Data Loading...
סופי - עבודת שורשים מסכמת Flipbook PDF
סופי - עבודת שורשים מסכמת
106 Views
1 Downloads
FLIP PDF 969.45KB
פסקול השורשים של יואב פבל מיכאלי מגיש :יואב מיכאלי פבל חטיבת שזר כפר סבא
• שמי :יואב • תאריך לידה 21.7.2008 : • מקום לידה :בית חולים תל השומר ,ישראל
• משקל בלידה 3.380 : • סיפור בלידה :כשאימי הייתה בהיריון איתי ,הסתכלו על הבטן וראו שהייתה לי בעיה בלב .הורי נבהלו מאוד .בדיקה קרדיולוגית נוספת נעשתה ביום היוולדי וחצי שנה לאחר מכן – לשמחת כולם הכל היה תקין .מכשירי האולטרהסאונד המשוכללים הראו ביתר פירוט את חדרי הלב שעדיין לא התפתחו – ולכן חשדו בבעיה.
• משמעות השם הפרטי שלי ושם המשפחה שלי :יואב היה שר צבאו של דוד המלך .לשם פבל אין משמעות מיוחדת ,אך זה שם יחסית נדיר כשם משפחה. • יואב ,כיתר אחיו בני צרויה ,היה גיבור ואמיץ ,אך יחד עם זאת קנאי לדעותיו.
• בנוסף ,כשמבטאים את השם שלי – זה נשמע כמו "יאהב" – ההורים רצו שאני אהיה בנאדם אוהב ואהוב. • נקודות החוזקה ונקודות החולשה שלי: חוזקות :אני די טוב בלימודים ,אני חושב שאני משתדל להתחשב בחברים שלי ,אני רגיש.
חולשות :אני דוחה דברים ולא מתמיד במה שאני מתחיל.
הקול שלי – עבודת שורשים בחינוך
עבודת שורשים בחינוך -המשך • התחביבים שלי הם :ריצה ,משחקי מחשב ,לנסוע עם חברים באופניים ולפתור תשבצים עם סבתא שלי.
• תחומי עניין שלי :אני אוהב ללמוד דברים על פיזיקה ועל איך דברים ממש קטנים מתנהגים .אני אוהב לקרוא ספרי הרפתקאות וירחוני מדע. • חברי הטוב :יונתן כהן. • הנה סיפור על חברותינו :הכרתי את יונתן בכיתה א' ואנחנו חברים מאז .תמיד נהגנו לעשות שטויות ,הלכנו לטיולים יחד ועשינו כיף גדול כל פעם. בתקופת הקורונה אנחנו בקשר אבל פחות טוב בגלל המצב וה .zoomחוץ מזה לכל אחד מאיתנו יש הרבה שיעורים ועבודות אז לא יוצא לנו להיפגש הרבה ,אבל ...אם נניח ,הוא יציע לי לנסוע באופניים ,אני לא אסרב (אלא אם כן יש לי שיעורים ,כי כיף לי בחברתו תמיד).
• אח שלי אביב : אביב בכיתה ה' ,בן 11אוהב כדורגל .אני אוהב לשחק איתו במחשב.
• אח שלי אורי : אורי בן 5בגן ,הוא אוהב לשחק מארוול גיבוריי על .אני אוהב לשחק איתו בלגו.
• החפץ שליווה אותי בילדות הוא הדובי שלי [קראתי לו דובי קרקר]. • דובי קרקר הוא דובון שהיה בארגז הבובות בצהרון בו הייתי בכיתה א – ג.
• כילד שלא אוהב שינויים ודברים חדשים ,נורא פחדתי מהמקום בהתחלה כי הכל היה חדש ומוזר .ואז ראיתי את הדובי בבית הבובות. • בכל יום שבאתי לצהרון חיבקתי אותו ולא עזבתי עד שהלכתי הביתה.
• מנהלת הצהרון ראתה שכל כך אהבתי אותו ,שהיא נתנה לי אותו במתנה הביתה ולא היה גבול לתודה שלי אז. • כיום – הוא עדיין בארגז הצעצועים הביתי ,ואני רואה אותו כמגן מפעם ,שעזר לי להתגבר על פחדיי.
עבודת שורשים בחינוך -סיום
• מכתב לעצמי עוד 20שנה:
•
היי יואב,
• מספר לך ,אולי תזכור את הרגעים הללו שאתה יושב וכותב בבית בכפר סבא ומבקש מאמא עזרה.
• היום חודש מרץ בשנת .2021אתה נמצא בחטיבת הביניים שזר עם חברים .למחנכת שלך קוראים ליאת. • אני רוצה להגיד לך -שאני מקווה שלמדת לא לקחת הכל קשה ,ולא להתייחס "לכל ההר" אלא כל פעם לחלק מסוים מהדרך .אני מקווה שאתה כבר לא נפגע מכל דבר.
• יעדים • • • • •
ומטרות שאני מציב לי: לזכות בפרס נובל בפיזיקה על פתירת התורה המאוחדת להישאר בקשר עם חברים לאמץ כלב וחתול לקנות בית להיות נחמד לאחרים.
