‫זריחת החינוך‬

‫ירושלים‬ ‫חינוך‬ ‫מינהל‬ ‫מגזין‬ ‫תשרי תשפ"ב‪ ,‬ספטמבר ‪2021‬‬

‫|‬ ‫מגזין מינהל חינוך ירושלים‬ ‫|‬ ‫תשרי תשפ"ב‪ ,‬ספטמבר ‪2021‬‬

‫ת‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫זר‬ ‫נ‬ ‫ךו‬ ‫מינהל חינוך ירושלים מציג‪ :‬חינוך רלוונטי‪,‬‬ ‫פורץ דרך ומשנה חברה‪ .‬מהפכה!‬

‫אביב קינן וצוות המינהל על סיפורו של מינהל חינוך שלא מפסיק לחלום ולשנות‬

‫מגזין מינהל חינוך‬ ‫התחלה‬

‫כל התמונות המשולבות במגזין‬ ‫הן יצירות של תלמידות ותלמידים‬ ‫מבתי הספר בירושלים‬ ‫תיכון לאמנויות ירושלים מתוך תערוכת בוגרים‬ ‫תש״פ־תשפ״א‪ .‬צילום‪ :‬סרגיי ברקוב‪ ,‬אלעד ליפשיץ‪ ,‬שמואל סטוצ׳ינסקי‬ ‫ויאיר חובב‪ .‬צוות ההוראה‪ :‬עדי ספרוני‪ ,‬איריס פירסט‪ ,‬שמואל סטוצ'ינסקי‪,‬‬ ‫נילי פטיש‪ ,‬ציפי שפיצר‪ ,‬יעל בן־יפת‪ ,‬מתן בן־טולילה‬ ‫מנהל בית הספר‪ :‬תומר בליטי דגן‬ ‫מרכז פיילי לאמנות תוכנית העצמה באמצעות אמנות‪.‬‬ ‫מנהל המרכז והתוכנית‪ :‬האמן חנא קובט‬

‫ראש העיר‪ ,‬מחזיקת תיק החינוך‪ ,‬יו״ר הנהגת ההורים‬ ‫ראש מינהל חינוך‪ ,‬המשנה לראש המינהל וראש אגף פדגוגיה‬

‫ערכים‬ ‫(‪)28-13‬‬ ‫אנשים‬ ‫(‪)64-29‬‬

‫‪|2‬‬

‫זריחת החינוך | מגזין מינהל חינוך ירושלים | תשרי תשפ״ב‪ ,‬ספטמבר ‪2021‬‬

‫ליבת‬ ‫החינוך‬ ‫(‪)85-65‬‬

‫‪..........................................................................................‬‬

‫צוותי חינוך‬

‫‪.......................................................................................................‬‬

‫חינוך שלם‬

‫‪.........................................................................................................‬‬

‫מטה‬

‫ילדים מצלמים עיר‬

‫פיתוח קונספט והפקה‪ :‬יעל גל‬ ‫עורכת ראשית ומפתחת התוכן‪ :‬רנן נצר‬ ‫עיצוב ועריכה גרפית‪ :‬שרון רודניק‬ ‫איורים‪ :‬יזהר כהן‬ ‫ריכוז והפקה‪ :‬שירה לב‪ ,‬שיר מרמלשטיין‬ ‫דפוס‪ :‬רן דוידי הפקות‬

‫אישי רגשי‬

‫‪........................................................................‬‬

‫‪............................................................................................................‬‬

‫מנהלות ומנהלים‬

‫עמיתי בצלאל בשיתוף בצלאל האקדמיה לאומנות ועיצוב‬ ‫וקרן אדמונד דה רוטשילד‪ .‬צילום‪ :‬דניאל חנוך‬

‫צוות‬ ‫המגזין‬

‫שוויון הזדמנויות‬

‫‪.................................................................................................‬‬

‫למידה רלוונטית וחדשנות‬

‫אולפנת צביה יצירתית מתוך תערוכת ״צומחות מבפנים ‪-‬‬ ‫תלמידות צביה יצירתית יוצרות בסגר״‪ .‬בהנחיית‪ :‬רחל שייר‪ ,‬אודליה גולדמן‪,‬‬ ‫הדר מונסה‪ ,‬אילה קרסנטי‪ .‬ראשת האולפנא‪ :‬אורית בלוך‬

‫פרויקט ״רגע ירושלמי״‬

‫‪...........................................................................................................‬‬

‫‪4‬‬

‫אגף פיזי‪ ,‬משאבי אנוש‪ ,‬כספים‪ ,‬הסעות‬ ‫‪.......................................................................................................................‬‬

‫אגף ממלכתי וממ״ד‬ ‫חינוך מיוחד‬

‫‪.........................................................................................................‬‬

‫מזרח ירושלים‬ ‫אגף חרדי‬

‫‪..................................................................................‬‬

‫‪...............................................................................................‬‬

‫‪............................................................................................................‬‬

‫שותפים לעשייה‬

‫‪...........................................................................................‬‬

‫‪14‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪86‬‬ ‫|‪3‬‬

‫מהפכת‬ ‫החינוך‬ ‫של ירושלים‬ ‫אביב קינן‪ ,‬ראש מינהל חינוך ירושלים‬

‫החינוך הירושלמי עבר מהפכה חסרת תקדים‪.‬‬ ‫קידום שוויון הזדמנויות‪ ,‬צמצום פערים‪ ,‬בניית‬ ‫אמון‪ ,‬לקיחת אחריות כוללת על התלמידים‬ ‫ופיתוח למידה חדשנית ורלוונטית‪ :‬כך מצליחים‬ ‫לשנות את המציאות ולהביא את העתיד להווה‬ ‫‪|4‬‬

‫בירושלים‬ ‫מערכת החינוך הגדולה‬ ‫למעלה מ־‪ 280‬אלף תלמידים‬ ‫ל יל ישי בישר ל‬ ‫הוא תלמיד ירושלמי‬

‫בישראל‬

‫‪24%‬‬ ‫‪38.5%‬‬ ‫‪37.5%‬‬

‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬

‫מצליחים‬

‫לשנות את המציאות‪ .‬מצליחים לעשות הבדל‪.‬‬ ‫אפילו‪ :‬מצליחים לעשות היסטוריה‪ .‬בזכות עבודה‬ ‫משותפת של כולנו יחד ‪ -‬עובדי מינהל חינוך ירושלים‪,‬‬ ‫צוותי ההוראה‪ ,‬הניהול‪ ,‬הסיוע והטיפול ‪ -‬החינוך הירושלמי‬ ‫עבר מהפכה חסרת תקדים בשנים האחרונות‪ .‬הובלנו‬ ‫שורה של רפורמות מהותיות והפכנו את ירושלים לבירת‬ ‫החדשנות החינוכית של ישראל‪ .‬אין כמו החינוך הירושלמי‬ ‫בכל המדינה‪ ,‬ואולי גם בכל העולם‪.‬‬

‫סוללים שביל לכולם‪.‬‬

‫מערכת החינוך הירושלמית‬ ‫היא המרחב התרבותי‪-‬מגזרי‪-‬קהילתי העשיר והפלורליסטי‬ ‫ביותר בארץ‪ .‬היא מערכת החינוך הגדולה בישראל‬ ‫והייחודית מכולן‪ .‬היא נותנת מענה לכל המגזרים‪ :‬המגזר‬ ‫החרדי‪ ,‬הדתי־לאומי‪ ,‬הערבי והממלכתי‪ .‬לומדים בה‬ ‫כ־‪ 280‬אלף תלמידות ותלמידים המייצגים את כל קשת‬ ‫החברה הישראלית‪ .‬מינהל חינוך אחראי על מערכת‬ ‫החינוך הערבית הגדולה בישראל‪ ,‬לצד המערכת‬ ‫החרדית הגדולה ביותר‪.‬‬

‫יו ל י‬ ‫ו ל י י‬ ‫(‪ 67,213‬תלמידים)‬

‫יו ר י‬

‫(‪ 108,092‬תלמידים)‬

‫י ו רבי‬

‫(‪ 105,000‬תלמידים)‬

‫י ל יו‬ ‫ול בישר ל‬

‫‪34,000‬‬ ‫‪ 6,000‬עובדים‬ ‫‪ 780‬בתי ספר‬ ‫‪ 2,400‬גני ילדים‬

‫צוותי חינוך‬

‫״רוח החדשנות האופפת את העיר נושבת בכל‬ ‫המגזרים‪ .‬הפכנו את מערכת החינוך בירושלים‬ ‫לכזו שיש בה הפריה הדדית ואמון אמיתי״‬

‫|‪5‬‬

‫ל‬

‫משה ליאון‪ ,‬ראש העיר‬

‫יו י ב‬ ‫בר ש ר‬ ‫י ויו‬

‫אחמד ג׳אנח‬ ‫בית הספר הדו לשוני‪2021 ,‬‬ ‫מתוך פרויקט ״רגע ירושלמי״ ‪-‬‬ ‫ילדים מצלמים עיר‬

‫‪|6‬‬

‫‪.3‬‬ ‫‪4‬‬

‫החינוך הירושלמי מצליח לסלול בעיר שביל רחב‬ ‫שמתאים לכולם‪ ,‬שביל שיש בו שיתופי פעולה יוצאי‬ ‫דופן והוא מוביל לשינוי‪ .‬רוח החדשנות האופפת את‬ ‫העיר נושבת בכל המגזרים‪ .‬הפכנו את מערכת החינוך‬ ‫בירושלים לכזו שיש בה הפריה הדדית ואמון אמיתי‪ .‬אנחנו‬ ‫מתייחסים לכולם באופן שווה ובלב אוהב וחם‪.‬‬ ‫התפיסה של המינהל היא לטפל בכל המגזרים לפי‬ ‫אותם ערכים‪ :‬קידום שוויון הזדמנויות באמצעות חינוך‪,‬‬ ‫צמצום פערים ולמידה חדשנית ורלוונטית‪ .‬אנחנו פועלים‬ ‫כדי לאפשר לקהילות בירושלים לחיות כחלק מאותו‬ ‫מרקם עיר‪ ,‬מתוך השקפת עולם לפיה ניתן לחיות זו לצד‬ ‫זו ולא האחת על חשבון השנייה‪.‬‬

‫חולמים – ומגשימים‪.‬‬

‫פירקנו את דרכי ההוראה‬ ‫הישנות והתאמנו אותן למאה ה־‪ .21‬הצבנו את מנהלות‬ ‫ומנהלי בתי הספר במרכז‪ ,‬נתנו להם אוטונומיה ועודדנו‬ ‫למידה מבוזרת‪ .‬פעלנו רבות למימוש הפוטנציאל של‬ ‫צוותי החינוך ולהגשמת החלומות שלהם‪ .‬בנינו אמון‬ ‫משמעותי בין מינהל חינוך לבין צוותי ההוראה‪.‬‬ ‫הקמנו עשרות בתי ספר וגנים חדשים‪ ,‬ובכל שנה‬ ‫שיפצנו מאות כיתות לטובת כלל המגזרים‪ .‬פעלנו‬ ‫להעלאת ההישגים וליצירת מערכת רלוונטית של יצירה‪,‬‬ ‫יזמות ושייכות‪ .‬הבאנו את כל החדש למערכת הציבורית‪.‬‬

‫רואים את השלם‪.‬‬

‫פעלנו מתוך תפיסה של חינוך‬ ‫שלם והוליסטי ולקיחת אחריות מלאה על החיים הפועמים‬ ‫והמשתנים של כלל התלמידים ושל צוותי החינוך‪.‬‬ ‫התפיסה הזו מתווה את דרכנו והיא גם ההצלחה שלנו‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫אנחנו רואים כל תלמיד‪.‬ה מכל ההיבטים‪ :‬לימודיים‪,‬‬ ‫חברתיים‪ ,‬משפחתיים ורגשיים‪ .‬מינהל חינוך הפעיל‬ ‫בשנים האחרונות למעלה ממאתיים תוכניות ברחבי‬ ‫העיר‪ ,‬שמסייעות לכל תלמיד‪.‬ה להגיע למיצוי היכולות‪,‬‬ ‫לחלום רחוק‪ ,‬לבטא כישורים‪ .‬הקמנו מערך כולל של‬ ‫תמיכה רגשית לכל הגילאים‪ .‬לצד זאת‪ ,‬תמכנו בצוותי‬ ‫החינוך והיינו קשובים לרחשי הלב של ההורים‪.‬‬

‫הכל בזכותכם‪.‬‬

‫רשות מקומית‪ ,‬ופועלו של מינהל‬ ‫חינוך ברשות‪ ,‬הם שמשפיעים יותר מכל על מסלול החיים‬ ‫של כל תלמיד‪.‬ה‪ .‬המינהל הוכיח שאפשר לחולל שינויים‬ ‫עמוקים גם במסגרת הרגולציה והביורוקרטיה הקיימות‪.‬‬ ‫בנינו אמון רב בין המטה לבין מנהלות ומנהלי בתי הספר‪.‬‬ ‫הגדלנו עשרות מונים את תפקיד המינהל חינוך‪ .‬התייצבנו‬ ‫בכל מקום‪ .‬הרחבנו לאין שיעור את העשייה החינוכית‬ ‫ואת תרומתה לילדי ירושלים ולבני משפחותיהם‪ .‬עובדי‬ ‫המינהל וצוותי החינוך הם האחראים להצלחות הרבות‬ ‫בעיר והם מהווים את המנוע המרכזי של המערכת‪.‬‬ ‫אני מודה מעומק הלב לראש העיר‪ ,‬משה ליאון‪,‬‬ ‫שתמיד עוזר‪ ,‬מגבה‪ ,‬תומך ואוהב את החינוך; לחגית‬ ‫משה‪ ,‬סגנית ראש העיר ו״האמא״ של החינוך הירושלמי‬ ‫ולאיציק לארי‪ ,‬מנכ״ל העירייה‪ ,‬על התמיכה והשותפות‬ ‫לאורך הדרך‪.‬‬ ‫במינהל חינוך עובדים א‪.‬נשים יוצאים מן הכלל‪,‬‬ ‫שמצטיינים במסירות ובמחויבות למשימה‪ .‬אני מודה‬ ‫לכל עובדות ועובדי המינהל ולכל צוותי הניהול והחינוך‪.‬‬ ‫תודה על האפשרות ללכת יד ביד וליצור יצירה חדשה‪.‬‬ ‫יחד‪ ,‬אנחנו מצליחים לחולל מהפכה‪ .‬אני גאה בכולכם‪◆ .‬‬

‫גן הילדים וכיתת הלימוד אינם‬ ‫רק מקום לרכישת ידע‪ .‬הם מהווים‪,‬‬ ‫בראש ובראשונה‪ ,‬מקום של‬ ‫הזדמנות שבו מתאפשר לכל‬ ‫ילדה וילד לבטא את כישוריהם‪,‬‬ ‫להעשיר את עולמם ולרכוש ערכים‬

‫א‬

‫ת רגעי הנחת המהנים ביותר בשנים שבהן‬ ‫אני מכהן כראש העיר‪ ,‬מסבים לי ביקוריי‬ ‫במערכת החינוך העירונית‪.‬‬ ‫בין אם מדובר בגן עירוני או בבית ספר‬ ‫תיכון מקצועי‪ ,‬בין אם במוסד חינוכי ממלכתי‪ ,‬יהודי‬ ‫או ערבי‪ ,‬ממלכתי‪-‬דתי או חרדי‪ ,‬כל מפגש שכזה עם‬ ‫התלמידות והתלמידים‪ ,‬וכמובן עם צוותי ההוראה המלווים‬ ‫אותם ‪ -‬מהווה עבורי שעה של התרוממות הנפש‪.‬‬ ‫כאשר החלטנו על הצבתו של החינוך בראש סדר‬ ‫העדיפויות העירוני‪ ,‬ידענו כי להחלטה הזאת יש לא‬ ‫רק משמעויות משאביות‪ .‬הקביעה הזאת‪ ,‬המעוגנת‬ ‫בתפיסת עולם הרואה בחינוך השקעה ולא הוצאה‪,‬‬ ‫נשענת על עוצמתו של המשאב האנושי האיכותי העומד‬ ‫לרשותנו במערכת החינוך ‪ -‬בגנים‪ ,‬בבתי הספר וכמובן‬ ‫גם במחלקות העירייה המובילות את ניהולה של העשייה‬ ‫החינוכית‪.‬‬ ‫ידענו ‪ -‬ואני יודע גם כיום ‪ -‬כי עם איכות אנושית שכזו‪,‬‬ ‫נוכל לחולל כל שינוי שנרצה בו במערכת החינוך שלנו‪.‬‬ ‫לתפיסתי‪ ,‬גן הילדים וכיתת הלימוד אינם רק מקום‬ ‫לרכישת ידע‪ .‬הם מהווים‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬מקום של‬ ‫הזדמנות‪ ,‬שבו מתאפשר לכל ילד ולכל נערה לבטא את‬ ‫כישוריהם‪ ,‬להעשיר את עולמם‪ ,‬ולא פחות חשוב‪ :‬לרכוש‬ ‫ערכים שיהיו להם כצידה לדרך גם בחלוף שנים‪.‬‬ ‫תקציב החינוך העירוני ‪ -‬החסר תקדים בהיקפו ‪ -‬נועד‬ ‫לאפשר לנו לממש את חזוננו‪ ,‬לפיו ראוי כל ילד וראויה כל‬ ‫נערה לקבל את המענה החינוכי הייחודי המותאם להם‬ ‫ולכישוריהם‪ .‬כל אחד ואחת מהם ‪ -‬עולם ומלואו‪.‬‬ ‫נמשיך ונטפח מצוינות ומצטיינים‪ ,‬אך בה בעת נושיט יד‬ ‫תומכת ומסייעת למי שזקוקים לליווי צמוד וקרוב‪.‬‬ ‫העשייה שמוביל מינהל החינוך העירוני מהווה ביטוי‪,‬‬ ‫הלכה למעשה‪ ,‬למדיניות הזאת‪ .‬היא נועדה להבטיח‬ ‫כי מערכת החינוך שלנו תתחדש‪ ,‬תתעדכן ותשפר את‬ ‫תשתיותיה כדי להבטיח עתיד טוב יותר ליקרים לנו מכל‬ ‫‪ -‬ילדי ירושלים‪.‬‬

‫״המסירות והמקצועיות של כל עובדי‬ ‫מערכת החינוך הן סוד כוחה של‬ ‫העשייה‪ .‬עם איכות אנושית שכזו‪,‬‬ ‫נוכל לחולל כל שינוי שנרצה״‬ ‫פתיחתה של שנת הלימודים התשפ״ב היא הזדמנות‬ ‫להביע הוקרה והערכה לאנשי מינהל החינוך ולכל עובדי‬ ‫מערכת החינוך בירושלים‪ .‬מסירותכם ומקצועיותכם הן‬ ‫סוד כוחה של העשייה החינוכית והן שמהוות מקור לברכה‬ ‫ולגאווה לכולנו‪.‬‬ ‫אני מאחל לכולנו שנת לימודים מעשירה‪ ,‬מהנה ‪-‬‬ ‫וכמובן בריאה! ♦‬

‫|‪7‬‬

‫התחלה‬ ‫קרן שמי שריג‬

‫חגית משה‪ ,‬סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק חינוך ומשפחות צעירות‬

‫התיכון לאמנויות‪.‬‬ ‫מחזור ל״ה‪,‬‬ ‫מגמת אמנות‪,‬‬ ‫תשפ״א‪2021 ,‬‬

‫מצדיעים לצוותי החינוך‬ ‫של ירושלים‬ ‫תי הה ה‬ ‫י מי ה חי‬ ‫ג ה‪ ,‬י י תי ת‬ ‫י‬ ‫מת ת‪ ,‬ח מי מ מיי י‬ ‫ש תמ ת‬ ‫י‬ ‫שה י י‬

‫‪|8‬‬

‫מחזיקת תיק החינוך במערכת המצוינת שלנו‪,‬‬ ‫שמוכיחה בכל פעם מחדש שירושלים היא בירת‬ ‫החינוך של ישראל‪ ,‬אין גאה ממני‪ .‬ומי שהופך את‬ ‫ירושלים לבירת החינוך של המדינה הם צוותי‬ ‫החינוך בעיר‪.‬‬ ‫בזכות הגננות והגננים‪ ,‬המורות והמורים‪,‬‬ ‫המנהלות והמנהלים‪ ,‬תומכי ההוראה‪ ,‬המזכירות‪ ,‬השומרים‪,‬‬ ‫הסייעות ובנות השירות ‪ -‬בזכות כל אחת ואחד מכם‪ ,‬הגענו‬ ‫להישגים רבים ומשמעותיים‪ .‬לראייה‪ ,‬ירושלים זכתה במקום‬ ‫הראשון בפרס החינוך לרשויות מקומיות לשנת תשפ״א!‬ ‫צוותי החינוך בירושלים‪ ,‬כמו גם עובדי מינהל חינוך‪ ,‬פועלים‬ ‫בקצב גבוה‪ ,‬ביצירתיות מתפרצת‪ ,‬מביאים את עצמם לידי‬ ‫ביטוי‪ ,‬חולמים ומדמיינים‪ .‬אני מאמינה שרק כך אפשר לבנות‬ ‫מערכת שבה קורים דברים נפלאים‪ ,‬ורק כך מצליחים להגיע‬ ‫להישגים יוצאי דופן בחינוך‪.‬‬ ‫בירושלים חיים יחד המוחות המבריקים ביותר‪ .‬השילוב בין‬ ‫המגזרים‪ ,‬הגיוון‪ ,‬המורכבות הדמוגרפית של העיר והאופי‬ ‫הקהילתי שלה הם חממה להצמחת רעיונות מעולים‪ .‬במובן‬ ‫הזה‪ ,‬התפקיד שלנו כעירייה הוא לתת משאבים ולהצמיח‪.‬‬ ‫אנחנו סומכים על האנשים בשטח ונותנים להם לנווט את‬ ‫הספינה‪.‬‬ ‫עם פתיחת שנת הלימודים‪ ,‬נראה שפנינו מועדות לקראת‬ ‫שנת קורונה נוספת‪ ,‬שתביא איתה אתגרים רבים‪ .‬בשנה זו‪,‬‬ ‫עלינו להפיק לקחים משנת הלימודים הקודמת‪ .‬אנו נעודד‬ ‫צעירים להתחסן‪ ,‬נקל על בתי הספר בביורוקרטיה הכרוכה‬

‫בהתמודדות עם אתגרי השעה‪ ,‬נאציל סמכויות רבות למנהלי‬ ‫בתי הספר ובכך נאפשר קבלת החלטות פשוטה וטובה יותר‬ ‫עבור כל מוסד בפני עצמו‪ .‬יינתן מענה להיבטים רגשיים‬ ‫וחברתיים בקרב הילדות והילדים‪ ,‬לצד קידום הלמידה‬ ‫והאתגרים החינוכיים‪.‬‬ ‫בשורה נוספת לקראת השנה הקרובה היא פרויקט ״קולג׳‬ ‫ירושלמי״‪ .‬מדובר בפרויקט חדשני ומיוחד במינו‪ ,‬כזה שנותן‬ ‫אופק חינוכי לנוער הירושלמי ומחזק את הקשר של תלמידי‬ ‫ירושלים לעולם האקדמי‪.‬‬

‫״מערכת החינוך בעיר הגיעה להישגים‬ ‫רבים ומשמעותיים‪ .‬לראייה‪ ,‬ירושלים‬ ‫זכתה במקום הראשון בפרס החינוך‬ ‫לרשויות מקומיות לשנת תשפ״א״‬ ‫אנו יוצאים לדרך לאחר חודשים ארוכים של התארגנות‪ .‬מטרת‬ ‫הפרויקט הינה לאפשר לתלמידי תיכון‪ ,‬עם הגיעם לכיתה י׳‪,‬‬ ‫לבחור קורס אקדמאי‪ ,‬ממש כמו כל סטודנטית וסטודנט‪.‬‬ ‫בירושלים‪ ,‬חולמים חלומות ומגשימים את חינוך העתיד‪.‬‬ ‫האפשרויות הן בלתי מוגבלות ומאפשרות לכל תלמידה‬ ‫ותלמיד לממש את הרצינות והפוטנציאל להצלחה‪.‬‬ ‫אני מלאת גאווה וסיפוק ממערכת החינוך הירושלמית‪,‬‬ ‫ומאנשי המעשה בחינוך הירושלמי‪.‬‬ ‫שנזכה לראות בטוב ירושלים! ♦‬

‫ירושלמי‪ ,‬ח‬ ‫חינוך‬ ‫חינוך איכותי‬ ‫י‬

‫‪ ,‬יו ר הנהגת ההורי העירונית‬

‫ג הה י ה י י מי ה‬ ‫י שית‬ ‫חי‬ ‫ה מ הי י הה י‬ ‫ש מ יי י‬ ‫מ י‬

‫ינוך ירושלמי הוא חינוך מגוון ולא פחות מכך ‪-‬‬ ‫הוא חינוך איכותי‪.‬‬ ‫אני גאה בכך ששלושה מילדיי סיימו בהצלחה‬ ‫ובהנאה רבה את מערכת החינוך הנהדרת‬ ‫והמאתגרת של עירנו‪ ,‬וכי בן הזקונים שלי עדיין‬ ‫לומד במסגרתה‪.‬‬ ‫כ־‪ 280‬אלף תלמידים לומדים בעיר הבירה‪ .‬לא רק שיש לנו‬ ‫את המספר הגדול ביותר של תלמידים במדינת ישראל‪ ,‬יש‬ ‫לנו גם את המגוון הרחב ביותר של תלמידים ואצלנו אפשר‬ ‫למצוא מוסדות חינוך מכל סוג ואופי‪.‬‬ ‫אין צורך להכביר מילים לגבי הקושי לנהל מערכת‬ ‫מורכבת‪ ,‬המתפקדת ברמה גבוהה כל כך‪ ,‬שאף זכתה‬ ‫השנה בפרס שר החינוך‪ .‬מעבר לכוח אדם מקצועי ומיומן‪,‬‬ ‫הדבר דורש גם יצירתיות‪ ,‬מקוריות והשקעה גדולה‪.‬‬ ‫אני גאה בכך שאנו‪ ,‬ארגון ההורים העירוני ומינהל חינוך‬ ‫(בכל הדרגות)‪ ,‬עובדים בשיתוף פעולה‪ ,‬כשכולנו רואים את‬ ‫מערכת החינוך‪ ,‬הילדים וההורים בראש מעיינינו‪.‬‬ ‫הצלחת המערכת וייחודה באים לידי ביטוי במגוון הגדול‬ ‫של מוסדות החינוך בעיר‪ ,‬בעובדה שכל ילדה וילד יכולים‬ ‫למצוא את המוסד המתאים להם מבחינת תחומי עניין‪ ,‬בלי‬ ‫לוותר על איכות החינוך‪.‬‬ ‫אני מאחל לכולנו המשך הצלחה וקידום החינוך למען‬ ‫עתידנו‪♦ .‬‬

‫|‪9‬‬

‫התחלה‬ ‫אור דוד‬

‫התיכון לאמנויות‪ .‬מחזור ל״ה‪,‬‬ ‫מגמת אמנות‪ ,‬תשפ״א‪2021 ,‬‬

‫יואב (זימי) זמרן‪ ,‬משנה לראש מינהל חינוך וראש אגף פדגוגיה וטיפול בפרט‬

‫מציאות לימודית אחרת‬ ‫השימוש בריבוי‬ ‫אינטליגנציות בפיתוח‬ ‫תפיסה חינוכית‬ ‫וטיפולית בקרב‬ ‫נוער מתמודד הלכה‬ ‫למעשה בירושלים‬

‫‪| 10‬‬

‫ב‬

‫שנים האחרונות מחלחלת‬ ‫התודעה בעולם החינוך כי‬ ‫מבנה החשיבה של הילדים‪,‬‬ ‫לא זו בלבד ששונה מתלמיד‬ ‫לתלמיד‪ ,‬אלא שהיכולת לייצר‬ ‫תוצאות בפיתוח האינטליגנציה‬ ‫שלהם מחייבת אותנו לאתר את נקודות‬ ‫החוזקה של כל אחת ואחד‪ ,‬ואת הדרכים‬ ‫להוביל את התלמיד‪.‬ה להצלחה לימודית‬ ‫או לכל הצלחה אחרת‪.‬‬ ‫עד היום‪ ,‬למרות שמאמרו האייקוני‬ ‫של הווארד גארדנר בדבר תיאוריית‬ ‫האינטליגנציות המרובות נכתב כבר‬ ‫ב־‪ ,1983‬ליבת המערכת עדיין מתקשה‬ ‫להסתגל לפתיחה אמיתית‪ ,‬עד הסוף‪,‬‬ ‫של למידה מקבילה מתוך נקודות מבט‬ ‫משתנות‪.‬‬ ‫התוצאה היא שאנו רואים מדרוג‬ ‫לימודי בפועל של תלמידים בעלי חוזקה‬ ‫אינטליגנטית בתחומים מסוימים‪ ,‬על פני‬ ‫אלו שחזקים בתחומים אחרים‪ .‬מאחר‬ ‫שאנו משמרים ברמת המערכת תיעדוף‬ ‫של מה חשוב יותר ומה פחות‪ ,‬אנו למעשה‬ ‫פוגעים ביכולת שלנו הן להוביל ילדים רבים‬ ‫להישגים בתחומי דעת שנחשבים אצלנו‬ ‫לחשובים‪ ,‬והן לאפשר לילדים לחזק תחומי‬

‫דעת משמעותיים מאוד למשק ולחברה‪,‬‬ ‫על ידי הפיכתם לבעלי משמעות ויוקרה‪.‬‬

‫מעטפת טיפולית ‪24/7‬‬ ‫בשנים האחרונות אנו מנסים לבנות‬ ‫בירושלים מערכות למידה ותמיכה‬ ‫שיאפשרו לילדים למצות את הכישורים‬ ‫ולפתח יכולות רחבות יותר בכמה כיווני‬ ‫עבודה‪ .‬למדנו על תהליכים המתרחשים הן‬ ‫בעולם‪ ,‬כמו ב־‪Harlem Children's Zone‬‬ ‫בניו יורק‪ ,‬והן במקומות רבים בארץ‪.‬‬ ‫הצבנו שתי מטרות מרכזיות‪:‬‬ ‫פיתוח ציר למידה פנים בית ספרי‬ ‫על ידי מקצועות מותאמים ותמיכה‬ ‫לימודית רחבה‪ ,‬שיאפשרו לכל תלמיד‪.‬ה‬ ‫להביא את עצמם לידי ביטוי ולחזק את‬ ‫המוטיבציה להשלים את כלל הלימודים‪.‬‬ ‫פיתוח מערכת חברתית־טיפולית‬ ‫התומכת את למידת הליבה‪ ,‬הן‬ ‫לאורך יום הלימודים והן אחריו‪ .‬מערכת‬ ‫כזו מאפשרת לחזק בקרב הנער‪.‬ה את‬ ‫תחושת המסוגלות‪ ,‬על ידי כלים שלכאורה‬ ‫לא נוגעים ישירות בתוכנית הלימודים‪ ,‬אבל‬ ‫מאפשרים לחזק יכולות להפוך לתלמיד‪.‬ה‬ ‫טוב‪.‬ה יותר ובעיקר לאדם טוב יותר‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫בשנים האחרונות פיתחנו מספר כלים‬ ‫פורצי דרך‪ ,‬שמאפשרים לנו להתמודד עם‬ ‫היעדים הללו‪ .‬אנחנו כמובן בתחילת נתיב‬ ‫ארוך ומאתגר‪ ,‬על מנת להפוך את הכלים‬ ‫לנחלתם של כלל ילדי ירושלים‪.‬‬ ‫באופן טבעי‪ ,‬במסגרת האגף לטיפול‬ ‫בפרט‪ ,‬ראינו צורך דחוף להתחיל את תהליך‬ ‫השינוי בקרב נוער בסיכון‪ .‬כיום אנו מובילים‬ ‫שני פרויקטים מחוללי שינוי‪ .‬לפני ארבע‬ ‫שנים התחלנו בבית הספר של רשת אמית‬ ‫בקרית מנחם תוכנית בשם ‪.24/7‬‬

‫״התוצאות לא איחרו לבוא‪ :‬צוותי הצהריים‬ ‫הפכו להיות חלק מהתמיכה הלימודית והרגשית‬ ‫בשעות הבוקר‪ ,‬ואילו המורים השתלבו בתוך‬ ‫מרכז הלמידה שנפתח לאחר שעות הלימודים״‬ ‫התוכנית שמה לה למטרה ליצור סוג‬ ‫של ״פנימיית יום״ לנוער מתקשה הלומד‬ ‫בשכונה‪ ,‬והיא רואה בתהליך החינוכי דבר‬ ‫מתמשך שזורם מצוות ההוראה בבוקר‪ ,‬דרך‬ ‫צוות עירוני בשעות אחר הצהריים‪ ,‬המשלב‬ ‫בתוכו את המינהל הקהילתי‪ ,‬קידום נוער‪,‬‬ ‫רווחה ועוד‪.‬‬ ‫עד אז‪ ,‬הכרנו במערכת הירושלמית‬ ‫שיתופי פעולה בין גופים עירוניים שונים;‬ ‫לעיתים זה עובד מצוין ולעיתים חלוקת‬ ‫גבולות הכוח והעשייה יוצרים מתח רב‪.‬‬ ‫כאן‪ ,‬ההסתכלות שונה בתכלית‪ :‬יש מנהל‬ ‫לפרויקט וכל הגופים פועלים תחת גג אחד‪.‬‬ ‫התוצאות לא איחרו לבוא‪ :‬עבודת צוות‬ ‫הצהריים זלגה לתוך בתי הספר‪ .‬הצוותים‬ ‫הפכו להיות חלק מהתמיכה הלימודית‬ ‫והרגשית בשעות הבוקר‪ ,‬ואילו המורים‬ ‫השתלבו בתוך מרכז הלמידה שנפתח לאחר‬ ‫שעות הלימודים‪ .‬נבנתה תוכנית שניסתה‬ ‫לראות כיצד מחזקים את האינטליגנציות‬ ‫החזקות והופכים אותן לכלי העצמה אישי‪.‬‬ ‫נבנו שותפויות עם גופים מתמחים‪,‬‬ ‫אבל תחת העיקרון שההובלה הכוללת‬ ‫נעשית מנקודת ציר אחת‪ .‬עמותת נירים‬ ‫נכנסה לעבודה; פיתוח ה־‪Outdoor( ODT‬‬ ‫‪ )Training‬ככלי העצמה וככלי טיפולי‬ ‫שהביאה איתה נירים‪ ,‬מהווה כלי עוצמתי‬ ‫בבנייה של יכולת הילדים להתגבר על‬

‫| ‪11‬‬

‫התחלה‬ ‫מכשולים‪ .‬לא מדובר על פעילות חוץ של‬ ‫הפוגה‪ ,‬אלא על פעילות עם קושי מנטלי‬ ‫ופיזי עצום‪ ,‬הכולל פעילות בשטח‪ ,‬מסעות‬ ‫הישרדות ועוד‪.‬‬ ‫מהיכרותי היטב את התחום‪ ,‬נער‬ ‫ונערה שמצליחים להתמודד עם הבלתי‬ ‫אפשרי שמזמן השטח‪ ,‬חוזרים לבית‬ ‫הספר עם כוחות וכלים שמאפשרים להם‬ ‫להתמודד עם תחושות התסכול הקיימות‬ ‫בלמידה הקונבנציונלית‪ .‬לצד נירים נפתחו‬ ‫קבוצות למידה‪ ,‬קבוצות אופניים‪ ,‬הכשרות‬ ‫מקצועיות‪ ,‬לימוד פיננסי ועוד‪.‬‬ ‫המהלך כולו מלווה על ידי צוותים‬ ‫מקצועיים של קידום נוער‪ .‬היכולת לעקוב‬ ‫אחרי הילד‪.‬ה לאורך כל שעות היום‬ ‫מאפשרת למטפלים מרחב טיפולי עצום‪.‬‬ ‫אם נוסיף לכך את הקשר היומיומי עם בתי‬ ‫הספר ועם הגורמים הפועלים במרכז‪,‬‬ ‫אנו מקבלים מעטפת טיפולית לילדים‪,‬‬ ‫‪ ,24/7‬במטרה להביאם מוכנים יותר לצאת‬ ‫ולהתמודד עם משימות החיים‪.‬‬

‫חיזוק אינטליגנציה מרחבית‬

‫‪| 12‬‬

‫דרך נוספת להתמודד עם שימוש‬ ‫באינטליגנציות מרובות על מנת ללמוד‪,‬‬ ‫הינה בנייה של מקצועות המאפשרים‬ ‫להביא לידי ביטוי כוחות של נערות ונערים‪,‬‬ ‫שיוכלו תוך כדי הלימודים לבנות את מנגנון‬ ‫הכוח המאפשר התמודדות עם המחויבויות‬ ‫של מערכת הלמידה הבית ספרית‪.‬‬ ‫לפני שלוש שנים הקמנו את מגמת‬ ‫״חילוץ והצלה״ שמיועדת לילדים שהלמידה‬ ‫הקונבנציונלית קשה להם‪ .‬האינטליגנציה‬ ‫הגופנית־תנועתית מפותחת אצלם‪ ,‬אבל‬ ‫זה לא משהו שהמערכת ידעה להעריך‪.‬‬ ‫לצד סיום לימודים עם ‪ 5‬יחידות בגרות‬ ‫במקצוע‪ ,‬תלמידי המגמה יקבלו גם‬ ‫תעודות‪ :‬חובש מד״א‪ ,‬כבאי בסיסי ומחלץ‬ ‫פיקוד העורף בסיסי‪ .‬חלק גדול מהלמידה‬ ‫משולב בהתנדבות ובעשייה‪.‬‬ ‫לפני זמן קצר סיימנו את בחינות‬ ‫הבגרות של המגמה בפעם הראשונה‪.‬‬ ‫נער הלומד במסגרת חרדית המשתתפת‬ ‫בתוכנית אמר בטקס הסיום‪ :‬״זה תרם‬ ‫לנו בעיקר כבני אדם‪ ...‬ערך ההתנדבות‬ ‫הפך לדבר המשמעותי לי‪ ...‬בעבר לא‬ ‫חשבתי לעשות צבא או אפילו סתם‬ ‫לעזור למישהו ברחוב בלי לחשוב מה‬ ‫יוצא לי מזה‪ ...‬בזכות המגמה נכנסו לנו‬ ‫הלימודים לראש‪ ,‬אין לי ספק שגם אם לא‬

‫רואים היום‪ ,‬כל מי שייצא מהמגמה יתרום‬ ‫הרבה לעם ישראל בעתיד״‪.‬‬ ‫על מנת שנבין את כוחה של המגמה‪,‬‬ ‫נציין כי עד היום‪ ,‬לימודי רפואה בבתי הספר‬ ‫היו נחלת האוכלוסיות החזקות מבחינה‬ ‫לימודית ‪ -‬וכפועל יוצא מזה גם מבחינה‬ ‫סוציו־אקונומית‪ .‬גם אלו וגם אלו נבחנים‬ ‫על ההסמכה של ‪ 120‬שעות במד״א‪ .‬גם‬ ‫אלו וגם אלו מגיעים לאותה הצלחה‪ .‬השוני‬ ‫הוא בדרך‪ :‬האחד לומד את מרבית החומר‬ ‫בצורה פרונטלית ונבחן עליו‪ ,‬והשני משלב‬ ‫התנסות רבה ועבודה פיזית‪ .‬בנקודה הזאת‬ ‫ניתן לראות איך כשמחזקים כוחות אצל‬ ‫תלמיד‪.‬ה‪ ,‬ניתן להגיע לאותה תוצאה ‪ -‬אבל‬ ‫בדרך שונה לחלוטין‪.‬‬

‫לאן ממשיכה הדרך?‬ ‫מערכת החינוך בירושלים צריכה לראות‬ ‫את בית הספר ואת המרחב הקהילתי‬ ‫סביבו כמקשה אחת‪ .‬הדבר נכון לא רק‬ ‫לנוער בסיכון אלא בכלל וכבר היום‪,‬‬ ‫במרחב השלם‪ ,‬נעשים צעדים חשובים‬ ‫לבסס תפיסה זו‪.‬‬ ‫לצד ההסתכלות ההוליסטית ‪ ,24/7‬יש‬ ‫להתחיל ולהפוך את בתי הספר‪ ,‬כמו גם‬ ‫את תצורות הלמידה שלו‪ ,‬למגוונים יותר‬ ‫ונותנים מענים למגוון רחב של צרכים‬ ‫וחוזקות‪.‬‬ ‫נצטרך להמציא מגמות חדשות‬ ‫ורלוונטיות למציאות החברתית־כלכלית‬ ‫של העשורים הבאים‪.‬‬ ‫נצטרך להגדיל משמעותית את מספר‬ ‫השחקנים איתם ניתן להגיע לשותפויות‬ ‫אמיתיות‪ .‬דוגמאות לכך הן זרוע העבודה‬ ‫במשרד הכלכלה והמסלולים שלהם בבתי‬ ‫הספר העירוניים; האקדמיה עם מספר‬ ‫מסלולים שיאפשרו מחד את הכשרתם‬ ‫של מורים להתמודדות עם דרכי הוראה‬ ‫שונות ומאידך את פתיחתו של מרחב‬ ‫למידה משותף‪ ,‬שיאפשר זרימה טובה‬ ‫יותר של תלמידים לאקדמיה‪ .‬גופי אומנות‬ ‫ואמנות שיאפשרו לילדים לימודי ״שוליות״‬ ‫גם במקצועות היי־טק ולאו־טק‪ ,‬תוך הבאת‬ ‫התוצרים לטובת הקהילה שבה הם גדלים‬ ‫ולבית הספר‪ .‬כל אלה ‪ -‬ועוד אין סוף‬ ‫רעיונות‪.‬‬ ‫אין ספק שהעבודה מרובה‪ ,‬אך ניתן‬ ‫לראות את כיווני הפעולה ועלינו לנצל‬ ‫את ההזדמנויות בשנים הקרובות וליצור‬ ‫מציאות לימודית אחרת‪♦ .‬‬

