Story Transcript
זריחת החינוך
ירושלים חינוך מינהל מגזין תשרי תשפ"ב ,ספטמבר 2021
| מגזין מינהל חינוך ירושלים | תשרי תשפ"ב ,ספטמבר 2021
ת ה ח ח י י זר נ ךו מינהל חינוך ירושלים מציג :חינוך רלוונטי, פורץ דרך ומשנה חברה .מהפכה!
אביב קינן וצוות המינהל על סיפורו של מינהל חינוך שלא מפסיק לחלום ולשנות
מגזין מינהל חינוך התחלה
כל התמונות המשולבות במגזין הן יצירות של תלמידות ותלמידים מבתי הספר בירושלים תיכון לאמנויות ירושלים מתוך תערוכת בוגרים תש״פ־תשפ״א .צילום :סרגיי ברקוב ,אלעד ליפשיץ ,שמואל סטוצ׳ינסקי ויאיר חובב .צוות ההוראה :עדי ספרוני ,איריס פירסט ,שמואל סטוצ'ינסקי, נילי פטיש ,ציפי שפיצר ,יעל בן־יפת ,מתן בן־טולילה מנהל בית הספר :תומר בליטי דגן מרכז פיילי לאמנות תוכנית העצמה באמצעות אמנות. מנהל המרכז והתוכנית :האמן חנא קובט
ראש העיר ,מחזיקת תיק החינוך ,יו״ר הנהגת ההורים ראש מינהל חינוך ,המשנה לראש המינהל וראש אגף פדגוגיה
ערכים ()28-13 אנשים ()64-29
|2
זריחת החינוך | מגזין מינהל חינוך ירושלים | תשרי תשפ״ב ,ספטמבר 2021
ליבת החינוך ()85-65
..........................................................................................
צוותי חינוך
.......................................................................................................
חינוך שלם
.........................................................................................................
מטה
ילדים מצלמים עיר
פיתוח קונספט והפקה :יעל גל עורכת ראשית ומפתחת התוכן :רנן נצר עיצוב ועריכה גרפית :שרון רודניק איורים :יזהר כהן ריכוז והפקה :שירה לב ,שיר מרמלשטיין דפוס :רן דוידי הפקות
אישי רגשי
........................................................................
............................................................................................................
מנהלות ומנהלים
עמיתי בצלאל בשיתוף בצלאל האקדמיה לאומנות ועיצוב וקרן אדמונד דה רוטשילד .צילום :דניאל חנוך
צוות המגזין
שוויון הזדמנויות
.................................................................................................
למידה רלוונטית וחדשנות
אולפנת צביה יצירתית מתוך תערוכת ״צומחות מבפנים - תלמידות צביה יצירתית יוצרות בסגר״ .בהנחיית :רחל שייר ,אודליה גולדמן, הדר מונסה ,אילה קרסנטי .ראשת האולפנא :אורית בלוך
פרויקט ״רגע ירושלמי״
...........................................................................................................
4
אגף פיזי ,משאבי אנוש ,כספים ,הסעות .......................................................................................................................
אגף ממלכתי וממ״ד חינוך מיוחד
.........................................................................................................
מזרח ירושלים אגף חרדי
..................................................................................
...............................................................................................
............................................................................................................
שותפים לעשייה
...........................................................................................
14 22 30 38 44 52 58 66 72 76 82 86 |3
מהפכת החינוך של ירושלים אביב קינן ,ראש מינהל חינוך ירושלים
החינוך הירושלמי עבר מהפכה חסרת תקדים. קידום שוויון הזדמנויות ,צמצום פערים ,בניית אמון ,לקיחת אחריות כוללת על התלמידים ופיתוח למידה חדשנית ורלוונטית :כך מצליחים לשנות את המציאות ולהביא את העתיד להווה |4
בירושלים מערכת החינוך הגדולה למעלה מ־ 280אלף תלמידים ל יל ישי בישר ל הוא תלמיד ירושלמי
בישראל
24% 38.5% 37.5%
.1 .2
מצליחים
לשנות את המציאות .מצליחים לעשות הבדל. אפילו :מצליחים לעשות היסטוריה .בזכות עבודה משותפת של כולנו יחד -עובדי מינהל חינוך ירושלים, צוותי ההוראה ,הניהול ,הסיוע והטיפול -החינוך הירושלמי עבר מהפכה חסרת תקדים בשנים האחרונות .הובלנו שורה של רפורמות מהותיות והפכנו את ירושלים לבירת החדשנות החינוכית של ישראל .אין כמו החינוך הירושלמי בכל המדינה ,ואולי גם בכל העולם.
סוללים שביל לכולם.
מערכת החינוך הירושלמית היא המרחב התרבותי-מגזרי-קהילתי העשיר והפלורליסטי ביותר בארץ .היא מערכת החינוך הגדולה בישראל והייחודית מכולן .היא נותנת מענה לכל המגזרים :המגזר החרדי ,הדתי־לאומי ,הערבי והממלכתי .לומדים בה כ־ 280אלף תלמידות ותלמידים המייצגים את כל קשת החברה הישראלית .מינהל חינוך אחראי על מערכת החינוך הערבית הגדולה בישראל ,לצד המערכת החרדית הגדולה ביותר.
יו ל י ו ל י י ( 67,213תלמידים)
יו ר י
( 108,092תלמידים)
י ו רבי
( 105,000תלמידים)
י ל יו ול בישר ל
34,000 6,000עובדים 780בתי ספר 2,400גני ילדים
צוותי חינוך
״רוח החדשנות האופפת את העיר נושבת בכל המגזרים .הפכנו את מערכת החינוך בירושלים לכזו שיש בה הפריה הדדית ואמון אמיתי״
|5
ל
משה ליאון ,ראש העיר
יו י ב בר ש ר י ויו
אחמד ג׳אנח בית הספר הדו לשוני2021 , מתוך פרויקט ״רגע ירושלמי״ - ילדים מצלמים עיר
|6
.3 4
החינוך הירושלמי מצליח לסלול בעיר שביל רחב שמתאים לכולם ,שביל שיש בו שיתופי פעולה יוצאי דופן והוא מוביל לשינוי .רוח החדשנות האופפת את העיר נושבת בכל המגזרים .הפכנו את מערכת החינוך בירושלים לכזו שיש בה הפריה הדדית ואמון אמיתי .אנחנו מתייחסים לכולם באופן שווה ובלב אוהב וחם. התפיסה של המינהל היא לטפל בכל המגזרים לפי אותם ערכים :קידום שוויון הזדמנויות באמצעות חינוך, צמצום פערים ולמידה חדשנית ורלוונטית .אנחנו פועלים כדי לאפשר לקהילות בירושלים לחיות כחלק מאותו מרקם עיר ,מתוך השקפת עולם לפיה ניתן לחיות זו לצד זו ולא האחת על חשבון השנייה.
חולמים – ומגשימים.
פירקנו את דרכי ההוראה הישנות והתאמנו אותן למאה ה־ .21הצבנו את מנהלות ומנהלי בתי הספר במרכז ,נתנו להם אוטונומיה ועודדנו למידה מבוזרת .פעלנו רבות למימוש הפוטנציאל של צוותי החינוך ולהגשמת החלומות שלהם .בנינו אמון משמעותי בין מינהל חינוך לבין צוותי ההוראה. הקמנו עשרות בתי ספר וגנים חדשים ,ובכל שנה שיפצנו מאות כיתות לטובת כלל המגזרים .פעלנו להעלאת ההישגים וליצירת מערכת רלוונטית של יצירה, יזמות ושייכות .הבאנו את כל החדש למערכת הציבורית.
רואים את השלם.
פעלנו מתוך תפיסה של חינוך שלם והוליסטי ולקיחת אחריות מלאה על החיים הפועמים והמשתנים של כלל התלמידים ושל צוותי החינוך. התפיסה הזו מתווה את דרכנו והיא גם ההצלחה שלנו.
.5
אנחנו רואים כל תלמיד.ה מכל ההיבטים :לימודיים, חברתיים ,משפחתיים ורגשיים .מינהל חינוך הפעיל בשנים האחרונות למעלה ממאתיים תוכניות ברחבי העיר ,שמסייעות לכל תלמיד.ה להגיע למיצוי היכולות, לחלום רחוק ,לבטא כישורים .הקמנו מערך כולל של תמיכה רגשית לכל הגילאים .לצד זאת ,תמכנו בצוותי החינוך והיינו קשובים לרחשי הלב של ההורים.
הכל בזכותכם.
רשות מקומית ,ופועלו של מינהל חינוך ברשות ,הם שמשפיעים יותר מכל על מסלול החיים של כל תלמיד.ה .המינהל הוכיח שאפשר לחולל שינויים עמוקים גם במסגרת הרגולציה והביורוקרטיה הקיימות. בנינו אמון רב בין המטה לבין מנהלות ומנהלי בתי הספר. הגדלנו עשרות מונים את תפקיד המינהל חינוך .התייצבנו בכל מקום .הרחבנו לאין שיעור את העשייה החינוכית ואת תרומתה לילדי ירושלים ולבני משפחותיהם .עובדי המינהל וצוותי החינוך הם האחראים להצלחות הרבות בעיר והם מהווים את המנוע המרכזי של המערכת. אני מודה מעומק הלב לראש העיר ,משה ליאון, שתמיד עוזר ,מגבה ,תומך ואוהב את החינוך; לחגית משה ,סגנית ראש העיר ו״האמא״ של החינוך הירושלמי ולאיציק לארי ,מנכ״ל העירייה ,על התמיכה והשותפות לאורך הדרך. במינהל חינוך עובדים א.נשים יוצאים מן הכלל, שמצטיינים במסירות ובמחויבות למשימה .אני מודה לכל עובדות ועובדי המינהל ולכל צוותי הניהול והחינוך. תודה על האפשרות ללכת יד ביד וליצור יצירה חדשה. יחד ,אנחנו מצליחים לחולל מהפכה .אני גאה בכולכם◆ .
גן הילדים וכיתת הלימוד אינם רק מקום לרכישת ידע .הם מהווים, בראש ובראשונה ,מקום של הזדמנות שבו מתאפשר לכל ילדה וילד לבטא את כישוריהם, להעשיר את עולמם ולרכוש ערכים
א
ת רגעי הנחת המהנים ביותר בשנים שבהן אני מכהן כראש העיר ,מסבים לי ביקוריי במערכת החינוך העירונית. בין אם מדובר בגן עירוני או בבית ספר תיכון מקצועי ,בין אם במוסד חינוכי ממלכתי ,יהודי או ערבי ,ממלכתי-דתי או חרדי ,כל מפגש שכזה עם התלמידות והתלמידים ,וכמובן עם צוותי ההוראה המלווים אותם -מהווה עבורי שעה של התרוממות הנפש. כאשר החלטנו על הצבתו של החינוך בראש סדר העדיפויות העירוני ,ידענו כי להחלטה הזאת יש לא רק משמעויות משאביות .הקביעה הזאת ,המעוגנת בתפיסת עולם הרואה בחינוך השקעה ולא הוצאה, נשענת על עוצמתו של המשאב האנושי האיכותי העומד לרשותנו במערכת החינוך -בגנים ,בבתי הספר וכמובן גם במחלקות העירייה המובילות את ניהולה של העשייה החינוכית. ידענו -ואני יודע גם כיום -כי עם איכות אנושית שכזו, נוכל לחולל כל שינוי שנרצה בו במערכת החינוך שלנו. לתפיסתי ,גן הילדים וכיתת הלימוד אינם רק מקום לרכישת ידע .הם מהווים ,בראש ובראשונה ,מקום של הזדמנות ,שבו מתאפשר לכל ילד ולכל נערה לבטא את כישוריהם ,להעשיר את עולמם ,ולא פחות חשוב :לרכוש ערכים שיהיו להם כצידה לדרך גם בחלוף שנים. תקציב החינוך העירוני -החסר תקדים בהיקפו -נועד לאפשר לנו לממש את חזוננו ,לפיו ראוי כל ילד וראויה כל נערה לקבל את המענה החינוכי הייחודי המותאם להם ולכישוריהם .כל אחד ואחת מהם -עולם ומלואו. נמשיך ונטפח מצוינות ומצטיינים ,אך בה בעת נושיט יד תומכת ומסייעת למי שזקוקים לליווי צמוד וקרוב. העשייה שמוביל מינהל החינוך העירוני מהווה ביטוי, הלכה למעשה ,למדיניות הזאת .היא נועדה להבטיח כי מערכת החינוך שלנו תתחדש ,תתעדכן ותשפר את תשתיותיה כדי להבטיח עתיד טוב יותר ליקרים לנו מכל -ילדי ירושלים.
״המסירות והמקצועיות של כל עובדי מערכת החינוך הן סוד כוחה של העשייה .עם איכות אנושית שכזו, נוכל לחולל כל שינוי שנרצה״ פתיחתה של שנת הלימודים התשפ״ב היא הזדמנות להביע הוקרה והערכה לאנשי מינהל החינוך ולכל עובדי מערכת החינוך בירושלים .מסירותכם ומקצועיותכם הן סוד כוחה של העשייה החינוכית והן שמהוות מקור לברכה ולגאווה לכולנו. אני מאחל לכולנו שנת לימודים מעשירה ,מהנה - וכמובן בריאה! ♦
|7
התחלה קרן שמי שריג
חגית משה ,סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק חינוך ומשפחות צעירות
התיכון לאמנויות. מחזור ל״ה, מגמת אמנות, תשפ״א2021 ,
מצדיעים לצוותי החינוך של ירושלים תי הה ה י מי ה חי ג ה ,י י תי ת י מת ת ,ח מי מ מיי י ש תמ ת י שה י י
|8
מחזיקת תיק החינוך במערכת המצוינת שלנו, שמוכיחה בכל פעם מחדש שירושלים היא בירת החינוך של ישראל ,אין גאה ממני .ומי שהופך את ירושלים לבירת החינוך של המדינה הם צוותי החינוך בעיר. בזכות הגננות והגננים ,המורות והמורים, המנהלות והמנהלים ,תומכי ההוראה ,המזכירות ,השומרים, הסייעות ובנות השירות -בזכות כל אחת ואחד מכם ,הגענו להישגים רבים ומשמעותיים .לראייה ,ירושלים זכתה במקום הראשון בפרס החינוך לרשויות מקומיות לשנת תשפ״א! צוותי החינוך בירושלים ,כמו גם עובדי מינהל חינוך ,פועלים בקצב גבוה ,ביצירתיות מתפרצת ,מביאים את עצמם לידי ביטוי ,חולמים ומדמיינים .אני מאמינה שרק כך אפשר לבנות מערכת שבה קורים דברים נפלאים ,ורק כך מצליחים להגיע להישגים יוצאי דופן בחינוך. בירושלים חיים יחד המוחות המבריקים ביותר .השילוב בין המגזרים ,הגיוון ,המורכבות הדמוגרפית של העיר והאופי הקהילתי שלה הם חממה להצמחת רעיונות מעולים .במובן הזה ,התפקיד שלנו כעירייה הוא לתת משאבים ולהצמיח. אנחנו סומכים על האנשים בשטח ונותנים להם לנווט את הספינה. עם פתיחת שנת הלימודים ,נראה שפנינו מועדות לקראת שנת קורונה נוספת ,שתביא איתה אתגרים רבים .בשנה זו, עלינו להפיק לקחים משנת הלימודים הקודמת .אנו נעודד צעירים להתחסן ,נקל על בתי הספר בביורוקרטיה הכרוכה
בהתמודדות עם אתגרי השעה ,נאציל סמכויות רבות למנהלי בתי הספר ובכך נאפשר קבלת החלטות פשוטה וטובה יותר עבור כל מוסד בפני עצמו .יינתן מענה להיבטים רגשיים וחברתיים בקרב הילדות והילדים ,לצד קידום הלמידה והאתגרים החינוכיים. בשורה נוספת לקראת השנה הקרובה היא פרויקט ״קולג׳ ירושלמי״ .מדובר בפרויקט חדשני ומיוחד במינו ,כזה שנותן אופק חינוכי לנוער הירושלמי ומחזק את הקשר של תלמידי ירושלים לעולם האקדמי.
״מערכת החינוך בעיר הגיעה להישגים רבים ומשמעותיים .לראייה ,ירושלים זכתה במקום הראשון בפרס החינוך לרשויות מקומיות לשנת תשפ״א״ אנו יוצאים לדרך לאחר חודשים ארוכים של התארגנות .מטרת הפרויקט הינה לאפשר לתלמידי תיכון ,עם הגיעם לכיתה י׳, לבחור קורס אקדמאי ,ממש כמו כל סטודנטית וסטודנט. בירושלים ,חולמים חלומות ומגשימים את חינוך העתיד. האפשרויות הן בלתי מוגבלות ומאפשרות לכל תלמידה ותלמיד לממש את הרצינות והפוטנציאל להצלחה. אני מלאת גאווה וסיפוק ממערכת החינוך הירושלמית, ומאנשי המעשה בחינוך הירושלמי. שנזכה לראות בטוב ירושלים! ♦
ירושלמי ,ח חינוך חינוך איכותי י
,יו ר הנהגת ההורי העירונית
ג הה י ה י י מי ה י שית חי ה מ הי י הה י ש מ יי י מ י
ינוך ירושלמי הוא חינוך מגוון ולא פחות מכך - הוא חינוך איכותי. אני גאה בכך ששלושה מילדיי סיימו בהצלחה ובהנאה רבה את מערכת החינוך הנהדרת והמאתגרת של עירנו ,וכי בן הזקונים שלי עדיין לומד במסגרתה. כ־ 280אלף תלמידים לומדים בעיר הבירה .לא רק שיש לנו את המספר הגדול ביותר של תלמידים במדינת ישראל ,יש לנו גם את המגוון הרחב ביותר של תלמידים ואצלנו אפשר למצוא מוסדות חינוך מכל סוג ואופי. אין צורך להכביר מילים לגבי הקושי לנהל מערכת מורכבת ,המתפקדת ברמה גבוהה כל כך ,שאף זכתה השנה בפרס שר החינוך .מעבר לכוח אדם מקצועי ומיומן, הדבר דורש גם יצירתיות ,מקוריות והשקעה גדולה. אני גאה בכך שאנו ,ארגון ההורים העירוני ומינהל חינוך (בכל הדרגות) ,עובדים בשיתוף פעולה ,כשכולנו רואים את מערכת החינוך ,הילדים וההורים בראש מעיינינו. הצלחת המערכת וייחודה באים לידי ביטוי במגוון הגדול של מוסדות החינוך בעיר ,בעובדה שכל ילדה וילד יכולים למצוא את המוסד המתאים להם מבחינת תחומי עניין ,בלי לוותר על איכות החינוך. אני מאחל לכולנו המשך הצלחה וקידום החינוך למען עתידנו♦ .
|9
התחלה אור דוד
התיכון לאמנויות .מחזור ל״ה, מגמת אמנות ,תשפ״א2021 ,
יואב (זימי) זמרן ,משנה לראש מינהל חינוך וראש אגף פדגוגיה וטיפול בפרט
מציאות לימודית אחרת השימוש בריבוי אינטליגנציות בפיתוח תפיסה חינוכית וטיפולית בקרב נוער מתמודד הלכה למעשה בירושלים
| 10
ב
שנים האחרונות מחלחלת התודעה בעולם החינוך כי מבנה החשיבה של הילדים, לא זו בלבד ששונה מתלמיד לתלמיד ,אלא שהיכולת לייצר תוצאות בפיתוח האינטליגנציה שלהם מחייבת אותנו לאתר את נקודות החוזקה של כל אחת ואחד ,ואת הדרכים להוביל את התלמיד.ה להצלחה לימודית או לכל הצלחה אחרת. עד היום ,למרות שמאמרו האייקוני של הווארד גארדנר בדבר תיאוריית האינטליגנציות המרובות נכתב כבר ב־ ,1983ליבת המערכת עדיין מתקשה להסתגל לפתיחה אמיתית ,עד הסוף, של למידה מקבילה מתוך נקודות מבט משתנות. התוצאה היא שאנו רואים מדרוג לימודי בפועל של תלמידים בעלי חוזקה אינטליגנטית בתחומים מסוימים ,על פני אלו שחזקים בתחומים אחרים .מאחר שאנו משמרים ברמת המערכת תיעדוף של מה חשוב יותר ומה פחות ,אנו למעשה פוגעים ביכולת שלנו הן להוביל ילדים רבים להישגים בתחומי דעת שנחשבים אצלנו לחשובים ,והן לאפשר לילדים לחזק תחומי
דעת משמעותיים מאוד למשק ולחברה, על ידי הפיכתם לבעלי משמעות ויוקרה.
מעטפת טיפולית 24/7 בשנים האחרונות אנו מנסים לבנות בירושלים מערכות למידה ותמיכה שיאפשרו לילדים למצות את הכישורים ולפתח יכולות רחבות יותר בכמה כיווני עבודה .למדנו על תהליכים המתרחשים הן בעולם ,כמו ב־Harlem Children's Zone בניו יורק ,והן במקומות רבים בארץ. הצבנו שתי מטרות מרכזיות: פיתוח ציר למידה פנים בית ספרי על ידי מקצועות מותאמים ותמיכה לימודית רחבה ,שיאפשרו לכל תלמיד.ה להביא את עצמם לידי ביטוי ולחזק את המוטיבציה להשלים את כלל הלימודים. פיתוח מערכת חברתית־טיפולית התומכת את למידת הליבה ,הן לאורך יום הלימודים והן אחריו .מערכת כזו מאפשרת לחזק בקרב הנער.ה את תחושת המסוגלות ,על ידי כלים שלכאורה לא נוגעים ישירות בתוכנית הלימודים ,אבל מאפשרים לחזק יכולות להפוך לתלמיד.ה טוב.ה יותר ובעיקר לאדם טוב יותר.
1
2
בשנים האחרונות פיתחנו מספר כלים פורצי דרך ,שמאפשרים לנו להתמודד עם היעדים הללו .אנחנו כמובן בתחילת נתיב ארוך ומאתגר ,על מנת להפוך את הכלים לנחלתם של כלל ילדי ירושלים. באופן טבעי ,במסגרת האגף לטיפול בפרט ,ראינו צורך דחוף להתחיל את תהליך השינוי בקרב נוער בסיכון .כיום אנו מובילים שני פרויקטים מחוללי שינוי .לפני ארבע שנים התחלנו בבית הספר של רשת אמית בקרית מנחם תוכנית בשם .24/7
״התוצאות לא איחרו לבוא :צוותי הצהריים הפכו להיות חלק מהתמיכה הלימודית והרגשית בשעות הבוקר ,ואילו המורים השתלבו בתוך מרכז הלמידה שנפתח לאחר שעות הלימודים״ התוכנית שמה לה למטרה ליצור סוג של ״פנימיית יום״ לנוער מתקשה הלומד בשכונה ,והיא רואה בתהליך החינוכי דבר מתמשך שזורם מצוות ההוראה בבוקר ,דרך צוות עירוני בשעות אחר הצהריים ,המשלב בתוכו את המינהל הקהילתי ,קידום נוער, רווחה ועוד. עד אז ,הכרנו במערכת הירושלמית שיתופי פעולה בין גופים עירוניים שונים; לעיתים זה עובד מצוין ולעיתים חלוקת גבולות הכוח והעשייה יוצרים מתח רב. כאן ,ההסתכלות שונה בתכלית :יש מנהל לפרויקט וכל הגופים פועלים תחת גג אחד. התוצאות לא איחרו לבוא :עבודת צוות הצהריים זלגה לתוך בתי הספר .הצוותים הפכו להיות חלק מהתמיכה הלימודית והרגשית בשעות הבוקר ,ואילו המורים השתלבו בתוך מרכז הלמידה שנפתח לאחר שעות הלימודים .נבנתה תוכנית שניסתה לראות כיצד מחזקים את האינטליגנציות החזקות והופכים אותן לכלי העצמה אישי. נבנו שותפויות עם גופים מתמחים, אבל תחת העיקרון שההובלה הכוללת נעשית מנקודת ציר אחת .עמותת נירים נכנסה לעבודה; פיתוח ה־Outdoor( ODT )Trainingככלי העצמה וככלי טיפולי שהביאה איתה נירים ,מהווה כלי עוצמתי בבנייה של יכולת הילדים להתגבר על
| 11
התחלה מכשולים .לא מדובר על פעילות חוץ של הפוגה ,אלא על פעילות עם קושי מנטלי ופיזי עצום ,הכולל פעילות בשטח ,מסעות הישרדות ועוד. מהיכרותי היטב את התחום ,נער ונערה שמצליחים להתמודד עם הבלתי אפשרי שמזמן השטח ,חוזרים לבית הספר עם כוחות וכלים שמאפשרים להם להתמודד עם תחושות התסכול הקיימות בלמידה הקונבנציונלית .לצד נירים נפתחו קבוצות למידה ,קבוצות אופניים ,הכשרות מקצועיות ,לימוד פיננסי ועוד. המהלך כולו מלווה על ידי צוותים מקצועיים של קידום נוער .היכולת לעקוב אחרי הילד.ה לאורך כל שעות היום מאפשרת למטפלים מרחב טיפולי עצום. אם נוסיף לכך את הקשר היומיומי עם בתי הספר ועם הגורמים הפועלים במרכז, אנו מקבלים מעטפת טיפולית לילדים, ,24/7במטרה להביאם מוכנים יותר לצאת ולהתמודד עם משימות החיים.
חיזוק אינטליגנציה מרחבית
| 12
דרך נוספת להתמודד עם שימוש באינטליגנציות מרובות על מנת ללמוד, הינה בנייה של מקצועות המאפשרים להביא לידי ביטוי כוחות של נערות ונערים, שיוכלו תוך כדי הלימודים לבנות את מנגנון הכוח המאפשר התמודדות עם המחויבויות של מערכת הלמידה הבית ספרית. לפני שלוש שנים הקמנו את מגמת ״חילוץ והצלה״ שמיועדת לילדים שהלמידה הקונבנציונלית קשה להם .האינטליגנציה הגופנית־תנועתית מפותחת אצלם ,אבל זה לא משהו שהמערכת ידעה להעריך. לצד סיום לימודים עם 5יחידות בגרות במקצוע ,תלמידי המגמה יקבלו גם תעודות :חובש מד״א ,כבאי בסיסי ומחלץ פיקוד העורף בסיסי .חלק גדול מהלמידה משולב בהתנדבות ובעשייה. לפני זמן קצר סיימנו את בחינות הבגרות של המגמה בפעם הראשונה. נער הלומד במסגרת חרדית המשתתפת בתוכנית אמר בטקס הסיום :״זה תרם לנו בעיקר כבני אדם ...ערך ההתנדבות הפך לדבר המשמעותי לי ...בעבר לא חשבתי לעשות צבא או אפילו סתם לעזור למישהו ברחוב בלי לחשוב מה יוצא לי מזה ...בזכות המגמה נכנסו לנו הלימודים לראש ,אין לי ספק שגם אם לא
רואים היום ,כל מי שייצא מהמגמה יתרום הרבה לעם ישראל בעתיד״. על מנת שנבין את כוחה של המגמה, נציין כי עד היום ,לימודי רפואה בבתי הספר היו נחלת האוכלוסיות החזקות מבחינה לימודית -וכפועל יוצא מזה גם מבחינה סוציו־אקונומית .גם אלו וגם אלו נבחנים על ההסמכה של 120שעות במד״א .גם אלו וגם אלו מגיעים לאותה הצלחה .השוני הוא בדרך :האחד לומד את מרבית החומר בצורה פרונטלית ונבחן עליו ,והשני משלב התנסות רבה ועבודה פיזית .בנקודה הזאת ניתן לראות איך כשמחזקים כוחות אצל תלמיד.ה ,ניתן להגיע לאותה תוצאה -אבל בדרך שונה לחלוטין.
לאן ממשיכה הדרך? מערכת החינוך בירושלים צריכה לראות את בית הספר ואת המרחב הקהילתי סביבו כמקשה אחת .הדבר נכון לא רק לנוער בסיכון אלא בכלל וכבר היום, במרחב השלם ,נעשים צעדים חשובים לבסס תפיסה זו. לצד ההסתכלות ההוליסטית ,24/7יש להתחיל ולהפוך את בתי הספר ,כמו גם את תצורות הלמידה שלו ,למגוונים יותר ונותנים מענים למגוון רחב של צרכים וחוזקות. נצטרך להמציא מגמות חדשות ורלוונטיות למציאות החברתית־כלכלית של העשורים הבאים. נצטרך להגדיל משמעותית את מספר השחקנים איתם ניתן להגיע לשותפויות אמיתיות .דוגמאות לכך הן זרוע העבודה במשרד הכלכלה והמסלולים שלהם בבתי הספר העירוניים; האקדמיה עם מספר מסלולים שיאפשרו מחד את הכשרתם של מורים להתמודדות עם דרכי הוראה שונות ומאידך את פתיחתו של מרחב למידה משותף ,שיאפשר זרימה טובה יותר של תלמידים לאקדמיה .גופי אומנות ואמנות שיאפשרו לילדים לימודי ״שוליות״ גם במקצועות היי־טק ולאו־טק ,תוך הבאת התוצרים לטובת הקהילה שבה הם גדלים ולבית הספר .כל אלה -ועוד אין סוף רעיונות. אין ספק שהעבודה מרובה ,אך ניתן לראות את כיווני הפעולה ועלינו לנצל את ההזדמנויות בשנים הקרובות וליצור מציאות לימודית אחרת♦ .
״מערכת החינוך בירושלים צריכה לראות את בית הספר ואת המרחב הקהילתי סביבו כמקשה אחת. כבר היום ,במרחב השלם ,נעשים צעדים חשובים לבסס תפיסה זו״
שער
ערכים
>>> | 13
שוויון הזדמנויות תלמידי חט״ב טדי קולק פסגת זאב, בהנחיית עדי יאיר
״עמיתי בצלאל״, תשפ״א2021 ,
אביב קינן
מערכת החינוך היא הזדמנות לצמצום פערים לחינוך יש ארבעה כלים מרכזיים להשגת מוביליות חברתית
ש | 14
וויון הזדמנויות במערכת החינוך הוא הערך החשוב ביותר מבחינתי בעשייה החינוכית; ראשון במעלה. בתפיסת העולם שלי, כשמקבלים אחריות על תלמידים ,אחראים על הכל, :24/7על הצד הלימודי ,הצד החברתי ,הרווחה ,ההיבטים הרגשיים .חשוב לי שילדי ירושלים ייהנו ממערכת חינוך מצוינת ,אבל עוד לפני כן חשוב לי שילדים שחסר להם ושנולדו למשפחה שאין בה – שיהיה להם; שיקבלו את המעטפת הטובה ביותר שנוכל להציע. רק במערכת החינוך נמצאים כל הילדים במדינה ,לטוב ולרע .רק במסגרתה הם יכולים -אם המערכת פועלת נכון -
לקבל את כל המענים להם הם זקוקים. לכן ,מבחינתי ,התפקיד החשוב ביותר של מערכת החינוך הוא להשתמש בבית הספר כמכשיר חברתי שיכול לתקן עוולות, לעשות צדק ,להחזיר ילדים למסלול וללוות אותם עד סופו. עבור ילדים רבים ,בית ספר מהווה את מקום היחיד ,הסיכוי היחיד ,לתחרות שווה מול ילדים אחרים .אי אפשר לצמצם את הפערים עמם ילדים מגיעים מהבית ,אבל לולא בית הספר ,הסיכוי שלהם היה אפסי.
