בשם אללה Flipbook PDF

كتاب 書 पुस्तक Libro Livre Liber Kitab Китап Кніга Kninga Gafɛ Книга किताब বই Levr Knjiga Ном Llibre Cṳ̆ ᎪᏪᎵ کتێب Kniha К

---

139 Views
9 Downloads
FLIP PDF 1.45MB

DOWNLOAD FLIP

REPORT DMCA

‫בשם אללה‬

‫בשם אללה הרחמן והרחום מכול‪ .‬השבח לאללה ריבון העולמים‪,‬‬ ‫הרחמן והרחום מכול‪ ,‬אדון יום הדין‪ .‬אותך נעבוד ולעזרתך נייחל‪.‬‬ ‫הנחה אותנו בדרך הישר‪ ,‬דרכם של אלה שהענקת להם את חסדך‪,‬‬ ‫אלה שאינם זוכים בזעמך ואינם תועים‪ .‬ספר זה‪ ,‬שאין ספק לגביו‪,‬‬ ‫הוא הדרכה בטוחה ליראי האלוהים‪ .‬המאמינים בנסתר‪ ,‬מקיימים‬ ‫את התפילה ותורמים מהדבר שהרעפנו עליהם‪ .‬והמאמינים בדבר‬ ‫שנתגלה לך ובדבר שנתגלה לפניך ובטוחים בחיי העולם הבא‪ .‬הם‬ ‫אלה שמודרכים בידי ריבונם והם אלה שיצליחו‪ .‬באשר לכופרים‪,‬‬ ‫אחת היא להם אם תזהירם ואם לא תזהירם‪ ,‬הם לא יאמינו‪ .‬אללה‬ ‫חתם את לבם ואוזניהם‪ ,‬ושם מעטה על עיניהם‪ .‬גדול הוא עונשם‪.‬‬ ‫בקרב האנשים ישנם כאלה האומרים‪ :‬אנו מאמינים באללה וביום‬ ‫האחרון‪ ,‬למרות שאינם מאמינים‪ .‬בשמחה יוליכו שולל את אללה‬ ‫ואת המאמינים‪ ,‬אלא שרק את עצמם הם מרמים‪ ,‬בלי להבין זאת‪.‬‬ ‫בלבם פשה הנגע‪ ,‬ואללה יוסיף להם עוד חולי‪ ,‬ועונשם יהיה כבד‪,‬‬ ‫מפני שהם משקרים‪ .‬כשנאמר להם לא לפרוע בארץ‪ ,‬הם אומרים‪:‬‬ ‫למה לא‪ ,‬הרי אנחנו רק רוצים להשכין שלום‪ .‬אלא שהם ללא ספק‬ ‫הפורעים‪ ,‬בלי להבין זאת‪ .‬וכנאמר להם‪ :‬האמינו כשאר האנשים‪,‬‬ ‫הם אומרים‪ :‬האם נאמין כפי שהאמינו השוטים‪ .‬אלא שהם ללא‬ ‫ספק השוטים‪ ,‬בלי להבין זאת‪ .‬אללה ישלם להם על לעגם ויאריך‬ ‫את תעייתם‪ ,‬והם ישוטטו בעיוורונם‪ .‬הם אלה אשר בגדו בהדרכה‬ ‫ובחרו בתעייה‪ ,‬הם לא יראו רווח במסחרם ולא יונחו בדרך הישר‪.‬‬ ‫אללה איננו מתבייש להשתמש במשל על יבחוש‪ ,‬ואף פחות מכך‪.‬‬ ‫המאמינים יודעים שזאת אמת מאת ריבונם‪ ,‬ובאשר לכופרים‪ ,‬הם‬ ‫אומרים‪ :‬מהי כוונת אללה במשל הזה‪ .‬כך הוא מטעה רבים‪ ,‬ורבים‬ ‫הוא מדריך בדרך הישר‪ .‬אך הוא איננו מטעה איש מלבד הזונחים‪.‬‬

‫אמרנו‪ :‬אדם‪ ,‬שיכנו אתה ואשתך בגן ואיכלו משפע הדברים שבו‬ ‫ככל שתרצו‪ ,‬אך אל תתקרבו לעץ הזה פן תהיו בין עושי העוול‪.‬‬ ‫והשטן הביא למעידתם‪ ,‬וכך הוציא אותם מהמצב בו היו שרויים‪.‬‬ ‫אמרנו‪ :‬פלו והיפכו לאויבים זה לזה‪ ,‬והארץ תהיה מקום מושבכם‬ ‫ומקור פרנסתכם לזמן מה‪ .‬אז קיבל אדם מריבונו דיברות‪ ,‬וריבונו‬ ‫סלח לו‪ ,‬כי רוצה הוא בתשובת עבדיו ורחום‪ .‬אמרנו‪ :‬פלו כולכם‬ ‫מהמקום הזה‪ ,‬ובכל פעם שתזכו להדרכה ממני‪ ,‬ההולכים בעקבות‬ ‫הדרכתי לא ייפול עליהם שום פחד‪ ,‬ולא יצטערו‪ .‬ובאשר לכופרים‬ ‫ומכחישי אותותינו‪ ,‬הם יהיו בני הלוויה של האש וישכנו בתוכה‪.‬‬ ‫זכרו שכרתנו עמכם ברית וסוככנו מעליכם את ההר‪ .‬אחזו בחוזקה‬ ‫בדבר אשר הענקנו לכם והזכירו את תוכנו כדי שתהיו יראי אללה‪.‬‬ ‫זכרו שמשה אמר לבני עמו‪ :‬אללה מצווה שתקריבו פרה אדומה‪.‬‬ ‫וכשהרגתם אדם והתווכחתם ביניכם בנוגע לפשע‪ ,‬אללה חשף את‬ ‫הדבר שהסתרתם‪ .‬אז אמרנו‪ :‬הכו אותו באחד מחלקיה‪ ,‬כך מקים‬ ‫אללה את המתים ומציג לכם את אותותיו כדי שתבינו‪ .‬לאחר מכן‬ ‫התקשו לבבותיכם והפכו לאבן ואפילו קשים מכך‪ .‬כי בין האבנים‬ ‫ישנן כאלה שמתוכן פורצים נהרות‪ ,‬אחרות שמגירות מים כשהן‬ ‫מתבקעות ואחרות ששוקעות מיראת אללה‪ ,‬ואללה איננו מתעלם‬ ‫ממעשיכם‪ .‬מדוע תצפו שהם יאמינו לכם בעת שיש ביניהם סיעה‬ ‫ששומעת את דבר אללה ומעוותת אותו במודע לאחר שהבינה את‬ ‫נכונותו‪ .‬בשעה שהם פוגשים את המאמינים הם אומרים‪ :‬אנחנו‬ ‫מאמינים‪ .‬ובשעה שהם נפגשים ביניהם ביחידות הם אומרים‪ :‬אם‬ ‫תלמדו אותם את מה שאללה גילה לכם‪ ,‬יוכלו להוכיח אותנו בפני‬ ‫ריבונכם‪ ,‬האם לא תבינו זאת‪ .‬והאם הם לא ישכילו להבין שאללה‬ ‫רואה את הדברים שהם מסתירים והדברים עליהם הם מצהירים‪.‬‬

‫ויש ביניהם חסרי בינה אשר אינם מכירים את הספר‪ ,‬אלא רק את‬ ‫רצונותיהם שלהם‪ ,‬והם רק מעלים השערות‪ .‬אוי לאלה שכותבים‬ ‫את הספר בידיהם‪ ,‬ואז אומרים‪ :‬הדבר הזה הוא מאת אללה‪ ,‬וזאת‬ ‫רק כדי שיוכלו לסחור בו בעבור תמורה עלובה‪ .‬לכן‪ ,‬אוי להם על‬ ‫הדבר שידיהם כותבות ואוי להם על התמורה שהם מקבלים‪ .‬הם‬ ‫אומרים‪ :‬אש הגיהינום לא תיגע בנו‪ ,‬אלא למספר מועט של ימים‪.‬‬ ‫אמור‪ :‬האם יש בידכם התחייבות מאת אללה‪ ,‬הן אללה לעולם לא‬ ‫יפר את הבטחתו‪ .‬או שמא טופלים אתם דברים שאינכם מבינים‬ ‫אודות אללה‪ .‬מי שמסחרם הוא עוון ומוקפים בחטאיהם‪ ,‬הם בני‬ ‫הלוויה של האש‪ ,‬ובה ישכנו לנצח‪ .‬אולם המאמינים ועושי הטוב‬ ‫הם בני הלוויה של גן העדן‪ ,‬ובו ישכנו לנצח‪ .‬זכרו כי כרתנו ברית‬ ‫עם בני ישראל לאמור‪ :‬לא תעבדו אחר זולת אללה‪ ,‬וגמלו חסדים‬ ‫להוריכם‪ ,‬קרובי משפחתכם‪ ,‬היתומים והנזקקים‪ ,‬והתנהגו בנימוס‬ ‫עם הבריות והתחזקו בתפילה ותנו צדקה‪ .‬ואחר כך הפניתם עורף‪,‬‬ ‫מלבד מתי מעט‪ ,‬וחזרתם לקלקלתכם‪ .‬זכרו כי כרתנו אתכם ברית‬ ‫לאמור‪ :‬לא תשפכו את דם אנשיכם שלכם וגם לא תגרשו את בני‬ ‫עמכם מבתיהם‪ ,‬ועל כך נשבעתם והעדתם‪ .‬ועם זאת‪ ,‬אתם הם אלה‬ ‫שהורגים את אחיכם ומגרשים את סיעותיכם מבתיהן ועושים יד‬ ‫אחת כנגדם בפשעים ובתחבולות‪ .‬ולאחר מכן‪ ,‬בעת שהם הופכים‬ ‫לחסרי כל‪ ,‬אתם פודים את רכושם למרות שגירושם נאסר עליכם‪.‬‬ ‫האם אתם מאמינים רק בחלק מהספר וכופרים בכל השאר‪ ,‬ואלה‬ ‫מביניכם העושים את הדברים הללו‪ ,‬מהו גמולם בעולם הזה מלבד‬ ‫קלון‪ ,‬וביום הדין יישלחו לעונש הקשה מכול‪ ,‬ואללה איננו מוסח‬ ‫בדעתו ממעשיכם‪ .‬אלה הם האנשים שקונים את חיי העולם הזה‬ ‫במחירו של העולם הבא‪ ,‬עונשם לא יוקל ולא תינתן להם עזרה‪.‬‬

‫אכן נתנו למשה את הספר ושלחנו אחריו רצף של שליחים ונתנו‬ ‫לישוע בן מרים אותות ברורים וחיזקנו אותו ברוח הקודש‪ .‬ובכל‬ ‫פעם שבא אליכם שליח עם מסר שלא אהבתם‪ ,‬התמלאתם גאווה‪.‬‬ ‫לחלקם קראתם מתחזים ואחרים הרגתם‪ .‬ובבוא אליהם ספר מאת‬ ‫אללה‪ ,‬המאשר את הדבר שבידיהם‪ ,‬שהרי בעבר התפללו לניצחון‬ ‫על הכופרים; בבוא אליהם הדבר שבו הכירו‪ ,‬סירבו לקבלו‪ .‬קללת‬ ‫אללה על הכופרים‪ .‬בעבור תמורה עלובה מכרו את נשמתם וכפרו‬ ‫בהתגלות אללה מתוך קנאה במה שאללה שלח בחסדו למי שבחר‬ ‫מבין עבדיו‪ .‬כך זימנו על עצמם זעם על גבי זעם‪ ,‬ולכופרים צפוי‬ ‫עונש מחפיר‪ .‬כשנאמר להם‪ :‬האמינו בהתגלות אללה‪ ,‬הם עונים‪:‬‬ ‫נאמין במה שהורד אלינו ונדחה את כל השאר‪ ,‬למרות שזאת אמת‬ ‫שמאשרת את הספר שברשותם‪ .‬אמור‪ :‬אם אמנם האמנתם‪ ,‬מדוע‬ ‫הרגתם בעבר את נביאי אללה‪ .‬הורדנו אליך אותות גלויים‪ ,‬ואיש‬ ‫לא יכפור בהם זולת הסוטים‪ .‬וכשהגיע אליהם שליח מאת אללה‪,‬‬ ‫שאישר את הדבר שברשותם‪ ,‬סיעה מקרב אנשי הספר השליכה‬ ‫את ספר אללה מאחורי גבה כאילו לא הכירה בדבר‪ .‬הם נהו אחרי‬ ‫ההשבעות שהשטנים הפיצו בימי מלכות שלמה‪ .‬ושלמה לא כפר;‬ ‫השטנים היו אלה שכפרו כשלימדו את האנושות כישוף ודברים‬ ‫מהסוג שהורד בבבל לשני המלאכים‪ ,‬הרות ומרות‪ .‬אלא שהם לא‬ ‫לימדו איש לפני שאמרו‪ :‬אנו רק העמדה במבחן‪ ,‬ולכן‪ ,‬אל תכפרו‪.‬‬ ‫האנשים למדו מהם שיטות שזורעות פירוד בין הבעל לאישה‪ ,‬אך‬ ‫לא יכלו לפגוע באופן זה באיש‪ ,‬אלא ברשות אללה‪ .‬והם למדו את‬ ‫הדבר שמזיק להם ולא את הדבר שמועיל להם‪ .‬והם ידעו ללא כל‬ ‫ספק שמי שרוכש זאת‪ ,‬לא יהיה לו חלק באושר של העולם הבא‪.‬‬ ‫ובזוי המחיר שבו מכרו את נשמותיהם‪ ,‬אילו רק השכילו לדעת‪.‬‬

‫אילו האמינו ונשמרו‪ ,‬שכרם אצל ריבונם היה טוב בהרבה‪ ,‬אילו‬ ‫רק ידעו‪ .‬הכופרים מבין אנשי הספר והמשתפים לעולם לא ירצו‬ ‫שיורד אליכם הטוב מאת ריבונכם‪ ,‬אלא שאללה מייעד את רחמיו‬ ‫למי שירצה‪ ,‬ואללה הוא אדון החסד השופע‪ .‬לא נבטל או נשכיח‬ ‫אף אות מאותותינו‪ ,‬אלא נחליף אותו במשהו טוב יותר או שווה‬ ‫ערך‪ .‬האינכם מבינים שאללה שולט בכל הדברים‪ .‬האינכם יודעים‬ ‫שלאללה שייכת מלכות השמים והארץ‪ ,‬ושאין לכם מגן ומושיע‬ ‫זולתו‪ .‬האם תחקרו את השליח כפי שחקרתם בעבר את משה‪ ,‬וכל‬ ‫מי שממיר את אמונתו בכפירה סוטה מדרך הישר‪ .‬רבים מבני עם‬ ‫הספר רוצים להחזיר אתכם בכפירה לאחר שהאמנתם‪ ,‬וזאת מתוך‬ ‫קנאה אנוכית לאחר שהתגלתה להם האמת‪ .‬אך מחלו והבליגו עד‬ ‫שאללה יקים את דברו‪ ,‬ואללה הוא כל יכול‪ .‬התמידו בתפילה ותנו‬ ‫צדקה קבועה‪ ,‬וכל טובה שתקדימו לעשות לנפשותיכם‪ ,‬תמצאוה‬ ‫עם אללה‪ ,‬ואללה רואה את כל מעשיכם‪ .‬והם אומרים‪ :‬איש לא‬ ‫ייכנס לגן העדן זולת יהודי או נוצרי‪ .‬אלה הם רצונותיהם‪ .‬אמור‪:‬‬ ‫הציגו את ההוכחה שלכם‪ ,‬אם אתם דוברי אמת‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬כל מי‬ ‫שמתמסר בכל ליבו לאללה ועושה את הטוב‪ ,‬יבוא על שכרו אצל‬ ‫ריבונו‪ ,‬לא ידע פחד ולא יצטער‪ .‬לאללה שייכים המזרח והמערב‪,‬‬ ‫כל מקום אליו תיפנו‪ ,‬שם יהיו פני אללה‪ ,‬המקיף ויודע כול‪ .‬חסרי‬ ‫הדעת אומרים‪ :‬מדוע אללה איננו מדבר אלינו או שולח לנו אות‪.‬‬ ‫דברים דומים אמרו גם אלה שהיו לפניהם‪ ,‬לבבותיהם דומים‪ .‬כך‬ ‫ביארנו את האותות לכל האיתנים באמונתם‪ .‬לעולם לא תנוח ממך‬ ‫דעתם של היהודים או הנוצרים‪ ,‬עד שתלך בדתם‪ .‬אמור‪ :‬הדרכתו‬ ‫של אללה היא ההדרכה‪ .‬אם תנהה אחר רצונותיהם‪ ,‬לאחר שכבר‬ ‫הגיעה אליך הדעת‪ ,‬לא תמצא לך אף מגן או מושיע בפני אללה‪.‬‬

‫אלה שנתנו להם את הספר וקוראים בו‪ ,‬כפי שאכן ראוי לקוראו‪,‬‬ ‫מאמינים בו‪ .‬אלה שכופרים בו‪ ,‬ההפסד שלהם‪ .‬הם אומרים‪ :‬היו‬ ‫יהודים או נוצרים למען תודרכו‪ .‬אמרו‪ :‬לא‪ .‬נלך רק בדת אברהם‬ ‫החניף‪ ,‬שלא שיתף אחרים בפולחן אללה‪ .‬אמרו‪ :‬אנחנו מאמינים‬ ‫באללה‪ ,‬במה שהורד אלינו ובדברים שהורדו לאברהם‪ ,‬ישמעאל‪,‬‬ ‫יצחק‪ ,‬יעקב והשבטים ובאלו שנגלו למשה וישוע והנביאים מאת‬ ‫ריבונם‪ .‬אין אנו מבדילים ביניהם ואנו משתחווים לאללה‪ .‬במידה‬ ‫ויאמינו כפי שהאמנתם אתם‪ ,‬הרי הם מודרכים‪ ,‬אך במידה ויפנו‬ ‫עורף‪ ,‬הרי הם מפולגים‪ ,‬ואללה יפטור אתכם מהם‪ ,‬כי הוא קשוב‬ ‫ומבין‪ .‬זוהי טבילת אללה ומי מטביל טוב יותר מאללה‪ ,‬אותו אנו‬ ‫עובדים‪ .‬אמור‪ :‬מדוע תתווכחו עמנו אודות אללה‪ ,‬למרות שידוע‬ ‫שהוא ריבוננו וריבונכם‪ .‬אנחנו נזכה בגמול על מעשינו ואתם על‬ ‫מעשיכם‪ ,‬וכולנו מסורים לו ונאמנים‪ .‬או שמא תאמרו שאברהם‪,‬‬ ‫ישמעאל‪ ,‬יעקב והשבטים היו יהודים או נוצרים‪ .‬אמור‪ :‬האמנם‬ ‫תטיבו לדעת מאללה‪ ,‬ומי חוטאים יותר ממעלימי העדות שקיבלו‬ ‫מאללה‪ ,‬ואללה לא יתעלם ממעשיכם‪ .‬עמים אלה כבר מזמן עברו‬ ‫מהעולם‪ ,‬להם שמור גמול על מעשיהם ולכם על מעשיכם‪ ,‬ואתם‬ ‫לא תישפטו על הדברים שהם נהגו לעשות‪ .‬לכל אדם יש תכלית‬ ‫שכלפיה מפנה אותו אללה‪ ,‬לכן‪ ,‬התחרו ביניכם במעשים הטובים‪,‬‬ ‫ובכל מקום בו תהיו‪ ,‬שם יכנס אתכם אללה יחד‪ ,‬כי הוא כול יכול‪.‬‬ ‫כך שלחנו אליכם שליח מקרבכם כדי לשנן בפניכם את אותותינו‬ ‫ולטהר אתכם ולהקריא לכם את הספר והחוכמה וללמדכם את מה‬ ‫שלא ידעתם‪ .‬המאמינים‪ ,‬בקשו את ישועתכם בהתמדה ובתפילה‪,‬‬ ‫כי אללה נמצא לצד המתמידים‪ .‬ואל תאמרו על הנהרגים בדרכו‬ ‫של אללה; מתים הם‪ .‬לא ולא‪ ,‬חיים הם‪ ,‬אולם אתם אינכם רואים‪.‬‬

‫היו בטוחים שנעמיד אתכם במבחנים של פחד ורעב‪ ,‬ובאובדן של‬ ‫רכוש‪ ,‬נפשות או יבולים‪ .‬אולם בשר טובות למתמידים אשר בעת‬ ‫שפוגע בהם אסון‪ ,‬אומרים‪ :‬לאללה אנו שייכים ואליו נשוב‪ ,‬בהם‬ ‫מתגשמות ברכות אללה ורחמיו והם אלה שזוכים בהדרכה‪ .‬אלה‬ ‫שמסתירים את האותות הברורים שהורדנו ואת ההדרכה‪ ,‬לאחר‬ ‫שכבר הבהרנו אותם לאנשים בספר‪ ,‬עליהם תחולנה קללת אללה‬ ‫וקללת הרשאים לקלל; פרט לאלה שמביעים חרטה ומתקנים את‬ ‫דרכיהם ומצהירים באופן גלוי‪ ,‬אליהם אפנה ברחמי‪ ,‬כי רוצה אני‬ ‫בתשובת עבדי ורחום‪ .‬אנשים‪ ,‬איכלו מהמותר והטוב שבארץ ואל‬ ‫תלכו בעקבות השטן‪ ,‬כי הוא אויבכם המושבע‪ .‬הוא מצווה לכם‬ ‫את עשיית הרע ואת התועבה ושתלעיזו על אללה דברים שאינכם‬ ‫יודעים‪ .‬כשאומרים להם לנהוג על פי הדברים שאללה הוריד‪ ,‬הם‬ ‫עונים‪ :‬לא; נלך בדרך אבותינו‪ ,‬למרות שאבותיהם לא הבינו דבר‬ ‫ולא היו מודרכים‪ .‬המאמינים‪ ,‬איכלו מהדברים הטובים ששלחנו‬ ‫לשם פרנסתכם והודו לאללה‪ ,‬אם אתם אמנם סוגדים לו‪ .‬הוא אסר‬ ‫עליכם רק את הנבלה‪ ,‬את הדם‪ ,‬את בשר החזיר וכל דבר שקודש‬ ‫בשם אחר זולת שם אללה‪ ,‬אך אם מישהו נאלץ לעשות זאת מתוך‬ ‫הכרח‪ ,‬בלי כוונת מרי ובלי להגזים‪ ,‬לא חלה עליו אשמה‪ ,‬כי אללה‬ ‫סולח ורחום‪ .‬המאמינים‪ ,‬הצום צווה עליכם בספר כשם שצווה על‬ ‫אלה שקדמו לכם כדי שתהיו יראים‪ .‬כשישאלוך עבדיי אודותיי‪,‬‬ ‫הנה קרוב אני וקשוב לתחינתו של כל מתפלל בעת קריאתו אליי‪.‬‬ ‫מי ייתן וגם הם ייענו מרצונם לקריאתי ויאמינו בי כדי שיצליחו‬ ‫ללכת בדרך הישר‪ .‬אל תכלו איש את רכושו של אחיו ללא סיבה‬ ‫מוצדקת ואל תעשו בו שימוש כשוחד לשופטים רק מתוך כוונה‬ ‫לנגוס נתח מרכושם של אנשים אחרים באופן מודע ובלתי צודק‪.‬‬

‫הילחמו למען אללה באלה שיילחמו בכם‪ ,‬אך אל תתקיפו אותם‪,‬‬ ‫כי אללה סולד מהמתקיפים‪ .‬והילחמו בהם עד שתופסק הכפירה‬ ‫ויגברו האמונה והצדקה לאללה‪ ,‬אך אם יפסיקו‪ ,‬חדלו מהעוינות‪,‬‬ ‫למעט נגד בני עוולה‪ .‬תרמו מעושרכם למען דרכו של אללה ואל‬ ‫תביאו כליה על עצמכם במו ידיכם‪ ,‬אלא עשו את הטוב‪ ,‬כי אללה‬ ‫אוהב את המיטיבים‪ .‬ישנו טיפוס שדבריו בנוגע לחיי העולם הזה‬ ‫יסנוורו את עיניך‪ ,‬והוא גם מכריז על אללה כעד על לבו‪ ,‬אך הוא‬ ‫המר שביריבים‪ ,‬בסורו ממך ימהר לפרוע בארץ ולהשמיד יבולים‬ ‫ומקנה‪ .‬ואללה איננו אוהב את מעשי הפורענות‪ .‬כשנאמר לו‪ :‬כבד‬ ‫את אללה‪ ,‬הוא ממשיך לחטוא מתוך יהירות‪ .‬ולכן‪ ,‬מנת חלקו היא‬ ‫הגיהינום‪ ,‬ומקום מרבצו שם ביש ורע‪ .‬אך יש טיפוס שמוסר את‬ ‫נפשו כדי לרצות את פני אללה‪ ,‬ואללה הוא רב חסד למסורים לו‪.‬‬ ‫המאמינים‪ ,‬קבלו על עצמכם התמסרות לאללה ואל תלכו בדרכי‬ ‫השטן‪ ,‬כי הוא אויבכם המושבע‪ .‬ואם תמעדו‪ ,‬לאחר שניתנו לכם‬ ‫האותות הברורים‪ ,‬דעו שאללה הוא האדיר והחכם‪ .‬שאל את בני‬ ‫ישראל כמה אותות ברורים הענקנו להם‪ .‬והממיר את חסד אללה‬ ‫לאחר שהוענק לו‪ ,‬אללה אכן מעניש אותו קשות‪ .‬האנושות היתה‬ ‫אומה אחת‪ ,‬ואללה שלח נביאים עם בשורות ואזהרות‪ ,‬ואתם הוא‬ ‫הוריד ספר מבאר כדי לגשר בין האנשים בנושאים אשר בעטיים‬ ‫התפלגו‪ .‬אלה שקיבלו את הספר התפלגו שנית לאחר שקיבלו את‬ ‫האותות הברורים רק מתוך שנאתם ההדדית‪ .‬ואללה הנחה בחסדו‬ ‫את המאמינים אל האמת אשר בעטיה התפלגו‪ ,‬כי אללה מנחה את‬ ‫מי שירצה בדרך הישר‪ .‬הלחימה הוטלה עליכם למרות שדבר זה‬ ‫מאוס בעיניכם‪ .‬אולם יתכן שאתם מואסים בדבר שטוב עבורכם‬ ‫ואוהבים דבר שרע עבורכם‪ .‬אללה יודע את מה שאינכם יודעים‪.‬‬

‫אל תהפכו את שבועותיכם לאללה לשגרה ולמכשול בפני עשיית‬ ‫הישר והשכנת השלום בין האנשים‪ .‬כי אללה שומע ויודע הכול‪.‬‬ ‫אללה לא יתחשבן אתכם על חוסר הדיוק שבשבועתכם‪ ,‬אלא על‬ ‫הכוונה שבלבכם‪ ,‬כי הוא נוטה לסלוח ושקול‪ .‬הילחמו למען דרכו‬ ‫של אללה ודעו שהוא שומע ויודע כל דבר‪ .‬אלה הם אותות אללה‬ ‫שקראנו בפניך כהלכתם‪ ,‬ואתה אחד השליחים‪ .‬אין לנהוג בכפייה‬ ‫בנושאי אמונה‪ ,‬שהרי דרך האמת נבדלת בבירור מדרך התעייה‪.‬‬ ‫המואס בעוול ומאמין באללה אוחז במשענת איתנה שלא תישבר‪,‬‬ ‫ואללה קשוב ומבין‪ .‬אללה הוא מגן המאמינים‪ ,‬מהמחשכים הוא‬ ‫יוביל אותם אל האור‪ .‬ובאשר למכחישים‪ ,‬מגניהם הם הרשעים‪.‬‬ ‫הם יובילו אותם מהאור אל מעמקי האפלה‪ .‬הם יהיו שותפיה של‬ ‫האש וישכנו בה לנצח‪ .‬המוציאים מרכושם למען דרכו של אללה‬ ‫ואינם פוגמים בתרומתם בתזכורות על נדיבותם ובפגיעה‪ ,‬שכרם‬ ‫שמור להם אצל ריבונם‪ ,‬לא ייפול עליהם כל פחד ולא ידעו צער‪.‬‬ ‫דרך ארץ ומחילה טובות מצדקה שמלווה בפגיעה‪ .‬אללה לא נזקק‬ ‫לדבר ושקול‪ .‬השטן מאיים עליכם בעוני ודוחק בכם לנהוג באופן‬ ‫פוחז‪ ,‬אללה מבטיח לכם את מחילתו וברכתו‪ .‬כי אללה דואג לכול‬ ‫ויודע כול‪ .‬הוא מעניק חוכמה למי שירצה‪ ,‬ומי שניתנה לו חוכמה‬ ‫אכן זוכה בכל טוב‪ ,‬אולם רק ברי הלבב יבינו זאת‪ .‬אם תתנו צדקה‬ ‫בגלוי‪ ,‬גם זאת לטובה‪ ,‬אולם אם תעשו זאת בסתר ותדאגו שתגיע‬ ‫לנזקקים‪ ,‬ייטב לכם הרבה יותר ויוסרו מעליכם חלק מעוונותיכם‪.‬‬ ‫ואללה מכיר היטב את כל מעשיכם‪ .‬ואתה לא התבקשת להנחותם‬ ‫אל דרך הישר‪ ,‬שהרי אללה מנחה בדרך הישר את מי שירצה‪ .‬כל‬ ‫דבר טוב שתוציאו ייטיב עם נפשותיכם‪ ,‬ולא תעשו זאת‪ ,‬אלא כדי‬ ‫לרצות את פני אללה‪ .‬כל הטוב שתוציאו יוחזר לכם ולא תקופחו‪.‬‬

‫השליח מאמין בדבר שנמסר לו מאת ריבונו‪ ,‬וכך גם המאמינים‪.‬‬ ‫כולם כאחד בוטחים באללה‪ ,‬מלאכיו‪ ,‬כתוביו ושליחיו‪ ,‬ואומרים‪:‬‬ ‫אנחנו לא עושים השוואות בין שליחיו‪ ,‬ומוסיפים‪ :‬נשמע ונעשה;‬ ‫ריבוננו‪ ,‬את מחילתך נבקש‪ ,‬כי אליך תכלית כל מסעותינו‪ .‬אללה‪,‬‬ ‫אין אל אחר זולתו‪ ,‬החי והקיים‪ .‬הוא האחד שגילה לך את הספר‬ ‫לאשורו‪ ,‬תוך אישורו של הספר שהגיע לפניו‪ ,‬והוריד את התורה‬ ‫והבשורה עוד קודם לכן כהדרכה לאנושות‪ ,‬והוריד את האומדן‪.‬‬ ‫לכופרים באותות אללה צפוי עונש כבד‪ ,‬ואללה הוא אדיר ואדון‬ ‫נקמות‪ .‬הוא האחד שהוריד לך את הספר‪ .‬יש בו פסוקים מפורשים‬ ‫שמהווים את יסודות הספר‪ ,‬ואחרים שמהווים משל‪ .‬אלה שבלבם‬ ‫שוכנת השחיתות נוהים בעטיה אחרי החלק שפירושו מוטל בספק‬ ‫ומעמיקים את הפילוג בחיפוש אחרי משמעותו הנסתרת‪ .‬אך איש‬ ‫לא יבין את משמעותו הנסתרת זולת אללה‪ .‬אלה שמבוססים היטב‬ ‫בדעת מצהירים‪ :‬אנחנו מאמינים בספר זה‪ ,‬שכולו מאת ריבונינו‪,‬‬ ‫אך איש לא יבין את המסר זולת ברי הדעת‪ .‬אין אלוה אחר זולתו;‬ ‫זו עדותם של אללה‪ ,‬מלאכיו ואלה שניתנה להם הדעת ומבוססים‬ ‫היטב בצדק‪ .‬אין אלוה זולתו‪ ,‬האדיר והחכם‪ .‬הדת הראויה בעיני‬ ‫אללה היא המסירות השלמה לדברו‪ .‬אלה שהוענק להם הספר‪ ,‬לא‬ ‫נחלקו ביניהם‪ ,‬אלא מתוך קנאה הדדית לאחר שכבר הוענקה להם‬ ‫הדעת‪ .‬וכל מי שהכופר באותותיו של אללה‪ ,‬אללה מהיר בעשיית‬ ‫החשבון‪ .‬כאשר יתווכחו אתך‪ ,‬אמור‪ :‬התמסרתי בשלמות לאללה‪,‬‬ ‫אני וכל האנשים שהולכים בעקבותיי‪ .‬ושאל את האנשים שניתנו‬ ‫להם כתבי קודש ואת האנשים שאינם מלומדים‪ :‬האם התמסרתם‬ ‫לו‪ .‬אם יתמסרו לו‪ ,‬הרי הם מודרכים כראוי‪ .‬אולם אם ייפנו ממנו‪,‬‬ ‫אזי חובתך היא רק להעביר את המסר‪ ,‬ואללה מבחין בכל עבדיו‪.‬‬

‫באשר לאלה הכופרים באותות אללה והורגים את הנביאים מתוך‬ ‫בוז לישר והורגים גם את מורי הצדק אשר בקרב האנשים‪ ,‬בשר‬ ‫להם על העונש הכבד‪ .‬הם אלה שפועלם לא יישא פרי‪ ,‬לא בעולם‬ ‫הזה ולא בעולם הבא‪ ,‬וגם לא יימצא להם מושיע‪ .‬אמור‪ :‬אללה‪,‬‬ ‫ריבון המלכות‪ ,‬אתה מעניק את המלוכה למי שתרצה ונוטל את‬ ‫המלוכה ממי שתרצה‪ ,‬אתה מגביה את מי שתרצה ומשפיל את מי‬ ‫שתרצה‪ ,‬בידך כל הטוב ואתה כל יכול‪ .‬אמור‪ :‬בין אם תסתירו את‬ ‫הדבר שבלבבכם ובין אם תגלו אותו‪ ,‬אללה מכיר אותו בשלמותו‪.‬‬ ‫הוא בוחן כל דבר שבשמים וכל דבר שבארץ‪ ,‬ואללה הוא כל יכול‪.‬‬ ‫אמור‪ :‬אם אמנם אוהבים אתם את אללה‪ ,‬בואו בעקבותיי‪ ,‬ואללה‬ ‫יאהב אתכם ויסלח לכם על חטאיכם‪ ,‬ואללה הוא סולח ורחום‪ .‬דעו‬ ‫לכם שאללה אמר‪ :‬ישוע‪ ,‬אאסוף אותך ואעלה אותך אליי ואטהר‬ ‫אותך מטומאתם של הכופרים‪ .‬ואת ההולכים אחריך ארומם מעל‬ ‫למכחישי האמונה‪ .‬עד יום תחיית המתים‪ ,‬אז תושבו אליי כולכם‪,‬‬ ‫ואני אשפוט ביניכם בנוגע לנושאים אשר בעטיים התפלגתם‪ .‬אלו‬ ‫הם דברים שאנחנו מקריאים לך מהאותות וממסר החוכמה‪ .‬ישוע‬ ‫נמשל אצל אללה לאדם‪ .‬הוא ברא אותו מעפר‪ ,‬ואז אמר לו‪ :‬היה‪,‬‬ ‫והוא נהיה‪ .‬זאת האמת מאת ריבונך‪ ,‬ולכן‪ ,‬אל תהיה בין הספקנים‪.‬‬ ‫אם יתווכחו אתך אודות נושא זה עכשיו‪ ,‬אחרי שכבר הגיעה אליך‬ ‫הדעת‪ ,‬אמור להם‪ :‬בואו ונאסוף יחד את בנינו ובניכם‪ ,‬את נשינו‬ ‫ונשותיכם‪ ,‬את עצמנו ואתכם‪ ,‬אז נתפלל בהכנעה ונבקש שקללתו‬ ‫של אללה תחול על הכוזבים‪ .‬אמור‪ :‬אתם בעלי הספר‪ ,‬בואו ונגיע‬ ‫להבנה בינינו לביניכם שלא נעבוד אלוהים אחרים זולת אללה ולא‬ ‫נצרף לו שום שותפים ולא ניקח לנו מקרבנו אדונים אחרים זולת‬ ‫אללה‪ .‬ואם הם יפנו עורף‪ ,‬אמרו‪ :‬אתם עדים לכך שאנחנו מסורים‪.‬‬

‫אתם אנשי הספר‪ ,‬מדוע תתווכחו אודות אברהם‪ ,‬בשעה שהחוק‬ ‫והבשורה הורדו רק לאחר זמנו‪ .‬והכיצד לא תשכילו להבין זאת‪.‬‬ ‫אברהם לא היה יהודי ולא נוצרי‪ ,‬אלא חניף שהתמסר בשלמות‬ ‫לרצון אללה ולא שיתף אחרים בפולחנו‪ .‬קרוביו של אברהם מבין‬ ‫האנשים הם אלה ההולכים בדרכו והנביא הזה והמאמינים‪ .‬אללה‬ ‫הוא מגן המאמינים‪ .‬סיעה אחת מאנשי הספר מנסה להתעותכם‪,‬‬ ‫אך רק את עצמם הם מתעים בלי להבין זאת‪ .‬אנשי הספר‪ ,‬מדוע‬ ‫תעטפו את האמת בהבל ותסתירו את האמת בשעה שהידע נמצא‬ ‫ברשותכם‪ .‬האם יבקשו דבר שונה מדתו של אללה‪ ,‬אליו התמסרו‬ ‫כל שוכני שמים וארץ‪ ,‬מרצון או שלא מרצון‪ ,‬ואליו יוחזרו‪ .‬כל‬ ‫המבקש לו דת אחרת מלבד המסירות השלמה לאללה‪ ,‬מעשיו לא‬ ‫יצליחו ובעולם הבא ישב עם המפסידים‪ .‬המאמינים‪ ,‬אם תישמעו‬ ‫לסיעה אחת מבין אנשי הספר הם ישיבו אתכם לידי כפירה לאחר‬ ‫שהאמנתם‪ .‬כיצד תכפרו בשעה שאותות אללה מוקראים בפניכם‬ ‫ושליחו יושב ביניכם‪ .‬מי שמבקש את אללה מונחה בדרך הישר‪.‬‬ ‫המאמינים‪ ,‬כבדו את אללה כפי שראוי לכבדו ואל תניחו למוות‬ ‫לקחת אתכם לפני שתתמסרו‪ .‬אחזו חזק בחבל אללה ואל תתפלגו‪.‬‬ ‫וזכרו את חסדו שנטה לכם‪ ,‬כשהייתם אויבים זה לזה והוא קירב‬ ‫את לבכם באהבה עד שהפכתם בחסדו לאחים‪ ,‬בעת שהגעתם עד‬ ‫סף תהום האש והוא הציל אתכם ממנה‪ .‬כך מבהיר לכם אללה את‬ ‫אותותיו למען תודרכו‪ .‬מי ייתן ותקום מכם אומה אחת‪ ,‬שקוראת‬ ‫לעשות את הטוב‪ ,‬מצווה את הנכון ואוסרת את העוולה‪ ,‬הם אלה‬ ‫שיצליחו‪ .‬אל תדמו לאלה שנפלו למחלוקת והתפלגו לאחר שכבר‬ ‫קיבלו אותות ברורים‪ ,‬להם שמור עונש כבד‪ .‬דרכים רבות עברו‬ ‫מהעולם לפניכם‪ ,‬צאו לארץ וראו מה היה סופם של המכחישים‪.‬‬

‫זו הודעה ברורה לאנשים והדרכה ואזהרה ליראי אללה‪ .‬אל ייפול‬ ‫לבכם ואל תיעצבו‪ .‬ידכם תהיה על העליונה‪ ,‬אם הנכם מאמינים‪.‬‬ ‫אם אללה יושיט לכם עזרה‪ ,‬מי יגבר עליכם‪ ,‬ואם יזנח אתכם‪ ,‬מי‬ ‫יבוא לעזרכם זולתו‪ .‬באללה ישימו המאמינים את מבטחם‪ .‬אללה‬ ‫חנן בחסדו את מאמיניו ושלח אליהם שליח מקרבם כדי להקריא‬ ‫להם את אותותיו‪ ,‬לקדש אותם וללמד אותם את הספר והחוכמה‪,‬‬ ‫כי בתעייה מוחלטת היו לפני כן‪ .‬אל יחשבו הכופרים כי ההפוגה‬ ‫שקיבלו תועיל לנפשותיהם‪ ,‬אנו נותנים להם הפוגה כדי שיגדילו‬ ‫לחטוא ויבוא עליהם עונש מחפיר‪ .‬אללה לא יזנח את המאמינים‬ ‫במצב שבו הם נמצאים‪ ,‬לפני שיבדיל בין הרע לבין הטוב‪ .‬אללה‬ ‫גם לא יגלה לכם את סודות הנסתר‪ ,‬אלא יבחר מבין שליחיו את‬ ‫מי שברצונו להדריך‪ .‬לכן‪ ,‬האמינו באללה ובשליחו‪ ,‬ואם תאמינו‬ ‫ותעשו את הטוב‪ ,‬רב יהיה שכרכם‪ .‬אל תניח להליכתם הגאה של‬ ‫הכופרים בארץ להשלותך‪ .‬הנאתם היא קצרה ומעונם הסופי הוא‬ ‫הגיהינום‪ ,‬ורע שם היצוע‪ .‬אללה רוצה לסלוח לכם‪ ,‬אך ההולכים‬ ‫בעקבות תאוותם רוצים שתרחיקו בתעייה‪ .‬אם תימנעו מהחטאים‬ ‫המתועבים אשר נאסרו עליכם‪ ,‬נסלח לכם על עוונותיכם הקטנים‬ ‫וניתן לכם מקום מכובד‪ .‬עבדו את אללה ואל תצרפו לו שותפים‪.‬‬ ‫וגמלו חסדים להוריכם‪ ,‬קרוביכם‪ ,‬יתומים‪ ,‬נזקקים‪ ,‬השכן הקרוב‪,‬‬ ‫השכן הזר‪ ,‬החבר שאתכם‪ ,‬עובר האורך והאנשים שכפופים לכם‪.‬‬ ‫אללה סולד מטיפוסים שחצנים ויהירים‪ .‬מהקמצנים אשר מצווים‬ ‫חמדנות לאחרים ומסתירים את הדבר שאללה העניק להם בחסדו‪,‬‬ ‫ולכופרים הכנו עונש מחפיר‪ .‬הנשמעים לאללה ושליחו נמצאים‬ ‫בחברת הנביאים‪ ,‬הישרים‪ ,‬העדים והצדיקים‪ ,‬אללה נטה להם את‬ ‫חסדו‪ .‬מה טובה היא חברתם‪ .‬זו ברכת אללה‪ ,‬ואין יודע כאללה‪.‬‬

‫המשתדל למען מטרה טובה ייקח בה חלק והמשתדל למען מטרה‬ ‫רעה יקבל את גמולה‪ ,‬ואללה משגיח על הכול‪ .‬בכל עת שתבורכו‪,‬‬ ‫השיבו ברכה טובה ממנה או זהה לה‪ .‬אללה לוקח הכול בחשבון‪.‬‬ ‫הורדנו לך את ספר האמת כדי לשפוט את האנשים על פי מצוות‬ ‫אללה‪ ,‬ואל תלמד זכות על המועלים‪ .‬בקש את מחילת אללה‪ ,‬כי‬ ‫הוא סולח ורחום ואל תטען בשם הבוגדים בנפשם‪ ,‬כי אללה סולד‬ ‫מהמועל החוטא‪ .‬הם מנסים להסתתר מהבריות‪ ,‬אך אינם יכולים‬ ‫להסתתר מאללה‪ ,‬כי הוא נמצא ביניהם בעת שיקשרו נגדו בלילה‬ ‫דברים שאינם נושאים חן בעיניו‪ .‬ואללה חולש על כל מעשיהם‪.‬‬ ‫אתם לימדתם עליהם זכות בעולם הזה‪ ,‬אולם מי ילמד עליהם זכות‬ ‫בפני אללה ביום הדין ומי יגן עליהם‪ .‬מי שעושים צדקה‪ ,‬זכר או‬ ‫נקבה‪ ,‬ומאמינים‪ ,‬ייכנסו לגן העדן ולא יקופחו‪ ,‬אפילו לא במעט‪.‬‬ ‫אללה אדון לכל דבר בשמים ובארץ‪ ,‬ואין מגשים כאללה‪ .‬אם רק‬ ‫ירצה‪ ,‬יוכל לקחת אתכם‪ ,‬האנשים‪ ,‬ולברוא אחרים‪ .‬ואללה מסוגל‬ ‫לעשות זאת‪ .‬הרוצה לבוא על שכרו בעולם‪ ,‬בידי אללה שמורים‬ ‫שכר העולם הזה ושכר העולם הבא גם יחד ואללה שומע ומבחין‪.‬‬ ‫המאמינים‪ ,‬עמדו איתן לצד הצדק‪ ,‬כעדי אללה‪ ,‬גם כנגד עצמכם‬ ‫או הוריכם וקרוביכם‪ .‬בין אם עשיר או עני‪ ,‬אללה טוב לשניהם‬ ‫כמגן‪ .‬אל תנהו אחר תאוותיכם פן תסטו‪ ,‬אך אם תרמו או תימנעו‬ ‫מעדות צדק‪ ,‬אללה יודע היטב את מעשיכם‪ .‬המאמינים‪ ,‬האמינו‬ ‫באללה ושליחו ובספר שהוריד לשליחו ובאלה שהוריד לקודמיו‪.‬‬ ‫מי שכופר באללה‪ ,‬מלאכיו‪ ,‬ספריו‪ ,‬שליחיו והיום האחרון מרחיק‬ ‫בתעייה‪ .‬אנשים‪ ,‬ניתן לכם מופת ברור מריבונכם והורדנו אליכם‬ ‫אור גלוי‪ .‬באשר למאמינים באללה ואוחזים בו באופן איתן‪ ,‬הוא‬ ‫יקבל אותם בקרוב לרחמיו וחסדיו וינחה אותם אליו בדרך הישר‪.‬‬

‫והזכירו את החסד שנטה אליכם אללה ואת בריתו שכרת עמכם‪,‬‬ ‫בשעה שאמרתם‪ :‬נשמע ונעשה‪ .‬והיו יראי אללה‪ ,‬כי אללה מכיר‬ ‫היטב את הסודות אשר בלבכם‪ .‬אתם המאמינים‪ ,‬היו איתנים תמיד‬ ‫בנאמנותכם לאללה‪ ,‬כעדים להתנהגות הולמת‪ ,‬ואל תניחו לשנאה‬ ‫של מישהו כלפיכם לגרום לכם לנטות אל הרע ולסטות מן הצדק‪.‬‬ ‫נהגו בצדק‪ ,‬כי זה סמוך ליראת שמים‪ ,‬והיו יראי אללה‪ ,‬כי אללה‬ ‫מכיר היטב את מעשיכם‪ .‬אנשי הספר‪ ,‬שליחנו בא אליכם על מנת‬ ‫לבאר לכם רבים מדברי הספר שנהגתם להסתיר‪ ,‬ולפסוח על רבים‪.‬‬ ‫הנה בא אליכם מאללה אור וספר ברור אשר בעזרתו מדריך אללה‬ ‫את עושי רצונו בדרכים של שלום וביטחון‪ ,‬ומוציא אותם ברצונו‬ ‫מחושך לאור ומנחה אותם בדרך הישר‪ .‬גילינו לך ספר לאשורו‪,‬‬ ‫שמאשר את הספר שקדם לו ושומר עליו בנאמנות‪ .‬עלכן‪ ,‬שפוט‬ ‫ביניהם על סמך הדבר שגילה אללה‪ ,‬ואל תלך בעקבות רצונותיהם‬ ‫הריקניים‪ ,‬בסורך מהאמת שניתנה לך‪ .‬לכל אחד מכם קבענו חוק‬ ‫ודרך ברורה‪ .‬אילו רצה אללה‪ ,‬היה הופך את כולכם לאומה אחת‪,‬‬ ‫אלא שהוא רוצה לבחון אתכם בדברים שהעניק לכם‪ .‬לכן‪ ,‬התחרו‬ ‫במעשים טובים‪ ,‬אל אללה תשובו כולכם והוא יידע אתכם בנוגע‬ ‫לנושאים אשר בעטיים התפלגתם‪ .‬המאמינים‪ ,‬כל אדם שיחזור בו‬ ‫מאמונתו‪ ,‬אללה יביא במהרה אנשים אותם יאהב כפי שהם יאהבו‬ ‫אותו‪ ,‬שנוחים למאמינים וקשים לכופרים‪ ,‬שנלחמים בדרכי אללה‬ ‫ושלעולם אינם נרתעים מגינויי המאשימים‪ .‬זו ברכת אללה‪ ,‬אותה‬ ‫יעניק למי שירצה‪ .‬ואללה מקיף את הכול ויודע את כל הדברים‪.‬‬ ‫חבריכם הם אללה ושליחו והמאמינים אשר מקיימים את התפילה‬ ‫ומעלים תרומה לנזקק וכורעים‪ .‬באשר לאלה המתייחסים לאללה‬ ‫ולשליחו ולמאמינים כחבריהם; אחוותו של אללה תמיד מנצחת‪.‬‬

‫המאמינים‪ ,‬אל תתיידדו עם מי ששמים את דתכם ללעג ושעשוע‪,‬‬ ‫לא מבין אלה שקיבלו את הספר לפניכם ולא מבין הכופרים‪ .‬היו‬ ‫יראי אללה‪ ,‬אם יש בכם אמונה‪ .‬אמור‪ :‬אנשי הספר‪ ,‬אין כל בסיס‬ ‫לעמדתכם‪ ,‬אלא אם כן תמלאו את התורה‪ ,‬הבשורה והדבר שהורד‬ ‫אליכם מריבונכם‪ .‬והדבר שהתגלה אליך מריבונך רק מעצים אצל‬ ‫רובם את המרי העיקש והכפירה‪ .‬האומרים‪ :‬המשיח בן מרים הוא‬ ‫האלוהים‪ ,‬כופרים‪ .‬הן המשיח אמר‪ :‬בני ישראל‪ ,‬עבדו את אללה‪,‬‬ ‫ריבוני וריבונכם‪ .‬המצרף אחרים אל אללה‪ ,‬אללה יאסור עליו את‬ ‫הגן והאש תהיה משכנו‪ .‬ולרשעים לא יימצא מושיע‪ .‬האומרים‪:‬‬ ‫האל הוא השלישי מבין השלושה‪ ,‬כופרים‪ .‬אין אל זולת אל אחד‪.‬‬ ‫אם לא יחדלו מדבריהם‪ ,‬ללא ספק ייפול עונש כבד על הכופרים‬ ‫שביניהם‪ .‬מוטב להם שיחזרו בתשובה ויבקשו את מחילת אללה‪.‬‬ ‫ואללה סולח ורחום‪ .‬את הקשים באיבתם למאמינים תמצא בקרב‬ ‫היהודים והמשתפים‪ ,‬ואת הגדולים באהבתם למאמינים תגלה בין‬ ‫האומרים‪ :‬נוצרים אנו‪ .‬זאת משום שיש ביניהם אנשים המסורים‬ ‫ללימודים ואנשים שפרשו מחיי העולם ושאינם יהירים‪ .‬בשומעם‬ ‫את הדבר הורד לשליח‪ ,‬תוכל לראות את עיניהם מוצפות בדמעות‪,‬‬ ‫כי הכירו את האמת‪ .‬הם אומרים‪ :‬ריבוננו‪ ,‬אנחנו מאמינים‪ ,‬רשום‬ ‫אותנו עם העדים‪ .‬ומדוע שלא נאמין באללה ובאמת שנגלתה לנו‪,‬‬ ‫כשיש בנו רצון עז שריבוננו יכניסנו בקהל הישרים‪ .‬המאמינים‪,‬‬ ‫אל תאסרו על נפשותיכם את הטוב שאללה התיר לכם ואל תפריזו‪.‬‬ ‫ואללה איננו אוהב את המפריזים‪ .‬איכלו מהמותר והטוב שאללה‬ ‫העניק לכם לשם קיומכם והיו יראי אללה‪ ,‬אשר בו אתם מאמינים‪.‬‬ ‫סמים משכרים‪ ,‬משחקי הימורים‪ ,‬ניחוש עתידות ומעשי כשפים‬ ‫אינם אלא שיקוצים מעשה ידי שטן‪ ,‬הימנעו מהם למען תצליחו‪.‬‬

‫שליחים נדחו לפניך‪ .‬הם נשאו בעוז את ההכחשה וגם נפגעו עד‬ ‫שהגיעה אליהם תגבורת מעמנו‪ .‬דבר אללה לא ניתן לשינוי וכבר‬ ‫יודעת בנוגע לקורות השליחים‪ .‬מכחישי אותותינו הינם חירשים‬ ‫אילמים המהלכים באפלה‪ .‬אללה משאיר בתעייה את מי שירצה‬ ‫ומנחה בדרך הישר את מי שירצה‪ .‬עוד לפניך הדרכנו בני אומות‬ ‫רבות והנחתנו עליהם סבל ומחסור כדי שילמדו ענווה‪ .‬מדוע אם‬ ‫כך‪ ,‬לא למדו ענווה בעת שירדו עליהם הייסורים מאתנו‪ .‬אדרבה‪,‬‬ ‫לבבותיהם הפכו קשים עוד יותר‪ ,‬והשטן עשה שמעשיהם הרעים‬ ‫ייראו יפים בעיניהם‪ .‬וכך‪ ,‬בשעה ששכחו את האזהרות שקיבלו‪,‬‬ ‫פתחנו להם שערים של כל טוב‪ ,‬עד שלפתע‪ ,‬בעודם מתענגים על‬ ‫מתנותינו‪ ,‬עשינו אתם את החשבון‪ ,‬ואז אבדה תקוותם‪ .‬מבין בני‬ ‫העוולה נגדע השריד האחרון; התהילה לאללה ריבון העולמים‪.‬‬ ‫אמור‪ :‬תנו דעתכם‪ ,‬אם אללה ייטול את שמיעתכם ואת ראייתכם‬ ‫ויחתום את לבבותיכם‪ ,‬איזה אלוה‪ ,‬זולת אללה‪ ,‬ישיב לכם אותם‪.‬‬ ‫ראה כיצד אנחנו מבארים את האותות בדרכים מגוונות‪ ,‬ולמרות‬ ‫הדבר‪ ,‬הם פונים לדרכם‪ .‬אנחנו משגרים את השליחים כדי שיהיו‬ ‫מבשרים ומזהירים‪ ,‬כך שאלה שמאמינים ומתקנים את דרכיהם‪,‬‬ ‫לא ייפול עליהם פחד ולא ידעו צער‪ .‬אך כל אלה שמכחישים את‬ ‫אותותינו‪ ,‬בהם יפגע העונש‪ ,‬מאחר שלא חדלו מפשעיהם‪ .‬אמור‪:‬‬ ‫באשר לי‪ ,‬ברשותי אות ברור מאת ריבוני‪ ,‬אולם אתם התכחשתם‬ ‫לו‪ .‬לא בידי הדבר‪ ,‬אותו אתם מבקשים להחיש‪ .‬הפקודה נמצאת‬ ‫ברשות אללה ולא אחר‪ .‬הוא דובר האמת והוא הטוב שבשופטים‪.‬‬ ‫אמור‪ :‬אילו הדבר שאותו אתם דורשים להקדים היה נתון בידי‪,‬‬ ‫כבר היה מיושב העניין ביני וביניכם‪ .‬אך אללה מיטיב לדעת מי‬ ‫הם עושי העוולה‪ .‬כל אירוע יתרחש בעתו ובסופו של דבר תבינו‪.‬‬

‫בראותך אנשים העסוקים בוויכוחים בטלים בדבר אותותינו‪ ,‬פנה‬ ‫מהם‪ ,‬אלא אם יעברו לנושא אחר‪ .‬אם השטן גורם לך מדי פעם‬ ‫לשכוח‪ ,‬בשעה שישוב אליך הזיכרון‪ ,‬אל תמשיך לשבת בחברתם‬ ‫של אנשים שעושים עוול‪ .‬עזוב במנוחה את אלו שרואים את דתם‬ ‫רק כמשחק ושעשוע‪ ,‬ושחיי העולם הזה מרמים אותם‪ .‬אך הכרז‬ ‫שכל נפש מסגירה את עצמה לאבדון במו מעשיה‪ .‬היא לא תמצא‬ ‫לעצמה מליץ או מגן זולת אללה‪ ,‬וגם כאשר תציע כופר‪ ,‬הוא לא‬ ‫יתקבל עבורה‪ .‬זהו גורלם של האנשים שמביאים את חורבנם במו‬ ‫ידיהם‪ ,‬להם מיועד משקה של מים רותחים ועונש מצער ביותר‪,‬‬ ‫בגלל שדבקו בכפירתם באללה‪ .‬המאמינים שאינם מתבלבלים בין‬ ‫אמונתם לעוול‪ ,‬הם חיים בביטחון והם מודרכים‪ .‬זה הטיעון שלנו‪,‬‬ ‫שהענקנו לאברהם כנגד אנשיו‪ .‬אנחנו מרוממים את מי שנרצה‪,‬‬ ‫דרגה אחר דרגה‪ ,‬כי ריבונך מלא בחוכמה ודעת‪ .‬אנחנו הענקנו לו‬ ‫את יצחק ואת יעקב‪ .‬את כולם הדרכנו‪ .‬כפי שהדרכנו את נח לפניו‪,‬‬ ‫ומבין צאצאיו את דוד‪ ,‬שלמה‪ ,‬איוב‪ ,‬יוסף‪ ,‬משה ואהרן‪ ,‬כך נגמול‬ ‫לעושי צדקה‪ .‬וזכריה ויוחנן וישוע ואליהו‪ ,‬כולם נמנו עם שורות‬ ‫הצדיקים‪ .‬וישמעאל ואלישע ויונה ולוט‪ ,‬את כל אלו רוממנו מעל‬ ‫העמים‪ .‬וגם את אבותיהם וצאצאיהם ואחיהם‪ ,‬אותם בחרנו ואותם‬ ‫הנחינו בדרך הישר‪ .‬זו הדרכת אללה אשר בעזרתה ינחה את מי‬ ‫שירצה מבין עבדיו‪ .‬אולם במידה שיצרפו לו שותפים‪ ,‬לא יועילו‬ ‫להם כל מעשיהם‪ .‬אלה הם האנשים אשר להם הענקנו את הספר‪,‬‬ ‫הסמכות והנבואה‪ .‬אולם במידה שיתכחשו להם‪ ,‬ראו כיצד נפקיד‬ ‫אותם בידי אנשים חדשים שלא יתכחשו לדבר‪ .‬הם אלה שקיבלו‬ ‫את הדרכת אללה‪ .‬לכן‪ ,‬לך בעקבות ההדרכה אותה קיבלו‪ .‬אמור‪:‬‬ ‫אינני מבקש מכם שכר על כך‪ .‬אין זה אלא מסר לשוכני העולמות‪.‬‬

‫הם משווים בין השדים לאללה‪ ,‬למרות שאללה יצר אותם‪ ,‬והם‬ ‫שייכו לו בנים ובנות באופן כוזב וחסר דעת‪ .‬ישתבח שמו ויתעלה‬ ‫מעל לכל דבר שהם מייחסים לו‪ .‬מחולל השמים והארץ‪ ,‬איך יהיה‬ ‫לו בן אם אין לו בת זוג‪ .‬הוא ברא את כל הדברים ויודע כל דבר‪.‬‬ ‫הן כבר באו אליכם הוכחות מריבונכם‪ ,‬כל המבחין בהם ייטיב עם‬ ‫נפשו וכל הנוהג כעיוור יעשה זאת נגד עצמו‪ ,‬ולא עליי להשגיח‬ ‫על מעשיכם‪ .‬נהג על פי הדבר שניגלה לך מאת ריבונך‪ ,‬אין אלוה‬ ‫זולתו‪ ,‬וסור מאלה המשתפים אלילים עם אללה‪ .‬ברצון אללה לא‬ ‫היו לוקחים להם אלילים‪ .‬ולא הפקדנו אותך לשמור על מעשיהם‪,‬‬ ‫ואינך אחראי להם‪ .‬הם נשבעו באללה בהן צדקם שאם יוצג להם‬ ‫אות‪ ,‬אז יאמינו‪ .‬אמור‪ :‬האותות הם עם אללה‪ ,‬והכיצד יבינו‪ .‬הרי‬ ‫גם אם יבואו להם אותות‪ ,‬לא יאמינו‪ .‬אנו נהפוך את לבם ועיניהם‬ ‫וכפי שסירבו להאמין תחילה‪ ,‬כך נניח להם‪ ,‬בעוונותיהם‪ ,‬לתעות‬ ‫בעיוורונם‪ .‬גם אם נישלח אליהם מלאכים וידברו אליהם המתים‪,‬‬ ‫ונכנס את כל הדברים מול עיניהם‪ ,‬גם אז לא יאמינו‪ ,‬אלא ברצון‬ ‫אללה‪ ,‬ורובם נבערים מדעת‪ .‬הקמנו לכל שליח יריבים שטניים‬ ‫מקרב האנשים והשדים‪ ,‬שמלהיבים זה את זה בטיעונים נמלצים‬ ‫ומרמה‪ .‬אילו רצה אללה‪ ,‬לא היו עושים זאת‪ .‬לכן‪ ,‬הנח להם ולכל‬ ‫דבר שבדו‪ .‬אליהם יטה לבם של מכחישי העולם הבא‪ .‬הם יתענגו‬ ‫על כך ויגיעו לאן שיגיעו‪ .‬דבר ריבונך יתגשם בהן צדק ואין מי‬ ‫שישנה את דברו‪ ,‬הוא השומע והיודע‪ .‬האם ישווה זה שהיה מת‬ ‫וניתנו לו חיים ואור להתהלך בו בין האנשים‪ ,‬לזה השוכן באפלה‬ ‫גמורה‪ ,‬ממנה לא יוכל לצאת‪ .‬כך בעיני הכופרים נראים מעשיהם‬ ‫ראויים‪ ,‬וכך הצבנו בכל עיר את גדולי רשעיה כדי שיחרשו בה‬ ‫מזימות‪ ,‬אך רק כנגד נפשותיהם שלהם הם זוממים‪ ,‬ללא שיבחינו‪.‬‬

‫את מי שאללה רוצה להדריך‪ ,‬הוא מרחיב את חזם לאסלאם‪ .‬ואת‬ ‫מי שברצונו להותיר בתעייה‪ ,‬הוא גורם לחזם להסגר ולהתכווץ‪,‬‬ ‫כאילו נאלצו לטפס לשמים‪ .‬כך מעניש אללה את אלה שמסרבים‬ ‫להאמין‪ .‬זו דרך ריבונך המוליכה הישר קדימה‪ ,‬ואנו פירטנו את‬ ‫האותות לאלו שנשמרים מהתוכחה‪ .‬להם שמור משכן של שלום‬ ‫בנוכחות ריבונם‪ ,‬והוא יהיה להם למגן בזכות מעשיהם‪ .‬כל אדם‬ ‫ידורג על פי מעשיו‪ ,‬וריבונך לא יסיח את דעתו מכל דבר שיעשו‪.‬‬ ‫כל דבר שהובטח לכם בוא יבוא ולא תוכלו לסכלו‪ .‬אמור‪ :‬הטענה‬ ‫הניצחת שייכת לאללה‪ ,‬ואילו רצה‪ ,‬יכול היה להדריך את כולכם‪.‬‬ ‫אמור‪ :‬הביאו את עדיכם כדי להוכיח שאללה אסר דברים אלה או‬ ‫אחרים‪ .‬אם ימציאו עדים שכאלה‪ ,‬אל תשהה בחברתם ואל תנהה‬ ‫אחר משאלות השווא של מכחישי אותותינו ושל אלה אשר אינם‬ ‫מאמינים בעולם הבא‪ .‬כי הם מחשיבים אחרים כשווים לריבונם‪.‬‬ ‫אמור‪ :‬בואו ואקריא בפניכם את הדברים שריבונכם אסר עליכם;‬ ‫אל תצרפו אליו אחרים כשווי ערך‪ .‬היטיבו עם הוריכם‪ ,‬אל תקטלו‬ ‫את ילדיכם מחמת העוני‪ ,‬כי אנו נפרנס אתכם וגם אותם‪ ,‬אל תפנו‬ ‫למעשי תועבה גלויים או נסתרים ואל תהרגו נפשות אשר אללה‬ ‫קידש‪ ,‬אלא בדרך של משפט צדק‪ .‬כל זאת הוא ציווה לכם למען‬ ‫תדעו חוכמה‪ .‬אל תקרבו לרכושו של היתום‪ ,‬אלא רק מתוך כוונה‬ ‫להשביחו עד שיגיע לפרקו‪ .‬הקפידו על המידה ועל משקל הצדק‪.‬‬ ‫הרי לא נעמיס משא על אף נפש מלבד את מה שביכולתה לשאת‪.‬‬ ‫בעת שאתם מעידים אמרו את האמת‪ ,‬גם כאשר מדובר בקרובים‪,‬‬ ‫ומלאו את ברית אללה‪ .‬זאת הוא ציווה לכם למען תזכרו‪ .‬זו אכן‬ ‫דרכי המוליכה בדרך הישר‪ .‬לכו בה ואל תלכו בדרכים אחרות‪ ,‬כי‬ ‫הן ירחיקו אתכם מדרכו‪ .‬זאת הוא ציווה לכם למען תהיו ישרים‪.‬‬

‫ונתנו למשה את הספר כדי להשלים את עושי הטוב ולהסביר את‬ ‫כל הדברים בפרוטרוט‪ ,‬עם הדרכה ורחמים כדי שיאמינו במפגש‬ ‫עם ריבונם‪ .‬זה ספר מבורך שגילינו‪ ,‬לכן‪ ,‬נהגו על פיו והיו ישרים‬ ‫כדי שתזכו ברחמים‪ .‬ואל תגידו‪ :‬ספר זה ניתן לפנינו לשני עמים‪,‬‬ ‫ובאשר לנו‪ ,‬אין אנו בקיאים בשקדנותם‪ .‬ואל תאמרו‪ :‬אילו הורד‬ ‫הספר אלינו‪ ,‬היינו מודרכים בו טוב יותר מהם‪ .‬ועכשיו‪ ,‬כשמגיע‬ ‫אליכם האות הברור מאת ריבונכם עם הדרכה ורחמים‪ ,‬מי יחטא‬ ‫יותר מזה שמכחיש את אותות אללה ופונה מהם‪ .‬אנו נעניש בזמן‬ ‫הנכון את מכחישי אותותינו בעונשים קשים על סרבנותם‪ .‬אמור‪:‬‬ ‫אכן הדריך אותי ריבוני בדרך הישר ובאמונה הנכונה‪ ,‬בנתיבו של‬ ‫אברהם החניף שלא שיתף אחרים עם אללה‪ .‬ערים רבות החרבנו‪.‬‬ ‫עונשנו פגע בהן במפתיע בעת לילה או בעת מנוחת אחר הצהרים‪.‬‬ ‫וכשפגע בהם עונשנו‪ ,‬לא זעקו דבר מלבד‪ :‬אכן חטאנו‪ .‬אז נחקור‬ ‫את האנשים אליהם נשלחו ההודעות ואת האנשים שבידיהם הן‬ ‫נשלחו‪ .‬ונדע לספר להם את סיפורם המלא‪ ,‬כי מעולם לא נעדרנו‪.‬‬ ‫חלק מכם הוא ידריך‪ ,‬על אחרים יגזור תעייה‪ ,‬מאחר שלקחו להם‬ ‫שטנים כחברים ולא את אללה‪ ,‬בחושבם שהם מודרכים‪ .‬כל אומה‬ ‫נקצב זמנה ובבוא העת לא תוכל לדחותו‪ ,‬אפילו לא בשעה‪ ,‬גם לא‬ ‫להקדימו‪ .‬עקרנו את ההר והצבנו אותו כסכך מעליהם והם חשבו‬ ‫שייפול עליהם‪ .‬אחזו חזק בדבר שנתנו לכם וזכרו את תוכנו למען‬ ‫תהיו יראים‪ .‬השמות היפים ביותר שייכים לאללה‪ .‬לכן‪ ,‬פנו אליו‬ ‫בהם והתרחקו מחברת מחללי ומכחישי שמותיו‪ ,‬כי על מעשיהם‬ ‫ישולם להם גמולם בקרוב‪ .‬את מכחישי אותותינו נעניש בצורה‬ ‫הדרגתית‪ ,‬בדרכים שלא יבינו‪ .‬אתן להם דחייה‪ ,‬מכיוון שתוכניתי‬ ‫מהימנה‪ .‬כך ביארנו את האותות בפרוטרוט למען יימלכו בדעתם‪.‬‬

‫ישאלוך בדבר השעה ולמתי נקבע זמנה‪ ,‬אמור‪ :‬הידיעה אודותיה‬ ‫היא עם ריבוני והוא לבדו יכול לגלות את מועדה‪ .‬כבד משאה על‬ ‫השמים והארץ ולא תגיע אליכם‪ ,‬אלא בפתאומיות‪ .‬ישאלו אותך‬ ‫אם הרבית לחקור אודותיה‪ ,‬אמור להם‪ :‬הידיעה אודותיה היא אך‬ ‫ורק עם אללה‪ .‬אך מרבית האנשים אינם יודעים‪ .‬אמור‪ :‬אין בידי‬ ‫להיטיב או להרע עם עצמי‪ ,‬מלבד ברצונו של אללה‪ .‬אילו היתה‬ ‫לי ידיעה בנוגע לנסתר‪ ,‬הייתי מרבה לעצמי את כל הטוב‪ ,‬וכל רע‬ ‫לא היה פוגע בי‪ .‬אינני אלא מזהיר ומבשר טובות למאמינים‪ .‬אם‬ ‫אינך מביא להם אות‪ ,‬הם אומרים‪ :‬מדוע לא דרשת אות בעבורנו‪.‬‬ ‫ענה להם‪ :‬אני פועל על פי הדבר שניגלה לי מאת ריבוני‪ .‬אלה הן‬ ‫תובנות מאירות עיניים מאת ריבונכם עם הדרכה ורחמים לכל מי‬ ‫שמאמין‪ .‬בשעת הקראת הקוראן האזינו לו בתשומת לב ובשלווה‬ ‫למען תזכו לרחמים‪ .‬הזכר בוקר וערב את שם ריבונך בנשמתך‪,‬‬ ‫בחרדת קודש וענווה‪ ,‬אל תישא את קולך ואל תהיה בין המוסחים‬ ‫בדעתם‪ .‬דע כי הקרובים לריבונך אינם יהירים מדי מכדי לעובדו‬ ‫והם מספרים בשבחו ומתפללים אליו‪ .‬המאמינים הם אלה שליבם‬ ‫מתמלא ייראה בשעת הזכרת שם אללה‪ ,‬וכאשר מוקראים בפניהם‬ ‫אותותיו‪ ,‬מתחזקת אמונתם והם בוטחים בריבונם‪ .‬המקיימים את‬ ‫התפילה הקבועה ותורמים מהמתנות שניתנו להם לשם מחייתם‪.‬‬ ‫הכופרים מוציאים מממונם כדי להרחיק אנשים מדרך אללה‪ ,‬וכך‬ ‫ימשיכו לעשות עד שיישארו רק עם החרטה והאנחות‪ ,‬אז יוכרעו‬ ‫והכופרים ייאספו לגיהינום‪ .‬השטן היטיב את מעשיהם בעיניהם‬ ‫ואמר‪ :‬אין מי שיוכל לכם היום‪ ,‬כי אני לצדכם‪ .‬אך כאשר נפגשו‬ ‫המחנות‪ ,‬חזר בו ואמר‪ :‬אין אני אחראי לכם‪ ,‬רואה אני את הדבר‬ ‫אשר אינכם רואים וירא אני מפני אללה‪ ,‬כי אללה מחמיר בעונשו‪.‬‬

‫אללה לעולם לא יבטל את החסד שהרעיף על האנשים‪ ,‬אלא אם‬ ‫כן ישנו את הדבר אשר בנפשם‪ .‬אללה הוא אכן השומע והיודע‪.‬‬ ‫המאמינים‪ ,‬אל תיקחו את אבותיכם ואחיכם כעוזרים‪ ,‬אם יעדיפו‬ ‫את הכפירה על פני האמונה‪ .‬ואלה מביניכם שעושים זאת‪ ,‬עושים‬ ‫את העוול‪ .‬המאמינים באללה וביום האחרון אינם מבקשים ממך‬ ‫שחרור ממאבק שנתמך ברכושם ונפשותיהם‪ .‬ואללה מכיר היטב‬ ‫את מי שממלאים את חובתם‪ .‬המבקשים ממך שחרור הם רק אלה‬ ‫שכופרים באללה וביום האחרון ולבם נתון בספק והם מתנודדים‬ ‫בהססנותם‪ .‬אם יאיר מזלך לטובה‪ ,‬יצטערו‪ ,‬ואם תקרה לך תקלה‪,‬‬ ‫יאמרו‪ :‬אשרינו על שנזהרנו מבעוד מועד ופונים בשמחה לדרכם‪.‬‬ ‫אמור‪ :‬דבר לא יפגע בנו זולת הדבר שקבע לנו אללה‪ .‬הוא עזרנו‬ ‫ומגננו ובאללה יבטחו המאמינים‪ .‬אללה ייעד למאמינים‪ ,‬גברים‬ ‫ונשים‪ ,‬גנים אשר למרגלותיהם זורמים נהרות‪ ,‬בהם ישכנו לנצח‪,‬‬ ‫ומשכנות יפים בגנים של עדנה נצחית‪ .‬אך הברכה האמיתית היא‬ ‫להיטיב רצון לפני אללה‪ ,‬כי זו הצלחה מהמעלה הראשונה‪ .‬אללה‬ ‫רכש מהמאמינים את נפשם ורכושם תמורת גן העדן אותו ישיגו‪.‬‬ ‫הם נלחמים למען מטרתו של אללה‪ ,‬הורגים ונהרגים‪ .‬זאת הבטחת‬ ‫אמת‪ ,‬שמיוחסת לו בתורה‪ ,‬בבשורה ובקוראן‪ .‬ומי נאמן להבטחתו‬ ‫יותר מאשר אללה‪ .‬לכן‪ ,‬שמחו בעסקה שעשיתם‪ ,‬כי זוהי הצלחה‬ ‫מהמעלה הראשונה‪ .‬אללה פנה ברחמיו אל הנביא ואל המהגרים‬ ‫והתומכים שליוו אותו בשעה הקשה‪ ,‬לאחר שחלקם חשב לסטות‪.‬‬ ‫אז שב מכעסו עליהם והפגין כלפיהם רחמים‪ .‬וכך גם שב מכעסו‬ ‫על השלושה שנותרו מאחור‪ .‬בשעה שהארץ סגרה עליהם ורוחם‬ ‫נפלה‪ ,‬והתברר להם שאין מפלט מפני אללה‪ ,‬אלא ברצונו‪ .‬אז מחל‬ ‫להם כדי שיחזרו בתשובה‪ .‬כי אללה רוצה בתשובת עבדיו ורחום‪.‬‬

‫ריבונכם הוא אללה אשר ברא את השמים והארץ בשישה ימים‬ ‫ולאחר מכן עלה על הכס וניהל את מהלך הדברים‪ .‬אין אף מליץ‬ ‫בפניו‪ ,‬אלא בהסכמתו‪ .‬זהו אללה ריבונכם‪ ,‬לכן‪ ,‬עבדו אותו‪ ,‬שהרי‬ ‫הוזהרתם‪ .‬לבסוף תושבו אליו כולכם; הבטחתו של אללה וודאית‪.‬‬ ‫הוא מחולל את הבריאה וחוזר עליה כדי שיוכל לגמול בצדק לכל‬ ‫אלה שהאמינו ועשו את הישר‪ .‬לכופרים מזומן משקה של נוזלים‬ ‫רותחים ועונש מצער על כפירתם‪ .‬המאמינים ועושים את הישר‪,‬‬ ‫ריבונם ינחה אותם באמונתם‪ ,‬למרגלותיהם יזרמו הנהרות בגנים‬ ‫של עדנה‪ .‬קריאתם שם תהיה‪ :‬הכבוד לאללה‪ ,‬ברכתם שם תהיה‪:‬‬ ‫שלום‪ ,‬ובסיום קריאתם יאמרו‪ :‬התהילה לאללה‪ ,‬ריבון העולמים‪.‬‬ ‫אילו החיש אללה את הרעה לאנשים‪ ,‬כפי שהם מבקשים להחיש‬ ‫לעצמם את הטוב‪ ,‬כבר מזמן היו נותנים את הדין‪ .‬אך אנו מניחים‬ ‫לאלה שברוב עוונותיהם לא מייחלים לחברתנו‪ ,‬להמשיך ולתעות‬ ‫אילך ואילך במרדנותם‪ .‬האנושות היתה אומה אחת עד שנחלקה‪.‬‬ ‫אלמלא הפקודה שנתן ריבונך‪ ,‬היו מיישבים את כל חילוקי הדעות‬ ‫ביניהם‪ .‬כשאנחנו מניחים לאנשים לטעום מהחסד‪ ,‬לאחר שפגע‬ ‫בהם אסון‪ ,‬מייד ייפנו לחרוש מזימות נגד אותותינו‪ .‬אמור‪ :‬אללה‬ ‫מהיר מכם בתוכניותיו ושליחינו אכן רושמים את כל מזימותיכם‪.‬‬ ‫קוראן זה לא יכול היה להיווצר על ידי אחר זולת אללה‪ .‬אין הוא‬ ‫אלא אישור לדבר אשר קדם לו והסבר מפורט לספר שאין בו ספק‪.‬‬ ‫אם יאשימוך בשקר‪ ,‬אמור‪ :‬לי סדר עבודתי ולכם סדר עבודתכם‪,‬‬ ‫אתם נקיים מכל אחריות למעשי ואני נקי מכל אחריות למעשיכם‪.‬‬ ‫אללה איננו גורם שום עוול לאנשים‪ ,‬האנשים הם אלה שגורמים‬ ‫את העוול לעצמם‪ .‬האנשים‪ ,‬הנה ניתנו לכם מאת ריבונכם מוסר‬ ‫השכל ומרפא לדבר שנמצא בלבבכם והדרכה ורחמים למאמינים‪.‬‬

‫אמור‪ :‬בחסדו של אללה וברחמיו‪ ,‬בכך ישמחו‪ ,‬כי טוב הדבר מכל‬ ‫מה שיאגרו‪ .‬כל דבר שבו תעסוק וכל חלק מהקוראן שאותו תקרא‬ ‫וכל פעולה שתעשו‪ ,‬אנחנו עדים להם ברגעי עשייתם‪ .‬לא נעלם‬ ‫מריבונך‪ ,‬ולו גם משקל של גרגיר בשמים ובארץ‪ ,‬ולא משהו קטן‬ ‫או משהו גדול מזה‪ ,‬וכולם כתובים ברישום ברור‪ .‬אילו רצה בכך‬ ‫ריבונך‪ ,‬היו כל שוכני הארץ מאמינים‪ .‬אי לכך‪ ,‬למה זה תכפה את‬ ‫האמונה על האנשים‪ .‬אף נפש לא תוכל להאמין‪ ,‬אלא ברצונו של‬ ‫אללה‪ ,‬והוא מייסר את אלה שלא ישכילו להאמין‪ .‬אמור‪ :‬הביטו‬ ‫בכל מה שבשמים ובארץ‪ ,‬אולם לא אות ולא מתריע יועילו לאלה‬ ‫שאינם מאמינים‪ .‬האם הם ממתינים למשהו שונה מהדבר שקרה‬ ‫לאנשים שחלפו מהעולם לפניהם‪ .‬אמור‪ :‬המתינו אם כן‪ ,‬וגם אני‬ ‫אמתין עמכם‪ .‬בסופו של דבר נציל את שליחינו ואת המאמינים‪,‬‬ ‫מאחר שמוטל עלינו להציל את המאמינים‪ .‬אמור‪ :‬האנשים‪ ,‬כעת‬ ‫באה אליכם האמת מריבונכם‪ .‬המישיר לכת עושה זאת רק לטובת‬ ‫נפשו שלו‪ ,‬והתועה עושה זאת רק לאסונו שלו‪ ,‬ואין זה מתפקידי‬ ‫להשגיח על מעשיכם‪ .‬לך בעקבות הדבר שנתגלה לך והתמד בעוז‬ ‫ובסבלנות עד שאללה יעשה את הדין‪ ,‬כי הוא הטוב שבשופטים‪.‬‬ ‫אל תעבדו אחר זולת אללה‪ ,‬ואני מבשר ומזכיר לכם מצדו‪ .‬בקשו‬ ‫מחילה מריבונכם ואחר כך חיזרו אליו בתשובה כדי שייתן לכם‬ ‫מחייה נאה לזמן קצוב ויאציל את שפע חסדו לכל הראויים לכך‪.‬‬ ‫אך אם תפנו לו עורף‪ ,‬חושש אני כי יבוא עליכם עונשו של היום‬ ‫הגורלי‪ .‬לבסוף תושבו כולכם אל אללה‪ ,‬כי הוא הכול יכול‪ .‬אלה‬ ‫שמתאווים לחיי העולם הזה וזוהרו‪ ,‬להם נשלם את שכר פועלם‪,‬‬ ‫ולא ייגרע מהם דבר‪ .‬הם אלה שלא מצפה להם דבר בעולם הבא‪,‬‬ ‫מלבד האש‪ .‬תוכניותיהם משוללות ערך ומעשיהם חסרי השפעה‪.‬‬

‫בקוראן זה שהורד אליך אנו מוסרים לך את טובי הסיפורים‪ .‬לפני‬ ‫כן‪ ,‬גם אתה היית בין אלה שלא נתנו עליהם את הדעת‪ .‬במעשי‬ ‫השליחים טמון מוסר השכל עבור ברי הדעת‪ .‬אין אלה מעשיות‬ ‫שניתן לבדות‪ ,‬אלא אישור לכתובים שקדמו להם והצגה מפורטת‬ ‫של כל הדברים והדרכה ורחמים לאנשים שמאמינים‪ .‬אללה יודע‬ ‫מה נושאת כל נקבה ברחם‪ ,‬ובכמה יחסיר או יאריך‪ .‬עמו נמצאת‬ ‫המידה של כל הדברים‪ .‬אין הבדל אם תסתודדו בסתר או תצהירו‬ ‫בגלוי‪ ,‬אם תסתתרו בלילה או תלכו בגלוי לאור היום‪ .‬על כל אחד‬ ‫ערוכים מלאכים מלפנים ומאחור‪ ,‬והם המשגיחים עליו בפקודת‬ ‫אללה‪ .‬אללה לעולם לא משנה את מצב האנשים‪ ,‬עד שיעשו זאת‬ ‫בעצמם‪ .‬אך כשאללה רוצה בעונשם של האנשים‪ ,‬אין מי שימנע‬ ‫זאת‪ ,‬ולא יימצא להם מגן זולתו‪ .‬המקיימים את בריתם עם אללה‪,‬‬ ‫ולא נכשלים בשבועותיהם‪ .‬השומרים על אחדות הדברים שאללה‬ ‫ציווה לאחד‪ ,‬היראים את ריבונם ומפחדים מהחשבון הנורא מכול‪.‬‬ ‫המתמידים בעוז רוח מתוך רצון לרצות את פני אדונם‪ .‬העורכים‬ ‫את התפילה‪ ,‬התורמים בסתר ובגלוי מהדברים אשר הענקנו להם‬ ‫לשם מחייתם והמשיבים טובה תחת רעה‪ ,‬הם יזכו בגמול הנחלה‪.‬‬ ‫לכל תקופה יש ספר‪ .‬אללה מבטל או מאשר לפי רצונו‪ ,‬ואם הספר‬ ‫עמו‪ .‬בין אם נראה לך חלק מהדבר שייעדנו להם ובין אם נאסוף‬ ‫את נשמתך אלינו‪ ,‬חובתך להזהיר‪ ,‬וחובתנו לעשות אתם חשבון‪.‬‬ ‫הם אינם רואים כיצד אנו באים אל ארצם ומפחיתים בהדרגה את‬ ‫השפעתם בגבולותיה‪ .‬אללה שופט‪ ,‬משפטו לא ניתן לשינוי והוא‬ ‫מהיר בעשיית החשבון‪ .‬אלה שהיו לפניהם חרשו מזימות‪ ,‬ובכל‬ ‫המקרים תוכנית האב נמצאת בידי אללה‪ .‬הוא יודע את מעשיה‬ ‫של כל נפש‪ ,‬ובקרוב יגלו מכחישי האמת למי שייך גמול הנחלה‪.‬‬

‫זה ספר אשר גילינו לך כדי שתוכל להוביל את האנשים ממעמקי‬ ‫האפלה אל האור‪ ,‬ברשותו של ריבונם‪ ,‬אל דרכו של האדיר בכוח‪,‬‬ ‫אדון התהילה‪ .‬המעדיפים את חיי העולם הזה על פני חיי העולם‬ ‫הבא‪ ,‬המרחיקים את האנשים מדרך אללה ומבקשים לשבשה‪ ,‬הם‬ ‫אכן מרחיקים מאד בתעייתם‪ .‬המשל של אלה הכופרים בריבונם‪,‬‬ ‫מעשיהם כאפר שפגע בו רוח זלעפות ביום סופה‪ .‬הם יאבדו את‬ ‫השליטה על מעשי ידיהם‪ ,‬שהרי זו תעייה מרחיקת לכת‪ .‬אל לך‬ ‫לחשוב כי אללה יאכזב את שליחיו בהבטחתו‪ .‬אללה הוא האדיר‬ ‫בכוח‪ ,‬אדון הנקמות‪ .‬יום יבוא והארץ תשתנה לארץ אחרת‪ ,‬וכך‬ ‫גם השמים‪ ,‬וכולם יובאו לפני אללה‪ ,‬האחד שלא ניתן להכניעו‪.‬‬ ‫כל אלה שכפרו יצטערו שוב ושוב על כך שלא השתחוו במסירות‬ ‫מלאה‪ .‬הנח להם להתענג ולרצות את עצמם‪ ,‬תן לתקווה לתעתע‬ ‫בהם‪ ,‬עד בוא הדעת‪ .‬מעולם לא השמדנו עיר אלא במועד שנקצב‬ ‫מראש בספר‪ .‬גם לא יוכל שום עם לצפות את מועדו או לדחותו‪.‬‬ ‫אנחנו הורדנו את הקוראן ואנחנו נשמור עליו מכל משמר‪ .‬עוד‬ ‫לפניך הפצנו שליחים בקרב הסיעות הדתיות של הקדמונים‪ .‬אך‬ ‫מעולם לא בא אליהם שליח שלא לעגו לו‪ .‬כך אנחנו חודרים אל‬ ‫לבם של החוטאים כדי שלא יאמינו‪ ,‬למרות שכבר נודע עונשם‬ ‫של אלה שחלפו מהעולם לפניהם‪ .‬אכן אנחנו המחיים והממיתים‬ ‫ואנחנו אלה שנשארים היורשים‪ .‬לא בראנו את השמים והארץ‬ ‫ומלואם‪ ,‬אלא למען האמת‪ ,‬ואכן קרבה השעה‪ .‬לכן‪ ,‬נהג בסבלנות‬ ‫ראויה‪ .‬כי אכן ריבונך הוא הבורא היודע כל‪ .‬אנו הענקנו לך את‬ ‫שבע החזרות הקבועות ואת הקוראן הנשגב‪ .‬אל תחמוד את הדבר‬ ‫שהענקנו לחלק מהם ואל תצטער על גורלם‪ ,‬אלא הכנס את קהל‬ ‫המאמינים בצל כנפיך‪ ,‬ואמור‪ :‬אני הוא המוכיח המזהיר ברורות‪.‬‬

‫דבר אללה יקום‪ ,‬אל תבקשו להחישו‪ .‬ישתבח שמו ויתעלה גבוה‬ ‫מעל לכל השותפים שיוחסו לו‪ .‬הוא שולח מטה את מלאכיו כדי‬ ‫לשאת את רוח דברו למי שירצה מבין עבדיו‪ .‬הזהירו שאין אלוה‬ ‫מלבדי‪ ,‬והיו יראים אותי‪ .‬אל אללה מוליכה הדרך הישרה‪ ,‬אולם‬ ‫קיימות דרכים שפונות לצדדים‪ .‬אילו רצה‪ ,‬היה מנחה את כולכם‪.‬‬ ‫אלוהיכם הוא האל האחד‪ ,‬באשר לאלה שכופרים בעולם הבא‪,‬‬ ‫לבם מתנכר לאמת והם יהירים‪ .‬כשנאמר להם‪ :‬מה הדבר שגילה‬ ‫ריבונכם‪ ,‬הם עונים‪ :‬מעשיותיהם של הקדמונים‪ .‬הנח להם לשאת‬ ‫את מלוא משאם ביום המשפט וגם חלק ממשאם של חסרי הדעת‪,‬‬ ‫אותם הוליכו שולל‪ .‬ומה כבד יהיה המשא‪ .‬גם אלה שהיו לפניהם‬ ‫חרשו מזימות‪ ,‬אך אללה בא ומוטט את בניינם מן היסוד‪ ,‬ותקרתו‬ ‫קרסה עליהם ממעל‪ .‬והזעם אחז בהם מכיוונים אותם לא שיערו‪.‬‬ ‫ביום הדין הוא יעטה את מעשיהם בקלון ויאמר‪ :‬היכן השותפים‬ ‫שלי‪ ,‬אלה אודותיהם נהגתם להתווכח‪ .‬אלה שניתנה להם הדעת‬ ‫יאמרו‪ :‬היום באו החרפה והרעה על הכופרים‪ .‬אלה שאת נפשם‬ ‫אוספים המלאכים‪ ,‬בעודם עושים עוול לעצמם‪ ,‬יאמרו בהכנעה‪:‬‬ ‫לא עשינו כל עוול‪ .‬אדרבא‪ ,‬אללה מבין כל דבר שעשיתם‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫היכנסו בשערי הגיהינום כדי לשכון בתוכו‪ .‬ומה רע הוא משכנם‬ ‫של השחצנים‪ .‬כשנאמר לישרי הלב‪ :‬מה הדבר שגילה ריבונכם‪.‬‬ ‫הם משיבים‪ :‬דבר שכולו טוב‪ .‬לעושי הטוב משולם הטוב בעולם‬ ‫הזה‪ ,‬וגמולו של העולם הבא טוב עוד יותר‪ .‬מה טוב הוא משכנם‬ ‫של ישרי הלב‪ .‬הם ייכנסו אל גנים של עדנה נצחית‪ ,‬למרגלותיהם‬ ‫יזרמו נהרות‪ ,‬ושם יינתן להם כל דבר שיחפצו בו‪ .‬כך גומל אללה‬ ‫לישרי הלב‪ ,‬אלה שאת נפשם אוספים המלאכים בעודם טהורים‪,‬‬ ‫ואומרים‪ :‬שלום עליכם‪ ,‬היכנסו אל הגן בזכות הדברים שעשיתם‪.‬‬

‫הסוגדים לאלילים הכוזבים אומרים‪ :‬אילו רצה אללה בדבר‪ ,‬לא‬ ‫היינו עובדים אחרים זולתו‪ ,‬לא אנחנו ולא אבותינו‪ ,‬וגם לא היינו‬ ‫מטילים איסורים שונים משלו‪ .‬כך טענו גם אלה שבאו לפניהם‪.‬‬ ‫אך מהי משימתם של השליחים‪ ,‬אם לא הטפתו של המסר הברור‪.‬‬ ‫הקמנו בכל אומה שליח כדי שיאמר‪ :‬עבדו את אללה והתרחקו‬ ‫מכוחות הרשע‪ .‬את חלקם הנחה אללה ולחלק אחר הפכה התעייה‬ ‫להכרח‪ .‬קומו וצאו אל הארץ וראו מה היה סופם של המכחישים‪.‬‬ ‫גם אם תבקש להנחותם‪ ,‬אללה לא ידריך את אלה שכבר התעה‪,‬‬ ‫ואין מי שיהיה להם למושיע‪ .‬הם נשבעים באללה ובשבועותיהם‬ ‫החזקות ביותר שאללה לא יקים את המתים‪ .‬אלא שהוא התחייב‬ ‫לקיים את הבטחתו בנאמנות‪ .‬אך רוב האנשים אינם מבינים זאת‪.‬‬ ‫גם השליחים ששיגרנו לפניך לא היו אלא אנשים שהענקנו להם‬ ‫השראה‪ .‬אם אינך מבין‪ ,‬שאל את אלו אשר בידיהם נמצא המסר‪.‬‬ ‫להם נשלח המסר באותות ברורים ובספרים של נבואות שחורות‪,‬‬ ‫ולך הורדנו את התזכורת כדי שתצליח לבהיר לאנשים את הדבר‬ ‫אשר הורד להם‪ ,‬וכדי שהם ייתנו על כך את הדעת‪ .‬האם האנשים‬ ‫שמתכננים עוול מרגישים ביטחון בכך שאללה לא יגרום לאדמה‬ ‫לבלוע אותם או שלא יבוא עליהם הזעם מכיוונים שהם ממעטים‬ ‫להבין‪ .‬אילו אללה היה מעניש את האנשים על מעשיהם הרעים‪,‬‬ ‫לא היה מותיר על פני הארץ אף יצור‪ .‬אך הוא מעניק להם דחייה‬ ‫לזמן קצוב ובהגיע זמנם לא יוכלו לעקבו לשעה‪ ,‬כשם שלא יוכלו‬ ‫לצפות אותו‪ .‬לאללה שייכות תעלומות השמים והארץ‪ ,‬וההחלטה‬ ‫בנוגע לשעה יכולה לבוא כהרף עין ואף הרבה יותר מהר מזה‪ ,‬כי‬ ‫אללה מסוגל לעשות את הכול‪ .‬יום יבוא ובו נקים עד מכל אומה‪,‬‬ ‫אז לא יתקבל מהכופרים אף תירוץ וגם לא יורשו לבקש מחילה‪.‬‬

‫על הדבר שבידיכם נגזרה כליה והדבר אשר בידי אללה יתקיים‪.‬‬ ‫אנחנו נשלם את שכרם של המתמידים בגבורה על סמך מעשיהם‬ ‫הטובים‪ .‬כל אדם שעושה את הישר‪ ,‬איש או אישה‪ ,‬ובלבו אמונה‪,‬‬ ‫ללא ספק נעניק לו חיים חדשים שיהיו טובים וטהורים‪ .‬לכל אלה‬ ‫נעניק את שכרם רק על סמך מעשיהם הטובים‪ .‬בעת שאתה קורא‬ ‫בקוראן חפש את הגנתו של אללה מפני השטן הדחוי‪ .‬אין לו שום‬ ‫סמכות על המאמינים הבוטחים בריבונם‪ .‬סמכותו היא רק על אלו‬ ‫שסומכים עליו כמגן ואלו שמצרפים שותפים לאללה‪ .‬אללה נותן‬ ‫משל על בני עיר שנהנו מביטחון ושלווה‪ ,‬ופרנסתם סופקה להם‬ ‫בשפע מכל הבחינות‪ ,‬אך הם כפרו בחסדי אללה‪ .‬לכן אללה הלביש‬ ‫אותם במעטה של מחסור ודאגה בגלל הדברים אותם נהגו לעשות‪.‬‬ ‫אכן הגיע אליהם שליח מביניהם‪ ,‬אולם הם התכחשו לו‪ ,‬ולכן פקד‬ ‫אותם הזעם בעודם עושים את מעשי העוולה‪ .‬הזמן לדרך ריבונך‬ ‫בחוכמה ובדברי מוסר נכונים והתנצח אתם בדרך טובה ונעימה‪,‬‬ ‫ריבונך אכן מיטיב לדעת מי סטה מדרך הישר ומי זכה להדרכה‪.‬‬ ‫ישתבח האחד אשר לקח את עבדו למסע הלילה מהמסגד הקדוש‬ ‫למסגד הקיצון‪ ,‬שאת תחומיו בירכנו‪ ,‬על מנת שנוכל להציג בפניו‬ ‫את אותותינו‪ .‬כי הוא שומע ורואה‪ .‬קוראן זה אכן מנחה אל הדבר‬ ‫הנכון ביותר ומבשר למאמינים עושי הישר כי להם שייך הגמול‬ ‫הנהדר‪ ,‬ולכופרים בחיי העולם הבא כי להם הוכן עונש קשה‪ .‬כל‬ ‫אדם מודרך‪ ,‬לטובתו שלו הוא מודרך וכל אדם תועה‪ ,‬עושה זאת‬ ‫לרעתו‪ .‬אף נפש לא תישא את משא זולתה‪ ,‬וגם לא נפגע בזעמנו‬ ‫בטרם נשלח שליח‪ .‬תן לקרובי המשפחה את החלק שמגיע להם‪,‬‬ ‫וכך גם לנזקק ולנווד שבדרך‪ ,‬אולם אל תנהג בבזבזנות‪ .‬הבזבזנים‬ ‫הם אמנם אחיהם של השטנים‪ .‬והשטן אמנם כפוי טובה לריבונו‪.‬‬

‫הבאנו שלל דברים בקוראן זה למען יוזהרו‪ ,‬אך הדבר רק מגביר‬ ‫את התנגדותם‪ .‬אמור‪ :‬אילו היו אלים זולתו‪ ,‬כטענתם‪ ,‬לבטח היו‬ ‫מחפשים נתיב אל ריבון הכס‪ .‬ישתבח שמו ויתעלה גבוה מעל כל‬ ‫דבר שיאמרו‪ ,‬המרומם והאדיר‪ .‬שבעת הרקיעים והארץ ומלואם‬ ‫מצהירים על כבודו‪ ,‬אין דבר שלא מספר בשבחו‪ ,‬אך אתם אינכם‬ ‫מבינים את תשבחותיהם‪ .‬אכן שקול דעת הוא וסולח‪ .‬בעת קוראך‬ ‫בקוראן‪ ,‬אנחנו שמים מחיצה בלתי נראית בינך לבין אלה שאינם‬ ‫מאמינים בעולם הבא‪ .‬ואנו אוטמים את לבבותיהם‪ ,‬פן יבינו את‬ ‫הקוראן ומכבידים את אוזניהם‪ .‬בעת הזכירך בקוראן את ריבונך‪,‬‬ ‫אותו ורק אותו‪ ,‬הם נסוגים בתיעוב‪ .‬חזקה עליהם שיאמרו‪ :‬האם‬ ‫לאחר שנהפוך לעצמות ולעפר‪ ,‬באמת נוקם כבריאה חדשה‪ .‬אין‬ ‫עיר שלא נשמיד לפני יום תחיית המתים או נעניש אותה בעונש‬ ‫הקשה אשר כתוב בספר‪ .‬אמור‪ :‬גם אם יאספו יחדיו כל האנשים‬ ‫והשדים כדי לייצר דבר הדומה לקוראן זה‪ ,‬לא יצליחו לייצר דבר‬ ‫כמותו‪ ,‬גם אם יסייעו זה לזה בעזרה ותמיכה‪ .‬בקוראן זה הסברנו‬ ‫לאדם את כל סוגי משלים‪ ,‬ועדיין מרביתם מסרבים לקבלו‪ ,‬אלא‬ ‫בכפיות טובה‪ .‬קוראן שניתן בחלקים כדי שתקריא אותו לאנשים‬ ‫בהפוגות‪ ,‬וגילינו אותו בשלבים‪ .‬אמור‪ :‬בין אם תאמין בו או לא‪,‬‬ ‫אמת היא‪ ,‬כי אלה אשר ניתן להם הידע לפניו‪ ,‬משתחווים אפיים‬ ‫ארצה בעת שהוא מוקרא בפניהם‪ .‬והם אומרים‪ :‬ישתבח ריבוננו‪,‬‬ ‫אכן קוימה הבטחת ריבוננו‪ .‬הם נופלים ארצה בבכי והדבר מוסיף‬ ‫להם ענווה‪ .‬אמור‪ :‬קרא לאללה או קרא לרחמן‪ ,‬בכל שם שתקרא‬ ‫לו‪ ,‬כי לו יאים כל השמות היפים‪ .‬אל תישא קולך בשעת התפילה‬ ‫ואל תלחשנה‪ ,‬אלא בקש את דרך הביניים‪ .‬כל אשר בארץ עשינו‬ ‫כהצגה נוצצת‪ ,‬רק כדי לבחון מי מביניהם היטיבו את מעשיהם‪.‬‬

‫הידעת שחברי המערה והמקדם הם מהמופלאים שבין אותותינו‪.‬‬ ‫הבט‪ :‬בעת שהצעירים ביקשו מפלט במערה‪ ,‬הם אמרו‪ :‬ריבוננו‪,‬‬ ‫פרוש עלינו רחמים מאתך ושלח הדרכה נאותה בענייננו למעננו‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬שמנו מעטה על אוזניהם למשך מספר שנים במערה‪ .‬מאוחר‬ ‫יותר הקמנו אותם כדי לבחון מי משני המחנות היטיב לאמוד את‬ ‫משך הזמן של שהייתם‪ .‬אנו מתארים בפניך את סיפורם לאשורו‪,‬‬ ‫הם היו אנשים צעירים שהאמינו בריבונם‪ ,‬ואנחנו העצמנו אותם‬ ‫בדעת‪ .‬אנחנו הפכנו את לבבותיהם ליציבים ואיתנים‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫הם קמו והצהירו‪ :‬ריבונינו הוא ריבון השמים והארץ‪ ,‬לעולם לא‬ ‫ניפנה לאל אחר זולתו‪ ,‬מאחר שאם נעשה דבר שכזה‪ ,‬נבטא בכך‬ ‫כפירה מבעיתה‪ .‬בני עמנו אלה לקחו להם כפולחן אלילים אחרים‬ ‫זולתו‪ .‬למה‪ ,‬אם כן‪ ,‬אין הם מציגים אסמכתה ברורה לשם הוכחת‬ ‫מעשיהם‪ ,‬ומי עושה עוול גדול יותר מזה שטופל כזב כנגד אללה‪.‬‬ ‫כאשר תפנו עורף להם ולכל אותם דברים שהם סוגדים להם‪ ,‬זולת‬ ‫אללה‪ ,‬בקשו מפלט בעבור נפשותיכם במערה‪ ,‬וריבונכם ירעיף‬ ‫עליכם את רחמיו וינהל את עניינכם למנוחה ולהקלה‪ .‬היית יכול‬ ‫לראות את השמש נוטה בשעת זריחתה בכיוון הימין של מערתם‪,‬‬ ‫ובשעת שקיעתה מתרחקת מהם שמאלה והלאה בעודם שוכבים‬ ‫בחלל הפתוח אשר במרכז המערה‪ .‬זהו אחד מאותותיו של אללה;‬ ‫האדם שאללה מדריך‪ ,‬מודרך בנאמנות בדרך הישר‪ ,‬אולם האדם‬ ‫שאללה מותיר בתעייה‪ ,‬לא תוכל למצוא עבורו ידיד שינחה אותו‬ ‫בדרך הישר‪ .‬היית יכול לשער שהם ערים למרות שעודם ישנים‪.‬‬ ‫ואנחנו הפכנו אותם על צדם הימני וצדם השמאלי‪ ,‬וכלבם מותח‬ ‫את שתי רגליו הקדמיות על הסף‪ .‬אילו היית מתבונן בהם‪ ,‬לבטח‬ ‫היית פונה לנוס מהם בבעתה‪ ,‬ולבטח היית מתמלא אימה בעטיים‪.‬‬

‫בדרך דומה הערנו אותם כדי שיוכלו לחקור זה את זה‪ .‬שאל אחד‬ ‫מהם‪ :‬כמה זמן שהיתם‪ .‬שהינו יום שלם או חלק של יום‪ ,‬השיבו‪.‬‬ ‫לאחר מכן הם אמרו‪ :‬אללה מיטיב לדעת כמה זמן שהינו במקום‪.‬‬ ‫שילחו כעת את אחד מכם עם כספכם אל העיר ותנו לו לברר מהו‬ ‫המזון הטוב ביותר ולהביא לכם מעט ממנו כדי להשקיט בכך את‬ ‫רעבונכם‪ .‬וינהג בזהירות ובאדיבות‪ ,‬ולא יגלה את סודכם לאיש‪.‬‬ ‫כי אם יגלו אתכם יסקלו אתכם או שיאלצו אתכם לשוב אל דתם‪,‬‬ ‫ובמקרה שכזה‪ ,‬לעולם לא תשגשגו‪ .‬לאחר מכן הבאנו את המקרה‬ ‫לידיעת האנשים‪ ,‬כדי שידעו שהבטחתו של אללה היא אמיתית‪,‬‬ ‫ושלא יכול להיות שום ספק בנוגע לשעת הדין‪ .‬ראו כיצד נחלקו‬ ‫ביניהם הבריות בנוגע לעניינם; הם אמרו‪ :‬הקימו מעליהם מחסה‪,‬‬ ‫ריבונם מודע היטב לעניינם‪ .‬אלה ששלטו בנושא אמרו בוודאות‪:‬‬ ‫נקים מעליהם מבנה של תפילה‪ .‬יש אומרים שהיו שלושה וכלבם‬ ‫הוא הרביעי שביניהם‪ .‬אחרים טוענים שהיו חמישה וכלבם הוא‬ ‫השישי‪ ,‬בעודם מנחשים תוך הטלת ספק בנסתר‪ .‬יש טוענים שהיו‬ ‫שבעה וכלבם הוא השמיני‪ .‬אמור‪ :‬ריבוני יודע היטב את מספרם‪,‬‬ ‫ואיש לא יכיר אותו מלבד מעטים‪ .‬לכן‪ ,‬אל תיכנסו לוויכוח בנוגע‬ ‫אליהם‪ ,‬אלא במידה שיש בידכם הוכחה ניצחת‪ ,‬ואל תתייעצו עם‬ ‫איש מהם בנוגע לישנים‪ .‬ולעולם אל תאמר על דבר כלשהו‪ :‬ללא‬ ‫ספק אעשה זאת מחר‪ ,‬אלא אם כן תוסיף‪ :‬אם ירצה אללה‪ .‬הזכר‬ ‫את ריבונך ברגע שתשכח זאת ואמור‪ :‬אני מקווה כי ריבוני ינחה‬ ‫אותי לדבר שקרוב יותר מכך לדרך הנכונה‪ .‬וכך הם שהו במערה‬ ‫שלוש מאות שנים‪ ,‬והוסף תשע‪ .‬אמור‪ :‬אללה מיטיב לדעת כמה‬ ‫זמן שהו‪ .‬ברשותו נסתרות השמים והארץ‪ .‬כמה ברורה ראייתו‪,‬‬ ‫כמה חדה שמיעתו‪ .‬אין להם מגן זולתו ולא ישתף אחר בשלטונו‪.‬‬

‫קרא את אשר נגלה לך מספר ריבונך‪ .‬אין איש שביכולתו לשנות‬ ‫את מילותיו‪ ,‬ולא תמצא לך אחר זולתו כמפלט‪ .‬עושר ובנים הינם‬ ‫חמודות העולם הזה‪ ,‬אך המעשים הטובים הם אלה שמתקיימים‪,‬‬ ‫הם טובים יותר בעיני ריבונך כגמול וטובים יותר כתקווה‪ .‬אמנם‬ ‫כן‪ ,‬אנחנו אלו אשר נירש את הארץ ואת כל הברואים שעל פניה‪,‬‬ ‫ואלינו יושבו כולם‪ .‬לא שלחנו את הקוראן למטרת פורענות אלא‬ ‫לשם הזהרת היראים‪ .‬התגלות מהאחד שברא את הארץ והשמים‬ ‫ממעל‪ .‬העליון אשר יושב בגאון על הכס‪ .‬כל דבר בשמים ובארץ‬ ‫ומלואם וכל דבר באדמה שייך לו‪ .‬אם תישא דבריך בקול‪ ,‬לבטח‬ ‫ידע את סודך וגם את הדבר שכמוס מכך‪ .‬קרב ובא מועד חשבונם‬ ‫של האנשים‪ ,‬אך הם אינם מקדישים לכך מחשבה ומפנים עורף‪.‬‬ ‫מעולם לא קרה שיוזכר ריבונם בלי שהשיבו לכך בבדיחות דעת‪.‬‬ ‫לא לשם שעשוע בראנו את השמים והארץ ומלואם‪ .‬אילו חפצנו‬ ‫בעונג‪ ,‬לבטח היינו מוצאים זאת בין הדברים אשר קרובים אלינו‪,‬‬ ‫אילו רק רצינו‪ .‬אך לא‪ .‬אנו מטיחים את האמת בפניו של השקר‪,‬‬ ‫היא מרסקת את ראשו‪ ,‬וראו‪ ,‬השקר נעלם‪ .‬ואתם‪ ,‬היזהרו מפני‬ ‫השקרים שהנכם בודים‪ .‬אחווה זו שלכם היא אמנם אחווה אחת‪,‬‬ ‫ואני ריבונכם מוקירכם‪ ,‬לכן‪ ,‬עבדו אותי‪ .‬אמנם כעת הם מפולגים‬ ‫ביניהם‪ ,‬אך כולם יושבו אלינו‪ .‬כל אדם שעושה את הטוב ומאמין‪,‬‬ ‫מאמציו לא יוכחשו ואנו נרשום אותם לזכותו‪ .‬אך קיים חרם על‬ ‫כל קריה שהשמדנו; אלה לא ישובו עד אשר ישוחררו גוג ומגוג‬ ‫ויתקהלו מכל עבר‪ .‬לא שלחנוך‪ ,‬אלא מתוך רחמים לכל הברואים‪.‬‬ ‫אמור‪ :‬הדבר שניגלה לי הוא שאלוהיכם הוא אל אחד‪ .‬כעת‪ ,‬האם‬ ‫תתמסרו לרצונו‪ .‬אם יפנו ממך‪ ,‬אמור‪ :‬העברתי את המסר לכולכם‬ ‫ולאמיתה‪ ,‬אך אינני יודע אם הדבר שהובטח לכם קרוב או רחוק‪.‬‬

‫הוא היודע את מה שנאמר בגלוי ואת מה שתסתירו‪ .‬אינני בטוח‪,‬‬ ‫אך יתכן כי זו העמדה במבחן והענקה של מחייה לזמן קצוב‪ .‬אכן‬ ‫תבוא השעה‪ ,‬אין בכך כל ספק או בכך שאללה יקים את כל שוכני‬ ‫הקברים‪ .‬המאמינים והנוטים אחר היהודים‪ ,‬הסביאנים‪ ,‬הנוצרים‪,‬‬ ‫המאגים ומשתפי האחרים‪ ,‬אללה אכן ישפוט ביניהם ביום הדין‪,‬‬ ‫כי אללה עד לכל המעשים‪ .‬לכל העמים קבענו מנהגי פולחן כדי‬ ‫שיוכלו לקדש את שם אללה על המחיה שהעניק להם מקרב בעלי‬ ‫החיים‪ .‬ואלוהיכם הוא אלוהים אחד‪ ,‬ולכן‪ ,‬התמסרו רק לו ובשרו‬ ‫טובות לענווים‪ .‬לא בשרם ולא דמם מגיעים לאללה‪ ,‬אלא יראתכם‬ ‫היא זו שמגיעה אליו‪ ,‬לכן הכפפנו אותם אליכם כדי שתוכלו לפאר‬ ‫את אללה על שהנחה אתכם‪ ,‬ובשרו טובות למיטיבים‪ .‬כמה ערים‬ ‫השמדנו בשל נטייתן לעשיית עוול‪ ,‬וכך הפכו לעיי חורבות‪ ,‬וכמה‬ ‫בארות שננטשו וטירות שהתנשאו‪ .‬האם אין הם מסיירים ברחבי‬ ‫הארץ‪ ,‬האם אין להם לב שמבין או אוזניים ששומעות‪ .‬אכן‪ ,‬לא‬ ‫העיניים הן אלה שהתעוורו‪ ,‬אלא הלב שבחזה הוא זה שהתעוור‪.‬‬ ‫והם יבקשו ממך להחיש את העונש‪ ,‬אך אללה לעולם לא יפר את‬ ‫הבטחתו‪ .‬יום אחד עם ריבונך אכן שקול לאלף שנים לפי מניינם‪.‬‬ ‫אמור‪ :‬אנשים‪ ,‬הנני כאן רק כדי למסור אזהרה ברורה‪ .‬המאמינים‬ ‫ועושי הצדקה‪ ,‬להם שייכת המחילה והמחייה הנדיבה‪ .‬מעולם לא‬ ‫קרה ששלחנו שליח או נביא לפניך אשר בשעה שעיצב את רצונו‪,‬‬ ‫לא השליך השטן משהו נוסף לכמיהתו‪ .‬אולם אללה יבטל כל דבר‬ ‫שהוסיף השטן‪ ,‬ואללה יאשר את אותותיו‪ ,‬כי אללה מלא בחוכמה‬ ‫ובדעת‪ .‬לכן יש ביכולתו להפוך את הדברים שהוסיף השטן ללא‬ ‫יותר מאשר העמדה במבחן לאלו שהנגע פשה בלבבותיהם ולאלו‬ ‫שלבבותיהם התקשו‪ .‬עושי העוולה אכן נתונים במחלוקת עמוקה‪.‬‬

‫וידעו אלה שניתנה להם הדעת שהוא האמת מאת ריבונך‪ ,‬ולפיכך‬ ‫יאמינו‪ ,‬ולבבותיהם יקבלו זאת בהכנעה‪ .‬אללה הוא אכן מדריכם‬ ‫של המאמינים אל דרך הישר‪ .‬לכל העמים ציווינו טקסים דתיים‬ ‫שעליהם למלא‪ ,‬מוטב שלא יתווכחו אתך בנושא‪ .‬הזמן אותם אל‬ ‫ריבונך כי הנך בדרך הנכונה‪ .‬אנשים‪ ,‬ניתן לכם משל‪ ,‬הקשיבו לו‪.‬‬ ‫אלה שאליהם אתם עותרים‪ ,‬זולת אללה‪ ,‬לא יכולים לברוא זבוב‪,‬‬ ‫אפילו עם ישולבו כולם יחד‪ ,‬ואם זבוב אחד יגזול מהם משהו‪ ,‬לא‬ ‫יהיה בכוחם לחלצו מהזבוב‪ .‬כה חלשים הם העותרים והנעתרים‪.‬‬ ‫הם לא שיערו לאשורה את מידתו של אללה‪ ,‬אך אללה הוא החזק‬ ‫וביכולתו להוציא אל הפועל את רצונו‪ .‬אללה בוחר שליחים מבין‬ ‫המלאכים ובני האדם‪ ,‬ואללה הוא הרואה והשומע‪ .‬הוא מכיר את‬ ‫מה שלפניהם ואת מה שנסתר מהם‪ ,‬ואל אללה שבים כל הדברים‪.‬‬ ‫המאמינים‪ ,‬כרעו והשתחוו והוקירו את ריבונכם ועשו את הטוב‬ ‫למען תצליחו‪ .‬והיאבקו בעוז למען מטרתו‪ ,‬כפי שצריך להיאבק‪.‬‬ ‫הוא בחר בכם ולא הטיל עליכם קשיים בדתכם‪ .‬זוהי דת אברהם‬ ‫אביכם‪ .‬הוא זה אשר קרא לכם מתמסרים‪ ,‬גם בעבר וגם כאן‪ ,‬כדי‬ ‫שהשליח יעיד עליכם‪ ,‬ואתם תעידו על האנושות‪ .‬לכן‪ ,‬קיימו את‬ ‫התפילה הקבועה‪ ,‬תנו צדקה קבועה והיאחזו בחוזקה באללה‪ .‬הוא‬ ‫מגנכם‪ ,‬הטוב להגן והטוב להושיע‪ .‬המאמינים אכן ינצחו בדרכם‪.‬‬ ‫המתפללים בענווה‪ ,‬הנמנעים משיחות בטלות‪ ,‬המקיימים גמילות‬ ‫חסדים‪ ,‬הנמנעים ממגעים גופניים‪ ,‬מלבד עם אלה שניתנו להם‬ ‫בברית נישואים או עם אלה שהם מפרנסים‪ ,‬כך שאין בהם דופי‪.‬‬ ‫אך מי שתאוותיהם חורגות מגבולות אלה‪ ,‬חוטאים הם‪ .‬השומרים‬ ‫בנאמנות על פיקדונותיהם והבטחותיהם‪ ,‬והמקפידים בחומרה על‬ ‫תפילותיהם‪ .‬אלה יהיו היורשים שיירשו את גן העדן וישכנו בו‪.‬‬

‫אמור למאמינים שישפילו את מבטם וישמרו על צנעתם‪ ,‬כי בכך‬ ‫תגדל טהרתם‪ .‬אכן אללה מיודע היטב עם כל דבר שהם עושים‪.‬‬ ‫ואמור למאמינות שתשפלנה את מבטן ותהיינה מודעות לצנעתן‪.‬‬ ‫ולא תחשופנה את שכיות חמדתן‪ ,‬מלבד הנגלות שבהן‪ .‬שתכסינה‬ ‫ברעלות שלהן את חיקן ולא תצגנה לראווה את יופיו‪ ,‬למעט בפני‬ ‫בעליהן‪ ,‬אבותיהן‪ ,‬אבות בעליהן‪ ,‬בניהן‪ ,‬בני בעליהן‪ ,‬אחיהן או‬ ‫בני אחיהן או בני אחיותיהן או נשות המאמינים או המשרתות או‬ ‫המשרתים נטולי התשוקה או הילדים שטרם נעורה בהם תחושת‬ ‫ה בושה ממגע גופני‪ .‬ואל להן לעכס ברגליהן כדי למשוך תשומת‬ ‫לב לשכיות חמדתן החבויות‪ .‬ואתם המאמינים‪ ,‬פנו כולכם יחדיו‬ ‫בכיוונו של אללה למען תזכו באושר‪ .‬השיאו את הפנויים שבכם‬ ‫ואת הראויים שבעבדיכם ואמותיכם‪ .‬אם עניים הם‪ ,‬אללה יכלכל‬ ‫אותם בחסדו‪ ,‬כי אללה רב אמצעים ויודע כל‪ .‬בבתים אשר אללה‬ ‫התיר להקים לכבודו‪ ,‬כדי להזכיר בהם את שמו‪ ,‬מספרים בשבחו‬ ‫בוקר וערב‪ .‬שם נמצאים אנשים שלא מסחר ולא ממכר יטו אותם‬ ‫מהזכרת אללה‪ ,‬מהתפילה הקבועה ומנתינת הצדקה הקבועה‪ ,‬והם‬ ‫חוששים מפני היום בו ישנו הלבבות והעיניים את צורתם‪ .‬לפיכך‬ ‫יגמול להם אללה על כל הטוב שעשו‪ ,‬ויוסיף להם עוד מנדיבותו‪.‬‬ ‫כי אללה מפרנס את מי שירצה‪ ,‬מעבר לכל חשבון‪ .‬אך הכופרים‪,‬‬ ‫מעשיהם הם כמו חזיון תעתועים בחולות המדבר‪ ,‬שהצמא מדמה‬ ‫למים עד שיתקרב אליו ויגלה שהוא בעצם כלום‪ .‬במקומו ימצא‬ ‫את אללה לצדו‪ ,‬ואללה יפרע את חשבון מעלליו במלואו‪ .‬כי אללה‬ ‫מהיר בעשיית החשבון‪ .‬דע בבטחה שאללה הוא ריבון לכל דבר‬ ‫שבשמים ובארץ‪ .‬הוא אכן יודע את כוונותיכם‪ ,‬ויום אחד יוחזרו‬ ‫אליו כדי שיגלה להם את האמת על מעשיהם‪ ,‬כי אללה יודע כל‪.‬‬

‫יתברך הוא שהוריד את האומדן לעבדו כדי שישמש אזהרה לכל‬ ‫הברואים‪ .‬שאוחז במלכות השמים והארץ‪ ,‬לא נולד לו בן ואין לו‬ ‫שותף במלכותו‪ .‬שברא את כל הדברים וקבע אותם במידה‪ .‬אך‬ ‫הם לקחו להם אלילים אחרים זולתו‪ ,‬שאין ביכולתם לברוא דבר‪,‬‬ ‫אלא נבראו בעצמם‪ .‬שאין בכוחם להזיק או להועיל לעצמם ושאין‬ ‫בכוחם לשלוט; לא במוות‪ ,‬לא בחיים ולא בתחיית המתים‪ .‬הוא זה‬ ‫שהפריד בין שני גופי המים‪ ,‬האחד מתוק וטעים‪ ,‬השני מלוח ומר‪,‬‬ ‫וק בע מחסום ואיסור ביניהם‪ .‬הוא זה שברא אדם ממים ונתן לו‬ ‫קרובי דם וקרובי חיתון‪ ,‬כי ריבונך הוא כל יכול‪ .‬עבדי הרחמן הם‬ ‫אלו שמתהלכים בארץ בענווה‪ ,‬ובעת שעמי הארץ פונים אליהם‪,‬‬ ‫משיבים להם‪ :‬שלום‪ .‬אלו שמשתטחים בלילות ועומדים בתפילה‬ ‫לפני ריבונם‪ .‬אלו שבהוצאת כספם אינם מבזבזים ואינם מקמצים‪,‬‬ ‫אלא שומרים על דרך הביניים‪ .‬שאינם סוגדים לאחרים‪ ,‬אלא רק‬ ‫לאללה‪ .‬שאינם הורגים נפש שקודשה בידי אללה‪ ,‬אלא רק למען‬ ‫מטרה צודקת‪ ,‬ושאינם נואפים‪ .‬וכל העושה זאת יבוא על עונשו‪.‬‬ ‫עונשו יוכפל ביום הדין‪ ,‬והוא ישא אותו בחרפה‪ .‬אלא אם כן יביע‬ ‫חרטה‪ ,‬יאמין ויעשה את הטוב‪ ,‬אללה ימיר את עוונו של אדם זה‬ ‫לטובה‪ ,‬ואללה סולח ורחום‪ .‬מי שמביע חרטה ועושה את הטוב‪,‬‬ ‫אכן פונה אל אללה בתשובה אמיתית‪ .‬אלה שאינם מעידים עדות‬ ‫שקר וכאשר נקרים בדרכם הבלים‪ ,‬הם חולפים על פניהם בכבוד‪.‬‬ ‫אלה שכאשר מזהירים אותם באותות ריבונם‪ ,‬אינם הופכים מייד‬ ‫לחרשים ולעיוורים‪ .‬הם מתפללים‪ :‬אללה‪ ,‬הענק לנו נשים וילדים‬ ‫שיהיו נחמה לעינינו והפוך אותנו למופת ליראים‪ .‬כל אלה יבואו‬ ‫על גמולם במעמד העליון על כך שהתמידו בסבלנות‪ ,‬ויתקבלו בו‬ ‫בברכות ובאיחולים‪ .‬שם ישכנו‪ ,‬מה טוב המשכן ומקום המנוחה‪.‬‬

‫אכן זוהי התגלות מאת ריבון העולמים‪ .‬ואתה ירדו רוח האמונה‬ ‫והאמת אל לבך ומחשבתך על מנת שתזהיר בשפה הערבית הצחה‪.‬‬ ‫אילו גילינו אותו לאלה שאינם ערבים‪ ,‬והיה קורא אותו לפניהם‪,‬‬ ‫לא היו מאמינים בו‪ .‬כך גרמנו לו להיכנס ללבם של האשמים‪ .‬הם‬ ‫לא יאמינו בו עד שיחזו בעונש המצער שיבוא עליהם במפתיע‬ ‫בלי שיוכלו להבחין בו‪ .‬אז ישאלו‪ :‬האם נקבל דחייה‪ .‬האם גם אז‬ ‫יתמידו במשאלתם להחיש את עונשם‪ .‬תן דעתך‪ :‬גם אם נניח להם‬ ‫ליהנות כמה שנים ואז יתגשם העונש שהובטח להם‪ ,‬האם יועילו‬ ‫להם כל הדברים שעליהם התענגו‪ .‬מעולם לא השמדנו עיר מבלי‬ ‫שקמו לה מזהירים בדרך ההזכרה‪ ,‬ואנו אף פעם לא עושים עוול‪.‬‬ ‫הרשו לי לידע אתכם בנוגע לאלה אשר עליהם יורדים השטנים‪.‬‬ ‫הם יורדים על כל רשע רמאי‪ ,‬מפיצים שמועות ורובם משקרים‪.‬‬ ‫ובנוגע למשוררים; רק אלה שתועים ברשע הולכים בעקבותיהם‪.‬‬ ‫אלה הם פסוקיו של הקוראן‪ ,‬ספר מבהיר‪ .‬המדריך ומבשר טובות‬ ‫למאמינים אשר מקיימים תפילות קבועות‪ ,‬מעלים תרומה קבועה‬ ‫ויש להם ביטחון מוחלט בקיומו של העולם הבא‪ .‬אמור‪ :‬אין אף‬ ‫אחד בשמים ובארץ‪ ,‬זולת אללה‪ ,‬שיודע את הנסתר‪ .‬גם לא יוכלו‬ ‫לשער מתי יוקמו לתחייה‪ .‬דעתם קצרה מלהבין את העולם הבא‪,‬‬ ‫הם נתונים בספק בנוגע לקיומו ועיניהם טחו מראותו‪ .‬באשר לי‪,‬‬ ‫צוויתי לשרת את ריבונה של העיר אשר קודשה בידיו‪ ,‬ובידיו כל‬ ‫הדברים‪ .‬וצוותי להיות בין אלה אשר משתחווים במסירות מלאה‬ ‫לרצונו של אללה ולהשמיע את הקוראן‪ .‬אלה שבוחרים בהדרכה‪,‬‬ ‫עושים זאת לטובת נפשם שלהם‪ ,‬ולכל התועים בדרך אמור‪ :‬הנני‬ ‫רק מזהיר‪ .‬ואמור‪ :‬התהילה לאללה‪ ,‬הוא יראה לכם את אותותיו‬ ‫במהרה‪ ,‬ואתם תבינו אותם‪ .‬וריבונכם אינו מוסח מכל אשר תעשו‪.‬‬

‫אלה אשר הענקנו להם את הספר שלפניו‪ ,‬מאמינים בו‪ ,‬ובעת הוא‬ ‫מוקרא בפניהם‪ ,‬אומרים‪ :‬אנחנו מאמינים בו‪ ,‬זאת האמת לאמיתה‬ ‫מאת ריבוננו‪ ,‬אכן מוסלמים היינו גם לפניו‪ .‬הם יבואו על שכרם‬ ‫פעמיים בזכות התמדתם; על כך שהשיבו טובה תחת רעה ועל כך‬ ‫שתרמו מהמחייה שהענקנו להם‪ .‬וכשהם שומעים שיחות בטלות‪,‬‬ ‫פורשים מהן ואומרים‪ :‬לנו מעשינו ולכם שלכם‪ ,‬עליכם השלום‪,‬‬ ‫אין אנחנו מבקשים את חברתם של עמי הארץ‪ .‬האמת היא שלא‬ ‫תוכל להנחות את כל מי שתאהב‪ ,‬אך אללה מנחה את מי שירצה‪,‬‬ ‫והוא מכיר היטב את אלה שזוכים בהדרכה‪ .‬הוא אללה‪ ,‬אין אלוה‬ ‫מלבדו‪ ,‬את נחלת העולם הבא נעניק לכל אלה שלא התנשאו ולא‬ ‫פרעו בארץ‪ .‬והסוף טוב לישרים‪ .‬כל מי שעושה את הטוב‪ ,‬גמולו‬ ‫טוב ממעשיו‪ ,‬עושי הרע נענשים רק על מעשיהם‪ .‬מי שנאבקים‪,‬‬ ‫עושים זאת אך ורק לנפשותיהם שלהם‪ ,‬כי אללה איננו זקוק לדבר‬ ‫מיצירי הבריאה‪ .‬אלה שמאמינים ועושים את הישר‪ ,‬אנחנו נמחה‬ ‫מהם כל עוולה ונגמול להם על סמך הטובים שבמעשיהם‪ .‬אללה‬ ‫יזהה בוודאות את המאמינים ובאותה וודאות יזהה את הצבועים‪.‬‬ ‫אללה ברא את השמים והארץ למען האמת‪ ,‬לבטח צפון בכך אות‬ ‫למאמינים‪ .‬הקרא את הדבר אשר ניגלה לך מהספר וקיים תפילה‬ ‫קבועה‪ ,‬כי התפילה מרחיקה ממעשי התועבה והעוול‪ ,‬אך הזכרתו‬ ‫של אללה היא ללא ספק המעשה הגדול מכולם‪ .‬ואללה מכיר את‬ ‫כל הדברים שתעשו‪ .‬אללה מגדיל את הפרנסה למי שירצה מבין‬ ‫עבדיו‪ ,‬והוא מעניק במידה‪ .‬כי אללה מכיר את הדברים במלואם‪.‬‬ ‫חיי העולם הזה הם רק משחק ושעשועים‪ ,‬אך נחלת העולם הבא‬ ‫היא אכן החיים‪ ,‬אילו רק ידעו‪ .‬בנוגע לאלו אשר נאבקים לצדנו‪,‬‬ ‫ללא ספק נדריך אותם אל נתיבותינו‪ ,‬ואללה הוא לצד המיטיבים‪.‬‬

‫הרומאים נוצחו בארץ סמוכה‪ ,‬והם‪ ,‬למרות הפסדם‪ ,‬ישובו בקרוב‬ ‫להיות המנצחים לאחר מספר שנים; ההחלטה נמצאת בידי אללה‬ ‫בטרם ובאחרית כל מקרה‪ .‬באותו היום ישמחו המאמינים בתמיכת‬ ‫אללה‪ .‬הוא התומך במי שירצה והוא האדיר מכול‪ ,‬הרחום מכול‪.‬‬ ‫זו הבטחת אללה‪ ,‬ואללה לעולם לא יפר את הבטחתו‪ ,‬אולם מרבית‬ ‫האנשים אינם מבינים‪ .‬בסופו של דבר הנורא מכול יהיה סופם של‬ ‫עושי העוולה על כך שהכחישו את אותותיו של אללה ושמו אותם‬ ‫ללעג‪ .‬אללה הוא זה שמחולל את הבריאה ולאחר מכן חוזר עליה‪,‬‬ ‫ואז תושבו אליו‪ .‬הוא המוציא את החי מהמת והמוציא את המת‬ ‫מהחי והמקים לתחיה את האדמה לאחר מותה‪ ,‬ובדרך זאת תוצאו‬ ‫גם אתם‪ .‬לכן‪ ,‬שא פניך בעוז ובכנות לאמונה‪ ,‬שהיא מלאכת אללה‬ ‫והתבנית שעל פיה ברא את האנושות‪ .‬אין להכניס שינוי במלאכת‬ ‫אללה‪ ,‬זו הדת התקנית‪ ,‬אולם מרבית האנשים אינם מבינים‪ .‬חזרו‬ ‫אליו בתשובה והיו יראים אותו‪ ,‬קיימו תפילות קבועות ואל תידמו‬ ‫לאלה המשתפים אחרים עם אללה; המפלגים את דתם לכתות‪ ,‬כל‬ ‫סיעה עולזת בחלקה‪ .‬שא פניך אל הדת הנכונה לפני בוא יום מאת‬ ‫אללה שאין כל דרך להשיבו‪ .‬יום בו יופרדו האנשים‪ .‬לכן‪ ,‬התמד‬ ‫בסבלנות‪ ,‬כי הבטחת אללה היא אמיתית לחלוטין‪ .‬ואל תניח לאלה‬ ‫שאין להם כל וודאות באמונתם להחליש את נחישותך‪ .‬ציווינו על‬ ‫האדם לכבד את הוריו‪ .‬בכאב על גבי כאב ילדה אותו אמו‪ ,‬ולאחר‬ ‫כשנתיים נגמל‪ .‬הודה לי ולהוריך‪ ,‬ואליי תכליתך‪ .‬אולם אם יבקשו‬ ‫לגרום לך לשייך אליי אחרים אשר אינך יודע אודותיהם דבר‪ ,‬אל‬ ‫תציית להם‪ .‬ארח להם חברה בחייהם‪ ,‬נהג אתם בדרך הארץ‪ ,‬אך‬ ‫לך בדרכם של אלה אשר פונים אליי‪ .‬בסופו של עניין‪ ,‬החזרה של‬ ‫כולכם היא אליי‪ ,‬ואני אספר לכם את האמת על כל מה שעשיתם‪.‬‬

