Data Loading...

חוברת עובדים חדשים שנת תשפב Flipbook PDF

חוברת עובדים חדשים שנת תשפב


130 Views
52 Downloads
FLIP PDF 1.48MB

DOWNLOAD FLIP

REPORT DMCA

‫ברכה ממנכ"לית העמותה‬

‫עובד יקר‪ /‬עובדת יקרה‪,‬‬ ‫אני מברכת אתכם על שבחרתם להצטרף למרכז לטיפול וחקר באוטיזם (העמותה לילדים בסיכון)‪.‬‬ ‫המרכז מוביל את תחום הטיפול בילדים ונערים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי ומפעיל עבורם מאות‬ ‫גנים‪ ,‬מערכים מקדמים בבתי ספר ומרכזי טיפול בכל רחבי הארץ‪.‬‬ ‫העמותה הציבה סטנדרטיים מקצועיים באיכות גבוהה ביותר ושינתה את פני הטיפול באוטיזם בישראל‪.‬‬ ‫בנחישות ובעבודה קשה יצרה העמותה שינוי חברתי רב‪-‬משמעות‪ ,‬וכיום‪ ,‬ילדים על הרצף האוטיסטי בכל‬ ‫רחבי הארץ יכולים לקבל טיפול אינטגרטיבי אינטנסיבי כבר משלבי האבחון הראשוניים‪ .‬טיפול כזה‪ ,‬הניתן‬ ‫במסגרת חינוכית טיפולית מתאימה‪ ,‬הוא קריטי להתפתחותם ולהתקדמותם של הילדים ולתמיכה‬ ‫במשפחותיהם‪ ,‬ואנו גאים להיות מובילי הדרך בתחום‪.‬‬ ‫העשייה של העמותה היא סך כל העבודה המקצועית המסורה של העובדים והמתנדבים בה‪ ,‬שאליהם‬ ‫הצטרפתם היום‪ .‬אלפי ילדים ונערים ובני משפחותיהם זכו זוכים למעטפת תומכת מנציגי העמותה מרגע‬ ‫האבחון‪ ,‬ומקבלים ליווי ומענה טיפולי המקל עליהם את הכניסה לנתיב החיים החדש שלהם ואת‬ ‫ההתקדמות בו‪.‬‬ ‫העמותה מקפידה‪ ,‬כחלק אינטגראלי מפעילותה‪ ,‬לבדוק ולבקר את עשייתה ולהמשיך להשתפר ולשפר‪,‬‬ ‫לקדם ולשאוף להישגים נוספים לטובת הילדים והמשפחות‪.‬‬ ‫בהצטרפותכם למרכז לטיפול וחקר באוטיזם אתם משתלבים בארגון פורץ דרך ומוביל במקצועיותו‪ ,‬וזוכים‬ ‫לקחת חלק בקידומה של מטרה חברתית נעלה‪.‬‬ ‫אני מאמינה שתמצאו עניין וסיפוק בתפקידכם החדש ושבתרומתכם לקידום הילדים תזכו גם להעצמה‬ ‫אישית‪.‬‬ ‫באיחולי הצלחה וקליטה קלה‪,‬‬ ‫עו"ד ציפי נגל‪-‬אדלשטיין‪,‬‬ ‫מנכ"לית העמותה‬

‫‪1‬‬

‫פרופיל העמותה ‪ -‬רקע ופעילות‬ ‫המרכז לטיפול וחקר באוטיזם פועל במסגרת העמותה לילדים בסיכון‪ .‬עמותה זו הוקמה בשנת ‪1990‬‬ ‫במטרה לסייע לילדים בסיכון נוירו‪-‬פסיכיאטרי ופסיכו‪-‬סוציאלי‪ ,‬וכן לעזור למשפחותיהם בקהילה‪ .‬נוסף‬ ‫למרכז לטיפול וחקר באוטיזם פועל בה גם מרכז חוסן על שם כהן האריס – העוסק בייזום‪ ,‬פיתוח‪ ,‬ייעוץ‪,‬‬ ‫הכשרה‪ ,‬מחקר וחיזוי בתחום ההיערכות ופיתוח החוסן אישי‪ ,‬המשפחתי‪ ,‬הקהילתי והארגוני‪ .‬כמו כן‪ ,‬המרכז‬ ‫משמש בית ספר להדרכה בתחומי עיסוקו‪.‬‬ ‫המרכז לטיפול וחקר באוטיזם הוא הוותיק והמוביל בישראל בתחום זה ביחס לגיל הרך‪ .‬המרכז הוא חוד‬ ‫החנית בטיפול בילדים וב בני נוער על הרצף האוטיסטי‪ ,‬החל מהגיל הרך ועד גיל ‪ ,18‬ולאחרונה אף החל‬ ‫לעסוק בתחום הבוגרים‪ .‬לפני ‪ 30‬שנים‪ ,‬עת הוקם המרכז‪ ,‬לא היה מענה אבחוני וטיפולי לפעוטות ולילדים‬ ‫עם אוטיזם‪ .‬המרכז נוסד כפועל יוצא של חסר עצום זה‪ ,‬על סמך ההבנה כי הגיל הרך מהווה חלון הזדמנויות‬ ‫טיפולי‪ ,‬וכן כי טיפול אינטנסיבי ומותאם הוא מפתח לשיפור תפקודם של ילדים עם אוטיזם‪.‬‬ ‫עם הקמתו החל המרכז לספק מענה אבחוני וטיפולי מותאם לילדים‪ ,‬ולהעניק להם ולמשפחותיהם את‬ ‫הטיפול המקצועי ואת התמיכה הרגשית הנדרשים‪ .‬כך‪ ,‬למעלה מחצי יובל משמש המרכז לטיפול כתובת‬ ‫מקצועית‪ ,‬מקדמת‪ ,‬תומכת ואוהבת עבור ילדים‪ ,‬בני נוער‪ ,‬צעירים ובוגרים עם אוטיזם‪ ,‬כמו גם‬ ‫למשפחותיהם‪ .‬המרכז דואג לזכויותיהם של המטופלים‪ ,‬פועל למיצוין‪ ,‬ומעניק להם שירותי טיפול‬ ‫מקצועיים באופן מותאם ונגיש‪ .‬המרכז גם מכשיר מטפלים‪ ,‬לומד ומטמיע שיטות טיפוליות‪ ,‬ומנגיש את‬ ‫הידע התיאורטי והקליני העדכני ביותר לטובת הילדים והמשפחות‪.‬‬ ‫במרכז פועלים כיום למעלה מ‪ 2,500-‬עובדים מסורים ממקצועות טיפוליים רבים ומגוונים‪ :‬קלינאּות‬ ‫תקשורת‪ ,‬ריפוי בעיסוק‪ ,‬פיזיותרפיה‪ ,‬טיפול באומנויות‪ ,‬פסיכולוגיה‪ ,‬עבודה סוציאלית‪ ,‬ניתוח התנהגות‪,‬‬ ‫רפואה‪ ,‬טיפול בשיטות ייעודיות כגון ‪ ,ESDM ,DIR‬ומיומנויות חברתיות‪ .‬עבודתם מתבצעת יום אחר יום‪ ,‬שבוע‬ ‫אחר שבוע‪ ,‬לאורך שנים‪ ,‬כדי לקדם ולמצות את יכולותיהם של ילדים‪ ,‬בני נוער ומתבגרים מיוחדים אלה‪.‬‬ ‫תפיסת הטיפול במרכז היא על‪-‬פי הגישה התפתחותית‪-‬אינטגרטיבית‪ ,‬כך שלכל ילד נבנית תוכנית קידום‬ ‫אישית‪ .‬תוכנית זו מותאמת לצרכיו של הילד ומקיפה את מכלול תחומי תפקודו והיא נבנית תוך חשיבה‬ ‫אינטגרטיבית עם הצוות החינוכי המטפל בו ועם הוריו‪ .‬דגש מושם על טיפול בילד בסביבתו הטבעית –‬ ‫בשעות הלימוד בגן או בבית הספר – במטרה להקל על הורי הילד ועל בני משפחתו‪ ,‬וכדי למצות את מֵרב‬ ‫התועלת הטיפולית והשפעותיה‪.‬‬ ‫המרכז פועל בשיתוף פעולה עם גורמים במערכת הבריאות‪ ,‬במערכת החינוך‪ ,‬במערכת הרווחה וברשויות‬ ‫המקומיות‪ ,‬זאת על סמך התפיסה הרואה את הילד במרכז‪ ,‬ולפיה על כל הגורמים המטפלים והמעורבים‬ ‫בטיפול להתאגד סביב הטיפול בילד תוך התמקדות בטובתו ובקידומו‪.‬‬ ‫אחד מהישגיו הבולטים של המרכז הוא גיבוש "סל טיפולים בריאותי מקדם" (טב"מ) – סל טיפולים עשיר‬ ‫ואינטנסיבי שהמדינה מעניקה לילדים על הרצף האוטיסטי מהגיל הרך ועד שבע שנים‪ .‬פועלו של המרכז‬ ‫הביא להכרת משרדי הבריאות והאוצר‪ ,‬ובזכאותם של כל הילדים המאובחנים לסל שירותים זה‪.‬‬ ‫הישג בולט נוסף הוא העמדת צוותי טיפול מקצועיים בכל רחבי הארץ‪ ,‬והכשרת מנהיגות מקצועית בתחומי‬ ‫הערכה וטיפול‪ ,‬תוך הצבת סטנדרט טיפולי גבוה ביותר‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫בשנים האחרונות השיג המרכז פריצת דרך נוספת‪ :‬שילוב טיפולי בריאות בהיקף של עד שלוש שעות‬ ‫שבועיות לילדים בגילאי ‪ 7-18‬בשעות הצהריים בכיתות בתי הספר‪ ,‬באופן מותאם ומונגש לצורכיהם‪ .‬בזכות‬ ‫פעולתו של המרכז וייזום שיח משותף עם משרד הבריאות‪ ,‬עם הרשות המקומית‪ ,‬עם משרד החינוך ועם‬ ‫קופות החולים – זוכים ילדים ובני נוער רבים בגילאי ‪ 7-18‬לטיפולים מקדמים והכרחיים‪ ,‬שלא יכלו לקבלם‬ ‫בטרם נכנס המרכז לבתי הספר‪.‬‬ ‫כיום המרכז הוא המפעיל הבלעדי המשלב טיפול בריאותי בבתי ספר לכ‪ 1500-‬ילדים ברחבי הארץ‪ .‬דאגתו‬ ‫של המרכז לילדים בגיל הרך ולילדים בבתי הספר ועד גיל ‪ 18‬יצרה שינוי חברתי משמעותי לילדים ולבני‬ ‫נוער הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי וכן למשפחותיהם‪ ,‬ותרמה לאפשרות קידומם בכל אזור ובכל‬ ‫מגזר ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫כגוף הגדול בארץ העוסק בטיפול באוטיזם בגיל הרך‪ ,‬המרכז לטיפול וחקר באוטיזם פועל בפריסה ארצית‬ ‫בכ‪ 350-‬מסגרות טיפוליות – מצפון עד דרום‪ ,‬במרכז ובפריפריה‪ .‬הנגשת השירותים לפריפריה היא חלק‬ ‫מתפיסת העולם של המרכז ומעקרונות היסוד שלו‪.‬‬ ‫הצוותים המקצועיים והמסורים של המרכז‪ ,‬בשילוב הניסיון והידע הקליני שנצבר בו‪ ,‬ייחודיים בהיקפם‪,‬‬ ‫והמודלים הטיפוליים שפותחו על‪-‬ידו זוכים להכרה ומוטמעים במסגרות טיפוליות רבות‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות החלה העמותה לפתח שירותים לבוגרים‪ .‬הוקמו תוכניות חדשניות וייחודיות להכשרה‪,‬‬ ‫להשכלה‪ ,‬לשילוב בשוק העבודה ולליווי תעסוקתי‪ ,‬וכן תוכניות לשעות הפנאי לאוכלוסיית הבוגרים על‬ ‫הרצף האוטיסטי‪ .‬המרכז משתף פעולה עם מרכזים רפואיים ועם מוסדות אקדמיים‪ ,‬כמו גם עם עמותות‬ ‫נוספות‪ ,‬במטרה לקדם ולפתח שירותים חדשים וחדשניים‪.‬‬

‫יעדי המרכז לטיפול וחקר באוטיזם‬ ‫לפעול למתן טיפול וסיוע בקהילה לילדים עם אוטיזם ולמשפחותיהם‪.‬‬ ‫להעניק לילדים טיפול ושירותים ברמה הגבוהה ביותר מיד עם קבלת האבחנה‪ ,‬ולנצל ככל‬ ‫האפשר את חלון ההזדמנויות הקריטי לטיפול‪ ,‬הקיים בגיל הרך‪.‬‬ ‫לפתח מודלים להתערבות טיפולית ולסיוע ברמת הפרט‪ ,‬המשפחה והקהילה‪.‬‬ ‫לעודד גורמים רשמיים בקהילה לקחת חלק פעיל במילוי הצרכים של ילדים עם אוטיזם ושל‬ ‫משפחותיהם‪.‬‬ ‫להגביר את מודעות הציבור ולהוביל שינוי חברתי בתפיסת הציבור את האדם עם האוטיזם‪ ,‬וכן‬ ‫את תפיסתו של הציבור לגבי השתלבותו בחברה‪.‬‬ ‫לקדם שיתופי פעולה בפיתוח מודלים להתערבות‪.‬‬ ‫להנגיש שירותים מקצועיים ואיכותיים לכל ילד בכל מקום בארץ ובכל מגזר‪ ,‬תוך שימת דגש‬ ‫על‪-‬פיתוח וייצוב שירותים מקצועיים ואיכותיים בפריפריה‪.‬‬ ‫לקדם וליישם מחקרים בתחומי פעילות המרכז‪.‬‬ ‫לפתח מנהיגות מקצועית ארצית בתחום הטיפול באוטיזם‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫פעילותו הציבורית של המרכז לטיפול וחקר באוטיזם‬ ‫פיתוח ויישום מודל ייחודי וחדשני למתן טיפולים פרא‪-‬רפואיים לבני הגילאים ‪ 7-18‬במסגרת בית‬ ‫הספר‪ ,‬למען מיצוי זכויות הילדים והמתבגרים לקבלת שלוש שעות שבועיות של טיפול פרא‪-‬‬ ‫רפואי‪ ,‬כמודל מיטבי לילדים ולנערים שמאופיינים באוטיזם‪.‬‬ ‫הקצאת מבנים ברחבי הארץ והתאמתם למסגרות מעון וגן המתאימות לטיפול‪.‬‬ ‫הובלת מאבק לפיתוח מרכזי טיפול לילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי‪ ,‬ולשילובם הפרטני‬ ‫בגנים שאינם גני תקשורת‪.‬‬ ‫קידום למידה והתמחות בתחום האוטיזם למטפלים ממקצועות הבריאות‪ ,‬ופיתוח מנהיגות‬ ‫מקצועית נוכח המחסור בכוח אדם מקצועי בתחום זה‪.‬‬ ‫קידום פרויקטים שונים והעלאת המודעות בקהילה בקרב בני נוער לקבלת השונה‪.‬‬ ‫פיתוח תוכנית מקצועית ייחודית (דוגמת חוסן אוטיזם‪ ,‬תוכניות מבוססות מחקר לאבחון ולטיפול‬ ‫בילדים‪ ,‬בבני נוער ובבוגרים עם אוטיזם ובבני משפחותיהם)‪.‬‬ ‫קידום המחקר בתחום הטיפול באוטיזם‪.‬‬ ‫פיתוח מענים מונגשים בתחום התרבות‪.‬‬ ‫הנגשת תעסוקה לבוגרים על הרצף האוטיסטי‪.‬‬ ‫מ עורבות בפיתוח מענים כוללניים בהשכלה גבוהה לבוגרים על הרצף האוטיסטי‪.‬‬

