Data Loading...
סוציולוגיית המשפחה והחיברות Flipbook PDF
סוציולוגיית המשפחה והחיברות
120 Views
1 Downloads
FLIP PDF 462.7KB
מבחן בסוציולוגיה – משפחה וחיברות ()9.3 מיקוד תשפ"א לתלמידים של החומר לבחינה :
משפחה
חיברות
גישות תיאורטיות בחקר המשפחה
תאוריות בנוגע למשפחה:הגישה הפונקציונליסטית הפונקציות של המשפחה, גישת הקונפליקט
9-13,24-28
במה דומות משפחות בחברות שונות ,ובמה הן נבדלות זו מזו? מה מייחד את המשפחה הפוסט מודרנית?
סוגי משפחות וקרטריונים למיונם :אופן הקמת המשפחה,מספר בני זוג,דפוסי מגורים
32-33
מאפייני המשפחה הפוסט־מודרנית
118-119
מהן הסיבות לשיעור גבוה יחסית של גרושים
118-119
הגדרת המושג בעיה חברתית ,הגדרה סובייקטיבית ואובייקטיבית
142
הגדרת המושג ,חשיבות תהליך החברות לפרט ולחברה; זהות וזהויות משנה.
8-10
מיהו סוכן חיברות? סוכן חיברות ראשוני, משני
40-42
מהן הבעיות והדילמות של המשפחה בת זמננו? מהו תהליך החברות? סוכני חיברות
כיצד מתפתחת הזהות? גישות תאורטיות לחברות :אינטראקציה גישות לחקר תרבויות סימבולית ,פונקציונליסטית. תיאורית "האני במראה" של קולי
29-33 29-33
במה נבדלים תהליכי החברות בתוך החברה ובמה הם נבדלים בין החברות השונות
תאוריית האקולוגיה האנושית:ארבעת הסביבות -מיקרו מסו אקסו מאקרו
107-110
מין ומגדר
חיברות מגדרית (לתפקידי מין)
112-115
המושגים – מין מגדר מינניות (סקסיזם)
חזרה למבחן - סיכום – משפחה
פרק ראשון :תאוריות בנוגע לנושא המשפחה הגישה הפונקציונליסטית (הפונקציות של המשפחה) ,גישת הקונפליקט מבוא -גישות תאורטיות בנוגע לחקר המשפחה תאוריה בסוציולוגיה :מערכת הנחות והשערות שניתנות כהסבר לתופעות חברתיות. לפי השקפה עולמית ,ניתנת גישה תאורטית. גישת מיקרו -ניתוח המציאות תוך התבוננות על הפרטים ועל היחידות החברתיות הקטנות. גישת מאקרו -ניתוח המציאות תוך התבוננות על קבוצות גדולות ויחידות שלמות מאורגנות. דוגמה לכך יכולה להיות כי בתוך גישת המאקרו ישנה גישת הפונקציונליזם וגישת הקונפליקט. הגישה הפונקציונליסטית -הפונקציות של המשפחה : הגישה הפונקציונליסטית טוענת שהחברה היא כמו יצור חי המורכב ממס׳ חלקים שאף אחד מהם אינו מיותר בשמירה על החברה וקיומה .לכל חלק ישנו תפקיד מהותי וחשוב. הגישה רואה בחברה מסודרת המורכבת מחלקים שונים שפועלים יחד ותורמים ליציבות החברה (כמו האיברים השונים בגוף האדם) .לכל חלק ישנה תרומה מהותית להמשך הקיום של החברה והישרדותה לכן כל חלק הינו פונקציונליסטי להמשכיות קיום החברה ונמדד על פי מידת התרומה ויעילותו .שאיפת החברה היא הגעה להרמוניה מוחלטת בין כל חלקי החברה -מה שהיה ימשיך ולא ישתנה .בכל חברה ישנן פונקציות גלויות וסמויות. ניתן לדמות את החברה לגוף האדם הפועל כמערכת פונקציונליסטית. החברה ,על פיה ,היא מערכת שכל חלק בה חשוב לתפקוד מלא של החברה וללא אותו חלק החברה תקרוס. מושגי הגישה הפונקציונליסטית :פונקציה ,אוניברסליים תרבותיים ,דיס פונקציה ,יציבות ,הרמוניה, פונקציה גלויה/סמויה ,שימור המצב הקיים.
-
פונקציה = מרכיב התורם למערכת תוך סיוע לשמירה על הסדר החברתי והחוק .אדם השומר על החוק הוא פונקציונלי למערכת.
-
דיספונקציה = מרכיב המשבש את המערכת -הפרת חוק הפוגעת בחברה משבשת את המערכת .אדם המפר חוק הוא דיספונקציונלי למערכת.
-
הרמוניה = התאמה בין כל חלקי המערכת .ההרמוניה נוצרת בהסכמה בין כל חברי התרבות על מרכיב מסוים .היא מסייעת לשמירה על החברה -למשל ,הנורמה :חציית מעבר חצייה באור ירוק מחייבת הסכמה של כל משתתפי הסיטואציה.
-
פונקציות גלויות = תוצאות מכוונות של המבנה בסדר החברתי -סדר פסח :ציון יציאת מצרים. פונקציות סמויות = תוצאות לא מכוונות של המבנה בסדר החברתי -סדר פסח :ליכוד המשפחה.
למשפחה יש מס' גישות תאורטיות לחקירתה .אחת מהן הינה הגישה הפונקציונליסטית .גישה זו עוסקת בפונקציות וטוענת כי למשפחה יש פונקציות רבות .הגדרת המשפחה -מזוהה על ידי אנשים בקשר דמי בדרך כלל בנישואין או באימוצים ויחסי קרבה ותלות .ניתן להגדיר גם את המשפחה על פי הגישה הפונקציונליסטית .בהקשר הפונקציונליסטי ,היא בעלת תפקיד מהותי לסדר החברתי. התפיסה לפי התאוריה הפונקציונליסטית למשפחה היא : •
המשפחה -מוסד חברתי ראשון המתווך בין הפרט לחברה כאוניברסל תרבותי המארגן ביעילות את המשכיות החברה ,יחסי המין ותהליכי החיברות. א .המשפחה שומרת על המשכיות החברה :בהולדת ילדים ושמירה על הגנתם במסגרת המשפחתית. ב .המשפחה מסדירה יחסים מיניים במסגרת הממוסדת של המשפחה ,ובכך מונעת מחלות הריונות לא רצויות. ג .כקבוצה היא מעניקה תמיכה רגשית וחומרית – בעזרת מילוי צרכים אינסטרומנטליים ואקספרסיביים עבור הפרטים בחברה ,היא מגנה על ילדים חסרי ישע ומספקת את צורכיהם (שאינם יכולים לספק לעצמם). ד .המשפחה הינו מוסד חברתי שמעביר ערכים ,נורמות ,שפה ,תפקידים ועמדות ,שומר על הסדר החברתי בתרומה לו .יתרה מזאת ,הוא מוסד המסייע להשגת מטרות בתהליך החיברות :בין המטרות -לפקח חברתית ,להעביר מדור לדור את התרבות ,לשבץ את הפרט תוך הבהרת מקומו בחברה. ה .המשפחה קובעת את סטטוס הילדים -נקודת הזינוק נקבעת על פי מצבם החברתי - כלכלי של ההורים.
ו.
המשפחה היא קבוצה שממלאת תפקיד סוכן חיברות ראשוני.
ז .היא גם מתווכת בין הפרט לחברה ומקנה זהות על כל היבטיה. המשפחה פונקציונליסטית לחברה – חיונית :בחברה מודרנית למשפחה ישנן פונקציות נוספות ומבוצעים על ידי ארגונים נוספים -חינוך ,טיפול בחולים וקשישים ,סיוע כלכלי. (תפקידים שמהווים את נחלתה של המשפחה כיום). לכן ,על פי הגישה הפונקציונליסטית ,למשפחה ישנה חשיבות. ישנה ביקורת על התאוריה הפונקציונלית ותפיסותיה על המשפחה -התאוריה מתעלמת מדיס פונקציות שמקורן קיים במשפחה כמו אלימות ,ניצול נשי ,הזנחת וניצול ילדים (על ידי שליחתם למטרת פרנוס המשפחה) או קשישים – תופעות חברתיות אלו היו עשויות להיעלם ומתרחשות בחלק מן מוסדות המשפחה .הן אינן תורמות ליציבות החברתית בחברה.
נוסף על כך ,בתהליכי החיברות מונצח גם אי שוויון מגדרי במשפחה .כמו כן ,בגישה הפונקציונליסטית ניתן להסיק כי לא רק המשפחה מקנה חינוך ,הלוואות ,הסדרת יחסי מין אלא שאפשר להקנות את הדברים הללו באמצעות דרכים חלופיות .לכן אלו לא בהכרח מהווים את תפקידי המשפחה .גישה זו מתקשה להסביר את שינויי מוסד המשפחה כיוון שמתנגדת לשינויים שפוגעים ביציבותה של החברה כמו דגמים חדשים של משפחות שמביאות ילדים לעולם שלא במסגרת המשפחתית.
גישת הקונפליקט -היא גישה נוספת בחקר המשפחה. גישה נוספת שחוקרת את מוסד המשפחה הינה גישת הקונפליקט .לגישת הקונפליקט טענה עיקרית. הגישה דנה בקונפליקט בין הרצון להנציח את הקיים מול הרצון לשנות אותו. מושגים מרכזיים בגישת הקונפליקט -מאבק ,זירת קרב ,נדירות המשאבים ,הפיכת הקערה ,אי שוויון חברתי. ניתן להבחין בזאת משתי נקודות מבט : מנקודת מבטה של החברה ,למשפחה ישנו תפקיד מרכזי בהמשכיות החברה – המשפחה מהווה סוכן להעברת התרבות מדור לדור בחיברות .היציבות החברתית נשמרת בהעברת המאפיינים התרבותיים. מנקודת מבטו של הפרט ,המשפחה מהווה קבוצה ראשונית שמיישמת את צורכי הפרט -בין אם מדובר בצרכים חומריים או רגשיים (אקספרסיביים/אינסטרומנטליים). גישה זו רואה את החברה כזירת קרב של מאבקי כוח – על פי הגישה בזירה זו יש קבוצות בעלות אינטרסים מנוגדים שנאבקות ומתחרות על שליטה שנעשית במשאבי החברה היקרים והמוגבלים מבחינות חברתיות ,כלכליות ופוליטיות. החברה היא אי שוויונית ועל כן מתמידה להציג באופן מסוים את הפער בין הקבוצות ואינה מסוגלת בגדר המציאות המתקיימת לספק את כל המשאבים לכולם .כל קבוצה מנסה להגדיל את חלקה ונוצרים שני צדדים -בעלי הכוח :יעשו הכול כדי לשמור על יתרונם היחסי למען שמירת מעמדם הגבוה ועל כוחם .בעלי השליטה תמיד מציגים את האינטרסים כאידיאולוגיה מתאימה וככלל לשימור מעמדם העליון .המקופחים (חסרי הכוח) ,לעומת זאת ,ייאבקו וינסו ליצור ולהוביל שינוי לשם חיזוק מעמדם – ליצירת שוויון וצדק חברתי בין הכלל. על פי הגישה הקונפליקטואלית ,המשפחה נתפסת כמו שדה קרב בעלי אינטרסים שונים ומנוגדים. לדוגמה :בין הורים לילדים .היא מבוססת על יחסי תלות בין האישה והילדים לאב המפרנס או בין הילדים להורים -הילדים תלויים בהורים מבחינה פיזית ,נפשית וכלכלית. שליטת הגבר במשפחה הממוצעת מושרשת בהיסטוריה ומקובל שהאישה תקבל את מקומה לאחר הגבר ,כלומר ,היא משנית לו .במשפחה ישנם יחסים אי שוויוניים גם במטלות הבית הנשיות -לדוגמה בטיפול בילדים ,ניקיון ובבישול .דוגמה נוספת להנצחת אי השוויון הדו-מיני היא :נשים משנות את שם משפחתן לזה של הבעל (בין הצעירים למבוגרים). נוסף על כך ,המשפחה תורמת לאי השוויון המעמדי באמצעות נישואין אנדוגמיים (אנשים המתחתנים עם הדומים להם מבחינת הקטגוריה החברתית אליה שייכים) .שינויי המשפחה נוצרים כתוצאה מהמאבקים על משאבי הכוח והכסף.