• מה לדעתי יהיה מצבי האישי עוד 20שנה: יהיה לי בית ,אני אאמץ חיית מחמד/חיות מחמד ,אעבוד במעבדת פיזיקה ,אנסה להשיג דוקטורט בפיזיקה ואולי גם בכימיה ,אהיה עם חברי אמת שנשארו איתי תמיד ,ובעיקר אעשה מה שאני רוצה [דרך אגב ,אם עצמי קורא את זה ,אל תעשה מה שאתה רוצה ,לך לפי הרשימה אם אתה יודע למה אני
מתכוון בלינק בלינק]. • תחומי העניין שלי היום ומה יקרה איתם בעתיד:
אני חושב שאני אשתנה בהרבה מובנים בעתיד אבל בתחומי עניין -לא .אני עדיין אשחק משחקי מחשב ,ארוץ ,אקרא ספרים מכל הסוגים ,וכנראה שגם אמצא תחומיי עניין חדשים .אך אני לא יודע בוודאות מה יקרה בעתיד .יכול להיות שאתעניין בדברים חדשים ויש סיכוי שלא.
עבודת שורשים בתנך – בת קול
עבודת שורשים ,סיום –בתנך סרטון אל העתיד
עבודה בספרות -קול קורא – ריאיון עם אבא שחר פבל • .1
תאר את הקשר שהיה לך עם ההורים שלך בתקופת ילדותך.
תשובה :הקשר ביני לבין הוריי היה מאוד חם ומחנך .שני הוריי הינם אקדמיים בעלי ידע מופלג ולכן הקשר בינינו היה מאוד לימודי ,ומכיוון שברוב הזמן שניהם היו בבית הקשר היה גם דואג ואוהב.
• .2 ומדוע?
איך הייתה חווית בית הספר עבורכם :ציינו מהו המקצוע שהיה אהוב עליכם ומהו המקצוע שהיה הכי פחות אהוב עליכם?
תשובה :את בית הספר היסודי למדתי בבית ספר דתי יבנה ולאחר מכן חזרתי בשאלה ולמדתי בתיכון חילוני אוהל שם ברמת גן. חווית בית הספר הייתה עבורי מאוד חיובית מאוד אהבתי ללמוד ביולוגיה כמו אמא ומתמטיקה ופיזיקה כמו אבא ,המקצוע הפחות האהוב עליי הוא תנ" ך משום שהיו לי מורים גרועים במקצוע זה. • .3
תארו את היחסים שהיו לכם אז עם המורים.
תשובה :תלוי במורים :היו מורים שכיבדו אותנו ואת עצמם ולכן כיבדנו אותם גם כן. היו מורים שראו אותנו ואותם אהבנו. היו מורים שריתקו אותנו ובשיעורים היה שקט כי רצינו להקשיב להם.
היו מורים שניסו ללמד אותנו בכוח ופחד ואותם פחות אהבנו ואת את מה שהם מלמדים.
עבודה בספרות המשך .4אנחנו נמצאים בתקופת קורונה והלמידה מתקיימת מרחוק באמצעות הזום .כיצד אתם למדתם וכיצד התמודדותם עם המצב הביטחוני בזמן חירום כמו "מלחמת המפרץ"?
תשובה :לא למדתי בזמן חירום. • .5כיצד ביליתם בשעות הפנאי שלכם? תשובה :שיחקנו במחשב ,פינג פונג ,כדורגל ,כדורסל והיינו עושים ניסוים בפיזיקה וקראנו ספרים. • .6האם נהגתם לקרוא בשעות הפנאי? אם כן ,ציינו שם של ספר שאהבתם במיוחד?
תשובה :כן קראתי ספרים כגון :ספרי ניל גיימן ,ספריי דוגלאס אדמס ,ספרי זו'ל ורן ,ספריי אסימוב ומגזינים של מדע. • .7מי היו החברים הטובים שלכם בחטיבה? ספרו על חוויה איתם הזכורה לכם .האם אתם שומרים על קשר איתם היום? תשובה :חבריי היו :אמיר מיטל טל ואליק וגיל.
נסענו כולנו לרמת הגולן בטרמפים ובאוטובוס כולנו ביחד וטיילנו בהרבה מסלולים יפים ובלילה ישנו בחניונים ובישלנו לעצמנו וזה מה שעשינו במשך חמישה ימים והיה מאוד כיף לטייל עם אנשים שאתה אוהב והם אוהבים אותך. • לא.
עבודת שורשים בספרות – אמא רונית מיכאלי פבל •
.1תארו את הקשר שהיה לכם עם ההורים שלכם בתקופת ילדותכם.
תשובה :הקשר שלי עם הוריי היה חם ,אוהב ,מגונן ועוטף .לא יכולתי לבקש הורים טובים יותר. •
.2איך הייתה חווית בית הספר עבורכם :ציינו מהו המקצוע שהיה אהוב עליכם ומהו המקצוע שהיה הכי פחות אהוב עליכם? ומדוע?
תשובה :בבית ספר החוויה הייתה יחסית טובה .הכי אהבתי ספורט ,מתמטיקה ואנגלית .הכי לא אהבתי – ספרות מכיוון שהמורה לא אהבה את רעיונות הכתיבה שלי והתנהגה אליי באופן לא מכבד. •
.3תארו את היחסים שהיו לכם אז עם המורים.
תשובה :בבית ספר יסודי היחסים היו טובים מאוד ,בתיכון היו מורים מאתגרים יותר או פחות .אלו שלא הערכתי הם אלו שלא כיבדו את התלמידים והפחידו אותם. .4אנחנו נמצאים בתקופת קורונה והלמידה מתקיימת מרחוק באמצעות הזום .כיצד אתם למדתם וכיצד התמודדותם עם המצב הביטחוני בזמן חירום כמו • "מלחמת המפרץ"?
