Oneg Shabbat 1277 Digital Flipbook PDF

Oneg Shabbat 1277 Digital
Author:  H

48 downloads 133 Views 2MB Size

Recommend Stories

Story Transcript

‫קידום העסק‬

‫ערב שבת קודש‬

‫בס"ד‬

‫עלון‬ ‫דו שבועי‬

‫ט' בשבט ה'תשפ"א‬ ‫(‪)22.01.2021‬‬

‫חפשו‬ ‫אותנו‬ ‫בפייסבוק‬ ‫"ענג שבת"‬

‫פרשת בא ‪ -‬בשלח‬

‫יוצא לאור ע"י העמותה להשרשת ערכים יהודיים לאומיים‬

‫לעילוי נשמת מרת רבקה יעקב ע"ה בת ר' יעקב ושמחה ז"ל‪ ,‬נפטרה ב‪-‬כ"ז בתמוז תש"ף‬

‫מועדי השבת בא‬

‫ערברב‬

‫חבילת פרסום ושיווק משולבת‬

‫בניית אתר אינטרנט‪ ,‬בניית דף פייסבוק עסקי‪,‬‬ ‫קידום אורגני וממומן בגוגל‪ ,‬קידום ממומן בפייסבוק‪ ,‬פרסום ומודעות בעלון‬ ‫*ניתן להזמין חלק מהחבילה‬

‫התקשרו לקבלת הצעה משתלמת‬ ‫שלומי‪054-6695400 :‬‬ ‫‪054-4567571‬‬ ‫פתרונות מיתוג‪ ,‬שיווק ופרסום‬

‫אימונים אישיים‬ ‫כושר גופני‪ ,TRX ,‬אגרוף‪,‬‬ ‫קרב מגע והגנה עצמית‬

‫האימונים מתבצעים בקירבת בית הלקוח בכל גוש דן‬

‫חבילת‬ ‫‪ 4‬אימונים‬ ‫‪₪400‬‬

‫אימון‬ ‫יחיד‬ ‫‪₪150‬‬

‫עלון מס' ‪)1277( 8‬‬ ‫(שנה שלושים וחמש)‬

‫בדבר תורה זה אבקש לסקור מספר פירושים אפשריים‪ ,‬ופחות מוכרים‪ ,‬לאותו "ערב‬ ‫רב" שעלה עם ישראל ממצרים‪ ,‬וכפי שנאמר "וְג ַם‪-‬עֵֶרב ַרב ָעלָה אִּת ָם" (שמות יב‪ ,‬לח)‪.‬‬ ‫הפרשנים לדורותיהם נתחבטו רבות בפירוש המונח היחידאי "ערב רב" ומשמעותו‪.‬‬ ‫הפירוש הידוע ביותר הוא זה של רש"י הטוען כי‪ :‬פירוש "ערב רב" ‪" -‬תערובת אומות של‬ ‫גרים" שנספחו על עם ישראל או כגרי צדק או כגרי תושב‪ .‬ניתן לפרש כי המונח "ערב רב"‬ ‫יסודו אכן בעירוב‪ ,‬אולם לא בגרים עסקינן‪ ,‬אלא בבני עמים אחרים (ככל הנראה מצריים)‬ ‫שהתחתנו בעם ישראל‪ .‬כך עולה לכאורה מספר נחמיה (יג‪ ,‬ג) "וַיְהִי‪ּ ,‬כְׁש ָ ְמעָם אֶת‪ַ -‬הּתֹוָרה‬ ‫וַּי ַבְּדִילּו כָל‪-‬עֵֶרב ִמּיִׂש ְָראֵל"‪ ,‬המתייחס באופן מפורש להבדלת הנשים הנוכריות מנישואי‬ ‫תערובת‪ .‬כך עולה גם מפירושו של שד"ל שכותב על בסיס אותו פסוק בנחמיה‪" :‬ע"כ נ"ל‬ ‫כי ערב רב זה היה מעורב עמהם מלפנים והם מצרים שנשאו ישראליות ומצריות שנישאו‬ ‫לישראלים"‪ .‬פירוש זה יכול אולי להסביר את מוצאו של המקלל עליו נאמר‪" :‬וַי ֵצֵא בֶן אִש ָה‬ ‫יִש ְְר ֵאלִית וְהּוא בֶן אִיׁש ִמצְִרי בְ תֹוְך בְ נ ֵי יִש ְָראֵל וַי ִ ָנצּו בַמַ ֲחנ ֶה בֶן ַהיִש ְְר ֵאלִית וְאִיׁש ַהיִש ְְר ֵאלִי‬ ‫(ויקרא כד‪ ,‬י)‪.‬‬ ‫פירוש נוסף הוצע לאחרונה ע"י ישראל קנוהל‪ .‬לדבריו‪" ,‬ערב רב" פירושו יחידה צבאית‬ ‫של שכירי חרב‪ ,‬כפי שמשתקף במונח האשורי "אורבי" (‪ .)urbi‬חיזוק לפירוש זה מתקבל‬ ‫מן ההקבלה לפסוק שבא לפניו‪" :‬וַּי ְסעּו ְבנ ֵי יִש ְָראֵל מֵַר ְע ְמסֵס ֻסּכֹת ָה ּכְש ֵש ֵמאֹות ֶאלֶף‬ ‫ַרגְלִי ַה ְּגבִָרים ְלבַד מִּטָ ף" (שמות יב‪ ,‬לז)‪ .‬כפי שמציין קנוהל‪ ,‬המונח "רגלי" מופיע במקרא‬ ‫עשר פעמים‪ ,‬פעמיים בהקשר של יציאת מצרים‪ ,‬ושמונה פעמים בהקשר צבאי‪-‬מלחמתי‬ ‫מובהק‪" .‬רגלי" מציין למעשה חיל רגלים במובחן מחיל פרשים או מרכבות‪ .‬הכתוב מתאר‬ ‫אפוא שתי יחידות צבאיות שעלו ממצרים זו לצד זו‪ :‬שש מאות אלף רגלי מבני ישראל‪,‬‬ ‫ולצידם שכירי חרב זרים‪ .‬לחילופין‪ ,‬במקום לקרוא את המונח "ערב רב" לצד המונח "רגלי"‬ ‫שבא לפניו‪ ,‬ניתן לקרוא את המונח לאור מה שבא מייד אחריו‪" .‬וְג ַם‪-‬עֵֶרב ַרב‪ָ ,‬עלָה אִּת ָם‪,‬‬ ‫וְצֹאן ּו ָב ָקר‪ִ ,‬מ ְקנ ֶה ּכָ בֵד ְמאֹד" (שמות יב‪ ,‬לח)‪" .‬ערב רב" ניתן להתפרש אפוא כמו במכת‬ ‫ה"ערוב" בפרשת וארא‪ ,‬במובן של תערובת בעלי חיים‪ .‬אין הכרח לפרש "ערוב" דווקא‬ ‫במובן של חיות טרף‪ ,‬וייתכן כי מדובר דווקא בחיות האוכלות את יבול הארץ‪ ,‬וכפי שנאמר‪:‬‬ ‫"וַי ָבֹא עָֹרב כָ בֵד בֵית ָה פְַרעֹה ּובֵית ֲע ָבדָיו ּו ְבכָל אֶֶרץ ִמצְַרי ִם ת ִשָחֵת ָהאֶָרץ מִפְ נ ֵי ֶהעָֹרב"‬ ‫(שמות ח‪ ,‬כ)‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬נזכיר את תרגום אונקלוס הרואה במונח "ערב רב" מילה אחת‪ ,‬שבאמצעותה הוא‬ ‫מתרגם את המילה "אספסוף" (במדבר יא‪ ,‬ד)‪ .‬הדברים מובאים בתוספת נופך ע"י שד"ל‪:‬‬ ‫"והנה תרגום האספסוף ‪ -‬ערברבין‪ ,‬וכן כאן בספר השמרונים 'וגם ערברב עלה אתם' מלה‬ ‫אחת‪ ,‬ולפי זה תהיה המלה כפולה כמו ירקרק אדמדם‪ ...‬והוא ממש כְ ִמלַת אספסוף"‪ .‬לדברי‬ ‫שד"ל‪" ,‬ערברב" היא מילה אחת‪ ,‬בעלת סיומת כפולה‪ ,‬ממש כמו המילה "אספסוף"‪ ,‬ושני‬ ‫המונחים נתכוונו לדבר אחד‪ ,‬אלו שנתערבו בישראל ונאספו עליהם או לחילופין אלו‬ ‫שנאספו ונתערבו מעמים שונים‪ .‬את הסיומת הכפולה בשני המונחים "ערברב" ו"אספסוף"‬ ‫ניתן אולי להסביר כצורת גנאי למונחים השגורים "ערב" ו"אסף"‪.‬‬ ‫הרב ד"ר ישי קיל‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫העלון מוקדש לזכר ולע"נ‬ ‫בת גרשון‬ ‫נפטרה ב‪-‬כ' בשבט תשע"ב‪.‬‬ ‫יהי זכרה ברוך!‬

‫העלון מוקדש לזכר ולע"נ‬ ‫ז"ל‪,‬‬ ‫מרת‬ ‫נפטרה ב‪-‬י"ט בשבט תש"נ‪.‬‬ ‫יהי זכרה ברוך!‬

‫נעמי מר‬

‫ישראלה (אלה)‬

‫העלון מוקדש לזכר ולע"נ‬

‫ר' אלתר יוסף בן זאב מאירוביץ‬ ‫נפטר ב‪-‬י"א בשבט תשל"ז‪.‬‬ ‫יהי זכרו ברוך!‬

‫ז"ל‪,‬‬

‫הוטרר‬

‫העלון מוקדש לזכר ולע"נ אבינו וסבינו‬ ‫בן אליהו חיים‬ ‫נפטר ב‪-‬י"ח בשבט תש"ע‪.‬‬ ‫יהי זכרו ברוך!‬

‫יעקב יוסף שמעון‬

‫ז"ל‪,‬‬

‫י‪-‬ם‬ ‫ת"א‬ ‫חיפה‬ ‫ב"ש‬ ‫אילת‬

‫ער"ש‬ ‫‪16.29‬‬ ‫‪16.43‬‬ ‫‪16.33‬‬ ‫‪16.47‬‬ ‫‪16.40‬‬

‫מוצ"ש‬ ‫‪17.44‬‬ ‫‪17.45‬‬ ‫‪17.43‬‬ ‫‪17.47‬‬ ‫‪17.45‬‬

‫זמני היום והלימודים היומים‪:‬‬

‫משבת בא ‪ -‬יום ו'‬ ‫עלות השחר‬ ‫זמן הנחת תפילין‬ ‫הנץ החמה (מישור)‬ ‫הנץ החמה (הנראה)‬ ‫ס"ז ק"ש מג"א‬ ‫ס"ז ק"ש הגר"א‬ ‫חצות היום‬ ‫מנחה גדולה‬ ‫שקיעת החמה‬ ‫צאת הכוכבים ב'‬

‫(אופק ת"א)‬

‫‪5.05‬‬ ‫‪5.50‬‬ ‫‪6.40‬‬ ‫‪6.45‬‬ ‫‪8.29‬‬ ‫‪9.15‬‬ ‫‪11.53‬‬ ‫‪12.23‬‬ ‫‪17.06‬‬ ‫‪17.56‬‬

‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫‪5.03‬‬ ‫‪5.47‬‬ ‫‪6.37‬‬ ‫‪6.42‬‬ ‫‪8.28‬‬ ‫‪9.14‬‬ ‫‪11.54‬‬ ‫‪12.25‬‬ ‫‪17.11‬‬ ‫‪18.01‬‬

