Data Loading...
שורשים חינוך Flipbook PDF
שורשים חינוך
113 Views
24 Downloads
FLIP PDF 1.67MB
פסקול השורשים של :אופיר אביעד כיתה :ז'2 בית ספר :שז'ר עיר כפר סבא
שורשים חינוך מגיש :אופיר משה אביעד
תעודת זהות שלי :שם ,תאריך לידה ,מקום הלידה ,משקל בלידה
• נולדתי ב 30\10\2008בשעה עשר בלילה. • נולדתי בבית חולים איכילוב בתל אביב. • המשקל שנולדתי הוא 4קילו.
• נקודות החוזק שלי הם ביטחון אני יכול לדבר מול 500אנשים לא לפחד למלמל ואני רואה את זה כדבר טוב. • עוד נקודת חוזק אני לא מפחד להצליח ועם אני עושה משהו אני עושה אותו עד הסוף. • אבל נקודות החולשה שלי זה שאני פוחד להיכשל שזה מקשה עליי בהרבה דברים למשל ביסודי הייתי ילד שלא לומד למבחנים למה כי ידעתי שאני עומד להיכשל אז מראש מנעתי את זה אבל עכשיו בחטיבה אני מרגיש שהתגברתי קצת על הפחד הזה ויש עוד לאן להשתפר אבל בינתיים אני בדרך הטובה.
נקודות החוזק שלי ,נקודות החולשה שלי.
תחומי התעניינות שלי ,תחביבים.
אני אוהב הרבה דברים אבל התחביב שלי עכשיו הוא לשחק כדורסל ,אני משחק כל יום עם החברים שלי מהשכונה אחר הצהריים אני אוהב את זה בגלל שזה משחרר אני משחק מכיתה ג אני משחק בערך חמש שעות כל יום היום בתקופת הקורונה משחקים יותר שלא יהיה משעמם ואני מאוד נהנה לשחק .אני גם מאוד אוהב לבשל אני מבשל הרבה עם אבא שלי ולעצמי ואני מאוד נהנה מזה.
שקרא לא מזמן משהו כמו שנה,
היה שההורים שלי התגרשו אני זוכר שהייתי עצוב מאוד ההורים שלי נפרדו 3פעמים אני זוכר שאחות שלי הקטנה שאלה אותם למה הם מתגרשים ואמא שלי אמרה בגלל שאנחנו מאוד כועסים אחד על השני על השני ושהם נפרדים זה היה אחד הרגעים הקשים בחיים שלי .אבל לאט לאט זה הסתדר .ואבא שלי עבר דירה והתחתן ונולד ילד חדש והכל הרבה יותר טוב. הדמות שאני מעריץ זה אבא שלי כי הוא דואג לשני משפחות לגמרי לבדו והלוואי שאני ידע לעבוד לפרנס ככה.
אירועים מרכזיים בחיי /דמויות שהשאירו עליי את רישומן.
סיפורים שונים במשפחה עליי.
• כולם אומרים שהייתי קטן הייתי התינוק הכי חמוד שיש.
• אבא שלי אומר עליי שאני גדול וחמוץ לא מתוק. • אמא אומרת עליי שאני ילד חכם. • סבתא שלי אומרת עליי שאני מתוק כמו סוכריית דבש. • וסבא שלי אומר שאני ילד מלוח. • האחים שלי אומרים שאני מציק. • ואני אומר על עצמי שאני הכח ביחד הכל מהכל.
החבר הכי טוב שלי
החבר הכי טוב שלי הוא בכיתה ואני רוצה שהוא ידע שאני חולה עליו והוא יודע שזה הוא הכרנו בכדורסל בכיתה ג ד היינו כמעט כל יום ביחד במגרש והיום אנחנו יותר לומדים ביחד ובבית ספר אנחנו ביחד כל הזמן ואני מקשיב לו והוא מקשיב לי וזה הכי כיף שיש לך את החבר הכי טוב ואני בטוח ב 100אחוז שזה הוא
תיאור של חפץ שליווה אותי בילדות .חשיבותו בעיני ,וכיצד אני רואה אותו היום.