תשובה :למדנו כרגיל ,אבל אם היו אזעקות נכנסנו למקלטים ולמדנו שם .הדבר הטוב שיצא מזה -ביטלו לנו חלק מהחומר למבחני הבגרות.
עבודת שורשים בספרות אמא -המשך •
.5כיצד ביליתם בשעות הפנאי שלכם?
תשובה :ביליתי המון עם חברים ,במסיבות ,ראינו סרטים ,נסענו באופניים ,רולרבליידס ,רקדתי ,שרתי וכתבתי סיפורים. •
.6האם נהגתם לקרוא בשעות הפנאי? אם כן ,ציינו שם של ספר שאהבתם במיוחד?
תשובה :כן ,קראתי המון .ספרי עמוס עוז ומאיר שלו .ספר שהצחיק אותי מאוד – "נחירה פומבית" של דני סנדרסון. •
.7מי היו החברים הטובים שלכם בחטיבה? ספרו על חוויה איתם הזכורה לכם .האם אתם שומרים על קשר איתם היום?
תשובה :חבריי הטובים ביותר היו אבנר ,ניר ,קרן ,מירב ,רלי. עם ניר הלכתי לגלוש גלים ,ואז הוא סיפר לי על שחולם לקנות גלשן אבל היה חסר לו כסף .הלוויתי לו בלי לחשוב יותר מידי ,מכסף שהרווחתי משיעורים פרטיים, ומאז היינו חברים ממש טובים. אבנר היה חברי הטוב במשך 4שנים .לכן כשרבנו במסיבת הסיום של התיכון והפסקנו לדבר הייתי מאוד עצובה .הוא היה הבנאדם שהכי אהבתי. אני בקשר ונפגשת עד היום עם רלי ומירב.
עבודת שורשים בספרות -סיום מהריאיון שעשיתי עם הורי עלו כמה נקודות דמיון ושוני בין תקופת הילדות שלי לזאת שלהם. • נקודות השוני:
המורים לא התייחסו יפה לתלמידים בתקופת הילדות של הוריי ,הם ניסו ללמד את התלמידים בכוח ובפחד והטילו אימה על התלמידים. כיום המורים יותר רגישים ,ומנסים לעזור לתלמידים בקשיי הלמידה שלהם ואם מישהו מפגר בחומר – עוזרים לו ולא מענישים אותו.
חלק מהמשחקים היו שונים מתקופתי – גלישת גלים ,גומי 5 ,אבנים. • נקודות הדמיון : דרך הלמידה הייתה דומה. בתקופת הילדות שלהם הם למדו בזמן מלחמת המפרץ שזה מצב לא נורמטיבי ואותו דבר קורה בתקופתנו עם הקורונה.
הבילוי בשעות הפנאי של התלמידים בתקופת הילדות של הוריי היה די דומה -כדורגל ,כדורסל ,פינג פונג ,קריאת ספרים ורולר בליידס. מהריאיון שעשיתי הבנתי שהתקופה הטובה ביותר בעיניי היא התקופה שלנו .נכון שיש עכשיו קורונה ,וזה גורם להרבה מוות בעולם אבל אז היו הרבה
מלחמות והם נאלצו ללכת למקלט ואפילו ביטלו להם חלק מהחומר למבחני בגרות בגלל זה .היה להם מאוד קשה ללמוד כי כמעט כל הזמן הייתה אזעקה, ואי אפשר היה לשלוח אותם הביתה וללמד אותם מהזום .התפתחות הטכנולוגיה הביאה איתה גם יכולת התמודדות שלא היתה פעם – כמו הזום .לכן נראה שקל לנו יותר לעבור את המשבר. לכל תקופה יש את האתגרים שלה.
•
פסקול משפחתי -מוזיקה • פסקול מוזיקלי אישי • השיר שאני הכי זוכר מהילדות שלי הוא "פזמון ליקינטון" מי ששרה אותו היא אסתר עופרים. • אותו שיר -כשהייתי קטן ,פחדתי מרעמים וכשפחדתי -אמא שלי שרה לי את השיר הזה וזה הרגיע אותי [היקינטון]. • השיר שאני מתחבר אליו הוא מלכת השושנים כי שמעתי אותו בטיסה הראשונה שלי וזה היה מאוד מיוחד בעבורי [השיר היה משירי המטוס] [עדן בן זקן].
• השיר הבא הוא "דוגית" -שיר שאמא שרה לי לפני השינה ומאוד אהבתי אותו [אריק איינשטיין]. • השיר הבא הוא soldiכי אותו שמעתי בטיסה השלישית שלי וזה היה אחרי שלא טסתי 3שנים וזה היה כיף מאוד .
עבודת שורשים במוזיקה –אמא שלי • עבודת שורשים שלב שני -פסקול משפחתי. • נולדתי בבית חולים הילל יפה בחדרה • שפת האם שלי היא עברית • "הביתה לחזור" -יורם טהר לב • המוזיקה היתה מאוד מאוד נוכחת ודומיננטית בביתנו .שרנו המון .אבי ז"ל היה שר לנו שירים בערבית וטייפ הסלילים הישן עוד שמור בבית הורי .זכורים לי רגעים מרגשים כשאבא קנה לאחותי את טייפ הקסטות הראשון .ובהמשך את מערכת הפטיפון המשוכללת – ספק אם מי מהילדים מכיר תקליטי ויניל .ולימים כשקניתי את נגן הדיסקים 😊 אני עוד זוכרת את מבטי ההשתאות של אבי למראה הפלא המנגן. • הקידוש של יום שבת בניגון של סבא שלי.
