה בשל מחלוקת על הענקתם גם‬ ‫לאזרחים‪ .‬המילה “עיטור“ הועלתה אז בידי‬ ‫ח“כ הרב נורוק מן המפד“ל‪ ,‬ומ־‪ 1970‬המילה‬ ‫“אות“ משמשת לאות השתתפות המערכה‬ ‫ואילו “עיטור“ להצטיינות בקרב‪.‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪75‬‬

‫ראו אור בהוצאת‬ ‫יואב גלבר‬ ‫יואב גלבר‬ ‫לחימת ג‬

‫מלחמת יום‬

‫הכיפורים‬

‫‪890‬‬ ‫לחימת גדוד‬

‫חט‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫"‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫עתי"‬ ‫במבצע‬ ‫"‬

‫יחד‪ ,‬ורק י‬

‫מה כולה‬ ‫לח‬ ‫יך בלחימה‬ ‫ש‬ ‫קרים רבים‬ ‫מ‬ ‫מהמציאות‬ ‫ק‬ ‫הנחישות‪,‬‬ ‫בה‪,‬‬ ‫וד ‪.890‬‬ ‫דית במרכז‬ ‫יהו‬

‫יחד‪ ,‬ור‬

‫קי‬ ‫חד‪ ,‬ננצח!‬

‫חד‪,‬‬ ‫ננצח! ‪ -‬ח‬ ‫טיבת "גבע‬ ‫תי" במבצ‬

‫מערכת‬ ‫ג‪ .‬הקרב‬ ‫במלחמה‬ ‫מהתופת‬ ‫ם‪ ,‬חרמ"ש‬

‫דוד ‪ 890‬ב‬

‫נים‬ ‫רים‪.‬‬ ‫"כים‬ ‫קדות‬ ‫בצורה‬

‫ב־‬ ‫‪ 15‬באוגוסט‬ ‫‪ 2005‬עזב‬ ‫רצו‬ ‫אחרון חיי‬ ‫עת עזה במ‬ ‫סג‬ ‫רת‬ ‫לי צה"ל את‬ ‫תו‬ ‫ממש‬ ‫כנית הה‬ ‫לת ישראל‪.‬‬ ‫תנתקות של‬ ‫ואולם‪ ,‬עד‬ ‫שהצעד‬ ‫מהרה נכז‬ ‫החד־צדדי‬ ‫יב‬ ‫בו התקוות‬ ‫יא‬ ‫ל‬ ‫שבין י‬ ‫שלום וליצ‬ ‫שראל והש‬ ‫להתמודד ש‬ ‫יבות בגבול‬ ‫טחים שפונו‪.‬‬ ‫וב ושוב עם‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫אז‬ ‫טר‬ ‫נא‬ ‫ור‬ ‫ה‬ ‫הולך‬ ‫בקיץ ‪,2014‬‬ ‫לץ צה"ל‬ ‫ומ‬ ‫בע‬ ‫תע‬ ‫קב‬ ‫צם‬ ‫ות חט‬ ‫בעימות‬ ‫יפתם של ש‬ ‫עציון‪ ,‬ובע‬ ‫לו‬ ‫ים מוגבלים‪.‬‬ ‫קב‬ ‫שת‬ ‫ות‬ ‫י‬ ‫הנ‬ ‫רי‬ ‫בלתי‬ ‫ערים ורצ‬ ‫"צוק אית‬ ‫פוסק‪ ,‬החלי‬ ‫ן"‪.‬‬ ‫יחתם בגוש‬ ‫טה‬ ‫ממ‬ ‫ש‬ ‫לת ישר‬ ‫אל על מבצע‬ ‫"יחד‪,‬‬ ‫ורק יחד‪ ,‬נ‬ ‫נצח!" מביא‬ ‫את סיפורה‬ ‫"צוק איתן"‪.‬‬ ‫של‬ ‫ח‬ ‫טי‬ ‫בת‬ ‫"גב‬ ‫עתי" במבצע‬ ‫זהו סיפ‬ ‫ור של ניצ‬ ‫הנ‬ ‫חון במלחמה‬ ‫ערכת למ‬ ‫מסוג אחר‪.‬‬ ‫לח‬ ‫ז‬ ‫מה‬ ‫הו‬ ‫סי‬ ‫ומ‬ ‫פו‬ ‫רה‬ ‫יצ‬ ‫חפשת‬ ‫של חטיבה‬ ‫פתרונות‬ ‫ירתיים לאת‬ ‫גר‬ ‫ים‬ ‫טכ‬ ‫נו‬ ‫הנ‬ ‫לו‬ ‫רא‬ ‫גי‬ ‫ים‬ ‫ים‬ ‫סי‬ ‫ומבצעיים‬ ‫פורה של חשיבה לא ש במבט ראשון‬ ‫בל‬ ‫תי‬ ‫ני‬ ‫תנ‬ ‫גר‬ ‫ים‬ ‫במחיר‬ ‫תית‪ ,‬ול‬ ‫לפתרון‪ .‬זהו‬ ‫הכואב של‬ ‫צידה אומץ‬ ‫א‬ ‫לב‬ ‫וב‬ ‫דן‬ ‫וד‬ ‫ח‬ ‫בק‬ ‫בר‬ ‫"‬ ‫ים לנשק בדרך אל המ ות במטרה גם‬ ‫יחד‪ ,‬ורק יח‬ ‫טרה‪.‬‬ ‫ד‪ ,‬ננצח!" ה‬ ‫כשהם‬ ‫וא סיפורם‬ ‫מ‬ ‫של‬ ‫צו‬ ‫יד‬ ‫אל‬ ‫ים‬ ‫פי‬ ‫בפ‬ ‫לוחמים היו‬ ‫תרונות חד‬ ‫"הסודי" ו‬ ‫צאים לקרב‬ ‫שניים מקו‬ ‫הישן מאוד מ‬ ‫ריים מחד ג‬ ‫אידך גיסא‪:‬‬ ‫הר‬ ‫עו‬ ‫ס‬ ‫יסא‪ ,‬ובנשק‬ ‫ת‪,‬‬ ‫ה‬ ‫יפור ניצחו‬ ‫אמונה‪ ,‬ותחו‬ ‫נה של החטי‬ ‫שת הביחד‪.‬‬ ‫תומכי הל‬ ‫בה הוא סיפו‬ ‫חי‬ ‫רם‬ ‫מה‬ ‫ו‬ ‫של‬ ‫של‬ ‫הלוחמים‪,‬‬ ‫אנשים ט‬ ‫שונות לניצ‬ ‫המפקדים‪,‬‬ ‫ובים באמצע‬ ‫חון הזה‪ .‬זהו‬ ‫הדרך שתר‬ ‫סוד ניצחונו‬ ‫מו בדרכים‬ ‫של ה"יחד"‪.‬‬