ארבעת הכלים המרכזיים להשגת מוביליות חברתית:
1
מערך החינוך :כל מה שקורה לפני שהילד מגיע לבית הספר והוא
שיקבע את מסלולו .שם טמונה ההשפעה הגדולה של מינהל חינוך .הנחת היסוד של המינהל צריכה להיות מקסימום בתי ספר ציבוריים ,אפס תנאי קבלה ,חינוך חינם והטרוגניות בין בתי ספר יסודיים בשכונות מורכבות. אפשר לשלוח תלמיד.ה לבית ספר מצוין ,אבל אם לומדים בו רק תלמידים חלשים ,ההחלטה ,בדרך כלל ,תביא להסללתם למסלול חיים מסוים. השיח על מוביליות לא מספיק מדובר בישראל .עמדתי היא שמשרד החינוך צריך להיות רגולטור בתחום ,ולמדינת ישראל צריכה להיות אמירה ברורה בנושא הסללה .אסור לאפשר לרשויות מקומיות אוטונומיה בעניין הזה ,שהוא הקריטי והמשפיע ביותר.
2
לפרוץ ולהצטיין :לחשוף תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך לגירויים מגוונים כמו מוזיקה ,אמנות ,חוגי סייבר, תוכניות במסגרת האוניברסיטה ועוד. במפגשים האלו ,ילדים לפעמים מגלים את עצמם ,גילוי שעשוי להשפיע על מסלול חייהם .יום אחד הם יגידו :משם פרצתי, מהמוזיקה .תלמידים שמגיעים מרקע סוציו- אקונומי גבוה יקבלו את ההזדמנויות הללו גם ללא התיווך של בית הספר. לכן ,זהו תפקידם של בתי הספר ושל מינהל חינוך לוודא שצמתים כאלה מונגשים לכלל התלמידים .מהסיבה הזאת הקמנו בית ספר ראשון לאמנויות במזרח ירושלים ואת תוכנית ״מרחבים״, שפועלת בחמש שכונות (וצפויה להתרחב), המנגישה תחומים מגוונים.
3
בסיס הוגן :כל תלמיד.ה זקוק.ה לדברים בסיסיים כדי ללמוד. התפקיד שלנו הוא לדאוג לכך שלכולם יהיו ילקוטים ,מחברות ,נעליים ,משקפיים וכו׳ .אנחנו מציעים לבתי הספר סל סיוע שמספק מענה לצרכים הללו .כספי סל הסיוע מועברים לניהול עצמי של מנהלי בתי הספר ,הם גמישים ומיועדים לכלל צרכי התלמידים.
4
פיתוח מערך של תמיכה ושל תוכניות :המטרה המרכזית היא
להשאיר את כל התלמידים במסלול, ולתת למי שצריך גב ותמיכה בכל ההיבטים :צמצום פערים לימודיים ,רווחה נפשית ובוודאי מילוי צרכים בסיסיים. השאיפה היא להביא את כולם לסיום
מוצלח של המסלול ולא להשאיר אף אחד מאחור. אם מינהל חינוך יאמץ את ארבעת הכלים הללו ,ישקיע בהם ויישם אותם, נצליח להביא את כולם לנקודת זינוק דומה ככל הניתן .ברור לנו שיש תלמידים שיפתחו מהר מאוד פער גדול ,ולא חשוב מה המערכת תנסה לעשות .ברורה לנו ההשפעה העצומה של היתרונות הטמונים בבית ההורים ובמצבם הכלכלי. התפקיד שלנו הוא לעשות הכול כדי שהפער הזה ,במהלך 12שנות לימוד, יקטן ולא יגדל; שהילדים יגיעו לקו הזינוק עם אמון בעצמם ,ושהיכולת העצמית והמוטיבציה שלהם יהיו הקריטריונים העיקריים להצלחתם♦ .
| 15
שוויון הזדמנויות
ציון רגב ,מנהל תוכנית החומש בחינוך במזרח ירושלים
שוויון הזדמנויות מתחיל בחלום
המהפכה במזרח כוללת בנייה של עשרות בתי ספר וגנים ,הפעלת מאות חוגי העשרה ,חשיפה לאקדמיה ומלחמה על כל תלמיד.ה רחל,
בת תשע ,נולדה וגדלה בשכונת רמות .משפחתה חרדית .אמה מורה בסמינר ואביה מחלק את זמנו בין לימוד תורה לעבודה חלקית כמוכר בחנות וכמלמד נערים לקראת בר המצווה .לרחל יש שישה אחים ואחיות .היא חולמת לעבוד כאשת מחשבים באחת מחברות ההיי־ טק .התחום מעניין אותה והיא גם שמעה שבהיי־טק מרוויחים הרבה כסף.
ג׳מיל,
בן תשע ,נולד וגדל בשכונת סילוואן במזרח ירושלים .אימו גננת ואביו נהג הסעות .לג׳מיל יש ארבעה אחים. הוא חולם להיות רופא .כמו כל ילד ,גם ג׳מיל פגש רופאים ואהב את היחס האישי שקיבל מהם ואת היכולת שלהם לעזור. הוא שמע שזה המקצוע המכובד ביותר שניתן לעבוד בו.
עומר,
בן תשע ,נולד וגדל בשכונת בית הכרם .אימו מורה בבית ספר ,אביו עובד כמנהל מחלקת גבייה בעירייה .לעומר יש שלושה אחים .הוא חולם להיות מוזיקאי; מגיל צעיר ,מאז שאימו רשמה אותו לחוג נגינה במתנ״ס ,התאהב בגיטרה והוא רואה את עתידו כמי שיכתוב ,ינגן ויופיע.
| 16
״חוסר בשוויון הזדמנויות הוא בראש ובראשונה לא מוסרי. לכל ילד.ה יש את הזכות לחלום ולממש את החלום ללא תלות במין ,צבע עור ,דת ,לאום או מצב כלכלי״
שלושתם גרים בירושלים במרחק קילומטרים ספורים זה מזו .שלושתם בריאים ואינטליגנטיים ולמשפחות שלהם יש מאפיינים דומים .הנתונים מראים שסיכויו של עומר לממש את החלום שלו גדולים משמעותית מסיכויה של רחל, וגדולים באופן דרמטי מסיכויו של ג׳מיל, רק בגלל שהם גדלים בשכונות אחרות באותה עיר ,דוברים שפה אחרת ולומדים בבתי ספר אחרים. הפערים החברתיים וחוסר בשוויון ההזדמנויות בישראל הם מהגבוהים במדינות המפותחות בעולם .חוסר בשוויון הזדמנויות הוא בראש ובראשונה לא מוסרי לכל ילד.ה יש את הזכות לחלום ולממשאת החלום ללא תלות במין ,צבע עור ,דת, לאום או מצב כלכלי. לחוסר השוויון יש השלכות כלכליות - מנועי צמיחה מצומצמים ,השקעה גדולה ברווחה ו״תיקון נזקים״ עד כדי פגיעה בדירוג האשראי של ישראל ,כשפער חברתי מהווה את אחד המדדים הנלקחים בחשבון בקביעתו. לחוסר שוויון יש השלכות חברתיות ופוליטיות .קבוצות אוכלוסייה מודרות יביעו את תסכולן המוצדק ואת מחאתן בכל דרך ,עד כדי שימוש באלימות. התפקיד של המדינה ,הממשלה והעירייה הוא לעודד כל ילד.ה לחלום ובהמשך לסייע בהגשמת החלום .למערכת החינוך בכלל ,ולבתי הספר בפרט ,יש את התפקיד המשמעותי ביותר בעידוד החלום ובמימושו.
אחינועם דוניה
התיכון לאמנויות .מחזור ל״ד, מגמת אמנות ,תשפ״א2020 ,
אז איך עוזרים לג׳מיל ,שחי בשכונה מוזנחת ,שלא מדבר עברית ,שההורים שלו נאבקים כדי לפרנס את המשפחה, שכמעט ואין לו אפשרויות להשתתף בחוגים ובפעילויות אחר הצהריים, להגשים את חלומו ולהיות רופא? קבלה ללימודי רפואה במדינת ישראל היא משימה קשה ,והיא חייבת להתחיל בכך שהחלום של ג׳מיל יהיה אצלו מספיק חזק ,באופן שייתן לו מוטיבציה לדרך הארוכה והקשה. החלום יהיה חזק אם לאורך הדרך ההורים והמורים שלו יעודדו אותו שהדבר בר־השגה; המוטיבציה שלו תיבנה אם מישהו ישרטט ויסביר לו את המסלול שעליו לעבור; יפגיש אותו עם רופאים שצמחו במזרח ירושלים על מנת שיראה שמימוש החלום ,גם אם הוא קשה ,הוא אפשרי .במילים אחרות: זוהי בנייה של תמונת עתיד. ההורים ,המורים והמדריכים בחינוך הבלתי פורמלי יסייעו לג׳מיל לבנות את הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות, שמהווים תנאי הכרחי להיות רופא ,בכך שיספקו לו חוויות הצלחה לאורך הדרך ויתמכו בו ברגעים של חוסר הצלחה. וכשיש לג׳מיל תמונת עתיד -חלום חזק, הבנה מהו המסלול הצפוי כדי להיות רופא, מוטיבציה ,תחושת מסוגלות -נדרש גם לצייד אותו בכלים נוספים כמו מתמטיקה, אנגלית ,עברית ,ביולוגיה ועוד. בשנים האחרונות מתרחשת במערכת החינוך במזרח ירושלים מהפכה .היא כוללת מלחמה על כל תלמיד ,כדי למנוע נשירה ,בניית גנים ובתי ספר חדשים ושיפור המצב הפיזי של הקיימים ,הפעלת מאות חוגי העשרה ,פתיחת תוכניות לתלמידים מצטיינים ,השקעה בשיפור ההישגים הלימודיים ורמת העברית ,הקמה של תנועות נוער ,חשיפה לאקדמיה ,תקשוב בתי הספר ,פתיחת מגמות טכנולוגיות. כל אלו נועדו כדי שג׳מיל ,חברותיו וחבריו, יחלמו ויוכלו להגשים את החלום♦ .
| 17
שוויון הזדמנויות אלה שטוקהיים
עדי קורן בילבסקי ,ממונה על החינוך היסודי
לא מוותרים על אף אחד נלחמים בפערים ומחזקים באופן חסר תקדים את החינוך הציבורי בשכונות
״חילקנו כבר את כל המלגות ,לצערי״ ,אמר .החל לפטם את המקטרת שהוציא מן המגירה ואחר כך הדליק אותה. נשען לאחור בכיסאו ופלט מבין שפתיו סילוני עשן ריחני. ״עוד לא התחילה שנת הלימודים״ ,מלמל נורי. ״מצטער התקציב נגמר״. ״אדוני ,תרשה לי לספר לך מה מצבי״. ״מה זה יעזור ,התקציב אזל״ ,ענה הממונה בקוצר רוח ,ועיניו עקבו אחרי סילוני העשן שהפריח.... ״אני זקוק לעזרה״ ,התעקש נורי ומצחו התכסה זיעה, ושוב נזקק לסיפור משפחתו .כפה על הממונה להקשיב דווקא לקולו החרישי ,הדאוב ,והממונה נע וזע מולו בכיסאו רם המשענת והתעטף בעשן מקטרתו... ״מה אתה רוצה שאעשה?״..... רגעים ארוכים עמד ברחוב ליד האופניים ,גרונו חנוק ושפתיו יבשות .עצם את עיניו והתחרט על תחנוניו ,רצה למחות מזיכרונו את השיחה המבזה .הרגיש כפושט יד ונשבע שלעולם לא יעשה זאת שוב – עדיף לפשוט נבלה בשוק ,כמאמר הבריות״. מתוך ״נער האופניים״ מאת אלי עמיר
ב
| 18
ספרו ״נער האופניים״ ,המבוסס במידה רבה על הביוגרפיה האישית שלו ,מגולל הסופר אלי עמיר את סיפורו של הנער נורי ,הבן הבכור במשפחה שעלתה בעלייה הגדולה מבגדד לאחר קום המדינה ,והתקשתה מאוד להיקלט במדינה הצעירה שאך זה קמה. הוריו של נורי ,ששמו על כתפיו של הנער הצעיר את האחריות הכבירה גם ללמוד ולרכוש השכלה ,גם למשוך את
התיכון לאמנויות .מחזור ל״ה, מגמת אמנות ,תשפ״א2021 ,
אחיו ואחיותיו אחריו וגם למצוא דירה שהמשפחה תוכל לעבור אליה ,לא יכולים היו לשלם על לימודיו .כך הוטלה עליו משימה נוספת :למצוא מימון ,על מנת שיוכל לעמוד בתשלומים לבית הספר שפעל בשעות הערב בשוק מחנה יהודה, בעוד הוא עובד במהלך היום כשליח. מציאות החיים בעשור השמיני לחיי המדינה ,בכל הקשור למערכת החינוך, שונה לבלי היכר מהעשור השני ,שבו מתמקד הספר .הרבה פחות תלמידים נאלצים היום לנשור מלימודיהם על מנת לסייע בפרנסת המשפחה. רבים מילדי העולים של שנות החמישים גדלו להיות מבוגרים יצרניים וצאצאיהם זוכים היום לחינוך מצוין ומשתלבים באוניברסיטאות ובמערכת ההשכלה הגבוהה .ובכל זאת ,אם מתבוננים על מערכת החינוך בארץ ,אנו רואים מערכת שלא מצליחה לגשר על הפערים העצומים שמתרחבים והולכים בין תלמידיה. אנשי חינוך ,הגם שהם עושים את כל אשר לאל ידם כדי להעניק את החינוך הטוב ביותר לתלמידיהם ,עומדים חסרי אונים אל מול מגמות חברתיות בלתי נסלחות ,בחסות המדינה ,המבטיחות את המשך התרחבותם של הפערים והמשך התרחקות מחזון של חינוך איכותי לכל תלמידי ישראל ,ללא קשר להשתייכותם הגיאוגרפית או הסוציאלית.
אז מה אנחנו עושים בחינוך הירושלמי כדי להילחם בתופעות הבלתי רצויות הללו?
1
שמים יעד :מינהל חינוך לקח על עצמו לחזק באופן חסר תקדים את החינוך הציבורי בשכונות .בשנים האחרונות הופנו משאבים משמעותיים לטובת מטרה אחת :לאפשר לכל תלמיד.ה בעיר לממש את הפוטנציאל הלימודי והאנושי עד למקסימום .לשם כך ,הושם זרקור על שני תחומים מרכזיים :התחום הפדגוגי ,בדגש על הוראה מגוונת ורלוונטית לסוגים שונים של לומדים ,והתחום החברתי־רגשי ,מתוך
4
לא שוכחים את צוותי ההוראה והניהול :אנחנו יודעים שהדרך
לתלמיד מצוין מתחילה במורה המצוינת שלו .איכותם של המורות והמורים בכלל, ורווחתם הרגשית בפרט ,עומדות לנגד עינינו ומכוונות אותנו לחשיבה על דרכים שונות לחזק ולהעצים את אנשי החינוך. בשנים האחרונות הובלנו תוכניות מרגשות של מנהיגות מנהלות ומנהלים, יועצות ,מורות ומורים ואנשי צוות בבתי הספר .קידמנו פרויקטים שנועדו לפתח יוזמות בית ספריות וחלומות של אנשי חינוך ועסקנו באיתור דמויות מעולות שיעמדו בראש בתי הספר שלנו.
הבנה שילדים המתמודדים עם מציאות חיים קשה ,לא יהיו פנויים ללמידה.
2
מרחיבים אפשרויות :אנחנו במינהל חינוך מאמינים שילדים בשכונה פריפריאלית ומרוחקת זכאים לאותה נגישות לידע ,הזדמנויות והעשרה .בתי הספר שלנו מאפשרים כיום לתלמידיהם מגוון אדיר של הזדמנויות שכאלה :החל בעידוד תלמידים משכבות מוחלשות לקחת חלק בתוכניות מצוינות ובבית ספר ״אופק״ למחוננים ומצטיינים; המשך בתוכניות מעברים שמטרתן לתת לתלמידים קדימות בכניסה לבתי ספר מצוינים וכלה בחינוך אישי ,דרך תוכניות כמו סל סיוע ,אבחונים וטיפולים שעוזרים
לאנשי החינוך למנוע נשירה ולהבטיח שלכל התלמידים תהיה הזדמנות שווה לפתח את יכולותיהם.
3
מאמצים גישה אחרת :מעמיקים את החינוך המכיל ,המכוון לצמצם ככל הניתן מגמות של בידול ,הדרה והרחקה של תלמידים מרקעים שונים ובעלי יכולות שונות .אנחנו גאים באנשי החינוך העסוקים תדיר בהרחבת היכולות הפדגוגיות שלהם למטרה זו .אנחנו שמחים לעמוד לימינם ,על ידי הצמדת מלווים פדגוגיים המסייעים בידם בהבניה מחדש של ההוראה ושינוי פרקטיקות ,וכן בשינוי תפיסת תפקידם ,באופן שיאפשר להם להגיע לכלל תלמידיהם.
במקביל ,בשנה האחרונה הקמנו מסגרות שנועדו לתת לצוותי ההוראה תמיכה וסיוע ,סביב משבר הקורונה - אבל לא רק .בשנה הבאה נקדם בבתי הספר תוכנית מרתקת שתתמוך ב״אושר הארגוני״ ותשים את רווחת המורות והמורים על השולחן כיעד בית ספרי. יש עוד כל כך הרבה מה לעשות על מנת להוביל לשוויון הזדמנויות בחינוך .הדרך לכך עוברת בראש ובראשונה במחויבות ארוכת טווח של המדינה לשינוי סדר העדיפויות הלאומי ולהקצאת תקציבים הוגנת יותר. עד שזה יקרה ,אנחנו בירושלים לא מתכוונים לוותר על אף ילדה וילד .נמשיך ונפעל לקידום מערכת שוויונית ,צודקת וערכית יותר♦ .
| 19
שוויון הזדמנויות
הזדמנויות ואפשרויות לכולם
מגמות על אזוריות.
למעלה משלושים מגמות על אזוריות מוצעות לבוגרי כיתות ט׳ ,שמוזמנים לבחור מגמה לבגרות ,נוסף על המגמות המוצעות בבתי הספר .הלימודים מתקיימים בשעות אחר הצהריים בבתי ספר או במוסדות איכות כמו האוניברסיטה העברית ,מוזיאון ישראל, הצוללת הצהובה וקונסרבטוריון הסדנה. המינהל השקיע בריבוי מסלולי המגמות ,באופן המאפשר לכל תלמידה ותלמיד לדייק את בחירתם ולממש תחומי עניין המתאימים לשאיפותיהם .בין המגמות :לימודי איראן, ביטחון ומודיעין; כלכלה ,מינהל עסקים ויזמות; מדעי כדור הארץ ,אדריכלות ועוד. התוכנית מופעלת בשיתוף בתי הספר והציונים מהווים חלק מתעודת הבגרות.
עשרות תוכניות ,בכל המגזרים והגילאים ,פועלות לקידום שוויון הזדמנויות וצמצום פערים .הנה כמה דוגמאות
היתרון הירושלמי.
מיל״ת.
כל האגפים
הקולג׳ הירושלמי.
עיר ללא אלימות.
| 20
בפרויקט משתתפים נערים בשלבי נשירה או שנשרו ממערכת החינוך משכונות א-טור, ראס אל עמוד ועיסוואיה .הנערים משתתפים בפגישה שבועית ונמצאים בקשר יום־יומי עם עובדי קידום נוער .הפרויקט מלווה במחקר של המחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית, המראה הצלחה חד־משמעית של התוכנית.
סל סיוע.
נותן מענה לצרכים בסיסיים של אלפי תלמידים מכל רחבי העיר וכן סיוע לימודי ורגשי פרטני .סל הסיוע מורכב מתקציב עירוני שנועד לשרת את בתי הספר בדאגה לצרכי הקיום הבסיסיים של תלמידיהם ,החל במזון וביגוד ,דרך משקפיים ,נעליים ותיקים ועד למימון טיפולים רגשיים ואבחונים ,במקרים שבהם המשפחה מתקשה לשאת בעלויות .התוכנית מיושמת בכלל בתי הספר בירושלים.
תוכנית שהוקמה במטרה לחשוף את תלמידי התיכון לעולם ההשכלה הגבוהה ולקרב אותם אל המוסדות האקדמיים בעיר .לשם כך נבנה מגוון רחב של קורסים מרתקים מתחומי דעת שונים ובמגוון רחב של מוסדות .בזמן הלימודים יושם דגש על חוויה סטודנטיאלית וכן על פעילות במסגרת קבוצת שייכות איכותית ,הכוללת אירועים חברתיים ומפגשי העשרה .הלימודים יוכרו לתלמידים בעתיד ,עד לארבע נקודות זכות אקדמיות, כשילמדו במוסדות המשתתפים התוכנית.
מדריכי מוגנות ,רכזי קהילה וסיירות הורים פועלים בשכונות במערב העיר למניעת אלימות ,עבריינות והתנהגויות אנטי חברתיות ושימוש בסמים ואלכוהול ,באמצעות הסברה ונוכחות בשטח.
מזרח
טיפול בנוער נושר.
בקרב תלמידי בתי הספר היסודיים מכל האגפים ,פועלת תוכנית חינוך לתרבות ,המאפשרת חשיפה לנכסים התרבותיים הקיימים בירושלים וליוצרות ויוצרים מקומיים .במסגרת התוכנית, התלמידים מבקרים במוסדות התרבות השונים .המטרה היא ליצור תשתית חינוכית ותרבותית משמעותית וחוויה נרחבת ,תוך יצירת חיבור בין התלמידים ובתי הספר לבין מוסדות התרבות והקנייה של תחושת שייכות לעיר.
מסגרת יום לימודים תוספתית בבתי הספר היסודיים. התוכנית מהווה עוגן עבור הצוות החינוכי בגיבוש תוכנית פדגוגית ואישית עבור כל תלמיד.ה ,מתן כלים ואסטרטגיות חדשניות לצמצום פערים לימודיים ויצירת שיגרה יציבה הכוללת ביטחון תזונתי.
כללי
הערכות ואבחונים לכיתות ו׳
ליליאנה דיוויס.
בית הספר הדו לשוני.2021 , מתוך פרויקט ״רגע ירושלמי״ -ילדים מצלמים עיר
אתגרי חשיבה. אורחא.
התוכנית פועלת לצמצום פערים בתחום השפה העברית ,במטרה לקדם מיומנויות אורייניות של צוותי ההוראה בירושלים .בבתי הספר המשתתפים ב״אורחא״ ניתן דגש רב על חיבור לשפה, לתרבות ולאהבת הטקסט.
כללי
תוכנית שפותחה עבור תלמידים מצטיינים ומחוננים ,החותרת לצמצום פערים כבר מגיל צעיר בין אוכלוסיות שונות בירושלים. בתוכנית משתתפים ילדים בעלי כישרונות ,מצטיינים ומחוננים מגן חובה ועד כיתות ו׳ מתוך תקווה ואמונה שהעשרה מקצועית וממוקדת מגיל צעיר תסייע בביטוי אישי ,בפריחה לימודית ובהצלחה במעגלים נוספים.
חרדי
לאור הנתונים הגבוהים של נשירה סמויה וגלויה של תלמידים בסיכון, בעיקר במעבר מתלמוד תורה לישיבה הקטנה ובמהלך הלימוד בה ,משקיע אגף חינוך חרדי משאבים בפעולות מניעה המתמקדות בהתערבות מוקדמת ,בשדרוג יכולות אנשי המקצוע ובהבניית דרכי עבודה ומסלולים אלטרנטיביים מיטביים .התוכנית כוללת איתור, זיהוי ומדידה של הילדים בסיכון לנשירה .נבנה מערך מותאם לטיפול בנערים המועדים לנשירה ומסלולים מיטביים אחרים ,תוך השארתם במשפחה ובקהילה .הפעילות מתקיימת בלמעלה ממאה מוסדות חינוך ומקיפה כ־ 3,000תלמידים.
תוכנית מא״י.
גנים
״מעברי אור ירושלמי״ היא תוכנית התערבות רב־תחומית מקיפה לילדים ,בשיתוף עם ההורים והצוות החינוכי בגן .התוכנית פועלת במסגרות חינוכיות לגיל הרך כתוכנית שתסייע לקדם את הפוטנציאל ההתפתחותי של ילדים ופעוטות באופן מיטבי .התוכנית פועלת בגישה המציבה במוקד את מגוון התרבויות של ילדי הגן .כן מושם דגש על היכרות מעמיקה עם תחומי היכולת והקושי של הילדים ועל שימוש בלמידה חווייתית ורב־חושית.
| 21
למידה רלוונטית וחדשנות חדשנות שיו
תלמידי חט״ב טדי קולק פסגת זאב, בהנחיית עדי יאיר ״עמיתי בצלאל״, תשפ״א2021 ,
י ינ
ה רי י מ ר ת החינו ל י המ י ות המשתנה ו ול ה ודה דלי והול י ה נו לח ות וה נו ת הלמידה לרלוונטית ולמת דמת ר
| 22
מ
ערכת החינוך מתוכננת מצוין לענות על צרכי העולם של אתמול .ההבנה שצריך לשנות את אופן הלמידה היא כבר קונצנזוס, אבל המערכת איטית .במינהל חינוך ירושלים ,הפסקנו להתלבט. הפסקנו לחכות .לרשות מקומית יש יכולת ליישם שינויים מהותיים גם בתוכניות הליבה של מערכת החינוך הציבורית ,גם אם לחלק מהרשויות זה נראה בלתי אפשרי. לקחנו על עצמנו משימה שאף אחד לא הסמיך אותנו לעשות אותה :לקדם את החינוך ,להפוך אותו לרלוונטי ,לחולל מהפכה באופן הלמידה .החלטנו לפרק את שיטות הלימוד הישנות וליישם שיטות רלוונטיות וחדשניות .הפכנו את מערכת החינוך בירושלים לחדשנית ביותר בישראל.
לתפיסתי ,את רוב התכנים הנלמדים בבתי הספר ,אין צורך לשנות .תהליך הלמידה ,לעומת זאת ,צריך לעבור שינוי מהותי וכך גם המיומנויות המוקנות לתלמידים .המטרה היא לא רק שהם יסיימו את מערכת החינוך עם תעודת בגרות ,אלא גם עם הכנה לחיים ועם כלים להצלחה בהמשך דרכם. כיום ,במערכת הציבורית ,התלמידים לומדים לבד ,נבחנים לבד וכולם מתבקשים לדעת הכול באותה מידה. הלמידה הפרונטלית מביאה את כולם לרמת ידע אחידה. במובן הזה היא יעילה למדי ,אבל במובנים אחרים ורבים היא עובדת כמעט נגד המיומנויות החשובות הנדרשות כיום: יכולת עבודה בצוות ,חשיבה ביקורתית
ועצמאית ,גילוי סקרנות ויצירתיות ,יכולת למידה עצמית .כך ,המערכת אינה מכינה את התלמידים למציאות החדשה ולעולם הטכנולוגי.
למצוא את הקול הייחודי כל אחד מבוגרי מערכת החינוך יצטרך למצוא את הקול הייחודי שלו ,את המיומנות או הכישרון שיכוונו אותו בעולם העבודה; את הערך המוסף שהוא יוכל להביא לקבוצה שהוא חלק ממנה; את ההבנה במה הוא טוב -וגם במה לא. את הייחודיות בכל אדם אפשר לעודד ולפתח כבר במסגרת בית הספר .במובנים הללו ,בתי הספר קפאו בזמן .הפערים בין מערכת החינוך לבין עולם העבודה והמציאות המשתנה ,גדלים והולכים. גם המחיר שאנחנו משלמים על שיטת הלמידה הפרונטלית עולה בכל שנה. בתפיסת העולם שלי ,לא יכול להיות שהמציאות השתנתה כל כך ,ואיתה
הכישורים והמיומנויות הנדרשים להצלחה, אבל בתי הספר בישראל לא משתנים בהתאם. לכן אני רואה את מינהל חינוך כגוף שתפקידו לתמוך וללוות את בתי הספר באופן שמותאם לתמורות הרבות. הדרך לחולל שינוי היא באמצעות ריבוי תוכניות חינוכיות ,לכל הגילאים והמגזרים. הוצאנו לדרך את רפורמת ״מחד׳ש״: עודדנו למידה מבוזרת ,אפשרנו למנהלים לעצב את התפיסה הלימודית שלהם, ביקשנו מצוותי החינוך לבחור דרך ללמד בצורה המיטבית עבורם ,תוך הגשמת חלומות ורצונות שמשנים את החוויה הלימודית -שלהם ושל התלמידים. המצאנו מחדש את הכיתה הפיזית: לא עוד הכיתה האחידה ,בעלת המבנה האנכרוניסטי של תלמידים שיושבים מול מורה ולוח ,אלא כיתה חדשנית ,שמאפשרת למידה קבוצתית ,עבודה מול מחשב ,פינות ישיבה ומנוחה מגוונות ,חיבור לטכנולוגיה
וסביבה המאפשרת העברה של מוקד הפעילות מהמורה לתלמידים.