• המנעד המוזיקלי שלי מאוד מגוון – אוהבת מאוד מוזיקה עברית של פעם ...חווה אלברשטיין ,אסתר עופרים ויחד עם זאת גם מוזיקה עכשווית עברית ,אנגלית וצרפתית .פינק פלויד ,ביטלס ,דייר סטרייטס רוק כבד – של הסקורפיונס ומוזיקה אלקטרונית מסוג מסויים .יש גם שירים בערבית שאני מאוד מאוד אוהבת – מזכירים לי את אבא ומעלים מיד את ריחות הילדות של בית הורי. • "מרוב אהבה שותק" בביצוע של יוסי בנאי -שיר שמרגש אותי תמיד .מזכיר לי רגעי אהבה יפים שהיו עם אבא של יואב ובעיקר מזכיר לי את אבא שלי ז"ל .וגם רומאו ויוליה של הדייר סטרייטס שמזכיר לי את האהבה הראשונה שלי בתיכון ואת התמימות שליוותה אותה. •
שירי להקות צבאיות תמיד מזכירים לי את קורס הקצינות ואת הגאווה על פני הורי כשסיימתי אותו.
• "פזמון ליקינטון"" ,דוגית"" ,רעמים וברקים"" ,ערב של שושנים"" ,נומה נומה".
עבודת שורשים במוזיקה -דודה שלי שימי -אחותה הגדולה של אמא • נולדתי בבית חולים הילל יפה בחדרה • שפת האם שלי היא עברית • כשהייתי בת שלוש וחצי או ארבע בזמן מלחמת ששת הימים -סבתא שלי שמה אותי על הברכיים ושרה לי כי מאוד פחדתי מההפצצות – "נומה יא-נומה" – שיר ערש בערבית. • המוזיקה בחיי מהיום שנולדתי ועד עצם היום הזה .אני שומעת שרה ומנגנת .אבא שלי ואח שלו (דוד שלי) אהבו מוזיקה ערבית של פריד אל אטרש ,עבד אל ואהב ואום כולתום והם גם שרו מאוד יפה .כשהייתי שומעת אותם הייתי בוכה כי השירים היו מאוד עצובים .כשגדלתי ,אבא קנה לנו טייפ קסטות והיינו שומעים ברדיו שירים באנגלית ובעברית .אני זוכרת שקיבלתי מכות מאחותי בגלל הטייפ הזה – כי אחותי רצתה את הטייפ רק לעצמה.
• הקידוש של יום שישי •
השיר הוא– "שתי אחיות לי" של עדנה לב ,אני נזכרת בילדותי ובמריבות שהיו לי עם אחיותיי (חוץ מאשר עם אחותי הקטנה והטובה – אמא של יואב).
• כמה שירים: • "מברוק עליקי יא ערוסה מברוק" – חברתי מאוזה ,מתקופת הלימודים שרה לכבודי את השיר הזה בחתונתי. • "הייתה זאת אהבה ממבט ראשון" של אריק איינשטיין -החתן שלי בחר אותו לבת שלי ביום חתונתם. • "יש לי ציפור קטנה בלב" של יגאל בשן ז"ל – ביומולדת 50שלי הבת שלי יצרה קשר עם יגאל בשן ז"ל והוא הקדיש לי את השיר הזה .אחותי הקטנה (אמא של יואב 😊) הגשימה לי חלום ולקחה אותי להופעה שלו זמן קצר לפני שהוא מת .התרגשתי כי ישבתי בשורה ראשונה מולו ממש. • שרתי לילדיי ולנכדיי את "פזמון ליקינטון"" ,אוניה"" ,עגלה עם סוסה"
עבודת שורשים במוזיקה – דודה שלי – מירי -אחותה השנייה של אמא • נולדתי בבית חולים הילל יפה בחדרה • שפת האם שלי היא עברית • אהבתי את "בואי אמא" • המוזיקה היתה נוכחת כל הזמן בביתנו .אבא שלי שמע כל יום שישי שירים ושערים וגם שירים בערבית .היה לנו טייפ קסטות מיוחד והיינו רבות עליו.
• בפסח – את השיר "אחד מי יודע" ,אהבנו לשיר את כל שירי ההגדה ביחד. • אני אוהבת שירים עבריים שיש בהם רגש .אני אוהבת לבכות בשירים .שירים על משפחה על אמא ואבא מביאים אותי לדמעות. • אהבתי מאוד "לס מואה תמה" של מייק ברנט .השיר מזכיר לי את אהבת נעוריי .אני אוהבת גם את כל השירים הישנים של דני רובס "לא נרדמת תל אביב" וכל האחרים. • כמורה אני אחראית על טקסי יום הזיכרון לחללי צהל והשיר שתמיד משמיעה הוא "בלדה לחובש" ובמסיבות סיום של כיתות ו' אני אוהבת את השירים של צביקה פיק – "זה היה בסוף הקיץ" וגם שירי גריז כי יש בהם קצב טוב ותנועה טובה .שירי להקות צבאיות מלווים את זכרונות הילדות במיוחד "בשמלה אדומה" של להקת הנחל • שרתי לילדיי וגם לנכדיי את "לאבא שלי יש סולם"
עבודת שורשים במוזיקה – דודה שלי – נתי -אחותה השלישית של אמא שלי • נולדתי בבית חולים הילל יפה בחדרה • שפת האם שלי היא עברית • אני זוכרת את השיר "דוגית" • המוזיקה נכחה רבות .זוכרת את השירים שריגשו את אחיותיי – kisses for meשריגש את אחותי הגדולה וi’ll meet you at midnight של "סמוקי" של אחותי השניה כמו גם שירים של אום כולתום ופאריד אל אטרש ,חווה אלברשטיין,ואסתר עופרים ויוסי בנאי.
