Data Loading...

חדלות פירעון יחיד - מהדורה 2 גרסה לדפוס 29.3 Flipbook PDF

חדלות פירעון יחיד - מהדורה 2 גרסה לדפוס 29.3


386 Views
83 Downloads
FLIP PDF 1.3MB

DOWNLOAD FLIP

REPORT DMCA

‫דיני חדלות פירעון‬ ‫של יחיד‬

‫הכנה לבחינת‬ ‫ההסמכה‬ ‫לעריכת דין‬

‫דין דיוני‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫עו"ד רון דלומי‬

‫ניהול אקדמי‪ :‬עו"ד אריקה סולומון וסר‪ ,‬עו"ד רועי ביטון‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬ ‫הכנה לבחינת ההסמכה לעריכת דין‪ ,‬יוני ‪2022‬‬ ‫עו״ד רון דלומי‬ ‫עריכה ראשית | עו״ד חן אמסטר‪ ,‬עו״ד אור כהן מור יוסף‬ ‫ניהול אקדמי | עו"ד אריקה סולומון וסר‪ ,‬עו"ד רועי ביטון‬ ‫עריכת לשון ותוכן‪ ,‬ניהול הפקה | נילי גור אריה‬ ‫עיצוב ועימוד | אביגיל שפיגל‬ ‫עיצוב גריד | ערן צירמן‬ ‫עיצוב תרשימים | איה נח‬ ‫איורים | ‪Freepik/Storyset‬‬ ‫דפוס | אלון צילומים דיגיטלייים בע"מ‬

‫© כל הזכויות שמורות ל־‪ – LAWYERS‬החברה להכנה לבחינות הלשכה‬ ‫אין לשכפל‪ ,‬להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לתרגם‪ ,‬להחסין במאגר מידע‪ ,‬לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל‬ ‫אמצעי – אלקטרוני‪ ,‬אופטי‪ ,‬מכני או אחר – כל חלק שהוא מהחומר שבספר זה‪ .‬שימוש מסחרי מכל סוג‬ ‫בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט‪ ,‬אלא ברשות מפורשת ובכתב מהמו"ל‪.‬‬ ‫הודפס בישראל תשפ"ב‪Printed in Israel 2022 ,‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫תוכן עניינים‬ ‫מבוא ����������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪9‬‬ ‫האינטרסים המתנגשים בדיני חדלות פירעון ���������������������������������������������������������������������������‪9‬‬ ‫מטרות החוק�����������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪10‬‬ ‫יחידת לימוד ‪ / 1‬עקרונות ומונחי יסוד �����������������������������������������������������������������������������������������‪11‬‬ ‫מהי חדלות פירעון? �����������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪11‬‬ ‫מבנה החוק ושלבי ההליך�����������������������������������������������������������������������������������������������‪11‬‬ ‫שלבי ההליך העיקריים������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪12‬‬ ‫הנשייה�������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪13‬‬ ‫מונחי יסוד והוראות שונות ������������������������������������������������������������������������������������������������������‪13‬‬ ‫חוב�������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪13‬‬ ‫חוב עבר ����������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪13‬‬ ‫שעבוד‪ ,‬משכון ומשכנתה������������������������������������������������������������������������������������������������‪14‬‬ ‫שעבוד צף ושעבוד קבוע�������������������������������������������������������������������������������������������������‪14‬‬ ‫חוב מובטח �����������������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪15‬‬ ‫נושה מובטח‪ ,‬נושה בעל זכות קדימה ונושה 'כללי'�����������������������������������������������������‪16‬‬ ‫נושה בעל נכס הכפוף לשיור בעלות�����������������������������������������������������������������������������‪16‬‬ ‫חברי התאגיד �������������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪16‬‬ ‫תחולת תקנות סדר הדין האזרחי ותקנות ההוצאה לפועל ����������������������������������������‪16‬‬ ‫יחידת לימוד ‪ / 2‬צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד ותוצאותיו��������������������������������������������������������‪17‬‬ ‫מבוא והוראות כלליות �������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪17‬‬ ‫תנאי לפתיחת הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד �������������������������������������������������������������‪17‬‬ ‫מי רשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים?����������������������������������������������������������‪17‬‬ ‫הגורם שמוסמך לדון בבקשה לצו לפתיחת הליכים ���������������������������������������������������‪17‬‬ ‫צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד שסך חובותיו גבוה����������������������������������������������������������‪18‬‬ ‫בקשת היחיד לצו לפתיחת הליכים �������������������������������������������������������������������������������‪18‬‬ ‫החלטת הממונה ��������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪18‬‬ ‫בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים והעברת ההכרעה לבית המשפט �������������������������������‪19‬‬ ‫צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה���������������������������������������‪19‬‬ ‫התנאים להגשת בקשה ��������������������������������������������������������������������������������������������������‪20‬‬ ‫הגשת תגובות�������������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪20‬‬ ‫חזקת חדלות פירעון��������������������������������������������������������������������������������������������������������‪20‬‬ ‫התנגדות לבקשה‪ ,‬דיון והחלטה בבקשה����������������������������������������������������������������������‪22‬‬ ‫דוח על מצבו הכלכלי של החייב������������������������������������������������������������������������������������‪22‬‬ ‫עיון בדוח על מצבו הכלכלי של היחיד ��������������������������������������������������������������������������‪23‬‬ ‫בקשת היועץ המשפטי לממשלה לצו לפתיחת הליכים���������������������������������������������‪23‬‬ ‫סעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים ������������������������������������������������������������������������‪23‬‬ ‫סעד זמני במסגרת בקשת נושה �����������������������������������������������������������������������������������‪23‬‬

‫‪3‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫עיכוב זמני של הליך תלוי ועומד�������������������������������������������������������������������������������������‪24‬‬ ‫תוצאות צו לפתיחת הליכים ���������������������������������������������������������������������������������������������������‪24‬‬ ‫תוצאות הצו לגבי יחיד�����������������������������������������������������������������������������������������������������‪24‬‬ ‫השוואת תוצאות צו פתיחת הליכים בין יחיד לבין תאגיד��������������������������������������������‪25‬‬ ‫הנאמן����������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪25‬‬ ‫מינוי נאמן ��������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪25‬‬ ‫תפקיד הנאמן וסמכויותיו������������������������������������������������������������������������������������������������‪26‬‬ ‫סמכויות שהפעלתן טעונה אישור של הממונה������������������������������������������������������������‪26‬‬ ‫הקניית סמכויות היחיד לנאמן ����������������������������������������������������������������������������������������‪26‬‬ ‫דרישת מידע‪ ,‬מסמכים ונכסים של התאגיד�����������������������������������������������������������������‪27‬‬ ‫השגה על החלטות הנאמן ����������������������������������������������������������������������������������������������‪27‬‬ ‫תקופת הביניים – ממתן צו לפתיחת הליכים עד מתן צו לשיקום כלכלי ���������������������������‪27‬‬ ‫הטלת הגבלות בתקופת הביניים�����������������������������������������������������������������������������������‪28‬‬ ‫בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד�������������������������������������������������������������������������������������‪28‬‬ ‫תשלום דמי מחייה �����������������������������������������������������������������������������������������������������������‪28‬‬ ‫הפעלת עסקו של היחיד �������������������������������������������������������������������������������������������������‪29‬‬ ‫ביטול חוזה קיים���������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪29‬‬ ‫מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם – רק באישור הממונה ��������������������������������������‪29‬‬ ‫הפסקת כהונתו של נאמן �����������������������������������������������������������������������������������������������‪29‬‬ ‫סיום כהונתו של נאמן������������������������������������������������������������������������������������������������������‪29‬‬ ‫יחידת לימוד ‪ / 3‬צו לשיקומו הכלכלי של היחיד ������������������������������������������������������������������������‪31‬‬ ‫מבוא������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪31‬‬ ‫תוכן הצו������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪31‬‬ ‫ההוראות בצו ��������������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪31‬‬ ‫המשמעות – מתן הפטר��������������������������������������������������������������������������������������������������‪32‬‬ ‫חובת התשלומים וגובהם ��������������������������������������������������������������������������������������������������������‪32‬‬ ‫קביעת גובה התשלומים �������������������������������������������������������������������������������������������������‪32‬‬ ‫תקופת התשלומים����������������������������������������������������������������������������������������������������������‪33‬‬ ‫הכללת נכסי היחיד בקופת הנשייה בתקופת התשלומים���������������������������������������������������‪34‬‬ ‫העברת סכומים נוספים או נכסים ליחיד �������������������������������������������������������������������������������‪34‬‬ ‫חריג לחובת התשלומים‪ :‬מתן הפטר לאלתר �����������������������������������������������������������������������‪35‬‬ ‫שינוי הצו לשיקום כלכלי���������������������������������������������������������������������������������������������������������‪35‬‬ ‫הסרת הגבלות �����������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪35‬‬ ‫שינוי הצו לשיקום כלכלי בשל שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות �����������������������‪36‬‬ ‫הארכת תקופת התשלומים �������������������������������������������������������������������������������������������‪36‬‬ ‫קיצור תקופת התשלומים�����������������������������������������������������������������������������������������������‪36‬‬ ‫הפטר�����������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪37‬‬ ‫מתן הפטר ומשמעותו �����������������������������������������������������������������������������������������������������‪37‬‬ ‫חובות שאינם בני הפטר��������������������������������������������������������������������������������������������������‪37‬‬

‫‪4‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫ביטול ההפטר�������������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪37‬‬ ‫יחיד שנפטר כשהוא בחדלות פירעון�����������������������������������������������������������������������������‪38‬‬ ‫יחיד שנפטר לאחר מתן צו לפתיחת הליכים����������������������������������������������������������������‪38‬‬ ‫הקצבה לזכאי מזונות��������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪38‬‬ ‫ביטול צו לפתיחת הליכים בשל התנהלות היחיד�����������������������������������������������������������������‪39‬‬ ‫מתי ניתן לבטל צו לפתיחת הליכים?�����������������������������������������������������������������������������‪39‬‬ ‫השלכות הביטול לגבי פעולות שבוצעו �������������������������������������������������������������������������‪39‬‬ ‫מתי היחיד יוכל להגיש בקשה מחודשת? ���������������������������������������������������������������������‪39‬‬ ‫יחידת לימוד ‪ / 4‬הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך�������������������������������‪40‬‬ ‫ניהול הליכי חדלות פירעון במערכת ההוצאה לפועל����������������������������������������������������������‪40‬‬ ‫שלבי ההליך במערכת ההוצאה לפועל���������������������������������������������������������������������������������‪40‬‬ ‫שלב ראשון‪ :‬פתיחת הליכי חדלות פירעון���������������������������������������������������������������������‪40‬‬ ‫שלב שני‪ :‬ניסיון לגיבוש הסדר תשלומים����������������������������������������������������������������������‪40‬‬ ‫שלב שלישי‪ :‬צו לפתיחת הליכים �����������������������������������������������������������������������������������‪41‬‬ ‫פתיחת הליכי חדלות פירעון���������������������������������������������������������������������������������������������������‪41‬‬ ‫התנאי לפתיחת ההליכים �����������������������������������������������������������������������������������������������‪41‬‬ ‫הדרכים לפתיחת ההליך�������������������������������������������������������������������������������������������������‪41‬‬ ‫הסמכויות��������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪41‬‬ ‫גיבוש הסדר תשלומים������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪42‬‬ ‫הסדר תשלומים מוסכם �������������������������������������������������������������������������������������������������‪42‬‬ ‫הסדר תשלומים באין הסכמה של כל הנושים�������������������������������������������������������������‪42‬‬ ‫צו לפתיחת הליכים������������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪44‬‬ ‫סמכויות רשם ההוצאה לפועל ותחולת הוראות ����������������������������������������������������������‪44‬‬ ‫העברת ניהול ההליכים לבית המשפט��������������������������������������������������������������������������‪45‬‬ ‫העברת ניהול ההליכים לממונה ������������������������������������������������������������������������������������‪45‬‬ ‫יחידת לימוד ‪ / 5‬תביעות חוב וקופת הנשייה ������������������������������������������������������������������������������‪46‬‬ ‫תביעות חוב ������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪46‬‬ ‫תפקידו של הנאמן�����������������������������������������������������������������������������������������������������������‪46‬‬ ‫אילו תביעות חוב יש להגיש לנאמן? ������������������������������������������������������������������������������‪46‬‬ ‫זכות הנושה לפי תביעת חוב שאושרה �������������������������������������������������������������������������‪46‬‬ ‫המועד להגשת תביעת חוב ��������������������������������������������������������������������������������������������‪46‬‬ ‫תביעת חוב של נושה מובטח �����������������������������������������������������������������������������������������‪47‬‬ ‫הכרעה בתביעת חוב�������������������������������������������������������������������������������������������������������‪47‬‬ ‫ערעור על ההחלטה בתביעות החוב �����������������������������������������������������������������������������‪48‬‬ ‫קופת הנשייה����������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪48‬‬ ‫נכסי קופת הנשייה�����������������������������������������������������������������������������������������������������������‪48‬‬ ‫נכסי יחיד שאינם חלק מקופת הנשייה �������������������������������������������������������������������������‪48‬‬ ‫ביטול עסקאות שגורעות מקופת הנשייה������������������������������������������������������������������������������‪48‬‬ ‫כללי �����������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪48‬‬

‫‪5‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫ביטול פעולה שמקנה עדיפות לנושים מסוימים – "העדפת נושים" ��������������������������‪49‬‬ ‫ביטול פעולה שגורעת נכסים מקופת הנשייה��������������������������������������������������������������‪50‬‬ ‫ביטול פעולה להברחת נכסים����������������������������������������������������������������������������������������‪50‬‬ ‫שמירת זכויותיו של צד שלישי����������������������������������������������������������������������������������������‪51‬‬ ‫תוצאות ביטול פעולה ������������������������������������������������������������������������������������������������������‪51‬‬ ‫כינוס נכסי קופת הנשייה‪ ,‬ניהולם ומימושם���������������������������������������������������������������������������‪53‬‬ ‫הוראות כלליות לעניין כינוס‪ ,‬ניהול ומימוש נכסי קופת הנשייה���������������������������������‪53‬‬ ‫הגנות לחייב יחיד מפני מימוש נכסים ���������������������������������������������������������������������������‪53‬‬ ‫יחידת לימוד ‪ / 6‬חלוקת נכסי קופת הנשייה �������������������������������������������������������������������������������‪55‬‬ ‫שבע דרגות הנשייה �����������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪55‬‬ ‫עקרונות סדרי הנשיה ��������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪55‬‬ ‫דרגה ראשונה‪ :‬חובות מובטחים ���������������������������������������������������������������������������������������������‪55‬‬ ‫זכות הפירעון של נושה מובטח��������������������������������������������������������������������������������������‪55‬‬ ‫חוב מובטח אינו כולל ריבית פיגורים�����������������������������������������������������������������������������‪56‬‬ ‫פער בין סכום החוב המובטח לבין התמורה ממימוש הנכס ��������������������������������������‪56‬‬ ‫דרגה שניה‪ :‬הוצאות הליכי חדלות הפירעון ��������������������������������������������������������������������������‪57‬‬ ‫דרגה שלישית‪ :‬חובות בדין קדימה ����������������������������������������������������������������������������������������‪57‬‬ ‫דרגה רביעית‪ :‬חובות שלהבטחת פירעונם שועבד נכס בשעבוד צף���������������������������������‪58‬‬ ‫רקע �����������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪58‬‬ ‫הגבלה לנכסים של החייב במועד מתן הצו������������������������������������������������������������������‪59‬‬ ‫הגבלת הפירעון ל־‪ 75%‬מסכום המימוש ����������������������������������������������������������������������‪59‬‬ ‫דרגה חמישית‪ :‬חובות כלליים�������������������������������������������������������������������������������������������������‪59‬‬ ‫מהם חובות כלליים?��������������������������������������������������������������������������������������������������������‪59‬‬ ‫הפרשי הצמדה וריבית ����������������������������������������������������������������������������������������������������‪60‬‬ ‫דרגה שישית‪ :‬ריבית נוספת�����������������������������������������������������������������������������������������������������‪60‬‬ ‫דרגה שביעית‪ :‬חובות דחויים ��������������������������������������������������������������������������������������������������‪61‬‬ ‫יחידת לימוד ‪ / 7‬נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות������������������������������������������������������������������‪62‬‬ ‫נושה מובטח �����������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪62‬‬ ‫הגבלת מימוש נכס משועבד כשעסקי החייב מופעלים����������������������������������������������‪62‬‬ ‫הליכי מימוש נכס משועבד בהיעדר פדיון בידי הנאמן������������������������������������������������‪63‬‬ ‫נושה בעל נכס שכפוף לשיור בעלות�������������������������������������������������������������������������������������‪63‬‬ ‫מהו נכס אשר כפוף לשיור בעלות?�������������������������������������������������������������������������������‪63‬‬ ‫הגבלה על העברת חזקה כשעסקי החייב מופעלים���������������������������������������������������‪64‬‬ ‫נושה בעל זכות עיכבון�������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪64‬‬ ‫נושה בעל זכות קיזוז���������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪64‬‬ ‫יחידת לימוד ‪ / 8‬מעמד הנושים וזכויותיהם���������������������������������������������������������������������������������‪65‬‬ ‫מעמד הנושים והתחשבות בעמדתם�������������������������������������������������������������������������������������‪65‬‬ ‫אספת נושים�����������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪65‬‬ ‫כינוס אספת נושים ����������������������������������������������������������������������������������������������������������‪65‬‬

‫‪6‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫הצבעת הנושים����������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪66‬‬ ‫ועדת נושים�������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪66‬‬ ‫מינוי ועדת נושים על ידי בית המשפט���������������������������������������������������������������������������‪66‬‬ ‫שמיעת עמדת ועדת הנושים������������������������������������������������������������������������������������������‪67‬‬ ‫יחידת לימוד ‪ / 9‬בית המשפט‪ :‬סמכויות כלליות וסמכויות אכיפה �������������������������������������������‪68‬‬ ‫סמכויות כלליות �����������������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪68‬‬ ‫ניהול תובענות של החייב������������������������������������������������������������������������������������������������‪68‬‬ ‫צירוף צדדים להליכים�����������������������������������������������������������������������������������������������������‪68‬‬ ‫ביטול צו לפתיחת הליכים�����������������������������������������������������������������������������������������������‪68‬‬ ‫סמכויות אכיפה ������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪68‬‬ ‫היקף מסמכים��������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������‪69‬‬ ‫יחידת לימוד ‪ / 10‬ערעורים�����������������������������������������������������������������������������������������������������������‪70‬‬ ‫ערעור על החלטות של בית המשפט�������������������������������������������������������������������������������������‪70‬‬ ‫פסק דין – ערעור בזכות; החלטה אחרת – ערעור ברשות������������������������������������������‪70‬‬ ‫החלטות שיראו אותן כפסק דין��������������������������������������������������������������������������������������‪70‬‬ ‫ערעור על החלטות הממונה ���������������������������������������������������������������������������������������������������‪71‬‬ ‫ערעור על החלטות רשם ההוצאה לפועל�����������������������������������������������������������������������������‪71‬‬

‫‪7‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫‪8‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫מבוא‬ ‫חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי‪ ,‬התשע"ח–‪( 2018‬להלן‪" :‬החוק") הוא החוק העיקרי המסדיר‬ ‫את דיני חדלות הפירעון בישראל‪ .‬החוק אושר ב־‪ 5‬במרץ ‪ 2018‬ונכנס לתוקף ב־‪ 15‬לספטמבר‬ ‫‪ .2019‬יש בו כ־‪ 381‬סעיפים והותקנו מכוחו תקנות משנה נוספות‪ ,‬כגון תקנות חדלות פירעון‬ ‫ושיקום כלכלי‪ ,‬התשע"ט–‪( 2019‬להלן‪" :‬התקנות")‪.‬‬ ‫כניסת החוק לתוקף ביטלה את רוב ההסדרים הישנים והסדירה את דיני חדלות פירעון הסדרה‬ ‫מקיפה ושלמה‪ .‬החוק מעגן במסגרת חקיקתית אחת שני סוגים של חייבים – יחידים ותאגידים‪.‬‬ ‫הליכים שנפתחו לפני כניסת החוק לתוקף ינוהלו על פי החקיקה הישנה (פקודת פשיטת הרגל‬ ‫[נוסח חדש]‪ ,‬התש”ם–‪ ,1980‬פקודת החברות [נוסח חדש]‪ ,‬התשמ”ג–‪ ,1983‬חוק החברות‪,‬‬ ‫התשנ”ט–‪ 1999‬וכו׳)‪ ,‬ולעומת זאת הליכים שנפתחו לאחר כניסת החוק לתוקף ינוהלו על פי‬ ‫החקיקה החדשה (חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ותקנותיו)‪.‬‬ ‫בעבר הוסדרו דיני חדלות פירעון בחקיקה מנדטורית מיושנת‪ :‬פקודת פשיטת הרגל‪ ,‬שעסקה‬ ‫בהליכי חדלות פירעון של יחיד‪ ,‬ופקודת החברות‪ ,‬שעסקה בהליכי חדלות פירעון של תאגידים‪.‬‬ ‫מטרותיו העיקריות של החוק הן לאפשר לאדם להשתקם מבחינת כלכלית באמצעות הסדרים‬ ‫חדשים בכל הנוגע לזכויות חייבים ונושים‪ ,‬לדאוג להשאת החזר חוב לנושים‪ ,‬להביא במידת‬ ‫האפשר לשיקומם הכלכלי של יחיד ותאגיד שהגיעו למצב זה ולשלבם מחדש במרקם החיים‬ ‫הכלכליים בישראל‪.‬‬ ‫הלכה למעשה מדובר בשינוי מהותי ביותר‪ ,‬שכן החוק החדש קובע תכלית חדשה של שיקום‬ ‫ושילוב מחדש חלף הוראות ענישה וגבייה כפי שנהוג היה עד כה‪ ,‬בפרט בעניין יחידים‪.‬‬ ‫הארה ‪ //‬לבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין נדרש ללמוד את חוק חדלות פירעון הן לחלק‬ ‫הדיוני והן לחלק המהותי‪ .‬ספר זה עוסק בסעיפי החוק והתקנות שהותקנו מכוחו‪ ,‬המסדירים‬ ‫הליכים של חייב שהוא יחיד (הדין הדיוני)‪ .‬על סעיפי החוק והתקנות שהותקנו מכוחו המסדירים‬ ‫הליכים לגבי חייב שהוא תאגיד הרחבנו בספר נפרד (הדין המהותי)‪ .‬סעיפים שהוראותיהם‬ ‫משותפות הן להליכים של חייב יחיד והן להליכים של חייב שהוא תאגיד – יופיעו בשני הספרים‪.‬‬

‫האינטרסים המתנגשים בדיני חדלות פירעון‬ ‫דיני חדלות פירעון קובעים הסדרים שמטרתם לאזן בין האינטרסים של הנושים (בעלי החוב)‬ ‫לאינטרס של החייב (היחיד או התאגיד)‪.‬‬ ‫מצד אחד הנושים מבקשים שייפרע שיעור גבוה ככל האפשר מסך חובותיו של החייב‪ ,‬ולשם‬ ‫כך הם מבקשים לרדת לנכסיו של החייב‪ .‬מן הצד האחר‪ ,‬החייב מבקש להגיע להסדר חוב או‬ ‫לקבל צו הפטר שיביא לשיקומו‪ ,‬למחיקת חובותיו ולפתיחת דף חדש בחייו‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫אובמ‬

‫סעיף‬ ‫‪ 1‬לחוק‬ ‫חדלות‬ ‫פירעון‬ ‫ושיקום‬ ‫כלכלי ‬

‫מטרות החוק‬ ‫החוק נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב‪ ,‬יחיד או תאגיד‪ ,‬הנמצא או עלול להימצא‬ ‫בחדלות פירעון‪ ,‬ויש לו ‪ 3‬מטרות עיקריות‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אהמטרה הראשונה – להביא לשיקומו הכלכלי של החייב‬ ‫בהתאם לדברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי‪ ,‬התשע"ו–‪ ,2016‬החוק‬ ‫מציב את ערך שיקומו הכלכלי של החייב כערך מרכזי‪ .‬זהו שינוי התפיסה שהייתה בעבר‬ ‫לפיה אי יכולת של פירעון חוב מבטא פגם מוסרי בהתנהלות החייב‪ .‬תפיסה זו אינה יכולה‬ ‫לעמוד בעידן המודרני שבו השימוש באשראי צרכני מהווה חלק נכבד מהשימוש הכללי‬ ‫באשראי במשק ונתפס כלגיטימי‪ .‬התפיסה כיום היא שיש לראות את הכישלון ביכולת‬ ‫פירעון האשראי כתאונה כלכלית ולא כפגם מוסרי‪ ,‬למעט מצבים שבהם חדלות הפירעון‬ ‫נובעת מהתנהגות פסולה של החייב או ניצול לרעה של הליכי חדלות הפירעון‪.‬‬ ‫כך גם שיקום של תאגידים והמשך פעילותם עשוי לשמר מקומות עבודה ולספק מקור‬ ‫פרנסה לעובדים ולספקים‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בהמטרה השניה – הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים‬ ‫מכיוון שהנושים הם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון‪ ,‬תכליתם של הליכים אלו‬ ‫היא גם להשיא את ערך נכסי החייב ולהקטין ככל האפשר את הפגיעה שתיגרם לנושים‬ ‫בשל חדלות הפירעון‪.‬‬ ‫ ‪ .‬גהמטרה השלישית – לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים‬ ‫מטרה זו עוסקת בהליכי חדלות פירעון של יחיד‪ .‬מכיוון שלחדלות פירעון עלולה להיות‬ ‫השלכה קשה על חייו הפרטיים של החייב ושל בני משפחתו‪ ,‬יש לשאוף לאפשר לחייב‬ ‫לפתוח דף חדש כדי שיוכל להשתלב מחדש במרקם החיים הכלכליים בישראל‪ .‬יתרה‬ ‫מכך‪ ,‬במקום שהדבר אפשרי‪ ,‬החוק מצייד את החייב בכלים שימנעו ממנו להיקלע פעם‬ ‫נוספת למצב של חדלות פירעון‪ ,‬וזאת למשל באמצעות קורסים של הכשרה כלכלית‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪1‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 1‬עקרונות ומונחי יסוד‬ ‫סעיף ‪2‬‬ ‫לחוק ‬