מאות הצטרפו למהפכה הקמנו מרכזי חדשנות ,שבאמצעותם נחשפים צוותי ההוראה והתלמידים לחוויות למידה אחרות .לכל מרכז מגיעים מדי שבוע אלפי תלמידים ,שלומדים מקצועות שונים באופן חווייתי. מינהל חינוך מקצה משאבים לצורך התאמה של בתי הספר לשיטות הלימוד החדשות ,להכשרות וליווי פדגוגי לצוותי החינוך ,לפיתוח תוכניות חינוכיות ולמתן תקציב גמיש לצרכים השונים של כל בית ספר בעיר. מאות בתי ספר בירושלים שינו את פניהם מכל הבחינות :לימודית ,חינוכית ופיזית .בעקבות זאת ,כ־ 750מנהלים מכל הארץ וכ־ 300מנהיגי חינוך עלו לירושלים כדי ללמוד על הדרך לשנות את הפרדיגמה של מה זה בית ספר♦ .
| 23
למידה רלוונטית וחדשנות ״בית הספר הוא קריטי להתפתחות אזרחים וחברי קהילה תורמים .איך אפשר לשנות את המוסד הבית ספרי? מהן הדרכים הנכונות לעשות זאת?״
תלמידי תיכון הר חומה, בהנחיית אבישי שמחוביץ׳ ״עמיתי בצלאל״ ,תשפ״א2021 ,
ייל נ רי ראש תחום חדשנות
מיי רי ול טו יותר דר חינו משמ ותי ורלוונטי מטרתנו הי לתת מ נה ל ל תלמידי ירושלי ה נת לחיי ו שיו ו ליו לנ ו מהשטח מ וותי החינו והניהול השינוי נחו
ב
לינה אבו רג׳ב בית ספר אלסלאם ,מרכז פיילי לאמנות תשפ״א2021 ,
لينا أبو رجب
مدرسة السالم للتربية اخلاصة
ית הספר המודרני הוא אחד מהמוסדות המשפיעים ביותר על עיצוב המציאות שבה אנו חיים .בתי הספר היו חלק מתהליכים שעיצבו את המדינות והחברות המוכרות לנו כיום. הם כל כך הצליחו ,עד שתצורות בתי הספר ומטרותיהם ,שעוצבו על פי צרכי המאה ה־ 19וה־ ,20נותרו על כנן גם היום .גם אם לאורך השנים נעשו התאמות והתפתחו סוגים שונים של בתי ספר ,בסופו של דבר ,המטרות ושיטות העבודה נותרו כמעט זהות. בעשורים האחרונים העולם עובר טלטלה טכנולוגית ותעסוקתית ,שמשפיעה כמעט על כל היבט בדרך החיים ובראיית
העולם שלנו .כתוצאה מכך ,הפער בין המציאות העכשווית לבין בתי הספר מעולם לא היה גדול יותר .אנחנו מבינים יותר ויותר שבית הספר אינו רלוונטי בצורת עבודתו הנוכחית .מהצד השני ,אנו גם יודעים שבית הספר ,כמוסד מרכזי בחברה ,הוא קריטי להתפתחות אזרחים וחברי קהילה תורמים. אבל איך אפשר לשנות את המוסד הבית ספרי ואילו התאמות יש לעשות? קל לנו מאוד לומר מה לא עובד .הרבה יותר קשה לומר מה מתאים ורלוונטי ,ובעיקר מהן הדרכים הנכונות לחולל את השינויים הנדרשים .כמו כן ,שינוי של בית ספר אחד אינו דומה לשינוי של מערכת חינוך שלמה, שבה פועלים מאות בתי ספר ולכל אחד מהם יש דרך ,אתגרים וחלומות משלו. זו בדיוק המטרה שלנו :לתת מענה לתלמידי ירושלים מכל המגזרים ומכל הגילאים ,בהכנתם לחיים.
כדי לעשות שינוי ,אנחנו פועלים לפי מספר הנחות יסוד:
| 24
בתי הספר חייבים להיות רלוונטיים לקהילתם ולתלמידיהם. צוותי החינוך הם מחוללי השינוי האמיתיים ,כמו גם אנשי המקצוע שיובילו אותו .שינוי לא יכול להתקיים רק מלמעלה למטה; השינוי חייב לנבוע
ממנהלי בתי הספר ומהצוות החינוכי. השינוי אינו נעשה עבור העתיד הרחוק; הוא נחוץ כאן ועכשיו ,והוא יתרחש רק תוך כדי תנועה ובזכות ניסוי ,טעייה ושיפור תמידיים. המציאות מכתיבה לנו בתי ספר אדפטיביים שחלק מתפקידם הוא לשנות ולהתאים את הפדגוגיה באופן תמידי אך עמוק. תפקיד המורה נבנה בהתאמה לעולם התעשייתי הישן .שינוי פדגוגי משמעותו בהכרח גם שינוי בתפיסת התפקיד. מתוך הנחות יסוד אלו ,מינהל חינוך הצמיח מספר תוכניות חדשנות עירוניות ומקומיות ,שמקדמות חדשנות ורלוונטיות ומאפשרות לבתי הספר להגשים חלומות. התוכניות השונות מקדמות למידה מבוזרת, תוך הקניית מיומנויות של למידה עצמאית, מיומנויות קוגניטיביות ,חברתיות ורגשיות, ללא ויתור על הקניית הידע והערכים. תוכניות החדשנות פועלות במספר דרכים :יזמות מורות ומורים; הכנסת
ריהוט ״מפריע הרצאות״ בהתאם לחלומות הצוותים; הכשרות במייקינג (עבודה על תוצר פיזי או דיגיטלי ,המתמקד בלמידה מתוך תהליך שלם הכולל הגדרת בעיה, חקר פתרונות ,תיעדוף ,עבודת צוות ועוד) ולמידה מבוססת מיומנויות. בחלק מהתוכניות עבדנו עם מנהלים, בחלקן עם מורים ולחלקן אף הצטרפו תלמידים .כך או כך ,כיווני העבודה הם משיקים ומשלימים. עם הזמן נוסדו מרכזי חדשנות שכונתיים, והיקף פעילותן של יחידות החדשנות גדל והלך .מתוך הבנה שכל בית ספר הוא ייחודי, מותאמת לו תוכנית המתאימה לצרכיו, על בסיס עקרונות המסגרת של המינהל. הכנסנו לבתי הספר מלווים פדגוגיים וארגוניים ,שמסייעים לצוות לגבש ״החלטות אמיצות״ אודות השינוי שברצונם לקדם.
מהי ״החלטה אמיצה״? החלטה רחבה מספיק על מנת להשפיע על כל בית הספר ,גם אם ההשפעה תחלחל רק לאורך זמן ,בתהליך עמוק וממושך
המשנה את דרכי ההוראה והלמידה ואינה מייצרת ״אי של חדשנות״ בלבד. אנו מאמינים כי חלק מהגורמים שיביאו לשינוי המיוחל הוא העיצוב והריהוט הכיתתי שיאפשרו למידה בדרכים אחרות, אך ריהוט מחדש של בית הספר אינו המניע היחיד. לכן ,בתכנון השינוי הפדגוגי נדרש בית הספר לקבל החלטה אחת שתחולל שינוי באופן פעולתו ,ברמה פדגוגית ,הערכתית, סדירותית ,קהילתית וצוותית. אנו נמצאים בעיצומו של התהליך, אך כבר עתה מגלים בתי ספר ששינו את התעודות שלהם ,ומתוך כך גם את שיטות העבודה והלמידה .אמנם שינוי התעודות עלה כצורך מהשטח בעקבות מגפת הקורונה ,אך בעקבות כך בנינו תעודות המבוססות על העקרונות הפדגוגיים של למידה מבוזרת .אלה עזרו מאוד לצוותים בתקופת הקורונה ,ולמעשה עזרו לבתי הספר לדייק את מטרות ההוראה שלהם ולעלות שלב בהוראה הבית ספרית. תהליכים דיאלוגיים מתקיימים בבתי הספר יותר ויותר ,הקניית מיומנויות של לומד עצמאי ומיומנויות רגשיות הפכה לחלק מהעבודה הבית ספרית, ויש לכך ביטויים מוחשיים בשטח .עוד רבה הדרך שלפנינו ,אך השביל כבר סלול .בשנת הלימודים הבאה כל תוכניות החדשנות יתבססו על מסמך מדיניות פדגוגי המתווה את דרכה של הלמידה המבוזרת ,ואנו שמחים לראות כבר עכשיו את העניין והרצון של בתי הספר להצטרף למהלך הירושלמי הרחב. למרות שהדרך ארוכה ,והאתגרים שנכונו לנו מגוונים ומורכבים ,לכולנו -צוותי החינוך ואנשי המינהל כאחד -ישנה זכות לקחת חלק בחלומו הגדול ביותר של כל מחנך :לייצר עולם טוב יותר דרך חינוך משמעותי ורלוונטי♦ .
| 25
למידה רלוונטית וחדשנות
*
בּ ּו לַ ה:
סוג של או מתכ חותמת ,עשויה חרס ת. מ טר תה ב ימ ים עברו הייתה לחתום מסמך
בולה :חותמת חברתית ירושלמית
ה
יחידה המובילה את המעורבות החברתית תקדם יזמות ,פיתוח רעיונות בתחום המעורבות החברתית והבשלה של מיזמים בבתי הספר .התוכניות יתמקדו במעורבות חברתית, יזמות טכנולוגית ,תוכנית שימור זיכרונות של עדות שונות ושיתוף פעולה עם מחלקת הנוער ומועצת נוער עירונית בנושא אקלים. במקביל ,היחידה תקים קהילה מקצועית לומדת של אנשי.ות חינוך אקטיביסטיים.יות ,אשר יפתחו דרכים להטמעת מיומנויות והעברת ידע בתחום היזמות החברתית בקרב התלמידים.ות.
בתי ספר מכילים
כ
| 26
חלק מהשינוי בחוק החינוך המיוחד ,עוברים הורים ועדת השמה לבחירת המוסד החינוכי שבו ילמדו ילדיהם .באופן זה ,יכולים תלמידות.ים בעלי צרכים מיוחדים ללמוד בבתי ספר שאינם משויכים לחינוך המיוחד .כמענה למהלך זה ,הוחלט בירושלים על הקמת בתי ספר מכילים :בתי ספר שבהם לומדים תלמידים עם ובלי צרכים מיוחדים ,בכיתות משותפות. בשנת הלימודים תשפ״ב צפויות להיפתח מסגרות חינוך כאלה בשלושת האגפים :חרדי, ערבי וכללי ובכל שכבות הגיל :גן ,יסודי ועל יסודי .ירושלים היא העיר הראשונה בארץ שבה ייפתחו מסגרות בהיקף ובמגוון כזה. לכל תלמיד.ה תוכנית לימודים ייחודית, תוך מתן דגש על יכולות אישיות .במסגרות המכילות ,הלמידה בכיתה מתאפשרת בצורה מבוזרת ,כאשר בכל עת ישנן שתי מורות הנותנות מענה לכלל התלמידים. ההכלה מוגדרת כערך ,כאשר בבסיסה נמצא לא רק שילוב הילדים בעלי הצרכים המיוחדים, אלא תפיסת עולם הגורסת כי בית ספר ,כמו משפחה ,צריך לשמש כמרחב שבו לכל אחת ואחד יש מקום מיוחד ,על כישרונותיהם ואתגריהם.
לומדי חרת
מרכזי החדשנות הפועלים בעיר
1
איפכא מרחב לחדשנות חינוכית בשכונת פסגת זאב המאפשר לצוותי הוראה ולתלמידים להתנסות בלמידה בגישה אחרת, במגוון רחב של תחומים וכלים חינוכיים .המרכז פונה לבתי הספר היסודיים ולחטיבת הביניים בפסגת זאב ,כשכל כיתה מגיעה ללמוד ב״איפכא״ יום בשבוע לאורך שנת הלימודים ומתנסה בלימוד בדרך אחרת. בכדי להתאים למציאות החיים המשתנה ,״איפכא״ שם לו למטרה להביא את החדשנות והרלוונטיות החינוכית שהתגבשה במרכז אל תוך בתי הספר .במהלך שנות פעילותו ,״איפכא״ פיתח תהליכי למידה מוכווני מיומנויות ,תוך שימוש בטכנולוגיות וכלי מייקינג ייחודיים במרחבי למידה פתוחים ,המזמנים תנועה ולמידה פעילה. השנה ״איפכא״ מתמקד בהטמעת הפיתוחים הללו בבתי הספר ובמתן פתרונות איכותיים לאתגרים המשתנים ,עימם בתי הספר מתמודדים בתקופת הקורונה .כל בית ספר מתמודד עם אתגרים שונים ומוביל תהליך של שינוי משלו .תפקידו של ״איפכא״ הוא לתמוך בכל בית ספר בתהליך שבו בחר. ההיגיון המנחה את המרכז מוביל למיקוד הפעילות בשתי זירות מרכזיות במקביל :מרכז ״איפכא״ ובית הספר .בשתי הזירות הללו צוות ״איפכא״ פועל בארבעה ערוצי פעילות :ליווי ותמיכה מתמשכים במנהלי פסגת זאב ,הן באופן פרטני והן במפגשים קבוצתיים; פיתוח מקצועי ופדגוגי למורים; השתלבות בתהליכי למידה של תלמידים ויצירת פיתוחים פדגוגיים חדשניים בשותפות עם המורים. ב״איפכא״ הוקמו מרחבים של ניו מדיה ,נגרות דיגיטלית, תפירה ,עיצוב ויצירה ,אלקטרוניקה ,מטבח יוצר ועוד .הדגש בכל אחד מהמרחבים אינו על המוצר אותו התלמידים מתבקשים ליצור ,אלא על עצם האתגר שבתהליך היצירה.
2 3 4
פואנטה מרכז חדשנות המהווה מרחב ללמידה עכשווית ורלוונטית, ופועל בשיתוף בתי הספר בשכונת גוננים .מטרתו היא להקנות מיומנויות בתהליכים של למידה התנסותית וללוות את צוותי הניהול וההוראה בתהליך השינוי הבית ספרי .במרכז פועלים לביסוס הקשר בין בתי הספר לקהילה שמקיפה אותם, למען יצירת קהילה חינוכית מקומית. מרכז ״פואנטה״ פועל בתוך מתחם חדשנות רחב ,המאכלס גם את מרכז החדשנות והיזמות ״JLM SPARK״ .המתחם המתפרש על כ־ 700מ״ר של מרחבי למידה ,הכוללים אולפן ניו מדיה, מרחב יצרנות דיגיטלית ,מרחב אמנות והאב טכנולוגי. מרכז ״פואנטה״ מפעיל גם גינה קהילתית ,אליה מגיעים תלמידים על מנת להתנסות בתהליכים של למידת חוץ.
חוות דעת מרכז חדשנות בטבע ,הראשון מסוגו בעולם .המרכז הוקם על ידי מינהל חינוך כחלק מתפיסה לפיה למידה יכולה להתקיים בצורה מיטבית גם מחוץ לארבעה קירות .״חוות דעת״ מאפשר למידה חוץ כיתתית מיוחדת ,הכוללת למידה מגוונת באמצעות טבע ,משחק ,תנועה ,יצירה ,חקר ועוד. המרכז ממוקם בח׳רבת ארזה ,שטח פתוח בשכונת גילה. תלמידים מבתי הספר בשכונה מגיעים ל״חוות דעת״ פעם בשבוע לאורך שנת הלימודים .גם בתקופה הקורונה ,בימים שבהם לא התאפשרה למידה רציפה בבתי הספר ,המרכז איפשר מפגש פיזי ולמידה .דרך הלמידה בטבע ,המרכז שם דגש על מיומנויות רגשיות וחברתיות הבאות לידי ביטוי באתגרים ובשיעורים השונים.
טעימות מוזה פוזה.
מגמות האמנות בירושלים יכולות מעתה לחלום חלומות, לחשוב מחדש ובסופו של דבר להגשים ולהתחדש .המהלך כולל מנטורינג אישי וקבוצתי בדרך להתחדשות קונספטואלית וחינוכית ,המשלבת שדרוג של סביבות הלמידה .הליווי יינתן על ידי מוסדות אקדמיה ותרבות כמו בצלאל ,אמונה ,התיאטרון החזותי ,ניסן נתיב ,סם שפיגל ,מעלה, מוזיאון ישראל ,תיאטרון פסיק ועוד.
תכל׳ס.
״המעבדה לחדשנות״ -תוכנית יזמות ופיתוח פדגוגי המיועדת לצוותי העל יסודי .עד כה הגיעו למעבדה כ־ 45צוותים. הם חשבו ,חלמו והגשימו את רצונותיהם על ידי ליווי פרטני ומשאבים .צוותים רבים אף נמצאים בהשתלמות חדרי המורים בסטודיו של ״ביתא״ .ההשתלמות משלבת מפגשים סינכורניים וא־סינכרוניים ומבוססת בחירה.
עמק הצבאים.
תוכנית למידת חוץ המיועדת לשכבות ה׳־ט׳ ,המתמקדת בהוראה רב־תחומית ובכלים חברתיים ורגשיים .כל בית ספר יקבל מעטפת ליווי באמצעות מלווה פדגוגי .התוכנית כוללת ליווי פרטני ומפגשים קבוצתיים.
תנועת תרבות.
קדמא מרכז חדשנות למגזר החרדי .מרחב השראה חדשני וחינוכי למורים ולתלמידים ,שיופעל תוך הכרתן של דרכי למידה יצירתיות וטכנולוגיות שמורות ומותאמות. במרכז יופעלו ארבעה מרחבים :מרחב התכנסות לקיום מפגשים של מורים ותלמידים בנושא חדשנות; מרחב וידיאו וסאונד ,המעניק חוויה לימודית רב־חושית; מרחב מייקינג ואמנות, המאפשר לתלמידים ולמורים מגוון ביצועים לימודיים המותאמים לחומר הנלמד; מרחב גוף ונפש ,המעצים תלמידים ומורים. במרכז יתקיימו גם הכשרות ופעילויות לפיתוח צוותי הוראה.
תחום האומנויות נרתם לטובת זיהוי ופיתוח חוזקות בקרב התלמידים .פרקטיקות חדשניות ויצירתיות מסייעות להם להנכיח את החוזקות האישיות במהלך השיעורים.
מחוצלכיתה.
למידת חוץ המאפשרת חוויית למידה חברתית ורגשית יחד עם פיתוח תהליכים אישיים ובינאישיים, ותהליכי למידה וחקר .הפרויקט מזמין את תלמידי חטיבות הביניים למתחם פעילות של גיבוש ו־ ODTבפארק עין יעל.
| 27
חדשנות בכל התחומים
למידה רלוונטית וחדשנות
ביתא מחנכים יחידת החדשנות העירונית של מינהל חינוך,
שהוקמה ב־ 2016בכדי להוות בית לאנשי חינוך ירושלמיים ליצירה ולפיתוח של הוראה רלוונטית. ״ביתא מחנכים״ מרכזת את כל פעילות החדשנות החינוכית המתקיימת בבתי ספר ובגנים בירושלים. היחידה פועלת בשני צירים :הראשון הוא ציר של תהליכי עומק המתקיימים בתוך בתי הספר ,לפיתוח וליווי יוזמות חינוכיות ולשינוי תרבות ארגונית .השני הוא ציר של מעטפת רישות וקהילות ,שבמסגרתו הוקמה בירושלים קהילת אנשי חינוך מקצועית המהווה מרחב להשראה ,להעשרה וללמידת עמיתים; קהילה המבוססת על תחושת שייכות ושותפות. ״ביתא מחנכים״ מאמינה בחדשנות הצומחת מהשטח ופועלת לחבר בין צרכים לבין פתרונות ,דרך פרקטיקות עירוניות ושותפות מלאה עם אנשי מינהל החינוך, האקו סיסטם הירושלמי ובעיקר עם בתי הספר.
מ׳חדש
| 28
״חולמים כיתה ירושלמית מחדש״ היא תוכנית המקדמת תהליך עירוני נרחב ,שבמסגרתו עברו מאות כיתות מהפכה עיצובית ופדגוגית .הכיתה האחידה והוותיקה ,שבה התלמידים יושבים מול המורה והלוח, הופכת לכיתה חדשנית וייחודית ,המאפשרת שינוי מהותי בשיטות ההוראה והלמידה וחדשנות פדגוגית. שינוי המרחב הכיתתי מאפשר למידה אישית וקבוצתית, עבודה מול מחשב ,פינות ישיבה אלטרנטיביות ,חיבור לטכנולוגיה ,דגש על דינמיקה בין התלמידים ועוד. תהליך העיצוב מתחיל ברצונות של המורה לגבי ״כיתת החלומות״ ומלווה על ידי מעצבים ,אדריכלים ואנשי פדגוגיה המציעים עיצובים מגוונים שמשרתים את הצרכים הלימודיים והחברתיים של כל גיל ומגזר. מאות כיתות בירושלים כבר לקחו חלק ב״מ׳חדש״ וכיום הן מהוות דוגמה והשראה .בשנת הלימודים הקרובה צפויות עוד מאות כיתות להצטרף למהפכה העיצובית.
יחידת ההורות התמונה שלמה רק כשההורים הם חלק ממנה .בשנתיים האחרונות פועלת במינהל
יחידה חדשנית וייחודית ,המספקת לבתי הספר מכל האגפים מענה לסוגיות חינוכיות שבהן מעורבות ההורים גדולה במיוחד. היחידה מלווה בתי ספר המבקשים להעצים את מערכות היחסים עם ההורים ומתמקדת בנושאים של מסוגלות הורית ,מנהיגות הורים קהילתית ושותפות הורים בתוך בתי הספר. בתוך יחידת ההורות ,ובשיתוף פעולה מלא ,פועל בשנים האחרונות בהתנדבות בית ספר להורים. היוזמה הוקמה מתוך צורך של ההורים ובמטרה לתת מענים מקצועיים ורלוונטיים לאתגרי ההורות. המענים ניתנים על ידי אנשי מקצוע מהמובילים בארץ בתחומם והצוותים המקצועיים של המינהל והשפ״ח באמצעות הרצאות ,סדנאות, מפגשי הורות בסלון ומענים פרטניים. בתקופת הקורונה הפיק והפיץ בית הספר להורים עשרות רבות של הרצאות זום ,והנגיש להורים רעיונות ועצות להתמודדות בתקופת המשבר .הסרטונים, המיועדים להורים לילדים מגיל גן ועד תיכון ,הופצו לכל המגזרים .הם זכו להצלחה רבה וצפו בהם כ־400 אלף איש .בית ספר להורים עמל וחושב בכל עת כיצד לתת מענה רלוונטי לכל צורך של ההורים בעיר.
מינהלת התקשוב אחראית על שילוב התקשוב במוסדות החינוך בשלושת האגפים בעיר ,כתשתית פדגוגית ופיזית.
מינהלת התקשוב מסייעת לבתי הספר לקדם את הפדגוגיה בהתאם לתפיסת עולמם וליעדים שהגדירו לעצמם ובהלימה למגמות במינהל חינוך .כן היא מסייעת לקידום תוכניות חינוכיות והפעלתן בתחומי המדע, הטכנולוגיה והקיימות.
שער
נשי
>>> | 29
אישי רגשי אי י
ר אי א רגשי
ש י ר גי אי ג רי י ש רש יא ש י
״מערכת החינוך צריכה למצוא דרך לתת מענה מהיר ומקצועי לתלמידים שזקוקים לסיוע ,ולא רק למי שידו משגת .אין עוד מקום במדינה שבו נמצאים כל ילדי ישראל ,כמו מערכת החינוך .לכן ,רק במסגרתה נוכל להבטיח שתלמידים שזקוקים לתמיכה ,יקבלו אותה״
תלמידי בית ספר גאולים, בהנחיית מור קסטין | 30
״עמיתי בצלאל״ ,תשפ״א2021 ,
שאני מקבל אחריות על תלמידים, מבחינתי אני אחראי על הכול; גם על ההיבטים הרגשיים שלהם. על פי התפיסה החינוכית שלי ,מערכת החינוך לא יכולה לומר שהיא רואה את התלמידים באופן שלם ,אם היא לא בודקת מה הם עוברים מבחינה נפשית וחברתית. מערכת החינוך צריכה למצוא דרך לתת מענה מהיר ומקצועי לתלמידים שזקוקים לסיוע ,ולא רק למי שידו משגת .גם זו דרך שבה מערכת החינוך יכולה לשנות מציאות ,וזה המקום שבו רשות מקומית יכולה ליישם את האג'נדה הזאת הלכה למעשה. זה קריטי עבור התלמידים ,וזה חשוב לא פחות בהיבט חברתי ושוויוני .אין עוד מקום במדינה שבו נמצאים כל ילדי ישראל ,כמו מערכת החינוך .לכן ,רק במסגרתה נוכל להבטיח שתלמידים שזקוקים לתמיכה ,יקבלו אותה .כך נקדם שוויון הזדמנויות ונמצם פערים. התפקיד שלנו הוא לא רק לעשות את זה בתחומים הלימודיים והחברתיים ,אלא גם ברובד הרגשי ,כשבתי הספר ממשיכים להיות רלוונטיים מתמיד להתפתחות הרגשית והחברתית. זה בדיוק מה שעשינו בירושלים .השפ״ח (השירות הפסיכולוגי החינוכי) בעיר הוא שירות מקצועי ומוביל. במסגרתו הקמנו מערך כולל של תמיכה נפשית והתפתחות רגשית וחברתית ,שמוצעת לתלמידים בכל הגילאים ובכל המגזרים ,באמצעות תוכניות רבות ומגוונות .צוותי החינוך הם שותפים מלאים לשינוי שמתחולל בתחום והשפ״ח מספק להם ידע ,כלים וליווי מקצועי. במקביל ,מינהל חינוך מימן והוסיף תקנים לפסיכולוגים ולעובדים סוציאליים .התוצאה היא שבכל בתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים ,בכל המגזרים בעיר ,ניתן לפחות יום בשבוע של שירות פסיכולוגי לתלמידים. במרבית בתי הספר היסודיים אף הוקמו מרכזי מל״א (מרכז לימודי אחר) ,שם מתקיימים טיפולים אישיים וקבוצתיים ,והם מקנים לילדים תחושת מקום ושייכות בין כתלי בית הספר. אני גאה גם בכך שהקמנו בשכונת תלפיות את מרכז הד-ספייס ( )HeadSpaceעבור בני נוער הזקוקים לסיוע רגשי .זהו מרכז ייחודי וחדשני ,שבמסגרתו טופלו כבר מאות צעירים .בימים אלה אנחנו מרחיבים את מערך המטפלים ,על מנת שזמן ההמתנה לטיפול יהיה קצר במיוחד .זאת בדיוק השאיפה שלי :מי שזקוק לתמיכה נפשית יוכל לקבל אותה במסגרת עירונית ,ללא תשלום, במהירות ,במקצועיות ובדיסקרטיות. כדי לתת מענה כולל ,מתקיימות הדרכות הורים פרטניות בתחנות השירות הפסיכולוגי בעיר ובבתי הספר, כמו גם סדנאות והרצאות להורים שעוסקות בכל טווח הגילאים והסוגיות :מהכנה לגן עירייה ,דרך התמודדות עם משברים ועד דילמות הנוגעות לגיל ההתבגרות. לא שכחנו לטפל גם במטפלים :מינהל חינוך מציע טיפולים אישיים לצוותי החינוך ,מתוך הבנה שתחושת החוסן של המורים ובריאותם הרגשית הן מרכיב עיקרי ביכולתם להצליח בכיתה ובעשייה♦ .
| 31
אישי רגשי
ר
ר
מנהלת השפ״ח (שירות פסיכולוגי חינוכי)
י א יר י גי י י י יר ש י א
ש יר ש י ר שי י י י שי י א א ג ריא שש י רי י י י
שירות הפסיכולוגי החינוכי בעיריית ירושלים הצליח בשנים האחרונות להפוך את הפירמידה .לא עוד טיפול ב־ 20אחוז מתלמידי הקצה במערכת החינוך או פחות, אלא ב־ 80אחוז ,אליהם אנחנו מצליחים להגיע ולהשפיע .זהו שינוי תפיסתי ומעשי שעבר השפ״ח; זוהי גם תפיסת העולם שלי שהתחברה לאג׳נדה של ראש המינהל ,אביב קינן. כפסיכולוגית חינוכית שגדלה בשירות הפסיכולוגי בירושלים ועובדת בו כמעט עשרים שנה בתפקידי שטח וניהול, עד לניהול השפ״ח כולו בשלוש השנים האחרונות ,יש לי ראייה ארוכת טווח על ֹֹהארגון .השפ״ח הינו ארגון מקצועי ,הנותן לאורך השנים מענה מקצועי ומשמעותי בשלושה תחומי ליבה :עבודה מערכתית, פסיכודיאגנוסטית וטיפולית. מעבר למענים הללו ,התגבשה אצלי תפיסה לפיה תפקיד השפ״ח הציבורי הוא לדאוג לבריאות הנפש של כל ילדה וילד בירושלים ,להוריהם ולצוות החינוכי; להגיע למסה גדולה ומשמעותית של תלמידים.
מדגישים את הכוחות והחוזקות מחקרים עכשוויים מראים שהמדד להצלחה אינו טמון בציונים גבוהים ,אלא
״המדד להצלחה אינו טמון בציונים גבוהים ,אלא ביכולות רגשיות וחברתיות מפותחות .צעירים שיצליחו הם לאו דווקא בעלי תעודת הבגרות הטובה ,אלא מי שיש להם יכולות ויסות רגשיות ,הבנה של האחר ומיומנויות חברתיות ורגשיות״ | 32
ביכולות רגשיות וחברתיות מפותחות. צעירים שיצליחו ויגיעו רחוק בחייהם הם לאו דווקא בעלי תעודת הבגרות הטובה, אלא מי שיש לו יכולות ויסות רגשיות ,הבנה של האחר וכתוצאה מכך יכולת עבודה בצוות ,ומיומנויות חברתיות ורגשיות נוספות. השפ״ח כיום עובד באופן המחובר למינהל חינוך ומהווה זרוע משמעותית שלו בשטח .זהו השפ״ח הגדול בישראל ,עם 285עובדים ו־ 260פסיכולוגים ,הפועלים באופן יומיומי בשלושת המגזרים וחולשים על כ־ 800מסגרות ברחבי העיר :גנים ,בתי ספר ומסגרות חינוך מיוחד. אנחנו משרתים את האגפים השונים ושותפים לחזון של ראש המינהל ושל ראש אגף פדגוגיה .קיבלנו רוח גבית להקמת תוכניות חדשות ,להרחבת תוכניות קיימות ולפעילות בשטח ביתר שאת ,במטרה לתת מענה רגשי וחברתי לכלל הילדים ,לקדם מניעה ולסייע במעברים בין מסגרות. קיבלנו תקציבים ,אמון רב ודלת פתוחה לעשייה חדשה ורבה. הרוח הגבית מהמינהל התחברה ליוזמות שעלו מצד הפסיכולוגים בשטח. בשנתיים האחרונות פותחו תוכניות ברוח התפיסה המקצועית של ה־ SELלפיתוח מיומנויות רגשיות־חברתיות ,מגילאי הגן ועד חטיבות הביניים ,מתוך הבנה שאת הכישורים הללו ניתן ללמד ,לאמן ולהתאמן .המסגרות החינוכיות הן ״מגרש האימונים״ הטבעי עבור ילדים לעשות זאת. אנחנו מתאימים את התוכניות לשלושת המגזרים ולכל הגילאים ,תוך הרחבתן למעגל הקהילה והמשפחה. התוכניות מעניקות כלים ברוח ה־CBT לגננות ולמורים ומפתחות מרחבים לוויסות רגשי בגנים ובבתי הספר ,היבטים
ביסאן סוואעד. חברתיים ובינאישיים ,שיח רגשי וכלים לוויסות רגשי ,אשר מביאים לתפיסתנו להפחתה של התנהגויות סיכון בעתיד. לתוך השפה הטיפולית הכנסנו את עקרונות הפסיכולוגיה החיובית :לא להתמקד בקושי ובחולי ,אלא לשים דגש על הכוחות והחוזקות.