• כל השירים שקשורים בסרטים של גון טרבולטה ,גריז ולהקת הביג'יז ו - hopelessly devoted to youשל אוליביה ניוטון גון .ידעתי בעל פה את מילות השירים כי הערצתי את גון טרבולטה. • המוזיקה נוכחת בביתי גם היום – הבן שלי בן ה 12מנגן בפסנתר לשמחתי הרבה ואוהב את שירי אירוויזיון של פעם.
• לא זוכרת • אני אוהבת מלודיות ופופ וגם את הפינק פלויד I wish you were here
• לא זוכרת • לא זוכרת • לא משהו ספציפי
עבודת שורשים במוזיקה – סבתא – אמא של אמא • נולדתי בטריפולי שבלוב • שפת האם שלי היא ערבית • לא שרו לי בילדותי כי אמא שלי טיפלה בילדים של אבי מאשתו הראשונה .הילדים היו מאוד קנאים ולא הסכימו שהיא תשיר לילדים שלה .לא האזנתי לכלום כי לא היה רדיו. • לא היתה מוזיקה בכלל בבית – בית מלנכולי אמא שלי היתה תמיד עצובה. • לא היה כזה.
• אני אוהבת אופרה ,מוזיקה קלאסית ,שירי ילדים ,שירי ארץ ישראל. • כשהתבגרתי התחלתי לאהוב את כל שירי אריק איינשטיין ,יהורם גאון ,חווה אלברשטיין וגלי עטרי. • כשהגענו לארץ בעלי (ז"ל) ואני היינו הולכים לסרטים ערביים בקולנוע בתל אביב והיו גם סרטי יום שישי וככה הכרתי גם את השירים של הזמרים הערביים – אום כולתום – "אינת עומרי" ,פאריד אל אטרש – "יא עואז אל פלפלו" ועבד אל ואהב "בנאדי עליק" וגם את פאטן חממה. • בחתונה שלי היו שירים בעברית • בחתונה של בתי הגדולה – "מברוק עליקי מברוק"
• בחתונה של הבת השניה שלי "ישמח חתני" • בעלי ז"ל נהג לשיר פיירוז ואום כולתום .הוא ואח שלו היו שרים ומקליטים את עצמם .הם שרו מאוד יפה ואהבנו את השירים האלו מאוד. • לבנות שלי שרתי את "בערבות הנגב" ,לנכדים שלי שרתי את "שיר ליקינטון"",מתחת לסלע צומחת רקפת" ,לנינים שלי אני שרה "אניה" ו"שיר ליקינטון".
סיום- עבודת שורשים במוזיקה :• להלן פסקול השירים שמופיעים בעבודה https://youtube.com/playlist?list=PLF5eHMXuVxliqzRgg58l • cZHhErrLZHAIm
All about me • I live in Hativat Golni 6 Kfar Saba and I love this street, it’s nice and friendly. • I am twelve years old and I study in the 7th grade. I have two brothers, their names are Ori and Aviv. • My birthday is on July 21st we always go to place with lots of water facilities. I love my family we are good friends. • My hobbies are to swims, play the computer and to do Code Monkey because my dad pays for it. I have a lot of cats they are called Leo, Lady, Ang and Tofy. they have a device for their scratches and they are really cute. I also have a dog named Sheleg (Snow).
• סבתא שלי – לידיה מיכאלי: • .1נולדתי בטריפולי שבלוב ב .1939 • .2דיברנו בשפה הערבית – גרנו במדינה ערבית ובסביבה ערבית .אני זוכרת הרבה מתח כי הערבים רצו להרוג את היהודים – חיינו בפחד וגם בעוני גדול .אני זוכרת שעבדתי בקילוף בוטנים ושקדים כשהייתי בת 9כדי להרוויח קצת כסף.
• .3סבא שלי היה נוהג לקנות כבש ולשחוט אותו ולהכין ממנו מיני מעדנים והיינו מזמינים אנשים אלינו בליל פורים לטעום את המאכלים שלנו ואנחנו היינו טועמים את שלהם ,חריימה עם דגים מיוחדים ,קוסקוס ,בסטיל ,טבחה וממתקים :דבלה. • .4בשנת 1950כשהייתי כבת 10עלינו ארצה באונייה .אני לא זוכרת הרבה כי האונייה התנודדה רבות והיינו חלשים ממחלת הים וההקאות הרבות .אני זוכרת שבחדרים של האונייה היו מיטות שבנויות אחת על השניה על השלישית ובכל פעם שהאנייה התנודדה היינו נופלים מהמיטות והיתה פעם שהמיטה העליונה נפלה והפילה את שתי אלו שמתחתיה יחד איתנו .ירדנו מהאנייה ישר לאוהלים בעתלית – שם שהינו יום אחד .ריססו אותנו ב DDT כאילו שהיינו נגועים במחלות כאילו שהיינו חיות רחוב – זה היה משפיל מאוד אבל לא היתה לנו שום יכולת להתקומם .לאחר מכן לקחו אותנו לפרדס חנה למעין תחנת מעבר למשך 3 שבועות – גם שם חיינו באוהל .אכלנו בחדר אוכל עם תלושים אבל האוכל היה תפל – אמא שלי היתה מאלתרת וממציאה כל מיני מאכלים מהדברים שנתנו לנו – למשל נתנו לנו פסטה יבשה אז היא היתה טוחנת אותה בכלי מיוחד ועושה מזה קוסקוס .או שהיו נותנים לנו מן שעועית לבנה – אז היא היתה מוסיפה לזה שום ותבלינים והופכת אותה לפיקנטית .בלילות היינו שומעים שועלים ותנים סביב האוהל ופחדנו מאוד .סגרנו את האוהל עם המיטות כדי שלא יוכלו להיכנס .משם עברנו למעברה ליד חדרה שנקראה אגרובנק.
