להודות ולהלל Flipbook PDF

חוברת מאמרים לחג החנוכה

---

138 Views
59 Downloads
FLIP PDF 817.87KB

DOWNLOAD FLIP

REPORT DMCA

‫להודות ולהלל‬ ‫חוברת מאמרים לחג החנוכה‬

‫בית מדרש גרעין תורני הרצליה‬

‫לעילוי נשמת רבני העיר‬

‫הגאון הרב חיים יצחק הלוי זצ"ל‬ ‫הגאון הרב יצחק יחיאל יעקובוביץ' זצ"ל‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬

‫‪100c, 0m, 0y, 0k‬‬ ‫‪100c, 75m, 0y, 0k‬‬ ‫‪25c, 100m, 0y, 0k‬‬ ‫‪0c, 20m, 80y, 6k‬‬

‫חנוכה ‪ -‬כסלו תשפ"א‬ ‫© כל הזכויות שמורות לגרעין תורני הרצליה ‪ -‬בית אולפנה ללימודי היהדות‬ ‫עיצוב כריכה‪ :‬סטודיו שמן זית‬ ‫לתגובות והערות למאמרים‪WHATSAPP 054-2384174 :‬‬ ‫לפרטים‪ ,‬יצירת קשר ותרומות ‪ -‬גרעין תורני הרצליה‪:‬‬

‫‪077-7133323 | WHATSAPP 052-3039014 | facebook-square‬‬ ‫| ‪ | youtube‬‏‬

‫להודות ולהלל | ‪5‬‬

‫דברי פתיחה‬

‫ציבור יקר‪,‬‬ ‫מוגשת בפניכם חוברת מאמרים לחג החנוכה‪ ,‬פרי עיטם של אברכי בית המדרש‬ ‫וחברי הגרעין התורני‪.‬‬ ‫החוברת נכתבה מתוך רצון להביא בפני הציבור הרחב מעט ממתיקות ואור‬ ‫התורה‪ ,‬על מנת להגדיל תורה ולהאדירה‪.‬‬ ‫בחוברת מאמרים המאירים זויות שונות בימי החנוכה‪ .‬אנו תקווה שחוברת‬ ‫מאמרים זו‪ ,‬תתקבל ברצון ותילמד סביב נרות החנוכה בביתכם‪.‬‬ ‫תודה רבה לכל החברים היקרים שהתנדבו לכתוב בחוברת זו‪ .‬תודה מיוחדת לר'‬ ‫מאיר תורג'מן על היוזמה‪ ,‬המאמץ וריכוז העבודה המרובה להפקת החוברת‪.‬‬ ‫נשמח מאוד לשמוע מכם הארות והערות על חוברת המאמרים‪ ,‬תוכנה וצורת‬ ‫הגשתה‪.‬‬ ‫ברכת חג אורים שמח!‬ ‫צחי וייס‬

‫להודות ולהלל | ‪7‬‬

‫תוכן עניינים‬

‫מקום הדלקת נרות חנוכה • הרב דוד הורדן‬ ‫רב מרכז העיר‪ ,‬ראש הכולל ו'גרעין תורני הרצליה' ‪9...............‬‬ ‫המכבים בני לוי ‪ -‬קוים לדמותם • הרב רם שטרית ‪16...............‬‬ ‫סוד ארבעה מלכויות • הרב מאיר פיירשטיין ‪23.......................‬‬ ‫על מה נקבע חג החנוכה? • הרב יוסף ישרים‪29.......................‬‬ ‫בין יוסף ומצרים לחשמונאים והיוונים • הרב נדב טייכמן ‪31.....‬‬ ‫סוד הסביבון • הרב ניר מליחי‪35............................................‬‬ ‫קדושת ימי החנוכה ומעלתם • הרב ברק קלנר ‪39....................‬‬ ‫פרסומי ניסא או עד שתכלה רגל מן השוק • ר' מאיר תורג'מן ‪49....‬‬ ‫"עד דתכלי רגלא דתרמודאי" • ר' ניב סגל‪58...........................‬‬ ‫שו"ת הלכות חנוכה • הרב יוסי כהן ‪72...................................‬‬ ‫גרעין תורני הרצליה ‪ -‬נעים להכיר‪96.........................................‬‬ ‫ברכות ההדלקה ‪98....................................................................‬‬

‫להודות ולהלל | ‪9‬‬

‫מקום הדלקת נרות חנוכה‬ ‫הרב דוד הורדן ‪ -‬רב מרכז העיר‪ ,‬ראש הכולל‬ ‫ו'גרעין תורני הרצליה'‬

‫הרמב"ם בהלכות חנוכה (פרק ד יב) כותב‪" :‬מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד‬ ‫מאד וצריך אדם להיזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על‬ ‫הנסים שעשה לנו אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה שואל או מוכר כסותו‬ ‫ולוקח שמן ונרות ומדליק"‪.‬‬ ‫בהלכות ההדלקה יש מספר נושאים הלכתיים שנידונו בגמרא בראשונים‬ ‫ובפוסקים במה מדליקים? מתי מדליקים? ומהו מקום ההדלקה? אנחנו נעסוק‬ ‫במקום ההדלקה‪.‬‬ ‫בעניין מקום ההדלקה נאמר במסכת שבת דף כא‪:‬‬ ‫"תנו רבנן‪ :‬נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ‪ .‬אם היה דר בעלייה ‪ -‬מניחה‬ ‫בחלון הסמוכה לרשות הרבים‪ .‬ובשעת הסכנה ‪ -‬מניחה על שלחנו‪ ,‬ודיו"‬ ‫הדין לכתחילה ע"פ הגמרא " להניחה על פתח ביתו מבחוץ"‪.‬‬ ‫ורש"י מפרש‪" :‬מבחוץ ‪ -‬משום פרסומי ניסא‪ ,‬ולא ברשות הרבים אלא בחצירו ‪-‬‬ ‫שבתיהן היו פתוחין לחצר"‪.‬‬ ‫מפירוש רש"י משמע‪ ,‬שמדובר בבית הנמצא בתוך חצר ‪ -‬ועל כך אומרת הברייתא‪,‬‬ ‫שיש להניח את הנר בפתח הבית‪ ,‬ולא בפתח החצר‪ .‬וכך משמעות לשון הברייתא‬ ‫"על פתח ביתו"‪.‬‬

‫‪ | 10‬מקום הדלקת נרות חנוכה • הרב דוד הורדן‬

‫התוספות במקום חולקים וכותבים‪" :‬ומיירי דליכא חצר אלא בית עומד סמוך‬ ‫לרשות הרבים‪ .‬אבל אם יש חצר לפני הבית ‪ -‬מצווה להניח על פתח החצר"‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬במקרה שיש בית בתוך חצר ‪ -‬יש להניח בפתח החצר‪ .‬והברייתא שאומרת‬ ‫להדליק ב"פתח ביתו" מדברת על בית ללא חצר‪ .‬כלומר שהנרות יפנו לרשות‬ ‫הרבים‪.‬‬ ‫מהו יסוד המחלוקת ביניהם? סברת התוספות היא לכאורה שיש להדליק באופן‬ ‫שבו יש יותר פרסומי ניסא לבני רשות הרבים ‪ -‬ודבר זה מתקיים בפתח החצר‪.‬‬ ‫רש"י לעומת זאת‪ ,‬סבור כנראה‪ ,‬שיש דין ב'בית'‪ .‬מהותה של מצוות נר חנוכה ‪-‬‬ ‫שיהיה נר בפתח הבית ‪ .‬לכן‪ ,‬למרות שבפתח החצר יש יותר פרסומי ניסא ‪ -‬ייתכן‬ ‫שלא קיים כלל את המצווה‪ ,‬כי בפתח ביתו לא היו נרות‪.‬‬ ‫בשולחן ערוך (סימן תרעא סעיף ה) פסק כתוספות‪:‬‬ ‫נר חנוכה מניחו על פתח הסמוך לרשות הרבים מבחוץ‪ .‬אם הבית פתוח לרשות‬ ‫הרבים‪ ,‬מניחו על פתחו; ואם יש חצר לפני הבית‪ ,‬מניחו על פתח החצר; ואם היה‬ ‫דר בעלייה שאין לו פתח פתוח לרשות הרבים‪ ,‬מניחו בחלון הסמוך לרשות הרבים;‬ ‫ובשעת הסכנה שאינו רשאי לקיים המצוה‪ ,‬מניחו על שלחנו ודיו‪.‬‬ ‫וכבר הקשו בערוך השולחן וכן המשנה ברורה ב"ביאור הלכה" מדוע פסק‬ ‫השולחן ערוך כתוספות שהרי הרבה ראשונים סוברים כרש"י שההדלקה צריכה‬ ‫להיות בפתח הבית‪ ,‬ולא בפתח החצר?‬ ‫וז"ל ערוה"ש ‪":‬ותמיהני כיון דרש"י והר"ן והרמב"ם ור"י וסמ"ג והגהמ"י דרבים הם‬ ‫ופירשו דלא כהתוס' איך לא הביאו דעתם כלל וצ"ע"‪.‬‬ ‫עד כאן יוצא שאם ביתו פתוח לכיוון רשות הרבים יניח בפתח ביתו הפתוח לרשות‬ ‫הרבים ואם יש חצר שאליו פתוחים כמה בתים ‪ ,‬נחלקו רש"י והתוספות‪ ,‬השולחן‬ ‫ערוך פוסק כתוספות שיניח בפתח החצר ולא בפתח הבית‪.‬‬ ‫אולם כאשר דנים למעשה נראה שאין הדבר פשוט שיש בימינו להדליק בפתח‬ ‫החצר‪.‬‬ ‫שהרי השימוש בחצר בימינו שונה מהשימוש בימי חז"ל‪ ,‬החצרות בזמן חז"ל ואף‬ ‫בזמן הראשונים נועדו לשימושים רבים‪ ,‬אותם אנו עושים כיום בתוך הבית(כגון‬ ‫כיבוס אפיה וכד')‪ .‬והיום החצר משמשת בעיקר למקום מעבר או כגינה וממילא‬ ‫אין לו דין "חצר" וכן מובא בשו"ת "אז נדברו" בשם החזון איש שאם ידליקו בפתח‬

‫להודות ולהלל | ‪11‬‬

‫החצר לא יהיה היכר ופרסום לבני הבית‪ .‬אמנם סובר החזו"א שאם החצר סגורה‬ ‫ולא פונה לרשות הרבים ואף אחד לא יראה אין להדליק על פתח הבית אלא‬ ‫על פתח חלון הפונה לרה"ר‪ .‬לעומת זאת הרב מבריסק חולק ואומר שגם היום‬ ‫יש להדליק על פתח החצר הפונה לרה"ר‪ .‬ומביא הרב הררי בשם הרב ברוך‬ ‫אוירבך בנו של הגרש"ז אוירבך שבבית הרב היו מתחילה מדליקים בפתח החצר‬ ‫אך מכמה סיבות עברו להדליק בפתח הדירה‪ ,‬ועוד סיפר שבשכונת "שערי חסד"‬ ‫בירושלים תמיד היה ויכוח האם עדיף להדליק בפתח החצר או בפתח הבית‪.‬‬

‫היכן ידליק מי שגר בבניין משותף?‬ ‫לכאורה לפי פסק השולחן ערוך היה צריך להדליק בכניסה של חדר המדרגות‪,‬‬ ‫שהרי זה מקביל לפתח החצר‪(.‬וכך פסק ונהג הרב מבריסק) אולם יש מספר‬ ‫סיבות להכריע שלא להדליק שם ‪.‬‬ ‫א‪ .‬כפי שהזכרנו לדעת החזו"א לחדר מדרגות אין דין חצר לעניין הדלקת נרות‬ ‫חנוכה‪ ,‬כיוון שאין משתמשים בחדר המדרגות בתשמישי דירה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬למרות שבשו"ע נפסק כדעת התוספות‪ ,‬אין הדבר מוכרע כל כך‪ .‬וכפי שראינו‬ ‫בדברי ערוך השולחן (תרע"א‪ ,‬כ)‪:‬‬ ‫ג‪ .‬יש בעיה נוספת בפתח החדר מדרגות שלא ניכר מי הוא המדליק‪ .‬שהרי יש עוד‬ ‫דיירים בבניין‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬מסתבר שעדיף לא להדליק בפתח חדר המדרגות‪.‬‬ ‫היכן אם כן ידליק? נותרות שלוש אפשרויות‪:‬‬ ‫‪ .1‬בפתח ביתו כפי שיטת רש"י‪ .‬וכן כתבו ראשונים על פי שיטת תוס'‪ ,‬כשאין‬ ‫אפשרות להדליק בפתח החצר (בעל העיטור‪ ,‬טור ועוד)‪.‬‬ ‫‪ .2‬בחלון הבית הגמרא בשבת כא‪ :‬אומרת‪" :‬אם היה דר בעלייה מניחה בחלון‬ ‫הסמוכה לרה"ר"‪.‬‬ ‫‪ .3‬הדלקה בתוך ביתו הגמרא שם אומרת‪:‬‬ ‫ודיו"‪.‬‬

‫"ובשעת הסכנה מניחו על שולחנו‬

‫הגמרא הדגישה "שעת סכנה"‪ .‬ופירש רש"י‪ ,‬שהיה להם לפרסיים חוק שאין‬ ‫להדליק נר ביום אידם (ביום חגם) אלא בבית עבודה זרה שלהם‪ .‬והטור פירש‬

‫‪ | 12‬מקום הדלקת נרות חנוכה • הרב דוד הורדן‬

‫שהיתה סכנה‪ ,‬כיוון שהגויים לא הרשו לקיים המצוות‪ .‬היום‪ ,‬בפשטות אין מקום‬ ‫להדלקה בבית‪ ,‬שהרי אין זו שעת סכנה‪.‬‬ ‫אמנם כבר מימות הראשונים היו רבים שנהגו להדליק בבית‪ .‬וכתב האור זרוע‬ ‫שלא מצא סמך לאלו המדליקים בפנים‪ .‬אולם‪ ,‬בעל העיטור כתב‪ ,‬שהמנהג‬ ‫להדליק בבית התחיל בזמן שאכן היתה "שעת סכנה"‪ ,‬אלא שהמנהג נמשך גם‬ ‫אחר כך "ואחר שנהגו על הסכנה ‪ -‬נהגו"‪.‬‬ ‫נימוק נוסף‪ ,‬מופיע בריטב"א (שבת כא‪ ):‬שהגדיר "שעת סכנה" בצורה שונה‪:‬‬ ‫"לא סוף דבר סכנות נפשות‪ ...‬אלא אפילו סכנת צער או איבה כמו בצרפת‪...‬‬ ‫ולפיכך היה אומר מורי הרב ז"ל‪ ,‬שכשנושב רוח ‪ -‬מדליקה מבפנים בביתו"‪.‬‬ ‫וכך כתב בערוך השולחן (תרע"א‪ ,‬כד)‪:‬‬ ‫"והנה עתה אין אנו מדליקין בחוץ ואף שאין סכנה אצלנו‪ ,‬מכל מקום כמעט‬ ‫הוא מהנמנעות‪ ,‬מפני שבכל המדינות שלנו ימי חנוכה הם ימי סגרור גשם ושלג‬ ‫ורוחות חזקים ואי אפשר להניחם בחוץ אם לא להסגירם בזכוכית‪ ,‬וכולי האי לא‬ ‫אטרחוהו רבנן‪ .‬ועוד‪ ,‬דבזה לא יהיה היכר למצווה כל כך‪ ,‬וגם לא בכל המקומות‬ ‫יניחו לעשות כך‪ ,‬ולכן כולנו מדליקין בבית"‪.‬‬ ‫הנימוק העיקרי של ערוך השולחן הוא שמחמת הקור יכבו הנרות‪ .‬והוסיף‬ ‫שבזכוכית לא הטריחו להדליק ‪ .‬ועוד יש שהוסיפו שיש היום גנבים ויש חשש‬ ‫שהחנוכיה "תעלם" אם ידליקו בחוץ‪ ,‬וכן סיפר לנו מרא דאתרא הגר"י יעקבוביץ‬ ‫זצ"ל שמספר פעמים גנבו או השחיתו את החנוכיה שהדליק על פתח חצירו‪.‬‬ ‫וכן כתב בשו"ת אמרי נעם ממגילת תענית "ואם מתירא מפני הליצים מניחה על‬ ‫פתח ביתו מבפנים ובשעת הסכנה מניחו על שולחנו"‬ ‫אמנם כתב היעב"ץ (שאילת יעב"ץ ח"א סימן קמ"ט) ‪:‬‬ ‫"הנכון להדר ולהדליק מבחוץ‪ ,‬וכדי שלא תכבה ידליק בעששית‪ ...‬אלא לפי שלא‬ ‫ראיתי לרבנן קשישאי דעבדי הכי‪ ,‬אינני גוזר ואומר שיהא הדבר חייב בהחלט‪...‬‬ ‫וההוצאה מרובה להמציא כלי חדש כזה‪ ...‬אמנם אם נוכל לו בקלות נראה שנכון‬ ‫לעשות כן"‪.‬‬ ‫אם כן אם יכול להדליק בפתח ביתו (או חצרו) הפונה לרשות הרבים הרי זה משובח‬ ‫שהרי בהדלקה "בפתח ביתו מבחוץ" היו שני יתרונות‪ :‬ראשית פרסומי ניסא‪.‬‬

‫להודות ולהלל | ‪13‬‬

‫שנית בתוך הפתח משמאל "כדי שתהא נר חנוכה משמאל ומזוזה מימין"‪.‬‬ ‫ויש להוסיף שהיום לא כ"כ קשה להשיג "אקווריום" להדלקה ואין מחירו רב‪.‬‬ ‫ואם אינו יכול להדליק בחוץ או שגר בבניין קומות אם מדליק בחלון יש פרסומי‬ ‫ניסא אך אין 'פתח ביתו'‪ .‬אם מדליק בפתח ‪ -‬יש פרסומי ניסא רק לבני ביתו‪ ,‬אך‬ ‫יש 'פתח'‪ .‬אם מדליק בפתח הדירה ‪ -‬יש פרסומי ניסא ‪ ,‬אמנם בדרך כלל קטן מזה‬ ‫שבחלון‪ ,‬אך יש 'פתח ביתו'‪.‬‬ ‫הגר"מ אליהו שליט"א הורה למעשה שעדיף בטפח הסמוך לפתח‪ ,‬אך גם המדליק‬ ‫סמוך לחלון יוצא ידי חובה לכתחילה‪ .‬ולמעשה בביתו נהג להדליק בברכה בטפח‬ ‫הסמוך לפתח ואח"כ שלח אחד מבני ביתו להדליק בחלון הפונה לרשות הרבים‪.‬‬ ‫(וכן בסידור רבי אשר בשם האר"י ז"ל‪ ,‬שעפ"י הכוונות לעולם יש להדליק בפתח‬ ‫נגד המזוזה)‬ ‫לעומת זאת הגר"מ פיינשטיין זצ"ל כתב בשו"ת אגרות משה (או"ח‪ ,‬ח"ד‪ ,‬סימן‬ ‫קכה)‪:‬‬ ‫"שרק כשתיקנו להניח על פתח ביתו מבחוץ לפרסם ניסא‪ ,‬שהוא טעם גדול ועיקר‬ ‫בנרות חנוכה‪ ...‬והנדון היה אם יניחם בימין שהוא בצד המזוזה או משמאל ‪ -‬דבזה‬ ‫פליגי אמוראי‪ ...‬איפסק הלכתא משמאל‪ ,‬כדי שתהא נר חנוכה משמאל ומזוזה‬ ‫מימין‪ ,‬כדי שייכנס בין שתי מצוות‪ .‬אבל לא היו מתקנין עיקר התקנה מטעם‬ ‫זה‪ ...‬לכן שפיר כתב המג"א דאם יש לו חלון הסמוך לרשות הרבים יניחנו בחלון‪.‬‬ ‫ופירש בלבוש טעמו‪ ,‬דפרסומי ניסא עדיף מסברא שייכנס בין שתי מצוות‪.. .‬לכן אף‬ ‫שעיקר בזמן הזה הוא ההיכר לבני הבית‪ ,‬מאחר שאי אפשר לנו להדליק מבחוץ‪,‬‬ ‫מכל מקום‪ ,‬מה שאפשר לעשות ביותר פרסום‪ ,‬ודאי יש לעשות‪ ,‬וכן אני נוהג שאני‬ ‫מדליק בחלון הנראה בחוץ להעוברים ושבים‪"...‬‬ ‫אם כן‪ ,‬מבאר הרב פיינשטיין‪ ,‬שעיקר המצווה הוא הפרסומי ניסא‪ .‬וכיוון שעיקר‬ ‫פרסום הנס הוא בפתח הבית או בפתח החצר‪ ,‬הוסיפו פן נוסף ‪ -‬שההדלקה‬ ‫תיעשה בצד שמאל‪ ,‬כדי שיהיה מוקף במצוות‪ .‬אך כמובן‪ ,‬שכשאי אפשר לשני‬ ‫הדברים להתקיים ‪ -‬פרסומי ניסא עדיף‪ .‬וכן הורה ועשה למעשה הגר"ש ישראלי‬ ‫זצ"ל‪.‬‬ ‫ואמנם בדלת הראשית‪ ,‬אם יש גם פרסומי ניסא (לשכנים)‪ ,‬רק פחות מהחלון‪,‬‬ ‫ייתכן שעדיפה ההדלקה שם‪ ,‬שכן זהו קיום ממשי של דינא דגמ' לכתחילה "על‬

‫‪ | 14‬מקום הדלקת נרות חנוכה • הרב דוד הורדן‬

‫פתח ביתו מבחוץ" כהסבר רש"י‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬הגר בבית משותף‪ ,‬נראה שידליק בחלון הפונה לרה"ר או בפתח ביתו‬ ‫(כשיש שם פרסומי ניסא)‪ .‬ואם ישנם כמה מבני הבית שמדליקים‪ ,‬מסתבר שכדאי‬ ‫להרבות פרסום הנס ולהדליק במקומות שונים (בחלונות הבית הפונים לרה"ר‪,‬‬ ‫ובפתח הבית) וכן שעל ידי כך ניכרים יותר הנרות של כל אחד‪ .‬ויש שמוסיפים‬ ‫להדליק גם בכניסה לבניין‪.‬‬

‫הדלקה בבניני קומות‬ ‫לאדם הגר בדירה מהקומה השלישית ומעלה ישנה לכאורה בעיה להדליק בחלון‪,‬‬ ‫כיוון שהגמרא במסכת שבת כב‪ .‬אומרת‪" :‬נר של חנוכה שהניחה למעלה מעשרים‬ ‫אמה פסולה"‪.‬‬ ‫וכן נפסק בשו"ע (תרע"א ו')‪ 20[.‬אמה= ‪ 9.60‬מטר לגר"ח נאה)‬ ‫וכתב בשער הציון ס"ק מב " אם החלון גבוה מקרקע רשות הרבים למעלה‬ ‫מעשרים אמה ואין היכר לבני רשות הרבים‪ ,‬אז טוב יותר להניח בפתח [פתחי‬ ‫תשובה]"‬ ‫אמנם בדירה בקומה השלישית ניתן להקל בדרך כלל‪ ,‬כי יש אומרים שאת‬ ‫העשרים אמה לא מתחילים לספור מקרקע הסמוכה לבניין אלא מקרקע רשות‬ ‫הרבים ויש אומרים שאין להתחיל מהקרקע אלא מגובה עיני המסתכל‪ ,‬ואולי‬ ‫אפשר להקל למדוד את העשרים אמה לפי שיעורי החזון איש(‪ 11.5‬מטר)‪ .‬כך‬ ‫שפעמים רבות בקומה השלישית אפשר להקל‪.‬‬ ‫ועוד שדעת רבינו יואל (מובא בראבי"ה תתמ"ג ובטור תרע"א) חנוכיה למעלה‬ ‫מעשרים אמה פסולה‪ ,‬רק כשמונחת באוויר על ידי מקל וכד'‪ ,‬אך כשנמצאת בתוך‬ ‫בניין‪ ,‬רגילים אנשים להביט לגובה זה בגלל קירות הבניין‪ .‬אמנם הראבי"ה עצמו‬ ‫והטור חולקים על רבינו יואל‪ ,‬וסבורים שגם בבניין פסולה למעלה מעשרים אמה‪.‬‬ ‫להלכה פסק המ"ב (תרע"א ס"ק כ"ח‪ ,‬ובשעה"צ ס"ק ל"ג) לא כרבינו יואל‪ ,‬אך מ"מ‬ ‫ניתן לצרפו לספק‪ .‬ובפרט‪ ,‬שכיום רגילים לבנות לגובה‪ ,‬ומסתבר שגם ההבחנה‬ ‫של האנשים השתנתה והם מסתכלים גבוה יותר מאשר פעם‪.‬‬ ‫ועוד שהמציאות שלנו שונה מן המציאות בזמן חז"ל גם מסיבה נוספת‪ .‬שהרי‬ ‫בהרבה פעמים יש בנינים גבוהים גם ממול לבניין שלנו ולכן יש פירסומי ניסא‬

‫להודות ולהלל | ‪15‬‬

‫כלפי השכנים ממול‪(.‬שו"ת שבט הלוי)‬ ‫אך יש שחלקו ואמרו שצריך שיראה לבני רשות הרבים והבתים שממול הם רשות‬ ‫היחיד ולא רשות הרבים‪(.‬הרב אלישיב)‬ ‫גם כשמדליק למעלה מעשרים אמה‪ ,‬מכל מקום בתוך הבית נמצאת החנוכיה‬ ‫בגובה כשר (יחסית לרצפת הבית)‪ ,‬ואם כן‪ ,‬בכל מקרה יש פרסומי ניסא לבני‬ ‫ביתו‪ .‬לפי זה‪ ,‬בכל מקרה יוצא ידי חובה‪(.‬גם בסוכה מודדים את העשרים אמה‬ ‫מרצפת הסוכה ולא מרה"ר) ועוד נראה לומר צד נוסף להקל שהזכוכיות היום‬ ‫יותר איכותיות וכאשר מצמיד אותה לחלון זה ניכר גם בקומות הגבוהות‪.‬‬ ‫לכן נראה למעשה שגם בחלונות בקומות הגבוהות‪ ,‬ניתן להדליק בחלון ובמיוחד‬ ‫אם יש בבית עוד אנשים‪(.‬שו"ת שבט הלוי ח"ד סימן ס"ה) והאפשרות הנוספת‬ ‫היא להדליק כנגד הפתח בבית או בכניסה לחדר המדרגות‪.‬‬ ‫נסיים בדברי מרן הרב קוק זצ"ל במאמרי הראיה לחנוכה "בעתים נורמליות‬ ‫הננו מרגישים בקרבנו אומץ של הכרזה פומבית‪ ,‬ידעו כל באי עולם המתהלכים‬ ‫בארצות החיים כי אור עולם לנו ומאתנו קרנים להנהיר בהם ועל ידם ארץ‬ ‫וחוצות‪ ,‬ומצות נר חנוכה‪ ,‬הסמל הקדוש הזה‪ ,‬היא להניחה על פתח ביתו מבחוץ‪.‬‬ ‫בעת אשר הנהרה המקודשת מופיעה היא גם מבחוץ אין אנו צריכים לדאוג‪ ,‬כבר‬ ‫יודעים אנו ובטוחים אז שהפנים הוא מלא אורה ‪ .‬אמנם בשעת הסכנה‪ ,‬בזמן‬ ‫שרוחות רעות מנשבות בעולם‪ ,‬שנאה פראית על ישראל ועל גזעו המקודש‪ ,‬בוז‬ ‫ומסטמה על כל קניני קדשו‪ ,‬עמדת תוללים ריקי לב ומוח המחללים את גאון עוזו‪,‬‬ ‫אז הנהרה שמבחוץ לא תוכל להגיה את המחשכים העבים שהם שולטים שם‪ .‬אז‬ ‫יפנה ישראל אל ביתו ואל שולחנו‪ ,‬אל קניני תרבותו הפנימיים‪ ,‬אל טהרת רוחו‬ ‫ונקיון כפיו‪ ,‬אל תורתו תורת אמת‪ ,‬המיוחדה לו‪ ,‬ואל מצותיו‪ ,‬שהן ארחות חייו‬ ‫לעולמים‪ ,‬לבנין ביתו על אדמת קדשו בכל עוז קנאת קודש‪ ,‬על פי תכונתו ועל‬ ‫פי רוחו‪ ,‬והנר הזה סמל נצחונו מניחו על שולחנו‪ ,‬להאיר על ידו את אורח חייו‬ ‫והארת נשמתו‪ .‬ובנר הזה האצור אצלנו פנימה ידע נאמנה‪ ,‬שלא יחסר כל שהוא‪,‬‬ ‫מכל עשרו הרוחני ומכבודו כבוד האמת והצדק‪ .‬וסוף כל סוף יבואו רחוקים ויכירו‬ ‫כי נחלת עולמים לתבל כולה‪ ,‬לנצחון הצדק והאמת להנצחת השלום והעמדת‬ ‫חיי האנושיות על מכונם האיתן והבטוח‪ ,‬נחלת גויים כולם‪ ,‬באחרית הימים‪ ,‬לא‬ ‫ממקום אחר תבא כי אם מבית ישראל ומשולחנו הגבוה‪" :‬תערוך לפני שולחן נגד‬ ‫צוררי דשנת בשמן ראשי כוסי רויה" ‪.‬‬

‫‪ | 16‬תירטש םר ברה • םתומדל םיוק ‪ -‬יול ינב םיבכמה‬

‫המכבים בני לוי ‪ -‬קוים לדמותם‬ ‫הרב רם שטרית‬

‫לע''נ אבי מורי עמנואל שטרית בן מסעודה‬ ‫ּובנָ יו‬ ‫ּכהן ּגָ דול ַח ְׁשמונָ אי ָ‬ ‫יוחנָ ן ֵ‬ ‫ימי ַמ ִּת ְתיָ ה ֶבן ָ‬ ‫ִּב ֵ‬ ‫ּתור ָתְך ּולְ ַה ֲע ִב ָירם ֵמ ֻח ֵּקי‬ ‫ּכְ ֶׁש ָע ְמ ָדה ַמלְ כּות יָ וָ ן ָה ְר ָׁש ָעה ַעל ַע ְּמָך יִ ְׂש ָר ֵאל לְ ַׁשּכְ ָחם ָ‬ ‫יבם‪ַּ .‬דנְ ָּת ֶאת‬ ‫ְרצונָ ְך‪ .‬וְ ַא ָּתה ְב ַר ֲח ֶמיָך ָה ַר ִּבים ָע ַמ ְד ָּת לָ ֶהם ְּב ֵעת ָצ ָר ָתם‪ַ .‬ר ְב ָּת ֶאת ִר ָ‬ ‫ִּדינָ ם‪ .‬נָ ַק ְמ ָּת ֶאת נִ ְק ָמ ָתם‪.‬‬ ‫ּבורים ְּביַ ד ַחּלָ ִׁשים ‬ ‫ָמ ַס ְר ָּת ּגִ ִ‬

‫וְ ַר ִּבים ְּביַ ד ְמ ַע ִּטים‪.....‬‬

‫ְּור ָׁש ִעים ְּביַ ד ַצ ִּד ִיקים ‬

‫הורים‬ ‫ּוט ֵמ ִאים ְּביַ ד ְט ִ‬ ‫ְ‬

‫ ‬

‫תור ֶתָך‪....‬‬ ‫עוס ֵקי ָ‬ ‫וְ זֵ ִדים ְּביַ ד ְ‬

‫לא אנשי מלחמה היו בני מתתיהו‪ ,‬כהנים היו‪ ,‬בני שבט לוי שנתייחדו לעבודת ה'‬ ‫להוראת התורה ולעבודת המקדש‬ ‫למרות זאת נענו בני לוי לקריאת משה במעשה העגל‪" :‬מי לה' אלי "‬ ‫ואף כאן בימי החנוכה יצאו במסירות נפש בני בניהם‪ ,‬בני חשמונאי‪ ,‬להצלתו‬ ‫הרוחנית של עם ישראל‪.‬‬ ‫מסירות נפש למען שם ה' מצינו כבר באבי אבותיהם‪ ,‬אבי משפחת הכהנים כולה‪,‬‬ ‫לוי בן יעקב אבינו‪ ,‬היוצא למלחמת יחיד מול עיר שלמה על כבוד אחותו דינה‪.‬‬ ‫אחיו שמעון הצטרף אל לוי להשמדת העיר שכם‬

‫להודות ולהלל | ‪17‬‬

‫אך בעוד שבפרשת "וזאת הברכה" לא מוזכר כלל שמו של שמעון בברכת משה‬ ‫לשבטים‪ ,‬מתברך לוי מפי משה רבינו בתפקידו הייעודי‪ ,‬שמירת ייחודו של עם‬ ‫ישראל‪" :‬יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל "‪ ,1‬שהרי "אין אומתנו אומה אלא‬ ‫בתורתה "‬ ‫אולי כי בשונה מלוי‪ ,‬שפעל לשם שמיים‪ ,‬פעל אולי שמעון מתוך קנאה ששורשה‬ ‫הוא חום מזג (ראה פרשת בלק‪ -‬פנחס כיצד נשיא שבט שמעון זמרי נלחם מול‬ ‫פנחס בן לוי)‬ ‫מהו מקור כוחם הרוחני המיוחד של בני הכהנים‪ ,‬החשמונאים‪ ,‬בני שבט לוי?‬ ‫במה זכו שבט לוי שבחר בהם ה' ולא בשבט אחר?‬ ‫שאלה זו נשאל מרן החפץ חיים‪ ,‬שהיה כהן‪ ,‬ע"י אחד מתלמידיו‪ ,‬וענה‪ ,‬שפעם‬ ‫אחת‪ ,‬ברגע משבר של עם ישראל‪ ,‬נזקק משה רבינו ע''ה לסיוע וקרא‪" :‬מי לה'‬ ‫אלי"‪ .‬מייד "ויאספו אליו כל בני לוי"‪.2‬‬ ‫מסירות נפש מיוחדת היתה בהם‪ :‬להרוג את משפחתם‪ ,‬בניהם‪ ,‬ואחיהם‪ .‬כפי‬ ‫שמספר משה רבנו עליהם בברכו אותם בברכה המיטיבה כל כך לבטא את ייחודו‬ ‫של השבט‪:3‬‬ ‫"וללוי אמר‪ ...‬האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו‪ ,‬ואת אחיו לא הכיר‪ ,‬ואת בניו לא‬ ‫ידע‪ ,‬כי שמרו אמרתך ובריתך ינצורו‪".‬‬ ‫וכן תרגם אונקלוס ברכה זו‪:‬‬ ‫"דעל אבוהי ועל אימיה לא רחם כד חבו מן דינא‪ ,‬ואפי אחוהי ובנוהי לא נסיב‪,‬‬ ‫ארי נטרו מטרת מימרך‪ ,‬וקיימך לא אשניו‪( ".‬תרגום‪ :‬שעל אביו ועל אמו לא ריחם‬ ‫כאשר התחייבו בדין‪ ,‬ופני אחיו ובניו‪ 4‬לא נשא‪ ,‬כי שמרו את משמרת דבריך‪,‬‬ ‫ובריתך לא שנו‪).‬‬

‫‪ .1‬‬

‫דברים ל"ג י'‬

‫‪ .2‬‬

‫שמות ל"ב כ"ו וברש"י שם‪" :‬כל בני לוי – מכאן שכל השבט כשר"‪.‬‬

‫‪ .3‬‬

‫דברים פרק לג‬

‫‪ .4‬‬

‫יש להעיר ע"פ דברי רש"י ש" אבי אמו והוא מישראל או אחיו מאמו או בן בתו‪ ...‬וא"א לפרש אביו ממש‬ ‫ואחיו מאביו וכן בניו ממש שהרי לויים הם ומשבט לוי לא חטא אחד‪".‬‬

‫‪ | 18‬תירטש םר ברה • םתומדל םיוק ‪ -‬יול ינב םיבכמה‬

‫עוד מצינו ששבט לוי סיכנו עצמם במדבר למען ברית המילה‪:‬‬ ‫"ובריתך ינצרו ‪ -‬ברית מילה‪ .‬שאותם שנולדו במדבר של ישראל לא מלו את‬ ‫‪5‬‬ ‫בניהם והם היו מולין ומלין את בניהם‪".‬‬ ‫מסירות נפש זו גילתה צפונות נפשו של שבט לוי‪ :‬ביטול הכל למען שמו יתברך‪.‬‬ ‫האם נתייחד שבט לוי בתכונות נפשו ויועד מראש לעבודת האלוקים?‬ ‫מבין שנים עשר השבטים מתייחדת לעינינו דמותו של לוי ברבגוניותה הייחודית‪,‬‬ ‫ואולי אף בהפכפכותה כבר בהיוולדו‪.‬‬ ‫כבר אז נתיחד שמו מבין השבטים בכך ש "ויקרא את שמו לוי"‪ ,‬ולא‪" :‬ותקרא "‪,‬‬ ‫כפי שנאמר בשאר השבטים‪.‬‬ ‫בין אם הקורא הוא הקב"ה ביד המלאך גבריאל‪ ,‬כדברי רש"י‪ ,‬ובין אם הוא אביו‬ ‫יעקב‪ ,‬בין אם טעם השם הוא "ילווה אישי"‪ ,‬ובין אם ראיית תפקידו המיוחד בעתיד‬ ‫או מסיבות אחרות‪.‬‬ ‫עדיין דמותו ייחודית לאין ערוך משמו‪.‬‬ ‫במעשה דינה אנו נפגשים בו כנוקם‪:6‬‬ ‫"ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים‪ ,‬ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה‬ ‫איש חרבו‪ ,‬ויבואו על העיר בטח‪ ,‬ויהרגו כל זכר‪ .‬ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי‬ ‫חרב‪ ,‬ויקחו את דינה מבית שכם‪ ,‬ויצאו‪".‬‬ ‫אנו מוצאים בו ראש וראשון לכל דבר שבקדושה‪.‬‬ ‫שכן כתבה עליו התורה‪:7‬‬ ‫"בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי‪ ,‬לשאת את ארון ברית ה'‪ ,‬לעמוד לפני ה'‬ ‫לשרתו‪ ,‬ולברך בשמו עד היום הזה‪ .‬על כן לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו‪ ,‬ה'‬ ‫הוא נחלתו‪ ,‬כאשר דבר ה' אלוקיך לו‪".‬‬

‫‪ .5‬‬

‫לשון רש"י דברים ל"ג ט'‬

‫‪ .6‬‬

‫בראשית ל"ד כ"ה‪-‬כ"ו‬

‫‪ .7‬‬

‫דברים י' ח'‪-‬ט'‬

‫להודות ולהלל | ‪19‬‬

‫וכן כתב הרמב"ם‪:8‬‬ ‫ויעקב אבינו לימד בניו כולם‪ ,‬והבדיל לוי ומינהו ראש‪ ,‬והושיבו בישיבה ללמד‬ ‫דרך השם‪ ,‬ולשמור מצות אברהם‪ .‬וצוה את בניו שלא יפסיקו מבני לוי ממונה‬ ‫אחר ממונה כדי שלא תשכח הלמוד‪ .‬והיה הדבר הולך ומתגבר בבני יעקב ובנלוים‬ ‫עליהם‪ ,‬ונעשית בעולם אומה שהיא יודעת את ה'‪ .‬עד שארכו הימים לישראל‬ ‫במצרים‪ ,‬וחזרו ללמוד מעשיהן ולעבוד כוכבים כמותן‪ ,‬חוץ משבט לוי שעמד‬ ‫במצות אבות‪ .‬ומעולם לא עבד שבט לוי עבודת כוכבים‪".‬‬ ‫לכן כה מתאימה לו הברכה שברכו משה רבנו‪:9‬‬ ‫"יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל‪ ,‬ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך‪.‬‬ ‫ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה‪ ,‬מחץ מתניים קמיו‪ ,‬ומשנאיו מן יקומון‪".‬‬ ‫ובגמרא‪:10‬‬ ‫"אמר רבא‪ :‬לא משכחת צורבא מרבנן דמורי אלא דאתי משבט לוי או משבט‬ ‫יששכר‪=[ .‬לא מצינו תלמיד חכם שמורה הוראה אלא אם בא משבט לוי או משבט‬ ‫יששכר‪ ].‬לוי‪ ,‬דכתיב‪" :‬יורו משפטיך ליעקב"‪ .‬יששכר‪ ,‬דכתיב‪" :‬ומבני יששכר‬ ‫יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל‪".‬‬ ‫מהו אם כן תפקידו‪,‬מעמדו‪,‬ומדרגתו הרוחנית של שבט לוי?‬ ‫דומה כי תפקידו הייחודי של לוי בישראל‪ ,‬מקביל לתפקידו הייחודי של ישראל‬ ‫באומות‪ ,‬הלב‪ ,‬המצפּון‪ ,‬הנציג היותר קרוב אל ריבונו של עולם‪.‬‬ ‫כך מצינו בבחירת בני לוי לכהונה ולויה‪ ,‬ובאופיים של המנהיגים שקמו מבני‬ ‫בניהם לקנא קנאת ה' בעמם‪.‬‬ ‫כפי שהזכרנו מוצאים אנו את בני לוי מקנאים לשם ה' במעשה העגל‪ ,‬נזעקים‬ ‫להגן על דרך ה'‪ ,‬ונענים לקריאת משה‪" :‬מי לה' אלי‪ ..‬ויאספו אליו כל בני לוי"‪.‬‬