ממצאים לגבי האחריות הכלכלית בבית -ניתן לדמות זאת למדידת תפקידי הבית במאזניים ,שבכל צד יושב ״אחראי״ אחר בתפקיד המגדרי -אישה או שמא גבר.
-
אצל מי שני ההורים עובדים? (הרוב)
-
האם למי שמרוויח יוצא יש יותר זכויות בבית? (קשר בין קבלת זכויות לרווחה הכלכלית של אחד מן בני הזוג) .על פניו לא ,אבל בהמשך נראה שיש יותר חובות לאחד מבני הזוג.
-
מהו הקשר בין הרכב שבו הילדים שכבר נוהגים (לוקחים לבילוי) ,לסמל ,סטטוס או לסמכות פטריכאלית?
לכל השאלות הללו אנחנו יכולים לנסות ולהציע תשובות שכולן קשורות לאותו נושא הנובע מאי השוויון המעמדי בקרב גברים ונשים. -
גברים ונשים באותו התפקיד לא מרוויחים אותו הדבר ,ויש לכך השלכה משמעותית על המשאבים הכלכליים של הבית ואף על קבלת החלטות בנושאים הללו. גם אם נבדוק את צד ההתמודדות עם אמא נוכל לראות כי הוא קל יותר מאשר מול אבא ברמת הסמכות .על פניו יש מגוון חוקים שנועדו לסייע לנשים לצאת לעבוד ולהשוות את תנאיהן לגברים אבל בפועל ישנה "תקרת זכוכית" אשר מונעת מהן לקבל שוויון אמיתי ולכן גם אישה שנמצאת באותו התפקיד בדיוק כמו הגבר עלולה להרוויח פחות ממה שגבר מרוויח = אין כאן שוויון אמיתי. בדיוק כמו במשפחה :אמנם שני ההורים עובדים ,אבל לכל אחד מהם יש חובות שונים .מה שקורה במצב זה הוא שלאמא יש בדרך כלל יותר חובות ,כי העבודה של האבא חשובה ומשמעותית יותר ,וגם מכניסה יותר כסף הביתה.
-
הרכב מהווה סמל סטטוס .לרוב לוקחים את ההרכב של אמא כי הוא יותר ישן ופחות יוקרתי, מה שמעיד על המעמד שלה לעומת הרכב של האבא שהוא הרבה פעמים מהעבודה ,חדש ויקר יותר מה שמעיד גם על המעמד שלו בהתאמה.
ממצאים נוספים לגבי תפעול הבית מראים תוצאות שונות .כל בית נבחן לחוד.
-
אצל כמה מכם מרבית התפקידים נמצאים באחריותה של האמא? (לרוב זו תהיה האמא שתבשל עם ילדיה) ,אצל האבא?
-
האם יש חלוקה שוויונית?
-
האם האישה אחראית על רוב תפעול הבית וגם עובדת מחוץ לבית במשמרת שנייה?
-
כמה מכם אחראים על חלק מהתפקידים המופיעים בקטגוריה הזו?
-
אילו קונפליקטים באים לידי ביטוי בתחום המשימות הזה? ומדוע?
תשובות המוצעות הן כי קבוצות התפקידים ההלו מייצגת קונפליקט ואי שוויון הן בין בני זוג והן בין הורים לילדים על רקע חלוקת התפקידים ומידת התרומה לתפקוד המשפחתי. בעשורים האחרונים ,מאז המהפכות הפמיניסטיות וכניסת נשים לשוק העבודה ,המצב שנוצר הוא שבמקום שוויון אמיתי בזכויות ובחובות ,אימהות רבות לוקחות על עצמן את תפקיד תפעולי הבית ,כך מקובל ונהוג .אמנם יש בתים שבהם הגברים לוקחים חלק מהתפקידים ,או שאפילו עושים אאוטסורסינג ולוקחים עזרה (מעוזרת בית) .אבל בשורה התחתונה ,ברוב הבתים מי שנתפס כאחראי ומנהל את התחום הוא האמא – היא צריכה לחפש עוזרת בית ,להזמין ולנהל אותה.
קונפליקט נוסף המחזק את אי השוויון בחלוקת המשאבים הוא בין ההורים לילדים אשר ההורים מצפים שילדיהם ייקחו חלק במשימות הקשורות לתפעול הבית ,במיוחד לאור הדרישות והציפיות שיש לילדים מהוריהם מהצד השני (תן וקח) .ילדים מצפים שיתנו להם ללא כלל תמורה. תפעול וטיפול במשפחה בתרומה הוא דבר שנמצאו אליו ממצאים כלליים במשפחה .התחומים שבהם הם עוסקים :שגרת אחרי ביה"ס ,חטיפים ,ש.ב ,זמן פנוי או חופשי ,ארוחת ערב בצד ניקוי כלים, הכנה ליום המחר (מה שמים מבחינת ציוד ובגדים?). נמצאו גם ממצאים על זכויות וחובות הילדים בניקיון הבית ,לדוג'.
-
כמה מהבנות שומרות על האחים? כמה בנים?
-
כמה בנות מוציאות את הזבל? לעומת זאת ,כמה בנים? לגבי שטיפת כלים וניקיונות?
-
האם יש הבדלים בין בנים לבנות בתפקידים שיש לכם בבית או בין הזכויות של אחים צעירים ובוגרים ומהם? בדמי כיס או בזכויות נוספות?
-
אילו משאבים יש בביתכם שיכולים להיווצר עליהם קונפליקטים בין אחים?
המענה על השאלות הוא שלרוב ,שמירה על אחים צעירים וניקיונות הם תפקידי בנות יותר מאשר של בנים -אלו נדרשים לעזרה פיזית יותר תוך שימור טהור של תפיסות מגדריות. לאחים גדולים יש מטבע הדברים יותר זכויות לעומת אחים קטנים ,אך גם יותר חובות. המשאבים העיקריים הם :זמן ותשומת לב של ההורים ,אשר ניתנים בהתאם למעמד כביכול של האחים ,כמובן הכסף של ההורים הוא משאב עיקרי ,ומעניין לראות האם יש הבדל בחלוקת המשאבים הללו בין הילדים בעידן שלנו ?. הקשר נוסף לאי השוויון במעמדו בא לידי ביטוי בנישואים אנדוגמיים -אשר על פיו החברה מעודדת נישואים באותו מעמד חברתי למען שמירה על הסדר החברתי. אי השוויון המעמדי :מונצח באמצעות מנגנון ההצבה החברתית שמעניקה המשפחה -ההטפה לנישואין אנדוגמיים משמרת ומחזקת את הקיטוב .דוגמה לכך היא עשירים ובעלי מעמד המתחתנים עם בני מינם ולהפך כמו שמשפחת מלוכה מתחתנת עם משפחת מלוכה. את הנושא הזה קצת יותר קשה להמחיש ,לכן רק נציין שהמשפחה מנציחה את אי השוויון המעמדי - עניים מתחתנים עם עניים ומעמד ביניים עם עצמם ,ערבים עם ערבים .עדיין יש עדות שונות בישראל המתחתנות בתוך עצמן וכדומה. באמצעות נישואים אנדוגמיים ,נשמרים המעמדות החברתיים ובדרך זו המשפחה גם תורמת לשימור והנצחת אי השוויון בחברה. הסבר המשפחה על פי גישת הקונפליקט בהשוואה לפונקציונליסטית :גם בהקשר המשפחתי לכל גישה ניתן הסבר שונה למשפחה. אם נשווה בין הסבר המשפחה על פי הגישות השונות ,בגישה הפונקציונליסטית בודקים את התועלת של המשפחה בחברה בעוד ובגישת הקונפליקט נחקרת תרומת המשפחה להנצחה של אי השוויון החברתי בין גברים לנשים. בדומה בין שתי הגישות ,על פי קריטריון נוסף של תפקיד המשפחה בחברה גם הגישה הפונקציונליסטית וגם הקונפליקט טוענות כי למשפחה תפקיד מרכזי בחברה.