‫״מערכת החינוך‬ ‫בירושלים צריכה‬ ‫לראות את בית‬ ‫הספר ואת המרחב‬ ‫הקהילתי סביבו‬ ‫כמקשה אחת‪.‬‬ ‫כבר היום‪ ,‬במרחב‬ ‫השלם‪ ,‬נעשים צעדים‬ ‫חשובים לבסס‬ ‫תפיסה זו״‬

‫שער‬

‫ערכים‬

‫>>>‬ ‫| ‪13‬‬

‫שוויון‬ ‫הזדמנויות‬ ‫תלמידי חט״ב‬ ‫טדי קולק פסגת זאב‪,‬‬ ‫בהנחיית עדי יאיר‬

‫״עמיתי בצלאל״‪,‬‬ ‫תשפ״א‪2021 ,‬‬

‫אביב קינן‬

‫מערכת החינוך היא‬ ‫הזדמנות לצמצום פערים‬ ‫לחינוך יש ארבעה כלים מרכזיים להשגת מוביליות חברתית‬

‫ש‬ ‫‪| 14‬‬

‫וויון הזדמנויות במערכת‬ ‫החינוך הוא הערך החשוב‬ ‫ביותר מבחינתי בעשייה‬ ‫החינוכית; ראשון במעלה‪.‬‬ ‫בתפיסת העולם שלי‪,‬‬ ‫כשמקבלים אחריות על‬ ‫תלמידים‪ ,‬אחראים על הכל‪,‬‬ ‫‪ :24/7‬על הצד הלימודי‪ ,‬הצד‬ ‫החברתי‪ ,‬הרווחה‪ ,‬ההיבטים‬ ‫הרגשיים‪ .‬חשוב לי שילדי ירושלים ייהנו‬ ‫ממערכת חינוך מצוינת‪ ,‬אבל עוד לפני‬ ‫כן חשוב לי שילדים שחסר להם ושנולדו‬ ‫למשפחה שאין בה – שיהיה להם; שיקבלו‬ ‫את המעטפת הטובה ביותר שנוכל להציע‪.‬‬ ‫רק במערכת החינוך נמצאים כל‬ ‫הילדים במדינה‪ ,‬לטוב ולרע‪ .‬רק במסגרתה‬ ‫הם יכולים ‪ -‬אם המערכת פועלת נכון ‪-‬‬

‫לקבל את כל המענים להם הם זקוקים‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬מבחינתי‪ ,‬התפקיד החשוב ביותר‬ ‫של מערכת החינוך הוא להשתמש בבית‬ ‫הספר כמכשיר חברתי שיכול לתקן עוולות‪,‬‬ ‫לעשות צדק‪ ,‬להחזיר ילדים למסלול‬ ‫וללוות אותם עד סופו‪.‬‬ ‫עבור ילדים רבים‪ ,‬בית ספר מהווה את‬ ‫מקום היחיד‪ ,‬הסיכוי היחיד‪ ,‬לתחרות שווה‬ ‫מול ילדים אחרים‪ .‬אי אפשר לצמצם את‬ ‫הפערים עמם ילדים מגיעים מהבית‪ ,‬אבל‬ ‫לולא בית הספר‪ ,‬הסיכוי שלהם היה אפסי‪.‬‬

‫ארבעת הכלים המרכזיים‬ ‫להשגת מוביליות חברתית‪:‬‬

‫‪1‬‬

‫מערך החינוך‪ :‬כל מה שקורה‬ ‫לפני שהילד מגיע לבית הספר והוא‬

‫שיקבע את מסלולו‪ .‬שם טמונה ההשפעה‬ ‫הגדולה של מינהל חינוך‪ .‬הנחת היסוד של‬ ‫המינהל צריכה להיות מקסימום בתי ספר‬ ‫ציבוריים‪ ,‬אפס תנאי קבלה‪ ,‬חינוך חינם‬ ‫והטרוגניות בין בתי ספר יסודיים בשכונות‬ ‫מורכבות‪.‬‬ ‫אפשר לשלוח תלמיד‪.‬ה לבית ספר‬ ‫מצוין‪ ,‬אבל אם לומדים בו רק תלמידים‬ ‫חלשים‪ ,‬ההחלטה‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬תביא‬ ‫להסללתם למסלול חיים מסוים‪.‬‬ ‫השיח על מוביליות לא מספיק מדובר‬ ‫בישראל‪ .‬עמדתי היא שמשרד החינוך‬ ‫צריך להיות רגולטור בתחום‪ ,‬ולמדינת‬ ‫ישראל צריכה להיות אמירה ברורה בנושא‬ ‫הסללה‪ .‬אסור לאפשר לרשויות מקומיות‬ ‫אוטונומיה בעניין הזה‪ ,‬שהוא הקריטי‬ ‫והמשפיע ביותר‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫לפרוץ ולהצטיין‪ :‬לחשוף תלמידים‬ ‫מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך לגירויים‬ ‫מגוונים כמו מוזיקה‪ ,‬אמנות‪ ,‬חוגי סייבר‪,‬‬ ‫תוכניות במסגרת האוניברסיטה ועוד‪.‬‬ ‫במפגשים האלו‪ ,‬ילדים לפעמים מגלים‬ ‫את עצמם‪ ,‬גילוי שעשוי להשפיע על מסלול‬ ‫חייהם‪ .‬יום אחד הם יגידו‪ :‬משם פרצתי‪,‬‬ ‫מהמוזיקה‪ .‬תלמידים שמגיעים מרקע סוציו‪-‬‬ ‫אקונומי גבוה יקבלו את ההזדמנויות הללו גם‬ ‫ללא התיווך של בית הספר‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬זהו תפקידם של בתי הספר‬ ‫ושל מינהל חינוך לוודא שצמתים כאלה‬ ‫מונגשים לכלל התלמידים‪ .‬מהסיבה‬ ‫הזאת הקמנו בית ספר ראשון לאמנויות‬ ‫במזרח ירושלים ואת תוכנית ״מרחבים״‪,‬‬ ‫שפועלת בחמש שכונות (וצפויה להתרחב)‪,‬‬ ‫המנגישה תחומים מגוונים‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫בסיס הוגן‪ :‬כל תלמיד‪.‬ה זקוק‪.‬ה‬ ‫לדברים בסיסיים כדי ללמוד‪.‬‬ ‫התפקיד שלנו הוא לדאוג לכך שלכולם‬ ‫יהיו ילקוטים‪ ,‬מחברות‪ ,‬נעליים‪ ,‬משקפיים‬ ‫וכו׳‪ .‬אנחנו מציעים לבתי הספר סל סיוע‬ ‫שמספק מענה לצרכים הללו‪ .‬כספי סל‬ ‫הסיוע מועברים לניהול עצמי של מנהלי‬ ‫בתי הספר‪ ,‬הם גמישים ומיועדים לכלל‬ ‫צרכי התלמידים‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫פיתוח מערך של תמיכה ושל‬ ‫תוכניות‪ :‬המטרה המרכזית היא‬

‫להשאיר את כל התלמידים במסלול‪,‬‬ ‫ולתת למי שצריך גב ותמיכה בכל‬ ‫ההיבטים‪ :‬צמצום פערים לימודיים‪ ,‬רווחה‬ ‫נפשית ובוודאי מילוי צרכים בסיסיים‪.‬‬ ‫השאיפה היא להביא את כולם לסיום‬

‫מוצלח של המסלול ולא להשאיר אף‬ ‫אחד מאחור‪.‬‬ ‫אם מינהל חינוך יאמץ את ארבעת‬ ‫הכלים הללו‪ ,‬ישקיע בהם ויישם אותם‪,‬‬ ‫נצליח להביא את כולם לנקודת זינוק‬ ‫דומה ככל הניתן‪ .‬ברור לנו שיש תלמידים‬ ‫שיפתחו מהר מאוד פער גדול‪ ,‬ולא חשוב‬ ‫מה המערכת תנסה לעשות‪ .‬ברורה לנו‬ ‫ההשפעה העצומה של היתרונות הטמונים‬ ‫בבית ההורים ובמצבם הכלכלי‪.‬‬ ‫התפקיד שלנו הוא לעשות הכול כדי‬ ‫שהפער הזה‪ ,‬במהלך ‪ 12‬שנות לימוד‪,‬‬ ‫יקטן ולא יגדל; שהילדים יגיעו לקו הזינוק‬ ‫עם אמון בעצמם‪ ,‬ושהיכולת העצמית‬ ‫והמוטיבציה שלהם יהיו הקריטריונים‬ ‫העיקריים להצלחתם‪♦ .‬‬

‫| ‪15‬‬

‫שוויון‬ ‫הזדמנויות‬

‫ציון רגב‪ ,‬מנהל תוכנית החומש בחינוך במזרח ירושלים‬

‫שוויון הזדמנויות‬ ‫מתחיל בחלום‬

‫המהפכה במזרח כוללת בנייה של עשרות בתי ספר וגנים‪ ,‬הפעלת‬ ‫מאות חוגי העשרה‪ ,‬חשיפה לאקדמיה ומלחמה על כל תלמיד‪.‬ה‬ ‫רחל‪,‬‬

‫בת תשע‪ ,‬נולדה וגדלה בשכונת‬ ‫רמות‪ .‬משפחתה חרדית‪ .‬אמה מורה‬ ‫בסמינר ואביה מחלק את זמנו בין לימוד‬ ‫תורה לעבודה חלקית כמוכר בחנות‬ ‫וכמלמד נערים לקראת בר המצווה‪ .‬לרחל‬ ‫יש שישה אחים ואחיות‪ .‬היא חולמת לעבוד‬ ‫כאשת מחשבים באחת מחברות ההיי־‬ ‫טק‪ .‬התחום מעניין אותה והיא גם שמעה‬ ‫שבהיי־טק מרוויחים הרבה כסף‪.‬‬

‫ג׳מיל‪,‬‬

‫בן תשע‪ ,‬נולד וגדל בשכונת‬ ‫סילוואן במזרח ירושלים‪ .‬אימו גננת ואביו‬ ‫נהג הסעות‪ .‬לג׳מיל יש ארבעה אחים‪.‬‬ ‫הוא חולם להיות רופא‪ .‬כמו כל ילד‪ ,‬גם‬ ‫ג׳מיל פגש רופאים ואהב את היחס האישי‬ ‫שקיבל מהם ואת היכולת שלהם לעזור‪.‬‬ ‫הוא שמע שזה המקצוע המכובד ביותר‬ ‫שניתן לעבוד בו‪.‬‬

‫עומר‪,‬‬

‫בן תשע‪ ,‬נולד וגדל בשכונת בית‬ ‫הכרם‪ .‬אימו מורה בבית ספר‪ ,‬אביו עובד‬ ‫כמנהל מחלקת גבייה בעירייה‪ .‬לעומר יש‬ ‫שלושה אחים‪ .‬הוא חולם להיות מוזיקאי;‬ ‫מגיל צעיר‪ ,‬מאז שאימו רשמה אותו לחוג‬ ‫נגינה במתנ״ס‪ ,‬התאהב בגיטרה והוא רואה‬ ‫את עתידו כמי שיכתוב‪ ,‬ינגן ויופיע‪.‬‬

‫‪| 16‬‬

‫״חוסר בשוויון הזדמנויות הוא בראש ובראשונה לא מוסרי‪.‬‬ ‫לכל ילד‪.‬ה יש את הזכות לחלום ולממש את החלום‬ ‫ללא תלות במין‪ ,‬צבע עור‪ ,‬דת‪ ,‬לאום או מצב כלכלי״‬

‫שלושתם גרים בירושלים במרחק‬ ‫קילומטרים ספורים זה מזו‪ .‬שלושתם‬ ‫בריאים ואינטליגנטיים ולמשפחות שלהם‬ ‫יש מאפיינים דומים‪ .‬הנתונים מראים‬ ‫שסיכויו של עומר לממש את החלום שלו‬ ‫גדולים משמעותית מסיכויה של רחל‪,‬‬ ‫וגדולים באופן דרמטי מסיכויו של ג׳מיל‪,‬‬ ‫רק בגלל שהם גדלים בשכונות אחרות‬ ‫באותה עיר‪ ,‬דוברים שפה אחרת ולומדים‬ ‫בבתי ספר אחרים‪.‬‬ ‫הפערים החברתיים וחוסר בשוויון‬ ‫ההזדמנויות בישראל הם מהגבוהים‬ ‫במדינות המפותחות בעולם‪ .‬חוסר בשוויון‬ ‫הזדמנויות הוא בראש ובראשונה לא מוסרי‬ ‫ לכל ילד‪.‬ה יש את הזכות לחלום ולממש‬‫את החלום ללא תלות במין‪ ,‬צבע עור‪ ,‬דת‪,‬‬ ‫לאום או מצב כלכלי‪.‬‬ ‫לחוסר השוויון יש השלכות כלכליות ‪-‬‬ ‫מנועי צמיחה מצומצמים‪ ,‬השקעה גדולה‬ ‫ברווחה ו״תיקון נזקים״ עד כדי פגיעה‬ ‫בדירוג האשראי של ישראל‪ ,‬כשפער חברתי‬ ‫מהווה את אחד המדדים הנלקחים בחשבון‬ ‫בקביעתו‪.‬‬ ‫לחוסר שוויון יש השלכות חברתיות‬ ‫ופוליטיות‪ .‬קבוצות אוכלוסייה מודרות‬ ‫יביעו את תסכולן המוצדק ואת מחאתן‬ ‫בכל דרך‪ ,‬עד כדי שימוש באלימות‪.‬‬ ‫התפקיד של המדינה‪ ,‬הממשלה‬ ‫והעירייה הוא לעודד כל ילד‪.‬ה לחלום‬ ‫ובהמשך לסייע בהגשמת החלום‪ .‬למערכת‬ ‫החינוך בכלל‪ ,‬ולבתי הספר בפרט‪ ,‬יש את‬ ‫התפקיד המשמעותי ביותר בעידוד החלום‬ ‫ובמימושו‪.‬‬

‫אחינועם דוניה‬

‫התיכון לאמנויות‪ .‬מחזור ל״ד‪,‬‬ ‫מגמת אמנות‪ ,‬תשפ״א‪2020 ,‬‬

‫אז איך עוזרים לג׳מיל‪ ,‬שחי בשכונה‬ ‫מוזנחת‪ ,‬שלא מדבר עברית‪ ,‬שההורים‬ ‫שלו נאבקים כדי לפרנס את המשפחה‪,‬‬ ‫שכמעט ואין לו אפשרויות להשתתף‬ ‫בחוגים ובפעילויות אחר הצהריים‪,‬‬ ‫להגשים את חלומו ולהיות רופא?‬ ‫קבלה ללימודי רפואה במדינת ישראל‬ ‫היא משימה קשה‪ ,‬והיא חייבת להתחיל‬ ‫בכך שהחלום של ג׳מיל יהיה אצלו מספיק‬ ‫חזק‪ ,‬באופן שייתן לו מוטיבציה לדרך‬ ‫הארוכה והקשה‪.‬‬ ‫החלום יהיה חזק אם לאורך הדרך‬ ‫ההורים והמורים שלו יעודדו אותו‬ ‫שהדבר בר־השגה; המוטיבציה שלו‬ ‫תיבנה אם מישהו ישרטט ויסביר לו את‬ ‫המסלול שעליו לעבור; יפגיש אותו עם‬ ‫רופאים שצמחו במזרח ירושלים על‬ ‫מנת שיראה שמימוש החלום‪ ,‬גם אם‬ ‫הוא קשה‪ ,‬הוא אפשרי‪ .‬במילים אחרות‪:‬‬ ‫זוהי בנייה של תמונת עתיד‪.‬‬ ‫ההורים‪ ,‬המורים והמדריכים בחינוך‬ ‫הבלתי פורמלי יסייעו לג׳מיל לבנות את‬ ‫הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות‪,‬‬ ‫שמהווים תנאי הכרחי להיות רופא‪ ,‬בכך‬ ‫שיספקו לו חוויות הצלחה לאורך הדרך‬ ‫ויתמכו בו ברגעים של חוסר הצלחה‪.‬‬ ‫וכשיש לג׳מיל תמונת עתיד ‪ -‬חלום חזק‪,‬‬ ‫הבנה מהו המסלול הצפוי כדי להיות רופא‪,‬‬ ‫מוטיבציה‪ ,‬תחושת מסוגלות ‪ -‬נדרש גם‬ ‫לצייד אותו בכלים נוספים כמו מתמטיקה‪,‬‬ ‫אנגלית‪ ,‬עברית‪ ,‬ביולוגיה ועוד‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות מתרחשת במערכת‬ ‫החינוך במזרח ירושלים מהפכה‪ .‬היא‬ ‫כוללת מלחמה על כל תלמיד‪ ,‬כדי למנוע‬ ‫נשירה‪ ,‬בניית גנים ובתי ספר חדשים ושיפור‬ ‫המצב הפיזי של הקיימים‪ ,‬הפעלת מאות‬ ‫חוגי העשרה‪ ,‬פתיחת תוכניות לתלמידים‬ ‫מצטיינים‪ ,‬השקעה בשיפור ההישגים‬ ‫הלימודיים ורמת העברית‪ ,‬הקמה של‬ ‫תנועות נוער‪ ,‬חשיפה לאקדמיה‪ ,‬תקשוב‬ ‫בתי הספר‪ ,‬פתיחת מגמות טכנולוגיות‪.‬‬ ‫כל אלו נועדו כדי שג׳מיל‪ ,‬חברותיו וחבריו‪,‬‬ ‫יחלמו ויוכלו להגשים את החלום‪♦ .‬‬

‫| ‪17‬‬

‫שוויון‬ ‫הזדמנויות‬ ‫אלה שטוקהיים‬

‫עדי קורן בילבסקי‪ ,‬ממונה על החינוך היסודי‬

‫לא מוותרים‬ ‫על אף אחד‬ ‫נלחמים בפערים ומחזקים באופן חסר‬ ‫תקדים את החינוך הציבורי בשכונות‬

‫״חילקנו כבר את כל המלגות‪ ,‬לצערי״‪ ,‬אמר‪ .‬החל לפטם‬ ‫את המקטרת שהוציא מן המגירה ואחר כך הדליק אותה‪.‬‬ ‫נשען לאחור בכיסאו ופלט מבין שפתיו סילוני עשן ריחני‪.‬‬ ‫״עוד לא התחילה שנת הלימודים״‪ ,‬מלמל נורי‪.‬‬ ‫״מצטער התקציב נגמר״‪.‬‬ ‫״אדוני‪ ,‬תרשה לי לספר לך מה מצבי״‪.‬‬ ‫״מה זה יעזור‪ ,‬התקציב אזל״‪ ,‬ענה הממונה בקוצר‬ ‫רוח‪ ,‬ועיניו עקבו אחרי סילוני העשן שהפריח‪....‬‬ ‫״אני זקוק לעזרה״‪ ,‬התעקש נורי ומצחו התכסה זיעה‪,‬‬ ‫ושוב נזקק לסיפור משפחתו‪ .‬כפה על הממונה להקשיב‬ ‫דווקא לקולו החרישי‪ ,‬הדאוב‪ ,‬והממונה נע וזע מולו‬ ‫בכיסאו רם המשענת והתעטף בעשן מקטרתו‪...‬‬ ‫״מה אתה רוצה שאעשה?״‪.....‬‬ ‫רגעים ארוכים עמד ברחוב ליד האופניים‪ ,‬גרונו חנוק ושפתיו‬ ‫יבשות‪ .‬עצם את עיניו והתחרט על תחנוניו‪ ,‬רצה למחות מזיכרונו‬ ‫את השיחה המבזה‪ .‬הרגיש כפושט יד ונשבע שלעולם לא יעשה‬ ‫זאת שוב – עדיף לפשוט נבלה בשוק‪ ,‬כמאמר הבריות״‪.‬‬ ‫מתוך ״נער האופניים״ מאת אלי עמיר‬

‫ב‬

‫‪| 18‬‬

‫ספרו ״נער האופניים״‪ ,‬המבוסס‬ ‫במידה רבה על הביוגרפיה האישית‬ ‫שלו‪ ,‬מגולל הסופר אלי עמיר את סיפורו‬ ‫של הנער נורי‪ ,‬הבן הבכור במשפחה‬ ‫שעלתה בעלייה הגדולה מבגדד לאחר‬ ‫קום המדינה‪ ,‬והתקשתה מאוד להיקלט‬ ‫במדינה הצעירה שאך זה קמה‪.‬‬ ‫הוריו של נורי‪ ,‬ששמו על כתפיו של‬ ‫הנער הצעיר את האחריות הכבירה גם‬ ‫ללמוד ולרכוש השכלה‪ ,‬גם למשוך את‬

‫התיכון לאמנויות‪ .‬מחזור ל״ה‪,‬‬ ‫מגמת אמנות‪ ,‬תשפ״א‪2021 ,‬‬

‫אחיו ואחיותיו אחריו וגם למצוא דירה‬ ‫שהמשפחה תוכל לעבור אליה‪ ,‬לא יכולים‬ ‫היו לשלם על לימודיו‪ .‬כך הוטלה עליו‬ ‫משימה נוספת‪ :‬למצוא מימון‪ ,‬על מנת‬ ‫שיוכל לעמוד בתשלומים לבית הספר‬ ‫שפעל בשעות הערב בשוק מחנה יהודה‪,‬‬ ‫בעוד הוא עובד במהלך היום כשליח‪.‬‬ ‫מציאות החיים בעשור השמיני לחיי‬ ‫המדינה‪ ,‬בכל הקשור למערכת החינוך‪,‬‬ ‫שונה לבלי היכר מהעשור השני‪ ,‬שבו‬ ‫מתמקד הספר‪ .‬הרבה פחות תלמידים‬ ‫נאלצים היום לנשור מלימודיהם על מנת‬ ‫לסייע בפרנסת המשפחה‪.‬‬ ‫רבים מילדי העולים של שנות החמישים‬ ‫גדלו להיות מבוגרים יצרניים וצאצאיהם‬ ‫זוכים היום לחינוך מצוין ומשתלבים‬ ‫באוניברסיטאות ובמערכת ההשכלה‬ ‫הגבוהה‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬אם מתבוננים על‬ ‫מערכת החינוך בארץ‪ ,‬אנו רואים מערכת‬ ‫שלא מצליחה לגשר על הפערים העצומים‬ ‫שמתרחבים והולכים בין תלמידיה‪.‬‬ ‫אנשי חינוך‪ ,‬הגם שהם עושים את כל‬ ‫אשר לאל ידם כדי להעניק את החינוך‬ ‫הטוב ביותר לתלמידיהם‪ ,‬עומדים חסרי‬ ‫אונים אל מול מגמות חברתיות בלתי‬ ‫נסלחות‪ ,‬בחסות המדינה‪ ,‬המבטיחות את‬ ‫המשך התרחבותם של הפערים והמשך‬ ‫התרחקות מחזון של חינוך איכותי לכל‬ ‫תלמידי ישראל‪ ,‬ללא קשר להשתייכותם‬ ‫הגיאוגרפית או הסוציאלית‪.‬‬

‫אז מה אנחנו עושים בחינוך‬ ‫הירושלמי כדי להילחם בתופעות‬ ‫הבלתי רצויות הללו?‬

‫‪1‬‬

‫שמים יעד‪ :‬מינהל חינוך לקח על‬ ‫עצמו לחזק באופן חסר תקדים את‬ ‫החינוך הציבורי בשכונות‪ .‬בשנים האחרונות‬ ‫הופנו משאבים משמעותיים לטובת מטרה‬ ‫אחת‪ :‬לאפשר לכל תלמיד‪.‬ה בעיר לממש‬ ‫את הפוטנציאל הלימודי והאנושי עד‬ ‫למקסימום‪ .‬לשם כך‪ ,‬הושם זרקור על שני‬ ‫תחומים מרכזיים‪ :‬התחום הפדגוגי‪ ,‬בדגש‬ ‫על הוראה מגוונת ורלוונטית לסוגים שונים‬ ‫של לומדים‪ ,‬והתחום החברתי־רגשי‪ ,‬מתוך‬

‫‪4‬‬

‫לא שוכחים את צוותי ההוראה‬ ‫והניהול‪ :‬אנחנו יודעים שהדרך‬

‫לתלמיד מצוין מתחילה במורה המצוינת‬ ‫שלו‪ .‬איכותם של המורות והמורים בכלל‪,‬‬ ‫ורווחתם הרגשית בפרט‪ ,‬עומדות לנגד‬ ‫עינינו ומכוונות אותנו לחשיבה על דרכים‬ ‫שונות לחזק ולהעצים את אנשי החינוך‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות הובלנו תוכניות‬ ‫מרגשות של מנהיגות מנהלות ומנהלים‪,‬‬ ‫יועצות‪ ,‬מורות ומורים ואנשי צוות בבתי‬ ‫הספר‪ .‬קידמנו פרויקטים שנועדו לפתח‬ ‫יוזמות בית ספריות וחלומות של אנשי חינוך‬ ‫ועסקנו באיתור דמויות מעולות שיעמדו‬ ‫בראש בתי הספר שלנו‪.‬‬

‫הבנה שילדים המתמודדים עם מציאות‬ ‫חיים קשה‪ ,‬לא יהיו פנויים ללמידה‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫מרחיבים אפשרויות‪ :‬אנחנו‬ ‫במינהל חינוך מאמינים שילדים‬ ‫בשכונה פריפריאלית ומרוחקת זכאים‬ ‫לאותה נגישות לידע‪ ,‬הזדמנויות‬ ‫והעשרה‪ .‬בתי הספר שלנו מאפשרים כיום‬ ‫לתלמידיהם מגוון אדיר של הזדמנויות‬ ‫שכאלה‪ :‬החל בעידוד תלמידים משכבות‬ ‫מוחלשות לקחת חלק בתוכניות מצוינות‬ ‫ובבית ספר ״אופק״ למחוננים ומצטיינים;‬ ‫המשך בתוכניות מעברים שמטרתן לתת‬ ‫לתלמידים קדימות בכניסה לבתי ספר‬ ‫מצוינים וכלה בחינוך אישי‪ ,‬דרך תוכניות‬ ‫כמו סל סיוע‪ ,‬אבחונים וטיפולים שעוזרים‬

‫לאנשי החינוך למנוע נשירה ולהבטיח‬ ‫שלכל התלמידים תהיה הזדמנות שווה‬ ‫לפתח את יכולותיהם‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫מאמצים גישה אחרת‪ :‬מעמיקים‬ ‫את החינוך המכיל‪ ,‬המכוון לצמצם‬ ‫ככל הניתן מגמות של בידול‪ ,‬הדרה‬ ‫והרחקה של תלמידים מרקעים שונים‬ ‫ובעלי יכולות שונות‪ .‬אנחנו גאים באנשי‬ ‫החינוך העסוקים תדיר בהרחבת היכולות‬ ‫הפדגוגיות שלהם למטרה זו‪ .‬אנחנו‬ ‫שמחים לעמוד לימינם‪ ,‬על ידי הצמדת‬ ‫מלווים פדגוגיים המסייעים בידם בהבניה‬ ‫מחדש של ההוראה ושינוי פרקטיקות‪ ,‬וכן‬ ‫בשינוי תפיסת תפקידם‪ ,‬באופן שיאפשר‬ ‫להם להגיע לכלל תלמידיהם‪.‬‬

‫במקביל‪ ,‬בשנה האחרונה הקמנו‬ ‫מסגרות שנועדו לתת לצוותי ההוראה‬ ‫תמיכה וסיוע‪ ,‬סביב משבר הקורונה ‪-‬‬ ‫אבל לא רק‪ .‬בשנה הבאה נקדם בבתי‬ ‫הספר תוכנית מרתקת שתתמוך ב״אושר‬ ‫הארגוני״ ותשים את רווחת המורות‬ ‫והמורים על השולחן כיעד בית ספרי‪.‬‬ ‫יש עוד כל כך הרבה מה לעשות על מנת‬ ‫להוביל לשוויון הזדמנויות בחינוך‪ .‬הדרך‬ ‫לכך עוברת בראש ובראשונה במחויבות‬ ‫ארוכת טווח של המדינה לשינוי סדר‬ ‫העדיפויות הלאומי ולהקצאת תקציבים‬ ‫הוגנת יותר‪.‬‬ ‫עד שזה יקרה‪ ,‬אנחנו בירושלים לא‬ ‫מתכוונים לוותר על אף ילדה וילד‪ .‬נמשיך‬ ‫ונפעל לקידום מערכת שוויונית‪ ,‬צודקת‬ ‫וערכית יותר‪♦ .‬‬

‫| ‪19‬‬

‫שוויון‬ ‫הזדמנויות‬

‫הזדמנויות‬ ‫ואפשרויות לכולם‬

‫מגמות על אזוריות‪.‬‬

‫למעלה משלושים מגמות על אזוריות מוצעות לבוגרי כיתות‬ ‫ט׳‪ ,‬שמוזמנים לבחור מגמה לבגרות‪ ,‬נוסף על המגמות‬ ‫המוצעות בבתי הספר‪ .‬הלימודים מתקיימים בשעות‬ ‫אחר הצהריים בבתי ספר או במוסדות איכות‬ ‫כמו האוניברסיטה העברית‪ ,‬מוזיאון ישראל‪,‬‬ ‫הצוללת הצהובה וקונסרבטוריון הסדנה‪.‬‬ ‫המינהל השקיע בריבוי מסלולי המגמות‪ ,‬באופן‬ ‫המאפשר לכל תלמידה ותלמיד לדייק את‬ ‫בחירתם ולממש תחומי עניין המתאימים‬ ‫לשאיפותיהם‪ .‬בין המגמות‪ :‬לימודי איראן‪,‬‬ ‫ביטחון ומודיעין; כלכלה‪ ,‬מינהל עסקים‬ ‫ויזמות; מדעי כדור הארץ‪ ,‬אדריכלות ועוד‪.‬‬ ‫התוכנית מופעלת בשיתוף בתי הספר‬ ‫והציונים מהווים חלק מתעודת הבגרות‪.‬‬

‫עשרות תוכניות‪ ,‬בכל המגזרים והגילאים‪ ,‬פועלות לקידום‬ ‫שוויון הזדמנויות וצמצום פערים‪ .‬הנה כמה דוגמאות‬

‫היתרון הירושלמי‪.‬‬

‫מיל״ת‪.‬‬

‫כל‬ ‫האגפים‬

‫הקולג׳ הירושלמי‪.‬‬

‫עיר ללא אלימות‪.‬‬

‫‪| 20‬‬

‫בפרויקט משתתפים נערים בשלבי נשירה‬ ‫או שנשרו ממערכת החינוך משכונות א‪-‬טור‪,‬‬ ‫ראס אל עמוד ועיסוואיה‪ .‬הנערים משתתפים‬ ‫בפגישה שבועית ונמצאים בקשר יום־יומי עם‬ ‫עובדי קידום נוער‪ .‬הפרויקט מלווה במחקר של‬ ‫המחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית‪,‬‬ ‫המראה הצלחה חד־משמעית של התוכנית‪.‬‬

‫סל סיוע‪.‬‬

‫נותן מענה לצרכים‬ ‫בסיסיים של אלפי תלמידים מכל רחבי‬ ‫העיר וכן סיוע לימודי ורגשי פרטני‪ .‬סל הסיוע‬ ‫מורכב מתקציב עירוני שנועד לשרת את‬ ‫בתי הספר בדאגה לצרכי הקיום הבסיסיים‬ ‫של תלמידיהם‪ ,‬החל במזון וביגוד‪ ,‬דרך‬ ‫משקפיים‪ ,‬נעליים ותיקים ועד למימון‬ ‫טיפולים רגשיים ואבחונים‪ ,‬במקרים שבהם‬ ‫המשפחה מתקשה לשאת בעלויות‪ .‬התוכנית‬ ‫מיושמת בכלל בתי הספר בירושלים‪.‬‬

‫תוכנית שהוקמה במטרה לחשוף את‬ ‫תלמידי התיכון לעולם ההשכלה הגבוהה ולקרב אותם אל המוסדות האקדמיים‬ ‫בעיר‪ .‬לשם כך נבנה מגוון רחב של קורסים מרתקים מתחומי דעת שונים ובמגוון‬ ‫רחב של מוסדות‪ .‬בזמן הלימודים יושם דגש על חוויה סטודנטיאלית וכן על‬ ‫פעילות במסגרת קבוצת שייכות איכותית‪ ,‬הכוללת אירועים חברתיים ומפגשי‬ ‫העשרה‪ .‬הלימודים יוכרו לתלמידים בעתיד‪ ,‬עד לארבע נקודות זכות אקדמיות‪,‬‬ ‫כשילמדו במוסדות המשתתפים התוכנית‪.‬‬

‫מדריכי מוגנות‪ ,‬רכזי קהילה וסיירות‬ ‫הורים פועלים בשכונות במערב העיר למניעת אלימות‪ ,‬עבריינות והתנהגויות‬ ‫אנטי חברתיות ושימוש בסמים ואלכוהול‪ ,‬באמצעות הסברה ונוכחות בשטח‪.‬‬

‫מזרח‬

‫טיפול בנוער נושר‪.‬‬

‫בקרב תלמידי בתי הספר היסודיים‬ ‫מכל האגפים‪ ,‬פועלת תוכנית חינוך לתרבות‪ ,‬המאפשרת חשיפה לנכסים‬ ‫התרבותיים הקיימים בירושלים וליוצרות ויוצרים מקומיים‪ .‬במסגרת התוכנית‪,‬‬ ‫התלמידים מבקרים במוסדות התרבות השונים‪ .‬המטרה היא ליצור תשתית‬ ‫חינוכית ותרבותית משמעותית וחוויה נרחבת‪ ,‬תוך יצירת חיבור בין התלמידים‬ ‫ובתי הספר לבין מוסדות התרבות והקנייה של תחושת שייכות לעיר‪.‬‬

‫מסגרת יום לימודים‬ ‫תוספתית בבתי הספר היסודיים‪.‬‬ ‫התוכנית מהווה עוגן עבור הצוות‬ ‫החינוכי בגיבוש תוכנית פדגוגית‬ ‫ואישית עבור כל תלמיד‪.‬ה‪ ,‬מתן‬ ‫כלים ואסטרטגיות חדשניות‬ ‫לצמצום פערים לימודיים ויצירת‬ ‫שיגרה יציבה הכוללת ביטחון תזונתי‪.‬‬

‫כללי‬

‫הערכות ואבחונים לכיתות ו׳‬

‫ליליאנה דיוויס‪.‬‬

‫בית הספר הדו לשוני‪.2021 ,‬‬ ‫מתוך פרויקט ״רגע ירושלמי״‬ ‫‪ -‬ילדים מצלמים עיר‬

‫אתגרי חשיבה‪.‬‬ ‫אורחא‪.‬‬

‫התוכנית‬ ‫פועלת לצמצום פערים בתחום‬ ‫השפה העברית‪ ,‬במטרה לקדם‬ ‫מיומנויות אורייניות של צוותי‬ ‫ההוראה בירושלים‪ .‬בבתי‬ ‫הספר המשתתפים ב״אורחא״‬ ‫ניתן דגש רב על חיבור לשפה‪,‬‬ ‫לתרבות ולאהבת הטקסט‪.‬‬

‫כללי‬

‫תוכנית שפותחה עבור תלמידים‬ ‫מצטיינים ומחוננים‪ ,‬החותרת‬ ‫לצמצום פערים כבר מגיל צעיר‬ ‫בין אוכלוסיות שונות בירושלים‪.‬‬ ‫בתוכנית משתתפים ילדים בעלי‬ ‫כישרונות‪ ,‬מצטיינים ומחוננים‬ ‫מגן חובה ועד כיתות ו׳ מתוך‬ ‫תקווה ואמונה שהעשרה מקצועית‬ ‫וממוקדת מגיל צעיר תסייע בביטוי‬ ‫אישי‪ ,‬בפריחה לימודית ובהצלחה‬ ‫במעגלים נוספים‪.‬‬

‫חרדי‬

‫לאור הנתונים הגבוהים של נשירה סמויה וגלויה של תלמידים בסיכון‪,‬‬ ‫בעיקר במעבר מתלמוד תורה לישיבה הקטנה ובמהלך הלימוד בה‪ ,‬משקיע אגף‬ ‫חינוך חרדי משאבים בפעולות מניעה המתמקדות בהתערבות מוקדמת‪ ,‬בשדרוג יכולות‬ ‫אנשי המקצוע ובהבניית דרכי עבודה ומסלולים אלטרנטיביים מיטביים‪ .‬התוכנית כוללת איתור‪,‬‬ ‫זיהוי ומדידה של הילדים בסיכון לנשירה‪ .‬נבנה מערך מותאם לטיפול בנערים המועדים לנשירה‬ ‫ומסלולים מיטביים אחרים‪ ,‬תוך השארתם במשפחה ובקהילה‪ .‬הפעילות מתקיימת בלמעלה‬ ‫ממאה מוסדות חינוך ומקיפה כ־‪ 3,000‬תלמידים‪.‬‬

‫תוכנית מא״י‪.‬‬

‫גנים‬

‫״מעברי אור ירושלמי״ היא תוכנית התערבות רב־תחומית‬ ‫מקיפה לילדים‪ ,‬בשיתוף עם ההורים והצוות החינוכי בגן‪ .‬התוכנית פועלת במסגרות‬ ‫חינוכיות לגיל הרך כתוכנית שתסייע לקדם את הפוטנציאל ההתפתחותי של ילדים‬ ‫ופעוטות באופן מיטבי‪ .‬התוכנית פועלת בגישה המציבה במוקד את מגוון התרבויות‬ ‫של ילדי הגן‪ .‬כן מושם דגש על היכרות מעמיקה עם תחומי היכולת והקושי של הילדים‬ ‫ועל שימוש בלמידה חווייתית ורב־חושית‪.‬‬

‫| ‪21‬‬

‫למידה‬ ‫רלוונטית‬ ‫וחדשנות‬ ‫חדשנות שיו‬

‫תלמידי חט״ב‬ ‫טדי קולק פסגת זאב‪,‬‬ ‫בהנחיית עדי יאיר‬ ‫״עמיתי בצלאל״‪,‬‬ ‫תשפ״א‪2021 ,‬‬

‫י ינ‬

‫ה רי י מ ר ת‬ ‫החינו ל י המ י ות‬ ‫המשתנה ו ול ה ודה‬ ‫דלי והול י ה נו‬ ‫לח ות וה נו ת‬ ‫הלמידה לרלוונטית‬ ‫ולמת דמת ר‬

‫‪| 22‬‬

‫מ‬

‫ערכת החינוך מתוכננת מצוין‬ ‫לענות על צרכי העולם של‬ ‫אתמול‪ .‬ההבנה שצריך לשנות את‬ ‫אופן הלמידה היא כבר קונצנזוס‪,‬‬ ‫אבל המערכת איטית‪ .‬במינהל‬ ‫חינוך ירושלים‪ ,‬הפסקנו להתלבט‪.‬‬ ‫הפסקנו לחכות‪ .‬לרשות מקומית יש יכולת‬ ‫ליישם שינויים מהותיים גם בתוכניות הליבה‬ ‫של מערכת החינוך הציבורית‪ ,‬גם אם‬ ‫לחלק מהרשויות זה נראה בלתי אפשרי‪.‬‬ ‫לקחנו על עצמנו משימה שאף אחד‬ ‫לא הסמיך אותנו לעשות אותה‪ :‬לקדם‬ ‫את החינוך‪ ,‬להפוך אותו לרלוונטי‪ ,‬לחולל‬ ‫מהפכה באופן הלמידה‪ .‬החלטנו לפרק‬ ‫את שיטות הלימוד הישנות וליישם שיטות‬ ‫רלוונטיות וחדשניות‪ .‬הפכנו את מערכת‬ ‫החינוך בירושלים לחדשנית ביותר בישראל‪.‬‬

‫לתפיסתי‪ ,‬את רוב התכנים הנלמדים‬ ‫בבתי הספר‪ ,‬אין צורך לשנות‪ .‬תהליך‬ ‫הלמידה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬צריך לעבור‬ ‫שינוי מהותי וכך גם המיומנויות המוקנות‬ ‫לתלמידים‪ .‬המטרה היא לא רק שהם‬ ‫יסיימו את מערכת החינוך עם תעודת‬ ‫בגרות‪ ,‬אלא גם עם הכנה לחיים ועם כלים‬ ‫להצלחה בהמשך דרכם‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬במערכת הציבורית‪ ,‬התלמידים‬ ‫לומדים לבד‪ ,‬נבחנים לבד וכולם‬ ‫מתבקשים לדעת הכול באותה מידה‪.‬‬ ‫הלמידה הפרונטלית מביאה את כולם‬ ‫לרמת ידע אחידה‪.‬‬ ‫במובן הזה היא יעילה למדי‪ ,‬אבל‬ ‫במובנים אחרים ורבים היא עובדת כמעט‬ ‫נגד המיומנויות החשובות הנדרשות כיום‪:‬‬ ‫יכולת עבודה בצוות‪ ,‬חשיבה ביקורתית‬