עבודת שורשים בעברית חלק ראשון -ראיון
• .5גדלתי בצל העלייה ההמונית ממדינות ערב .העליה שהכפילה את אוכלוסיית מדינת ישראל וקלטה פליטים רבים ממדינות ערב ומאירופה .המדינה לא היתה ערוכה מספיק טוב לקליטה המונית כזו ולכן עברנו תקופות לא פשוטות .כמו שכבר סיפרתי. • .6לאבא שלי קראו סוסו (בעברית יוסף) והוא נולד ב 1902ולאמא שלי קראו מיסה (בעברית אסנת) והיא נולדה ב .1913 • .7לא שרו לנו ולא סיפרו לנו סיפורים .גדלתי בבית שהיה מאוד עצוב .היינו רעבים תמיד. אבא שלי היה נגר ולא היתה לו עבודה. • .8אני זוכרת שכשהגענו למעברה ,והתחלנו ללמוד בבית הספר ,הגיעו יום אחד אנשים ופשוט לקחו את אחותי הקטנה ,היא נעלמה לשבועיים .בזמן הזה החליטו שהיתה לה גזזת (מחלת עור הקרקפת) ובתקופה שנעלמה משרד הבריאות החליט לעשות לה הקרנות מחשש שתדביק את הילדים האחרים .דאגתי לה נורא ובכיתי כל הזמן כי לא הבנתי לאן נעלמה .בסוף היא חזרה אחרי שבועיים .שנים אחרי היא סבלה ממחלה קשה בעקבות טיפולי השווא האלו.
• למדתי עד כיתה ח' כי לאבא שלי לא היה מספיק כסף לתת לי להמשיך ללמוד .אז התחלתי לעבוד -בהתחלה בניקיון בית של משפחת גולדנברג ומהר מאוד הייתי המבשלת .בעלת הבית לימדה אותי להכין מאכלים והייתי צריכה להכין אותם לאחר מכן לבני המשפחה ולאורחים שלהם .כך למדתי לבשל. • .9למדתי בבתי הספר :ציטה וקיה – בית ספר איטלקי בטריפולי ובעוד שני בתי ספר בארץ שאני לא זוכרת את שמם .במעברה היה מורה שהתנהג מאוד לא יפה לבנות .בחדרה היו מורים מעולים למדנו תזונה – ובישלנו בשיעור מרקים .למדנו חקלאות – עשינו ערוגות והערוגה שלי היתה הכי יפה ופורחת ☺ למדנו גם תפירה .היה ממש כיף בבית הספר .את הדרך חזרה מבית הספר בחדרה עד לבית שלנו באולגה – היינו עושות בהליכה כי לא היה לנו כסף לאוטובוס .שעתיים של הליכה עם כל החברות .נהנינו מאוד.
• .10בטריפולי למדתי בשפה האיטלקית ואחר הצהריים היינו הולכים למעין "ישיבה" ושם למדנו עברית -תורה ודקדוק עברי. • .11לחברותיי קראו רחל ודליה ועוד כמה שהייתי שמחה למצוא כעת כי התנתק הקשר עימם .הם גרו לידנו בגבעת אולגה
עבודת שורשים בעברית – ראיון המשך
• .12אני זוכרת ששיחקנו קלאס 5 ,אבנים ,דלגית וטירו (שזה משחק עם 2מקלות אחד ארוך ואחד קצר – מכים בקצר על הארוך ומנסים להגיע עימו הכי רחוק).
• אהבנו מאוד לטייל ברגל אפילו עד מכמורת .הכי אהבנו להגיע עד הים למרות שההורים לא הרשו לנו ללבוש בגד ים. • אהבתי מאוד לראות סרטים בסינמה – עם נטלי ווד וגיימס דין ואליזבת טיילור כמו "קדמת עדן" ו"מרד הנעורים" .הסרטים היו בשחור לבן ועם תרגום בצד (לא בתחתית המסך כמו היום) ולפעמים התרגום היה נעלם -אבל עדיין נהניתי. • .13את בעלי – סבא שלך זכרונו לברכה פגשתי בבית של בת דודתי כשהייתי בת .20 • .14התחתנו בשנת 1960בבית החייל ברחוב מקדונלד בנתניה. • .15אני זוכרת שאחרי החתונה הגענו הביתה וירד גשם ממש ממש חזק.