‫במלחמת‬

‫יום הכיפורים‬ ‫ע"‬ ‫צוק איתן"‬

‫צבא ההג‬ ‫הוצאת נה לישראל‬ ‫"מערכות"‬

‫קובי סגל‬

‫קובי סגל‬

‫צוק איתן"‬

‫הערות לגליון מערכת ‪478‬‬ ‫הערות למאמר‪ :‬המעורבות האיראנית בסוריה‬ ‫משמעויות במרחב הימי‬ ‫‪1.1‬ד"ר רז צימט‪" ,‬איראן בעידן שלאחר דעאש‪ :‬יעדים‪ ,‬הזדמנויות‬ ‫ואתגרים"‪ ,‬מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר‬ ‫עמית‪ 23 ,‬באוגוסט ‪.2017‬‬ ‫‪2.2‬אפרים קם‪" ,‬ההתערבות הצבאית האיראנית בסוריה‪ :‬תפיסה‬ ‫חדשה"‪ ,‬המכון למחקרי ביטחון לאומי‪ ,‬עדכן אסטרטגי‪ ,‬כרך ‪20‬‬ ‫גיליון ‪( 2‬יולי ‪.)2017‬‬ ‫‪3.3‬רועי קייס‪" ,‬שיירות של לוחמים‪ ,‬פיתוח אמצעי לחימה ומפקד‬ ‫על בשטח‪ :‬כך מתבססת איראן בסוריה"‪ 20 ,Ynet ,‬ביולי ‪2. 017‬‬ ‫‪4.4‬שם‪.‬‬ ‫‪5.5‬בהקשר זה ניתן להזכיר את תפיסת אוניות האמל"ח‪ :‬ה־‬ ‫)‪ ,Karin-A(2002‬הפראנקופ (‪ ,)2009‬הויקטוריה (‪ )2011‬וה־‬ ‫)‪ ,KLOS-C (2014‬אשר נתפסו על־ידי חיל הים הישראלי ונשאו‬ ‫על גבן עשרות טונות של אמצעי לחימה שהיו מיועדים לחמאס‪,‬‬ ‫לרבות רקטות ארוכות טווח וטילי חוף‪-‬ים מדגם ‪ .C-704‬ראו‬ ‫למשל‪ :‬אמיר בוחבוט‪",‬הותר לפרסום‪ :‬חיל הים לכד ספינה ועליה‬ ‫טילים מאיראן לכיוון עזה"‪ ,‬וואלה‪ 5 ,‬במרס ‪.2014‬‬ ‫‪6.6‬בהקשר זה ניתן להזכיר תקיפות של משלוחי נשק אשר בוצעו‬ ‫בנמל התעופה בדמשק‪ ,‬אשר יוחסו בתקשורת לישראל‪ .‬כך למשל‪:‬‬ ‫רועי קייס ורויטרס‪" ,‬ישראל תקפה משלוח נשק של חיזבאללה‬ ‫באזור נמל התעופה בדמשק"‪ 27 ,Ynet ,‬באפריל ‪.2017‬‬ ‫‪7.7‬רועי קייס‪" ,‬שיירות של לוחמים‪ ,‬פיתוח אמצעי לחימה ומפקד‬ ‫על בשטח‪ :‬כך מתבססת איראן בסוריה"‪ 20 ,Ynet ,‬ביולי ‪2. 017‬‬ ‫‪8.8‬שם‪.‬‬ ‫‪9.9‬אבי יששכרוף‪" ,‬איראן הקימה בלבנון מפעלים לייצור רקטות‬ ‫עבור חיזבאללה"‪ ,‬וואלה‪ 14 ,‬במרס ‪.2017‬‬ ‫‪1010‬קם‪ ,2017 ,‬עמ' ‪.9‬‬ ‫‪Daniel Dolan, “The North Korean connection”,1111‬‬ ‫‪USNI news, 17 June 2012.‬‬

‫הערות למאמר‪ :‬מלחמת טראמפ הראשונה נקודת‬ ‫המפנה‬ ‫‪State of the Union – January 30, 2018. 1.1‬‬ ‫‪2.2‬שיחה עם גנרל ‪ 3‬כוכבים‪ ,‬ריצ'ארד ד‪ .‬קלארק‪ ,‬ראש אגף תכנון‬ ‫אסטרטגי במטה הכוחות המשולבים האמריקאי‪ ,‬הפנטגון‪,‬‬ ‫וושינגטון‪ 30 ,‬בינואר ‪.2018‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪US Constitution, Article One, Section Eight:3 3.‬‬ ‫‪“Congress shall have the power to…declare War”.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪Trump’s speech in Connecticut, April 2016.4 4.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪The White House, “NATIONAL SECURITY5 5.‬‬ ‫‪STRATEGY of the United States of America”,‬‬ ‫‪December 2017, p.10: “Jihadist terrorist‬‬ ‫‪organizations present the most dangerous terrorist‬‬ ‫‪threat to the Nation”.‬‬ ‫‪2‬‬