‫ועצמאית‪ ,‬גילוי סקרנות ויצירתיות‪ ,‬יכולת‬ ‫למידה עצמית‪ .‬כך‪ ,‬המערכת אינה מכינה‬ ‫את התלמידים למציאות החדשה ולעולם‬ ‫הטכנולוגי‪.‬‬

‫למצוא את הקול הייחודי‬ ‫כל אחד מבוגרי מערכת החינוך יצטרך‬ ‫למצוא את הקול הייחודי שלו‪ ,‬את המיומנות‬ ‫או הכישרון שיכוונו אותו בעולם העבודה;‬ ‫את הערך המוסף שהוא יוכל להביא‬ ‫לקבוצה שהוא חלק ממנה; את ההבנה‬ ‫במה הוא טוב ‪ -‬וגם במה לא‪.‬‬ ‫את הייחודיות בכל אדם אפשר לעודד‬ ‫ולפתח כבר במסגרת בית הספר‪ .‬במובנים‬ ‫הללו‪ ,‬בתי הספר קפאו בזמן‪ .‬הפערים‬ ‫בין מערכת החינוך לבין עולם העבודה‬ ‫והמציאות המשתנה‪ ,‬גדלים והולכים‪.‬‬ ‫גם המחיר שאנחנו משלמים על שיטת‬ ‫הלמידה הפרונטלית עולה בכל שנה‪.‬‬ ‫בתפיסת העולם שלי‪ ,‬לא יכול להיות‬ ‫שהמציאות השתנתה כל כך‪ ,‬ואיתה‬

‫הכישורים והמיומנויות הנדרשים להצלחה‪,‬‬ ‫אבל בתי הספר בישראל לא משתנים‬ ‫בהתאם‪.‬‬ ‫לכן אני רואה את מינהל חינוך כגוף‬ ‫שתפקידו לתמוך וללוות את בתי הספר‬ ‫באופן שמותאם לתמורות הרבות‪.‬‬ ‫הדרך לחולל שינוי היא באמצעות ריבוי‬ ‫תוכניות חינוכיות‪ ,‬לכל הגילאים והמגזרים‪.‬‬ ‫הוצאנו לדרך את רפורמת ״מחד׳ש״‪:‬‬ ‫עודדנו למידה מבוזרת‪ ,‬אפשרנו למנהלים‬ ‫לעצב את התפיסה הלימודית שלהם‪,‬‬ ‫ביקשנו מצוותי החינוך לבחור דרך ללמד‬ ‫בצורה המיטבית עבורם‪ ,‬תוך הגשמת‬ ‫חלומות ורצונות שמשנים את החוויה‬ ‫הלימודית ‪ -‬שלהם ושל התלמידים‪.‬‬ ‫המצאנו מחדש את הכיתה הפיזית‪:‬‬ ‫לא עוד הכיתה האחידה‪ ,‬בעלת המבנה‬ ‫האנכרוניסטי של תלמידים שיושבים מול‬ ‫מורה ולוח‪ ,‬אלא כיתה חדשנית‪ ,‬שמאפשרת‬ ‫למידה קבוצתית‪ ,‬עבודה מול מחשב‪ ,‬פינות‬ ‫ישיבה ומנוחה מגוונות‪ ,‬חיבור לטכנולוגיה‬

‫וסביבה המאפשרת העברה של מוקד‬ ‫הפעילות מהמורה לתלמידים‪.‬‬

‫מאות הצטרפו למהפכה‬ ‫הקמנו מרכזי חדשנות‪ ,‬שבאמצעותם‬ ‫נחשפים צוותי ההוראה והתלמידים לחוויות‬ ‫למידה אחרות‪ .‬לכל מרכז מגיעים מדי‬ ‫שבוע אלפי תלמידים‪ ,‬שלומדים מקצועות‬ ‫שונים באופן חווייתי‪.‬‬ ‫מינהל חינוך מקצה משאבים לצורך‬ ‫התאמה של בתי הספר לשיטות הלימוד‬ ‫החדשות‪ ,‬להכשרות וליווי פדגוגי לצוותי‬ ‫החינוך‪ ,‬לפיתוח תוכניות חינוכיות ולמתן‬ ‫תקציב גמיש לצרכים השונים של כל בית‬ ‫ספר בעיר‪.‬‬ ‫מאות בתי ספר בירושלים שינו את‬ ‫פניהם מכל הבחינות‪ :‬לימודית‪ ,‬חינוכית‬ ‫ופיזית‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬כ־‪ 750‬מנהלים‬ ‫מכל הארץ וכ־‪ 300‬מנהיגי חינוך עלו‬ ‫לירושלים כדי ללמוד על הדרך לשנות את‬ ‫הפרדיגמה של מה זה בית ספר‪♦ .‬‬

‫| ‪23‬‬

‫למידה רלוונטית וחדשנות‬ ‫״בית הספר הוא קריטי‬ ‫להתפתחות אזרחים וחברי‬ ‫קהילה תורמים‪ .‬איך אפשר‬ ‫לשנות את המוסד הבית‬ ‫ספרי? מהן הדרכים‬ ‫הנכונות לעשות זאת?״‬

‫תלמידי תיכון הר חומה‪,‬‬ ‫בהנחיית אבישי שמחוביץ׳‬ ‫״עמיתי בצלאל״‪ ,‬תשפ״א‪2021 ,‬‬

‫ייל נ רי ראש תחום חדשנות‬

‫מיי רי ול טו יותר‬ ‫דר חינו משמ ותי ורלוונטי‬ ‫מטרתנו הי לתת מ נה ל ל תלמידי ירושלי ה נת לחיי‬ ‫ו שיו ו ליו לנ ו מהשטח מ וותי החינו והניהול‬ ‫השינוי נחו‬

‫ב‬

‫לינה אבו רג׳ב‬ ‫בית ספר אלסלאם‪ ,‬מרכז פיילי לאמנות‬ ‫תשפ״א‪2021 ,‬‬

‫لينا أبو رجب‬

‫مدرسة السالم للتربية اخلاصة‬

‫ית הספר המודרני הוא אחד‬ ‫מהמוסדות המשפיעים ביותר על‬ ‫עיצוב המציאות שבה אנו חיים‪ .‬בתי‬ ‫הספר היו חלק מתהליכים שעיצבו‬ ‫את המדינות והחברות המוכרות‬ ‫לנו כיום‪.‬‬ ‫הם כל כך הצליחו‪ ,‬עד שתצורות‬ ‫בתי הספר ומטרותיהם‪ ,‬שעוצבו על פי‬ ‫צרכי המאה ה־‪ 19‬וה־‪ ,20‬נותרו על כנן גם‬ ‫היום‪ .‬גם אם לאורך השנים נעשו התאמות‬ ‫והתפתחו סוגים שונים של בתי ספר‪ ,‬בסופו‬ ‫של דבר‪ ,‬המטרות ושיטות העבודה נותרו‬ ‫כמעט זהות‪.‬‬ ‫בעשורים האחרונים העולם עובר‬ ‫טלטלה טכנולוגית ותעסוקתית‪ ,‬שמשפיעה‬ ‫כמעט על כל היבט בדרך החיים ובראיית‬

‫העולם שלנו‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬הפער בין‬ ‫המציאות העכשווית לבין בתי הספר מעולם‬ ‫לא היה גדול יותר‪ .‬אנחנו מבינים יותר ויותר‬ ‫שבית הספר אינו רלוונטי בצורת עבודתו‬ ‫הנוכחית‪ .‬מהצד השני‪ ,‬אנו גם יודעים שבית‬ ‫הספר‪ ,‬כמוסד מרכזי בחברה‪ ,‬הוא קריטי‬ ‫להתפתחות אזרחים וחברי קהילה תורמים‪.‬‬ ‫אבל איך אפשר לשנות את המוסד הבית‬ ‫ספרי ואילו התאמות יש לעשות?‬ ‫קל לנו מאוד לומר מה לא עובד‪ .‬הרבה‬ ‫יותר קשה לומר מה מתאים ורלוונטי‪ ,‬ובעיקר‬ ‫מהן הדרכים הנכונות לחולל את השינויים‬ ‫הנדרשים‪ .‬כמו כן‪ ,‬שינוי של בית ספר אחד‬ ‫אינו דומה לשינוי של מערכת חינוך שלמה‪,‬‬ ‫שבה פועלים מאות בתי ספר ולכל אחד‬ ‫מהם יש דרך‪ ,‬אתגרים וחלומות משלו‪.‬‬ ‫זו בדיוק המטרה שלנו‪ :‬לתת מענה‬ ‫לתלמידי ירושלים מכל המגזרים ומכל‬ ‫הגילאים‪ ,‬בהכנתם לחיים‪.‬‬

‫כדי לעשות שינוי‪ ,‬אנחנו פועלים‬ ‫לפי מספר הנחות יסוד‪:‬‬

‫‪| 24‬‬

‫בתי הספר חייבים להיות רלוונטיים‬ ‫לקהילתם ולתלמידיהם‪.‬‬ ‫צוותי החינוך הם מחוללי השינוי‬ ‫האמיתיים‪ ,‬כמו גם אנשי המקצוע‬ ‫שיובילו אותו‪ .‬שינוי לא יכול להתקיים‬ ‫רק מלמעלה למטה; השינוי חייב לנבוע‬

‫ממנהלי בתי הספר ומהצוות החינוכי‪.‬‬ ‫השינוי אינו נעשה עבור העתיד הרחוק;‬ ‫הוא נחוץ כאן ועכשיו‪ ,‬והוא יתרחש רק‬ ‫תוך כדי תנועה ובזכות ניסוי‪ ,‬טעייה‬ ‫ושיפור תמידיים‪.‬‬ ‫המציאות מכתיבה לנו בתי ספר‬ ‫אדפטיביים שחלק מתפקידם הוא‬ ‫לשנות ולהתאים את הפדגוגיה באופן‬ ‫תמידי אך עמוק‪.‬‬ ‫תפקיד המורה נבנה בהתאמה לעולם‬ ‫התעשייתי הישן‪ .‬שינוי פדגוגי משמעותו‬ ‫בהכרח גם שינוי בתפיסת התפקיד‪.‬‬ ‫מתוך הנחות יסוד אלו‪ ,‬מינהל חינוך‬ ‫הצמיח מספר תוכניות חדשנות עירוניות‬ ‫ומקומיות‪ ,‬שמקדמות חדשנות ורלוונטיות‬ ‫ומאפשרות לבתי הספר להגשים חלומות‪.‬‬ ‫התוכניות השונות מקדמות למידה מבוזרת‪,‬‬ ‫תוך הקניית מיומנויות של למידה עצמאית‪,‬‬ ‫מיומנויות קוגניטיביות‪ ,‬חברתיות ורגשיות‪,‬‬ ‫ללא ויתור על הקניית הידע והערכים‪.‬‬ ‫תוכניות החדשנות פועלות במספר‬ ‫דרכים‪ :‬יזמות מורות ומורים; הכנסת‬

‫ריהוט ״מפריע הרצאות״ בהתאם לחלומות‬ ‫הצוותים; הכשרות במייקינג (עבודה על‬ ‫תוצר פיזי או דיגיטלי‪ ,‬המתמקד בלמידה‬ ‫מתוך תהליך שלם הכולל הגדרת בעיה‪,‬‬ ‫חקר פתרונות‪ ,‬תיעדוף‪ ,‬עבודת צוות ועוד)‬ ‫ולמידה מבוססת מיומנויות‪.‬‬ ‫בחלק מהתוכניות עבדנו עם מנהלים‪,‬‬ ‫בחלקן עם מורים ולחלקן אף הצטרפו‬ ‫תלמידים‪ .‬כך או כך‪ ,‬כיווני העבודה הם‬ ‫משיקים ומשלימים‪.‬‬ ‫עם הזמן נוסדו מרכזי חדשנות שכונתיים‪,‬‬ ‫והיקף פעילותן של יחידות החדשנות גדל‬ ‫והלך‪ .‬מתוך הבנה שכל בית ספר הוא ייחודי‪,‬‬ ‫מותאמת לו תוכנית המתאימה לצרכיו‪,‬‬ ‫על בסיס עקרונות המסגרת של המינהל‪.‬‬ ‫הכנסנו לבתי הספר מלווים פדגוגיים‬ ‫וארגוניים‪ ,‬שמסייעים לצוות לגבש ״החלטות‬ ‫אמיצות״ אודות השינוי שברצונם לקדם‪.‬‬

‫מהי ״החלטה אמיצה״?‬ ‫החלטה רחבה מספיק על מנת להשפיע‬ ‫על כל בית הספר‪ ,‬גם אם ההשפעה תחלחל‬ ‫רק לאורך זמן‪ ,‬בתהליך עמוק וממושך‬

‫המשנה את דרכי ההוראה והלמידה ואינה‬ ‫מייצרת ״אי של חדשנות״ בלבד‪.‬‬ ‫אנו מאמינים כי חלק מהגורמים שיביאו‬ ‫לשינוי המיוחל הוא העיצוב והריהוט‬ ‫הכיתתי שיאפשרו למידה בדרכים אחרות‪,‬‬ ‫אך ריהוט מחדש של בית הספר אינו‬ ‫המניע היחיד‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬בתכנון השינוי הפדגוגי נדרש בית‬ ‫הספר לקבל החלטה אחת שתחולל שינוי‬ ‫באופן פעולתו‪ ,‬ברמה פדגוגית‪ ,‬הערכתית‪,‬‬ ‫סדירותית‪ ,‬קהילתית וצוותית‪.‬‬ ‫אנו נמצאים בעיצומו של התהליך‪,‬‬ ‫אך כבר עתה מגלים בתי ספר ששינו את‬ ‫התעודות שלהם‪ ,‬ומתוך כך גם את שיטות‬ ‫העבודה והלמידה‪ .‬אמנם שינוי התעודות‬ ‫עלה כצורך מהשטח בעקבות מגפת‬ ‫הקורונה‪ ,‬אך בעקבות כך בנינו תעודות‬ ‫המבוססות על העקרונות הפדגוגיים של‬ ‫למידה מבוזרת‪ .‬אלה עזרו מאוד לצוותים‬ ‫בתקופת הקורונה‪ ,‬ולמעשה עזרו לבתי‬ ‫הספר לדייק את מטרות ההוראה שלהם‬ ‫ולעלות שלב בהוראה הבית ספרית‪.‬‬ ‫תהליכים דיאלוגיים מתקיימים בבתי‬ ‫הספר יותר ויותר‪ ,‬הקניית מיומנויות‬ ‫של לומד עצמאי ומיומנויות רגשיות‬ ‫הפכה לחלק מהעבודה הבית ספרית‪,‬‬ ‫ויש לכך ביטויים מוחשיים בשטח‪ .‬עוד‬ ‫רבה הדרך שלפנינו‪ ,‬אך השביל כבר‬ ‫סלול‪ .‬בשנת הלימודים הבאה כל תוכניות‬ ‫החדשנות יתבססו על מסמך מדיניות‬ ‫פדגוגי המתווה את דרכה של הלמידה‬ ‫המבוזרת‪ ,‬ואנו שמחים לראות כבר עכשיו‬ ‫את העניין והרצון של בתי הספר להצטרף‬ ‫למהלך הירושלמי הרחב‪.‬‬ ‫למרות שהדרך ארוכה‪ ,‬והאתגרים‬ ‫שנכונו לנו מגוונים ומורכבים‪ ,‬לכולנו ‪ -‬צוותי‬ ‫החינוך ואנשי המינהל כאחד ‪ -‬ישנה זכות‬ ‫לקחת חלק בחלומו הגדול ביותר של כל‬ ‫מחנך‪ :‬לייצר עולם טוב יותר דרך חינוך‬ ‫משמעותי ורלוונטי‪♦ .‬‬

‫| ‪25‬‬

‫למידה רלוונטית וחדשנות‬

‫*‬

‫בּ ּו לַ ה‪:‬‬

‫סוג של‬ ‫או מתכ חותמת‪ ,‬עשויה חרס‬ ‫ת‪.‬‬ ‫מ‬ ‫טר‬ ‫תה‬ ‫ב‬ ‫ימ‬ ‫ים‬ ‫עברו‬ ‫הייתה לחתום מסמך‬

‫בולה‪ :‬חותמת‬ ‫חברתית ירושלמית‬

‫ה‬

‫יחידה המובילה את המעורבות החברתית‬ ‫תקדם יזמות‪ ,‬פיתוח רעיונות בתחום‬ ‫המעורבות החברתית והבשלה של מיזמים בבתי‬ ‫הספר‪ .‬התוכניות יתמקדו במעורבות חברתית‪,‬‬ ‫יזמות טכנולוגית‪ ,‬תוכנית שימור זיכרונות של עדות‬ ‫שונות ושיתוף פעולה עם מחלקת הנוער ומועצת‬ ‫נוער עירונית בנושא אקלים‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬היחידה תקים קהילה מקצועית לומדת‬ ‫של אנשי‪.‬ות חינוך אקטיביסטיים‪.‬יות‪ ,‬אשר יפתחו‬ ‫דרכים להטמעת מיומנויות והעברת ידע בתחום‬ ‫היזמות החברתית בקרב התלמידים‪.‬ות‪.‬‬

‫בתי ספר מכילים‬

‫כ‬

‫‪| 26‬‬

‫חלק מהשינוי בחוק החינוך המיוחד‪ ,‬עוברים‬ ‫הורים ועדת השמה לבחירת המוסד‬ ‫החינוכי שבו ילמדו ילדיהם‪ .‬באופן זה‪ ,‬יכולים‬ ‫תלמידות‪.‬ים בעלי צרכים מיוחדים ללמוד בבתי‬ ‫ספר שאינם משויכים לחינוך המיוחד‪ .‬כמענה‬ ‫למהלך זה‪ ,‬הוחלט בירושלים על הקמת בתי‬ ‫ספר מכילים‪ :‬בתי ספר שבהם לומדים תלמידים‬ ‫עם ובלי צרכים מיוחדים‪ ,‬בכיתות משותפות‪.‬‬ ‫בשנת הלימודים תשפ״ב צפויות להיפתח‬ ‫מסגרות חינוך כאלה בשלושת האגפים‪ :‬חרדי‪,‬‬ ‫ערבי וכללי ובכל שכבות הגיל‪ :‬גן‪ ,‬יסודי ועל‬ ‫יסודי‪ .‬ירושלים היא העיר הראשונה בארץ‬ ‫שבה ייפתחו מסגרות בהיקף ובמגוון כזה‪.‬‬ ‫לכל תלמיד‪.‬ה תוכנית לימודים ייחודית‪,‬‬ ‫תוך מתן דגש על יכולות אישיות‪ .‬במסגרות‬ ‫המכילות‪ ,‬הלמידה בכיתה מתאפשרת‬ ‫בצורה מבוזרת‪ ,‬כאשר בכל עת ישנן שתי‬ ‫מורות הנותנות מענה לכלל התלמידים‪.‬‬ ‫ההכלה מוגדרת כערך‪ ,‬כאשר בבסיסה נמצא‬ ‫לא רק שילוב הילדים בעלי הצרכים המיוחדים‪,‬‬ ‫אלא תפיסת עולם הגורסת כי בית ספר‪ ,‬כמו‬ ‫משפחה‪ ,‬צריך לשמש כמרחב שבו לכל אחת ואחד‬ ‫יש מקום מיוחד‪ ,‬על כישרונותיהם ואתגריהם‪.‬‬

‫לומדי‬ ‫חרת‬

‫מרכזי החדשנות‬ ‫הפועלים בעיר‬

‫‪1‬‬

‫איפכא‬ ‫מרחב לחדשנות חינוכית בשכונת פסגת זאב המאפשר‬ ‫לצוותי הוראה ולתלמידים להתנסות בלמידה בגישה אחרת‪,‬‬ ‫במגוון רחב של תחומים וכלים חינוכיים‪ .‬המרכז פונה לבתי‬ ‫הספר היסודיים ולחטיבת הביניים בפסגת זאב‪ ,‬כשכל כיתה‬ ‫מגיעה ללמוד ב״איפכא״ יום בשבוע לאורך שנת הלימודים‬ ‫ומתנסה בלימוד בדרך אחרת‪.‬‬ ‫בכדי להתאים למציאות החיים המשתנה‪ ,‬״איפכא״ שם לו‬ ‫למטרה להביא את החדשנות והרלוונטיות החינוכית שהתגבשה‬ ‫במרכז אל תוך בתי הספר‪ .‬במהלך שנות פעילותו‪ ,‬״איפכא״‬ ‫פיתח תהליכי למידה מוכווני מיומנויות‪ ,‬תוך שימוש בטכנולוגיות‬ ‫וכלי מייקינג ייחודיים במרחבי למידה פתוחים‪ ,‬המזמנים תנועה‬ ‫ולמידה פעילה‪.‬‬ ‫השנה ״איפכא״ מתמקד בהטמעת הפיתוחים הללו בבתי‬ ‫הספר ובמתן פתרונות איכותיים לאתגרים המשתנים‪ ,‬עימם בתי‬ ‫הספר מתמודדים בתקופת הקורונה‪ .‬כל בית ספר מתמודד עם‬ ‫אתגרים שונים ומוביל תהליך של שינוי משלו‪ .‬תפקידו של ״איפכא״‬ ‫הוא לתמוך בכל בית ספר בתהליך שבו בחר‪.‬‬ ‫ההיגיון המנחה את המרכז מוביל למיקוד הפעילות בשתי זירות‬ ‫מרכזיות במקביל‪ :‬מרכז ״איפכא״ ובית הספר‪ .‬בשתי הזירות‬ ‫הללו צוות ״איפכא״ פועל בארבעה ערוצי פעילות‪ :‬ליווי ותמיכה‬ ‫מתמשכים במנהלי פסגת זאב‪ ,‬הן באופן פרטני והן במפגשים‬ ‫קבוצתיים; פיתוח מקצועי ופדגוגי למורים; השתלבות בתהליכי‬ ‫למידה של תלמידים ויצירת פיתוחים פדגוגיים חדשניים בשותפות‬ ‫עם המורים‪.‬‬ ‫ב״איפכא״ הוקמו מרחבים של ניו מדיה‪ ,‬נגרות דיגיטלית‪,‬‬ ‫תפירה‪ ,‬עיצוב ויצירה‪ ,‬אלקטרוניקה‪ ,‬מטבח יוצר ועוד‪ .‬הדגש‬ ‫בכל אחד מהמרחבים אינו על המוצר אותו התלמידים מתבקשים‬ ‫ליצור‪ ,‬אלא על עצם האתגר שבתהליך היצירה‪.‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬

‫פואנטה‬ ‫מרכז חדשנות המהווה מרחב ללמידה עכשווית ורלוונטית‪,‬‬ ‫ופועל בשיתוף בתי הספר בשכונת גוננים‪ .‬מטרתו היא‬ ‫להקנות מיומנויות בתהליכים של למידה התנסותית וללוות‬ ‫את צוותי הניהול וההוראה בתהליך השינוי הבית ספרי‪ .‬במרכז‬ ‫פועלים לביסוס הקשר בין בתי הספר לקהילה שמקיפה אותם‪,‬‬ ‫למען יצירת קהילה חינוכית מקומית‪.‬‬ ‫מרכז ״פואנטה״ פועל בתוך מתחם חדשנות רחב‪ ,‬המאכלס‬ ‫גם את מרכז החדשנות והיזמות ״‪JLM SPARK‬״‪ .‬המתחם המתפרש‬ ‫על כ־‪ 700‬מ״ר של מרחבי למידה‪ ,‬הכוללים אולפן ניו מדיה‪,‬‬ ‫מרחב יצרנות דיגיטלית‪ ,‬מרחב אמנות והאב טכנולוגי‪.‬‬ ‫מרכז ״פואנטה״ מפעיל גם גינה קהילתית‪ ,‬אליה מגיעים‬ ‫תלמידים על מנת להתנסות בתהליכים של למידת חוץ‪.‬‬

‫חוות דעת‬ ‫מרכז חדשנות בטבע‪ ,‬הראשון מסוגו בעולם‪ .‬המרכז הוקם‬ ‫על ידי מינהל חינוך כחלק מתפיסה לפיה למידה יכולה להתקיים‬ ‫בצורה מיטבית גם מחוץ לארבעה קירות‪ .‬״חוות דעת״ מאפשר‬ ‫למידה חוץ כיתתית מיוחדת‪ ,‬הכוללת למידה מגוונת באמצעות‬ ‫טבע‪ ,‬משחק‪ ,‬תנועה‪ ,‬יצירה‪ ,‬חקר ועוד‪.‬‬ ‫המרכז ממוקם בח׳רבת ארזה‪ ,‬שטח פתוח בשכונת גילה‪.‬‬ ‫תלמידים מבתי הספר בשכונה מגיעים ל״חוות דעת״ פעם בשבוע‬ ‫לאורך שנת הלימודים‪ .‬גם בתקופה הקורונה‪ ,‬בימים שבהם לא‬ ‫התאפשרה למידה רציפה בבתי הספר‪ ,‬המרכז איפשר מפגש‬ ‫פיזי ולמידה‪ .‬דרך הלמידה בטבע‪ ,‬המרכז שם דגש על מיומנויות‬ ‫רגשיות וחברתיות הבאות לידי ביטוי באתגרים ובשיעורים השונים‪.‬‬

‫טעימות‬ ‫מוזה פוזה‪.‬‬

‫מגמות האמנות‬ ‫בירושלים יכולות מעתה לחלום חלומות‪,‬‬ ‫לחשוב מחדש ובסופו של דבר להגשים‬ ‫ולהתחדש‪ .‬המהלך כולל מנטורינג אישי‬ ‫וקבוצתי בדרך להתחדשות קונספטואלית‬ ‫וחינוכית‪ ,‬המשלבת שדרוג של סביבות‬ ‫הלמידה‪ .‬הליווי יינתן על ידי מוסדות אקדמיה‬ ‫ותרבות כמו בצלאל‪ ,‬אמונה‪ ,‬התיאטרון‬ ‫החזותי‪ ,‬ניסן נתיב‪ ,‬סם שפיגל‪ ,‬מעלה‪,‬‬ ‫מוזיאון ישראל‪ ,‬תיאטרון פסיק ועוד‪.‬‬

‫תכל׳ס‪.‬‬

‫״המעבדה לחדשנות״ ‪ -‬תוכנית‬ ‫יזמות ופיתוח פדגוגי המיועדת לצוותי העל‬ ‫יסודי‪ .‬עד כה הגיעו למעבדה כ־‪ 45‬צוותים‪.‬‬ ‫הם חשבו‪ ,‬חלמו והגשימו את רצונותיהם על‬ ‫ידי ליווי פרטני ומשאבים‪ .‬צוותים רבים אף‬ ‫נמצאים בהשתלמות חדרי המורים בסטודיו‬ ‫של ״ביתא״‪ .‬ההשתלמות משלבת מפגשים‬ ‫סינכורניים וא־סינכרוניים ומבוססת בחירה‪.‬‬

‫עמק הצבאים‪.‬‬

‫תוכנית למידת‬ ‫חוץ המיועדת לשכבות ה׳־ט׳‪ ,‬המתמקדת‬ ‫בהוראה רב־תחומית ובכלים חברתיים‬ ‫ורגשיים‪ .‬כל בית ספר יקבל מעטפת ליווי‬ ‫באמצעות מלווה פדגוגי‪ .‬התוכנית כוללת‬ ‫ליווי פרטני ומפגשים קבוצתיים‪.‬‬

‫תנועת תרבות‪.‬‬

‫קדמא‬ ‫מרכז חדשנות למגזר החרדי‪ .‬מרחב השראה חדשני וחינוכי‬ ‫למורים ולתלמידים‪ ,‬שיופעל תוך הכרתן של דרכי למידה‬ ‫יצירתיות וטכנולוגיות שמורות ומותאמות‪.‬‬ ‫במרכז יופעלו ארבעה מרחבים‪ :‬מרחב התכנסות לקיום‬ ‫מפגשים של מורים ותלמידים בנושא חדשנות; מרחב וידיאו‬ ‫וסאונד‪ ,‬המעניק חוויה לימודית רב־חושית; מרחב מייקינג ואמנות‪,‬‬ ‫המאפשר לתלמידים ולמורים מגוון ביצועים לימודיים המותאמים‬ ‫לחומר הנלמד; מרחב גוף ונפש‪ ,‬המעצים תלמידים ומורים‪.‬‬ ‫במרכז יתקיימו גם הכשרות ופעילויות לפיתוח צוותי הוראה‪.‬‬

‫תחום האומנויות‬ ‫נרתם לטובת זיהוי ופיתוח חוזקות‬ ‫בקרב התלמידים‪ .‬פרקטיקות חדשניות‬ ‫ויצירתיות מסייעות להם להנכיח את‬ ‫החוזקות האישיות במהלך השיעורים‪.‬‬

‫מחוצלכיתה‪.‬‬

‫למידת חוץ‬ ‫המאפשרת חוויית למידה חברתית ורגשית‬ ‫יחד עם פיתוח תהליכים אישיים ובינאישיים‪,‬‬ ‫ותהליכי למידה וחקר‪ .‬הפרויקט מזמין את‬ ‫תלמידי חטיבות הביניים למתחם פעילות‬ ‫של גיבוש ו־‪ ODT‬בפארק עין יעל‪.‬‬

‫| ‪27‬‬

‫חדשנות‬ ‫בכל התחומים‬

‫למידה רלוונטית וחדשנות‬

‫ביתא מחנכים‬ ‫יחידת החדשנות העירונית של מינהל חינוך‪,‬‬

‫שהוקמה ב־‪ 2016‬בכדי להוות בית לאנשי חינוך‬ ‫ירושלמיים ליצירה ולפיתוח של הוראה רלוונטית‪.‬‬ ‫״ביתא מחנכים״ מרכזת את כל פעילות החדשנות‬ ‫החינוכית המתקיימת בבתי ספר ובגנים בירושלים‪.‬‬ ‫היחידה פועלת בשני צירים‪ :‬הראשון הוא ציר של‬ ‫תהליכי עומק המתקיימים בתוך בתי הספר‪ ,‬לפיתוח‬ ‫וליווי יוזמות חינוכיות ולשינוי תרבות ארגונית‪ .‬השני‬ ‫הוא ציר של מעטפת רישות וקהילות‪ ,‬שבמסגרתו‬ ‫הוקמה בירושלים קהילת אנשי חינוך מקצועית‬ ‫המהווה מרחב להשראה‪ ,‬להעשרה וללמידת עמיתים;‬ ‫קהילה המבוססת על תחושת שייכות ושותפות‪.‬‬ ‫״ביתא מחנכים״ מאמינה בחדשנות הצומחת מהשטח‬ ‫ופועלת לחבר בין צרכים לבין פתרונות‪ ,‬דרך פרקטיקות‬ ‫עירוניות ושותפות מלאה עם אנשי מינהל החינוך‪,‬‬ ‫האקו סיסטם הירושלמי ובעיקר עם בתי הספר‪.‬‬

‫מ׳חדש‬

‫‪| 28‬‬

‫״חולמים כיתה ירושלמית מחדש״ היא תוכנית‬ ‫המקדמת תהליך עירוני נרחב‪ ,‬שבמסגרתו עברו מאות‬ ‫כיתות מהפכה עיצובית ופדגוגית‪ .‬הכיתה האחידה‬ ‫והוותיקה‪ ,‬שבה התלמידים יושבים מול המורה והלוח‪,‬‬ ‫הופכת לכיתה חדשנית וייחודית‪ ,‬המאפשרת שינוי‬ ‫מהותי בשיטות ההוראה והלמידה וחדשנות פדגוגית‪.‬‬ ‫שינוי המרחב הכיתתי מאפשר למידה אישית וקבוצתית‪,‬‬ ‫עבודה מול מחשב‪ ,‬פינות ישיבה אלטרנטיביות‪ ,‬חיבור‬ ‫לטכנולוגיה‪ ,‬דגש על דינמיקה בין התלמידים ועוד‪.‬‬ ‫תהליך העיצוב מתחיל ברצונות של המורה לגבי ״כיתת‬ ‫החלומות״ ומלווה על ידי מעצבים‪ ,‬אדריכלים ואנשי‬ ‫פדגוגיה המציעים עיצובים מגוונים שמשרתים את‬ ‫הצרכים הלימודיים והחברתיים של כל גיל ומגזר‪.‬‬ ‫מאות כיתות בירושלים כבר לקחו חלק ב״מ׳חדש״‬ ‫וכיום הן מהוות דוגמה והשראה‪ .‬בשנת הלימודים הקרובה‬ ‫צפויות עוד מאות כיתות להצטרף למהפכה העיצובית‪.‬‬

‫יחידת ההורות‬ ‫התמונה שלמה רק כשההורים הם חלק‬ ‫ממנה‪ .‬בשנתיים האחרונות פועלת במינהל‬

‫יחידה חדשנית וייחודית‪ ,‬המספקת לבתי‬ ‫הספר מכל האגפים מענה לסוגיות חינוכיות‬ ‫שבהן מעורבות ההורים גדולה במיוחד‪.‬‬ ‫היחידה מלווה בתי ספר המבקשים להעצים‬ ‫את מערכות היחסים עם ההורים ומתמקדת‬ ‫בנושאים של מסוגלות הורית‪ ,‬מנהיגות הורים‬ ‫קהילתית ושותפות הורים בתוך בתי הספר‪.‬‬ ‫בתוך יחידת ההורות‪ ,‬ובשיתוף פעולה מלא‪ ,‬פועל‬ ‫בשנים האחרונות בהתנדבות בית ספר להורים‪.‬‬ ‫היוזמה הוקמה מתוך צורך של ההורים ובמטרה לתת‬ ‫מענים מקצועיים ורלוונטיים לאתגרי ההורות‪.‬‬ ‫המענים ניתנים על ידי אנשי מקצוע מהמובילים‬ ‫בארץ בתחומם והצוותים המקצועיים של‬ ‫המינהל והשפ״ח באמצעות הרצאות‪ ,‬סדנאות‪,‬‬ ‫מפגשי הורות בסלון ומענים פרטניים‪.‬‬ ‫בתקופת הקורונה הפיק והפיץ בית הספר להורים‬ ‫עשרות רבות של הרצאות זום‪ ,‬והנגיש להורים רעיונות‬ ‫ועצות להתמודדות בתקופת המשבר‪ .‬הסרטונים‪,‬‬ ‫המיועדים להורים לילדים מגיל גן ועד תיכון‪ ,‬הופצו‬ ‫לכל המגזרים‪ .‬הם זכו להצלחה רבה וצפו בהם כ־‪400‬‬ ‫אלף איש‪ .‬בית ספר להורים עמל וחושב בכל עת כיצד‬ ‫לתת מענה רלוונטי לכל צורך של ההורים בעיר‪.‬‬

‫מינהלת התקשוב‬ ‫אחראית על שילוב התקשוב במוסדות החינוך‬ ‫בשלושת האגפים בעיר‪ ,‬כתשתית פדגוגית ופיזית‪.‬‬

‫מינהלת התקשוב מסייעת לבתי הספר לקדם את‬ ‫הפדגוגיה בהתאם לתפיסת עולמם וליעדים שהגדירו‬ ‫לעצמם ובהלימה למגמות במינהל חינוך‪ .‬כן היא מסייעת‬ ‫לקידום תוכניות חינוכיות והפעלתן בתחומי המדע‪,‬‬ ‫הטכנולוגיה והקיימות‪.‬‬

‫שער‬

‫נשי‬

‫>>>‬ ‫| ‪29‬‬

‫אישי רגשי‬ ‫אי י‬

‫ר אי‬ ‫א‬ ‫רגשי‬

‫ש י‬ ‫ר‬ ‫גי אי ג רי‬ ‫י‬ ‫ש רש‬ ‫יא‬ ‫ש‬ ‫י‬

‫״מערכת החינוך צריכה למצוא דרך לתת מענה מהיר‬ ‫ומקצועי לתלמידים שזקוקים לסיוע‪ ,‬ולא רק למי שידו‬ ‫משגת‪ .‬אין עוד מקום במדינה שבו נמצאים כל ילדי‬ ‫ישראל‪ ,‬כמו מערכת החינוך‪ .‬לכן‪ ,‬רק במסגרתה נוכל‬ ‫להבטיח שתלמידים שזקוקים לתמיכה‪ ,‬יקבלו אותה״‬

‫תלמידי בית ספר גאולים‪,‬‬ ‫בהנחיית מור קסטין‬ ‫‪| 30‬‬

‫״עמיתי בצלאל״‪ ,‬תשפ״א‪2021 ,‬‬

‫שאני מקבל אחריות על תלמידים‪,‬‬ ‫מבחינתי אני אחראי על הכול;‬ ‫גם על ההיבטים הרגשיים שלהם‪.‬‬ ‫על פי התפיסה החינוכית שלי‪ ,‬מערכת‬ ‫החינוך לא יכולה לומר שהיא רואה את‬ ‫התלמידים באופן שלם‪ ,‬אם היא לא בודקת‬ ‫מה הם עוברים מבחינה נפשית וחברתית‪.‬‬ ‫מערכת החינוך צריכה למצוא דרך לתת מענה מהיר‬ ‫ומקצועי לתלמידים שזקוקים לסיוע‪ ,‬ולא רק למי שידו‬ ‫משגת‪ .‬גם זו דרך שבה מערכת החינוך יכולה לשנות‬ ‫מציאות‪ ,‬וזה המקום שבו רשות מקומית יכולה ליישם את‬ ‫האג'נדה הזאת הלכה למעשה‪.‬‬ ‫זה קריטי עבור התלמידים‪ ,‬וזה חשוב לא פחות בהיבט‬ ‫חברתי ושוויוני‪ .‬אין עוד מקום במדינה שבו נמצאים כל‬ ‫ילדי ישראל‪ ,‬כמו מערכת החינוך‪ .‬לכן‪ ,‬רק במסגרתה נוכל‬ ‫להבטיח שתלמידים שזקוקים לתמיכה‪ ,‬יקבלו אותה‪ .‬כך‬ ‫נקדם שוויון הזדמנויות ונמצם פערים‪.‬‬ ‫התפקיד שלנו הוא לא רק לעשות את זה בתחומים‬ ‫הלימודיים והחברתיים‪ ,‬אלא גם ברובד הרגשי‪ ,‬כשבתי‬ ‫הספר ממשיכים להיות רלוונטיים מתמיד להתפתחות‬ ‫הרגשית והחברתית‪.‬‬ ‫זה בדיוק מה שעשינו בירושלים‪ .‬השפ״ח (השירות‬ ‫הפסיכולוגי החינוכי) בעיר הוא שירות מקצועי ומוביל‪.‬‬ ‫במסגרתו הקמנו מערך כולל של תמיכה נפשית‬ ‫והתפתחות רגשית וחברתית‪ ,‬שמוצעת לתלמידים‬ ‫בכל הגילאים ובכל המגזרים‪ ,‬באמצעות תוכניות רבות‬ ‫ומגוונות‪ .‬צוותי החינוך הם שותפים מלאים לשינוי‬ ‫שמתחולל בתחום והשפ״ח מספק להם ידע‪ ,‬כלים וליווי‬ ‫מקצועי‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬מינהל חינוך מימן והוסיף תקנים לפסיכולוגים‬ ‫ולעובדים סוציאליים‪ .‬התוצאה היא שבכל בתי הספר‬ ‫היסודיים ובחטיבות הביניים‪ ,‬בכל המגזרים בעיר‪ ,‬ניתן‬ ‫לפחות יום בשבוע של שירות פסיכולוגי לתלמידים‪.‬‬ ‫במרבית בתי הספר היסודיים אף הוקמו מרכזי מל״א‬ ‫(מרכז לימודי אחר)‪ ,‬שם מתקיימים טיפולים אישיים‬ ‫וקבוצתיים‪ ,‬והם מקנים לילדים תחושת מקום ושייכות‬ ‫בין כתלי בית הספר‪.‬‬ ‫אני גאה גם בכך שהקמנו בשכונת תלפיות את מרכז‬ ‫הד‪-‬ספייס (‪ )HeadSpace‬עבור בני נוער הזקוקים לסיוע‬ ‫רגשי‪ .‬זהו מרכז ייחודי וחדשני‪ ,‬שבמסגרתו טופלו כבר‬ ‫מאות צעירים‪ .‬בימים אלה אנחנו מרחיבים את מערך‬ ‫המטפלים‪ ,‬על מנת שזמן ההמתנה לטיפול יהיה קצר‬ ‫במיוחד‪ .‬זאת בדיוק השאיפה שלי‪ :‬מי שזקוק לתמיכה‬ ‫נפשית יוכל לקבל אותה במסגרת עירונית‪ ,‬ללא תשלום‪,‬‬ ‫במהירות‪ ,‬במקצועיות ובדיסקרטיות‪.‬‬ ‫כדי לתת מענה כולל‪ ,‬מתקיימות הדרכות הורים‬ ‫פרטניות בתחנות השירות הפסיכולוגי בעיר ובבתי הספר‪,‬‬ ‫כמו גם סדנאות והרצאות להורים שעוסקות בכל טווח‬ ‫הגילאים והסוגיות‪ :‬מהכנה לגן עירייה‪ ,‬דרך התמודדות‬ ‫עם משברים ועד דילמות הנוגעות לגיל ההתבגרות‪.‬‬ ‫לא שכחנו לטפל גם במטפלים‪ :‬מינהל חינוך מציע‬ ‫טיפולים אישיים לצוותי החינוך‪ ,‬מתוך הבנה שתחושת‬ ‫החוסן של המורים ובריאותם הרגשית הן מרכיב עיקרי‬ ‫ביכולתם להצליח בכיתה ובעשייה‪♦ .‬‬