‫מסגרות המרכז לטיפול וחקר באוטיזם‬ ‫מעונות יום שיקומיים – לילדים בגילאי ‪1-3‬‬ ‫אלו מסגרות חינוכיות‪-‬טיפוליות‪ -‬שיקומיות המיועדות לפעוטות בני פחות משלוש שנים‪ ,‬שזה עתה אובחנו‪.‬‬ ‫הזכאות למעון ניתנת מתוקף חוק "מעונות יום שיקומיים‪-‬התש"ס"‪ .‬משרד הרווחה משבץ את הפעוטות‬ ‫למעונות היום השיקומיים‪ ,‬שבמסגרתם ניתן סל טיפולים המשלב זכאויות מטעם משרד הרווחה עם אלה‬ ‫של משרד הבריאות‪.‬‬ ‫לרוב זוהי המסגרת החינוכית הראשונה עבור הפעוטות‪ ,‬ולכן מושם בה דגש על הקניית סדר יום ועל‬ ‫מיומנויות בסיסיות‪ ,‬תוך התייחסות מְרבית לצורכיהם ההתפתחותיים והרגשיים של הפעוטות‪.‬‬ ‫עבודת הצוות מכוונת במידה רבה לסיוע להורים סביב התארגנות המותאמת לצורכי הילדים‪ ,‬זאת באמצעות‬ ‫הדרכות פרטניות ובמסגרת קבוצות הורים‪.‬‬ ‫טיפול אינטנסיבי בגיל הרך קריטי להתפתחות הילדים ומאפשר התקדמות מיטבית‪ ,‬בשל היכולת ליצור‬ ‫שינויים משמעותיים בתפקודו של המוח בגיל זה‪ .‬המרכז לטיפול וחקר באוטיזם משקיע משאבים רבים‬ ‫למיצוי תקופה זו באופן היעיל ביותר‪.‬‬ ‫גנים תקשורתיים – לילדים בגילאי ‪3-7‬‬ ‫גנים אלו מופעלים כגני חינוך מיוחד של הרשות המקומית ומשרד החינוך‪ ,‬והם מיועדים בלעדית לילדים‬ ‫שאובחנו על הרצף האוטיסטי‪ .‬המרכז לחקר וטיפול באוטיזם מפעיל בתוך מסגרת הגן את הטיפול‬ ‫הבריאותי המקדם‪ ,‬שזכאותו נקבעת על‪-‬ידי משרד הבריאות‪ ,‬המקיים בַּקרה על הטיפול‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫הגן הוא מסגרת חינוכית‪ -‬טיפולית שהילד שוהה בה במהלך רוב שעות היום‪ .‬לילד נבנית תוכנית טיפול‬ ‫בשיתוף מלא עם הגננות‪ ,‬עם הצוות הטיפולי ובהיוועצות עם הוריו‪ .‬במסגרת התוכנית מְתַּ גבר המרכז‪,‬‬ ‫באמצעות צוותיו‪ ,‬את הטיפולים הפרא‪-‬רפואיים הניתנים לילד בגן‪ ,‬תוך שימת דגש על קיום אינטגרציה‬ ‫מלאה בין כל הגורמים העוטפים אותו‪ ,‬לטובת חשיבה כוללת על הילד (סל הטיפול הבריאותי המקדם)‪.‬‬ ‫הלְקות‪ ,‬תוכנית הטיפול ההתפתחותית‪-‬אינטגרטיבית מתייחסת לכל תחומי‬ ‫בשל מורכבותה של ַּ‬ ‫ההתפתחות וההיבטים השונים של האוטיזם‪ :‬התקשורתי‪ ,‬הקוגניטיבי‪ ,‬הרגשי‪ ,‬הׂשפתי‪ ,‬הבין‪-‬אישי‪ ,‬הגופני‬ ‫והחברתי‪ .‬תוכנית זו מחייבת טיפול באמצעות צוות רב‪-‬מקצועי הכולל רופאים‪ ,‬פסיכולוגים‪ ,‬מרפאים‬ ‫בעיסוק‪ ,‬קלינאי תקשורת‪ ,‬פיזיותרפיסטים‪ ,‬עובדים סוציאליים‪ ,‬מטפלים באומנויות‪ ,‬מנתחי התנהגות‬ ‫ומטפלים בשיטו ת ייעודיות‪ .‬המרכז מאתר‪ ,‬מעסיק ומדריך צוותים מקצועיים שחוברים לצוותים החינוכיים‪,‬‬ ‫ויחד הם בונים מערך חינוכי‪ -‬טיפולי כוללני הנשען על עבודת צוות שיתופית ואינטגרטיבית תוך שיתוף‬ ‫ההורים‪ .‬השילוב בין הצוות הטיפולי לצוות החינוכי מעצים את תוכנית הטיפול ואת יישומה בחיי היום‪-‬יום‬ ‫של הילד‪ ,‬בגן ובבית‪.‬‬ ‫מרכזי טיפול‬ ‫ילדים רבים הנמצאים על הרצף האוטיסטי לומדים במסגרות שאינן גני תקשורת או מעונות תקשורת (גנים‬ ‫רגילים בשילוב‪ ,‬גנים טיפוליים דוגמת גני עיכוב התפתחותי)‪ ,‬ולפיכך אינם יכולים ליהנות מיתרונות סל‬ ‫הטיפול הבריאותי המקדם בעת שהותם בגן‪.‬‬ ‫בשל חשיבות הטיפול הפרא‪ -‬רפואי האינטנסיבי‪ ,‬המרכז לטיפול וחקר באוטיזם מפעיל מרכזי טיפול‬ ‫שבמסגרתם זוכים גם ילדים אלה לטיפול הבריאותי המקדם‪.‬‬ ‫הצוות המקצועי של המרכזים מתאים את תוכנית הטיפול לצורכי הילד בשיתוף עם משפחתו‪ ,‬ועומד בקשר‬ ‫רציף עם המסגרת החינוכית שבה הוא לומד‪.‬‬ ‫מערך טיפולי מקדם‬ ‫מודל "מערך טיפולי מקדם" מיועד לילדים ולנערים (‪ )7-18‬המאופיינים על הרצף האוטיסטי‪ ,‬ומנגיש את‬ ‫שעות הטיפול להם זכאים הילדים‪/‬נערים מקופות החולים‪ .‬מודל חדשני וייחודי זה של המרכז לטיפול וחקר‬ ‫באוטיזם הוא מערך טיפולי עירוני המופעל בשעות הצהריים בתוך בתי ספר (כיתות תקשורת‪ ,‬חינוך מיוחד‬ ‫כוללני ומספר מרכזים טיפוליים)‪ ,‬תוך שיתוף פעולה בין הגופים הבאים ואיגום משאביהם‪ :‬העירייה‪ ,‬מינהל‬ ‫החינוך‪ ,‬השירות הפסיכולוגי החינוכי‪ ,‬מרכז התמיכה היישובי האזורי‪ ,‬ופיקוח החינוך המיוחד‪ ,‬הרווחה וקופות‬ ‫החולים‪ .‬בתוכניות אישיות הפרושות על פני כל שנות הלימוד בבית הספר‪ ,‬המערך עובד בתחומי הטיפול‬ ‫הר גשי‪ ,‬קלינאות תקשורת‪ ,‬פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק‪ ,‬ומשקיע משאבים רבים בפיתוח וביישום תוכניות‬ ‫לכישורי חיים‪ ,‬למיומנויות חברתיות‪ ,‬לכישורים רגשיים ולמיומנויות תנועה‪ ,‬וכן לתפיסת דימוי גוף‬ ‫תקינה‪ .‬המערך הטיפולי המקדם מאפשר להורים לתת לילדם טיפול מקצועי על‪-‬ידי אנשי מקצוע מוכשרים‬ ‫לתחום האוטיזם‪ ,‬בתנאים השווים לכל נפש‪ ,‬בני‪-‬מימוש לאוכלוסיות בכל טווח המשאבים הכלכליים‬ ‫והאנושיים‪ .‬המודל כולל גם תוכנית הכשרה בת שלש שנים למטפלים‪.‬‬ ‫יעד מרכזי של המערך המקדם הוא לקדם את יכולת הילד והנער עם אוטיזם להשתלב בחברה ובקהילה‬ ‫בכל גיל‪ ,‬להגיע להשתתפות תואמת גיל ולהיות אדם בעל משמעות שעתידו לפניו‪ .‬צוות המערך הטיפולי‬

‫‪5‬‬

‫המקדם מחזיק ומפתח גוף ידע ייחודי על אוטיזם בקרב גילאי ‪ ,7-18‬ופועל באחריות משותפת עם ההורים‬ ‫ועם הילדים והנערים עצמם להתקדמות‪ ,‬להשתתפות ולפיתוח הידע העומד לרשות כל השותפים‪.‬‬

‫מרכז טיפולי "בית אחד"‬ ‫היחידה לתסמונת הספקטרום האוטיסטי (‪ )ASD‬פועלת בתל אביב ובכפר סבא‪ .‬השירות במרכז‬ ‫מושתת על שילוב של ידע תיאורטי‪ ,‬ניסיון קליני וממצאים מחקריים עדכניים‪ ,‬והוא נמדד ומוערך באופן‬ ‫רציף‪ .‬השירותים הניתנים בו הם נתמכי מחקר‪ ,‬ומהמובילים בעולם בטיפול ובאבחון בתחום ה‪ .ASD-‬במרכז‬ ‫פועל מערך אבחון מגיל שנה ועד בגרות‪ ,‬מערך טיפול המספק טיפולים פרטניים בגישה קוגניטיבית‪-‬‬ ‫התנהגותית (‪ ) CBT‬וטיפולים קבוצתיים מבוססי פרוטוקול לשיפור מיומנויות חברתיות‪ ,‬וכן מערך הדרכה‬ ‫המספק הכשרות והדרכות לגבי מודלים נתמכי מחקר (‪)PEERS, ESDM‬‬ ‫תוכנית "חוסן לקשת"‬ ‫תוכנית "חוסן לקשת" היא פרי יוזמה ופיתוח של העמותה‪ ,‬ובמסגרתה היא מאגדת שני תחומי ידע ומרכזי‬ ‫פעילות‪ :‬מרכז "חוסן"‪ ,‬המתמחה בתחום של התערבות במצבי לחץ ומשבר‪ ,‬והמרכז לטיפול וחקר באוטיזם‪,‬‬ ‫המטפל בילדים ובני נוער על הספקטרום האוטיסטי‪ .‬מטרת התוכנית היא לאפשר לילדים על הרצף‬ ‫האוטיסטי להתמודד טוב יותר במצבי לחץ‪ ,‬משבר וחרדה‪ ,‬שהם מנת חלקם מדי יום‪ .‬ההתערבות הטיפולית‬ ‫נעשית באמצעות המתווכים הטבעיים של הילדים – הורים וצוותי טיפול‪ ,‬הנמצאים איתם בקשר אינטנסיבי‬ ‫וממושך‪ .‬מִקשר זה נובעת מסוגלותם ויעילותם של המטפלים וההורים בוויסות רגשותיהם של הילדים‪ ,‬והם‬ ‫מהווים חוליה משמעותית והכרחית ביותר להתפתחות החוסן הנפשי של הילדים‪ ,‬להגברת תחושת הביטחון‬ ‫שלהם‪ ,‬לשיפור יכולת התמודדותם עם מצבים מעוררי חרדה ופחד ולצמצום דפוסי התנהגות חריגים ולא‬ ‫יעילים‪ .‬בשלוש שנים האחרונות הועברה התוכנית במסגרות מעונות היום וגני התקשורת‪ .‬השנה עתידה‬ ‫התוכנית להתרחב‪ ,‬כך שתועבר בבתי הספר להורים‪ ,‬למטפלים ולילדים עצמם‪.‬‬ ‫תוכנית "חוסן לקשת" מאופיינת באינטגרציה ייחודית של ידע ואסטרטגיות שימושיות להגברת חוסן נפשי‬ ‫עם ידע התפתחותי עדכני ביחס למאפיינים ולצרכים הייחודיים של ילדים על הספקטרום האוטיסטי‪ .‬שילוב‬ ‫זה‪ ,‬לצד הניסיון הרב שנצבר בעמותה לילדים בסיכון‪ ,‬יצר תוכנית ייחודית המאפשרת שיפור יכולת‬ ‫ההתמודדות של הילדים על הרצף האוטיסטי‪.‬‬ ‫התוכנית כוללת סדרת מפגשים שבועיים להורים ולאנשי צוות‪ .‬המפגשים נערכים באופן חוויתי‪ ,‬בעזרת‬ ‫סימולציות‪ ,‬סרטונים‪ ,‬מצגות וציוד עזר נלווה‪ ,‬כגון מערכי שיעור מובְנים‪ ,‬חוברת לכל משתתף‪ ,‬מדחומי ביו‪-‬‬ ‫פידבק אישיים ועוד‪.‬‬

‫תחום בוגרים‬ ‫בשנים האחרונות החלה העמותה לפעול ולפתח שירותים לבוגרים על הרצף האוטיסטי‪ ,‬במטרה להעניק‬ ‫סיוע ותמיכה גם לאחר גיל ‪ . 18‬אנחנו בעמותה מאמינים כי בוגרים עם אוטיזם הם חלק מהחברה‪ ,‬וכי‬ ‫ביכולתם לקחת חלק משמעותי בעולם העבודה‪ ,‬לתרום‪ ,‬ללמוד‪ ,‬להיות יצרניים ומועילים ולפרנס את עצמם‬ ‫בכבוד‪.‬‬ ‫תוכניות של העמותה לבוגרים‪:‬‬

‫‪6‬‬

‫"מחישוב לשילוב" – הכשרת בוגרים בתחום הפיננסים‪.‬‬ ‫העמותה והאקדמיה לפיננסים ‪ BDO‬חברו יחדיו ופיתחו תוכנית ייחודית ונגישה בתחום הפיננסים לבוגרים‬ ‫מעל גיל ‪ 21‬עם אוטיזם‪.‬‬ ‫משתתפי התוכנית לומדים יסודות חשבונאיים‪ ,‬ואת התנסותם המקצועית (פרקטיקום) עושים בליווי‬ ‫ובהכוונה של מנטורים ייעודיים‪ .‬נוסף ללימודים המקצועיים יעבדו המשתתפים על פיתוח כישורי חיים‪,‬‬ ‫ויסות רגשי והכנה ליציאה לשוק העבודה‪ ,‬בהדרכת הצוות המקצועי בעמותה‪.‬‬ ‫הׂשמה וליווי בוגרים בשוק העבודה החופשי – העמותה נמצאת בקשר עם מעסיקים במגוון תחומים‬ ‫ותפקידים‪ ,‬ומייצרת לבוגרים הזדמנויות לאיוש משרות‪ .‬העמותה מסייעת בליווי‪ ,‬הכוונה והנגשה הן למעסיק‬ ‫והן לבוגר כדי ליצור ערך‪ ,‬סיפוק ותועלת לשני הצדדים‪.‬‬ ‫שילוב בוגרים עם אוטיזם בלימודים אקדמיים – העמותה בשיתוף הארגונים "כן זה אפשרי" ו"מכוונים‬ ‫גבוה" מקדמת פיתוח סל שירותים לסטודנטים הלומדים לתארים מתקדמים במוסדות להשכלה גבוהה‪.‬‬ ‫להקה מוזיקלית – העמותה משתפת פעולה עם קונסרבטוריון רמת גן להקמת להקה מוזיקלית לבוגרים‬ ‫עם אוטיזם‪.‬‬