‫דף יומי‪ :‬פסחים סג ‪ -‬סט‬

‫מועדי השבת בשלח‬

‫י‪-‬ם‬ ‫ת"א‬ ‫חיפה‬ ‫ב"ש‬ ‫אילת‬

‫ער"ש‬ ‫‪16.35‬‬ ‫‪16.49‬‬ ‫‪16.39‬‬ ‫‪16.53‬‬ ‫‪16.46‬‬

‫מוצ"ש‬ ‫‪17.50‬‬ ‫‪17.51‬‬ ‫‪17.49‬‬ ‫‪17.53‬‬ ‫‪17.51‬‬

‫זמני היום והלימודים היומים‪:‬‬

‫משבת בשלח ‪ -‬יום ו'‬ ‫עלות השחר‬ ‫זמן הנחת תפילין‬ ‫הנץ החמה (מישור)‬ ‫הנץ החמה (הנראה)‬ ‫ס"ז ק"ש מג"א‬ ‫ס"ז ק"ש הגר"א‬ ‫חצות היום‬ ‫מנחה גדולה‬ ‫שקיעת החמה‬ ‫צאת הכוכבים ב'‬

‫(אופק ת"א)‬

‫‪5.03‬‬ ‫‪5.46‬‬ ‫‪6.36‬‬ ‫‪6.41‬‬ ‫‪8.28‬‬ ‫‪9.13‬‬ ‫‪11.54‬‬ ‫‪12.25‬‬ ‫‪17.12‬‬ ‫‪18.02‬‬

‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫דף יומי‪ :‬פסחים ע ‪ -‬עו‬

‫‪4.59‬‬ ‫‪5.42‬‬ ‫‪6.32‬‬ ‫‪6.37‬‬ ‫‪8.27‬‬ ‫‪9.12‬‬ ‫‪11.55‬‬ ‫‪12.25‬‬ ‫‪17.18‬‬ ‫‪18.08‬‬

‫את העלון ניתן למצוא בפייסבוק‬ ‫תחת השם‪" :‬ענג שבת"‬ ‫את העלון ניתן למצוא באתר‬ ‫‪www.yeshiva.org.il‬‬ ‫וגם באתר מורשת בקטגוריית עלוני שבת‬ ‫ב"מידע יהודי" ‪www.moreshet.co.il‬‬

‫יו"ר העמותה והעורך עו"ד שמואל כהן‬ ‫כתובת‪ :‬רח' בלוך ‪ ,3‬ת"א‬ ‫טל‪ ,03-5234063 :‬פקס‪03-5234054 :‬‬ ‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬

‫העלון מוקדש לזכר ולע"נ‬ ‫בן גרשון הלוי‬ ‫נפטר ב‪-‬י"ח בשבט תשס"ח‪.‬‬ ‫יהי זכרו ברוך!‬

‫כהן ז"ל‪ ,‬יצחק שלמה‬

‫לדרהנדלר‬

‫ז"ל‪,‬‬

‫לעילוי נשמת‬ ‫דיני השבוע ומנהגיו יעקב יוסף שמעון ונחמה חיה כהן ז"ל‬

‫שבת פרשת בא‬

‫ההפטרה‪" :‬הדבר אשר דבר ה' " (ירמיהו מו‪ ,‬יג)‪ .‬הנוהגים לפי‬ ‫הרמב"ם‪" :‬משא מצרים" (ישעיהו יט‪ ,‬א‪-‬כה)‪.‬‬ ‫יום רביעי י"ד בשבט במנחה אין אומרים תחנון‬ ‫יום חמישי‪ ,‬ט"ו בשבט‪.‬‬ ‫אין ביום זה לא איסור מלאכה‪ ,‬לא משתה ולא זכר בתפילה‪ .‬אעפ"כ‬ ‫משנים בו משאר הימים‪ ,‬ונוהגים קצת יו"ט‪ ,‬ואין אומרים תחנון‪.‬‬ ‫אין מתענין בו אפי' חתן ביום חופתו‪ .‬ואומרים א‪-‬ל ארך אפים‬ ‫ולמנצח לפני ובא לציון (שולחן ערוך קלא‪ ,‬ו ובמשנה ברורה)‪.‬‬ ‫אבל עובר לפני התיבה‪ .‬לא מתענים בט"ו בשבט‪ ,‬גם לא חתן ביום‬ ‫חופתו‪ .‬נוהגים לאכול מיני פרי אילנות מפירות ארץ ישראל‪.‬‬ ‫ט"ו בשבט ‪ -‬ראש השנה לאילנות‪.‬‬ ‫"ארבעה ראשי שנים הם‪ :‬באחד בניסן ר"ה למלכים ולרגלים‪,‬‬ ‫באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה‪ ,‬ר' אלעזר ורבי שמעון‬ ‫אומרים באחד בתשרי‪ .‬באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין‬ ‫וליובלות לנטיעה ולירקות‪ .‬באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי‬ ‫בית שמאי‪ ,‬בית הלל אומרים בחמשה עשר בו" (משנה ראש השנה‬ ‫ב‪ ,‬א)‪ .‬היום נוהגים בט"ו בשבט‪ ,‬לפי שיצאה בת קול ואמרה "הלכה‬ ‫כבית הלל" (גמ' ר"ה יד‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫ט"ו בשבט ראש השנה לענין מעשרות פירות האילן‪ ,‬שאין מעשרים‬ ‫מפירות שגדלו לפני כן על הפירות שגדלו אחר כך‪ .‬וכן לענין ערלה‬ ‫ורבעי‪ ,‬נגמרת השנה בט"ו בשבט ולא באחד בתשרי‪ .‬יש אומרים‬ ‫שגם לענין פירות שביעית‪ ,‬הפירות שחנטו עד טו בשבט של שנה‬ ‫שמינית‪ ,‬נחשבים כשל שמיטה‪.‬‬ ‫אחד באלול‪ ,‬אחד בניסן וט"ו בשבט ימי חול רגילים‪ .‬מדוע בט"ו‬ ‫בשבט עושים בו שינוי של קצת יו"ט? לפי שיש בו מעין שבח‬ ‫ארץ ישראל‪ .‬ביום זה מתחדש כח האדמה שבארץ ישראל להניב‬ ‫תנובתה‪ ,‬להוציא פירותיה ולהראות שבחה של‪" :‬ארץ חטה‬ ‫ושעורה וגפן ותאנה ורמון‪ ,‬ארץ זית שמן ודבש" (דברים ח‪ ,‬ח)‪.‬‬ ‫שני דברים מבקש משה רבנו‪" :‬אעברה נא ואראה את הארץ‬ ‫הטובה"‪ .‬לעבור ולראות‪ .‬זכות גדולה היא לחיות בארצנו‪ ,‬וזכות‬ ‫נוספת היא לראות את מעלותיה הגדולות‪ .‬משה זכה לראות‬ ‫ "ויראהו ה' את כל הארץ‪ ,"...‬אך לא זכה לעבור‪ .‬אנחנו שזוכים‬‫לחיות בארץ‪ ,‬רואים בעינינו כל יום את טובה ויופיה‪.‬‬ ‫ברכה ראשונה ואחרונה על מאכל‬ ‫חכמינו (גמרא ברכות ל"ה) הראו סתירה בין הפסוקים‪ :‬מצד אחד‬ ‫כתוב‪" :‬לד' הארץ ומלואה" דהיינו שהארץ היא של ה' ומצד שני‬ ‫כתוב‪" :‬והארץ נתן לבני אדם" דהיינו שארץ היא לרשות האדם‪.‬‬ ‫על זה תירצו‪" :‬כאן קודם ברכה וכאן לאחר ברכה" דהיינו שלפני‬ ‫הברכה אין לאדם כל זכות ליהנות מהארץ ואולם לאחר הברכה‬ ‫ד' נתן לבני אדם רשות הנאה בה‪ .‬ובאמת זכות גדולה היא זו לברך‬ ‫לבורא עולם ולמצוא אותו קרוב אלינו בכל הנאה מעולמו‪.‬‬ ‫ברכה ראשונה‪ :‬שבעת המינים‪ :‬חיטה‪ ,‬שעורה‪ ,‬גפן‪ ,‬תאנה‪ ,‬רימון‪,‬‬ ‫זית‪ ,‬תמר‪ .‬את מצוות הביכורים צריך לקיים מפירות חשובים והם‬ ‫שבעת המינים‪ .‬גם בברכות יש להן קדימות‪ .‬קל לזכור סדר קדימות‬ ‫הברכות באמצעות ראשי תיבות‪ :‬מג"ע א"ש‪ .‬מוציא ‪ -‬מזונות‪ ,‬גפן‪,‬‬ ‫עץ‪ ,‬אדמה‪ ,‬שהכל‪.‬‬ ‫דיני קדימה בשבעת המינים‪ :‬המשנה ברכות (מ‪ ,‬ע"ב)‪" :‬היו‬ ‫לפניו מינין הרבה‪ ,‬ר' יהודה אומר‪ :‬אם יש ביניהן מין שבעה עליו‬ ‫הוא מברך‪ .‬וחכמים אומרים‪ :‬מברך על איזה מהן שירצה"‪ .‬לדעת‬ ‫הרמב"ם‪ ,‬מקדים בברכה את החביב (הלכות ברכות פרק ח הלכה‬ ‫יג)‪ .‬השולחן ערוך (סימן ריא) בסעיף א' פסק ששבעת המינים‬ ‫קודמים‪ .‬בסעיף ב'‪ :‬אם הביאו לפניו פירות משבעת המינים והם‬ ‫נמצאים על השולחן ורוצה לאכול מכולם‪ ,‬הסדר לענין קדימה‬ ‫בברכות הוא‪ :‬זית‪ ,‬תמר‪ ,‬ענבים או צימוקים‪ ,‬תאנה‪ ,‬רימון‪ .‬וזה לא‬ ‫כסברת הרמב"ם שמקדים בברכה את החביב‪ .‬עוד הרבה פוסקים‬ ‫חולקים על הרמב"ם והם‪ :‬בה"ג‪ ,‬ר' יונה‪ ,‬תוספות‪ ,‬ראב"ד‪ ,‬רשב"א‪,‬‬ ‫מרדכי‪ ,‬סמ"ג רא"ש וטור‪.‬‬ ‫המוציא ומזונות ‪ -‬ברכות המוציא לחם מן הארץ ובורא מיני‬ ‫מזונות‪ ,‬הנאמרות על מיני מאפה העשויים מחמשת מיני הדגן ‪-‬‬