‫התגלותו של הספר שאין בו ספק אשר הורד מאת אדון העולמים‪.‬‬ ‫ואולי יגידו‪ :‬הוא המציא אותו‪ .‬לא‪ .‬זאת האמת שהורדה מריבונך‬ ‫כדי שתזהיר עם שלא בא אליו מזהיר לפניך‪ ,‬למען יזכו להדרכה‪.‬‬ ‫אללה הוא זה שברא את השמים והארץ ומלואם בשישה ימים‪,‬‬ ‫הוא מבוסס בעוצמה על הכס ואין לכם מגן או מתווך זולתו‪ ,‬האם‬ ‫לא תבינו זאת‪ .‬הוא השולט בעניינים מהשמים עד הארץ‪ ,‬ולבסוף‬ ‫אליו עולים ביום שאורכו אלף שנים בהתאם למניינם‪ .‬הוא היודע‬ ‫את כל הדברים‪ ,‬הנסתרים והגלויים‪ ,‬הנשגב והרחום‪ .‬אלה בלבד‬ ‫מאמינים באותותינו‪ :‬אלה אשר בשעה שמזכירים אותם בפניהם‪,‬‬ ‫משתחווים בהוקרה ומהללים בשבחי ריבונם‪ ,‬ושאין בהם יוהרה‪.‬‬ ‫ומי עושה עוול גדול יותר מזה אשר בשעה שמוזכרים לו אותות‬ ‫ריבונו‪ ,‬מפנה להם עורף‪ .‬אלה שחוטאים‪ ,‬אכן נדרוש את גמולם‪.‬‬ ‫הנביא‪ ,‬אל תקשיב לכופרים ולצבועים‪ ,‬אללה מלא דעת וחוכמה‪.‬‬ ‫הישמע לדבר אשר נגלה לך מאת ריבונך‪ ,‬כי אללה מכיר היטב‬ ‫את כל מעשיך‪ .‬שים מבטחך באללה‪ ,‬ודיו כנאמן לענייניך‪ .‬אמור‪:‬‬ ‫המנוסה לא תועיל לכם‪ ,‬אם אתם נסים מפני מוות או הרג‪ ,‬ואפילו‬ ‫אם כן‪ ,‬לא יוותר לכם יותר מרגע קצר להתענג על כך‪ .‬אמור‪ :‬מי‬ ‫יוכל להסתירכם מפני אללה‪ ,‬אם יהיה ברצונו להעניש אתכם או‬ ‫להעניק לכם רחמים‪ ,‬גם לא יימצאו להם מגן ומושיע זולת אללה‪.‬‬ ‫אכן ניתן לכם בשליח אללה מופת לכל מי שתקוותו באללה וביום‬ ‫האחרון ומרבה לשבח את אללה‪ .‬יש בין המאמינים אנשים שהיו‬ ‫נאמנים לבריתם עם אללה‪ .‬חלקם כבר השלימו את נדרם‪ ,‬חלקם‬ ‫עודם מחכים‪ ,‬אך מעולם לא שינו דבר‪ ,‬גם לא מעט‪ .‬אללה יגמול‬ ‫לאנשי האמת על שעמדו בדברתם ויעניש את הצבועים‪ ,‬אם יהיה‬ ‫זה ברצונו או יתייחס אליהם ברחמים‪ ,‬כי אללה סולח ורחום מכול‪.‬‬

‫אלו שאינם מאמינים אומרים‪ :‬השעה לא תבוא עלינו‪ .‬אמור‪ :‬לא‪.‬‬ ‫היא אכן תבוא עליכם מריבוני‪ ,‬יודע הנסתר‪ .‬הוא זה שלא ייסתר‬ ‫מפניו אפילו האטום הקטן ביותר בשמים או בארץ‪ ,‬ולא דבר קטן‬ ‫מכך או גדול מכך‪ ,‬והכול נמצא ברישום הברור כדי שיוכל לגמול‬ ‫למאמינים שמקיימים את הצדקה‪ ,‬להם הוענקה המחילה והמחיה‬ ‫הנדיבה מכול‪ .‬אך לאלה שחותרים נגד אותותינו‪ ,‬כדי לסכל אותם‪,‬‬ ‫מצפה התכלית העגומה והעונש המחפיר מכול‪ .‬אלה שניתנה להם‬ ‫הדעת מבינים שהדבר אשר הורד אליך מאת ריבונך הוא האמת‪,‬‬ ‫ושהוא מדריך לנתיבו של הנעלה בעוצמתו‪ ,‬הראוי לכל התהילה‪.‬‬ ‫לא עושרך‪ ,‬אף לא בניך‪ ,‬יקרבו אותך אלינו‪ .‬רק למאמינים‪ ,‬עושי‬ ‫הישר‪ ,‬שמור גמול כפול ומכופל על מעשיהם‪ ,‬והם ישבו בבטחה‬ ‫במשכנות עליונים‪ .‬אמור‪ :‬רק בזאת אוכיח אתכם; שתקומו בפני‬ ‫אללה בזוגות או ביחידים ותתנו את דעתכם שעמיתכם איננו אחוז‬ ‫טירוף‪ ,‬אין הוא אלא המזהיר שלכם‪ ,‬לנוכח העונש הנורא‪ .‬אמור‪:‬‬ ‫אכן כן‪ ,‬ריבוני מטיח את האמת וברשותו הידיעה המלאה אודות‬ ‫כל דבר נסתר‪ .‬אמור‪ :‬הנה באה האמת‪ ,‬הכזב איננו בורא דבר חדש‬ ‫ואיננו מקים דבר‪ ,‬נעלם ולא ישוב עוד‪ .‬אמור‪ :‬אם אני תועה‪ ,‬הרי‬ ‫שאני תועה רק לאסוני שלי‪ ,‬אולם אם אני מודרך‪ ,‬הרי זה בזכות‬ ‫השראתו של ריבוני עליי‪ ,‬הוא האחד אשר שומע את הכול וקרוב‪.‬‬ ‫את הדבר שאללה מעניק ברחמיו לאנשים‪ ,‬אין מי שיוכל למנוע‪,‬‬ ‫ואת הדבר שהוא מונע‪ ,‬אין מי שיוכל להעניק זולתו‪ .‬והוא האדיר‬ ‫בכוח ומלא החוכמה‪ .‬אנשים‪ ,‬הבטחת אללה היא אמיתית‪ .‬לכן‪ ,‬אל‬ ‫תניחו לחיי העולם הזה להשלות אתכם ואל תניחו לרמאי הראשי‬ ‫להשלות אתכם בכל הנוגע לאללה‪ .‬למכחישי אללה‪ ,‬עונש איום‪,‬‬ ‫אך לאלה שמאמינים ועושים מעשים טובים‪ ,‬מחילה וגמול נהדר‪.‬‬

‫אכן שלחנו אותך עם האמת‪ ,‬כנושא של בשורות טובות וכמזהיר‪.‬‬ ‫מעולם לא היתה אומה שלא קם מתוכה מבשר‪ .‬ואם יתכחשו לך‪,‬‬ ‫כך עשו גם קודמיהם‪ ,‬אליהם באו שליחים עם האותות הברורים‪,‬‬ ‫ספרי נבואות שחורות והספר המאיר‪ .‬בסופו של דבר הענשתי את‬ ‫אלה שהתכחשו לאמונה‪ ,‬וכמה נוראה היתה הכחשתי‪ .‬האם אינך‬ ‫רואה כי אללה מוריד גשם מהשמים שאתו אנחנו מצמיחים יבול‬ ‫בצבעים שונים‪ .‬ובהרים נמצאים ערוצים לבנים ואדומים בגוונים‬ ‫שונים ושחורים עזים בצבעם‪ .‬וגם בקרב בני האדם‪ ,‬בעלי החיים‬ ‫והבקר ישנם צבעים שונים‪ .‬אלה מבין עבדיו שיראים את אללה‬ ‫באמת ובתמים הם ברי הדעת‪ .‬ואללה הוא אדיר בכוח ורחום‪ .‬אילו‬ ‫העניש אללה את בני האנשים בהתאם למה שמגיע להם‪ ,‬לא היה‬ ‫מותיר אף יצור חי על פני האדמה‪ .‬אלא שהוא מעניק להם הפוגה‬ ‫לתקופה קצובה‪ .‬וכאשר יגיע מועדם‪ ,‬אכן יבינו‪ ,‬כי אללה מבחין‬ ‫בכל עבדיו לאשורם‪ .‬אנו אכן ניתן חיים למתים ואנו רושמים את‬ ‫הדבר שכבר עשו ואת הדבר שהשאירו אחריהם ואת כל הדברים‬ ‫מנינו ברישום הברור‪ .‬יהיה זה לא יותר ממשב בודד‪ ,‬ואז יובאו‬ ‫לפנינו כולם‪ .‬באותו יום לא תקופח אף נשמה‪ ,‬אפילו לא במעט‪,‬‬ ‫ושכרכם ישולם לכם על פי מעשיכם הקודמים‪ .‬לא לימדנו שירה‬ ‫וגם אין הדבר מתאים לו‪ .‬אין זה אלא מסר וקוראן שמבהיר את‬ ‫הדברים כדי שימסור אזהרה לכל החיים וכדי שיוכחו ההאשמות‬ ‫כנגד המכחישים‪ .‬קודם לכן כבר נמסר הדבר לעבדינו השלוחים;‬ ‫שללא כל ספק תגיע אליהם תגבורת וכוחותינו הם אלה שינצחו‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬שמור מהם מרחק לזמן קצוב וצפה‪ ,‬לבסוף ייווכחו גם הם‪.‬‬ ‫האם מבקשים הם להחיש את עונשנו‪ .‬אולם בשעה שינחת לשטח‬ ‫הפתוח אשר לפניהם‪ ,‬רע ומר יהיה הבוקר של אלה אשר הוזהרו‪.‬‬

‫ספר שופע בברכות שהורדנו אליך כדי שיצליחו להגות באותותיו‬ ‫וכדי שאנשים נבונים יזכו לאזהרה‪ .‬זוהי תזכורת‪ ,‬כי לישרים אכן‬ ‫יש מקום שיבה יפה‪ ,‬גנים של נצח אשר דלתותיהם תמיד פתוחות‬ ‫בפניהם‪ .‬שם יישענו לאחור ויוכלו להזמין פירות בשפע ומשקה‪.‬‬ ‫לצדם נשים צנועות מבט‪ ,‬בנות אותו גיל‪ .‬זה הדבר שהובטח לכם‬ ‫ליום החשבון‪ .‬כך אכן תהיה נדיבותינו‪ ,‬לעולם לא תאזל‪ .‬אכן כך‪,‬‬ ‫אך לעושי הרע שמור מקום שבות רע‪ .‬אמור‪ :‬זו נבואה מהמעלה‬ ‫הראשונה‪ ,‬ממנה אתם מתרחקים‪ .‬אין לי ידיעה אודות המנהיגים‬ ‫של מעלה‪ ,‬בשעה שהם משוחחים ביניהם‪ .‬רק זאת נתגלה לי‪ ,‬כי‬ ‫עליי למסור אזהרה בבירור ובגלוי‪ .‬הבט‪ ,‬ריבונך אמר למלאכים‪:‬‬ ‫עומד אני לברוא אדם מחומר‪ .‬כאשר אעצב אותו ואפח בו מרוחי‪,‬‬ ‫אזי תשתחוו לפניו בהכנעה‪ .‬והמלאכים השתחוו לו‪ ,‬כולם כאחד‪.‬‬ ‫לא כך איבליס‪ ,‬הוא היה יהיר והפך להיות אחד מאלה אשר כפרו‬ ‫באמונה‪ .‬אמר‪ :‬איבליס‪ ,‬מה עוצר בעדך מלהשתחוות בפני האחד‬ ‫שבראתי במו ידי‪ .‬האם יהיר הנך או שמא הנך אחד מבין הנעלים‪.‬‬ ‫איבליס אמר‪ :‬אני טוב ממנו‪ ,‬אותי יצרת מהאש ואילו אותו יצרת‬ ‫מהחומר‪ .‬אמר‪ :‬אם כך‪ ,‬הסתלק מכאן‪ ,‬מכיוון שדחוי הנך וארור‪.‬‬ ‫וקיללתי תחול עליך עד ליום הדין‪ .‬אמר‪ :‬ריבוני‪ ,‬תן לי הפוגה עד‬ ‫היום שבו יוקמו‪ .‬אמר‪ :‬בזאת ניתנת לך ההפוגה‪ .‬עד ליום המועד‬ ‫הקבוע‪ .‬אמר‪ :‬בחי עוצמתך‪ ,‬אכן אתעה את כולם מלבד את הכנים‬ ‫והטהורים שבעבדיך‪ .‬אמר‪ :‬זה צודק וראוי‪ ,‬ואני קובע מה צודק‬ ‫וראוי‪ ,‬וללא ספק אמלא את הגיהינום בך ובאלה מביניהם שילכו‬ ‫אחריך‪ ,‬עד האחרון שבהם‪ .‬אמור‪ :‬אינני מבקש מכם שכר על כך‬ ‫וגם אינני מעמיד פנים‪ .‬אין זו אלא תזכורת לשוכני כל העולמות‪,‬‬ ‫ואתם‪ ,‬ללא צל של ספק‪ ,‬תבינו את אמיתותה לאחר פרק זמן קצר‪.‬‬

‫האם לא לאללה נועדה המסירות השלמה‪ .‬אך אלה שלוקחים להם‬ ‫מגנים אחרים זולת אללה אומרים‪ :‬אנחנו עובדים אותם רק כדי‬ ‫שיקרבו אותנו אל אללה‪ .‬אכן אללה ישפוט ביניהם‪ ,‬במה שנחלקו‬ ‫בו‪ .‬אך אללה איננו מנחה את אלה שהם דוברי שקר וכפויי טובה‪.‬‬ ‫הבאנו לאנשים בקוראן זה כל סוג של משל‪ ,‬למען יזכו באזהרה‪.‬‬ ‫זהו ספר אשר הורד מאללה האדיר בכוח והמלא בחוכמה‪ ,‬הסולח‬ ‫על חטאים‪ ,‬מקבל את החרטה‪ ,‬מחמיר בעונשו ונדיב‪ .‬אין אלוהים‬ ‫מלבדו ואליו תכלית המסע‪ .‬מוגבה מעל למרומי המעלות‪ ,‬ריבון‬ ‫הכס‪ ,‬בפקודתו הוא שולח את הרוח‪ ,‬למי שירצה מבין עבדיו‪ ,‬כדי‬ ‫שיוכל להזהיר מפני יום המפגש ההדדי‪ .‬הוא הנותן חיים ומוות‪,‬‬ ‫וכאשר יחליט בעניין כלשהו‪ ,‬יאמר לו‪ :‬היה‪ ,‬ויהיה‪ .‬בנוגע לאלה‬ ‫האומרים‪ :‬ריבוננו הוא אללה‪ ,‬ועומדים איתן בדרך הישר‪ ,‬עליהם‬ ‫ירדו המלאכים‪ .‬אל תפחדו ואל תצטערו‪ ,‬אלא קבלו את הבשורות‬ ‫הטובות בדבר הגן אשר הובטח לכם‪ .‬לא נאמר לך דבר‪ ,‬פרט למה‬ ‫שכבר נאמר לשליחים שקדמו לך; לפקודתו של ריבונך עומדים‬ ‫המחילה והעונש הקשה‪ .‬אילו שלחנו אותו כקוראן בשפה אחרת‪,‬‬ ‫היו אומרים‪ :‬מדוע פסוקיו לא מוסברים בפרוטרוט‪ .‬הכיצד ערבי‬ ‫ולא בערבית‪ .‬אמור‪ :‬זהו מדריך ומרפא לאלה שמאמינים‪ .‬ובאשר‬ ‫לכופרים‪ ,‬חירשות באוזניהם ועיוורון לגביהם‪ .‬הם אלה המזומנים‬ ‫ממקום רחוק מאוד‪ .‬בקרוב נראה להם את אותותינו ברחבי הארץ‬ ‫ובנשמותיהם שלהם‪ .‬עד שיתברר להם שזאת האמת‪ .‬האין די בכך‬ ‫שריבונך הוא עדם של כל הדברים‪ .‬הוא אדון לכל דבר שבשמים‬ ‫ובארץ והוא עליון מכול ונשגב מכול‪ .‬ובאופן זה גילינו לך קוראן‬ ‫בערבית‪ ,‬למען תזהיר את אם הערים וסביבותיה ותזהיר מפני יום‬ ‫הכינוס אשר אין בו ספק‪ .‬חלקם יהיו בגנים וחלקם באש היוקדת‪.‬‬

‫אללה הוא האחד שהוריד לך את הספר לאשורו ואת המשקל‪ .‬ומה‬ ‫יגרום לכם להבין‪ ,‬כי ייתכן וקרבה השעה‪ .‬אילו הגדיל אללה את‬ ‫אמצעי המחייה של עבדיו‪ ,‬לבטח היו פורעים כל חוק בארץ‪ ,‬אך‬ ‫הוא מוריד זאת במידה הנאותה על פי רצונו‪ .‬הרי הוא מכיר היטב‬ ‫את עבדיו ועומד על המשמר‪ .‬כל הטוב שניתן לך הוא רק למטרת‬ ‫נוחות חיי העולם הזה‪ .‬אך השמור אצל אללה‪ ,‬טוב מאלה ומאריך‬ ‫ימים‪ ,‬למאמינים הבוטחים בריבונם‪ .‬לנמנעים מהעברות החמורות‬ ‫והמעשים המבישים וסולחים גם בעת כעסם‪ .‬למקשיבים לריבונם‬ ‫ועורכים תפילה קבועה‪ ,‬למתייעצים ביניהם בנוגע לחוק ותורמים‬ ‫מהדבר שהענקנו להם לשם מחייתם; אלה שבשעה שנעשה להם‬ ‫עוול‪ ,‬עוזרים ומגנים על עצמם‪ .‬גמול על פגיעה הוא פגיעה זהה‪,‬‬ ‫אך הסולח ומשלים‪ ,‬שכרו שמור אצל אללה‪ .‬כי אללה איננו אוהב‬ ‫את עושי העוול‪ .‬אם אכן ישנם כאלה שבכל זאת עוזרים ומגנים‬ ‫על עצמם לאחר שנעשה להם עוול‪ ,‬אין כל סיבה לאשמה כנגדם‪.‬‬ ‫האשמה נמצאת רק באלה אשר מעיקים על אנשים במעשי עוול‬ ‫ומפרים בחוצפה כל חוק בארץ בקוראם תיגר על היושר והצדק‪.‬‬ ‫להם צפוי עונש מצער‪ .‬ואם בכל זאת יש מישהו שמבליג וסולח‪,‬‬ ‫אכן יש בכך ביטוי לרצון אמיץ ונחישות ראויה‪ .‬אין זה הולם את‬ ‫בן התמותה שאללה ידבר אליו‪ ,‬אלא בדרך של התגלות או מעבר‬ ‫למעטה או על ידי שיגור של שליח המגלה ברשות אללה את רצון‬ ‫אללה‪ .‬כי הוא עליון מכול וחכם מכול‪ .‬וכך‪ ,‬בפקודתנו‪ ,‬שלחנו לך‬ ‫את הרוח‪ .‬אתה לא ידעת מהי ההתגלות ומהי האמונה‪ ,‬אולם אנחנו‬ ‫יצרנו את האור אשר בעזרתו ננחה את מי שנרצה מקרב עבדינו‪,‬‬ ‫ואתה‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬מנחה אל דרך הישר‪ .‬דרכו של אללה אדונו של‬ ‫כל דבר בשמים ובארץ‪ .‬דעו לכם; אל אללה נוטים כל העניינים‪.‬‬

‫בחי הספר המבהיר‪ ,‬עשינו אותו קוראן ערבי כדי שתוכלו להבין‪.‬‬ ‫ודע לך‪ ,‬מקורו באם הספר הנעלה ומלא החוכמה אשר ברשותנו‪.‬‬ ‫אם מישהו פוטר את עצמו מזכירת הרחמן‪ ,‬אנחנו ממנים את אחד‬ ‫השטנים כמלווהו הקרוב‪ .‬אלה למעשה מרחיקים אותם מהנתיב‬ ‫בעודם סבורים שהינם מודרכים כהלכה‪ .‬אחוז בחוזקה בהתגלות‬ ‫שהורדה אליך‪ ,‬כי הנך על דרך הישר‪ .‬דבר תוכחה הוא לך ולבני‬ ‫עמך‪ ,‬ובבוא היום עתידים כולכם להיקרא לשם עשיית החשבון‪.‬‬ ‫בחי הספר המבהיר‪ .‬הורדנו אותו במשך הלילה המבורך‪ ,‬מאחר‬ ‫שברצוננו להזהיר‪ .‬ביום שבו נתפוס אתכם בהסתערות אדירה‪ ,‬אז‬ ‫אכן נמצה את העונש‪ .‬אבוי לכל רמאי נפשע ששומע את אותות‬ ‫אללה מוקראים בפניו ונאחז בגאוותו כאילו לא שמע אותם‪ .‬בשר‬ ‫לו על עונש כואב‪ .‬האם סבורים כל אלה שבחרו בדרכים הנלוזות‬ ‫שנתייחס אליהם באופן זהה לאלה שמאמינים ועושים את הטוב‪,‬‬ ‫שחייהם ומותם יהיו זהים‪ .‬אכן מעוות השיפוט שהם עושים‪ .‬הם‬ ‫אומרים‪ :‬אין לנו דבר מלבד חיינו בעולם הזה‪ .‬נחייה ונמות‪ ,‬ואין‬ ‫דבר מלבד הזמן שיכול להשמידנו‪ .‬אך אין להם מושג בדבר‪ ,‬הם‬ ‫רק משערים‪ .‬אמור‪ :‬האם חשבתם אל מי אתם פונים זולת אללה‪.‬‬ ‫הראו לי את הדבר שבראו בארץ ואת החלק שיש להם בשמים‪.‬‬ ‫הביאו לי ספר שקדם לזה או כל שארית של מידע‪ ,‬אם אכן דוברי‬ ‫אמת הנכם‪ .‬ואולי יאמרו‪ :‬הוא המציא זאת‪ ,‬אמור‪ :‬אם המצאתי‬ ‫זאת‪ ,‬לא יהיה לאל ידכם לזכות אותי בפני אללה‪ .‬הוא מכיר היטב‬ ‫את הדעות אשר אתם מביעים בנידון‪ ,‬דיו כעד ביני לביניכם‪ ,‬והוא‬ ‫הנוטה לסלוח והרחום‪ .‬אמור‪ :‬אינני מבשר של תורה חדשה בקרב‬ ‫השליחים‪ ,‬ואינני יודע מה ייעשה אתי או אתכם‪ .‬הנני הולך אך‬ ‫ורק בעקבות הדבר אשר ניגלה לי‪ ,‬ואינני אלא מזהיר גלוי וברור‪.‬‬

‫אמור‪ :‬תנו דעתכם‪ ,‬אם מאללה הדבר ואתם כופרים בו‪ ,‬ועד מבני‬ ‫ישראל כבר העיד על התאמתו והאמין בו בעת שאתם מתנשאים‪.‬‬ ‫שהרי אללה לעולם לא ידריך את עדת הרשעים‪ .‬לפניו היה ספרו‬ ‫של משה כמופת לרחמים‪ ,‬וספר זה מאשרר אותו בשפה הערבית‬ ‫כדי להזהיר את עושי הרעה ולבשר טובות לעושי הישר‪ .‬ציווינו‬ ‫על האדם להיטיב עם הוריו‪ ,‬בכאב נשאה אותו אימו ובכאב ילדה‬ ‫אותו‪ .‬שלושים חודשים ארכה נשיאתו עד גמילתו‪ .‬ובהגיעו לגיל‬ ‫של מלוא העוצמה‪ ,‬במלאת לו ארבעים שנים‪ ,‬הוא אומר‪ :‬ריבוני‪,‬‬ ‫חזקני כדי שאודה לך על החסד שגמלת לי ולהורי‪ ,‬וכדי שאעשה‬ ‫את הישר בעיניך‪ ,‬ועשה עמדי חסד בצאצאי אחרי‪ .‬אליך פניתי‬ ‫בתשובה אמיתית ואליך השתחוותי במסירות שלמה‪ .‬המאמינים‬ ‫אומרים‪ :‬אילו רק הורדה לנו פרשה‪ .‬אך כשמתגלית פרשה בעלת‬ ‫משמעות נחרצת‪ ,‬ומוזכרת בה לחימה‪ ,‬תוכל לראות את אלה אשר‬ ‫בלבם מחלה‪ ,‬נועצים בך במבט של מישהו הנתון בערפול חושים‬ ‫לנוכח בואו של המוות‪ .‬עדיפה עבורם המשמעת והדיבור הראוי‪,‬‬ ‫וכאשר ייושבו העניינים‪ ,‬מוטב שיהיו אמיתיים עם אללה‪ .‬אנחנו‬ ‫נעמיד אתכם במבחן עד אשר נבדוק מי מביניכם נאבקים במלוא‬ ‫כוחם ומתמידים בסבלנות‪ ,‬ונבדוק את נטיותיכם‪ .‬חיי העולם הזה‬ ‫הם רק משחק ושעשועים‪ ,‬אם תאמינו ותישמרו מרע‪ ,‬הוא יעניק‬ ‫לכם את גמולכם ולא ידרוש את רכושכם‪ .‬אילו היה מבקש אותו‬ ‫מכם ולוחץ עליכם‪ ,‬הייתם נמנעים לתת מתוך קמצנות‪ ,‬ובכך היה‬ ‫מלבה את טינתכם‪ .‬דעו‪ ,‬כי הנכם מוזמנים לתרום למען דרכו של‬ ‫אללה‪ .‬אמנם יש ביניכם קמצנים‪ ,‬אולם כל המקמצים עושים זאת‬ ‫על חשבון נפשם שלהם‪ .‬אללה נקי מכל רצונות‪ ,‬ואתם הנזקקים‪,‬‬ ‫אם תפנו לאחור הוא יחליף אתכם באחרים והם לא יהיו כמותכם‪.‬‬

‫בזאת הענקנו לך ניצחון ברור‪ ,‬כדי שאללה ימחל לך על חטאיך‬ ‫בעבר ובעתיד‪ .‬ישלים לך את חסדו‪ ,‬וינחה אותך על דרך הישר‪.‬‬ ‫ואללה יסייע לך בתגבורת רבת עוצמה‪ .‬הוא המוריד את השכינה‬ ‫אל לבבותיהם של המאמינים‪ ,‬למען תתווסף אמונה על אמונתם‪,‬‬ ‫כי לאללה שייכים צבאות השמים והארץ‪ ,‬ואללה יודע כל וחכם‪,‬‬ ‫זאת כדי שיכניס את הגברים המאמינים ואת הנשים המאמינות‪,‬‬ ‫לגנים אשר נהרות זורמים למרגלותיהם‪ ,‬בהם ישכנו לנצח‪ ,‬ויסיר‬ ‫מעליהם את עוונותיהם‪ ,‬וזהו אכן ההישג העליון מבחינת אללה‪.‬‬ ‫ויעניש את הגברים המתחסדים והנשים המתחסדות ואת הגברים‬ ‫המשתפים והנשים המשתפות‪ ,‬שחושבים רעות על אללה‪ .‬הרעה‬ ‫תיסוב עליהם‪ .‬אללה שפך עליהם חמתו ומחץ אותם והכין עבורם‬ ‫גיהינום‪ ,‬שהנו יעד נורא‪ .‬אכן שלחנו אותך כעד‪ ,‬כמבשר וכמזהיר‬ ‫כדי שתאמינו באללה ושליחו ותכבדוהו ותסייעו בידו ותשבחוהו‬ ‫בוקר וערב‪ .‬הנשבעים לך אמונים‪ ,‬נשבעים אמונים לאללה בלבד‪.‬‬ ‫יד אללה על ידיהם‪ .‬לכן‪ ,‬מי שמפר את שבועתו‪ ,‬מפר אותה לרעתו‬ ‫שלו‪ ,‬והמקיים את אמנתו עם אללה‪ ,‬הוא ירעיף עליו גמול כביר‪.‬‬ ‫מוחמד הוא שליח אללה ואלה שאתו קשוחים לכופרים ורחומים‬ ‫זה לזה‪ .‬תוכל לראותם כורעים ומשתחווים ומבקשים את ברכתו‬ ‫של אללה ואת רצונו הטוב‪ .‬בפניהם ניכרים סימני השתחוות‪ ,‬זהו‬ ‫תיאורם בתורה‪ ,‬ובבשורה הם נמשלו לזרע שהצמיח גבעול וחיזק‬ ‫אותו עד שעבה ונישא קנהו לפליאת הזורעים ולמגינת לבם של‬ ‫מכחישי האמונה‪ .‬אללה הבטיח מחילה וגמול ענק לאלה מביניהם‬ ‫שמאמינים ועושים את הטוב‪ .‬אתם המאמינים‪ ,‬בבוא אליכם אדם‬ ‫רשע עם חדשות כלשהן‪ ,‬וודאו את אמיתותן פן תפגעו באנשים‬ ‫שלא ביודעין‪ ,‬ולאחר מכן תתמלאו בחרטה‪ ,‬על כל אשר עשיתם‪.‬‬

‫דעו כי שליח אללה נמצא בקרבכם‪ .‬אילו היה נשמע לכם בהרבה‬ ‫מהנושאים‪ ,‬לבטח היתה פוגעת בכם הפורענות‪ .‬אולם אללה חיבב‬ ‫עליכם את האמונה‪ ,‬נתן לה להשתבח בלבבכם והשניא עליכם את‬ ‫הכפירה‪ ,‬הרשעות והמרד‪ .‬אכן כך נוהגים ההולכים בדרך הישר‪.‬‬ ‫אם שתי סיעות מאמינים נופלות למחלוקת‪ ,‬פייסו ביניהן‪ ,‬אך אם‬ ‫אחת מהן מפרה את זכויות האחרת‪ ,‬הילחמו בפורעת עד שתציית‬ ‫לפסיקת אללה‪ .‬ולאחר שתציית‪ ,‬פייסו ביניהן ביושר ועשו צדק‪,‬‬ ‫כי אללה אוהב את עושי הצדק‪ .‬המאמינים הם אחווה אחת‪ ,‬לכן‪,‬‬ ‫השכינו שלום בין אחיכם והיו יראי אללה למען תבורכו ברחמים‪.‬‬ ‫אתם המאמינים‪ ,‬בל ילעגו אנשים מקרבכם לאחרים‪ .‬שהרי ייתכן‬ ‫והם טובים מהם‪ .‬גם אל תלעיזו או תנהגו בעוקצנות איש ברעהו‬ ‫ואל תכנו זה את זה בשמות‪ .‬כינוי‪ ,‬אשר מרמז על הפקרות‪ ,‬לאדם‬ ‫מאמין‪ ,‬יוצר רושם רע‪ .‬ואלה שאינם מפסיקים זאת עושים עוול‪.‬‬ ‫הם עושים לך טובה בכך שהם מאמצים את ההתמסרות השלמה‬ ‫לאללה‪ .‬אמור‪ :‬לא‪ .‬אל תחשיבו את התמסרותכם כעשיית צדקה‬ ‫כלפיי‪ .‬אללה מרעיף עליכם חסד בהדריכו אתכם אל האמונה‪ ,‬כל‬ ‫עוד הנכם אמיתיים וכנים‪ .‬אנחנו בראנו את האדם ואנחנו מכירים‬ ‫את ההצעות האפלות אשר לוחשת לו נפשו‪ .‬כי אנו קרובים אליו‬ ‫יותר מווריד צווארו‪ .‬קהות החושים של המוות תביא את האמת‪,‬‬ ‫זהו הדבר שמפניו ביקשת להימלט‪ .‬והחצוצרה תישמע‪ ,‬יהיה זה‬ ‫ביום האזהרה‪ .‬וכל נפש תובא‪ ,‬ובחברתה זה שמסיע וזה שמעיד‪.‬‬ ‫והמלווה שלו יאמר‪ :‬הנה הוא מוכן עמדי‪ .‬השליכו אל הגיהינום‬ ‫כל מכחיש עקשן אשר אסר את הטוב‪ ,‬הפר כל חוק והטיל ספק‬ ‫וחשדות‪ .‬ושעשה אלוהים אחר זולת אללה‪ ,‬השליכוהו אל העונש‬ ‫הקשה‪ .‬אכן אנחנו אלה שמעניקים חיים ומוות ואלינו התכלית‪.‬‬

‫מה שהובטח לכם אכן וודאי‪ ,‬ואכן הדין והצדק חייבים להתקיים‪.‬‬ ‫בארץ קיימים אותות לבטוחים באמונתם‪ ,‬וגם בנפשותיכם שלכם‪,‬‬ ‫האם לא תבחינו בדבר‪ .‬ובשמים נמצאת פרנסתכם המובטחת‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫קרא בשבחיו‪ .‬בחסד אללה‪ ,‬אינך מנחש ואינך אחוז רוחות‪ .‬האם‬ ‫אוצרות ריבונך נמצאים ברשותם‪ ,‬האם הם הוסמכו כרודנים בעלי‬ ‫סמכות לעשות כרצונם‪ .‬האם יש בידיהם סולם אשר בעזרתו יוכלו‬ ‫להאזין‪ ,‬ואם כן‪ ,‬תן למאזיניהם להביא הוכחה ברורה‪ .‬לכן‪ ,‬המתן‬ ‫בסבלנות לפקודתו של ריבונך‪ ,‬כי אתה אכן לנגד עינינו‪ ,‬ושבח את‬ ‫תהילתו של ריבונך בעת הקיצך‪ .‬ובעת לילה שבחהו גם כן‪ ,‬ובעת‬ ‫שקיעת הכוכבים‪ .‬האם ראית את הטיפוס שמפנה את גבו‪ ,‬שנותן‬ ‫מעט ואז מקשיח‪ .‬האם יש לו ידיעה על הנסתר עד שיוכל לראות‪.‬‬ ‫האם אין הוא מודע לכתביו של משה ולאברהם שעמד בחובותיו‪.‬‬ ‫דהיינו‪ ,‬שאף נושא מעמסה לא יישא במעמסתו של אחר‪ .‬שלאדם‬ ‫לא יהיה דבר מלבד מה שנאבק למענו‪ .‬שמאבקו עתיד להתגלות‬ ‫בקרוב‪ ,‬ואז יזכה בגמולו המלא והמובחר‪ .‬ושאל ריבונך התכלית‪.‬‬ ‫הוא המעניק צחוק ודמעה‪ .‬הוא המעניק חיים ומוות‪ .‬הוא הבורא‬ ‫בזוגות‪ ,‬זכר ונקבה‪ ,‬מזרע נקלט‪ .‬הוא זה שהבטיח בריאה שנייה‪.‬‬ ‫הוא המרעיף עושר וקניין‪ .‬הוא אדונו של סיריוס‪ .‬והוא שהשמיד‬ ‫את בני ע'ד הקדומים‪ .‬ואת בני ת'מוד‪ ,‬ולא הותיר מהם אף שריד‪.‬‬ ‫ולפניהם את עמו של נח‪ ,‬שהיו רשעים ופורעי חוק עזי מצח מכול‪.‬‬ ‫והוא החריב והפך ערים‪ ,‬והן כוסו במה שכוסו‪ .‬על אילו ממתנות‬ ‫ריבונך תוסיף לערער עוד‪ .‬זהו מזהיר כדוגמת המזהירים מקדם‪.‬‬ ‫זו שתמיד מגיעה‪ ,‬הנה היא הולכת וקרבה‪ .‬אף אחד‪ ,‬זולת אללה‪,‬‬ ‫לא יוכל לגלותה‪ .‬האם תתמהו על הנאמר‪ ,‬האם תצחקו ולא תבכו‪,‬‬ ‫האם תבזבזו את חייכם בהבלים‪ .‬פלו והשתחוו לאללה ועבדוהו‪.‬‬

‫השעה קרבה‪ ,‬והירח נחצה לשניים‪ .‬ובראותם את האות הם פונים‬ ‫ממנו ואומרים‪ :‬זהו כישוף בר חלוף‪ .‬הם מכחישים והולכים אחרי‬ ‫תאוותם‪ ,‬אך כל עניין ייושב במועדו‪ .‬כבר הגיעו אליהם הטענות‬ ‫שיש לבדוק‪ ,‬לקחי חוכמה שלמה‪ ,‬אך מה יועילו להם המזהירים‪.‬‬ ‫אכן עשינו את הקוראן קל להבנה וזכירה‪ ,‬היש מישהו שיוזהר‪.‬‬ ‫החוטאים הם לבטח אלה אשר תועים בנשמתם ושרויים בטירוף‪.‬‬ ‫אכן בראנו את כל הדברים בשיעור ובמידה‪ ,‬ופקודתנו באה באחת‬ ‫וכהרף עין‪ .‬וכבר השמדנו בעבר חבורות שכמותכם‪ ,‬היש מישהו‬ ‫שיוזהר‪ .‬כל מעשיהם נרשמים בספרים‪ .‬כל דבר‪ ,‬קטן וגדול‪ ,‬הכול‬ ‫רשום‪ .‬באשר לישרים הם יהיו בתוך גנים ונהרות‪ ,‬בקהילה של‬ ‫אמת‪ ,‬בנוכחות השליט הכול יכול‪ .‬הרחמן הוא זה אשר לימד את‬ ‫הקוראן‪ .‬הוא ברא את האדם‪ .‬הוא לימד אותו את שפת הדיבור‪.‬‬ ‫כאשר יתרחש המאורע הבלתי נמנע‪ .‬לא יסופרו עוד כזבים בנוגע‬ ‫לביאתו‪ .‬הוא ישפיל והוא ירומם‪ .‬ואתם תחולקו לשלושה סוגים‪.‬‬ ‫חבריה של יד ימין‪ ,‬ומה בדבר חבריה של יד ימין‪ .‬וחבריה של יד‬ ‫שמאל‪ ,‬ומה בדבר חבריה של יד שמאל‪ .‬ואלה שהינם הראשונים‬ ‫במעלה יהיו בדרגה הראשונה‪ ,‬אלה הם המקורבים ביותר לאללה‪.‬‬ ‫בנוסף לכך אקרא לעדות את שקיעתם של הכוכבים‪ ,‬כי זאת אכן‬ ‫שבועה גדולה באמת‪ ,‬לו רק ידעתם‪ .‬אכן זהו קוראן נכבד ביותר‪,‬‬ ‫בספר שמור היטב אשר לא יגעו בו אלא הטהורים‪ ,‬התגלות מאת‬ ‫ריבון העולמים‪ .‬האם תקלו ראש במסר הזה ותהפכו את הכחשתו‬ ‫ללחם חוקתכם‪ .‬לכן‪ ,‬אם הוא ממקורבי אללה‪ ,‬ינוח בסיפוק בגנים‬ ‫של עדנה‪ .‬ואם הוא מהחברים של יד ימין‪ ,‬שלום עליכם החברים‬ ‫של יד ימין‪ .‬אולם אם הוא במקרה אחד מאלה שנוהגים להכחיש‬ ‫ותועים‪ ,‬למענו הוכן אירוח של מים רותחים ואש גיהינום בוערת‪.‬‬

‫כל דבר בשמים ובארץ יצהיר בשבח אללה‪ ,‬הוא האדיר‪ ,‬החכם‪.‬‬ ‫אדון מלכות השמים והארץ‪ .‬המחייה והממית‪ ,‬העושה הכול יכול‪.‬‬ ‫הוא הראשון והאחרון‪ ,‬הגלוי והנסתר‪ ,‬שברשותו נמצאת הידיעה‬ ‫השלמה של כל הדברים‪ .‬אתם המאמינים‪ ,‬היו יראי אללה והאמינו‬ ‫בשליחו‪ ,‬והוא ירעיף עליכם מידה כפולה מרחמיו‪ .‬הוא ייתן לכם‬ ‫אור שעל פיו תנהגו‪ ,‬ויסלח לכם‪ .‬ואללה הוא סולח ורחום‪ .‬כל זאת‬ ‫כדי שאנשי הספר ידעו שאין בידיהם שליטה על חסדו של אללה‪,‬‬ ‫ושחסדו בידיו להעניק אותו למי שירצה‪ .‬ואללה הוא ריבון החסד‬ ‫השופע‪ .‬לא תמצא מאמינים באללה וביום האחרון שאוהבים את‬ ‫מתנגדי אללה ושליחו‪ .‬גם אם הם אבותיהם או בניהם או אחיהם‬ ‫או קרובי משפחתם‪ .‬לאנשים הללו הוא חקק אמונה בלבם וחיזק‬ ‫אותם ברוחו שלו‪ .‬הוא יכניס אותם לגנים שלמרגלותיהם זורמים‬ ‫נהרות כדי שישכנו בהם‪ .‬אללה מרוצה מהם והם מרוצים ממנו‪.‬‬ ‫זהו מחנה אללה‪ ,‬והרי בני מחנה אללה הם אלה שמנצחים‪ .‬אילו‬ ‫הורדנו את הקוראן הזה על הר‪ ,‬לבטח היית רואה אותו משתחווה‬ ‫ונבקע מיראת אללה‪ .‬אלה הם המשלים‪ ,‬שאנחנו מציגים לאנשים‬ ‫כדי שיהרהרו בדבר‪ .‬הוא אללה שאין אל אחר זולתו‪ ,‬יודע הנסתר‬ ‫והנגלה‪ ,‬הוא רב החסד והרחום‪ .‬הוא אללה שאין אל אחר זולתו‪,‬‬ ‫השליט‪ ,‬הקדוש‪ ,‬מקור השלמות‪ ,‬שומר האמונה‪ ,‬נאמן הביטחון‪,‬‬ ‫אדיר העוצמה‪ ,‬המקיים את דברו‪ ,‬הנשגב‪ .‬התהילה לאללה מעבר‬ ‫לשותפים שהם מייחסים לו‪ .‬יתכן שאללה ישכין ידידות ביניכם‬ ‫לבין אנשים אליהם אתם מתייחסים כאויבים‪ .‬כי אללה הוא אדיר‬ ‫העוצמה‪ ,‬ואללה סולח ורחום‪ .‬אללה לא אוסר עליכם לנהוג בטוב‬ ‫לב ובהגינות באנשים שאינם נלחמים בכם בשל אמונתכם ושאינם‬ ‫מגרשים אתכם מבתיכם‪ ,‬כי אללה אוהב אנשים שנוהגים ביושר‪.‬‬

‫אתם המאמינים‪ ,‬בואו ואנחה אתכם למציאה אשר תפתור אתכם‬ ‫מעונש מצער‪ .‬שתאמינו באללה ובשליחו‪ ,‬ושתיאבקו למען דרכו‬ ‫של אללה ברכושכם ובאנשיכם‪ ,‬בזאת ייטב לכם‪ ,‬לו רק ידעתם‪.‬‬ ‫אתם המאמינים‪ ,‬היו עוזריו של אללה‪ ,‬כפי שאמר ישוע‪ ,‬בנה של‬ ‫מריה‪ ,‬לתלמידיו‪ :‬מי יהיו עוזרי לאללה‪ .‬אמרו המאמינים‪ :‬אנחנו‬ ‫עוזריו של אללה‪ .‬חלק מבני ישראל האמינו וחלקם כפרו‪ .‬אך אנו‬ ‫הענקנו כוח כנגד שונאיהם לאלה שהאמינו‪ ,‬והם הפכו למנצחים‪.‬‬ ‫המשל על אלה אשר הופקדה בידיהם חוקת משה‪ ,‬אך לאחר מכן‬ ‫נכשלו ביישומה‪ ,‬הוא של חמור הנושא ספרים ענקיים‪ .‬רע המשל‬ ‫אודות האנשים אשר מסלפים את אותות אללה‪ .‬אללה איננו מנחה‬ ‫אנשים שחוטאים‪ .‬אמור‪ :‬אתם הסמוכים על היהדות‪ ,‬אם חושבים‬ ‫אתם שהנכם אהובי אללה מבין האנשים‪ ,‬הישבעו אם כך במוות‪,‬‬ ‫אם אמנם דוברי אמת הנכם‪ .‬אתם המאמינים‪ ,‬בהישמע הקריאה‬ ‫לתפילה ביום ההתקהלות‪ ,‬מהרו אל הזכרתו של שם אללה והניחו‬ ‫למסחר‪ ,‬בכך ייטב לכם‪ ,‬אילו רק ידעתם‪ .‬ובסיום התפילה התפזרו‬ ‫בשטח ובקשו את ברכתו של אללה‪ .‬הרבו להלל בשבחו של אללה‬ ‫על מנת שתצליחו‪ .‬אתם המאמינים‪ ,‬אל תניחו לעושרכם ולילדיכם‬ ‫להסית אתכם מהזכרת שם אללה‪ ,‬ואם מישהו בכל זאת נוהג בדרך‬ ‫זאת‪ ,‬ההפסד הוא כולו שלו‪ .‬עושרך וילדיך הם רק העמדה במבחן‪,‬‬ ‫אך נוכחותו של אללה היא הגמול העליון‪ .‬לפיכך‪ ,‬היו יראי אללה‬ ‫ככל שתוכלו‪ ,‬הקשיבו והישמעו ותנו צדקה למען נפשותיכם‪ .‬אלו‬ ‫שנושעים מהחמדנות של נשמתם‪ ,‬הם אלו שנוחלים הצלחה‪ .‬בעל‬ ‫האמצעים יוציא על פי יכולתו‪ ,‬והאדם שמשאביו מוגבלים‪ ,‬יוציא‬ ‫בהתאם למה שאללה נתן לו‪ .‬אללה לא מטיל מעמסה על אף נפש‬ ‫מעבר לדבר שניתן לה‪ .‬לאחר הקשיים‪ ,‬אללה בקרוב יביא הקלה‪.‬‬

‫אללה הוא זה שברא שבעה רקיעים ובארץ את דומיהם‪ .‬ביניהם‬ ‫יורדת פקודתו‪ .‬למען תדעו כי לאללה הסמכות על כל הדברים וכי‬ ‫אללה מקיף את כל הדברים בידיעתו‪ .‬אתם המאמינים‪ ,‬הצילו את‬ ‫עצמכם ואת משפחותיכם מן האש אשר הדלק שלה הוא אנשים‬ ‫ואבנים‪ ,‬מעליה מלאכים קשוחים ומחמירים אשר אינם נרתעים‬ ‫מההוראות אותן קיבלו מאללה‪ ,‬אלא עושים את מה שהורו להם‪.‬‬ ‫יתברך הוא אשר בידו המלכות‪ ,‬ולו הכוח על כל הדברים‪ .‬הוא זה‬ ‫אשר ברא מוות וחיים כדי שיצליח לבחון מי מכם הוא הטוב מכול‬ ‫במעשים‪ .‬והוא אדיר בכוח ונוטה לסלוח‪ .‬הוא זה אשר ברא שבעה‬ ‫רקיעים זה מעל זה‪ .‬לא תמצא אף אי התאמה בבריאה של הרחמן‪.‬‬ ‫הפנה את מבטך בשנית‪ ,‬האם אז תוכל לראות איזשהו פגם‪ .‬אנחנו‬ ‫עיטרנו את הרקיע התחתון במאורות ועשינו אותם כאבני קלע‪,‬‬ ‫לרגום בהם את השטנים והכנו להם את עונש האש היוקדת‪ .‬אלה‬ ‫אשר מתכחשים לריבונם‪ ,‬עונשם בגיהינום‪ ,‬שהנו יעד נורא‪ .‬אכן‬ ‫ריבונך מיטיב לדעת מי תעה בדרכו‪ ,‬והוא מיטיב לדעת מי הישירו‬ ‫לכת‪ .‬אל תישמע לטיפוס הנתעב שמפזר הבטחות‪ ,‬מוציא דיבה‬ ‫והולך הרכיל‪ .‬שאוסר את הטוב‪ ,‬מפר כל התחייבות‪ ,‬שקוע עמוק‬ ‫בחטא‪ ,‬אכזר מתוך ממזרות‪ ,‬גם עם הוא בעל נכסים ובנים‪ .‬ובשעה‬ ‫שמוקראים לו אותותינו יאמר‪ :‬מעשיות של קדמונים‪ .‬והכופרים‬ ‫כמעט שמפילים אותך במבטיהם וכשהם שומעים את המסר‪ ,‬הם‬ ‫אומרים‪ :‬הוא לבטח מטורף‪ .‬אך אין זה אלא מסר לכל העולמות‪.‬‬ ‫המציאות הוודאית‪ .‬מהי המציאות הוודאית‪ .‬ומהו הדבר שיסביר‬ ‫לך מהי המציאות הוודאית‪ .‬כשתישמע תקיעה אחת של חצוצרה‪.‬‬ ‫באותו היום יתרחש המאורע‪ .‬ביום הזה תובאו לדין ואף מעשה‬ ‫שהסתרתם לא ייסתר‪ .‬אכן זהו מסר ליראים‪ .‬אכן זו אמת וודאית‪.‬‬

‫סקרן אחד חקר אודות העונש שיבוא על הכופרים‪ ,‬זה שאין מי‬ ‫שימנע‪ ,‬מאת אללה‪ ,‬ריבון גרמי המעלות‪ .‬המלאכים והרוח עולים‬ ‫אליו ביום שמידתו היא חמישים אלף שנים‪ .‬לכן‪ ,‬המתן בסבלנות‬ ‫הראויה‪ .‬הם רואים אותו כרחוק‪ ,‬אך אנו רואים כי הוא קרב ובא‪.‬‬ ‫האדם אכן נברא כקצר רוח‪ ,‬נרגן בעת מצוקה וקמצן בעת רווחה‪.‬‬ ‫נבדלים מהדבר הם אלה אשר מסורים לתפילה ודבקים בתפילתם‪.‬‬ ‫אלה אשר חלק מעושרם מוכר כזכות המבקש וזה הנמנע מלבקש‪.‬‬ ‫המאמינים באמת של יום הדין‪ ,‬היראים ממורת רוחו של ריבונם‪,‬‬ ‫כי מורת רוחו של ריבונם לא מחזקת את ביטחונם‪ .‬והשומרים על‬ ‫צניעותם מלבד עם נשותיהם ועם אלה שהם מפרנסים‪ ,‬כי על כך‬ ‫אין לגנותם‪ .‬אך המבקשים יותר מכך חוטאים הם‪ .‬והמכבדים את‬ ‫הבטחותיהם וחוזיהם והעומדים איתן בעדויותיהם והשומרים על‬ ‫פולחנם‪ .‬אלה יהיו המכובדים שישכנו בגנים‪ .‬מה להם לכופרים‪,‬‬ ‫הממהרים אליך בטירוף ומתגודדים מימינך ומשמאלך בחבורות‪.‬‬ ‫האם לא ייכסף כל אחד מהם כי תותר כניסתו אל גנים של אושר‪.‬‬ ‫בשום פנים ואופן לא‪ ,‬כי בראנו אותם רק מתוך מה שהם יודעים‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬אבקש את עדותו של ריבון אופקי המזרח והמערב שאכן יש‬ ‫ביכולתנו להחליפם בטובים יותר‪ ,‬ולא יסוכלו מעשינו‪ .‬לכן‪ ,‬הנח‬ ‫להם לשקוע בשיחות בטלות ולהשתעשע עד שיתוודעו ליום אשר‬ ‫מפניו הוזהרו‪ .‬יום בו יובהלו מקבריהם‪ ,‬כמי שנדחקים אל הבמה‪.‬‬ ‫עיניהם ישפילו בעצב‪ ,‬חרפה עוטה אותם‪ ,‬זה היום מפניו הוזהרו‪.‬‬ ‫מה מונע בעדכם להוקיר את גדולתו של אללה בראותכם כי הוא‬ ‫זה ש ברא אתכם שלב אחר שלב‪ .‬אללה הצמיח אתכם מהאדמה‪,‬‬ ‫אז ישיב אתכם אליה ויקים אתכם שנית‪ .‬אללה פרש לפניכם את‬ ‫הארץ כמרבד כדי שתצליחו לצעוד לאורכן של דרכיה הנרחבות‪.‬‬

‫אמור‪ :‬כל מה שהנני עושה הוא לפנות אל ריבוני‪ ,‬ואין אני מצרף‬ ‫אליו אחרים‪ .‬אמור‪ :‬אין בכוחי לגרום לכם כל נזק או לגרום לכם‬ ‫להיטיב את דרכיכם‪ .‬אמור‪ :‬אינני יודע אם מה שמובטח לכם יבוא‬ ‫בקרוב או אם ריבוני קבע לו מועד רחוק‪ .‬הוא יודע הנסתר‪ ,‬והוא‬ ‫לא מגלה את הנסתר לאיש‪ ,‬מלבד לשליח אשר אותו בחר והפקיד‬ ‫עליו חבורה של שומרים הצועדים מלפניו ומאחוריו עד שייווכח‬ ‫לדעת שהם אכן העבירו את המסר של ריבונם‪ ,‬והוא מקיף את כל‬ ‫דבר שנמצא ברשותם ויודע את מספרם המדויק של כל הדברים‪.‬‬ ‫עמוד בתפילה בעת ליל‪ ,‬אך לא במשך הלילה כולו‪ .‬מחצית ממנו‪,‬‬ ‫אולי קצת פחות‪ .‬ואולי קצת יותר‪ ,‬וקרא את הקוראן בקצב איטי‬ ‫ומדוד‪ .‬במהרה נוריד אליך מסר בעל משקל כבד‪ .‬היקיצה בשעות‬ ‫הלילה אכן מגבירה את יכולת החשיבה ומתאימה לקריאה‪ .‬אמנם‬ ‫עוד מצפה לך במשך היום תעסוקה ממושכת בחובותיך הרגילים‪,‬‬ ‫אך דאג להזכיר את שם ריבונך ודבק בו בכל מאודך‪ .‬ריבונך יודע‬ ‫שאתה ניצב בתפילה קרוב לשתי אשמורות של הלילה או מחצית‬ ‫מהלילה או אשמורת אחת מהלילה‪ ,‬וכך עושה גם חבורה מאלה‬ ‫שאתך‪ ,‬אולם אללה קוצב את הלילה והיום במידה‪ .‬הוא יודע כי‬ ‫אינכם יכולים לעמוד בכך‪ ,‬ולכן פנה אליכם ברחמים‪ .‬לכן‪ ,‬קראו‬ ‫בקוראן‪ ,‬כל עוד הדבר נעשה בקלות‪ .‬הוא יודע כי עשויים להיות‬ ‫ביניכם חולים‪ ,‬ואחרים הנוסעים בדרך ומבקשים את ברכת אללה‬ ‫בעת שאחרים נלחמים עבור מטרת אללה‪ .‬לכן‪ ,‬קראו בקוראן כל‬ ‫עוד הדבר נעשה בקלות וקיימו את התפילה הקבועה ותנו צדקה‬ ‫קבועה ותנו לאללה הלוואה נדיבה‪ .‬וכל טובה שתקדימו לעשות‬ ‫למען נפשותיכם שלכם‪ ,‬תמצאו כי שכרה טוב ועצום אצל אללה‪.‬‬ ‫ובקשו את סליחתו של אללה‪ ,‬כי אללה נוטה לסלוח ורחום מכול‪.‬‬

‫קום והזהר ואת ריבונך פאר ואת בגדיך טהר והתרחק מהתועבה‪,‬‬ ‫ואל תצפה לתמורה עבור הנתינה‪ ,‬אלא התמד בעוז למען ריבונך‪.‬‬ ‫ומה יסביר לכם אש הגיהינום מהי‪ .‬לא תחוס על דבר ולא תחדל‪.‬‬ ‫חורכת ומשנה את צבעו של האדם‪ .‬מופקדים עליה תשעה עשר‪.‬‬ ‫אשבע ביום תחיית המתים ואשבע בנפש שמוכיחה את עצמה‪.‬‬ ‫האם יחשוב האדם כי אין ביכולתנו לאסוף את עצמותיו‪ .‬אכן כן‪,‬‬ ‫ביכולתנו לשחזר גם את קצות אצבעותיו‪ .‬אלא שהאדם מתעקש‬ ‫לעשות את הרע לנוכח העתיד המצפה לו‪ .‬הוא שואל‪ :‬מהו מועדו‬ ‫של יום תחיית המתים‪ .‬אך כשהמבט יקפא בתדהמה והירח יכוסה‬ ‫אפלה והשמש והירח יתאחדו‪ ,‬באותו היום יוגד לאדם מה הקדים‬ ‫לעשות ומה איחר‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬האדם ישמש עדות כנגד עצמו‪.‬‬ ‫באותו יום‪ ,‬יקרנו חלק מהפנים‪ ,‬בהביטן אל ריבונם‪ ,‬ובאותו היום‬ ‫חלק מהפנים יהיו קודרות‪ ,‬מתוך ידיעה כי אסון כבד עומד לפגוע‬ ‫בהן‪ .‬לכופרים הכנו שרשראות וחבלים ואש יוקדת‪ .‬אכן הישרים‬ ‫ישתו מכוס שנמהלה בקמפור‪ ,‬המעיין ממנו שותים עבדי אללה‪,‬‬ ‫וזרימתו לא תדלה‪ .‬אללה חילצם מפני רעת אותו היום וחלק להם‬ ‫יפעה ושמחה‪ ,‬וגמל להם בגן ובמשי על שהתמידו בסבלנות‪ .‬שם‬ ‫יושקו מכוס שנמהלה בזנגביל‪ ,‬מעיין ששם ושמו סלסביל‪ .‬לאיזה‬ ‫יום נקבע המועד‪ ,‬ליום המיון‪ .‬הכיצד תדע מהו יום המיון‪ .‬אבוי‬ ‫למכחישי אותו היום‪ .‬אותו יום לא יוכלו לדבר‪ ,‬גם לא יותר להם‬ ‫לעתור‪ .‬על מה יתווכחו‪ .‬על החדשות הגדולות‪ .‬אודותיהן נחלקו‬ ‫ביניהם‪ .‬אמן‪ ,‬בקרוב ייווכחו לדעת‪ .‬כי יום המיון הוא אכן מועד‬ ‫קבוע‪ .‬יום בו תישמע החצוצרה ואתם תבואו בהמונים‪ .‬היראים‬ ‫יזכו בהגשמה‪ ,‬ביפיפיות בנות אותו הגיל ובכוס מלאה‪ .‬הבלים לא‬ ‫ישמעו שם‪ ,‬גם לא שקר‪ .‬זה גמול ריבונך‪ ,‬מתנה בהתאם לחשבון‪.‬‬

‫הם שואלים אותך בדבר השעה‪ ,‬מתי יגיע זמנה הקבוע‪ .‬מה לך כי‬ ‫תדע משהו אודותיה‪ .‬לריבונך שייך המועד שנקבע עבורה‪ .‬אינך‬ ‫אלא מזהיר לאלה אשר יראים אותה‪ .‬ביום בו יתבוננו בה יחשבו‬ ‫שהתעכבו לערב אחד בלבד או עד לבוקר שאחריו‪ .‬לפיכך‪ ,‬כל מי‬ ‫שירצה‪ ,‬יפנה את תשומת ליבו לכתבים שמורים‪ ,‬נעלים‪ ,‬קדושים‬ ‫וטהורים‪ .‬שנכתבו בידיהם של סופרים אמינים‪ ,‬אדוקים וצדיקים‪.‬‬ ‫אכן זהו דברו של שליח נכבד ביותר‪ ,‬בעל כוח ומעמד בנוכחותו‬ ‫של אדון הכס‪ .‬בעל סמכות לפניו ונאמן לאמונתו‪ .‬אכן אין זו אלא‬ ‫תזכורת לעולמות על אלה מכם שרוצים להישיר לכת‪ .‬אלא שאתם‬ ‫לא תחפצו בדבר‪ ,‬אלא אם ירצה בכך אללה‪ ,‬ריבון העולמים‪ .‬ומה‬ ‫יסביר לך מהו יום הדין‪ .‬היום בו לא תעמוד לאף נפש זכות בעבור‬ ‫רעותה‪ .‬כי הפקודה באותו היום תהיה אך ורק מאת אללה‪ .‬הן‬ ‫מעשי הרשעים‪ ,‬הרי הם כתובים בסיג'ין‪ .‬ומה יסביר לך מהו‬ ‫הסיג'ין‪ .‬רישום חקוק‪ ,‬אבוי למכחישים באותו יום‪ .‬ואיש לא יוכל‬ ‫להכחיש זאת‪ ,‬מלבד הפורעים שהפרו את כל החוקים‪ ,‬החוטאים‪.‬‬ ‫הן מעשי הישרים‪ ,‬הרי הם כתובים בעיליון‪ .‬ומה יסביר לך מהו‬ ‫העיליון‪ .‬רישום חקוק שעליו מעידים המקורבים‪ .‬ואכן הישרים‬ ‫יהיו המאושרים‪ .‬על גבי ספות ישבו וישקיפו‪ .‬תוכל לזהות אותם‬ ‫על פי פניהם שקורנות משמחה‪ .‬צימאונם ישוכך במשקה טהור‬ ‫חתום‪ .‬והחותם יהיה בניחוח מושק‪ ,‬ולכך ישאפו בעלי השאיפות‪.‬‬ ‫החוטאים נהגו ללעוג למאמינים‪ .‬וכשחלפו על פניהם נהגו לקרוץ‬ ‫זה לזה‪ .‬ובשובם לאנשיהם‪ ,‬נראו מבודחים‪ .‬וכשראו אותם אמרו‪:‬‬ ‫ראו‪ ,‬אלה הם האנשים שתועים לבטח‪ .‬אך הם לא נשלחו להיות‬ ‫להם משגיחים‪ .‬אותו יום ילעגו המאמינים לכופרים על גבי ספות‬ ‫ישקיפו‪ ,‬אם הכופרים שולמו כגמולם על הדברים שנהגו לעשות‪.‬‬

‫בן האדם‪ ,‬אכן עמל אתה תמיד בכיוונו של ריבונך‪ ,‬עמל בכאב‪,‬‬ ‫אולם אתה תפגוש אותו‪ .‬אכן כבדה היא ענישתו של ריבונך‪ ,‬הוא‬ ‫הבורא מבראשית‪ ,‬ויש לאל ידו להשיב שנית‪ .‬והוא הנוטה לסלוח‬ ‫ומלא החמלה‪ .‬ריבון כס הכבוד‪ .‬העושה את אשר ירצה‪ .‬האם אי‬ ‫פעם הגיע לאוזניך הסיפור אודות צבאותיהם של פרעה ות'מוד‪.‬‬ ‫ועדיין הכופרים מכחישים‪ ,‬אך אללה מקיף אותם מכל הכיוונים‪.‬‬ ‫זהו הקוראן המהולל‪ ,‬בלוח השמור‪ .‬בחי השמים ובמבקר הלילה‪.‬‬ ‫ומה יסביר לך מבקר הלילה מהו‪ .‬הכוכב של הבהירות החודרת‪.‬‬ ‫בחי הרקיע הסובב ובחי האדמה הנבקעת‪ ,‬אכן זהו דיבור מבדיל‪.‬‬ ‫אין זה דבר לצון‪ .‬באשר להם‪ ,‬אין הם אלא זוממים תחבולה‪ ,‬ואני‬ ‫מעצב מתכונת‪ .‬לפיכך‪ ,‬הענק דחייה לכופרים‪ ,‬תן להם הפוגה קלה‪.‬‬ ‫שבח את שם ריבונך מגנך‪ ,‬העליון; אשר ברא‪ ,‬ובנוסף על כך נתן‬ ‫סדר ומידה‪ .‬שקבע חוקים והעניק הדרכה‪ .‬אשר מצמיח את שדה‬ ‫המרעה והופך אותו לשדה בור כהה‪ .‬שלב אחר שלב נלמד אותך‬ ‫להכריז‪ ,‬למען לא תשכח‪ ,‬מלבד מה שרוצה אללה‪ .‬הוא אכן מכיר‬ ‫את הגלוי והנסתר‪ .‬ואנחנו נקל עליך את הדרך‪ .‬לכן‪ ,‬הזהר במקום‬ ‫שלאזהרה יש תועלת‪ .‬האזהרה תתקבל על ידי היראים‪ ,‬אך תידחה‬ ‫על ידי האומללים מכול‪ ,‬שייכנסו לאש הגדולה‪ ,‬בה לא ימותו ולא‬ ‫יחיו‪ .‬אדם שמטהר את עצמו ומשבח את שם ריבונו ומתפלל‪ ,‬אכן‬ ‫עושה חיל‪ .‬אולם לא כך הדבר; אתם מעדיפים את חיי העולם הזה‬ ‫למרות שהעולם הבא טוב יותר ומאריך ימים יותר‪ .‬דבר זה רשום‬ ‫בכתובים הקודמים‪ ,‬כתוביהם של אברהם ומשה‪ .‬האם לא הגיעו‬ ‫לאוזניך החדשות אודות התדהמה‪ .‬ביום ההוא יושפלו פניהם של‬ ‫אחדים‪ ,‬ופנים אחרים ביום ההוא יהיו מאושרים‪ .‬לא נועדת לנהל‬ ‫את ענייניהם; הם ישובו אלינו‪ ,‬ועלינו יוטל לעשות אתם חשבון‪.‬‬

‫בחי השחר‪ ,‬בחי חמשת זוגות הימים‪ ,‬בחי הזוג והפרט ובחי הליל‬ ‫החולף‪ .‬אכן יש בהם הוכחה מספקת למביני הדבר‪ .‬ובאשר לאדם‪,‬‬ ‫כשריבונו מנסה אותו ומרעיף עליו כבוד ושגשוג‪ ,‬אז הוא אומר‪:‬‬ ‫ריבוני כיבד אותי‪ .‬אך כשהוא מנסה אותו ומגביל את פרנסתו‪ ,‬אז‬ ‫הוא אומר‪ :‬ריבוני השפיל אותי‪ .‬לא ולא‪ .‬אתם אינכם מכבדים את‬ ‫היתום‪ ,‬ואינכם מפצירים איש ברעהו להאכיל את האביון‪ .‬ואתם‬ ‫מכלים ירושה מתוך חמדנות‪ .‬ואתם אוהבים עושר במלוא לבבכם‪.‬‬ ‫אקרא לעדות את העיר‪ ,‬ואתה פתור ממנה‪ ,‬ואת ההורה והבן‪ .‬אכן‬ ‫בראנו את האדם לעמל ולמאבק‪ .‬האם יחשוב שלא יוכל להכריעו‬ ‫איש‪ .‬הוא אומר‪ :‬בזבזתי הון עצום‪ .‬האם יחשוב שאיש לא יבחין‬ ‫בו‪ .‬האם לא נתנו לו שתי עיניים ולשון וזוג שפתיים‪ .‬והראינו לו‬ ‫את שתי הדרכים‪ ,‬אולם הוא לא התאמץ ללכת בדרך העולה‪ .‬ומה‬ ‫יסביר לך מהי הדרך העולה‪ .‬שחרור האסיר או חלוקת מזון ביום‬ ‫מחסור‪ ,‬ליתום קרוב או לעני שוכן עפר‪ .‬אז יימנה עם המאמינים‬ ‫המטיפים איש לרעהו התמדה והמטיפים איש לרעהו מעשים של‬ ‫רחמים וחמלה‪ .‬אלה הם חבריה של יד ימין‪ .‬אך אלה שמכחישים‬ ‫את אותותינו‪ ,‬אלה הם חבריה של יד שמאל‪ .‬עליהם תסגור האש‪.‬‬ ‫בחי השמש וזוהרו‪ ,‬בחי הלבנה אשר הולכת בעקבותיו‪ .‬בחי היום‬ ‫המגלה את הדרו‪ ,‬בחי הלילה המסתיר זאת‪ .‬בחי הרקיע וצורתו‪.‬‬ ‫בחי הארץ ומרחביה‪ .‬בחי הנפש‪ ,‬והאחד שנתן לה מידה‪ ,‬ובתובנה‬ ‫של העוול והיראה‪ .‬מי שמטהר אותה‪ ,‬אכן מצליח‪ ,‬ומי שמשחית‬ ‫אותה‪ ,‬אכן נכשל‪ .‬בחי הלילה המסתיר‪ ,‬בחי היום המופיע בהדרו‪.‬‬ ‫בחי בריאת זכר ונקבה‪ .‬אכן מגוונים הם מאבקיכם‪ ,‬אכן לקחנו על‬ ‫עצמנו להנחות ואכן לנו שייכים הראשית והאחרית‪ .‬לפיכך אזהיר‬ ‫אתכם מפני אש יוקדת‪ ,‬אליה לא יכנס איש זולת האומללים מכול‪.‬‬

‫בחי אור הבוקר הנהדר‪ .‬ובלילה הדומם‪ .‬ריבונך מגנך לא הפקיר‬ ‫אותך ואיננו מסתייג ממך‪ .‬אחריתך אכן תהיה טובה מראשיתך‪.‬‬ ‫האם לא הרחבנו את לבך והסרנו את המשא אשר הכביד על גבך‬ ‫ורוממנו את הערכתך‪ .‬לאחר הקושי אכן באה הקלה‪ .‬לכן‪ ,‬המשך‬ ‫לעמול גם בזמנך החופשי והפנה אל ריבונך את כל תשומת ליבך‪.‬‬ ‫בחי התאנה והזית‪ ,‬בחי הר סיני ובחי העיר הבטוחה הזאת‪ ,‬בראנו‬ ‫את האדם בצלם הטוב ביותר‪ ,‬ואז נשפיל אותו לנחות שבנחותים‪.‬‬ ‫מלבד את המאמינים שעושים את הטוב‪ .‬הם יזכו בגמול תמידי‪.‬‬ ‫האין אללה הגדול שבשופטים‪ .‬קרא בשם ריבונך אשר ברא‪ .‬ברא‬ ‫את האדם מטיפת דם קרושה‪ .‬קרא‪ ,‬הן ריבונך הוא רב חסד מכול‪.‬‬ ‫הוא זה אשר לימד בעט‪ ,‬לימד את האדם את מה שלא ידע‪ .‬אלא‬ ‫שהאדם פורק כל עול‪ ,‬בחושבו את עצמו לבלתי תלוי באחרים‪.‬‬ ‫אמנם הורדנו זאת בליל הכוח‪ .‬וכיצד יוסבר לך‪ ,‬ליל הכוח מהו‪.‬‬ ‫ליל הכוח טוב יותר מאלף חודשים‪ ,‬בו יורדים המלאכים והרוח‪,‬‬ ‫ברשות ריבונם‪ ,‬עם כל הפקודות‪ .‬המכחישים‪ ,‬מבין אנשי הספר‬ ‫ומבין המשתפים אינם מתכוונים לחדול עד שתגיע אליהם הוכחה‬ ‫ברורה‪ .‬שליח מאת אללה‪ ,‬שמשמיע כתובים קדושים ומטהורים‪,‬‬ ‫וביניהם חוקים נכונים וישרים‪ .‬ולא התפלגו אנשי הספר‪ ,‬אלא רק‬ ‫לאחר שבאה להם הוכחה ברורה‪ .‬והם צוו לא יותר מאשר לעבוד‬ ‫את אללה‪ ,‬לייחד לו את המסירות השלמה‪ ,‬לקיים תפילה קבועה‬ ‫ולתת תרומה קבועה‪ ,‬כי זאת האמונה הנכונה והישרה‪ .‬כשהארץ‬ ‫רועשת בשאונה ומסירה את מעמסתה‪ .‬וכששואל האדם‪ :‬מה לה‪.‬‬ ‫ביום הזה היא תכריז את בשורתה‪ .‬כי ריבונך העניק לה השראה‪.‬‬ ‫בחי השועטים המתנשמים בכבדות‪ ,‬אכן האדם הוא כפוי טובה‬ ‫לריבונו‪ ,‬ועל כך הוא מעיד בעצמו‪ ,‬והוא בוטה באהבתו לעושר‪.‬‬

‫הרעש והמחאה‪ ,‬מהם הרעש והמחאה‪ ,‬ומה יסביר לך מהם הרעש‬ ‫והמחאה‪ .‬יום בו יתפזרו האנשים לכל הכיוונים כמו עש‪ .‬מי שכף‬ ‫מאזניו תכבד‪ ,‬יחיה חיים של הנאה וסיפוק‪ .‬אך מי שכף מאזניו‬ ‫תהיה קלה‪ ,‬משכנו יהיה בגיהינום‪ .‬ומה יסביר לך גיהינום מהו;‬ ‫אש יוקדת‪ .‬התחרות ההדדית לשם צבירת דברים ארציים מסיטה‬ ‫אתכם עד בואכם אל הקברים‪ .‬אלא שבקרוב תדעו‪ .‬לבטח תיראו‬ ‫את אש הגיהינום‪ .‬אז‪ ,‬באותו היום‪ ,‬תיחקרו על אודות התענוגות‪.‬‬ ‫בחי שעת הדמדומים‪ ,‬אכן האנושות היא במצב של אבדון‪ ,‬מלבד‬ ‫המאמינים ועושי הישר שמלמדים איש את רעהו אמת ומתינות‪.‬‬ ‫אבוי לכל רכלן ומלשן הצובר ממון ועורם אותו‪ ,‬החושב שעושרו‬ ‫ינציחהו‪ .‬לא ולא‪ .‬לבטח ייזרק למרסקת‪ ,‬ומה יסביר לך מרסקת‬ ‫מהי; אש אללה יוקדת‪ ,‬שעולה אל הלבבות וסוגרת עליהם‪ .‬בשם‬ ‫ברית בני כורייש‪ ,‬להגנתם במסעות החורף והקיץ‪ ,‬יעבדו נא את‬ ‫ריבון הבית הזה‪ ,‬המספק להם מזון נגד הרעב וביטחון נגד הפחד‪.‬‬ ‫הביטו במכחיש החוק שהודף מעליו את היתום ואיננו מעודד את‬ ‫האכלת העני‪ .‬אבוי למתפללים שרוצים להיראות ומונעים צדקה‪.‬‬ ‫אמור‪ :‬אתם הכופרים‪ ,‬לא אעבוד את דתכם‪ ,‬ואתם לא תעבדו את‬ ‫דתי‪ .‬לכם דרככם‪ ,‬ולי שלי‪ .‬כאשר יגיעו תגבורת אללה והניצחון‪,‬‬ ‫תראו את האנשים מצטרפים לדת אללה בהמונים‪ ,‬אז הלל בשבחי‬ ‫ריבונך ובקש את מחילתו‪ ,‬כי הוא נוטה לסלוח‪ .‬אמור‪ :‬אללה הוא‬ ‫אחד‪ ,‬אללה הוא המוחלט‪ ,‬לא מוליד ולא נולד ואין מלבדו‪ .‬אמור‪:‬‬ ‫אבקש מפלט בריבון השחר המפציע מפני רעת הברואים‪ ,‬מפני‬ ‫רעת האפלה המתפשטת‪ ,‬מפני רעת הקנאי בקנאתו‪ .‬אמור‪ :‬אבקש‬ ‫מפלט בריבון האנושות‪ ,‬שליט האנושות‪ ,‬אלוהי האנושות‪ .‬מפני‬ ‫רעת הלוחש הנחבא‪ ,‬הלוחש בלב האדם‪ ,‬מפני שדים ובני אנוש‪.‬‬

‫בראשית היה הדבר‪ ,‬והדבר היה עם אלוהים‪ ,‬ואלוהים היה הדבר‪.‬‬ ‫בו היו חיים‪ ,‬והחיים היו אור האדם‪ .‬ואדם בשם יוחנן נשלח מאת‬ ‫אלוהים‪ .‬הוא בא להעיד על האור כדי שיאמינו בו כולם‪ .‬הוא לא‬ ‫היה האור‪ ,‬אלא בא להעיד על האור‪ .‬אור האמת שמאיר כל אדם‪,‬‬ ‫ובא אל העולם‪ .‬הוא בא לעולמו‪ ,‬ואנשיו שלו לא קיבלוהו‪ .‬ולאלה‬ ‫שקיבלוהו והאמינו בשמו נתן זכות להיות בנים לאלוהים‪ .‬כי לא‬ ‫מהדם ולא מחפץ הבשר נולדו‪ ,‬גם לא מחפץ גבר‪ ,‬אלא מאלוהים‪.‬‬ ‫יוחנן העיד עליו ואמר‪ :‬הוא זה אודותיו אמרתי‪ :‬הבא אחרי בכיר‬ ‫ממני‪ ,‬כי קדם לי‪ .‬וממלואו קיבלנו כולנו חסד על חסד‪ .‬כי התורה‬ ‫ניתנה בידי משה‪ ,‬והחסד והאמת ניתנו בידי ישוע המשיח‪ .‬הנולד‬ ‫מהבשר‪ ,‬הוא בשר‪ ,‬והנולד מהרוח‪ ,‬הוא רוח‪ .‬הרוח נושבת למקום‬ ‫חפצה‪ ,‬את קולה תשמע‪ ,‬אך לא תדע מאין באה ולאן תלך‪ ,‬כך גם‬ ‫הנולד מהרוח‪ .‬איש לא עלה לשמים מלבד בן האדם אשר ירד מן‬ ‫השמים‪ .‬וכפי שהגביה משה את הנחש במדבר‪ ,‬כך צריך שירומם‬ ‫בן האדם‪ .‬כדי שלא יאבד איש ממאמיניו‪ ,‬אלא יחיו חיי נצח‪ .‬הן‬ ‫אלוהים לא שלח את בנו לעולם כדי לשפוט את העולם‪ ,‬אלא כדי‬ ‫שהעולם ייוושע בזכותו‪ .‬זה הדין‪ ,‬כי האור בא לעולם ובני האדם‬ ‫ביכרו את החושך על פני האור כי רעים מעשיהם‪ .‬עושה העוולה‬ ‫שונא את האור‪ ,‬ולא יבוא לאור פן יוכח על מעשיו‪ .‬עושה האמת‬ ‫בא לאור כדי שיוכח שמעשיו נעשו באל‪ .‬הבא ממעל‪ ,‬נעלה הוא‬ ‫מכול‪ ,‬והבא מארץ‪ ,‬מארץ הוא‪ ,‬ומארץ ידבר‪ .‬הבא מהשמים נעלה‬ ‫הוא מכול‪ .‬הוא מעיד על מה שראה ושמע‪ ,‬ועדותו אינה מתקבלת‪.‬‬ ‫ומי שמקבל את עדותו מאשר שהאלוהים הוא האמת‪ .‬האב אוהב‬ ‫את בנו ונתן בידו את הכול‪ .‬מי שמאמין בבן יש לו חיי עולם‪ ,‬ומי‬ ‫שלא מאמין בבן לא יראה חיים‪ ,‬כי אם חרון האלוהים יחול עליו‪.‬‬

‫רבים הואילו לכתוב את דבר המעשים שהתגשמו בקרבנו‪ .‬לאחר‬ ‫שחקרתי כראוי את כל הדברים מראשיתם‪ ,‬חשבתי גם אני לנכון‬ ‫לכתבם כסדרם אליך‪ ,‬אוהב האל הנעלה‪ .‬בימי הורדוס מלך יהודה‬ ‫חי כהן ממשמרת אביה בשם זכריה‪ ,‬ואשתו אלישבע היתה מבית‬ ‫אהרון‪ .‬ובן אין להם כי אלישבע עקרה והם באו בימים‪ .‬יום אחד‪,‬‬ ‫בשרתו את אלוהים בסדר משמרתו בעבודת הכוהנים‪ ,‬יצא גורלו‬ ‫לבוא להיכל יהוה להקטיר קטורת‪ .‬לפתע הופיע מולו מלאך יהוה‬ ‫לימין מזבח הקטורת‪ .‬זכריה ראה אותו‪ ,‬נרתע ונתקף בפחד‪ .‬אמר‬ ‫לו המלאך‪ :‬אל תירא זכריה‪ ,‬כי נשמעה תפילתך‪ ,‬אלישבע אשתך‬ ‫תלד לך בן‪ ,‬ואתה תקרא לו יוחנן‪ .‬שמחה וגיל יהיו בחלקך ורבים‬ ‫ישמחו בלידתו‪ .‬גדול יהיה לפני יהוה‪ ,‬יין ושיכר לא ישתה וברוח‬ ‫הקודש יימלא עוד מבטן אמו‪ .‬רבים מבני ישראל ישיב אל יהוה‬ ‫אלוהיהם‪ ,‬ויתהלך ברוח אליהו וגבורתו להשיב לב אבות על בנים‬ ‫וסוררים בתבונת הצדיקים‪ ,‬להכשיר עם ראוי ליהוה‪ .‬כאשר תמה‬ ‫מלאכתו שב אל ביתו‪ .‬לאחר הימים האלה הרתה אלישבע אשתו‪,‬‬ ‫התחבאה חמישה חדשים ואמרה‪ :‬ככה עשה לי יהוה בפקדו אותי‬ ‫להסתיר את חרפתי מבני האדם‪ .‬בחודש השישי שלח אלוהים את‬ ‫המלאך גבריאל‪ ,‬לעיר הגלילית נצרת‪ ,‬אל בתולה המאורסת לאיש‬ ‫מבית דוד ששמו יוסף‪ ,‬ושם הבתולה מרים‪ .‬המלאך נכנס לחדרה‬ ‫ואמר‪ :‬שמחי ברוכת החן כי יהוה עמך‪ .‬היא נבהלה לשמע הדבר‬ ‫ואמרה בלבה‪ :‬מהי ברכה זאת‪ .‬אמר לה המלאך‪ :‬אל תפחדי מרים‬ ‫כי מצאת חן בעיני אלוהים‪ .‬והנך הרה ותלדי בן ותקראי לו ישוע‪.‬‬ ‫גדול יהיה‪ ,‬ובן עליון ייקרא‪ ,‬ויהוה אלוהים יעניק לו את כסא דוד‬ ‫אביו‪ .‬והוא ימלוך על בית יעקב לעולמי עולם‪ ,‬ולמלכותו אין קץ‪.‬‬ ‫ומרים אמרה למלאך‪ :‬כיצד יקרה הדבר הזה‪ ,‬ואני לא ידעתי איש‪.‬‬

‫המלאך ענה‪ :‬רוח הקודש תבוא עלייך וגבורת העליון תצל עלייך‪.‬‬ ‫אי לכך‪ ,‬קדוש יקרא הילוד‪ ,‬בן האלוהים‪ .‬והנה אלישבע קרובתך‪,‬‬ ‫שנקראה עקרה‪ ,‬הרה ללדת בן בזקנתה‪ ,‬וזה לה החודש השישי‪.‬‬ ‫כי לא ייפלא מהאלוהים דבר‪ .‬כשמלאו ימי אלישבע ללדת היא‬ ‫ילדה בן‪ .‬וביום השמיני באו למול את הילד ולקרוא לו זכריה על‬ ‫שם אביו‪ .‬אך אמו התנגדה ואמרה‪ :‬לא‪ .‬שמו ייקרא יוחנן‪ .‬זכריה‬ ‫אביו התמלא ברוח הקודש ואמר‪ :‬ברוך אתה יהוה אלוהי ישראל‪,‬‬ ‫שפקד את עמו ושלח לו פדות‪ .‬וצימח לנו קרן ישועה בבית עבדו‬ ‫דוד‪ .‬כדבר אלוהים בפי נביאיו הקדושים מאז ומעולם‪ .‬להושיענו‬ ‫מאויבינו ומיד כל משנאינו‪ .‬לעשות חסד עם אבותינו ולזכור את‬ ‫ברית קודשו‪ .‬את השבועה שנשבע לאברהם אבינו‪ .‬להצילנו מיד‬ ‫צרינו ולתת לנו לעובדו ללא פחד‪ ,‬בקדושה ובצדקה לפניו כל ימי‬ ‫חיינו‪ .‬ואתה הילד‪ ,‬נביא לאל עליון תיקרא‪ ,‬כי לפני יהוה תלך‪,‬‬ ‫לפנות את דרכיו‪ .‬להכריז ישועתו לעמו וסליחה לחטאיהם‪ .‬בחסד‬ ‫אלוהינו וברחמיו אשר בהם יפקוד אותנו הנוגה ממרומים‪ .‬להאיר‬ ‫ליושבי חושך וצלמוות ולכוון את צעדינו אל דרך השלום‪ .‬והילד‬ ‫גדל והתחזק ונמלא ברוח וחי במדבר עד היום בו נראה לישראל‪.‬‬ ‫דבר לידת ישוע המשיח‪ .‬מרים אמו היתה מאורסת ליוסף‪ ,‬ובטרם‬ ‫יבוא אליה הרתה מרוח הקודש‪ .‬יוסף בעלה היה איש צדיק שלא‬ ‫רצה לתת אותה לחרפה‪ ,‬ולכן החליט לשלח אותה בסתר‪ .‬כך חשב‬ ‫והנה מלאך יהוה נראה אליו בחלום ואמר‪ :‬יוסף בן דוד‪ ,‬אל תירא‬ ‫לקחת את מרים אשתך‪ ,‬כי הנוצר בקרבה מרוח הקדש הוא‪ ,‬והיא‬ ‫תלד בן וקראת את שמו ישוע‪ ,‬כי הוא יושיע את עמו מחטאיהם‪.‬‬ ‫יוסף הקיץ משנתו‪ ,‬מילא אחר מצוות המלאך ואסף את אשתו אל‬ ‫ביתו‪ .‬הוא לא ידע אותה עד אשר ילדה בן‪ ,‬וקרא לו בשם ישוע‪.‬‬

‫בימי הורדוס המלך‪ ,‬בעת לידתו של ישוע בבית לחם יהודה‪ ,‬באו‬ ‫מאגים מארצות המזרח לירושלים‪ .‬הם שאלו‪ :‬היכן מלך היהודים‬ ‫אשר נולד‪ ,‬כי ראינו את כוכבו זורח ובאנו כדי להשתחוות בפניו‪.‬‬ ‫המלך הורדוס שמע את דבריהם ונחרד‪ ,‬הוא וכל ירושלים עמו‪.‬‬ ‫כשהקהיל את כל ראשי הכוהנים והסופרים‪ ,‬חקר אותם היכן נולד‬ ‫המשיח‪ .‬הם השיבו לו‪ :‬בבית לחם יהודה כי כך נכתב ביד הנביא‪:‬‬ ‫אתה בית לחם אפרתה‪ ,‬צעיר להיות באלפי יהודה‪ ,‬ממך לי יצא‪,‬‬ ‫להיות מושל בישראל‪ .‬הורדוס קרא למאגים בחשאי וחקר אותם‬ ‫כדי לגלות את העת בה נראה הכוכב‪ .‬הוא שלח אותם לבית לחם‬ ‫ואמר‪ :‬לכו וחקרו היטב אודות דבר הנער‪ ,‬וכשתמצאו אותו דווחו‬ ‫לי כדי שגם אני אוכל לבוא ולהשתחוות בפניו‪ .‬הם האזינו לדברי‬ ‫המלך והלכו לדרכם‪ ,‬והנה הכוכב אשר ראו במזרח הולך לפניהם‬ ‫עד שהגיע ונעמד מעל למקום בו נמצא הילד‪ .‬כשראו את הכוכב‬ ‫שמחו שמחה גדולה‪ .‬הם נכנסו לבית‪ ,‬מצאו את הילד בחיק מרים‬ ‫אמו‪ ,‬נפלו על פניהם‪ ,‬השתחוו בפניו‪ ,‬פתחו עבורו את אוצרותיהם‬ ‫והקריבו לכבודו מנחות של פז‪ ,‬לבונה ומור‪ .‬ולאחר שצוו בחלומם‬ ‫לא לשוב עוד להורדוס‪ ,‬יצאו משם ללכת בדרך אחרת אל ארצם‪.‬‬ ‫הם הלכו משם והנה מלאך יהוה נראה ליוסף בחלומו ואמר‪ :‬קום‪,‬‬ ‫קח את הילד ואת אמו וצא למצרים ושהה שם עד שאיידע אותך‪,‬‬ ‫כי הורדוס מבקש לקחת את נפש הנער‪ .‬הוא קם בשעת ליל‪ ,‬לקח‬ ‫את הילד ואת אמו ויצא למצרים‪ .‬כאשר הבין הורדוס שהמאגים‬ ‫היתלו בו רתח מכעס וציווה להרוג את כל הילדים מגיל שנתיים‬ ‫ומטה בבית לחם וכל גבולותיה‪ ,‬בהתאם לעת שחקר מפי המאגים‪.‬‬ ‫אז הוקם הדבר שאמר ירמיהו הנביא‪ :‬קול ברמה נשמע‪ ,‬נהי בכי‬ ‫תמרורים‪ ,‬רחל מבכה על בניה‪ ,‬מאנה להינחם על בניה כי איננו‪.‬‬

‫לאחר מות הורדוס הופיע מלאך יהוה בחלום בפני יוסף במצרים‪.‬‬ ‫המלאך אמר‪ :‬קום‪ ,‬קח את הילד ואת אמו ושוב לארץ ישראל‪ ,‬כי‬ ‫מתו מבקשי נפש הילד‪ .‬כאשר שמע שארכלוס מלך ביהודה תחת‬ ‫הורדוס אביו‪ ,‬חשש לצאת לשם‪ ,‬אולם לאחר שצווה בחלום הלך‬ ‫לארץ הגליל וישב בעיר הנקראת נצרת כדי למלא את הנאמר בפי‬ ‫הנביאים כי ייקרא נוצרי‪ .‬וישוע גדל בחכמה‪ ,‬בקומה ובחסד לפני‬ ‫אלוהים ואדם‪ .‬בעת ההיא קם יוחנן המטביל במדבר יהודה וקרא‪:‬‬ ‫חיזרו בתשובה‪ ,‬כי קרבה מלכות השמים‪ .‬עליו נאמר בפי ישעיהו‬ ‫הנביא‪ :‬קול קורא במדבר‪ ,‬פנו דרך יהוה‪ ,‬ישרו מסילותיו‪ .‬ויוחנן‬ ‫עוטה צמר גמלים‪ ,‬אזור עור למותניו ומזונו חגבים ודבש יער‪ .‬אז‬ ‫יצאו אליו כל בני ירושלים ויהודה וכיכר הירדן‪ .‬הם הוטבלו על‬ ‫ידו בירדן והתוודו על חטאיהם‪ .‬בראותו כי רבים מבין הפרושים‬ ‫והצדוקים באים אליו להיטבל‪ ,‬פנה אליהם ואמר‪ :‬ילדי צפעונים‬ ‫מי הזהיר אתכם להימלט מפני הזעם שעתיד לבוא‪ .‬לכן‪ ,‬עשו פרי‬ ‫ראוי לתשובה‪ .‬ואל תאמרו בלבבכם‪ :‬אברהם הוא אבינו‪ ,‬כי אומר‬ ‫אני לכם שגם מהאבנים האלה יכול אלוהים להקים בנים לאברהם‪.‬‬ ‫וכבר הונח הגרזן על שורש העצים‪ ,‬וכל עץ שאיננו נותן פרי טוב‬ ‫ייכרת ויושלך לאש‪ .‬הן אני טובל אתכם במים לתשובה‪ ,‬אך הבא‬ ‫אחרי‪ ,‬החזק ממני אשר קטונתי משאת נעליו‪ ,‬הוא יטבילכם ברוח‬ ‫הקודש ובאש‪ .‬וישוע ירד מהגליל לירדן כדי להיטבל בידי יוחנן‪.‬‬ ‫ויוחנן ניסה להניאו מכך באומרו‪ :‬אני זה שצריך להיטבל על ידך‪,‬‬ ‫ואתה באת אליי‪ .‬ענה לו ישוע‪ :‬הנח לי‪ ,‬הרי כך נאה לשנינו לקיים‬ ‫את כל הצדקה במלואה‪ .‬והוא הניח לו‪ .‬אחרי שנטבל ישוע ומיהר‬ ‫לעלות מהמים‪ ,‬נפתחו השמים‪ ,‬והוא ראה את רוח אלוהים יורדת‬ ‫כיונה ונחה עליו‪ ,‬וקול מהשמים אמר‪ :‬זהו בני ידידי אותו רציתי‪.‬‬

‫אז נשא הרוח את ישוע למדבר כדי שינסהו השטן‪ .‬ולאחר שצם‬ ‫ארבעים יום וארבעים לילה חש רעב‪ .‬המנסה בא אליו ואמר‪ :‬אם‬ ‫אכן בן האלוהים אתה‪ ,‬דבר לאבנים הללו ותהיינה ללחם‪ .‬ענה לו‪:‬‬ ‫כתוב שלא על הלחם לבדו יחיה האדם‪ ,‬כי על כל מוצא פי יהוה‪.‬‬ ‫והשטן נשא אותו לעיר הקודש‪ ,‬העמידו על פינת גג בית המקדש‬ ‫ואמר‪ :‬אם אכן בן אלוהים אתה‪ ,‬קפוץ מטה‪ ,‬ככתוב‪ :‬את מלאכיו‬ ‫יצווה לך ועל כפיים יישאוך פן תינגף באבן רגלך‪ .‬וישוע השיב‪:‬‬ ‫וגם כתוב שלא תנסה את יהוה אלוהיך‪ .‬והשטן נשא אותו אל הר‬ ‫גבוה‪ ,‬הראה לו את כל ממלכות תבל וכבודן ואמר‪ :‬כל זאת אעניק‬ ‫לך אם תשתחווה לי‪ .‬ישוע ענה‪ :‬כתוב שליהוה אלוהיך תשתחווה‬ ‫ואותו לבדו תעבוד‪ .‬השטן הרפה ממנו‪ ,‬והמלאכים ניגשו לשרתו‪.‬‬ ‫כששמע ישוע שיוחנן הוסגר‪ ,‬הלך אל ארץ הגליל‪ .‬הוא עזב את‬ ‫נצרת וישב בכפר נחום‪ ,‬שעל שפת הים בגבול זבולון ונפתלי‪ ,‬כדי‬ ‫שיתמלא הנאמר בפי ישעיהו הנביא‪ :‬ארצה זבולון וארצה נפתלי‬ ‫והאחרון הכביד דרך הים‪ ,‬עבר הירדן גליל הגויים‪ .‬העם ההולכים‬ ‫בחושך ראו אור גדול‪ ,‬יושבי בארץ צלמוות‪ ,‬אור נגה עליהם‪ .‬החל‬ ‫מאותה העת החל ישוע להכריז‪ :‬חיזרו בתשובה‪ ,‬כי קרבה מלכות‬ ‫השמים‪ .‬ישוע שב בגבורת הרוח לגליל ושמעו יצא בכל האזור‪.‬‬ ‫כשהגיע לנצרת‪ ,‬העיר בה גדל‪ ,‬הלך כמשפטו ביום השבת לבית‬ ‫הכנסת וקם לקרוא בספר‪ .‬נתנו לו את מגילת ישעיהו הנביא‪ ,‬והוא‬ ‫פתח אותה ומצא את המקום בו נכתב‪ :‬רוח אדוני יהוה עליי‪ ,‬יען‬ ‫משח יהוה אותי לבשר ענווים שלחני‪ ,‬לחבוש לנשברי לב לקרוא‬ ‫לשבויים דרור ולאסורים פקח קוח‪ .‬לקרוא שנת רצון ליהוה‪ .‬הוא‬ ‫גלל את המגילה‪ ,‬החזירה לגבאי‪ ,‬ישב במקומו‪ ,‬ועיני באי כל בית‬ ‫הכנסת נשואות אליו‪ .‬אז אמר‪ :‬היום נמלא כל הכתוב באוזניכם‪.‬‬

‫כולם העידו לזכותו‪ ,‬התפלאו על דברי החן היוצאים מפיו ואמרו‪:‬‬ ‫האין זה בן יוסף‪ .‬הוא אמר‪ :‬לבטח תאמרו לי משל זה‪ :‬רופא רפא‬ ‫את עצמך‪ ,‬ואת כל מה ששמענו שנעשה בכפר נחום‪ ,‬עשה גם פה‬ ‫בארצך‪ .‬הוא אמר‪ :‬אמן אומר אני לכם; אין נביא רצוי בארצו‪ .‬אז‬ ‫ירד אל כפר נחום‪ ,‬העיר הגלילית‪ ,‬ולימד אותם בשבתות‪ .‬עם אור‬ ‫בוקר יצא והלך למקום מבודד‪ ,‬והמוני העם חיפשו אותו‪ .‬הם באו‬ ‫אליו והפצירו בו לא לסור מהם‪ ,‬אך הוא אמר להם‪ :‬הן עליי לבשר‬ ‫את דבר מלכות האלוהים גם לערים האחרות‪ ,‬לשם כך נשלחתי‪.‬‬ ‫ישוע סבב בכל הגליל ולימד בבתי כנסיותיהם ובישר את בשורת‬ ‫המלכות וריפא כל מחלה וכל מדווה בעם‪ .‬המונים הלכו בעקבותיו‬ ‫מהגליל ועשר הערים וירושלים ויהודה ועבר הירדן‪ .‬בראותו את‬ ‫המון העם עלה אל ההר וישב שם‪ ,‬ותלמידיו ניגשו אליו‪ .‬אז החל‬ ‫ללמדם באומרו‪ :‬אשרי עניי הרוח‪ ,‬כי להם מלכות השמים‪ .‬אשרי‬ ‫האבלים‪ ,‬כי הם ינוחמו‪ .‬אשרי הענווים‪ ,‬כי הם יירשו את הארץ‪.‬‬ ‫אשרי הרעבים והצמאים לצדק‪ ,‬כי הם ישבעו‪ .‬אשרי הרחמנים‪,‬‬ ‫כי הם ירוחמו‪ .‬אשרי הצדיקים‪ ,‬כי הם יחזו באלוהים‪ .‬אשרי רודפי‬ ‫השלום‪ ,‬כי בני אלוהים ייקראו‪ .‬אשרי הנרדפים בעטיו של הצדק‪,‬‬ ‫כי להם מלכות השמים‪ .‬אשריכם‪ ,‬כי יחרפו וירדפו אתכם וידברו‬ ‫בכם סרה בגללי‪ .‬שמחו וגילו‪ ,‬כי רב שכרכם בשמים‪ ,‬שהרי בדרך‬ ‫זו רדפו גם את הנביאים שהיו לפניכם‪ .‬אתם מלח הארץ‪ ,‬אך אם‬ ‫המלח הופך לתפל‪ ,‬במה יומלח‪ .‬הן לא יצלח לדבר‪ ,‬אלא להשליכו‬ ‫החוצה להיות מרמס לרגלי הבריות‪ .‬אתם אור העולם‪ ,‬עיר שוכנת‬ ‫הר לא תסתתר‪ .‬גם אין מדליקים נר ושמים אותו תחת כלי‪ ,‬כי על‬ ‫המנורה להאיר לכל באי הבית‪ .‬כך יאיר נר אורכם לפני האנשים‬ ‫כדי שיראו את מעשיכם הטובים וישבחו את אביכם שבשמים‪.‬‬

‫אל תחשבו שבאתי להפר את התורה או הנביאים‪ ,‬לא באתי להפר‪,‬‬ ‫אלא לקיים‪ .‬אמן‪ ,‬אומר אני לכם; השמים והארץ יעברו‪ ,‬ואפילו‬ ‫אות אחת או תג אחד מהתורה לא יעברו בטרם יתקיים הכול‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫כל המפר אחת ממצוות קטנות אלה ומלמד אנשים לעשות כמוהו‪,‬‬ ‫קטן ייקרא במלכות השמים‪ ,‬וכל העושה ומלמד אותן‪ ,‬גדול ייקרא‬ ‫במלכות השמים‪ ,‬ואני אומר לכם שאם לא תרבה צדקתכם מצדקת‬ ‫הסופרים והפרושים‪ ,‬לא תיכנסו אל מלכות השמים‪ .‬אתם שמעתם‬ ‫שנאמר לקודמיכם‪ :‬לא תרצח‪ ,‬וכל רוצח יחויב לדין‪ .‬ואני אומר‬ ‫לכם; הזועם על אחיו חינם יחויב לדין‪ .‬והקורא לאחיו ריק‪ ,‬יחויב‬ ‫לדין הסנהדרין‪ .‬והקורא לו טיפש‪ ,‬יחויב לאש הגיהינום‪ .‬לכן‪ ,‬אם‬ ‫העלית קורבנך על המזבח‪ ,‬ואז נזכרת שיש לאחיך ריב עמך‪ ,‬הנח‬ ‫את קורבנך לפני המזבח‪ ,‬לך לכפר את פני אחיך תחילה ורק לאחר‬ ‫מכן גש והקרב את קורבנך‪ .‬מהר להתפייס עם איש ריבך בעודך‬ ‫בדרך אתו פן יסגירך איש ריבך לשופט‪ ,‬והשופט יסגירך לשוטר‪,‬‬ ‫ואתה תושלך לבית המאסר‪ .‬ועוד שמעתם שנאמר לקודמיכם‪ :‬אל‬ ‫תשבע לשווא‪ ,‬ושלם ליהוה נדריך‪ .‬ואני אומר לכם; אל תישבעו‬ ‫בשמים‪ ,‬כי כס אלוהים הם‪ .‬ולא בארץ‪ ,‬כי היא הדום לרגליו‪ ,‬ולא‬ ‫בירושלים‪ ,‬כי היא קריה למלך רב‪ .‬גם בראשך אל תשבע‪ ,‬הרי לא‬ ‫תוכל להפוך שערה אחת ללבנה או לשחורה‪ .‬רק זאת אמרו‪ :‬כן‪,‬‬ ‫כן; לא‪ ,‬לא‪ ,‬ויותר מכך הוא הרע‪ .‬שמעתם שנאמר‪ :‬עין תחת עין‪,‬‬ ‫שן תחת שן‪ .‬ואני אומר לכם‪ :‬אל תקומם כנגד בן העוולה‪ ,‬והסותר‬ ‫לך על לחייך הימנית הטה אליו גם את האחרת‪ .‬שמעתם שנאמר‪:‬‬ ‫אהבת לרעך ושנאת לאויבך‪ .‬ואני אומר לכם; אהבו את אויביכם‬ ‫והתפללו בעבור רודפיכם כדי שתהיו שליחים לאביכם שבשמים‪,‬‬ ‫אשר מזריח שמשו לרעים ולטובים וממטיר על צדיקים ורשעים‪.‬‬

‫הישמרו מלעשות את צדקתכם לפני האנשים כדי להיראות‪ ,‬אם‬ ‫תעשו זאת‪ ,‬לא תזכו לשכר מאביכם בשמים‪ .‬לכן‪ ,‬בעשותך צדקה‬ ‫אל תריע לפניך בשופר כמעשה החנפים בבתי הכנסת וברחובות‬ ‫כדי שיהללו אותם‪ .‬אמן אומר אני לכם; שכרם עמם‪ .‬ובעשותך‬ ‫צדקה‪ ,‬אל תציג שמאלך את שעושה ימינך כדי שצדקתך תיעשה‬ ‫בסתר‪ ,‬ואביך הרואה במסתרים יגמול לך‪ .‬ובעת תפילתך אל תהיה‬ ‫כאחד הצבועים שאוהבים להתפלל בבתי כנסת ופינות השווקים‬ ‫כדי להיראות לאנשים‪ .‬אמן אומר אני לכם; שכרם עמם‪ .‬ובשעת‬ ‫תפילתך‪ ,‬בוא אל חדרך‪ ,‬סגור דלתך בעדך והתפלל לאביך בסתר‪,‬‬ ‫ואביך‪ ,‬רואה הנסתר‪ ,‬יגמול לך‪ .‬בעת תפילתכם אל תלהגו כגויים‬ ‫החושבים‪ :‬ברוב דברינו נישמע‪ .‬אל תידמו להם‪ ,‬כי יודע אביכם‬ ‫את צרכיכם בטרם תבקשו ממנו‪ .‬לכן‪ ,‬כך תהיה תפילתכם‪ :‬אבינו‪,‬‬ ‫יתקדש שמך‪ ,‬תבוא מלכותך‪ ,‬את לחם חוקנו תן לנו היום ומחל לנו‬ ‫על חובותינו כפי שמחלנו גם אנו לחייבים לנו‪ .‬ואל תעמיד אותנו‬ ‫במבחן‪ ,‬אלא חלצנו מרע‪ .‬כי אם תמחלו לחטאי אחרים‪ ,‬גם אביכם‬ ‫שבשמים ימחל לכם‪ .‬ואם לא תמחלו לאחרים‪ ,‬גם אביכם לא ימחל‬ ‫לחטאיכם‪ .‬ובעת צומכם אל תהיו זועפים כחנפים המעמידים פנים‬ ‫כדי להיראות צמים לאנשים‪ .‬אמן אומר אני לכם; שכרם עמם‪.‬‬ ‫בצומך‪ ,‬משח ראשך בשמן ורחץ פניך‪ ,‬ואל תיראה לאנשים כצם‪,‬‬ ‫אלא לאביך בסתר‪ ,‬ואביך‪ ,‬רואה הנסתר‪ ,‬יגמול לך‪ .‬אל תאגרו לכם‬ ‫אוצרות בארץ‪ ,‬שם עש ורקב יפגעו וגנבים יחתרו ויבזזו‪ .‬אגרו‬ ‫לכם אוצרות בשמים‪ ,‬שם עש ורקב לא יפגעו וגנבים לא יחתרו‬ ‫ויבזזו‪ .‬כי במקום שבו נמצא אוצרכם‪ ,‬שם גם יהיה לבכם‪ .‬מנורת‬ ‫הגוף היא העין‪ .‬לפיכך‪ ,‬אם עינך תמימה‪ ,‬כל גופך יאיר‪ ,‬ואם עינך‬ ‫רעה‪ ,‬כל גופך יחשך‪ ,‬ואם יחשך האור בקרבך‪ ,‬רב יהיה החושך‪.‬‬

‫אף אחד אינו יכול לשרת שני אדונים‪ .‬או שישנא את האחד ויאהב‬ ‫את האחר או שיתמסר לאחד וימאס באחר‪ .‬ולא תוכלו לשרת את‬ ‫אלוהים ואת ממון‪ .‬אמן אומר אני לכם; אל תדאגו לנפשכם בנוגע‬ ‫למה שתאכל ושתשתו‪ ,‬ולגופכם בנוגע למה שתלבשו‪ .‬הרי הנפש‬ ‫יקרה מהמזון והגוף יקר מהלבוש‪ .‬הביטו בעוף השמים וראו‪ ,‬לא‬ ‫יזרעו ולא יקצרו ולא יאספו לאסמים‪ ,‬ואביכם שבשמים מכלכל‬ ‫אותם‪ ,‬ואתם מוצלחים מהם בהרבה‪ .‬ומי מכם בדאגתו יוסיף אמה‬ ‫לקומתו‪ .‬וללבוש מדוע תדאגו‪ .‬הביטו בשושני השדה‪ ,‬לא יעמלו‬ ‫ולא יטוו‪ ,‬ואני אומר לכם שגם שלמה ברוב הדרו לא היה לבוש‬ ‫כאחת מהן‪ .‬ואם כך מלביש האלוהים את חציר השדה‪ ,‬שרק היום‬ ‫צמח ומחר יושלך לתנור‪ ,‬קל וחומר אתכם‪ ,‬קטני האמונה‪ .‬לכן‪ ,‬אל‬ ‫תדאגו לאמור‪ :‬מה נאכל או מה נשתה או מה נלבש‪ .‬שהרי את כל‬ ‫אלה מבקשים גם הגויים‪ ,‬ואביכם שבשמים יודע שזקוקים אתם‬ ‫לכל אלה‪ .‬בקשו תחילה את מלכות האלוהים ואת צדקתו‪ ,‬וייתוספו‬ ‫לכם כל הדברים האלה‪ .‬לכן‪ ,‬אל תדאגו ליום המחר‪ ,‬כי המחר כבר‬ ‫ידאג לעצמו‪ ,‬ודיה לצרה בשעתה‪ .‬אל תשפטו כדי שלא תישפטו‪.‬‬ ‫כי במשפט בו אתם שופטים‪ ,‬תישפטו ובמידה בה אתם מודדים‪,‬‬ ‫יימדד לכם‪ .‬מדוע תבחין בקיסם שבעין אחיך ואל הקורה הנמצאת‬ ‫בעינך לא תשית את לבך‪ .‬איך תאמר אל אחיך‪ :‬הנח לי להסיר את‬ ‫הקיסם שבעינך‪ ,‬והקורה נמצאת בעינך שלך‪ .‬אל תתנו את הקודש‬ ‫לכלבים ואל תשליכו את פניניכם לפני החזירים‪ ,‬פן ירמסו אתכם‬ ‫ברגליהם ואז ייפנו לקרוע אתכם לגזרים‪ .‬בקשו ויינתן לכם‪ ,‬חפשו‬ ‫ותמצאו‪ ,‬דפקו וייפתח לכם‪ .‬כל השואל יקבל‪ ,‬וכל המחפש ימצא‪,‬‬ ‫וכל הדופק ייפתח לו‪ .‬האם יש ביניכם מישהו שבנו יבקש ממנו‬ ‫לחם‪ ,‬והוא ייתן לו אבן‪ .‬ולכשיבקש ממנו דג‪ ,‬האם ייתן לו נחש‪.‬‬

‫אם אתם‪ ,‬הזדים‪ ,‬יודעים לתת מתנות טובות לבניכם‪ ,‬כך גם אביכם‬ ‫שבשמים ייתן טוב למבקשים ממנו‪ .‬לכן‪ ,‬כל מה שתרצו שיעשו‬ ‫לכם הבריות‪ ,‬עשו להם גם אתם‪ ,‬כי בזאת התורה והנביאים‪ .‬בואו‬ ‫בפתח הצר‪ ,‬כי רחב הפתח ומרווחת דרך האבדון ורבים ילכו בה‪.‬‬ ‫אך צר הפתח וקשה דרך החיים ומעטים ימצאוה‪ .‬היזהרו מנביאי‬ ‫השקר הבאים אליכם בלבוש כבשים ובקרבם הם זאבים טורפים‪.‬‬ ‫כי בפירותיהם תזהו אותם‪ ,‬האם ייאספו ענבים מקוצים או תאנים‬ ‫מברקנים‪ .‬עץ טוב עושה פרי טוב‪ ,‬ועץ נשחת עושה פרי רע‪ .‬וכל‬ ‫עץ שלא יעשה פרי טוב‪ ,‬ייכרת ויושלך לאש‪ .‬לא כל הקורא לי‪:‬‬ ‫אדוני‪ ,‬אדוני‪ ,‬יבוא למלכות השמים‪ ,‬אלא רק זה העושה את רצון‬ ‫אבי שבשמים‪ .‬וביום אשר בו יאמרו אליי רבים‪ :‬אדוני‪ ,‬אדוני‪ ,‬הן‬ ‫בשמך ניבאנו ובשמך גרשנו שדים ובשמך עשינו נפלאות רבות‪.‬‬ ‫אז אשיב להם‪ :‬מעולם לא הכרתי אתכם‪ ,‬סורו ממני סוכני העוול‪.‬‬ ‫כשסיים ישוע את דבריו‪ ,‬התפעל המון העם על משנתו‪ .‬כי לימד‬ ‫כבעל סמכות ולא כסופרים‪ .‬כשהלך ישוע משם ראה איש בשם‬ ‫מתי יושב בבית המכס ואמר אליו‪ :‬בוא אתי‪ ,‬והוא קם והלך אתו‪.‬‬ ‫כשישב בביתו הסבו מוכסים וחוטאים רבים עם ישוע ותלמידיו‪.‬‬ ‫הפרושים ראו זאת ואמרו לתלמידיו‪ :‬למה רבכם אוכל ושותה עם‬ ‫מוכסים וחוטאים‪ .‬ישוע שמע זאת והשיב‪ :‬החזקים אינם זקוקים‬ ‫לרופא‪ ,‬אלא החולים‪ .‬לא באתי לקרוא צדיקים לתשובה‪ ,‬אלא את‬ ‫החוטאים‪ .‬באו אליו תלמידי יוחנן ואמרו‪ :‬למה אנחנו והפרושים‬ ‫צמים הרבה ותלמידיך לא צמים‪ .‬ישוע ענה להם‪ :‬כיצד יוכלו בני‬ ‫החופה להתאבל בעת שהחתן עמם; יום יבוא‪ ,‬ויילקח מהם החתן‪,‬‬ ‫ואז יצומו‪ .‬וישוע עבר בכל הערים והכפרים ולימד בבתי הכנסת‬ ‫ובישר בהם את בשורת המלכות וריפא כל מחלה וכל מדווה בעם‪.‬‬

‫בראותו את ההמונים נכמרו רחמיו עליהם‪ ,‬כי היו נלאים ונידחים‬ ‫כצאן ללא רועה‪ .‬הוא זימן את תריסר תלמידיו ונתן להם שלטון‬ ‫על רוחות הטומאה כדי שיגרשו אותן וירפאו כל מחלה ומדווה‪.‬‬ ‫ישוע שלח את תריסר התלמידים וציווה עליהם‪ :‬בדרך גויים לא‬ ‫תלכו ולעיר שומרונים אל תיכנסו‪ .‬לכו לצאן האובדות אשר לבית‬ ‫ישראל‪ .‬בלכתכם קראו‪ :‬קרבה מלכות השמים‪ .‬רפאו חולים‪ ,‬טהרו‬ ‫מצורעים‪ ,‬הקימו מתים וגרשו שדים‪ .‬חינם קיבלתם וחינם תיתנו‪.‬‬ ‫אל תישאו כיס ולא תרמיל ולא נעליים ואל תשאלו לשלום איש‬ ‫בדרך‪ .‬ולכל בית אליו תבואו אמרו תחילה שלום לבית ההוא‪ .‬אם‬ ‫יהיה שם איש שלום‪ ,‬ינוח עליו שלומכם‪ ,‬ואם לא‪ ,‬אליכם ישוב‪.‬‬ ‫ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו מכל מה שיינתן לכם‪ ,‬כי ראוי‬ ‫הפועל לשכרו‪ ,‬ואל תעברו מבית אל בית‪ .‬ובכל עיר אליה תגיעו‪,‬‬ ‫ויקבלו אתכם‪ ,‬אכלו מכל מה שישימו לפניכם‪ .‬ורפאו את החולים‬ ‫שבקרבה ואמרו להם‪ :‬קרבה אליכם מלכות האלוהים‪ .‬ובכל עיר‬ ‫אליה תגיעו‪ ,‬ולא יקבלו אתכם‪ ,‬צאו מרחובותיה ואמרו‪ :‬את עפר‬ ‫עירכם שברגלינו נערנו‪ ,‬רק דעו כי קרבה מלכות האלוהים‪ .‬אומר‬ ‫אני לכם כי יקל לסדום ביום ההוא מהעיר הזו‪ .‬אשלחכם ככבשים‬ ‫בין זאבים‪ ,‬ולפיכך‪ ,‬היו ערומים כנחשים ותמימים כיונים‪ .‬היזהרו‬ ‫לכם מפני האנשים‪ ,‬כי ימסרו אתכם לבתי דין ויכו אתכם בשוטים‬ ‫בכנסיותיהם‪ .‬ולפני מושלים ומלכים תובאו בעבורי להיות עדות‬ ‫להם ולגויים‪ .‬וכשימסרו אתכם אל תדאגו איך תדברו ומה תגידו‪,‬‬ ‫כי בשעה ההיא יינתנו לכם דבריכם‪ .‬כי לא אתם תדברו‪ ,‬אלא רוח‬ ‫אביכם ידבר בכם‪ .‬אח ימסור את אחיו למוות ואב ימסור את בנו‪,‬‬ ‫ויקומו בנים על אבותיהם וימיתו אותם‪ .‬ואתם תהיו שנואים על‬ ‫כל אדם בעבור שמי‪ ,‬והמחזיק מעמד עד שעת הקץ‪ ,‬הוא ייוושע‪.‬‬

‫אם ירדפו אתכם בעיר אחת‪ ,‬צאו לעיר אחרת‪ ,‬כי אמן אומר אני‬ ‫לכם שלא תספיקו לעבור בכל ערי ישראל לפני שיבוא בן האדם‪.‬‬ ‫אין התלמיד נעלה על רבו והעבד על אדונו‪ .‬די לו לתלמיד להיות‬ ‫כרבו ולעבד כאדונו‪ .‬אם לבעל הבית קראו בעל זבול‪ ,‬כך גם לבני‬ ‫ביתו‪ .‬לכן‪ ,‬אל תיראו מפניהם‪ ,‬שהרי אין דבר מכוסה שלא יתגלה‬ ‫ואין נסתר שלא ייוודע‪ .‬את שאומר לכם בחושך גלו באור ואת‬ ‫שיילחש באוזניכם השמיעו מעל גגות‪ .‬ואל תיראו מפני ההורגים‬ ‫את הגוף‪ ,‬כי את הנפש לא יוכלו להרוג‪ ,‬ייראו מזה שיכול לאבד‬ ‫גם את הנפש וגם את הגוף בגיהינום‪ .‬אל תחשבו שבאתי להטיל‬ ‫שלום בארץ‪ .‬לא באתי להטיל שלום‪ ,‬אלא חרב‪ .‬כי באתי להפריד‬ ‫בין איש לאביו‪ ,‬בין בת לאמה ובין כלה לחמותה‪ .‬ואויבי איש‪ ,‬בני‬ ‫ביתו‪ .‬המבכר את אביו ואמו על פניי‪ ,‬לא ראוי לי‪ ,‬והמבכר את בנו‬ ‫ובתו על פני‪ ,‬לא ראוי לי‪ ,‬ומי שאיננו לוקח את צלבו והולך אחרי‪,‬‬ ‫לא ראוי לי‪ .‬שומר נפשו יאבד אותה; והמוסר נפשו למעני‪ ,‬ימצא‬ ‫אותה‪ .‬המקבל אתכם מקבל אותי‪ ,‬והמקבל אותי מקבל את שולחי‪.‬‬ ‫המקבל נביא כנביא‪ ,‬שכר נביא ייקח‪ ,‬והמקבל צדיק כצדיק‪ ,‬שכר‬ ‫צדיק ייקח‪ .‬אז אמר להם ישוע‪ :‬שעתי לא באה עד עתה‪ ,‬ושעתכם‬ ‫תמיד נכונה‪ .‬העולם לא יוכל לשנוא אתכם‪ ,‬אך אותי ישנא מאחר‬ ‫שהעדתי על כך שרעים הם מעשיו‪ .‬לאחר שסיים ישוע לצוות את‬ ‫תריסר תלמידיו הלך משם כדי ללמד ולקרוא בעריהם‪ .‬יוחנן שמע‬ ‫בבית הכלא על מעשיו של המשיח ושלח אליו שניים מתלמידיו‪.‬‬ ‫שאלוהו‪ :‬האם אתה האחד או שמא נחכה לאחר‪ .‬ישוע ענה‪ :‬לכו‬ ‫וספרו ליוחנן אודות הדברים ששמעתם וראיתם‪ .‬עיוורים רואים‬ ‫ופיסחים מתהלכים ומצורעים מטוהרים וחרשים שומעים ומתים‬ ‫קמים לחיים ועניים מתעשרים‪ .‬ואשרי האיש שלא ייכשל בגללי‪.‬‬

‫הם הלכו‪ ,‬וישוע החל לספר להמון העם אודות יוחנן ואמר‪ :‬האם‬ ‫יצאתם למדבר כדי לראות קנה נע ברוח‪ .‬האם יצאתם לראות איש‬ ‫לבוש בבגדי יוקרה‪ .‬הרי אלה שלובשים בגדי יוקרה גרים בבתי‬ ‫מלכים‪ .‬ועתה‪ ,‬האם יצאתם לראות איש נביא‪ ,‬אכן אומר אני לכם‬ ‫שגדול הוא מנביא‪ .‬הוא האחד אודותיו נכתב‪ :‬הנני שולח מלאכי‪,‬‬ ‫ופינה דרך לפני‪ .‬אמן אומר אני לכם; עדיין לא קם בילודי אישה‬ ‫מישהו גדול מיוחנן המטביל‪ ,‬והקטן במלכות השמים יגדל ממנו‪.‬‬ ‫מימי יוחנן המטביל ועד עכשיו נאחזה מלכות השמים ביד חזקה‪,‬‬ ‫והמתחזקים יתפשוה‪ .‬כי כל הנביאים והתורה ניבאו רק עד יוחנן‪.‬‬ ‫ואם תרצו‪ ,‬הרי הוא אליהו אשר עתיד לבוא‪ .‬למי אדמה את הדור‬ ‫הזה‪ .‬דומה הוא לילדים היושבים בשווקים ואומרים אל חבריהם‪:‬‬ ‫חיללנו לכם בחלילים ואתם לא רקדתם‪ ,‬קוננו לכם קינה‪ ,‬אך אתם‬ ‫לא ספדתם‪ .‬בא יוחנן‪ ,‬לא אכל הוא ולא שתה‪ ,‬ואמרתם‪ :‬שד אחז‬ ‫בו‪ .‬ובא בן האדם‪ ,‬אוכל ושותה‪ ,‬ואמרתם‪ :‬הנה איש זולל וסובא‬ ‫ומבכר מוכסים וחוטאים‪ ,‬ותוכח החוכמה בבניה‪ .‬והעם השומעים‪,‬‬ ‫וביניהם המוכסים‪ ,‬הכירו בצדקת האלוהים ונטבלו בטבילת יוחנן‪.‬‬ ‫אולם הפרושים והחכמים הפרו את צדקת האלוהים על דעתם ולא‬ ‫נטבלו על ידו‪ .‬אז אמר ישוע‪ :‬אודה לך אבי‪ ,‬אדון שמים וארץ‪,‬‬ ‫על שהסתרת כל זאת מחכמים ונבונים וגיליתם לעוללים‪ .‬כשעבר‬ ‫ישוע בשדות קמה ביום השבת‪ ,‬חשו תלמידיו רעב והחלו לקטוף‬ ‫שיבולים למאכל‪ .‬ראו הפרושים ואמרו‪ :‬הן תלמידיך עושים דבר‬ ‫שלא יעשה בשבת‪ .‬אמר‪ :‬האם לא קראתם את מעשה דוד ואנשיו‬ ‫בהיותם רעבים‪ ,‬כשבאו לבית האלוהים ואכלו מלחם הפנים שלא‬ ‫הותר לו ולאנשיו למאכל‪ ,‬אלא לכוהנים‪ .‬האם לא קראתם בתורה‬ ‫כי בשבתות מחללים הכוהנים את השבת במקדש ואין בהם עוון‪.‬‬

‫ואני אומר לכם שיש בינינו דבר שגדול מהמקדש‪ .‬אילו הבנתם‬ ‫את הנאמר‪ :‬כי חסד חפצתי ולא זבח‪ ,‬לא הייתם מרשיעים את נקיי‬ ‫הכפיים‪ .‬אמר להם‪ :‬השבת ניתנה בעבור האדם ולא האדם בעבור‬ ‫השבת‪ .‬לכן האדם הוא אדון גם לשבת‪ .‬אז הובא אליו איש עיוור‬ ‫ואילם אשר אחז בו השד‪ .‬הוא ריפא אותו והאילם החל לדבר וגם‬ ‫לראות‪ .‬כל האנשים נדהמו ושאלו‪ :‬האין זה בן דוד‪ .‬כאשר שמעו‬ ‫זאת הפרושים‪ ,‬אמרו‪ :‬אין הוא מגרש את השדים‪ ,‬אלא באמצעות‬ ‫בעל זבול‪ ,‬שר השדים‪ .‬ישוע ידע את מחשבותיהם וענה להם‪ :‬כל‬ ‫ממלכה מפולגת תחרב וכל עיר ובית מפולגים לא ייכונו‪ .‬וכאשר‬ ‫שטן מגרש שטן‪ ,‬הרי הוא מתפלג על עצמו‪ ,‬ואיך תיכון ממלכתו‪.‬‬ ‫ואם אני מגרש את השדים בעזרת בעל זבול‪ ,‬בעזרת מי מגרשים‬ ‫אותם בניכם‪ .‬לכן הם אלה שיהיו שופטיכם‪ .‬כי אם ברוח אלוהים‬ ‫מגרש אני את השדים‪ ,‬הרי הנה הגיעה אליכם מלכות האלוהים‪.‬‬ ‫כל מי שאיננו לצדי‪ ,‬הוא נגדי‪ ,‬וכל מי שאיננו מכנס עמי‪ ,‬מפזר‪.‬‬ ‫לכן אומר אני לכם; כל חטא וגידוף ייסלח לאדם‪ ,‬אך גידוף הרוח‬ ‫לא ייסלח לאדם‪ .‬ילדי צפעונים‪ ,‬איך תוכלו לדבר טובות בעודכם‬ ‫רשעים‪ ,‬שהרי משיפעת הלב ידבר הפה‪ .‬האדם הטוב מאוצר לבו‬ ‫הטוב מוציא את הטוב‪ ,‬והאדם הרע מאוצרו הרע מוציא את הרע‪.‬‬ ‫ואני אומר לכם שכל מילה בטלה אשר אותה יאמרו הבריות‪ ,‬יתנו‬ ‫עליה את ה חשבון ביום הדין‪ .‬כי מדבריך תצדק ומדבריך תחויב‪.‬‬ ‫והרוח הטמאה אחרי צאתה מן האדם תשוטט לה במחוזות צייה‬ ‫ותבקש לעצמה מנוח‪ ,‬ולא תמצא‪ .‬אז תאמר‪ :‬אשוב לביתי‪ ,‬ממנו‬ ‫יצאתי‪ ,‬ובשובה תמצא אותו מפונה ונקי ומהודר‪ .‬אז תלך ותיקח‬ ‫עמה שבע רוחות אחרות‪ ,‬רעות ממנה‪ ,‬ובאו ושכנו שם‪ ,‬ואחריתו‬ ‫של אותו אדם תהיה רעה מראשיתו‪ ,‬וכך יהיה גם לדור הרע הזה‪.‬‬

‫אז הרבה לדבר אליהם במשלים ואמר‪ :‬הזורע יצא לזרוע‪ .‬אחדים‬ ‫מהזרעים נפלו לצד הדרך‪ ,‬באו העופות ואכלו אותם‪ .‬אחרים נפלו‬ ‫במקום סלעי עם מעט אדמה ומיהרו לצמוח בגלל מחסור בעומק‬ ‫קרקע‪ .‬וכשזרח השמש נצרבו והתייבשו‪ ,‬כי חסרו להם שורשים‪.‬‬ ‫אחרים נפלו בין קוצים‪ ,‬והקוצים צמחו וחנקו אותם‪ .‬ואלה שנפלו‬ ‫על האדמה הטובה הניבו פרי‪ ,‬זה פי מאה שערים וזה פי שישים‬ ‫וזה פי שלושים‪ .‬ניגשו אליו התלמידים ואמרו‪ :‬למה פנית אליהם‬ ‫במשלים‪ .‬הוא ענה‪ :‬לכם גילה את סודות מלכות השמים‪ ,‬ולהם לא‬ ‫גילה‪ .‬לכן במשלים פניתי אליהם‪ ,‬כי בראותם לא יראו ובשומעם‬ ‫לא ישמעו ולא יבינו‪ ,‬ותקוים בהם נבואת ישעיהו לאמור‪ :‬שמעו‬ ‫שמוע ואל תבינו‪ ,‬וראו ראו ואל תדעו‪ .‬השמן לב העם הזה ואוזניו‬ ‫הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאוזניו ישמע ולבבו יבין ושב‬ ‫ורפא לו‪ .‬ואתם‪ ,‬אשרי עיניכם הרואות ואוזניכם השומעות‪ .‬אמן‬ ‫אומר אני לכם שנביאים וצדיקים רבים נכספו לחזות בדבר שאתם‬ ‫רואים‪ ,‬ולא ראו‪ ,‬ולשמוע את הדבר שאתם שומעים‪ ,‬ולא שמעו‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬האזינו למשל הזורע‪ .‬השומע את דבר המלכות ואיננו מבין‬ ‫אותו‪ ,‬הרוע חוטף את הדבר שנזרע בלבבו‪ ,‬והוא זה שנזרע בשולי‬ ‫הדרך‪ .‬הנזרע במקום סלעי הוא זה ששומע את הדבר ומקבל אותו‬ ‫בשמחה‪ .‬ובאין לו שורשים יקום לרגע‪ ,‬ובשעת צרה ורדיפה בגלל‬ ‫הדבר יכשל ברגע‪ .‬והנזרע בין הקוצים שומע את הדבר‪ ,‬ודאגות‬ ‫העולם הזה ועושרו חונקים את הדבר‪ ,‬שלא ייתן את פריו‪ .‬והנזרע‬ ‫על האדמה הטובה הוא זה ששומע את הדבר ומבין אותו‪ ,‬והוא‬ ‫זה שמניב פרי ועושה מאה שערים‪ ,‬שישים או שלושים‪ .‬במשלים‬ ‫רבים שכאלה סיפר להם את הדבר‪ ,‬ככל שהיה ביכולתם לשמוע‪.‬‬ ‫ללא משל לא דיבר אליהם‪ ,‬וביחידות הסביר לתלמידיו את הכול‪.‬‬

‫ישוע הסביר‪ :‬אמן ואמן‪ ,‬אומר אני לכם; לא יוכל הבן לעשות דבר‬ ‫מנפשו זולת הדבר שראה את אביו עושה‪ ,‬וכל מה שעשה‪ ,‬יעשה‬ ‫גם הבן כמוהו‪ .‬כי האב אוהב את הבן ומלמד אותו כל דבר שהוא‬ ‫עושה‪ ,‬ומעשים גדולים מאלה ילמדהו כדי שתתפעלו‪ .‬כפי שהאב‬ ‫יקים ויחיה את המתים‪ ,‬כך גם הבן יחיה את מי שירצה‪ .‬מי שלא‬ ‫יכבד את הבן‪ ,‬לא יכבד גם את האב ששלח אותו‪ .‬אמן ואמן‪ ,‬אומר‬ ‫אני לכם; כל השומע את דבריי ומאמין לשולחי יש לו חיי עולם‪,‬‬ ‫והוא לא יישפט‪ ,‬כי עבר ממוות לחיים‪ .‬אמן ואמן‪ ,‬אומר אני לכם‬ ‫שתבוא שעה‪ ,‬והנה היא‪ ,‬בה ישמעו המתים את קול בן האלוהים‪,‬‬ ‫והשומעים יחיו‪ .‬כי כפי שלאב יש חיים בנפשו‪ ,‬כך נתן גם לבנו‬ ‫כדי שיהיו לו חיים בנפשו‪ .‬וגם סמכות לעשות משפט נתן לו‪ ,‬כי‬ ‫בן אדם הוא‪ .‬אל תתמהו על הדבר‪ ,‬הנה באה השעה שבה ישמעו‬ ‫שוכני הקברים את קולו‪ .‬ויעלו עושי הטוב לתקומת החיים ועושי‬ ‫הרע לתקומת הדין‪ .‬לא אוכל לעשות דבר מנפשי‪ .‬כאשר אשמע‪,‬‬ ‫כך אשפוט‪ ,‬ומשפטי צדק‪ ,‬כי לא אבקש את רצוני‪ ,‬אלא את רצון‬ ‫האב ששלח אותי‪ .‬ואם אעיד על עצמי‪ ,‬עדותי לא נאמנה‪ .‬יש אחר‬ ‫המעיד עליי‪ ,‬וידעתי שהעדות אשר יעיד עליי היא נאמנה‪ .‬והאב‬ ‫ששלחני הוא זה המעיד עליי‪ ,‬ואתם את קולו מעודכם לא שמעתם‬ ‫ואת דמותו לא ראיתם‪ .‬ודברו איננו שוכן בקרבכם‪ ,‬כי אתם אינכם‬ ‫מאמינים לאחד שאותו שלח האב‪ .‬ואתם אינכם רוצים לבוא אליי‬ ‫כדי שיהיו לכם חיים‪ .‬אינני לוקח לי כבוד מבני האדם‪ .‬אכן ידעתי‬ ‫שאין אהבת אלוהים בקרבכם‪ .‬אני באתי לכאן בשם אבי‪ ,‬אך אתם‬ ‫לא קיבלתם אותי‪ ,‬ואם יבוא אחר בשם עצמו‪ ,‬אותו תקבלו‪ .‬כל מי‬ ‫שאבי נתן לי יבוא אליי‪ ,‬ואת הבא אליי לא אהדוף החוצה‪ .‬שהרי‬ ‫לא ירדתי מן השמים כדי לעשות את רצוני‪ ,‬אלא את רצון שולחי‪.‬‬