‫קידום פעילות המרכז לטיפול וחקר באוטיזם‬ ‫קידום זכויות ופיתוח שירותים‬ ‫כדי לקדם זכויות ולפתח שירותים בתחום האוטיזם יש לרתום אליו את קובעי המדיניות בנושא‪ ,‬ולהביא‬ ‫להבנתם ולמודעותם את צורכי האוכלוסייה‪ .‬לשם כך המרכז לטיפול וחקר באוטיזם פועל להעברת מסרים‪,‬‬ ‫להעלאת מודעות לנושא ולהטמעת עמדות מקבלות ומכבדות כלפי אוכלוסיית הילדים שעל הספקטרום‬ ‫האוטיסטי‪ ,‬וכן להבנת צורכי אוכלוסייה זו‪ .‬במסגרת זו המרכז פועל להרחבת זכויות הילדים והמשפחות‬ ‫ומקדם מהלכים בכיוון זה‪ ,‬בכללם חקיקה‪.‬‬ ‫המרכז לטיפול וחקר באוטיזם משתתף ביום ההתרמה השנתי הארצי מטעם משרד החינוך בהשתתפות‬ ‫תלמידי בתי הספר בכיתות ז'–י'‪ .‬זוהי הזדמנות רבת‪-‬ערך בהיבט של השגת הכרה ציבורית‪ ,‬גיוס משאבים‬ ‫והעלאת מודעות ציבורית לצורכי ילדים עם אוטיזם‪ .‬אחד המדדים להצלחתו של יום זה הוא מידת‬ ‫הירתמותם של אנשי המרכז להסברה בבתי הספר לטובת יצירת מחויבות של התלמידים למבצע ולנושא‪.‬‬ ‫ככל שתגדל מעורבותם והשתתפותם של אנשי המרכז בבתי הספר ביום זה‪ ,‬כך תובטח הצלחת‬ ‫היום ותתאפשר התקדמות בהשגת יעדי המרכז!‬ ‫גיוס משאבים‬ ‫חשוב לדעת כי המרכז עוסק גם בגיוס כספים ותרומות‪ ,‬ואורג קשרים ושיתופי פעולה בקהילה כדי להמשיך‬ ‫ולקדם את ההכרה בזכאות הילדים שעל הספקטרום האוטיסטי ומשפחותיהם לקבלת שירותים ומענה‬ ‫לצורכיהם‪ ,‬תוך שמירה על רצף טיפולי ואינטגרציה בין אנשי המקצוע השונים‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫מחלקת גיוס המשאבים של העמותה מפיקה אירועים וערבי התרמה‪ ,‬ומקדמת מכירת מוצרים בקווי קופה‪,‬‬ ‫וכן מכירת לוחות שנה‪ ,‬הגדות לפסח‪ ,‬יומנים ועוד‪ .‬נשמח למעורבותכם ונקבל בברכה כל רעיון או אפשרות‬ ‫לסייע לעמותה בקידום מטרותיה‪ .‬הגדלת היקף הפעילות שלנו תאפשר מינוף הפעילות וקידום הילדים‪.‬‬ ‫כל יוזמת פעילות מקומית לגיוס כספים תהיה כמובן מבורכת‪ ,‬אך נדרש תיאום עם המטה‪ .‬לכל שאלה‪,‬‬ ‫התייעצות ורעיון להרחבת מערכת גיוס הכספים של העמותה ניתן ליצור קשר עם ענת אילון‪-‬גנור‪ ,‬מנהלת‬ ‫פיתוח משאבים של העמותה‪ anatg@trac.org.il :‬או בטלפון ‪.054-714-0090‬‬ ‫עיגול לטובה‬ ‫העמותה לילדים בסיכון משתתפת בפרויקט "עיגול לטובה" – פרויקט שמטרתו לאפשר לציבור הרחב‬ ‫להעביר תרומות לעמותות על פי בחירת התורם‪ .‬באמצעות הוראה קבועה לחברת האשראי ניתן לעגל כל‬ ‫עסקה בכרטיס האשראי כלפי מעלה לשקל הקרוב‪ ,‬וחברת האשראי מעבירה סכום זה לזכות העמותה‬ ‫הנבחרת‪.‬‬ ‫מדידה‪ ,‬הערכה ומחקר‬ ‫המרכז לטיפול וחקר באוטיזם רואה בקידום הפעילות המחקרית והרחבתה אחד מיעדיו המרכזיים‪ .‬לצורך פיתוח‬ ‫הפעילות המחקרית הקימה העמותה ועדת מחקר‪ ,‬והיא מעמידה לרשות החוקרים מנגנון ומשאבים לביצוע‬ ‫המחקרים‪.‬‬ ‫ועדת מחקרים וסקרים‪ ,‬מדידה והערכה (מסמ"ה) מטפלת בכל תחומי המחקר‪ ,‬הסקר‪ ,‬המדידה וההערכה של‬ ‫העמותה לילדים בסיכון‪ ,‬בכללם אוטיזם‪ ,‬חוסן וכן תחומים נוספים‪ ,‬כפי שיימצא לנכון‪ .‬את הרכב הוועדה‪,‬‬ ‫תפקידיה וסדרי עבודתה‪ ,‬וכן את אופן הגשת הבקשות לביצוע מחקרים‪ ,‬ניתן למצוא בנוהל ועדת מחקר‬ ‫בעמותה‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬תהליכי הערכה ומדידה הם חלק אינטגראלי מפעילות העמותה‪ .‬העמותה משלבת תהליכים אלו‬ ‫במגוון פעילויותיה בתחומים השונים‪ ,‬הן הקליניים‪/‬מקצועיים והן הניהוליים‪/‬אדמיניסטרטיביים‪ .‬דוגמאות אחדות‬ ‫לליווי הפעילות הקלינית בכלי הערכה ומדידה‪ :‬שלוב כלי מדידה בסקטורים הספציפיים – קלינאות תקשורת‪,‬‬ ‫ריפוי בעיסוק‪ ,‬ניתוח התנהגות ופיזיותרפיה‪ ,‬יישום תוכנית להדרכת הורים אשר מלווה בסקרים ובהערכות מדי‬ ‫שנה‪ ,‬ומתעדכנת בהתאם לממצאים ולמסקנות‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬הטמעת כלי הערכה – שאלון תפקודי ( ‪(Vineland‬‬ ‫‪ ,Adaptive Behavior Scales‬אשר מבוצע על‪-‬ידי הצוות האינטגרטיבי המטפל בילד‪ ,‬ומשולב באופן רוטיני‬ ‫במסגרת היערכות תחילת השנה של הילדים במסגרות‪ .‬שאלון זה מהווה כלי לבחינת התקדמותו התפקודית‬ ‫של הילד‪ .‬לצד ההערכות הקליניות‪ ,‬משולבים תהליכי מדידה והערכה כאמור גם בפרויקטים ניהוליים‬ ‫ואדמיניסטרטיביים במטה העמותה‪ .‬שפת המדידה וההערכה היא חלק אינטגראלי מהתרבות הארגונית‪ ,‬ואין‬ ‫ספק כי תוצאותיה יובילו לשיפור ולבקרה תמידיים‪ ,‬מתוך שאיפה למצוינות ולמקצועיות‪.‬‬ ‫הבטחת איכות בעמותה‬ ‫במהלך שנת ‪ 2018‬הקימה העמותה ויישמה מערכת הבטחת איכות‪ .‬מטרת המערכת להבטיח שפעילות‬ ‫העמותה תתבצע בסטנדרטים מקצועיים‪ ,‬אחידים וגבוהים ככל האפשר‪ .‬בפברואר ‪ ,2019‬לאחר עבודה‬ ‫מאומצת של צוותי העמותה במטה ובשטח‪ ,‬קיבלה העמותה תו תקן בינלאומי ‪ .ISO-9001‬בעולם התקינה‬ ‫נבדקים לרוב מוצרים ותנאי הייצור תוך בקרה‪ ,‬ניטור והערכה של ניהול האיכות בארגון‪ .‬בארגונים‬

‫‪8‬‬

‫המספקים שירות ל לקוח בכלל‪ ,‬ובעמותות המעניקות טיפול בריאותי ומקדם לילדים על הספקטרום‬ ‫האוטיסטי ולבני משפחותיהם‪ ,‬התקן מעיד על קיום תהליכים ואמות מידה מקצועיים‪ ,‬על הטמעת שורה‬ ‫של נהלים קפדניים המבטיחים את האיכות בעבודת הארגון‪ ,‬ועל עמידה בהם‪.‬‬ ‫במסגרת הקמת מערכת הבטחת האיכות נכתבו כ‪ 40-‬נהלים לתהליכי הליבה בעמותה‪ ,‬התבצעו פעולות‬ ‫הטמעה חוצות ארגון‪ ,‬נערכו מבדקים פנימיים והכנה לתהליך התעדה על‪-‬ידי מכון התקנים הישראלי‪.‬‬ ‫העמותה הוכיחה התנהלות אחראית ארוכת שנים של מקצועיות ושל הקפדה על עבודה המלווה בנהלים‬ ‫ובהנחיות‪ .‬התרבות הארגונית בעמותה מבוססת על למידה ועל התפתחות מתמדת של הצוותים הטיפוליים‪,‬‬ ‫על מתן הדרכות והשתלמויות מקיפות‪ .‬מערכת התיק הרפואי הממוחשב‪ ,‬אשר הוקמה והוטמעה בעמותה‪,‬‬ ‫מהווה גם היא נדבך מרכזי ביכולת העמותה להפגין מצוינות באיכות‪.‬‬

‫התיק הרפואי הממוחשב‬ ‫במסגרת השאיפה המתמדת להתמקצעות בתחומים השונים ולניהול אפקטיבי ויעיל‪ ,‬הקים המרכז מערכת‬ ‫ממוחשבת לניהול התיק הרפואי‪ .‬כיום מערכת הבריאות הציבורית בארץ ממוחשבת במלואה‪ ,‬ובדומה לה‪,‬‬ ‫גם במגמה העולמית ניכרת שאיפה להרחבה ולהשלמה של מחשוב הרשומות הרפואיות‪.‬‬ ‫כל הפעילויות הנוגעות לילד ולצוות המטפלים בו מנוהלות בתיק ממוחשב‪ ,‬ומערכת זו מחליפה את התיקים‬ ‫הידניים שהיו קיימים בעבר‪ .‬הרשומה הרפואית הממוחשבת מיועדת לאיסוף ולתיעוד הטיפול הרפואי בילד‬ ‫באופן שוטף‪ ,‬למעקב אחר מטרות טיפוליות‪ ,‬לשימוש ככלי מדידה בדיסציפלינות השונות‪ ,‬להסתכלות‬ ‫אינטגרטיבית על הילד ברמת הפרט ‪ ,‬ברמת בית הספר וברמת המערך והארגון כולו‪ .‬כמו כן‪ ,‬התיק‬ ‫הממוחשב מאפשר בקרה‪ ,‬השוואת נתונים ביחס לשיטות טיפול שונות‪ ,‬וכן קורלציות בין משתנים ומאפיינים‬ ‫ייחודיים‪.‬‬ ‫מלבד זאת‪ ,‬ניהול מערכת ממוחשבת מאפשר ניהול בסיס נתונים לצורכי מדידה‪ ,‬הערכה ומחקר‪ ,‬וליצירת‬ ‫בסיס נתונים )‪ (Data-Base‬גדול דיו‪ ,‬שיאפשר לעמותה להיות חלק מגוף ידע מקצועי עולמי‪ ,‬וישמש לקבלת‬ ‫החלטות ניהוליות ומקצועיות ולקביעת מדיניות לארגון‪ .‬כמו כן‪ ,‬יהווה פלטפורמה מבוססת נתונים‪ ,‬חדשנית‬ ‫ואמינה‪ ,‬שבעזרתה ניתן להציג את פעילות העמותה בפני גורמים חיצוניים דוגמת ועד העמותה‪ ,‬תורמים‬ ‫וכדומה‪.‬‬ ‫התוצרים המיידיים הם גיבוש שפה אחידה וסטנדרטיזציה של כלים ותהליכים‪ ,‬בקרה ופיקוח‪ ,‬ותקשורת בין‬ ‫מטפלים ומדריכים לצורך התייעצויות מקצועיות‪ .‬התוצרים לטווח רחוק הם חיסכון בעלויות כלכליות‪ ,‬שיפור‬ ‫באיכות הרפואית‪ ,‬התאמה לדרישות הרגולטור‪ ,‬וכן – קשר עם מערכות משיקות (משרד הבריאות‪ ,‬משרד‬ ‫החינוך‪ ,‬מערכות הרווחה ורשויות מקומיות)‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫גישת הטיפול ההתפתחותית אינטגרטיבית‬ ‫המרכז לטיפול וחקר באוטיזם מעניק טיפולים פרא‪-‬רפואיים בגישה ההתפתחותית האינטגרטיבית‪ .‬גישה זו‬ ‫מאפשרת שילוב של שיטות טיפוליות שונות‪ ,‬תוך התאמתן לצרכי הילד המטופל ולמשפחתו‪.‬‬ ‫המרכז הוא חלוץ הגישה בארץ ופעל להכרתה על ידי משרד הבריאות כמודל טיפולי בריאותי מרכזי לילדים‬ ‫על הספקטרום האוטיסטי‪ .‬הכרה זו מצד משרד הבריאות‪ ,‬מהווה הכרה רשמית ביעילותה של עבודה‬ ‫טיפולית ייחודית ארוכת שנים שנעשתה ונעשית בעמותה ומאפשרת לנו להמשיך ואף להנחיל אותה‬ ‫במקומות אחרים‪.‬‬ ‫עקרונות הגישה ההתפתחותית האינטגרטיבית‬ ‫הפרעה בספקטרום האוטיסטי ‪ (ASD) Autistic Spectrum Disorder‬היא הפרעה התפתחותית מפושטת‬ ‫נרחבת ומורכבת‪.‬‬ ‫לילדים הנמצאים על הספקטרום‬

‫לקויות בכל תחומי ההתפתחות‪ :‬שפה ותקשורת‪ ,‬משחק‪ ,‬כישורים‬

‫חברתיים‪ ,‬קוגניציה‪ ,‬תפקוד רגשי‪ ,‬תפקוד מוטורי‪ ,‬תפקודי יום יום ועוד‪ .‬לכל ילד פרופיל ייחודי משלו המורכב‬ ‫מתחומי חוזק‪ ,‬קושי וצרכים בדרגות שונות בכל אחד מהתחומים‪ .‬אין שני ילדים בעלי פרופיל תפקודי זהה‪,‬‬ ‫ועל כן אין דרך אחת המהווה מענה בלעדי לכל אחד ואחת מהם‪ ,‬ואין שיטה טיפולית אחת בלבד שיכולה‬ ‫לתת מענה מתאים לאורך זמן‪ .‬הגישה הטיפולית ההתפתחותית אינטגרטיבית נועדה לתת מענה טיפולי‪,‬‬ ‫להציב מטרות ולבנות תכנית טיפולית לכל ילד על פי המאפיינים ההתפתחותיים הייחודיים לו‪ ,‬ולאורך כל‬ ‫תקופת שהותו במסגרות העמותה‪.‬‬ ‫מכיוון שהלקות משפיעה על כל תחומי התפקוד והחיים של הילד‪ ,‬על הטיפול בו להיות נרחב ולהתייחס‬ ‫לכל תחומי ההתפתחות‪.‬‬

‫המשמעות של טיפול בגישה התפתחותית אינטגרטיבית היא שכל פעולה‬

‫טיפולית בתחום אחד תשפיע על שאר התחומים‪.‬‬ ‫העקרונות ודרך יישום שיטת הטיפול בגישה ההתפתחותית האינטגרטיבית‬ ‫‪.1‬‬

‫פיתוח תכנית טיפול אישית המתבססת על הבנת הלקויות והאפיונים הספציפיים של הילד מצד אחד‬ ‫ומוקדי החוזק שלו מצד שני ואשר יש בה התייחסות לרצף ההתפתחות וחשיבה לטווח ארוך‪ .‬מטרת‬ ‫התכנית לקדם את הילד במכלול תחומי התפקוד הנורמטיבית ולמצות את יכולותיו להשתלב בקהילה‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫פיתוח ת כנית טיפולית אינטגרטיבית‪ ,‬סל הטיפולים הניתן לכל ילד מבוסס על עקרונות ממגוון גישות‬ ‫ושיטות טיפוליות המוצעות לעבודה עם ילדים בספקטרום האוטיסטי כגון‪ ,ESDM ,DIR ,ABA :‬קידום‬ ‫מיומנויות חברתיות וכדומה‪ .‬על התוכנית הטיפולית להיות דינמית וגמישה ולהבנות בהתאם לצרכי‬ ‫הי לד ומשפחתו‪ .‬יצירת מודל עבודה שיתופי הדדי הרואה בכל אחד מהמעורבים בחיי הילד שותף‬ ‫אשר ביכולתו להעצים את התרומה המקצועית המשותפת להתפתחותו של הילד ולאיכות חייו )עבודת‬ ‫צוות מולטי‪-‬דיסציפלינארי צוותים חינוכיים וטיפוליים‪ ,‬הורים מטפלים חיצוניים)‪ .‬על התכנית הטיפולית‬ ‫של הילד להבנות תוך דיאלוג רציף עם הוריו המאפשר השפעה הדדית של הצוות וההורים אלו על‬ ‫אלו‪ ,‬לשם פיתוח הבנה מלאה ומעמיקה של צרכי הילד‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫עבודת הצוות הרב מקצועי‬ ‫כדי ליישם את עקרונות הטיפול ההתפתחותי האינטגרטיבי אנו מעסיקים אנשי צוות מומחים‬ ‫מדיסציפלינות הטיפול השונות‪ .‬הצלחת הטיפול תלויה ביכולתם של אנשי הצוות לשלב את המטרות‬ ‫והידע שלהם עם זה של הצוותים החינוכיים ושל ההורים‪.‬‬ ‫העקרונות המנחים לעבודת הצוות הם אלו‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫עבודה בסינרגיה טיפולית הרואה את הילד במרכז העשייה ושמה דגש על העצמת המשפחה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫שיתוף ההורים בתהליך הטיפולי על כל שלביו מתוך מטרה שיהיו שותפים בטיפול של ילדם‬ ‫ובהבנתו‪ ,‬ויצרו רצף והמשכיות לסביבה הביתית‪.‬‬

‫‪‬‬

‫הגישה מדגישה את הערך המוסף של שילוב בין טיפולים פרטניים וקבוצתיים וכן את תפקידם של‬ ‫המטפלים הפרא‪-‬רפואיים כמובילי התחום הטיפולי שלהם בגן‪.‬‬