משפחה על פי גישת הקונפליקט -לפי גישה זו המשפחה מהווה ״מיקרו קוסמוס״ -מראה קטנה של החברה שמבוססת על יחסי כוח המתקיימים בחברה ברמת המקרו ובאים לידי ביטוי בקונפליקטים במשפחה בין המינים ,הדורות והאחים. לאורך ההיסטוריה ,לגברים יש יתרון ושליטה על משאבים והם משתדלים להנציח את עליונותם ביחס לנשים. על פי גישת הקונפליקט ,המשפחה מבוססת גם על יחסי תלות (כמו שאישה וילידה תלויים באב המפרנס והילדים בהוריהם כלכלית מה שיוכל להוביל לתלות פיזית ונפשית). המשפחה משרתת את האינסטרסים של בעלי הכוח בחברה :ההון ,הדעה והמאה ובכך תורמת לשימורו ויציבותו של המבנה הקפיטליסטי. כיום ,נשים רבות הן מקדמות קריירה ועובדות ובו בזמן מגדלות את הילדים ,מבשלות ומנקות. (מנציחה :מהמילה נצח -כלומר שומרת שסדר מגדרי יישאר כל הזמן). הקונפליקט המגדרי בא לידי ביטוי בתפקידים שונים של האב והאם או הבן והבת בחלוקת הכוח ביניהם. במרבית המשפחות עדיין מתקיים מבנה סמכות פטריארכלי. באמצעות תהליכי החיברות הכוללים את חלוקת התפקידים המסורתית בין המינים ואי שוויון יחסי בסמכות במשפחה ,היא משכפלת ומנציחה את העליונות של הגברים בחברה וגם את אי השוויון המגדרי מה שממקם את הנשים ביוקרת סטטוס נמוכה יותר משל הגברים תוך שלילת זכויות. מהגיל הקטן ,הרך ,לבנות מובא הצבע האדום ולבנים הצבע הכחול בכל מיני אופנים – חפצים למשל, ומובהר כי לבנים התפקיד בעבודה ולבנות התפקיד בבית .עבודת נשים אינה נחשבת לעיקרית אלא מהווה מעין שסתום ביטחון. -
״המשמרת השנייה״ (הנשים כאחראיות העיקריות) :כפל תפקידים – הן כפולות בתפקידיהן הן בניהול משק הבית והן בגידול ילדים -אחריותן על הבית והילדים במקביל להשתלבות בשוק העבודה.
-
״תקרת הזכוכית״ -נשים מיוצגות כהלכה במגזר העסקי ובתפקידים בכירים ,אך כשבודקים לעומק מגלים שהייצוג איננו שווה ולרוב הן מרוויחות פחות מגברים באותו תפקיד.
החברה לא ממש מעוניינת בקידומן של נשים בתחום התעסוקתי .לכן היא לא נרתמת לסייע לנשים עובדות ,או לשנות את התפיסה המגדרית שיוצרת את התופעות הבאות : •
קונפליקט בין דורי -בין הורים לילדים : הקונפליקט קשור ביחסי כוחות וסמכות -הילדים מרגישים שווים להוריהם ודורשים מהם שוויון מלא בקבלת ההחלטות ,יש להם דרישות רבות מהוריהם והם אינם מכבדים מספיק את כוח ההחלטה של ההורה/את עבודתו הקשה .דוגמה לכך -האם מנסה לתקשר עם הילד ומורידה לו את האוזנייה והילד מתעקש על אי הורדת האוזנייה .דוגמה נוספת היא כי במשפחה הכוללת מתבגרים נוצרים מתחים סביב נושא העצמאות והגדרת הזהות המגדרית ,ישנו ניגוד באינטרסים של הילד וההורה -רמת צריכה וסיפוק מיידי גבוהות לעומת דחיית סיפוקים וחסכנות .ישנה גם סתירה במסרים שהחברה מעבירה לפרטים שבה :תקשורת ההמונים
פרסומות מעודדת צריכה ומצד שני ישנה ציפייה בקרב המשפחה לחינוך הילדים לדחיית סיפוק מידי ולחיסכון. •
קונפליקט מעמדי שנעשה בין אחים (בנים /בנות) בקרב פיזי בין השניים במשפחה :יכול להתרחש על רקע מקומם ומעמדם ,או אי שוויון בזכויות וחלוקת החובות.
לסיכום : *גישת הקונפליקט רואה במשפחה כזירה של מאבקים :בין נשים לגברים מבחינה מגדרית ,בין הורים לילדים מבחינה בין דורית ובין אחים מבחינה מעמדית. *עיקרי הגישה :המשפחה כמנציחה את אי השוויון המגדרי ,תלות האישה בגבר המפרנס והיווצרות של תפקידים מגדריים. *המשפחה על פיה מנציחה גם את אי השוויון המעמדי – התחתנות אנשים עם הדומים להם מאותה קטגוריה חברתית ,עם אותה מערכת ערכים מוביל לאי השוויון חברתי שנשמר במסורת התפקידים החברתיים. האם חשבתם שהכל זה רק בתיאוריה? לגישה של הקונפליקט ,כמו גישות אחרות (הפונקציונליסטית) ישנה ביקורת : דוגמות -מבנה המשפחה הוא יותר שוויוני כיום כתוצאה מהמודרניזציה שעברה החברה המערבית. העיסוק בזכויות הילדים (ארגוני הילד ששומרים עליהם במסגרת מעמד הילד) מגביל את יכולת המשפחות למסד פטריארכליות משפחתית -שלטון גברי – והוא בא לידי ביטוי בהשתחררות הנשים מיחסי תלות עם הבעל ,לאחר רכישת השכלה ודאגה שלהן לפרנסה עצמית.
פרק שני :במה דומות משפחות בחברות שונות ,ובמה הן נבדלות זו מזו ? סוגי משפחות וקריטריונים למיונם :אופן הקמת המשפחה ,מספר בני זוג ,דפוסי מגורים... סוגי משפחות וקריטריונים למיונם בחברות שונות – ישנם מספר קריטריונים חשובים למיון משפחות ( :כל קריטריון ממיין סוגי משפחות לקטגוריות). )1אופן הקמת המשפחה -דפוס המשפחה הוא לפי מורחבת ,גרעינית( ,קוהביטציה ,זוגות חד- מיניים) ומשפחה מורכבת. • משפחה מורחבת :כוללת שלושה דורות או יותר ,הקשורים בקשרי דם והחיים יחדיו. סוג משפחה זה אופייני לחברות מסורתיות/חקלאיות .היא מהווה גם יחידת ייצור וצריכה (כלכלית) בפני עצמה וכמסגרת לבילוי ,שידוך ותמיכה ,כמו יחידה פולחנית ולעתים פוליטית (לדוג' ,החמולה ,הכוללת מספר משפחות מורחבות המיוחסות לאותו אב קדום). • משפחה גרעינית :יחידה משפחתית בעלת שני דורות (הורה אחד או שניים וילדיהם הלא נשואים) .היא אופיינית לחברות מודרניות ,ומקבלת לגיטימציה כגון :משפחות 'חד-הוריות' שכיום ,הן רבע מהמשפחות בארה"ב. • נישואים => כל זוגיות העשויה להיערך בסמכות דתית או בדרכים אחרות המוכרות על פי הנורמות/חוקי המדינה הקובעים איזו תזכה להכרה כ״נישואים״. • קוהביטציה -ידועים בציבור => משק בית משותף על ידי זוג לא נשוי .כלומר ,מדובר במשפחות הכוללות שני בני זוג שאינם נשואים על פי חוק החיים חיי זוגיות משותפים ו/או הורות ללא נישואים (כסוג של משפחה גרעינית) .בקירוב ,כ 6%-מהזוגות בארה"ב חיים כך כיום ומחצית מהם מתחתנים לאחר זמן והשאר נפרדים זה מזה( ,לפני כמה עשרות שנים היה נחשב כחטא נורא). • משפחה חד הורית => משפחה שבראשה עומד הורה ללא בן/בת זוג בשל גירושין, התאלמנות ,עגינותה של האישה ,פרידה או מתוך בחירה (תמיד תהיה דו-דורית עם אבא/אמא וילד/ה). • זוגות חד-מיניים (בקטגוריה של משפחה גרעינית) -תופעה שזכתה ללגיטימציה חברתית ולזכויות חוקיות במדינות סקנדינביה בשנות ה .90-לעומת זאת ,בארה"ב אין לגיטימציה חוקית לנישואים חד-מיניים ,אבל יש אישור חברתי לאמץ לילדים .במדינות מסוימות בארה"ב החוק מכיר בשותפות כזו בהחלט רשמית. • משפחה מורכבת => כוללת ילדים מאומצים או מנישואים קודמים ובני זוג ממשפחות מפורקות** .מדובר במשפחה ששני בני הזוג פירקו מבנה משפחתי קודם והתאחדו ,תוך יציאת יחידה חדשה הכוללת את ילדי שני בני הזוג .ישנם מצבים בהם בן הזוג החדש מאמץ את ילדי בן הזוג הקודם של אשתו ולהפך. )2מספר בני הזוג -כמה אנשים מתקשרים בעת יצירת משפחה? מונוגמיה מול פוליגמיה : ביגמיה ,פוליגניה ופוליאנדריה כדפוס נישואין כאשר :
מונוגמיה (מונו =יחיד) => דפוס נישואים המאחד שני אנשים בלבד (בין 2בני זוג) ועליו מבוססת החברה המודרנית. באפריקה ,דרום-אסיה ,מדינות מוסלמיות ואיסלאמיות מותרת הפוליגמיה => דפוס נישואים המאחד שלושה אנשים ויותר. ישנם שלושה סוגים (תת קטגוריות) :ביגמיה (בי= )2מוגדרת על ידי נישואי גבר לשתי נשים. פוליגניה (פולי=ריבוי) הוא הדפוס הרווח ביותר ובו גבר נשוי ליותר מלפחות שתי/שלוש נשים ופוליאנדריה ,שהוא הדפוס הנדיר ביותר ,המתיר אישה שנשואה למספר גברים (שניים או יותר). )3הקשר בין יחידות השייכות של בני הזוג -עם מי החברה מעודדת אותנו ליצור משפחה? עם מי מותר להתחתן ? אנדוגמיה לעומת אקסוגמיה. נורמות ברורות נוטות להיות מוכתבות על ידי תרבויות ביחס לבחירת בני זוג הנחשבים מותרים ולמספרם כאשר הצפייה החברתית הרווחת ברוב התרבויות נוטה לנישואים אנדוגמיים (בין אנשים המשתייכים לאותן קטגוריות חברתיות :מוצא דומה; אותה הדת; מצב סוציו-אקונומי דומה ,וכן הלאה). נישואים אקסוגמיים -בין מי שנמנה על קטגוריות חברתיות שונות -דפוס מנוגד המחזק את הזיקה בין הקטגוריות ובהמשך ליצירת חברה מגובשת ומאוחדת יותר. )4דפוסי מגורים -היכן תגור המשפחה החדשה? תרבויות נוטות להכתיב לא רק את מאגר האפשריים לבחירת בני-זוג ומספרם ,אלא גם את אזור מגורי הנישאים. קריטריון זה מחולק ל 3-קטגוריות משנה :נאולוקאלי ,פטרילוקאלי ,מטרילוקאלי. חברות מסורתיות לא יוצרות הפרדה בין הנישאים להוריהם .כך הונהגו שני דפוסי מגורים: פטרילוקאלי (עם משפחת הבעל) ומטרילוקאלי (עם משפחת האישה) כדי לתת מענה לצורכי הכלכלה והביטחון של בני הזוג והדפוס הרווח ביותר -הפטרילוקאלי. .1פטרילוקאלי (פטרי-לוקלי) -זהו דפוס מגורים בו הזוג הנישא עובר להתגורר עם משפחתו של בן הזוג או בקרבתה. .2מטרילוקאלי (מטרי-לוקלי) -זהו דפוס מגורים בו הזוג הנישא עובר להתגורר עם משפחתה של בת הזוג או בקרבתה. .3ניאולוקלי (ניאו-לוקלי) -זהו דפוס מגורים שהונהג על ידי חברות מודרניות בו הזוג עובר להתגורר במקום חדש וחי בנפרד מן ההורים ,לא בהכרח ליד משפחת המוצא ,ומפתחים יחידה חדשה ,משפחתית ועצמאית( .נאו שווה לחדש). )5דפוסי הסמכות -מי הבוס של המשפחה? קריטריון המחולק ל 3-חלקים :שוויוני ,פטריארכלי, מטריארכלי. במסורתיות רוב החברות הן פטריארכליות והגברים מהווים בהן את מרכז המשפחה בדומיננטיות מנהיגותית תוך קבלת ההחלטות וניכוס רוב הזכויות לעצמם תוך צמצום זכויות
הנשים בהן .בניגוד לכך ,חברות מטריארכליות לא ידועות לנו ויש שאיפה בקרב החברות המודרניות להתאפיין בדפוס סמכות שוויוני בו הגבר והאישה נהנים ממעמד שווה .עם זאת, בחברות מודרניות עדיין יש מידת פטריארכליות. )6יחידת השייכות המשפחתית במחזור חייה כיחידת ההשתייכות במהלך החיים -לאיזו משפחה משתייך האדם לאורך חייו? משפחת מוצא :המשפחה אליה נולד האדם אל מול משפחת הקמה :זאת אומרת, המשפחה שהפרט יוצר לעצמו. )7דפוסי הייחוס – בו :פטרי לינארי ,מטרי לינארי ,בי לינארי. כאן נשאלת השאלה :מי נחשב להיות חלק מן המשפחה. בחברה המודרנית דפוס הייחוס החברתי הוא דו-קווי (בילנארי) = בני משפחה ,שארים ,ייחשבו כקרובי המשפחה מצד האם והאב כאחד .לעומת זאת ,בחברות מסורתיות מקובל דפוס ייחוס אחר – חד-קווי לרוב (פטרילנארי – קרובי המשפחה נמנים עם משפחת האב) או מטרילנארי לעיתים רחוקות ובו קרובי המשפחה נמנים עם צד האם. )8אופן הגדלת המשפחה -ביולוגית ,אימוץ ,הפריה מלאכותית ופונדקאות.