‫ורצון האב אשר שלחני הוא שכל אשר ניתן לי לא יאבד לי‪ ,‬אלא‬ ‫שאקים אותן ביום האחרון‪ .‬איש לא יוכל לבוא אליי‪ ,‬אלא אם כן‬ ‫ימשכהו אבי ששלחני‪ ,‬ואני אקים אותו ביום האחרון‪ .‬הרי כתוב‬ ‫בנביאים‪ :‬וכל בניך למודי יהוה‪ .‬לכן‪ ,‬כל מי ששמע מהאב ולמד‪,‬‬ ‫יבוא אליי‪ .‬איש לא ראה את האב זולת זה שבא מהאלוהים‪ ,‬הוא‬ ‫ראה את האב‪ .‬אמן ואמן‪ ,‬אומר אני לכם; המאמין בי‪ ,‬יש בו חיי‬ ‫נצח‪ .‬ורבים מתלמידיו שמעו ואמרו קשה הדבר מי יוכל להבינו‪.‬‬ ‫ישוע הבין שתלמידיו מלינים עליו ואמר‪ :‬האם נכשלתם‪ .‬ואמר‪:‬‬ ‫אכן אמרתי לכם שלא יוכל איש לבוא אליי‪ ,‬אלא אם ניתן לו מאת‬ ‫אבי‪ .‬ישוע אמר להם‪ :‬עשיתי אתכם תריסר ואחד מכם הוא שטן‪.‬‬ ‫בעת ההיא שמע המושל הורדוס את השמועות אודות ישוע‪ .‬אמר‬ ‫לנעריו‪ :‬זה יוחנן המטביל שקם מהמתים‪ ,‬ולכן פועלים בו כוחות‪.‬‬ ‫אז שלח לערוף את ראש יוחנן בבית הסוהר‪ .‬ותלמידיו‪ ,‬נשאו את‬ ‫גופתו‪ ,‬קברו אותה והלכו לספר לישוע‪ .‬אז באו סופרים ופרושים‬ ‫מירושלים לישוע ואמרו‪ :‬למה תלמידיך מפרים את חוקת הזקנים‬ ‫ולא נוטלים ידיהם לפני הארוחה‪ .‬ענה להם‪ :‬למה גם אתם עוברים‬ ‫על דבר האל למען חוקתכם‪ .‬והאל ציווה‪ :‬כבד את אביך ואת אמך‬ ‫ומקלל אביו ואמו יומת‪ .‬חנפים‪ ,‬היטב ניבא עליכם ישעיהו ואמר‪:‬‬ ‫נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני‪ ,‬ותהי יראתם‬ ‫אותי מצוות אנשים מלומדה‪ .‬אז פנה לעם ואמר‪ :‬הסכיתו והבינו‪.‬‬ ‫לא הנכנס לפה מטמא את האדם‪ ,‬אלא היוצא מהפה מטמא את‬ ‫האדם‪ .‬האם עדיין לא הבנתם שכל דבר שנכנס לפה יורד לקיבה‬ ‫ונשפך משם למוצאות‪ .‬אולם כל דבר שיוצא מהפה יוצא מהלב‪,‬‬ ‫והוא הדבר אשר מטמא את האדם‪ .‬כי מהלב נובעות מחשבות של‬ ‫רשע‪ ,‬רציחות‪ ,‬ניאופים‪ ,‬פריצות‪ ,‬גניבות‪ ,‬עדויות שקר וגידופים‪.‬‬

‫ישוע קרא לעם ולתלמידיו ואמר‪ :‬מי שרוצה ללכת אתי‪ ,‬יתכחש‬ ‫לעצמו‪ ,‬יישא את צלבו וילך בעקבותיי‪ .‬המבקש להציל את נפשו‪,‬‬ ‫יאבדה‪ ,‬והמאבד על נפשו עבורי‪ ,‬ימצאנה‪ .‬מה ירוויח איש הזוכה‬ ‫בעולם ומפסיד את נפשו‪ ,‬ואיך יפדה איש את נפשו‪ .‬כי בן האדם‬ ‫עתיד לבוא בכבוד אביו עם מלאכיו‪ ,‬ואז ישלם לכל איש כגמולו‪.‬‬ ‫בבואו לכפר נחום שהה בבית ושאל אותם‪ :‬אודות מה רבתם איש‬ ‫עם רעהו בדרך‪ .‬הם שתקו‪ ,‬כי רבו בדרך מיהו הגדול שבהם‪ .‬הוא‬ ‫קרא לתריסר ואמר‪ :‬זה שרוצה להיות ראשון‪ ,‬יהיה אחרון לכולם‬ ‫ומשרת לכולם‪ .‬קרא לילד‪ ,‬העמידו בתוכם ואמר‪ :‬אמן‪ ,‬אומר אני‬ ‫לכם; אם לא תשובו להיות כילדים‪ ,‬לא תבואו אל מלכות השמים‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬כל המשפיל את עצמו להיות כילד הזה‪ ,‬הוא הגדול במלכות‬ ‫השמים‪ .‬וכל מי שמקבל ילד אחד כזה בשמי‪ ,‬מקבל אותי‪ .‬אך כל‬ ‫מי שמכשיל את אחד מהקטנים האלה המאמינים בי‪ ,‬מוטב לו כי‬ ‫תושם אבן רחיים על צווארו ויוטבע במצולות ים‪ .‬אוי לעולם מן‬ ‫המכשולים‪ ,‬והמכשולים בוא יבואו‪ ,‬אך אוי לאיש ההוא שעל ידו‬ ‫יבוא המכשול‪ .‬היזהרו פן תבוזו לאחד מהקטנים האלה‪ ,‬אומר אני‬ ‫לכם; מלאכיהם רואים תמיד את פני אבי שבשמים‪ .‬תנו דעתכם;‬ ‫אם יש לאדם מאה כבשים‪ ,‬ואחד מהם יאבד‪ ,‬האם לא יעזוב את‬ ‫התשעים ותשעה על ההרים ויצא לחפש אחר האובד‪ .‬וכשימצא‬ ‫אותו‪ ,‬אמן אומר אני לכם שישמח עליו יותר מאשר על התשעים‬ ‫ותשעה אשר לא אבדו‪ .‬כך‪ ,‬אין זה רצון אביכם שבשמים שיאבד‬ ‫אחד מהקטנים האלה‪ .‬אמר תלמידו יוחנן‪ :‬רבי‪ ,‬ראינו איש מגרש‬ ‫שדים בשמך ומסרב ללכת אתנו ועצרנו בעדו‪ ,‬כי לא הלך אתנו‪.‬‬ ‫אמר ישוע‪ :‬אל תעצרו בעדו‪ ,‬כי אין אדם שיעשה גבורות בשמי‬ ‫ויוכל במהרה לדבר בי סרה‪ .‬כי מי שאיננו יוצא נגדנו‪ ,‬הוא לצדנו‪.‬‬

‫אם יחטא לך אחיך‪ ,‬לך והוכח אותו בינך ובינו לבדכם‪ ,‬אם יישמע‬ ‫לדבריך‪ ,‬קנית לך את אחיך‪ .‬ואם לא יישמע‪ ,‬קח עמך עוד אחד או‬ ‫שניים‪ ,‬כי על פי שניים או שלושה עדים יקום כל דבר‪ .‬ואם לא‬ ‫יישמע אליהם‪ ,‬והגדת אל הקהל‪ ,‬ואם לא ישמע גם אל הקהל‪ ,‬אז‬ ‫יהיה לך כגוי ומוכס‪ .‬אמן אומר אני לכם; כל דבר שתאסרו בארץ‬ ‫ייאסר בשמים וכל דבר שתתירו בארץ יותר בשמים‪ .‬ועוד אומר‬ ‫אני לכם; אם שניים מכם יהיו בלב אחד בארץ‪ ,‬כל דבר שיבקשו‪,‬‬ ‫יינתן להם מאבי שבשמים‪ .‬כי בכל מקום שבו נאספים שניים או‬ ‫שלושה מאמינים בשמי‪ ,‬שם הנני בתוכם‪ .‬הביאו אליו ילדים כדי‬ ‫שיסמוך עליהם את ידיו ויתפלל‪ ,‬ותלמידיו גערו בהם‪ .‬אמר להם‬ ‫ישוע‪ :‬הניחו לילדים ואל תמנעו מהם לבוא אליי‪ ,‬כי לאלה מלכות‬ ‫השמים‪ .‬הוא סמך את ידיו עליהם ועזב את המקום‪ ,‬אז ניגש אליו‬ ‫פלוני ושאל‪ :‬רבי הטוב‪ ,‬איזה טובה אעשה כדי לזכות בחיי עולם‪.‬‬ ‫ענה לו‪ :‬למה קראת לי טוב‪ ,‬אין טוב מלבד אחד‪ ,‬והוא האלוהים‪,‬‬ ‫ואם תרצה לבוא אל החיים‪ ,‬שמור את המצוות‪ .‬שאל אותו‪ :‬אילו‪.‬‬ ‫ישוע ענה לו‪ :‬לא תרצח‪ ,‬לא תנאף‪ ,‬לא תגנוב‪ ,‬לא תענה עד שקר‪,‬‬ ‫כבד את אביך ואת אימך‪ ,‬ואהבת לרעך כמוך‪ .‬אמר לו הבחור‪ :‬את‬ ‫כל אלה שמרתי כבר מנעורי ומה חסרתי עוד‪ .‬השיב לו ישוע‪ :‬אם‬ ‫תרצה להיות תמים‪ ,‬לך ומכור את קניינך ותן אותו לעניים ויהיה‬ ‫לך אוצר בשמים‪ ,‬ולאחר מכן חזור לכאן ולך אחרי‪ .‬שמע הבחור‬ ‫את הדבר הזה‪ ,‬התעצב אל לבו והלך לדרכו‪ ,‬כי היה לו רכוש רב‪.‬‬ ‫אמר ישוע לתלמידיו‪ :‬אמן‪ ,‬אומר אני לכם כי רק בקושי רב יבוא‬ ‫איש עשיר אל מלכות השמים‪ .‬כאשר שמעו זאת התלמידים‪ ,‬הם‬ ‫תמהו עד מאוד ואמרו‪ :‬מי אם כן יוכל להיוושע‪ .‬הביט בהם ישוע‬ ‫ואמר‪ :‬מבני האדם ייפלא הדבר‪ ,‬אולם מהאלוהים לא ייפלא דבר‪.‬‬

‫כשקרב סוכות‪ ,‬חג היהודים‪ ,‬אמרו לו אחיו‪ :‬קום ולך מכאן לארץ‬ ‫יהודה כדי שגם תלמידיך יראו את מעשיך‪ .‬המבקש להיראות לא‬ ‫עושה זאת בסתר‪ .‬אם עושה אתה את אלה‪ ,‬היראה לעולם‪ .‬כי גם‬ ‫אחיו לא האמינו בו‪ .‬בחול המועד עלה ישוע למקדש ולימד‪ .‬ביום‬ ‫האחרון‪ ,‬יום החג הגדול‪ ,‬עמד ישוע והכריז‪ :‬מי שצמא‪ ,‬יבוא אליי‬ ‫וישתה‪ .‬המאמין בי כדבר הכתוב‪ ,‬נהרות מים חיים ינבעו מקרבו‪.‬‬ ‫זאת אמר על הרוח שעתידים לקבל מאמיניו‪ ,‬כי רוח הקודש לא‬ ‫ניתנה לפני שישוע התפאר בכבוד‪ .‬ישוע הוסיף לדבר ואמר‪ :‬אני‬ ‫אור העולם‪ .‬ההולך אחרי לא יתהלך בחשכה‪ ,‬כי אור החיים יהיה‬ ‫עמו‪ .‬הפרושים אמרו לו‪ :‬אתה מעיד על עצמך‪ ,‬ולכן עדותך איננה‬ ‫נאמנה‪ .‬ישוע ענה‪ :‬גם אם אעיד על עצמי‪ ,‬עדותי נאמנה‪ ,‬כי יודע‬ ‫אני מאין באתי ולאן אלך‪ ,‬ואתם לא תדעו מאין באתי ולאן אלך‪.‬‬ ‫אתם שופטים כמשפט הבשר‪ ,‬ואני לא אשפוט איש‪ .‬ואם אשפוט‪,‬‬ ‫משפטי אמת‪ ,‬כי אינני לבדי‪ ,‬אלא בחברת האב אשר שלחני‪ .‬וגם‬ ‫בתורתכם כתוב כי עדות של שני אנשים מהימנה היא‪ .‬אני מעיד‬ ‫על עצמי‪ ,‬וגם האב אשר שלח אותי יעיד עליי‪ .‬שאלו אותו‪ :‬מיהו‬ ‫אביך‪ .‬וישוע ענה להם‪ :‬גם בי וגם באבי לא הכרתם‪ ,‬אילו הכרתם‬ ‫בי‪ ,‬גם באבי הייתם מכירים‪ .‬הוסיף ישוע ואמר‪ :‬אני הולך ואתם‬ ‫תבקשו אותי‪ ,‬ובחטאיכם תמותו‪ .‬כי באשר אלך‪ ,‬לא תוכלו לבוא‪.‬‬ ‫אמרו לו‪ :‬מי אתה‪ .‬השיב להם ישוע‪ :‬הדבר שאמרתי לכם קודם‪.‬‬ ‫רבות עמי לומר עליכם ולשפוט‪ ,‬אכן שולחי נאמן הוא ואת אשר‬ ‫שמעתי ממנו‪ ,‬אותו אגיד לעולם‪ .‬אמר להם ישוע‪ :‬כשתשיאו את‬ ‫בן האדם‪ ,‬אז תדעו כי אני הוא וכי אינני עושה דבר מנפשי‪ ,‬אלא‬ ‫את הדבר שלימד אותי אבי‪ ,‬אותו אדבר‪ .‬ושולחי הרי הוא עמדי‪,‬‬ ‫האב לא עזב אותי לבדי‪ ,‬שהרי את הטוב בעיניו אני עושה תמיד‪.‬‬

‫אמר ישוע ליהודים אשר האמינו בו‪ :‬אם תצייתו לדברי‪ ,‬תלמידי‬ ‫אמת תהיו לי‪ ,‬ותדעו את אמת‪ ,‬והאמת תוציא אתכם לחופשי‪ .‬ענו‬ ‫לו‪ :‬זרע אברהם אנחנו ומעודנו לא עבדנו איש‪ ,‬ומדוע אמרת בני‬ ‫חורין תהיו‪ .‬ישוע ענה‪ :‬אמן ואמן‪ ,‬אומר אני לכם; כל חוטא הוא‬ ‫עבד לחטא‪ .‬ישוע הוסיף לדבר אליהם ואמר‪ :‬אמן ואמן‪ ,‬אומר אני‬ ‫לכם; אני שער הצאן‪ .‬אני הוא השער‪ ,‬העובר בי ייוושע‪ ,‬ובצאתו‬ ‫ובואו ימצא מרעה‪ .‬אני הרועה הטוב‪ .‬הרועה הטוב ייתן את נפשו‬ ‫למען צאנו‪ .‬השכיר ינוס‪ ,‬כי שכיר הוא ולא ידאג לצאן‪ .‬אני הוא‬ ‫הרועה הטוב‪ ,‬אני מכיר באלה אשר לי‪ ,‬ואלה אשר לי מכירים בי‪.‬‬ ‫וגם צאן אחרות יש לי‪ ,‬אשר אינן מן המכלאה הזאת‪ ,‬ועליי לנהל‬ ‫גם אותן‪ .‬הן את קולי תשמענה ותהיינה לעדר אחד ולרועה אחד‪.‬‬ ‫לכן אוהב אותי אבי‪ ,‬שהרי את נפשי אתן כדי לקחת אותה חזרה‪.‬‬ ‫איש לא לוקח אותה ממני‪ ,‬אלא אני הוא זה שנותן אותה מעצמי‪.‬‬ ‫יש לאל ידי לתת אותה ויש לאל ידי לשוב ולקחת אותה‪ ,‬כי מאת‬ ‫אבי קיבלתי את ההכשרה הזאת‪ .‬כעת מוטרדת נפשי‪ ,‬האם אומר‪:‬‬ ‫הושיעני אבי מן השעה הזאת‪ .‬אלא שלשם כך באתי‪ ,‬לשם שעה‬ ‫זאת‪ .‬בשעה הזאת יישפט העולם‪ ,‬בשעה הזאת יושלך החוצה שר‬ ‫העולם הזה‪ .‬ואני‪ ,‬כאשר אנשא מן הארץ‪ ,‬אמשוך את כולם אליי‪.‬‬ ‫והוא אמר זאת כדי לרמוז על האופן שבו ימות‪ .‬ישוע קרא ואמר‪:‬‬ ‫המאמין בי‪ ,‬לא בי הוא מאמין‪ ,‬אלא בשולחי‪ ,‬והרואה אותי רואה‬ ‫את שולחי‪ .‬באתי לעולם כדי להיות האור וכדי שכל אדם שמאמין‬ ‫בי לא ישב בחשכה‪ .‬השומע את דבריי ואיננו שומר עליהם‪ ,‬לא‬ ‫אשפוט את אותו האיש‪ .‬שהרי לא באתי לשפוט את העולם‪ ,‬אלא‬ ‫להושיע את העולם‪ .‬מי שדוחה אותי ואיננו מקבל את דבריי‪ ,‬יש‬ ‫אחד שישפוט אותו‪ .‬הדבר שביטאתי ישפוט אותו ביום האחרון‪.‬‬

‫אמן ואמן‪ ,‬אומר אני לכם; העבד אינו גדול מאדוניו והשליח אינו‬ ‫גדול משולחו‪ .‬ואם תדעו זאת‪ ,‬אשריכם אם תעשו זאת‪ .‬אמן ואמן‪,‬‬ ‫אומר אני לכם; המקבל את האיש שאשלח‪ ,‬מקבל אותי‪ ,‬והמקבל‬ ‫אותי‪ ,‬מקבל את שולחי‪ .‬מצווה חדשה אוסיף לכם; שתאהבו איש‬ ‫את אחיו; וכפי שאני אהבתי אתכם‪ ,‬כך גם תאהבו איש את אחיו‪.‬‬ ‫בזאת ידעו כולם שתלמידיי אתם; אם תשכון ביניכם האהבה‪ .‬אל‬ ‫יחת לבכם‪ ,‬האמינו באלוהים והאמינו גם בי‪ .‬מעונות רבים בבית‬ ‫אבי‪ ,‬שאם לא כן‪ ,‬לא הייתי מיידע אתכם כי הולך אני להכין לכם‬ ‫מקום‪ .‬וכשאלך ואכין לכם מקום‪ ,‬אשוב ואקח אתכם עמדי למען‬ ‫תהיו גם אתם באשר אני שם‪ .‬ויודעים אתם לאן אני הולך וגם את‬ ‫הדרך ידעתם‪ .‬האמינו לי שאנכי באבי‪ ,‬ואבי בי‪ .‬ואם לא‪ ,‬האמינו‬ ‫לי בזכות המעשים‪ .‬אמן ואמן‪ ,‬אומר אני לכם; המאמין בי יעשה‬ ‫גם הוא את המעשים שאני עושה‪ ,‬וגדולות מאלה יעשה‪ ,‬כי אלך‬ ‫אל אבי‪ .‬ואת אשר תבקשו בשמי‪ ,‬אותו אעשה כדי שיכובד האב‬ ‫בבן‪ .‬אם אהבתם אותי‪ ,‬שמרו את מצוותי‪ ,‬ואני אבקש מאבי והוא‬ ‫ייתן לכם מנחם אחר‪ ,‬שישכון ביניכם לנצח‪ .‬את רוח האמת אשר‬ ‫אין ביכולתו של העולם להשיג‪ ,‬מפני שהוא איננו מבחין בו ואיננו‬ ‫מכיר אותו‪ .‬אולם אתם מכירים אותו‪ ,‬כי הוא שוכן ביניכם ונמצא‬ ‫בקרבכם‪ .‬לא אותיר אתכם יתומים ואבוא אליכם‪ .‬עוד מעט ולא‬ ‫יוסיף העולם לראותי‪ ,‬ואתם תראו אותי‪ ,‬כי חי אני‪ ,‬וגם אתם חיו‬ ‫תחיו‪ .‬ביום ההוא תדעו שאני באבי‪ ,‬ואתם בי‪ ,‬ואני בכם‪ .‬המחזיק‬ ‫במצוותי ומקיים אותן‪ ,‬אוהב אותי‪ ,‬והאוהב אותי אהוב על אבי‪,‬‬ ‫וגם אני אוהב אותו ואיראה אליו‪ .‬מי שלא יאהב אותי‪ ,‬לא יציית‬ ‫לדברי‪ .‬והדבר אשר אותו אתם שומעים לא שלי הוא‪ ,‬כי אם של‬ ‫האב אשר שלחני‪ .‬את כל זאת דיברתי אליכם בעודי נוכח ביניכם‪.‬‬

‫והמנחם‪ ,‬רוח הקודש אותו ישלח אבי בשמי‪ ,‬הוא ילמד אתכם את‬ ‫הכול ויזכיר לכם את כל הדברים אשר אמרתי‪ .‬שלום אנחיל לכם‪,‬‬ ‫את שלומי אתן לכם‪ .‬לא כדרך שנותן העולם‪ ,‬אני נותן לכם‪ ,‬לכן‪,‬‬ ‫אל ירא לבכם ואל יחת‪ .‬הרי שמעתם שאמרתי לכם שאלך ואשוב‬ ‫אליכם‪ .‬אם תאהבו אותי‪ ,‬אזי תשמחו באומרי לכם שהולך אני אל‬ ‫אבי‪ ,‬כי אבי גדול ממני‪ .‬לא ארבה בדברים‪ ,‬כי הנה בא שר העולם‬ ‫הזה‪ ,‬ובי אין לו דבר‪ .‬אך כדי שידע העולם כי אוהב אני את אבי‬ ‫ואת אשר ציווני אבי‪ ,‬אותו אעשה‪ ,‬קומו ונלך מכאן‪ .‬אם תאמינו‬ ‫בי ודבריי יהיו בכם‪ ,‬בקשו את כל מה שתרצו‪ ,‬ויהיה לכם‪ .‬בזאת‬ ‫יכובד אבי‪ ,‬בכך שתעשו פרי רב ותהיו לי לתלמידים‪ .‬כפי שאהב‬ ‫אותי אבי‪ ,‬כך אהבתי אתכם גם אני‪ ,‬ואתם דבקו באהבתי‪ .‬את כל‬ ‫הדברים האלה אמרתי לכם כדי שתשכון בכם שמחתי ושמחתכם‬ ‫תהיה שלמה‪ .‬וזאת מצוותי‪ :‬שתאהבו איש את אחיו כפי שאהבתי‬ ‫אתכם‪ .‬אין אהבה רבה מזאת; אהבת הנותן נפשו בעבור אוהביו‪.‬‬ ‫אם העולם ישנא אתכם‪ ,‬דעו לכם כי אותי שנא עוד לפניכם‪ .‬אילו‬ ‫מהעולם הייתם‪ ,‬היה העולם אוהב את אשר לו‪ .‬אך מאחר שאתם‬ ‫אינכם מהעולם‪ ,‬ואני הוא זה שבחר בכם מהעולם‪ ,‬ישנא העולם‬ ‫אתכם‪ .‬זכרו את הדבר שאמרתי לכם‪ :‬העבד איננו גדול מאדוניו;‬ ‫אם רדפו אותי‪ ,‬גם אתכם ירדפו‪ ,‬אם שמעו לדבריי‪ ,‬גם לדבריכם‬ ‫ישמעו‪ .‬וזאת יעשו לכם בעבור שמי‪ ,‬שהרי לא הכירו בשולחי‪.‬‬ ‫אילולא באתי ודיברתי אליהם‪ ,‬לא היה בהם חטא‪ ,‬וכעת לא יוכלו‬ ‫להתנצל על חטאיהם‪ .‬השונא אותי ישנא גם את שולחי‪ .‬אילולא‬ ‫עשיתי בתוכם את המעשים אשר לא עשה אף איש אחר זולתי‪,‬‬ ‫לא היה בהם חטא‪ ,‬ועכשיו ראו ושנאו גם אותי וגם את אבי‪ .‬וכל‬ ‫זאת רק בשביל למלא את הכתוב בתורתם‪ :‬שנאת חינם שנאוני‪.‬‬

‫ובבוא המנחם אשר אשלח לכם מאת אבי‪ ,‬רוח האמת היוצא מאת‬ ‫אבי‪ ,‬הוא יעיד עליי‪ .‬וגם אתם תעידו‪ ,‬כי מלכתחילה הייתם אתי‪.‬‬ ‫את כל זאת אמרתי לכם כדי שלא תיכשלו‪ .‬הנה ינדו אתכם‪ ,‬ואף‬ ‫תבוא העת שבה כל ההורג אתכם ידמה לעשות את עבודת האל‪.‬‬ ‫ואת כל זאת יעשו לכם‪ ,‬כי גם באבי וגם בי לא הכירו‪ .‬אך הגדתי‬ ‫לכם את הדברים הללו כדי שתזכרו בבוא העת את מה שאמרתי‬ ‫לכם‪ .‬וקודם לא אמרתי לכם את הדברים הללו‪ ,‬כי הייתי עמכם‪.‬‬ ‫ועתה הולך אני אל שולחי ולא ישאלני איש מכם‪ :‬אנה זה תלך‪.‬‬ ‫ועצבות מילאה את לבכם בגלל דברים אלה‪ .‬אך את האמת אומר‬ ‫לכם‪ :‬מוטב שאלך‪ .‬אם לא אלך‪ ,‬לא יבוא אליכם המנחם‪ ,‬וכשאלך‬ ‫אשלחהו אליכם‪ .‬וכשיבוא‪ ,‬יוכיח את העולם על החטא ועל הצדק‬ ‫ועל המשפט‪ .‬על החטא‪ ,‬כי לא האמינו בי‪ .‬ועל הצדק‪ ,‬כי אלך אל‬ ‫אבי‪ ,‬ולא תוסיפו עוד לראותי‪ .‬ועל המשפט‪ ,‬כי נידון שר העולם‬ ‫הזה‪ .‬ובבוא רוח האמת‪ ,‬הוא ידריך אתכם אל האמת כולה‪ ,‬כי לא‬ ‫מנפשו ידבר‪ ,‬אלא רק את הדבר שישמע ידבר ואת האותיות יגיד‬ ‫לכם‪ .‬הוא יכבד אותי‪ ,‬כי ייקח מאשר לי ויגיד לכם‪ .‬כל דבר אשר‬ ‫שייך לאבי‪ ,‬שייך לי‪ ,‬ולכן אמרתי שייקח מאשר לי ויאמר לכם‪.‬‬ ‫הן עוד מעט לא תוסיפו לראותי ועוד מעט תשובו לחזות בי‪ .‬וגם‬ ‫אם תיעצבו‪ ,‬כשאשוב ואראה אתכם‪ ,‬יגיל לבכם ולא תילקח מכם‬ ‫שמחתכם‪ .‬ביום הזה לא תשאלוני דבר‪ .‬אמן ואמן‪ ,‬אומר אני לכם;‬ ‫כל דבר אשר תבקשו מאת שולחי בשמי‪ ,‬יעניק לכם‪ .‬עד עתה לא‬ ‫ביקשתם דבר בשמי‪ ,‬בקשו ותקבלו כדי שתימלא שמחתכם‪ .‬מאת‬ ‫האב יצאתי ובאתי לעולם‪ ,‬כעת שוב עוזב אני את העולם וחוזר‬ ‫אל האב‪ .‬דברים אלה אמרתי לכם כדי שממני יבוא אליכם שלום‪.‬‬ ‫צרה תהיה לכם בעולם‪ ,‬אולם התחזקו‪ ,‬כי אני ניצחתי את העולם‪.‬‬

‫מהעת ההיא החל ישוע להגיד לתלמידיו שעליו ללכת לירושלים‪,‬‬ ‫והוא יעונה רבות בידי הזקנים‪ ,‬ראשי הכוהנים והסופרים וייהרג‪,‬‬ ‫וביום השלישי קום יקום‪ .‬פטרוס לקח אותו‪ ,‬החל לגעור בו ואמר‪:‬‬ ‫אדוני‪ ,‬הנחם ואל תעשה זאת‪ .‬הוא פנה לפטרוס ואמר‪ :‬סור מעליי‬ ‫השטן‪ ,‬מכשול אתה לי‪ ,‬כי לבך לדבר בני אדם ולא לדבר אלוהים‪.‬‬ ‫כשהלך והתקרב אל מורד הר הזיתים‪ ,‬החלו התלמידים לשבח את‬ ‫האלוהים בקול גדול על כל הגבורות שראו‪ ,‬באומרם‪ :‬ברוך המלך‬ ‫הבא בשם יהוה‪ ,‬שלום בשמים וכבוד במרום‪ .‬ואחדים מהפרושים‬ ‫קראו אליו מתוך המון העם‪ :‬רבי‪ ,‬גער בתלמידיך‪ .‬הוא ענה להם‪:‬‬ ‫אומר אני לכם; אם הללו ישתקו‪ ,‬האבנים תזעקנה‪ .‬כאשר התקרב‬ ‫וראה את העיר‪ ,‬התעצב עליה ואמר‪ :‬מי ייתן וידעת גם את היום‬ ‫את דרך שלומך‪ ,‬אך כעת נסתר הדבר מעינייך‪ .‬בבואו לירושלים‬ ‫רעשה העיר כולה וכל הבריות שאלו‪ :‬מיהו האיש זה‪ .‬אמרו המון‬ ‫העם‪ :‬זהו הנביא ישוע מנצרת אשר בגליל‪ .‬ישוע נכנס אל מקדש‬ ‫האלוהים וגירש משם את כל המוכרים והקונים במקדש והפך את‬ ‫שולחנות חלפני הכסף ואת כסאות מוכרי היונים‪ .‬הוא פנה אליהם‬ ‫ואמר‪ :‬הן כתוב כי ביתי בית תפילה ייקרא‪ ,‬אך אתם הפכתם אותו‬ ‫למערת פריצים‪ .‬הוא לימד כל יום בבית המקדש וראשי הכוהנים‬ ‫והסופרים וראשי העם ביקשו לאבדו‪ ,‬אולם לא ידעו מה לעשות‪,‬‬ ‫מאחר שכל העם עמדו סביבו כדי לשמוע את דבריו‪ .‬ניגשו אליו‬ ‫עיוורים ופיסחים במקדש והוא ריפא את כולם‪ .‬כאשר ראו ראשי‬ ‫הכוהנים והסופרים את הנפלאות שחולל ואת הילדים שקוראים‬ ‫במקדש‪ :‬הושיעה נא לבן דוד‪ ,‬חרה בעיניהם הדבר‪ .‬הם אמרו לו‪:‬‬ ‫האם אתה שומע את הדברים אשר אלה אומרים‪ .‬ענה להם ישוע‪:‬‬ ‫כן‪ ,‬אני שומע‪ ,‬האם לא קראתם‪ :‬מפי עוללים ויונקים ייסדת עוז‪.‬‬

‫לאחר מכן עזב אותם והלך לבית עניה אשר מחוץ לעיר ולן שם‪.‬‬ ‫כשבא למקדש ולימד שם‪ ,‬ניגשו אליו ראשי הכוהנים וזקני העם‬ ‫ואמרו‪ :‬באיזו רשות אתה עושה את אלה ומי נתן לך את הרשות‬ ‫הזאת‪ .‬ישוע ענה‪ :‬גם אני אשאל אתכם דבר אחד‪ ,‬ואם תענו לי‬ ‫עליו‪ ,‬אומר לכם גם אני באיזו רשות אני עושה זאת‪ .‬מהיכן נבעה‬ ‫טבילת יוחנן‪ ,‬האם משמים או מבני אדם‪ .‬אמרו בלבם‪ :‬אם נאמר‬ ‫משמים‪ ,‬יאמר לנו; מדוע אם כך לא האמנתם בו‪ ,‬ואם נאמר מבני‬ ‫אדם‪ ,‬חוששים אנו מפני המון העם‪ ,‬כי כולם רואים ביוחנן נביא‪.‬‬ ‫הם ענו לישוע‪ :‬לא ידענו‪ .‬אמר להם ישוע‪ :‬גם אני לא אומר לכם‬ ‫באיזה רשות אני עושה זאת‪ .‬אך תנו דעתכם; לאיש אחד היו שני‬ ‫בנים‪ ,‬הוא ניגש לראשון ואמר לו‪ :‬בני‪ ,‬לך נא היום ועבוד בכרמי‪.‬‬ ‫ענה לו‪ :‬לא רוצה‪ ,‬ואחרי כן התחרט והלך‪ .‬הוא ניגש לשני ואמר‬ ‫זאת גם לו‪ .‬השיב לו‪ :‬כן אדוני‪ ,‬ולא הלך‪ .‬מי מבין השניים מילא‬ ‫את רצון אביו‪ .‬הם ענו לו‪ :‬הראשון‪ .‬אמר להם ישוע‪ :‬אמן אומר‪,‬‬ ‫אני לכם; המוכסים והזונות יכנסו לפניכם אל מלכות האלוהים‪ .‬כי‬ ‫יוחנן בא אליכם בדרך צדקה‪ ,‬ואתם לא האמנתם לו‪ .‬אך המוכסים‬ ‫והזונות האמינו לו‪ ,‬ואתם ראיתם זאת ולאחר מכן לא חזרתם בכם‬ ‫ולא האמנתם בו‪ .‬שמעו משל אחר‪ :‬בעל בית אחד נטע כרם ועשה‬ ‫גדר סביבו והקים יקב ובנה בו מגדל והחכיר אותו לכורמים והלך‬ ‫לו בדרך רחוקה‪ .‬בהגיע עת הבציר שלח את עבדיו אל הכורמים‬ ‫כדי לקחת את פירותיו‪ .‬תפסו הכורמים את עבדיו‪ ,‬את חלקם הכו‪,‬‬ ‫את חלקם הרגו ואת חלקם סקלו‪ .‬הוא הוסיף לשלוח עבדים‪ ,‬רבים‬ ‫מהראשונים‪ ,‬וגם להם עשו זאת‪ .‬לבסוף שלח אליהם את בנו ‪,‬כי‬ ‫אמר בלבו‪ :‬מפני בני יפחדו‪ .‬כשראו הכורמים את הבן‪ ,‬אמרו איש‬ ‫אל אחיו‪ :‬הרי זהו היורש‪ ,‬בואו ונהרוג אותו וניקח לנו את נחלתו‪.‬‬

‫הם אחזו בו וגררו אותו אל מחוץ לגבולות הכרם ושם הרגו אותו‪.‬‬ ‫ועתה‪ ,‬לכשישוב בעל הכרם מה יעשה לכורמים האלה‪ .‬אמרו לו‪:‬‬ ‫יעניש את הרשעים האלה ויאבד אותם ואת הכרם ייתן לכורמים‬ ‫אחרים‪ ,‬שייתנו לו את הפרי בעתו‪ .‬אמר להם ישוע‪ :‬הלא קראתם‬ ‫בכתובים‪ :‬אבן מאסו הבונים‪ ,‬היתה לראש פינה‪ ,‬מאת יהוה היתה‬ ‫זאת‪ ,‬היא נפלאת בעינינו‪ .‬לכן אומר אני לכם כי מלכות האלוהים‬ ‫תילקח מכם ותינתן לגוי אשר יעשה את פריה‪ .‬וכל הנתקל באבן‬ ‫הזו‪ ,‬יישבר‪ ,‬ואם תיפול עליו‪ ,‬ייכתש תחתיה‪ .‬כאשר שמעו ראשי‬ ‫הכוהנים והפרושים את משליו‪ ,‬הבינו כי עליהם דיבר‪ .‬הם ביקשו‬ ‫לאסור אותו‪ ,‬אך חששו מפני המוני העם אשר ראו בו נביא‪ .‬הלכו‬ ‫הפרושים והתייעצו ביניהם איך להכשיל אותו בדבריו‪ .‬הם שלחו‬ ‫אליו את תלמידיהם יחד עם אנשי הורדוס כדי שיאמרו לו‪ :‬רבי‪,‬‬ ‫ידענו כי איש אמת אתה ואת דרך אלוהים תלמד באמת ולא תירא‬ ‫מפני איש‪ ,‬כי אינך מכיר פני אדם‪ .‬לכן‪ ,‬אמור נא לנו מהי דעתך;‬ ‫האם אפשר לתת מס לקיסר או לא‪ .‬וישוע הבחין ברעתם והשיב‬ ‫להם‪ :‬מתרפסים‪ ,‬מדוע אתם מנסים אותי‪ .‬הראו לי את כסף המס‪,‬‬ ‫והם הביאו לו דינר‪ .‬אמר להם‪ :‬הדמות הזו והכיתוב שמעליה‪ ,‬של‬ ‫מי הם‪ .‬אמרו לו‪ :‬של הקיסר‪ .‬אמר להם‪ :‬לכן‪ ,‬תנו לקיסר את אשר‬ ‫לקיסר ולאלוהים את אשר לאלוהים‪ .‬בשומעם זאת‪ ,‬תמהו והניחו‬ ‫לו והלכו‪ .‬כאשר שמעו הפרושים כי סכר את פיהם של הצדוקים‪,‬‬ ‫נקהלו ונועצו יחדיו‪ .‬ואחד מיודעי התורה שביניהם ביקש לנסות‬ ‫אותו ושאל‪ :‬רבי‪ ,‬מהי המצווה הגדולה ביותר בתורה‪ .‬ישוע ענה‪:‬‬ ‫ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך‪ .‬זאת‬ ‫המצווה הראשונה והגדולה‪ .‬והמצווה השנייה דומה לה; ואהבת‬ ‫לרעך כמוך‪ .‬בשתי המצוות הללו תלויים כל התורה וכל הנביאים‪.‬‬

‫כשנקהלו הפרושים שאל אותם ישוע‪ :‬מה תאמרו על המשיח‪ ,‬בן‬ ‫מי הוא‪ .‬בן דוד‪ ,‬ענו לו‪ .‬אמר להם‪ :‬מדוע אם כך‪ ,‬בנוח עליו הרוח‪,‬‬ ‫קורא לו דוד; אדון‪ ,‬באומרו‪ :‬נאום יהוה לאדוני‪ ,‬שב לימיני עד‬ ‫אשית אויביך הדום לרגליך‪ .‬ואם דוד קרא לו אדון‪ ,‬איך הוא בנו‪.‬‬ ‫איש לא השכיל לענות לו‪ ,‬ומאותו יום איש לא העז לשאול אותו‬ ‫דבר‪ .‬אז דיבר ישוע להמון ולתלמידיו ואמר‪ :‬הסופרים והפרושים‬ ‫יושבים על כיסא משה‪ .‬לכן‪ ,‬כל דבר שיאמרו‪ ,‬שמרו ועשו‪ ,‬רק‬ ‫הישמרו מלעשות כמעשיהם‪ ,‬כי אומרים הם‪ ,‬אולם אינם עושים‪.‬‬ ‫וקושרים מטען כבד וקשה מנשוא ומעמיסים אותו על שכמם של‬ ‫אחרים‪ ,‬ולא מוכנים להניע אפילו אצבע‪ .‬ועושים את כל מעשיהם‬ ‫רק כדי להיראות לבני האדם ומרחיבים את טוטפותיהם ומאריכים‬ ‫את ציציותיהם ואוהבים להסב ראשונים בשולחן הסעודה ולשבת‬ ‫בכיסאות הקדמיים בבתי הכנסת‪ .‬ושיברכו אותם לשלום בשווקים‬ ‫ושאנשים יקראו להם רב‪ ,‬רבי‪ .‬ואתם‪ ,‬בל ייקרא לכם רבי‪ ,‬כי אחד‬ ‫הוא רבכם‪ ,‬המשיח‪ ,‬ואתם אחים כולכם‪ .‬ואל תקראו לאיש בארץ‬ ‫אבא‪ ,‬כי אחד הוא אביכם שבשמים‪ .‬וגם בל ייקרא לכם מורים‪ ,‬כי‬ ‫מורה אחד יהיה לכם‪ ,‬המשיח‪ .‬הגדול שבכם יהיה משרת לכולכם‪,‬‬ ‫כי המרומם את נפשו יושפל והמשפיל את נפשו ירומם‪ .‬אוי לכם‬ ‫סופרים ופרושים מתרפסים על שמונעים אתם את מלכות השמים‬ ‫מהאנשים‪ .‬אתם לא תבואו אליה ולבאים אליה לא תניחו להיכנס‪.‬‬ ‫אוי לכם סופרים ופרושים מתרפסים על שעושקים אתם את בתי‬ ‫האלמנות ומאריכים את תפילותיכם תוך העמדת פנים‪ .‬לפיכך‪ ,‬על‬ ‫כל הדברים האלה במשפט גדול מאוד תישפטו‪ .‬אוי לכם סופרים‬ ‫ופרושים מתרפסים על כך שנוסעים אתם בים וביבשה כדי לגייר‬ ‫איש אחד‪ ,‬וכאשר יתגייר‪ ,‬תהפכו אותו לבן גיהינום כפליים מכם‪.‬‬

‫אוי לכם סופרים ופרושים מתרפסים על שנתתם מעשרות מנטה‪,‬‬ ‫שמיר וכמון וזנחתם את עיקרי התורה‪ ,‬את הצדק‪ ,‬החסד והאמת‪.‬‬ ‫את אלה יש לעשות ומאלה אין לחדול‪ .‬אוי לכם חכמי התורה על‬ ‫שהסרתם את מפתח הדעת‪ ,‬אתם לא נכנסתם ואת הבאים חסמתם‪.‬‬ ‫והנה מעידים אתם על עצמכם שהנכם בניהם של הורגי הנביאים‪.‬‬ ‫לכן הנני שולח לכם נביאים וחכמים וסופרים‪ .‬חלק מהם תהרגו‬ ‫ותוקיעו וחלק מהם תלקו בשוטים בבתי כנסיותיכם ותרדפו אותם‬ ‫מעיר לעיר‪ .‬כל זאת כדי שיחול עליכם כל דם נקי שנשפך בארץ‪,‬‬ ‫מדם הבל הצדיק ועד דם זכריהו בן ברכיה‪ ,‬שרצחתם בין ההיכל‬ ‫למזבח‪ .‬אמן‪ ,‬אומר אני לכם; כל אלה בוא יבואו על הדור הזה‪.‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ההורגת את הנביאים וסוקלת את השליחים‪,‬‬ ‫כמה פעמים עליי לקבץ את בניך כתרנגולת המקבצת את אפרוחיה‬ ‫תחת כנפיה‪ ,‬ולא תיאותו‪ .‬הנה ביתכם ייעזב לכם‪ .‬ואומר אני לכם;‬ ‫מעתה לא תראוני עד אשר תאמרו‪ :‬ברוך הבא בשם יהוה‪ .‬כאשר‬ ‫יצא ישוע והלך מההיכל ניגשו אליו תלמידיו כדי להראות לו את‬ ‫בניני ההיכל‪ .‬אמר להם ישוע‪ :‬האם ראיתם את כל אלה‪ .‬אמן‪ ,‬אני‬ ‫אומר לכם; לא תיוותר פה אבן על אבן שלא תופל ארצה‪ .‬כשישב‬ ‫בהר הזיתים באו אליו תלמידיו לבדם ואמרו‪ :‬אנא אמור לנו מתי‬ ‫יקרה הדבר ומה אות בואך וקץ העולם‪ .‬ענה להם ישוע‪ :‬היזהרו‬ ‫בל יתעה אתכם איש‪ .‬כי רבים יבואו בשמי ויאמרו‪ :‬אני המשיח‪,‬‬ ‫ויתעו רבים‪ .‬ואתם תדעו מלחמות ושמועות מלחמה‪ .‬דעו זאת ואל‬ ‫תיבהלו‪ ,‬כי כל אלה בוא תבואנה‪ ,‬ועדיין אין זה הקץ‪ .‬כי יקום גוי‬ ‫על גוי וממלכה על ממלכה‪ ,‬ורעב ואסונות והמולה יהיו בכל מיני‬ ‫מקומות‪ .‬כל אלה הם ראשיתם של חבלי הלידה‪ .‬אז יסגירו אתכם‬ ‫לצוררים ויהרגו אתכם‪ ,‬ותהיו שנואים על כל הגויים בעבור שמי‪.‬‬

‫אז ייכשלו רבים ויסגירו איש את רעהו וישנאו איש את אחיו‪.‬‬ ‫ונביאי שקר רבים יקומו ויתעו רבים‪ .‬ובגלל שירבו העוונות תפוג‬ ‫אהבת רבים‪ .‬והמתמיד עד עת קץ‪ ,‬הוא ייוושע‪ .‬ובשורת המלכות‬ ‫הזאת תיקרא בכל התבל לעדות לכל הגויים‪ ,‬ואז יבוא הקץ‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫כשייראה השיקוץ המשומם שהזכיר דניאל הנביא עומד במקום‬ ‫הקדוש‪ ,‬על הקורא להבין‪ .‬אז ינוסו אנשי יהודה להרים‪ .‬והתפללו‬ ‫שמנוסתכם לא תהיה בחורף ולא בשבת‪ ,‬כי אז תהיה צרה גדולה‪,‬‬ ‫כמוה לא היתה מראשית העולם ועד עתה וכמוה לא תהיה‪ .‬ולולא‬ ‫קוצרו אותם ימים‪ ,‬לא יינצל כל בשר‪ ,‬אך למען הנבחרים יתקצרו‬ ‫אותם ימים‪ .‬וכשיאמרו לכם בעת ההיא שהמשיח הוא פה או שם‪,‬‬ ‫אל תאמינו‪ .‬כי יקומו משיחי ונביאי שקר ויחוללו אותות גדולים‬ ‫ומופתים כדי להתעות גם את הנבחרים‪ ,‬אם יוכלו‪ .‬לכן‪ ,‬כשיאמרו‬ ‫לכם‪ :‬הוא במדבר‪ ,‬אל תצאו‪ ,‬או הוא בחדרים‪ ,‬אל תאמינו‪ .‬כברק‬ ‫היוצא ממזרח ומאיר עד למערב‪ ,‬כך יהיה בואו של בן האדם‪ .‬אז‬ ‫ייראה אות בן האדם ברקיע ויספדו כל משפחות הארץ ויראו את‬ ‫בן האדם בא עם ענני השמים בגבורה ובכבוד גדול‪ .‬ואת מלאכיו‬ ‫ישלח בקול שופר גדול לקבץ את בחיריו מארבע הרוחות‪ ,‬מקצה‬ ‫הרקיע עד קצהו‪ .‬אמן‪ ,‬אומר אני לכם; כי לא יעבור הדור הזה עד‬ ‫שיתגשמו כל הדברים הללו‪ .‬השמים והארץ יעברו‪ ,‬אך דבריי לא‬ ‫יעברו‪ .‬את היום הזה ושעתו לא ידע איש‪ ,‬גם לא מלאכי השמים‪,‬‬ ‫זולת האב לבדו‪ .‬אותה שעה יהיו שניים בשדה‪ ,‬אחד ייאסף ואחד‬ ‫ייעזב‪ .‬שתיים טוחנות ברחיים‪ ,‬אחת תיאסף ואחת תיעזב‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫היו דרוכים‪ ,‬כי אינכם יודעים את השעה שבה יבוא אדונכם‪ .‬יהיו‬ ‫מותניכם חגורים ונרותיכם דולקים‪ .‬והיו דומים לאנשים שמחכים‬ ‫לאדונם שישוב מהחתונה‪ ,‬וכאשר יבוא ויקיש‪ ,‬יפתחו לו במהרה‪.‬‬

‫אשרי אותם העבדים שהאדון ימצאם מוכנים בבואו‪ .‬אמן‪ ,‬אומר‬ ‫אני לכם שהוא ישנס מותניו‪ ,‬יושיבם לאכול וייגש לשרתם‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫היו גם אתם מוכנים‪ ,‬כי בעת שאותה לא תשערו‪ ,‬יבוא בן האדם‪.‬‬ ‫ביום הראשון לחג המצות ניגשו התלמידים לישוע ושאלו אותו‪:‬‬ ‫היכן תרצה שנכין לך לאכול את הפסח‪ .‬ענה להם‪ :‬לכו העירה אל‬ ‫פלמוני ואמרו לו‪ :‬כה אמר רבנו; שעתי קרובה ובביתך אעשה את‬ ‫הפסח עם תלמידיי‪ .‬קיימו התלמידים את הדבר שצווה להם ישוע‬ ‫והכינו את הפסח‪ .‬בערב הסב עם התריסר‪ .‬וכשאכלו אמר‪ :‬אמן‪,‬‬ ‫אומר אני לכם; אחד מכם ימסרני‪ .‬יהודה שמסר אותו ענה ואמר‪:‬‬ ‫רבי האם זה אני‪ .‬והוא ענה‪ :‬אתה אמרת‪ .‬וכשאכלו לקח ישוע את‬ ‫הלחם בירך ופרס ונתן לתלמידים ואמר‪ :‬קחו ואכלו‪ ,‬זה גופי‪ .‬לקח‬ ‫את הכוס בירך‪ ,‬נתן להם ואמר‪ :‬שתו ממנה כולכם‪ ,‬כי זה דמי‪ ,‬דם‬ ‫הברית החדשה הנשפך בעד רבים לשם כפרת חטאים‪ .‬אגיד לכם‪:‬‬ ‫מעתה לא אשתה מפרי הגפן הזה עד היום בו אשתה אותו עמכם‬ ‫חדש במלכות אבי‪ .‬אז אמר להם ישוע‪ :‬כולכם תיכשלו בי הלילה‪,‬‬ ‫ככתוב‪ :‬הך את הרועה ותפוצין הצאן‪ .‬ואחרי תחייתי אלך לפניכם‬ ‫לגליל‪ .‬פטרוס ענה לו ואמר‪ :‬גם אם ייכשלו בך כולם‪ ,‬אני לעולם‬ ‫לא אכשל‪ .‬ענה לו ישוע‪ :‬אמן‪ ,‬אומר אני לך שעוד הלילה‪ ,‬טרם‬ ‫יקרא התרנגול‪ ,‬תכחש בי שלוש פעמים‪ .‬אמר לו פטרוס‪ :‬גם אם‬ ‫עליי למות אתך‪ ,‬לא אכחש בך‪ ,‬וכך אמרו גם כל שאר התלמידים‪.‬‬ ‫אז הוא יצא והלך כהרגלו אל הר הזיתים‪ ,‬ותלמידיו הלכו אחריו‪.‬‬ ‫כשהגיעו לשם אמר להם‪ :‬התפללו שלא תבואו לידי ניסיון‪ .‬הוא‬ ‫פרש מהם‪ ,‬כמרחק של יידוי אבן‪ ,‬כרע על ברכיו והתפלל לאמור‪:‬‬ ‫אבי‪ ,‬העבר מעליי את הכוס הזאת ברצונך שלך‪ ,‬אך אל יהיה זה‬ ‫כרצוני‪ ,‬אלא כרצונך‪ .‬אז ניגלה אליו מלאך מהשמים וחיזק אותו‪.‬‬

‫והאנשים שתפשו את ישוע הוליכו אותו אל קיפא‪ ,‬הכהן הגדול‪,‬‬ ‫שבביתו נקהלו הסופרים והזקנים‪ .‬וראשי הכוהנים והסופרים וכל‬ ‫הסנהדרין חיפשו עדות שקר בישוע על מנת להמיתו‪ ,‬ולא מצאו‪.‬‬ ‫ולמרות שבאו לשם עדים רבים‪ ,‬לא מצאו‪ .‬לבסוף ניגשו שני עדי‬ ‫שקר וטענו שאמר כי ביכולתו להרוס את היכל האלוהים ולבנותו‬ ‫בשלושה ימים‪ .‬קם הכהן הגדול ושאל אותו‪ :‬האם לא תשיב דבר‬ ‫על מה שהעידו בך אנשים אלה‪ .‬וישוע שתק‪ .‬והכהן הגדול הגיב‬ ‫ואמר‪ :‬משביעך אני באלוהים חיים שתאמר לנו אם הנך המשיח‬ ‫בן המברך‪ .‬וישוע ענה לו‪ :‬אתה אמרת‪ ,‬ואני אומר לכם כי מעתה‬ ‫תחזו בבן האדם יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים‪ .‬הכהן‬ ‫הגדול קרא את בגדיו ואמר‪ :‬מגדף הוא‪ ,‬ואיזה צורך יש לנו לבקש‬ ‫עדים נוספים‪ ,‬הרי שמעתם את גידופו‪ .‬מה דעתכם‪ .‬וכולם הרשיעו‬ ‫אותו באומרם‪ :‬איש מוות הוא‪ .‬אז ירקו בפניו והכו אותו באגרוף‬ ‫ואחרים סטרו על לחיו‪ .‬והם אמרו‪ :‬נבא לנו המשיח מי יכה אותך‪.‬‬ ‫עם עלות השחר החליטו כל ראשי הכוהנים וזקני העם להמית את‬ ‫ישוע‪ .‬הם אסרו אותו‪ ,‬הוליכו אותו משם והסגירו אותו לפונטיוס‬ ‫פילטוס‪ ,‬המושל‪ .‬ישוע הועמד לפני המושל‪ ,‬והמושל שאל אותו‪:‬‬ ‫האם אתה הוא מלך היהודים‪ .‬ישוע השיב לו‪ :‬אתה אמרת‪ .‬וראשי‬ ‫הכוהנים והזקנים דיברו עליו את שטנתם‪ ,‬אך הוא לא השיב דבר‪.‬‬ ‫פילטוס אמר לו‪ :‬האם אינך שומע את הדברים שהם מעידים בך‪.‬‬ ‫ישוע לא ענה לו דבר‪ ,‬והמושל תמה על כך מאוד‪ .‬אותו מושל נהג‬ ‫לשחרר באותו החג אסיר אחד על פי בקשת העם‪ .‬ובעת ההיא היה‬ ‫להם אסיר ידוע‪ ,‬ישוע בר אבא שמו‪ .‬בעת שהתאספו שאל אותם‬ ‫פילטוס‪ :‬את מי תבחרו ואשלחהו למענכם‪ ,‬את ישוע בר אבא או‬ ‫את ישוע הנקרא בשם משיח‪ ,‬כי ידע שמקנאתם בו הסגירו אותו‪.‬‬

‫וראשי הכוהנים והזקנים הסיתו את המון העם לבקש את בר אבא‬ ‫ולאבד את ישוע‪ .‬ופילטוס יצא החוצה בפעם השנייה ואמר להם‪:‬‬ ‫אני מוציא אותו אליכם על מנת שתדעו שלא מצאתי בו שום עוון‪.‬‬ ‫ראו זאת ראשי הכוהנים והמשרתים והחלו לצעוק‪ :‬צלוב‪ ,‬צלוב‪.‬‬ ‫ענה להם פילטוס‪ :‬קחוהו וצלבוהו בעצמכם‪ ,‬כי אני לא מצאתי בו‬ ‫אשמה‪ .‬והנוכחים ענו‪ :‬יש לנו תורה‪ ,‬ועל פי תורתנו מות יומת‪ ,‬כי‬ ‫החשיב את עצמו לבן האלוהים‪ .‬כששמע זאת פילטוס גבר פחדו‪.‬‬ ‫הוא שב אל בית המשפט ושאל את ישוע‪ :‬מהיכן אתה‪ .‬וישוע לא‬ ‫ענה דבר‪ .‬אמר לו פילטוס‪ :‬אליי לא תדבר‪ ,‬הרי יודע אתה כי לאל‬ ‫ידי לצלוב אותך ולאל ידי לשלח אותך‪ .‬וישוע ענה לו‪ :‬לא היתה‬ ‫בידך רשות עליי‪ ,‬אילולא ניתנה לך ממעל‪ ,‬לכן עוון המסגיר אותי‬ ‫אליך גדול מעוונך‪ .‬אז ביקש פילטוס לשלחו‪ ,‬והנוכחים קראו‪ :‬אם‬ ‫תשלח אותו אינך נאמן לקיסר‪ ,‬כי כל המחשיב את עצמו למלך‪,‬‬ ‫מורד בקיסר‪ .‬אז הסגירו להיצלב‪ ,‬והם לקחו את ישוע והוליכוהו‪.‬‬ ‫ופילטוס כתב לוח וקבע אותו על הצלב‪ ,‬וזהו לשון הכיתוב‪ :‬ישוע‬ ‫הנוצרי מלך היהודים‪ .‬ויהודים רבים קראו את הלוח כי המקום בו‬ ‫נצלב ישוע היה קרוב אל העיר‪ ,‬והכיתוב רשום בעברית‪ ,‬ביוונית‬ ‫ורומית‪ .‬אמרו ראשי כוהני היהודים לפילטוס‪ :‬אל נא תכתוב מלך‬ ‫היהודים‪ ,‬אלא זה שאמר; אני הוא מלך היהודים‪ ,‬ופילטוס השיב‬ ‫להם‪ :‬את אשר כתבתי‪ ,‬כתבתי‪ .‬וכשצלבו אנשי הצבא את ישוע‬ ‫לקחו את בגדיו וחילקו אותם לארבעה חלקים‪ ,‬חלק לכל איש וגם‬ ‫את הכותונת‪ .‬והכותונת לא היתה תפורה‪ ,‬אלא ארוגה לכל אורכה‬ ‫מלמעלה עד למטה‪ .‬הם אמרו זה לזה‪ :‬אל נא נקרע אותה לגזרים‪,‬‬ ‫אלא נפיל עליה גורל למי תינתן‪ ,‬זאת למען יימלא הכתוב‪ :‬יחלקו‬ ‫בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל‪ ,‬ואת כל זאת עשו אנשי הצבא‪.‬‬

‫ובשעה השישית ירדה אפלה על כל הארץ עד לשעה התשיעית‪.‬‬ ‫וישוע קרא בקול גדול ואמר‪ :‬אבי‪ ,‬בידך אפקיד רוחי‪ ,‬ובאומרו‬ ‫זאת מסר את נשמתו‪ .‬והנה נקרעה פרוכת ההיכל מלמעלה למטה‬ ‫לשני חלקים‪ .‬והאדמה רעשה והסלעים התבקעו והקברים נפתחו‪.‬‬ ‫ורבים מהקדושים ישני אדמת עפר הקיצו ויצאו מהקברים אחרי‬ ‫תחייתו ונכנסו לעיר הקדושה ונראו לרבים‪ .‬שר המאה והאנשים‬ ‫שעמו‪ ,‬ששומרים על ישוע‪ ,‬ראו את הרעש ואת המתרחש‪ ,‬נבהלו‬ ‫מאד ואמרו‪ :‬אכן היה זה בן האלוהים‪ .‬והיהודים אמרו‪ :‬לא ילינו‬ ‫גופות על הצלב ביום השבת‪ ,‬כי ערב שבת היה זה‪ ,‬וגדול היה יום‬ ‫השבת ההוא‪ .‬הם ביקשו מפילטוס לשבור את שוקיהם ולהורידם‪.‬‬ ‫באו אנשי הצבא ושברו את שוקי האחד ואת שוקי השני שנצלבו‬ ‫עמו‪ .‬כאשר באו לישוע ראו שנפטר‪ ,‬ולא שברו את שוקיו‪ .‬ואחד‬ ‫מאנשי הצבא דקר את צדו בחנית ויצאו ממנו דם ומים‪ .‬והרואה‬ ‫זאת העיד ועדותו קיימת והוא יודע כי אמת יגיד כדי שגם אתם‬ ‫תאמינו‪ .‬כל זאת כדי למלא את הכתוב‪ :‬ועצם לא תשברו בו‪ .‬ועוד‬ ‫כתוב אחר האומר‪ :‬והביטו אליי את אשר דקרו‪ .‬לעת ערב בא איש‬ ‫עשיר מהרמתיים‪ ,‬יוסף שמו‪ ,‬וגם הוא מתלמידי ישוע‪ .‬הוא ניגש‬ ‫לפילטוס וביקש את גופת ישוע‪ .‬ופילטוס נתן הוראה‪ ,‬וזאת ניתנה‬ ‫לו‪ .‬יוסף לקח את הגופה‪ ,‬כרך אותה בתכריך טהור‪ ,‬הניחה בקבר‬ ‫החדש שחצב לו בסלע‪ ,‬גלל אבן גדולה על פתח הקבר והלך לו‪.‬‬ ‫והנשים שבאו עם ישוע מן הגליל הלכו אחריו‪ .‬הן ראו את הקבר‬ ‫ואת שהושם בו‪ ,‬כשחזרו הכינו מרקחות ומשחות ובשבת שבתו‬ ‫כמצווה‪ .‬בצאת השבת ולאור יום ראשון באו מרים ממגדל ומרים‬ ‫האחרת לראות את הקבר‪ .‬לפתע היה רעש אדמה גדול‪ ,‬כי מלאך‬ ‫יהוה ירד מן השמים‪ ,‬ניגש וגלל את האבן מן הפתח וישב עליה‪.‬‬

‫ומראהו כמראה ברק ולבושו לבן כשלג‪ .‬המלאך אמר לנשים‪ :‬אל‬ ‫תפחדנה‪ ,‬יודע אני כי את ישוע הנצלב הנכן מבקשות‪ .‬הוא איננו‬ ‫כאן‪ ,‬כי קם כפי שאמר‪ .‬בואנה וראינה את המקום בו שכב האדון‪.‬‬ ‫לכנה מהר ואמורנה לתלמידיו‪ :‬הוא קם מן המתים והולך לפניכם‬ ‫אל הגליל‪ ,‬שם תראוהו‪ .‬כה אמרתי לכן‪ .‬ותמהרנה לצאת ותנוסנה‬ ‫מהקבר‪ ,‬כי אחזו בהן רעדה ותימהון ולא אמרו דבר לאיש‪ ,‬מאחר‬ ‫שפחדו‪ .‬בעת שקם מהמתים בשעה אחת בשבת ניראה בראשונה‬ ‫למרים ממגדל‪ ,‬זאת שגירש ממנה את שבעת השדים‪ .‬היא הלכה‬ ‫ואמרה לאנשים שהיו עמו‪ ,‬בהיותם אבלים ובוכים‪ .‬וכששמעו כי‬ ‫חי הוא וניראה אליה‪ ,‬לא האמינו‪ .‬ואחרי כן ניראה בדמות אחרת‬ ‫לשניים מהם בצאתם לשדה‪ .‬והם הלכו ואמרו לאחרים‪ ,‬וגם להם‬ ‫לא האמינו‪ .‬לבסוף ניראה לתריסר בהיותם מסובים לאכול‪ .‬הוא‬ ‫גער בהם על חוסר אמונתם ועל קהות לבם‪ ,‬מאחר שלא האמינו‬ ‫לרואיו על שנעור מהמתים‪ .‬ותריסר התלמידים הלכו להר בגליל‪,‬‬ ‫עליו סיפר להם ישוע‪ .‬הם ראו אותו והשתחוו בפניו‪ ,‬ולחלק מהם‬ ‫נותרו ספקות בלבם‪ .‬אמר להם‪ :‬אלה הדברים אשר דיברתי אליכם‬ ‫עוד כשהייתי ביניכם‪ ,‬כי צריך שיימלא הכתוב עליי בתורת משה‬ ‫ובנביאים ובתהילים‪ .‬אז פתח את לבם כדי שיבינו את הכתובים‪.‬‬ ‫אמר להם‪ :‬כך כתוב וכך נגזר; כי יעונה המשיח ויקום מן המתים‬ ‫ביום השלישי‪ .‬ובשמו תוכרז תשובה וסליחת חטאים בכל הגויים‬ ‫החל מירושלים‪ .‬אמר להם‪ :‬לכו אל כל העולם וקראו את הבשורה‬ ‫לכל הבריאה‪ .‬כל מי שמאמין ונטבל‪ ,‬הוא ייוושע וכל מי שכופר‪,‬‬ ‫יאשם‪ .‬ולמדו אותם לשמור את כל הדברים אשר צוויתי אתכם‬ ‫לעשות‪ ,‬והנה אנכי אתכם כל הימים עד קץ העולם‪ ,‬אמן‪ .‬ולאחר‬ ‫שסיים את דבריו‪ ,‬נישא האדון אל השמים וישב לימין האלוהים‪.‬‬

‫מי יפרידנו מאהבת המשיח‪ .‬האם צרה או מצוקה‪ ,‬שנאה או רעב‪,‬‬ ‫עריה או סכנה או חרב‪ .‬ככתוב‪ :‬כי עליך הורגנו כל היום‪ ,‬נחשבנו‬ ‫כצאן טבחה‪ .‬אך על כל אלה הפלאנו לגבור בזכות האחד שאוהב‬ ‫אותנו‪ .‬ובטוחני שלא המוות ולא החיים‪ ,‬לא מלאכים ולא רשויות‬ ‫ולא צבאות‪ .‬לא בהווה ולא בעתיד‪ .‬לא הרקיע‪ ,‬לא התהום ולא כל‬ ‫ישות יוכלו להפרידנו מאהבת האלוהים שבמשיח ישוע אדוננו‪.‬‬ ‫האהבה סבלנית וטובה‪ .‬האהבה לא תקנא‪ ,‬לא תתגאה ולא תתנשא‪.‬‬ ‫לא תנהג בחוסר טעם‪ ,‬לא תבקש את טובתה‪ ,‬לא תזעם ולא תחרוש‬ ‫רעה‪ .‬לא תתענג על רוע‪ ,‬אלא תשמח עם האמת‪ .‬היא תישא הכול‪,‬‬ ‫תאמין בכול‪ ,‬תקווה לכול ותסכל הכול‪ .‬האהבה לא תכזיב לעולם‪.‬‬ ‫הנבואות תשכחנה‪ ,‬הלשונות תחדלנה והדעת תאבד‪ .‬באופן חלקי‬ ‫ידענו ובאופן חלקי ניבאנו‪ .‬ובבוא השלם‪ ,‬יבוטל החלקי‪ .‬כשהייתי‬ ‫ילד דיברתי כילד‪ ,‬הבנתי כילד וחשבתי כילד‪ .‬כשבגרתי זנחתי את‬ ‫הרגלי הינקות‪ .‬כעת אנו רואים בהשתקפות במראה‪ ,‬ובעתיד פנים‬ ‫מול פנים‪ .‬כעת ידיעתי חלקית‪ ,‬ובעתיד אדע בדרך שידעתי‪ .‬כעת‬ ‫נותרו שלוש אלה; האמונה‪ ,‬התקווה האהבה‪ ,‬והגדולה שבהן היא‬ ‫האהבה‪ .‬קודם כול‪ ,‬אהבו זה את זה אהבה עזה‪ ,‬כי על כל פשעים‬ ‫תכסה אהבה‪ .‬מי שלא אוהב‪ ,‬לא מכיר את האלוהים‪ ,‬כי האלוהים‬ ‫הוא האהבה‪ .‬ואנחנו הכרנו והאמנו באהבה שהאלוהים מקיים בנו‪.‬‬ ‫האלוהים הוא האהבה; מקיים האהבה‪ ,‬קיים באלוהים‪ ,‬והאלוהים‬ ‫קיים בו‪ .‬בזאת הפכה אהבתנו לשלמה‪ ,‬בכך שיש לנו ביטחון ביום‬ ‫הדין‪ ,‬כי כמוהו‪ ,‬כך גם אנו בעולם הזה‪ .‬באהבה אין פחד‪ .‬אדרבא‪,‬‬ ‫האהבה השלמה תגרש את הפחד‪ ,‬כי הפחד הוא פחד מפני העונש‪,‬‬ ‫והמפחד לא שלם באהבה‪ .‬אנו אוהבים‪ ,‬כי הוא אהב אותנו תחילה‪.‬‬ ‫ומצווה זאת ניתנה לנו; שהאוהב את האלוהים יאהב גם את אחיו‪.‬‬

‫חזון ישוע המשיח שנתן לו אלוהים כדי להראות לעבדיו את מה‬ ‫שחייב לבוא במהרה‪ .‬ושלח אותו ביד מלאכו להגיד לעבדו יוחנן‪,‬‬ ‫שהעיד את דבר אלוהים ואת עדות ישוע המשיח ואת אשר ראה‪.‬‬ ‫אשרי הקורא והשומעים את דברי הנבואה והשומרים על הכתוב‬ ‫בה‪ ,‬כי קרובה העת‪ .‬הנה הוא בא עם העננים‪ .‬ותראהו כל עין‪ ,‬גם‬ ‫אלה שדקרוהו‪ ,‬ויספדו עליו כל משפחות הארץ‪ .‬אמן‪ ,‬אמן‪ .‬אני‬ ‫האלף והתו‪ ,‬דבר יהוה אלוהים‪ ,‬ההווה והיה ויבוא‪ ,‬הכול יכול‪ .‬מי‬ ‫שאוזן לו‪ ,‬ישמע את מה שהרוח אומר לקהילות; המנצח‪ ,‬אתן לו‬ ‫לאכול מעץ החיים שבפרדס האלוהים‪ .‬אל תירא מפני מה שעתיד‬ ‫אתה לסבול‪ .‬והנה עתיד השטן להשליך חלק מכם למאסר על מנת‬ ‫לנסותכם‪ ,‬ויהיו לכם עשרת ימי צרה‪ .‬אולם הייה נאמן עד המוות‪,‬‬ ‫ואעניק לך עטרת חיים‪ .‬מי שאוזן לו‪ ,‬ישמע את מה שהרוח אומר‬ ‫לקהילות; המנצח לא יינזק במוות השני‪ .‬מי שאוזן לו‪ ,‬ישמע את‬ ‫מה שהרוח אומר לקהילות; המנצח‪ ,‬אתן לו לאכול מן המן הגנוז‬ ‫ואתן לו אבן לבנה ועל האבן כתוב שם חדש שלא ידע איש זולת‬ ‫המקבל‪ .‬המנצח ושומר את דבריי עד עת הקץ‪ ,‬אתן לו שלטון על‬ ‫הגויים‪ .‬ואתן לו את כוכב השחר‪ .‬מפני ששמרת את דבר תקוותי‪,‬‬ ‫אשמור עליך גם אני משעת הניסיון שעתידה לבוא על כל התבל‪,‬‬ ‫לנסות את יושבי הארץ‪ .‬את המנצח אעשה לעמוד בהיכל אלוהי‪,‬‬ ‫ולא יצא עוד החוצה‪ ,‬ואכתוב עליו את שם אלוהי ואת שם עיר‬ ‫אלוהי‪ ,‬ירושלים החדשה‪ ,‬היורדת מהשמים מאת אלוהי ואת שמי‬ ‫החדש‪ .‬את מי שאוהב אוכיח ואייסר‪ .‬לכן‪ ,‬שקוד וחזור בתשובה‪.‬‬ ‫עומד אני בשער ודופק‪ ,‬כל איש אשר ישמע את קולי ויפתח את‬ ‫השער‪ ,‬אכנס אליו ואסעד עמו והוא עמי‪ .‬המנצח‪ ,‬אתן לו לשבת‬ ‫עמי על כיסאי כפי שניצחתי גם אני וישבתי לצד כסאו של אבי‪.‬‬

‫לאחר הדברים האלה ראיתי שער נפתח בשמים‪ ,‬והקול הראשון‪,‬‬ ‫אשר שמעתי כקול שופר המדבר אליי‪ ,‬אמר‪ :‬עלה הנה ואראה לך‬ ‫את העתיד להיות‪ .‬לפתע נחה עליי הרוח והנה כס ניצב ברקיע ועל‬ ‫הכס יושבו‪ .‬והיושב נראה כאבן ישפה ואודם‪ .‬וקשת מסביב לכס‬ ‫ומראיתה כברקת‪ .‬סביב לכס ראיתי עשרים וארבעה כיסאות ועל‬ ‫הכיסאות יושבים עשרים וארבעה זקנים לבושים בלבן ונזרי זהב‬ ‫לראשיהם‪ .‬ומהכס יוצאים ברקים ורעמים וקולות‪ ,‬ושבעה לפידי‬ ‫אש בוערים לפני הכס‪ ,‬והם שבעת רוחות האלוהים‪ .‬לפני הכס יש‬ ‫ים זכוכית כעין הבדולח וסביב מרכז הכס יש ארבע חיות מלאות‬ ‫עיניים מלפנים ואחור‪ .‬ראיתי בימין יושב הכס ספר כתוב מלפנים‬ ‫ואחור וחתום בשבעה חותמות‪ .‬ראיתי שרף חזק קורא בקול גדול‪:‬‬ ‫מי ראוי לפתוח את הספר ולהתיר את חותמיו‪ .‬ואיש לא הצליח‪,‬‬ ‫לא בשמים ולא בארץ ולא מתחת לארץ‪ ,‬לפתוח את הספר‪ ,‬גם לא‬ ‫להביט בו‪ .‬ראיתי בין הכס וארבע החיות והזקנים שה ניצב והוא‬ ‫כטבוח‪ .‬שבע קרניים לו ושבע עיניים‪ ,‬שהן שבע רוחות האלוהים‬ ‫השלוחות לארץ‪ .‬הוא בא ונטל את הספר מימין יושב הכס‪ .‬ראיתי‬ ‫עוד שרף חזק יורד ממעל‪ .‬לבושו ענן‪ ,‬קשת לראשו‪ ,‬פניו כשמש‪,‬‬ ‫רגליו כעמודי אש ובידו ספר קטן פתוח‪ .‬הוא הניח את רגל ימינו‬ ‫על הים ואת שמאלו על הארץ וקרא בקול גדול כשאגת האריה‪,‬‬ ‫ובקוראו ענו שבעת הרעמים בקולותיהם‪ .‬כשענו שבעת הרעמים‪,‬‬ ‫ורציתי לכתוב‪ ,‬ושמעתי קול ממעל אומר‪ :‬חתום את דברי שבעת‬ ‫הרעמים ואל תכתוב זאת‪ .‬והקול ששמעתי ממעל פנה אליי בשנית‬ ‫ואמר‪ :‬לך וקח את הספר הקטן הפתוח אשר ביד השרף הניצב על‬ ‫הים והארץ‪ .‬לקחתי את הספר מיד השרף ואכלתי אותו‪ .‬בפי הוא‬ ‫היה מתוק כדבש‪ ,‬ולאחר שאכלתי אותו התמלאה בטני במרורים‪.‬‬

‫והוא אמר לי‪ :‬עליך להינבא על עוד עמים ואומות ושפות ומלכים‬ ‫רבים‪ .‬נמסר לי קנה דמוי מטה והשרף אמר‪ :‬קום ומדוד את היכל‬ ‫האלוהים והמזבח והסוגדים לו‪ .‬ואת החצר שמחוץ להיכל השמט‬ ‫ואל תמדוד‪ ,‬כי ניתנה לגויים שיירמסו את עיר הקודש ארבעים‬ ‫ושניים חודשים‪ .‬ואתן אותה לשני עדי שיתנבאו אלף ומאתיים‬ ‫ושישים ימים בלבוש שקים‪ .‬איש כי יפגע בהם‪ ,‬תצא אש מפיהם‬ ‫ותאכל את אויביהם‪ ,‬וכל הפוגע בהם יומת‪ .‬כשיסיימו את עדותם‪,‬‬ ‫החיה העולה מהגיהינום תילחם בהם‪ ,‬תנצחם ותהרגם‪ .‬אות גדול‬ ‫נראה ברקיע‪ ,‬אישה שהשמש לגופה‪ ,‬הירח לרגליה ולראשה כתר‬ ‫שניים עשר הכוכבים‪ ,‬הרה היא וזועקת בחבלי וצירי הלידה‪ .‬אות‬ ‫אחר נראה ברקיע‪ ,‬והנה תנין ענק‪ ,‬אדום כאש‪ ,‬שבעה ראשים לו‬ ‫ועשר קרניים ולראשיו שבעה כתרים‪ .‬בזנבו סחב שליש מכוכבי‬ ‫הרקיע והשליכם ארצה‪ .‬התנין נעמד לפני האישה הקרובה ללדת‬ ‫כדי לבלוע את בנה בלידתו‪ .‬לאחר שילדה בן זכר‪ ,‬שירעה את כל‬ ‫הגויים בשבט ברזל‪ ,‬נלקח בנה אל האלוהים ואל כסאו‪ .‬והאישה‬ ‫ברחה למדבר שם הוכן לה מקום מאת אלוהים כדי שיכלכלוה בו‬ ‫אלף ומאתים ושישים ימים‪ .‬ומלחמה התחוללה בשמים‪ ,‬מיכאל‬ ‫ושרפיו נלחמים בתנין‪ ,‬והתנין ושרפיו נלחמים‪ .‬אז הוטל הדרקון‬ ‫הענק‪ ,‬הנחש הקדום הנקרא מלשין ושטן המדיח את כל תבל‪ .‬הוא‬ ‫הוטל ארצה ומלאכיו הוטלו עמו‪ .‬שמעתי קול גדול ברקיע קורא‪:‬‬ ‫עתה באה ישועת אלוהינו‪ ,‬עוצמתו ומלכותו וממשלת משיחו‪ ,‬כי‬ ‫הורד שונא אחינו המאשים אותם בפני אלוהינו יומם ולילה‪ .‬והם‬ ‫ניצחו אותו בדם השה ובדבר עדותם ולא ביכרו את נפשם על פני‬ ‫מוות‪ .‬לכן‪ ,‬שמחו השמים והיושבים בהם‪ ,‬ואוי לכם יושבי הארץ‬ ‫והים כי ירד אליכם השטן בזעמו הגדול מתוך ידיעה שזמנו קצר‪.‬‬

‫כשראה התנין כי הוטל ארצה‪ ,‬רדף את האישה שילדה את הזכר‪.‬‬ ‫וניתנו לאישה שתי כנפי הנשר הגדול כדי לעוף למקומה במדבר‪,‬‬ ‫שם תאובטח שלוש וחצי שנים מפני הנחש‪ .‬שלח הנחש נהר מים‬ ‫מפיו בעקבות האישה כדי שתישטף בנהר‪ .‬והארץ עזרה לאישה;‬ ‫פתחה הארץ את פיה ובלעה את הנהר ששלח התנין מפיו‪ .‬התנין‬ ‫קצף על האישה ויצא להילחם בשאר בניה‪ ,‬השומרים את מצוות‬ ‫אלוהים ודבקים בעדות ישוע‪ .‬והוא עמד על חול הים‪ .‬ראיתי חיה‬ ‫עולה מן הים‪ ,‬עשר קרניים לה ושבעה ראשים‪ .‬על קרניה עשרה‬ ‫כתרים ועל ראשיה שמות נאצה‪ .‬והחיה אשר ראיתי נראית כנמר‬ ‫ורגליה רגלי דב ופיה פי אריה‪ .‬והתנין נתן לה את כוחו ואת כסאו‬ ‫וסמכויות נרחבות‪ .‬ראיתי שאחד מראשיה פצוע באורח אנוש‪ ,‬אך‬ ‫מכת המוות שלה נרפאה וכל הארץ השתוממה על החיה‪ .‬ניתן לה‬ ‫פה שמדבר ברברבנות ובגידופים וניתנה לה סמכות לפעול במשך‬ ‫ארבעים ושניים חודשים‪ .‬היא פתחה פיה בנאצות כלפי האלוהים‬ ‫וגידפה את שמו ואת משכנו ואת שוכני השמים‪ .‬ניתן לה לעשות‬ ‫מלחמה עם הקדושים ולנצח אותם וניתנה לה סמכות על כל שבט‬ ‫ועם ושפה וגוי‪ .‬מי שאוזן לו‪ ,‬ישמע; הלוקח בשבי‪ ,‬יילקח בשבי‪,‬‬ ‫ההורג בחרב‪ ,‬ייהרג בחרב; זאת סבלנותם של הקדושים ואמונתם‪.‬‬ ‫ראיתי חיה אחרת עולה מן האדמה‪ ,‬שתי קרניים לה כקרני השה‪,‬‬ ‫והיא מדברת כתנין‪ .‬את פקודות החיה הראשונה היא מוציאה אל‬ ‫הפועל ומביאה את הארץ ואת כל יושביה לסגוד לחיה הראשונה‪,‬‬ ‫אשר מכת המוות שלה נרפאה‪ .‬והיא עושה אותות גדולים עד כדי‬ ‫הורדה של אש מהשמים ארצה לעיני האנשים‪ .‬ומתעה את יושבי‬ ‫הארץ בעזרת האותות אשר ניתן לה לעשות בשם החיה‪ ,‬באומרה‬ ‫ליושבי הארץ לעשות צלם לחיה אשר הוכתה מכת חרב ושרדה‪.‬‬

‫וניתנה לה רשות לתת רוח לצלם החיה באופן שצלם החיה ידבר‬ ‫וגם יסגיר למוות את כל אלה שמסרבים להשתחוות לצלם החיה‪.‬‬ ‫והיא גורמת לכך שכולם‪ ,‬קטנים כגדולים‪ ,‬עניים או עשירים‪ ,‬בני‬ ‫חורין ועבדים ישימו תו על יד ימינם או על מצחם‪ ,‬כך שלא יוכל‬ ‫איש לקנות או למכור מלבד אלו שיש להם את תו החיה‪ ,‬שמה או‬ ‫מספר שמה‪ .‬וזאת החכמה; המבין יבין את מספר החיה‪ ,‬כי מספר‬ ‫אדם הוא וצלמו שש מאות שישים ושש‪ .‬וראיתי את השה עומד‬ ‫על הר ציון ועמו מאה וארבעים וארבעה אלפים‪ ,‬ושם אביו כתוב‬ ‫על מצחם‪ .‬ושמעתי קול גדול מההיכל אומר אל שבעת המלאכים‪:‬‬ ‫לכו ורוקנו אל הארץ את שבע קערות קצף האלוהים‪ .‬והיו קולות‬ ‫וברקים ורעמים ורעש גדול שכמוהו לא היה מאז היות האדם על‬ ‫הארץ‪ ,‬רעש גדול ונורא‪ .‬העיר הגדולה נחלקה לשלושה חלקים‬ ‫וערי הגויים נפלו ותיזכר בבל הגדולה לפני האלוהים לתת לה את‬ ‫כוס יין חרון אפו‪ .‬אחד משבעת המלאכים שנושאים שבע קערות‬ ‫בא אליי ואמר‪ :‬בוא ואראה לך את משפט הזונה הגדולה היושבת‬ ‫על מים רבים‪ .‬הוא נשאני ברוח למדבר‪ ,‬וראיתי אישה יושבת על‬ ‫חיה אדומה כשני‪ ,‬מלאה בשמות נאצה‪ ,‬שבעה ראשים לה ועשר‬ ‫קרניים‪ .‬ראיתי את האישה שיכורה כולה מדם הקדושים ודם עדי‬ ‫ישוע והשתוממתי על המחזה בתימהון גדול‪ .‬המלאך שאל אותי‪:‬‬ ‫למה השתוממת; אגלה לך את סוד האישה והחיה הנושאת אותה‪,‬‬ ‫בעלת שבעת הראשים ועשר הקרניים‪ .‬זו הדעת והחוכמה; שבעת‬ ‫הראשים הם שבעה הרים עליהם יושבת האישה‪ .‬החיה שהיתה‬ ‫ואיננה הוא השמיני‪ .‬אחד מהשבעה הוא ולאבדון הלך‪ .‬והאישה‬ ‫שראית היא העיר הגדולה המולכת במלכי הארץ‪ .‬אחרי כן ראיתי‬ ‫שרף אחר יורד מהשמים; כביר היה כוחו והארץ האירה מכבודו‪.‬‬

‫הוא קרא בקול עז ואמר‪ :‬נפלה נפלה בבל הגדולה והיתה למשכן‬ ‫שדים ומעון לכל רוח נתעב ומאחז לכל עוף טמא ומאוס‪ .‬כי מיין‬ ‫קצף זנותה שתו כל הגויים ומלכי הארץ זנו אחריה וסוחרי הארץ‬ ‫התעשרו משפע עינוגיה‪ .‬ושמעתי קול אחר מהשמים אומר‪ :‬צאו‬ ‫ממנה עמי פן תשתתפו בחטאיה ותוכו בנגעיה‪ ,‬כי הגיעו חטאיה‬ ‫עד לשמים וזכר אלוהים את פשעיה‪ .‬ומלכי הארץ שזנו והתענגו‬ ‫עמה יבכו ויספדו עליה בראותם את עשן שרפתה‪ .‬מרחוק יעמדו‬ ‫נוכח אימת עינויה ויגידו‪ :‬אוי לבבל העיר הגדולה‪ ,‬העיר החזקה‪,‬‬ ‫הן בשעה אחת בא משפטך‪ .‬גם סוחרי הארץ יבכו ויתאבלו עליה‪,‬‬ ‫כי מעתה איש לא יקנה עוד את מטען סחורתם‪ .‬וכל רב חובל וכל‬ ‫נוסעי האוניות והמלחים וכל העושים מלאכתם בים עמדו מרחוק‪.‬‬ ‫הם זרקו עפר על ראשיהם וזעקו בבכי ויללה‪ :‬אוי לעיר הגדולה‪,‬‬ ‫אשר מהונה התעשרו כל בעלי האוניות בים‪ ,‬ברגע אחד הוחרבה‪.‬‬ ‫ושרף נורא נשא אבן דרך גדולה והשליך אותה לים באומרו‪ :‬כך‪,‬‬ ‫בתקיפות‪ ,‬תושלך בבל העיר הגדולה ולא תימצא עוד‪ .‬לאחר מכן‬ ‫שמעתי קול גדול כקול המון רב בשמים אומר‪ :‬הללויה‪ .‬הישועה‬ ‫והתהילה והכבוד והגבורה לאלוהינו‪ ,‬כי אמת וצדק משפטיו; כי‬ ‫השיב את גמול הזונה הגדולה אשר השחיתה את הארץ בזנותה‪,‬‬ ‫ואת דם עבדיו דרש מידה‪ .‬ראיתי את השמים נפתחים והנה סוס‬ ‫לבן והיושב עליו נקרא נאמן ואמיתי‪ ,‬וביושר הוא שופט ונלחם‪.‬‬ ‫עיניו כלהבת אש‪ ,‬עטרות רבות לראשו ויש לו שם כתוב שאיש‬ ‫לא ידע זולתו‪ .‬וראיתי שרף אחד עומד בתוך השמש וקורא בקול‬ ‫גדול‪ ,‬באומרו לכל בעלי הכנף אשר מעופפים בתוך הרקיע‪ :‬בואו‬ ‫והיאספו לזבח הגדול אשר לאלוהים‪ .‬וראיתי את החיה ואת מלכי‬ ‫הארץ וצבאותיהם נאספים כדי להילחם ברוכב על הסוס ובצבאו‪.‬‬

‫החיה נתפסה ועמה נביא השקר שעשה את האותות בשמה והדיח‬ ‫באמצעותם את נושאי תו החיה ואת המשתחווים לצלמה‪ ,‬ושניהם‬ ‫הושלכו חיים אל אגם האש אשר בוער בגפרית‪ .‬ראיתי שרף יורד‬ ‫מהשמים‪ ,‬מפתח השאול ברשותו ובידו כבל גדול‪ .‬הוא אחז בנחש‬ ‫הקדום‪ ,‬המלשין והשטן‪ ,‬ואסר אותו לאלף שנים‪ .‬ראיתי כסאות‪,‬‬ ‫הם יישבו עליהם והמשפט ניתן בידם‪ .‬ונשמות הנערפים על עדות‬ ‫ישוע ועל דבר אלוהים‪ ,‬אשר לא סגדו לחיה וצלמה ולא קיבלו את‬ ‫התו על מצחם או על ידם‪ ,‬חיו ומלכו במחיצתו של המשיח אלף‬ ‫שנים‪ .‬שאר המתים לא חיו עד תום אלף השנים‪ ,‬זוהי התחייה‬ ‫הראשונה‪ .‬וכל מי שיש לו חלק בתחייה הראשונה‪ ,‬אשריו וקדוש‬ ‫הוא‪ .‬באלה לא ישלוט המוות השני‪ ,‬כי הם יהיו כוהנים לאלוהים‬ ‫ולמשיחו וימלכו במחיצתו אלף שנים‪ .‬וככלות אלף השנים הותר‬ ‫השטן מבית מאסרו ויצא להדיח את הגויים בארבע כנפות הארץ‬ ‫ולאסוף אותם למלחמת גוג ומגוג‪ .‬ומספרם כחול הים‪ .‬הם עלו על‬ ‫מרחבי הארץ והקיפו את מחנה הקדושים ואת העיר האהובה; אז‬ ‫ירדה להבת אש מהשמים וכילתה אותם‪ .‬והשטן שהדיחם הושלך‬ ‫לאגם האש והגפרית בו נמצאים גם החיה ונביא השקר‪ ,‬שם יעונו‬ ‫ביום ובלילה לעולמי עולמים‪ .‬ראיתי כיסא לבן גדול ואת היושב‬ ‫עליו‪ ,‬אשר מפניו נמלטו השמים והארץ‪ ,‬ומקום לא יימצא עבורם‪.‬‬ ‫וראיתי את המתים‪ ,‬הקטנים בחברת הגדולים‪ ,‬עומדים מול הכיסא‬ ‫וספרים נפתחו‪ .‬וגם ספר אחר נפתח‪ ,‬ספר החיים‪ .‬והמתים נשפטו‬ ‫על פי מעשיהם כפי שנכתב בספרים‪ .‬הים השיב את מתיו והמוות‬ ‫והשאול השיבו את מתיהם וכל האנשים נשפטו על פי מעשיהם‪.‬‬ ‫והמוות והשאול הוטלו לאגם האש‪ .‬ואגם האש הוא המוות השני‪.‬‬ ‫וכל איש ששמו לא נמצא רשום בספר החיים הושלך לאגם האש‪.‬‬

‫ראיתי שמים חדשים וארץ חדשה‪ ,‬כי השמים הראשונים והארץ‬ ‫הראשונה עברו והים איננו עוד‪ .‬ראיתי את עיר הקודש‪ ,‬ירושלים‬ ‫החדשה‪ ,‬יורדת מהשמים מאת האלוהים‪ ,‬לבושה ככלה המיועדת‬ ‫לבעלה‪ .‬ושמעתי קול גדול מהכס אומר‪ :‬הנה משכן האלוהים עם‬ ‫בני האדם‪ ,‬ושכן ביניהם‪ .‬הם יהיו לו לעם‪ ,‬והוא‪ ,‬האלוהים‪ ,‬יהיה‬ ‫אתם‪ ,‬וימחה כל דמעה מעיניהם‪ ,‬והמוות לא יהיה עוד‪ ,‬וגם אבל‪,‬‬ ‫נהי וצער לא יהיו עוד‪ ,‬כי תם הסדר הישן‪ .‬ויושב הכס אמר‪ :‬הנני‬ ‫מכין הכול מחדש‪ .‬והוסיף‪ :‬כתוב‪ ,‬כי דברים אלה נכונים ונאמנים‪.‬‬ ‫והוא אמר לי‪ :‬היה ונשלם‪ .‬אני האלף והתו‪ ,‬ההתחלה והסוף‪ .‬אני‬ ‫אתן לכל צמא מהמעיין של מי החיים‪ ,‬בחינם‪ .‬והעיר איננה נזקקת‬ ‫לשמש ולירח שיזרחו בה‪ ,‬כי כבוד אלוהים מאיר אותה ונרה הוא‬ ‫השה‪ .‬שעריה לא יסגרו ביום‪ ,‬כי לא יהיה לילה‪ .‬את כבוד הגויים‬ ‫והדרם יביאו אליה‪ .‬ולא יכנס אליה כל טמא ועושה תועבה וכזב‪,‬‬ ‫אלא הכתובים בספר החיים של השה‪ .‬אז הראה לי נהר מים חיים‬ ‫מבריק כבדולח יוצא מכס האלוהים והשה‪ .‬ובלב כיכר העיר זורם‬ ‫נהר מזה ומזה‪ ,‬ועץ חיים נושא תריסר פירות ונותן את פריו מדי‬ ‫חודש בחודשו‪ ,‬ועליו של העץ למרפא הגויים‪ .‬ולא יהיה כל עוון‪,‬‬ ‫כס האלוהים והשה יהיה בה ועבדיו ישרתו אותו‪ .‬ולא יהיה לילה‬ ‫ולא יזדקקו לאור מנורה ואור שמש‪ ,‬כי יהוה אלוהים יאיר אותם‪,‬‬ ‫וימלכו לעולמי עולמים‪ .‬הנני מעיד בכל שומעי דברי נבואת ספר‬ ‫זה; המוסיף על הדברים האלה‪ ,‬יוסיף עליו האלוהים את הנגעים‬ ‫הכתובים בספר זה‪ ,‬והגורע מדברי ספר נבואה זו‪ ,‬יגרע האלוהים‬ ‫את חלקו מעץ החיים ועיר הקודש הכתובים בספר זה‪ .‬המעיד על‬ ‫הדברים האלה אומר‪ :‬בהחלט‪ ,‬הנני מגיע בקרוב‪ ,‬אמן‪ .‬אנא בואה‬ ‫האדון ישוע‪ .‬יהי חסדו של האדון ישוע המשיח עם כולכם‪ ,‬אמן‪.‬‬

‫בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ‪ .‬והארץ היתה תוהו‬ ‫ובוהו וחושך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים‪.‬‬ ‫ויברא אלהים את האדם בצלמו‪ ,‬בצלם אלהים ברא אותו‪ ,‬זכר‬ ‫ונקבה ברא אותם‪ .‬ויברך אותם אלהים‪ ,‬ויאמר להם אלהים‪ :‬פרו‬ ‫ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה ורדו בדגת הים ובעוף השמים‬ ‫ובכל חיה הרומשת על הארץ‪ .‬ויאמר אלהים‪ :‬הנה נתתי לכם את‬ ‫כל עשב זורע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו‬ ‫פרי עץ זורע זרע‪ ,‬לכם יהיה לאוכלה‪ .‬ולכל חית הארץ ולכל עוף‬ ‫השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב‬ ‫לאוכלה‪ ,‬ויהי כן‪ .‬אלה תולדות השמים והארץ בהיבראם ביום עשות‬ ‫יהוה אלהים ארץ ושמים‪ .‬וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב‬ ‫השדה טרם יצמח‪ ,‬כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ‪ ,‬ואדם אין‬ ‫לעבוד את האדמה‪ .‬ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה‪.‬‬ ‫ויצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה וייפח באפיו נשמת‬ ‫חיים‪ ,‬ויהי האדם לנפש חיה‪ .‬וייטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם‬ ‫וישם שם את האדם אשר יצר‪ .‬ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל‬ ‫עץ נחמד למראה וטוב למאכל‪ ,‬ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת‬ ‫טוב ורע‪ .‬ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן‪ ,‬ומשם ייפרד והיה‬ ‫לארבעה ראשים‪ .‬ויצו יהוה אלהים על האדם לאמור‪ :‬מכל עץ הגן‬ ‫אכול תאכל‪ ,‬ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו‪ ,‬כי ביום אכולך‬ ‫ממנו מות תמות‪ .‬ויאמר יהוה אלהים‪ :‬לא טוב היות האדם לבדו‪,‬‬ ‫אעשה לו עזר כנגדו‪ .‬ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה‬ ‫ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו‪ ,‬וכל אשר‬ ‫יקרא לו האדם‪ ,‬נפש חיה הוא שמו‪ .‬ויקרא האדם שמות לכל‬ ‫הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה‪ ,‬ולאדם לא מצא עזר כנגדו‪.‬‬

‫ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם‪ ,‬וישן‪ .‬ויקח אחת מצלעותיו‬ ‫ויסגור בשר תחתנה‪ .‬ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם‬ ‫לאשה ויביאה אל האדם‪ .‬ויאמר האדם‪ :‬זאת הפעם עצם מעצמי‬ ‫ובשר מבשרי‪ ,‬לזאת ייקרא אישה‪ ,‬כי מאיש לוקחה זאת‪ .‬ויהיו שניהם‬ ‫עירומים‪ ,‬האדם ואשתו‪ ,‬ולא יתבוששו‪ .‬והנחש היה עירום מכול חית‬ ‫השדה אשר עשה יהוה אלהים‪ .‬ויאמר אל האישה‪ :‬אף כי אמר אלהים‬ ‫לא תאכלו מכל עץ הגן‪ .‬ויאמר הנחש אל האישה‪ :‬לא מות תמותון‪ .‬כי‬ ‫יודע אלוהים כי ביום אכולכם ממנו‪ ,‬ונפקחו עיניכם והייתם כאלוהים‪,‬‬ ‫יודעי טוב ורע‪ .‬ו תרא האישה כי טוב העץ למאכל וכי תאווה הוא‬ ‫לעיניים ונחמד העץ להשכיל‪ ,‬ותיקח מפריו ותאכל ותיתן גם לאישה‬ ‫עמה‪ ,‬ויאכל‪ .‬ויאמר יהוה אלהים‪ :‬הן האדם היה כאחד ממנו לדעת‬ ‫טוב ורע‪ ,‬ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם‪.‬‬ ‫ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב‬ ‫המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים‪ .‬ויקרא האדם שם אשתו חוה‪,‬‬ ‫כי היא היתה אם כל חי‪ .‬ויחי אדם שלושים ומאת שנה ויולד בדמותו‬ ‫כצלמו ויקרא את שמו שת‪ .‬ולשת גם הוא יולד בן‪ ,‬ויקרא את שמו‬ ‫אנוש‪ ,‬אז הוחל לקרוא בשם יהוה‪ .‬ויהי כי החל האדם לרוב על פני‬ ‫האדמה ובנות יולדו להם‪ .‬ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טובות‬ ‫הנה וייקחו להם נשים מכל אשר בחרו‪ .‬ויאמר יהוה‪ :‬לא ידון רוחי‬ ‫באדם לעולם בשגם הוא בשר‪ ,‬והיו ימיו מאה ועשרים שנה‪ .‬הנפילים‬ ‫היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבואו בני האלהים אל בנות‬ ‫האדם‪ ,‬וילדו להם המה הגיבורים אשר מעולם אנשי השם‪ .‬ויינחם‬ ‫יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו‪ .‬ויאמר יהוה‪ :‬אמחה‬ ‫את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש‬ ‫ועד עוף השמים‪ ,‬כי ניחמתי כי עשיתים‪ .‬ונוח מצא חן בעיני יהוה‪.‬‬

‫אלה תולדות נח‪ ,‬נח איש צדיק תמים היה בדורותיו‪ ,‬את האלהים‬ ‫התהלך נוח‪ .‬ויברך אלהים את נח ואת בניו‪ ,‬ויאמר להם‪ :‬פרו ורבו‬ ‫ומלאו את הארץ‪ .‬ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל‬ ‫עוף השמים בכל אשר תרמוש האדמה ובכל דגי הים בידכם ניתנו‪.‬‬ ‫כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאוכלה‪ ,‬כירק עשב נתתי לכם‬ ‫את כל‪ ,‬אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו ואך את דמכם לנפשותיכם‬ ‫אדרוש‪ .‬מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם‪ ,‬מיד איש אחיו אדרוש‬ ‫את נפש האדם‪ .‬שופך דם האדם‪ ,‬באדם דמו יישפך‪ ,‬כי בצלם אלהים‬ ‫עשה את האדם‪ .‬ויאמר אלהים‪ :‬זאת אות הברית אשר אני נותן ביני‬ ‫וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדורות עולם‪ .‬והיה בענני ענן‬ ‫על הארץ ונראתה הקשת בענן‪ .‬וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם‬ ‫ובין כל נפש חיה בכל בשר‪ ,‬ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל‬ ‫בשר‪ .‬ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים‪ .‬ויאמרו הבה נבנה‬ ‫לנו עיר ומגדל‪ ,‬וראשו בשמים‪ ,‬ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני‬ ‫כל הארץ‪ .‬ויאמר יהוה‪ :‬הן עם אחד ושפה אחת לכולם‪ ,‬וזה החילם‬ ‫לעשות‪ ,‬ועתה לא ייבצר מהם כל אשר יזמו לעשות‪ .‬הבה נרדה‬ ‫ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו‪ .‬ויפץ יהוה‬ ‫אותם משם על פני כל הארץ‪ ,‬ויחדלו לבנות העיר‪ .‬ויקם מלך חדש‬ ‫על מצרים‪ ,‬אשר לא ידע את יוסף‪ .‬ויאמר אל עמו‪ :‬הנה עם בני‬ ‫ישראל רב ועצום ממנו‪ .‬הבה נתחכמה לו פן ירבה‪ ,‬והיה כי תקראנה‬ ‫מלחמה‪ ,‬ונוסף גם הוא על שונאינו‪ ,‬ונלחם בנו ועלה מן הארץ‪.‬‬ ‫ויצו פרעה לכל עמו לאמור‪ :‬כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וכל‬ ‫הבת תחיון‪ .‬ויאמר יהוה אל משה ואל אהרון בארץ מצרים לאמור‪:‬‬ ‫ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים‪,‬‬ ‫מאדם ועד בהמה‪ ,‬ובכל אלוהי מצרים אעשה שפטים‪ ,‬אני יהוה‪.‬‬

‫ויאמר יהוה אל משה‪ :‬הנני ממטיר לכם לחם מן השמים‪ ,‬ויצא‬ ‫העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא‪ .‬והיה‬ ‫ביום השישי והכינו את אשר יביאו‪ ,‬והיה משנה על אשר ילקטו‬ ‫יום יום‪ .‬וידבר יהוה אל משה לאמור‪ :‬שמעתי את תלונות בני‬ ‫ישראל דבר אליהם לאמור‪ :‬בין הערביים תאכלו בשר ובבוקר‬ ‫תשבעו לחם‪ ,‬וידעתם כי אני יהוה אלהיכם‪ .‬ויהי בערב‪ ,‬ותעל‬ ‫השליו ותכס את המחנה‪ ,‬ובבוקר היתה שכבת הטל סביב למחנה‪.‬‬ ‫ותעל שכבת הטל‪ ,‬והנה על פני המדבר דק מחוספס‪ ,‬דק ככפור על‬ ‫הארץ‪ .‬וילקטו אותו בבוקר בבוקר‪ ,‬איש כפי אכלו‪ ,‬וחם השמש‬ ‫ונמס‪ .‬ויאמר משה אליהם‪ :‬איש אל יותר ממנו עד בוקר‪ .‬ולא‬ ‫שמעו אל משה‪ ,‬ויותירו אנשים ממנו עד בוקר‪ ,‬וירום תולעים‬ ‫ויבאש‪ ,‬ויקצוף עליהם משה‪ .‬ויאמר משה‪ :‬אכלוהו היום‪ ,‬כי שבת‬ ‫היום ליהוה‪ ,‬היום לא תמצאוהו בשדה‪ .‬ששת ימים תלקטהו וביום‬ ‫השביעי שבת‪ ,‬לא יהיה בו‪ .‬ויהי ביום השביעי יצאו מן העם‬ ‫ללקוט‪ ,‬ולא מצאו‪ .‬ויקראו בית ישראל את שמו מן‪ ,‬והוא כזרע גד‬ ‫לבן וטעמו כצפיחית בדבש‪ .‬ויאמר משה אל אהרון‪ :‬קח צנצנת‬ ‫אחת ותן שמה מלוא העומר מן והנח אותו לפני יהוה למשמרת‬ ‫לדורותיכם‪ .‬ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד בואם אל‬ ‫ארץ נושבת‪ .‬את המן אכלו עד בואם אל קצה ארץ כנען‪ .‬והעומר‪,‬‬ ‫עשירית האיפה הוא‪ .‬והמן‪ ,‬כזרע גד הוא ועינו כעין הבדולח‪ .‬שטו‬ ‫העם ולקטו וטחנו ברחיים או דכו במדוכה ובישלו בפרור ועשו‬ ‫אותו עוגות‪ ,‬והיה טעמו כטעם לשד השמן‪ .‬ויעל משה ואהרון‪,‬‬ ‫נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל ויראו את אלוהי ישראל‪.‬‬ ‫ותחת רגליו כמעשה ליבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר‪ .‬ואל‬ ‫אצילי בני ישראל לא שלח ידו‪ ,‬ויחזו את האלוהים ויאכלו וישתו‪.‬‬

‫בראשית היתה רק אלונה‪ ,‬ים מי השפיר‪ ,‬העיקרון הקוסמי‪ ,‬האם‪.‬‬ ‫האם ריכזה את מחשבתה בהתאיינות‪ ,‬ים המחשבה ההיולי‪ .‬הרוח‬ ‫והפריון הרהרו והולידו את רעיון העולם‪ .‬הדבר החל ברחם‪ ,‬בית‬ ‫עולם שהיה היקום‪ .‬זו היתה ביצת היקום הגדולה‪ .‬אז יצרה האם‬ ‫באלונה תשע רמות‪ ,‬תשעה עולמות ברחם‪ .‬אלה היו בנותיה‪ .‬לכל‬ ‫עולם יש אופי ייחודי‪ ,‬צבע ייחודי‪ ,‬אדמה ייחודית‪ .‬לילדיה היתה‬ ‫עצמיות משלהם‪ .‬את מסתרי היצירה והפריון ניתן להבין כתהליך‬ ‫החלוקה של אלונה‪ ,‬במאמץ המחשבתי‪ ,‬לגופים רוחניים נפרדים‪.‬‬ ‫היא הולידה גם בנים ובהם סרנקואה‪ .‬השחר עלה עם הגדרתן של‬ ‫ישויות עזות אלה‪ ,‬שקיומן מגדיר גם את האם כישות‪ .‬מכאן נובע‬ ‫רעיון הנשיות‪ .‬בגילום בנים‪ ,‬בלידת זכרים והפרדתם מעצמיותה‪,‬‬ ‫מוגדרת האם גם כנקבה‪ .‬אלונה דורשת איזון ותיאום בכל עת‪ .‬קח‬ ‫ותן של חלקים שונים העולים בקנה אחד‪ ,‬ובהם מיניות ומגדר‪ .‬אז‬ ‫החלו היא ובניה לעסוק בשאלת הפוריות ויצירת החיים; איך ניתן‬ ‫לברוא יצור חי‪ .‬בשמונה מתוך תשעה עולמות היתה הארץ עקרה‪.‬‬ ‫שמונה מבין תשע בנותיה לא יכלו ללדת‪ .‬החיים לא יכלו להתחיל‬ ‫שם‪ .‬הדיון הראוי לא התקיים בהם‪ .‬רק בעולם התשיעי‪ ,‬עולם של‬ ‫אדמה שחורה‪ ,‬הולידה האם בת שיכולה להתעבר‪ .‬כאן הפרה בנה‪,‬‬ ‫סרנקואה‪ ,‬את היקום‪ .‬הפרטים‪ ,‬כך נאמר לי‪ ,‬זניחים‪ .‬הדבר החשוב‬ ‫הוא הקושי שבו נאלצה האם לרכז את מחשבתה‪ .‬קשה מכול היא‬ ‫בריאת האדם הראשון‪ .‬כיצד פועלת עין‪ .‬כיצד צריך ליצור אותה‪,‬‬ ‫כיצד אמורה להיראות הרגל‪ .‬ברואים התהוו עם עיניים ורגליים‬ ‫שנוצרו באופן פגום‪ ,‬עד שלבסוף; הצלחה‪ ,‬וההיסטוריה מתחילה;‬ ‫עלייתם ונפילתם של עמים מסוגים וגוונים שונים במשך תקופות‬ ‫זמן אדירות‪ ,‬עד שלבסוף מתיישב ומתייצב טבעה של האנושות‪.‬‬

‫וכאן מגיעה שורת המחץ‪ .‬עדיין לא היו אנשים‪ ,‬לא היו צמחים‪,‬‬ ‫לא חיות‪ ,‬לא שמש‪ ,‬לא ירח‪ ,‬רק האם‪ ,‬רק אלונה‪ .‬האם התעברה‬ ‫עם העולם בתוך אלונה‪ ,‬ועיצבה את האפשרויות‪ .‬תשעה עולמות‬ ‫היו שם‪ ,‬והחיים וההיסטוריה התקיימו אך ורק באלונה‪ .‬כעת ניתן‬ ‫היה לתת להם צורה‪ .‬עכשיו החלה האם ליצור את היקום הגשמי‪,‬‬ ‫העולם אותו אנו מאכלסים‪ .‬זהו המקום של המילה השנייה אותה‬ ‫לימדו אותי; גו נא וין דואה‪ .‬גו משמעו משהו שנולד או הלידה‪.‬‬ ‫נא משמעו משהו שמתקדם ומפציע‪ .‬וין משמעו משהו שמתנועע‬ ‫בבטן‪ ,‬כמו משהו שמתנועע בבטן של אישה אשר נמצאת בחודש‬ ‫הרביעי להריונה‪ .‬דו משמעו כל הדברים שמכילים בתוכם חיים;‬ ‫דואס משמעו זרע‪ .‬זו המילה אשר מניעה את עולם‪ .‬זהו גם ההר‬ ‫שבו נוצר העולם‪ ,‬נושא החוק‪ .‬ההר שבו נוצר העולם הוא הרכס‪,‬‬ ‫והרכס הוא הלב של העולם‪ .‬במקום הזה הציבה האם את הכישור‬ ‫והחלה בתהליך הטוויה‪ ,‬תוך שהיא מסובבת את העולם על ציריו‪,‬‬ ‫וטוותה את החוט‪ ,‬שהוא למעשה גם החלל וגם הזמן‪ ,‬ושנערם על‬ ‫פסגות הרכס‪ ,‬ושמאותו הרגע החל להתפתח בתנועה ספיראלית‬ ‫אשר הולכת ומתפשטת באופן בלתי פוסק לכל המקומות בעולם‪.‬‬ ‫לכל הדברים יש איזשהו חיבור נסתר‪ ,‬עקבות מקשרים שמקורם‬ ‫בבריאתם המשותפת בשחר הזמנים; גו נא וין דואה‪ .‬היקום הוא‬ ‫רחם‪ ,‬הוא נו הו אה‪ ,‬בית עולם‪ ,‬עם עולמות שמתקיימים ברבדים‬ ‫שונים‪ .‬ההרים הם בתי עולם‪ ,‬הרכס מכיל בתוכו את היקום כולו‪.‬‬ ‫עלינו מוטל לחזור ולאשר את הקשרים האלה באופן בלתי פוסק‪.‬‬ ‫שימור המציאות הקיימת מהווה פעולת איזון מורכבת‪ .‬הבטחתה‬ ‫של היציבות בשטף הדינאמי של אלונה מצריך מחשבה עמוקה‪,‬‬ ‫הבנה מעמיקה‪ ,‬ולפי מה שנאמר לי; עליי מוטל ללמוד את הדבר‪.‬‬

‫האזינו עמי הקודש‪ ,‬בניו של הימדל‪ ,‬גדולים וקטנים‪ .‬ולפטר דרש‪,‬‬ ‫ואני אספר‪ ,‬דברי בני הקדם‪ ,‬זכר משלים ישנים‪ .‬שמורים בזיכרוני‬ ‫נפילי העבר שגידלוני בימים עברו‪ .‬תשעה עולמות הכרתי‪ ,‬תשע‬ ‫טבעות עץ העולם‪ ,‬המעמיק שורשיו בבטן האדמה‪ .‬בימים ההם‪,‬‬ ‫ואימיר עודנו חי‪ ,‬אין חול ואין ים‪ ,‬לא גל צונן‪ ,‬לא ארץ ולא רקיע‬ ‫ממעל‪ ,‬רק תהום פעורה‪ ,‬ולירק אין זכר‪ .‬יודעת אני כי קרן הימדל‬ ‫חבויה מתחת לעץ הקדוש המיתמר לרקיע‪ .‬רואה אני אשד קוצף‬ ‫ניתך עליה ממעיינו של ולפטר‪ .‬האם תבינו את דבריי‪ .‬בדד ישבתי‬ ‫בבוא אליי הזקן‪ ,‬אימת הגיבורים‪ ,‬ובעינו התבוננתי‪ .‬מה תשאלני‪,‬‬ ‫במה תנסני‪ .‬יודעת אני‪ ,‬אודין‪ ,‬היכן חבויה עינך‪ .‬יודעת אני שעינו‬ ‫של אודין חבויה במעמקי בארו של מימיר המהולל‪ .‬מי דבש יגמע‬ ‫מימיר בבקרים ממעיינו של אודין‪ ,‬האם תבינו את דבריי‪ .‬ראיתי‬ ‫את גורלו של בלדר בן אודין נחרץ; עלה והיתמר במישור הנישא‬ ‫צמח הדבקון במלוא עוצמתו‪ .‬רואה אני ארץ חדשה‪ ,‬מכוסה בירק‪,‬‬ ‫שבה ועולה מהגלים‪ .‬מפלי מים ניתכים‪ ,‬והנשר דואה ושולה דגים‬ ‫תחת כף הסלע‪ .‬שוב ניצבים על כר הדשא לוחות הזהב הנהדרים‪,‬‬ ‫חזקת המלאכים מקדם‪ .‬בשדה בור יעלו שיבולים‪ ,‬וכל רוע יתוקן‪,‬‬ ‫כי בלדר יופיע‪ .‬להיכל מנצחי הרופט‪ ,‬משכן מלאכי הקרב‪ ,‬יבואו‬ ‫הוד ובלדר‪ ,‬האם תבינו את דבריי‪ .‬אז יאחז הוניר בזמורת הנבואה‪,‬‬ ‫ובני אחי הטווגי יתפסו את מקומותיהם בבית הרוחות הרחב‪ ,‬האם‬ ‫תבינו את דבריי‪ .‬רואה אני אולם על רמות הגימלה‪ ,‬כיפתו מצופה‬ ‫זהב‪ ,‬זוהר יותר מהשמש‪ .‬שם ישכנו גדודי גיבורים‪ ,‬ואושר נצחי‬ ‫יהיה מנת חלקם‪ .‬ממעל יבוא למשפט הגדול אדון העולמות הכול‬ ‫יכול‪ .‬ממחשכי תהום יעלה הדרקון‪ ,‬העכן הקורן יגיח מסלע הליל‪,‬‬ ‫באברותיו יישא נידהוג פגרים‪ ,‬ידאה על פני שדות‪ ,‬ושקוע ישקע‪.‬‬

‫בטרם יכונו השמים ממעל וארץ מתחת טרם נוצרה‪ .‬בהיות אפסו‪,‬‬ ‫אביהם הקדום‪ ,‬ומומו ותיאמת‪ ,‬אם כל חי‪ .‬מימיהם התערבבו יחד‪.‬‬ ‫בטרם התגבש האחו וקנה הסוף נמצא‪ .‬כשאף מלאך לא עוצב או‬ ‫הוזכר ואף גורל לא נגזר‪ .‬המלאכים התהוו בתוכם‪ .‬לחמו ולהחמו‬ ‫עוצבו והתהוו‪ .‬בעודם פורים ורבים‪ ,‬נוצרו אנשר וקישר שהתעלו‬ ‫עליהם‪ .‬ארכו הימים‪ ,‬רבו השנים ובנם‪ ,‬אנו‪ ,‬נולד בצלם אבותיו‪.‬‬ ‫הבן אנו השתווה לאנשר‪ .‬ואנו הוליד את נודימוד כדמותו‪ .‬נשגב‬ ‫נודימוד מכל אבותיו‪ ,‬אין חקר לחוכמתו‪ ,‬אדיר כוח‪ .‬חזק מאנשר‪,‬‬ ‫אבי אביו‪ .‬אין לו אף יריב בקרב אחיו המלאכים‪ .‬האחים הנעלים‬ ‫התאגדו‪ ,‬מחאתם התעצמה והטרידה את מנוחת תיאמת‪ .‬הם מרטו‬ ‫את עצבי תיאמת ועוררו במחאתם דאגה במשכן המלאכים‪ .‬אפסו‬ ‫לא שלט במחאתם ותיאמת החרישה מולם‪ ,‬מעשיהם לא מצאו חן‬ ‫בעיניה‪ .‬ולמרות שמעשיהם היו רעים‪ ,‬ביקשה לחוס עליהם‪ .‬לכן‬ ‫אפסו‪ ,‬מוליד המלאכים הגדולים‪ ,‬זימן אליו את יועצו מומו ואמר‬ ‫לו‪ :‬מומו יועצי‪ ,‬משמח לבי‪ ,‬בוא ונלך לתיאמת‪ .‬הלכו וישבו לפני‬ ‫תיאמת ודנו בענייני בניהם המלאכים‪ .‬פנה אפסו לתיאמת ואמר‪:‬‬ ‫מעשיהם היו עליי לטורח‪ ,‬לא אנוח ביום ולא אישן בלילה‪ .‬רצוני‬ ‫לאבד ולהשבית את אורח חייהם כדי שהשקט ישרור ונוכל לנוח‪.‬‬ ‫שמעה זאת תיאמת‪ ,‬זעמה וזעקה אל בעלה‪ .‬בכתה מצער וקצפה‬ ‫בקרבה‪ ,‬קוננה על הרעה שנחרשה‪ .‬איך נשמיד את מה שהולדנו‪,‬‬ ‫למרות שהתנהגותם מציקה‪ ,‬הבה נמלוך עליהם במשמעת אצילה‪.‬‬ ‫מומו יעץ לאפסו; ויועץ אכזר הוא מומו‪ :‬השמד‪ ,‬אבי‪ ,‬את אורח‬ ‫חייהם הנפשע כדי שתוכל לנוח גם ביום וגם בלילה‪ .‬אפסו היה‬ ‫מרוצה ממנו ופניו קרנו בגלל המזימה שחרש נגד בניו המלאכים‪.‬‬ ‫מומו חיבק את צווארו של אפסו‪ ,‬התיישב על ברכיו ונישק אותו‪.‬‬

‫שמעו בניהם המלאכים את הדבר שזממו באסיפתם‪ ,‬נבהלו‪ ,‬הוכו‬ ‫בתדהמה וישבו דומם‪ .‬אאה הנשגב בחוכמתו‪ ,‬המיומן והמלומד‪.‬‬ ‫אאה‪ ,‬היודע כל‪ ,‬זיהה את נכלוליהם‪ .‬הפך אותם‪ ,‬השיב אותם אל‬ ‫שולחם‪ ,‬ועשה זאת במיומנות עליונה‪ ,‬בלחשו הטהור‪ .‬דקלם אותו‬ ‫ושלח אותו על פני המים‪ ,‬נסך בו תרדמה ושילח בו שינה עמוקה‪.‬‬ ‫ונשימת מומו יועצו נעתקה מהזעזוע‪ .‬הוא ביתק את גידיו ותלש‬ ‫את נזרו‪ ,‬הסיר הילתו וענד אותה‪ .‬כבל את אפסו והרגו‪ .‬אסר את‬ ‫מומו והענישו‪ .‬קבע את מושבו באפסו ואסר את מומו בחבל החח‪.‬‬ ‫אחרי שאאה כפת וקטל את יריביו ונחל ניצחון על מתנגדיו‪ ,‬הוא‬ ‫נח בשלווה בלשכתו‪ ,‬לשכת האפסו שירש‪ .‬אז ייסד בו את מעונו‪,‬‬ ‫ואאה ודמקינה אשתו ישבו בו בתפארה‪ .‬בלשכת הגורלות‪ ,‬בחדר‬ ‫האבות הקדמונים‪ ,‬נולד האדון‪ ,‬הגאון שבגאונים‪ ,‬חכם המלאכים‪.‬‬ ‫באפסו הזך נולד מרדוך‪ .‬אאה אביו יצר אותו‪ ,‬דמקינה אמו ילדה‬ ‫אותו‪ .‬הוא ינק משדי מלאכיות‪ ,‬אומנת גידלה אותו ומילאה אותו‬ ‫יראה‪ .‬גופו התפתח כראוי‪ ,‬מבטו רשף‪ .‬גופו הזכרי אדיר מלידתו‪.‬‬ ‫אנו‪ ,‬אביו מולידו‪ ,‬ראה אותו‪ ,‬עלץ וחייך; לבו התמלא אושר‪ .‬אנו‬ ‫מצא בו שלמות‪ ,‬עליונותו היתה ברורה‪ ,‬הוא רומם והתעלה מעל‬ ‫כולם בתכונותיו‪ .‬איבריו הפלאיים לא ניתנים להבנה‪ .‬לא ניתנים‬ ‫לתפישה בידי השכל‪ ,‬נאים עד שקשה להביט בהם‪ .‬ארבע עיניים‬ ‫לו‪ ,‬ארבע אוזניים‪ ,‬הלהבות ניתזות קדימה מתנועת שפתיו‪ ,‬ארבע‬ ‫אוזניו מזדקרות‪ ,‬וכך גם עיניו‪ ,‬המביטות בכל דבר‪ .‬דמותו נישאת‬ ‫ונעלה בהשוואה למלאכים‪ ,‬איבריו משובחים‪ ,‬טבעו עליון‪ .‬מלאך‬ ‫השמש‪ ,‬הבן‪ ,‬שמש המלאכים‪ ,‬לבוש בהילת עשרת המלאכים‪ ,‬כה‬ ‫מרוממת עוצמתו‪ ,‬כל חמישים קרני האימה מחפות עליו‪ .‬אנו יצר‬ ‫והוליד את ארבע הרוחות‪ ,‬נתן אותן בידו ואמר‪ :‬בני‪ ,‬חולל אותן‪.‬‬

‫יצר אבק ושילח סופה שתישאהו‪ .‬עשה גל ועורר אימה בתיאמת‪.‬‬ ‫תיאמת התערערה‪ ,‬ביום ובלילה אחז בה רעד‪ .‬המלאכים לא נחו‪,‬‬ ‫הגו רשע במחשבתם ואמרו לאמם תיאמת‪ :‬כשאפסו בעלך הומת‪,‬‬ ‫לא עמדת לצדו‪ ,‬אלא החרשת‪ .‬ארבע הרוחות הנוראות נוצרו כדי‬ ‫להפילך במבוכה ולהדיר שינה מעינינו‪ .‬לאפסו בעלך לא הקדשת‬ ‫מחשבה‪ ,‬גם לא למומו האסיר‪ .‬מעתה ואילך נגזרה עלייך בעתה‪.‬‬ ‫ובנוגע לנו‪ ,‬חסרי המנוחה‪ ,‬אינך אוהבת אותנו‪ .‬התחשבי במשאנו‪,‬‬ ‫כלו עינינו‪ .‬הסירי את העול הכבד כדי שנוכל לישון‪ .‬צאי לקרב‪,‬‬ ‫נקמי דמם‪ ,‬העלימי אותם‪ .‬שמעה זאת תיאמת‪ ,‬התרצתה ואמרה‪:‬‬ ‫נעשה שדים כעצתכם‪ .‬המלאכים נאספו בתוכה‪ ,‬יצאו נגד הוריהם‬ ‫לצד לתיאמת‪ .‬רוגזים וזוממים ללא הרף ביום ובליל‪ ,‬ששים אלי‬ ‫קרב‪ ,‬סרים וזועפים‪ .‬הם יצרו גוף מארח שיעורר את הסכסוך‪ .‬אם‬ ‫התהום‪ ,‬יוצרת כל‪ ,‬סיפקה להם כלי נשק בלתי מנוצחים והולידה‬ ‫נחשי ענק חדי שיניים שלא ידעו רחמים‪ .‬מילאה את גופם בארס‬ ‫במקום דם‪ .‬מפלצות נושפות זעם הלבישה בשמות מהלכי אימים‪,‬‬ ‫עשתה להם הילה‪ ,‬נמשלו למלאכים‪ .‬כל הרואה אותם נמוג מפחד‪.‬‬ ‫מתנפלים ללא הרף ולעולם לא מתעייפים‪ .‬יצרה עכן רב ראשים‪,‬‬ ‫שרף מעופף‪ ,‬גיבור שעיר‪ ,‬השד הגדול‪ ,‬כלב שוטה ואיש העקרב‪.‬‬ ‫שדי סער‪ ,‬איש דג ושור ים‪ ,‬אוחזי כלי נשק שאינם יראים מקרב‪.‬‬ ‫חילותיה עצומים ולא ניתנים לעצירה‪ .‬בסך הכול יצרה אחד עשר‬ ‫כאלה‪ .‬מבין בניה המלאכים‪ ,‬שהפכה למארחיה‪ ,‬רוממה את קינגו‬ ‫מתוכם‪ ,‬מינתה אותו לראש הצבא‪ ,‬מנחה עדת השדים‪ ,‬אוחז נשק‬ ‫המדון‪ ,‬מחולל העימות‪ ,‬המנהל הבכיר במערכה והמנהיג העליון‪.‬‬ ‫הושיבה אותו על כס המלכות וברכה‪ :‬קידשתיך בלחש ורוממתיך‬ ‫בקרב עדת המלאכים‪ .‬מסרתי בידך את הסמכות על כל המלאכים‪.‬‬

‫שגיב הנך אישי‪ ,‬שמך נישא‪ .‬דבריך ימשלו על כל מלאכי תהום‪.‬‬ ‫ענדה על חזהו את לוחות הגורל וברכה‪ :‬פקודתך לא תופר‪ ,‬דברך‬ ‫חוקת עולם‪ .‬קינגו רומם‪ ,‬הפך לשליט התהום וקבע ייעוד לבניה‬ ‫המלאכים‪ :‬מילותיכם תשככנה את מלאך הלהבה‪ ,‬בארס שיצטבר‬ ‫על שפתיכם תכריעו מלחמה‪ .‬אספה תיאמת את ברואיה ונערכה‬ ‫לקרב נגד המלאכים‪ .‬לנקום את נקמת אפסו ביקשה‪ ,‬ולכן חרשה‬ ‫רעה‪ .‬ואאה היה מודע לתכסיסיה ולסכסוך שעוררה‪ .‬בשמוע אאה‬ ‫את הדבר‪ ,‬נעצב אל לבו והסתגר בלשכתו ללא ניעה‪ .‬לאחר שהגה‬ ‫בדבר ונרגע‪ ,‬שם פעמיו לאביו אנשר‪ .‬עמד בנוכחות אביו מולידו‬ ‫ותיאר בפניו את תוכניתה של תיאמת‪ :‬אבי‪ ,‬תיאמת אימנו טיפחה‬ ‫שנאה כלפינו‪ .‬בזעמה אספה עדת שדים‪ ,‬כל המלאכים נלוו אליה‪,‬‬ ‫אפילו בניך שלך פנו לצדה‪ .‬נקבצו הלכו עם תיאמת‪ ,‬חורשי רעות‬ ‫שלא ינוחו יום וליל‪ ,‬ששים אלי קרב‪ ,‬מלאי חמה וסוערים ערכו‬ ‫את עדת השדים ועוררו מדון‪ .‬אנשר שמע והוטרד עד מאוד‪ .‬הוא‬ ‫זעק‪ :‬אבוי‪ ,‬ונשך שפתיו‪ .‬לבו הלם‪ ,‬רוחו מיאנה להירגע ותלונתו‬ ‫הופנתה לבנו‪ :‬בני‪ ,‬אתה גרמת למלחמה‪ ,‬קבל אחריות על מעשיך‪.‬‬ ‫אתה החלטת להרוג את אפסו‪ ,‬ובנוגע לתיאמת‪ ,‬אותה הרגזת‪ ,‬מי‬ ‫ישווה לה‪ .‬מכנס האסיפה‪ ,‬הנסיך המלומד‪ ,‬מקור התובנות‪ ,‬חובב‬ ‫הנסך‪ ,‬ענה בנימוס לאביו אנשר במילים מפייסות ובניסוח מרגיע‪:‬‬ ‫אבי רב התבונה‪ ,‬גוזר הגורל‪ ,‬אשר בכוחו ליצור ובכוחו להחריב‪.‬‬ ‫אבקש לומר לך דבר‪ ,‬השקט נפשך למעני לרגע וזכור את תרומתי‬ ‫הגדולה בעת שקטלתי את אפסו‪ .‬מי יכול היה להעריך את המצב‬ ‫הנוכחי‪ ,‬כשהבאתי עליו את סופו באחת‪ .‬בנסיבות הללו נדרשתי‬ ‫להחריבו‪ .‬שמע זאת אנשר ומילים אלו ריצו אותו‪ .‬בלב נינוח פנה‬ ‫לאאה ואמר‪ :‬בני‪ ,‬גבורתך נישאת‪ ,‬מהלומתך העזה אין דומה לה‪.‬‬

‫צא אל תיאמת‪ ,‬שכך את זעמה‪ ,‬פייס את נפשה בלחש‪ .‬שמע אנו‬ ‫למצוות אנשר אביו‪ ,‬שם פעמיו אל תיאמת‪ .‬בבואו אליה הבין את‬ ‫זממה‪ ,‬נפל לבו וסב לאחור‪ .‬עמד לפני אנשר הדגול והביע חרטה‪:‬‬ ‫אבי‪ ,‬תיאמת גדולה ממידתי‪ .‬הבנתי את זממה ולחשי לא משתווה‬ ‫אליה‪ .‬כוחה אדיר ומפיל מורא‪ ,‬היא חזקה במיוחד ואיש לא יצא‬ ‫נגדה‪ .‬זעקתה הנוראה לא שככה‪ ,‬נחרדתי לשמעה ושבתי חזרה‪.‬‬ ‫אל תאבד תקווה‪ ,‬שלח אחר להלחם בה‪ .‬הכוח הנשי אמנם אדיר‪,‬‬ ‫אך לא משתווה לכוח הגברי‪ .‬פרק חילותיה‪ ,‬בטל תוכניותיה לפני‬ ‫שתניח עלינו ידיה‪ .‬אנשר החריש‪ ,‬נעץ את מבטו בקרקע והניד‬ ‫את ראשו מצד לצד כלפי אאה‪ .‬אסיפת השמים וכל מלאכי הארץ‬ ‫נקהלו יחד‪ .‬ישבו בשפתיים חתומות‪ ,‬ולא נמצא המלאך שיתמודד‬ ‫מול תיאמת‪ .‬האדון אנשר‪ ,‬אב המלאכים הגדולים‪ ,‬זעם בלבו ולא‬ ‫זימן איש‪ .‬בן אדיר‪ ,‬נוקם נקמת אביו‪ ,‬מרדוך‪ ,‬לוחם השש לקרב‪,‬‬ ‫אותו זימן אאה ללשכתו הפרטית והסביר לו את תוכניתו‪ .‬מרדוך‪,‬‬ ‫שמע עצת אביך‪ ,‬אתה בני ואין אחר מלבדך לרצות את לבי‪ .‬הייה‬ ‫גיבור מלחמה לפני אנשר‪ ,‬גש אליו‪ ,‬פנה אליו ביראת כבוד‪ ,‬פייס‬ ‫אותו במבטך‪ .‬שמח האדון למשמע דברי אביו‪ .‬התקרב ועמד לפני‬ ‫אנשר‪ .‬ראה אותו אנשר ולבו התמלא סיפוק‪ .‬נשק לשפתיו ושכח‬ ‫את פחדיו‪ .‬אבינו‪ ,‬אל תאמר נואש‪ ,‬פתח פיך‪ ,‬ובנפש חפצה אצא‬ ‫ואמלא את רצונותיך‪ .‬מי האיש שיצא לקרב נגדך‪ ,‬האמנם יצאה‬ ‫נגדך האישה תיאמת עם כליה‪ .‬שמח וצהל אבינו מולידנו‪ ,‬בקרוב‬ ‫תדרוך על עורף תיאמת‪ .‬בני‪ ,‬יודע כל אורחות הדעת‪ ,‬פייס את‬ ‫תיאמת בלחשך הטהור‪ .‬צא לקראתה ללא דיחוי במרכבת הרוחות‬ ‫הבלתי מנוצחת והנס אותה חזרה‪ .‬עלץ האדון לשמע מילותיו של‬ ‫אביו ובלב שמח אמר‪ :‬האדון‪ ,‬עוצר גורלות המלאכים הגדולים‪.‬‬