‫מערכות ‪478‬‬

‫‪Kareem shaheen, “US-led anti-Isis campaign6.6‬‬ ‫‪in Raqqa ‘failing to avoid civilian deaths’”. The‬‬ ‫‪Guardian, 11 August 2017; Kareem shaheen, “US‬‬‫‪led coalition says its strikes have killed 800 Iraqi‬‬ ‫‪and Syrian civilians”. The Guardian, 30 November‬‬ ‫‪.2017‬‬ ‫‪7.7‬שי לוי‪" ,‬צבא רוחות הרפאים של פוטין"‪ ,‬מאקו‪ 9 ,‬במרס ‪;2018‬‬ ‫אלכס גרינברג‪" ,‬רק נחישות אמריקאית בסוריה תרתיע את‬ ‫הרוסים"‪ ,‬מידה‪ 28 ,‬בפברואר ‪ ;2018‬פזית רבינא‪" ,‬קשר השתיקה‪:‬‬ ‫הקרב העקוב מדם בין רוסיה לארה"ב על אדמת סוריה"‪ ,‬מקור‬ ‫ראשון‪ 22 ,‬בפברואר ‪.2018‬‬ ‫‪8.8‬שי לוי‪" ,‬טורקיה לארה"ב‪ :‬במקרה של התקפה‪ ,‬לא תהיה אפשרות‬ ‫לעשות הבחנה בין הכורדים לחיילים אמריקאים"‪ ,‬מאקו‪11 ,‬‬ ‫בפברואר ‪.2018‬‬

‫הערות למאמר‪ :‬בזמן שישנת‬ ‫‪1.1‬יוסי מלמן‪" ,‬מאוסטרליה ועד לפיתוי ע"י "סינדי"‪ :‬כך נחטף‬ ‫ואנונו"‪ ,‬הארץ‪ 21 ,‬באפריל ‪.2004‬‬ ‫‪2.2‬יוסי מלמן וברוך קרא‪" ,‬מודה שנסע לדובאי לעסקת סמים"‪,‬‬ ‫הארץ‪ 25 ,‬באוגוסט ‪.2011‬‬ ‫‪3.3‬עמית כהן‪" ,‬דיווח‪ :‬צה"ל חטף בכיר בחמאס מלב רפיח"‪ ,‬מעריב‬ ‫‪ 8 ,NRG‬בספטמבר ‪.2007‬‬ ‫‪4.4‬שמעון איפרגן‪ 18" ,‬שנות מאסר למחבל שתכנן לחטוף חיילים"‪,‬‬ ‫מעריב ‪ 22 ,NRG‬בפברואר ‪.2010‬‬ ‫‪5.5‬אביעד גליקמן‪" ,‬ההוראות המדויקות של דאע"ש‪ :‬כך תחטפו‬ ‫ישראלים"‪ ,‬חדשות ‪ 25 ,10‬באוקטובר ‪.2016‬‬ ‫‪6.6‬אילנה קוריאל‪" ,‬עשרות אלפי שקלים‪ ,‬מעקב וחומר הרדמה‪:‬‬ ‫אישום בגין רצח החייל בערד"‪ 24 ,MSN ,‬בדצמבר ‪.2017‬‬ ‫‪"7.7‬הגז ששאפו בני הערובה מבוסס על אופיום"‪30 ,Ynet ,‬‬ ‫באוקטובר ‪.2002‬‬ ‫‪"8.8‬ארצות־הברית‪ :‬הרוסים השתמשו בגז הקשור לאופיום בפעולת‬ ‫החילוץ"‪ ,‬גלובס‪ 29 ,‬באוקטובר ‪.2002‬‬ ‫‪9.9‬דן אבן‪" ,‬תיאטרון האבסורד"‪ 1 ,NRG ,‬בנובמבר ‪.2002‬‬ ‫‪1010‬ד"ר עידן גורן‪" ,‬קפטגון‪ :‬הסם שמניע את הטרור של דאעש"‪,‬‬ ‫וואלה‪ 18 ,‬בנובמבר ‪.2015‬‬ ‫‪1111‬רועי קייס‪" ,‬במקום גידול סמים‪ :‬חיזבאללה עבר לזיוף תרופות"‪,‬‬ ‫‪ 10 ,Ynet‬בספטמבר ‪.2012‬‬ ‫‪Erika KIinetz and Paisley Dodds, “Governments1212‬‬ ‫‪researched fentanyls as weapons for decades”, AP‬‬ ‫‪News, 8 October 2016.‬‬ ‫‪https://ndiastorage.blob.core.usgovcloudapi.net/1313‬‬ ‫‪ndia/2006/garm/tuesday/mccormick.pdf‬‬ ‫‪1414‬עמי רוחקס דומבה‪" ,‬מג"ב הפעיל לראשונה רחפן עם קיט להטלת‬ ‫רימוני גז"‪ 13 ,IsraelDefense ,‬במרס ‪.2018‬‬ ‫‪David Hambling, “These 6 Drones Are Ready and1515‬‬ ‫‪Waiting to Tear Gas You”, Popular Mechanics, 1‬‬ ‫‪February 2016.‬‬ ‫‪Bill Mesler, ”The Pentagon’s ‘Nonlethal’ Gas”, The1616‬‬ ‫‪Nation, 30 January 2003.‬‬

