Data Loading...

פרשת קדושים Flipbook PDF

פרשת קדושים


101 Views
2 Downloads
FLIP PDF 1.43MB

DOWNLOAD FLIP

REPORT DMCA

‫פנינים לפרשת קדושים‬

‫גליון מס' ‪325‬‬

‫תקציר שבועי של 'הדף היומי בהלכה'‬

‫לקבלת הגליון למייל‪[email protected] :‬‬

‫משלחת בעלי עסקים נכנסו לברכה‪ ,‬ביניהם היה גם מנכ"ל חברת נירלייט‬ ‫(חברה לייצור צבעים)‪ .‬המנכ"ל ניסה את מזלו‪ ,‬והציע לרב "אני אצבע את‬ ‫הבית של הרב חינם אין כסף‪ ,‬אינני מעונין בשותפים אני לבד אצבע את‬ ‫הבית"‪ .‬הרב סירב נחרצות‪" :‬גם אני לא מעוניין בשותפים‪ "...‬אמר‬ ‫הצניעות ומעט שבמעט מחכמתו של מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל‬ ‫"קד ִֹשׁים ִּת ְהיּו" (ויקרא י"ט‪ ,‬ב')‬ ‫ְ‬

‫אחד מגדולי האדמו"רים צדיק וחסיד‪ ,‬נהנה ממערכת יחסים‬ ‫קרובה עם רב אהרן‪-‬ליב‪ .‬לאחר אחד הביקורים שלו במשכנו‬ ‫ברחוב חזון איש ‪ ,5‬היה מוטרד ממצב הבית המוזנח‪ ,‬עד ששלח את‬ ‫אחד מחסידיו‪ ,‬בעל חברת בניה‪ ,‬כדי לתקן ולעדכן את החדרים‪.‬‬ ‫רב אהרן‪-‬ליב היה נבוך מעט‪ ,‬והתנצל‪:‬‬ ‫"אינני צריך אחרים כדי לבצע תיקונים‪ ,‬אני עצמי אנסה לעשות‬ ‫תיקונים‪ ,‬אך לא לבית שלי‪ ,‬אלא למידות שלי!"‬

‫בארבע עיניים עם הרב שטינמן‬ ‫יהודי עשיר‪ ,‬מגדולי 'רואי החשבון' בארץ ישראל‪ ,‬שומר תורה‬ ‫אך אבוי‪ ,‬לא היה 'קובע עיתים לתורה'‪ ,‬נכנס לחדרו של רב‬ ‫אהרן‪-‬ליב בצוותא עם אחד מ'ראשי הכוללים' כדי להציג כמה‬ ‫שאלות ביחד‪.‬‬ ‫בסיום השיח המשותף‪ ,‬ביקר 'רואה החשבון' לדבר משהו עם‬ ‫הרב ביחידות – בארבע עיניים‪.‬‬ ‫בבקשה‪.‬‬ ‫הוא התישב‪ ,‬ואמר לרב‪:‬‬ ‫"סליחה שאני אומר‪ ,‬אבל זה ממש לא צורה‪ ,‬ובלי טעם וריח‬ ‫הרהיטים כאן בבית‪ ,‬כבוד הרב תראה איזה שולחן‪ ,‬איזו מיטה‪,‬‬ ‫כסא עתיק יש לך‪ ,‬אין לי שום בעיה להחליף לך את כל הרהיטים‪,‬‬ ‫זה לא הרבה כסף‪ ,‬והבית יקבל צורה נורמאלית"‪.‬‬

‫שמע רב אהרן‪-‬ליב את דבריו היוצאים מן הלב‪ ,‬ושאלו‪ :‬מה אתה‬ ‫עושה בחיים?‬ ‫"אני רואה חשבון גדול‪ ,‬יש לי קומת משרדים של רואי חשבון‬ ‫בבנין משרדים פלוני וכו'"‪.‬‬ ‫אשאלך שאלה של חשבון‪ :‬כאשר יושב אצלך קליינט ומציג את‬ ‫עסקיו כדהלן‪ :‬הוא שותף במפעל בתשעים וחמישה אחוזים‪ ,‬ויש‬ ‫לו שותפות נוספת במפעל אחר ובו יש לו רק אחוז אחד‪ ,‬מה אתה‬ ‫מייעץ לו‪ ,‬היכן להשקיע את האנרגיה ואת הכוחות?‬ ‫"פשוט שישקיע בתשעים וחמישה אחוזים" – השיב‪.‬‬ ‫המשיך רב אהרן‪-‬ליב‪ :‬בסדר‪ .‬הוא ישמע לעצתך וישקיע במפעל‬ ‫המשך בעמוד ‪20‬‬

‫םישודק תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫‪1‬‬

‫הבחין בכך רבינו ואמר לו‪" :‬שמעני‪ ,‬אספרה‪ .‬פעם היתה ברית אצל מרן הגרי"ז‬ ‫מבריסק זצ"ל‪ .‬מובן שהיו שם כל גדולי ירושלים‪ ,‬וגדולי ראשי הישיבות‪ .‬נהרו‬ ‫פני אחד הנוכחים ואמר‪ :‬אהה‪ ,‬אזא חשוב'ער ברית! הקפיד מרן זצ"ל ואמר‪:‬‬ ‫מעשה במלמד שחלם שזכה בעושרו של ברודצקי‪ .‬הגביר האדיר של רוסיה‪.‬‬ ‫קם ואמר לאשתו בשמחה‪ :‬היודעת את‪ ,‬זכינו בעשרו של ברודצקי!‬ ‫ראב"ד העדה החרדית הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א על היחס שנדרש לכל אחד ואחד‬ ‫"וְ ָא ַהבְ ָּת לְ ֵר ֲעָך ּכָ מֹוָך" (ויקרא י"ט‪ ,‬י"ח)‬

‫פעם הגיע ה"בית הלוי" לברנוביץ וביקש חדר מבעל האכסניה‪ ,‬סרב‬ ‫הלה‪ ,‬והלינו בפרוזדור‪ .‬באותו ערב הגיע לשם רבו של בעל האכסניה‪,‬‬ ‫הרבי מקוברין‪ ,‬והוא קיבל את פניו בכבוד גדול‪ .‬הבחין הרבי בבעל‬ ‫ה"בית הלוי" שוכב בפרוזדור‪ ,‬והרעיש‪" :‬וכי כך אתה מקבל פני הגאון‬ ‫הנודע‪ ,‬רבה של בריסק!" נבוך בעל האכסניה‪ .‬התנצל שלא ידע ולא‬ ‫שיער‪...‬‬ ‫אמר רבי יושע בער‪" :‬עתה ידעתי מה גדלותו של אברהם אבינו‪ .‬כי‬ ‫גם לוט הכניס אורחים אך בלוט נאמר 'ויבואו המלאכים'‪ .‬הכניס רק‬ ‫אנשי מעלה‪ .‬אבל אברהם אבינו הכניס לביתו כל אורח‪ ,‬גם אם נראה‬ ‫כערבי"‪...‬‬ ‫ובנו‪ ,‬מרן הגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל באר‪ ,‬שלפיכך הביאם הקדוש‬ ‫ברוך הוא בדמות ערביים כדי ללמדנו שמצות הכנסת אורחים‬ ‫בשלימות היא לקבל כל אורח נקלה כאילו היה האדם החשוב‬ ‫ביותר‪ .‬שרץ אליהם והשתחוה לפניהם וקראם אדוניו‪ ,‬ושחט עבורם‬ ‫שלושה פרים כדי להאכילם שלושה לשונות בחרדל‪ ,‬כמו שנוהגים‬ ‫באנשי מעלה‪.‬‬ ‫ומסופר‪ ,‬שאברך אחד שהה בבית הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל‬ ‫והביט בעד החלון ולפתע קרא‪" :‬הרב מבריסק" מגיע!"‬ ‫מיד חרד רבי איסר זלמן מלצר ולבש את מעילו העליון וחבש את‬ ‫כובעו‪ ,‬ויצא לקבל פני אורחו הגדול שעלה במדרגות‪ ,‬והנה טעות‪.‬‬ ‫היה זה יהודי ירושלמי שביקש מכתב המלצה לבקשת תרומה‪,‬‬ ‫מעשים שבכל יום‪.‬‬ ‫ורבי איסר זלמן קיבל פניו בחרדת קודש‪ ,‬וכופף בפניו קומתו‬ ‫התמירה‪ ,‬התבטל כליל‪ ,‬והזמינו להכנס ולשבת בראש‪ ,‬ושאלו האם‬ ‫יאות לשתות כוס חמין‪ .‬ושאלו לרצונו‪ ,‬ומיהר לעשות בקשתו‪,‬‬ ‫ונפרד ממנו בברכות הדדיות‪.‬‬ ‫הנוכחים השתאו‪ ,‬הביטו בנעשה בפליאה משועשעת‪ .‬לאחר שהלך‬ ‫שאלו את רבי איסר זלמן מאי כולה האי‪ ,‬התברר שהוראה טעה‪,‬‬ ‫מדוע חלק לו כבוד כה רב‪.‬‬ ‫ענה ואמר‪ :‬האמת היא‪ ,‬שצריך לקבל כך כל אדם‪ ,‬לאו דוקא את הרב‬ ‫מבריסק‪ .‬אלא מאי‪ ,‬אין אנו בדרגה זו‪ .‬אבל עכשיו כשהרואה טעה‪,‬‬ ‫‪2‬‬

‫והתכוננתי לקבל פני הרב מבריסק‪ ,‬המשכתי וקיבלתיו כפי שאכן‬ ‫חייב הייתי קבלו‪ ,‬ביותרת הכבוד!‪...‬‬

‫גיסי הגאון רבי משולם דוד סולובייצ'יק זצ"ל דייק‪ ,‬שאצל לוט כתוב‬ ‫כמה פעמים שהכניסם לתוך ביתו ["ויבואו אל ביתו"‪" ,‬סורו נא אל‬ ‫בית עבדך"]‪ ,‬מה שאין כן אצל אברהם אבינו לא נזכר שבאו אל ביתו‪.‬‬ ‫ובאר בזה שקיום מצות הכנסת אורחים בהידור הוא כשהאורח‬ ‫ירגיש בנוח כאילו הוא בביתו שלו‪ ,‬ולא בבית המארח‪.‬‬ ‫ומרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל סיפר לי שבית אביו היה כהפקר‪ ,‬והיו‬ ‫עניים ישנים ביתו כאילו היה זה ביתם הפרטי‪ ,‬עד שלפעמים התנחלו‬ ‫במיטתו והיה עליו לחפש איזו פינה בבית לישון בה‪...‬‬

‫בביקורו המרומם של רבינו בארה"ב לחיזוק התורה והאמונה בקרב‬ ‫קהילות הקודש התאכסן בשבת קודש במעונו של הנגיד הרה"ר‬ ‫דוד שטינבערג הי"ו בעל האכסניה היה מאושר על הזכות שנפלה‬ ‫בחלקו‪ .‬שהרי אמרו (ברכות מב ע"א) שתכף לתלמיד חכם ברכה‪,‬‬ ‫שנאמר‪" :‬ניחשתי‪ ,‬ויברכני ה' בגללך"‪ ,‬ואיבעית אימא מהכא‪" :‬ויברך‬ ‫ה' את בית המצרי בגלל יוסף"‪.‬‬ ‫הבחין בכך רבינו ואמר לו‪" :‬שמעני‪ ,‬אספרה‪ .‬פעם היתה ברית אצל מרן‬ ‫המשך בעמוד ‪21‬‬

‫םישודק תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫והנה מתבררת עתה נוכלותם וחציפותם הגדולה‪ ...‬לא מיניה ולא מקצתיה –‬ ‫הם פשוט נהנים מחברתנו ומן הסעודות הטעימות ותו לא! כשם שנסעו מכאן‬ ‫במונית‪ ,‬הרי מן הסתם הגיעו כמו כן במונית‪ ...‬ומנין להם הכסף לתשלום?‬ ‫הגה"צ רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א על שמירת השבת והלימוד זכות‬ ‫"וְ ֶאת ַשּׁבְ ת ַֹתי ִּת ְשׁמֹרּו" (ויקרא י"ט‪ ,‬ג')‬

‫העיר תל אביב‪ ,‬לפני כשישים שנה שנה‪ ,‬מורכבת היתה מאוכלוסיה‬ ‫מעורבת – יהודים חרדים יראים ושלמים התהלכו בה לצד פורקי‬ ‫עול‪ ,‬כשההבדלים ביניהם חדים וברורים‪ .‬היו כשרי ישראל שומרי‬ ‫הדת נזהרים מאד שלא להתערב עם עוברי על הדת‪ ,‬ונשמרים מהם‬ ‫ומהמונם מכל משמר!‬ ‫היתה משפחה חרדית אחת המקפידה על קלה כבחמורה‪ ,‬שהכירה‬ ‫בהשגחה עליונה זוג עולים חדשים עריריים מאחת מארצות העמים‪.‬‬ ‫שהיו שניהם רופאים ידועי שם‪ .‬מחמת האנטישמיות שהיתה אותה‬ ‫עת בארץ מוצאם‪ ,‬לא יכלו לעסוק בגלוי ביהדות ושמירת המצוות‪,‬‬ ‫אבל זוך תמימותם ותשוקתם הרוחנית לא כבו‪ ,‬ובהשפעת אותה‬ ‫משפחה חרדית נתגלה בהם הניצוץ הקדוש‪ .‬הם החלו אט אט‬ ‫להתקרב לתורה ולשוב בתשובה‪ ,‬ולקיים את עיקרי המצוות‪.‬‬ ‫הם הוזמנו כסדר לסעודות שבת קודש בבית אותה משפחה‪ ,‬ונהנו‬ ‫מאוד מאווירת השבת הנעימה‪ ,‬כשהם משתלבים יפה בין בני‬ ‫המשפחה‪ .‬זו היתה גם הזדמנות טובה לקרבם יותר‪ ,‬והיו משוחחים‬ ‫רבות בסעודות אלו בענייני אמונה והשקפה‪.‬‬ ‫כעבור תקופה כבר היו שומרים רוב המצוות כראוי‪ ,‬וכמובן החלו‬ ‫גם בשמירת שבת כדת‪ ,‬להנאת בני המשפחה המקרבת‪ ,‬ששמחו‬ ‫לראות פרות בעמלם‪.‬‬ ‫כך התנהל הכל למישרים במשך כשנתיים‪ ,‬עד שבאחת השבתות‬ ‫נחלה האשה בעלת הבית החרדית אכזבה קשה‪ ,‬שגרמה לה לסערת‬ ‫רוח גדולה‪ .‬היה זה כשיצאה אל המרפסת בדיוק בשעה שעזבו בני‬ ‫הזוג את ביתם בתום סעודת השבת‪ ,‬והנה רואה היא להפתעתה‬ ‫את הבעל הרופא עומד ברחוב ומנופף בידו לערב מונית חולפת‪,‬‬ ‫וכך בשאט נפש וללא שום היסוסים‪ ,‬עלו שני בני הזוג אל הטקסי‬ ‫בנסיעה חצופה בריש גלי‪ ,‬וברמיסת כבודה של שבת מלכתא!‬ ‫המחזה שנתגלתה לעיניה קומם אותה מאד – הרי עובדים אנו כאן‬ ‫איתם ומשוחחים זה עידן ועידנים על חשיבות קדושת השבת‬ ‫ושמירתה! הם אף העמידו פנים שאכן הדברים מקובלים עליהם‪,‬‬ ‫וסיפרו שכבר החלו בשמירת השבת כדין‪ .‬והנה מתבררת עתה‬ ‫נוכלותם וחציפותם הגדולה‪ ...‬לא מיניה ולא מקצתיה – הם פשוט‬ ‫נהנים מחברתנו ומן הסעודות הטעימות ותו לא! כשם שנסעו מכאן‬ ‫במונית‪ ,‬הרי מן הסתם הגיעו כמו כן במונית‪ ...‬ומנין להם הכסף‬ ‫לתשלום? אין זאת אלא שמגיעים הם לסעודת השבת כשהארנק‬

‫המוקצה בכיסם ו'מוכרים' סיפורים שהם כבר שומרי שבת ונזהרים‬ ‫בכל הלכותיה! אין כאן אלא זוג רמאים‪ ,‬החליטה האשה ברוב כעסה‬ ‫ואכזבתה‪ ,‬עתה משנודעה המרמה‪ ,‬לא יוכל ועוד לרמותנו!!!‬ ‫בו במקום הוחלט על ניתוק הקשר לחלוטין!‬ ‫כשהתקשרה האשה ההיא באותו שבוע‪ ,‬נענתה להפתעתה בניכור‬ ‫ובקוצר רוח‪ ,‬היא לא הבינה על מה ולמה מתיחסים אליהם פתאום כך‬ ‫בריחוק‪ .‬אך בני הזוג נאלצו להשלים עם המצב‪ ,‬כשהבינו לאכזבתם‬ ‫הגדולה שאינם עוד אורחים רצויים בבית אותה משפחה‪ ,‬ובתקופה‬ ‫קצרה נותק הקשר עימם לגמרי!‬ ‫חלפו כעשרה חודשים‪ ,‬והנה נפטר הרופא הלה והלך לעולמו‪,‬‬ ‫כשהגיע השמועה המצערת אל האשה החרדית‪ ,‬חשבה שמן הראוי‬ ‫לגשת לנחם את הרופאה בצערה הגדול‪.‬‬ ‫יצאה אפוא האשה לניחום אבלים בהגיעה לביתה מצאה שם כמה‬ ‫נשים שישבו‪ ,‬כנראה שכנות ומכרות שריחמו עליה ונכנסו לבקרה‬ ‫ולנחמה‪ .‬הן לא שמו לב בכניסתה‪ ,‬ומשתפסה את מקומה על אחד‬ ‫מכסאות המנחמים שבקצה החדר‪ ,‬שמעה לתדהמתה את הרופאה‬ ‫מספרת לחברותיה את נסיבות הענין‪.‬‬ ‫בין הדברים סיפרה כך‪:‬‬ ‫"זה לנו כמה שנים שחזרנו בתשובה‪ ,‬ובשנתיים האחרונות התחלנו‬ ‫אף בשמירת השבת בשלמות! לפני כעשרה חדשים התארחנו‬ ‫לסעודת שבת אצל משפחה חרדית שקרבה אותנו מאד‪ ,‬אולם‬ ‫באותה שבת לא חש בעלי בטוב – היו לו כאבים חדים בחזה‪ ,‬והוא‬ ‫חשש מאד שזה התקף לב‪ ,‬לא עלינו‪ .‬כשיצאנו מבית המשפחה‬ ‫המארחת התגבו הכאבים‪ ,‬ודקירות הלב הלמו בעוז‪ .‬בהיותו פרופסור‬ ‫המשך בעמוד ‪21‬‬

‫םישודק תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫‪3‬‬

‫רבי ישראל החזיק עסק גדול של אריגים‪ ,‬ומפני כבוד השבת היה נוהג‬ ‫לסגור את החנויות בערב שבת כבר בשעה ‪ 12‬בצהרים‪ .‬זאת ידעו כל‬ ‫לקוחותיו; אפילו שהחנות תהיה מלאה בקונים‪ ,‬יכריז רבי ישראל ‪ -‬בדיוק‬ ‫בשעה ‪ - 12‬על נעילת החנות‪ ,‬ולא יעזרו אז תחנוניו של אף אחד‬ ‫הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א על כוחה של מסירות נפש למצוות‬ ‫"וְ ֶאת ַשּׁבְ ת ַֹתי ִּת ְשׁמֹרּו" (ויקרא י"ט‪ ,‬ג')‬