‫מהי חדלות פירעון?‬ ‫חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו מתקיים אחד מ־‪ 2‬מבחנים חלופיים‪:‬‬ ‫המבחן התזרימי‪ :‬החייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם‪ ,‬בין אם מועד פירעונם הגיע‬ ‫ובין אם לאו‪ .‬המבחן בודק אם החייב יוכל לקיים את התחייבויותיו כשיגיע המועד לקיומן;‬ ‫דוגמה ‪ //‬סך כל ההוצאות החודשיות של שלמה‪ ,‬כולל ההחזר החודשי של ההלוואות‬ ‫שנטל הוא ‪ 30,000‬ש"ח‪ .‬משכורתו של שלמה ‪ 10,000‬ש"ח נטו בחודש‪ ,‬ובחשבון הבנק שלו‬ ‫יש ‪ 40,000‬ש"ח‪ .‬המשמעות של הפער של ‪ 20,000‬ש"ח בין ההכנסות שלו להתחייבויות‬ ‫החודשיות שלו היא ששלמה יוכל לעמוד בהחזר החודשי במשך חודשיים‪ ,‬אך לאחר מכן‬ ‫לא יוכל לפרוע עוד את חובותיו‪ .‬בהנחה שלא יוכל לקבל הלוואות נוספות או להקטין את‬ ‫הוצאותיו‪ ,‬ניתן לקבוע לפי המבחן התזרימי ששלמה הוא חדל פירעון‪.‬‬ ‫המבחן המאזני‪ :‬התחייבויות החייב‪ ,‬לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו‪ ,‬עולות על‬ ‫שווי נכסיו‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬לשלמה הלוואות בסך ‪ 1,000,000‬ש"ח שמועד פירעונן בעוד שנה‪ ,‬ונכסים בשווי‬ ‫‪ 500,000‬ש"ח‪ .‬ניתן לקבוע כבר כעת ששלמה הוא חדל פירעון‪ ,‬למרות שמועד פירעון‬ ‫ההלוואות הוא בעתיד‪.‬‬

‫מבנה החוק ושלבי ההליך‬ ‫הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד‬ ‫חלק ג של החוק עוסק בניהול הליכי חדלות פירעון של חייב שהוא יחיד‪.‬‬

‫סעיף ‪266‬‬ ‫לחוק ‬

‫הממונה על הליכי חדלות פירעון מול בית המשפט‬ ‫על ניהולם השוטף של הליכי חדלות הפירעון של יחיד יהיה אחראי גוף מנהלי ששמו "הממונה‬ ‫על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי"‪ ,‬בעבר נקרא גוף זה כונס הנכסים הרשמי (להלן‪:‬‬ ‫"הממונה")‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬הכרעות בעלות אופי "שיפוטי" (כגון דיון בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים‪ ,‬מתן‬ ‫צו לשיקום כלכלי ועוד) יהיו בסמכותו של בית משפט השלום‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪1‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 1‬דוסי יחנומו תונורקע‬

‫הסמכות‬

‫יחיד בעל חובות גבוהים – בית משפט השלום‬ ‫בית המשפט המוסמך‪ ,‬לעניין הליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד שסך חובותיו עולה על‬ ‫‪ 149,559‬ש"ח‪ ,‬הוא בית משפט השלום במחוז שבאזור שיפוטו מתגורר היחיד או שבמקום עסקו‬ ‫העיקרי או נכסיו (סעיף ‪ 4‬לחוק)‪.‬‬ ‫חריג ‪ //‬בהיעדר מחוז מתאים לפי החוק‪ ,‬הסמכות המקומית נתונה לבית המשפט בירושלים‪.‬‬ ‫הארה ‪ //‬כאמור‪ ,‬בית המשפט המוסמך הוא בית משפט השלום וזה יהיה בית משפט השלום‬ ‫שבו יושב נשיא בית המשפט (סעיף ‪ 353‬לחוק)‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬אם נשיא בית משפט השלום במחוז הדרום יושב רק בבאר שבע ‪ -‬הליכי חדלות‬ ‫פירעון של יחיד יידונו רק בבית משפט השלום בבאר שבע‪ ,‬ושאר בתי המשפט במחוז הדרום‬ ‫אינם מוסמכים לדון בהליכי חדלות פירעון של יחיד‪.‬‬

‫יחיד בעל חובות נמוכים – מערכת ההוצאה לפועל‬ ‫נשים לב ‪ //‬הליכי חדלות פירעון בבקשות של חייבים בעלי היקף חובות עד ‪ 149,559‬ש"ח‬ ‫יתנהלו במערכת ההוצאה לפועל‪ ,‬ולא בפני הממונה או בית המשפט‪ .‬לגבי חייבים אלו רשם‬ ‫ההוצאה לפועל יחליף הן את בית משפט השלום והן את הממונה‪ ,‬והוא זה שינהל באופן מלא‬ ‫את הליכי חדלות הפירעון‪.‬‬

‫סעיף ‪3‬‬ ‫לחוק ‬

‫שלבי ההליך העיקריים‬ ‫פתיחה בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב‪ ,‬בין אם יחיד ובין אם תאגיד‪ ,‬תיעשה בדרך של בקשה‬ ‫לצו לפתיחת הליכים‪ .‬בקשה כאמור יכול שתוגש ביוזמת החייב‪ ,‬הנושה או היועץ המשפטי‬ ‫לממשלה (סעיף ‪(3‬ב) לחוק)‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬לגבי יחיד – הנושה והיועץ המשפטי יגישו את הבקשה לבית המשפט‪ .‬החייב יגיש‬ ‫את הבקשה לממונה והוא יחליט בבקשה‪.‬‬ ‫בשלב הבא ניתן צו לפתיחת הליכים‪ .‬זהו צו שמכריז שהחייב הוא חדל פירעון ושייפתחו לגביו‬ ‫הליכי חדלות פירעון (סעיף ‪(3‬א) לחוק)‪.‬‬ ‫משניתן צו לפתיחת הליכים‪ ,‬תחול‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הקפאת הליכים נגד היחיד‪.‬‬ ‫הממונה יהיה ממונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון והוא ימנה נאמן ליישום הליכים אלו‪.‬‬ ‫עם מתן הצו לפתיחת הליכים תחל תקופת ביניים‪ ,‬שבמהלכה ייבחן מצבו הכלכלי של החייב‪.‬‬ ‫בתום תקופת הביניים יגיש הממונה לבית המשפט תוכנית לשיקומו הכלכלי של היחיד‪.‬‬ ‫בית המשפט‪ ,‬לאחר שקיים דיון בהצעתו של הממונה‪ ,‬ייתן צו לשיקום כלכלי ויקבע תוכנית‬ ‫שיקום‪ ,‬לרבות תוכנית לפירעון חובותיו של היחיד בתשלומים‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪1‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 1‬דוסי יחנומו תונורקע‬

‫הפטר‪ :‬בתום תקופת התשלומים יופטר החייב מיתרת חובותיו (למעט חובות מסוימים שאינם‬ ‫בני הפטר)‪.‬‬ ‫בנסיבות מיוחדות‪ ,‬אם אין לחייב כל יכולת לשלם לנושיו‪ ,‬הוא אף יופטר מחובותיו באופן מיידי‪.‬‬

‫הנשייה‬ ‫הארה ‪ //‬חלק ד של החוק מסדיר את כלל היבטי הנשייה והוא משותף לשני סוגי החייבים (יחיד‬ ‫תאגיד)‪ .‬חלק זה מגדיר את היקף הנכסים שייכלל בקופת הנשייה‪ ,‬את הליך הגשת תביעות‬ ‫חוב על ידי הנושים וההכרעה בהן‪ ,‬את מעמדם של הנושים וזכויותיהם ואת חלוקת התמורה‬ ‫בין הנושים בהתאם לסדר פירעון מסוים הקבוע בחוק‪.‬‬

‫מונחי יסוד והוראות שונות‬ ‫סעיף ‪4‬‬ ‫לחוק ‬

‫חוב‬ ‫חלק מרכזי בהליכי חדלות הפירעון עוסק באופן שבו מחולקים נכסי החייב בין הנושים‪ ,‬לשם‬ ‫פירעון חובות החייב‪ .‬המונח "חוב" מוגדר בחוק באופן רחב וכולל את כלל חובותיו של החייב –‬ ‫חובות וודאיים או מותנים‪ ,‬חובות קצובים או שאינם קצובים‪ ,‬בין שהגיע מועד פירעונם ובין שטרם‬ ‫הגיע‪.‬‬

‫סעיף ‪4‬‬ ‫לחוק ‬

‫חוב עבר‬ ‫דיני חדלות הפירעון מחלקים את חובות החייב לשתי תקופות‪ :‬חובות עבר וחובות שנצברים‬ ‫במהלך ההליכים‪ .‬חלק מרכזי בהליך חדלות הפירעון הוא הסדרה של פירעון חובות העבר של‬ ‫החייב‪ ,‬כאשר לעומת זאת החובות הנצברים במהלך ההליכים ייחשבו בדרך כלל להוצאות‬ ‫הליכי חדלות פירעון‪.‬‬ ‫חוב עבר הוא חוב שמשתייך לאחד מהסוגים הללו‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אחוב שהחייב חב בו במועד מתן הצו לפתיחת הליכים (לרבות חוב מותנה ועתידי)‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬במועד מתן צו לפתיחת הליכים נגד שמעון בשנת ‪ ,2021‬הייתה לשמעון הלוואה‬ ‫שמועד פירעונה ב־‪ .2023‬מאחר שהחוב קיים במועד מתן הצו לפתיחת הליכים‪ ,‬זהו חוב‬ ‫עבר‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בחוב שנוצר לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים אך נובע ממעשה או מחדל שביצע החייב‬ ‫לפני מתן הצו‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬קנס פלילי שהוטל על החייב לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים‪ ,‬בשל עבירה‬ ‫שביצע לפני מתן הצו‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪1‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 1‬דוסי יחנומו תונורקע‬

‫ ‪ .‬גחוב שנובע מהפרת התחייבות של החייב שנעשתה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים‪,‬‬ ‫ובלבד שמדובר בהתחייבות שהחייב התחייב בה טרם מתן הצו‪ ,‬וההפרה נובעת מהליכי‬ ‫חדלות הפירעון‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬חייב שלאחר מתן הצו לפתיחת הליכים הפר התחייבות חוזית לספק סחורה‬ ‫שהתחייב בה לפני מתן הצו‪ ,‬כאשר במסגרת הצו לפתיחת הליכים נקבע כי החייב לא‬ ‫ימשיך להפעיל את עסקיו‪.‬‬ ‫ ‪ .‬דחוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה בידי המוסד לעובדי החייב‪.‬‬ ‫עם מתן הצו לפתיחת הליכים‪ ,‬משלם המוסד לביטוח לאומי גמלה לנושים שהם עובדים‬ ‫של החייב‪ .‬עם התשלום‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי הופך‪ ,‬לעניין זה‪ ,‬לנושה וכאמור גם חוב זה‬ ‫כלפי המוסד לביטוח לאומי ייחשב ל"חוב עבר"‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬הפרשי הצמדה וריבית שנוספו לכל אחד מסוגי חוב העבר הנזכרים לעיל‪.‬‬

‫שעבוד‪ ,‬משכון ומשכנתה‬ ‫ִׁש ְעּבּוד הוא ייחוד נכס של החייב כבטוחה לקיומו של חיוב‪ ,‬כך שבעל השעבוד‪ ,‬הנושה‪ ,‬יוכל‬ ‫לממש את השעבוד במקרה שבו החיוב לא ייפרע‪.‬‬ ‫ַמ ְׁשּכֹון הוא שעבוד של נכס כערובה לחיוב‪ .‬הוא מזכה את הנושה להיפרע מהמשכון אם לא‬ ‫סולק החיוב (סעיף ‪ 1‬לחוק המשכון‪ ,‬התשכ"ז–‪.)1967‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬רונן קנה רכב באמצעות הלוואה שהעמיד לו הבנק‪ .‬רונן שיעבד את הרכב לטובת‬ ‫הבנק‪ ,‬כך שאם לא יעמוד בתשלום החזרי ההלוואה‪ ,‬הבנק יוכל למכור את הרכב ולסלק את‬ ‫החוב‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬המונח שעבוד לקוח מפקודת החברות‪ ,‬ואילו המונח משכון לקוח מחוק המשכון‪,‬‬ ‫במרבית המקרים אין הבדל מהותי ביניהם‪ .‬יחד עם זאת נסיבות מסוימות דורשות רישום‬ ‫השעבוד‪/‬המשכון במרשם הרלוונטי לצורך מתן תוקף לשעבוד או משכון‪.‬‬ ‫הארה ‪ //‬השעבוד נוצר בהסכם בין החייב והנושה ולכן הוא תקף ביחסים ביניהם‪ .‬אולם לרוב‬ ‫השעבוד גם טעון רישום במקום המיועד לכך בלשכת רישום המקרקעין‪ ,‬ברשם המשכונות‬ ‫או אצל רשם החברות וזאת כתנאי לתוקפו כלפי הנאמן וכלפי צדדים שלישיים (למשל‪ :‬סעיף‬ ‫‪ 178‬לפקודת החברות)‪.‬‬

‫שעבוד צף ושעבוד קבוע‬ ‫שעבוד צף‬ ‫שעבוד צף הוא שעבוד כהגדרתו בפקודת החברות‪ ,‬כלומר שעבוד על נכסיה של החברה‬ ‫או על חלקם‪ ,‬כפי שמצבם הוא מזמן לזמן‪ ,‬ובכפוף לסמכותה של החברה ליצור שעבודים‬ ‫ספציפיים על נכסיה או חלקם (סעיף ‪ 4‬לחוק; סעיף ‪ 1‬לפקודת החברות)‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪1‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 1‬דוסי יחנומו תונורקע‬

‫השעבוד הצף מתהווה בשני שלבים‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אהשלב הראשון הוא שלב עריכת השעבוד בו נוצרת בטוחה ש"מרחפת" על הנכסים‬ ‫ששועבדו‪ ,‬אך היא אינה מגבילה את כוחה של החברה לסחור בהם כרצונה (אם אין הוראה‬ ‫מפורשת בשיעבוד הצף)‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בהשלב השני הוא שלב התגבשות השעבוד‪ .‬בשלב זה יורד השעבוד ולוכד ברשתו את‬ ‫אותם נכסים מבין הנכסים ששועבדו‪ ,‬שמצויים באותה עת בידי החברה‬ ‫ייחודו של השעבוד הצף בכך שהוא מאפשר לחברה להמשיך ולסחור בנכסיה‪ ,‬לרבות מכירתם‬ ‫או שעבודם בשעבוד קבוע‪ ,‬וזאת עד שמתרחש אירוע אשר מגבש את השעבוד‪ .‬התרחש אירוע‬ ‫כזה – נתפסים ברשתו של השעבוד כל נכסי החברה כפי שהם באותה עת‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬המונח שעבוד צף רלוונטי לנכסיה של חברה בלבד‪ .‬לא ניתן ליצור שעבוד צף על‬ ‫נכסיו של יחיד‪.‬‬ ‫שעבוד קבוע‬ ‫שעבוד קבוע הוא שעבוד על רכוש ספציפי של החייב (יחיד או חברה)‪ ,‬כגון שעבוד נכס מקרקעין‬ ‫או שעבוד רכב‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬בעוד ששעבוד קבוע משעבד נכס מסוים של החברה‪ ,‬שעבוד צף משעבד מסגרת‬ ‫כללית של נכסי החברה‪ ,‬אשר תוכנה יכול להשתנות בין מועד יצירת השעבוד לבין מועד‬ ‫גיבושו‪.‬‬

‫סעיף ‪4‬‬ ‫לחוק ‬

‫חוב מובטח‬ ‫חוב מובטח הוא חוב עבר שלהבטחת פירעונו שועבד נכס של החייב‪ ,‬בין בשעבוד קבוע ובין‬ ‫בשעבוד צף‪ ,‬עד לגובה החוב שניתן להיפרע ממימוש הנכס‪.‬‬ ‫יתרת החוב דינה כדין רגיל כללי שאינו מובטח‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪1‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 1‬דוסי יחנומו תונורקע‬

‫נושה מובטח‪ ,‬נושה בעל זכות קדימה ונושה 'כללי'‬ ‫יש ‪ 3‬סוגים עיקריים של נושים (הרחבנו על החלוקה המדויקת בפרק הדן בסדרי הנשייה)‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אנושים מובטחים – קבוצת הנושים המובטחים הם הנושים שהחוב שחב להם החייב הוא‬ ‫חוב מובטח כפי שהגדרנו לעיל (סעיף ‪ 243‬לחוק)‪ .‬החוק מעניק לנושים המובטחים את‬ ‫העדיפות הגבוהה ביותר בהיררכיה של קבוצות הנושים‪ ,‬בכל הנוגע לסדר פירעון החובות‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בנושים בדין קדימה – הקבוצה השנייה היא קבוצת הנושים בדין קדימה‪ ,‬כלומר נושים אשר‬ ‫יקבלו את מלוא סכום החוב המגיע להם‪ ,‬לפני שניתן יהיה לפרוע את החוב כלפי הנושים‬ ‫הרגילים‪.‬‬ ‫דוגמאות ‪ //‬חובות לעובדים עד סכום מסויים כפי שנקבע‪ ,‬חובות שמקורם בניכויים‬ ‫שביצע מעסיק ממשכורת המועסק למס הכנסה וביטוח לאומי; חובות מס ערך מוסף‪.‬‬ ‫ ‪ .‬גנושים כלליים – הקבוצה השלישית היא קבוצת הנושים הכלליים‪ ,‬שכוללת את כל הנושים‬ ‫שאינם נמנים על הנושים המובטחים או הנושים בדין קדימה או הנושים האחרים (כמו בגין‬ ‫ריבית נוספת או חובות דחויים כהגדרת מונחים אלו בסעיפים ‪ 237–236‬לחוק)‪.‬‬

‫סעיף ‪251‬‬ ‫לחוק ‬

‫נושה בעל נכס הכפוף לשיור בעלות‬ ‫נכס הכפוף לשיור בעלות הוא נכס שמתקיימים בו תנאים אלה‪:‬‬ ‫הנכס נמכר על ידי הנושה לחייב והועבר לחזקתו‪ ,‬לפני מתן הצו לפתיחת הליכים‪.‬‬ ‫הבעלות בנכס נותרה בידי הנושה עד לתשלום התמורה בעדו‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬הסכם בין ספק וקמעונאי שבו נקבע שהבעלות בסחורה תישאר בידיו של הספק‪,‬‬ ‫כל עוד לא נמכרה הסחורה על ידי הקמעונאי והתמורה טרם שולמה לספק‪ .‬במקרים של אי‬ ‫תשלום של התמורה יבקש הנושה (בעל הנכס) להשיב לידו את החזקה בנכס‪.‬‬

‫סעיף ‪4‬‬ ‫לחוק ‬

‫חברי התאגיד‬ ‫חברי התאגיד מוגדרים בחוק כבעלי המניות – בחברה‪ ,‬והשותפים – בשותפות‪.‬‬

‫תקנה ‪2‬‬ ‫לתקנות ‬

‫תחולת תקנות סדר הדין האזרחי ותקנות ההוצאה לפועל‬ ‫נשים לב ‪ //‬על הליכים בבית המשפט יחולו תקנות סדר הדין האזרחי‪ ,‬ואילו על הליכים‬ ‫המתנהלים לפני רשם ההוצאה לפועל יחולו תקנות ההוצאה לפועל‪ ,‬והכול אלא אם כן נקבע‬ ‫אחרת בתקנות‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪2‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 2‬צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד ותוצאותיו‬ ‫מבוא והוראות כלליות‬ ‫תנאי לפתיחת הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד‬ ‫לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד‪ ,‬אלא אם כן התקיים לגביו אחד מאלה (סעיף ‪(101‬ב)‬ ‫לחוק)‪:‬‬ ‫מרכז חייו במועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים או ב־‪ 6‬החודשים שקדמו לכך‪ ,‬הוא‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫במועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים יש ליחיד נכסים בישראל או שהוא מנהל‬ ‫עסקים בישראל‪.‬‬

‫סעיף ‪102‬‬ ‫לחוק ‬

‫מי רשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים?‬ ‫הליכי חדלות פירעון כנגד יחיד נפתחים בעת הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים‪.‬‬ ‫אלה רשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אהיחיד (החייב)‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בנושה‪.‬‬ ‫ ‪ .‬גהיועץ המשפטי לממשלה‪.‬‬

‫סעיפים‬ ‫‪103 ,4‬‬ ‫לחוק ‬

‫הגורם שמוסמך לדון בבקשה לצו לפתיחת הליכים‬ ‫יש להבחין בין בקשת היחיד לצו לפתיחת הליכים לבין בקשת הנושה או היועץ המשפטי‬ ‫לממשלה לצו לפתיחת הליכים‪.‬‬ ‫בקשת יחיד‬ ‫בקשת יחיד תוגש לממונה‪.‬‬ ‫חריג ‪ //‬יחיד שסך חובותיו אינו עולה על ‪ 149,559‬ש"ח יגיש את בקשתו לרשם ההוצאה לפועל‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪2‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 2‬ויתואצותו דיחי יבגל םיכילה תחיתפל וצ‬

‫בקשת נושה והיועץ המשפטי לממשלה‬ ‫בקשת הנושה ובקשת היועץ המשפטי לממשלה תוגש לבית משפט השלום‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬בקשה לצו לפתיחת הליכים המוגשת בידי היחיד אינה מבקשת בהכרח‬ ‫לפגוע בזכויותיהם של נושי היחיד‪ .‬מתן הצו לפתיחת הליכים אמנם מעביר את גביית‬ ‫חובותיו של היחיד למשטר קולקטיבי‪ ,‬כלומר כל תביעות הנושים מתנהלות בהליך‬ ‫אחד‪ ,‬אך משטר זה לא נועד לפגוע בנושים ובמקרים מסויימים עלולה דווקא – להשיא‬ ‫את ערך נשייתם‪ .‬לכן ההכרעה בבקשה אינה בגדר הכרעה בסכסוך‪ ,‬ובהתאם לכך‬ ‫הגורם המוסמך לדון בה הוא הממונה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בקשה לצו לפתיחת הליכים אשר‬ ‫מוגשת בידי נושה היא בקשה שבמהותה מבקשת לפגוע בחופש הכלכלי של היחיד‬ ‫ובהיבטים מסוימים אף בעיסוקו‪ .‬לכן‪ ,‬נקודת המוצא לגבי בקשת נושה היא שהיחיד‬ ‫מתנגד לבקשה ולכן יש להכריע בה בבית המשפט‪.‬‬

‫צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד שסך חובותיו גבוה‬ ‫סעיף ‪104‬‬ ‫לחוק ‬

‫בקשת היחיד לצו לפתיחת הליכים‬ ‫התנאים לבקשה‬ ‫היחיד רשאי להגיש לממונה בקשה לצו לפתיחת הליכים בהתקיים התנאים המצטברים הללו‪:‬‬ ‫הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע למנוע את חדלות פירעונו‪.‬‬ ‫סך חובותיו עולה על ‪ 149,559‬ש"ח‪.‬‬ ‫אופן הגשת הבקשה‬ ‫על היחיד לצרף לבקשה שהוא מגיש לממונה את כל אלה‪:‬‬ ‫תצהיר על כך שמתקיימים בו התנאים להגשת הבקשה‪.‬‬ ‫דוח מפורט בדבר מצבו הכלכלי (נכסיו‪ ,‬הכנסותיו‪ ,‬הוצאותיו‪ ,‬חובותיו והתחייבויותיו)‪.‬‬ ‫על הדוח לכלול גם את הפרטים הידועים ליחיד לעניין נכסיהם‪ ,‬חובותיהם והתחייבויותיהם‬ ‫של בן זוגו ושל הסמוכים על שולחנו‪.‬‬ ‫כתב ויתור על סודיות‪.‬‬

‫החלטת הממונה‬ ‫אם מצא הממונה כי מתקיימים התנאים להגשת בקשת היחיד‪ ,‬ייתן צו לפתיחת הליכים בתוך‬ ‫‪ 30‬ימים ממועד הגשת הבקשה‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪2‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 2‬ויתואצותו דיחי יבגל םיכילה תחיתפל וצ‬

‫במקרה שבו חסרים פרטים כדי להכריע בבקשה‪ ,‬רשאי הממונה לדרוש מהיחיד את המידע‬ ‫הנוסף הדרוש לו או לזמנו לדיון לפניו‪ ,‬ובמקרה כזה ההחלטה תינתן בתוך ‪ 30‬ימים ממועד‬ ‫קבלת המידע או תום הדיון (סעיף ‪ 105‬לחוק)‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬הממונה מכריע בבקשת היחיד עוד בטרם קבלת עמדת הנושים‪ ,‬וזאת על בסיס‬ ‫בקשת היחיד והמסמכים שצורפו לה‪ ,‬ובמידת הצורך לאחר פגישת מידע נוסף מהיחיד או דיון‬ ‫בנוכחותו‪.‬‬ ‫ההודעה על מתן הצו תפורסם בציבור‪ ,‬ותישלח ליחיד ולנושים שפרטי זהותם ידועים לו‪.‬‬ ‫לנושים תינתן הזכות לעיין בצו ובבקשת היחיד (סעיפים ‪ 106‬ו־‪ 107‬לחוק)‪.‬‬

‫בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים והעברת ההכרעה לבית המשפט‬ ‫אדם שרואה את עצמו נפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית משפט השלום‬ ‫(להלן‪" :‬בית המשפט")‪ ,‬בתוך ‪ 45‬ימים ממועד פרסום ההודעה על מתן הצו‪ ,‬בקשה לביטולו‬ ‫(סעיף ‪(108‬א) לחוק)‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬העובדות המפורטות בבקשה לביטול צו יאומתו בתצהיר (תקנה ‪(76‬א) לתקנות)‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬ככלל‪ ,‬הממונה הוא הגורם המוסמך לנהל את הליך חדלות הפירעון‪ .‬יחד עם‬ ‫זאת‪ ,‬כשמוגשת בקשה לביטול הצו‪ ,‬הרי שבקשה כזו מחייבת בדרך כלל דיון בשאלות‬ ‫עובדתיות ומשפטיות ולכן תעבור ההכרעה בה לידי בית המשפט‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬לאחר שהוגשה הבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים‪ ,‬היחיד רשאי להגיב לביטול‬ ‫בתוך ‪ 10‬ימים או בתוך התקופה שהורה עליה בית המשפט (תקנה ‪(76‬ג) לתקנות)‪.‬‬ ‫משהוגשה בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים‪ ,‬בית המשפט יחליט אם להתלות את תוקפו של‬ ‫הצו או תוצאותיו עד להחלטה בבקשה (סעיף ‪(108‬ב) לחוק)‪.‬‬ ‫דיון בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים יתקיים בהקדם האפשרי‪ ,‬ואם החליט בית המשפט‬ ‫להתלות את תוקפו של הצו או תוצאותיו במעמד צד אחד‪ ,‬עליו לקיים דיון במעמד הצדדים‬ ‫בהקדם האפשרי‪ ,‬ולכל המאוחר בתוך ‪ 14‬ימים (סעיף ‪(108‬ג) לחוק)‪.‬‬

‫צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה‬ ‫הארה ‪ //‬ההוראות לעניין בקשת נושה של יחיד דומות להוראות לעניין בקשה נושה של תאגיד‪,‬‬ ‫למעט שינויים מינוריים‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪2‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 2‬ויתואצותו דיחי יבגל םיכילה תחיתפל וצ‬