‫| ‪31‬‬

‫אישי רגשי‬

‫ר‬

‫ר‬

‫מנהלת השפ״ח (שירות פסיכולוגי חינוכי)‬

‫י א יר י גי י‬ ‫י י יר‬ ‫ש י א‬

‫ש יר ש י‬ ‫ר שי י י י‬ ‫שי י‬ ‫א א ג ריא‬ ‫שש י‬ ‫רי‬ ‫י‬ ‫י י‬

‫שירות הפסיכולוגי החינוכי‬ ‫בעיריית ירושלים הצליח‬ ‫בשנים האחרונות להפוך את‬ ‫הפירמידה‪ .‬לא עוד טיפול‬ ‫ב־‪ 20‬אחוז מתלמידי הקצה‬ ‫במערכת החינוך או פחות‪,‬‬ ‫אלא ב־‪ 80‬אחוז‪ ,‬אליהם‬ ‫אנחנו מצליחים להגיע‬ ‫ולהשפיע‪ .‬זהו שינוי תפיסתי‬ ‫ומעשי שעבר השפ״ח; זוהי גם תפיסת‬ ‫העולם שלי שהתחברה לאג׳נדה של ראש‬ ‫המינהל‪ ,‬אביב קינן‪.‬‬ ‫כפסיכולוגית חינוכית שגדלה בשירות‬ ‫הפסיכולוגי בירושלים ועובדת בו כמעט‬ ‫עשרים שנה בתפקידי שטח וניהול‪,‬‬ ‫עד לניהול השפ״ח כולו בשלוש השנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬יש לי ראייה ארוכת טווח על‬ ‫ֹֹהארגון‪ .‬השפ״ח הינו ארגון מקצועי‪ ,‬הנותן‬ ‫לאורך השנים מענה מקצועי ומשמעותי‬ ‫בשלושה תחומי ליבה‪ :‬עבודה מערכתית‪,‬‬ ‫פסיכודיאגנוסטית וטיפולית‪.‬‬ ‫מעבר למענים הללו‪ ,‬התגבשה אצלי‬ ‫תפיסה לפיה תפקיד השפ״ח הציבורי הוא‬ ‫לדאוג לבריאות הנפש של כל ילדה וילד‬ ‫בירושלים‪ ,‬להוריהם ולצוות החינוכי; להגיע‬ ‫למסה גדולה ומשמעותית של תלמידים‪.‬‬

‫מדגישים את הכוחות והחוזקות‬ ‫מחקרים עכשוויים מראים שהמדד‬ ‫להצלחה אינו טמון בציונים גבוהים‪ ,‬אלא‬

‫״המדד להצלחה אינו טמון בציונים גבוהים‪ ,‬אלא ביכולות‬ ‫רגשיות וחברתיות מפותחות‪ .‬צעירים שיצליחו הם לאו דווקא‬ ‫בעלי תעודת הבגרות הטובה‪ ,‬אלא מי שיש להם יכולות ויסות‬ ‫רגשיות‪ ,‬הבנה של האחר ומיומנויות חברתיות ורגשיות״‬ ‫‪| 32‬‬

‫ביכולות רגשיות וחברתיות מפותחות‪.‬‬ ‫צעירים שיצליחו ויגיעו רחוק בחייהם הם‬ ‫לאו דווקא בעלי תעודת הבגרות הטובה‪,‬‬ ‫אלא מי שיש לו יכולות ויסות רגשיות‪ ,‬הבנה‬ ‫של האחר וכתוצאה מכך יכולת עבודה‬ ‫בצוות‪ ,‬ומיומנויות חברתיות ורגשיות‬ ‫נוספות‪.‬‬ ‫השפ״ח כיום עובד באופן המחובר‬ ‫למינהל חינוך ומהווה זרוע משמעותית שלו‬ ‫בשטח‪ .‬זהו השפ״ח הגדול בישראל‪ ,‬עם‬ ‫‪ 285‬עובדים ו־‪ 260‬פסיכולוגים‪ ,‬הפועלים‬ ‫באופן יומיומי בשלושת המגזרים וחולשים‬ ‫על כ־‪ 800‬מסגרות ברחבי העיר‪ :‬גנים‪ ,‬בתי‬ ‫ספר ומסגרות חינוך מיוחד‪.‬‬ ‫אנחנו משרתים את האגפים השונים‬ ‫ושותפים לחזון של ראש המינהל ושל ראש‬ ‫אגף פדגוגיה‪ .‬קיבלנו רוח גבית להקמת‬ ‫תוכניות חדשות‪ ,‬להרחבת תוכניות קיימות‬ ‫ולפעילות בשטח ביתר שאת‪ ,‬במטרה לתת‬ ‫מענה רגשי וחברתי לכלל הילדים‪ ,‬לקדם‬ ‫מניעה ולסייע במעברים בין מסגרות‪.‬‬ ‫קיבלנו תקציבים‪ ,‬אמון רב ודלת פתוחה‬ ‫לעשייה חדשה ורבה‪.‬‬ ‫הרוח הגבית מהמינהל התחברה‬ ‫ליוזמות שעלו מצד הפסיכולוגים בשטח‪.‬‬ ‫בשנתיים האחרונות פותחו תוכניות ברוח‬ ‫התפיסה המקצועית של ה־‪ SEL‬לפיתוח‬ ‫מיומנויות רגשיות־חברתיות‪ ,‬מגילאי‬ ‫הגן ועד חטיבות הביניים‪ ,‬מתוך הבנה‬ ‫שאת הכישורים הללו ניתן ללמד‪ ,‬לאמן‬ ‫ולהתאמן‪ .‬המסגרות החינוכיות הן ״מגרש‬ ‫האימונים״ הטבעי עבור ילדים לעשות זאת‪.‬‬ ‫אנחנו מתאימים את התוכניות לשלושת‬ ‫המגזרים ולכל הגילאים‪ ,‬תוך הרחבתן‬ ‫למעגל הקהילה והמשפחה‪.‬‬ ‫התוכניות מעניקות כלים ברוח ה־‪CBT‬‬ ‫לגננות ולמורים ומפתחות מרחבים‬ ‫לוויסות רגשי בגנים ובבתי הספר‪ ,‬היבטים‬

‫ביסאן סוואעד‪.‬‬ ‫חברתיים ובינאישיים‪ ,‬שיח רגשי וכלים‬ ‫לוויסות רגשי‪ ,‬אשר מביאים לתפיסתנו‬ ‫להפחתה של התנהגויות סיכון בעתיד‪.‬‬ ‫לתוך השפה הטיפולית הכנסנו את‬ ‫עקרונות הפסיכולוגיה החיובית‪ :‬לא‬ ‫להתמקד בקושי ובחולי‪ ,‬אלא לשים דגש‬ ‫על הכוחות והחוזקות‪.‬‬

‫נותנים כלים לצוותי החינוך‬ ‫השפ״ח משתדל להיות מחובר למה‬ ‫שקורה במדינה ובחברה‪ .‬הצורך למגר‬ ‫אלימות ולקדם שיח מכבד מתחיל‬ ‫בירושלים בגיל הגן‪ .‬אנו רואים את עצמנו‬ ‫כמי שמחויבים לסייע לצוותי החינוך‬ ‫ולהורים לקדם חברה סובלנית‪ ,‬ואנו יודעים‬ ‫שיכולות אלו מתפתחות בגיל הרך וכי לא‬ ‫ניתן לחכות לגילאים מאוחרים‪.‬‬ ‫בתפיסה שלנו‪ ,‬סוכני בריאות הנפש‬ ‫הטובים ביותר הם ההורים והצוותים‬ ‫החינוכיים ועל כן‪ ,‬לא הפסיכולוגים הם‬ ‫אלה שנכנסים לבתי הספר ו״עושים‬ ‫פלאים״‪ ,‬אלא הפסיכולוגים מדריכים את‬ ‫צוותי ההוראה‪ ,‬לצד ההורים‪ .‬בדרך זאת‪,‬‬

‫בית הספר הדו לשוני‪ .2021 ,‬מתוך פרויקט ״רגע ירושלמי״ ‪ -‬ילדים מצלמים עיר‬

‫הכלים והידע מצטברים אצל אנשי החינוך‬ ‫וכך‪ ,‬מסגרות החינוך יוכלו להפעיל את‬ ‫התוכניות לאורך זמן‪.‬‬

‫התקבלנו בזרועות פתוחות‬ ‫התוכניות שלנו התקבלו במסגרות‬ ‫השונות בזרועות פתוחות‪ .‬במזרח ירושלים‬ ‫הן פועלות בצורה מעוררת התפעלות‪,‬‬ ‫והצלחנו להגדיל את מספר הפסיכולוגים‬ ‫דוברי הערבית הפועלים בשטח‪ .‬במגזר‬ ‫החרדי‪ ,‬הביקוש לתוכניות מתפתח ואנחנו‬ ‫עובדים על פיתוח השתלמויות לצוותים‬ ‫החינוכיים‪ .‬במגזר הכללי‪ ,‬מאות גנים ובתי‬ ‫ספר משתתפים בתוכניות תוך כוונה לגדול‬ ‫בשנה הקרובה‪.‬‬ ‫התוכניות החינוכיות מיושמות לצד‬ ‫העבודה העיקרית של השפ״ח‪ ,‬שבמסגרתה‬ ‫מסייעים פסיכולוגים למערכות באופן‬ ‫אינדיבידואלי באתגרים העומדים בפניהן‬ ‫בתחום הרגשי־התנהגותי‪ .‬גם בתקופת‬ ‫הקורונה‪ ,‬שאילצה אותנו לפעול מרחוק‬ ‫ולגלות יצירתיות‪ ,‬התאמנו את התוכניות‬ ‫ואת הפעילות השוטפת על ידי בניית‬

‫מודלים קצרי טווח של טיפול וסיוע‪.‬‬ ‫מספר האבחונים‪ ,‬הטיפולים‪ ,‬הייעוצים‬ ‫לצוותי חינוך‪ ,‬הסדנאות ואירועי החירום‬ ‫שהפסיכולוגים עסקו בהם גדל בשנת‬ ‫הקורונה באופן משמעותי ביחס לשנה‬ ‫קודמת‪.‬‬ ‫בתקופה זו‪ ,‬השפ״ח נתן טיפולים‬ ‫פסיכולוגיים ל־‪ 1,266‬ילדים ומשפחות‪,‬‬ ‫התקיימו ‪ 1,456‬ייעוצי הורים ולמעלה‬ ‫מ־‪ 400‬סדנאות והרצאות להורים‪.‬‬ ‫פסיכולוגים העבירו למעלה מ־‪3,000‬‬ ‫אבחונים והערכות ולצערנו התערבנו‬ ‫בלמעלה מ־‪ 700‬אירועי חירום‪ .‬כל זאת‪,‬‬ ‫לצד ליווי צוותי החינוך בייעוץ פרטני‪,‬‬ ‫בצב״ם (צוות בין מקצועי בבתי הספר)‬ ‫ובסדנאות והרצאות לחדרי מורים‪ ,‬שהגיעו‬ ‫ליותר מ־‪.500‬‬ ‫התפתחות השפ״ח בשנים האחרונות‬ ‫משפיעה על המערכת כולה‪ ,‬וגם‬ ‫עלינו כארגון‪ :‬לצד העלייה בעומסים‬ ‫ובהתערבויות‪ ,‬אני רואה את האור בעיניים‬ ‫של הפסיכולוגים‪ ,‬את היצירתיות‪ ,‬היוזמה‬ ‫וההתלהבות שהם מביאים לעשייה‪♦ .‬‬

‫| ‪33‬‬

‫אישי רגשי‬ ‫שחר בן אהרן‬ ‫התיכון לאמנויות‪ .‬מחזור ל״ד‪,‬‬ ‫מגמת אמנות‪ ,‬תש״פ‪2020 ,‬‬

‫אביב קינן‪:‬‬

‫רי‬

‫״אני גאה בכך שהקמנו‬ ‫את הד‪-‬ספייס עבור בני נוער‬ ‫הזקוקים לסיוע רגשי‪.‬‬ ‫זאת השאיפה‪ :‬מי שזקוק‬ ‫לתמיכה נפשית יוכל לקבל‬ ‫אותה במסגרת עירונית‪,‬‬ ‫ללא עלות‪ ,‬במהירות‪,‬‬ ‫במקצועיות ובדיסקרטיות״‬

‫ר רי‬

‫א‬

‫ש י ש‬

‫עובדות סוציאליות הן חלק מהצוות‬ ‫בבתי הספר העל יסודיים‬

‫מרחב‪.‬‬

‫ארבע השנים האחרונות יזמנו מהלך להכנסת עובדות ועובדים סוציאליים‬ ‫קליניים לעבודה בבתי הספר העל יסודיים בירושלים‪ ,‬במסגרת פרויקט עח״י‬ ‫(עובד סוציאלי חינוכי)‪ .‬העובדות והעובדים הסוציאליים מהווים חלק מהצוות‬ ‫המערכתי־טיפולי של בתי הספר‪ ,‬בהיקף של לפחות חצי משרה‪ ,‬ופועלים בראייה‬ ‫רווחתית‪ ,‬קהילתית‪ ,‬סוציאלית ומשפחתית‪ ,‬תוך טיפול פרטני בתלמידים‪ ,‬טיפול‬ ‫קבוצתי וכמובן כחלק מהעשייה של הצוות החינוכי‪.‬‬ ‫העובדות והעובדים הסוציאליים מקבלים הנחיה פרטנית והדרכה קבוצתית‬ ‫מקצועית‪ .‬כיום‪ ,‬ישנם ‪ 24‬בתי ספר על יסודיים בעיר שמשתתפים בפרויקט עח״י‬ ‫והיד עוד נטויה‪ :‬לקראת תשפ״ב נרחיב את הפרויקט לעוד כעשרה בתי ספר‪.‬‬

‫משפחה בקשר‪.‬‬

‫ב‬

‫מנהל קליני‪ ,‬הד‪-‬ספייס ירושלים‬

‫ראש ש י י ש‬

‫מרכז הד‪-‬ספייס מציע לבני נוער טיפול ממוקד‪,‬‬ ‫נגיש וללא עלות‪ .‬כ־‪ 700‬צעירים‪ ,‬מכל שכונות‬ ‫העיר‪ ,‬כבר טופלו במרכז הייחודי‬

‫‪| 34‬‬

‫י‬

‫תוכניות שמפעיל‬ ‫השפ״ח ברחבי העיר‬

‫רכז הד‪-‬ספייס (‪)HeadSpace‬‬ ‫הוקם לפני כשנתיים בשכונת‬ ‫תלפיות בירושלים‪ ,‬בשיתוף‬ ‫פעולה בין עמותת אנוש‪ ,‬הביטוח‬ ‫הלאומי ומינהל החינוך בעיריית‬ ‫ירושלים‪ .‬זהו הסניף השני של הד‪-‬ספייס‬ ‫שמקים אביב קינן בישראל‪ :‬הראשון הוקם‬ ‫בשנת ‪ 2014‬בבת ים‪.‬‬ ‫ההתמקצעות המרכזית בהד‪-‬ספייס‬ ‫היא בטיפול קצר מועד וממוקד ואנו‬

‫עובדים עם צעירים ובני נוער בגילאים‬ ‫‪ .25-12‬הרעיון המוביל הוא לאפשר טיפול‬ ‫נגיש‪ ,‬גמיש ויצירתי המותאם לצעירים‬ ‫ולצרכיהם‪ .‬אנו דוגלים בגיוון ובגמישות‬ ‫קלינית‪ ,‬בחדשנות ובמצוינות טיפולית‪.‬‬ ‫הטיפול בהד‪-‬ספייס מבוסס ראיות ומלווה‬ ‫במחקר וניתן ללא עלות‪.‬‬ ‫קצת רקע‪ :‬מודל ההד‪-‬ספייס נולד‬ ‫בשנת ‪ 2006‬באוסטרליה‪ ,‬ומהווה שם כיום‬ ‫את תוכנית הדגל לטיפול פסיכולוגי וקידום‬ ‫הרווחה הנפשית של צעירים‪ ,‬עם למעלה‬ ‫ממאה מרכזים ברחבי היבשת‪ .‬המודל‬ ‫התפשט וכיום פועלים מרכזי הד‪-‬ספייס‬ ‫במקומות רבים בעולם‪.‬‬ ‫מה שמייחד באופן בולט את מרכזי‬ ‫הד‪-‬ספייס בישראל הוא הקשר העמוק‬ ‫למערכת החינוך ולבתי הספר‪ .‬למעלה‬ ‫משבעים אחוז מההפניות להד‪-‬ספייס‬ ‫מגיעות מהצוותים החינוכיים ועד כה הגיעו‬ ‫להד‪-‬ספייס ירושלים ילדים משמונים בתי‬ ‫ספר על יסודיים בעיר‪ .‬טיפלנו בכ־‪700‬‬ ‫ילדים וצעירים שהגיעו אלינו מכל השכונות‪:‬‬ ‫מרמות בצפון‪ ,‬דרך העיר העתיקה ועד‬ ‫גילה בדרום‪.‬‬

‫״המחויבות של המינהל‬ ‫לרווחה הנפשית של התלמידים‬ ‫מעוררת תקווה‪ .‬ההרגשה‬ ‫היא שאנו מהווים חלק‬ ‫מרוח חדשה שרואה בחינוך‬ ‫שליחות ורואה את התלמידים‬ ‫כאנשים צעירים שאת רווחתם‬ ‫הנפשית יש לקחת ברצינות״‬ ‫המחויבות של המינהל לרווחה הנפשית‬ ‫של תלמידי העיר מרגשת ומעוררת תקווה‪.‬‬ ‫כמטפלים וכתושבי ירושלים‪ ,‬אנו שמחים‬ ‫וגאים על כך שמינהל חינוך לוקח אחריות‬ ‫לא רק על ההתפתחות האקדמית של‬ ‫התלמידים‪ ,‬אלא גם על רווחתם ובריאותם‬ ‫הפסיכולוגית‪.‬‬ ‫בהמשך למחויבות זו‪ ,‬התפתחה בעיר‬ ‫שרשרת טיפולית שמתחילה בבתי הספר‪,‬‬ ‫באמצעות מענה ראשוני של הצוותים‬ ‫החינוכיים והטיפוליים‪ ,‬וממשיכה פעמים‬ ‫רבות בהד‪-‬ספייס‪ .‬מוסד היועצות בבתי‬ ‫הספר ייחודי לישראל ולא קיים במדינות‬ ‫אחרות (גם לא באוסטרליה‪ ,‬כפי שלמדנו‬

‫בביקורו של מנכ״ל הד‪-‬ספייס בירושלים)‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך‪ ,‬המודל שלנו בעיר‬ ‫נשען על עבודת היועצות ואנו רואים אותן‬ ‫כלקוחות שלנו‪ :‬אנחנו נמצאים כדי להקל‬ ‫עליהן ולסייע לעבודתן הקריטית בחזית‬ ‫הטיפול בבתי הספר‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנו עובדים‬ ‫בשיתוף פעולה עם גורמים טיפוליים‬ ‫אחרים בעיר ובראשם השפ״ח‪.‬‬ ‫הרעיון הוא לא להשאיר אף ילד מאחור;‬ ‫מי שיכול להיתרם מהתערבות ממוקדת‪,‬‬ ‫מגיע להד‪-‬ספייס‪ ,‬ומי שמתאים להתערבות‬ ‫ארוכה ואינטנסיבית יותר‪ ,‬מופנה לגורמי‬ ‫טיפול אחרים בעיר עמם אנו משתפים‬ ‫פעולה‪.‬‬ ‫נדמה לנו שלא תמיד ירושלים הייתה‬ ‫ידועה בחדשנות שלה‪ .‬כיום‪ ,‬ההרגשה‬ ‫היא שאנו מהווים חלק מרוח חדשה‬ ‫בעיר‪ ,‬שרואה בחינוך שליחות ותופסת את‬ ‫התלמידים כאנשים צעירים שאת רווחתם‬ ‫הנפשית יש לקחת ברצינות‪ .‬אנחנו חלק‬ ‫משרשרת שרוצה לראות את ילדי ירושלים‬ ‫גדלים בסביבה תומכת‪ ,‬מכילה ומקבלת‪.‬‬ ‫וכשצריך‪ ,‬יודעת לתת כתף‪ ,‬לשמוע ומציעה‬ ‫לא לעשות עניין‪ ,‬אלא פשוט לבוא ולדבר ‪-‬‬ ‫על מה שבראש של הילדים שלנו‪♦ .‬‬

‫תוכנית המופעלת‬ ‫בגנים ועובדת על פיתוח מיומנויות‬ ‫של ויסות רגשי‪ ,‬שיח רגשי והתמודדות‬ ‫עם מצבי קונפליקט בשפה חברתית‪-‬‬ ‫רגשית‪ ,‬משחקית ומהנה‪.‬‬ ‫העמקת‬ ‫הקשר בין התלמיד‪.‬ה‪ ,‬הבית והמסגרת‬ ‫החינוכית על ידי עידוד מעורבות הורים‬ ‫באמצעות משימות משותפות‪ .‬חיבור‬ ‫לתכנים החברתיים‪-‬רגשיים הנלמדים‬ ‫בגן דרך פעילויות אינטראקטיביות‪,‬‬ ‫סרטונים והפעלות מהנות‪.‬‬

‫גיבור א'‪.‬‬

‫לעלות לכיתה‬ ‫א' במעבר מיטבי עם כוחות וצידה‬ ‫חברתית‪-‬רגשית נדרשת‪ ,‬להכיר את‬ ‫הכוחות בכל ילד‪.‬ה ולפתח אותם‪.‬‬ ‫התוכנית מופעלת בגנים וממשיכה גם‬ ‫בכיתות א׳‪.‬‬

‫מרשמלו‪.‬‬

‫תוכנית המותאמת‬ ‫לכיתות ב'‪-‬ג'‪ :‬מרגישים‪ ,‬שמים לב‬ ‫ונרגעים‪ .‬עובדים על ויסות רגשי‬ ‫ומיומנויות רגשיות על מנת לשפר‬ ‫את התפקוד הבית ספרי והאישי‪.‬‬

‫שפת הכוחות‪.‬‬

‫מאות‬ ‫תלמידים בעשרות בתי ספר במגזר‬ ‫הכללי ובמזרח העיר גילו את הכוחות‬ ‫שלהם‪ .‬צוותי החינוך בבתי הספר‬ ‫סייעו בבניית סביבה חינוכית מיטיבה‬ ‫והביאו לשינוי השפה הבית ספרית‪.‬‬

‫זמן הורות‪.‬‬

‫סדנאות‬ ‫הורים המתקיימות במסגרת בתי‬ ‫הספר‪ ,‬מתוך אמון בקשר הורים‪-‬‬ ‫מורים‪-‬ילדים‪ .‬הסדנאות מתקיימות‬ ‫במגוון נושאים כגון סמכות הורים‪,‬‬ ‫גיל ההתבגרות‪ ,‬קשר הורים וילדים‬ ‫והתמודדות עם ילדים מחוננים‪.‬‬

‫| ‪35‬‬

‫אישי רגשי‬ ‫שירה שפיר‬

‫בית ספר אגרון‪2021 ,‬‬ ‫מתוך פרויקט ״רגע ירושלמי״ ‪ -‬ילדים מצלמים עיר‬

‫יעקב גרץ‬

‫טעימות‬

‫בית ספר של״ב‪ ,‬פסגת זאב‪.2021 ,‬‬ ‫מתוך פרויקט ״רגע ירושלמי״‪,‬‬ ‫ילדים מצלמים עיר‬

‫יואב זלצבוך‬

‫תוכנית של השפ״ח לבניית‬ ‫חוסן נפשי אצל מתבגרים‪,‬‬ ‫המופעלת בחטיבות הביניים‪.‬‬ ‫הדגש הוא לאו דווקא על‬ ‫מניעת גורמי סיכון אלא‬ ‫על חיזוק גורמי החוסן בדרכים‬ ‫יצירתיות‪ ,‬דבר שהוכח כמשפיע ביותר‬ ‫במניעת התנהגויות סיכון‪ .‬זוהי תוכנית‬ ‫חברתית‪-‬רגשית‪ ,‬שמטרתה פריסת רשת‬ ‫הגנה ותמיכה על תלמידי החטיבות‪.‬‬ ‫ייחודיות התוכנית היא בעבודה עם קבוצת‬ ‫השווים‪ ,‬״נוער למען נוער״‪ ,‬על מנת להפיץ‬ ‫מסרים בוני חוסן בתוך הכיתות‪.‬‬

‫בית ספר תל״י‪ ,‬בית וגן‪ .2021 ,‬מתוך פרויקט‬ ‫״רגע ירושלמי״ ‪ -‬ילדים מצלמים עיר‬

‫יחד‬

‫תוכניות של השפ״ח‪ ,‬המעניקות‬ ‫מגוון טיפולים רגשיים והדרכות‬ ‫הורים זמינים ומותאמים‬ ‫לתלמידים ולמשפחותיהם‬ ‫בבתי הספר‪ .‬במסגרת‬ ‫התוכנית מוצע טיפול פסיכולוגי‬ ‫אישי ומשפחתי‪ ,‬וכן טיפול רגשי אישי או‬ ‫קבוצתי דרך אמנות‪ .‬התוכנית כוללת‬ ‫בנוסף גם ליווי מערכתי להעמקת‬ ‫השיח הטיפולי של הצוות החינוכי‪.‬‬ ‫תוכנית מר״ב הורים מעניקה הדרכות‬ ‫הורים פרטניות בחטיבות הביניים‪.‬‬

‫רווחה‬ ‫חינוכית‬

‫‪| 36‬‬

‫תוכנית‬ ‫לאומית‬

‫מערך של מענים לילדים‬ ‫ונוער בסיכון‪ ,‬המאותרים‬ ‫עם קשיים בתחום‬ ‫לימודי‪-‬התפתחותי‪,‬‬ ‫רגשי וחברתי‪.‬‬

‫השנה נשיק זרוע חדשה במערך‬ ‫החדשנות‪ ,‬שתתמחה בהכשרה ובליווי‬ ‫בהטמעת כלים לפיתוח מיומנויות‬ ‫רגשיות וחברתיות בבתי הספר‪.‬‬ ‫התוכנית מבוססת על ההבנה כי‬ ‫סוכני השינוי המרכזיים הינם אנשי‬ ‫החינוך‪ ,‬ולהם תפקיד מכריע בעיצוב‬ ‫אישיותם ובדאגה לשלומות של‬ ‫תלמידיהם‪ .‬התוכנית מלווה על ידי‬ ‫‪( sel.il‬ארגון מחקרי‪-‬יישומי מהמרכז‬ ‫הבינתחומי הרצליה‪ ,‬המתמחה‬ ‫בהכשרת צוותים לעבודה עם תפיסה‬ ‫מקצועית של ה־‪ SEL‬לפיתוח מיומנויות‬ ‫רגשיות־חברתיות) ובשיתוף ״ביתא‬ ‫מחנכים״‪ .‬״המכלול״ תיפתח השנה‬ ‫בשמונה בתי ספר על יסודיים‪.‬‬

‫רג ש‬ ‫טיפולים‬ ‫רגשיים מונגשים‬

‫מר״ב‬

‫מציעה מסגרת שיטתית‬ ‫להתמודדות עם פערים‬ ‫חברתיים‪ .‬תפיסת העבודה‬ ‫כורכת יחד את החינוך‬ ‫והרווחה‪ .‬בכך נוצר מערך‬ ‫רחב ושלם של מענים המקדמים‬ ‫את רווחתם של הילדים והוריהם‪,‬‬ ‫שתורמים לצמיחה של הקהילה כולה‪.‬‬

‫חדשנות‬ ‫פסיכופדגוגית‬

‫חדרי מל״א‪:‬‬ ‫אי ש ש‬ ‫גם ההורים מקבלים‬ ‫מענה‪ :‬הדרכות פרטניות‬ ‫בבתי הספר במסגרת‬ ‫התוכנית ״בשותף מל״א״‬ ‫י יא‬

‫יי י י‬

‫״‬

‫אין לי כוחות־על‪ ,‬אבל יש לי כוח רצון״‬ ‫ אלו המילים שאמר לירון‪ ,‬בן תשע‪,‬‬‫במהלך פגישה עם רכז מל״א (מרחב‬ ‫למידה אחר)‪ .‬מילים אלו מתמצות את‬ ‫מהותה של תוכנית מל״א ואת הדרך שבה‬ ‫היא פועלת‪ .‬מרכזי מל״א נותנים מענה‬ ‫רגשי לתלמידים מורכבים בבתי הספר‬ ‫היסודיים‪ ,‬תוך התייחסות להיבטים רגשיים‪,‬‬ ‫התנהגותיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬משפחתיים‬ ‫ולימודיים‪ .‬תפיסת העבודה היא הוליסטית‪,‬‬ ‫הרואה את הילד כמערכת שלמה שפועלת‬ ‫ביחסי גומלין עם המערכת הבית ספרית‪,‬‬ ‫המשפחתית והקהילתית‪.‬‬

‫אנחנו מאמינים שילדים פנויים‬ ‫ללמידה בבית הספר‪ ,‬כשעולמם הרגשי‬ ‫והחברתי בנוי על יסודות חזקים‪ .‬לשם‬ ‫כך‪ ,‬הקמנו חדרי מל״א בחלק גדול‬ ‫מבתי הספר היסודיים בירושלים‪ .‬הילדים‬ ‫מוצאים שם אוזן קשבת ויד תומכת‪,‬‬ ‫מפתחים את עולמם הרגשי והחברתי‬ ‫ולומדים מהצלחות‪ .‬לכל תלמיד‪.‬ה‬ ‫נבנית תכנית אישית וקבועה‪ ,‬בהיקף של‬ ‫שעתיים עד ארבע שעות בשבוע‪ ,‬במהלך‬ ‫שעות הלימודים‪.‬‬ ‫התוכנית כוללת פגישה אישית‬ ‫שבועית של התלמיד‪.‬ה עם רכז‪.‬ת מל״א‪,‬‬ ‫שבמסגרתה ניתן טיפול או ליווי רגשי תוך‬ ‫שילוב משחק ויצירה‪ .‬כן ניתן סיוע לימודי‬ ‫על ידי צוותי הוראה ומתנדבים ומתקיימת‬ ‫פעילות בקבוצה חברתית‪ ,‬שמטרתה‬ ‫לפתח כישורים בין־אישיים וחברתיים‪.‬‬

‫במסגרת תוכנית מל״א הקמנו גם את‬ ‫״בשותף מל״א״ ‪ -‬הדרכות להורים‪,‬‬ ‫רובן פרטניות‪ ,‬שמטרתן להרחיב את‬ ‫תחום הטיפול והסיוע בנושאי הורות בתוך‬ ‫בתי הספר‪.‬‬ ‫ההדרכות מוצעות במגוון תחומים‪:‬‬ ‫מעברים (לקראת כיתה א׳‪ ,‬לקראת‬ ‫חטיבת ביניים)‪ ,‬התמודדות עם חרדות‪,‬‬ ‫ניהול דיאלוג עם הילדים סביב תכנים‬ ‫רגשיים‪ ,‬חיזוק הסמכות ההורית ועוד‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬מתקיימות הנחיות של צוותים חינוכיים‬ ‫על שותפויות מיטיבות עם הורים‪ ,‬ו״הורים‬ ‫מצמיחים הורים״ ‪ -‬קבוצות לתמיכה‬ ‫והתמודדות עם אתגרי היומיום‪.‬‬ ‫התוכנית פועלת גם בגני הילדים‬ ‫בשם ״בשותף מל״א בגן״ ומטרתה‬ ‫לסייע במעברים והתמודדויות בגיל הרך‪,‬‬ ‫במניעה ובשילוב מיטבי‪♦ .‬‬

‫תפקידו של מרג״ש (מרכז רגשי בית‬ ‫ספרי) הוא להנגיש לתלמיד‪.‬ה בחינוך‬ ‫הרגיל טיפולים רגשיים של הביטוחים‬ ‫המשלימים מטעם קופות החולים‪,‬‬ ‫במסגרת בית ספרית‪ ,‬בשעות הלימודים‬ ‫ובחלל המיועד לכך בתוך בית הספר‪.‬‬ ‫התוכנית מיועדת לבתי הספר היסודיים‪.‬‬ ‫מרג״ש‪ ,‬בתהליך משותף עם‬ ‫המחנכת והיועצת‪ ,‬בהסכמת ההורה‬ ‫או על פי פנייתו‪ ,‬יתאים בין מטפל‪.‬ת‬ ‫רגשי‪.‬ת המגיע‪.‬ה לבית הספר‪ ,‬לבין‬ ‫תלמיד‪.‬ה הזקוק‪.‬ה לטיפול‪ .‬התהליך‬ ‫יקבל סבסוד משותף מקופות החולים‪,‬‬ ‫תוך השתתפות עצמית מצד ההורה‬ ‫וסבסוד של המינהל לפי הצורך‪.‬‬ ‫בבסיס התוכנית עומדת התפיסה‬ ‫שטיפול רגשי סדיר בליווי הדרכה הינו‬ ‫מענה הולם והכרחי לתלמידים רבים‬ ‫שאינם לומדים במסגרת חינוך מיוחד‪,‬‬ ‫ועדיין זקוקים לליווי רגשי אינטנסיבי‬ ‫בתוך גבולות בית הספר‪.‬‬

‫| ‪37‬‬

‫מנהלות‬ ‫ומנהלים‬

‫אביב קינן‬

‫מינהל חינוך מציב את מנהלות ומנהלי בתי הספר במרכז‪ ,‬נותן להם‬ ‫אוטונומיה‪ ,‬גיבוי ומשאבים גמישים ומעודד למידה מבוזרת‬

‫השער‬ ‫לשינוי‬ ‫‪| 38‬‬

‫כדי להצליח‬

‫לחולל שינוי‬ ‫מהותי במערכת החינוך‪ ,‬מנהלות ומנהלי‬ ‫בתי ספר צריכים לתפיסתי להיות במרכז‪,‬‬ ‫מבחינת מינהל חינוך‪ .‬לא המורה‪ ,‬לא‬ ‫ההורה; אפילו לא התלמידים‪ .‬המנהלים‬ ‫הם אלה שיטפחו את צוותי ההוראה ויתנו‬ ‫תשומת לב לכל ילדה וילד‪ .‬מדינת ישראל‬ ‫לא צריכה לנהל ‪ 2.5‬מיליון תלמידים וגם‬ ‫לא ‪ 200‬אלף מורים‪ ,‬אלא ‪ 5,000‬מנהלי‬ ‫בתי ספר‪ .‬הם המפתח שבאמצעותו‬ ‫המערכת תהפוך ברת ניהול ותוכל לשגשג;‬ ‫הם הבסיס שצריך לחזק כדי לשנות את‬ ‫כיוונה של המערכת‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות מוביל המינהל‬ ‫רפורמה שמציבה את המנהלים במרכז‪.‬‬ ‫שינינו את השיטה‪ :‬מרכז הכובד כבר לא‬ ‫נמצא במינהל כמו בעבר אלא בשטח‪,‬‬ ‫שם נמצאת כמעט כל החשיבות של‬ ‫המערכת‪ .‬מינהל החינוך צריך לבחור את‬ ‫האנשים המעולים ביותר לניהול בתי ספר‪,‬‬ ‫לתת להם כלים רבים ומגוונים ומשאבים‬ ‫ככל הניתן‪ ,‬להגביר באופן מתמיד את‬

‫קרן שמי שריג‬ ‫התיכון לאמנויות‪.‬‬ ‫מחזור ל״ה‪,‬‬ ‫מגמת אמנות‪,‬‬ ‫תשפ״א‪2021 ,‬‬

‫המוטיבציה שלהם‪ ,‬את חדוות העשייה‬ ‫ואת האמון בינם לבין המינהל‪ .‬זה אולי‬ ‫הכלי הניהולי החשוב ביותר שקיים עבורנו‬ ‫כעירייה‪ ,‬והוא שמאפשר לנו לחולל את‬ ‫המהפכה‪ .‬על המנהלים מוטלת אחריות‬ ‫רבה וכבדה‪ ,‬ומינהל חינוך צריך לדאוג‬ ‫לכך שהם ירצו להישאר בתפקידם וימלאו‬ ‫אותו בשמחה ובאהבה‪.‬‬ ‫אנחנו נותנים למנהלים מידה רבה של‬ ‫אוטונומיה‪ ,‬גמישות ניהולית וגיבוי לעצב‬ ‫מחדש את התפיסה הלימודית שלהם‬ ‫בתוך המסגרת הכללית‪ ,‬הלימודית‬ ‫והערכית הברורה שאנחנו מציבים‪ .‬אליה‬ ‫הם מביאים את הרעיונות‪ ,‬החלומות‬

‫והתשוקות שלהם ושל צוותי ההוראה ואנחנו‬ ‫מסייעים להם להגשים אותם בעזרת ליווי‬ ‫אישי ומקצועי ותקציב המותאם לצרכים‬ ‫שלהם ומעודדים למידה מבוזרת‪ .‬זו גישה‬ ‫מהפכנית‪ :‬במשרד החינוך ‪ -‬וכתוצאה מכך‬ ‫ברשויות רבות ‪ -‬אומרים למנהלים מה‬ ‫לעשות‪ ,‬אבל אני מאמין שככל שנממש‬ ‫את הפוטנציאל של המנהלים‪ ,‬נוכל לנצח‬ ‫אתגרים רבים במערכת החינוך‪.‬‬ ‫אנחנו מגייסים כספים רבים כדי‬ ‫שהמנהלים יוכלו לחזק את צוותי ההוראה‪,‬‬ ‫להרחיב את התוכניות הלימודיות ולהוציא‬ ‫לפועל חלומות פדגוגיים‪ .‬אנחנו נוקטים‬ ‫כלפיהם בגישה שירותית ונותנים להם‬

‫פתרונות זריזים ומיידיים לבעיות כדי ליצור‬ ‫את כל התנאים שיאפשרו להם לעבוד‪.‬‬ ‫אנחנו מגבירים נוכחות בזמן משבר‪ ,‬כפי‬ ‫שקרה במגפת הקורונה‪ .‬אנחנו אומרים‬ ‫למנהלות ולמנהלים שלנו‪ :‬אנחנו רואים‬ ‫אתכם‪ ,‬ואנחנו איתכם‪.‬‬ ‫מנהלות ומנהלי בתי ספר בעיר חשים‬ ‫בשנים האחרונות שמינהל חינוך הוא גוף‬ ‫מאפשר ופורץ דרך‪ ,‬מוביל תפיסה חינוכית‬ ‫ברורה‪ ,‬מהווה אוזן קשבת וזמין עבורם‪.‬‬ ‫אנחנו יודעים את זה כי אנחנו בודקים את‬ ‫עצמנו ומעבירים בקרב המנהלים סקרי‬ ‫שביעות רצון‪ .‬לשמחתי‪ ,‬הם מצביעים על‬ ‫שביעות רצון גבוהה מאוד‪.‬‬

‫בזכות האמון‬

‫והביטחון‬ ‫בנו‪ ,‬מנהלי בתי ספר רבים שותפים‬ ‫למהפכה שעובר החינוך הירושלמי‪ .‬הם‬ ‫לוקחים בשתי ידיים את ההזדמנויות‬ ‫שאנחנו מציעים להם ומרגישים כל הזמן‬ ‫את הרוח היזמית והמגבה שנושבת‬ ‫מהמינהל‪ .‬הם גם מעבירים את זה הלאה‬ ‫ומעודדים את צוותי החינוך לקחת סיכונים‪,‬‬ ‫ליזום וליצור‪ .‬פתאום העיניים שלהם‬ ‫בורקות; פתאום הם מצליחים לעשות את‬ ‫החינוך שאותו שאפו לעשות מלכתחילה‪.‬‬ ‫הם יודעים שהם יכולים להישען על מינהל‬ ‫חינוך ‪ -‬ולעוף גבוה‪♦ .‬‬

‫| ‪39‬‬

‫מנהלות ומנהלים‬

‫שרון פילוסוף‪ ,‬מנהלת תוכניות הכשרת מנהלים ופיתוח תוכן‬

‫כך בנינו אמון רב‪ ,‬מחויבות‬ ‫הדדית ותקשורת רציפה ואישית‬ ‫מנהלות ומנהלי בתי הספר הפכו להיות משמעותיים מאוד‬ ‫בהתפתחות מערכת החינוך בעיר‪ .‬מינהל חינוך פועל‬ ‫כ״מאיץ יזמות״ ענק‪ ,‬שמגשים את החלומות שלהם‬