‫חיטה ומשפחתה הכוסמת והשיפון‪ ,‬ושעורה ומשפחתה שיבולת‬ ‫השועל‪ .‬כאשר מונחים על השולחן מיני מאפה‪ ,‬יש לברך על מין‬ ‫המאפה ורק לאחר מכן על הפירות האחרים‪ .‬אם המאפה הוא לחם‪,‬‬ ‫חלה‪ ,‬לחמנייה או פיתה‪ ,‬יש לברך ברכת המוציא ורק לאחר מכן על‬ ‫הפירות‪ .‬כאשר הפירות הם חלק מהסעודה‪ ,‬אין צורך לברך עליהם‬ ‫כלל‪ ,‬שכן ברכת המוציא מתייחסת לכל הסעודה ולא לפת בלבד‬ ‫ופוטרת את כל שאר המאכלים והמשקאות מחובת הברכה‪ .‬אך‬ ‫אם הפירות אינם חלק מן הסעודה‪ ,‬יש לברך עליהם לאחר ברכת‬ ‫המוציא‪ .‬יוצא דופן הוא היין‪ ,‬שברכת המוציא אינה פוטרת מלברך‬ ‫עליו את ברכת בורא פרי הגפן‪ ,‬עקב היותו המובחר שבמשקאות‪.‬‬ ‫גפן ‪ -‬בורא פרי הגפן ‪ -‬היא הברכה השלישית בחשיבותה‪ ,‬לאחר‬ ‫ברכת המוציא ומזונות‪ .‬נתייחדה ליין‪ ,‬עקב היותו משקה מובחר‬ ‫ומשבעת המינים‪ .‬כאשר על השולחן משקאות שונים‪ ,‬יש לברך תחילה‬ ‫בורא פרי הגפן‪ ,‬וברכה זו פוטרת את הברכה על שאר המשקים‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬ברכת בורא מיני מזונות קודמת לברכת בורא פרי הגפן‪.‬‬ ‫כאשר עורכים קידוש בשבת‪ ,‬מברכים קודם על היין את ברכתו‬ ‫ורק לאחר מכן על הלחם או החלה‪ .‬מטעם זה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬נהוג‬ ‫לכסות את החלה בשעת הקידוש‪ ,‬שלא תתבייש‪ ,‬כביכול‪ ,‬מהשינוי‬ ‫שנעשה בסדר הברכות הרגיל בו איחרו את ברכתה לברכה על היין‪.‬‬ ‫עץ ‪ -‬ברכת בורא פרי העץ ‪ -‬הנאמרת על פירות האילן‪ .‬גם לגביה‬ ‫קיימים דיני קדימה‪ :‬כאשר פירות שבעת המינים מונחים על‬ ‫השולחן ביחד עם פירות אחרים במטרה לאוכלם‪ ,‬יש לברך את‬ ‫ברכת בורא פרי העץ עליהם ובכך לפטור את הפירות האחרים‪.‬‬ ‫כאשר מונחים כמה פירות משבעת המינים‪ ,‬יש לברך על המין‬ ‫הראשון לפי סדר זה‪( :‬ובכך לפטור את האחרים מחובת הברכה)‪:‬‬ ‫זית‪ ,‬תמר‪ ,‬גפן‪ ,‬תאנה‪ ,‬רימון‪ .‬סדר זה נקבע לפי קרבתם של שמות‬ ‫הפירות למילה "ארץ" בפסוק "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה‬ ‫ורימון‪ ,‬ארץ זית שמן ודבש"‪ .‬רק אחר כך מגיעות הברכות על‬ ‫מאכלים שאינם משבעת המינים‪.‬‬ ‫אדמה ‪ -‬בורא פרי האדמה‪ ,‬הנאמרת על ירקות ופירות חד‪-‬‬ ‫שנתיים כבננה ‪.‬‬ ‫שהכל ‪ -‬ברכת שהכל נהיה בדברו‪ ,‬הנאמרת על מוצרי מזון שאינם‬ ‫מן הצומח או שצורתם הטבעית כצומח שונתה ללא הכר‪.‬‬ ‫ברכה אחרונה יש התיחסות מיוחדת לשבעת המינים‪ .‬כאשר‬ ‫על לחם מברכים ‪ 4‬ברכות של ברכת המזון‪ ,‬ועל שבעת המינים‬ ‫מברכים ברכה אחת מעין שלוש שמזכירה את עיקר עניני ברכת‬ ‫המזון‪ ,‬ועל כל שאר הפירות מברכים את הברכה הפשוטה יותר‬ ‫בורא נפשות‪.‬‬

‫שבת שירה פרשת בשלח‬

‫ההפטרה‪" :‬ודבורה אשה נביאה" (שופטים ד‪ ,‬ד)‪ .‬הספרדים‬ ‫מתחילים‪" :‬ותשר דבורה" (שופטים ה‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫עמידה ב"שירת הים"‬ ‫השולחן ערוך (אורח חיים סימן קמו סעיף ד) כתב‪ ,‬ש"אין צריך‬ ‫לעמוד מעומד בעת שקורין בתורה"‪ .‬הרמ"א במקום הוסיף‪" :‬יש‬ ‫מחמירין ועומדין"‪ .‬במשנה ברורה (שם ס"ק יט) הביא פוסקים‬ ‫שהכריעו כדעת השולחן ערוך‪ ,‬שאין חובה לעמוד בשעת קריאת‬ ‫התורה‪ ,‬אך‪ ,‬יש בזה משום הידור‪.‬‬ ‫כיום מקובל בציבור כן לעמוד בקריאות מסוימות ‪ -‬בקריאת‬ ‫עשרת הדיברות (דווקא לגבי קריאה זו חזקו דברי המערערים על‬ ‫העמידה בה בלבד)‪ ,‬בקריאת שירת הים‪ ,‬בתענית ציבור כשבעל‬ ‫הקריאה קורא י"ג מידות‪ ,‬וכן בסיומי החומשים נוהגים לעמוד‬ ‫לקראת קריאת הפסוק האחרון של החומש‪.‬‬ ‫למערערים על מנהג זה‪ ,‬טענה חזקה שהרי נראה כאילו קריאה‬ ‫שעומדים בה יש בה חשיבות יתירה‪ ,‬והרי אין מקום להעדיף‬ ‫חלק מסוים בתורה על פני שאר דברי התורה‪ .‬וחז"ל אמרו דברים‬ ‫חמורים כלפי מי שמשבח שמועה אחת על פני שמועות אחרות‪,‬‬ ‫וכך אמרו (עירובין סד‪ ,‬א) "כל האומר שמועה זו נאה‪ ,‬וזו אינה נאה‬ ‫ מאבד הונה של תורה"‪ ,‬ופירש רש"י הונה של תורה ‪" -‬כבודה של‬‫תורה‪ ,‬וסופה להשתכח ממנו"‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬וכדי להמעיט מההבחנה בין קריאה לקריאה‪ ,‬מוטב לעמוד‬ ‫לפחות בכל העליה‪ ,‬שבה הפסוקים שנוהגים לעמוד בהם‪ .‬לגבי‬ ‫"שירת הים" בפרשת בשלח ‪ -‬יש לעמוד מתחילת הקריאה לרביעי‬ ‫ועד חמישי‪.‬‬

‫ִּפּנַת‬ ‫הַָר ְמּבָ"ם ַה ָּבהִיר‬

‫הרב אהרן טולידאנו‬

‫ראש מכון טולידאנו להפצת התורה במושגי הדור‪,‬‬ ‫חבר לשכת הרבנות ורב קהילה באפרת‬

‫קטעים נבחרים מס' ‪ 4‬מתוך 'הַָרמְּבָ"ם הַּבָ הִיר' בנושא השבת‪.‬‬ ‫מטעמי מצוות השבת ותאורן‬ ‫א ‪ .‬רבי שמשון רפאל הירש שחי במאה הי"ט כשיצאו הרפורמים‬ ‫לעולם‪ ,‬סיפק לנו טעם מאוד אקטואלי לאיסור מלאכה בשבת‪,‬‬ ‫הנוגע לתחושת הריבונות (ראה פירושו על התורה ‪ -‬יתרו‪ ,‬שמות‬ ‫כ‪ ,‬ט‪-‬י)‪ .‬הרפורמים טענו כי איסור מלאכה בשבת הוא לאפשר‬ ‫לאדם לנוח‪ .‬לדידם‪ ,‬גם הבערת אש היתה מלאכה קשה בימים‬ ‫ההם‪ ,‬שכן בני האדם היו צריכים לחכך אבנים בכוח גדול משך זמן‬ ‫רב עד שיצאו מהן ניצוצות‪ .‬אך רבי שמשון רפאל הירש הוכיח להם‬ ‫כמה הם טועים‪ .‬הלא כתוב במסכת ביצה שניתן להוציא אש מן‬ ‫המים (משנה ביצה ד‪ ,‬ז)‪ ,‬כלומר ע"י כוס מלאה מים שמרכזת את‬ ‫קרני השמש על נעורת‪ ,‬והנעורת בוערת מיד‪ ,‬ללא שום טורח! אם‬ ‫כן טעם איסור מלאכה בשבת הוא טעם אחר‪ ,‬כמובא להלן‪.‬‬ ‫ב ‪ .‬טעם ר"ש הירש לאיסור מלאכה בשבת‪ :‬משך ששת ימי המעשה‪,‬‬ ‫האדם שולט על העולם‪ ,‬בכך שהוא משנה אותו‪ .‬ואפשר לשנות‬ ‫את העולם ע"י לחיצת כפתור‪ .‬אפשר ע"י לחיצת כפתור להפעיל‬ ‫מנוף שנושא כמה טונות‪ .‬שינוי העולם מחדיר בתודעת האדם‬ ‫תחושה של עצמה‪ ,‬תחושה שהוא שולט על העולם‪ ,‬שהוא הריבון‪,‬‬ ‫ושוכח מי הריבון האמיתי‪ .‬עקב כך‪ ,‬האדם רוצה לשלוט על זולתו‪,‬‬ ‫המעצמות רוצות לשלוט על אומות אחרות‪ ,‬ובני אדם מתנהגים‬ ‫כאילו הם אלהים ומשחיתים את העולם‪ .‬הם שוכחים כי הם‬ ‫אורחיו כאן של הבורא‪ּ' ,‬כִי לִי ָהאֶָרץ‪ּ ,‬כִי ג ִֵרים וְתֹוׁש ָבִים אַּת ֶם עִּמָ דִי'‬ ‫(בהר‪ ,‬ויקרא כה‪ ,‬כג)‪ .‬מובן מאליו שהאדם חייב לשנות את העולם‬ ‫לצורך פרנסתו וקיומו‪ .‬לכן השליטה על העולם הותרה לו במשך‬ ‫ששת ימי המעשה‪ .‬אך נדרש ממנו פעם אחת בשבוע להשיב את‬ ‫השליטה לריבון האמיתי‪ .‬וידוע בפסיכולוגיה כי הזיכרון של האדם‬ ‫מחזיק מעמד שבעה ימים‪ ,‬וצריך שוב לרענן אותו‪.‬‬ ‫א ‪ְ .‬מלָאכָה ׁשֶאֵינֹו צִָריְך לְגּופָּה‬ ‫ העושה מלאכה בשבת ואינו צריך לגופּה‪ ,‬אף על פי כן הוא חייב‬ ‫עליה‪ .‬כיצד? המכבה את הנר כדי לחסוך בשמן (או בשעו ָה)‪ ,‬או‬ ‫מחשש שמא תיבקע הצינצנת המחזיקה את השמן והפתילה‬ ‫הדולקת ‪ -‬חייב‪ .‬אף על פי שאין כוונתו למלאכת ַה ִּכּבּוי הוא חייב‪,‬‬ ‫היות והוא מעוני ָן ּבַ ִּכּבּוי והתכוון אליו‪ .‬וכן המפנה ִמ ְפּגָע ('קֹוץ')‬ ‫מרשות הרבים למרחק של ארבע אמות או יותר‪ ,‬או המכבה‬ ‫גחלת אש כדי שלא יִּזֹוקּו בה רבים ‪ -‬חייב‪ .‬ואף על פי שאינו צריך‬ ‫להעברה עצמה או לכִבוי עצמו‪ ,‬וכל מטרתו היא רק להרחיק ַה ֶהּזֵק‬ ‫ הרי זה חייב; וכן הלכה בכל המקרים הדומים לזה (הרמב"ם‬‫הלכות שבת א‪ ,‬ז)‪.‬‬ ‫ נציין כי במלאכה שאינו צריך לגופּה‪ ,‬יש מחלוקת בין רבי יהודה‬ ‫ורבי שמעון‪ ,‬והרמב"ם פסק כרבי יהודה שחייב עליה‪ .‬אבל הרבה‬ ‫מהראשונים חולקים על זה‪ ,‬וסוברים כרבי שמעון שפוטר; אולם‬ ‫אסור מדרבנן‪ ,‬וכך פסק מרן (‪#‬שו"ע או"ח שטז‪ ,‬ח ‪ /‬שלד‪ ,‬כז)‪.‬‬ ‫ב ‪' .‬מִתְעַּסֵ ק' ‪ֹ -‬לא ָאסְָרה ּתֹוָרה ֶאּלָא ְמלֶאכֶת ַמחֲׁשֶבֶת‬ ‫ אמרו רבותינו (בבלי כריתות יט‪ ;:‬בבלי בבא קמא כז‪ְ ' :).‬מלֶאכֶת‬ ‫ַמחֲׁשֶבֶת ָאסְָרה ּתֹוָרה'‪ .‬למשל‪ ,‬אם אדם התכוון לעשות פעולה‬ ‫אסורה‪ ,‬אך בפועל התבצעה פעולה אסורה אחרת‪ ,‬אין מחייבים‬ ‫אותו‪ ,‬היות ולא התממשה כוונתו המקורית‪ .‬עיקרון זה למדנו‬ ‫ממלאכת המשכן שנסמך לה ענין השבת‪ ,‬שנאמר (ויקהל‪ ,‬שמות‬ ‫לה‪ ,‬א‪-‬ב)‪' :‬וַּי ַ ְקהֵל מֹׁש ֶה אֶת ּכָל ֲעדַת ּבְ נ ֵי יִׂש ְָראֵל‪ ,‬וַּיֹאמֶר ֲאלֵהֶם‪ֵ ,‬אּלֶה‬ ‫הַּדְ בִָרים אֲׁש ֶר ִצּו ָה ה' ַל ֲעׂשֹת אֹת ָם‪ׁ .‬ש ֵׁש ֶת י ָמִים ּתֵעָׂש ֶה ְמלָאכָה‪,‬‬ ‫ּובַּיֹום ַהּׁשְבִיעִי י ִ ְהי ֶה לָכֶם קֹדֶׁש‪ׁ ,‬ש ַּבַת ׁש ַּבָ תֹון לַה'‪ּ ,‬כָל ָהעֹׂש ֶה בֹו‬ ‫ְמלָאכָה יּומָת'‪ .‬מיד אחרי זה‪ ,‬התורה עוברת לענין בניית המשכן‪,‬‬ ‫ובהמשך הדברים נאמר (שם פסוקים ל‪-‬לג)‪ְ' :‬ראּו קָָרא ה' ּבְׁש ֵם‬ ‫ּבְ ַצ ְלאֵל‪ ...‬וַי ְ ַמּלֵא ֹאתֹו רּו ַח אֱֹלהִים ּבְ ָח ְכמָה ּבִתְבּונ ָה ּו ְב ַדעַת ּו ְבכָל‬ ‫ְמלָאכָה‪ .‬וְלַ ְחׁשֹב ַמחֲׁש ָבֹת ַל ֲעׂשֹת ּבַ ָּזהָב ּו ַב ֶּכסֶף ּו ַב ְּנחֹׁש ֶת‪ ...‬לַעֲׂשֹות‬ ‫ְּבכָל ְמלֶאכֶת ַמחֲׁש ָבֶת'‪ .‬מכאן למדו חכמים‪ :‬אם נעשתה מחשבתו‬ ‫של אדם במלאכה שיצאה מתחת ידו‪ ,‬הריהו נידון עליה‪ ,‬ואם לא‬ ‫נעשתה מחשבתו‪ ,‬הריהו פטור‪.‬‬ ‫ הכלל הוא‪ :‬נתכוין לעשות דבר המותר ועשה דבר אחר‪ ,‬כגון‬ ‫שנתכוין לחתוך את התלוש וחתך את המחובר‪ ,‬אינו חייב כלום‪.‬‬ ‫וכן הלכה בכל המקרים הדומים לזה (הרמב"ם הלכות שבת א‪ ,‬ח)‪.‬‬ ‫חפשו אותנו בגוגל‪ .‬הקישו‪ :‬מכון טולידאנו או בטל‪052-8682050 .‬‬