‫‪ .8‬‬

‫משנה תורה לרמב"ם‪ ,‬הלכות עבודת כוכבים פרק א הלכה ג‬

‫‪ .9‬‬

‫דברים ל"ג י'‪-‬י"א‬

‫‪ .10‬מסכת יומא דף כו ע"א‬

‫‪ | 20‬תירטש םר ברה • םתומדל םיוק ‪ -‬יול ינב םיבכמה‬

‫פנחס משבט לוי מוסר נפשו עד שפרחה נשמתו ממנו‪ ,11‬על מנת לקנא קנאת ה'‬ ‫בשבט שמעון החוטא ובמנהיגו זמרי‪.‬‬ ‫אך אם אכן כך הוא‪ ,‬ואם אכן הקנאה לשם ה' היא תכונתו של שבט לוי‪ ,‬כיצד אם‬ ‫כן תוסבר אחוות לוי ושמעון במעשה דינה על פי זה? הרי לכאורה שני הפכים‬ ‫הם‪ :‬זה מקנא קינאת ה'‪ ,‬וזה‪ ,‬שבט שמעוןמטרתו אולי אחרת?‬ ‫נזקק לכך הנצי"ב בפירושו העמק דבר‪ ,‬בעמדו על ייתור הפסוק‪" :‬ויקחו שני בני‬ ‫יעקב שמעון ולוי ‪...‬ויבואו על העיר ‪:"...‬‬ ‫"וכי לא ידוע לנו כמה הם? אלא רצה הכתוב ללמדנו‪ ,‬שגם אם הלכו לאותה מטרה‬ ‫יחדיו עדיין היו מטרותיהם שונות‪".‬‬ ‫(משל לחתול ואדם שרודפים אחרי עכבר‪ ,‬זה כדי לאכלו וזה כדי לסלקו‪ ,‬זה רצונו‬ ‫בו‪ ,‬וזה טוב לו שלא היה בא כלל‪).‬‬ ‫לוי מקנא קנאת ה' בעולם ובעמו‪ ,‬שאיפתו צדק‪ ,‬קידוש שם שמים‪ ,‬טעותו שם‬ ‫במעשה דינה בביצוע‪ ,‬במעשה‪ ,‬אינה פוגמת בטוהר כוונתו‪.‬‬ ‫בקללתו להם‪ ,‬בפרשת "ויחי"‪ ,‬מקלל יעקב רק את אפם ועברתם ולא אותם‪:‬‬ ‫"ארור אפם כי עז‪ ,‬ועברתם כי קשתה‪ ,‬אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל"‬ ‫כלומר הפזיזות וההליכה אחר הכעס הרגעי הם השליליים אך לא בהכרח גוף‬ ‫המעשה‪.‬‬ ‫מצד שני כה מאוס שמעון בעיני אביו עד שנמנע הוא מלהזכיר את שמו‪" :12‬וא‪-‬ל‬ ‫שד‪-‬י ‪...‬ישלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין"‪ .‬ובעוד שמעון בכלא מצרים לא‬ ‫טורח להזדרז להצילו עד תום האוכל בבית‪.‬‬ ‫כך גם בפרשת "וזאת הברכה" מושמט מברכת משה שמו של שמעון‪ ,‬בעוד שאר‬ ‫השבטים‪ ,‬כולל ראובן ולוי שלא נתברכו בפרשת "ויחי"‪ ,‬מתברכים שם‪.‬‬ ‫על הבדל זה בין שמעון ללוי עומד הספרי‪:13‬‬

‫‪ .11‬ע"פ הזוהר‬ ‫‪ .12‬בראשית מ"ג י"ד‬ ‫‪ .13‬פרשת וזאת הברכה פיסקא שמט‬

‫להודות ולהלל | ‪21‬‬

‫"וללוי אמר ‪ -‬למה נאמר בו? לפי ששמעון ולוי בכוס אחד שתו‪ ,‬שנא'‪" :‬ארור אפם‬ ‫כי עז‪ ,‬ועברתם כי קשתה‪ ,‬אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל‪( ".‬בראשית מ"ט) משל‬ ‫לשנים שלוו מן המלך‪ ,‬אחד פרע למלך וחזר והלוה למלך‪ ,‬ואחד לא דיו שלא פרע‬ ‫אלא חזר ולוה‪ .‬כך שמעון ולוי‪ ,‬שניהם לוו בשכם‪ ,‬כענין שנאמר‪" :‬ויקחו שני בני‬ ‫יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו‪ ,‬ויבואו על העיר בטח‪ ,‬ויהרגו כל זכר‪( ".‬שם‬ ‫ל"ד)‪ .‬לוי פרע מה שלוה במדבר‪ ,‬שנא'‪" :‬ויעמוד משה בשער המחנה‪ ,‬ויאמר מי‬ ‫לה' אלי‪ ,‬ויאספו אליו כל בני לוי" (שמות ל"ב)‪ ,‬וחזר והלוה את המקום בשיטים‪,‬‬ ‫שנא'‪" :‬פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את‬ ‫קנאתי בתוכם‪ ,‬ולא כיליתי את בני ישראל בקנאתי" (במדבר כ"ה)‪ .‬שמעון‪ ,‬לא דיו‬ ‫שלא פרע‪ ,‬אלא חזר ולוה‪ ,‬שנא'‪" :‬ושם איש ישראל המוכה אשר הכה את המדינית‬ ‫זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעוני" (שם)‪:.‬‬ ‫למדנו שגם לקנאה יש לעתים מקור קדוש ופנימי‪.‬‬ ‫למדנו את ייחודם של שבט לוי שבטו של ה' ‪ ,‬המיוחד ומיועד להילוות לה'‬ ‫‪14‬‬ ‫ולמשכן ה'‪.‬‬ ‫נודה לְ ִׁש ְמָך ַהּגָ דול ֶסלָ ה‪:‬‬ ‫ית ִע ָּמ ֶהם נִ ִּסים וְ נִ ְפלָ אות וְ ֶ‬ ‫ְוע ִׂש ָ‬ ‫ָ‬ ‫בימי החנוכה מודים אנו על נצחון גבורי התהילה ‪,‬המכבים בני חשמונאי מצאצאי‬ ‫שבט לוי שקינאו לשם ה' ובמסירות נפשם שמרו על ייחודו של עם ישראל ‪.‬‬ ‫מורשתם החקוקה על דפי ההסטוריה מהווה מורשת קרב וגבורה ללוחמי ישראל‬ ‫עד היום‬ ‫ועם תקומת ישראל בארצו כחלק מעיצוב תרבות ישראל החדשה‬ ‫הואדרה והובלטה גבורת המכבים כמו גם בר כוכבא ולוחמי גטו ורשא ועוד‬

‫‪ .14‬יש לציין שלא רק בשבט לוי בחר ה'‪ ,‬וכל הראוי לכך יכול‪ ,‬במידה מסוימת‪ ,‬להצטרף לתפקידו של שבט‬ ‫לוי בעולם‪ .‬וכך חותם הרמב"ם את הלכות שמיטה ויובל‪( :‬פרק יג הלכה יג)‬ ‫"ולא שבט לוי בלבד‪ ,‬אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל‬ ‫לעמוד לפני יי לשרתו ולעובדו‪ ,‬לדעה את יי והלך ישר כמו שעשהו האלהים‪ ,‬ופרק מעל צוארו עול‬ ‫החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם‪ ,‬הרי זה נתקדש קדש קדשים‪ ,‬ויהיה י"י חלקו ונחלתו לעולם‬ ‫ולעולמי עולמים‪ ,‬ויזכה לו בעה"ז דבר המספיק לו‪ ,‬כמו שזכה לכהנים ללוים‪ .‬הרי דוד ע"ה אומר‪" :‬י"י‬ ‫מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי"‪:‬‬

‫‪ | 22‬תירטש םר ברה • םתומדל םיוק ‪ -‬יול ינב םיבכמה‬

‫מן הראוי לתת את הדעת על מה ולמה נלחמו המכבים מול אומת יוון שכלל לא‬ ‫ניסתה להלחם בעם ישראל ‪ ,‬אומה ש"בולעת" ומכילה בתוכה רב גוניות תרבותית‬ ‫ודתית בנסיון לאחד את העולם תחת שלטונם?‬ ‫רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ג‬ ‫בבית שני כשמלכו יון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם‬ ‫לעסוק בתורה ובמצות‪ ,‬ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם ונכנסו להיכל ופרצו‬ ‫בו פרצות וטמאו הטהרות‪ ,‬וצר להם לישראל מאד מפניהם ולחצום לחץ גדול‬ ‫עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם וגברו בני חשמונאי‬ ‫הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים‬ ‫וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני‪.‬‬ ‫וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום בחמשה ועשרים בחדש כסלו היה‬ ‫ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד ולא היה בו להדליק‬ ‫אלא יום אחד בלבד והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים עד שכתשו‬ ‫זיתים והוציאו שמן טהור ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו‬ ‫שמונת הימים האלו שתחלתן מליל חמשה ועשרים בכסלו ימי שמחה והלל‬ ‫ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות‬ ‫להראות ולגלות הנס‪.‬‬ ‫כלומר המכבים בני לוי לחמו ומסרו את נפשם כדי שיהודים יוכלו לקיים בגאון‬ ‫ובגלוי את מצוות הבורא ולא יטמעו יטמאו ויושפעו מתרבות זרה‪.‬‬ ‫עוז וגבורה ותעצומות נפש שואב עם ישראל לדורותיו מגבורת בני חשמונאי‬ ‫והלואי ונשאב אורות אלו החוזרים מדי שנה בימי חג החנוכה‪.‬‬

‫להודות ולהלל | ‪23‬‬

‫סוד ארבעה מלכויות‬ ‫הרב מאיר פיירשטיין‬

‫בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך מאד מיוחד שבו המלכות בעולם כביכול‬ ‫מאבדת בצורה משמעותית את כוחה‪ ....‬אנשים רבים מרגישים בליבם שישנה‬ ‫איזוהי נקודה פנימית שנסתרת כעת גם מלב המנהיגים בעולם‪ ...‬וגם מעינינו‪....‬‬ ‫פעמים רבות מתגנבת מחשבה ללב שכל אותם הצעות ופתרונות שמציעים‬ ‫לנו אותם שמתיימרים להנהיג אינם באמת מזכים אותנו לגעת בדרך האמיתית‬ ‫שתעזור לנו להתקדם קדימה‪ ....‬רעיונות רבים שנזרקים לחלל האויר נאמרו‬ ‫כבר פעמים רבות בצורה כזו או אחרת ‪ ...‬ובנוסף לזה עבודת המידות והשליטה‬ ‫הפנימית של המלכות אינם באמת גורמים לאנשים רצון ומחשבה ששם באמת‬ ‫נמצא הפתרון‪....‬כמובן חשוב להדגיש שאין פה רצון לבקר אנשים שנמצאים‬ ‫בהנהגה באופן אישי‪...‬אך באופן כללי ישנה תחושה הולכת וגוברת ש"לא שם‬ ‫נמצא הפתרון‪"..‬‬ ‫המהר"ל מפראג בספרו "נר מצווה"‪...‬לחג החנוכה מעמיק מאד בשאלת המלכות‬ ‫בעולם‪...‬עומק דבריו מבוסס על התגלות נבואית שהיתה לדניאל‪ ...‬שם דניאל‬ ‫ראה בחזון הלילה את ארבעת המלכויות בצורה של חיות‪....‬בעומק גדול מאד‬ ‫מבואר במדרש שכל מציאות המלכות בעולם נעוצה כבר בפסוק השני בתורה‪...‬‬ ‫"והארץ היתה תהו ובהו וחושך על פני תהום ורוח אלוקים מרחפת על פני המים"‬ ‫ר"ש בן לקיש פתר קריא בגליות‪ ,‬והארץ היתה תהו זה גלות בבל שנאמר (ירמיה‬‫ד) ראיתי את הארץ והנה תהו‪ ,‬ובהו זה גלות מדי (אסתר ו) ויבהילו להביא את המן‪,‬‬ ‫וחושך זה גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן שהיתה אומרת להם‪,‬‬ ‫כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל‪ ,‬על פני תהום זה גלות ממלכת‬

‫‪ | 24‬ןייטשרייפ ריאמ ברה • תויוכלמ העברא דוס‬

‫הרשעה שאין להם חקר כמו התהום מה התהום הזה אין לו חקר אף הרשעים כן‪,‬‬ ‫ורוח אלהים מרחפת זה רוחו של מלך המשיח‪ ,‬היאך מה דאת אמר (ישעיה יא)‬ ‫ונחה עליו רוח ה' (בראשית רבה פרק ב סימן ד')‬ ‫והנה כדי להבין את מושג המלכות עליו מדבר המהר"ל מפראג צריך להבין‬ ‫שבכל דור ובכל זמן יש איזה מציאות מסויימת שהיא זו ששולטת בעולם‪....‬‬ ‫בצורה שטחית אפשר לאמר שאם ישאלו אדם סתם כך ברחוב ‪ ....‬מי שולט היום‬ ‫בעולם‪...‬הוא יגיד אמריקה‪...‬ומי ישלוט אחרי‪ ....‬אולי הוא יגיד סין‪...‬אולי קוקה‬ ‫קולה‪ ...‬אולי חברת אפל‪...‬‬ ‫זאת אומרת שיש תמיד איזה מציאות שהעולם מונהג לפיה ‪....‬ובמשך הזמן‬ ‫שהעולם מונהג מתגלית בכל פעם מלכות חדשה ששולטת בכיפה‪....‬‬ ‫והנה המדרש בעומק דברי קדשו מבאר שהנקודה הזו של המלכויות היא חלק‬ ‫בלתי נפרד מהתגלות השם יתברך בבריאה‪...‬שהרי אם כבר בפסוק השני הכל רמוז‬ ‫ברור שמציאות המלכויות היא ממש רמוזה ונלמדת כבר בשורש כל הבריאה‪...‬‬ ‫והנה בחזון דניאל כל המציאות הזו של העמים שמלכו בעולם רמוזה גם בחיות‬ ‫שדניאל ראה ‪ .....‬וצריך לדעת שחכמינו החשיבו מאד את ספר דניאל ‪....‬המקום‬ ‫היחיד בתנ"ך שנאמר עליו שבו נמצא ה"סוד" של התגלות המשיח הוא ספר‬ ‫דניאל‪....‬‬ ‫"תרגום של נביאים ‪ -‬יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי‪ ,‬ונזדעזעה‬ ‫ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה‪ .‬יצתה בת קול ואמרה‪ :‬מי‬ ‫הוא זה שגילה סתריי לבני אדם? עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר‪ :‬אני הוא‬ ‫שגליתי סתריך לבני אדם; גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי‪ ,‬ולא לכבוד בית‬ ‫אבא‪ ,‬אלא לכבודך עשיתי שלא ירבו מחלוקת בישראל‪ .‬ועוד ביקש לגלות תרגום‬ ‫של כתובים‪ ,‬יצתה בת קול ואמרה לו‪ :‬דייך! מאי טעמא ‪ -‬משום דאית ביה קץ‬ ‫משיח‪( ".‬מגילה דף ג')‪.‬‬ ‫כל פירושו של המהר"ל בנוי על המדרש שדורש את ספר דניאל‪ ....‬וכמובן המהר"ל‬ ‫מרחיב את הדברים כדרכו בעמקות מופלאה‪...‬‬ ‫המהר"ל מסביר שהמלכויות הם בעצם כוחות שמתגלים בבריאה ‪....‬הכוחות האלה‬ ‫קיימים בכל אחד מאיתנו‪ ...‬וקייימים בעולם כולו‪ ...‬הכוחות האלה הם מצד אחד‬ ‫גילוי של השם יתברך ומצד שני כאשר הם עומדים בפני עצמם ולא מקושרים‬

‫להודות ולהלל | ‪25‬‬

‫למקור שממנו הם באים ‪ ...‬במקום להיות גילוי הם הופכים להסתרה‪...‬‬ ‫בעומק כנגד כל כח שקיים בנו התגלתה מלכות בעולם‪ ...‬אבל כיוון שהמלכות הזו‬ ‫לא היתה קשורה להשם יתברך שהוא בעצם שורש החיות של הכל‪...‬היא הפכה‬ ‫להסתרה‪....‬‬ ‫לפי זה ניתן להבין את המדרש אותו קוראים רבים במוצאי שבת‪....‬לא מרבכם‬ ‫מכל העמים חשק ה' בכם וגו'‪ ,15‬אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל‪ :‬חושקני בכם‪,‬‬ ‫שאפילו בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעטין עצמכם לפני‪ ,‬נתתי גדולה‬ ‫לאברהם ‪ -‬אמר לפני ואנכי עפר ואפר‪ ,‬למשה ואהרן ‪ -‬אמר ונחנו מה‪ ,‬לדוד ‪ -‬אמר‬ ‫ואנכי תולעת ולא איש‪ ,‬אבל עובדי כוכבים אינן כן‪ ,‬נתתי גדולה לנמרוד ‪ -‬אמר‬ ‫הבה נבנה לנו עיר‪ ,‬לפרעה ‪ -‬אמר מי ה'‪ ,‬לסנחריב ‪ -‬אמר מי בכל אלהי הארצות‬ ‫וגו'‪ ,‬לנבוכדנצר ‪ -‬אמר אעלה על במתי עב‪ ,‬לחירם מלך צור ‪ -‬אמר מושב אלהים‬ ‫ישבתי בלב ימים‪.‬‬ ‫בגמרא זו מתבארת נקודה עמוקה מאד והיא שיש משהו במלכות של עם ישראל‬ ‫שככל שיש בנו יותר גילוי‪ ...‬יש בנו יותר ענווה שמאפשרת לגלות יותר את השם‬ ‫יתברך‪ .....‬ובעצם ככל יש שיש בנו יותר גילוי יש בנו יותר ענווה וככל שיש בנו‬ ‫יותר ענווה יש בנו יותר גילוי‪....‬‬

‫המלכויות הרמוזות בספר דניאל הם ‪ 4‬מלכויות‪...‬‬ ‫בבל‪-‬נפש‬ ‫מדי(פרס‪-)..‬גוף‬ ‫יוון ‪-‬שכל‬ ‫אדום‪-‬כלל מציאות האדם‬ ‫כנגד כל מלכות שכזו היתה התגלות בעם ישראל‪ ....‬שהצליחה לנצח את אותה‬ ‫מלכות‪(....‬אין כאן המקום להאריך‪...‬אבל המהר"ל מסביר שהנצחון שלנו כנגד כל‬ ‫מלכות הוא כפי התכונה של אותה מלכות‪ )...‬ואמנם כנגד המציאות של אדום אנו‬

‫‪ .15‬חולין פט א‬

‫‪ | 26‬ןייטשרייפ ריאמ ברה • תויוכלמ העברא דוס‬

‫נתמודד‪ ...‬ומתמודדים עד ביאת משיח‪.‬‬

‫סוד מלכות יוון‬ ‫ספר נר מצוה חלק א ‪ -‬עניני ארבע המלכיות‬ ‫"והמלכות שאחריו ראה אותו דניאל כנמר‪ .‬מפני כי מלכות זה הוא כנגד חלק‬ ‫הג' שבאדם‪ ,‬כי חלק הג' הוא השכל‪ .‬שהמלכות הזה היה בו החכמה והתבונה‪,‬‬ ‫וכמו שיתבאר זה באריכות‪ .‬כי כל ענין המלכות זה שהיו מבקשים החכמה‪ ,‬וכמו‬ ‫שהוא מבואר מן היונים‪ ,‬וכמו שיתבאר‪ .‬ולכך היו נותנים דעתם על התורה ולבטל‬ ‫אותה מישראל‪ ,‬כי לא היו רוצים שתהיה החכמה‪ ,‬בפרט שהיא יותר חכמה והיא יותר‬ ‫עליונה מן החכמה האנושית שהיה להם‪ ,‬כמו שהיא התורה שהיא החכמה על הכל‪.‬‬ ‫והחכמה הזאת שהיא על הכל לא שייך אל האומות‪ ,‬כמו שהוא מבואר במדרש‪.‬‬ ‫וכך אמרו במדרש (איכ"ר ב‪ ,‬יג) "מלכה ושריה בגוים אין תורה" (איכה ב‪ ,‬ט)‪ ,‬אם‬ ‫יאמר לך אדם יש חכמה בגוים‪ ,‬תאמין‪ ,‬שנאמר (עובדיה א‪ ,‬ח) "והאבדתי חכמים‬ ‫מאדום ותבונה מהר עשו"‪ .‬אם יאמרו יש תורה בגוים אל תאמין‪ ,‬דכתיב "מלכה‬ ‫ושריה בגוים אין תורה"‪ .‬ולכך המלכות‪ ,‬הם היונים‪ ,‬לא היו מתנגדים לישראל כי‬ ‫אם בתורתם‪ ,‬וכמו שיתבאר ענין זה‪....‬ולפיכך האומה הזאת בקשו שיכתבו להם‬ ‫חכמים התורה יונית‪ ,‬כמו שמפורש במגילה (מגילה ט א)‪ .‬אף כי בודאי אין לאומה‬ ‫הזאת חלק בתורה‪ ,‬כמו שאמרנו‪ ,‬ומכל מקום בקשו לכתוב להם התורה בלשון שלהם‪.‬‬ ‫וזה מורה שהחכמה שייך להם ביותר מן שאר האומות‪ .‬ולכך דרשו ז"ל "יפת אלקים‬ ‫ליפת וישכן באהלי שם" (בראשית ט‪ ,‬כז)‪ ,‬ופרשו ז"ל (מגילה ט ב) אמר רב חייא בר‬ ‫אבא‪ ,‬היינו טעמא‪ ,‬דכתיב "יפת אלקים ליפת"‪ ,‬מיפיותו של יפת יהא באהלי שם‪.‬‬ ‫כלומר מן היופי של בני יפת‪ ,‬וזהו לשון יוני‪ ,‬שהוא היפה יותר‪ ,‬יהיה התורה באהלי‬ ‫שם‪ ,‬כי מותר להיות התורה בלשון שלהם‪ ,‬וכל זה מפני שיש לה החכמה יותר משאר‬ ‫אומות‪ .‬והקירוב הזה עצמו היה גורם שרצו לאבד מהם התורה‪ ,‬כי אין גבור מתקנא‬ ‫אלא בגבור שכמותו‪ ,‬ולפיכך רצו לאבד מהם התורה‪.‬‬ ‫מלכות יוון במקורה צמחה באופן מפתיע מתוך ברכה‪...‬שהרי יוון היה צאצא של‬ ‫יפת שקיבל את ברכתו מנח‪ ...‬לאחר שהוא ושם בניגוד לחם כיבדו את אביהם‪...‬‬ ‫–"יפת אלוקים ליפת וישכון באהלי שם" ‪-‬היופי של יפת על פי חכמינו הקדושים‬ ‫אמור להתגלות בתוך אהלי שם‪....‬והנה דווקא הברכה הזו של החכמה והיופי של‬ ‫יוון גרמו להם (כך קרה לכל המלכויות) לרצות לתפוס ולהנהיג את כל הבריאה‬

‫להודות ולהלל | ‪27‬‬

‫לפי החכמה והשכל שיש באדם‪.‬‬ ‫על פי המהר"ל מלכות יוון נמשלה לנמר כיוון שיש לנמר זריזות ומהירות גדולה‪...‬‬ ‫הוא כביכול נמצא בכל מקום‪...‬החכמה היוונית הבינה בעצם שהדרך היחידה של‬ ‫העולם להתקדם היא באמצעות החכמה‪...‬ופה בעצם היתה הטעות הגדולה שלה‬ ‫‪....‬דווקא בגלל שהחכמה היא חלק חשוב מאד שקיים באדם ובבריאה היתה מן‬ ‫טעות כזו שהחכמה האנושית יכולה להיות בעצם הכל‪...‬ודווקא מתוך המלחמה‬ ‫שנוצרה בין מלכות יוון ומלכות ישראל התברר בעצם שהחכמה האנושית היא‬ ‫רק עוד חלק ‪...‬אבל וודאי שהיא לעצמה לא יכולה להיות הגילוי השלם של השם‬ ‫יתברך בבריאה‪.‬‬

‫מעשה מחכם ותם‪ - ...‬רבי נחמן‬ ‫באחד הסיפורים המופלאים והמוכרים ביותר של רבי נחמן ‪ ...‬הוא מפגיש אותנו‬ ‫במין ויכוח שהיה בין החכם והתם‪...‬החכם טען שהאיש התמים לעולם לא יוכל‬ ‫לזכות לחכמה‪ ...‬והתם טען שהאמת היא שזה בדיוק הפוך‪ ....‬מחכמה אי אפשר‬ ‫להגיע לתמימות‪ ...‬אבל מתמימות אפשר להגיע לחכמה‪...‬בעומק ניתן לאמר‬ ‫שהחכמה של עם ישראל מתחילה מתמימות ואמונה‪ ...‬ובתוך ים אינסופי של‬ ‫חכמה‪ ....‬אנו מגלים שדווקא עומק החכמה הוא להגיע מתוך המסע האינסופי של‬ ‫גילוי החכמה לאינסוף תמימות ופשטות של אמונה ‪.‬‬ ‫"והתם היה רץ ובא בכל פעם אל החכם בשמחה‪ ,‬ומצאו שהוא מצר ומלא יסורים‪,‬‬ ‫ושאלו‪ :‬הלא חכם ועשיר כמותך‪ ,‬על מה יש לך יסורים תמיד‪ ,‬הלא אני מלא שמחה‬ ‫תמיד‪ .‬והיה בעיני החכם לשחוק‪ ,‬ונדמה בעיניו למשגע‪ .‬ואמר לו התם‪ :‬הלא סתם‬ ‫בני אדם שמתלוצצים ממני הם שוטים‪ ,‬כי אם המה חכמים ממני‪ ,‬הלא אדרבה‪,‬‬ ‫הם שוטים כנזכר לעיל‪ ,‬מכל שכן חכם כמותך‪ .‬ומה תהיה אם אתה חכם ממני‪.‬‬ ‫ענה התם ואמר להחכם‪ :‬מי יתן‪ ,‬שתבוא אתה על מדרגה שלי‪ .‬השיב החכם ואמר‪:‬‬ ‫זה אפשר להיות‪ ,‬שאני אבוא על שלך; שינטל ממני השכל חס ושלום או אהיה‬ ‫חולה חס ושלום ואהיה נעשה משגע‪ ,‬כי הלא מה אתה איש משגע‪ .‬אבל שאתה‬ ‫תבוא על שלי‪ ,‬זה אי אפשר בשום אפן שתהיה אתה חכם כמוני‪ .‬השיב התם‪ :‬אצל‬ ‫השם יתברך הכל אפשר‪ ,‬ויכול להיות כהרף עין‪ ,‬שאני אבוא על שלך‪.‬‬

‫‪ | 28‬ןייטשרייפ ריאמ ברה • תויוכלמ העברא דוס‬

‫מוסיף והולך‪...‬‬ ‫בתוך ליבו של האדם‪ ....‬ובתוך המחשבות שמסתובבות בעולם‪ .....‬קיימת איזושהי‬ ‫מחשבה הקשורה מאד לתרבות יוון ‪ ...‬והאמת היא שגם למלכות אדום השולטת‬ ‫היום‪....‬ומחשבה זו בעצם טוענת שככל שאדם יהיה יותר תמים ומאמין הוא פחות‬ ‫יוכל להתקדם‪...‬מחשבה זו טוענת שההתקדמות באה דווקא מתוך יכולת בלתי‬ ‫פוסקת לקרוא תיגר על הנקודה התמימה והפשוטה ממנה האדם מתחיל‪...‬‬ ‫מחשבה זו טוענת שהאמונה והתמימות היא בעצם תכונה שקשורה יותר‬ ‫לילדות‪ ...‬ושאם האדם באמת רוצה להתפתח ‪ ....‬להתבגר‪ ....‬עליו להפתח אל‬ ‫הציניות ‪ ...‬הביקורת ‪ ...‬אל המחשבה שמנותקת מעולם האמונה‪.....‬‬ ‫חנוכה הוא חג מיוחד מאד שמידתו היא "מוסיף והולך‪ "...‬מהדרין מן המהדרין‪"...‬‬ ‫מתוך כד קטן של אמונה‪..‬מתגלה אור גדול‪...‬וסודו מיוחד מאד מצד תורה שבעל‬ ‫פה ‪....‬שמגלה לנו שמתוך האמונה התמימה והפשוטה מתגלה חכמה מופלאה‬ ‫שאין לה סוף‪....‬חכמה שמגלה שדווקא מתוך התמימות יוכל העולם כולו לגלות‬ ‫החידוש שלעולם יהיה קשור לנקודת ההתחלה‪....‬‬ ‫מצד העומק הזה האור הגנוז שבתחילת הבריאה בעצם מתחבר ומתגלה בכל‬ ‫האורות שיתגלו עד לזמן הגאולה‬ ‫חנוכה שמח‬

‫להודות ולהלל | ‪29‬‬

‫על מה נקבע חג החנוכה?‬ ‫הרב יוסף ישרים‬

‫במסכת שבת הגמרא שואלת את השאלה המפורסמת "מאי חנוכה"?‬ ‫ומסביר רש"י שהגמרא שואלת על מה חוגגים את חג החנוכה‪" ,‬על איזה נס‬ ‫קבעוה"?‬ ‫והגמרא עונה ‪" :‬שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה‬ ‫מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח‬ ‫בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד נעשה בו נס והדליקו ממנו‬ ‫שמונה ימים לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה"‬ ‫מגמרא זו משמע שאנו חוגגים את חג החנוכה לזכר נס פך השמן‪.‬‬ ‫אבל הרמב"ם כותב על הסיבה של קביעת חג החנוכה‪" :‬בבית שני‪ ,‬כשמלכי יון‬ ‫גזרו גזרות על ישראל‪ ,‬ובטלו דתם‪ ,‬ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות; ופשטו‬ ‫ידם בממונם ובבנותיהם‪ ,‬ונכנסו להיכל‪ ,‬ופרצו בו פרצות‪ ,‬וטמאו הטהרות; וצר להם‬ ‫לישראל מאד מפניהם‪ ,‬ולחצום לחץ גדול‪ .‬עד שריחם עליהם אלהי אבותינו‪ ,‬והושיעם‬ ‫מידם והצילם‪ ,‬וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים‪ ,‬והרגום‪ ,‬והושיעו ישראל מידם;‬ ‫והעמידו מלך מן הכהנים‪ ,‬וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנים‪ ,‬עד החורבן‬ ‫השני‪.‬‬ ‫וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום בכ"ה בחדש כסליו היה ונכנסו להיכל ולא מצאו‬ ‫שמן טהור במקדש אלא פך אחד ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד והדליקו‬ ‫ממנו נרות המערכה שמונה ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור"‪.‬‬

‫‪ | 30‬םירשי ףסוי ברה • ?הכונחה גח עבקנ המ לע‬

‫מהרמב"ם משמע שחלק מרכזי בסיבה לקביעת חנוכה הוא הניצחון על היוונים‬ ‫ולא רק בגלל נס פך השמן שהרמב"ם מזכיר רק בסוף דבריו‪ .‬ובאמת אם נתבונן‬ ‫בתפילת על הניסים נראה שנס פך השמן כלל לא מוזכר שם במפורש אלא‬ ‫ההודאה שם היא בעיקר על הניצחון במלחמה נגד היונים‪.‬‬ ‫ובאמת המהר"ל מפראג ב"נר מצוה" שואל‪" :‬ואם תאמר‪ ,‬וכי בשביל שנעשה להם‬ ‫נס בהדלקה‪ ,‬שלא תהיה בטילה ההדלקה‪ ,‬היו קובעין חנוכה‪ .‬כי מה שחייב להודות‬ ‫ולהלל‪ ,‬זהו כאשר נעשה לו נס ובשביל הצלתו‪ ,‬ולא בשביל שנעשה לו נס לעשות‬ ‫המצוה‪ ,‬כי אין המצוה הנאה אל האדם?"‬ ‫כלומר איך יכול להיות שנקבע חג לכבוד זה שזכינו לקיים את מצות הדלקת‬ ‫המנורה בבית המקדש‪ ,‬זו אמנם זכות גדולה‪ ,‬אבל זו לא סיבה לקבוע חג ומועד‪.‬‬ ‫החיוב לקבוע חג הוא רק על הודאה על נס שבו חיי האדם ניצלו מסכנה‪ .‬הגמרא‬ ‫במסכת מגילה אומרת שהאפשרות לקבוע הלל והודאה לדורות היא רק כאשר‬ ‫חיי האדם ניצלו מסכנה‪.‬‬ ‫ומסביר המהר"ל שבאמת חג החנוכה הוא חג על ניצחון ישראל על מלכות יון‬ ‫וההצלה מגזרותיה של מלכות יון אבל החג נקבע דווקא בהקשר של נס פך השמן‬ ‫מכיון שהוא מבטא את ההצלה מהסכנה הרוחנית והגשמית של מלכות יון "כי‬ ‫כוונת היונים לבטל התורה והקדושה של ישראל‪ ,‬כי המצוה לנו היא המעלה שכלית‬ ‫האלקית‪ ,‬ובודאי בטול התורה הוא בטול ישראל"‪.‬‬ ‫ועוד אומר המהר"ל "ועוד יש לומר‪ ,‬שעיקר מה שקבעו ימי חנוכה בשביל שהיו‬ ‫מנצחים את היונים‪ ,‬רק שלא היה נראה שהיה כאן נצחון הזה על ידי נס שעשה זה‬ ‫השם יתברך ולא היה זה מכחם וגבורתם‪ .‬ולפיכך נעשה הנס על ידי נרות המנורה‪,‬‬ ‫שידעו שהכל היה בנס מן השם יתברך‪ ,‬וכך המלחמה שהיו מנצחין ישראל היה מן‬ ‫השם יתברך‪ ".‬כלומר שבאמת הסיבה העיקרית של קביעת החג היא ההצלה‬ ‫מהיונים אבל קבעו את החג בהקשר לנס פך השמן מכיון שנס פך השמן מגלה‬ ‫שכל הניצחון על היונים שהיה בדרך של מלחמה באמת היה נס‪.‬‬ ‫ונקווה שבזכות ימים קדושים אלו יגבר האור על החושך ותמיד נזכה לראות את‬ ‫הנס שנמצא בתוך הטבע שלנו‪.‬‬

‫להודות ולהלל | ‪31‬‬

‫בין יוסף ומצרים לחשמונאים והיוונים‬ ‫הרב נדב טייכמן‬

‫המאבק של חנוכה הוא מאבק רוחני בעיקרו‪ .‬היוונים לא ניסו להשמיד להרוג‬ ‫ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים אלא להשכיחם תורתך ולכן‬ ‫מלחמתם של החשמונאים הייתה בראש ובראשונה מלחמה לעצמאות רוחנית ‪-‬‬ ‫תרבותית‪ .‬שורשו של מאבק זה קדום ואנו יכולים למצוא את המוטיבים המרכזיים‬ ‫של המאבק הרוחני כבר בפרשת וישב שנקרא בחנוכה‪.‬‬ ‫עם ישראל קרוי ע"ש יוסף‪ ,‬כפי שאומר משורר תהילים (פ‪ ,‬ב)‪" :‬נוהג כצאן יוסף"‪.‬‬ ‫מתוך התבוננות בדמותו של יוסף‪ ,‬כפי שהיא משתקפת בפרשת וישב‪ ,‬נוכל‬ ‫ללמוד מה הכלים שלהם אנו זקוקים כאשר אנו מתמודדים עם שטף של תרבות‬ ‫זרה הנוגדת את תורת ישראל‪.‬‬ ‫יוסף מתואר בפתיחת פרשת וישב כנער‪" ,‬והא נער את בני בלהה" ואומר רש"י‬ ‫שנערותו באה לידי ביטוי בכך שהוא מסלסל בשערו כלומר הוא מדגיש את‬ ‫החיצוניות שלנו‪ .‬גם בנוגע לדיבה על אחיו‪ ,‬אומרים חז"ל שהיא קשורה לאופן בו‬ ‫הוא רואה את אחיו מתנהגים‪ ,‬הוא שפט אותם ע"פ מראה עיניים שאיננו נותן את‬ ‫התמונה המלאה אלא נשאר מחובר לרובד החיצוני ובזה הוא התחיל את הנתק‬ ‫בינו לבין האחים‪.‬‬ ‫בהמשך הפרשה יוסף מתגלגל למצרים וגם שם מתגלה יכולתו המעשית‪ .‬יוסף‬ ‫מכיר בכך שאין זה רק כישרון אלא יש לו סיעתא דשמיא והוא אף זאת עד‬ ‫שאפילו אדוניו מזהה שזו אינה הצלחה רגילה אלא "כל אשר הוא עושה ה' מצליח‬ ‫בידו"‪ .‬יוסף מתקדם בדרגות עד שמגיע להיות עוזרו האישי של אחד משרי פרעה‬

‫‪ | 32‬ןמכייט בדנ ברה • םינוויהו םיאנומשחל םירצמו ףסוי ןיב‬

‫והדבר היחיד שאינו בהישג ידו הוא אשת פוטיפר‪ .‬אותה הפיסקה בו מתארת‬ ‫התורה את עלייתו המטאורית של יוסף‪ ,‬מסתיימת במילים "ויהי יוסף יפה תואר‬ ‫ויפה מראה"‪ .‬לכאורה סיומת זו אינה קשורה כלל לנושא והרי אם רוצים לתאר‬ ‫לנו את מראהו של יוסף היה ניתן לחשוב על מקומות יותר מתאימים לכך‪ .‬אכן‬ ‫הפשטנים אומרים שזו פתיחה לפיסקה הבאה שנועדה להסביר את מעשיה של‬ ‫אשת פוטיפר‪.‬‬ ‫אולם רש"י רוח אחרת עימו‪ .‬לדבריו‪ ,‬יוסף הצדיק שכל כולו עושה רצון ה' ושותק‬ ‫לכל אורך הדרך ואיננו מתלונן‪ ,‬מגיע למצרים ועובד אצל פוטיפר עד שמתקדם‬ ‫לתפקיד מנכ"ל משרד הטבחים ואז מעידה עליו התורה "ויהי יוסף יפה תואר‬ ‫ויפה מראה" ואומר רש"י שכיון שהתחיל למשול התחיל לאכול ולשתות ולסלסל‬ ‫בשערו‪ .‬כלומר גם יוסף הצדיק מושפע מהתרבות שמסביבו עד כדי כך שלפי‬ ‫חלק מרבותינו הוא היה מוכן לעבור עבירה עם אשת פוטיפר‪ .‬כאשר אדם חי‬ ‫בתוך תרבות זרה שמנוגדת לרוח ישראל‪ ,‬הוא עלול בלי משים להיסחף אחרי‬ ‫התרבות הזו ולהיות מושפע ממנה‪.‬‬ ‫כיצד ניצל יוסף?‬ ‫אומרים חז"ל שיוסף ניצל בזכות שראה דמות דיוקנו של אביו‪ .‬יוסף נזכר בכל‬ ‫התורה שלימדו אביו וביעוד שלו כממשיך דרכו של אביו (חז"ל אומרים זיו איקונין‬ ‫של יוסף דומה לשל יעקב‪ ,‬דהיינו יוסף ראה דמות דיוקן אביו ונזכר בשליחות‬ ‫המוטלת עליו להמשיך את דרכו של אביו)‪ .‬בגלל הקשר שלו למה שקיבל מבית‬ ‫אביו והבנה של השליחות המיוחדת שלו‪ ,‬הוא מצא בעצמו את הכח להתגבר‪.‬‬ ‫כאשר אדם זוכר מה השורש שלו ומהו ייעודו הוא מוצא בעצמו את הכח להחזיק‬ ‫מעמד אל מול כל אותן רוחות סער‪.‬‬ ‫הקשר בין פרשת וישב לחג החנוכה איננו מסתכם בכך שלעיתים שבת חנוכה‬ ‫חלה בפרשת וישב אלא יש ביניהם קשר מהותי‪.‬‬ ‫חז"ל בגמ' בשבת קושרים את הסיפור של יוסף לחג החנוכה‪ .‬כאשר האחים זרקים‬ ‫את יוסף לבור אומרת התורה "הבור ריק אין בו מים" ודורשים חז"ל במסכת שבת‬ ‫שאומנם מים אין בו אך יש בו נחשים ועקרבים‪ .‬הגמ' מביאה דרשה זו במסכת‬ ‫שבת בתוך הסוגיה העוסקת בנר חנוכה‪ .‬אין זה מקרי ששם הגמ' מביאה דרשה‬ ‫זו משום שהבור הריק ממים‪ ,‬הגמ' רומזת למצב על עם ישראל בחנוכה‪ ,‬בו חלק‬ ‫מהעם עזב את התורה‪ .‬אומרים לנו חז"ל שלא נטעה לחשוב שיש לנו אפשרות‬

‫להודות ולהלל | ‪33‬‬

‫להיות עם ככל העמים בלי התורה (המשולה למים)‪ ,‬לכן הן מדגישים שאם אין‬ ‫מים בהכרח שיש שם מזיקים ועקרבים‪.‬‬ ‫הרב קוק זצ"ל בעין איה מסביר שהבור רומז לגלות ויוסף רומז לעם לישראל‪.‬‬ ‫יש יהודים שחושבים שהגלות היא כבור שהוא דבר מסוכן רק אם לא נזהרים‬ ‫אך אם נזהרים אפשר אף למצוא תועלת ממנו וכך גם חשבו על יחסנו לגלות‬ ‫ולאומות העולם‪ .‬אך הם טועים כי הגלות היא דבר רע מצד עצמו‪ .‬בגלות יש‬ ‫שני מיני היזקים הנחש והעקרב‪ .‬הנחש הוא מזיק בכונה אך נחלש לאחר הכשה‬ ‫לעומת זאת העקרב עוקץ גם בלי כוונה אך אינו נחלש‪ .‬יש בגלות סכנה שרוצים‬ ‫להעבירנו על דת אך סכנה זו מעוררת מסירות נפש וממילא היכולת שלה להזיק‬ ‫היזק אחד אחר השני נחלש‪ .‬אולם יש היזק שהוא בלי כוונה אך מתמשך והוא‬ ‫מההשפעה שאנו סובלים מעצם החיים בגלות שזו סכנה חמורה יותר‪ .‬ע"פ דבריו‬ ‫הסיבה שהדרשה על הבור הריק נכנסת בסוגיית החנוכה נובעת מטעותם של‬ ‫המתייונים החושבים שניתן לחיות ככל הגויים ולשמור על זהותנו הלאומית זו‬ ‫למעשה אותה טעות של החושבים שניתן להתקיים בגלות אם רק ננסה להתאים‬ ‫עצמנו לאומות העולם‪.‬‬ ‫המאבק של יוסף בתרבות הנוכרית מהווה את היסוד להצלחת החשמונאים בחג‬ ‫החנוכה‪ .‬הקריאה שהובילה את מאבקם של החשמונאים הייתה הקריאה‪" :‬מי לה'‬ ‫אלי"‪ .‬הדבקות של החשמונאים בה' ובתורתו‪ ,‬בתרבות היהודית המסורה מדורי‬ ‫דורות היא שנתנה להם את העוז והתעצומות למלחמה של מעטים מול רבים‪.‬‬ ‫לאור זה ניתן להבין מדוע המצווה בה אנו מבטאים את ניצחונם של החשמונאים‬ ‫היא הדלקת נרות החנוכה‪ .‬בכדי להבין זאת ונקדים ונשאל מדוע על נרות אלו אנו‬ ‫אומרים "הנרות הללו קודש הם"‪ ,‬אמירה שהיא תמוהה שהרי אין סיבה מיוחדת‬ ‫לקדושת הנרות‪ .‬ונראה לומר שהטעם לכך הוא על פי הכתוב‪" :‬נר ה' נשמת אדם"‪.‬‬ ‫נרות החנוכה רומזים לאור הפנימי של על ישראל לחלק הנשמתי שהוא כולו‬ ‫טהור וגם אם המעשים מקולקלים מכל מקום הנשמה טהורה היא‪ .‬ע"פ זה ניתן‬ ‫להבין את ההלכה האומרת שכל השמנים כשרים להדלקה גם המסריחים וגם אלו‬ ‫שלא דולקים יפה משום שכל יהודי כשר ושייך לאור הפנימי הזה של חנוכה‪ .‬לאור‬ ‫כל הנ"ל מובן מדוע דוקא הדלקת נרות מבטאת את נצחונם של החשמונאים‪ ,‬כי‬ ‫הנרות הם ביטוי של ניצחון הרוח‪ ,‬ניצחונה של הנשמה על התרבות הזרה‪.‬‬ ‫המאבק הרוחני מלווה אותנו בכל הדורות ובדורנו אולי אף יותר מבעבר‪ .‬למרות‬ ‫שכמעט אין לנו אפשרות להימנע מלבוא במגע עם התרבות המערבית מ"מ אנו‬