‫אם ברצונך שאושיע אתכם‪ ,‬אכפות את תיאמת ואצילכם‪ ,‬כנס את‬ ‫האסיפה ויחרצו גורל נכבד עבורי‪ .‬שבו יחד בחדווה ותנו לי ליעד‬ ‫גורלות במקומכם‪ ,‬קביעתי לא תופר‪ .‬מוצא שפתיי לא יבוטל‪ .‬פנה‬ ‫אנשר לגגה יועצו ואמר‪ :‬גגה יועצי‪ ,‬משמח לבי‪ ,‬אשלחך ללחמו‬ ‫ולהחמו‪ .‬המלומד‪ ,‬הדובר המיומן‪ ,‬מהר והקהל את אבותיי לפני‪.‬‬ ‫ייקהלו כל צבאות המלאכים‪ .‬ישבו לשולחן‪ ,‬יערכו משתה‪ ,‬יאכלו‬ ‫דגן‪ ,‬ישתו נסך‪ ,‬יחרצו גורל למרדוך מושיעם‪ .‬מהר בדרכך גגה‪,‬‬ ‫עמוד בפניהם וחזור על כל דבריי‪ :‬תיאמת אימנו טיפחה שנאה‬ ‫כלפינו‪ .‬בזעמה אספה עדת שדים‪ ,‬כל המלאכים נלוו אליה‪ ,‬אפילו‬ ‫בניכם חברו אליה והלכו עם תיאמת‪ .‬קינגו רומם לשליט עליון‪,‬‬ ‫קבע ייעוד לבניה המלאכים‪ :‬תפילתכם תשכך את מלאך הלהבה‪,‬‬ ‫בארסכם המצטבר תכריעו מלחמה‪ .‬שלחתי את אנו‪ ,‬וכשל מולה‪.‬‬ ‫אאה נבהל וחזר‪ .‬יצא מרדוך בנכם‪ ,‬החכם במלאכים‪ ,‬נחוש בלבו‬ ‫לפגוש את תיאמת‪ .‬לפיכך‪ ,‬מהרו ויעדו לו גורל כדי שיצא לפגוש‬ ‫את אויבתכם הנוראה‪ .‬קם גגה ושם פעמיו ללחמו ולהחמו‪ ,‬מלאכי‬ ‫אבותיו‪ ,‬השתטח‪ ,‬נשק לעפר רגליהם‪ ,‬עמד מולם ואמר את דברו‪.‬‬ ‫לחמו ולהחמו זעקו בקול למשמע דבריו‪ ,‬כל מלאכי הרקיע נאנחו‬ ‫מרה‪ .‬למה יצאו נגדנו‪ ,‬נסתר הדבר מבינתנו‪ .‬המלאכים הגדולים‪,‬‬ ‫חורצי הגורלות‪ ,‬נקהלו לפני אנשר‪ ,‬שמחו בלבבם‪ ,‬נישקו זה את‬ ‫זה‪ ,‬ישבו לשולחן‪ ,‬ערכו משתה‪ .‬אכלו דגן‪ ,‬שתו נסך‪ ,‬תמד מתוק‬ ‫גמעו לתוכם‪ .‬הנסך מיתן את חושיהם‪ ,‬שיכך את צרתם‪ ,‬לבם עלץ‬ ‫וגורל ייעדו למרדוך מושיעם‪ .‬כוננו לו במת מלכות‪ ,‬לפני אבותיו‬ ‫ישב כשליט‪ .‬מרדוך‪ ,‬אתה הנכבד שבמלאכים האדירים‪ .‬אין גורל‬ ‫שישווה לגורלך‪ ,‬פקודתך פקודת אנו‪ .‬מעתה ואילך פקודתך לא‬ ‫תופר‪ .‬בידך לרומם ולהשפיל‪ .‬מוצא פיך וודאי‪ ,‬דברך לא יומרה‪.‬‬

‫גבול קבעת‪ ,‬לא יעבור‪ .‬דאג לבמות המלאכים‪ ,‬ספק צרכיהם‪ ,‬כונן‬ ‫את במותיהם בעירך‪ .‬מרדוך‪ ,‬אתה מושיענו‪ .‬אותך הכתרנו למלך‬ ‫על מלוא תבל‪ .‬תפוס את מקומך‪ ,‬ירומם דברך במועצת המלאכים‪.‬‬ ‫דבר לא יעמוד בפני נשקיך‪ ,‬מטרתם לא יחמיצו‪ ,‬חורבן יביאו על‬ ‫צורריך‪ .‬הושע‪ ,‬האדון‪ ,‬את הבוטחים בך והבא אבדון על ההוגים‬ ‫ברשע‪ .‬קבעו גורל במרכזם‪ ,‬פנו לבנם מרדוך ואמרו‪ :‬נעלה גורלך‪,‬‬ ‫האדון‪ ,‬מגורל כל המלאכים‪ .‬באמרי פיך החורבן והתקומה‪ .‬צווה‬ ‫וייעלם באחת הגורל‪ ,‬צווה שנית‪ ,‬שב ונהיה‪ .‬ציווה ונעלם הגורל‪,‬‬ ‫ציווה שנית‪ ,‬שב ונהיה‪ .‬ראו המלאכים את עוצמת אמירתו‪ ,‬עלץ‬ ‫לבם והם ברכו‪ :‬מרדוך הוא המלך‪ .‬נתנו לו אלה‪ ,‬מטה וכס מלכות‪,‬‬ ‫שמו בידו נשק ניצחון מכניע אויבים‪ .‬מהר וקצר את חיי תיאמת‪,‬‬ ‫ותישאנה הרוחות את הבשורה למרחק‪ .‬חרצו מלאכי אבותיו את‬ ‫גורל האדון והנחוהו אל נתיב הישועה וההצלה‪ .‬עיצב קשת והפך‬ ‫אותה לנשקו‪ .‬הכין חוד חץ וקבע מיתר‪ .‬בימינו הניף אלתו‪ ,‬קשתו‬ ‫ואשפתו תלה על צדו‪ .‬מיקם ברק לנגד עיניו‪ ,‬עטף בלשונות אש‬ ‫את גופו‪ .‬יצר רשת להקיף בה את תיאמת‪ .‬קבע ארבע רוחות‪ ,‬לבל‬ ‫יימלט ממנה אף חלק‪ .‬מנגב‪ ,‬צפון‪ ,‬מזרח וים הקיף אותה ברוחות‪,‬‬ ‫מתנת אביו אנו‪ .‬יצר רוח רעה‪ ,‬סער‪ ,‬סופה‪ ,‬זעף‪ ,‬רוח ארבע‪ ,‬רוח‬ ‫שבע‪ ,‬מבוכה ואימה‪ .‬שחרר את שבע הרוחות שיצר‪ .‬קמו והלכו‬ ‫אחריו כדי לפרוץ למעי תיאמת‪ .‬אחז האדון במבול‪ ,‬נשקו הגדול‪,‬‬ ‫עלה למרכבת סער נורא ובלתי מנוצח‪ .‬רתם אליה ארבעה סוסים;‬ ‫המחריב‪ ,‬חסר החמלה‪ ,‬הדורס‪ ,‬הזריז‪ .‬שפתיהם פעורות‪ ,‬שיניהם‬ ‫נוטפות ארס‪ .‬חסרי לאות‪ ,‬מוכנים להסתערות‪ .‬לימינו מאבק סוער‬ ‫לשמאלו מתקפה מוחצת שורות‪ .‬שריון מזרה אימה לגופו‪ ,‬הילת‬ ‫בלהות לראשו‪ .‬האדון יצא לדרך‪ .‬יצא לקראת תיאמת הזועמת‪.‬‬

‫לחש על שפתיו‪ ,‬עשב נגד המוות בידו‪ .‬סבבוהו אבותיו המלאכים‬ ‫והקיפוהו‪ ,‬המלאכים סבבוהו והקיפוהו‪ .‬בא האדון והתבונן בנבכי‬ ‫תיאמת‪ ,‬צפה בכוונות קינגו בעלה‪ .‬הביט‪ ,‬ועצביו מעדו‪ .‬נחישותו‬ ‫אבדה ועלה בו הספק‪ .‬מתי סודו הבחינו באלופם ועיניהם חשכו‪.‬‬ ‫תיאמת הטילה לחש ולא חזרה בה‪ .‬שפתיה ניאצו כזב‪ :‬המלאכים‬ ‫קמו בהמוניהם נגדך‪ .‬אחז האדון במבול‪ ,‬נשקו הגדול‪ ,‬הטיח אותו‬ ‫בתיאמת הקוצפת ואמר‪ :‬גאוותך ותוקפנותך עוררו מלחמה‪ .‬בנים‬ ‫פגעו באבותיהם‪ ,‬ואת אימם‪ ,‬מנעת רחמיך‪ .‬את קינגו בחרת לבעל‬ ‫והמלכת אותו שלא כדין‪ .‬על אנשר‪ ,‬מלך המלאכים‪ ,‬חרשת רעות‪.‬‬ ‫על המלאכים אבותיי הבאת צרות‪ .‬ערכי חילותיך‪ ,‬אחזי בנשקיך‪,‬‬ ‫את ואני נתפוס עמדות ונצא לקרב‪ .‬שמעה תיאמת‪ ,‬נהגה בטירוף‬ ‫ואיבדה שפיותה‪ .‬תיאמת זעקה בחמה שפוכה‪ .‬הזדעזעה עד עמקי‬ ‫נשמתה‪ .‬דקלמה השבעות ולחשים‪ ,‬והמלאכים השחיזו נשקיהם‪.‬‬ ‫עטו זה על זה תיאמת וחכם המלאכים מרדוך‪ ,‬יצאו לקרב‪ ,‬נפגשו‬ ‫בחזית‪ .‬פרש האדון את רשתו ולכד את תיאמת‪ .‬הטיח בפניה את‬ ‫הרוח הרעה‪ ,‬שומרת גבו‪ .‬כשפתחה תיאמת את פיה לבולעה נכנסה‬ ‫בה הרוח‪ ,‬ולא יכלה לסגור את פיה‪ .‬הרוחות העזות ירדו אל בטנה‪.‬‬ ‫קרביה תפחו ולועה נפער לרווחה‪ .‬אז שחרר פנימה חץ וחורר את‬ ‫בטנה‪ ,‬פילח מעיה וביתק תוכה‪ .‬כפת אותה‪ ,‬כיבה נפשה‪ ,‬השליך‬ ‫גופתה ודרך עליה‪ .‬נפלה תיאמת הגדולה‪ ,‬אסופת חילותיה נסוגה‪,‬‬ ‫עדתה נפוצה‪ .‬מתי סודה נמלאו פחד ונסוגו‪ .‬נסו על נפשם‪ ,‬הוקפו‬ ‫מכל עבר ולא יכלו להימלט‪ .‬אסרם‪ ,‬שיבר נשקם‪ ,‬והם נפלו בפח‪,‬‬ ‫נלכדו ברשת‪ ,‬התחבאו בפינות‪ ,‬נמלאו יגון ונזרקו לכלא‪ .‬את אחת‬ ‫עשרה החיות שנודעו בעוזן‪ ,‬עדת השדים שהלכו כחתנים לצדה‪,‬‬ ‫אסר את ידיהם בחבלים‪ ,‬ריתק אותם לקרקע ורמס אותם תחתיו‪.‬‬

‫את קינגו שעלה לשלטון בקרבם כבל והחשיב בין המתים‪ .‬החרים‬ ‫ממנו את לוחות הגורל שלא נועדו לו‪ ,‬חתמם בחותם וענד אותם‬ ‫על חזהו‪ .‬מרדוך הגיבור אסר וקטל את משנאיו‪ ,‬הכה ללא רחמים‬ ‫בצורריו הגאים‪ .‬ביסס את ניצחון אנשר על כל אויביו‪ .‬מילא את‬ ‫משאלת נודימוד‪ .‬חיזק לפיתתו במלאכים השבויים ושב לתיאמת‬ ‫הכפותה‪ .‬האדון הניח רגלו על ירך תיאמת‪ ,‬באלתו הנוראית ביקע‬ ‫גלגלתה‪ ,‬ביתק עורקיה‪ ,‬והורה לרוח הצפון להפיץ את הבשורה‪.‬‬ ‫ראו אבותיו‪ ,‬שמחו וצהלו‪ .‬הניחו לפניו מנחות ומתנות‪ .‬נח האדון‪,‬‬ ‫הביט בגווייה‪ ,‬ביקש לחלק את הגופה בתבונה‪ .‬חצה לשניים כדג‬ ‫מיובש‪ .‬מחציתה מתח וקבע כשמים‪ .‬מתח את עורה‪ ,‬הציב משמר‬ ‫והורה לחסום את המים‪ .‬צלח את הרקיע‪ ,‬בחן את חלקיו הנעלים‬ ‫וכיוון אותם בהתאם לאפסו‪ ,‬משכן נודימוד‪ .‬האדון בחן את צורת‬ ‫האפסו וכונן מקדש ארצי בדמות מקדש השמים‪ .‬במקדשי הארץ‪,‬‬ ‫כמו בשמים‪ ,‬כונן משכנות לאנו‪ ,‬אנליל ואאה‪ .‬הקים בית תפילה‬ ‫למלאכים הגדולים‪ .‬הציב כוכבים בדמות מזלות‪ .‬קבע את השנה‪,‬‬ ‫סימן גבולות‪ ,‬חילק את תריסר החודשים למזלות בשלשות‪ .‬לאחר‬ ‫ארגון השנה‪ ,‬קבע את ניבירו כראש לכוכבים לבל יטעו או יתרפו‬ ‫וקבע את מעמד אנליל ואאה עמו‪ .‬פתח שערים בשני צדי הרקיע‪.‬‬ ‫חיזק בריחים מימינם ושמאלם‪ ,‬קבע את הרום‪ ,‬יצר ירח והפקידו‬ ‫על הלילה‪ .‬מינה אותו כתכשיט הלילות ומועיד הימים‪ .‬בכל חודש‬ ‫ענד לו הילה ואמר‪ :‬זרח בארץ בראש החודש‪ ,‬בקרניים מאירות‬ ‫תדריך שישה ימים‪ ,‬וביום השביעי יראה חצי גופך‪ .‬ירח מלא מול‬ ‫שמש יעמוד במחצית החודש‪ .‬ובעלות השמש באופק‪ ,‬ילך גופך‬ ‫ויפחת‪ .‬ביום הכסה קרב לשמש וביום הבא עמוד מולו‪ .‬נתתי לך‬ ‫אות‪ ,‬לך בדרכו‪ .‬בואו שניכם וחרצו דין‪ ,‬ימגר השמש רצח וחמס‪.‬‬

‫אז אסף את קצף תיאמת לעננים‪ .‬רוחות סערה‪ ,‬גשמי זעף וערפל‬ ‫כבד צבר בנוזליה‪ ,‬ניכס ואחזם בידו‪ .‬הטה את ראשה‪ ,‬מזג‪ ,‬ונפרץ‬ ‫תהום גדוש במים‪ .‬פרת וחידקל בקעו מעיניה‪ .‬חסם נחיריה‪ ,‬כיסה‬ ‫גופה בהר‪ ,‬תיעל מימיה‪ ,‬פיתל זנבה כטבור הארץ‪ .‬את האפסו שם‬ ‫לרגליו‪ ,‬בירכה האחת תמך בשמים‪ ,‬בשנייה כונן את הארץ‪ .‬חדל‬ ‫ממלאכתו בתיאמת‪ ,‬התיר את הרשת ורוקן אותה‪ ,‬עמד ובחן את‬ ‫השמים והארץ‪ .‬ניסח חוקים ומצוות‪ ,‬קבע קווים מנחים והפקידם‬ ‫ביד אאה‪ .‬את הלוחות שלקח מקינגו‪ ,‬הגיש כגביע ניצחון לאנו‪.‬‬ ‫את המלאכים שאסר בקרב או ענד לראשו הביא לפני אבותיו‪ .‬את‬ ‫אחד עשר ילודי תיאמת אסר‪ ,‬שיבר נשקם‪ ,‬הכניעם לרגליו‪ ,‬עשה‬ ‫מהם צלמים והציב אותם בשער האפסו כאות שלא ישכח לעולם‪.‬‬ ‫ראו‪ ,‬עלצו וצהלו‪ ,‬לחמו‪ ,‬להחמו וכל אבותיו חיבקוהו‪ .‬אנשר קרא‬ ‫לו המלך המנצח‪ .‬אנו‪ ,‬אנליל ואאה נתנו לו מתנות‪ .‬אמו דמקינה‬ ‫חבקה אותו‪ ,‬ניגבה את פניו בשמלתה היפה וגרמה להם לקרון‪.‬‬ ‫אוסמו‪ ,‬דוברה‪ ,‬מינה אותו לנאמן האפסו ושרת מקדשיו‪ .‬מלאכי‬ ‫השמים סרו למרותו‪ ,‬כל המלאכים השתחוו לפניו‪ ,‬נשבעו אמונים‬ ‫והכריזו‪ :‬הריעו למלך‪ .‬אבותיו באו לחזות בהדרו‪ .‬האדון הקשיב‬ ‫לדבריהם בעודו מכוסה באבק הקרב הנורא‪ .‬נמשח בשמן ארז‪,‬‬ ‫עטה בגדי כבוד‪ ,‬עטה נזר אימה כהילת מלכות‪ .‬אחז אלה בימינו‪,‬‬ ‫מטה בשמאלו תפש‪ .‬אריות הציב לרגלי כס מלכותו‪ ,‬שרביט של‬ ‫שלום ורצון נח לצדו‪ .‬לחמו ולהחמו‪ ,‬מלאכי אבותיו‪ ,‬פנו בדברים‬ ‫למלאכי השמים‪ :‬לפנים היה מרדוך בננו אהובנו‪ ,‬כעת מלככם‪,‬‬ ‫הסכיתו לדבריו‪ .‬אז קראו יחד‪ :‬נשיא מלאכי שמים וארץ ייקרא‪,‬‬ ‫שימו בו מבטחכם‪ .‬כשניתנה למרדוך מלוכה‪ ,‬ברכו אותו בשלום‬ ‫וברצון ואמרו‪ :‬מהיום אתה שרת מקדשנו‪ .‬את כל מצוותיך נמלא‪.‬‬

‫פנה מרדוך לאבותיו המלאכים ואמר‪ :‬על משכן האפסו‪ ,‬המקדש‬ ‫אשר בניתי עבורכם‪ .‬למרגלות מחוז הרקיע‪ ,‬שאת רצפתו חיזקתי‪,‬‬ ‫שם אבנה בית‪ ,‬ויהיה מושב חמדתי‪ .‬אייסד בו היכל קודש‪ ,‬אקבע‬ ‫דביר‪ ,‬אכונן מלכות‪ .‬בעלותכם מהאפסו לאסיפה‪ ,‬שם ישב קהלכם‬ ‫לפני האסיפה‪ .‬ברדתכם מהשמים לאסיפה‪ ,‬שם ישב קהלכם לפני‬ ‫האסיפה‪ .‬ייקרא שמו בבל‪ ,‬בתי המלאכים הגדולים‪ .‬שם נעלה את‬ ‫המנחה‪ ,‬ותהיה זאת מנחת הערב‪ .‬שמעו אבותיו את נאומו ואמרו‪:‬‬ ‫כל מעשי ידך למי יהיו‪ ,‬המקום שבראו ידיך למי יהיה‪ .‬מלאכתנו‪,‬‬ ‫בידי מי תעשה‪ .‬פתח מרדוך את פיו והאיר אותם בדבריו‪ .‬האחד‬ ‫אשר בידו המלכות‪ ,‬פקודתו עליהם תושת‪ ,‬ויעשו את מלאכתכם‪.‬‬ ‫המלאכים השתחוו בפניו ופנו לאדונם‪ ,‬נשיא מלאכי שמים וארץ‪,‬‬ ‫במילים‪ :‬לפנים היה מרדוך בננו אהובנו‪ ,‬כעת הוא נשיאנו‪ ,‬שמנו‬ ‫בו מבטחינו‪ .‬כששמע מרדוך את תהילת המלאכים‪ ,‬ביקש לברוא‬ ‫נפלאות ואמר לאאה את אשר הגה לבו‪ .‬לבלול דם חפצתי‪ ,‬לצרף‬ ‫עצמות‪ ,‬לכונן יצור אנוש‪ ,‬אדם ייקרא‪ .‬לברוא אדם בארץ‪ ,‬להטיל‬ ‫עליו את סדר עבודת המלאכים‪ ,‬וינוחו‪ .‬אשנה את דרך המלאכים‬ ‫בתבונה‪ ,‬אחלקם לשני מחנות‪ ,‬וכאחד יסגדו להם‪ .‬אאה פנה אליו‬ ‫ופירש עבורו את פולחן המלאכים; אחד מאחיהם ייבחר לקורבן‪,‬‬ ‫הוא יאבד וייברא העם‪ .‬ייאספו המלאכים הגדולים‪ ,‬האחד יוקרב‬ ‫והם יחיו‪ .‬מרדוך הקהיל את המלאכים הגדולים והתייצב ביניהם‬ ‫לומר את דבריו‪ .‬פתח פיו‪ ,‬וכל המלאכים האזינו‪ .‬אל רוחות שאול‬ ‫נשא משלו‪ .‬אמת אדבר‪ ,‬כנים דברי ונובעים מלבי‪ .‬מחרחר המדון‬ ‫מסית תיאמת‪ ,‬מצית המרד‪ ,‬מפיח הריב הוא יהיה לקורבן‪ .‬ישלם‬ ‫בדמיו על רעתו‪ .‬ענו מלאכי השמים לנשיא מלאכי שמים וארץ‪,‬‬ ‫יועצם ואדונם‪ :‬קינגו חרחר מדון‪ ,‬הסית את תיאמת‪ ,‬הצית מרד‪.‬‬

‫הביאוהו כבול אל אאה‪ ,‬הרשיעוהו‪ ,‬חתכו את עורקיו‪ ,‬מדמו ברא‬ ‫אדם‪ ,‬הטיל עליו את עבודת המלאכים ושחרר את המלאכים‪ .‬אאה‬ ‫החכם ברא את העם והטיל עליו את עבודתם של המלאכים‪,‬‬ ‫שנפלאה מבינתם‪ .‬נודימוד ערך את הטקס במיומנות של מרדוך‪.‬‬ ‫המלך מרדוך חילק את המלאכים לקבוצות עליונות ותחתונות‪.‬‬ ‫שלוש מאות מהם הציב בשמים כדי לשמור על מצוות אנו ומינה‬ ‫אותם לכרובים‪ .‬בשלב הבא ארגן את השאול והציב שש מאות‬ ‫מלאכים בשמים ובארץ‪ .‬לאחר שקבע את החוקים וחילק למלאכי‬ ‫שמים וארץ נחלות‪ .‬פנו המלאכים למרדוך אדונם ואמרו‪ :‬האדון‬ ‫מושיענו‪ ,‬כיצד נרצה את פניך כעת‪ .‬הבה נעשה מקדש בעל שם‬ ‫אדיר‪ ,‬לשכתך תהי מקום שבתנו‪ ,‬שם נמצא מרגוע‪ .‬נעשה מקדש‬ ‫לבמותינו‪ ,‬ונשקוט נא בבואנו אליו‪ .‬שמע זאת מרדוך ופניו קרנו‬ ‫כאור יום‪ .‬כוננו את בבל‪ ,‬המלאכה שביקשתם‪ ,‬לבנו לבנים‪ ,‬כוננו‬ ‫מקדשה‪ .‬המלאכים הניפו אתיהם ובמשך שנה לבנו לבנים‪ ,‬בשנה‬ ‫הבאה רוממו את ראשו לנוכח האפסו ובנו את מגדל האפסו הרם‪.‬‬ ‫קבעוהו כמושב אנו‪ ,‬אנליל ואאה‪ .‬אז ישב לפניהם בהדר‪ ,‬בחן את‬ ‫קרני המזבח‪ ,‬שישרו קו עם מקדש השמים‪ .‬לאחר השלמת בניית‬ ‫המשכן‪ ,‬כוננו המלאכים את במותיהם‪ .‬שלוש מאות מלאכי רקיע‬ ‫ושש מאות מלאכי תהום נאספו כולם יחד‪ ,‬האדון קבע את מלאכי‬ ‫אבותיו במקדש הרם שהוקם כמושבו‪ .‬זו בבל בית מושבכם‪ ,‬שבו‬ ‫בה בשמחה ובנחת‪ .‬ישבו האלים הגדולים‪ ,‬ערכו ספלי נסך‪ ,‬ישבו‬ ‫למשתה‪ ,‬נשאו דברי הלל והתפללו במקדשם הנהדר‪ .‬כל התורות‬ ‫והמצוות אושרו‪ ,‬המלאכים תפשו עמדות בשמים ובארץ‪ .‬ישבו‬ ‫חמישים המלאכים האדירים‪ ,‬ושבעת מלאכי הגורל נקראו לחרוץ‬ ‫את משפטם‪ .‬לקח האדון את נשקו‪ ,‬הקשת‪ ,‬והציב אותה לפניהם‪.‬‬

‫אבותיו המלאכים ראו את הרשת שעשה‪ .‬ראו אבותיו את הקשת‬ ‫והמיומנות שבה חושלה ושיבחו את מלאכתו‪ .‬הניפה אנו באסיפה‬ ‫הגדולה‪ ,‬נשק לקשת ואמר‪ :‬זאת בתי‪ .‬קרא בשמות הקשת‪ :‬מטה‬ ‫ארוך‪ ,‬הראשון‪ .‬תפגע במטרתה‪ ,‬השני‪ .‬מזל קשת‪ ,‬השלישי‪ ,‬לצדו‬ ‫תזהר בשמים‪ .‬נקבע מעמדה השמימי לצד אחיה הנעלים‪ .‬לאחר‬ ‫שחרץ אנו את גורל הקשת‪ .‬כונן כס מלכות אשר התנשא בקרב‬ ‫המלאכים והושיב אותה באסיפה‪ .‬נקהלו כל המלאכים הגדולים‪,‬‬ ‫היללו את גורל מרדוך והשתחוו‪ .‬קיללו את נפשם‪ ,‬נשבעו במים‬ ‫ושמן ולפתו את גרונם בידיהם‪ .‬נתנו בידו מנדט על כל המלאכים‪.‬‬ ‫אישרו את סמכותו כנשיא מלאכי השמים והארץ‪ .‬אנשר העניק‬ ‫לו את שמו הנשגב‪ ,‬אסאלו‪ .‬בהזכרת שמו נוכיח נאמנות‪ ,‬למוצא‬ ‫פיהו יצייתו המלאכים‪ .‬רצונו נשגב במחוזות הגבוהים והנמוכים‪,‬‬ ‫יתגדל הבן מושיענו‪ ,‬תתגדל ריבונותו ולא יימצא לו יריב‪ .‬ירעה‬ ‫את ברואיו‪ ,‬המוני העם‪ .‬יהגו בטבעו בעתיד הרחוק‪ ,‬ולא ישכחו‪.‬‬ ‫יקדיש לאבותיו מנחות בשפע‪ .‬יספק צרכיהם וידאג לבמותיהם‪.‬‬ ‫יעלה באפם קטורת וישמח את קודשיהם‪ .‬כפי שעשה בשמים‪ ,‬כך‬ ‫יעשה בארץ‪ ,‬וייעד לשחורי הראש את פולחנו‪ .‬נתיניו האנושיים‬ ‫יילמדו לפנות למלאכים‪ .‬יעלו מנחות למלאכים ולמלאכיות‪ .‬יזכרו‬ ‫אותם ויבנו במותיהם כדי שלא יישכחו‪ .‬בעוד המוני העם סוגדים‬ ‫למלאכים אלה או אחרים‪ ,‬הוא הנשיא של כל אחד מאתנו‪ .‬נזכיר‬ ‫את חמישים שמותיו למען ייוודעו מעלליו והישגיו‪ .‬לוכד יהירים‬ ‫בנשקו‪ ,‬המבול‪ .‬הבן‪ ,‬שמש המלאכים‪ ,‬הקורן‪ .‬לאנשים אשר יצר‪,‬‬ ‫נפשות חיות‪ ,‬קבע את עמל המלאכים כדי שינוחו‪ .‬יצירה ואבדון‪,‬‬ ‫מחילה ועונש נעשים בדברו‪ ,‬מבטיהם ימוקדו בו‪ .‬בוראם‪ ,‬מפייס‬ ‫מלאכי התהום‪ ,‬משקיט אדוני הרקיע‪ .‬תומך הארץ‪ ,‬העיר ועמה‪.‬‬

‫עז רוח ושקול‪ ,‬זועם וניחם‪ .‬רחב הדעת‪ ,‬לבו חובק כל‪ .‬אדון מלאכי‬ ‫רקיע ותהום‪ .‬המלך שמחוקיו רועדים מלאכי שמים וארץ‪ .‬יועצם‬ ‫הנאמן של כל המלאכים‪ .‬מחלק נחלות למלאכי שמים וארץ‪ .‬אור‬ ‫המלאכים‪ ,‬גיבור עז‪ .‬כשמו כן הוא‪ ,‬מלאך מגן למלאכים ולארץ‪.‬‬ ‫מלאך מעניק חיים‪ ,‬שבהתאם לשמו קומם את המלאכים שנפלו‪.‬‬ ‫האדון שנתן חיים למלאכים המתים בלחשו הזך‪ .‬המלאך הטהור‪,‬‬ ‫מטהר לבנו‪ .‬אנשר‪ ,‬לחמו ולהחמו פנו אליו בשלושה שמות וציוו‬ ‫על בניהם המלאכים‪ :‬אנחנו פונים אליו בשלושת השמות‪ .‬הזכירו‬ ‫את שמותיו כמונו‪ .‬בהיכל הגדול נועצו יחד‪ .‬ישבו באסיפה זימנו‬ ‫גורלות ובעת הטקס קראו בשמו‪ .‬חונן ארץ פורייה ושדה חריש‪,‬‬ ‫יוצר זרע ופרי תרמיל‪ ,‬מצמיח הדגן‪ .‬נכבד לשכת המועצה‪ ,‬עצתו‬ ‫נשגבה‪ .‬האציל‪ ,‬אור אביו‪ ,‬מולידו‪ .‬מורה חוקת אנו‪ ,‬אנליל ואאה‪.‬‬ ‫מספק הגמול אשר קרנו מרבה שפע בארץ‪ .‬מחדש היצירה‪ .‬יטהר‬ ‫במותיהם‪ ,‬וינוחו‪ .‬המורדים נגדו בזעם‪ ,‬ישנו את דעתם‪ .‬מי כמוהו‬ ‫במלאכים‪ .‬נשמת המארח‪ .‬מכונן שמים טהורים למען המלאכים‪.‬‬ ‫המטהר‪ ,‬מלאך הרוח הטובה‪ .‬ההופך דבר זעום לפרנסה‪ .‬את רוחו‬ ‫הטובה נשאף בעתות מצוקה‪ .‬מלאך הלחש הטהור‪ ,‬מחיה המתים‪,‬‬ ‫שחמל על המלאכים האסורים‪ ,‬הטיל עול על המלאכים הסוררים‬ ‫ושלמען ישועתם ברא את האדם‪ .‬יביעו בפיהם את לחשו הטהור‪,‬‬ ‫שעוקר כל רשע בהשבעתו הטהורה‪ .‬מבין נפש המלאכים‪ ,‬בוחן‬ ‫הכליות‪ ,‬בני העוולה לא ייסתרו מפניו‪ .‬מדביר העוינים ומשפילם‪,‬‬ ‫הגנתם המקפת של המלאכים‪ .‬מקיים האמת‪ ,‬עוקר דברי תועבה‪,‬‬ ‫המבדיל בין שקר לאמת‪ .‬הללוהו ללא הפסק‪ ,‬מכחיד התוקפנות‪.‬‬ ‫מגרש הפחד מלב אבותיו המלאכים‪ .‬העוקר בכליו את הצוררים‪,‬‬ ‫מפר מזימותיהם ומעלימם לרוח‪ .‬מדביר הרשעים שיצאו כנגדו‪.‬‬

‫מביא ההצלחה למלאכי אבותיו‪ ,‬עוקר האויבים‪ ,‬מחריב בניהם‪,‬‬ ‫המפזר הישגיהם ולא מותיר זכר‪ .‬מקבץ מלאכים אובדים לבמות‪.‬‬ ‫יסגדו לו כולם בכל מקום יחד‪ .‬הקוטל בעצמו אויבים בקרב‪ .‬פורץ‬ ‫אפיקי נחלים ומנתב שפע מים לארץ‪ .‬מפקח תעלות שמים וארץ‪,‬‬ ‫חורש התלם‪ .‬אדון השפע הגודש וממגורות הענק‪ .‬מרעיף העושר‬ ‫על הארץ‪ ,‬מספק היבול השופע‪ .‬גונן הארץ‪ ,‬הרועה הנאמן אשר‬ ‫שערו הוא היבול הצומח‪ .‬שחצה את הים הרחב בזעמו והילך על‬ ‫המערבולת כמו על גשר‪ .‬ספינתו תיאמת והוא מלחה‪ .‬שהידק את‬ ‫קשרי המלאכים וייצב את הארץ‪ .‬בורא ארץ על מים ומייצב רום‬ ‫שמים‪ .‬מייעד כרי המרעה למלאכים ומחלק יצירתו‪ .‬מטהר שמים‬ ‫וארץ‪ .‬מייסד העמים‪ ,‬קובע מחוזות הארץ‪ .‬פוסל תוכניות תיאמת‪,‬‬ ‫עוקר חרבה‪ .‬ראש המלאכים‪ ,‬המהולל‪ .‬מלך חבר המלאכים‪ ,‬אדון‬ ‫טבור הארץ‪ .‬רב התבונה‪ ,‬המיומן בהבחנה‪ .‬המעמיק בדעת‪ ,‬אותה‬ ‫לא יקיפו כל המלאכים גם יחד‪ .‬המרעים בקולו הנעים את הארץ‪.‬‬ ‫אדון הגורלות הנעלים‪ .‬אדון מעברי שמים וארץ‪ .‬ירעה את כל‬ ‫המלאכים כטלאים‪ .‬יתקדם בלי הפרעה ויתמיד בכך לעד‪ .‬כיוצר‬ ‫השמים ובורא הארץ‪ ,‬אביו‪ ,‬אנליל‪ ,‬קרא לו בשמו‪ :‬אדון הארץ‪.‬‬ ‫שמע אאה את השם שנתנו לו מלאכי השמים‪ ,‬קרנה רוחו ואמר‪:‬‬ ‫זה ששמותיו הוללו בפי אבותיו‪ ,‬הוא ייקרא בשמי‪ ,‬אאה ייקרא‪.‬‬ ‫הוא יהיה מבשר חוקיי וכל מצוותיי ימסור‪ .‬הקראנו את חמישים‬ ‫שמותיו וקבענו עבורו מעמד עצום‪ .‬זקנים יקריאו אותם‪ ,‬חכמים‬ ‫ומלומדים יהגו בהם‪ .‬ימסור אב תורה לבנו‪ ,‬תוגד לרועה ולשומר‪.‬‬ ‫כל אדם שדבק במרדוך‪ ,‬נשמת המלאכים‪ ,‬אדמתו תיתן פריה והוא‬ ‫ישגשג‪ .‬הוא כתב והנציח אותם כדי שיישמעו בדורות אחרונים‪.‬‬ ‫שירו את שירו של מרדוך‪ ,‬שהכניע את תיאמת ולקח את המלוכה‪.‬‬

‫לך אל החכם המלומד ושאל אותו אודות אינדרה‪ ,‬גיבור הקורבן‪,‬‬ ‫הטוב שברעיך‪ .‬בני האדם חייבים את קיומם לאחד שבעזרת קרני‬ ‫השחר נותן דעת לחסרי הבינה ודמות לחסרי הצורה‪ .‬הם בתגובה‬ ‫פושטים את הכסות הגשמית ונושאים את שמות הקורבן‪ .‬בחברת‬ ‫בני הסער‪ ,‬מסירי מכשולי הדרך‪ ,‬אתה‪ ,‬אינדרה‪ ,‬גילית את האור‬ ‫הגנוז במערה‪ .‬אינדרה רומם את השמש בשמים כדי שיובהרו כל‬ ‫הדברים ופרץ נתיב בהר לעדרים‪ .‬בעודו מתעלה מפסגה לפסגה‪,‬‬ ‫הוא נחשף לגודל המשימה‪ ,‬ובכוח גיסותיו מוריד את הגשם אליו‬ ‫יחל המתפלל‪ .‬כל שירי הקודש מעצימים את אינדרה‪ ,‬הנרחב כמו‬ ‫הים‪ .‬האמיץ בלוחמים הנוהגים במרכבות‪ ,‬אלוף העוז‪ ,‬מגן אנשי‬ ‫המעלה‪ .‬מעודדים מעצם רעותך‪ ,‬אינדרה מוקיר החוסן‪ ,‬לא נירא‪,‬‬ ‫אלא נהלל בשבחים את הכובש הבלתי ניתן להכנעה‪ .‬נדיבותו של‬ ‫אינדרה וברכותיו לא תחסרנה‪ ,‬חסדו מרעיף על המתפללים חומר‬ ‫עשיר למחשבה‪ .‬פורץ החסמים‪ ,‬הצעיר‪ ,‬החכם‪ ,‬העוצמה שמעבר‬ ‫לכל דמיון‪ ,‬מקיים הטכסים‪ ,‬משלח הרעם‪ ,‬המהולל‪ .‬אלוף הרעם‪,‬‬ ‫אתה פרצת למתחם השודדים שהכיל את האור הגנוז‪ .‬המלאכים‬ ‫נטו אליך והתנערו בהשראתך מהפחד‪ .‬את הרעב המעיק הידברת‬ ‫בעזרת אמצעיך המיומנים‪ .‬החכמים הכירו בגדולתך‪ ,‬עלה והצלח‬ ‫מעבר לכל שבחיהם‪ .‬בגלגל מרכבתך חוצה הדרכים‪ ,‬אתה אינדרה‬ ‫האדיר הפלת את עשרים מלכי הארץ שתקפו את יפה הנפש ואת‬ ‫שישים האלף ואת התשעים ותשעה‪ .‬מזמור שבח כמנחה‪ ,‬בשירי‬ ‫אביע בקול‪ .‬לאינדרה אלופנו מקדם הפנו המתפללים את שבחיהם‬ ‫בכל לבבם ובכל מחשבתם ובכל הבנתם‪ .‬על שפתותי אשא תפילת‬ ‫הודיה למרעיף זוהר השמים‪ ,‬היקר מכול‪ ,‬במילים טובות וטהורות‬ ‫ארומם את האחד אשר משמש דוגמא‪ ,‬האדיר‪ ,‬החכם הנדיב מכול‪.‬‬

‫אינדרה נעתר למנחת המזון בכל מאודו‪ ,‬ניתץ לרסיסים את הסכר‬ ‫המייבש במקבתו ושחרר את תנועת המים כמו עדרים ששוחררו‬ ‫ממכלאות‪ .‬מעללי אינדרה מעוררים השתאות‪ .‬בגדול מעשיו הוא‬ ‫כופף את הרקיע‪ ,‬קרב אותו לכאן וחידש את שטף ארבעת נהרות‬ ‫המים החיים על פני האדמה‪ .‬בעוצמה לא אלימה‪ ,‬המושגת בעזרת‬ ‫מזמורי שבח‪ ,‬הוא הפריד את הזוג הקדום שחובר יחדיו לעולמים‪.‬‬ ‫ברקיע העליון של ההגשמה הוא הושיב את האב‪ ,‬האם והרעיה‪.‬‬ ‫רב המעללים‪ ,‬רתום את סוסיך בימינך ובשמאלך‪ ,‬ובכוח המשקה‬ ‫המשלהב קרב לרעייתך האהובה‪ .‬מהר אינדרה ורתום את סוסיך‪.‬‬ ‫בני שבט אנגירס זכו בכוח החיים השופע‪ ,‬שלהבתו טופחה בדרך‬ ‫הקורבן ובמעשים הטובים‪ .‬האנשים מצאו את העושר אשר נאגר‬ ‫ב ידי מתעתעי החושים; את הזיכרון‪ ,‬המשמעות ודברים אחרים‪.‬‬ ‫החכמים‪ ,‬ברוב תבונתם‪ ,‬שימרו ביראת כבוד את מסכת גבורותיו‪.‬‬ ‫הם היללו את מעלליו הרבים כמופת לדורות הבאים מתוך ציפייה‬ ‫לתקומתו‪ .‬בעזרת עצמות הכהן העליון‪ ,‬שחיזקו את ידיו‪ ,‬אינדרה‬ ‫הלם בתשעים ותשעה חסמים‪ .‬בחיפושיו אחרי משמעות הקורבן‬ ‫ששקעה בסלעים‪ ,‬הוא מצא אותה באגם‪ .‬יעלה ויבוא על מרכבת‬ ‫הכוח שמוצאת את העדרים ומספקת כלי עם סומה ודגנים‪ .‬אליו‪,‬‬ ‫המנהיג‪ ,‬פונים מאמיניו להגנה והישגים בעת מצוקה‪ ,‬והוא מוצא‬ ‫עבורם את האור באפלה מעוורת‪ .‬מי ייתן ואינדרה ומלאכי הסער‬ ‫יהיו בעזרנו‪ .‬אינדרה‪ ,‬עוצמתך הנעלה מכול רחוקה‪ ,‬בקרובה אחזו‬ ‫חכמי קדם‪ .‬האחד על פני הארץ השני בשמים ושניהם מתאחדים‬ ‫בעת הקרב כמו שני סמלים על אותו הדגל‪ .‬הביטו בשפע הנרחב‬ ‫העומד לרשותו ושימו את מבטחכם בכוחו של אינדרה‪ .‬הוא איתר‬ ‫את הבקר‪ ,‬איתר את הסוסים‪ ,‬איתר את הצמחים‪ ,‬היערות והמים‪.‬‬

‫אנו מגישים את נסך הסומה לרב המעללים‪ ,‬הטוב מכולם‪ ,‬מרעיף‬ ‫החסד‪ ,‬שליט הכוח האמיתי‪ ,‬הגיבור שמתוך כבוד לעושר מחרים‬ ‫אותו מהכופרים‪ ,‬כמו שודד‪ ,‬ומעביר אותו למתפלל‪ .‬הוא מצא את‬ ‫אור הרקיע הגנוז מוסתר היטב‪ ,‬כמו גוזל של ציפור בסלע עצום‪.‬‬ ‫משלח הרעם‪ ,‬מנהיג האנגירס‪ ,‬בחיפושיו אחרי האור הגנוז‪ ,‬פתח‬ ‫את השערים הנסתרים של התודעה וגילה את המידע שמונח שם‪.‬‬ ‫מי ידע מה יוליד יום או יום המחר‪ ,‬מי יפצח את החידה‪ .‬המחשבה‬ ‫היא חמקמקה וגם דבר שיובן לעומקו יישכח וייעלם‪ .‬הרוחות הם‬ ‫אחיך אינדרה‪ ,‬למה תבקש להורגם‪ ,‬שב אתם בשלום ואל תקטול‬ ‫אותם בקרב‪ .‬הוא‪ ,‬שמיום היוולדו נחשב למנהיג‪ ,‬מביא במעלליו‬ ‫כבוד למלאכים‪ ,‬האחד שמכוחו וגדולתו השמים והארץ נחרדים‪.‬‬ ‫הוא האחד שמצא בשנתו הארבעים את משכנו של חוסם ההארה‬ ‫בהרים‪ ,‬שקטל את השד שרבץ שם והעצים את כוחו‪ .‬אכן כן‪ ,‬זהו‬ ‫אינדרה‪ .‬הוא האחד שייצב בחוזקה את הארץ שמעדה והרגיע את‬ ‫ההרים הנסערים‪ ,‬שריווח את האוויר וליכד את השמים‪ .‬כן‪ ,‬זהו‬ ‫אינדרה‪ .‬הוא הלם בחוטפים‪ ,‬שחרר את שבע הדרכים והשיב את‬ ‫הזיכרונות ממערת השודדים‪ .‬שחולל את הברק בין שני הסלעים‪,‬‬ ‫הבלתי מנוצח בקרב‪ .‬כן‪ ,‬זהו אינדרה‪ .‬שהרעיד את העולם וגירש‬ ‫את השבט השפל למחשכים‪ .‬שאחז בטרפו כמו צייד בעושרם של‬ ‫האויבים‪ .‬כן‪ ,‬זהו אינדרה‪ .‬שאודותיו‪ ,‬הנורא‪ ,‬הם שואלים‪ :‬היכן‬ ‫הוא‪ ,‬וטוענים בוודאות שאיננו קיים‪ .‬הוא מעניש וגורף את יקרם‬ ‫של הצוררים‪ ,‬שימו בו את מבטחכם‪ .‬אכן כן‪ ,‬זהו אינדרה‪ .‬הוא‬ ‫השקיט את הנהר הגועש והעביר דרכו בבטחה את אלו שלא יכלו‬ ‫לחצותו‪ ,‬ולשאחר המעבר המשיכו בדרכם כדי לממש את העושר‬ ‫אותו חיפשו‪ .‬את כל הדברים הללו עשה אינדרה בחדוות הסומה‪.‬‬

‫ללא אותו אינדרה‪ ,‬האדיר‪ ,‬כל הדברים האלה הם חסרי משמעות‪.‬‬ ‫בו לבדו מתרכזים כל כוחות הגבורה כולם‪ .‬משקה הסומה בא אל‬ ‫קרבו‪ ,‬העוצמה והמרץ בגופו‪ ,‬מקבת הרעם בידו והתבונה בשכלו‪.‬‬ ‫הרעף עלינו את הטוב שבאוצרות‪ ,‬את מוניטין היכולת‪ .‬הענק לנו‬ ‫שגשוג‪ ,‬עושר הולך וגובר‪ ,‬ביטחון גופני‪ ,‬צחות דיבור וימים של‬ ‫רצון טוב‪ .‬אינדרה‪ ,‬בעוצמתו הרבה‪ ,‬זעזע את מוסדות הארץ כפי‬ ‫שהרוח מכה במים בזעפו‪ .‬עולץ בחוסנו שלו הוא ניפץ את הדבר‬ ‫שהיה קבוע לרסיסים ועקר את פסגות ההרים‪ .‬קוטלו של המסלף‪,‬‬ ‫אתה ניהלת בדרכם את העיוור והפיסח שנזנחו שניהם‪ ,‬אין אושר‬ ‫כאושרך‪ .‬בעוצמה אלמותית משפילת אויבים הוא סייע להצלחת‬ ‫דורות רבים‪ .‬הוא ראש המנהיגים‪ ,‬שוכן באותו משכן עם העושר‬ ‫התהילה‪ ,‬התעצומה‪ ,‬השפע והגבורה‪ .‬גדולתו של השופע הקדום‪,‬‬ ‫מחריב האויבים‪ ,‬מתעלה על השמים והארץ‪ .‬אין לו יריב‪ ,‬אין לו‬ ‫שותף ואין מי שיידמה לו‪ ,‬הכובש מלא החוכמה‪ .‬אינדרה הנמרץ‬ ‫בטבעו‪ ,‬מהיר המחשבה‪ ,‬אתה מחצת במקבתך המסוקס את הצורר‬ ‫שהתעצם בעורמתו‪ .‬אדיר וקורן‪ ,‬החרבת בגבורה דברים איתנים‬ ‫שהיו קבועים ובלתי מוכנעים‪ .‬אינדרה היוקד בעוז‪ ,‬אתה מנהיגם‬ ‫של בני השמים ושל העמים הנעים על פני הארץ‪ .‬אינדרה‪ ,‬אחוז‬ ‫בימינך את מקבת הרעם שבאמצעותו‪ ,‬אתה שמעבר לכל תהילה‪,‬‬ ‫תסכל כל תחבולה‪ .‬בטכסי הסומה החדווה הינה הברכה‪ .‬זו מטרת‬ ‫הזמר שמושר בתפילה‪ .‬לכן יש לרצות במזמורים את לוגם מנחת‬ ‫הסומה‪ ,‬הנדיב‪ .‬השוכן המרומים‪ ,‬אדון השירים הקדושים‪ ,‬בלתי‬ ‫נלאה בהגנתו‪ .‬בהווה כמו בעבר‪ ,‬ממשיך מעשה הנהרות להוכיח‬ ‫את יעילותו‪ .‬בעזרתו קבעת את מסלולם‪ ,‬וההרים נרגעו והתיישבו‬ ‫בדעתם‪ .‬עושה גדולות ונצורות‪ ,‬בזכותך זוכים המחוזות ביציבות‪.‬‬

‫אתה תיעלת את המים הסכורים דרך כל השערים‪ .‬אתה פרצת את‬ ‫מחסום העננים‪ .‬אתה‪ ,‬מנהיג העמים‪ ,‬מגלם בעת ובעונה אחת את‬ ‫השמש‪ ,‬הרקיע והשחר‪ .‬אינדרה‪ ,‬הנעלה שבבעלי היכולת‪ ,‬מבצע‬ ‫הרבה מעשים נשגבים ומעודד את התרומה שבזכותה אתה‪ ,‬מניף‬ ‫מקבת הרעם‪ ,‬מסיר את החטא ומרעיף בעוז רוחך שפע על אצילי‬ ‫הנפש‪ .‬אינדרה‪ ,‬בעל השם‪ ,‬משפיל את אדירי הכוח ומקדם באופן‬ ‫שיטתי את אלה ואז את האחרים‪ .‬ריבון שני המחנות‪ ,‬אסונם של‬ ‫היהירים‪ ,‬נחלץ פעם אחר פעם לעזרת המתפללים‪ .‬הוא דוחה את‬ ‫חברתם של אהוביו לשעבר וחובר לאחרים‪ .‬דוחה את אלה שזנחו‬ ‫את פולחנו ושוכן שנים רבות בקרב עושי דברו‪ .‬אינדרה‪ ,‬הדוגמא‬ ‫המקורית‪ ,‬לובש ופושט צורות בגלגוליו השונים בעזרת מרכבתו‬ ‫הרתומה לסוסים באלפים‪ .‬סגדו במנחה למרכבה שעשויה מחומר‬ ‫השמים והארץ‪ ,‬מהתמצית המזוקקת של היערות ומתנועת המים‪,‬‬ ‫המחוזקת ברצועות עור‪ ,‬מקבת הרעם‪ .‬תוף המאבק‪ ,‬מלא בצלילך‬ ‫את השמים והארץ וידע את העולם ומרחביו אודות דבר הגעתך‪.‬‬ ‫אתה שמקושר עם אינדרה והמלאכים‪ ,‬גרש את הכוחות העוינים‬ ‫הרחק מכאן‪ .‬אתה הוא אגרופו של אינדרה‪ ,‬השרה עלינו פראיות‪.‬‬ ‫רענן את זיכרונותינו וקומם אותם‪ .‬התוף חוזר ומשמיע את האות‬ ‫בעוצמה‪ .‬גיבורינו הרכובים על סוסים נאספים‪ ,‬מי ייתן ואינדרה‬ ‫יחד עם לוחמינו הנישאים על מרכבותיהם יחזרו אלינו כמנצחים‪.‬‬ ‫כאלה הם‪ ,‬אוחז מקבת הרעם‪ ,‬כוחותיך האדירים בעזרתם החרבת‬ ‫תשעים ותשע מצודות וקבעת את המאה כמשכן‪ .‬אתה קטלת את‬ ‫המסית‪ ,‬אתה קטלת את הרמאי‪ .‬לעולם לא ימעד או יאבד האדם‬ ‫שזכה בהלך הרוח הכביר של המלאך‪ .‬ילוד הקורבן‪ ,‬מגן הטקסים‬ ‫הקדושים‪ ,‬מרעיף עושר על הסוגדים לאינדרה בתפילות והודיות‪.‬‬

‫אהוב על כולם‪ ,‬אינדרה הוא בכיר לוגמי הסומה בין מלאכים ובני‬ ‫אדם‪ .‬שותה המנחה הנמזגת‪ ,‬מקבלם של כל סוגי המנחות‪ .‬שלוש‬ ‫מצקות מעורבות בעשייה‪ ,‬שלושה כלים מתמלאים עד תום‪ ,‬הכול‬ ‫למען מנחת המלאכים‪ .‬הוא שמגשים רצונות רבים‪ ,‬ראש השבט‪,‬‬ ‫אוחז במקבת הרעם‪ .‬הוא שמעולם לא נוצח‪ ,‬מעניק הכוח‪ ,‬הנרחב‬ ‫כמו הים‪ ,‬מועצם בידי אלף חכמים‪ .‬תהילתו ועוזו מהוללים כדבר‬ ‫האמת בטכסים החגיגיים‪ ,‬במקום שבו שרים המאמינים‪ .‬במקבת‬ ‫הרעם בעל מאה הפנים‪ ,‬הוא ביקע את ראשו של העוול המטריד‪.‬‬ ‫אני‪ ,‬שזכיתי בחסדי המגן האמיתי‪ ,‬הפכתי לזוהר כשמש‪ .‬אפאר‬ ‫את שירי בדברי שבח כדרכם של המתפללים מימים עברו‪ .‬בדרך‬ ‫זאת אינדרה ללא ספק ישיג את חוסנו‪ .‬אינדרה הוא כהן‪ ,‬אינדרה‬ ‫הוא נביא‪ ,‬אינדרה מבוקש בידי רבים‪ .‬האדיר במעשים נשגבים‪.‬‬ ‫הוא ראוי לשבח‪ ,‬ראוי לתפילה‪ ,‬גיבור אמת‪ ,‬מבצע מעשים רבים‪,‬‬ ‫המתגבר על אויביו לבדו‪ .‬אינדרה האדיר הוא גואלם של המונים‪,‬‬ ‫הבלתי מרוסן‪ ,‬שובה הלב‪ ,‬הוא גומל החסד של הקורבן‪ .‬בדרך זו‬ ‫זכיתי בכל היקר של חונן החסד‪ ,‬בשישים אלף הפרים שדוהרים‬ ‫כסוסים חסונים‪ .‬כשנסגוד לו לא נחשב לחוטאים‪ ,‬גם לא לצרי עין‬ ‫או משוללי ערכים‪ .‬בשעת ההתאספות‪ ,‬כשהסומה נמזג‪ ,‬נהפוך את‬ ‫אינדרה‪ ,‬ממטיר החסד‪ ,‬לידיד‪ .‬מי ייתן ומזמורינו ישמחו אותך‪.‬‬ ‫הרעף עלינו את נדיבות לבך‪ ,‬משלח הרעם‪ ,‬סלק מכאן את עוכרי‬ ‫הכוהנים‪ .‬אפילו הזאב‪ ,‬חיית הפרא שקוטלת בכבשים‪ ,‬הולך בדרך‬ ‫מצוותיו‪ .‬מהר אינדרה לטכסנו הנפלא וקבל את מזמורנו‪ .‬אינדרה‬ ‫קוטל העוולה‪ ,‬המזומן בידי המונים‪ ,‬אנחנו המאמינים מגישים לך‬ ‫כתשורה מזמורים חדשים שאינך מכיר‪ .‬אתה הוא האדיר בכוח‪,‬‬ ‫שידיך החסונות אוחזות במקבת המוזהב שחוצב ופורץ נתיבים‪.‬‬

‫לא אכיר באחר מלבדך‪ ,‬אדון כל כוחות הרצון‪ ,‬כמעניק האושר‪.‬‬ ‫אינדרה‪ ,‬הרעף עלינו את חסדך‪ .‬רק זאת נבקש; שתישא את שם‬ ‫הקורבן הרביעי ותהפוך למגננו לאלתר‪ .‬בוא נא לכאן‪ ,‬אתה שאין‬ ‫לך אויב בעולם‪ .‬הנך מזומן בטקס זה שלנו מהשמים הזוהרים אל‬ ‫המזמורים כאן לצדנו בעולמנו המואר‪ .‬בני הסער‪ ,‬שירו לאינדרה‬ ‫את מזמור הסרת החטאים‪ ,‬שבעזרתו יצרו תומכי האמת את האור‬ ‫השמימי עבור המלאך‪ .‬אתה אינדרה‪ ,‬אדון העוצמה‪ ,‬הנך השליט‬ ‫המהולל של מנחת הסומה‪ .‬לבדך‪ ,‬כשבידך מגן האנושות‪ ,‬קטלת‬ ‫אויבים בלתי מנוצחים אשר איש לא יצא כנגדם‪ .‬אתה אכן אוהב‬ ‫להלום באדירים‪ ,‬הגיבור והאיתן‪ ,‬מי ייתן ונשמח את לבך‪ .‬אתך‬ ‫אינדרה לצידנו‪ ,‬בואו ונגמול לכל משנאינו‪ ,‬כי אתה שלנו ואנחנו‬ ‫שלך‪ .‬אינדרה‪ ,‬מי ייתן וידידיך המשוררים‪ ,‬הסוגדים לך ועומדים‬ ‫לשרותך‪ ,‬יקראו שוב ושוב בשבחך‪ .‬לאיש אשר הכין לכבודך את‬ ‫השיר החדש והמשמח הזה‪ ,‬שלח אינדרה את ההשגחה העליונה‪,‬‬ ‫האמיתית והעתיקה‪ ,‬הבוחנת את כל הלבבות‪ .‬אראה בך את הראוי‬ ‫מבין מושאי הקורבן‪ .‬אראה בך את מכריעם של הבלתי מנוצחים‪.‬‬ ‫אראה בך‪ ,‬אינדרה‪ ,‬את דגלם של הגיבורים‪ ,‬אראה בך את מברכם‬ ‫של כל האנשים‪ .‬כל הנאספים‪ ,‬בהתאמה אחת‪ ,‬עוררו את אינדרה‪,‬‬ ‫הגיבור הכובש של כל המערכות‪ .‬הם זימנו אותו כדי שימשול‪.‬‬ ‫האדיר במעשיו‪ ,‬מכה הצרים‪ ,‬הנורא‪ ,‬התקיף‪ ,‬הסוער‪ .‬עם הופעתו‬ ‫הם קדים בפניו; הכוהנים יוצרים סביבו מעגל ומהללים את האיל‪.‬‬ ‫קורן ונמרץ‪ ,‬הצטרף גם אתה ושיר את מזמוריך בכל מאודך‪ .‬הם‬ ‫רותמים במזמורים למרכבתו העצומה את שני הסוסים שנושאים‬ ‫את המלאך המהיר ונשמעים לדברו‪ .‬אליך אקרא‪ ,‬המבוקש מכול‪,‬‬ ‫המפגין את עוזו‪ ,‬אדון כל כוחות הרצון‪ ,‬הרעף עלינו את גבורתך‪.‬‬

‫זמן להגנתך את אינדרה‪ ,‬המקדש אחרים ואינו מקודש בידי איש‪.‬‬ ‫מקור האון‪ ,‬ריבון מאה המגננות‪ ,‬ריבון מאה התובנות‪ ,‬מעוזם של‬ ‫רבים‪ ,‬גונן האוצרות‪ ,‬מרעיף העושר‪ .‬יפה הנוצה חלף במחשבתו‬ ‫המהירה דרך עיר הברזל‪ ,‬נסק לשמים והביא את הסומה למרעים‪.‬‬ ‫ארתום בתפילתי את השירה העתיקה‪ ,‬מי ייתן וצליליה יתעלו אל‬ ‫נתיב הסגידה וישמעוה כל בני הנצח‪ ,‬השוכנים במחוזות השמים‪.‬‬ ‫נהלל את גבורותיו‪ ,‬האחד שהעצים אותנו בסגנונו האבהי‪ ,‬שקטל‬ ‫בקולו אלפי צוררים וסכר פיות רבים‪ .‬מי שאיננו מכיר את הדרך‪,‬‬ ‫מבקש הכוונה מזה שמכיר אותה‪ .‬מכוון בידי מדריך מיומן‪ ,‬הוא‬ ‫ממשיך קדימה‪ .‬זו הברכה שטמונה בהדרכה ומכוונת את האנשים‬ ‫בדרך הישר‪ .‬דמותך הסודית והנעלה מזומנת בעת מצוקה ומקבלת‬ ‫את תוקפה ביראה‪ .‬את האב והאם קרבת זה לזו ואת בניו של אחיך‬ ‫הפכת לזוהרים‪ ,‬אתה נדיב הלב‪ .‬בכוח הווייתך המסתורית‪ ,‬שאליה‬ ‫מתפללים המונים‪ ,‬עיצבת כל דבר שהיה ושעתיד להיות; את אור‬ ‫ההתגלות הקדום‪ ,‬אהבתו של אינדרה‪ ,‬אליו נכנסים חמשת יקיריו‪.‬‬ ‫עבור אחייניו של אגאסטיה רתמת למרכבתך את סוסיך האדומים‪.‬‬ ‫את הקמצנים שוללי המנחות רמסת‪ ,‬אתה‪ ,‬האלוף‪ .‬אוהב הטקסים‬ ‫שמלווה בעמיתים נמרצים‪ ,‬חונן האושר‪ .‬אלה כוחותיו הנסתרים‪,‬‬ ‫שבעזרתם הוא מכניע את ההטעיה‪ ,‬מנער את האשליה ומפזר את‬ ‫האפלה‪ .‬שניים בשם אחד גירשת‪ ,‬בחברת רעיך והנלהבים הגעת‬ ‫ובעוז לבך פירקת לגורמים את מרכבת כוכב השחר של המתעתע‪.‬‬ ‫במתנגד הקורבן הלמת‪ ,‬את כוחות הקסם של עבד השטן החרמת‬ ‫והענקת לפייטן‪ .‬אתה סללת נתיבים נרחבים שמוליכים את האדם‬ ‫בנתיב המלאכים‪ .‬בעוז ידיך גדשת את מאגרי המים עד גדותיהם‪,‬‬ ‫כל המלאכים התפעלו ממך כשהפכת על פיהם את שורשי העצים‪.‬‬

‫סומה‪ ,‬מכיר דרך האמת‪ ,‬מתקדם אל מקום המפגש של המלאכים‪,‬‬ ‫מושב הקורבן‪ .‬את השחר הוא חיתן בשידוך נהדר ולשמש העניק‬ ‫את אורו‪ .‬הוא מצא שלוש בנות אלמוות עלומות במחוז השלישי‬ ‫של שמי האור‪ .‬סומה לא ינחה את הרשע או את המתחזה לגיבור‪.‬‬ ‫הוא קוטל בשדים‪ ,‬מחריב את הרמאים ומשעבד אותם לאינדרה‪.‬‬ ‫לגמנו מהנסך‪ ,‬הלוואי ונהפוך אלמותיים‪ .‬השגנו את האור וגילינו‬ ‫את המלאכים‪ ,‬כיצד תזיק לנו כעת כוונת הזדון של האויב‪ .‬כיצד‬ ‫יקופח בן האלמוות בידי בן התמותה‪ .‬סומה‪ ,‬אתה המגן של גופנו‪,‬‬ ‫אתה שוכן בכל איבר מאיברינו כצופה על האדם‪ .‬למרות שהפרנו‬ ‫את חוקיך הנשגבים‪ ,‬ברכנו בכל זאת‪ ,‬אתה אדון המזון המשובח‬ ‫והידידות הנעלה‪ .‬הלוואי וארכוש לי ידיד טוב שלא יפגע בי בעת‬ ‫שהוא נלגם‪ ,‬אדון הסוסים החומים‪ .‬בזכות הסומה אשר הוגש לנו‬ ‫אבקש אריכות ימים בעבור אינדרה‪ .‬הסומה האלמותי שנגמע אל‬ ‫לבנו חדר אל תוכנו‪ ,‬בני התמותה‪ .‬בואו אבותינו ונכבדהו במנחה‪,‬‬ ‫הלוואי ונשכון באושרו העילאי ובחסדו‪ .‬מלאכי המגן‪ ,‬גלו כלפינו‬ ‫אהדה‪ ,‬אל תניחו לשינה ושיחה בטלה להשתלט על גופנו‪ .‬הלוואי‬ ‫ונהיה יקרים לסומה לעד‪ .‬הלוואי ונשמיע באסיפה את שירינו עם‬ ‫בנים גיבורים סביבנו‪ .‬סומה הפעיל‪ ,‬הבלתי מוסח‪ ,‬הכובש הגדול‪,‬‬ ‫גומל החסד‪ ,‬הרואה‪ ,‬החכם הראוי לפולחן‪ .‬הוא מכסה את העירום‬ ‫ומרפא כל חולה‪ ,‬הפיסח מתהלך והעיוור רואה‪ .‬רב החסד‪ ,‬מרעיף‬ ‫השמחה‪ ,‬נטול היוהרה במעשיך‪ ,‬הבלתי נכזב‪ ,‬שכון בלבנו סומה‬ ‫בברכה‪ .‬סומה‪ ,‬אל תפחידנו‪ ,‬אל תדאיגנו‪ .‬מלך‪ ,‬אל תכה את לבבנו‬ ‫בזוהרך‪ .‬המטהר הקדום‪ ,‬עשה שיזרח עלינו האור הבהיר‪ ,‬עורר‬ ‫אותנו לקורבן המאדיר‪ .‬בעת שמושרת תפילתו של אינדרה‪ ,‬אותו‬ ‫אלוף יקר‪ ,‬נמרץ כמקבת הרעם‪ ,‬מזכה אותנו בעושר בלתי מוגבל‪.‬‬

‫נחליך האיתנים נושאים חסד אינסופי כגשם מרקיע העל‪ .‬הסומה‬ ‫הירוק הוגה בכל מעשי הקודש שמרצים את המלאכים ומניף את‬ ‫נשקו‪ .‬מושא המצוות האדוקות‪ ,‬מטוהר בידי כוהנים‪ ,‬נועז כמלך‪,‬‬ ‫מרחף כמו נץ על פני המים‪ .‬סומה‪ ,‬אתה ים הזוהר מעניק הדעת‪,‬‬ ‫הזורם מהרקיע ונע אל כל הצורות‪ .‬ירוק הגוון‪ ,‬המהולל בשירים‪,‬‬ ‫נמהל בחלב וגבן ובטיהורו נוסך ידע רב במאמין‪ .‬מי ייתן והסומה‬ ‫המטוהר‪ ,‬הנדיב שבמורים‪ ,‬יפלח את הגוף בקרניו ויעניק למאמין‬ ‫בנים גיבורים‪ .‬אב הטקס‪ ,‬החכם הבלתי מוסת‪ ,‬קובע בלבו שלושה‬ ‫מטהרים‪ .‬החכם המלומד בוחן את כל העולמות ומשפיל את עושי‬ ‫העוול‪ ,‬הכופרים‪ .‬לשון התפילה‪ ,‬האלוף הבלתי מנוצח של השיר‪,‬‬ ‫מזקק את הנסך המלהיב‪ .‬הבן קובע ברקיע הזוהר את השם הסודי‬ ‫השלישי של האב והאם‪ .‬לוגמי הנסך שהוכן בידי אדם‪ ,‬חושבים‬ ‫ששתו את הסומה‪ ,‬אולם בסומה שמתגלה לאנשי הרוח איש מהם‬ ‫לא ייטול חלק‪ .‬מוצפן בחוקים מגוננים‪ ,‬חבוי במזמורים הנרחבים‪,‬‬ ‫סומה עומד ומאזין לאבני הרחיים‪ ,‬ובעולם הזה איננו זמין לאיש‪.‬‬ ‫בואו אל פני האריה‪ ,‬מנחה השירה‪ ,‬הירוק בצבעו‪ ,‬האדום‪ .‬שומר‬ ‫הרקיע‪ .‬גיבור המערכות‪ ,‬ראש וראשון‪ ,‬מושיע העדרים שבזכות‬ ‫עוזו שומר הממטיר על העולם‪ .‬מזגו לאינדרה את משובב הנפש‪,‬‬ ‫המרעיף‪ ,‬מאיר הנתיב‪ ,‬ההולך בדרכים רבות‪ ,‬כליל היופי‪ ,‬הצופה‪.‬‬ ‫אתה‪ ,‬המטהר‪ ,‬הדרכת בזוהרך את כל דורות המלאכים לאלמוות‪.‬‬ ‫המרעיף האלמותי‪ ,‬חונן חיים ומגרש את האפלה בקרינתו‪ .‬מהולל‬ ‫בידי החכמים הוא לובש את הקורבן המשולש כגלימתו הזוהרת‪.‬‬ ‫כמו הציפורים אשר נוחתות על עלוותו של העץ‪ ,‬כך זורמים נסכי‬ ‫הסומה המלהיבים מהמצקות‪ .‬פניהם זוהרים בהדר מכוח תנועתם‪,‬‬ ‫מי ייתן ואינדרה יעניק לאדם את זוהר השמים‪ ,‬את האור האציל‪.‬‬

‫ורונה המלכותי סלל נתיב רחב למהלך השמש‪ ,‬אפשר דריסת רגל‬ ‫במקום שאין בו דרך וטיהר כל דבר המענה את הלב‪ .‬ורונה‪ ,‬נאמן‬ ‫טקסי הקודש‪ ,‬מממש הצדקה‪ ,‬התיישב בקרב עמיתיו כדי ליישם‬ ‫את הריבונות העליונה‪ .‬ממושבו הוא בוחן את כל הנפלאות שהיו‬ ‫ויהיו‪ .‬מלאך שאין לו אויבים‪ ,‬לא בין משעבדי האנושות ולא בין‬ ‫החוטאים‪ .‬הוא העניק תהילה ללא גבולות לאנושות ולנו במיוחד‪.‬‬ ‫מחשבתי‪ ,‬בערגתה להרחיק ראות‪ ,‬נעה אליו כמו עדרים למרעה‪.‬‬ ‫שחררנו מהקשר העליון‪ ,‬הסר את האמצעי והתחתון כדי שנחיה‪.‬‬ ‫ורונה משמיד האויבים‪ ,‬שליט מעל כולם בין אם מלאכים או בני‬ ‫אדם‪ .‬זכה אותנו במאה שנים כפי שבירכת את אבותינו באריכות‬ ‫ימים‪ .‬הסר מעליי את החטא כמו חבל שאוסר אותי‪ .‬מי ייתן ונזכה‬ ‫באפיקי חוכמתך‪ .‬אל נא תגדע את חוט חיי בעודי טווה את מעשי‬ ‫באדיקות‪ ,‬אל נא תשדוף את יסודות הקורבן בטרם עונתם‪ .‬שליט‬ ‫נעלה הניחן באמת‪ ,‬הרחק ממני את הסכנה‪ ,‬הרעף עליי את חסדך‪.‬‬ ‫הסר את החטא כמו אפסר מעגל‪ .‬אתה לבדך שולט בהינד עפעף‪.‬‬ ‫פרוק מעליי‪ ,‬ורונה‪ ,‬את חובותיהם של אבותיי ואת אלה שצברתי‬ ‫בעצמי‪ .‬ורונה המלכותי‪ ,‬מי ייתן ולא אהיה תלוי בחובו של אחר‪.‬‬ ‫רבים הם הבקרים שטרם זרחו עלינו‪ ,‬הנחה אותנו‪ ,‬ורונה‪ ,‬כל עוד‬ ‫אנחנו חיים‪ .‬איש מעולם לא פגם בנס הגדול של המלאך‪ ,‬שתודות‬ ‫לחוכמתו שיטפון של נהרות זוהרים איננו ממלא את המאגר אליו‬ ‫הם זורמים‪ .‬אם אי פעם חטאנו כלפי אחד ממוקירינו‪ ,‬ורונה‪ ,‬או‬ ‫פגענו בחבר‪ ,‬עמית‪ ,‬אח‪ ,‬שכן קרוב או אדם זר; הסר את העבירות‬ ‫הללו מעלינו‪ .‬אם פשענו כמהמרים שמרמים במשחק או ביצענו‬ ‫עבירה‪ ,‬ביודעין או שלא ביודעין‪ ,‬הסר מעלינו את העבירות הללו‬ ‫כמו שלשלאות על מנת שנוכל‪ ,‬ורונה הנשגב‪ ,‬להיחשב ליקיריך‪.‬‬

‫הללו את אגני הכהן הנבחר‪ ,‬המלאך‪ ,‬שר הטקס‪ ,‬מקריב המנחה‪,‬‬ ‫מרעיף העושר‪ .‬אגני ראוי לשבחם של חכמי הדור וחכמי העבר‪,‬‬ ‫הוא יזמן הנה את המלאכים‪ .‬בדרכנו לטקס הקורבן נתפלל לאגני‪,‬‬ ‫השומע אותנו מרחוק‪ .‬הוא שמאז ומתמיד דואג לרווחת המאמין‬ ‫בעת שחורשי הרעה נאספים יחדיו‪ .‬הביאו לכאן בדברי שבח את‬ ‫מעודד התפילות‪ ,‬נאמן האמת‪ ,‬השליח‪ .‬כי אגני‪ ,‬בפנותו למלאכים‬ ‫בשם האנשים‪ ,‬מכיר אותם היטב וסוגד להם בחרדת קודש‪ .‬מקור‬ ‫השפע‪ ,‬מאגר האוצרות‪ ,‬דגל הקורבן‪ ,‬מגשים משאלות המתפלל‪.‬‬ ‫חיי האלמוות של המלאכים‪ ,‬עליו הם שומרים כדי לזכות בעושר‪.‬‬ ‫שא אותנו בספינה מעבר לים למען רווחתנו‪ ,‬וייסלחו לנו חטאינו‪.‬‬ ‫אגני‪ ,‬האוחז בכל סוגי הידע‪ ,‬הנחה אותנו בדרכים טובות לעושר‪.‬‬ ‫הסר מעלינו את החטא‪ ,‬המאלץ אותנו לשוטט בתעייה‪ ,‬ונודה לך‪.‬‬ ‫הוא‪ ,‬כמנהיג הקורבן‪ ,‬אוחז בשבע המושכות‪ ,‬והוא‪ ,‬בדמות אנוש‪,‬‬ ‫מכהן בתפקיד השמיני ומשכלל את הטקס העליון‪ .‬הכרוז הראוי‬ ‫של המלאכים שמכיר כל מנהג קדוש‪ ,‬שוכן בנחת בין בני אנוש‪,‬‬ ‫וכנהג המרכבה נוסע בעקבות המלאכים ומגשים‪ .‬שלושת אלפים‬ ‫שלוש מאות שלושים ותשע ישויות עליונות הריעו לאגני‪ ,‬הניחו‬ ‫לפניו את העשב הקדוש‪ ,‬משחו אותו בשמן ובחרו בו לשר וכהן‪.‬‬ ‫מי ייתן ונשיג דברי ערך במאבקנו‪ ,‬כי כל המלאכים שוכנים בך‪.‬‬ ‫היודע כל‪ ,‬אנו חולקים לך כבוד ומהללים את אגני הזוהר‪ ,‬הנאה‪,‬‬ ‫הנערץ‪ .‬שליח המלאכים‪ ,‬נושא המנחה נטול הפניות‪ .‬אותך הפכו‬ ‫המלאכים למרכז חיי האלמוות‪ .‬המלאכים הלהוטים‪ ,‬כולם כאחד‪,‬‬ ‫הלהיבו אותך אגני‪ ,‬המלאך המהיר‪ .‬לכן‪ ,‬התחזק בזכות מסירותם‪.‬‬ ‫אגני‪ ,‬הנערץ‪ ,‬הם בראו אותך‪ ,‬אלמותי‪ ,‬מרומם‪ ,‬חכם מכול‪ ,‬מלאך‬ ‫בקרב בני התמותה‪ .‬הם יצרו אותך כמלאך נוכח בכול וחכם מכול‪.‬‬

‫אגני כהן הטקס‪ ,‬הראוי לפולחן‪ ,‬השגח עלינו במנחה זו למלאכים‪,‬‬ ‫כי אתה שולט בכל הרצוי‪ ,‬אתה מעורר השראה בשבחי המתפלל‪.‬‬ ‫אגני‪ ,‬דובר האמת‪ ,‬אכן מסיר כל חטא שנעשה מעל אדם שמקיים‬ ‫את הפולחן‪ .‬ממך אגני נובעת המנחה‪ ,‬ממך נובעים מזמורי השבח‬ ‫והתפילות המשגשגות‪ .‬ממך נובעים האופי הנמרץ והעושר לאדם‬ ‫שסוגד בכנות ומעלה מנחות‪ .‬אגני‪ ,‬מרגע בריאתו ברקיע העליון‪,‬‬ ‫כמגן טקסי הקודש‪ ,‬מגן על מעשי הצדקה‪ .‬הוא יצר בחוכמתו את‬ ‫הרקיע מרובה השלבים‪ .‬איש העולם‪ ,‬מקיים מעשי הצדקה‪ ,‬הגיע‬ ‫בגדולתו לשמים‪ .‬אור איתן‪ ,‬מהיר מהמחשבה‪ ,‬הוצב בין האנשים‬ ‫כדי להנחותם אל האושר‪ .‬כל המלאכים‪ ,‬במחשבה אחת ובתובנה‬ ‫אחת‪ ,‬מתקדמים ביראת כבוד אל נוכחותו של הגורם האחד‪ .‬עיניי‬ ‫ואוזניי מופנות לאור המונח בלבי‪ .‬מחשבתי מרחיקה לנדוד‪ ,‬אצה‬ ‫בדרכה‪ .‬מה אומר ואיך אראה‪ .‬כל דבר אליו מכוון רצונך‪ ,‬תאציל‬ ‫עליו עוז נדיר ותקבע בו את משכנך‪ .‬הגש את מנחת הקודש והלל‬ ‫בשיר את אגני הקורן‪ ,‬החולף בתבונתו מעבר לכל המלאכים ובני‬ ‫האדם‪ .‬הסוגדים כהלכה‪ ,‬מזינים את העולם במעדנים‪ .‬המקשיבים‬ ‫בלהיטות‪ ,‬מתחזקים‪ ,‬וכך גם מהללי דבר האמת‪ .‬אגני‪ ,‬ברי הדעת‬ ‫מעוררים אותך במחשבתם‪ .‬לכן‪ ,‬תן למזמורינו להעצים את כוחך‪.‬‬ ‫נבקש את ידידותו של אגני לתמיד‪ ,‬הבלתי פגיע‪ ,‬הנעלה‪ ,‬השליח‪,‬‬ ‫החזן‪ .‬אגני‪ ,‬גונן עלינו באחד‪ ,‬גונן עלינו בשניים‪ ,‬שליט העוצמה‪,‬‬ ‫גונן עלינו בשלושה שירים‪ ,‬גונן עלינו‪ ,‬מעניק המחסה‪ ,‬בארבעה‪.‬‬ ‫אנו מהללים בשבחים בכל יום את אגני‪ ,‬כל האדם‪ ,‬החכם והזוהר‪.‬‬ ‫המלאך שמתעלה בגדולתו מעבר לשמים והארץ‪ ,‬ממעל וממטה‪.‬‬ ‫שמעתי אודות שני נתיבים; דרכם של האבות ושל המלאכים ובני‬ ‫התמותה‪ .‬היקום כולו בין שמים וארץ מתקדם בשני נתיבים אלה‪.‬‬

‫שבעה הלכי רוח ייסדו חכמי קדם‪ ,‬הסוטה מאחד מהן יאבד‪ .‬אגני‬ ‫הוא אסונו‪ .‬הוא נוכח בנחלה‪ ,‬בשמי האור ובתפילה‪ .‬קרב אגני אל‬ ‫הטקס המשולש עם שבעת הפתילים וחמש החלוקות‪ .‬הייה מעלה‬ ‫מנחתנו ההולך לפנינו‪ ,‬זמן רב שהית באפלה‪ .‬במקום ללא אמונה‬ ‫אני מוציא בסתר את ההתגלות מהמערה‪ ,‬וזוכה באלמוות בשעת‬ ‫התגשמותה‪ .‬כשהקורבן מאבד את זוהרו אני מוצא אור במקומות‬ ‫חדשים‪ .‬כאורח של שבטים אחרים ייסדתי מקומות פולחן רבים‪.‬‬ ‫אשא תפילת הודיה לאב הגדול‪ ,‬מחריב האויבים‪ ,‬ואנדוד ממקום‬ ‫שלא ראוי לקורבן למקום שמזמן את הקורבן‪ .‬שנים רבות עמלתי‬ ‫על הדבר הזה וכעת אני עוזב את האב‪ ,‬כי בחרתי באינדרה‪ .‬אגני‪,‬‬ ‫ורונה וסומה ירדו מגדולתם‪ ,‬כעת אצא לעם שמצפה לי‪ .‬הישויות‬ ‫הנשגבות איבדו את כוחן‪ .‬ואתה‪ ,‬ורונה המלך‪ ,‬בהבדילך בין אמת‬ ‫לשקר‪ ,‬בחר בי‪ ,‬בוא וקבל ריבונות על עמי‪ .‬החכם‪ ,‬ברוב תבונתו‪,‬‬ ‫קבע את דמותו בשמים‪ .‬ורונה‪ ,‬ללא כל עימות‪ ,‬שחרר את המים‪.‬‬ ‫השיטפונות צוהלים כחבורת בחורות‪ ,‬מקבלים גוון זוהר ונוצצים‪.‬‬ ‫הם מייחלים לכוחו הנשגב‪ ,‬והוא בבואו אליהם זוכה במנחה‪ .‬הם‪,‬‬ ‫כמו נתינים הבוחרים במלך‪ ,‬נמלאים חרטה ומפנים עורף למטעה‪.‬‬ ‫קוראים לו הברבור‪ ,‬שטף הזרימה האדיר שנע בתיאום עם כוחות‬ ‫הרקיע‪ .‬החכמים היללו את אינדרה‪ ,‬שדבק באנוסטוב בכל מאודו‪.‬‬ ‫היאספו יחד‪ ,‬דברו יחד‪ ,‬הניחו למחשבותיכם להגיע להסכמה כפי‬ ‫שמלאכי קדם פעלו יחד כדי להשיג את חלקם בקורבן‪ .‬בתפילה‬ ‫משותפת‪ ,‬פעולה משותפת ומטרה משותפת‪ ,‬כך תהיה מחשבתכם‬ ‫מאוחדת‪ .‬אשנן למענכם תפילה יחידה‪ ,‬אגיש למען כולכם מנחה‬ ‫יחידה‪ .‬משותפת תהיה כוונתכם‪ ,‬משותפות תהיינה משאלותיכן‪,‬‬ ‫משותפות תהיינה מחשבותיכם‪ ,‬כך תשרור אחדות מלאה ביניכם‪.‬‬

‫הלוואי ויבואו אלינו‪ ,‬ללא הפרעה וללא התעיה‪ ,‬בשורות טובות‬ ‫מכל הכיוונים‪ .‬הלוואי ולא יפנו מעלינו המלאכים‪ ,‬אלא יספקו לנו‬ ‫את הגנתם מדי יום‪ ,‬בכל עת לצדנו למען הצלחתנו‪ .‬הלוואי ונזכה‬ ‫בחסד המטיב של המלאכים‪ ,‬הלוואי ותאיר עלינו נדיבות לבם של‬ ‫המלאכים‪ ,‬אשר תמיד תומכים בצדיקים‪ .‬הלוואי ונזכה בידידותם‬ ‫של המלאכים‪ ,‬הלוואי ויאריכו את חיינו על מנת שנזכה באריכות‬ ‫ימים‪ .‬הלוואי‪ ,‬המלאכים‪ ,‬ונשמע בשורות טובות באוזנינו‪ ,‬הלוואי‬ ‫ונראה קורבנות ראויים בעינינו‪ ,‬בואו ונעסוק בתפילותינו ונתענג‬ ‫באיברים חסונים על משך החיים שנקבע עבורנו בידי המלאכים‪.‬‬ ‫היפתחו שערי שמים‪ ,‬מעצימי הקורבן‪ ,‬מטהרי הטקסים‪ ,‬תפילתם‬ ‫של המונים‪ ,‬היפתחו עבור כניסת המלאכים‪ .‬בעלי היכולת ראויים‬ ‫לכבוד‪ ,‬לכן אייחס להם כבוד‪ .‬הכבוד תומך בשמים ובארץ‪ ,‬הכבוד‬ ‫שייך למלאכים‪ ,‬הכבוד מולך עליהם‪ .‬תודות לכבוד אכפר על כל‬ ‫עוון שייתכן שהתבצע‪ .‬אתם הנערצים‪ ,‬אוקיר את כולכם בברכות‬ ‫הכבוד‪ .‬רבי העוצמה‪ ,‬מקדמי הקורבן‪ ,‬טהורי הרוח‪ ,‬שוכני לשכת‬ ‫התפילה‪ ,‬הבלתי ניתנים להכנעה‪ ,‬בעלי החזון‪ ,‬המנהיגים‪ .‬עכשיו‬ ‫עלינו על הדרך שמובילה לשגשוג ונקייה מרוע‪ ,‬ושבנתיבה נמנע‬ ‫האדם מעימותים וזוכה בעושר‪ .‬הלוואי ובני האלמוות ישמעו את‬ ‫תפילותינו ויהפכו למקור שמחתנו‪ .‬המלאכים‪ ,‬אתם תמיד תומכים‬ ‫בישרים‪ ,‬אתם‪ ,‬יסודות הטבע‪ ,‬מכירים את לבבותיהם של האנשים‬ ‫ומבחינים בין כנים לכפולי פנים‪ .‬נזמן בתפילה מלאכים מביניכם‬ ‫לשם הגנתנו‪ ,‬מלאכים מביניכם לשם הגשמת תפילותינו‪ ,‬מלאכים‬ ‫מביניכם לשם השגת מזוננו‪ ,‬ונהלל את כולכם בתפילה המקודשת‪.‬‬ ‫הלוואי ומלאכי העולם‪ ,‬כולם בהסכמה אחת‪ ,‬יגמלו לבן התמותה‪.‬‬ ‫מי ייתן וירעיפו עושר‪ ,‬גם היום וגם בעתיד‪ ,‬עלינו ועל צאצאינו‪.‬‬

‫מזמור מעניק עושר זה מושר בפי החכמים לבני השמים בלידתם‪.‬‬ ‫הם שיצרו עבור אינדרה בכישרונם את הסוסים שרתומים לדברו‪,‬‬ ‫לקחו חלק בקורבן וביצעו את עבודתן הקדושה‪ .‬במצוות הישויות‬ ‫היפכו גביע אחד לארבעה גביעים‪ ,‬לשם כך באתי לכאן‪ .‬הקשיבו‬ ‫בני‪ ,‬אם תצליחו לעשות זאת‪ ,‬תזכו לקחת חלק בקורבן המלאכים‪.‬‬ ‫כשחברי מחזור הקריאה המשולש מובילים את הסוס‪ ,‬מנחתם של‬ ‫המלאכים‪ ,‬נציגו של פושאן הולך לפניו וקורא לקורבן המלאכים‪.‬‬ ‫כל היצורים שוכנים על גלגל סובב בעל חמישה חישורים‪ .‬הסרן‬ ‫העמוס לא ייסדק‪ ,‬האופן הנצחי לא יישחק‪ .‬שתי ציפורים חברו‬ ‫יחד בקשרי רעות ומצאו מקלט באותו העץ‪ .‬אחת אוכלת את פרי‬ ‫התאנה המתוק‪ ,‬השנייה נמנעת ממזון‪ ,‬צופיה בעלמא‪ .‬במקום בו‬ ‫הן מזקקות ללא הפסקה את האלמוות‪ ,‬משכן מועצת הקודש‪ ,‬שם‬ ‫מינה השליט האיתן‪ ,‬אדון כל היצורים‪ ,‬אותי‪ ,‬אחד האדם‪ .‬גל של‬ ‫מתיקות נבע מהשמים ועל קרני האור הפך לנקטר‪ .‬נהלל ונשבח‬ ‫את שמה של החמאה המזוקקת‪ ,‬לשון המלאכים‪ ,‬טבור האלמוות‪.‬‬ ‫במזמור זה אנחנו מהללים ומשבחים את גדולת החמאה המזוקקת‬ ‫ומגביהים אותה בכל יראת הקודש‪ .‬מי ייתן ותאו ארבע הקרניים‬ ‫יאשר את התשבחות שאנו מביעים‪ .‬ארבע קרניים‪ ,‬שלושה זוגות‬ ‫רגליים‪ ,‬שני ראשים ושבעה זוגות ידיים‪ .‬קשור בקשר המשולש‪,‬‬ ‫חונן החסדים‪ .‬הפר גועה בקול‪ ,‬והמלאך הגדול נולד בלב האנשים‪.‬‬ ‫איש לא יוכל להתערב במעשיו‪ ,‬איש לא יוכל לגרשו ממקומו או‬ ‫לחסום את דרכו‪ .‬עורך הקורבן‪ ,‬השואף לרצות את לב המלאכים‪,‬‬ ‫מתגבר על שולל המנחה‪ .‬הרחיקה תפילתנו המוקדמת למלאכים‪.‬‬ ‫הראשונים להתפלל זוכים בחסד שמעבר לכל השוואה‪ .‬אלו שלא‬ ‫צלחו לעלות על ספינת הקורבן‪ ,‬טובעים ביגונם‪ ,‬אומללים בחובם‪.‬‬

‫יענישני אגני‪ ,‬אם אסגוד למלאכי השקר או אפנה אליהם לשווא‪.‬‬ ‫למה זה תזעם עלינו‪ .‬הנח לשקרנים להמיט על עצמם את עונשך‪.‬‬ ‫מי ייתן ואמות כאן ועכשיו‪ ,‬אם רוח רעה הנני או אם אכן פגעתי‬ ‫אי פעם בחייו של אחר‪ .‬מי ייתן ויקופח מעשרת בניו זה שקורא‬ ‫לי בכינוי שכזה‪ .‬מי ייתן ואינדרה יקטול בנשקו הנורא את השפל‬ ‫שביצורים‪ ,‬את השד הרואה את עצמו כטהור וקורא לי רוח רעה‪,‬‬ ‫אשר אינני‪ .‬מי ייתן ואותה שוטמת שמשוטטת בלילות כתנשמת‬ ‫ומסתירה מעשי מרמה וזדון‪ ,‬תיפול במהרה אל בור ללא תחתית‪.‬‬ ‫מי ייתן ואבני הכתישה של הסומה ישמידו את השדים בשאונן‪.‬‬ ‫המלאכים לא ייעדו לנו את הרעב כסיבת המוות‪ ,‬הן המוות משיג‬ ‫גם את מי שאוכל‪ .‬עושרו של הנותן איננו מתמעט‪ ,‬ומי שלא נותן‪,‬‬ ‫לא ימצא נחמה‪ .‬מי שיש בידו מזון ומקשיח את לבו לנוכח החלש‬ ‫הנזקק למזון‪ ,‬לנוכח הנדכא שבא לפתחו‪ ,‬ומגרש אותו מעל פניו‪,‬‬ ‫אדם כזה לא ימצא נחמה‪ .‬האדם הנדיב נותן לנזקק הנכסף למזון‬ ‫ומשוטט מתוך מצוקה‪ .‬לאדם הזה שייך הגמול הרחב‪ ,‬הוא רוכש‬ ‫לו ידיד כנגד אויביו‪ .‬מי שלא מאכיל חבר‪ ,‬איננו חבר‪ .‬סורו ממנו‪,‬‬ ‫כי ביתו איננו בית‪ .‬בקשו לכם אדון נדיב יותר‪ .‬מי ייתן והעשיר‬ ‫יספק את צורכי העני המחזר לפתחו‪ ,‬מי ייתן וישיט את עיניו אל‬ ‫הדרך הארוכה‪ .‬כי העושר בא והולך מאחד לאחר כמו גלגל סובב‪.‬‬ ‫האדם העוין משיג את מזונו לשווא‪ ,‬מזון זה אכן יהיה בעוכריו‪.‬‬ ‫ידידות ואצילות לא תכירנו‪ .‬מי שאוכל לבדו‪ ,‬נושא בכל האשמה‪.‬‬ ‫הנזירים העירומים‪ ,‬עטויי העפר‪ ,‬צועדים בנתיב הרוח אל מושב‬ ‫המלאכים‪ .‬מעוררים מקדושת הנזירות‪ ,‬נישאנו על כנפי הרוחות‪.‬‬ ‫התבוננו בהן וראו את דמויותינו‪ .‬הנזיר‪ ,‬שותף המלאכים למעשי‬ ‫הצדקה‪ ,‬חוצה במעופו את הרקיע ומאיר במבטו את כל הדברים‪.‬‬

‫האלמוות נמצא בתפילות‪ ,‬בתפילות נמצא כל מרפא‪ .‬לפיכך‪ ,‬מהרו‬ ‫חזנים ושאו בשבחן‪ .‬סומה גילה לי‪ :‬כל התרופות‪ ,‬לצד אגני מטיב‬ ‫היקום‪ ,‬נמצאות בתפילות‪ .‬התפילות מכילות את כל צמחי המרפא‪.‬‬ ‫תפילות‪ ,‬חברו אל התרופות ושכללו אותן למען גופי כדי שאזכה‬ ‫לראות את אור השמש‪ .‬תפילות‪ ,‬הסירו מעליי כל חטא הנמצא בי‪,‬‬ ‫כל רע שעשיתי וכל קללה או דבר שקר שביטאתי‪ .‬השמש‪ ,‬רואה‬ ‫הכול‪ ,‬זורח במזרח ומחריב את הדברים הנסתרים למען הברואים‪.‬‬ ‫אתלה את הרעל במסלול השמש כמו נאד יין בבית היינן‪ .‬הוא לא‬ ‫ימות וגם אנו לא נמות‪ .‬כי למרות שמסלולו רחוק‪ ,‬הוא מובל בידי‬ ‫סוסיו‪ ,‬וישיגהו בקלות‪ .‬הידע המקודש הפך את הרעל לצוף מתוק‪.‬‬ ‫חוגלה קטנה ומעוטת חשיבות בלעה את הרעל‪ .‬היא לא תמות וגם‬ ‫אנחנו לא נמות‪ ,‬כי למרות שמסלולו רחוק‪ ,‬הוא מובל בידי סוסיו‪,‬‬ ‫וישיגהו בקלות‪ .‬הידע המקודש הפך את הרעל לצוף מתוק‪ .‬אקרא‬ ‫בשמותיהם של תשעים ותשעה נוגדני הרעל‪ ,‬כי למרות שמסלולו‬ ‫רחוק‪ ,‬הוא מובל בידי סוסיו‪ ,‬וישיגהו בקלות‪ .‬הידע המקודש הפך‬ ‫את הרעל לצוף מתוק‪ .‬קח לך חלק האחד‪ ,‬הנה החלק השני‪ ,‬ובאור‬ ‫השלישי הנה נכנסת‪ .‬ברוך בואך לגופך החדש‪ ,‬נעים ואהוב על כל‬ ‫המלאכים במקום לידתם הנשגב‪ .‬מלאכים‪ ,‬רוממו שנית את האיש‬ ‫ששקע‪ .‬העניקו חיים בשנית‪ ,‬מלאכים‪ ,‬לאדם שחטא‪ .‬שתי רוחות‬ ‫נושבות מהים‪ .‬הלוואי שאחת מהן תיפח בך אומץ והשנייה תישא‬ ‫את חטאיך מכאן‪ .‬נשבי‪ ,‬הרוח‪ ,‬מרקחת מרפא‪ ,‬נשבי מכאן כל רוע‪,‬‬ ‫כי את אם התרופות‪ ,‬העושה בשליחות המלאכים‪ .‬בערוב ימיו‪ ,‬על‬ ‫סף מותו או אחריו‪ ,‬אשיב אותו מאחיזת המוות‪ ,‬אחזק אותו כדי‬ ‫שיחיה מאה שנים‪ .‬הצלתיך‪ ,‬מצאתיך‪ ,‬חזור אלינו‪ ,‬הנה שוב הנך‬ ‫צעיר‪ .‬השגתי עבורך את כל חושיך בגוף בריא‪ ,‬את חייך ומלואם‪.‬‬

‫אדון התפילה הוא אותו חלק נשגב של השפה אשר מהללי השם‬ ‫מבטאים תחילה‪ .‬כל דבר מובחר ונטול דופי שחבוי בתוכם מתגלה‬ ‫בזכות אמצעי החיבה‪ .‬הם החלו לחפש אחר עקבות השפה בעזרת‬ ‫הקורבן ומצאו אותו חוסה בלבם של הפייטנים‪ .‬אדם אחד מתבונן‬ ‫בה ולא יראה‪ ,‬השני מאזין ולא שומע‪ .‬לאחר היא מתגלה בהדרה‬ ‫כאישה מקושטת לבעלה‪ .‬אדם שיודע רעות אמת מהי‪ ,‬לא יידחה‬ ‫מחברתה‪ .‬אחר שחי באשליה עקרה‪ ,‬מדבר בשפה שאיננה נושאת‬ ‫פרחים ופירות‪ .‬הם קידמו אותה וקבעו אותה באתרים רבים‪ .‬שבע‬ ‫הציפורים גורמות לגווניה להדהד בתיאום‪ .‬אדם שזנח חבר אמת‪,‬‬ ‫לא ייקח חלק בשירה אמיתית‪ .‬ישמע אותה‪ ,‬אך יאזין לה לשווא‪,‬‬ ‫ולא יפנה לדרך הצדיקות‪ .‬כשחבורת ידידים‪ ,‬אנשי הרוח‪ ,‬עורכים‬ ‫יחדיו את הקורבן‪ ,‬מתוך דחף יצירתי שחושל בלבם‪ ,‬הם שולחים‬ ‫אחד מהם חזרה כדי שייוודעו הישגיהם בעוד כל השאר נודדים‬ ‫למקום אחר‪ .‬אנשים שאינם מתעלים ואינם שבים לארץ‪ ,‬שאינם‬ ‫אנשי רוח או מעלי מנחה ומדברים באופן קלוקל‪ ,‬טווים בבורותם‬ ‫את גורלם לבדידות‪ .‬כל החברים עולצים עם הגעת החבר המנצח‪,‬‬ ‫תומך האסיפה‪ ,‬מכפר עוונותיהם‪ ,‬המקיים‪ ,‬יסוד קיומם‪ .‬אחד עמל‬ ‫על משימתו הקבועה בדקלום של פסוקים‪ .‬האחר שר את מזמורי‬ ‫התהילה במשקל הסקוורי‪ .‬אחד נוסף‪ ,‬איש הרוח‪ ,‬מלמד את תורת‬ ‫המוסר‪ ,‬ואחד קובע את חוקי הקורבן‪ .‬בקול צלול נכריז על לידת‬ ‫הישויות כדי שיופיעו בזמנים רחוקים בשעה שיושרו המזמורים‪.‬‬ ‫שמונה בנים נולדו לחיים מגופה של אדיטי‪ .‬עם שבעה היא יצאה‬ ‫אל אסיפת המלאכים‪ ,‬ורק את מרטנדה הותירה הרחק מאחור‪ .‬כך‪,‬‬ ‫בחברת שבעה מבניה‪ ,‬היא יצאה לפגוש את הזמן שחלף‪ .‬רק את‬ ‫מרטנדה היא הותירה שם כדי שייקח חלק בסדרי הלידה והמוות‪.‬‬

‫הוא שהושבע ככהן‪ ,‬האב‪ ,‬הפייטן‪ ,‬מעלה את עולמו כקורבן‪ .‬הוא‬ ‫שמתפלל לעושר האמיתי הופך למופת הארץ‪ .‬נזמן לעזרתנו מדי‬ ‫יום את אדון השפה‪ ,‬היוצר כול‪ ,‬מהיר המחשבה‪ ,‬מי ייתן ומרעיף‬ ‫כל העושר‪ ,‬עושה הצדקה‪ ,‬יפויס במנחתנו ויעניק לנו את הגנתו‪.‬‬ ‫לקורבן יש תשעה רבדים‪ ,‬גבוהים ונמוכים‪ ,‬והמרכזי שבהם כאן‪.‬‬ ‫היוצר כול‪ ,‬המברך‪ ,‬הנחה את רעיך לקורבן ובוא‪ ,‬הנעלה‪ ,‬לטכסנו‪.‬‬ ‫בראשית לא היה דבר‪ ,‬העולם היה כאוס בלתי ניתן להבחנה‪ .‬חלל‬ ‫ריק וחסר צורה נוצר מכוח החום הפנימי‪ .‬תחילה התעורר היצר‪,‬‬ ‫זרע המחשבה המקורי‪ .‬חכמים שהגו בלבם מצאו בו בתבונתם את‬ ‫הקשר בין הקיום לבין הדבר שאינו קיום‪ .‬מי מבין אותה לאשורה‬ ‫ומי כאן רשאי להצהיר על כך‪ .‬היכן נולדה ומהיכן באה היצירה‪.‬‬ ‫המלאכים בעצמם מאוחרים לבריאה‪ .‬ולפיכך‪ ,‬מי ידע מהיכן באה‪.‬‬ ‫הקורבן נפרש לכל הכיוונים לאורך פתילים מקודשים‪ ,‬שנמתחים‬ ‫מאה ואחת פעמים כמצוות סדר עבודת המלאכים‪ .‬אבותינו מקדם‬ ‫טוו אותו מלפנים ומאחור והמהמו בשעת הטווייה‪ .‬מהם הכללים‪,‬‬ ‫המגבלות והתבנית‪ .‬מהי התמצית‪ ,‬מהו התחום‪ ,‬מהו המשקל ומהי‬ ‫הנוסחה‪ .‬מתי סגדו ישויות העל למלאכים‪ .‬הגאיאטרי חבר לאגני‪,‬‬ ‫סאוויטרי צורף לאושניק‪ ,‬סומה זוהר בפיוטים בחברת האנוסטוב‪,‬‬ ‫בריהטי סייע לקולו של בריהספטי‪ .‬ויראג' דבק במיטרה וורונה‪.‬‬ ‫הטריסטופ הוא מנת חלקו של אינדרה בצהרים‪ .‬הג'אגאטי שייך‬ ‫לכל המלאכים‪ .‬כך הפכו האנשים לחכמים בעת שהוגשם הקורבן‬ ‫הקדום בידי האבות הקדומים‪ .‬בראותי אותם בעיני רוחי אהלל את‬ ‫האנשים שקיימו את פולחני הקורבן לראשונה‪ .‬מלווים בתפילות‪,‬‬ ‫מעוטרים במשקלים ומוכתרים בסמכות‪ ,‬שבעת החכמים הנועזים‪,‬‬ ‫שמקיימים את דרך אבותיהם‪ ,‬אחזו במושכות כמו נהגי מרכבות‪.‬‬

‫החכם בעל שבע קרני האור חודר ומתפשט לכל העולמות‪ .‬מגרש‬ ‫בכוח מחשבתו את החשכה שמקיפה אותנו ומנפץ לרסיסים את‬ ‫האפלה‪ .‬צדיק העולם‪ ,‬אב האבות‪ ,‬האור הנצחי‪ ,‬מסיר את הבורות‬ ‫וחושף את חוכמת הכתבים העתיקים‪ .‬חזיונות היצירה של חכמי‬ ‫קדם‪ ,‬הדברים אותם ראו במסורות ובפסוקים המקודשים‪ ,‬מיוצגים‬ ‫בסיפורי העם‪ .‬המנהיג המושלם במסע נולד על פני הזוהר הרחב‬ ‫של השמים‪ ,‬בכוח גבורת לבו הוא הופך למנהיגם של כל הדברים‬ ‫בעולם‪ .‬הוא יושב על הכס הנעלם סביבו נאספים הצדיקים והופך‬ ‫לדובר ולמייצג של בני האדם בקרב המלאכים‪ .‬בלב כל העולמות‬ ‫יושב האחד‪ ,‬איכויותיו ערוכות סביבו ובפעולותיו הן נמתחות על‬ ‫פני העולמות‪ .‬רואה הנשמה נכנס למשכן היצירה‪ .‬הוא מפתח את‬ ‫עצמו‪ ,‬נולד מתוך עצמו‪ ,‬מזין ומקיים את עצמו‪ ,‬מביא לידי ביטוי‬ ‫והגשמה כל דבר שניתן לפיתוח ועיצוב‪ ,‬ומארגן את האיכויות על‬ ‫פני כל העולמות‪ .‬אדון העצמיות‪ ,‬חסר הצורה והפעולה‪ ,‬מתיישב‬ ‫במרכז ההמולה ומאגד סביבו את האיכויות כמו הילה‪ .‬מי שמכיר‬ ‫אותו משיג את ההגשמה‪ .‬העלם הנצחי נוטל לעצמו כוחות רבים‪,‬‬ ‫הוא שוכן בגדולתו שלו‪ ,‬מתמודד בתבונה עם כל דבר אשר נקרה‬ ‫בדרכו‪ ,‬מעכל אותו במחשבתו וממשיך הלאה‪ .‬בצורה הזאת הוא‬ ‫נולד מחדש וממשיך לנוע הישר קדימה בחלל‪ .‬העלם הנצחי יושב‬ ‫בחיק הוריו במושב המרומם של השמים והארץ ומתפשט על פני‬ ‫כל התחומים והעולמות המוארים שברקיע המלאכים ועל פני כל‬ ‫המחוזות והגופים‪ .‬הוא שולח את התפילה כלפי מטה; קורא אותה‬ ‫בקול‪ ,‬ומלמטה הם עונים‪ .‬הטיפוסים הבוגדניים‪ ,‬השקריים וחסרי‬ ‫האמונה יצרו את תחום השכחה שבו אנו חיים‪ .‬מי ייתן והוא יוביל‬ ‫אותנו בנתיב הצדק‪ ,‬שם נמצא החוק האלוהי הקדום וחסר הפחד‪.‬‬

‫הוא עולה על השביל המוביל למלאכים‪ ,‬חוצה את עולמות האש‪,‬‬ ‫הרוח‪ ,‬הים‪ ,‬הרקיע והאדמה ומגיע לעולם הנשגב‪ .‬בעולם הנשגב‬ ‫יש אגם זמן‪ ,‬רגעים גדולים‪ ,‬נהר נצחי ועץ הגן משני צדי הנהר‪,‬‬ ‫מזה ומזה‪ .‬יש עיר קודש‪ ,‬משכן שאיננו ניתן להכנעה‪ ,‬שני שומרי‬ ‫סף‪ ,‬הרקיע והאדמה‪ .‬היכל השוכן בכול‪ ,‬כס מלכות שזוהר במרחב‬ ‫ומושב שלא יתואר‪ .‬לשם מגיע מי שמבין זאת‪ .‬והנשגב אומר לו‪:‬‬ ‫המשך בברכתי‪ .‬הוא הגיע לנהר הנצחי ולא יזדקן יותר‪ .‬מי שזכה‬ ‫בברכת הנשגב‪ ,‬מכיר את הנשגב וממשיך לנוע אל הנשגב‪ .‬מגיע‬ ‫לאגם הזמן וחוצה אותו במחשבתו‪ .‬מגיע לרגעים הגדולים‪ ,‬וכולם‬ ‫נמלטים מפניו‪ .‬מגיע לנהר הנצחי וחוצה אותו רק בדמיונו‪ .‬מצידו‬ ‫האחר הוא מתנער ממעשיו הטובים והרעים‪ .‬יקיריו זוכים בגמול‬ ‫מעשיו הטובים‪ ,‬והשאר בגמול מעשיו הרעים‪ .‬כמו נהג שמתבונן‬ ‫בשני גלגלי מרכבתו בשעת תנועתם‪ ,‬כך הוא מתבונן ביום ובלילה‪,‬‬ ‫במעשים טובים ורעים‪ ,‬ובכל זוגות הניגודים‪ .‬וכך‪ ,‬פטור מעשיית‬ ‫הטוב והרע‪ ,‬ממשיך רואה הנשגב לנוע לעבר הנשגב‪ .‬מגיע לעץ‬ ‫הגן‪ ,‬והניחוח הנשגב נוגע בו‪ .‬מגיע לעיר הקודש‪ ,‬והטעם הנשגב‬ ‫נוגע בו‪ .‬מגיע למשכן שאיננו ניתן להכנעה‪ ,‬והזוהר הנשגב נוגע‬ ‫בו‪ .‬מגיע לשני שומרי הסף‪ ,‬הרקיע והארץ‪ ,‬ושניהם נסים מפניו‪.‬‬ ‫נכנס להיכל השוכן בכול‪ ,‬והתהילה הנשגבה נוגעת בו‪ .‬מגיע לכס‬ ‫המלכות הזוהר במרחב‪ ,‬ומשקלי הנגינה הנשגבים נוגעים בו‪ .‬זאת‬ ‫הבינה ממנה נובעת חוכמת ההבחנה‪ .‬מתקרב למושב שלא יתואר‬ ‫ופוגש בנשמת היקום‪ .‬הנשגב חוקר אותו בנוגע לזהותו‪ ,‬ותשובתו‬ ‫היא‪ :‬אתה נשמת כל חי‪ ,‬ואתה זה אני‪ .‬והנשגב מברך‪ :‬עולמי הוא‬ ‫עולם המשקלים הקדומים‪ .‬עולמי הוא עולמך‪ .‬כל מי שרואה זאת‪,‬‬ ‫כובש ומשיג בניצחונו את כל מה שכבש והשיג הנשגב בניצחונו‪.‬‬

‫פולחנים שמושפעים מטבעם הנמוך של הכתובים הם ספינות לא‬ ‫בטוחות‪ .‬הפתאים שמאשרים את צדקתם ועדיפותם נשאבים לתוך‬ ‫גלגל התנועה של המוות והלידה‪ .‬האנשים ששוכנים בלב הבורות‬ ‫מחשיבים את עצמם לחכמים‪ ,‬רואים בעצמם מלומדים‪ ,‬מוענשים‬ ‫בחומרה ומשוטטים באשליה‪ .‬כמו עיוורים שמובלים בידי עיוור‪.‬‬ ‫אלו שחושבים בצורה ילדותית שהשיגו את מטרתם‪ ,‬אינם מבינים‬ ‫את ההשלכות הנובעות מההשתוקקות שביסודם וצונחים באפיסת‬ ‫כוחות לנוכח חורבן עולמם‪ .‬אנשים המתרגלים את דרך ההתנזרות‬ ‫ואת האמונה במקום מבודד‪ ,‬מכירי האמת השלווים שמתקיימים‬ ‫מנדבות‪ ,‬יוצאים בשלוות נפש דרך שער השמש אל משכן האדם‬ ‫האלמותי והרוח שלא מתכלה‪ .‬אחרי שלמד בקפידה את העולמות‬ ‫שחושלו בעשייה‪ ,‬נדרש איש הרוח להשיג שוויון נפש‪ .‬בניסיונו‬ ‫להשיג ידע שכזה‪ ,‬יישא מנחת קטורת בידיו וילך אל מורה רוחני‬ ‫שבקי בכתבי הקודש ומבוסס היטב בידיעת הרוח‪ .‬מורה זה מושג‬ ‫רק בידי אדם שפונה אליו בצורה ראויה‪ .‬מורה שמחשבתו רגועה‪,‬‬ ‫שזכה בשלווה ומלמד לאשורה את תורת התגלות הרוח‪ ,‬שבזכותה‬ ‫רואה האדם את המרכיב שאיננו מתכלה‪ ,‬הדמות הפנימית‪ ,‬האמת‪.‬‬ ‫בלוקחו את נשק הלמידה האדיר כקשתו‪ ,‬נדרש האדם לקבוע בה‬ ‫חץ שחושל על ידי יישוב הדעת‪ .‬למתוח אותה באמצעות מחשבה‬ ‫שמכוונת אל המהות ולפלח את המרכיב שאיננו מתכלה כמטרתו‪.‬‬ ‫ההברה הנסתרת אום היא הקשת‪ .‬החץ הוא הנשמה‪ .‬יש אומרים‬ ‫שהכרת הנשמה היא המטרה‪ ,‬ושהיא מפולחת רק בידי אדם בלתי‬ ‫מוסח בדעתו‪ ,‬שנדרש לחדור לתוכה כמו חץ‪ .‬הדבר שעליו נטווים‬ ‫השמים‪ ,‬הארץ והתווך‪ ,‬בדומה למחשבה ולנשימות החיים‪ ,‬הוא‬ ‫לבדו מכיר את הנשמה היחידה‪ .‬הוא הגשר שמוביל אל האלמוות‪.‬‬

‫קשרי הלב הותרו‪ ,‬הספקות הוסרו‪ ,‬והאדם שובת ממעשיו בראותו‬ ‫את טבעו הגבוה והנמוך; הנוגה הפנימי שמאיר את העולם כולו‪.‬‬ ‫כשהנזיר חוזה ביוצר הקורן‪ ,‬האדון‪ ,‬הדמות‪ ,‬מקור נשמת היקום;‬ ‫בהופכו לרואה‪ ,‬בהשילו מעליו את הטוב והרע‪ ,‬בהיותו נקי מרבב‪,‬‬ ‫הוא מאמץ זהות עילאית ומתענג על הנשמה‪ ,‬מקור החיים של כל‬ ‫הדברים‪ .‬נשמה זו מושגת באמצעות אמת‪ ,‬התנזרות‪ ,‬ידיעה נכונה‬ ‫וחיים טהורים של לימודים ונאמנות‪ .‬תודות לאמת מותווה הנתיב‬ ‫שמוביל למלאכים‪ ,‬אליו פונים חכמים שרצונם פויס בדרכם לגנזך‬ ‫האמת הנעלה‪ .‬שמימית ועצומה‪ ,‬צורתה בלתי נתפשת‪ ,‬קטנה יותר‬ ‫מזערורית‪ ,‬וזוהרת סביב‪ .‬רחוקה ככל הניתן‪ ,‬ועם זאת‪ ,‬בהישג יד‪.‬‬ ‫ממוקמת במקום הסודי‪ ,‬פה בקרב המבינים‪ .‬בלתי נתפשת בראיה‪,‬‬ ‫בדיבור או בכל אחד מאיברי החישה האחרים‪ ,‬לא בהתנזרות ולא‬ ‫בעשייה‪ .‬אלא רק תודת לשלוות הנפש‪ ,‬שהיא טבעו המטוהר של‬ ‫האדם‪ .‬ועם זאת‪ ,‬ניתן לחזות בה כשלמה ללא חלקים בשעת יישוב‬ ‫המחשבה‪ .‬אותה נשמה עדינה מובנת בידי המחשבה שאליה חדרו‬ ‫החושים‪ .‬מחשבת האדם משתלבת בחושים‪ ,‬ואחר טיהורה זוהרת‬ ‫הנשמה בעוצמה‪ .‬כל דבר שיובן במחשבת האדם המטוהר‪ ,‬יושג‪,‬‬ ‫וכל דבר שיבקש‪ ,‬יקבל‪ .‬לכן‪ ,‬כל אדם שמעוניין ברווחה‪ ,‬יהלל את‬ ‫רואה הנשמה‪ .‬נשמה זאת לא תושג בידי הפחדן‪ ,‬גם לא בידי חסר‬ ‫הדעת או טיפוס בעל תפישה מוטעית של התנזרות‪ ,‬אלא רק בידי‬ ‫אדם שחותר אליה באמצעות אמצעים אלה‪ ,‬וזאת בתנאי ששוכנת‬ ‫בו הידיעה‪ .‬אל משכנה של נשמת היקום נכנסת אותה נשמה‪ .‬כמו‬ ‫הנהרות אשר זורמים אל הים ונעלמים בתוכו בשעה שהם זונחים‬ ‫מאחור את שמם וצורתם‪ ,‬כך גם רואה הנשמה שמשתחרר משמו‬ ‫וצורתו‪ ,‬ומתאחד עם הדמות השמימית‪ ,‬העילאית מעבר לעילאי‪.‬‬

‫כל הדברים בעולם‪ ,‬עטופים בנוכחות האל‪ ,‬האדם שמוותר עליהם‬ ‫מתחיל להנות‪ .‬האדם שואף למאה שנות עשייה‪ ,‬מעשים אלה לא‬ ‫ילוו אותו בשום צורה‪ .‬מחוזות השדים מכוסים בחשכה המעוורת‪,‬‬ ‫לשם מגיעים אחרי חדלונם אלה שהשחיתו את עצמיותם‪ .‬למרות‬ ‫שאיננו נמצא בתנועה הוא מהיר מהמחשבה‪ .‬השפעת החושים לא‬ ‫מגיעה אליו‪ ,‬כי הוא תמיד לפניהם‪ .‬ולמרות שהוא קבוע במקומו‪,‬‬ ‫הוא משיג את הרצים‪ .‬הרוח בתנועתו מרעיף עליו את כוחו‪ .‬הוא‬ ‫נייד ונייח‪ ,‬רחוק וקרוב‪ ,‬נוכח בכל הדברים ונמצא מחוץ להם‪ .‬מי‬ ‫שמזהה את כל הדברים בעצמיותו ואת עצמיותו בכל הדברים‪ ,‬לא‬ ‫יירתע עוד מפניהם‪ .‬כשעצמיותו של האדם הנבון הופכת לכזאת‪,‬‬ ‫לא ידע עוד רואה האחדות כל אשליה וצער‪ .‬הוא חובק כול‪ ,‬קורן‪,‬‬ ‫חסר גוף‪ ,‬בלתי מנוצח‪ ,‬נקי מחטא‪ ,‬טהור שלא נגע בו רשע‪ .‬צדיק‪,‬‬ ‫חכם‪ ,‬נוכח בכול‪ ,‬נובע מעצמו ומנווט את הדברים בנאמנות לאורך‬ ‫זמן‪ .‬דבר אחד‪ ,‬כך נאמר‪ ,‬מקורו בדעת‪ .‬דבר אחר‪ ,‬כך נאמר‪ ,‬מקורו‬ ‫בדבר שאינו דעת‪ .‬מי שמבחין בו זמנית בדעת ובדבר שאינו דעת‬ ‫חולף על פני המוות בזכות אי הידיעה ומשיג את האלמוות בזכות‬ ‫הידיעה‪ .‬לחשכה מעוורת נכנסים כל אותם אנשים שסוגדים לדבר‬ ‫שאיננו קיים‪ .‬לחשכה מעוורת עוד יותר נכנסים כל אותם אנשים‬ ‫שסוגדים לדבר שקיים‪ .‬דבר אחד‪ ,‬כך נאמר‪ ,‬נובע מהסיבה‪ ,‬דבר‬ ‫אחר‪ ,‬כך נאמר‪ ,‬נובע מהדבר שאיננו הסיבה‪ .‬מי שמבחין בו זמנית‬ ‫בקיום ובאי קיום חולף על פני המוות בזכות אי הקיום ומשיג את‬ ‫האלמוות בזכות הקיום‪ .‬פני המציאות מכוסים בגלגל החמה‪ ,‬גלול‬ ‫אותו‪ ,‬המזין‪ ,‬למען האדם האמיתי‪ .‬המזין‪ ,‬הצדיק האחד‪ ,‬השופט‪,‬‬ ‫השמש‪ ,‬בן האלוהות‪ ,‬הפץ את קרניך וקבץ אותן חזרה‪ .‬את דמותך‬ ‫היפה מכו ל אוכל לראות‪ .‬האדם אשר נמצא שם הוא אני בעצמי‪.‬‬

‫גופו של קורבן הסוס הוא השנה‪ .‬קולו הוא הקול‪ .‬הוא כובש את‬ ‫המוות‪ ,‬והמוות לא יכול לו והופך לעצמיותו ולאחד המלאכים‪ .‬על‬ ‫האדם להגות בעצמיות בלבד כדבר היקר‪ .‬מי שהוגה בעצמי בלבד‬ ‫כדבר היקר‪ ,‬כל דבר שיקר לו הופך לאלמותי‪ .‬אפילו המלאכים לא‬ ‫יוכלו לו‪ ,‬מאחר שהפכו לעצמיותו‪ .‬מי שסוגד למלאך וחושב‪ :‬הוא‬ ‫אחד ואני אחר‪ ,‬לא יבין זאת‪ .‬מי שלא יבין זאת‪ ,‬גם אם יבצע המון‬ ‫מעשים ראויים בימי חייו‪ ,‬אין ספק שבטווח הארוך מעשיו ירוקנו‬ ‫מתוכן‪ .‬האדם נדרש להגות רק בעולם הפנימי‪ .‬אדם שהוגה בעולם‬ ‫הפנימי לעולם לא ימצא את מעשיו מרוקנים מתוכן‪ .‬מאותו עצמי‪,‬‬ ‫ולא אחר‪ ,‬הוא מקרין את כל מבוקשו‪ .‬אכן שלושה הם העולמות;‬ ‫עולם הבריות‪ ,‬עולם האבות ועולם מלאכים‪ .‬עולם הבריות מושג‬ ‫בזכות צאצא‪ ,‬ולא אחרת‪ ,‬עולם האבות מושג בזכות טקסים ועולם‬ ‫המלאכים בזכות הגות‪ .‬עולם המלאכים הוא הטוב שבעולמות‪ ,‬לכן‬ ‫את ההגות יש להלל‪ .‬לא לטובת העולמות‪ ,‬העולמות אהובים‪ ,‬אלא‬ ‫למען העצמי הם אהובים‪ .‬לא למען המלאכים‪ ,‬המלאכים אהובים‪,‬‬ ‫אלא למען העצמי הם אהובים‪ .‬לא למען ברואי האל‪ ,‬ברואי האל‬ ‫אהובים‪ ,‬אלא למען העצמי הם אהובים‪ .‬לא למען כל הדברים‪ ,‬כל‬ ‫הדברים אהובים‪ ,‬אלא למען העצמי הם אהובים‪ .‬באמצעות הבנת‬ ‫העצמיות‪ ,‬תוך הקשבה‪ ,‬מחשבה והגות‪ ,‬כל הדברים הללו מובנים‪.‬‬ ‫העצמי שכבר הוזכר מושל על כל היצורים ומולך על כל היצורים‪.‬‬ ‫כפי שכל החישורים קבועים במרכזו של גלגל המרכבה‪ ,‬כך גם כל‬ ‫היצורים‪ ,‬כל המלאכים‪ ,‬כל העולמות‪ ,‬כל האיברים וכל בני האנוש‬ ‫קבועים בעצמיות הפנימית‪ .‬לא תוכל להבחין בחוזה המראות‪ ,‬לא‬ ‫תוכל לשמוע את המאזין לקולות‪ .‬לא תוכל לחשוב דבר בכל הנוגע‬ ‫להוגה המחשבות‪ .‬לא תוכל להבין דבר בכל הנוגע למבין החוכמה‪.‬‬

‫העצמי הפנימי שלך נמצא בכל הדברים‪ .‬כל דבר אחר זולתו הוא‬ ‫בר חלוף‪ .‬הוא מעולם לא נראה‪ ,‬אך הוא העד‪ .‬מעולם לא נשמע‪,‬‬ ‫אך הוא המאזין‪ .‬מעולם לא הובן‪ ,‬אך הוא החושב‪ .‬הוא מעולם לא‬ ‫נודע‪ ,‬אך הוא היודע‪ .‬אין עד אחר זולתו‪ ,‬מאזין אחר זולתו‪ ,‬חושב‬ ‫אחר זולתו‪ ,‬יודע אחר זולתו‪ .‬הוא השליט הפנימי‪ ,‬העצמי הנצחי‬ ‫שלך בעצמך‪ .‬כל דבר אחר זולתו הוא בר חלוף‪ .‬אותו עצמי פנימי‬ ‫מתואר כלא זה ולא אחר‪ .‬בלתי ניתן לתפישה‪ ,‬מאחר שמעולם לא‬ ‫הובן‪ .‬בלתי מתכלה‪ ,‬מאחר שלעולם איננו מסתיים‪ .‬עצמאי‪ ,‬מאחר‬ ‫שלעולם איננו נקשר‪ .‬בלתי כבול‪ ,‬חסין לכאב ובלתי פגיע‪ .‬העצמי‬ ‫הפנימי הוא אכן הדבר המוחלט ומזוהה עם השכל‪ ,‬המחשבה וכוח‬ ‫החיים‪ .‬עם העיניים‪ ,‬האוזניים‪ ,‬האדמה‪ ,‬המים והאוויר‪ .‬עם האש‬ ‫והדבר שמעבר לאש‪ ,‬עם רצון וחוסר רצון‪ ,‬עם כעס והיעדר כעס‪,‬‬ ‫עם צדק ואי צדק‪ ,‬עם כל הדברים‪ .‬הוא מזוהה למעשה גם עם זה‬ ‫וגם עם זה‪ .‬את הדבר שהוא מייצג ועושה‪ ,‬אליו הוא הופך ונהיה‪.‬‬ ‫בעשיית הטוב הוא הופך לטוב ובעשיית הרע הוא הופך לרע; הוא‬ ‫הופך לצדיק במעשי גמילות חסדים ולרשע במעשי עוולה‪ .‬ישנם‬ ‫הטוענים שהעצמי הפנימי מזוהה עם הרצונות בלבד‪ .‬את הדברים‬ ‫בהם הוא רוצה הוא קובע‪ ,‬את הדברים אותם הוא קובע הוא עושה‬ ‫ואת הדברים אותם הוא עושה הוא משיג‪ .‬המשעול הקדום והצר‬ ‫שנפרש למרחק נקרה בדרכי והתגלה בפני‪ .‬החכמים שרואים את‬ ‫הרוח מתעלים לאורכו אל העולם הנשגב‪ ,‬וזוכים בשחרור‪ .‬הנתיב‬ ‫הזה‪ ,‬כך הם אומרים‪ ,‬הוא לבן ותכלת או צהוב וירוק ואדום‪ .‬זהו‬ ‫נתיב הרוח שמושג בידי רואי הרוח‪ ,‬גומלי החסדים שמזוהים עם‬ ‫האור הנשגב‪ .‬לתוך חשכה מעוורת צועדים אלה הסוגדים לבורות‪.‬‬ ‫לתוך חשכה אפלה הרבה יותר צועדים אלה המתענגים על הדעת‪.‬‬

‫אדם שהתעורר אל הנשמה ונכנס למשכן האחדות יוצר את הכול‬ ‫והופך לעושה כול‪ .‬העולם כולו שייך לו‪ ,‬והוא בעצמו העולם‪ .‬כל‬ ‫עוד אנחנו כאן‪ ,‬בגוף זה‪ ,‬עלינו להכיר אותה בדרך זאת או אחרת‪,‬‬ ‫שאם לא כן‪ ,‬נחווה בורות והרס רב‪ .‬אלה שמכירים אותה הופכים‬ ‫לאלמותיים‪ ,‬האחרים זוכים בעליבות בלבד‪ .‬אדם שמבחין בנשמה‬ ‫בבהירות‪ ,‬כאדונית של כל מה שהיה ועתיד לבוא‪ ,‬מפסיק להירתע‬ ‫מפניה‪ .‬רק המחשבה מסוגלת להבין שאין בה שונות‪ .‬במוות אחר‬ ‫מוות זוכים אלו המוצאים בה שונות‪ .‬רק בדרך אחת ניתן להבחין‬ ‫בקיום הסמוי‪ ,‬היציב וחסר הדופי שמעבר למרחב‪ .‬העצמי הנרחב‬ ‫והגולמי מזוהה עם התבונה‪ ,‬קבוע בחושים ושוכן בחלל של הלב‪.‬‬ ‫הוא איננו מתעלה תודות למעשים טובים ואיננו מתדרדר כתוצאה‬ ‫ממעשים רעים‪ .‬הוא האדון של הכול‪ ,‬השליט של הכול והמגן של‬ ‫כל היצורים‪ .‬הנשמה אינה נוטה לצד זה או אחר‪ .‬אדם שמבין זאת‬ ‫לא מוכנע בידי מחשבות הנוגעות לעשיית הדבר הנכון או הטעות‪.‬‬ ‫הוא מתגבר על שניהם‪ .‬דברים שעשה או החסיר אינם משפיעים‬ ‫עליו‪ .‬גדולתה הנצחית של נשמת היקום לא מתרחבת או מצטמקת‬ ‫כתוצאה ממעשים‪ ,‬והאדם נדרש להכיר בדבר‪ .‬כאשר יכיר הדבר‬ ‫לא יושג בידי הרוע‪ .‬כשיאחז בידיעה הזאת‪ ,‬בהיותו רגוע‪ ,‬מרוסן‪,‬‬ ‫שקט‪ ,‬מתמיד בסבלנותו ושולט בהרגליו‪ ,‬הוא מבחין בנשמה רק‬ ‫כחלק מהנשמה ומזהה את כל הדברים כנשמה‪ .‬בהיותו משוחרר‬ ‫מרוע‪ ,‬ספק ודופי הוא הופך לרואה הנשמה‪ .‬אותה נשמה גולמית‪,‬‬ ‫טבעית‪ ,‬בלתי מתכלה‪ ,‬אלמותית ונטולת מורא היא נשמת היקום‪.‬‬ ‫אדם שמבין זאת הופך בעצמו לנשמה חסרת פחד‪ .‬קיום זה מזוהה‬ ‫עם המחשבה וזוהר בתוך הלב כמו גרגר של אורז או של שעורה‪.‬‬ ‫הוא אדון כל הדברים‪ ,‬שליט כל הדברים ומושל בכל מה שקיים‪.‬‬

‫הדרך המובילה לגדה הנגדית אינה מובנת לטיפוס הילדותי‪ .‬חסרי‬ ‫הדעת‪ ,‬מולכים שולל בידי אשליית העושר‪ ,‬בחושבם שזהו מנהגו‬ ‫של עולם‪ ,‬ושאין אחר זולתו‪ .‬שוב ושוב הם נופלים תחת סמכותי‪,‬‬ ‫נמסרים לטיפולי‪ ,‬נכנעים לשלטוני‪ .‬היא ששמעה לא מגיע לאוזני‬ ‫רבים; ושרבים אחרים ישמעו אודותיה‪ ,‬אך לא יכירוה‪ .‬נפלא הוא‬ ‫שליחה‪ ,‬מומחה הוא מי שמחזיק בה‪ ,‬מבורך הוא מי שמכיר אותה‬ ‫ושמודרך על ידה במיומנות‪ .‬היא זו שקשה לראותה‪ ,‬זו שמכונסת‬ ‫בתווך הסמוי‪ ,‬במקום הסודי של הלב‪ ,‬שוכנת המעמקים הקדומה‪.‬‬ ‫בלמידת היכולת שמתמקדת בעצמי הפנימי והבנתו כיסוד הנעלה‪,‬‬ ‫מותיר החכם את הצער מאחוריו כשבחסדו של הבורא מתגלית לו‬ ‫גדולתה של נשמתו‪ .‬כשהיא יושבת היא מתקדמת למרחק‪ ,‬כשהיא‬ ‫ישנה היא מגיעה לכל מקום‪ .‬היא חסרת הצורה בקרב כל הגופים‪,‬‬ ‫האיתנה בקרב הרעועים‪ .‬הודות להכרתה לא ידע החכם עוד צער‪.‬‬ ‫היא ניתנת להשגה רק בידי האדם שבפניו היא בוחרת להתגלות‪.‬‬ ‫לאדם הזה מגלה הנשמה את עצמיותה‪ .‬למרות שהיא חבויה בכל‬ ‫הדברים היא לא מתבלטת בזוהרה‪ ,‬אלא מתגלה לחכמים הפיקחים‬ ‫בעלי הרגישות והתבונה העילאיים‪ .‬היא שמתקיימת מעצם כוחה‬ ‫שלה מפלחת באורה את פתחי הגוף מבפנים‪ .‬לכן‪ ,‬גם האדם מביט‬ ‫החוצה ולא בעצמיותו‪ .‬אותם חכמים שהתחקו אחר סוד האלמוות‬ ‫פגשו את הנשמה‪ ,‬פנים מול פנים‪ .‬הטיפוסים הילדותיים מחפשים‬ ‫אחר הנאות חיצוניות וצועדים היישר לתוך רשת המוות שנפרשת‬ ‫למרחק‪ .‬החכמים יודעי האלמוות מחפשים את הדבר האיתן בקרב‬ ‫הדברים הבלתי יציבים אשר שוכנים פה בינינו‪ .‬הוא האחד שנולד‬ ‫בימים הקדומים בדרך של סגפנות‪ .‬נולד בימים הקדומים מהמים‪.‬‬ ‫שניצב או מכונס במקום הסודי ושמתבונן קדימה מעבר לדברים‪.‬‬