נותנים כלים לצוותי החינוך השפ״ח משתדל להיות מחובר למה שקורה במדינה ובחברה .הצורך למגר אלימות ולקדם שיח מכבד מתחיל בירושלים בגיל הגן .אנו רואים את עצמנו כמי שמחויבים לסייע לצוותי החינוך ולהורים לקדם חברה סובלנית ,ואנו יודעים שיכולות אלו מתפתחות בגיל הרך וכי לא ניתן לחכות לגילאים מאוחרים. בתפיסה שלנו ,סוכני בריאות הנפש הטובים ביותר הם ההורים והצוותים החינוכיים ועל כן ,לא הפסיכולוגים הם אלה שנכנסים לבתי הספר ו״עושים פלאים״ ,אלא הפסיכולוגים מדריכים את צוותי ההוראה ,לצד ההורים .בדרך זאת,
בית הספר הדו לשוני .2021 ,מתוך פרויקט ״רגע ירושלמי״ -ילדים מצלמים עיר
הכלים והידע מצטברים אצל אנשי החינוך וכך ,מסגרות החינוך יוכלו להפעיל את התוכניות לאורך זמן.
התקבלנו בזרועות פתוחות התוכניות שלנו התקבלו במסגרות השונות בזרועות פתוחות .במזרח ירושלים הן פועלות בצורה מעוררת התפעלות, והצלחנו להגדיל את מספר הפסיכולוגים דוברי הערבית הפועלים בשטח .במגזר החרדי ,הביקוש לתוכניות מתפתח ואנחנו עובדים על פיתוח השתלמויות לצוותים החינוכיים .במגזר הכללי ,מאות גנים ובתי ספר משתתפים בתוכניות תוך כוונה לגדול בשנה הקרובה. התוכניות החינוכיות מיושמות לצד העבודה העיקרית של השפ״ח ,שבמסגרתה מסייעים פסיכולוגים למערכות באופן אינדיבידואלי באתגרים העומדים בפניהן בתחום הרגשי־התנהגותי .גם בתקופת הקורונה ,שאילצה אותנו לפעול מרחוק ולגלות יצירתיות ,התאמנו את התוכניות ואת הפעילות השוטפת על ידי בניית
מודלים קצרי טווח של טיפול וסיוע. מספר האבחונים ,הטיפולים ,הייעוצים לצוותי חינוך ,הסדנאות ואירועי החירום שהפסיכולוגים עסקו בהם גדל בשנת הקורונה באופן משמעותי ביחס לשנה קודמת. בתקופה זו ,השפ״ח נתן טיפולים פסיכולוגיים ל־ 1,266ילדים ומשפחות, התקיימו 1,456ייעוצי הורים ולמעלה מ־ 400סדנאות והרצאות להורים. פסיכולוגים העבירו למעלה מ־3,000 אבחונים והערכות ולצערנו התערבנו בלמעלה מ־ 700אירועי חירום .כל זאת, לצד ליווי צוותי החינוך בייעוץ פרטני, בצב״ם (צוות בין מקצועי בבתי הספר) ובסדנאות והרצאות לחדרי מורים ,שהגיעו ליותר מ־.500 התפתחות השפ״ח בשנים האחרונות משפיעה על המערכת כולה ,וגם עלינו כארגון :לצד העלייה בעומסים ובהתערבויות ,אני רואה את האור בעיניים של הפסיכולוגים ,את היצירתיות ,היוזמה וההתלהבות שהם מביאים לעשייה♦ .
| 33
אישי רגשי שחר בן אהרן התיכון לאמנויות .מחזור ל״ד, מגמת אמנות ,תש״פ2020 ,
אביב קינן:
רי
״אני גאה בכך שהקמנו את הד-ספייס עבור בני נוער הזקוקים לסיוע רגשי. זאת השאיפה :מי שזקוק לתמיכה נפשית יוכל לקבל אותה במסגרת עירונית, ללא עלות ,במהירות, במקצועיות ובדיסקרטיות״
ר רי
א
ש י ש
עובדות סוציאליות הן חלק מהצוות בבתי הספר העל יסודיים
מרחב.
ארבע השנים האחרונות יזמנו מהלך להכנסת עובדות ועובדים סוציאליים קליניים לעבודה בבתי הספר העל יסודיים בירושלים ,במסגרת פרויקט עח״י (עובד סוציאלי חינוכי) .העובדות והעובדים הסוציאליים מהווים חלק מהצוות המערכתי־טיפולי של בתי הספר ,בהיקף של לפחות חצי משרה ,ופועלים בראייה רווחתית ,קהילתית ,סוציאלית ומשפחתית ,תוך טיפול פרטני בתלמידים ,טיפול קבוצתי וכמובן כחלק מהעשייה של הצוות החינוכי. העובדות והעובדים הסוציאליים מקבלים הנחיה פרטנית והדרכה קבוצתית מקצועית .כיום ,ישנם 24בתי ספר על יסודיים בעיר שמשתתפים בפרויקט עח״י והיד עוד נטויה :לקראת תשפ״ב נרחיב את הפרויקט לעוד כעשרה בתי ספר.
משפחה בקשר.
ב
מנהל קליני ,הד-ספייס ירושלים
ראש ש י י ש
מרכז הד-ספייס מציע לבני נוער טיפול ממוקד, נגיש וללא עלות .כ־ 700צעירים ,מכל שכונות העיר ,כבר טופלו במרכז הייחודי
| 34
י
תוכניות שמפעיל השפ״ח ברחבי העיר
רכז הד-ספייס ()HeadSpace הוקם לפני כשנתיים בשכונת תלפיות בירושלים ,בשיתוף פעולה בין עמותת אנוש ,הביטוח הלאומי ומינהל החינוך בעיריית ירושלים .זהו הסניף השני של הד-ספייס שמקים אביב קינן בישראל :הראשון הוקם בשנת 2014בבת ים. ההתמקצעות המרכזית בהד-ספייס היא בטיפול קצר מועד וממוקד ואנו
עובדים עם צעירים ובני נוער בגילאים .25-12הרעיון המוביל הוא לאפשר טיפול נגיש ,גמיש ויצירתי המותאם לצעירים ולצרכיהם .אנו דוגלים בגיוון ובגמישות קלינית ,בחדשנות ובמצוינות טיפולית. הטיפול בהד-ספייס מבוסס ראיות ומלווה במחקר וניתן ללא עלות. קצת רקע :מודל ההד-ספייס נולד בשנת 2006באוסטרליה ,ומהווה שם כיום את תוכנית הדגל לטיפול פסיכולוגי וקידום הרווחה הנפשית של צעירים ,עם למעלה ממאה מרכזים ברחבי היבשת .המודל התפשט וכיום פועלים מרכזי הד-ספייס במקומות רבים בעולם. מה שמייחד באופן בולט את מרכזי הד-ספייס בישראל הוא הקשר העמוק למערכת החינוך ולבתי הספר .למעלה משבעים אחוז מההפניות להד-ספייס מגיעות מהצוותים החינוכיים ועד כה הגיעו להד-ספייס ירושלים ילדים משמונים בתי ספר על יסודיים בעיר .טיפלנו בכ־700 ילדים וצעירים שהגיעו אלינו מכל השכונות: מרמות בצפון ,דרך העיר העתיקה ועד גילה בדרום.
״המחויבות של המינהל לרווחה הנפשית של התלמידים מעוררת תקווה .ההרגשה היא שאנו מהווים חלק מרוח חדשה שרואה בחינוך שליחות ורואה את התלמידים כאנשים צעירים שאת רווחתם הנפשית יש לקחת ברצינות״ המחויבות של המינהל לרווחה הנפשית של תלמידי העיר מרגשת ומעוררת תקווה. כמטפלים וכתושבי ירושלים ,אנו שמחים וגאים על כך שמינהל חינוך לוקח אחריות לא רק על ההתפתחות האקדמית של התלמידים ,אלא גם על רווחתם ובריאותם הפסיכולוגית. בהמשך למחויבות זו ,התפתחה בעיר שרשרת טיפולית שמתחילה בבתי הספר, באמצעות מענה ראשוני של הצוותים החינוכיים והטיפוליים ,וממשיכה פעמים רבות בהד-ספייס .מוסד היועצות בבתי הספר ייחודי לישראל ולא קיים במדינות אחרות (גם לא באוסטרליה ,כפי שלמדנו
בביקורו של מנכ״ל הד-ספייס בירושלים). כתוצאה מכך ,המודל שלנו בעיר נשען על עבודת היועצות ואנו רואים אותן כלקוחות שלנו :אנחנו נמצאים כדי להקל עליהן ולסייע לעבודתן הקריטית בחזית הטיפול בבתי הספר .בנוסף ,אנו עובדים בשיתוף פעולה עם גורמים טיפוליים אחרים בעיר ובראשם השפ״ח. הרעיון הוא לא להשאיר אף ילד מאחור; מי שיכול להיתרם מהתערבות ממוקדת, מגיע להד-ספייס ,ומי שמתאים להתערבות ארוכה ואינטנסיבית יותר ,מופנה לגורמי טיפול אחרים בעיר עמם אנו משתפים פעולה. נדמה לנו שלא תמיד ירושלים הייתה ידועה בחדשנות שלה .כיום ,ההרגשה היא שאנו מהווים חלק מרוח חדשה בעיר ,שרואה בחינוך שליחות ותופסת את התלמידים כאנשים צעירים שאת רווחתם הנפשית יש לקחת ברצינות .אנחנו חלק משרשרת שרוצה לראות את ילדי ירושלים גדלים בסביבה תומכת ,מכילה ומקבלת. וכשצריך ,יודעת לתת כתף ,לשמוע ומציעה לא לעשות עניין ,אלא פשוט לבוא ולדבר - על מה שבראש של הילדים שלנו♦ .
תוכנית המופעלת בגנים ועובדת על פיתוח מיומנויות של ויסות רגשי ,שיח רגשי והתמודדות עם מצבי קונפליקט בשפה חברתית- רגשית ,משחקית ומהנה. העמקת הקשר בין התלמיד.ה ,הבית והמסגרת החינוכית על ידי עידוד מעורבות הורים באמצעות משימות משותפות .חיבור לתכנים החברתיים-רגשיים הנלמדים בגן דרך פעילויות אינטראקטיביות, סרטונים והפעלות מהנות.
גיבור א'.
לעלות לכיתה א' במעבר מיטבי עם כוחות וצידה חברתית-רגשית נדרשת ,להכיר את הכוחות בכל ילד.ה ולפתח אותם. התוכנית מופעלת בגנים וממשיכה גם בכיתות א׳.
מרשמלו.
תוכנית המותאמת לכיתות ב'-ג' :מרגישים ,שמים לב ונרגעים .עובדים על ויסות רגשי ומיומנויות רגשיות על מנת לשפר את התפקוד הבית ספרי והאישי.
שפת הכוחות.
מאות תלמידים בעשרות בתי ספר במגזר הכללי ובמזרח העיר גילו את הכוחות שלהם .צוותי החינוך בבתי הספר סייעו בבניית סביבה חינוכית מיטיבה והביאו לשינוי השפה הבית ספרית.
זמן הורות.
סדנאות הורים המתקיימות במסגרת בתי הספר ,מתוך אמון בקשר הורים- מורים-ילדים .הסדנאות מתקיימות במגוון נושאים כגון סמכות הורים, גיל ההתבגרות ,קשר הורים וילדים והתמודדות עם ילדים מחוננים.
| 35
אישי רגשי שירה שפיר
בית ספר אגרון2021 , מתוך פרויקט ״רגע ירושלמי״ -ילדים מצלמים עיר
יעקב גרץ
טעימות
בית ספר של״ב ,פסגת זאב.2021 , מתוך פרויקט ״רגע ירושלמי״, ילדים מצלמים עיר
יואב זלצבוך
תוכנית של השפ״ח לבניית חוסן נפשי אצל מתבגרים, המופעלת בחטיבות הביניים. הדגש הוא לאו דווקא על מניעת גורמי סיכון אלא על חיזוק גורמי החוסן בדרכים יצירתיות ,דבר שהוכח כמשפיע ביותר במניעת התנהגויות סיכון .זוהי תוכנית חברתית-רגשית ,שמטרתה פריסת רשת הגנה ותמיכה על תלמידי החטיבות. ייחודיות התוכנית היא בעבודה עם קבוצת השווים ,״נוער למען נוער״ ,על מנת להפיץ מסרים בוני חוסן בתוך הכיתות.
בית ספר תל״י ,בית וגן .2021 ,מתוך פרויקט ״רגע ירושלמי״ -ילדים מצלמים עיר
יחד
תוכניות של השפ״ח ,המעניקות מגוון טיפולים רגשיים והדרכות הורים זמינים ומותאמים לתלמידים ולמשפחותיהם בבתי הספר .במסגרת התוכנית מוצע טיפול פסיכולוגי אישי ומשפחתי ,וכן טיפול רגשי אישי או קבוצתי דרך אמנות .התוכנית כוללת בנוסף גם ליווי מערכתי להעמקת השיח הטיפולי של הצוות החינוכי. תוכנית מר״ב הורים מעניקה הדרכות הורים פרטניות בחטיבות הביניים.
רווחה חינוכית
| 36
תוכנית לאומית
מערך של מענים לילדים ונוער בסיכון ,המאותרים עם קשיים בתחום לימודי-התפתחותי, רגשי וחברתי.
השנה נשיק זרוע חדשה במערך החדשנות ,שתתמחה בהכשרה ובליווי בהטמעת כלים לפיתוח מיומנויות רגשיות וחברתיות בבתי הספר. התוכנית מבוססת על ההבנה כי סוכני השינוי המרכזיים הינם אנשי החינוך ,ולהם תפקיד מכריע בעיצוב אישיותם ובדאגה לשלומות של תלמידיהם .התוכנית מלווה על ידי ( sel.ilארגון מחקרי-יישומי מהמרכז הבינתחומי הרצליה ,המתמחה בהכשרת צוותים לעבודה עם תפיסה מקצועית של ה־ SELלפיתוח מיומנויות רגשיות־חברתיות) ובשיתוף ״ביתא מחנכים״ .״המכלול״ תיפתח השנה בשמונה בתי ספר על יסודיים.
רג ש טיפולים רגשיים מונגשים
מר״ב
מציעה מסגרת שיטתית להתמודדות עם פערים חברתיים .תפיסת העבודה כורכת יחד את החינוך והרווחה .בכך נוצר מערך רחב ושלם של מענים המקדמים את רווחתם של הילדים והוריהם, שתורמים לצמיחה של הקהילה כולה.
חדשנות פסיכופדגוגית
חדרי מל״א: אי ש ש גם ההורים מקבלים מענה :הדרכות פרטניות בבתי הספר במסגרת התוכנית ״בשותף מל״א״ י יא
יי י י
״
אין לי כוחות־על ,אבל יש לי כוח רצון״ אלו המילים שאמר לירון ,בן תשע,במהלך פגישה עם רכז מל״א (מרחב למידה אחר) .מילים אלו מתמצות את מהותה של תוכנית מל״א ואת הדרך שבה היא פועלת .מרכזי מל״א נותנים מענה רגשי לתלמידים מורכבים בבתי הספר היסודיים ,תוך התייחסות להיבטים רגשיים, התנהגותיים ,חברתיים ,משפחתיים ולימודיים .תפיסת העבודה היא הוליסטית, הרואה את הילד כמערכת שלמה שפועלת ביחסי גומלין עם המערכת הבית ספרית, המשפחתית והקהילתית.
אנחנו מאמינים שילדים פנויים ללמידה בבית הספר ,כשעולמם הרגשי והחברתי בנוי על יסודות חזקים .לשם כך ,הקמנו חדרי מל״א בחלק גדול מבתי הספר היסודיים בירושלים .הילדים מוצאים שם אוזן קשבת ויד תומכת, מפתחים את עולמם הרגשי והחברתי ולומדים מהצלחות .לכל תלמיד.ה נבנית תכנית אישית וקבועה ,בהיקף של שעתיים עד ארבע שעות בשבוע ,במהלך שעות הלימודים. התוכנית כוללת פגישה אישית שבועית של התלמיד.ה עם רכז.ת מל״א, שבמסגרתה ניתן טיפול או ליווי רגשי תוך שילוב משחק ויצירה .כן ניתן סיוע לימודי על ידי צוותי הוראה ומתנדבים ומתקיימת פעילות בקבוצה חברתית ,שמטרתה לפתח כישורים בין־אישיים וחברתיים.
במסגרת תוכנית מל״א הקמנו גם את ״בשותף מל״א״ -הדרכות להורים, רובן פרטניות ,שמטרתן להרחיב את תחום הטיפול והסיוע בנושאי הורות בתוך בתי הספר. ההדרכות מוצעות במגוון תחומים: מעברים (לקראת כיתה א׳ ,לקראת חטיבת ביניים) ,התמודדות עם חרדות, ניהול דיאלוג עם הילדים סביב תכנים רגשיים ,חיזוק הסמכות ההורית ועוד .כמו כן ,מתקיימות הנחיות של צוותים חינוכיים על שותפויות מיטיבות עם הורים ,ו״הורים מצמיחים הורים״ -קבוצות לתמיכה והתמודדות עם אתגרי היומיום. התוכנית פועלת גם בגני הילדים בשם ״בשותף מל״א בגן״ ומטרתה לסייע במעברים והתמודדויות בגיל הרך, במניעה ובשילוב מיטבי♦ .
תפקידו של מרג״ש (מרכז רגשי בית ספרי) הוא להנגיש לתלמיד.ה בחינוך הרגיל טיפולים רגשיים של הביטוחים המשלימים מטעם קופות החולים, במסגרת בית ספרית ,בשעות הלימודים ובחלל המיועד לכך בתוך בית הספר. התוכנית מיועדת לבתי הספר היסודיים. מרג״ש ,בתהליך משותף עם המחנכת והיועצת ,בהסכמת ההורה או על פי פנייתו ,יתאים בין מטפל.ת רגשי.ת המגיע.ה לבית הספר ,לבין תלמיד.ה הזקוק.ה לטיפול .התהליך יקבל סבסוד משותף מקופות החולים, תוך השתתפות עצמית מצד ההורה וסבסוד של המינהל לפי הצורך. בבסיס התוכנית עומדת התפיסה שטיפול רגשי סדיר בליווי הדרכה הינו מענה הולם והכרחי לתלמידים רבים שאינם לומדים במסגרת חינוך מיוחד, ועדיין זקוקים לליווי רגשי אינטנסיבי בתוך גבולות בית הספר.
| 37
מנהלות ומנהלים
אביב קינן
מינהל חינוך מציב את מנהלות ומנהלי בתי הספר במרכז ,נותן להם אוטונומיה ,גיבוי ומשאבים גמישים ומעודד למידה מבוזרת
השער לשינוי | 38
כדי להצליח
לחולל שינוי מהותי במערכת החינוך ,מנהלות ומנהלי בתי ספר צריכים לתפיסתי להיות במרכז, מבחינת מינהל חינוך .לא המורה ,לא ההורה; אפילו לא התלמידים .המנהלים הם אלה שיטפחו את צוותי ההוראה ויתנו תשומת לב לכל ילדה וילד .מדינת ישראל לא צריכה לנהל 2.5מיליון תלמידים וגם לא 200אלף מורים ,אלא 5,000מנהלי בתי ספר .הם המפתח שבאמצעותו המערכת תהפוך ברת ניהול ותוכל לשגשג; הם הבסיס שצריך לחזק כדי לשנות את כיוונה של המערכת. בשנים האחרונות מוביל המינהל רפורמה שמציבה את המנהלים במרכז. שינינו את השיטה :מרכז הכובד כבר לא נמצא במינהל כמו בעבר אלא בשטח, שם נמצאת כמעט כל החשיבות של המערכת .מינהל החינוך צריך לבחור את האנשים המעולים ביותר לניהול בתי ספר, לתת להם כלים רבים ומגוונים ומשאבים ככל הניתן ,להגביר באופן מתמיד את
קרן שמי שריג התיכון לאמנויות. מחזור ל״ה, מגמת אמנות, תשפ״א2021 ,
המוטיבציה שלהם ,את חדוות העשייה ואת האמון בינם לבין המינהל .זה אולי הכלי הניהולי החשוב ביותר שקיים עבורנו כעירייה ,והוא שמאפשר לנו לחולל את המהפכה .על המנהלים מוטלת אחריות רבה וכבדה ,ומינהל חינוך צריך לדאוג לכך שהם ירצו להישאר בתפקידם וימלאו אותו בשמחה ובאהבה. אנחנו נותנים למנהלים מידה רבה של אוטונומיה ,גמישות ניהולית וגיבוי לעצב מחדש את התפיסה הלימודית שלהם בתוך המסגרת הכללית ,הלימודית והערכית הברורה שאנחנו מציבים .אליה הם מביאים את הרעיונות ,החלומות
והתשוקות שלהם ושל צוותי ההוראה ואנחנו מסייעים להם להגשים אותם בעזרת ליווי אישי ומקצועי ותקציב המותאם לצרכים שלהם ומעודדים למידה מבוזרת .זו גישה מהפכנית :במשרד החינוך -וכתוצאה מכך ברשויות רבות -אומרים למנהלים מה לעשות ,אבל אני מאמין שככל שנממש את הפוטנציאל של המנהלים ,נוכל לנצח אתגרים רבים במערכת החינוך. אנחנו מגייסים כספים רבים כדי שהמנהלים יוכלו לחזק את צוותי ההוראה, להרחיב את התוכניות הלימודיות ולהוציא לפועל חלומות פדגוגיים .אנחנו נוקטים כלפיהם בגישה שירותית ונותנים להם
פתרונות זריזים ומיידיים לבעיות כדי ליצור את כל התנאים שיאפשרו להם לעבוד. אנחנו מגבירים נוכחות בזמן משבר ,כפי שקרה במגפת הקורונה .אנחנו אומרים למנהלות ולמנהלים שלנו :אנחנו רואים אתכם ,ואנחנו איתכם. מנהלות ומנהלי בתי ספר בעיר חשים בשנים האחרונות שמינהל חינוך הוא גוף מאפשר ופורץ דרך ,מוביל תפיסה חינוכית ברורה ,מהווה אוזן קשבת וזמין עבורם. אנחנו יודעים את זה כי אנחנו בודקים את עצמנו ומעבירים בקרב המנהלים סקרי שביעות רצון .לשמחתי ,הם מצביעים על שביעות רצון גבוהה מאוד.
בזכות האמון
והביטחון בנו ,מנהלי בתי ספר רבים שותפים למהפכה שעובר החינוך הירושלמי .הם לוקחים בשתי ידיים את ההזדמנויות שאנחנו מציעים להם ומרגישים כל הזמן את הרוח היזמית והמגבה שנושבת מהמינהל .הם גם מעבירים את זה הלאה ומעודדים את צוותי החינוך לקחת סיכונים, ליזום וליצור .פתאום העיניים שלהם בורקות; פתאום הם מצליחים לעשות את החינוך שאותו שאפו לעשות מלכתחילה. הם יודעים שהם יכולים להישען על מינהל חינוך -ולעוף גבוה♦ .
| 39
מנהלות ומנהלים
שרון פילוסוף ,מנהלת תוכניות הכשרת מנהלים ופיתוח תוכן
כך בנינו אמון רב ,מחויבות הדדית ותקשורת רציפה ואישית מנהלות ומנהלי בתי הספר הפכו להיות משמעותיים מאוד בהתפתחות מערכת החינוך בעיר .מינהל חינוך פועל כ״מאיץ יזמות״ ענק ,שמגשים את החלומות שלהם
מ הלל ועקנין | 40
התיכון לאמנויות .מחזור ל״ה, מגמת אמנות ,תשפ״א2021 ,
נהלות ומנהלי בתי הספר הם הדמויות החשובות והמשמעותיות ביותר במערכת החינוך .הממלכה הקטנה -ולעיתים גדולה מאוד - הנקראת ״בית ספר״ ,מושפעת מאוד ממנהל.ת בית הספר ומהצוות החינוכי המוביל. למרות נוקשותה של המערכת הארצית, למובילים בשטח יש השפעה גדולה מאוד על אופיו של בית הספר ,האקלים השורר בו ,מידת המוטיבציה של הצוות ,מידת היצירה והמשמעות ,הקשר עם ההורים וגורמים קריטיים נוספים. מתוך הנחה זו ,במשך ארבע השנים האחרונות בנינו במינהל חינוך תהליך אישי וקבוצתי עם המנהלות והמנהלים. תהליך זה כולל שירות מיטבי בכל התחומים הרלוונטיים :תקשורת רציפה ואישית; מפגשי העשרה ולמידה ייחודיים וחווייתיים (משותפים לחתכי הגיל ,חמ״ד וממלכתי ,חינוך מיוחד ו״רגיל״); מסלולי לימוד וקבוצות מנהיגות ,המשלבים מרכיבים בלתי פורמליים רבים במהלך השנה ועוד. קבוצת המנהלים הפכה להיות משמעותית מאוד בהתפתחותה של מערכת החינוך בעיר :מתקיימים מפגשי
איתי כנפו התיכון לאמנויות. מחזור ל״ה, מגמת אמנות, תשפ״א2021 ,
התייעצות רבים; קיימת הקשבה לצרכים ותמיכה ביוזמות מקומיות ומשותפות; נוצרים חיבורים בין מנהלים לטובת נושאים עירוניים ועוד.
תהליך זה השפיע בכמה מישורים שניכרים היטב בשטח:
1 2
נוצרו מידות אמון גבוהות ביותר ומורגשת מחויבות רבה והדדית, תולדה של שיפור בשירות בחלקים הארגוניים והפדגוגיים ,קשר אישי ומענה מותאם ,גיבוי בעיתות משבר, הקשבה והתייעצות. יוזמות ותנועה לשינוי בחינוך - מנהלות ומנהלים פיתחו יוזמות שונות ומגוונות ,בהלימה לצרכי בתי הספר .דגמים פדגוגיים
ייחודיים נוצרו ,כיתות ומרחבי לימוד עוצבו מחדש ,יוזמות קהילתיות קמו. מינהל חינוך נתפס כ״מאיץ יזמות״ ענק, עם תרומה משמעותית להגשמת חלומות של מנהלים ומורים.
3
הוקרה ,נראות והיכרות – ירושלים היא עיר ענקית ,ומנהלים יכולים להרגיש בודדים במשימתם גם ברמה המקצועית וגם ברמה החברתית. השחיקה הגבוהה בעבודת הניהול וגודלה של העיר עלולים ליצור ניכור ותסכול .למרות הגודל ,בשנים האחרונות יצרנו מערכת אינטימית ,היכרות בין מנהלים על בסיס שכונתי-אזורי ,מפגשי למידה על פי נושאים ולא בשיוך פיקוח או גיל וכן אירועי הוקרה מכובדים ומכבדים. קיימת תחושה של ״רואים אותי״ וניכרת ההשקעה.
תהליך זה משפיע על צוותי המורים משום שמנהלים רבים מובילים תהליכים דומים פנימה ,ומודל העבודה עם המנהלים ,ההשקעה וההוקרה ,מהווים דוגמה להשפעה הלאה.
שני מבנים משמעותיים שיצרנו לעבודה עם מנהלות ומנהלים: .1למידת מנהלים :מסלולים תהליכיים של למידה במהלך השנה, בנוסף למפגשים חגיגיים בפתיחת שנה ובסופה .מודל זה נבנה יחד עם צוות הפיקוח במחוז ומאפשר חיבור משמעותי בעבודה עם בתי הספר. .2יחדא :פיתוח קבוצות מנהיגות של מנהלים מכהנים ומסלול עתודות לניהול.
.3החזרתה של תוכנית ההכשרה
״אבני ראשה״ לירושלים :תוכנית אקדמית בהובלת האוניברסיטה הפתוחה .בשנת תשפ״א ,בהחלטת מנכ״ל ובשיתוף ״אבני ראשה״, התוכנית תופעל מחדש בעיר, לאחר שלא פעלה בשנים האחרונות. בהתאם לכך ,פרחי ניהול יוכלו ללמוד בעיר בקבוצה מעורבת - יהודים וערבים -להכיר את מערכת החינוך ,תהליכים וכיוונים ולעשות פרקטיקום בבתי ספר בירושלים. אנו סבורים שהמוטיבציות לניהול יעלו בהשפעת התוכנית .המפגש עם דמויות מובילות בעיר ישפיע על הזהות המקצועית הניהולית ויתקיים רצף בין תוכניות העתודה, לקראת ״אבני ראשה״ ,ולאחר התוכנית -פנייה למכרזים וקבלת תפקידי ניהול בעיר♦ .
| 41
מנהלות ומנהלים הלל ועקנין
ביחדא מפתחים ומקדמים מנהיגות בקרב מנהלי בתי ספר
ל
מנהיגות החינוכית העירונית ישנה השפעה רבה על העיר מבחינה חברתית ,דמוגרפית וערכית .איכות מערכת החינוך, חוסנה והישגיה תלויים בהון האנושי -כלומר באנשי.ות החינוך הפועלים בה. זוהי קבוצה משמעותית ,שחושבת ופועלת מתוך מקצוענות ,שליחות ואמונה כי חינוך הוא הכלי המרכזי לקדם חברה שוויונית יותר ,מגוונת ,צודקת ובעלת ערכים משותפים. תמיכה בצוותי החינוך שלנו ,השקעה בהתפתחות האישית והמקצועית שלהם, יצירת מסגרות המעודדות יזמות ועשייה, וגיבוש קהילה מקצועית ותומכת לעשייה חינוכית פורצת גבולות ,אלו הם היעדים שלנו בקידום החינוך בירושלים ובמדינה כולה. תוכניות ״יחדא״ לפיתוח וקידום מנהיגות ,מאפשרות לנשות ואנשי חינוך מובילים בעיר אפיק התפתחות מקצועית ,ואפשרות לפעול בזירת החינוך הירושלמית ולחזק את מעמדה כמובילה ומשפיעה בחינוך ציבורי שוויוני ,ערכי, חדשני וחברתי. מהלך ״יחדא״ מתבסס על כמה תפיסות ועקרונות מנחים ,שכל הקבוצות, הפעילויות והמנחים פועלים לאורם. מטרת העל היא ליצור מודלינג מלא ללמידה מבוזרת ורלוונטית ,כך שתהליך העבודה בקבוצות יהווה השראה והדגמה ללמידה משמעותית ,כזו שיש בה שבירת גבולות של מקום וזמן ,חיבורים ,למידה משדות אחרים ויישום סביב פרויקטים. התהליך גובש בהתבסס על תיאוריות של התפתחות ולמידת מבוגרים ,שבליבה מרכזיות הלומד ושותפותו האותנטית בגיבוש תהליך הלמידה והעשייה.
| 42
התיכון לאמנויות .מחזור ל״ה, מגמת אמנות ,תשפ״א2021 ,
מנהלים ביחד
נבחרת מנהלות ומנהלים .תוכנית דו־שנתית לקבוצה ייחודית ומצומצמת של מנהלות ומנהלים ,שהוכיחו מנהיגות והובלה בבתי הספר שלהם ומחוצה להם, ומעוניינים להשפיע באופן רחב ומעמיק על החינוך הירושלמי והישראלי. העקרונות הפדגוגיים על פיהם מתנהלת התוכנית מהווים מודל לפדגוגיה רלוונטית וללמידה במאה ה־ 21וכוללים גמישות ,ניהול הלמידה על ידי המשתתף, למידה היברידית ומחוברת לשטח והסתכלות רב־תחומית. שיטות הלמידה כוללות מפגשים קבוצתיים ,עבודה אישית ,מפגשים היברידיים ומסע למידה חינוכי בחו״ל. הלמידה והעשייה בתוכנית יתקיימו בשלושה מעגלים :אישי ,קבוצתי וקהילתי. התכנים יורכבו תוך איזון בין נושאים הנובעים מהידע ומהניסיון המקצועי של מנחות התוכנית והשותפים ,בשילוב עולמות הידע ,המיומנויות והכלים הייחודיים שיביאו עימם משתתפי התוכנית.