‫מ‬ ‫הלל ועקנין‬ ‫‪| 40‬‬

‫התיכון לאמנויות‪ .‬מחזור ל״ה‪,‬‬ ‫מגמת אמנות‪ ,‬תשפ״א‪2021 ,‬‬

‫נהלות ומנהלי בתי הספר הם‬ ‫הדמויות החשובות והמשמעותיות‬ ‫ביותר במערכת החינוך‪ .‬הממלכה‬ ‫הקטנה ‪ -‬ולעיתים גדולה מאוד ‪-‬‬ ‫הנקראת ״בית ספר״‪ ,‬מושפעת‬ ‫מאוד ממנהל‪.‬ת בית הספר‬ ‫ומהצוות החינוכי המוביל‪.‬‬ ‫למרות נוקשותה של המערכת הארצית‪,‬‬ ‫למובילים בשטח יש השפעה גדולה מאוד‬ ‫על אופיו של בית הספר‪ ,‬האקלים השורר‬ ‫בו‪ ,‬מידת המוטיבציה של הצוות‪ ,‬מידת‬ ‫היצירה והמשמעות‪ ,‬הקשר עם ההורים‬ ‫וגורמים קריטיים נוספים‪.‬‬ ‫מתוך הנחה זו‪ ,‬במשך ארבע השנים‬ ‫האחרונות בנינו במינהל חינוך תהליך‬ ‫אישי וקבוצתי עם המנהלות והמנהלים‪.‬‬ ‫תהליך זה כולל שירות מיטבי בכל‬ ‫התחומים הרלוונטיים‪ :‬תקשורת רציפה‬ ‫ואישית; מפגשי העשרה ולמידה ייחודיים‬ ‫וחווייתיים (משותפים לחתכי הגיל‪ ,‬חמ״ד‬ ‫וממלכתי‪ ,‬חינוך מיוחד ו״רגיל״); מסלולי‬ ‫לימוד וקבוצות מנהיגות‪ ,‬המשלבים‬ ‫מרכיבים בלתי פורמליים רבים במהלך‬ ‫השנה ועוד‪.‬‬ ‫קבוצת המנהלים הפכה להיות‬ ‫משמעותית מאוד בהתפתחותה של‬ ‫מערכת החינוך בעיר‪ :‬מתקיימים מפגשי‬

‫איתי כנפו‬ ‫התיכון לאמנויות‪.‬‬ ‫מחזור ל״ה‪,‬‬ ‫מגמת אמנות‪,‬‬ ‫תשפ״א‪2021 ,‬‬

‫התייעצות רבים; קיימת הקשבה לצרכים‬ ‫ותמיכה ביוזמות מקומיות ומשותפות;‬ ‫נוצרים חיבורים בין מנהלים לטובת‬ ‫נושאים עירוניים ועוד‪.‬‬

‫תהליך זה השפיע‬ ‫בכמה מישורים‬ ‫שניכרים היטב בשטח‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬

‫נוצרו מידות אמון גבוהות ביותר‬ ‫ומורגשת מחויבות רבה והדדית‪,‬‬ ‫תולדה של שיפור בשירות בחלקים‬ ‫הארגוניים והפדגוגיים‪ ,‬קשר אישי‬ ‫ומענה מותאם‪ ,‬גיבוי בעיתות משבר‪,‬‬ ‫הקשבה והתייעצות‪.‬‬ ‫יוזמות ותנועה לשינוי בחינוך ‪-‬‬ ‫מנהלות ומנהלים פיתחו יוזמות‬ ‫שונות ומגוונות‪ ,‬בהלימה לצרכי‬ ‫בתי הספר‪ .‬דגמים פדגוגיים‬

‫ייחודיים נוצרו‪ ,‬כיתות ומרחבי לימוד‬ ‫עוצבו מחדש‪ ,‬יוזמות קהילתיות קמו‪.‬‬ ‫מינהל חינוך נתפס כ״מאיץ יזמות״ ענק‪,‬‬ ‫עם תרומה משמעותית להגשמת חלומות‬ ‫של מנהלים ומורים‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫הוקרה‪ ,‬נראות והיכרות – ירושלים‬ ‫היא עיר ענקית‪ ,‬ומנהלים יכולים‬ ‫להרגיש בודדים במשימתם גם‬ ‫ברמה המקצועית וגם ברמה‬ ‫החברתית‪.‬‬ ‫השחיקה הגבוהה בעבודת הניהול‬ ‫וגודלה של העיר עלולים ליצור ניכור‬ ‫ותסכול‪ .‬למרות הגודל‪ ,‬בשנים האחרונות‬ ‫יצרנו מערכת אינטימית‪ ,‬היכרות בין‬ ‫מנהלים על בסיס שכונתי‪-‬אזורי‪ ,‬מפגשי‬ ‫למידה על פי נושאים ולא בשיוך פיקוח או‬ ‫גיל וכן אירועי הוקרה מכובדים ומכבדים‪.‬‬ ‫קיימת תחושה של ״רואים אותי״ וניכרת‬ ‫ההשקעה‪.‬‬

‫תהליך זה משפיע על צוותי המורים‬ ‫משום שמנהלים רבים מובילים תהליכים‬ ‫דומים פנימה‪ ,‬ומודל העבודה עם‬ ‫המנהלים‪ ,‬ההשקעה וההוקרה‪ ,‬מהווים‬ ‫דוגמה להשפעה הלאה‪.‬‬

‫שני מבנים משמעותיים‬ ‫שיצרנו לעבודה עם‬ ‫מנהלות ומנהלים‪:‬‬ ‫‪ .1‬למידת מנהלים‪ :‬מסלולים‬ ‫תהליכיים של למידה במהלך השנה‪,‬‬ ‫בנוסף למפגשים חגיגיים בפתיחת‬ ‫שנה ובסופה‪ .‬מודל זה נבנה יחד עם‬ ‫צוות הפיקוח במחוז ומאפשר חיבור‬ ‫משמעותי בעבודה עם בתי הספר‪.‬‬ ‫‪ .2‬יחדא‪ :‬פיתוח קבוצות‬ ‫מנהיגות של מנהלים מכהנים‬ ‫ומסלול עתודות לניהול‪.‬‬

‫‪ .3‬החזרתה של תוכנית ההכשרה‬

‫״אבני ראשה״ לירושלים‪ :‬תוכנית‬ ‫אקדמית בהובלת האוניברסיטה‬ ‫הפתוחה‪ .‬בשנת תשפ״א‪ ,‬בהחלטת‬ ‫מנכ״ל ובשיתוף ״אבני ראשה״‪,‬‬ ‫התוכנית תופעל מחדש בעיר‪,‬‬ ‫לאחר שלא פעלה בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫בהתאם לכך‪ ,‬פרחי ניהול יוכלו‬ ‫ללמוד בעיר בקבוצה מעורבת ‪-‬‬ ‫יהודים וערבים ‪ -‬להכיר את מערכת‬ ‫החינוך‪ ,‬תהליכים וכיוונים ולעשות‬ ‫פרקטיקום בבתי ספר בירושלים‪.‬‬ ‫אנו סבורים שהמוטיבציות לניהול‬ ‫יעלו בהשפעת התוכנית‪ .‬המפגש‬ ‫עם דמויות מובילות בעיר ישפיע‬ ‫על הזהות המקצועית הניהולית‬ ‫ויתקיים רצף בין תוכניות העתודה‪,‬‬ ‫לקראת ״אבני ראשה״‪ ,‬ולאחר‬ ‫התוכנית ‪ -‬פנייה למכרזים‬ ‫וקבלת תפקידי ניהול בעיר‪♦ .‬‬

‫| ‪41‬‬

‫מנהלות ומנהלים‬ ‫הלל ועקנין‬

‫ביחדא מפתחים ומקדמים‬ ‫מנהיגות בקרב מנהלי בתי ספר‬

‫ל‬

‫מנהיגות החינוכית העירונית‬ ‫ישנה השפעה רבה על העיר‬ ‫מבחינה חברתית‪ ,‬דמוגרפית‬ ‫וערכית‪ .‬איכות מערכת החינוך‪,‬‬ ‫חוסנה והישגיה תלויים בהון‬ ‫האנושי ‪ -‬כלומר באנשי‪.‬ות‬ ‫החינוך הפועלים בה‪.‬‬ ‫זוהי קבוצה משמעותית‪ ,‬שחושבת ופועלת‬ ‫מתוך מקצוענות‪ ,‬שליחות ואמונה כי חינוך‬ ‫הוא הכלי המרכזי לקדם חברה שוויונית‬ ‫יותר‪ ,‬מגוונת‪ ,‬צודקת ובעלת ערכים‬ ‫משותפים‪.‬‬ ‫תמיכה בצוותי החינוך שלנו‪ ,‬השקעה‬ ‫בהתפתחות האישית והמקצועית שלהם‪,‬‬ ‫יצירת מסגרות המעודדות יזמות ועשייה‪,‬‬ ‫וגיבוש קהילה מקצועית ותומכת לעשייה‬ ‫חינוכית פורצת גבולות‪ ,‬אלו הם היעדים‬ ‫שלנו בקידום החינוך בירושלים ובמדינה‬ ‫כולה‪.‬‬ ‫תוכניות ״יחדא״ לפיתוח וקידום‬ ‫מנהיגות‪ ,‬מאפשרות לנשות ואנשי‬ ‫חינוך מובילים בעיר אפיק התפתחות‬ ‫מקצועית‪ ,‬ואפשרות לפעול בזירת החינוך‬ ‫הירושלמית ולחזק את מעמדה כמובילה‬ ‫ומשפיעה בחינוך ציבורי שוויוני‪ ,‬ערכי‪,‬‬ ‫חדשני וחברתי‪.‬‬ ‫מהלך ״יחדא״ מתבסס על כמה‬ ‫תפיסות ועקרונות מנחים‪ ,‬שכל הקבוצות‪,‬‬ ‫הפעילויות והמנחים פועלים לאורם‪.‬‬ ‫מטרת העל היא ליצור מודלינג מלא‬ ‫ללמידה מבוזרת ורלוונטית‪ ,‬כך שתהליך‬ ‫העבודה בקבוצות יהווה השראה והדגמה‬ ‫ללמידה משמעותית‪ ,‬כזו שיש בה שבירת‬ ‫גבולות של מקום וזמן‪ ,‬חיבורים‪ ,‬למידה‬ ‫משדות אחרים ויישום סביב פרויקטים‪.‬‬ ‫התהליך גובש בהתבסס על תיאוריות של‬ ‫התפתחות ולמידת מבוגרים‪ ,‬שבליבה‬ ‫מרכזיות הלומד ושותפותו האותנטית‬ ‫בגיבוש תהליך הלמידה והעשייה‪.‬‬

‫‪| 42‬‬

‫התיכון לאמנויות‪ .‬מחזור ל״ה‪,‬‬ ‫מגמת אמנות‪ ,‬תשפ״א‪2021 ,‬‬

‫מנהלים ביחד‬

‫נבחרת מנהלות ומנהלים‪ .‬תוכנית‬ ‫דו־שנתית לקבוצה ייחודית ומצומצמת‬ ‫של מנהלות ומנהלים‪ ,‬שהוכיחו מנהיגות‬ ‫והובלה בבתי הספר שלהם ומחוצה להם‪,‬‬ ‫ומעוניינים להשפיע באופן רחב ומעמיק על‬ ‫החינוך הירושלמי והישראלי‪.‬‬ ‫העקרונות הפדגוגיים על פיהם‬ ‫מתנהלת התוכנית מהווים מודל לפדגוגיה‬ ‫רלוונטית וללמידה במאה ה־‪ 21‬וכוללים‬ ‫גמישות‪ ,‬ניהול הלמידה על ידי המשתתף‪,‬‬ ‫למידה היברידית ומחוברת לשטח‬ ‫והסתכלות רב־תחומית‪.‬‬ ‫שיטות הלמידה כוללות מפגשים‬ ‫קבוצתיים‪ ,‬עבודה אישית‪ ,‬מפגשים‬ ‫היברידיים ומסע למידה חינוכי בחו״ל‪.‬‬ ‫הלמידה והעשייה בתוכנית יתקיימו‬ ‫בשלושה מעגלים‪ :‬אישי‪ ,‬קבוצתי וקהילתי‪.‬‬ ‫התכנים יורכבו תוך איזון בין נושאים‬ ‫הנובעים מהידע ומהניסיון המקצועי של‬ ‫מנחות התוכנית והשותפים‪ ,‬בשילוב עולמות‬ ‫הידע‪ ,‬המיומנויות והכלים הייחודיים שיביאו‬ ‫עימם משתתפי התוכנית‪.‬‬

‫◄ תוכנית הלימוד המשותף‪ .‬התוכנית‬ ‫מתחילה את שנתה החמישית בעיר והיא‬ ‫מפגישה ומכשירה מנהלים ומורים מזרמי‬ ‫החינוך השונים‪ ,‬במטרה לקיים מפגשים‬ ‫לימודיים משותפים בתחומי דעת מגוונים‬ ‫בין תלמידי מזרח ומערב ירושלים‪.‬‬ ‫הלימוד המשותף מהווה גישה‬ ‫חינוכית המקדמת שותפויות לימודיות‬ ‫בין בתי ספר מזרמי חינוך שונים באותו‬ ‫מרחב גיאוגרפי‪ ,‬במטרה לקדם שינוי‬ ‫מערכתי לקראת חברה משותפת‪.‬‬

‫יחדא בגיל הרך‬ ‫◄ קבוצה ייחודית של גננות פורצות‬ ‫דרך‪ ,‬בעלות מוטיבציה גבוהה ללמידה‬ ‫ולסקרנות‪ ,‬להתחדשות ולשינויים‪,‬‬ ‫ונכונות לאתגרים ניהוליים ופדגוגיים‪.‬‬ ‫התוכנית כוללת היכרות עם מיומנויות‬ ‫ושיטות חשיבה חדשניות בגיל הרך‪,‬‬ ‫חשיפה למיזמים חינוכיים בארץ‬ ‫ובעולם וחיזוק הזהות המקצועית‪.‬‬

‫עתודת מנהיגות חינוכית בירושלים‪.‬‬

‫נבחרת העתודה הניהולית של ״יחדא״‬ ‫היא תולדה של תוכנית העבודה‬ ‫המשותפת של מינהל חינוך ירושלים‬ ‫ומחוז מנח״י במשרד החינוך‪ .‬מטרת‬ ‫התוכנית היא לאפשר לאנשי‪.‬ות חינוך‬ ‫בולטים ומובילים בירושלים להיחשף‬ ‫להיבטים שונים של מנהיגות חינוכית בכלל‪,‬‬ ‫ולהובלה וניהול בתי ספר בפרט‪.‬‬ ‫במסגרת התוכנית יתנסו המשתתפים‬ ‫באתגרים ניהוליים ופדגוגיים‪ ,‬ירכשו‬ ‫מיומנויות ניהול ושיטות חשיבה חדשניות‪,‬‬ ‫יכירו מיזמים חינוכיים בארץ ובעולם‪,‬‬ ‫ויבחנו את זהותם המקצועית בהווה‬ ‫ובעתיד‪♦ .‬‬

‫למידת‬ ‫מנהלים‬

‫שי״ר ניהול‪ .‬מפגשי למידה המשותפים לכלל מנהלי האגף הכללי‬ ‫והחינוך המיוחד ‪ -‬יסודי ועל יסודי‪ ,‬ממלכתי‪ ,‬ממלכתי דתי וחמ״ד‪ ,‬במתכונת‬ ‫של קבוצות למידה על פי נושאי בחירה ובקבוצות קטנות ומעורבות‪.‬‬ ‫המפגשים מתקיימים אחת לחודש במתחם משותף‪ ,‬כך שמעבר למסלול‬ ‫הבחירה מתקיים גם מפגש חברתי עם כלל קהילת המנהלים‪ .‬בין הנושאים‬ ‫שהוצעו לבחירה בשנים האחרונות‪ :‬חינוך מודע מגדר‪ ,‬יחסי בית ספר‪-‬הורים‪,‬‬ ‫למידה חברתית‪-‬רגשית‪ ,‬התמודדות עם נוער במצבי סיכון‪ ,‬התנהגויות סיכוניות‬ ‫בקרב תלמידות ותלמידים‪ ,‬סוגיות ניהוליות בעולם משתנה‪ ,‬״מה הסיפור שלך״‬ ‫‪ -‬הסיפור האישי והמקצועי‪ ,‬הנרטיב הבית ספרי ‪ -‬ייחודיות וערך‪.‬‬

‫| ‪43‬‬

‫פיתוח‬ ‫צוותי‬ ‫חינוך‬

‫שחר בן אהרן‬ ‫התיכון לאמנויות‪.‬‬ ‫מחזור ל״ד‪,‬‬ ‫מגמת אמנות‪,‬‬ ‫תש״פ‪2020 ,‬‬

‫אביב קינן‬

‫מגשימים את‬ ‫החלומות‬

‫מממשים את הפוטנציאל של‬ ‫צוותי ההוראה ומחזירים את‬ ‫המוטיבציה‪ ,‬האמון והברק בעיניים‬

‫‪| 44‬‬

‫ה‬

‫נכסים המשמעותיים שיש לנו‬ ‫במערכת החינוך הם הצוותים‬ ‫החינוכיים‪ .‬אני מאמין ששינוי‬ ‫משמעותי במערכת יתרחש אם‬ ‫נפעל כל הזמן למימוש הפוטנציאל‬ ‫של מנהלי בתי ספר‪ ,‬מורות ומורים‪,‬‬ ‫גננות וצוותי חינוך נוספים‪ .‬כדי‬ ‫לעשות זאת הפכנו את מינהל חינוך‬ ‫לארגון משקיע‪ :‬אנחנו משקיעים בעקביות‬ ‫ובהתמדה בכל צוותי החינוך בעיר‪ .‬הם‬

‫אלה שבכל בוקר מזניקים קדימה את‬ ‫מערכת החינוך‪ ,‬ואנחנו יכולים רק לעזור‬ ‫להם לעשות זאת בצורה הטובה ביותר‪.‬‬ ‫מינהל חינוך הוא כבר לא המרכז‪ ,‬אלא‬ ‫פלטפורמה להתחדשות שמתחוללת בעיר‬ ‫וצומחת מהשטח‪.‬‬ ‫אני מאמין בחלומות של אנשים ובכל‬ ‫הדברים הטובים שמתרחשים בדרך‬ ‫להגשמתם‪ .‬אנשי חינוך בישראל התרגלו‬ ‫להשאיר את החלומות והתשוקות שלהם‬

‫בשער הכניסה לבית הספר‪ .‬חלק‬ ‫מהאנרגיות שלהם מאופסנות שם עד סוף‬ ‫יום הלימודים‪ ,‬בזמן שהם צריכים ללמד‬ ‫תוכניות לימודים שמישהו אחר כתב עבורם‪.‬‬ ‫הם התרגלו לכך שמה שהם חושבים‬ ‫ומרגישים‪ ,‬לא רלוונטי ולא מעניין במיוחד‪.‬‬ ‫התלמידים לא באמת מכירים אותם‪ ,‬את‬ ‫התחביבים שלהם ואת הייחודיות שלהם‪.‬‬ ‫למהפכה שלנו קראנו בפשטות‪:‬‬ ‫״מחד׳ש״; רפורמה שמעצבת מחדש‬

‫| ‪45‬‬

‫פיתוח צוותי חינוך‬ ‫את ההוראה ואת הלמידה בעיר ומזמינה‬ ‫את בתי הספר להמציא את עצמם‬ ‫מחדש‪ ,‬באמצעות צוותי החינוך‪ .‬אמרנו‬ ‫להם‪ :‬שימו חלום על השולחן‪ .‬האהבות‬ ‫והרצונות שלכם הופכים עכשיו רלוונטיים‬ ‫לעשייה החינוכית‪ .‬מינהל חינוך אמנם‬ ‫נותן את המפה ואת המסגרת הלימודית‬ ‫והערכית‪ ,‬אבל מאפשר למורות ולמורים‬ ‫לבחור את הדרך הייחודית שבה יצעדו עם‬ ‫התלמידים‪ ,‬מעניק להם ליווי אישי ומקצועי‬ ‫ומקצה את המשאבים כדי להגשים להם‬ ‫את החלומות‪ ,‬באופן מהיר ומקצועי אך לא‬ ‫ביורוקרטי‪ ,‬ובדרך שמעודדת הגשמה תוך‬ ‫כדי עשייה‪.‬‬ ‫האם המינהל יכול לבחור עבור צוותי‬ ‫החינוך דרך מדויקת יותר‪ ,‬או לעשות‬ ‫בחירה מושכלת יותר? כנראה שכן‪ ,‬אבל‬ ‫אני מעדיף לתת להם לבחור‪ .‬אם הם‬ ‫יממשו את האהבות שלהם‪ ,‬גם אם הן אינן‬ ‫כלולות בתוכנית הלימודים‪ ,‬הם יביאו את‬ ‫כל האנרגיה והשמחה לעבודה בכיתה‪ ,‬יהיו‬ ‫מורים טובים יותר‪ ,‬יראו את התלמידים‬ ‫שלהם בצורה מעמיקה יותר וילמדו את‬ ‫תוכניות הלימודים הקבועות בצורה טובה‬ ‫יותר‪ .‬כך אפשר להביא את כל החדש לתוך‬ ‫המערכת הציבורית השמרנית‪ .‬זה מקור‬ ‫התקווה האמיתי שלי‪.‬‬

‫מייצרים אקלים יזמי‬

‫‪| 46‬‬

‫במערכת הציבורית‪ ,‬הליכה הצידה מן‬ ‫התלם ואפילו יוזמות עצמאיות הן כמעט‬ ‫מעשה לא רצוי‪ ,‬בוודאי אם יוזמים וטועים‪.‬‬ ‫הדרך שלנו ברורה ואחרת‪ :‬לייצר אקלים‬ ‫יזמי‪ ,‬לגייס כסף למי שיוזם‪ ,‬להוקיר אותו‬ ‫כל הזמן על הרוח החדשה שהוא מביא‬ ‫למערכת‪ .‬המבחן אצלי הוא לא אם רעיון‬ ‫מסוים שמורה הביאה טוב בעיני‪ ,‬אלא רמות‬ ‫המוטיבציה והתשוקה שהיא מביאה איתה‪.‬‬ ‫אם הן גבוהות‪ ,‬אין מבחינתי טעות‪.‬‬ ‫הרפורמה הזאת לא עונה רק על צורך‬ ‫של פיתוח צוותי ההוראה; היום ברור לכולם‬ ‫שלמידה סטנדרטית‪ ,‬פרונטלית‪ ,‬אינה‬ ‫מתאימה יותר לתלמידים וגם לא למורים‪.‬‬ ‫אנחנו מייצרים למידה אחרת‪ ,‬מאפשרים‬ ‫למורים להשתנות ולשנות‪ .‬לצד זאת‪,‬‬ ‫הפעלנו תוכניות פיתוח חדשניות רבות‬ ‫לצוותי ההוראה‪ ,‬מגן ועד תיכון‪ .‬הקמנו את‬ ‫מרכז הסימולציה הראשון בארץ למורים‪,‬‬ ‫בו מדמים דילמות מקצועיות מורכבות‪.‬‬ ‫לעיתים קרובות הם רואים את עצמם‪,‬‬ ‫ורוצים לעשות אחרת‪ .‬גם כיתות הלימוד‬ ‫השתנו כליל‪.‬‬ ‫הקמנו במינהל את ״יחד״א״‪ ,‬הנבחרת‬

‫אור דוד‬ ‫הירושלמית למנהיגות חינוכית‪ ,‬שם צוותי‬ ‫ההוראה נחשפים לשיטות למידה חדשניות‬ ‫ולמיזמים חינוכיים מהעולם‪ ,‬מחזקים את‬ ‫הזהות המקצועית שלהם‪ ,‬מתפתחים‬ ‫ויוצרים רשת של אחווה ולמידה הדדית‬ ‫בירושלים‪.‬‬

‫התיכון לאמנויות‪ .‬מחזור ל״ה‪,‬‬ ‫מגמת אמנות‪ ,‬תשפ״א‪2021 ,‬‬

‫מרחב שמאפשר שינוי‬ ‫המהפכה החינוכית שלנו קנתה אחיזה‬ ‫בבתי ספר רבים בעיר‪ .‬אני חש אותה לא‬ ‫רק במילים הגדולות ובכותרות‪ ,‬אלא בעיקר‬ ‫ברגעים אישיים ומרגשים‪ .‬רגע כזה קרה‬ ‫לאחרונה כשניגשה אליי מורה ואמרה‪:‬‬ ‫״אנחנו לא מכירים‪ ,‬אבל שינית לי את‬ ‫החיים‪ .‬שנאתי להיות מורה‪ ,‬נמאס לי להיות‬ ‫מורה‪ ,‬אבל החזרת לי את החשק להוראה‪.‬‬ ‫עכשיו אני רוצה לנהל בית ספר״‪.‬‬ ‫אותה מורה עובדת כבר ‪ 25‬שנה‬ ‫במערכת החינוך בירושלים‪ .‬היא כבר‬ ‫כמעט ויתרה; קיבלה את המציאות‪ ,‬קיבלה‬ ‫את השגרה‪ .‬התרגלה לכך שאין מקום‬ ‫לביטוי אישי שלה בבית הספר‪ ,‬התרגלה‬ ‫לחומר הלימודים השגרתי והאחיד‪ ,‬לכך‬ ‫שאם יש לה בעיות עם תלמידים קצת‬ ‫יותר מאתגרים‪ ,‬היא צריכה להסתדר לבד‪.‬‬ ‫אף אחד מלבדה גם לא ראה את הילד‬ ‫שזקוק לסיוע רגשי ואת הילדה שאין לה‬ ‫נעליים מתאימות‪ ,‬מעיל או מספיק אוכל‪.‬‬ ‫גם אם ראו והצטערו‪ ,‬המערכת לא הציעה‬ ‫פתרונות טובים ומהירים עבורם‪.‬‬ ‫לפני שנתיים הציעה לה מנהלת בית‬ ‫הספר להצטרף לתוכנית ״מחד׳ש״‪ .‬מאז‪,‬‬ ‫הכול השתנה מבחינת אותה מורה‪ .‬היא‬ ‫אמנם מלמדת פחות או יותר את אותו‬ ‫חומר‪ ,‬אבל בצורה אחרת לגמרי‪ ,‬בדרך‬ ‫שהיא בחרה‪ .‬היא מגלה מחדש את הכיף‬ ‫שבהוראה‪ ,‬כי פתאום מה שהיא חושבת ומה‬ ‫שהיא מאמינה בו הפך רלוונטי וחשוב‪ .‬גם‬ ‫הכיתה שלה נראית אחרת לגמרי‪.‬‬ ‫כשהיא מזהה בעיה או מצוקה אצל אחד‬ ‫התלמידים‪ ,‬היא כבר לא מרגישה לבד‪.‬‬ ‫מינהל החינוך מפעיל תוכניות שמספקות‬ ‫מענים שונים ומגוונים‪ ,‬מסלי סיוע ועד‬ ‫טיפולים רגשיים בסבסוד העירייה‪ .‬מינהל‬ ‫חינוך מילא את הילקוט של המורים‬ ‫הירושלמיים בכלים מקצועיים‪ ,‬מגוונים‬ ‫ורלוונטיים‪.‬‬ ‫הידיעה שמורה אחת‪ ,‬ותיקה ומותשת‪,‬‬ ‫מגלה את עצמה מחדש בתוך מערכת‬ ‫החינוך הציבורית ופועלת בהצלחה‬ ‫ובשמחה במרחב שמאפשר שינוי‪ ,‬מוכיחה‬ ‫לי בצורה הטובה ביותר עד כמה עמוקה‬ ‫המהפכה שהצלחנו לחולל‪♦ .‬‬

‫״אנשי חינוך התרגלו‬ ‫לאפסן את החלומות‬ ‫והאנרגיות שלהם‬ ‫בשער הכניסה לבית‬ ‫הספר‪ .‬במערכת‬ ‫הציבורית‪ ,‬הליכה‬ ‫הצידה מן התלם‬ ‫ואפילו יוזמות‬ ‫עצמאיות‪ ,‬הן‬ ‫כמעט מעשה לא‬ ‫רצוי‪ .‬הדרך שלנו‬ ‫ברורה ואחרת‪:‬‬ ‫לייצר אקלים יזמי‪,‬‬ ‫לגייס כסף למי‬ ‫שיוזם‪ ,‬להוקיר‬ ‫אותו כל הזמן על‬ ‫הרוח החדשה שהוא‬ ‫מביא למערכת״‬ ‫| ‪47‬‬

‫חינוך‬ ‫צוותיספר‬ ‫פיתוח בתי‬ ‫מנהלי‬

‫קרן מור ארואסטי‪ ,‬ממונה על גני הילדים‬

‫לצמוח ולהצמיח בירושלים‬ ‫תהליכים משמעותיים של פיתוח השדרה החינוכית‪ ,‬המהווה את ההון‬ ‫האנושי החשוב ביותר‪ ,‬מתרחשים ביתר שאת ומשפיעים על כל העשייה‬

‫ה‬

‫‪| 48‬‬

‫״יוזמות ותהליכי חדשנות‬ ‫רבים צמחו מהשטח‬ ‫והתחברו לערך של פיתוח‬ ‫תחושת השייכות בקרב‬ ‫צוותי החינוך‪ .‬יותר ויותר‬ ‫מהם מרגישים ברוחות‬ ‫השינוי‪ ,‬מצליחים לחבר‬ ‫בין המישור האישי‬ ‫למקצועי וחשים‬ ‫חופשיים יותר‪ .‬האווירה‬ ‫המאפשרת מקרינה על‬ ‫העשייה החינוכית״‬

‫בחירה והיכולת לצמוח‬ ‫ולהצמיח בחיים בכלל‪,‬‬ ‫ובמערכת החינוך בפרט‪,‬‬ ‫היא בעיני מאבני היסוד‬ ‫לחיים משמעותיים‪ .‬בשנים‬ ‫האחרונות התעצמה אצלי‬ ‫ההבנה לאחריות שיש לנו ליצירה של‬ ‫מנהיגות מצמיחה בשדרה החינוכית‪,‬‬ ‫הכוללת גננות‪ ,‬תומכות למידה‪ ,‬מורות‬ ‫ומורים; הבנה שהפכה למצפן המנווט‬ ‫בבהירות את הדרך‪.‬‬ ‫הצמחת אנשים הובילה אותי מאז‬ ‫ומתמיד‪ .‬בשנים שבהן הייתי מחנכת‬ ‫כיתה‪ ,‬נתתי דגש רב על תהליכי צמיחה‬ ‫של כל ילד‪.‬ה‪ ,‬כל אחד בפני עצמו וכולם‬ ‫ביחד כקבוצה‪ .‬כמנהלת בית ספר יסודי‪,‬‬ ‫חדר המורות והמורים הפך לכיתה שלי‪.‬‬ ‫פעלתי כדי לייצר סביבה מצמיחה לצוות‬ ‫בית הספר‪ ,‬מתוך אותם עקרונות שלפיהם‬ ‫התנהלתי מול התלמידים‪ :‬קשר אישי‪,‬‬ ‫הקשבה‪ ,‬גילוי נקודות חוזק‪ ,‬מתן מקום‬ ‫ומרווח לטעות‪ ,‬התקדמות בהוויה של דפוסי‬ ‫חשיבה מתפתחים‪ .‬לאט לאט התפתח‬ ‫בבית הספר מרחב תודעתי ופיזי שהעביר‬ ‫מסר של אמון‪ ,‬אוטונומיה‪ ,‬חשיבה יצירתית‬ ‫ורוח יזמית‪.‬‬ ‫תהליכים משמעותיים של צמיחה‬ ‫ופיתוח של צוותי חינוך‪ ,‬שמהווים את‬ ‫ההון האנושי החשוב ביותר במערכת‪,‬‬ ‫מתרחשים בירושלים בשנים האחרונות‬ ‫ביתר שאת‪ .‬יוזמות ותהליכי חדשנות רבים‬ ‫צמחו מהשטח‪ ,‬והתחברו לערך של פיתוח‬ ‫תחושת השייכות בקרב צוותי החינוך‪.‬‬ ‫יותר ויותר גננות‪ ,‬מורות ומורים מרגישים‬ ‫ברוחות השינוי‪ ,‬מצליחים לחבר בין המישור‬

‫האישי למקצועי‪ ,‬חשים חופשיים יותר‪.‬‬ ‫האווירה שמינהל חינוך יצר בשטח היא‬ ‫אווירה מאפשרת‪ ,‬שמקרינה על העשייה‬ ‫החינוכית במגוון המעגלים הקיימים בגנים‬ ‫ובבתי הספר‪.‬‬

‫אקו־סיסטם של צמיחה‬ ‫גם סביבת העבודה משפיעה‪ .‬כחלק‬ ‫מרוחות השינוי‪ ,‬חלו תמורות בגני הילדים‪,‬‬ ‫בהם גננות בוחרות לחבר בין תפיסות‬ ‫פדגוגיות לעיצוב סביבת הגן‪ .‬גם חדרי‬ ‫המורות והמורים עברו שינוי פיזי והפכו‬ ‫למרחב מכבד‪ ,‬אסתטי‪ ,‬רגוע ואחר‪ .‬כך גם‬ ‫הכיתות ומרחבי הלמידה‪ ,‬שקיבלו גוון חדש‬ ‫ומאפשרים תהליכי הוראה ולמידה אישיים‬ ‫יותר ואינטראקציה טובה יותר בין צוותי‬ ‫ההוראה לתלמידים‪.‬‬ ‫שמירה על מצב תודעה מצמיח הפכה‬ ‫עבורי לכוח מפעיל‪ .‬בתפקידי כממונה‬ ‫על החינוך הקדם יסודי‪ ,‬המטרה של‬ ‫הצמחת הגנים‪ ,‬הן ברמת הפרט והן בראיה‬ ‫מערכתית־עירונית‪ ,‬״לבשה״ פנים חדשות‪.‬‬ ‫מערך הגנים העירוני מורכב וכולל מעגלי‬ ‫ממשק רבים‪ ,‬וזהו בעיני האתגר והעניין‪.‬‬ ‫יצירת אקו־סיסטם של צמיחה בגנים‬ ‫ברחבי העיר דורש חיזוק של שותפויות‬ ‫רבות‪ ,‬כמו גם שמירה על עקרונות כמו קשר‬ ‫אישי ומשמעותי‪ ,‬הקשבה‪ ,‬חיבור לשטח‪,‬‬ ‫ביסוס רמת אמון ואוטונומיה‪ ,‬מרחב‪,‬‬ ‫יצירת קהילות למידה וצמיחה ברוח ״חדר‬ ‫מורים לגננות״‪ .‬כל זאת‪ ,‬בשילוב של פיתוח‬ ‫מקצועי רלוונטי לצוותי הגנים‪.‬‬ ‫אנחנו בהחלט צומחים בדרך‪ ,‬ואמנות‬ ‫הצמיחה בירושלים הופכת למעגל קסמים‬ ‫מגדל‪♦ .‬‬

‫כיתקטיקה‬ ‫מרכז סימולציה חדשני‬ ‫לצוותי חינוך‪ :‬בדרך לשינוי‬ ‫מהותי בתפיסה הפדגוגית‬ ‫‪ /‬אורית דולב‬

‫מרחב פדגוגיה חדשנית במרכז פסג״ה‬ ‫(המרכז לפיתוח סגלי הוראה) מנח״י‪ ,‬ובו‬ ‫מרכז למידה מדגים ומרכז סימולציה‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות גדלה והולכת ההבנה‬ ‫כי נדרש שינוי משמעותי של התפיסה‬ ‫הפדגוגית‪ :‬שבירת מבנים מסורתיים של‬ ‫מקום‪ ,‬זמן‪ ,‬תוכן ומתודות‪ .‬אימוץ פרקטיקות עדכניות‪,‬‬ ‫המתרחשות במרחבים שונים ‪ -‬פיזיים ומקוונים‪ ,‬מזמן‬ ‫התנסות ורכישת מיומנויות הנדרשות במאה ה־‪.21‬‬ ‫במרכז הסימולציה ״כיתקטיקה״ יכולים צוותי החינוך‬ ‫להתנסות בהדמיות של דילמות‪ ,‬קונפליקטים ותרחישים‬ ‫מחייהם המקצועיים בתוך סביבת למידה מוגנת ולקבל‬ ‫הכוונה כיצד לפעול ולהגיב טוב יותר‪ .‬הסימולציה‬ ‫מתרחשת עם שחקנים מקצועיים ובסיומה מתנהל דיון‬ ‫מבוסס וידאו עם מתחקרים מומחים‪.‬‬ ‫המשתתפים מקבלים כלים בזמן אמת להתמודדות‬ ‫עם סיטואציות ושיחות מאתגרות‪ ,‬תוך ידיעה איך לנהל‬ ‫אותן נכון ובביטחון‪ ,‬היכרות עצמית עמוקה יותר וחוויה‬ ‫ייחודית ומשמעותית‪.‬‬

‫שחר בן אהרן‬ ‫התיכון לאמנויות‪.‬‬ ‫מחזור ל״ד‪,‬‬ ‫מגמת אמנות‪,‬‬ ‫תש״פ‪2020 ,‬‬

‫| ‪49‬‬

‫פיתוח צוותי חינוך‬

‫החממה לא‪.‬נשים‪:‬‬ ‫דואגים לרווחה האישית‬

‫מקדמים‬ ‫חינוך‬ ‫משמעותי‪,‬‬ ‫מעודדים‬ ‫יוזמות‬ ‫מהשטח‬

‫הצלחתו של המעשה החינוכי‬ ‫מושפעת ישירות מתחושות‬ ‫המשמעות והשייכות של הצוותים‬

‫מ‬

‫ביתא מחנכים‪ ,‬יחידת החדשנות העירונית‪ ,‬מיישמת ברחבי העיר‬ ‫תוכניות אישיות וקבוצתיות לפיתוח צוותים מכל בתי הספר‬ ‫השתלמות חדרי המורים‬ ‫בסטודיו של ביתא‬

‫‪| 50‬‬

‫השתלמות ייחודית‬ ‫המשלבת מפגשים סינכורניים‬ ‫וא־סינכרוניים ומבוססת בחירה‪.‬‬ ‫המפגשים מבוססים על האתגרים‬ ‫והנושאים הרלוונטיים ביותר‬ ‫שמעסיקים את בתי הספר‬ ‫הירושלמיים‪ ,‬ומאפשרים יצירת‬ ‫שפה אחידה לחדרי המורים‪,‬‬ ‫סביב מתודולוגיות למידה‬ ‫הרלוונטיות למאה ה־‪.21‬‬

‫ביתא יסודי‬

‫מיועדת לצוותים מבתי הספר‬ ‫היסודיים בירושלים‪ .‬במסגרת‬ ‫התוכנית‪ ,‬כל בית ספר מקבל‬ ‫מעטפת ליווי פדגוגי באמצעות‬ ‫מלווה בית ספרי ומפגשים‬ ‫קבוצתיים עם שאר הצוותים‬ ‫המשתתפים‪ .‬כל זאת‪ ,‬בהמשך‬ ‫ל״החלטה אמיצה״ של בית‬ ‫הספר בנושאים של למידה‬ ‫מבוזרת‪ ,‬לומד עצמאי‪ ,‬רלוונטיות‬ ‫בלמידה וחדשנות חינוכית‪.‬‬

‫מאיצי חדשנות עירוניים‬ ‫תוכניות קצרות טווח‬ ‫לפיתוח מודלים פדגוגיים‬ ‫העונים על צורך רוחבי‬ ‫עירוני‪ ,‬ומיועדות להפצה‪.‬‬ ‫מוקד התהליך הוא הצוות‬ ‫המוביל מתוך בית הספר‪.‬‬ ‫תהליך הליווי כולל חשיפה‬ ‫למיטב המומחים במשק‪,‬‬ ‫מנטורים (בתחום פדגוגי‪/‬‬ ‫עסקי‪/‬טכנולוגי) ותקציבי‬ ‫פיתוח להוכחת היתכנות‪.‬‬

‫איה אבו נג׳מה‬

‫מקיף ראס אל עמוד לבנות‪ ,‬מרכז פיילי לאמנות תשפ״א‪2021 ,‬‬

‫آية أبو جنمة‬

‫مدرسة راس العامود الشاملة للبنات‬

‫מעבדות חדשנות‬ ‫בית ספריות‬

‫תוכניות ארוכות טווח להבניה‬ ‫של מודלים פדגוגיים מוטי עתיד‬ ‫בתוך בתי הספר‪ ,‬כשבמוקד‬ ‫התהליך נמצא חדר המורים‪.‬‬ ‫התהליך כולל חשיפה למודלים‬ ‫מובילים בירושלים ומחוצה‬ ‫לה‪ .‬תהליך הליווי כולל ייעוצים‬ ‫אישיים ומקצועיים של מנטורים‬ ‫לצד עבודה קבוצתית ותקציבי‬ ‫פיתוח למימוש המיזם החינוכי‪.‬‬