‫נצטט כאן מתוך מכתבו של מרן החזון איש‪ ,‬המודפס בספר גנזי‬ ‫'חזון איש'‪ .‬מרן זצ"ל כותב שם על הדרך לעשיית תשובה בענין‬ ‫חילול שבת‪ ,‬ועל החובה להחמיר בזמני כניסת השבת‪ ,‬ולא להקל‬ ‫בכך בשום אופן‪ .‬וזו לשונו הזהב‪:‬‬ ‫'עיקר התשובה על אי־זהירות‪ ,‬הוא שימת־לב על להבא‪ .‬ובאמת‬ ‫צריך להתרגל להחמיר בכניסת השבת‪ ,‬אף במקום מצוה‪ ,‬כי זה מצוי‬ ‫מאוד שבשביל מצוה נכנסין למצב נלחץ‪ ,‬וסוברין יכולני עדיין לגמור‬ ‫קודם השבת‪.‬‬ ‫'ובאמת ראוי להחליט לפרוש אף במקום מצוה‪ ,‬ומוטב שיהיה‬ ‫המכשול בביטול המצוה‪ ,‬ממכשול של חילול השבת‪.‬‬ ‫'ואמנם תיקונים הנזכרים בראשונים אין אנו ראויים להם‪ ,‬ודקדוק‬ ‫בשמירת השבת בכל ל"ט מלאכות הוא הטוב שבתיקונים'‪ .‬עכ"ל‬ ‫החזון איש במכתבו‪.‬‬ ‫הבה ניתן דוגמה למצוה העלולה להיעשות על־חשבון חילול שבת‪.‬‬ ‫כאשר אדם מתכונן לנסוע לשבת להוריו‪ ,‬והנה הוא מביט בשעונו‬ ‫ורואה שהשעה כבר מאוחרת‪ .‬הוא יודע שגם אם יזמין מונית‪ ,‬יגיע‬ ‫לבית ההורים לאחר זמן כניסת השבת‪ ,‬ועד שהנהג ישוב לביתו ‪-‬‬ ‫ויגרם לו חילול שבת מלֵ א‪ ,‬רח"ל‪.‬‬ ‫לבטח כבר תיכנס השבת‪ֵ ,‬‬ ‫ואז הוא עושה חשבון לנפשו‪ ,‬אולי בכל זאת כדאי לנסוע בגלל‬ ‫מצוות כיבוד הורים! ועל זה כותב החזון איש‪' ,‬ראוי להחליט לפרוש‬ ‫אף במקום מצוה'!‬

‫הסוחר לא האמין למשמע‪-‬אוזניו‬ ‫עובדה בדוקה היא‪ ,‬שגדולתם והצלחתם של אנשי‪-‬המעש‪ ,‬לא‬ ‫מפאת חוכמתם היתירה באה להם‪ ,‬אלא בגלל עוצם רצונם להגיע‬ ‫להגשמת שאיפתם ומטרתם‪.‬‬ ‫ולמשל‪ ,‬כל 'גיבורי האומות'‪ ,‬שעוררו בקרב אחיהם את ענין החירות‪,‬‬ ‫ופעלו לשחרור מעול הכובש‪ ,‬לא תבונתם ופקחותם היתירה‪ ,‬או‬ ‫תרבות‪-‬חייהם‪ ,‬גרמו לכך שיֵ ָרשמו לדורות הבאים לכבוד ותהילה‪,‬‬ ‫אלא מסירות הנפש שלהם‪ ,‬והנכונות להקריב נפשם על רעיונם‪,‬‬ ‫היא‪-‬היא שעמדה להם‪.‬‬ ‫ולהבדיל‪ ,‬היו שטענו שהמוניטין שיצאו לסבא מסלבודקה בכל‬ ‫העולם כולו‪ ,‬עד שמעריציו כינוהו כגאון‪-‬הניתוח בכוחות הנפש‪ ,‬באו‬ ‫‪4‬‬

‫לו בשל בינתו הגדולה‪ .‬אבל הוא גער בהם ואמר שההצלחה נובעת‬ ‫רק מתוך מסירות הנפש לתורה וליראה‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬אין ספק שעם התעצמותה של מידת מסירות הנפש אצל‬ ‫האדם‪ ,‬מתגבר גם מעין החכמה בקרבו‪ .‬אבל‪ ,‬אין החכמה כי אם תולדה‪,‬‬ ‫והרי היא תשלום על נכונות ההקרבה העצמית למען כבוד השי"ת‪.‬‬ ‫חוכמתו של עם ישראל לא באה מ‪...‬המוח‬ ‫והנה‪ ,‬גם אצל בצלאל נאמרו הדברים הללו‪ ,‬שכן מובא במדרש רבה‬ ‫(ויקהל מ"ח)‪" :‬ראו קרא ה' בשם בצלאל בן חור וכו'‪ ,‬בשעה שבקשו‬ ‫ישראל לעבוד ע"ז‪ ,‬נתן נפשו על הקב"ה וכו'"‪ .‬למדנו‪ ,‬שהשיג בצלאל‬ ‫את החכמה עקב מסירות הנפש‪ ,‬ובזכות מרים זקנתו שמסרה נפשה‬ ‫למען ילדי ישראל‪ ,‬כפי שמובא שם‪ ,‬במדרש‪.‬‬ ‫הרמב"ן מביא ראיה לכך שהחכמה לא באה לישראל כתוצאה‬ ‫מאימונו של המוח‪ ,‬שהרי מעולם לא התאמנו בני ישראל בשום‬ ‫מלאכת מחשבת‪ ,‬כי בהיותם במצרים‪ ,‬נחסמה מהם הדרך להשגת‬ ‫החכמה‪.‬‬ ‫וכך כותב הרמב"ן על הפסוק "ויביאו כל איש אשר נשאו לבו"‪:‬‬ ‫'וטעם אשר נשאו לבו‪ ,‬כי לא היה בהם שלמד המלאכות האלה‬ ‫ממלמד‪ ,‬אבל מצאו בטבעו שידע לעשות כן'‪.‬‬ ‫הרי רואים אנו בעליל עד כמה משפיע הרצון האמיץ להתאהב לפני‬ ‫הקב"ה ‪ -‬על חכמתו של האדם‪ ,‬עד שבכוח הרצון הלזה זכו ישראל‬ ‫לחכמה‪.‬‬ ‫ובוא וראה כמה חשובה חכמה זו‪ ,‬בת מסירות הנפש‪ ,‬לפני הקב"ה‪,‬‬ ‫שהרי כמה פעמים הוכפלו ונשלשו מעשים אלה בתורה‪ ,‬ללמדנו‬

‫םישודק תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫שהקב"ה משתעשע ומתענג כביכול בכל ציץ וקמט‪-‬חן של חכמה‬ ‫זו‪.‬‬ ‫למדנו‪ ,‬שתחילת הצלחתו של כל יהודי היא במסירות נפשו למען‬ ‫אלוקיו‪ ,‬וחירוף נפש כדי לעמוד בנסיונות הניצבים לפניו‪.‬‬ ‫כל החיים הם בית ספר אחד גדול של נסיונות‪ ,‬וגם אם האדם בטוח‬ ‫שעבר את הנסיון האחד בהצלחה‪ ,‬עדיין ממתינים לו בדרכו הרבה‬ ‫נסיונות אחרים‪ ,‬וצריך לאזור חיל ולעמוד כנגדם‪ ,‬וככל שיידע‬ ‫ויבין שקשיי החיים והטרדות המפריעות לו בחיי היום‪-‬יום ‪ -‬הם‪-‬‬ ‫הם הנסיונות‪ ,‬כך ייקל לו להתגבר עליהם‪ ,‬ולעמוד איתן מול כל‬ ‫המשברים וההפרעות‪.‬‬ ‫וכמו שכתב ה'מסילת ישרים' (פרק א')‪' :‬השלוה מצד אחד והיסורין‬ ‫מצד אחד‪ ,‬עד שנמצאת המלחמה אליו פנים ואחור‪ .‬ואם יהיה לבן‬ ‫חיל וינצח המלחמה מכל הצדדין‪ ,‬הוא יהיה האדם השלם אשר יזכה‬ ‫לידבק בבוראו וייצא מן הפרוזדור הזה ויכנס בטרקלין לֵ אור באור‬ ‫החיים'‪.‬‬ ‫אדם הנתקל בקושי מסוים‪ ,‬בכל תחום בחיים‪ ,‬ויודע שלפניו 'נסיון'‪,‬‬ ‫שבאמצעותו רוצה הקב"ה לבדוק את מידת חוסנו ואמונתו‪ ,‬אדם‬ ‫כזה מסוגל לעמוד בגבורה מול כל הגלים והמשברים‪ ,‬המבקשים‬ ‫לנתקו מבוראו‪ ,‬ולצאת מהם בשלום‪.‬‬ ‫כי כל יהודי מבקש להוכיח את נאמנותו לבוראו‪ ,‬וכשהוא יודע‬ ‫בוודאות שהקושי שבפניו הוא ניצב‪ ,‬הוא הנסיון‪ ,‬ייקל עליו להתאזר‬ ‫בגבורה נגד כל המשטינים‪.‬‬ ‫וכשהאדם עומד בנסיון‪ ,‬משלמים לו מן השמים שכר כפול ומכופל‪,‬‬ ‫וכמו שהיה אצל אביו של הרמ"א‪.‬‬

‫הסוחר ביקש לרכוש כמות נכבדה‬ ‫לא לחינם זכה רבי ישראל איסר'ל‪ ,‬לבן כמו הרמ"א‪.‬‬ ‫רבי משה איסרליש נולד בשנת ה'ר"פ בעיר קראקא לאביו רבי‬ ‫ישראל איסר'ל‪ ,‬שהיה עשיר גדול ומראשי הקהילה‪ ,‬ואחד משני‬ ‫סוחרים יהודים‪ ,‬שהמלך הפולני‪ ,‬זיגמונד‪ ,‬העניק להם רשיון לפתוח‬ ‫חנויות מסחריות ללא כל הגבלה‪.‬‬ ‫רבי ישראל החזיק עסק גדול של אריגים‪ ,‬ומפני כבוד השבת היה‬ ‫נוהג לסגור את החנויות בערב שבת כבר בשעה ‪ 12‬בצהרים‪.‬‬ ‫זאת ידעו כל לקוחותיו; אפילו שהחנות תהיה מליאה בקונים‪ ,‬יכריז‬ ‫רבי ישראל ‪ -‬בדיוק בשעה ‪ - 12‬על נעילת החנות‪ ,‬ולא יעזרו אז‬ ‫תחנוניו של אף אחד‪.‬‬ ‫פעם‪ ,‬ביום ששי‪ ,‬נכנס לחנות סוחר גדול וביקש לרכוש כמות נכבדה‬ ‫מאוד של סחורה‪ .‬רבי ישראל איסר'ל מדד לו בדיוק את כמות‬ ‫הסחורה שביקש‪ ,‬והגיש לו את החשבון‪.‬‬ ‫הסוחר אמר לבעל החנות שהוא זקוק לכמות יותר גדולה של סחורה‪,‬‬ ‫אבל השעון הראה כבר על השעה ‪ 5‬דקות לפני ‪ ,12‬וכיון שההכנה‬ ‫והמדידה של כמות כזו‪ ,‬תארך זמן רב‪ ,‬הציע אפוא ר' ישראל לסוחר‬ ‫לדחות את סיום העסקה ליום ראשון‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬הסוחר דחה את ההצעה באומרו שיש עוד זמן רב עד לכניסת‬ ‫השבת‪ ,‬ואם לא יגמרו ביניהם עכשיו‪ ,‬יבטל את כל העיסקה‪.‬‬

‫בליל שבת גילו לר' ישראל מן‬ ‫השמים שהיה זה עבורו נסיון מן‬ ‫השמים‪ ,‬לבודקו האם יתפתה‬ ‫לרווח הגדול‪ ,‬וישאר בחנות‪,‬‬ ‫או שמא כבודה של השבת‬ ‫יעמוד גם הפעם מול עיניו‬ ‫ר' ישראל הסביר לו שכך הוא נוהג תמיד‪ ,‬שבשעה ‪ 12‬של יום ששי‪,‬‬ ‫הוא סוגר את החנות‪ ,‬וגם עכשיו לא ישנה את מנהגו‪ ,‬גם אם מדובר‬ ‫בעיסקה גדולה שיש בה חשש הפסד מרובה‪.‬‬ ‫הסוחר לא האמין למשמע אוזניו‪ ,‬והיה בטוח שהמוכר היהודי מהתל‬ ‫בו‪ .‬וכי מי יהיה מוכן לתת לרווח שכזה לחמוק מבין אצבעותיו?!‬ ‫אבל כאשר השעון הצביע על השעה ‪ ,12‬ביקש ר' ישראל סליחה‬ ‫מהסוחר‪ ,‬ביקש ממנו לעזוב את המקום‪ ,‬וסגר את החנות על מנעול‬ ‫ובריח‪.‬‬ ‫בליל שבת גילו לר' ישראל מן השמים שהיה זה עבורו נסיון מן‬ ‫השמים‪ ,‬לבודקו האם יתפתה לרווח הגדול‪ ,‬וישאר בחנות‪ ,‬או שמא‬ ‫כבודה של השבת יעמוד גם הפעם מול עיניו‪ ,‬והוא לא יוותר על‬ ‫מנהגו הקבוע‪.‬‬ ‫מאחר שעמדת בנסיון‪ ,‬תזכה להוליד בן שיאיר את עיני העולם כולו‪,‬‬ ‫הבטיחו לו מן שמיא‪.‬‬

‫להכיר בנסיונות החיים‬ ‫ננסה לבחון את הסיפור מנקודת המבט שבה פתחנו‪ .‬אנחנו‬ ‫מסתכלים על אביו של הרמ"א כאישיות מאוד‪-‬מאוד דגולה‪ ,‬ובעלת‬ ‫חוסן נפשי עצום‪ ,‬ולכן אולי נראה לנו שהנסיון שעמד בו ‪ -‬אינו‬ ‫מתאים לדרגתנו‪.‬‬ ‫ולא היא‪.‬‬ ‫מעלתו של ר' ישראל איסר'ל היתה בכך שידע לאבחן מראש‬ ‫שהסוחר ההוא נשלח אליו מן השמים כדי לנסותו האם יכשל הפעם‬ ‫במבחן הפיתוי של רווח כספי ענק‪ ,‬או שמא יתגבר ויעמוד בעוז‬ ‫נגדו‪ ,‬ויוותר על מנעמי העולם‪ ,‬מול שמירה על ערך כה נכבד של‬ ‫שמירת השבת‪.‬‬ ‫וברגע שידע אביו של הרמ"א שמנסים אותו‪ ,‬הוא עמד בכך‪.‬‬ ‫ַומ ְדרגה זו שייכת לכל יהודי ויהודי‪ ,‬שיכיר בנסיונות החיים‪ ,‬ויידע‬ ‫שנסיונות הם‪ ,‬ואז יוכל לעמוד בהם‪ ,‬ושכרו ישולם בזה ובבא‪.‬‬ ‫(מתוך הספר 'שבת בשמחה' בעריכת הרב משה מיכאל צורן)‬

‫םישודק תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫‪5‬‬

‫הננו להזכיר דברים ששמענו ממנו ברבים פעמים רבות‪ .‬וכך היה דבריו‪:‬‬ ‫היה לי ויכוח עם אדם גדול [לפעמים היה אומר את שמו האדמו"ר מגור‬ ‫זצ"ל בעל הפני מנחם שהיה עמו בידידות רבה] הלה אמר לי שבדורנו‬ ‫קשה מאוד שיהיה יהודי שכוונתו לשם שמיים‪ ,‬ואני אמרתי לו ששבעים‬ ‫שמונים אחוז לשם שמים יתכן גם בזמנינו‬ ‫הגאון רבי משה שטיין שליט"א רב דקהל חסידים קרית הרצוג ב"ב וראש כולל‬ ‫קרלין סטולין בזכרונות מבעל 'שבט הלוי' מרן הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצוק"ל‬ ‫ֹלקיָך" (ויקרא י"ט‪ ,‬ל"ב)‬ ‫את ֵּמ ֱא ֶ‬ ‫"וְ יָ ֵר ָ‬

‫תפקידים רבים היו לרבינו זצ"ל‪ ,‬כרב שכונת זכרון מאיר‪ ,‬כרב‬ ‫ביהמ"ד של ישיבת חכמי לובלין‪ ,‬כראש ישיבת חכמי לובלין‪ ,‬כגודר‬ ‫גדר ועומד בפרץ הנהגת העיר‪ ,‬וכעומד בראש מערכות היהדות‬ ‫החרדית‪ ,‬לשמור ולנצור את גדרי הקדושה‪ ,‬בסור מרע ועשה טוב‪.‬‬ ‫זכיתי ומעת היותי בן שבע ומחצה כאשר עברנו לגור מתל אביב‬ ‫לבני ברק‪ ,‬בשבת הראשונה נכנס אבי הרה"ח ברוך בענדיט שטיין‬ ‫ז"ל לבית המדרש של רבינו זצ"ל‪ ,‬ומאז לא זזה ידו מיד מרן זצ"ל‬ ‫ובמשך עשרות שנים היה איש אמונו ויד ימינו‪ ,‬ומכח זה במשך‬ ‫חמישים וחמש שנים עד פטירת הרבי זצ"ל הייתי בבית הלוי‪.‬‬ ‫לאחר שלמדתי חמש שנים בישיבת חכמי לובלין בין השנים תשכ"ז‪-‬‬ ‫תשל"א רציתי ללמוד בישיבת סלבודקה‪ .‬אבי ז"ל שרצה שהרבי לא‬ ‫יקפיד‪ ,‬נכנס עמי לספר שאני רוצה לעבור‪ ,‬ופתח בשיחה עם הרבי‬ ‫באיזה ישיבות למד‪.‬‬ ‫הרבי סיפר שלמד אצל המהרי"א כהנא זצ"ל הי"ד רבה של אונגוואר‬ ‫עוד כשהיה במאגנדרוף‪ .‬ולמד אצל רבה של נייטרא הגרש"ד אונגר‬ ‫זצ"ל הי"ד עוד בימי רבנותו בטירנוי [שם למד עמו הגאון רבי בצלאל‬ ‫שטרן זצ"ל רבה של מלבורן ווינה בתור 'החזר בחור' שלו‪ ,‬בחור‬ ‫מבוגר שלומד עם בחור צעיר]‪.‬‬ ‫ואח"כ חזרתי לוינה ולמדתי שם בבית הכנסת 'שיף שול' עם חברים‪.‬‬ ‫וכשנפתחה ישיבת חכמי לובלין אמרו לי החברים כדאי שתלך‬ ‫ללמוד שם אולי יצא ממך משהו! ואז הלכתי לישיבת חכמי לובלין‪.‬‬ ‫ואז סיפר אבי לרב שהבן שלו רוצה ללכת ללמוד בסלבודקא‪ ,‬ואחר‬ ‫השיחה הנ"ל כמובן שהרבי הסכים‪.‬‬ ‫היה לו רגש אחריות כלפי הציבור והרגיש חובה לענות בכל זמן‬ ‫שהיה יכול‪ .‬אבי ז"ל סיפר לי שהיה אצלו פעם אחת מתוך פעמים‬ ‫רבות בעניין ציבורי סמוך לשבת‪ ,‬והטלפון צלצל‪ ,‬הרבי הרים ואשה‬ ‫שאלה איך מכינים לתינוק מאכל בננה שצריכים לרסקו בשבת‪ ,‬הרב‬ ‫אמר אני מניח שהילד לא נולד עכשיו‪ ,‬אבל מיד לאחר מכן ענה לה‬ ‫בכל הסבלנות והסביר בצורה ברורה איך למעוך את הבננה בכת‬ ‫המזלג‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫סיפר לי שחודש אחד לפני עשרות שנים ספר כמה שאלות נכנסות‪,‬‬ ‫וספר כ‪ 3000‬בחודש‪ ,‬ואם ניקח בחשבון שבאותו זמן כמעט ולא היה‬ ‫טלפון הרי שמדובר על כ‪ 100-‬שאלות ביום!!‬ ‫שנים רבות הייתי מגיע בערבי שבתות וחגים אחרי הצהרים לבית‬ ‫ההוראה כדי לענות על השאלות‪ .‬באותם שנים הרב בעצמו היה‬ ‫מרים את הטלפון בחדרו‪ ,‬וריבוי השאלות הקשה עליו‪ .‬כשאירע‬ ‫בזמני לחץ שעוד לא הגעתי‪ ,‬היה מתקשר לביתי ומבקש למסור לי‬ ‫שאקדים לבוא כי יש הרבה טלפונים‪ .‬שנה אחת לפני נסיעתו בקיץ‬ ‫לחו"ל‪ ,‬שאל אותי הרבי‪ ,‬האם העיר לא סובלת מכך שהוא נוסע‬ ‫לחו"ל ואינו נמצא כאן כמה שבועות‪ .‬עניתי לו העיר שמחה שהרב‬ ‫נוסע‪ ,‬ומחזק את כוחותיו בגשמיות וברוחניות‪.‬‬ ‫הרבי נהנה ואמר לי ‪ ,‬האמן לי כי בשבילי זה רוחניות‪ ,‬אני יושב שם‬ ‫וכותב תשובות‪ ,‬וזה נותן לי כח לכל השנה‪.‬‬ ‫פעם אחת בחול המועד סוכות בקבלת האורחים בסוכה [ביניהם‬ ‫ידידנו הגאון רבי צבי כהן זצ"ל מחבר ספרי טבילת כלים והגעלת‬ ‫כלים ועוד שהיה מקורב לרב והיה מחבבו מאד] דיבר על שהייתו‬ ‫בחו"ל‪ ,‬והתבטא שם אין לי טירדות ואני יכול למשוך מחשבה‬ ‫בלימוד כמה שעות!‬