‫‪ | 34‬ןמכייט בדנ ברה • םינוויהו םיאנומשחל םירצמו ףסוי ןיב‬

‫צריכים לזכור שהפיתוחים שלהם הם רק כלים‪ .‬כלים שאנו יכולים ואף צריכים‬ ‫להשתמש בהם אך בד בבד עלינו ללמוד להיזהר מהעולם התרבותי הנלווה‬ ‫אליהם‪ .‬התבוננות בהתמודדות של יוסף הצדיק מלמדת אותנו כיצד לגשת‬ ‫למאבק זה‪ .‬השורש של הניצחון תלוי בחיבור לשורשים שלנו‪ ,‬לאבותינו‪ ,‬שמהם‬ ‫נולדה השליחות הלאומית שלנו ומתוך כך דבקות בתורה שהיא המדריכה אותנו‬ ‫כיצד עלינו להגשים את אותה שליחות א‪-‬לוקית‪.‬‬

‫להודות ולהלל | ‪35‬‬

‫סוד הסביבון‬ ‫הרב ניר מליחי‬

‫מסובבים אותו‪ ,‬מסובבים ומסובבים‪ ,‬אך לא יודעים את סודו הכמוס‪ .‬מדוע‬ ‫סביבון? וכיצד הופיע הוא‪ ,‬ידידנו המסובב‪ ,‬דווקא בחנוכה? הבה ונצא לדרך‪ ,‬אל‬ ‫דרכו של הסביבון‪ .‬ננסה להבין את עניינו‪ ,‬לתהות אל שורשו‪.‬‬ ‫מנהג ותיק‪ ,‬עתיק יומין‪ ,‬לשחק עם הילדים בסביבון‪ .‬שורשו של המנהג הוא‬ ‫עוד מתקופת בית המקדש השני בימי החשמונאים‪ ,‬שכך עשו אבותינו בימים‬ ‫ההם בזמן הזה‪ ,‬כאשר גזרו היוונים 'להשכיחם תורתך' ולא לעסוק בתורה‪ ,‬היו‬ ‫מתאספים האבות והבנים ללמוד תורה במקומות מסתור‪ ,‬וכשהיוונים הגיעו‬ ‫לבדוק האם לומדים הם תורה‪ ,‬היו האבות והבנים משחקים בסביבון‪ ,‬להראות‬ ‫לאויב שאינם עוסקים בדברי תורה‪ .‬בכדי לפרסם את הנס‪ ,‬שבזכות משחקי‬ ‫הסביבון יכלו ללמוד תורה‪ ,‬הנהיגו לשחק בו בכל ימי החנוכה ((אוצר כל מנהגי‬ ‫ישורון‪ ,‬הרב א‪ .‬הירשוביץ‪ ,‬סימן יט ס"ק ד בשם הרב ע‪.‬ז‪ .‬קרלינשטין‪ ,‬מחבר הספר‬ ‫עבודת עבד מלומז'א‪.)).‬‬ ‫בחוץ לארץ מטביעים את האותיות ג‪ .‬ש‪ .‬נ‪ .‬ה‪ – .‬שהן ראשי תיבות של המלים‪ :‬נ'ס‬ ‫ג'דול ה'יה ש'ם‪ .‬בארץ ישראל מטביעים את האותיות ג‪ .‬פ‪ .‬נ‪ .‬ה‪ – .‬שהן ראשי תיבות‬ ‫של המלים‪ :‬נ'ס ג'דול ה'יה פ'ה ((זיו המנהגים עמוד רסג))‪.‬‬ ‫לדעת הרב הקדוש בעל 'בני יששכר' ((מאמר ב' אות כ"ה‪ .‬וכן באמרי פנחס‪ ,‬לרבי‬ ‫פנחס מקוריץ זצ"ל‪ ,‬אות רכב‪ ,)).‬אזי "מנהג אבותינו תורה בימי החנוכה משחקין‬ ‫הנערים בחתיכת עץ מרובעת ובד' קצותיו חקוקים אותיות ג' ש' נ' ה'‪ ,‬דהנה‬ ‫גשנ"ה מרמז לד' כוחות שבאדם וכו' ג'ופני נ'פשי ש'כלי וכוח העליון הכולל ה'כל‪,‬‬

‫‪ | 36‬יחילמ רינ ברה • ןוביבסה דוס‬

‫וד' מלכויות רומי בבל יון מדי מנוגדים לכוחות אלו‪ ,‬ויתבטלו ע"י משי"ח שהוא‬ ‫בגימטרייא גשנ"ה"‪.‬‬ ‫ה'אבני נזר' זצ"ל אמר שמכיון שישנו ענין שכל בני הבית ישתתפו בהדלקת‬ ‫הנרות‪ ,‬משום פרסום הנס ((ראו ב בשו"ע או"ח סוס"י תער"ב‪,)).‬לכן הנהיגו לשחק‬ ‫ולהשתעשע‪ ,‬כדי שהילדים לא יירדמו לפני הדלקת הנרות ((ס' פסקי תשובות ח"ו‬ ‫עמוד תסג בשם ספר 'שיח שרפי קודש'‪...)).‬‬ ‫המחבר הנודע‪ ,‬רבי רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא שליט"א‪ ,‬מביא הסבר נוסף‬ ‫למשחק הסביבון בימי חנוכה‪ ,‬עפ"י מה שכתוב בתהילים (לב י) "רבים מכאובים‬ ‫לרשע והבוטח בה' חסד יסובבנו"‪ ,‬והכוונה בזה שעל מה שבטחו עם ישראל‬ ‫בה' יתברך שיעשה עמהם נס‪ ,‬עשה להם הקב"ה נס ונצחו את היוונים ועל זה‬ ‫אנו משחקים בסביבון בימי חנוכה לרמוז להנ"ל ש"והבוטח בה' חסד יסובבנו"‬ ‫((בטאון מרי"ח ניחוח‪ ,‬פרשת וישב התשע"א‪ ,‬מאמר בענין הסביבון‪.)).‬‬ ‫המנהג נפוץ בכל תפוצות אשכנז והוא מוזכר בספרים רבים וחשובים ((ראה‬ ‫בטעמי המנהגים סימן תתנט‪ ,‬בספר המטעמים מערכת אות ח ערך חנוכה ד"ה‬ ‫הט"ז‪ ,‬בני יששכר מאמר חודש כסלו‪-‬טבת‪ ,‬חיי יצחק על התורה בראשית עניין‬ ‫חנוכה‪,‬לקוטי מהרי"ח ח"ג סדר דיני ומנהגי חנוכה‪ ,‬ספר התודעה ח"א מנהגי‬ ‫חנוכה‪ ,‬זיו המנהגים מנהגי חודש כסלו ס"ק כה‪ .‬ובבטאון מריח ניחוח‪,‬בעריכת‬ ‫הריח"מ אביחצירה‪ ,‬עפולה‪ ,‬כסלו התשע"א‪ )).‬ורבנו החתם סופר בעצמו נהג‬ ‫במנהג זה ושיחק באחד מלילות החנוכה בסביבון של כסף שהיה ברשותו ((אלף‬ ‫המגן חלק א ס"ק שצו‪ .)).‬מפורסם‪ ,‬כך מובא בבטאון "עדות לישראל" ((בטאון‬ ‫עדות לישראל‪ ,‬מכון דק"ק עדת ישראל‪ ,‬גליון יז התש"ע‪ ,‬עמוד ‪ ,)).1‬שהחתם‬ ‫סופר היה שומר בכל יום מימות החנוכה את הסביבון בכיסו‪ ,‬ולעיתים היה מוציאו‬ ‫ומוסרו למקורביו‪ ,‬כדי שיגלגלו אותו‪ ,‬לפירסומי ניסא‪ .‬סביבון זה עבר בירושה‬ ‫לזרעו אחריו‪ ,‬והוא מצוי כיום אצל הרה"ג רבי שמחה בונים סופר‪ ,‬רב קהילת‬ ‫פרשבורג בשכונת גבעת שאול בירושלים ‪.‬‬ ‫בספר "פלא יועץ"‪ ,‬של הגר"ש קרליבך זצ"ל גאב"ד ליבק ((עמוד ‪ ,)).90‬כותב‬ ‫שגדולי רבני אשכנז שיחקו בסביבון בחנוכה בעצמם‪ ,‬לפרסום הנס‪.‬‬ ‫כ"ק האדמו"ר מצאנז בעל 'שפע חיים זצ"ל' ((שו"ת שפע חיים או"ח ח"ב סימן‬ ‫רפג‪ )).‬מסביר את מנהג משחק הסביבון כך‪" :‬אפשר ליתן טעם להמנהג לשחק‬ ‫בדרייד"ל וכך היה נהוג אצל אבותיי הקדושים גם כן‪ .‬ויש להסביר שבזמן היוונים‬

‫להודות ולהלל | ‪37‬‬

‫אלו שלא היו במדריגה למסור את נפשם‪ ,‬שמרו את המצוות בסתר‪ ,‬וכשהיו‬ ‫מתאספים בשבת או לברית מילה וכדו' היו משחקים כדי להטעות את היוונים‪,‬‬ ‫ולזה משחקים היום להראות שלא זו הדרך‪ ,‬ועיקר ימי החנוכה מיוסדים להורות‬ ‫שחייבים להתחזק במצוות בכל המצבים בריש גלי ולא בהיחבא"‪.‬‬ ‫בליקוטי הלכות לרבי נתן מברסלב ((הלכות חנוכה הלכה א' אות ב')) כותב‬ ‫דבר מופלא‪ .‬ואלו דבריו‪ ,‬מילה במילה‪" – :‬וזה בחינת השחוק שהיו נוהגים גם‬ ‫הקדמונים הצדיקים לשחוק בחנוכה במיני שחוק של היתר (אך שבעו"ה עכשיו‬ ‫באין לידי עבירה כי משחקין בשחוק של איסור) זה בחינת מה שמורידין עצמן‬ ‫לבחינת קטנות כדי לעלות אל המדרגה השנייה‪ .‬בבחינת ירידה תכלית העליה‬ ‫כמובא כי בחנוכה עולין מדרגא לדרגא בבחינת מוסיף והולך"‪.‬‬ ‫רמזיו של הרבי משומרי אמונים‬ ‫במכתב שכתב רבי גמליאל רבינוביץ‪ ,‬והתפרסם בבטאון 'מרי"ח ניחוח'‪ ,‬מספר הוא‬ ‫כך‪" :‬זכיתי היום להיות במעמד חלוקת דמי חנוכה שחילק כ"ק אדמו"ר משומרי‬ ‫אמונים שליט"א לילדי התלמוד תורה‪ ,‬ולפני שמחלק המעות חנוכה שמונח‬ ‫במגש‪ ,‬משחק בסביבון באמצע המגש‪ ,‬ויש לו ב' סביבונים‪ ,‬אחד מזהב‪ ,‬ואחד מעץ‪,‬‬ ‫וקודם משחק בשל זהב‪ ,‬היינו שמסובב הסביבון‪ ,‬ונופל הסביבון לאחד מאותיות‬ ‫נ‪.‬ג‪.‬ש‪.‬ה‪ .‬ואח"כ מסובב עוד כמה פעמים עד שיוצא לו כל האותיות אלו‪ ,‬נ‪.‬ג‪.‬ש‪.‬ה‪.‬‬ ‫וככה על דרך זה משחק גם בסביבון של עץ‪ .‬ואח"כ הטעים טעם ורמז שמשחקים‬ ‫בסביבון עם ילדים‪ .‬מפני שבסביבון רשומים אותיות נ‪.‬ג‪.‬ש‪.‬ה‪ .‬שהם ראשי התיבות‬ ‫של‪ :‬ג' ש'ותפים‪ ,‬נ'ער ‪ ,‬ה'ורים‪ ,‬לרמוז שישנם ג' שותפים באדם‪ ,‬הקב"ה‪ ,‬אביו‬ ‫ואמו (קידושין ל ע"ב)‪ ,‬וזה ג' ש'ותפים נ'ער‪ ,‬היינו שבנער יש ג' שותפים‪ .‬הורים‪,‬‬ ‫היינו שההורים = אביו ואמו‪ ,‬הם מהשלשה שותפים‪ ,‬ולכן הם צריכים לשחק עם‬ ‫הילדים‪ ,‬שלא ילכו הילדים לשחק במקומות שזרים לתורתנו הקדושה"‪...‬‬ ‫וכותב רבי גמליאל רבינוביץ מבני ברק‪" :‬ושמעתי מכ"ק אדמו"ר מ"שומר אמונים"‬ ‫שליט"א לפרש את הרמזים על האותיות המופיעות על הסביבון נ‪.‬ג‪.‬ש‪.‬ה‪ .‬ואלו‬ ‫דבריו‪ :‬הנה על הסביבון כתובים האותיות נ‪.‬ג‪.‬ה‪.‬ש‪ .‬ואלו האותיות מרמזים על‬ ‫כל זמני חיי האדם‪ ,‬האות נ' מרמזת על נ'ער‪ ,‬האות ג' מרמזת על ג'דול‪ ,‬האות‬ ‫ה' מרמזת על ה'עמידה‪ ,‬רומז על שנות העמידה האמצעיות‪ ,‬האות ש' מרמזת‬ ‫על ש'יבה‪ ,‬רמז כשהוא זקן‪ ,‬ובכל אלו הזמנים האדם צריך לסובב מלמעלה‪ ,‬כפי‬ ‫שמסובבים הסביבון מלמעלה‪ ,‬רמז שהאדם צריך לגבור על היצר הרע‪ ,‬ולא‬

‫‪ | 38‬יחילמ רינ ברה • ןוביבסה דוס‬

‫שהיצר הרע יגבור על האדם‪ .‬דהרי נ‪.‬ג‪.‬ה‪.‬ש‪ .‬בגימטרייא "נחש"‪ ,‬מרמז על היצר‬ ‫הרע‪ ,‬והוא צריך לגבור עליו ולסובב את היצר הרע ממנו‪ ,‬ולא שהיצר הרע יסובב‬ ‫אותו‪ ,‬עכד"ק ששמעתי"‪...‬‬ ‫ובמבט יותר עמוק‪:‬‬ ‫המסובב הוא הקב"ה ‪ ,‬ארבע פאות הסביבון הן ארבע המלכויות‪ ,‬יש רגל אחת‬ ‫ולא ניתן לעמוד על רגל אחת אלא אם כן מסובבים את הסביבון וזהו סוד הסביבון‬ ‫‪ .‬הסביבון לא יכול לעמוד לבד אך כאשר מרימים את העיניים לשמיים ומבינים‬ ‫שיש מי שמסובב את העולם אזי גם על רגל אחת ניתן לעמוד ‪!...‬‬

‫להודות ולהלל | ‪39‬‬

‫קדושת ימי החנוכה ומעלתם‬ ‫הרב ברק קלנר‬

‫תחילה וראש נעמוד ונחקור בגדרם של ימי החנוכה‪ ,‬האם ימי החנוכה במהותם‬ ‫קדושים‪ ,‬או שאין ימים אלו קדושים ב"עצם" אלא שחז"ל ברוח קודשם קבעו‬ ‫מצוות קדושות בימים אלו‪ .‬ונבאר את הדברים ביתר ביאור‪:‬‬ ‫הגמרא בעירובין[מ‪ ]:‬מסתפקת בדין ברכת שהחיינו בר"ה וביוה"כ‪ ,‬ובתוך דבריה‬ ‫מביא הגמרא את דברי רב נחמן שאמר "זמן[ברכת שהחיינו] אומרו אפילו בשוק"‪,‬‬ ‫כלומר למרות שחז"ל הקדושים תיקנו לברך שהחיינו בזמן הקידוש על הכוס‪,‬‬ ‫עיקר הדין אינו מכריח ברכה על הכוס בשביל לברך ברכת שהחיינו אלא אפילו‬ ‫ללא כוס["בשוק"] אפשר לברך שהחיינו ולכן ביוה"כ יכול לברך שהחיינו למרות‬ ‫שאין כוס‪ ,‬ומסכמת הגמרא‪..." :‬והלכתא‪ :‬אומר זמן בראש השנה וביום הכפורים‪.‬‬ ‫והלכתא‪ :‬זמן אומרו אפילו בשוק‪".‬‬ ‫וכך פסק מרן השו"ע‪[:‬תריט‪,‬א]‬ ‫"ליל יום הכיפורים נוהגים שאומר שליח צבור‪ :‬בישיבה של מעלה ובישיבה של‬ ‫מטה‪ ,‬על דעת המקום ועל דעת הקהל‪ ,‬אנו מתירין להתפלל עם העבריינים‪.‬‬ ‫ונוהגים שאומר‪ :‬כל נדרי וכו'‪ ,‬ואח"כ אומר‪ :‬שהחיינו‪ ,‬בלא כוס‪".‬‬ ‫נמצאנו למדים שבג' רגלים דאורייתא בר"ה וביוה"כ מותר לברך שהחיינו אפילו‬ ‫ללא כוס["בשוק"]‪ ,‬ונראה בטעם הדבר דמשום שברכת שהחיינו חלה על עצם‬ ‫היו"ט שמברכים שהגיעו אלינו ימים קדושים אלו לכן אין חובה להסמיך את‬ ‫הברכה למצווה[קידוש‪ ,‬שופר‪ ,‬מצה‪ ,‬סוכה וכדומה] אלא אפשר לברך על עצם‬ ‫היום‪.‬‬

‫‪ | 40‬רנלק קרב ברה • םתלעמו הכונחה ימי תשודק‬

‫ואם כנים דברינו קמה וגם ניצבה השאלה האם דווקא בימים הקדושים מהתורה‬ ‫עצם היום קדוש ואפשר לברך עליו שהחיינו ואילו חכמים אין בכוחם להחיל‬ ‫קדושה על עצם היום שנוכל לברך על הימים עצמם שהחיינו‪ ,‬אלא לקבוע לנו‬ ‫‪16‬‬ ‫מצוות ומעשים טובים ‪,‬ועל המצווה המתחדשת מפיהם אפשר לברך שהחיינו‬ ‫או שמא נאמר שיכולים חז"ל בכוחם כי רב להחיל קדושה חדשה על עצם הימים‬ ‫ונוכל לברך עליהם שהחיינו‪.‬‬ ‫ומצינו מספר נפק"מ לשאלה זו‪:‬‬ ‫האם אדם ששכח לברך שהחיינו כל שמונת ימי החנוכה ונזכר רק ביום‬ ‫א‪ .‬‬ ‫השמיני בבוקר האם יכול לברך גם כאשר לא מדליק נרות משום שעל עצם‬ ‫קדושת היום יש לברך או שמא אין קדושה בעצם על ימים אלו ולכן אין לברך‪.‬‬ ‫האם אדם ששכח לברך על הניסים ושהחיינו בזמן הדלקת נרות בשאר‬ ‫ב‪ .‬‬ ‫ימים יכול לברך אחר שכבר כבו הנרות או שדווקא יש לברך על מצוות ההדלקה‬ ‫ואין ברכת שהחיינו כלל חלה על היום?‬ ‫האם אדם שאין לו מגילת אסתר יברך שהחיינו על עיצומו של יום‬ ‫ג‪ .‬‬ ‫הפורים או לא?‬ ‫ולמרות שידועים דברי החת"ס שעצם מהותם של מצוות ימי החנוכה ופורים‬ ‫שורשם מהתורה וז"ל‪[:‬שו"ת חתם סופר ח"א או"ח רח]‬ ‫"ומ"ש דפורים וחנוכה וכל ימי מגילת תענית לעשות זכר לנס ממות לחיים הוא‬ ‫דאורייתא ממש מק"ו כדאיתא פ"ק דמגילה‪ ,‬יעיין רמב"ן סוף שרש ב'‪ ,‬מכל מקום‬ ‫היינו לעשות שום זכר לנס‪ ,‬אבל איכות וכמות הזיכרון ההוא הוא מדרבנן‪ ,‬כגון קריאת‬ ‫מגלה ומשלוח מנות והדלקת נרות בחנוכה הכל מדרבנן‪ ,‬אבל לעשות שום זכר‬ ‫קצת ולכל הפחות לאסרו בהספד ותענית הוא דאורייתא מק"ו הנ"ל‪" ...‬‬ ‫אולם אין בדבריו אלו להגיד שמהות ועצם היום קדוש מהתורה‪ ,‬אלא שהתורה‬ ‫ציוותה על חכמינו שיארע בימיהם נס לחדש מצוות[כקריאת מגילה והדלקת‬ ‫נרות] והנהגות[קריאת ההלל ואמירת על הניסים בתפילה] זכר לנס בימים אלו‪,‬‬ ‫ואין בכך הוכחה שחכמים מקדשים את עצם היום‪.‬‬

‫‪ .16‬במצווה שאינה מתחדשת אלא מזמן לזמן‪[.‬ע' רשי ברכות לז‪ :‬ד"ה "אומר ברוך שהחיינו" ובב"י סימן כב‬ ‫בשם מהר"י אבוהב וביחו"ד חלק ב סימן לא]‬

‫להודות ולהלל | ‪41‬‬

‫וראיתי שבדבר זה ממש הסתפק שער הציון [משנ"ב סימן תרעו סק"ב שעה"צ ג]‬ ‫האם בחג דרבנן כחנוכה אומרים זמן אפילו בשּוק‪ ,‬או שחכמים קבעו את ברכת‬ ‫הזמן דווקא על מצוות הדלקת הנרות או קריאת מגילה בפורים?‬ ‫וכותב השעה"צ שבהסתכלות ראשונה נראה שיכול לברך גם בשוק ברכת‬ ‫שהחיינו‪ ,‬וכן מצא המשנ"ב בדברי המאירי‪[:‬בית הבחירה שבת דף כג‪].‬‬ ‫"מי שאין לו להדליק ואינו במקום שיהא אפשר לו לראות יש אומרים שמברך‬ ‫לעצמו שעשה נסים ושהחיינו בלילה ראשונה ושעשה נסים בכל הלילות והדברים‬ ‫נראין ‪ "17...‬אולם למעשה חותם המשנ"ב שצ"ע‪.‬‬ ‫גם הלום ראיתי בהלכות פורים בסימן תרע"ב שהאריך להרחיב בדין זה הביה"ל‬ ‫והביא את דעת היעב"ץ בספרו "מור וקציעה" שצריך לברך שהחיינו על עצם יום‬ ‫פורים גם בלי קריאת המגילה וז"ל‪:‬‬ ‫"‪...‬כתב במג"א [ס"ק א] ז"ל‪ ,‬ונ"ל דמי שאין לו מגילה לא יברך שהחיינו על משלוח‬ ‫מנות וסעודה‪ ,‬דזהו דבר הנהוג בכל יום‪ .‬עכ"ד‪ .‬ולא ידעתי מה בכך שהוא דבר‬ ‫נהוג והלא בלאו מצות שילוח מנות וסעודה‪ ,‬ראוי לברך זמן על היום‪ ,‬ואף שהוא‬ ‫מדברי קבלה‪ ,‬צריך חזוק כשל תורה ויותר‪ ,‬ביחוד מפני תקפו של נס שהיה בו‪.‬‬ ‫וכיון דמזמן לזמן קאתי הרי הוא לענין זה ככל מועדי ה' שמברכין עליהם זמן‪ .‬וזמן‬ ‫לא בעי כוס‪ ,‬דהילכתא אומרו אפילו בשוק‪ .‬ויוהכ"פ שאין בו אכילה ושתיה‪ ,‬אלא‬ ‫שביתה ומנוחה‪ ,‬אעפ"כ מברכין אותו‪ .‬הילכך נראה‪ ,‬דאדרבה שפיר הוא למסמך‬ ‫זמן אכוס דסעודה למאן דלית ליה מגלה למיפק בה י"ח‪".‬‬ ‫ובעומק דעתו הרחיב הביה"ל לבאר שגם לדעת המ"א שאמר שאין מברכים‬ ‫שהחיינו על משלוח מנות ומתנות לאביונים לאו דווקא שלא יודה לדברי המור‬ ‫וקציעה שמי שלא ברך כלל שהחיינו יכו לברך על ימי הפורים אפילו בשוק‪,‬‬ ‫דאפשר לומר שכונתו של המ"א שאין לברך על משלוח מנות ומתנות לאביונים‬ ‫אם כבר ברך בלילה על מקרא מגילה‪ ,‬שאז לכו"ע אינו מברך ביום על עצם קדושת‬ ‫היום[שזה כבר יצא בברכתו בלילה] ואז כתב המג"א שאין לברך על משלוח‬ ‫מנות‪[,‬משום שאין ברכה עליו "והיינו משום דאין שינוי בין רשות למצוה"‪ 18‬שאין‬

‫‪ .17‬גם הלום ראיתי שהאחרונים מביאים מחלוקת בדבר שהמאירי במגילה כתב הפוך וז"ל‪:‬‬ ‫‪ .18‬‬

‫עיין שו"ת בית שערים חלק אורח חיים סימן שפא‪ .‬ופמ"ג שם ובשו"ת מים חיים חלק א מח בעוד‬

‫‪ | 42‬רנלק קרב ברה • םתלעמו הכונחה ימי תשודק‬

‫ניכר ההבדל בין מתנות רגילות לבין מנות בפורים ובין צדקה למתנות לאביונים]‬ ‫אבל אולי כאשר לא היה לו מגילה כלל ולא ברך בלילה שהחיינו יברך גם לדעת‬ ‫המג"א על עצם קדושת היום‪.‬‬ ‫ועוד הוסיף להביא שם את דעת הברכ"י[סימן תרצב סעיף א] שהביא מחלוקת‬ ‫בדין זה וז"ל‪:‬‬ ‫"אם אין לו מגילה יברך שהחיינו‪ ,‬אך לא יברך ברכת שעשה נסים וברכת הרב את‬ ‫ריבנו‪ .‬הרב החסיד מהר"ר יעקב מולכו בתשובותיו כ"י סי' ע"ח‪ .‬אבל האחרונים‬ ‫כתבו דגם שהחיינו לא יברך‪ .‬והשאיר למעשה הביה"ל את הדבר בצ"ע‪.‬‬ ‫גם הלום ראיתי לרב הגאון רבי עובדיה יוסף בשו"ת יחוה דעת[ב‪,‬עז] שהביא‬ ‫מערכה כנגד מערכה בדין זה‪ ,‬וסיכום דבריו כך הוא‪:‬‬ ‫בשו"ת זרע אמת[או"ח צא] הבין בפשטות שגם בחנוכה זמן אומרו אפילו בשוק‬ ‫ולכן אמר שבחור רווק שברך שהחיינו בלילה ראשון בביהכנ"ס לא ישוב ויברך‬ ‫שהחיינו בביתו‪19‬וכן משמע בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג[סימן נז]‪ .‬אולם לעומתו‬ ‫הפר"ח[תרעו‪,‬א] כתב‪" :‬ברכת שהחיינו לא נתקנה אלא על ההדלקה או הראיה‪,‬‬ ‫אבל בלא זה לא יברך‪ ,‬ומה שאמרו (בעירובין מ‪ ):‬זמן אומרו אפילו בשוק‪ ,‬זהו רק‬ ‫בזמן של רגלים‪ ".‬וכ"פ האג"מ [או"ח סימן קצ] וכך הכריע הרב עובדיה בסיום‬ ‫דבריו‪ ,‬דהוי סב"ל‪.‬‬ ‫ואחרי כותבי זאת מצאתי בדברי הגרע"י [יבי"א ח"ו או"ח מב]דיון נוסף בדין זה‬ ‫בדין ברכת שהחיינו על יום העצמאות ושם הביא דברי הירושלמי ופלפל בדבריו‬ ‫וז"ל‪:‬‬ ‫"ובירושלמי‪[:‬פ"י דפסחים ה"ה]‪ ,‬תניא‪ ,‬אין אומרים זמן אלא בשלש רגלים בלבד‪,‬‬ ‫א"ר מנא מתניתא אמרה כן‪ ,‬בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות‪ .‬תני‪ ,‬כל‬ ‫שכתוב מקרא קדש צריך להזכיר בו זמן‪( .‬ור"ה ויוהכ"פ בכלל זה‪ .‬קה"ע ופ"מ)‪.‬‬ ‫א"ר תנחומא‪ ,‬ויאות‪ ,‬מי שראה תאנה ביכורה שמא אינו צריך להזכיר זמן? ע"כ‪.‬‬ ‫והנה לפי הברייתא שכל שכתוב בו מקרא קדש צ"ל בו זמן‪ ,‬הדבר ברור שבחנוכה‬ ‫ובפורים שאינן בכלל מקרא קדש אין לברך זמן על עיצומו של יום‪ ,‬שלא תיקנו‬

‫ביאורים בדברי המג"א‪.‬‬ ‫‪ .19‬אולם גם הוא מודה שבאדם שמוציא אחרים יד"ח יש לחזור ולברך בכדי להוציאם כתקנת חכמים‪.‬‬

‫להודות ולהלל | ‪43‬‬

‫זמן אלא על מצות הדלקת נרות חנוכה‪ ,‬או בשעת ראיית נרות חנוכה (כמבואר‬ ‫בשבת כג)‪ ,‬וכן בשעת מקרא מגילה בפורים (מגילה כא‪ ,):‬אבל מי שאינו מדליק‪,‬‬ ‫ואינו רואה נ"ח‪ ,‬וכן מי שאין לו מגילה כשרה בפורים‪ ,‬ואינו שומע מקרא מגילה‬ ‫כדת‪ ,‬אינו מברך שהחיינו על עצם ימי חנוכה ופורים‪ .‬ואף על פי שלדברי ר'‬ ‫תנחומא‪ ,‬שסיים‪ ,‬ויאות‪ ,‬מי שרואה תאנה ביכורה שמא א"צ לומר זמן? יש מקום‬ ‫לומר שהוא הדין חנוכה ופורים‪ .‬מ"מ הרי כבר השיבו ע"ז בש"ס שלנו (עירובין מ‪:‬‬ ‫הנ"ל)‪ ,‬רשות לא קא מבע"ל‪ ,‬כי מבע"ל חובה‪ .‬ולעולם אימא לך דמ"ש זמן אומרו‬ ‫אפילו בשוק‪ ,‬אין זה אלא למועדים שהם מן התורה‪ ,‬אבל על חנוכה ופורים שהם‬ ‫מדרבנן לא קבעו ברכת שהחיינו אלא על המצות שלהם הבאות משנה לשנה‪,‬‬ ‫אבל לא על עצם היום‪".‬‬ ‫ואם כן יוצא מדבריו שמהירושלמי משמע שאין לברך שהחיינו על עצם יום‬ ‫החנוכה והפורים‪ ,‬ועוד הוסיף לכתוב שגם דברי המאירי שהביא המשנ"ב הינם‬ ‫ברורים לגמרי‪ ,‬שלכאורה סתר עצמו המאירי במסכת מגילה[ד‪ ].‬ששם כתב "שכל‬ ‫שאין בו חיוב כוס לקידוש אין בו ברכת זמן‪ ,‬ואל תשיבני מיום הכפורים‪ ,‬ששם‬ ‫קדושתו יתירה ולא נפקע חיוב כוסו אלא מצד חומר איסור שתיה שבו‪ ,‬אבל‬ ‫פורים דומה לחנוכה שיש בו זמן על ההדלקה והראיה ולא על היום‪"20.‬‬ ‫ומסקנת האחרונים[יחוה דעת ב עז‪ ,‬פסקי תשובות תרעו ‪,‬ג ושם הביא עוד הרבה‬ ‫מהאחרונים הלו הם‪ :‬פר"ח‪ ,‬ברכ"י סי' תרצ"ב‪ ,‬פמ"ג מ"ז סקי"ב‪ ,‬שו"ת הגרע"א‬ ‫מהדו"ת סי' י"ג‪ ,‬שו"ת אג"מ ח"א סי' ק"צ ועוד‪ ].‬שאין לברך שהחיינו אלא רק‬ ‫בצמוד למצוות הדלקת נרות או קריאת מגילה משום דהוי ספק ברכות להקל‪.‬‬ ‫ואם כן לענייננו‪ ,‬אין כל כך יכולת להכריע האם עצם היום קדוש או לא‪ ,‬דדלמא‬ ‫לעניין קדושה אין לומר סב"ל אלא רק שלעניין ברכה לא יברך מחשש זה‪.‬‬ ‫גם הלום ראיתי בספר ירושלים במועדיה[הרב אביגדור נבנצל‪ ,‬בעמ' כח] והרחיב‬ ‫לבאר שיסוד מחלוקת זו הוא במחלוקת אחרת בגדר כוחם של חכמים‪ ,‬דיש‬ ‫לחקור האם יש כוח ביד חכמים לתקן מצוות ב"חפצא" ‪ -‬כלומר לגרום לחפץ‬ ‫להיות אסור או ליום להיות אסור במלאכה‪ ,‬או שלחכמים יש כוח רק לצוות על‬ ‫ה"גברא"[האדם] לעשות מצוות ולמנע מעבירות‪ ,‬אך אין הם יכולים לשנות את‬

‫‪ .20‬וע"ע שו"ת שבה"ל ח"ג סי' צ' מש"כ ליישב סתירת המאירי ומחלק בין חנוכה לפורים עיין שם‪ .‬ועיין‬ ‫בדברי הילקו"י חנוכה[מהדורה חדשה עמ' תסד] שחולק על ביאור השבה"ל‪.‬‬

‫‪ | 44‬רנלק קרב ברה • םתלעמו הכונחה ימי תשודק‬

‫החפץ במהותו לדבר איסור בעצם או את היום במהותו ליום קדוש‪ ,‬ולדעתו בכך‬ ‫תלויה מחלוקתנו‪.21‬‬ ‫לדבריו מי שכותב שמברכים שהחיינו על עצם היום[המאירי בשבת המהר"ם‬ ‫מרוטנבורג מהר"י מולכו והזרע אמת] נוקט שיש כוח ביד חכמים לקדש את‬ ‫החפצא[היום] ולהופכו לקודש וכאשר תיקנו חכמים מועדים דרבנן[חנוכה‬ ‫ופורים] קידוש חכמים את הימים והפכום לימים טובים כדאורייתא ולכן יש לברך‬ ‫על עצם היום‪ ,‬ולעומת זאת לדעת הסוברים שאין לברך שהחיינו על עצם היום‬ ‫אלא רק על מצוות הדלקת נרות [הפר"ח המאירי במגילה האג"מ היחו"ד והאג"מ]‬ ‫אין כוח ביד חכמים לקדש את עצם היום אלא רק לצוות על הגברא[האדם] לקיים‬ ‫מצוות ולכן ברכת שהחיינו נאמרת על מגילה או על הדלקת נרות ולא על עצם‬ ‫‪22‬‬ ‫היום‪.‬‬ ‫עוד יש להתבונן בהגדרת ימים אלו ע"י ביאור חז"ל בפסוק "מקראי קודש"‬ ‫[ר"ה לב‪..." ].‬מקרא קדש ‪ -‬קדשהו בעשיית מלאכה‪ "...‬כלומר שקדושת היו"ט‬ ‫נראה גם בדרך הפרישה מאיסור מלאכה‪ ,‬וכבאורם של התוס'[ד"ה דאסר] בריש‬ ‫קידושין[ב‪ ]:‬בדברי הגמרא בהגדרת לשון קידושין שנקטו בו רבנן היא " דאסר‬ ‫לה אכ"ע כהקדש‪ " .‬וז"ל‪" :‬ופשטא דמילתא מקודשת לי מיוחדת לי ומזומנת לי ‪...‬‬ ‫דגבי אשה במה דמתיחדת להיות לו היא נאסרת לכל‪ " ...‬ומכאן נראה שהמושג‬ ‫קדושה הוא התייחדות ע"י איסור ופרישה‪ ,‬וא"כ כאשר נרצה לראות קדושה‬ ‫בימים נחפש את הפרישה והאיסור שמגדרים אותם וכדבריו המפורסמים של‬ ‫הטורי אבן‪[23‬חגיגה יח‪ ].‬שכל מועד המקודש מחבירו הוא אסור במלאכה יותר‪,‬‬ ‫ולכן שבת ויוה"כ שקדושים יותר מכל אסורים בכל מלאכה‪ ,‬ג' רגלים וראש השנה‬ ‫מותרת בהם מלאכת אוכל נפש‪ ,‬ובחולו של מועד מותרת מלאכת דבר האבד‬ ‫ומלאכת צורך יו"ט‪.‬‬ ‫ולפי דבריו אלו שמא יש לומר טעם חדש מדוע אסרו חכמינו לעשות מלאכה‬

‫‪ .21‬ושם מאריך לפלפל בדברי האחרונים בחקרית כוח חכמים ותקנותיהם‪ ,‬עיין שם ובספר אתון‬ ‫דאורייתא[לר"י ענגיל כלל י] ובדברי הנתיבות המשפט[רל"ד‪,‬ג] ובדבריו שם בשם הגרש"ז אויערבך‪.‬‬ ‫‪ .22‬עוד ראיתי שהאריך בדברים אלו בילקו"י[חנוכה מהדורה תשע"ג עמ' תסג והלאה] ובדברי הרב אשר‬ ‫וייס [באתר ‪ torahbase.org‬בשעור פרשת תצוה"שמחת פורים הגדרתה והלכותיה]‬ ‫‪ .23‬וז"ל שם‪..." :‬אלא ודאי כל דטפי קדושתו מחבירו חמיר איסורו הילכך שבת ויה"כ דקדישי טפי אסור‬ ‫בכל מלאכה י"ט דקיל מנהון מותר אוכל נפש‪".‬‬

‫להודות ולהלל | ‪45‬‬

‫בזמן הדלקת נרות חנוכה‪ ,‬ומדוע אמרו שמי שעושה מלאכה בחג הפורים איננו‬ ‫רואה סימן ברכה דמשום דהוי קדוש קצת[אם כי לא כימים טובים וחולו של‬ ‫מועד] לכן אסרו בו מלאכה קצת בין בחנוכה בזמן הדלקת הנרות שבו צצה ועולה‬ ‫קדושת הימים[עיין בשפת אמת להלן] ובין ביום הפורים לא באיסור גמור אלא‬ ‫בשאינו רואה סימן ברכה בעשיית מלאכה‪.‬‬ ‫ואחרי כותבינו את ההגדרה ההלכתית של קדושת הימים האלו‪ ,‬נבואה השער"ה‬ ‫לדבר מעט מזעיר לפי קוצר הבנתנו בדברי תורת הסוד והחסידות בעוצם מעלת‬ ‫ימים אלו ובתוקפם ומשם נראה שבוודאי ימים אלו הם ימים מרוממים וגבוהים‪.‬‬ ‫ונפתח בדברי הזוהר הקדוש‪[:‬חדש ‪ -‬תיקונים כרך ב דף נח עמ' א]‬ ‫"משכן עילאה בגינה איתמר[‪24‬משכן העליון בשבילו נאמר] מי ברא אלה‪[.‬בינה‬ ‫הנקראת "מי" בראה את הו' קצוות‪ 25‬הנקראים אל"ה‪ ,‬ושואל] מאי אלה[מי הם‬ ‫ה"אלה"‪ ,‬ומשיב] אלין אלה[הם ששה] מועדי ה'[ושואל] ומאן אינון מועדי ה' אלין‬ ‫אינון [אלו הם]חג המצות[חסד] וחג השבועות[בתפארת] וחג הסוכות[בגבורה]‬ ‫הרי תלת‪[.‬הרי שלשה רגלים שהם כנגד חג"ת] תלת אוחרנין[שלשה מועדים‬ ‫אחרים הם] ראש השנה[ביסוד] חנוכה פורים‪[.‬בנצח והוד] תלתא מנהון איקרון‬ ‫מועדי ה'[שלשה מהם שהם בחג"ת נקראים מועדי ה' שהם של ז"א כי השם‬ ‫הוי‪-‬ה הוא בז"א‪ ],‬ואינון מקראי קדש‪[.‬והם נקראים מקראי קודש לפי שיוצאים‬ ‫מהחכמה הנקראת קודש] תלתא אחרנין איקרון[שלשה מועדים אחרים שבנה"י‬ ‫נקראים בפסוק] "אלה הם מועדי‪"]...[".‬‬ ‫ואם כן נשמע מדבריו שיש קדושה מסוימת בחנוכה ופורים אם כי אינה ממש‬ ‫כקדושת ג' רגלים‪.‬‬ ‫וכך כתבו משם האר"י[שער הכוונות ‪ -‬דרושי חג חנוכה דרוש א]‬ ‫"‪ ...‬והנה כמו שנתבאר שבשבתות ויו"ט ור"ח יש בהם תוספת קדושה על ימי‬ ‫החול ‪ --‬גם בחנוכה ופורים יש בהם תוספת קדושה יותר מימי החול‪ .‬אמנם אין‬ ‫מדריגתם שוה למדריגת השבתות ויו"ט ור"ח‪"...‬‬