• .16בשעות הפנאי אני אוהבת לפתור תשבצים ,לראות סרטים וסדרות בטלויזיה ,לטייל בארץ ובחו"ל לעשות שופינג ולשחק באייפד אבל יותר מהכל אני אוהבת להיות עם הנכדים שלי והנינים שלי ולפנק אותם. • .17עבדתי במשק בית ,אחר כך במפעלי נייר כאורזת ,הייתי עוזרת גננת תקופה מאוד ארוכה ,אחר כך עבדתי בחיתוך יהלומים ,עבדתי כתופרת של מפות ומפיות וגם כמטפלת. • .18כשראיתי אותך בפעם הראשונה בבית היולדות התרגשתי מאוד – אתה הבן הבכור של ילדתי הקטנה. שמחתי מאוד מאוד .בכל יום הגעתי לראות אותך – נסעתי יום יום באוטובוס מנתניה לתל אביב ואז הלכתי ברגל עד אליכם בדרך קטפתי ורד לך ולאמא שלך כדי שיהיה לכם צבעוני בבית. • .19מאחלת לך יואבי שלי שתמיד תהיה בריא ,שתמיד תהיה חייכן שמח וצוחק .אתה מספיק יפה – אז לא מאחלת לך עוד יופי – אולי רק קצת לגזור את הפוני .מאחלת לך שתצליח בלימודים ושתעבור את המבחנים בקלות עם ציונים טובים .אני מברכת אותך כל יום ומתפללת שאלוהים יברך אותך תמיד.
עבודת שורשים בעברית -המשך
עבודת שורשים בעברית חלק שני -חיבור סבתא שלי – לידיה מיכאלי נולדה בטריפולי שבלוב ב – .1939אני מביא כאן את תקציר סיפור ילדותה ועלייתה ,לרבות חבלי הקליטה בישראל.
ילדותה של סבתי בטריפולי התאפיינה בקשיים ובאווירה עצובה .לא מצאתי בזיכרונותיה משם אף לא זיכרון שמח אחד .היא תיארה קשיים סביבתיים אשר נבעו מהחיים במדינה ערבית ,וגם קשיים בבית -בתוך המשפחה .הערבים רדפו את האוכלוסייה היהודית והם חיו שם בפחד קיומי מתמיד .הקשיים האלו השליכו גם על חיי המשפחה, אשר ממילא לא היו פשוטים ,בשל האחים החורגים הגדולים של סבתי וחוסר פניותה של סבתא רבתא שלי לסבתי. סיפורה של סבתי את עלייתה לארץ רצוף לעיתים בתיאורים כמעט דמיוניים ,דוגמת ריסוסם של העולים בחומר הדברה נגד מחלות. עם הגיעה לארץ ,חוותה סבתי חבלי קליטה מסובכים; המגורים באוהלים ובצריפים למשך תקופה ארוכה עד לדיור קבע ,היחס המשפיל מצד המדינה ועוד .אמנם אלו לא שברו את רוחה ואת רוח המשפחה ,אבל בהחלט הותירו חותם וזיכרון לא פשוט .יחד עם זאת ,סבתי העבירה בסיפורה תחושה של תקווה גדולה לעתיד שמח יותר .ואכן, החל מתיאור העלייה לארץ באונייה המטלטלת עם אלפי העולים החלושים מארצות ערב ,דרך הקליטה וההשתלבות בארץ – שונתה מנגינת הסיפור למוזיקה נעימה יותר לאוזניי. את חווית הלימודים בבית הספר ,סבתי זוכרת כחוויה משמעותית וחיובית; את הבדידות שאפיינה את ילדותה של סבתי בבית הספר עיר הולדתה ,החליפה בסביבה שוקקת אדם ,חברים ושמחת חיים בתקופת בית הספר בארץ. לאחר שנאלצה לסיים את לימודיה בשל המצב הכלכלי הקשה אליו נקלעה משפחתה ,סבתי ,בהיותה נערה צעירה ,החלה לעבוד בבית משפחה עשירה מאוד בחדרה. בזכות זה ,בזכות כשרונה והרעב שלה ללמוד – היא הפכה לבשלנית מופלאה ,לאישה יצירתית מאוד (מציירת ,תופרת ויוצרת) וגם לאישה רבת יכולות מגוונות מאוד לדוגמא; לימים היא למדה לחתוך יהלומים ומצד שני ,ולעיתים במקביל טיפלה בילדים (כעוזרת גננת). המפגש עם סבא שלי ,זכרונו לברכה ,היה המשך טבעי לאופטימיות שליוותה את סבתי ,והחתונה עימו סימנה תחילתה של תקופה מאושרת בחייה.
הגם שחשתי מסבתי תחושת החמצה על כי לא הצליחה לסיים את הלימודים במלואם ,אני מרגיש שהאופטימיות ושמחת החיים שמאפיינת את סבתי מגיעה דווקא מתחושת ההחמצה הזו ,והרצון למלא את החלל שהותירו היעדרם של הלימודים. אני מאמין שכל התלאות שעברה ,והאופי המיוחד ואוהב השמחה של סבתי ,עיצבו אותה להתמודד עם כל הקשיים בהמשך החיים (לדוגמא מחלתו הקשה של סבא שלי ז"ל) ,מבלי שאלו ישברו את רוחה ,אלא להיפך – היא מוציאה מכל קושי את הטוב והיא מנסה ללמד אותי את זה. סבתי היא אישה מופלאה ,היא עוגן בשבילי ואני אוהב אותה מאוד.