פרק שלישי :מה מייחד את המשפחה הפוסט מודרנית בחברה הפוסט מודרנית? מאפייני המשפחה הפוסט-מודרנית משפחה פוסט מודרנית -משפחה המאופיינת בפוסט מודרניות ותעשייה. מהו פוסט תעשייה ומהו פוסט מודרניות? .1פוסט תעשייה = עידן בהתפתחות הטכנולוגית. העידן שאחרי ,המבוסס על כלכלת המידע ,שימוש במחשבים ובמוצרים אלקטרוניים מתוחכמים אחרים .ההתפתחות הטכנולוגית משפיעה על התפתחות חברתית. החברה המאופיינת כחברה תעשייתית מוגדרת כחברה מודרנית. .2פוסט מודרניות = עידן בהתפתחות חברתית (בתחום החברתי). שלב בהתפתחות החברתית ,שמגיע לאחר החברה המודרנית המזוהה עם תפיסות יחסיות והבניה מחדש של מה שנחשב כנורמטיבי ומקובל כאמת מוחלטת .בעידן זה כל אחד נחשב בתפיסה למיוחד ומוקנים צרכים ייחודים לפרט. למשפחה פוסט מודרנית יש מס׳ מאפיינים מהותיים : א) למשפחה יש אוטונומיה (עצמאות) מיותרת לכל פרט בה -הפרט בה מרגיש עצמאי וכתוצאה מכך ישנה פחות תלות הדדית במשפחה ובין הפרטים המשתייכים אליה הנבנית עם הזמן. ב) מאפיין נוסף הוא ציפיית בני הזוג להגשמה עצמית ואושר אישי .עקב כך" ,אין זמן למשפחה" .ציפייה זו מתפתחת במסגרת המשפחתית או אף מחוצה לה ואף לעיתים על חשבון שינוי אמונות בהשפעה חברתית להתאמה עצמית במסגרת בקונפורמיות או באה לידי ביטוי בהרגשת חובה לאחרים. ג) מאפיין אחר הוא פחיתות ביציבות המשפחה .הכינוי משפחה פריקה ניתן לה בשל הפוטנציאל שלה להתפרקות עתידית בגירושין או בפירוק בני הזוג. ד) ניתן לזהות במשפחה מהסוג הפוסט מודרני מאפיין והוא גידול בפונקציות המועברות מהמשפחה למערכות חברתיות אחרות כמו בית ספר בתקופת החופש הגדול .במסגרת מאפיין זה יכול להיות מצב ובו ההורים עובדים ,וכי הסבים והסבתות מטפלים בילדים של הזוג. ה) פינוי יחסי סמכות ושליטה הורית לרצון הילדים לטובת יחסי שוויון -הילדים מחליטים על עצמם ולא תלותיים בהוריהם תוך פיתוח עצמאות.
פרק רביעי :מהן הסיבות לשיעור גבוה יחסית של גרושים ? בישראל ישנו שיעור יחסית גבוה של גירושין. שיעור הגירושין -אם נמיין את מספר המתגרשים או את הזוגות שהתגרשו נכון לשנת 2016בחלוקה לפי ערים נוכל לראות כי בערים הידועות יש הכי הרבה מתגרשים ולעומת זאת ,בערים הפחות פופולריות יש הכי פחות מתגרשים. מוכרות :ירושלים 725 -מתגרשים ואין כל שינוי באחוזי המתגרשים. תל אביב יפו 702 -מתגרשים והשינוי באחוזים = .2% ראשון לציון 441 -מתגרשים והשינוי באחוזים = .9% חיפה 429 -מתגרשים והשינוי באחוזים = .5% פתח תקווה 379 -מתגרשים והשינוי באחוזים = .5% באר שבע 365 -מתגרשים והשינוי באחוזים = .11% נתניה 354 -מתגרשים והשינוי באחוזים = .1% אשדוד 353 -מתגרשים והשינוי באחוזים = .10% חולון 306 -מתגרשים והשינוי באחוזים = .16% ורמת גן 259 -מתגרשים והשינוי באחוזים = .11% פחות מוכרות :קריית טבעון 31 -מתגרשים והשינוי באחוזים = .48% מעלות -תרשיחא 29 -מתגרשים והשינוי באחוזים =.32% בנימינה -גבעת עדה 29 -מתגרשים והשינוי באחוזים = .4% אבן יהודה 28 -מתגרשים והשינוי באחוזים = .4% גבעת זאב 27 -מתגרשים והשינוי באחוזים = .18% גני תקווה 26 -מתגרשים והשינוי באחוזים = .13% אריאל 25 -מתגרשים והשינוי באחוזים = .24% קריית עקרון 25 -מתגרשים והשינוי באחוזים = .14% תל מונד 22 -מתגרשים והשינוי באחוזים = .47% חצור הגלילית 22 -מתגרשים והשינוי באחוזים = .69% לשיעור הגבוה של אחוז הגירושין מס' סיבות והן : •
שינוי הנורמות החברה של היום הינה חברה פוסט מודרנית ,חברה אחרת ושונה ,שבה ישנן נורמות שעל פיהן מקובל להתגרש .הענקת הלגיטימציה לגירושין מצד החברה מקלה על בני הזוג בשונה מבעבר בו הגירושין לא קיבלו לגיטימציה ונחשבו אף לחריגים.
•
שינוי בחקיקה ברוב המדינות המערביות בעולם החקיקה מקלה מאוד על הליך הגירושין המשפטי .בניגוד לכך ,לתהליך בישראל מייחסים מורכבות רבה בעקבות הדין בגירושין הן בבית הדין הרבני והן
בבית המשפט לענייני המשפחה .עדיין ,התהליך יחסית לא מסובך לזוגות המחליטים להתגרש. •
שינוי בערכים .1ערך האינדיווידואליות -הרצון בקרב כל אחד מבני הזוג לניצול החופש שלו למען המימוש העצמי ,הפיתוח העצמי ולשם השגת האושר האישי וההצלחה בא לעיתים על חשבון מוסד המשפחה עצמו. .2ערך הנישואים במשפחה ("מיעוט הנישואין") -מה הן הסיבות לכך שאנשים ממעיטים להינשא זה לזה בתקופה האחרונה ? מאחר ותפיסת הנישואים כמקודשים אינה תקפה כיום אלא כבסיס "חוזי" בחברות מערביות בעיקר ,חוזה בין 2אנשים שכשאחד מהם מפר אותו או אינו עומד בו הוא מאבד מתוקפו ולאחר מכן השניים מתגרשים. .3ערך השוויון הבין מיני -לנשים הנאבקות על שוויון חלוקת התפקידים במשפחה ,בניהול משק הבית ואחזקתו ובטיפול בילדים יש קושי במימוש השאיפות שלהן .אנחנו רואים יותר ויותר נשים חותרות למימוש אישי תוך רכישת השכלתן ושהן לוקחות חלק בפרנסת המשפחה .בזכות העצמאות הכלכלית שיש להן תלותן בבעל הולכת ופוחתת ומכאן שכתוצאה מכך הן הופכות למתפשרות בחיי הנישואים.
•
שינויים במערכת הזוגית
-
ציפיית בני הזוג לשימור האהבה שעשויה לדעוך עקב סיבות שונות במהלך השנים.
-
אושר אישי ואהבה הופכים להיות סיבה מרכזית ומצדיקה לקיום המשפחה.
-
פער בין מימוש הציפיות בפועל מוביל לאכזבה ומכאן הדרך מאוד קצרה לגירושין.
פרק חמישי :הגדרת המושג בעיה חברתית ,הגדרה סובייקטיבית ואובייקטיבית ומהן הבעיות והדילמות של המשפחה בת זמננו? מהי בעיה חברתית? בעיה חברתית היא הגדרת מציאות כלשהי המתנהלת על ידי וויכוחים. מיהו המחליט על ההחלטה כי מדובר בבעיה? האם יש הסכמה על זה? האם מדובר בכל זאת בבעיה אישית? מהי הדילמה בקרב משפחות היום ? ניקח לדוגמה את העובדה כי משפחות חד-הוריות הולכות ונהיות שכיחות (נפוצות) באחוז עלייה גבוה. נדון בשאלה :האם מדובר בבעיה חברתית או לא ? דוגמה אחרת יכולה להיות בנושא המגורים של 2בני זוג ללא נישואים .לגבי כך נוכל לשאול את השאלה האם דבר זה נחשב כנורמה בחברה או אולי כבעיה חברתית? מהות הבעיה החברתית היא בהגדרתה אך מנגד יש לה מורכבות: את מורכבות זו אפשר לארגן על פי חלוקה לשתי הגדרות -הגדרה סובייקטיבית והגדרה אובייקטיבית. ההגדרה הסובייקטיבית -מביעה את עמדותיהם של יחידים ,קבוצות או מגזרים בעלי נגישות לאמצעי תקשורת. ההגדרה האובייקטיבית -לרוב נסמכת על נתונים רשמיים וזוכה להסכמה בקרב הציבור הרחב.