and R. Cody Phillips (eds.), Historical Perspectives of the Operational Art, Washington D.C., 2005, pp. 134, 140-142. Jonathan M. House, Combined Arms Warfare in1616 the Twentieth Century, Lawrence, 2001, pp. 6465. .54-50 ,‫ פיקוד משימה‬,‫שמיר‬1717 Bradley J. Meyer, "The Operational Art: The1818 Elder Moltke's Campaign Plan for the FrancoPrussian War", in: B.J.C. McKercher and Michael A. Hennessy (eds.), The Operational Art: Developments in the Theories of War, Westport, 1996, pp. 39-43; Dennis E. Showalter, "PrussianGerman Operational Art" in: John A. Olsen and Martin van Creveld (eds.), The Evolution of Operational Art, Oxford, 2011, pp. 38-48. Jeremy :‫על לימוד לקחי מלחמת העולם הראשונה ראו‬1919 Black, Avoiding Armageddon: From the Great War to the Fall of France, 1918-1940, London, 2012, pp. 86-92; Heuser, 2010, pp. 179-188. James.S. Corum, “From Biplanes to Blitzkrieg: The2020 Development of German Air Doctrine between the Wars”, War in History 3 (1) (1996), p. 87; House, 2001, pp. 77-78. ‫ על התפתחות הסיוע האווירי לכוחות‬.Corum, 1996, p. 942121 Lee Kennet, “Development to 1939”, in: :‫היבשה ראו‬ Benjamin F. Cooling (ed.), Case Studies in the Development of Close Air Support Washington D.C., 1990, pp. 27-37. .22 Paul Deichmann, German Air Force Operations2 22. in Support of the Army, Air University, 1962, pp. 12-13. .‫דואה טען כי כיבוש השליטה באוויר תביא להכרעת האויב‬2323 Gulio Douhet, The Command of the Air, tr. Dino ‫ עוד מוסיף‬.Ferrari, Washington D.C., 1983, p. 28 ‫ והצי להגן בזמן הנחתת‬the ground forces ‫דואה כי על‬ Phillip :‫ ראו גם‬.‫המהלומה האווירית עד להשגת ההכרעה‬ S. Meilinger, Airpower: Theory and Practice, London, 2003, pp. 15-16. ‫ ההבקעה המערכתית בחשיבה‬,‫ עדו הכט‬:‫ראו את הדיון אצל‬2424 ,‫ תל אביב‬,‫ משרד הביטחון‬,1945-1870 ‫הצבאית הגרמנית‬ .114-110 '‫ עמ‬,1999 Bruce Condell and David T. Zabecki (ed. and tr.),2525 On the German Art of War: Truppenführung, London, 2001, p. 197. Robert M. Citino, The Path to Blitzkrieg:2626 Doctrine and Training in the German Army, 1920-1939, London, 1999, pp. 225-226. Samuel W. Mitcham and Gene Mueller, Hitler’s2727 Commanders, New York, 2000, pp. 175-177. 3

478 ‫מערכות‬

30‫ הדוקטרינה הגרמנית בשנות ה־‬:‫הערות למאמר‬ Michael Geyer, “German Strategy in the Age of1.1 Machine Warfare, 1914-1945”, in: Peter Paret (ed.), Makers of Modern Strategy, Princeton, 1986, pp. 527-597; G. D. Sheffield, “Blitzkrieg and Attrition: Land Operations in Europe 1914-45”, in: Colin McInnes and G. D. Sheffield (eds.), Warfare in the Twentieth Century: Theory and Practice, London 1988, pp. 67-76. James L. Stokesbury, A Short History of World2.2 War I, New York, 1981, pp. 32-34. Robert M. Citino, Blitzkrieg to Desert Storm: The3.3 Evolution of Operational Warfare, Lawrence, 2004, pp. 19-20. Stephen Morillo, What is Military History?,4.4 Cambridge, 2006, pp. 92-94 DoD, JP 1-02, Dictionary of Military and5.5 Associated Terms, 2003, p. 387. DoD, JP 3-0, Doctrine for Joint Operations, 2011,6.6 pp. 12-14. Beatrice Heuser, The Evolution of Strategy:7.7 Thinking War from Antiquity to the Present, Cambridge, 2010, pp. 3-9. Frederick R. Strain, “The New Joint Warfare”,8.8 Joint Force Quarterly 2 (1993) p. 20. ‫ראו את הדיון אצל ז'ומיני בדבר המתח שבין המלחמה לקרבות‬9.9 ‫ לדעתו זוהי רמה שמטרתה לתווך בין מטרות המלחמה ובין‬.‫היצר‬ Grand Tactics: ‫ את רמה זו הוא כינה בשם‬.‫ניהול הקרבות‬ ‫ כאן נעשה שימוש‬.Jomini, The Art of War, 140-141 .2005-‫ שיצא במהדורה חדשה ב‬1862 ‫בתרגום לאנגלית משנת‬ Clayton R. Newell, "What is Operational Art?", :‫ראו גם‬ Military Review 70 (9), 1990, pp. 3-7. John English, "The Operational Art: Developments1010 in the Theories of War" in: B.J.C. McKercher and Michael A. Hennessy (eds.), The Operational Art: Developments in the Theories of War, Westport, 1996, pp. 7-20. JP 1-02, 279; JP 3-0, I 1-2; FM 1, The Army, 2001,1111 pp. 19-20. ‫ מערכות‬,"‫ דוגמה לתכנון מערכתי‬:‫ "כיבוש נורווגיה‬,‫טל טובי‬1212 .61-54 '‫ עמ‬,)2012 ‫ (פברואר‬441 .Citino, 2004, p. 421313 Richard D. Hooker, “Operation Weserübung1414 and the Origins of Joint Warfare”, Joint Forces ‫ לדיון מעמיק על התפתחותה‬.pp. 110 , )1993( Quarterly 1 ‫ פיקוד‬,‫ איתן שמיר‬:‫של תפיסת הפיקוד מוכוון משימה ראו‬ ,‫ מהותה והתפתחותה של תפיסת הפיקוד המבוזר‬:‫משימה‬ .54-46 '‫ עמ‬,2014 ,‫תל אביב‬ Michael D. Krause, "Moltke and Origins of the1515 Operational Level of War", in: Michael D. Krause