‫‪ .24‬הביאור בסוגריים מספר מתוק מדבש‪.‬‬ ‫‪ .25‬שהם ששת מידות חסד גבורה תפארת‪ ,‬נצח הוד יסוד‪.‬‬

‫‪ | 46‬רנלק קרב ברה • םתלעמו הכונחה ימי תשודק‬

‫ועוד כתב שם אחר שביאור כוונת השמות בברכת הדלקת נרות חנוכה "‪...‬לרמוז‬ ‫כי גם חנוכה נקרא רג"ל מכלל המועדים‪ ,‬כנזכר בכתיבת יד בהקדמת התיקונים‪":‬‬ ‫וא"כ רואים אנו מדברי המקובלים שיש בחנוכה צד שדומה לימי המועדים אם כי‬ ‫אינו שווה להם‪.‬‬ ‫ובספרי החסידות הרחיבו לבאר מדוע קבעו חכמים ימים אלו במה מעלתם גדולה‬ ‫ומיוחדת אפילו על הרגלים והימים טובים שכתובים בתורה‪ ,‬ונפתח בדברי השפת‬ ‫אמת[בראשית לחנוכה תרמ"ד]‪:‬‬ ‫"לשנה אחרת קבעום ועשאום יום טוב‪ .‬מקשין למה לא בשנה הראשונה‪ .‬והענין‬ ‫הוא כי הנה כל אלה הימים אשר המה קבועים לדורות המה עמודים שהעולם‬ ‫עומד עליהם וכמו הג' רגלים שהם ממש רגלים שכל השנה נשען עליהם רק‬ ‫בדורות הקדמונים היה די להם בג' רגלים‪ .‬ודורות האחרונים שהי' גלוי וידוע לפני‬ ‫אבינו שבשמים שלא היה לנו תקומה ח"ו והוסיף לנו מועדות אלו‪ .‬ואנו נתקיים בנו‬ ‫אין שוטה נפגע‪ .26‬אבל חכמים הראשונים ועובדי ה' באמת‪ .‬בלי ספק מרגישין‬ ‫ורואין שבבוא זמנים הללו א"א להתקיים בלי סיוע היו"ט הזה והמצוה של הנרות‬ ‫שהמה מאירין בתוך החושך ולפי דעתי נראה בנוסח הלשון בימים ההם בזמן הזה‬ ‫ומדקדקין על כפל הלשון‪ .‬ול"נ לפמ"ש‪ .‬כי זה הנס הי' בעתו‪ .‬הן לפי סדר הדורות פי'‬ ‫שעד אז הי' להם די בימים טובים הראשונים עד שראה הקדוש ברוך הוא שנצרך‬ ‫לנו עוד רגל כנ"ל‪ .‬דכתיב הכל עשה יפה בעתו‪ .‬והקב"ה מקדים רפואה קודם‬ ‫למכה ומסתמא התחיל אח"כ חשכות וראו והבינו חכמי הדור בני בינה כי הקדוש‬ ‫ברוך הוא הכין להם בשנה הקודמת זה הנס והמצוה דנרות חנוכה לתשועה‪ .‬לכן‬ ‫לשנה אחרת קבעום שהבינו למפרע שהוא א' מעמודי השנה‪ .‬ובערך הדורות‬ ‫אמרו בימים ההם‪ .‬וכמו כן בכל שנה בזמן הזה ממש קודם חודש טבת נצרך לנו בכל‬ ‫שנה ושנה הארת הימים הללו וע"ז אמרו בזמן הזה‪ .‬ובודאי הרגלים שבתורה המה‬ ‫במעלה עליונה כענין ההפרש בין נבואת מרע"ה בזה הדבר אספקלריא המאירה‪.‬‬ ‫ורגלים אלו דחנוכה ופורים שהמה רק דברי קבלה ותורה שבע"פ לכן נק' חנוכה‬ ‫כה בחי' שאר נביאים כמ"ש בס' קדושת לוי‪ .‬אכן נראה לי כי אפשר לנו לזכות‬ ‫יותר ברגלים אלו שאותם יכולין לקיים בשלימות‪ .‬כי ברגלים חסר לנו עליות רגל‬

‫‪ .26‬נראה לי כוונתו שאין אנו מרגישים בחסרוננו כמו ששוטה כביכול לא נפגע כי אינו מבין שניזוק‪[.‬עיין‬ ‫רש"י שבת יג‪]:‬‬

‫להודות ולהלל | ‪47‬‬

‫שזה הי' עיקר שמחת החג‪ .‬וימים טובים דחנוכה ופורים יכולין לקיים בשלימות‪ .‬הגם‬ ‫כי בודאי גם עתה השיריים בימי הג' רגלים המה רב מאוד מכל הרגלים דחנוכה‬ ‫ופורים‪ .‬אבל בצד זה יש מעלה לחנוכה ופורים שמקיימין אותן המצות בשלימות‪.‬‬ ‫וברגלים הי' באמת עליות נפשות בנ"י כמ"ש יראה כל זכורך והיו משתנים באמת‬ ‫ונתעלו ממדריגה למדריגה שזה לשון עליית רגלים וכאשר רמזו חז"ל צריך אדם‬ ‫לטהר עצמו ברגל ובמ"א הארכנו בזה‪ .‬אבל בימים אלו יכולין לקבל הארת היום‬ ‫טוב כמו שאנו עומדין בלי שינוי‪ .‬וזה רמז חנוכה כה כמו שהם‪ .‬כי ברגל מתעלין‬ ‫בנ"י להקדושה ועתה הקדושה בא לנו לתוך מקום החושך ולכן המצוה למטה מי'‬ ‫ומבחוץ כמ"ש בספרים מזה‪":‬‬ ‫נמצאנו למדים מדבריו שחז"ל ברוח קודש ידעו שיבוא עלינו ימי גלות קשה‬ ‫ולהצילנו מפגע רע תיקנו לנו ימים אלו לחזקנו ברוחניות ‪,‬ועוצם מעלת ימים אלו‬ ‫מבחינות מסוימות יש בהם מעלה גדולה אפילו על החגים מהתורה שמועדים אלו‬ ‫אנו יכולים לקיים בשלימות ועוד שבהם הקדושה באה לישראל איפה שהם ואילו‬ ‫ברגלים צריכים ישראל להתעלות לקדושה‪.‬‬ ‫ובספר תפארת שלמה [מועדים חנוכה] באר שמעלת ימים אלו לחתום את ימי‬ ‫הדין של ר"ה יוה"כ וסוכות ואפילו נחתם ח"ו דינו יכול להתחיל מחדש כילד‬ ‫הנכנס לחינוך וז"ל‪:‬‬ ‫"כי החכמים שהיו בדור ההוא הי' כחם יפה להמשיך בקדושתם על ימי חנוכה‬ ‫שיהי' כן תמיד להופיע ולהאיר נשמות בנ"י מתוך החשיכה ע"י הדלקת נר חנוכה‪.‬‬ ‫‪...‬ולזה נקרא זה היום זאת חנוכה‪ .‬לשון חינוך‪ .‬כי הפעולה מכל התיקונים שנעשה‬ ‫מר"ה העבור בתקיעות שופר נגמר עתה בימי חנוכה‪ .‬וזה הרמז במשנה מס' מנחות‬ ‫פ"ח‪ .‬אלפא תקוע לשמן‪ .27‬פי' כל התיקונים מתקיעות מר"ה הוא אלפא לשמן של‬ ‫נר חנוכה כי אז הוא גמר התיקון וזהו מחסדי הבורא ב"ה שמקבל מעשינו ברצון‬ ‫כמו קטן שהגיע לחנוך ומעתה הוא ההתחלה וכל מעשיו המה לרצון כי מה דהוה‬ ‫הוי ומכאן ואילך יקבל עליו עול מלכות שמים‪ .‬וממילא יתבטלו כל הקטרוגים‬ ‫כי עד הנה הי' בבחינת מכתת שיעוריא‪ .‬וזה הכח בימי חנוכה לקבל את מעשינו‬

‫‪ .27‬וכך כתב הרמב"ם בפיה"מ[מנחות ח‪,‬ג]‪" :‬תרגום ולמדתם אותם ותאלפון יתהון‪ ,‬וכאלו אמר תקועה‬ ‫מלומדת לשמן‪ ,‬כלומר שהיא רגילה לעשות שמן טוב‪ "...‬והתפארת שלמה דורש את המילה תקוע לא‬ ‫על שם המקום אלא על תקיעת שופר‪.‬‬

‫‪ | 48‬רנלק קרב ברה • םתלעמו הכונחה ימי תשודק‬

‫לרצון רק שיקבל כאו"א ע"ע להתחנך בעבודת הבו' ב"ה לעשות הטוב והישר‬ ‫בעיני הבורא ב"ה‪".‬‬ ‫ונסיים בדברי השפת אמת [בראשית לחנוכה תרעו ליל ו'] שמבארים מדוע באמת‬ ‫סמכו רבותינו את ברכת שהחיינו בדווקא למצווה ולא לעצם היום‪:‬‬ ‫"ענין פרסומי ניסא‪ .‬כי הנס למעלה מהטבע וע"י המעשה במצות נר חנוכה ושאר‬ ‫התעסקות הלל והודאה‪ .‬ממשיכין הארת הנס בעוה"ז ומתפשט כח הנס‪ ,‬כי מצות‬ ‫התלוין במעשה הנס הן המה כח התפשטות הנס‪ .‬וזה שמברכין שעשה נסים בעת‬ ‫הדלקה אף כי היו צריכין לברך על הימים אף שאין לו להדליק‪ .‬ובגמ' משמע שאין‬ ‫מברכין רק המדליק או הרואה נר חנוכה‪ .‬ולפי דברינו מבואר כי אין תפיסה בגוף‬ ‫הנס רק ע"י המצות יש לאדם קצת התדבקות בנס ויכול לברך כנ"ל‪:‬‬ ‫א"כ יוצא מתוך דבריו שמשום קדושת ימים אלו וכוחם הרב שבכל שנה חוזר‬ ‫ומאיר אור הנס אין אנו יכולים לתפסו בלי כוח של מצווה[ולא חס ושלום בגלל‬ ‫קטנות הימים אלא בגלל גדולתם]‪ ,‬ולכן תיקנו חז"ל ברוח קודשם לברך את ברכת‬ ‫שהחיינו ושעשה ניסים דווקא בסמוך וע"י המצוות‪ ,‬שכאשר האדם מקיים את‬ ‫המצוות שנעשו לזכר הנס יכול האדם להתדבק קצת במעלת הנס ורק אז יכול‬ ‫לברך על מעלת ימים אלו‪.‬‬ ‫ויהי רצון שנצליח לספוג מקדושת הנס של חנוכה שיורדת עד למעלה מעשרה‬ ‫טפחים גם לאדם שנמצא בעוצם השפילות הרוחנית והגשמית ונעלה ונתרומם‬ ‫למעלה למעלה בקדושה ובטהרה אמן כן יהי רצון‪.‬‬

‫להודות ולהלל | ‪49‬‬

‫פרסומי ניסא או עד שתכלה רגל מן השוק‬ ‫ר' מאיר תורג'מן‬

‫נר חנוכה עדיף‪ ,‬משום פרסומי ניסא‬ ‫מובא בשבת בפרק במה מדליקין (כג' ב')‪,‬שעיקר הדלקת נרות חנוכה הינו משום‬ ‫פרסומי ניסא‪,‬‬ ‫'בעי רבא‪ :‬נר חנוכה וקידוש היום מהו? קידוש היום עדיף ‪ -‬דתדיר‪ ,‬או דילמא‪:‬‬ ‫נר חנוכה עדיף‪ ,‬משום פרסומי ניסא? בתר דאבעיא הדר פשטה‪ :‬נר חנוכה עדיף‪,‬‬ ‫משום פרסומי ניסא‪.‬‬ ‫הגמרא שואלת‪ ,‬אדם שיש לו סכום כסף מועט ‪,‬ומתבלט בשאלה איזו מצווה‬ ‫לקיים בממונו‪ ,‬האם קניית יין לקידוש היום בשבת‪ ,‬הוי מצוה תדירה‪ ,‬וידוע‬ ‫שתדיר ושאינו תדיר‪ ,‬תדיר קודם ‪ ,‬או קניית שמן להדלקת נרות חנוכה‪ .‬ועונה‬ ‫הגמרא‪ ,‬נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא‪ ,‬ומשמע מכאן שהדלקת נר חנוכה‬ ‫הוא עיקר פרסום הנס בחנוכה‪.‬‬ ‫בעל האמרי אמת‪ ,‬האדמו"ר מגור שואל מהיכן פשטה הסברא של פרסומי ניסא‬ ‫בנרות חנוכה‪ .‬ועונה שעניין פרסומי ניסא בחנוכה הוא להרחיב את הנס בכל מקום‬ ‫ׁ֣שט ֶֽסלָ ה‪ ,‬ומוסיף‬ ‫ִּ֝פנֵ֗י קֹ ֶ‬ ‫ַּ֤תה ּלִ ֵיראֶ֣יָך ּנֵ֭ס לְ ִה ְתנֹוסֵ֑ס מ ְ‬ ‫כפי שכתוב בתהילים (ס' ו') נָ֮ת ָ‬ ‫האלשיך הקדוש נתתה ליראיך נס של נצחון להתנוסס בדגל מעלה ורוממות‪.‬‬ ‫חיזוק לדבר מצאנו ברמב"ם 'מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד וצריך אדם‬ ‫להזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הנסים שעשה לנו‪,‬‬

‫‪ | 50‬ןמ'גרות ריאמ 'ר • קושה ןמ לגר הלכתש דע וא אסינ ימוסרפ‬

‫אפילו עני המתפרנס מן הצדקה ואין לו מה יאכל אלא מן הצדקה שואל או מוכר‬ ‫כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק'‪.‬‬ ‫ועוד מוסיף הרמב"ם כפי שכבר ראינו לעיל בגמ' בשבת "הרי שאין לו אלא פרוטה‬ ‫אחת ולפניו קידוש היום והדלקת נר חנוכה מקדים לקנות שמן להדליק נר חנוכה‬ ‫על היין לקידוש היום הואיל ושניהם מדברי סופרים מוטב להקדים נר חנוכה שיש‬ ‫בו זכרון הנס‪.28‬‬ ‫המשנה שכיר עומד על דברי הרמב"ם 'כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל‬ ‫והודיה'‪ ,‬בשאלה מדוע הרמב"ם לא כתב באותו הלשון שמופיע בנוסח על הניסים‬ ‫"על ַהנִ ִּסּים וְ ַעל ַה ֻפ ְּר ָקן וְ ַעל ַהגְ ּבּורֹות וְ ַעל ַה ְתּׁשּועֹות‬ ‫שאנו מוסיפים בימי החנוכה ַ‬ ‫בֹותינּו ַבּיָ ִּמים ָה ֵהם ַבּזְ ַּמן ַהזֶ ּה‪.‬‬ ‫ׂית לַ ֲא ֵ‬ ‫וְ ַעל ַהנִ ְּפלָ אֹות וְ ַעל ַהנֶ ָּחמֹות ֶש ָׁע ִש ָ‬ ‫עונה המשנה שכיר‪ ,‬שכל הניסים שעשה לנו הקב"ה היו בעבור יסורים וסכנות‬ ‫הגוף‪ ,‬דוגמת נס המן ועוד‪ ,‬והקב"ה הציל אותנו מידיהם ויש לנו בזה שמחה‪ ,‬וגם‬ ‫להקב"ה יש בזה נחת רוח ושמחה‪ ,‬כי "לה' הישועה על עמך ברכתך סלה"‪,‬כי‬ ‫ישועתנו גם לו לישועה תיחשב‪ .‬שכן בזמן שהאדם בצער גם השכינה בצער‪.‬‬ ‫אבל השמחה שאנו עושים בנס חנוכה היא שמחה מיוחדת שגורמת לקב"ה נחת‬ ‫רוח יתירה‪ ,‬וזאת משום שגזירות היוונים לא היו על הגוף אלא על הנפש שרק‬ ‫שרצו לבטל אותנו ממצוות ודברי תורה‪ ,‬וביטול תורה הוי צרה גדולה מאד‪ ,‬עד‬ ‫שריחם ה' עלינו והצילנו באופן ניסי‪.‬‬ ‫ובימי החנוכה כשאנו שמחים ועושים זכר לנס‪ ,‬השמחה היא עוד יותר משאר שמחות‬ ‫ובעיקר כשאנו מדליקין נרות בחוצות‪.‬‬ ‫ועוד שהנרות ואורות מביעים שמחה יתרה‪ ,‬כפי שנאמר במגילת אסתר ו"ליהודים‬ ‫היתה אורה ושמחה"‪ ,‬והשמחה בעיקרה היא שמחה רוחנית‪ ,‬והראיה לדבר‬ ‫שעיקר שמחתנו בחנוכה הוא בהלל ותפילה והוספת לימוד תורה‪ ,‬ללא חיוב‬ ‫עשיית משתה ושמחה כחיוב בנס פורים‪.‬‬ ‫בפורים גזירת המן היתה על הגוף להשמיד ולאבד את כל היהודים ‪ ,‬ולכן אנו‬ ‫בפורים חוגגים את הנס במשתה ושמחה ‪ ,‬ואילו בחנוכה שגזירת היוונים היתה‬

‫‪ .28‬הלכות מגילה וחנוכה (פרק ד יב יג)‪.‬‬

‫להודות ולהלל | ‪51‬‬

‫בהיבט הרוחני איסור שמירת שבת ‪,‬לימוד תורה ומילה‪ ,‬אנו חוגגים את הנס‬ ‫בהיבט רוחני בשבח והודיה להי"ת באמירת הלל ועל הניסים‪.‬‬

‫מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק‬ ‫בחיבור זה ננסה לעמוד על זמן הדלקת נרות חנוכה בדגש על חיוב ומשך הזמן‬ ‫שנרות החנוכה צריכים לדלוק‪.‬‬ ‫עיקר חיבורנו סובב סביב הבנת גדר זמן הדלקת נרות החנוכה כפי שמובא בגמרא‬ ‫בשבת‪..' 29‬מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק‪ .‬ואי נמי‪ :‬לשיעורה‪ .‬עד‬ ‫שתכלה רגל מן השוק‪ - ,‬ועד כמה? ‪ -‬אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן‪ :‬עד דכליא‬ ‫ריגלא דתרמודאי‪. '..‬‬

‫מהו גדר עד שתכלה רגל מן השוק‬ ‫לרוב הראשונים ושאר המפרשים שיעור עד שתכלה רגל מן השוק הוא עד‬ ‫שיפרשו לביתם התרמודאים‪.‬‬ ‫מי הם אותם תרמודאים שמזכירה הגמרא?‪ ,‬הגאונים‪ 30‬פירשו שהם העניים‬ ‫שלאחר סיימו את מלאכתם היו מלקטים עצים מן ההפקר בשוק בכדי להתחמם‬ ‫בהם ולכן היו מתאחרים בשוק עד מאוחר ‪,‬ושמם של העצים היה 'תרמדי'‪ .‬וגם‬ ‫הרי"ף והרא"ש פירשו שמקור השם תרדמואים מקורו בשם העצים 'תרדמא'‬ ‫שהאנשים בשוק היו מוכרים ולכן נקראו 'תרמדאי'‪ .‬רש"י פירש רגלא דתרמודאי ‪-‬‬ ‫שם אומה‪ ,‬מלקטי עצים דקים‪ ,‬ומתעכבין בשוק עד שהולכים בני השוק לבתיהם‬ ‫משחשכה ומבעירים בבתיהם אור‪ ,‬וכשצריכין לעצים ‪ -‬יוצאים וקונין מהן‪.‬‬ ‫הריטב"א מוסיף שגדר 'תרמודאי' בכל מקום 'תרמודאי' כפי מה שהוא‪ ,‬כלומר‬ ‫הסוחרים האחרונים שנשארים פתוחים עד מאוחר או אחרונים בשוק‪ ,‬ומוסיף‬ ‫הריטב"א שהמנהג הפשוט ששיעורו כל זמן שחנויות המוכרים שמן וכיוצא בהם‬ ‫פתוחות‪.‬‬

‫‪( .29‬שבת כא' ב')‪.‬‬ ‫‪ .30‬תשובות הגאונים ס' רלג‪.‬‬

‫‪ | 52‬ןמ'גרות ריאמ 'ר • קושה ןמ לגר הלכתש דע וא אסינ ימוסרפ‬

‫ועוד יש אומרים בשם הגרי"ז מבריסק‪ ,31‬שמכיוון ששיעור השמן בנר חנוכה הוא‬ ‫עד שתכלה רגל מן השוק‪ ,‬ובימינו שהמציאות השתנתה ואנשים רבים עוברים‬ ‫ושבים ברחובות עד השעות המאוחרות של הלילה‪ ,‬צריך ליתן שמן בנרות החנוכה‬ ‫עד שתכלה רגל העוברים ושבים ברשות הרבים ‪ ,‬גם אם זה נמשך שעות ארוכות‬ ‫לאחר שיעור הזמן שקבעו חכמים‪.‬‬ ‫ועוד הובא בתשובות והנהגות לרב שטרנבוך‪ , 32‬שאם מדליק בחוץ יש הידור‬ ‫בהדלקה עד שתכלה רגל מן השוק וזה מושפע לפי מציאות החיים בכל מקום‬ ‫ובכל זמן‪.‬‬ ‫ומכיון שהיום השתנו לחלוטין סדרי החיים לעומת מה שהיה בימי קדם‪ ,‬בימי‬ ‫בראשית התכנסו בני האדם לבתיהם ברדת החשיכה‪ ,‬וכמחצית השעה אחרי רדת‬ ‫הלילה כבר כלתה רגל מן השוק כפי שמבואר ברי"ף‪,‬רמב"ם ‪,‬טור והרא"ש‪.‬‬ ‫ועוד שצריך לזכור את המציאות של זמנם ללא תאורת חשמל בבתים או ברחובות‬ ‫כמו בימינו אנו‪ ,‬ובזמנם לא היתה מציאות של להסתובב או לשהות ברחובות‬ ‫לאחר רדת החשיכה‪.‬‬ ‫והיום כשהרחובות שוקקים חיים עד מאוחר בלילה‪ ,‬מסתבר שכל זמן שיש עוד‬ ‫אנשים ברחובות העיר‪ ,‬הוי שעדיין לא כלתה רגל מן השוק‪.‬‬ ‫ולכן‪ ,‬לפי מציאות החיים בימינו יש מקום לטעון שישנו חיוב גמור להדליק את‬ ‫נרות החנוכה עד מאוחר בלילה וכל עוד שלא כלתה רגל מן השוק תלוי לפי‬ ‫המקום ‪,‬הזמן ומציאות החיים‪ ,‬וכך נראה לפי דברי הריטב"א שהובא לעיל‪.‬‬ ‫‪33‬‬

‫בקונטרס חנוכה ומגילה הביא הריטב"א בשם הגרי"ז שדייק מלשון הרמב"ם‬ ‫שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק‪,‬‬ ‫וכמה הוא זמן זה כמו חצי שעה או יתר‪ ,‬שכוונתו של הרמב"ם במה שכתב 'או יותר'‬ ‫שצריך להדליק בכל מקום לפי מה שהוא‪ ,‬דהיינו שאם דרך בני האדם להתעכב‬ ‫במקום מסויים יותר ‪,‬צריך ליתן בנר שיעור עד שתכלה רגל האדם מאותו מקום‪.‬‬

‫‪ .31‬חזו"ע חנוכה‪ ,‬עמ' סו'‪.‬‬ ‫‪ .32‬תשובות והנהגות א'‪ ,‬סימן שצ'‪.‬‬ ‫‪ .33‬רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פ"ד ה"ה‬

‫להודות ולהלל | ‪53‬‬

‫ועוד ראיתי בשם הרב ראצבי שכתב על דברי הרמב"ם‪ ,‬כי לשון הרמב"ם 'כמו‬ ‫חצי שעה'‪ ,‬מקורו ברי"ף‪ .‬והרמב"ם לא נדרש לתרמודיים לגדר זמן זה‪ ,‬שלא שייך‬ ‫בזמנו‪ .‬והלשון כמו‪ ,‬הוא להורות שאינו מדוייק‪ ,‬אלא אפילו פחות מעט‪ ,‬וזה מה‬ ‫שכתב הרמב"ם לגבי שיעור זמן אכילת חלב אחרי בשר‪ ,‬שהוא "כמו" שש שעות‪,‬‬ ‫אבל כאן הוסיף הרמב"ם יותר‪ ,‬מה שלא נזכר ברי"ף‪ ,‬וטוען המועדים וזמנים שאם‬ ‫הרמב"ם היה מסופק לגבי גדר הזמן היה לו לציים במפורש עד מתי הספק‪ ,‬דהיינו‬ ‫כגון שהיה לו לכתוב שני שלישי שעה וכל כי האיי גוונא‪.‬‬ ‫אפשר לומר שהרמב"ם ביסס את גדר החצי שעה על תשובת הגאונים שמובאת‬ ‫באוצר הגאונים למסכת שבת כב ‪,‬ס' ס"ה‪ ,‬ושם מוזכר שיעור 'שעה או חצי שעה'‬ ‫‪ ,‬משמע מכאן שלדאת הגאונים עיקר הזמן הוא שעה‪ ,‬והם הקדימו את השיעור‬ ‫לחצי שעה‪ .‬והרמב"ם תפס את העיקר כדעת הרי"ף‪.‬‬ ‫בהרבה מקומות ראינו שמשמעות לשון "או יותר"‪ ,‬היא ללא שיעור וללא גבול‪.‬‬ ‫וקשה‪ .‬ועוד במנחות לו הוא לגבי זמן הנחת תפילין עד תשכלה רגל מן השוק ‪,‬‬ ‫ומאחר וידוע שאין מניחים תפילין בלילה ‪ ,‬משמע מינה שזמן הנחתהתפילין הוא‬ ‫עד השיקעה הוי זמן קבוע ‪ .‬שמע מינה שזמן עד שתכלה רגל מן השוק הוא עד‬ ‫השקיעה (ולא ניכנס לדיון האם מדובר בסוף הוא בתחילתו)‪.‬‬

‫פרסומי ניסא ‪ ,‬למי?‬ ‫הובא לעיל ‪ .‬עד שתכלה רגל מן השוק‪ - ,‬ועד כמה? ‪ -‬אמר רבה בר בר חנה אמר רבי‬ ‫יוחנן‪ :‬עד דכליא ריגלא דתרמודאי‪ . '..‬ראינו לעיל כמה דעות מי הם התרמודיים‪,‬‬ ‫גויים או ישראל‪ .‬והנפקא מינה לכך ‪,‬האם חיוב פרסומי ניסא בחנוכה הוא לרגלי‬ ‫ישראל בלבד או גם לרגלי הגויים‪.‬‬ ‫הספר פנס שלמה ח"ג ‪,‬חקר את הנושא ולשיטתו הדבר תלוי במחלוקת רש"י‬ ‫והרי"ף בהבנת גדר תרמודאי‪ .‬לדעת רש"י כפי שכבר הובא לעיל'‪' ,‬תרמודאי שם‬ ‫אומה מלקטין עצים דקים‪ ,‬ומתעכבין בשוק עד שהולכין בני השוק לבתיהם משחשכה‬ ‫ומבעירין בבתיהם אור‪ ,‬וכשצריכים לעצים יוצאין וקונין מהם'‪ ,‬מכאן התרמודאים‬ ‫הם מאומות העולם (גויים)‪ ,‬ומכל־מקום שייך בהם פרסומי ניסא‪.‬‬ ‫ולדעת הרי"ף דתרמודא הם עצים‪ ,‬והתרמודאי הם מוכרי עצי התרמודא שבשוק‪.‬‬ ‫ומכאן שפרסומי ניסא הינו עבור ישראל בלבד‪ .‬והעיר על זה הספר מועדים וזמנים‬

‫‪ | 54‬ןמ'גרות ריאמ 'ר • קושה ןמ לגר הלכתש דע וא אסינ ימוסרפ‬

‫לרב שטרנבוך‪ ,34‬שלפי דעתו פשוט שלא שייך חיוב פרסומי ניסא בחנוכה לגויים‪.‬‬ ‫ויסוד חיוב פרסומי ניסא בחנוכה הוא לפרסם את השגחת הבורא יתברך בעולמו‪,‬‬ ‫ועיקרה להשריש בלב כל אחד ואחד מאתנו אמונה בהשגחה פרטית‪ ,‬וחיוב זה‬ ‫לישראל ולא לגויים‪ ,‬ועל כן אין המצוה עלינו בחנוכה לפרסומי ניסא לגויים‪.‬ומה‬ ‫שפירש רש"י שם אומה ‪,‬בכוונתו היתה שהם בשוק לצורך ישראל דוקא ולאו‬ ‫דוקא לעניין פרסום הנס‪ ,‬ואילולא היו נדרשים ישראל לעצים לא היו מגיעים‬ ‫לשוק מעבר לגדר עד שתכלה רגל מן השוק‪ .‬ולפי זה בערב שבת ובמוצש"ק‬ ‫כשהחנויות סגורות לכאורה לא היה שייך הזמן עד שכלה רגל מן השוק‪ ,‬רק נראה‬ ‫שחז"ל לא חילקו‪ ,‬וקבעו משך זמן הדלקה בשיעור שוה‪.‬‬

‫האם כשמדליק בתוך הבית נקבע זמן מסוים להדלקה‬ ‫כתבו הראשונים‪ 35‬שבזמנם כשהיו מדליקים נר חנוכה בתוך הבית‪ ,‬אין שיעור זמן‬ ‫מסוים להדלקה‪ ,‬ומותר להדליק בכל זמן שירצה עד עלות השחר‪.‬‬ ‫וכותב הריטב"א שבאופן כזה‪ ,‬יש לומר על דברי הגמרא 'דאי לא אלדיק מדליק'‪,‬‬ ‫שאם לא הדליק בזמן ההדלקה בחוץ ‪ ,‬שוב לא ידליק בחוץ‪ ,‬משום דאיכא פרסומי‬ ‫ניסא לאחר חצי שעה שאין פרסום הנס בהדלקה בחוץ לאחר חצי שעה מהשקיעה‬ ‫‪ ,‬אבל ידליק בפנים ‪.‬‬ ‫שכן‪ ,‬בזה שלא יכול לעשות פרסום הנס לרבים אינו נפטר מלעשות פרסום הנס‬ ‫לבני ביתו‪ ,‬ועוד הרי אמרו שבשעת הסכנה מניחו על שולחנו‪.‬‬ ‫הרמ"א בשו"ע או"ח תרעב ס"ב‪ ,‬מוסיף בשם י"א 'בשעה כשמדליק בתוך ביתו א"צ‬ ‫ליזהר ולהדליק קודם שתכלה רגל מן השוק (ד"ע וטור בשם תוספות)‪ ,‬ומ"מ טוב‬ ‫ליזהר גם בזמן הזה‪ .‬ונראה שדברים אלו מקורם ברשב"א שהזכרנו לעיל‪.‬‬ ‫ועוד נחלקו המפרשים האם כשמדליק בתוך ביתו צריך ליתן שמן בשיעור חצי‬ ‫שעה‪ .‬והובא בשם האורחות חיים בשם רבינו שמשון‪ ,‬דרכי משה‪ ,‬מהרש"ל‬ ‫והמרדכי שגם בתוך ביתו צריך ליתן שמן כשיעור חצי שעה ‪.‬‬

‫‪ .34‬מועדים וזמנים ח"ב (סימן קמ"א)‬ ‫‪( .35‬תוספות‪,‬רשב"א ריטב"א והרא"ש)‬

‫להודות ולהלל | ‪55‬‬

‫והאור זרוע והלבוש כתבו ‪,‬שכל מה שנאמר על שיעור חצי שעה ‪ ,‬כאשר מדליק‬ ‫מחוץ לביתו‪ ,‬בכדי שיהיה היכר גדול לפרסומי ניסא‪ ,‬אבל בפנים לא צריך ליתן‬ ‫שיעור חצי שעה‪ .‬והלבוש מדייק שבכל מקרה בתוך ביתו צריך ליתן שיעור מה‬ ‫בכדי שלא יכבה מיד לאחר ההדלקה‪.‬‬

‫האם חייב לכבותה לאחר (חצי שעה) שכלתה רגל מן השוק‬ ‫ראינו לעיל את משמעות נס חנוכה וחשיבות הדלקת הנרות בחנוכה‪ .‬ועל זה‬ ‫קשים לנו דברי הטור "מצותה מסוף שקיעת החמה עד חצי שעה מן הלילה שאז‬ ‫העם עוברין ושבין ורואין בביתם ואיכא פירסומי ניסא הילכך צריך ליתן בה שמן‬ ‫כזה השיעור ואם נתן בה יותר יכול לכבות לאחר שיעבור זה הזמן "‪.‬‬ ‫כיצד נוכל ליישב את דברי הטור‪ 36‬שלאחר חצי שעה מהדלקת הנרות יכול לכבות‬ ‫את נרות החנוכה או להנות מאורן‪ .‬וכתבו הרי"ף (ט‪37 ).‬והרא"ש (סי' ג) ‪38‬דשיעור‬ ‫שתכלה רגל מן השוק הוי בשיעור חצי שעה אחר שקיעת החמה‪ ,‬כלומר שצריך‬ ‫ליתן שמן לתוכה כדי שתהא דולקת והולכת עד השיעור הזה‪ ,‬ואם היתה דולקת‬ ‫והולכת עד השיעור הזה ורצה לכבותה או להשתמש לאורה הרשות בידו עד כאן‬ ‫לשון הבית יוסף‪ ,‬וכתב המנחת אשר שמוכח כאן מדבריו שלאחר כבתה רגל מן‬ ‫השוק שוב אין מצוה בנר חנוכה וכן הובא בשו"ע‪.‬‬ ‫בעל המנחת אשר הרב אשר וייס מתרץ את הקושיה הנ"ל שלכאורה מובאת‬ ‫בסתירה ביחס למצוות פרסומי ניסא בחנוכה בהדלקת הנרות‪ .‬וזה לשון דבריו‪,‬‬ ‫הב"י הביא את דברי מהר"י אבוהב דאם נתן שמן לתוך הנר ולא התכוין ליתן אלא‬ ‫כשיעור‪ ,‬מה שנותר לא הוקצה למצותו‪ ,‬אבל הנותן שמן סתם ולא התכוין לצמצם‬ ‫שיעור‪ ,‬כל השמן הוקצה למצותו ועושה לו מדורה ושורפו‪ .‬וזה כפועל יוצא מן‬ ‫המבואר בשאילתות‪ 39‬וברא"ש‪, 40‬ששמן שנתותר מן הנר עושה מדורה ושורפו‪,‬‬ ‫הרי שחל עליו קדושה ואין נהנין ממנו‪.‬‬

‫‪( .36‬שו"ע או"ח תרע"ב ‪,‬ס"ק ב')‪.‬‬ ‫‪ .37‬רי"ף (ט‪).‬‬ ‫‪ .38‬והרא"ש (סי' ג)‬ ‫‪ .39‬פר' וישלח שאילתא כ"ו ‪.‬‬ ‫‪ .40‬הרא"ש (פ"ב סי' ט')‪.‬‬

‫‪ | 56‬ןמ'גרות ריאמ 'ר • קושה ןמ לגר הלכתש דע וא אסינ ימוסרפ‬

‫על זה מתרץ הבית יוסף (בסימן תקע"ז ס"ד) דשם מיירי שנתותר מן השיעור‪,‬‬ ‫ולשיטתו כתב בשו"ע (שם) "הנותר ביום השמיני מן השמן הצריך לשיעור הדלקה‬ ‫עושה לו מדורה ושורפו בפני עצמו שהרי הוקצה למצותו"‪ .‬והט"ז דחה את‬ ‫התירוץ הנ"ל‪ ,‬ולדבריו שכשם שהמת אינו תופס אלא את הראוי לו ‪,‬כפי שמובא‬ ‫הסוגיה בסנהדרין (מח א) "דחזי ליה תפיס‪ ,‬דלא חזי ליה לא תפיס"‪ ,‬כך גם לגבי נר‬ ‫חנוכה שאינו תופס יותר מן הראוי לו‪ .‬ומכאן שיטת הבית יוסף שמותר השמן‬ ‫מותר בהנאה לאחר שעבר גדר הזמן של חצי שעה ‪.‬‬ ‫וכך גם כותב המגן אברהם (ס"ק ג')‪ ,‬אלא שהמגן אברהם מחדש שאם מדליק‬ ‫נרות שעוה יש הידור בנרות גדולים וארוכים כמו שיש הידור בלולב ארוך‪ ,‬אבל‬ ‫המדליק בשמן אין שום הידור וחומרא במדליק יותר מהשיעור שקבעו חכמים עד‬ ‫שתכלה רגל מן השוק‪.‬‬ ‫ועוד חידוש גדול כתב היעב"ץ בשו"ת שאילת יעבץ (ח"א סי' ד' ד"ה כיון) דמצוה‬ ‫מן המובחר שידלק הנר עד הבקר‪ ,‬וכמו שהיה במנורה שבמקדש שדלק מערב עד‬ ‫בקר‪ .‬והדברים מחודשים ולא מצינו בהם מקור בדברי הראשונים‪ .‬עד דברי בעל‬ ‫המנחת אשר‪.‬‬ ‫בחזון עובדיה חנוכה עמ; עד‪ ,‬מביא הרב עובדיה את החילוק בין מצוות בדיקת‬ ‫חמת בליל ארבעה עשר בניסן‪ ,‬שמצותה כל הלילה‪ ,‬למצות הדלקת נרות חנוכה‪,‬‬ ‫שעיקרה משום פרסומי ניסא כפי שהבאנו בתחילת הדברים‪ .‬ומדייק החזו"ע‬ ‫שעיקר הדלקת נרות חנוכה הוא לעוברים ושבעים ברחובות ‪ ,‬ולארח שכלתה‬ ‫רגל מן השוק אין יותר פרסומי ניסא‪ .‬ומטעם זה פסקו הרמב"ם ושאר הגאונים‬ ‫שלאחר זמן זה אינו מדליק‪ ,‬וגם מרן חשש לכך לכתחילה‪.‬‬ ‫וכן גם כתב המאירי (בשבת כא ב) לגדולי הדורות שלפנינו שלא נאמר השיעור‬ ‫שבגמרא‪ ,‬אלא לזמנים ההם שהיו מדליקים נרות חנוכה בחוץ‪ ,‬וצריך היכר לעוברי‬ ‫דרכים‪ ,‬אבל בזמן הזה פרסום הנס הוא יותר לבני הבית‪ ,‬יכול להדליק מתי שירצה‪.‬‬ ‫לסיכום הדברים‪ ,‬מעיקר הדין יש להיזהר להדליק את נרות החנוכה בגדר השיעור‬ ‫שהובא לעיל כחצי שעה כדביר הרמב"ם ומרן בעל השו"ע‪.‬‬ ‫ונראה שגם אם המציאות של היום‪ ,‬שבו בני האדם מסתובבים ברחובות עד שעות‬ ‫מאוחרות‪ ,‬היתה מתרחשת בזמנם של הראשונים שתיקנו לנו את גדר החצי שעה‪,‬‬ ‫אפשר לומר שהם לא היו קובעים יותר משיעור כמו חצי שעה‪ ,‬כפי שהבאנו את‬ ‫דעת הרב ראצבי לדברי הרמב"ם‪ .‬וכפי שאנו מכירים לא מעט מההלכות מבוססות‬

‫להודות ולהלל | ‪57‬‬

‫על הדין שגם אם הטעם בטל התקנה לא התבטלה‪ ,‬וקשה לומר שהקב"ה היה‬ ‫רוצה שנפעל אחרת גם בדין זה‪.‬‬ ‫בעל התשובות והנהגות‪ ,‬הרב שטרנבוך היה נוהג בשהותו בארץ ישראל ליתן‬ ‫שמן בשיעור של עד חצי שעה לאחר ‪ 8-7‬בערב‪ ,‬זמן שבו הסוחרים סוגרים את‬ ‫החנויות‪ ,‬ולהדר בפרסום הנס לרבים‪.‬‬ ‫וכשהיה באפריקה‪ ,‬שבזמן הזה של חודש כסלו‪ ,‬זו תקופת הקיץ ובשעה ‪ 7‬רוב‬ ‫החנויות כבר נסגרות‪ ,‬ומעט אנשים מסתובבים ברחובות היה מזדרז להדליק את‬ ‫נרות החנוכה בזמן בכדי שלא להפסיד את העוברים ושבים שעדיין ברחובות‪.‬‬ ‫ובעל המנחת אשר‪ ,‬הרב אשר וייס מציין שאלולא היה חס על ממונם של בני‬ ‫התורה‪ ,‬היה פוסק לחייב להדליק את נרות החנוכה עד שתכלה רגל מן השוק לפי‬ ‫הזמן והמקום‪.‬‬ ‫וכפי שראינו שלדעת רוב הפוסקים מותר לכבות את נרות החנוכה לאחר שדלקו‬ ‫כשיעור‪ ,‬וכן מותר להשתמש לאורם‪ ,‬בכל מקום יש הידור מצוה גדול מאוד‪,‬‬ ‫להוסיף שמן לנרות החנוכה על מנת להרבות בפרסומי ניסא בין לבני הבית או‬ ‫לבני רשות הרבים‪ ,‬ופשוט שאין בהארכת הזמן של נרות החנוכה שום סרך איסור‬ ‫אלא סרך מצוה בלבד‪.‬‬ ‫וכפי שפתחנו בדברים‪ ,‬שבקיום מצוות הדלקת נרות חנוכה‪ ,‬אנו מראים להי"ת את‬ ‫חיבתנו הגדולה לתורה וקיום המצוות‪ ,‬ובד בבד ‪,‬אנו רואים את שמחתו הרבה של‬ ‫הקב"ה בשמחתנו שלנו‪ ,‬וזו שמחה טהורה‪ ,‬שאינה תלויה בדבר רק בשבח והודיה‬ ‫להי"ת על הניסים והנפלאות שעשה לנו בימים ההם ובזמן הזה‪.‬‬ ‫וכל אחד ואחד כפי יכולתו וממונו ישתדל לקיים את מצוות הדלקת נרות החנוכה‬ ‫בהידור ויקוים בנו כדברי רב הונא (שבת כג ב) הזהיר בנר חנוכה הויין ליה בנים‬ ‫תלמידי חכמים‪.‬‬