סיכום – חיברות פרק שישי :מהו תהליך החברות? סוכני חיברות בסוציולוגיה הגדרת המושג ,חשיבות תהליך החברות לפרט ולחברה; זהות וזהויות משנה. מבוא למושג תהליך החיברות בסוציולוגיה – על מהות התהליך עצמו וזהויות אצל האדם תהליך החיברות בסוציאליזציה – תהליך שנמשך לאורך כל חייו של הפרט שבו הוא לומד להיות חבר בתוך החברה ,את הנורמות והערכים המקובלים בה ,מפנים אותם ובכך הוא רוכש את זהותו. סוכני החיברות הינם גורמים המעבירים לפרט את תהליך החיברות המתבצע על ידי פיקוח חברתי מצדדים שונים כמו :המשפחה ,ביה"ס ,אמצעי התקשורת וקבוצת השווים. סוגיות בנושא : *טקס השבעה בצבא צהל בחיל השריון -הסבירו האם וכיצד מתקיים בטקס תהליך החיברות? *דוגמה שונה יכולה להיות תהליך החיברות כפי שמתרחש בחג הפורים .תהליך החיברות המגדרי שמתקיים שם נעשה בעזרת העברת המורשת התרבותית מדור לדור והמגדר .בכל דור ישנו ציון חג הפורים בחגיגות :גם באמצעות התחפושות (בדרך כלל יש בהן הפרדה בין תחפושות לבנים או לבנות), דבר שמתאים את עצמו לחיברות – בו הפרט מתנהג בהתאם לציפיות שיש ממנו ואף בהתאם למינו. הזהות – ראשית תהליך החיברות בסיסה ומקורה בזהות האדם שעלינו להבין .הזהות כוללת בתוכה את כלל המאפיינים הייחודים של האדם שמתפתחים ברגעי חייו ,כלומר ,החל מלידתו תוך יצירת יחסי גומלין עם הסביבה שלו .על זהות אדם לומדים דרך מערך הסטטוס של הפרט ,יחידות ההתייחסות והשייכות שלו ,האינטראקציות החברתיות שבהן הוא משתתף ,הערכים והנורמות שלפיהם הוא פועל. שינויים במעגל החיים בזהות -זהותו של האדם משתנה במשך חייו ועוברת שינויים מגוונים :בין אם מדובר בשינויים שקשורים בגיל הביולוגי וכאלו שמושפעים מגורמים ׳חברתיים׳ כמו :מצב כלכלי ,פולטי, השכלה ,תעסוקה וכולי'. ישנם שינויים שיכולים להתרחש עקב בחירה של הפרט עצמו והוא עובר אותם :ביניהם -הגירה ,עיור, התחלת/הפסקת לימודים. נוסף על כך ,הפרט יושפע גם ממעגלי החברה הרחבים שמסביבו. לאדם יש זהות המורכבת מזהויות משנה רבות. גם בחיי היום יום אנו נתקלים בזהויות שמוכרות לכל אחד מאיתנו ולהלן כמה סוגים :
זהות משנה -יכולה להיות דתית/עדתית/לאומית/משפחתית/גאוגרפית/מקצועית/מינית/גילית/פוליטית וכולי .כל זהות משנה כזו מתייחסת למגוון סטטוסים ,אינטראקציות חברתיות ותפקידים של האדם. נוסף על זהויות משנה ,קיימים סוכני החיברות ומנגנוני פיקוח חברתי .כחלק מתפקידם ,הם מתווכים בין החברה לאדם ותהליך החיברות מופעל בסיועם .הם נועדו להבטיח הסתכלות טובה של הפרטים על המערכת החברתית ,תוך הגשמה של הצרכים החברתיים והתרבותיים ,שמירה על היציבות החברתית ,כדי שהחברה תמשיך על סדרה (בקיומה). בתוך מנגנוני הפיקוח החברתיים ישנם שני סוגי מנגנונים :פורמאליים ובלתי פורמאליים. הסוג הראשון הוא מנגנוני פיקוח פורמאליים .הם מהווים בקרה ממוסדת שהחברה יוצרת כדי לדאוג לקונפורמיות של הפרטים לחברה .דוגמה לכך יכולה להיות בעזר גוף המשטרה. מנגד ,יש גם מנגנוני פיקוח לא פורמאליים :באים לידי ביטוי בעזרת לחץ שמופעל על ידי אנשים, בין אם הוא אמיתי ובין אם הוא מדומה הגורם לחברים להיענות לדרישות החברה – דבר היוצר שתי תוצאות : ]1כאשר התנהגות בהתאם לציפיות תגרור אחריה סנקציות חיוביות. ]2התנהגות המנוגדת להן תגרור אחריה סנקציות שליליות. נוסף על פונק' ,לתהליך זה מס' מטרות לפרט ולחברה. -
לפרט :עזרה בהשתלבות במבנה החברתי -כך הוא יודע מה מצופה ממנו ,כיצד עליו להתנהג ובהתאם מצליח לממש את פוטנציאלו.
-
לחברה :שמירה על הסדר החברתי ויציבות החברה ,אפשור העברה והנחלת התרבות מדור לדור ושיבוץ הפרט לתפקידים שונים בהתאם ליכולתיו ולצורכי החברה בפרט.
דוגמה טובה יכולה להיות בית הספר שבו כל אחד מאיתנו לומד. האם ניסיתם פעם לחשוב האם ביה"ס יכול להכיל גם דיס פונקציות? כי תמיד מדברים איתנו על התרומה החיובית שלו. אז למעשה ,נזהיר אתכם ונגיד כי לבית הספר יש פונקציות סמויות של תהליך החיברות :אפשרויות של תוצאות בלתי צפויות או רצויות של התנהגות שדווקא כן נורמטיביות לחברה .פונקציות אלו עלולות להפוך לדיס-פונקציות ,תוצאות הפוגעות בחברה כמו למשל :אי שוויון חברתי ,פגיעה בפרטיות ובחופש הפרט בשם שמירה על ביטחון החברה וכדומה.
גם בחברות מודרניות ומסורתיות מוצגים תהליכי חיברות (בדוגמה של רכישת מקצוע).
•
בחברה מסורתית :תהליך החיברות מתרחש במסגרת המשפחה .הילדים עוברים "חיברות מטרים" -למידת תפקידי המבוגר כהכנה למקצוע מהוריו ,שלרוב יעסוק בו כל חייו.
•
בחברה המודרנית :רכישת מקצוע מתבצעת על ידי סוכני חיברות אחרים והמשפחה מאבדת מחשיבותה ומהמרכז שלה בחברה. תהליך החיברות המקצועי ארגונים פורמאליים אחראים על החיברות למקצוע .עם זאת ,יש הטוענים כי למשפחה השפעה מסוימת על הבחירה למקצוע באמצעות הקניית ערכים ,הפניית ציפיות ושימוש במודלים לחיקוי.
•
כיום תהליך החיברות למקצוע נמשך כל החיים :אנשים מחליפים מקום עבודה ומקצוע .הם נאלצים להסתגל לשינויים החברתיים המהירים עקב בקשתם האישית למימוש עצמי והאינדיבידואליות שלהם. משימה – תהליך החיברות בסין • •
מהו תהליך החברות שעובר תלמיד בסין? מהם הערכים והנורמות המועברים בו? במה שונה תהליך חברות שמתרחש בסין בבית הספר מתהליך החברות המתרחש בישראל ? הדגימו.
מטלת הגשה לענייה •
שלב א -כל תלמיד בוחר בנוסף לסוכן חיברות משפחה ,סוכן חיברות משני אחד נוסף: בית ספר ,מקום עבודה ,תקשורת ,קבוצת השווים ועוד.. יש להסביר כיצד ממלא סוכן החיברות הנבחר את הפונקציות :הנחלת התרבות מדור לדור ,שיבוץ הפרט במבנה החברתי ,פיקוח חברתי ולענות על שתי השאלות שלהלן. הסבירו 2צרכים של הפרט שממלא כל סוכן חיברות? -ציינו 2ערכים שמועברים לפרט באמצעות כל סוכן חיברות וכיצד?
•
שלב ב -איזה סוכן חיברות לדעתכם ימשיך להתקיים בעוד 30שנה מהיום ואיזה ייעלם? הסבירו ונמקו את דעתכם באמצעות מאמר /כתבה הממחישה את העניין. יש לציין במה עוסקת הכתבה/המאמר /הידיעה שבחרתם ,תאריך ומחברים. בהצלחה!
פרק שביעי :מיהו סוכן חיברות? סוכן חיברות ראשוני ,משני.. סוכני חיברות ראשוני ומשני הגדרות ודוגמות מהיומיום : סוכני חברות הראשוניים -דוגמה לכך יכולה להיות :המשפחה ,המהווה "סוכן חברות ראשוני" -האדם עובר תהליך של חיברות ראשוני במסגרת המשפחתית .סוכן החיברות הראשוני ,המשפחה" ,מחברת" את האדם להיות בחברתו בכללי ומקנה לו זהות. סוכן החיברות הראשוני הוא בשונה מסוכן חברות משני – 'המחברת' את האדם למיומנות ספציפית ומעצב רק חלק מהזהות (שהיא בד"כ זהות משנה כלשהי). דוגמה נוספת לכך היא דוגמת בית הספר שבו אדם מחוברת לתפקיד של תלמיד/לומד ,או מקום העבודה שלו שמחברת את האדם בתחום המקצועי. סוכני החברות המשניים -מסגרות/בני אדם המחברתים את האדם לתפקיד או לתחום ספציפי. דוגמאות :קבוצת השווים בגיל ההתבגרות ,בית הספר ,תנועת הנוער ,אמצעי התקשורת ,מקום עבודה וכו'. ניתן לומר שבכל שלב במעגל החיים אדם מחוברת לתפקידים שונים ,כגון חברות לתפקידי מין /מגדר, חברות להורות או לזקנה ועוד.