‫עבודת הצוות הטיפולי הרב‪-‬מקצועי מתקיימת הן בעבודה אישית פרטנית עם כל ילד והן בעבודה‬ ‫טיפולית בקבוצות ובחלל הגן לצורך התערבות שתוביל להכללת המיומנויות שנרכשו בחיי היום יום של‬ ‫הילד שהם הסביבה הגנית‪.‬‬ ‫תכניות הטיפול האישיות נבנות על ידי צוות רב‪-‬מקצועי שחברים בו צוות חינוכי ובראשו גננת וצוות טיפולי‬ ‫הכולל את התחומים הבאים‪:‬‬ ‫ריפוי בעיסוק‪ ,‬קלינאות תקשורת‪ ,‬פיזיותרפיה‪ ,‬ניתוח התנהגות‪ ,‬עבודה סוציאלית‪ ,‬טיפול באומנויות‬ ‫(דרמה‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬אומנות‪ ,‬תנועה)‪ ,‬פסיכולוגיה (קליני‪ ,‬שיקומי‪ ,‬התפתחותי‪ ,‬חינוכי) פסיכיאטריה ורפואה‬ ‫התפתחותית‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הצוות כולל גם מטפלים בגישות טיפוליות שונות‪ ,DIR -‬מיומנויות חברתיות‪ ESDM ,‬ו‪.ABA-‬‬

‫הגן כסביבה טיפולית‬ ‫העבודה הטיפולית נעשית בכל שעות שהותם של הילדים בגן‪ ,‬בחדרי הטיפול ובחלל הגן ובחצר‪ .‬אנשי‬ ‫הצוות הטיפולי עורכים תצפיות בגן ומדריכים את הצוות החינוכי בכדי ליישם את מטרות הטיפול‪ ,‬ליצור‬ ‫אינטגרציה ולהגביר את אינטנסיביות הטיפול בילד‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬כאשר מופעלת תכנית תקשורת חלופית‬ ‫תומכת‪ ,‬היא תוטמע גם בפעילויות הגן השוטפות‪ ,‬ואם מופעלת דיאטה סנסורית‪ ,‬היא תופעל במשך כל‬ ‫היום‪.‬‬ ‫על פי תכנית משרד החינוך‪ ,‬לכל ילד נבנית תכנית לימודים אישית ‪ -‬תל"א‪ .‬על פי הגישה ההתפתחותית‬ ‫האינטגרטיבית‪ ,‬בניית התל"א נעשית בשיתוף כל אנשי הצוות החינוכי והטיפולי ומחייבת אותו לפעול על‬ ‫פי תוכנית זו בשיתוף פעולה‪ .‬יצירת אינטגרציה בין תחומי הטיפול השונים תסייע לילד ליצור אינטגרציה‬ ‫בין תחומי התפקוד השונים‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫ליווי המשפחה ותמיכה בה‬ ‫לאבחון של ילד עם אוטיזם השפעה נרחבת על כלל הסובבים אותו‪ ,‬בראשם הוריו ואחאיו‪ .‬המרכז לטיפול‬ ‫באוטיזם רואה בהורים ובמשפחה השותפים הטבעיים והחשובים ביותר לבנייה וליישום של התערבות‬ ‫מקדמת‪ ,‬שתאפשר לכל ילד לממש את הפוטנציאל ההתפתחותי שלו באופן מיטבי‪ .‬הצוותים הטיפוליים‬ ‫של המרכז פועלים תוך התייחסות רגישה לצורכיהם של ההורים‪ ,‬למאפייניהם החברתיים והתרבותיים‪,‬‬ ‫לצורך יצירת רצף והמשכיות בין העבודה במסגרת החינוכית לבית‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬כחלק מהמערך הטיפולי‬ ‫המקדם‪ ,‬המרכז מציע להורים מענה מקצועי הכולל הכוונה‪ ,‬הבנה‪ ,‬תמיכה והדרכה‪ ,‬שיאפשרו להם להיות‬ ‫מעורבים בקבלת ההחלטות‪ ,‬בעבודה הטיפולית עם ילדיהם‪ ,‬ובהתמודדות היומיומית הכרוכה בהורות‪.‬‬ ‫המרכז לטיפול וחקר באוטיזם יוצר‪ ,‬מחדש‪ ,‬מפתח ומתפתח‪ ,‬ובכל פעילויותיו עומדים בראש מעייניו טובת‬ ‫הילדים והמשפחות‪ ,‬והחיבור בין מעגלים במשפחה‪ ,‬בקהילה‪ ,‬בחברה‪ ,‬ובין עולמו של הילד לעולם‬ ‫שסביבו‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫דברי מחלקת משאבי אנוש‬ ‫"תפקידנו אינו לחזות את העתיד‪ ,‬אלא לאפשר אותו" (אנטואן דה סנט‪-‬אכזופרי)‬ ‫עובד יקר‪ ,‬עובדת יקרה‪,‬‬ ‫אנו שמחים ומברכים אותך על הצטרפותך למרכז לטיפול וחקר באוטיזם‪ .‬הנך מצטרף היום לעמותה‬ ‫המובילה בתחומה וזאת בעיקר בזכות פעילות עובדיה‪.‬‬ ‫חרטנו על דגלנו לתת שירותים מקצועיים לילדים ונוער שעל הספקטרום האוטיסטי‪ ,‬תוך הנגשת השירותים‬ ‫לילדים בכל קצוות הארץ‪ .‬אנו מאמינים שבזכותך‪ ,‬נעשה את ההבדל ונאפשר עתיד מיטבי יותר לילדים‪.‬‬ ‫היעדים המרכזיים של העמותה בשנים האחרונות הם‪ ,‬בין השאר‪ ,‬חיזוק המצוינות המקצועית ופיתוח ושימור‬ ‫עובדים‪ .‬השנה‪ ,‬העמותה ממשיכה ליישם יעדים אלו במרץ תוך יצירת פעילות ענפה לקידום ופיתוח עובדי‬ ‫העמותה וסביבת עבודה מאתגרת‪ ,‬מכילה ומלמדת‪.‬‬ ‫אנו מקווים שתהליך קליטתך יהיה מוצלח‪ ,‬שהעמותה תהיה עבורך בית מקצועי ומעצים‪ ,‬מלא בעשייה‬ ‫רבת‪-‬משמעות‪ ,‬עניין‪ ,‬סיפוק וערך‪.‬‬ ‫דלתנו תמיד פתוחה לכל שאלה ופנייה‪.‬‬ ‫מחלקת משאבי אנוש‬

‫‪13‬‬

‫תנאי העסקה‪ -‬מה חשוב לדעת‬ ‫תשלום שכר‬ ‫שכר עבודה משולם ביום התשיעי לכל חודש ומועבר ישירות לחשבון הבנק‪ .‬השכר מתבסס על נתוני נוכחות‬ ‫והיעדרות של החודש הקודם‪ .‬תלוש שכר נשלח מידי חודש ישירות לדואר האלקטרוני שלך מכתובת הדואר‬ ‫האלקטרוני של חשבת השכר כקובץ ‪ ,PDF‬תחת הכותרת "תלוש שכר"‪.‬‬ ‫הנחיות לפתיחת תלוש שכר‪:‬‬ ‫כדי לפתוח את התלוש יש להקיש בסיסמא מספר תעודת זהות (ללא אפסים מקדימים)‪.‬‬ ‫במידה ויש בעייתיות בפתיחת התלוש נא לפעול לפי ההנחיות הבאות‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫יש להיכנס לדואר האלקטרוני באמצעות דפדפן אקספלורר (לא באמצעות כרום או ‪.)Firefox‬‬

‫‪‬‬

‫יש לבצע לקובץ הורדה ולא פתיחה או הצגה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫יש לפתוח את הקובץ מתוך התיקייה בה הוא שמור ולהקיש סיסמא‪.‬‬

‫‪‬‬

‫במידת‬

‫הצורך‬

‫ניתן‬

‫להוריד‬

‫גרסה‬

‫מעודכנת‬

‫של‬

‫תוכנת‬

‫‪Reader‬‬

‫‪Acrobat‬‬

‫בלינק‬

‫‪/http://get.adobe.com/reader‬‬ ‫חישוב שכר‬ ‫בתהליך הקבלה לעבודה ניתנת הצעת שכר ברוטו המחושבת לפי התפקיד‪ ,‬השכלה אקדמית רשמית וותק‬ ‫מקצועי‪.‬‬ ‫שעות עבודה וסידור עבודה‬ ‫עם תחילת העבודה נקבעת לכל עובד מכסת שעות שבועיות‪ ,‬בהתאם לתקנים שאושרו ליחידה בה הוא‬ ‫מועסק‪ .‬אין לעבוד שעות נוספות מעבר לתקן שנקבע‪.‬‬ ‫סידור העבודה מהווה בסיס לחישוב שכר העובד‪ .‬על פי סידור העבודה ניתן לעבוד עד ‪ 8‬שעות ביום ועד‬ ‫‪ 40‬שעות לשבוע למשרה מלאה‪ .‬אין אישור לעבוד מעבר ל‪ 8 -‬שעות עבודה ביום‪ ,‬ו‪/‬או מעבר ל‪ 40 -‬שעות‬ ‫שבועיות‪ .‬בגין כל חריגה מהשעות הללו‪ ,‬לא ישולמו שעות נוספות‪.‬‬ ‫בתחילת העבודה‪ ,‬על העובד להגדיר עם הממונה הישיר את שעות העבודה השבועיות ולעדכן בהתאם‬ ‫בסידור העבודה במערכת הנוכחות‪ .‬חריגה מסידור העבודה יכולה להתבצע רק לאחר אישור הממונה‬ ‫הישיר וזאת תוך שמירה על מכסת השעות השבועיות שאושרו מראש‪.‬‬ ‫ניתן לשנות את סידור העבודה בהתאם לצרכי היחידה ולצרכיו האישיים של העובד‪ ,‬בתיאום ואישור‬ ‫הממונה הישיר‪.‬‬ ‫דיווח נוכחות‬ ‫דיווחי נוכחות מתבצעים במערכת "עובדים נט" באמצעות לינק המותקן במחשב הגן‪/‬שעון נוכחות‪ .‬ניתן‬ ‫לדווח גם דרך האפליקציה הסלולארית‪.‬‬ ‫עם הגעת העובד למקום העבודה ובסיום יום עבודתו‪ ,‬חובה עליו לדווח כניסה ויציאה‪.‬‬ ‫אופן הכניסה למערכת‪ -‬שם משתמש‪ :‬מספר ת‪.‬ז של העובד ללא ‪ 0‬בהתחלה‪ ,‬סיסמא‪.123456 :‬‬ ‫במקביל‪ ,‬ניתן להיכנס למערכת הנוכחות על מנת לעדכן את גיליון הנוכחות ולדווח על היעדרויות‪ .‬ניתן‬ ‫להיכנס למערכת מכל מחשב לצורך עדכון הגיליון בכתובת‪asp.ovdimnet.com :‬‬