‫םישודק תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫ואגב אבי ז"ל נפטר בתמוז תשע"ב והרבי זצ"ל היה בחו"ל‪ .‬לאחר‬ ‫תום השבעה ביקש שיכנסו כל בני המשפחה והוא רוצה לנחם ולומר‬ ‫דברים‪ ,‬על מקורבו איש אמונו ויד ימינו במשך עשרות שנים‪ .‬בתוך‬ ‫הדברים סיפר‪ ,‬פעם לא היה לי את האפשרות הכספית כמו היום‪,‬‬ ‫ולפני נסיעתי לחו"ל היה אחד בלבד שנכנס ונתן לי סכום כסף‬ ‫להוצאות הנסיעה‪ ,‬וזה היה אביכם ז"ל‪.‬‬ ‫לאחר שדיבר שאלתי‪ ,‬מה היה סוד הקשר בין הרבי לאבי‪ .‬הרבי הבין‬ ‫שכוונתי מה אבי מצא בו‪ ,‬הוא נע על הכסא באי נוחות והתקשה‬ ‫לומר משהו עד שאמר "אני חושב שהוא ראה רב שבאמת מתכוון‬ ‫לשם שמיים ולא לשם עצמו"‪.‬‬ ‫אמרתי לרבי התכוונתי לשאול מה היה הסוד שהרבי מצא באבי‪ .‬ואז‬ ‫ענה ראיתי יהודי שכל פעם שדיברתי אתו ופניתי אליו עשה הכל‬ ‫עבורי בלי לחשוב על עצמו כלל!‬ ‫בהמשך לדברי הרבי זצ"ל‪ ,‬הננו להזכיר דברים ששמענו ממנו ברבים‬ ‫פעמים רבות‪.‬‬ ‫וכך היה דבריו‪ ,‬היה לי ויכוח עם אדם גדול [לפעמים היה אומר את‬ ‫שמו האדמו"ר מגור זצ"ל בעל הפני מנחם שהיה עמו בידידות רבה‬ ‫מעת שבתם בועד הפועל של ועד הישיבות] הלה אמר לי שבדורנו‬ ‫קשה מאוד שיהיה יהודי שכוונתו לשם שמיים‪ ,‬ואני אמרתי לו‬ ‫ששבעים שמונים אחוז לשם שמים יתכן גם בזמנינו‪ .‬ומזה אפשר‬ ‫להבין שאיפותיו והשגותיו לשם שמים‪.‬‬ ‫ומלבד שהיה רב שלם נהג גם כרבי שלם‪.‬‬ ‫תפילותיו היו בהשתפכות הנפש‪ ,‬השמונה עשרה הארוכים שלו‬ ‫בימי החול‪ ,‬השבתות ובמועדים‪ ,‬ובימים נוראים‪ ,‬וגם בשנות המאה‬ ‫שלו עמד במשך כל התפילה הארוכה‪.‬‬ ‫סיפר לי שחוזר כל שנה על ד' חלקי שולחן ערוך עם הבאר היטב כדי‬ ‫לשנן את השו"ע‪.‬‬ ‫כמו כן סיפר לי שעובר על ספרי שו"ת כדי לזכור כשמתעוררת‬ ‫שאלה היכן לחפש ולעיין‪.‬‬ ‫והיו לו סדרי לימוד נוספים בכל חלקי התורה‪ .‬יום שישי אחד ראיתי‬ ‫לומד כסדר באמצע מסכת מנחות‪.‬‬ ‫ראה חשיבות מרובה במסירת שיעורים והרבצת תורה‪ ,‬ולא ויתר‬

‫אבי ז"ל סיפר לי שהיה אצלו‬ ‫פעם אחת מתוך פעמים רבות‬ ‫בעניין ציבורי סמוך לשבת‪,‬‬ ‫והטלפון צלצל‪ ,‬הרבי הרים ואשה‬ ‫שאלה איך מכינים לתינוק מאכל‬ ‫בננה שצריכים לרסקו בשבת‬ ‫מלמסור שיערים בכל מקום ובכל זמן‪ ,‬בכל חלקי התורה‪ [ .‬ואמר שזה‬ ‫מה שהחזיק אותו להישאר בלימוד התורה כשנכנס לעול הרבנות]‪.‬‬ ‫כידוע רגיל היה להשכים קום‪ ,‬וללכת לטבול במקוה‪ .‬שמענו ממנו‬ ‫פעם לספר מדוע קבע את השעה עשר בלילה לשעת שינה שבשום‬ ‫אופן א"א לדבר עמו‪ .‬כי פעמים רבות אנשים הוציאו אותו ממיטתו‬ ‫כדי לענות תשובות וזה הפריע לכל סדר יומו‪.‬‬ ‫סיפר פעם לאבי ז"ל שהיה בחתונה שהיה בה אחד מראשי השלטון‬ ‫החילונים ולא יכל להימנע מלתת לו יד‪ ,‬אבל למחרת קמתי מוקדם‬ ‫מהרגיל ומיד הלכתי למקוה‪.‬‬ ‫והעולה על כולנה רבינו זצ"ל לא היה אדם חזק ותקיף‪ ,‬אבל זכה‬ ‫שיהיו דבריו נשמעים‪ ,‬כאז"ל כל מי שיש בו יראת שמים דבריו‬ ‫נשמעים‪.‬‬ ‫אבל בדבר אחד היה תקיף‪ ,‬כאשר הדבר נגע לענייני קדושה היה‬ ‫תקיף ביותר לא היו פשרות וויתורים ונסיונות‪ ,‬והרבה מערכות של‬ ‫קדשי ישראל הוביל רבינו זצ"ל‪.‬‬ ‫(מתוך בית הלוי – ניסן תשפ"ב)‬

‫םישודק תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫‪7‬‬

‫"כשהגעתי לגיל בר מצוה‪ ,‬מינו שומר אחר במקומי קראו לו אהרן‬ ‫הוניגסברג‪ .‬כשהוא הגיע לגיל בר מצוה‪ ,‬אמר לו מרן הגר"ח‪ ,‬נו אהרן‬ ‫הוניגסברג היית כזה שומר טוב‪ ,‬מגיעה לך מתנה‪ ...‬איזו מתנה ניתן לך???‬ ‫חשב רבי חיים מעט‪ ,‬אולי אלמד איתך בחברותא מסכת מגילה???‬ ‫סיפורי קודש ועובדות נפלאות ששמענו ממגיד המישרים‬ ‫הג"ר אליעזר יוטקובסקי‪ ,‬על חוויות הילדות בצל מרן הגר"ח‬ ‫אליעזר (לייזר) רוט‬ ‫רוב בני האדם נוהגים להתרפק בבגרותם‪ ,‬על הזיכרונות הנעימים‬ ‫משנות הילדות שלהם‪ ,‬השכונה בה התגוררו‪ ,‬החברים עימם‬ ‫שיחקו‪ ,‬ובית הכנסת בו התפללו‪ .‬תמיד נעים להיזכר בשנות הילדות‬ ‫ובשכונת הילדות‪ ,‬ואם זכית להתגורר בסמיכות לגדולי עולם כמו‬ ‫מרן הסטייפלער ובנו מרן הגר"ח קנייסקי זצ"ל‪ ,‬הנוסטלגיה הזאת‬ ‫מלאה בסיפורים מדהימים שיכולים למלא ספרים עבי כרס‪.‬‬ ‫הדברים נכונים לכל אדם‪ ,‬קל וחומר בן בנו של קל וחומר כשהילד‬ ‫שהתגורר בשכנותם של גדולי עולם‪ ,‬הוא מגיד המישרים הג"ר‬ ‫אליעזר יוטקובסקי שליט"א‪ ,‬יו"ר 'אנחנו וצאצאנו' שיודע לזהות את‬ ‫ה'סיפור' שבכל אירוע‪ ,‬ולעשות בו שימוש לאחר מכן בדרשותיו‪...‬‬ ‫בגיליונות שהתפרסמו לקראת שבת הגדול ולקראת חג הפסח‪,‬‬ ‫הבאנו חלקים מתוך שיחה מרתקת שקיימנו עם הרב יוטקובסקי‪,‬‬ ‫ובה העלה זכרונות וסיפורים רבים מהבית הגדול של מרן הגר"ח‬ ‫זצ"ל‪ ,‬ורעייתו הרבנית בת שבע ע"ה‪ .‬כעת נביא עוד עובדות‬ ‫ומעשיות ששמענו מפיו‪ ,‬את חלקם ראה בעצמו או אפילו היה‬ ‫שותף להם‪ ,‬ואחרים שמע מפי חברים ומכרים‪.‬‬ ‫"אבי מורי היה לומד חברותא בקביעות עם מרן הגר"ח"‪ ,‬מספר הרב‬ ‫יוטקובסקי‪" ,‬כל לילה היה רבי חיים מגיע לביתנו בשעה ‪ 2:00‬לפנות‬ ‫בוקר‪ .‬הנקישות היו נשמעות על הדלת בדיוק בשעה ‪ 2:00‬והם היו‬ ‫לומדים עד השעה ‪ 4:00‬בדיוק‪ .‬כך היה עד שנולד הילד הראשון‪ ,‬אז‬ ‫אמר מרן הגר"ח לאבי מורי‪ ,‬עכשיו אתה יכול ללמוד איתי‪ ,‬רעייתך‬ ‫כבר לא תישאר לבד בבית‪ ,‬יש לה תינוק שיישאר איתה‪ ,"...‬ואכן‬ ‫מאז היה אבא הולך ללמוד עם רבי חיים‪.‬‬ ‫"אגב‪ ,‬פרט מאוד מעניין בחברותא הזאת‪ :‬מרן הגר"ח ואבי היו‬ ‫לומדים גמרא עם תוס'‪ ,‬הם לא למדו רש"י‪ .‬כמובן ששניהם ידעו כל‬ ‫מילה ברש"י עוד קודם‪ ,‬אבל זה מעניין מאוד העניין הזה"‪.‬‬

‫חברותא עם הגר"ח‬ ‫"זה המקום לציין שאצל מרן הגר"ח‪ ,‬הדיוק בכל הקשור לשעות‬ ‫הלימוד היה חשוב מאין כמוהו‪ .‬אני זוכר שפעם כשהיינו בישיבה‬ ‫קטנה‪ ,‬אחד הבחורים בשכונה אמר לנו שהוא רוצה ללמוד בחברותא‬ ‫עם רבי חיים קנייבסקי‪ ...‬צחקנו עליו‪ ,‬מזל שהוא לא מבקש ללמוד‬ ‫‪8‬‬

‫עם החפץ חיים‪ .‬רבי חיים קנייבסקי היה כבר אז מפורסם בכל העיר‬ ‫כתלמיד חכם משכמו ומעלה‪ ,‬מה פתאום שילמד בחברותא עם‬ ‫בחור צעיר?‬ ‫"עוברים כמה ימים והבחור הזה מגיע כשהוא זורח מאושר‪...‬‬ ‫לשמחה מה זו עושה??? "אני החברותא של רבי חיים קנייבסקי"‪,‬‬ ‫כך הוא מספר לנו‪ .‬שאלנו אותו מה? איך? מי סידר לך דבר כזה?‬ ‫והוא השיב שהוא ניגש לביתו של הגר"ח‪ ,‬דפק בדלת‪ ,‬רבי חיים פתח‬ ‫ושאל לרצונו והוא אמר שהוא רוצה ללמוד עמו בחברותא‪.‬‬ ‫"נענה רבי חיים ושאל מה אתה רוצה ללמוד‪ ,‬הוא אמר איזו מסכת‬ ‫הוא רוצה‪ ,‬אני לא זוכר מה איזו מסכת זו היתה‪ ,‬ורבי חיים אמר לו‬ ‫שבסדר גמור‪ ,‬אין שום בעיה‪" .‬תבוא בכל יום בשעה ‪ 19:30‬ונלמד עד‬ ‫השעה ‪ .20:00‬אבל יש לי שני תנאים‪ :‬בלי איחורים ובלי חיסורים‪ .‬אם‬ ‫אתה מאחר פעם אחת‪ ,‬החברותא מסתיימת"‪.‬‬ ‫"הם למדו יחד במשך כשנה וחצי אם אני זוכר נכון‪ .‬ואז אחרי שנה‬ ‫וחצי הבחור החסיר פעמיים‪ ,‬בפורים ובשושן פורים‪ .‬הוא הגיע‬ ‫למחרת שושן פורים‪ ,‬דפק בדלת‪ ,‬רבי חיים פתח לו ואמר לו שהוא‬ ‫כבר קבע חברותא עם מישהו אחר‪...‬‬ ‫"התנצל הבחור מעמקי לבו והתחנן על נפשו‪" .‬היה פורים‪ ,‬לא‬ ‫יכולתי לבוא"‪ ,‬הוא אמר‪ .‬שאל אותו רבי חיים‪" :‬נניח בפורים לא‬ ‫היית‪ ,‬אבל למה לא באת אתמול?"‪ .‬הבחור השיב שהיה שושן‬ ‫פורים וכל המשפחה נסעה לירושלים והוא לא רצה להישאר לבד‬

‫םישודק תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫ועוד הסברים כהנה וכנה‪ ,‬אבל כבר נגזרה גזרה‪ ,‬רבי חיים כבר קבע‬ ‫חברותא עם מישהו חדש ולא יכול היה לבטל"‪.‬‬

‫מסכת אחת במתנה‬ ‫מנהג היה לנו בבית הכנסת 'לדרמן'‪ ,‬שבהפסקה שהיתה בין 'קבלת‬ ‫שבת' לתפילת ערבית בליל שבת‪ ,‬היו לומדים לאור ה'לוקסים'‬ ‫שהוצבו בבית הכנסת‪ ,‬ומאחר ואסור לקרוא בשבת לאור הנר‬ ‫מחשש שמא יטה‪ ,‬היו צריכים להציב שומר‪ ,‬ולכן היה שומר קבוע‪,‬‬ ‫ילד כבן ‪ 12‬או קצת יותר שהיה שומר עד הבר מצוה‪ .‬כשהוא היה‬ ‫מגיע לגיל בר מצוה‪ ,‬היו ממנים ילד אחר‪.‬‬ ‫"גם אני הייתי שומר כזה‪ ,‬במשך תקופה ארוכה הייתי עולה אחר‬ ‫כבוד אל הבימה מיד אחרי 'קבלת שבת'‪ ,‬ושומר משם על כולם שלא‬ ‫יגעו בלוקסים‪ ...‬הייתי צריך לסקור את הלומדים כולם‪.‬‬ ‫"כשהגעתי לגיל בר מצוה‪ ,‬מינו שומר אחר במקומי קראו לו אהרן‬ ‫הוניגסברג‪ .‬כשהוא הגיע לגיל בר מצוה‪ ,‬אמר לו מרן הגר"ח‪ ,‬נו אהרן‬ ‫הוניגסברג היית כזה שומר טוב‪ ,‬מגיעה לך מתנה‪ ...‬איזו מתנה ניתן‬ ‫לך??? חשב רבי חיים מעט‪ ,‬אולי אלמד איתך בחברותא מסכת‬ ‫מגילה??? כמובן שהילד שמח מאוד על המתנה הנפלאה שזכה‬ ‫לקבל בלי שציפה לכך‪ ,‬וכל הילדים האחרים ששמרו לפניו ואחריו‬ ‫יכלו רק לקנא בו על כך שהוא זכה למה שאנחנו לא זכינו‪."...‬‬ ‫"אגב‪ ,‬אם כבר דיברנו על התאורה ב'לדרמן'‪ ,‬אחת מחוויות הילדות‬ ‫הכי מתוקות שהיו לנו היתה להדליק את האור במוצאי שבת‪ ...‬הרי‬ ‫הלוקסים לא הספיקו עד מוצאי שבת‪ ,‬וכשהגיע מוצאי שבת‪ ,‬בית‬ ‫הכנסת היה חשוך מאוד‪ ,‬ואז‪ ,‬בדיוק בזמן היה ניגש אחד הילדים‬ ‫ומדליק את תאורת החשמל‪ ...‬היה לנו תור מסודר איזה ילד מדליק‬ ‫באיזה שבוע את האור‪."...‬‬

‫שידוך על הגג‬ ‫"אני זוכר שסיפרו בשכונה סיפור מאוד יפה‪ ,‬שמתאר היטב את‬ ‫מידת הזריזות של מרן הגר"ח לקיום המצוות‪ .‬הרי רבי חיים היה זריז‬ ‫שאין כדוגמתו‪ .‬הוא תמיד היה מתפלל שחרית כוותיקין‪ ,‬מנחה ב‪12-‬‬ ‫וחצי בצהרים‪ ,‬מעריב הוא תמיד התפלל בזמן‪ ,‬אף פעם לא דחה את‬ ‫התפילה למניין הבא או רבע שעה אחר כך‪ .‬מצווה הבאה לידך אל‬ ‫תחמיצנה‪ .‬וכך בכל המצוות‪.‬‬ ‫"ביום מן הימים עלה הגבאי המיתולוגי של בית הכנסת 'לדרמן'‪ ,‬אל‬ ‫הגג‪ ,‬כדי לסדר איזו תקלה שאירעה בדוד המים‪ .‬על הגג היה דוד‬ ‫עם מים שהוכנו מראש לשימוש בשבת‪ ,‬כדי שלא יהיה חשש של‬ ‫שימוש במים שמגיעים על ידי שאיבה חשמלית וכו' וחשש הוצאה‬ ‫מרשות לרשות‪ ,‬ומדי פעם היו צריכים לעלות על הגג כדי לסדר את‬ ‫הדוד ואת הצינור וכו'‪.‬‬ ‫"רבי חיים הגיע לבית הכנסת אולי רבע שעה לפני מנחה‪ ,‬וראה את‬ ‫בנו של הגבאי‪ .‬שאל אותו "איפה אבא שלך?"‪ ,‬השיב לו הבן שהאבא‬ ‫נמצא על הגג וגם הוא עולה עכשיו לגג כדי לעזור לאביו‪ .‬נענה רבי‬ ‫חיים אומר לו‪" :‬תגיד לאבא שלך שאני מחפש אותו יש לי משהו‬ ‫חשוב לומר לו אחרי שירד מהגג"‪.‬‬