• אלבום תמונות של ההורים שלי משהייתי קטן ועד היום כל פעם שאני עצוב הייתי מסתכל על האלבום והייתי נזכר בחוויות שהם עברו וזה תמיד עורר לי את המצב רוח
"אלו האחים שלי"
• לאח שלי קוראים עידן אביעד הוא בן 9הוא תלמיד בכיתה ג' בבית ספר ברנר בכפר סבא. • התמונה הזאת מסמלת את האהבה שלי ושל אחי זה היה בקיץ של 2018בקניון ערים ושיחקנו שם והתצלמנו והיה כיף מאוד.
"אלו האחים שלי" • אחותי שירה אביעד תלמידה בכיתה ב' בבית ספר ברנר בכפר סבא בת .7 • התמונה הזאת מסמלת את החברות שלי ושל אחותי שיחקנו באותו יום שעתיים ביחד ומאוד נהנינו זה היה בקיץ 2018ובסוף התצלמנו ויש לנו מזכרת מהרגע הזה ואני זוכר שחיכנו במיוחד לתמונות והיה לי כיף מאוד באותו יום
שורשים מכתב. אני בעוד 20שנה היקר, אנחנו עכשיו בסגר שלישי בגלל הקורונה הווירוס שמשגע את העולם ומאוד משעמם לנו בבית בלשון המעטה. עוד לא הייתי בחטיבה יותר מחודש רצוף ואני ממש רוצה שיגמר כל העניין הזה של הקורונה כי זה ממש מעצבן .בינתיים אני כותב את עבודת השורשים שזה ארוך ומעיק ,אבל מסתדרים .מבחינת לימודים זה הרבה יותר קשה כי אני בקושי מבין את זה כשאנחנו בבית הספר אז בזום אני אבוד לגמרי .מבחינת קשרים חברתיים אני עוד מסתדר אבל עדין קשה ,החבר הכי טוב שלי אני מדבר אתו רק שאנחנו בבית ספר אז זה קצת מאתגר ,ועוד לא הצלחתי להכיר אף אחד כמעט מהילדים מהכיתה החדשה שלי. האירוע הכי מיוחד שקרה לי בשנת 2020הוא שנולד לי אח חדש שקוראים לו ראם זה היה אירוע מאוד מרגש שאני אזכור אותו לתמיד שראיתי אותו בפעם הראשונה הוא היה מאוד מכוער אבל עם הזמן הוא נהיה חתיך ואני מאוד אוהב אותו שהודיעו לי שהוא נולד הייתי בבריכה ואמרתי לאבא שלי שהודיע לי באותו הזמן ''כל הכבוד ביי'' למה כי הייתי בבריכה. המסר שהייתי רוצה להעביר לעצמי בעוד 20שנה הוא אם אני אהיה אבא בעוד 20שנה אני מבקש שאני אריץ את הבן שלי 30קילומטר באופניים ושיסבול בדיוק כמו שקרה לי. היעדים שאני מציב לעצמי הם להתחתן ,להקים בית ,ושהיה לי כסף ,ולקנות לאמא שלי בית. המציאות שתהיה בעתיד היא שאף בן אדם לא יצטרך לקום מהספה מכיוון שיהיו רובוטים. •
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
להתראות ותודה שקראת אופיר אביעד
•
•
•
ראיון עם אמא סיון היחסים שהיו לי עם ההורים שלי היו מאוד הטובים הדיבר השישי היה מאוד חזק אצלנו בבית כיבוד אב ואם לא הייתי רבה עם ההורים שלי והייתי ילדה מאוד ממושמעת וכל מה שחלמנו קיבלנו ביום. היחסים שלי עם המורים היו פחות טובים היו מורים שאהבתי ופחות המורים שהכי אהבו אותי ואהבה הייתה הדדית המורה לאומנות והמורה להיסטוריה. החוויה בבית ספר היסודי לא הייתה כל כך טובה לי היה מאוד קשה לימודית וחברתית הייתי ילדה שמנה וגבוהה הכי גבוה בכיתה וזה היה מקשה עליי חברתית הייתה הייתה לי חברה אחת טובה שאני זוכרת עד שעברתי לבית ספר אחר בכיתה ד' בבית ספר החדש הסתדרתי יותר מבחינה לימודית ומבחינה חברתית הרבה יותר חברות ולמדתי שם הרבה יותר בכיף המקצוע