Corum, “The Luftwaffe and Lesson Learned in4040 the Spanish Civil War”, pp. 83-85. R. L. DiNardo, Germany’s Panzer Arm, Westport,4141 ‫ עוד על מקומו של הלופטוואפה כמסייע לכוחות‬.1997, p. 62 Buckley, Air Power in the Age of :‫המתמרנים ראו‬ Total War, pp. 126-130. Williamson Murray, Luftwaffe, London, 1985, pp.4242 .21, 38 ‫על ההשתתפות של הלופטוואפה בקרב היבשתי בשנתיים‬4343 Williamson :‫הראשונות של מלחמת העולם השנייה ראו‬ Murray, “The Luftwaffe Experience, 1939-41”, in: Benjamin F. Cooling (ed.), Case Studies in the Development of Close Air Support, Washington D.C., 1990, pp. 71-104. Tim Ripley, The Wehrmacht: The German4444 Army of World War II 1939-1945, New York, 2003, pp. 19, 46. DiNardo, 1997, p. 62; Corum, “The Luftwaffa’s4545 Army Support Doctrine, 1918-1941”,p. 76. Herbert Rosinski, The German Army, London,4646 1966, p. 262. House, 2001, pp. 162-164.4747 Beaumont, 1993, pp. 85-86.4848 Kevin C. :‫מבצעים משולבים באוקיינוס השקט ראו‬s ‫על‬4949 Holzimmer, "Joint Operations in the Southwest Pacific, 1943-1945", Joint Force Quarterly 38 House, :‫ על הצבא הרוסי ראו‬.(3) (2005), pp. 100-108 Combined Arms Warfare in the Twentieth Century, 158-162.

‫ על הגבול‬:‫הערות למאמר‬ Lisa DeLance, “Women in Combat”, In: Naples, N.1 .1 1. A. (ed.), Encyclopedia of Gender and Sexuality. ‫‏‬ Oxford: John Wiley & Sons, 2016, pp 289-303. Joshua S. Goldstein, War and Gender: How2.2 Gender Shapes the War System and Vice Versa, Cambridge: Cambridge University Press, 2001. Emerald M. Archer, “The power of gendered3.3 stereotypes in the US Marine Corps”, Armed Forces & Society 39(2), (May 2013) , pp 359-391. Uzi Ben-Shalom, Zeev Lehrer & Eyal Ben-4.4 Ari, “Cohesion during military operations: A field study on combat units in the Al-Aqsa Intifada”, Armed Forces & Society 32(1), (October 2005), pp 63-79.‫‏‬ Anthony King, “Women in combat”, The RUSI5.5 Journal 158(1), (March 2013) pp 4-11. King, 2013.6.6 Orna Sasson‐Levy, “Feminism and military7.7

John Buckley, Air Power in the Age of Total2828 War, Bloomington, 1999, p. 85; Corum, 2004, pp. 96-98; Deichmann, 1962, p. 9. Williamson Murray, “The Luftwaffe Before2929 the Second World War: A Mission, A Strategy?”, The Journal of Strategic Studies 4 (3) (1981), pp. 263-264; Ibid., “A Tale of Two Doctrine: The Luftwaffe’s ‘Conduct of the Air War’ and the USAF’s Manual 1-1”, in: The Journal of Strategic ‫ על הויכוח בצבאות העולם‬.Studies 6 (4) 1983, pp. 86-87 House, :‫אודות מקומה של הזרוע האווירית בקרב היבשה ראו‬ .2001, pp. 68-70 Deichmann, 1962, p. 153; Brian T. Baxley, 9 April3030 1940 German Invasion of Norway: The Dawn of Decisive Airpower during Joint Military Operations, Air Command and Staff College, 1997, p. 10. James Corum, “The Luftwaffa’s Army Support3131 Doctrine, 1918-1941”, The Journal of Military Lawrence :‫ ראו בהקשר זה גם‬.59 (1) (1995) p. 60 History B. Wilkerson, “What Exactly is Jointness?”, Joint .Forces Quarterly 16 (1997) p. 66 .Deichmann, 1962, pp. 53-56 :‫ראו‬3232 .132-129 ,1999 ,‫ הכט‬:‫עוד על הלופטוואפה ראו‬3333 Jeremy Black, Avoiding Armageddon: From3434 the Great War to the Fall of France, 1918-40, London, 2012, pp. 92-98. ‫לידל הארט פיתח את רעיון הדיביזיה ההטרוגנית במאמר‬3535 :‫ ראו גם בספרו‬.Army Quarterly 9 ,1924 -‫שפורסם ב‬ ‫ ראו גם את‬.Thoughts of War, London, 1943, p. 172 ‫ התפתחות המחשבה הצבאית במאה‬,‫ עזר גת‬:‫הדיון אצל‬ .265-244 '‫ עמ‬,2002 ,‫ תל אביב‬,‫ משרד הביטחון‬,‫העשרים‬ Richard R. Muller, “Close Air Support: The German,3636 British and American Experience, 1918-1941”, in: Williamson Murray and Allan R. Millett (eds.), Military Innovation in the Interwar Period, Cambridge, 1998, pp. 161-162; James S. Corum, The Luftwaffe: Creating the Operational Air War, 1918-1940, Lawrence, 1997, pp. 220-223; Buckley, 1999, p. 86; Deichmann, 1962, pp. 10-11. James S. Corum, “The Luftwaffe and Lesson3737 Learned in the Spanish Civil War”, in; Sebastian Cox and Peter Gray (eds.), Air Power History: Turning Points from Kitty Hawk to Kosovo, London, 2002, p. 73. Joint Military ,Roger A. Beaumont :‫ראו‬3838 Operations: A Short History, Westport, 1993, pp. .69-71 House, :‫ ראו גם‬.Corum, The Luftwaffe, 247-2483939 2001, pp. 82-83