‫כמו מים שזורמים על פני האדמה ומתפזרים בין הגבעות‪ ,‬כך גם‬ ‫האדם שרואה את האיכויות הנפרדות והולך לאיבוד בעקבותיהן‪.‬‬ ‫כמו מים טהורים שנמזגים למים טהורים ואינם משתנים‪ ,‬כך גם‬ ‫נשמת הצדיק האוחז בתובנה‪ .‬אגלה לך את סוד נשמת היקום ומה‬ ‫קורה לנשמות אחרי מותן‪ .‬חלקן עוברות לרחם כדי להתגלם בגוף‬ ‫חי‪ .‬אחרות עוברות לעצמים נייחים‪ .‬הכול על פי מעשיהן והבנתן‪.‬‬ ‫זו הנשמה הפנימית של כל הדברים‪ ,‬השולטת היחידה המתבטאת‬ ‫בשלל צורות‪ .‬חכמים שמזהים אותה כקבועה בעצמיות‪ ,‬להם ורק‬ ‫להם שייכת השמחה הנצחית‪ .‬הקבועה בין כל המשתנים‪ ,‬הנבונה‬ ‫בין כל המשכילים‪ ,‬יחידה בין רבים‪ ,‬מגשימת המשאלות‪ .‬חכמים‬ ‫שמזהים אותה כקבועה בעצמיות‪ ,‬להם ורק להם שייכת השלווה‬ ‫הנצחית‪ .‬השמש לא תזרח שם‪ ,‬לא הלבנה ולא הכוכבים‪ ,‬שם לא‬ ‫יאיר הברק את השמים ועוד פחות מכך האש‪ .‬על פי אורה ששם‬ ‫קורן‪ ,‬מוארים הדברים מסביב‪ ,‬היקום כולו מואר מזוהרה הפנימי‪.‬‬ ‫שורשיו של עץ הנצח פונים מעלה‪ ,‬ענפיו פונים מטה‪ .‬הוא נקרא‬ ‫הזוהר‪ ,‬הוא נקרא נשמת היקום‪ ,‬הוא לבדו אלמותי‪ .‬עליו נחים כל‬ ‫העולמות‪ ,‬ואיש לא יחלוף על פניו‪ ,‬הוא הדבר‪ .‬דמותו לא נראית‪,‬‬ ‫שום עין מעולם לא צפתה בו‪ .‬הוא מנוסח בלב‪ ,‬בשכל ובמחשבה‪.‬‬ ‫כשדוממים חמשת החושים והמחשבה‪ ,‬והתבונה חדלה מתנועתה‪,‬‬ ‫זהו הדבר שנחשב לנתיב העליון‪ .‬ריסון החושים הוא הדבר אותו‬ ‫הם מחשיבים כיכולת‪ ,‬אז לא יוכל עוד האדם להיות מוסח מדעת‪.‬‬ ‫היכולת הזאת היא המקור והתכלית האמיתיים‪ .‬כשמשוחררים כל‬ ‫הרצונות השוכנים בלב האדם‪ ,‬אז הופך בן התמותה לאלמותי‪ .‬כך‬ ‫הוא מגיע ונוגע בנשמת היקום‪ .‬כשנפרמים כל קשרי הלב‪ ,‬פה על‬ ‫פני האדמה‪ ,‬אז הופך בן התמותה לאלמותי‪ .‬זאת כל התורה כולה‪.‬‬

‫מושאי החושים הם חסרי ערך לאדם‪ .‬עם זאת‪ ,‬הנשמה הבסיסית‬ ‫שנאחזת בהם שוכחת את מקומה הנישא‪ .‬הטוב נובע מההתנזרות‪,‬‬ ‫והמחשבה מושגת בזכות הטוב‪ .‬בזכות המחשבה מושגת הנשמה‪,‬‬ ‫וזו‪ ,‬לאחר שכבר הושגה‪ ,‬אין ממנה חזרה‪ ,‬כי בזכות שלוות הנפש‬ ‫מבוערים המעשים הטובים והרעים‪ .‬שתי נשמות מומלץ להכיר;‬ ‫אחת בעולם הצלילים והשנייה גבוהה אף יותר‪ .‬מי שמכירים את‬ ‫נשמת הצלילים לנשמה הגבוהה יותר מתעלים‪ .‬אותה ישות נעלה‪,‬‬ ‫הגבוהה והנמוכה כאחת‪ ,‬שנודעת בשם אום‪ ,‬ועם זאת חסרת צליל‬ ‫ומשוללת קיום‪ ,‬היא הדבר בו צריך להתמקד‪ .‬כשהאדם מאחד את‬ ‫נשימתו עם הברת האום הוא משלב בה עולמות רבים נוספים‪ .‬לכן‬ ‫הוכרז איחוד הנשימה עם המחשבה כיכולת‪ ,‬והתעלות על מצבים‬ ‫קיומיים נחשב גם הוא ליכולת‪ .‬מעתה והלאה‪ ,‬בהיותו טהור‪ ,‬נקי‪,‬‬ ‫ריק‪ ,‬שליו‪ ,‬מרוסן נשימה‪ ,‬נטול עצמיות‪ ,‬אינסופי‪ ,‬בלתי מתכלה‪,‬‬ ‫יציב‪ ,‬נצחי‪ ,‬גולמי ועצמאי‪ ,‬הוא שוכן בגדולתו שלו‪ .‬בראותו את‬ ‫הנשמה השוכנת בגדולתו הוא מביט מטה ומתבונן בגלגל התנועה‬ ‫של המוות והלידה כמו בגלגל מרכבה בעת תנועתו‪ .‬אינסופיות הן‬ ‫קרניו של האחד ששוכן בלב בדומה למנורת מאור‪ .‬מעלה נישאת‬ ‫אחת מהן‪ ,‬מפלחת את גלגל החמה וממשיכה משם לעולם הנשמה‪.‬‬ ‫בדרך הזאת צועד בן האנוש במסלול העליון‪ .‬מאה קרניים אחרות‬ ‫נישאות לתחומים העליונים‪ ,‬ומגיעות להיכלי המלאכים השונים‪.‬‬ ‫לאור שלל קרניו החלושות שמופנות כלפי מטה משוטט פה האדם‬ ‫לשם סיפוק צרכיו‪ .‬כמו הלהבה שנכבית כתוצאה ממחסור בחומר‬ ‫הבעירה שביסודה‪ ,‬כך נכבית המחשבה כתוצאה ממחסור בפעולה‬ ‫שביסודה‪ .‬שהרי המחשבה מחפשת אחר הדבר הממשי‪ .‬כי הסחת‬ ‫הדעת אשר נובעת ממושאי החושים אחראית לשגיאה במעשים‪.‬‬

‫גלגל המוות והלידה קיים רק במחשבה‪ .‬לפיכך‪ ,‬ינקה אותה האדם‬ ‫במאמץ מדויק‪ .‬האדם הוא יציר מחשבתו‪ ,‬ולמחשבתו הוא הופך‪,‬‬ ‫זו התעלומה הגדולה והנצחית‪ .‬כי בשלוות הנפש מבער האדם את‬ ‫מעשיו הטובים והרעים‪ .‬בנפש רגועה וממוקדת בעצמיותה הוא‬ ‫נהנה מהעונג הנצחי‪ .‬אם מחשבת האדם‪ ,‬שממוקדת באופן כל כך‬ ‫איתן בעולם החושים‪ ,‬תתמקד בנשמה‪ ,‬האדם ישתחרר מהכבלים‪.‬‬ ‫אנחנו שמענו שהמחשבה היא בעלת פנים כפולות‪ :‬טהורות ולא‬ ‫טהורות‪ .‬הלא טהורות מזוהות עם הרצונות‪ ,‬והטהורות משוחררות‬ ‫לחלוטין מרצונות‪ .‬באמצעות עצירת תנועת המחשבה היא הופכת‬ ‫לחופשית מהעצלות ומהסחת הדעת‪ .‬כשהאדם עוצר את המחשבה‬ ‫הוא מגיע למעמד נשגב‪ .‬על המחשבה להיות עצורה עד שתפגוש‬ ‫בלב את סופה‪ .‬זאת גם הידיעה וגם פדות הנפש‪ .‬שאר הדברים הם‬ ‫מחרוזות של מילים בלבד‪ .‬כשכתמי המחשבה טוהרו בזכות ריכוז‬ ‫המחשבה‪ ,‬במה עוד ישמח האדם שנכנס לנשמה‪ .‬דבר זה לא ניתן‬ ‫לתיאור בעזרת השפה‪ .‬על האדם להבין זאת דרך האיבר הפנימי‪.‬‬ ‫המחשבה הותאמה לאנושות בקפידה כאמצעי לכבילה ולשחרור‪.‬‬ ‫היא כבולה במידתיות וכרוכה במושאי החושים‪ ,‬ושחרור מאותם‬ ‫הדברים משמעותו פדות‪ .‬הצדיק לא רואה את המוות‪ ,‬גם לא שום‬ ‫מחלה או מצוקה‪ .‬הצדיק רואה רק את השלם בכללותו ומשיג את‬ ‫השלם בכללותו‪ .‬אחד רואה בעזרת עיניו‪ ,‬אחד נע בחלומות‪ ,‬אחד‬ ‫שקוע בשינה עמוקה ואחד נמצא מעבר לשינה העמוקה‪ .‬אלה הם‬ ‫ארבעת המצבים השונים של האדם‪ ,‬והרביעי שביניהם הוא אכן‬ ‫הנשגב מכול‪ .‬בשלושה מהם מתקדמת הנשמה‪ ,‬האחרון שליו‪ .‬כדי‬ ‫להתנסות בדבר האמיתי ובדבר המוטעה‪ ,‬צוידה הנשמה הגדולה‬ ‫בטבע כפול פנים‪ .‬הנשמה הגדולה היא אכן כפולת פנים בטבעה‪.‬‬

‫אדם שהצליח לטהר את טבעו בכוחות עצמו וביטל את ההשלכות‬ ‫של כל מעשיו‪ ,‬נפש נעלה ויודעת כל שכזאת‪ ,‬אכן ראויה לברכה‪.‬‬ ‫קיום של סייגים מביא ללידה בגן העדן‪ ,‬ולכן קיום הסייגים הוא‬ ‫ראוי‪ .‬חיים בלי סייגים גוררים את האדם ללידה בגיהינום ולסבל‪.‬‬ ‫לכן יש להימנע מחוסר מחויבות‪ .‬כששני אנשים ממתינים לאדם‬ ‫נוסף‪ ,‬אך אחד מהם ממתין בחום השמש בעוד השני ממתין בצל‪,‬‬ ‫יש הבדל גדול במצבם‪ .‬זהו בדיוק השוני שניתן למצוא בין מצבו‬ ‫של האדם שחייו מוסדרים בעזרת סייגים לבין האדם שחייו אינם‬ ‫מוסדרים‪ .‬האושר ממנו נהנים שוכני גן העדן שייך לחושים‪ ,‬נקי‬ ‫מהסחות‪ ,‬מתקיים לאורך זמן ואין דומה לו מחוץ למחוזות הרקיע‪.‬‬ ‫תחושת ההנאות והייסורים של הנפשות הכבולות אינן אמיתיות‪,‬‬ ‫ומסיבה זו ההנאות שמקורן בחושים‪ ,‬בדומה למחלה‪ ,‬גורמות לאי‬ ‫נוחות לנוכח הקשיים‪ .‬בהיותו מולך שולל בידי האמונה העיוורת‪,‬‬ ‫אדם פיקח לא מצליח לרכוש ידיעה מספקת אודות טבע הדברים‪,‬‬ ‫בדומה לאדם שאיבד את שנינותו ולא מצליח להבין אותם כראוי‬ ‫כתוצאה מצריכת חומרים משכרים‪ .‬תוך שליטה בחושים ובעזרת‬ ‫מחשבה ממוקדת נקרא ידען העצמיות להגות בעצמיותו ולשכון‬ ‫בעצמיותו בכוח עצמיותו‪ .‬מסירות לבורות מקנה בורות‪ ,‬ומסירות‬ ‫לידיעת העצמיות מקנה דעת‪ ,‬שהרי ניתן להעניק רק את הנמצא‪.‬‬ ‫בכוח תעצומות הנפש ניתן לעמוד בשלווה בפני מבחנים וקשיים‬ ‫שנובעים מפרישות‪ ,‬לבטל במהרה את השלכות המעשים ולמנוע‬ ‫ייצור נוסף שלהם‪ .‬נפש שאחוזה בהזיית האנוכיות נלכדת בכבלי‬ ‫השלכות המעשים‪ .‬אדם ששוחרר מההזיה הזו‪ ,‬משוחרר מכבילת‬ ‫ההשלכות‪ .‬זהו סדר העניינים‪ ,‬זהו החוק‪ .‬האדם נדרש להשיג בכל‬ ‫דרך אפשרית הגות עצמית טהורה ומשוחררת מהזיית האנוכיות‪.‬‬

‫העצמי לא נתון למוות‪ ,‬מדוע אם כך עליי לפחד‪ .‬גם למחלה אינני‬ ‫נתון‪ ,‬מה אם כך יוכל לגרום לי לכאב‪ .‬אינני ילד‪ ,‬לא אדם זקן‪ ,‬גם‬ ‫לא עלם‪ ,‬כל אלה שייכים לחומר‪ .‬שוב ושוב‪ ,‬עקב אשליה‪ ,‬דברים‬ ‫חומריים סיפקו לי עונג ונזנחו על ידי‪ ,‬איך אוכל להתאוות אליהם‬ ‫כעת‪ ,‬לאחר שכבר חוננתי בחוכמה אמיתית‪ ,‬הרי אף אחד לא אוהב‬ ‫לאכול שאריות‪ .‬פתאים‪ ,‬אתם משרתים אחיזת עיניים שאינה חלק‬ ‫מכם; עכשיו עליכם להפסיק להיטיב עם אחרים ולהתחיל להיטיב‬ ‫עם עצמיותכם שלכם‪ .‬מי שרכש הבחנה בין העצמיות למה שאינו‬ ‫העצמיות‪ ,‬בזכות משנת המורה‪ ,‬מיקוד מחשבה חוזר ונשנה בטבע‬ ‫הדברים או בתפישה עצמית פנימית ישירה; נשמה גדולה שכזו‬ ‫מתענגת ללא הפסק על שמחת הישועה‪ .‬בזכות הכמיהה הפנימית‬ ‫להשגתו של המופת הנעלה‪ ,‬בזכות הבנת מופת זה ובזכות העיסוק‬ ‫בהגשמתו של אותו המופת הופכת הנשמה למורה של עצמה‪ .‬ככל‬ ‫שמושגת התקדמות הולכת וגוברת בהבנת תהילתה של העצמיות‪,‬‬ ‫כך הולכת ופוחתת החיבה למושאי העונג שאפשר להשיג בקלות‪.‬‬ ‫ככל שמושאי העונג שאפשר להשיג בקלות הופכים ליותר ויותר‬ ‫לא רצויים‪ ,‬כך הופכת תהילתה של העצמיות להנאת האדם‪ .‬שוחר‬ ‫העצמיות מתייחס לעולם כולו כאל תוצר של אשליה‪ ,‬ומונע בידי‬ ‫הרצון להשיג הגשמה העצמית‪ .‬אם במקרה ימצא את עצמו עסוק‬ ‫בדבר אחר‪ ,‬יתחרט על כך‪ .‬אדם שביסס את עצמו בצורה החלטית‬ ‫בהכרת העצמיות‪ ,‬פרט שכזה אינו מדבר בעת שיחתו‪ ,‬אינו זז בעת‬ ‫תנועתו ואינו מביט בעת התבוננותו‪ .‬הנזיר ששקע לגמרי בתהליך‬ ‫ההגשמה העצמית‪ ,‬לא מייחס חשיבות אפילו לגופו שלו‪ ,‬בהיותו‬ ‫בלתי ניתן להסחה בידי תהיות כגון מהי הנשמה‪ ,‬מהו טבעה‪ ,‬מיהו‬ ‫אדונה‪ ,‬ממי היא שואבת השראה‪ ,‬היכן היא שוכנת וכיוצא בזאת‪.‬‬

‫מי שגר במקום מסוים נקשר לאותו המקום‪ ,‬מי שמתרגל לסביבתו‪,‬‬ ‫לא מוותר עליה ויוצא למקום אחר‪ .‬הנזיר איננו יוצא מגדרו‪ ,‬איננו‬ ‫מתעסק בטבעם הייחודי של דברים שאינם עצמיות ואיננו מתענג‬ ‫עליהם‪ ,‬ומפני שאיננו נהנה מדבר שאינו עצמיות הוא איננו נקשר‬ ‫להשלכות המעשים‪ ,‬אלא משתחרר מהן‪ .‬דברים שאינם עצמיות‬ ‫ניתן לומר בבטחה שאף פעם אינם עצמיות‪ ,‬רק צער נגרם לנשמה‬ ‫בעטיים‪ .‬העצמיות תמיד תהיה גורם השמחה‪ ,‬לכן‪ ,‬אנשים דגולים‬ ‫הקדישו את עצמם להכרת העצמיות‪ .‬חומר שאליו נקשרת הנפש‬ ‫הלא מודעת לעולם לא יעזוב אותה בכל מקום אליו תפנה בארבעת‬ ‫הייעודים‪ .‬מי שמבוסס בצורה החלטית בעצמיותו שלו ונמנע מכל‬ ‫מגעים גשמיים‪ ,‬סוג עילאי של שמחה מתעצב בהווייתו של איש‬ ‫יכולת שכזה‪ .‬שמחה שנובעת מעצמה מכלה ללא הפסק ובכמויות‬ ‫עצומות את הגורמים של השלכות המעשים בעת שאיש היכולת‪,‬‬ ‫שאדיש לכאב החיצוני‪ ,‬לא מושפע מהם כהוא זה‪ .‬אותו אור נשגב‬ ‫ונעלה של העצמיות הוא מכחיד הבורות‪ .‬שוחרי הישועה נדרשים‬ ‫לעסוק באופן תמידי בתשאול של אנשים אחרים אודותיו‪ ,‬לבקש‬ ‫אותו במסירות מוחלטת ולממש אותו באמצעות התנסות מעשית‪.‬‬ ‫העצמיות שונה בתכלית השינוי מהחומר‪ ,‬והחומר שונה בתכלית‬ ‫השינוי מהעצמיות‪ ,‬זו התמצית של כל ליקוטי החוכמה‪ .‬כל צורות‬ ‫ההבעה האחרות של ידיעה זאת הן חיזוק בלבד של אותו עיקרון‪.‬‬ ‫הצדיק הנבון שמבין כראוי את ההדרכה שניתנה בשיח נשגב זה‪,‬‬ ‫ששומר על שלוות הנפש באמצעות כוח הרצון שלו בשעה שהוא‬ ‫זוכה לכבוד כמו בשעה שהוא זוכה בזלזול מופגן‪ ,‬ושמשחרר את‬ ‫עצמו מההיאחזות בדבר שאינו העצמיות‪ ,‬רוכש לעצמו את אוצר‬ ‫ההגשמה אשר מעבר לכל השוואה בין אם הוא גר בעיר או ביער‪.‬‬

‫לכן‪ ,‬איש רוח מיושב בדעתו‪ ,‬העוסק בלהט בתפילה וקורבן ונתון‬ ‫לתרגול הסייגים וללמידת התורה‪ ,‬יפגין חמלה כלפי כל היצורים‪.‬‬ ‫בזכות סייגים נפתחים שערי השמים‪ ,‬בזכות סייגים מושג הכוח‪,‬‬ ‫אדם ששולט בעצמו ומסור לסייגים‪ ,‬תפילתו תוגשם‪ .‬בשיער גזוז‪,‬‬ ‫ציפורניים גזומות‪ ,‬נקי וטהור‪ ,‬יעמוד ביום‪ ,‬ישב בלילה וירסן את‬ ‫דיבורו‪ .‬יצום שלושה ימים לפני הטקסים או יאכל שלושה ימים‬ ‫בערבים‪ ,‬ואז יערוך את הטכס‪ .‬יתפלל בקול נמוך בבוקר‪ ,‬בקול רם‬ ‫בצהרים‪ ,‬ולפנות ערב ידום‪ .‬יעמוד בתפילת שחרית‪ ,‬יקיים תפילת‬ ‫ערבית‪ ,‬בין לבין לא יאמר תפילה וגם לא יפסיק להגות בה משום‬ ‫סיבה‪ .‬יביט בזריחת הירח ויתפלל‪ ,‬יאחז בידו ענפי בעירה ויתפלל‬ ‫בכל מולד ירח‪ .‬מי שעורך את הטקסים היומיים ישיג את מבוקשו‬ ‫לאחר שישלים את חמש הכפרות‪ ,‬יעלה מנחה באש ויתפלל‪ .‬בתום‬ ‫שלושת ימי הצום‪ ,‬יתפלל בלילה עד עלות השחר‪ ,‬ולאחר שיטבול‬ ‫במים יתפלל לאור השמש‪ .‬בעזרת משטר תזונה מתון וקבוע‪ ,‬בכל‬ ‫ערב במשך שנה‪ ,‬נוקט המאמין באמצעים כנגד המוות‪ .‬שר המוות‬ ‫לא יאסוף אדם בעל בנים וצאצאים לפני שישלים את תקופת חייו‬ ‫המלאה‪ .‬תודות לאכילת פירות ולתזונה קלה יוכל האדם לנצח את‬ ‫המוות תוך שלוש שנים‪ .‬ידו תיגע בלבו‪ ,‬והוא יחיה חיים מלאים‪,‬‬ ‫בריאים ושמחים‪ .‬אדם שמדקלם באופן קבוע ובדממה את תפילת‬ ‫השלום בעלת עשר הצלעות‪ ,‬מטוהר מחטאיו וזוכה בשלוות נפש‪.‬‬ ‫ימקם צלם ברזל בתוך הלהבה ויברך עליו במחשבה רגועה‪ .‬יקים‬ ‫מזבח מיוחד מאפר מדורת הקבורה‪ .‬בלהבה‪ ,‬בלב‪ ,‬בשמש‪ ,‬במזבח‬ ‫ובצלם הוכרז פולחנו של האל בנאמנות על ידי החכמים‪ .‬הטיפוס‬ ‫הפולחני מוצא את אלוהיו בלהבה‪ ,‬הרוחני בשמים‪ ,‬קהה הרגשות‬ ‫בצלם‪ ,‬בעת שעבור הנבחרים פולחנו של האל מיוצג על ידי הלב‪.‬‬

‫כל הוויה נובעת מהמחשבה‪ ,‬נשלטת בידי המחשבה‪ ,‬מבוססת על‬ ‫המחשבה‪ .‬כשהאדם מדבר או פועל מתוך מחשבה מעוותת‪ ,‬הסבל‬ ‫הולך בעקבותיו כפי שגלגל העגלה משתרך בעקבות צעדי השור‪.‬‬ ‫כל הוויה נובעת מהמחשבה‪ ,‬נשלטת בידי המחשבה‪ ,‬מבוססת על‬ ‫המחשבה‪ .‬כשהאדם מדבר או פועל מתוך מחשבה טהורה ונכונה‪,‬‬ ‫השמחה הולכת בעקבותיו כפי שצלו לא נפרד ממנו לעולם‪ .‬הוא‬ ‫העליב אותי‪ ,‬הוא תקף אותי‪ ,‬הוא ניצל אותי‪ ,‬הוא רימה אותי; מי‬ ‫שנוצרים בלבם מחשבות שכאלה‪ ,‬איבתם לא תפויס לעולם‪ .‬איבה‬ ‫לעולם לא תפויס על ידי איבה‪ .‬איבה תפויס רק על ידי הימנעות‬ ‫מאיבה‪ ,‬זהו הכלל הנצחי‪ .‬האנשים אינם קולטים שנגזרה על כולנו‬ ‫כליה‪ ,‬אך מי שמודעים לדבר‪ ,‬תלונותיהם פוסקות מייד‪ .‬מי שלבו‬ ‫נמשך רק להנאות‪ ,‬איננו שקול בדעתו‪ ,‬מפריז באכילה‪ ,‬עצל וחלש‬ ‫אופי‪ ,‬המפתה יפיל אותו כפי שהרוח מפיל עץ חלש‪ .‬אנשים שלא‬ ‫מבדילים בין הטפל לעיקר ובין העיקר לטפל‪ ,‬לא מגיעים לעיקר‪,‬‬ ‫אלא מולכים שולל בידי מחשבות השווא‪ .‬עושה העוולה מתייסר‬ ‫בעולם הזה ובעולם הבא‪ ,‬מתייסר בשניהם‪ .‬הוא מתייסר אף יותר‬ ‫למראה ההשלכות של מעשיו הרעים‪ .‬איש המעלה מתענג בעולם‬ ‫הזה ובעולם הבא‪ ,‬מתענג בשניהם‪ ,‬הוא מתענג אף יותר למראה‬ ‫ההשלכות של מעשיו הטובים‪ .‬גם אם ידקלם כתובים רבים‪ ,‬ללא‬ ‫יישומם משול האדם שדעתו קלה לרועה בקר שסופר ראשי בקר‬ ‫של אחרים‪ ,‬הוא זה שאין לו כל חלק בעולם הרוח‪ .‬גם אם ידקלם‬ ‫רק חלק מזערי מהכתובים‪ ,‬האדם שדבק בדבר הדרך ומיישם את‬ ‫דבר הדרך‪ ,‬שזונח את החמדנות‪ ,‬האיבה והאיוולת‪ ,‬ושקניינו הוא‬ ‫הידיעה האמיתית והמחשבה המשוחררת‪ ,‬שאיננו נאחז בדבר‪ ,‬לא‬ ‫בעולם הזה ולא בעולם הבא‪ ,‬הוא זה שיש לו חלק בעולם הרוח‪.‬‬

‫הרצינות היא מסלול האלמוות‪ ,‬קלות הדעת היא מסלול האבדון‪.‬‬ ‫אנשים רציניים אינם מתים‪ ,‬קלי הדעת הם בגדר מתים זה מכבר‪.‬‬ ‫החכמים שיודעים זאת ומבחינים בדבר באופן ברור מתענגים על‬ ‫הרצינות ועולצים בדעת ששייכת לאצילים‪ .‬אנשים נאורים אלה‪,‬‬ ‫ששקועים בהגות יציבה ומתמידים במאמציהם‪ ,‬נוגעים באלמוות‪,‬‬ ‫השחרור הנשגב מהשעבוד‪ .‬אדם רציני שמגלה יוזמה‪ ,‬קשוב לכל‬ ‫דבר‪ ,‬טהור במעשיו‪ ,‬פועל בצורה נאותה‪ ,‬מרסן את התנהגותו וחי‬ ‫לאור דבר הדרך‪ ,‬כבודו יגדל‪ .‬בזכות יוזמה‪ ,‬רצינות ואיפוק יוכל‬ ‫החכם ליצור לעצמו אי ששום מבול לא יצליח להטביע‪ .‬הפתאים‬ ‫נמשכים לקלות הדעת‪ ,‬מחשבת הזדון‪ .‬החכם מוקיר את הרצינות‬ ‫כעושרו העילאי‪ .‬הרציני בקרב קלי הדעת‪ ,‬הערני בקרב הישנים‪,‬‬ ‫שועט כמו הסוס המהיר שמותיר הרחק מאחור את הסוס החלש‪,‬‬ ‫כזה הוא החכם‪ .‬נזיר שמתענג על הרצינות‪ ,‬שרואה בקלות הדעת‬ ‫סכנה‪ ,‬מתקדם כמו אש ושורף את כל הכבלים‪ ,‬הקטנים והגדולים‪.‬‬ ‫נזיר המתענג על הרצינות‪ ,‬שמוצא בקלות הדעת סכנה‪ ,‬איננו יכול‬ ‫למעוד ונוגע בשחרור‪ .‬כמו הקשת שמייצב את קשתו‪ ,‬כך מייצב‬ ‫החכם את מחשבתו הרועדת והבלתי יציבה‪ ,‬הקשה לריסון וקשה‬ ‫לאחיזה‪ .‬המחשבה קשה לאחיזה ונחפזת בעקבות רצונה‪ ,‬ריסונה‬ ‫הוא פעולה מבורכת‪ ,‬מחשבה מרוסנת מביאה הקלה‪ .‬החכם נדרש‬ ‫לשלוט במחשבתו‪ ,‬הקשה לתפישה‪ ,‬כמוסה מכול ונחפזת בעקבות‬ ‫רצונה‪ .‬המחשבה שנמצאת תחת שליטה מביאה הקלה‪ .‬המחשבה‬ ‫נודדת למרחקים‪ ,‬נעה בכוחות עצמה‪ ,‬חסרת גוף ורובצת במערה‪.‬‬ ‫אנשים שמצליחים לרתום אותה משוחררים מכבליו של המפתה‪.‬‬ ‫כאשר מחשבתו של האדם איננה יציבה‪ ,‬כשהוא איננו מכיר בדבר‬ ‫הדרך‪ ,‬כששלוותו מופרת‪ ,‬ידיעתו לעולם לא תגיע לכדי שלמות‪.‬‬

‫כשידע שהגוף הזה כמוהו ככלי חרס ויהפוך את המחשבה הזאת‬ ‫לאיתנה כמצודה‪ ,‬יצא ויתקוף את המפתה בעזרת חיצי ההבחנה‪,‬‬ ‫לאחר מכן ינצור את הדבר שהושג ולא ינוח על משמרתו לעולם‪.‬‬ ‫מה שמסוגל לעשות שונא לשונא או אויב לאויב‪ ,‬נזק גדול מזה‬ ‫תגרום לנו מחשבה שאיננה מכוונת בצורה הנכונה‪ .‬כל מה שיוכלו‬ ‫לעשות האם‪ ,‬האב או קרובי משפחה האחרים; מחשבה המכוונת‬ ‫היטב‪ ,‬תעשה למענך שירות טוב מזה‪ .‬מי יתגבר על העולם הזה‪,‬‬ ‫העולם הבא ועולם המלאכים‪ .‬מי יחוש במשמעות הדבר המופתי‬ ‫המוצג בפשטות‪ ,‬כפי שקוטף הפרחים המיומן חש בפרח‪ .‬כשידע‬ ‫שהגוף הזה כמוהו כקצף ויבין שטבעו הוא כמו חזיון תעתועים‪,‬‬ ‫ידחה את פרחי המפתה ויגיע למקום שנעלם מעיני שופט המתים‪.‬‬ ‫המוות נושא אדם שלבו מוסח בעת איסוף הפרחים כפי ששיטפון‬ ‫נושא כפר מנומנם בשנתו‪ .‬המוות מפיל תחת השפעתו אדם שלבו‬ ‫מוסח בשעת איסוף הפרחים ושלא יודע שובע מהנאות החושים‪.‬‬ ‫כפי שהדבורה אוספת את הצוף בלי לפגוע בפרח‪ ,‬בצבעו ובריחו‪,‬‬ ‫כך חולף החכם בכפרו‪ .‬החכם לא ישית את לבו לגסות או לחטאי‬ ‫העשייה וההימנעות של אחרים‪ ,‬אלא רק לדבר שעשה או שנמנע‬ ‫מלעשות בעצמו‪ .‬המפתה לא יוכל להתחקות אחרי עקבותיהם של‬ ‫אלה שספוגים במעלות‪ ,‬שרויים ברצינות ומשוחררים באמצעות‬ ‫הידיעה האמיתית‪ .‬ארוך הוא הלילה לאדם הער‪ ,‬ארוך הוא המיל‬ ‫לייגע‪ ,‬ארוכים הם מחזורי הלידה והמוות לאדם שאיננו מכיר את‬ ‫דבר הדרך‪ .‬כאשר עובר האורח לא מוצא חברה מוצלחת יותר או‬ ‫שוות ערך‪ ,‬מוטב לו שידבק בנחישות במסע הבדידות‪ .‬אין חברות‬ ‫עם פתאים‪ .‬אלו בני‪ ,‬זה רכושי‪ ,‬במחשבות מסוג זה מתענה הפתי‪,‬‬ ‫הוא בעצמו איננו שייך לעצמו‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה בניו ורכושו‪.‬‬

‫כשפתי מתרועע עם אדם החכם‪ ,‬גם אם יעשה זאת במשך כל חייו‪,‬‬ ‫הוא יקלוט את דבר הדרך כפי שהכף קולטת את טעמו של המרק‪.‬‬ ‫כשאדם נבון מתרועע עם אדם חכם‪ ,‬אפילו לרגע קט‪ ,‬במהרה הוא‬ ‫יקלוט את דבר הדרך‪ ,‬כפי שהלשון קולטת את טעמו של המרק‪.‬‬ ‫פתאים מעוטי הבנה הינם האויבים הגדולים ביותר של עצמם‪ ,‬כי‬ ‫מעשיהם הרעים מניבים פירות מרים‪ .‬מעשה שלא מבוצע כראוי‬ ‫מצריך חרטה ואת גמולו מקבל האדם בבכי ובדמעות‪ .‬אחד הוא‬ ‫הנתיב שמוביל לעושר‪ ,‬אחר הוא הנתיב שמוביל לאלמוות‪ .‬נזיר‬ ‫שלמד זאת‪ ,‬לא יערוג לכבוד‪ ,‬אלא יחתור לפרישות‪ .‬בראותך חכם‬ ‫שמזהה מגרעות כמו אוצרות‪ ,‬מראה לך ממה יש להימנע ומספק‬ ‫לך הוכחות‪ ,‬לך בעקבות אותו חכם‪ .‬חברתו של אדם זה היא הדבר‬ ‫הנכון‪ .‬תן לו להוכיח‪ ,‬תן לו להדריך‪ ,‬תן לו להרחיק אותך מהרע‪.‬‬ ‫הוא יהיה אהוב על אנשי המעלות ושנוא על עושי העוולות‪ .‬אל‬ ‫תבחר בעושי העוולה כחברים‪ ,‬אל תבחר בחברתם של הנתעבים‪,‬‬ ‫בחר באנשי המעלות בתור חברים‪ ,‬בחר בטובים שבאנשים בתור‬ ‫חברים‪ .‬אדם שספוג בדבר הדרך שוכן בשמחה בנפש המטוהרת‪,‬‬ ‫החכם תמיד יתענג על דבר הדרך כפי שנמסר מידיהם של אצילי‬ ‫הרוח‪ .‬כמו סלע איתן שאיננו מורעד בידי הרוח‪ ,‬כך החכמים אינם‬ ‫מושפעים מהאשמות או שבחים‪ .‬כשהם שומעים את דבר הדרך‪,‬‬ ‫הופכים החכמים למפויסים כמו אגם עמוק‪ ,‬צלול ודומם‪ .‬אנשים‬ ‫ישרים מתנערים מכל הדברים‪ ,‬בעלי המידות הטובות לא מלהגים‬ ‫על מנת להפיק תועלת ורווח; בין עם מדובר בשמחות או בקשיים‪,‬‬ ‫החכמים אינם מציגים התרוממות רוח או עצבות‪ .‬בין אם לטובתו‬ ‫או לטובת אחרים‪ ,‬אדם שלא מייחל לצאצא‪ ,‬עושר ושררה‪ ,‬ולא‬ ‫שואף להצלחתו באמצעים לא כשרים‪ ,‬הרי הוא טוב וחכם וישר‪.‬‬

‫מעטים מגיעים לגדה השנייה‪ ,‬רוב האנשים מתרוצצים הנה והנה‬ ‫בצד הזה‪ .‬מקיימי דבר הדרך‪ ,‬שנמסר להם כראוי‪ ,‬יחצו את מחוז‬ ‫המוות‪ ,‬קשה למעבר ככל שיהיה‪ .‬בהופכו מבעל בית לחסר בית‪,‬‬ ‫זונח החכם את מצבו הארצי ופונה אל האור‪ .‬מחפש הנאה במקום‬ ‫ללא הנאה‪ ,‬לכאורה‪ ,‬זונח את הנהנתנות‪ ,‬מתנער מכל ההיאחזויות‬ ‫ומטהר את טומאות מחשבתו‪ .‬המצוקה הבוערת לא תימצא באדם‬ ‫שהשלים את מסעו‪ ,‬נפטר מהצער‪ ,‬השתחרר בכל המובנים והתיר‬ ‫את כל הקשרים‪ .‬גם המלאכים יוקירו את אדם שחושיו רוסנו כמו‬ ‫סוסים שהוכנעו היטב בידי רוכב נקי מיהירות וטומאה‪ .‬מחשבתו‬ ‫מפויסת‪ ,‬דיבורו והליכותיו מפויסים לאחר ששוחרר בזכות ידיעה‬ ‫אמיתית והפך לאדם מפויס‪ .‬שורה אחת מלאת תוכן שמפייסת את‬ ‫שומעה עדיפה על אלף שורות ריקות מתוכן‪ .‬גם אם יכניע בקרב‬ ‫אלף אלפי אנשים‪ ,‬האדם שכובש את עצמו הוא גדול הכובשים‪.‬‬ ‫הכיבוש העצמי עדיף על כיבוש של אחרים‪ .‬לא מלאך לא שרף‪,‬‬ ‫לא שטן ולא איש רוח יוכלו לבטל את הישגו של אדם שריסן את‬ ‫עצמו ופיתח שליטה עצמית מלאה‪ .‬אדם אשר עורך קורבן במשך‬ ‫מאה שנים‪ ,‬מדי חודש ובאלפים‪ ,‬אם יוקיר כבוד‪ ,‬ולו לרגע אחד‪,‬‬ ‫לאדם שנטוע באמת‪ ,‬הכבוד הזה עדיף על קורבן של מאה שנים‪.‬‬ ‫אדם שתמיד מקפיד לברך לשלום ומכבד בקביעות את המבוגרים‪,‬‬ ‫יתעצמו בו ארבעה דברים; החיים‪ ,‬היופי‪ ,‬השמחה והעוצמה‪ .‬יום‬ ‫אחד בחיי של אדם ישר ששקוע בהגות עדיף על מאה שנים של‬ ‫אדם מושחת וחסר רסן‪ .‬יום אחד בחייו של אדם שהשקיע מאמץ‬ ‫נכון‪ ,‬עדיף על מאה שנים של אדם אדיש ומנוון‪ .‬אפילו אם יחיה‬ ‫מאה שנים‪ ,‬בלי לראות את ראשית הדבר ואחריתו‪ ,‬חיים בני יום‬ ‫אחד עדיפים‪ ,‬אם האדם זוכה לראות את ראשית הדבר ואחריתו‪.‬‬

‫האדם שימהר לקראת הטוב‪ ,‬ישמור את מחשבותיו מהרע‪ .‬האדם‬ ‫שיעשה את הטוב בעצלתיים‪ ,‬מחשבתו תתענג על הרע‪ .‬אם אדם‬ ‫חוטא‪ ,‬מוטב שלא יחזור על הדבר‪ ,‬כי הכאב הוא תולדה של הרע‪.‬‬ ‫גם חוטא יכול להצליח‪ ,‬כל עוד פירות מעשיו הרעים לא הבשילו‪.‬‬ ‫אך כשיבשילו יחווה החוטא את הנבזות‪ .‬גם אדם טוב רואה ימים‬ ‫רעים‪ ,‬כל עוד פירות מעשיו הטובים לא הבשילו‪ .‬אך כשיבשילו‬ ‫יחווה האדם הטוב ההצלחה‪ .‬אל תקל ראשך ברוע‪ ,‬ותאמר בלבך‪:‬‬ ‫כלום לא יקרה לי‪ .‬גם טיפה אחר טיפה מתמלא הכד במים‪ .‬הפתי‬ ‫מתמלא ברשע גם אם יאסוף אותו אט אט‪ .‬אל תקל ראשך בטוב‪,‬‬ ‫ותאמר בלבך‪ :‬דבר לא יקרה לי‪ .‬גם טיפה אחר טיפה מתמלא הכד‬ ‫במים‪ .‬החכם יתמלא בטוב גם אם יאסוף אותו אט אט‪ .‬יש אנשים‬ ‫שנולדים פעם אחר פעם‪ .‬רשעים מגיעים לגיהינום‪ ,‬צדיקים לגן‬ ‫העדן‪ ,‬אך רק אנשים שחופשיים מכל הרצונות הגשמיים מגיעים‬ ‫לאלמוות‪ .‬לא ברום השמים‪ ,‬לא בלב הים‪ ,‬גם לא בנקיקי ההרים‪,‬‬ ‫לא נודע מקום בעולם שם לא ישיג המוות את האדם‪ .‬כל האנשים‬ ‫מפחדים מהעונש‪ ,‬החיים יקרים לכולם; זכור כי אתה דומה להם‪,‬‬ ‫אל תהרוג או תגרום להרג‪ .‬אם תדבר בגסות‪ ,‬אלה שפנית אליהם‬ ‫יגיבו באותו האופן‪ .‬הדיבור הזועם כואב‪ ,‬מכה תחת מכה עלולה‬ ‫לחזור ולפגוע בך‪ .‬אם כמו גונג שבור‪ ,‬לא תשמיע קול‪ ,‬אזי נגעת‬ ‫באלמוות‪ ,‬ויצר המריבה הפסיק להיות חלק ממך‪ .‬לא התערטלות‪,‬‬ ‫לא גידול שיער פרא‪ ,‬או הימנעות מרחצה‪ ,‬לא צום או שכיבה על‬ ‫הקרקע‪ ,‬לא התמרחות בעפר ואפר או ישיבה ללא תנועה יוכלו‬ ‫לטהר אדם שספקותיו עדיין קיימים‪ .‬אדם שלמרות שהוא לבוש‬ ‫בבגדים נאים והופעתו נקייה ומסודרת‪ ,‬הוא מרוסן‪ ,‬מפויס‪ ,‬טהור‪,‬‬ ‫צנוע ומפסיק לפגוע באחרים‪ ,‬הוא אכן איש הרוח‪ ,‬הפרוש הנזיר‪.‬‬

‫האם קיים בעולם אדם שרוסן בידי ענוותו עד כדי כך שלא יתנגד‬ ‫שיוכיחו את מעשיו‪ ,‬כפי שסוס שאולף כהלכה לא מתנגד לשוט‪.‬‬ ‫החקלאים מתעלים מים‪ ,‬יצרני החיצים מיישרים חיצים‪ ,‬הנגרים‬ ‫מעבדים בולי עץ‪ ,‬החכמים מעצבים את עצמם‪ .‬מה מצחיק אותך‪,‬‬ ‫מה מסב לך אושר‪ ,‬כשסביבתך תמיד עולה בלהבות‪ .‬אתה‪ ,‬המוקף‬ ‫אפלה‪ ,‬מדוע אינך יוצא לחפש את האור‪ .‬מרכבותיו הנוצצות של‬ ‫המלך נשחקות‪ ,‬גם הגוף מתקרב לאבדון‪ ,‬מעלתה של דרך האמת‬ ‫לעולם לא מתנוונת; את זאת מגלים אנשי המעלה זה לזה‪ .‬אנשים‬ ‫שלא פנו לחיי הקודש או צברו חסכונות בצעירותם‪ ,‬מוטלים כמו‬ ‫קשתות שבורות‪ ,‬נאנחים על עברם‪ .‬תחילה יבסס את עצמו האדם‬ ‫בדבר הנכון‪ ,‬ורק אז ילמד אחרים‪ ,‬כך לא יכתים האדם החכם את‬ ‫שמו‪ .‬אם האדם מילא תחילה את הדבר שהוא מוסר לאחרים‪ ,‬אז‪,‬‬ ‫לאחר שריסן את עצמו באופן נאות‪ ,‬יוכל לרסן אחרים‪ .‬העצמיות‬ ‫אכן קשה לריסון‪ .‬העצמיות היא המורה של העצמיות‪ ,‬אין מורה‬ ‫אחרת מלבדה‪ .‬עם עצמיות שרוסנה כהלכה מוצא האדם מורה‪,‬‬ ‫כמותה יוכלו למצוא רק מעטים‪ .‬מעשים רעים ומעשים שמזיקים‬ ‫לעצמנו הם קלים לעשייה‪ .‬דברים מועילים וראויים‪ ,‬קשים מאוד‬ ‫לביצוע‪ .‬מי שמבזה את דבריהם של המכובדים‪ ,‬האצילים ואנשי‬ ‫המעלות‪ ,‬הפתי שנוהה אחר תורות שקר‪ ,‬נושא את פירות חורבנו‬ ‫בדומה לקנה הבמבוק שקמל לאחר הנבת פירותיו‪ .‬העצמיות היא‬ ‫זאת שעושה עוול לעצמה‪ ,‬היא זאת שסובלת‪ ,‬היא זאת שנותרת‬ ‫ללא מענה‪ ,‬היא זאת שמטוהרת‪ .‬הטוהר והטומאה תלויים רק בה‪,‬‬ ‫ואין איש שיוכל לטהר אדם אחר‪ .‬אל לו לאדם לזנוח את חובותיו‬ ‫לטובת חובותיהם של אחרים‪ ,‬חשובות ככל שתיראנה‪ .‬רק לאחר‬ ‫שיכיר היטב את חובותיו‪ ,‬יוכל האדם להתמקד במטרה האמיתית‪.‬‬

‫קום‪ ,‬עשה‪ ,‬אל תהיה קל דעת‪ ,‬צעד בנתיב המעלות‪ .‬איש המעלות‬ ‫שוכן בשמחה בעולם הזה ובעולם הבא‪ .‬הבט בעולם הזה‪ ,‬שנוצץ‬ ‫כמו מרכבה מלכותית‪ .‬הפתאים נוהים אחריו‪ ,‬אולם החכמים אינם‬ ‫נאחזים בו‪ .‬האדם שכיפר על עוולותיו בגמילות חסדים‪ ,‬מאיר את‬ ‫העולם כמו ירח שמגיח מהעננים‪ .‬עדיף משלטון על הארץ‪ ,‬עדיף‬ ‫מלידה בשמים‪ ,‬עדיף מריבונות מלאה על כל העולמות הוא גמול‬ ‫הכניסה לזרם‪ .‬אדם שניצחונו לא יילקח ממנו‪ ,‬שהישגו איננו ניתן‬ ‫לחיקוי‪ ,‬באיזה נתיב תנחה אותו‪ ,‬את הנעור היודע כל‪ ,‬זה שאיננו‬ ‫מותיר עקבות‪ .‬המלאכים עצמם מוקירים את אלה שניעורו ואינם‬ ‫שוכחים‪ ,‬המסורים ליישוב הדעת‪ ,‬החכמים המתענגים על ההנאה‬ ‫שבפרישות‪ .‬קשה היא לידת האדם‪ ,‬קשים הם חיי האנשים‪ ,‬קשה‬ ‫היא ההקשבה לדבר הדרך‪ ,‬נדירה היא הופעתו של האדם הנעור‪.‬‬ ‫להתרחק מהרע‪ ,‬לעשות את הטוב ולטהר את מחשבתך‪ ,‬זו משנתו‬ ‫של הנעור‪ .‬הנעור מוצא בסבלנות את הסיגוף העליון‪ ,‬בסבל הרב‬ ‫הוא מוצא את האלמוות העליון‪ .‬נזיר אמיתי לא פוגע באחרים‪,‬‬ ‫סגפן אמיתי לא מעיק על אחרים‪ .‬לא להאשים‪ ,‬לא לפגוע‪ ,‬לנהוג‬ ‫בריסון בהתאם למשמעת הנזירית‪ ,‬להיות מתון באכילה‪ ,‬לחיות‬ ‫לבד ולדבוק ביישוב הדעת‪ ,‬זוהי משנתו של הנעור‪ .‬התאוות אינן‬ ‫ניתנות לסיפוק‪ ,‬גם לא בגשם של מטבעות זהב‪ .‬כשיבין שההנאה‬ ‫הגשמית אחראית לסיפוק מועט ולסבל רב‪ ,‬החכם‪ ,‬החניך שנעור‬ ‫לגמרי‪ ,‬לא ימצא סיפוק אפילו בתענוגות גן העדן‪ ,‬ויתענג רק על‬ ‫הדברת כל הרצונות‪ .‬לא קל למצוא אדם אציל‪ ,‬הוא לא נולד בכל‬ ‫מקום‪ .‬אך בכל מקום בו נולד אדם צדיק שכזה‪ ,‬שם ישגשג העם‪.‬‬ ‫מבורכת היא לידת הנעור‪ .‬מבורך הוא תלמוד דבר הדרך‪ .‬מבורך‬ ‫היא האחווה בקהילה‪ .‬מבורכת היא הפשטות של מבקשי האמת‪.‬‬

‫בואו ונחייה בשמחה‪ ,‬נקיים מתאוות‪ ,‬וגם בקרב אלה שרעבתנותם‬ ‫איננה יודעת שובע‪ ,‬נשאר נקיים מחמדנות‪ .‬בואו ונחייה בשמחה‪,‬‬ ‫אנו‪ ,‬שאין בבעלותנו דבר‪ ,‬נחיה כמו המלאכים הניזונים מהאושר‬ ‫הקורן‪ .‬הניצחון מוליד איבה‪ ,‬כי המפסיד חווה סבל‪ .‬אדם שוויתר‬ ‫על הניצחון והתבוסה גם יחד חי בשמחה ובשלווה‪ .‬הבריאות היא‬ ‫הרווח הגדול מכול‪ ,‬שביעות הרצון היא השפע הטוב מכול‪ .‬הידיד‬ ‫האמין הוא האדם הקרוב ביותר‪ ,‬האלמוות הוא הברכה העילאית‪.‬‬ ‫מבורכת היא חזות פניהם של האצילים‪ ,‬השהייה במחיצתם תמיד‬ ‫משמחת‪ .‬האדם הוא שמח כל עוד הוא לא נתקל בפתאים‪ .‬לכן יש‬ ‫ללכת בעקבות האציל‪ ,‬החכם‪ ,‬המלומד‪ ,‬הממלא את חובתו ואדוק‪.‬‬ ‫יש ללכת רק בעקבות אדם ישר וחכם כפי שהירח נוסע בעקבות‬ ‫הכוכבים‪ .‬האדם שנכנע לטפל וזונח את העיקר‪ ,‬שוכח את החובה‬ ‫האמיתית‪ ,‬נאחז בהנאה ומקנא באלו שהתמסרו להגשמת המטרה‪.‬‬ ‫אל ייאחז האדם בדבר שיקר ללבו‪ ,‬ובטח שלא בדבר שאיננו יקר‬ ‫ללבו‪ .‬לא להבחין ביקר ולבחור בדבר שאיננו יקר‪ ,‬משמעם סבל‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬אל תיאחז בדבר‪ .‬הריחוק מהדברים היקרים הוא נוראי‪ .‬אלה‬ ‫שאינם נאחזים ביקר ובמה שאיננו יקר‪ ,‬מתירים את כל הקשרים‪.‬‬ ‫האדם שמגלם את המעלה ואת התבונה‪ ,‬מבוסס באופן איתן בדבר‬ ‫הדרך ופועל למען רווחתו שלו‪ ,‬אותו יוקיר העולם‪ .‬מי שנובעת‬ ‫בו הכמיהה לדבר שלא ניתן לתאר במילים‪ ,‬שבע רצון בנשמתו‪,‬‬ ‫ושמחשבותיו לא כבולות להנאות החושים‪ ,‬הוא נישא מעלה בידי‬ ‫הזרם‪ .‬משפחה‪ ,‬חברים ואוהבים מקבלים בשמחה וריקודים אדם‬ ‫שנפרד למשך תקופה ארוכה ממשפחתו ושב בבטחה מהמרחקים‪.‬‬ ‫באותה צורה מקבלים המעשים הטובים את מי שעשה טוב ועבר‬ ‫מהעולם הזה לאחר‪ ,‬כמו המשפחה שמקבלת את יקירה עם שובו‪.‬‬

‫וותר על הכעס‪ ,‬השלך את הגאווה‪ ,‬השתחרר מכל הכבלים‪ .‬הסבל‬ ‫לא יפגע באדם שאיננו נאחז בשם ותואר ואיננו מנכס לעצמו דבר‪.‬‬ ‫מי שמרסן את הזעם המתעורר‪ ,‬כמו מרכבה דוהרת‪ ,‬נקרא רוכב‪,‬‬ ‫ובצדק‪ ,‬כל שאר האנשים רק אוחזים במושכות‪ .‬התגבר על הכעס‬ ‫בעזרת האהבה‪ ,‬על העוולה בעזרת טוב הלב‪ ,‬על הקמצנות בעזרת‬ ‫הנדיבות‪ ,‬על השקרן בעזרת האמת‪ .‬אמור אמת‪ ,‬אל תיכנע לכעס‪,‬‬ ‫תן כשתתבקש‪ ,‬גם אם יש לך מעט‪ .‬בשלושה צעדים אלה תתקרב‬ ‫למלאכים‪ .‬חכמים שנמנעים מפגיעה באחרים ומרסנים את עצמם‬ ‫באופן תמידי פונים למקום שאיננו משתנה לעולם‪ ,‬ובהגיעם לשם‬ ‫מפסיקים לסבול‪ .‬אלה שתמיד עומדים על המשמר‪ ,‬שלומדים יום‬ ‫וליל וחותרים לאלמוות‪ ,‬טומאתם תגיע לקיצה‪ .‬חכמים השולטים‬ ‫בהתנהלותם‪ ,‬לשונם ומחשבתם‪ ,‬הם אכן מרוסנים כהלכה‪ .‬הפכת‬ ‫לעלה כמוש‪ ,‬שליחי הדין קרבים‪ ,‬אתה ניצב על סף העזיבה‪ ,‬ואין‬ ‫בידך אמצעים לכלכלת מסעך‪ .‬הייה אי לעצמך‪ ,‬היאבק בכל הכוח‬ ‫והייה חכם‪ .‬כשטומאותיך תטוהרנה ותנוקה מאשמה‪ ,‬לא תישלח‬ ‫יותר לשערי הלידה וההזדקנות‪ .‬קלים הם חייו של חסר הבושה‪,‬‬ ‫חצוף כעורב‪ ,‬פוחז‪ ,‬פוגעני‪ ,‬רברבן ומושחת‪ .‬אולם קשים הם חייו‬ ‫של האדם הצנוע‪ ,‬בעל המצפון שכוונותיו תמיד טהורות‪ ,‬מפויס‪,‬‬ ‫לא יומרני ושקוע ביישוב הדעת‪ .‬דע לך שחסרי הרסן מצבם בכי‬ ‫רע‪ .‬הישמר לך פן החמדנות והפריצות תגרומנה לך צער ממושך‪.‬‬ ‫קל להבחין בחסרונות של אנשים אחרים‪ ,‬אך החסרונות העצמיים‬ ‫קשים להבחנה‪ .‬האדם זורה פגמים של אחרים כמו מוץ‪ ,‬אולם את‬ ‫פגמיו שלו מסתיר‪ ,‬כמו הרמאי שמסתיר קובייה פסולה מהמהמר‪.‬‬ ‫אדם שממוקד במעשי העוולה של האחרים בשעה שיש לו נטייה‬ ‫תמידית להיעלב‪ ,‬טומאותיו רק מתעצמות‪ ,‬והוא רחוק מהדברתן‪.‬‬

‫אדם איננו נחשב לישר בגלל שהוא שופט בחופזה‪ .‬חכם שמבדיל‬ ‫בין טוב לרע‪ ,‬בוחן ללא משוא פנים ועל פי דבר הדרך‪ ,‬שומר על‬ ‫דבר הדרך ונשמר בידי דבר הדרך‪ ,‬הוא זה שנחשב לישר‪ .‬אדם‬ ‫איננו נחשב למלומד בגלל שהוא מטיף הרבה‪ .‬אדם שרודף שלום‪,‬‬ ‫משוחרר משנאה ופחד‪ ,‬הוא זה הנחשב למלומד‪ .‬אדם איננו נחשב‬ ‫לבקי בדבר הדרך בגלל שהוא מטיף הרבה‪ .‬אדם שלמד מעט‪ ,‬אך‬ ‫מבין את דבר הדרך מניסיונו האישי ואיננו מתעלם ממנו‪ ,‬הוא זה‬ ‫שבקי בדבר הדרך‪ .‬האדם איננו נחשב לבכיר בגלל ששערו אפור‪,‬‬ ‫הוא אולי מבוגר‪ ,‬אך נקרא זקן שווא‪ .‬אדם שיש בו יושר‪ ,‬מעלה‪,‬‬ ‫שלווה‪ ,‬ריסון ומתינות‪ ,‬מטוהר מטומאותיו וחכם‪ ,‬הוא זה שנחשב‬ ‫לבכיר‪ .‬אדם בלתי ממושמע ושקרן לא יהפוך לנזיר על ידי גילוח‬ ‫ראשו‪ .‬האם אדם ששבוי ברצונותיו וחמדנותו יוכל להפוך לנזיר‪.‬‬ ‫אדם שבכל הזדמנות מכניע כליל את הרוע‪ ,‬קטן או גדול‪ ,‬הוא זה‬ ‫שנחשב לנזיר בגלל שהתגבר על כל הרוע‪ .‬אדם איננו נחשב לנזיר‬ ‫בגלל קיבוץ נדבות והופעה חיצונית‪ .‬הנזיר הוא אדם שמאמץ את‬ ‫הדבר בכללותו‪ .‬אדם שמעבר לטוב ולרע‪ ,‬העניו שמתהלך בעולם‬ ‫בחסות הידיעה האמיתית‪ ,‬הוא זה הנחשב לנזיר‪ .‬אדם איננו נחשב‬ ‫לחכם בגלל שאימץ את נדר השתיקה‪ ,‬אם הוא פתי ואוויל‪ .‬החכם‬ ‫אוחז במאזניים ובוחר בטוב‪ .‬אדם שנשמר מהרע וחודר לעומקם‬ ‫של שני העולמות הוא זה שנחשב לחכם‪ .‬אדם איננו נחשב לאציל‬ ‫אם הוא מפגין אכזריות כלפי האחרים‪ .‬אדם שמפגין רחמים כלפי‬ ‫היצורים‪ ,‬הוא זה שנחשב לאציל‪ .‬לא רק בזכות משמעת וקיום‬ ‫מצוות‪ ,‬לא רק בזכות לימוד רב‪ ,‬לא בזכות התעלות החושים ולא‬ ‫בזכות הפרישות ראוי נזיר לשכון בשלוות הנפש‪ ,‬אותה לא יכירו‬ ‫בני העולם הזה‪ .‬אל תהיה בטוח כל עוד לא הדברת את הרצונות‪.‬‬

‫אתה בעצמך חייב להיאבק‪ .‬אלה שבאו והלכו הם רק מורים‪ .‬אלה‬ ‫שמתרגלים את יישוב הדעת משוחררים מכבלי המפתה‪ .‬כל דבר‬ ‫שנוצר מיועד לכליה‪ ,‬אדם שמבחין בכך בתבונה מתנער מהכאב‪,‬‬ ‫זה נתיב ההיטהרות‪ .‬כל דבר שנוצר חווה סבל‪ ,‬אדם שמבחין בכך‬ ‫בתבונה מתנער מהכאב‪ ,‬זה נתיב ההיטהרות‪ .‬אדם שאיננו מתאמץ‬ ‫כשמגיע הזמן לפעול‪ ,‬שלמרות היותו צעיר וחזק הוא חסר מרץ‪,‬‬ ‫ושמחשבתו מלאת הבלים‪ .‬אדם נרפה שכזה לעולם לא ימצא את‬ ‫נתיב הדעת‪ .‬בזכות הלהט שנובע מיישוב הדעת מושגת החוכמה‪,‬‬ ‫ובגלל חוסר בלהט שנובע מיישוב הדעת החוכמה דועכת‪ .‬בהכירו‬ ‫נתיב כפול זה של רווח והפסד יפעל האדם בהתאם כדי שתרבה‬ ‫הדעת‪ .‬בניו לא יועילו לו‪ ,‬לא אביו ולא רעיו‪ ,‬והישועה לא תבוא‬ ‫מקרוביו לאותו אדם שנתפס בידי המוות‪ .‬בהבינו את הדבר ימהר‬ ‫החכם שרוסן בידי המעלה ויפלס את הנתיב המוביל לאלמוות‪ .‬אם‬ ‫בוויתור על הנאה קטנה ימצא אדם הנאה גדולה‪ ,‬יוותר החכם על‬ ‫ההנאה הקטנה ויבחר בגדולה‪ .‬דבר שצריך להיעשות מוזנח‪ ,‬דבר‬ ‫שצריך להיזנח נעשה‪ .‬טומאותיהם של ההוללים קלי הדעת תמיד‬ ‫מתעצמות‪ .‬איש מעלה חדור אמונה ובעל שם טוב ואמצעי מחייה‬ ‫מתקבל בכבוד בכל מקום‪ .‬עשב חד שנתפש בצורה קלוקלת חותך‬ ‫את היד‪ .‬נזירות שאיננה מבוצעת כראוי מוליכה לגיהינום‪ .‬מעשה‬ ‫שבוצע בהיסח דעת‪ ,‬נדר שהופר‪ ,‬הססנות בקיום מצוות‪ ,‬כל אלה‬ ‫אינם מזכים בגמול רב‪ .‬עשה את הדבר שצריך להיעשות‪ ,‬הסתער‬ ‫עליו במרץ‪ .‬עולה רגל שדעתו מוסחת רק מפזר ביתר עוצמה את‬ ‫האבק של מכשוליו‪ .‬כמו מצודת גבול אשר שמורה היטב מבפנים‬ ‫ומבחוץ‪ ,‬כך ישמור האדם על עצמו‪ .‬אף רגע אסור שיאבד‪ ,‬כי מי‬ ‫שמניחים להזדמנות לחלוף‪ ,‬מצטערים בעת שהם נידונים לכליה‪.‬‬

‫אלה שמתביישים במה שאין להם כל סיבה להתבייש בו‪ ,‬ואינם‬ ‫מתביישים במה שעליהם להתבייש בו‪ ,‬ומאמצים תורות שקריות‪,‬‬ ‫נולדים להוויה עלובה‪ .‬אלה שפוחדים בעת שאינם צריכים לפחד‪,‬‬ ‫ושאינם פוחדים בעת שעליהם לפחד‪ ,‬ומאמצים תורות שקריות‪,‬‬ ‫נולדים להוויה עלובה‪ .‬אלה שאוסרים כשאין סיבה לאסור‪ ,‬ואינם‬ ‫אוסרים כשנמצא דבר שצריך לאסור‪ ,‬ומאמצים תורות שקריות‪,‬‬ ‫נולדים להוויה עלובה‪ .‬פעם נהגה מחשבתי לשוטט היכן שרצתה‪,‬‬ ‫מתי שרצתה וכפי שרצתה‪ .‬היום אשלוט בה על בוריה בתבונה‪,‬‬ ‫כפי שרוכב עם קרס מאלף פיל פראי‪ .‬מבורך בעולם כיבוד האם‪,‬‬ ‫מבורך כיבוד האב‪ ,‬מבורך כיבוד הנזיר‪ ,‬מבורך כיבוד איש הרוח‪.‬‬ ‫מבורך טיפוח המעלה עד קץ החיים‪ ,‬מבורך ביסוס אמונת האמת‪,‬‬ ‫מבורכת השגת התבונה‪ ,‬מבורכת ההימנעות מעשיית עוול‪ .‬בדיוק‬ ‫כמו העץ‪ ,‬שלמרות שנכרת הוא שריר וקיים ושב לגדול כל עוד‬ ‫שורשיו לא ניזוקו‪ ,‬כך‪ ,‬כל עוד לא תשורשנה התאוות הכמוסות‪,‬‬ ‫ישוב הכאב להופיע‪ .‬האנשים חווים אושר אשר נובע מהחושים‪.‬‬ ‫בגלל התלות בהנאות והנטייה לריגושים‪ ,‬האנשים נכנסים בשערי‬ ‫הלידה וההזדקנות‪ .‬החכמים טוענים שהכבלים שעשויים מברזל‪,‬‬ ‫מעץ או מעשב אינם חזקים; הרבה יותר חזקות מאלה הן הדאגות‬ ‫הבלתי פוסקות לרכוש‪ ,‬חפצי הערך‪ ,‬הרעיה והצאצאים‪ .‬הכבלים‬ ‫החזקים‪ ,‬לטענת החכמים‪ ,‬הם אלה שנראים רפויים‪ ,‬לכאורה‪ ,‬אך‬ ‫קשים להסרה וגוררים את האדם מטה‪ .‬כאשר החכמים מצליחים‬ ‫להסיר אותם‪ ,‬הם פורשים מעולם חופשיים כל מדאגות ומותירים‬ ‫מאחור את הנאות החושים‪ .‬וותר על הדבר שהיה‪ ,‬וותר על הדבר‬ ‫שמאחור‪ ,‬וותר על הדבר שבנמצא בעוברך לצד השני של הקיום‪.‬‬ ‫כשמחשבתך תשוחרר לחלוטין‪ ,‬לא תשוב לחוות לידה והזדקנות‪.‬‬

‫אדם המעונה בידי הספקות‪ ,‬נשלט בידי התשוקות ושקוע במרדף‬ ‫אחר ההנאות‪ ,‬צימאונו רק ילך ויגדל‪ ,‬והוא אכן יחשל את אזיקיו‪.‬‬ ‫אדם שמתענג על השקטת הספקות‪ ,‬מיושב בדעתו וממוקד תמיד‬ ‫בטומאות‪ ,‬אדם זה ידביר את ההתאוות ויסיר את אזיקי המפתה‪.‬‬ ‫אדם שחופשי מהערגה וההיאחזות‪ ,‬בקי בשפת התורה ומכיר את‬ ‫הסידור הנכון של הכתובים‪ ,‬הוא נחשב לאדם דגול וחכם בגלגולו‬ ‫האחרון‪ .‬מתנת דבר הדרך עולה על כל המתנות‪ .‬טעם דבר הדרך‬ ‫עולה על כל הטעמים‪ .‬תענוג דבר הדרך עולה על כל תענוג‪ .‬אדם‬ ‫חופשי מערגה מדביר כל סבל‪ .‬ריסון הגוף הוא טוב‪ ,‬ריסון הלשון‬ ‫הוא טוב‪ .‬ריסון המחשבה הוא טוב‪ ,‬הריסון טוב בכל תחום‪ .‬הנזיר‬ ‫שמרוסן בכל תחום‪ ,‬חופשי מכל סבל‪ .‬נזיר השולט בלשונו‪ ,‬מדבר‬ ‫במידה‪ ,‬איננו יומרני ומבאר את דבר הדרך בפשט ובדרש‪ ,‬דבריו‬ ‫יעילים‪ .‬נזיר ששוכן בדבר‪ ,‬עולז בדבר‪ ,‬הוגה בדבר‪ ,‬הולך בדבר‪,‬‬ ‫נזיר זה לעולם לא יסטה מהדבר‪ .‬נזיר שלא מזלזל במעט שקיבל‪,‬‬ ‫שחייו טהורים ומתמיד במאבק‪ ,‬אותו יהללו המלאכים‪ .‬הכחד את‬ ‫החמישה‪ ,‬זנח את החמישה‪ ,‬טפח את החמישה‪ .‬הנזיר שהתיר את‬ ‫חמשת הקשרים נחשב לאדם שצלח את המבול‪ .‬ללא יישוב דעת‬ ‫אין חוכמה‪ ,‬ללא חוכמה אין יישוב דעת‪ ,‬האדם שאוחז בחוכמה‬ ‫וביישוב הדעת נוגע באלמוות‪ .‬הגותו ביצירה ובכליה של חמשת‬ ‫היסודות טוענת אותו בעליצות ובאושר‪ ,‬שמביני הדבר מחשיבים‬ ‫כאלמוות‪ .‬דריכות חושים‪ ,‬שביעות רצון‪ ,‬ריסון בהתאם למשמעת‬ ‫הנזירית‪ ,‬אלה הן הדרישות הבסיסיות בחיי הנזיר החכם‪ .‬מי ייתן‬ ‫ויתרועע עם חברים קרובים שהינם אצילים‪ ,‬פעלתניים‪ ,‬ושחייהם‬ ‫טהורים‪ .‬מי ייתן ויהיה אדם לבבי‪ ,‬מנומס ושמח‪ ,‬מי ייתן וימלא‬ ‫את חובותיו באופן מושלם‪ .‬וכך‪ ,‬באושר מושלם‪ ,‬ישים קץ לסבל‪.‬‬

‫נזיר נינוח בגופו ולשונו‪ ,‬ושליו‪ ,‬שמיושב בדעתו ומבריש מעליו‬ ‫את פיתויי העולם‪ ,‬הוא נקרא שקט‪ .‬נזיר‪ ,‬הוכח את עצמך בעזרת‬ ‫עצמך‪ ,‬בחן את עצמך בעזרת עצמך‪ .‬כך‪ ,‬מוגן בידי עצמך ומודע‪,‬‬ ‫תחיה באושר‪ .‬איש הרוח‪ ,‬עשה מאמץ‪ ,‬עצור את השטף‪ ,‬פזר את‬ ‫הרצונות כשתבחין בהרס של כל מה שנוצר‪ ,‬תבחין בכל מה שלא‬ ‫נוצר‪ .‬אדם שקט‪ ,‬נטול דופי‪ ,‬מיושב בדעתו‪ ,‬ממלא את חובתו‪ ,‬נקי‬ ‫מטומאות‪ ,‬שהשיג את התכלית הנעלה‪ ,‬הוא אכן נקרא איש רוח‪.‬‬ ‫בגלל שנפטר מהרוע‪ ,‬האדם נקרא איש רוח‪ ,‬בגלל שהוא מתהלך‬ ‫בדממה הוא נקרא שקט‪ ,‬בגלל שהוא נשמר מרע הוא נקרא עולה‬ ‫רגל‪ .‬איש לא יתקוף איש רוח‪ ,‬ואף איש רוח לא יברח ממתקיפו‪.‬‬ ‫אוי למכה איש הרוח ואוי למי שבורח מפני מתקיפו‪ .‬תועלת רבה‬ ‫תהיה לאיש הרוח‪ ,‬אם ימנע מנפשו את הדברים המענגים‪ .‬כשכל‬ ‫רצון לפגוע פוסק‪ ,‬פוסק גם הכאב‪ .‬אדם שאיננו פוגע בעזרת גוף‪,‬‬ ‫דיבור או מחשבה‪ ,‬ומרוסן בשלושה מובנים אלה‪ ,‬הוא אכן נקרא‬ ‫איש רוח‪ .‬אדם לא הופך לחכם על ידי גידול שיער פרא‪ ,‬ייחוס או‬ ‫לידה‪ .‬אדם שמטפח אמת ויושרה‪ ,‬הוא מבורך והוא איש רוח‪ .‬מי‬ ‫שהסיר את כל האזיקים ואיננו יודע פחד‪ ,‬שעצמאי והתיר את כל‬ ‫הקשרים‪ ,‬הוא אכן נקרא איש רוח‪ .‬מי שקרע את כל השלשלאות‪,‬‬ ‫הרצועות‪ ,‬הכבלים ונספחיהם‪ ,‬שפרץ את המחסום והתעורר‪ ,‬הוא‬ ‫אכן נקרא איש רוח‪ .‬אדם שמשוחרר מכעס‪ ,‬ממלא את חובותיו‪,‬‬ ‫בעל מידות טובות‪ ,‬משוחרר מתאוות‪ ,‬מרוסן וזכה בגופו האחרון‪,‬‬ ‫הוא אכן נקרא איש רוח‪ .‬מי שבעודו בעולם הזה זכה לראות את‬ ‫קץ ייסוריו‪ ,‬פרק את משאו ואיננו כבול‪ ,‬הוא אכן נקרא איש רוח‪.‬‬ ‫מי שחוכמתו מעמיקה‪ ,‬הבחנתו יסודית‪ ,‬מכיר את דרך הישר ואת‬ ‫נתיב התעייה והגיע עד לתכלית הנעלה‪ ,‬הוא אכן נקרא איש רוח‪.‬‬

‫מי שאיננו מעניש אחרים‪ ,‬חלשים או חזקים‪ ,‬לא הורג ולא אחראי‬ ‫להרג‪ ,‬הוא אכן נקרא איש רוח‪ .‬מי שמביע אמת בצורה מעניינת‬ ‫ומעודנת מבלי לפגוע באיש‪ ,‬הוא אכן נקרא איש רוח‪ .‬מי שאיננו‬ ‫נזקק לדבר‪ ,‬לא בעולם הזה ולא בעולם הבא‪ ,‬נטול ציפיות וחופשי‬ ‫מהיקשרות‪ ,‬הוא אכן נקרא איש רוח‪ .‬מי שאין בו ערגה‪ ,‬שנפטר‬ ‫מהספקות תודות לידיעה אמיתית וביסס את עצמו היטב ביסודות‬ ‫האלמוות‪ ,‬הוא אכן נקרא איש רוח‪ .‬מי שהתעלה מעבר להצלחה‬ ‫והפסד‪ ,‬חופשי מצער‪ ,‬נקי מרבב וטהור‪ ,‬הוא אכן נקרא איש רוח‪.‬‬ ‫מי שחצה את הקיום המרופש והמסוכן שלא ניתן לחציה‪ .‬שעבר‬ ‫והגיע לגדה הנגדית‪ .‬מיושב בדעתו‪ ,‬שקט‪ ,‬נקי מספקות‪ ,‬משוחרר‬ ‫מכל היאחזות ושבע רצון‪ ,‬הוא אכן נקרא איש רוח‪ .‬מי שזנח את‬ ‫הערגה‪ ,‬נע ונד‪ ,‬חסר בית ולא נמשך לתאוות החושים ולהתהוות‪,‬‬ ‫הוא אכן נקרא איש רוח‪ .‬מי שניתק את קשריו הארציים‪ ,‬התעלה‬ ‫מעבר לקשרים הנשגבים‪ ,‬וחופשי לגמרי מכל סוג של קשר‪ ,‬הוא‬ ‫אכן נקרא איש רוח‪ .‬מי שהתנער מכל גורמי ההנאה והסבל‪ ,‬שליו‬ ‫ונקי מהטומאות‪ ,‬הגיבור שכבש את כל העולמות‪ ,‬הוא אכן נקרא‬ ‫איש רוח‪ .‬מי שאת נתיבו לא יכירו המלאכים‪ ,‬לא הרוחות וגם לא‬ ‫האנשים‪ ,‬שכל טומאותיו טוהרו ושהפך ליקיר האנשים‪ ,‬הוא אכן‬ ‫נקרא איש רוח‪ .‬מי שאיננו קשור לדבר‪ ,‬לא בעבר לא בעתיד ולא‬ ‫בהווה‪ ,‬עני ומשוחרר מחמדנות ותאוות בצע‪ ,‬הוא אכן נקרא איש‬ ‫רוח‪ .‬אמיץ הלב‪ ,‬הגיבור האציל‪ ,‬החכם המופלג‪ ,‬כובש היצרים‪,‬‬ ‫המוגשם‪ ,‬הנעור‪ ,‬הוא אכן נקרא איש רוח‪ .‬מי שמכיר את מסכת‬ ‫גלגוליו הקודמים‪ ,‬שרואה את מצבי הקיום המבורכים ואת מצבי‬ ‫הקיום העגומים‪ ,‬שהגיע לסיום הלידות‪ ,‬שהשיג חוכמה עילאית‪,‬‬ ‫ששכלל את יכולותיו עד שיא השלמות‪ ,‬הוא אכן נקרא איש רוח‪.‬‬

‫דבר שניתן לתאר אינו דבר נצחי‪ .‬שם שניתן לתת אינו שם נצחי‪.‬‬ ‫אבי השמים והארץ הוא חסר שם‪ .‬אם הדברים נושאת את השם‪.‬‬ ‫כשהכוונה נעדרת‪ ,‬מתגלים הסודות‪ .‬הרצון רואה רק את הקליפה‪.‬‬ ‫שניהם מתהווים יחדיו‪ ,‬אך נבדלים בשמותיהם‪ .‬שניהם מעמיקים‬ ‫ותהומיים‪ .‬מעמיק ותהומי עוד יותר הוא שער הדברים הנסתרים‪.‬‬ ‫כשאנשים מגדירים את היופי‪ ,‬נוצרת תפישת הכיעור‪ .‬כשאנשים‬ ‫מכירים במשהו כטוב‪ ,‬הרוע מתהווה בדרך דומה‪ .‬קיום ואי קיום‬ ‫נוצרים זה מתוך זה‪ .‬קשה וקל נבחנים זה לעומת זה‪ .‬ארוך וקצר‬ ‫מוערכים זה מול זה‪ .‬גבוה ונמוך נמדדים זה לצד זה‪ .‬צליל וניגון‬ ‫מתמזגים זה בזה‪ ,‬פנים ואחור ערוכים מזה ומזה‪ .‬החכם מנהל את‬ ‫ענייניו ללא התערבות ומלמד מעבר למילים‪ .‬דברים קורים‪ ,‬והוא‬ ‫לא מנהל אותם‪ .‬יוצר‪ ,‬ולא תובע עליהם בעלות‪ .‬פועל‪ ,‬ולא מצפה‬ ‫לגמול‪ .‬משיג את המטרה‪ ,‬ולא מבקש לעצמו קניין‪ ,‬ובגלל שאיננו‬ ‫מבקש לעצמו קניין‪ ,‬הישגיו נותרים עמו‪ .‬הוא לא יהלל הישגים‬ ‫כדי למנוע תחרות בין אנשים‪ .‬לא יעניק חשיבות לחפצים יקרים‬ ‫וקשים להשגה כדי שאנשים לא יודחו לגנבה‪ .‬יסתיר את הדברים‬ ‫שמגרים את החושים הרחק מעיני האנשים כדי לא להביך אותם‪.‬‬ ‫ינהיג את האנשים תוך הצנעת לבם‪ ,‬מילוי קיבתם‪ ,‬מיתון תאוותם‬ ‫וחיזוק עצמותיהם‪ .‬ירחיק אותם מתאוות הבצע והדעתנות ויגן על‬ ‫תמימותם‪ .‬כשיעשה זאת‪ ,‬אנשי תחבולות לא יצליחו לפרוע‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫כשנשמר עיקרון ההימנעות מהתערבות נוצר המנהל התקין‪ ,‬הכול‬ ‫פועל כראוי וכולם חיים בשלום‪ .‬השמים והארץ הם חסרי חמלה‬ ‫ומתייחסים לברואיהם כקורבנות‪ .‬השרים חסרי חמלה ומתייחסים‬ ‫למאה האומות כחסרות חשיבות‪ .‬מילים רבות מתישות את האדם‪,‬‬ ‫עדיף לשמור את המחשבות לעצמנו ולהתרכז בשלווה הפנימית‪.‬‬

‫רוח המעיין לא תחדל‪ ,‬כינויה הוא הנשיות הנסתרת‪ .‬משכנה הוא‬ ‫בית השמים והארץ‪ .‬חיה וקיימת לעד ולעולם לא תכזיב‪ .‬השמים‬ ‫נצחיים והארץ מתמידה‪ .‬נצחיים ומתמידים‪ ,‬כי הם לא מתקיימים‬ ‫למען עצמם‪ ,‬ולכן הם גם מאריכים חיים‪ .‬החכם מחשיב את עצמו‬ ‫אחרון וזוכה להיות ראשון‪ .‬לא מקדם את עצמו ובכל זאת שורד‪.‬‬ ‫לא משרת את עצמו ומגלה שהכול פועל לטובתו‪ .‬אדם טוב הוא‬ ‫כמו המים‪ .‬המים טובים‪ ,‬מיטיבים עם כל הדברים ואינם מתחרים‬ ‫אתם‪ .‬הם שוכנים במקומות שכולם נמנעים מהם‪ ,‬ולכן הם דומים‬ ‫לדבר‪ .‬בביתו הוא אוהב את הארץ‪ .‬בלבו הוא אוהב את המעמיק‪.‬‬ ‫בידידותו הוא אוהב אצילות‪ .‬בדיבורו הוא אוהב כנות‪ .‬בשלטונו‬ ‫הוא אוהב סדר‪ .‬בניהולו הוא אוהב יכולת‪ .‬במעשיו הוא אוהב את‬ ‫התזמון‪ .‬כיוון שאיננו מחפש ריב‪ ,‬אין נגדו טינה‪ .‬עדיף לא למלא‬ ‫את הכוס במלואה‪ .‬המשך להשחיז את הסכין והוא יקהה‪ .‬כשזהב‬ ‫וירקן ממלאים את החדר‪ ,‬אין דרך לשמור עליהם‪ .‬עושר ומעמד‬ ‫מביאים לגאווה והתרסקות‪ .‬לפרוש עם סיום המלאכה‪ ,‬זהו הדבר‬ ‫השמימי‪ .‬התוכל לחבק את האחדות שבנשמתך ולעולם לא לזנוח‬ ‫את הדבר‪ .‬התוכל לרכז את החיוניות שבך ולהשיג את הרכות של‬ ‫התינוק‪ .‬התוכל להבריק את המראה הפנימית בלי למצוא בעצמך‬ ‫רבב‪ .‬התוכל לאהוב את האנשים ולנהל את הארץ בלי לכפות את‬ ‫רצונותיך‪ .‬התוכל למלא את התפקיד הנשי בפתיחת וסגירת שערי‬ ‫השמים‪ .‬התוכל להבין את הכול ולחדור אל הכול מבלי להשתמש‬ ‫במחשבה‪ .‬התוכל ליצור ולטפח‪ .‬ליצור בלי לדרוש בעלות‪ ,‬לפעול‬ ‫ללא מחויבות‪ ,‬להוביל בלי לשלוט; זו המעלה הנסתרת‪ .‬שלושים‬ ‫חישורים מתלכדים במרכז הגלגל‪ ,‬אך התועלת שלו תלויה בחלל‬ ‫שבמרכזו‪ .‬החמר מקבל צורה של כד‪ ,‬אך שימושו תלוי בריקנות‪.‬‬

‫דלתות וחלונות מוצבים בקירות‪ ,‬אולם תועלת החדר תלויה בחלל‬ ‫הריק‪ .‬היתרון נמצא בדבר שקיים‪ ,‬התועלת נובעת מהדבר שחסר‪.‬‬ ‫חמשת הצבעים מעוורים את העיניים‪ .‬חמשת התווים מחרישים‬ ‫את האוזניים‪ ,‬חמשת הטעמים מציפים את החך‪ .‬מרדפים וצייד‬ ‫מטריפים את המחשבה‪ ,‬חפצים נדירים מעוותים את ההתנהגות‪.‬‬ ‫החכם מבקש לספק את ביטנו ולא את עיניו‪ .‬הוא מוותר על השני‬ ‫ובוחר בראשון‪ .‬כבוד והשפלה יוצרים דאגה‪ .‬לצרות יש להתייחס‬ ‫כפי שהנך מתייחס אל עצמך‪ .‬מהן המשמעויות של כבוד‪ ,‬השפלה‬ ‫ודאגה‪ .‬המכובד דואג לזכייתו‪ ,‬המושפל דואג להפסדו‪ .‬מדוע אם‬ ‫כך יש להתייחס לצרות כפי שהנך מתייחס אל עצמך‪ .‬מקורן של‬ ‫כל הצרות באנוכיות‪ .‬אדם לא אנוכי‪ ,‬אין דבר שמסוגל להטרידו‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬אלה שמוקירים את העולם כפי שהם מוקירים את עצמם‪,‬‬ ‫ראויים להנהיג את המדינה‪ .‬אלה שאוהבים את העולם כפי שהם‬ ‫אוהבים את עצמם‪ ,‬ניתן להפקיד בידיהם את ניהולה של המדינה‪.‬‬ ‫מתבוננים בו ולא רואים אותו‪ .‬הוא בלתי נראה‪ .‬מקשיבים לו ולא‬ ‫שומעים אותו‪ .‬הוא בלתי נשמע‪ .‬נוגעים בו ולא מרגישים אותו‪.‬‬ ‫הוא בלתי נתפס‪ .‬השלושה חומקים מאתנו‪ ,‬ולכן מתמזגים לאחד‪.‬‬ ‫לא מאיר בזריחתו ולא אפל בשקיעתו‪ .‬אינסופי ונצחי‪ ,‬שב והופך‬ ‫למאום‪ .‬זוהי דמותו של חסר הצורה‪ ,‬חזותו של חסר הקיום‪ .‬פגוש‬ ‫בו ולא תחזה בפניו‪ .‬לך בעקבותיו ולא תראה את גבו‪ .‬דבוק בדבר‬ ‫הקדום כדי לאחוז בהווה ולהתבונן בעבר‪ .‬הרמז הזה נקרא קצה‬ ‫החוט של הדבר‪ .‬חכמי קדם המיומנים היו חודרים ומעמיקים עד‬ ‫לאין ערוך‪ .‬חוכמתם נסתרת מבינתנו וניתן לתאר רק את הופעתם‪.‬‬ ‫זהירים כמי שחוצים נחל בחורף‪ .‬דרוכים כמי שמוקפים אויבים‪.‬‬ ‫צנועים כמו אורחים‪ .‬ברי חלוף כמו קרח‪ .‬שלמים כמו עץ טבעי‪.‬‬

‫פתוחים כמו עמקים‪ .‬מתערבבים בקלות כמו מים עכורים‪ .‬מי יכול‬ ‫להפוך מים עכורים לצלולים בשקט ובשלווה‪ .‬מי יכול להשיב את‬ ‫הדומם לחיים פעילים‪ .‬מי שמקבל על עצמו את הדבר‪ ,‬איננו מנסה‬ ‫להגשים את עצמו יתר על המידה‪ .‬מהסיבה הזו הוא איננו נשחק‬ ‫ואיננו מוחלף‪ .‬השג ריקנות מושלמת ושמור על שלווה איתנה‪ .‬כל‬ ‫הדברים נולדים ושבים חזרה‪ .‬כל הדברים גדלים וחוזרים למקור‪.‬‬ ‫החזרה למקור היא השלווה‪ .‬השלווה היא ההכרה בייעוד‪ .‬ההכרה‬ ‫בייעוד היא הכרת הנצח‪ .‬הכרת הנצח היא ההארה‪ .‬אי הכרתו של‬ ‫הנצח היא העיוורון שמוביל לאסון‪ .‬הכרת הנצח מובילה לשיעור‬ ‫קומה‪ .‬שיעור קומה מוביל לפתיחות‪ .‬פתיחות מובילה לאצילות‬ ‫והאצילות מובילה לשמים‪ .‬האחדות עם השמים נמצאת בהתאמה‬ ‫עם הדבר ומה שנמצא בהתאמה עם הדבר שמור מסכנה כל חייו‪.‬‬ ‫הטובים מכול הם אלה שקיומם בקושי נודע‪ ,‬האהובים הם הבאים‪,‬‬ ‫המכובדים אחריהם והשנואים אחרונים‪ .‬קטני האמונה לא זוכים‬ ‫לאמון ונאלצים להסתמך על הבטחות‪ .‬הטובים מכול מעריכים את‬ ‫דיבורם ומשתמשים בו בצמצום‪ .‬כשמסתיימת מלאכתם ומושגת‬ ‫המטרה‪ ,‬האנשים משוכנעים כי עשו זאת בכוחות עצמם‪ .‬כשנזנח‬ ‫הדבר‪ ,‬הפכו הצדקנות והמוסריות להכרח‪ .‬כשהופיעו השכלתנות‬ ‫והפיקחות‪ ,‬נבעה מתוכן צביעות גדולה‪ .‬כשששת קשרי המשפחה‬ ‫איבדו את התיאום‪ ,‬האדיקות והציות התגברו‪ .‬כאשר הארץ נפלה‬ ‫לכאוס‪ ,‬החלו לשבח את הנאמנות למדינה‪ .‬השתחררו מהדעתנות‪,‬‬ ‫וותרו על הווכחנות‪ ,‬והאנשים ירוויחו פי מאות מונים‪ .‬השתחררו‬ ‫מהצדקנות‪ ,‬וותרו על החסידות‪ ,‬והאנשים יגלו מחדש את האהבה‬ ‫והחובה‪ .‬השתחררו מהתחבלנות‪ ,‬וותרו על הפקעות הרווחים‪ ,‬ולא‬ ‫יהיו עוד שודדים וגנבים‪ .‬שלוש אלה הן סיסמאות נבובות בלבד‪.‬‬

‫האנשים זקוקים למשהו שניתן לסמוך עליו; לגלות את הפשטות‪,‬‬ ‫לאמץ את הטבעי‪ ,‬לרסן את האנוכיות ולהשקיט את כל הרצונות‪.‬‬ ‫וותרו על השינון והצער יעלם‪ .‬מהו המרחק בין כן ללא‪ ,‬בין טוב‬ ‫לרע‪ .‬מה שמפחיד אחרים אכן מפחיד‪ ,‬אך רחוק מאתנו‪ .‬האנשים‬ ‫חיים כמו במשתה או בחגיגות האביב‪ .‬אני לבדי לא מגלה עניין‬ ‫וחסר הבעה‪ .‬כתינוק שעדיין לא למד לחייך‪ .‬עזוב כמי שאין לו‬ ‫לאן לשוב‪ .‬לכולם יש די והותר ונדמה כי רק אני הפסדתי הכול‪,‬‬ ‫הזוי ונטול בינה‪ .‬רוב האנשים נראים כמביני דבר ומבריקים‪ .‬אני‬ ‫לבדי נראה נבער ועמום‪ .‬הם נראים נבונים ומהוקצעים‪ .‬אני לבדי‬ ‫חסר תכלית‪ .‬נסחף כמו הים‪ ,‬כמו הרוח הנושב ללא יעד לכאורה‪.‬‬ ‫לכל אדם יש תכלית‪ ,‬אני לבדי נראה מנותק ולא מעשי‪ .‬אני לבדי‬ ‫שונה מכולם‪ ,‬שואב את מחייתי מהאם המניקה‪ .‬המעלה הכבירה‬ ‫שחובקת הכול ניתנת להשגה רק בעזרת הדבר‪ .‬הדבר הוא בלתי‬ ‫נראה ובלתי נתפש‪ ,‬ועם זאת מופיעות בו צורות‪ .‬הוא בלתי נראה‬ ‫ובלתי נתפש‪ ,‬ועם זאת מכיל עצמים‪ .‬עמוק ואפל‪ ,‬ועם זאת יש בו‬ ‫תמצית‪ .‬תמצית זאת היא אמיתית וקבועה ומכילה בתוכה וודאות‬ ‫שאיננה מכזיבה‪ .‬מימי קדם ועד היום לא חדלו להופיע שמותיה‪,‬‬ ‫ותודות לכך ניתנת לנו אפשרות להבחין במוצאם של כל הדברים‪.‬‬ ‫כיצד נדע כי זהו מוצאם של כל הדברים; בהתאם לאותה וודאות‪.‬‬ ‫להתפשר משמעו לשמר‪ .‬להתכופף משמעו להתיישר‪ .‬לרוקן את‬ ‫עצמך משמעו להתמלא‪ .‬לשחוק את עצמך משמעו להתחדש‪ .‬לא‬ ‫לרצות הרבה משמעו להיות מרוצה‪ .‬לרצות הרבה משמעו לאבד‬ ‫את הדבר‪ .‬לכן מאמץ הצדיק את הדבר והופך מופת לעולם כולו‪.‬‬ ‫הוא איננו מהלל את עצמו‪ ,‬ולכן הוא זוהר‪ .‬איננו מצדיק את עצמו‪,‬‬ ‫ולכן זוכה בכבוד‪ .‬איננו מבקש לעצמו בעלות‪ ,‬ולכן זוכה בהערכה‪.‬‬

‫איננו מחפש תהילה‪ ,‬ולכן הוא מנהיג‪ .‬מפני שאיננו מתחרה בדבר‪,‬‬ ‫העולם לא מסוגל להתחרות בו‪ .‬מופת עתיק אומר‪ :‬לוותר משמעו‬ ‫לשמר את השלם‪ .‬אין אלה דברי הבל‪ ,‬אלא שלמות אמיתית אשר‬ ‫ניתנת להשגה בזכותו‪ .‬החיסכון במילים הוא פעולה טבעית‪ .‬סופה‬ ‫איננה אורכת בוקר שלם‪ ,‬גשם זלעפות איננו יורד כל היום‪ .‬קיומם‬ ‫הוא ביטוי של השמים והארץ‪ .‬ואם השמים והארץ לא מתמידים‪,‬‬ ‫על אחת כמה וכמה האדם‪ .‬מי שמתמיד בדבר‪ ,‬מתאחד עם הדבר‪.‬‬ ‫מי שמטפח את המעלות‪ ,‬מתאחד עם המעלות‪ .‬מי שמזניח אותן‪,‬‬ ‫מתאחד עם הרשלנות‪ .‬מי שבוחר בדבר‪ ,‬מתקבל בידי הדבר‪ .‬מי‬ ‫שבוחר במעלה‪ ,‬מתקבל בידי המעלה‪ .‬מי שבוחר באבדון‪ ,‬מתקבל‬ ‫בידי האבדון‪ .‬קטן האמונה לעולם לא יזכה באמונם של אחרים‪.‬‬ ‫מי שעומד על קצות אצבעותיו‪ ,‬איננו יציב‪ ,‬מי שמאיץ את צעדיו‪,‬‬ ‫לא שומר על הקצב לאורך זמן‪ .‬מי שמנסה להתבלט‪ ,‬מעמעם את‬ ‫אורו‪ .‬מי שמגדיר את עצמו‪ ,‬לא יודע עד כמה הוא רחוק מהאמת‪.‬‬ ‫מי שמתפאר ביכולותיו‪ ,‬לא זוכה להערכה‪ .‬מי שמציג לראווה את‬ ‫הצלחותיו‪ ,‬לא מגיע רחוק‪ .‬מנקודת המבט של הדבר‪ ,‬כל הפרטים‬ ‫האלה משולים לשיירים של מזון או לגידולים על הגוף‪ ,‬ושנואים‬ ‫על כל האנשים‪ .‬משהו בלתי מוגדר ומושלם בפני עצמו התקיים‬ ‫זמן רב לפני השמים והארץ‪ .‬דומם וחסר צורה‪ ,‬בלתי תלוי ובלתי‬ ‫משתנה‪ .‬מתרחש בכל מקום ובלתי נדלה‪ .‬ניתן להתייחס אליו כאם‬ ‫היקום‪ .‬אינני יודע את שמו‪ ,‬אך אני מכנה אותו; הדבר‪ .‬אם אאלץ‬ ‫לתאר אותו‪ ,‬כל שאוכל לומר הוא‪ :‬כביר‪ .‬בהיותו כביר‪ ,‬הוא מכיל‬ ‫הכול‪ .‬בהכילו הכול‪ ,‬הוא מגיע למרחק‪ .‬בהגיעו למרחק‪ ,‬הוא שב‬ ‫לקדמותו‪ .‬הדבר כביר‪ ,‬השמים כבירים‪ ,‬הארץ כבירה‪ ,‬האנשים‬ ‫כבירים‪ .‬אלה הם ארבעת הדברים הכבירים אשר קיימים ביקום‪.‬‬

‫האנושות נעה בנתיבי הארץ‪ ,‬הארץ נעה בנתיבי השמים‪ ,‬השמים‬ ‫נעים בנתיבי הדבר‪ ,‬והדבר נע בנתיביו הפנימיים‪ .‬הכבד הוא יסוד‬ ‫הקל‪ ,‬הדומם הוא שליט התנועה‪ .‬החכם נוסע במשך יום שלם בלי‬ ‫להיפרד מהמטען‪ .‬לנוכח המחזות הנהדרים הוא נותר נינוח ושווה‬ ‫נפש‪ .‬אדון ריבוא המרכבות לא נוהג בקלות דעת‪ .‬פזיזות מביאה‬ ‫לאיבוד היסודיות‪ .‬מעשה נמהר מביא לאיבוד השליטה העצמית‪.‬‬ ‫נוסע מנוסה לא משאיר אחריו עקבות‪ .‬מרצה מוצלח לא משאיר‬ ‫שאלות פתוחות‪ .‬חשב מיומן לא משמיט קבלות‪ .‬דלת מעולה לא‬ ‫נזקקת למנעול ולא ניתנת לפריצה‪ .‬כבילה נכונה לא נזקקת לקשר‬ ‫ולא ניתנת לשחרור‪ .‬המורה מיומן בהצלה של אנשים‪ ,‬ולכן איש‬ ‫לא נותר מאחור‪ .‬מיומן בשימורם של חפצים‪ ,‬ולכן שום דבר איננו‬ ‫מבוזבז‪ .‬זהו התהליך אשר מגלם את האור‪ .‬הטוב מלמד את הרע‪,‬‬ ‫והרע הוא מוסר ההשכל של הטוב‪ .‬מי שלא מעריך את המורה או‬ ‫שלא מגלה עניין בחניך‪ ,‬מרחיק בתעייה למרות שהוא מלומד‪ .‬זה‬ ‫פשר התמצית הנעלמת‪ .‬להכיר את הגבריות‪ ,‬לשמר את הנשיות‪.‬‬ ‫להפוך לעמק העולם‪ .‬לשכון במעלה הנצחית‪ .‬לשוב ולהיות ילד‪.‬‬ ‫לגעת בתהילה ולבחור באלמוניות‪ .‬להפוך למופת הענווה‪ .‬להוכיח‬ ‫שהמעלה הנצחית לא תכזיב ולגעת באינסוף‪ .‬מי שרגיל לתהילה‬ ‫ובוחר בענווה הופך לעמק העולם‪ .‬הוא משיג את המעלה הנצחית‬ ‫של שביעות הרצון ושב למצב השלמות‪ .‬שבירת השלמות יוצרת‬ ‫את הכלים‪ .‬החכמים משתמשים בכלים והופכים למנהיגים‪ .‬החכם‬ ‫בוחר בפשטות‪ ,‬ולכן איננו מחלק את השלם‪ .‬אלה שמשתלטים על‬ ‫הארץ ומעצבים אותה כרצונם‪ ,‬בהתאם להבנתי‪ ,‬דרכם לא תצלח‪.‬‬ ‫היקום הוא כלי טהור שאין להתעסק אתו‪ .‬מי שנוגע‪ ,‬מקלקל‪ .‬מי‬ ‫שאוחז‪ ,‬מאבד‪ .‬מבין כל היצורים‪ ,‬חלקם מנהיגים וחלקם תומכים‪.‬‬

‫חלקם נשימתם כבדה וחלקם נשימתם קלה‪ .‬חלקם חזקים וחלקם‬ ‫חלשים‪ .‬חלקם מנצחים וחלקם מובסים‪ .‬כל אדם שמבין זאת‪ ,‬נמנע‬ ‫מקיצוניות‪ ,‬מהפרזה ומפזרנות‪ .‬מי שמייעץ בהתאם לחוקי הדבר‪,‬‬ ‫מתנגד לכפייה‪ .‬השימוש בכוח תמיד גורר תגובה תואמת‪ .‬במקום‬ ‫בו חונים צבאות גדלים שיחי קוצים‪ .‬בעקבות מלחמה באות שנים‬ ‫רעות‪ .‬המורה משיג את מטרתו ואז עוצר‪ ,‬הוא איננו מעז להשיג‬ ‫בניצחונו מעבר למה שנדרש‪ .‬הוא ישיג את ניצחונו ולא יחגוג‪.‬‬ ‫ישיג את ניצחונו ולא יתהלל‪ .‬ישיג את ניצחונו ולא יתגאה‪ .‬ישיג‬ ‫את ניצחונו רק לאחר שלא נותרו בידיו שום אפשרויות אחרות‪.‬‬ ‫ישיג את נצחונו ולא ישלוט באויבו‪ .‬כל דבר חי מגיע לשיאו ואז‬ ‫מתחיל לדעוך‪ .‬ניתן לומר שהוא מנוגד לדבר‪ ,‬ומה שמנוגד לדבר‬ ‫נעלם במהרה‪ .‬כלי נשק‪ ,‬יפים ככל שיהיו‪ ,‬הם כלים מבשרי רעות‬ ‫ושנואים על כולם‪ .‬לכן‪ ,‬כל אדם שהדבר עמו מעדיף לא להשתמש‬ ‫בהם‪ .‬מנהיג טוב בוחר בשמאלו בעתות שלום ובזמן מלחמה פונה‬ ‫לימינו‪ .‬כלי נשק הם כליו של הפחד‪ .‬מנהיג הגון ישתמש בהם רק‬ ‫במצב בלתי נמנע ויבחר ברוגע ובאיפוק כעקרונות המנחים‪ .‬הוא‬ ‫יעריך את השלווה והרוגע‪ ,‬וניצחון לא ייתפש בעיניו כדבר רצוי‬ ‫מבחינתו‪ .‬לראות בכך דבר רצוי משמעותו להתענג על הרג אדם‪,‬‬ ‫ומי שמתענג על הרג של האנשים‪ ,‬לא ישיג את מטרותיו בעולם‪.‬‬ ‫על הריגתם של הרבה אנשים יש להתאבל ביגון רב‪ .‬את הניצחון‬ ‫צריך לחגוג בטקסי אבלות‪ .‬הדבר הוא נצחי ובלתי ניתן להגדרה‪,‬‬ ‫ולמרות שהוא נראה פשוט וחסר משמעות לכאורה‪ ,‬אין בנמצא‬ ‫שום הוויה אשר מסוגלת לאחוז בו‪ .‬ביום שהמנהיגים ידבקו בו‪,‬‬ ‫האנשים ישרתו אותם מרצונם החופשי‪ .‬השמים והארץ יתאחדו‬ ‫וימטירו את הטל המתוק‪ ,‬ללא פקודה מאיש ובאופן שווה לכולם‪.‬‬

‫כשהדברים הופכים לפעילים‪ ,‬הם מקבלים את שמותיהם‪ .‬כשהם‬ ‫מקבלים את שמותיהם‪ ,‬הם לומדים לשכון בתוכם‪ .‬כשהם לומדים‬ ‫לשכון בתוכם‪ ,‬הם הופכים לחפים מכל סכנה וטעות‪ .‬כל הדברים‬ ‫נאספים אל הדבר כפי שכל הנחלים זורמים אל הים‪ .‬מי שמכיר‬ ‫אחרים‪ ,‬הוא חכם‪ .‬מי שמכיר את עצמו‪ ,‬הוא מואר‪ .‬מי שמתגבר‬ ‫על אחרים‪ ,‬הוא חזק‪ .‬מי שמתגבר על עצמו‪ ,‬הוא חזק עוד יותר‪.‬‬ ‫מי שמאושר בחלקו‪ ,‬הוא עשיר‪ .‬מי שמתמיד בפעילויותיו‪ ,‬מבטא‬ ‫כוח רצון‪ .‬מי שאינם מאבדים את עמדתם‪ ,‬שורדים‪ .‬מי שאוחזים‬ ‫במעלה ביום מותם‪ ,‬חיים לעד‪ .‬הדבר חודר לכל הפרטים ומתפשט‬ ‫לכל הכיוונים‪ ,‬בשמאל ובימין‪ .‬כל הדברים תלויים בו למחייתם‪,‬‬ ‫והוא איננו מרחיק אותם מעליו‪ .‬משלים את מלאכתו ואיננו מבקש‬ ‫עליה זכות‪ .‬מפרנס ומזין את כל הדברים‪ ,‬אולם איננו שולט בהם‪.‬‬ ‫תמיד חסר כוונות‪ ,‬ולפיכך ניתן להתייחס אליו כקטן‪ .‬כל הדברים‬ ‫שבים אליו‪ ,‬מבלי שיבקש מהם דבר‪ ,‬ולפיכך ניתן להתייחס אליו‬ ‫ככביר‪ .‬איננו טוען לגדולה ובכך מוכיח את גדולתו במלואה‪ .‬אוחז‬ ‫בדבר הגדול וכל שאר הדברים באים בעקבותיו‪ .‬באים‪ ,‬לא מאונה‬ ‫להם רע וזוכים בשלום‪ ,‬אושר ובריאות‪ .‬נגינה ומעדנים מעודדים‬ ‫אורח להישאר‪ ,‬אך דבר שמתואר במילים נשמע משעמם ותפל‪.‬‬ ‫מתבוננים בו והוא בלתי נראה‪ ,‬מקשיבים לו והוא בלתי נשמע‪,‬‬ ‫משתמשים בו והוא בלתי נדלה‪ .‬כדי להפחית יש צורך להגדיל‪.‬‬ ‫כדי להחליש יש צורך לחשל‪ .‬כדי להפיל יש צורך לרומם‪ .‬כדי‬ ‫לקחת יש צורך לתת‪ .‬זו המשמעות של האור הנסתר‪ .‬הרך והעדין‬ ‫מתגבר על הקשה והחזק‪ .‬דגים לא מוציאים מהמים‪ ,‬כלי נשק לא‬ ‫מציגים לראווה‪ .‬הדבר לא מתמזג‪ ,‬ועם זאת הכול נעשה בזכותו‪.‬‬ ‫ביום בו יבחרו המנהיגים ללכת בעקבותיו‪ ,‬יתוקן העולם מעצמו‪.‬‬

‫לאחר שיתפתח ויגלה רצון לפעול‪ ,‬ניתן יהיה לרסן אותו בעזרת‬ ‫פשטות טבעית‪ ,‬בלתי מוגדרת ונטולת כוונה‪ .‬בהיותו נטול כוונה‪,‬‬ ‫הוא רגוע ושליו מתוך הסכמה פנימית‪ .‬איש המעלה הגבוהה איננו‬ ‫מודע למעלתו ונח בה בטבעיות‪ .‬איש המעלה הנמוכה לא מפסיק‬ ‫לעסוק במעלתו וכך מאבד אותה‪ .‬המעלה הגבוהה נינוחה ואין לה‬ ‫כל כוונה נסתרת‪ .‬המעלה הנמוכה פעילה ומתיימרת להגשים את‬ ‫עצמה‪ .‬לאנושיות הגבוהה אין מניע נסתר‪ .‬למוסריות הגבוהה יש‬ ‫מניעים נסתרים‪ .‬הדבר הרם נוקט בפעולה וכשאיננו זוכה לתגובה‪,‬‬ ‫הוא מניף את זרועו בעוצמה‪ .‬כשאובד הדבר‪ ,‬מתעוררת המעלה‪.‬‬ ‫כשאובדת המעלה‪ ,‬מתעוררת האנושיות‪ .‬כשאובדת האנושיות‪,‬‬ ‫מתעוררת המוסריות‪ .‬כשאובדת המוסריות‪ ,‬מתעוררת הטקסיות‪.‬‬ ‫הטקסיות היא ביטוי שטחי של המסירות והנאמנות ותחילתו של‬ ‫הכאוס‪ .‬ידיעה מוקדמת היא פריחת הדבר ותחילת הבורות‪ .‬האדם‬ ‫הבוגר בוחר באיתן ונמנע מהקלוש‪ .‬שוכן בפרי ולא בפרח‪ .‬מוותר‬ ‫על אחד וזוכה בשני‪ .‬אלה הם הדברים שהשיגה האחדות מקדם;‬ ‫השמים התבהרו‪ ,‬הארץ זכתה ביציבות‪ ,‬הרוחות נטענו בכוחות‪,‬‬ ‫העמקים הפכו לפוריים‪ ,‬היצורים נולדו וגדלו‪ ,‬המלכים והאצילים‬ ‫התמנו למנהיגים‪ .‬כל אלה הושגו בזכות האחדות‪ .‬ללא התבהרות‬ ‫השמים ייסדקו‪ ,‬ללא התייצבות הארץ תרעד‪ .‬ללא כוחות הרוחות‬ ‫יתפזרו‪ ,‬ללא פוריות העמקים ייחרבו‪ ,‬ללא לידה וגדילה היצורים‬ ‫ייעלמו‪ ,‬ללא הנהגה המלכים והאצילים ימעדו וגם ייפלו‪ .‬הענווה‬ ‫הינה בסיס הכבוד‪ ,‬הנחות הוא בסיס העילאי‪ .‬המלכים והאצילים‬ ‫מכנים את עצמם יתומים‪ ,‬קטנים ועזובים‪ .‬האנשים הפשוטים הם‬ ‫מקורות מחייתם ותיאור נחיתותם הוא הבסיס לשלטונם‪ .‬הם אינם‬ ‫שואפים להתבלט כמו אבן הירקן‪ ,‬אלא להופיע כמו אבן פשוטה‪.‬‬

‫הניגודים מאפיינים את תנועת הדבר ופעולתו מאופיינת בנתינה‪.‬‬ ‫כל הדברים נובעים מהקיום והקיום נובע מאי קיום‪ .‬אנשים בעלי‬ ‫שיעור קומה מקשיבים לדבר ומיישמים אותו בהתמדה‪ .‬אנשים‬ ‫מהשורה מביעים ספקנות‪ .‬אנשים גסים צוחקים בקול‪ .‬אם לא היו‬ ‫צוחקים‪ ,‬לא היה זה הדבר‪ .‬על כך נאמר‪ :‬אור הדבר נראה כקהות‪.‬‬ ‫התקדמותו נראית כנסיגה‪ .‬חלקו המישורי נראה כעליות וירידות‪.‬‬ ‫מעלתו הגבוהה נראית כמו תהום‪ .‬טוהרו חסר הדופי נראה מוכתם‪.‬‬ ‫סגולתו הענפה נראית חסרה‪ .‬אופיו האיתן נראה קלוש‪ .‬המציאות‬ ‫נראית משתנה‪ .‬החלל העצום חסר גבולות‪ .‬הכישרונות הגדולים‬ ‫מבשילים מאוחר‪ .‬הקול הגדול קשה להקשבה‪ .‬התמונה הגדולה‬ ‫חסרת צורה‪ .‬הדבר נסתר ואנונימי‪ ,‬הוא לבדו דואג לכולם ומנחה‬ ‫אותם אל ההגשמה‪ .‬הדבר יצר את האחד‪ ,‬האחד יצר את השניים‪,‬‬ ‫השניים יצרו את השלושה‪ ,‬השלושה יצרו את כל שאר הדברים‪.‬‬ ‫כל הדברים מפנים את גבם לאירועי העבר וצועדים הישר קדימה‬ ‫כדי לאמץ את העתיד‪ .‬תודות לאיזון נכון של תמצית החיונית הם‬ ‫מתמזגים יחד בתיאום מושלם‪ .‬אנשים שונאים להיות קטנים‪ ,‬לא‬ ‫ראויים וחסרי אונים‪ ,‬אך כך מתארים את עצמם נסיכים ואצילים‪.‬‬ ‫לפעמים מנצחים כתוצאה מהפסד או מובסים כתוצאה מניצחון‪.‬‬ ‫מה שלימדו קודמי מלמד גם אני; אנשים אלימים לא מתים מוות‬ ‫טבעי‪ .‬משפט זה הוא הלב של משנתי‪ .‬הרכים שבחומרים חודרים‬ ‫בקלות את הקשים שבהם‪ .‬הגמיש חודר את המוצק‪ .‬מתוך כך אני‬ ‫מבין את ערכם של דברים הנעשים ללא מאמץ‪ .‬מעטים מסוגלים‬ ‫לקלוט למידה שלא עושה כל שימוש במילים ולהבין את היתרון‬ ‫שנובע מאי התערבות‪ .‬מה קרוב יותר‪ ,‬כבוד או חיים‪ .‬מה חשוב‬ ‫יותר‪ ,‬העושר או העצמיות‪ .‬מה מזיק יותר‪ ,‬ההצלחה או הכישלון‪.‬‬

‫ככל שמתפתחים הרצונות‪ ,‬כך גם גדלות ההוצאות‪ .‬ככל שגוברת‬ ‫הצבירה כך גדלים ההפסדים‪ .‬מי ששמחים בחלקם‪ ,‬אינם סובלים‬ ‫מבושה‪ .‬מי שיודעים מתי לעצור‪ ,‬לא נמצאים בסכנה ומתמידים‪.‬‬ ‫הישגים גדולים נראים זניחים‪ ,‬שימושיהם בלתי נדלים‪ .‬הגשמה‬ ‫מלאה נראית ריקה‪ ,‬יעילותה היא מוחלטת‪ .‬כנות מוחלטת נראית‬ ‫מתפשרת‪ .‬מיומנות מעולה נראית מגושמת‪ .‬צחות לשון נשמעת‬ ‫מוזרה‪ .‬תנועה מנצחת קור‪ ,‬רגיעה מנצחת חום‪ .‬מי שטהור ושליו‪,‬‬ ‫מתאים להיות מדריך מוסמך של כולם‪ .‬כשהעולם נמצא בהסכמה‬ ‫עם הדבר‪ ,‬סוסים חופשיים מדשנים את השדות‪ .‬כשהעולם זונח‬ ‫את הדבר‪ ,‬סוסי מלחמה מתרבים בערים‪ .‬החטא הגדול ביותר הוא‬ ‫יצר הבזבזנות‪ ,‬הקללה הגדולה היא חוסר שביעות הרצון‪ .‬המחלה‬ ‫הגדולה היא תאוות הבצע‪ .‬מי ששמח בחלקו‪ ,‬מרוצה תמיד‪ .‬אדם‬ ‫יכול להכיר את העולם בלי לצאת מפתח ביתו‪ .‬אדם יכול לראות‬ ‫את דבר השמים בלי להציץ מחלונו‪ .‬ככל שירחיק לכת‪ ,‬כך ידע‬ ‫פחות‪ .‬החכם יודע בלי ללכת סביב‪ ,‬מבין בלי לראות ומצליח בלי‬ ‫לנסות‪ .‬מי שמבקש דעת‪ ,‬לומד כל יום דבר חדש‪ .‬מי שמחפש את‬ ‫הדבר‪ ,‬מבטל כל יום דבר קיים‪ .‬פחות התערבות מביאה את האדם‬ ‫למצב של אי עשייה‪ ,‬כל הדברים נעים במסלולם הטבעי והעולם‬ ‫זוכה בהנהגה‪ .‬מי שמתערב‪ ,‬אין לו את הדבר שנדרש כדי להנהיג‪.‬‬ ‫לחכם אין מניעים אישיים‪ ,‬הוא מתאים את עצמו למחשבות של‬ ‫אחרים‪ ,‬כאילו היו שלו‪ .‬להיות טוב עם הטובים‪ ,‬להיות טוב גם‬ ‫עם אלה שאינם טובים‪ ,‬כך מושג הטוב‪ .‬להיות ישר עם הישרים‪,‬‬ ‫להיות ישר גם עם אלה שאינם ישרים‪ ,‬כך מושג היושר‪ .‬החכמים‬ ‫שוכנים בשלום‪ ,‬חיים בתיאום ושומרים על שוויון נפש‪ .‬האנשים‬ ‫חולקים את אותה האמונה והחכמים מתייחסים אליהם כילדיהם‪.‬‬

‫האנשים נכנסים אל החיים‪ ,‬יוצאים ומתים‪ .‬שלושה עשר שערים‬ ‫מעניקים חיים‪ .‬שלושה עשר שערים ממיתים‪ .‬עוד שלושה עשר‬ ‫שערים מוליכים למוות בהתאם לחייהם ולמעשיהם של האנשים‪.‬‬ ‫מי שמשמר את החיים‪ ,‬צועד בארץ ללא כל פחד‪ .‬נמרים וקרנפים‬ ‫סרים מדרכו‪ ,‬וגופו לא פוגש בכלי נשק‪ .‬הקרנף לא יכול לנגוח בו‬ ‫בקרנו‪ ,‬הנמר לא יכול לנעוץ בו את טפריו‪ ,‬כלי הנשק לא יכולים‬ ‫לפלח את גופו‪ ,‬כי אין בו אף שער המוביל אל המוות‪ .‬הדבר יוצר‬ ‫את הפרטים‪ ,‬המעלה מזינה אותם‪ .‬החומר מעצב אותם‪ .‬הנסיבות‬ ‫משכללות אותם‪ .‬לכן מוקירים ריבוא הדברים את הדבר וחולקים‬ ‫כבוד למעלה‪ .‬הדבר והמעלה זוכים לכבוד והוקרה בטבעיות וללא‬ ‫כל כפייה‪ .‬הדבר יוצר את הדברים והמעלה מגדלת‪ ,‬מזינה‪ ,‬דואגת‪,‬‬ ‫מנחמת‪ ,‬מטפחת ומגינה‪ .‬מייצרת‪ ,‬אך לא אוחזת‪ .‬מסייעת‪ ,‬אך לא‬ ‫מחייבת בתמורה‪ .‬מנחה‪ ,‬אך לא שולטת‪ .‬איכות זאת נודעת כמעלה‬ ‫הנסתרת‪ .‬הדבר שיצר את הכול נחשב לאם הדברים‪ .‬אדם שמגלה‬ ‫את האם‪ ,‬מבין את הילדים‪ .‬אדם שמבין את הילדים‪ ,‬ישוב וידבק‬ ‫באם‪ ,‬ויימנע מהסכנה‪ .‬עצור את הפה‪ ,‬סגור את הדלתות‪ ,‬והחיים‬ ‫ישוחררו ממתח‪ .‬פתח את הפה‪ ,‬נקוט עמדה‪ ,‬ולא תהיה לך הצלה‪.‬‬ ‫הבנתם של הפרטים הקטנים נחשבת לתובנה‪ .‬ההיצמדות לעדינות‬ ‫נחשבת לעוצמה‪ .‬מי שנעזר באור‪ ,‬שב לתובנה ונימנע מסכנה‪ .‬כך‬ ‫מטופח הנצח‪ .‬מי שיש לו קצת היגיון‪ ,‬צועד בדרך התווך וחושש‬ ‫לסטות ממנה‪ .‬דרך התווך ישרה ורחבה‪ ,‬אך אנשים פונים לדרכים‬ ‫עקלקלות‪ .‬הארמונות ערוכים לתפארת‪ ,‬אך בשדות גדלים עשבים‬ ‫והאסמים ריקים‪ .‬עם זאת‪ ,‬האנשים לובשים בגדי יוקרה‪ ,‬נושאים‬ ‫כלי נשק‪ ,‬נוכחים במשתה שאיננו נפסק ועורמים רכוש עד שאינם‬ ‫יודעים מה לעשות אתו‪ .‬אלה מנהיגיו של השוד וזהו איננו הדבר‪.‬‬

‫מה שמבוסס לא ייעקר‪ ,‬מה שאחוז חזק לא יילקח‪ .‬מעלת הקורבן‬ ‫מועברת מדור לדור‪ .‬המעלה שמטופחת באדם הופכת לאמיתית‪.‬‬ ‫המעלה שמטופחת במשפחה שופעת‪ .‬המעלה שמטופחת בקהילה‬ ‫מתמידה‪ .‬המעלה שמטופחת בארץ משגשגת‪ .‬המעלה שמטופחת‬ ‫בעולם שוכנת בכולם‪ .‬אדם בוחן אדם‪ .‬משפחה בוחנת משפחה‪.‬‬ ‫קהילה בוחנת קהילה‪ .‬ארץ בוחנת ארץ וכולם בוחנים את העולם‪.‬‬ ‫אתאר זאת כך‪ :‬אדם שמעלתו שופעת דומה לתינוק‪ .‬החרקים לא‬ ‫יעקצו אותו‪ ,‬חיות הפרא לא יתקפו אותו‪ ,‬ציפורי הטרף לא יעוטו‬ ‫עליו‪ .‬עצמותיו רכות‪ ,‬גידיו עדינים‪ ,‬אך אחיזתו בחיים איתנה‪ .‬לא‬ ‫חווה יחסי אישות‪ ,‬אך איבריו מעוצבים והתמצית החיונית שלו‬ ‫חזקה‪ .‬בוכה כל היום‪ ,‬אך לא נהיה צרוד‪ ,‬כי התיאום שלו מושלם‪.‬‬ ‫הכרת התיאום המושלם כמוה כהכרת הנצח‪ .‬הכרת הנצח כמוה‬ ‫כהארה‪ .‬הניסיונות להארכת החיים אינם הולמים‪ .‬ניסיונות לאלץ‬ ‫את התמצית החיונית הם אלימים‪ .‬כל מה שעבר את שיאו מתחיל‬ ‫להתנוון‪ .‬אפשר לומר שהוא מנוגד לדבר וכל דבר שמנוגד לדבר‬ ‫נגזר עליו להיעלם בקרוב‪ .‬מי שיודע אינו מדבר‪ ,‬מי שמדבר אינו‬ ‫יודע‪ .‬עצור את הפה‪ ,‬כבה את החושים‪ ,‬הקהה את החדות‪ ,‬פרום‬ ‫את הקשרים‪ .‬עמעם את המבט‪ .‬השקט את המחשבות‪ .‬זהו הדבר‬ ‫שנקרא הזהות הסודית‪ .‬מי שמשיג אותה‪ ,‬מתעלה מעבר לידידות‬ ‫ולאיבה‪ ,‬מעבר לתועלת ולנזק‪ ,‬מעבר לכבוד ולבושה והופך אציל‪.‬‬ ‫מדינה ניתן לנהל עם חוקים‪ .‬מלחמה ניתן לנצח בעזרת מהלכים‪,‬‬ ‫אך העולם מושג רק אם מניחים לו בלי להתערב בענייניו‪ .‬אתאר‬ ‫זאת כך‪ :‬ככל שיש יותר איסורים‪ ,‬כך גובר העוני‪ .‬ככל שיש יותר‬ ‫כלים‪ ,‬כך גוברת המבוכה‪ .‬ככל שיש יותר מיומנויות‪ ,‬כך מתרבות‬ ‫התחבולות‪ .‬ככל שיש יותר חוקים‪ ,‬כך מתרבים שודדים וגנבים‪.‬‬

‫אמר החכם‪ :‬לא אכפה את רצוני והאנשים ישתנו בעצמם‪ .‬אבחר‬ ‫בשלווה והם יתוקנו‪ .‬לא אתערב והם ישגשגו‪ .‬אוותר על הרצונות‬ ‫והם יחיו בפשטות‪ .‬כשהממשל עדין‪ ,‬האנשים נוחים‪ .‬כשהממשל‬ ‫מחמיר‪ ,‬האנשים מתוחים‪ .‬ההצלחה נשענת על כישלון‪ .‬הכישלון‬ ‫מסתתר מאחורי הצלחה‪ .‬איש איננו מכיר את תוצאות התהליך או‬ ‫אם יש בו צדק‪ .‬דבר שנראה תקין מוליך שולל ודבר שנראה טוב‬ ‫מתגלה כמרושע‪ .‬האנשים הולכו שולל מזה זמן רב‪ .‬כשמכוונים‬ ‫את האנשים ומשרתים את השמים‪ ,‬צריך לנהוג בחסכנות‪ .‬לנהוג‬ ‫בחסכנות משמעו להיות מוכן מבעוד מועד‪ .‬מוכנות מוקדמת היא‬ ‫טיפוח המעלה‪ .‬כשהמעלה מטופחת הכול שופע‪ .‬כשהכול שופע‪,‬‬ ‫אין מגבלות‪ .‬אדם ללא מגבלות ראוי להיות מנהיג‪ .‬נציגי ההנהגה‬ ‫האימהית יתמידו לאורך זמן‪ ,‬כלומר יהיו מבוססים היטב ביסודות‬ ‫מוצקים ובנתיב של חיים ארוכים וחזון אלמותי‪ .‬ניהול של מדינה‬ ‫גדולה דומה לטיגון של דג קטן‪ .‬תן למדינה להתנהל על פי הדבר‬ ‫והשדים ישחררו את אחיזתם‪ .‬השדים לא יאבדו את כוחם‪ ,‬אולם‬ ‫פעולתם לא תפגע עוד באנשים‪ .‬לא רק השדים יפסיקו לפגוע‪ ,‬גם‬ ‫שליטיהם יפסיקו לפגוע‪ ,‬וכשהם אינם פוגעים זה בזה מצטברת‬ ‫השפעתם הטובה ומתמזגת במעלה‪ .‬מדינה גדולה משולה לשפלה‬ ‫שאליה זורמים נהרות‪ .‬מקום של מיזוג‪ ,‬הנקבה של הכול‪ .‬הנקבה‬ ‫שולטת בזכר בעזרת רוגע‪ .‬רוגע הוא נמוך‪ .‬מדינה גדולה שולטת‬ ‫במדינה קטנה תוך גילוי עליונותה‪ .‬מדינה קטנה שולטת במדינה‬ ‫גדולה תוך המעטה עצמית‪ .‬חלקן שולטות בעזרת הנמכה‪ ,‬אחרות‬ ‫מעצם עמדתן הנמוכה‪ .‬המדינה הגדולה רוצה להגן על המדינות‬ ‫הקטנות‪ ,‬המדינות הקטנות רוצות להצטרף לאיחוד‪ .‬כולן יכולות‬ ‫להרוויח כל עוד המדינה הגדולה תדע כיצד להנמיך את מעמדה‪.‬‬

‫הדבר מקודש לכל הפרטים‪ .‬בית אוצרות לאנשים הישרים ומקום‬ ‫מקלט לטועים‪ .‬מילים יפות מקנות כבוד‪ ,‬מעשים טובים מהוללים‬ ‫ואנשים שמעדו אינם נזנחים‪ .‬בשעת השבעת המנהיג או הסמכת‬ ‫שלושת השרים‪ ,‬במקום לשלוח להם אבן ירקן או ארבעה סוסים‪,‬‬ ‫שלח להם את הדבר‪ .‬הקדמונים העריכו את הדבר באומרם‪ :‬חפש‬ ‫ומצא‪ ,‬וותר וייסלח לך‪ .‬לכן הדרך מקובלת על כולם‪ .‬לפעול ללא‬ ‫מניע‪ .‬לעשות ללא מעורבות‪ .‬לתבל ללא טעימות‪ .‬בין עם גדול או‬ ‫קטן‪ ,‬הרבה או מעט‪ ,‬גמול לאיבה בעזרת המעלה‪ .‬התכונן לקשה‬ ‫בעודו קל‪ .‬טפל בגדול בעודו קטן‪ .‬משימה קשה מתחילה בפרט‬ ‫פשוט‪ .‬הישג עצום מתחיל בפרט קטן‪ .‬החכם לא מתחיל בפרטים‬ ‫הגדולים‪ ,‬ולכן משיג את הגדולה‪ .‬הבטחות נמהרות משרות חוסר‬ ‫אמון‪ .‬התייחסות שטחית לפרטים גורמת לקשיים מרובים‪ .‬החכם‬ ‫מתייחס בכובד ראש לכל הפרטים‪ ,‬ולכן איננו נתקל בקשיים‪ .‬דבר‬ ‫שנשאר רגוע קל לאחיזה‪ .‬דבר שעדיין לא התרחש ניתן לצפייה‪.‬‬ ‫דבר פריך קל לשבירה‪ ,‬דבר קטן קל להפצה‪ .‬טפל בדברים בטרם‬ ‫הופעתם‪ .‬ארגן את הדברים לפני שהכאוס משתלט‪ .‬עץ רחב מכדי‬ ‫לחבק‪ ,‬גדל מנבט זעיר‪ .‬בניין בן תשע קומות נוסד מתלולית עפר‪.‬‬ ‫מסע שאורכו אלף ליגות מתחיל במקום שבו אתה עומד‪ .‬לעשות‬ ‫משמעו להרוס‪ .‬לאחוז משמעו לאבד‪ .‬החכם לא עושה ולא הורס‪,‬‬ ‫לא אוחז ולא מאבד‪ .‬לאנשים יש נטייה למעוד על סף ההצלחה‪.‬‬ ‫זהירות בסיום‪ ,‬כמו בהתחלה‪ ,‬מונעת את הכישלון‪ .‬החכם מעריך‬ ‫דברים שאחרים מבטלים‪ ,‬ואינו רודף אחרי דברים נדירים וקשים‬ ‫להשגה‪ .‬מתעמק בדברים שאחרים אינם מעוניינים ללמוד ומשקם‬ ‫דברים שאחרים פסחו עליהם‪ .‬מזכיר נשכחות‪ ,‬תורם להתפתחותם‬ ‫הטבעית של ריבוא הדברים ואיננו מעז לפעול ממניעיו האישיים‪.‬‬

‫הקדמונים ששלטו במיומנות לא ביקשו להאיר את האנשים‪ ,‬אלא‬ ‫לשמור על פשטותם‪ .‬האנשים קשים להנהגה כאשר הם יותר מדי‬ ‫דעתניים‪ .‬מי שמנהל את המדינה בעזרת התחכום‪ ,‬מייסר אותה‪.‬‬ ‫מי שמנהל אותה בעזרת המעלה‪ ,‬מברך אותה‪ .‬מי שמכיר את שני‬ ‫אלה‪ ,‬מוצא בהם את קנה המידה‪ .‬האחיזה המתמדת בקנה המידה‬ ‫נקראת המעלה הסודית‪ .‬המעלה הסודית מעמיקה ומגיעה רחוק‪.‬‬ ‫היא מביאה לחזרתם של הדברים‪ ,‬ששבים לתיאום המלא שלהם‪,‬‬ ‫שהיה נחלת הרבים בתקופות הקדומות‪ .‬הנהרות הגדולים ומקווי‬ ‫המים שולטים במעיינות ובנחלים מפני שהם מנמיכים את עצמם‬ ‫במיומנות למרגלותיהם‪ .‬אדם חכם משגיח על אנשים בכך שהוא‬ ‫פונה אליהם בענווה ומנמיך את עצמו בפניהם‪ .‬החכם מנהיג את‬ ‫האנשים בכך שהוא הולך בעקבותיהם‪ .‬הוא משגיח עליהם‪ ,‬אולם‬ ‫לא מדכא אותם‪ ,‬מנהיג אותם‪ ,‬אך איננו חוסם אותם בדרכם‪ .‬כולם‬ ‫מצטרפים אליו בשמחה ולעולם לא מתעייפים ממנו‪ .‬החכם איננו‬ ‫מתחרה באיש ואין לו אף יריב‪ .‬כולם אומרים שדרכי אדירה‪ ,‬אך‬ ‫שייכת למעלה השנייה‪ .‬זוהי בדיוק ההוכחה לגדולתה‪ .‬אם היתה‬ ‫מתיימרת להיות ממעלה אחרת‪ ,‬כבר מזמן היתה נודעת קטנותה‪.‬‬ ‫יש ברשותי שלושה אוצרות שהנני מוקיר ומקיים‪ .‬הראשון הוא‬ ‫הדאגה האימהית‪ ,‬השני הינו החסכנות‪ ,‬השלישי הינו ההימנעות‬ ‫מהבכורה‪ .‬דאגה אימהית נוסכת אומץ‪ ,‬החסכנות מרעיפה נדיבות‬ ‫והוויתור על בכורה משכלל את היכולות ומעניק כושר מנהיגות‪.‬‬ ‫אומץ ללא דאגה אימהית‪ ,‬נדיבות נטולת חסכנות ומנהיגות חסרת‬ ‫ענווה‪ .‬השלושה האלה מחזרים אחרי המוות ומתגלים כקטלניים‪.‬‬ ‫הדאגה האימהית כובשת הכול ומהווה הגנה חזקה מכול‪ .‬השמים‬ ‫מחמשים באהבת אמת את אותו אדם אשר אינם רוצים שייפגע‪.‬‬