האהוב עליי הוא אומנות בגלל שאני מאוד יצירתית ועד היום אני אוהבת לצייר וליצור המקצוע שהכי פחות אהבתי זה מתמטיקה עדינות של המספרים פשוט לא הסתדרו לי בראש והיה לי מאוד קשה ללמוד. בתקופת מלחמת המפרץ לא הלכה לא הלכתי לבית ספר וכשהייתה אזעקה היינו יורדים למקלט עם השיחות אבכ שלא היינו בבית ספר אז פשוט לא למדנו כי לא הייתה טכנולוגיה כאילו שיש היום כמו טלפונים ומחשבים. בשעות הפנויות שהיו לי שיחקתי עם האחים שלי היינו רואים טלוויזיה ומשחקים במחשב במשחקים כמו פאקמן הייתי מציירת הרבה בונבונה פאזלים והייתי הולכת עם אבא שלי לעבודה אחר הצהריים כדי לראות איך הוא עובד ככה הייתי מעבירה את שעות הפנאי הייתי קוראת המון ספרים כדי להעביר את הזמן הספר שאני הכי זוכרת היה ''ארבע אימהות'' היינו חבורה של שלוש בנות שהיינו יוצאות הרבה הולכות לקניון ישנות אחת אצל השנייה מדברות בטלפון ואל היו חברות שלי ואלה היו חברות שלי.
ראיון עם אבא בן אביעד אבא שלי כמו כל ילד מתבגר ומרדן היה משחק תופסת עם ההורים שלו כל מה שקשור לבית ספר .הם היו הולכים הרבה לטיולים של החברה להגנת הטבע בשבתות והוא היה משחק כדורסל עם סבא שלי (אבא שלו) וסבא שלי היה אומר שהוא כמו תמנון עם שמונה ידיים בגלל שהוא היה מגיע לכל כדור והיה מנצח .שאבא שלי התבגר הוא היה הולך לעבוד עם סבא שלי בגז .אבא שלי מסכם את הילדות שלו כילדות מופלאה ונפלאה. חווית בית הספר של אבא שלי הייתה מופלאה המקצועה האהוב עליו היה מתמטיקה ואנגלית הוא היה אוהב ללכת לבית הספר רק ביום שבת המקצוע הכי פחות אהוב על אבא שלי הוא שיעור באזרחות עם המנהל של הבית ספר בגלל הסכמים כלאה ואחרים. יום אחד אבא שלי קנה צפצפה (זמבורה) והלך להבהיל תלמידים בבית ספר ואז הוא ראה מורה פוטנציאלי למתיחה של השמחות זה נגמר בזה שהמנהל לקח אותו ולקח לו את הזמבורה ושלח אותו לכתוב מכתב התנצלות לפני המורה שנבהל מהמתיחה .מעבר לזה אבא היה מכבד את המורים ,והיה אוהב לעשות להם מעשי קונדס .וככה היה היחסים של אבא שלי היו עם המורים. במלחמת המפרץ בשנת 1991אבי היה בן 11בכיתה ה' והם היו שבוע שבועיים בבית ולא למדו ולאחר מכן השלימו את חומר של כל השבוע שבועיים אנחנו פה מתמודדים עם מצב שעוד מעט שנה מערכת החינוך מושבתת מה ההשוואה פה? אבא שלי היה מעביר את שעות הפנאי בכך שהוא היה משחק כדורסל נוסע ברולרבליידס ובאופניים הוא היה מדריך נוער בגיל 16קורס מדצים בעירית כפר סבא והוא היה עובד בכל האירועים של העיריה ומקבל על זה כסף וככה אבא של היה מעביר את שעות הפנאי, תמיד מוצא מה לעשות מחוץ לבית. אבא היה אוהב לקרוא ספרים בגלל שלא היה הרבה טלוויזיה וטלפון אז הוא היה קורא הרבה למשל : תרנגול כפרות של אלי עמיר. המוח של יצחק דרורי. מלאך או שטן של שרה אנג'ל. ואל אישך תשוקתך נעמי רגן. החברים שלי היו יניב לוי ,דותן אל נתן .הם היו משחקים כדורסל ביחד ,נוסעים על אופניים ,ואוספים קרשים ללג בעומר .עד היום בקשר בטלפון ובפייסבוק עם שניהם היינו חברים מאוד טובים וגם היום.