פרק שמיני :כיצד מתפתחת הזהות? גישות לחקר תרבויות גישות תאורטיות לחברות :על פי האינטראקציה הסימבולית ,פונקציונליסטית פונקציות של תהליך החיברות דרך הגישות התאורטיות -הפונקציונליסטית והאינטראקציה הסימבולית :לפי הגישה הפונקציונליסטית ,תהליך החיברות הוא פונקציונלי לחברה. כלומר ,לתהליך החיברות יש פונקציות מרכזיות לפי הגישה הפונקציונליסטית (שחוקרת תרבות) וביניהן העברה של המורשת התרבותית מדור לדור (בין-דורית) ,שיבוץ הפרט במבנה החברתי ובעזרת הצבהחברתית ,תוך שימור הסדר החברתי הקיים בחברה מבחינת ערכים ,נורמות ופיקוח חברתי. לתהליך יש פונקציות נוספות.
-
לתהליך החיברות יש תרומה למהלך סדר החברתי וליציבות החברתית :כך מועברים הערכים והנורמות מדור לדור.
-
בעזרתו נמנעת סטייה חברתית ונשמרת ההרמוניה.
-
כמו כן ,החברה משבצת את הפרט לתפקידים התואמים את יכולותיו וכך כל פרט בחברה מבצע את תפקידו ותורם בכך לחברה הכללית המשומנת ,שעובדת בנון סטופ כמו "גלגל- שיניים".
-
תרומה ליחיד :תהליך זה תורם ליחיד .הפרט לומד את התפקידים החברתיים המצופים ממנו ולכך יש השלכה חיובית ומירבית על השתלבות בצורה טובה יותר בחברה.
ג. פיקוח חברתי.
א. ב. שיבוץ הפרט הנחלת התרבות לדור הבא. במבנה (העברה בין החברתי. דורית)
באמצעות תהליך החיברות נעשה פיקוח של החברה בכל הקשור לשתי הפונקציות הקודמות: הנחלת תרבות לדור הבא ושיבוץ הפרט במבנה החברתי באמצעות מנגנוני פיקוח פורמאליים ובלתי-פורמאליים.
העברה בין דורית למידת של מרכיבי תרבות סטאטוסים באמצעות סוכני ותפקידים בעזרת סוכני חברות. בחברות מודרניות חברות וגיבוש זהות ופוסט מודרניות דור אחד שונה מהבא אישית על פי הגישה אחריו. . וחברתית הפונקציונליסטית החברות המסורתיות פועלות כדי למנוע מצב זה.
הגישה הפונקציונלית מוסיפה טענות.
מנקודת מבט החברה - מהן הפונקציות שממלא התהליך לחברה בכלל?
•
על פי גישה זו ,הפנמה כושלת של תהליך החיברות תיווצר כאשר יש פער בין הערכים שהחברה מחנכת אליהם לבין התנהגות חלק מהפרטים בה .מדובר בדיס-פונקציה שפוגעת במטרות החברה .מצב זה נוצר לעיתים בעקבות מסרים סותרים שהפנים הפרט מסוכני חיברות שונים( .למשל :משפחה – צבא/בית ספר).
•
ביקורת! מצד גישת הקונפליקט ישנה התנגדות למושג "אדם מחוברת" = אדם קונפורמי שכפוף לכללי החברה .במסגרת טענה זו תהליכי החיברות הופכים את האדם לפאסיבי ,כנוע בעל כורחו ,המפנים נורמות ומחויב לקונפורמיות .קיבעון המציאות על ידי תהליך החיברות גורמת ליצירת שכפול ושעתוק של תבניות חברתיות באמצעות תהליך זה. הסוציולוג דניס רונג קורא לתהליך הזה -חיברות יתר ,בו אנשים נעשים קונפורמים לחברה תוך היווצרות קושי בקרבם לקבלת שינויים בחלוקת התפקידים ובשינויים מעמדיים ומגדריים בחברה. ביקורת של גישת הקונפליקט על הפונקציונליסטית :גישת הקונפליקט מבקרת את הגישה הפונקציונליסטית .היא אומרת כי תהליך החיברות מנציח אי שוויון חברתי ופערים חברתיים, הוא גורם לאנשים להמשיך להתנהג לפי המקובל כפי שעשו הדורות הקודמים מבלי אפשרות לשינוי המצב הקיים או פריצה של הגבולות הקיימים .בהתייחסות הגישה הפונקציונסליסטית לחיברות היא לא מתייחסת לדיס פונקציות ולמקרים בהם תהליך החיברות לא מצליח והפרט לא מתנהג לפי המצופה ממנו.
מושגים לגישה האחרת :אינטראקציה סימבולית -פרשנות סמלית אשר ניתנת לגירוי בתוך מצב חברתי נתון .הפרשנות של כל צד ביחסי הגומלין מביאה להגדרת מצב משותפת או לאי קיומה וזו משפיעה על המשך קיום יחסי הגומלין. מישור המיקרו -בוחן יחסי גומלין בקבוצות קטנות (הכוללות מעט אנשים). גישת האינטראקציה הסימבולית עוסקת בפרטים ויחסי הגומלין ביניהם .הפרט הוא חלק מחברה שעמה הוא מקיים יחסי גומלין מתמידים. לפי הגישה ,מטרתו של תהליך החברות – פיתוח זהות יציבה ומגובשת בכל פרט .תהליך החברות יצליח כאשר ינתנו פרשנויות זהות לסמלים ,וסוכני החברות והפרט ימצאו בהגדרת מצב משותפת. גם גישת האינטראקציה הסימבולית משווה ומציגה מס' פונקציות לתהליך החיברות אל מול הגישה הפונקציונליסטית.
ג. פיקוח חברתי.
ב. שיבוץ הפרט במבנה החברתי.
א. הנחלת התרבות לדור הבא. (העברה בין דורית)
חיזוק הקשר של היחיד הצבה חברתית מקנה כדי להביא את הפרט לקב' ההשתייכות שלו לחשוב ולהתנהג בהתאם לפרט זהות .לאורך כל החיים הוא לומד תפקידים בחברה על ידי לימוד לתפיסות ולנורמות התרבות והיענות על צרכיו חברתיים תוך היענות שבתרבותו ,מפעילה הרגשיים והחומריים באותן תיאוריית לציפיות שמפנים אליו החברה מנגנוני פיקוח האינטראקציה קבוצות .כדי לפתח את פורמאליים (משטרה) ולא שותפי תפקיד. זהות הפרט על כל מרכיביו הסימבולית למשל :במשפחה (סוכן פורמאליים (רכילות, על הפרט ללמוד ערכים חברות ראשוני) הילד נידוי) .זהותו החברתית ונורמות ,להבין סמלים תוך והאישית של האדם תלויה לומד להתנהג כבן/אח/ כדי יצירת אינטראקציה עם נכד ולעומת זאת בעקביות של סוכני בבית הספר (סוכן חברות אחרים. החברות ותיאומם .קל משני) לומד הילד להתנהג יותר לקיים זאת בחברה מסורתית לעומת חברות כתלמיד /חבר. מודרניות ופוסט מודרניות שבהן התהליך מורכב יותר .לא כל סוכני החברות פועלים להעברת מסרים אחידים. לפרט יש את הזכות לבחור. מנקודת מבטו של היחיד
פרק תשיעי :תיאורית "האני במראה" של קולי דגשי התאורייה של צ'ארלס קולי : זהות-האדם אינה דבר נתון/מולד.הזהות מתפתחת בתהליך הדרגתי ובעת יצירת מגע סביבתי.הזהות :בה נכללים כלל מגוון סטטוסי בני האדם :בין אם הם מולדים או נרכשים ,המאפיינים הייחודיםשלו (תכונות אופי או ערכים). הכוונה באמרה סביבה היא לציפיות המשודרות לנו ממנה ולאופן הגבתה אלינו.מה כוללת הסביבה? הסביבה כוללת בתוכה אמצעי תקשורת ,תרבות ואת האנשים איתם אנו באיםבאינטראקציה חברתית ובה :שפה מילולית ובלתי מילולית ומה שנאמר לנו בטון ,הבעות פנים ,מבטים מסוימים שנלוו או הופנו לנו .כל הגירויים והמסרים הללו מועברים אלינו ,ואנו מעבדים אותם במוחנו, תוך פירוש והענקת משמעות להם .המשמעות שאנו מעניקים למסרים מהווה את הבסיס למרכיב ה״עצמי״ שלנו שמתפתח ומתעצב ללא הרף .בהתאם לפרשנות הציפיות ותגובת החברה בני האדם בוחרים להגיב או להתנהג .התודעה ב"אני" מתנהגת על פי מי שאנחנו ועל פי מי שאנחנו שואפים להיות בתהליך תלת-שלבי על פי קולי. התאוריה של קולי -האני במראה : בתאוריה מתפתח העצמי .קולי מכנה את העצמי בשם "האני במראה" לשם ביטוי הרעיון כי אנשים אחרים מהווים מראה שבה משתקפת אישיות הפרט בעיניו .בזמן שהפרט כל הזמן מוטרד מן השאלה כיצד הוא נתפס בעיני האחרים ומתעניין בהופעתו החיצונית והפנימית בפני עצמו קורה מצב ובו הוא רואה את העצמי שלו דרך דימויי האחר ובונה את עצמו על פי מה שאחרים חושבים לגביו. האני במראה = שיקוף של חלק האני שלנו כפי שאנחנו חושבים שאחרים תופסים אותנו. לפי צ'ארלס ,אדם אינו מה שהוא חושב שהוא וגם לא מה שאחרים חושבים שהוא ,אדם הינו מה שהוא חושב שאחרים חושבים שהוא. לתאוריה הזו ישנם שלושה שלבים כמהות לתהליך החיברות. השלב הראשון הינו שלב ההכרה .בשלב הזה אנו מודעים להתנהגותנו ולכך יש השפעה על איך שיתפסו אותנו ועל הרושם שאנו יוצרים על חברתנו. השלב השני הינו שלב ההערכה .במסגרת התיאוריה של האני במראה בשלב זה נעריך את שיפוט האחרים על התנהגותנו ואת התרשמותם מהופעתנו. השלב השלישי הינו שלב התגובה .לאחר שנקלט השיפוט של החברה בעינינו תוך פירוש האופן שבו אנשים רואים אותנו ,אנו מגיבים על ידי אימוץ התנהגות שתואמת לציפיות שלנו ו/או של החברה מאיתנו שהופכת להיות חלק בלתי נפרד מהעצמי הפרטי שלנו. *גם לאחרים המשמעותיים השפעה רבה בשלב זה על עיצוב הזהות שלנו.
לדוגמה ,בכיתה ישנה סיטואציה ובה תלמיד בכיתה באמצע השיעור זורק בדיחה או הלצה לחלל החדר .נדגים לפי המקרה את השלבים של תאוריית קולי : •
שלב ההכרה -הפרט יהיה מודע לכך שלהתנהגותו יש השלכות וכי הוא רק רוצה ליצור רושם מסוים על שאר התלמידים בכיתתו.