‫‪22‬‬

‫דיווחי היעדרות כגון חופשה‪ ,‬יום השתלמות‪ ,‬יום בחירה יוזנו על ידי העובדים‪ ,‬ועל הממונה לאשרם‪.‬‬ ‫אישורי מחלה – העובד יעדכן את יום המחלה במערכת הנוכחות במסך היעדרויות תחת המשימה "מחלה‬ ‫טרם אישור מדור שכר" ובמקביל יעלה את אישור המחלה‪.‬‬ ‫באחריות העובד לוודא כי האישור נקלט (ניתן לראות זאת גם במסך היעדרויות)‪ .‬תשלום יבוצע רק לאחר‬ ‫קבלת האישור‪.‬‬ ‫בסוף כל חודש‪ ,‬על העובד לבדוק ולאשר את גיליון הנוכחות שלו‪ .‬במידה ואין באפשרות העובד לתקן את‬ ‫דיווחי הנוכחות‪ ,‬יש להעביר לרכז הממונה עדכונים לגבי דיווחי שעות חסרים‪.‬‬ ‫בסוף כל חודש‪ ,‬לא יאוחר מה‪ 1-‬לחודש העוקב עד השעה ‪ 12:00‬תיסגר המערכת והנתונים יועברו לצורך‬ ‫חישוב השכר‪.‬‬ ‫חוברת הדרכה מפורטת תישלח בנפרד‪.‬‬ ‫ביטוח פנסיוני‬ ‫עובד שיש ברשותו ביטוח פנסיוני פעיל (קרי‪ ,‬הפקדות בפועל בחמשת החודשים שקדמו לתחילת עבודתו)‬ ‫זכאי לביטוח פנסיוני מיום תחילת עבודתו בעמותה‪ .‬עובד שאינו מבוטח בביטוח פנסיוני בעת תחילת‬ ‫עבודתו‪ ,‬זכאי לביטוח פנסיוני החל מהחודש השביעי לעבודתו‪.‬‬ ‫לעמותה יש הסדרי הטבות עבור עובדיה עם שתי קרנות פנסיה ‪-‬הראל ומנורה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬העובד זכאי‬ ‫לבחור בכל ביטוח פנסיוני בו הוא מעוניין‪.‬‬ ‫על העובד לשלוח למחלקת השכר טופס הצטרפות לביטוח הפנסיוני בו הוא מעוניין‪ ,‬יחד עם אישור על‬ ‫כך שהפנסיה פעילה (דו"ח רבעוני או שנתי) וצילום תעודת זהות‪.‬‬ ‫אם לא ישלח העובד את הטפסים הנדרשים בתום חצי שנת עבודה‪ ,‬תיפתח לו קרן פנסיה באחת מקרנות‬ ‫ברירות המחדל שאיתן העמותה עובדת (אלשטולר שחם‪/‬הלמן אלדובי)‪ .‬לא ניתן יהיה להעביר את הכסף‬ ‫המופרש רטרואקטיבית!‬ ‫להנחיות נוספות ובירורים לגבי הצטרפות לביטוח הפנסיוני יש לפנות למחלקת השכר‪.‬‬ ‫קרן השתלמות‬ ‫החל מהשנה השנייה ניתן להצטרף לקרן השתלמות כמפורט בחוזה ההעסקה‪.‬‬ ‫העמותה השיגה הטבות עבור עובדיה במנורה מבטחים‪ ,‬אך ניתן לפתוח קרן השתלמות בחברות אחרות‪.‬‬ ‫על העובד לפנות אל החברה אותה בחר‪ ,‬למלא טפסי הצטרפות ולהגישם חתומים למחלקת השכר‬ ‫בעמותה בצירוף צילום תעודת זהות‪.‬‬ ‫האחריות להצטרפות ולפתיחת קרן ההשתלמות היא באחריות העובד‪ .‬עובד שלא העביר את‬ ‫המסמכים הדרושים בזמן‪ ,‬לא יופרשו לחשבון הקרן הסכומים‪ ,‬גם אם עבד יותר מ‪ 12 -‬חודשים‬ ‫בעמותה‪.‬‬ ‫דמי הבראה‬ ‫עובד זכאי לתשלום דמי הבראה לאחר שמלאו לו ‪ 10‬חודשי עבודה ובאופן יחסי להיקף משרתו‪ .‬דמי‬ ‫ההבראה משולמים על פי רוב בשכר חודש יולי עבור התקופה שבין ה‪ 1-‬ליולי עד ‪ 30‬ליוני‪ .‬על פי חוק‪ ,‬דמי‬ ‫ההבראה מחויבים במס הכנסה‪ ,‬ביטוח לאומי ומס בריאות‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫הוצאות נסיעה‬ ‫עובד אשר מקום מגוריו מרוחק מעל שתי תחנות נסיעה באוטובוס ממקום עבודתו‪ ,‬זכאי להחזר בגין הוצאות‬ ‫הנסיעה על פי תעריפי תחבורה ציבורית אל העבודה וממנה‪ .‬במקרה של שינוי כתובת‪ ,‬תעריף נסיעה או‬ ‫מקום עבודה באחריות העובד לעדכן את רכזת משאבי אנוש‪.‬‬ ‫חופשה‬ ‫עובד זכאי ל‪ 18-‬ימי חופשה בשנה במידה ועובד ‪ 5‬ימים בשבוע (שהם יום וחצי עבור כל חודש עבודה)‪,‬‬ ‫ובאופן יחסי למספר ימי עבודה בשבוע של העובד‪ ,‬ללא תלות במספר שעות העבודה ביום‪.‬‬ ‫יש להקפיד לנצל את ימי החופשה בימי החופשה של הגן בהם הגן אינו פעיל על מנת למנוע פגיעה בילדים‬ ‫שאינם מקבלים טיפול והן ביכולת לקבל שכר מלא בזמן חופשות הגן‪.‬‬ ‫יציאה ליום חופשה ביום שהגן עובד דורש אישור של רכז‪/‬ת הגן‪ .‬אישור חופשה ארוכה יותר מיום דורש את‬ ‫אישורה של מנהלת היחידה‪ .‬אישור חופשה ארוכה משבועיים (בימי עבודה של הגן) תיבחן באמצעות‬ ‫הגשת בקשת חופשה על ידי העובד לרכזת הגן ומנהלת יחידה‪ .‬לאחר אישורן‪ ,‬הבקשה תוגש למנהלת‬ ‫משאבי אנוש ויידון בינה לבין מנהלת היחידה‪ .‬אין לתכנן חופשה טרם קבלת האישור‪.‬‬ ‫עבודה מהבית בערבי חג‪ ,‬בחול המועד ובחופשת הקיץ כפופה לאישור חריג ממנהלת היחידה‪ .‬אין לעבוד‬ ‫בימי החג עצמם‪.‬‬ ‫העמותה מאפשרת לצב ור ימי חופשה עד למכסה של שנתיים‪ .‬במידה ויצא העובד לחופשה ואין לו יתרת‬ ‫ימי החופשה‪ ,‬יקוזזו ימים אלו משכרו‪ .‬ניתן לעקוב אחר יתרת ימי החופשה בתלוש השכר‪.‬‬ ‫העמותה שומרת לעצמה את הזכות להוציא את עובדיה לחופשה מרוכזת ומתחייבת להודיע על כך לפחות‬ ‫שבועיים מראש‪.‬‬ ‫היעדרות על רקע אישי‬ ‫עובד זכאי להיעדרות בתשלום באירועים מיוחדים במידה וימים אלו מוגדרים כימי עבודה בסידור העבודה‬ ‫שלו‪ .‬על מנת לממש זכות זו יש לעדכן את רכזת משאבי אנוש‪.‬‬ ‫להלן המועדים‪:‬‬ ‫חתונה‪ -‬שלושה ימי חופשה על חשבון העמותה– ביום שלפני החתונה‪ ,‬ביום החתונה וביום למחרת‪.‬‬ ‫חופשת ברית מילה‪ -‬יום חופשה על חשבון העמותה– ביום ברית המילה של בנו‪.‬‬ ‫חופשת נישואי בן‪ /‬בת‪ -‬יום חופשה על חשבון העמותה– ביום החתונה של בנו‪ /‬ביתו‪.‬‬ ‫אבל – עובד המקיים חלילה חובת אבל ות מטעמי דת או נוהג‪ ,‬ואינו עובד באותם הימים‪ ,‬זכאי לתשלום‬ ‫שכרו עבור הימים בהם הוא נעדר‪ ,‬אך לא יותר משבעה ימים קלנדריים‪.‬‬ ‫מחלה‬ ‫צבירת ימי מחלה היא באופן יחסי למספר ימי עבודה בשבוע של העובד‪ ,‬ללא תלות במספר שעות‬ ‫העבודה ביום‪ .‬ניתן לקחת יום מחלה חלקי אם עובד לא עבד את מלוא שעות התקן שלו בשל מחלה‪.‬‬ ‫עובד ‪ 5‬ימים בשבוע זכאי ל‪ 18 -‬ימי מחלה בשנה‪ ,‬שהם יום וחצי עבור כל חודש עבודה (עובדי ארבעה‬ ‫ימים בשבוע‪ ,‬צוברים באופן יחסי לפי מספר ימי עבודתם‪ 14.4 -‬ימי מחלה בשנה‪ ,‬וכן הלאה)‪ .‬ניתן לצבור‬ ‫עד ‪ 90‬ימי מחלה‪ .‬ימי מחלה צבורים אינם ניתנים לפדיון בשכר‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫העובד זכאי לתשלום מלא בגין יום מחלה‪ ,‬גם עבור יום היעדרות בודד‪ ,‬בכפוף להעלאת אישור מחלה‬ ‫למערכת השכר ודיווח במערכת "עובדים נט" תחת מסך היעדרויות‪" ,‬מחלה טרם אישור מדור שכר"‪.‬‬ ‫יש לעדכן את אישור המחלה עד מועד סגירת מערכת הנוכחות ב‪ 1-‬לחודש‪.‬‬ ‫מילואים‬ ‫העובד יודיע לממונה הישיר מיד עם קבלת צו המילואים כי נקרא לשירות מילואים‪ .‬לאחר השירות יש לדווח‬ ‫ב"עובדים נט" את ימי המילואים ובמקביל לשלוח לחשבת השכר טופס ‪.3010‬‬ ‫זכויות נשים בעבודה‬ ‫בדיקות היריון‬ ‫במהלך ההיריון עובדת רשאית להעדר מהעבודה לצורך בדיקות היריון‪ ,‬בנוסף למכסת ימי המחלה להם‬ ‫היא זכאית‪ .‬עובדת במשרה מלאה זכאית להיעדר בשל הבדיקות עד ‪ 40‬שעות במשך חודשי היריונה‪,‬‬ ‫ועובדת במשרה חלקית זכאית להיעדר מספר שעות באופן יחסי לחלקיות משרתה‪.‬‬ ‫יינתן לעובדת שכר מלא עבור שעות היעדרותה‪ .‬כדי לקבל תשלום עבור שעות אלו‪ ,‬יש להקפיד לדווח‬ ‫במערכת עובדים נט‪" -‬היעדרות בשל בדיקות היריון" ולהעלות למערכת את האישור רפואי בו מצוינות‬ ‫שעות הנוכחות בבדיקה‪.‬‬ ‫שמירת היריון‬ ‫עובדת שקיבלה אישור לשמירת היריון מרופא‪ ,‬צריכה להציגו בפני רכזת משאבי האנוש‪ .‬יש להקפיד‬ ‫שבאישור יצוין תאריך התחלה וסיום של שמירת ההיריון‪ .‬שכר בגין ימי שמירת היריון‪ ,‬יתקבל מביטוח‬ ‫לאומי רק במידה ומשך שמירת ההיריון הינו לפחות ‪ 30‬ימים רצופים‪ .‬במידה ומשך השמירה הינו פחות מ‪-‬‬ ‫‪ 30‬יום תוכל העובדת לנצל בימים אלו את ימי המחלה שלה מתוך יתרת המחלה הצבורה‪.‬‬ ‫במקרה של שמירת הריון העולה על ‪ 30‬ימים ולאחר קבלת האישור הרפואי‪ ,‬חשבת השכר תשלח לעובדת‬ ‫תלושי שכר וטופס תביעה לדמי שמירת היריון לצירוף לתביעה לביטוח לאומי‪ .‬באחריות העובדת להגיש‬ ‫תביעה זו באופן עצמאי לביטוח לאומי‪.‬‬ ‫חופשת לידה‬ ‫הגיע מועד הלידה בשעה טובה! על העובדת לשלוח לממונה הישיר ולרכזת משאבי האנוש את אישור‬ ‫הלידה עם תאריך הלידה‪.‬‬ ‫ניתן להקדים את מועד היציאה לחופשת הלידה‪ ,‬עד ‪ 7‬שבועות טרם מועד הלידה המשוער‪ .‬במקרה זה‬ ‫יחלו ‪ 15‬השבועות מיום התחלת חופשת הלידה‪.‬‬ ‫בגין ‪ 15‬השבועות הראשונים של חופשת הלידה העובדת זכאית לדמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי‪ .‬עדכון‬ ‫יציאתה לחופשת לידה יועבר לחשבת השכר‪ ,‬על מנת שתשלח ישירות אל הביטוח הלאומי את המידע‬ ‫הנדרש לצורך תשלום דמי לידה לעובדת‪.‬‬ ‫בתקופה זו‪ ,‬העמותה תמשיך להפריש עבור העובדת כספים לביטוח הפנסיוני ולקרן ההשתלמות‪ .‬חלקה‬ ‫של העובדת בהפרשות אלו עבור תקופה זו‪ ,‬ינוכה מהשכר הראשון שלאחר חזרתה מחופשת לידה (במהלך‬ ‫חופשת הלידה יצאו בעקבות כך תלושי שכר שליליים)‪.‬‬ ‫החל מהשבוע ה ‪ 16‬לחופשת הלידה‪ ,‬לא יבוצעו הפרשות לפנסיה ולקרן ההשתלמות‪ .‬על מנת לשמור על‬ ‫רצף זכויות וכיסויים ביטוחים‪ ,‬על העובדת לדאוג להסדרת התשלום באופן עצמאי מול חברת הביטוח‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫הארכת חופשת הלידה‪ -‬עובדת שעבדה מעל לשנה‪ ,‬רשאית להאריך את חופשת הלידה ל‪ 11-‬שבועות‬ ‫נוספים‪ .‬בתקופה זו זכאית העובדת להמשך צבירת חופשה‪ ,‬מחלה והבראה‪ .‬במקרים מסוימים (תלוי וותק)‬ ‫ניתן להאריך את חופשת הלידה עד לשנה מיום הלידה‪ .‬מידע מדויק יש לקבל מרכזת משאבי אנוש‪.‬‬ ‫גבר זכאי לצאת לחופשת לידה גם כן במקרים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬בן הזוג של היולדת מחליף אותה בתקופה שנותרה מתום ‪ 6‬השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה‪.‬‬ ‫‪ .2‬בן זוג של יולדת יצא לחופשת לידה בת שבוע במקביל לחופשת הלידה של היולדת‪ ,‬בתנאי שבת הזוג‬ ‫ויתרה בכתב על תשלום דמי הלידה עבור השבוע האחרון שבו היתה זכאית להם‪.‬‬ ‫‪ .3‬במקרים בהם היולדת אינה מסוגלת לטפל בתינוקה בשל מצב בריאותי (על פי אישור מרופא)‪ ,‬יוכל‬ ‫האב להחליפה בכל שלב של חופשת הלידה‪.‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬תינתן לאבות חופשת לידה בת ‪ 6‬ימים כמפורט‪ :‬יום הלידה ויום הברית יחשבו כהיעדרות‬ ‫ע"ח המעסיק‪ .‬בארבעת הימים הנותרים ניתן לנצל חופשה ומחלה בהתאם ליתרת זכויות העובד‪ -‬ביומיים‬ ‫שלאחר הלידה שני ימי חופשה וביומיים שלאחריהן ימי מחלה‪.‬‬ ‫שעת הנקה‪ -‬עובדת במשרה מלאה (‪ 40‬שעות שבועיות) בלבד זכאית לעבוד שעה אחת פחות מדי יום‬ ‫במשך ארבעה חודשים מתום חופשת הלידה ולקבל תשלום עבור שעה זו‪.‬‬ ‫עבודה נוספת‬ ‫במידה ולעובד יש עבודה נוספת עליו לציין זאת בטופס ‪ 101‬תחת סעיף "פרטים על הכנסות אחרות" ולפרט‬ ‫את סוג ההכנסה‪ .‬על העובד לדאוג לבצע שני תיאומי מס‪:‬‬ ‫(‪)1‬‬

‫מול מס הכנסה ‪ -‬התיאום מתבצע באופן עצמאי על ידי העובד‪.‬‬

‫(‪)2‬‬

‫מול ביטוח לאומי ‪ -‬יש להעביר למעסיק המשני טופס תיאום מס (בל' ‪ )644‬שניתן להוריד מאתר‬

‫ביטוח לאומי‪ .‬מס' תיק הניכויים של העמותה‪935079491 -‬‬

‫חשוב לציין כי עובדים סוציאליים זכאים לתנאים סוציאליים אשר בחלקם שונים מהמפורט בפרק זה‪ ,‬וזאת בכפוף‬ ‫לצו ההרחבה שאושר על ידי המדינה‪ .‬במידת הצורך יש להתעדכן בתנאי הצו המפורסמים באיגוד העובדים‬ ‫הסוציאליים או דרך רכזת משאבי אנוש‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫סדרי עבודה בחגים וחופשות בשנת תשפ"ב‬ ‫(הרשימה רלוונטית לעובדים חודשיים‪ ,‬לא כולל עובדי חינוך)‬ ‫מועד‬

‫תאריך‬

‫סוג יום‬

‫ראש השנה‬

‫‪6/9/2021‬‬

‫ערב חג‬

‫‪7-8/9/2021‬‬

‫חג‬

‫‪15/9/21‬‬

‫ערב חג‬

‫‪16/9/21‬‬

‫חג‬

‫‪20/9/21‬‬

‫ערב חג‬

‫‪21/9/21‬‬

‫חג‬

‫‪22-26/9/21‬‬

‫חול המועד‬

‫‪27/9/21‬‬

‫ערב חג‬

‫‪28/9/21‬‬

‫חג‬

‫חנוכה‬

‫‪30/11-6/12/2021‬‬

‫מועד המוגדר כיום עבודה‬

‫פורים‬

‫‪17-18/3/22‬‬

‫מועד המוגדר כיום עבודה‬

‫פסח‬

‫‪15/4/22‬‬

‫חופשה מרוכזת‬

‫‪16/4/22‬‬

‫חג‬

‫‪17-21/4/22‬‬

‫חופשה מרוכזת‬

‫‪22/4/22‬‬

‫חג‬

‫יום הזיכרון לחללי צה"ל‬

‫‪4/5/22‬‬

‫ערב חג‬

‫יום העצמאות‬

‫‪5/5/22‬‬

‫חג‬

‫ל"ג בעומר‬

‫‪19/5/22‬‬

‫מועד המוגדר כיום עבודה‬

‫שבועות‬

‫‪4/6/22‬‬

‫ערב חג‬

‫‪5/6/22‬‬

‫חג‬

‫‪7/8/22‬‬

‫מועד המוגדר כיום עבודה‬

‫יום כיפור‬

‫סוכות‬

‫תשעה באב‬

‫** איסרו חג הינו מועד המוגדר כיום עבודה**‬

‫‪27‬‬

‫בטבלה הבאה תוכל למצוא פירוט והסבר לגבי אפשרויות הדיווח לאותו מועד‪:‬‬ ‫סוג יום‬

‫מה ניתן לדווח במערכת הנוכחות‬

‫הסבר‬

‫היעדרות‬ ‫ערב חג‪ /‬חול‬ ‫המועד‬

‫ימים אלו מוכרים כחצאי ימי‬ ‫עבודה וחצאי יום שבתון‬ ‫בתשלום‪.‬‬ ‫במידה והגן סגור ביום זה‪,‬‬ ‫ניתן לבצע עבודה שאיננה‬ ‫כוללת טיפול ישיר בילדים‬ ‫כגון ישיבות צוות‪ ,‬הדרכות‪,‬‬ ‫כתיבת דו"חות וכדומה‪.‬‬ ‫לחילופין ניתן להחליף ביום‬ ‫עבודה אחר במסגרת אותו‬ ‫חודש‪.‬‬

‫ניתן לדווח אחת מהאופציות‬ ‫הבאות‪:‬‬ ‫חופשה‬ ‫ישולם יום מלא ובפועל ינוכה חצי‬ ‫יום מהיתרה‪.‬‬ ‫יום בחירה‬ ‫ישולם יום מלא ובפועל ינוכה יום‬ ‫מיתרת ימי הבחירה‪.‬‬ ‫היעדרות ע"ח העובד בערב חג‬ ‫היום לא ישולם וינוכו חצי משעות‬ ‫התקן לאותו יום‪.‬‬

‫עבודה‬ ‫דיווח נוכחות כרגיל‪.‬‬ ‫לאחר הדיווח תתווסף‬ ‫שורה המשלימה‬ ‫תשלום לחצי משעות‬ ‫התקן לאותו יום‪.‬‬

‫יש להקפיד לא לדווח היעדרות‬ ‫בשל החלפה או היעדרות ע"ח‬ ‫העובד‪ .‬דיווח זה לא מקנה חצי‬ ‫יום בתשלום‪.‬‬ ‫חג‬

‫יום שבתון בתשלום‬

‫מועד המוגדר‬ ‫כיום עבודה‬

‫יום עבודה רגיל‪.‬‬ ‫במידה והגן סגור ביום זה‪,‬‬ ‫ניתן לבצע עבודה שאיננה‬ ‫כוללת טיפול ישיר בילדים‬ ‫כגון ישיבות צוות‪ ,‬הדרכות‪,‬‬ ‫כתיבת דו"חות וכדומה‪.‬‬ ‫לחילופין ניתן להחליף ביום‬ ‫עבודה אחר במסגרת אותו‬ ‫חודש‪.‬‬

‫אין צורך לדווח‪.‬‬ ‫המערכת מדווחת יום חג בתשלום באופן אוטומטי‪.‬‬ ‫ניתן לדווח אחת מהאופציות‬ ‫הבאות‪:‬‬

‫דיווח נוכחות כרגיל‪.‬‬

‫חופשה‬ ‫ישולם יום מלא ובפועל ינוכה יום‬ ‫מהיתרה‪.‬‬ ‫היעדרות ע"ח העובד ‪ /‬היעדרות‬ ‫בשל החלפה‬ ‫היום לא ישולם וינוכו שעות התקן‬ ‫לאותו יום‪.‬‬ ‫במידה ונעשה החלפה ביום עבודה‬ ‫אחר באותו חודש השעות יתקזזו‪.‬‬ ‫לא ניתן לקחת יום בחירה‬

‫חופשה‬ ‫מרוכזת‬

‫חופשה מרוכזת לכלל‬ ‫העובדים‪.‬‬ ‫עבודה במועדים אלו אפשרית‬ ‫בכפוף לאישור מראש ממנהל‬ ‫היחידה ובתיאום עם רכזת‬ ‫משאבי אנוש בלבד‪.‬‬ ‫לא ניתן להחליף ימים אלו‬ ‫בימי עבודה אחרים במסגרת‬ ‫אותו חודש‪.‬‬