◄ תוכנית הלימוד המשותף .התוכנית מתחילה את שנתה החמישית בעיר והיא מפגישה ומכשירה מנהלים ומורים מזרמי החינוך השונים ,במטרה לקיים מפגשים לימודיים משותפים בתחומי דעת מגוונים בין תלמידי מזרח ומערב ירושלים. הלימוד המשותף מהווה גישה חינוכית המקדמת שותפויות לימודיות בין בתי ספר מזרמי חינוך שונים באותו מרחב גיאוגרפי ,במטרה לקדם שינוי מערכתי לקראת חברה משותפת.
יחדא בגיל הרך ◄ קבוצה ייחודית של גננות פורצות דרך ,בעלות מוטיבציה גבוהה ללמידה ולסקרנות ,להתחדשות ולשינויים, ונכונות לאתגרים ניהוליים ופדגוגיים. התוכנית כוללת היכרות עם מיומנויות ושיטות חשיבה חדשניות בגיל הרך, חשיפה למיזמים חינוכיים בארץ ובעולם וחיזוק הזהות המקצועית.
עתודת מנהיגות חינוכית בירושלים.
נבחרת העתודה הניהולית של ״יחדא״ היא תולדה של תוכנית העבודה המשותפת של מינהל חינוך ירושלים ומחוז מנח״י במשרד החינוך .מטרת התוכנית היא לאפשר לאנשי.ות חינוך בולטים ומובילים בירושלים להיחשף להיבטים שונים של מנהיגות חינוכית בכלל, ולהובלה וניהול בתי ספר בפרט. במסגרת התוכנית יתנסו המשתתפים באתגרים ניהוליים ופדגוגיים ,ירכשו מיומנויות ניהול ושיטות חשיבה חדשניות, יכירו מיזמים חינוכיים בארץ ובעולם, ויבחנו את זהותם המקצועית בהווה ובעתיד♦ .
למידת מנהלים
שי״ר ניהול .מפגשי למידה המשותפים לכלל מנהלי האגף הכללי והחינוך המיוחד -יסודי ועל יסודי ,ממלכתי ,ממלכתי דתי וחמ״ד ,במתכונת של קבוצות למידה על פי נושאי בחירה ובקבוצות קטנות ומעורבות. המפגשים מתקיימים אחת לחודש במתחם משותף ,כך שמעבר למסלול הבחירה מתקיים גם מפגש חברתי עם כלל קהילת המנהלים .בין הנושאים שהוצעו לבחירה בשנים האחרונות :חינוך מודע מגדר ,יחסי בית ספר-הורים, למידה חברתית-רגשית ,התמודדות עם נוער במצבי סיכון ,התנהגויות סיכוניות בקרב תלמידות ותלמידים ,סוגיות ניהוליות בעולם משתנה ,״מה הסיפור שלך״ -הסיפור האישי והמקצועי ,הנרטיב הבית ספרי -ייחודיות וערך.
| 43
פיתוח צוותי חינוך
שחר בן אהרן התיכון לאמנויות. מחזור ל״ד, מגמת אמנות, תש״פ2020 ,
אביב קינן
מגשימים את החלומות
מממשים את הפוטנציאל של צוותי ההוראה ומחזירים את המוטיבציה ,האמון והברק בעיניים
| 44
ה
נכסים המשמעותיים שיש לנו במערכת החינוך הם הצוותים החינוכיים .אני מאמין ששינוי משמעותי במערכת יתרחש אם נפעל כל הזמן למימוש הפוטנציאל של מנהלי בתי ספר ,מורות ומורים, גננות וצוותי חינוך נוספים .כדי לעשות זאת הפכנו את מינהל חינוך לארגון משקיע :אנחנו משקיעים בעקביות ובהתמדה בכל צוותי החינוך בעיר .הם
אלה שבכל בוקר מזניקים קדימה את מערכת החינוך ,ואנחנו יכולים רק לעזור להם לעשות זאת בצורה הטובה ביותר. מינהל חינוך הוא כבר לא המרכז ,אלא פלטפורמה להתחדשות שמתחוללת בעיר וצומחת מהשטח. אני מאמין בחלומות של אנשים ובכל הדברים הטובים שמתרחשים בדרך להגשמתם .אנשי חינוך בישראל התרגלו להשאיר את החלומות והתשוקות שלהם
בשער הכניסה לבית הספר .חלק מהאנרגיות שלהם מאופסנות שם עד סוף יום הלימודים ,בזמן שהם צריכים ללמד תוכניות לימודים שמישהו אחר כתב עבורם. הם התרגלו לכך שמה שהם חושבים ומרגישים ,לא רלוונטי ולא מעניין במיוחד. התלמידים לא באמת מכירים אותם ,את התחביבים שלהם ואת הייחודיות שלהם. למהפכה שלנו קראנו בפשטות: ״מחד׳ש״; רפורמה שמעצבת מחדש
| 45
פיתוח צוותי חינוך את ההוראה ואת הלמידה בעיר ומזמינה את בתי הספר להמציא את עצמם מחדש ,באמצעות צוותי החינוך .אמרנו להם :שימו חלום על השולחן .האהבות והרצונות שלכם הופכים עכשיו רלוונטיים לעשייה החינוכית .מינהל חינוך אמנם נותן את המפה ואת המסגרת הלימודית והערכית ,אבל מאפשר למורות ולמורים לבחור את הדרך הייחודית שבה יצעדו עם התלמידים ,מעניק להם ליווי אישי ומקצועי ומקצה את המשאבים כדי להגשים להם את החלומות ,באופן מהיר ומקצועי אך לא ביורוקרטי ,ובדרך שמעודדת הגשמה תוך כדי עשייה. האם המינהל יכול לבחור עבור צוותי החינוך דרך מדויקת יותר ,או לעשות בחירה מושכלת יותר? כנראה שכן ,אבל אני מעדיף לתת להם לבחור .אם הם יממשו את האהבות שלהם ,גם אם הן אינן כלולות בתוכנית הלימודים ,הם יביאו את כל האנרגיה והשמחה לעבודה בכיתה ,יהיו מורים טובים יותר ,יראו את התלמידים שלהם בצורה מעמיקה יותר וילמדו את תוכניות הלימודים הקבועות בצורה טובה יותר .כך אפשר להביא את כל החדש לתוך המערכת הציבורית השמרנית .זה מקור התקווה האמיתי שלי.
מייצרים אקלים יזמי
| 46
במערכת הציבורית ,הליכה הצידה מן התלם ואפילו יוזמות עצמאיות הן כמעט מעשה לא רצוי ,בוודאי אם יוזמים וטועים. הדרך שלנו ברורה ואחרת :לייצר אקלים יזמי ,לגייס כסף למי שיוזם ,להוקיר אותו כל הזמן על הרוח החדשה שהוא מביא למערכת .המבחן אצלי הוא לא אם רעיון מסוים שמורה הביאה טוב בעיני ,אלא רמות המוטיבציה והתשוקה שהיא מביאה איתה. אם הן גבוהות ,אין מבחינתי טעות. הרפורמה הזאת לא עונה רק על צורך של פיתוח צוותי ההוראה; היום ברור לכולם שלמידה סטנדרטית ,פרונטלית ,אינה מתאימה יותר לתלמידים וגם לא למורים. אנחנו מייצרים למידה אחרת ,מאפשרים למורים להשתנות ולשנות .לצד זאת, הפעלנו תוכניות פיתוח חדשניות רבות לצוותי ההוראה ,מגן ועד תיכון .הקמנו את מרכז הסימולציה הראשון בארץ למורים, בו מדמים דילמות מקצועיות מורכבות. לעיתים קרובות הם רואים את עצמם, ורוצים לעשות אחרת .גם כיתות הלימוד השתנו כליל. הקמנו במינהל את ״יחד״א״ ,הנבחרת
אור דוד הירושלמית למנהיגות חינוכית ,שם צוותי ההוראה נחשפים לשיטות למידה חדשניות ולמיזמים חינוכיים מהעולם ,מחזקים את הזהות המקצועית שלהם ,מתפתחים ויוצרים רשת של אחווה ולמידה הדדית בירושלים.
התיכון לאמנויות .מחזור ל״ה, מגמת אמנות ,תשפ״א2021 ,
מרחב שמאפשר שינוי המהפכה החינוכית שלנו קנתה אחיזה בבתי ספר רבים בעיר .אני חש אותה לא רק במילים הגדולות ובכותרות ,אלא בעיקר ברגעים אישיים ומרגשים .רגע כזה קרה לאחרונה כשניגשה אליי מורה ואמרה: ״אנחנו לא מכירים ,אבל שינית לי את החיים .שנאתי להיות מורה ,נמאס לי להיות מורה ,אבל החזרת לי את החשק להוראה. עכשיו אני רוצה לנהל בית ספר״. אותה מורה עובדת כבר 25שנה במערכת החינוך בירושלים .היא כבר כמעט ויתרה; קיבלה את המציאות ,קיבלה את השגרה .התרגלה לכך שאין מקום לביטוי אישי שלה בבית הספר ,התרגלה לחומר הלימודים השגרתי והאחיד ,לכך שאם יש לה בעיות עם תלמידים קצת יותר מאתגרים ,היא צריכה להסתדר לבד. אף אחד מלבדה גם לא ראה את הילד שזקוק לסיוע רגשי ואת הילדה שאין לה נעליים מתאימות ,מעיל או מספיק אוכל. גם אם ראו והצטערו ,המערכת לא הציעה פתרונות טובים ומהירים עבורם. לפני שנתיים הציעה לה מנהלת בית הספר להצטרף לתוכנית ״מחד׳ש״ .מאז, הכול השתנה מבחינת אותה מורה .היא אמנם מלמדת פחות או יותר את אותו חומר ,אבל בצורה אחרת לגמרי ,בדרך שהיא בחרה .היא מגלה מחדש את הכיף שבהוראה ,כי פתאום מה שהיא חושבת ומה שהיא מאמינה בו הפך רלוונטי וחשוב .גם הכיתה שלה נראית אחרת לגמרי. כשהיא מזהה בעיה או מצוקה אצל אחד התלמידים ,היא כבר לא מרגישה לבד. מינהל החינוך מפעיל תוכניות שמספקות מענים שונים ומגוונים ,מסלי סיוע ועד טיפולים רגשיים בסבסוד העירייה .מינהל חינוך מילא את הילקוט של המורים הירושלמיים בכלים מקצועיים ,מגוונים ורלוונטיים. הידיעה שמורה אחת ,ותיקה ומותשת, מגלה את עצמה מחדש בתוך מערכת החינוך הציבורית ופועלת בהצלחה ובשמחה במרחב שמאפשר שינוי ,מוכיחה לי בצורה הטובה ביותר עד כמה עמוקה המהפכה שהצלחנו לחולל♦ .
״אנשי חינוך התרגלו לאפסן את החלומות והאנרגיות שלהם בשער הכניסה לבית הספר .במערכת הציבורית ,הליכה הצידה מן התלם ואפילו יוזמות עצמאיות ,הן כמעט מעשה לא רצוי .הדרך שלנו ברורה ואחרת: לייצר אקלים יזמי, לגייס כסף למי שיוזם ,להוקיר אותו כל הזמן על הרוח החדשה שהוא מביא למערכת״ | 47
חינוך צוותיספר פיתוח בתי מנהלי
קרן מור ארואסטי ,ממונה על גני הילדים
לצמוח ולהצמיח בירושלים תהליכים משמעותיים של פיתוח השדרה החינוכית ,המהווה את ההון האנושי החשוב ביותר ,מתרחשים ביתר שאת ומשפיעים על כל העשייה
ה
| 48
״יוזמות ותהליכי חדשנות רבים צמחו מהשטח והתחברו לערך של פיתוח תחושת השייכות בקרב צוותי החינוך .יותר ויותר מהם מרגישים ברוחות השינוי ,מצליחים לחבר בין המישור האישי למקצועי וחשים חופשיים יותר .האווירה המאפשרת מקרינה על העשייה החינוכית״
בחירה והיכולת לצמוח ולהצמיח בחיים בכלל, ובמערכת החינוך בפרט, היא בעיני מאבני היסוד לחיים משמעותיים .בשנים האחרונות התעצמה אצלי ההבנה לאחריות שיש לנו ליצירה של מנהיגות מצמיחה בשדרה החינוכית, הכוללת גננות ,תומכות למידה ,מורות ומורים; הבנה שהפכה למצפן המנווט בבהירות את הדרך. הצמחת אנשים הובילה אותי מאז ומתמיד .בשנים שבהן הייתי מחנכת כיתה ,נתתי דגש רב על תהליכי צמיחה של כל ילד.ה ,כל אחד בפני עצמו וכולם ביחד כקבוצה .כמנהלת בית ספר יסודי, חדר המורות והמורים הפך לכיתה שלי. פעלתי כדי לייצר סביבה מצמיחה לצוות בית הספר ,מתוך אותם עקרונות שלפיהם התנהלתי מול התלמידים :קשר אישי, הקשבה ,גילוי נקודות חוזק ,מתן מקום ומרווח לטעות ,התקדמות בהוויה של דפוסי חשיבה מתפתחים .לאט לאט התפתח בבית הספר מרחב תודעתי ופיזי שהעביר מסר של אמון ,אוטונומיה ,חשיבה יצירתית ורוח יזמית. תהליכים משמעותיים של צמיחה ופיתוח של צוותי חינוך ,שמהווים את ההון האנושי החשוב ביותר במערכת, מתרחשים בירושלים בשנים האחרונות ביתר שאת .יוזמות ותהליכי חדשנות רבים צמחו מהשטח ,והתחברו לערך של פיתוח תחושת השייכות בקרב צוותי החינוך. יותר ויותר גננות ,מורות ומורים מרגישים ברוחות השינוי ,מצליחים לחבר בין המישור
האישי למקצועי ,חשים חופשיים יותר. האווירה שמינהל חינוך יצר בשטח היא אווירה מאפשרת ,שמקרינה על העשייה החינוכית במגוון המעגלים הקיימים בגנים ובבתי הספר.
אקו־סיסטם של צמיחה גם סביבת העבודה משפיעה .כחלק מרוחות השינוי ,חלו תמורות בגני הילדים, בהם גננות בוחרות לחבר בין תפיסות פדגוגיות לעיצוב סביבת הגן .גם חדרי המורות והמורים עברו שינוי פיזי והפכו למרחב מכבד ,אסתטי ,רגוע ואחר .כך גם הכיתות ומרחבי הלמידה ,שקיבלו גוון חדש ומאפשרים תהליכי הוראה ולמידה אישיים יותר ואינטראקציה טובה יותר בין צוותי ההוראה לתלמידים. שמירה על מצב תודעה מצמיח הפכה עבורי לכוח מפעיל .בתפקידי כממונה על החינוך הקדם יסודי ,המטרה של הצמחת הגנים ,הן ברמת הפרט והן בראיה מערכתית־עירונית ,״לבשה״ פנים חדשות. מערך הגנים העירוני מורכב וכולל מעגלי ממשק רבים ,וזהו בעיני האתגר והעניין. יצירת אקו־סיסטם של צמיחה בגנים ברחבי העיר דורש חיזוק של שותפויות רבות ,כמו גם שמירה על עקרונות כמו קשר אישי ומשמעותי ,הקשבה ,חיבור לשטח, ביסוס רמת אמון ואוטונומיה ,מרחב, יצירת קהילות למידה וצמיחה ברוח ״חדר מורים לגננות״ .כל זאת ,בשילוב של פיתוח מקצועי רלוונטי לצוותי הגנים. אנחנו בהחלט צומחים בדרך ,ואמנות הצמיחה בירושלים הופכת למעגל קסמים מגדל♦ .
כיתקטיקה מרכז סימולציה חדשני לצוותי חינוך :בדרך לשינוי מהותי בתפיסה הפדגוגית /אורית דולב
מרחב פדגוגיה חדשנית במרכז פסג״ה (המרכז לפיתוח סגלי הוראה) מנח״י ,ובו מרכז למידה מדגים ומרכז סימולציה. בשנים האחרונות גדלה והולכת ההבנה כי נדרש שינוי משמעותי של התפיסה הפדגוגית :שבירת מבנים מסורתיים של מקום ,זמן ,תוכן ומתודות .אימוץ פרקטיקות עדכניות, המתרחשות במרחבים שונים -פיזיים ומקוונים ,מזמן התנסות ורכישת מיומנויות הנדרשות במאה ה־.21 במרכז הסימולציה ״כיתקטיקה״ יכולים צוותי החינוך להתנסות בהדמיות של דילמות ,קונפליקטים ותרחישים מחייהם המקצועיים בתוך סביבת למידה מוגנת ולקבל הכוונה כיצד לפעול ולהגיב טוב יותר .הסימולציה מתרחשת עם שחקנים מקצועיים ובסיומה מתנהל דיון מבוסס וידאו עם מתחקרים מומחים. המשתתפים מקבלים כלים בזמן אמת להתמודדות עם סיטואציות ושיחות מאתגרות ,תוך ידיעה איך לנהל אותן נכון ובביטחון ,היכרות עצמית עמוקה יותר וחוויה ייחודית ומשמעותית.
שחר בן אהרן התיכון לאמנויות. מחזור ל״ד, מגמת אמנות, תש״פ2020 ,
| 49
פיתוח צוותי חינוך
החממה לא.נשים: דואגים לרווחה האישית
מקדמים חינוך משמעותי, מעודדים יוזמות מהשטח
הצלחתו של המעשה החינוכי מושפעת ישירות מתחושות המשמעות והשייכות של הצוותים
מ
ביתא מחנכים ,יחידת החדשנות העירונית ,מיישמת ברחבי העיר תוכניות אישיות וקבוצתיות לפיתוח צוותים מכל בתי הספר השתלמות חדרי המורים בסטודיו של ביתא
| 50
השתלמות ייחודית המשלבת מפגשים סינכורניים וא־סינכרוניים ומבוססת בחירה. המפגשים מבוססים על האתגרים והנושאים הרלוונטיים ביותר שמעסיקים את בתי הספר הירושלמיים ,ומאפשרים יצירת שפה אחידה לחדרי המורים, סביב מתודולוגיות למידה הרלוונטיות למאה ה־.21
ביתא יסודי
מיועדת לצוותים מבתי הספר היסודיים בירושלים .במסגרת התוכנית ,כל בית ספר מקבל מעטפת ליווי פדגוגי באמצעות מלווה בית ספרי ומפגשים קבוצתיים עם שאר הצוותים המשתתפים .כל זאת ,בהמשך ל״החלטה אמיצה״ של בית הספר בנושאים של למידה מבוזרת ,לומד עצמאי ,רלוונטיות בלמידה וחדשנות חינוכית.
מאיצי חדשנות עירוניים תוכניות קצרות טווח לפיתוח מודלים פדגוגיים העונים על צורך רוחבי עירוני ,ומיועדות להפצה. מוקד התהליך הוא הצוות המוביל מתוך בית הספר. תהליך הליווי כולל חשיפה למיטב המומחים במשק, מנטורים (בתחום פדגוגי/ עסקי/טכנולוגי) ותקציבי פיתוח להוכחת היתכנות.
איה אבו נג׳מה
מקיף ראס אל עמוד לבנות ,מרכז פיילי לאמנות תשפ״א2021 ,
آية أبو جنمة
مدرسة راس العامود الشاملة للبنات
מעבדות חדשנות בית ספריות
תוכניות ארוכות טווח להבניה של מודלים פדגוגיים מוטי עתיד בתוך בתי הספר ,כשבמוקד התהליך נמצא חדר המורים. התהליך כולל חשיפה למודלים מובילים בירושלים ומחוצה לה .תהליך הליווי כולל ייעוצים אישיים ומקצועיים של מנטורים לצד עבודה קבוצתית ותקציבי פיתוח למימוש המיזם החינוכי.
ערכת החינוך הירושלמית של היום רואה את התלמידות והתלמידים בכל ההיבטים ומכל הזוויות ,נענית לכישרונותיהם ,לחוזקותיהם ולחולשותיהם .מינהל חינוך החליט להרחיב את המבט גם לצוותי ההוראה והחינוך ,מתוך הבנה שתחושת המשמעות ,השייכות וההנאה של הצוותים החינוכיים והפניות הרגשית שלהם ,מהוות גורם מכריע בהצלחתו של המעשה החינוכי. החממה לא.נשים הוקמה בנובמבר האחרון ,כמענה למשבר הקורונה שהשפיע בצורה עמוקה על צוותי החינוך ,הניצבים בחזית ההתמודדות .מאז ,אנחנו מציעים לבתי הספר להצטרף לחממה לא.נשים ,במטרה להעצים את המשאבים האנושיים העומדים בבסיס ההצלחה שלהם ,ולעודד אותם להיות ארגונים הפועלים לקידום הצמיחה האישית והשלומות ( )Well Beingשל צוותי החינוך. אנחנו מבינים שסוד המדדים החיוביים בחינוך טמון במשאבים הפנימיים של הא.נשים :בחוסן הנפשי, בבריאות הפיזית ,בתחושת המשמעות ,בגישה החיובית, ביחסים קרובים ונעימים עם אחרים ,בערך עצמי גבוה ובתחושת אופטימיות לגבי העתיד .כך נחזק את הצוותים החינוכיים בירושלים וכך נחזק גם את התרבות הארגונית, ששמה בסדר עדיפות גבוה את תחושת השייכות וההנאה של הצוות. בשנת תשפ״ב ,החממה לא.נשים תמשיך להוות מעטפת תומכת למורות ולמורים על ידי טיפול פרטני במרכז הד-ספייס ירושלים ובסדנאות טיפוליות לצוותי החינוך והניהול .במקביל ,במהלך עירוני נרחב ,נזמין את מנהלות ומנהלי בתי הספר בעיר לחזק את האושר הארגוני של המורות והמורים ,באמצעות סל פעילויות קבועות שיפעל בבית הספר לאורך השנה ,לקידום תחושות המשמעות ,המוטיבציה והשמחה של הצוות החינוכי. המהלך יאפשר למורות ולמורים ליהנות מפעילות קבועה וחדשה בתוכנית העבודה הבית ספרית ,תוך ליווי המהלך והפיתוח המקצועי בבית הספר .החממה לא.נשים דואגת לרווחה האישית של הצוות החינוכי -וגם התלמידים מרוויחים.
| 51
חינוך שלם
י
ו ים 14-08שנ ו י ו חינו י ו לי יל ו ו וחיוני ל י וח חינוך ל י ו לי ו ו ו שלו י
י ינ
חיים י ולי י ו ש ו י
גוני ליאור
התיכון לאמנויות .מחזור ל״ד ,מגמת אמנות ,תש״פ2020 ,
| 52
ינהל חינוך ירושלים שינה את ההגדרה הרגילה של בית ספר: לא עוד מוסד חינוכי שתלמידים מגיעים אליו למספר שעות לצורך למידה ,אלא מקום שמהווה בית שני ומספק לילדים מענה הוליסטי ורחב במהלך כל שעות היום ,בתחומים מגוונים .״המודל השלם״ ,אותו אנחנו מקדמים בשנים האחרונות בעיר ,הופך את בית הספר למרכז חיים משמעותי ונדרש. כחלק מהחזון של מינהל חינוך ,אנחנו לוקחים אחריות על הצמיחה וההתפתחות של ילדי ירושלים .אם תלמיד מעוניין
ללמוד מוזיקה ואין אפשרות לעשות זאת בבית הספר שלו ,נציע לו לימודים בתחום בשעות אחר הצהריים .אם תלמידה מעוניינת להעמיק בלימודי סייבר ,היא יכולה לעשות זאת אחרי שעות הלימודים במסגרת תוכניות שפתחנו .זהו עיקרון ה־״24/7״ המיושם בחינוך הירושלמי, שבמסגרתו אנחנו מספקים לתלמידים מענים ומסלולי צמיחה אישיים. הרבה מאוד מתרחש במערכת החינוך ובשלוחותיה בירושלים לאורך שעות היום, תוך שילוב ידיים של המערכת הפורמלית והבלתי פורמלית ,בראייה הוליסטית
ומקיפה .כשאנחנו מקיימים תוכניות לא פורמליות ,אנחנו שואפים שתהיה להן נראות ומעורבות גם בבית הספר .כך למשל עובדת תוכנית ״מרחבים״ :בית הספר הוא שמציע לתלמידים את הפעילויות הבלתי פורמליות .מחנכת ששיבצה תלמידה לחוג ג'יפים ,גם תתייחס בתעודה לרמת האחריות שהיא מגלה בחוג ,תתעניין בהתקדמות שלה ואף תשתלב באחת הפעילויות שם. לצד החשיבות הרבה שאני רואה במודל השלם ,מנהל מינהל חינוך ,לתפיסתי, לא יכול לוותר על הצורך לחולל שינויים
מהותיים דווקא במערכת הפורמלית, במקום ובזמן שבו נמצאים כל תלמידי ישראל .קל ומפתה יותר ליזום ולחדש במסגרת המערכת הבלתי פורמלית ,אבל אם המערכת תיישם חדשנות רק בשעות אחר הצהריים ,רק חלק מהתלמידים ייחשפו לה והמשמעות ברורה לכולם. פיתחנו את רפורמת ״08:00־14:00״: טווח הזמן הזה לא מייצג רק את שעות הלימוד הפורמליות ,אלא את החשיבות והמהות .דווקא שם דרושה העשייה הרבה ביותר .רשות מקומית יכולה להגשים אותה,
למרות המורכבות הרבה .שם מתגלה ההשפעה הגדולה ביותר של מינהל החינוך; שם החינוך יכול להשפיע על המציאות באופן העמוק ביותר. אנחנו עושים זאת בכמה דרכים מרכזיות ובראשן ריבוי תוכניות חינוכיות שביכולתן לשנות מציאות .אנחנו רותמים את מנהלות ומנהלי בתי הספר לקבל אחריות רבה ככל האפשר על השינויים ,לא לעקוף את הקשיים המובנים במערכת אלא להיות מעורבים ולעבוד בזה איתנו בכל יום מחדש .כך הצלחנו להיכנס למרחבים שלא מובן מאליו שרשות מקומית תיכנס
אליהם ותחולל בהם שינויים ,אבל אלה הם המרחבים החשובים ביותר בחינוך. הצלחנו לשנות את הפרדיגמה והיום מגיעים אלינו מנהלים מכל הארץ כדי ללמוד איך לעשות זאת. יש מנהלים שמניחים שאי אפשר לשנות את המערכת הפורמלית ,והם משקיעים את המשאבים והאנרגיות בתוספות .אני אומר לזה ״לא״ :אנחנו משנים את הליבה ואת השיגרה .בסופו של דבר ,זה מה שמשנה את חיי הילדים .הם צריכים הכרה ,התקדמות וגם ציונים כדי להמשיך הלאה בדרך ,ואלה קיימים במערכת הפורמלית♦ .
| 53
חינוך שלם
ח חינו י שלם
שילו של ח י ו ל י חינו י ל ו ך יום ו יו
ב
חודשים האחרונים נערך במינהל חינוך תהליך אסטרטגי שמטרתו עיצוב של מערכת חינוך מותאמת תקופה .נקודת ההנחה היא שכדי להמשיך ולהיות רלוונטיים בעידן של התפתחות מואצת ,נדרשים תהליכים של השתנות והתחדשות מתמדת. בפנינו עומדים שני אתגרים מרכזיים: ראשית ,התאמת המעשה החינוכי לצרכי המציאות המשתנה ,במאפייני המאה ה־ .21שנית ,ריבוי גורמים ומערכות חינוך שיש צורך לסנכרן ולמקסם את פעילותם כמערכת אחת שלמה ,ולאפשר לכלל האוכלוסייה לצרוך חינוך איכותי ומצוין. המשימה שלנו היא להכין את תלמידי ירושלים להצלחה כבוגרים במציאות המשתנה ,תוך דגש על הקנייה של מיומנויות המאה ה־ 21ועיצוב דמות בוגר הפועל לאורו של ״סט ערכים ישראלי״: תחושת שייכות למשפחה ,לקהילה ולחברה הישראלית. הבסיס להצלחה הוא מעבר לתפיסה הוליסטית ,הרואה את התלמיד.ה ב־360 מעלות ,בכל הרבדים ומרכיבי האישיות, ומנגישה חינוך איכותי לכולם.
מודל ההפעלה:
| 54
הנגשת מענים ושירותים איכותיים לכל האוכלוסיות בדגש על אוכלוסיות מרקע סוציו־אקונומי נמוך ובכך לסייע בצמצום פערים ,תוך מתן אפשרות בחירה מלאה לכלל הילדים .הדרך היא ״תפירת חליפה״ מותאמת לבית החינוך ולקהילה, באמצעות מרחבי חינוך המשולבים זה בזה ומייצרים רצף חינוכי מלא.
ח יו נויו ו ש ו ח יל י ש נ ש של חינוך י ו י ו ו ם ו
אור דוד
התיכון לאמנויות .מחזור ל״ה, מגמת אמנות ,תשפ״א2021 ,
כחלק מהתהליך, פיתחנו את מודל ״בית החינוך השלם״, הנותן מענה ייחודי ומערכתי .התנאי למימושו הוא מעבר לתפיסה עירונית ,הפועלת כרשת רב־ממדית ומחברת את כלל המרכיבים החינוכיים לכדי מערכת אחת שלמה בארבע רמות: מרחב הידע והלמידה
מבוסס על מערכת השעות הפורמלית ,עם תוספות המאפשרות התפתחות מותאמת אישית (פועל בעיקר בשעות הבוקר־צהריים).