‫‪ | 58‬לגס בינ 'ר • "יאדומרתד אלגר ילכתד דע"‬

‫"עד דתכלי רגלא דתרמודאי"‬ ‫ר' ניב סגל‬

‫הגמרא במסכת שבת עוסקת במשך הזמן שנרות חנוכה צריכים לדלוק‪ ,‬וכך מובא‬ ‫שם‪: 41‬‬ ‫"מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק‪...‬‬ ‫ועד כמה? אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן עד דכליא ריגלא דתרמודאי"‪.‬‬ ‫הרב יוסף קארו בשו"ע כתב‪":42‬אין מדליקין נר חנוכה קודם שתשקע החמה‪ ,‬אלא‬ ‫עם סוף שקיעתה‪ ,‬לא מאחרים ולא מקדימים‪ .‬ויש מי שאומר שאם הוא טרוד יכול‬ ‫להקדים מפלג המנחה ולמעלה‪ ,‬ובלבד שיתן בה שמן עד שתכלה רגל מן השוק"‬ ‫נעמוד על משמעות הביטוי "רגלי דתרמודאי"‪ ,‬ומדוע חכמי התלמוד נעזרו בו אך‬ ‫ורק בנוגע לתחום זמני ההדלקה של נרות החנוכה?‬ ‫תחילה נסביר מהי המשמעות הביטוי "תרמודאי"‪ ,‬רש"י כותב‪:43‬‬ ‫"רגלא דתרמודאי ‪ -‬שם אומה‪ ,‬מלקטי עצים דקים‪ ,‬ומתעכבין בשוק עד שהולכים‬ ‫בני השוק לבתיהם משחשכה ומבעירים בבתיהם אור‪ ,‬וכשצריכין לעצים ‪ -‬יוצאים‬ ‫וקונין מהן"‪.‬‬

‫‪ .41‬בבלי{שבת‪,‬כא ע"ב}‪.‬‬ ‫‪ .42‬שו"ע{אורח חיים‪,‬סימן תרע"ב‪,‬סעיף א}‪.‬‬ ‫‪ .43‬מסכת שבת דף כא עמוד ב‪.‬‬

‫להודות ולהלל | ‪59‬‬

‫משמעות נוספת לביטוי‪ ,‬מבוא בשם הרבי מליובאויטש זצוק"ל‪ ,‬בספר שער‬ ‫המועדים‪:44‬‬ ‫המילה "תרמוד" הינו אותיות "מורדת"‪.‬‬ ‫כוונתו היא‪,‬ישנם אנשים שהשקפת חייהם מבוססת על כפירה במציאות ה'‬ ‫יתברך‪ ,‬כפירה זו הינה מרידה בקבלת עול מלכות שמים‪.‬‬ ‫השקפה כפרנית זו הא לידי ביטוי נוסף במילה "שוק"‪ ,‬שוק מייצג מקום הומה‬ ‫אדם‪ ,‬כך הם אינם בעלי השקפה אחידה אלא מרובת אפשרויות וריאציות‪ ,‬כמו‬ ‫שוק שמורכב מאנשים רבים‪{ .‬להבדיל מרשות היחיד‪ ,‬שמבטאת השקפה באחד‬ ‫והיחיד‪ ,‬בורא העולם}‪.‬‬ ‫מצוות הנחת נרות חנוכה היא דווקא בפתח כדי שהנרות יאירו כלפי חוץ‪ ,45‬הארה‬ ‫אין משמעותה רק מובן פיזי גרידא‪ ,‬אלא גם הארה רוחנית‪ ,‬הארה זו "לחוץ" אל‬ ‫עבר הרשות הרבים‪ ,‬תפקידה להביא לידי ‪46‬ביטול "וכיליון" של אותם השקפות‬ ‫כפרניות של המורדים בה'‪ ,‬עד כדי כך שגם רגליהם תכלה‪.‬‬ ‫צריך לבאר‪ ,‬מה המשמעות של "רגל" ע"פ ההסבר הנ"ל?‬ ‫"רגל" מבטאת את מקור ההשקפה המרדנית‪ ,‬אין מקורה מהבנה שכלית או‬ ‫מהמיית הלב‪ ,‬אלא כדמיון רגלו של אדם שאין שייך בה מושגי "שכל" או "רגש"‪,‬‬ ‫היה עם אחד שנלחם בעם ישראל לאחר יציאתם מארץ מצרים‪ ,‬עם זה היה נטול‬ ‫רגשות ומחשבות‪ ,‬שמו "עמלק"‪ ,‬העמלקים ידעו שאין להם שום סיכוי לנצח‪ ,‬ובכל‬ ‫זאת באו להלחם נגד עם ישראל‪.‬‬ ‫"עמלק" זה‪ ,‬על אף שראה את מופתי הקב"ה‪ ,‬בזמן יציאת מצרים וקריעת ים‬ ‫סוף‪ ,‬לא רצה להשלים עם העובדה שיש מציאות של בורא עולם השולט‬ ‫ומנהיג את העולם‪ ,‬לכן עמד להלחם נגד השקפה זו בכל כוחו וטבעו מהותו‪,‬‬

‫‪{ .44‬חנוכה‪,‬פרק "נרות להאיר"}‪.‬‬ ‫‪ .45‬בבלי{שבת‪,‬כא ע"ב}‪.‬‬ ‫‪ .46‬וכן הובא בתפארת שלמה{לר' שלמה מרדומסק‪,‬על מועדים‪,‬חנוכה}וז"ל‪ ":‬ולזה סמיכת דברי ר' תנחום‬ ‫והבור ריק כו'‪,‬לרמז בזה אם הבור ריק מן התורה הרמז למים אז נחשים ועקרבים יש בו‪,‬הם הסט"א‬ ‫הנדבק באדם הריק מן התורה ח"ו‪.‬‬ ‫וזה המרומז בתיבת תנחום‪ .‬בראשו ובסופו אותיות מו"ת ובאמצע יש בו אותיות נ"ח ר"ת "נר "חנוכה"‪.‬‬

‫‪ | 60‬לגס בינ 'ר • "יאדומרתד אלגר ילכתד דע"‬

‫כדכתיב‪"47:‬וְ ִה ְת ָּב ֵרְך ִּבלְ ָבבֹו לֵ אמֹר ָׁשלֹום יִ ְהיֶ ה ּלִ י ּכִ י ִּב ְׁש ִררּות לִ ִּבי ֵאלֵ ְך לְ ַמ ַען ְספֹות‬ ‫ָה ָרוָ ה ֶאת ַה ְּצ ֵמ ָאה"‪.‬‬ ‫התנגדות זו‪ ,‬באה לידי ביטוי במיוחד בחוצפה וגסות רוח בלא הבנה והסברים‪,‬‬ ‫כמו שקבלת עול מלכות שמים‪ ,‬היא קבלת הנהגת ה' ללא הבנה בשכל‪ ,‬כמו‬ ‫שמובא בשמו של רבי חיים מבריסק‪" :48‬במקום שנגמר השכל מתחיל האמונה‪".‬‬ ‫כך התנגודת עמלק היתה משוללת הבנות וטעמים‪" ,‬מעל השכל האנושי"‪.‬‬ ‫העולה מדברינו‪ ,‬תפקידו של "נר החנוכה"‪ ,‬להחזיר את כל התועים בהשקפתם‬ ‫ההולכים "בשוק" ל"בתיהם"‪ ,‬שהינו חזרה לרשות היחיד‪ ,‬להשקפה במציאות‬ ‫והנהגת ריבונו של עולם‪.‬‬ ‫‪49‬הקשה רבי ומורי הרה"ג משה ארמוני שליט"א‪ ,‬ישנם תקופות שעליהם נאמר‬ ‫"שהחושך יכסה ארץ"‪ ,‬בתקופות כאלו האדם צריך קודם לדאוג לרוחניות שלו‬ ‫ושל בני ביתו{נר איש וביתו}‪,‬וא"כ מדוע חכמינו ז"ל קבעו לשים את נרות החנוכה‬ ‫בחוץ‪ ,‬מה שמבטא דאגה לרוחניותם של אותם התועים בדרך "התרמודאים"?‬ ‫ישנה מחלוקת מפורסת בין בית הלל לבית שמאי בסדר ההדלקה מיום אחד‬ ‫לחברו‪:50‬‬

‫‪ .47‬דברים{כט‪,‬יח}‪.‬‬ ‫והסביר "הכתב והקבלה" וז"ל‪ ":‬בשרירות לבי אלך‪.‬‬ ‫אחר שדבר מעון חמור ע"ז‪ ,‬במה שאמר אשר לבבו פונה וגו'‪ ,‬סמך לו ענין רע ומר‪ ,‬ואמר עליו פן יש‬ ‫בכם שרש פורה רוש ולענה‪ ,‬והוא איש אשר מקורו משחת ביסודות ופנות שהן עיקריות בתורתינו‪,‬‬ ‫והוא שכשישמע דברי האלה הזאת‪ ,‬כל דקדוקי הברית ופרטי המצות מענינים שונים‪ ,‬קצתם מבוארים‬ ‫בטעמם וקצתם שאין לשכל מבוא בהם‪ ,‬כי מצור מקור החכמה ית' חוצבו‪ ,‬ויתפלל בעצמו לאמר הנה‬ ‫באמת הרבה מצות יש אשר אנו נבוך בהם ולבי נוקפי בהבנתם‪ ,‬ואני בענינם בקטטה ומלחמה תמידית‪,‬‬ ‫פעם אתעורר לקיומם ופעם אחדל‪ ,‬וכל זה להיותם דברים שאין השכל מחייבם‪ ,‬ואין ביכלתי להשיגם‪,‬‬ ‫לכן לא אלך אלא במה שמחשב לבי ושכלי ומה שדעתי גוזרת שהוא באמת דבר בטעמו‪ ,‬ובזה יהיה‬ ‫שלום לי מבלי שום התנגדות פנימי‪ ,‬כי בהיותי הולך אחר הדברים הנכונים בטעמם‪ ,‬שבעה לה נפשי‬ ‫ומשתעשעת בהם‪ ,‬משא"כ בדברים הנעלמים ובלתי גלויים אל השכל (רע"פ)‪ ,‬ומלת לב הונח על הדעת‬ ‫והשכל והבינה‪ ,‬כמו בלב נבון תנוח חכמה‪ ,‬וראיתי אני בלבי‪ ,‬פן יראה בעיניו ובלבבו יבין"‪.‬‬ ‫למען ספות הרוה‪.‬‬ ‫‪ .48‬בספר אבי עזרי של הרב ש"ך על הרמב"ם בהלכות תשובה פ"ה הלכה ה'‪.‬‬ ‫‪ .49‬באתי לארמוני{מועדים‪,‬עמ' קלז‪,‬קלח}‪.‬‬ ‫‪ .50‬מסכת שבת דף כא ע"ב‪.‬‬

‫להודות ולהלל | ‪61‬‬

‫בית שמאי סוברים שפוחת והולך‪ ,‬לעומתם בית הלל סוברים‪" :‬כל יום מוסיף עוד‬ ‫נר מכאן ואילך מוסיף והולך"‪ ,‬כוונתם שקודם כול אדם צריך לדאוג לרוחניותם‬ ‫של בני ביתו ואח"כ להאיר את רוחניותם של האחרים‪.‬‬ ‫ומתרץ שהיא הנותנת‪ ,‬שמאחר שמצוות נר חנוכה ענינה "להניחוה על פתח ביתו‬ ‫מבחוץ" אל עבר רשות הרבים‪ ,‬ולכן ככול שמוסיף יותר הארה{מוסיף בנרות}‪,‬יש‬ ‫לו כוח להאיר יותר החוצה לרשות הרבים‪ ,‬בח' מעלין בקודש ולא מורידין‪.‬‬ ‫‪51‬וזהו סוד הגאולה‪ ,‬שאי אפשר להאיר בפעם אחת את החושך‪ ,‬אלא כל יום ויום‬ ‫הוא בח' הכנה לחברו‪ ,‬על מנת לקבל תוספת אור‪52,‬שנאמר‪" :‬גאולתן של ישראל‬ ‫קמעא קמעא"‪.‬‬ ‫‪53‬הגמרא מביאה מעשה נוסף הנוגע לתרמודאים וז"ל‪:‬‬ ‫"תנו רבנן לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ואל יהא קפדן כשמאי מעשה בשני בני‬ ‫אדם‪ ,‬שהמרו זה את זה אמרו כל מי שילך ויקניט את הלל יטול ארבע מאות זוז‪....‬‬ ‫הלך והמתין שעה אחת חזר ואמר מי כאן הלל מי כאן הלל?‪ ,‬נתעטף ויצא לקראתו‬ ‫אמר לו בני מה אתה מבקש?‪ ,‬אמר לו‪ :‬שאלה יש לי לשאול‪ ,‬אמר לו‪ :‬שאל בני‪,‬‬ ‫שאל‪ :‬מפני מה עיניהן של תרמודיין תרוטות? אמר לו‪ :‬בני שאלה גדולה שאלת‬ ‫מפני שדרין בין החולות"‪.‬‬ ‫תחלה נבאר‪ :‬מה המיוחד בתרמודאים ששאל אותו אדם את הלל הזקן?‬ ‫‪54‬ופירש"י‪" :‬שדרים בין החולות –"והרוח נושבת ונכנס{החול} בתוך עיניהם"‪.‬‬ ‫כוונתו‪ ,‬שעיני התרמודאים נשתנו בגלל המקום שהם גרים בו‪ ,‬דרכם להתגורר‬ ‫במדבר בו חולות רבים‪ .‬המדבר מרמז למקום ‪55‬הסט"א והקליפות‪ .‬החול מסמל‪,‬‬

‫‪ .51‬כמובא בשם משמואל{פרשת מקץ‪-‬חנוכה‪,‬ליל ג}‪.‬‬ ‫‪ .52‬ירושלמי{ברכות‪,‬פ"א}‪.‬‬ ‫‪ .53‬בבלי{שבת‪,‬לא‪,‬א}‪.‬‬ ‫‪ .54‬רש"י בבלי{שבת‪,‬לא‪,‬א‪,‬ד"ה שדרים בין החולות}‪.‬‬ ‫‪ .55‬כמובא בזוהר{ח"א‪,‬קכו ע"ב}וז"ל‪ָ ":‬א ַמר לֵ יּה וְ ָהא ּכְ ִתיב וְ לא ָהלַ ְך ּכְ ַפ ַעם ְּב ַפ ַעם לִ ְק ַראת נְ ָח ִׁשים וַ ּיָ ֶׁשת ֶאל‬ ‫ַה ִּמ ְד ָּבר ָּפנָ יו‪.‬‬ ‫רּוח ְמ ָס ֲא ָבא ְּד ַׁשּלִ יט ְּב ַמ ְד ְּב ָרא ּכַ ד ָע ְבדּו‬ ‫רּוח ְמ ָס ֲא ָבא ִדלְ ֵעילָ א‪ ,‬הּוא ַ‬ ‫ָא ַמר לֵ יּה‪ִ ,‬ס ְט ָרא ַּת ָּת ָאה ְּד ַא ְתיָ א ֵמ ַ‬ ‫ּובכֹּלָ א (דף קכו ע"ב) ֲע ַבד ֳח ָרׁשֹוי ְּבגִ ין ְּדיֵ כּול‬ ‫ְּבנֵ י יִ ְׂש ָר ֵאל יַ ת ֶעגְ לָ א ְּבגִ ין לְ ִא ְס ָּת ֲא ָבא ַּב ֲה ֵדיּה ְּד ִאיהּו ַּת ָּת ָאה‪ְ ,‬‬

‫‪ | 62‬לגס בינ 'ר • "יאדומרתד אלגר ילכתד דע"‬

‫הפרדה כי אין לו דיבוק וקיבוץ יחד עם שאר גרגירי החול‪.‬‬ ‫‪56‬מובא בכתבי האריז"ל‪ ,‬ששורש התהוות הרע בעולם‪ ,‬היה בעולם הניקודים‪ ,‬בו‬ ‫היה "שבירה" או פגם באורות העיניים‪ .‬אורות אלו‪ ,‬מרמזים על חכמי ישראל‪,‬‬ ‫שהם עיני העדה"‪.57‬‬ ‫חכמי ישראל הם אלו היוצרים חיבור בין תורת ישראל לעם ישראל‪ ,‬כמובא‬ ‫‪58‬במשנה וז"ל‪:‬‬ ‫יאים‪,‬‬ ‫יהֹוׁש ַע לִ זְ ֵקנִ ים‪ּ ,‬וזְ ֵקנִ ים לִ נְ ִב ִ‬ ‫ֻ‬ ‫יהֹוׁש ַע‪ ,‬וִ‬ ‫ֻ‬ ‫ּומ ָס ָרּה לִ‬ ‫ּתֹורה ִמ ִּסינַ י‪ְ ,‬‬ ‫"מׁשה ִק ֵּבל ָ‬ ‫ֶ‬ ‫רּוה לְ ַאנְ ֵׁשי כְ נֶ ֶסת ַהּגְ דֹולָ ה"‪.‬‬ ‫יאים ְמ ָס ָ‬ ‫ּונְ ִב ִ‬ ‫ביטוי המושג "שבירה" משמעו ‪59‬ניתוק ופירוד‪ .‬ולכן שבירה באורות העיניים‬ ‫משמעו "סילוק" וניתוק בין עם ישראל לתורת ישראל‪ .‬כיוון שאינם מתבטלים‬ ‫להוראותיהם של גדולי הדור‪ ,‬ואמונה שלהם בחכמי ישראל נפגמה‪ ,‬ממלא נוצר‬

‫לְ ַא ֲע ָק ָרא לֹון לְ יִ ְׂש ָר ֵאל וְ לָ א יָ כִ יל"‬ ‫וכתב ספר התודעה{פרק עשרים וששה}וז"ל‪ ":‬וַ ּיֹולִ יכֵ ם ַּב ְּתהֹמֹות ּכַ ִּמ ְד ָּבר (תהלים קו) ‪-‬כי הים והמדבר‬ ‫הם חלקים בעולם שאין בהם ישוב‪ ,‬והקדוש ברוך הוא הוליך אותנו במדבר ובים‪ ,‬להראות כי בני ישראל‬ ‫יכולים המה למצוא ישוב בכל מקום‪.‬‬ ‫שכן הצדיקים מקּיְ מים את העולם ומוציאים המדבר משממותו והים מתהומו ובאים לכלל ישוב‪ ,‬וכל‬ ‫ה'סטרא אחרא' והשממה בורחים מפני בני ישראל‪ ,‬כמו שכתוב‪ַ :‬הּיָ ם ָר ָאה וַ ּיָ נֹס"‪.‬‬ ‫‪ .56‬כמובא בביאור הגר"א{ספרא דצניעותא‪,‬פ"א}ןז"ל‪":‬שתא אלפי שנין תליין בשתא קדמאי ‪ -‬ר"ל ששת‬ ‫אלפים שנה שהעולם עומד‪,‬והשביעי חרב הוא נגד עולם התהו שמלכין קדמאין מיתו‪,‬והן ו"ק שמלכו‬ ‫כל א' ואח"כ מת"‪.‬‬ ‫‪ .57‬כמובא בדברי האריז"ל{שער ההקדמות‪,‬כ"א‪,‬ע"א}וז"ל‪":‬כי העינים הם בחי' חכמה‪ ,‬שהם הנקודות‪.‬‬ ‫ולסבה זו‪ ,‬נקראו חכמי הדור‪ ,‬עיני העדה‪ ,‬כמו שאמר הכתוב‪ ,‬והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה‪ ,‬וכן‬ ‫ונעלם דבר מעיני הקהל‪.‬‬ ‫ולהיות כי באלו הנקודים‪ ,‬היה ענין מיתת ז' המלכים הנז' באדרא כמו שנבאר לקמן‪ ,‬לכן כתיב והארץ‬ ‫היתה תהו וכו'‪ ,‬כי כבר ביארנו‪ ,‬כי העינים הם בחי' ה' אחרונה‪ ,‬הנקראת ארץ‪ ,‬והארץ הזאת היתה תהו‬ ‫ובהו וחשך‪ ,‬הוא ענין בטול המלכים היוצאים ממנה הנקראים נקודים כנז'"‪.‬‬ ‫‪ .58‬משנה{אבות‪,‬א‪,‬א}‪.‬‬ ‫‪ .59‬כמובא בדברי האריז"ל{עץ חיים‪,‬שער יח‪,‬פ"א}וז"ל‪":‬והנה אלו ז' מלכים הם בחי' ז"ת שהם הנקרא זו"נ‬ ‫של עולם האצילות וכיון שירדו אל הבריאה נקרא אצלם מיתה משא"כ באחוריים דאו"א שנפלו ולא‬ ‫מתו כמ"ש‪.‬‬ ‫והוא אצלם כדמיון אדם התחתון בעה"ז כשמת שאז נפרדת נפשו מגופו ונפשו מסתלקת ותשוב‬ ‫למקומה האמיתי אל האלקים אשר נתנה וגופו שהוא עפר ישוב אל הארץ ויורד ממדרגתו שהוא בחי'‬ ‫אדם וענין זה נקרא מיתה וכך אירע אל המלכים האלו"‪.‬‬

‫להודות ולהלל | ‪63‬‬

‫ניתוק בינם לבין התורה הקדושה‪.‬‬ ‫לפי הסבר הנ"ל‪ ,‬ניתן להבין מדוע ‪60‬הגמרא ישנו דיון על תוקף ברכת הדלקת נרות‬ ‫החנוכה‪ ,‬שאנו אומרים "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו"‪ ,‬ונשאלת השאלה "היכן‬ ‫ציונו"?‪ ,‬עונה הגמ' בשם רב אויא‪" :‬לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל"‪.‬‬ ‫פסוק זה עוסק בחובת הציות לתלמידי חכמים וביתר שאת בא לידי ביטוי בברכה‬ ‫על נרות החנוכה‪.‬‬ ‫ראיה נוספת מובאת ‪61‬בלשון הגמרא‪,‬השואלת‪,‬מאי חנוכה?{דהיינו מהו הדבר‬ ‫עיקרי שיש להתחזק בחג זה}‪,‬עונה הגמרא דתנו רבנן‪.‬‬ ‫כלומר ע"י ציות לתלמידי חכמים ודבריהם‪,‬מקיימים את עיקר תקנת החג‪.‬‬ ‫בעומק הדברים מסביר ‪62‬הראי"ה קוק‪,‬שתוקף דברי חכמים ובפרט מצוות‬ ‫דרבנן‪,‬נצרכות לצורך קיום עם ישראל לדורות‪,‬בעבר הווה ועתיד‪.‬‬ ‫ולכן שכפי מה שראו חכמים שהשעה צריכה לכך‪ ,‬לשעה או גם לדורות‪ ,‬כן תקנו‬ ‫והעמידו מצות‪,‬וע"ז מורה "לא תסור"‪.‬‬ ‫היבט נוסף שאליו צריכים חכמי דורות להשקיף בתקנותיהם‪,‬הינו הקשר שיפעלו‬ ‫התקנות לקשר את האומה בקשר אמיץ עם העבר‪ ,‬שאז היא עומדת בצביונה‬ ‫וקדושתה האמתית‪ ,‬נגד זה נאמר "שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך"‪ ,‬כלומר‬ ‫תהיה תמיד קשור אל העבר שלך‪ ,‬מפני שהעבר שלך הוא נשגב ואלהי וממנו‬ ‫מקור להצלחתך‪.‬‬ ‫ניתוק זה עם אי קיום מצוות ברית מילה גרם לירידה רוחנית נוספת‪,‬כלומר‪,‬גרם‬ ‫לכפירה וחסרון באמונה בה' יתברך‪.‬‬ ‫ניתן להביא ראיה לכך‪ ,‬מאנקדוטה המובאת בירושלמי מסכת חגיגה‪ 63‬לגבי אלישע‬ ‫בן אבויה המכונה אחר‪:‬‬ ‫ובי היה המעשה אבויה אבא מגדולי ירושלם היה ביום שבא למוהליני קרא לכל‬

‫‪ .60‬בבלי{שבת‪,‬כ"ג‪,‬ע"א}‪.‬‬ ‫‪ .61‬בבלי{שבת‪,‬כא‪,‬ע"ב}‪.‬‬ ‫‪ .62‬עין איה{שבת חלק א‪,‬כה‪,‬ד"ה "והיכן ציונו"}‪.‬‬ ‫‪ .63‬פרק ב הלכה א‪.‬‬

‫‪ | 64‬לגס בינ 'ר • "יאדומרתד אלגר ילכתד דע"‬

‫גדולי ירושלם והושיבן בבית אחד ולרבי אליעזר ולר' יהושע בבית אחד מן דאכלון‬ ‫ושתון שרון מטפחין ומרקד(ק)ין א"ר ליעזר לר' יהושע עד דאינון עסיקין בדידהון‬ ‫נעסוק אנן בדידן וישבו ונתעסקו בדברי תורה מן התורה לנביאים ומן הנביאים‬ ‫לכתובים וירדה אש מן השמים והקיפה אותם אמר להן אבויה רבותיי מה באתם‬ ‫לשרוף את ביתי עלי אמרו לו חס ושלום אלא יושבין היינו וחוזרין בדברי תורה‬ ‫מן התורה לנביאים ומן הנביאים לכתובים והיו הדברים שמיחים כנתינתן מסיני‬ ‫והיתה האש מלחכת אותן כלחיכתן מסיני ועיקר נתינתן מסיני לא ניתנו אלא‬ ‫באש [דברים ד יא] וההר בוער באש עד לב השמים אמר להן אבויה אבא רבותיי‬ ‫אם כך היא כוחה של תורה אם נתקיים לי בן הזה לתורה אני מפרישו לפי שלא‬ ‫היתה כוונתו לשם שמים לפיכך לא נתקיימה באותו האיש‪.‬‬ ‫הרב יוחנן לוריא בפירושו משיבת נפש על התורה עומד על הקשר בין ברית‬ ‫במילה של אלישע בן אבויה לבין לימוד התורה‪:64‬‬ ‫‪ ...‬המילה סיבה לתורה כמו שנראה מברכת המזון ברית ותורה‪ .‬וכן ביציאת מצרים‬ ‫קדמה ברית לתורה ולפקוח עינים עורות ממה שנאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר‬ ‫למו וכו' פירש"י שחזר הקדוש ברוך הוא על עשו וישמעאל וכו' ולמה לא חזר על‬ ‫שאר האומות‪ .‬היינו משום שאין התורה ראוי' כי אם לאותן שנימולים‪ ,‬ושאינן‬ ‫נימולים נקראו ערלי לב וערלי בשר ואין התורה ראוי' להם‪ .‬וזה תיכף כשבא‬ ‫להימול ונעשה כלי ראוי לקבל השפע‪ ,‬והיה ראוי לדורותם לתקן קריאת הפ' ביום‬ ‫הברית כי היא מצוה חביבה עלינו אמנם מאחר שמלין לאחר התפילה ועדיין לא‬ ‫נימול ולא ראוי לתורה הוי כמו לועג לרש ותיכף אחר שנימול נכנס להיות כלי‬ ‫מוכן לקבל התורה אז סומכים לדבר בדברי תורה‪.‬‬ ‫ועוד יראה לי שכל זמן שהוא ערל אינו ראוי לתורה ולכך נקראת ברית‪ ,‬כי ברית‬ ‫בגמטר' תרי"ב ראוי ומוכן להשיג תרי"ב מצות בשכל‪ .‬אמנם חסר מצוה אחד‬ ‫שאינה תלוי בשכל כ"א באמונה‪ ,‬וזה שנמנה בסמ"ג להאמין‪ .‬ואמנם איננה בשכל‬ ‫ואיננה חסירה מחמת ערלתו ואותו אמונה קודם למילה‪ .‬אמנם פעולות הש"י‬ ‫וכח הנאצל משמות הש"י הם אחר המילה כי הם יושגו בשכל‪ .‬ועל זה נרמז מי‬ ‫יעלה לנו השמימה ר"ת מילה‪ ,‬וסופי תיבות של שם ד' אותיות‪ ,‬היינו שבא ללמד‬ ‫שהמילה קדומה לתורה והיא סיבה להשגת הש"י‪.‬‬

‫‪ .64‬ויקרא פרשת בחקותי פרק כו פסוק ג‪.‬‬

‫להודות ולהלל | ‪65‬‬

‫ברית המילה מסמלת את האמונה בה' יתברך וכשישנו פגם במצוות הברית או‬ ‫שאינה התקיימה בכלל זה גורם פגם באמונה‪.‬‬ ‫מאידך ישנו מקור תנאי אחר‪ 65‬שבו מובא סיבה שונה לכפירת של אלישע בן‬ ‫אבויה‪:‬‬ ‫"אחר מאי ‪ -‬זמר יווני לא פסק מפומיה‪ .‬אמרו עליו על אחר‪ ,‬בשעה שהיה עומד‬ ‫מבית המדרש הרבה ספרי מינין נושרין מחיקו"‪.‬‬ ‫א"כ צריך לבאר‪ ,‬מהי הסיבה האמתית לכפירת אלישע בן אבויה פגם ברית מילתו‬ ‫או ספרי המינים שקרא בהם‪ ,‬ניתן לומר שזה וזה גורם‪ ,‬שניהם ביחד גרמו לכך‬ ‫שאלישע בן אבויה יכפור בה' ובתורתו‪.‬‬ ‫לפי זה ניתן להבין מדוע גזרו היוונים על היהודים לא לקיים מצוות ברית מילה‬ ‫מחד‪ ,66‬ומאידך הפיצה ספרים רבים של מינות ואפיקרוסות‪ ,‬כי ע"י שניהם יכלה‬ ‫להביאם לכפירה במציאות ה' יתברך‪.‬‬ ‫וזוהי המלחמה בין תורת ישראל לבין ‪"67‬חכמות יון החיצוניות"‪ ,‬הגורמת לכפירה‬ ‫ולחסרון באמונה‪.‬‬ ‫ולכן דייקא נקטו חז"ל‪,‬שעיניהם של תרמודאין תרוטות‪,‬שרצו להנחיל בכל אחד‬ ‫ואחד מישראל "השקפה" קלולקלת‪,‬המשקפת חסרון אמונה‪ ,‬שכפרו בהשגחתו‬ ‫רק שהכל הוא עפ"י דרך הטבע‪ ,‬ודימו בדעתם שגם שינוי ברייתם בעיניהם‬ ‫התרוטות‪ ,‬הוא בדרך הטבע שטבע הארץ גורם לזה‪ ,‬וע"י חסרון אמונה נחשך‬ ‫בעדם אורם וכהות עיניהם מראות‪ ,‬וכמ"ש דהע"ה (תהלים מ'‪ ,‬י"ג)" ִה ִּשֹיגּונִ י ֲע ֹונ ַֹתי‬ ‫וְ ֹלא יָ כֹלְ ִּתי לִ ְראֹות"‪.‬‬

‫‪ .65‬מסכת חגיגה דף טו עמוד ב‪.‬‬ ‫‪ .66‬פסיקתא רבתי{פרשה לג}‪[ ":‬וחשך]זו מלכות יון שהיו גזירותיה קשות כתבו על קרן השור שאין לכם‬ ‫חלק באלהי ישראל"‪.‬‬ ‫‪ .67‬מובא בספר פלא יועץ{ערך גלות}וז"ל‪ ":‬כי גם זו רעה חולה יש בערי אדום שמלמדים את בניהם חכמות‬ ‫חיצוניות חכמת הפילוסופיא אשר הנמשכים אחריה הם מינים ואפיקורסים‪,‬ועליהם נאמר כל באיה לא‬ ‫ישובון ולא ישיגו אורחות חיים"‪.‬‬

‫‪ | 66‬לגס בינ 'ר • "יאדומרתד אלגר ילכתד דע"‬

‫‪68‬ולכן "תרמודאי"‪,‬לשון ‪"69‬תרדמה"‪,‬שרצו להרדים ישראל באמונתם בקב"ה‪,‬שכל‬ ‫מה שהעולם מתנהג הוא בדרך הטבע‪,‬דרך "הרגל"‪.‬‬ ‫ולכן דייקא נקטו חז"ל‪,‬עד שתכלה רגל מן השוק‪,‬ר"ל שהכול מושגח בהשגחה‬ ‫פרטית‪.‬‬ ‫‪70‬התיקון לפגם האמונה‪,‬הוא כל עבודת ה'‪,‬בחג החנוכה‪,‬ובפרט בנר חנוכה‪.‬‬ ‫כמובא בלשון ‪71‬רבינו האריז"ל‪ ":‬ואמנם ענין כוונת ברכות הדלקת הנר הם סובבים‬ ‫על יחוד א' עליון ושלם הנקרא נר"‪.‬‬ ‫ולכן כול עניין התיקון מרמז על פקיחת העינים‪,‬המרמז על נר חנוכה‪.‬‬ ‫ונסביר בס"ד את הדברים‪:‬‬ ‫כל מציאות תיקון פגם האמונה הוא בבח' פקיחת העיניים‪.‬‬ ‫‪72‬‬ ‫בנביא‪ּ":‬פ ַקח ֵעינֶ יָך ְּור ֵאה ׁש ְֹממ ֵֹתינּו"‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫כנאמר‬

‫מובא ‪73‬בדברי חז"ל בשיטת רבי ירמיה שהרואה נר צריך לברך‪.‬‬ ‫וכך פסק ‪74‬מרן שו"ע וז"ל‪":‬מי שלא הדליק ואינו עתיד להדליק באותו הלילה‪,‬וגם‬ ‫אין מדליקין עליו בתוך ביתו‪ ,‬כשרואה נר חנוכה מברך‪ :‬שעשה נסים‪ ,‬ובליל ראשון‬ ‫מברך גם"‪.‬‬

‫‪ .68‬בת עין{פרשת מקץ}‪.‬‬ ‫יׁשן‪."..‬‬ ‫ֹלהים ַּת ְר ֵּד ָמה ַעל ָה ָא ָדם וַ ּיִ ָ‬ ‫‪ .69‬ככתוב בתורה הקדושה{בראשית‪,‬ב‪,‬כא}וז"ל‪":‬וַ ּיַ ֵּפל יְ הֹוָ ה ֱא ִ‬ ‫‪ .70‬הוא בח' שם מ"ה החדש המתקן לשם ב"ן‪.‬‬ ‫כמובא בדברי האריז"ל{עץ חיים‪,‬שער י'‪,‬פ"א}וז"ל‪":‬והנה כאשר עלה ברצון המאציל להחיות את המתים‬ ‫ולתקן את המלכים האלו הנשברים והנפולים בעולם הבריאה גזר והעלה מ"ן מתתא לעילא וע"י כך היה‬ ‫זווג עליון דחו"ב דא"ק פנימי' והוציא שם מ"ה החדש ונתקנו המלכים"‪.‬‬ ‫‪ .71‬שער הכוונות{דרושי חג חנוכה‪,‬דרוש א}‪.‬‬ ‫‪ .72‬דניאל{ט‪,‬יח}‪.‬‬ ‫‪ .73‬בבלי{שבת‪,‬כג‪,‬ע"א}וז"ל‪ ":‬אמר רב המדליק נר של חנוכה צריך לברך‪,‬ורב ירמיה אמר הרואה נר של‬ ‫חנוכה צריך לברך"‪.‬‬ ‫‪ .74‬שולחן ערוך{אור חיים‪,‬תרע"ו‪,‬סימן ג}‪.‬‬

‫להודות ולהלל | ‪67‬‬

‫‪75‬נשאלת השאלה‪,‬מדוע ראיית הנר דייקא‪,‬מחייבת ברכה‪,‬מה שלא מצינו בשאר‬ ‫מצוות‪,‬ברכה על הראיה?‬ ‫התשובה שקיים קשר בין ראייה‪,‬לבין נר חנוכה‪.‬‬ ‫במילים אחרות‪,‬פקיחת העיניים הוא על ידי נר חנוכה‪.‬‬ ‫כותב רבינו האריז"ל‪,‬שעיקר הדלקת נר חנוכה רומז על היחוד הנקרא נ"ר כנזכר‬ ‫לעיל‪.‬‬ ‫‪76‬יחוד זה‪,‬המרמז על יחודו של עולם‪,‬מרמז על ג' בחינות הרמוזות באדם‪,‬כנגד‬ ‫מחשבה‪,‬דיבור‪,‬מעשה‪.‬‬ ‫בח' ‪"77‬החוט המשולש"‪.‬‬ ‫מחשבה‪-‬כנגד החב"ד{חכמה‪,‬בינה‪,‬דעת} שבאדם‪.‬‬ ‫והוא עניין תלמוד תורה‪,‬שנאמר ‪"78‬וְ ִׁשּנַ נְ ָּתם"‪.‬‬ ‫‪79‬ופירש"י‪ ":‬ושננתם‪-‬לשון חדוד הוא שיהיו מחודדים בפיך שאם ישאלך אדם דבר‬ ‫לא תהא צריך לגמגם בו אלא אמור לו מיד"‪.‬‬ ‫והוא עניין הדבקות בדברי חכמים‪.‬‬ ‫כדכתיב‪{":‬דברים‪,‬יא‪,‬כב}‪ּ":‬כִ י ִאם ָׁשמֹר ִּת ְׁש ְמרּון ֶאת ּכָ ל ַה ִּמ ְצוָ ה ַהּזֹאת ֲא ֶׁשר ָאנֹכִ י‬

‫‪ .75‬עיין משנה ברורה{ביאור הלכה‪,‬סימן תרע"א‪,‬ד"ה ויש נוהגין להדליק בע"ש קודם מנחה}‪,‬ששאל שאלה‬ ‫זו‪,‬וז"ל‪:‬‬ ‫"וכעין ראיה לסברא זו ממאי דאיתא באבודרהם טעם על מה שאמרו בגמרא הרואה נר חנוכה צריך‬ ‫לברך ולא תקנו בשאר מצות ברכה על הראיה‪,‬ותירץ שם בראשונה משום פרסומי ניסא"‪.‬ועין באריכות‬ ‫בדבריו‪.‬‬ ‫‪ .76‬כמובא בלשון האריז"ל‪,‬פרי עץ חיים{שער ר"ח‪,‬חנוכה ופורים‪,‬פ"ד}וז"ל‪":‬דע כי שרשם סובב‪ ,‬על היות‬ ‫לה סוד יחוד א' ונאה‪ ,‬והוא סוד נר‪ ,‬שידעת‪ ,‬שהוא סוד יחוד שם הויה ואהיה‪ ,‬הויה אלהים‪ ,‬הויה אדני‪.‬‬ ‫וג' יחודים אלו‪ ,‬גי' נ"ר‪.‬‬ ‫והנה בברכות אלו‪ ,‬רמוזים כל הג' יחודים‪ ,‬דהיינו ‪ -‬בברכה א'‪ ,‬יחוד א'‪ ,‬הויה אהיה‪ .‬בברכה ב'‪ ,‬הוא יחוד ב'‪ ,‬של‬ ‫הויה אלהים‪ .‬בברכה ג'‪ ,‬יחוד ג'‪ ,‬של הויה אדני‪.‬‬ ‫‪ .77‬כמובא בשל"ה הקדוש{מסכת שבועות‪,‬פרק דרך חיים תוכחת מוסר ג'}‪.‬‬ ‫‪ .78‬דברים{ו‪,‬ז}‪.‬‬ ‫‪ .79‬דברים{ו‪,‬ז}‪.‬‬

‫‪ | 68‬לגס בינ 'ר • "יאדומרתד אלגר ילכתד דע"‬

‫ֹלהיכֶ ם לָ לֶ כֶ ת ְּבכָ ל ְּד ָרכָ יו ּולְ ָד ְב ָקה בֹו"‪.‬‬ ‫ׂשתּה לְ ַא ֲה ָבה ֶאת יְ הֹוָ ה ֱא ֵ‬ ‫ְמ ַצּוֶ ה ֶא ְתכֶ ם לַ ֲע ָ‬ ‫ופירש רש"י הקדוש‪":‬ולדבקה בו ‪ -‬אפשר לומר כן והלא אש אוכלה הוא‪,‬אלא‬ ‫הדבק בתלמידים ובחכמים ומעלה אני עליך כאילו נדבקת בו"‪.‬‬ ‫דיבור‪-‬כנגד חג"ת{חסד‪,‬גבורה‪,‬תפארת}שבאדם‪ ,‬שנאמר‪"80:‬וְ ִד ַּב ְר ָּת ָּבם"‪.‬‬ ‫ופירש"י‪":‬ודברת בם ‪-‬שלא יהא עיקר דבורך אלא בם עשם עיקר ואל תעשם טפל"‪.‬‬ ‫דהיינו‪,‬שכל דיבורי האדם יהיו בדברי תורה‪,‬מכוח התורה שלמד שהוא כנגד‬ ‫המחשבה‪.‬‬ ‫מעשה‪-‬כנגד נה"י{נצח‪,‬הוד‪,‬יסוד}שבאדם‪.‬‬ ‫"ּוק ַׁש ְר ָּתם"‪.‬‬ ‫שנאמר ‪ְ 81‬‬ ‫שהוא כנגד המעשה‪,‬שכל מעשיו יהיו לשם שמים‪.‬‬ ‫כותב ‪82‬האריז"ל‪ ,‬שזמן הדלקת נר חנוכה הוא משקיעת החמה‪ ,‬ובשעה זו‪ ,‬יורדת‬ ‫המלכות לעולמות בי"ע‪ ,‬שהוא בחינת "השוק"‪.‬‬ ‫עומק דברי רבינו האריז"ל‪,‬שספירת המלכות היא בחינת השכינה הקדושה‪,‬המרמזת‬ ‫ֹלהיכֶ ם"‪,‬יורדת למקום‬ ‫"ּבנִ ים ַא ֶּתם לַ יהֹוָ ה ֱא ֵ‬ ‫על כל אחד ואחד מעם ישראל בח' ָ‬ ‫"השוק" שהוא בחינת הקליפות דייקא משקיעת החמה ואילך‪ ,‬הנקרא "בין‬ ‫השמשות"‪ ,‬שמשמעו ספק יום ספק לילה‪.‬‬ ‫ספק עולה בגמ' עמלק‪,‬לרמוז שזהו מקום הבלבול בו נבראו דווקא המזיקים‬ ‫בערב בין השמשות כמובא ‪83‬בדברי חז"ל‪.‬‬ ‫ומזה נבין מדוע הקנטור בשאלת התרמודיים היה עם הלל‪ ,84‬שהלל גמ' א‪-‬ד‪-‬נ‪-‬י‬ ‫המרמז על השכינה הקדושה שרצו להקניטה בארבע מאות זוז‪ ,‬שהוא בגמ' "רע‬