‫תורת המשא ומתן‬

‫עו"ד דוד שפירא‬

‫מחבר הספר תורת המשא ומתן‬

‫גניבת דעת המצרים כדי לצאת ברכוש גדול‬

‫כבר מימי אברהם‪ ,‬התורה הדגישה את הקשר שבין כסף לבין‬ ‫היציאה ממצרים‪" :‬ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ‬ ‫לא להם‪...‬ואחרי כן יצאו ברכוש גדול‪ ".‬בפרשיות סיפור יציאת‬ ‫מצרים‪ ,‬קבלת כסף וזהב ביציאה ממצרים מוזכרת לא פחות מ‪3-‬‬ ‫פעמים‪ .‬מול הסנה‪ ,‬ד' הבטיח למשה "לא תלכו ריקם‪ .‬ו ְׁש ָ ֲאלָה‬ ‫אִּׁש ָה ִמּׁשְכֶנ ְּת ָּה ּו ִמּגַָרת ּבֵית ָּה ּכְ לֵי כֶסֶף ּו ְכלֵי זהב‪ "...‬בציווי למשה‬ ‫לפני מכת בכורות‪ ,‬ד' אמר למשה ‪ּ":‬דַּבֶר נ ָא ּבְ ָאזְנ ֵי ָהעָם וְיִׁש ְ ֲאלּו‬ ‫אִיׁש ֵמאֵת ֵר ֵעהּו וְאִּׁש ָה ֵמאֵת ְרעּות ָּה ּכְ לֵי כֶסֶף ּו ְכלֵי זָהָב"‪ .‬בסיפור‬ ‫יציאת מצרים מופיע דיווח‪ּ" :‬ו ְבנ ֵי יִׂש ְָראֵל ָעׂשּו ּכִ ְדבַר מֹׁש ֶה וַּיִׁש ְ ֲאלּו‬ ‫מִּמִ צְַרי ִם ּכְ לֵי כֶסֶף ּו ְכלֵי זָהָב‪ ...‬וַּיַׁש ְ ִאלּום וַיְנ ַּצְ לּו אֶת ִמצְָרי ִם‪".‬‬ ‫על פניו‪ ,‬נראה כי בני ישראל "עבדו" על המצרים‪ .‬הם ביקשו לשאול‬ ‫כלי כסף וכלי זהב לשלושה ימים והמצרים הסכימו‪ .‬כשהסכימו‬ ‫להשאיל את החפצים‪ ,‬המצרים לא ידעו שלבני ישראל אין כל‬ ‫כוונה לחזור למצרים או להחזיר את כלי הכסף וכלי זהב למצרים‪.‬‬ ‫כפי ששד"ל (שמות ג'‪:‬כ"ב) כתב "אין ספק שהיה זה מעשה‬ ‫תחבולה‪ ,‬כי הם לא אמרו להם שלא לשוב עוד‪ ,‬אלא ללכת דרך‬ ‫שלשת ימים ולשוב…"‬ ‫פרשני המקרא הציעו מספר אפשריות כדי להצדיק התנהלות זו‪:‬‬ ‫אין רמאות בסיפור‪ --‬יש פרשנים כמו הרשב"ם שפרשו אחרת‬ ‫את מהות "העסקה‪ ".‬לפי הרשב"ם‪ ,‬לא הייתה השאלת כלים אלא‬ ‫"במתנה גמורה וחלוטה‪ ".‬רש"ר הירש אף כתב כי "בשפת הדיבור‬ ‫רגילים לפרש את תיבת "שאל" באופן מוטעה‪ .‬היא מופיעה לפחות‬ ‫כמה מאות פעמים בתנ"ך‪ ,‬ומשמעותה כמעט תמיד "לתבוע"‪,‬‬ ‫"לבקש"; אך לא "לקחת בהשאלה"‪.‬‬ ‫גם אם "עבדנו עליהם"‪ ,‬לקחנו את מה שמגיע לנו‪ -‬בדומה לפסוקי‬ ‫התורה המחייבים לתת מענק פרישה לעבד המשתחרר‪ ,‬כך גם‬ ‫הגיע תשלום דומה לבני ישראל‪ .‬כפי שכתב רבנו חננאל "אין זה‬ ‫גניבת דעת שיצווה בה הקב"ה‪ ...‬שהייתה אצלם עבודת ישראל של‬ ‫מאתיים ועשר שנה‪".‬‬ ‫פעולת ההשאלה בוצעה בניגוד לרצונם‪ .‬הגמרא בברכות (דף ט‪:‬א)‬ ‫דנה בשאלה מי הכריח את מי ל"שאול"‪ .‬לפי הגמרא‪ ,‬משה התבקש‬ ‫ל"שאול" את כלי הכסף וכלי הזהב על מנת לוודא שהקב"ה לא‬ ‫יצא שקרן "לאותו צדיק"‪ ,‬כלומר לאברהם אבינו‪ .‬לפי בעל התורה‬ ‫תמימה‪ ,‬בני ישראל לא רצו לשאול את הכלים כי הם איבדו תאוות‬ ‫הכסף‪.‬‬ ‫הרמאות "נוקתה"‪ :‬לפי הספורנו "אף על פי שתקבלו הכל מהם דרך‬ ‫השאלה‪ ,‬ותהיו חייבים להחזיר‪ ,‬הנה תקנו אחר כך את הכל בדין‪,‬‬ ‫ברדפם אחריכם להלחם בכם ולשלול את שללכם‪".‬‬ ‫הכל בידי שמים ואין מה לשאול שאלות‪ -‬כך סובר אבן עזרא‪:‬‬ ‫"ושאלה ‪ -‬ויש מתאוננים אומרים כי אבותינו גנבים היו‪ .‬ואלה‬ ‫הלא יראו‪ ,‬כי מצוה גדולה היתה‪ .‬ואין טעם לשאול למה‪ ,‬כי השם‬ ‫ברא הכל‪ ,‬והוא נותן עושר לכל מי שירצה‪ ,‬ויקחנו מידו ויתננו‬ ‫לאחר‪ .‬ואין זה רע‪ ,‬שהכל שלו הוא‪".‬‬ ‫בין אם מדובר בשאילה שנעשתה במסגרת קבלת מתנה או‬ ‫בתשלום עבור שירותים שניתנו בעבר וביתר שאת אם מדובר‬ ‫בפעולה שנדרשנו לבצע‪ ,‬כפי ששד"ל שאל‪" ,‬ואיך יצוה ה' מעשה‬ ‫רמיה?" לפי שד"ל‪ ,‬השאלת הכלים לא השפיע לרעה על בני ישראל‪.‬‬ ‫בעל התורה תמימה לא הסכים‪ ,‬ואף טען שסיפור השאלת כלי כסף‬ ‫וכלי זהב הביא את בני ישראל לחטוא בחטא העגל‪ .‬לפי בעל תורה‬ ‫תמימה‪ ,‬כשמשה הזכיר את "די זהב‪ ...‬רמז משה לצווי זה‪ ,‬וכאומר‬ ‫הלא אתה בעצמך הבאת לידי כך‪ ".‬אם נקבל את הדעה לפיה‬ ‫השאלת כלי כסף וכלי זהב הביאה בסופו של דבר לחטא העגל‪,‬‬ ‫נראה כי לא כל האמצעים מותרים גם מול צד עוין‪.‬‬