הפסקול המוזיקלי של משפחת אביעד. הפסקול המוזיקלי האישי שלי: השיר הראשון שהשמיע לי שהייתי קטן הוא לשפן יש בית היו שרים לי אותו בעיקר בבית ובתא שלי לימדה את אמא שלי והם אמרו שאהבתי השיר הזה מסמל עבורי ילדו בית וגזר כילד קטן אהבתי לאכול גזר היום פחות אבל כל פעם שאני שומע את השיר הזה אני נזכר בבית ובגזר. הקטע שמלווה אותי בחיים זה השיר של דויד המלך שבחי ירושלים זה שיר שהיו שומעים בבית סבא רבה שלי ועד היום שומעים אותו אני אוהב את השיר הזה בגלל שהוא מזכיר לי משפחה ואת התנך. אני מאוד אוהב מוזיקה ובכללי את רוב השירים אבל יש כאלה שאני אוהב מאוד במיוחד שירים עם משמעות הינה כמה מהם אני אוהב במיוחד את הלהקה הדג נחש בגלל שהם להקה שמעבירה מסר בשירים שלהם יש להם קצב ממש טוב ושיר האהוב שלי שלהם הוא יום שישי הגיע את הזמר דקלון אני מאוד אוהב יש לו קול יפה שכיף לשמוע ואת השיר שאני הכי אוהב שלו זה צל עץ תמר ואור ירח שיר מאוד יפה שהיו משמעים לי בבית של סבתא שלי והשיר שאני הכי אוהב הוא היום של אהוד באני זה שיר מאוד יפה ששר אותו זמר מאוד טוב וזה ארבעת השירים שאני הכי אוהב לשמוע.
• שאלון משפחתי
• אני מתשאל את אמי • .1ישראל • .2ערבית
• .3בדד של זהור ארגוב • .4הם שמעו מוזיקה אבל לא כל כך • .5הם היו שומעים בעיקר זוהר ארגוב כמסורת ובחגים ובעיקר את השיר הפרח בגני • .6אמא שלי אוהבת את כל סוגי המוזיקה חוץ מרוק ודיכאון • .7הפרח בגני זה היה שיר שהופיע בברית של אח שלה ושהיא שומעת את השיר הזה היא נזכרת בו • .8זה שיר החתונה שלה ושל אבא שלי האחת שלי של ישי לוי ועד הים שהיא שומעת אותו אז היא נזכרת בחתונה • .9השיר שאמא שלי נהגה להשמיע לי כשהייתי ילד הוא רוץ בן סוסי
•
•
• שאלון מספר 2 • אני מתשאל את אבא שלי • .1ישראל • .2עברית • .3יום יבוא של זוהר ארגוב • .4נכחה מאוד אמא שלו הייתה משמיעה לו הרבה מאוד שירים בבית • .5כן שירי דיכאון למשל הפרח בגני
• .6כן בעיקר אוהב מוזיקה מזרחית • .7כן אדון עולם זה שיר שאמא שלי כל יום השמיעה אותו • .8יש שיר שאני תמיד יזכור הוא נוכח בשחרור שלי מהצבא והוא תחתונים וגופיות • .9יהיה בסדר של קפה שחור חזק ושל נצ'ינצ' ואת השיר הזה נהגתי להשמיע לבן הגדול שלי הרבה •
שאלון מספר 3 אני מתשאל את סבא שלי .1פרס .2פרסית .3ושאבתם מים בששון .4נכחה מאוד .5לא .6מזרחי .7כן שבחי ירושלים .8שיר של יום הולדת 70קטונתי מכל החסדים .9כן שבחי ירושלים לבני הבכור • הפלייליסט • https://www.youtube.com/playlist?list=PLhqyUORVXcs74ciQI_BfgqQp_cBmW2aPv
.