• צרכים אנושיים ופתרונות להם :קירור מזון -כדי לקרר מזון אנו משתמשים במקרר/מקפיא המקרר את המזון שלנו. חימום הבית -כיום בדור שלנו אנו מחממים את ביתנו במספר דרכים :מזגן במצב חום, • רדיאטור/מפזר חום. • תקשורת -אנו מתקשרים כיום בעזרת טלפונים סלולריים ,דיבור בין אנשים באתרים, בהתכתבויות ווטצאפ.
• איך נתנו פעם מענה לקירור מזון :פעם היו בבתים ארגזים שהיו בנויים מפח ואלה היו ארגזי קרח ופעם היו מוכרי קרח שמכרו את הקרח הזה וככה קיררו את המזון פעם. סבתי הייתה יוצאת מן הכלל בבחינה זאת היא ולמשפחה שלה היה מקרר שעלה הרבה מאוד בתקופה זאת והם יכלו לקרר מזון כמו שאנו מקררים היום. • איך נתנו פעם מענה לחימום בית :פעם היה תנור עם אש גלויה שעבד על נפט היה מכל שמילאו בו נפט כל פעם שנגמר והייתה פתילה וככה הדליקו את האש וגרמו לחימום הבית. • כשסבתי הייתה קטנה היא ואחותה השתוללו פעם ושפכו את הנפט וכמעט נגרמה שרפה אבל ניקו הכל וזה נגמר טוב. • איך פעם נתנו מענה לתקשורת :המענה לתקשורת בעבר היה שליחת מכתבים וביקורים בעיקר אבל סבתי אמרה שבתקופה שהייתה קטנה היה טלפון אבל היה קשה להשיג אותו זה היה תהליך שלם להזמין אותו ולקח הרבה זמן עד שהוא הגיע.
• לאבא של סבתי היה טלפון במרפאה שלו וזה היה יחסית נדיר אבל לא היה טלפון בכל בית כמו היום.
עבודת שורשים במדעים -קול מהעבר – תהליך התיכון חלק ג' [סבתא רותי מיכאלי פבל]
• סקירה -חימום בית :חימום מים בוצע בעבר הרחוק באמצעות אש בלבד .אחד השימושים הראשונים שנעשו באש היה חימום מים לטובת בישול והכנת מזון .החימום שינה לחלוטין את הרגלי הצריכה והתזונה של האדם הקדמון ,עוד בתקופת המערות. • בעת העתיקה וברוב ימי הביניים ,חימום הבית נעשה באמצעות אש גלויה .רק במאה העשירית הומצא הקמין הביתי .אולם הרבה לפני כן הייתה קיימת שיטת חימום בטוחה ונעימה .אולם זו התאימה רק לעשירים.
• מה אני חושב שיקרה בעתיד לחימום בית :אני חושב שעד 2070לא נצטרך חימום ביתי כי לפי הקצב שגזי החממה עולים יהיה דיי חם רוב הזמן אז לא נצטרך חימום נצטרך קירור שדרך אגב יגרום לעוד גזי חממה להשתחרר ולחמם עוד יותר את כדור הארץ ואז זה חוזר על עצמו במעגל קסם.
עבודת שורשים במדעים -קול מהעבר – תהליך התיכון חלק ג' סיום
עבודה בתרבות ישראל – הרחוב שלי – חטיבת גולני • מדוע בחרתי להתמקד ברחוב זה: בחרתי להתמקד ברחוב זה משום שיש לי הערכה לגבי האנשים שבחטיבת גולני שמגינים עלינו יום יום.
• מידע: חטיבת גולני (חטיבה )1היא חטיבת חיל רגלים סדירה בצה"ל ,שהשתתפה בכל מלחמות ישראל .בחטיבה ארבעה גדודים :גדוד ( 12ברק) ,גדוד ( 13גדעון) ,גדוד ( 51הבוקעים הראשון) וסיירת גולני. • חיבור אישי:
כפי שציינתי בשקופית השנייה -אני גר שם .אני מאוד מתחבר לרחוב כי תמיד כשאני מוציא את הכלב שלי יש ברחוב אווירה חיובית מלאת שמחה וקולות ואני אוהב את זה. • מה סקרן אותי?/הפתיע?/האם נהניתי? ידעתי הרבה על חטיבת גולני ונהניתי מאוד כי זה מקום שמאוד קרוב אליי ומרגש לעבוד עליו.
האמת היא שהיה מהנה למרות שידעתי על הרחוב הזה ,כי תמיד כיף לעבוד עליו ולקרוא עליו.
רפלקציה על כתיבת עבודת השורשים • בזמן כתיבת השורשים הרגשתי רגשות רבים .היה הרבה עצב כי לסבתא שלי לא נתנו אהבה בכלל כילדה .לפעמים הרגשתי ריגוש בזמן ששמעתי את סיפורי ההרפתקאות שלא ייאמנו .נדהמתי לשמוע איך התייחסו לעולים החדשים .נהניתי גם לשמוע את חוויות הלימוד .אבל – יותר מכל התמלאתי שמחה בגלל כל המחמאות שאמרו עליי [אותם לא כתבתי].
• בסך הכול הכתיבה הייתה מאוד מעניינת. • לא פעם היה מעט קשה לדובב ולהבין דברים שנאמרו[ ,ורוב הפעמים הייתי צריך לקבל עזרה] אז זהו זוהי עבודת השורשים שלי☺ .