‫התנאים להגשת בקשה‬ ‫חובות שהגיע מועד פירעונם‬ ‫נושה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים אם היחיד נמצא בחדלות פירעון‬ ‫בשל חובות שהגיע מועד פירעונם (סעיף ‪ 109‬לחוק)‪.‬‬ ‫הוכחת חדלות הפירעון של היחיד יכול שתיעשה באמצעות חזקה מבין חזקות חדלות הפירעון‬ ‫שיפורטו להלן‪.‬‬ ‫חובות שטרם הגיע מועד פירעונם‬ ‫נושה של חוב שטרם הגיע מועד פירעונו אינו רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים‪ ,‬אלא‬ ‫בהתקיים אחד מאלה (סעיף ‪(109‬ב) לחוק)‪:‬‬ ‫היחיד פועל במטרה להונות את נושיו‪.‬‬ ‫היחיד פועל לגריעת נכס מנכסיו במטרה להבריחו מנושיו‪.‬‬ ‫היחיד לא יוכל לפרוע את החוב‪ ,‬ומועד פירעונו חל בתוך ‪ 6‬חודשים ממועד הגשת הבקשה‪.‬‬

‫תקנה ‪81‬‬ ‫לתקנות ‬

‫הגשת תגובות‬ ‫היחיד יגיש את תגובתו לבקשת הנושה לצו לפתיחת הליכים בתוך ‪ 14‬ימים לכל היותר‪ .‬הנושה‬ ‫שהגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים יגיש את תשובתו לתגובת היחיד בתוך ‪ 7‬ימים לכל‬ ‫היותר מיום שהומצאה לו התגובה‪ .‬ואולם‪ ,‬במקרים בהם בית משפט הורה על דיון בבקשה‬ ‫לצו לפיחת הליכים מוקדם יותר מהמועדים הללו‪ ,‬תגובת היחיד תוגש עד ‪ 48‬שעות לפני הדיון‪,‬‬ ‫ותשובת הנושה תוגש עד ‪ 24‬שעות לפני הדיון‪.‬‬

‫סעיף ‪110‬‬ ‫לחוק ‬

‫חזקת חדלות פירעון‬ ‫החוק מונה כמה חזקות חלופיות שבהן יכול הנושה להשתמש כדי להוכיח שהיחיד נמצא‬ ‫בחדלות פירעון‪.‬‬ ‫דרישת תשלום חוב שלא כובדה‬ ‫הנושה מסר ליחיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על ‪ 74,780‬ש"ח‪ ,‬ובה ציין כי אם לא‬ ‫ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה‪ ,‬בכוונתו להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים‪ ,‬והתקיימו‬ ‫כל אלה‪:‬‬ ‫החוב לא שולם בתוך ‪ 45‬ימים ממועד מסירת הדרישה‪.‬‬ ‫אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין ליחיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק‬ ‫את אי תשלום החוב‪.‬‬ ‫הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך ‪ 3‬חודשים ממועד מסירת דרישת‬ ‫התשלום‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪2‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 2‬ויתואצותו דיחי יבגל םיכילה תחיתפל וצ‬

‫דוגמה ‪ //‬חברת אספקה בע"מ מכרה לשמעון‪ ,‬בעל חנות מכולת סחורה‪ ,‬בשווי ‪ 150,000‬ש"ח‪.‬‬ ‫שמעון לא שילם לחברה‪ ,‬ועורך דינה של החברה שלח לשמעון דרישה לתשלום חוב‪ ,‬ובה‬ ‫התראה כי אם לא ישלם את החוב תוגש נגדו בקשה למתן צו לפתיחת הליכים‪ .‬אם שמעון‬ ‫לא ישלם את החוב‪ ,‬אפילו אם הוא חולק עליו‪ ,‬תוכל החברה להגיש בתוך ‪ 45‬ימים בקשה לצו‬ ‫לפתיחת הליכים‪ ,‬ולהסתמך על החזקה הזאת‪ .‬יש לשים לב שמכוח החזקה הזאת‪ ,‬אין צורך‬ ‫בפסק דין חלוט כנגד החייב‪ ,‬ומספיקה טענה של נושה לחוב‪.‬‬ ‫הליכי גבייה שלא הביאו לתשלום החוב‬ ‫הנושה פתח בהליכי גבייה נגד היחיד על ידי המצאת אזהרה לפי סעיף ‪ 7‬לחוק ההוצאה לפועל‬ ‫או דרישת תשלום לפי פקודת המסים (גבייה) לתשלום חוב שסכומו עולה על ‪ 74,780‬ש"ח‪,‬‬ ‫והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה‪.‬‬ ‫פסק דין שלא קוים‬ ‫בית המשפט נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על ‪74,780‬‬ ‫ש"ח‪ ,‬ואם מדובר בפסק דין של בית הדין לעבודה – סכום העולה על ‪ 9,970‬ש"ח ופסק הדין לא‬ ‫קוים‪ ,‬כולו או חלקו‪ ,‬בתוך ‪ 30‬ימים‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬אם פסק הדין קוים בחלקו‪ ,‬החזקה תקום רק אם הסכום שנותר לתשלום עולה‬ ‫על ‪ 74,780‬ש"ח או ‪ 9,970‬ש"ח‪ ,‬לפי העניין‪ .‬לצורך סעיף זה ניתן להביא בחשבון גם כמה חובות‬ ‫לכמה נושים במאוחד‪.‬‬ ‫סתירת החזקה‬ ‫חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי היחיד אם הוכיח כי אי־תשלום החוב אינו נובע‬ ‫מחדלות פירעונו‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬בדוגמה שהבאנו‪ ,‬שמעון יוכל לטעון כנגד בקשת החברה לאספקה בע"מ לצו‬ ‫לפתיחת הליכים כנגדו‪ ,‬שהסחורה סופקה רק בחלקה הקטן או שהסחורה הייתה פגומה‪,‬‬ ‫ולסתור את החזקה שאי תשלום החוב נובע מחדלות פירעונו‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪2‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 2‬ויתואצותו דיחי יבגל םיכילה תחיתפל וצ‬

‫התנגדות לבקשה‪ ,‬דיון והחלטה בבקשה‬ ‫אדם שעלול להיפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט התנגדות לבקשה‬ ‫(סעיף ‪ 113‬לחוק)‪.‬‬ ‫ההתנגדות תוגש בתוך ‪ 14‬ימים מיום שנודע למגיש על הגשת הבקשה‪ ,‬והעובדות המפורטות‬ ‫בהתנגדות יאומתו בתצהיר; מגיש הבקשה יגיש תשובה להתנגדות בתוך ‪ 7‬ימים מיום שהומצאה‬ ‫לו‪ .‬אם בית משפט הורה על קיום דיון במועד מוקדם יותר מן האמור‪ ,‬תוגש התנגדות עד ‪48‬‬ ‫שעות לפני הדיון והתשובה עד ‪ 24‬שעות לפני הדיון (תקנה ‪ 82‬לתקנות)‪.‬‬ ‫דיון בבקשה ובהתנגדויות שהוגשו יתקיים בהקדם האפשרי‪ ,‬ובית המשפט ייתן את החלטתו‬ ‫בהקדם האפשרי לאחר הדיון‪ .‬כמו כן‪ ,‬בית משפט רשאי מיוזמתו או לבקשה הנושה או הממונה‬ ‫להזמין את היחיד להעיד ולדרוש שיציג מסמכים בפני בית משפט‪( .‬סעיף ‪ 115‬לחוק)‪.‬‬ ‫מצא בית המשפט כי מתקיימים התנאים להגשת הבקשה לצו פתיחת הליכים‪ ,‬עליו לתת צו‬ ‫כמבוקש‪.‬‬ ‫עם מתן הצו ליחיד‪ ,‬תפורסם הודעה לציבור‪ .‬כמו כן‪ ,‬הממונה ישלח העתק מהצו ליחיד ולנושים‬ ‫שזהותם ידועה לו (סעיף ‪ 106‬לחוק)‪.‬‬ ‫חריג ‪ //‬בית משפט רשאי לדחות את הבקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי מתן הצו‬ ‫כשלעצמו יפגע באפשרות להביא לשיקומו הכלכלי של היחיד‪ .‬לעניין זה‪ ,‬יבחן בית המשפט‪,‬‬ ‫בין השאר‪ ,‬אם דחיית הבקשה עלולה לפגוע בנושים וכן את יכולתו הכלכלית הכוללת של‬ ‫היחיד (סעיף ‪ 116‬לחוק)‪.‬‬ ‫הארה ‪ //‬נושה שהגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים רשאי לחזור בו מבקשתו‪ ,‬באישור בית‬ ‫משפט (ובלבד שטרם ניתן צו עיכוב הליכים)‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬במקרים בהם נושה חזר בו או זנח את הבקשה לפתיחת הליכים‪ ,‬רשאי בית משפט‪,‬‬ ‫לבקשת נושה אחר העומד בתנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים‪ ,‬להורות על חילופי‬ ‫המבקשים ועל המשך הדיון בבקשה בידי מבקש חדש (תקנה ‪ 83‬לתקנות)‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬מצא בית משפט כי בקשת נושה הוגשה בחוסר תום לב‪ ,‬רשאי הוא לחייב את‬ ‫הנושה במסגרת פסיקת הוצאות‪ .‬הוצאות משפט‪ ,‬כפל הוצאות משפט‪ ,‬בהוצאות לטובת אוצר‬ ‫המדינה‪ ,‬או שתיהן (סעיף ‪ 114‬לחוק)‪.‬‬

‫דוח על מצבו הכלכלי של החייב‬ ‫יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה‪ ,‬יגיש לנאמן בתוך ‪ 21‬ימים ממתן הצו‪ ,‬דוח‬ ‫על מצבו הכלכלי בשנתיים שקדמו למועד הגשתו‪ .‬הדוח יוגש באמצעות טופס שנקבע על ידי‬ ‫השר‪ ,‬בצירוף מסמכים רלוונטיים ויאומת בתצהיר‪.‬‬ ‫הנאמן רשאי להאריך את תקופת הגשת הדוח אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪2‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 2‬ויתואצותו דיחי יבגל םיכילה תחיתפל וצ‬

‫עיון בדוח על מצבו הכלכלי של היחיד‬ ‫ככלל‪ ,‬כל נושה רשאי לעיין בדוח ובמסמכים שצורפו לו ולהעתיקם‪.‬‬ ‫אם ציין היחיד כי בפרטים מסוימים המופיעים בדוח מצוי מידע אישי רגיש בעניינו‪ ,‬הנאמן יהיה‬ ‫רשאי להעבירם לעיון הנושים בהתקיים כל התנאים הללו‪:‬‬ ‫הנאמן שוכנע כי עיון במידע זה דרוש לנושה;‬ ‫הנאמן הביא בחשבון את הפגיעה בפרטיותו של היחיד;‬ ‫הנאמן נתן ליחיד להשמיע את עמדתו לעניין העברת המידע לעיון הנושה‪.‬‬ ‫חריג ‪ //‬לאחר ששמע את דברי היחיד רשאי הנאמן להביא לעיונו של הנושה רק חלק מהמידע‬ ‫הרגיש או להתנות את העיון בתנאים (סעיף ‪ 117‬לחוק)‪.‬‬

‫סעיף ‪118‬‬ ‫לחוק ‬

‫בקשת היועץ המשפטי לממשלה לצו לפתיחת הליכים‬ ‫היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי יש עניין ציבורי‬ ‫בכך‪ ,‬ויחולו על הבקשה ההוראות שחלות לגבי בקשת נושה לצו לפתיחת הליכים‪.‬‬

‫סעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים‬ ‫סעיף ‪119‬‬ ‫לחוק ‬

‫סעד זמני במסגרת בקשת נושה‬ ‫כאשר הוגשה בקשת נושה לצו לפתיחת הליכים‪ ,‬רשאי בית המשפט‪ ,‬לבקשת נושה או היחיד‪,‬‬ ‫לתת סעד זמני‪ ,‬אחד או יותר מבין אלו המפורטים להלן‪ ,‬אם שוכנע שיש ראיות לכאורה לכך‬ ‫שמתקיימים התנאים למתן צו לפתיחת הליכים (סעיף ‪(119‬א) לחוק)‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אאיסור לבצע עסקאות מסוימות‪ ,‬סוג מסוים של עסקאות או התניית ביצוען של עסקאות‬ ‫אלה באישור בית המשפט‪.‬‬ ‫ ‪ .‬באיסור לפרוע את חובות העבר של היחיד והקפאת הליכים נגד היחיד‪ .‬עם מתן סעד זמני זה‪,‬‬ ‫ימנה בית המשפט נאמן זמני לשם שמירה על נכסי היחיד ויקבע את תפקידו וסמכויותיו;‬ ‫כמו כן‪ ,‬יראו את מועד מתן הסעד הזמני‪ ,‬לעניין הליכי חדלות הפירעון של היחיד‪ ,‬כמועד‬ ‫מתן הצו לפתיחת הליכים‪.‬‬ ‫ההוראות שחלות על סעד זמני נגד תאגיד בנוגע לשיקולי בית המשפט במתן הסעד‪ ,‬הגבלת‬ ‫תקופתו של הסעד הזמני ל־‪ 30‬ימים ומתן סעד זמני במעמד צד אחד‪ ,‬יחולו‪ ,‬בשינויים המחויבים‪,‬‬ ‫גם על סעד זמני נגד היחיד (סעיף ‪(119‬ב) לחוק)‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪2‬‬ ‫סעיף ‪120‬‬ ‫לחוק ‬

‫יחידת לימוד ‪ / 2‬ויתואצותו דיחי יבגל םיכילה תחיתפל וצ‬

‫עיכוב זמני של הליך תלוי ועומד‬ ‫אם בעת הגשת הבקשה לצו פתיחת הליכים‪ ,‬היה תלוי ועומד הליך שיפוטי נגד היחיד בבית‬ ‫משפט אחר או בבית הדין לעבודה‪ ,‬רשאים היחיד או נושה לפנות בבקשה לעיכוב ההליך לבית‬ ‫המשפט או לבית הדין שבו מתנהל ההליך‪.‬‬ ‫חריג ‪ //‬לא ניתן לעכב הליכים פליליים והליכים מנהליים‪.‬‬ ‫הארה ‪ //‬פנייה לעיכוב הליכים תמיד פונים לערכאה הגבוהה יותר‪ .‬אם מבוקש לעכב הליכים‬ ‫בבית משפט מחוזי או בבית המשפט העליון יש לפנות לערכאה זו‪ ,‬אחרת יש לפנות לבית‬ ‫המשפט שנתן את הצו‪.‬‬

‫סעיף ‪121‬‬ ‫לחוק ‬

‫תוצאות צו לפתיחת הליכים‬ ‫תוצאות הצו לגבי יחיד‬ ‫עם מתן הצו לפתיחת ההליכים יחולו ההוראות הללו‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אנכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר של היחיד והוצאות הליכי חדלות הפירעון‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫חובות העבר של היחיד לא ייפרעו מנכסי קופת הנשייה‪ ,‬אלא לפי הוראות החוק‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בההליכים נגד היחיד יוקפאו‪ ,‬ואם הוטלו הגבלות על היחיד במסגרת הליכי גבייה – ההגבלות‬ ‫בטלות‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬אם הוטלה במסגרת הליכי הוצאה לפועל מגבלה על יחיד מלהחזיק רישיון‬ ‫נהיגה – מגבלה זאת תבוטל‪ .‬התכלית של המגבלה על החזקת רישיון נהיגה שניתן להטיל‬ ‫היא הפעלת לחץ על יחיד שהוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כהגדרתו באותו‬ ‫חוק‪ .‬תכלית זו אינה רלוונטית בהליכי חדלות פירעון מאחר שבהליכים אלה מוסדרים‬ ‫חובותיו של היחיד באופן קולקטיבי והוא עצמו אינו רשאי לפרוע את חובותיו שלא במסגרת‬ ‫ההליכים‪ .‬לכן היא בטלה‪.‬‬ ‫הממונה יהיה ממונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון של היחיד והוא ימנה נאמן ליישום הליכים‬ ‫אלו (סעיף ‪ 122‬לחוק)‪.‬‬ ‫חריג ‪ //‬על אף האמור לעיל‪ ,‬ניתן להעביר את ניהול הליכי חדלות הפירעון מהממונה לבית‬ ‫המשפט במקרים בהם ההליכים הם מורכבים או כאשר לטובת ניהולם היעיל ראוי שיתנהלו‬ ‫בבית המשפט (סעיף ‪ 181‬לחוק)‪.‬‬ ‫תחל תקופת ביניים עד למתן צו לשיקום כלכלי לגבי היחיד (ראו בהמשך)‪ .‬יחיד שניתן לגביו צו‬ ‫לפתיחת הליכים לא יתקשר בעסקת אשראי‪ ,‬או יבצע פעולה הכרוכה בקבלת אשראי‪ ,‬ממועד‬ ‫מתן הצו ועד תום הליכי חדלות הפירעון‪ ,‬אלא באישור הממונה ובהתאם לכללים שיקבע‬ ‫הממונה‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪2‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 2‬ויתואצותו דיחי יבגל םיכילה תחיתפל וצ‬

‫אם יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים מתקשר בעסקת אשראי‪ ,‬עליו לעשות זאת באותו‬ ‫שם שלפיו ניתן לו הצו והוא חייב לציין שהוא חדל פירעון (סעיפים ‪ 123‬ו־‪(124‬ב) לחוק)‪.‬‬ ‫לא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שהוטל על היחיד‪.‬‬

‫השוואת תוצאות צו פתיחת הליכים בין יחיד לבין תאגיד‬ ‫התוצאות הללו דומות בעיקרן לתוצאות הצו לפתיחת הליכים אשר ניתן לגבי תאגיד‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫קיימים שני הבדלים מרכזיים‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אתקופת ביניים‪ :‬ההבדל האחד הוא שבהליכי חדלות פירעון של יחידים‪ ,‬בניגוד לאלה של‬ ‫תאגידים‪ ,‬עם מתן הצו לפתיחת הליכים מתחילה תקופת ביניים שבמהלכה על הנאמן‬ ‫לבדוק את מצבו הכלכלי של היחיד ועל בסיס בדיקה זו‪ ,‬תגובש בהמשך תוכנית השיקום‬ ‫של היחיד‪.‬‬ ‫ ‪ .‬במינוי נאמן‪ :‬בהליכי חדלות פירעון של תאגידים בית המשפט ממנה את הנאמן‪ .‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬בהליכי חדלות פירעון של יחידים אם הבקשה הוגשה על ידי החייב‪ ,‬ממונה הנאמן‬ ‫בידי הממונה ואם הבקשה הוגשה על ידי הנושה ממונה הנאמן על ידי בית המשפט‪.‬‬

‫הנאמן‬ ‫מינוי נאמן‬ ‫עם מתן הצו לפתיחת הליכים‪ ,‬הממונה ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון והוא רשאי‪,‬‬ ‫מטעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך‪ ,‬למנות מספר נאמנים (סעיף ‪125‬‬ ‫לחוק)‪.‬‬ ‫הממונה לא ימנה לנאמן מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כנאמן לבין‬ ‫עניין אישי או תפקיד אחר של הנאמן או של קרובו‪.‬‬ ‫לבקשת הנאמן‪ ,‬מי שמופקד על רישום נכסים בפנקס המתנהל על פי דין (למשל‪ :‬מרשם‬ ‫המקרקעין)‪ ,‬יבדוק אם יש ליחיד זכות בנכס הרשום בפנקס‪ ,‬ואם אכן כך‪ ,‬ירשום במרשם‬ ‫הארה כי ניתן צו לפתיחת הליכים ליחיד (תקנה ‪ 97‬לתקנות)‪.‬‬ ‫לאחר מינויו של נאמן‪ ,‬עליו להפקיד ערובה או להתקשר בחוזה לביטוח אחריותו למילוי‬ ‫תפקידו‪ ,‬כפי שיורה הממונה (סעיף ‪ 127‬לחוק)‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪2‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 2‬ויתואצותו דיחי יבגל םיכילה תחיתפל וצ‬

‫תפקיד הנאמן וסמכויותיו‬ ‫סעיף‬ ‫‪(129‬א)‬ ‫לחוק ‬

‫כפיפות הנאמן‬ ‫הנאמן יפעל מטעם הממונה ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו‪.‬‬

‫סעיף ‪130‬‬ ‫לחוק ‬

‫תפקיד הנאמן ופעולותיו העיקריות‬ ‫על הנאמן לגבש את התשתית העובדתית הנדרשת למתן צו לשיקום כלכלי ליחיד‪ ,‬לנהל את‬ ‫נכסי קופת הנשייה ולפעול ליישומו של הצו‪ .‬במסגרת תפקידו על הנאמן לבצע את הפעולות‬ ‫הללו‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אהכרעה בתביעות החוב של הנושים‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בכינוס נכסי קופת הנשייה‪ ,‬ניהולם‪ ,‬מימושם וחלוקתם בין הנושים‪.‬‬ ‫ ‪ .‬גפיקוח על עמידתו של היחיד בתנאי הצו לשיקום כלכלי‪ ,‬ובכלל זה בחובת התשלומים‪.‬‬ ‫בקשה למתן הוראות‬ ‫הנאמן רשאי להגיש בקשה למתן הוראות לממונה וכן לבית המשפט בכל עניין הנוגע לביצוע‬ ‫תפקידו או הפעלת סמכויותיו‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬סמכויות שנתונות לפי החוק לממונה – יוגש מתן ההוראות על ידי הנאמן לממונה‬ ‫ולא לבית משפט‪ .‬ואולם‪ ,‬אם מדובר בנושאים אחרים שאינם בסמכות הממונה‪ ,‬רשאי הנאמן‬ ‫להגישם לבית המשפט‪ .‬אם הגיש הנאמן בקשה למתן הוראות לבית המשפט‪ ,‬ישלח העתק‬ ‫מהבקשה לממונה (סעיף ‪ 129‬לחוק)‪.‬‬

‫סעיף ‪132‬‬ ‫לחוק ‬

‫סמכויות שהפעלתן טעונה אישור של הממונה‬ ‫על הנאמן להפעיל את הסמכויות הללו רק לאחר אישורו של הממונה‪:‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬

‫אתביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם היחיד‪.‬‬ ‫בהעסקת אדם שיסייע לנאמן בניהול הליכי חדלות הפירעון‪.‬‬ ‫גפירעון חוב עבר לנושים מסוג מסוים‪.‬‬ ‫דפשרה עם נושה או חייב של היחיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו‪ ,‬שיש לה השפעה‬ ‫מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה‪.‬‬

‫אישורו של הממונה יכול להינתן גם לסוג של פעולות ולא רק לפעולה ספציפית‪.‬‬

‫סעיף ‪131‬‬ ‫לחוק ‬

‫הקניית סמכויות היחיד לנאמן‬ ‫לנאמן מוקנות כל הסמכויות לגבי נכסי קופת הנשייה שנדרשות לו לצורך מילוי תפקידו‪,‬‬ ‫וממועד מינויו לא יוכל היחיד לבצע פעולות בנכסי קופת הנשייה‪ ,‬אלא באישור הנאמן‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪2‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 2‬ויתואצותו דיחי יבגל םיכילה תחיתפל וצ‬

‫דרישת מידע‪ ,‬מסמכים ונכסים של התאגיד‬ ‫סעיף ‪133‬‬ ‫לחוק ‬

‫מסירת נכסים‬ ‫הנאמן רשאי לדרוש מכל אדם להעביר לידיו נכס או מסמך שברשותו‪ ,‬שלדעת הנאמן יש‬ ‫ליחיד זכות לקבלו‪.‬‬ ‫חריגים ‪ //‬במקרים אלה נדרשת מעורבות בית המשפט‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אאם הייתה לאדם זכות עיכבון בנכס או במסמך‪ ,‬הם יימסרו רק בהוראת בית המשפט‪.‬‬ ‫ ‪ .‬באם קיימת מחלוקת לעניין זכות היחיד בנכס או במסמך שדרש הנאמן להעביר לידיו‪,‬‬ ‫תתברר המחלוקת בבית המשפט‪ ,‬במסגרת בקשה למתן הוראות‪.‬‬

‫סעיף ‪134‬‬ ‫לחוק ‬

‫מסירת מידע‬ ‫לצורך מילוי תפקידו רשאי הנאמן לדרוש מידע הנוגע לענייניו הכלכליים של היחיד כמעט מכל‬ ‫גוף ציבורי‪ ,‬כלכלי ובנקאי‪.‬‬

‫השגה על החלטות הנאמן‬ ‫השגה של היחיד‬ ‫היחיד רשאי לתקוף את פעולות הנאמן או החלטותיו ולבקש את ביטולן או שינוייהן על ידי פנייה‬ ‫לממונה‪.‬‬

‫סעיף ‪139‬‬ ‫לחוק ‬

‫השגה של אדם אחר‬ ‫אדם אחר רשאי לתקוף את הפעולה או ההחלטה על ידי פנייה לבית המשפט‪ .‬העתק מהבקשה‬ ‫ישלח ליחיד ולממונה‪.‬‬ ‫השגה של יחיד או אדם אחר‬ ‫פנייה כאמור תיעשה בתוך ‪ 45‬ימים‪.‬‬

‫תקופת הביניים – ממתן צו לפתיחת הליכים עד מתן צו לשיקום כלכלי‬ ‫תקופת הביניים היא התקופה שממתן צו לפתיחת הליכים ועד למתן צו לשיקום כלכלי‪ .‬בשלב‬ ‫זה אין עדיין תמונה מלאה לגבי התנהלותו של היחיד ואין עדיין תוכנית כלכלית שתתווה את‬ ‫הליך שיקומו וניהול נכסיו של היחיד‪ .‬לכן‪ ,‬יש צורך בקביעת הגבלות שיסייעו למנוע את שיבוש‬ ‫ההליכים או את צבירתם של חובות נוספים בידי היחיד‪ .‬כמו כן‪ ,‬בתקופת הביניים על הנאמן‬ ‫לבחון את מצבו הכלכלי של היחיד ואת הסיבות שהובילו אותו לחדלות הפירעון‪ ,‬ועל בסיס‬ ‫הממצאים שיועברו על ידי הנאמן לממונה‪ ,‬תגובש הצעה ל תוכנית לשיקום כלכלי‪.‬‬

‫‪27‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪2‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 2‬ויתואצותו דיחי יבגל םיכילה תחיתפל וצ‬

‫הטלת הגבלות בתקופת הביניים‬ ‫בתקופת הביניים יחולו על היחיד ההגבלות הללו (סעיף ‪ 142‬לחוק)‪:‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬

‫אעיכוב יציאתו של היחיד מהארץ והגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי‪.‬‬ ‫בהגבלה כלקוח מוגבל מיוחד‪.‬‬ ‫גהגבלה מלהקים תאגיד חדש‪ ,‬אם מצא הנאמן כי קיים חשש לפגיעה בנושים או בצד‬ ‫שלישי‪.‬‬ ‫דהגבלת היחיד משימוש בכרטיס חיוב‪ ,‬למעט כרטיס בנק המיועד למשיכת כסף באמצעות‬ ‫מכשירי בנק ממוכנים או שהחיוב בו מיידי ולמעט כרטיס תשלום שהחיוב בו מיידי‪.‬‬ ‫ההגבלת היחיד מהקמה או מהשתתפות בהקמה של תאגיד חדש‪ ,‬אם מצא הנאמן כי יש‬ ‫חשש שהדבר יביא לפגיעה בנושים או בצד שלישי‪.‬‬