•
שלב השיפוט -התלמידים פורצים בצחוק ועקב כך היחיד מבין שהם אהבו את ההלצה (אולי המורה לא אהבה אבל זה לא ממש משמעותי עבורו).
•
שלב התגובה -בעזרת פירוש תגובת התלמידים על ידי התלמיד הוא חושב שהאחרים תופסים אותו כמצחיק ושנון הוא מאמץ את ההתנהגות הזו .כתוצאה מכך ,הוא יחשוב שהוא בעל חוש הומור וימשיך לפתח את התכונה הזו כחלק מן הדימוי העצמי שלו (ואם היא מוצאת חן בעיניו). סיטואציה נוספת שעליה יכולה להישאל שאלה היא :בני נוער ומבוגרים הנוהגים להעלות תמונות לרשתות החברתיות כדי לזכות ב'לייקים' בהן .הדגם לפי שלושת השלבים של התאוריה כיצד תגובות החברים עשויות להשפיע על עיצוב הזהות של הפרט.
שאלות ותשובות נוספות מהבגרויות שיכולות להופיע בנושא : *(בגרות סוציולוגיה ,קיץ תש״ע). שאלת בגרות :הסבר את תאוריית ״האני במראה״ של צ׳ה קולי .הדגם על פי תאוריה זו כיצד יכולים חבריו של האדם להשפיע על הרצון שלו להגיע להישגים בלימודים. תשובה לשאלת בגרות :צ׳ארלס קולי פיתח את תאוריית ״האני במראה״ .לפי תאוריה זו זהות האדם, הכוללת את מגוון הסטטוסים של האדם ואת מאפייניו הייחודים היא אינה דבר נתון או מולד ומתפתחת בתהליך הדרגתי-תלת שלבי תוך כדי מגע יומיומי עם הסביבה ( -המשדרת לנו ציפיות ומגיבה אלינו באופן מסוים) .את כל הגירויים והמסרים המועברים מן הסביבה אנחנו קולטים ותוך כדי עיבוד במוח אנו מפרשים אותם ונותנים להם משמעות שהיא הבסיס ל״עצמי״ המתפתח והמתעצב ללא הפסקה ובו בחירותינו ההתנהגויות לגבי מה שאנחנו ומי שאנו שואפים להיות .בתאוריה ,האחרים מהווים מראה שבה משתקפת אישיות הפרט בעיניו .באופן כזה או אחר ,הפרט רואה את עצמו באמצעות דימויים על מה שאחרים חושבים לגביו או תופסים אותו כשיקוף של "האני". גם חבריו של האדם יכולים להשפיע על רצונו להגיע להישגים בלימודים .האדם שמשתוקק רבות להגיע להצליח ולהגיע לציונים גבוהים בלימודים ינסה לחשוב כיצד חבריו תופסים אותו ויראה בעצמו דימוי למה שחבריו חושבים עליו כחלק מן זהותו המשתנה עם הזמן וכשהוא ינסה להעמיד את עצמו בפני המראה ,הוא יוכל לחשוב שחבריו אולי חושבים שהוא לא מספיק טוב בלימודים ,דבר היכול לגרום לו לערער בדימויו העצמי .מנגד ,אם יחשוב שחבריו חושבים שהוא מסוגל דבר זה יוכל להקפיץ אותו בהערכתו העצמית .כלומר ,עשויות לקרות שתי תוצאות שונות לחלוטין.
*(בגרות בסוציולוגיה ,קיץ תשע״ב). שאלת בגרות :הצג את תאוריית ״האני במראה״ של קולי ,והסבר בעזרתה כיצד החברה יכולה לעודד את הפרט לעסוק בפעילות גופנית. תשובה לשאלת בגרות :התאוריה של קולי ״האני במראה״ מעמידה את הפרט מול התפיסות של האחרים לגביו .בשל הערכתו התמידית כיצד האחרים תופסים לגביו ,זהותו מרבה להתפתח במהלך כל חייו וזאת בשל הערכתו למצב דרך זווית הראייה של האחר שתשקף לו את ״העצמי״ – במצב כזה הוא יתמיד לחשוב על תפיסת האחר גם לגביו במקום על תפיסתו האישית בהדרגה וללא הרף ,הוא גם יקבל מסרים ויקלוט גירויים מן הסביבה ,אותם הוא יפרש ויעניק להם משמעות חשובה לעיצוב האישיות שלו בהמשך החיים. בעזרת התאוריה ,ניתן לעודד את הפרט ע"י החברה לעסוק בפעילות גופנית .הפרט יחשוב על הציפייה הסביבתית ממנו לעשות זאת ויושפע מן תפיסת האחרים לגביו .למשל ,הם יחשבו שהוא טוב בפעילות גופנית -דבר זה משפיע עליו באופן ישיר והאדם יסגל או יאמץ לעצמו הרגלים של שינוי עצמי בתהליך עצמי ולמידה דרך "מראת החברה" (הראי) על העיסוק בספורט תוך יישום למעגל חייו .אם היא תראה בו ככזה שיכול להתמיד בפעילות הספורטיבית הוא ינהג בהתאם לאופן שבו תופסת שהוא יכול להתנהג וכתוצאה מן האמונה שתפגין ביכולת הפרט להתמדה בדבר זה.
פרק עשירי :במה נבדלים תהליכי החברות בתוך החברה ובמה הם נבדלים בין החברות השונות? תאוריית האקולוגיה האנושית -ארבעת הסביבות (מיקרו ,מסו ,אקסו ומאקרו) ישנם הבדלים בתהליכי החיברות בחברה ובין חברות שונות -את אותם הסברים נסביר על פי תאוריה אחת שנקראת התאורייה האקולוגית ובעזרת 4סביבות חשובות. התאוריה האקולוגית לחיברות של ברונפברנר : התאוריה בוחנת את השפעת הסביבות החברתיות שמקיפות את האדם על עיצוב הזהות של הפרט בתהליך החברות ויש לה מספר עקרונות. א) שילוב של מישורי המיקרו והמאקרו -האדם מושפע מהתרבות אליה הוא משתייך :מחוקי המדינה שעליו לציית אליהם ,אירועים פוליטיים ..למרות זאת ,האדם מושפע גם מיחסים במשפחה ,בכיתה ובחוג בלט לדוג'. ב) מעגלים אקולוגיים -האדם מושפע מאירועים המתרחשים בארבע סביבות אקולוגיות .במרכז מצוי הפרט ,שהוא המוקד להשפעות סביבתיות וכאשר האדם הוא זה שיכול להגביל את מידת השפעת תופעות ואירועים המתרחשים סביבו במודע /אם בלא מודע. התאוריה האקולוגית עוסקת במעגלי סביבה חברתיים. אותם מעגלים מקיפים את הפרט ומשפיעים על איכות חייו -הוא מקיים פעילות גומלין עם הסביבות השונות המשפיעות זו על זו והן :המיקרו ,המסו ,האקסו והמאקרו. .1סביבת מיקרו :הסביבה המיידית והראשונית בהשפעה שלה .במסגרתה מקיימים בני האדם אינטראקציות עם אנשים קרובים כמו משפחה ,חברים ,ביה״ס ,מקום עבודה ועוד. .2סביבת מסו :בה הקשרים שבין סביבת המיקרו עצמה. מסקנה שנובעת -התרחשות בסביבת מיקרו אחת יכולה להשפיע על התרחשות באחרת. דוגמאות לכך יכולות להיות :ילד שרב עם אביו בבוקר של מבחן ,יבוא בצברוח לכיתה ובהמשך יענה פחות טוב במבחן .אם ילד יצא עם חברים ולא חזר עד מאוחר הוריו יצרו קשר עם חבריו וכן יכול לקרות גם מקרה ובו המורה תתלונן באוזני אם על התנהגות תלמיד במעשים לא ראויים. .3סביבת אקסו – בסביבה הזו אירועים וקשרים שהפרט אינו מיוצג בהם באופן פיזי ואין לו תפקיד פעיל בתוכם אך אלו משפיעים עליו .דוגמה טובה היא בשל לחץ בעבודה ,האם מתעכבת ואינה חוזרת הביתה מוקדם או כשמקבל האב העלאה בשכר ועקב זאת כל המשפחה נוסעת לחו"ל. .4סביבת מאקרו – בה השפעות על הפרט מצד החברה כולה :מבחינת תרבות ,מוסדות חברתיים, מדיניות ואירועים פוליטיים .ניתן לקחת לדוגמה של סביבה זו את המשטר הטוטאליטרי ,שבו מופעלים מנגנוני פיקוח חברתיים הדוקים ושיעצב אנשים קונפורמיסטיים או את החלטת שר החינוך לשנות את מבנה הבגרויות. בעולמו של היחיד הקשורים ישנם שינויים בסטטוס האדם ,ביחידות ההשתייכות וההתייחסות שלו ובתפקידיו החברתיים הקרויים מעברים אקולוגיים .השינויים שקורים בסביבתו מחייבים אותו לשינויים בחייו עד כדי יצירת יכולת הסתגלות למצב החדש בקרבו.
ישנם שני סוגים בלבד של מעברים אקולוגיים אצל האדם :שינויים החלים אצל הפרט ובסביבותיו, המשפיעים על עיצוב זהותו. .1מעברים פשוטים -שינויים אצל הפרט .לדוגמא :התחלת לימודים וסיומם ,כניסה למקום עבודה, מעבר דירה ,מעבר בין-סטטאטוסי. ב .מעברים מורכבים -שינויים בסביבתו של הפרט .דוגמא :שינויים פוליטיים ,כלכליים ,תרבותיים או אידיאולוגיים ,ההתנתקות מרצועת עזה וצפון השומרון בקיץ ( .2005קורונה )2020/2021 לסיכום ,השפעתן של הסביבות החברתיות על עיצוב זהות הפרט במסגרת תהליך החברות נגרמת בעיקר משילוב של מישורי המיקרו והמאקרו :מושפעות האדם מהתרבות אליה הוא משתייך ודנה גם מיחסים במשפחה .הפרט מושפע מאירועים המתרחשים בארבע סביבות הנקראים גם מעגלים אקולוגיים כאשר סביבת המיקרו היא הסביבה המיידית והראשונית בהשפעתה ,המסו כוללת את הקשרים שבין סביבת המיקרו ,האקסו כוללת אירועים וקשרים שהפרט אינו מיוצג בהם באופן פיזי ואין לו תפקיד פעיל בהם ,אך הם משפיעים עליו וסביבת המאקרו -היא בעלת השפעות על הפרט מצד החברה כולה. מעברים אקולוגיים הם שינויים בעולמו של היחיד הקשורים בשינוי סטטוס האדם ,הן ביחידות ההשתייכות והן בהתייחסות שלו ובתפקידיו החברתיים. שאלה מבחינת הבגרות בסוציולוגיה (קיץ תשע"ב) - שאלה :1 הסבר מהי מערכת מאקרו ומהי מערכת מיקרו ,על פי התאוריה האקולוגית של ברונפנברנר. הסבר כיצד מערכת המאקרו יכולה להשפיע על מערכת המיקרו בחינוך ל"אורח חיים בריא ופעיל". תשובה לשאלה : 1 מערכת מיקרו היא הסביבה החשובה ביותר לפרט וכוללת את המשפחה ,החברים וכל מי שנמצא עם הפרט בקשר של פנים מול פנים .היחסים הראשוניים של הפרט עם הגורמים בסביבתו ועל בסיס יומיומי יעצבו את האישיות שלו .מערכת נוספת שחשוב לציין ולראות היא מערכת המאקרו :כוללת את ההשפעות על הפרט מצד הסביבה כולה ,ובעיקר מצד גורמים חיצוניים שלא בשליטתו כמו המדינה, התמורות החברתיות וכדומה. ההחלטה ממשרד החינוך לקיים את שנת תשע"ב כשנה בה הנושא המרכזי יהיה "אורח חיים בריא ופעיל" היא החלטה במערכת המאקרו (החיצונית) אך היא משפיעה באופן ישיר על מערכת המיקרו ועל הפרטים שבה .בחינוך ישנה הפרט את אורח חייו כך שיתאים לאורח החיים הבריא והפעיל שמבקש משרד החינוך להנחיל .ההחלטה לשינוי היא זו שתשפיע באופן עקיף על כל הגורמים במעגל האישי הקרוב ביותר לפרט וגם על ההורים .ההורים שביניהם לדוגמה ,יבינו שלא יוכלו לארוז לבן שלהם לבית הספר ממתקים לארוחת הצהריים וכו'.