‫לעילוי נשמת‬ ‫דיני השבוע ומנהגיו יעקב יוסף שמעון ונחמה חיה כהן ז"ל‬

‫שבת פרשת בא‬

‫ההפטרה‪" :‬הדבר אשר דבר ה' " (ירמיהו מו‪ ,‬יג)‪ .‬הנוהגים לפי‬ ‫הרמב"ם‪" :‬משא מצרים" (ישעיהו יט‪ ,‬א‪-‬כה)‪.‬‬ ‫יום רביעי י"ד בשבט במנחה אין אומרים תחנון‬ ‫יום חמישי‪ ,‬ט"ו בשבט‪.‬‬ ‫אין ביום זה לא איסור מלאכה‪ ,‬לא משתה ולא זכר בתפילה‪ .‬אעפ"כ‬ ‫משנים בו משאר הימים‪ ,‬ונוהגים קצת יו"ט‪ ,‬ואין אומרים תחנון‪.‬‬ ‫אין מתענין בו אפי' חתן ביום חופתו‪ .‬ואומרים א‪-‬ל ארך אפים‬ ‫ולמנצח לפני ובא לציון (שולחן ערוך קלא‪ ,‬ו ובמשנה ברורה)‪.‬‬ ‫אבל עובר לפני התיבה‪ .‬לא מתענים בט"ו בשבט‪ ,‬גם לא חתן ביום‬ ‫חופתו‪ .‬נוהגים לאכול מיני פרי אילנות מפירות ארץ ישראל‪.‬‬ ‫ט"ו בשבט ‪ -‬ראש השנה לאילנות‪.‬‬ ‫"ארבעה ראשי שנים הם‪ :‬באחד בניסן ר"ה למלכים ולרגלים‪,‬‬ ‫באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה‪ ,‬ר' אלעזר ורבי שמעון‬ ‫אומרים באחד בתשרי‪ .‬באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין‬ ‫וליובלות לנטיעה ולירקות‪ .‬באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי‬ ‫בית שמאי‪ ,‬בית הלל אומרים בחמשה עשר בו" (משנה ראש השנה‬ ‫ב‪ ,‬א)‪ .‬היום נוהגים בט"ו בשבט‪ ,‬לפי שיצאה בת קול ואמרה "הלכה‬ ‫כבית הלל" (גמ' ר"ה יד‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫ט"ו בשבט ראש השנה לענין מעשרות פירות האילן‪ ,‬שאין מעשרים‬ ‫מפירות שגדלו לפני כן על הפירות שגדלו אחר כך‪ .‬וכן לענין ערלה‬ ‫ורבעי‪ ,‬נגמרת השנה בט"ו בשבט ולא באחד בתשרי‪ .‬יש אומרים‬ ‫שגם לענין פירות שביעית‪ ,‬הפירות שחנטו עד טו בשבט של שנה‬ ‫שמינית‪ ,‬נחשבים כשל שמיטה‪.‬‬ ‫אחד באלול‪ ,‬אחד בניסן וט"ו בשבט ימי חול רגילים‪ .‬מדוע בט"ו‬ ‫בשבט עושים בו שינוי של קצת יו"ט? לפי שיש בו מעין שבח‬ ‫ארץ ישראל‪ .‬ביום זה מתחדש כח האדמה שבארץ ישראל להניב‬ ‫תנובתה‪ ,‬להוציא פירותיה ולהראות שבחה של‪" :‬ארץ חטה‬ ‫ושעורה וגפן ותאנה ורמון‪ ,‬ארץ זית שמן ודבש" (דברים ח‪ ,‬ח)‪.‬‬ ‫שני דברים מבקש משה רבנו‪" :‬אעברה נא ואראה את הארץ‬ ‫הטובה"‪ .‬לעבור ולראות‪ .‬זכות גדולה היא לחיות בארצנו‪ ,‬וזכות‬ ‫נוספת היא לראות את מעלותיה הגדולות‪ .‬משה זכה לראות‬ ‫ "ויראהו ה' את כל הארץ‪ ,"...‬אך לא זכה לעבור‪ .‬אנחנו שזוכים‬‫לחיות בארץ‪ ,‬רואים בעינינו כל יום את טובה ויופיה‪.‬‬ ‫ברכה ראשונה ואחרונה על מאכל‬ ‫חכמינו (גמרא ברכות ל"ה) הראו סתירה בין הפסוקים‪ :‬מצד אחד‬ ‫כתוב‪" :‬לד' הארץ ומלואה" דהיינו שהארץ היא של ה' ומצד שני‬ ‫כתוב‪" :‬והארץ נתן לבני אדם" דהיינו שארץ היא לרשות האדם‪.‬‬ ‫על זה תירצו‪" :‬כאן קודם ברכה וכאן לאחר ברכה" דהיינו שלפני‬ ‫הברכה אין לאדם כל זכות ליהנות מהארץ ואולם לאחר הברכה‬ ‫ד' נתן לבני אדם רשות הנאה בה‪ .‬ובאמת זכות גדולה היא זו לברך‬ ‫לבורא עולם ולמצוא אותו קרוב אלינו בכל הנאה מעולמו‪.‬‬ ‫ברכה ראשונה‪ :‬שבעת המינים‪ :‬חיטה‪ ,‬שעורה‪ ,‬גפן‪ ,‬תאנה‪ ,‬רימון‪,‬‬ ‫זית‪ ,‬תמר‪ .‬את מצוות הביכורים צריך לקיים מפירות חשובים והם‬ ‫שבעת המינים‪ .‬גם בברכות יש להן קדימות‪ .‬קל לזכור סדר קדימות‬ ‫הברכות באמצעות ראשי תיבות‪ :‬מג"ע א"ש‪ .‬מוציא ‪ -‬מזונות‪ ,‬גפן‪,‬‬ ‫עץ‪ ,‬אדמה‪ ,‬שהכל‪.‬‬ ‫דיני קדימה בשבעת המינים‪ :‬המשנה ברכות (מ‪ ,‬ע"ב)‪" :‬היו‬ ‫לפניו מינין הרבה‪ ,‬ר' יהודה אומר‪ :‬אם יש ביניהן מין שבעה עליו‬ ‫הוא מברך‪ .‬וחכמים אומרים‪ :‬מברך על איזה מהן שירצה"‪ .‬לדעת‬ ‫הרמב"ם‪ ,‬מקדים בברכה את החביב (הלכות ברכות פרק ח הלכה‬ ‫יג)‪ .‬השולחן ערוך (סימן ריא) בסעיף א' פסק ששבעת המינים‬ ‫קודמים‪ .‬בסעיף ב'‪ :‬אם הביאו לפניו פירות משבעת המינים והם‬ ‫נמצאים על השולחן ורוצה לאכול מכולם‪ ,‬הסדר לענין קדימה‬ ‫בברכות הוא‪ :‬זית‪ ,‬תמר‪ ,‬ענבים או צימוקים‪ ,‬תאנה‪ ,‬רימון‪ .‬וזה לא‬ ‫כסברת הרמב"ם שמקדים בברכה את החביב‪ .‬עוד הרבה פוסקים‬ ‫חולקים על הרמב"ם והם‪ :‬בה"ג‪ ,‬ר' יונה‪ ,‬תוספות‪ ,‬ראב"ד‪ ,‬רשב"א‪,‬‬ ‫מרדכי‪ ,‬סמ"ג רא"ש וטור‪.‬‬ ‫המוציא ומזונות ‪ -‬ברכות המוציא לחם מן הארץ ובורא מיני‬ ‫מזונות‪ ,‬הנאמרות על מיני מאפה העשויים מחמשת מיני הדגן ‪-‬‬

‫חיטה ומשפחתה הכוסמת והשיפון‪ ,‬ושעורה ומשפחתה שיבולת‬ ‫השועל‪ .‬כאשר מונחים על השולחן מיני מאפה‪ ,‬יש לברך על מין‬ ‫המאפה ורק לאחר מכן על הפירות האחרים‪ .‬אם המאפה הוא לחם‪,‬‬ ‫חלה‪ ,‬לחמנייה או פיתה‪ ,‬יש לברך ברכת המוציא ורק לאחר מכן על‬ ‫הפירות‪ .‬כאשר הפירות הם חלק מהסעודה‪ ,‬אין צורך לברך עליהם‬ ‫כלל‪ ,‬שכן ברכת המוציא מתייחסת לכל הסעודה ולא לפת בלבד‬ ‫ופוטרת את כל שאר המאכלים והמשקאות מחובת הברכה‪ .‬אך‬ ‫אם הפירות אינם חלק מן הסעודה‪ ,‬יש לברך עליהם לאחר ברכת‬ ‫המוציא‪ .‬יוצא דופן הוא היין‪ ,‬שברכת המוציא אינה פוטרת מלברך‬ ‫עליו את ברכת בורא פרי הגפן‪ ,‬עקב היותו המובחר שבמשקאות‪.‬‬ ‫גפן ‪ -‬בורא פרי הגפן ‪ -‬היא הברכה השלישית בחשיבותה‪ ,‬לאחר‬ ‫ברכת המוציא ומזונות‪ .‬נתייחדה ליין‪ ,‬עקב היותו משקה מובחר‬ ‫ומשבעת המינים‪ .‬כאשר על השולחן משקאות שונים‪ ,‬יש לברך תחילה‬ ‫בורא פרי הגפן‪ ,‬וברכה זו פוטרת את הברכה על שאר המשקים‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬ברכת בורא מיני מזונות קודמת לברכת בורא פרי הגפן‪.‬‬ ‫כאשר עורכים קידוש בשבת‪ ,‬מברכים קודם על היין את ברכתו‬ ‫ורק לאחר מכן על הלחם או החלה‪ .‬מטעם זה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬נהוג‬ ‫לכסות את החלה בשעת הקידוש‪ ,‬שלא תתבייש‪ ,‬כביכול‪ ,‬מהשינוי‬ ‫שנעשה בסדר הברכות הרגיל בו איחרו את ברכתה לברכה על היין‪.‬‬ ‫עץ ‪ -‬ברכת בורא פרי העץ ‪ -‬הנאמרת על פירות האילן‪ .‬גם לגביה‬ ‫קיימים דיני קדימה‪ :‬כאשר פירות שבעת המינים מונחים על‬ ‫השולחן ביחד עם פירות אחרים במטרה לאוכלם‪ ,‬יש לברך את‬ ‫ברכת בורא פרי העץ עליהם ובכך לפטור את הפירות האחרים‪.‬‬ ‫כאשר מונחים כמה פירות משבעת המינים‪ ,‬יש לברך על המין‬ ‫הראשון לפי סדר זה‪( :‬ובכך לפטור את האחרים מחובת הברכה)‪:‬‬ ‫זית‪ ,‬תמר‪ ,‬גפן‪ ,‬תאנה‪ ,‬רימון‪ .‬סדר זה נקבע לפי קרבתם של שמות‬ ‫הפירות למילה "ארץ" בפסוק "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה‬ ‫ורימון‪ ,‬ארץ זית שמן ודבש"‪ .‬רק אחר כך מגיעות הברכות על‬ ‫מאכלים שאינם משבעת המינים‪.‬‬ ‫אדמה ‪ -‬בורא פרי האדמה‪ ,‬הנאמרת על ירקות ופירות חד‪-‬‬ ‫שנתיים כבננה ‪.‬‬ ‫שהכל ‪ -‬ברכת שהכל נהיה בדברו‪ ,‬הנאמרת על מוצרי מזון שאינם‬ ‫מן הצומח או שצורתם הטבעית כצומח שונתה ללא הכר‪.‬‬ ‫ברכה אחרונה יש התיחסות מיוחדת לשבעת המינים‪ .‬כאשר‬ ‫על לחם מברכים ‪ 4‬ברכות של ברכת המזון‪ ,‬ועל שבעת המינים‬ ‫מברכים ברכה אחת מעין שלוש שמזכירה את עיקר עניני ברכת‬ ‫המזון‪ ,‬ועל כל שאר הפירות מברכים את הברכה הפשוטה יותר‬ ‫בורא נפשות‪.‬‬