‫נשים לב ‪ //‬לממונה נתונה הסמכות‪ ,‬מיוזמתו או לבקשת הנאמן או היחיד‪ ,‬להסיר מגבלות‬ ‫שהטיל (סעיף ‪ 143‬לחוק)‪.‬‬

‫בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד‬ ‫תפקידו העיקרי של הנאמן בתקופת הביניים הוא בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד והנסיבות‬ ‫שהובילו למצבו הכלכלי‪ .‬לשם כך נקבעו הוראות שמסדירות את הבדיקה‪ ,‬דרכי איסוף המידע‬ ‫בידי הנאמן ושיתוף הפעולה של היחיד עם הנאמן במהלך הבדיקה‪.‬‬ ‫בסיומה של תקופת הבדיקה‪ ,‬ולא יאוחר מ־‪ 9‬חודשים ממועד מינויו של הנאמן‪ ,‬יגיש הנאמן‬ ‫לממונה דוח על ממצאי בדיקותיו‪.‬‬ ‫הממונה יגיש את הדוח לבית המשפט בתוך ‪ 60‬ימים‪ ,‬במסגרתו תינתן הצעה ל תוכנית לשיקומו‬ ‫הכלכלי של היחיד (סעיפים ‪ 155–144‬לחוק)‪.‬‬

‫תשלום דמי מחייה‬ ‫עם מתן הצו לפתיחת הליכים יקבע הממונה דמי מחיה שיוקצו ליחיד מעת לעת בתקופת‬ ‫הביניים‪ ,‬מהכנסתו השוטפת (הכנסתו מעבודה או מכל מקור אחר)‪.‬‬ ‫הממונה אף רשאי להורות שהכנסתו השוטפת‪ ,‬כולה או חלקה‪ ,‬לא תהיה חלק מנכסי קופת‬ ‫הנשייה ושהיחיד יותיר בידיו את דמי המחיה ויעביר לנאמן את היתרה בתשלומים עיתיים‬ ‫(סעיף ‪ 156‬לחוק)‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪2‬‬ ‫סעיף ‪157‬‬ ‫לחוק ‬

‫יחידת לימוד ‪ / 2‬ויתואצותו דיחי יבגל םיכילה תחיתפל וצ‬

‫הפעלת עסקו של היחיד‬ ‫במקרים מסוימים יינתן אישור להמשך הפעלת עסקו של החייב‪ .‬לצורך בחינת היתר המשך‬ ‫הפעלת העסק תיבחן השאלה אם בהמשך הפעלתו של העסק תועלת לנושים ולקופת‬ ‫הנשייה‪ ,‬נוסף על הפעלת העסק יש גם חשיבות אישית וסוציאלית‪ .‬לכן‪ ,‬הממונה‪ ,‬בהסכמת‬ ‫היחיד‪ ,‬יורה על הפעלת עסקו של היחיד בתקופת הביניים‪ ,‬אם שוכנע כי לא יהיה בהפעלה כדי‬ ‫לפגוע בשיקומו הכלכלי של היחיד או בנושיו‪.‬‬

‫סעיף ‪158‬‬ ‫לחוק ‬

‫ביטול חוזה קיים‬ ‫לנאמן יש זכות לבטל חוזה קיים שהיחיד הוא צד לו‪.‬‬

‫סעיף ‪159‬‬ ‫לחוק ‬

‫מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם – רק באישור הממונה‬ ‫במהלך תקופת הביניים לא יממש הנאמן נכס מנכסי קופת הנשייה ולא יפעל לחלוקת הנכסים‪,‬‬ ‫אלא באישור הממונה‪.‬‬

‫הפסקת כהונתו של נאמן‬ ‫בית משפט רשאי להפסיק את כהונתו של נאמן מיוזמתו או לבקשת הנאמן‪ ,‬הממונה או בעל‬ ‫עניין בהליכי חדלות פירעון אם מצא כי מתקיים אחד מאלה‪:‬‬ ‫הנאמן אינו ממלא את תפקידו כראוי‪.‬‬ ‫נבצר הנאמן למלא את תפקידו דרך קבע‪.‬‬ ‫חדל להתקיים תנאי מהתנאים של נאמן למינויו‪.‬‬ ‫בית משפט יחליט על הפסקת כהונתו של נאמן רק לאחר ששמע את הממונה וכן את הנאמן‬ ‫(סעיף ‪140‬ח לחוק)‪.‬‬

‫סיום כהונתו של נאמן‬ ‫משסיים הנאמן את כהונתו‪ ,‬יגיש לממונה דוח מסכם של פעולתו‪.‬‬ ‫כאשר נוכח הממונה כי הנאמן סיים לבצע את תפקידו‪ ,‬עליו להורות על סיום כהונתו של הנאמן‬ ‫(סעיף ‪ 141‬לחוק)‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪2‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 2‬ויתואצותו דיחי יבגל םיכילה תחיתפל וצ‬

‫צו לפתיחת הליכים‬

‫בקשה לצו לפתיחת הליכים‬

‫בקשת נושה‬

‫בקשת יחיד‬

‫תוגש לבית משפט השלום‬ ‫בהתקיים חדלות פירעון של היחיד‬

‫תוגש לממונה‬ ‫בהתקיים ‪ 2‬תנאים‪:‬‬

‫מקרים שבהם קמה חזקת חדלות‬ ‫פירעון‪:‬‬ ‫א‪ .‬הנושה מסר ליחיד דרישה‬ ‫לתשלום חוב לא שנוי במחלוקת‬ ‫שסכומו עולה על ‪ 74,780‬ש"ח‪,‬‬ ‫בתנאי שבקשת הנושה הוגשה‬ ‫בתוך ‪ 3‬חודשים ממועד הדרישה‬ ‫ב‪ .‬הנושה פתח בהליכי גבייה נגד‬ ‫היחיד לתשלום חוב שסכומו‬ ‫עולה על ‪ 74,780‬ש"ח‬ ‫ג‪ .‬ניתן פסק דין המורה ליחיד‬ ‫לשלם לנושה סכום העולה‬ ‫על ‪ 74,780‬ש"ח (ובבית הדין‬ ‫לעבודה ‪ -‬סכום העולה על‬ ‫‪ 9,970‬ש"ח) ופסק הדין לא קוים‬ ‫בתוך ‪ 30‬ימים‬

‫חדלות פירעון של היחיד‬ ‫או כאשר ההליך נדרש‬ ‫כדי למנוע חדלות פירעון‬ ‫סך חובותיו עולה על‬ ‫‪ 149,559‬ש"ח‬ ‫נשים לב‪ :‬בקשה לביטול‬ ‫צו לפתיחת הליכים תוגש‬ ‫לבית משפט השלום‬

‫בקשת היועץ המשפטי לממשלה‬

‫צו לפתיחת הליכים‬ ‫עם מתן הצו‪:‬‬ ‫א‪ .‬נכסי קופת הנשייה יועמדו אך ורק לפירעון חובות‬ ‫העבר של היחיד והוצאות הליכי חדלות פירעון‬ ‫ב‪ .‬הליכים נגד היחיד יוקפאו‬ ‫ג‪ .‬ניהול הליכי חדלות הפירעון יהיה באחריות הממונה‪,‬‬ ‫והוא ימנה נאמן ליישום ההליכים‬

‫תקופת ביניים עד מתן צו שיקום כלכלי‬ ‫משך התקופה‪ :‬ממועד מתן הצו לפתיחת ההליכים ועד‬ ‫מתן הצו לשיקום כלכלי‬ ‫א‪ .‬הנאמן יבדוק את מצבו הכלכלי של היחיד‬ ‫ב‪ .‬על היחיד יחולו הגבלות מסוימות‪ :‬עיכוב יציאה‬ ‫מן הארץ‪ ,‬הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד‪ ,‬איסור‬ ‫להקים תאגיד חדש‪ ,‬איסור נטילת אשראי‬ ‫ג‪ .‬הממונה יקבע דמי מחיה שיוקצו ליחיד בתקופת‬ ‫הביניים‬

‫‪30‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫תוגש לבית משפט השלום‬ ‫בהתקיים ‪ 2‬תנאים‪:‬‬

‫עניין ציבורי‬ ‫חדלות פירעון של היחיד (לרבות‬ ‫ההוראות החלות לעניין חזקת‬ ‫חדלות פירעון בבקשת נושה)‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪3‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 3‬צו לשיקומו הכלכלי של היחיד‬ ‫מבוא‬ ‫תכליתו העיקרית של הליך חדלות הפירעון מבחינת היחיד היא קבלת הפטר‪ .‬ההפטר פוטר‬ ‫את היחיד מחובותיו ומאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו ולהשתלב מחדש בחברה מבחינה‬ ‫כלכלית‪.‬‬ ‫חוק חדלות פירעון קובע בשלב מוקדם ככל האפשר תוכנית ברורה ומוגדרת לפירעון חובותיו‬ ‫של היחיד ושיקומו הכלכלי וכן את מועד ההפטר‪ .‬תוכנית הפירעון קובעת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬אלו נכסים‬ ‫של החייב מוקנים לנאמן ומה יהיה גובה התשלום החודשי שעל היחיד לשלם לקופת הנשייה‬ ‫וכמה זמן תימשך תקופת התשלומים‪ .‬עם עמידתו של היחיד בחובות שהוטלו עליו לפי הצו‪,‬‬ ‫יהיה היחיד זכאי להפטר מחובותיו‪.‬‬

‫תוכן הצו‬ ‫ההוראות בצו‬ ‫בית המשפט‪ ,‬לאחר שקיים דיון בהצעתו של הממונה‪ ,‬ייתן בהקדם האפשרי צו לשיקום כלכלי‬ ‫הכולל תוכנית לפירעון חובותיו של היחיד ולשיקומו הכלכלי‪ .‬הנאמן יפעל ליישומו של הצו‬ ‫ויפקח על עמידתו של היחיד בתנאי הצו (סעיף ‪ 168‬לחוק)‪.‬‬ ‫בצו לשיקום כלכלי יקבע בית המשפט‪ ,‬בין השאר‪ ,‬אם להעניק ליחיד הפטר או להחיל עליו‬ ‫חובת תשלומים (סעיף ‪ 161‬לחוק)‪ .‬לשם כך יקבע בית המשפט את ההוראות הללו‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אחובת התשלומים שתחול על היחיד‪ ,‬ובכלל זה גובה התשלומים ותקופת התשלומים‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בהנכסים שייכללו בנכסי קופת הנשייה‪.‬‬ ‫ ‪ .‬גאופן מימוש נכסי קופת הנשייה‪.‬‬ ‫בית המשפט רשאי להטיל על היחיד הגבלות (אשר פירוט שלהן מופיע בפרק הדן‬ ‫בתקופת הביניים)‪ ,‬אם מצא כי הן נחוצות לשם הגנה על הנושים או כדי למנוע מהיחיד‬ ‫להגדיל את חובותיו‪ .‬הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור היחיד אם על פי הנסיבות‬ ‫בית המשפט מצא שההכשרה תסייע לשיקומו הכלכלי‪.‬‬ ‫ ‪ .‬דהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור היחיד‪ ,‬אם על פי הנסיבות בית המשפט מצא‬ ‫שההכשרה תסייע לשיקומו הכלכלי‪.‬‬ ‫ ‪ .‬החובות היחיד שלגביהם לא יחול ההפטר‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪3‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 3‬דיחיה לש ילכלכה ומוקישל וצ‬

‫המשמעות – מתן הפטר‬ ‫אף שהמונח הפטר אינו נכלל בתוכן הצו לשיקום כלכלי‪ ,‬ההפטר עצמו מהווה חלק בלתי נפרד‬ ‫מהצו‪ .‬אם היחיד ישלים את חובת התשלומים על פי התוכנית אשר כלולה בצו – הוא יהיה פטור‬ ‫מיתרת חובותיו‪.‬‬

‫חובת התשלומים וגובהם‬ ‫קביעת גובה התשלומים‬ ‫גובה התשלומים ייקבע על בסיס כושר ההשתכרות של היחיד מעבודה ומכל מקור אחר‪,‬‬ ‫לאחר שהופחתו ממנו דמי המחיה (סעיף ‪ 162‬לחוק)‪.‬‬ ‫דמי המחיה הם הסכום שדרוש ליחיד ולמי שפרנסתם עליו להוצאות המחיה הבסיסיות לשם‬ ‫מחיה בכבוד‪ .‬לצורך קביעתם יתחשבו גם בהכנסתם של בן זוגו ושל ילדיו שפרנסתם על‬ ‫היחיד (סעיף ‪ 160‬לחוק)‪.‬‬ ‫חריג ‪ //‬בית המשפט רשאי לקבוע שגובה התשלומים יהיה שיעור מסוים מכושר השתכרותו‬ ‫של היחיד‪ ,‬גם אם הסכום שייוותר בידי היחיד עולה על דמי המחיה‪ ,‬אם מצא כי יהיה בכך כדי‬ ‫לעודד את היחיד להגדיל את הכנסתו‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬ככלל‪ ,‬בית המשפט יטיל על היחיד חובת תשלומים רק אם יש ליחיד כושר‬ ‫השתכרות שהיא עודפת על דמי מחייתו ובהתאם לכושר השתכרותו העודפת‪ .‬הכלל‬ ‫האמור עלול לפגוע בתמריץ של היחיד להגדיל את הכנסתו‪ ,‬שכן הגדלת הכנסתו של‬ ‫היחיד לא תשפר את מצבו הכלכלי אלא ההכנסה העודפת תעבור לתשלום לנושים‪ .‬כדי‬ ‫למנוע זאת‪ ,‬נקבע סייג שמאפשר לבית המשפט לקבוע שגובה התשלומים שישולמו‬ ‫לקופת הנשייה ייקבע כשיעור מסוים מהכנסתו של היחיד‪ ,‬אם מצא בית המשפט כי‬ ‫יהיה בכך כדי לתמרץ את היחיד להגדיל את הכנסתו‪ .‬כלומר‪ ,‬אחוז מסוים מהסכום‬ ‫שירוויח היחיד בכל חודש ייוותר בידיו‪ ,‬גם אם הוא עולה על דמי המחיה‪ ,‬כך שליחיד יהיה‬ ‫חלק בפירות מאמציו‪ .‬בדרך זו גם הנושים וגם היחיד ייצאו נשכרים מהגדלת הכנסתו‬ ‫של היחיד‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬כושר השתכרותו של אלי הוא ‪ 10,000‬ש"ח‪ ,‬ודמי המחיה שלו הם ‪ 6,000‬ש"ח בחודש‪,‬‬ ‫ולכן גובה התשלומים צריך להיות ‪ 4,000‬ש"ח‪ .‬בית המשפט יכול לקבוע במקום זאת שהחייב‬ ‫ישלם ‪ 60%‬מההכנסה הפנויה הנוספת ממשכורתו כתשלום חודשי‪ ,‬וכך אם הכנסתו של החייב‬ ‫תעלה ל־‪ 15,000‬ש"ח‪ ,‬אלי ייהנה מתוספת של ‪ 2,000‬ש"ח אשר יישארו בידיו‪ ,‬ואילו קופת‬ ‫הכינוס תקבל ‪ 3,000‬ש"ח נוספים כל חודש‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪3‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 3‬דיחיה לש ילכלכה ומוקישל וצ‬

‫תקופת התשלומים‬ ‫קביעת תקופת התשלומים היא ההכרעה העיקרית בקביעת תוכנית הפירעון והשיקום הכלכלי‬ ‫של היחיד‪ ,‬שהרי בתום תקופה זו יופטר היחיד מחובותיו ויוכל לצאת לדרך חדשה‪.‬‬

‫סעיף‬ ‫‪(163‬א)‬ ‫לחוק ‬

‫ברירת המחדל‪ 3 :‬שנים‬ ‫תקופת התשלומים תהיה ‪ 3‬שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי‪.‬‬ ‫חריג ‪ // 1‬בית המשפט רשאי‪ ,‬מטעמים שיירשמו‪ ,‬לקצר את תקופת התשלומים אם התקיימו‬ ‫לגבי היחיד נסיבות אישיות המצדיקות זאת‪.‬‬ ‫חריג ‪ // 2‬בית המשפט רשאי לקבוע תקופת תשלומים ארוכה מ־‪ 3‬שנים‪ ,‬במקרים מסוימים‬ ‫שניתן לחלקם ל־‪ 5‬קטגוריות‪ ,‬שיפורטו להלן (סעיפים ‪(163‬ג)‪(163 ,‬ה) לחוק)‪.‬‬

‫התנהלות לא תקינה של היחיד לפני ההליכים‬ ‫המקרים הללו ייחשבו להתנהלות לא תקינה‪:‬‬ ‫ביצוע פעולה לגריעת נכסים מקופת הנשייה או להברחת נכסים;‬ ‫ביצוע פעולה להעדפת נושים‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬תשלום לאחד הנושים בתוך ‪ 3‬החודשים שלפני מתן הצו לפתיחת הליכים‪.‬‬ ‫הארה ‪ //‬הרחבנו על כך בחלק העוסק בביטול עסקאות שגורעות מקופת הנשייה‪.‬‬

‫התנהלות לא תקינה של היחיד במהלך הליכי חדלות הפירעון‬ ‫המקרים הללו ייחשבו להתנהלות לא תקינה‪:‬‬ ‫התנהגות חסרת תום לב של היחיד‪ ,‬במטרה לנצל את ההליכים לרעה‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬אם החייב עבד במקום עבודה בלי לדווח לממונה וקיבל כסף "שחור"‪ ,‬התנהגותו‬ ‫תיחשב לחסרת תום לב‪ .‬כך גם אם החייב עוסק בהימורים‪.‬‬ ‫אי־שיתוף פעולה של היחיד עם הנאמן או הממונה‪.‬‬ ‫הפרת ההגבלות שהוטלו על היחיד‪.‬‬

‫חובות שיצירתם נגועה בפגם בהתנהלותו של היחיד בהיווצרות החובות‬ ‫המקרים הללו ייחשבו לחוב שיצירתו נגועה בפגם‪:‬‬ ‫היחיד צבר חובות בשעה שידע‪ ,‬או היה עליו לדעת‪ ,‬שיש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד‬ ‫בהתחייבויותיו‪.‬‬ ‫נוצר חוב עקב הזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד‪.‬‬ ‫ליחיד חוב שמקורו בפיצוי לנפגע עבירה‪.‬‬

‫"חייב סדרתי"‬ ‫ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר ב־‪ 7‬השנים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון‪.‬‬

‫סעיף סל‬ ‫התקיימו נסיבות כלכליות מיוחדות וחריגות שבגינם אין זה צודק לקבוע חובת תשלומים של‬ ‫‪ 3‬שנים בלבד‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪3‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 3‬דיחיה לש ילכלכה ומוקישל וצ‬

‫קביעת תקופת תשלומים בלתי קצובה‬ ‫נשים לב ‪ //‬אם מתקיים תנאי מן התנאים המתוארים לעיל בשל מעשה של היחיד שנעשה‬ ‫בנסיבות מחמירות או בחוסר תום לב‪ ,‬בית המשפט רשאי לקבוע ליחיד תקופת תשלומים‬ ‫שאינה קצובה בזמן (סעיף ‪(163‬ד) לחוק)‪.‬‬ ‫המשמעות היא שלחייב לא יינתן הפטר‪.‬‬

‫הכללת נכסי היחיד בקופת הנשייה בתקופת התשלומים‬ ‫כל נכס שיוקנה ליחיד בתקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה‪ ,‬למעט נכסים מסוימים‬ ‫שאינם חלק מקופת הנשייה (כגון הכנסה מעבודה שעל בסיסה נקבעו התשלומים) (סעיפים‬ ‫‪ 164‬ו־‪ 217‬לחוק)‪.‬‬ ‫בית המשפט רשאי להורות כי נכסים מסוימים ייכללו בקופת הנשייה אף אם יוקנו ליחיד לאחר‬ ‫תום תקופת התשלומים‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬נכסי היחיד שייכללו בנכסי קופת הנשייה וישמשו לפירעון חובות העבר של‬ ‫היחיד כוללים את נכסי היחיד החל ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים (סעיף ‪ 121‬לחוק)‬ ‫ואת כל הנכסים שיגיעו לידיו עד סיומה של תקופת התשלומים‪ .‬עם זאת‪ ,‬ישנם מקרים‬ ‫שבהם יש טעם לקבוע תקופה ארוכה יותר לעניין הכללת הנכסים שיגיעו לידי החייב‬ ‫בקופת הנשייה‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬אם היחיד עשוי לקבל סכום כסף גדול בעתיד ובית המשפט מוצא כי לא יהיה זה נכון‬ ‫שסכום זה לא ישמש לתשלום חובות העבר למשל במקרה של ירושה‪.‬‬

‫העברת סכומים נוספים או נכסים ליחיד‬ ‫הממונה רשאי לאשר לנאמן להותיר בידי היחיד‪ ,‬נוסף על דמי המחיה‪ ,‬סכומים נוספים מתוך‬ ‫הכנסתו השוטפת של היחיד‪.‬‬ ‫בית המשפט רשאי לאשר לנאמן להעביר ליחיד סכומים או נכסים מתוך נכסי קופת הנשייה‪.‬‬ ‫האישור יינתן רק לאחר שנתן לנושים הזדמנות להביע את עמדתם (סעיף ‪ 160‬לחוק)‪.‬‬

‫‪34‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪3‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 3‬דיחיה לש ילכלכה ומוקישל וצ‬

‫חריג לחובת התשלומים‪ :‬מתן הפטר לאלתר‬ ‫בית המשפט לא יטיל על היחיד חובת תשלומים וייתן לו הפטר לאלתר אם אין לו כושר‬ ‫השתכרות עודפת‪ ,‬כלומר אם כושר ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחיה‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬במקרה זה אין לנושים תועלת בהמשך ניהול ההליכים משום שפוטנציאל‬ ‫ההכנסה של היחיד כה נמוך עד שהוא מאפשר רק לספק את צרכיו שלו ושל התלויים‬ ‫בו‪.‬‬ ‫חריג ‪ // 1‬התקיים אחד מהתנאים שמאפשר הארכת תקופת התשלומים‪ :‬בית המשפט לא ייתן‬ ‫הפטר לאלתר ליחיד שמתקיים לגביו אחד מהתנאים המפורטים לעיל לעניין הארכת תקופת‬ ‫התשלומים (כגון התנהלות לא נאותה של החייב)‪ ,‬אלא בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות‬ ‫זאת‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬במקרים אלה התקיים פגם בהתנהלותו של היחיד ולכן אין זה ראוי שהוא יזכה‬ ‫להפטר מיידי‪.‬‬ ‫חריג ‪ // 2‬נכסים שיתקבלו לאחר ההפטר ייכללו בקופת הנשייה‪ :‬כשבית המשפט נותן ליחיד‬ ‫הפטר לאלתר‪ ,‬הוא רשאי להורות שנכסים שיוקנו ליחיד בתקופה שיורה ושלא תעלה על ‪3‬‬ ‫השנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי‪ ,‬ייכללו בנכסי קופת הנשייה‪ ,‬וכן הוא רשאי‪ ,‬בנסיבות‬ ‫חריגות‪ ,‬להורות כאמור לגבי נכסים מסוימים גם לתקופה העולה על ‪ 3‬שנים (סעיף ‪ 167‬לחוק)‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬אלי הופטר מחובותיו מאחר שכושר השתכרותו לא היה גבוה מדמי המחיה שלו‪.‬‬ ‫שנתיים לאחר מכן אלי זכה בלוטו‪ .‬אם בית המשפט קבע שנכסים שיגיעו לידיו ב־‪ 3‬השנים‬ ‫שלאחר ההפטר ייכללו בנכסי הקופה‪ ,‬כספי הזכייה יהוו חלק מקופת הנשייה ולא יהיו שייכים‬ ‫לחייב‪.‬‬

‫שינוי הצו לשיקום כלכלי‬ ‫החוק קובע הוראות המאפשרות לשנות או לחרוג מהצו לשיקום כלכלי‪ ,‬כמפורט להלן‪.‬‬

‫סעיף ‪169‬‬ ‫לחוק ‬

‫הסרת הגבלות‬ ‫לממונה ישנה סמכות להסיר באופן זמני הגבלה או הגבלות שנקבעו בצו‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪3‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 3‬דיחיה לש ילכלכה ומוקישל וצ‬

‫שינוי הצו לשיקום כלכלי בשל שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות‬ ‫במקרה של שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות‪ ,‬לבית המשפט ישנה סמכות לשנות את‬ ‫הצו ובכלל זה לקצר את תקופת התשלומים או להאריכה או לתת ליחיד הפטר לאלתר אם‬ ‫מתקיימים תנאיו‪.‬‬ ‫בית משפט יורה על שינוי הצו רק לאחר ששמע את טענות הנושים ואת עמדת הנאמן לשינוי‬ ‫(סעיף ‪ 170‬לחוק)‪.‬‬ ‫חריג ‪ //‬הממונה הוא שיכריע בבקשה לשינוי גובה התשלומים בשל שינוי נסיבות או גילוי‬ ‫עובדות חדשות‪.‬‬

‫הארכת תקופת התשלומים‬ ‫לבית המשפט ישנה סמכות להורות על הארכת תקופת התשלומים אם היחיד אינו עומד בתנאי‬ ‫הצו (סעיף ‪ 173‬לחוק)‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬התוכנית לשיקום כלכלי נותנת ליחיד הפטר מחובותיו עם תום תקופת‬ ‫התשלומים‪ .‬הפטר זה מבוסס על ההנחה שהיחיד יעמוד בחובותיו לפי הצו‪ ,‬ולכן‬ ‫אם היחיד אינו עומד בחובותיו‪ ,‬יש מקום להחלטה שיפוטית בדבר הארכת תקופת‬ ‫התשלומים‪.‬‬

‫קיצור תקופת התשלומים‬ ‫יחיד שנקבעה לו תקופת תשלומים העולה על ‪ 3‬שנים או שאינה קצובה בזמן‪ ,‬רשאי לפנות‬ ‫לבית משפט בתום ‪ 3‬שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי‪ ,‬לקצר את תקופת התשלומים‪.‬‬ ‫בית משפט יסכים לבקשת היחיד אם שוכנע כי היחיד שיתף פעולה באופן מלא ועשה מאמץ‬ ‫להשיא את שיעור חובותיו שייפרע לנושים‪.‬‬ ‫בית משפט יכריע בבקשה רק לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם ולאחר‬ ‫ששקל את עמדת הנאמן והממונה בבקשה (סעיף ‪ 171‬לחוק)‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪3‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 3‬דיחיה לש ילכלכה ומוקישל וצ‬

‫הפטר‬ ‫מתן הפטר ומשמעותו‬ ‫בתום תקופת התשלומים‪ ,‬ואם ניתן ליחיד הפטר לאלתר – עם מתן הצו לשיקום כלכלי‪ ,‬היחיד‬ ‫פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬ההפטר אינו פוטר את היחיד מלסייע לנאמן ולשתף עמו פעולה ואינו פוטר אותו‬ ‫מלקיים את תנאי הצו לשיקום כלכלי שחלים גם לאחר ההפטר (סעיף ‪ 174‬לחוק)‪.‬‬