פרק אחת עשרה :חיברות מגדרית (לתפקידי מין) - מין ומגדר במפגש בין תרבות למין ,מקומו של הפרט בחברה על פי מינו מקבל בכל תרבות פרשנות ייחודית שהיא למעשה תפיסת המגדר והגדרות שונות. מין = השיוך המיני הפיזיולוגי -הביולוגי והגנטי המולד המוצמד לבני האדם. מגדר = ההיבט התרבותי-חברתי המקובל של המין והמשמעות המיוחסת בחברה מסוימת לגברים ולנשים .התרבות היא זו שמגדירה את תפקידי המגדר ואת ההתנהגויות שנחשבות להולמות ביחס ליחיד ממגדר מסוים .את תפקידי המגדר רוכש הפרט בתהליך החיברות מכלל סוכני חיברותו. מגדר וחיברות לתפקידי מין :תפקידי מין הם תופעה חברתית -תרבותית שנוצרת בחברה על ידי חלוקת עבודה המבוססת על מגדר -אשר הגדירה אילו פעילויות מתאימות לגבר ואלו לאישה. חלוקה זו מגדירה ציפיות חברתיות מגברים ונשים. תהליכי החיברות הקשורים לתפקידי מין קשורים לקשרי הגומלין בין היחיד לבין סביבתו הקרובה והרחוקה בפרט. תהליך החיברות המגדרי :מתחיל כבר בבדיקות המין לפני הלידה על ידי ההורים. מהרגע שבו נודע מין העובר להורים מתחילה ההשפעה על עיצוב שהותו המינית של האדם .עד גיל הגן הילד חשוף בעיקר להשפעת משפחתו .עם כניסתו לגן מתווספים שני סוכני חיברות משפיעים על עיצוב הזהות המגדרית של הילד :מערכת החינוך (הגננת) וקבוצת הגיל (הילדים בגנו).
פרק שתיים עשרה :מושגי מין מגדר מינניות (סקסיזם) תהליך החיברות :מין ומינניות - במפגש שנוצר בין התרבות למין ,מקום הפרט בחברה על פי המין שלו מקבל בכל תרבות פרשנות מיוחדת = תפיסת המגדר. מהי תפיסת מגדר ? היא משתנה מתרבות לתרבות וזהותו המגדרית של האדם מועברת בתהליך של למידה חברתית ובו עשויה להיות שוויונית (על ידי הגדרות גמישות של תפקידי הגבר והאישה) או אף שאינה שוויונית (בדרך של נוקשות בהגדרת תפקידי הגבר והאישה על ידי הפרדה בין השניים). המגדר משפיע על הדרך שבה היחיד תופס עצמו ועל יחסיו עם האחרים. עם זאת ,בחברה עדיין קיימת תפיסה תרבותית של עליוניות גברית שנראית לרבים כטבעית ונובעת מן ההבדלים הביולוגיים ביניהם. מין = השיוך המיני הפיזיולוגי -הביולוגי והגנטי המולד המוצמד לבני האדם. מגדר = ההיבט התרבותי-חברתי המקובל של המין והמשמעות המיוחסת בחברה מסוימת לגברים ולנשים .התרבות היא זו שמגדירה את תפקידי המגדר ואת ההתנהגויות שנחשבות להולמות ביחס ליחיד ממגדר מסוים .את תפקידי המגדר רוכש הפרט בתהליך החיברות מכלל סוכני חיברותו. מינניות (סקסיזם) = תפיסה סטראוטיפית בעלת קיום היררכיה בין שני המינים המבוססת על הנחה כי בני מין אחד נחותים מהאחר וכך לרוב מניחה כי נשים נחותות מגברים. היא מהווה בסיס לקיפוח ולהפליות ,לשליטה פטריארכלית המבוטאת בנורמות גלויות (חקיקה לדוג'). היא באה לידי ביטוי גם בנורמות סמויות (בעולם הפרסום ,ובעובדה שנשים אינן מקודמות בעבודה בשל מינן וכולי)... במאה ה 21-ישנו ניסיון לשמר ולשנות את התפיסה המגדרית. שינויים בתפיסה המגדרית משפיעים על שינויי יחסי הכוחות המשפחתיים גם היום ,בעיקר במשפחות מסורתיות משתקף עדיין אי השוויון המגדרי .הוא מתבטא בתפקידים שונים של האב והאם או הבן והבת ובחלוקת הכוח בין שניהם כאשר במרבית המשפחות עדיין מתקיים הדגם הפטריארכלי. הנצחת אי השוויון בין המינים על ידי המשפחה -על ידי חלוקת תפקידים מסורתית בין המינים וקיום אי שוויון ביחסי הסמכות במשפחה מונצח אי השוויון .יחסי המשפחה מאופיינים בהיררכיה חברתית הממקמת את הנשים ביוקרת סטטוס נמוכה יותר משל הגברים ושוללת מהן זכויות. אפשר לקחת לדוגמה את האחריות המוטלת על נשים עד היום בעיקר לניהול המשק הביתי בביתן וגידול הילדים והן להשתלב בשוק העבודה .יש להן ״כפל תפקידים״ והן נמצאות במשמרת שנייה. במשפחות רבות בעולם ניתן לראות דפוסים שוויוניים רבים ואחרים של חלוקת תפקידים בין בני הזוג מאשר מאלו שנראים בישראל.
עם יציאתן של נשים רבות לעולם התעסוקה ,ניתן לראות כיום נשים שהן המפרנסות העיקריות במשפחה ,ומנגד גם דפוסים שבהם גברים שמטפלים בהנאה בילדיהם ואפילו לוקחים "חופשת לידה" ,או אפילו נשים עצמאיות כלכלית המגדלות ילדים ללא בן זוג. זאת ועוד ,מקובלים גם דפוסים של משפחות חד מיניות והוריות בהן החלוקה המגדרית המסורתית הפטריארכלית אינה קיימת עוד ובני האדם יוצרים את המציאות החדשה במשפחה. בישראל ישנם תחומים שעדיים קיים בהם אי שוויון מגדרי בישראל ולתופעה זו יש השלכה על החברה .דוגמה לכך יכולה להיות בתחום התעסוקה. לכאורה נשים יכולות לטפס בסולם המקצועי בכל תחום על פי כישוריהן ,השקעתן והמוטיבציה שלהן לקידום .מהי תקרת הזכוכית ? לעומת השאיפה לצמוח במקצוע הנשי ולפתח את עצמן יש מחסום בלתי נראה ,מעין תקרה הבולמת את סיכויי קידומן. דוגמא לכך יכולה להיות כי עד היום ישנם פערי שכר בין גברים ונשים כמעט בכל המגזרים ומספר הנשים בתפקידי ניהול עדיין קטן ממספר הגברים. גם במציאות שבה אנו חיים אנו למדים כי ישנם פערים בשכרם של הגברים בניגוד לשל הנשים על רקע מגדרי. לפערי השכר ישנם גורמים שונים. •
לעיתים לאותם פערים ,לפחות לכאורה ,יש צידוק ענייני הנובע מהשוני בתוכן התפקידים מכוחות השוק ,מהתמורה שמניב המעביד ,מהעבודה המתבצעת ועוד ..אבל לרוב הפער בשכר נובע מחולשת בני קבוצות מעמד שונות באוכלוסייה המנוצלת בצורה מפלה על ידי המעבידים שלהם .קיום פערים בשכר הנשים מול הגברים נמדד באמצעות השוואת שכרם הממוצע של הגברים לשכרן הממוצע של הנשים.
•
מבנה שוק העבודה וטיעון הבחירה החופשית -שוק העבודה מאופיין בבידול תעסוקתי בין גברים לנשים ובריכוזן במס׳ קטן של ענפי עבודה (כמו חינוך ופקידות) בהשוואה לגברים.
•
ריכוז רוב הנשים במשלוחי יד בעלי תדמית נשית תוך מוכנות לעבוד בשכר נמוך .נכונות הנשים מכונה כטיעון הקשור לבחירתן החופשית .הסיבה שיכולה להסביר זאת היא הצורך לנשים למלא 'תפקיד כפול' -במשק הבית ובעבודה .על כן הן לא יכולות לעסוק במשלוח יד המצריך שעות נוספות ,נסיעות ,משמרות וכולי'. המעסיקים מנצלים את העובדה הזו ומורידים מן שכר הנשים .בנוסף ,הם קובעים תנאי עבודה נחותים יותר לנשים .קביעת גובה השכר ,תנאי העבודה והקידום תלוי בהנהלה .לרוב המנהלים הם גברים שאינם נלהבים להעסיק נשים וזאת מסיבות שונות .התנגדות זו נובעת בעיקר מן שיקול הדעת המעורב בהערכת כישורי העובד המובילה להעדר התלהבות להעבדתן ואלו ידחיקו את הנשים לתפקידים נחותים ובעלי שכר נמוך יותר.
לתפיסה המגדרית ישנם שינויים בתקשורת הבאים לידי ביטוי בעזרת סרטוני פרסומת בטלוויזיה שבה אנו צופים מידי יום.