1 2 3 4
מחנכים :הבנייה של קואליציות מחנכים הכוללת צוותי הוראה ,הורים, מדריכים ,מנטורים ,מעסיקים ועוד. בית החינוך והקהילה: יצירת אקו־סיסטם אחד לעולם הפורמלי ,הבלתי פורמלי והקהילה. ארגונים ותוכניות חינוך: הפעלת רשת המחברת ומסנכרנת את פעילותם.
מערכות :חיבור תפיסתי ואופרטיבי בין המשרדים והאגפים העוסקים בחינוך וקהילה.
מרחב מיומנויות והעשרה מנגיש תוכניות להקניית מיומנויות המאה ה־21 ו״סט ערכים ישראלי״.
המרחב הקהילתי
מקנה הזדמנות עבור התלמיד.ה להביא לידי ביטוי בצורה מעשית את הידע ,ומאפשר לבית הספר להפוך לעוגן עבור כלל תושבי השכונה.
שלושת המרחבים יוצרים רצף חינוכי סינרגטי ,הפועל לאורך כל שעות היום ומאפשר הנגשת חינוך איכותי לכלל התלמידים.
נלח ים ל
י ים
שי ו ים וונים ח י ל י ום נו לש ו ל י ו י ים י ו ו י ול ם
ה
חטיבה לקידום נוער וצעירים היא הגוף הרשמי והמקצועי בעירייה המטפל בבני נוער ובצעירים בסיכון .היא פועלת בתחומים של מניעה ,איתור, חינוך וטיפול מסביב לשעון עבור כל בני הנוער והצעירים בעיר ,בגילאים ,26-13המוגדרים על הרצף הסיכוני ועבור מי שזקוק לעזרה ועלול להיות במצוקה. החטיבה ,שהתפתחה בשנים האחרונות ומונה כמאתיים עובדות ועובדים
י
חי ול
ממקצועות שונים ,מספקת מענה מקיף, השואף להתקיים בסביבה הטבעית של הצעירים :בבית ובשכונה .החטיבה מפעילה מוקדי טיפול בשכונות ומובילה את עבודת השטח בעיר בשיתוף גורמי רווחה ,יחידות הנוער וגורמי אכיפה. החטיבה מספקת מענה טיפולי למגוון מורכבויות כגון אובדנות ,שימוש בסמים ואלכוהול ,פגיעות מיניות ורצף הזנות. במקביל ,היא מציעה מענה חינוכי־השכלתי במרכזי ההשכלה ובמרכז התעסוקה
וההכשרות של החטיבה .תחומי הסיוע כוללים השתלבות בעולם התעסוקה, עזרה בתהליך הגיוס ובשירות הצבאי ,עזרה לימודית והשלמת בגרויות ,לינה זמנית ודירות מעבר ,טיפול פסיכולוגי והפעלת פרויקטים תומכי טיפול לשעות הפנאי. תחום ייחודי לחטיבה הוא המענה ברשת :מחלקת המדיה של החטיבה מאתרת צעירים ומטפלת בהם דרך הרשת ,בעברית ובערבית ,ומזמינה בני נוער והורים לפנות באמצעות אתר ייעודי שנפתח למטרה זו .הפונים מקבלים כלים להתמודדות ומופנים לקבלת מענים וטיפולים פיזיים ,על פי הצורך. החטיבה מובילה גם בתחום החדשנות: בארבע השנים האחרונות מתקיים מאיץ היזמות העירוני ״מחוץ למסגרת״ בתחום נוער וצעירים בסיכון .פיתוח רעיונות חדשים והטמעת מיזמים חדשניים מסייעים לפיתוח מערך העבודה והטיפול בצעירים בעיר♦ .
| 55
חינוך שלם
מיכל שדה
ו ניו חינו יו ל ו ום
התיכון לאמנויות. מחזור ל״ד, מגמת אמנות, תש״פ2020 ,
עמיתי בצלאל.
פרי שיתוף פעולה בין קרן אדמונד דה רוטשילד לבין בצלאל -אקדמיה לאמנות ולעיצוב .בתוכנית הדו־שנתית פועלים עמיתים מבצלאל במספר בתי ספר בירושלים ,בכיתות שהוסבו לסטודיו ,שם מתנסים התלמידים בתהליכי עבודה מגוונים .במגזין זה מתפרסמות תמונות של עבודות אמנות שנוצרו במסגרת התוכנית.
במו״ת.
תוכנית תרבות חינוכית המיועדת לכל תלמידי העיר ,במטרה להעשיר את עולמם החינוכי, הערכי והתרבותי .התוכנית כוללת מאגר של פעילויות תרבות מגוונות מכל הארץ, שנבחרו כמתאימות ביותר לתלמידי ירושלים ,ביניהן הצגות תיאטרון ,מפגשי סופרים ותערוכות אמנות.
סח״י.
סיירת חסד ייחודית. תוכנית המעצימה את בני נוער מבתי הספר העל יסודיים בעיר על ידי יצירת מחויבות ואחריות לחלוקת מזון למשפחות נזקקות ולזיהוי צרכים אצל האחר. הפעילות יוצרת שינוי משמעותי בתפיסה שלהם את עצמם ומעצימה אותם. | 56
אקדמיה צעירה. מרכז פיילי לאמנויות.
כיתת אמן.
תוכנית המיועדת לתלמידים אוהבי אמנות מבתי הספר היסודיים. התלמידים משתתפים בסדנאות אמנות המתקיימות פעם בשבוע בבתי הספר ,מבקרים במוזיאון מספר פעמים בשנה ומשתתפים ביום שיא משותף לכולם, המתקיים בנוכחות הורים.
שוות.
מרכז האמנות העירוני היחיד במזרח ירושלים ,המספק חוויית אמנות לכלל האוכלוסייה ,מכל שכונות העיר .המרכז מפעיל חוגים ,קייטנות ,סדנאות אמנים, תערוכות ,הרצאות ,הקרנת סרטים ופעילות קהילתית בדגש על אמנות.
תוכנית שמטרתה לחשוף את תלמידי בתי הספר היסודיים לעולמות תוכן אקדמיים ,שאינם נכללים בתוכנית הלימודים .בתוכנית ״אלי״ס״ (אגודה לילדים סקרנים) מעבירים סטודנטים לרפואה שיעורי העשרה בתחומי הרפואה והמדע בצורה אינטראקטיבית וחווייתית ,הכוללת סיורים במעבדות ובחדרי הניתוח של בית הספר לרפואה. במסגרת התוכנית ״משפטנים צעירים״ לומדים התלמידים על מערכת המשפט והחוק ,תוך חיבור מושגים מרכזיים לערכים אזרחיים ודמוקרטיים כמו שוויון ,חופש הביטוי ,כבוד האדם וזכויות הפרט והילד.
צהרוני ״ניצנים״.
במסגרת הצהרונים מוצעת תוכנית חינוכית ייחודית לילדי הגנים ולכיתות א׳-ב׳ :חוגי העשרה, תכנים ערכיים ומבוקרים ,פעילויות בתחומי הספורט ,האמנויות ועוד.
התוכנית מתמקדת בחיזוק הביטחון העצמי ,תחושת המסוגלות והמימוש העצמי לבנות בכיתות ו׳ .מודל העבודה הוא חונכות קבוצתית ואישית ,המונחית על ידי סטודנטיות מהאוניברסיטה העברית .התלמידות נחשפות לכלים של הגדרת מטרות ובנייה של תמונת עתיד ,תכנון ומישוב עצמי; למיומנויות של התבטאות בפומבי, התמודדות עם תנאי לחץ וחוסר ודאות; לעידוד יוזמה ולפריצת גבולות.
אנגלית מעבר לים.
תלמידי תיכון לומדים אנגלית בשיחה שבועית קבועה עם תושבים ותיקים בתפוצות .הפרויקט מחבר ביניהם ומסייע לתושבים הוותיקים בהפגת הבדידות .כיום מתקיים פיילוט מול קהילת ניו יורק והפרויקט צפוי להתרחב לקהילות נוספות.
| 57
מטה מה ט ט מטה ט
| 58
מה ט מ מ מה ה
מ
מ
ינהל חינוך ירושלים עבר בשנים האחרונות שינוי ארגוני דרמטי .הרחבנו את תפקידיו והפכנו אותו לגוף נותן שירות שמבצע את משימותיו במקצועיות ובזריזות .המינהל זה שטח -וזהו אחד השינויים הגדולים שחוללנו בארגון .המהות שלו מתקיימת בעיקר מחוץ לבניין ספרא ,יחד עם צוותי הגנים ובתי הספר. המשימה שלי הייתה להפוך את המינהל מארגון שהשטח רואה אותו לרוב כגוף רגולטורי וביורוקרטי ,לכזה שמנהל אינטראקציה טובה ומקצועית ,תוך רמת אמון גבוהה .לא מדובר רק בשינוי ארגוני, אלא גם תפיסתי. מינהל חינוך הוא בדרך כלל ארגון עם עובדים ותיקים ובעלי קביעות .המטרה הייתה להעביר מסר לכולם שבכל מצב, אנחנו במינהל מצליחים לתת מענה מקצועי ,קשוב ומיידי. גם אם אתמול התקשרה מנהלת בית ספר ומחר יתקשר מנהל אחר -כולם יקבלו מענה לצרכים שלהם .כשהורה מערער על שיבוץ לגן ילדים ,גם אם כבר עשרים שנה מגיעים אלינו ערעורים על שיבוצים ,אנחנו מחבקים אותו ולא שוכחים שמבחינתו זו
ישי כרמלי התיכון לאמנויות .מחזור ל״ד ,מגמת אמנות ,תש״פ2020 ,
| 59
מטה
אוריאן טוריחלו התיכון לאמנויות .מחזור ל״ה, מגמת אמנות ,תשפ״א2021 ,
סקולבס
״עובדי המינהל אימצו את השינויים. הם מרגישים שהם חלק מהמהפכה החינוכית ,וגם הם רוצים לקחת בה חלק וליצור משמעות וזירות חדשות, גם עבור תפקידים ותיקים״
מ
חוויה חד־פעמית מול העירייה .כשילד עובר לחינוך המיוחד ,אנחנו מגלים רגישות כלפיו וכלפי הוריו ונותנים מענה לחששות שהם מעלים.
אז איך עושים את
| 60
זה? קודם כל ,מראים מנהיגות ,מתעניינים ,מעלים ״במינהל נושבת רוח יזמית ואווירה סטנדרטים ופועלים בהצלחה. של שינוי .ברגע שהעיקרון נתפס, אני חושף את אנשי המטה לדברים שגם בהם אני עוסק: קורים הרבה דברים טובים שאפילו גם אני מנסה לזרז תיקון למזגן לא חשבתי שיקרו ,ויוצאות לפועל שמתעכב כבר שבועות באחד יוזמות שמגיעות מהעובדים עצמם״ מבתי הספר .אנחנו במינהל לא יכולים לשבת בחדרים ממוזגים ולספר לבתי הספר על קשיים ביורוקרטיים ,כיוון במינהל חינוך נכנסים ויוצאים מדי שמבחינתי ,למטה אין זכות קיום בלי שנה 3מיליארד שקלים .הם מגיעים בתי ספר מרוצים .אם לא ניתן להם גיבוי מעשרות מקורות ודיווחים ויוצאים באלפי ומענה ,ניכשל בתפקידנו. הזמנות עבודה. מינהל חינוך הוא גוף שפועל תחת זו מערכת שהשליטה בה דורשת רגולציה כבדה וביורוקרטיה סבוכה, מקצועיות ומומחיות ,לצד לב ונשמה. שעלולות להוות חסם .הפתרון שלי הוא אנשי הכספים במינהל דואגים לדלק לפצח את ההיגיון של הביורוקרטיה ולייצר לכל המערכת .יש להם ,ולמכוונות שלהם ארגז כלים שמאפשר דרכי פעולה פשוטות לחינוך חדשני ואחר ,טביעת אצבע ומהירות יותר .זה מרגיש כמו לחצוב בסלע, משמעותית בחינוך הירושלמי המתפתח. אבל זה אפשרי ,אם יודעים לאן רוצים להגיע .לדוגמה ,עם כניסתי לתפקיד, השינוי מדבק העברתי לכל בית ספר תקציב תחזוקה לצרכים יומיומיים ,כששמתי לב שבתי העובדות והעובדים במינהל חינוך אימצו ספר נאלצים לפנות אלינו על כל דבר קטן לשמחתי את השינויים .הם מרגישים שהם כמו סתימה בכיור .מבחינתם ,זו לא פחות חלק מהמהפכה החינוכית ,וגם הם רוצים מהצלה. לקחת בה חלק וליצור משמעות וזירות
חדשות ,גם עבור תפקידים ותיקים. זאת האווירה שנוצרה והרוח שנושבת במינהל .ברגע שהעיקרון נתפס ,קורים הרבה דברים טובים שאפילו לא חשבתי שיקרו ,ויוצאות לפועל יוזמות שמגיעות מהעובדים עצמם. עובדות ועובדים שעוסקים כבר עשרות שנים ברישום פתאום לא מסתפקים ברישום הסטנדרטי, ומציעים רישום עם פרופיל של גן הילדים. עובדים שעוסקים בתחום הפיזי ,רוצים להתמקצע בחדשנות פדגוגית ,ופתאום דנים בסוגיה אם נכון להגדיל כיתות או מרחבים מחוץ לכיתה. בסופו של דבר ,את השינוי מחוללים אנשים ,וזה מדבק; עוד ועוד עובדים במינהל יוזמים ומתבלטים .הם חושבים על הקיים – ואיך הם יכולים לעשות אותו רלוונטי וחדשני יותר. זה מה שקורה כשצועדים ומצעידים קדימה ,יוצרים במערכת אווירה טובה ויזמית ומגדילים את המוטיבציה .השפה, המושגים ,החזון והמסרים שיורדים לשטח עוברים דרך המטה ,והמהפכה מתחילה כבר בכיכר ספרא♦ .
ב
אוסקר החינוך הירושלמי
מסגרת המסורת של טקס ״אוסקר החינוך הירושלמי״ ,אנו מוקירים תודה לנשות ואנשי החינוך המצטיינים של ירושלים .במסגרת התחרות, מוגשות בכל שנה אלפי המלצות :הורים ,תלמידים ועובדי הוראה מספרים על צוותי החינוך ששינו את חייהם. ועדה מקצועית מצמצמת את ההמלצות לכדי חמישה מועמדים סופיים במספר קטגוריות :מורות ומורים ,מנהלות ומנהלים ,מזכירות ,אבות בית, עובדות ועובדים סוציאליים ,פסיכולוגיות ופסיכולוגים ועוד .שמות המועמדים הסופיים מתפרסמים ברחבי העיר .בסופו של התהליך ,המועמדים ובני משפחותיהם מוזמנים לטקס חגיגי ,שבו מוכרז הזוכה בכל קטגוריה. הזוכים בפרס ״אוסקר החינוך הירושלמי״ ,כמו כלל המועמדים לפרס, מייצגים בכל שנה את המרקם האנושי הייחודי של ירושלים ואת כלל הזרמים והקבוצות שבעיר.
ערך ההסעות במינהל הוא הגדול והמורכב ביותר בארץ .בשנים האחרונות מוביל המינהל מהלך חינוכי וטכנולוגי פורץ דרך במערך ,והוא מהווה מודל לחיקוי לרשויות המקומיות ולכלל מערכת החינוך בישראל. עבור כ־ 18אלף תלמידות ותלמידים בעיר ,דלת הכניסה למערכת החינוך איננה שער בית הספר ,אלא הדלת להסעה ,והם מבלים בה שעות רבות בשבוע .בהתאם לכך ,עובדי המינהל החליטו לאתגר את התפיסה הקיימת במערכת החינוך לגבי הסעות ,במטרה ליצור חוויית נסיעה טובה, בטוחה ומעשירה. מיזם ״סקולבס״ ,שנולד מהשטח, מיושם בהצלחה ברחבי העיר .זוהי תוכנית המאפשרת שילוב של תכנים חווייתיים וערכיים בזמן ההסעה ,בשיתוף מלווים, מדריכים ומתנדבים בהסעה ,ותוך מעורבות בתי הספר. מדובר בשינוי תפיסתי בשתי רמות. הראשונה :אנחנו רואים בהסעה מעגל שייכות נוסף; אנחנו מרחיבים את הכיתה להסעה ,רואים בה הזדמנות להעשרה, לאינטראקציה חיובית ולהטמעה של נורמות התנהגות .השנייה היא שינוי בתפיסת התפקיד של המלווים בהסעות :אנחנו רואים בהם מלווים חינוכיים -וגם חותרים לכך ברמת הציפיות ,ההכשרה והתנאים. אנחנו גם רואים את בית הספר כשחקן פעיל וכמשפיע המרכזי על אקלים ההסעה. התפיסה המלווה את ה״סקולבס״ היא שעם ארגז כלים ומספר פעולות פשוטות ,בית הספר יכול למנוע את רוב בעיות ההתנהגות והתפעול בהסעה .במילים אחרות :אנחנו מעודדים פרואקטיביות ולא רק ריאקטיביות; מקדמים יוזמות ולא מסתפקים בפעולות שמגיבות לבעיות. במסגרת שינויים נוספים שביצענו ,עבר מערך המלווים לאחריותה של העמותה העירונית לביא ,הפועלת משלב האיתור, דרך ההכשרה ועד השיבוץ במסלולים בהתאם לצרכים השונים והמשתנים .כמו כן הוקם מרכז שליטה ובקרה שמאגד בתוכו את כל צרכי ההסעות והתפעול השוטף.
| 61
מטה
עדי טל
שירה עמוס
אולפנת צביה יצירתית ,תשפ״א2021 ,
ה ת
כליתו של מערך כוח האדם במינהל חינוך היא לתמוך בעשייה החינוכית באמצעות עובדות ועובדים המוכשרים למשימתם .הם הגורם הקריטי והמשאב המרכזי שמביא להצלחתו של המינהל ולמימוש חזונו ויעדיו הרבים והמגוונים. המשאב האנושי במינהל כולל דיסציפלינות שונות :מורות ומורים, פסיכולוגיות ופסיכולוגים ,סייעות וסייעים, עובדי קידום נוער ,תומכי הוראה, מזכירות ,אבות בית ,מפקחים ,עובדי מטה ועוד .במינהל מועסקים עובדות ועובדים משלושת המגזרים (כללי, ערבי וחרדי) ,מה שהופך את ניהול המשאב האנושי למורכב יותר ,שכן מדובר במגזרים בעלי תרבות שונה ,קוד התנהלות ייחודי וכו'. מדובר בדמויות חינוכיות משמעותיות, שבידיהן לקבוע את איכות המענה החינוכי הניתן בעיר.
אלפי עובדי המינהל הופכים חזון למציאות | 62
אולפנת צביה יצירתית ,תשפ״א2021 ,
מנהלת אשכול תכנון ופיתוח כוח אדם
ה המ ה ה ה ט ה ה ה
מדידה והערכה
ה אז איך עושים את זה? אנחנו פועלים לגיוס עובדות ועובדים בעלי כישורים, השכלה ,ניסיון והתאמה לתפקיד – ולאורך זמן .אנחנו מכשירים אותם לתפקיד בדרכים מגוונות .אם באמצעות תוכניות פיתוח או הוצאתם למסלולי הכשרה, רכישת תואר בחינוך או קורסי בטיחות בעבודה ,אימון אישי או עתודה ניהולית - אנחנו מחויבים לפתח ולהעשיר אותם. עובדים צריכים להרגיש שותפים ולדעת שקולם נשמע .אם יזכו להוקרה ולהערכה ,ייקחו אחריות על עבודתם ויירתמו לטובת השגת היעדים .עובד שבע רצון מרגיש שהארגון רואה אותו ,דואג לרווחתו ועומד לצדו. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מול ועד העובדים ,מנהלים שיח ומגיעים להבנות ,ופועלים לכך שהאקלים הארגוני יאפשר שותפות ויחס אישי. אנחנו המעטפת שתומכת בכולם - מלווה ,מייעצת ,יוזמת ,דואגת ומטפלת. בניהול כוח אדם במינהל חינוך ירושלים יש אתגרים ,אבל הוא אפשרי ומספק. בסופו של דבר ,האנשים הם אלה שהופכים את החינוך בירושלים למה שהוא היום .וגם אנחנו מאמינים שאין על החינוך הירושלמי! ♦
מהם האתגרים המרכזיים בניהול כוח האדם במינהל? האתגר המשמעותי ביותר הוא גיוס האדם הנכון לתפקיד הנכון ,הן עבורו והן עבור המערכת ,תוך שמירת איזון בין הצרכים של שני הצדדים. לעובדות ולעובדים יש כישורים אישיים ומקצועיים ,לצד הבנה עמוקה של תרומתם להגשמת החזון של הארגון .אנו שואפים לכך שהם יאמצו לליבם את חזון המינהל ויהפכו אותו לחזונם האישי ,תוך מחויבות לפעול בכל יום מחדש למימושו. אנחנו רוצים שהם יעבדו מתוך תחושות של שליחות ,משמעות ,מסוגלות ושמחה. אנחנו מחויבים לקדם ולפתח את העובדות והעובדים במישור המקצועי והאישי ,תוך דאגה לרווחתם במהלך שנות העסקתם וטיפול במקצועות שבהם מדד השחיקה הוא גבוה במיוחד .המינהל מעוניין לשמר את כוח האדם האיכותי, אתגר מורכב בפני עצמו במסגרת התגמול הניתן במערכת הציבורית. קיים גם צורך קריטי להיענות לאתגרים החינוכיים של היום :צרכים חינוכיים משתנים ,מעורבות הורים ,תוכניות חדשנות ,צרכים שונים של העובדים, שינויים בעולם העבודה ועוד.
1,267 2,556
אליאנה אורנשטיין
ה ה
אולפנת צביה יצירתית ,תשפ״א2021 ,
420 302
מ
207 294
מטה
מ
ודל מדידה והערכה עירוני לחינוך ,שפותח לאחרונה ויוטמע השנה במערכת .המודל יקדם את מינהל חינוך כארגון מבוסס נתונים ויגיש תובנות בכלים טכנולוגיים .המטרה היא לתמוך בהליכי קבלת ההחלטות והקצאת המשאבים ,כך שיבוצעו בצורה האפקטיבית ביותר .חידוש זה יסייע לכל הדרגים -מהנהלת מינהל חינוך ועד למנהלי בתי הספר. המודל נבנה מתוך מחשבה על הדרך שבה מינהל חינוך ירושלים מגדיר הצלחה ,ומהדרך שבה היא באה לידי ביטוי במערכת החינוך .אם המדדים המוכרים במערכת עד כה הם לדוגמה ציוני בגרות ,המודל מוסיף מדדים שיתמכו בהגשמת יעדים מובילים במינהל :קידום שוויון הזדמנויות ,למידה רלוונטית ודאגה לפרט. מדדים אלו לא יוגדרו רק עבור בתי הספר ,אלא גם עבור המינהל כמערכת .התובנות והנתונים יונגשו בדרך המבטאת את הייחודיות של בתי הספר ,ומתוך הסתכלות תקופתית השמה דגש על התפתחות ושינוי.
חמ״ל קורונה ע
ם פרוץ משבר הקורונה נדרשה מערכת החינוך הירושלמית לתת מענה מהיר ,יעיל וממוקד למציאות החדשה ,לחשוב מחוץ לקופסה ולספק פתרונות יצירתיים שיסייעו למאות אלפי התלמידים וצוותי החינוך בעיר להמשיך בלימודים .אחת הפעולות הראשונות שבהן נקט המינהל היא הקמת חמ״ל ייעודי לתחום החינוך. החמ״ל נועד ,בין השאר ,לתת מענה לילדים ולבני נוער בסיכון .מדובר הן במענה חומרי והן בליווי צמוד של עובדים סוציאליים ,שעסקו בהשלכות הרגשיות ובהתמודדויות של התקופה .אל החמ״ל התנקז גם מידע שאיפשר למינהל לסייע למי שהיו זקוקים למחשב או לעזרה בתיקון המחשב הביתי. תפקיד מרכזי נוסף של החמ״ל הוא לספק תמונת מצב עדכנית ולסייע בקטיעת שרשרת ההדבקה .החמ״ל פעל באפקטיביות וזכה לביקורים של נציגים מכלל הרשויות בישראל ,שהגיעו כדי ללמוד על המודל הירושלמי. החמ״ל ימשיך ללוות את המשפחות ,התלמידים וצוותי החינוך גם בשנת הלימודים הקרובה.
ה ה
ש
מ
בוע שלם שבו נחגג החינוך הירושלמי בפעילויות ובאירועים שונים ברחבי העיר :בגנים ובבתי הספר ,במרכזי החדשנות ,בקהילות, בשכונות ובפינות הטבע העירוניות. בשבוע זה ,אנו מוקירים את מלאכתם המקצועית והמסורה של צוותי החינוך .לצד זאת ,אנו מקיימים מפגשי חשיבה ושיתוף עם הורים, בני נוער ,סטודנטים וצעירים בעיר ומאפשרים שיח עירוני רחב על מודלים חינוכיים חדשניים ,ייחודיים ורלוונטיים ,על אתגרים והזדמנויות. שבוע החינוך הירושלמי מאפשר היכרות טובה יותר של החינוך בעיר והשתתפות בפעילויות ייחודיות שמתקיימות בעשרות בתי ספר. מטרת הפעילויות היא לחזק את התרומה לקהילה ,בהתאם ליוזמות בתי הספר והתלמידים.
יובל בנזריהם .אולפנת צביה יצירתית ,תשפ״א2021 ,
| 63
מטה
ממונה על בינוי כיתות לימוד וסגנית ראש מטה בינוי
מהפכת הבינוי משנה מציאות
857
| 64
זהו מספר כיתות הלימוד החדשות שהקמנו בשנים האחרונות ברחבי ירושלים .בנינו כיתות חדשניות ,מרווחות ומתקדמות ,אך למעשה בנינו משהו חשוב בהרבה :תקווה לילדים ולהורים. פעלנו מהר ,במרץ ובנחישות ,אך לרגע לא ויתרנו על מענה יסודי ומקיף .ביצענו מיפוי מלא של הצרכים החינוכיים ובראשם המחסור בכיתות לימוד בעיר; מיפינו את כל הקרקעות הקיימות ואת הפוטנציאל התכנוני וגיבשנו תוכנית הוליסטית אופרטיבית. בהמשך ,ביצענו ארגון מבני מחדש ,שכלל הקמה של מטה בינוי עירוני ייעודי .באמצעות מטה זה ,המרכז את העשייה העירונית, האצנו בקצב מסחרר את תהליכי התכנון והביצוע של בינוי הכיתות .את המשימה החשובה הזאת מבצעת העירייה באמצעות החברה העירונית מוריה וחברת משכ״ל. ראש העיר ומנכ״ל העירייה מלווים את מטה הבינוי באופן הדוק ,ורותמים לתהליך את כלל הגורמים בעירייה ומחוצה לה. המטה מקדם תכנון חדשני ומותאם לצרכי הפדגוגיה המתפתחים ,ובנוסף גיבשנו מספר דרכים שבאמצעותן אנו מצליחים לבנות מאות כיתות נוספות ,בשיתוף משרד החינוך .בין היתר מדובר בתצורה של ״אשכולות חינוך״ ,בתוספת קומות ובחיזוק מבנים על מבני חינוך עירוניים קיימים. תחום הבינוי נדרש לתת מענה ייחודי לכל פלח באוכלוסייה המגוונת שבירושלים. אנו פועלים בשיתוף פעולה מלא עם מנהלי המוסדות והקהילה ,כדי לאפשר התאמה טובה ככל הניתן של הבינוי ומרחבי הלמידה החדשניים לייחודיות של כל מוסד ולצרכיו החינוכיים והפדגוגיים .בכך אנו משפרים לאין שיעור את האקלים הבית ספרי ,על כלל רבדיו. נמשיך לממש את החזון ולאפשר לכל ילדי העיר לקבל את התנאים הטובים ביותר לצמיחתם ולהצלחתם.
לביא
מנכ"ל עמותת לביא
ה מ המ
ט
מ
ה
מ ה
ה
עמותה העירונית לפיתוח החינוך בירושלים מהווה את זרוע הביצוע של מינהל חינוך ומפעילה עשרות תוכניות ופרויקטים חינוכיים בכל המגזרים ברחבי העיר .לביא פועלת מתוך ערכים של שירות ,מצוינות ,הוגנות ושיתוף פעולה. העמותה עוסקת במגוון רחב של פעילויות ,ביניהן סיוע למנהלי בתי ספר בתחום הניהול העצמי ,ניהול מערך ההסעות לתלמידים בחינוך המיוחד ,ניהול צהרונים וקייטנות בחופשות וניהול תוכניות ופרויקטים חינוכיים מגוונים. מתחילתה של תקופת הקורונה ,פיתחה והפעילה לביא מגוון רחב של מענים חינוכיים מיוחדים ומותאמים בשיתוף המינהל .בין המענים: ״לביא עד הבית״ -קייטנה וירטואלית לילדי צהרוני ״ניצנים״; קייטנת פסח באגף הכללי וקייטנת האביב במזרח העיר. לביא אף נרתמה לטובת פרויקט שסיפק פעילויות העשרה והפוגה מגוונות למאות ילדי עובדים של צוותים רפואיים חיוניים מקופות החולים ומבתי החולים בירושלים .הפרויקט התקיים במספר בתי ספר בעיר ,בהובלת רכזות ומדריכות מעמותת לביא ,יחד עם מתנדבים מעמותת לב אחד ,חיילות וחיילים. לביא תמשיך להפעיל תוכניות ופרויקטים בכל האגפים ובכל רחבי העיר .בד בבד ,פועלת לביא בתיאום מינהל חינוך לפיתוח תוכניות ופרויקטים חדשים ,שיאפשרו להרחיב את מגוון השירותים המוצעים על ידה בתחום החינוך הבלתי פורמלי לילדים ולהורים.
משפצים עמוק משנים חינוך
ב
שנים האחרונות החלה יחידת בדק בית להוביל מבצע אדיר :מבצע שיפוצי העומק .לא רק מחליפים שירותים או מתקני חצר ,אלא עושים ״אוברול״ לבית הספר. אנשי בדק בית מתמסרים לרעיונות הבית ספריים ,לחינוך המתקדם ולמעשה ״מחזירים״ בית ספר חדש .העין שלהם למדה לזהות הזדמנויות למרחבי חדשנות וללמידה חוץ כיתתית ,והם חלק חשוב במהפכה החינוכית.