‫סעיף ‪175‬‬ ‫לחוק ‬

‫חובות שאינם בני הפטר‬ ‫ההפטר לא יחול על סוגי החובות הללו‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אתשלום עונשי‪ ,‬כגון קנסות מנהליים ודוחות חניה‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בחוב שנוצר בדרך מרמה או חוב שנובע מעבירת גניבה או מעבירת מין או אלימות חמורה‪.‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬בית המשפט רשאי להורות כי ההפטר לא יחול על חוב עבר שמקורו בחובת‬ ‫תשלום פיצויים לקורבן העבירה‪ ,‬נוכח מהות העבירה‪ ,‬חומרתה או נסיבותיה‪.‬‬ ‫ ‪ .‬גחוב מזונות שנקבעו בפסק דין‪.‬‬ ‫חריג ‪ //‬בית המשפט רשאי‪ ,‬בנסיבות חריגות‪ ,‬להורות כי ההפטר יחול גם על חוב מזונות‬ ‫ורשאי הוא להתנות את החלת ההפטר בתנאים שיקבע‪.‬‬

‫סעיף ‪176‬‬ ‫לחוק ‬

‫ביטול ההפטר‬ ‫לבית משפט נתונה הסמכות לבטל את ההפטר למפרע ולהורות על שינוי הצו לשיקום כלכלי‬ ‫שניתן ליחיד‪ ,‬ובכלל זה על הארכת תקופת התשלומים‪ ,‬בהתקיים אחד מאלה‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אהתגלו עובדות חדשות שאם היו ידועות לבית המשפט לפני מועד ההפטר‪ ,‬היה בהן כדי‬ ‫להאריך את תקופת התשלומים‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בהיחיד לא סייע או לא שיתף פעולה עם הנאמן או הפר לאחר מועד מתן ההפטר תנאי‬ ‫מהותי מתאי הצו לשיקום כלכלי שניתן לו‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬ביטול ההפטר אינו פוגע בתוקפן של פעולות כגון מכירה‪ ,‬העברה וכדומה שנעשו‬ ‫כדין אחרי מועד מתן ההפטר ולפני ביטולו‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬הוראה זו נועדה להגן על צדדים שלישיים שהתקשרו בתום לב עם היחיד‬ ‫לאחר מועד מתן ההפטר ולפני ביטולו‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪3‬‬ ‫סעיף ‪177‬‬ ‫לחוק ‬

‫יחידת לימוד ‪ / 3‬דיחיה לש ילכלכה ומוקישל וצ‬

‫יחיד שנפטר כשהוא בחדלות פירעון‬ ‫נפטר יחיד שהוא בהליכי חדלות פירעון וטרם ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים‪ ,‬יחולו הוראות‬ ‫אלה‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אמנהל העיזבון רשאי להגיש בקשה לממונה לנהל את העיזבון בהליך חדלות פירעון אם‬ ‫התקיימו התנאים להגשת בקשה יחיד לצו לפתיחת הליכים‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בנושה של יחיד רשאי להגיש בקשה לניהול העיזבון של היחיד בהליך חדלות פירעון אם‬ ‫התקיימו התנאי להגשת בקשת נושה לצו פתיחת הליכים‪.‬‬

‫סעיף ‪178‬‬ ‫לחוק ‬

‫יחיד שנפטר לאחר מתן צו לפתיחת הליכים‬ ‫יחיד שנפטר לאחר שניתן מתן צו לפתיחת הליכים‪ ,‬יימשכו ההליכים כיחיד שנפטר כשהוא‬ ‫מצוי בהליכי חדלות פירעון‪.‬‬

‫סעיף ‪179‬‬ ‫לחוק ‬

‫הקצבה לזכאי מזונות‬ ‫ההוראות הללו יחולו לעניין חוב מזונות על פי פסק דין שמועד פירעונו חל לאחר מתן צו‬ ‫לפתיחת הליכים‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אעם מתן הצו לפתיחת ההליכים‪ ,‬הממונה יורה שמי שזכאי למזונות (להלן‪" :‬הזכאי") יוקצב‬ ‫סכום שישולם לו‪ ,‬מעת לעת‪ ,‬מהכנסתו השוטפת של היחיד או מתוך נכסי קופת הנשייה‪,‬‬ ‫עד להכרעת בית המשפט בעניין זה‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בהסכום שיוקצב יהיה בגובה הסכום ששולם לזכאי למזונות לפני מתן הצו לפתיחת הליכים‪,‬‬ ‫אלא אם כן מצאו הממונה או בית המשפט שיש הצדקה להפחיתו‪.‬‬ ‫ ‪ .‬גהקצבת הסכומים לזכאי תתבצע במשך כל תקופת התשלומים‪ ,‬או עד מועד ההפטר‬ ‫לאלתר‪ ,‬אם ניתן‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬כאשר היחיד שחייב במזונות הוא חדל פירעון‪ ,‬ייתכן שיש מקום לשינוי גובה‬ ‫תשלום המזונות שקבע בית המשפט לענייני משפחה‪ .‬מאחר שתשלום המזונות במצב‬ ‫זה אינו בא על חשבון רווחתו של משלם המזונות בלבד‪ ,‬אלא גם על חשבון פירעון‬ ‫החובות של היחיד לנושיו‪ ,‬נקבעו הוראות המסמיכות את הממונה – ולאחר מכן את בית‬ ‫המשפט – לקבוע סכום קצבה שיהיה נמוך מהסכום שנקבע במסגרת ההליך בבית‬ ‫המשפט לענייני משפחה‪.‬‬ ‫הארה ‪ //‬הפער בין הסכום שנקצב על ידי הממונה לבין מה שנפסק על ידי בית משפט לענייני‬ ‫משפחה לא יהיה בר הפטר בהליך חדלות הפירעון והזכאי למזונות יהיה רשאי להמשיך לגבות‬ ‫את ההפרש בתום ההליכים אף לאחר שהיחיד קיבל הפטר‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪3‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 3‬דיחיה לש ילכלכה ומוקישל וצ‬

‫פסיקה ‪ //‬יצוין כי קצבת המזונות משמשת למחייתו של הזכאי בתקופה בה מצוי החייב בהליך‬ ‫חדלות פירעון ולכן היא למעשה באה "על חשבון" חוב המזונות שנפסק להם‪ .‬על כן עם ביטולה‬ ‫של קצבת המזונות‪ .‬כלומר בתום הליך חדלות הפירעון‪ ,‬רשאי הזכאי למזונות לגבות מן החייב‬ ‫את ההפרש שבין סכום המזונות שהוקצב להם במסגרת הליכי חדלות הפירעון לבין הסכום‬ ‫שנפסק להם בפסק הדין [בע"מ ‪.]2255/19‬‬

‫ביטול צו לפתיחת הליכים בשל התנהלות היחיד‬ ‫סעיף‬ ‫‪(183‬א)‬ ‫לחוק ‬

‫מתי ניתן לבטל צו לפתיחת הליכים?‬ ‫בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד‪ ,‬רשאי בית המשפט‪ ,‬לאחר שנתן ליחיד ולנושים‬ ‫הזדמנות להשמיע את עמדתם‪ ,‬לבטל את הצו לפתיחת הליכים אם מתקיים אחד מאלה‪:‬‬ ‫היחיד נהג בחוסר תום לב‪ ,‬במטרה לנצל לרעה את ההליכים‪.‬‬ ‫היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה‪.‬‬ ‫היחיד הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון‪.‬‬ ‫היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי ובשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין‬ ‫של הליכי חדלות הפירעון‪.‬‬

‫סעיף‬ ‫‪(183‬ג)‬ ‫לחוק ‬

‫השלכות הביטול לגבי פעולות שבוצעו‬ ‫ביטול צו לפתיחת הליכים אינו פוגע בתוקפם של מכירה‪ ,‬העברה‪ ,‬תשלום או פעולה משפטית‬ ‫אחרת שנעשו כדין לפני הביטול‪.‬‬

‫מתי היחיד יוכל להגיש בקשה מחודשת?‬ ‫פסיקה ‪ //‬יחיד יכול להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים בין הליך חדלות פירעון שבוטל להליך‬ ‫חדלות פירעון חדש רק לאחר “תקופת צינון”‪ .‬אם הערכאה שביטלה את ההליך הקודם לא‬ ‫קבעה תקופת צינון‪ ,‬הממונה הוא הגורם המוסמך להכריע בדבר [רע”א ‪.]663/21‬‬ ‫היגיון ‪ //‬על יחיד לנהוג בתום לב‪ .‬אם יחיד יובל לפתוח בהליך חדלות פירעון חדש‬ ‫מיד לאחר שהליך קודם בוטל בשל מחדליו‪ ,‬ייחלש התמריץ המעודד את היחיד לשתף‬ ‫פעולה במהלך ההליך שאמור להוביל לשיקומו‪ .‬כמו כן‪ ,‬להליכי חדלות פירעון יש‬ ‫תכליות נוספות מלבד שיקומו של היחיד – טובת הנושים‪ ,‬טובת הציבור ומניעת בזבוז‬ ‫משאבי ציבור‪ ,‬קידום היעילות הדיונית ופישוט ההליך [רע”א ‪.]663/21‬‬

‫‪39‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪4‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 4‬הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל‬ ‫חובות בסכום נמוך‬ ‫ניהול הליכי חדלות פירעון במערכת ההוצאה לפועל‬ ‫פרק זה עוסק בחייבים יחידים‪ ,‬בעלי חובות בהיקף נמוך‪ ,‬עד ‪ 149,559‬ש"ח‪ ,‬וקובע כי הטיפול‬ ‫בהליכי חדלות הפירעון של חייבים אלה ייעשה כולו במערכת ההוצאה לפועל‪ .‬לעומתם‪ ,‬חייבים‬ ‫בעלי חובות בהיקף גבוה מהסכום האמור‪ ,‬יפנו לממונה כדי לפתוח בהליכי חדלות פירעון‪ ,‬על‬ ‫פי ההסדרים שפורטו בפרקים הקודמים‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬ניהול הליכי חדלות הפירעון בעניינם של יחידים בעלי חובות בהיקף נמוך הוא‬ ‫לרוב פשוט ואינו דורש הכרעה משפטית מורכבת‪ .‬בניהולם של ההליכים במערכת‬ ‫ההוצאה לפועל יבטיח שרשם ההוצאה לפועל יעניק ליחיד הפטר מחובותיו רק לאחר‬ ‫שמוצו הליכי הגבייה בעניינו‪.‬‬

‫שלבי ההליך במערכת ההוצאה לפועל‬ ‫שלב ראשון‪ :‬פתיחת הליכי חדלות פירעון‬ ‫ניתן לפתוח בהליכי חדלות הפירעון בהוצאה לפועל על ידי בקשה שהגיש היחיד או כאשר‬ ‫היחיד הגיש לרשם ההוצאה לפועל הודעה שלפיה הוא אינו יכול לפרוע את חובותיו‪.‬‬

‫שלב שני‪ :‬ניסיון לגיבוש הסדר תשלומים‬ ‫צו לפתיחת הליכים יינתן רק אם התקיימו כל התנאים הללו‪:‬‬ ‫נעשה ניסיון לגבש הסדר תשלומים בחסותה של מערכת ההוצאה לפועל;‬ ‫נקבעו לוחות זמנים ברורים וקצובים לגיבוש ההסדר‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬ריכוז הליכי חדלות פירעון של יחיד בעל היקף חוב נמוך במערכת ההוצאה‬ ‫לפועל נוצרה מכמה סיבות‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אקיצור וייעול הליכים – רובם המכריע של היחידים כבר מצויים במערכת ההוצאה‬ ‫לפועל ומתנהלים כנגדם הליכים‪ ,‬קרי‪ ,‬המערכת כבר צברה ידע ומומחיות לגביהם‬ ‫והעברתם למערכת חדשה המצריכה בירור מצבם מחדש בפני בית משפט או‬ ‫הממונה היא מיותרת‪.‬‬ ‫ ‪ .‬באיזון בין אינטרס היחיד לנושה – הוצאה לפועל באופיה היא מערכת גבייה ועל כן‬ ‫ניהול הליכים אלה במערכת יסייע לאזן את האינטרסים בין רצו של הנושה לגבות‬ ‫את החוב לבין רצונו של היחיד לקבל הפטר‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪4‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 4‬חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בסכום נמוך‬

‫שלב שלישי‪ :‬צו לפתיחת הליכים‬ ‫רק אם לא גובש הסדר תשלומים‪ ,‬יינתן לחייב צו לפתיחת הליכים‪ ,‬שלאחריו יתנהלו הליכי‬ ‫חדלות הפירעון לגבי היחיד באופן שבו מתנהלים הליכים בעקבות צו לפתיחת הליכים הניתן‬ ‫על ידי הממונה‪ ,‬בהבדל עיקרי אחד‪ :‬הסמכויות לניהול ההליכים יופקדו בידי רשם ההוצאה‬ ‫לפועל‪.‬‬

‫פתיחת הליכי חדלות פירעון‬ ‫סעיף ‪186‬‬ ‫לחוק ‬

‫התנאי לפתיחת ההליכים‬ ‫יחיד שסך חובותיו אינו עולה על ‪ 149,559‬ש"ח (להלן‪" :‬חובות בסכום נמוך") רשאי לפתוח‬ ‫בהליכי חדלות פירעון במערכת ההוצאה לפועל‪ ,‬ובלבד שהוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו‬ ‫יסייע לו כדי למנוע את חדלות פירעונו‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬ההסדר המיוחד חל רק על בקשת יחיד‪ .‬הליכי חדלות פירעון לבקשת נושה או‬ ‫היועץ המשפטי לממשלה ייפתחו בכל מקרה רק בבית המשפט‪ ,‬אף אם מדובר בחובות‬ ‫בסכום נמוך‪.‬‬

‫סעיף ‪187‬‬ ‫לחוק ‬

‫הדרכים לפתיחת ההליך‬ ‫הליכי חדלות פירעון יכול שייפתחו על ידי החייב באחת מ־‪ 2‬דרכים‪:‬‬ ‫הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לרשם ההוצאה לפועל‪ ,‬ובלבד שסך חובותיו של היחיד‬ ‫עולה על ‪ 49,853‬ש"ח‪.‬‬ ‫הגשת הודעה בידי היחיד לרשם ההוצאה לפועל על כך שאין ביכולתו לשלם את החוב‬ ‫הפסוק‪ ,‬שיראו אותה כבקשה לצו לפתיחת הליכים‪.‬‬

‫הסמכויות‬ ‫הליכי חדלות הפירעון שנפתחו בידי יחיד בעל חובות בסכום נמוך יתנהלו לפני רשם הוצאה‬ ‫לפועל ייעודי להליכי חדלות פירעון‪.‬‬ ‫לרשם זה מוקנות הסמכויות שנתונות לבית המשפט ולממונה בהליכי חדלות פירעון של יחיד‬ ‫(סעיף ‪ 188‬לחוק)‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪4‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 4‬חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בסכום נמוך‬

‫גיבוש הסדר תשלומים‬ ‫כאמור‪ ,‬החוק מחייב את הצדדים לנסות לגבש הסדר תשלומים כדי למצות את האפשרויות‬ ‫לגביית החוב בטרם יינתן ליחיד צו לפתיחת הליכים‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬הסדר התשלומים יהיה מבוסס על הסכמת היחיד וכל הנושים שהם צד לו (להלן‪" :‬הסדר‬ ‫תשלומים מוסכם")‪ ,‬אך במקרים מסוימים ניתן יהיה לאשר את ההסדר‪ ,‬אף באין הסכמה של כל‬ ‫הנושים‪ ,‬בדרך של כינוס אספת נושים וקבלת אישורו של רשם ההוצאה לפועל‪.‬‬

‫הסדר תשלומים מוסכם‬ ‫אם רשם ההוצאה לפועל השתכנע‪ ,‬על בסיס המידע שהיחיד צירף לבקשתו‪ ,‬שהיחיד עומד‬ ‫בתנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים‪ ,‬הוא יורה‪ ,‬בתוך ‪ 30‬ימים ממועד הגשת הבקשה‪,‬‬ ‫על זימונה של ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים‪.‬‬ ‫הישיבה תנוהל על ידי עובד של מערכת ההוצאה לפועל (להלן‪" :‬נציג הרשם") ויזומנו אליה‬ ‫היחיד והנושים שציין היחיד בבקשתו לפתיחת הליכים‪.‬‬ ‫הישיבה תתקיים בתוך ‪ 30‬ימים מהיום שרשם ההוצאה לפועל הורה על זימונה‪ ,‬ועל היחיד‬ ‫להתייצב לישיבה ולשתף פעולה‪.‬‬ ‫אם גיבש נציג הרשם הסדר תשלומים בהסכמת היחיד וכל הנושים שהם צד להסדר‪ ,‬יחייב‬ ‫ההסדר את היחיד ואת אותם נושים‪ ,‬ורשם ההוצאה לפועל יורה על השהיית הליכי הוצאה‬ ‫לפועל או סגירת תיקי הוצאה לפועל‪ ,‬לעניין חובות היחיד שלגביהם חל ההסדר (סעיפים ‪–190‬‬ ‫‪ 192‬לחוק)‪.‬‬ ‫הסדר התשלומים יחייב רק את הנושים שהגיעו לישיבה והסכימו להיות צד להסדר‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬גיבוש ההסדר ייעשה בידי נציג הרשם‪ ,‬כלומר לא נדרשת מעורבותו של רשם‬ ‫ההוצאה לפועל בעצמו באישור ההסדר‪ .‬לאחר גיבוש ההסדר‪ ,‬יתאים רשם ההוצאה לפועל‬ ‫את הליכי ההוצאה לפועל להסדר שנעשה – יורה על סגירת התיקים או ישהה את המשך הליכי‬ ‫הגבייה‪.‬‬

‫הסדר תשלומים באין הסכמה של כל הנושים‬ ‫אם במהלך הישיבה שזומנה‪ ,‬גיבש נציג הרשם הסדר תשלומים‪ ,‬אך לא התקבלה הסכמת כל‬ ‫הנושים שהם צד להסדר המוצע‪ ,‬יחולו ההוראות הללו‪:‬‬

‫‪42‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪4‬‬ ‫סעיף ‪193‬‬ ‫לחוק ‬

‫יחידת לימוד ‪ / 4‬חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בסכום נמוך‬

‫התנאים להעברת הסדר התשלומים לדיון בפני רשם ההוצאה לפועל‬ ‫נציג הרשם יעביר את ההסדר שגיבש לרשם ההוצאה לפועל‪ ,‬אם לדעתו יש סיכוי סביר לאישור‬ ‫ההסדר‪ ,‬ובלבד שמתקיימים כל אלה‪:‬‬ ‫היחיד הסכים להסדר התשלומים‪ .‬כלומר‪ ,‬לא ניתן לכפות על היחיד הסדר תשלומים‬ ‫בניגוד להסכמתו‪.‬‬ ‫ההסדר אינו חל על חובות מובטחים‪.‬‬ ‫זימון אספת נושים ודיון בהסדר‬ ‫אם רשם ההוצאה לפועל מצא שיש סיכוי סביר לאישור ההסדר‪ ,‬הוא רשאי לזמן אספת נושים‬ ‫שתתקיים לפניו‪ ,‬בהשתתפות היחיד והנושים שהם צד להסדר‪ .‬באספה יקיים הרשם דיון‬ ‫בהסדר התשלומים המוצע ורשאי הוא לערוך במסגרת הדיון חקירת יכולת ליחיד‪.‬‬ ‫בתום הדיון‪ ,‬רשם ההוצאה לפועל יעביר את ההסדר לאישור הנושים באספה‪ ,‬רק אם היחיד‬ ‫מסכים להסדר ואם הוא מצא שאין בהסדר משום ניצול לרעה של הליכי חדלות הפירעון‬ ‫(סעיף ‪ 194‬לחוק)‪.‬‬

‫סעיף ‪195‬‬ ‫לחוק ‬

‫אישור הסדר תשלומים באספת הנושים‬ ‫לצורך אישור הסדר התשלומים‪ ,‬יחולקו הנושים לשתי קבוצות‪.‬‬

‫קבוצת הנושים בהוצאה לפועל‬ ‫קבוצה זו כוללת נושים שמנהלים הליכים לגביית חובם מן היחיד בהוצאה לפועל‪ ,‬וכן נושים‬ ‫שיש להם חוב לפי פסק דין‪ ,‬גם אם טרם נפתחו הליכים לגביית החוב‪.‬‬ ‫לשם אישור הסדר התשלומים‪ ,‬תידרש הסכמתם של רוב המצביעים מקרב קבוצה זו‪ ,‬אשר‬ ‫נושים יחד בשלושה רבעים לפחות מסך החובות‪.‬‬

‫קבוצת הנושים של חובות שאינם חובות הוצאה לפועל‬ ‫קבוצה זו כוללת נושים שאינם נמנים עם הקבוצה הראשונה‪.‬‬ ‫לשם אישור הסדר התשלומים‪ ,‬תידרש הסכמתם של כל הנושים הנמנים על קבוצה זו‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬קבוצת נושים זאת כוללת נושים שהיקף חובם אינו ברור ומוגדר‪ ,‬ונדרשת‬ ‫הכרעה שיפוטית בנוגע להיקף החוב של כל נושה‪ ,‬כדי לדעת מה כוח ההצבעה שלהם‬ ‫באספה‪ .‬לכן‪ ,‬סמכותו של הרשם לכפות הסדר על מיעוט מתנגד תחול רק ביחס‬ ‫לחובות של נושים בהוצאה לפועל אשר סכומם ברור ומוגדר‪.‬‬

‫‪43‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪4‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 4‬חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בסכום נמוך‬

‫אישור הסדר תשלומים בידי רשם ההוצאה לפועל‬ ‫הסדר תשלומים שאושר בידי הנושים באספת הנושים ייכנס לתוקף רק לאחר שיקבל גם את‬ ‫אישורו של רשם ההוצאה לפועל‪.‬‬ ‫רשם ההוצאה לפועל לא יאשר את הסדר התשלומים אם שוכנע כי התמורה שהוצעה בו‬ ‫לנושה שלא תמך בהסדר נמוכה מהתמורה שאותו נושה היה מקבל אילו ניתן ליחיד צו לשיקום‬ ‫כלכלי‪.‬‬ ‫הסדר תשלומים שאושר בידי אספת הנושים וכן בידי רשם ההוצאה לפועל‪ ,‬יחייב את היחיד‬ ‫ואת הנושים שהיו חלק מהקבוצה‪.‬‬ ‫החובות שעליהם לא יחול ההסדר (סעיפים ‪ 196‬ו־‪ 197‬לחוק)‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אחובות לנושים שלא היו חלק מהקבוצה‪ ,‬כגון נושים בעלי חובות מובטחים‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בחובות שאינם בני הפטר‪.‬‬

‫צו לפתיחת הליכים‬ ‫סמכויות רשם ההוצאה לפועל ותחולת הוראות‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫ ‪.‬‬

‫‪44‬‬

‫אאם לא גובש או אושר הסדר תשלומים כמפורט לעיל‪ ,‬ייתן רשם ההוצאה לפועל צו‬ ‫לפתיחת הליכים לגבי היחיד (בעל החובות בסכום נמוך) (סעיף ‪ 199‬לחוק)‪.‬‬ ‫במי שרואה עצמו נפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל‬ ‫בקשה לביטול הצו‪ ,‬בתוך ‪ 45‬ימים ממועד פרסום ההודעה על מתן הצו (סעיף ‪ 200‬לחוק)‪.‬‬ ‫געם מתן צו לפתיחת הליכים‪ ,‬יחולו על הליכי חדלות הפירעון המתנהלים אצל רשם‬ ‫ההוצאה לפועל אותן הוראות שחלות על הליכי חדלות פירעון שמתנהלים אצל הממונה‬ ‫בשינויים המחויבים‪ .‬הסמכויות שנתונות לממונה בניהול הליכי חדלות הפירעון יהיו נתונות‬ ‫לרשם ההוצאה לפועל‪ ,‬למעט סמכויות מסוימות כמפורט בסעיף (סעיפים ‪ 201‬ו־‪202‬‬ ‫לחוק וסעיף ‪ 110‬לתקנות)‪.‬‬ ‫דלאחר שניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים‪ ,‬תהיה נתונה לרשם ההוצאה לפועל הסמכות‬ ‫לתת צו לשיקום כלכלי‪ ,‬בהתאם להוראות המפורטות לגבי הליכי חדלות פירעון 'רגילים'‪.‬‬ ‫בהליך שמתנהל בהוצאה לפועל לא תועבר הצעת הממונה לתנאי הצו‪ ,‬כיוון שאינו נוטל‬ ‫חלק בהליך (סעיף ‪ 203‬לחוק)‪.‬‬ ‫הככלל‪ ,‬לרשם ההוצאה לפועל יהיו נתונות אותן סמכויות של בית המשפט הנדרשות‬ ‫לניהולו הרגיל של ההליך‪ .‬רשימת הסמכויות כמפורט בסעיף כוללת‪ ,‬למשל‪ ,‬קביעת‬ ‫תוכנית תשלומים ומתן הפטר‪ ,‬הקצבת סכומים לזכאי מזונות‪ ,‬מימוש נכסים משועבדים‪,‬‬ ‫מתן צו עיכוב יציאה מן הארץ ועוד (סעיף ‪ 204‬לחוק)‪.‬‬ ‫ורשם ההוצאה לפועל רשאי שלא למנות נאמן‪ ,‬ובמקרים אלו הוא ימלא בעצמו את תפקידי‬ ‫הנאמן לפי החוק (סעיף ‪ 205‬לחוק)‪.‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪4‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 4‬חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בסכום נמוך‬

‫היגיון ‪ //‬בהליכי חדלות פירעון רגילים בית משפט הוא המוסמך לתת צו לשיקום כלכלי‪,‬‬ ‫לאחר שהוגשה לו דעתו של הממונה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר מדובר בהליכי חדלות פירעון‬ ‫של יחיד בעל חובות נמוכים‪ ,‬הסמכות למתן צו לשיקום כלכלי נתונה לרשם ההוצאה‬ ‫לפועל – ללא הצעת הממונה משום שהממונה אינו נוטל חלק בהליכי חדלות פירעון‬ ‫המצויים במערכת ההוצאה לפועל‪.‬‬

‫סעיף ‪207‬‬ ‫לחוק ‬

‫העברת ניהול ההליכים לבית המשפט‬ ‫במקרים בהם ההליכים הם מורכבים או כאשר לטובת ניהולם היעיל ראוי שיתנהלו בבית‬ ‫המשפט‪ ,‬החוק מסדיר את האפשרות להעביר את ניהול הליכי חדלות הפירעון מרשם ההוצאה‬ ‫לפועל לבית המשפט‪ .‬הבקשה תופנה על ידי רשם ההוצאה לפועל לנשיא בית משפט השלום‬ ‫באותו מחוז‪ ,‬והנשיא הוא שיחליט אם ההליכים יועברו לבית המשפט‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬העברת ניהול ההליכים מרשם ההוצאה לפועל לבית המשפט יכולה שתהיה‬ ‫ביוזמתו של בית משפט או לבקשת יחיד‪ ,‬נאמן או נושה‪.‬‬