‫"עוברים כמה ימים והבחור הזה‬ ‫מגיע כשהוא זורח מאושר‪...‬‬ ‫לשמחה מה זו עושה??? "אני‬ ‫החברותא של רבי חיים קנייבסקי"‪,‬‬ ‫כך הוא מספר לנו‪ .‬שאלנו אותו‬ ‫מה? איך? מי סידר לך דבר כזה?‬

‫"עולה הבן אל הגג ומספר לאביו שרבי חיים מחפש אותו‪ .‬האבא‬ ‫שמע ואמר בסדר גמור‪ ,‬תיכף אני יורד למנחה‪ ,‬אגש לרבי חיים‬ ‫ואשאל אותו לרצונו‪ .‬עודם מדברים זה עם זה והנה רבי חיים עצמו‬ ‫מגיע‪ ...‬הגג של לדרמן הוא גג די גבוה‪ ,‬צריכים לעלות שלושה‬ ‫מפלסים עד שמגיעים למקום שבו עומד דוד המים‪ ,‬ולכן הגבאי‬ ‫נבהל‪ ,‬הוא חשב שיש כאן איזה משהו מאוד דחוף‪.‬‬ ‫"אבל רבי חיים אמר לגבאי‪" :‬ראיתי שיש לך בן בגיל השידוכים‪,‬‬ ‫הוא עושה רושם של בחור מאוד מיוחד‪ ,‬דיברתי עליו עם רעייתי‪,‬‬ ‫ואנחנו חשבנו להציע אולי איזו הצעה כשידוך‪ ,‬נערה שרעייתי‬ ‫מכירה ולדעתה יכולה להתאים‪ ...‬אתה רוצה לקחת את הפרטים‬ ‫ולברר???"‪.‬‬ ‫"רבי משה כהן כמובן מאוד שמח לקבל את המחמאות וגם לשמוע‬ ‫את הצעת השידוך‪ ,‬אבל הוא לא הבין מה כל כך דחוף‪" ,‬בעוד עשר‬ ‫דקות מתפללים מנחה"‪ ,‬הוא אמר למרן הגר"ח‪" ,‬הרב יודע שאני לא‬ ‫אפסיד את התפילה וממילא הוא יפגוש אותי בבית הכנסת‪ .‬למה‬ ‫הרב היה צריך לטפס על הגג רק כדי להציע לי שידוך???"‪.‬‬ ‫"ענה לו רבי חיים זצ"ל‪" :‬מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה‪ .‬להציע‬ ‫שידוך זו מצוה‪ ,‬ומצוות לא דוחים למועד אחר‪ .‬מקיימים אותן ברגע‬ ‫הראשון שהדבר מתאפשר"‪.‬‬

‫'עזרה' חד פעמית‬ ‫"בביתו של מרן‪ ,‬היתה הרבנית עושה את הכל‪ ,‬ומעולם לא ביקשה‬ ‫מבעלה שיעזור לה במטלות הבית‪ ,‬חוץ מפעם אחת שהרגישה‬ ‫מאוד לא טוב‪ ,‬ושכבה במיטתה לנוח‪ .‬היא שאלה את מרן זצ"ל‪ ,‬אולי‬ ‫הוא יכול להכין לה כוס תה‪ .‬כמובן שרבי חיים הסכים בשמחה‪ ,‬הוא‬ ‫ניגש אל המיחם שהיה על הפרימוס‪ ,‬וניסה למזוג מים אל הכוס‪,‬‬ ‫אלא שהמיחם היה סתום מאבנית והמים זרזפו בקצב איטי מדי‪.‬‬ ‫זה לוקח שניות ארוכות עד שהכוס מתמלאת‪ ,‬ורבי חיים לא יכול‬

‫םישודק תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫‪9‬‬

‫להפסיד כל כך הרבה שניות‪ ...‬הוא פתח ספר ועיין בו עד שהכוס‬ ‫תתמלא‪ ,‬וכמובן שכח את עצמו בתוך הספר‪ ,‬כשבינתיים המים‬ ‫זורמים החוצה והמיחם מתרוקן‪ ,‬ומתמחם עד ועוד‪ ,‬עד שלבסוף‬ ‫התפוצץ בקול רעש גדול‪ ,‬וגרם לנזקים‪...‬‬ ‫"אמרה הרבנית‪ ,‬זאת היתה הפעם הראשונה שביקשתי מבעלי‬ ‫עזרה‪ ,‬וזאת גם הפעם האחרונה בעזרת ה'‪ .‬הבנתי את הרמז העבה‪,‬‬ ‫יותר אני לא מבקשת ממנו כלום‪ ,‬הוא קודש קודשים לה'‪."...‬‬

‫תנור בשיא הקיץ‬ ‫זכורני שפעם נשרף ביתו של מרן‪ ,‬ואני הייתי נוכח שם אחרי שכיבו‬ ‫את השריפה‪ ,‬כשבאו לפנות את כל הלכלוך לקראת שיפוץ הבית‪.‬‬ ‫מרן זצ"ל עמד שם בחוץ‪ ,‬ודאג שלא יזרקו את ארון הספרים לפח‪,‬‬ ‫כי תשמישי מצוה צריכים גניזה‪ ...‬הוציאו את הארון חלקים חלקים‪,‬‬ ‫ומרן אמר‪ ,‬החלק הזה צריך גניזה‪ ,‬המדף הזה אינו צריך גניזה כי‬ ‫עשיתי תנאי שאוכל להניח עליו את המגבת שלי וממילא הוא לא‬ ‫נחשב תשמיש מצוה"‪...‬‬ ‫"הוא נזהר לא להניח את המגבת במדף של ספרים‪ ,‬אלא אם‬ ‫עשה תנאי על המדף לפני שהחל להשתמש בו להנחת ספרים!!!‬ ‫מויראדיג!!!‬ ‫"בכל אופן‪ ,‬כשכיבו את הלהבות הגיע חוקר השריפות ושאל מי פה‬ ‫בעל הבית? רבי חיים‪" :‬אני גר כאן"‪ ,‬החוקר לא הבין‪" ,‬אבל מי בעל‬ ‫הבית פה?"‪ ,‬ורבי חיים בשלו‪" ,‬אני גר כאן"‪ .‬המשיך החוקר ואמר‪:‬‬ ‫"זה נראה שהשריפה פרצה מהאמבטיה‪ ,‬מה יש לך באמבטיה?"‪,‬‬ ‫ורבי חיים עונה לו‪" ,‬אני לא יודע‪ ,‬לא הייתי שם‪" ."...‬אולי יש שם‬ ‫מכונת כביסה או מכשיר חשמלי אחר?"‪ ,‬עונה לו רבי חיים‪" ,‬אולי‪."...‬‬ ‫"כעין זה מספרים שפעם התקלקל תנור האפייה בביתו של מרן והיו‬ ‫צריכים לקנות תנור חדש‪ ,‬אבל היו אלו ימי בין המצרים והרבנית‬ ‫התלבטה אם היא צריכה להמתין עד אחרי תשעת הימים או שהיא‬ ‫יכולה לקנות את התנור כבר עכשיו כי היא צריכה לאפות חלות‬ ‫ועוגות וכו'‪.‬‬ ‫"ניגשה הרבנית לרבי חיים ושאלה אותו‪" :‬חיים‪ ,‬מותר לקנות תנור‬ ‫או שצריך לחכות לאחרי תשעת הימים"‪ ...‬רבי חיים הסתכל עליה‬ ‫בחוסר הבנה‪" :‬למה לקנות תנור? מזג האוויר מאוד חם עכשיו‪."...‬‬ ‫"אמרה לו הרבנית‪" ,‬לא תנור שמחמם את הבית‪ .‬תנור אפיה שאופה‬ ‫עוגות וחלות‪ .‬התקלקל לנו התנור הישן‪ ,‬וצריכים לקנות חדש‪."...‬‬ ‫"רבי חיים התנצל על השאלה שלו והסביר את עצמי‪" :‬לא ידעתי‬

‫‪10‬‬

‫שיש לנו תנור אפייה"‪ .‬הרבנית לא הבינה‪" ,‬מה זאת אומרת‪ ,‬מה‬ ‫חשבת‪ ,‬איך אני אופה לך את החלות כל שבוע???"‪ ,‬ורבי חיים השיב‬ ‫בפשטות‪" :‬חשבתי שאת הולכת למאפייה"‪.‬‬ ‫הערת אגב‪ ,‬סביר להניח שרבי חיים כן ראה את התנור‪ ,‬וידע על‬ ‫קיומו‪ ,‬אלא ששכח זאת שוב ושוב‪ ,‬כי הוא היה מתפלל על עצמו‬ ‫שלוש פעמים ביום שיישכח מזיכרונו כל מה שאינו דברי תורה או‬ ‫קשור בלימוד התורה ובקיום המצוות‪ ,‬ולכן שכח בכל פעם מחדש‬ ‫את הפרטים ה'לא חשובים'‪ ,‬כמו העובדה שיש לו תנור ומכונת‬ ‫כביסה‪...‬‬

‫לענות תשובות כמו הגר"ח‬ ‫"סיפור מעניין מספרים שפעם בא הג"ר בצלאל פכטהלט לפני מרן‬ ‫ושאל אותו שאלה קשה‪" :‬הרי אנחנו רואים שהרב עונה לכל אחד‬ ‫תשובה אחרת‪ ,‬גם אם אנשים באים עם אותה שאלה‪ .‬שניים באים‬ ‫עם אותה בעיה‪ ,‬לאחד הרב אומר לעשות ניתוח ולאחר לא לעשות‪,‬‬ ‫שניים באים עם אותה שאלה על שמות בשידוכים‪ ,‬לאחד אומר הרב‬ ‫שיש לחשוש לבעיה הזאת ולשני לא‪.‬‬ ‫"פעם באו לבקש ברכה על אשה אחת‪ ,‬אמרו את שמה 'עדינה' בת‬ ‫רבקה למשל‪ .‬נענה מרן ואמר "מה זה עדינה? 'עדינא' היתה אשתו‬ ‫של לבן הארמי‪ .‬צריך להחליף שם‪ ,‬ואכן שמעו בקולו והחליפו‪.‬‬ ‫שמע מישהו אחר את הדבר‪ ,‬ומיהר לבוא לרבי חיים ולמר שיש לו‬ ‫בת ושמה עדינה‪ ,‬האם גם הוא צריך להחליף את שמה‪ .‬שאל רבי‬ ‫חיים‪ ,‬למה להחליף??? מה רע בשם עדינה? היא היתה אמא של רחל‬ ‫ולאה‪."...‬‬ ‫"בכל אופן‪ ,‬שאל הג"ר בצלאל פכטהלט‪ ,‬ילמדנו רבינו‪ ,‬למה לפלוני‬ ‫משיב הרב כך ולפלמוני ההיפך הגמור‪ .‬איזה היגיון יש בזה?‬ ‫"ענה לו רבינו‪ ,‬מה ששמים לי משמים בפה‪ ,‬את זה אני עונה‪.‬‬ ‫התשובה הראשונה שעולה לי‪ ,‬היא התשובה שאני עונה‪...‬‬ ‫"שאל אותו הרב פכטהלט‪ ,‬האם גם אני יכול לעשות כך ולפסוק‬ ‫לאנשים איך להתנהג כי 'זה מה שעלה לי? או שרק הרב יכול לענות‬ ‫כאלו תשובות?"‪.‬‬ ‫"ענה לו מרן הגר"ח תשובה מאוד פשוטה‪" :‬אם לא תחשוב‬ ‫במחשבה שלך על שום דבר חוץ מעל תורה ויראת שמים‪ ,‬ואלו‬ ‫יהיו המחשבות היחידות שעולות בראשך כל הזמן‪ ,‬תוכל גם אתה‬ ‫לענות ולהדריך אנשים כיצד לנהוג‪ ,‬לפי התשובה שתעלה בפיך‪,‬‬ ‫ולא תטעה לעולם"‪.‬‬

‫םישודק תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫‪,‬‬

‫‪‰‬‬

‫˜ ‪ֈ‬‬

‫‪,‬‬

‫‘‬

‫’‬

‫‪077-2222-666‬‬ ‫‘‬

‫’‬ ‫‪,‬‬

‫’‬ ‫’‬ ‫’‬

‫‘‬

‫‘‬

‫’‬ ‫’‬

‫‘‬

‫‘‬ ‫‘‬

‫‘‬

‫’‬

‫חדש במערכת‬

‫ניתן להאט או להאיץ את קצב שמיעת השיעורים‬ ‫לחצו ‪ 7‬להאטה או ‪ 9‬להאצה‬

‫’‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‘‬

‫םישודק תשרפ‬ ‫תשם"י | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬ ‫יופ חמישי י"י ילול‬

‫‪11‬‬

‫היתה תקופה שהגאון רבי רפאל ברוך טולידנו זצ"ל התגורר ברחוב סעדיה‬ ‫גאון בשכנות לר' בן ציון‪ .‬כמה פעמים שר' בן ציון סיפר לנכדיו‪ ,‬כי אחד‬ ‫הדברים שהתפעל לראות היה זה בשעות הצהרים בביתו של הרב טולידנו‪.‬‬ ‫כאשר בניו שבו מהלימודים לאכול ארוחת צהרים בבית‪ ,‬מיד כאשר נכנסו עוד‬ ‫לפני שאמרו שלום‪ ,‬רבי רפאל ברוך התעניין ושאל אותם‪ :‬מה למדתם היום?‬ ‫הגאון רבי בן ציון פלמן זצוק"ל על הטבח המקצועי לתבליני התורה‬ ‫"יִ ְהיֶ ה ּכָ ל ּפִ ְריֹו ק ֶֹדׁש ִהּלּולִ ים" (ויקרא י"ט‪ ,‬כ"ד)‬

‫סיפר חברותא‬ ‫ר' בן ציון אמר לי פעם כאשר ליוויתי אותו בליל שבת‪:‬‬ ‫בתפילות שבת מבקשים‪" :‬קדשינו במצוותיך‪ ,‬ותן חלקינו בתורתך‪,‬‬ ‫שבענו מטובך ושמחנו בישועתך‪ ,‬וטהר לבנו לעבדך באמת"‪.‬‬ ‫הגשמיות‪" ,‬שבענו מטובך" נדחקה כאן שלא במקומה‪ ,‬פלא כיצד‬ ‫"שבענו מטובך" נכנס באמצע בקשות רוחניות "ותן חלקנו בתורתך‬ ‫– וטהר לבנו לעבדך באמת"‪.‬‬ ‫תמוה‪.‬‬ ‫והוא ביאר בטוב טעם‪ ,‬על פי מעשה‪.‬‬ ‫ברוסיה הכריחו את הבחורים היהודים להתגייס לצבא‪ ,‬היו אלו‬ ‫תקופות קשות‪ ,‬בצבא הרוסי האכילו את החיילים נבלות וטריפות‪.‬‬ ‫החפץ חיים יסד בכל עיר בסמוך למחנות הצבא 'מטבח יהודי' –‬ ‫תושבי העיירות בישלו במטבח מאכלים כשרים‪ ,‬כדי שחייל יהודי‬ ‫השוהה באזור יכול להגיע ולאכול – בחינם‪ ,‬מתי שהוא רוצה‪ ,‬ובכך‬ ‫ינצל ממאכלי טריפות‪ .‬החפץ חיים עבד על כך קשה‪ ,‬להקים ולהשיג‬ ‫תרומות לצורך הענין‪.‬‬ ‫יום אחד באו לחפץ חיים להתלונן‪ :‬רבי‪ ,‬יש לנו צער רב‪ .‬אנחנו רואים‬ ‫כיצד חיילים יהודים נכנסים לאכול במטבח הכשר‪ ,‬וכאשר הם‬ ‫מסיימים לאכול הם יוצאים מהמטבח הכשר והולכים גם למטבח‬ ‫של הגויים ואוכלים שם טריפות‪ ,‬ואם כן מה הרווחנו מכל המאמצים‪.‬‬ ‫החפץ חיים הגיב‪" :‬נראה לי כי במטבח הכשר אין די אוכל‪ ,‬לכן‪,‬‬ ‫עליכם להגיש יותר אוכל כשר בשפע גדול"‪.‬‬ ‫"רבי‪ ,‬הרי יש לנו במטבח שפע רב של אוכל‪ ,‬החייל יכול לאכול ככל‬ ‫שהוא רק רוצה"‪.‬‬ ‫הגיב החפץ חיים‪" :‬אם כן‪ ,‬כנראה שהאוכל לא טעים כל כך‪ ,‬ובמטבח‬ ‫של הגויים האוכל טעים יותר‪ ,‬עלינו להשיג טבחים מעולים ולהשקיע‬ ‫בבישול מאכלים טעימים במיוחד"‪ .‬ענו תושבי העיר‪" :‬רבי‪ ,‬מה‬ ‫פתאום הרי האוכל טעים מאד"‪ .‬התעקש החפץ חיים לאמר‪" :‬בכל‬ ‫זאת כנראה שהאוכל שם טעים יותר"‪.‬‬ ‫נמצינו למידים שהיה ברור לו להחפץ חיים‪ ,‬שרק אם הוא אוכל ואינו‬ ‫נהנה‪ ,‬רק אז! הוא מחפש משהו אחר‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫הגביה ר' בן ציון את קולו‪ :‬וזה מה שאנו מבקשים ואומרים בתפילה‪:‬‬ ‫רבונו של עולם "שבענו מטובך"‪ .‬אין הכוונה למאכלים גשמיים‪ ,‬לא‪,‬‬ ‫הבקשה היא על תורה ומצוות‪ ,‬אנא ממך הקב"ה – בד בבד עם שאנו‬ ‫לומדים תורה ומקיימים את המצוות שלך "שבענו מטובך" שנהיה‬ ‫שבעים ונהנים מתורה וממצות‪ ,‬כי אם נהנים מהם לא מחפשים‬ ‫את המרכולת שהרחוב מציע‪ ,‬לא מסתכלים על תענוגי עולם הזה‪.‬‬ ‫שוב הגביה ר' בן ציון את קולו‪ ,‬עוד יותר‪ :‬מדוע אנשים מחפשים‬ ‫את תענוגי העוה"ז? מסיבה אחת בלבד‪ ,‬כי אין להם את ההנאה‬ ‫המושלמת‪ ,‬את השביעה והחיות מלימוד התורה ומקיום המצוות‪.‬‬ ‫כי למי שיש את השביעה מטובך – מהרוחניות‪ ,‬בשום אופן לא יחפש‬ ‫לשתות מים דלוחים‬ ‫יצויין כי לא היתה זו אמירה בעלמא‪ .‬זו היתה משימה‪ .‬משימת‬ ‫חיים של ר' בן ציון – להשביע אברכים מטובו "להתענג בתענוגים"‪.‬‬ ‫להנעים ולהמתיק את ההלכה‪.‬‬ ‫וכשם ש"דברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב" כמו כן "תענוגים‬ ‫היוצאים מן הלב נכנסים ללב" כמו כן "תענוגים היוצאים מן הלב‬ ‫נכנסים ללב‪"...‬‬ ‫וכך‪ ,‬על ידי התענוגים הללו שהיו בליבו של ר' בן ציון‪ ,‬בישל תבשילים‬ ‫לחיילים‪ ,‬הקים מטבחים ובהם קדרות ותבשילים ניחוחים‪.‬‬ ‫לא כל אחד יכול להיות השף – הטבח המקצועי‪ ,‬במטבח מהסוג‬ ‫הזה‪ .‬לר' בן ציון היתה סיעתא דשמיא שריח התבלין שלו – "תורה‬