‫שבת שירה פרשת בשלח‬

‫ההפטרה‪" :‬ודבורה אשה נביאה" (שופטים ד‪ ,‬ד)‪ .‬הספרדים‬ ‫מתחילים‪" :‬ותשר דבורה" (שופטים ה‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫עמידה ב"שירת הים"‬ ‫השולחן ערוך (אורח חיים סימן קמו סעיף ד) כתב‪ ,‬ש"אין צריך‬ ‫לעמוד מעומד בעת שקורין בתורה"‪ .‬הרמ"א במקום הוסיף‪" :‬יש‬ ‫מחמירין ועומדין"‪ .‬במשנה ברורה (שם ס"ק יט) הביא פוסקים‬ ‫שהכריעו כדעת השולחן ערוך‪ ,‬שאין חובה לעמוד בשעת קריאת‬ ‫התורה‪ ,‬אך‪ ,‬יש בזה משום הידור‪.‬‬ ‫כיום מקובל בציבור כן לעמוד בקריאות מסוימות ‪ -‬בקריאת‬ ‫עשרת הדיברות (דווקא לגבי קריאה זו חזקו דברי המערערים על‬ ‫העמידה בה בלבד)‪ ,‬בקריאת שירת הים‪ ,‬בתענית ציבור כשבעל‬ ‫הקריאה קורא י"ג מידות‪ ,‬וכן בסיומי החומשים נוהגים לעמוד‬ ‫לקראת קריאת הפסוק האחרון של החומש‪.‬‬ ‫למערערים על מנהג זה‪ ,‬טענה חזקה שהרי נראה כאילו קריאה‬ ‫שעומדים בה יש בה חשיבות יתירה‪ ,‬והרי אין מקום להעדיף‬ ‫חלק מסוים בתורה על פני שאר דברי התורה‪ .‬וחז"ל אמרו דברים‬ ‫חמורים כלפי מי שמשבח שמועה אחת על פני שמועות אחרות‪,‬‬ ‫וכך אמרו (עירובין סד‪ ,‬א) "כל האומר שמועה זו נאה‪ ,‬וזו אינה נאה‬ ‫ מאבד הונה של תורה"‪ ,‬ופירש רש"י הונה של תורה ‪" -‬כבודה של‬‫תורה‪ ,‬וסופה להשתכח ממנו"‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬וכדי להמעיט מההבחנה בין קריאה לקריאה‪ ,‬מוטב לעמוד‬ ‫לפחות בכל העליה‪ ,‬שבה הפסוקים שנוהגים לעמוד בהם‪ .‬לגבי‬ ‫"שירת הים" בפרשת בשלח ‪ -‬יש לעמוד מתחילת הקריאה לרביעי‬ ‫ועד חמישי‪.‬‬

‫ִּפּנַת‬ ‫הַָר ְמּבָ"ם ַה ָּבהִיר‬

‫הרב אהרן טולידאנו‬

‫ראש מכון טולידאנו להפצת התורה במושגי הדור‪,‬‬ ‫חבר לשכת הרבנות ורב קהילה באפרת‬

‫קטעים נבחרים מס' ‪ 4‬מתוך 'הַָרמְּבָ"ם הַּבָ הִיר' בנושא השבת‪.‬‬ ‫מטעמי מצוות השבת ותאורן‬ ‫א ‪ .‬רבי שמשון רפאל הירש שחי במאה הי"ט כשיצאו הרפורמים‬ ‫לעולם‪ ,‬סיפק לנו טעם מאוד אקטואלי לאיסור מלאכה בשבת‪,‬‬ ‫הנוגע לתחושת הריבונות (ראה פירושו על התורה ‪ -‬יתרו‪ ,‬שמות‬ ‫כ‪ ,‬ט‪-‬י)‪ .‬הרפורמים טענו כי איסור מלאכה בשבת הוא לאפשר‬ ‫לאדם לנוח‪ .‬לדידם‪ ,‬גם הבערת אש היתה מלאכה קשה בימים‬ ‫ההם‪ ,‬שכן בני האדם היו צריכים לחכך אבנים בכוח גדול משך זמן‬ ‫רב עד שיצאו מהן ניצוצות‪ .‬אך רבי שמשון רפאל הירש הוכיח להם‬ ‫כמה הם טועים‪ .‬הלא כתוב במסכת ביצה שניתן להוציא אש מן‬ ‫המים (משנה ביצה ד‪ ,‬ז)‪ ,‬כלומר ע"י כוס מלאה מים שמרכזת את‬ ‫קרני השמש על נעורת‪ ,‬והנעורת בוערת מיד‪ ,‬ללא שום טורח! אם‬ ‫כן טעם איסור מלאכה בשבת הוא טעם אחר‪ ,‬כמובא להלן‪.‬‬ ‫ב ‪ .‬טעם ר"ש הירש לאיסור מלאכה בשבת‪ :‬משך ששת ימי המעשה‪,‬‬ ‫האדם שולט על העולם‪ ,‬בכך שהוא משנה אותו‪ .‬ואפשר לשנות‬ ‫את העולם ע"י לחיצת כפתור‪ .‬אפשר ע"י לחיצת כפתור להפעיל‬ ‫מנוף שנושא כמה טונות‪ .‬שינוי העולם מחדיר בתודעת האדם‬ ‫תחושה של עצמה‪ ,‬תחושה שהוא שולט על העולם‪ ,‬שהוא הריבון‪,‬‬ ‫ושוכח מי הריבון האמיתי‪ .‬עקב כך‪ ,‬האדם רוצה לשלוט על זולתו‪,‬‬ ‫המעצמות רוצות לשלוט על אומות אחרות‪ ,‬ובני אדם מתנהגים‬ ‫כאילו הם אלהים ומשחיתים את העולם‪ .‬הם שוכחים כי הם‬ ‫אורחיו כאן של הבורא‪ּ' ,‬כִי לִי ָהאֶָרץ‪ּ ,‬כִי ג ִֵרים וְתֹוׁש ָבִים אַּת ֶם עִּמָ דִי'‬ ‫(בהר‪ ,‬ויקרא כה‪ ,‬כג)‪ .‬מובן מאליו שהאדם חייב לשנות את העולם‬ ‫לצורך פרנסתו וקיומו‪ .‬לכן השליטה על העולם הותרה לו במשך‬ ‫ששת ימי המעשה‪ .‬אך נדרש ממנו פעם אחת בשבוע להשיב את‬ ‫השליטה לריבון האמיתי‪ .‬וידוע בפסיכולוגיה כי הזיכרון של האדם‬ ‫מחזיק מעמד שבעה ימים‪ ,‬וצריך שוב לרענן אותו‪.‬‬ ‫א ‪ְ .‬מלָאכָה ׁשֶאֵינֹו צִָריְך לְגּופָּה‬ ‫ העושה מלאכה בשבת ואינו צריך לגופּה‪ ,‬אף על פי כן הוא חייב‬ ‫עליה‪ .‬כיצד? המכבה את הנר כדי לחסוך בשמן (או בשעו ָה)‪ ,‬או‬ ‫מחשש שמא תיבקע הצינצנת המחזיקה את השמן והפתילה‬ ‫הדולקת ‪ -‬חייב‪ .‬אף על פי שאין כוונתו למלאכת ַה ִּכּבּוי הוא חייב‪,‬‬ ‫היות והוא מעוני ָן ּבַ ִּכּבּוי והתכוון אליו‪ .‬וכן המפנה ִמ ְפּגָע ('קֹוץ')‬ ‫מרשות הרבים למרחק של ארבע אמות או יותר‪ ,‬או המכבה‬ ‫גחלת אש כדי שלא יִּזֹוקּו בה רבים ‪ -‬חייב‪ .‬ואף על פי שאינו צריך‬ ‫להעברה עצמה או לכִבוי עצמו‪ ,‬וכל מטרתו היא רק להרחיק ַה ֶהּזֵק‬ ‫ הרי זה חייב; וכן הלכה בכל המקרים הדומים לזה (הרמב"ם‬‫הלכות שבת א‪ ,‬ז)‪.‬‬ ‫ נציין כי במלאכה שאינו צריך לגופּה‪ ,‬יש מחלוקת בין רבי יהודה‬ ‫ורבי שמעון‪ ,‬והרמב"ם פסק כרבי יהודה שחייב עליה‪ .‬אבל הרבה‬ ‫מהראשונים חולקים על זה‪ ,‬וסוברים כרבי שמעון שפוטר; אולם‬ ‫אסור מדרבנן‪ ,‬וכך פסק מרן (‪#‬שו"ע או"ח שטז‪ ,‬ח ‪ /‬שלד‪ ,‬כז)‪.‬‬ ‫ב ‪' .‬מִתְעַּסֵ ק' ‪ֹ -‬לא ָאסְָרה ּתֹוָרה ֶאּלָא ְמלֶאכֶת ַמחֲׁשֶבֶת‬ ‫ אמרו רבותינו (בבלי כריתות יט‪ ;:‬בבלי בבא קמא כז‪ְ ' :).‬מלֶאכֶת‬ ‫ַמחֲׁשֶבֶת ָאסְָרה ּתֹוָרה'‪ .‬למשל‪ ,‬אם אדם התכוון לעשות פעולה‬ ‫אסורה‪ ,‬אך בפועל התבצעה פעולה אסורה אחרת‪ ,‬אין מחייבים‬ ‫אותו‪ ,‬היות ולא התממשה כוונתו המקורית‪ .‬עיקרון זה למדנו‬ ‫ממלאכת המשכן שנסמך לה ענין השבת‪ ,‬שנאמר (ויקהל‪ ,‬שמות‬ ‫לה‪ ,‬א‪-‬ב)‪' :‬וַּי ַ ְקהֵל מֹׁש ֶה אֶת ּכָל ֲעדַת ּבְ נ ֵי יִׂש ְָראֵל‪ ,‬וַּיֹאמֶר ֲאלֵהֶם‪ֵ ,‬אּלֶה‬ ‫הַּדְ בִָרים אֲׁש ֶר ִצּו ָה ה' ַל ֲעׂשֹת אֹת ָם‪ׁ .‬ש ֵׁש ֶת י ָמִים ּתֵעָׂש ֶה ְמלָאכָה‪,‬‬ ‫ּובַּיֹום ַהּׁשְבִיעִי י ִ ְהי ֶה לָכֶם קֹדֶׁש‪ׁ ,‬ש ַּבַת ׁש ַּבָ תֹון לַה'‪ּ ,‬כָל ָהעֹׂש ֶה בֹו‬ ‫ְמלָאכָה יּומָת'‪ .‬מיד אחרי זה‪ ,‬התורה עוברת לענין בניית המשכן‪,‬‬ ‫ובהמשך הדברים נאמר (שם פסוקים ל‪-‬לג)‪ְ' :‬ראּו קָָרא ה' ּבְׁש ֵם‬ ‫ּבְ ַצ ְלאֵל‪ ...‬וַי ְ ַמּלֵא ֹאתֹו רּו ַח אֱֹלהִים ּבְ ָח ְכמָה ּבִתְבּונ ָה ּו ְב ַדעַת ּו ְבכָל‬ ‫ְמלָאכָה‪ .‬וְלַ ְחׁשֹב ַמחֲׁש ָבֹת ַל ֲעׂשֹת ּבַ ָּזהָב ּו ַב ֶּכסֶף ּו ַב ְּנחֹׁש ֶת‪ ...‬לַעֲׂשֹות‬ ‫ְּבכָל ְמלֶאכֶת ַמחֲׁש ָבֶת'‪ .‬מכאן למדו חכמים‪ :‬אם נעשתה מחשבתו‬ ‫של אדם במלאכה שיצאה מתחת ידו‪ ,‬הריהו נידון עליה‪ ,‬ואם לא‬ ‫נעשתה מחשבתו‪ ,‬הריהו פטור‪.‬‬ ‫ הכלל הוא‪ :‬נתכוין לעשות דבר המותר ועשה דבר אחר‪ ,‬כגון‬ ‫שנתכוין לחתוך את התלוש וחתך את המחובר‪ ,‬אינו חייב כלום‪.‬‬ ‫וכן הלכה בכל המקרים הדומים לזה (הרמב"ם הלכות שבת א‪ ,‬ח)‪.‬‬ ‫חפשו אותנו בגוגל‪ .‬הקישו‪ :‬מכון טולידאנו או בטל‪052-8682050 .‬‬