ALL About Me My name is Ofir. My middle name is Moses My last name is Aviad . My birthday is in October. I am 12 years old. I live. in Kfar Sava. •
I have one sister and My mom's name is Sivan. My dad's name is Ben. one brother My favorite food My favorite movie Venom. My favorite color is blue. My hobby is basketball is a hamburger.
ראיון עם סבתא לבנה אמא של אמא סבתי לבנה נולדה בישראל ב 1951-בפתח תקווה. היא זוכרת שהיא הייתה גרה בשכונה קטנה בחדר אחד עם ההורים שלה ושלושת האחים שלה. היא דיברה בבית בספרדית ובחוץ עברית המנהגים המיוחדים שהיו להם זה אירוע כזה על האש שהיא יוצאת השבת הם היו עושים אירוע והיו מזמינים חברים ומשפחה. המאכלים שהיו להם זה בורקסים טבית ודגים. לאמא של סבתא שלי קראו שרה היא נולדה בטורקיה ב 1928-ואבא שלה חיים קסוטו נולד בטורקיה בשנת 1924הם היו הורים נוקשים וקשים אבל הם הסתדרנו. השירים והסיפורים שהיא זוכרת זה שירים בטורקית וביוונית. היא זוכרת שהיא הייתה קטנה היא אהבה לשחק עם בנים ,היא הייתה משחקת הרבה סימני דרך קלאס גולות גוגואים. היא למדה בבית ספר ממלכתי דתי ביהוד בשנת .1960 היה ל חבר שקראו לו אברהם הם היו משחקים בשכונה והיו לה עוד שני בנות דודות מצד האמא. היא הכירה את סבא שהוא עבד במפעל לעריגה הוא היה אלוף בזה ושם היא הכירה אותו. הם התחתנו ב 1970באולם שלום בפתח תקווה. היא עבדה כנהגת אוטובוס ובשלנית במתנס. התחביבים שלה הם קלפים ולהיות עם אנשים. כשראיתי אותך לראשונה הייתי מאוד נרגשת הייתי ילד חמוד מאוד ועד היום אתה ילד חמוד מאוד. אני מאחלת לך לבר מצווה שתסכים את כל החום החוכמה שיש לך לדרכים טובות כי אתה יכול להגיע מאוד רחוק אוהב את סבתא. לסבתא יש 7בנים ואמא החמישית בניהם.
ראיון על סבא פואד אבא של אמא. (הראיון לא יהיה מלא כי סבא פואד נפטר) סבא פואד נולד בעיראק בשנת .1941 הם דיברו בבית בעירקית ובחוץ הם דיברו בעברית. הם היו עושים קידוש בכל יום שישי ושבת וחוגגים את חגי ישראל זה היה המנהגים המיוחדים שלהם .המאכלים המיוחדים שלהם היו מרקים היה להם הרבה סוגים של קובה קובה אדום קובה במיה קובה סלק וזה ממש טעים. הוא עלה לארץ שהוא היה בן 10ב 1951מסלול העליה היה באוניית מעפילים לארץ ישראל מעיראק והוא הגיע לפרדס כץ באותה שנה. הורים שלו היו סבא חיו וסבתא נזימה ועוד שישה אחים. הוא לא זוכר כלום במיוחד את השירים והסיפורים שישמיעו לו שהוא היה קטן. הוא למד בבית ספר קטן בפרדס כץ. הוא היה עובד מגיל .14 הוא פגש את סבתא שלי במקום ארגיה והם התחתנו ב 1970הזיכרון המיוחד מהחתונה שלי זה השמחה והיינו מאוד יפים בערב הזה. לסבא יש 7בנים ואמא החמישית בניהם. בשעות הפנאי הייתי אוהב ללכת לים הייתי עובד הרבה שעות. שראיתי אותך לראשונה שמחתי מאוד.