478 ‫מערכות‬

4

.87 '‫ עמ‬,2013 ‫ תל־‬,‫ מערכות‬,‫ החיילים שבחוד החנית‬:‫ לוחמים‬,‫ג'ון אליס‬4.4 .43 '‫ עמ‬,1982 ,‫אביב‬ ‫ קרב הצנחנים בחווה‬:‫ עדויות מגובה החול‬,‫מעוזיה סגל‬5.5 .99-98 '‫ עמ‬,2007 ,‫ בן־שמן‬,‫ הוצאת מודן‬,‫הסינית‬ ,‫ הוצאת ידיעות אחרונות‬,‫ על שתי גדות הסואץ‬,‫אברהם אדן‬6.6 .135-134 '‫ עמ‬,1979 ,‫ראשון־לציון‬ Gal Reuven, Unit Cohesion in the I.D.F :‫ראה למשל‬7.7 ‫ או למשל‬1988 ,‫פורסם על ידי מכון סאלד למחקרים צבאיים‬ Richard Holmes, Acts of War: the Behavior of men in Battle, The Free Press, New-York, 1986 ,‫ תל־אביב‬,‫ הוצאת מערכות‬,‫ אנשים מול אש‬,‫א מרשל‬.‫ל‬.‫ס‬8.8 .37 '‫ עמ‬,2001 .24 ’‫ עמ‬,2008 ,‫ הוצאה עצמית‬,‫ספר הזיכרון קרב בינת ג’ביל‬9.9 ,‫ מבוא ללוגותרפיה‬- ‫ האדם מחפש משמעות‬,‫ויקטור פראנקל‬1010 .1970 ,‫ תל־אביב‬,‫הוצאת דביר‬ ,"‫ "ההשפעות של חרדת המוות על נפש הלוחם‬,‫עידו הלר‬1111 .)2016 ‫ (נובמבר‬469-468 ‫מערכות‬ '‫ "מי שיש לו איזה 'למה‬:‫פראפרזה על המשפט של ניטשה‬1212 ."'‫ יוכל לשאת כמעט כל 'איך‬,‫שלמענו יחיה‬ ‫ הוצאת‬,‫ חיילים – אדם בקרב‬,‫ ריצ'רד הולמס וג'ון גאו‬,‫ג'ון קיגן‬1313 .37 '‫ עמ‬,1989 ,‫ בן־שמן‬,‫מודן‬ ,2013 ,‫ מודיעין‬,‫ הוצאת כנרת‬,‫ תדע כל אם עברייה‬,‫עמוס הראל‬1414 .381 '‫עמ‬

‫ אלימות כלפי גורמי‬:‫הערות למאמר‬ ‫רפואה בצה"ל‬ Donna. M. Gates, Gordon L. Gillespie & Paul1.1 Succop (2011), ”Violence against nurses and its impact on stress and productivity”. Nursing ‫‏‬Economics 29(2) (March 2011), pp 59-66. Jessica Gacki-Smith, Altair M. Juarez, Lara2.2 Boyett, Cathy Homeyer, Linda Robinson & Susan L. MacLean, “Violence against nurses working in US emergency departments”, Journal of Nursing Administration, 39(7/8), 2009, pp. 340-349. Brian Littlechild, “Violence against social3.3 workers”, Journal of Interpersonal Violence ‫‏‬10(1), 2005, pp. 123-130. R. Ringstad, “Conflict in the workplace: Social4.4 workers as victims and perpetrators”, Social work 50(4), 2005, pp. 305-313. ‫ 'שדה‬:‫ ימים‬3 ‫ "כל רופא בארץ מותקף כל‬,‫אביבית מיסניקוב‬5.5 .2017 ‫ ביולי‬25 ,‫ מאקו‬,"'‫קרב‬ .‫שם‬6.6 ‫ "הדרך לגיהינום רצופה כוונות‬,‫ גור‬.‫ גיא אנוש ו־א‬,‫שי צפריר‬7.7 ‫ התנהגות אגרסיבית של לקוחות והשלכותיה על‬:‫טובות‬ ‫ דו"ח מחקר המוגש למשרד‬,"‫העובדים בארגון ודרכי התמודדות‬ ‫ האגף לפיקוח על עבודה – פעולה‬.‫התעשייה המסחר והתעסוקה‬ 5