‫‪ .80‬דברים{ו‪,‬ז}‪.‬‬ ‫‪ .81‬דברים{ו‪,‬ח}‪.‬‬ ‫‪ .82‬פרי עץ חיים{שער ר"ח‪,‬חנוכה ופורים‪,‬פ"ד}‪.‬‬ ‫‪ .83‬בבלי{פסחים‪,‬נד‪,‬ע"א}וז"ל‪ ":‬עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן באר ומן וקשת‬ ‫הכתב והמכתב והלוחות קברו של משה ומערה שעמד בה משה ואליהו פתיחת פי האתון ופתיחת פי‬ ‫הארץ לבלוע את הרשעים ויש אומרים אף מקלו של אהרן שקדיה ופרחיה ויש אומרים אף המזיקין"‪.‬‬ ‫‪ .84‬באתי לארמוני{מועדים‪,‬עמ' קמה}‪.‬‬

‫להודות ולהלל | ‪69‬‬

‫עין"‪ ,‬המרמז על ‪85‬ארבע מאות כוחות הטומאה‪ ,‬בסוד ‪"86‬וְ ִהּנֵ ה ֵע ָׂשו ָּבא וְ ִעּמֹו ַא ְר ַּבע‬ ‫"א ְר ַּבע ֵמאֹות ֶׁש ֶקל ּכֶ ֶסף ע ֵֹבר לַ ּס ֵֹחר"‪.‬‬ ‫ֵמאֹות ִאיׁש"‪ ,‬וסוד‪ַ 87:‬‬ ‫ולכן זמן נקודת זמן בין השמשות הוא כהרף עין‪ ,‬זה נכנס וזה יוצא ואי אפשר‬ ‫לעמוד עליו‪.‬‬ ‫דהיינו זוהי נקודת "התפר"בין הטוב לבין הרע כחוט השערה‪.‬‬ ‫ויובן מדוע יעקב בחיר האבות‪,‬המייצג את תורת ישראל וחכמיה‪,‬רצה להכריע את‬ ‫המערכה‪,‬כנגד "שרו של עשו"‪,‬בשורשה‪,‬בכך שהכריח את "שרו של עשו"‪,‬לברכו‪,‬‬ ‫ֹאמר ֹלא ֲא ַׁשּלֵ ֲחָך ּכִ י ִאם ֵּב ַרכְ ָּתנִ י"‬ ‫ֹאמר ַׁשּלְ ֵחנִ י ּכִ י ָעלָ ה ַה ָּׁש ַחר וַ ּי ֶ‬ ‫‪88‬כדכתיב‪":‬וַ ּי ֶ‬ ‫וזאת על מנת לקעקע לדורות‪,‬ולהנחיל לבניו את אמונת ישראל וחכמיה‪,‬דווקא‬ ‫בנקודת הספק‪,‬ר"ל "בעלות השחר"‪,‬שהוא ספק לילה ספק יום‪.‬‬ ‫ומסביר ‪89‬הראי"ה קוק‪,‬שמכוח הודאה זו‪,‬ניתנה היכולת לעם ישראל לגרש האור‬ ‫מהחושך‪.‬‬ ‫בזאת יובן מדוע ‪90‬לשנה אחרת קבעום חכמים ועשאום ימים טובים בהלל והודאה‪.‬‬ ‫ולכן יובן מדוע מלחמתו היתה דווקא כנגד "שרו של עשו"‪,‬שהוא שורש לכל‬ ‫אומות העולם‪,‬המייצגים "אנטיתזה" כנגד תורת ישראל וחכמיה‪.‬‬

‫‪ .85‬כמובא בספר חמדת ימים{שבת קודש‪,‬פ"ג‪,‬בשם "החסד לאברהם"}וז"ל‪ ":‬כי ארבע מאות כחות הטומאה‬ ‫שהם בסוד וארבע מאות איש עמו שורים על הטמא‪,‬‬ ‫ועל ידי הטבילה בארבעים סאה יסורו מעליו כל ארבע מאות כוחות הטומאה‪ ,‬והוא סיוע גדול לדבק‬ ‫נפשו באלהיו ובעבודתו שבהיותו טמא הטומאה מטמטם לבו של אדם כי על ידי טהרת הגוף יתחדש‬ ‫טהרה בנפש ובהיות הגוף טמא ששורין עליו ארבע מאות כוחות הטומאה הנשמה פגומה ואי אפשר‬ ‫שיכוין בתפלתו כראוי בלי שיבלבלהו מחשבה אחרת ויפרידהו מהשורש העליון שהרי הוא נפרד על‬ ‫ידי הפגם שבנשמתו כמו שאמרו בתקונים דאיהי לא שריא על נשמתא פגומה כמו שנאמר כל אשר בו‬ ‫מום לא יקרב‪ ,‬וכיון שהוא יתברך שמו אינו שורה עליו איך יתכן שיתדבק"‪.‬‬ ‫‪ .86‬בראשית{לג‪,‬א}‪.‬‬ ‫‪ .87‬בראשית{כג‪,‬טז}‪.‬‬ ‫‪ .88‬בראשית{לב‪,‬כז}‪.‬‬ ‫‪ .89‬עין איה{שבת‪,‬חלק א‪,‬אות‪,‬יג‪,‬ד"ה לשנה אחרת}‪.‬‬ ‫‪ .90‬בבלי{שבת‪,‬כא‪,‬ע"ב}‪.‬‬

‫‪ | 70‬לגס בינ 'ר • "יאדומרתד אלגר ילכתד דע"‬

‫ולכן מובן שנקודת "ההרף עין"‪,‬דהיינו נקודת הספק‪,‬היא הקריטית והכרחית‬ ‫ביותר למאבק בין הטוב והרע‪.‬‬ ‫לפיכך‪,‬דווקא בנקודת "הרף עין"‪,‬כשאדם עומד לכלה ח"ו‪,‬אז מרחם עליו השי"ת‬ ‫ושולח לו אורו "ומאיר את עיניו" ומחי' אותו‪ ,‬וא"א לבשר ודם לידע ולכוון זאת‪,‬‬ ‫כמובא באוה"ח הקדוש (בראשית ב'‪ ,‬ג')‪ ,‬וכן יהי' בגאולתנו גאולה שלימה בקרוב‬ ‫בבי"א‪ ,‬וז"ש להם משה התיצבו וראו את ישועת ה'‪ ,‬שהוא כהרף עין‪.‬‬ ‫וזהו סוד "האור הגנוז" המתגלה בשמונת ימי החנוכה‪.‬‬ ‫‪91‬ולכן אנו מדליקים ל"ו נרות של חנוכה כנגד ל"ו מסכתות שבש"ס כי התורה אור‬ ‫ואור הראשון שימש ל"ו שעות קודם שנגנז‪.‬‬ ‫חז"ל קבעו לעשות זכר דוקא לנס השמן ולא לשאר הנסים‪.‬‬ ‫"הנס" הינו מציאות מעל הטבע‪.‬‬ ‫ולפיכך דווקא בחנוכה שכל ענינו "נס" אשר מעל הטבע‪,‬תפקידו של האדם"לחנך"‬ ‫את עצמו‪,‬למלכות שמים שלמה‪,‬ועל יד כך לצאת מהרגליו הקבועים היומיומיים‬ ‫‪,‬בח' "מצות אנשים מלומדה"‪,‬ויחנוך" דרך חדשה של התחדשות בעבודת ה'‪.‬ולכן‬ ‫הסבר נוסף מדוע נקטו חז"ל דייקא עד "שתכלה רגל מן השוק"‪,‬דהיינו "כיליון"‬ ‫הרגליו הישנים‪,‬וחידוש ואימוץ הרגלים חדשים‪.‬‬ ‫ובזה יובן מדוע עיקר הידור מצוות הדלקת נר חנוכה ‪92‬בשמן דווקא‪.‬‬ ‫הסיבה לכך‪,‬הוא שיחנך האדם עצמו לידי מדת הענוה ושפלות אמיתית‪.‬‬ ‫‪93‬ר"ל‪ ,‬שנס חנוכה היה על ידי השמן שהוא בחינת 'חכמה' שהיא 'כח' 'מה' בחינת‬ ‫ענוה והכנעה ושבירת הלב באמת לפני השי"ת‪ ,‬שעל ידי זה נמתקים כל הדינים‬ ‫בשרשם ברחמים גמורים כמו שכתוב (תהלים נא‪ ,‬יט)"לב נשבר ונדכה אלהים לא‬ ‫תבזה"‪.‬‬

‫‪ .91‬אמרי פנחס{שער ד‪,‬שבת מועדים}‪.‬‬ ‫‪ .92‬כמובא ברמ"א{שולחן ערוך‪,‬אורח חיים‪,‬תרע"ג‪,‬א}ןז"ל‪ ":‬הגה ‪ -‬ומיהו שמן זית מצוה מן המובחר (מרדכי‬ ‫וכל בו ומהרי"ל)‪ ,‬ואם אין שמן זית מצוי מצוה בשמנים שאורן זך ונקי"‪.‬‬ ‫‪ .93‬עיין מגן אברהם{טריסק}{פרשת וישב‪,‬שהרחיב העניין באריכות}‪.‬‬

‫להודות ולהלל | ‪71‬‬

‫ועל ידי זה נתעורר סוד הנחל העליון כמובא ‪94‬בכוונות‪,‬שר"ת ל'הדליק נ'ר ח'נוכה‬ ‫הם נח"ל‪ ,‬שעל ידי שהאדם מדליק ומלהיב לבבו לעבודתו יתברך‪,‬בג' חלקי הנפש‬ ‫דהיינו‪:‬מחשבתו‪,‬דיבורו‪,‬ומעשיו לשם שמים‪,‬על ידי כך נתעורר "הנחל העליון"‬ ‫שהוא מקור המזל להשפיע כל האורות והטובות לישראל‪,‬דהיינו המשכת מעילא‬ ‫לתתא את בח' אור הגנוז‪,‬שעליו נאמר‪,‬על דרך הכתוב (תהלים לא‪ ,‬כ) מה רב טובך‬ ‫אשר צפנת ליראיך‪,‬מרישא כל דרגין עד סוף כל דרגין‪.‬‬ ‫ולכן מצותה להניח למטה מעשרה (שבת כא ע"ב) לרמוז להאיר הקדושה בזה‬ ‫העולם הנמוך והשפל‪,‬כמבואר בזוה"ק (ח"א ז‪ ).‬דקאי על אור הגנוז‪.‬‬ ‫ויבואר שזהו הסוד מדוע שכשנכנסו יונים להיכל טמאו כל השמנים‪.‬‬ ‫שהיו מטמאים כל שהיו מטמאים כל השפעות אורות ה'חכמה' שהיא 'כח'‬ ‫'מה'‪,‬שלא יוכל האדם הישראלי לבוא לבחינה זו להשפיל ולהכניע ולשבר לבבו‬ ‫לפני השי"ת באמת‪.‬‬ ‫לסיכום‪ :‬מובא בכתבי בעל ‪"95‬הבני יששכר"‪,‬ש‪-‬נ"ר חנוכ"ה עולה בגימ' של"ט‪.‬‬ ‫ללמדך‪,‬כי בימים ההם ניתן למלכות{בית חשמונאי}רק בחינת שליטה ולא מלוכה‪,‬‬ ‫כי מלוכה לשעתה שליטה יקרא לה‪.‬‬ ‫וכבר נאמר ונשנה ענין חנוכה חינוך לגאולה האחרונה‪ ,‬וכמו שמחנכין את הקטן‬ ‫אעפ"י שאין שכלו עדיין בשלימות עכ"ז החינוך הוא להיות לו לעזר לכשיהיה‬ ‫גדול‪.‬‬ ‫והנה הגאולה האחרונה במהרה בימינו תהיה אור הלבנה כאור החמה‪,‬ותתפשט מלכות‬ ‫שמים בגדלות בכל שיעור קומה‪,‬בח' ‪96‬וצמיחת קרן לדוד עבדך ועריכת נר לבן ישי‬ ‫משיחך במהרה בימינו‪.‬אלא כעת בעת הדלקת נר חנוכה מקבלת השכינה הקדושה‬ ‫הארה "מצומצמת"‪ ,‬והוא כעין חינוך למה שיהיה בגדלות בהתפשטות שיעור קומת‬ ‫השכינה הקדושה ביתר שאת‪ ,‬ויהיה אור הלבנה כאור החמה‪ ,‬במהרה בימינו אמן‪.‬‬

‫‪ .94‬שער הכוונות{חנוכה‪,‬דרוש א}וז"ל האריז"ל‪ ":‬אח"כ תכוין כי ר"ת להדליק נר חנוכה הוא שם קדוש‬ ‫הנקרא נחל היוצא מר"ת נוצר חסד לאלפים כנודע‪ .‬ועניינו הוא אור הנמשך מן אימא לז"א כדי שיהיה‬ ‫בו כח להתייחד עמה בג' היחודים הנז' שהם בגימ' נר"‪.‬‬ ‫‪ .95‬בני יששכר{מאמרי חדש כסלו טבת‪-‬מאמר ד'}‪.‬‬ ‫‪ .96‬כמובא בתפילות ר"ה ויום הכיפורים‪.‬‬

‫‪ | 72‬ןהכ יסוי ברה • הכונח תוכלה ת"וש‬

‫שו"ת הלכות חנוכה‬ ‫הרב יוסי כהן‬

‫לעילוי נשמת סבי יאיר בן חזנה‬

‫האם ישנה קדושה כלשהיא בימי חג‬ ‫החנוכה?‬ ‫שו"ע‪ :‬בכ"ה בכסלו (מתחילין) שמונת‬ ‫ימי חנוכה ואסורים בהספד ותענית‪ ,‬אבל‬ ‫מותרין בעשיית מלאכה‪.‬‬ ‫(שו"ע‪ ,‬או"ח תרע)‪.‬‬

‫מ"ב‪ -97‬דווקא נשים‪ 98‬לפי שנעשה נס על‬ ‫ידיהם‪.‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪99‬‬ ‫מגן אברהם בשם מעגלי צדק ‪ -‬ומנהג‬ ‫הנשים לא לעשות מלאכה כל זמן‬ ‫שנרות של בית הכנסת דולקות‪ ,‬והוא עד‬ ‫כחצות‪.101‬‬

‫מהו מנהג הנשים בזמן הדלקת‬ ‫הנרות?‬

‫‪( .97‬ס"ק ג) ד"ה הנשים‪.‬‬

‫שו"ע‪ :‬ונוהגות הנשים שלא לעשות‬ ‫מלאכה בעוד שהנרות דולקות‪ ,‬ויש מי‬ ‫שאומר‪ -‬שאין להקל להם‪.‬‬

‫‪ .98‬אומנם המהרי"ל (מנהגים‪ ,‬הל' חנוכה אות יא)‬ ‫כותב‪ :‬דגם האנשים לא יעשו מלאכה בעוד‬ ‫שהנרות דולקות‪ .‬וכ"כ ספר חסידים סימן‬ ‫קכא‪.‬‬ ‫‪ .99‬סימן תרע ס"ק ב‪.‬‬ ‫‪ .100‬עמ' קנא‪ ,‬חיבר ר' בנימין הלוי‪.‬‬ ‫‪ .101‬מחצית השקל אורח חיים סימן תרע ס"ק ב‬ ‫כותב‪ -‬שהוסיפו חומרא על חומרא‪.‬‬

‫להודות ולהלל | ‪73‬‬

‫מ"ב‪ -102‬נהגו הנשים לא לעשות מלאכה‬ ‫בעוד שהנרות דולקות בביתו‪ ,‬כדי להכיר‬ ‫שאסור להשתמש לאורה והוא כחצי‬ ‫שעה‪.103‬‬

‫מקום שנהגו לא לעשות מלאכה כל‬ ‫היום‪ ,‬מה דינם?‬ ‫מ"ב‪ 104‬וחזו"ע‪ -105‬מקום שנהגו איסור‬ ‫מלעשות מלאכה כל היום‪ ,‬יש למחות‬ ‫בידם כי הבטלה עברה היא‪ ,‬ומביאה לידי‬ ‫שעמום‪.‬‬

‫ימים אלו כיו"ט נקבעו להלל‬ ‫ב‪ .‬‬ ‫והודיה‪ ,‬והדלקת הנרות מבטאת זיכרון‬ ‫והודאה על הניסים שנעשו לחשמונאים‪,‬‬ ‫וכדי שלא תשכחנה זאת נהגו שלא‬ ‫לעשות מלאכה כל זמן הדלקת נרות‪.107‬‬ ‫(זמן ההדלקה הוא הגורם)‬ ‫ההבדל בין השיטות‪ :‬אם אינה נמצאת‬ ‫בבית‪ -‬לטעם א'‪ -‬מותר לה לעשות‬ ‫מלאכה‪ ,‬לטעם ב'‪ -‬אסור‪.108‬‬

‫אילו מלאכות הנשים נהגו לא‬ ‫לעשות?‬ ‫‪110‬‬

‫מהם הטעמים למנהג לאסור עשיית‬ ‫מלאכה בזמן שנרות חנוכה דולקים?‬ ‫ישנו חשש שהנשים תשתמשנה‬ ‫א‪ .‬‬ ‫בנרות חנוכה‪ ,‬לכן אסרו להן עשיית‬ ‫מלאכה בשעה שהנרות דולקים‪ ,‬ז"א רק‬ ‫בחצי שעה בלבד‪( .106‬הנרות הם הגורמים)‬

‫‪( .102‬ס"ק ד) ד"ה בעוד שהנרות דולקות‪.‬‬

‫חזו"ע‪ ,109‬והגר"ש וואזנר‬ ‫וסריגה וכד'‪.‬‬

‫כתבו‪ -‬תפירה‬

‫האם ימי החנוכה מותרים בעשיית‬ ‫מלאכות כבשאר ימות החול (כגון‬ ‫‪ :‬בישול ואפיה וצורכי אוכל נפש‪,‬‬ ‫קניית מזון)?‬ ‫חזו"ע‪ -111‬מתיר‪ ,‬כי ימי חנוכה דומים‬ ‫לחוה"מ ומלאכות לצורך אוכל נפש‬

‫‪ .103‬כ"כ א"ר סימן תרע ס"ק יב‪.‬‬ ‫‪ .104‬ס"ק ה‪.‬‬ ‫‪ .105‬חנוכה עמ' יג‪.‬‬ ‫‪ .106‬מחצית השקל (שם)‪ -‬בב"י [עמוד תרטו ד"ה‬ ‫ונוהגות] כתב טעם האיסור וז"ל‪ :‬כדי שיהיה‬ ‫להם היכר שאסור להשתמש לאורן‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ולפי זה הוי סגי באיסור כל זמן שהנרות‬ ‫שבבית דולקים‪ ,‬וכן כתב בספר אליה רבה‪.‬‬ ‫(כ"כ הגר"א בשם הש"ג והביאו המ"ב ס"ק ד‪,‬‬ ‫וכן נקט מרן הרב עובדיה דבריו הובאו בספר‬ ‫מעין אומר ח"ג עמ' שלז‪.‬‬

‫‪ .107‬לבוש או"ח סימן תרע‪ -‬אי נמי כדי שלא‬ ‫להסיח דעתן מזכר הנס עושין לפחות אותה‬ ‫שעה כמו יום טוב‪.‬‬ ‫‪ .108‬כן כתב הרב מיטלמן‪ ,‬דבריו הובאו בספר‬ ‫פניני חנוכה עמ' קלג הערה קמב‪.‬‬ ‫‪ .109‬שם‪ ,‬יב‪.‬‬ ‫‪ .110‬קובץ בית הלוי ח"י עמ' ג‪.‬‬ ‫‪ .111‬שם‪ ,‬עמ' יב‪ -‬יג‪.‬‬

‫‪ | 74‬ןהכ יסוי ברה • הכונח תוכלה ת"וש‬

‫מותרות‪ ,‬לכן גם בחנוכה מותר‪.112‬‬ ‫רב אלישיב‪ -113‬אוסר כל המלאכות חוץ‬ ‫מהכנת סופגניות‪ ,‬משום שסובר כטעם ב'‬ ‫(ושאר מלאכות משכיחות הנס)‪.‬‬

‫של חנוכה‪ ,119‬וכ"ש בר"ח‪ ,120‬אילו מלאכות‬ ‫כגון‪ -‬כבוס‪ ,‬וגיהוץ‪ ,‬ומעשה מחט (=תפירה‬ ‫וסריגה)‪ ,‬אבל שאר ענייני הבית כגון‪:‬‬ ‫שטיפה וכיבוד הבית וכ"ש צורכי אוכל‬ ‫נפש מותר‪.121‬‬

‫האם שטיפת כלים מותרת בזמן‬ ‫שהנרות דולקים (זמן החיוב – חצי‬ ‫שעה)?‬

‫האם מותר לכבס בזמן שנרות‬ ‫החנוכה דולקים?‬

‫הרב קרליץ‪ -114‬מתיר‪ ,‬הרב אלישיב‪-115‬‬ ‫אוסר‪.‬‬

‫האם נשים צריכות להימנע גם‬ ‫‪116‬‬ ‫ממלאכות כבדות בחנוכה?‬ ‫בן איש חי‪ ,117‬וכן משמע מדברי החזו"ע‪-118‬‬ ‫ראוי שיזהרו הנשים שלא תעשנה‬ ‫מלאכות כבדות ביום ראשון וביום אחרון‬

‫דעת הרב אלישיב‪ -122‬כיבוס במכונת‬ ‫כביסה אסור‪.‬‬ ‫משמע מדברי הגרע"י‪ -‬שמותר להן לכבס‬ ‫בגדי הבית במכונת כביסה‪ ,‬שאין בה‬ ‫טורח‪( .123‬אומנם דבריו עוסקים בהלכות‬ ‫ראש חודש‪ ,‬אבל גם שם נהגו הנשים‬ ‫להמנע מעשיית מלאכות כבדות‪ ,‬ולכבס‬ ‫במכונה התיר)‪,‬‬

‫‪ .112‬שם‪ ,‬סברא זו הובאה בשם הגר"י קמנצקי‬ ‫בספרו אמת ליעקב‪.‬‬ ‫‪ .113‬פניני חנוכה עמ' קלא‪ -‬קלב‪.‬‬ ‫‪ .114‬נר חנוכה פ"א הע' מד‪.‬‬ ‫‪ .115‬שם‪.‬‬ ‫‪ .116‬ישנם שני דינים שונים‪-‬‬ ‫א‪ .‬המנעות מעשיית מלאכה בזמן הדלקת‬ ‫נרות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬המנעות מעשיית מלאכות מסויימות‪,‬‬ ‫בימים מסויימים‪.‬‬

‫‪ .119‬כפסח וסוכות‪ ,‬שיש בהם יו"ט ראשון ואחרון‪.‬‬ ‫‪ .120‬משמע שכל היום אסור לא רק הדלקת נרות‪.‬‬ ‫‪ .121‬תוספת זו משו"ת שרגא המאיר ע"פ הבנת‬ ‫הפס"ת‪ ,‬אומנם דעת הרב קרליץ שיש להמנע‬ ‫משטיפת רצפה‪.‬‬

‫‪ .117‬שנה ראשונה פרשת וישב סעיף כז‪.‬‬

‫‪ .122‬שם‪.‬‬

‫‪ .118‬שם‪.‬‬

‫‪ .123‬הליכות עולם חלק ה עמ' ג‪.‬‬

‫להודות ולהלל | ‪75‬‬

‫אישה שבעלה מדליק נרות והיא‬ ‫נמצאת מחוץ לבית (כגון‪ :‬עבודה‬ ‫וכו')‪ ,‬האם מותרת בעשיתת מלאכה‬ ‫בזמן שהנרות בביתה דולקים?‬ ‫הרב אלישיב‪ -124‬אסורה בעשיית מלאכה‬ ‫אף שנמצאת מחוץ לביתה‪ ,‬ואם יש‬ ‫באפשרותה להחליף עם אדם אחר‬ ‫עדיף שכך תעשה‪ ,‬ואם אין באפשרותה‬ ‫להחליף‪ -‬חייבת להמשיך בעבודתה‪.‬‬ ‫בספר מעין אומר‪ 125‬הובאו דברי מרן הרב‬ ‫עובדיה‪ :‬אם האשה נמצאת בעבודה בזמן‬ ‫הדלקת הנרות‪ ,‬מותר לה לעשות מלאכה‪.‬‬

‫האם יכולה להתכונן למקווה‬ ‫כשצריכה לטבול?‬ ‫‪128‬‬

‫נטעי גבריאל‪ ,127‬וכן משמע בחזו"ע‬ ‫שהביאו‪ :‬כשצריכה לילך למקווה‪ ,‬מותרת‬ ‫לעסוק בתוך חצי שעה בחפיפה ושאר‬ ‫הכנות‪.‬‬

‫כמה נרות מדליקים?‬

‫נטעי גבריאל‪ :126‬לכתחלה לא יצאו הנשים‬ ‫תוך חצי שעה לרחוב לקנות חפצים וכו'‪,‬‬ ‫שעיקר ההיכר פרסום נס הוא שיהיו‬ ‫מקובצים יחד תוך חצי שעה של שיעור‬ ‫ההדלקה‪.‬‬

‫ספרדים‪ -‬שו"ע ‪ :‬כמה נרות מדליק; בלילה‬ ‫הראשון מדליק אחד‪ ,‬מכאן ואילך מוסיף‬ ‫והולך אחד בכל לילה עד שבליל האחרון‬ ‫יהיו שמונה‪ ,‬ואפילו אם רבים בני הבית לא‬ ‫ידליקו יותר‪( .‬שו"ע ‪,‬או"ח‪ ,‬תרעא ס"ק ב)‬ ‫אשכנזים‪ -‬רמ"א‪ :‬וי"א דכל אחד מבני הבית‬ ‫ידליק‪ ,‬וכן המנהג פשוט; ויזהרו ליתן כל‬ ‫אחד ואחד נרותיו במקום מיוחד‪ ,‬כדי‬ ‫שיהא היכר כמה נרות מדליקין‪.‬‬ ‫הרב אויירבך‪( 129‬לשיטת האשכנזים)‪ :‬אינו‬ ‫חייב להדליק במקום אחר‪ ,‬אלא ניתן‬ ‫להדליק באותו המקום כמה חנוכיות אם‬ ‫כל אחת בגובה אחר מחברתה‪.‬‬

‫האם אישה יכולה לצאת לקניות‬ ‫(בגדים וכו') לאחר הדלקת נרות‬ ‫חנוכה?‬

‫‪ .124‬אשרי האיש ח"ג פל"ג אות ב‪ ,‬אות ו‪.‬‬

‫‪ .127‬שם‪.‬‬

‫‪ .125‬ח"ג עמ' שלז‪.‬‬

‫‪ .128‬שם‪ ,‬עמ' יג‪.‬‬

‫‪ .126‬שם‪ ,‬עמ' ריח‪.‬‬

‫‪ .129‬שלמי מועד עמ' קצה‪.‬‬

‫‪ | 76‬ןהכ יסוי ברה • הכונח תוכלה ת"וש‬

‫לפי מנהג האשכנזים האם בנות‬ ‫מדליקות?‬ ‫מ"ב‪ :130‬לשיטתנו שמדליקים כל אחד‬ ‫בפני עצמו‪ ,‬מכל מקום אשה אינה צריכה‬ ‫להדליק דהויין רק טפילות לאנשים‪,131‬‬ ‫ואם רוצים להדליק מברכות דהוי כשאר‬ ‫מ"ע שהזמן גרמא דיכולות לברך‪.‬‬ ‫פסקי תשובות‪ :132‬ולפי"ז גם הבנות שאינן‬ ‫נשואות אינן מדליקות‪ ,‬וכן המנהג שרק‬ ‫האב ובניו מגיל חינוך והלאה מדליקים‬ ‫נרות חנוכה‪ .‬והנשים והבנות שחייבות‬ ‫במצוות נר חנוכה יוצאות י"ח בהדלקת‬ ‫האב‪.‬‬

‫האם האשה יוצאת י"ח כשהבעל‬ ‫אינו בבית‪ ,‬אך מדליק נ"ח במקומו?‬ ‫הרב אלישיב‪ 133‬הרב אויירבך‪ 134‬והרב‬ ‫קרליץ‪ 135‬כתבו‪ :‬שאינה יוצאת י"ח בהדלקת‬ ‫בעלה‪ ,‬וחייבת להדליק במקומה מעיקר‬ ‫הדין‪ ,‬ולא אמרו שהאשה יוצאת בהדלקת‬ ‫בעלה אלא בהדלקה שבביתם‪.136‬‬

‫‪ .130‬סימן תרעה‪ ,‬ס"ק ט‪.‬‬ ‫‪ .131‬טעם נוסף‪ -‬כיוון שעיקר התקנה של נ"ח‬ ‫להדליקה בפתח ביתו מבחוץ‪ ,‬אין זה מכבודה‬ ‫של האשה לצאת לעת ערב לחוץ ולהדליק בין‬ ‫האנשים‪( .‬חת"ס שבת כא ע"ב ד"ה והמהדרין)‬ ‫‪ .132‬סימן תרעא אות ב‪.‬‬ ‫‪ .133‬פניני חנוכה פ"ה עמ' קיח‪.‬‬

‫דעת הרב וואזנר‪ :137‬אשה יוצאת י"ח‬ ‫בהדלקת בעלה‪ ,‬אף אם אינו מדליק‬ ‫בביתו‪.‬‬

‫האם (למנהג הספרדים) ניתן לתת‬ ‫לקטן להדליק את נרות ההידור?‬ ‫בא"ח‪ :138‬טוב ליתן לאחד מבניו הקטנים‬ ‫להדליק הנר הנוסף (נר השמש)‪ ...‬אבל לא‬ ‫יתן להם מנרות של חיוב‪ .‬משמע מדבריו‬ ‫שרק נר השמש מותר לתת לקטן‪.‬‬ ‫חזו"ע‪ :139‬מותר לתת לקטן שהגיע לחינוך‬ ‫(גיל ‪ )6-7‬להדליק את נרות ההידור כדי‬ ‫לחנכו במצוות‪ .‬נר השמש‪ -‬מותר לתת‬ ‫לקטן שלא הגיע לחינוך‪ ,‬הואיל ואין בו‬ ‫שום קדושה‪.‬‬ ‫‪140‬‬ ‫תורת המועדים ‪ :‬אביו מרן הרב עובדיה‬ ‫זצוק"ל היה נוהג לאחר הדלקת נר החיוב‪,‬‬ ‫לקחת ידו עם יד בנו הרב דוד‪ ,‬והיה מדליק‬ ‫בדרך זו כשאוחזים הנר ביחד‪( .‬כדי לצאת‬ ‫י"ח דעת הבא"ח שסובר שקטן לא ידליק‬ ‫נרות ההידור)‬

‫אצלו‪ ,‬אז גם לשיטתם האשה תצא י"ח‬ ‫בהדלקת בעלה‪.‬‬ ‫‪ .137‬פסקי שמועות חנוכה עמ' נז‪ ,‬וכ"כ הרב‬ ‫שטיינמן (שלמי תודה סי' יט אות ג)‪ ,‬הסברא‪:‬‬ ‫מצד אשתו כגופו‪ ,‬וכל מקום שהבעל מדליק‬ ‫היא יוצאת י"ח‪ ,‬אך אם הוא משתתף בפרוטות‬ ‫אינה יוצאת בזה (מובא בהערה בספר פסקי‬ ‫שמועות שם)‪.‬‬

‫‪ .134‬הליכות שלמה חנוכה פי"ג דבר הלכה אות יג‪.‬‬

‫‪ .138‬שם‪ ,‬סי"ח‪.‬‬

‫‪ .135‬פסקי הלכות חנוכה מהגרי"א דינר פ"ז אות ד‪.‬‬

‫‪ .139‬הלכות חנוכה‪ ,‬עמ' כא‪.‬‬

‫‪ .136‬ואם הבעל ישאל את חדרו מבעה"ב שמתארח‬

‫‪ .140‬שם‪ ,‬סימן ב אות כ‪.‬‬

‫להודות ולהלל | ‪77‬‬

‫האם ניתן לתת לקטן שלא הגיע לגיל‬ ‫חינוך להדליק נרות חנוכה בברכה‬ ‫לעצמו בלבד?‬ ‫אור לציון‪ ,141‬הרב מרדכי אליהו‪ ,‬והרב שלום‬ ‫משאש‪ :142‬אם הקטן לא הגיע לגיל חינוך‪,‬‬ ‫יכול אביו להרשות לו להדליק נרות חנוכה‬ ‫ולברך עליהם‪ ,‬ואם הגיע לגיל חינוך‪ ,‬עדיף‬ ‫שלא יברך‪ ,‬מ"מ אם הילד מאד רוצה בכך‪,‬‬ ‫רשאי אביו להרשות לו להדליק ולברך‪.143‬‬

‫האם אשכנזי שמתארח אצל ספרדי‬ ‫יכול להדליק חנוכיה בעצמו ‪ ,‬למרות‬ ‫שבעל הבית הספרדי הדליק כבר?‬ ‫שערי תשובה‪ 144‬בשם כנסת יחזקאל‪ :145‬אינו‬ ‫יכול למחות באשכנזי הדר אצלו מלהדליק‬ ‫בביתו‪ ,‬ואין בזה משום לא תתגודדו כו'‪.‬‬

‫‪ .141‬ח"ד עמ' רלט‪.‬‬ ‫‪ .142‬והתיר גם לגדול לברך ולהדליק נרות חנוכה‬ ‫בנפרד מבעל הבית‪ ,‬כשאינו מתכוון לצאת י"ח‬ ‫בהדלקת בעה"ב‪.‬‬

‫היכן מניחים את נרות החנוכה?‬ ‫שו"ע‪ :‬נר חנוכה מניחו על פתח הסמוך‬ ‫לרשות הרבים מבחוץ‪( .‬שו"ע‪ ,‬או"ח‬ ‫‪,‬תרעא ‪,‬ס"ק ה)‪.‬‬ ‫אם הבית פתוח לרשות הרבים‪ ,‬מניחו על‬ ‫פתחו; ואם יש חצר לפני הבית‪ ,‬מניחו על‬ ‫פתח החצר; ואם היה דר בעלייה שאין לו‬ ‫פתח פתוח לרשות הרבים‪ ,‬מניחו בחלון‬ ‫הסמוך לרשות הרבים;‬ ‫ובשעת הסכנה שאינו רשאי לקיים‬ ‫המצווה‪ ,‬מניחו על שלחנו ודיו‪...‬‬

‫האם דין הדלקת נרות בפתח החצר‬ ‫תקף גם בזמנינו?‬ ‫החזו"א‪ 146‬והגרב"צ אבא שאול‪ :147‬ישנו‬ ‫הבדל בין תקופת התלמוד שבה היו‬ ‫החצרות עיקר תשמיש הבית שהיו‬ ‫מכבסים וטוחנים ואופים בחצר‪,‬‬ ‫לתקופתנו שהחצרות משמשות רק‬ ‫למרגוע והתאווררות‪ ,‬ולכן אין להם דין‬ ‫חצר‪ ,‬וידליקו בפתח הבית‪.‬‬ ‫‪149‬‬ ‫דעת הרב אלישיב‪ 148‬והגרש"ז אויירבך ‪:‬‬ ‫אין צורך בעשיית שימושי בית בחצר‪ ,‬כדי‬ ‫שיהיה לה דין חצר‪ ,‬לכן אף בזמנינו יש דין‬ ‫חצר וצריך להניח חנוכייה בפתחה‪.‬‬

‫‪ .143‬סברתו‪ :‬משום שנראה כלל יסודי בהלכה‪,‬‬ ‫שדבר המותר לגדול מבני אשכנז‪ ,‬פשוט הוא‬ ‫שיש להתיר כן לקטן מבני ספרד‪ ,‬וכן להפך‪...‬‬ ‫וכ"ש בנידון דידן‪ ,‬שאף לבני ספרד אין הדבר‬ ‫ברור שאסורים מלברך כשמכוונים שלא‬ ‫לצאת‪ ,‬וגם שאף אם אסור לברך‪ ,‬אין זה אלא‬ ‫ברכה שאינה צריכה‪.‬‬

‫‪ .147‬נר ציון פ"ד ס"ג‪.‬‬

‫‪ .144‬סימן תרעא ס"ק ג‪.‬‬

‫‪ .148‬שבות יצחק חנוכה פ"א עמ' ז‪.‬‬

‫‪ .145‬שו"ת כנסת יחזקאל קאצנלנבוגן סימן יז‪.‬‬

‫‪ .149‬מעדני שלמה עמ' קח‪.‬‬

‫‪ .146‬שונה הלכות סי"א‪.‬‬

‫‪ | 78‬ןהכ יסוי ברה • הכונח תוכלה ת"וש‬

‫תורת המועדים‪ :150‬גר בבית עם חצר‪ -‬יניח‬ ‫בפתח החצר ולא בפתח הבית‪.‬‬ ‫גר בבית בלי חצר‪ ,‬אך צמוד קרקע‪-‬‬ ‫אם הפתח פתוח לרחוב‪ -‬יניח‬ ‫‪ .1‬‬ ‫בפתח ביתו‪.‬‬ ‫פתח שפתוח לצד אחר‪ -‬יניח‬ ‫‪ .2‬‬ ‫בחלון או במרפסת הפונים לרחוב‪.‬‬

‫שחוששים שיכבו הנרות מהרוח או‬ ‫שיגנבו את החנוכייה‪.‬‬ ‫לנוהגים כך טוב להחמיר להניח את‬ ‫הנרות בטפח הסמוך לפתח משמאל‪ ,‬ואם‬ ‫יש חלון הפונה לרה"ר יניחו שם‪.‬‬ ‫המחמירים והמהדרים להניח נ"ח מבחוץ‬ ‫אף בזמן הזה‪ ,‬תע"ב‪.‬‬

‫האם חנייה נחשב כדין חצר?‬

‫כיצד נעשית הנחת נרות חנוכה‬ ‫בפתח הבית?‬

‫הגרש"ז אויירבך‪ -151‬אינו נחשב לחצר כיוון‬ ‫שאינו נועד לכניסה ויציאה‪.‬‬ ‫הרב אלישיב ‪ -152‬נחשב כחצר וצריך‬ ‫להדליק בפתחו‪.‬‬

‫מהו דין המנהג להניח נרות חנוכה‬ ‫מבפנים?‬ ‫תורת המועדים‪ -153‬ישנם רבים וטובים‬ ‫שמניחים נ"ח מפנים ולא מבחוץ לפתח‪,‬‬ ‫ויש להם על מה שיסמוכו‪ ,154‬במיוחד‬

‫ילקו"י‪ -‬מצווה להניח נרות חנוכה בטפח‬ ‫הסמוך לפתח משמאל הנכנס‪ ,‬כדי‬ ‫שתהיה המזוזה מימין‪ ,‬ונרות חנוכה‬ ‫משמאל‪ ,‬וכשהוא נכנס ויוצא‪ ,‬הרי הוא‬ ‫מוקף במצוות‪...‬‬ ‫תורת המועדים‪ -‬ואם אין מזוזה בפתח‪-‬‬ ‫מניח נרות חנוכה בימין‪.‬‬

‫היכן צריך לעמוד כשמדליקים את‬ ‫החנוכייה?‬ ‫הרב אופיר מלכה‪ :‬צריך לעמוד בצורה‬ ‫כזו שהנר שמדליק ראשון יהיה לפניו‬

‫‪ .150‬חנוכה‪ ,‬סימן ג‪ ,‬עמ' עג‪-‬עד‪.‬‬ ‫‪ .151‬שם פי"ד‪.‬‬ ‫‪ .152‬פניני חנוכה שם‪.‬‬ ‫‪ .153‬שם‪ ,‬עמ' עז‪.‬‬ ‫‪ .154‬שו"ת שבט הלוי (ח"ז סי' פד)‪ :‬המנהג הזה‬ ‫להדליק בבית הכנסת מנהג ותיקין הוא משום‬ ‫פרסומי ניסא‪ ,‬כיון שאין אנחנו יכולים לקיים‬ ‫המצוה כתקנה כל אחד בביתו שהיא להניחה‬ ‫על פתח ביתו מבחוץ וכו'‪ ,‬וכיון שעתה שיד‬ ‫האומות תקפה עלינו‪ ...‬ומדליק כ"א בפתח‬

‫בית מבפנים‪ ,‬ואין כאן פרסומי ניסא כי אם‬ ‫לבני ביתו לבד‪ ,‬לזה הנהיגו להדליק בביהכנ"ס‬ ‫לקיים פרסומי ניסא‪.‬‬ ‫וכן ערוך השלחן כתב‪ :‬והנה עתה אין אנו‬ ‫מדליקין בחוץ ואף שאין סכנה‪ ,‬מפני‪ ...‬ימי‬ ‫חנוכה הם ימי סגריר גשם ושלג ורוחות‬ ‫חזקים וא"א להניחם בחוץ‪( .‬שם)‬

‫להודות ולהלל | ‪79‬‬

‫ולא באלכסון‪ ,‬כדי שלא יהיה מעביר על‬ ‫המצוות‪.‬‬

‫אם יש אינטרקום או תיבות דואר‬ ‫סמוך לדלת‪ ,‬מהיכן מודדים טפח‬ ‫מהדלת עצמה או מהאינטרקום?‬ ‫הרב אלישיב‪ :155‬האינטרקום נחשב כקיר‬ ‫ולא כחלק מהפתח‪ ,‬ולכן אין להדליק אלא‬ ‫בסמוך לדלת‪.‬‬

‫האם מודדים טפח מבית חנוכייה או‬ ‫מהנר עצמו?‬ ‫הרב אלישיב‪ :156‬צריך שהנר הדולק דווקא‬ ‫יעמוד בטפח‪ ,‬ולא סגי בקופסא (= בית‬ ‫חנוכייה)‪.‬‬

‫בחוץ‪.‬‬ ‫ערוך השולחן‪ :158‬אין חיוב להוציא ממון‬ ‫לקניית בית חנוכיה לצורך העמדת‬ ‫החנוכיה מחוץ לבית מחשש רוחות‬ ‫וגשמים‪.‬‬ ‫‪159‬‬ ‫תורת המועדים ‪ :‬במקום שהרוח מצויה‪,‬‬ ‫ואם ידליק נרות על פתח ביתו מבחוץ יכבו‬ ‫מחמת הרוח‪ ,‬מן הדין רשאי להדליק בתוך‬ ‫ביתו‪ ,‬ויש מחמירים להדליק מבחוץ‪...‬‬ ‫ומכסים אותה במכסה של זכוכית‪.‬‬