‫ערכת החינוך הירושלמית של היום רואה‬ ‫את התלמידות והתלמידים בכל ההיבטים‬ ‫ומכל הזוויות‪ ,‬נענית לכישרונותיהם‪ ,‬לחוזקותיהם‬ ‫ולחולשותיהם‪ .‬מינהל חינוך החליט להרחיב את המבט‬ ‫גם לצוותי ההוראה והחינוך‪ ,‬מתוך הבנה שתחושת‬ ‫המשמעות‪ ,‬השייכות וההנאה של הצוותים החינוכיים‬ ‫והפניות הרגשית שלהם‪ ,‬מהוות גורם מכריע בהצלחתו‬ ‫של המעשה החינוכי‪.‬‬ ‫החממה לא‪.‬נשים הוקמה בנובמבר האחרון‪ ,‬כמענה‬ ‫למשבר הקורונה שהשפיע בצורה עמוקה על צוותי‬ ‫החינוך‪ ,‬הניצבים בחזית ההתמודדות‪ .‬מאז‪ ,‬אנחנו‬ ‫מציעים לבתי הספר להצטרף לחממה לא‪.‬נשים‪ ,‬במטרה‬ ‫להעצים את המשאבים האנושיים העומדים בבסיס‬ ‫ההצלחה שלהם‪ ,‬ולעודד אותם להיות ארגונים הפועלים‬ ‫לקידום הצמיחה האישית והשלומות (‪ )Well Being‬של‬ ‫צוותי החינוך‪.‬‬ ‫אנחנו מבינים שסוד המדדים החיוביים בחינוך‬ ‫טמון במשאבים הפנימיים של הא‪.‬נשים‪ :‬בחוסן הנפשי‪,‬‬ ‫בבריאות הפיזית‪ ,‬בתחושת המשמעות‪ ,‬בגישה החיובית‪,‬‬ ‫ביחסים קרובים ונעימים עם אחרים‪ ,‬בערך עצמי גבוה‬ ‫ובתחושת אופטימיות לגבי העתיד‪ .‬כך נחזק את הצוותים‬ ‫החינוכיים בירושלים וכך נחזק גם את התרבות הארגונית‪,‬‬ ‫ששמה בסדר עדיפות גבוה את תחושת השייכות וההנאה‬ ‫של הצוות‪.‬‬ ‫בשנת תשפ״ב‪ ,‬החממה לא‪.‬נשים תמשיך להוות‬ ‫מעטפת תומכת למורות ולמורים על ידי טיפול פרטני‬ ‫במרכז הד‪-‬ספייס ירושלים ובסדנאות טיפוליות לצוותי‬ ‫החינוך והניהול‪ .‬במקביל‪ ,‬במהלך עירוני נרחב‪ ,‬נזמין‬ ‫את מנהלות ומנהלי בתי הספר בעיר לחזק את האושר‬ ‫הארגוני של המורות והמורים‪ ,‬באמצעות סל פעילויות‬ ‫קבועות שיפעל בבית הספר לאורך השנה‪ ,‬לקידום‬ ‫תחושות המשמעות‪ ,‬המוטיבציה והשמחה של הצוות‬ ‫החינוכי‪.‬‬ ‫המהלך יאפשר למורות ולמורים ליהנות מפעילות‬ ‫קבועה וחדשה בתוכנית העבודה הבית ספרית‪ ,‬תוך‬ ‫ליווי המהלך והפיתוח המקצועי בבית הספר‪ .‬החממה‬ ‫לא‪.‬נשים דואגת לרווחה האישית של הצוות החינוכי ‪ -‬וגם‬ ‫התלמידים מרוויחים‪.‬‬

‫| ‪51‬‬

‫חינוך‬ ‫שלם‬

‫י‬

‫ו ים‬ ‫‪ 14-08‬שנ‬ ‫ו‬ ‫י ו חינו י ו לי‬ ‫יל‬ ‫ו ו וחיוני‬ ‫ל י וח חינוך ל י ו לי‬ ‫ו ו ו שלו י‬

‫י ינ‬

‫חיים‬ ‫י‬ ‫ולי י ו ש ו י‬

‫גוני ליאור‬

‫התיכון לאמנויות‪ .‬מחזור ל״ד‪ ,‬מגמת אמנות‪ ,‬תש״פ‪2020 ,‬‬

‫‪| 52‬‬

‫ינהל חינוך ירושלים שינה את‬ ‫ההגדרה הרגילה של בית ספר‪:‬‬ ‫לא עוד מוסד חינוכי שתלמידים‬ ‫מגיעים אליו למספר שעות לצורך‬ ‫למידה‪ ,‬אלא מקום שמהווה בית‬ ‫שני ומספק לילדים מענה הוליסטי‬ ‫ורחב במהלך כל שעות היום‪ ,‬בתחומים‬ ‫מגוונים‪ .‬״המודל השלם״‪ ,‬אותו אנחנו‬ ‫מקדמים בשנים האחרונות בעיר‪ ,‬הופך את‬ ‫בית הספר למרכז חיים משמעותי ונדרש‪.‬‬ ‫כחלק מהחזון של מינהל חינוך‪ ,‬אנחנו‬ ‫לוקחים אחריות על הצמיחה וההתפתחות‬ ‫של ילדי ירושלים‪ .‬אם תלמיד מעוניין‬

‫ללמוד מוזיקה ואין אפשרות לעשות זאת‬ ‫בבית הספר שלו‪ ,‬נציע לו לימודים בתחום‬ ‫בשעות אחר הצהריים‪ .‬אם תלמידה‬ ‫מעוניינת להעמיק בלימודי סייבר‪ ,‬היא‬ ‫יכולה לעשות זאת אחרי שעות הלימודים‬ ‫במסגרת תוכניות שפתחנו‪ .‬זהו עיקרון‬ ‫ה־״‪24/7‬״ המיושם בחינוך הירושלמי‪,‬‬ ‫שבמסגרתו אנחנו מספקים לתלמידים‬ ‫מענים ומסלולי צמיחה אישיים‪.‬‬ ‫הרבה מאוד מתרחש במערכת החינוך‬ ‫ובשלוחותיה בירושלים לאורך שעות היום‪,‬‬ ‫תוך שילוב ידיים של המערכת הפורמלית‬ ‫והבלתי פורמלית‪ ,‬בראייה הוליסטית‬

‫ומקיפה‪ .‬כשאנחנו מקיימים תוכניות לא‬ ‫פורמליות‪ ,‬אנחנו שואפים שתהיה להן‬ ‫נראות ומעורבות גם בבית הספר‪ .‬כך למשל‬ ‫עובדת תוכנית ״מרחבים״‪ :‬בית הספר‬ ‫הוא שמציע לתלמידים את הפעילויות‬ ‫הבלתי פורמליות‪ .‬מחנכת ששיבצה‬ ‫תלמידה לחוג ג'יפים‪ ,‬גם תתייחס בתעודה‬ ‫לרמת האחריות שהיא מגלה בחוג‪ ,‬תתעניין‬ ‫בהתקדמות שלה ואף תשתלב באחת‬ ‫הפעילויות שם‪.‬‬ ‫לצד החשיבות הרבה שאני רואה במודל‬ ‫השלם‪ ,‬מנהל מינהל חינוך‪ ,‬לתפיסתי‪,‬‬ ‫לא יכול לוותר על הצורך לחולל שינויים‬

‫מהותיים דווקא במערכת הפורמלית‪,‬‬ ‫במקום ובזמן שבו נמצאים כל תלמידי‬ ‫ישראל‪ .‬קל ומפתה יותר ליזום ולחדש‬ ‫במסגרת המערכת הבלתי פורמלית‪ ,‬אבל‬ ‫אם המערכת תיישם חדשנות רק בשעות‬ ‫אחר הצהריים‪ ,‬רק חלק מהתלמידים‬ ‫ייחשפו לה והמשמעות ברורה לכולם‪.‬‬ ‫פיתחנו את רפורמת ״‪08:00‬־‪14:00‬״‪:‬‬ ‫טווח הזמן הזה לא מייצג רק את שעות‬ ‫הלימוד הפורמליות‪ ,‬אלא את החשיבות‬ ‫והמהות‪ .‬דווקא שם דרושה העשייה הרבה‬ ‫ביותר‪ .‬רשות מקומית יכולה להגשים אותה‪,‬‬

‫למרות המורכבות הרבה‪ .‬שם מתגלה‬ ‫ההשפעה הגדולה ביותר של מינהל החינוך;‬ ‫שם החינוך יכול להשפיע על המציאות‬ ‫באופן העמוק ביותר‪.‬‬ ‫אנחנו עושים זאת בכמה דרכים‬ ‫מרכזיות ובראשן ריבוי תוכניות חינוכיות‬ ‫שביכולתן לשנות מציאות‪ .‬אנחנו רותמים‬ ‫את מנהלות ומנהלי בתי הספר לקבל‬ ‫אחריות רבה ככל האפשר על השינויים‪ ,‬לא‬ ‫לעקוף את הקשיים המובנים במערכת אלא‬ ‫להיות מעורבים ולעבוד בזה איתנו בכל‬ ‫יום מחדש‪ .‬כך הצלחנו להיכנס למרחבים‬ ‫שלא מובן מאליו שרשות מקומית תיכנס‬

‫אליהם ותחולל בהם שינויים‪ ,‬אבל אלה הם‬ ‫המרחבים החשובים ביותר בחינוך‪.‬‬ ‫הצלחנו לשנות את הפרדיגמה והיום‬ ‫מגיעים אלינו מנהלים מכל הארץ כדי‬ ‫ללמוד איך לעשות זאת‪.‬‬ ‫יש מנהלים שמניחים שאי אפשר לשנות‬ ‫את המערכת הפורמלית‪ ,‬והם משקיעים את‬ ‫המשאבים והאנרגיות בתוספות‪ .‬אני אומר‬ ‫לזה ״לא״‪ :‬אנחנו משנים את הליבה ואת‬ ‫השיגרה‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬זה מה שמשנה את‬ ‫חיי הילדים‪ .‬הם צריכים הכרה‪ ,‬התקדמות‬ ‫וגם ציונים כדי להמשיך הלאה בדרך‪ ,‬ואלה‬ ‫קיימים במערכת הפורמלית‪♦ .‬‬

‫| ‪53‬‬

‫חינוך שלם‬

‫ח חינו י שלם‬

‫שילו של ח י ו ל י‬ ‫חינו י ל ו ך יום ו‬ ‫יו‬

‫ב‬

‫חודשים האחרונים נערך במינהל‬ ‫חינוך תהליך אסטרטגי שמטרתו‬ ‫עיצוב של מערכת חינוך מותאמת‬ ‫תקופה‪ .‬נקודת ההנחה היא שכדי‬ ‫להמשיך ולהיות רלוונטיים בעידן של‬ ‫התפתחות מואצת‪ ,‬נדרשים תהליכים של‬ ‫השתנות והתחדשות מתמדת‪.‬‬ ‫בפנינו עומדים שני אתגרים מרכזיים‪:‬‬ ‫ראשית‪ ,‬התאמת המעשה החינוכי לצרכי‬ ‫המציאות המשתנה‪ ,‬במאפייני המאה‬ ‫ה־‪ .21‬שנית‪ ,‬ריבוי גורמים ומערכות חינוך‬ ‫שיש צורך לסנכרן ולמקסם את פעילותם‬ ‫כמערכת אחת שלמה‪ ,‬ולאפשר לכלל‬ ‫האוכלוסייה לצרוך חינוך איכותי ומצוין‪.‬‬ ‫המשימה שלנו היא להכין את תלמידי‬ ‫ירושלים להצלחה כבוגרים במציאות‬ ‫המשתנה‪ ,‬תוך דגש על הקנייה של‬ ‫מיומנויות המאה ה־‪ 21‬ועיצוב דמות בוגר‬ ‫הפועל לאורו של ״סט ערכים ישראלי״‪:‬‬ ‫תחושת שייכות למשפחה‪ ,‬לקהילה ולחברה‬ ‫הישראלית‪.‬‬ ‫הבסיס להצלחה הוא מעבר לתפיסה‬ ‫הוליסטית‪ ,‬הרואה את התלמיד‪.‬ה ב־‪360‬‬ ‫מעלות‪ ,‬בכל הרבדים ומרכיבי האישיות‪,‬‬ ‫ומנגישה חינוך איכותי לכולם‪.‬‬

‫מודל ההפעלה‪:‬‬

‫‪| 54‬‬

‫הנגשת מענים ושירותים איכותיים‬ ‫לכל האוכלוסיות בדגש על אוכלוסיות‬ ‫מרקע סוציו־אקונומי נמוך ובכך‬ ‫לסייע בצמצום פערים‪ ,‬תוך מתן‬ ‫אפשרות בחירה מלאה לכלל‬ ‫הילדים‪ .‬הדרך היא ״תפירת חליפה״‬ ‫מותאמת לבית החינוך ולקהילה‪,‬‬ ‫באמצעות מרחבי חינוך המשולבים‬ ‫זה בזה ומייצרים רצף חינוכי מלא‪.‬‬

‫ח יו נויו ו ש ו ח יל י‬ ‫ש נ ש של חינוך י ו י ו ו ם ו‬

‫אור דוד‬

‫התיכון לאמנויות‪ .‬מחזור ל״ה‪,‬‬ ‫מגמת אמנות‪ ,‬תשפ״א‪2021 ,‬‬

‫כחלק מהתהליך‪,‬‬ ‫פיתחנו את מודל‬ ‫״בית החינוך השלם״‪,‬‬ ‫הנותן מענה ייחודי‬ ‫ומערכתי‪ .‬התנאי למימושו‬ ‫הוא מעבר לתפיסה‬ ‫עירונית‪ ,‬הפועלת כרשת‬ ‫רב־ממדית ומחברת את‬ ‫כלל המרכיבים החינוכיים‬ ‫לכדי מערכת אחת‬ ‫שלמה בארבע רמות‪:‬‬ ‫מרחב‬ ‫הידע והלמידה‬

‫מבוסס על מערכת‬ ‫השעות הפורמלית‪ ,‬עם‬ ‫תוספות המאפשרות‬ ‫התפתחות מותאמת‬ ‫אישית (פועל בעיקר‬ ‫בשעות הבוקר־צהריים)‪.‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬

‫מחנכים‪ :‬הבנייה של קואליציות‬ ‫מחנכים הכוללת צוותי הוראה‪ ,‬הורים‪,‬‬ ‫מדריכים‪ ,‬מנטורים‪ ,‬מעסיקים ועוד‪.‬‬ ‫בית החינוך והקהילה‪:‬‬ ‫יצירת אקו־סיסטם אחד לעולם‬ ‫הפורמלי‪ ,‬הבלתי פורמלי והקהילה‪.‬‬ ‫ארגונים ותוכניות חינוך‪:‬‬ ‫הפעלת רשת המחברת‬ ‫ומסנכרנת את פעילותם‪.‬‬

‫מערכות‪ :‬חיבור תפיסתי‬ ‫ואופרטיבי בין המשרדים‬ ‫והאגפים העוסקים בחינוך וקהילה‪.‬‬

‫מרחב‬ ‫מיומנויות והעשרה‬ ‫מנגיש תוכניות‬ ‫להקניית מיומנויות‬ ‫המאה ה־‪21‬‬ ‫ו״סט ערכים ישראלי״‪.‬‬

‫המרחב‬ ‫הקהילתי‬

‫מקנה הזדמנות עבור‬ ‫התלמיד‪.‬ה להביא לידי‬ ‫ביטוי בצורה מעשית את‬ ‫הידע‪ ,‬ומאפשר לבית‬ ‫הספר להפוך לעוגן עבור‬ ‫כלל תושבי השכונה‪.‬‬

‫שלושת המרחבים יוצרים רצף חינוכי סינרגטי‪ ,‬הפועל לאורך‬ ‫כל שעות היום ומאפשר הנגשת חינוך איכותי לכלל התלמידים‪.‬‬

‫נלח ים ל‬

‫י ים‬

‫שי ו ים וונים‬ ‫ח י ל י ום נו‬ ‫לש ו ל י ו י ים י ו ו י ול ם‬

‫ה‬

‫חטיבה לקידום נוער וצעירים‬ ‫היא הגוף הרשמי והמקצועי‬ ‫בעירייה המטפל בבני נוער‬ ‫ובצעירים בסיכון‪ .‬היא פועלת‬ ‫בתחומים של מניעה‪ ,‬איתור‪,‬‬ ‫חינוך וטיפול מסביב לשעון עבור‬ ‫כל בני הנוער והצעירים בעיר‪ ,‬בגילאים‬ ‫‪ ,26-13‬המוגדרים על הרצף הסיכוני ועבור‬ ‫מי שזקוק לעזרה ועלול להיות במצוקה‪.‬‬ ‫החטיבה‪ ,‬שהתפתחה בשנים האחרונות‬ ‫ומונה כמאתיים עובדות ועובדים‬

‫י‬

‫חי ול‬

‫ממקצועות שונים‪ ,‬מספקת מענה מקיף‪,‬‬ ‫השואף להתקיים בסביבה הטבעית‬ ‫של הצעירים‪ :‬בבית ובשכונה‪ .‬החטיבה‬ ‫מפעילה מוקדי טיפול בשכונות ומובילה‬ ‫את עבודת השטח בעיר בשיתוף גורמי‬ ‫רווחה‪ ,‬יחידות הנוער וגורמי אכיפה‪.‬‬ ‫החטיבה מספקת מענה טיפולי למגוון‬ ‫מורכבויות כגון אובדנות‪ ,‬שימוש בסמים‬ ‫ואלכוהול‪ ,‬פגיעות מיניות ורצף הזנות‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬היא מציעה מענה חינוכי־השכלתי‬ ‫במרכזי ההשכלה ובמרכז התעסוקה‬

‫וההכשרות של החטיבה‪ .‬תחומי הסיוע‬ ‫כוללים השתלבות בעולם התעסוקה‪,‬‬ ‫עזרה בתהליך הגיוס ובשירות הצבאי‪ ,‬עזרה‬ ‫לימודית והשלמת בגרויות‪ ,‬לינה זמנית‬ ‫ודירות מעבר‪ ,‬טיפול פסיכולוגי והפעלת‬ ‫פרויקטים תומכי טיפול לשעות הפנאי‪.‬‬ ‫תחום ייחודי לחטיבה הוא המענה‬ ‫ברשת‪ :‬מחלקת המדיה של החטיבה‬ ‫מאתרת צעירים ומטפלת בהם דרך‬ ‫הרשת‪ ,‬בעברית ובערבית‪ ,‬ומזמינה בני‬ ‫נוער והורים לפנות באמצעות אתר ייעודי‬ ‫שנפתח למטרה זו‪ .‬הפונים מקבלים כלים‬ ‫להתמודדות ומופנים לקבלת מענים‬ ‫וטיפולים פיזיים‪ ,‬על פי הצורך‪.‬‬ ‫החטיבה מובילה גם בתחום החדשנות‪:‬‬ ‫בארבע השנים האחרונות מתקיים מאיץ‬ ‫היזמות העירוני ״מחוץ למסגרת״ בתחום‬ ‫נוער וצעירים בסיכון‪ .‬פיתוח רעיונות‬ ‫חדשים והטמעת מיזמים חדשניים‬ ‫מסייעים לפיתוח מערך העבודה והטיפול‬ ‫בצעירים בעיר‪♦ .‬‬

‫| ‪55‬‬

‫חינוך שלם‬

‫מיכל שדה‬

‫ו ניו חינו יו‬ ‫ל ו ום‬

‫התיכון לאמנויות‪.‬‬ ‫מחזור ל״ד‪,‬‬ ‫מגמת אמנות‪,‬‬ ‫תש״פ‪2020 ,‬‬

‫עמיתי בצלאל‪.‬‬

‫פרי שיתוף פעולה בין קרן‬ ‫אדמונד דה רוטשילד לבין בצלאל ‪ -‬אקדמיה לאמנות‬ ‫ולעיצוב‪ .‬בתוכנית הדו־שנתית פועלים עמיתים‬ ‫מבצלאל במספר בתי ספר בירושלים‪ ,‬בכיתות‬ ‫שהוסבו לסטודיו‪ ,‬שם מתנסים התלמידים בתהליכי‬ ‫עבודה מגוונים‪ .‬במגזין זה מתפרסמות תמונות של‬ ‫עבודות אמנות שנוצרו במסגרת התוכנית‪.‬‬

‫במו״ת‪.‬‬

‫תוכנית תרבות‬ ‫חינוכית המיועדת לכל‬ ‫תלמידי העיר‪ ,‬במטרה‬ ‫להעשיר את עולמם החינוכי‪,‬‬ ‫הערכי והתרבותי‪ .‬התוכנית‬ ‫כוללת מאגר של פעילויות‬ ‫תרבות מגוונות מכל הארץ‪,‬‬ ‫שנבחרו כמתאימות ביותר‬ ‫לתלמידי ירושלים‪ ,‬ביניהן‬ ‫הצגות תיאטרון‪ ,‬מפגשי‬ ‫סופרים ותערוכות אמנות‪.‬‬

‫סח״י‪.‬‬

‫סיירת חסד ייחודית‪.‬‬ ‫תוכנית המעצימה את בני נוער‬ ‫מבתי הספר העל יסודיים בעיר‬ ‫על ידי יצירת מחויבות ואחריות‬ ‫לחלוקת מזון למשפחות נזקקות‬ ‫ולזיהוי צרכים אצל האחר‪.‬‬ ‫הפעילות יוצרת שינוי משמעותי‬ ‫בתפיסה שלהם את עצמם‬ ‫ומעצימה אותם‪.‬‬ ‫‪| 56‬‬

‫אקדמיה צעירה‪.‬‬ ‫מרכז פיילי לאמנויות‪.‬‬

‫כיתת אמן‪.‬‬

‫תוכנית המיועדת‬ ‫לתלמידים אוהבי אמנות‬ ‫מבתי הספר היסודיים‪.‬‬ ‫התלמידים משתתפים‬ ‫בסדנאות אמנות‬ ‫המתקיימות פעם בשבוע‬ ‫בבתי הספר‪ ,‬מבקרים‬ ‫במוזיאון מספר פעמים‬ ‫בשנה ומשתתפים ביום‬ ‫שיא משותף לכולם‪,‬‬ ‫המתקיים בנוכחות הורים‪.‬‬

‫שוות‪.‬‬

‫מרכז האמנות העירוני היחיד במזרח‬ ‫ירושלים‪ ,‬המספק חוויית אמנות לכלל‬ ‫האוכלוסייה‪ ,‬מכל שכונות העיר‪ .‬המרכז‬ ‫מפעיל חוגים‪ ,‬קייטנות‪ ,‬סדנאות אמנים‪,‬‬ ‫תערוכות‪ ,‬הרצאות‪ ,‬הקרנת סרטים‬ ‫ופעילות קהילתית בדגש על אמנות‪.‬‬

‫תוכנית‬ ‫שמטרתה לחשוף את תלמידי בתי הספר‬ ‫היסודיים לעולמות תוכן אקדמיים‪ ,‬שאינם‬ ‫נכללים בתוכנית הלימודים‪ .‬בתוכנית‬ ‫״אלי״ס״ (אגודה לילדים סקרנים) מעבירים‬ ‫סטודנטים לרפואה שיעורי העשרה בתחומי‬ ‫הרפואה והמדע בצורה אינטראקטיבית‬ ‫וחווייתית‪ ,‬הכוללת סיורים במעבדות‬ ‫ובחדרי הניתוח של בית הספר לרפואה‪.‬‬ ‫במסגרת התוכנית ״משפטנים צעירים״‬ ‫לומדים התלמידים על מערכת המשפט‬ ‫והחוק‪ ,‬תוך חיבור מושגים מרכזיים לערכים‬ ‫אזרחיים ודמוקרטיים כמו שוויון‪ ,‬חופש‬ ‫הביטוי‪ ,‬כבוד האדם וזכויות הפרט והילד‪.‬‬

‫צהרוני ״ניצנים״‪.‬‬

‫במסגרת‬ ‫הצהרונים מוצעת תוכנית חינוכית ייחודית‬ ‫לילדי הגנים ולכיתות א׳‪-‬ב׳‪ :‬חוגי העשרה‪,‬‬ ‫תכנים ערכיים ומבוקרים‪ ,‬פעילויות‬ ‫בתחומי הספורט‪ ,‬האמנויות ועוד‪.‬‬

‫התוכנית מתמקדת בחיזוק הביטחון העצמי‪ ,‬תחושת‬ ‫המסוגלות והמימוש העצמי לבנות בכיתות ו׳‪ .‬מודל העבודה הוא‬ ‫חונכות קבוצתית ואישית‪ ,‬המונחית על ידי סטודנטיות מהאוניברסיטה‬ ‫העברית‪ .‬התלמידות נחשפות לכלים של הגדרת מטרות ובנייה של‬ ‫תמונת עתיד‪ ,‬תכנון ומישוב עצמי; למיומנויות של התבטאות בפומבי‪,‬‬ ‫התמודדות עם תנאי לחץ וחוסר ודאות; לעידוד יוזמה ולפריצת גבולות‪.‬‬

‫אנגלית מעבר לים‪.‬‬

‫תלמידי תיכון לומדים אנגלית בשיחה שבועית‬ ‫קבועה עם תושבים ותיקים בתפוצות‪ .‬הפרויקט‬ ‫מחבר ביניהם ומסייע לתושבים הוותיקים בהפגת‬ ‫הבדידות‪ .‬כיום מתקיים פיילוט מול קהילת ניו יורק‬ ‫והפרויקט צפוי להתרחב לקהילות נוספות‪.‬‬

‫| ‪57‬‬

‫מטה‬ ‫מה‬ ‫ט ט‬ ‫מטה‬ ‫ט‬

‫‪| 58‬‬

‫מה‬ ‫ט מ‬ ‫מ מה‬ ‫ה‬

‫מ‬

‫מ‬

‫ינהל חינוך ירושלים עבר‬ ‫בשנים האחרונות שינוי‬ ‫ארגוני דרמטי‪ .‬הרחבנו את‬ ‫תפקידיו והפכנו אותו לגוף‬ ‫נותן שירות שמבצע את‬ ‫משימותיו במקצועיות ובזריזות‪ .‬המינהל‬ ‫זה שטח ‪ -‬וזהו אחד השינויים הגדולים‬ ‫שחוללנו בארגון‪ .‬המהות שלו מתקיימת‬ ‫בעיקר מחוץ לבניין ספרא‪ ,‬יחד עם צוותי‬ ‫הגנים ובתי הספר‪.‬‬ ‫המשימה שלי הייתה להפוך את‬ ‫המינהל מארגון שהשטח רואה אותו לרוב‬ ‫כגוף רגולטורי וביורוקרטי‪ ,‬לכזה שמנהל‬ ‫אינטראקציה טובה ומקצועית‪ ,‬תוך רמת‬ ‫אמון גבוהה‪ .‬לא מדובר רק בשינוי ארגוני‪,‬‬ ‫אלא גם תפיסתי‪.‬‬ ‫מינהל חינוך הוא בדרך כלל ארגון עם‬ ‫עובדים ותיקים ובעלי קביעות‪ .‬המטרה‬ ‫הייתה להעביר מסר לכולם שבכל מצב‪,‬‬ ‫אנחנו במינהל מצליחים לתת מענה‬ ‫מקצועי‪ ,‬קשוב ומיידי‪.‬‬ ‫גם אם אתמול התקשרה מנהלת בית‬ ‫ספר ומחר יתקשר מנהל אחר ‪ -‬כולם יקבלו‬ ‫מענה לצרכים שלהם‪ .‬כשהורה מערער על‬ ‫שיבוץ לגן ילדים‪ ,‬גם אם כבר עשרים שנה‬ ‫מגיעים אלינו ערעורים על שיבוצים‪ ,‬אנחנו‬ ‫מחבקים אותו ולא שוכחים שמבחינתו זו‬

‫ישי כרמלי‬ ‫התיכון לאמנויות‪ .‬מחזור ל״ד‪ ,‬מגמת אמנות‪ ,‬תש״פ‪2020 ,‬‬

‫| ‪59‬‬

‫מטה‬

‫אוריאן טוריחלו‬ ‫התיכון לאמנויות‪ .‬מחזור ל״ה‪,‬‬ ‫מגמת אמנות‪ ,‬תשפ״א‪2021 ,‬‬

‫סקולבס‬

‫״עובדי המינהל אימצו את השינויים‪.‬‬ ‫הם מרגישים שהם חלק מהמהפכה‬ ‫החינוכית‪ ,‬וגם הם רוצים לקחת בה‬ ‫חלק וליצור משמעות וזירות חדשות‪,‬‬ ‫גם עבור תפקידים ותיקים״‬

‫מ‬

‫חוויה חד־פעמית מול העירייה‪ .‬כשילד‬ ‫עובר לחינוך המיוחד‪ ,‬אנחנו מגלים‬ ‫רגישות כלפיו וכלפי הוריו ונותנים מענה‬ ‫לחששות שהם מעלים‪.‬‬

‫אז איך עושים את‬

‫‪| 60‬‬

‫זה? קודם כל‪ ,‬מראים‬ ‫מנהיגות‪ ,‬מתעניינים‪ ,‬מעלים‬ ‫״במינהל נושבת רוח יזמית ואווירה‬ ‫סטנדרטים ופועלים בהצלחה‪.‬‬ ‫של שינוי‪ .‬ברגע שהעיקרון נתפס‪,‬‬ ‫אני חושף את אנשי המטה‬ ‫לדברים שגם בהם אני עוסק‪:‬‬ ‫קורים הרבה דברים טובים שאפילו‬ ‫גם אני מנסה לזרז תיקון למזגן‬ ‫לא חשבתי שיקרו‪ ,‬ויוצאות לפועל‬ ‫שמתעכב כבר שבועות באחד‬ ‫יוזמות שמגיעות מהעובדים עצמם״‬ ‫מבתי הספר‪ .‬אנחנו במינהל‬ ‫לא יכולים לשבת בחדרים‬ ‫ממוזגים ולספר לבתי הספר‬ ‫על קשיים ביורוקרטיים‪ ,‬כיוון‬ ‫במינהל חינוך נכנסים ויוצאים מדי‬ ‫שמבחינתי‪ ,‬למטה אין זכות קיום בלי‬ ‫שנה ‪ 3‬מיליארד שקלים‪ .‬הם מגיעים‬ ‫בתי ספר מרוצים‪ .‬אם לא ניתן להם גיבוי‬ ‫מעשרות מקורות ודיווחים ויוצאים באלפי‬ ‫ומענה‪ ,‬ניכשל בתפקידנו‪.‬‬ ‫הזמנות עבודה‪.‬‬ ‫מינהל חינוך הוא גוף שפועל תחת‬ ‫זו מערכת שהשליטה בה דורשת‬ ‫רגולציה כבדה וביורוקרטיה סבוכה‪,‬‬ ‫מקצועיות ומומחיות‪ ,‬לצד לב ונשמה‪.‬‬ ‫שעלולות להוות חסם‪ .‬הפתרון שלי הוא‬ ‫אנשי הכספים במינהל דואגים לדלק‬ ‫לפצח את ההיגיון של הביורוקרטיה ולייצר‬ ‫לכל המערכת‪ .‬יש להם‪ ,‬ולמכוונות שלהם‬ ‫ארגז כלים שמאפשר דרכי פעולה פשוטות‬ ‫לחינוך חדשני ואחר‪ ,‬טביעת אצבע‬ ‫ומהירות יותר‪ .‬זה מרגיש כמו לחצוב בסלע‪,‬‬ ‫משמעותית בחינוך הירושלמי המתפתח‪.‬‬ ‫אבל זה אפשרי‪ ,‬אם יודעים לאן רוצים‬ ‫להגיע‪ .‬לדוגמה‪ ,‬עם כניסתי לתפקיד‪,‬‬ ‫השינוי מדבק‬ ‫העברתי לכל בית ספר תקציב תחזוקה‬ ‫לצרכים יומיומיים‪ ,‬כששמתי לב שבתי‬ ‫העובדות והעובדים במינהל חינוך אימצו‬ ‫ספר נאלצים לפנות אלינו על כל דבר קטן‬ ‫לשמחתי את השינויים‪ .‬הם מרגישים שהם‬ ‫כמו סתימה בכיור‪ .‬מבחינתם‪ ,‬זו לא פחות‬ ‫חלק מהמהפכה החינוכית‪ ,‬וגם הם רוצים‬ ‫מהצלה‪.‬‬ ‫לקחת בה חלק וליצור משמעות וזירות‬

‫חדשות‪ ,‬גם עבור תפקידים ותיקים‪.‬‬ ‫זאת האווירה שנוצרה והרוח‬ ‫שנושבת במינהל‪ .‬ברגע שהעיקרון‬ ‫נתפס‪ ,‬קורים הרבה דברים טובים‬ ‫שאפילו לא חשבתי שיקרו‪ ,‬ויוצאות‬ ‫לפועל יוזמות שמגיעות מהעובדים‬ ‫עצמם‪.‬‬ ‫עובדות ועובדים שעוסקים כבר‬ ‫עשרות שנים ברישום פתאום לא‬ ‫מסתפקים ברישום הסטנדרטי‪,‬‬ ‫ומציעים רישום עם פרופיל של גן הילדים‪.‬‬ ‫עובדים שעוסקים בתחום הפיזי‪ ,‬רוצים‬ ‫להתמקצע בחדשנות פדגוגית‪ ,‬ופתאום‬ ‫דנים בסוגיה אם נכון להגדיל כיתות או‬ ‫מרחבים מחוץ לכיתה‪.‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬את השינוי מחוללים‬ ‫אנשים‪ ,‬וזה מדבק; עוד ועוד עובדים‬ ‫במינהל יוזמים ומתבלטים‪ .‬הם חושבים‬ ‫על הקיים – ואיך הם יכולים לעשות אותו‬ ‫רלוונטי וחדשני יותר‪.‬‬ ‫זה מה שקורה כשצועדים ומצעידים‬ ‫קדימה‪ ,‬יוצרים במערכת אווירה טובה‬ ‫ויזמית ומגדילים את המוטיבציה‪ .‬השפה‪,‬‬ ‫המושגים‪ ,‬החזון והמסרים שיורדים לשטח‬ ‫עוברים דרך המטה‪ ,‬והמהפכה מתחילה‬ ‫כבר בכיכר ספרא‪♦ .‬‬

‫ב‬

‫אוסקר‬ ‫החינוך‬ ‫הירושלמי‬

‫מסגרת המסורת של טקס ״אוסקר החינוך הירושלמי״‪ ,‬אנו מוקירים‬ ‫תודה לנשות ואנשי החינוך המצטיינים של ירושלים‪ .‬במסגרת התחרות‪,‬‬ ‫מוגשות בכל שנה אלפי המלצות‪ :‬הורים‪ ,‬תלמידים ועובדי הוראה מספרים‬ ‫על צוותי החינוך ששינו את חייהם‪.‬‬ ‫ועדה מקצועית מצמצמת את ההמלצות לכדי חמישה מועמדים סופיים‬ ‫במספר קטגוריות‪ :‬מורות ומורים‪ ,‬מנהלות ומנהלים‪ ,‬מזכירות‪ ,‬אבות בית‪,‬‬ ‫עובדות ועובדים סוציאליים‪ ,‬פסיכולוגיות ופסיכולוגים ועוד‪ .‬שמות המועמדים‬ ‫הסופיים מתפרסמים ברחבי העיר‪ .‬בסופו של התהליך‪ ,‬המועמדים ובני‬ ‫משפחותיהם מוזמנים לטקס חגיגי‪ ,‬שבו מוכרז הזוכה בכל קטגוריה‪.‬‬ ‫הזוכים בפרס ״אוסקר החינוך הירושלמי״‪ ,‬כמו כלל המועמדים לפרס‪,‬‬ ‫מייצגים בכל שנה את המרקם האנושי הייחודי של ירושלים ואת כלל הזרמים‬ ‫והקבוצות שבעיר‪.‬‬

‫ערך ההסעות במינהל הוא הגדול‬ ‫והמורכב ביותר בארץ‪ .‬בשנים‬ ‫האחרונות מוביל המינהל מהלך חינוכי‬ ‫וטכנולוגי פורץ דרך במערך‪ ,‬והוא מהווה‬ ‫מודל לחיקוי לרשויות המקומיות ולכלל‬ ‫מערכת החינוך בישראל‪.‬‬ ‫עבור כ־‪ 18‬אלף תלמידות ותלמידים‬ ‫בעיר‪ ,‬דלת הכניסה למערכת החינוך איננה‬ ‫שער בית הספר‪ ,‬אלא הדלת להסעה‪ ,‬והם‬ ‫מבלים בה שעות רבות בשבוע‪ .‬בהתאם‬ ‫לכך‪ ,‬עובדי המינהל החליטו לאתגר את‬ ‫התפיסה הקיימת במערכת החינוך לגבי‬ ‫הסעות‪ ,‬במטרה ליצור חוויית נסיעה טובה‪,‬‬ ‫בטוחה ומעשירה‪.‬‬ ‫מיזם ״סקולבס״‪ ,‬שנולד מהשטח‪,‬‬ ‫מיושם בהצלחה ברחבי העיר‪ .‬זוהי תוכנית‬ ‫המאפשרת שילוב של תכנים חווייתיים‬ ‫וערכיים בזמן ההסעה‪ ,‬בשיתוף מלווים‪,‬‬ ‫מדריכים ומתנדבים בהסעה‪ ,‬ותוך מעורבות‬ ‫בתי הספר‪.‬‬ ‫מדובר בשינוי תפיסתי בשתי רמות‪.‬‬ ‫הראשונה‪ :‬אנחנו רואים בהסעה מעגל‬ ‫שייכות נוסף; אנחנו מרחיבים את הכיתה‬ ‫להסעה‪ ,‬רואים בה הזדמנות להעשרה‪,‬‬ ‫לאינטראקציה חיובית ולהטמעה של נורמות‬ ‫התנהגות‪ .‬השנייה היא שינוי בתפיסת‬ ‫התפקיד של המלווים בהסעות‪ :‬אנחנו רואים‬ ‫בהם מלווים חינוכיים ‪ -‬וגם חותרים לכך‬ ‫ברמת הציפיות‪ ,‬ההכשרה והתנאים‪.‬‬ ‫אנחנו גם רואים את בית הספר כשחקן‬ ‫פעיל וכמשפיע המרכזי על אקלים ההסעה‪.‬‬ ‫התפיסה המלווה את ה״סקולבס״ היא שעם‬ ‫ארגז כלים ומספר פעולות פשוטות‪ ,‬בית‬ ‫הספר יכול למנוע את רוב בעיות ההתנהגות‬ ‫והתפעול בהסעה‪ .‬במילים אחרות‪ :‬אנחנו‬ ‫מעודדים פרואקטיביות ולא רק ריאקטיביות;‬ ‫מקדמים יוזמות ולא מסתפקים בפעולות‬ ‫שמגיבות לבעיות‪.‬‬ ‫במסגרת שינויים נוספים שביצענו‪ ,‬עבר‬ ‫מערך המלווים לאחריותה של העמותה‬ ‫העירונית לביא‪ ,‬הפועלת משלב האיתור‪,‬‬ ‫דרך ההכשרה ועד השיבוץ במסלולים‬ ‫בהתאם לצרכים השונים והמשתנים‪ .‬כמו כן‬ ‫הוקם מרכז שליטה ובקרה שמאגד בתוכו‬ ‫את כל צרכי ההסעות והתפעול השוטף‪.‬‬

‫| ‪61‬‬

‫מטה‬

‫עדי טל‬

‫שירה עמוס‬

‫אולפנת צביה יצירתית‪ ,‬תשפ״א‪2021 ,‬‬

‫ה‬ ‫ת‬

‫כליתו של מערך כוח האדם‬ ‫במינהל חינוך היא לתמוך‬ ‫בעשייה החינוכית באמצעות עובדות‬ ‫ועובדים המוכשרים למשימתם‪ .‬הם‬ ‫הגורם הקריטי והמשאב המרכזי שמביא‬ ‫להצלחתו של המינהל ולמימוש חזונו‬ ‫ויעדיו הרבים והמגוונים‪.‬‬ ‫המשאב האנושי במינהל כולל‬ ‫דיסציפלינות שונות‪ :‬מורות ומורים‪,‬‬ ‫פסיכולוגיות ופסיכולוגים‪ ,‬סייעות וסייעים‪,‬‬ ‫עובדי קידום נוער‪ ,‬תומכי הוראה‪,‬‬ ‫מזכירות‪ ,‬אבות בית‪ ,‬מפקחים‪ ,‬עובדי‬ ‫מטה ועוד‪ .‬במינהל מועסקים עובדות‬ ‫ועובדים משלושת המגזרים (כללי‪,‬‬ ‫ערבי וחרדי)‪ ,‬מה שהופך את ניהול‬ ‫המשאב האנושי למורכב יותר‪ ,‬שכן‬ ‫מדובר במגזרים בעלי תרבות שונה‪ ,‬קוד‬ ‫התנהלות ייחודי וכו'‪.‬‬ ‫מדובר בדמויות חינוכיות משמעותיות‪,‬‬ ‫שבידיהן לקבוע את איכות המענה‬ ‫החינוכי הניתן בעיר‪.‬‬