‫ניתן לדווח אחת מהאופציות‬ ‫הבאות בלבד‪:‬‬ ‫חופשה‬ ‫ישולם יום מלא ובפועל ינוכה חצי‬ ‫מהיתרה‪.‬‬ ‫יום בחירה‬ ‫ישולם יום מלא ובפועל ינוכה יום‬ ‫מיתרת ימי הבחירה‪.‬‬ ‫אי דיווח ביום זה או כל דיווח שאינו‬ ‫חופשה או יום בחירה ימחק והיום‬ ‫יחושב כיום חופשה‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫אין לדווח עבודה‬ ‫למעט במקרה בו ניתן‬ ‫אישורי מיוחד ממנהל‬ ‫היחידה ומרכזת‬ ‫משאבי אנוש‪.‬‬

‫הערות‬ ‫‪‬‬

‫עובד זכאי ל‪ 2 -‬ימי בחירה בשנה קלנדרית‪ .‬ימי הבחירה אינם ניתנים לצבירה או להעברה משנה לשנה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫במידה ואין לעובד יתרת ימי חופשה‪ ,‬ימי חופשה שהוצהרו לא ישולמו וייחשבו כהיעדרות ע"ח העובד‪.‬‬

‫רשימת ימי הבחירה בעמותה‬ ‫‪‬‬

‫ערב ראש השנה‬

‫‪‬‬

‫ערב יום כיפור‬

‫‪‬‬

‫ערב חג סוכות וערב חג שני של סוכות‬

‫‪‬‬

‫חול המועד סוכות‬

‫‪‬‬

‫ערב חג פסח וערב חג שני של פסח‬

‫‪‬‬

‫חול המועד פסח‬

‫‪‬‬

‫יום הזיכרון לחללי צה"ל (ערב יום העצמאות)‬

‫‪‬‬

‫ערב חג שבועות‬

‫החגים במגזר המוסלמי‬ ‫ייתכנו שינויים בתאריכים במועדי החגים בשל מופע הירח‪.‬‬ ‫תאריך‬

‫חג‬

‫הערות‬

‫יום הולדת הנביא מוחמד‬

‫‪19/10/21‬‬

‫יום חג אחד‬

‫יום העצמאות‬

‫‪5/5/22‬‬

‫יום חג אחד‬

‫עיד אל‪-‬פיטר (חג הפסקת הצום)‬

‫‪3-5/5/22‬‬

‫שלושה ימי חג‬

‫עיד אל‪-‬אדחא (חג הקורבן)‬

‫‪9-13/7/22‬‬

‫ארבעה ימי חג‬

‫‪29/7/22‬‬

‫יום חג אחד‬

‫ראשית השנה ההג'רית ‪1440‬‬ ‫(הראשון במוחרם)‬

‫*רמדאן – חודש הצום בשנה ההג'רית ‪ -1439‬מתכונת עבודה מקוצרת‪.‬‬ ‫רשימת ימי הבחירה במגזר המוסלמי‬ ‫‪‬‬

‫ערב הראשון במוחרם‬

‫‪‬‬

‫ערב יום הולדת הנביא‬

‫‪‬‬

‫עליית הנביא השמיימה (לילת אלאסרא ואלמעראג')‬

‫‪‬‬

‫ערב חג הפסקת הצום (ערב עיד אלפיטר)‬

‫‪‬‬

‫ערב חג הקורבן (ערב עיד אלאדחא)‬

‫‪‬‬

‫ערב יום העצמאות‬

‫‪29‬‬

‫החגים במגזר הנוצרי‬ ‫חג‬

‫אורתודוקסים‬

‫קתולים ופרוטסטנטים‬

‫חג המולד‬

‫‪25-26/12/21‬‬

‫‪7-8/1/22‬‬

‫ראשית השנה‬

‫‪1/1/22‬‬

‫‪14/1/22‬‬

‫ההתגלות‬

‫‪6/1/22‬‬

‫‪19/1/22‬‬

‫יום שישי הגדול‬

‫‪2/4/22‬‬

‫‪30/4/22‬‬

‫פסחא‬

‫‪4-5/4/22‬‬

‫‪2-3/5/22‬‬

‫יום העצמאות‬

‫‪5/5/22‬‬

‫‪5/5/22‬‬

‫העלייה השמימה‬

‫‪13/5/22‬‬

‫‪10/6/22‬‬

‫שבועות‬

‫‪24/5/22‬‬

‫‪21/6/22‬‬

‫רשימת ימי הבחירה במגזר הנוצרי‬ ‫‪‬‬

‫ערב חג המולד‬

‫‪‬‬

‫ערב ראש השנה האזרחית‬

‫‪‬‬

‫ערב חג ההתגלות‬

‫‪‬‬

‫ערב חג הפסחא‬

‫‪‬‬

‫יום הבשורה‬

‫‪‬‬

‫ערב עליית ישו השמיימה‬

‫‪‬‬

‫ערב חג השבועות‬

‫‪‬‬

‫ערב יום העצמאות‬

‫החגים במגזר הדרוזי‬ ‫תאריך‬

‫חג‬ ‫חג הנביא אליהו‪,‬עיד אל‪-‬חד'ר‬

‫‪25/1/22‬‬

‫חג הנביא שועייב‬

‫‪25-28/4/22‬‬

‫יום העצמאות‬

‫‪5/5/22‬‬

‫עיד אל‪-‬אדחא‬

‫‪9-13/7/22‬‬

‫חגי הדרוזים הנחשבים ליום בחירה‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫ערב חג אלח'דר (אליהו הנביא)‬

‫‪‬‬

‫ערב חג הנביא שועייב (יתרו)‬

‫‪‬‬

‫ערב חג הנביא סבלאן‬

‫‪‬‬

‫ערב חג הקורבן (ערב עיד אלאדחא)‬

‫‪‬‬

‫ערב יום העצמאות‬

‫‪30‬‬

‫מערך למידה‬ ‫כחלק ממערך פיתוח מקצועיות עובדי העמותה ומתוך שאיפה להעניק לילדים טיפול מעמיק ואיכותי‪ ,‬כל‬ ‫עובד פרא רפואי בעמותה זכאי להשתתף בימי למידה במסגרת עבודתו‪.‬‬ ‫מערך הלמידה בעמותה מציע למטפלים מגוון אפשרויות למידה‪:‬‬ ‫השתלמויות‪ -‬כל מה שמתקיים באופן חד פעמי או סדרה של הרצאות שלא עולה על ‪ 3‬ימים סה"כ‬ ‫(יכול להיות בתשלום או ללא עלות לפי הפרסום)‪ .‬לכל עובד ישנה זכאות לימי השתלמות‪ ,‬המורכבת‬ ‫מהשתלמויות חובה והשתלמויות מהן ניתן לבחור‪ .‬מרבית ההשתלמויות הינן פנימיות ומתקיימות‬ ‫מטעם העמותה‪.‬‬ ‫הכשרות‪ -‬הכשרות פ נימיות העוסקות בלמידה והטמעה של תהליכי עבודה וכלים יישומיים לעבודה‬ ‫בעמותה‪ ,‬והן כוללות‪ :‬הכשרות למידה והטמעה של כלי הערכה ומדידה‪ ,‬הכשרות לניהול תיק רפואי‪,‬‬ ‫הכשרות עובדים חדשים והכשרות רכזים‪.‬‬ ‫קורסים‪ -‬למידה ממושכת של נושא‪ ,‬שבו נלמדת תיאוריה‪ /‬נושא‪ /‬שיטת טיפול באופן מעמיק‪ ,‬למשל‬ ‫"טיפול משולב"‪" ,‬עבודה עם הורים" ועוד‪ .‬קורס לרוב יהיה כרוך בעמידה בתנאי קבלה ובתשלום‬ ‫סמלי למעט קורסים מיוחדים שיוגדרו ללא עלות על ידי מחלקת למידה‪.‬‬ ‫הכשרות מודלים טיפולים כגון‪ ESDM :‬ומיומנויות חברתיות בתיאום עם מנהלות היחידה‪.‬‬ ‫ישנם השתלמויות‪ /‬קורסים פנימיים המתקיימים מטעם העמותה וישנם השתלמויות‪ /‬קורסים חיצוניים ‪-‬‬

‫המתקיימים על ידי גורם חיצוני לעמותה ולא מטעם העמותה‪.‬‬ ‫זכאות לימי השתלמות‬ ‫הזכאות לימי השתלמות הינה לפי שנת לימודים‪ ,‬מה‪ 1/9-‬ועד ה‪ 31/8 -‬בכל שנה (שנת לימודים)‪.‬‬ ‫יום השתלמות מוגדר ‪ 6‬שעות‪.‬‬

‫היקף משרה – ש"ש‬

‫ימי זכאות לשנה‬

‫שעות זכאות לשנה הערות‬

‫‪9.99 – 0‬‬

‫‪2‬‬

‫‪12‬‬

‫כולל השתלמויות פנימיות בלבד‬

‫‪15.99 – 10‬‬

‫‪3‬‬

‫‪18‬‬

‫כולל מטפלים שעובדים פחות מ‪-‬‬

‫‪ 16‬שעות ומעלה‬

‫‪5‬‬

‫‪30‬‬

‫‪ 10‬ש"ש‪ ,‬אך בעלי וותק של יותר‬ ‫מ‪ 5 -‬שנים בטיפול‪.‬‬ ‫כולל השתלמויות פנימיות בלבד‬

‫כולל השתלמויות פנימיות ‪ +‬ניתן‬ ‫לנצל‬

‫יום‬

‫אחד‬

‫להשתלמות‬

‫חיצונית (לבחירת העובד ובכפוף‬ ‫לאישור מנהלת)‬

‫‪31‬‬

‫יום עיון סקטוריאלי יוגדר כהשתלמות חובה (לשיקול מנהלת הסקטור) ויכלל במניין הימים לעיל‪ .‬יתר‬ ‫ימי ההשתלמות יהיו לבחירת העובד מבין ההשתלמויות המוצעות ובאישור מנהלת היחידה‪.‬‬ ‫מ נהלת היחידה תוכל לחייב או להמליץ על ימי עיון לעובדים ביחידתה במסגרת ימי העיון המאושרים‬ ‫(מיתרת ימי ההשתלמויות תוך לקיחת ימי החובה בחשבון)‪.‬‬ ‫ה שתלמויות רשות מתמשכות יתקיימו חלקן במימון העמותה וחלקן בהשתתפות העובד ובכל מקרה‬ ‫על חשבון זמנו של העובד (לדוג' השתלמות טיפול דיאדי)‪.‬‬ ‫כל יום עיון נוסף שחורג מזכאות העובד יהיה על חשבון העובד‪ .‬לפיכך‪ ,‬לא ניתן לחייב עובד להגיע‬ ‫ליום השתלמות החורג מהמכסה המאושרת‪.‬‬ ‫קורסים‪ ,‬הכשרות פנימיות והכשרות על מודלים טיפוליים אינם מקוזזים מהזכאות המפורטת לעיל‪.‬‬ ‫יום השתלמות פנימי‬ ‫מ ספר המקומות בימי ההשתלמות ובקורסים מוגבל מראש והרישום מתבצע בשיטת "כל הקודם זוכה"‬ ‫ובתנאי שהמשתתף עומד בתנאי הסף‪ ,‬כפי שיתפרסמו לכל השתלמות‪.‬‬ ‫בכל ההשתלמויות יפורסם מועד אחרון לרישום ומועד אחרון לאישור הרישום‪ .‬על העובד להירשם עד‬ ‫לתאריך הנקבע ע"י מערך ההשתלמויות ואישור תקנון ההרשמה‪ .‬לא תבוצע הרשמה לאחר המועד‬ ‫שפורסם מראש‪.‬‬ ‫ההרשמה נכנסת לתוקף אך ורק לאחר הסדרת התשלום (במידת הצורך) ואישור מנהלת יחידה‪.‬‬ ‫בימי ההשתלמות הפנימיים תיבדק נוכחות עובדים בהתאם לרשימות ההרשמה‪ .‬עובד אשר יעדר מהיום‬ ‫או מחלקו יהיה מחויב להשלים את השעות החסרות‪.‬‬ ‫מטפלים שלא ירשמו מראש לא יוכלו להשתתף‪.‬‬ ‫ניתן לבטל השתתפות בהשתלמות עד שלושה ימים לפני מועד ההשתלמות על ידי שליחת מייל עם‬ ‫בקשה לביטול לגלית‬

‫‪ .galita@trac.org.il‬אם לא תתקבל הודעת ביטול תירשם נוכחות ושעות‬

‫ההשתלמות יקוזזו מזכאות שעות ההשתלמות השנתיות‪ .‬ניתן לפנות לגלית במקרים חריגים‪.‬‬ ‫יום השתלמות חיצוני‬ ‫אישור השתתפות ביום השתלמות חיצוני שמתקיים ביום העבודה של העובד בעמותה יינתן על ידי מנהלת‬ ‫היחידה בלבד וזאת לאחר בחינה שתוכנו רלוונטי לעבודת העובד‪.‬‬ ‫ניתן לדווח על יום השתלמות חיצוני רק אם קיימת זכאות לכך כפי שהיא נגזרת מהיקף המשרה (ראה‬ ‫טבלה לעיל)‪ .‬העמותה איננה משתתפת בהוצאות יום ההשתלמות‪.‬‬ ‫דיווח נוכחות ותשלום בימי השתלמות‬ ‫במידה ויום ההשתלמות הפנימי מתקיים ביום העבודה הקבוע בסידור העבודה של העובד – יש לדווח‬ ‫במערכת הנוכחות‪ ,‬במסך היעדרויות‪ ,‬את המשימה "השתלמות"‪ .‬העובד זכאי להיעדר מהעבודה‬ ‫ולקבל תשלום כבכל יום עבודה רגיל‪.‬‬ ‫במידה ויום ההשתלמות הפנימי אינו יום עבודה המוגדר בסידור העבודה הקבוע של העובד‪ ,‬או‬ ‫שמתקיים בשעות אחה"צ‪/‬ערב ביום העבודה המוגדר בסידור העבודה‪ ,‬יש לדווח בנוכחות לפי כמות‬ ‫שעות ההשתלמות בפועל וניתן לקזז את השעות הללו מהעבודה בגן באחד הימים של אותו חודש‬

‫‪32‬‬

‫קלנדרי בלבד בו התקיימה ההשתלמות‪ .‬יש לדווח ביום המוחלף משימת "היעדרות בשל החלפה" וביום‬ ‫ההשתלמות עצמו משימת "השתלמות"‪.‬‬ ‫השתלמות חיצונית שמתקיימת ביום עבודה בעמותה – יש לדווח כיום השתלמות מלא‪.‬‬ ‫השתלמות חיצונית שאינה מתקיימת ביום עבודה בעמותה – אין להחליף או לדווח כיום השתלמות‬ ‫והיא תהיה על חשבון זמנו של העובד‪.‬‬ ‫יש לשים לב שלא לחרוג מהיקף השעות המאושר‪ .‬לא ישולם שכר החורג ממסגרת השעות המאושרות‪.‬‬ ‫דיווח הכשרות‪ -‬א ם יום ההכשרה מתקיים ביום העבודה בעמותה ישולם יום עבודה כרגיל ‪ ,‬אם יום‬ ‫ההכשרה מתקיים ביום שאינו יום עבודה בעמותה יתקבל תשלום נוסף בשכר של אותו החודש בו‬ ‫התקיימה ההכשרה‪.‬‬ ‫חשוב לדעת‪:‬‬ ‫י ש לתאם מול רכז‪/‬ת הגן שעות השתלמות אשר באות על חשבון שעות עבודה בגן‪.‬‬ ‫ניתן לפנות למנהלת היחידה ‪ /‬אשכול לבדוק יתרת זכאות להשתלמות‪ .‬אנו עובדים על יישום שיציג‬ ‫את ניצול שעות ההשתלמות מול יתרה שנתית כך שתדעו לעקוב‪.‬‬ ‫ל עמותה מערכת למידה חדשה בשם "ביתא"‪ ,‬חלק מן הלמידה והתכנים יונגשו עבור העובדים דרך‬ ‫מערכת זו‪ .‬מידע לגבי כניסה למערכת הלמידה יועבר בנפרד‪.‬‬ ‫ת כנית הלמידה המלאה הכולל פירוט של לוחות זמנים‪ ,‬מיקום‪ ,‬תנאי קבלה‪ ,‬תנאי רישום ותשלום‬ ‫תשלח בנפרד בתחילת השנה‪.‬‬ ‫בתכנון וארגון ימי הלמידה מושקעים הרבה מאוד מחשבה‪ ,‬עבודה ומשאבים‪ .‬הם נוצרו למענכם לכן‬ ‫אנא כבדו את המרצים ואת הקולגות שלכם בעמותה ע"י הגעה בזמן ונוכחות עד סוף היום‪.‬‬