‫תורת המשא ומתן‬

‫עו"ד דוד שפירא‬

‫מחבר הספר תורת המשא ומתן‬

‫גניבת דעת המצרים כדי לצאת ברכוש גדול‬

‫כבר מימי אברהם‪ ,‬התורה הדגישה את הקשר שבין כסף לבין‬ ‫היציאה ממצרים‪" :‬ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ‬ ‫לא להם‪...‬ואחרי כן יצאו ברכוש גדול‪ ".‬בפרשיות סיפור יציאת‬ ‫מצרים‪ ,‬קבלת כסף וזהב ביציאה ממצרים מוזכרת לא פחות מ‪3-‬‬ ‫פעמים‪ .‬מול הסנה‪ ,‬ד' הבטיח למשה "לא תלכו ריקם‪ .‬ו ְׁש ָ ֲאלָה‬ ‫אִּׁש ָה ִמּׁשְכֶנ ְּת ָּה ּו ִמּגַָרת ּבֵית ָּה ּכְ לֵי כֶסֶף ּו ְכלֵי זהב‪ "...‬בציווי למשה‬ ‫לפני מכת בכורות‪ ,‬ד' אמר למשה ‪ּ":‬דַּבֶר נ ָא ּבְ ָאזְנ ֵי ָהעָם וְיִׁש ְ ֲאלּו‬ ‫אִיׁש ֵמאֵת ֵר ֵעהּו וְאִּׁש ָה ֵמאֵת ְרעּות ָּה ּכְ לֵי כֶסֶף ּו ְכלֵי זָהָב"‪ .‬בסיפור‬ ‫יציאת מצרים מופיע דיווח‪ּ" :‬ו ְבנ ֵי יִׂש ְָראֵל ָעׂשּו ּכִ ְדבַר מֹׁש ֶה וַּיִׁש ְ ֲאלּו‬ ‫מִּמִ צְַרי ִם ּכְ לֵי כֶסֶף ּו ְכלֵי זָהָב‪ ...‬וַּיַׁש ְ ִאלּום וַיְנ ַּצְ לּו אֶת ִמצְָרי ִם‪".‬‬ ‫על פניו‪ ,‬נראה כי בני ישראל "עבדו" על המצרים‪ .‬הם ביקשו לשאול‬ ‫כלי כסף וכלי זהב לשלושה ימים והמצרים הסכימו‪ .‬כשהסכימו‬ ‫להשאיל את החפצים‪ ,‬המצרים לא ידעו שלבני ישראל אין כל‬ ‫כוונה לחזור למצרים או להחזיר את כלי הכסף וכלי זהב למצרים‪.‬‬ ‫כפי ששד"ל (שמות ג'‪:‬כ"ב) כתב "אין ספק שהיה זה מעשה‬ ‫תחבולה‪ ,‬כי הם לא אמרו להם שלא לשוב עוד‪ ,‬אלא ללכת דרך‬ ‫שלשת ימים ולשוב…"‬ ‫פרשני המקרא הציעו מספר אפשריות כדי להצדיק התנהלות זו‪:‬‬ ‫אין רמאות בסיפור‪ --‬יש פרשנים כמו הרשב"ם שפרשו אחרת‬ ‫את מהות "העסקה‪ ".‬לפי הרשב"ם‪ ,‬לא הייתה השאלת כלים אלא‬ ‫"במתנה גמורה וחלוטה‪ ".‬רש"ר הירש אף כתב כי "בשפת הדיבור‬ ‫רגילים לפרש את תיבת "שאל" באופן מוטעה‪ .‬היא מופיעה לפחות‬ ‫כמה מאות פעמים בתנ"ך‪ ,‬ומשמעותה כמעט תמיד "לתבוע"‪,‬‬ ‫"לבקש"; אך לא "לקחת בהשאלה"‪.‬‬ ‫גם אם "עבדנו עליהם"‪ ,‬לקחנו את מה שמגיע לנו‪ -‬בדומה לפסוקי‬ ‫התורה המחייבים לתת מענק פרישה לעבד המשתחרר‪ ,‬כך גם‬ ‫הגיע תשלום דומה לבני ישראל‪ .‬כפי שכתב רבנו חננאל "אין זה‬ ‫גניבת דעת שיצווה בה הקב"ה‪ ...‬שהייתה אצלם עבודת ישראל של‬ ‫מאתיים ועשר שנה‪".‬‬ ‫פעולת ההשאלה בוצעה בניגוד לרצונם‪ .‬הגמרא בברכות (דף ט‪:‬א)‬ ‫דנה בשאלה מי הכריח את מי ל"שאול"‪ .‬לפי הגמרא‪ ,‬משה התבקש‬ ‫ל"שאול" את כלי הכסף וכלי הזהב על מנת לוודא שהקב"ה לא‬ ‫יצא שקרן "לאותו צדיק"‪ ,‬כלומר לאברהם אבינו‪ .‬לפי בעל התורה‬ ‫תמימה‪ ,‬בני ישראל לא רצו לשאול את הכלים כי הם איבדו תאוות‬ ‫הכסף‪.‬‬ ‫הרמאות "נוקתה"‪ :‬לפי הספורנו "אף על פי שתקבלו הכל מהם דרך‬ ‫השאלה‪ ,‬ותהיו חייבים להחזיר‪ ,‬הנה תקנו אחר כך את הכל בדין‪,‬‬ ‫ברדפם אחריכם להלחם בכם ולשלול את שללכם‪".‬‬ ‫הכל בידי שמים ואין מה לשאול שאלות‪ -‬כך סובר אבן עזרא‪:‬‬ ‫"ושאלה ‪ -‬ויש מתאוננים אומרים כי אבותינו גנבים היו‪ .‬ואלה‬ ‫הלא יראו‪ ,‬כי מצוה גדולה היתה‪ .‬ואין טעם לשאול למה‪ ,‬כי השם‬ ‫ברא הכל‪ ,‬והוא נותן עושר לכל מי שירצה‪ ,‬ויקחנו מידו ויתננו‬ ‫לאחר‪ .‬ואין זה רע‪ ,‬שהכל שלו הוא‪".‬‬ ‫בין אם מדובר בשאילה שנעשתה במסגרת קבלת מתנה או‬ ‫בתשלום עבור שירותים שניתנו בעבר וביתר שאת אם מדובר‬ ‫בפעולה שנדרשנו לבצע‪ ,‬כפי ששד"ל שאל‪" ,‬ואיך יצוה ה' מעשה‬ ‫רמיה?" לפי שד"ל‪ ,‬השאלת הכלים לא השפיע לרעה על בני ישראל‪.‬‬ ‫בעל התורה תמימה לא הסכים‪ ,‬ואף טען שסיפור השאלת כלי כסף‬ ‫וכלי זהב הביא את בני ישראל לחטוא בחטא העגל‪ .‬לפי בעל תורה‬ ‫תמימה‪ ,‬כשמשה הזכיר את "די זהב‪ ...‬רמז משה לצווי זה‪ ,‬וכאומר‬ ‫הלא אתה בעצמך הבאת לידי כך‪ ".‬אם נקבל את הדעה לפיה‬ ‫השאלת כלי כסף וכלי זהב הביאה בסופו של דבר לחטא העגל‪,‬‬ ‫נראה כי לא כל האמצעים מותרים גם מול צד עוין‪.‬‬

‫קידום העסק‬

‫ערב שבת קודש‬

‫בס"ד‬

‫עלון‬ ‫דו שבועי‬

‫ט' בשבט ה'תשפ"א‬ ‫(‪)22.01.2021‬‬

‫חפשו‬ ‫אותנו‬ ‫בפייסבוק‬ ‫"ענג שבת"‬

‫פרשת בא ‪ -‬בשלח‬

‫יוצא לאור ע"י העמותה להשרשת ערכים יהודיים לאומיים‬

‫לעילוי נשמת מרת רבקה יעקב ע"ה בת ר' יעקב ושמחה ז"ל‪ ,‬נפטרה ב‪-‬כ"ז בתמוז תש"ף‬

‫מועדי השבת בא‬

‫ערברב‬

‫חבילת פרסום ושיווק משולבת‬

‫בניית אתר אינטרנט‪ ,‬בניית דף פייסבוק עסקי‪,‬‬ ‫קידום אורגני וממומן בגוגל‪ ,‬קידום ממומן בפייסבוק‪ ,‬פרסום ומודעות בעלון‬ ‫*ניתן להזמין חלק מהחבילה‬

‫התקשרו לקבלת הצעה משתלמת‬ ‫שלומי‪054-6695400 :‬‬ ‫‪054-4567571‬‬ ‫פתרונות מיתוג‪ ,‬שיווק ופרסום‬