‫אלפי עובדי המינהל‬ ‫הופכים חזון למציאות‬ ‫‪| 62‬‬

‫אולפנת צביה יצירתית‪ ,‬תשפ״א‪2021 ,‬‬

‫מנהלת אשכול תכנון ופיתוח כוח אדם‬

‫ה‬ ‫המ ה‬ ‫ה ה ט ה ה‬ ‫ה‬

‫מדידה והערכה‬

‫ה‬ ‫אז איך עושים את זה? אנחנו פועלים‬ ‫לגיוס עובדות ועובדים בעלי כישורים‪,‬‬ ‫השכלה‪ ,‬ניסיון והתאמה לתפקיד – ולאורך‬ ‫זמן‪ .‬אנחנו מכשירים אותם לתפקיד‬ ‫בדרכים מגוונות‪ .‬אם באמצעות תוכניות‬ ‫פיתוח או הוצאתם למסלולי הכשרה‪,‬‬ ‫רכישת תואר בחינוך או קורסי בטיחות‬ ‫בעבודה‪ ,‬אימון אישי או עתודה ניהולית ‪-‬‬ ‫אנחנו מחויבים לפתח ולהעשיר אותם‪.‬‬ ‫עובדים צריכים להרגיש שותפים‬ ‫ולדעת שקולם נשמע‪ .‬אם יזכו להוקרה‬ ‫ולהערכה‪ ,‬ייקחו אחריות על עבודתם‬ ‫ויירתמו לטובת השגת היעדים‪ .‬עובד‬ ‫שבע רצון מרגיש שהארגון רואה‬ ‫אותו‪ ,‬דואג לרווחתו ועומד לצדו‪.‬‬ ‫אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מול‬ ‫ועד העובדים‪ ,‬מנהלים שיח ומגיעים‬ ‫להבנות‪ ,‬ופועלים לכך שהאקלים‬ ‫הארגוני יאפשר שותפות ויחס אישי‪.‬‬ ‫אנחנו המעטפת שתומכת בכולם ‪-‬‬ ‫מלווה‪ ,‬מייעצת‪ ,‬יוזמת‪ ,‬דואגת ומטפלת‪.‬‬ ‫בניהול כוח אדם במינהל חינוך ירושלים‬ ‫יש אתגרים‪ ,‬אבל הוא אפשרי ומספק‪.‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬האנשים הם אלה‬ ‫שהופכים את החינוך בירושלים למה‬ ‫שהוא היום‪ .‬וגם אנחנו מאמינים שאין על‬ ‫החינוך הירושלמי! ♦‬

‫מהם האתגרים המרכזיים‬ ‫בניהול כוח האדם במינהל? האתגר‬ ‫המשמעותי ביותר הוא גיוס האדם‬ ‫הנכון לתפקיד הנכון‪ ,‬הן עבורו והן עבור‬ ‫המערכת‪ ,‬תוך שמירת איזון בין הצרכים‬ ‫של שני הצדדים‪.‬‬ ‫לעובדות ולעובדים יש כישורים אישיים‬ ‫ומקצועיים‪ ,‬לצד הבנה עמוקה של‬ ‫תרומתם להגשמת החזון של הארגון‪ .‬אנו‬ ‫שואפים לכך שהם יאמצו לליבם את חזון‬ ‫המינהל ויהפכו אותו לחזונם האישי‪ ,‬תוך‬ ‫מחויבות לפעול בכל יום מחדש למימושו‪.‬‬ ‫אנחנו רוצים שהם יעבדו מתוך תחושות‬ ‫של שליחות‪ ,‬משמעות‪ ,‬מסוגלות ושמחה‪.‬‬ ‫אנחנו מחויבים לקדם ולפתח את‬ ‫העובדות והעובדים במישור המקצועי‬ ‫והאישי‪ ,‬תוך דאגה לרווחתם במהלך‬ ‫שנות העסקתם וטיפול במקצועות שבהם‬ ‫מדד השחיקה הוא גבוה במיוחד‪ .‬המינהל‬ ‫מעוניין לשמר את כוח האדם האיכותי‪,‬‬ ‫אתגר מורכב בפני עצמו במסגרת‬ ‫התגמול הניתן במערכת הציבורית‪.‬‬ ‫קיים גם צורך קריטי להיענות לאתגרים‬ ‫החינוכיים של היום‪ :‬צרכים חינוכיים‬ ‫משתנים‪ ,‬מעורבות הורים‪ ,‬תוכניות‬ ‫חדשנות‪ ,‬צרכים שונים של העובדים‪,‬‬ ‫שינויים בעולם העבודה ועוד‪.‬‬

‫‪1,267‬‬ ‫‪2,556‬‬

‫אליאנה אורנשטיין‬

‫ה ה‬

‫אולפנת צביה יצירתית‪ ,‬תשפ״א‪2021 ,‬‬

‫‪420‬‬ ‫‪302‬‬

‫מ‬

‫‪207‬‬ ‫‪294‬‬

‫מטה‬

‫מ‬

‫ודל מדידה והערכה עירוני לחינוך‪ ,‬שפותח לאחרונה ויוטמע השנה‬ ‫במערכת‪ .‬המודל יקדם את מינהל חינוך כארגון מבוסס נתונים ויגיש‬ ‫תובנות בכלים טכנולוגיים‪ .‬המטרה היא לתמוך בהליכי קבלת ההחלטות‬ ‫והקצאת המשאבים‪ ,‬כך שיבוצעו בצורה האפקטיבית ביותר‪ .‬חידוש זה‬ ‫יסייע לכל הדרגים ‪ -‬מהנהלת מינהל חינוך ועד למנהלי בתי הספר‪.‬‬ ‫המודל נבנה מתוך מחשבה על הדרך שבה מינהל חינוך ירושלים מגדיר‬ ‫הצלחה‪ ,‬ומהדרך שבה היא באה לידי ביטוי במערכת החינוך‪ .‬אם המדדים‬ ‫המוכרים במערכת עד כה הם לדוגמה ציוני בגרות‪ ,‬המודל מוסיף מדדים‬ ‫שיתמכו בהגשמת יעדים מובילים במינהל‪ :‬קידום שוויון הזדמנויות‪ ,‬למידה‬ ‫רלוונטית ודאגה לפרט‪.‬‬ ‫מדדים אלו לא יוגדרו רק עבור בתי הספר‪ ,‬אלא גם עבור המינהל‬ ‫כמערכת‪ .‬התובנות והנתונים יונגשו בדרך המבטאת את הייחודיות של בתי‬ ‫הספר‪ ,‬ומתוך הסתכלות תקופתית השמה דגש על התפתחות ושינוי‪.‬‬

‫חמ״ל קורונה‬ ‫ע‬

‫ם פרוץ משבר הקורונה נדרשה מערכת החינוך הירושלמית לתת מענה‬ ‫מהיר‪ ,‬יעיל וממוקד למציאות החדשה‪ ,‬לחשוב מחוץ לקופסה ולספק‬ ‫פתרונות יצירתיים שיסייעו למאות אלפי התלמידים וצוותי החינוך בעיר‬ ‫להמשיך בלימודים‪ .‬אחת הפעולות הראשונות שבהן נקט המינהל היא הקמת‬ ‫חמ״ל ייעודי לתחום החינוך‪.‬‬ ‫החמ״ל נועד‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לתת מענה לילדים ולבני נוער בסיכון‪ .‬מדובר‬ ‫הן במענה חומרי והן בליווי צמוד של עובדים סוציאליים‪ ,‬שעסקו בהשלכות‬ ‫הרגשיות ובהתמודדויות של התקופה‪ .‬אל החמ״ל התנקז גם מידע שאיפשר‬ ‫למינהל לסייע למי שהיו זקוקים למחשב או לעזרה בתיקון המחשב הביתי‪.‬‬ ‫תפקיד מרכזי נוסף של החמ״ל הוא לספק תמונת מצב עדכנית ולסייע‬ ‫בקטיעת שרשרת ההדבקה‪ .‬החמ״ל פעל באפקטיביות וזכה לביקורים של‬ ‫נציגים מכלל הרשויות בישראל‪ ,‬שהגיעו כדי ללמוד על המודל הירושלמי‪.‬‬ ‫החמ״ל ימשיך ללוות את המשפחות‪ ,‬התלמידים וצוותי החינוך גם בשנת‬ ‫הלימודים הקרובה‪.‬‬

‫ה‬ ‫ה‬

‫ש‬

‫מ‬

‫בוע שלם שבו נחגג החינוך‬ ‫הירושלמי בפעילויות ובאירועים‬ ‫שונים ברחבי העיר‪ :‬בגנים ובבתי‬ ‫הספר‪ ,‬במרכזי החדשנות‪ ,‬בקהילות‪,‬‬ ‫בשכונות ובפינות הטבע העירוניות‪.‬‬ ‫בשבוע זה‪ ,‬אנו מוקירים את‬ ‫מלאכתם המקצועית והמסורה של‬ ‫צוותי החינוך‪ .‬לצד זאת‪ ,‬אנו מקיימים‬ ‫מפגשי חשיבה ושיתוף עם הורים‪,‬‬ ‫בני נוער‪ ,‬סטודנטים וצעירים בעיר‬ ‫ומאפשרים שיח עירוני רחב על‬ ‫מודלים חינוכיים חדשניים‪ ,‬ייחודיים‬ ‫ורלוונטיים‪ ,‬על אתגרים והזדמנויות‪.‬‬ ‫שבוע החינוך הירושלמי מאפשר‬ ‫היכרות טובה יותר של החינוך בעיר‬ ‫והשתתפות בפעילויות ייחודיות‬ ‫שמתקיימות בעשרות בתי ספר‪.‬‬ ‫מטרת הפעילויות היא לחזק‬ ‫את התרומה לקהילה‪ ,‬בהתאם‬ ‫ליוזמות בתי הספר והתלמידים‪.‬‬

‫יובל בנזריהם‪ .‬אולפנת צביה יצירתית‪ ,‬תשפ״א‪2021 ,‬‬

‫| ‪63‬‬

‫מטה‬

‫ממונה על בינוי כיתות לימוד‬ ‫וסגנית ראש מטה בינוי‬

‫מהפכת הבינוי‬ ‫משנה מציאות‬

‫‪857‬‬

‫‪| 64‬‬

‫זהו מספר כיתות הלימוד‬ ‫החדשות שהקמנו בשנים האחרונות ברחבי‬ ‫ירושלים‪ .‬בנינו כיתות חדשניות‪ ,‬מרווחות‬ ‫ומתקדמות‪ ,‬אך למעשה בנינו משהו‬ ‫חשוב בהרבה‪ :‬תקווה לילדים ולהורים‪.‬‬ ‫פעלנו מהר‪ ,‬במרץ ובנחישות‪ ,‬אך לרגע‬ ‫לא ויתרנו על מענה יסודי ומקיף‪ .‬ביצענו‬ ‫מיפוי מלא של הצרכים החינוכיים ובראשם‬ ‫המחסור בכיתות לימוד בעיר; מיפינו את כל‬ ‫הקרקעות הקיימות ואת הפוטנציאל התכנוני‬ ‫וגיבשנו תוכנית הוליסטית אופרטיבית‪.‬‬ ‫בהמשך‪ ,‬ביצענו ארגון מבני מחדש‪ ,‬שכלל‬ ‫הקמה של מטה בינוי עירוני ייעודי‪ .‬באמצעות‬ ‫מטה זה‪ ,‬המרכז את העשייה העירונית‪,‬‬ ‫האצנו בקצב מסחרר את תהליכי התכנון‬ ‫והביצוע של בינוי הכיתות‪ .‬את המשימה‬ ‫החשובה הזאת מבצעת העירייה באמצעות‬ ‫החברה העירונית מוריה וחברת משכ״ל‪.‬‬ ‫ראש העיר ומנכ״ל העירייה מלווים את‬ ‫מטה הבינוי באופן הדוק‪ ,‬ורותמים לתהליך‬ ‫את כלל הגורמים בעירייה ומחוצה לה‪.‬‬ ‫המטה מקדם תכנון חדשני ומותאם‬ ‫לצרכי הפדגוגיה המתפתחים‪ ,‬ובנוסף גיבשנו‬ ‫מספר דרכים שבאמצעותן אנו מצליחים‬ ‫לבנות מאות כיתות נוספות‪ ,‬בשיתוף משרד‬ ‫החינוך‪ .‬בין היתר מדובר בתצורה של‬ ‫״אשכולות חינוך״‪ ,‬בתוספת קומות ובחיזוק‬ ‫מבנים על מבני חינוך עירוניים קיימים‪.‬‬ ‫תחום הבינוי נדרש לתת מענה ייחודי‬ ‫לכל פלח באוכלוסייה המגוונת שבירושלים‪.‬‬ ‫אנו פועלים בשיתוף פעולה מלא עם מנהלי‬ ‫המוסדות והקהילה‪ ,‬כדי לאפשר התאמה‬ ‫טובה ככל הניתן של הבינוי ומרחבי הלמידה‬ ‫החדשניים לייחודיות של כל מוסד ולצרכיו‬ ‫החינוכיים והפדגוגיים‪ .‬בכך אנו משפרים לאין‬ ‫שיעור את האקלים הבית ספרי‪ ,‬על כלל רבדיו‪.‬‬ ‫נמשיך לממש את החזון ולאפשר לכל‬ ‫ילדי העיר לקבל את התנאים הטובים ביותר‬ ‫לצמיחתם ולהצלחתם‪.‬‬

‫לביא‬

‫מנכ"ל עמותת לביא‬

‫ה מ המ‬

‫ט‬

‫מ‬

‫ה‬

‫מ‬ ‫ה‬

‫ה‬

‫עמותה העירונית לפיתוח החינוך בירושלים מהווה את זרוע‬ ‫הביצוע של מינהל חינוך ומפעילה עשרות תוכניות ופרויקטים‬ ‫חינוכיים בכל המגזרים ברחבי העיר‪ .‬לביא פועלת מתוך ערכים של‬ ‫שירות‪ ,‬מצוינות‪ ,‬הוגנות ושיתוף פעולה‪.‬‬ ‫העמותה עוסקת במגוון רחב של פעילויות‪ ,‬ביניהן סיוע למנהלי בתי‬ ‫ספר בתחום הניהול העצמי‪ ,‬ניהול מערך ההסעות לתלמידים בחינוך‬ ‫המיוחד‪ ,‬ניהול צהרונים וקייטנות בחופשות וניהול תוכניות ופרויקטים‬ ‫חינוכיים מגוונים‪.‬‬ ‫מתחילתה של תקופת הקורונה‪ ,‬פיתחה והפעילה לביא מגוון רחב‬ ‫של מענים חינוכיים מיוחדים ומותאמים בשיתוף המינהל‪ .‬בין המענים‪:‬‬ ‫״לביא עד הבית״ ‪ -‬קייטנה וירטואלית לילדי צהרוני ״ניצנים״; קייטנת‬ ‫פסח באגף הכללי וקייטנת האביב במזרח העיר‪.‬‬ ‫לביא אף נרתמה לטובת פרויקט שסיפק פעילויות העשרה והפוגה‬ ‫מגוונות למאות ילדי עובדים של צוותים רפואיים חיוניים מקופות‬ ‫החולים ומבתי החולים בירושלים‪ .‬הפרויקט התקיים במספר בתי ספר‬ ‫בעיר‪ ,‬בהובלת רכזות ומדריכות מעמותת לביא‪ ,‬יחד עם מתנדבים‬ ‫מעמותת לב אחד‪ ,‬חיילות וחיילים‪.‬‬ ‫לביא תמשיך להפעיל תוכניות ופרויקטים בכל האגפים ובכל רחבי‬ ‫העיר‪ .‬בד בבד‪ ,‬פועלת לביא בתיאום מינהל חינוך לפיתוח תוכניות‬ ‫ופרויקטים חדשים‪ ,‬שיאפשרו להרחיב את מגוון השירותים המוצעים‬ ‫על ידה בתחום החינוך הבלתי פורמלי לילדים ולהורים‪.‬‬

‫משפצים עמוק‬ ‫משנים חינוך‬

‫ב‬

‫שנים האחרונות החלה יחידת בדק‬ ‫בית להוביל מבצע אדיר‪ :‬מבצע‬ ‫שיפוצי העומק‪ .‬לא רק מחליפים שירותים‬ ‫או מתקני חצר‪ ,‬אלא עושים ״אוברול״ לבית‬ ‫הספר‪.‬‬ ‫אנשי בדק בית מתמסרים לרעיונות‬ ‫הבית ספריים‪ ,‬לחינוך המתקדם ולמעשה‬ ‫״מחזירים״ בית ספר חדש‪ .‬העין שלהם‬ ‫למדה לזהות הזדמנויות למרחבי חדשנות‬ ‫וללמידה חוץ כיתתית‪ ,‬והם חלק חשוב‬ ‫במהפכה החינוכית‪.‬‬

‫שער‬

‫ה‬

‫>>>‬ ‫| ‪65‬‬

‫ממ‬ ‫וממ״ד‬ ‫מ‬ ‫ו ו‬

‫מו‬

‫מ‬

‫ו‬

‫ו‬

‫מ ראש אגף חינוך ממלכתי וממ״ד‬

‫ו‬

‫ו מ‬ ‫‪| 66‬‬

‫מ ו ו ו ו ומ וו ו ו ו‬ ‫מ ו ו מ מ ו‬ ‫דו מ‬

‫יש‬

‫משהו כמעט יומרני בצירוף‬ ‫״חינוך ירושלמי״‪ .‬הרי לא‬ ‫כל עיר יכולה לתת שם‬ ‫וזהות למערכת החינוך‬ ‫שלה‪ .‬מעטות הערים‪ ,‬ואפילו‬ ‫המדינות‪ ,‬שיכולות לזהות באופן נחרץ את‬ ‫אופיין של מערכות החינוך שלהן‪ .‬דווקא‬ ‫בירושלים‪ ,‬ובאופן מובהק יותר בשנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬נראה שאנחנו שומעים יותר‬ ‫ויותר שהביטוי ״חינוך ירושלמי״ עולה‬ ‫״מלמטה״‪ ,‬ולא מדובר בכותרת למטרות‬ ‫של יחסי ציבור או מיתוג‪.‬‬ ‫דוגמה לכך היא בישיבות רבות‬ ‫שמתקיימות עם הורים אצל ראש העיר‬ ‫וראש מינהל חינוך‪ .‬הורים מציגים את‬ ‫בקשותיהם ואומרים במפורש ש״בירושלים‬ ‫זה אחרת״; שבירושלים‪ ,‬ההקשבה לקולות‬ ‫מהשטח היא מיוחדת (תהליך בנייתו של‬ ‫בית ספר ״יער״ הוא דוגמה מובהקת לכך‪,‬‬

‫שאף מביאה אלינו אוכלוסייה שאינה‬ ‫מתגוררת בעיר)‪.‬‬ ‫קשה לצמצם למספר מילים את‬ ‫הייחודיות של החינוך הירושלמי‪ ,‬וסביר‬ ‫שרכיבים רבים לא יבואו לידי ביטוי בדברים‬ ‫שאכתוב‪ ,‬אבל בחרתי לציין את המרכזיים‬ ‫והייחודיים ביותר‪.‬‬

‫נעם מיטגרץ‬ ‫התיכון לאמנויות‬ ‫ירושלים‪ .‬מחזור ל״ה‪,‬‬ ‫מגמת אמנות‪ ,‬תשפ״א‪,‬‬ ‫‪2021‬‬

‫אז מהי הזהות המיוחדת הזאת?‬ ‫בין ייחודי לציבורי ‪ -‬החינוך הירושלמי‬ ‫מאופיין בכך שפועלים בו בתי ספר ייחודיים‬ ‫רבים‪ ,‬שחלק מהם הוקמו לראשונה‬ ‫בירושלים וממנה הופצה תורתם לערים‬ ‫נוספות‪ .‬לפני שנתיים פתחנו את התיכון‬ ‫הממלכתי ״ענבר״ המיועד לבנות בלבד;‬ ‫השנה אנחנו מקימים לראשונה בארץ‬ ‫בית ספר ציבורי ורשמי לחינוך טבעי ‪ -‬בית‬ ‫הספר ״יער״‪ ,‬ואלו מצטרפים למוסדות‬ ‫רבים‪ ,‬ותיקים ופורצי דרך ובהם בית‬

‫הספר ״הניסויי״‪ ,‬בית הספר המשלב‬ ‫״קשת״‪ ,‬בית הספר הדו־לשוני‪ ,‬בתי הספר‬ ‫האנתרופוסופיים וישיבת ״תורה ומדע״‬ ‫לנערים מחוננים‪.‬‬ ‫פעילותם של בתי ספר אלו בתוך‬ ‫המערכת העירונית‪ ,‬עם זאת‪ ,‬היא אתגר‬ ‫חינוכי וחברתי‪ ,‬שכן הם עלולים להפוך‬

‫בקלות למועדונים סגורים שאליהם צריך‬ ‫להתקבל‪ .‬על מנת לשמור על הזדמנות‬ ‫שווה לכולם‪ ,‬אנחנו פועלים באופן ממוקד‬ ‫לטובת חיזוק בתי הספר השכונתיים‬ ‫והציבוריים באמצעות השקעה בתוכניות‬ ‫חינוכיות ייחודיות המיועדות לבתי ספר‬ ‫אלו ובעיקר‪ ,‬בחיזוק מנהלות ומנהלי בתי‬

‫| ‪67‬‬

‫ממלכתי וממ״ד‬

‫ישי כרמלי‬ ‫התיכון לאמנויות‪ .‬מחזור ל״ד‪,‬‬ ‫מגמת אמנות‪ ,‬תש״פ‪2020 ,‬‬

‫הספר והצוותים החינוכיים‪ .‬שכונות הר‬ ‫חומה ופסגת זאב הן דוגמאות מצוינות‬ ‫לכך שאם מוסדות החינוך בשכונה הם‬ ‫מעולים ‪ -‬המשפחות בוחרות בחינוך‬ ‫הקהילתי מקומי‪ .‬בהתאם‪ ,‬בתי הספר הפכו‬ ‫למבוקשים בעיר‪.‬‬

‫״פיתחנו תפיסה לפיה אין‬ ‫דבר כזה שיש תחומים שלא‬ ‫נמצאים בתחום אחריותו‬ ‫של המינהל‪ .‬הקמנו את‬ ‫׳המרחב השלם׳‪ :‬מיזם אדיר‬ ‫שמרחיב את שדה הפעילות‬ ‫ומגמיש את האבחנה בין‬ ‫חינוך פורמלי לא־פורמלי״‬

‫הרצף הממלכתי‪-‬דתי‪-‬חרדי‪ :‬האגף מורכב‬ ‫לכאורה משלוש מערכות חינוך נפרדות‬ ‫באופיין‪ :‬הממלכתית‪ ,‬הממלכתית דתית‬ ‫והחרדית ממלכתית‪ .‬אמנם ישנם בתי ספר‬ ‫לכל אחד מהזרמים‪ ,‬אך בירושלים החלוקה‬ ‫אינה מובהקת ופעמים רבות אפשר למצוא‬ ‫משפחות דתיות שילדיהן לומדים בבתי‬ ‫ספר ממלכתיים‪ ,‬לצד משפחות מסורתיות‬ ‫רבות שבוחרות לשלוח את ילדיהן לחינוך‬ ‫הדתי‪ .‬המגוון האנושי המיוחד של ירושלים‬ ‫חורג מ״המגירות״ שבהן משפחות מגדירות‬ ‫את עצמן‪.‬‬

‫התחדשות פדגוגית‬ ‫ירושלים מיוחדת במגוון גדול מאוד של‬ ‫בתי ספר הנמצאים על הרצף הממלכתי‬ ‫דתי‪ .‬החל מבתי ספר משלבים‪ ,‬בתי‬ ‫ספר הלומדים ברוח תפיסת תל״י ועד‬ ‫בתי ספר שבאופיים מגדירים עצמם‬ ‫כגמישים בתפיסתם הדתית‪ .‬לצידם‬ ‫פועלים בתי ספר ממלכתיים ובתי ספר‬ ‫דתיים שמדגישים את זהותם הכללית‬ ‫או הדתית והדבר יוצר עושר של תפיסות‬ ‫עולם מקצה אל קצה‪ ,‬שכמותן לא ניתן‬ ‫למצוא במקומות אחרים‪.‬‬ ‫דוגמה לכך ניתן לראות בשני בתי ספר‬ ‫שהוקמו בשנים האחרונות – בית הספר‬ ‫הניסויי ״כרמים״ בבית הכרם‪ ,‬ולא רחוק‬ ‫ממנו‪ ,‬אולפנת ״רננה״ המיועדת לציבור‬ ‫הדתי תורני והוקמה השנה‪ .‬בשנים‬

‫בשנים האחרונות אנו רואים ביקוש גדל‬ ‫והולך לזרם החרדי־רשמי מצד קהילות‬ ‫שונות ומגוונות‪ .‬משפחות מהמגזר החרדי‬ ‫החלו לפנות אלינו בבקשה להקים מוסדות‬ ‫חינוך רשמיים‪ ,‬ביניהם גני ילדים‪ ,‬בתי ספר‬ ‫יסודיים ואף סמינרים וישיבות קטנות‬ ‫שבהם יילמדו לימודי ליבה מלאים ויזכו‬ ‫לתקצוב מלא כמקובל בחינוך הממלכתי‪.‬‬ ‫משפחות אלו ביקשו שהמוסדות יהיו‬ ‫״חרדיים״ במובן זה שהזהות של הצוות‬ ‫החינוכי‪ ,‬התלמידים ותוכניות הלימוד ישמרו‬ ‫על המאפיינים של החינוך התורני־חרדי‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬חשוב היה להם שמקצועות‬

‫״צריך לעודד את השיח בין הקהילות ובין תפיסות העולם‪ ,‬לא רק‬ ‫משום שחשוב להכיר אחד את השני‪ ,‬אלא משום שרק כך ימשיך‬ ‫החינוך הירושלמי ויהיה במיטבו‪ ,‬זהותי מאוד וגם דיאלוגי מאוד״‬

‫‪| 68‬‬

‫האחרונות אנחנו פועלים רבות כדי‬ ‫ליצור מפגשים רבים יותר בין אוכלוסיות‬ ‫התלמידים השונות‪ ,‬בכל הגילאים‪,‬‬ ‫והצוותים החינוכיים‪ .‬לתחושתנו‪ ,‬בכך‬ ‫אנחנו מחזקים את היכולת להיות קשובים‬ ‫ומבינים אלו את אלו‪.‬‬

‫״החול״ כמו מדעים‪ ,‬מתמטיקה ואנגלית‬ ‫יילמדו ברמה גבוהה‪.‬‬ ‫אחד התחומים המרכזיים המאפיינים‬ ‫את בתי הספר הוא התחדשות הפדגוגיה‪.‬‬ ‫אנחנו משקיעים משאבים רבים בהכשרות‪,‬‬ ‫בהשתלמויות ובליווי קבוע של צוותי‬

‫ההוראה‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬בכל אחד מבתי‬ ‫הספר אנחנו יוזמים את הפעלתן של‬ ‫תוכניות תוספתיות והעשרתיות התואמות‬ ‫את רוח המקום‪.‬‬ ‫תחום הטיפול בפרט והתמיכה הרגשית‬ ‫לאורך כל שלבי הגיל הוא אחד התחומים‬ ‫המרכזיים שאנו משקיעים בהם משאבים‪.‬‬ ‫פתיחת חדרי מל״א‪ ,‬מתן סיוע באבחונים‬ ‫וסל תמיכה רגשי ‪ -‬כל אלו מהווים כיום חלק‬ ‫מרכזי בשפה הבית ספרית‪.‬‬ ‫בשנים הקרובות אנחנו רואים כיעד‬ ‫מרכזי את המשך הצמחת החינוך החרדי‪-‬‬ ‫רשמי לגווניו‪ ,‬והעמקת העשייה החינוכית‬ ‫הייחודית למוסדות אלו‪.‬‬ ‫כוליות ‪ -‬במהלך השנים הבנו שלצד‬ ‫תוכניות חינוכיות הפועלות בתוך בתי‬ ‫הספר‪ ,‬ומטרתן להעלות הישגים‪ ,‬לחזק‬ ‫את העשייה החברתית ולתמוך בהיבט‬ ‫הרגשי‪ ,‬אנחנו צריכים לראות את‬ ‫התלמידות והתלמידים באופן מלא יותר‪.‬‬ ‫פיתחנו תפיסה שלפיה אין דבר כזה‬ ‫שלמינהל חינוך יש תפקיד מסוים שבתוכו‬ ‫הוא פועל; אין דבר כזה שיש מקומות‬ ‫שאינם נמצאים בתחום האחריות שלנו‪.‬‬ ‫מתוך תפיסה זו‪ ,‬הקמנו בשנה האחרונה‬

‫את ״המרחב השלם״‪ :‬מיזם חינוכי אדיר‬ ‫שמרחיב את שדה הפעילות החינוכי‬ ‫ומגמיש את האבחנה בין חינוך פורמלי‬ ‫לחינוך א־פורמלי‪.‬‬ ‫הקמנו בשכונת תלפיות את מרכז‬ ‫״הד‪-‬ספייס״ לטיפול פסיכולוגי בבני נוער‬ ‫ובצעירים וכיום אנחנו מקדמים תוכנית‬ ‫אוריינות לגילאי שנה‪-‬שלוש‪.‬‬ ‫החינוך הירושלמי‪ ,‬על פי תפיסה זו‪,‬‬ ‫הוא אינו אוסף של מוסדות חינוך או של‬ ‫תוכניות חינוכיות‪ ,‬אלא ראייה כולית של‬ ‫הילד‪.‬ה והנער‪.‬ה על מכלול צרכיהם ופיתוח‬ ‫כישוריהם‪.‬‬

‫האתגר הירושלמי‬ ‫האתגר הירושלמי החינוכי לעתיד הוא‬ ‫לפעול בשתי זירות שהן לכאורה מנוגדות‪.‬‬ ‫מצד אחד‪ ,‬לתת לכל אחד מהקולות את‬ ‫הביטוי המלא שלו‪ ,‬כך שכל קהילה תרגיש‬ ‫שהיא מקבלת מענה מלא לצרכים שלה‪.‬‬ ‫חייבים לחזק את המקום הקהילתי ומקומי‬ ‫של השכונות‪ ,‬של הקהילות שפועלות‬ ‫בירושלים‪.‬‬ ‫מצד שני‪ ,‬אסור שתפיסה זו תביא‬ ‫להסתגרות ולהתבדלות‪ :‬צריך לעודד את‬ ‫השיח בין הקהילות ובין תפיסות העולם‪,‬‬ ‫לא רק משום שחשוב להכיר אחד את‬ ‫השני‪ ,‬אלא משום שרק כך ימשיך החינוך‬ ‫הירושלמי ויהיה במיטבו‪ ,‬זהותי מאוד וגם‬ ‫דיאלוגי מאוד‪.‬‬ ‫חיזוק ה״יחד״ הירושלמי‪ ,‬שבא לידי‬ ‫ביטוי בעשייה כוללת ופורצת גבולות‪,‬‬ ‫יביא לכך שבוגרי החינוך הירושלמי יהיו‬ ‫מצוידים בכוחות פנימיים לפעול למיצוי‬ ‫היכולות שלהם‪ ,‬בפתיחות לקולות מגוונים‬ ‫בחברה וברצון תמידי לעשייה חברתית‬ ‫לטובת הכלל‪♦ .‬‬

‫וד ו מ ממונ ל חינוך ל י ודי‬

‫ידו ישגי ותוכניות מ וינות‬ ‫כמכשיר ל מ ו רי‬ ‫ב‬

‫בכלל בתי הספר בעיר ואותרו‬ ‫תלמידים בכיתות י׳‪-‬יא׳‪ ,‬לגביהם‬ ‫עלה חשש כי יסיימו את בית הספר‬ ‫ללא זכאות לתעודת בגרות‪.‬‬ ‫התלמידים שאותרו זכו למערך‬ ‫תמיכה הדוק‪ ,‬לליווי ולבקרה של‬ ‫הצוות הפדגוגי בבית הספר‪ .‬עבור‬ ‫כל תלמיד‪.‬ה נבנתה תוכנית אישית‪,‬‬ ‫הכוללת תגבור לימודי‪.‬‬

‫מחלקה לחינוך על יסודי עסוקים‬ ‫מאוד בחשיבה על קידום הישגים‬ ‫והבניית תוכניות חינוכיות בתוך בתי‬ ‫הספר כמכשיר לצמצום פערים‪,‬‬ ‫ומתוך מטרה ברורה להעלות את‬ ‫אחוז הזכאות לבגרות‪ .‬חשיבה זו‬ ‫הביאה להשקעה רבה בכל בתי הספר‬ ‫ובמשאבים הניתנים להם‪.‬‬ ‫שלושה עקרונות חשובים עומדים‬ ‫בבסיס התוכנית‪:‬‬ ‫א‪ .‬עיקרון המצוינות של כל תלמידה‬ ‫ותלמיד‪ ,‬על סמך המטרות שהם‬ ‫בוחרים לעצמם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עיקרון שוויון ההזדמנויות לכלל‬ ‫התלמידים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬עיקרון מיצוי היכולות האישיות‬ ‫של כל פרט בתוך הכלל‪.‬‬

‫ב‪ .‬הרחבת המגוון ופיתוח חדשנות‬ ‫פדגוגית‪ :‬המחלקה לחינוך על‬ ‫יסודי גאה בהשקעה הייחודית‬ ‫ובקידום צוותי ההוראה על ידי‬ ‫השתלמויות בתחום שיטות הוראה‬ ‫חדשניות‪ ,‬פדגוגיה המותאמת לכל‬ ‫תלמיד‪.‬ה ומתודולוגיות למידה‬ ‫הרלוונטיות למאה ה־‪ .21‬הרצון‬ ‫לחזק את המערך הפדגוגי בכל‬ ‫בית ספר הוביל להתאמת מלווה‬ ‫פדגוגי לכל מנהל‪.‬ת ורכז פדגוגי‬ ‫בית ספרי‪ ,‬במטרה לפעול הן‬ ‫להשבחה של צוות ההוראה והן‬ ‫להשבחה של תעודות הבגרות‪.‬‬

‫השינוי לטובה התרחש במהירות‪ ,‬תוך‬ ‫התמקדות בשני תחומים מרכזיים‪:‬‬ ‫א‪ .‬מיפוי וליווי‪ :‬במסגרת קידום‬ ‫ההישגים‪ ,‬נערך מיפוי עירוני‬

‫ו‬ ‫מ‬

‫ו‬

‫מ ‪70%‬‬ ‫‪87%‬‬

‫וו‬ ‫ו‬ ‫שנת תש ח ‪)2017‬‬ ‫תש א ‪)2020‬‬

‫ו‬ ‫מ‬

‫וד‬ ‫ו ממו‬

‫‪ 90‬ומ‬

‫וד‬

‫מד‬

‫ו ממ ד‬ ‫ו‬

‫ו‬

‫ו‬

‫טעימות‬ ‫מרכז מש״ר‪ .‬מספק לתלמידי התיכונים בעיר בכלל‪ ,‬ולקטנים שבהם בפרט‪ ,‬הוראה‬ ‫איכותית של מדעים כמותיים‪ ,‬במתכונת חדשנית וברמה גבוהה‪ .‬מטרות המרכז הן‬ ‫להקנות כלי חשיבה ולטפח את ההון האנושי הירושלמי‪ .‬מספר לומדי הפיזיקה בעיר גדל‬ ‫בצורה ניכרת בעקבות הקמת המרכז‪ ,‬אשר פועל באוניברסיטה העברית‪.‬‬ ‫תוכנית ‪ .iTeach-JLM‬התוכנית הירושלמית להכשרת מורים להוראת אנגלית‪,‬‬ ‫פרי שיתוף פעולה בין האוניברסיטה העברית למינהל חינוך‪.‬‬

‫| ‪69‬‬

‫ממלכתי וממ״ד‬

‫שני שטויאר‬

‫אורי שמני‬

‫בית הספר אגרון‪,‬‬ ‫‪ .2021‬מתוך פרויקט‬ ‫״רגע ירושלמי״ ‪-‬‬ ‫ילדים מצלמים עיר‬

‫בית הספר טל״י‪ ,‬בית וגן‪,2021 ,‬‬ ‫מתוך פרויקט ״רגע ירושלמי״ ‪-‬‬ ‫ילדים מצלמים עיר‬

‫בית ספר‬ ‫יער‪ :‬ירוני‬ ‫ראשו‬ ‫מ וגו אר‬

‫ו דות תמד‬ ‫כ‬

‫־‪ 45‬בתי ספר על יסודיים בעיר‬ ‫משתתפים בוועדות ההתמדה‪,‬‬ ‫המתקיימות בשתי פעימות לאורך‬ ‫השנה‪ .‬מטרת הוועדה היא לייצר‬ ‫מרחב שבו הצוותים בבתי הספר יוכלו‬ ‫להעלות סוגיות שמטרידות אותם‪,‬‬ ‫ולדון בדרכים שונות לסייע לתלמידים‬ ‫שזקוקים לעזרה ולבני משפחותיהם‪.‬‬ ‫הוועדה מורכבת מאנשי מקצוע‬ ‫רלוונטיים מהרשות‪ ,‬מהפיקוח‪ ,‬מהרווחה‬ ‫וגורמים נוספים‪ .‬הוועדה נועדה‬ ‫להתייעצות וכן למתן משאבים‪ ,‬במטרה‬ ‫לתמוך בבתי הספר בניסיון לדייק‬ ‫את המענה עבור אותם תלמידים‪.‬‬

‫גני חדשניי נ תחו‬ ‫י‬ ‫מרח‬ ‫ירושלים‬

‫‪| 70‬‬

‫עשירה בטבע ייחודי‬ ‫בתוך העיר ובסמוך‬ ‫אליה‪ .‬בהתאם‪ ,‬עולם החינוך הטבעי‬ ‫מפותח במרכזי החדשנות החינוכית‬ ‫בעיר‪ .‬השנה ייפתח בית ספר יער בעמק‬ ‫הצבאים‪ .‬מדובר בבית ספר ציבורי לכל‬ ‫דבר‪ ,‬ואם תרצו‪ :‬ממלכתי־יער‪.‬‬ ‫בשלב הראשון ייפתחו בבית הספר‬ ‫כיתות א'‪ .‬תפיסת העולם היא שהלמידה‬ ‫צריכה להיות רגשית־חברתית וחושית‪,‬‬ ‫ובמסגרתה ההתנסות קודמת לתיאוריה‪.‬‬ ‫״לימודי יער״ הם זרם חינוכי שתופס‬ ‫תאוצה בכל העולם‪ .‬בארץ הוקמו בשנים‬ ‫האחרונות שלושה בתי ספר יער‪ :‬ברמת‬ ‫הגולן‪ ,‬במרום הגליל וליד הכנרת‪ ,‬ובית‬ ‫הספר הירושלמי יהיה העירוני הראשון‬ ‫בארץ מסוגו‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬בירושלים נפתחו גני טבע‬ ‫שמאפשרים לילדים לחקור‪ ,‬להעז‪,‬‬ ‫לשחק‪ ,‬לפתח חוסן נפשי ומשמעת‬ ‫פנימית ולפרוץ דרכים חדשות כהתנסות‬ ‫אותנטית במרחב טבעי‪.‬‬ ‫הגנים פועלים שלושה ימים במרחב‬ ‫הטבעי‪ ,‬כשהילדים שותפים לסדר היום‬ ‫ולמטלות‪ ,‬הכוללות מלאכות‪ ,‬שירה‪ ,‬זמן‬ ‫פליאה‪ ,‬שוטטות ועוד‪ .‬שלושה ימים נוספים‬ ‫מתקיימים במבנה גן רגיל‪ ,‬כשסדר היום‬ ‫מותאם ככל הניתן לפדגוגיות החינוך‬ ‫הטבעי‪ .‬הגנים פועלים בפיקוח ובליווי‬ ‫מלא של משרד החינוך והמינהל‪.‬‬

‫טעימות מתוכניות מו לות גני ילדי‬ ‫אור השח״ר‪ .‬תוכנית התערבות‬ ‫רב־תחומית ממוקדת שפה‪ .‬כ־‪230‬‬ ‫גנים מרחבי העיר משתתפים בתוכנית‬ ‫ומקבלים הזדמנות להעשרה שפתית‪,‬‬ ‫בקבוצות קטנות וביחס אישי‪.‬‬

‫תוכנית גנים ייחודיים‪ .‬ליווי צוות‬ ‫הגן בתהליך של חיפוש ודיוק הייחודיות‬ ‫האישית והחינוכית‪ ,‬ופיתוח פדגוגיה‬ ‫בהתאם לערכים המובילים עבורו‬ ‫ולחלומות הייחודיים שלו‪.‬‬

‫יוצרים ניקיון לטובת השכונה‪.‬‬

‫קדימה‪ .‬תוכנית עירונית שנותנת‬ ‫מענה בראייה הוליסטית לילד‪.‬ה‪ ,‬לצוות‬ ‫הגן ולמשפחה‪ .‬התהליך מיועד לתמוך‬ ‫בילדים עם קושי רגשי וויסות חושי‪.‬‬

‫בית ספר לתומכות למידה‪.‬‬ ‫השתלמות לתומכות מובילות‪ ,‬שיהוו את‬ ‫חוד החנית בקרב תומכות גני הילדים‪.‬‬

‫חצר הגן כמרחב למידה‪ .‬תוכנית‬ ‫פדגוגית לפיתוח חצרות ייחודיות‪,‬‬ ‫המלווה בפיתוח מקצועי ובהדרכה‪.‬‬