‫פיתוח עובדים‬ ‫מסלולי קריירה‬ ‫אנו בעמותה מאמינים בפיתוח מקצועי של העובדים שלנו ובלמידה מתמדת לאורך זמן‪ .‬לצורך כך‪ ,‬נבנו‬ ‫מסלולי התפתחות ה מבטאים את מחויבותנו כארגון לפתח את הפוטנציאל האישי הטמון בכל עובד‪ ,‬לדאוג‬ ‫לקידומו המקצועי ולאפשר לארגון להתמודד בצורה אפקטיבית ומקצועית עם אתגרי העתיד‪.‬‬ ‫העמותה מיישמת תכניות הכשרה רבות בכמה אפיקים מרכזיים‪:‬‬ ‫מסלול ניהולי‪ -‬תוכניות פיתוח מנהלים לרכזים ומנהלי אשכול המלוות על ידי המטה המקצועי בעמותה‬ ‫וצוות יועצים ארגוניים‪ .‬ההכשרות נערכות במסגרת חודשית וכוללות מתן ידע וכלים מקצועיים וניהוליים‬ ‫עדכניים ומאפשרות חשיפה והיכרות עם מנהלים מקבילים‪.‬‬ ‫מסלול הדרכה‪ -‬תוכניות הכשרה להסמכה להדרכה במסגרתן המטפלים מדריכים מטפלים צעירים‬ ‫מהסקטור שלהם וניתנת להם הדרכה על הדרכה ממדריכים בכירים באופן פרטני‪ .‬למטפלים פרא רפואיים‬ ‫ניתן גם סמינר הדרכה‪.‬‬ ‫ריכוז סקטור יחידתי‪ -‬הובלת תחום טיפול במסגרת יחידתית הכוללת ריכוז צרכים ומתן מענים מקצועיים‬ ‫לסקטור הרלוונטי וסיוע בגיוס וקליטת מטפלים מהסקטור ליחידה‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫ניוד ושילוב משרות‬ ‫מתוך ההנחה ששמירה על עניין בחייו המקצועיים של העובד תורמת רבות הן לעובד והן לעמותה‪ ,‬אנו‬ ‫מספקים לעובדינו אפשרויות ניוד לאורך חייהם המקצועיים בעמותה‪ ,‬ליחידות שונות‪ ,‬למערך המקדם‬ ‫לטיפול בגילאי בית ספר או לתפקידים אחרים‪ .‬מהלכים אלה משקפים לעובדים הזדמנויות להתפתחות‪,‬‬ ‫תוך יישום מדיניות העדפה לעובדים מתוך העמותה‪ .‬בחינת ניוד פנימי נערך באמצעות מיפוי ואיתור עובדים‬ ‫שוטף והן באמצעות תקשורת ומכרזים פנימיים‪ .‬כל ניוד בתוך מסגרות העמותה כפוף לאישור מנהלת‬ ‫היחידה הנוכחית של העובד‪.‬‬

‫משוב‬ ‫בעמותה קיים תהליך מובנה של משוב לעובדים אשר מתקיים פעם בשנה‪ .‬במסגרת תהליכי המשוב‬ ‫נערכות שיחות משוב לעובדים בכל הדרגות בעמותה וכן נערכים משובים במסגרת תהליך ההדרכה‪.‬‬ ‫העמותה משקיעה משאבים רבים בהכשרה והטמעת התהליך‪ .‬המשובים למטפלים ולמודרכים נערכים‬ ‫כיום בחלק מן היחידות וצפויים להתרחב לכלל יחידות העמותה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬אחת לשנתיים‪ ,‬נערך סקר שביעות רצון בקרב כלל עובדי העמותה‪ .‬שאלון הסקר מתייחס לעמדות‬ ‫העובדים לגבי העמותה‪ ,‬הצוות‪ ,‬המנהל הישיר‪ ,‬התפקיד וחווית עובד‪ .‬ממצאי הסקר להבנת רחשי העובדים‬ ‫ומסייעים לבניית תכניות עבודה לשיפור והתייעלות המיושמות ברמת היחידות והעמותה‪.‬‬

‫גיוון בתעסוקה‬ ‫אנו מאמינים בחשיבותו של הגיוון התעסוקתי ובתרומתו לרוח ולאווירה החיובית בארגון‪.‬‬ ‫מעבר לחשיבותו הערכית‪ ,‬אנו מאמינים כי גיוון תעסוקתי מעשיר את החשיבה הארגונית‪ ,‬מספק ריבוי דעות‬ ‫וכישורים ומעודד חדשנות ויצירתיות‪ .‬לפיכך‪ ,‬אנו חותרים למיצוי הפוטנציאל הגלום בכל אחד ואחת‪,‬‬ ‫ומעודדים עבודת צוות מעשירה ומיטיבה של קבוצות אוכלוסייה שונות‪ ,‬כאשר כל עובד מעניק לארגון את‬ ‫מיטב כישוריו ויכולותיו‪.‬‬ ‫העמותה פועלת בייחוד לשילוב אנשים עם מוגבלויות ובפרט לאוכלוסיית בוגרים עם אוטיזם‪ .‬לשם כך‬ ‫פיתחנו מהלכים כגון פנייה לכלל עובדי העמותה לעדכון על מינוי רפרנטית האחראית על שוויון הזדמנויות‬ ‫לעובדים עם מוגבלויות ואפשרות לפנייה בנושא התאמות לעובדים הזקוקים לכך‪ ,‬נערכו הדרכות בנושא‬ ‫לעובדי המטה ו נעשו התקשרויות עם עמותות וארגונים המתמחים בגיוס והשמה של עובדים עם מוגבלויות‪.‬‬ ‫לכל פנייה בנושא ניתן לפנות ליפעת עזר בלאו ממחלקת משאבי אנוש ‪yifateb@trac.org.il‬‬

‫‪34‬‬

‫טיפים לכניסה לתפקיד החדש‬ ‫עם כניסתך לתפקידך החדש העמותה שואפת לקלוט אותך בצורה המיטבית‪ .‬לקיחת אחריות על התהליך‪,‬‬ ‫השקעת חשיבה ותכנון נכון של כניסתך לעמותה יעלו את סיכויי הצלחתך לטווח הקצר והארוך‪ .‬מובאים‬ ‫לפניך טיפים והמלצות שיסייעו לך בכך‪ .‬אנו מציעים לך לקרוא את רשימת ההמלצות ולפעול ברוחה‪.‬‬ ‫תאם ציפיות עם הממונה עליך‬ ‫שוחחו ביניכם והבהירו את הגדרת התפקיד‪ ,‬את תפיסת התפקיד והנושאים החשובים שיש להתמקד בהם‪.‬‬ ‫הגדירו את גבולות הסמכות שלך‪ ,‬איך אתה נמדד‪ ,‬מהם היעדים המקצועיים והאישיים שלך ומה מצופה‬ ‫ממך‪ .‬נתח עמו את תכונות החוזק והחולשה שבך שיכולים לבוא לידי ביטוי בתפקידך החדש ונסה לרתום‬ ‫את החוזקות למילוי תפקידך בהצלחה‪.‬‬ ‫שוחחו על אופי העבודה במסגרת טיפולית‪-‬חינוכית הכרוכה בעבודת צוות‪ ,‬עבודה בקבוצות עם הורים‪.‬‬ ‫בנה יחד עם הממונה עלייך תוכנית כניסה לתפקיד‬ ‫הגדר את הנושאים שעליך ללמוד‪ ,‬את המשימות שעלייך לבצע ובדוק במי תוכל להיעזר‪.‬‬ ‫בנה לך סדר עדיפויות לקידום המשימות ולוחות זמנים לכל שלב בתהליך הלמידה‪.‬‬ ‫הכר את המסגרת הטיפולית שבה תעבוד‬ ‫ערוך היכרות עם מנהל המסגרת‪ ,‬עם הרכז הטיפולי ועם הצוותים העובדים במסגרת‪ ,‬הן החינוכיים והן‬ ‫הטיפוליים‪ .‬שאילת שאלות תסייע לך ללמוד על העבודה במסגרת‪.‬‬ ‫ערוך היכרות עם נושאי תפקידים נוספים הרלוונטיים לעבודתך‪.‬‬ ‫הכר את תחום הטיפול באוטיזם‬ ‫כל הגורמים המטפלים במסגרות נדרשים להחזיק בידע בתחום האוטיזם‪ ,‬להכיר את רמות התפקוד השונות‬ ‫ולהתעדכן בעבודה הנעשית בתחום‪ .‬כמו כן‪ ,‬נדרש ידע על מהלך ההתפתחות התקינה בגיל הרך‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫למד על הגישה הטיפולית הנהוגה בעמותה ובגן ואת נהלי משרד הבריאות למתן סל בריאותי‬ ‫מקדם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫ערוך היכרות ראשונית עם הילדים המטופלים באמצעות תצפיות בגן בזמן הטיפולים בדיסציפלינות‬ ‫השונות וקריאת התיקים הרפואיים שלהם‪ .‬חשוב להיפגש עם הורי הילדים ולקבל מידע על‬ ‫הילדים מהמטפלים הוותיקים ומהצוות החינוכי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫השתתף בימי למידה שהעמותה עורכת לאורך השנה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫מומלץ להרחיב את הידע המקצועי בתחום האוטיזם באמצעות קריאת ספרות רלוונטית והשתתפות‬ ‫בקבוצות הדרכה סקטוריאליות‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫הקפד על רישום ודיווח‬ ‫העמותה מנהלת את הרשומה הרפואית של הילדים במערכת ממוחשבת (‪ .(salesforce‬עם קליטתך נשלח‬ ‫אליך מדריך כניסה למערכת של התיק הרפואי‪ .‬בשבוע הראשון לעבודה ישלח אליך מייל ממערכת‬ ‫‪ salesforce‬המבקש לאפס סיסמה ‪ -‬זוהי בקשה להתחברות ראשונית למערכת והגדרה ראשונית של‬ ‫הסיסמה‪ .‬יש ללחוץ על הקישור ולפעול עפ"י ההנחיות המופיעות בקובץ המצורף על מנת שניתן יהיה‬ ‫לעדכן את התיק הרפואי של הילד‪.‬‬ ‫נהל תיעוד שוטף של הטיפולים בהתאם לנוהלי הרישום במערכת התיק הרפואי‪ .‬עליך להתחיל בכך מיד‬ ‫עם כניסתך לתפקיד‪ ,‬שכן רישום מסודר הוא כלי מעקב יעיל שיקל עליך בעריכת דוחות הטיפול להם‬ ‫תידרש בהמשך‪.‬‬ ‫השתתף בישיבות צוות‬ ‫העבודה במסגרת הטיפולית היא עבודת צוות אינטגרטיבית הכוללת צוות פרא‪-‬רפואי רב‪-‬מקצועי וצוות‬ ‫חינוכי‪ .‬הישיבות נועדו לגיבוש הבנות משותפות על הילדים‪ ,‬לתיאום ועדכון תכניות הטיפול וללימוד של‬ ‫סוגיות ונושאים מקצועיים הקשורים לעבודה הטיפולית בילדים בתוך המסגרת‪ .‬על כן‪ ,‬ישיבות הצוות הן‬ ‫כר פורה להיכרות ולמידה‪.‬‬ ‫הובל תחום טיפול בתוך המסגרת‬ ‫מלבד הטיפול הפרטני בילדים ישנה חשיבות רבה להובלת תחום טיפולי בגן‪ .‬הובלת תחום כוללת‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫קיום קבוצות טיפוליות‬

‫‪‬‬

‫תיווך לילדים בחיי היום יום במסגרת‬

‫‪‬‬

‫הדרכת צוות חינוכי ומודלינג בעבודה עם הילדים בחלל הגן‬

‫הסדר עניינים אדמיניסטרטיביים‬ ‫על מנת להבטיח את קבלת תנאייך הסוציאליים במלואם וקבלת שכר עבודה תקין דאג להסדרת העניינים‬ ‫האדמיניסטרטיביים סמוך להתחלת עבודתך‪ .‬חתום על חוזה העסקה‪ ,‬הסדר את הביטוח הפנסיוני‪ ,‬ברר‬ ‫כיצד מדווחים נוכחות וכו'‪ .‬רכזות משאבי אנוש בעמותה ישמחו לתת לך מענה בנושאים אלו‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫רשימת ספרות מומלצת לקריאה בתחום התפתחות הילד ואוטיזם‬ ‫ספרים בתחום התפתחות הילד‬ ‫אלכסנדרוביץ מ‪.‬ק ואלכסנדרוביץ ב (‪ ,) 1994‬גיבוש האישיות בגיל הרך‪ .‬הוצאת פפירוס‪.‬‬ ‫וויניקוט‪ ,‬ד‪.‬ו (‪ ,)2007‬משחק ומציאות‪ .‬הוצאת עם עובד‪.‬‬ ‫סטרן דניאל (‪ ,)1990‬יומנו של תינוק‪ .‬הוצאת מודן‪.‬‬ ‫סטרן דניאל (‪ ,)1985‬עולמם הבינאישי של תינוקות‪ .‬הוצאת מודן‪.‬‬ ‫קרן מירי הופ דורית וטיאנו סם (‪ ,)2013‬זה לא יעבור עם הזמן? הוצאת מודן‬ ‫סולן רוני (‪ )2007‬חידת הילדות‪ .‬הוצאת מודן‪.‬‬ ‫ספרים בתחום האוטיזם וטיפול בילדים עם אוטיזם‬ ‫אלברז אן (‪ ,)1992‬נוכחות חיה‪ .‬הוצאת תולעת ספרים‪.‬‬ ‫גרינשפן סטנלי ווידר סרינה (תשס"ד)‪ ,‬ילדים עם צרכים מיוחדים‪ .‬הוצאת הקוראים‪.‬‬ ‫גרינשפן סטנלי ווידר סרינה (‪ ,)2008‬טיפול באוטיזם‪ .‬הוצאת אמציה‪.‬‬ ‫ויליאמס דונה (‪ ,)1996‬אף אחד בשום מקום‪ .‬ספרי חמד‪.‬‬ ‫טסטין פרנסיס (‪ ,)1994‬מצבים אוטיסטים אצל ילדים‪ .‬הוצאת מודן‪.‬‬ ‫טסטין פרנסיס (‪ ,)2008‬מחסומים אוטיסטים במטופלים נוירוטיים‪ .‬פרקים ‪ 3-7‬והאפילוג‪ .‬הוצאת תולעת‬ ‫ספרים‪.‬‬ ‫לוינגר סוזן (‪ ,)2007‬קישורים ‪ -‬טיפול בילדים עם בעיות תקשורת בגישות אינטראקטיביות‪ .‬הוצאת אח‪.‬‬ ‫לוינגר סוזן וקליין פנינה (‪ ,)2002‬הכושר לקשר‪ .‬הוצאת אח‪.‬‬ ‫פולק תמי (‪ ,)2014‬אני לא זז אל תזוזי‪ .‬הוצאת אסיה‪.‬‬ ‫פרית' אוטה (‪ ,)1997‬אוטיזם פשר החידה‪ .‬ספריית פועלים‪.‬‬ ‫‪DSMV‬‬ ‫פרופ' אסתר דרומי (‪ ,)2018‬אוטיזם מסע להבנת הרצף‪ .‬הוצאת ספרי ניב‬ ‫דאן וויני (‪ ,)2010‬לחיות דרך החושים‪ .‬הוצאת אח‬ ‫בוגדשינה אולגה (‪ ,)2011‬סוגיות של תפיסה חושית באוטיזם ובתסמונת אספרגר‪ .‬הוצאת אח‬ ‫ספרים בנו שא חווית ההורות ועבודה עם הורים‬ ‫דיסטל אטבריאן גלית (‪ ,)2009‬ואם היו אומרים לך‪ .‬הוצאת זמורה ביתן‪.‬‬ ‫כהן אסתר (‪ ,)2007‬חווית ההורות‪ .‬הוצאת אח‪.‬‬ ‫לפיד ליהיא (‪ ,) 2008‬אשת חיל‪ .‬הוצאת כנרת זמורה ביתן‪.‬‬ ‫מוריס קתרין (‪ ,)2000‬השמיעי קולך‪ .‬ספרית פועלים‪.‬‬ ‫מישורי עדנה (‪ ,) 2014‬מסע החיים עם אוטיזם ‪ -‬סיפור חייהם של הורים‪ .‬הוצאת מכון מופת‪.‬‬ ‫ר‪ .‬פלינג (‪ ,) 2008‬לאכול ארטישוק‪ :‬תסמונת אספרגר מנקודת הראות של אם‪ .‬הוצאת אח‬ ‫ספרים בנושא החוויה האישית‬ ‫וויליאמס דונה (‪ ,) 1996‬אף אחד בשום מקום‪ .‬הוצאת משכל (ידיעות ספרים)‬ ‫פרינס‪ -‬יוזן דון (‪ ,)2006‬שירת הגורילות‪ .‬הוצאת דביר‬