‫אימונים אישיים‬ ‫כושר גופני‪ ,TRX ,‬אגרוף‪,‬‬ ‫קרב מגע והגנה עצמית‬

‫האימונים מתבצעים בקירבת בית הלקוח בכל גוש דן‬

‫חבילת‬ ‫‪ 4‬אימונים‬ ‫‪₪400‬‬

‫אימון‬ ‫יחיד‬ ‫‪₪150‬‬

‫עלון מס' ‪)1277( 8‬‬ ‫(שנה שלושים וחמש)‬

‫בדבר תורה זה אבקש לסקור מספר פירושים אפשריים‪ ,‬ופחות מוכרים‪ ,‬לאותו "ערב‬ ‫רב" שעלה עם ישראל ממצרים‪ ,‬וכפי שנאמר "וְג ַם‪-‬עֵֶרב ַרב ָעלָה אִּת ָם" (שמות יב‪ ,‬לח)‪.‬‬ ‫הפרשנים לדורותיהם נתחבטו רבות בפירוש המונח היחידאי "ערב רב" ומשמעותו‪.‬‬ ‫הפירוש הידוע ביותר הוא זה של רש"י הטוען כי‪ :‬פירוש "ערב רב" ‪" -‬תערובת אומות של‬ ‫גרים" שנספחו על עם ישראל או כגרי צדק או כגרי תושב‪ .‬ניתן לפרש כי המונח "ערב רב"‬ ‫יסודו אכן בעירוב‪ ,‬אולם לא בגרים עסקינן‪ ,‬אלא בבני עמים אחרים (ככל הנראה מצריים)‬ ‫שהתחתנו בעם ישראל‪ .‬כך עולה לכאורה מספר נחמיה (יג‪ ,‬ג) "וַיְהִי‪ּ ,‬כְׁש ָ ְמעָם אֶת‪ַ -‬הּתֹוָרה‬ ‫וַּי ַבְּדִילּו כָל‪-‬עֵֶרב ִמּיִׂש ְָראֵל"‪ ,‬המתייחס באופן מפורש להבדלת הנשים הנוכריות מנישואי‬ ‫תערובת‪ .‬כך עולה גם מפירושו של שד"ל שכותב על בסיס אותו פסוק בנחמיה‪" :‬ע"כ נ"ל‬ ‫כי ערב רב זה היה מעורב עמהם מלפנים והם מצרים שנשאו ישראליות ומצריות שנישאו‬ ‫לישראלים"‪ .‬פירוש זה יכול אולי להסביר את מוצאו של המקלל עליו נאמר‪" :‬וַי ֵצֵא בֶן אִש ָה‬ ‫יִש ְְר ֵאלִית וְהּוא בֶן אִיׁש ִמצְִרי בְ תֹוְך בְ נ ֵי יִש ְָראֵל וַי ִ ָנצּו בַמַ ֲחנ ֶה בֶן ַהיִש ְְר ֵאלִית וְאִיׁש ַהיִש ְְר ֵאלִי‬ ‫(ויקרא כד‪ ,‬י)‪.‬‬ ‫פירוש נוסף הוצע לאחרונה ע"י ישראל קנוהל‪ .‬לדבריו‪" ,‬ערב רב" פירושו יחידה צבאית‬ ‫של שכירי חרב‪ ,‬כפי שמשתקף במונח האשורי "אורבי" (‪ .)urbi‬חיזוק לפירוש זה מתקבל‬ ‫מן ההקבלה לפסוק שבא לפניו‪" :‬וַּי ְסעּו ְבנ ֵי יִש ְָראֵל מֵַר ְע ְמסֵס ֻסּכֹת ָה ּכְש ֵש ֵמאֹות ֶאלֶף‬ ‫ַרגְלִי ַה ְּגבִָרים ְלבַד מִּטָ ף" (שמות יב‪ ,‬לז)‪ .‬כפי שמציין קנוהל‪ ,‬המונח "רגלי" מופיע במקרא‬ ‫עשר פעמים‪ ,‬פעמיים בהקשר של יציאת מצרים‪ ,‬ושמונה פעמים בהקשר צבאי‪-‬מלחמתי‬ ‫מובהק‪" .‬רגלי" מציין למעשה חיל רגלים במובחן מחיל פרשים או מרכבות‪ .‬הכתוב מתאר‬ ‫אפוא שתי יחידות צבאיות שעלו ממצרים זו לצד זו‪ :‬שש מאות אלף רגלי מבני ישראל‪,‬‬ ‫ולצידם שכירי חרב זרים‪ .‬לחילופין‪ ,‬במקום לקרוא את המונח "ערב רב" לצד המונח "רגלי"‬ ‫שבא לפניו‪ ,‬ניתן לקרוא את המונח לאור מה שבא מייד אחריו‪" .‬וְג ַם‪-‬עֵֶרב ַרב‪ָ ,‬עלָה אִּת ָם‪,‬‬ ‫וְצֹאן ּו ָב ָקר‪ִ ,‬מ ְקנ ֶה ּכָ בֵד ְמאֹד" (שמות יב‪ ,‬לח)‪" .‬ערב רב" ניתן להתפרש אפוא כמו במכת‬ ‫ה"ערוב" בפרשת וארא‪ ,‬במובן של תערובת בעלי חיים‪ .‬אין הכרח לפרש "ערוב" דווקא‬ ‫במובן של חיות טרף‪ ,‬וייתכן כי מדובר דווקא בחיות האוכלות את יבול הארץ‪ ,‬וכפי שנאמר‪:‬‬ ‫"וַי ָבֹא עָֹרב כָ בֵד בֵית ָה פְַרעֹה ּובֵית ֲע ָבדָיו ּו ְבכָל אֶֶרץ ִמצְַרי ִם ת ִשָחֵת ָהאֶָרץ מִפְ נ ֵי ֶהעָֹרב"‬ ‫(שמות ח‪ ,‬כ)‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬נזכיר את תרגום אונקלוס הרואה במונח "ערב רב" מילה אחת‪ ,‬שבאמצעותה הוא‬ ‫מתרגם את המילה "אספסוף" (במדבר יא‪ ,‬ד)‪ .‬הדברים מובאים בתוספת נופך ע"י שד"ל‪:‬‬ ‫"והנה תרגום האספסוף ‪ -‬ערברבין‪ ,‬וכן כאן בספר השמרונים 'וגם ערברב עלה אתם' מלה‬ ‫אחת‪ ,‬ולפי זה תהיה המלה כפולה כמו ירקרק אדמדם‪ ...‬והוא ממש כְ ִמלַת אספסוף"‪ .‬לדברי‬ ‫שד"ל‪" ,‬ערברב" היא מילה אחת‪ ,‬בעלת סיומת כפולה‪ ,‬ממש כמו המילה "אספסוף"‪ ,‬ושני‬ ‫המונחים נתכוונו לדבר אחד‪ ,‬אלו שנתערבו בישראל ונאספו עליהם או לחילופין אלו‬ ‫שנאספו ונתערבו מעמים שונים‪ .‬את הסיומת הכפולה בשני המונחים "ערברב" ו"אספסוף"‬ ‫ניתן אולי להסביר כצורת גנאי למונחים השגורים "ערב" ו"אסף"‪.‬‬ ‫הרב ד"ר ישי קיל‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫העלון מוקדש לזכר ולע"נ‬ ‫בת גרשון‬ ‫נפטרה ב‪-‬כ' בשבט תשע"ב‪.‬‬ ‫יהי זכרה ברוך!‬

‫העלון מוקדש לזכר ולע"נ‬ ‫ז"ל‪,‬‬ ‫מרת‬ ‫נפטרה ב‪-‬י"ט בשבט תש"נ‪.‬‬ ‫יהי זכרה ברוך!‬

‫נעמי מר‬

‫ישראלה (אלה)‬

‫העלון מוקדש לזכר ולע"נ‬

‫ר' אלתר יוסף בן זאב מאירוביץ‬ ‫נפטר ב‪-‬י"א בשבט תשל"ז‪.‬‬ ‫יהי זכרו ברוך!‬

‫ז"ל‪,‬‬

‫הוטרר‬

‫העלון מוקדש לזכר ולע"נ אבינו וסבינו‬ ‫בן אליהו חיים‬ ‫נפטר ב‪-‬י"ח בשבט תש"ע‪.‬‬ ‫יהי זכרו ברוך!‬

‫יעקב יוסף שמעון‬

‫ז"ל‪,‬‬

‫י‪-‬ם‬ ‫ת"א‬ ‫חיפה‬ ‫ב"ש‬ ‫אילת‬

‫ער"ש‬ ‫‪16.29‬‬ ‫‪16.43‬‬ ‫‪16.33‬‬ ‫‪16.47‬‬ ‫‪16.40‬‬

‫מוצ"ש‬ ‫‪17.44‬‬ ‫‪17.45‬‬ ‫‪17.43‬‬ ‫‪17.47‬‬ ‫‪17.45‬‬

‫זמני היום והלימודים היומים‪:‬‬

‫משבת בא ‪ -‬יום ו'‬ ‫עלות השחר‬ ‫זמן הנחת תפילין‬ ‫הנץ החמה (מישור)‬ ‫הנץ החמה (הנראה)‬ ‫ס"ז ק"ש מג"א‬ ‫ס"ז ק"ש הגר"א‬ ‫חצות היום‬ ‫מנחה גדולה‬ ‫שקיעת החמה‬ ‫צאת הכוכבים ב'‬

‫(אופק ת"א)‬

‫‪5.05‬‬ ‫‪5.50‬‬ ‫‪6.40‬‬ ‫‪6.45‬‬ ‫‪8.29‬‬ ‫‪9.15‬‬ ‫‪11.53‬‬ ‫‪12.23‬‬ ‫‪17.06‬‬ ‫‪17.56‬‬

‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫‪5.03‬‬ ‫‪5.47‬‬ ‫‪6.37‬‬ ‫‪6.42‬‬ ‫‪8.28‬‬ ‫‪9.14‬‬ ‫‪11.54‬‬ ‫‪12.25‬‬ ‫‪17.11‬‬ ‫‪18.01‬‬

‫דף יומי‪ :‬פסחים סג ‪ -‬סט‬

‫מועדי השבת בשלח‬

‫י‪-‬ם‬ ‫ת"א‬ ‫חיפה‬ ‫ב"ש‬ ‫אילת‬

‫ער"ש‬ ‫‪16.35‬‬ ‫‪16.49‬‬ ‫‪16.39‬‬ ‫‪16.53‬‬ ‫‪16.46‬‬

‫מוצ"ש‬ ‫‪17.50‬‬ ‫‪17.51‬‬ ‫‪17.49‬‬ ‫‪17.53‬‬ ‫‪17.51‬‬

‫זמני היום והלימודים היומים‪:‬‬

‫משבת בשלח ‪ -‬יום ו'‬ ‫עלות השחר‬ ‫זמן הנחת תפילין‬ ‫הנץ החמה (מישור)‬ ‫הנץ החמה (הנראה)‬ ‫ס"ז ק"ש מג"א‬ ‫ס"ז ק"ש הגר"א‬ ‫חצות היום‬ ‫מנחה גדולה‬ ‫שקיעת החמה‬ ‫צאת הכוכבים ב'‬

‫(אופק ת"א)‬

‫‪5.03‬‬ ‫‪5.46‬‬ ‫‪6.36‬‬ ‫‪6.41‬‬ ‫‪8.28‬‬ ‫‪9.13‬‬ ‫‪11.54‬‬ ‫‪12.25‬‬ ‫‪17.12‬‬ ‫‪18.02‬‬

‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫דף יומי‪ :‬פסחים ע ‪ -‬עו‬

‫‪4.59‬‬ ‫‪5.42‬‬ ‫‪6.32‬‬ ‫‪6.37‬‬ ‫‪8.27‬‬ ‫‪9.12‬‬ ‫‪11.55‬‬ ‫‪12.25‬‬ ‫‪17.18‬‬ ‫‪18.08‬‬

‫את העלון ניתן למצוא בפייסבוק‬ ‫תחת השם‪" :‬ענג שבת"‬ ‫את העלון ניתן למצוא באתר‬ ‫‪www.yeshiva.org.il‬‬ ‫וגם באתר מורשת בקטגוריית עלוני שבת‬ ‫ב"מידע יהודי" ‪www.moreshet.co.il‬‬

‫יו"ר העמותה והעורך עו"ד שמואל כהן‬ ‫כתובת‪ :‬רח' בלוך ‪ ,3‬ת"א‬ ‫טל‪ ,03-5234063 :‬פקס‪03-5234054 :‬‬ ‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬

‫העלון מוקדש לזכר ולע"נ‬ ‫בן גרשון הלוי‬ ‫נפטר ב‪-‬י"ח בשבט תשס"ח‪.‬‬ ‫יהי זכרו ברוך!‬

‫כהן ז"ל‪ ,‬יצחק שלמה‬

‫לדרהנדלר‬

‫ז"ל‪,‬‬

Get in touch

Social

© Copyright 2013 - 2024 MYDOKUMENT.COM - All rights reserved.