‫סעיף ‪208‬‬ ‫לחוק ‬

‫העברת ניהול ההליכים לממונה‬ ‫במקרים הללו יורה רשם ההוצאה לפועל על העברת ניהול הליכי חדלות הפירעון לממונה‪:‬‬ ‫במהלך הליכי חדלות הפירעון מצא הרשם שסך חובותיו של היחיד עולה באופן משמעותי‬ ‫על ‪ 149,559‬ש"ח‪.‬‬ ‫הוגשה לבית המשפט בקשה למתן הוראות להכריע בזכות של היחיד בנכס או במסמך‪.‬‬ ‫הוגשה לבית המשפט בקשה לביטול פעולה להעדפת נושה‪ ,‬פעולה לגריעת נכס מקופת‬ ‫הנשייה או פעולה להברחת נכס‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪5‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 5‬תביעות חוב וקופת הנשייה‬ ‫תביעות חוב‬ ‫תפקידו של הנאמן‬ ‫משניתן צו לפתיחת הליכים‪ ,‬יש לקבוע מהם כלל חובותיו של החייב כדי שיהיה אפשר לפרוע‬ ‫אותם מנכסי קופת הנשייה בדרך שוויונית‪ ,‬בהתאם לסדר הפירעון‪ .‬לשם כך נדרש מנגנון יעיל‬ ‫שיאפשר הכרעה בכל תביעות החוב של הנושים בצורה מרוכזת‪ .‬הנאמן הוא הגוף המוסמך‬ ‫להכריע בתביעות החוב‪.‬‬

‫אילו תביעות חוב יש להגיש לנאמן?‬ ‫כל נושה של חוב עבר רשאי להגיש לנאמן תביעת חוב (ראו את פירוש המונחים “חוב” ו”חוב‬ ‫עבר” בתחילת הספר)‪.‬‬ ‫תביעות חוב נוספות שיוגשו לנאמן‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אנושה מובטח נדרש להגיש תביעת חוב‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בתביעות בגין חובות עבר אשר נוצרו לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים תוגשנה לנאמן‪.‬‬ ‫ ‪ .‬גחובות נזיקיים שאינם קצובים נכללים בחובות העבר הנפרעים במסגרת הליכי חדלות‬ ‫הפירעון והנאמן ישום אותו‪.‬‬

‫סעיף ‪209‬‬ ‫לחוק ‬

‫זכות הנושה לפי תביעת חוב שאושרה‬ ‫תביעת חוב שאושרה בידי הנאמן מקנה לנושה את הזכות לקבל חלק מנכסי קופת הנשייה‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬זכותו של נושה לקבל חלק מנכסי קופת הנשייה מותנית בהגשת תביעת חוב בשל‬ ‫חוב עבר ובאישורה בידי הנאמן‪ .‬הוראה זו חלה הן על הנושים הכלליים של החייב והן על נושיו‬ ‫המובטחים‪.‬‬

‫המועד להגשת תביעת חוב‬ ‫נושה יגיש לנאמן תביעת חוב בתוך ‪ 6‬חודשים ממועד פרסומו של הצו לפתיחת הליכים‪.‬‬ ‫חריג ‪ //‬תביעת חוב לגבי חוב עבר שנוצר לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים‪ ,‬תוגש בתוך ‪ 45‬ימים‬ ‫מיום היווצרות החוב‪ ,‬או עד תום ‪ 6‬חודשים מיום פרסום הצו לפתיחת הליכים‪ ,‬לפי המאוחר‪.‬‬ ‫חריג לחריג ‪ //‬הנאמן רשאי להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב אם התקיימו נסיבות‬ ‫שבגינן לא יכול היה הנושה להגיש את התביעה במועד‪.‬‬

‫‪46‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪5‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 5‬היישנה תפוקו בוח תועיבת‬

‫תביעת חוב של נושה מובטח‬ ‫תביעת חוב של נושה מובטח‪ ,‬לעניין נכס אשר משועבד בשעבוד קבוע‪ ,‬תכלול גם פירוט של‬ ‫הנכס המשועבד לטובתו ואומדן שוויו ככל האפשר (סעיף ‪ 210‬לחוק)‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬אומדן שוויו של הנכס המשועבד נדרש כדי להבין אם ערך הבטוחה של הנושה‬ ‫המובטח עולה על ערך החוב או נמוך ממנו‪ .‬זאת כדי להכריע בשאלה מי יממש את‬ ‫הנכס המובטח – הנאמן או הנושה המובטח‪.‬‬ ‫נושה מובטח שהודיע לנאמן שוויתר על בטוחתו לטובת כלל הנושים‪ ,‬רשאי לתבוע את חובו‬ ‫כחוב שאינו מובטח (תקנה ‪ 126‬לתקנות)‪.‬‬ ‫נושה מובטח שלא ויתר על בטוחתו ובטוחתו לא מומשה‪ ,‬זכאי לקבל את חלקו היחסי בכל‬ ‫חלוקת ביניים בעד חלקו העולה על אומדן השווי שהגיש‪ ,‬וזאת לאחר שתביעת החוב שלו‬ ‫אושרה בידי הנאמן (תקנה ‪ 127‬לתקנות)‪.‬‬ ‫מומש הנכס בידי נושה מובטח‪ ,‬יודיע הנושה המובטח לנאמן על יתרת החוב בתוך ‪ 15‬ימים‬ ‫ממועד המימוש (תקנה ‪ 128‬לתקנות)‪.‬‬

‫הכרעה בתביעת חוב‬ ‫הנאמן יכריע בתביעת החוב ויחליט אם לאשרה או לדחותה‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬לא נדרש אישור בית המשפט להחלטה לקבל או לדחות את תביעות החוב (סעיף‬ ‫‪(211‬א) לחוק)‪.‬‬ ‫חריג ‪ //‬עם זאת‪ ,‬החלטות אלה טעונות אישור של בית המשפט (סעיף ‪(211‬ב) לחוק)‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אהחלטה לדחות תביעת חוב שמבוססת על פסק דין שניתן על בסיס קנוניה או תרמית;‬ ‫ ‪ .‬בהחלטה לדחות תביעת חוב שמבוססת על פסק דין שניתן שניתן בלא בירור לגופו של עניין‬ ‫ובשל כך קיים חשש ממשי שאינו משקף נכונה את חוב היחיד‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬דותן‪ ,‬נושה של אלון‪ ,‬מגיש לנאמן תביעת חוב בגין פסק דין שניתן נגד אלון בלא‬ ‫שאלון התגונן נגד התביעה‪ .‬הנאמן חושד שמדובר בקנוניה בין דותן לאלון ליצור חוב שאינו‬ ‫חוב אמיתי‪ ,‬באמצעות תביעה פיקטיבית שאלון לא יתגונן כנגדה‪ ,‬ובדרך זאת להקטין את סכום‬ ‫הנשייה שיקבלו יתר הנושים‪ .‬הנאמן יכול לדחות תביעת חוב זו‪ ,‬אבל מאחר שמקור החוב הוא‬ ‫פסק דין שניתן נגד אלון – יש לקבל את אישור בית המשפט לדחייה‪.‬‬ ‫חובת אישור תביעות של רשויות‬ ‫על הנאמן לאשר את סוג התביעות הבא‪ ,‬שכולל תביעות של רשויות‪ ,‬אלא אם כן נפלו בהן פגמים‬ ‫פרוצדורליים כגון הגשתן שלא במועד – תביעת חוב שהוגשה בשל תשלום שהוטל בהליך מנהלי‬ ‫או בהליך פלילי או בשל חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה (סעיף ‪(211‬ד) לחוק)‪.‬‬

‫‪47‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪5‬‬ ‫סעיף ‪215‬‬ ‫לחוק ‬

‫יחידת לימוד ‪ / 5‬היישנה תפוקו בוח תועיבת‬

‫ערעור על ההחלטה בתביעות החוב‬ ‫נושה אשר נפגע מהכרעת הנאמן בתביעת חוב שהגיש או שבקשתו להארכת מועד להגשת‬ ‫תביעת חוב נדחתה‪ ,‬רשאי לערער על ההחלטה לפני בית המשפט‪.‬‬

‫קופת הנשייה‬ ‫סעיף ‪216‬‬ ‫לחוק ‬

‫נכסי קופת הנשייה‬ ‫נכסי קופת הנשייה‪ ,‬כלומר נכסי החייב שישמשו לפירעון חובות העבר שלו בהליכי חדלות‬ ‫הפירעון‪ ,‬יכללו כל נכס של היחיד במועד מתן הצו לפתיחת הליכים‪ ,‬כל נכס שיוקנה לו עד‬ ‫למתן הצו לשיקום כלכלי‪ ,‬וכל נכס אחר שנכלל בנכסי קופת הנשייה בהתאם לצו‪.‬‬

‫סעיף ‪217‬‬ ‫לחוק ‬

‫נכסי יחיד שאינם חלק מקופת הנשייה‬ ‫נכסים אלה של היחיד לא ייכללו בקופת הנשייה‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אנכסים שנדרשים לחייב לצורכי מחייתו הבסיסיים ושמנויים בתוספת השנייה לחוק‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬מצרכי מזון‪ ,‬בגדים‪ ,‬תרופות‪ ,‬מחשב אישי‪ ,‬טלוויזיה‪ ,‬טלפון‪ ,‬מכונת ומייבש כביסה‪,‬‬ ‫תשמישי קדושה‪ ,‬מיטלטלין השייכים לנכה וכיו"ב‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬מדובר בנכסים שנדרשים לצורכי המחייה הבסיסיים של החייב או בני‬ ‫משפחתו או כאלה שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה שתיגרם‬ ‫לחייב ולבני משפחתו שגרים עמו‪ .‬תכליתו של הסעיף היא לשמור על כבודו של החייב‬ ‫ולהשאיר בידיו את הנדרש לו לצורכי מחייתו בהווה ובעתיד‪.‬‬ ‫ ‪ .‬במיטלטלין שנדרשים לצורך פרנסתו של החייב‬ ‫ ‪ .‬גזכויות לגמלה כספית‪.‬‬

‫ביטול עסקאות שגורעות מקופת הנשייה‬ ‫כללי‬ ‫ההוראות שיפורטו מיד עוסקות בביטול עסקאות או פעולות שביצע החייב לפני מתן הצו‬ ‫לפתיחת הליכים לגביו‪ ,‬ותכליתן להביא להגדלת השוויון בחלוקת נכסי החייב בין הנושים‪.‬‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬חדלות הפירעון הכלכלית של החייב קודמת למועד הצו לפתיחת הליכים כנגדו‪.‬‬ ‫פער זמנים זה מאפשר לחייב להעביר נכסים כאשר הוא כבר בחדלות פירעון‪ ,‬לנושים מסוימים‬ ‫או לאנשים אחרים‪ .‬כך יכול החייב להעדיף נושים מסוימים על פני אחרים או להבריח את נכסיו‬ ‫מפני הנושים‪.‬‬

‫‪48‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪5‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 5‬היישנה תפוקו בוח תועיבת‬

‫כדי למנוע זאת‪ ,‬נקבעו הוראות שיאפשרו לבטל עסקאות שנעשו קודם לפתיחת הליכי חדלות‬ ‫הפירעון הפורמליים‪ .‬הוראות אלה "מושכות לאחור" את פתיחת הליכי חדלות הפירעון אל‬ ‫נקודת הזמן שבה החל החייב להיות חדל פירעון מבחינה כלכלית‪.‬‬

‫ביטול פעולה שמקנה עדיפות לנושים מסוימים – "העדפת נושים"‬ ‫סעיף‬ ‫‪(219‬א)‬ ‫לחוק ‬

‫התנאים להתקיימות העדפת נושים‬ ‫בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה‪ ,‬שנעשתה לפני מתן צו לפתיחת הליכים‪ ,‬שמקנה‬ ‫עדיפות לנושים בהתקיים כל אלה‪:‬‬ ‫סוג הפעולה‪ :‬מדובר בפעולה המקנה עדיפות לנושים‪ ,‬כלומר פעולה שהביאה לפירעון‬ ‫חוב לנושה או לקידומו בסדר הפירעון‪.‬‬ ‫פירעון החוב יכול להתבצע בדרך של תשלום בהליכי הוצאה לפועל או שלא במסגרתם‪,‬‬ ‫בדרך של העברת נכס או משכון של נכס‪.‬‬ ‫מועד ביצוע הפעולה‪ :‬הפעולה בוצעה בתקופה המתחילה ‪ 3‬חודשים לפני מועד הגשת‬ ‫הבקשה לצו לפתיחת הליכים‪ ,‬ולגבי נושה שהוא קרוב של החייב – שנה לפני המועד‬ ‫האמור‪.‬‬ ‫מצבו הכלכלי של החייב בעת הפעולה‪ :‬במועד ביצוע הפעולה החייב היה חדל פירעון‪.‬‬ ‫חזקה כי בתקופה המנויה לעיל החייב היה בחדלות פירעון‪ ,‬אלא אם כן הוכח אחרת‪.‬‬ ‫תוצאת הפעולה‪ :‬בשל הפעולה ייפרע לאותו נושה חלק גדול יותר מהחוב לעומת החלק‬ ‫שהיה נפרע לו במסגרת הליכי חדלות הפירעון לפי סדר הפירעון‪ .‬המבחן החל הוא מבחן‬ ‫התוצאה – אם הפעולה הביאה לפגיעה בעקרון השוויון ולהעדפת נושים‪ ,‬ולא מבחן הכוונה‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬בתקופה של החודשים בטרם מתן צו לפתיחת ההליכים החייב יודע שהוא‬ ‫חדל פרעון‪ ,‬ותשלום שלו לאחד הנושים מייצר עדיפות לנושה הזה ופוגעת בערך‬ ‫השוויון בין הנושים לכן בית המשפט יכול לבטל את התשלום ולדרוש מהנושה את‬ ‫החזרת הכסף שקיבל לטובת קופת הנשייה וחלוקתה בצורה שוויונית ובהתאם לדין‪.‬‬

‫סעיף‬ ‫‪(219‬ב)‬ ‫לחוק ‬

‫החריגים להעדפת נושים‬ ‫בית המשפט לא יבטל פעולה המקנה עדיפות לנושים בהתקיים אחד מאלה‪:‬‬ ‫החייב קיבל במועד ביצוע הפעולה או במועד סמוך לו תמורה הולמת בנסיבות העניין‬ ‫לפעולה שביצע‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬כלל זה‪ ,‬שמכונה "כלל הערך החדש"‪ ,‬נועד למקרים בהם אין זה נכון להסתכל‬ ‫על הפעולה כהעדפת חוב עבר של הנושה‪ ,‬אלא כעסקה חדשה שתמורתה מקבל‬ ‫החייב ערך חדש‪ ,‬שממנו קופת הנשייה יכולה להיפרע‪ .‬לכן‪ ,‬כדי להיכלל בגדר חריג זה‬ ‫יש להראות שהתשלום וקבלת הערך החדש התרחשו במקביל‪.‬‬

‫‪49‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪5‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 5‬היישנה תפוקו בוח תועיבת‬

‫דוגמה ‪ //‬משה רכש רכב חדש בחודש ינואר ‪ 2020‬בסך של ‪ 200,000‬ש״ח בתשלומים‪.‬‬ ‫בחודש בחודש דצמבר ‪ 2020‬ניתן נגד משה צו פתיחת הליכים‪ .‬למשה נותר חוב למוכר‬ ‫בסך ‪ 100,000‬ש״ח והוא משלם את החוב במהלך ‪ 3‬החודשים שלפני צו פתיחת ההליכים‬ ‫– הדבר ייחשב הדבר כהעדפת נושים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם משה קיבל את הרכב בחודש‬ ‫נובמבר ‪ ,2020‬וגם שילם באותו חודש‪ ,‬הדבר לא ייחשב כהעדפת נושים‪ .‬הסיבה היא‬ ‫שכנגד התשלום התווסף לנכסי החייב הרכב‪ ,‬שממנו ניתן להיפרע‪.‬‬ ‫ביצוע הפעולה היה במהלך העסקים הרגיל של החייב והחוב שנפרע בשל הפעולה נוצר‬ ‫במהלך העסקים הרגיל של החייב‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬פעולות של יחיד בעל עסק מול ספקים‪ ,‬נותני אשראי וגורמים נוספים שפועלים‬ ‫מול החייב במהלך העסקים הרגיל‪.‬‬ ‫לגבי חייב שהוא יחיד – החוב שפרע היחיד הוא חוב לאדם שאינו קרובו של החייב בסכום‬ ‫שאינו עולה על ‪ 4,985‬ש"ח (לעניין חוב בשל שכר דירה או שירות מתמשך – יחושב הסכום‬ ‫האמור על בסיס התשלום החודשי)‪.‬‬ ‫לגבי חייב שהוא יחיד – החוב הנפרע הוא חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין‪.‬‬

‫סעיף ‪220‬‬ ‫לחוק ‬

‫ביטול פעולה שגורעת נכסים מקופת הנשייה‬ ‫בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה‪ ,‬שנעשתה לפני מתן צו לפתיחת הליכים‪ ,‬הגורעת‬ ‫נכסים מקופת הנשייה בהתקיים כל אלה‪:‬‬ ‫הפעולה נעשתה בלא תמורה או בתמורה שאינה הולמת בנסיבות העניין (להלן‪" :‬הענקה")‪.‬‬ ‫מועד ביצוע ההענקה‪ :‬ההענקה בוצעה בתקופה המתחילה שנתיים לפני מועד הגשת‬ ‫הבקשה לצו לפתיחת הליכים‪ ,‬ולגבי פעולה לטובת קרוב – ‪ 4‬שנים לפני המועד האמור‪.‬‬ ‫במועד ביצוע ההענקה היה החייב בחדלות פירעון או שביצוע הפעולה הביא אותו לחדלות‬ ‫פירעון‪ .‬חזקה שבתקופה האמורה החייב היה בחדלות פירעון‪ ,‬אלא אם כן הוכח אחרת‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬התנאים לעניין ביטול פעולה לגריעת נכסים מנכסי קופת הנשייה דומים לתנאים‬ ‫לעניין ביטול פעולה להעדפת נושים‪ .‬עם זאת‪ ,‬התנאי של מועד ביצוע הפעולה שונה מבחינת‬ ‫אורך התקופה מהתנאי המקביל בעניין העדפת נושים והוא חמור יותר‪ .‬הסיבה לכך היא‬ ‫שהענקות הן בדרך כלל עסקאות "חשודות" יותר‪ ,‬מאחר שהן מעבירות נכסים מהחייב לגורם‬ ‫אחר בלא תמורה או בתמורה לא הולמת בזמן שהחייב נמצא בחדלות פירעון‪.‬‬

‫סעיף ‪221‬‬ ‫לחוק ‬

‫ביטול פעולה להברחת נכסים‬ ‫בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה שגורעת נכס מקופת הנשייה שבוצעה במטרה‬ ‫להבריח את הנכס מנושים‪ ,‬גם אם במועד ביצוע הפעולה לא היה החייב בחדלות פירעון‪ ,‬ובלבד‬ ‫שהפעולה בוצעה בתקופה שתחילתה ‪ 7‬שנים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים‬ ‫ומסתיימת במועד מתן הצו‪.‬‬

‫‪50‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪5‬‬ ‫סעיף ‪222‬‬ ‫לחוק ‬

‫יחידת לימוד ‪ / 5‬היישנה תפוקו בוח תועיבת‬

‫שמירת זכויותיו של צד שלישי‬ ‫ביטול פעולה באחת מבין הפעולות האמורות‪ ,‬לא יגרע מזכויותיו של צד שלישי שרכש‪ ,‬לאחר‬ ‫ביצוע הפעולה‪ ,‬זכות בנכס בתום לב ובתמורה‪.‬‬

‫סעיף ‪223‬‬ ‫לחוק ‬

‫תוצאות ביטול פעולה‬ ‫אם ביטל בית המשפט פעולה מבין הפעולות המנויות לעיל‪ ,‬ייכללו הנכסים שהושבו בשל‬ ‫הביטול בקופת הנשייה‪ .‬במקרה שבו השבת הנכס לקופת הנשייה בלתי אפשרית או בלתי‬ ‫צודקת‪ ,‬ישלם מי שלטובתו בוצעה הפעולה את שוויו של הנכס‪ ,‬כפי שיורה בית המשפט‪.‬‬

‫‪51‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪5‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 5‬היישנה תפוקו בוח תועיבת‬

‫ביטול פעולות שמקנות שמקנה עדיפות לנושים ‪ //‬טבלת השוואה‬

‫יסודות‬ ‫הסעיף‬

‫העדפת נושים‬

‫סמכות בית‬ ‫המשפט‬ ‫סוג הפעולה‬

‫רשאי לבטל את הפעולה‬ ‫פעולה שהביאה לפרעון חוב‬ ‫לנושה או לקידומו בסדר הפירעון‬

‫כמה זמן לפני‬ ‫מועד מתן‬ ‫הצו לפתיחת‬ ‫ההליכים‬ ‫בוצעה‬ ‫הפעולה?‬

‫‪ 7‬שנים לפני הצו‬

‫נפרע לנושה חלק גדול יותר‬ ‫מהחלק שהיה נפרע במסגרת‬ ‫הליכי חדלות פרעון‬ ‫לא נדרשת הוכחת כוונה‬

‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬

‫‪52‬‬

‫נושה רגיל‬ ‫ עד שנתיים‬‫לפני הצו‬ ‫נושה שהוא‬ ‫קרוב – ‪ 4‬שנים‬ ‫לפני הצו‬

‫פעולה שגורעת‬ ‫נכס מקופת‬ ‫הנשייה‬

‫נמצא בחדלות פרעון‪ .‬מתקיימת חזקת חדלות פרעון שניתן לסתור‬

‫כוונה‬

‫חריגים‬

‫פעולה שגורעת‬ ‫נכסים מקופת‬ ‫הנשיה‬

‫נושה רגיל ‪ -‬עד ‪ 3‬חודשים‬ ‫לפני הצו‬ ‫נושה שהוא קרוב – שנה‬ ‫לפני הצו‬

‫סטטוס היחיד‬ ‫התוצאה של‬ ‫הפעולה‬

‫גריעת נכסים‬

‫הברחת נכסים‬

‫הפעולה בוצעה‬ ‫במטרה להבריח‬ ‫את הנכס‬ ‫מהנושים‬

‫אהחייב קיבל בסמוך לפעולה‬ ‫תמורה הולמת‬ ‫בהפעולה ויצירת החוב נעשו‬ ‫במהלך העסקים הרגיל‬ ‫גהחוב אינו עולה על ‪4,985‬‬ ‫ש"ח והנושה אינו קרוב של‬ ‫החייב‬ ‫דחוב מזונות‬

‫השפעת‬ ‫ביטול‬ ‫הפעולה‬ ‫לגבי צדדים‬ ‫שלישיים‬

‫ביטול הפעולה לא ישפיע על זכויות צד ג' שרכש את הזכויות בתום לב‬ ‫ובתמורה‬

‫תוצאת ביטול‬ ‫הפעולה‬

‫הנכסים או שויים יוחזרו על ידי הנושים לקופת הנשייה‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪5‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 5‬היישנה תפוקו בוח תועיבת‬

‫כינוס נכסי קופת הנשייה‪ ,‬ניהולם ומימושם‬ ‫הוראות כלליות לעניין כינוס‪ ,‬ניהול ומימוש נכסי קופת הנשייה‬ ‫משניתן צו לפתיחת הליכים‪ ,‬יפעל הנאמן כדי לקבל לידו או לפיקוחו את נכסי החייב ואת‬ ‫המסמכים הנוגעים להליכי חדלות הפירעון‪ .‬כמו כן‪ ,‬הנאמן יבחן‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את תוקפם של‬ ‫שעבודים המוטלים על נכסי קופת הנשייה וכן אם מתקיימות עילות תביעה העומדות לחייב‬ ‫שיכולות להוסיף נכסים לקופת הנשייה (סעיף ‪ 224‬לחוק)‪.‬‬ ‫הנאמן ינהל את נכסי קופת הנשייה באופן יעיל ומיטבי לשמירת ערכם והשבחתם (סעיף ‪226‬‬ ‫לחוק)‪.‬‬ ‫על הנאמן לפעול למימוש נכסי קופת הנשייה‪ ,‬בדרך שתשיא את ערכם (סעיף ‪ 227‬לחוק)‪.‬‬

‫הגנות לחייב יחיד מפני מימוש נכסים‬ ‫סעיף ‪228‬‬ ‫לחוק ‬

‫משיכת כספים מקופת גמל‬ ‫לא ניתן למשוך כספים שמגיעים לחייב שהוא יחיד מקופת גמל המיועדת למטרת קצבה שטרם‬ ‫הגיע המועד לתשלומם כקצבה‪ .‬משיכת כספים מקופות גמל טעונה אישור של בית המשפט‪.‬‬ ‫הגנת בית מגורים‬ ‫ככלל‪ ,‬מכירת זכות במקרקעין שמשמשים למגורי החייב טעונה אישור של בית המשפט‪.‬‬ ‫האישור מותנה בקיומם של כל התנאים הללו (סעיף ‪ 229‬לחוק)‪:‬‬ ‫התועלת שתצמח לנושים ממכירת הזכות האמורה גוברת על הנזק שייגרם ליחיד בשל כך‪.‬‬ ‫אין אפשרות סבירה לפרוע את החוב בדרך אחרת שפגיעתה ביחיד פחותה‪.‬‬ ‫ליחיד ולבני משפחתו הגרים עמו יהיה מקום מגורים סביר באזור מגוריהם התואם את‬ ‫צורכיהם או שהועמד לרשותם דיור חלופי בתנאים האמורים ולמשך תקופה כמפורט‬ ‫להלן‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬תכליתה של הוראה זו להבטיח שהחייב ובני ביתו לא ייוותרו בלא קורת גג‪.‬‬

‫‪53‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪5‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 5‬היישנה תפוקו בוח תועיבת‬

‫תקופת הדיור החלופי‬ ‫לגבי יחיד שבית המשפט סבור שתהיה לו יכולת לממן מקום מגורים סביר לאחר תום הליכי‬ ‫חדלות הפירעון‪ ,‬תקופת הדיור החלופי תהיה ‪ 4‬שנים‪.‬‬ ‫חריג ‪ //‬בית המשפט רשאי לקצר או להאריך את התקופה‪/‬‬ ‫לגבי יחיד שבית המשפט סבור שלא תהיה לו יכולת לממן מקום מגורים סביר לאחר תום הליכי‬ ‫חדלות הפירעון‪ ,‬תקופת הדיור החלופי תהיה כפי שיקבע בית המשפט ורשאי הוא לקבוע כי‬ ‫תקופה זו תהיה לכל ימי חייו‪.‬‬