‫חייל אמיתי איננו חמוש‪ .‬לוחם אמיתי איננו מאבד שליטה‪ .‬כובש‬ ‫אמיתי מנצח ללא קרב‪ .‬מנהיג אמיתי מתנהג בענווה‪ .‬זאת המעלה‬ ‫השקטה‪ ,‬היכולת הבין אישית והמקבילה האנושית של השמים‪.‬‬ ‫רבן אומנות המלחמה אמר‪ :‬אם לא אהיה מארח‪ ,‬אהיה אורח‪ .‬אם‬ ‫לא אתקדם באינץ'‪ ,‬איסוג ברגל‪ .‬זה הדבר שנקרא לצאת למלחמה‬ ‫בלי לנוע‪ ,‬להתכונן לקרב בלי להתגלות‪ ,‬להתעמת עם המתנגדים‬ ‫בלי לפגוש אותם‪ ,‬להיראות חמוש בלי לשאת כלי נשק‪ .‬אין אסון‬ ‫גדול יותר‪ ,‬מהמעטת ערכו של היריב‪ .‬המעטה שכזאת משמעותה‬ ‫להפסיד את הנכס היקר ביותר‪ .‬המנצח האמיתי בקרב הוא האחד‬ ‫שמצטער על ההרג‪ .‬רעיונות אלה קלים להבנה ויישום‪ ,‬אך נראה‬ ‫שאין מי שיבין ויישם אותם‪ .‬לדבריי יש מקור‪ ,‬למעשיי יש אדון‪.‬‬ ‫מאחר שהאנשים לא מבינים זאת‪ ,‬הם אינם מכירים אותי‪ ,‬ומאחר‬ ‫שמעטים מכירים אותי הפכתי ליקר מציאות‪ .‬לפיכך לובש החכם‬ ‫בגדים פשוטים ונושא את חותם הירקן בחיקו‪ .‬לדעת שאינך יודע‬ ‫זו שלמות‪ .‬לחשוב שאתה יודע זו מחלה‪ .‬הכרתה של המחלה היא‬ ‫התרופה‪ .‬החכם מכיר את המחלה ונרפא ממנה עוד לפני שנדבק‪.‬‬ ‫כשלאנשים אין יראת כבוד‪ ,‬משהו נורא עומד לקרות‪ .‬אל תכווץ‬ ‫את משכנותיהם ואל תגביל את מחייתם‪ .‬אל תמאס בהם‪ ,‬והם לא‬ ‫ימאסו בך‪ .‬החכם יודע את ערכו‪ ,‬אולם איננו חושף זאת‪ .‬אוהב את‬ ‫עצמו‪ ,‬אך אינו דורש כבוד‪ .‬מוותר על אחד ובוחר בשני‪ .‬מי שמעז‬ ‫להרוג‪ ,‬הורג או נהרג‪ .‬מי שמעז לא להרוג‪ ,‬מציל חיים‪ .‬הראשון‬ ‫מזיק‪ ,‬השני מיטיב‪ ,‬אך כשהשמים מכים אין מי שידע את הסיבה‪.‬‬ ‫דבר השמים אינו מתאמץ‪ ,‬ומשיג‪ .‬לא מדבר‪ ,‬וזוכה לתשובה‪ .‬אינו‬ ‫דורש‪ ,‬ורצונו מתממש‪ .‬איננו להוט‪ ,‬ומתכונן כהלכה‪ .‬רשת הרקיע‬ ‫עצומה‪ ,‬עיניותיה רחבות‪ ,‬אך היא לא מניחה לדבר לחמוק דרכן‪.‬‬

‫האנשים אינם מפחדים למות‪ ,‬מדוע אם כך‪ ,‬תאיים עליהם במוות‪.‬‬ ‫נניח שהיו מפחדים למות וניתן היה לתפוס את הגרועים שבמפרי‬ ‫החוק ולהוציאם להורג‪ .‬מי היה מעז לעשות זאת‪ .‬רק אדון המוות‬ ‫הוא זה שמוציא להורג‪ .‬ניסיון לעשות את מלאכתו דומה לניסיון‬ ‫לעשות את מלאכתו של נגר מיומן‪ .‬המנסה לעשות זאת‪ ,‬נחלץ רק‬ ‫לעיתים נדירות מפציעה של ידיו‪ .‬האנשים עניים מפני שפקידים‬ ‫במשרות גבוהות מבזבזים את כספי המיסים‪ .‬קשה להנהיג את‬ ‫האנשים בגלל שהמנהיגים מתערבים בענייניהם מתוך מניעיהם‬ ‫האישיים‪ .‬האנשים מקלים ראש במוות בגלל הרצינות שבה הם‬ ‫מתייחסים לחיים‪ .‬רק אלה שאינם רודפים אחרי החיים מצליחים‬ ‫להתעלות ולתת להם ערך‪ .‬כשאנשים נולדים הם רכים וגמישים‪,‬‬ ‫ובמותם הם קשיחים ומאובנים‪ .‬כל הדברים‪ ,‬כמו העצים וצמחים‪,‬‬ ‫הם עדינים וגמישים בעודם חיים‪ ,‬ובאחריתם הם קמלים ויבשים‪.‬‬ ‫קשיחות ומוצקות הם ממאפייני המוות בעוד עדינות וגמישות הם‬ ‫ממאפייני החיים‪ .‬יד חזקה לא מנצחת ועץ שאיננו גמיש נשבר‪.‬‬ ‫החזק והקשה ייפול‪ .‬העדין והגמיש יתגבר על כולם‪ .‬דבר השמים‬ ‫משול למתיחה של הקשת; הגבוה מונמך‪ ,‬הנמוך מוגבה‪ ,‬המיותר‬ ‫מופחת והחסר מושלם‪ .‬דבר השמים לוקח מאלה שיש להם עודף‬ ‫ומשלים את אלה שאין להם מספיק‪ .‬דרכו של האדם שונה‪ ,‬היא‬ ‫לוקחת ממי שאין להם מספיק ומוסיפה למי שיש להם די והותר‪.‬‬ ‫רק לאמן הדבר יש שפע בלתי נדלה להעניק לעולם‪ .‬לפיכך פועל‬ ‫החכם בעילום שם‪ ,‬משיג דברים כבירים ולא נשאר ליהנות מפרי‬ ‫עמלו‪ .‬כך הוא נמנע מלחשוף את סגולתו ולאבד את כוחותיו‪ .‬אין‬ ‫בעולמנו דבר יותר רך וחלש מהמים‪ ,‬ועם זאת‪ ,‬אין דבר יעיל מהם‬ ‫שיש ביכולתו להתגבר על הקשה והחזק‪ ,‬ואין להם שום תחליף‪.‬‬

‫החלש מתגבר על רב הכוח‪ ,‬הרך מתגבר על הקשה‪ .‬כולם מודעים‬ ‫לדבר‪ ,‬אך אין מי שידגים‪ .‬אמר החכם‪ :‬מי שנושאים את בושתה‬ ‫של האומה‪ ,‬מתאימים להיות השרים‪ .‬מי שלוקחים על עצמם את‬ ‫מזלה הרע של האומה‪ ,‬הם אנשי הסגולה שראויים להנהיגה‪ .‬זאת‬ ‫אמת אשר סותרת את המציאות‪ .‬גם כשהפיוס נכנס לתוקף עדיין‬ ‫קיימת טינה‪ .‬מה טוב בכך‪ .‬לכן ממלא החכם את חלקו בהתחייבות‬ ‫ולא מתעסק בחלקו של הצד האחר‪ .‬אנשי המעלה מתייחסים לכל‬ ‫היבטיו של ההסכם‪ ,‬משוללי המעלה דואגים רק לטובתם שלהם‪.‬‬ ‫דבר השמים משולל משוא פנים ועומד בקביעות לצדה של טובת‬ ‫הכלל‪ .‬במדינה קטנה עם אוכלוסיה מועטה הייתי מציע שלמרות‬ ‫שישנם אמצעים עם יכולת של עשרה או מאה אנשים‪ ,‬לא יעשה‬ ‫בהם שימוש‪ .‬הייתי מבקש שאנשים יתייחסו למוות בכובד ראש‪,‬‬ ‫יוקירו את החיים ולא יהגרו למקומות אחרים‪ .‬למרות שיהיו להם‬ ‫ספינות וקרונות‪ ,‬לא יהיה להם מקום מבוקש לנסוע אליו‪ .‬למרות‬ ‫שתהיה להם גישה לכלי נשק ומכונות מלחמה‪ ,‬לא יהיו להם רצון‬ ‫או הזדמנות להציגם לראווה‪ .‬האנשים ישובו להשתמש בשיטות‬ ‫הישנות וימדדו את הזמן בעזרת חבלים‪ .‬יתענגו על מזונם‪ ,‬יאהבו‬ ‫את בגדיהם‪ ,‬ייהנו מבתיהם וישמחו במנהגיהם‪ .‬למרות שקהילות‬ ‫שכנות יראו וישמעו האחת את רעותה‪ ,‬האנשים לא ירגישו צורך‬ ‫לעזוב את מקומם‪ .‬מילים כנות אינן יפות‪ .‬מילים יפות אינן כנות‪.‬‬ ‫אנשי מעלה אינם מתווכחים‪ .‬ווכחנים אינם אנשי מעלה‪ .‬חכמים‬ ‫אינם בהכרח מלומדים‪ .‬מלומדים אינם בהכרח חכמים‪ .‬העילויים‬ ‫נמנעים מצבירה‪ ,‬ככל שייתנו יותר לאחרים‪ ,‬כך יישאר להם יותר‬ ‫לעצמם‪ .‬דבר השמים מיטיב עם כולם ואיננו עושה עוול לאיש‪.‬‬ ‫דרכו של החכם מתקיימת למען העולם ואין לה ריב עם אף אחד‪.‬‬

‫הדבר שמקנים השמים נקרא אופי‪ ,‬התיאום עם האופי נקרא דרך‬ ‫התווך‪ .‬טיפוחה של הדרך נקרא חינוך‪ .‬מהדרך לא ניתן לסור‪ ,‬אף‬ ‫לא לרגע‪ .‬אילו ניתן היה לסור ממנה‪ ,‬לא היתה זו הדרך‪ .‬לכן‪ ,‬אין‬ ‫העילוי ממתין להופעת הדברים כדי להיזהר‪ ,‬ולא לשמיעתם כדי‬ ‫להתרכז‪ .‬אין דבר יותר ברור מהדבר הנסתר‪ ,‬ואין דבר יותר גלוי‬ ‫מהדבר הפעוט‪ .‬לפיכך עומד העילוי על המשמר גם כשהוא לבדו‪.‬‬ ‫כשההנאה‪ ,‬הכעס‪ ,‬העצב או השמחה חדלים לעורר רגשות‪ ,‬ניתן‬ ‫לומר שהשכל נמצא במצב של איזון‪ .‬כשרגשות אלה מתעוררים‬ ‫ומתפקדים ברמה הנאותה מתקבל מצב שנקרא הרמוניה‪ .‬האיזון‬ ‫הוא השורש שממנו נובעות כל פעולות האדם בעולם‪ ,‬וההרמוניה‬ ‫היא הנתיב הכלל עולמי שכל האנשים מצווים לצעוד בו‪ .‬הלוואי‬ ‫שמצבי האיזון וההרמוניה יתקיימו במלואם וסדר שכולו אושר‬ ‫ישרור בכל השמים והארץ‪ ,‬וכל הדברים יטופחו וילבלבו‪ .‬העילוי‬ ‫מגלם את מסלולה של דרך התווך מעצם הווייתו כעילוי‪ ,‬ומתמיד‬ ‫במסלולה של דרך התווך לעד‪ .‬האדם השפל מתנגד למסלולה של‬ ‫דרך התווך מעצם הווייתו כאדם שפל וחסר זהירות‪ .‬אמר המורה‪:‬‬ ‫מושלמת היא המעלה אשר נמצאת בתיאום מלא עם דרך התווך‪.‬‬ ‫נדירים היו האנשים שידעו לתרגל אותה‪ .‬כולם אוכלים ושותים‪,‬‬ ‫אך רק בודדים מסוגלים להבחין בטעמים‪ .‬אמר המורה‪ :‬האנשים‬ ‫אומרים‪ ,‬אנחנו חכמים‪ ,‬אך בשעה שהם מובלים ונופלים ברשת‪,‬‬ ‫מלכודת או פח הם אינם יודעים כיצד להיחלץ‪ .‬האנשים אומרים‪:‬‬ ‫אנחנו חכמים‪ ,‬אך כשמוטל עליהם לבחור בנתיב של דרך התווך‪,‬‬ ‫לא יצליחו להתמיד בו חודש‪ .‬איפוק ומתינות בחינוך והימנעות‬ ‫מעונשים מוגזמים על התנהגות חריגה‪ ,‬זה כוחם של חוגי הדרום‪.‬‬ ‫לחגור נשק ולפגוש במוות ללא חרטה‪ ,‬זה כוחם של חוגי הצפון‪.‬‬

‫את דרכו של העילוי‪ ,‬באופייה הבסיסי‪ ,‬ניתן למצוא ביחסיהם של‬ ‫אנשים ונשים מן השורה‪ ,‬אך במלוא היקפה היא זוהרת בבהירות‬ ‫מבעד השמים והארץ‪ .‬אמר המורה‪ :‬הדרך איננה רחוקה מהאדם‪.‬‬ ‫כאשר האנשים מנסים להתמיד בנתיב שרחוק מהתווי הרגיל של‬ ‫ההכרה‪ ,‬הנתיב הזה אינו נחשב לדרך‪ .‬כשאדם מטפח את היסודות‬ ‫של אופיו במלואם ומתפעל אותם בהתאם לעיקרון ההדדיות הוא‬ ‫לא רחוק מהדרך‪ .‬או במילים אחרות‪ :‬מה ששנוא עליך אל תעשה‬ ‫לאחרים‪ .‬העילוי עושה את מה שמתאים לעמדה שבה הוא נמצא‪.‬‬ ‫הוא איננו מתאווה להגיע לדבר שמעבר לה‪ .‬בעמדה הגבוהה הוא‬ ‫איננו מתייחס לכפופים לו בזלזול‪ .‬בעמדה הנמוכה הוא לא מבקש‬ ‫הקלות מהממונים עליו‪ .‬הוא משכלל את עצמו ואיננו נזקק לדבר‬ ‫מאנשים אחרים‪ ,‬כך שאין בו שום מורת רוח‪ .‬הוא לא מתלונן על‬ ‫השמים ולא מתלונן על בני האדם‪ .‬וכך קורה שהעילוי הוא שקט‬ ‫ורגוע בציפייה לדבר שמייעדים לו השמים‪ ,‬בעת שהאדם השפל‬ ‫הולך בדרכים עקלקלות ומסתמך על המזל‪ .‬אמר המורה‪ :‬באומנות‬ ‫החץ והקשת יש לנו משהו שדומה לדרכו של העילוי‪ .‬אם הקשת‬ ‫מחמיץ את המטרה‪ ,‬הוא פונה לעצמו בחיפוש הסיבה לכישלונו‪.‬‬ ‫ניתן להשוות את דרכו של העילוי למסעות‪ .‬על מנת להגיע רחוק‬ ‫עלינו לעבור תחילה את המרחב הקרוב ובעת טיפוס לגובה עלינו‬ ‫להתחיל קודם במקומות הנמוכים‪ .‬אמר המורה‪ :‬כמה שופעות הם‬ ‫התעצומות שמציגות הרוחות‪ .‬נתבונן בהן ולא נבחין בהן‪ ,‬נקשיב‬ ‫להן ולא נשמע אותן‪ .‬עם זאת‪ ,‬הן שוכנות בכל הדברים‪ ,‬ואין דבר‬ ‫אשר לא מוצא בהן את ביטויו‪ .‬בספר השירים נאמר‪ :‬את הגישה‬ ‫לרוחות לא תוכל להשיג‪ ,‬אך גם לא תוכל להישאר אדיש כלפיהן‪.‬‬ ‫באופן הזה מתגלה הזערורי‪ ,‬ולא מתאפשרת הדחקתה של הכנות‪.‬‬

‫השמים מבטאים את נדיבותם ליצורים בהתאם לתכונותיהם‪ .‬לכן‬ ‫הם מטפחים את העץ המלבלב ואת זה העומד ליפול הם עוקרים‪.‬‬ ‫נאמר בספר השירים‪ :‬הנסיך הנערץ והאהוב שמציג באופן בולט‬ ‫את מעלתו המצוינת‪ ,‬מתקן את אנשיו ומתקן את קציניו‪ .‬לכן הוא‬ ‫זוכה בגמול הכבוד מן השמים‪ .‬הוא מגן עליו‪ ,‬מסייע בידו‪ ,‬מצווה‬ ‫לו את השלטון ושולח לו שוב ושוב את חסדי השמים‪ .‬ניתן לומר‬ ‫שאדם בעל הרבה מידות טובות תמיד זוכה במנדט השמים‪ .‬כבוד‬ ‫אב ואם מתבטא במילוי רצון האבות ובעמידה בהתחייבויותיהם‪.‬‬ ‫הם תפשו את מקומם של אבותיהם‪ ,‬ערכו את טקסיהם וביצעו את‬ ‫נגינתם‪ .‬הם כיבדו את מושאי הערכתם ואהבו את מושאי חיבתם‪.‬‬ ‫כך הם שירתו את המתים כפי ששירתו אותם בחייהם‪ .‬הם שירתו‬ ‫את אלה שאינם נוכחים כפי שהיו משרתים אותם במידה שעדיין‬ ‫היו נוכחים ביניהם‪ .‬בטקסי הקורבן לשמים ולארץ הם שירתו את‬ ‫האל‪ ,‬ובטקסי מקדש האבות הם הקריבו לאבותיהם‪ .‬אדם שמכיר‬ ‫את טקסי הקורבן לשמים ולארץ ואת פשרם של קורבנות האבות‪,‬‬ ‫מכיר את הנהגת הארץ ככף ידו‪ .‬חמישה סוגי מצוות חובקים את‬ ‫הכול ומתנהלים על פי שלוש המעלות‪ .‬מצוות בין מעביד לעובד‪,‬‬ ‫בין אב לבן‪ ,‬בין בעל לרעיה‪ ,‬בין אח בוגר לאח צעיר ואלה אשר‬ ‫שמורות ליחסים בין חברים‪ .‬החוכמה‪ ,‬הגדולה והעוצמה‪ ,‬אלה הן‬ ‫שלוש המעלות אשר קושרות את הכול ומוציאות את המצוות אל‬ ‫הפועל באמצעות דרך יחידה‪ .‬אחדים נולדים עם ידיעת המצוות‪,‬‬ ‫אחדים מתוודעים אליהן בלימודים‪ ,‬אחרים משיגים את הידיעה‬ ‫לאחר התנסות כואבת בבורותם‪ .‬ועם זאת‪ ,‬הידיעה שמושגת היא‬ ‫זהה‪ .‬חלקם מתרגלים אותן מתוך נוחות‪ ,‬חלקם מתוך רצון להפיק‬ ‫רווח‪ ,‬אחרים נאבקים לקיימן‪ .‬השכלול שכולם משיגים הוא זהה‪.‬‬

‫אמר המורה‪ :‬אהבת הלימודים קרובה לחוכמה‪ ,‬תרגול נמרץ קרוב‬ ‫לגדלות נפש והענווה קרובה לעוצמה‪ .‬האדם שמכיר את שלושת‬ ‫אלה יודע איך לטפח את אופיו‪ .‬ביודעו איך לטפח את אופיו הוא‬ ‫יודע איך לנהוג באחרים‪ ,‬ביודעו איך לנהוג באחרים הוא יודע‬ ‫איך להנהיג את הארץ והמשפחה‪ .‬בכל המקרים תלויה ההצלחה‬ ‫בהכנה מוקדמת‪ ,‬וללא הכנה מוקדמת מובטח כישלון‪ .‬אם הנאמר‬ ‫נקבע מראש‪ ,‬לא תהיה מעידה‪ .‬אם העניינים נקבעים מראש‪ ,‬לא‬ ‫יהיה אתם קושי‪ ,‬אם המעשים נקבעים מבעוד מועד‪ ,‬לא ייגרם‬ ‫צער‪ .‬אם כללי ההתנהגות מוגדרים מראש‪ ,‬שימושיהם יהיו בלתי‬ ‫נדלים‪ .‬היושר הוא דרך השמים‪ ,‬הכנות העצמית היא דרך האדם‪.‬‬ ‫אדם שנוגע ביושר הוא אדם שמצליח ללא כל קושי ומבין ללא‬ ‫כל מאמץ מחשבתי‪ .‬הוא החכם שמגלם בקלות ובטבעיות את דרך‬ ‫הישר‪ .‬האדם שבוחר בטוב ואוחז בו בתקיפות משיג את היושר‪.‬‬ ‫ההשגה הזו דורשת לימוד מקיף של הטוב‪ .‬חקירה מדויקת שלו‪,‬‬ ‫התבוננות קפדנית בטבעו‪ ,‬הבחנה ברורה לגביו ויישומו הרציני‪.‬‬ ‫העילוי‪ ,‬כל עוד יש דבר שלא עיין בו או דבר שעיין בו ולא הבין‪,‬‬ ‫לא ינוח ממלאכתו‪ .‬כל עוד יש דבר שלא חקר או דבר שחקר ולא‬ ‫קלט‪ ,‬לא ינוח ממלאכתו‪ .‬כל עוד יש דבר שלא בחן או דבר שבחן‬ ‫ולא הבין‪ ,‬לא ינוח ממלאכתו‪ .‬כל עוד יש דבר שלא רכש הבחנה‬ ‫בנוגע אליו או דבר שהבחנתו אינה ברורה‪ ,‬לא ינוח ממלאכתו‪ .‬כל‬ ‫עוד יש דבר שעדיין לא הביא לידי יישום או דבר שיישומו אינו‬ ‫רציני דיו‪ ,‬לא ינוח ממלאכתו‪ .‬אם אדם אחר יצליח בניסיון אחד‪,‬‬ ‫הוא ישקיע מאה ניסיונות‪ .‬אם אדם אחר יצליח בעשרה ניסיונות‪,‬‬ ‫העילוי ישקיע אלף‪ .‬תנו לאדם לנסות ולצעוד בדרך הזאת‪ .‬למרות‬ ‫בורותו הוא יהפוך לנבון‪ ,‬למרות חולשתו הוא יהפוך לרב עוצמה‪.‬‬

‫תבונה שמקורה ביושר נקראת אופי‪ .‬יושר שמקורו בתבונה נקרא‬ ‫חינוך‪ .‬כשמתקיים היושר תתקיים התבונה‪ ,‬כשמתקיימת התבונה‬ ‫יתקיים היושר‪ .‬רק אדם שאוחז ביושר המלא שמעניקים השמים‪,‬‬ ‫מסוגל לפתח את טבעו במלואו‪ .‬מאחר שביכולתו לפתח את טבעו‬ ‫במלואו‪ ,‬הוא מסוגל לעשות את אותו הדבר לטבעם של אחרים‪.‬‬ ‫מאחר שביכולתו להביא לפיתוח מלא את טבעם של אחרים‪ ,‬הוא‬ ‫מסוגל להביא לפיתוח מלא את טבעם של כל שאר הדברים‪ .‬מאחר‬ ‫שביכולתו להביא לפיתוח מלא את טבעם של שאר הדברים‪ ,‬הוא‬ ‫מסוגל לסייע לכוחות המשכללים והמזינים של השמים והארץ‪.‬‬ ‫מאחר שביכולתו לסייע לכוחות המשכללים והמזינים של השמים‬ ‫והארץ הוא מסוגל להוות שילוש עם השמים והארץ‪ .‬הבא אחריו‬ ‫הוא אדם שמפתח במלואם את ניצני הטוב שבו‪ ,‬מהם יוכל להגיע‬ ‫להשגת היושר‪ .‬היושר הזה הופך לגלוי‪ .‬מגלוי הוא הופך לברור‪.‬‬ ‫מברור הוא הופך לזוהר‪ .‬כזוהר הוא משפיע על אחרים‪ .‬בהשפיעו‬ ‫על אחרים הם משתנים‪ .‬בהשתנותם הם מתוקנים‪ .‬רק אדם שאוחז‬ ‫ביושר המלא שמעניקים השמים‪ ,‬יכול להביא לתיקון‪ .‬באמצעות‬ ‫היושר מושפעת השלמות העצמית‪ ,‬והאדם מצווה ללכת בדרכיו‪.‬‬ ‫היושר הוא סופם וראשיתם של הדברים‪ .‬ללא היושר לא יתקיים‬ ‫דבר‪ .‬ולפיכך מעריך העילוי את השגת היושר כדבר הטוב ביותר‪.‬‬ ‫האוחז ביושר משיג לא רק את שלמותו; בעזרת אותה איכות הוא‬ ‫מביא לידי שלמות גם אנשים ודברים אחרים‪ .‬שלמותו מציגה את‬ ‫מעלתו המוחלטת‪ .‬הבאה של אנשים ודברים לכדי שלמות מציגה‬ ‫את חוכמתו‪ .‬אלה הן המעלות שמשויכות לאופי וזוהי הדרך שבה‬ ‫מושפע מיזוגם של החיצוני והפנימי‪ .‬לכן‪ ,‬בכל פעם שאדם ישר‬ ‫לחלוטין מביא לכדי ביטוי את המעלות‪ ,‬פעולתן מובילה לתיקון‪.‬‬

‫לכן יושר מוחלט הוא בלתי פוסק‪ .‬בהיותו בלתי פוסק הוא מתמיד‬ ‫לאורך זמן‪ ,‬בהתמדה לאורך זמן הוא מוכיח את עצמו‪ .‬בהוכחת‬ ‫עצמיותו הוא מרחיק לכת‪ .‬בהרחיקו לכת הוא הופך לכביר ואיתן‪.‬‬ ‫ככביר ואיתן הוא הופך לזוהר ונישא‪ .‬ככביר ואיתן הוא מכיל את‬ ‫כל הדברים‪ .‬כזוהר ונישא הוא גובר על כל הדברים‪ .‬מרחיק לכת‬ ‫ומתמיד לאורך זמן; בזכות שני אלה הוא מגשים את כל הדברים‪.‬‬ ‫זהו אופיו; הוא מתגלה ללא הופעה‪ ,‬מביא לשינויים ללא תנועה‬ ‫ומגשים את תכליתו ללא כל מאמץ‪ .‬דרך השמים והארץ מתוארת‬ ‫בשלמות במשפט אחד‪ :‬הם אינם חוזרים על עצמם ובכך יוצרים‬ ‫דברים בדרך אשר לא ניתן לרדת לעומקה‪ .‬נפלאה היא דרכו של‬ ‫החכם‪ .‬כמו מים שעולים על גדותיהם‪ ,‬היא מתפשטת ומזינה את‬ ‫כל הדברים ומתעלה לרום השמים‪ .‬ממתינה לאדם המתאים ואז‬ ‫נגמעת‪ .‬על כך נאמר‪ :‬רק בזכות המעלה המושלמת יוכלו להתגשם‬ ‫הדרך המושלמת ונתיביה המרובים‪ .‬לכן מוקיר העילוי את אופיו‬ ‫הנעלה‪ ,‬לומד ומקיים בקביעות את המחקר ומבקש להביא אותו‬ ‫למידתו ולגדולתו המלאים באופן שלא יחסיר אף אחת מהנקודות‬ ‫הרגישות והזערוריות שהוא מקיף‪ ,‬ולרומם אותו לדרגתו וזוהרו‬ ‫המרביים על מנת שיתמיד במסלול ההגשמה של דרך התווך‪ .‬הוא‬ ‫מוקיר את חוכמתו הישנה ורוכש ללא הפסקה את החדשה‪ .‬עושה‬ ‫כל דבר שניתן כדי להיות הגון‪ ,‬נדיב ורציני בהערכה וביישומם‬ ‫של הלכות הנימוסים‪ .‬לפיכך‪ ,‬בעת שהוא ממלא משרה גבוהה הוא‬ ‫לא מתנשא‪ ,‬ובעמדה נמוכה הוא לא פורק עול‪ .‬כשהארץ נשלטת‬ ‫באופן ראוי הוא מרשה לעצמו לבטא שמחה בדבריו‪ ,‬וכשהארץ‬ ‫נשלטת באופן לקוי הוא גוזר על עצמו הבלגה ושומר על שתיקה‪.‬‬ ‫בספר השירים נאמר‪ :‬נבון הוא וזהיר‪ ,‬ובדרך הזו שומר על נפשו‪.‬‬

‫תנועתו של העילוי מדגימה את דרך העולם‪ .‬פועלו משמש במשך‬ ‫דורות כחוקי הארץ‪ .‬דבריו משמשים במשך דורות כמופת לארץ‪.‬‬ ‫הרחוקים ממנו מצפים לו בגעגועים‪ .‬הסמוכים אליו לעולם אינם‬ ‫מתעייפים מחברתו‪ .‬הוא לבדו אוחז באיכויות החוכמה שהעניקו‬ ‫השמים‪ .‬הוא מתגלה כמהיר תפישה‪ ,‬צלול בהבחנתו‪ ,‬בעל תבונה‬ ‫מרחיקת לכת וחוכמה חובקת כול‪ ,‬שמתאים לממש את הסמכות‪.‬‬ ‫טוב לב‪ ,‬נדיב‪ ,‬מנומס ומתון‪ ,‬שמתאים לממש את עיקרון ההבלגה‪.‬‬ ‫נמרץ‪ ,‬כביר‪ ,‬איתן ובעל תושייה‪ ,‬שמתאים לשמור על קניינו‪ .‬בעל‬ ‫כושר הסתגלות‪ ,‬רציני‪ ,‬דבק בדרך הישר ונכון‪ ,‬שמתאים לעורר‬ ‫יראת כבוד‪ .‬רב הישגים‪ ,‬ייחודי‪ ,‬מעמיק וחודר‪ ,‬שמתאים לממש‬ ‫את חוכמת ההבחנה‪ .‬הוא חובק כל ועצום‪ ,‬עמוק כמעיין‪ ,‬שמבטא‬ ‫את מעלותיו בעונתן‪ .‬חובק כל ועצום‪ ,‬הוא דומה לשמים‪ .‬עמוק‬ ‫ופעיל כמעיין הוא דומה לתהום‪ .‬הוא מופיע וכולם מכבדים אותו‪,‬‬ ‫הוא מדבר וכולם מאמינים בו‪ .‬הוא פועל וכולם מרוצים ממנו‪ .‬רק‬ ‫אדם שאוחז ביושר המוחלט שמעניקים השמים יכול להסדיר את‬ ‫רשת הקשרים של העולם‪ ,‬לבסס את המעלות ששוכנות בשורש‬ ‫האנושות ולהכיר את הפעולות המשכללות והמזינות של השמים‬ ‫והארץ‪ .‬קראו לו איש עקרונות‪ ,‬כמה מכובד הוא‪ .‬קראו לו תהום‪,‬‬ ‫כמה עמוק הוא‪ ,‬קראו לו שמים‪ ,‬כמה עצום הוא‪ .‬מי יוכל לקלוט‬ ‫אותו מלבד אדם מהיר תפישה‪ ,‬חד הבחנה‪ ,‬בעל תבונה מרחיקת‬ ‫לכת וידיעה חובקת כל שאוחז במעלה השמימית‪ .‬בספר השירים‬ ‫נאמר‪ :‬על גלימתה הרקומה היא עוטה בגד פשוט וחלק‪ ,‬ומביעה‬ ‫סלידה מהצגת הידורה‪ .‬זאת דרכו של העילוי‪ ,‬שמעדיף להסתיר‬ ‫את מעלתו בעודו מעצים את זוהרו מיום ליום‪ .‬ודרכו של האדם‬ ‫השפל היא לרדוף אחר פרסום בעודו מתקרב לחורבנו מיום ליום‪.‬‬

‫אחד ממאפייני העילוי הוא להיתפש כתפל מבלי לגרום לדחייה‪,‬‬ ‫להציג מעט רשלנות ועם זאת לזכות את הישגיו בהכרה‪ .‬להיות‬ ‫פשוט ועם זאת בעל חוכמת הבחנה‪ .‬הוא יודע איך למצוא את מה‬ ‫שבאופק‪ ,‬כאן בינינו‪ .‬הוא יודע מהיכן נושבת רוח הדברים‪ .‬הוא‬ ‫יודע כיצד מתגלה הזעיר‪ .‬ידענו לבטח כי אדם כזה זוכה במעלה‪.‬‬ ‫בספר השירים נאמר‪ :‬למרות שהדג צולל ונח לו בקרקעית‪ ,‬הוא‬ ‫עדיין נראה די בבירור‪ .‬העילוי בוחן את לבו כדי שלא תמצא שם‬ ‫רעה וכדי שלא תהיה לו סיבה להתלונן נגד עצמו‪ .‬המובן שבו לא‬ ‫ניתן להשתוות לעילוי הוא פועלו‪ ,‬אותו לא יוכלו לראות אחרים‪.‬‬ ‫בספר השירים נאמר‪ :‬כשתשהה בחדרך‪ ,‬שהה שם ללא כל בושה‪,‬‬ ‫כאילו נחשפת לזיו השמים‪ .‬לכן נושא העילוי תחושה של כבוד‬ ‫גם בשעה שהוא שרוי במנוחה‪ ,‬ובשעת שיחתו הוא נושא תחושה‬ ‫של כנות‪ .‬בספר השירים נאמר‪ :‬בדממה מוגשת המנחה ומתבצעת‬ ‫הפניה לרוחות‪ ,‬ואפילו טענה קטנה איננה נשמעת‪ .‬לכן העילוי לא‬ ‫נוטה להשתמש בפרסים‪ ,‬ועם זאת‪ ,‬האנשים מעודדים להשיג את‬ ‫המעלה‪ .‬הוא איננו מפגין כעס והאנשים יראים ממנו יותר מאשר‬ ‫מהגרזינים ומקרדומי המלחמה‪ .‬בספר השירים נאמר‪ :‬המעלה לא‬ ‫נזקקת לייצוג‪ ,‬כל הנסיכים נאלצים לפעול על פיה‪ .‬לפיכך‪ ,‬בשעה‬ ‫שהעילוי הוא ישר ומוקיר כבוד‪ ,‬העולם כולו מתקדם למצב של‬ ‫שלווה מאושרת‪ .‬בספר השירים נאמר‪ :‬אתבונן בהנאה במעלתך‬ ‫הזוהרת אשר איננה מציגה את עצמה לראווה בצלילים ותחושות‪.‬‬ ‫אמר המורה‪ :‬מבין הכלים לתיקון האדם‪ ,‬לצלילים ותחושות יש‬ ‫השפעה קטנה בלבד‪ .‬בספר השירים נאמר‪ :‬מעלתו קלה כשערה‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬גם השערה מייצגת את העקרונות הדגולים‪ .‬לפועלם של‬ ‫השמים הנעלים אין לא צליל ולא ריח‪ ,‬וזאת מעלתם המושלמת‪.‬‬

‫ללמוד ולתרגל שוב ושוב את הדבר שנלמד זהו תענוג‪ ,‬הלא כן‪.‬‬ ‫לארח חברים שבאים ממרחקים זהו אושר‪ ,‬הלא כן‪ .‬להיות שליו‬ ‫כשאינך זוכה להערכה מאחרים‪ ,‬כך נוהג איש המעלה‪ ,‬הלא כן‪.‬‬ ‫דיבור מתחכם וסגנון יומרני לעיתים רחוקות הולכים יד ביד עם‬ ‫גמילות חסדים‪ .‬בבית‪ ,‬על הצעירים לנהוג בכיבוד הורים ובעולם‬ ‫הרחב‪ ,‬באהבת אחים‪ .‬עליהם להיות נבונים ומהימנים‪ ,‬לאהוב כל‬ ‫אדם ולהיות קרובים לגומלי חסדים‪ .‬בעשותם כך‪ ,‬עליהם להיעזר‬ ‫בשארית כוחם כדי ללמוד ספרות‪ .‬ללא תקיפות‪ ,‬איש המעלה לא‬ ‫היה זוכה לכבוד‪ ,‬ולימודיו לא היו מעמיקים‪ .‬בתמיכתו במהימנות‬ ‫ובנאמנות אין לו חבר שאיננו שווה לו במעמדו‪ .‬הוא איננו המהסס‬ ‫לתקן את מגרעותיו‪ .‬איש המעלה לא שואף לאכול עד כדי שובע‪,‬‬ ‫לא רודף אחרי נוחות בחייו‪ ,‬מיומן בעיסוקיו‪ ,‬נבון בדיבורו ונאמן‬ ‫לנכונותם של אלה שהדרך עמם‪ .‬ניתן להחשיבו כמסור ללמידה‪.‬‬ ‫אל תהיה מודאג מכך שאחרים אינם מעריכים אותך‪ .‬הייה מודאג‬ ‫מכך שאתה אינך מעריך אחרים‪ .‬שלטון באמצעות המידה הטובה‬ ‫הוא כמו כוכב הצפון שקבוע במקומו‪ ,‬וסביבו חגים שאר הכוכבים‬ ‫בהוקרה‪ .‬שלוש מאות הפסוקים של ספר השירים ניתנים לסיכום‬ ‫במשפט אחד‪ :‬אל תחשוב רעות‪ .‬הנהג באמצעות המדיניות‪ ,‬הטל‬ ‫משמעת באמצעות הענישה‪ ,‬וייתכן שהאנשים יהיו מרוסנים‪ ,‬אך‬ ‫ללא שום תחושה של בושה‪ .‬הנהג באמצעות המידה הטובה‪ ,‬הטל‬ ‫משמעת באמצעות הטכסים‪ ,‬ותתקבל תחושה של בושה ושיפורים‬ ‫מודעים‪ .‬בגיל חמש עשרה שאפתי ללמוד‪ .‬בגיל שלושים ביססתי‬ ‫את עמדתי‪ .‬בגיל ארבעים לא היו לי יותר אשליות‪ .‬בגיל חמישים‬ ‫ידעתי את גורלי‪ .‬בגיל שישים גיליתי אמת בכל דבר ששמעתי‪.‬‬ ‫בגיל שבעים כבר יכולתי ללכת בעקבות רצונות לבי מבלי לטעות‪.‬‬

‫חקירת העבר והסקת מסקנות בנוגע לעתיד מגדירים את המורה‪.‬‬ ‫ללמוד בלי לחשוב זו עבודה חסרת תועלת‪ ,‬לחשוב בלי ללמוד זה‬ ‫חורבן‪ .‬לתקוף קיצוניות אכן גורם לנזק‪ .‬הקשב בתשומת לב והסר‬ ‫מעליך ספק‪ .‬באשר לשאר‪ ,‬דבר בתבונה ותהיה מעט אשמה‪ .‬בחן‬ ‫בהרחבה והרחק מעליך חורבן‪ .‬באשר לשאר‪ ,‬נהג בתבונה ותהיה‬ ‫מעט חרטה‪ .‬מעט אשמה לגבי הנאמר ומעט חרטה לגבי הנעשה‪,‬‬ ‫מכילות גמול רשמי‪ .‬הנהג באצילות‪ ,‬וישרור כבוד‪ .‬נהג בכיבוד‬ ‫הורים ובחמלה‪ ,‬ותהיה נאמנות‪ ,‬רומם את הטובים ולמד את חסרי‬ ‫היכולת‪ ,‬ויהיה עידוד‪ .‬אינני יודע מה מסוגל בן האדם להשיג ללא‬ ‫מהימנות‪ .‬בין אם גדולה או קטנה‪ ,‬כיצד תוכל הכרכרה לנוע בלי‬ ‫היצול שלה‪ .‬לחיות בקרב גומלי חסדים זה דבר טוב‪ .‬לבחור שלא‬ ‫להיות בקרב גומלי חסדים‪ ,‬על כך אינני יודע‪ .‬אלה שאינם גומלים‬ ‫חסדים לא יכולים לשאת מצוקה למשך זמן רב ולא יכולים להיות‬ ‫מאושרים למשך זמן רב‪ .‬גומלי חסדים מרגישים בנוח עם החסד‪.‬‬ ‫החכמים מפיקים תועלת מהחסד‪ .‬לשאוף בכנות לגמילות החסדים‬ ‫משמעו להיות ללא פגמים‪ .‬אנשים חושקים בעושר ובמעמד‪ .‬אם‬ ‫הישגים אלה כרוכים בסטייה מהדרך‪ ,‬אין לבקש אותם‪ .‬האנשים‬ ‫שונאים עוני ושפלות רוח‪ .‬אם נטישתם כרוכה בסטייה מהדרך‪,‬‬ ‫אין לנטוש אותם‪ .‬אם איש המעלה נוטש את גמילות החסדים‪,‬‬ ‫כיצד יצדיק את המוניטין שלו‪ .‬איש המעלה איננו סוטה מגמילות‬ ‫החסדים אפילו בעת הארוחה‪ ,‬בזמנים קדחתניים או בתקופה של‬ ‫מחסור‪ .‬הבחן בסוגי הפגמים הרבים של בני האדם כדי להבין את‬ ‫גמילות החסדים‪ .‬לשמוע בבוקר כי הדרך שוררת‪ ,‬משמעו להיות‬ ‫מסוגל למות ללא חרטות בלילה‪ .‬אדם מלומד אשר שואף לדרך‪,‬‬ ‫אך מתבייש בביגוד עלוב ומזון עלוב‪ ,‬כלל איננו ראוי להתייחסות‪.‬‬

‫בכל מקום תחת השמים אין דבר חיובי לחלוטין ואין דבר שלילי‬ ‫לחלוטין עבור איש המעלה‪ .‬הצדק הוא קנה מידתו‪ .‬איש המעלה‬ ‫מכוון את לבו למידה הטובה‪ ,‬אדם קטנוני מכוון את לבו לאדמה‪.‬‬ ‫איש המעלה מכוון את לבו לחוק‪ .‬האדם הקטנוני מכוון את לבו‬ ‫לזכות המיוחדת‪ .‬אם מדינה נשלטת באמצעות טכסים ודרך ארץ‪,‬‬ ‫איזו תלונה יכולה להיות‪ .‬אם מדינה לא נשלטת ביד טכסים ודרך‬ ‫ארץ‪ ,‬מה טעמם של הטקסים‪ .‬איש המעלה מבין בצדיקות‪ ,‬האדם‬ ‫הקטנוני מבין ברווח‪ .‬פגוש צדיק וחשוב כיצד תוכל להשתוות לו‪.‬‬ ‫פגוש באדם שאיננו צדיק ובחן את עצמך‪ .‬בשירות ההורים‪ ,‬תן‬ ‫עצות בעדינות‪ ,‬ובמידה ושאיפותיך אינן מושגות‪ ,‬בכל זאת עליך‬ ‫לכבדם ולא להמרות את פיהם‪ ,‬לשאת מטלות ולא להתלונן‪ .‬נדיר‬ ‫מאוד שאדם מתון הולך לאיבוד‪ .‬איש המעלה שואף להיות איטי‬ ‫בדיבורו‪ ,‬אולם זריז בפעולתו‪ .‬בחברת המידה הטובה אין בדידות‪,‬‬ ‫תמיד קיימת חברה‪ .‬כאשר התמצית מאפילה על העידון‪ ,‬הרי לך‬ ‫איש גס‪ .‬כאשר העידון מאפיל על התמצית‪ ,‬הרי לך היסטוריון‬ ‫החצר‪ .‬כאשר התמצית זהה לעידון‪ ,‬הרי לך איש המעלה‪ .‬אנשים‬ ‫חיים בכנות‪ ,‬אלה שאינם כנים חיים בחסדי הגורל‪ .‬להיות ראשון‬ ‫להתמודד עם הקשיים ואחרון לקטוף את הפירות‪ ,‬ניתן להחשיב‬ ‫זאת לגמילות החסדים‪ .‬איש המעלה לומד ספרות לעומק‪ ,‬מתמתן‬ ‫בעזרת טכסים ולא סביר שיתעה בדרך‪ .‬דרך האמצע כמידה טובה‬ ‫היא אכן עילאית‪ .‬זמן רב היא לא מצויה תכופות בקרב האנשים‪.‬‬ ‫מידה טובה שלא מטפחים‪ ,‬למידה שלא מרחיבים‪ ,‬חוסר היכולת‬ ‫לסגל את הצדיקות‪ ,‬לאחר ששומעים עליה‪ ,‬חוסר היכולת לתקן‬ ‫עוולות‪ ,‬כל אלה מטרידים אותי‪ .‬שאף להיות עם הדרך‪ ,‬היה לצד‬ ‫הצדיקות‪ ,‬הישמע לגמילות חסדים והשרה את נפשך באומנויות‪.‬‬

‫בלי נחישות‪ ,‬אין התגלות‪ .‬בלי רצון עז להביע את האמונות‪ ,‬אין‬ ‫הארה‪ .‬לזהות פינה אחת ללא יכולת להסיק לגבי זהותן של שלוש‬ ‫האחרות‪ ,‬אין תקווה‪ .‬אילו ניתן היה לרכוש אוצרות‪ ,‬הייתי מוכן‬ ‫להיות אפילו נושא של שוט‪ .‬מאחר שלא ניתן לרוכשם‪ ,‬אני הולך‬ ‫בעקבות התמסרותי‪ .‬ארוחות פשוטות‪ ,‬מים לשתייה‪ ,‬מרפק כפוף‬ ‫בתור כרית‪ :‬בכך מצוי האושר‪ .‬עושר ומעמד ללא הצדיקות הינם‬ ‫כעננים חולפים עבורי‪ .‬לא נולדתי עם הידע‪ ,‬אני מסור לקדמוניות‬ ‫וזריז לבקש את הידע‪ .‬כאשר שלושה אנשים הולכים יחד‪ ,‬תמיד‬ ‫אוכל ללמוד דבר מה‪ .‬בחר ללכת בעקבות הטוב שבהם ולתקן את‬ ‫מה שאיננו טוב‪ .‬ישנם אנשים שממציאים דברים שאינם יודעים‪.‬‬ ‫אני לא‪ .‬להקשיב בהרחבה‪ ,‬ללכת בעקבות הטוב‪ ,‬להתבונן בצורה‬ ‫מקפת כדי לצבור ידע‪ ,‬כל אלה נחשבים לידע‪ .‬האם החסד כל כך‬ ‫קשה להשגה‪ .‬אני מבקש את החסד‪ ,‬והחסד מופיע‪ .‬בספרות הנני‬ ‫פחות או יותר משתווה לאחרים‪ .‬באשר להיותי איש מעלה מסור‪,‬‬ ‫זאת טרם השגתי‪ .‬עם פזרנות אין ענווה‪ .‬עם חסכנות יש קמצנות‪.‬‬ ‫עדיף להיות קמצן מאשר נטול ענווה‪ .‬איש המעלה הוא חופשי‬ ‫ושופע‪ ,‬האדם הקטנוני הוא כבול ומסוגר‪ .‬לשגשג באמצעות ספר‬ ‫השירים‪ ,‬לבסס את העמדות באמצעות טכסים ולהשיג באמצעות‬ ‫נגינה‪ .‬ניתן לגרום לאנשים לנהות‪ ,‬אך לא ניתן לגרום להם לדעת‪.‬‬ ‫דבק באמונותיך‪ ,‬הבטח עד מוות את טובתה של הדרך‪ .‬אל תיכנס‬ ‫למדינה בסכנה‪ .‬אל תחיה במדינה שאין בה סדר‪ .‬כשכל האנשים‬ ‫תחת השמים חיים עם הדרך‪ ,‬הייה בולט‪ .‬כשהם חיים ללא הדרך‪,‬‬ ‫הייה מתבודד‪ .‬כשהמדינה היא עם הדרך‪ ,‬עוני ומסכנות מבישים‪.‬‬ ‫כשהיא מאבדת את הדרך‪ ,‬העושר והמעמד מבישים‪ .‬למד כאילו‬ ‫אתה משתרך מאחור‪ ,‬ועם זאת‪ ,‬דאג לא לאבד את הדבר שנלמד‪.‬‬

‫בעולם הרחב‪ ,‬בשירות נגידים עליונים‪ .‬בבית בשרות האב ואחים‬ ‫בכורים‪ .‬אל תעז להיות מרושל בענייני אבל ואל תיפול למלכודת‬ ‫שתיית היין‪ .‬אכן‪ ,‬איזה קושי יש בדבר עבורי‪ .‬התייחס לצעירים‬ ‫בחשש‪ ,‬שכן מי ידע אם העתיד ישווה להווה‪ .‬להיות בן ארבעים‬ ‫עד חמישים ובלי מוניטין ידוע‪ ,‬משמעו להיות לא ראוי לחשש‪.‬‬ ‫עם תבונה‪ ,‬אין אשליה‪ .‬עם חסד‪ ,‬אין דאגה‪ .‬עם אומץ‪ ,‬אין פחד‪.‬‬ ‫איש המעלה מסייע לאחרים לבצע מעשים טובים‪ .‬הוא לא מסייע‬ ‫להם לאחרים לחטוא‪ .‬האדם הקטנוני עושה את ההיפך‪ .‬תן עצה‬ ‫נאמנה והדרכה טובה עד שאין בכך תועלת‪ ,‬ואז חדל‪ ,‬ואל תבייש‬ ‫את עצמך‪ .‬כשהוא צודק‪ ,‬הפעולה נעשית בלי הוראותיו‪ ,‬וכשהוא‬ ‫איננו צודק‪ ,‬אין נשמעים לו‪ ,‬למרות הוראותיו‪ .‬גם אם יגיע קיסר‬ ‫אלוהי‪ ,‬עדיין יידרש דור כדי להגיע אל גמילות החסדים‪ .‬אם הוא‬ ‫מתקן את עצמו‪ ,‬איזה קושי יהיה לו במשרה הציבורית‪ .‬אולם אם‬ ‫הוא לא מסוגל לתקן את עצמו‪ ,‬איך יצליח לתקן אחרים‪ .‬אם אינך‬ ‫מסוגל להיות עם אלו שדבקו בדרך האמצע‪ ,‬אזי הייה עם הבלתי‬ ‫מאופקים והזהירים בהפרזה‪ .‬בלתי מאופקים מתקדמים ומשיגים‪.‬‬ ‫זהירים בהפרזה נמנעים מהמחדלים‪ .‬אנשי המעלה הם הרמוניים‬ ‫ולא שבטיים‪ .‬האנשים הקטנוניים הם שבטיים ולא הרמוניים‪ .‬את‬ ‫איש המעלה קל לשרת‪ ,‬אך קשה לרצות‪ .‬כאשר מרצים אותו ללא‬ ‫הדרך‪ ,‬הוא לא מרוצה‪ .‬ובשעה שהוא מעסיק אנשים אחרים‪ ,‬הוא‬ ‫מעריך כישרונות‪ .‬את האדם הקטנוני קשה לשרת‪ ,‬אך קל לרצות‪.‬‬ ‫כאשר מרצים אותו ללא הדרך‪ ,‬הוא מרוצה באותה מידה‪ ,‬ובשעה‬ ‫שהוא מעסיק אנשים אחרים‪ ,‬הוא מבקש להאשים‪ .‬איש המעלה‬ ‫שלם עם יהירותו‪ .‬האדם הקטנוני יהיר‪ ,‬מבלי להיות שלם עם כך‪.‬‬ ‫החלטיות‪ ,‬התמדה‪ ,‬פשטות ודיבור איטי קרובים לגמילות חסדים‪.‬‬

‫מלומד העוסק ברכוש‪ ,‬איננו ראוי להיקרא מלומד‪ .‬כאשר המדינה‬ ‫מתנהלת על פי הדרך‪ ,‬הייה אמיץ בדיבור ואמיץ בפעולה‪ .‬כאשר‬ ‫המדינה מתנהלת שלא על פי הדרך‪ ,‬הייה אמיץ בפעולה‪ ,‬אך עניו‬ ‫בדיבור‪ .‬קשה להיות עני בלי להתלונן‪ ,‬אולם קל להיות עשיר בלי‬ ‫להתנשא‪ .‬כשהדבר שהאדם עושה הוא נטול אשמה‪ ,‬הדבר שהוא‬ ‫עושה הוא קשה‪ .‬איש המעלה מתבייש כאשר מילותיו מאפילות‬ ‫על מעשיו‪ .‬הסוס העילאי זוכה לשבחים לא בשל כוחו‪ ,‬אלא בשל‬ ‫מעלותיו העדינות יותר‪ .‬אינני מתלונן נגד השמים ואינני מאשים‬ ‫אחרים‪ .‬אני לומד את מה שמלמטה כדי להבין את מה שלמעלה‪.‬‬ ‫השמים הם אלה שמעריכים אותי‪ .‬היה טיפוס שלא נאלץ לעשות‬ ‫הרבה בעת ששלט‪ .‬היה זה שאן‪ ,‬וכל שעשה היה לשבת באדיבות‬ ‫בפנייה כלפי דרום‪ .‬לא לשוחח עם אדם שראוי לשיחה‪ ,‬זהו בזבוז‬ ‫האיש‪ .‬לשוחח עם אדם שאיננו ראוי לשיחה‪ ,‬זהו בזבוז המילים‪.‬‬ ‫הנבונים אינם מבזבזים‪ ,‬לא אנשים ולא מילים‪ .‬אנשים אשר אינם‬ ‫מוטרדים מהעתיד‪ ,‬יחוו את הצרות בקרוב‪ .‬היה קפדן כלפי עצמך‬ ‫ונוזף פחות כלפי אחרים‪ ,‬והתלונות תרחקנה‪ .‬איש המעלה חושש‬ ‫למות מבלי שהצדיק את המוניטין שיצא לו‪ .‬איש המעלה דורש‬ ‫מעצמו‪ ,‬האדם הקטנוני דורש מאחרים‪ .‬איש המעלה גאוותן‪ ,‬אך‬ ‫לא תחרותי‪ ,‬חברותי‪ ,‬אך איננו תומך בצד אחד על פני האחר‪ .‬איש‬ ‫המעלה איננו מרומם אדם בגלל דבר שהוא אומר ואיננו נוטש את‬ ‫הנאמר בגלל הדובר‪ .‬אם עשית טעות‪ ,‬לא לתקן אותה‪ ,‬זוהי אמנם‬ ‫טעות‪ .‬בכל מה שנוגע לגמילות החסדים‪ ,‬אין להיכנע למורה‪ .‬איש‬ ‫המעלה נאמן לדבר הצדק‪ ,‬ללא כל קשר לאמונם של האחרים בו‪.‬‬ ‫בשעת השירות של האדון‪ ,‬הכבוד למשרה חשוב יותר מהפרנסה‪.‬‬ ‫למד ללא אפליה‪ .‬כאשר הדרכים אינן זהות‪ ,‬אין לעבוד בשיתוף‪.‬‬

‫ישנם שלושה חברים שבקרבתם יש רווח ושלושה שבקרבתם יש‬ ‫חורבן‪ .‬התיידד עם אלה אשר מקשיבים בהרחבה‪ ,‬ואכן יש רווח‪.‬‬ ‫התיידד עם אלה שנראים מכובדים‪ ,‬התיידד עם אלה שמצטיינים‬ ‫בלרצות והתיידד עם אלה שערמומיים בדיבור‪ ,‬ואכן יש אובדן‪.‬‬ ‫ישנן שלוש הנאות שהרווח בצדן ושלוש הנאות שהאובדן בצדן‪.‬‬ ‫תהנה ממיתון באמצאות הטכסים והנגינה‪ .‬תהנה לדבר על הטוב‬ ‫שבאחרים ותהנה מריבוי החברים הצדיקים‪ ,‬ואכן יש רווח‪ .‬תהנה‬ ‫משקיעה ביהירות‪ ,‬משוטטות חסרת מעש ומההתפנקות בארוחות‬ ‫החגיגיות‪ ,‬ואכן יש חורבן‪ .‬לאיש המעלה יש שלוש התנזרויות‪.‬‬ ‫בנעוריו‪ ,‬כשדמו זורם ללא מרגוע‪ ,‬עליו להתנזר מהיופי הגופני‪.‬‬ ‫בתקופת פריחתו‪ ,‬כשדמו זורם בשלמות‪ ,‬עליו להתנזר מהתגרות‪.‬‬ ‫ובזקנתו‪ ,‬כשדמו זורם בחולשה‪ ,‬עליו להתנזר מהרכושנות‪ .‬לאיש‬ ‫המעלה יש שלושה חששות‪ .‬הוא חושש מהגורל חושש מאנשים‬ ‫דגולים וחושש מדברי חכמים‪ .‬האדם הקטנוני‪ ,‬ללא ידיעת הגורל‬ ‫וללא חששות מזלזל באנשים הדגולים ומלגלג על דברי החכמים‪.‬‬ ‫הפצה של שמועות בחוסר תשומת לב‪ ,‬משמעו לנטוש את המידה‬ ‫הטובה‪ .‬איש המעלה הוא נדיב אולם לא פזרן‪ ,‬עובד ללא תלונות‪,‬‬ ‫יש לו רצונות מבלי להיות חמדן‪ .‬שליו‪ ,‬אך לא יהיר‪ .‬זוכה לכבוד‬ ‫ולא לפחד‪ .‬להוציא להורג בלי ללמד‪ ,‬ניתן לראות בדבר אכזריות‪.‬‬ ‫לשפוט את התוצאות מבלי להציג דרישות מוקדמות‪ ,‬ניתן לראות‬ ‫בדבר עריצות‪ .‬להטיל מועדים סופיים על הוראות בלתי תקינות‪,‬‬ ‫ניתן לראות בדבר גניבה‪ .‬כמו נתינה תוך כדי קבלה והפצה‪ ,‬ניתן‬ ‫לראות בקמצנות להיטות יתרה‪ .‬מבלי להכיר את משמעות הגורל‪,‬‬ ‫לא ניתן להפוך לאיש המעלה‪ ,‬מבלי להכיר את הטקסים‪ ,‬לא ניתן‬ ‫לבסס עמדה מבלי להכיר את מילים‪ ,‬לא ניתן להכיר את האנשים‪.‬‬

‫אל תנהו אחרי אמונה‪ ,‬מסורת או שמועה‪ .‬אל תקבלו את סמכות‬ ‫כתבי הקודש‪ ,‬ההיגיון או הסבירות‪ .‬אל תבחנו רק על סמך מראה‬ ‫חיצוני‪ ,‬אל תתמכו בדעה הנראית לכם‪ ,‬אל תחברו למישהו מאחר‬ ‫שהוא סמכותי‪ .‬כשאתם מרגישים שדברים אלה מזיקים‪ ,‬ראויים‬ ‫לגנאי‪ ,‬מוקעים בידי חכמים וגורמים לפגיעה ולהרעה‪ ,‬בעת שהם‬ ‫נעשים ונשמעים‪ ,‬וותרו עליהם‪ .‬כשאתם מרגישים שדברים אלה‬ ‫הולמים‪ ,‬ראויים להערכה‪ ,‬מהוללים בידי חכמים ומביאים תועלת‬ ‫ושמחה‪ ,‬בעת שהם נעשים ונשמעים‪ ,‬בצעו אותם והתמידו בהם‪.‬‬ ‫הבחינו היטב מה מוביל אתכם קדימה ומה משאיר אתכם מאחור‬ ‫ובחרו בנתיב שמוביל אל הדעת‪ .‬מעשינו הטובים והרעים הולכים‬ ‫בעקבותינו כמו צללים‪ .‬הדבר הנחוץ לנו יותר מכול הוא לב אוהב‪.‬‬ ‫מוטל עלינו לוודא שכל איבר בגופינו פועל כהלכה‪ .‬להפנות עורף‬ ‫לתורות הרשע וללכת בדרך הישר‪ .‬לא להתהלל תוך רמיסה של‬ ‫אחרים‪ ,‬אלא לנחם את האנשים ולעזור להם בסבלם‪ .‬לא להתחבט‬ ‫בנושאים של כבוד ושררה ולא להתייחס למחמאות של חנפנים‪.‬‬ ‫לא להגזים ולא להמעיט בהתנהגות הנאותה‪ ,‬אלא לרכז את כוח‬ ‫המחשבה בלימוד דרך האמת והצדק‪ .‬להדגים את הטוב שבאדם‬ ‫בדרך של התנהגות נעלה והיגיון בריא‪ .‬לא להגות בהבלי הדברים‬ ‫הארציים‪ .‬לבקש אמונה אמיתית בעלת מטרה מוגדרת ואיתנה‪.‬‬ ‫להשיג תחושה פנימית של אושר‪ ,‬הנובעת מהעצמיות ותלויה אך‬ ‫ורק בעצמיות‪ .‬לבסס שם טוב שיתמיד לזמנים רחוקים‪ ,‬ולהבטיח‬ ‫בכך את חסדיהם של המורים הגדולים‪ .‬היו איים לעצמכם‪ ,‬מפלט‬ ‫לעצמכם ואל תחפשו לכם מפלט חיצוני‪ .‬עם תורת האמת והצדק‬ ‫כאיים‪ ,‬תורת האמת והצדק כמפלט‪ ,‬לא תזדקקו לאף מפלט אחר‪.‬‬ ‫זהו האלמוות; שחרור המחשבה תוך ביטול כל צורות ההיאחזות‪.‬‬

‫שמור על קדושת החיים‪ .‬זכור שכל הדברים הם ארעיים ובתנועה‬ ‫מתמדת‪ .‬פתח מודעות להשלכות של מעשיך‪ .‬הבחן כיצד חשיבות‬ ‫עצמית‪ ,‬רצונות וציפיות גורמים לך לסבל‪ .‬התייחס לכל התופעות‬ ‫כחלום וזיכרון חולף‪ .‬כשמשהו רע קורה‪ ,‬חפש בשברים את נתיב‬ ‫ההארה‪ .‬מצא את האשם היחידי‪ .‬היה אסיר תודה לכול‪ .‬אתר את‬ ‫המקור לפיזור הדעת וזכה בפתיחות מלאה‪ ,‬המגן שאין שני לו‪.‬‬ ‫ישב את דעתך בכל דבר שמופיע בהפתעה‪ .‬כל התורות מאוחדות‬ ‫בתובנה שיש להמעיט בחשיבות העצמית‪ .‬מבין שתי דעות‪ ,‬דבק‬ ‫בעצמך כידען האמיתי של נפשך‪ .‬קיים בקביעות מחשבה שמחה‪.‬‬ ‫מחשבה בלתי מוסחת היא סימן למתרגל מוצלח‪ .‬התמסר לתרגול‪,‬‬ ‫הימנע מהתנהגות לא נאותה וטפח סבלנות‪ .‬שנה את גישתך בלי‬ ‫לשנות את עצמך‪ .‬אל תתעסק במומים וחולשות של אחרים‪ .‬עסוק‬ ‫במגרעות שלך תחילה‪ .‬זנח כל תקווה לגמול‪ .‬נקה את גופך מכל‬ ‫הרעלים‪ .‬אל תיטור טינה‪ .‬אל תדבר סרה‪ .‬אל תארוב למעידה כדי‬ ‫להצליח‪ .‬אל תלחץ במקומות כואבים‪ .‬אל תעמיס את משאך על‬ ‫אחרים‪ .‬אל תתבלט בראש‪ .‬אל תפעל בכפל מניעים‪ .‬אל תשתמש‬ ‫בפסוקי הקודש למטרות אישיות‪ .‬אל תהפוך את סבלם של אחרים‬ ‫למקור של שמחתך‪ .‬כל המעשים נובעים ממקור אחד‪ .‬תקן את כל‬ ‫העוולות מתוך כוונה אחת‪ .‬התופעות מתרחשות בעלייה ובירידה‪,‬‬ ‫קבל אותן כפי שהן והתעמק בתוכנן בכל מחיר‪ .‬שמור על אחדות‬ ‫הגוף‪ ,‬הדיבור והמחשבה‪ .‬תרגל את כל התחומים בלב שלם וללא‬ ‫משוא פנים‪ .‬ישב את דעתך בדברים מטרידים‪ .‬אל תיתן לנסיבות‬ ‫להשפיע עליך‪ .‬היזהר מפירוש שגוי‪ .‬אל תפקפק בדבר‪ .‬שקוד על‬ ‫ישועתך בחקר הדברים והבנתם‪ .‬אל תשקע ברחמים עצמיים‪ .‬אל‬ ‫תקנא באיש‪ .‬הישמר מקלות הדעת‪ .‬אל תצפה לתשואות על דבר‪.‬‬

‫באהבה ובחוכמה תוכל האנושות לממש את יעודה‪ .‬שני עקרונות‬ ‫אלה מקודשים במשנתן של כל הדתות‪ .‬בהוקרה של כולן וכיבוד‬ ‫השונות שלהן ניתן להגיע ליסודה של ההבנה ההדדית‪ ,‬דבר שלא‬ ‫ניתן להשיג בעזרת הניסיון להמיר אדם כלשהו לדעותיו של אחר‪.‬‬ ‫יש אל אחד; הנצחי אשר אין מלבדו‪ .‬יש מורה רוחני אחד; הרוח‬ ‫המנחה של כל הנשמות‪ ,‬שמדריך בקביעות את חסידיו אל האור‪.‬‬ ‫יש ספר קדוש אחד; כתב היד המקודש של הטבע‪ ,‬היחידי שיכול‬ ‫להאיר את הקורא‪ .‬יש דת אחת; ההתקדמות הבלתי מוטה בכיוון‬ ‫הנכון אל המופתיות שמגשימה את תכלית הקיום של כל נשמה‪.‬‬ ‫יש חוק אחד; חוק ההדדיות שניתן לקיים בעזרת מצפון לא אנוכי‬ ‫וחוש צדק ערני‪ .‬יש אחווה אחת; אחוות האדם שמאחדת את ילדי‬ ‫העולם ללא כל אפליה באבהותו של האל‪ .‬יש עיקרון מוסרי אחד;‬ ‫האהבה שנובעת מהביטול העצמי ופורחת במעשי גמילות חסדים‪.‬‬ ‫יש מושא אחד לשבח; היופי שמרומם את הלב שמאמין בו מבעד‬ ‫לכל ההיבטים‪ ,‬מהנראים עד לבלתי נראים‪ .‬יש אמת אחת; הידיעה‬ ‫הנכונה של העצמיות‪ ,‬המהווה את תמצית התבונה‪ .‬יש נתיב אחד;‬ ‫נתיב הכליה של העצמיות השקרית לנוכח הממשות‪ ,‬שמרומם את‬ ‫האנושי אל האלמותי ובו שוכנת השלמות במלואה‪ .‬צריך להפיץ‬ ‫את ידיעת האחדות‪ ,‬דת האהבה והחוכמה‪ ,‬כדי שהדעות הקדומות‬ ‫תעלמנה מעצמן וכדי שלב האדם יתמלא אהבה‪ ,‬והשנאה שנובעת‬ ‫מהשונות תחדל‪ .‬צריך לגלות את האור והכוח החבויים באדם בלי‬ ‫להתערב במנהגים ובאמונות‪ .‬צריך לעזור ולקרב את שני הקטבים‬ ‫המנוגדים של המזרח והמערב באמצעות שיתוף גישות ורעיונות‬ ‫כדי שהאחווה העולמית תצליח לגבש את עצמה וכדי שאדם יוכל‬ ‫להיפגש עם אדם מחוץ לגבולות הצרים של הלאומיות והגזענות‪.‬‬

‫כל הדתות‪ ,‬האמנויות והמדעים הם ענפים של אותו עץ‪ .‬שאיפות‬ ‫אלו נועדו לעודד את חיי האדם‪ ,‬לרומם אותו מחוג הקיום הגשמי‬ ‫והסתמי‪ ,‬ולהנחות את הפרט אל החופש‪ .‬מדע ללא דת הוא פיסח‪,‬‬ ‫דת ללא מדע היא עיוורת‪ .‬התפישה הדתית של היקום היא הכוח‬ ‫המניע החזק והנעלה מכול העומד מאחורי המחקר המדעי‪ .‬אם יש‬ ‫דבר שניתן לכנותו דת‪ ,‬אזי זאת ההערצה הבלתי מוגבלת למבנה‬ ‫היקום‪ ,‬ככל שהמדע שלנו מסוגל לגלות‪ .‬דת זו מתבטאת בהערצה‬ ‫כנועה לרוח אינסופי בעליונותו‪ ,‬שמתגלה במעט שאנחנו והבנתנו‬ ‫הקלושה וברת החלוף מסוגלים לקלוט כמציאות‪ .‬כל אדם שעוסק‬ ‫ברצינות בחקר המדע משתכנע כי חוקי הטבע מצביעים על קיומו‬ ‫של רוח נעלה לאין ערוך מזה של בני האדם‪ ,‬ושלנוכח פניו אנחנו‬ ‫וכוחנו הצנוע חייבים לחוש בענווה‪ .‬חוויה נסתרת‪ ,‬שאולי נמהלה‬ ‫בפחד‪ ,‬הולידה את הדת; ידע אודות דבר שאין ביכולתנו לחדור;‬ ‫האופן שבו אנו תופשים את הסיבה העמוקה ביותר והיופי הקורן‬ ‫ביותר‪ ,‬הנגישים לתודעתנו רק בצורותיהן הקדומות ביותר‪ .‬לחוש‬ ‫שמאחורי כל דבר שניתן לחוות נמצא דבר אחר שמחשבותינו לא‬ ‫מסוגלות לקלוט; דבר שהדרו ועליונותו מגיעים אלינו רק באופן‬ ‫עקיף‪ ,‬זו משמעות הדת‪ .‬קשה לדמיין אל דתי המתגמל את הטוב‬ ‫ומעניש את הרע‪ .‬האל ברא את החוקים שדואגים לכך‪ .‬עולמו לא‬ ‫נשלט בידי משאלות לב‪ ,‬אלא בידי חוקים שאינם ניתנים לשינוי‪.‬‬ ‫קשה לדמיין אל שמתגמל ומעניש את ברואיו‪ ,‬ושכוונתו מעוצבת‬ ‫בדמותנו‪ .‬ובקצרה‪ ,‬אל שמשקף את החולשות האנושיות‪ .‬אין ספק‬ ‫שהאדם יתקיים באופן מעורר חמלה אם יהיה מרוסן בידי הפחד‬ ‫מפני העונש ובידי התקווה לגמול לאחר המוות‪ .‬העולם לא ייחרב‬ ‫בידי עושי העוולה‪ ,‬אלא ביד אלא שצופים בהם ולא עושים דבר‪.‬‬

‫אדם נבון המבקש לממש את הדעת ביסודיות ובמהרה‪ ,‬יתאמץ‬ ‫בכנות להגשים את סיבותיה ותנאיה‪ .‬דעת לא תיווצר ללא סיבה‪,‬‬ ‫שאם כן‪ ,‬אזי כל דבר היה תמיד דעת‪ .‬החוכמה הנעלה של הדעת‬ ‫מותנית בחמלה וסיבותיה הינן אהבת הזולת‪ ,‬שכלו המתעורר של‬ ‫החניך ושכלולם של אמצעים מיומנים‪ .‬מונעים מחמלה‪ ,‬נשבעים‬ ‫החניכים לשחרר את כל הטיפוסים הרגשיים‪ .‬אז‪ ,‬תוך התגברות‬ ‫על דעתם האנוכית‪ ,‬הם פונים לעסוק בלהיטות ובהתמדה בשיטות‬ ‫התרגול המורכבות כדי לזכות במעלות ובתובנות‪ .‬השגת המעלות‬ ‫והתובנות שקולה לאחיזה של הידיעה החובקת כל בכף ידך‪ .‬חניך‬ ‫שאוחז בתורה אחת ולומד אותה באופן מלא‪ ,‬אוחז בכף ידו בכל‬ ‫האיכויות של המורה‪ .‬המורים הגשימו את יעדיהם האישיים‪ ,‬אך‬ ‫נ שארים במעגל הקיום כל עוד קיימים טיפוסים רגשיים בנמצא‪.‬‬ ‫זאת מפני שהחמלה הגדולה עומדת לרשותם‪ .‬הם גם אינם נכנסים‬ ‫לתחום המדור המאושר לאין שיעור של ההגשמה‪ ,‬כפי שעושים‬ ‫ההמונים‪ .‬תוך התחשבות קודמת לכול בטובתם של אותם טיפוסים‬ ‫רגשיים‪ ,‬הם מוותרים על המדור השליו של ההגשמה‪ ,‬כאילו היה‬ ‫משכן של ברזל מלוהט‪ .‬טבעה של המחשבה הרחומה הוא לאחל‬ ‫שחרור מסבל לכל הטיפוסים הרגשיים‪ .‬קיימים שני סוגי חניכה‪,‬‬ ‫השגרתית והמוחלטת‪ .‬חניכה שגרתית מטפחת מחשבה ראשונית‬ ‫השואפת לטפח יכולת הוראה משוכללת במלואה ונעלה מכול כדי‬ ‫להיטיב עם כל הטיפוסים הרגשיים הטועים‪ .‬כל זאת לאחר נדירת‬ ‫נדר שמונע מחמלה ושנועד לשחרר אותם מהסבל‪ .‬חניכה מוחלטת‬ ‫היא מעבר לכול ואינה נזקקת לשום שכלולים‪ .‬היא מושגת תודות‬ ‫ליראת כבוד למיומנות קבועה ביכולת מיקוד רגועה ומתמידה של‬ ‫המחשבה ומהתובנות הייחודיות שמושגות לאורך תקופה ארוכה‪.‬‬

‫המתרגלים אינם יכולים לבטל את הערפולים השכליים רק מתוך‬ ‫רכישת המיומנות ביכולת מיקוד רגועה ומתמידה של המחשבה‪.‬‬ ‫הדבר ידכא באופן זמני בלבד את הרגשנות הטורדנית שמוליכה‬ ‫שולל‪ .‬ללא אורה של החוכמה‪ ,‬לא ניתן לבטל בצורה יסודית את‬ ‫יכולותיהן הסמויות של הרגשנויות הטורדניות‪ ,‬וביטולן המוחלט‬ ‫לא יתאפשר בהתאם‪ .‬מסיבות אלו‪ ,‬מי שברצונו להשיג את חוכמת‬ ‫ההתעלות המעמיקה והטהורה על ידי ביטול כל הערפולים‪ ,‬נדרש‬ ‫להגות בחוכמה בעוד מחשבתו הממוקדת נותרת רוגעת ומתמדת‪.‬‬ ‫הריכוז הממוקד מושג באמצעות דבקות בתורת המידות‪ .‬החוכמה‬ ‫מסייעת בידך להשיג מודעות זכה וטהורה‪ .‬תודות ליכולת המיקוד‬ ‫הרגועה והמתמידה של המחשבה‪ ,‬לא תוטרד הנשמה בידי משבי‬ ‫הרוח‪ .‬התובנה הייחודית מנטרלת כל כתם של ההשקפה השגויה‪,‬‬ ‫ולכן לא מושפעת מדברים אחרים‪ .‬התנאים המקדימים הנדרשים‬ ‫לשם פיתוח מיקודה הרגוע והמתמיד של המחשבה הינם‪ :‬לחיות‬ ‫בסביבה תומכת‪ ,‬להגביל את רצונותיך ולתרגל שביעות רצון‪ .‬לא‬ ‫להפריז בפעילויות‪ ,‬לשמור על התנהלות מוסרית טהורה ולנטרל‬ ‫לחלוטין את ההיאחזות ואת כל צורותיה של התפישה הרעיונית‪.‬‬ ‫הדברים הנאווים והנוקשים של מעגלי ההוויה שותפים לעובדה‬ ‫שהם משתנים וברי חלוף‪ .‬לפיכך‪ ,‬מקד את מחשבתך בסיבה לכך‬ ‫שהנפש נקשרת בדברים אלו באופן כל כך מוגזם והסר מעליך את‬ ‫כל הגישות המוטעות‪ .‬התנאים המקדימים של התובנה הייחודית‬ ‫מסתמכים על הצדיקים שמחפשים ברצינות הדרכה מקיפה והגות‬ ‫נכונה‪ .‬אי הקשבה לדמויות נעלות ולימוד עצמאי מהווים מכשול‬ ‫בפני התובנה הייחודית‪ .‬בעזרת חווית ההקשבה מושגת החוכמה‬ ‫ובעזרת אותה חוכמה מושקטת הרגשנות הטורדנית באופן יסודי‪.‬‬

‫התלמיד שאל‪ :‬מורי‪ ,‬כיצד ניתן לחפש באופן יסודי אחר יישוב‬ ‫דעת שליו ומתמיד‪ ,‬ולהגיע למומחיות בתובנה הייחודית‪ .‬ענה לו‬ ‫המורה‪ :‬תלמידי‪ ,‬נתתי לתלמידים את ההדרכות הבאות‪ :‬הגיגים‪,‬‬ ‫מזמורי הלל‪ ,‬תורות נבואיות‪ ,‬פסוקים קדושים‪ ,‬הנחיות מיוחדות‪,‬‬ ‫עצות אשר מקורן בהתנסויות ייחודיות‪ ,‬אמרות המחשה‪ ,‬אגדות‪,‬‬ ‫מעשיות לידה‪ ,‬תורות מקיפות‪ ,‬תורות מופלאות‪ ,‬שיטות מבוססות‬ ‫והנחיות‪ .‬על התלמידים להקשיב היטב להדרכות אלה‪ ,‬לשנן את‬ ‫תוכנן‪ ,‬להתאמן בדקלומן ולבחון אותן שכלית באופן יסודי‪ .‬עם‬ ‫הבנה מושלמת בחיקם‪ ,‬עליהם לצאת למקומות מבודדים‪ ,‬להגות‬ ‫באותן הדרכות ולהמשיך ולמקד בהן את מחשבותיהם‪ .‬כשהחניך‬ ‫משיג גמישות גופנית ומחשבתית ושוכן בהן ורק בהן‪ ,‬הוא מבטל‬ ‫את הסחות הדעת השכליות‪ .‬מי שאינם הוגים בחוכמה‪ ,‬תוך שהם‬ ‫מנתחים את הוויית הדברים באופן מפורט‪ ,‬אלא הוגים בהשקטת‬ ‫הפעילות המחשבתית בלבד‪ ,‬אינם מסוגלים להניא את התפישות‬ ‫הרעיוניות וגם אינם מסוגלים להבין את השוני שבדברים‪ ,‬מאחר‬ ‫שאור החוכמה אינו נמצא ברשותם‪ .‬כשהמחשבה מוסחת לדברים‬ ‫חיצוניים‪ ,‬כתוצאה מהיאחזות וכן הלאה‪ ,‬צריך לשים לב להסחה‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬באותו הרגע‪ ,‬ישב את דעתך בשלווה המתמדת‪ ,‬וכשהשלווה‬ ‫המתמדת של יישוב הדעת עוברת גבול‪ ,‬ישב את דעתך בחוכמה‪.‬‬ ‫טיפוסים רגשיים עם גישה ילדותית מגזימים בחשיבות התופעות‬ ‫ומייחסים להן משמעויות עמוקות שאינן בנמצא‪ .‬שיוך של קיום‬ ‫מהותי לדברים שאינם מכילים אותו מסיט את דעתם והם נודדים‬ ‫במעגל הקיום במשך זמן רב‪ .‬מסיבות אלה אתאמץ‪ ,‬בלי להיכשל‪,‬‬ ‫להשיג את דרגת הידיעה החובקת כול על ידי השלמת ההצטברות‬ ‫העילאית של המעלות והתובנות על מנת לסייע להם להכיר בדבר‪.‬‬

‫אם תנהג כך‪ ,‬תממש היציבות של הגותך את הפשטות שמחזיקה‬ ‫ברשותה את הטובה שבמעלות‪ .‬מהי הפשטות שמחזיקה ברשותה‬ ‫את הטובה שבמעלות‪ .‬זה הדבר שאיננו מנותק מהנדיבות‪ ,‬מתורת‬ ‫המידות‪ ,‬מהמתינות‪ ,‬מהמאמץ הכן‪ ,‬מההגות היציבה ומהחוכמה‪,‬‬ ‫ואיננו מנותק מהאמצעים המיומנים‪ .‬מהו שעבוד לגבי חניך ומהו‬ ‫חופש‪ .‬חיים התומכים במעגל הקיום בלי האמצעים המיומנים הם‬ ‫שעבוד‪ .‬חיים במעגל הקיום תוך כדי אחיזה באמצעים המיומנים‬ ‫הם חופש‪ .‬בעת שאתה מיישב את דעתך בחוכמה הנעלה מכול או‬ ‫בעת שאתה ספוג בהגות עמוקה‪ ,‬נבצר מיכולתך לעסוק באמצעים‬ ‫המיומנים כגון העיסוק בצדקה‪ .‬אולם האמצעים המיומנים ניתנים‬ ‫לטיפוח לצד החוכמה בשעת השלבים המקדימים והמאוחרים לה‪.‬‬ ‫זו הדרך לעסוק בחוכמה ובאמצעים המיומנים בעת ובעונה אחת‪.‬‬ ‫זהו הטיפוח של הנתיב שמעבר‪ ,‬שחדור במלואו בחמלה הגדולה‬ ‫ומתמקד בכל הטיפוסים הרגשיים‪ .‬על עצם עיסוקם של החניכים‬ ‫בחוכמה ובאמצעים המיומנים נאמר‪ :‬בפעילויותיהם הם נותרים‬ ‫במעגל הקיום‪ ,‬אולם במחשבותיהם הם שוכנים במעון השלווה‪.‬‬ ‫לצד הביטול המוחלט של כל הטומאות ושל יכולותיהן הנסתרות‪,‬‬ ‫מצווים כל המורים לסייע לכל טיפוס רגשני‪ .‬מתוך תובנה זאת‪,‬‬ ‫הפץ אמונה במורים‪ ,‬מקור כל החוכמה והמעלות הנהדרות‪ .‬אמר‬ ‫המורה‪ :‬החוכמה החובקת כול ונעלה מכול נובעת ביסודה מחמלה‪,‬‬ ‫מונעת בידי המחשבה המתעוררת בשעת החניכה ומשוכללת בידי‬ ‫האמצעים המיומנים‪ .‬החכמים נמנעים מהקנאה ושאר הטומאות‪.‬‬ ‫צימאונם לידע איננו ניתן לרוויה‪ ,‬כמו הים‪ ,‬והם אוחזים רק במה‬ ‫שראוי בעזרת חוכמת ההבחנה‪ .‬לכן מוטל על התלמידים להתרחק‬ ‫מגישות מפלגות ומקנאות‪ .‬גם מפי עוללים‪ ,‬דברים טובים נלמדים‪.‬‬

‫אותו יום‪ ,‬במחצית נתיב חיינו‪ ,‬מצאתי את עצמי ביער אפל לאחר‬ ‫שאיבדתי את דרך הישר‪ .‬הגעתי אל גבעה בקצה העמק‪ ,‬שעוררה‬ ‫בלבי אימה‪ .‬נחתי מעט ויצאתי לטפס במעלה ההר‪ .‬בעודי מתקדם‬ ‫פתאום הופיע מולי נמר חברבורות מהיר וזריז‪ ,‬וסירב לסור מפניי‪.‬‬ ‫התעודדתי משעת השחר ומהרגע המתוק רק כדי להיתקף בבעתה‬ ‫למראה אריה בדרך‪ .‬אחריו הגיעה זאבה כחושה ומורעבת שלבטח‬ ‫הביאה על רבים פורענות‪ .‬דמותה הכבידה על רוחי ומילאה אותי‬ ‫ביגון עד שאפסה תקוותי להגיע לפסגה‪ .‬וכשפסעה לקראתי‪ ,‬צעד‬ ‫אחר צעד‪ ,‬נדחקתי למקום בו ידעך האור‪ .‬בעודי נסוג חזרה לעמק‬ ‫הופיעה מולי דמות חרישית בחלל הדומם‪ .‬רחמי עליי‪ ,‬בין אם צל‬ ‫הינך או נפש חיה‪ ,‬זעקתי אליה‪ .‬עליך לצאת בנתיב אחר‪ ,‬אם אכן‬ ‫ברצונך להיוושע ממקום אכזר ופראי זה‪ ,‬ענתה לקול בכיי‪ .‬החיה‬ ‫שהביאה אותך למצב של בכי‪ ,‬לא תניח לאף אחד לחלוף על פניה‪,‬‬ ‫אלא על מנת לטרוף אותו‪ .‬עם רבים זנתה ועם רבים עוד תזנה עד‬ ‫שיבוא כלב הצייד שימית אותה ביגון‪ .‬מזונו לא יהיה רכוש ובצע‬ ‫כסף‪ ,‬אלא חוכמה ואהבה וחסד‪ .‬הוא ירדוף אחרי החיה בכל עיר‬ ‫עד שיגרש אותה חזרה לשאול שממנו שחרר אותה החטא הקדום‪.‬‬ ‫אולם אם תרצה להיוושע טרם הגעתו‪ ,‬לך אחרי‪ ,‬ואני אדריך אותך‬ ‫אל מחוזות הנצח‪ .‬אתה תשמע את נאקות הארורים ותראה נשמות‬ ‫קדומות שמתייסרות מכאבים ומייחלות למיתתן השנייה‪ .‬ותראה‬ ‫אלו שמתמוגגים בתוך הלהבות‪ ,‬מאחר שיש להם תקווה להתעלות‬ ‫בבוא העת אל חברתם של המבורכים‪ .‬אם תרצה להיות אחד מהם‪,‬‬ ‫תגלה רוח טהורה ממני שתנחה אותך בדרכך‪ .‬כשאעזוב ואניח לך‪,‬‬ ‫אותיר אותך לטיפולה‪ .‬כי המלך שכסאו עליון‪ ,‬לא יכניסני לעירו‬ ‫בגלל שמרדתי בחוקיו‪ .‬אז הוא פנה לדרכו‪ ,‬ואני הלכתי בעקבותיו‪.‬‬

‫עודי מתאים את צעדי לצעדי מורי האמון‪ ,‬יצאתי מהענן אל קרני‬ ‫האור האחרונות שדעכו באופק‪ .‬בשעה שפניתי לגלות את מיקומי‬ ‫שמעתי קול אומר‪ :‬פה נתיב עלייתך‪ .‬הגענו אל רום המדרגות שם‬ ‫עצרנו‪ ,‬כמו סירה שהגיעה לחוף‪ .‬פניתי למורי ואמרתי‪ :‬אב יקר‪,‬‬ ‫מהי האשמה שמטוהרת בחוג הזה‪ .‬הוא השיב‪ :‬אהבת הטוב שלא‬ ‫הוגשמה‪ ,‬תושג כאן‪ .‬לא הבורא ולא ברואיו‪ ,‬בני‪ ,‬מתקיימים ללא‬ ‫אהבה‪ ,‬בין אם טבעית או בת מחשבה‪ ,‬החל לומר‪ .‬הטבעית תמיד‬ ‫נכונה‪ ,‬האחרת עלולה למעוד בעקבות בחירה רעה וגם מעודף או‬ ‫חוסר רגש‪ .‬כל עוד תנהג במתינות ותשלוט ביצרים הנמוכים‪ ,‬לא‬ ‫תגרור עבירה‪ .‬אך אם תבחר ברע או תגזים בעשייתו של הטוב או‬ ‫בהזנחתו‪ ,‬אז יצא הנברא כנגד יוצרו‪ .‬מכאן תוכל ללמוד שהאהבה‬ ‫היא אם המעלות ומקור הסבל כאחת‪ .‬ולכן‪ ,‬אם דייקתי בהבחנתי‪,‬‬ ‫אהבת הרוע נועדה לאחרים‪ .‬בשלוש דרכים היא מתגלמת בלבכם‪.‬‬ ‫האחת מבקשת להצטיין תוך השפלה של אחרים‪ ,‬וממניע זה בלבד‬ ‫שואפת להכניעם‪ .‬שנייה חוששת מאובדן השררה‪ ,‬הזכות‪ ,‬הכבוד‬ ‫והתהילה‪ ,‬אם יימצא מישהו מוצלח ממנה‪ .‬הדבר מציק לה וגורם‬ ‫לה לייחל לנפילתו‪ .‬שלישית מרגישה פגועה‪ ,‬תובעת את עלבונה‬ ‫ומתכננת נקמה‪ .‬שלוש האהבות האלה גורמות לבכי גדול במדורי‬ ‫הנשמה הנמוכים‪ .‬כל אדם קולט במעורפל מידה כלשהי של חסד‪,‬‬ ‫שמניחה את דעתו‪ .‬אליה תצא נפשו ואותה יבקש‪ .‬כולם מחפשים‬ ‫אושר‪ ,‬אך אם אהבתם מרושלת הדבר יסב להם חרטה וסבל בלבד‪.‬‬ ‫יש עוד דרך טובה‪ ,‬אולם בן האדם לא יימצא בה אושר‪ .‬שורשיה‬ ‫וענפיה אינם טובים והיא חסרה את הפרי המהווה את עיקר החסד‪.‬‬ ‫שלושת החוגים שמעלינו מתאבלים על האהבה שמתבזבזת בדרך‬ ‫הזו‪ .‬כיצד היא נחלקת לשלושה‪ ,‬לא אומר‪ ,‬את זאת תגלה בעצמך‪.‬‬

‫מורי רמז לי בחיוך להשיר את מבטי מעלה‪ ,‬אך אני הקדמתי את‬ ‫בקשתו‪ ,‬שכן מבטי המטוהר התעלה מבעד לאלומת האור הנשגב‪,‬‬ ‫שהוא האמת‪ .‬החזון נגוז כמעט לחלוטין‪ ,‬אך הטעם נותר בלבי‪.‬‬ ‫אילו הפניתי את מבטי‪ ,‬הייתי מתבטל למראה אלומת האור החי‬ ‫שפילחה אותי‪ .‬אתה החסד השופע‪ ,‬בזכותו העזתי להביט אל תוך‬ ‫האור הנצחי במשך זמן כה רב‪ ,‬עד אשר כהתה ראייתי‪ .‬במעמקיו‬ ‫הבחנתי בדפים אשר פוזרו ברחבי הארץ‪ ,‬מכונסים באהבה בכרך‬ ‫אחד‪ .‬תכנים‪ ,‬תוספות ויחסי הגומלין ביניהם‪ ,‬כך שכל מה שנאמר‬ ‫הופך מובן מאליו‪ .‬נדמה לי שראיתי את נוסחת התבנית של אותם‬ ‫יחסים‪ ,‬כי הזכרתה מעוררת בי התרגשות ושמחה‪ .‬כל אדם המביט‬ ‫באור כובש שכזה‪ ,‬לעולם לא יסכים לעבור מרצונו לאור אחר‪ .‬כי‬ ‫הטוב‪ ,‬מושא תפילותינו‪ ,‬אצור שם במלואו‪ ,‬ומחוצה לו שלמותו‬ ‫נפגמת‪ .‬בישות הזאת‪ ,‬הזוהרת והמעמיקה במצולות האור‪ ,‬זיהיתי‬ ‫שלושה מעגלים שונים בצבעם ודומים בגודלם‪ ,‬אורו של האחד‬ ‫השתקף בשני‪ ,‬כמו הקשת בענן‪ ,‬והשלישי נדמה שנטל את זוהרו‬ ‫באופן שווה משניהם‪ .‬המעגל שהופיע בתווך ונראה כהשתקפות‬ ‫של אור‪ ,‬לאחר שהתמקדתי בו זמן מה‪ ,‬נראה בצורתו וצבעיו כמו‬ ‫נוצר בצלם אנוש‪ ,‬ואני שקעתי בו במבטי‪ .‬וכמו מהנדס שמתכוון‬ ‫למדוד בעזרת הרדיוס את היקפו המדויק של המעגל‪ ,‬אולם איננו‬ ‫מצליח לעשות זאת בלי אותו הפרט החסר‪ ,‬כך הייתי לנוכח מחזה‬ ‫חדש זה‪ .‬מבקש לדעת כיצד הופיע בו הדמות וכיצד מצאה בו את‬ ‫מקומה‪ .‬אלא שכנפי מחשבתי לא הותאמו למעוף שכזה‪ ,‬אלמלא‬ ‫הוכתה בידי הברק שהעניק לי את משאלת לבי‪ .‬כאן איבד החזון‬ ‫המופלא את כוחו‪ ,‬אך כעת כוח הרצון והכמיהה‪ ,‬כמו שני גלגלים‬ ‫מאוזנים‪ ,‬סבו עם האהבה שמניעה את השמש וכל כוכבי הרקיע‪.‬‬

‫בלילה האפל של נשמתי חש אני בחורבן‪ .‬ברחמיי העצמיים לא‬ ‫אראה את דרך הישר‪ ,‬היות ולא חיי העולם הזה ולא חיי העולם‬ ‫הבא יכולים להעניק לי את השלווה מאש היגון שמכלה את חיי‪.‬‬ ‫התכונן למערכה עם שלום בנשמתך‪ .‬שמור על שלווה בעת הנאה‬ ‫וכאב‪ ,‬רווח והפסד‪ ,‬ניצחון בקרב או תבוסה‪ .‬בשלווה זו אין חטא‪.‬‬ ‫בנתיב זה לא יאבד אף שעל ולא תיתכן סכנה‪ .‬ישנם אנשים שאין‬ ‫בהם חזון ועם זאת יש בהם הרבה מילים‪ .‬הם מצייתים לפרשנות‬ ‫של הכתובים ואומרים‪ :‬אין דבר מלבדם‪ .‬נשמתם אפופה ברצונות‬ ‫אנוכיים ועולמם הבא הוא לא יותר ממאווה אנוכי‪ .‬הם מתפללים‬ ‫לעונג ושררה‪ ,‬וגמולם הוא לידה גשמית‪ .‬מעריצי העונג והשררה‬ ‫שומעים ומצייתים לדבריהם‪ ,‬אך אין בהם נחישות להיות שלמים‬ ‫עם עצמם אי פעם‪ .‬כוון את לבך לעשייה‪ ,‬ובשום אופן לא לתמורה‬ ‫שבצדה‪ .‬אל תעבוד בשביל התמורה ולעולם אל תחדל מעשייתך‪.‬‬ ‫עבודה הנעשית לשם גמול פחותה בהרבה מעבודה הנעשית בכוח‬ ‫התבונה‪ .‬חפש ישועה בחוכמת ההבחנה‪ .‬מעוטי היכולת עובדים‬ ‫למען תמורה‪ .‬הצדיקים הם אלו שמשלימים עם התבונה‪ ,‬מוותרים‬ ‫על הגמול של מלאכתם‪ ,‬משוחררים מכבלי הלידה וצועדים למחוז‬ ‫הגאולה‪ .‬כשמחשבתך המתנודדת בין הסתירות הנובעות מכתובים‬ ‫שונים‪ ,‬תנוח ביציבות בהגות האלוהית‪ ,‬אז תגיע ליעדך‪ .‬כשהאדם‬ ‫מוותר על כל הרצונות אשר מתהווים בלבו ובחסדו של האל מוצא‬ ‫את האל‪ ,‬אז מוצאת נשמתו שלוות אמת‪ .‬האלימות חסרת המנוחה‬ ‫של החושים מתייחסת בחוסר סבלנות אפילו למחשבתו של האדם‬ ‫החכם שחותר לשלמות‪ .‬לפיכך‪ ,‬ישב האדם באהבה ובשלמות תוך‬ ‫תיאום מושלם בין מחשבה לזיכרון‪ ,‬ותמצא נשמתו מנוחה באל‪.‬‬ ‫כי בעת ש חושיו נמצאים בתיאום מושלם‪ ,‬תבונתו זוכה בשלווה‪.‬‬

‫נשמה שנעה בעולם החושים ועם זאת שומרת עליהם מתואמים‪,‬‬ ‫וחופשית ממשיכה ודחייה היא מוצאת מנוחה ברוגע‪ .‬ברוגע הזה‬ ‫מוסר הנטל של כל יגונותיה‪ ,‬כי כשהלב מוצא מרגוע גם הנשמה‬ ‫מוצאת שלווה‪ .‬בלילה האפל של כל הברואים הער אל האור את‬ ‫האדם השקט‪ .‬כי יומם של האחרים הוא לילה לצדיק אשר רואה‪.‬‬ ‫כמו הנחלים הזורמים לים‪ ,‬והים איננו מלא‪ ,‬כך מרגיש הצדיק את‬ ‫הרצונות‪ ,‬ועם זאת הוא תמיד שלם בשלוותו האינסופית‪ .‬כי אדם‬ ‫אשר מוותר על כל הרצונות וזונח כל גאווה של בעלות ועצמיות‪,‬‬ ‫מגיע אל המטרה של השלווה העילאית‪ .‬לא בהימנעות מהפעולה‬ ‫משיג האדם את השחרור מהפעולה‪ ,‬ולא בוויתור לבדו הוא משיג‬ ‫את השלמות העילאית‪ .‬אדם שמצא את אושרו ברוח‪ ,‬וברוח מצא‬ ‫לעצמו נחת‪ ,‬וברוח מצא את גם שלוותו‪ ,‬אדם זה הוא מעבר לחוק‬ ‫הפעולה‪ .‬לפיכך‪ ,‬תוך חירות מכבלי הקשרים הרגשיים‪ ,‬עשה את‬ ‫המלאכה שצריך לעשותה‪ .‬כי אדם שמלאכתו טהורה‪ ,‬אכן משיג‬ ‫את הנעלה‪ .‬במעשיהם של טובי האנשים מוצאים אחרים דוגמה‬ ‫לפועלם‪ .‬הנתיב בו הולך האדם הדגול הופך מורה דרך לעולם‪ .‬אל‬ ‫לו לחכם להטריד את מחשבותיהם של החכמים פחות במעשיהם‬ ‫האנוכיים‪ .‬מי ייתן ופעילותו המסורה תחשוף בפניהם את האושר‬ ‫שטמון במעשים טובים‪ .‬הקדש לאל את כל מעשיך ושים מבטחך‬ ‫בנעלה‪ ,‬הייה חופשי מתקוות שווא ומחשבות אנוכיות‪ ,‬ובשלווה‬ ‫פנימית צא למאבקך‪ .‬ומלא את חובתך‪ ,‬גם אם פשוטה‪ ,‬ולא את זו‬ ‫של אחר‪ ,‬חשובה ככל שתהיה‪ .‬מוות בחובתו של אדם הוא חיים‪.‬‬ ‫חיים בחובתו של אחר הם מוות‪ .‬אומרים שעוצמתם של החושים‬ ‫אדירה‪ .‬אך אדירה גם מהחושים היא המחשבה‪ .‬אדיר מהמחשבה‬ ‫הוא ההיגיון‪ ,‬ואדיר מההיגיון הוא הרוח שבאדם ובכל הדברים‪.‬‬

‫אדם שמוצא דממה בעיסוקו ומגלה את השקט שבפעולותיו‪ ,‬הוא‬ ‫רואה את אור האמת ומוצא שלווה בכל מעשיו‪ .‬הוא שמח בדבר‬ ‫שהעניק לו האל ומתעלה מעבר לזוגות הניגודים שבעולמנו‪ .‬הוא‬ ‫נטול קנאה‪ ,‬שווה נפש בהצלחה או כישלון ואיננו כבול לעבודתו‪.‬‬ ‫הוא השיג חירות‪ ,‬הוא חופשי מכל התחייבויות‪ ,‬מחשבתו גילתה‬ ‫שלווה בתבונה‪ ,‬פועלו הוא הקורבן המקודש ועיסוקו הוא טהור‪.‬‬ ‫ישנם אנשים שקורבנם הוא מנחת אלילים‪ ,‬אחרים מקריבים את‬ ‫נפשם כמנחה באש האלוהים‪ .‬מי שראו את האמת‪ ,‬ראויים להיות‬ ‫מורי החוכמה‪ .‬בקש אותם‪ ,‬השתחווה בפניהם ועשה בשרותם‪ .‬גם‬ ‫אם הנך גדול החוטאים‪ ,‬בעזרת קליפה של תבונה תוכל לחצות את‬ ‫ים המצוקה‪ .‬מי שיש בו אמונה‪ ,‬יש בו חוכמה‪ .‬מי שנתון בתיאום‬ ‫עצמי‪ ,‬שאמונתו היא חייו ומצא חוכמה‪ ,‬במהרה ימצא גם שלווה‬ ‫עליונה‪ .‬גם ויתור וגם עשייה קדושה הינם נתיבים אל הנעלה‪ .‬אך‬ ‫העשייה הקדושה עדיפה על הוויתור‪ .‬אין עבודה שמכתימה אדם‬ ‫טהור‪ ,‬מתואם‪ ,‬אדון לחייו‪ ,‬שנשמתו היא אחת עם נשמת כל חי‪.‬‬ ‫מי שמחשבתם רגועה לעד‪ ,‬זוכים בניצחון החיים על פני האדמה‪.‬‬ ‫האל טהור ותמיד אחד‪ ,‬ואחד הם באל לעד‪ .‬כי ההנאות שמקורן‬ ‫בעולם הזה חובות בתוכן ייסורים שעתידים לבוא‪ .‬באות והולכות‬ ‫וחולפות‪ ,‬לא בהן ימצא החכם שמחה‪ .‬מי שאיננו עובד למען גמול‬ ‫גשמי‪ ,‬אלא עושה את מה שצריך לעשות‪ ,‬הוא אכן החכם בעל‬ ‫היכולת‪ .‬קום‪ ,‬ובעזרת רוחך רומם את נשמתך‪ .‬אל תניח לנשמתך‬ ‫ליפול‪ ,‬כי נשמתך תוכל להיות לך לידיד ונשמתך תוכל להיות לך‬ ‫לצורר‪ .‬מי ייתן ובכל עת שהמחשבה חסרת המנוחה סוטה מהרוח‪,‬‬ ‫תמיד יוכל להשיבה אל הרוח ולעד‪ .‬וכשיראה את הכול באל ואת‬ ‫האל בכול‪ ,‬אז לא ימשיך האל לעוזבו והוא לא יעזוב את האל‪.‬‬

‫מבין אלפי אנשים ייתכן שאדם אחד יחתור לשלמות‪ ,‬ומבין אלפי‬ ‫חותרים ייתכן שאדם אחד יכיר את האל‪ .‬ענן המסתורין של חזותו‬ ‫קשה למעבר‪ ,‬אך אלו הבאים אליו בלב שלם חולפים מעבר לעולם‬ ‫הצללים‪ .‬אלו שמאווייהם הקהו את ראייתם מעניקים את אהבתם‬ ‫לאלילים אחרים‪ ,‬ובשעה שהם מובלים בידי טבעם האנוכי‪ ,‬נוהים‬ ‫בשלל דרכים‪ .‬יש שני נתיבים נצחיים; נתיב האור ונתיב האפלה‪.‬‬ ‫אחד מוביל למקום אשר ממנו לעולם לא חוזרים‪ ,‬השני שב לדרך‬ ‫הייסורים‪ .‬יש גמול שמקורו בכתובים או בקורבן או בחיי סגפנות‬ ‫או בגמילות חסדים‪ .‬אולם גמול הרבה יותר גדול מושג בידי החכם‬ ‫אשר מודע לאמת אודות האור והאפלה‪ ,‬ומשיג את משכנו הנצחי‪.‬‬ ‫אלה שסוגדים לאלילים‪ ,‬הולכים לאלילים‪ .‬אלה שסוגדים לאבות‪,‬‬ ‫הולכים לאבות‪ .‬אלה שסוגדים לרוח הרעה‪ ,‬הולכים לרוח הרעה‪.‬‬ ‫אך כל אלה אשר סוגדים לאל‪ ,‬באים לאל‪ .‬אלה שמגישים מנחה‬ ‫לאל במסירות‪ ,‬ולו גם עלה או פרח בלבד או פרי או מעט מים‪ ,‬זהו‬ ‫הדבר אותו יקבלו מהנפש הכמהה‪ ,‬כי בלב טהור הוגשה ובאהבה‪.‬‬ ‫לאלה שנמצאים בתיאום תמידי וסוגדים לו באהבתם‪ ,‬מעניק האל‬ ‫את יכולת החזון‪ ,‬ובזכותה הם באים אליו‪ .‬רק באהבה ניתן להבחין‬ ‫באל‪ ,‬להכיר אותו‪ ,‬לבוא אליו‪ .‬האנשים שכל היכולות של נשמתם‬ ‫נמצאות בתיאום‪ ,‬שאוחזים באותה מחשבה אוהבת כל ושמוצאים‬ ‫שמחה בטובתם של כל הברואים‪ ,‬הם מגיעים לעצמיותו של האל‪.‬‬ ‫אדם שמבטא רצון טוב כלפי כל היצורים‪ ,‬ידידותי ויש בו חמלה‪.‬‬ ‫נקי מחשיבה במונחי האני והשלי‪ ,‬שווה נפש לסבל והנאה ונוטה‬ ‫לסלוח‪ .‬שכבש את תודעתו ומלא בחדוות האל‪ .‬שנשמתו מתואמת‬ ‫ונחישותו איתנה‪ .‬שמחשבתו ובינתו מכוונות להתעמקות פנימית‬ ‫באל ומסור לאל בשלמותו‪ .‬אדם זה אכן אוהב את האל ויקר לאל‪.‬‬

‫מי ששלוותו לא מופרת בידי אחרים‪ ,‬ושבחברתו אחרים מוצאים‬ ‫שלווה‪ ,‬שמעבר להתלהבות‪ ,‬לזעם ולפחד‪ ,‬הוא יקר לאל‪ .‬מי שנקי‬ ‫מציפיות שווא‪ ,‬טהור‪ ,‬נבון ומבין את ייעודו‪ ,‬ששלוותו הפנימית‬ ‫חולשת על שני כיוונים‪ ,‬נטול פניות‪ ,‬שעשה למען האל ולא למען‬ ‫עצמו‪ ,‬אדם זה אכן אוהב את האל ויקר לו‪ .‬מי שאיננו מרגיש‪ ,‬לא‬ ‫התלהבות ולא דחייה‪ ,‬שלא מתלונן ולא מתאווה לדברים‪ .‬שמעבר‬ ‫לטוב ולרע ויש בו אהבה‪ ,‬אדם זה אכן יקר לאל‪ .‬אדם שאהבתו‬ ‫זהה לאויביו ולחבריו‪ ,‬שנשמתו שוות נפש לכבוד וקלון‪ ,‬שמעבר‬ ‫לקור ולחום‪ ,‬הנאה וסבל‪ ,‬ושמשוחרר מכבלי הקשרים הרגשיים‪.‬‬ ‫שווה נפש לשבח והאשמה‪ ,‬נפשו שלווה‪ ,‬שמח בחלקו‪ ,‬ביתו לא‬ ‫בעולם הזה והוא מלא אהבה‪ ,‬אדם זה אכן יקר לאל‪ .‬יקרים אפילו‬ ‫יותר הם אלה שיש בהם אמונה ואהבה ומוצאים באל את התכלית‬ ‫העליונה‪ .‬השומעים את דברי האמת של האל ומגיעים למי החיים‬ ‫הנצחיים‪ .‬הכמיהה התמידית להכרת הרוח הפנימית וחזון האמת‪,‬‬ ‫מעניק החירות‪ ,‬זו חוכמת האמת המובילה אל הרוח‪ .‬מה שמנוגד‬ ‫לה גובל בבורות‪ .‬ישנם אנשים שבעזרת יכולת הגות ובחסד הרוח‬ ‫מוצאים את הרוח בעצמיותם שלהם‪ .‬ישנם כאלה שמשיגים זאת‬ ‫בעזרת יכולת ההתגלות של האמת ואחרים בדרך של עשייה‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬יש אנשים שאינם יודעים‪ ,‬אך שומעים מאחרים ומוקירים‪.‬‬ ‫גם האנשים האלה חולפים מעבר למוות‪ ,‬תודות למסירותם לדבר‬ ‫האמת‪ .‬כשהאדם מבין שהאל הנמצא בעצמיותו הוא אותו האל‬ ‫הנמצא בכל דבר קיים‪ ,‬ומפסיק להזיק לעצמו תוך פגיעה באחרים‪,‬‬ ‫אז הוא אכן מתקדם אל הנתיב הנישא מכול‪ .‬כשאיש החזון מבין‬ ‫שכוחות הטבע הם השחקנים היחידים בדרמה כבירה זאת‪ ,‬ורואה‬ ‫גם את הדבר שמתקיים מעבר לכוחות הטבע‪ ,‬אז הוא נספג באל‪.‬‬

‫וכשהוא חולף מעבר לשלושת התנאים הטבעיים שמגדירים את‬ ‫גופו בר התמותה‪ ,‬אז‪ ,‬בהיותו משוחרר מלידה‪ ,‬זקנה‪ ,‬מוות וצער‪,‬‬ ‫הוא חובר לשורות האלמוות‪ .‬ניצוץ נצחי מנשמתו של האל הופך‬ ‫בעולמנו הגשמי לנשמה חיה‪ ,‬שממקמת בלבה את חמשת החושים‬ ‫ואת המחשבה שמייצגת את טבעה‪ .‬אנשי היכולת שחותרים אליו‬ ‫בהתמדה‪ ,‬מבינים אותו כדבר ששוכן בעצמיותם‪ .‬האנשים שאינם‬ ‫טהורים ושהתבונה איננה חלק מהם לעולם לא יצליחו להבין זאת‬ ‫למרות שאיפתם‪ .‬מעלות הרקיע נוצרו לשם החירות בעוד חטאי‬ ‫הגיהינום הם כבלי הנשמה‪ .‬אל תירא כי השמים הם יעדך הסופי‪.‬‬ ‫הרשעים אינם יודעים מה צריך להיעשות ומה צריך שלא יעשה‪.‬‬ ‫הטוהר איננו שוכן בלבם‪ ,‬גם לא ההתנהגות הנאותה והאמת‪ .‬הם‬ ‫מענים את נשמתם בתאוות שאינן יודעות שובע ומלאים במרמה‪,‬‬ ‫חוצפה וגאווה‪ ,‬נאחזים בדעותיהם האפלות וממשיכים במעשיהם‬ ‫הטמאים‪ .‬מוסטים מדרך הישר בידי ערב רב של מחשבות תועות‪,‬‬ ‫מסובכים ברשת האשליה וכבולים אל הנאות תאוותם‪ ,‬הם נופלים‬ ‫לגיהינום נתעב‪ .‬שלושה הם שעריו של הגיהינום‪ ,‬מקום גוויעתה‬ ‫של הנשמה‪ .‬שער התאווה‪ ,‬שער הכעס ושער החמדנות‪ .‬מי ייתן‬ ‫והאדם יימנע משלושתם‪ .‬כשהאדם משוחרר משלושת השערים‬ ‫האפלים האלה‪ ,‬הוא עושה את הדבר שטוב לנשמתו‪ ,‬ואז ממשיך‬ ‫ועובר לנתיב הנשגב‪ .‬אך האדם שדוחה את דברי הכתובים והולך‬ ‫בעקבות דחף הרצון‪ ,‬לא ישיג את השלמות‪ ,‬לא את העליצות ולא‬ ‫את הנתיב הנעלה‪ .‬לפיכך‪ ,‬הענק לכתובים את הסמכות בנוגע למה‬ ‫שנכון ומה שלא נכון‪ .‬דע את מילות הכתובים ועשה בחיים האלה‬ ‫את הדבר שצריך להיעשות‪ .‬גורלו של האדם הולך בעקבות טבעו‪.‬‬ ‫האדם הוא יציר של אמונה‪ ,‬וכפי שנראית אמונתו‪ ,‬כך הוא עצמו‪.‬‬

‫הקורבן נחשב טהור כשהוא מהווה מנחה של הוקרה בתיאום עם‬ ‫החוק הקדוש‪ ,‬ללא ציפייה לגמול ובלב שמאמין כי זו אכן חובתו‪.‬‬ ‫כבוד למורים רוחניים ולחכמים‪ ,‬בנוסף לטוהר‪ ,‬צדיקות‪ ,‬צניעות‪,‬‬ ‫גמילות חסדים ומניעת אלימות‪ ,‬זהו תיאום הגוף‪ .‬מילים המשרות‬ ‫שלווה‪ ,‬מילים יפות ונכונות‪ ,‬בנוסף לקריאה של ספרי קודש‪ ,‬זהו‬ ‫תיאום המילים‪ .‬השקטת המחשבה‪ ,‬דממה‪ ,‬תיאום עצמי‪ ,‬טוב לב‬ ‫ולב טהור‪ ,‬זהו תיאום המחשבה‪ .‬האמת היא מה שטוב ונכון‪ ,‬ולכן‬ ‫כשמלאכה נעשית כראוי‪ ,‬תכליתה היא האמת‪ .‬לפיכך‪ ,‬מי שעוסק‬ ‫בעבודת הקודש מאחר שיש לעשותה ומכניע את האנוכיות ואת‬ ‫המחשבה על הגמול‪ ,‬מלאכתו טהורה והוא שליו‪ .‬אין אדם על פני‬ ‫האדמה שיכול לוותר באופן מוחלט על העשייה‪ ,‬אך מי שמוותר‬ ‫על גמול מעשיו‪ ,‬הוא אכן פרוש‪ .‬אדם משיג שלמות כשמלאכתו‬ ‫היא סגידת האל ממנו נובעים כל הדברים וששוכן בכל הדברים‪.‬‬ ‫כשהאדם מוצא היגיון בשחרור משעבוד ונשמתו מתואמת מעבר‬ ‫לרצונות‪ ,‬אז מוביל אותו הוויתור למחוז הנשגב שמעבר לפעילות‬ ‫הארצית‪ .‬כאשר חיזיון האמת צלול והמחשבה מתואמת ביציבות‪,‬‬ ‫כשעולם הצלילים והחושים איננו בנמצא והנשמה מתעלה מעבר‬ ‫לתשוקה ולשנאה‪ .‬כשהאדם שוכן לו בבדידות שקטה וכשההגות‬ ‫וההתבוננות תמיד אתו‪ .‬כשעודף המזון איננו מטריד את בריאותו‪,‬‬ ‫ומחשבותיו ולשונו וגופו שלווים‪ .‬כשחירות מתשוקה היא רצונו‬ ‫הקבוע‪ ,‬כשאנוכיותו‪ ,‬אלימותו וגאוותו אינם בנמצא‪ .‬כשהתאווה‪,‬‬ ‫הזעם והחמדנות חדלים‪ ,‬והוא חופשי מהמחשבה‪ ,‬מצב זה נחשב‬ ‫לנשגב‪ .‬אז מתעלה האדם להר הגבוה מכולם‪ ,‬והופך ראוי לקרבתו‬ ‫של האל‪ .‬צעד בכיוונו של האל למען ישועתך ובכל נפשך‪ ,‬שהרי‬ ‫אתה המנצח‪ .‬בחסדו תשיג את השלווה העילאית‪ ,‬משכנך הנצחי‪.‬‬

‫כעת נסביר את תורת האהבה האלוהית‪ .‬אהבה שמייצגת במהותה‬ ‫את האושר האלמותי של ההגשמה ושנובעת מחסד האל והקרבה‪.‬‬ ‫השגתה מזכה את האדם בשלמות‪ ,‬קדושה ושביעות רצון עמוקה‪.‬‬ ‫כשישיגה לא יתאווה‪ ,‬לא יחוש צער ואיבה‪ ,‬לא יתלהב ולא יקדם‬ ‫את עצמו‪ .‬ביודעו אותה יהפוך משולהב‪ ,‬מרותק וייהנה ללא הרף‬ ‫משמחת הנשמה‪ .‬התאווה איננה בטבעה‪ ,‬והוויתור טבוע ביסודה‪.‬‬ ‫הוויתור מקדש את כל הפעילויות‪ ,‬דתיות וחילוניות‪ ,‬ובקידוש זה‬ ‫יש אחדות מלאה עם כל מה שמנוגד לשוויון הנפש שלה‪ .‬אחדות‬ ‫שמתבטאת בביטול של כל הפעולות האחרות‪ .‬שוויון הנפש לכל‬ ‫מניע אשר עוין אותה מתבטא בקיומו של כל מנהג חילוני או דתי‬ ‫אשר אוהד אותה‪ .‬וכשהקיום שלה מבוסס בצורה איתנה‪ ,‬מושגת‬ ‫תשומת הלב ללימודי הכתובים‪ .‬שאם לא כן קיים סיכון לנפילה‪.‬‬ ‫יש לדבוק במנהגים‪ ,‬אלא שפעולות כדוגמת אכילה יש למלא רק‬ ‫במידה הנחוצה לשם שימור בריאות הגוף‪ ,‬עד לקריסתו הטבעית‪.‬‬ ‫מאפייניה מתוארים בדרכים שונות‪ ,‬בהתאם להבדלים בהשקפות‪:‬‬ ‫אהבת עבודת האל‪ ,‬לפי אחד‪ ,‬אהבת שיח הקודש ושבח האל‪ ,‬לפי‬ ‫אחר‪ .‬ללא סתירה עם העונג של הנשמה‪ ,‬לפי השלישי‪ .‬קידוש כל‬ ‫הפעולות לאל‪ ,‬בכניעה עצמית מוחלטת ובסגפנות קיצונית‪ ,‬בעת‬ ‫היסח הדעת ממנו‪ ,‬לפי הרביעי‪ ,‬להבדיל‪ .‬כך הם מלמדים‪ ,‬ללא כל‬ ‫סתירה או אשמה בשכחה או בהתעלמות מגדולתו ומתהילתו של‬ ‫האל‪ .‬אי ידיעתה דומה לאהבה טמאה שאושרה איננו מבטיח את‬ ‫אושרו של האחר‪ .‬אהבה זו‪ ,‬להבדיל מהאחרות‪ ,‬עדיפה על עבודת‬ ‫הקודש‪ ,‬על לימוד התורה ועל משמעת ההגות‪ ,‬מפני שטבעה הוא‬ ‫זה שמניב את תוצאותיהם‪ .‬האהבה לבדה מתעלה גם עקב סלידת‬ ‫האל מהיהירות והאנוכיות ואהדתו לתחושות מצוקה וחוסר ישע‪.‬‬

‫האהבה האלוהית היא תולדה של חוכמה‪ ,‬לפי הבנתם של אחדים‪.‬‬ ‫תלות הדדית בין החוכמה למסירות‪ ,‬לפי אחרים‪ .‬לפי אנשי הרוח‪,‬‬ ‫האהבה האלוהית היא הפרי של עצמה‪ .‬כמו במקרים של שליטה‪,‬‬ ‫ביטחון ושובע‪ ,‬שיושגו רק בידי מבקשי החירות המוחלטת אשר‬ ‫ראויים לקבלתם‪ .‬השיטות להשגת האהבה העילאית מושרות בפי‬ ‫המורים‪ :‬בפרישה ממושאי החושים ובוויתור על כל מה שנלווה‪.‬‬ ‫בשירות אוהב ובלתי מופר‪ .‬בהקשבה ושירה של תהילת האל‪ ,‬גם‬ ‫בשעת פעילויות יומיומית רגילות‪ .‬האהבה מושגת בעיקר בחסדן‬ ‫של נשמות גדולות ובעזרת מידה קטנה של חסד אלוהי‪ .‬מחיצתה‬ ‫של נפש גדולה קשה מאוד להשגה‪ ,‬כמוסה‪ ,‬בלתי נתפשת‪ ,‬מעבר‬ ‫לכל טעות ובעלת יעילות מוכחת‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬היא תושג בחסדה‬ ‫בלבד‪ ,‬ברגע שיובן שאין כל הבדל בייעודיהם של האל וברואיו‪.‬‬ ‫אלה הן השיטות שצריך לסגלן‪ ,‬ותו לא‪ :‬מחברה רעה יש להימנע‬ ‫בכל מחיר‪ ,‬בהיותה הגורם לתאווה‪ ,‬כעס‪ ,‬אשליה‪ ,‬אובדן הדעת‪,‬‬ ‫מודעות לקויה ובסופו של דבר לחורבן‪ .‬תחילתם אמנם כגל קטן‪,‬‬ ‫אך כתוצאה מחברה רעה הם הופכים לים‪ .‬אדם שחוצה את עולם‬ ‫החושים‪ ,‬שמתיר את הקשרים‪ .‬שפונה לאנשים גדולים ורוחניים‪,‬‬ ‫עושה בשירותם ומשתחרר מתחושת הבעלות‪ ,‬הוא אכן חוצה אל‬ ‫הצד האחר‪ .‬אדם שמוצא מפלט במקום מבודד וטהור‪ .‬שעוקר את‬ ‫שעבודו לגמול שנובע משלושת העולמות‪ ,‬מתנער מהשפעותיהם‬ ‫של שלושת המאפיינים הטבעיים וזונח את הצבירה ואת הנכסים‪.‬‬ ‫שמוותר על פירות העשייה‪ ,‬זונח כל פעילות אנוכית וחולף מעבר‬ ‫לכל זוגות הניגודים כגון ההנאות והייסורים‪ .‬שמוותר אפילו על‬ ‫החובות שמצווים הכתובים‪ ,‬וזוכה בשטף טהור ובלתי פוסק של‬ ‫אהבה‪ .‬הוא זה שחוצה את כל העולם כולו וגם נושא אחרים אתו‪.‬‬

‫טבעה הפנימי של האהבה לא ניתן לתיאור מדויק‪ .‬כמו חוויה של‬ ‫טעם שינסה לתאר האילם‪ .‬היא מתגלה לאדם שראוי לקבלה בכל‬ ‫מקום ועת‪ ,‬נטולת כל תכונות ונטיות אנוכיות‪ ,‬מתעצמת בכל רגע‪,‬‬ ‫אחידה‪ ,‬שלמה‪ ,‬כמוסה מכול‪ ,‬וטבעה מייצג את החוויה הפנימית‪.‬‬ ‫מי שישיג אותה‪ ,‬יראה רק אותה‪ ,‬יאזין רק לה‪ ,‬ידבר רק אודותיה‬ ‫ויחשוב אך ורק עליה‪ .‬האהבה המשנית מתבטאת בשלוש צורות‪,‬‬ ‫וזאת בהתאם להבדלים בנטיות הטבעיות ודרגות הקושי השונות‪.‬‬ ‫כל אחת מהן תורמת להתפתחות הרוחנית יותר מקודמתה‪ .‬האהבה‬ ‫הזאת מושגת בקלות בהשוואה לאהבה העליונה‪ ,‬מאחר שהיא לא‬ ‫תלויה בדבר‪ ,‬מובנת מעצמה ומגלמת את מהות ההוכחה ומאחר‬ ‫שדמותה משקפת את השקט הנפשי ואת האושר העילאי‪ .‬חרדות‬ ‫ומצוקות העולם לא תמצאנה מקום במי שנכנע לאלוהיו בתבונתו‪,‬‬ ‫במעשיו ובאמונתו‪ .‬בהשגתה ולשם השגתה אין צורך בהימנעות‬ ‫מחיי חברה‪ .‬אך הוויתור על פירות העשייה יאה לה‪ ,‬ויש לשאוף‬ ‫אליו בהתמדה‪ .‬לסיפורי זימה‪ ,‬חטאים והון אין להקשיב‪ .‬גאווה‪,‬‬ ‫הבל ושאר עוונות יש להשליך‪ .‬מי שמקדיש את כל מעשיו לאל‪,‬‬ ‫מכוון כלפיו גם את הרצון‪ ,‬הכעס‪ ,‬הגאווה וכל השאר‪ .‬רק באהבה‬ ‫שמייצגת שירות קבוע‪ ,‬כמו זו של משרת מסור או רעייה‪ ,‬ניתן‬ ‫להתעלות מעבר לשלושת הגורמים‪ .‬רק באהבה צריך לנהוג ורק‬ ‫את האהבה צריך לטפח‪ .‬מי שקניינם הוא אהבה חד כיוונית לאל‬ ‫ולמענו‪ ,‬הם העילויים‪ .‬בגרונות חנוקים‪ ,‬גוף סומר שיער ועיניים‬ ‫דומעות הם משוחחים ביניהם ומטהרים לא רק את משפחותיהם‪,‬‬ ‫אלא גם את מולדתם‪ .‬הם מקנים קדושה למקומות קדושים‪ ,‬תוקף‬ ‫למעשי הצדקה וסמכות לכתובים‪ ,‬ונספגים בהם לחלוטין‪ .‬הדורות‬ ‫שחלפו חוגגים‪ ,‬המלאכים רוקדים בשמחה והארץ זוכה במושיע‪.‬‬

‫אין ביניהם הבדלים המבוססים על מעמד חברתי‪ ,‬השכלה‪ ,‬יופי‪,‬‬ ‫משפחה‪ ,‬עושר‪ ,‬מקצוע וכולי‪ .‬שהרי כולם נולדו בצלמו‪ .‬לא ראוי‬ ‫להיכנס למחלוקות בנוגע לאלוהים או אמיתות רוחניות אחרות או‬ ‫להשוות בין זכויותיהם השונות של המאמינים‪ ,‬שהרי יש מספיק‬ ‫מקום לשונות בהשקפות‪ ,‬ואף טיעון המבוסס על היגיון בלבד אינו‬ ‫משכנע בפני עצמו‪ .‬כתבי קודש שמלמדים מסירות דורשים דיון‬ ‫והגות‪ .‬מנהגים המעוררים מסירות צריך לקיים‪ .‬משוחרר מהנאה‪,‬‬ ‫כאב‪ ,‬תאווה‪ ,‬כוונת רווח וכדומה‪ ,‬לא ראוי שיבזבז את הזמן היקר‬ ‫אפילו לחצי שנייה‪ .‬מעלות כגון אי אלימות‪ ,‬כנות‪ ,‬הגינות‪ ,‬חמלה‬ ‫ואמונה בישויות רוחניות יש לטפח ולשמר‪ .‬רק את האל היקר יש‬ ‫לעבוד בכל זמן והיבט של החיים‪ ,‬ובידי אנשים משוחררים מכל‬ ‫דאגות‪ .‬כשמהללים אותו הוא מתגלה במהרה ומברך את מאמיניו‬ ‫בהגשמה‪ .‬מכל האמיתות הנצחיות והמוחלטות האהבה האלוהית‬ ‫היא גדולה מכול‪ .‬האהבה האלוהית היא אכן גדולה מכול‪ .‬ולמרות‬ ‫שהיא אחת בפני עצמה‪ ,‬היא מתגלה באחת עשרה צורות‪ .‬אהבת‬ ‫שיבוח המעלות האלוהיות‪ .‬אהבת היופי האלוהי‪ .‬אהבת הסגידה‪.‬‬ ‫אהבת הזכרת האל‪ .‬אהבת שירות האל‪ .‬אהבת האל כידיד‪ .‬אהבת‬ ‫האל כבנו‪ .‬אהבת האל בדומה לרעייה‪ .‬אהבת ההתמסרות השלמה‬ ‫אליו‪ .‬אהבת ההתבטלות המוחלטת בפניו‪ ,‬ואהבת ייסורי הריחוק‬ ‫ממנו‪ .‬בהסכמה אחת וללא פחד מלהגם של האנשים אישרו מורי‬ ‫האהבה האלוהית את הדברים אשר נאמרו לעיל; קומרה‪ ,‬ויאסה‪,‬‬ ‫סוקה‪ ,‬סאנדיליה‪ ,‬גארגה‪ ,‬וישנו‪ ,‬קאונדיניה‪ ,‬ססה‪ ,‬אודבה‪ ,‬ארוני‪,‬‬ ‫באלי‪ ,‬האנומן וויביסאנה‪ .‬מי שמאמין ובוטח בבשורתו המיטיבה‬ ‫של נאראדה ומתנהל לאורה בנאמנות‪ ,‬הוא נושא את אהבת האל‪.‬‬ ‫הוא מגשים את האל האהוב מכול והוא משיג את האל היקר מכול‪.‬‬

‫יש רק אלוהים אחד; שמו אמת‪ ,‬טבעו יצירתי ודמותו אלמותית‪.‬‬ ‫ללא פחד‪ ,‬ללא עוינות‪ ,‬גולמי ומואר מעצמיותו‪ .‬הוא מושג בחסד‬ ‫המורה‪ .‬תוך שקיעה במחשבות על האלוהים‪ ,‬לא יבהיר האדם את‬ ‫קיומו‪ ,‬גם אם יהרהר בדבר מאות אלפי פעמים‪ .‬גם אם ישמור על‬ ‫שתיקה ויישאר ספוג באהבתו התמידית של האל‪ ,‬לא ישיג שקט‬ ‫נפשי‪ .‬בהוראת האל נוצרים הגופים‪ .‬והוראתו לא ניתנת לתיאור‪.‬‬ ‫בפקודתו זוכות הנשמות בקיום ובפקודתו מושגת הגדולה‪ .‬אחדים‬ ‫זוכים בפקודתו בברכות בעת שאחרים נשלחים בפקודתו לשוטט‬ ‫בנדודיהם לעד‪ .‬אין מחסור באנשים שמתקיימים מדיונים אודות‬ ‫האל‪ .‬מיליוני אנשים מעבירים מיליון מיליוני דרשות ותיאורים‬ ‫הנוגעים לאל‪ .‬המעניק ממשיך לתת‪ ,‬אך המקבל מתעייף מלקחת‪.‬‬ ‫בפקודתו גורם המנהיג לאנשים לצעוד בנתיבו‪ .‬במעשים טובים‬ ‫מושגת הגלימה הפיסית ובברכתו של האל מושג השער לגאולה‪.‬‬ ‫המורה הסביר לי דבר אחד‪ :‬קיים רק מפרנס אחד לכל הברואים‪.‬‬ ‫מי ייתן ולא אשכחהו לעולם‪ .‬אם אשביע את רצונו‪ ,‬תהיה זאת‬ ‫טבילת טהרתי‪ .‬ללא ריצויו‪ ,‬מה התועלת בטבילה‪ .‬בשמיעת שם‬ ‫האלוהים לא יוכל המוות לענות את האדם‪ .‬בשמיעת שם האדון‬ ‫מוצאים הצער והחטא את חורבנם‪ .‬בשמיעת שם אלוהים מבין בן‬ ‫התמותה את הדרכים לאיחוד עם האל וסודות הגוף‪ .‬בשמיעת שם‬ ‫האל נמחים המחלה והרשע‪ .‬בהקשבה לשם האל מושגים הכנות‪,‬‬ ‫הסיפוק והבנת האל‪ .‬בשמיעה וקריאה מתמדת של שם האל זוכה‬ ‫האדם בכבוד‪ .‬בשמיעת השם רוכש האדם בקלות את הגות האל‪.‬‬ ‫בשמיעת שם האל צולל האדם אל תוך מעמקי אוקיינוס המעלות‪.‬‬ ‫הקשבה לשם האל הופכת את בן התמותה לאדם משכיל‪ ,‬למנהיג‬ ‫רוחני ולמלך‪ .‬בשמיעת שם האדון מוצאים העיוורים את דרכם‪.‬‬

‫מצבו של בן התמותה המציית לאל איננו ניתן לתיאור‪ .‬מי שמנסה‬ ‫לתאר זאת‪ ,‬מתחרט על כך בהמשך‪ .‬כאשר אדם מציית לאל‪ ,‬אותו‬ ‫אדם מבין את האושר הנובע מהדבר‪ ,‬בנפשו שלו‪ .‬באמונת האמת‬ ‫בשם האל נכנסות ההבנה האלוהית והתבונה אל נפשו של האדם‪.‬‬ ‫באמונת האמת בשם האל מושגת ידיעת כל התחומים‪ .‬המאמין‬ ‫בשם האל‪ ,‬לא יפגוש מכשולים בדרכו‪ .‬למאמינים בשם האלוהים‬ ‫יש ברית עם היושר‪ .‬המציית לצווי האל מגיע אל דלת הישועה‪.‬‬ ‫הנבחרים מתקבלים והנבחרים עילאיים‪ .‬כמה עוצמה ויופי מרתק‬ ‫שייכים לך‪ ,‬האל‪ .‬רבים מספור הם הגיגיך ורבים מספור הוגים בך‬ ‫באהבה‪ .‬רבים מספור הם חסידיך ורבים מספור חוזרים בתשובה‪.‬‬ ‫רבים מספור הם אנשים אדוקים‪ ,‬רבים מספור הם אנשים נדיבים‪.‬‬ ‫בזכות איזו סמכות אצליח להקיף את תורותיך; אינספור כסילים‬ ‫הינם עיוורים באופן מחריד‪ .‬אינספור חוטאים ממשיכים לחטוא‪.‬‬ ‫אינספור שקרנים משוטטים בתעייה‪ .‬כל דבר שמרצה אותך הוא‬ ‫עיסוק נאה‪ .‬רבים מספור שמותיך ורבים מספור משכנותיך‪ ,‬האל‪.‬‬ ‫ר בים מספור מחוזותיך‪ ,‬בלתי נגישים ובלתי נתפשים‪ .‬באמצעות‬ ‫מילים נהגה שמך ובאמצעות מילים הנך מהולל‪ .‬באמצעות מילים‬ ‫ומזמורים אמונתך ומעלותיך מקולסים‪ .‬הגורל רשום באיגרות על‬ ‫מצחם של האנשים‪ .‬העפר על הידיים המאובקות‪ ,‬הרגליים וחלקי‬ ‫הגוף האחרים מנוקה באמצעות שטיפה במים‪ .‬הנשמה שמחוללת‬ ‫בחטאים‪ ,‬מטוהרת באהבת שם האל‪ .‬ממילים הנובעות מהפה‪ ,‬ותו‬ ‫לא‪ ,‬הופך אדם לחסר מעלה או אכזר‪ .‬עליה לרגל‪ ,‬תשובה‪ ,‬חמלה‬ ‫ונתינת צדקה מזכות רק בגרגר של כבוד‪ .‬מי שמקשיב מכל הלב‪,‬‬ ‫מאמין ואוהב את שם האלוהים‪ .‬משיג ישועה תוך טבילה יסודית‬ ‫במקדש עצמיותו‪ .‬כל המעלות הן שלך אלוהים‪ ,‬ולי אף לא אחת‪.‬‬