478 ‫מערכות‬

gender practices: Israeli women soldiers in “masculine” roles”, Sociological Inquiry 73(3), (August 2003) pp 440-465.‫‏‬ Stuart A. Cohen, Israel and its Army: From8.8 cohesion to confusion, London, UK: Routledge, 2008.‫‏‬ Orna Sasson-Levy & Sarit Amram-Katz, “Gender9.9 integration in Israeli officer training: Degendering and regendering the military”, Signs: Journal of Women in Culture and Society 33(1), (Autumn ‫‏‬2007) pp 105-133. Sasson-Levy & Amtram-Katz, 2007, p. 130.1010 Gereben Schaefer, Jennie W. Wenger, Jennifer1111 Kavanagh, Jonathan P. Wong, Gillian S. Oak, Thomas E. Trail, Todd Nichols, Implications of integrating women into the Marine Corps ‫‏‬infantry, Rand Corporation, 2015. ‫ שירות מילואים של‬- ‫ "מיעוט בתוך מיעוט‬,‫תא"ל אהרון חליווה‬1212 ‫); אל"ם‬2011 ‫ (יוני‬437 ‫ מערכות‬,"‫נשים בחטיבת חוד החנית‬ .)2014 ‫ (אפריל‬454 ‫ מערכות‬,"?‫ "פורצות קדימה‬,‫טליה לנקרי‬ Yoram Epstein, Chen Fleischmann, Ran Yanovich1313 & Yuval Heled, “Physiological and medical aspects that put women soldiers at increased risk for overuse injuries”, The Journal of Strength & Conditioning Research 29, S107-S110, (November ‫‏‬.)2015 Eyal Ben-Ari, Zeev Lerer, Uzi Ben-Shalom & Ariel1414 Vainer, Rethinking contemporary warfare: A sociological view of the Al-Aqsa Intifada, SUNY ‫‏‬Press, 2010. .Sasson-Levy & Amtram-Katz, 2007, p. 130.1515 ‫ בינוי אופי ובינוי‬,‫ "בינוי גוף‬,‫שרייבר‬-‫אייל בן־ארי וע' לוי‬1616 ‫ תרבות דמוקרטית‬,"‫ המגדר והשירות הצבאי בישראל‬:‫אומה‬ .129 '‫) עמ‬2001( 4/5 .King, 20131717 Epstein et al, 2015.1818 Edna Lomsky-Feder & Eyal Ben-Ari, “Managing1919 diversity in context: unit level dynamics in the Israel defense forces”, Armed Forces & ‫‏‬.Society 39(2) (April 2013), pp 193-212 Goldstein , 2001.2020

‫ פירמידה הפוכה‬:‫הערות למאמר‬ A.H Maslo, "A Theory of Human Motivation",1.1 Psychological Review 50 (April 1943), pp. 370-396. ‫ הוצאת‬,‫ מחשבות על המלחמה‬,‫הארט‬-‫בזיל הנרי לידל‬2.2 .121 '‫ עמ‬,1989 ,‫ תל־אביב‬,‫מערכות‬ :‫ בתוך‬."‫ "מיתוג וערכים בפיקוד ולחימה בתנאי לחץ‬,‫גיורא סגל‬3.3 ,‫ תל־אביב‬,‫ הוצאת מערכות‬,‫ אתגרי פיקוד ואיתנות‬,‫זהר הלוי‬

electronics firms", Journal of Product Innovation Management, 11(5), 1994, pp 418-432; Aaron J. Shenhar, “From low to high-tech project management”, R&D Management 23(3), 1993, pp. 199-214; Jeffrey K. Pinto & Jeffrey J. Covin, “Critical factors in projects implementation: A comparison of construction and R&D projects”, Technovation 9, 1989, pp 49-62. Dov Dvir, Stanislav Lipovetsky, Aaron J.4.4 Shenhar & Asher tishler , “In search of project classification: A non-universal approach to project success factors”, Research Policy 27, (1998), pp. 915-935; Aaron J. Shenhar, “One size does not fit all projects: Exploring classical contingency Domain”,  Management Science 47(3) (March 2001), pp. 394-414; Aaron J. Shenhar. & Zeev Bonen, “A new taxonomy of systems: Toward an adaptive systems engineering framework”, IEEE Transactions on systems, Man, and Cybernetics 27(2), (1997), pp 137-145. Shenhar& Dvir, 2007.5.5 ‫ תכנון ביצוע‬:‫ ניהול פרויקטים‬,‫שלמה גלוברזון ואבי שבטוב‬6.6 .19 '‫ עמ‬,2009 ,‫ הוצאת דיונון‬,‫ובקרה‬ Jeffrey K. Pinto & Dennis P. Slevin, “Critical Factors7.7 in Successful Project Implementation”, IEEE Transaction on Engineering Management, (February 1987). David Baccarini, “The Logical Framework8.8 Method for Defining Project Success”, Project Management 30, no.4 (December 1999), pp. 25-32. Shenhar, Dvir, 2007.9.9 Shenhar, Dvir, Levy, Maltz, 2001, pp. 699-725.1010

‫ מהות וייחוד‬- ‫ צוות הודעת נפגעּות‬:‫הערה למאמר‬

.2016 ,‫ אוניברסיטת חיפה‬:‫ חיפה‬.‫מונעת‬ ‫ "מניעת אלימות‬,‫רס"ן הדס קליין וסרן עינת טאובר־־בורוכוב‬8.8 ‫ הרפואה הצבאית‬,"‫כלפי סגל רפואי בצה"ל וההתמודדות עמה‬ .)2012 ‫ (אוגוסט‬9 ,‫ "השכיחות הגבוהה של אלימות נגד רופאים‬,‫אבינועם רכס‬9.9 ‫ מחייבים נקיטת מדיניות של "אפס‬,‫והנזק הרב שהיא גורמת‬ .2006 ,"‫ בדומה לזו שהנהיגו כמה מדינות במערב‬-"‫סובלנות‬ ‫ "מניעה והתמודדות עם‬,‫ ועינת טאובר‬,‫ הדס קליין‬:‫בתוך‬ .‫צה"ל‬-‫ חיל הרפואה‬,‫ ערכה למפקד‬,"‫אלימות כלפי סגל רפואי‬ .2008 ,‫פיתוח ארגוני חר"פ‬ .2008 ,‫ בתוך קליין וטאובר‬2006 ,‫רכס‬1010 ‫ יישום החלטת הממשלה לצמצום‬:‫ "דו"ח מעקב‬,‫דורון פלדמן‬1111 697 ‫האלימות נגד סגלים רפואיים על בסיס החלטת ממשלה‬ .2015, "21.8.2013 ‫) מיום‬3 /‫(אלמ‬ .2008 ,‫קליין וטאובר‬1212 .‫שם‬1313 .‫שם‬1414 .15 Idit Oz, Leah Shelef, Nirit Yavnai, Doron todder &1 15. Orli Sarid, "Burnout among Health Proffesionals in the IDF", Journal of psychology and psychiatry (2018). ‫ יותר נשים‬,‫ פחות גברים מתגייסים‬:2016 ‫ "נתוני‬,‫אלירן דורון‬1616 .2016 ‫ בנובמבר‬20 ,‫לוחמות" חיילים מצייצים‬ ‫ בבית הספר‬,‫ במשפחה‬:‫ הסמכות החדשה‬,‫חיים עומר‬1717 .2008 ,‫ בן שמן‬,‫ מודן‬,‫ובקהילה‬ ,‫טיסונה‬-‫ הילה ברגר ורקפת כ"ץ‬,‫ ריטה אירבאוך‬,‫חיים עומר‬1818 ‫ תיאור תוכנית‬:‫"התנגדות לא אלימה ואלימות בבתי הספר‬ .2006 ,"‫וממצאים ראשונים‬ .2006 ,'‫ בתוך עומר ושות‬,1995 ,'‫בורדין ושות‬1919 2006 ,'‫ בתוך עומר ושות‬,Goldstein, 19962020 .2006 ,'‫עומר ושות‬2121 .2008 ,‫עומר‬2222 .‫שם‬2323 .‫שם‬2424 .2008 ,‫קליין וטאובר‬2525