‫םישודק תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫תבלין"‪ ,‬השביח את התבשילים עד שהם הדיפו ריח עצום מסוף‬ ‫העולם ועד סופו‪.‬‬ ‫כך ה"שלמי תורה" – העניקו תענוגים כאכילת שלמים ותודה –‬ ‫"שבענו מטובך"‪ .‬הבנתם‪ ,‬באלו תענוגים מדובר?‬ ‫אם לא הבנתם‪ ,‬כנראה שלא ישבתם איתו בצוותא לסכם סוגיא‬ ‫בגמרא‪ ,‬ובוודאי שלא השתתפתם בשיעורים בהלכה של ר' בן ציון‬ ‫פלמן זצ"ל‪.‬‬

‫כיצד זוכרים את התורה?‬ ‫"בחנות ספרים ידועה בירושלים" – סיפר ר' בן ציון בדרשת בר המצוה‬ ‫בלנו‪" ,‬חנות ענקית במיוחד‪ ,‬מסתובב מוכר הספרים‪ ,‬ויודע לומר על‬ ‫כל ספר היכן מקומו המדויק בחנות‪ ,‬וגם מה מחירו‪ .‬פלוני שמכיר‬ ‫אותי ואותו‪ ,‬שאל אותו בהשתוממות‪ :‬יש כאן בחנות כל כך הרבה‬ ‫ספרים‪ ,‬וכיצד אתה זוכר היכן נמצא כל ספר ומחיר והמדוייק?!"‬ ‫השיב לו המוכר‪" :‬זה החיים שלי"‪.‬‬ ‫וזו תשובה אמיתית‪ .‬נכונה‪.‬‬ ‫"וכך גם בתורה הקדושה‪ ,‬בני היקר‪ ,‬אם היא תהיה החיים שלנו‪,‬‬ ‫נזכור אותה – את כל התורה‪ .‬דוד המלך ע"ה אמר בתהילים "לעולם‬ ‫לא אשכח פיקודך כי בם חייתני" כי זו חיותי‪ ,‬מי שהחיות שלו היא‬ ‫מהתורה‪ ,‬לא ישכח את התורה"‪ .‬אם כן‪ ,‬צעד בני היקר‪ ,‬בדרך זו‪,‬‬ ‫ותעלה למעלה למשכיל‪ – .‬אמר ר' בן ציון בעת שמחת בר המצוה‬ ‫לבנו‪ .‬והמשיך‪.‬‬ ‫במשנת אבות נאמר כי רבי יוחנן בן זכאי היה מונה את שבחם של‬ ‫תלמידיו‪ ,‬שאחד מהם הוא רבי אליעזר בן הורקנוס ומעלתו "בור סוד‬ ‫שאין מאבד טיפה"‪ ,‬תמה החפץ חיים‪ ,‬מה מעלה יש למי שחננו אותו‬

‫במתנת שמים של כוח הזיכרון שהוא כבור סיד שאינו מאבד טיפה?!‬ ‫החפץ חיים תירץ על פי זמן מופלג שסיפר לו‪ ,‬כי בצעירותו ראה‬ ‫את ניקולאי בעת שהגיע לביקור במדינתם‪ ,‬ואותו יהודי זקן‪ ,‬סיפר‬ ‫בהתלהבות ותיאר את פרטי הפרטים כיצד המרכבה של ניקולאי‬ ‫היתה נראית‪ ,‬איזה צבע‪ ,‬ובעיקר כל פרט מהעיטורים הציצים‬ ‫והפרחים והכפתורים שעל חליפתו‪ .‬אנשי העיירה שהכירו את הזקן‬ ‫אמרו כי אין לו כח זיכרון מיוחד‪ ,‬אבל‪ ,‬מרוב התלהבותו מהמעמד‬ ‫המלהיב‪ ,‬המראות נחקקו בליבו לעולם‪ .‬הוא ראה תמיד מולו את‬ ‫ניקולאי על פרטיו ופרטי פרטיו‪ .‬זו היתה מעלתו של ר' אליעזר בן‬ ‫הורקנוס‪ ,‬לא בגלל כוח הזיכרון אלא שכל נקודה של תורה‪ ,‬הפעימה‬ ‫אותו בכזו עוצמה‪ ,‬עד שלא היה שוכח את הלימוד ההוא לעולם‪.‬‬

‫החיים הם התורה – והאוכל דבר טכני‬ ‫היתה תקופה שהגאון רבי רפאל ברוך טולידנו זצ"ל התגורר ברחוב‬ ‫סעדיה גאון בשכנות לר' בן ציון‪.‬‬ ‫כמה פעמים שר' בן ציון סיפר לנכדיו‪ ,‬כי אחד הדברים שהתפעל‬ ‫לראות היה זה בשעות הצהרים בביתו של הרב טולידנו‪.‬‬ ‫כאשר בניו שבו מהלימודים לאכול ארוחת צהרים בבית‪ ,‬מיד כאשר‬ ‫נכנסו עוד לפני שאמרו שלום‪ ,‬רבי רפאל ברוך התעניין ושאל אותם‪:‬‬ ‫מה למדתם היום? הם השיבו ודיברו איתו על מה שלמדו בבוקר‬ ‫בישיבה‪ ,‬ורק אחר כך (ולפעמים הדבר לקח כחצי שעה) אמרו שלום‬ ‫לאמא ולאנשי הבית וניגשו לאכול ארוחת צהרים‪ .‬התפעל ר' בן ציון‬ ‫לאמור‪ :‬כך מחנכים את הבנים שידוע כי החיים זה תורה‪ ,‬וכי האוכל‬ ‫אינו מטרה‪ ,‬אלא ענין טכני בלבד כיון שהגוף זקוק לו‪.‬‬ ‫(מתוך הספר 'ללא שם')‬

‫* שיעורי משנה ברורה לפי‬ ‫סדר דף היומי בהלכה‬

‫* תוכנית יומית מענייני דיומא‬ ‫בהגשת הרב אברהם פוקס‬

‫* שיעורים על הדף היומי ועל כל‬ ‫הש"ס ממבחר מגידי השיעורים‬

‫* מידע כולל לנבחני דרשו על מועדי‬ ‫המבחנים מסלולי הלימוד ועוד‬

‫* שיעורים מבוארים בעיון לביאורי‬ ‫תוס' על פי סדר הדף היומי‬

‫* שיעורי משניות על מסכת‬ ‫שביעית לתוכנית קניין שביעית‬

‫הכל במקום אחד‬

‫השיעוריםשלשל'דרשו'‬ ‫השיעורים‬ ‫קו קו‬ ‫‪077-2222-666‬‬ ‫‪*4992‬אואו‪077-2222-666‬‬ ‫'דרשו' ‪*4992‬‬ ‫םישודק תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫‪13‬‬

‫כך גם אני משתדל מאוד להעביר לתלמידים היקרים את הגישה לעניין‬ ‫המבחנים‪ ,‬שזה כלי עזר יעיל‪ .‬כשאני מלמד ומכוון אותם להסתכל וללמוד‬ ‫מתוצאות המבחנים‪ ,‬איך להשתפר לעתיד‪ .‬כשברוך השם‪ .‬זה מצליח‬ ‫ומוסיף הרבה לתלמידים‪...‬‬ ‫סדרת שיחות עם אנשים מופלאים הנבחנים על כל הש"ס‬ ‫הרה"ח אהרן כהן‬ ‫זה עתה יצאנו מחג המצות 'זמן חירותנו'‪ .‬עד כמה אנו גבוהים ומרוממים‬ ‫יותר מכל ה'גשמיות' וה'עולם הזה' בו אנו מסובבים ושקועים בתוכה‬ ‫בימות השנה כמרור בחרוסת‪ .‬אך מה שבטוח שבוודאי מאות ואלפי‬ ‫חברי מסגרת 'קניין ש"ס' מרגישים זאת באופן הכי מוחשי וממשי‪.‬‬ ‫אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה‪ .‬חברי לגיונו של מלך משתתפי‬ ‫המסגרת הייחודית 'קניין ש"ס' ההולכים ומתכוננים בימים אלו ברגש‬ ‫ובצהלה ליום הגדול ל' ניסן‪ ,‬בו יזכו לעמוד בכור המבחן הרביעי במסגרת‬ ‫'קניין ש"ס' ולסכם בכתב ‪ 840‬דפי הגמרא הראשונים מהש"ס‪.‬‬ ‫די בקלות אפשר לראות ולהבחין בכל מקום במובחרים בעם הזוכים‬ ‫להתקדם במעלות לימוד וידיעת הש"ס כולה‪ .‬כשביתר פירוט ולהפנמת‬ ‫ההיקף נזכיר שמדובר על מבחן מיוחד וכולל על המסכתות דלהלן;‬ ‫ברכות‪ ,‬שבת‪ ,‬עירובין‪ ,‬פסחים‪ ,‬שקלים (ירושלמי)‪ ,‬יומא‪ ,‬סוכה‪ ,‬ביצה‪,‬‬ ‫ראש השנה‪ ,‬תענית‪ ,‬מגילה‪ ,‬מועד קטן‪ ,‬חגיגה‪ ,‬וכן גם חלק מיבמות עד‬ ‫דף מז‪ ,:‬כך שדי מבן למה תראו אותם בערב החג ובלילות חול המועד‬ ‫שניתנו לעסוק בתורה יושבים ומתענגים בשינון וחזרות מאות הדפים‬ ‫ברוב אושר וסיפוק שרק ידיעת התורה יכולה להביא ולמלא בהם את‬ ‫נפש האדם השוקקה להתענג על השם ועל תורתו‪.‬‬ ‫בימים אלו‪ ,‬סמוך ונראה למבחן ההולך ומתקרב‪ ,‬פנינו לשיחה עם‬ ‫הרה"ג שאול ריינר שליט"א מחשובי הלומדים והיודעים בעיר אשדוד‬ ‫שלצד היותו מלמד מומחה ומחנך בתלמוד תורה 'חכמת שלמה‪-‬חסידי'‬ ‫בירושלים‪ ,‬הולך ומתעלה ב'קניין ש"ס' להבין ולהשכיל ממנו כ'חכם מה‬ ‫הוא אומר'‪ .‬מה הגישה הכדאית והמומלצת בכל עניין המבחנים‪ ,‬ואיך‬ ‫מצליחים לעשות את זה למעשה‪ .‬לקרוא ולהחכים‪.‬‬ ‫מתי התחלת ולמה?‬ ‫ברוך השם‪ ,‬פותח הרב ריינר‪ .‬כבר במחזור הקודם זכיתי ללמוד ה'דף‬ ‫היומי' ואף רציתי והשקעתי לזכות לדעת את הלימוד‪ ,‬אך בתחילת‬ ‫המחזור הנוכחי בהפקת לקחים אישית וכנה‪ ,‬הבנתי והפנמתי‪ ,‬שבאם‬ ‫אני רוצה אכן לזכות 'לדעת' את הלימוד על בריו‪ ,‬אני חייב להשתתף‬ ‫במסגרת מבחנים מדרבנת‪ .‬כה‪ ,‬הצטרפתי להיבחן על הלימוד החודשי‪.‬‬ ‫ואז הצטרפת גם למסגרות המבחנים המסכמים?‬ ‫האמת‪ ,‬מציין הוא בענוות חן‪ ,‬לקראת המבחן המסכם הראשון על מאה‬ ‫ועשרים דף לא הספקתי להתכונן כראוי וכבר חשבתי שלא לעשות‬ ‫המבחן‪ ,‬אבל אז החלטתי‪ ,‬שאסור לי לזלזל במאמץ שהשקעתי בעצם‬ ‫הלימוד והשינון בחודש הלימוד וכן ניגשתי למבחן‪ ,‬וברוך השם ראיתי‬ ‫‪14‬‬

‫שיחסית די ידעתי והצלחתי‪...‬‬ ‫וכך החלטת לקפוץ למים התורניים למסגרת הנעלה 'קניין ש"ס?‬ ‫כן ולא‪ .‬נשמע הוא מחויך‪ .‬לרגע לא חשבתי להתקדם למסגרת 'קניין‬ ‫ש"ס'‪ .‬זה כבר באמת גדול עלי‪ ,‬אמרתי לעצמי‪ .‬גם אין לי כל כך הרבה‬ ‫שעות ביממה‪ .‬ברוך השם אני מלמד בתלמוד תורה ואני כבר מחתן‬ ‫ילדים‪ .‬אך אז בסייעתא דשמיא זכינו וארגון 'תלמודו בידו' המדרבן‬ ‫אצלנו בקהילת בעלזא להיבחן ולהתקדם בידיעת התורה ארגנו כנסים‬ ‫למשתתפי ה'מבחן המסכם בדרשו' על ‪ 120‬הדפים הראשונים‪ ,‬ושם‬ ‫בעצם העבירו את המסר הקליט; כפי שלא חשבתם שתוכלו להיבחן‬ ‫על ‪ ,120‬כך אתם לא יכולים לדעת‪ ,‬מה עוד אתם יכולים‪ ...‬עד שתנסו‪.‬‬ ‫וכך הגעתי למסקנא‪ ,‬אני ממשיך להתקדם‪...‬‬ ‫בכל זאת‪ ,‬אנו מתעקשים להבין‪ ,‬זה לא מפחיד?‬ ‫הכל תלוי מה הגישה לכל עניין המבחנים על הלימוד‪ .‬מפתיע אותי הרב‬ ‫ריינר‪ ,‬כשהוא פותח צהר למבט האישי שלו‪ ,‬שבזכות זה הוא לא נכשל‬ ‫אלא רק ממשיך ומתקדם‪.‬‬ ‫לרוב האנשים‪ ,‬מציין הרב ריינר בנועם‪ ,‬הגישה למבחנים הוא פחד‬ ‫מהכישלון וזה בעצם מה שחוסם אותם לגשת ולהצליח‪ ,‬כי הרי אף‬ ‫אחד לא אוהב להיכשל‪ .‬ועדיין לא הזכרתי אלו שחקוק להם ה'טעם'‬ ‫מהמבחנים בימי הנעורים‪...‬‬ ‫נו‪ ,‬אז מה הפיתרון? מבקשים אנו לשמוע‪.‬‬ ‫פשוט להחליף דיסק‪ .‬זה לא כל כך קשה‪ .‬ממהר הוא להרגיע כבעל‬ ‫ניסיון מאושר‪ .‬אם בעבר עשינו מבחנים בגלל המשגיח‪/‬המגיד שיעור‪/‬‬ ‫ההורים‪ ,‬ואז אכן היה לנו לחץ שלא להיכשל וכדומה‪ .‬כעת מדובר על‬

‫םישודק תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫משהו אחר לגמרי‪ .‬מטרת המבחן‪ ,‬הינו אך ורק מטרה אישית שלי; שאני‬ ‫אזכה להוסיף ולהתקדם בידיעת הלימוד‪.‬‬ ‫אבל איך נעלם כאן הפחד מהכישלון? מבקשים אנו להרחיב‪.‬‬ ‫ראית פעם מישהו מתעמל על 'מתקן כושר'?! משיב הוא בשאלה‬ ‫רטורית‪ .‬כל אלו שמכל סיבה מתעמלים על מתקני כושר משלמים יותר‬ ‫כסף שיהיה להם מכשיר עם 'צג' שסופר את ירידת הקלוריות‪ .‬וזאת‪,‬‬ ‫מהסיבה הפשוטה‪ ,‬הם רוצים לראות מול העיניים את ההתקדמות‪..‬‬ ‫להבדיל בין חול לקודש‪ .‬ממשיך הוא בלהט; אני זוכה ולומד את הדפים‬ ‫כסדר‪ ,‬לצד סדרי הסיכום שינון והחזרות‪ ,‬כשאני ניגש למבחן‪ ,‬אני פשוט‬ ‫ניגש לצג שכותב לי‪ ,‬כמה התקדמת‪ .‬כמה אתה כבר יכול‪ .‬באם אני‬ ‫מצליח כראוי‪ ,‬אני מקבל דרבון להמשיך‪ ,‬ובאם לא‪ ,‬אני מיד בודק וקולט‬ ‫איפוא לא השקעתי מספיק‪ ,‬ובחודש הבא בסייעתא דשמיא חוזר ועולה‬ ‫במשקל ידיעת הלימוד‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬חוזר הוא מדגיש‪ .‬הלומד הזוכה ומשתתף בבחינות‪ ,‬כל‬ ‫הלימוד שלו מתרומם לאטמוספרה אחרת‪ .‬כל הלימוד נעשה במחשבה‬ ‫ובתוכניות; איך מתקדמים מכאן עוד‪ ,‬איך מוסיפים בידיעה‪ ,‬בכמות‬ ‫הלימוד ובאיכות ההבנה והזיכרון‪ .‬ברוך השם אני מרגיש זאת על עצמי‬ ‫ובשרי‪ ,‬לצד עדויות חברים נלהבים הזוכים ונהנים מההרגשה בכל חודש‬ ‫מחדש‪.‬‬ ‫בכל זאת‪ ,‬איך מצליחים לשנות את הגישה וללכת להיבחן בפעם‬ ‫הראשונה?‬ ‫בכל מבחן שאני ניגש‪ ,‬אני חושב לעצמי‪ .‬שרק עכשיו אני נבחן‪ .‬לא‬ ‫יודע מה יהיה בהמשך‪ .‬כך שחלק גדול ממחושבות הכשילון‪ ,‬שאולי לא‬ ‫אצליח במסכתות הקשים או כשיהיה אלפי דפים ביחד וכדומה‪ .‬כל זה‬ ‫לא רלוונטי‪ ,‬אני עכשיו נבחן על הלימוד של החודש‪ ,‬או במסגרת 'קניין‬ ‫ש"ס' על סכום הדפים של עכשיו‪.‬‬ ‫לצד זה‪ ,‬מוסיף הוא ומציין‪ .‬כדאי לזכור‪ ,‬שלא הציון זה מה שקובע‪ ,‬זה‬ ‫אכן מדרבן ומכוון להשקיע יותר וכדומה‪ ,‬אך לא יותר מזה‪ .‬בעבר נשמע‬ ‫הוא מתחייך‪ ,‬רבי אריה לייב בנו של מרן ה'חפץ חיים' מביא ברשימותיו‬ ‫על אביו‪ .‬שבימי נערותו הגיע אליו אחד והשמיע בפניו עלילות על‬ ‫יהודי‪ .‬בתגובה המשיל לו ה'חפץ חיים' שבעבר עד שהודפס הש"ס‬ ‫במהדורת 'וילנא' המתוקן‪ ,‬היה נפוץ הש"ס מהדורת 'זולצבאך' שהיו‬ ‫שם טעיות דפוס‪ .‬היעלה על הדעת שלמהדורת 'זולצבאך' אין קדושה‬ ‫והיא לא חייבת בגניזה?! כך גם‪ ,‬הסביר ה'חפץ חיים'‪ ,‬אפילו באם נכון‬ ‫ויהודי עושה טעיות‪ ,‬עדיין הוא קדוש ואסור לדבר עליו‪.‬‬ ‫לעניינינו מגביר הרב ריינר את קולו‪ .‬כל מבחן אפילו כזה שיש בו ציון לא‬ ‫יודע מה‪ ,‬עדיין הוא חייב בגניזה‪ ,‬ואסור לזלזל בזה‪.‬‬ ‫אשית‪ ,‬מוסיף הוא ומשתף; בהתחלה במבחנים החודשיים‪ ,‬לא היו לי‬ ‫כאלו ציונים מוצלחים‪ ,‬אך אפילו הכי‪ ,‬המשכתי והצטרפתי למבחנים‬ ‫המסכמים ול'קניין ש"ס'‪ ,‬כשברוך השם המציאות מוכיחה ש'עם האוכל‬ ‫בא התיאבון' כשהציונים רק משתפרים ומתחזקים כי כאמור המבחנים‬ ‫הם כלי עזר יעיל ללמוד להבין ולזכור‪.‬‬ ‫איך אתה מתכונן למבחנים?‬ ‫במשך הזמן‪ ,‬בעקבות השתתפותי במבחנים‪ ,‬מצאתי את עצמי מפנים‬ ‫את טעם ההלכה המובא ב'אבדורהם' בעניין העברת הסדרה 'שניים‬