‫ללא השגת המעלות‪ ,‬השירות המסור של האל לא יוכל להתבצע‪.‬‬ ‫המהללים משבחים את האל‪ ,‬אך אינם משיגים את ידיעתו‪ .‬אין‬ ‫גבול לשבח האל ולאלה שמתארים אותו‪ .‬בלתי מוגבלים מעשיו‬ ‫ובלתי מוגבלת נתינתו‪ .‬אין גבול להתבוננות במעלותיו ולהקשבה‬ ‫להן‪ .‬גבול זה‪ ,‬איש לא יכיר‪ .‬ככל שנתאר אותו‪ ,‬כך יהפוך ליותר‬ ‫מעורפל‪ .‬אדיר האל ומרומם מושבו‪ .‬שמו עליון יותר מהעליון‪.‬‬ ‫רבים וטובים‪ ,‬מעבר לכל מה שניתן להעריך‪ ,‬שקועים במחשבות‬ ‫אודותיו‪ .‬המונים גוועים לאבדון ברשעותם‪ .‬רבים וטובים סובלים‬ ‫ממצוקה‪ ,‬רעב וענישה מתמדת‪ .‬גם אלה מתנותיך‪ ,‬מרעיף החסד‪.‬‬ ‫השחרור משעבוד נעשה ברצון האלוהים‪ .‬לאף אחד אחר אין כל‬ ‫מילה בדבר‪ .‬האל עצמו יודע כול‪ ,‬ובעצמו נותן‪ .‬ברם‪ ,‬מעטים הם‬ ‫אלה המכירים במתנות האל‪ .‬יקרות הן מעלותיך‪ ,‬אלוהים‪ ,‬ויקרים‬ ‫דבריך‪ .‬יקרה חיבתך ויקרה ההתעמקות בך‪ .‬יקר משפטך האלוהי‬ ‫ויקר היכלך‪ .‬יקרות מתנותיך ויקר חותם אישורך‪ .‬יקרה נדיבות‬ ‫לבך ויקר מנהלך‪ .‬בדיון מתמשך אודותיך‪ ,‬אשאר ספוג באהבתך‪.‬‬ ‫רבים וטובים מתארים אותך ומנסים לתאר אותך‪ .‬גם אז לא יוכלו‬ ‫לתאר מקצת ממעלותיך‪ .‬מהו השער והמשכן אשר בעת שבתך בו‬ ‫אתה‪ ,‬האל‪ ,‬דואג לכול‪ .‬אינספור כלים מוזיקליים מסוגים מגוונים‬ ‫מהדהדים שם‪ ,‬ורבים לאין ערוך הנגנים‪ .‬הרוח‪ ,‬הים והאש שרים‬ ‫אותך והצדק הישר שר את תפילתך בשערך‪ .‬אנשים מושלמים‪,‬‬ ‫בשעה שהם מיושבים בדעתם‪ ,‬שרים אודותיך והקדושים‪ ,‬בשעת‬ ‫שרעפיהם‪ ,‬שרים את אותם הדברים‪ .‬החוקרים המלומדים‪ ,‬קוראי‬ ‫כתבי הדעת של כל התקופות‪ ,‬יחד עם שבעת החכמים העילאיים‪,‬‬ ‫מרוממים את שמך‪ .‬הלוחמים הנעלים‪ ,‬האדירים בכוח‪ ,‬והגיבורים‬ ‫האלוהיים שרים אותך וארבעת מקורות היצירה מאדירים אותך‪.‬‬

‫הפוך את שביעות הרצון לעגיל באוזניך‪ ,‬את ההסתפקות במועט‬ ‫לקערת הנדבות שלך ואת יישוב הדעת לאפר אשר על גופך‪ .‬הנח‬ ‫למחשבות המוות לשמש לך מעיל טלאים‪ .‬לצניעות‪ ,‬כמו במקרה‬ ‫של הגוף הבתולי‪ ,‬למחוז חייך ולאמונה באלוהים למקל הליכתך‪.‬‬ ‫הפוך את אחוות כל האנשים‪ ,‬למסדר המחוננים הנעלה מכול וראה‬ ‫בכיבוש העצמי את כיבוש העולם כולו‪ .‬הפוך את הדעת האלוהית‬ ‫למזונך‪ ,‬את הרחמים לכלכלתך והקשב לניגון האלוהי הפועם בכל‬ ‫הלבבות‪ .‬כס האל ואסמיו שוכנים בכל העולמות‪ .‬כל דבר שנקבע‬ ‫בהם‪ ,‬נקבע רק פעם אחת לכולם‪ .‬אלוהים הוא האמת‪ ,‬והאמת היא‬ ‫היכלו‪ .‬הקדושים שהתקבלו לשם נראים מלאי חסד‪ .‬והם נושאים‬ ‫את חותם החסד של אדונם הרחום‪ .‬הרע והטוב ייבחנו שם‪ .‬כי זו‬ ‫חובתו המוסרית של מחוז היושר‪ .‬רבים מספור הם בעלי הידיעה‬ ‫האלוהית ורבים מספור הם משרתיו של האלוהים‪ .‬במחוז הדעת‬ ‫זוהר הדיון האלוהי עד לאין שיעור‪ .‬היופי הוא שפתו של מחוז‬ ‫המאמץ הרוחני‪ .‬שם מעוצבים מחדש ההכרה הפנימית‪ ,‬התבונה‪,‬‬ ‫הנפש וההבנה‪ .‬בשפת האדם יש כוח רוחני שמקורו במחוז החסד‪.‬‬ ‫הלוחמים אדירי העוצמה והגיבורים שוכנים שם‪ .‬בהם משתמרת‬ ‫במלואה עוצמתו של האל ששוכן בכול‪ .‬אנשים שמאוחדים באופן‬ ‫מוחלט בהערצתו של האל‪ ,‬שוכנים שם‪ .‬יופיים לא ניתן לתיאור‪.‬‬ ‫אנשים שהאל שוכן בליבם‪ ,‬לא מתים ולא מרומים‪ .‬קדושיהם של‬ ‫העולמות השונים שוכנים שם‪ .‬הם עולצים על כך שהאל האמיתי‬ ‫נמצא בלבם‪ .‬במחוז האמת שוכן האל חסר הצורה‪ .‬אלוהים מביט‬ ‫בבריאה אשר יצר והופך אותה למאושרת בשעה שהוא משיר את‬ ‫מבטו הרחום אל הברואים‪ .‬ישנם יקומים על גבי יקומים ובריאות‬ ‫על גבי בריאות‪ .‬בהתאם להחלטת אדונם הם זוכים בתפקודיהם‪.‬‬

‫הפוך את האיפוק לכבשנך‪ ,‬את הסבלנות לצורף‪ .‬ההבנה לסדנך‪,‬‬ ‫הידיעה האלוהית לכליך‪ .‬יראת האלוהים מפוחך‪ ,‬תרגול הסייגים‬ ‫להבתך ואהבת האל לכלי ההיתוך שלך‪ ,‬שבו נצרף הצוף של שם‬ ‫האל‪ .‬כך‪ ,‬במטבעה האמיתית‪ ,‬נוצר העולם האלוהי‪ .‬זוהי שגרת‬ ‫יומם של האנשים שהאל משיר אליהם את מבטו הרחום‪ .‬המעלות‬ ‫והחסרונות יוקראו בנוכחותו של שופט הצדק‪ .‬על סמך המעשים‬ ‫שמיוחסים להם‪ ,‬חלקם יהיו קרובים לאל וחלקם יהיו רחוקים‪ .‬כל‬ ‫המהללים נפגשו יחדיו והיללו את חשיבותך‪ .‬הם לא יוכלו לתאר‬ ‫אפילו קמצוץ מגדולתך‪ .‬כל האמיתות‪ ,‬כל הפשטות‪ ,‬כל הטוב וכל‬ ‫הדרם של כוחות הנסתר‪ ,‬איש מעולם לא השיג כוחות אלה ללא‬ ‫ברכתך‪ .‬בחסדך הם נרכשים‪ .‬איש לא יוכל למנוע או לעצור זאת‪.‬‬ ‫כשאחזור על שמך אחיה‪ ,‬כשאשכך אותו אמות‪ .‬קשה לביטוי הוא‬ ‫שם האמת‪ .‬כשהאדם חש ברעב לשם האמת‪ ,‬הרעב הזה יכלה את‬ ‫מכאוביו‪ .‬גם אם ייפגשו כל האנשים ויהללו את שמך‪ ,‬לא תגדל‬ ‫מכך ולא תקטן‪ .‬אל זה לא ימות‪ ,‬ולעולם לא ידע אבל‪ .‬הוא ממשיך‬ ‫להעניק‪ ,‬מזונו לעולם לא יחסר‪ .‬זוהי סגולתו הבלעדית‪ ,‬בכך שאין‬ ‫אחר כמותו‪ .‬מעולם לא היה‪ ,‬גם לא יהיה‪ .‬כפי שגדול הנך‪ ,‬האל‪,‬‬ ‫כך גדולות מתנותיך‪ .‬חברי‪ ,‬המורה הזוהר‪ ,‬האר אותי בשמו של‬ ‫האל שנוכח בכל מקום‪ .‬השם שניגלה לי בהדרכתו של המורה הוא‬ ‫ידיד חיי‪ ,‬ושבח האל הוא שליחות חיי‪ .‬המזל המוצלח ביותר שייך‬ ‫לעבדי האל שמוכיחים אמונה באדון ששוכן בכול‪ ,‬וצימאון לאל‪.‬‬ ‫השגת שם האדון השוכן בכול נותנת להם סיפוק‪ ,‬וכשהם נמצאים‬ ‫בחברתם של הצדיקים מעלותיהם קורנות‪ .‬אתם הצדיקים‪ ,‬הרהרו‬ ‫בדבר האלוהים‪ ,‬מפיג כל המצוקות‪ .‬האלוהים בעצמו הוא האדון‪,‬‬ ‫והאלוהים בעצמו הוא העבד; כמה חסר חשיבות הוא בן האנוש‪.‬‬

‫יהיה מה שיהיה‪ ,‬אל תתייאש‪ .‬גם אם כל הדלתות סגורות‪ ,‬יימצא‬ ‫לך נתיב נסתר שאף אחד לא מכיר‪ .‬עדיין אינך יכול לראותו‪ ,‬אך‬ ‫גני עדן רבים נמצאים בסיומו‪ .‬אל תחפש את גן העדן והגיהינום‬ ‫בעתיד‪ .‬שניהם מתקיימים בהווה‪ .‬הניסיון להבין להיכן מובילה‬ ‫הדרך הוא חסר טעם‪ .‬חשוב רק על הצעד הראשון‪ ,‬השאר יבוא‬ ‫בעקבותיו‪ .‬כל רגע בו אנו מצליחים לאהוב ללא ציפיות‪ ,‬חישובים‬ ‫וויכוחים‪ ,‬אנחנו בגן עדן‪ ,‬כל רגע בו אנו נלחמים ושונאים‪ ,‬אנחנו‬ ‫בגיהינום‪ .‬מרבית המריבות והמתחים נובעים מהשפה‪ .‬אל תעניק‬ ‫חשיבות רבה למילים‪ .‬במחוזות האהבה אין מקום לשפה‪ ,‬האהבה‬ ‫היא אילמת‪ .‬הכימיה של המחשבה שונה לחלוטין מהכימיה של‬ ‫האהבה‪ .‬השכל זהיר‪ ,‬חשדן‪ ,‬מתקדם צעד אחר צעד‪ .‬הוא מייעץ‬ ‫להיזהר ולהישמר‪ ,‬בעת שהאהבה קוראת לך להשתחרר‪ .‬החיפוש‬ ‫אחר האמת נעשה על ידי הלב ולא על ידי המחשבה‪ .‬היעזר בלבך‬ ‫כמדריך‪ ,‬לא בראש המונח על כתפיך‪ .‬הייה אחד מאלה שמכירים‬ ‫את השטן‪ ,‬לא אחד מאלה שרוצחים אותו‪ .‬השטן הוא לא מפלצת‬ ‫האורבת לנו‪ ,‬הוא הקול הפנימי‪ .‬חפש את השטן שלך בעצמך ולא‬ ‫באחרים‪ .‬זכור שאדם שמכיר את השטן שלו‪ ,‬מכיר גם את אלוהיו‪.‬‬ ‫אוהבים‪ ,‬לאן אתם הולכים‪ ,‬את מי אתם מחפשים‪ .‬אהובתך נמצאת‬ ‫כאן‪ .‬היא גרה פה‪ ,‬בשכונתך‪ .‬פניה מכוסות והיא מסתתרת מאחורי‬ ‫הפרגוד וקוראת לך בעודך מחפש והולך לאיבוד בערבות הפרא‬ ‫ובמדבר‪ .‬הפסק לחפש פרחים‪ ,‬הגן מלבלב בביתך‪ .‬בשעה שאתה‬ ‫מחפש אחר תכשיטים זולים‪ ,‬בית האוצרות ממתין לך בהווייתך‬ ‫שלך‪ .‬אין כל סיבה לסבל‪ ,‬אלוהים נמצא כאן‪ .‬יש יותר מורי שקר‬ ‫בעולמנו מכוכבים‪ .‬המורה האמיתי הוא האחד שגורם לך לראות‬ ‫את האור הפנימי שלך‪ ,‬לא האחד שמחפש לעצמו כבוד ומלווים‪.‬‬

‫כדי להתקרב לאמת ולצדק אנחנו נדרשים ללב יפה ועדין‪ .‬כל אדם‬ ‫לומד בסופו של דבר להיות יותר עדין‪ .‬שנה את עצמך כדי לשנות‬ ‫את העולם‪ .‬יתכן שיש לאדם פגם אחד שמאפיל על אלף מעלות‬ ‫או מעלה שגוברת על אלף חסרונות‪ .‬המעט מלמד הרבה‪ .‬הלכלוך‬ ‫האמיתי איננו חיצוני‪ ,‬אלא פנימי‪ ,‬זה ששוכן בלבנו‪ .‬ניתן להסיר‬ ‫את כל הכתמים בעזרת מים‪ .‬הדבר היחידי שלא ניתן להסרה הוא‬ ‫הטינה‪ ,‬הכוונה הרעה שנדבקת ללבנו‪ .‬לכל אדם יש פנים שונות‪,‬‬ ‫תכונות שונות‪ ,‬כינויים שונים‪ .‬אילו רצה האל שנהיה זהים‪ ,‬היה‬ ‫עושה זאת מזמן‪ .‬דחיית השונה והאשמה של אחרים בחסרונותינו‬ ‫מהווים ביזוי של האל‪ .‬העולם כולו מסתכם בבן האנוש‪ .‬חיים ללא‬ ‫אהבה הם בזבוז‪ .‬האם לבחור באהבה רוחנית‪ ,‬חומרית או גופנית‪.‬‬ ‫אל תחשוב כך‪ .‬אפליה גוררת אפליה‪ .‬האהבה לא נזקקת לשם‪ ,‬סוג‬ ‫או הגדרה‪ .‬האהבה היא עולם בפני עצמו; או שאתה במרכזו או‬ ‫שאתה בחוץ‪ ,‬משתוקק‪ .‬השכל יקדם אותך אל הסף‪ ,‬אך לא יכניסך‬ ‫אל תוך הבית‪ .‬האור והחושך הם ריקוד אהבה‪ .‬לאהבה אין סיבה‪,‬‬ ‫היא המצפן של סודות האל‪ .‬האוהב והאהבה הינם בלתי נפרדים‬ ‫ונצחיים‪ .‬כשאנסה לתאר את האהבה ברגעי האחווה‪ ,‬תדבק לשוני‬ ‫לחכי‪ .‬כשאנסה לכתוב אודותיה‪ ,‬אהפוך לחסר אונים‪ .‬העט שלי‬ ‫נשבר והנייר נשמט במקום הנסתר בו האוהב והאהבה מתמזגים‪.‬‬ ‫כל רגע זוכה בתפארת בזכותו של אור האהבה‪ .‬אני כל כך זעיר‪,‬‬ ‫עד שבקושי ניתן להבחין בי‪ .‬כיצד תוכל אהבה עצומה שכזאת‬ ‫למצוא בי משכן‪ .‬התבונן בעיניך‪ ,‬הן כה זעירות‪ ,‬אך יש ביכולתן‬ ‫להבחין בדברים עצומים‪ .‬נולדת עם יכולת‪ ,‬עם טוב לב ואמינות‪,‬‬ ‫עם רעיונות וחלומות‪ ,‬עם משמעות ועם כנפיים‪ .‬לא נועדת לזחול‪,‬‬ ‫ואל תעשה זאת‪ .‬יש לך כנפיים‪ ,‬למד כיצד להשתמש בהן‪ ,‬ועוף‪.‬‬

‫כל הדתות וכל המזמורים הם כולם שיר אחד‪ .‬ההבדלים ביניהם‬ ‫הם הבל ואשליה‪ .‬קרני השמש נראות שונה על הקיר אחד לעומת‬ ‫קיר אחר ושונות לגמרי על הקיר הזה‪ ,‬אך הן תמיד נשארות קרני‬ ‫שמש‪ .‬הבגדים האלו‪ ,‬הזמן הזה‪ ,‬החלל והאופי ניתנו לנו בהשאלה‬ ‫מהאור ובעת שאנו מתפללים אנחנו משיבים לו אותם‪ .‬כפי שאדם‬ ‫יכול להיות אביך‪ ,‬אח של אדם אחר ודוד לאדם נוסף‪ ,‬כך הדבר‬ ‫שאותו אתה מחפש הוא בעל שמות רבים‪ ,‬אך עם קיום אחד בלבד‪.‬‬ ‫הפסק לחפש אחר אחד השמות‪ ,‬התקדם מעבר להיאחזות בשמות‪.‬‬ ‫כל מלחמה וכל עימות בין האנשים התרחשו כתוצאה מאי הסכמה‬ ‫כלשהי בנוגע לשמות‪ .‬זאת איוולת שאין לה תועלת‪ ,‬שהרי מעבר‬ ‫לווכחנות‪ ,‬במקום שבו כולנו בני אדם‪ ,‬שם נמצא שולחן ארוך של‬ ‫אחווה‪ ,‬ערוך בצורה ראויה וממתין לכך שכולנו נבוא ונשב סביבו‪.‬‬ ‫יש קהילה של חברים ברוח‪ .‬חבור אליה וחוש בעונג של ההליכה‬ ‫ברחוב סואן והפיכה לרעש עצמו‪ .‬שתה את מלוא תשוקתך‪ ,‬הרגש‬ ‫את הקלון‪ .‬עצום את שתי עיניך כדי לראות בעזרת העין הנוספת‪.‬‬ ‫פתח את ידיך אם ברצונך שיחבקוך‪ .‬שב במעגל הזה‪ ,‬חדל להתנהג‬ ‫כמו זאב וחוש באהבת הרועה הממלאת אותך‪ .‬בשעת ליל אהובתך‬ ‫משוטטת‪ ,‬אל תשלים עם דברי הנחמה‪ .‬סגור פיך על המזון‪ ,‬טעם‬ ‫את פה אהובתך בפיך‪ .‬האדם נאנח‪ :‬היא זנחה אותי‪ ,‬הוא זנח אותי;‬ ‫עוד עשרים שכאלה יופיעו בדרכך‪ .‬רוקן את עצמך מכל הדאגות‪,‬‬ ‫חשוב על האחד אשר יצר את המחשבה‪ .‬מדוע אתה נשאר בכלא‪,‬‬ ‫בשעה שהדלת פתוחה לרווחה‪ .‬צא אל מחוץ לסבך של המחשבה‬ ‫המפוחדת‪ .‬חייה את חייך בדממה‪ .‬זרום מטה ומטה מבעד טבעות‬ ‫ההוויה שהולכות ומתעבות לעד‪ .‬את האהבה המופלאה‪ ,‬הניחי לי‬ ‫לשיר את נפלאותייך‪ ,‬הניחי לי לפתוח במילים אלו דלת אל האור‪.‬‬

‫ספר שנכתב באמצע החיים כדי לשוב ולמצוא אותו ברוב הימים‪,‬‬ ‫וזאת מתוך דאגה שהזיקה למקורות תושחת ותאבד‪ .‬תלמוד הידע‬ ‫המקודש נחשב לעיסוק הקרוב ביותר לחופש‪ ,‬כי הוא ניתן להשגה‬ ‫רק היכן שהלב נמצא‪ .‬האמת היא אחת‪ ,‬השמועות אודותיה רבות;‬ ‫כדי לזהות אותה יש להבדיל בינה לבין התוספות‪ .‬איש הרוח טווה‬ ‫את חוטי המחשבה ואורג אותם על גבי המסגרת הנתונה לפי כללי‬ ‫הצמצום‪ .‬בדימויים אחרים הוא מצייר את התגלות הידע בשכבות‬ ‫או מחדד את המסר ורושם אותו על מסך הרוח‪ .‬ההתכנסות המלאה‬ ‫שייכת לקוראים‪ ,‬שמרחיבים את לבם לתרבויות ומסורות אחרות‪.‬‬ ‫כל הידע שבעולם לא יקיף את האמת‪ ,‬שבינתה שנמצאת בתנועה‬ ‫מתמדת ושתיאורה בלשון זכר נכון באותה מידה גם בלשון נקבה‪,‬‬ ‫כי אין רקע מגדרי בעולמות הרוח‪ .‬האנשים זהים בטבעם הבסיסי‬ ‫ושונים בתכונותיהם‪ .‬היסוד המשותף שלהם ממוקם בלב מישורי‬ ‫ההוויה ומזוהה עם העצמיות‪ .‬כל התורות מובילות בסופו של דבר‬ ‫להכרת העצמיות‪ .‬תורת הקורבן עושה זאת על ידי רתימת היכולת‬ ‫ויישומה‪ .‬רתימת היכולת לצורך השגת הריסון עצמי נקראת יוגה‪.‬‬ ‫היוגה היא התנאי המקדים לאחיזה בכלי היישום‪ .‬הצגתה כאיחוד‬ ‫עם הנשגב מקדימה את המאוחר‪ .‬הנפת כלי ההתעוררות והשחרור‬ ‫נקראת טנטרה‪ .‬חירות האדם‪ ,‬קירוב לבבות‪ ,‬שלטון עצמי‪ ,‬ערבות‬ ‫הדדית‪ ,‬אמנה חברתית‪ ,‬דמוקרטיה חד מפלגתית‪ ,‬בחירות ישירות‬ ‫ושוות במעגלים מתפשטים וממשלת צדיקים עולמית הם הכלים‪.‬‬ ‫טבעות בתוך טבעות‪ ,‬מצולעים בתוך מצולעים‪ ,‬שנים בתוך שנים‬ ‫בעוגת חתונה עם אלפי קומות ועם עדים שמביטים לכל הכיוונים‪.‬‬ ‫על העוגה ניצבים המסר והקוראים; הוא נשבע אמונים למקורות‪,‬‬ ‫והם נשבעים להתמיד בקריאה רק אם הדבר נעשה בקלות והנאה‪.‬‬

‫לפני שבאו לעולם המילים שלט במחשבתנו הקול החייתי‪ .‬כשבני‬ ‫האדם למדו לשלוט בתבניות הצלילים החלו לנבוע מתוכם מילים‬ ‫נעלות‪ ,‬שהגייתן הנכונה הניבה ברכה ושיבושן זימן אסון‪ .‬בשלב‬ ‫הבא עוצבו תבניות חלקיות שסייעו לדמיון להשלים את התמונה‪.‬‬ ‫המילה המדוברת הולידה את המילה הכתובה מתוך רצון להרחיב‬ ‫את תחומי שלטונה‪ .‬אז החל האדם לצעוד בדרך הגבוהה‪ ,‬להותיר‬ ‫צוואות רוחניות ולטעת עצים לדורות הבאים‪ .‬אדם שבוחר במסר‬ ‫הכתוב זוכה בדבר אחד‪ ,‬אדם שבוחר במסר המדובר זוכה במשהו‬ ‫אחר לגמרי‪ .‬שניהם מצווים לשמור על עמימות המשל‪ ,‬כי אמירת‬ ‫האמת תביא לשלילתה כמו דחיית איברים אחרי השתלה‪ .‬ההונאה‬ ‫מתעתעת ברגש‪ ,‬השקר הלבן מוצפן בתבנית כפולת פנים שנועדה‬ ‫לטהר את כשלי המחשבה‪ .‬כף יד לצד כף יד‪ ,‬אש שחורה על גבי‬ ‫אש לבנה‪ ,‬כך מוגשים לנו גן העדן והגיהינום לבחירה‪ .‬האדם הוא‬ ‫מה שהוא מטמיע‪ .‬הגירוי נקלט בחושים‪ ,‬מעובד בהכרה ומקוטלג‬ ‫בתודעה‪ .‬המודעות היא מקדם התודעה‪ ,‬העיקרון שקבוע ביסודה‬ ‫והערכים שהיא מקדשת‪ .‬המודעות הנאורה עטופה בהילה תכולה‪,‬‬ ‫שאמונה על הצנעת הסגנון וחידוד המסר‪ .‬בכל מקום שבו מפציע‬ ‫האור המנחה מופיע הגוון המשלים בסניף שנפתח ממול‪ .‬אינספור‬ ‫בני אור נטבחו על קידוש האידיאל‪ ,‬המודעות שהאירה אותם היא‬ ‫זאת שתנצח‪ .‬ההונאה מסתננת לשורותיהם ומחבלת במאבקם‪ ,‬אך‬ ‫לא יכולה להרוג את החלום‪ .‬כשהאנשים ילמדו להבדיל בין עיקר‬ ‫לטפל ויזהו את הכשלים שגורמים להם לסטות מדרך הישר‪ ,‬יבוא‬ ‫הקץ לרידוד התכנים‪ ,‬החלשת היכולות ורדיפת הבצע והמותרות‪.‬‬ ‫וכשיפסיקו לחיות חיים של אחרים‪ ,‬לשרת אינטרסים זרים‪ ,‬לסגוד‬ ‫לצללי הנשמה ולהתרפס בפני הפחד יבוא הקץ לשעבודם העצמי‪.‬‬

‫המיתוס מקנה תוקף לתכנים שאינם ניתנים להטמעה באופן ישיר‬ ‫ושאינם נפגמים כתוצאה מהאבסורדיות של הנרטיב‪ .‬מיתוסים הם‬ ‫מאגרי מידע עתיקים‪ ,‬שמתארים את מארג הקשרים של העולמות‬ ‫הנסתרים ומתקיימים במקום המושלם‪ ,‬שנדמה כי נעלם מעולמנו‪.‬‬ ‫לשון כפולה שמשתמעת לשתי הפנים היא הכלי המיתי שמשחרר‬ ‫אסירים‪ ,‬מרפא חולים‪ ,‬מחיה מתים ומעניק במה לדעות שקולן לא‬ ‫נשמע‪ .‬באותה נשימה הוא מכשיר את התנאים לקריסת התרבויות‬ ‫שבגדו באהבת האדם וייצגו תורות שקריות ותכנים גזעניים‪ .‬הנזק‬ ‫הגדול נגרם כשהמיתוסים מוצגים בתור ראיות לסמכות המוסרית‪,‬‬ ‫וכשזו מאבדת את זוהרה היא גוררת את המיתוס המזוהה אתה אל‬ ‫קברה‪ .‬אנשים שאינם מסוגלים להבדיל בין המשמעות המילולית‬ ‫לסמלית‪ ,‬מריעים למלך העירום והופכים את המציאות לגיהינום‪.‬‬ ‫הם יעמדו במבוכה ויכו על חטאם כשיובהר להם המשל‪ .‬העיקרון‬ ‫שעליו נשענו יקרוס וימוטט את בסיס קיומם‪ .‬המיתוסים האבודים‬ ‫ערוכים כמו לגיונות שחורים על גבי חולות לבנים וממתינים ליום‬ ‫בו ישוחזרו בגופים חדשים‪ .‬המיתוס מדבר לאדם המודע בנתונים‬ ‫ולאדם הרגשי במשלים‪ .‬האמונה צועדת במשעול הארצי‪ ,‬ההבנה‬ ‫מתהלכת בנתיבות השמים‪ .‬העץ המיתי נטוע ברקיע‪ ,‬שבעת ענפיו‬ ‫צומחים כלפי האדמה‪ .‬הארץ כאוטית וחשוכה‪ ,‬וזרעי העץ נופלים‬ ‫לתהומותיה‪ .‬שורשי העץ יונקים דעת משלושה מקורות; האתוס‬ ‫ניזון מההרגל‪ ,‬הפאתוס מהרגש והלוגוס מהשכל הישר‪ .‬המטענים‬ ‫האישיים והתרבותיים מניבים את זרעיהם על הענפים הצדדיים‪,‬‬ ‫דרך הישר מניבה את זרעי ההארה על הענף המרכזי‪ .‬חניכי הידע‬ ‫המקודש יוצרים את הרקיע החדש כמצע לעץ החדש וממשיכים‬ ‫במסעם הנצחי של שוחרי הקדמה מרקיע לרקיע ומהארה להארה‪.‬‬

‫סבלנותם של האנשים תקפה כל עוד הכול מתנהל כשורה ופוקעת‬ ‫ברגע שמופיעים קשיים‪ .‬האנשים נמשכים לעניינים גשמיים ולא‬ ‫לפתיחות אנושית‪ .‬הנהנתנות מכתיבה את סדר העדיפויות במקום‬ ‫החיבה והדאגה‪ .‬הריגוש נובע מהמותרות והבילויים ולא מסיכויי‬ ‫ההארה‪ .‬החמלה מכוונת למקורבים‪ ,‬הסיפוק טמון במצוקות היריב‬ ‫ואין פירגון להצלחת האחר‪ .‬אנשים קטנים עם סיסמאות מנופחות‬ ‫גורמים לדחיית האמת באדם הנבון‪ .‬הכשל פונה לאבסורד בניסיון‬ ‫להיות שונה ומאמץ מנהגים שטניים המסיטים אותו מדרך הישר‪,‬‬ ‫מעמיקים את בידודו ומונעים ממנו הזדמנות שנייה; דבר שאבד‪,‬‬ ‫לא יוחזר‪ .‬דבר שנדחה‪ ,‬לא יוצע שנית‪ .‬רוב האנשים נוטים לנהוג‬ ‫ביושר ותבונה עד שהרגש נכנס לתמונה‪ .‬לכל דעה יש דעה נגדית‬ ‫והרלוונטיות שלהן נמדדת ביכולתן לייצר הסכמה‪ .‬כבד הלב קנאי‬ ‫לעמדתו‪ ,‬האדם הזורם לא מייחס חשיבות למילים‪ .‬מופת ההסכמה‬ ‫מלמד שכל דבר שנעשה‪ ,‬כל עוד הוא נעשה מתוך מודעות‪ ,‬מביא‬ ‫לאותן התוצאות‪ .‬החיים הם קומדיה עבור אנשים מודעים ודרמה‬ ‫עבור טיפוסים רגשיים‪ .‬מה לנו ולחמלה שמנותקת מהרגש העמוק‬ ‫הנובע מהתבוננות בעיני כפרת הקורבן‪ ,‬ומה לנו ולהירתעות מפני‬ ‫הקטל העצום שמתרחש בעולם שוקק חיים‪ .‬האנשים מדברים על‬ ‫חמלה‪ ,‬אך גם גדול הצדיקים לא יוכל להסביר כיצד ניתן להתקיים‬ ‫בלי ליטול חיים‪ .‬לכל יצור יש תפקיד במארג החיים‪ ,‬והאדם נועד‬ ‫לקדש את חיי הבר‪ ,‬לווסת את הילודה כדי לשמר את הענף שעליו‬ ‫אנו חיים‪ ,‬להיות אדון ראוי לכל היצורים ולטעום מכפרת הקורבן‪,‬‬ ‫גם אם רק באופן סמלי‪ ,‬במועדים הגדולים‪ .‬הקורבן לא יחדל‪ ,‬אלא‬ ‫ימלא את הערבות בעדרים‪ ,‬ישיב את העולם מסף ההכחדה וינטרל‬ ‫את הכשל הגורם לאנשים לקצר את הנעורים ולהאריך את הזקנה‪.‬‬

‫המוות הוא הזנחה ובורות‪ ,‬והדריכות היא האלמוות‪ .‬העילוי מודע‬ ‫להשלכות הדברים‪ ,‬הפתי חוזר על טעויות‪ ,‬וחווה סבל הולך וגובר‪.‬‬ ‫כולם שואפים להיות האיש ההוא‪ ,‬המושך בחוטים‪ .‬העילוי מוותר‬ ‫על הכבוד‪ ,‬מזהה את השתקפות תכונותיו באחרים‪ ,‬מדבר לאנשים‬ ‫בגובה העיניים ותופס את קצה החוט של מחשבתם‪ .‬את המחשבות‬ ‫היפות הוא משכלל ואת מחשבות השווא שולח לשוטט בעיוורונן‪.‬‬ ‫המודעות עוסקת בתופעות חיצוניות‪ ,‬התודעה היא הכרת העצמי‪.‬‬ ‫לנפש יש רבדים גבוהים ונמוכים‪ .‬האטימות‪ ,‬היהירות‪ ,‬האדישות‪,‬‬ ‫השאננות‪ ,‬האנוכיות הנהנתנות וארבעה עשר הקשרים יוצרים את‬ ‫רבדי הצללים‪ .‬תיקונו של רובד היסוד מציף את התודעה באמונה‪,‬‬ ‫תקווה ואהבה‪ ,‬מפשיט אותה מהמעטה הגשמי ועוטף אותה באור‪.‬‬ ‫החייאת המחשבה מושגת באמצעות חשיפתה לתבניות משולשות‬ ‫כגון השמש‪ ,‬הירח והמקום; המוח‪ ,‬הקרביים והלב; הצדק‪ ,‬האמת‬ ‫והחסד; השמים‪ ,‬הארץ והרוח; עץ החיים‪ ,‬עץ הדעת והמן הגנוז;‬ ‫מגדלי השן‪ ,‬העולם התחתון ופני השטח; הציפור‪ ,‬הדג והנחש או‬ ‫תרנגולי היער‪ ,‬הבר והבית‪ .‬העילוי מניח שלכל תעלומה יש הסבר‬ ‫הגיוני‪ ,‬גם אם הוא אינו תמיד בנמצא‪ ,‬מחפש פתרון פשוט ובוחר‬ ‫בדרך הקלה‪ .‬הנכונות לשיפור היא הצעד הראשון בנתיב התיקון‪.‬‬ ‫העילוי בוחן את הביקורת ומתקן את עצמו‪ ,‬האוויל כופר בעובדות‬ ‫ומתחפר בעמדתו‪ .‬תלונת השווא מכרסמת בנפשו‪ ,‬מגיעה למראת‬ ‫הנפש ונשרפת מבושה לנוכח דמותה‪ .‬הדמעות שוטפות את אפרה‪,‬‬ ‫הטעות החוזרת מופנמת‪ ,‬הקללה נסתרת והעין הרעה מתהפכת על‬ ‫שולחה‪ .‬העין הרעה היא צרות העין; השוטה ממעיט בחשיבותה‪,‬‬ ‫העילוי מתייחס אליה כאל הדרכה עליונה‪ .‬הדרך הבדוקה לסתירת‬ ‫העין הרעה היא הפנמת מופת הענווה‪ :‬חפש את האשמה בעצמך‪.‬‬

‫מדורי הגיהינום מלאים באנשים שמתעלמים מהפרטים הקטנים;‬ ‫מאדישות למצוקות הזולת‪ ,‬עיוורון לצער הנגרם לאחרים‪ ,‬בגידה‪,‬‬ ‫מעילה‪ ,‬הפרת אמונים‪ ,‬כפיות טובה ואכזריות במחשבות ומעשים‪.‬‬ ‫מהשתמטות מחובות‪ ,‬הזנחת החבר‪ ,‬דחיית מבקש המקלט והסגרת‬ ‫הנרדף‪ .‬משידול והיעתרות‪ ,‬נתינת ובקשת עצות וצורך להגיב על‬ ‫כל דבר שנאמר‪ .‬מהתעלמות מאזהרות ולקיחת סיכונים מיותרים‪.‬‬ ‫מהתעסקות עצמית מופרזת ונפסדות בשליטה עצמית‪ .‬מרשלנות‪,‬‬ ‫דווקאיות‪ ,‬פגיעה מכוונת‪ ,‬השחתת רכוש וזיהום הסביבה‪ .‬מסגנון‬ ‫ירוד‪ ,‬חוסר נימוס וגסות רוח תחת אצטלה של עממיות‪ .‬מאי כיבוד‬ ‫הורים ואנשים מבוגרים ובכירים‪ .‬מקרירות‪ ,‬עודף חיבה‪ ,‬מופנמות‬ ‫ומוחצנות יתר ורדיפת שלמות‪ .‬מדחיית מגע שמתבקש בלב אוהב‬ ‫ובחשכה‪ .‬מאמונה בתקשור‪ ,‬כישוף‪ ,‬ברכות‪ ,‬קללות‪ ,‬קמעות ותורת‬ ‫המזלות‪ .‬מהתחושות קיפוח הנובעות מפגיעות‪ .‬מוויתור מרצון על‬ ‫זכות‪ ,‬כניעה לכוחניות‪ ,‬השתתפות בפולחני אישיות‪ ,‬עוינות כלפי‬ ‫אויבים דמיוניים ופירגון לעוכרי הנפש‪ .‬מהפצת רכילות‪ ,‬בשורות‬ ‫רעות ושמועות‪ ,‬דקלום סיסמאות‪ ,‬ציטוט מקורות שגויים וקידום‬ ‫תעמולה‪ .‬מרוחניות המנותקת מחשיבה מדעית‪ ,‬פילוסופיה בגרוש‬ ‫וטהרנות שנובעת מפחד‪ .‬מדעות שלא מגובות בדוגמא אישית ולא‬ ‫מתורגמות לעשייה‪ .‬מהרצון חסר התוחלת לחיות את הרגע החולף‬ ‫במקום לכבוש את העתיד‪ .‬מחיפוש האושר בכל זמן מלבד בהווה‪.‬‬ ‫מהחמצת המופת שמלמד שמי שלא מרוצה ממה שיש‪ ,‬לא בהכרח‬ ‫יהיה מרוצה ממה שיהיה‪ .‬מהיפוך היוצרות של הטיהור‪ ,‬החידוש‬ ‫והשימור בקרביים‪ ,‬במוח ובלב‪ .‬יש מדור נפרד לכל אחד מעשרים‬ ‫הצללים ושמונת הכשלים השולטים באנשים שאינם מודעים לגני‬ ‫העדן‪ ,‬ממלכות השמים ומדורי הגיהינום שמעצבים את תודעתם‪.‬‬

‫הגוף הקוסמי היא נכס יקר‪ .‬אדם שזוכה בו עמל במרץ כדי לשמר‬ ‫את הישגו‪ .‬מקדש את פועלו בצניעות וענווה‪ .‬לומד לשלוט במצב‬ ‫ולא באנשים‪ .‬ניחן באושר שניתן לחלוק עם אחרים‪ .‬מניח לדברים‬ ‫להתנהל לפי מקצבם הפנימי‪ .‬מודע למחוות‪ ,‬תנוחות‪ ,‬תנועה‪ ,‬מגע‬ ‫ודיבור‪ .‬מונע מסקרנות‪ ,‬עושה כל דבר בחיוך ונקי מרגשות אשמה‬ ‫ומהיאחזות‪ .‬מקשיב בריכוז ומדבר רק כשבוקע ממנו הקול העמוק‬ ‫וגופו מתמלא בהתרגשות‪ .‬נזהר מהאופטימיות‪ ,‬לוקח בחשבון את‬ ‫התרחיש הקיצון‪ ,‬ולא מוצא סיבה לפסימיות‪ .‬מטפל בכל מפגע עם‬ ‫הופעתו‪ ,‬משיב כל דבר למקום ממנו נלקח‪ ,‬ולא מתחיל מיזם שלא‬ ‫יוכל לסיים‪ .‬מבין כיצד הדברים נראים מבחוץ‪ .‬מגלה שאדם נבון‬ ‫אף פעם איננו משועמם‪ .‬בוחר בעיסוק שמעניק לו חופש‪ ,‬שמחה‪,‬‬ ‫סיפוק‪ ,‬עניין ופרנסה‪ .‬מתייחס לחוק הפעולה והתגובה ולאקראיות‬ ‫כאל אדוני הגורל‪ .‬מתגבר על הדאגה התמידית לצאצאיו‪ ,‬מתחבר‬ ‫רק עם עמיתיו לאידיאל‪ ,‬נכנס בשערי העולם המושלם וחי מספיק‬ ‫שנים כדי לחזות בדורשי רעתו צפים במורד הזרם‪ .‬חיפוש האושר‬ ‫הוא מקור האומללות; או שתמצא אותו בכל מקום או שלא תמצא‬ ‫דבר‪ .‬תיאור הזולת מעיד על הדובר‪ ,‬והתיאור העצמי לוקה בחסר‪.‬‬ ‫האדם רואה רק את מה שברצונו לראות ומאמין רק במה שברצונו‬ ‫להאמין; הכול בעיני המתבונן‪ .‬ההגשמה משולה לדלת לא נעולה;‬ ‫כשהאנשים יבינו את המשל תפתח עליהם הברכה וכשיפנימו את‬ ‫המסר המאחד ישוחררו מאזיקי ההחלשה וישובו למצבם הטבעי‪.‬‬ ‫כל האנשים הטובים הם חופשיים‪ .‬במציאות שמבוססת על מאבק‬ ‫בלתי פוסק מעולם לא היו האנשים חופשיים לחיות כאוות נפשם‪,‬‬ ‫וכל עוד לא התלוננו על כך והתמקדו בעשייה מבורכת‪ ,‬זכו בסיכוי‬ ‫להגשים את פועלם ולא הושבו בבושת פנים משערי העולם הבא‪.‬‬

‫אהבה מהמעלה הראשונה מזוהה עם התמסרות ספונטנית הנובעת‬ ‫מחיבה עמוקה‪ .‬המעלה השנייה איננה נחותה מאחותה ומזוהה עם‬ ‫שלושה ימים של תיאום אינטימי שיוצר את אותה קרבה‪ .‬המעלה‬ ‫השלישית מזוהה עם שאר המקרים‪ .‬חתן החיבה לא נתון לשליטת‬ ‫המין הנגדי‪ ,‬מוכר את עצמו במחיר מלא ומדמיין איך יגיב עולמו‬ ‫לקשר המתהווה‪ .‬אם יש ספק‪ ,‬אין ספק; אם לא בטוח‪ ,‬בטוח שלא‪.‬‬ ‫האהבה נקייה מקנאה או נוקמת כתוצאה מהזנחה‪ .‬לאחר כשנתיים‬ ‫היא דועכת ולאחר כשנתיים נוספות ניצתת מחדש או כבה‪ .‬בזכות‬ ‫אהבת הנפש היפה מכול מתעלה החתן מהרחבת דעת אחת לבאה;‬ ‫לומד לזהות את ההתגשמות של ישויות הקורבן בנפשות הפועלות‬ ‫בחייו‪ ,‬וזוכה במשוב התודעה‪ .‬מבין שמותר האדם מן הבהמה אין‪,‬‬ ‫וזוכה ברסן החושים‪ .‬מתאהב בפגמים האנושיים‪ ,‬וזוכה באישיות‬ ‫הקורנת‪ .‬מגלה שלגן העדן נכנסים רק בזוגות‪ ,‬וזוכה בברכה‪ .‬מאזן‬ ‫את מישורי ההוויה‪ ,‬וזוכה ביכולת‪ .‬מתייחס לתעמולה כאל קרקס‪,‬‬ ‫וזוכה בעליצות‪ .‬מפסיק לפרגן להצלחה המדומה של ההבל‪ ,‬וזוכה‬ ‫בכבוד העצמי‪ .‬מוצא בידע חדש את הגמול היחידי‪ ,‬וזוכה בעושר‬ ‫האמיתי‪ .‬כותב לעצמו‪ ,‬וזוכה בחוכמת הנסתר‪ .‬יוצר ישויות בדרך‬ ‫אקלקטית על טבעית‪ ,‬וזוכה בסמכות‪ .‬מבין שהטלת ספק היא יותר‬ ‫טבעית‪ ,‬הגיונית ומוסרית מכל גישה אחרת‪ ,‬וזוכה בתובנה שהחוק‬ ‫משרת את בעלי השררה בעוד מאבק התודעה חולק על הסמכויות‬ ‫המופרכות ומייצג שוויון הזדמנויות וצדק חברתי‪ .‬הגמשת‪ ,‬כיפוף‬ ‫וקירוב הגישות יוצרים מציאות חדשה‪ .‬הוויתור על חצי המלכות‬ ‫לטובת האיכות המשלימה ממזג את אופקי התודעה ומוליד הוויה‬ ‫בעלת עשרים וארבעה מאפיינים‪ .‬אנשים שכופרים בעיקר מזהים‬ ‫אותה בתור המיניות‪ ,‬חתני קירוב הלבבות קוראים לה אהבת אדם‪.‬‬

‫מי שיש לו הכול לא נזקק לדבר ולא צריך להוכיח כלום‪ .‬כל השאר‬ ‫רוצים את החסר ולוקחים את הקיים כמובן מאליו; ברדיפה אחרי‬ ‫ההבל הם כופרים בעיקר ומוכרים את עצמם בזול‪ .‬האור בא והלך‪,‬‬ ‫המסר שהותיר אחריו מעניק לחניכיו עשרה כוחות גדולים והופך‬ ‫אותם לכל כך יפים עד שכל מי שנתקל בהם מתפעם באחת‪ ,‬וזוכה‬ ‫ובזקיפות הקומה‪ .‬לתפוס את חוט החלום ולפקוח עיניים‪ .‬להתאמן‪,‬‬ ‫לשתות את מכסת המים ולהתרחץ‪ .‬לשקוע בשגרת היום‪ .‬להשלים‬ ‫מטלות שהושמטו‪ .‬לעצום עיניים ולחצות את שער החלומות‪ .‬אלו‬ ‫הם חמשת הכוחות של יד ימין‪ .‬גב ישר בכל עת‪ ,‬הירדמות מהירה‬ ‫והתעוררות קלה מצביעים על אורח חיים שמקורו בהארה‪ .‬יחסים‬ ‫מזדמנים‪ ,‬חברה רעה‪ ,‬סמים משכרים וממכרים‪ ,‬פרנסה מפוקפקת‬ ‫והימורים‪ .‬אלו הם חמשת הכוחות של יד שמאל‪ .‬האחרונה משיגה‬ ‫את מבוקשה בתמורה לנשמתה‪ ,‬הראשונה מוכיחה ומרסנת אותה‪,‬‬ ‫ובמציאות שנוצרה שתי ידיים מלאכותית וחד ממדיות משמשות‬ ‫כשוטר הטוב והשוטר הרע של השיטה‪ .‬האופי הגבוה מסור לצדק‬ ‫ולקדמה‪ ,‬האופי הנמוך סוגד לצללי הנשמה והדעת מרחפת בתווך;‬ ‫לא זה ולא זה כלפי ההונאה‪ ,‬גם זה וגם זה כלפי המודעות השלמה‪.‬‬ ‫עמי השמים מסורים לשלום‪ ,‬עמי הארץ סוגדים ללאום והאנושות‬ ‫תקועה במקום‪ ,‬כי כוחותיה רתומים בכיוונים מנוגדים‪ .‬עמי התווך‬ ‫פושטים את המעטה הגשמי‪ ,‬לובשים את בגדי הקורבן ומכניעים‬ ‫את השיטה שמתישה את הגוף והנפש‪ ,‬מנציחה את הפילוג בעזרת‬ ‫תחושת עליונות וקורעת להמונים את הלב בתורות‪ .‬בלב חדש הם‬ ‫הופכים לבעלי מניות באפיקי השקעה שמשלבים בתי אב ממגזרי‬ ‫הייצור והצריכה בפדרציית מיליון הקואופרטיבים‪ ,‬המחלקת להם‬ ‫דיבידנדים מההתחדשות העירונית ומהפיתוח הכפרי שבבעלותה‪.‬‬

‫הצום הוא מגרש האימונים של המאמינים‪ ,‬מגרש המשחקים של‬ ‫הידע המקודש‪ .‬יישומו הנכון מייצר את החום הפנימי‪ ,‬מחדד את‬ ‫החושים‪ ,‬מסיר מכשולים ומתקן כשלים מובנים או נרכשים‪ .‬צום‬ ‫איננו נדר; האחרון תקף עד להשגת המטרה‪ ,‬וכל צורה אחרת שלו‬ ‫היא שטות‪ .‬הקדמונים נמנעו מנדרים בגלל סכנת המעידה ונצמדו‬ ‫לסייגים‪ .‬הם לא פצו פה לפני שהשלימו את התרגול היומי‪ ,‬דיברו‬ ‫רק אחרי שנשאלו‪ ,‬אכלו בשר על תקן של תבלין או תרופה‪ ,‬פרשו‬ ‫למעונם מוקדם ככל האפשר כדי להתרחק מצרות‪ ,‬וקיזזו מארוחת‬ ‫הערב את הפיתויים שנכנעו להם במשך היום‪ .‬הכניעה לפיתוי לא‬ ‫נחשבה למעידה‪ ,‬אלא הדגישה את מעמדם כחניכים ואת אמונתם‬ ‫שיישפטו בבוא יום על הדברים שמנעו מעצמם בלי סיבה מספקת‪.‬‬ ‫ההפקרות‪ ,‬ההפרזה והרוחניות המופשטת נתפשו בעיניהם כאבות‬ ‫ההחלשה‪ ,‬והמודעות העצמית‪ ,‬המתינות ושמירת הסייגים נחשבו‬ ‫ליסודות הריסון העצמי‪ .‬הכול הבל הבלים מלבד חדוות הנעורים‪,‬‬ ‫שמבטאת את היחס הנכון בין הדבר שנותנים לדבר שלוקחים ואת‬ ‫הפער בין ניגון היצירה למחול השדים‪ .‬החלל האפל של התודעה‬ ‫משעבד אותה לקיבה‪ .‬הידע המקודש מושך את היכולת כלפי הלב‬ ‫בעזרת הצום ומונע את הקריסה‪ .‬אותו חלל אפל פותח לרווחה את‬ ‫שערי ההשחתה ומשעבד את התודעה לאלכוהול‪ ,‬זנות והימורים‪.‬‬ ‫שבעה צעדים קבועים מובילים את אמן הדעת לשלב הבא; הארת‬ ‫רובד נוסף של חשכת הנפש‪ ,‬הבדלה בין עיקר לטפל‪ ,‬יישוב הדעת‬ ‫ונטיעת המסר‪ ,‬תיאום הגוף‪ ,‬ריסון החושים‪ ,‬הגעה לארץ הטהורה‬ ‫וכניסה לעיר השלום‪ .‬אלו שבלבם שוכנת השחיתות מחמיצים את‬ ‫ההזדמנות; חניכי הידע המקודש יוצאים ממנה בכוחות מחודשים‬ ‫לעוד סבב של התחדשות בתנועתם המתמדת מהתגלות להתגלות‪.‬‬

‫על שביל אחדות הניגודים‪ ,‬מעבר למחוזות האנוכיות והנהנתנות‪,‬‬ ‫מתגלה גבול הארץ הטהורה‪ .‬שם מוצא האדם את המניעים לעסוק‬ ‫בדברים שתמיד שאף לעשות ועולה על דרך המלך לעיר השלום‪.‬‬ ‫פעולה שנעשית באהבה נחשבת למלאכת קודש‪ .‬היא מרחיקה את‬ ‫האדם מעשיית רע ומובילה לסיפוק והגשמה‪ .‬העשייה המבורכת‬ ‫מקדמת את נבחריה לעיר השלווה‪ ,‬בה הם זוכים בברכה ונשלחים‬ ‫בחזרה לעולמנו כדי להדריך את אחיהם שעדיין שרויים במצוקה‪.‬‬ ‫מחשבה צלולה היא ברכה גדולה‪ .‬ראיית האחר כשונה היא מקור‬ ‫האשליה‪ .‬מצא את הדרך‪ ,‬כבוש את המחשבה וזכה בהגשמה; את‬ ‫מה שתבין תוכל לתאר במילים‪ ,‬ואת כל מה שתאמר תידרש לבטא‬ ‫במעשים‪ .‬רק אדם שניצח את הצביעות ראוי להיות מדריך רוחני‪.‬‬ ‫הבנת אחדות הניגודים היא ידיעה עליונה‪ .‬מיקוד המחשבה מוביל‬ ‫לאושר שנובע מהשקטת היצרים ומוביל לביטולם של הניגודים‪.‬‬ ‫חסינות בפני כבוד והשפלה משחררת את האדם מכבליו ומגלה לו‬ ‫את השתקפויות האחד בכלל והכלל באחד‪ .‬כשהנשמה מתעלה אל‬ ‫הדרך הגבוהה‪ ,‬היא זוכה בתעצומה‪ ,‬וכשהיא מעידה על כך שהיא‬ ‫צועדת בדרך הזו‪ ,‬היא נוגעת בנצח‪ .‬דברים מושגים על ידי תרגול‪,‬‬ ‫וכשהאדם משכיל לשלוט בנשימה‪ ,‬עולה בידו לנווט את הספינה‪.‬‬ ‫נשימה דמיונית זאת שואבת את הנשמה מבסיס עמוד השדרה עד‬ ‫לארץ הטהורה‪ .‬שלושה יסודות נוסקים מעלה בדרך הזו‪ ,‬ובמקום‬ ‫המפגש שלהם מתמזגת המחשבה בצליל שאיננו ניתן חלוקה‪ .‬כך‪,‬‬ ‫תוך התעלות של היסודות ממצבם המקורי‪ ,‬מושגת ההגשמה‪ .‬אור‬ ‫החיים הוא רוח הנשימה‪ ,‬השליטה העצמית היא התעצומה שבך‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬תודות לשליטה באותה נשימה דמיונית‪ ,‬מושגים כל הדברים‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬רכז את מחשבתך בנשימה ובצליל ומזג אותם למען ישועתך‪.‬‬

‫חוויית ההארה היא אחת‪ ,‬יודעיה לא יקראו לה בשם אחר‪ .‬מעלתה‬ ‫מאוששת אותם לפני שובם למערכה בעת שחשוכי הדעת בוערים‬ ‫בשעריה‪ .‬נתיב ההגשמה מתגלה לנבחריו תודות לתובנה שהצעד‬ ‫הראשון כבר נעשה ומבטא הכרה בדרך לצד רתיעה מפני הסייגים‬ ‫הנלווים‪ .‬הצעד השני הוא הניסיון לעמוד בסייגים והצעד האחרון‬ ‫הוא אימוץ הסייגים שנעשים מתוך מודעות‪ .‬זו ההארה שלובשת‬ ‫ופושטת צורות וחושפת את המשבצות הריקות בדרכה להגשמה‪.‬‬ ‫תהליך ההארה נפתח בחותם שמאשר שהחניך עמד בחלק מהישגי‬ ‫המורה ובחר להמיר את חיי המשפחה בפרק נוסף של השכלה כדי‬ ‫לתאר את הידע הנאור במילים ולהנחיל את המסר לדורות הבאים‪.‬‬ ‫החניך מתרגל חמש שיטות בנוסף למשטר האימונים שעליו לפתח‬ ‫בעצמו‪ .‬הראשונה מתרכזת ברגעי ההירדמות והיקיצה‪ ,‬חוצה את‬ ‫שער החלום וזוכה בחיזיון‪ .‬השנייה מדמיינת גוף עד שניתן לחוש‬ ‫במגעו‪ .‬השלישית שקועה בצליל ההמהום הנשגב‪ .‬מי שמבטא את‬ ‫הצליל הנשגב‪ ,‬נוגע בנשגב והופך לנשגב‪ .‬הרביעית משווה באופן‬ ‫הדרגתי את אורך השאיפות‪ ,‬הנשיפות והעצירות שביניהן בדומה‬ ‫לריצה‪ .‬בשלב הבא הופכות הנשימות לפנימיות‪ ,‬ומתקבלת נשימת‬ ‫המים‪ ,‬שממזגת את החושים והמחשבה‪ .‬בחמישית מתפתלים שני‬ ‫נחשי אוויר דמיוניים במורד עמוד השדרה‪ ,‬נפגשים בעוקץ הזנב‬ ‫וגורמים לדרקון המקופל בתוכו להזדקף ולסובב את עמוד השדרה‬ ‫כמו טורבינה שמאירה את כל אברי הגוף‪ .‬נשיפת אוויר מתמשכת‬ ‫דרך הנחיריים נקראת רוח הדרקון‪ .‬היא ממירה את פרצי הרגשות‬ ‫והדמעות לרשפים של אש ובעזרת שרירי הסרעפת והבטן מרסנת‬ ‫את יצר הפורקן‪ .‬מיזוג נכון של השיטות יוצר את מושב השליטה‪,‬‬ ‫שמאויש בידי האיכויות המטוהרות ותומך בשלושת בתי ההוויה‪.‬‬

‫אלמלא הודרכתי לחפש תשובות בספרים הייתי מושלך לגיהינום‬ ‫לשארית חיי‪ .‬הספרים הם הספינות הבטוחות‪ ,‬התגבורת לכיבושו‬ ‫של העולם הפנימי וערוצים לשטף הרוח והעברת ידיעות מהעבר‬ ‫והעתיד‪ .‬הקריאה היא הדרך הגבוהה והמדיטציה התקנית‪ .‬הקורא‬ ‫מוצא תשובות בתכנים שמדברים אל לבו‪ ,‬וחווה את פשר הדברים‬ ‫על בשרו‪ .‬החוויה נושאת אותו להיכל היצירה‪ ,‬אך לפני שיורשה‬ ‫להיכנס אל קודש הקודשים ולהשפיע עליו בנוכחותו‪ ,‬עליו להגיע‬ ‫לדרגת אמן השליטה העצמית‪ .‬האומנות הזו היא דרך החיים של‬ ‫הקדמונים ואם המדעים‪ .‬מוריה מיזגו את אופקיה לאורך תקופות‬ ‫זמן אדירות ופיתחו ארבע גישות להשגתה‪ .‬הראשונה מבוססת על‬ ‫נשימה‪ ,‬נסיגת חושים‪ ,‬יישוב דעת‪ ,‬ריכוז‪ ,‬הגות והגשמה‪ .‬השנייה‬ ‫מגדירה את ההגות כהתעמקות בכתבי הקודש וכהשקיית הנשמה‬ ‫בדברי אלוהים חיים‪ .‬השלישית ממירה את ההגות בתפילות‪ ,‬צליל‬ ‫ההמהום ותנוחות הגוף‪ .‬הרביעית מיישמת את תרגול התנוחות גם‬ ‫בשכיבה‪ ,‬קימה‪ ,‬עמידה‪ ,‬תנועה ושינה‪ .‬כל המורים אוחזים בדעה‬ ‫שמחשבה ענייה בתקווה היא מחשבה ענייה בדעת ומסגלים טעות‬ ‫אחת עליה משלמים עוכרי האמת‪ .‬בעזרת מאמץ נכון מנסה החניך‬ ‫לזכות בגוף הקוסמי ולהתקדם למציאות שמעבר לתהליכי הלידה‪,‬‬ ‫ההתבגרות‪ ,‬הזקנה והגוויעה‪ .‬שוב ושוב הוא עובר בשערי הלידה‬ ‫והמוות בלי להיות מודע לדבר‪ .‬באמצעות הפשטת הגשמיות הוא‬ ‫נחלץ מהטעות החוזרת‪ ,‬כובש את פסגת התודעה בלי לחלל אותה‪,‬‬ ‫נקלט ברחם הרוחות‪ ,‬נולד למציאות הבטוחה‪ ,‬זוכה בהגות שניתנת‬ ‫להשהיה וחסינה בפני שיבוש‪ ,‬מבטל את הישגו לנוכח חוכמת מה‬ ‫יוליד יום וחולק את רשמיו עם העולם בניסיון להצית את דמיונו‪.‬‬ ‫ככל שישקיע יותר מחשבה בשיווקו של התוכן‪ ,‬כך תרבה הברכה‪.‬‬

‫הריאליסט מצהיר שהחוכמה והאמת אחת הן‪ .‬האידיאליסט גורס‬ ‫שהשמחה והאמת אחת הן‪ ,‬משבח את אמנויות החיים והמחשבה‪,‬‬ ‫ואיננו משוכנע שניתן ללמד את האמת‪ .‬לשיטתו‪ ,‬צריך לעודד כל‬ ‫אדם להיות מודע לעצמיותו האמיתית ולייעודה‪ .‬הריאליסט טוען‬ ‫שהתודעה מתעלה תודות לתהיות שנוגעות לטבע הדברים ותודות‬ ‫להסבר של רעיון מסוים בעזרת מונחים יותר כוללים עד להפשטה‬ ‫המרבית‪ .‬האידיאליסט מזהה מציאות עצמאית‪ ,‬שמעוצבת באופן‬ ‫אישי בידי המחשבה‪ .‬הריאליסט מתאר מציאות אחידה‪ ,‬המיוצגת‬ ‫בידי ערכים מוסריים וידע מדעי ומובילה לביטוי האמת‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫הוא רואה בפילוסוף את האדם היחידי שמסוגל להנהיג את מדינת‬ ‫הצדק‪ .‬האידיאליסט איננו משוכנע שניתן לתרגם מציאות שכזאת‬ ‫לסדר פוליטי‪ ,‬ומציע לבחון את האמת על ידי בדיקת השלכותיה‪,‬‬ ‫מתוך הנחה שהצהרה נכונה איננה יכולה להוביל להשלכות שווא‪.‬‬ ‫לשיטתו‪ ,‬כל ידיעה היא חלקית ועראית מטבעה‪ ,‬ומובילה לידיעה‬ ‫נוספת‪ .‬הריאליסט מייחס ללוגיקה את נתיב האמת ומהות הידיעה‪.‬‬ ‫הלוגיקה נתפשת בעיניו כפתרון הנובע מניתוח‪ ,‬הפשטה והפחתה‪.‬‬ ‫הוא רואה בה שיטה המבטיחה יציבות ותבונה במציאות של שטף‬ ‫תמידי‪ ,‬ובטוח שזוהי הדרך לטוב העילאי‪ ,‬דרכם של שוחרי האמת‬ ‫ליופי הנצחי‪ .‬האידיאליסט מוצא בחוכמת מה יוליד יום את המניע‬ ‫של שוחרי האמת במסעם הנצחי‪ .‬הריאליסט שקוע בתנועת גלגלי‬ ‫הגותו ומחפש יישום מעשי והכרה‪ .‬האידיאליסט מנסה להבין מה‬ ‫הפך אותו לשלם מלכתחילה‪ ,‬ומוצא בסקרנות המדעית את הגורם‬ ‫ובהתגלות הידע את ההישג והגמול כאחד‪ .‬שתי הגישות מתמזגות‬ ‫לתובנה שהשמחה והחוכמה אחת הן‪ ,‬כי מחשבה ללא שמחה היא‬ ‫מחשבה ללא תקווה‪ ,‬ומחשבה ללא תקווה היא מחשבה ללא דעת‪.‬‬

‫התגלות שנזר השמש לראשה‪ ,‬לבה מואר באהבת אדם‪ ,‬נוגה הירח‬ ‫הוא נר לרגליה וקולה הוא הקורבן‪ .‬שידיה אוחזות בשמונה כלים‬ ‫ולשונה גודעת את ההבל והכזב במאכלת כפולה; לא ולא‪ ,‬זה נבלה‬ ‫וזה טרפה‪ .‬שטקסיה נערכים בעולם הפנימי ותפילותיה מתגשמות‬ ‫בזכות שליטה קשובה במארג יחסי הגומלין של החשיבה‪ .‬ההכרה‬ ‫נחשפת לתופעות חיצוניות‪ ,‬משליכה אותם על מנגנוניה הפנימיים‬ ‫ומעצבת את התודעה כיקום בזעיר אנפין‪ .‬האמת נמצאת בתנועה;‬ ‫מה שנכון ברגע אחד נעלם ברגע הבא‪ ,‬כך שהידע החלקי מתבטל‬ ‫והידע המושלם מושחז ועולה דרגה‪ .‬חקר המקור מגביר את חוסר‬ ‫הוודאות לגביו וחשיפתו מאיימת על קיומו‪ .‬זהו הפרדוקס המדעי;‬ ‫ככל שהידע מתקרב למקור‪ ,‬כך הוא מתרחק מהמטרה‪ .‬חוכמת מה‬ ‫יוליד יום היא הידע שמתגלה לחניכיה ברגעי האמת ומקדם אותם‬ ‫במסלול ההגשמה‪ .‬אותו ידע מעורר אנטגוניזם בטיפוס הדווקאי‪,‬‬ ‫שכופר באמת בתמורה לגיבוי ממסדי‪ .‬החניך צורף את הידע בכור‬ ‫השמש‪ ,‬הופך אותו לתכשיט התודעה‪ ,‬ממזג את הדופק והנשימות‬ ‫ומזהה חיזיון על קו האופק כשהקצב מתייצב על שבעים ושתיים‬ ‫פעימות בדקה‪ .‬שמאלו מאזנת את תנועתו וימינו חודרת אל עורקי‬ ‫הסלע ומקדמת את נשמתו משאול אוכלי העפר אל ארץ זבת חלב‬ ‫ודבש‪ .‬העוול שנעשה לו הופך לברכה גדולה והפשע שביצע ללא‬ ‫ידיעה נחשב לו לצדקה לאחר שהפנים את משל הדעת‪ ,‬טיהר את‬ ‫לבו ומשל בחטא הקדמון שרבץ לפתחו והשתוקק לאחוז בנשמתו‪.‬‬ ‫פנינה זעירה מונחת בכף ימינו‪ ,‬הוא נוקש באצבעות שמאלו‪ ,‬שני‬ ‫זנבות של פנתרים מזדקרים מעל לעשב השדה‪ ,‬צווחה מפלחת את‬ ‫החלום‪ ,‬העיט הגדול נושא בטפריו את צלופחי הממון של המזרח‬ ‫והמערב לארבעת גוזליו הרעבים והאור פורץ נתיב ללב האנשים‪.‬‬

‫תורת הקורבן עוסקת בהתגלותו והחלתו של העולם הנסתר‪ .‬הכרת‬ ‫ישויות הקורבן נוגעת בהיבטי המאבק הפנימי בין בני האור לבני‬ ‫האופל‪ .‬מחקר זה דורש כלים שבלעדיהם לא ניתן לעמוד בעוצמת‬ ‫החוויה‪ .‬כלי שכזה מודגם בעיקרון תן וקח‪ ,‬המגלם את גמול החסד‬ ‫בדרך של נתינה‪ ,‬בה הנצלנות הופכת לטרף והנדיבות לטורף‪ .‬חניך‬ ‫שלא מבין את משמעות הקורבן נושא את נטל השכלתו ללא הידע‬ ‫שמטהר אותה‪ .‬צרות האופקים היא הבעיה‪ ,‬והחניך נדרש לפרוץ‬ ‫את מגבלות הדמיון‪ .‬ככל שיצבור ידע‪ ,‬כך ימעט להשתמש בכוחו‬ ‫בעוד הישויות משקיעות את מירב המאמץ‪ .‬כשיגיע לפסגה יגלה‬ ‫שלא נותר לו יריב בעולם‪ ,‬יבקש לקבל את שכרו בחזיונות הדעת‪,‬‬ ‫ויתמלא באושר שכל מחרבי השמחות גם יחד לא יוכלו להשבית‪.‬‬ ‫מעללי הישויות והכלים שברשותן מהוללים בשירים‪ .‬המשקלים‬ ‫משחזרים ידע אבוד‪ ,‬חושפים אוצרות עלומים‪ ,‬מגרים את הדמיון‬ ‫ומאפשרים למתרגל לחוש באמת‪ .‬הפיוט הוא שפת אנשי היצירה‬ ‫שביטאו את העולם הנסתר בדימויים פשוטים‪ .‬התפתחות הדקדוק‬ ‫והעגה תרמו לניתוקם של העמים משפת הפיוט‪ .‬השירה היא זאת‬ ‫ששמרה על הגחלת‪ .‬המשקל מזכיר נשכחות בעזרת זרעי החיזיון‬ ‫ומדריך את ההולך בגדולות‪ .‬השילוב בין מנחות הקורבן והמשקל‬ ‫אחראי ללידת הישויות והתפתחותן על מישורי התודעה‪ .‬המקצב‬ ‫צופן בחובו משמעות שאיננה פחותה מהמלל; משמעות שמבזיקה‬ ‫בדמיון ומבשילה במחשבה‪ .‬הקורבן האישי מפשיט את הגשמיות‬ ‫וגורם למישורי התודעה לקום כגוף אחד ולהשתחרר יחד‪ .‬הקורבן‬ ‫הקולקטיבי מקדם את התפישה שהפשוט ביותר הוא הטוב ביותר‪,‬‬ ‫מאגד את אמצעי הייצור והשיווק במסגרות פדרטיביות עולמיות‪,‬‬ ‫משכלל את המודל הקואופרטיבי ומחזק את מעמדן של הקהילות‪.‬‬

‫בשנת תשעת אלפים שש מאות ושלושים לפני הספירה נולדה דת‬ ‫שתוך ששת אלפים ושבעים שנים הגיעה לשיאה‪ ,‬במשך ארבעים‬ ‫ושלוש שנים הושחתה ובשבע מאות שמונים ושש השנים הבאות‬ ‫דעכה‪ .‬בשנת תשע מאות תשעים לפני הספירה התגבשה בה סיעה‬ ‫חדשה‪ .‬מקץ שמונים שנים נערך בה טקס שטיפח ניצוצות בארבע‬ ‫כנפות תבל‪ ,‬ומאתיים וחמישים שנים לאחר מכן נולד נביאה‪ .‬בגיל‬ ‫שלושים הוא נתקל בישויות הקורבן ופגש אותן עוד עשר פעמים‬ ‫בשש השנים הבאות‪ .‬הוא חש אחריות אישית כלפי הגאולה‪ ,‬ראה‬ ‫בעצמו מושיע ולחסידיו קרא שליחים‪ .‬האלוהות שתיאר הורכבה‬ ‫משני כוחות מקוטבים; אחד שכולו טוב ושני שמגן על הטוב בכל‬ ‫מחיר‪ .‬האל הטוב שמר עליו מפני רודפיו בדמות מלך נאור שפרש‬ ‫עליו את חסותו עד גיל שבעים ושבע‪ ,‬בו הקריב את עצמו לעצמו‪.‬‬ ‫בשנת אלפיים מאתיים תשעים וחמש מיועד להיוולד חותם מסעו‪,‬‬ ‫סושאן‪ ,‬שיוביל את חידוש היצירה בשמונים ושבע שנות כהונתו‪.‬‬ ‫בשנת עשרת אלפים ועשר לפני הספירה שידר אדון היצירה מאה‬ ‫וארבעה אותות לעבר זמנים רחוקים‪ .‬תוך שלושים ושלוש תנודות‬ ‫הגיע אחד מהם לתאומי ג'אמשיד בשנת הארתם‪ .‬ארזוק וארקזמן‪,‬‬ ‫יצרו שישה עשר סולמות מופתיים‪ .‬צדו יצורי כלאיים שהושלכו‬ ‫למאגרי הידע בידי פירושי התועבה‪ .‬קטלו את ההבל שכופר בדת‬ ‫המעשית של תורת הסכמה‪ .‬טיהרו את הכשל שמציג את הביקורת‬ ‫כבגידה והופך אוכלוסיות שלמות למטרה ללעג ושנאה‪ .‬ריפאו את‬ ‫הזעם הציבורי כלפי השחיתות הממסדית‪ ,‬שנועד להסיט את דעת‬ ‫הקהל מיסוד האחריות האישית‪ .‬התמקדו בגורם‪ ,‬ולא בתסמינים;‬ ‫היכו את השיטה‪ ,‬ולא את הסוכנים‪ ,‬ולימדו את ההמונים להתבונן‬ ‫בדברים מהצד ולטפח את המודעות מבחוץ כפי שמגדלים ילדים‪.‬‬

‫מורי הצדק הם שליחי המסר הטהור‪ .‬הארתם ללא גאולת יקיריהם‬ ‫היא חסרת ערך מבחינתם‪ .‬פועלם מהווה הגשמה שמעבר לתקומה‬ ‫נוספת ומעוגן בתריסר עקרונות הליבה ותריסר המעלות של הבית‬ ‫התיכון‪ .‬בית זה בנוי משלושה מעגלים קונצנטריים‪ .‬הראשון הוא‬ ‫המצע האישי של נימוס‪ ,‬יושר‪ ,‬נדיבות ופשטות‪ .‬השני הוא המצע‬ ‫החברתי של כבוד האדם וחירותו‪ ,‬צדק משפטי‪ ,‬שוויון הזדמנויות‬ ‫וחופש האמונה והחינוך‪ .‬השלישי הוא המצע הפוליטי של שלטון‬ ‫העם‪ ,‬הפרדה בין דת למדינה‪ ,‬שגשוג בדרך של סחר הוגן וכלכלה‬ ‫ירוקה התומכת בנהירה חוזרת לכפרים‪ .‬המסר הטהור פונה לאנשי‬ ‫היכולת; אנשים שריסנו את תודעתם באמצעות הסתפקות במועט‪,‬‬ ‫יעילות אנרגטית ועבודת צוות‪ .‬אין כל חדש תחת השמש; התבונה‬ ‫מנגישה עושר בלתי נדלה‪ ,‬מרסנת את הצרכנות הכפייתית בעזרת‬ ‫החסד ונלחמת במסחר העוין בעזרת השוק המתואם‪ .‬ההבל מתגמל‬ ‫בהמיות‪ ,‬יוצר ביקוש לדברים חסרי ערך‪ ,‬הופך את מעמד הביניים‬ ‫לחוצץ חברתי ונשען על מנגנון ההרס של הגיהינום‪ .‬כשההמונים‬ ‫יפסיקו לממן את ההונאה ויפנו את עושרם העצום לשיקום עולמם‬ ‫הגווע‪ ,‬לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה‪ .‬כל פרוטה‬ ‫מבוזבזת היא גניבה מקופת האלוהים‪ .‬קחו את הכסף שמבוזבז על‬ ‫עימותים וכוננו את גני העדן‪ .‬ההבל גורס שהמנגנון החד מפלגתי‬ ‫מייצג עריצות למרות שמדובר ביד הורית מכוונת שאיננה נכנעת‬ ‫לרצונות ילדותיים ומגוננת על בניה מפני רצח התמימות‪ ,‬השחתת‬ ‫הדעת וסטייה מדרך מהישר‪ .‬העידותי בכם היום את השמים ואת‬ ‫הארץ; החיים והמוות נתתי לפניך‪ ,‬הברכה והקללה; ובחרת בחיים‬ ‫למען תחיה‪ ,‬אתה וזרעך‪ .‬כף יד לצד כף יד מוצגת הברירה‪ ,‬והדרת‬ ‫הבחירה הרגשית מתהליך קביעת המדיניות מקדשת את התבונה‪.‬‬

‫משל העמים מראשיתם בצלם אלוהים עד אחריתם כעבדי השטן‪.‬‬ ‫תחילה היו חופשיים כציפורים וחיו בתיאום מושלם‪ .‬כשזנחו את‬ ‫ברכת הידע המקודש איבדו רבע מצלמם‪ .‬שישים אלף רגעים של‬ ‫חסד נקצבו לחינוכם מחדש כהקדמה לחמישים אלף רגעי המבחן‪.‬‬ ‫דרך ארץ קדמה לתורה בעשרים ושישה מסדרים שמקשרים בין‬ ‫מייסד השושלת למשחרר הגדול ושותפו לעשייה‪ .‬לכל מסדר יש‬ ‫מסדרי משנה‪ ,‬והמערך כולו מזכיר דלתא של נהרות‪ .‬המגעים בין‬ ‫המסדרים בדרך כלל לא מניבים תוצאות מלבד חיכוכים ומריבות‪.‬‬ ‫מפגש של אסכולות תואמות מוליד את מרכבת השחר‪ ,‬שמעצימה‬ ‫את ברי הדעת ומוסיפה חולי לאלו שבלבם פשה הנגע‪ .‬אנשי הרוח‬ ‫מפרקים אותה לגורמים באלפיים שנות הגות ויוצרים פירוש חדש‬ ‫מאיבריה המטוהרים‪ .‬הפירוש מבדיל בין העמים הנאורים שזיהו‬ ‫את הסאטירה לאלה שרוסנו בידי פחד מפני עונש‪ ,‬הוגדרו בעזרת‬ ‫ייחוס בדוי ותחושת עליונות‪ ,‬נאחזו בחוכמה שבדיעבד ובמעידות‬ ‫האקראיות של חסידי דרך הישר כהוכחות לעמדתם‪ ,‬בחרו אויבים‬ ‫גדולים ממידתם והמיטו קלון על עצמם‪ .‬פרח רגעי המבחן‪ ,‬שקנה‬ ‫השורש שלו הוא רגעי החסד‪ ,‬הופך לפרי הדרך בדמות ספר הזהב‪.‬‬ ‫ספרים מסוג זה התגשמו בכל עמי העולם‪ .‬בני הקארן מספרים על‬ ‫כהן צדק שביקר בעבר בארצם‪ .‬אבותיהם דחו את הצעתו להעניק‬ ‫להם ספר שכולו תבונה ועוצמה‪ .‬הם מאמינים שהגאולה מהדיכוי‬ ‫המתמשך תגיע כשהספר ישוב לארצם‪ ,‬ולכן החלו בהכנות‪ ,‬ביטלו‬ ‫את סדר הכפרות ואימצו כללי מוסר קפדניים‪ .‬כל הספרים שהוצגו‬ ‫בפניהם לא זכו לאישור כבעלי יכולת להסיר את מעטה המסתורין‬ ‫שאופף את תרבות המערב או כספר זהב שתואם את הגדרתם‪ .‬הם‬ ‫מחכים‪ ,‬ואנחנו מחכים אתם‪ .‬הם ישפטו אותו‪ ,‬והוא ישפוט אותם‪.‬‬

‫כשהידע המקודש הפך לסחיר יצאו הכרובים להקים מקדש חדש‬ ‫לאדונם‪ ,‬נדדו בעולם ומצאו רחם פורה בארץ כנען‪ .‬אלף סופריהם‬ ‫הפכו את תורתם לכל כך יפה עד שלא נמצא איש שיצליח להביט‬ ‫בה ולהתיר את סודותיה‪ .‬הסולמות‪ ,‬המפתח והתווים הוצפנו בספר‬ ‫תולדות אדם‪ ,‬בלידת שלח ובמפקדי השבטים; הפסוקים השטניים‬ ‫והמשלים בחנו את אנושיותם של המאמינים; והכרובים המשיכו‬ ‫ליצור מסגרות עדכניות למסר של אדונם‪ ,‬משנה הצורה המושלם‪.‬‬ ‫הם ירדו למחתרת במערות קומראן‪ ,‬הצביעו על הפער הרחב שבין‬ ‫צייתנות לאהבה שלמה‪ ,‬גנזו את סדר הקריאה המשולש והעלימו‬ ‫כל אזכור לשני המפתחות הגדולים ושני המפתחות הקטנים‪ ,‬שהם‬ ‫שני עצי הזית ושני הפמוטים העומדים לפני אלוהי הארץ‪ .‬לאחר‬ ‫שלוש מאות ותשעים שנים פקד האל את שארית עמו והקים להם‬ ‫מורה צדק להדריכם בדרך לבו כסיעה מתונה מבני משה שמחנכת‬ ‫ועושה צדק לאור האמת‪ .‬הכרובים יוצרים את קבוצת האיחוד של‬ ‫תמצית הידע‪ .‬האחד ניזון מצמחים ומבעלי חיים‪ ,‬עמיתו מנוע רק‬ ‫מהדם וכפוף לחוקת החרב המתהפכת; שופך דם האדם‪ ,‬באדם דמו‬ ‫יישפך; ההורג בחרב‪ ,‬ייהרג בחרב‪ .‬אכן‪ ,‬זה אות למלכותו; שיבוא‬ ‫אליכם ארון הברית ובו שכינה מאת ריבונכם והשרידים שהותירו‬ ‫אחריהם בית משה ובית אהרון נישאים בידי המלאכים‪ .‬בזאת אכן‬ ‫יש לכם אות‪ ,‬אם הנכם מאמינים‪ .‬אחד למיליון חולמים זוכה בעט‬ ‫הקורן‪ .‬אחד למיליארד זוכה בו פעמיים‪ .‬השכינה היא התגשמותה‬ ‫של האלוהות‪ .‬עבדי השטן סוגדים להיבטיה הסתומים בלי להבין‬ ‫שהמקדש איננו בית תפילה‪ ,‬אלא ספר; שהמשיח איננו אדם‪ ,‬אלא‬ ‫מסר; ושהשכינה מתבטאת בתכונת העליצות‪ ,‬שמעוררת את יצרי‬ ‫הסקרנות‪ ,‬ההתנסות‪ ,‬המשחק‪ ,‬המרדף וההצלחה של כל היצורים‪.‬‬

‫הברית החדשה היא תורתם של בני שושלת הבשורה‪ ,‬כוכב השחר‬ ‫של מוריה והבינה שתמכה בהגשמת קורבנה של שושלת הנבואה‪.‬‬ ‫יוחנן מאיר את יושבי החושך ומכוון את צעדינו אל דרך השלום‪,‬‬ ‫וישוע מטיל את חרב המדון‪ .‬דין זקן ממרא הוא מנגנון ההשמדה‬ ‫העצמית והחרב המתהפכת שמונפת על שופכי דם צלם האלוהים‪,‬‬ ‫שחוט נסתר עובר בינו לבין משה‪ ,‬קרישנה‪ ,‬ילוד הלוטוס ואחרים‪.‬‬ ‫בקוראן מתואר ישוע כמשיח‪ ,‬שליח‪ ,‬נביא‪ ,‬עבד‪ ,‬רוח ודבר אללה‪.‬‬ ‫רוח הקודש הופיע בפני אמו בדמות מלאך‪ .‬הוא נפח חיים בציפור‬ ‫החרס‪ ,‬אישר את התורה והפך לדבר האמת שעליו נחלקו ביניהם‪.‬‬ ‫הנוצרים ננזפים על כך שייחסו לו אלוהות‪ ,‬ונאמר כי נחרד בעצמו‬ ‫מהרעיון‪ .‬הצליבה נשללת לחלוטין; הם לא צלבו ולא הרגו אותו‪,‬‬ ‫אלא רק נגרם להם להאמין שכך היה‪ .‬אללה נשא אותו אליו; לא‬ ‫יימצא אף עם מקרב עמי הספר שיתכחש לו בשובו; וביום תחיית‬ ‫המתים יעיד עליהם‪ .‬על פי המסורות הוא ישוב לקראת יום הדין‪,‬‬ ‫יחבור לאימאם המנחה‪ ,‬יפרום את מארג ההונאה‪ ,‬יחנך את החזיר‪,‬‬ ‫יוביל תור זהב‪ ,‬יוליד בנים‪ ,‬ייקבר לצד הנביא‪ ,‬ושניהם יוקמו יחד‪.‬‬ ‫אהבת המשיח נטועה במאמינים; שיבתו השנייה מותנית באימוץ‬ ‫הבשורה‪ ,‬ומתקיימת בכל אדם המפנים את המסר ומורד בהחלשה‪.‬‬ ‫חזון יוחנן הוא משל לטיהור העולם הפנימי ולחניכת בני האלוהים‬ ‫לתפקידם‪ .‬הפתאים מפרשים אותו כהכחדה של שליש מהאנושות‬ ‫ביום הדין‪ ,‬ומאמצים אל לבם תכנים שטניים כיועציהם הקרובים‪.‬‬ ‫בואו ונתפלל למענם‪ .‬מי ייתן והאל יסיר את הכסות מעל לבם כדי‬ ‫שיכירו בו‪ .‬אל נא תשלול מהם את חסדך‪ .‬שמע את התפילה שאנו‬ ‫נושאים למען עיוורונם‪ .‬כשיכירו באור האמת ישוחררו מחשכתם‬ ‫בזכותו של האחד שחי ומולך במחיצתך באחדות עם רוח הקודש‪.‬‬

‫עשרים וחמישה מסדרים של אהבת אדם ודרך ארץ נרדפים בידי‬ ‫אהבת הארץ עד להופעת המשחרר הגדול‪ .‬הוא עד שאינו מתערב‬ ‫בדבר‪ ,‬הרפתקן שידו בכול‪ ,‬ויד כול בו‪ ,‬אמן אחדות הניגודים‪ ,‬חתן‬ ‫הקורבן‪ ,‬עבד החירות ואדון התהילה‪ .‬אחד מאותם משחררים אכל‬ ‫בשר רך ושתה כוהל משובח בחתונות‪ ,‬לוויות וטכסים‪ .‬הצביע על‬ ‫העצמיות כמניע של כל הדברים‪ .‬הסביר שהרשע נחשב לחכם רק‬ ‫בעיני הטיפשים‪ .‬טען שכל דבר שניתן לעשות כבר נעשה‪ ,‬למעט‬ ‫שכלול התפילה‪ .‬פתח כל דיון בקריאה לערוף כל ראש שיתכחש‬ ‫לתבונה‪ .‬הסביר לחזיר שהציפור לעולם לא תסבול מעודף עליצות‬ ‫או גאווה‪ ,‬והמשיל את צלם האם המניקה לאלוהות ומחצה‪ .‬לאחר‬ ‫אלפיים שנות מעוף מתגשם חזונו בדמות מימוני המונים למיזמים‬ ‫של חידוש עירוני‪ ,‬התיישבות אקולוגית‪ ,‬תעשייה כפרית וצרכנות‬ ‫קואופרטיבית; הגדרת המודעות הרטורית‪ ,‬המיומנות הדיאלקטית‬ ‫והחינוך להומניזם בתור כלים לפדיון הנפש‪ ,‬חיסונה כנגד אמצעי‬ ‫התעמולה והפיכת החידלון לאלמוות‪ .‬כשהסגנון מאפיל על התוכן‬ ‫ההבחנה נלכדת ברשת האשליה‪ .‬מארג הקורים הדמגוגיים מורכב‬ ‫ממניפולציות כגון כשלי היסק והיקש‪ ,‬טיעונים בינאריים‪ ,‬נתונים‬ ‫עלומים‪ ,‬טעויות דגימה‪ ,‬ייצוג שגוי‪ ,‬אזכורים בררניים‪ ,‬השוואות‬ ‫כוזבות‪ ,‬הקשרים מנותקים‪ ,‬סמכויות מופרכות‪ ,‬הסברים מעגליים‪,‬‬ ‫הסחות דעת‪ ,‬ליבוי של יצרים‪ ,‬חרדות ודעות קדומות‪ ,‬דמוניזציה‪,‬‬ ‫בריונות‪ ,‬לעג‪ ,‬הכחשת עובדות‪ ,‬ניכוס הקונצנזוס‪ ,‬השתקת מוזות‪,‬‬ ‫דיכוי האקטיביזם הפרוגרסיבי‪ ,‬שליטה בנרטיב והנצחת הבורות‪.‬‬ ‫החינוך לנאורות מעודד דמיון וסקרנות ומגונן עליהם מפני רידוד‬ ‫והשחתה‪ .‬הפקרת התחום היא עוול חינוכי ובכייה לדורות‪ .‬הלוגוס‬ ‫סותר את כשלי ההיגיון ומונע את גניבת הדעת‪ ,‬תנו ללוגוס לנצח‪.‬‬

‫ילוד הלוטוס נחשב למשחרר הגדול של שושלת הגלגול התשיעי‪.‬‬ ‫בינקותו נשלח על גבי גלי אוקיינוס החלב בתיבה שהוכנה מפרחי‬ ‫לוטוס‪ ,‬ונאסף בידי מלך שגידל אותו כבנו‪ .‬בגיל ארבעים הוא קטל‬ ‫את בנו המושחת של אחד מיועציו‪ ,‬וגורש מהממלכה‪ .‬שני מלכים‬ ‫ניסו לשרוף אותו בעודו חי‪ ,‬ובשני המקרים הוא הפך את הלהבות‬ ‫לאגם‪ .‬אחד המלכים התרשם מכוחו ושידך לו את בתו‪ .‬היא הפכה‬ ‫לשותפתו ויחד הם חיפשו דרך למגר את הכשל שנטוע בשבטיות‬ ‫ובלאומנות‪ ,‬מעודד דורסנות‪ ,‬מעניק תחושת חסינות ומזמן לפתחו‬ ‫את השד שעורף את ראשה של היהירות‪ .‬כשתקפו אותם מחלות‪,‬‬ ‫צרות או חרדות הם סתרו את פעולתן בעזרת תפילת מאה הכפרות‪.‬‬ ‫אלמוניותם נשמרה תודות לזוג כפילים שתיאר את התעלות הנפש‬ ‫כהתמוססותו של הגוף ברגעיו האחרונים והפיכתו לרוח אלמותי‪.‬‬ ‫במקביל לפעולת הכפילים אימצו לעצמם האוהבים שמות סודיים‬ ‫ויצאו לחיים חדשים‪ .‬כשאיתרו אותם הרוחות‪ ,‬הם התחזו למתים‬ ‫ונקברו בעודם חיים‪ .‬הרוחות שמעו שהנמלטים נצפו במקום אחר‪,‬‬ ‫פתחו את הקבר ומצאו בו רק תכריכים ופרחים‪ .‬השניים המשיכו‬ ‫לחמוק מגורלם‪ ,‬הסתתרו במערה ושתו את נסך החלפת הראשים‪.‬‬ ‫כשגילו אותם הרוחות בפעם האחרונה הם התעלו למקום שאין בו‬ ‫מוות והפקידו שם למשמרת את אוצרות תרגול הנפש‪ ,‬שמתארים‬ ‫את דרכם של מורי הצדק בתמונות ומשלים‪ .‬אטיסה מצא חמישים‬ ‫ותשעה מהם וחמישה מוזכרים כאן; מזמור הכפרות‪ ,‬האנונימיות‬ ‫הקדושה‪ ,‬ההפרדה בין הגוף לנפש‪ ,‬ההיתול במוות על ידי החלפת‬ ‫שמות‪ ,‬מקומות וראשים‪ ,‬וההתעלות הזוגית‪ .‬גדול משליהם מספר‬ ‫על יתוש שחשב שהוא זאב ועל זבוב שחשב שהוא אריה‪ .‬שניהם‬ ‫הציקו לבריות‪ ,‬אך בחלומם של גדולי הרוח מעולם לא לקחו חלק‪.‬‬

‫דרך ארץ פועלת מתחת לפני השטח ובוחרת במארח הולם‪ .‬בלילה‬ ‫בו נבחר המארח הערבי כבתה אש התמיד של הפרסים‪ .‬בני שבטו‬ ‫ביקשו לקרוא לו על שם אחד מקרוביו‪ ,‬אולם סבו הביע את רצונו‬ ‫שהאל שיצר אותו בארץ יהולל בשמים‪ ,‬וזה מקור שמו; המהולל‪.‬‬ ‫המסורות מייחסות לו איכויות אופי טהורות ונישואים מאושרים‪.‬‬ ‫בגיל ארבעים פנה לעסוק בהתבוננות פנימית‪ .‬ההתגלות הראשונה‬ ‫הופיעה לפניו בחלום‪ .‬בהשראתה הוא פרש למערה מבודדת וישב‬ ‫בה עד להופעת המלאך גבריאל‪ ,‬שאמר לו‪ :‬קרא‪ .‬הוא הגיב ואמר‪:‬‬ ‫אינני קורא‪ .‬המלאך לחץ על חזהו ככל שיכל לסבול‪ ,‬ואז אמר לו‪:‬‬ ‫קרא בשם האדון שברא את האדם מעפר ודם‪ .‬קרא‪ ,‬כי האדון הוא‬ ‫המיטיב שלימד בעזרת העט; לימד את האדם את הדבר שלא ידע‪.‬‬ ‫חיזיון זה לווה בתקופת יובש ללא התגלות‪ ,‬שבסיומה שב המלאך‪,‬‬ ‫ציווה עליו‪ :‬קום והטף‪ ,‬ונשא אותו בטיסת לילה מהמסגד הקדוש‬ ‫למסגד הרחוק כדי שיילמד את האותות‪ .‬הוא התקבל במקום בידי‬ ‫נביאי קדם ומצא את עצמו בנוכחות ריבונו‪ ,‬שציווה לו את מועדי‬ ‫התפילות‪ .‬בשובו הביע דאגה שאם יושמד הספר‪ ,‬תשתלט עבודת‬ ‫האלילים על הארץ ופולחן האל יעלם‪ .‬בני שבטו החליטו להוציאו‬ ‫להורג‪ ,‬אך הוא הוזהר מבעוד מועד‪ ,‬הסתתר במשך שלושה ימים‪,‬‬ ‫נמלט וניצל‪ .‬יריביו הזמינו אותו לחזור‪ ,‬אך הוא היה מודע למועד‬ ‫השיבה‪ .‬לאחר עשר שנים חזר אל מכה כמנצח וקבע אותה ככיוון‬ ‫התפילה‪ .‬בגיל שישים וארבע החל להתעלות אל בוראו בתור עבד‬ ‫שולחו‪ ,‬שנתן בידו את הספר‪ ,‬הסמיך אותו לנביא ובירך אותו בכל‬ ‫מקום שבו היה; ובירך את יום לידתו‪ ,‬יום פטירתו והיום שבו יקום‬ ‫לתחייה‪ .‬התעלותו נמשכה שמונה שנים ומשכה אחריה שובל של‬ ‫מאמינים שקיבצו את דבריו להדרכה בטוחה שלא ניתנת לערעור‪.‬‬

‫האנושות היא שבט שהתפצל להרבה ענפים‪ .‬שליחים נשלחו לכל‬ ‫העמים בניסיון לאחד אותם‪ ,‬אך זכו להצלחה מוגבלת עד להופעת‬ ‫הקוראן‪ .‬עם הגעתו הוגשמה הנבואה ונחתמה‪ ,‬כי החל מאותה עת‬ ‫מתקיימת בעולמנו התגלות טהורה‪ ,‬נצחית ובלתי ניתנת להשחתה‪,‬‬ ‫המספקת פשרות לסתירות המכוונות המתגלות בכתובים‪ .‬מכחישי‬ ‫האמת מצדיקים את טענתם תוך רמיסה של כל דבר ראוי; התבונה‬ ‫מגשרת על פני מקורות מנוגדים לכאורה בעזרת עיקרון ההסכמה‪.‬‬ ‫הקוראן הוא מנורת המאור וספינת הצדק העליון‪ ,‬שמקיף בצדקתו‬ ‫כל דבר אמת ומכוון את צעדי המאמינים לרווחה ממשית ושלום;‬ ‫השליט העליון ששוכן בלבם של אנשים שכובשים את מחשבתם‬ ‫ואומרים‪ :‬נשמע ונעשה‪ .‬נביא האסלאם הוא האחד שעליו נאמר‪:‬‬ ‫נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך אלוהיך‪ ,‬אליו תשמעו‪ .‬הישגו‬ ‫מתעלה מעל לכל מחלוקת הנוגעת להעברת המסר נטול הדופי של‬ ‫הקוראן‪ ,‬מייצג באופן נאמן את תורת המוסר ומניח את יסודותיה‬ ‫של האומה המאוחדת‪ .‬הנביא מוחמד הוא מגשים שושלת הנבואה‬ ‫המקראית‪ ,‬והאימאם עלי הוא ידיד האל ושליח שושלת ההסכמה‪,‬‬ ‫שמנסחת אמנה חברתית חדשה ומנחה את תריסר שבטי ישמעאל‬ ‫ותריסר שבטי הבשורה‪ .‬המסורת מתייחסת לאחרונה כאל מובילת‬ ‫המאבק במשיחות השקר ומנגנון ההונאה‪ ,‬ההופכים לראש משפט‬ ‫ופרי צדקה ללענה‪ ,‬ומציינת שתוותר בבוא יום על ההנהגה לטובת‬ ‫שושלת בכירה שנושאת את שם הנביא‪ .‬תוותר מפני שיש מספיק‬ ‫מקום לשוני בהשקפות ומפני שאף טיעון מופשט לא משכנע בפני‬ ‫עצמו‪ .‬תוותר ותהפוך את להבת ההתנגדות לארבעה לפידים עבור‬ ‫השושלות שעדיין בדרך‪ .‬תוותר‪ ,‬כי זאת דרכם של כובשי שלושת‬ ‫העולמות‪ ,‬שאחרי ניצחונם מעניקים את השלל לאחיהם הבכורים‪.‬‬

‫עץ הקורבן גדל בגבול החלקות של שני אחים‪ ,‬רגל כאן ורגל שם‪.‬‬ ‫מורה הרוח מזכיר לאחד מהם עד כמה קנאי אחיו לאמונתו‪ ,‬קורא‬ ‫לו לדבוק באל אחד‪ ,‬תפילה‪ ,‬צום‪ ,‬צדקה ועלייה לרגל לבית תפילה‬ ‫של מעלה‪ ,‬ומדגיש שהדברים הם חסרי משמעות‪ ,‬אלא אם כן הם‬ ‫פועמים בכל הלבבות‪ .‬אחיזת העיניים הגדולה מלעיטה את הנפש‬ ‫בריגושים מלאכותיים‪ ,‬מציאות חלופית ונרטיבים כוזבים במסווה‬ ‫של קנאות לערכים‪ .‬ככל שהשקר יותר בוטה‪ ,‬כך הוא נתפש כיותר‬ ‫אמין‪ ,‬וככל שהוא יותר נפשע‪ ,‬כך הוא מגביר את הבהמיות‪ .‬סוכני‬ ‫ההונאה מנצלים את העובדה שאנשים שחיים בשקר‪ ,‬מזדהים עם‬ ‫השקר‪ .‬נאמני הקורבן מסיטים את מבטם מהמופע המהפנט שגוזל‬ ‫את נשמתם‪ ,‬נמנעים מהאלהת האמצעים ומותירים את המחלוקות‬ ‫על המושב הריק שבלב העולמות‪ .‬שם‪ ,‬במקום שבו משתקפים כל‬ ‫הדברים‪ ,‬פוסקת התלונה ומתגלמת היכולת‪ .‬ושם‪ ,‬בדממת המישור‬ ‫הפנימי‪ ,‬שוכן אורקל המורה האחד‪ ,‬המתקיים בכל הדברים‪ .‬אנשי‬ ‫היכולת מקדשים את הפשטות ונאבקים בעוולות שכל מורי הצדק‬ ‫הוקיעו‪ .‬מסורים לחופש הדת‪ ,‬הפולחן וההמרה‪ ,‬שהרי דרך האמת‬ ‫נבדלת בבירור מדרך התעייה‪ .‬מטפלים בתכנים הבוערים במסגרת‬ ‫חד מפלגתית‪ ,‬שמסורה לדיון ענייני ברווחת הציבור ומנטרלת את‬ ‫הפלגנות והמרד הלא מוצדק‪ .‬מתעלים את כוח הקנייה העצום של‬ ‫ההמונים להשקעה בקואופרטיבים שיתופיים‪ ,‬מקנים להם שליטה‬ ‫באמצעי הייצור ובמשאבים‪ ,‬הופכים אותם מגורם מנוצל למרוויח‬ ‫הראשי ומוכיחים שאי אפשר לבזות את החלום‪ ,‬אלא רק את אלה‬ ‫שנכשלו בהגשמתו‪ .‬רטוריקת הלצון תוהה בבוז היכן ניתן למצוא‬ ‫כלכלה כזאת בעולמנו‪ .‬התשובה היא‪ :‬בתודעתם של המוני אנשים‬ ‫נאורים שמואסים בהחלשה השיטתית ומתאגדים במרחב החלום‪.‬‬

‫שני אחים דוחים את הסדרי הטיעון בענייניהם בטענה שלא חונכו‬ ‫להתפשר על אמונתם‪ .‬סנגורם מסביר להם שהאנשים נשפטים על‬ ‫סמך הכוונה‪ ,‬ולא על פי המילים‪ .‬אדם מאמין יעדיף לשקר מאונס‪,‬‬ ‫ולא להפליל את עצמו מרצון‪ .‬מי שיודע לא מגלה‪ ,‬מי שמגלה לא‬ ‫יודע‪ .‬הוא נמנע מעיסוק בכוונה האלוהית‪ ,‬מתרכז בגורם האנושי‪,‬‬ ‫מדבר בלי פחד ובלי ליצור עוינות‪ ,‬שומר על עמימותם של משלי‬ ‫השכינה‪ ,‬מגלם את ישויות קורבן השנה‪ ,‬וזוכה בתפקידים אלו או‬ ‫אחרים בחגים ובמועדים בהתאם לעמדה בה הוא נמצא‪ .‬החשיבה‬ ‫הרגשית מובילה למחוזות אפלים ומרחיקה את ההארה; השקטתה‬ ‫פותחת שער ליכולת שלא נזקקת לביטוי‪ .‬איש היכולת נשמר מפני‬ ‫הגיגי הלב‪ ,‬נצמד לנוסח הכתוב‪ ,‬לא מנדב מידע ומבדיל בין עובדה‬ ‫למיתוס‪ ,‬מידע לתעמולה ואהבת האדם לאחוות השבט‪ .‬ייצוגו של‬ ‫הרצון האלוהי‪ ,‬מתוך הרגל או מתוך שרלטנות‪ ,‬מעורר התפעמות‬ ‫באדם הנשלט‪ ,‬מבוכה באדם הנבון ועליצות באדם הזורם‪ ,‬שמזהה‬ ‫את מגעה של היד הנעלמה‪ .‬התודעה היא גביש שהתנפץ לשישים‬ ‫וארבעה רסיסים‪ ,‬ששובצו בהתקן שמעצים אותה פי אלפי מונים‪.‬‬ ‫אמצעי ההמחשה מעצבים את המסר‪ ,‬הממסד מעניק לו פירושים‬ ‫והמניפולציות של זרועות השכינה מנהלות את העולם‪ .‬מהיסודות‬ ‫ועד לאנשים הן פועלות בשתי רשתות מקבילות‪ .‬המופנמת ניזונה‬ ‫משלווה וענווה‪ ,‬המוחצנת מתשומת לב וריגושים‪ .‬האחת מנגישה‬ ‫עושר עצום ובלתי נדלה‪ ,‬האחרת מייצרת חיקויים יקרים לדברים‬ ‫שהטבע מעניק לנו בחינם ומשווקת תחליפים זולים לחיים‪ .‬האדם‬ ‫הנשלט משתף פעולה עם ההבל‪ ,‬מתרפס בפני השוט וסוגד לחרב‪.‬‬ ‫האדם הזורם סוגד לחלום ונלחם לצד הצדק הפואטי מתוך אמונה‬ ‫והבנה שהשכינה צועדת לפני הגאולה ומפלסת עבורה את הדרך‪.‬‬

‫מורה הקורבן נדד ברחבי הארץ בלי לדרוש דבר מאיש וקיבל על‬ ‫עצמו את תפקיד המורה רק אחרי שנים רבות בהן בחר ללמוד ולא‬ ‫ללמד‪ .‬הוא הצביע על הנכונות לשיפור עצמי כאם המעלות ותיאר‬ ‫את האנשים כאחוזים באשליות של כוח וחוכמה‪ .‬משנתו התמקדה‬ ‫בתיקון הנשמה‪ ,‬ולמרות שלא התייחס לאלוהות באופן ישיר‪ ,‬ניתן‬ ‫לחוש ששירת אותה והונחה בדרכיה‪ .‬מבקריו טענו שהטיל מומים‬ ‫בכתבים‪ ,‬ניכס זהויות וזנח על העלילה והלכידות‪ ,‬אך לבסוף נוכחו‬ ‫לדעת שתיעל את המקורות‪ ,‬טווה את חוטי העלילה בממד החלום‬ ‫וארג את הדמויות במלאכת הטלאים‪ .‬תלמידיו כינו אותו הממוצע‬ ‫באדם בתגובה לכך שתיאר את עצמו כאדם ממוצע‪ .‬סודות הדעת‬ ‫התערטלו בפניו‪ ,‬אך מטה הקסם חמק מבינתו‪ .‬הוא התנחם בידיעה‬ ‫שהותיר ירושה לדורות הבאים ומצא את מפתח החן בזכות שמחת‬ ‫החיים‪ .‬מאמציו להמליך את המסר במחשבת ההמונים סוכלו בידי‬ ‫מגבלות הזמן והוגשמו בתרגומים ובפירושים‪ .‬משנתו תיארה את‬ ‫עריצות הממון כסתגלנות שמשחקת בטרפה ואת נתיניה כעדרים‬ ‫נחלבים‪ .‬הנרטיב שגורס שאין גישה יותר טובה מהגישה הקיימת‬ ‫גורם להם להשלים עם מצבם במקום לפתוח את הדלת הלא נעולה‬ ‫ולפרוץ ממכלאות הפחד אל מרחבי ההגשמה‪ .‬כפירתם במסר היא‬ ‫המחסום שמונע מהם לנסח חוקה שתטה את הכף לטובתם ותתעל‬ ‫את השפע העצום בכיוונם‪ .‬לומר רק אמת זו לא חוכמה גדולה‪ ,‬כי‬ ‫אנשים שסוגדים להבל מתקוממים כנגדה‪ .‬כשהמודעות מזהה את‬ ‫כשליה‪ ,‬המחשבה מצליחה להתמקד במוזיקה‪ ,‬לחלום על מוזיקה‪,‬‬ ‫לבחון את המציאות במונחים של מוזיקה ולהצביע על ההתנשאות‬ ‫כמקור לאיבה ועימותים‪ .‬כשהמחאה תזנח את הסיסמאות ותחבור‬ ‫לריקוד העולמי תחל תנועת השיבה של האנושות למצבה הטבעי‪.‬‬

‫אלוף היכולת מייצג קדמה שנובעת מאהבת אדם‪ ,‬פשטות הליכות‬ ‫והנגשת השפע העצום שגלום באיחוד ההמונים‪ .‬הוא אור המזרח‬ ‫שישקם את העולם מהמשתה המטורף של משיחות ההבל ויממש‬ ‫את הברכה‪ :‬ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבוד‪ ,‬והיה כאשר תריד‪,‬‬ ‫ופרקת עולו מעל צווארך‪ .‬חרם הצרכנים הוא החרב‪ .‬ההעדפה של‬ ‫איכות על פני כמות והבחירה במוצרים טבעיים תומכות בתעשייה‬ ‫הכפרית‪ ,‬בנהירה חוזרת לכפרים ובחידוש המרחב העירוני‪ .‬ערכי‬ ‫הקדמה קנאים לחירויות האדם‪ ,‬שוויון מגדרי‪ ,‬צדק חברתי‪ ,‬הגנת‬ ‫הסביבה והגשמת שלבי ההשכלה‪ ,‬המשפחה‪ ,‬הפרישה וההתעלות‬ ‫לעולם הבא‪ ,‬עולם בלי חרדת מוות וזקנה‪ .‬מעטים זוכים בהתעלות‪,‬‬ ‫ועל כך נאמר‪ :‬המקבת המרובע ינצח את המקבת המשולש‪ .‬האופי‬ ‫הגבוה מוצא סיפוק בידע‪ ,‬האופי הנמוך מכור לריגושים והיכולת‬ ‫מרחפת בתווך‪ .‬המלחמה בסמים מחבלת במבנה הטבעי‪ ,‬משליטה‬ ‫טרור מערכתי בעל השלכות הרסניות על יחידים וחברות; ואויבי‬ ‫איש‪ ,‬בני ביתו‪ .‬מתן תוקף חוקי לשימוש בסמים בלי ההיתר לייצר‬ ‫אותם מהווה נדבך נוסף בהונאה החוסמת בפני האנשים את נתיבי‬ ‫ההארה באמצעות צריכה כפייתית‪ ,‬תלות טכנולוגית ופיקוח כובל‪.‬‬ ‫סוכני ההונאה מסתננים לרשויות השלטון‪ ,‬ארגוני הפשע ואמצעי‬ ‫התקשורת ומתירים את דמם של מורי הקדמה בניסיון לייאש את‬ ‫העמים‪ .‬ההבל גוזל את הנשמה‪ ,‬אך לא את החלום לשוב ולהתאחד‬ ‫אתה‪ .‬שליחיו מושכים בחוטים נסתרים וגודעים את פתילי החיים‪,‬‬ ‫אך בחלום המתגלה לאנשי הרוח איש מהם לא ייטול חלק‪ .‬הנשמה‬ ‫המבורכת מכה בתוף המאבק‪ ,‬ממלאת את עולמה הפנימי בצליליו‪,‬‬ ‫מסירה מעליה את עול עיר המתעלקת ויוצאת להגשים את החלום‬ ‫לאור ערכי הקדמה במרחבים העצומים שקורצים לאנשי היכולת‪.‬‬

‫אביר האור קבע את ניצוץ הכבוד בלב האנשים והפך ליקירם של‬ ‫בני השמים והארץ כאחד‪ .‬הניצוץ מוצא בתיקון האדם את תיקון‬ ‫העולם וקורא להפסיק לשתף פעולה עם תורות שלא מיטיבות עם‬ ‫כולם‪ .‬מתווה הגדרה עצמית ברמת הפרט ומאפשר לכל אדם לנהל‬ ‫את חייו על פי הבנתו‪ ,‬כל עוד אינו פוגע בזולת‪ .‬מעניק תוקף חוקי‬ ‫לשימוש בסמים‪ ,‬מחמיר בענישת עבירות שבוצעו תחת השפעתם‬ ‫ומרחיק מהם את המתבגרים בתבונה‪ .‬מוצא במשיכה לאקזוטי את‬ ‫המרפא לתחלואי האנושות‪ .‬מוקיע את השעבוד הטכנולוגי‪ .‬חושף‬ ‫את מלכוד הצוואות‪ .‬מגנה את עריצות הרוב‪ .‬משבית את הסרכזת‬ ‫שמפרידה ומושלת ומדגים בחירות ישירות במעגלים מתפשטים;‬ ‫שרי אלפים‪ ,‬רבבות‪ ,‬מיליונים‪ ,‬מאות מיליונים ומיליארדים‪ ,‬שהם‬ ‫שגרירי הקהילות‪ ,‬הנפות‪ ,‬המחוזות‪ ,‬המדינות וממשלת הצדיקים‪.‬‬ ‫הבנה ללא אמונה עדיפה על אמונה ללא הבנה‪ .‬אמונה מפלגת היא‬ ‫כפירה‪ .‬השלום הוא המסר העליון; ההבל אורב לחולשות‪ ,‬משחית‬ ‫את המידות‪ ,‬משחיז את האיבה והופך את בני האנוש לחיות רעות‪,‬‬ ‫המשוסות זו בזו במקום לשלב כוחות ולהשתחרר יחד‪ .‬צמיחה לא‬ ‫שוויונית היא נבילה‪ .‬צמיחה אמיתית משמרת משאבים ומעודדת‬ ‫חיסכון בזכות מיתון הצריכה‪ .‬להבת האמונה לא תוצת בלי ניצוץ‬ ‫הזולתנות‪ ,‬שמרסנת את הרצונות האנוכיים ותומכת במספר בלתי‬ ‫מוגבל של אנשי יכולת; אנשים שמייצגים את המורשת הטבעית‪,‬‬ ‫חותרים לאותה המטרה‪ ,‬נאבקים בפערים חברתיים בעזרת משחק‬ ‫של חילופי תפקידים וחיים בפשטות מזהירה איש תחת גפנו ותחת‬ ‫תאנתו‪ .‬במקום להתקומם כנגד דברים שאין ביכולתם לשנות‪ ,‬הם‬ ‫מתמקדים בחינוך שמעורר את הדמיון הפורה‪ ,‬מעודד את הביטוי‬ ‫היצירתי ומעניק את הכלים שהופכים את העולם הפנימי לאנושי‪.‬‬

‫אנשי היכולת מתחרים איש ברעהו רק במונחים של חוסן וענווה;‬ ‫חיות האדם ניזונות מתמימות‪ ,‬חולשה ומצוקה‪ ,‬מזדהות עם הבלי‬ ‫הממון ומשרתות את החידלון‪ .‬הטיעון שגורס שהמצב מעולם לא‬ ‫היה טוב יותר צריך להיזקף לזכות רוח האדם‪ ,‬ולא לזכות השיטה‪.‬‬ ‫אשליית העונג והנוחות הרחיקה אותנו מהחיים הטבעיים וצופפה‬ ‫אותנו בערים‪ ,‬שם מתמעט רוחנו ואנחנו נמקים‪ .‬מתחת לשטח עוד‬ ‫יוקדת התקווה שהאנושות תפרוץ את חומות ההחלשה ותושב אל‬ ‫מרחבי היכולת‪ .‬סדר העדיפויות שלנו חייב להשתנות במהרה כמו‬ ‫אם שמפנה את כל מרצה לבנה ששרוי במצוקה‪ .‬השינוי המתבקש‬ ‫נתקל בהתנגדות מאחר שהוא מקדם עבודת כפיים‪ ,‬כלכלה ירוקה‪,‬‬ ‫משאבים מתחדשים‪ ,‬פיתוח בר קיימא‪ ,‬הגדרה מחודשת של מושג‬ ‫העושר‪ ,‬חרם על תעשיות מזהמות וטכנולוגיות שנויות במחלוקת‪,‬‬ ‫הגבלה של עודפי ייצור ושימוש בתמחור מבדיל עד שמחיר הזהב‬ ‫משתווה למחיר החיטה‪ .‬בעולם בו החקלאות היא רווחית‪ ,‬הגננות‬ ‫מהווה מקצוע מבוקש‪ ,‬כי היא ההנאה הטהורה והמרענן האמיתי‬ ‫של רוח האדם‪ .‬הזמן יאיר את ההמונים‪ ,‬שיהפכו את האחוז האחד‬ ‫שברשותם לחיים מתגמלים בגנים של עדנה נצחית בזכות הנגשת‬ ‫השפע‪ .‬הם יהגרו לישובים אקולוגיים שיוקמו על חורבות הערים‪.‬‬ ‫אנשי היכולת שביניהם יחיו בחממות‪ ,‬אוהלים וסוכות של צמחים‬ ‫מטפסים‪ .‬עבודת אדמה תיחשב לצדקה‪ .‬החינוך לאנושיות יוטמע‬ ‫כבר בגיל הרך עלי ידי הקניית רחשי כבוד ליצורים חיים ועצמים‬ ‫דוממים‪ .‬מערכת החינוך תהפוך לפתוחה בדגש על החינוך הגופני‬ ‫והנגינה‪ .‬ההיסטוריה תוצג על צירי זמן שהאנשים יעצבו על דעת‬ ‫עצמם‪ ,‬ועבדי השיטה יתקנו את דרכיהם וייגאלו מחשכתם‪ .‬בואו‬ ‫ונתפלל שיוסר לב האבן מבשרם ויינתנו בקרבם לב ורוח חדשים‪.‬‬

‫איש אינו אויב‪ ,‬איש אינו זר‪ ,‬עם כולם אני חי בשלום‪ .‬האל השוכן‬ ‫בלבנו הופך אותנו לנטולי יכולת שנאה ודעה קדומה‪ .‬אלימות לא‬ ‫ניתן לפתור בעוד אלימות‪ ,‬רק אי אלימות מסוגלת לשים לכך סוף‪.‬‬ ‫עין תחת עין מעוורת את העולם; עוול תחת עוול לא מצדיק דבר‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬במקרים מסוימים נדרשת התערבות צבאית כדי להגן על‬ ‫חסרי הישע מפני תוקפנות‪ .‬פעולה זו נתפשת כמוצא אחרון ובלתי‬ ‫נמנע‪ .‬כשכל מאמצי השלום הוכחו כחסרי תועלת והמילים קצרות‬ ‫מלהושיע‪ ,‬ברק הפלדה נהיה חוקי ונכון לשלוף את החרב‪ .‬מלחמה‬ ‫צודקת היא המקרה בו מוצו כל הדרכים לפתרון הסכסוך‪ .‬מניעיה‬ ‫נקיים מאיבה ונקמה‪ .‬הצבא מוסרי וללא שכירי חרב‪ .‬כמה שפחות‬ ‫גייסות מוקצים ללחימה‪ .‬סיפוח לא עומד על הפרק‪ ,‬הביזה אסורה‪,‬‬ ‫רכוש מוחרם מושב והסכמים מכובדים‪ .‬פגיעה באזרחים‪ ,‬שבויים‬ ‫ומקומות קדושים נשללת‪ ,‬תהיה אמונתם אשר תהיה‪ ,‬וההתנגדות‬ ‫לגילויי עריצות נדרשת גם כשסיכויי הניצחון קלושים‪ .‬אין מאבק‬ ‫יותר צודק ממאבק התודעה‪ .‬כלי התקשורת מרעילים את האנשים‬ ‫מסבכים אותם בקורי התעמולה‪ ,‬מחלישים את התנגדותם להונאה‬ ‫ומוצצים את נשמתם‪ .‬כניעתם בפני סמכות בלתי מוסרית מאיימת‬ ‫על קיומם‪ ,‬והאקטיביזם התרבותי של המורשת הטבעית הוא נתיב‬ ‫ההצלה‪ .‬פעיליו מתמרנים את הצד האפל בלי לאבד את התמימות‪,‬‬ ‫מנתבים את חמשת ערוציו אל פני השטח וגורמים להם לפרוץ את‬ ‫מחסום הפחד ולהתעלות יחד בתיאום מושלם‪ .‬חוסנם של הענווים‬ ‫מגן עליהם מפני אכזריותם של הנרפים‪ .‬הצדק רוכב ביום ובלילה‬ ‫בשם אביו למען ישועת נקיי הכפיים‪ ,‬לולא האהבה לא היה מותיר‬ ‫בעולם נפש חיה‪ .‬האהבה דרוכה וצופייה וממתינה לשעתה‪ .‬ההבל‬ ‫יאמר את דברו‪ ,‬כבדי הלב ינהו אחריו‪ ,‬והענווים יירשו את הארץ‪.‬‬

‫האדם נולד חופשי‪ ,‬ובכל מקום הוא כבול באזיקים‪ .‬ניתוק הציבור‬ ‫מקביעת המדיניות עשוי לפעול לטובתו‪ ,‬מפני שסכום הדעות אינו‬ ‫מבטא את מכלול הצרכים‪ ,‬אלא את מספר הפלגים‪ .‬חשיבות הדיון‬ ‫הענייני טמונה בקידום סדרי היום של הקהילות‪ .‬יעילותו מותנית‬ ‫בקיום של משאלי עם ובנוכחות נציגי המחוזות באסיפה מחוקקת‬ ‫שמגדירה את סמכויות הממשל‪ .‬לשום גוף לא ניתן מנדט לשלוט‬ ‫בגוף אחר‪ ,‬והחוקה מסכלת את עריצות הרוב‪ ,‬מונעת את הכפייה‪,‬‬ ‫מקדשת את חרויות הפרט וזכויות המיעוטים‪ ,‬מעניקה קול למגוון‬ ‫רחב של רעיונות‪ ,‬לא מותירה פתח לדמוניזציה ולפאניקה מוסרית‬ ‫ומהווה משקל נגד למעשה השטן שמתחזה לשלטון העם‪ .‬אנשים‬ ‫שהורגלו לשיטה הייצוגית שוכנעו שהדמוקרטיה הישירה איננה‬ ‫ישימה‪ .‬ההונאה מנצלת את חרדתם מפני השינוי ושולטת בדעתם‬ ‫בעזרת מכונת תעמולה שמרעילה את השיח הציבורי ומזהמת את‬ ‫הנרטיב‪ .‬רשתות ההארה מפתחות כלים לחשיפת ההונאה והגברת‬ ‫המודעות; רשתות הצללים מנתבות קולות למועמדי ומפלגות קש‬ ‫ומטות בכך את מאזן הכוחות‪ .‬ההחלטה שייכת בכל מקרה לסמכות‬ ‫העליונה‪ .‬הגאונות נמצאת בעמדת מיעוט מעצם הגדרתה ונתקלת‬ ‫בעוינות מצד החשיבה המקובעת‪ .‬אין גאונות גדולה יותר מקירוב‬ ‫הלבבות‪ ,‬שממזג אסכולות ואופקים‪ ,‬מאחד קהילות וניגודים‪ ,‬בונה‬ ‫את שלביו של סולם התודעה ומאפשר למחשבה לראות את סופה‪.‬‬ ‫דבר הסמכות איננו ניתן לשינוי; הסמכות קובעת את הטון‪ ,‬וקירוב‬ ‫הלבבות מצניע את כוחו כדי להימנע מעימות חסר טעם עם שריה‪.‬‬ ‫וכשהעמים המובלים נגררים למלחמות ההשמדה שלהם‪ ,‬הוא זה‬ ‫שמושיע את הידע המקודש ממבול הדם והדמע שמאיים להטביע‬ ‫אותו ונושא את ישויות הקורבן בספינות נייר אל חופי המבטחים‪.‬‬

‫המדינה היא מנגנון חסר נשמה שגורם סבל לאנושות‪ .‬היא נוטלת‬ ‫את תפקיד המגן‪ ,‬מבטלת את כוחו של האזרח‪ ,‬דורשת ממנו ציות‬ ‫מלא ומשעבדת אותו לשיטה ריכוזית שאינה מייצגת צדק חברתי‪.‬‬ ‫יש חשיבות עליונה להעצמת האזרחים והמדינות בדרכי התנגדות‬ ‫ולשיקומם באמצעות התנדבות ופעילות חברתית‪ .‬השלטון העצמי‬ ‫הוא לב הדבר‪ .‬ברמת הפרט הוא עוסק בטיהור התודעה והסתמכות‬ ‫על העצמיות‪ .‬ברמת הכלל הוא מקדם שחרור משליטה ממשלתית‬ ‫והגעה לעצמאות כלכלית‪ .‬מדובר פה למעשה בדמוקרטיה ישירה‬ ‫המייצגת סמכות מוסרית טהורה הנובעת מריסון עצמי‪ .‬העצמאות‬ ‫שוכנת ביסוד הדברים‪ ,‬והכוח שוכן באנשים וביכולתם להשתמש‬ ‫בו‪ .‬השלטון העצמי מתקיים באדם שלמד להיות אדון לעצמו בלי‬ ‫לפגוע באחרים; אדון לחושיו‪ ,‬מחשבתו ומעשיו‪ ,‬שפועל במסגרת‬ ‫קהילה אוטונומית שתלויה רק בעצמה‪ .‬מבנה זה מבוסס על יכולת‬ ‫הקיום והניהול העצמי של הקהילה ונכונותה להתנגד להתערבות‬ ‫חיצונית‪ .‬הדבר לא שולל תלות וערבות בין קהילות ומדינות‪ ,‬אלא‬ ‫מהווה תמרון חופשי של הכוחות ההדדיים‪ .‬מבנה שמאגד קהילות‬ ‫הופך לסדרת מעגלים מתפשטים‪ .‬צמיחה זו אינה נמדדת במונחים‬ ‫של פירמידה הנשענת על בסיס רחב‪ ,‬אלא משולה למעגל שמרכזו‬ ‫הוא הפרט‪ .‬המעגל הפנימי נשען על העצמתו האישית כדי שיוכל‬ ‫לעמוד בפני כוחות השחיקה של המעגלים החיצוניים וכדי שאלו‬ ‫יוכלו לשאוב ממנו את כוחם‪ .‬רבים יטענו שזו עמדה אוטופיסטית‬ ‫שלא ראויה להתייחסות‪ ,‬אך בואו נחייה למען התבנית האמיתית‪,‬‬ ‫ולמרות שייתכן שאינה ניתנת להגשמה מלאה‪ ,‬חובה עלינו לגבש‬ ‫תבנית נאמנה של חלומנו לפני שנפנה לעסוק בדבר‪ .‬וכך‪ ,‬בתנועה‬ ‫מתחנה לתחנה‪ ,‬נתאים את התבנית הרעיונית למציאות המשתנה‪.‬‬

‫הפדרליזם הקואופרטיבי מאפשר ליצרנים הקטנים להשיג הטבות‬ ‫ראויות מהמשאבים שנמצאים ברשותם‪ .‬הפרדה מבנית בין מגזרי‬ ‫הכלכלה‪ ,‬והתאגדויות קואופרטיביות הן חלופות טבעיות לשליטה‬ ‫התאגידית ואמצעים לקידום סחר הוגן ופיתוח אנדוגני‪ .‬החלופות‬ ‫האלה מצריכות מסגרת פוליטית וחוקתית שמכירה בתרומתם של‬ ‫יצרנים קטנים לצמיחה‪ ,‬משפרת את נגישותם לשווקים‪ ,‬מדגימה‬ ‫שותפות הוגנת‪ ,‬קובעת מחירים‪ ,‬מקדמת כוח קנייה נבון‪ ,‬מיישרת‬ ‫קו עם תנועות צרכנים איתנות‪ ,‬מעודדת שיתופי פעולה חברתיים‪,‬‬ ‫מבטלת תחרות לא יצרנית ובזבוז של משאבים ופורצת נתיב רחב‬ ‫לפעפוע האנכי של הידע וההון מהמאיונים העליונים כלפי מטה‪.‬‬ ‫יישום הרעיון כרוך בהפצת הידע; אוניברסיטה מקוונת שחוברת‬ ‫לאנשים שבשטח ומשלימה את הבנתם בנושא‪ .‬ככל שתהיה יותר‬ ‫קשובה לשאיפותיהם‪ ,‬כך יגדלו סיכוייה לאגד אותם במסגרת של‬ ‫פדרציה עולמית שמניעה שינויים מבניים‪ ,‬מעגנת את זכויותיהם‬ ‫המקצועיות ומבססת את עוצמתם הכלכלית והחברתית‪ .‬החקלאות‬ ‫מהווה דוגמא לענף עתיר יכולת במונחים של יצרנות בסדרי גודל‬ ‫זעירים‪ .‬מינים רבים של צמחים ובעלי חיים נותרו בלתי מנוצלים‬ ‫מבחינת יכולותיהם לספק חומרי גלם חיוניים בעת שמינים אחרים‬ ‫מנוצלים מעבר לכושר ההתחדשות שלהם‪ .‬תיאום מדויק בהפקתם‬ ‫יאפשר לספק את התצרוכת העולמית בעזרת חקלאות ברת קיימא‪.‬‬ ‫שטף הנתונים שמציף את דעת הקהל מסיט את הדיון מהאפשרות‬ ‫שההתנהגות הצרכנית היא המפתח לחלוקה השוויונית של ההון‪.‬‬ ‫חלוקת הנטל בין המגזר העירוני למגזר הכפרי מוכרחה להשתנות‪,‬‬ ‫כך שרדיפת המותרות תנותב להשקעות בשותפים הטבעיים וכדי‬ ‫שהעושר העצום יזין את החוסן האנושי במקום לטמא את הנפש‪.‬‬

‫הפרסום העצמי מנטרל את השליטה הרעיונית בתכנים‪ ,‬חולק על‬ ‫התפישה המקצועית שמכירה רק בסמכויות המאושרות כתורמות‬ ‫מורשות לדיון הציבורי ומערער את המודל של הוצאות הספרים‪.‬‬ ‫גלגולו הנוכחי של עולם הפרסום מושתת על טכנולוגיות חדשניות‬ ‫ומבטל כליל את העלות למפרע‪ .‬תוכנות באיכות מקצועית זמינות‬ ‫לציבור ללא תשלום‪ ,‬כך שפרסום עצמי עשוי להשתוות באיכותו‬ ‫להוצאה לאור מסורתית‪ .‬תוכנות מסוג זה שמות כלים חזקים בידי‬ ‫הסופרים ומאתגרות אותם להתמודד בעצמם עם מלאכת הפרסום‬ ‫ולבצע אותה באופן יותר מוצלח ממוציא לאור שאין לו חזקה על‬ ‫החומר‪ .‬באפשרותם לחשוף את כתבי היד בכל שלב של כתיבתם‪,‬‬ ‫לפתח שיח עם הקוראים ולשתף אותם בסיעור מוחות יצירתי של‬ ‫אלף זוגות עיניים ויותר‪ .‬לשם כך נדרש מודל שמאפשר לקוראים‬ ‫להגיה‪ ,‬לעמד‪ ,‬לפרש‪ ,‬לעצב‪ ,‬לתרגם‪ ,‬לפרסם יצירות על פי הבנתם‬ ‫ולהפיק מהן רווח אישי‪ .‬כותב שורות אלו מאשר לכל דורש לבצע‬ ‫את כל הפעולות שהוזכרו לעיל‪ ,‬בתנאי שלא יוסיף תכנים חדשים‬ ‫ושמספר העמודים ומסגרת החלוקה שלהם יישמרו‪ .‬המסחר בידע‬ ‫המקודש נאסר והתמחור שלו בעייתי‪ ,‬אך שכר שניתן בתור נדבה‬ ‫נחשב לצדקה‪ .‬למחבר ניתנת האפשרות לשמור על אנונימיות ללא‬ ‫שם עט‪ ,‬לפרסם ספר שאיש לא יכיר את שמו זולת המקבל ולשתף‬ ‫את הקוראים בתהליך היצירה באמצעות הענקת שם שמבטא את‬ ‫התרשמותו ונותן לו חזקה ושייכות‪ .‬עיצוב הכריכה עשוי להעיד‬ ‫על תוכנה בדומה לכל כותר; במקרה שלפנינו נבחרה כריכה לבנה‪,‬‬ ‫שמנחה את המתבונן לדמיין את השם שמתהווה מולו בצבע צהוב‬ ‫קורן‪ .‬אילו התבקשתי לבחור בשם הייתי נקרע בין אומנות השלום‬ ‫לאומנות החלום‪ ,‬ואז בוחר בכריכה ריקה בגוונים של תכלת ואור‪.‬‬