,"‫ מנגנון החוסן הנפשי של צוות הודעת נפגעּות‬- ‫"כוח הצוות‬1.1 ‫ שכול וחוסן נפשי בחברה הישראלית‬,‫הכנס הבין־לאומי "אובדן‬ .2016 ‫ ינואר‬,"‫ובעולם‬

‫ אמור לי את סוג הפרויקט ואומר‬:‫הערות למאמר‬ ‫לך מהו סגנון הניהול המתאים‬

‫ פילים לבנים בצה"ל‬:‫הערה למאמר‬ 458 ‫ מערכות‬,"‫– החלום ושברו‬FCS" ,‫ד"ר גדעון עקביה‬1.1 .)2014 ‫(דצמבר‬

‫ רולטה רוסית‬:‫הערות למאמר‬ ‫ מפקד הפיקוד האסטרטגי האמריקני‬,‫עדותו של גנרל ג'ון הייטן‬1.1 ‫ לפני תת־הוועדה לעניינים‬,‫ בבית הנבחרים‬2018 ‫ במרס‬7‫ב־‬ http://politicoscope.com/ ;2018 ‫ במרס‬7 ,‫אסטרטגיים‬

Aaron J. Shenhar, Dov Dvir, Ofer Levy & Alan1.1 C. Maltz, “Project Success: A Multidimensional Strategic Concept”, Long-Range Planning 24(1), 2001, pp. 699-725. Aaron J. Shenhar & Dov Dvir, Reinventing Project2.2 Management: The Diamond Approach to Successful Growth and Innovation, Cambridge, MA: Harvard Business School Press, 2007. Chee meng Yap & Willam Souder, "Factors3.3 influencing new product success and failure in small entrepreneurial high-technology

478 ‫מערכות‬

6

russia-china-beat-us-in-hypersonic-missile/pentagon-reveals Graham Warwick, “skipping ahead”, MDAA, 52.2 April 2018. Mikahil Japaridze, "Russia getting ready for more3.3 tests of newest intercontinental ballistic missile Sarmat", TASS, 13 march 2018. .4 www.Military-today.com; Danieal uria, test-fires4 4. Kinzhal hypersonic missile, UPI, 11 March 2018. ‫מאך היא יחידת מידה חסרת ממד שמבטאת את היחס בין‬5.5 .‫מהירות כלי הטיס למהירות הקול בנקודה הרלוונטית‬ ‫ מעריך כי הוא דומה למוצר‬AW&ST ‫העיתון המקצועי‬6.6 8-‫ ו‬7 ‫ לפני‬,‫ שכשל בשני ניסוייו האחרונים‬HTV-2 ‫האמריקני‬ .‫שנים‬ Russian Defense Ministry, "Russia’s advanced7.7 Avangard hypersonic missile system to enter service by 2019 — source", TASS, March 15, 2018 Burevestnik – the name chosen for Russia’s8.8 nuclear-powered cruise missile, Alert 5 – Military Aviation News ‫ בחנה ארצות־הברית‬,‫ בשנות השישים המוקדמות‬,‫בשעתו‬9.9 ‫ המערכת יועדה להניע‬.PLUTO ‫קונספט דומה בפרויקט בשם‬ .‫טיל שיוט בגובה נמוך אך ננטשה בשלבי פיתוח מתקדמים‬ Pentagon: Russia tested nuclear-Powered Cruise1010 Missile twice, Prophecy in the news, 5 April, 2018. Josef Trevithic, "Here's the six super weapons1111 Putin Unveiled During fiery Address", The Drive, March 1, 2018. SCRAMJET (supersonic combustion :‫על מגח באנגלית‬1212 ramjet). ‫ שורשיה‬.‫זו סוגיה שכלל איננה קשורה למהלכים הרוסיים‬1313 ‫נטועים בהזנחה בת כשלושה עשורים של המערך הגרעיני‬ Nuclear Posture‫ ראו חומר ופרסומים בעניין ב־‬,‫האמריקני‬ .Review ‫ תלוי כיצד מחשבים ומה נופל תחת‬.‫עניין עדין וחמקמק‬1414 ."‫ההגדרה של "ביטחון‬ .Intelsatgeneral.com ‫ראו‬1515 http://www.spacex.com/about/capabilities ‫ראו‬1616 .$M 90 ‫ עד‬60 ‫ למשימות‬420 M$ ‫ במחירי עבר שוטפים או אף מעל‬225 M$1 .17 17. .‫ של חיל האוויר האמריקני‬2018 http:// ‫ בחמישה באפריל‬MDAA-‫ראו אתר ה‬1818 missiledefenseadvocacy.org/alert/skippingahead/

7

478 ‫מערכות‬