‫כיצד ידליק את נרות החנוכה בחוץ‬ ‫כשיש רוחות?‬ ‫הרב פרנק בשם המהרי"ל דיסקין‪ ,‬תורת‬ ‫המועדים‪ :160‬צריכים להזהר בשעה‬ ‫שמדליקים את הנרות‪ ,‬שיהיו מכוסים‬ ‫במכסה של זכוכית (במקום שהרוח‬ ‫מצויה)‪ ,‬ולא ידליקו הנרות ואח"כ יכסו‬ ‫במכסה של זכוכית‪.161‬‬

‫כשיש רוחות בחוץ ויש חשש שיכבו‬ ‫הנרות‪ ,‬האם בכל זאת צריך להדליק‬ ‫נ"ח בחוץ?‬ ‫הרב אלישיב‪ :157‬יש חיוב להוציא הוצאות‬ ‫ולקנות בית חנוכייה‪ ,‬כדי שיוכל להדליק‬ ‫נ"ח בחוץ‪ ,‬כיוון שעיקר התקנה להדליק‬

‫‪ .158‬אורח חיים סימן תרעא סעיף כד‪.‬‬ ‫‪ .159‬חנוכה‪ ,‬סימן ג‪ ,‬עמ' עו‪.‬‬ ‫‪ .160‬שם‪.‬‬

‫‪ .155‬פניני חנוכה נח‪-‬נט‪.‬‬ ‫‪ .156‬שם‪ ,‬עמ' צא‪ ,‬וכן דעת הרב קרליץ (חוט שני‬ ‫חנוכה עמ' שיג)‬ ‫‪ .157‬שבות יצחק חנוכה פ"ב עמ' לג‪.‬‬

‫‪ .161‬סברתו‪ :‬מפני שצריך שיהיו ראויים "בשעת‬ ‫ההדלקה" לדלוק חצי שעה‪ ,‬ואם בשעת‬ ‫ההדלקה אינם מכוסים‪ ,‬הרי עשויים לכבות‬ ‫מחמת הרוח‪ ,‬ונחשבים כנר שאין לו שמן כדי‬ ‫לדלוק חצי שעה‪ ,‬ומה שיכסה אותם אח"כ‬ ‫בזכוכית‪ ,‬לא מהני‪ ,‬כיוון שהדלקה עושה‬ ‫מצווה‪.‬‬

‫‪ | 80‬ןהכ יסוי ברה • הכונח תוכלה ת"וש‬

‫שו"ת שלמת חיים‪ 162‬והחזו"ע‪ :163‬מותר‬ ‫להדליק אף בלא חסימת הגוף‪ ,‬כיוון‬ ‫שבידו לסגור את הדלת מיד‪( .‬ועוד‪ ,‬כיוון‬ ‫שלא נכבית התגלה למפרע שההדלקה‬ ‫היתה כהוגן)‪.‬‬

‫האם מותר להדליק את החנוכיה‬ ‫בחדר השינה?‬ ‫הרב קרליץ כתב‪ :164‬כאשר רואים את‬ ‫החנוכייה מרשות הרבים בחלון של חדר‬ ‫שינה יותר משאר חלונות הבית ‪,‬ידליק‬ ‫בחלון של חדר השינה‪ ,‬כיוון שהוא חלק‬ ‫מהבית‪ ,‬ואין זה מקום שינה בלבד‪.‬‬

‫האם צריך לכבות את האור לאחר‬ ‫הדלקת נרות בחלון?‬ ‫אור לציון‪ :165‬המדליק בחלון‪ ,‬טוב שיכבה‬ ‫את אור החשמל בחדר שהנרות דולקים‬ ‫בו‪ ,‬כדי שיבחינו בו העוברים ושבים‪.‬‬

‫האם מותר להדליק את החנוכיה‬ ‫בחלון חדר מקלחת או בית הכיסא‬ ‫הפונים לרשות הרבים?‬ ‫הרב קרליץ‪ :166‬אין להדליק בו שאין זה‬ ‫כבוד מצווה‪ ,‬אף שיכול לברך והדליק‬ ‫בחלון מחוץ לבית‪ ,‬ולא מבית הכסא‪.‬‬ ‫הרב קנייבסקי‪ :167‬אם עומד מחוץ לבית‬ ‫ומדליק בחלון בית הכסא‪ ,‬התיר כיוון‬ ‫שהוא חלק מהבית‪.‬‬

‫האם ניתן להניח את החנוכיה על‬ ‫אדן החלון כשלא ניתן להשתמש בו‪,‬‬ ‫כגון‪ :‬שיש רשת קבועה בחלון?‬ ‫הרב קרליץ‪ :168‬מסתבר שרק אם המקום‬ ‫הוא שימוש של החלון‪ ,‬אז נקרא שימוש‬ ‫של הבית וחלון הבית‪ ,‬אבל אם אי אפשר‬ ‫להשתמש בו מתוך הבית אלא רק מבחוץ‪,‬‬ ‫אין זה נקרא שימוש של בית‪ ,‬ואין זה‬ ‫מקום הדלקה‪.‬‬

‫האם ניתן להדליק על אדן חלון רחב‬ ‫שנמצא מתחת השמים ולא מקורה?‬ ‫הרב קרליץ‪ :169‬דין סמוך נאמר רק בפתח‬ ‫ולא בחלון‪ ,‬ולכן צריך שתהיה החנוכייה‬ ‫‪ .162‬לגרי"ח זוננפלד‪ ,‬שם סימן שפג‪ ,‬וכ"כ הרב‬ ‫פרנק בשו"ת הר צבי או"ח ח"ב סימן קיד‪.‬‬

‫‪ .166‬חוט השני‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' שיב‪ ,‬נר חנוכה‪ ,‬עמ' נג‪.‬‬

‫‪ .163‬שם‪ ,‬קט‪.‬‬

‫‪ .167‬נר חנוכה‪ ,‬שם‪.‬‬

‫‪ .164‬חוט השני חנוכה‪ ,‬פרק יד‪ ,‬עמ' שח‪.‬‬

‫‪ .168‬חוט השני‪ ,‬חנוכה‪ ,‬עמ' שח‪.‬‬

‫‪ .165‬אור לציון ח"ד פמ"ב עמ' רמד‪.‬‬

‫‪ .169‬שם‪.‬‬

‫להודות ולהלל | ‪81‬‬

‫בתוך חלל החלון‪.‬‬ ‫הרב אלישיב‪ :170‬מותר להדליק שם‪ ,‬אם‬ ‫הוא בטפח הסמוך לחלון‪.‬‬

‫האם ניתן להניח את החנוכייה על‬ ‫הסורגים עצמם הבולטים כלפי חוץ?‬ ‫הרב אלישיב‪ :171‬צריך להדליק בחלון‪ ,‬סורג‬ ‫אינו חלון אלא תוספת על הבית ולא חלק‬ ‫ממנו‪ ,‬אך אם זה בטפח הסמוך לחלון‪,‬‬ ‫הקל בזה‪.‬‬ ‫‪172‬‬ ‫הרב קרליץ ‪ :‬אפשר לכתחילה להדליק‬ ‫על גבי הסורגים‪ ,‬שהרי משתמשים שם‬ ‫והם חלק מהבית‪.‬‬ ‫הרב גדעון בן משה‪ :‬לכתחילה צריך‬ ‫להדליק באדן החלון‪ ,‬סורגים אינם חלון‪,‬‬ ‫ואם הדליק‪ ,‬בדיעבד יש לו על מי לסמוך‪.‬‬

‫חלון הפונה לרשות הרבים שיש יותר‬ ‫עוברים ושבים‪ ,‬לעומת פתח הבית‪,‬‬ ‫מה עדיף?‬ ‫הגר"ח קנייבסקי‪ ,173‬ואור לציון‪ :‬אם בפתח‬ ‫הבית פחות עוברים ושבים מהחלון‪ ,‬צריך‬ ‫להדליק בחלון‪.‬‬

‫אדם שהדליק את נרות החנוכה‬ ‫בחלון‪ ,‬ויש מכסה בגב הנרות‬ ‫שמסתירות אותן מבני הבית‪ ,‬או‬ ‫שהוריד את התריס על החלון וכיסה‬ ‫הנרות‪ ,‬או משך הוילון ואינם נראים‬ ‫לבני הבית‪ .‬האם יצאו ידי חובת‬ ‫הדלקת נרות חנוכה?‬ ‫הרב קרליץ‪ :174‬מסתבר שאינו יוצא בזה‪,‬‬ ‫שהדלקה תיקנו או על הפתח מבחוץ‬ ‫שרואה את הנרות בכניסתו וביציאתו‪ ...‬או‬ ‫בחלון מבפנים‪ ,‬והיינו שנראה לבני הבית‬ ‫וגם לבני רה"ר‪.‬‬ ‫‪175‬‬ ‫הרב קנייבסקי ‪ :‬אין קיפדא בכל זה‪,‬‬ ‫והעיקר שיהא חלון הנראה לרה"ר‪.‬‬

‫האם ניתן להדליק את החנוכיה‬ ‫במרפסת שאינה מקורה ומגודרת‬ ‫במעקה?‬ ‫הרב קרליץ‪ :176‬ניתן להדליק על המעקה‪,‬‬ ‫כמו שניתן להדליק בחלון‪.177‬‬ ‫הרב אלישיב‪ :178‬לא ניתן להדליק שם‪ ,‬כי‬

‫‪ .174‬חוט השני‪ ,‬חנוכה‪ ,‬עמ' שח אות ג‪.‬‬ ‫‪ .175‬נר חנוכה‪ ,‬עמ' נג‪ ,‬הערה נז‪.‬‬ ‫‪ .176‬שם‪ ,‬אות א‪.‬‬

‫‪ .170‬נר חנוכה‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' נב‪.‬‬ ‫‪ .171‬פניני חנוכה‪ ,‬עמ' סז‪.‬‬ ‫‪ .172‬שם‪.‬‬ ‫‪ .173‬תורת המועדים ס"ק יג‪ ,‬ושם מובא שכן נהג‬ ‫החזו"א‪.‬‬

‫‪ .177‬והוסיף‪ :‬אם יש פתח למרפסת וניתן לראות‬ ‫ממנו את הנרות‪ ,‬נקט לשים בפתח המרפסת‬ ‫ולא במעקה‪( .‬ודווקא שפרסום הנס שווה‬ ‫לפרסום במעקה‪ ,‬אך אם במעקה יהיה יותר‬ ‫פרסום הנס אז המעקה עדיף)‬ ‫‪ .178‬פניני חנוכה‪ ,‬עמ' סז‪.‬‬

‫‪ | 82‬ןהכ יסוי ברה • הכונח תוכלה ת"וש‬

‫המרפסת אינה בגדר של בית וממלא אין‬ ‫למעקה דין חלון‪.‬‬ ‫תורת המועדים‪" :179‬יניחם בפתח המרפסת‬ ‫הפונה לרשות הרבים"‪ ,‬משמע שבפתח‬ ‫ולא במעקה‪.‬‬

‫אם הניח את נרות החנוכה למעלה‬ ‫מכ' טפחים‪ ,‬האם יצא ידי חובת‬ ‫הדלקת נרות חנוכה?‬ ‫מ"ב‪ ,181‬אול"צ‪ :182‬צריך לחזור ולברך‪.183‬‬ ‫חזו"ע‪ :184‬לא יצא י"ח‪ ,‬וצריך לכבותה‬ ‫ולהניחה במקום הכשר וידליקנה בלא‬ ‫ברכה‪.‬‬

‫באיזה גובה צריך להניח את‬ ‫החנוכייה?‬ ‫שו"ע‪ :‬מצוות הדלקת נרות חנוכה היא בין‬ ‫ג"ט (‪ 24‬ס"מ‪ ,‬וחזו"א ‪ )30‬לי"ט (‪ 80‬ס"מ‪,‬‬ ‫וחזו"א ‪ ,)100‬ואם הניחם למעלה מי"ט (‪80‬‬ ‫ס"מ)‪ -‬יצא‪ ,‬אבל אם מניחו למעלה מכ'‬ ‫אמה (‪ 10‬מטר) לא יצא‪.‬‬ ‫והוסיף הבא"ח‪ -‬וטוב להדליקה מעט‬ ‫למעלה מז' טפחים‪.‬‬

‫כשיש ילדים קטנים‪ ,‬האם צריך‬ ‫לדקדק בגובה הנחת החנוכיה בכל‬ ‫מקרה?‬ ‫אור לציון‪ :185‬אם יש בבית ילדים קטנים‪,‬‬ ‫ויש חשש שישחקו בנרות‪ ,‬עדיף להדליק‬ ‫אף למעלה מ‪ 80 -‬ס"מ' באופן שלא תשיג‬ ‫ידם לגעת בנרות‪.‬‬

‫מה הדין בהדלקת נרות חנוכה‬ ‫בחלונות של משרד שנמוכים מתחת‬ ‫ל‪ 24-‬ס"מ (‪ 3‬טפחים)?‬ ‫חזו"ע‪ :180‬לא יצא אף בדיעבד‪ ,‬וצריך‬ ‫לכבותה ולהניחה במקום הכשר וידליקנה‬ ‫בלא ברכה‪ ,‬אבל אם השלהבת עצמה‬ ‫למעלה מ‪-‬ג"ט‪ ,‬אף שגוף הנר מתחת יצא‬ ‫י"ח שהעיקר זו הלהבה‪.‬‬

‫‪ .181‬ס"ק כט‪.‬‬ ‫‪ .182‬ח"ד שם‪ ,‬עמ' רמו‪ ,‬והוסיף‪ :‬סברת רבינו יואל‬ ‫דחויה היא‪ ,‬ואין מי שחושש לה‪ ,‬ואם הדליק‬ ‫למעלה מכ' אמה‪ ,‬יחזור וידליק בברכה‪.‬‬ ‫‪ .183‬אילו ברכות צריך לחזור ולברך?‬ ‫בספר מקראי קודש (חנוכה סימן כח) הסתפק‬ ‫בזה ע"פ המאירי שסובר שברכת שהחיינו ועל‬ ‫הניסים היא על הזמן‪ ,‬ולכן ניתן לומר שלא‬ ‫יחזור לברכן‪.‬‬

‫‪ .179‬חנוכה‪ ,‬סימן ג עמ' עג‪.‬‬

‫‪ .184‬שם‪ ,‬כיוון שלדעת רבינו יואל אם הדפנות‬ ‫מגיעות עד לנורת ניתן להדליק נ"ח אף‬ ‫למעלה מ‪-‬כ' אמה‪ ,‬אז ידליק ללא ברכה אם‬ ‫הדפנות מגיעות עד לנרות‪.‬‬

‫‪ .180‬עמ' לד‪.‬‬

‫‪ .185‬שו"ת אור לציון ח"ד‪ ,‬עמ' רמא‪.‬‬

‫להודות ולהלל | ‪83‬‬

‫מה הדין באדם שגר בבניין בקומה‬ ‫גבוהה מ‪-‬כ אמה (קומה ‪ 4‬ומעלה)?‬ ‫הרב אויירבך‪ 186‬והרב אלישיב‪ :187‬אף שיש‬ ‫בתים מסביב הרואים את החנוכייה בחלון‪,‬‬ ‫אינם נחשבים כבני רשות הרבים‪ ,‬ולכן‬ ‫יניח את החנוכייה בפתח הדירה‪.‬‬ ‫חזו"ע‪ ,188‬אול"צ‪ ,189‬ושבט הלוי‪ :190‬יניח‬ ‫בחלון הפונה לרה"ר ויהיה פרסום הנס‬ ‫לעוברים ושבים‪ ...‬כ"ש אם יש בניינים‬ ‫גבוהים וסמוכים לבניין כך שהדיירים‬ ‫יכולים לראות את הנרות‪.‬‬ ‫תורת המועדים‪ :191‬אם אין לו חלון או שדר‬ ‫בקומה גבוהה למעלה מעשרים אמה‪-‬‬ ‫יניח בפתח הדירה (וכן דעת הרב עובדיה‬ ‫יוסף)‪ ,‬ויש נוהגים להניח בפתח החדר‬ ‫מדרגות (וזו דעת הרב אלישיב והרב‬ ‫אויירבך)‪.‬‬

‫‪ .186‬ארחות רבינו ח"ג עמ' י‪.‬‬ ‫‪ .187‬טובך יביעו‪ ,‬ח"ב בסופו הלכות שכנים תשובה‬ ‫לז‪.‬‬

‫מהו הזמן הראוי להדלקת נר חנוכה?‬ ‫מסכת שבת דף כא ע"ב‪ -‬מצוותה‬ ‫משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן‬ ‫השוק‪( .‬שו"ע‪ ,‬או"ח תרעב ‪ ,‬ס"ק א)‬

‫מהו זמן "שקיעת החמה"?‬ ‫דעת הטור וסייעתו‪ -‬הכוונה‬ ‫‪ .1‬‬ ‫לסוף שקיעה‪ ,‬שזה צאת הכוכבים‪ .‬וכן‬ ‫הבין השו"ע‪ ,‬וכן פסקו המג"א‪ ,192‬הבא"ח‪,‬‬ ‫וכה"ח‪ ,‬והחזו"א‪ ,193‬והאדמו"ר מגור‪,194‬‬ ‫ושו"ת שמש ומגן‪ ,195‬החזו"ע‪.196‬והוסיף‬ ‫בילקו"י‪ :‬לכתחילה אין להדליק בבין‬ ‫השמשות‪.‬‬ ‫דעת הרמב"ם הר"ן והרשב"א‬ ‫‪ .2‬‬ ‫‪197‬‬ ‫והמאירי‪ -‬הכוונה לתחלת שקיעה ‪ .‬וכן‬ ‫פסק הגר"א‪ ,‬וכן נהג הגרי"ז סולאויצ'יק‪.‬‬ ‫וכן היה מנהג ירושלים להקדים להדליק‬ ‫בשקיעה‪ .‬וכן נהגו המקובלים‪ ,198‬וכן חלק‬ ‫מהתימנים‪.‬‬

‫‪ .192‬סימן תרעב‪ ,‬ס"ק א‪.‬‬ ‫‪ .193‬חוט השני חנוכה‪ ,‬עמ' שיח‪.‬‬

‫‪ .188‬חנוכה עמ' לה‪.‬‬

‫‪ .194‬שו"ת תשובות והנהגות ח"ב סי' שלד‪.‬‬

‫‪ .189‬ח"ד פמ"ב עמ' רמו‪ ,‬והוסיף‪ :‬כל זה שהדיירים‬ ‫ממול רואים בברור את הנרות‪ ,‬אז ניכר‬ ‫הפרסומי ניסא‪ ,‬אבל אם הנרות אינם נראים‬ ‫בברור‪ ,‬אלא ניצוצי אור בעלמא‪ ,‬ורק מחמת‬ ‫שהימים ימי חנוכה מבינים הרואים שאלו‬ ‫נרות חנוכה‪ ,‬זה לא מועיל וידליק בפתח ביתו‪.‬‬

‫‪ .195‬ח"א‪ ,‬סימן לג‪.‬‬

‫‪ .190‬ח"ד‪ ,‬סימן סה‪.‬‬ ‫‪ .191‬שם‪.‬‬

‫‪ .196‬שם‪ ,‬עמ' סב‪.‬‬ ‫‪ .197‬אף שעסקו בזמני השקיעה על פי ר"ת‪ ,‬לקחו‬ ‫עקרון זה גם לשקיעה של שיטת הגאונים‪.‬‬ ‫‪ .198‬כך כתב הרב שמואלי בקונטרס "הדלקת נר‬ ‫חנוכה" עמ' ד‪ ,‬שכך מנהג בית אל וכך כתוב‬ ‫בספר פע"ח‪ ,‬אומנם הבא"ח (שם סעיף ז)‬ ‫כתב‪ :‬להדליק ‪ 20‬דקות לאחר השקיעה‪.‬‬

‫‪ | 84‬ןהכ יסוי ברה • הכונח תוכלה ת"וש‬

‫בשו"ת אבני נזר‪ :199‬משהגיע זמן ההדלקה‬ ‫כל רגע ורגע שלא מדליקים מאבדים חלק‬ ‫מהמצווה‪.‬‬ ‫‪201‬‬ ‫‪200‬‬ ‫הגרב"צ אבא שאול וכן בילקו"י כתבו‪:‬‬ ‫להדליק רבע שעה לאחר השקיעה‬ ‫המודפסת בלוחות‪.‬‬ ‫והוסיף בילקו"י‪ :‬א"כ לכתחילה אין‬ ‫להדליק בבין השמשות‪.‬‬

‫האם יש להקדים את תפילת ערבית‬ ‫לפני הדלקת נרות החנוכה?‬ ‫מ"ב‪ -202‬אנשים הנוהגין להתפלל ערבית‬ ‫בזמנו דהיינו אחר צאה"כ‪ ,‬נכון לנהוג‪...‬‬ ‫להדליק קודם ערבית (בשקיעת החמה)‪,‬‬ ‫וישים בה שמן שידלוק חצי שעה אחר‬ ‫צאה"כ‪.‬‬ ‫אם הגיע זמן צאת הכוכבים‪ -‬יקדים‬ ‫להתפלל ערבית‪ ,‬שהוא תדיר‪ ,‬וגם יש בה‬ ‫מצות ק"ש שהיא דאורייתא‪.‬‬ ‫דעת החזו"ע‪ -‬צריך להתפלל ערבית בבין‬ ‫השמשות ולהדליק נרות חנוכה בצאה"כ‪,‬‬ ‫ואח"כ יאמר ק"ש פעם שנייה‪( .‬וכך נהג‬ ‫הרב עובדיה)‬ ‫אם הגיע צאת הכוכבים‪ -‬צריך להדליק‬ ‫נרות חנוכה‪ ,‬ואח"כ להתפלל ערבית‪.203‬‬

‫‪ .199‬או"ח סי' תצט אות יא‪.‬‬ ‫‪ .200‬נר ציון פ"ו ס"ק ב‪.‬‬ ‫‪ .201‬פרק זמן הדלקת נ"ח‪ ,‬הלכה א'‪.‬‬ ‫‪ .202‬סימן תרעב ס"ק א‪.‬‬ ‫‪ .203‬ש‪ :‬והרי ישנו כלל תדיר ושאינו תדיר‪ ,‬תדיר‬ ‫קודם?‬

‫אם התאחר לאחר חצי שעה (מצאת‬ ‫הכוכבים)‪ -‬יתפלל ערבית‪ ,‬ואח"כ ידליק‬ ‫נרות חנוכה‪.‬‬

‫מה משמעות המושג "עד שתכלה‬ ‫רגל מן השוק"?‪ ,‬האם זה גדר קבוע‬ ‫או תלוי זמן ומקום?‬ ‫בחידושי האדמו"ר מדינוב‪ :204‬מלשון‬ ‫הרמב"ם הנ"ל‪" :205‬מדליק והולך עד‬ ‫שתכלה רגל מן השוק וכמה זמן זה כמו‬ ‫חצי שעה או יותר" וכו'‪ ,‬משמע דחצי שעה‬ ‫לאו דווקא וזמן שתכלה רגל מן השוק‬

‫ת‪ :‬כתוב בגמ' שקידוש היום ונר חנוכה‪ ,‬נר‬ ‫חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא‪ ,‬אע"פ‬ ‫שקידוש תדיר‪ ,‬פרסומי ניסא עדיף‪ ,‬שם כשאי‬ ‫אפשר לקיים אלא אחד מהם‪ ,‬בכה"ג פרסומי‬ ‫ניסא עדיף‪ ,‬אבל כשיכול לקיים את שניהם‪,‬‬ ‫יקדים לעשות את התדיר‪( .‬לשון החזו"ע עמ'‬ ‫עא)‬ ‫אבל בצאה"כ שאם יתפלל ערבית יפספס‬ ‫את זמן החצי שעה‪ ,‬כך שלפי שיטת הרמב"ם‬ ‫אינו יכול להדליק בברכה‪ ,‬וגם מרן השו"ע‬ ‫חשש לזה לכתחלה‪ ,‬לכן אינו נחשב כשתי‬ ‫מצוות שוות העומדות לפני האדם‪ ,‬עולה מכך‬ ‫שסובר שבצאה"כ לא נחשב שעומדות בפניו‬ ‫שתי מצוות‪ ,‬כי הדלקת נרות חנוכה בצה"כ‬ ‫נחשבת מהודרת ויותר טובה מאשר לאחר‬ ‫מכן‪ .‬וכן כתב הרב גדעון בן משה שדעת מרן‬ ‫זצ"ל שהדלקת נרות חנוכה עדיפה על ערבית‬ ‫אם זה בתוך החצי שעה‪ ,‬וגם מרן ביחווה דעת‬ ‫ח"ז עמ' שעג כתב מפורש כך‪.‬‬ ‫‪ .204‬לאדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב‪,‬‬ ‫שם דף ב' טור א'‪.‬‬ ‫‪ .205‬שם‪.‬‬

‫להודות ולהלל | ‪85‬‬

‫יכול להיות יותר מכך‪.‬‬ ‫לפי זה פסקו הרב מבריסק‪ ,‬והרב‬ ‫שטרנבוך‪ :206‬בימינו שיש אור החשמל‬ ‫בבתים ובבתי עסק וברחובות‪ ...‬זמן 'תכלה‬ ‫רגל מן השוק' הוא מאוחר יותר‪ ,‬ושיערוהו‬ ‫עד לזמן סגירת רוב בתי העסק לערך בין‬ ‫שעה ‪ 7‬ל‪ ,8207 -‬ואף שמצוי עוברים ושבים‬ ‫גם לאחר שעה זו‪ ,‬מ"מ מדברי הגמ' 'עד‬ ‫דכליא ריגלא דתרמודאי' משמע שהולכים‬ ‫בזה אחר רוב בני אדם החוזרים מעבודתם‪.‬‬ ‫שו"ת אור לציון‪ ,208‬ושו"ת משנה הלכות‪,209‬‬ ‫חזו"ע‪ :210‬גם בזמננו די להדליק כשיעור‬ ‫חצי שעה בלבד‪ ,‬וא"צ לחוש לעוברים‬ ‫ושבים שבשוק המתאחרים יותר משיעור‬ ‫זה‪.‬‬ ‫‪211‬‬ ‫פס"ת ‪ :‬לכתחילה יש להדליק נרות בזמן‬ ‫המפורש בשו"ע (וגם כי 'זריזין מקדימין‬ ‫למצוות')‪ ,‬מ"מ יש לנו לימוד זכות לאלו‪...‬‬ ‫המדליקין בחוץ‪ ,‬שאינם מקפידים לקיים‬ ‫מצוות הדלקת נר חנוכה תוך חצי שעה‬ ‫מצה"כ‪ ,‬כי כאמור‪ ,‬בזמננו שיעור תכלה‬ ‫רגל מן השוק מאוחר יותר‪.‬‬

‫‪ .206‬מועדים וזמנים ח"ב סי' קמ"א וח"ו סי' פ"ו‬ ‫ותשובות והנהגות ח"א סי' ש"צ‪ ,‬וכ"כ האול"צ‬ ‫(המובא כדלקמן) בשם הרב מבריסק‪.‬‬

‫האם במוצ"ש יחששו לר"ת וידליקו‬ ‫נ"ח אחרי צה"כ שלו?‬ ‫שו"ת אג"מ‪ ,212‬חזו"ע‪ :213‬הנוהגים בכל‬ ‫מוצאי שבת שלא לעשות מלאכה עד‬ ‫שיעור שעה וחומש אחר שקיעת החמה‪,‬‬ ‫כשיטת רבינו תם‪ ,‬ומרן השלחן ערוך‪ ,‬גם‬ ‫במוצאי שבת חנוכה לא ידליקו נ"ח קודם‬ ‫הזמן הזה‪ ,‬אלא ימתינו עד לאחר שיגיע‬ ‫זמן ר"ת ואח"כ ידליקו נ"ח‪.‬‬ ‫הרב אויירבך כתב‪ ::214‬שהיה מדליק נ"ח‬ ‫כשיטת הגאונים אף שכל השנה נהג‬ ‫כשיטת ר"ת‪.‬‬

‫בעל חנות שסוגר את חנותו בשעת‬ ‫ערב מאוחרת‪ ,‬מה עדיף שידליק‬ ‫בעצמו בשעה מאוחרת או שיגיד‬ ‫לאשתו להדליק בזמן?‬ ‫ילקו"י‪ ::215‬יאמר לאשתו שתדליק נר‬ ‫חנוכה בביתו בצה"כ ויצא ידי חובה‬ ‫בהדלקתה‪ .‬ועדיף לנהוג כך מאשר שבעל‬ ‫הבית ידליק בעצמו בלילה אחר חצי שעה‬ ‫מצאת הכוכבים‪.‬‬

‫‪ .207‬אף שהרב שטרנבוך במועדים וזמנים הוסיף‪-‬‬ ‫"עד שיגיעו לביתם"‪ ,‬משמע לאחר שעה‬ ‫שמונה‪ ,‬מ"מ כתב‪" -‬שבשעה או שעתיים או‬ ‫קצת יותר אחר השקיעה רוב בני אדם אינם‬ ‫בעבודה"‪ ,‬א"כ זה יוצא בערך שעה שבע וחצי‬ ‫ולא יותר‪( .‬לא כהסבר הפס"ת)‬ ‫‪ .208‬חלק א ‪ -‬אורח חיים סימן מד‪.‬‬

‫‪ .212‬או"ח ח"ד סי' סב‪.‬‬

‫‪ .209‬ח"ד סימן עט‪.‬‬

‫‪ .213‬שם‪ ,‬עמ' קפו‪.‬‬

‫‪ .210‬עמ' סו‪.‬‬

‫‪ .214‬שם‪.‬‬

‫‪ .211‬סימן תרעב‪ ,‬אות ד‪.‬‬

‫‪ .215‬שם‪ ,‬עמ' ריא‪.‬‬

‫‪ | 86‬ןהכ יסוי ברה • הכונח תוכלה ת"וש‬

‫מי שנמצא בחנותו במשך כל היום‬ ‫ושם אוכל כל ארוחותיו‪ ,‬ומגיע‬ ‫לביתו בשעה מאוחרת לצורך שינה‬ ‫בלבד‪ ,‬האם יכול להדליק חנוכייה‬ ‫בחנותו?‬ ‫פסקי תשובות‪:216‬יכול להדליק נרות חנוכה‬ ‫בחנותו בזמן‪ ,‬ואשתו או אחד משאר בני‬ ‫הבית ידליקו בביתו‪.‬‬ ‫‪217‬‬ ‫וכן פסק הרב אבוטבול ‪ ,‬אך הוסיף‪:‬‬ ‫שידליק לפני שאשתו מדליקה‪ ,‬כי אם‬ ‫תקדים אותו לא יוכל לברך‪.‬‬ ‫בספר מעיין אומר מובאים דברי מרן הרב‬ ‫עובדיה‪ :218‬שידליק כשחוזר הביתה ולא‬ ‫בחנות‪ ,‬כיוון שאינו ישן בחנות‪ ,‬ועדיף‬ ‫שאשתו תדליק בזמן‪(.‬ורק אם לא ידליקו‬ ‫בכלל בבית התיר להדליק בחנות)‬

‫הם ישנים אין פרסום הנס‪.‬‬ ‫בא"ח‪ :222‬מספיק שני אנשים מבני הבית‪.‬‬ ‫חזו"ע‪ ,223‬והרב וואזנר (וכן מנהג רוב‬ ‫האשכנזים) ‪ :‬אם לא יכול להעירם‪ -‬ידליק‬ ‫בברכה‪.224‬‬

‫אדם שצריך לצאת מביתו לאחר‬ ‫הדלקת הנרות‪ ,‬בתוך חצי השעה‪,‬‬ ‫ורוצה לכבותם מחשש שריפה‪ ,‬האם‬ ‫יברך על הדלקת הנרות לכתחילה?‬ ‫תורת המועדים‪ :225‬ידליק הנרות בלא‬ ‫ברכה‪ ,‬ואינו רשאי לברך על הדלקתו‪.‬‬

‫אילו שמנים כשרים לנרות חנוכה?‬ ‫עד מתי ניתן להדליק את נרות‬ ‫חנוכה?‬ ‫מ"ב‪ 219‬בא"ח‪ ,220‬והרב אליהו‪ : 221‬אפשר‬ ‫להדליק עד עמוד השחר ובברכה ודווקא‬ ‫אם בני הבית נעורים‪ ,‬אבל אם ישנים‬ ‫אין לברך אלא ידליק בלא ברכה‪ ,‬משום‬ ‫שפרסום הנס נעשה על ידי בני הבית‪ ,‬ואם‬

‫שו"ע‪ -‬כל השמנים והפתילות כשרים לנר‬ ‫חנוכה‪( ...‬שו"ע ‪,‬או"ח תרעג ‪ ,‬ס"ק א)‬ ‫כתב בהגה‪ :‬ומיהו שמן זית מצוה מן‬ ‫המובחר‪...‬‬

‫‪ .222‬שם‪ ,‬והרב מזוז בהגהותיו כתב‪ :‬שאחד‬ ‫המדליק ועוד אחד מבני הבית‪.‬‬ ‫‪ .223‬עמ' סד‪.‬‬ ‫‪ .216‬אורח חיים סימן תרעב אות ז‪.‬‬

‫‪ .220‬שנה ראשונה פרשת וישב אות ז‪.‬‬

‫‪ .224‬הסברא‪ -‬לפי דברי המג"א שהצריך שבני‬ ‫הבית יהיו נעורים‪ ,‬אם יהיה במקום שאין איש‬ ‫מאנשי בית שם ידליק בלא ברכה?‪ ,‬זה לא‬ ‫שמענו ולא ראינו‪( .‬כתב רב חמד משה סק"ג‪,‬‬ ‫וכ"כ בספר תפלה לדוד [לרב דוד עמר]‪ ,‬וכ"כ‬ ‫הרב סופר ביומין דחנוכה [עמ' רמב])‬

‫‪ .221‬דרכי הלכה עמ' קלט‪.‬‬

‫‪ .225‬חנוכה‪ ,‬פ"ו עמ' קסו‪.‬‬

‫‪ .217‬שאלו אותו ברדיו‪.‬‬ ‫‪ .218‬ח"ג עמ' שלא‪.‬‬ ‫‪ .219‬ס"ק יא‪.‬‬

‫להודות ולהלל | ‪87‬‬

‫האם ניתן להדליק בנרות צבעוניות‬ ‫דקות ביום שישי סמוך לשבת?‬

‫האם ניתן להדליק בכוסיות זכוכית‬ ‫במנורה של כסף?‬

‫יחווה דעת‪ :226‬יזהר מאד לא להשתמש‬ ‫בנרות הצבעונים הרגילים שאין בהם‬ ‫שיעור הנצרך‪ ,‬כיוון שצריך שידלקו עד‬ ‫לאחר צאת הכוכבים ‪,‬ובערב שבת מדובר‬ ‫בפרק זמן של כמעט שעה‪ .‬מכיון שבערב‬ ‫שבת מדליק את הנרות לפחות בין ‪ 5‬ל‬ ‫‪ 10‬דקות לפני הדלקת נרות שבת (‪20‬‬ ‫דקות לפני השקיעה ‪ ,‬ועוד ‪ 13.5‬דקות בין‬ ‫השמשות עד לצאת הכוכבים‪ ,‬כבר חצי‬ ‫שעה ומכאן עוד חצי שעה זמן החיוב‪.‬‬ ‫(וגם בשאר ימים לא ידליק בהם‪ ,‬שפעמים‬ ‫שהם קרובים אחד לשני וגורמים לכך‬ ‫שיכבו תוך שיעור של חצי שעה)‪.‬‬

‫שו"ת אבני נזר‪ :229‬כל דבר שאינו כלי לא‬ ‫נקרא נר‪ .‬לדעתו צריך שיהיה לו שם‬ ‫"כלי"‪ ,‬ושיהיה יציב שיוכל לעמוד בעצמו‪,‬‬ ‫וממלא לא ניתן להדליק בהן‪ ,‬כי אינם‬ ‫כלי וגם אינם עומדים בעצמם‪( .‬חלקם‬ ‫מסתיימים בקצה עגול ולא שטוח)‬ ‫הנט"ג‪ ,230‬והרב גדעון בן משה בשם מרן‬ ‫הרב עובדיה זצ"ל‪ ,‬ילקו"י‪ :231‬חנוכייה‬ ‫מכסף או זהב והכוסיות שבהם מניח‬ ‫השמן מזכוכית‪ ,‬נחשב שמדליק כמדליק‬ ‫בחנוכיית כסף או זהב‪ ,‬שהכוסיות בטלות‬ ‫לחנוכייה עצמה‪.‬‬

‫האם יוצאים ידי חובת בהדלקת נרות‬ ‫חנוכה בחשמל או גז?‬

‫האם צריך להחליף פתילות כל ערב‪,‬‬ ‫או שאפשר להדליק עם הפתילות‬ ‫של ערב הקודם?‬

‫פסקי תשובות‪ ,227‬ילקו"י‪ :228‬דעת רבים וכן‬ ‫שלמים מאחרוני דורינו‪ ,‬שאין יוצאים‬ ‫ידי חובה בהדלקת נרות החשמל‪...‬‬ ‫שצריך להקפיד על שמן ופתילה‪ ,‬בדומה‬ ‫להדלקת המנורה בבית המקדש‪ ,‬שבה‬ ‫נעשה הנס‪ ...‬ולכן לא יברך על נרות חנוכה‬ ‫בנורות חשמל‪ .‬וגם בבית כנסת אין לברך‬ ‫על דלקת חנוכיה חשמלית‪.‬‬

‫ילקו"י‪ :232‬אין צריך להחליף את הפתילות‬ ‫של נ"ח בכל ערב בפתילות חדשות‪ ,‬אלא‬ ‫מדליק אותם עד שיכלו‪ ,‬ואדרבה הרי‬ ‫נוחים הם להדלקה יותר מחדשים‪ .‬ומ"מ‬ ‫יש נוהגים לקחת פתילות חדשות בכל‬ ‫לילה‪ ,‬זכר למקדש‪.‬‬

‫‪ .229‬חלק אורח חיים סימן תק‪.‬‬ ‫‪ .226‬ח"ז‪.‬‬

‫‪ .230‬שם‪ ,‬פכ"א‪ ,‬סעיף יא‪.‬‬

‫‪ .227‬סימן תרעג‪ ,‬אות א‪.‬‬

‫‪ .231‬מהדורת תשעג‪ ,‬קמד‪.‬‬

‫‪ .228‬קיצור שו"ע סימן תרעג סעיף ה‪.‬‬

‫‪ .232‬שם‪ ,‬סעיף טו‪.‬‬

‫‪ | 88‬ןהכ יסוי ברה • הכונח תוכלה ת"וש‬

‫האם אדם הלן בבית מלון חייב‬ ‫להדליק נרות חנוכה?‬ ‫שו"ע‪ :‬אכסנאי (אורח) שאין מדליקים‬ ‫עליו בביתו צריך לתת פרוטה לבעה"ב‬ ‫להשתתף עמו בשמן של נר חנוכה‪...‬‬ ‫(שו"ע ‪,‬או"ח תרעז‪ ,‬ס"ק א)‬ ‫פס"ת‪ :233‬ואין לאורח דין 'אכסנאי' אא"כ‬ ‫נתקיימו בו שני תנאים‪ :‬א‪ .‬שמתאכסן‬ ‫בבית האחר בלא תשלום‪ .‬ב‪ .‬שבעה"ב‬ ‫ששם מתאכסן האורח נמצא שם ומדליק‬ ‫שם נרות חנוכה‪.‬‬ ‫ולכן המתארח בבית מלון‪ ,‬כיון שמשלם‬ ‫שכר עבור שהייתו שם‪ ,‬נעשה חדרו כקנוי‬ ‫לו ודינו כבעה"ב‪ ,‬ומדליק שם בברכה אף‬ ‫אם אשתו מדלקת נ"ח בביתו‪.‬‬ ‫הרב גדעון בן משה‪ :‬חייב להדליק בברכה‪,‬‬ ‫אם אפשר בפתח החדר או בחלון הפונה‬ ‫לרשות הרבים‪ ,‬ואם אין אפשרות ידליק‬ ‫בלובי של כניסת המלון‪.‬‬ ‫ילקו"י‪ :234‬אם ניתן ידליק בחדר‪ ,‬ואם לא‬ ‫ניתן האורחים ישתתפו ביניהם בפרוטה‬ ‫וידליקו חנוכייה אחת בפתח המלון‪ ,‬או‬ ‫שיבקשו מבעלי המלון שיזכו לכולם חלק‬ ‫בשמן‪.‬‬ ‫ואינו רשאי לכוון בפירוש שאינו רוצה‬ ‫לצאת ידי חובתו בהדלקת נרות החנוכה‬ ‫שמדליקה עליו אשתו בביתם‪ ,‬ולהדליק‬ ‫עם ברכה בחדרו במלון‪ ,‬שחובת נר חנוכה‬ ‫הוא חובת איש וביתו‪ ,‬ואינו חובת גברא‬ ‫בלבד‪ ,‬ועל כרחו יוצא ידי חובתו במה‬

‫‪ .233‬תרע"ז אות א‪.‬‬ ‫‪ .234‬מהדורת תשעג עמ' תקה‪.‬‬

‫שאשתו מדלקת עליו‪.‬‬

‫כיצד ינהג מי שנוסע לחמיו וכד'‬ ‫ביום שישי וחוזר רק במוצ"ש?‬ ‫פסקי תשובות‪ :235‬אם יוצאים מביתם לפני‬ ‫פלג המנחה (כשעה וחמש דקות לפני‬ ‫השקיעה)‪ -‬ידליקו במקום שהולכים‬ ‫לשבות שם‪ ,‬ואם יוצאים מביתם לאחר זמן‬ ‫זה‪ -‬אם הם נוהגים להדליק בחוץ ידליקו‬ ‫בביתם לפני יציאתם לדרך‪ ,‬ואם הם נוהגים‬ ‫להדליק בבית בפנים ואיש מאנשי הבית לא‬ ‫נשאר שם‪ ,‬ידליקו במקום שהולכים לשם‪.‬‬