שער
ה
>>> | 65
ממ וממ״ד מ ו ו
מו
מ
ו
ו
מ ראש אגף חינוך ממלכתי וממ״ד
ו
ו מ | 66
מ ו ו ו ו ומ וו ו ו ו מ ו ו מ מ ו דו מ
יש
משהו כמעט יומרני בצירוף ״חינוך ירושלמי״ .הרי לא כל עיר יכולה לתת שם וזהות למערכת החינוך שלה .מעטות הערים ,ואפילו המדינות ,שיכולות לזהות באופן נחרץ את אופיין של מערכות החינוך שלהן .דווקא בירושלים ,ובאופן מובהק יותר בשנים האחרונות ,נראה שאנחנו שומעים יותר ויותר שהביטוי ״חינוך ירושלמי״ עולה ״מלמטה״ ,ולא מדובר בכותרת למטרות של יחסי ציבור או מיתוג. דוגמה לכך היא בישיבות רבות שמתקיימות עם הורים אצל ראש העיר וראש מינהל חינוך .הורים מציגים את בקשותיהם ואומרים במפורש ש״בירושלים זה אחרת״; שבירושלים ,ההקשבה לקולות מהשטח היא מיוחדת (תהליך בנייתו של בית ספר ״יער״ הוא דוגמה מובהקת לכך,
שאף מביאה אלינו אוכלוסייה שאינה מתגוררת בעיר). קשה לצמצם למספר מילים את הייחודיות של החינוך הירושלמי ,וסביר שרכיבים רבים לא יבואו לידי ביטוי בדברים שאכתוב ,אבל בחרתי לציין את המרכזיים והייחודיים ביותר.
נעם מיטגרץ התיכון לאמנויות ירושלים .מחזור ל״ה, מגמת אמנות ,תשפ״א, 2021
אז מהי הזהות המיוחדת הזאת? בין ייחודי לציבורי -החינוך הירושלמי מאופיין בכך שפועלים בו בתי ספר ייחודיים רבים ,שחלק מהם הוקמו לראשונה בירושלים וממנה הופצה תורתם לערים נוספות .לפני שנתיים פתחנו את התיכון הממלכתי ״ענבר״ המיועד לבנות בלבד; השנה אנחנו מקימים לראשונה בארץ בית ספר ציבורי ורשמי לחינוך טבעי -בית הספר ״יער״ ,ואלו מצטרפים למוסדות רבים ,ותיקים ופורצי דרך ובהם בית
הספר ״הניסויי״ ,בית הספר המשלב ״קשת״ ,בית הספר הדו־לשוני ,בתי הספר האנתרופוסופיים וישיבת ״תורה ומדע״ לנערים מחוננים. פעילותם של בתי ספר אלו בתוך המערכת העירונית ,עם זאת ,היא אתגר חינוכי וחברתי ,שכן הם עלולים להפוך
בקלות למועדונים סגורים שאליהם צריך להתקבל .על מנת לשמור על הזדמנות שווה לכולם ,אנחנו פועלים באופן ממוקד לטובת חיזוק בתי הספר השכונתיים והציבוריים באמצעות השקעה בתוכניות חינוכיות ייחודיות המיועדות לבתי ספר אלו ובעיקר ,בחיזוק מנהלות ומנהלי בתי
| 67
ממלכתי וממ״ד
ישי כרמלי התיכון לאמנויות .מחזור ל״ד, מגמת אמנות ,תש״פ2020 ,
הספר והצוותים החינוכיים .שכונות הר חומה ופסגת זאב הן דוגמאות מצוינות לכך שאם מוסדות החינוך בשכונה הם מעולים -המשפחות בוחרות בחינוך הקהילתי מקומי .בהתאם ,בתי הספר הפכו למבוקשים בעיר.
״פיתחנו תפיסה לפיה אין דבר כזה שיש תחומים שלא נמצאים בתחום אחריותו של המינהל .הקמנו את ׳המרחב השלם׳ :מיזם אדיר שמרחיב את שדה הפעילות ומגמיש את האבחנה בין חינוך פורמלי לא־פורמלי״
הרצף הממלכתי-דתי-חרדי :האגף מורכב לכאורה משלוש מערכות חינוך נפרדות באופיין :הממלכתית ,הממלכתית דתית והחרדית ממלכתית .אמנם ישנם בתי ספר לכל אחד מהזרמים ,אך בירושלים החלוקה אינה מובהקת ופעמים רבות אפשר למצוא משפחות דתיות שילדיהן לומדים בבתי ספר ממלכתיים ,לצד משפחות מסורתיות רבות שבוחרות לשלוח את ילדיהן לחינוך הדתי .המגוון האנושי המיוחד של ירושלים חורג מ״המגירות״ שבהן משפחות מגדירות את עצמן.
התחדשות פדגוגית ירושלים מיוחדת במגוון גדול מאוד של בתי ספר הנמצאים על הרצף הממלכתי דתי .החל מבתי ספר משלבים ,בתי ספר הלומדים ברוח תפיסת תל״י ועד בתי ספר שבאופיים מגדירים עצמם כגמישים בתפיסתם הדתית .לצידם פועלים בתי ספר ממלכתיים ובתי ספר דתיים שמדגישים את זהותם הכללית או הדתית והדבר יוצר עושר של תפיסות עולם מקצה אל קצה ,שכמותן לא ניתן למצוא במקומות אחרים. דוגמה לכך ניתן לראות בשני בתי ספר שהוקמו בשנים האחרונות – בית הספר הניסויי ״כרמים״ בבית הכרם ,ולא רחוק ממנו ,אולפנת ״רננה״ המיועדת לציבור הדתי תורני והוקמה השנה .בשנים
בשנים האחרונות אנו רואים ביקוש גדל והולך לזרם החרדי־רשמי מצד קהילות שונות ומגוונות .משפחות מהמגזר החרדי החלו לפנות אלינו בבקשה להקים מוסדות חינוך רשמיים ,ביניהם גני ילדים ,בתי ספר יסודיים ואף סמינרים וישיבות קטנות שבהם יילמדו לימודי ליבה מלאים ויזכו לתקצוב מלא כמקובל בחינוך הממלכתי. משפחות אלו ביקשו שהמוסדות יהיו ״חרדיים״ במובן זה שהזהות של הצוות החינוכי ,התלמידים ותוכניות הלימוד ישמרו על המאפיינים של החינוך התורני־חרדי. יחד עם זאת ,חשוב היה להם שמקצועות
״צריך לעודד את השיח בין הקהילות ובין תפיסות העולם ,לא רק משום שחשוב להכיר אחד את השני ,אלא משום שרק כך ימשיך החינוך הירושלמי ויהיה במיטבו ,זהותי מאוד וגם דיאלוגי מאוד״
| 68
האחרונות אנחנו פועלים רבות כדי ליצור מפגשים רבים יותר בין אוכלוסיות התלמידים השונות ,בכל הגילאים, והצוותים החינוכיים .לתחושתנו ,בכך אנחנו מחזקים את היכולת להיות קשובים ומבינים אלו את אלו.
״החול״ כמו מדעים ,מתמטיקה ואנגלית יילמדו ברמה גבוהה. אחד התחומים המרכזיים המאפיינים את בתי הספר הוא התחדשות הפדגוגיה. אנחנו משקיעים משאבים רבים בהכשרות, בהשתלמויות ובליווי קבוע של צוותי
ההוראה .נוסף על כך ,בכל אחד מבתי הספר אנחנו יוזמים את הפעלתן של תוכניות תוספתיות והעשרתיות התואמות את רוח המקום. תחום הטיפול בפרט והתמיכה הרגשית לאורך כל שלבי הגיל הוא אחד התחומים המרכזיים שאנו משקיעים בהם משאבים. פתיחת חדרי מל״א ,מתן סיוע באבחונים וסל תמיכה רגשי -כל אלו מהווים כיום חלק מרכזי בשפה הבית ספרית. בשנים הקרובות אנחנו רואים כיעד מרכזי את המשך הצמחת החינוך החרדי- רשמי לגווניו ,והעמקת העשייה החינוכית הייחודית למוסדות אלו. כוליות -במהלך השנים הבנו שלצד תוכניות חינוכיות הפועלות בתוך בתי הספר ,ומטרתן להעלות הישגים ,לחזק את העשייה החברתית ולתמוך בהיבט הרגשי ,אנחנו צריכים לראות את התלמידות והתלמידים באופן מלא יותר. פיתחנו תפיסה שלפיה אין דבר כזה שלמינהל חינוך יש תפקיד מסוים שבתוכו הוא פועל; אין דבר כזה שיש מקומות שאינם נמצאים בתחום האחריות שלנו. מתוך תפיסה זו ,הקמנו בשנה האחרונה
את ״המרחב השלם״ :מיזם חינוכי אדיר שמרחיב את שדה הפעילות החינוכי ומגמיש את האבחנה בין חינוך פורמלי לחינוך א־פורמלי. הקמנו בשכונת תלפיות את מרכז ״הד-ספייס״ לטיפול פסיכולוגי בבני נוער ובצעירים וכיום אנחנו מקדמים תוכנית אוריינות לגילאי שנה-שלוש. החינוך הירושלמי ,על פי תפיסה זו, הוא אינו אוסף של מוסדות חינוך או של תוכניות חינוכיות ,אלא ראייה כולית של הילד.ה והנער.ה על מכלול צרכיהם ופיתוח כישוריהם.
האתגר הירושלמי האתגר הירושלמי החינוכי לעתיד הוא לפעול בשתי זירות שהן לכאורה מנוגדות. מצד אחד ,לתת לכל אחד מהקולות את הביטוי המלא שלו ,כך שכל קהילה תרגיש שהיא מקבלת מענה מלא לצרכים שלה. חייבים לחזק את המקום הקהילתי ומקומי של השכונות ,של הקהילות שפועלות בירושלים. מצד שני ,אסור שתפיסה זו תביא להסתגרות ולהתבדלות :צריך לעודד את השיח בין הקהילות ובין תפיסות העולם, לא רק משום שחשוב להכיר אחד את השני ,אלא משום שרק כך ימשיך החינוך הירושלמי ויהיה במיטבו ,זהותי מאוד וגם דיאלוגי מאוד. חיזוק ה״יחד״ הירושלמי ,שבא לידי ביטוי בעשייה כוללת ופורצת גבולות, יביא לכך שבוגרי החינוך הירושלמי יהיו מצוידים בכוחות פנימיים לפעול למיצוי היכולות שלהם ,בפתיחות לקולות מגוונים בחברה וברצון תמידי לעשייה חברתית לטובת הכלל♦ .
וד ו מ ממונ ל חינוך ל י ודי
ידו ישגי ותוכניות מ וינות כמכשיר ל מ ו רי ב
בכלל בתי הספר בעיר ואותרו תלמידים בכיתות י׳-יא׳ ,לגביהם עלה חשש כי יסיימו את בית הספר ללא זכאות לתעודת בגרות. התלמידים שאותרו זכו למערך תמיכה הדוק ,לליווי ולבקרה של הצוות הפדגוגי בבית הספר .עבור כל תלמיד.ה נבנתה תוכנית אישית, הכוללת תגבור לימודי.
מחלקה לחינוך על יסודי עסוקים מאוד בחשיבה על קידום הישגים והבניית תוכניות חינוכיות בתוך בתי הספר כמכשיר לצמצום פערים, ומתוך מטרה ברורה להעלות את אחוז הזכאות לבגרות .חשיבה זו הביאה להשקעה רבה בכל בתי הספר ובמשאבים הניתנים להם. שלושה עקרונות חשובים עומדים בבסיס התוכנית: א .עיקרון המצוינות של כל תלמידה ותלמיד ,על סמך המטרות שהם בוחרים לעצמם. ב .עיקרון שוויון ההזדמנויות לכלל התלמידים. ג .עיקרון מיצוי היכולות האישיות של כל פרט בתוך הכלל.
ב .הרחבת המגוון ופיתוח חדשנות פדגוגית :המחלקה לחינוך על יסודי גאה בהשקעה הייחודית ובקידום צוותי ההוראה על ידי השתלמויות בתחום שיטות הוראה חדשניות ,פדגוגיה המותאמת לכל תלמיד.ה ומתודולוגיות למידה הרלוונטיות למאה ה־ .21הרצון לחזק את המערך הפדגוגי בכל בית ספר הוביל להתאמת מלווה פדגוגי לכל מנהל.ת ורכז פדגוגי בית ספרי ,במטרה לפעול הן להשבחה של צוות ההוראה והן להשבחה של תעודות הבגרות.
השינוי לטובה התרחש במהירות ,תוך התמקדות בשני תחומים מרכזיים: א .מיפוי וליווי :במסגרת קידום ההישגים ,נערך מיפוי עירוני
ו מ
ו
מ 70% 87%
וו ו שנת תש ח )2017 תש א )2020
ו מ
וד ו ממו
90ומ
וד
מד
ו ממ ד ו
ו
ו
טעימות מרכז מש״ר .מספק לתלמידי התיכונים בעיר בכלל ,ולקטנים שבהם בפרט ,הוראה איכותית של מדעים כמותיים ,במתכונת חדשנית וברמה גבוהה .מטרות המרכז הן להקנות כלי חשיבה ולטפח את ההון האנושי הירושלמי .מספר לומדי הפיזיקה בעיר גדל בצורה ניכרת בעקבות הקמת המרכז ,אשר פועל באוניברסיטה העברית. תוכנית .iTeach-JLMהתוכנית הירושלמית להכשרת מורים להוראת אנגלית, פרי שיתוף פעולה בין האוניברסיטה העברית למינהל חינוך.
| 69
ממלכתי וממ״ד
שני שטויאר
אורי שמני
בית הספר אגרון, .2021מתוך פרויקט ״רגע ירושלמי״ - ילדים מצלמים עיר
בית הספר טל״י ,בית וגן,2021 , מתוך פרויקט ״רגע ירושלמי״ - ילדים מצלמים עיר
בית ספר יער :ירוני ראשו מ וגו אר
ו דות תמד כ
־ 45בתי ספר על יסודיים בעיר משתתפים בוועדות ההתמדה, המתקיימות בשתי פעימות לאורך השנה .מטרת הוועדה היא לייצר מרחב שבו הצוותים בבתי הספר יוכלו להעלות סוגיות שמטרידות אותם, ולדון בדרכים שונות לסייע לתלמידים שזקוקים לעזרה ולבני משפחותיהם. הוועדה מורכבת מאנשי מקצוע רלוונטיים מהרשות ,מהפיקוח ,מהרווחה וגורמים נוספים .הוועדה נועדה להתייעצות וכן למתן משאבים ,במטרה לתמוך בבתי הספר בניסיון לדייק את המענה עבור אותם תלמידים.
גני חדשניי נ תחו י מרח ירושלים
| 70
עשירה בטבע ייחודי בתוך העיר ובסמוך אליה .בהתאם ,עולם החינוך הטבעי מפותח במרכזי החדשנות החינוכית בעיר .השנה ייפתח בית ספר יער בעמק הצבאים .מדובר בבית ספר ציבורי לכל דבר ,ואם תרצו :ממלכתי־יער. בשלב הראשון ייפתחו בבית הספר כיתות א' .תפיסת העולם היא שהלמידה צריכה להיות רגשית־חברתית וחושית, ובמסגרתה ההתנסות קודמת לתיאוריה. ״לימודי יער״ הם זרם חינוכי שתופס תאוצה בכל העולם .בארץ הוקמו בשנים האחרונות שלושה בתי ספר יער :ברמת הגולן ,במרום הגליל וליד הכנרת ,ובית הספר הירושלמי יהיה העירוני הראשון בארץ מסוגו. במקביל ,בירושלים נפתחו גני טבע שמאפשרים לילדים לחקור ,להעז, לשחק ,לפתח חוסן נפשי ומשמעת פנימית ולפרוץ דרכים חדשות כהתנסות אותנטית במרחב טבעי. הגנים פועלים שלושה ימים במרחב הטבעי ,כשהילדים שותפים לסדר היום ולמטלות ,הכוללות מלאכות ,שירה ,זמן פליאה ,שוטטות ועוד .שלושה ימים נוספים מתקיימים במבנה גן רגיל ,כשסדר היום מותאם ככל הניתן לפדגוגיות החינוך הטבעי .הגנים פועלים בפיקוח ובליווי מלא של משרד החינוך והמינהל.
טעימות מתוכניות מו לות גני ילדי אור השח״ר .תוכנית התערבות רב־תחומית ממוקדת שפה .כ־230 גנים מרחבי העיר משתתפים בתוכנית ומקבלים הזדמנות להעשרה שפתית, בקבוצות קטנות וביחס אישי.
תוכנית גנים ייחודיים .ליווי צוות הגן בתהליך של חיפוש ודיוק הייחודיות האישית והחינוכית ,ופיתוח פדגוגיה בהתאם לערכים המובילים עבורו ולחלומות הייחודיים שלו.
יוצרים ניקיון לטובת השכונה.
קדימה .תוכנית עירונית שנותנת מענה בראייה הוליסטית לילד.ה ,לצוות הגן ולמשפחה .התהליך מיועד לתמוך בילדים עם קושי רגשי וויסות חושי.
בית ספר לתומכות למידה. השתלמות לתומכות מובילות ,שיהוו את חוד החנית בקרב תומכות גני הילדים.
חצר הגן כמרחב למידה .תוכנית פדגוגית לפיתוח חצרות ייחודיות, המלווה בפיתוח מקצועי ובהדרכה.
תוכנית לעידוד השמירה על הניקיון במרחב הציבורי, הפועלת בכמאה גנים.
יו מות
ועדי הורים
קול קורא לוועדי ההורים בבתי הספר לפיתוח יוזמות קהילתיות וחברתיות מקומיות .עשרות בתי ספר באגף היסודי והעל יסודי קידמו יוזמות לטובת קהילת בית הספר והקהילה הסמוכה אליה .היוזמות הופקו בשיתוף הנהלת בית הספר ,הורים ,תלמידים וקהילה .המיזם פועל בשיתוף ארגון ההורים העירוני ורשות הצעירים.
מו
ו
ממונ ל גני ילדי
מ גיל רך מ את י
״כל מה שאני צריך לדעת כבר למדתי בגן״ (רוברט פולגום).
קצב הלמידה מהיר במיוחד בשלבים הראשונים של חיינו :מחקרים מראים כי תשעים אחוז ממוחם של הילדים מתפתחים בחמש השנים הראשונות לחיים ,ולכן ישנה משמעות קריטית להשקעה בגיל הרך. מחקרו של ג׳יימס הקמן ,זוכה פרס נובל בכלכלה ,מצביע על נוסחה פשוטה :ככל שמתערבים מוקדם ,ההשפעה גדולה והעלות קטנה .כך ,חינוך איכותי בגיל הרך מספק לילדים כישורים להצליח בלימודים ובחיים ,מה שמוביל לתוצאות טובות יותר בטווח ארוך. מתוך אמונה והסכמה שהשקעה בגיל הרך משמעותית ,בחינוך הירושלמי מושקעים משאבים מגוונים לפיתוח ולחיזוק הגיל הרך .גני הילדים בירושלים מתחברים לתפיסת הגן העתידי ומתמקדים במספר עקרונות :ראייה הוליסטית של הילד.ה ודגש על ביטוי אישי; עידוד יוזמה; אקטיביזם; יצרנות ולמידה מתמדת .זאת ,לצד התייחסות למשפחה, לסביבה ולקהילה מתוך הרחבה והכרה במגוון האנושי ,התרבותי והעירוני כערך שמהווה מנוף לצמיחה ולמידה במגוון מרחבי חיים. מתוך כך עולה ומתעצם הצורך ביצירת חינוך רלוונטי וחדשני ,חינוך גמיש ואישי התומך בחופש ואוטונומיה לצוותי הגן ,עידוד רוח יזמית ויצירתית ,בתוך סביבות למידה שמעוצבות בהתאם לתפיסה החינוכית המשתנה בגן.
״רוחב הבסיס קובע את גובה הפיסגה״ (יצחק שדה) -על כן אנו ממשיכים כל העת לחזק את בסיס החינוך בגני הילדים הירושלמיים♦ .
| 71
חינוך מיוחד
חן לוינגר
אולפנת צביה יצירתית, תשפ״א2021 ,
נועה פחימה ,ממונה על החינוך המיוחד
תופרים חליפה אישית מסגרות החינוך המיוחד מכוונות את העשייה להצמחת בוגרים המשתלבים בחברה ומהוות מוקד קהילתי עוטף לילדים ולמשפחות
ה
| 72
החינוך המיוחד בירושלים מספר את הסיפור הרב־תרבותי והמגוון של העיר כולה בהיבט האנושי והיפה שלה .לומדים בו תלמידות ותלמידים ממערב העיר וממזרחה; מהאגף הכללי ,הערבי והחרדי. מסגרות החינוך המיוחד נותנות מענה לכ־ 14.5אלף ילדים ,בני נוער וצעירים, בטווח הגילאים 3עד ,21על כל רצף הלקויות: עיכוב שפתי והתפתחותי ,לקויי למידה ,לקויות רגשיות ,התנהגותיות ונפשיות ,מוגבלות שכלית התפתחותית ,לקויות תקשורת ,לקויות שמיעה ,לקויות ראייה ומוגבלויות פיזיות שונות .למסגרות החינוך המיוחד בירושלים
מגיעים ילדים רבים גם מהרשויות הקרובות והרחוקות ,שנהנים מהשירות המקצועי והאיכותי שלנו. החינוך המיוחד נותן רצף של מענים, בהתאם לצרכים וליכולות של כל תלמיד.ה, בין אם אלה גנים ובתי ספר לחינוך מיוחד המתמחים במוגבלויות השונות ,כיתות חינוך מיוחד בבתי ספר ״רגילים״ ושילוב פרטני של תלמידים בכיתות ״רגילות״. כל מסגרות החינוך המיוחד עוסקות בהסתכלות על כל תלמיד.ה כעולם ומלואו, כאדם שלם ,ומכוונות את העשייה החינוכית להתפתחות ולהצמחה של האדם הבוגר היוצא משעריהן ומשתלב בחברה ובקהילה.
| 73
חינוך מיוחד עמק אסיף התיכון לאמנויות .מחזור ל״ה, מגמת אמנות ,תשפ״א2021 ,
בהתאם לכך ,מעבר ללימודי ליבה, כוללת תוכנית הלימודים הקנייה של מיומנויות וכישורי חיים .בכל מסגרת, התוכנית מותאמת לאוכלוסיית הילדים, על פי החוזקות והצרכים שלהם. כך ,לכל תלמיד.ה בחינוך המיוחד נתפרת ״חליפה אישית״ שתפקידה להכין לחיים הבוגרים ולספק מענה אישי ,לימודי, חברתי ורגשי המותאם לצרכים וליכולות האישיות .צוותי החינוך המיוחד עובדים בצוות רב־מקצועי שבו שותפים מורות ומורים ,סייעות וסייעים ,צוות פרא־רפואי, צוות טיפולי־רגשי ועוד. מינהל חינוך מזמין ומאפשר למסגרות החינוך המיוחד לחלום ,ליזום ,לעצב וליישם תוכניות רחבות המעשירות את המענה הדיפרנציאלי לכל ילד.ה. הפסיפס האנושי בחינוך המיוחד הירושלמי פורץ את גבולות מסגרת הלימוד הספציפית ,מעודד ומאפשר חיבורים ושותפויות עם תלמידים וא.נשים שונים בחברה הישראלית .תלמידי החינוך המיוחד נחשפים בכל יום לקשת רחבה של קהלים באינטראקציות שונות .אנו מאמינים כי השתלבותם בחברה ובקהילה של ילדים ובוגרים עם מוגבלויות תורמת לבניית חברה ערכית ,מוסרית וטובה יותר. מסגרות החינוך המיוחד מהוות עבור התלמידים והמשפחות מוקד קהילתי עוטף ,הנותן מענה בשעות היום ואחר הצהריים וכן מלווה את המשפחות לצד הטיפול בילדים. זכינו בעיר ירושלים למערכת חינוך מיוחד מקצועית ואיכותית ביותר, המושתתת על הון אנושי הניחן בתבונה, ברגישות ובמסירות יוצאות דופן ,ועל כך גאוותנו♦ .
| 74
״הפסיפס האנושי בחינוך המיוחד הירושלמי פורץ את הגבולות של מסגרת הלימוד הספציפית, מעודד ומאפשר חיבורים ושותפויות עם תלמידים וא.נשים שונים בחברה הישראלית״
קמפוס חדשני יספק הכשרה מקצועית לבוגרי החינוך המיוחד
תוכניות העצמה וסינגור עצמי ת
וכניות חינוכיות משלימות לכלל מסגרות החינוך המיוחד הכוללני ,בכל שלבי הגיל ובאגפים השונים .התוכניות מעצימות ומפתחות מודעות עצמית וחברתית ,המאפשרת ניהול עצמי ופיתוח יכולות בינאישיות .הן משלבות למידה חברתית־רגשית בכלים מגוונים :שילוב בקהילה באמצעות ספורט ופעילות אתגרית בטבע ,חשיפה לסביבה טבעית ,התנסות במלאכת כפיים ,דינמיקה ופעילות חברתית ,התנדבות ומעורבות בקהילה ועוד .התלמידים זוכים להעשרת הידע ורוכשים כישורי חיים ומיומנויות נוספות מחוץ למסגרת החינוכית.
ב
ימים אלה נבנה קמפוס חדשני בשכונת קריית יובל המיועד לבוגרי החינוך המיוחד .בקמפוס תתקיים הכשרה מקצועית שתאפשר לבוגרים להשתלב בעולם העבודה ולסלול לעצמם חיים עצמאיים במסגרת עבודה מעצימה ,מאתגרת ומכבדת .המרכז יהווה מוקד חדשני ,דינמי ומשתנה בהתאם לצרכי שוק העבודה בארץ ,תחומי עניין ויכולות הבוגרים. שיראל כהן .אולפנת צביה יצירתית ,תשפ״א2021 ,
בין התוכניות ״אתגרים״ .פעילות ספורט אתגרי בטבע ,המאפשרת לתלמידים להאמין בעצמם ,ביכולתם לפרוץ גבולות ולהתגבר על מכשולים פיזיים ותפיסתיים. ״התחדשות יער ירושלים״ .בתוכנית במרכז ציפורי מתנסים התלמידים ביצירת פינות חן ביער ,עבודה בחממה ,גיזום ופיתוח היער ונגרות ,תוך היכרות עם הנופים ועם מגוון צמחי החורש. ״בשביל״ .תוכנית להתפתחות אישית ומעורבות חברתית. התוכנית יוצרת הזדמנות להעצמת התלמיד.ה ,לחיזוק השותפות, השייכות והתרומה לקהילה ולחשיפה והעמקה בסוגיות חברתיות. ״השמיים הם הגבול״ .תוכנית להכשרה ולעידוד יזמות של בני נוער באמצעות רכישת כלים כמו עבודת צוות ,תקשורת בינאישית ,התמדה ועמידה באתגרים ופיתוח יוזמה חברתית וקהילתית. ״אל הלב״ .תוכנית שנתית לנערות ,להעצמה אישית ולמניעת אלימות מינית ,רגשית ופיזית .התוכנית משלבת אומנות לחימה והגנה עצמית ומעניקה כלים להעלאת הביטחון ,לגילוי החוסן האישי ,למימוש חופש הבחירה ,לניהול עימותים ולהתמודדות עם מצבי סיכון. ״לטם״ .סיורים להיכרות עם העיר והטבע העירוני, תוך לימוד תכני טבע ואימוץ אתר עירוני.
שילה ועקנין .התיכון לאמנויות. מחזור ל״ה ,מגמת אמנות ,תשפ״א2021 ,
פרפרים א
גף החינוך המיוחד ו״ביתא מחנכים״ מציעים למנהלים ולצוותים החינוכיים הזדמנות לחלום ולהגשים את החלומות הבוערים בהם, לטובת פיתוח התפיסה הפדגוגית הייחודית של בתי הספר ,פיתוח תרבות יזמית ,דיוק החזון החינוכי הבית ספרי -וכל זאת ,תוך ליווי מקצועי ואישי. משתתפי ארבעת המחזורים של תוכנית ״פרפרים״ כבר רכשו כלים יזמיים ופיתחו יוזמות בעזרת ליווי מקצועי פרטני .התוכנית הינה דו־שנתית :שנת למידה ותכנון ושנת פיתוח והטמעה. תוכנית הליווי להטמעת מיזמים בשטח היא ממוקדת ומעשית .התוכנית מלווה את המעבר משלב הפיתוח לשלב היישום וההטמעה בצורה מיטבית, המשתלבת במהלך העירוני הכולל של למידה מבוזרת .בד בבד ,״פרפרים״ מעניקה מעטפת מערכתית ,הכוללת תמונת מצב מקיפה של תהליכי פיתוח ויישום היוזמות במבט על־ארגוני.
כישורי דרך ה
פילוסוף ראלף וולדו אמרסון אמר :״אל תלכו להיכן שהדרך מובילה .לכו היכן שאין דרך ,ותשאירו עקבות״ .בהמשך לאמירה זו פיתחנו את תוכנית ״כישורי דרך״ ,שבמסגרתה אנו מזמינים את מנהלי המסגרות בחינוך המיוחד לבנות תוכנית בתחום פיתוח מיומנויות כישורי החיים ושותפויות ,שתיתן מענה מדויק לצרכי התלמידים. מתוך אמונה כי המנהלים והצוותים החינוכיים יודעים הכי טוב מהי התוכנית שתתאים בדיוק לצרכי התלמידים במסגרת שלהם ,ומהם הכלים הנחוצים לצוות על מנת להביא את התלמידים למקסימום תפקוד ,עצמאות והשתלבות אופטימלית בחברה ,מבנה התוכנית גמיש ומאפשר ליצוק תכנים בהתאמה אישית למסגרת הספציפית.
כיתות חלום ה
תוכנית מתקיימת בכיתות החינוך המיוחד ,בשותפות עם המתי״א, לתלמידים עם ליקויי למידה ולקויות התנהגותיות או רגשיות בבתי הספר ה״רגילים״ באגף הכללי .מטרות התוכנית הן שיפור היכולות וההישגים בתחום הקריאה והשפה ,וכן שיפור האקלים הכיתתי ויכולות הוויסות הרגשי וההתנהגותי של תלמידי הכיתה .מדובר בתוכנית לשנתיים הכוללת תוספת שעות הוראה למורה עמיתה ,הצטיידות ייחודית וקבוצות הורים. התוכנית מלווה בהערכה .במהלך השנים ,אנו רואים שיפור ניכר בקרב התלמידים שהשתתפו בתוכנית ,הן בתחום הקריאה והשפה והן בתחום יכולות הוויסות וההתנהגות .חלקם הגדול הגיע לרמת הכיתה ה״רגילה״ ואף מעבר לכך .תחום נוסף שבו מצאנו שיפור ניכר הוא בתחושת המסוגלות של המורות ,הן בהוראת השפה והן בהתמודדות עם בעיות התנהגות ויצירת אקלים מיטבי בכיתתן.
| 75
מזרח ירושלים חי ו
י י
ו מ ח
שוויו ז מ ויו ל למי י מזרח ר ל ומי מי ל חל ו מ חי ו י יר מ ר ש וו ו ו וו ל י ו יו ר | 76
מהי תכלית החינוך?