‫מקרא ואחד תרגום' שאולי הסיבה שלא מספיק רק קריאת התורה‬ ‫לבד‪ ,‬הוא‪ ,‬כי הרבה פעמים בפעם הראשונה לא קולטים ומפנימים את‬ ‫הפרשה כראוי‪ .‬כך גם בלימוד הגמרא‪ ,‬בדרך כלל לא מצליחים לקלוט‬ ‫ולהבין את הגמרא בלימוד ראשוני‪.‬‬ ‫לכך בסייעתא דשמיא אני נוהג כיום‪ ,‬שאחר לימוד ה'דף היומי'‪ ,‬אני‬ ‫ממשיך ולומד את ה'דף' של מחר כשלש פעמים באופן קצת מהיר‬ ‫כהכנה למחרת‪ .‬כך בכל יום‪ ,‬כשאני מגיע ללמוד‪ ,‬לרוב כבר קלטתי את‬ ‫מהלך הגמרא והסוגייה‪ ,‬ואז ברוב הנאה אני עובר ברוגע ולמד את הדף‬ ‫בהבנה‪ .‬בהמשך‪ ,‬כפי ששמעתי פעם‪ ,‬שה'חזון איש' כשהיה חזור עם‬ ‫הבחורים גמרות שכבר ידעו היה חוזר על דברי הגמרא בלבד‪ ,‬כך שיוכלו‬ ‫לחזור מהר‪ .‬כך‪ ,‬אני מוסיף ומשקיע לעבור כסדר על דפי סיכום תמצית‬ ‫הש"ס‪/‬הדף לצד לימוד‪-‬מהיר בתוך הגמרא באם אני מרגיש שזה עדיין‬ ‫לא ברור ומחוור לי מספיק‪.‬‬ ‫כמלמד ומחנך מה הוסיף לך הצטרפותך להיבחן כסדר?‬ ‫בהחלט‪ .‬מסכים ומרחיב הרב ריינר‪ ,‬אחד מהמעלות בהשתתפות‬ ‫במבחנים הוא; שהרי‪ ,‬כל אחד לפי מהלך מוחו מבין וקולט משהו אחר‬ ‫מהר‪ .‬ישנם כאלו שמתחברים יותר לגמרות עם חישובים וחשבונות‪,‬‬ ‫אחרים דווקא קולטים מהר הסוגיות התלויים בסברות ולומדע'ס‪ .‬כך‬ ‫או כך‪ ,‬לפעמים זה גורם שלא שמים לפרטים האחרים‪ ,‬אך כשנבחנים‬ ‫ונתקלים במשהו שלא מונח בזיכרון‪ ,‬זה גורם להבא‪ ,‬לשום לב לכל פרט‬ ‫ועניין‪.‬‬ ‫כך גם אני משתדל מאוד להעביר לתלמידים היקרים את הגישה לעניין‬ ‫המבחנים‪ ,‬שזה כלי עזר יעיל‪ .‬כשאני מלמד ומכוון אותם להסתכל‬ ‫וללמוד מתוצאות המבחנים‪ ,‬איך להשתפר לעתיד‪ .‬כשברוך השם‪ .‬זה‬ ‫מצליח ומוסיף הרבה לתלמידים‪ .‬מציין הוא בסיפוק‪.‬‬ ‫דברי תורה צריכים חיזוק בכל יום‪ .‬איך מצליחים בזה?‬ ‫הגמרא בסוטה לו‪ :‬מציינת שבשעת הניסיון של יוסף הצדיק "באותה‬ ‫שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון‪ ,‬אמר לו יוסף‪ ,‬עתידין‬ ‫אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם‪ ,‬רצונך שימחה שמך‬ ‫מביניהם?!"‪ ...‬כשלומדים ה'דף היומי' ומי מדבר כשזוכים ונבחנים בכל‬ ‫חודש‪ ,‬יחסית‪ ,‬קל מאוד‪ ,‬להתגבר ולשמור על העקביות‪ .‬הרי איזה‬ ‫הרגשה תהיה לנו כשכולם יסיימו את הש"ס‪ ,‬ונידע שבעצם אנו כמעט‬ ‫אותו דבר‪ ,‬אך חסר לנו שלש דפים‪ ...‬או חודש אחד שלא נבחנו‪ ...‬רצונך‬ ‫שימחה שמך מביניהם?!‬ ‫כמובן‪ ,‬ממהר הוא להדגיש; עיקר העיקרים תלוי בתפילה‪ ,‬כנודע מכל‬ ‫הספרים שהצלחה בתורה תלוי מאוד בתפילה להשם יתברך שאכן נזכה‬ ‫ללמוד ודלעת את דברי תורתנו הקדושה‪.‬‬ ‫מה אתה משיב לחבר‪/‬מכר המתעניין אצלך על הצטרפות למסגרת‬ ‫מבחנים וכדומה?‬ ‫אין הרבה מה לומר‪ .‬נשמע הרב ריינר מאושר‪ .‬טעמו וראו כי טוב‪ .‬כל‬ ‫מי שמצטרף ומרגיש בעצמו את ההנאה והסיפוק עם הטעם הערב של‬ ‫ידיעת הלימוד‪ ,‬מוסיף הוא וממשיך‪ .‬צריך פשוט לנסות‪.‬‬ ‫תודה להרב אברהם צבי ווייס על עזרתו בשיחה המחכמת‪.‬‬ ‫לשליחת תגובות לכותב המאמר‪,‬‬ ‫כתבו ל‪[email protected] :‬‬

‫םישודק תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫‪15‬‬

‫כשמתחוורת התמונה לר' משה – הוא מחוויר כסיד‪ .‬מסתבר‪ ,‬כי ה'מסעדה'‬ ‫בה הוא יושב – היא סלון ביתו של הרה"ק רבי ישעי'לה מקרעסטיר‬ ‫זי"ע‪ ,‬לא זו אף זו – המלצר החייכן שהציע לו אוכל בחדווה והגישו לפניו‬ ‫בהכנעה – הוא הוא הצדיק בעצמו‬ ‫באיזו מסעדה לא משלמים?‬ ‫"וְ ָא ַהבְ ָּת לְ ֵר ֲעָך ּכָ מֹוָך‪( "...‬ויקרא י"ט‪ ,‬י"ח)‬

‫סחבה ודלי בידי הרבי‪...‬‬ ‫שעת ערב מוקדמת בעיירה ניערדאהז שבהונגריה‪ .‬בחדר הסמוך‬ ‫לבית המדרש המקומי התכנסו ראשי הקהל‪ ,‬לדיון בסוגיית שמש‬ ‫בית הכנסת‪ ,‬אשר לאחרונה מתרשל במלאכתו‪ .‬ביודעם כי השמש‬ ‫מתקשה בפרנסתו‪ ,‬התקשו להחליט לפטרו מתפקידו‪ ,‬אולם לנוכח‬ ‫העובדה שתקופה כה ארוכה שבית הכנסת לא הואר כראוי‪ ,‬לא‬ ‫נוקה במועד‪ ,‬לא חומם בחורף ולא טופח בקיץ‪ ,‬המקווה אינו מוסק‪,‬‬ ‫ועוד ועוד – גמרו אומר והודיעוהו על פיטוריו‪.‬‬ ‫לא חלפו אלא כמה שעות‪ ,‬וראשי הקהל נקראו לביתו של הדיין‬ ‫בעיירה‪ ,‬הלא הוא מי שלאחר מלחמת העולם השניה נודע ברבים‬ ‫כאדמו"ר מטאהש זי"ע‪ .‬אז שימש הרבי כדיין בעיירה‪ ,‬והשמש זימן‬ ‫את ראשי הקהל אליו לדין תורה‪ ,‬תובע להשיבו למשרתו כמימים‬ ‫ימימה‪ ,‬כשהוא מבטיח להשתפר ומתחנן על פרנסתו‪.‬‬ ‫ראשי הקהל נענו ואמרו‪ ,‬כי ניתנו לו כבר אינספור הזדמנויות‬ ‫להשתפר‪ ,‬ובכל זאת הוא מוסיף להתרשל‪ .‬מבחן התוצאה מוכיח‬ ‫כי בית הכנסת והמקווה מוזנחים ואינם מטופלים כראוי‪ ,‬הניקיון‪,‬‬ ‫החימום‪ ,‬התאורה – העסק לא עובד‪' .‬בלית ברירה‪ ,‬מי שלא עובד –‬ ‫לא נשאר בעבודה!' – הסבירו ראשי הקהל את עמדתם‪.‬‬ ‫הדיין ביקש שהות להרהר‪ ,‬ואחר ביקש רשות מהנתבעים לשוחח‬ ‫עם השמש ביחידות‪ ,‬כשלאחר השיחה שב אל ראשי הקהל והציע‪:‬‬ ‫'ראו נא‪ ,‬שוחחתי עם השמש‪ ,‬והבנתי ממנו שהפעם – הוא מבין שזה‬ ‫רציני‪ ,‬והמשך הרשלנות יעלה לו בפרנסתו‪ .‬לפיכך‪ ,‬מבקש אני מכם‬ ‫כי תתנו לו ארכה של עוד חודש ימים על תנאי‪ :‬אם יוכיח את עצמו –‬ ‫יוכל להאריך ימים על ממלכתו‪ ,‬ואם לאו – הריהו מפוטר אוטומטית‪,‬‬ ‫כבר מהיום!'‬ ‫ראשי הקהילה נענו‪ ,‬והמתינו לראות כיצד יפול דבר‪ .‬למרבה‬ ‫השמחה‪ ,‬בימים הבאים‪ ,‬הופתעו בני העיר מהמהפך שהתחולל‬ ‫בבית הכנסת ובמקווה‪ .‬המקום הפך למצוחצח‪ ,‬נקי ונוצץ‪ .‬הקירות‬ ‫מורקו‪ ,‬הכיורים הוברקו‪ ,‬נברשות השמן הענקיות נוערו מכל פירור‬ ‫אבק‪ ,‬בית ה' הפך לנעים ומפואר‪ .‬גם המקווה הפך למוסק ומחומם‬ ‫כראוי‪ ,‬פשוט תענוג!‬ ‫עברו שבועיים‪ ,‬וראשי הקהל עלו למעונו של הדיין להודות לו‪ .‬הרב‬ ‫שמח לשמוע‪ ,‬ביקש לוודא כי אכן השמש ימשיך במשרתו כמובטח‪,‬‬ ‫‪16‬‬

‫וכמובן שראשי הקהילה אישרו זאת מיד‪.‬‬ ‫חלפו כמה חודשים‪ ,‬ואחד מראשי הקהל שב לעיירה בשעה מאוחרת‬ ‫בלילה‪ .‬מרכבתו עוברת על יד בית הכנסת‪ ,‬והנה הוא מבחין כי בית‬ ‫הכנסת מואר‪' .‬אני רואה שהשמש חזר להתרשל‪ – '...‬הרהר באנחה‪,‬‬ ‫'הנה‪ ,‬רק עברה תקופה לא ארוכה‪ ,‬והוא כבר החל לשכוח לכבות את‬ ‫מנורות השמן בלילות‪'...‬‬ ‫הלה חס על השמן הבוער לחינם‪ ,‬עצר את מרכבתו ונכנס בשערי‬ ‫בית הכנסת‪ ,‬על מנת לכבות את המנורות הדולקות‪ .‬כפי שצפה‪,‬‬ ‫בית הכנסת היה ריק מאדם‪ ,‬אולם ניכר כי לפני שעה קלה הסתיימה‬ ‫מלאכת נקיונו‪ .‬כששמע קולות עולים מן המקווה‪ ,‬החליט לרדת‬ ‫ולבדוק מי הוא זה ואיזה הוא אשר נמצא במקווה בשעה כה‬ ‫מאוחרת‪...‬‬ ‫ואז – – –‬ ‫האיש נעמד על עומדו‪ ,‬פניו החווירו ולבו החסיר פעימה‪ .‬בתוככי‬ ‫בור המקווה‪ ,‬על סולם קטן‪ ,‬עמד דיין העיירה – הלא הוא האדמו"ר‬ ‫מטאהש זי"ע‪ ,‬כששרווליו מופשלים‪ ,‬דלי מים בידו האחת‪ ,‬סחבה‬ ‫בידו השניה‪ ,‬והוא משפשף במרץ רב את קירות בור המקווה‪,‬‬ ‫מצחצח אותם כדבעי‪...‬‬ ‫דקה ארוכה עמד האיש המום‪ ,‬מתקשה לעכל את המראה‪ .‬הנה כי‬ ‫כן‪ ,‬בחודשים האחרונים – מאז הבין הרב כי קיים איום על פת לחמו‬ ‫של השמש האומלל‪ ,‬החליט להיכנס בנעליו‪ ,‬שלא לומר במגפיו‪,‬‬

‫םישודק תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫ונטל על שכמו את מלאכת הנקיון‪ .‬הכל‪ ,‬כדי שהשמש יוסיף ויקבל‬ ‫את פרנסתו בכבוד‪ ,‬כשהרב הוא העומד וממרק את בניין בית‬ ‫הכנסת והמקווה מדי לילה!‬ ‫את הסיפור המפעים סיפר הרה"ח ר' שלום מיכל ארגעל שליט"א‪,‬‬ ‫אשר זכה לשמש כיד ימינו של האדמו"ר מטאהש זי"ע‪ ,‬ומתוך‬ ‫המקווה המואר באישון ליל ניבטת לנו דמות אבהית שכל כולה‬ ‫אהבת ישראל זכה‪ ,‬כדי ללמדנו‪:‬‬ ‫אהבת ישראל אמיתית‪ ,‬היא כזו שאין לה גבולות של מקום וזמן‪,‬‬ ‫כבוד ומעמד‪ .‬מי שאוהב כל יהודי כמו את עצמו ממש – אינו מרגיש‬ ‫כל פחיתות כבוד לסייע לזולת או להאיר פנים למסכן‪ ,‬לומר מילה‬ ‫טובה או להתמסר לצורך של חבר‪ .‬אהבת ישראל אמיתית היא‬ ‫לאהוב כל יהודי באמת‪ ,‬להיות נכון להתמסר אליו‪ ,‬לפעול למענו‪,‬‬ ‫להקל מעליו‪ ,‬לגרום לו לחייך‪.‬‬

‫הוא מתקשה להבין מה מקום‬ ‫לשחוק יש כאן‪ ,‬וצועד לשולי‬ ‫האולם – כדי לשאול יהודי‬ ‫מקומי מה קורה פה‪ .‬מהי‬ ‫שיטת התשלום המוזרה הזו‬

‫באיזו מסעדה לא משלמים?‬ ‫את הסיפור הבא סיפר בעל המעשה‪ ,‬הרה"ח ר' משה טייטשער‬ ‫זצ"ל – מחסידיו של הרה"ק בעל ה'אהבת ישראל' מויז'ניץ זי"ע‪,‬‬ ‫ושמענוהו מפי הרה"ג רבי מנשה ישראל רייזמן שליט"א‪ ,‬ומעשה‬ ‫שהיה כך היה‪:‬‬ ‫ר' משה זה‪ ,‬היה סוחר עצים גדול‪ ,‬שמסחרו בכריתת עצים ביערות‬ ‫סביב חוסט‪ ,‬והסעתם בנהר בין ערי הונגריה‪ ,‬שם נמכרו לכל מבקש‬ ‫עצים‪ .‬באחת השנים‪ ,‬בערב תשעה באב‪ ,‬העמיס ר' משה סחורה‬ ‫רבה על רפסודת ענק‪ ,‬מתוך מחשבה כי הרפסודה תועמס היום‪,‬‬ ‫ותצא לדרכה ביום שאחרי התענית‪ .‬דא עקא שהרפסודה ככל‬ ‫הנראה לא היתה קשורה יפה‪ ,‬ומיד כשהסתיימה מלאכת ההעמסה‬ ‫– החלה הרפסודה מפליגה בנהר‪ ,‬באין איש עליה‪...‬‬ ‫בהיתר של רב עקב דבר האבד‪ ,‬בבוקרו של יום צום תשעה באב‬ ‫הפליג ר' משה בסירה קטנה‪ ,‬על מנת לחפש את הרפסודה הסוררת‬ ‫ש'ברחה' לו עם הסחורה‪ .‬כעבור כמה שעות גילה את הרפסודה‬ ‫תקועה אי שם‪ ,‬על סלעים בשולי הנהר‪ .‬ר' משה סיים את אמירת‬ ‫הקינות‪ ,‬ומיד החל מושך את הרפסודה בכוחות מאומצים‪ ,‬כדי‬ ‫להשיבה למסלול הנהר‪.‬‬ ‫כמה שעות של עבודה מיוזעת ומייגעת בעיצומו של הצום‪ ,‬והנה‬ ‫שבה הרפסודה והתייצבה כבתחילה‪ ,‬כשהפעם – ר' משה יושב עליה‬ ‫היטב‪ ,‬אוחז במשוטיה ומשיט אותה בבטחה‪ .‬החמה החלה לשקוע‪,‬‬ ‫ור' משה – שהיה מותש ועייף מיום של צום שבעיצומו עבד בפרך‬ ‫– חיפש מזח קרוב‪ ,‬לקשור בו את הרפסודה היטב ולרדת לחפש‬ ‫משהו לאכול‪ .‬עד שמצא מקום כזה כבר היתה שעת ערב‪ ,‬החמה‬ ‫שקעה זה מזמן‪ ,‬הוא ממהר לעצור את הרפסודה ולקושרה היטב‪,‬‬ ‫ויורד ממנה‪.‬‬ ‫ר' משה יורד ובודק באיזו עיירה נעצר‪ ,‬ועובר אורח מגלה את אוזנו‬ ‫כי הגיע לעיירה קערעסטיר‪ .‬ר' משה ממשיך ושואל היכן יש כאן‬ ‫מקום לסעוד‪ ,‬ועוברים ושבים מפנים אותו אל אחד הבתים‪ ,‬שנראה‬ ‫בית פשוט למדי אך רחב ידיים‪ .‬הוא נכנס פנימה ומגלה אולם מלא‬ ‫עד אפס מקום‪ ,‬בו יושבים אנשים רבים וסועדים בהנאה לאחר הצום‬

‫הארוך‪.‬‬ ‫הוא מחפש לעצמו כסא לשבת‪ ,‬אולם מגלה כי כל המקומות‬ ‫תפוסים‪ ,‬האולם פשוט מלא ואין מקום לסיכה‪ .‬לבסוף‪ ,‬הוא מגלה‬ ‫כי בקדמת האולם יש כסא אחד פנוי‪ ,‬והוא רץ ומתיישב עליו‪ ,‬נח‬ ‫קמעא מהדרך ותר בעיניו אחר מלצר המסעדה‪ ,‬שיבוא להגיש לו‬ ‫את הארוחה הדשינה – כפי שכולם אוכלים‪.‬‬ ‫לא חולפות כמה דקות‪ ,‬ומיד מגיח המלצר מן המטבח‪ ,‬פונה לר' משה‬ ‫ושואלו מה ירצה לאכול‪ .‬ר' משה היה סוחר עשיר ומשופע בממון‪,‬‬ ‫והוא החליט כי בתום יום כזה – יפנק את עצמו קמעא במעדנים‬ ‫מיוחדים‪ .‬לפיכך‪ ,‬הוא מבקש מהמלצר כיסי בצק ממולאים בירקות‬ ‫מטוגנים בחמאה‪ ,‬אחד המעדנים היקרים והאהובים עליו בדרך‬ ‫כלל‪...‬‬ ‫המלצר נענה מיד‪ ,‬רץ ונעלם בתוככי המטבח‪ ,‬ושב משם עם מגש‬ ‫עמוס כל טוב‪ .‬לחם טרי וריחני‪ ,‬סלטים ללפת בהם את הפת‪ ,‬וכמובן‬ ‫– צלחת גדולה ומלאה בכיסי בצק מטוגנים בחמאה‪ ,‬כפי שר' משה‬ ‫הזמין‪ .‬הוא מגיש את כל האוכל לפני ר' משה שהחל מיד לאכול‪,‬‬ ‫ומרוב רעב לא שת לבו כי כל הנוכחים באולם יושבים וצוחקים‪...‬‬ ‫הוא מסיים לאכול את הארוחה הנאה והמפוארת‪ ,‬מברך ברכת המזון‬ ‫בכוונה‪ ,‬וניגש לשלם‪ .‬הוא מבקש מהמלצר את פירוט התשלום‪,‬‬ ‫והמלצר מפטיר לעברו‪' :‬בירכת ברכת המזון? הודית להשם? – זהו‪,‬‬ ‫שילמת!'‬ ‫ר' משה מתבלבל‪ ,‬מביט לאחוריו נבוך ותוהה‪ ,‬ועתה הבחין כי כל‬ ‫הנוכחים פשוט יושבים וצוחקים‪ .‬הוא מתקשה להבין מה מקום‬ ‫לשחוק יש כאן‪ ,‬וצועד לשולי האולם – כדי לשאול יהודי מקומי‬ ‫מה קורה פה‪ .‬מהי שיטת התשלום המוזרה הזו‪ ,‬מדוע כולם יושבים‬ ‫ולועגים לו‪ ,‬ובכלל – כל העסק נראה לו מוזר מאין כמוהו‪...‬‬ ‫כשמתחוורת התמונה לר' משה – הוא מחוויר כסיד ורגליו רעדות‬ ‫בפיק ברכיים‪ .‬מסתבר‪ ,‬כי ה'מסעדה' בה הוא יושב – היא סלון ביתו‬