‫חריגים להגנת בית מגורים‬ ‫חריג ‪ // 1‬הוראות אלה אינן חלות על מקרקעין שחלים עליהם דיני הגנת הדייר‪ .‬דיירים אלה‬ ‫זכאים להגנה רחבה יותר המוקנית להם בסעיף ‪ 33‬לחוק הגנת הדייר‪.‬‬ ‫חריג ‪ // 2‬ההסדר האמור אינו חל לעניין מימוש משכנתא או משכון של זכות במקרקעין‬ ‫המשמשים למגורי החייב‪ .‬לגבי מקרים אלה יחולו ההוראות שעוסקות בזכויותיהם של נושים‬ ‫מובטחים (ראו בהמשך)‪ ,‬ולעניין מתן דיור חלוף יחולו הוראות סעיף ‪(38‬ג) לחוק ההוצאה‬ ‫לפועל‪ .‬לפי הוראות אלו תקופת הדיור החלוף לא תעלה על ‪ 18‬חודשים‪.‬‬

‫‪54‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪6‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 6‬חלוקת נכסי קופת הנשייה‬ ‫שבע דרגות הנשייה‬ ‫בהליכי חדלות פירעון של יחיד ובהליכי חדלות פירעון של תאגיד שבית המשפט הורה על‬ ‫פירוקו‪ ,‬תיעשה חלוקת נכסי קופת הנשייה בהתאם לסדר הפירעון כמפורט להלן (סעיף ‪230‬‬ ‫לחוק)‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬הליכי חדלות פירעון של תאגיד שהסתיימו באישור של תוכנית לשיקום כלכלי‬ ‫תיעשה החלוקה בהתאם להוראות התוכנית‪.‬‬ ‫חובות החייב והוצאות הליכי חדלות הפירעון ייפרעו מנכסי קופת הנשייה על פי מדרג של ‪7‬‬ ‫דרגות נשייה‪ ,‬בסדר עדיפות זה (סעיף ‪ 231‬לחוק)‪:‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬

‫אחובות מובטחים‪.‬‬ ‫בהוצאות הליכי חדלות הפירעון‪.‬‬ ‫גחובות בדין קדימה‪.‬‬ ‫דחובות שלהבטחת פירעונם שועבד נכס בשעבוד צף‪.‬‬ ‫החובות כלליים‪.‬‬ ‫וריבית נוספת‪.‬‬ ‫זחובות דחויים‪.‬‬

‫עקרונות סדרי הנשיה‬ ‫סדרי הנשייה מבוססים על ‪ 2‬עקרונות יסוד‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אעיקרון העדיפות המוחלטת לכל דרגה – קיימות ‪ 7‬דרגות (קבוצות) של נשייה‪ .‬כל קבוצה‬ ‫זכאית לפירעון חובה עד תומו לפני הקבוצה הנמצאת בדרגה נמוכה ממנה‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בעיקרון השוויון בכל דרגה – החובות בכל דרגה בסדר הפירעון ייפרעו לכל הנושים באותה‬ ‫דרגה בשיעור שווה לפי סכומיהם ובלי כל העדפה (סעיף ‪ 232‬לחוק)‪.‬‬

‫דרגה ראשונה‪ :‬חובות מובטחים‬ ‫סעיף ‪243‬‬ ‫לחוק ‬

‫זכות הפירעון של נושה מובטח‬ ‫נושה מובטח הוא נושה שהחוב שחב לו החייב הוא חוב מובטח (סעיף ‪(243‬א) לחוק)‪.‬‬ ‫חוב מובטח הוא חוב עבר שלהבטחת פירעונו שועבד נכס של החייב‪ ,‬כדי שניתן יהיה להיפרע‬ ‫מהנכס‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ // 1‬חוב לטובת בנק שלהבטחת החזרתו הוטלה משכנתה על דירת מגורים‪.‬‬

‫‪55‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪6‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 6‬היישנה תפוק יסכנ תקולח‬

‫דוגמה ‪ // 2‬רכב שנרשם עליו שעבוד לטובת הגורם שמימן את רכישתו‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ // 3‬חוב שלהבטחת החזרתו שועבדו מניות לטובת צד שלישי‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ // 4‬שעבוד צף שמוטל על חברה‪.‬‬ ‫הנושה המובטח זכאי לפרוע את חובו מהנכס המשועבד לטובתו‪ ,‬אך זכות זו כפופה למגבלות‬ ‫מסוימות שיפורטו בפרק שעוסק בנושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות (סעיף ‪(243‬ב) לחוק)‪.‬‬

‫חוב מובטח אינו כולל ריבית פיגורים‬ ‫החוב המובטח יכלול הפרשי הצמדה וריבית שנוספו עד לפירעונו‪ ,‬למעט ריבית פיגורים שנוספה‬ ‫ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים (סעיף ‪(243‬ג) לחוק)‪.‬‬ ‫ריבית פיגורים שנוספה לחוב החל ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים לא תצטרף לחוב המובטח‬ ‫אלא דינה יהיה כדין ריבית נוספת‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬הכלל נקבע כדי שריביות הפיגורים על החוב המובטח לא ינגסו בנכס המשועבד‬ ‫כך שלא ייוותר ממנו דבר לנושים הכלליים‪.‬‬

‫פער בין סכום החוב המובטח לבין התמורה ממימוש הנכס‬ ‫כשהחוב גדול מערך הנכס המשועבד‬ ‫אם התמורה שהתקבלה ממימוש הנכס ששועבד נמוכה מסכום החוב המובטח‪ ,‬יהיה דינה‬ ‫של יתרת החוב לנושה המובטח כדין חוב לא מובטח‪ ,‬כלומר היתרה תיכלל בקבוצת החובות‬ ‫הכלליים‪.‬‬ ‫כשהחוב קטן מערך הנכס המשועבד‬ ‫במקרה שהתמורה ממימוש הנכס המשועבד עולה על סכום החוב המובטח‪ ,‬יועבר ההפרש‬ ‫לנכסי קופת הנשייה‪ ,‬ויהיה ניתן לפרוע ממנו את יתרת החובות (סעיפים ‪(243‬ד) ו־(ה) לחוק)‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬אם החוב עומד על ‪ 100,000‬ש"ח ואילו הרכב המשועבד לטובת חברת הליסינג נמכר‬ ‫בסכום של ‪ 75,000‬ש"ח‪ ,‬יתרת החוב בסך ‪ 25,000‬ש"ח שלא נפרעה לטובת חברת הליסינג‪,‬‬ ‫תועבר לרשימת החובות הכלליים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם החוב המשועבד עומד על ‪ 60,000‬ש"ח‪,‬‬ ‫‪ 15,000‬ש"ח מתוך התמורה שנתקבלה ממכירת הרכב תועבר לנכסי קופת הנשייה‪ ,‬לטובת‬ ‫כלל הנושים‪ ,‬כלומר לא ישמשו רק לפרעון החוב המובטח של חברת הליסינג‪.‬‬

‫‪56‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪6‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 6‬היישנה תפוק יסכנ תקולח‬

‫דרגה שניה‪ :‬הוצאות הליכי חדלות הפירעון‬ ‫הוצאות הליכי חדלות הפירעון כוללות את כל ההוצאות הנובעות מפעולות שביצע הנאמן‬ ‫במסגרת הליכי חדלות הפירעון‪ ,‬לרבות אגרות ושכר הנאמן‪.‬‬ ‫הוצאות הליכי חדלות הפירעון כוללות גם את ההוצאות הכרוכות בכינוס ובניהול ועדת הנושים‬ ‫שתפקידה לסייע להליכים‪ ,‬הוצאות שנדרשות להלוויית יחיד שנפטר וכן הוצאות העיזבון‬ ‫וניהולו‪.‬‬ ‫אם אין די בנכסי קופת הנשייה שאינם משועבדים כדי לפרוע את הוצאות הליכי חדלות הפירעון‪,‬‬ ‫ייפרעו הוצאות אלה מהנכסים שעליהם חל שעבוד צף (סעיף ‪ 233‬לחוק)‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬מעמדן של הוצאות אלה בסדר הפירעון עדיף על מעמדם של חובות המובטחים‬ ‫בשעבוד צף‪ .‬לכן‪ ,‬אם אין די בנכסים שאינם משועבדים לתשלום הוצאות הליכי חדלות‬ ‫הפירעון‪ ,‬ההוצאות ישולמו מהנכסים שחל עליהם השעבוד הצף‪.‬‬

‫דרגה שלישית‪ :‬חובות בדין קדימה‬ ‫רק חובות העבר הללו הם חובות בדין קדימה‪ ,‬והם ייפרעו בסדר עדיפות זה (סעיף ‪ 234‬לחוק)‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אחוב בשל שכר עבודה שמגיע לעובד עבור התקופה שלפני הגשת הבקשה לצו לפתיחת‬ ‫הליכים ובשל פיצויי פיטורים‪ ,‬בניכוי גמלה מהמוסד לביטוח לאומי‪ ,‬בסכום שלא יעלה על‬ ‫התקרה הקבועה בחוק (סעיף ‪( 234‬א)(‪ )1‬לחוק)‪.‬‬ ‫התקרה שקבועה בחוק עומדת על ‪ 27,951‬ש"ח לעניין שכר עבודה או על ‪ 41,927‬ש"ח‬ ‫לעניין פיצויי פיטורים יחד עם שכר עבודה‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬המטרה של ההוראה היא שהחוב השכר של עובדים יהיה בדין קדימה על פני‬ ‫נושים אחרים‪ ,‬כדי למנוע מהם להיכנס למעגל החייבים‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בסכומים שהחייב ניכה במקור וטרם הועברו לרשות המסים ולמוסד לביטוח לאומי (סעיף‬ ‫‪( 234‬א)(‪ )2‬לחוק)‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬מדובר בסכומים שהמעסיק ניכה משכרם של העובדים או שהנישום ניכה‬ ‫מתשלומים לספקים או נישומים אחרים ושלמעשה שייכים לרשות המיסים או לביטוח‬ ‫הלאומי‪ ,‬אך לא הועברו אליהם‪ .‬מכאן שהחייב מעכב בידיו סכומים שגבה עבור רשויות‬ ‫אלה ולכן חל עליהם דין הקדימה‪.‬‬ ‫ ‪ .‬גחוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין ושמועד פירעונו חל לפני מתן הצו לפתיחת‬ ‫הליכים (סעיף ‪( 234‬א)(‪ )3‬לחוק)‪.‬‬

‫‪57‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪6‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 6‬היישנה תפוק יסכנ תקולח‬

‫נשים לב ‪ //‬יש להבחין בין דמי מזונות שמועד הפירעון שלהם חלף טרם מתן הצו לפתיחת‬ ‫הליכים (חוב מזונות לעבר) לבין דמי מזונות עתידיים שמועד פירעונם חל לאחר מתן הצו‬ ‫לפתיחת הליכים (חוב מזונות לעתיד)‪ .‬לגבי חוב מזונות מהעבר יש צורך להגיש תביעת‬ ‫חוב ובמסגרתה לתבוע את חוב המזונות שהצטבר עד למועד מתן הצו לפתיחת הליכים‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬חוב זה אף נהנה מעדיפות יחסית וישולם בדין קדימה‪ .‬חוב מזונות גם אינו חוב בר‬ ‫הפטר‪ ,‬אלא אם כן בית המשפט קבע אחרת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬חוב מזונות לעתיד אינו יכול‬ ‫להיות מוגש כתביעת חוב‪ ,‬והסדרת תשלומו נעשית במסגרת מנגנון של "הקצבה לזכאי‬ ‫למזונות" (הרחבנו על כך בחלק העוסק בצו לשיקומו הכלכלי של החייב)‪.‬‬ ‫ ‪ .‬דקרן חוב מס ערך מוסף לרשות המסים שנוצר ב־‪ 12‬החודשים שקדמו למתן הצו לפתיחת‬ ‫הליכים (סעיף ‪( 234‬א)(‪ )4‬לחוק)‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬יש לשים לב שדין הקדימה מתייחס לקרן החוב בלבד ולא לריביות או לקנסות‪.‬‬ ‫ ‪ .‬התשלומי חובה לרשויות שלטוניות שונות שחל עליהם הסדר פריסה (סעיף ‪(234‬א)(‪)5‬‬ ‫לחוק)‪.‬‬ ‫תשלומים אלו יוכרו כדין קדימה בהתקיים כל אלה‪:‬‬ ‫מדובר באחד מן החובות הללו‪:‬‬ ‫חוב מס לרשות המסים‪.‬‬ ‫דמי ביטוח לאומי (לרבות דמי ביטוח בריאות)‪.‬‬ ‫חוב ארנונה לרשות מקומית‪.‬‬ ‫תשלום החוב נפרס על פי הסדר פריסה שנחתם עם החייב לפני מתן הצו לפתיחת‬ ‫הליכים‪.‬‬ ‫דין הקדימה יחול על סכום קרן החוב בלבד‪.‬‬ ‫דין הקדימה יהיה מוגבל לחיובים שנוצרו בתקופה של ‪ 3‬שנים לכל היותר מתוך הסדר‬ ‫הפריסה‪.‬‬ ‫במקרה שבו חל הסדר פריסה על חיובים בשל תקופה ארוכה יותר‪ ,‬יחול דין הקדימה על‬ ‫חיובים שנוצרו ב־‪ 3‬שנים‪ ,‬לאו דווקא רצופות‪ ,‬לפי בחירת בעל החוב‬ ‫אם אין די בנכסי קופת הנשייה שאינם משועבדים כדי לפרוע את החובות בדין קדימה‪ ,‬ייפרעו‬ ‫חובות אלה מהנכסים שעליהם חל שעבוד צף (סעיף ‪(234‬ב) לחוק)‪.‬‬

‫דרגה רביעית‪ :‬חובות שלהבטחת פירעונם שועבד נכס בשעבוד צף‬ ‫רקע‬ ‫מטרת ההסדר שנקבע בחוק לשמור את היתרונות לנושים המובטחים בשעבוד צף מצד אחד‪,‬‬ ‫אך במקביל להבטיח שגם הנושים הכלליים יזכו לקבל חלק מנכסי החייב בהליכי חדלות‬ ‫פירעון‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬ההוראות לגבי שעבוד צף חלות רק לגבי חייבים שהם תאגידים‪.‬‬

‫‪58‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪6‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 6‬היישנה תפוק יסכנ תקולח‬

‫הגבלה לנכסים של החייב במועד מתן הצו‬ ‫השעבוד הצף יחול‪ ,‬עד לסיום הליכי חדלות הפירעון‪ ,‬רק על נכסים של החייב במועד מתן הצו‬ ‫לפתיחת הליכים‪ ,‬וכן על התמורה בעד נכסים כאמור או נכסים חלופיים להם‪ ,‬הניתנים לזיהוי‬ ‫או לעקיבה (סעיף ‪(244‬א)(‪ )1‬לחוק)‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬תכליתה של הוראה זו להביא לכך שהערך המוסף שייווצר בעקבות הפעלת‬ ‫התאגיד על ידי בית המשפט והנאמן יחולק בין כלל הנושים‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬לתאגיד חדל פירעון יש נכס יחיד שהוא מלאי בשווי ‪ 100‬ש"ח‪ .‬מלאי זה כפוף לשעבוד‬ ‫צף של נושה א'‪ .‬בית המשפט מורה על הפעלת התאגיד ועל כן הנאמן מוכר את המלאי‪ ,‬קונה‬ ‫בתמורה חומר גלם‪ ,‬מייצר ממנו מלאי נוסף‪ ,‬מוכר אותו וחוזר חלילה‪ .‬במקרה שהתאגיד הרוויח‬ ‫ושווי המלאי עלה‪ ,‬הרי שלכאורה מי שירוויח מההפעלה הוא בעל השעבוד הצף‪ .‬זאת מאחר‬ ‫שהשעבוד הצף חל על כל מלאי החברה‪ ,‬ואם עלה ערכו של המלאי‪ ,‬עלה בהתאם גם ערך‬ ‫הבטוחה‪ .‬תוצאה זו אינה צודקת משום שהיא מביאה לכך שהנהנה היחיד מפירות ההפעלה‬ ‫יהיה בעל השעבוד הצף ולא כלל נושי התאגיד‪ .‬כדי לתקן מצב זה‪ ,‬נקבע בחוק ששווי השעבוד‬ ‫הצף לא יעלה על שווי הנכסים במועד מתן הצו לפתיחת הליכים‪ .‬ההסדר שנקבע בחוב‬ ‫מאפשר לכלל הנושים ליהנות מפירות הצלחת ההפעלה‪.‬‬

‫הגבלת הפירעון ל־ ‪ 75%‬מסכום המימוש‬ ‫נושה שמובטח בשעבוד צף יהיה רשאי להיפרע את חובו המובטח מנכסי השעבוד הצף בסכום‬ ‫שלא יעלה על ‪ 75%‬מהתמורה שהתקבלה ממימוש נכסי השעבוד הצף‪.‬‬ ‫יתרת השווי של נכסי השעבוד הצף שמעבר לתקרת השעבוד תשמש לפירעון החובות הכלליים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬אם לא נפרע לנושה המובטח בשעבוד הצף מלוא החוב המובטח‪ ,‬בשל ההגבלה‬ ‫שהוטלה עליו כמפורט לעיל‪ ,‬דינה של יתרת החוב המובטח שלא נפרעה יהיה כדין החובות‬ ‫הלא מובטחים של החייב (סעיף ‪(244‬א)(‪ )2‬לחוק)‪.‬‬

‫דרגה חמישית‪ :‬חובות כלליים‬ ‫מהם חובות כלליים?‬ ‫החובות הכלליים הם החובות שאינם חובות מובטחים‪ ,‬חובות בדין קדימה או חובות דחויים‬ ‫(סעיף ‪(235‬א) לחוק)‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬מדובר בחובות של נושים "רגילים"‪ ,‬כדוגמת ספקים ונותני שירותים‪.‬‬

‫‪59‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪6‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 6‬היישנה תפוק יסכנ תקולח‬

‫הפרשי הצמדה וריבית‬ ‫בקבוצת החובות הכלליים נכללים בין השאר חובות אלה (סעיף ‪(235‬א) לחוק)‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אהפרשי הצמדה שנוספו לפי דין או הסכם עד למועד הפירעון בפועל‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בריבית בסיסית שנוספה לפי דין או הסכם עד מועד מתן הצו לפתיחת הליכים‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬הריבית שנצברה עד למועד מתן הצו לפתיחת הליכים היא בגדר חוב כללי‪ .‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬הריבית שנצברה לאחר מועד זה אינה בגדר חוב כללי ופירעונה יידחה לאחר תשלום כל‬ ‫החובות הכלליים (ראו להלן)‪.‬‬ ‫אם לא נקבעו הפרשי הצמדה או ריבית בסיסית לפי דין או הסכם – ייווספו לחובות הכלליים‬ ‫הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה‪.‬‬ ‫קבוצת החובות הכלליים אינה כוללת ריבית פיגורים ופירעונה יידחה לאחר תשלום כל החובות‬ ‫הכלליים (סעיף ‪(235‬ג) לחוק)‪.‬‬

‫דרגה שישית‪ :‬ריבית נוספת‬ ‫ריבית נוספת היא אחת מאלה (סעיף ‪ 236‬לחוק)‪:‬‬ ‫הריבית שנצברה על חובות העבר של החייב‪ ,‬למעט חובות דחויים‪ ,‬בתקופה שלאחר מתן‬ ‫הצו לפתיחת הליכים‪ ,‬לרבות ריבית שנוספה לחובות מובטחים ולא ניתן לפרוע אותה‬ ‫מהנכסים המשועבדים‪.‬‬ ‫ריבית פיגורים שנוספה עד מועד מתן הצו לפתיחת הליכים‪.‬‬ ‫ריבית נוספת תיפרע בסדר עדיפות זה‪ :‬תחילה‪ ,‬ריבית בשיעור הקבוע בחוק פסיקת ריבית‬ ‫והצמדה ולאחר מכן יתרת הריבית שנותרה לאחר הפירעון‪.‬‬ ‫מעמדה של הריבית הנוספת נמוך מזה של החובות הכלליים בסדר הפירעון‪ .‬כלומר‪ ,‬חוב בשל‬ ‫ריבית נוספת כהגדרתה לעיל ייפרע רק לאחר שכל הנושים הכלליים קיבלו את מלוא חובם‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬לגבי ריבית פיגורים‪ ,‬היא תסווג לקבוצות הנשייה השונות בהתאם לסוג החוב‬ ‫שאליו היא נוספה‪:‬‬ ‫אם מדובר בריבית פיגורים שנצברה על חוב מובטח עד למתן הצו לפתיחת הליכים‪ ,‬ריבית‬ ‫זו תיחשב כחלק מהחוב המובטח‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ועד‬ ‫מועד הפירעון בפועל תסווג ריבית הפיגורים כריבית נוספת (סעיף ‪(243‬ג) לחוק)‪.‬‬ ‫אם מדובר בריבית פיגורים שנצברה על חוב כללי‪ ,‬ריבית זו תסווג בכל מקרה כריבית‬ ‫נוספת‪.‬‬

‫‪60‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪6‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 6‬היישנה תפוק יסכנ תקולח‬

‫סיווג הפרשי הצמדה‪ ,‬ריבית בסיסית וריבית פיגורים ‪ //‬טבלה מסכמת‬

‫בחובות מובטחים‬

‫בחובות כלליים‬

‫הפרשי הצמדה‬

‫הפרשי הצמדה שנוספו‬ ‫לחוב מובטח ‪ -‬ייחשבו‬ ‫כחוב מובטח‬

‫הפרשי הצמדה שנוספו לחוב‬ ‫כללי ‪ -‬ייחשבו כחוב כללי‬

‫ריבית בסיסית‬

‫ריבית בסיסית שנוספה‬ ‫לחוב מובטח ‪ -‬תיחשב‬ ‫כחוב מובטח‪.‬‬ ‫סייג‪ :‬ריבית שנוספה‬ ‫לחוב מובטח ולא ניתן‬ ‫לפרוע אותה מהנכסים‬ ‫המשועבדים ‪ -‬תיחשב‬ ‫כריבית נוספת‬

‫ריבית בסיסית שנוספה לחוב‬ ‫כללי עד למתן צו לפתיחת‬ ‫הליכים ‪ -‬תיחשב כחוב כללי‪.‬‬ ‫ריבית בסיסית שנוספה לחוב‬ ‫כללי לאחר מתן צו לפתיחת‬ ‫הליכים ‪ -‬תיחשב כריבית נוספת‬

‫ריבית פיגורים‬

‫ריבית פיגורים שנוספה עד‬ ‫למתן צו לפתיחת הליכים ‪-‬‬ ‫תיחשב כחוב מובטח‪.‬‬ ‫ריבית פיגורים שנוספה‬ ‫לאחר מתן צו לפתיחת‬ ‫הליכים ‪ -‬תיחשב כריבית‬ ‫נוספת‬

‫ריבית פיגורים שנוספה לחוב‬ ‫כללי – תיחשב בכל מקרה‬ ‫כריבית נוספת‬

‫דרגה שביעית‪ :‬חובות דחויים‬ ‫החובות המפורטים להלן הם חובות דחויים אשר ישולמו רק לאחר השלמת פירעונם של כל‬ ‫שאר חובות החייב‪ ,‬והם ייפרעו בסדר עדיפות זה (סעיף ‪ 237‬לחוק)‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אתשלומים עונשיים שהוטלו על החייב‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בחובות לחברי התאגיד (בעלי המניות) שנובעים מחברותם בתאגיד וכן חובות שיש עילה‬ ‫להשעיית פירעונם‪.‬‬

‫‪61‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪7‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 7‬נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות‬ ‫נושה מובטח‬ ‫הנושה המובטח זכאי לפרוע את חובו מהנכס המשועבד לטובתו‪ ,‬במגבלות מסוימות‪ .‬חלק‬ ‫מהמגבלות הקשורות לסדר הפירעון נדונו בפרק "חלוקת נכסי קופת הנשייה"‪ ,‬לעניין חובות‬ ‫מובטחים וחובות שלהבטחת פירעונם שועבד נכס בשעבוד צף (סעיף ‪ 243‬ו־‪ 244‬לחוק)‪.‬‬ ‫חלק זה יעסוק בהוראות ומגבלות נוספות על מימוש נכסים משועבדים‪.‬‬

‫הגבלת מימוש נכס משועבד כשעסקי החייב מופעלים‬ ‫אם הורה בית המשפט‪ ,‬במסגרת צו לפתיחת הליכים‪ ,‬על הפעלת התאגיד לשם שיקומו‬ ‫הכלכלי‪ ,‬יוכל הנושה המובטח לפעול למימוש הנכס המשועבד או לגיבוש שעבוד צף לגביו רק‬ ‫אם יינתן אישור של בית המשפט לכך‪.‬‬ ‫בית המשפט ייתן אישור כאמור רק אם נוכח כי אין בנכס המשועבד כדי להבטיח לנושה המובטח‬ ‫הגנה הולמת או שהנכס המשועבד אינו נדרש לשיקומו הכלכלי של התאגיד (סעיף ‪ 245‬לחוק)‪.‬‬ ‫הארה ‪ //‬עיקרה של מגבלה זו היא הדרישה לקבל את אישור בית המשפט כדי לפעול למימוש‬ ‫הנכס המשועבד או לגיבוש שעבוד צף לגביו‪ .‬האישור יינתן בתנאים המפורטים לעיל מתוך‬ ‫מטרה לאזן בין אינטרס שיקום התאגיד לבין זכויותיו של הנושה בעל זכות הפירעון המובטחת‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬הוראה זו חלה‪ ,‬בשינויים המחויבים‪ ,‬גם לגבי נכסים שדרושים לשמירת עסקו של‬ ‫חייב שהוא יחיד‪ ,‬שהממונה הורה על הפעלתו כעסק פעיל‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬ההוראה הזו חלה הן על חייב שהוא תאגיד והן על חייב שהוא יחיד‪.‬‬ ‫פדיון הנכס המשועבד בידי הנאמן‬ ‫אם קמה לנושה הזכות לממש נכס המשועבד לטובתו‪ ,‬עליו להודיע לנאמן על כוונתו לממש‬ ‫את הנכס המשועבד‪ ,‬ובלבד שהגיש תביעת חוב טרם מתן ההודעה או יחד עמה‪ .‬הנאמן רשאי‪,‬‬ ‫בתוך ‪ 14‬ימים מיום ההודעה‪ ,‬לפדות את הנכס המשועבד (סעיף ‪ 247‬לחוק)‪.‬‬ ‫הנאמן רשאי בכל עת לפרוע לנושה את החוב המובטח ולפדות את הנכס המשועבד‪ ,‬לפי‬ ‫הוראות חוק המשכון (סעיף ‪ 246‬לחוק)‪.‬‬

‫‪62‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪7‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 7‬תודחוימ ןועריפ תויוכז ילעב םישונ‬