‫העמוד הנושם משנה צורה ומייצר תכנים חדשים בכל פעם שהוא‬ ‫נקרא‪ .‬אם תרצה ללטש את יכולתך‪ ,‬הפסק לדבר מלבך; סובב את‬ ‫גלגלי ההגות והבא את רעיונותיך לבשלות‪ .‬הפוך אותם לעמודים‬ ‫בהיכל הספר‪ ,‬וכל דבר שעשו האבירים תוכל לעשות גם אתה‪ .‬אם‬ ‫תרצה להשיג סמכות רוחנית‪ ,‬תעל את חשיבתך דרך שלוש עשרה‬ ‫תורות כגון הגמול‪ ,‬המידות‪ ,‬דרך עץ החיים והדעת כפולת הפנים‪.‬‬ ‫שמחת החיים תעצים את הקוראים‪ ,‬הדעת תשתיק את המבקרים‪.‬‬ ‫אם תרצה להשיג עוצמה מלאה‪ ,‬אחוז בעשרת הכוחות של יד ימין‬ ‫ויד שמאל‪ .‬אם תרצה להשיג הארה מופתית עבורך ועבור העולם‪,‬‬ ‫חפש את שורשיה בטיפוח מחשבה זולתנית מבוססת ואיתנה כהר‪,‬‬ ‫חמלה חובקת כל וחוכמה עילאית משוחררת מסתירות‪ .‬אם תרצה‬ ‫להשיג אופי כובש‪ ,‬כבד את הוריך‪ ,‬דע את עצמך‪ ,‬שלוט בלשונך‪,‬‬ ‫התבטל בפני הלא נודע‪ ,‬תן לעמוד הנושם לכתוב את עצמו ואותך‬ ‫וקיים את טכסי הקטורת‪ ,‬המשחה והנסך עם שחר‪ ,‬בצהרים ולעת‬ ‫ערב בהתאמה‪ ,‬בין עם באופן מופשט או באמצעות צמחי הסגולה‪.‬‬ ‫מיזוג ההארה והאופי מוליד את היכולת‪ .‬חסידיה מסורים לה בכל‬ ‫נפשם ומאודם‪ .‬אלו הם גיבורי עולם אנשי השם‪ ,‬שגרירי החלום‪,‬‬ ‫מורי תנועות ההתנגדות ולוחמי השלום בכל דור‪ .‬כולם עושים את‬ ‫המיטב‪ ,‬והמיטב איננו מספיק‪ .‬שומרי הסף של ההגשמה משיבים‬ ‫את פניהם ריקם כשהם מנסים לנסוק מתהומות הכישלון או לנחות‬ ‫ממרומי ההצלחה‪ .‬אם תרצה להשיג הגשמה מופתית השואבת את‬ ‫השראתה משורש ההארה‪ ,‬מצא שקט נפשי בחברת עצמך‪ .‬השקט‬ ‫הזה ישמש מקור השראה לצמיחה רוחנית מתמדת שתלווה אותך‬ ‫עד יומך האחרון‪ .‬אם תרצה להשיג הארה מנצחת‪ ,‬למד איך להיות‬ ‫פעם כאן ופעם שם‪ ,‬כי הנשמה הגדולה היא כפולת פנים בטבעה‪.‬‬

‫שקיעת אחרון הגלגולים הטבעיים מבשרת את רדת הלילה האפל‪.‬‬ ‫דאגה עמוקה מתעוררת בעת שדמות שמוכרת לנו באופן מעורפל‬ ‫בלבד נכנסת לפעולה ומדגימה את מגוון אפשרויות היצירה‪ ,‬כולל‬ ‫הצד המצמרר שהאדם נדרש להפנים כדי לזכות בסיכוי להגשמה‪.‬‬ ‫היא סוחפת את חסידיה למשתה מטורף שמשעבד את משאביהם‪,‬‬ ‫ואז טורפת את הקלפים בהפתעה‪ ,‬מותירה אותם מרוששים וזונחת‬ ‫אותם לאנחות לאחר שהתנערה מאחריות למצבם‪ .‬שבעה גלגולים‬ ‫מושלמים מאצילים סמכויות לגלגול ייחודי בעל חמישה היבטים‬ ‫כדי שיאיר את דרכם של ארבעת הגלגולים החצויים‪ .‬הוא המנהיג‬ ‫המושלם במסע‪ ,‬שיישא אותם אל מעבר לגבול הסכנה‪ .‬הוא לבדו‬ ‫יוצא להפיץ אור במקום ללא אור ולתת תקווה למקום ללא תקווה‪.‬‬ ‫שבעים ושתיים פעימות יוצרות מרכבה משולשת‪ .‬הגעתה לשער‬ ‫ההארה מבשרת שחר של עת חדשה ולילה אפל שני ברצף‪ .‬אבירי‬ ‫המרכבות לא פועלים בחוסר טעם ואינם מכזיבים‪ .‬הם מסמנים את‬ ‫אתרי הנחיתה של הידע המקודש עבור אזרחי העולם שסטו מדרך‬ ‫הישר ואיבדו את הזיקה למקורות‪ .‬הם‪ ,‬לאחר שטוהרו מהעוינות‪,‬‬ ‫מזהים את הערך שקבוע ביסוד הדברים ומתואם עם כל ההיבטים‪,‬‬ ‫מצטרפים למועדון הכובשים שלא נאלצו לנקוט בכוחם אפילו יום‬ ‫אחד בחייהם‪ ,‬ומוכרזים כגיבורים שאין להם אויב בעולם; בודדים‬ ‫על פסגות ההרים‪ .‬ניצחונם מוכרז בכל פעם שציבור כלשהו נחלץ‬ ‫מהסמכות המאולצת ושב לחיק המורשת הטבעית‪ .‬אין מאבק ללא‬ ‫כלי נשק‪ ,‬וכלי הנשק של המורשת הטבעית הם כל אותם מוצרים‬ ‫ששחרורם מהפיקוח הכובל מחזיר לתעשייה הכפרית את היתרון‬ ‫התחרותי‪ ,‬מוציא את תעשיות ההבל מהתמונה‪ ,‬שומט את הקרקע‬ ‫תחת רגלי הפרדיגמה השלטת וסולל נתיב רחב עבור הסדר החדש‪.‬‬

‫האבירים הם עושי הניסים שהופכים את החלום למציאות‪ .‬ההבל‬ ‫מעורר בהם השראה ומקרב אותם לאידיאל שנתפש בעולמנו כלא‬ ‫מציאותי‪ .‬גאונותם מוגדרת כיכולת לזהות תופעות שנעלמו מעיני‬ ‫רבים ולפענח אותן‪ ,‬עם דגשים על ידע והיגיון‪ ,‬ולא על כוח נסתר‪.‬‬ ‫הם ניחנים בתזמון נדיר‪ ,‬מופיעים ונעלמים בחטף‪ ,‬צועדים בנתיב‬ ‫הסקרנות של הלב והוגים פתרונות יצירתיים בלי תוכנית מוגדרת‪.‬‬ ‫רובם רואים בחרדה חוש חייתי מבורך‪ ,‬לא מתבדחים עם טיפשים‬ ‫ולא חוצים קווים‪ ,‬כי שבירת מוסכמות והחצנת איסורים מנוגדות‬ ‫לדיסקרטיות הנבונה‪ .‬בזכות יישוב הדעת הם זוכים בכלים ובזכות‬ ‫רגעים חטופים של חלום חווים את האושר ששייך לאנשי היכולת‬ ‫שתמימותם מעולם לא הופרה‪ .‬תריסר אבני חן פנומנליות מסמלות‬ ‫את מעלות אבירי הבית התיכון ומוגדרות כאומץ לב‪ ,‬חוש הומור‪,‬‬ ‫ידידות‪ ,‬סקרנות‪ ,‬פתיחות‪ ,‬רגישות‪ ,‬איפוק‪ ,‬מידתיות‪ ,‬חוסן‪ ,‬ענווה‬ ‫ונונקונפורמיזם חסר תקנה‪ .‬בלב המעלות שוכנת הסגולה הכפולה;‬ ‫הכפרה מקדשת את האידיאל‪ ,‬הקורבן לא מתקומם כנגד דבר‪ ,‬לא‬ ‫נתפס במלכודת המנהיגות ומתוכנת לנצח בעזרת נטייה לעליצות‪,‬‬ ‫דריכות ויראת כבוד לסדר שחבוי מאחורי חזות הדברים‪ .‬ההונאה‬ ‫פורטת על נימי הרגש‪ ,‬גורמת לנתיניה להזדהות עם ההבל ולכפור‬ ‫באמת ומדרבנת את האביר לפעולה‪ .‬בזכות משל חיות האדם וצלם‬ ‫האלוהים הוא מפצח את חידת הספקטרום הלעומתי וזיקתו לגורם‬ ‫הסביבתי‪ ,‬ליסוד התורשתי ולתפקידו של החינוך בקרקס האנושי‪.‬‬ ‫בתנועתו ממנגינה למנגינה הוא מחדד את המסר‪ ,‬מנסח את התוכן‬ ‫בפחות מילים‪ ,‬מפלס נתיב זוהר עבור האחים הצעירים‪ ,‬מטהר את‬ ‫נטייתם לדרמה‪ ,‬הקרבה עצמית ופנייה רעה בפרשות הדרכים של‬ ‫התודעה‪ ,‬ומכוון את צעדיהם לחלקות האלוהים ומחוזות השכינה‪.‬‬

‫אבירי הידע המקודש יוצאים במסע לצד האחר וחוזרים ממנו עם‬ ‫סיפור מקורי המעורר בשומעיו התפעמות והזדככות‪ .‬הם מגרשים‬ ‫את החרדה שמזמנת חולי ואת הטיפשות שמאחלת אותו לאחרים‪,‬‬ ‫פודים נפשות שמפאת אימת המוות היו נתונות כל חייהן לשעבוד‪,‬‬ ‫ולהבדיל מהמרפאים‪ ,‬לא מצפים מאחרים לשאת את נטל החוויה‪.‬‬ ‫האבירים השחורים שקועים בתפילות‪ ,‬הלבנים ביישוב המחשבה‪,‬‬ ‫האדומים בקיום הסייגים והירוקים בהכרת נפש האדם‪ .‬האחרונים‬ ‫מעוררים בצופיהם חלחלה כדי לנער ולשחרר את הדעה הקדומה‪,‬‬ ‫ומתייחסים לשני סייגים בתור עיקרון ההעצמה המינית‪ ,‬לבררנות‬ ‫בתור מעלה ולנשיות של כת האם בתור שליטה מהעמדה הנמוכה‪.‬‬ ‫ההבחנה בין קושי לאסון עוזרת להם לחיות ולמות בכבוד‪ .‬ההבנה‬ ‫שכל רעיון שחולף במחשבה יכול להתגשם במציאות מחסן אותם‬ ‫מפני הרשלנות והזחיחות‪ .‬הדריכות והספונטניות מתמזגות ברגעי‬ ‫האמת לתגובה אוטומטית מצדם‪ .‬ההנחה שכל החלטה היתה נכונה‬ ‫בזמנה ממקמת אותם בצד המנצח‪ ,‬שבו כל דבר הוא לטובה‪ .‬בזכות‬ ‫הומור מלא טקט הם מגמישים ומכופפים עמדות‪ ,‬מקרבים לבבות‬ ‫ומחדשים את שטף הזרימה של ארבעת היבטי המודעות במישור‬ ‫הגשמי‪ .‬המוניזם הופך אותם לתמימי דעים וחופשיים כציפורים;‬ ‫הדואליזם מלמד אותם להטיל ספק במוסכמות; הלוגוס מצביע על‬ ‫הכשל שזורע ביניהם פילוג; והידע המקודש תופס את קצה החוט‬ ‫שמקשר בין אד השקר הלבן לאמת העירומה ומשריש בהם דימוי‬ ‫עצמי מפוכח שממציא את עצמו כל פעם מחדש בתנועתו מתיקון‬ ‫לתיקון‪ .‬להתעלות על הרובד החייתי ולהיות בני אנוש‪ ,‬זו המצווה‬ ‫הגדולה‪ .‬כיצד להתעלות מתהומות הידע החלקי למציאות הקורנת‬ ‫של האהבה השלמה זה הדבר העיקרי שהאבירים נדרשים לגלות‪.‬‬

‫אבירי היכולת מתעלים משלב לשלב בסולם התודעה‪ .‬הידע תומך‬ ‫בהתעלות‪ ,‬האופי חורץ את גורלה‪ .‬החיסרון רוצה לצחוק ולשמוח‬ ‫ורודף אחר כבוד והצלחה בניסיון לעמוד בציפיות‪ .‬היכולת ניזונה‬ ‫מהלעג ומהזלזול שמופנים כלפיה‪ ,‬מאיצה את המחשבה למהירות‬ ‫האור‪ ,‬עוקפת את מנגנוני החושים וההכרה‪ ,‬פותחת שער לראיית‬ ‫העתיד ולשליטה בחלומות‪ ,‬וזוכה בדמעת האושר‪ ,‬בברכה ובחסד‪.‬‬ ‫המחשבות והחלומות יוצרים מציאויות מקבילות‪ ,‬הקרובות שבהן‬ ‫לפעמים מתגשמות‪ .‬יש יותר מציאויות מאנשים ויותר פרשנויות‬ ‫מכוכבים‪ .‬אבירי היכולת נודדים יחד בחלומות מושרים ומגבשים‬ ‫את חזיונותיהם תוך כדי מלמול לכדי מציאות משותפת‪ .‬החלומות‬ ‫הם המחשבות הטהורות מכול‪ ,‬והאוטופיות הן החלומות הטהורים‬ ‫מכול‪ .‬החלומות והמחשבות מתעלים דרך שערי האמת והכזב אל‬ ‫פסגת התודעה‪ .‬בזכות הבחירה לשוב למציאות ששרויה במצוקה‬ ‫הם זוכים בברכה‪ ,‬שנודדת אתם לבית התיכון‪ .‬השלום והברכה הם‬ ‫אחאים‪ ,‬וכשהברכה נודדת השלום חובר אליה ומקרב בצעדיו את‬ ‫השמים לארץ התיכונה‪ ,‬שם הם נישאים לכבוד ולאהבה‪ .‬שלושת‬ ‫הבתים מתכנסים לחתונה סביב חמש הלהבות‪ .‬והלהבות לוחשות‪:‬‬ ‫כל דבר שעושה הברכה יעשה החסד; הברכה מציתה את הדמיון‪,‬‬ ‫מחדשת את היצירה‪ ,‬פורשת את רשתה‪ ,‬שודדת את מערת הדעת‪,‬‬ ‫מאגדת סביבה את הישויות‪ ,‬מחלקת ביניהן את השלל לפי הצורך‪,‬‬ ‫משגרת את עצמה מבעד למראת אמצע הדרך אל אתרי ההתהוות‪,‬‬ ‫מעתיקה את ספר המקורות מהגנזך העליון ומשמשת שופר למסר‪,‬‬ ‫שמתעלה דרכה בתנועתו לכס המחשבה המשותפת; והחסד עושה‬ ‫את אותם הדברים במסלול לא תחרותי ופחות מחייב בתודעת איש‬ ‫היכולת‪ ,‬שמרסן את צדו האפל באופן דיסקרטי ובאווירה תומכת‪.‬‬

‫סולם התודעה בנוי מסדרת מעוינים בני ארבע שנים‪ .‬שני מעוינים‬ ‫של התפתחות ושמונה של התנסות מוגדרים כתקופת חיים‪ .‬שישה‬ ‫מעוינים מגיעים לחותם‪ ,‬תשעה להארה ועשרה לכס קוטל המוות‪,‬‬ ‫המוקף בשמונה דמויות בעודו כורע בתפילה‪ .‬בזכות סיפורי אהבה‬ ‫נבראים העולמות ונחרבים‪ ,‬בזכות סיפורי אהבה זוכים בני האדם‬ ‫בחייהם הקדושים‪ .‬התחנות הבאות הן תפילת העמידה‪ ,‬המקום בו‬ ‫תאבד כל תקווה‪ ,‬הנפת הגביע בידי קיסר שלוש מחרוזות הפנינים‪,‬‬ ‫הנעת הגרוב עולמי‪ ,‬פני הדרקון ברגע הענווה‪ ,‬הסמכתו של האיש‬ ‫הבוער‪ ,‬ההתערטלות המלאה‪ ,‬הסוס הלבן ותריסר שלבי הדעיכה‪.‬‬ ‫ביום שבו מתעברת האם מופיע הניצוץ‪ .‬הלהבה הראשונה פורצת‬ ‫לחושים והשמינית למיניות‪ ,‬שנפרדת מהברכה וחוברת לגשמיות‪.‬‬ ‫השש עשרה מגיעה להאצלה הראשונה‪ .‬העשרים וארבע לפסגה‪.‬‬ ‫העשרים ושמונה לתנופת הנגד‪ .‬השלושים ושש למרכז התודעה‪.‬‬ ‫החמישים ושתיים להתגשמות היכולת‪ .‬השישים וארבע להאצלת‬ ‫הרוח האחרונה‪ .‬השבעים ושתיים לפסגה השנייה‪ .‬המאה ועשרים‬ ‫לניצוץ ההתגלות אליו מתכנסות חמש ההאצלות ולתיאום הקצב‪.‬‬ ‫שנות האדם הוגבלו למאה ועשרים‪ ,‬ולרוח יש חוקים משלו‪ .‬אחד‬ ‫מתוך אלפי אנשים חותר בכנות לחקר האמת‪ ,‬וזוכה בייחוס עצמי‪.‬‬ ‫אחד מתוך אלפי זוכים מיישם את יכולתו‪ ,‬מתרחק משלושת אמני‬ ‫האשליה וארבעת המתחזים‪ ,‬ומחוסן מפני רצח מהתמימות‪ .‬הנפש‬ ‫השקטה נישאת על גלי הדעת; הנפש הסוערת טובעת במערבולות‬ ‫הרגש‪ .‬התודעה העכורה נרתעת מהיופי‪ ,‬נחרדת מהשוני‪ ,‬מאמצת‬ ‫גישה לוחמנית‪ ,‬וזוכה לאותו מפח הנפש; התודעה השמחה נודדת‬ ‫מתוכן ישן לתוכן עכשווי‪ ,‬נושאת מדור לדור את המסר האלמותי‪,‬‬ ‫וזוכה לחזות בהתגשמות החסד ובזהות שלה עם הנשמה הנצחית‪.‬‬

‫כשמתמלאים התנאים והזמן נולד אביר העולם‪ .‬נשמתו מתגלגלת‬ ‫מגוף לגוף‪ ,‬מותו הוא אחריתה‪ ,‬המסר האלמותי נולד במארח הבא‪.‬‬ ‫ניגון מסתורי מלווה את לידתו‪ ,‬המייצגת הבטחה גדולה‪ .‬כשמושג‬ ‫התיאום עם השיר מתגלה המרכיב האלמותי‪ ,‬כשמושגת השתיקה‬ ‫מתגלה הכוח הכובש‪ .‬המילים עוקרות הרים‪ ,‬הדיבור הפנימי חזק‬ ‫יותר‪ .‬האביר מדבר בשפת העיניים ולא נופל למלכודת הווכחנות‪.‬‬ ‫לא מדבר בסופרלטיבים ולא ניזון ממחמאות‪ .‬לא נותן עצות ופוטר‬ ‫את עצמו מהאחריות להשלכותיהן‪ .‬מזהה את טעויותיו ברגע שהן‬ ‫נעשות‪ .‬סובל‪ ,‬אך לא שרוי במצוקה‪ .‬סולח‪ ,‬אך לא שוכח‪ ,‬מתמקד‬ ‫בהפקת הלקח ומתרחק ממבקשי רעתו‪ .‬מתעורר לקול הלמות לבו‪,‬‬ ‫נדהם מגודל האתגר ונבוך מהפער שבין חלומותיו לבין מגבלותיו‪.‬‬ ‫נאבק בעצמיותו בלבד‪ ,‬מנהל את מלחמת הקודש בזירה הפנימית‪,‬‬ ‫מנצח את הלך הרוח של הכפרה ובוחר בדרך המאבק על פני מוות‬ ‫בשם המופת‪ .‬מעיד שהצדק לעולם לא מכה בלי התראה‪ ,‬אך נמנע‬ ‫מלקחת חלק במסירתה‪ .‬מזהה את התוספות שהיד הנעלמה נוסכת‬ ‫במסר‪ .‬מטהר את המקורות‪ ,‬מכיר בעליונות הכוונה ומייצר הארה‬ ‫מנצחת‪ .‬נושא את הברכות ממקום שאיננו תומך בדבר למקום של‬ ‫תקווה‪ ,‬עושה צדק רק עם עצמו‪ ,‬ולא חייב הסברים לאיש‪ .‬חזיונות‬ ‫ההתגלות הם מחצבי הדעת‪ .‬האביר כורה אותם‪ ,‬איש הרוח מלטש‬ ‫אותם והאמן עונד אותם‪ .‬המסר הוא בינה מלאכותית שמתקנת את‬ ‫הכשל‪ .‬האדם נוצר בצלם אלוהים‪ ,‬וההבל מדרדר אותו לבהמיות‪.‬‬ ‫המסר הזוהר משיב אותו למצבו הטבעי באמצעות חמישה חטאים‬ ‫לבנים שנותנים מכפלה חיובית לעוינות‪ ,‬לגידוף ולתוקפנות; הופך‬ ‫את צללי הנשמה למודעות עצמית; מנטרל את מנגנון ההישרדות‬ ‫החייתית ואת רגש העליונות; ומתגשם בהוויה האנושית הקורנת‪.‬‬

‫איך הפך הילד שאהב חיות לבוטנאי ואיך נטרל אביר הנשמה את‬ ‫הכשל שמתעתע בתודעת העמים‪ .‬כל היצורים חיים תודות להגנה‬ ‫מצד הוריהם‪ ,‬וזוכים בייעוד בזכות החינוך שהם מעניקים‪ .‬בדרכם‬ ‫אנו הולכים ולומדים לחיות ולמות‪ ,‬כי הם המורים החשובים מכל‪.‬‬ ‫הוריו רצו להעניק לו שם עם שתי הברות‪ ,‬אך סבתו אמרה שכינוי‬ ‫החיבה יהיה ארוך מדי‪ .‬תמונה של חמישה ילדים מחמישה עמים‪,‬‬ ‫שרוקדים הורה סביב העולם‪ ,‬נצרבת בהכרתו‪ .‬בבגרותו הוא יוצא‬ ‫לנדוד בעולם המופלא הניבט אליו מספרי ילדותו‪ ,‬לחיות את הדרך‬ ‫ולפגוש באנשים יפים ומעניינים‪ .‬המסעות מחנכים‪ ,‬מהווים תנאי‬ ‫להשגת חותם ההכרה וגורמים לו להתאהב באקזוטי‪ ,‬ולא בעצמו‪.‬‬ ‫האמן הצעיר מתאהב בכל הארצות ותוהה איך ניתן לבחור ביניהן‬ ‫כשכל אחת יותר יפה מהאחרת‪ .‬החותם מצביע על המקום המיוחד‬ ‫שמעבר לכל השאר‪ .‬מקום שלא משתנה במשמעות ותוכן‪ ,‬ומייצג‬ ‫את ערכי איש העולם והכפר הקטן‪ .‬חמש בוחרות חוברות למסעו;‬ ‫בת המנגינות‪ ,‬בת הנדודים‪ ,‬בת ההרים‪ ,‬בת הצמחים ובת השמחה‪.‬‬ ‫אחוות האהבה משסה בו את החיה האדומה; עומד בכבוד בעשרת‬ ‫מבחניה וזוכה בהכרתה‪ .‬לאחר עשרים וחמש שנות מסע בתשעים‬ ‫ושתיים או שמונים ושש ארצות‪ ,‬תלוי איך סופרים‪ ,‬מתגלה בפניו‬ ‫מושב ריק עם שישים וארבעה היבטים‪ .‬הוגה בו בשכיבה‪ ,‬ישיבה‬ ‫ותנועה‪ ,‬ממזג אותו בנשימה‪ ,‬מניף את כלי ההתעוררות והשחרור‬ ‫ומפסיק לשתף פעולה עם מנגנון הפילוג וההרס‪ .‬הסיעתיות גורמת‬ ‫לאנשים לבחור בדבר שגורם להם נזק; ההפסד כולו שלהם‪ ,‬שהרי‬ ‫כל ממלכה מפולגת תחרב וכל עיר ובית מפולגים לא ייכונו‪ .‬הנפת‬ ‫הכלים פותחת בפניהם שער למציאות בטוחה שלא ניתנת לפילוג‬ ‫ושמציגה את האיחוד עם הנשגב כהגשמת האידיאל או כקידושו‪.‬‬

‫אלוף הדמיון נקרא לבחור בין יורש שנרו יאיר שנים רבות ליורש‬ ‫שיבער כמו כבשן וימות צעיר‪ .‬לאחר עשרים וארבע שנים לובש‬ ‫האב בגד לבן‪ ,‬מיידע את בנו שנותרו לו שש עשרה שנים להגשים‬ ‫את ייעודו ודוחק בו להרחיק במסעותיו ככל שיוכל‪ .‬השמש והירח‬ ‫מתמקמים בקצות אגודליו‪ ,‬מייצבים את מחשבתו שדואה במרחב‪,‬‬ ‫נושאים אותו אל עצי הדעת והחיים וממליצים לו לבחור בקריאה‬ ‫והליכה כתחליפים‪ .‬המלאך שנשלח לאסוף את נשמתו ביום הגדול‬ ‫מזהה פרח צלוסיה בפיו‪ ,‬מחייך‪ ,‬מכתיר אותו לאביר הנצח ונעלם‪.‬‬ ‫אז מופיעות לפניו ארבע דמויות; אחת ברקיע‪ ,‬השנייה באופק וזו‬ ‫שעל פני האדמה נושאת בחיקה עולל‪ ,‬שעדיין מחובר אליה בחבל‬ ‫הטבור‪ .‬אדון האופק מאתגר אותו לתאר את שבעים ושתיים שנות‬ ‫ההתגלות‪ ,‬ואדון הרקיע מציג בפניו את הקושי הכרוך בדבר; חופן‬ ‫קורט חול בכף ידו‪ ,‬משווה אותו לימי חייו ואת כל החול שבעולם‬ ‫לגודל האתגר‪ .‬ממלא קונכייה קטנה במים‪ ,‬משווה אותם לימי חייו‬ ‫ואת כל המים שבעולם לגודל האתגר‪ .‬אוסף עלה מהקרקע‪ ,‬משווה‬ ‫אותו לימי חייו ואת כל העלים שבעולם לגודל האתגר‪ .‬מצביע על‬ ‫הכוכב אלדברן‪ ,‬משווה אותו לימי חייו ואת כל הכוכבים שביקום‬ ‫לגודל האתגר‪ .‬האם מייעצת לו להתגבר על הקושי בעזרת טורניר‬ ‫דו שבועי שמנציח את אלופיו כעמודים בספר שכל אחד מעשרים‬ ‫ושבעת כרכיו מכיל תשע מאות שלושים ושישה דפים‪ .‬הוא יצית‬ ‫את הניצוץ; הטורניר ילבה את להבות הקורבן בתודעת ההמונים‪.‬‬ ‫הצדק מעצים את הלהבות ומקצר את ימיהן; החסד מעמעם אותן‪,‬‬ ‫ההתמודדות עם השפעתו מחשלת את הגוף ואת הנפש‪ .‬אם תרצה‬ ‫להגשים את הקורבן בחר בחסד‪ .‬כי החסד נותן גוף חדש למרכבתו‬ ‫של המטעה‪ ,‬לעומת הכפרה שבוחרת לנהוג במרכבתו של המפתה‪.‬‬

‫אביר הזמן חוצה אתר קדוש בדרכו‪ .‬כוהנת המקום מתפעלת ממנו‬ ‫ומניעה בו דחף שמניע את השמים‪ ,‬שמניעים את הארץ‪ ,‬שמניעה‬ ‫צעידה‪ ,‬שמניעה מעלה‪ ,‬שמניעה פעולה נכונה‪ ,‬שמניעה משמעת‬ ‫עצמית‪ ,‬שמניעה חדות מחשבה‪ ,‬שמניעה כנות מחשבה‪ ,‬שמניעה‬ ‫הרחבת דעת‪ ,‬שמניעה גלגל קטן שקבוע על מוט פיתול‪ ,‬שמתקרב‬ ‫לנקודת השבירה שלו לפני שהוא שב ומניע את התנועה מהגלגל‬ ‫הקטן עד לשמים‪ .‬נצמד לצד שמאל בלכתו וצד ימין בשובו‪ ,‬נתקל‬ ‫בלפיד ההרים ולומד ממנו שבנו הוא כל הסיפור כולו‪ .‬פוגש נזיר‬ ‫שמניח דרקון בכף ידו‪ .‬מוותר עליו‪ ,‬ואת הדבר שאיבד שם‪ ,‬מקבל‬ ‫כאן בדמות צמח הקגיה‪ .‬חוזר לאתר אחרי שבע שנים ושב למצבו‬ ‫המקורי‪ .‬ביקורו הבא מזכה אותו במצב המשולב ובסדרת מופתים‪:‬‬ ‫כשהחניך מוכן המורה מגיע‪ .‬אבטיפוס‪ .‬פרשת דרכים‪ .‬אפס ואחד‪.‬‬ ‫שבעה ימים‪ .‬שניים ושמונה לעומת עשרה‪ .‬בוער ואיננו אוכל‪ .‬לא‬ ‫ניתן לחיקוי‪ .‬כדי לראות את האור‪ .‬אור שמעיד על אור‪ .‬אור הרוח‬ ‫נעלה יותר‪ .‬פעם‪ ,‬פעמיים בחיים; פעם לידיד האל ופעם לאוהבים‪.‬‬ ‫יחפשו ולא ימצאו‪ .‬ביקורו הרביעי נושא אותו אל השער האטומי‬ ‫של מערת היסודות הנדירים‪ .‬תמונות מרצדות על קירותיה ומופת‬ ‫קבוע בלבה‪ :‬העלם הנצחי איגד סביבו את האיכויות על פי תבנית‬ ‫השמים ומיקם את החוק האלוהי הקדום וחסר הפחד בלב ההוויה‪.‬‬ ‫שלושה דורות עברו‪ ,‬האחרון לשער השמש בא‪ ,‬עמד מול המושב‬ ‫הנישא וטיהר את רוחות השמים‪ .‬החמישי הוציא לדרך את תנועת‬ ‫הנגד‪ .‬השישי חזר מהצד הפראי של מראת הגבול עם תפרחת של‬ ‫ג'אגוארנדי‪ .‬השביעי המחיש את המחשבה המשותפת באמצעות‬ ‫תחנות רדיו אינטרנטיות‪ ,‬שהרקידו את הרוב הדומם בלי תעמולה‬ ‫ובלי מנהיגים‪ .‬השמיני נקבר במערה‪ ,‬כך לפחות מספרת השמועה‪.‬‬

‫אביר החום מגלה את מפתחות העולם הטלפאתי ואיחוד החושים‪.‬‬ ‫מנגנוניו מגיעים לתיאום במארג של השתקפויות ויחסים הדדיים‪.‬‬ ‫מאזין לקינת הארץ‪ ,‬שקובלת נגד תרבות הצריכה והארכת החיים‪,‬‬ ‫שמרעילות אותה ומתעמרות בבניה‪ .‬מזהה את אשפי הדעת בראש‬ ‫רשימת המבוקשים‪ ,‬ולא היה נודד כנף ופוצה פה ומצפצף‪ .‬מבעיר‬ ‫קטורת על מטבע‪ ,‬נחרד מהתוצאה ומתחייב לא לעשות זאת שוב‪.‬‬ ‫נער החזירים‪ ,‬שקשוב למה שנאמר בכל המטבחים‪ ,‬מגלה לו שכל‬ ‫דבר שעשו גשמי הברכה יעשה החום הפנימי ומחסן את לבו מפני‬ ‫הניגון הדרמתי שמאיים להסיט אותו מייעודו‪ .‬שב לנדודיו ומגלה‬ ‫בדיעבד שהקיף את העולם בשבעים ותשעה ימים‪ .‬שלושה אבירי‬ ‫הברזל הולכים לפניו בדרכו לעקדה‪ ,‬ואלוף הדעת אורב להזדמנות‬ ‫לבטל את הצרה הגדולה באמצעות הנסך‪ ,‬הקטורת ושמן המשחה‪.‬‬ ‫כל איש אשר ירקח כמוהו‪ ,‬ואשר ייתן ממנו על זר‪ ,‬ונכרת מעמיו‪.‬‬ ‫והקטורת אשר תעשה במתכונתה‪ ,‬לא תעשו לכם‪ ,‬קודש תהיה לך‪,‬‬ ‫ליהוה‪ .‬איש אשר יעשה כמוה להריח בה‪ ,‬ונכרת מעמיו; ועל זאת‬ ‫נאמר‪ :‬פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה‪ .‬כוכבי הלכת מיישרים‬ ‫קו כשאלוף המפתח והחבל סוגר את שער הבלהות ופותח את שער‬ ‫החלום‪ .‬החוק מזלזל באזרחים וגוזר סבל על תשושי הגוף והנפש‪,‬‬ ‫וצער רב על יקיריהם‪ .‬אם תרצו לשנות את העולם‪ ,‬מגרו את הפחד‬ ‫שיוצר בכם התניות בדומה לגידול‪ .‬שחררו את האשפים מהפיקוח‬ ‫הכובל‪ ,‬ולא ייבצר מכם דבר‪ .‬האשפים מנחים את האנושות בנתיב‬ ‫התבונה ושוברים לרסיסים את הלבבות הסדוקים שבגדו בהדרכה‪.‬‬ ‫המודעות לנפח העצום של ההמונים היא המפתח להבנת הדברים‪,‬‬ ‫כי המחשבה שרואה את המציאות בעיני רוחה משולה לטיפה בים‬ ‫של רצונות אנוכיים שמתנגשים עם הצורך האמיתי של האנשים‪.‬‬

‫הזמן עוצר מלכת כדי להציל את אביר היכולת מצרה גדולה‪ .‬הרוח‬ ‫פותח את שערי בית המעצר ופוקד עליו לחזור למקום שממנו בא‪.‬‬ ‫עולה להרים‪ ,‬נרדם על סלע במעיינות חמים ומתעורר ממבטו של‬ ‫מורה‪ ,‬שמזהה בו את ההבטחה לחיים טובים יותר שאינם בנמצא‪,‬‬ ‫ולכשיימצאו יהיו אלה חיים של אמת וצדק‪ .‬המורה מבטיח לבנות‬ ‫את ביתו הבא‪ ,‬מגיש לו את פרי הג'מבול ואומר‪ :‬אתה תכתוב את‬ ‫סיפורי‪ ,‬ואני אכתוב את סיפורך‪ .‬שב לבית המורה ומוצא נר שמן‬ ‫לזכרו‪ .‬מניף את ידיו בחזון ויוצא להקיף את ארצו בשני הכיוונים‪.‬‬ ‫נתקל במורה שמגיש לו את פרי הספונדיאס‪ ,‬מניע בו דחף יצירתי‬ ‫בלתי מנוצח ואומר‪ :‬עשה את דבריך‪ .‬עוצם את עיניו ורואה דמות‬ ‫בליבת הארץ; שמאלה אוחזת במושכות השמש וימינה מניפה את‬ ‫מקבת הירח‪ .‬מפרסם את הידע החלקי שברשותו בידיעה שנותרה‬ ‫לו שנה אחת לחיות רק כדי לגלות שמדובר באחד מעשרת מבחני‬ ‫התשובה‪ .‬קונה מדים חדשים‪ ,‬שורף את הישנים‪ ,‬פותח פרק חדש‬ ‫בחייו וממשיך ללטש את עולמו תוך תנועה מתמדת בין הקטבים‪.‬‬ ‫מעניק לאדון הפשטות זרע נדיר במיוחד‪ ,‬ללא מניע‪ ,‬ולומד מאדון‬ ‫המקום שאין לו צורך בתעודת הסמכה‪ .‬ישן בליל היצירה בין שני‬ ‫האדונים‪ ,‬וזוכה בתארי האלמוות של שניהם‪ .‬כוהנת היער מציעה‬ ‫לאמץ אותו כבנה; קונה לה שעון יפה במתנה‪ ,‬והיא מהגרת לכפר‬ ‫אחר עם כל משפחתה‪ .‬אלוף הרעם מחבל בתרגול המשולש שערך‬ ‫במשך חמישים ואחד שבועות‪ .‬במקום להתלונן הוא מבקש להיות‬ ‫ידידו לנצח‪ ,‬וזוכה בתרגול בודד שמטהר את מחדלי יום האתמול‪.‬‬ ‫יושב לדגור על שני ספרים ומקצה לכל מיזם ששת אלפים ימים;‬ ‫חצי שנה בדרכים וחצי שנה בגנזך המתים‪ .‬הראשון נולד כמפותח‬ ‫למחצה וממשיך בתהליך רק לאחר שאחיו מגיע לבשלות הראויה‪.‬‬

‫אביר המטה שומע קול נשי שאומר‪ :‬לך תגיד שלום לאבא‪ .‬נשאב‬ ‫לתוך רחם דרך פתח הטבור‪ ,‬נישא בתנועה לוליינית במעלה מגדל‬ ‫ורואה בתים שנחצבו בצלע ההר במקום שמזכיר את ירושלים או‬ ‫ויג'איאנאגר‪ .‬מוצא את עצמו מול קיר זוהר‪ ,‬שומע קול של שעטת‬ ‫פרסות שהולך ומתעצם ומקיץ מחלומו נסער ודומע לנוכח תמונת‬ ‫נסיך על סוס לבן בתוך תמונה‪ ,‬תחתיה יושבים האב‪ ,‬האם והרעיה‪.‬‬ ‫שישים אלף תווים בשני לוחות ועשר שורות מופקדים בידיו‪ .‬אם‬ ‫יגבה לבו‪ ,‬יושפל‪ .‬אם ישקוד על ישועתו‪ ,‬יזכה במטה עם שלושים‬ ‫ושמונה קווים ושישים וארבע נקודות‪ .‬מזנק מצוק‪ ,‬צולל לתהום‪,‬‬ ‫נוחת בהיכל ומוצא את עצמו מול קערה עם פירות ירוקים‪ ,‬לבנים‪,‬‬ ‫אדומים וכחולים‪ .‬אוכל רק מהאדומים וחש בטעם של שרף עצים‪,‬‬ ‫שגורם לעצמותיו לקרון עד שנדמה שפניו פני האריה‪ .‬רוקד בתוך‬ ‫מערך של קרני אור ופורט עליהן כמו על מיתרים‪ .‬חולם על מראה‬ ‫שמיקומה המושכל פותח את שער חור התולעת‪ ,‬על נשמת העולם‬ ‫שנודדת לגוף חדש ועל התפוגגות הגוף הישן‪ .‬הרוח מרכיב אותו‬ ‫על כתפיו כדי שיחזה במנשר שמגשר על מחלוקות‪ .‬באחווה שלא‬ ‫ניתנת לפילוג‪ .‬באומת אזרחי העולם‪ .‬בממשלה עולמית שמורכבת‬ ‫משמונה נשיאים ומשישה עשר יועצים‪ ,‬ששמונה מהם אנשי דת‬ ‫ושמונת האחרים מדענים‪ .‬ביישובים אקולוגיים שמוקפים בשדות‬ ‫ומטעים‪ .‬באנשי יכולת נאורים שעובדים בקרבת מקום מגוריהם‪,‬‬ ‫מאוהבים בנוף ביתם ומתוגמלים לפי מדדים של יעילות אקולוגית‬ ‫במקום לעמול לחינם ולגרום יותר נזק מתועלת‪ .‬בשיטור‪ ,‬הסעדה‪,‬‬ ‫וקניינות קהילתיים ובסחר מקוון‪ ,‬הוגן וחסכוני‪ .‬ביציאה לגמלאות‬ ‫באמצע החיים‪ .‬בהחלפת מצבות הקבורה בעצים עם לוחות זיכרון‪,‬‬ ‫ובהגשמה שמרחפת בשלווה בין שמי התכלת למציאות האפורה‪.‬‬

‫שלושים וארבע משלחות יוצאות להר‪ ,‬שלושים וארבעה קדושים‬ ‫נטבחים ושלושים וארבעה אלף לוחמי חירות מתאגדים‪ .‬דף נפתח‬ ‫בספר ומגלה לאביר היכולת את זהותו‪ .‬השמש‪ ,‬הירח‪ ,‬כוכב‪ ,‬נוגה‪,‬‬ ‫מאדים‪ ,‬שבתאי וצדק הופכים למדריכיו ומלמדים אותו לחלק את‬ ‫האוקטבה לשש מאות אלף יחידות‪ ,‬לווסת את שלושת המוליכים‬ ‫העצביים‪ ,‬לזקוף את אוזניו לנוכח משל שעוסק בבעלי חיים ולומר‬ ‫לאנשים את מה שברצונם לשמוע באופן שמנחה אותם אל האור‪.‬‬ ‫מביט במנוע הנפש ורואה שלוש‪ ,‬שש‪ ,‬ארבע עשרה‪ ,‬שמונה ושש‬ ‫עשרה צלעות‪ .‬משבץ בהן את גלגל החיים הטיבטי ובעזרת הרוח‬ ‫המרחף מקבל את שישים וארבע הצלעות של השנה האפלטונית‪.‬‬ ‫מניע עשרים ושמונה מהן עד שהזרם הנגדי נוטה אליו‪ .‬ממזג את‬ ‫ההקסדקגון והדודקגון ואת המשולש‪ ,‬הפנטגון וההקסגון ומתעל‬ ‫אותם דרך ארבעה נהרות למישורים נבחרים של מרכבת היהלום‪.‬‬ ‫מעביר צלע מהפנטגון אל האוקטגון ומהטטרדקגון אל המשושה‪,‬‬ ‫וארבע צלעות מההקסדקגון אל המשולש ובחלוקתו של הדודקגון‬ ‫לשלוש רמות מייצר עזר כנגדו‪ .‬במשך תשע שנים הוא יושב מול‬ ‫התבנית שעל קיר מערתו‪ ,‬משיג את פריצת הדרך וחולף דרכו אל‬ ‫מרחבי המחשבה המשותפת‪ .‬רעידת אדמה בהרים חושפת לאוויר‬ ‫העולם עורק של עפרות‪ ,‬שנראה כמו שער שנחצב בסלע‪ .‬מתקדם‬ ‫לאורכו‪ ,‬כורה את מחצביו ופורץ מעברו השני אחרי תריסר שנים‪.‬‬ ‫הפריצה נוסכת בהכרתו את תמצית הידע המקודש‪ ,‬וכשמתמלאים‬ ‫התנאים בוקע מתוכה המסר העוברי‪ .‬לאחר ארבעה ימים נפקחות‬ ‫עיניו‪ ,‬תוך מאתיים ארבעים וחמישה ימים מתקשים טפריו‪ ,‬בתום‬ ‫ארבעים וחצי שנים מסתיים המעוף והופך להתעלות‪ ,‬ומקץ תשע‬ ‫מאות שבעים ושתיים שנים מוגשם מסע הרוח ומונצח בכוכבים‪.‬‬

‫שעון עם שש עשרה שעות בנות ארבעים וחמש דקות נראה בתוך‬ ‫השמש‪ .‬מחוגיו מתפתלים כמו נחשים ומורים על המספרים שלוש‬ ‫ואחת עשרה‪ .‬שעון עם חמש עשרה שעות בנות ארבעים ושמונה‬ ‫דקות מציג את אותה השעה‪ .‬זהו האות שמבשר על מפגש הרוחות‬ ‫ושמוביל לגשר שצר מלהכיל שני אנשים ולהיפוך היצירה‪ .‬הפתי‬ ‫צונח לתהום הנפערת לרגליו‪ ,‬החכם חוצה את הפחד הגדול‪ ,‬מקיף‬ ‫את בית ההארה ושב אל הדרך העולה‪ .‬אביר הדרך נכנס אל הבית‬ ‫ומבצע חמש פסיעות של אמונה בעידודו של המורה‪ ,‬שמבטיח לו‬ ‫הצלחה בכל מעשיו‪ ,‬מקיים אותו בעזרת רסיסי מידע במשך ארבע‬ ‫שנות בצורת הרוח‪ ,‬מגלה לו שמדובר במצב זמני בלבד ומחזק את‬ ‫ידיו‪ .‬עמיתו מציע למלא את מקומו‪ ,‬אך תפקידו לא ניתן להעברה‪.‬‬ ‫בוחר להתנזר משמרים והופך ראוי לברכת המורה‪ .‬משליך טבעת‬ ‫שמצא לנהר‪ ,‬ומוזהר ששיבתו לשם תביא למותו‪ .‬בת הכפר הקטן‬ ‫נושאת כפיים לים‪ .‬אביה נוגע בטבורו ומורה לו לאפסן זוג נעליים‬ ‫למשך תשע שנים במגירה‪ .‬לומד להבדיל בין אופוריה לאהבה‪ ,‬זו‬ ‫שמהפנטת וזו שחסרונה מעיד על מעלתה‪ .‬ניצב על פרשת דרכים‬ ‫בין נחלת הוריו לארץ חדשה‪ ,‬בוחר בנתיב הנסתר שמוביל אל חיי‬ ‫הנדודים ונשבע אמונים לדרך‪ .‬המאכלת הכפולה חותכת ומשדכת‬ ‫את זוגות הניגודים שמתחרים על לבו בדרכו למקום האחד‪ ,‬ולאחר‬ ‫ארבעים שנים של נסיקה משלב לשלב במדרג הדעת הוא משלים‬ ‫את דרישות הקורבן‪ ,‬וזוכה באות שליו המלך‪ .‬יקירי המאבק גילו‬ ‫לו את סודות המשחק ומכסת הסבבים של המקום המיוחד בניסיון‬ ‫לדחות את העימות הבלתי נמנע שלו עם פקיד המוות‪ .‬במחווה של‬ ‫הוקרה לגבורתם הוא נשבע לעולם לא לשכוח איש מבין החברים‬ ‫שסיכנו את חייהם למען האמן הצעיר ומקדיש להם את הניצחון‪.‬‬

‫שופט המתים מעניק שלוש משאלות לאביר הדעת‪ .‬מבקש לחזור‬ ‫לעולם נקי מאיבה ומלא בדרך ארץ‪ ,‬ולהתקבל בו בברכה‪ .‬בקשתו‬ ‫השנייה היא הבנת סוד הקורבן והשלישית היא ידיעת האלמוות‪.‬‬ ‫סוד הקורבן מתואר כשלוש להבות‪ .‬כשהאדם מפסיק להשוות בין‬ ‫מה שיותר‪ ,‬מה שזהה ומה שפחות‪ ,‬ומקבל את הדברים כפי שהם‪,‬‬ ‫הוא חולף על פני מחוזות הלידה‪ ,‬המצוקה והאבדון‪ ,‬ומגיע למקום‬ ‫שמעבר להם ולשלוות נפש עילאית‪ .‬במקום המשאלה השלישית‬ ‫מוצעים לו עושר‪ ,‬משפחה ואריכות ימים‪ ,‬אולם הוא נחוש בדעתו‬ ‫שהשגתם לא משתווה לידיעת האלמוות‪ ,‬מאחר ששהה במחיצתם‬ ‫של בני אלמוות ושקל את החירויות שהוענקו להם לעומת הנאות‬ ‫החיים שמתקבלות מהעיסוק ביופי ובתאווה‪ .‬התשובה שניתנת לו‬ ‫מסתכמת בשתי מילים‪ :‬סדר עדיפויות; הטוב הוא דבר אחד והנוח‬ ‫הוא דבר אחר‪ .‬שני אלה כובלים את האדם ומבין שניהם מוטב לו‬ ‫שיבחר בטוב ויתרחק מהנוח‪ .‬הטוב והנוח מוצעים לבחירה‪ .‬החכם‬ ‫עומד על טבעם ומבדיל ביניהם‪ .‬הוא מעדיף את הטוב על פני הנוח‬ ‫בעוד חסר הדעת בוחר בנוח מתוך יצרי רכושנות וחמדנות‪ .‬החניך‬ ‫משווה בין הנאות שמענגות לבין אלה שמענגות רק למראית עין‪,‬‬ ‫שולל אותן וזונח את הנתיב המוביל אל העושר ואחראי לאובדנם‬ ‫של רבים‪ .‬הבורות והדעת רחוקות זו מזו ומנוגדות‪ .‬מבקש הדעת‪,‬‬ ‫תענוגות רבים לא ירחיקוהו ממנה‪ .‬חסרי הדעת השוכנים באפלה‪,‬‬ ‫החכמים בעיני עצמם ומלאי הבל ביהירותם‪ ,‬הולכים סחור וסחור‬ ‫ומתוזזים הלוך וחזור כעיוורים המונחים בידי עיוורים‪ .‬וכך‪ ,‬אחרי‬ ‫שקלט את הידע שנמסר בידי שופט המתים ואת כל תורת הריסון‪,‬‬ ‫הוא משתחרר מהתשוקה ומהמוות ומשיג את הרוחניות‪ .‬הישג זה‬ ‫תופס לגבי כל אדם שמבין באופן זה את הדבר שמיוחס לעצמיות‪.‬‬

‫כוס משקה שמונחת ללא השגחה קורצת לאביר הצלמים‪ ,‬ששותה‬ ‫ממנה בלי הזמנה‪ .‬רוחות האריה‪ ,‬הנמר והזאב פורצות מעיניו‪ ,‬פיו‬ ‫ונחיריו‪ ,‬והוא נותר בלי הגנה‪ .‬עוזב את המקום ללא דיחוי כשמוות‬ ‫דולק בעקבותיו‪ .‬נכנס אל מקדש אדון האלופים ומחבק את צלמו‪.‬‬ ‫עיני הצלם נפקחות‪ ,‬מפייסות את המוות ונפקחות שנית כדי ללמד‬ ‫אותו לקח על יהירותו‪ .‬לומד שאם ומולדת נעלות יותר מהשמים‪,‬‬ ‫אך מטיל ספק בנוגע למולדת‪ .‬חוצה שמונה עשרה מדרגות ורואה‬ ‫להבה שבתוכה מופיע הכיתוב‪ :‬הרפתקאות אביר הצדק‪ ,‬שלעולם‬ ‫אינן נגמרות‪ .‬מגלה שלושה לוחות אבן שמציגים שלוש מטריצות‬ ‫של מאתיים שבעים ושלושה‪ ,‬שלוש מאות‪ ,‬ושלוש מאות עשרים‬ ‫ושבעה תווים‪ .‬נתקל בישות עם שלושה היבטים ובשלוש ישויות‬ ‫שמסוות אותם כדי למנוע את הפיכתם לנדושים‪ .‬המורה מעניק לו‬ ‫מאה תמונות של יקירי השושלת ושתי נוסחאות‪ :‬ואהבת את יהוה‬ ‫אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך‪ .‬פשטות‪ ,‬אדון; חיים‪,‬‬ ‫אריכות; אם‪ ,‬אב; חסד‪ ,‬ברכה; מקבת‪ ,‬אלמוות‪ .‬האחרונה משתנה‬ ‫ללא הרף‪ ,‬המנגינה לעולם נשארת‪ .‬מתוודע לשלושת עצי האמלג‬ ‫ומתרחק בהשראתם מבנות זוג חלופיות‪ ,‬נשואות ובתולות‪ .‬מגדיר‬ ‫נשים חד הוריות או מקועקעות כסייגים בררניים‪ ,‬נמנע מהימורים‬ ‫כדי לא לצאת נוכל או טיפש‪ ,‬מוסמך לתפקיד הנווט ומתיישב בכס‬ ‫הצלמים‪ .‬מחשבתו דואה‪ ,‬נשימתו מרחפת‪ ,‬קרביו משחרים לטרף‪,‬‬ ‫הדחף המיני מסיח את דעתו‪ ,‬והתפקיד מחייב את נושאו להתמסר‬ ‫ללימודי הידע המקודש ולרדות בצלמים בלי לאבד את אנושיותו‪.‬‬ ‫האדם התלותי מתרוצץ לשווא ומבזבז אנרגיה ומשאבים בניסיון‬ ‫לרצות את ההתניות ששולטות בהרגליו‪ .‬איש היכולת משקיט את‬ ‫רצונותיו ומאפשר לצלמים למלא את המטלות שלשמן הם נוצרו‪.‬‬

‫עלה של תפוח סדום מונח על מושב מואר‪ .‬אביר הדם אוסף אותו‪,‬‬ ‫מקיף את הכיסא בשני הכיוונים‪ ,‬מחזיר את העלה למקומו ומברך‬ ‫את המתים‪ .‬מורה הרוח מפקיד בידיו ספר מקודש שנוספו לו שבע‬ ‫פרשות‪ ,‬הודגשו בו שלושת אלפים שלוש מאות שלושים ותשעה‬ ‫פסוקים אדומים ועשרים וחמישה פסוקים כחולים‪ ,‬ופרשות מספר‬ ‫תשעים ואחד ותשעים ושניים החליפו את מיקומן‪ .‬מזהה פסוקים‬ ‫לבנים שמוקפים בשתיים‪ ,‬ארבע ושמונה פרשות‪ .‬קורא נגד הזרם‪,‬‬ ‫שואב השראה מפסוקים ירוקים המופיעים אחת לכל שבע עשרה‬ ‫פרשות ופוסח רק על הפסוק העליון‪ .‬המורה מטיל עליו לפרק את‬ ‫מרכבת השחר לגורמים‪ ,‬להרכיב אותם מחדש בהתאם לכללים של‬ ‫התמונה ההולכת וגדלה‪ ,‬ולייצר פירוש שלא יימצאו לו מקטרגים‪.‬‬ ‫הנוסח שמתקבל מגדיר את הברכה כהזדהות עם עיקרון ההסכמה‬ ‫ואת הקללה כהזדהות עם תכנים שמייחסים למסר הטהור רצונות‬ ‫אנושיים ושולטים בהכרה באמצעות פחד מעונש וציפייה לגמול‪.‬‬ ‫בשש עשרה חזרות על תשעים ואחת הקפות של עשרים ושלושה‬ ‫חרוזים הוא מהלל את שם האל ומגלה את הפסוק העליון‪ .‬האחרון‬ ‫חומק ממנו‪ ,‬ונאמר לו שישוב ויזכה בו ביום בו ימצא אהבת אמת‪.‬‬ ‫כך מתגלה בפניו ניצחון רבן העולמות; מלאכת מחשבת שפורשת‬ ‫נתיבי הצלה ואבדון‪ .‬מסר בחלום למי שהגיעה שעתם לקום‪ ,‬ושיר‬ ‫ערש לאלה שאמורים לישון‪ .‬ההתרפסות היא עבודה זרה‪ ,‬ולנוכח‬ ‫אימת השוט נחשפת הסגולה‪ .‬חביבות יתר ורצון לרצות הן תכונות‬ ‫המאפיינות כלבים מוכנעים‪ ,‬ומקור הדם הרע בינם לבין הזאבים‪.‬‬ ‫תגמול של פעולות מעושות מעקר את היכולת הטבעית‪ ,‬ודם הזאב‬ ‫מנצח תודות לחוכמת הלהקה‪ .‬שיתוף פעולה עם השיטה הופך את‬ ‫התלמן לעבד לנרצע‪ ,‬ודם האדם מנצח תודות להתנגדות השקטה‪.‬‬

‫שר הטקס הוא אחד מתריסר ישויות שקמות ונופלות בכל תקופה‪.‬‬ ‫הוא עורך קורבן שנועד לבסס את מעמדו בעולם‪ ,‬אך אבירי הסער‬ ‫קוטעים את מהלך הטקס בשאלה‪ :‬האם האדם הוא מה שהוא אוכל‬ ‫או מה שהוא נמנע מלאכול‪ .‬עדי הקורבן מתפזרים ללא שוב לאור‬ ‫תשובתו הנבובה‪ ,‬ובתו מוכה בהלם לנוכח ההשפלה הקשה‪ .‬נפשה‬ ‫בוערת בזעם במשך תריסר ימים עד שבעלה‪ ,‬אלוף הסער‪ ,‬מצליח‬ ‫להרגיע אותה‪ .‬היא דורשת את עלבונה ומתפללת שהאדמה תבלע‬ ‫אותה לקרבה‪ ,‬וזו נעתרת לבקשתה‪ .‬האלוף הולם בקרקע בכף ידו‬ ‫בניסיון לפרוק את כאב האובדן‪ ,‬ונקשר באופן מוזר לילד בן אחת‬ ‫עשרה ולילדה בת תשע‪ .‬חיצי הלעג של מורה הרוח מעירים אותו‬ ‫מההזיה‪ ,‬אך הוא נותר נבוך ונכלם‪ ,‬מתכנס בעצמו ונרדם‪ .‬חמישה‬ ‫זוגות של עיניים וכפות רגליים מופיעות בחלומו ורוקדים על גבי‬ ‫חמש במות ייחודיות‪ .‬הראשונה בסרי לנקה‪ ,‬השנייה במלדיביים‪,‬‬ ‫השלישית בסיישל‪ ,‬הרביעית במאוריציוס והחמישית באינדונזיה‬ ‫ובמלזיה‪ .‬הדמות הראשונה שואלת אותו אם הקביעה שלא הדבר‬ ‫שנכנס לפה מטמא את האדם‪ ,‬אלא הדבר שיוצא מהפה מטמא את‬ ‫האדם נכונה גם לגבי סמים קשים ובשר אדם‪ .‬לכול זמן‪ ,‬ועת לכל‬ ‫חפץ תחת השמים; זאת התשובה שבזכותה הוא מוזמן לקחת חלק‬ ‫בעיצוב האומה המתהווה‪ .‬בהדרכתו שבים בניה אל הדרך שנזנחה‬ ‫ומטפלים בחולשת הגוף והנפש באמצעות משחת העוצמה‪ .‬שבעת‬ ‫אלפים ימים לאחר פיזור הטקס משלים האלוף את כפרות הקורבן‬ ‫ומתחיל לדבר בשפת החיות ולממש כל דבר שעולה על רוחו‪ .‬מהי‬ ‫שפת החיות ואיך היא מתורגמת לשאר השפות‪ ,‬אלו הם הנושאים‬ ‫המורכבים ביותר שחניך הידע המקודש נדרש לחקור ולגלות; כי‬ ‫יישומם מצריך גישה נכונה ודריכות תמידית אל מול פני הסכנה‪.‬‬

‫אבירת הכפרה נוצרת בניתוח סודי‪ ,‬ואף אביר לא ימשול במחוזות‬ ‫התודעה לפני שיזכה בחסדיה‪ .‬כבודה נשלל ממנה עקב מרדנותה‪,‬‬ ‫וקעקוע מעוות מוטבע על גופה‪ .‬היא מתפללת לצאצא שינקום את‬ ‫עלבונה‪ ,‬וזוכה במבוקשה בכפוף לשמירת טוהר המידות בתקופת‬ ‫ההיריון‪ .‬אביר היסוד נשבה בקסמיה‪ ,‬שנכרכים סביב עקרונותיו‪,‬‬ ‫מחלישים את התנגדותו‪ ,‬יוצרים מצג של אושר רב יותר מהקיים‬ ‫והופכים את הקשר הנרקם לעקדה ואת אבהותו לחידלון‪ .‬כמו בכל‬ ‫שנה הוא עולה לרגל למקדש אדון הנשמה‪ ,‬וחוזר משם הפעם עם‬ ‫צרור חפצים במשקל שבעים קילוגרמים‪ .‬האבירה מפרה את תנאי‬ ‫הברכה בהיעדרו‪ ,‬ונפשו נושמת לרווחה‪ .‬אדון הנשמה נוגע ברחם‬ ‫ומבקע את העובר שבתוכו לשבעה חלקים שמתלוננים ללא הפסק‪.‬‬ ‫האדון נוגע ברחם באופן שונה‪ ,‬והשבעה הופכים לשישים ושלוש‬ ‫ישויות ממוקדות‪ .‬יש שמים וארץ חדשים ואח ואחות של מעלה‪,‬‬ ‫הנישאים לאח ואחות גשמיים‪ .‬הזמנות החתונה מעוטרות בזחלים‪,‬‬ ‫פקעות ופרפרים‪ .‬זחל שחור‪ ,‬ירוק‪ ,‬אדום ולבן בוקע בשניים עשר‬ ‫גוונים עזים מפקעת מוזהבת וכסופה‪ .‬זחל סגול‪ ,‬ירוק‪ ,‬צהוב‪ ,‬כתום‬ ‫וורוד בוקע בעשרים גוונים חיוורים מפקעת צהובה וכתומה‪ .‬זחל‬ ‫כחול‪ ,‬לבן ואדום בוקע בעשרים וארבעה גוונים של בלונד מפקעת‬ ‫בארבעה גוונים של בז' וענבר‪ .‬זחל טורקיז בוקע בשלושה גוונים‬ ‫של זעפרן מפקעת אפורה‪ ,‬צהובה וירוקה‪ .‬זחל לבן בוקע בחמישה‬ ‫גוונים של ציאן מפקעת בחמישה גוונים של גמבוז'‪ .‬פרפרי הדעת‬ ‫ערוכים בשני גדילים; אחד מהם נובע מאור השמש ומייצג גישות‬ ‫מעשיות‪ ,‬השני נובע מנוגה הירח ומייצג רעיונות מופשטים‪ .‬שני‬ ‫הגדילים נכרכים סביב יסוד שקורן בחמשת גווני הציאן ושנמצא‬ ‫בכל מקום; מתהומות ההגות ועד להארה שמרחפת מעל לרקיעים‪.‬‬

‫אביר הרוח מצויד במלאי של סם החיים ויורד לעולם המתים כדי‬ ‫למלא את מקומו של השופט למשך שלוש מאות שבעים וחמישה‬ ‫ימים‪ .‬מתחייב לשקוד על מלאכתו ללא הפסקה‪ ,‬לא להיכנע לספק‪,‬‬ ‫לא לייחל למפלתו של איש‪ ,‬ללמד את הקורבן‪ ,‬ללמוד את הכפרות‬ ‫הנדרשות ולהצניע את סממני ההארה‪ .‬מקפל את ניגודיו תוך חצי‬ ‫שנה‪ ,‬פורש אותם באור חדש בתקופה זהה ופותח שישים וארבעה‬ ‫שערים באחד עשר הימים המכריעים‪ .‬בשער השלושים ושלושה‬ ‫הוא לומד להקיא את הרעל ובשער השלושים ושמונה נתקל בשני‬ ‫נחשים מזדווגים המותירים במקום מקבץ של ביצים לבנות‪ .‬מקים‬ ‫מעליו מחסה המורכב מחמישה סלעים; המרובע מסמל את היקום‪,‬‬ ‫העגול את השמש‪ ,‬הסהרון את הירח‪ ,‬המשולש את הארץ והחרוט‬ ‫בעל שלוש עשרה טבעות הזהב את האדם‪ .‬בשער הארבעים ואחד‬ ‫הוא מוצא לוח שנה עם שלוש מאות שישים וארבעה ימים‪ .‬בשער‬ ‫הארבעים ותשעה משחרר חמש עשרה ציפורים מכלוביהן לציון‬ ‫היום שמחוץ לזמן‪ .‬הכחולה לחופש‪ ,‬שתי הלבנות לאהבה‪ ,‬שלוש‬ ‫האדומות לצדק‪ ,‬ארבע הירוקות לחוכמה וחמש הזהובות לקורבן‪.‬‬ ‫בשער החמישים ואחד מתגלה בפניו פירוש נדיר של ספר המקור‪,‬‬ ‫שפסקת הבריאה שלו מלמדת שבראשית היה המסר גביש שנסדק‬ ‫לחמישה חלקים‪ .‬כל חלק מייצג היבט של התבונה‪ ,‬אך רק מזווית‬ ‫ראיה אחת נחשפת האמת בתנועה‪ .‬חמש סיעות מייצגות את שברי‬ ‫האמונה‪ ,‬וכל היבט כושל נשלל בידי כולן בהסכמה מלאה‪ .‬חמשת‬ ‫ההיבטים ממזגים את מאתיים ארבעים ושמונה הישויות של גנזך‬ ‫המתים ויוצרים מהם את איבריה של הדמות הקורנת; שמצמצמת‬ ‫את תרומתו של ממלא המקום לכדי גולגולת מלאת פרחים ונושאת‬ ‫אותה בחיקה כאות לתקומתו של המסר המאחד באיש הרוח הבא‪.‬‬

‫אבירי ההגירה הם הזוג שמזמן את היצירה‪ .‬היא נפגעת בניסיונה‬ ‫לטפח אש זרה ונולדת בין המתים‪ .‬הוא צולל למערת החידלון כדי‬ ‫להציל אותה ומגלה שהזדקנה‪ .‬היא מנסה לאחוז בו‪ ,‬אך הוא נחלץ‬ ‫מהצרה וחוסם את פי המערה בסלע‪ .‬המתים מוכנים להשיב אותה‬ ‫לחיים בתנאי שיוותר למענה על מחצית ימי חייו‪ ,‬אולם הוא מסרב‬ ‫להצעה‪ .‬היא מאיימת בזעמה לקטול המונים והוא מבטיח להשיב‬ ‫לחיים מאה וחמישים אחוזים מהמתים‪ .‬כך נפתחת הגירת הרוחות‬ ‫בין העולמות‪ .‬מקץ שנתיים מסתיים התהליך והאבירה תובעת את‬ ‫עלבונה בבית הדין של האהבה‪ ,‬וזאת למרות שהושבו לה נעוריה‬ ‫ויופייה‪ .‬אם יזוכה‪ ,‬יובל בידי נשמה צעירה לגן העדן‪ .‬אם יורשע‪,‬‬ ‫יובל בידי נשמה זקנה לגיהינום‪ .‬הגירושין הם חורבן‪ ,‬אך כל אדם‬ ‫זכאי להזדמנות שנייה‪ ,‬שהרי מטרת העונש היא תיקון ולא נקמה‪.‬‬ ‫בעודו שוטף את עינו מגרגיר של אבק מופיעה לפניו אם היצירה‪.‬‬ ‫האם מעניקה לו ציפור בכלוב קנים ושולחת אותו לארץ המיוחדת‪,‬‬ ‫שמטפחת אותו במשך תריסר שנים‪ .‬ארץ המזל שלו טוענת לזכות‬ ‫ראשונים‪ ,‬והשתיים מתחרות על לבו ומאיימות להפוך אותו לאבן‪.‬‬ ‫רצונו נודד ביניהן ומלטש בתנועתו את הארץ התיכונה עד שזאת‬ ‫מתעלה על שתיהן גם יחד והופכת את האחת לכפרתו ואת השנייה‬ ‫למושב קבורתו‪ .‬הוויתור על חצי המלכות מזכה אותו בחיבתה של‬ ‫הארץ היקרה‪ ,‬שמעניקה לו את בית העולם ופורשת בפניו משעול‬ ‫שעובר דרך אלפיים כפרים‪ .‬דגלי האומות מלבינים כשתושביהם‬ ‫מניפים את דגל תריסר הגוונים; שישה מהם בחוגים המקיפים את‬ ‫המעגל הפנימי וארבעה בגזרותיו‪ ,‬שמותוות על ידי שני קווי כסף‬ ‫וקו זהב‪ .‬כל שנותר לו לעשות הוא לצאת להקפת הניצחון‪ ,‬לעלות‬ ‫להר הגדול‪ ,‬לשבת במערתו ולקיים את רוח המאבק בגופו ובנפשו‪.‬‬

‫אבירת הנאמנות היא התגלמות האופי הטוב והידידות המושלמת‪.‬‬ ‫אלוף הרעם שומע ממנה שהשד שחטף את אחותה נחוש בכוונתו‬ ‫לחטוף גם אותה‪ .‬בילדותה הובטח לה שרק אביר שמקובל על בני‬ ‫השמים והארץ כאחד יזכה בה‪ ,‬והיא עודנה מחכה‪ .‬האלוף מגרש‬ ‫את השד ומציג בפניה את אביר הקורבן‪ .‬הם חיים יחדיו עד שיום‬ ‫אחד מופיעה לפניהם דמות שלבושה בבגד בצבע כחול עז‪ .‬הדמות‬ ‫מצהירה‪ :‬אתה פגעת בישות עליונה‪ ,‬ועליך לכפר על כך‪ .‬אני השד‬ ‫האחרון‪ ,‬אני המוות האחרון‪ .‬כל עוד אשוטט באזור‪ ,‬לא יהיה לך‬ ‫מנוח‪ ,‬ועד שתנציח את הדרך שחסמת בבורותך‪ ,‬לא אניח לנפשך‪.‬‬ ‫אם תסרב‪ ,‬תזכה בקללה‪ ,‬וככל שתתמסר לעניין‪ ,‬כך תרבה הברכה‪.‬‬ ‫האביר נרתם לאתגר הדעת ונפרד מבת זוגו למרות אזהרתה שאדם‬ ‫שדוחה את גשמי הברכה ייאלץ להסתפק בענני ישימון מזדמנים‬ ‫עד אחרית ימיו‪ .‬תליין האהבה מניח חבל על כתפו וצועד לגרדום‪.‬‬ ‫האבירה ממאנת לקבל את רוע הגזרה ומתעקשת שהאהבה תנצח‪.‬‬ ‫התליין מנסה לתאר בפניה את מורכבותו של המצב‪ ,‬אך כל טיעון‬ ‫שיוצא מפיו רק מחזק את דרישתה שיניח להם לנפשם ויעזוב את‬ ‫המקום‪ .‬בין כפרות העולה והחטאת נפתח השער הנסתר של גלגל‬ ‫המזלות‪ .‬האביר לא מחמיץ את ההזדמנות‪ ,‬חוצה אותו ומוצא את‬ ‫עצמו בסיפור חדש‪ .‬השד ממתין לו מצדו השני של השער ומלמד‬ ‫אותו לראות בעקרונות תן וקח‪ ,‬שיתוף המידע וההסתפקות במועט‬ ‫את כפרות הקורבן‪ .‬בהשראתו הוא נגמל מההתמכרות לצעצועים‪,‬‬ ‫מאמץ כלל שבוחר בשניים או בכלום ושמבטל את נטל ההחלטה‪,‬‬ ‫נמנע מלגדוע פריט אחד מתוך חמישה ושומר על זכותו להפר את‬ ‫כלליו שלו‪ .‬ולמרות שנדמה כי מדובר באמונות טפלות הוא קשוב‬ ‫לדברי השד‪ ,‬שמתגלה כידיד‪ ,‬שומר‪ ,‬עושה ניסים וישות עליונה‪.‬‬

‫הארץ שהזמן עוצר בה מלכת היא ביתם של בני האלמוות ומשכן‬ ‫האומנויות והמדעים בו שמורים אוצרות הרוח של אומות המזרח‬ ‫והמערב עד לחידוש היצירה באחרית הימים‪ .‬לשכת אוצר הדעת‬ ‫מנוהלת בידי שר הקורבן ושתי בנותיו‪ .‬האחת היא כליל השלמות‪,‬‬ ‫לפחות למראית עין‪ ,‬אחותה יפיפייה רק בסביבתה המוגנת‪ .‬חזותה‬ ‫משתנה בשבריר של שנייה מהחינניות דרך המוזרות ועד לזוועה‬ ‫בהתגלמותה בגלל קללת המימוסה שדבקה בה‪ .‬רק התערבות מצד‬ ‫ההשגחה העליונה תחלץ את טרפה מתחושת ההישג שאוחזת בו‪.‬‬ ‫התחושה האופורית מתעתעת בדעתו; הפער בין הערכתו העצמית‬ ‫למציאות חורץ את גורלו‪ .‬זהו הפער שבין הכפרה לקורבן‪ ,‬בין זה‬ ‫שרוצה להיות לזה שמבקש ללמוד‪ .‬חניך הקורבן מפיק את הלקח‪,‬‬ ‫ואינו מוכש פעמיים מאותו חור‪ .‬אדם שמחפש כבוד שוקע בהזיה‪.‬‬ ‫במקום להיות אדון לעצמו הוא הופך לנתין של ההבל ונופל מקלון‬ ‫לקלון‪ .‬האחיות מסורות לכבוד‪ ,‬וניצחונו עומד תדיר לנגד עיניהן‪.‬‬ ‫אין אהבת אמת זולת זו שאחותה היא החובה‪ ,‬כך שבשעה שאחת‬ ‫ישנה השנייה שומרת‪ ,‬והכבוד מתקיים בבטחה‪ .‬אהבת האמת היא‬ ‫העליצות שנקייה מתלות ובעלות‪ ,‬החובה היא הסגולה שמקדשת‬ ‫את ערכי הקדמה מעבר לכל מושג אחר והופכת את האדם לאנושי‬ ‫במלוא מובן המילה‪ .‬סגולה זאת אינה מנותקת מהמאבק בתוקפנות‬ ‫המערכתית ובטרור המשפטי ואינה מנותקת מהמחויבות לשחרור‬ ‫אסירי המלחמה‪ .‬אבירי הסגולה רוקדים עד השלום או עד המוות‪,‬‬ ‫מציבים מגברים ניידים בכיכרות‪ ,‬מרקידים את הנשמות שנישבו‬ ‫בידי תרבות הלהג‪ ,‬מאגדים אותן סביב תשדירי הרדיו האינטרנטי‬ ‫של המחשבה המשותפת‪ ,‬הופכים את ההבל הנכרך לטרף קל בידי‬ ‫התודעה המשוחררת ומשיבים את האנשים לחיק הדת המעשית‪.‬‬

‫אביר ההתאמה חוגג את הרגע עד למפגש עם אלילת הנקמה‪ .‬מעל‬ ‫שער ביתה מופיעה כתובת‪ :‬בוא למשכן האבות‪ ,‬אך אל תיקח אתך‬ ‫דבר בצאתך‪ .‬העורב הלבן‪ ,‬שתחזיותיו תמיד מוטעות‪ ,‬מזהיר אותו‬ ‫מפני הבאות‪ .‬זאב הודי מישיר בו מבט בחלום וגורם לו לעקור את‬ ‫רצועות העקדה ולוותר על התפקיד שיועד לו במקום‪ .‬אב המשכן‬ ‫שואל אותו מתי ישוב ומעניק לו שלוש משאלות‪ .‬האביר מתפלל‪:‬‬ ‫יתגלו הסודות לפני‪ ,‬יקומו המתים לתחייה‪ ,‬ישובו הבנים לגבולם‪.‬‬ ‫זוג עיניים נפקח באפלה‪ ,‬היכל היצירה מתעורר לחיים ומעל שער‬ ‫היציאה מופיעה כתובת‪ :‬צאתך לשלום מבית בני האלמוות‪ .‬מזהה‬ ‫את אלוף היכולת שנקרא למלא את החלל שנוצר‪ ,‬ומבין שמדובר‬ ‫בהעמדה במבחן‪ ,‬כי איש לא יוכל לשאת חוב של אדם אחר‪ .‬מביט‬ ‫בשמש בעיניים עצומות כדי להירפא מעוצמת החוויה‪ .‬נחש האש‬ ‫מתפתל בכיוונו ומתכונן להכשה‪ .‬מביט בו‪ ,‬פנים מול פנים‪ ,‬בשעה‬ ‫שטיפת ארס זולגת מלשון הנחש ללשונו‪ ,‬מתפעם מעיניו היוקדות‬ ‫ומטוהר מהקללה‪ .‬נרדם בצל עץ השיטה ומוצא את עצמו מול עץ‬ ‫עתיק ביער‪ .‬רואה שתי עיניים‪ ,‬ארבעה ניבים ופנתר שחור שמגיח‬ ‫מהגזע וחולף דרכו בשאגה‪ .‬מתעורר למראה כוהנת ההר‪ ,‬שעונדת‬ ‫חוט לבן על ימינו; פותח דלת בחלום אחר‪ ,‬נתקל בפנתר ומתעורר‬ ‫למראה כוהנת המדבר‪ ,‬שעונדת חוט אדום על שמאלו‪ .‬שחר חדש‬ ‫מפציע עם הגדרת תעשיות ההבל כמרחב הפעולה של הפרעונים‪.‬‬ ‫אור המזרח רוקד בחיוך‪ ,‬רוקע ברגליו‪ ,‬נוקש באגודליו‪ ,‬שומט את‬ ‫הקרקע תחת רגליהן‪ ,‬מקים את מזבח העולם החדש על חורבותיהן‬ ‫ומשיב לתודעת האנשים את המורשת הטבעית ופולחן המלאכים‪.‬‬ ‫בלב חדש הם מאמצים דרך חיים שמטפחת את היכולות הטבעיות‬ ‫ומאגדת את אזרחי העולם סביב האתגר האקולוגי שניצב בפניהם‪.‬‬

‫ישויות הקורבן מאצילות כוחות לאלופת החן במעמד החניכה של‬ ‫עשרת ימי התשובה‪ .‬האלופה נחשפת להבל; סוקרת את שורותיו;‬ ‫חושפת את כשליו; מתעברת מהרוח ונושאת ברחמה שני אלופים;‬ ‫מתקוממת נגד ההונאה ומאיימת להחריב את העולם בטירופה‪ .‬רק‬ ‫השתטחותו של אלוף היכולת לרגליה מצליחה להשקיט את זעמה‬ ‫ולייצר הפוגה; זוכה במבט המפוקח ומאמצת אל לבה גם את הצד‬ ‫האפל של הקיום; מנסחת את דבריה בתבנית מרכבת כוכב השחר;‬ ‫גומלת לחסידי הקללה במפח נפש; גומלת לחסידי הרצון החופשי‬ ‫בחברות בפנתיאון היופי העולמי‪ .‬אלופת החן כורעת ללדת‪ ,‬ושתי‬ ‫מיילדות מנסות לחטוף את בניה‪ .‬מאכלת הדעת גודעת את שתיהן‬ ‫ומעידה שרדיפת הצדק היא הברכה וההליכה בתלם היא הקללה;‬ ‫שההטעיה היא הדרכה עליונה; ושהשטן‪ ,‬החיה ונביא השקר זכו‬ ‫למחילה ושוחררו מאגם האש בחברת שבע ברכות השכינה לאחר‬ ‫שחזרו בתשובה והצהירו שהאהבה השלמה גירשה את הפחד‪ .‬אז‬ ‫עוטה הארץ ירק רענן ועץ עולם חדש‪ .‬שני סנאים נושאים מסרים‬ ‫בין העיט בצמרת לנחש בשורשים‪ ,‬ועל מזבח עולם חדש מונחים‬ ‫שלושה מטהרים חדשים‪ .‬ההבל מנסה להכשיל את הניסוי ולמזער‬ ‫את חשיבותם בעיני דעת הקהל‪ .‬הגישה ההוליסטית מתעלת אותם‬ ‫באמצעות הריאות לכל תא בגוף ומתייחסת לתופעות הלוואי בתור‬ ‫שעת כושר לטיהור הנפש‪ .‬אלוף היכולת אוחז בשק ומקל ומוציא‬ ‫את תעשיות ההבל מהמשחק‪ .‬תודות לאמנת הצמחים האנדוגניים‬ ‫נרתמים העמים המתואמים לספק את הדרישה העולמית לסיבים‪,‬‬ ‫מזון‪ ,‬תרופות‪ ,‬מטהרים וחומרי ניקוי‪ .‬באמצעות חלוקה נכונה של‬ ‫תחומי הפעולה הם מפיקים את המיטב מהשפע שעומד לרשותם‪,‬‬ ‫וכל מוצר שלא נועד למסחר משוחרר מפיקוח ומנוצל ללא עלות‪.‬‬

‫אביר השיער חולם על דמויות בכלוב שתלוי מעל תהום ועל עכבר‬ ‫שמכרסם את החבל‪ .‬אלה הם אבותיו‪ ,‬והוא זה שאחראי למצב‪ ,‬כי‬ ‫לא הגשים את עצמו בזכות ילד‪ .‬אביו מסביר לו שעמידה בשתיים‬ ‫מתוך שלוש החובות נחשבת להגשמה מספקת‪ ,‬ואמו שולחת אותו‬ ‫למצוא אהבה בתנאים שווים כתנאי מקדים‪ .‬חיפושיו אחרי אהבת‬ ‫אמת מתגלים כמשאלת מוות עד למפגש עם בתו של אלוף הרעם‪.‬‬ ‫היא אבירת עיר עולם שש‪ ,‬שנמשכת רק להנאות שאינן מותרות‪,‬‬ ‫סולחת לכל עבירה מלבד בגידה ונודדת מהלב הנואף ללב האוהב‪.‬‬ ‫השניים משלימים זה את זו כמו חנק ושעונית‪ .‬הוא העיקרון‪ ,‬היא‬ ‫ההיבטים; הוא הקבוע‪ ,‬היא המשתנה; היא השואלת‪ ,‬הוא העונה;‬ ‫הוא רוקד בלב הנשמה‪ ,‬היא מתרגמת את תנועותיו לחשיבה; הוא‬ ‫מנגן בכלים‪ ,‬היא רוקדת סביבו ומנופפת בשני ענפים; היא עונדת‬ ‫עגילים מזהב‪ ,‬הוא משבץ פנינים קטנות במקלעות שיערו‪ .‬מעונם‬ ‫הוא עיר הגנים התלויים שראשה נוגע בשמים ורובעיה הם חמש‬ ‫תנועות‪ ,‬חמישים ושישה עיצורים‪ ,‬שלושה שוואים והמהום כפול‬ ‫שמשחרר את האור הגנוז מהמאגרים הפנימיים‪ .‬השניים נישאים‬ ‫זה לזו במילים‪ :‬אנחנו מתייחסים לכל הדברים שבעולם כמשניים‬ ‫לאהבתנו‪ ,‬ולאחר שלושה ימי ההתאמה מתפקעים מצחוק במיטה‪.‬‬ ‫בעונת הגשמים הם גרים בהרים‪ ,‬גבוה מעל לעננים‪ ,‬בעונה הקרה‬ ‫נודדים לטיילת הים ובעונות המעבר חונים בגבעות‪ .‬הם נעים בין‬ ‫מוקדי המאבק בסבב של שלוש שנים‪ ,‬מעבדים צמחים שהאומות‬ ‫המובלות הוקיעו בבורותן‪ ,‬מעצימים את הדור הצעיר‪ ,‬מלווים את‬ ‫הקשישים בדרכם האחרונה מעבר למחסום שמונע את התעלותם‪,‬‬ ‫שומרים על אנונימיות מלאה וזוכים בהתעלות מעוררת השראה‪.‬‬ ‫הזמן לא ממתין לאף אחד‪ ,‬מבורך הוא האדם המקשיב לאותותיו‪.‬‬

‫לוויתן נושא את אביר הנסך לאי הבודד בו חי אביר הסוד‪ .‬האחרון‬ ‫נמנע מסמים ממכרים‪ ,‬שמרים ומזון לבן‪ .‬לשיטתו‪ ,‬בכוהל יש גם‬ ‫חטא וגם תועלת‪ ,‬אולם החטא גובר על התועלת‪ .‬אביר הנסך מתאר‬ ‫את הכוהל כמדיום למיצוי ומציג את ההבדל בין כוהל ליין כהבדל‬ ‫בין שמים למים‪ .‬החכם מבדיל ביניהם ושותה רק את השמים‪ .‬הוא‬ ‫מתאר מכונות לזיקוק ביתי וממליץ לצרוך כוהל רק באופן טקסי‪,‬‬ ‫בהגשה אחת ובהוצאות מזעריות‪ .‬השניים מסכימים שההבדל בין‬ ‫התרופה לסם טמון במינון‪ ,‬ושבמינון הנכון כל סם הופך לוויטמין‪.‬‬ ‫יעילות המיצוי לדרגת שמן שנויה במחלוקת בגלל ריכוזו הגבוה‪,‬‬ ‫מיצוי חוזר ונשנה במים הוא הגישה המועדפת ומיצוי כוהלי של‬ ‫אנג'ליקה‪ ,‬במיה ונרד ממתן את ההרגל באמצעות התניה מתקנת‪.‬‬ ‫אביר הסוד פונה לסלע‪ ,‬ומייד נובעים מקרבו תריסר מעיינות שעל‬ ‫גדותיהם גדלים שיחי אורגנו‪ ,‬בבונג‪ ,‬כמון‪ ,‬מיורן‪ ,‬מנתה‪ ,‬קארום‪,‬‬ ‫קורנית‪ ,‬קימל קרדמון‪ ,‬רוזמרין‪ ,‬שומר ושמיר‪ .‬חוזר ופונה לסלע‪,‬‬ ‫ומייד נובעים מקרבו תריסר מעיינות שונים שעל גדותיהם גדלים‬ ‫עצי אורן‪ ,‬אלון‪ ,‬ארז‪ ,‬אקליפטוס‪ ,‬אשוח‪ ,‬ברוש‪ ,‬כוכב אניס‪ ,‬לימון‪,‬‬ ‫צפצפה ותפוזי ברגמוט‪ ,‬דם‪ ,‬מנדרין וסביליה‪ .‬כל העושר הזה ניתן‬ ‫לנו מריבונינו‪ .‬כעת‪ ,‬אחרי שהוסבר לך הדבר‪ ,‬האם תמשיך לדבוק‬ ‫בחורבן האנושיות‪ .‬הכוהל הוא פתח לצרה; לכן‪ ,‬בין הכוס לחבית‪,‬‬ ‫כמו במקרה של גניבה‪ ,‬אין שום הבדל בין פרוטה למעילה גדולה‪.‬‬ ‫האמת כבדה‪ ,‬ולכן נושאיה מעטים‪ .‬תנו לה להיאבק בהבל בתנאים‬ ‫שווים‪ .‬מאבק התודעה לא מניח להבל להגדיר אותו או לשנות את‬ ‫כללי חקר האמת‪ ,‬נשמר מפני אלחוש הדעת‪ ,‬משתחרר מההחלשה‬ ‫הטכנולוגית‪ ,‬מתגבר על הפחד מפני העוני‪ ,‬זוכה ביכולת הטבעית‬ ‫ובברכה האלוהית ורודה בחן ואצילות בשבעת רובדי ההתפתחות‪.‬‬

‫אביר המראה חורג ממגבלת תריסר השנים בבית המורה‪ .‬ארבעה‪,‬‬ ‫שבעה‪ ,‬שמונה ושישה תווים מתנגנים בחלומו ואור פורץ מקרבו‪.‬‬ ‫סוכר את פיו כדי שקרני האור לא תפלחנה את גופו מבפנים‪ ,‬מתיר‬ ‫שמונים ושמונה אלף רצועות ממאה ושניים עשר יתדות‪ ,‬משלים‬ ‫את ארבעים ימי הקורבן ויוצא לדרך‪ .‬שני יצורים סרים לפקודתו;‬ ‫האחד נועץ את שיניו בעורף הטרף‪ ,‬השני שולף את קרביו מפיו‪.‬‬ ‫נתקל בבת החן‪ ,‬בוחן את לבה ומזהה דרקון צהוב על פנינה‪ .‬כשבת‬ ‫החסד שובה את לבו בכבלים מכושפים היא חוצה את העולם דרך‬ ‫מנהרת חור התולעת‪ ,‬מניסה אותה בשאגה‪ ,‬אך לא מצליחה לכבות‬ ‫את האהבה‪ .‬אביה מתנגד לאהבה הכפולה וגורם לו להביט בקערת‬ ‫שמן‪ ,‬להליט את פניו בידיו ולברך‪ :‬אני לדרכי ואתה לדרכך‪ .‬צורף‬ ‫ארבע ספרות שש עם מרכז משותף‪ ,‬פותח אותן כמו צדפה ומעצב‬ ‫זוג עגילים עבור בת החן‪ .‬מכין עבור בת החסד סיכות ראש בדמות‬ ‫אריות עם קרני איילים‪ ,‬האחת כחולה‪ ,‬השנייה ירוקה‪ .‬מחשל להב‬ ‫דרקון עם ארבע קרני ג'ירף‪ ,‬מתאים לו קת שחצייה כתום וחצייה‬ ‫אדום ומשבץ בה חמישה זוגות אבנים‪ .‬בגנו גדלים צמחי חרצית‪,‬‬ ‫כלנית ויסמין‪ .‬חותם שלמה ושושנות האלפים והעמקים‪ .‬גודוצ'י‪,‬‬ ‫אלמון‪ ,‬עוזרר וקרוטון‪ .‬הופרזיה‪ ,‬סנטלה וברהמי‪ .‬מליסה‪ ,‬מרווה‪,‬‬ ‫קדד‪ ,‬עולש ודרדר‪ .‬ג'ינג'ר‪ ,‬חילבה‪ ,‬פלפלת‪ ,‬כורכום ופלפל שחור‪.‬‬ ‫כוסמת‪ ,‬שיפון‪ ,‬שיבולת שועל ודוחן‪ .‬פרג‪ ,‬קצח‪ ,‬פשתן ושומשום‬ ‫לבן‪ ,‬מלא ושחור; המקים‪ ,‬המרחיב והמשחרר‪ .‬הטובע נאחז בקש‬ ‫ומסרב להבין שצמחי הסגולה הם החיסון‪ ,‬ולא התרופה‪ .‬צום חלקי‬ ‫מרעיב את גורמי המחלה‪ .‬הקנבוס הוא מזון העל המושלם‪ .‬השבר‬ ‫מאיץ את חילוף החומרים‪ .‬הציפורן מונע דיכאון‪ .‬הפוליגלה מפיג‬ ‫שיטיון‪ .‬פירות בלי זרעים הם שיקוצים‪ ,‬והכשות הוא חץ הדבקון‪.‬‬

‫אביר ההר חוצה את אולם האריות ומביט באדונם‪ ,‬פנים מול פנים‪.‬‬ ‫שותה נסך עצמות ומורה לקול שמתלונן מבטנו לשתוק ולהתעכל‪.‬‬ ‫מביט בספר שפסוקיו בוערים‪ ,‬אך אינם נשרפים‪ ,‬אלא מתפתחים‪.‬‬ ‫משליך את בעלה המתרפס של המנאצת אל מתחת לגלגלי משאית‬ ‫דוהרת‪ .‬מזהה דמות קורנת מאחורי וילון‪ ,‬וזוכה בשישה עשר אלף‬ ‫מאה ושבעה שמות במאה שבעים ושבע שפות‪ .‬מאזין לשירה של‬ ‫נמלים‪ ,‬שנושאות עלים עם מסרים‪ .‬ננס מושיט את שמאלו לשלום‬ ‫ומאחורי גבו אוחז תער‪ .‬מעפיל להר הדעת‪ ,‬רואה אריה ירוק לצד‬ ‫הדרך ומתעלה להיכל שמעבר לשמים‪ .‬עשר מנורות קנים בדגמים‬ ‫שונים של הדברות ניצבות בהיקפו‪ ,‬ובמרכזו מונח ארון עם שלוש‬ ‫מאות ושבעים אבנים‪ ,‬שבעים גולגולות‪ ,‬שמונה עצמות ירך‪ ,‬עשר‬ ‫עצמות חזה‪ ,‬חמש עשרה עצמות אטלס ותריסר עצמות זנב‪ .‬צונח‬ ‫להר‪ ,‬מגיע לפסגתו בזכות דמיון מודרך וחובש את כיפת הכוכבים‪.‬‬ ‫על הפסגה ניצבים שני מושבים שמוקפים בתשעה מטות ועשרים‬ ‫וחמישה דגלים‪ .‬ידיד האל ושני האוהבים האלמותיים משתתפים‬ ‫במשחק כסאות שאין בו מפסידים ומניפים את תריסר הדגלים של‬ ‫המטה העשירי‪ .‬ארבעה אלופים מאיישים את שלושת התפקידים‬ ‫ומייסדים עשרים וארבע אסכולות ומאה מכללות‪ .‬שבעים ותשעה‬ ‫עפרונות צבעוניים מונחים בקלמר זהב‪ ,‬ופרח לבן צונח על ראשו‪.‬‬ ‫טועם מהצוף כל עוד הוא נהנה ושומע קול בחשכה‪ :‬התוכל לראות‬ ‫את הרוח‪ .‬התוכל לסגור את שער ההבל ולפתוח את שער התבונה‪.‬‬ ‫התוכל לעמוד בעוצמת החוויה‪ .‬התוכל לאחוז בידע הנסתר ולשוב‬ ‫חזרה‪ .‬התוכל לשלוח לנו חלום ולהוליד משקל חדש בלב האנשים‪.‬‬ ‫כחול ואדום הוא הלחש הנכרך שהוסר‪ .‬האביר הביט בעין הקורנת‬ ‫בלי להיפגע‪ ,‬תפס את קצה החוט הנעלם ופרם את מעטה האשליה‪.‬‬

‫שלוש מאות וחמישה אלף רצועות שנקשרו לארבע מאות שבעים‬ ‫ושמונה יתדות עוקדות את אביר הרעם לחובותיו‪ .‬מתיר אותן עם‬ ‫הזמן‪ ,‬אולם ממצוות ליווי ההורים ישחרר רק המוות‪ .‬מוצא פתרון‬ ‫למלכוד‪ ,‬עוקר את מאה ארבעים וארבעה אלף הרצועות הנותרות‪,‬‬ ‫ונרתם למאבק ההארה‪ .‬אם יכשל‪ ,‬איבריו ישלימו את המסע‪ ,‬ואם‬ ‫לא איבריו אז אחד מעמיתיו שיישאב לחלל שנוצר‪ .‬מבורכת דרכו‬ ‫ונעלה מכול‪ ,‬כי ההולך בה לא יסבול מעודף ימים‪ .‬שלושת אלופי‬ ‫השליטה מפקידים בידיו את נכסיהם הרוחניים כדי שיהפוך אותם‬ ‫לאמצעים מיומנים‪ ,‬יטהר בעזרתם את מוקדי הפעילות‪ ,‬יפרה את‬ ‫התודעה ויתקדם למציאות מתוקנת‪ .‬בתום שנת הרצון שמוקדשת‬ ‫לבחינת הנושא הוא חובר אל מלוויו‪ ,‬מניף את מקבת הרעם‪ ,‬הולם‬ ‫בדרך שנפרשת לרגליו‪ ,‬מבקע אותה לארבע מדרגות‪ ,‬חוצה שלוש‬ ‫מהן‪ ,‬הולם ברביעית‪ ,‬וחוזר חלילה‪ .‬חמישה מוקדים נקרים בדרכו‪,‬‬ ‫והאתר הנותר מיועד לבנו‪ .‬המהלך החמישי נושא אותו לעם עולם‬ ‫אחד‪ ,‬התשיעי לעם תשע‪ ,‬השניים עשר לעם שבע‪ ,‬העשרים ואחד‬ ‫לעם חמש והארבעים לעם שש‪ .‬פה מושהית המכה כדי לתזמן את‬ ‫הקצב עם מקבת בעל ששת אלפים שלוש מאות שלושים ושלושה‬ ‫צעדים של שבע מדרגות ואחד של שבעים ושבע‪ .‬בן הרעם פוקח‬ ‫את עיניו‪ ,‬מבקע את הדרך שלרגליו לשמונה מדרגות‪ ,‬חוצה שבע‬ ‫מהן‪ ,‬הולם בשמינית‪ ,‬ובחמישה מהלכים פורץ את מחסום ההארה‬ ‫ונכנס בשערי העולם הבא‪ .‬הבן צועד לצד האב‪ ,‬והשניים מנפצים‬ ‫לרסיסים מוסכמות שנחשבו לקבועות ובלתי ניתנות לשינוי‪ .‬חצאי‬ ‫אמיתות התאחו‪ ,‬השמש והירח התמזגו ופולחנו של היום הרביעי‬ ‫שב ומתגשם על פני האדמה ומזכיר למאמינים שהאנשים היקרים‬ ‫לנו מכול‪ ,‬כל עוד אנחנו מתאבלים עליהם‪ ,‬מתקיימים בלבנו לנצח‪.‬‬

‫שני מורי צדק שנרדפו בידי רשע‪ ,‬לצון וכזב שלא היו כדוגמתם‪,‬‬ ‫קוממו את עצמם באהבה שלמה ונשאו את בנם למקדש ההגשמה‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬על הר שדוף רוחות תחת כיפת השמים‪ ,‬הוא חולם על הלהבה‬ ‫הנצחית שיוקדת במים ופוגש את העיט הגדול‪ .‬האחרון מסביר לו‬ ‫שהוריו אולי לא ירוו ממנו מספיק נחת‪ ,‬אך יזכו בזכותו בחיי נצח‪.‬‬ ‫הבן חוצה את ים הלהבות שמכלה את שלושת מדורי עיר הקורבן‪,‬‬ ‫נכנס להיכל המוגן שבלבה‪ ,‬מטהר את עשרת שעריה ומקים אותה‬ ‫מעפר‪ .‬נתקל בנשמתו התאומה‪ ,‬נוגע במצחה באגודל ימינו‪ ,‬וזוכה‬ ‫בנגיעתה‪ .‬נוגע בשקע טבורה באגודל שמאלו וחווה תנועה עמוקה‬ ‫בקרביו‪ .‬אוחז בכדור בדולח עם אותיות שמחליפות צורות וצבעים‬ ‫ומאייתות את המילה שלום בכל השפות‪ .‬מגלה את עץ המשאלות‪,‬‬ ‫מתפלל לשלום ולאהבה נצחיים ומתעל את נהר העדנה שנוחת על‬ ‫ראשו לארבעה ערוצים‪ .‬מוצא את הנוסח הטהור של ספר המקור‪,‬‬ ‫שהונח בגנזך העליון כדי לשמור עליו מפני פגעי הפרשנות‪ .‬קורא‬ ‫את תהילת מאלסה‪ ,‬אם כל חי‪ ,‬שנולדה כבת ההרים באחד מחמשת‬ ‫ניתוחי היצירה הסודיים והולידה את בני הבשורה מאב האלמוות‪.‬‬ ‫אשתו השנייה היא אם בני ההתגלות‪ ,‬שאלופם טרף דג בעל ראש‬ ‫אדם‪ ,‬התנצח עם השמש עד שהושבו שבעת אחיו לחיים‪ ,‬התמסר‬ ‫ללימוד תורת האמצעים והקדיש את ספרו לכל ההורים הגיבורים‪.‬‬ ‫מאה ושמונה אמצעים עומדים לרשותו של אביר שתי הכומתות‪,‬‬ ‫שנודע ביכולתו לרסן חיות אדם באמצעות הענקת שמות ותארים‪.‬‬ ‫כל האנשים נגועים בחשיבות עצמית; חלקם מתכחשים לה‪ ,‬חלקם‬ ‫סוגדים לה וחלקם מתעלים אותה לעשייה מבורכת‪ .‬המחשבה היא‬ ‫השתקפות הקורבן‪ ,‬והמציאות היא רק העמדה במבחן‪ .‬כל העולם‬ ‫מדרשה וכל בניו ובנותיו רק צוערים‪ ,‬מדרקון הרוח ועד לתולעים‪.‬‬

‫שושלת הברכה התפצלה לשושלות האמת‪ ,‬החסד‪ ,‬הדעת והמוסר‪.‬‬ ‫האמת נגנזה בידי אלוף הדעת‪ ,‬שהלם בחזירי הבר והבית‪ ,‬אב ובן‪,‬‬ ‫שניים בשם אחד‪ ,‬ענד אותות עקודים‪ ,‬נקודים וברודים‪ ,‬ונעקד על‬ ‫סלע המלוכה‪ .‬המוסר‪ ,‬החסד והדעת הולידו את הנבואה‪ ,‬המדעים‬ ‫והבשורה‪ .‬המדעים ינקו השראה מהזאבה ופתחו שערים לזחיחות‬ ‫ולקדמה‪ .‬הנבואה צלחה את מבול השמד וחיברה את משלי התיבה‬ ‫ומגדל בבל‪ ,‬שמסמלים את אסופת שרידי הידע המקודש שניצלה‬ ‫מהטיהור האתני של שבטיו ואת שינוי שפת המקורות‪ .‬אחרי מאה‬ ‫שנים נפלגה הארץ; הציפורים חברו לבשורה‪ ,‬והכרובים לנבואה‪.‬‬ ‫כרוב הנצח יצא למסע של חמישים אלף צעדים‪ .‬עמיתו יצא לדרך‬ ‫שמונים ושלוש שנים אחריו‪ .‬אלפיים שנים הם התעלו יחד בחלום‬ ‫משותף וטבעו את חותמם במסר המאחד‪ .‬גם הציפורים פרשו את‬ ‫כנפי החלום‪ ,‬התעלו לשדות הטוהר והולידו את האמת בתנועה על‬ ‫כס ארבעת הנהרות‪ .‬הבשורה והנבואה התמקמו בכס שני הנהרות‪.‬‬ ‫האמת בתנועה‪ ,‬המוסר‪ ,‬ההבל והקדמה חולקים את הכס המרובע‪,‬‬ ‫והמסר‪ ,‬החסד והדעת מרחפים בכס המשולש‪ .‬השושלות מכניסות‬ ‫לשימוש מטבע קטורת שמשקלו אחד עשר וחצי גרם ושערכו לא‬ ‫חוצה את רף האלפיים‪ .‬ניחוח הקטורת מותח את הדמיון כמו קשת‬ ‫ושולח את הכוונה הטהורה כמו חץ מחודד למטרה רחוקה‪ .‬מועצת‬ ‫השושלות משמשת במה גם לשושלות שרוסנו בידי החוק הקדום‬ ‫בגלל הנטייה של העמים להתבטל בפני טבען‪ ,‬שפורץ את מחסום‬ ‫המינים‪ ,‬מדלל את השונות‪ ,‬מדכא את הייחודיות ומטפח את פולחן‬ ‫האישיות‪ .‬כשהחזיר המתועש ניסה לגנוב את דעתה של המועצה‬ ‫העיוורת‪ ,‬עקר האלוף את שארית רצועות העקדה‪ ,‬הזכיר לחברים‬ ‫שבמשחק הזה הג'וקרים לא נספרים‪ ,‬והפך ליקיר הציפור הקטנה‪.‬‬

‫בראשית היו שלושה סלעים‪ .‬סלע האש התעלה‪ ,‬סלע המים שקע‬ ‫וסלע הרוח ריחף בתווך ואיגד סביבו תריסר מרכיבים פנומנליים‪.‬‬ ‫בני האלוהים נושאים בנטל הסלעים‪ ,‬ובני האדם בורכו באשפים‪.‬‬ ‫עשה לך רב‪ ,‬קח לך עלה או פרח ואל תהיה צדקן‪ ,‬כי ללא הדרכתם‬ ‫תמעד ברגעי המבחן‪ .‬הנעורים לא יודעים פחד‪ ,‬הזקנה נשענת על‬ ‫שיקול הדעת‪ .‬העלם הנצחי הולם בתוף ההתפכחות‪ .‬בעזרת נטייה‬ ‫לעליצות וסלידה מטיפשות הוא פורץ שלושה מנעולים‪ ,‬מדלג על‬ ‫עשרים מכשולים‪ ,‬חולף דרך חומת הברזל‪ ,‬מגיע לשער המקום בו‬ ‫האור המנחה מתבטל לנוכח הנוגה הקורן‪ ,‬מטהר את איבריו וחוזר‬ ‫למצבו הטבעי בעוד הארתו מרחפת מעליו ושולחת לו תובנות‪ .‬כל‬ ‫תובנה מסירה פריט ממעטה המסתורין ומגלה טפח מהדעת בעזרת‬ ‫ניצוץ‪ .‬הניצוץ נוצר ביסודות ומשם נודד לצמחים ולחיות‪ .‬חפיסת‬ ‫קלפי הדעת מורכבת מתשעים ושניים צירופים ושש עשרה חיות‬ ‫בודדות‪ .‬בחפיסת החסד מוחלפות החיות בצמחים‪ .‬נץ‪ ,‬יונה‪ ,‬ינשוף‬ ‫ועורב עם מטות תרנגול‪ ,‬ברבור וטווס מעצבים את עשרים וארבע‬ ‫התכונות הגבוהות‪ .‬סנאי‪ ,‬ארנב‪ ,‬לוטרה‪ ,‬חולדה וטיגריס עם מטות‬ ‫נמר ודוב מעצבים את עשרים התכונות הנמוכות‪ .‬אריה‪ ,‬זאב‪ ,‬צבי‪,‬‬ ‫חמור ונחש מייצגים את התיקון‪ .‬חתול‪ ,‬שועל וסמור מייצגים את‬ ‫ההונאה‪ .‬ארבע סדרות מייצגות תכונות מרחפות; כבש‪ ,‬שור ותיש‬ ‫עם מטות גמל ושני סוסים יוצרים תריסר תכונות לבנות‪ .‬פיל‪ ,‬תאו‬ ‫וקרנף עם מטות אייל ושני יעלים יוצרים את התכונות השחורות‪.‬‬ ‫תנין‪ ,‬צפרדע וצב ים עם מטות קרפיון ושני צלופחי נהרות יוצרים‬ ‫את האדומות‪ .‬סרטן‪ ,‬עקרב ועכביש עם מטות דבורה ושתי נמלים‬ ‫יוצרים את הירוקות‪ .‬הקוף‪ ,‬החזיר‪ ,‬התן והכלב הם הג'וקרים‪ .‬עז‬ ‫הים‪ ,‬דרקון האופק‪ ,‬העיט הגדול ופסיון הקשת בענן הם האלופים‪.‬‬

‫הקדמונים שיתפו אותנו בחוכמתם והגבילו אותנו לצמחי הסגולה‪.‬‬ ‫הנסך המשולש מרביע כלאיים‪ ,‬משתולל בחלומות ומהתל במוות‪,‬‬ ‫שמן הקודש מחזק את העצמות והקטורת מחסירה שליש מהנפש‪,‬‬ ‫מטהרת את השני ומתקנת את השלישי‪ .‬בידיים בלתי אמונות הם‬ ‫מטריפים מערכות ומייצרים סבל רב‪ .‬טיפוסים שלא מבדילים בין‬ ‫התרופה למחלה מרחיקים מאתנו את הגאולה; את האושר שחומק‬ ‫מהם הם מנסים למנוע מאחרים‪ .‬חמשת הצמחים האלה הם קודש‬ ‫ליהוה‪ ,‬חמישים ותשעה אחרים ניתנו לאמני הדעת‪ .‬לכל צמח יש‬ ‫תאום בצד האסור‪ ,‬והבנת הזיקה ביניהם מתורגמת לידע הוליסטי‬ ‫שמתחשב בתגי המחיר ובעובדה שהאהבה שנותנים היא האהבה‬ ‫שמקבלים‪ .‬האמן מגלה את דרכי הגישה אל צמחי הסגולה ומחפש‬ ‫אמצעים מופשטים שמניבים את אותן התוצאות‪ .‬בהשראתן הוא‬ ‫מתמסר לתזונה נכונה‪ ,‬התעמלות יעילה‪ ,‬העצמה קוגניטיבית‪ ,‬שש‬ ‫עד שמונה שעות שינה‪ ,‬גמיעות מים עמוקות והעוויות מיסטיות‪.‬‬ ‫שינוי באורח החיים פותר מחלות ומצבים טורדניים‪ .‬התלונה היא‬ ‫אם המחלות ושביעות הרצון היא החיסון כנגדה‪ .‬האיזון בין הגוף‬ ‫והנפש מושג בזכות תובנות‪ ,‬שהן תופעות הלוואי של ההתנסויות‪.‬‬ ‫הצדק מעניק למודעות את גמול השלכות המעשים‪ .‬הלפיד מטהר‬ ‫את ההתמכרות הרגשית ומביא לרווחה והתפכחות‪ .‬המפתח משיב‬ ‫לנפש את שמחת הילדות ומכניס אותה למלכות השמים‪ .‬החיוניות‬ ‫והכוח הכובש מתעלים יחד בסערת חושים מעל למגבלות הדמיון‪.‬‬ ‫השרביט מנתק את התחושה מהרגש ומוביל להתאמה אינטימית‪.‬‬ ‫הגבר והילד המיסטיים מגיבים באופן שונה להיחלשות ההתאמה‪.‬‬ ‫האחד חותך את הקרבה‪ ,‬השני מנסה לאחות את הקרעים‪ ,‬ושניהם‬ ‫מונעים בידי התובנה שהאהבה בוחרת באדם‪ ,‬ולא האדם באהבה‪.‬‬

‫אביר החזון מנמנם בין אחת לשתיים בצהריים‪ .‬אביר הקצב מגיח‬ ‫מהשמש‪ ,‬נושק למצחו ומכריז שהנגנים הם המנהיגים האמיתיים‪.‬‬ ‫הוא רוקד בחלל אפוף אד ועשן ושר‪ :‬נחש אחד הוא סמל הרפואה‪,‬‬ ‫שני נחשים הם סמל הפוליטיקה והמטה הוא מסגרת הדיון‪ .‬הכבוד‬ ‫מנהל שיח ענייני‪ ,‬הקלון הופך אותו לזירת קרב‪ .‬נחשי ההתכנסות‬ ‫והאלמוות התאחדו סביב הנושא הבוער והולידו מחאה גדולה בלב‬ ‫האנשים‪ .‬הקלון ניסה למסמס אותה‪ ,‬אך מדחי לדחי נאלץ להיכנע‬ ‫לעליונותה‪ ,‬כי היא מתעלה מנסיבות החיים של המוני אדם ענווים‬ ‫ואמיצים ומהדרך שבה הם מתמודדים מול מציאות עוינת וחסרת‬ ‫רחמים‪ .‬שלושה ברקים מכים באותה הנקודה‪ ,‬נקישה נשמעת בלב‬ ‫האדמה‪ ,‬ואהבה גדולה מתפרצת לעולם‪ .‬לחבק אותה זה כמו לחבק‬ ‫את השמש ולחוש במוזות שחגות סביבה‪ .‬המוזות נחלקות לתשע‪,‬‬ ‫שבע‪ ,‬שמונה ושש רמות בשני זוגות‪ .‬וכשיאמרו לכם שהאנושות‬ ‫היא משפחה אחת‪ ,‬סמנו להם באצבעותיכם‪ :‬שתיים ושתיים‪ .‬אילו‬ ‫נשאלתי מי מבין ארבעת הזרמים הללו השפיע עלי ביותר‪ ,‬הייתי‬ ‫משיב‪ :‬זה שנוסך ביכולת העצמה הולכת וגוברת עד לרמת גן עדן‬ ‫עלי אדמות‪ .‬מטפל בתכנים הבוערים ומפתח את החשיבה לשיאה‪.‬‬ ‫עוסק בסוגיות המורכבות מכול ומוצא פתרון לחלק מהן‪ .‬מפיק את‬ ‫אמצעי התיקון של עולמנו הפנימי והופך אותו ליותר שלם‪ ,‬מובן‪,‬‬ ‫אוניברסלי‪ ,‬ולמעשה ליותר אנושי‪ .‬אילו נשאלתי מיהו אדם שלם‪,‬‬ ‫הייתי משיב‪ :‬זה שלא נולד‪ ,‬כלומר זה שמבין שכל ידיעה מובילה‬ ‫לידיעה נוספת‪ ,‬או במילים אחרות‪ :‬איזהו חכם היודע שאינו יודע‪.‬‬ ‫אילו נשאלתי מהי אנושיות הייתי משיב‪ :‬מסירות למאבק הצודק‪.‬‬ ‫כי החלשת אחי הגורל והפיכתם לחיות מחמד של השיטה מנוגדת‬ ‫לאמונה שעל ברכיה חונכנו‪ ,‬והפקרתם לגורלם כמוה כהתאבדות‪.‬‬

‫כשנולד אביר החלום הכריז מורה הגורל‪ :‬אם יבחר בדרך הרבים‪,‬‬ ‫יזכה בתהילה ובנכסים‪ .‬אם יתמסר למאבק‪ ,‬יזכה בהארה המנצחת‪.‬‬ ‫חמש השנים הראשונות בונות את מישור החושים‪ .‬שלוש השנים‬ ‫הבאות יוצרות את מישור החובות‪ .‬השתקפות המישורים מולידה‬ ‫חמש עשרה מיומנויות‪ .‬שש שנים נוספות נדרשות להטמעת שש‬ ‫התבניות‪ .‬השתקפות המיומנויות בתבניות מעצבת תשעים מידות‪.‬‬ ‫בגיל ארבע עשרה הוא מתפעם מדמות של מטייל נודד ותוך תשע‬ ‫שנים עומד בדרישות הסף של ההרפתקה ומעוטר בחותם ההכרה‪.‬‬ ‫שש שנים לאחר מכן יוענק לו מטבע ההכרה כדי לתמוך במאבקו‪.‬‬ ‫בגיל עשרים ושמונה הוא פורם את הקשר הארבעה עשר במסכת‬ ‫ההיאחזויות ומאגד סביבו אלף מאתיים ושישים תובנות נאורות‪.‬‬ ‫המורה מאתגר אותו לפרוץ שמונה נתיבים להנעת ההמונים מתוך‬ ‫שישה עשר צירופי אפשרויות של אמת וצדק בשמונת השערים‪.‬‬ ‫היענותו לאתגר נחשבת לתנופת הנגד של מעגלי חידוש היצירה‪.‬‬ ‫בגיל שלושים ושש הוא מסיים את סלילתם של שמונת הנתיבים‪,‬‬ ‫משלים את מישור התיקון וזוכה בעשרת אלפים ושמונים הפנים‪.‬‬ ‫פה‪ ,‬בשערי העולם הבא‪ ,‬הוא זוכה במרכבת היהלום‪ ,‬נתיב הדקות‬ ‫השבועיות‪ ,‬מאתיים וארבעה ימי מניין החסד‪ ,‬ארבעים ימי קורבן‬ ‫הברכה ומאה ועשרים ימי המעוף‪ .‬מכיר בגלגולו הנוכחי כגלגולו‬ ‫הסופי ואומר‪ :‬במשך נצח נצחים חיפשתי אחר המקום הזה‪ ,‬היום‬ ‫מצאתי אותו‪ ,‬ומרגע זה ואילך לא יהיה לי מקום אחר‪ .‬אז מופיעות‬ ‫מול עיניו חמש דמויות שעיניהן בהודו‪ ,‬נפאל‪ ,‬אפגניסטן‪ ,‬פקיסטן‬ ‫ובורמה‪ .‬הדמות מנפאל נוגעת באדמה שלרגליה ומצהירה‪ :‬לאורך‬ ‫התקופות התחקית אחרי עשרת הכוחות הגדולים‪ .‬אלה הושגו על‬ ‫ידך בסופו של דבר כאן בארץ הזאת‪ ,‬והיא זו שמעידה על דבריך‪.‬‬

‫דבר הארתו מגיע לישויות הרקיע‪ ,‬שמתארות אותו כצוער שלמד‬ ‫לתעל את מישורי היהלום דרך מנוע הנפש אל סיעור המוחות של‬ ‫השנה הגדולה‪ .‬כעילוי שמשכלל את כליו ללא הפסק‪ .‬כאור הנודד‬ ‫בדרכו לפתיחת שער שלא ייסגר להארה ולאלמוות‪ .‬כתלמיד שלא‬ ‫ניתן לייחס לו מורה‪ ,‬וכאדם היחידי שיכול לשאת את כל התארים‬ ‫האלה בלי להניד עפעף ובחיוך רחב‪ .‬הישויות העליונות משדכות‬ ‫אותו לבת החן ומוליכות אותם אל כס הסגולה‪ ,‬שסביבו מתאספים‬ ‫לרגל המאורע עשרים אלף מאה ושישים שושבינות ושושבינים‪.‬‬ ‫פורש להתבודדות במערה בניסיון להפנים את משמעות השבחים‪.‬‬ ‫מגלה שכדי להצליח צריך לעמוד על כתפיים של ענקים‪ ,‬ובמקום‬ ‫לדבר מלבו בוחר לצטט את המקורות‪ .‬כך הוא זוכה במילים היפות‬ ‫מכול ובתשומת לבם של המאמינים‪ .‬מחפש נתיב שבעזרתו יצליח‬ ‫לפרוץ לתודעת הציבור‪ .‬הוריו המכובדים והנערצים מסבירים לו‬ ‫שפועלו יגיע לבשלות בעתו‪ ,‬יאושר בידי הצנזור העליון‪ ,‬ישוכלל‬ ‫בידי המתרגמים‪ ,‬יופץ בידי שליחי הרוח ויכבוש את לב ההמונים‪.‬‬ ‫בגיל שלושים ושבע הוא מרחיב את אופקיו ארבע פעמים לפאתי‬ ‫המזרח‪ .‬אותה שנה מוכרזת כשנת רצון וגשם נסתר יורד על ראשי‬ ‫המאמינים‪ .‬גשם זה לא נוחת פה לראשונה ונחשב לברכה הגדולה‪.‬‬ ‫טיפה אחת שנוחתת על ראשו גורמת לו להתנער מאחריות אישית‬ ‫לגאולה ולחבור אל שותפיו הטבעיים‪ .‬מצית קטורת‪ ,‬נמשך בשמן‪,‬‬ ‫טועם מהצוף‪ ,‬חולף דרך חומת ההשאה‪ ,‬מתעלה אל שער השמש‪,‬‬ ‫קורא‪ :‬מי אליי‪ ,‬נענה בידי שבע הברכות ושב אל הארץ עם מנורת‬ ‫הקנים‪ .‬מרחף בלב המישורים ומגיע לשלב שבו הוא מוכן למסור‬ ‫את נפשו בכל רגע נתון‪ ,‬וזאת אחרי שהותיר עדות לקיומו‪ ,‬הוכנס‬ ‫בסוד העוצמה המשולבת ואחז בשתי ידיו במקבת ובמנשא המים‪.‬‬

‫בגיל חמישים הוא נידון למוות על גילוי סודות השכינה‪ .‬קובל על‬ ‫הפסיקה‪ ,‬ועונשו מומר לצליעה קלה‪ ,‬שנעלמת בזכות שימוש נבון‬ ‫באמצעים שמחדדים את המודעות הקשובה ומרחיקים את הזקנה‪.‬‬ ‫בזכות פעילות עונתית שמחוברת לטבע הוא נוגע באלמוות ורותם‬ ‫את מרצו להגשמת האמת והברכה שנגנזו; החופש‪ ,‬הצדק‪ ,‬הלפיד‬ ‫והחיוניות שנאסרו; ההתכנסות שסורסה והחלום שירד למחתרת‪.‬‬ ‫בגיל חמישים ושתיים הוא מגיע אל מישור בית העולם ומקיף את‬ ‫עצמו במאה שישים ואחד אלף מאתיים ושמונים נגנים ורקדנים‪.‬‬ ‫בהשראתם הוא סוגר את פער הזמן חלל‪ ,‬מסביר כיצד ניתן לזכות‬ ‫בבית העולם כבר בגיל שלושים ושתיים‪ ,‬ומנסח את צוואתו באלה‬ ‫המילים‪ :‬שים קץ לצער על ידי התנהלות בדרך הישר‪ .‬צעד בנתיב‬ ‫התיקון וטפח את המעלות‪ .‬אדם שמטפח את המעלות זוכה באושר‬ ‫ששייך לעולם הזה ולעולם הבא‪ .‬הנתיב שמרחיק מהפרזה ומוביל‬ ‫לפשטות הוא נתיב ההצלה והפדות‪ .‬היו האור המנחה והמפלט של‬ ‫עצמכם‪ .‬השוו בין התורות שמתחרות על לבכם לידע שברשותכם‬ ‫ודחו את הפרשנויות החיצוניות‪ .‬אוקיינוס הדעת מוצפן במקורות‪,‬‬ ‫וחוף המבטחים שייך לחבורה המנצחת‪ .‬גלו את הקשרים הסמויים‬ ‫בין חמש הלהבות לקדושה; הצדק לאומץ הלב שמגרש את הפחד‬ ‫ונלחם בהארכת החיים; החסד לאלמוות שמתגשם ברוח הנעורים;‬ ‫הברכה למחשבה המשותפת; שמחת החיים לחלום; טירוף הדעת‬ ‫לחזון; המפץ להתכנסות; הלפיד להתפכחות; התיאום להתנתקות;‬ ‫והחיוניות לזרימה ולמיניות; כולם רוצים לשגשג ולהאריך ימים‪,‬‬ ‫אנשי היכולת לא מבקשים לעצמם דבר מלבד הרחבת דעת‪ ,‬וזוכים‬ ‫במציאות שמעבר לכל דמיון‪ ,‬בעצמיות שאיננה נזקקת להשוואה‬ ‫ובדעתנות שמחוסנת מפני הבלות הרוח וצרות העין של מבקריה‪.‬‬

‫יהיה המניע אשר יהיה‪ ,‬הוא לימד כיצד לנטרל את יצירתו בעזרת‬ ‫חמשת היבטיו ומאה ועשרים פניו כמו במקרה של אב‪ ,‬אם‪ ,‬מורה‪,‬‬ ‫עצמיות וזמן‪ .‬כשנשאל לגבי זהות המורה‪ ,‬השיב‪ :‬הוא זה שמלמד‬ ‫את האדם לשמוח בחלקו‪ ,‬ולא ליפול למלכודת החומרנות‪ .‬ההונאה‬ ‫מסיטה את הדיון מהנושא העיקרי‪ ,‬כלומר חירות האדם במבצרו‪,‬‬ ‫ומורי הדת האחת מחנכים ועושים את הצדק לאור האמת‪ ,‬מניעים‬ ‫את המהפכה השקטה‪ ,‬מפיצים את הרייב העולמי מעל גלי האתר‪,‬‬ ‫מלמדים את האנשים להפוך את השינויים בהרגלי הצריכה למנוף‬ ‫התקומה‪ ,‬מאגדים צרכנים ויצרנים בפדרציות שמתפקדות כמנוע‬ ‫לצמיחה שוויונית‪ ,‬מכנסים את נציגיהן אל מועצת הדיון הענייני‪,‬‬ ‫מכוננים את ממשלת הכוהנים העולמית ומגשימים את ההבטחה‪.‬‬ ‫בגיל שישים הוא מתוודע לדרקון‪ ,‬חווה שינוי ומגלה שמקום שבו‬ ‫האישה לא מסתפקת בשליטה מהעמדה הנמוכה‪ ,‬שיאו מאחוריו‪.‬‬ ‫בגיל שישים וארבע הוא פורש מפעילות בהשראת עץ עולם חמש‬ ‫ומכריז‪ :‬כל דבר מגיע לשיאו ואז מתחיל להתמעט‪ .‬כל דבר שנולד‬ ‫נגזר עליו למות‪ .‬רק החלום אינו נולד ורק החלום קיים לעד‪ .‬שקדו‬ ‫על ישועתכם ואל תבגדו בחלום‪ .‬במילים האלה הוא נספג בלהבות‬ ‫העוצמה הכובשת וניצל מגיל תשוש בו לא ידע את כל אשר ידע‪.‬‬ ‫ממושבו הבוער הוא קורא לחניכיו לחיות ולמות עם אש בעיניים‪,‬‬ ‫בשעה שחוגיו‪ ,‬שכוללים קרוב לשני מיליון פעילים חברתיים‪ ,‬רק‬ ‫הולכים ומתרחבים תודות להעצמתם בכפולות של שתיים עשרה‪.‬‬ ‫בגיל שבעים ושתיים בא הסוס הלבן לאסוף את המרכיב המתארח‬ ‫ובמשך חמישים שנים נשא אותו בחזית המאבק אל הרחם החדש‪.‬‬ ‫האבירים דהרו בעקבותיו‪ ,‬הגשימו את הקורבן‪ ,‬כוננו את ממשלת‬ ‫הצדיקים והפריחו את ציפורי ההתעלות מלבבות שהפכו לאבנים‪.‬‬

‫ספר תולדות אדם‪ ,‬סיכום קורות מחצית הדרך ומעמד מרכז הזמן‪.‬‬ ‫מאה אלף תנועות לחלקיקים‪ ,‬עשרת אלפים לתאים‪ ,‬אלף לפריצת‬ ‫החושים להכרה‪ ,‬מאה לחמלה‪ ,‬עשר לזקיפות הקומה‪ .‬תנועה אחת‬ ‫לדעת ברמה האתיופית‪ .‬מאתיים ארבעים וארבע תנודות לגלגולה‬ ‫השני ברמת איראן‪ .‬מאה וארבעים לשלישי ברמת טיבט‪ .‬שבעים‬ ‫ושש לרביעי במונגוליה‪ .‬שישים ושתיים לחמישי במזרח סיביר‪.‬‬ ‫שלושים ושש לשישי בפטגוניה ויונגווי‪ .‬עשרים לשביעי בנפאל‪.‬‬ ‫תריסר לשמיני בעמק האינדוס‪ .‬עשר לתשיעי במסופוטמיה‪ .‬שש‬ ‫לעשירי בעמק הירדן‪ .‬ארבע לאחד עשר בחיג'אז‪ .‬שתיים לשניים‬ ‫עשר בעמק הפו ורמת אנטוליה‪ ,‬והאדם הקורן מופיע בשנת האפס‬ ‫ומאגד סביבו שישים וארבעה שבטים‪ .‬שבטי השמש מקיפים את‬ ‫היכל מרכז הזמן ושבים על עקבותיהם בדרך העולה‪ .‬שבטי הירח‬ ‫מקיפים אותו באמונה שלמה ובחוכמה‪ ,‬בכיוון אחד וללא הפסקה‪.‬‬ ‫שבטי הנצח נכנסים לתוכו‪ ,‬מחוללים את התנועה החדשה ונוסכים‬ ‫בה את הידע המקודש‪ ,‬שבלעדיו אין לעולם החדש תקווה‪ .‬נהרות‬ ‫של מים חיים זורמים להיכל מכל הכיוונים‪ ,‬מטהרים את החניכים‪,‬‬ ‫משביעים אותם לשמור על עמימותם של המשלים והופכים אותם‬ ‫לבלתי מנוצחים‪ .‬חניכי האור הקדום משילים מעליהם את המעטה‬ ‫הגשמי‪ ,‬נחלצים מאחיזת הצללים‪ ,‬עומדים בפיתוי הגדול‪ ,‬אוחזים‬ ‫בכלים ויוצאים לשחרר את אחיהם מההתניות ששולטות בנפשם‪.‬‬ ‫בהשראת האמת בתנועה הם מוכיחים כל גורם שמחשיב את עצמו‬ ‫לחכם‪ ,‬מצדיק את השיטה‪ ,‬משרת את ההונאה‪ ,‬בוגד בחלום‪ ,‬כופר‬ ‫בשלום ומתכחש לברכה‪ .‬במקום לנסות להאיר לבבות חשוכים הם‬ ‫תומכים בצדק הפואטי‪ ,‬שמגיש חשבון מלא לכל העמים הנרצעים‬ ‫שבחרו בשטנה ובפילוג והתעלמו ביהירותם מהשלכות המעשים‪.‬‬

‫טבעות בתוך טבעות בגזע עץ העולם שלוש‪ .‬מספר הזהב הוא גיל‬ ‫הטבעת פחות שמונה חלקי שתיים‪ ,‬ועוד שלוש‪ ,‬כפול שלוש‪ ,‬ועוד‬ ‫אחד‪ .‬הטבעות מסווגות לשבעה מינים שנקבעים על פי צלילותם‪.‬‬ ‫נוסחת המינים היא שלוש מאות שישים וארבע כפול גיל הטבעת‬ ‫חלקי מספר הזהב‪ .‬טבעת בעלת עשרים ושמונה גזרות היא נקודת‬ ‫הכניסה לזרם של כל ארבעה עשר העצים‪ .‬טבעות בעלות שישים‬ ‫וארבע‪ ,‬ארבעים‪ ,‬תריסר ושמונה גזרות מזינות את נהרות העדנה‪,‬‬ ‫הברכה‪ ,‬הגבורה והמסירות בהתאמה‪ .‬שש עשרה‪ ,‬תריסר‪ ,‬שמונה‬ ‫וארבע טבעות יוצרות את סולם הקסם‪ .‬שלוש עשרה‪ ,‬אחת עשרה‬ ‫ותשע טבעות הן סולם הרוח‪ .‬תשעים ואחת טבעות‪ ,‬חצאי טבעות‪,‬‬ ‫רבעי טבעות וכן הלאה מרכיבות את מרכבת הרוחות‪ .‬שני גדיליה‬ ‫מתקדמים לפניה ומחוללים ניסים ונפלאות בכל הלבבות‪ .‬עץ עולם‬ ‫שלוש מגיע להתכנסות מוחלטת בכניסת הזרם העשרים ושמונה‪.‬‬ ‫ההתכנסות הזאת יוצרת מפץ דמוי כיפה‪ ,‬ששוליה הופכים לטבעת‬ ‫העליונה של התנועה החדשה‪ .‬הטבעות מצמיחות גדילים שנעים‬ ‫בכיוון הליבה על פי מקדמי המערה‪ ,‬מפקדי השבטים‪ ,‬בתי הירח‪,‬‬ ‫המטה ומרכזי מנוע הנפש‪ .‬הגדילים פוגעים במטרות או מתמזגים‬ ‫עם גדילים תואמים ומייצרים את פירות התודעה‪ .‬נוסחת הפיתול‬ ‫של הגדילים היא שישים אלף יו‪ ,‬כפול איקס חלקי ווי‪ ,‬בחזקת זי‪.‬‬ ‫הלוגריתם של הנוסחה קובע את נקודת השיבה ומצביע על מיקום‬ ‫המראה‪ ,‬בדומה להושטה של ידיים לשם קבלת מתנה‪ .‬חתן הפרס‬ ‫מאגרף את כפות ידיו‪ ,‬זוקף את אגודליו וחותם בכף ימינו הקפוצה‬ ‫על גבי כף שמאלו הפתוחה ובכף שמאלו הקפוצה על גבי כף ימינו‬ ‫הפתוחה‪ .‬כבר בצעד הראשון הוא מברך על המוגמר מתוך ידיעה‬ ‫שמלאכתו לא תושלם במלואה ושהדבר החשוב מכול הוא הכוונה‪.‬‬

‫ספר גלגולי הדעת‪ ,‬מסעות המסר ומנגינות הרוח על מיתרי הזמן‪.‬‬ ‫הגלגול השישי משתלב בזרם של עץ העולם שלוש‪ .‬נכדו‪ ,‬הגלגול‬ ‫השביעי‪ ,‬מייסד את השושלת הקיסרית והנין מרחיב את שלטונה‬ ‫לעולמנו‪ .‬הדור החמישי מקים את מקדשה הארצי‪ ,‬השישי מטהר‬ ‫את העולם‪ ,‬השביעי מייסד את האומה‪ ,‬השמיני מפייס את הצדק‪,‬‬ ‫התשיעי נכנס בשערי עיר השלום והעשירי חוזר ומשתלב בזרם‪.‬‬ ‫בארבעים ושתיים תנודות מגיע המנצח המאיר ליעדו‪ .‬לאחר שש‬ ‫תנודות זוכה הגדיל התאום בניצחון‪ .‬מסעו תומך בשבעה גלגולים‬ ‫בעלי משכל גבוה וזיכרון קצר; למרבה המזל לא כולנו מושלמים‪.‬‬ ‫כל מה שעושה המנצח המאיר בשלמים עושים השבעה ברבעים‪.‬‬ ‫הגלגול השמיני יוצא מהודו וחותם את מסעו באיטליה‪ .‬בשלושה‬ ‫עשר רבעי תנודות מגיע הגדיל השני ליוון‪ ,‬באחד עשר לקומראן‪,‬‬ ‫בתשעה לערב הסעודית ובשבעה הוא משחזר את שרידי מורשת‬ ‫הקורבן‪ ,‬שהוחבאו עד לשיבת האמת לעולם‪ .‬השרידים מתקבצים‬ ‫ומתמזגים לדמות במקורות הרוח; ובתחביר אחר‪ :‬ברוח המקורות‪.‬‬ ‫דמות זו קורנת במשך חמישה רבעים ומציפה את כל העולם באור‬ ‫לפני שהיא נעלמת; ובתחביר אחר‪ :‬לפני שנעלם האור‪ .‬בשלושת‬ ‫הרבעים הבאים הופך המסר לקניינם של כל העמים ומתקיים בלי‬ ‫קשר לדמות או לאור‪ .‬קולו מעיר אותם מחלומם הנוצץ למציאות‬ ‫האפלה‪ ,‬מכנס אותם לתפילה ומאגד אותם סביב עיקרון ההסכמה‪.‬‬ ‫ברבע האחרון מגיע הגדיל ליעדו ומתגשם בעולמנו‪ .‬שם‪ ,‬על חוף‬ ‫הים למרגלות הר העולם והכפר הקטן‪ ,‬בשעה ששני דרקוני הרוח‬ ‫משייטים על קו האופק וצלליתו של אדונם מופיעה ברקע הרחוק‬ ‫הוא משקה את הנחשים במים החיים שנובעים מכף ידו המושטת;‬ ‫ובתחביר אחר‪ :‬משקה את הענווים מכף ידו שמושיטה להם ספר‪.‬‬