‫םישודק תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫‪17‬‬

‫של הרה"ק רבי ישעי'לה מקרעסטיר זי"ע‪ ,‬הצדיק אשר שמו נפוץ‬ ‫בכל הארץ‪ .‬לא זו אף זו – המלצר החייכן שהציע לו אוכל בחדווה‬ ‫והגישו לפניו בהכנעה – הוא הוא הצדיק בעצמו‪ ,‬ואם לא די בכך –‬ ‫הרי שהכסא הריק עליו ישב – הוא כסאו של הצדיק בעצמו‪ ,‬אשר‬ ‫כל האורחים ידעו כי הוא מקומו של הרבי ולא העזו להתיישב בו‪,‬‬ ‫ולכן היה פנוי!‬ ‫ר' משה נחרד‪ .‬הוא חשב כי נכנס למסעדה‪ ,‬הזמין בחופשיות‬ ‫מהמלצר‪ ,‬מתוך כוונה לשלם – כמקובל‪ .‬עתה הבין כי ביזה את‬ ‫הצדיק‪ ,‬ישב על כסאו‪ ,‬הפנה אליו דרישה למזון‪ ,‬והצדיק פשוט הגיש‬ ‫לו את האוכל כמלצר‪ .‬פניו החווירו והסמיקו חליפות‪ ,‬והוא רץ אל‬ ‫המטבח‪ ,‬נופל לרגליו של הצדיק ומבקש מחילה‪...‬‬ ‫ור' ישעי'לה‪ ,‬באותו חיוך נלבב בו הציע את האוכל‪ ,‬משיב לו‬ ‫בפשטות‪' :‬למה ידבר כבודו כדברים האלה? ניכר עליך שאתה עייף‪,‬‬ ‫בוודאי התאמצת היום עד מאוד‪ ,‬ולכן אתה נופל מרגליך‪ .‬הבה אקח‬ ‫אותך לחדר הסמוך‪ ,‬בו יש מיטה מוצעת ונוחה‪ ,‬תנוח כמה שעות‬ ‫מטלטולי הדרך‪ ,‬ואז כבר תרגיש בנוח‪'...‬‬ ‫סיפור זה שסיפר בעל המעשה בעצמו – ויהיו הדברים לטובת‬ ‫נשמתו של הרה"ק רבי ישעי' ב"ר משה זי"ע שבשבוע הקרוב חל‬ ‫יומא דהילולא שלו – יש בו מסר מדהים ומפעים‪ :‬מסירות ליהודי‬ ‫אחר‪ ,‬היא להרגיש אותו‪ ,‬להבין את העובר עליו‪ .‬רבי ישעי'לה‪ ,‬מעבר‬ ‫להיות דמות מופת של אהבת ישראל בוערת‪ ,‬הרי מתוך תהלוכותיו‬ ‫של היהודי שלפניו הבחין שהוא מותש ועייף‪ ,‬ושש להציע לו ארוחה‬ ‫דשנה ומיטה חמה‪.‬‬ ‫הבה נראה לנגד עינינו את דמות של רבי ישעי'לה‪ ,‬את מסירותו‬ ‫ללא גבול‪ .‬הבה נרגיש בצרתו של יהודי אחר‪ ,‬הבה נתמסר אליו ככל‬ ‫יכולתנו‪ ,‬הבה נפעל להקל מעליו בכל דרך אפשרית‪ .‬זוהי אהבת‬ ‫ישראל זכה וטהורה‪ ,‬בעזרתה נזכה להיוושע מכל צרה וצוקה‪ ,‬ואם‬ ‫נפנימה אל הלב עכשיו – נזכה שהיא תישאר בוערת בליבנו‪ ,‬ותלווה‬ ‫אותנו לאורך ימים!‬

‫סיסמא או משימה?‬ ‫סיפר הגה"צ רבי דניאל פריש זצוק"ל‪ ,‬שהזדמן פעם לבית מדרשו‬ ‫של הרה"ק רבי איציק'ל מפשעווארסק זי"ע באנטווערפן‪ ,‬והנה הוא‬ ‫רואה מחזה לא שגרתי‪ :‬קודם תפילת שחרית‪ ,‬מגיע חתנו של הרבי –‬ ‫הלא הוא הרה"ק רבי יענק'לה זי"ע שלימים מילא את מקומו‪ ,‬וסובב‬ ‫הולך בין מתפללי בית הכנסת‪ ,‬לשואלם אם רוצים לשתות משהו‪,‬‬ ‫אם מצאו מקום להניח את מעילם כיאות‪ ,‬אם הם זקוקים לעזרה‪,‬‬ ‫וכן הלאה‪...‬‬ ‫התפלא רבי דניאל‪ :‬הלא רבי יענק'לה זה נודע כנוהג בגינוני קדושה‬ ‫מופלגים‪ ,‬ומצופה ממנו כי ינהג במנהג חסידים נעלים‪ ,‬ויימנע‬ ‫מלשוחח קודם התפילה‪ ,‬וכיצד זה אפוא מסתובב הוא בבית הכנסת‬ ‫ומשוחח?! המתין רבי דניאל לתורו‪ ,‬וכשרבי יענק'לה הגיע אליו‪,‬‬ ‫ושאלו בחיוך אם הוא זקוק למשהו‪ ,‬נענה לו באמירת 'שש‪ ...‬שש‪,'...‬‬ ‫כשהוא מורה על פיו‪ ,‬כמסמן שאין ראוי לדבר לפני שמדברים עם‬ ‫מלך מלכי המלכים‪...‬‬ ‫השיב לו רבי יענק'לה‪' :‬וכי מה אתה חושב‪ ,‬שהאמירה 'הריני מקבל‬ ‫על עצמי מצות ואהבת לרעך כמוך' היא לחש בעלמא‪ ,‬מין סיסמא‬ ‫כזו נטולת משמעות מעשית? חלילה! מצוה זו נוהגת בכל עת‪ ,‬וביתר‬ ‫שאת עכשיו‪ ,‬קודם התפילה‪ .‬הריני לא רק מקבל עצמי‪ ,‬אני מקיים‬ ‫מצות אהבת ישראל במו ידיי!'‬ ‫לימים‪ ,‬סיפר רבי דניאל כי הדברים הותירו בו רושם כה עז‪ ,‬עד ששינו‬ ‫את מבטו על מצוה נעלה זו‪ ,‬ועל כל חייו‪ .‬כי כאן הבין‪ ,‬עד כמה אהבת‬ ‫ישראל נוגעת בכל מצב ובכל זמן‪ ,‬והיא ערך נעלה שבכוחו לגבור על‬ ‫ערכים נעלים רבים אחרים!‬ ‫הבה ניקח לתשומת ליבנו את המסר העולה מסיפור נפלא זה‪ ,‬אותו‬ ‫סיפר המשפיע הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א‪ .‬יש לנו הרבה‬ ‫ערכים‪ ,‬ערך 'אהבת ישראל' אינו נופל מאף אחד מאלה‪ .‬הבה נוודא‬ ‫בכל עת כי אנו מקפידים על אהבת ישראל בכל לב ונפש‪ ,‬פועלים‬ ‫למען הזולת מכל הלב ובמסירות נעלה!‬ ‫('מתוך הספר 'פניני פרשת השבוע‬

‫‪18‬‬

‫םישודק תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫״מי הוציא את הספר?״ ממשיך המגיד שיעור ושואל‪ .‬״אני״‪ ,‬משיב האברך‪.‬‬ ‫״מדוע אתה מוציא ספרים?״ החל המגיד שיעור להוכיח את האברך‪" .‬כדי‬ ‫לזכות את הרבים"‪ ,‬השיב הלה תשובה בלתי צפויה לחלוטין‪...‬‬ ‫עצתו של רבי יחזקאל מקוזמיר לדון לכף זכות‬ ‫הרב בנימין בירנצוויג‬ ‫יתָך" (ויקרא יט‪ ,‬טו)‬ ‫שּפֹט ֲע ִמ ֶ‬ ‫"ּבְ ֶצ ֶדק ִּת ְ ׁ‬

‫אחד מהמצות החשובות המקיימות את העולם‪ ,‬ובלעדיה איש את‬ ‫רעהו חיים בלעו‪ ,‬היא המצוה של לדון כל אדם לכף זכות‪ ,‬והיא מצות‬ ‫עשה המפורשת בתורה בפסוק "בצדק תשפוט עמיתך" ופירש‬ ‫רש"י‪ ,‬הוי דן את כל האדם לכף זכות‪.‬‬ ‫מצוה זו מלבד חיוניותה לקיום יחסי אנוש בין בני האדם‪ ,‬שהרי רוב‬ ‫הבעיות המחלוקות והמריבות‪ ,‬נובעות מחוסר ראיה נכונה ועין טובה‬ ‫כלפי האחר‪ ,‬יש בה גם סגולה ומעלה גדולה לאדם‪ ,‬וכמו שהביא מרן‬ ‫רבי מחיים שמואלביץ (שיחות מוסר) עצה נפלאה לזכות ביום הדין‬ ‫לפי דברי חז"ל (שבת קכז‪ ,‬ב) שהדן את חבירו לכף זכות‪ ,‬דנים אותו‬ ‫לכף זכות‪.‬‬

‫עצה נפלאה כדי להגיע למידה זו של ראית הזכות אצל שני‪ ,‬הביא‬ ‫מרן רבי יחזקאל מקוזמיר זצ"ל‪ ,‬בדייקו את לשון המשנה באבות (א‪,‬‬ ‫ו) 'הוי דן את כל האדם לכף זכות'‪ ,‬מדוע לא כתב התנא 'הוי דן את‬ ‫האדם' מה זה 'את כל האדם'? אלא ללמדך שהדרך לדון את השני לכף‬ ‫זכות‪ ,‬זה לראות את כולו! לראות את כל הצדדים שבו‪ ,‬לראות את כל‬ ‫הסיבות והמסובבים למעשיו!‪ ,‬רק ככה נוכל לדונו לכף זכות‪ ,‬שהרי ֵאם‬ ‫כל חטאת של ראיית מעשהו של האדם באופן שלילי‪ ,‬הוא ההסתכלות‬ ‫הצרה על המעשה כמות שהוא מבלי לבחון את כל המצב שהיה בו‬ ‫האדם בעת עשיית המעשה‪ ,‬ומבלי לראות את הסיבה והמסובב‬ ‫למעשהו‪ ,‬רק כשנדון את 'כל האדם' מכל בחינותיו ומצבו‪ ,‬אז נראה‬ ‫שברוב הפעמים הרי הוא צודק וצדיק ולא אשם ורשע!‬ ‫נפלא מאד מסבירים לפי זה את דברי בלק לבלעם בבואו לקלל את‬ ‫עם ישראל‪ ,‬כאשר חיפש חסרונות בעם ישראל כדי שתחול עליהם‬ ‫קללתו "אפס קצהו תראה וכולו לא תראה" (במדבר כג‪ ,‬יג)‪ ,‬שבזה‬ ‫רצה בלק לומר לבלעם‪ ,‬תסתכל על עם ישראל רק על קצהו‪ ,‬ואז‬ ‫תמצא בו 'מומים ופגמים'‪ ,‬אבל "וכולו" – אם תתבונן בכולו בכל‬ ‫מעלותיו‪" ,‬לא תראה"‪.‬‬ ‫נפלא למתבונן – בא נסתכל בכל אדם את כל האדם‪ ,‬את כל צדדיו‬ ‫ומצביו‪ ,‬ובודאי נמצא בו 'כף זכות'!‬

‫מעשה נעלה של מחשבה של זכות גם כשלא נראה לכאורה שום צד‬ ‫וצידוד לזכות‪ ,‬קרה במעונו של מרן הגאון רבי שמואל סלאנט זצ"ל‪,‬‬ ‫כשבאחד הימים הוכנס לחדרו יהודי פצוע וזב דם‪ .‬המלוים של אותו‬ ‫יהודי צעקו לרבי שמואל‪ ,‬רבנו‪ ,‬אלו הם מעשי ידו של פלוני‪ ,‬יראה‬ ‫רבנו כמה רוע יש לו כיצד הכה עד זוב דם את חברו זה‪ ,‬מבקשים‬ ‫אנו שרבנו יעכב ממנו את 'החלוקה' הקבועה עד שיעמוד לדין על‬ ‫מעשהו האכזרי!‬ ‫רבי שמואל אכן הראה רחמים על המראה של אותו יהודי‪ ,‬אך לא‬ ‫היה ניכר כלל סער בפניו‪ ,‬ומיד קרה למשמשו ואמר לו 'מהר ולך‬ ‫לביתו של אותו פלוני שמאשימים אותו במעשה זה‪ ,‬וראה מה‬ ‫שלומו?'‪......‬‬ ‫הנוכחים במקום התחילו להתרעם 'וכי לא רואה רבנו את מצבו‬ ‫של המוכה??? וכי רבנו לא מאמין לנו?‪ ...‬אולם רבי שמואל כלל‬ ‫לא התרשם‪ ,‬ואמר 'נמתין ונראה מה מצבו של אותו פלוני‪ ,‬והוסיף‪,‬‬ ‫מחוייב אני לבדוק את הטענות‪ ,‬וחוששני‪ ,‬כי מצבו של פלוני‬ ‫המואשם בהכאה‪ ,‬חמור יותר ממצבו של היהודי שהבאתם לפני‪...‬‬ ‫אני חושש שמצבו כה חמור עד שלא היה בכוחו לבא לפני‪'......‬‬ ‫המתינו כולם בדריכות לשמש שיחזור‪ ..‬וכשהוא חזר תיאר בפנים‬ ‫קודרות את מצבו של אותו פלוני בדיוק כפי שחשש רבי שמואל‪.‬‬ ‫התברר אכן כי אותו פלוני הוכה כמעט עד יצאת נשמתו‪ ,‬וניסה‬ ‫להתגונן מפני מתקיפיו‪ ,‬ולא היתה בו כל אשמה‪ ...‬ממשמעו זאת‬ ‫הנוכחים חפו פניהם על האשמה שניסו לגולל על יהודי חף מפשע‪,‬‬ ‫וכולם נדהמו מכח הראייה של רבי שמואל‪ ,‬שאף שהמראה שהיה‬ ‫המשך בעמוד ‪21‬‬

‫םישודק תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫‪19‬‬

‫המשך מעמוד ‪ | 1‬מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל‬ ‫של התשעים וחמשה‪ ,‬אך וודאי שגם יבקר מידי שבוע במשרד‬ ‫בו יש לו שותפות של אחוז אחד‪.‬‬ ‫בכניסתו למשרד‪ ,‬אחד מהשותפים מעיר לו‪' :‬תראה השולחן‬ ‫שלך עם אבק ולא מסודר‪ ,‬כדאי שתדאג לכיסא חדש'‪ ,‬מה הוא‬ ‫יענה לו? 'אין לי אפילו רגע אחד לחשוב על המשרד הלא מסודר‪,‬‬ ‫אני ממהר למשרד המקביל בו אני עושה הרבה‪ ,‬שם אני מרוויח‬ ‫פי תשעים וחמשה מהרווח שאתם נותנים לי כאן‪ ,‬לא מענין אותי‬ ‫כמעט מה קורה כאן‪.‬‬ ‫רואה החשבון הסכים לרעיון‪.‬‬ ‫אשאלך שאלה נוספת המשיך הרב שטיינמן‪:‬‬ ‫כמה אחוזים מהעולם אדם חי?‬ ‫"לא הבנתי את השאלה‪ ,‬מה הכוונה אחוזים מהעולם?" שאל‬ ‫האיש‪.‬‬ ‫העולם קיים ששת אלפי שנה‪ ,‬הבה נחשב כמה אחוזים מתוך‬ ‫ששת האלפים הללו אנו נמצאים כאן?‬ ‫"חשבון פשוט – שבעים או שמונים שנה‪ ,‬מתוך ששת אלפים‪.‬‬ ‫אלו אחוזים מועטים" השיב‪.‬‬ ‫עכשיו שמע נא יקירי‪ ,‬אני לומד תורה‪ .‬מי שלומד הוא שותף בכל‬ ‫העולם‪ ,‬בכל ששת אלפי השנים ובכל המפעל הגדול הענק הזה‪,‬‬ ‫ולכן‪ ,‬כיון שאני דואג לעצמי‪ ,‬ל'אחוזים' הטובים שלי בשותפות‬ ‫של העולם הגדול והענק‪ ,‬לא מענין אותי בכלל הרהיטים כאן‬ ‫במשרד‪ ,‬שאין לי בו כמעט כלום‪ ,‬אחוזים מזעריים‪ ,‬הביזנעס הוא‬ ‫בדברים אחרים‪ ,‬ומה אכפת לי הרהיטים שאתה מדבר עליהם!‬ ‫(ואת זה אמר בסערת רוח וקול חזק)‪.‬‬ ‫רואה החשבון שיחי' יצא מהבית מסוחרר‪.‬‬ ‫בדרכו למשרדים בתל אביב‪ ,‬התקשר למזכיר הממונה על היומן‬ ‫שלו‪ ,‬וביקש ממנו‪" :‬תבדוק‪ ,‬האם יש לי כמה שעות בשבועות‬ ‫הבאים‪ ,‬בשביל עצמי?"‬ ‫ה'מזכיר' עיין ביומן ולא מצא "עד סוף הרבעון‪ ,‬הימים עמוסים‬ ‫ב'פגישות עסקים' עם 'לקוחות' אין שעות פנויות"‪ ,‬היהודי שהיה‬ ‫נסער מדבריו של רב אהרן‪-‬ליב‪ ,‬צרח לתוך השפופרת‪" :‬אני לא‬ ‫עובד אצלך‪ ,‬ואני מבקש ממך בתקיפות שתסדר לי שעה וחצי‬ ‫פנויה מידי יום לעצמי‪ ,‬מה זה שלא השארתם לי לעצמי כלום"‪.‬‬ ‫המזכיר שנבהל מהצעקות‪ ,‬לא הבין מה קרה‪ ,‬והחל מיד בדילול‬ ‫כמות הפגישות המיועדות לחודשים הבאים‪ .‬הוא דחה כמה‬ ‫מהם והודיע על ביטול כמה מהם‪.‬‬ ‫מהבוקר שלמחרת 'רואה החשבון' שיחי' פנה מידי יום – לקביעת‬ ‫"עיתים לתורה" ותוך זמן קצר גם ארגן בעצמו שיעור מסודר‬ ‫ורגוע ללימוד גמרא במתינות ובהבנה (בסיוע 'מאורות הדף‬ ‫היומי')‪ ,‬ועד היום הזה הוא 'קובע עיתים לתורה'‪.‬‬