‫מהו מקור המנהג לאכול סופגניות?‬ ‫חזו"ע‪ :236‬נהגו לאכול סופגניות מטוגנות‬ ‫בשמן‪ ,‬זכר לנס השמן במנורה‪.237‬‬ ‫ארחות הלכה‪ :238‬בחנוכת בית חשמונאי‬ ‫טיהרו את כל המקדש‪ ,‬ואילו את אבני‬ ‫המזבח לא ידעו לטהר וגנזום‪ ,‬ולכן‬ ‫אוכלים מאכלים שמברכים עליהם מעין‬ ‫שלוש‪ ,‬כדי לומר "ועל מזבחך"‪.‬‬

‫‪ .235‬שם‪ ,‬אות ד‪.‬‬ ‫‪ .236‬שם‪ ,‬עמ' יח‪.‬‬ ‫‪ .237‬הרב בן ציון מוצפי‪ ,‬בספרו חנוכה בציון (עמ' ‪)31‬‬ ‫כותב‪ :‬מנהג קדום בקהילות ישראל בארצות‬ ‫המזרח ובפרט בקהילות שבבל‪ ,‬להכין מיני‬ ‫מתיקה ששמם חלוואה‪ ...‬גם נהגו‪ ...‬לעשות‬ ‫מעדן זה לבני הבית בלילות חנוכה‪.‬‬ ‫‪ .238‬מובא בספר משנה ברורה‪ ,‬משנה אחרונה ח"ו‬ ‫עמ' קלח‪.‬‬

‫להודות ולהלל | ‪89‬‬

‫האם ניתן לאכול סופגניות ותן בתוך‬ ‫הסעודה או לאחר מכן?‬

‫האם האבל רשאי להדליק נרות‬ ‫חנוכה?‬

‫חזו"ע‪ :239‬אין לברך עליהם בתוך הסעודה‪,‬‬ ‫אלא להניחם עד לאחר ברכהמ"ז‪ ,‬ואז‬ ‫יברכו עליהם‪ ,‬משום ספק אם הפת‬ ‫פוטרתן או לא‪ ,‬לכן יניחם לאחר הסעודה‪.‬‬

‫בביתו‪ -‬מדליק ומברך אפילו בלילה‬ ‫הראשון שמברכים בו שהחיינו‪( .‬חזו"ע)‬ ‫בביהכ"נ‪ -‬יכול להדליק בכל הלילות חוץ‬ ‫מהלילה הראשון שמברכים שהחיינו‪,‬‬ ‫שמשמעותה שמחה על הגעת הזמן‪ ,‬ודבר‬ ‫זה יכול לעורר בקהל הרגשה לא נעימה‪,‬‬ ‫לכן ימנע מכך‪.‬‬ ‫אולם אם אין מי שיברך וידליק נ"ח‪ ,‬יכול‬ ‫האבל להדליק ולברך שהחיינו‪( .‬חזו"ע‪,‬‬ ‫שם)‬

‫האם מותר לחמם סופגניה על‬ ‫הפלטה בשבת?‬ ‫הגרש"ז אויירבך‪ 240‬והחזו"ע‪ 241‬כתבו‪ :‬אפשר‬ ‫לחמם סופגניה על הפלטה‪ ,‬כיוון שהריבה‬ ‫מיעוט ונמצאת בתוך הסופגניה בטלה‬ ‫אליה ונחשבת חלק ממנה‪ ,‬ולכן נידון‬ ‫ככולו יבש‪( .242‬אבל כיום שבעלי המאפיות‬ ‫מערבבים מים שאינם מבושלים בריבה‪,‬‬ ‫נאסר לחממה על הפלטה‪)243‬‬

‫‪ .239‬שם‪ ,‬עמ' יט‪.‬‬

‫מי הוא האבל שנאסר עליו לברך‬ ‫ברכת שהחיינו בביהכ"נ?‬ ‫שעה"צ וכה"ח‪ :244‬אבל נקרא בכל זה י"ב‬ ‫חודש על אביו ואמו‪ ,‬ושלשים על שאר‬ ‫קרובים‪.‬‬ ‫חזו"ע‪ :245‬תוך שבעה לאבלות‪.‬‬

‫‪ .240‬שלמי מועד עמ' רמה‪.‬‬ ‫‪ .241‬שם‪.‬‬ ‫‪ .242‬ועוד הוסיף הגרש"ז שם‪ :‬אם הריבה מבושלת‬ ‫אין בו איסור בישול‪ ,‬ונחשב ליבש‪ ,‬וזהו דווקא‬ ‫כשריבה ממולא בתוך הסופגניה אז כיוון‬ ‫שרובו יבש נחשב הריבה כחלק מהיבש‪ ,‬אבל‬ ‫אם אין הריבה בתוך הסופגניה הוא נחשב‬ ‫ללח‪( .‬והוסיף בהערה שם‪ :‬שדברים שיש בהם‬ ‫בישול אח"ב זה רק בדברים ששותים ולא‬ ‫בדברים הנאכלים)‬ ‫‪ .243‬האם ניתן לחממה על הפלטה‪ ,‬כשישגיח שלא‬ ‫תתחמם בחום שהיד סולדת?‬ ‫הרב אופיר מלכה‪ :‬מותר‪ ,‬ולא ישכח אותה על‬ ‫הפלטה‪ ,‬משום שלא ניתן לאכלה כשהריבה‬ ‫רותחת‪ ,‬וגם שחימום יתר מקשה את‬

‫האם מדליקים נ"ח בין מנחה‬ ‫לערבית בבית האבל?‬ ‫נטעי גבריאל‪ :246‬אם כל הציבור של ביהכ"נ‬

‫הסופגנייה‪.‬‬ ‫‪ .244‬סימן תרעא‪ ,‬אות עג‪.‬‬ ‫‪ .245‬שם‪ ,‬עמ' נט‪.‬‬ ‫‪ .246‬שם‪ ,‬פרק נד‪ ,‬סע"ד‪.‬‬

‫‪ | 90‬ןהכ יסוי ברה • הכונח תוכלה ת"וש‬

‫מתפללים בבית האבל‪ ,‬ידליקו כמו שהיו‬ ‫מדליקים בביהכ"נ‪ ,‬אבל אם לא באו כל‬ ‫הציבור אף שיש מניין לא ידליקו בבית‬ ‫האבל‪.‬‬

‫האם אונן מדליק נר חנוכה?‬ ‫מ"ב‪ - 247‬פטור מנר חנוכה‪.‬‬ ‫א"ר‪ -‬אשתו (ה"ה שאר בני הבית‪ .‬כה"ח)‬ ‫תדליק‪.‬‬ ‫הוסיף בחזו"ע‪ -‬שאם זה היום הראשון‬ ‫להדלקה‪ ,‬האונן לא ישמע הברכות אלא‬ ‫ילך לחדר אחר‪ ,‬כך שיוכל לברך שהחיינו‬ ‫ביום השני להדלקה‪.‬‬ ‫מ"ב‪ -248‬אם אין אשתו עמו והוא יחידי‬ ‫‪249‬‬ ‫בבית‪ ,‬ידליק הנרות לפרסומי ניסא‬ ‫ובלא ברכה‪.‬‬

‫‪ .247‬שם‪.‬‬ ‫‪ .248‬שם‪.‬‬ ‫‪ .249‬למה ידליק והרי אונן פטור מכל המצוות?‬ ‫הגר"ח קנייבסקי‪ :‬כיוון שיש דעות ש'פרסומי‬ ‫ניסא' דוחה אפי' מצווה מן התורה‪ ,‬משמע‬ ‫ש'פרסומי ניסא' דוחה מצווה מן התורה‪,‬‬ ‫וא"כ אין פטור של מצוות הקבורה תפטור את‬ ‫מצוות ה'פרסומי ניסא' של חנוכה‪ ,‬ולא יברך‬ ‫על זה כיוון שהרמ"א סובר‪ :‬שגם 'פרסומי‬ ‫ניסא' נפטר מהאנינות‪.‬‬ ‫הרב פראנק בשם מהרי"ל דיסקין‪ :‬כיוון שיש‬ ‫אנשים שלא יודעים שהוא אונן‪ ,‬יחשדהו‬ ‫שאינו מדליק נ"ח‪ ,‬ומ"מ לא יברך על זה‪.‬‬

‫האם אדם חרש שאינו אילם‪ ,‬חייב‬ ‫בנרות חנוכה?‬ ‫מ"ב‪ :250‬חייב‪ ,‬והוא כפקח לכל דבריו‪( .‬אבל‬ ‫חרש אילם‪ ,‬פטור מנר חנוכה‪)251‬‬

‫האם מותר לאבל תוך השנה‬ ‫להשתתף בסעודת חנוכה?‬ ‫שו"ת אג"מ‪ :252‬סעודה בחנוכה אינה‬ ‫סעודת מצוה לענין זה (שהאבל יוכל‬ ‫ללכת אליה)‪ ...‬אין האבל רשאי לילך‪ ,‬וגם‬ ‫לסעודת איזה האדמורי"ם בחנוכה אין‬ ‫לילך‪.‬‬ ‫‪253‬‬ ‫הגרש"ז אויירבך ‪ :‬מותר לאבל להשתתף‬ ‫בסעודה משפחתית‪ ,‬אם רגילים בכך כל‬ ‫שנה‪ ,‬אולם יזמרו רק שירות ותשבחות‬ ‫לה' מדברים השייכים לימי החנוכה בלבד‪.‬‬

‫האם בחור ישיבה אבל (בתוך שנה‬ ‫להוריו) יכול להשתתף בסעודת‬ ‫חנוכה שנערכת בישיבה?‬ ‫דעת הגרש"ז אויירבך‪ :254‬היקל רבינו‬ ‫לפעמים לספרדים‪ ,‬כיוון שהאיסור‬ ‫להשתתף דווקא בבית המשתה‪ ,‬ומסיבות‬

‫‪ .250‬תרע‪ ,‬ס"ק יב‪.‬‬ ‫‪ .251‬כמבואר בשו"ע סימן נה‪ ,‬סעיף ח‪.‬‬ ‫‪ .252‬יורה דעה חלק ג סימן קסא‪.‬‬ ‫‪ .253‬הליכות שלמה חנוכה פי"ז דבר הלכה אות יג‪.‬‬ ‫‪ .254‬הובא בשלמי מועד עמ' רמז‪.‬‬

‫להודות ולהלל | ‪91‬‬

‫אלו שעורכים בהשתתפות רבני הישיבה‬ ‫אין דינם כבית המשתה‪.‬‬ ‫חזו"ע‪ :255‬מסיבות חנוכה שעורכים‬ ‫בישיבות ואומרים שם דברי תורה‪ ,‬סעודת‬ ‫מצווה הן‪ ,‬והסיק כדעת הרב אויירבך‪.‬‬ ‫(ומשמע מדבריו שם‪ ,‬שיקפידו שלא יהיה‬ ‫כלי נגינה)‬

‫האם ניתן ללכת לבית העלמין‬ ‫לאזכרה בחנוכה?‬ ‫בן איש חי‪ -256‬בחנוכה אין הולכים לבית‬ ‫הקברות ביום יארציי"ט כנהוג‪ .‬ומי שיש‬ ‫לו יארציי"ט בתוך ימי חנוכה‪ ,‬ילך קודם‬ ‫חנוכה‪ .257‬אבל הולכין להשתטח על‬ ‫קברות הצדיקים זיע"א‪ .‬וכן פסק בחזו"ע‪.258‬‬ ‫גשר החיים‪ -259‬יש נוהגים לילך לבית‬ ‫הקברות בחנוכה‪ ,‬אלא שלא אומרים‬ ‫השכבה רק תהילים וקדיש‪( .‬וכן דעת‬ ‫הגרש"ז‪ ,260‬והרב אלישיב‪ ,261‬והרב‬

‫וואזנר‪)262‬‬ ‫ילקו"י‪ -263‬מותר לילך לבית הקברות‬ ‫ביום השנה‪ ,‬ולקרוא שם מזמורי תהילים‬ ‫ולערוך שם השכבה‪ ,‬ואם יש חשש שיגיעו‬ ‫לידי בכי‪ ,‬יקדימו את העלייה לקבר‬ ‫לפני חנוכה‪( .‬והוסיף‪ :‬אך ביום השבעה‬ ‫והשלושים לא יעלו‪ ,‬כיוון שמתעוררים‬ ‫לבכי ולהספד)‬ ‫‪264‬‬ ‫שו"ת שמש ומגן ‪ -‬מנהג מרוקו ידוע‪,‬‬ ‫שבכל הזמנים הנ"ל (חנוכה‪ ,‬ופורים)‬ ‫עולין לבית העלמין‪ ,‬ועושין סעודת מצווה‬ ‫וקריאת תהילים למנוחת הנפטר‪.‬‬

‫האם מותר להקים \ לגלות מצבה‬ ‫בחנוכה?‬ ‫שו"ת מנח"י‪ :265‬אסר‪ ,‬משום שיש מנהג‬ ‫להספיד בשעת הקמת מצבה‪.‬‬

‫"נר איש וביתו"‪ -‬מהו גדר בית‬ ‫המצריך הדלקת נ"ח?‬ ‫‪ .255‬הלכות אבלות ח"ב‪ ,‬עמ' שנו‪.‬‬ ‫‪ .256‬שם‪ ,‬סע' כב‪.‬‬ ‫‪ .257‬וכ"כ הרב חיים פלאג'י (מועד לכל חי עמ'‬ ‫שעח)‪ -‬ומי שיש לו אזכרה בימי חנוכה ונוהג‬ ‫לילך לבית העלמין יקדים לילך יום או יומים‬ ‫קודם חנוכה‪.‬‬

‫הרב אויירבך‪ :266‬בית שאין בו ד"א על ד"א‬ ‫אינו קרוי דירת קבע‪ ,‬אבל שפיר חשיב‬ ‫דירת ארעי‪ ...‬שדווקא בדינים או מצוות‬

‫‪ .262‬קובץ בית הלוי ח"י עמ' כא‪.‬‬

‫‪ .258‬שם עמ' נט‪.‬‬

‫‪ .263‬הלכות חנוכה מהדורת תשעג‪ ,‬עמ' סא‪.‬‬

‫‪ .259‬ח"א פכ"ט אות ה‪.‬‬

‫‪ .264‬ח"ד‪ ,‬או"ח סימן סו‪.‬‬

‫‪ .260‬הליכות שלמה חנוכה פי"ז ארחות הלכה הע'‬ ‫‪.31‬‬

‫‪ .265‬ח"ג סי' נא‪.‬‬

‫‪ .261‬אשרי האיש ח"ג פ"מ אות יב‪.‬‬

‫‪ .266‬שם‪ ,‬אות א‪ ,‬וכ"כ הרב אלישיב (פניני חנוכה‬ ‫עמ' עה‪ -‬עז)‬

‫‪ | 92‬ןהכ יסוי ברה • הכונח תוכלה ת"וש‬

‫הנוהגים תמיד בכל השנה‪ ,‬ומצינו בלשון‬ ‫התורה או חכמים שאמרו בו לשון "בית"‪,‬‬ ‫מצריכים שיהא דווקא בית של ד"א‬ ‫שרגילים לדור בו תמיד‪ ,‬משא"כ לעניין‬ ‫מצוות נר חנוכה שנוהגת רק ח' ימים‪,‬‬ ‫ואשר לח' ימים רגילים לדור גם בדירה‬ ‫ארעית‪ ,‬לא בעינן שיהא דווקא בית חשוב‬ ‫של ד"א הרגילים לדור בו תמיד‪ .267‬ובית‬ ‫שאינו מקורה או שאינו גבוה עשרה‬ ‫טפחים או שאינו רחב שבעה על שבעה‬ ‫טפחים‪ -‬ידליק בלא ברכה‪.268‬‬

‫האם ניתן להדליק נרות חנוכה‬ ‫באוהל?‬ ‫הרב אלישיב‪ :269‬אם יש באוהל ד' על ד'‬ ‫נחשב כבית‪ ,‬ומדליק בברכה אם אין לו‬ ‫ד' על ד'‪ ,‬מדליק בלא ברכה‪ ,‬וזה דווקא‬ ‫באוהל שישן בו אח"כ בלילה‪ ,‬אבל אוהל‬ ‫שעומד לפריקה לאחר כמה שעות אינו‬ ‫נחשב כבית‪.‬‬

‫ילקו"י‪ :270‬נראה שהעיקר הוא‪ ,‬שאין‬ ‫צריך בית לחיוב זה‪ .‬ואף יושבי אוהלים‬ ‫הנמצאים במדבר‪ ,‬וכן חיילים או הנוסעים‬ ‫לטיולים וישנים בתוך אוהל‪ ,‬חייבים בנר‬ ‫חנוכה‪ ,‬אלא שאם מדליקים עליהם בביתם‬ ‫נפטרים בלאו הכי‪( .‬משמע גם אם נועד‬ ‫לפירוק יכול להדליק ולברך‪)271‬‬

‫מי שקבע טיסה לכל הלילה ולא יוכל‬ ‫להדליק נ"ח‪ ,‬וגם בביתו לא ידליקו‪,‬‬ ‫האם צריך לבטל את הטיסה בשביל‬ ‫להדליק נ"ח?‬ ‫הרב אלישיב‪ :272‬אינו חייב לבטל את‬ ‫הטיסה אם יהיה לו הפסד כספי מחמת‬ ‫הביטול‪ ,‬אם הטיסה קודם הלילה (ואז עוד‬ ‫לו התחייב במצווה)‪ ,‬אלא שהוא מפסיד‬ ‫את קיום המצווה‪ ,‬ותלוי עד כמה נחוצה‬ ‫לו הנסיעה במטוס‪( .273‬לדעתו לא ניתן‬

‫‪ .270‬מהדורת תשעג‪ ,‬עמ' ר בהערה בד"ה "אם‬ ‫אפשר להדליק נר חנוכה באוניה ורכבת"‪.‬‬ ‫‪ .267‬האם ניתן להדליק נ"ח בטנק?‬ ‫שבמקרה שהחיילים שוהים אך ורק בטנקים‬ ‫ולא במבנים או באהלים כל שהם‪ ,‬גם אם‬ ‫אוכלים מחוץ לטנק‪ ,‬חייבים להדליק בטנק‬ ‫בברכה‪ ,‬כי הוא דירתם‪.‬‬ ‫אופן ההדלקה בטנק‪ -‬אם יש אפשרות ידליקו‬ ‫בסמוך לכניסה לטנק‪ ,‬ואם א"א ידליקו בתוך‬ ‫הטנק ולא בחוץ‪( .‬הליכות שלמה חנוכה פי"ג‬ ‫עמ' רס‪ ,‬הערה ‪.)12‬‬ ‫‪ .268‬שם‪ ,‬עמ' רנח‪ -‬רנט‪.‬‬ ‫‪ .269‬המובאת בשו"ת שבות יצחק ח"ח עמ' קעד‪-‬‬ ‫קעה‪.‬‬

‫‪ .271‬ושם הרב יצחק יוסף הפנה לדברי הציץ‬ ‫אליעזר (חלק טו סימן כט) שהסיק‪ :‬בהכרעת‬ ‫ההלכה בזה נלענ"ד שחייבים להדליק נ"ח‬ ‫כשישנים בחוץ על פני השדה‪ ,‬ועל אחת‬ ‫כמה כשישנים באהל‪ ,‬בלא קירוי שחייבים‬ ‫להדליק אפילו בהיקף מחיצות בלא קירוי‬ ‫[או בחפירות] ולהשים הנרות בעששית שלא‬ ‫ינשב הרוח ויכבה‪ ...‬וממילא גם לברך‪[ .‬וכל זה‬ ‫לפי שיטת הב"ח סימן תרעו סעיף ג (הבאנו‬ ‫אותו בסימן תרעו) שסובר‪ -‬שיש שני חיובים‬ ‫האחד על הבית‪ ,‬השני על גופו]‬ ‫‪ .272‬פניני חנוכה עמ' יג‪.‬‬ ‫‪ .273‬ע"פ נשמת אדם‪ ,‬סימן סח אות ג‪.‬‬

‫להודות ולהלל | ‪93‬‬

‫להדליק במטוס כי אינו "בית"‪ ,‬וצריך בית‬ ‫כדי להדליק בו‪).‬‬ ‫ילקו"י‪ :274‬טוב שידליק במטוס פנס חשמלי‬ ‫בלי ברכה‪ ,‬זכר לנס‪.275‬‬

‫הדליק נרות חנוכה וכבו ביום שישי‬ ‫לפני השקיעה‪ ,‬האם צריך לחזור‬ ‫ולהדליקה?‬ ‫תרומת הדשן כתב‪ :‬שאפילו כבתה בערב‬ ‫שבת קודם קבלת שבת‪ ,‬שעדיין הוא‬ ‫מבעוד יום‪ ,‬אינו זקוק לה‪.‬‬ ‫מ"ב‪ :‬הטעם בזה‪ -‬כיון שבע"ש מחוייב‬ ‫להדליק קודם שקיעה‪ ,‬וגם כבר בירך‬ ‫עליה להדליק נר של חנוכה כבר הותחלה‬ ‫המצווה‪.‬‬ ‫הט"ז חולק‪ -‬דקודם קבלת שבת שיש עדיין‬ ‫היתר להדליק‪ -‬מחוייב לחזור ולהדליק‬ ‫ובלי ברכה‪.‬‬

‫‪ .274‬מהדורת תשעג עמ' רא‪ ,‬וכ"כ הרב אויירבך‪:‬‬ ‫הנוסע באוירון‪ ,‬ואין מדליקין עליו בביתו‪,‬‬ ‫ידליק שם בלא ברכה‪ ,‬ובהערה הוסיף‪ -‬שידליק‬ ‫בפנס כיס שיכול להחזיק חצי שעה‪( .‬ואף‬ ‫שאין פרסום הנס לרה"ר‪ ,‬לא גרע מהמנהג‬ ‫להדליק על שולחנו) (הליכות שלמה‪ ,‬שם)‬ ‫‪ .275‬שו"ת ציץ אליעזר חלק טו סימן כט כותב‪:‬‬ ‫בעל ערוך השולחן ז"ל דהנוסע ברכבת‬ ‫חייב להדליק נר חנוכה שם‪ ,‬אף על פי שאין‬ ‫רכבת בגדר בית‪ ,‬דנודד ממקום למקום וחסר‬ ‫קביעות מקומית‪ ,‬וגם הוא רכוב כמהלך דמי‪,‬‬ ‫והיינו מפני דס"ל כדברינו האמורים שחיובא‬ ‫דנ"ח הוא אקרקפתא דגברא ולא תלי בבית‪.‬‬

‫המ"ב הכריע‪ 276‬בשם האחרונים‪ -‬דראוי‬ ‫להחמיר לחזור ולהדליקה בכל ענין‬ ‫ובפרט אם נכבה בע"ש קודם קבלת שבת‪.‬‬ ‫ילקו"י‪ :277‬המדליק נ"ח בערב שבת מבעוד‬ ‫יום‪ ,‬ואח"כ כבתה לפני קבלת שבת‪ ,‬בכל‬ ‫זאת אינו זקוק להדליקה שנית‪ ,‬מכיון‬ ‫שהוא חייב להדליק בערב שבת מבעוד‬ ‫יום‪ ,‬וכבר בירך עליה "להדליק נר חנוכה"‪,‬‬ ‫כבר התחילה המצוה כדת‪ ,‬והואיל‬ ‫והדלקה עושה מצוה‪ ,‬כבתה אין זקוק לה‪.‬‬ ‫ואף על פי כן מהיות טוב יחזור וידליקנה‬ ‫שנית‪ ,‬ותע"ב‪.‬‬

‫אם הוא קיבל בעצמו שבת ואח"כ‬ ‫כבה‪ ,‬מה יעשה?‬ ‫מ"ב‪ 278‬בשם פמ"ג‪ -‬ויש עדיין זמן היתר‬ ‫מותר לומר לחברו שידליקם‪.‬‬ ‫מתי יאמרו מעוז צור‪ ,‬בהדלקת נרות בערב‬ ‫שבת?‬ ‫‪279‬‬ ‫לקט יושר ‪ :‬וזכורני כשהדליק בע"ש‬ ‫אמר הזמר מעוז צור ישועתי בליל שבת‬ ‫על השלחן עם שאר מזמורים‪.‬‬ ‫נט"ג‪ :280‬ויש נוהגים לזמרם בלילה קודם‬ ‫הסעודה‪.‬‬

‫‪ .276‬ס"ק כז‪.‬‬ ‫‪ .277‬קצוש"ע סימן תרעה סעיף ד‪.‬‬ ‫‪ .278‬שם‪.‬‬ ‫‪ .279‬חלק א (אורח חיים) עמוד קנב ענין ד‪.‬‬ ‫‪ .280‬הלכות חנוכה‪ ,‬עמ' רנח‪.‬‬

‫‪ | 94‬ןהכ יסוי ברה • הכונח תוכלה ת"וש‬

‫האם אשה שהדליקה כבר נרות שבת‬ ‫יכולה לצאת ידי חובה בנרות חנוכה‬ ‫שמדליק בעלה?‬ ‫פסקי תשובות‪ :‬ומנהג כל העולם שאף‬ ‫שהאשה מדליקה נרות שבת ולא הבעל‪,‬‬ ‫ומדינא יכולה האשה לשמוע הדלקת‬ ‫נרות חנוכה לאחר שהדליקה נרות שבת‬ ‫ויוצאת ידי חובתה ואף יכולה לצוות לאחר‬ ‫שידליק עבורה נרות חנוכה ויוציאנה ידי‬ ‫חובתה‪ .‬מכל מקום עדיף שהבעל ידליק‬ ‫נרות חנוכה לפני שאשתו מדליקה נרות‬ ‫שבת‪ ,‬ואם הזמן דחוק תדליק נרות שבת‬ ‫לפני שהבעל ידליק נר חנוכה‪.‬‬ ‫ילקוט יוסף‪ :‬בערב שבת נכון להדליק‬ ‫נר חנוכה תחלה ואחר כך נר שבת‪ ,‬ואם‬ ‫הזמן דחוק‪ ,‬די בהדלקת נר אחד למצות‬ ‫נר חנוכה‪ ,‬ובעוד ממשיך להדליק שאר‬ ‫הנרות‪ ,‬תוכל האשה לברך ולהדליק נרות‬ ‫שבת‪ ,‬ואינה צריכה להמתין עד שיסיים‬ ‫הדלקת כל הנרות‪.‬‬

‫בערב שבת חנוכה האם עדיף‬ ‫להתפלל מנחה קודם ההדלקה או‬ ‫שאפשר אחריה?‬ ‫מ"ב‪ :‬וכתבו האחרונים דנכון לכתחילה‬ ‫שיתפלל מנחה תחילה ואח"כ ידליק‪.‬‬ ‫פס"ת‪ :‬ורוב העולם אין מקפידים על כך‬ ‫ומדליקים נרות ואח"כ מתפללים מנחה‪,‬‬ ‫וכנראה משום שחוששים שע"י תפלת‬

‫מנחה קודם יתאחרו ולא יהיה זמן מספיק‬ ‫להדלקת נרות חנוכה וגם נרות שבת ועוד‬ ‫משום שקשה לארגן מנין לתפלת מנחה‬ ‫קודם‪ ,‬ותפלה בציבור עדיף מלהתפלל‬ ‫ביחידות קודם הדלקת נר חנוכה‪.‬‬ ‫ילקוט יוסף‪ :‬נכון להתפלל מנחה בערב‬ ‫שבת לפני הדלקת נרות חנוכה‪ ,‬כדי‬ ‫שידליקו נרות חנוכה אחר מנחה‪ ,‬מפני‬ ‫שתפלת המנחה כנגד קרבן תמיד של‬ ‫בין הערבים‪ ,‬ונרות חנוכה הם זכר לנס‬ ‫שנעשה בנרות המנורה של בית המקדש‪,‬‬ ‫שמדליקים אותם תמיד אחר קרבן תמיד‬ ‫של בין הערביים‪ .‬אולם כל זה אם הוא‬ ‫מוצא בנקל מנין שמתפללים מנחה‬ ‫מבעוד יום בערב שבת‪ ,‬אבל אם אין נמצא‬ ‫בנקל מנין שמתפללים מבעוד יום‪ ,‬לא‬ ‫יתפלל מנחה ביחידות‪.‬‬

‫במוצ"ש מדליקים קודם נר הבדלה‬ ‫או נר חנוכה?‬ ‫מ"ב‪ :‬בביהכ"נ אין לשנות המנהג שנהגו‬ ‫בישראל להדליק מקודם ואח"כ להבדיל‪,‬‬ ‫ובבית דעביד כמר עביד ודעביד כמר‬ ‫עביד‪.‬‬ ‫פסקי תשובות וילקוט יוסף‪ :‬ונתפשט‬ ‫המנהג בתפוצות ישראל להבדיל קודם‬ ‫ואח"כ להדליק נרות חנוכה דתדיר קודם‪.‬‬ ‫וכן הוא בבן איש חי פ' וישב אות כ"ה‬ ‫שזוהי הדרך הנכונה יותר‪ ,‬וכן נהג החזו"א‬ ‫זצ"ל להבדיל ואח"כ להדליק נרות חנוכה‪.‬‬

‫‪ | 96‬להודות ולהלל‬

‫גרעין תורני הרצליה‬ ‫נעים להכיר‪...‬‬

‫'גרעין תורני הרצליה' מפעיל כ‪ 20 -‬מיזמים שונים בתחומי‪ :‬זהות יהודית‪,‬‬ ‫חינוך‪ ,‬חסד וקהילה‪.‬‬ ‫הפעילות פונה ומשתפת קהלים מגוונים מקרב תושבי‪/‬ות הרצליה –‬ ‫חילונים‪ ,‬מסורתיים ודתיים‪.‬‬ ‫התוכניות והאירועים המגוונים מותאמים לכלל הגילאים‪ :‬ילדים‪ ,‬נוער‬ ‫ומבוגרים‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬פעילות העמותה מגיעה לאלפי משתתפים מתושבי‪/‬ות העיר‪.‬‬ ‫סביב הפעילות הענפה התגבשה קהילה של משפחות צעירות מרחבי העיר‪.‬‬ ‫משפחות אלו ומתנדבי העמותה תורמים מעצמם לטובת הכלל‪ ,‬מתוך רצון‬ ‫להעצים את נקודות המפגש סביב נושאים ערכיים וחברתיים‪ ,‬מתוך שמחה‬ ‫וקרוב לבבות‪.‬‬ ‫יחד‪ ,‬נותנים מכל הלב!‬

‫המיזמים שלנו‪:‬‬ ‫בתי מדרש קהילתיים במערב ובמרכז העיר‬ ‫מרכז יחד – פעילות חינוכית חווייתית להעמקת הזהות היהודית ‪ -‬ישראלית‬ ‫בבתי הספר והגנים‬ ‫אל עצמי – פעילות חינוכית בחט"ב ובתיכונים‬ ‫מדור לדור ‪ -‬ליווי וביקורי בית בבתי קשישים בודדים לקראת החגים ולאורך‬ ‫השנה‬ ‫מרכז חסד – חלוקת מנות מזון למשפחות נזקקות שלוש פעמים בשבוע לבתי‬ ‫וסלי מזון לקראת החגים‪ ,‬סיוע למשפחות בקהילה אשר נקלעו למצוקה‬

‫להודות ולהלל | ‪97‬‬

‫אירועי תרבות במעגל השנה ‪ -‬אירועי שיא עירוניים לפני ובמהלך חגי ישראל‬ ‫מדרשת תאיר – מסגרת לימוד של שיעורי תורה‪ ,‬ערבי תרבות לנשים ונערות‬ ‫תלמוד תורה – פעילות חינוכית משלימה לילדים בשעות אחר הצהריים‬ ‫פנאי קהילתי ‪ -‬פעילות וספריה לילדים ונוער‬ ‫מרגישים בבית ‪ -‬פעילות תורנית‪ ,‬תרבותית וציונית ואירוח בשבתות וחגי‬ ‫ישראל לסטודנטים מהמרכז הבין תחומי ‪ IDC‬בשותפות עם ה‪OU-‬‬ ‫אהבת הארץ – סיורים וטיולים חווייתיים ולימודיים‬ ‫מרכז משפחה נווה ‪ -‬מרכז להעצמת הזוגיות והמשפחה והדרכת כלות וחתנים‬ ‫מיזם רבני קהילות – רבנים המשמשים כדמות וכתובת תורנית וקהילתית‬ ‫הכנה לבר המצווה – הכנה לבר מצווה‪ ,‬הכרת מושגי יסוד ביהדות וסידור‬ ‫התפילה‬ ‫תורה אור – רשת שיעורי תורה ו"כולל יום השישי" בעיר‬ ‫עונג שבת ‪ -‬שבתות עיון ולימוד עם רבנים ומרצים אורחים‬ ‫לב יהודי – שיעורים וסדנאות ביהדות לציבור הכללי‪ ,‬ליווי אישי הכולל‬ ‫אירוח בשבתות וחגים של בעלי‪/‬ות תשובה‬ ‫גמ"ח לעד חיה – השאלת מוצרי תינוקות‬ ‫גמ"ח שמחת חנוך ‪ -‬השאלת אביזרים לשמחות‬ ‫עלון נעלה – עלון קהילתי לשבת‬ ‫נקודה יהודית ‪ -‬חוברות הדרכה והסברה סביב מעגל החיים‬ ‫ימי לימוד מרכזיים סביב מעגל השנה‬ ‫ליצירת קשר ותרומות ‪ -‬גרעין תורני הרצליה‪:‬‬ ‫‪077-7133323 | WHATSAPP 052-3039014 | facebook-square‬‬ ‫| ‪ | youtube‬‏‬

‫‪ | 98‬להודות ולהלל‬

‫ברכות ההדלקה‬

‫לפני הדלקת הנרות מברכים‪:‬‬

‫ָּברו ְּך אַ ּ ָתה ה' אֱ־לוֹהֵ ינוּ ֶמל ְֶך הָ ע ֹולָם‬ ‫אׁ ֶ‬ ‫ֲשר ִק ְ ּד ׁ ָשנוּ ְ ּב ִמצְ ו ָֹתיו וְ צִ וָּנוּ‬ ‫לְ הַ ְדלִ יק נֵר ׁ ֶ‬ ‫(של) חֲ נ ָֻּכה‪:‬‬ ‫ָּברו ְּך אַ ּ ָתה ה' אֱ־לוֹהֵ ינוּ ֶמל ְֶך הָ ע ֹולָם‬ ‫ׁ ֶשעָ ָׂשה נ ִִּסים ַלאֲבו ֵֹתינוּ ַּביּ ִָמים הָ הֵ ם ַּב ְּז ַמן הַ ז ֶּה‪:‬‬ ‫בלילה הראשון שמדליק‪/‬ה נרות יש להוסיף‪:‬‬

‫ָּברו ְּך אַ ּ ָתה ה' אֱ־לוֹהֵ ינוּ ֶמל ְֶך הָ ע ֹולָם‬ ‫ׁ ֶשהֶ חֱ יָנוּ וְ ִקיּ ְָמנוּ וְ ִה ִ ּגיעָ נוּ ַל ְּז ַמן הַ ז ֶּה‪:‬‬ ‫לאחר הדלקת הנרות אומרים‪:‬‬

‫ּ‪ ‬שאָ נ ּו ַמ ְדלִ ִ‬ ‫הַ ּנֵרוֹת הַ ּלָלו ׁ ֶ‬ ‫יקין עַ ל הַ ּנ ִִּסים וְ עַ ל הַ ּנִפְ לָאוֹת וְ עַ ל הַ ְּת ׁשוּעוֹת וְ עַ ל‬ ‫ָ‬ ‫ש ָ‬ ‫הַ ּ ִמלְ חָ מוֹת‪ֶ ׁ .‬שעָ ִ ׂ‬ ‫ית לַאֲ בוֹתֵ ינ ּו ַּביּ ִָמים הָ הֵ ם ַּב ְּז ַמן הַ זֶּה‪ .‬עַ ל י ְֵדי כּ ֹהֲ נֶיך הַ ְּקדו ׁ ִֹשים‪.‬‬ ‫וְ כָ ל ִמ ְצוַת ׁ ְשמ ֹונַת י ְֵמי חֲ נ ָֻּכה הַ ּנֵרוֹת הַ ּלָל ּו ק ֶֹד ׁש הֵ ם‪ .‬וְ אֵ ין לָנ ּו ְר ׁשוּת לְ ִה ׁ ְש ּ ַת ּ ֵמ ׁש‬ ‫ָּבהֶ ם‪ .‬אֶ ּלָא לִ ְראו ָֹתם ִ ּבלְ בָ ד‪ְּ .‬כ ֵדי לְ הוֹדוֹת וּלְ הַ ּלֵל לְ ׁ ִש ְמ ָך הַ ָ ּגדוֹל עַ ל נ ּ ִֶס ָ‬ ‫יך וְ עַ ל‬ ‫נִפְ לְ אוֹתֶ ָ‬ ‫יך וְ עַ ל י ְׁשוּעָ תֶ ָך‪:‬‬

‫להודות ולהלל | ‪99‬‬

‫מעוז צור‬ ‫עממי‬ ‫ָמעוֹז צוּר י ְׁשוּעָ ִתי לְ ָך נָאֶ ה לְ ׁ ַש ֵּבחַ ‪.‬‬ ‫ִּתכּ וֹן ֵּבית ְּתפִ ּל ִָתי וְ ׁ ָשם ּתו ָֹדה ְנז ֵַּבחַ ‪.‬‬ ‫לְ עֵ ת ּ ָתכִ ין ַמ ְט ֵּבחַ ִמ ָ ּצר הַ ְמנ ֵַּבחַ ‪.‬‬ ‫אָ ז אֶ גְ מוֹר ְ ּב ׁ ִשיר ִמזְ מוֹר חֲ נ ַֻּכת הַ ּ ִמזְ ֵּבחַ ‪.‬‬ ‫ָרעוֹת ָׂשבְ עָ ה נַפְ ׁ ִשי ְ ּביָגוֹן כּ ִֹחי ִּכלָה‪.‬‬ ‫חַ יַּי ָמ ְרר ּו ְ ּבקו ׁ ִּשי ְ ּב ׁ ִש ְעבּ וּד ַמלְ כוּת עֶ גְ לָה‪.‬‬ ‫וּבְ יָד ֹו הַ ְ ּגד ֹולָה הו ִֹציא אֶ ת הַ ְּסגֻ ּלָה‪.‬‬ ‫חֵ יל ּ ַפ ְרע ֹה וְ כָ ל ז ְַרע ֹו י ְָרד ּו כְ אֶ בֶ ן ִ ּב ְמצ ּולָה‪.‬‬ ‫ְּדבִ יר קָ ְד ׁש ֹו הֱ בִ יאַ נִי וְ גַ ם ׁ ָשם ל ֹא ׁ ָשקַ ְט ִּתי‪.‬‬ ‫וּבָ א נ ֹו ֵג ׂ‬ ‫ש וְ ִהגְ ַלנִי‪ִּ .‬כי ז ִָרים עָ בַ ְד ִּתי‪.‬‬ ‫וְ יֵין ַרעַ ל ָמסַ כְ ִּתי ִּכ ְמעַ ט ׁ ֶשעָ בַ ְר ִּתי‪.‬‬ ‫קֵ ץ ָּבבֶ ל‪ .‬זְ ֻר ָּבבֶ ל‪ .‬לְ קֵ ץ ׁ ִשבְ ִעים נו ׁ ָ‬ ‫ֹש ְע ִּתי‪.‬‬

‫הזמנים בימי חנוכה‬ ‫שקיעה‬

‫‪16:36‬‬ ‫צאת הכוכבים‬ ‫(לדינא ‪ 20‬דק' אחר השקיעה)‬

‫‪16:56‬‬ ‫צאת הכוכבים‬ ‫(לחומרא ‪ 36‬דק' אחר השקיעה)‬

‫ְּכרוֹת קו ַֹמת ְ ּברו ֹׁש ִ ּב ּ ֵק ׁש אֲ גָ גִ י ֶּבן הַ ּ ְמ ָד ָתא‪.‬‬ ‫וְ נ ְִהי ָָתה ל ֹו לְ פַ ח וּלְ מוֹקֵ ׁש וְ גַ אֲ וָת ֹו נ ׁ ְִש ָּב ָתה‪.‬‬ ‫ֹאש י ְִמינִי נ ּ ֵׂ‬ ‫את‪ .‬וְ א ֹויֵב ׁ ְשמ ֹו ָמ ִח ָ‬ ‫ִש ָ‬ ‫ר ׁ‬ ‫ית‪.‬‬ ‫ר ֹב ָּבנָיו וְ ִק ְנ ָינָיו עַ ל הָ עֵ ץ ּ ָתלִ ָ‬ ‫ית‪.‬‬ ‫ְי ָונִים נ ְִק ְ ּבצ ּו עָ לַי אֲ זַי ִ ּב ֵ‬ ‫ימי חַ ׁ ְש ַמ ּנִים‪.‬‬ ‫וּפָ ְרצ ּו חוֹמוֹת ִמגְ ָּדלַי וְ ִט ּ ְמא ּו ָּכל הַ ּׁ ְש ָמנִים‪.‬‬ ‫ו ִּמ ּנו ַֹתר קַ נְקַ ּנִים נַעֲ ֶׂשה נֵס ל ַּׁשו ׁ ַ‬ ‫ֹש ּנִים‪.‬‬ ‫ְ ּבנֵי בִ ינָה י ְֵמי ׁ ְשמ ֹונָה קָ בְ ע ּו ׁ ִשיר ו ְּר ָננִים‪.‬‬ ‫חֲ ׂ‬ ‫שוֹף זְ רוֹעַ קָ ְד ׁ ֶש ָך וְ קָ ֵרב קֵ ץ הַ י ְׁשוּעָ ה‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ְנק ֹם נ ְִק ַמת עֲ בָ ֶדיך ֵמ ֻא ּ ָמה הָ ְר ׁ ָשעָ ה‪.‬‬ ‫ִּכי אָ ְרכָ ה לָנ ּו הַ ּׁ ָשעָ ה‪ .‬וְ אֵ ין קֵ ץ לִ ֵ‬ ‫ימי הָ ָרעָ ה‪.‬‬ ‫ְּדחֵ ה אַ ְדמוֹן ְ ּבצֵ ל צַ לְ מוֹן הָ קֵ ם לָנ ּו רוֹעֶ ה ׁ ִשבְ עָ ה‪.‬‬

‫‪17:16‬‬ ‫עלות השחר‬

‫‪4:55‬‬