‫‪37‬‬

‫אנשי קשר רלוונטיים במטה העמותה‬ ‫טלפון העמותה‪03-5730130 :‬‬

‫פקס העמותה‪03-5739642 :‬‬

‫משאבי אנוש‪:‬‬ ‫שם‬

‫תפקיד‬

‫מספר טלפון‬

‫כתובת מייל‬

‫אדלשטיין‪-‬מעלם טלי‬

‫מנהלת משאבי אנוש‬ ‫ופיתוח ארגוני‬

‫שלוחה ‪ 3‬ואז שלוחה ‪1‬‬ ‫‪052-6099160‬‬

‫‪talie@trac.org.il‬‬

‫עזר‪-‬בלאו יפעת‬

‫רכזת משאבי אנוש‬ ‫ופיתוח ארגוני‬

‫שלוחה ‪ 3‬ואז שלוחה ‪6‬‬ ‫פקס‪1533-7196328 :‬‬

‫‪yifateb@trac.org.il‬‬

‫פרסה הילה‬

‫קרייז‪-‬פור דפי‬ ‫מ"מ שני יהודית‬

‫ולדמן ביגל הדר‬

‫בוק בוגין לי‬ ‫מ"מ ראובני נבון‬ ‫מיטל‬

‫מזרחי ליטל‬

‫רכזת משאבי אנוש‬ ‫של יחידות‪:‬‬ ‫מערך מקדם‪ ,‬שרון‬ ‫רכזת משאבי אנוש של‬ ‫יחידות‪:‬‬ ‫רחובות‪ ,‬מרכז טיפולי‬ ‫רחובות‪ ,‬אשדוד‪ ,‬אשקלון‪,‬‬ ‫באר שבע ואילת‬ ‫רכזת משאבי אנוש של‬ ‫יחידות‪:‬‬ ‫צפון‪ ,‬צפון השרון‪ ,‬קריות‬ ‫רכזת משאבי אנוש‬ ‫של יחידות‪:‬‬ ‫רמת חן‪-‬תל אביב‪ ,‬ר"ג‬ ‫ומעונות ת"א‪ ,‬בת ים‪,‬‬ ‫חולון‬ ‫רכזת משאבי אנוש‬ ‫של יחידות‪:‬‬ ‫נתניה‪ ,‬מרכז‪ ,‬דן‪,‬‬ ‫ראשל"צ‪ ,‬מעונות‬ ‫ראשל"צ‬

‫חסון ניצה‬ ‫בר קארין‬

‫רכזות גיוס‬

‫שלוחה ‪ 3‬ואז שלוחה ‪2‬‬ ‫פקס‪1533-7196303 :‬‬

‫‪hilap@trac.org.il‬‬

‫שלוחה ‪ 3‬ואז שלוחה ‪5‬‬

‫‪daphyk@trac.org.il‬‬ ‫‪yudit.shani@trac.org.il‬‬

‫שלוחה ‪ 3‬ואז שלוחה ‪3‬‬

‫‪hadarw@trac org.il‬‬

‫שלוחה ‪ 3‬ואז שלוחה ‪4‬‬ ‫פקס‪1533-7196308 :‬‬

‫‪leeb@trac.org.il‬‬ ‫‪meitalinav1287@trac.org.il‬‬

‫שלוחה ‪3‬‬

‫‪litalm@trac.org.il‬‬

‫שלוחה ‪ 3‬ואז שלוחה ‪8‬‬ ‫או ישיר ‪03-7196319‬‬

‫‪nitza.hason@trac.org.il‬‬ ‫‪karinb@trac.org.il‬‬

‫שכר והנהלת חשבונות‪:‬‬ ‫שם‬

‫תפקיד‬

‫בוז'יקובסקי יהודית‬

‫חשבת שכר‬

‫שלוחה ‪ 1‬ואז שלוחה ‪1‬‬

‫אריאלי אורית‬

‫חשבת שכר‬

‫שלוחה ‪ 1‬ואז שלוחה ‪2‬‬

‫‪orita@trac.org.il‬‬

‫ויניצקי דינה‬

‫מנהלת חשבונות‬

‫שלוחה ‪ 1‬ואז שלוחה ‪3‬‬

‫‪dinavi@trac.org.il‬‬

‫‪38‬‬

‫מספר טלפון‬

‫כתובת מייל‬ ‫‪judit@trac.org.il‬‬

‫אדמיניסטרציה‪ ,‬תפעול ומחשוב‪:‬‬ ‫שם‬

‫תפקיד‬

‫מספר טלפון‬

‫כתובת מייל‬

‫ארצי גל‬

‫רכזת אדמיניסטרטיבית‬

‫שלוחה ‪ 6‬ואז שלוחה ‪1‬‬

‫‪acrisk@childrenatrisk.org.il‬‬

‫עמוס אורלי‬

‫מנהלת תפעול ורכש‬

‫שלוחה ‪ 7‬ואז שלוחה ‪1‬‬

‫‪orlya@trac.org.il‬‬

‫איוונוב עינב‬

‫מנהלת מערכת התיק‬ ‫הרפואי הממוחשב‬

‫שלוחה ‪ 5‬ואז ‪2‬‬

‫‪einavi@trac.org.il‬‬

‫רוזנווסר חנוך‬

‫תמיכת מחשבים‬

‫שלוחה ‪ 7‬ואז שלוחה ‪2‬‬ ‫‪052-6703301/3‬‬

‫‪it@trac.org.il‬‬

‫אלוני גלית‬

‫אחראית השתלמויות‬

‫שלוחה ‪ 4‬ואז שלוחה ‪6‬‬

‫‪galita@trac.org.il‬‬

‫מנהלות סקטור‪:‬‬ ‫שם‬

‫תפקיד‬

‫מספר טלפון‬

‫כתובת מייל‬

‫הראל יעל‬

‫מנהלת סקטור‬ ‫פיזיותרפיה‬

‫‪054-2490513‬‬

‫‪yaelhrl@trac.org.il‬‬

‫גור פזית‬

‫מנהלת סקטור‬ ‫קלינאות תקשורת‬

‫‪052-4533935‬‬

‫‪pazitgur@trac.org.il‬‬

‫אמיר‪-‬אסף ענת‬

‫מנהלת סקטור ריפוי‬ ‫בעיסוק‬

‫‪052-3859840‬‬

‫‪modianat@gmail.com‬‬

‫גדיש מירי‬

‫מנהלת סקטור‬ ‫מטפלים באמנויות‬

‫‪052-2778255‬‬

‫‪mirigadish@trac.org.il‬‬

‫בינט אביבה‬

‫מנהלת סקטור ניתוח‬ ‫התנהגות‬

‫‪054-7827044‬‬

‫‪aviva.binet@gmail.com‬‬

‫‪054-6809505‬‬

‫‪yonit.shulman10@gmail.com‬‬

‫שולמן יונית‬

‫מנהלת סקטור‬ ‫פסיכולוגיה‬

‫טישל דפנה‬

‫מנהלת סקטור עבודה‬ ‫סוציאלית‬

‫‪052-8203821‬‬

‫‪39‬‬

‫‪dafnatishel@gmail.com‬‬

‫חוק זכויות החולה ‪ -‬סודיות רפואית‪ ,‬רשומה רפואית ומידע רפואי‬ ‫העמותה לילדים בסיכון הינה גוף מקצועי העוסק בהענקת "טיפול רפואי" כהגדרתו בחוק זכויות החולה‬ ‫תשנ"ו‪( 1996-‬להלן‪"-‬החוק ")‪ .‬מטרת החוק הינה לקבוע את זכויות האדם המקבל טיפול רפואי ולהגן על‬ ‫כבודו ועל פרטיותו‪.‬‬ ‫כללי‬ ‫הורים הינם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדם‪ .‬בבוא המטפל להעניק טיפול לילד‪ ,‬עליו להתייחס הן לילד‬ ‫והן להוריו כאל מטופלים‪ ,‬ולהעניק להם יחס אנושי‪ ,‬מקצועי ואיכותי‪ ,‬תוך שמירה על כבודתם ופרטיותם‬ ‫בכל שלבי הטיפול‪ .‬בכלל זה‪ ,‬זכאים הילד והוריו למידע (בדרך המובנת למי שהמידע מיועד לו)‪ ,‬בדבר‬ ‫זהותו ותפקידו של כל אדם המטפל בהם‪ .‬כמו כן‪ ,‬על המטפלים לוודא כי הטיפול ניתן לאחר שניתנה‬ ‫הסכמה מדעת לטיפול (בכתב ובחתימת שני ההורים)‪ .‬הסכמה מדעת מתקבלת בדרך כלל‪ ,‬בכניסת הילד‬ ‫למסגרת העמותה‪ ,‬באופן גורף לכלל הטיפולים‪ ,‬כאשר ההורים מקבלים הסבר מקיף אודות הסל הטיפולי‬ ‫ותוכנית הטיפול של ילדם‪.‬‬ ‫עבודת הצוות הטיפולי בעמותה מלווה בשיתוף פעולה מתמיד בין המטפלים ועם הצוות החינוכי בתוך‬ ‫המסגרת בה מצוי הילד‪ .‬חשוב לקחת בחשבון גם‪ ,‬כי המטופל זכאי‪ ,‬לפי בקשתו‪ ,‬לשיתוף פעולה של‬ ‫מטפלים ומוסדות נוספים‪ ,‬הקשורים לטיפול בו‪ ,‬לשם הבטחת ההמשך הנאות של הטיפול‪ .‬בהקשר זה‪,‬‬ ‫חשוב לפעול לפי הנהלים להלן‪.‬‬ ‫סודיות רפואית‬ ‫הסודיות הרפואית שייכת למסגרת כללית יותר של סודיות מקצועית‪ .‬כללים רפואיים‪-‬אתיים מדגישים מאוד‬ ‫את נושא הסודיות הרפואית כאחד הסעיפים הבולטים בשמירת המוסריות הרפואית‪.‬‬ ‫חוק זכויות החולה קובע את הזכות לשמירה על סודיות רפואית של מטופל‪ .‬בהתאם לחוק‪ ,‬מטפל מחויב‬ ‫לשמור בסוד כל מידע הנוגע למטופל שהגיע אליו במסגרת עבודתו ומילוי תפקידו‪ ,‬למעט במקרים‬ ‫המפורטים לגבי מסירת מידע רפואי לגורם אחר‪ .‬ביחס לטיפול בנפגעי נפש‪ ,‬חובת הסודיות רחבה יותר‪.‬‬ ‫מטרת חוק זה היא להגן על פרטיותו של כל אדם ‪ ,‬שמידע אודותיו הגיע תוך כדי הטיפול‪ ,‬ולא רק על‬ ‫פרטיות המטופל‪.‬‬ ‫גילוי המידע הרפואי יתאפשר רק בתנאים ובדרכים הספציפיים המוגדרים על‪-‬פי חוק‪ .‬חשוב לסייג ולציין‪,‬‬ ‫כי גילוי המידע צריך שייעשה תוך שיקול דעת ובהתאם לנהלים להלן‪ .‬הוראות החוק הינן כלליות ויש צורך‬ ‫לבחון כל מקרה לגופו‪ ,‬תוך התייעצות עם מנהלת היחידה‪.‬‬ ‫מהו אופן גילוי המידע ואיזה תוכן יועבר?‬ ‫חשוב להבין מדוע מבקש המטופל מידע רפואי לגביו‪ .‬במידה ומדובר בצורך להעביר מידע לגורם מטפל‬ ‫אחר‪ ,‬יש לעשות זאת מול הגורם המטפל ולא באמצעות המטופל‪ .‬במצב שבו המטופל מבקש לממש זכותו‬ ‫ולקבל לידיו מידע רפואי לגבי עצמו‪ ,‬רשאי המטפל למסור למטופל מידע רפואי בתחום עיסוקו בלבד‪,‬‬ ‫ובתיאום עם מנהלת היחידה‪ .‬אם המידע עלול לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל‬ ‫או לסכן את חייו‪ ,‬רשאי המט פל‪ ,‬בתיאום עם מנהלת היחידה‪ ,‬להחליט שלא למסור למטופל מידע רפואי‬ ‫מלא או חלקי המתייחס אליו‪ .‬מסירת רשומה רפואית תבוצע עפ"י נוהל מסירת מידע רפואי והעתק רשומה‬ ‫רפואית‪.‬‬ ‫התנהלות מול הורים פרודים‬ ‫על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות‪ ,‬התשכ"ב‪( 1962-‬להלן‪" :‬חוק הכשרות המשפטית")‪ ,‬שני‬ ‫ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים‪ ,‬והם מחויבים וזכאים לדאוג לצורכיהם‪ .‬גם‬

‫‪40‬‬

‫כאשר הילד גדל אצל הורה אחד אין הדבר מפחית מחובותיהם ומזכויותיהם של שני ההורים‪ ,‬למעט במקרה‬ ‫של החלטה שיפוטית המורה אחרת‪ .‬לאור זאת‪ ,‬לכל העברת מידע‪ ,‬החל מהסכמה לקבלת טיפול ועד‬ ‫להעברת מידע רפואי לגורמים נוספים‪ ,‬על הצוות הטיפולי להתנהל מול שני ההורים (במידה ויש)‪ ,‬ולדאוג‬ ‫לחתימת שניהם על הטפסים‪.‬‬ ‫לעולם אין לתת מסמך או אישור לבקשת אחד ההורים (סיכום טיפול‪ ,‬עותק של התיק הרפואי‪ ,‬מכתב‬ ‫לוועדת השמה‪ ,‬אישור לביטוח לאומי‪ ,‬ק ופ"ח‪ ,‬המלצה לטיפולים נוספים וכד')‪ ,‬ללא ידיעתו של ההורה‬ ‫השני‪.‬‬ ‫לא ניתן למסור מידע לגורם שאינו האפוטרופוס החוקי של הילד (בן משפחה אחר‪ ,‬בן‪/‬בת זוג של אחד‬ ‫ההורים‪ ,‬סבים‪ ,‬דודים וכד')‪ ,‬ללא הסכמה בכתב של שני ההורים וחתימת שניהם על טופס ויתור סודיות‬ ‫ספציפי (ראה נוהל מסירת מידע רפואי והעתק רשומה רפואית)‪.‬‬ ‫במצב שבו הורה אחד הסכים וההורה השני לא הגיב‪ ,‬לאחר שנשלח אליו מידע ואף ניתן לו זמן סביר‬ ‫לעשות כן – ניתן להניח שהוא מסכים לעניין‪ .‬במצב שבו קיימת מחלוקת בין ההורים לעניין ההסכמה‪ ,‬יש‬ ‫לערב את מנהלת היחידה ולפעול בהתאם להוראות והנחיות ספציפיות (להרחבה ראה חוזר מנכ"ל משרד‬ ‫החינוך בנושא "הקשר בין מוסדות החינוך ובין הורים פרודים או גרושים" וחוזר מנכ"ל משרד הבריאות‬ ‫בנושא "מיסוד הקשר בין הורים לבין מערכת הבריאות ביחס לילדיהם")‪.‬‬ ‫במקרה של אם יחידנית (לא ידוע מי האבא)‪ ,‬או כאשר האבא ניתק קשר עם האם ועם הילד (למשל עזב‬ ‫למדינה אחרת ולא ניתן להשיג אותו – נתונים שיש לאמת למשל מול גורמי החינוך או באמצעות מסמכים)‪,‬‬ ‫ניתן להסתפק בהסכמת האם בלבד‪ ,‬לקבלת הטיפול עבור הילד‪ ,‬וזאת כנגד חתימה על הצהרה בכתב‬ ‫על נסיבות אלה (קיים טופס המיועד למצבים אלה)‪.‬‬ ‫רשומה רפואית‬ ‫חובה להבטיח כי הרשומה הרפואית תישמר ולא תגיע לידי מי שאינו מורשה או אינו צריך לדעת את תכנה‪.‬‬ ‫אין למסור את הרשומה הרפואית או כל חלק ממנה‪ ,‬או מטרות הטיפול בו אלא בהסכמת הורי המטופל‬ ‫לכך בכתב (או אפוטרופוס אחר)‪ ,‬אלא אם נקבע אחרת עפ"י דין‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש להקפיד על מסמכים רפואיים‬ ‫ואישיים בנעילה כפולה (ארון נעול בחדר הניתן לנעילה) הנגיש למורשים בלבד‪.‬‬ ‫דוחות וכיתובים רפואיים יש לשמור בקבצים מוגנים באמצעות סיסמאות‪ .‬למידע נוסף יש לפנות לרכז‬ ‫הטיפולי בגן‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫תקנון למניעת הטרדה מינית‬

‫‪42‬‬