‫מי צריך להשתנות?‬

‫תושב חו"ל‪ ,‬עלה לארץ ישראל ונכנס לבית רבו משכבר הימים‪,‬‬ ‫ מרן הגראי"ל‪ .‬הוא ביקש להתייעץ ולהתברך‪ .‬לפני שיצא נפלט‬‫מפיו משפט מרחשי ליבו "רבי‪ ,‬הייתי כאן בבית לפני ‪ 30‬שנה‬ ‫וכלום לא השתנה"‪.‬‬ ‫הרב אחז ביד תלמידו לא עזבה‪ ,‬ואמר לו בחום‪" :‬וכי הבית צריך‬ ‫להשתנות?! האדם צריך להשתנות"‪.‬‬ ‫חלפו על ראשו של התלמיד כבר יותר ממחצית משנות חייו‪,‬‬ ‫והמשפט הזה הועיל לו רבות למחצית השניה של החיים‪.‬‬

‫הבית שלי הכי יפה‬ ‫י"ב חשון תשע"ז‪ .‬רב אהרן‪-‬ליב בשלהי ימיו‪ ,‬זקן ושבע‪.‬‬ ‫אבר ממקורביו נכנס ביחד עם שתי בנותיו הקטנות‪ .‬לפני שיצא‬ ‫מחדרו‪ ,‬סיפר כי בתו שאלה אותו‪" :‬מדוע הבית פה כל כך פשוט?"‬ ‫ומה ענית לה?‬ ‫השבתי לה "כי אצל ראש הישיבה הבית אינו העיקר"‪ ,‬והיא‬ ‫שאלה לעומתי "אז למה אצלנו כן הבית העיקר?‪"...‬‬ ‫ומה ענית לה? – ס'איז אגוטע קשיא‪"...‬‬ ‫הוא לא ענה‪.‬‬ ‫ואז נשאל‪ :‬האם באמת יש לך בית יפה?‬ ‫"יותר יפה מהבית כאן‪"...‬‬ ‫רב אהרן‪-‬ליב הגיב בנחרצות‪ ,‬לא הסכים בשום אופן למילים‬ ‫"יותר יפה מהבית כאן"‪ ,‬והכריז בנעימות תקיפה‪" :‬הבית שלי הכי‬ ‫יפה!" (אח"כ שיבח בפני האב את הבנתה של הילדה)‪.‬‬ ‫בהזדמנות אמר לפלוני‪ ,‬בפשטות מוחלטת‪" :‬יש לי בית יותר יפה‬ ‫מבוש נשיא ארצות הברית!"‬

‫"הייתי רוקד משמחה"‬ ‫אחד העסקנים סיפר לרב אהרן‪-‬ליב "יש לי ידיעה מכלי ראשון‪,‬‬ ‫כי פלוני מחברי הממשלה שביקר כאן בבית לאחרונה‪ ,‬יצא ואמר‬ ‫כי הוא משתומם מהבית הפשוט שראה לפניו "וכי זה בית של‬ ‫מנהיג?!" – תמה "עם צבע ישן וקיר דהוי"‪.‬‬ ‫רב אהרן‪-‬ליב הגיב‪:‬‬ ‫בית פשוט?! אם הייתי יודע שכזה בית יש לי בעולם האמת‪ ,‬הייתי‬ ‫רוקד משמחה‪.‬‬

‫מנהל חברת 'נירלייט'‬ ‫משלחת בעלי עסקים נכנסו לברכה‪ ,‬ביניהם היה גם מנכ"ל חברת‬ ‫נירלייט (חברה לייצור צבעים)‪.‬‬ ‫המנכ"ל ניסה את מזלו‪ ,‬והציע לרב "אני אצבע את הבית של‬ ‫הרב חינם אין כסף‪ ,‬אינני מעונין בשותפים אני לבד אצבע את‬ ‫הבית"‪.‬‬ ‫הרב סירב נחרצות‪" :‬גם אני לא מעוניין בשותפים‪ "...‬אמר‪.‬‬

‫י"ד סיון תש"ע‪ .‬תלמיד ה'ישיבה הקטנה' פוניבז' לשעבר כיום‬

‫‪20‬‬

‫םישודק תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫(מתוך הספר 'חכימא דיהודאי')‬

‫המשך מעמוד ‪ | 2‬הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א‬ ‫הגרי"ז מבריסק זצ"ל‪ .‬מובן שהיו שם כל גדולי ירושלים‪ ,‬וגדולי ראשי‬ ‫הישיבות‪ .‬נהרו פני אחד הנוכחים ואמר‪ :‬אה‪ ,‬אזא חשוב'ער ברית!‬ ‫הקפיד מרן זצ"ל ואמר‪ :‬מעשה במלמד שחלם שזכה בעושרו של‬ ‫ברודצקי‪ .‬הגביר האדיר של רוסיה‪ .‬קם ואמר לאשתו בשמחה‪:‬‬ ‫היודעת את‪ ,‬זכינו בעשרו של ברודצקי!‬ ‫משראה שאינה מתלהבת‪ ,‬אמר לה‪ :‬האמת‪ ,‬שאני עשיר יותר ממנו‪.‬‬ ‫כי הוא‪ ,‬יש לו רק את עושרו של ברודצקי ותו לא‪ .‬אבל אני ברודצקי‪,‬‬ ‫און נאך א מלמד דערצו‪ .‬ובנוסף‪ ,‬אני גם מלמד‪...‬‬ ‫צחוק‪ .‬מה יתן ומה יוסף ה'מלמד' לברודצקי!‬

‫כך‪ ,‬ברית המילה שנכרתו עליה י"ג בריתות‪ ,‬ואמרו עליה שאלמלא‬ ‫היא לא נתקיימו שמים וארץ‪ ,‬כלום יעלה ויוסף אם יהיה הרך הנימול‬ ‫נכד לבריסקער רב‪ ,‬ואם הסנדק יהיה פלוני ואת הברכות יאמר‬ ‫אלמוני!?‪..‬‬ ‫הוא הדין לענייננו‪ .‬חז"ל לומדים מהכנסת האורחים של אברהם‬ ‫אבינו עליו השלום שגדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה‪,‬‬ ‫היש לנו מושג בזה‪ .‬ולא מפני יחוסם‪ ,‬הן כערבים נדמו לו‪ .‬ומה יוסף‬ ‫מי הוא האורח‪ ,‬אם תלמיד חכם או עם הארץ!‪...‬‬ ‫(לקט מתוך 'הגדה של פסח' ויגד משה)‬

‫המשך מעמוד ‪ | 3‬הגה"צ רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א‬ ‫מומחה הבין בעלי שהוא לקה בהתקף לב חמור‪ ,‬ושעליו לסור תכף‬ ‫ומיד לבית החולים לניתוח דחוף להצלת לבו המפרפר‪ .‬מיד עצרנו‬ ‫מונית חולפת‪ ,‬והאצנו בנהג לדהור לבית החולים‪ ,‬תוך שאנו מסבירים‬ ‫לו את המצב הדחוף‪ ,‬ומבטיחים לשלם את שכרו לאחר השבת‪ ,‬כי‬ ‫מחמת קודשת השבת לא היה כסף בידינו‪ ...‬ומאז השתנו בבת אחת‬ ‫כל חיינו‪ ,‬כשאנו חולקים את עשרת החודשים האחרונים לחיי בעלי‬ ‫ז"ל בין הבית לבית החולים‪ ,‬וחוזר חלילה‪ ,‬הוא עבר מאז עוד כמה‬ ‫ארועי לב קשים – סיימה האלמנה את סיפורה הכואב‪.‬‬ ‫האשה החרדית שישבה מן הצד ושמעה את הסיפור לא האמינה‬ ‫למשמע אוזנה! היא ניגשה בהתרגשות גדולה והתקדמה אל מקום‬

‫האלמנה האבלה‪ ,‬ונפלה על צואריה כשכולה נרגשת וסוערת‪,‬‬ ‫בהשתתפות כנה בצערה הגדול! לאחר שנרגעה מעט וניחמה את‬ ‫רופאה‪ ,‬ביקשה את מחילתה מקרב לב‪ ,‬על מה שהרחיקוה מביתם‬ ‫בתקופה האחרונה‪ .‬בלב מלא בושה וצער סיפרה לפניה דברים‬ ‫כהוויתם‪ ,‬שראתה אותם בדיוק באותה נסיעה של פיקוח נפש הדוחה‬ ‫את השבת‪ ,‬כנלמד מהפסוק (יח‪ ,‬ה)‪" :‬אשר יעשה אותם האדם וחי‬ ‫בהם – ולא שימות בהם" (יומא פה‪ ,):‬והתנצלה בפניה בלב שלם על‬ ‫שדנה אותם לכף חובה! מאז שבה האלמנה לביתם‪ ,‬בשמירה שלמה‬ ‫והדוקה של כל מצוות התורה כל ימיה לטובה‪.‬‬ ‫(מתוך 'טיב המעשיות')‬

‫המשך מעמוד ‪ | 19‬הרב בנימין בירנצוויג‬ ‫לפניו אמר כולו 'חובה' על אותו פלוני‪ ,‬הוא מיד חיפש צד זכות‬ ‫שהתברר כאמת לאמיתה‪.‬‬ ‫בכל המצבים‪ ,‬גם כשנראה הדבר כרחוק‪ ....‬תמיד יש לנסות למצוא‬ ‫צד זכות על כל אדם! הוי דן את 'כל האדם' לכף זכות!‬

‫היה בית כנסת בבני ברק שסבל מתופעה לא רצויה‪ :‬אנשים הוציאו‬ ‫ספרים מבית המדרש בלי רשות‪ ,‬ולא מיהרו להשיבם‪ ,‬דבר שהפריע‬ ‫מאוד ללומדי בית המדרש‪.‬‬ ‫יום אחד באמצע שיעור דף היומי שנמסר בבית הכנסת‪ ,‬והנה נכנס‬ ‫אברך צעיר‪ ,‬מניח ספר על השולחן הקרוב לכניסה וממהר לצאת‪.‬‬ ‫המגיד שיעור עוצר אותו ושואל‪ :‬״זה שלנו?״ והאברך משיב ״כן״‪.‬‬ ‫״מי הוציא את הספר?״ ממשיך המגיד שיעור ושואל‪.‬‬ ‫״אני״‪ ,‬משיב האברך‪.‬‬ ‫״מדוע אתה מוציא ספרים?״ החל המגיד שיעור להוכיח את האברך‪.‬‬ ‫"כדי לזכות את הרבים"‪ ,‬השיב הלה תשובה בלתי צפויה לחלוטין‪....‬‬ ‫וכך מספר האברך בעל המעשה‪:‬‬ ‫זכיתי בס״ד להוציא ספר בשם ״לחיות כהלכה״‪ ,‬ואני משתדל להפיץ‬

‫אותו בין היתר דרך תרומה לבתי כנסת‪ .‬פעם בעת חלוקת הספרים‬ ‫נכנסתי לבית הכנסת באמצע שיעור‪ ,‬וכמובן שהשתדלתי לא‬ ‫להפריע לכן הנחתי הספר על השולחן הראשון ומיד פניתי לצאת‪.‬‬ ‫אבל אז המגיד שיעור שואל אותי לפני כולם‪ :‬״זה שלנו?״‬ ‫עניתי שכן‪ ,‬שהרי תרמתי את זה לבית הכנסת‪.‬‬ ‫והוא שואל‪ :‬״מי הוציא את זה?״ וכמובן שעניתי – אני‪ ,‬שהרי אני‬ ‫הדפסתי את הספר‪ ...‬לזיכוי הרבים ולא למטרת רווח‪.‬‬ ‫ואז הוא התחיל לומר לי בלשון תוכחה‪ :‬״למה אתה מוציא ספרים?״‬ ‫עמדתי נבוך‪ ,‬כי חשבתי שכוונתו שיש כבר כל כך הרבה ספרים‪,‬‬ ‫ולמה כל אחד מדפיס עוד ספרים‪ ...‬עד שמישהו ממשתתפי‬ ‫השיעור הציל את המצב והסביר בקול את אי ההבנה‪ ...‬והמגיד‬ ‫שיעור התנצל בפני‪.‬‬ ‫יש ללמוד מכאן מוסר השכל חשוב‪ ,‬שהרי זה קרה אפילו אחרי‬ ‫שהמגיד שיעור היה זהיר לשאול את כל השאלות שאפשר כדי‬ ‫להיות בטוח שאין פה מה‪ ‬ללמד לכף זכות‪ ,‬ונלמד מזה שגם כאשר‬ ‫מישהו הודה באשמה‪ ,‬עדיין שייך לדונו לכף זכות‪.‬‬ ‫לשליחת תגובות לכותב הטור הרה"ג רבי בנימין בירנצוייג‪,‬‬ ‫כתבו ל‪[email protected] :‬‬

‫םישודק תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫‪21‬‬

‫סיכום‬ ‫שבועי‬ ‫ב'דף יומי‬ ‫בהלכה'‬ ‫מהי מידת הבגד המחייבת בציצית לדעת הרמ"א?‬ ‫איסור תפירת בגד ציצית שנקרע בשפתו‬ ‫האם מותר ללמוד בספר פרטי ללא רשות בעליו?‬ ‫מידת הבגד המחייבת בציצית‬ ‫• לדעת השולחן ערוך‪ ,‬בגד בן ארבע כנפות שלא ניתן לכסות‬ ‫בו את ראשו ורוב גופו של יֶ לֶ ד ממוצע בן תשע‪ ,‬אינו חייב‬ ‫בציצית מדאורייתא‪ .‬ויש מהאחרונים שכתבו‪ ,‬כי מדדו שיעור‬ ‫זה ומצאו‪ ,‬שאורך הבגד צריך להיות לפחות אמה וחצי‪ .‬ורצוי‬ ‫שאורכו יהיה שתי אמות‪.‬‬ ‫• לדעת הרמ"א‪ ,‬גם בגד שניתן לכסות בו את ראשו ורוב גופו‬ ‫של ילד בן תשע‪ ,‬אינו חייב בציצית מדאורייתא‪ ,‬אלא כאשר‬ ‫על פי הנוהג המקובל במקום‪ ,‬נער ממוצע בן שלוש עשרה אינו‬ ‫מתבייש לצאת באקראי לרחוב‪ ,‬כאשר הוא לבוש בבגד זה‪,‬‬ ‫בגין מידתו הקטנה‪.‬‬ ‫תפירת בגד ציצית שנקרע‬ ‫• בגד ציצית שנחתך לשניִ ם‪ ,‬ושני החלקים עדיין חייבים‬ ‫בציצית‪ ,‬דהיינו שיש בגודלָ ם שיעור חיוב ציצית‪ ,‬וכן נותרו בכל‬ ‫אחד מהם ארבע כנפות כדין – אם איחו את חלקי הבגד‪ ,‬רצוי‬ ‫להסיר את החוטים ֵמאחד החלקים‪ ,‬ולקושרם מחדש‪.‬‬ ‫• בגד ציצית שנקרע בתוך הטווח של שלוש אצבעות משפת‬ ‫הבגד – אין לתופרו‪ .‬לשיטת רש"י – האיסור הוא מחשש‬ ‫שהתופר ישייר מעט מחוט התפירה‪ ,‬ויחשיבֹו כאחד מחוטי‬ ‫הציצית‪ .‬והאיסור הוא אף בקרע כלשהו‪ ,‬אך רק כשהתפירה‬ ‫לׁשמש כחוט ציצית‪ .‬ולשיטת רב עמרם‬ ‫נעשית בחוט הראוי ַ‬ ‫גאון – האיסור הוא משום שחתיכת בד שגודלּה פחות‬ ‫משלוש אצבעות אינּה נחשבת כבגד‪ ,‬ואף לאחר חיבורּה לבגד‬ ‫באמצעות תפירה; וחוטי ציצית הקשורים בּה‪ ,‬אינם נחשבים‬ ‫כקשורים לְ בֶ גֶ ד‪ .‬ואיסור התפירה הוא בכל חוט שהוא‪ ,‬אך רק‬ ‫בחתיכה שנקרעה לגמרי מהבגד‪.‬‬ ‫• בגד ציצית שנקרע בשפתו‪ ,‬בתוך הטווח של שלוש אצבעות‪,‬‬ ‫לכתחילה‪ ,‬ראוי להחמיר ככל שיטות הראשונים‪ ,‬ולתופרו‬

‫ובק ַרע בלבד‪,‬‬ ‫לׁשמש כחוט ציצית לבגד זה; ֶ‬ ‫בחוט שאינו ראוי ַ‬ ‫ולא בחתיכה שנקרעה לגמרי מהבגד‪ .‬אך בשעת הדחק‪ ,‬ניתן‬ ‫לתפור את הקרע בחוט הראוי לשמש כחוט ציצית‪.‬‬ ‫• במקרה של ספק בנוגע לתפירת בגד ציצית שנקרע בשפתו‪,‬‬ ‫רצוי לתפור בכנף הבגד חתיכת בד חלקה – ללא תפרים – שיש‬ ‫בשטחּה לכל הפחות שלוש על שלוש אצבעות‪ .‬ומנהג ישראל‬ ‫מקדמת דנא‪ ,‬לתפור בכל בגדי הציצית חתיכת בד כזו בכל‬ ‫ארבע הכנפות‪.‬‬ ‫הלכות שונות ֵמהלכות ציצית‬ ‫• בגד בן ארבע כנפות השייך לשותפים‪ ,‬חייב בציצית‪ .‬ואף אם‬ ‫אחד מהשותפים הוא אשה‪ ,‬או גוי‪ ,‬הפטורים ממצוַ ת ציצית –‬ ‫הבגד חייב בציצית‪ ,‬אך אין לברך על לבישתו‪.‬‬ ‫כׁשרים‪ ,‬אסור להסירם‬ ‫• בגד ציצית שקשורים בו חוטי ציצית ֵ‬ ‫לׁשמש עוד כבגד של מצוה‪,‬‬ ‫ממנו‪ .‬אולם‪ ,‬אם הבגד אינו מיועד ַ‬ ‫וכגון שהתבלה – מותר להסיר את החוטים‪ .‬וכמו כן‪ ,‬מותר‬ ‫להסיר חוטי ציצית מבגד ציצית‪ ,‬במטרה לקושרם בבגד ציצית‬ ‫אחר; אך אם ניתן להשיג חוטים אחרים עבור הבגד האחר‪ ,‬ראוי‬ ‫להחמיר ולא להסירם‪.‬‬ ‫שימוש בחפצי מצוה ללא רשות בעליהם‬ ‫• מותר להשתמש בטלית ובתפילין של חבירו ללא ידיעתו‪,‬‬ ‫משום שאנו מניחים כי כל אדם מתרצה בכך שיקיימו מצוה‬ ‫בחפציו‪ .‬והיתר זה‪ ,‬אמּור גם ביחס לחפצים השייכים לקטן‪.‬‬ ‫• אסור ללמוד בספר של חבירו ללא רשותו‪ .‬ויש מגדולי‬ ‫האחרונים שכתב‪ ,‬שבספר המונח בבית הכנסת‪ ,‬מותר ללמוד‬ ‫ללא בקשת רשות‪ ,‬כיון שהמביא ספר לבית הכנסת‪ ,‬מביאו על‬ ‫דעת כן‪.‬‬

‫‫העלון מופץ לזיכוי הרבים‪ ,‬אנא הימנעו מקריאה בשעת התפילה וקריאת התור ‬ה‬ ‫דרשו | רח' הקבלן ‪ 45‬ירושלים | ‪ | 02-5609000‬לשאלות ופניות בכל נושא‪[email protected] :‬‬