לתפיסתי, המטרה המרכזית של מינהל חינוך היא לתת שוויון הזדמנויות לכלל התלמידים ,בעיקר למי שצריך לפלס את דרכו להצלחה ולא נולד לתוכה. בהיבט הזה ,למינהל חינוך יש תרומה אדירה, שמשפיעה על מסלול החיים של כל ילד.ה .זוהי המחויבות המוסרית שלנו ,וזוהי זכות הקיום שלנו. שוויון הזדמנויות לתלמידי מזרח ירושלים הוא בעיני אתגר לאומי .כשהציעו לי לכהן כראש מינהל חינוך, שמחתי מאוד על ההזדמנות לנסות ולחולל שינוי של ממש; להוביל מהלך כל כך חשוב ובעל השפעה היסטורית על החינוך במדינת ישראל .תפיסת העולם הערכית של שוויון הזדמנויות ועשיית צדק ,בוערת בי מאז שהייתי נער ומעולם לא דעכה .להפך; היא מתגברת והולכת ומלווה אותי בכל תפקידיי בתחום החינוך. האם מינהל חינוך -שהוא בסך הכול אחראי על החינוך בעירייה והוא אפילו לא משרד החינוך -יכול לחולל שינוי במזרח? לכאורה ,כל התנאים היו נגדנו. אלא שבספטמבר 2017התחלנו את מהפכת החינוך במזרח ירושלים .יצאנו לדרך עם תוכנית אסטרטגית, בשיתוף משרד החינוך. מטרתי הייתה לסחוף את המערכת הארצית והעירונית לטובת אישור תוכנית החומש לפיתוח מזרח ירושלים ולצמצום פערים ,ולהביא לכך שמדינת ישראל תשקיע בכלל תלמידי מזרח ירושלים ,ולא רק בתלמידים הלומדים בתוכנית הישראלית .הצלחנו במשימה זו. במאי 2018אישרה הממשלה את תוכנית החומש .זה
זולפה עיד
מקיף ראס אל עמוד לבנות, מרכז פיילי לאמנות תשפ״א2021 ,
زلفة عيد
مدرسة راس العامود الشاملة للبنات | 77
מזרח ירושלים היה ,ללא ספק ,אחד הימים המאושרים בחיי ,ולא רק במישור המקצועי. הדבר הראשון בעשייה מבחינתי הוא הסטת הלב והראש ,של כל העוסקים במלאכה ,מזרחה; להגיד שמזרח ירושלים הוא במרכז ושאנחנו מחבקים אותו ואוהבים אותו ונעשה הכול כדי לטעת שם תקווה .החינוך הוא המפתח ,והמטרה היא שמערכת החינוך במזרח העיר תהווה עוגן ותקווה לעתיד טוב יותר. הדבר השני הוא הפניית משאבים כספיים אדירים שיענו על החוסרים הרבים הקיימים במזרח העיר ,בכל ההיבטים. מערכת החינוך במזרח הייתה רעבה, ענייה ומוזנחת .השקענו רבות בבינוי, בפיתוח ובשיפוץ .הקמנו עשרות בתי ספר חדשים ,בנינו מאות כיתות לימוד ומתוכננות להיבנות עוד כאלף בשנים הקרובות .אני שמח לבשר שהאמון גדל והולך ובמקביל ,בתי הספר החדשים מתמלאים מיד עם פתיחתם.
תחומי עניין נגישים הקמנו בתי ספר ייחודיים ומרכז מצטיינים .פתחנו את תוכנית אלבשאיר לתלמידים מצטיינים ,שבמסגרתה מגיעים מאות תלמידים ממזרח העיר ללימודים באוניברסיטה. זה קורה גם בחינוך הלא פורמלי: הקמנו קונסרבטוריון בחינם ,תנועת נוער שמשתתפים בה למעלה מאלף חניכים, חוג לכל ילד ועוד .כך ,לכל ילד.ה יש יותר אפשרויות ,הן בחינוך הפורמלי והן בחינוך הבלתי פורמלי .הפכנו תחומי עניין ,שהיו עד לא מזמן נחלתם של בעלי יכולות בלבד ,לנגישים. מספר התלמידים ממזרח העיר שלומדים באוניברסיטה העברית קפץ עשרות מונים בשנים האחרונות ,מכמה עשרות בודדות לכמה מאות .אני גאה מאוד בכך :כשיש סיכוי להגיע לאוניברסיטה ,יש סיבה להישאר בבית ספר .יש תקווה♦ .
| 78
ל ר מו רי י ראש אגף החינוך הערבי
י מר משמ ו י
של ו
ח שו של מ ר חי ו מזרח מ מ מ רים יזיים ר ו יים ח ר יים וחי ו יים למי ים ים מחי ו י מי מו ר י ו שו לרי שח
״האם מינהל חינוך -שהוא בסך הכול אחראי על החינוך בעירייה והוא אפילו לא משרד החינוך -יכול לחולל שינוי במזרח? לכאורה ,כל התנאים היו נגדנו .אלא שבספטמבר 2017התחלנו את מהפכת החינוך במזרח״
ב
במזרח החינוך מערכת העיר לומדים כיום כ־113 אלף תלמידים בגילאי ,18-3 בשלוש תת־מערכות :המערכת הרשמית ,המונה כ־ 48אלף תלמידים; מערכת המוכש״ר ,המונה גם היא כ־48 אלף והמערכת הפרטית ,המונה כ־17 אלף תלמידים .כתשעים אחוז מתלמידי מזרח ירושלים לומדים על פי התוכנית הפלסטינית ,והשאר לומדים על פי התוכנית הישראלית. מזרח ירושלים הינה ישות ייחודית. תושביה חיים במצב ביטחוני ,פוליטי וחברתי קשה ומורכב ,כמו גם במצב סוציו־ אקונומי נמוך מאוד ,המשתקף באחוזי האבטלה והעוני מהגבוהים בארץ.
ניהול עצמי בבתי הספר בעשר השנים האחרונות עברה מערכת החינוך במזרח קפיצת מדרגה משמעותית מאוד .נוספו מאות כיתות חדשות ,נפתחו עשרות בתי ספר ייחודיים ,שולבו תוכניות לימודים מגוונות תוך כניסת התוכנית הישראלית ,הכנת הבוגרים לעולם האקדמיה הישראלית ,פתיחת מכינות ייעודיות במספר מוסדות להשכלה גבוהה בירושלים עבור בוגרי מערכת
שירלי דרעי
אולפנת צביה יצירתית ,תשפ״א2021 ,
החינוך במזרח ,והכנה לעולם התעסוקה באמצעות הכשרות למיניהן שהתלמידים מקבלים. כלל בתי הספר היסודיים עברו לניהול עצמי ,שינוי שהגדיל משמעותית את תקציבים ולצד זאת העצים והרחיב את סמכויות המנהלים .במקביל ניתן חיזוק למענה הבלתי פורמלי עבור כלל התלמידים. אנו פועלים במרץ רב לשיפור ולשדרוג מערכת החינוך במזרח ,תוך צמצום הפערים הפיזיים ,התרבותיים ,החברתיים והחינוכיים ומשאיפה לשוויון הזדמנויות עבור תלמידיה ובוגריה.
האתגרים הפכו להזדמנויות הפער וההזנחה רבת השנים מבחינת משאבים ,הציבו את המערכת בפני אתגרים רבים ומשונים ,אך מהר מאוד חלקם הגדול הפך להזדמנויות משמעותיות מאוד עבור תלמידי מזרח ירושלים והאוכלוסייה באזור זה. היום ,תלמידי מזרח ירושלים נהנים ללמוד במערכת דינמית שאינה
שגרתית כלל; מערכת שמתפתחת כל הזמן ,קשובה לשטח ולצרכיו ומשתנה בהתאם להתפתחויות בעולם המודרני. התלמידים נהנים מחינוך להישגיות, לערכים ולהעצמה אישית. לכל תלמיד.ה יש את המעטפת החינוכית והטיפולית הנדרשת .המענים שהמערכת מציעה היום מגוונים מאוד ואינם משאירים אף ילד.ה מאחור .הוקמו בתי ספר למצטיינים וגם לתלמידים בסיכון; נפתחו מגמות טכנולוגיות ובתי ספר טכנולוגיים; נוסדו בתי ספר ללימודי אמנות ומוזיקה ,לשפות ועוד .השינוי הזה מתחולל אחרי שנים ארוכות שבהן המערכת הציעה מענה אחד ואחיד עבור כלל התלמידים במזרח ,דבר שהעלה את אחוז התלמידים בסיכון וגרם לנשירת מאות מהמערכת. החזון שלנו הוא להכשיר בוגרות ובוגרים מזרח ירושלמיים ,אופטימיים, חולמים ,חושבים בצורה יצירתית ויודעים לתכנן את העתיד האקדמי והמקצועי שלהם ,תוך שאיפה להגיע ליעדים שהציבו לעצמם♦ .
לחו ש ים
חרו ו5 508 יו
32 י ר חו
ו ו
הקמת מ י
ולו י
בתי ספר מצטיינים ייחודיים ומ ויו ומוזי יסודי ללימודי שפות
ל וו י למ וי ו ועוד
28
מגמות טכנולוגיות פתיחת ב־ 17בתי ספר ירו יים ל י ו יים | 79
מזרח ירושלים
יו ר מנהל תוכנית החומש בחינוך במזרח ירושלים
י ו ים מו
ו י חומש מזרח י חל של שי וי ש מ י ו ש ח ר רו ים
מ
זרח ירושלים הוא אולי המקום המורכב והרגיש ביותר בעולם. נמצאים בו האתרים החשובים ביותר לכל הדתות ,על פני שטח קטן וצפוף; עם אוכלוסייה שמרביתה ״חסרת אזרחות״ החיה בתחושה קשה שאינה שייכת לאף אחד; עם עוני והזנחה פיזית רבת שנים ועם מציאות ביטחונית נפיצה .כל אלו הופכים את מזרח ירושלים למקום עם רמת האמון הנמוכה ביותר של אוכלוסייה כלשהי בישראל. חינוך הוא בראש ובראשונה יצירת תקווה וחלומות .כדי לפתח תקווה ,ילדים זקוקים לאמון במבוגרים המבטיחים להם ,שאם ילמדו וישקיעו יוכלו לממש את החלומות שלהם .אז איך מפתחים תקווה וחלומות בסביבה כל כך חסרת אמון? תוכנית החומש למזרח ירושלים (החלטת ממשלה )3790הינה התחלה לשינוי אפשרי של מציאות החיים במזרח ירושלים .לצד השקעות מאסיביות בתחומי התשתיות ,התעסוקה והרווחה ,תופס גם תחום החינוך מקום מרכזי.
יש כיסוי להבטחות
| 80
השקעה של כ־ 100מיליון שקלים בשנה בחינוך ועוד עשרות מיליוני שקלים באקדמיה ,מופנים לחיזוק וקידום השפה העברית שמהווה כלי בסיסי להשתלבות בשוק התעסוקה; להרחבה משמעותית של החינוך הטכנולוגי; לבנייה כמעט מאפס של חינוך בלתי פורמלי; לליווי פדגוגי של בתי ספר והעלאה של רמת ההישגים; להרחבה של הטיפול בפרט ומניעת נשירה; לחיזוק והרחבה של תוכנית הלימודים הישראלית; להגדלת הנגישות למוסדות האקדמיים הישראליים ולהשקעה בשיפור הפיזי של בתי הספר. צעד ראשון בבניית אמון הוא לראות
שאכן יש כיסוי להבטחות .מי שמסתובב במזרח ירושלים בשלוש השנים האחרונות יכול לראות עשרות בתי ספר וגני ילדים ציבוריים חדשים שנפתחו; לגלות שעשרות אלפי ילדים משתתפים בחוגים ובפעילות העשרה מידי יום (שחייה ,גלישת גלים, ספורט אתגרי ,צופים ועוד); להבחין בתוכניות הפדגוגיות השונות ובפעילות עובדות ועובדים סוציאליים בתוך בתי הספר ועוד. דוגמה אחת לכך היא תחום המוזיקה, שמהווה את אחד הכלים המדהימים לפיתוח הכישורים והחלומות של ילדים. עד לפני שלוש שנים ,ילד שגדל במשפחה ללא אמצעים כספיים ,יכול היה רק לחלום על לימודי נגינה .במסגרת תוכנית החומש, נפתחו 16בתי ספר מנגנים ,אליהם מגיעים מוזיקאים שמלמדים את כיתות ג׳ ו־ד׳ נגינה בכלים מגוונים. מי שהחשיפה למוזיקה בבית הספר מלהיב אותו ,יכול להצטרף לקונסרבטוריון הציבורי הראשון שנפתח בבית הספר איבדאע ,שם יוכל ללמוד לנגן באופן פרטני עם מיטב המורים של האקדמיה למוזיקה. אם ייבחר ,יוכל גם לעשות בגרות במוזיקה בבית הספר היחיד לאמנות שנפתח לפני ארבע שנים בשייח׳ ג׳ראח -וכל זה ,בחינם.
משתלבים באקדמיה דוגמה נוספת היא תוכנית אלבשאיר לתלמידים מצטיינים ,שבמסגרתה מגיעים כ־ 300תלמידות ותלמידי תיכון נבחרים מכלל בתי הספר במזרח העיר ,ליום לימודים באוניברסיטה העברית ובמכללת עזריאלי. הם לומדים במשך שלוש שנים קורסים אקדמיים ,עורכים ניסויים במעבדות החדישות ,משפרים את רמת העברית ומתנסים בפעילות לפיתוח מנהיגות -וכל זה ,בקמפוס אקדמי .אין ספק שבוגרי
תום חן התיכון לאמנויות. מחזור ל״ד, מגמת אמנות, תש״פ2020 ,
מצוינות
במזרח ירושלים:
טעימות
תלמידים 300 ו י ל ש יר
צומחים יחד
וי ר י לו ר
תוכנית חינוכית בלתי פורמלית ,המפעילה מערך של חונכות לימודית וחברתית .המסגרת מאפשרת מפגשים אישיים וקבועים בין התלמיד לחונך ,שמהווה עבורו בוגר משמעותי .החונך מתכלל את הצרכים הלימודיים, החברתיים והרגשיים של התלמיד, על מנת לעודד התפתחות בתחומים שהוגדרו מראש.
תלמידים 180 מר ז מ יי ים ימ מ
יוי
תלמידים 50 מר ז מ יי ים יו י ר י י ח י
המחלקה למדע וטכנולוגיה
למעלה מ־ 700תלמידים מ יו
התוכנית יוכלו להשתלב ביתר קלות באקדמיה הישראלית ,אליה נחשפו באופן משמעותי. עבור הילדה מג׳בל מוכאבר ,שהחלה לנגן בכינור בבית הספר והמשיכה לקונסרבטוריון; עבור התלמיד שנוסע בכל שבוע מעיסוואיה ללמוד גלישת גלים בבת ים; עבור התלמידים שמגיעים בכל יום ראשון מרחבי מזרח העיר לקמפוס האוניברסיטה העברית; עבור התלמידה מסילוואן שקיבלה מחשב נייד; עבור הגננת שמקבלת את הילדים בבוקר בגן ילדים חדש ומצויד בשועפט; עבור מנהלת בית הספר בצור באהר שקיבלה עובדת סוציאלית המסייעת לטפל בתלמידים בסכנת נשירה; עבור ההורה שהילד שלו נשאר בבית הספר עד השעה ארבע כיוון שהוא משתתף ב״חוג לכל ילד״ - עבור כולם ,זוהי התחלה של בניית אמון, אופטימיות וקצת תקווה. הדרך עוד ארוכה ,אבל את ניצני השפעתה של תוכנית החומש בחינוך במזרח ירושלים ,כבר רואים♦ .
מ ר
מ
ר
מנהלת מחלקת גני ילדים באגף הערבי
רי יל ר
ר
ינהל חינוך רואה שההשקעה בגיל הרך מהווה בסיס להתפתחותם העתידית של הילדים ,ומשקיע מאמצים ומשאבים רבים על מנת להשיג יעד זה. בשנים האחרונות ,מערכת החינוך מחדשת ,מתחדשת ומחוללת שינויים במזרח העיר ,דוגמת אשכולות גנים ייחודיים ,גנים חדשים ומרכז העשרה בתחום מדעים ואמנות .מוסדות אלה
מפעילה תוכניות חינוכיות והשתלמויות בתחומי המדעים ,הטכנולוגיה והקיימות עבור התלמידים וצוותי החינוך בכל האגפים .התוכניות כוללות חקר מדעי ,פעילויות לחיזוק תחושת השייכות לשכונה ,חינוך לניקיון בגנים ,הפעלת חוגים ,מעבדות ניידות ,פעילויות העשרה ועוד.
מ ר חי ו מחולל שי ויים חו ים ייחו יים ו ו ם מר ז ר שו ל יל ר מזרח הוקמו באיכות ובסטנדרטים גבוהים, במטרה לתת מענה אינטגרטיבי לילדים שיאפשר התפתחות וטיפוח מיומנויות ויוביל לתהליך של העלאת ההישגים התפתחותיים ,להם יידרשו הילדים בעתיד. מהלך פורץ דרך במחלקת גני ילדים הוא הקמת מרכז לגיל הרך ,הראשון במזרח. המרכז יספק שירות ופעולות תחת קורת גג
אחת לכלל האוכלוסייה -ילדים מגיל לידה עד תשע ,ילדים המוגדרים בסיכון ,הורים, צוותי חינוך וטיפול והקהילה. תחומי העיסוק של המרכז הם באיתור, טיפול והעשרה לצד עבודה עם הורים. המרכז מציע שירותים רשותיים מגוונים לגיל הרך ,כולל מענים ותוכניות שונות לילדים ,מסגרת יומית וימי עיון ופיתוח מקצועי לצוותי החינוך.
| 81
אגף חרדי י יי רג י
שמואל גרינברג,
| 82
אגף חי חרדי
ר
ח
אגף חי חרדי ח דר י ר יא חד ידי י ד י רי י דיי י ד י י חד י
תום חן
ד האגף לחינוך חרדי בעיריית ירושלים הינו אגף החינוך הגדול בארץ ,עם כ־ 120אלף תלמידים .האגף מתמודד עם אתגרים רבים ,פדגוגיים ופיזיים כאחד .ההנחיה המרכזית שמובילה אותנו היא כי למרות האתגרים הרבים הקיימים במגזר, ניתן לבצע שינויים ושיפורים רבים לטובת תלמידי העיר וצוותי ההוראה, בהתאמה מלאה לאופי המגזר ובהתחשב בצרכיו ובהקפדותיו. האגף לחינוך חרדי התחיל דרך חדשה ,והוא צועד בה בעקביות ובהצלחה .מטרתו הסופית היא שכל תלמיד ותלמידה בעיר ילמדו בכיתות תקינות ,פערים לימודיים יצומצמו והזדמנויות חדשות יוענקו לכולם.
התיכון לאמנויות. מחזור ל״ד, מגמת אמנות, תש״פ2020 ,
| 83
אג
ר י נעמה לוי
בשנים האחרונות ,ועם כניסתי לתפקיד, סומנו מספר מטרות עיקריות לשינוי משמעותי לתקופה הקרובה ,ואני שמח כי כבר מתחילים להרגיש את השינויים בשטח.
1
י י
י
תלמידי המגזר החרדי בירושלים נמצאים במצוקת מקום אדירה בכיתות הלימוד .הילודה בעיר נמצאת במגמת גידול מתמדת ועל פי הנתונים ,בכל שבוע נוצר צורך בהקמת יותר משלוש כיתות חדשות במגזר החרדי בעיר. האגף לחינוך חרדי ,בעידודו האישי של ראש העיר ,פועלים רבות למציאת פתרונות להוספת כיתות לימוד חדשות ותקניות ,ואנו נמצאים בתנופת בניה מאסיבית בשכונות רבות. בשנה האחרונה נוספו למעלה ממאה כיתות חדשות .בשנה הקרובה יתווספו עוד כ־ 140כיתות לימוד ,והיד נטויה להוספת עוד מאות כיתות בשנים הקרובות בתוכניות בינוי שנמצאות בהליך מואץ בכל שכונות העיר.
2
| 84
דיגי י ר
א
אחד האתגרים הגדולים של תלמידי המגזר החרדי הוא אי־הימצאות תשתית טכנולוגית בכלל ,או תשתית זמינה, המאפשרת למידה מרחוק או מתוקשבת כבשאר המגזרים. כבר בראשית מגפת הקורונה הבנו באגף שיש לתת מענה אמיתי ,מיידי, יעיל ובעיקר מותאם לאופי המגזר ,כדי לגשר על הפערים שנוצרו בתחום החינוך והלמידה .הבנו כי יש להנגיש את הכלים הקיימים בשוק ואשר ניתן להתאים אותם או לפקח עליהם בצורה נכונה ומותאמת לכלל המגזר לטובת התלמידים. במקביל לליווי מוסדות ורשתות החינוך במיסוד מערכת הטלפונים ,הפקנו מיידית ובהשקעה נרחבת ,חוברות למידה והעשרה לכלל שכבות הגיל שנשלחו אל כל תלמידי העיר בדיוור ישיר .במקביל התחלנו בהליך של איתור ומציאת חלופות ללימוד דרך מערכת הטלפון. ההנחיה והתובנה המרכזית שהובילה אותנו היא כי אנחנו לא באים ״להמציא את הגלגל״ ,או לשנות את הקיים ואת התנהלות המגזר החרדי ,אשר דבק בהנהגותיו
״אנו נמצאים בתנופת בנייה מאסיבית בשכונות רבות .בשנה האחרונה נוספו למעלה ממאה כיתות ,בשנה הקרובה יתווספו כ־ 140והיד נטויה. ביצענו שיפוצי עומק בעוד עשרות מוסדות לימוד״ וחינוכו בצורה שמרנית ,מוקפדת ומוצלחת. המטרה הייתה להנגיש ולהתאים את השינויים המתרחשים והמתהווים בין כה בעולם ,אל בני הציבור החרדי ,ללא התפשרות על שום נתון ,על מנת שיוכלו להשתמש ולנצל את המשאבים הקיימים לצרכי המגזר. לאחר עבודה מאומצת ובשיתוף חברת malam teamהצלחנו לפתח טאבלט מוקשח ומושגח אשר זכה לפיקוח והכוונת רבנים מהמגזר החרדי ,שבאמצעותו תלמידים יכולים היו לשלב למידה מרחוק תחת הגבלות וקריטריונים כשרותיים ברורים ,המגינים עליהם מפני גישה לתכנים שאינם נצרכים ומפוקחים. פרויקט זה הובל בשיתוף פעולה עם
מוסדות רבים ,כאשר העיקרון המנחה אותנו -הן בפרויקט זה והן בכל התוכניות החינוכיות המופעלות על ידי האגף -הוא כי יש להקשיב למנהלים ולצרכים שעולים מן השטח ולמצוא פתרונות ישימים ויעילים לטובת האתגרים הקיימים ,גם אם נדרשת לכך יצירתיות רבה .מנגד ,בידיעה ובהבנה ברורה כי כל תוכנית תצא לשטח תוך תיאום מוקדם והתייעצות עם רבנים ואנשי חינוך המתמחים בתחום.
3
י חי י
אולפנת צביה יצירתית ,תשפ״א2021 ,
אליאנה אורנשטיין
אולפנת צביה יצירתית ,תשפ״א2021 ,
יד
כחלק מתפיסת החינוך ,פועלים מוסדות החינוך בשליטה מלאה ובלעדית בכל התחום הפדגוגי ומנהלים חינוך עצמאי. האגף פועל לשינוי מתווה התוכניות החינוכיות התוספתיות ,המוענקות על ידי העירייה לתלמידי המגזר בתיאום ובהסכמה עם מוסדות החינוך והמנהלים. במסגרת השינוי ,כל תלמיד ותלמידה בירושלים בכל שכבת גיל ייהנו מתוכנית חינוכית תוספתית אחת לפחות. זוהי בשורה אדירה לכלל תלמידי העיר, שייהנו מתוכניות מיוחדות ומקצועיות בתחומי העשרה רבים ,מהגיל הרך ועד לנעורים כמו חיזוק קריאה ,פיתוח מוטורי בגיל הרך ,שחייה ,הערכות ואבחונים כהכנה לישיבות ועוד.
4
י ר י
יד
ישנם מוסדות חינוך רבים בירושלים שלא שופצו או רוהטו במשך עשרות שנים. בסיורים שביצעתי עם כניסתי לתפקיד, פגשתי תלמידים שלומדים בכיתות עם לוח ירוק וגירים ,ועם כיסאות ושולחנות בני עשרים שנה. בשנתיים האחרונות עשינו מהפך ענק בתחום ,וביצענו שיפוצי עומק בעשרות מוסדות ,במקביל לריהוט עשרות מוסדות בריהוט כיתה ומינהלה חדש .נמשיך כך עד שכל תלמיד ותלמידה בירושלים ילמדו בכיתה מרוהטת כראוי עם ציוד תקין ,נוח ובטוח♦ .
מרכזי הכוון וסיוע מרכז הכוון לבבי .מיועד לבחורי ישיבות הזקוקים להכוונה ,לייעוץ ולטיפול מקצועי במהלך הלימודים בתחום הלימודי והרגשי ,מתוך מטרה להשאירם במוסד שבו הם לומדים ולמנוע מהם נשירה מהמסגרת. מרכז בינו .מרכז המטפל בנערים ובנערות (בגילאים )20-12הנמצאים על רצף הנשירה .המרכז מעניק סל שירותים רחב ומענים הוליסטיים תחת קורת גג אחת ,פעילות של חונכים וחונכות בשכונות ,הכשרות ותעסוקה, טיפולים על ידי עובדים סוציאליים ואנשי מקצוע ,סיוע בשיבוץ למסגרות וקו ייעוץ טלפוני להורים ולאנשי חינוך.
בגרו ב ירו , ילו ו ל מגמת הלימודים לחמש יחידות לימוד פועלת למניעת נשירה ,על ידי גיוס נערים ונערות המועדים לנשירה ללמידה ולהתנדבות בכב״א ,מד״א ובפיקוד העורף. התוכנית מכשירה את הנערים והנערות למקצועות ההצלה .בוגרי התוכנית רוכשים הכשרת חובש ,מחלץ 02 ועוברים הכנה לתפקיד כבאים.
ימו אולפן עולות .הקניית יסודות וכלים בשפה העברית לעולות חדשות. אות לכל תלמיד .הקניית מיומנויות קריאה ושיפור הישגים. אליך בניך .תוכנית למניעת נשירה בעל יסודי. העשרה אינסטרומנטלית. פיתוח מיומנויות חשיבה ואסטרטגיות למידה בלימוד גמרא בשיטת פוירנשטיין. חונכות .העלאת הדימוי העצמי ושיפור הישגים לימודיים והתנהגותיים בקרב תלמידים ,באמצעות נוכחות של מבוגר משמעותי. לימוד נע .פעילות מוטורית מכוונת למידה והקשר בין התנועה ללמידה.
הלל ליבוביץ
אולפנת צביה יצירתית ,תשפ״א2021 ,
מקום בלב .טיפול רגשי בתוך מסגרות החינוך על מנת לאפשר לילדים להתמודד עם מצוקות רגשיות המעכבות למידה. התוכנית מופעלת בבתי הספר היסודיים והעל יסודיים.
| 85
שותפים לעשייה © כל הזכויות והתודות שמורות ל אנשי החינוך | 86
יבא ברון מי פר יפי אלבז רן רי ן אבי גיספאן שולי טוויזר רורלי ריינר שאול וויסרוז לילי אליאסי חיה פרנסה רות הן ניאלה הרוש מהא אבו טיש אשר מראר גמיל שר יה מנאר ב רבא רנאן ליאן יסמין סאלח פרלה זיבת ג ון אבן ארי נה רנל נו ה פחימה מי ל לויט טליה הלל ורית הרוש מנון הרן סיסי רז אפרת גריינמן בתיה שפירא שלמה חסי ים יו י לטי רחל שיפמן רונית יושי ו הן מנואל זילברמן מירי ברנשטיין יהו ה נוימן בת שב בתשי יהושו מי ל יהן רונית הן אי י אל יים שלומית יוש י טלי חנין יוני מנהיים ולרי חזנוב לארה מוברי י נבילה מנא אייל אנ רי זהבה רוזנטל איריס ור יה רסנטי חי גולן אריה גוטליב נ מי אסייג ורית לוי י ל שבו י בילבס י נחמן ס יה ו גולנזר נטלי אטלן ניאל רוזנברג אורית ולב נט ר י מיטל שו ה מי ל ור סנ ס בסי י ל גל גליה רווח שלומי שו רון ב אלח מוחמ איוב פתחיה גור ו שמואל הן חגית סמואל ו בה ליפה ננאסי מריב נ מי אסייג אהרן וינגרטן י ו מרם מרגלית לימי אביב ינן • יואב זימי זמרן שיר אביטן אירית גול פנגר חגית מוריה גיבור מל י מן שגית אילוז לבנה ניסים רן מור ארואסטי לי ור הן רונן ראו וב זל ה מחמ ב אל חא ו חנופה גיא בן מי לא ברהום אוריאל אלבז יפ ת אורון שוור נאנסי י ב שור שרי פישר בר ה מרבי שמואל גרינברג יון רגב שרון פילוסו אייזי ו חגית פרי חיה מש ן מי ל סטולר ים פול מן י ל פרגון ני מונ רר נבל מזרחי אייל אנ רי מתנאל לב ארי גיהא ליאן נורית סהר טל גרין אפל חיים וייס מי ל פו ס אסנת ריינמן אורנה שליו ליאת ביטן אחינ ם רמניאן רב ה גרינפל מוישי פרי מן אוריאל ישר ו הן שלומי שו רון יפי בראשי שיר מרמלשטיין רולין אליהו ניאל רוזנבוים נ ה זמיר אסנת בבלי הישאם אווי אושר יאיר שירה לב גל הלפמן ארי ספורטה הגר אל ל י ב פו ס גרנית מזרחי טלי הן חיון נחום הן גיסלין ו נין חני הן אס נהרי אביטל גול ברג אותר ליאן ר ות רוסו טרה בר סל לולו ה נאן סרור הו יה נ ר נ מי גרינוול גנית שרייבר זריחת החינוך | מגזין מינהל חינוך ירושלים | תשרי תשפ"ב ,ספטמבר 2021 | 87