‫הליכי מימוש נכס משועבד בהיעדר פדיון בידי הנאמן‬ ‫אם הנאמן לא פדה את הנכס המשועבד בתוך התקופה של ‪ 14‬ימים‪ ,‬יחולו ההוראות הללו‬ ‫(סעיף ‪ 248‬לחוק)‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אאם אומדן שווי הנכס המשועבד שהגיש הנושה המובטח גבוה באופן מובהק מהחוב‬ ‫המובטח – ימומש הנכס בידי הנאמן‪.‬‬ ‫חריג ‪ //‬בית המשפט רשאי להורות כי מימוש הנכס המשועבד ייעשה בידי הנושה המובטח‬ ‫לבקשתו‪ ,‬אם הדבר מוצדק בנסיבות העניין ואין בכך כדי לפגוע בעניינם של שאר הנושים‪.‬‬ ‫ ‪ .‬באם אומדן שווי הנכס המשועבד אינו גבוה באופן מובהק מהחוב המובטח – ימומש הנכס‬ ‫בידי הנושה המובטח‪.‬‬ ‫חריג ‪ //‬בנסיבות מוצדקות רשאי בית המשפט להורות שמימוש הנכס המשועבד בידי‬ ‫הנושה המובטח ייעשה בפיקוח הנאמן ובתנאים שיקבע בית המשפט‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬בית המשפט רשאי לקבוע בעצמו את אומדן שווי הנכס המשועבד‪ ,‬אם מצא‬ ‫כי האומדן שהגיש הנושה אינו סביר או שהנושה המובטח כלל לא הגיש אומדן‪.‬‬ ‫היגיון ‪ //‬במצב הראשון שבו שווי הבטוחה של הנושה עולה באופן מובהק על גובה‬ ‫החוב שלו‪ ,‬יש לנושה המובטח ולנושים הכלליים אינטרסים שונים‪ .‬לנושים הכלליים יש‬ ‫אינטרס שהנכס המובטח יימכר במחיר גבוה ככל האפשר‪ ,‬שכן ההפרש בין התמורה‬ ‫שהתקבלה בעבור הנכס ובין החוב שהנכס נועד להבטיח את פירעונו‪ ,‬ייכלל בנכסי‬ ‫קופת הנשייה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לנושה המובטח אין תמריץ דומה שהרי מבחינתו‪ ,‬כל עוד‬ ‫המחיר שיושג בעד הנכס מכסה את החוב שהחייב חב לו‪ ,‬יש למכור את הנכס מהר‬ ‫ככל האפשר‪ .‬בשל השונות בין האינטרסים של הנושים המובטחים לאלה של הנושים‬ ‫הכלליים‪ ,‬נקבע כי מימוש הנכס המשועבד יהיה בידי הנאמן‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬במצב השני ככלל‪ ,‬לנושה המובטח ולנושים הכלליים אינטרס זהה‪ .‬זאת‬ ‫משום שגם לנושה המובטח יש אינטרס לממש את הנכס במחיר גבוה ככל האפשר‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬במקרה זה הנושה המובטח יהיה רשאי לממש את הנכס בעצמו‪.‬‬

‫נושה בעל נכס שכפוף לשיור בעלות‬ ‫מהו נכס אשר כפוף לשיור בעלות?‬ ‫נכס שכפוף לשיור בעלות הוא נכס שמתקיימים בו כל אלה (סעיף ‪ 251‬לחוק)‪:‬‬ ‫הנכס נמכר על ידי הנושה לחייב והועבר לחזקתו‪ ,‬לפני מתן הצו לפתיחת הליכים‪.‬‬ ‫למרות העברת החזקה לידי החייב‪ ,‬הבעלות בנכס נותרה בידי הנושה עד לתשלום‬ ‫התמורה בעדו‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ //‬הסכם בין ספק וקמעונאי‪ ,‬שקובע כי הבעלות בסחורה תישאר בידיו של הספק‪ ,‬כל‬ ‫עוד לא נמכרה הסחורה על ידי הקמעונאי ושולמה תמורתה‪.‬‬ ‫במקרים של אי־תשלום התמורה יבקש הנושה (בעל הנכס) לקבל את החזקה בנכס‪.‬‬

‫‪63‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪7‬‬ ‫סעיף ‪252‬‬ ‫לחוק ‬

‫יחידת לימוד ‪ / 7‬תודחוימ ןועריפ תויוכז ילעב םישונ‬

‫הגבלה על העברת חזקה כשעסקי החייב מופעלים‬ ‫על זכותו של נושה לקבל את החזקה בנכס תחול אותה הגבלה שחלה על מימוש נכס משועבד‬ ‫כשעסקי החייב מופעלים‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬אם במסגרת הצו לפתיחת הליכים ניתנה החלטה על הפעלת התאגיד לשם שיקומו‬ ‫הכלכלי או על הפעלת עסקו של חייב שהוא יחיד‪ ,‬יוכל הנושה לקבל את החזקה בנכס‪ ,‬בשל אי‬ ‫תשלום התמורה בעדו בידי החייב‪ ,‬רק באישורו של בית המשפט‪.‬‬ ‫האישור יינתן רק אם אין בנכס כדי להבטיח הגנה הולמת לבעליו ולא נקבעו דרכים אחרות‬ ‫להבטחת הגנה כאמור או שהנכס אינו נדרש לשיקומו הכלכלי של התאגיד או לשם שמירת‬ ‫עסקו של היחיד‪ ,‬לפי העניין‪.‬‬

‫נושה בעל זכות עיכבון‬ ‫נושה שיש לו זכות עיכבון לגבי נכס מנכסי קופת הנשייה‪ ,‬בשל חוב עבר של החייב‪ ,‬יראו אותו‬ ‫ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים כמי שהנכס משועבד לטובתו כערובה לחוב‪.‬‬ ‫על נושה שיש לו זכות עיכבון יחולו ההוראות החלות לגבי נושה מובטח (סעיף ‪ 253‬לחוק)‪.‬‬

‫נושה בעל זכות קיזוז‬ ‫נושה רשאי לקזז חוב עבר שהחייב חב לו כנגד חוב עבר שהוא חב לחייב‪ ,‬כערכם במועד מתן‬ ‫הצו לפתיחת הליכים‪ ,‬ולהגיש תביעת חוב על היתרה‪ ,‬בהתקיים אחד מאלה (סעיף ‪ 255‬לחוק)‪:‬‬ ‫חובות החייב והנושה כרוכים זה בזה‪.‬‬ ‫נטילת חובות הדדיים וההסתמכות על זכות הקיזוז הן חלק ממהלך עסקיו הרגיל של החייב‬ ‫או הנושה‪ ,‬וחוב העבר שהנושה מבקש לקזז נוצר במסגרת עסקיו ההדדיים עם החייב‪.‬‬ ‫החובות ניתנים לקיזוז לפי חוק קיזוז מסים או לפי סעיפים ‪ 312‬או ‪ 315‬לחוק הביטוח‬ ‫הלאומי‪.‬‬ ‫נושה בעל זכות קיזוז יודיע לנאמן על קיום הזכות או ביצועה בתוך ‪ 30‬ימים מהמועד שבו נודע‬ ‫לו על מתן הצו לפתיחת הליכים (סעיף ‪ 256‬לחוק)‪.‬‬

‫‪64‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪8‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 8‬מעמד הנושים וזכויותיהם‬ ‫מעמד הנושים והתחשבות בעמדתם‬ ‫בהפעלת סמכויותיהם ובמילוי תפקידיהם יתחשבו בית המשפט‪ ,‬הממונה והנאמן‪ ,‬ככל האפשר‪,‬‬ ‫בעמדת הנושים המובטחים ושאינם מובטחים (סעיף ‪ 257‬לחוק)‪.‬‬ ‫עמדת הנושים שאינם נושים מובטחים תיקבע באספת נושים או בוועדת הנושים (ראו להלן)‪ .‬אם‬ ‫הייתה סתירה בין עמדת אספת הנושים לעמדת ועדת הנושים‪ ,‬תכריע עמדת האספה‪.‬‬ ‫בית המשפט רשאי להחליט על סוגי עניינים שהנאמן לא יקבל בהם החלטה אלא לאחר שנתן‬ ‫הזדמנות לוועדת הנושים להביע את עמדתה לגביהם‪.‬‬ ‫נשים לב ‪ //‬הוראה זו מעגנת את העיקרון לפיו מעמד הנושים הוא מעמד מייעץ בלבד‪ .‬הליכי‬ ‫חדלות פירעון לא ינוהלו בידי הנושים‪ ,‬אלא בידי הנאמן תחת פיקוחו של בית המשפט או‬ ‫הממונה‪ .‬אמנם‪ ,‬על גופים אלו (בית המשפט‪ ,‬הממונה והנאמן) להתחשב בעמדתם של הנושים‪,‬‬ ‫אך ההחלטה הסופית תתקבל בידי אותם גופים – כל אחד בהתאם לסמכותו לפי החוק‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬בעוד שהנושים המובטחים יכולים בדרך כלל לייצג את עניינם הפרטי‪ ,‬הרי שביחס‬ ‫לנושים הלא מובטחים קיימת במקרים רבים בעיית נציג‪ ,‬שנובעת מפיזורם של נושים אלה‬ ‫והאינטרס הכלכלי הקטן שיש להם להשתתף בהליכים‪ .‬לכן נקבע כי עמדת הנושים הלא‬ ‫מובטחים תיקבע באמצעות אספת הנושים וועדת הנושים‪ ,‬ובמקרה של סתירה ביניהם עמדת‬ ‫אספת הנושים היא שתכריע‪.‬‬

‫אספת נושים‬ ‫כינוס אספת נושים‬ ‫סעיף ‪260‬‬ ‫לחוק ‬

‫זכות הנאמן לכנס אספת נושים‬ ‫הנאמן רשאי לכנס אספת נושים בכל עת כדי לשמוע את עמדתם‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הנאמן יכנס אספת נושים‪ ,‬לפי הוראת בית המשפט או הממונה או לבקשת ועדת‬ ‫הנושים או לבקשת נושים המחזיקים יחד ב־‪ 25%‬לפחות מערך תביעות החוב‪ ,‬כדי לדווח‬ ‫לאספה על פעולותיו או לשמוע את עמדת הנושים‪.‬‬

‫‪65‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪8‬‬ ‫סעיף ‪261‬‬ ‫לחוק ‬

‫יחידת לימוד ‪ / 8‬םהיתויוכזו םישונה דמעמ‬

‫חובת כינוס אספה נושים‬ ‫בהליכי חדלות פירעון של תאגיד חייב הנאמן לכנס אספת נושים ראשונה של הנושים בתוך ‪30‬‬ ‫ימים מיום מתן הצו לפתיחת הליכים או במועד אחר שיורה בית המשפט‪ ,‬זולת אם החליט בית‬ ‫המשפט או הממונה כי בנסיבות העניין אין בכך משום תועלת לניהול ההליכים‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬בהליכי חדלות פירעון של יחיד הנאמן רשאי‪ ,‬אך לא חייב‪ ,‬לכנס אספה ראשונה של‬ ‫נושים אם סבר כי יש בכך תועלת להליכי חדלות הפירעון‪.‬‬

‫סעיף ‪262‬‬ ‫לחוק ‬

‫הצבעת הנושים‬ ‫זכות ההצבעה באספת הנושים תהיה לנושה שאינו נושה מובטח‪ ,‬אשר הגיש תביעת חוב‪,‬‬ ‫לפי ערך תביעת החוב שהגיש‪ .‬על הנושה לעשות שימוש בזכות ההצבעה בתום לב ובדרך‬ ‫מקובלת ולהימנע מניצול לרעה של כוחו‪.‬‬ ‫אם קיים חשש שהנושה ציין בתביעתו סכום העולה על סכום החוב שבו הוא נושה בפועל‪,‬‬ ‫ושהסכום נקבע מתוך כוונה להשפיע על זכות ההצבעה שלו‪ ,‬רשאי הנאמן לבחון את התביעה‬ ‫לשם קביעת זכות ההצבעה של הנושה (הרציונל‪ :‬מניעת הגשת תביעות חוב מנופחות)‪.‬‬ ‫החלטה באספת הנושים תתקבל בידי המצביעים באספה המחזיקים יחד ברוב ערך תביעות‬ ‫החוב‪.‬‬

‫ועדת נושים‬ ‫סעיף ‪263‬‬ ‫לחוק ‬

‫מינוי ועדת נושים על ידי בית המשפט‬ ‫בית המשפט רשאי למנות ועדת נושים שתייצג את עמדת הנושים שאינם נושים מובטחים‬ ‫ותפעל לקידום עניינם בהליכי חדלות הפירעון‪ .‬בוועדה יהיו נושים או מי מטעמם שמספרם לא‬ ‫יעלה על ‪ ,5‬אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת‪ ,‬ויינתן בה ייצוג הולם לסוגי הנושים‪.‬‬ ‫ישיבה ראשונה של ועדת הנושים תתקיים בתוך ‪ 30‬ימים מיום שמונתה או במועד אחר שעליו‬ ‫תחליט אספת הנושים‪.‬‬

‫‪66‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪8‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 8‬םהיתויוכזו םישונה דמעמ‬

‫שמיעת עמדת ועדת הנושים‬ ‫סעיף ‪264‬‬ ‫לחוק ‬

‫זכות הוועדה להציג את עמדתה‬ ‫ועדת הנושים רשאית להציג את עמדתה לפני הנאמן‪ ,‬לפני בית המשפט או לפני הממונה בכל‬ ‫עניין במסגרת הליכי חדלות הפירעון‪.‬‬ ‫חובת שמיעת הוועדה לפני החלטה‬ ‫בנושאים מהותיים מסוימים שיפורטו להלן‪ ,‬הנאמן יקבל החלטתו רק לאחר שנתן לוועדת‬ ‫הנושים הזדמנות להשמיע את עמדתה‪ ,‬אלא אם כן בית המשפט או אספת הנושים החליטו‬ ‫לפטור מראש את הנאמן מחובתו לשמוע את העמדה‪.‬‬ ‫נושאים אלה כוללים תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם החייב‪ ,‬העסקת אדם שיסייע‬ ‫לנאמן בניהול הליכי חדלות הפירעון‪ ,‬שעבוד נכס מנכסי קופת הנשייה‪ ,‬נטילת אשראי חדש‪,‬‬ ‫פשרה עם נושה או חייב של החייב בנוגע לחוב שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת‬ ‫הנשייה‪ ,‬פירעון חוב לנושים מסוג מסוים וכן כל עניין שבית המשפט החליט עליו‪.‬‬ ‫בכל עניין שבו יש לתת לוועדת הנושים הזדמנות להשמיע את עמדתה‪ ,‬תינתן הזדמנות גם‬ ‫לנושים המובטחים להשמיע את עמדתם‪.‬‬

‫‪67‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪9‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 9‬בית המשפט‪ :‬סמכויות כלליות וסמכויות‬ ‫אכיפה‬ ‫סמכויות כלליות‬ ‫בית המשפט מוסמך להחליט בכל שאלה שבמשפט או שבעובדה שמתעוררת בעניין הליכי‬ ‫חדלות הפירעון‪ ,‬אם ההכרעה בה נדרשת לשם ייעול ההליכים‪ ,‬למעט החלטה בשאלה הנוגעת‬ ‫להליכים פליליים או מנהליים‪.‬‬

‫סעיף ‪279‬‬ ‫לחוק ‬

‫ניהול תובענות של החייב‬ ‫ניתן צו לפתיחת הליכים‪ ,‬בית המשפט רשאי להורות כי תועבר אליו כל תובענה שהגיש החייב‬ ‫או שהוגשה נגדו‪ ,‬ושחלה לגביה הקפאת הליכים‪.‬‬

‫סעיף ‪280‬‬ ‫לחוק ‬

‫צירוף צדדים להליכים‬ ‫בית המשפט שדן בחדלות פירעון של תאגיד‪ ,‬רשאי לצרף להליך הליכים המתנהלים בבית‬ ‫משפט אחר לגבי יחיד שהוא חבר התאגיד‪ ,‬נושא משרה בו או ערב לחובות התאגיד‪.‬‬

‫סעיף ‪286‬‬ ‫לחוק ‬

‫ביטול צו לפתיחת הליכים‬ ‫בית המשפט רשאי לבטל צו לפתיחת הליכים‪ ,‬אם מצא כי החייב אינו בחדלות פירעון או אם אין‬ ‫בצו כדי לסייע במניעת חדלות פירעונו‪.‬‬ ‫בית המשפט גם רשאי להשהות את ביטול הצו כדי לאפשר הטלה מחדש של הגבלות או‬ ‫עיקולים שבוטלו עם מתן הצו‪.‬‬ ‫ביטול הצו לא יפגע בתוקפה של פעולה‪ ,‬כגון מכירה או תשלום‪ ,‬שנעשתה כדין טרם ביטולו‪.‬‬

‫סמכויות אכיפה‬ ‫אלה סמכויות האכיפה הנתונות לבית המשפט‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אסמכויות חקירה – בית המשפט רשאי לזמן לחקירה כל אדם‪ ,‬לרבות החייב‪ ,‬אם היה לו‬ ‫יסוד סביר להניח כי יש ברשותו של אותו אדם מידע רלוונטי להליכי חדלות הפירעון‪ ,‬והוא‬ ‫רשאי לבצע את החקירה באמצעות הנאמן (סעיף ‪ 281‬לחוק)‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בהסמכות לתת צו זימון או מסירה – בית המשפט רשאי לתת צו זימון המורה למי שזומן‬ ‫לבירור או לחקירה לפני הנאמן או הממונה להתייצב לפניהם‪ ,‬וכן לתת צו המורה למי‬ ‫שנדרש למסור נכס‪ ,‬מסמך או מידע לממונה או לנאמן – למסרם או להתייצב לפניהם‬ ‫(סעיף ‪ 282‬לחוק)‪.‬‬

‫‪68‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪9‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 9‬סמכויות כלליות וסמכויות אכיפה‬

‫ ‪ .‬גסמכויות תפיסה – בית המשפט רשאי לתת צו המורה לשוטר לתפוס נכס או מסמך של‬ ‫חייב שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון (סעיף ‪ 283‬לחוק)‪.‬‬ ‫ ‪ .‬דסמכות עיכוב יציאה מן הארץ – בית המשפט רשאי לצוות על עיכוב יציאתו מהארץ של‬ ‫חייב‪ ,‬ואם הוא תאגיד – של חבר התאגיד או נושא משרה בו‪ ,‬אם יש יסוד סביר להניח כי‬ ‫יציאתו עלולה לסכל את פירעון החובות של החייב או לפגוע פגיעה ממשית בחקירת מצבו‬ ‫הכלכלי של החייב והנסיבות שהובילו למצבו‪.‬‬ ‫אם האדם הוא תושב חוץ‪ ,‬לא יינתן צו עיכוב יציאה אלא בנסיבות חריגות ומטעמים‬ ‫מיוחדים שיירשמו (סעיף ‪ 284‬לחוק)‪.‬‬ ‫ ‪ .‬הסמכות מעצר – בית המשפט רשאי להורות על מעצרו של חייב‪ ,‬ואם הוא תאגיד – של בעל‬ ‫שליטה בו‪ ,‬אם המעצר דרוש כדי למנוע ממנו לפגוע בהליכי חדלות הפירעון או כדי למנוע‬ ‫הברחת נכס או מסמך של החייב‪ ,‬הסתרתו או השמדתו‪ ,‬ואין כל אמצעי חלופי שניתן‬ ‫לנקוט כדי למנוע זאת‪ .‬עם זאת‪ ,‬תקופת המעצר לא תעלה על ‪ 10‬ימים (סעיף ‪ 285‬לחוק)‪.‬‬

‫תקנה ‪169‬‬ ‫לתקנות ‬

‫היקף מסמכים‬ ‫בתקנות הוגבל היקפן של בקשות אלה והמסמכים הנלווים להן‪ ,‬כמפורט בטבלה‪.‬‬ ‫היקף הבקשה‬ ‫והתגובה לה‬ ‫(בעמודים)‬

‫‪69‬‬

‫תצהיר מצורף‬ ‫לבקשה ולתגובה לה‬ ‫(בעמודים)‬

‫תשובה לתגובה‬ ‫לבקשה ותצהיר‬ ‫המצורף לה‬ ‫(בעמודים)‬

‫בקשה לצו לפתיחת הליכים‬

‫השלום ‪ -‬עד ‪11‬‬ ‫מחוזי ‪ -‬עד ‪15‬‬

‫השלום ‪ -‬עד ‪8‬‬ ‫מחוזי ‪ -‬עד ‪10‬‬

‫עד ‪2‬‬

‫בקשה לניהול עיזבון בהליך‬ ‫חדלות פירעון לפי סעיף ‪177‬‬ ‫לחוק‬

‫השלום ‪ -‬עד ‪11‬‬ ‫מחוזי ‪ -‬עד ‪15‬‬

‫השלום ‪ -‬עד ‪8‬‬ ‫מחוזי ‪ -‬עד ‪10‬‬

‫עד ‪2‬‬

‫בקשה להכרה בהליך זר לפי‬ ‫סעיף ‪ 300‬לחוק‬

‫השלום ‪ -‬עד ‪11‬‬ ‫מחוזי ‪ -‬עד ‪15‬‬

‫השלום ‪ -‬עד ‪8‬‬ ‫מחוזי ‪ -‬עד ‪10‬‬

‫עד ‪2‬‬

‫בקשה להבאת הסדר חוב‬ ‫לאישור בעלי העניין לפי סעיף‬ ‫‪ 321‬לחוק‬

‫השלום ‪ -‬עד ‪11‬‬ ‫מחוזי ‪ -‬עד ‪15‬‬

‫השלום ‪ -‬עד ‪8‬‬ ‫מחוזי ‪ -‬עד ‪10‬‬

‫עד ‪2‬‬

‫בקשה למינוי מומחה מטעם‬ ‫בית המשפט לבחינת הסדר‬ ‫חוב מהותי לפי סעיף ‪ 329‬לחוק‬

‫השלום ‪ -‬עד ‪11‬‬ ‫מחוזי ‪ -‬עד ‪15‬‬

‫השלום ‪ -‬עד ‪8‬‬ ‫מחוזי ‪ -‬עד ‪10‬‬

‫עד ‪2‬‬

‫בקשה לביטול עסקה הגורעת‬ ‫מקופת הנשייה לפי סעיפים‬ ‫‪ 219‬עד ‪ 221‬לחוק‬

‫עד ‪15‬‬

‫עד ‪10‬‬

‫עד ‪2‬‬

‫בקשה בעניין אחריות נושא‬ ‫משרה או בעל תפקיד לפי חלק‬ ‫ח’ לחוק‬

‫עד ‪20‬‬

‫עד ‪12‬‬

‫עד ‪2‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪10‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 10‬ערעורים‬ ‫ערעור על החלטות של בית המשפט‬ ‫פסק דין – ערעור בזכות; החלטה אחרת – ערעור ברשות‬ ‫חוק חדלות פירעון קובע לעניין הערעור הסדרים דומים לאלו החלים בהליכים אזרחיים‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אעל פסק דין של בית משפט מחוזי בערכאה ראשונה או בית משפט השלום ניתן לערער‬ ‫בזכות לבית המשפט שלמעלה‪ ,‬בתוך ‪ 45‬ימים‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בעל החלטה אחרת של בית משפט מחוזי או בית משפט שלום ניתן לערער ברשות לבית‬ ‫המשפט שלמעלה‪ ,‬בתוך ‪ 45‬ימים (סעיף ‪ 349‬לחוק ותקנה ‪ 2‬לתקנות)‪.‬‬

‫החלטות שיראו אותן כפסק דין‬ ‫החוק קובע רשימת החלטות שיראו אותן כפסק דין שעליו ניתן לערער בזכות (סעיף ‪(349‬א)‬ ‫לחוק)‪:‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬

‫אהחלטה בבקשה לצו לפתיחת הליכים‪ ,‬לרבות החלטה בבקשה לביטול הצו‪.‬‬ ‫בהחלטה שלא להביא הצעה ל תוכנית לשיקום כלכלי או הסדר חוב לאישור הנושים וחברי‬ ‫התאגיד‪.‬‬ ‫גהחלטה לעניין אישור תוכנית לשיקום כלכלי או הסדר חוב‪.‬‬ ‫דהחלטה לעניין הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו וכן החלטה על הפסקת הליכי הפירוק‬ ‫והפעלת התאגיד‪.‬‬ ‫ההחלטה בבקשה לחיסול תאגיד‪.‬‬ ‫וצו לשיקום כלכלי‪ ,‬לרבות החלטה לעניין שינוי הצו‪.‬‬ ‫זהחלטה לעניין ביטול הפטר‪.‬‬ ‫חהחלטה לעניין הקצבה לזכאי מזונות‪.‬‬ ‫טהחלטה לעניין העברת ניהול ההליכים מרשם ההוצאה לפועל לבית המשפט‪.‬‬ ‫יהחלטות נוספות‪ :‬החלטה בבקשה להפסקת כהונתו של הנאמן; החלטה לעניין הגנת בית‬ ‫מגורים; החלטה בדבר מעצר‪.‬‬

‫נשים לב ‪ //‬הרשימה נועדה ליצור ודאות לגבי ההחלטות שניתן לערער עליהן בזכות‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫הרשימה אינה יוצרת הסדר שלילי וניתן לערער בזכות גם על החלטה שאינה מנויה ברשימה‪,‬‬ ‫אם היא בגדר "פסק דין" על פי המבחנים המקובלים בסדר דין אזרחי (אם ההחלטה מסוימת‬ ‫את הדיון וסוגרת התיק‪ ,‬אם לאו)‪.‬‬

‫‪70‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫דיני חדלות פירעון של יחיד‬

‫‪10‬‬

‫יחידת לימוד ‪ / 10‬םירוערע‬

‫ערעור על החלטות הממונה‬ ‫החלטה סופית של הממונה ניתנת לערעור בזכות לפני בית משפט השלום‪ ,‬בתוך ‪ 45‬ימים‪.‬‬ ‫לעניין זה‪ ,‬יראו כהחלטה סופית גם החלטה שלא לתת צו לפתיחת הליכים והחלטה לעניין‬ ‫הסרת הגבלה (גם כאן לא מדובר בהסדר שלילי וניתן לערער בזכות על החלטות סופיות של‬ ‫הממונה)‪.‬‬ ‫החלטה אחרת של הממונה ניתנת לערעור ברשות לפני בית משפט השלום‪ ,‬בתוך ‪ 45‬ימים‬ ‫(סעיף ‪ 350‬לחוק ותקנה ‪(162‬א) לתקנות)‪.‬‬

‫ערעור על החלטות רשם ההוצאה לפועל‬ ‫החלטה סופית של רשם ההוצאה לפועל ניתנת לערעור בזכות לפני בית משפט השלום‪ ,‬בתוך‬ ‫‪ 45‬ימים‪.‬‬ ‫לעניין זה‪ ,‬יראו כהחלטה סופית גם החלטה שלא לזמן ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים‪ ,‬החלטה‬ ‫לעניין אישור הסדר תשלומים וכן החלטות שרואים אותן כפסק דין או החלטה סופית כמפורט‬ ‫בסעיפים ‪ 1‬ו־‪ 2‬לעיל‪.‬‬ ‫החלטה אחרת של רשם ההוצאה לפועל ניתנת לערעור ברשות לפני בית משפט השלום‪ ,‬בתוך‬ ‫‪ 45‬ימים (סעיף ‪ 351‬לחוק ותקנה ‪(162‬א) לתקנות)‪.‬‬

‫‪71‬‬

‫יוני ‪2022‬‬

‫‪72‬‬

‫יוני ‪2022‬‬