סבתא מרים אביעד אמא של אבא סבתי מרים נולדה ב 1956-בכפר סבא, היא זוכרת שאמא שלה יצאה לעבוד כדי לפרנס את המשפחה משום שסבא שלה חלה וסבתא מצד אבא עסקה בכל מטלות הבית .היא זוכרת שהיא הייתה מלווה אותה לגן הילדים. בבית ,ההורים שלה דיברו איתה בשפה התימנית ואיתם דיברו בעברית מהולה בתימנית .במשך השנים סבתא למדה עברית ודברנו איתה במעורב עברית/תימנית. היא גדלה בבית דתי שבו אבא שלה ואחים שלה נהגו ללכת לבית הכנסת בכל יום בבוקר וביום שישי בערב ובשבת בבוקר ובערב .הם תמיד לבשו ציצית מתחת לחולצה וכשהלכו לבית הכנסת לתפילה הם עטו טלית .כשהאחים הגדולים שלה התחתנו היה נהוג לחגוג את החינה יומיים לפני החתונה ואחרי החתונה היו עורכים סעודות מצווה במשך שבוע ימים. בכל יום שישי סבתא שלה הייתה מכינה את האוכל לכבוד שבת .לערב שבת ,פיתות בטאבון ,מרק תימני,חילבה אורז וירקות במגש גדול .לבוקר בשבת ,קובנה ,עדשים וסלט ירקות גדול .לקינוח בבוקר ,היתה עוגת שמרים של סבתא שמאוד מאוד אהבו .אחרי ארוחת ערב שבת וארוחת הבוקר בשבת היה נהוג לשיר שירי שבת מהמקורות השונים ומהעדות השונות .לארוחת צהרים היה להם חמין שהיה מוכן על פלטת שבת .הסעודה השלישית היתה קלילה שכללה אגוזים ,שקדים ומהאוכל שנשאר משבת .במוצ״ש אבא שלה היה עושה הבדלה בין קודש לחול ומברך על היין ,הבשמים ומאורי האש. ההורים שלה משה ושמעה (שושנה) חדד נולדו בתימן .אמה הייתה תופרת ורוקמת שמלות ומכנסיים לנשים היהודיות .אביה היה חרש ברזל .הוא היה מייצר כלי עבודה כגון גרזנים, פטישים ,מכושים לפי הזמנות שהערבים הזמינו. היו הרבה סיפורים על חיי היומיום שלהם .הוריה גרו בעיירה סדה בתימן .הם זכרו את הערבים שהיו להם קשרי שכנות ומסחר טובים איתם .הם סיפרו על משחקי ילדות ששיחקו לדוגמא עם גוגואים (גלעיני מישמש) ,עם גרעיני תמרים .הם סיפרו גם על מקרים של הצקות מצד ערבים והיו צריכים לשלם דמי חסות (מס גולגולת) לשליט כדי שיגן עליהם .השירים שהיו שרים הם מהדיוואן שהוא ספר השירה של יהדות תימן .היה לנו בבית את הספר הזה מתימן. מהילדות היא זוכרת קשיים כלכליים שבאו לידי ביטוי בזה שלא תמיד היא יכלה לצאת לטיול של בית הספר .לא היה אוכל בשפע והאוכל היה בסיסי ,לחם ,מרגרינה ,ריבה ,אורז ולעיתים גבינה ולבן .לא היה בשר כל יום .מצד שני ,הייתה הסתפקות במועט ושמחה על מה שיש. היא למדה בבי״ס יסודי ממלכתי דתי ״בר-אילן״ ובתיכון ממלכתי דתי ״מורשת״. היא למדה בשפה העברית. חברותיה היו החברות מהשכונה שבה גרו ,גדלו ולמדו בבית הספר. באותם הימים כל המשחקים היו ברחוב בשכונה בקרבת הבית .הם שיחקו קלאס ,שבע אבנים עם כדור ,הקפות ,מחניים ,מחבואים ,חמש אבנים ועוד. הכרתי את סבא בחוג לריקודי עם והזמנתי אותו לרקוד איתי ונהיינו זוג. הם התחתנו ב 1979-באולם אירועים בהוד השרון. היא זוכרת שאת שמלת החתונה היא הזמינה אצל תופרת לפי העיצוב שלה. סבתי עובדת כמדריכת תעסוקה כ 25-שנה בבית אבות סיעודי .בעבר ,והיא עסקה בעבודות מזכירות במקומות שונים. בשעות הפנאי שלה היא אוהבת לשיר והיא חברה במקהלה שבה נפגשים אחת לשבוע לומדים שירים בסגנונות שונים .בנוסף היא אוהבת לטייל בארץ ובעולם ,לבקר במוזיאונים ובתערוכות אומנות שונות. כשהיא ראתה אותי לראשונה ,הלב התרחב ומאוד מאוד שמחתי וליוותה אותך בכל שלב ההתפתחות והגדילה שלך. היא מאחלת לי לשנת המצווה שתגשים את חלומותיך .שתדע להבדיל בין עיקר וטפל ,שתשכיל לעשות הבחירות הנכונות עבורך ושיהיה סיפוק מכל דבר שאתה עושה .שתהיה אדם טוב לסובבים אותך במשפחה ועם האחרים .שתעשה מה שאתה אוהב ותאהב את מה שאתה עושה. בהצלחה בכל ,עם המון אהבה ,נשיקות וחיבוק ענק מסבתא.
עבודת שורשים על סבא ובסבתא שאלון זה על סבא אברהם אבא של אבא. סבא אברהם נולד בישראל ב .1950 הוא זוכר שהם גרו בקפלן, ההורים שלו באו מפרס ולכן הם דיברו בפרסית. הוא לא זוכר מנהגים מיוחדים ,אבל מאכלים שהוא זוכר שהיו אוכלים הכי הרבה באירועים ובחגים הם דולמה שזה עלי גפן ממולאים זה המאכל שהוא הכי אוהב מהילדות ועד היום. כשההורים שלו עלו לארץ זה היה אחד ממבצעי העלייה הגדולים מארצות ערב ,ההורים שלו הם סבא מיכאל וסבתא רבקה הם נולדו בפרס. הסיפורים המיוחדים שהם זוכרים שהיה מאוד קשה בפרס היה רעב מאוד גדול וקור מאוד גדול ,הם לא זוכרים את התקופה הזאת לטובה. השירים שהיו שרים לו בילדות הם שירים בפרסית שהיו מאוד יפים ,אבל לא זוכר אותם בכלל. הוא גדל בבית פרטי בקפלן והיה מקרה מאוד מסוכן ,היה מחסן גדול ומחסן קטן ,ועל גג המחסן הקטן היה זפת .כשיצאו יום אחד החוצה הוא ראה נחש צפע דבוק לזפת ,הנחש ניסה לצאת מהזפת אבל הוא לא הצליח היה מאוד דביק .אז לוכד נחשים שיעיף את הנחש מהבית כי הוא היה מאוד מסוכן. בקצה החצר של הבית היה שיח סברס שהוא אהב מאוד מאוד לאכול את הפרי שלו ,אבל הוא ממש סבל ממנו כי הוא היה עושה לו עצירויות, המשחקים שהוא היה משחק הם :חמש אבנים .הקפות .דודס .גולות .וגוגואים. .מה שהוא זוכר מהחתונה זה את החברים שלו. הוא זוכר שהוא מאוד שמח בערב הזה. הוא עבד כטכנאי גז לפני הרבה זמן .והתחביבים שלו הם ריקודי עם .ומיחזור. הוא הכיר את אישתו מרים בריקודי עם. הוא התחתן ב 1979-באולם בהוד השרון. כשהוא ראה אותי לראשונה הוא מאוד שמח אני הנכד הבכור שלו והוא מאוד שמח ביום הזה. הוא מאחל לי לשנת הבר מצווה שתשכיל לנצל את החיים לטובה. לסבא יש 3ילדים ואבא הוא הבכור.
רפלקציה על עבודת השורשים • מאוד נהניתי לכתוב את העבודה גם עם היא הייתה ארוכה מכיון שלמדתי על עצמי וגם על המשפחה שלי והיה כיף מעיק ומעצבן אבל היה שווה את זה אני כן חושב שבעוד עשרים שנה שהיו לי ילדים אני אראה להם את העבודה הזאת ואני יהיה מבסוט וגם הם ובגלל זה אני חושב שהיה שווה לכתוב את עבודת השורשים.