‫תוכנית לעידוד השמירה על‬ ‫הניקיון במרחב הציבורי‪,‬‬ ‫הפועלת בכמאה גנים‪.‬‬

‫יו מות‬

‫ועדי‬ ‫הורים‬

‫קול קורא לוועדי ההורים בבתי הספר לפיתוח יוזמות‬ ‫קהילתיות וחברתיות מקומיות‪ .‬עשרות בתי ספר באגף‬ ‫היסודי והעל יסודי קידמו יוזמות לטובת קהילת בית‬ ‫הספר והקהילה הסמוכה אליה‪ .‬היוזמות הופקו בשיתוף‬ ‫הנהלת בית הספר‪ ,‬הורים‪ ,‬תלמידים וקהילה‪ .‬המיזם‬ ‫פועל בשיתוף ארגון ההורים העירוני ורשות הצעירים‪.‬‬

‫מו‬

‫ו‬

‫ממונ ל גני ילדי‬

‫מ‬ ‫גיל רך‬ ‫מ‬ ‫את י‬

‫״כל מה שאני צריך לדעת כבר למדתי בגן״ (רוברט פולגום)‪.‬‬

‫קצב הלמידה מהיר במיוחד בשלבים הראשונים של חיינו‪ :‬מחקרים‬ ‫מראים כי תשעים אחוז ממוחם של הילדים מתפתחים בחמש השנים‬ ‫הראשונות לחיים‪ ,‬ולכן ישנה משמעות קריטית להשקעה בגיל הרך‪.‬‬ ‫מחקרו של ג׳יימס הקמן‪ ,‬זוכה פרס נובל בכלכלה‪ ,‬מצביע על‬ ‫נוסחה פשוטה‪ :‬ככל שמתערבים מוקדם‪ ,‬ההשפעה גדולה והעלות‬ ‫קטנה‪ .‬כך‪ ,‬חינוך איכותי בגיל הרך מספק לילדים כישורים להצליח‬ ‫בלימודים ובחיים‪ ,‬מה שמוביל לתוצאות טובות יותר בטווח ארוך‪.‬‬ ‫מתוך אמונה והסכמה שהשקעה בגיל הרך משמעותית‪ ,‬בחינוך‬ ‫הירושלמי מושקעים משאבים מגוונים לפיתוח ולחיזוק הגיל הרך‪ .‬גני‬ ‫הילדים בירושלים מתחברים לתפיסת הגן העתידי ומתמקדים במספר‬ ‫עקרונות‪ :‬ראייה הוליסטית של הילד‪.‬ה ודגש על ביטוי אישי; עידוד יוזמה;‬ ‫אקטיביזם; יצרנות ולמידה מתמדת‪ .‬זאת‪ ,‬לצד התייחסות למשפחה‪,‬‬ ‫לסביבה ולקהילה מתוך הרחבה והכרה במגוון האנושי‪ ,‬התרבותי‬ ‫והעירוני כערך שמהווה מנוף לצמיחה ולמידה במגוון מרחבי חיים‪.‬‬ ‫מתוך כך עולה ומתעצם הצורך ביצירת חינוך רלוונטי‬ ‫וחדשני‪ ,‬חינוך גמיש ואישי התומך בחופש ואוטונומיה לצוותי‬ ‫הגן‪ ,‬עידוד רוח יזמית ויצירתית‪ ,‬בתוך סביבות למידה‬ ‫שמעוצבות בהתאם לתפיסה החינוכית המשתנה בגן‪.‬‬

‫״רוחב הבסיס קובע את גובה הפיסגה״ (יצחק שדה) ‪ -‬על כן אנו‬ ‫ממשיכים כל העת לחזק את בסיס החינוך בגני הילדים הירושלמיים‪♦ .‬‬

‫| ‪71‬‬

‫חינוך‬ ‫מיוחד‬

‫חן לוינגר‬

‫אולפנת צביה יצירתית‪,‬‬ ‫תשפ״א‪2021 ,‬‬

‫נועה פחימה‪ ,‬ממונה על החינוך המיוחד‬

‫תופרים חליפה אישית‬ ‫מסגרות החינוך המיוחד מכוונות את העשייה להצמחת בוגרים‬ ‫המשתלבים בחברה ומהוות מוקד קהילתי עוטף לילדים ולמשפחות‬

‫ה‬

‫‪| 72‬‬

‫החינוך המיוחד בירושלים מספר‬ ‫את הסיפור הרב־תרבותי והמגוון‬ ‫של העיר כולה בהיבט האנושי‬ ‫והיפה שלה‪ .‬לומדים בו תלמידות‬ ‫ותלמידים ממערב העיר וממזרחה;‬ ‫מהאגף הכללי‪ ,‬הערבי והחרדי‪.‬‬ ‫מסגרות החינוך המיוחד נותנות‬ ‫מענה לכ־‪ 14.5‬אלף ילדים‪ ,‬בני נוער וצעירים‪,‬‬ ‫בטווח הגילאים ‪ 3‬עד ‪ ,21‬על כל רצף הלקויות‪:‬‬ ‫עיכוב שפתי והתפתחותי‪ ,‬לקויי למידה‪ ,‬לקויות‬ ‫רגשיות‪ ,‬התנהגותיות ונפשיות‪ ,‬מוגבלות‬ ‫שכלית התפתחותית‪ ,‬לקויות תקשורת‪ ,‬לקויות‬ ‫שמיעה‪ ,‬לקויות ראייה ומוגבלויות פיזיות‬ ‫שונות‪ .‬למסגרות החינוך המיוחד בירושלים‬

‫מגיעים ילדים רבים גם מהרשויות הקרובות‬ ‫והרחוקות‪ ,‬שנהנים מהשירות המקצועי‬ ‫והאיכותי שלנו‪.‬‬ ‫החינוך המיוחד נותן רצף של מענים‪,‬‬ ‫בהתאם לצרכים וליכולות של כל תלמיד‪.‬ה‪,‬‬ ‫בין אם אלה גנים ובתי ספר לחינוך מיוחד‬ ‫המתמחים במוגבלויות השונות‪ ,‬כיתות חינוך‬ ‫מיוחד בבתי ספר ״רגילים״ ושילוב פרטני של‬ ‫תלמידים בכיתות ״רגילות״‪.‬‬ ‫כל מסגרות החינוך המיוחד עוסקות‬ ‫בהסתכלות על כל תלמיד‪.‬ה כעולם ומלואו‪,‬‬ ‫כאדם שלם‪ ,‬ומכוונות את העשייה החינוכית‬ ‫להתפתחות ולהצמחה של האדם הבוגר‬ ‫היוצא משעריהן ומשתלב בחברה ובקהילה‪.‬‬

‫| ‪73‬‬

‫חינוך מיוחד‬ ‫עמק אסיף‬ ‫התיכון לאמנויות‪ .‬מחזור ל״ה‪,‬‬ ‫מגמת אמנות‪ ,‬תשפ״א‪2021 ,‬‬

‫בהתאם לכך‪ ,‬מעבר ללימודי ליבה‪,‬‬ ‫כוללת תוכנית הלימודים הקנייה של‬ ‫מיומנויות וכישורי חיים‪ .‬בכל מסגרת‪,‬‬ ‫התוכנית מותאמת לאוכלוסיית הילדים‪,‬‬ ‫על פי החוזקות והצרכים שלהם‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬לכל תלמיד‪.‬ה בחינוך המיוחד‬ ‫נתפרת ״חליפה אישית״ שתפקידה להכין‬ ‫לחיים הבוגרים ולספק מענה אישי‪ ,‬לימודי‪,‬‬ ‫חברתי ורגשי המותאם לצרכים וליכולות‬ ‫האישיות‪ .‬צוותי החינוך המיוחד עובדים‬ ‫בצוות רב־מקצועי שבו שותפים מורות‬ ‫ומורים‪ ,‬סייעות וסייעים‪ ,‬צוות פרא־רפואי‪,‬‬ ‫צוות טיפולי־רגשי ועוד‪.‬‬ ‫מינהל חינוך מזמין ומאפשר למסגרות‬ ‫החינוך המיוחד לחלום‪ ,‬ליזום‪ ,‬לעצב‬ ‫וליישם תוכניות רחבות המעשירות את‬ ‫המענה הדיפרנציאלי לכל ילד‪.‬ה‪.‬‬ ‫הפסיפס האנושי בחינוך המיוחד‬ ‫הירושלמי פורץ את גבולות מסגרת‬ ‫הלימוד הספציפית‪ ,‬מעודד ומאפשר‬ ‫חיבורים ושותפויות עם תלמידים וא‪.‬נשים‬ ‫שונים בחברה הישראלית‪ .‬תלמידי החינוך‬ ‫המיוחד נחשפים בכל יום לקשת רחבה של‬ ‫קהלים באינטראקציות שונות‪ .‬אנו מאמינים‬ ‫כי השתלבותם בחברה ובקהילה של ילדים‬ ‫ובוגרים עם מוגבלויות תורמת לבניית‬ ‫חברה ערכית‪ ,‬מוסרית וטובה יותר‪.‬‬ ‫מסגרות החינוך המיוחד מהוות עבור‬ ‫התלמידים והמשפחות מוקד קהילתי‬ ‫עוטף‪ ,‬הנותן מענה בשעות היום ואחר‬ ‫הצהריים וכן מלווה את המשפחות לצד‬ ‫הטיפול בילדים‪.‬‬ ‫זכינו בעיר ירושלים למערכת חינוך‬ ‫מיוחד מקצועית ואיכותית ביותר‪,‬‬ ‫המושתתת על הון אנושי הניחן בתבונה‪,‬‬ ‫ברגישות ובמסירות יוצאות דופן‪ ,‬ועל כך‬ ‫גאוותנו‪♦ .‬‬

‫‪| 74‬‬

‫״הפסיפס האנושי בחינוך המיוחד‬ ‫הירושלמי פורץ את הגבולות‬ ‫של מסגרת הלימוד הספציפית‪,‬‬ ‫מעודד ומאפשר חיבורים‬ ‫ושותפויות עם תלמידים וא‪.‬נשים‬ ‫שונים בחברה הישראלית״‬

‫קמפוס חדשני‬ ‫יספק הכשרה‬ ‫מקצועית לבוגרי‬ ‫החינוך המיוחד‬

‫תוכניות העצמה וסינגור עצמי‬ ‫ת‬

‫וכניות חינוכיות משלימות לכלל מסגרות החינוך המיוחד הכוללני‪ ,‬בכל‬ ‫שלבי הגיל ובאגפים השונים‪ .‬התוכניות מעצימות ומפתחות מודעות עצמית‬ ‫וחברתית‪ ,‬המאפשרת ניהול עצמי ופיתוח יכולות בינאישיות‪ .‬הן משלבות למידה‬ ‫חברתית־רגשית בכלים מגוונים‪ :‬שילוב בקהילה באמצעות ספורט ופעילות אתגרית‬ ‫בטבע‪ ,‬חשיפה לסביבה טבעית‪ ,‬התנסות במלאכת כפיים‪ ,‬דינמיקה ופעילות‬ ‫חברתית‪ ,‬התנדבות ומעורבות בקהילה ועוד‪ .‬התלמידים זוכים להעשרת הידע‬ ‫ורוכשים כישורי חיים ומיומנויות נוספות מחוץ למסגרת החינוכית‪.‬‬

‫ב‬

‫ימים אלה נבנה קמפוס חדשני בשכונת‬ ‫קריית יובל המיועד לבוגרי החינוך‬ ‫המיוחד‪ .‬בקמפוס תתקיים הכשרה מקצועית‬ ‫שתאפשר לבוגרים להשתלב בעולם העבודה‬ ‫ולסלול לעצמם חיים עצמאיים במסגרת עבודה‬ ‫מעצימה‪ ,‬מאתגרת ומכבדת‪ .‬המרכז יהווה מוקד‬ ‫חדשני‪ ,‬דינמי ומשתנה בהתאם לצרכי שוק‬ ‫העבודה בארץ‪ ,‬תחומי עניין ויכולות הבוגרים‪.‬‬ ‫שיראל כהן‪ .‬אולפנת‬ ‫צביה יצירתית‪ ,‬תשפ״א‪2021 ,‬‬

‫בין התוכניות‬ ‫״אתגרים״‪ .‬פעילות ספורט אתגרי בטבע‪ ,‬המאפשרת‬ ‫לתלמידים להאמין בעצמם‪ ,‬ביכולתם לפרוץ גבולות ולהתגבר‬ ‫על מכשולים פיזיים ותפיסתיים‪.‬‬ ‫״התחדשות יער ירושלים״‪ .‬בתוכנית במרכז ציפורי‬ ‫מתנסים התלמידים ביצירת פינות חן ביער‪ ,‬עבודה בחממה‪ ,‬גיזום‬ ‫ופיתוח היער ונגרות‪ ,‬תוך היכרות עם הנופים ועם מגוון צמחי החורש‪.‬‬ ‫״בשביל״‪ .‬תוכנית להתפתחות אישית ומעורבות חברתית‪.‬‬ ‫התוכנית יוצרת הזדמנות להעצמת התלמיד‪.‬ה‪ ,‬לחיזוק השותפות‪,‬‬ ‫השייכות והתרומה לקהילה ולחשיפה והעמקה בסוגיות חברתיות‪.‬‬ ‫״השמיים הם הגבול״‪ .‬תוכנית להכשרה ולעידוד יזמות‬ ‫של בני נוער באמצעות רכישת כלים כמו עבודת צוות‪ ,‬תקשורת‬ ‫בינאישית‪ ,‬התמדה ועמידה באתגרים ופיתוח יוזמה חברתית וקהילתית‪.‬‬ ‫״אל הלב״‪ .‬תוכנית שנתית לנערות‪ ,‬להעצמה אישית ולמניעת‬ ‫אלימות מינית‪ ,‬רגשית ופיזית‪ .‬התוכנית משלבת אומנות לחימה והגנה‬ ‫עצמית ומעניקה כלים להעלאת הביטחון‪ ,‬לגילוי החוסן האישי‪ ,‬למימוש‬ ‫חופש הבחירה‪ ,‬לניהול עימותים ולהתמודדות עם מצבי סיכון‪.‬‬ ‫״לטם״‪ .‬סיורים להיכרות עם העיר והטבע העירוני‪,‬‬ ‫תוך לימוד תכני טבע ואימוץ אתר עירוני‪.‬‬

‫שילה ועקנין‪ .‬התיכון לאמנויות‪.‬‬ ‫מחזור ל״ה‪ ,‬מגמת אמנות‪ ,‬תשפ״א‪2021 ,‬‬

‫פרפרים‬ ‫א‬

‫גף החינוך המיוחד ו״ביתא מחנכים״ מציעים למנהלים ולצוותים‬ ‫החינוכיים הזדמנות לחלום ולהגשים את החלומות הבוערים בהם‪,‬‬ ‫לטובת פיתוח התפיסה הפדגוגית הייחודית של בתי הספר‪ ,‬פיתוח תרבות‬ ‫יזמית‪ ,‬דיוק החזון החינוכי הבית ספרי ‪ -‬וכל זאת‪ ,‬תוך ליווי מקצועי ואישי‪.‬‬ ‫משתתפי ארבעת המחזורים של תוכנית ״פרפרים״ כבר רכשו כלים יזמיים‬ ‫ופיתחו יוזמות בעזרת ליווי מקצועי פרטני‪ .‬התוכנית הינה דו־שנתית‪ :‬שנת‬ ‫למידה ותכנון ושנת פיתוח והטמעה‪.‬‬ ‫תוכנית הליווי להטמעת מיזמים בשטח היא ממוקדת ומעשית‪ .‬התוכנית‬ ‫מלווה את המעבר משלב הפיתוח לשלב היישום וההטמעה בצורה מיטבית‪,‬‬ ‫המשתלבת במהלך העירוני הכולל של למידה מבוזרת‪ .‬בד בבד‪ ,‬״פרפרים״‬ ‫מעניקה מעטפת מערכתית‪ ,‬הכוללת תמונת מצב מקיפה של תהליכי פיתוח‬ ‫ויישום היוזמות במבט על־ארגוני‪.‬‬

‫כישורי דרך‬ ‫ה‬

‫פילוסוף ראלף וולדו אמרסון אמר‪ :‬״אל תלכו להיכן שהדרך מובילה‪ .‬לכו‬ ‫היכן שאין דרך‪ ,‬ותשאירו עקבות״‪ .‬בהמשך לאמירה זו פיתחנו את תוכנית‬ ‫״כישורי דרך״‪ ,‬שבמסגרתה אנו מזמינים את מנהלי המסגרות בחינוך המיוחד‬ ‫לבנות תוכנית בתחום פיתוח מיומנויות כישורי החיים ושותפויות‪ ,‬שתיתן מענה‬ ‫מדויק לצרכי התלמידים‪.‬‬ ‫מתוך אמונה כי המנהלים והצוותים החינוכיים יודעים הכי טוב מהי התוכנית‬ ‫שתתאים בדיוק לצרכי התלמידים במסגרת שלהם‪ ,‬ומהם הכלים הנחוצים‬ ‫לצוות על מנת להביא את התלמידים למקסימום תפקוד‪ ,‬עצמאות והשתלבות‬ ‫אופטימלית בחברה‪ ,‬מבנה התוכנית גמיש ומאפשר ליצוק תכנים בהתאמה‬ ‫אישית למסגרת הספציפית‪.‬‬

‫כיתות חלום‬ ‫ה‬

‫תוכנית מתקיימת בכיתות החינוך המיוחד‪ ,‬בשותפות עם המתי״א‪,‬‬ ‫לתלמידים עם ליקויי למידה ולקויות התנהגותיות או רגשיות בבתי‬ ‫הספר ה״רגילים״ באגף הכללי‪ .‬מטרות התוכנית הן שיפור היכולות וההישגים‬ ‫בתחום הקריאה והשפה‪ ,‬וכן שיפור האקלים הכיתתי ויכולות הוויסות הרגשי‬ ‫וההתנהגותי של תלמידי הכיתה‪ .‬מדובר בתוכנית לשנתיים הכוללת תוספת‬ ‫שעות הוראה למורה עמיתה‪ ,‬הצטיידות ייחודית וקבוצות הורים‪.‬‬ ‫התוכנית מלווה בהערכה‪ .‬במהלך השנים‪ ,‬אנו רואים שיפור ניכר בקרב‬ ‫התלמידים שהשתתפו בתוכנית‪ ,‬הן בתחום הקריאה והשפה והן בתחום‬ ‫יכולות הוויסות וההתנהגות‪ .‬חלקם הגדול הגיע לרמת הכיתה ה״רגילה״ ואף‬ ‫מעבר לכך‪ .‬תחום נוסף שבו מצאנו שיפור ניכר הוא בתחושת המסוגלות של‬ ‫המורות‪ ,‬הן בהוראת השפה והן בהתמודדות עם בעיות התנהגות ויצירת‬ ‫אקלים מיטבי בכיתתן‪.‬‬

‫| ‪75‬‬

‫מזרח‬ ‫ירושלים‬ ‫חי ו‬

‫י י‬

‫ו‬ ‫מ ח‬

‫שוויו ז מ ויו ל למי י מזרח‬ ‫ר ל ומי מי ל חל‬ ‫ו‬ ‫מ חי ו י יר מ ר‬ ‫ש וו ו ו וו ל י ו יו ר‬ ‫‪| 76‬‬

‫מהי תכלית החינוך?‬

‫לתפיסתי‪,‬‬ ‫המטרה המרכזית של מינהל חינוך היא לתת‬ ‫שוויון הזדמנויות לכלל התלמידים‪ ,‬בעיקר למי‬ ‫שצריך לפלס את דרכו להצלחה ולא נולד לתוכה‪.‬‬ ‫בהיבט הזה‪ ,‬למינהל חינוך יש תרומה אדירה‪,‬‬ ‫שמשפיעה על מסלול החיים של כל ילד‪.‬ה‪ .‬זוהי‬ ‫המחויבות המוסרית שלנו‪ ,‬וזוהי זכות הקיום שלנו‪.‬‬ ‫שוויון הזדמנויות לתלמידי מזרח ירושלים הוא בעיני‬ ‫אתגר לאומי‪ .‬כשהציעו לי לכהן כראש מינהל חינוך‪,‬‬ ‫שמחתי מאוד על ההזדמנות לנסות ולחולל שינוי‬ ‫של ממש; להוביל מהלך כל כך חשוב ובעל השפעה‬ ‫היסטורית על החינוך במדינת ישראל‪ .‬תפיסת העולם‬ ‫הערכית של שוויון הזדמנויות ועשיית צדק‪ ,‬בוערת‬ ‫בי מאז שהייתי נער ומעולם לא דעכה‪ .‬להפך; היא‬ ‫מתגברת והולכת ומלווה אותי בכל תפקידיי בתחום‬ ‫החינוך‪.‬‬ ‫האם מינהל חינוך ‪ -‬שהוא בסך הכול אחראי על‬ ‫החינוך בעירייה והוא אפילו לא משרד החינוך ‪ -‬יכול‬ ‫לחולל שינוי במזרח? לכאורה‪ ,‬כל התנאים היו נגדנו‪.‬‬ ‫אלא שבספטמבר ‪ 2017‬התחלנו את מהפכת החינוך‬ ‫במזרח ירושלים‪ .‬יצאנו לדרך עם תוכנית אסטרטגית‪,‬‬ ‫בשיתוף משרד החינוך‪.‬‬ ‫מטרתי הייתה לסחוף את המערכת הארצית‬ ‫והעירונית לטובת אישור תוכנית החומש לפיתוח מזרח‬ ‫ירושלים ולצמצום פערים‪ ,‬ולהביא לכך שמדינת ישראל‬ ‫תשקיע בכלל תלמידי מזרח ירושלים‪ ,‬ולא רק בתלמידים‬ ‫הלומדים בתוכנית הישראלית‪ .‬הצלחנו במשימה זו‪.‬‬ ‫במאי ‪ 2018‬אישרה הממשלה את תוכנית החומש‪ .‬זה‬

‫זולפה עיד‬

‫מקיף ראס אל עמוד לבנות‪,‬‬ ‫מרכז פיילי לאמנות תשפ״א‪2021 ,‬‬

‫زلفة عيد‬

‫مدرسة راس العامود الشاملة للبنات‬ ‫| ‪77‬‬

‫מזרח ירושלים‬ ‫היה‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬אחד הימים המאושרים‬ ‫בחיי‪ ,‬ולא רק במישור המקצועי‪.‬‬ ‫הדבר הראשון בעשייה מבחינתי הוא‬ ‫הסטת הלב והראש‪ ,‬של כל העוסקים‬ ‫במלאכה‪ ,‬מזרחה; להגיד שמזרח ירושלים‬ ‫הוא במרכז ושאנחנו מחבקים אותו‬ ‫ואוהבים אותו ונעשה הכול כדי לטעת שם‬ ‫תקווה‪ .‬החינוך הוא המפתח‪ ,‬והמטרה היא‬ ‫שמערכת החינוך במזרח העיר תהווה עוגן‬ ‫ותקווה לעתיד טוב יותר‪.‬‬ ‫הדבר השני הוא הפניית משאבים‬ ‫כספיים אדירים שיענו על החוסרים הרבים‬ ‫הקיימים במזרח העיר‪ ,‬בכל ההיבטים‪.‬‬ ‫מערכת החינוך במזרח הייתה רעבה‪,‬‬ ‫ענייה ומוזנחת‪ .‬השקענו רבות בבינוי‪,‬‬ ‫בפיתוח ובשיפוץ‪ .‬הקמנו עשרות בתי‬ ‫ספר חדשים‪ ,‬בנינו מאות כיתות לימוד‬ ‫ומתוכננות להיבנות עוד כאלף בשנים‬ ‫הקרובות‪ .‬אני שמח לבשר שהאמון גדל‬ ‫והולך ובמקביל‪ ,‬בתי הספר החדשים‬ ‫מתמלאים מיד עם פתיחתם‪.‬‬

‫תחומי עניין נגישים‬ ‫הקמנו בתי ספר ייחודיים ומרכז‬ ‫מצטיינים‪ .‬פתחנו את תוכנית אלבשאיר‬ ‫לתלמידים מצטיינים‪ ,‬שבמסגרתה מגיעים‬ ‫מאות תלמידים ממזרח העיר ללימודים‬ ‫באוניברסיטה‪.‬‬ ‫זה קורה גם בחינוך הלא פורמלי‪:‬‬ ‫הקמנו קונסרבטוריון בחינם‪ ,‬תנועת נוער‬ ‫שמשתתפים בה למעלה מאלף חניכים‪,‬‬ ‫חוג לכל ילד ועוד‪ .‬כך‪ ,‬לכל ילד‪.‬ה יש יותר‬ ‫אפשרויות‪ ,‬הן בחינוך הפורמלי והן בחינוך‬ ‫הבלתי פורמלי‪ .‬הפכנו תחומי עניין‪ ,‬שהיו‬ ‫עד לא מזמן נחלתם של בעלי יכולות‬ ‫בלבד‪ ,‬לנגישים‪.‬‬ ‫מספר התלמידים ממזרח העיר‬ ‫שלומדים באוניברסיטה העברית קפץ‬ ‫עשרות מונים בשנים האחרונות‪ ,‬מכמה‬ ‫עשרות בודדות לכמה מאות‪ .‬אני גאה מאוד‬ ‫בכך‪ :‬כשיש סיכוי להגיע לאוניברסיטה‪ ,‬יש‬ ‫סיבה להישאר בבית ספר‪ .‬יש תקווה‪♦ .‬‬

‫‪| 78‬‬

‫ל ר מו רי י ראש אגף החינוך הערבי‬

‫י‬ ‫מר‬ ‫משמ ו י‬

‫של ו‬

‫ח שו של‬ ‫מ ר חי ו‬ ‫מזרח מ מ מ‬ ‫רים יזיים‬ ‫ר ו יים ח ר יים‬ ‫וחי ו יים למי ים‬ ‫ים מחי ו י מי‬ ‫מו ר י ו שו‬ ‫לרי שח‬

‫״האם מינהל חינוך ‪ -‬שהוא בסך הכול אחראי על החינוך‬ ‫בעירייה והוא אפילו לא משרד החינוך ‪ -‬יכול לחולל‬ ‫שינוי במזרח? לכאורה‪ ,‬כל התנאים היו נגדנו‪ .‬אלא‬ ‫שבספטמבר ‪ 2017‬התחלנו את מהפכת החינוך במזרח״‬

‫ב‬

‫במזרח‬ ‫החינוך‬ ‫מערכת‬ ‫העיר לומדים כיום כ־‪113‬‬ ‫אלף תלמידים בגילאי ‪,18-3‬‬ ‫בשלוש תת־מערכות‪ :‬המערכת‬ ‫הרשמית‪ ,‬המונה כ־‪ 48‬אלף תלמידים;‬ ‫מערכת המוכש״ר‪ ,‬המונה גם היא כ־‪48‬‬ ‫אלף והמערכת הפרטית‪ ,‬המונה כ־‪17‬‬ ‫אלף תלמידים‪ .‬כתשעים אחוז מתלמידי‬ ‫מזרח ירושלים לומדים על פי התוכנית‬ ‫הפלסטינית‪ ,‬והשאר לומדים על פי‬ ‫התוכנית הישראלית‪.‬‬ ‫מזרח ירושלים הינה ישות ייחודית‪.‬‬ ‫תושביה חיים במצב ביטחוני‪ ,‬פוליטי‬ ‫וחברתי קשה ומורכב‪ ,‬כמו גם במצב סוציו־‬ ‫אקונומי נמוך מאוד‪ ,‬המשתקף באחוזי‬ ‫האבטלה והעוני מהגבוהים בארץ‪.‬‬

‫ניהול עצמי בבתי הספר‬ ‫בעשר השנים האחרונות עברה מערכת‬ ‫החינוך במזרח קפיצת מדרגה משמעותית‬ ‫מאוד‪ .‬נוספו מאות כיתות חדשות‪ ,‬נפתחו‬ ‫עשרות בתי ספר ייחודיים‪ ,‬שולבו תוכניות‬ ‫לימודים מגוונות תוך כניסת התוכנית‬ ‫הישראלית‪ ,‬הכנת הבוגרים לעולם‬ ‫האקדמיה הישראלית‪ ,‬פתיחת מכינות‬ ‫ייעודיות במספר מוסדות להשכלה‬ ‫גבוהה בירושלים עבור בוגרי מערכת‬

‫שירלי דרעי‬

‫אולפנת צביה יצירתית‪ ,‬תשפ״א‪2021 ,‬‬

‫החינוך במזרח‪ ,‬והכנה לעולם התעסוקה‬ ‫באמצעות הכשרות למיניהן שהתלמידים‬ ‫מקבלים‪.‬‬ ‫כלל בתי הספר היסודיים עברו לניהול‬ ‫עצמי‪ ,‬שינוי שהגדיל משמעותית את‬ ‫תקציבים ולצד זאת העצים והרחיב‬ ‫את סמכויות המנהלים‪ .‬במקביל ניתן‬ ‫חיזוק למענה הבלתי פורמלי עבור כלל‬ ‫התלמידים‪.‬‬ ‫אנו פועלים במרץ רב לשיפור ולשדרוג‬ ‫מערכת החינוך במזרח‪ ,‬תוך צמצום‬ ‫הפערים הפיזיים‪ ,‬התרבותיים‪ ,‬החברתיים‬ ‫והחינוכיים ומשאיפה לשוויון הזדמנויות‬ ‫עבור תלמידיה ובוגריה‪.‬‬

‫האתגרים הפכו להזדמנויות‬ ‫הפער וההזנחה רבת השנים מבחינת‬ ‫משאבים‪ ,‬הציבו את המערכת בפני‬ ‫אתגרים רבים ומשונים‪ ,‬אך מהר‬ ‫מאוד חלקם הגדול הפך להזדמנויות‬ ‫משמעותיות מאוד עבור תלמידי מזרח‬ ‫ירושלים והאוכלוסייה באזור זה‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬תלמידי מזרח ירושלים נהנים‬ ‫ללמוד במערכת דינמית שאינה‬

‫שגרתית כלל; מערכת שמתפתחת כל‬ ‫הזמן‪ ,‬קשובה לשטח ולצרכיו ומשתנה‬ ‫בהתאם להתפתחויות בעולם המודרני‪.‬‬ ‫התלמידים נהנים מחינוך להישגיות‪,‬‬ ‫לערכים ולהעצמה אישית‪.‬‬ ‫לכל תלמיד‪.‬ה יש את המעטפת‬ ‫החינוכית והטיפולית הנדרשת‪ .‬המענים‬ ‫שהמערכת מציעה היום מגוונים מאוד‬ ‫ואינם משאירים אף ילד‪.‬ה מאחור‪ .‬הוקמו‬ ‫בתי ספר למצטיינים וגם לתלמידים‬ ‫בסיכון; נפתחו מגמות טכנולוגיות ובתי‬ ‫ספר טכנולוגיים; נוסדו בתי ספר ללימודי‬ ‫אמנות ומוזיקה‪ ,‬לשפות ועוד‪ .‬השינוי‬ ‫הזה מתחולל אחרי שנים ארוכות שבהן‬ ‫המערכת הציעה מענה אחד ואחיד עבור‬ ‫כלל התלמידים במזרח‪ ,‬דבר שהעלה‬ ‫את אחוז התלמידים בסיכון וגרם לנשירת‬ ‫מאות מהמערכת‪.‬‬ ‫החזון שלנו הוא להכשיר בוגרות‬ ‫ובוגרים מזרח ירושלמיים‪ ,‬אופטימיים‪,‬‬ ‫חולמים‪ ,‬חושבים בצורה יצירתית ויודעים‬ ‫לתכנן את העתיד האקדמי והמקצועי‬ ‫שלהם‪ ,‬תוך שאיפה להגיע ליעדים‬ ‫שהציבו לעצמם‪♦ .‬‬

‫לחו‬ ‫ש ים‬

‫חרו ו‪5‬‬ ‫‪508‬‬ ‫יו‬

‫‪32‬‬ ‫י ר‬ ‫חו‬

‫ו ו‬

‫הקמת מ י‬

‫ולו י‬

‫בתי ספר מצטיינים‬ ‫ייחודיים ומ ויו‬ ‫ומוזי‬ ‫יסודי ללימודי שפות‬

‫ל וו י למ וי ו ועוד‬

‫‪28‬‬

‫מגמות טכנולוגיות‬ ‫פתיחת‬ ‫ב־‪ 17‬בתי ספר ירו יים ל י ו יים‬ ‫| ‪79‬‬

‫מזרח ירושלים‬

‫יו ר מנהל תוכנית החומש בחינוך במזרח ירושלים‬

‫י ו ים מו‬

‫ו י חומש מזרח י חל של שי וי‬ ‫ש‬ ‫מ י ו ש ח ר רו ים‬

‫מ‬

‫זרח ירושלים הוא אולי המקום‬ ‫המורכב והרגיש ביותר בעולם‪.‬‬ ‫נמצאים בו האתרים החשובים ביותר‬ ‫לכל הדתות‪ ,‬על פני שטח קטן וצפוף; עם‬ ‫אוכלוסייה שמרביתה ״חסרת אזרחות״‬ ‫החיה בתחושה קשה שאינה שייכת לאף‬ ‫אחד; עם עוני והזנחה פיזית רבת שנים‬ ‫ועם מציאות ביטחונית נפיצה‪ .‬כל אלו‬ ‫הופכים את מזרח ירושלים למקום עם‬ ‫רמת האמון הנמוכה ביותר של אוכלוסייה‬ ‫כלשהי בישראל‪.‬‬ ‫חינוך הוא בראש ובראשונה יצירת‬ ‫תקווה וחלומות‪ .‬כדי לפתח תקווה‪ ,‬ילדים‬ ‫זקוקים לאמון במבוגרים המבטיחים‬ ‫להם‪ ,‬שאם ילמדו וישקיעו יוכלו לממש‬ ‫את החלומות שלהם‪ .‬אז איך מפתחים‬ ‫תקווה וחלומות בסביבה כל כך חסרת‬ ‫אמון?‬ ‫תוכנית החומש למזרח ירושלים‬ ‫(החלטת ממשלה ‪ )3790‬הינה התחלה‬ ‫לשינוי אפשרי של מציאות החיים במזרח‬ ‫ירושלים‪ .‬לצד השקעות מאסיביות בתחומי‬ ‫התשתיות‪ ,‬התעסוקה והרווחה‪ ,‬תופס גם‬ ‫תחום החינוך מקום מרכזי‪.‬‬

‫יש כיסוי להבטחות‬

‫‪| 80‬‬

‫השקעה של כ־‪ 100‬מיליון שקלים‬ ‫בשנה בחינוך ועוד עשרות מיליוני שקלים‬ ‫באקדמיה‪ ,‬מופנים לחיזוק וקידום השפה‬ ‫העברית שמהווה כלי בסיסי להשתלבות‬ ‫בשוק התעסוקה; להרחבה משמעותית של‬ ‫החינוך הטכנולוגי; לבנייה כמעט מאפס של‬ ‫חינוך בלתי פורמלי; לליווי פדגוגי של בתי‬ ‫ספר והעלאה של רמת ההישגים; להרחבה‬ ‫של הטיפול בפרט ומניעת נשירה; לחיזוק‬ ‫והרחבה של תוכנית הלימודים הישראלית;‬ ‫להגדלת הנגישות למוסדות האקדמיים‬ ‫הישראליים ולהשקעה בשיפור הפיזי של‬ ‫בתי הספר‪.‬‬ ‫צעד ראשון בבניית אמון הוא לראות‬

‫שאכן יש כיסוי להבטחות‪ .‬מי שמסתובב‬ ‫במזרח ירושלים בשלוש השנים האחרונות‬ ‫יכול לראות עשרות בתי ספר וגני ילדים‬ ‫ציבוריים חדשים שנפתחו; לגלות שעשרות‬ ‫אלפי ילדים משתתפים בחוגים ובפעילות‬ ‫העשרה מידי יום (שחייה‪ ,‬גלישת גלים‪,‬‬ ‫ספורט אתגרי‪ ,‬צופים ועוד); להבחין‬ ‫בתוכניות הפדגוגיות השונות ובפעילות‬ ‫עובדות ועובדים סוציאליים בתוך בתי‬ ‫הספר ועוד‪.‬‬ ‫דוגמה אחת לכך היא תחום המוזיקה‪,‬‬ ‫שמהווה את אחד הכלים המדהימים‬ ‫לפיתוח הכישורים והחלומות של ילדים‪.‬‬ ‫עד לפני שלוש שנים‪ ,‬ילד שגדל במשפחה‬ ‫ללא אמצעים כספיים‪ ,‬יכול היה רק לחלום‬ ‫על לימודי נגינה‪ .‬במסגרת תוכנית החומש‪,‬‬ ‫נפתחו ‪ 16‬בתי ספר מנגנים‪ ,‬אליהם מגיעים‬ ‫מוזיקאים שמלמדים את כיתות ג׳ ו־ד׳ נגינה‬ ‫בכלים מגוונים‪.‬‬ ‫מי שהחשיפה למוזיקה בבית הספר‬ ‫מלהיב אותו‪ ,‬יכול להצטרף לקונסרבטוריון‬ ‫הציבורי הראשון שנפתח בבית הספר‬ ‫איבדאע‪ ,‬שם יוכל ללמוד לנגן באופן פרטני‬ ‫עם מיטב המורים של האקדמיה למוזיקה‪.‬‬ ‫אם ייבחר‪ ,‬יוכל גם לעשות בגרות במוזיקה‬ ‫בבית הספר היחיד לאמנות שנפתח לפני‬ ‫ארבע שנים בשייח׳ ג׳ראח ‪ -‬וכל זה‪ ,‬בחינם‪.‬‬

‫משתלבים באקדמיה‬ ‫דוגמה נוספת היא תוכנית אלבשאיר‬ ‫לתלמידים מצטיינים‪ ,‬שבמסגרתה מגיעים‬ ‫כ־‪ 300‬תלמידות ותלמידי תיכון נבחרים‬ ‫מכלל בתי הספר במזרח העיר‪ ,‬ליום‬ ‫לימודים באוניברסיטה העברית ובמכללת‬ ‫עזריאלי‪.‬‬ ‫הם לומדים במשך שלוש שנים קורסים‬ ‫אקדמיים‪ ,‬עורכים ניסויים במעבדות‬ ‫החדישות‪ ,‬משפרים את רמת העברית‬ ‫ומתנסים בפעילות לפיתוח מנהיגות ‪ -‬וכל‬ ‫זה‪ ,‬בקמפוס אקדמי‪ .‬אין ספק שבוגרי‬

‫תום חן‬ ‫התיכון לאמנויות‪.‬‬ ‫מחזור ל״ד‪,‬‬ ‫מגמת אמנות‪,‬‬ ‫תש״פ‪2020 ,‬‬

‫מצוינות‬

‫במזרח ירושלים‪:‬‬

‫טעימות‬

‫תלמידים‬ ‫‪300‬‬ ‫ו י ל ש יר‬

‫צומחים יחד‬

‫וי ר י לו ר‬

‫תוכנית חינוכית בלתי‬ ‫פורמלית‪ ,‬המפעילה‬ ‫מערך של חונכות לימודית‬ ‫וחברתית‪ .‬המסגרת מאפשרת‬ ‫מפגשים אישיים וקבועים‬ ‫בין התלמיד לחונך‪ ,‬שמהווה‬ ‫עבורו בוגר משמעותי‪ .‬החונך‬ ‫מתכלל את הצרכים הלימודיים‪,‬‬ ‫החברתיים והרגשיים של התלמיד‪,‬‬ ‫על מנת לעודד התפתחות‬ ‫בתחומים שהוגדרו מראש‪.‬‬

‫תלמידים‬ ‫‪180‬‬ ‫מר ז מ יי ים‬ ‫ימ מ‬

‫יוי‬

‫תלמידים‬ ‫‪50‬‬ ‫מר ז מ יי ים‬ ‫יו י ר י י ח י‬

‫המחלקה‬ ‫למדע‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫למעלה מ־‪ 700‬תלמידים‬ ‫מ יו‬

‫התוכנית יוכלו להשתלב ביתר קלות‬ ‫באקדמיה הישראלית‪ ,‬אליה נחשפו באופן‬ ‫משמעותי‪.‬‬ ‫עבור הילדה מג׳בל מוכאבר‪ ,‬שהחלה‬ ‫לנגן בכינור בבית הספר והמשיכה‬ ‫לקונסרבטוריון; עבור התלמיד שנוסע‬ ‫בכל שבוע מעיסוואיה ללמוד גלישת גלים‬ ‫בבת ים; עבור התלמידים שמגיעים בכל‬ ‫יום ראשון מרחבי מזרח העיר לקמפוס‬ ‫האוניברסיטה העברית; עבור התלמידה‬ ‫מסילוואן שקיבלה מחשב נייד; עבור‬ ‫הגננת שמקבלת את הילדים בבוקר בגן‬ ‫ילדים חדש ומצויד בשועפט; עבור מנהלת‬ ‫בית הספר בצור באהר שקיבלה עובדת‬ ‫סוציאלית המסייעת לטפל בתלמידים‬ ‫בסכנת נשירה; עבור ההורה שהילד שלו‬ ‫נשאר בבית הספר עד השעה ארבע‬ ‫כיוון שהוא משתתף ב״חוג לכל ילד״ ‪-‬‬ ‫עבור כולם‪ ,‬זוהי התחלה של בניית אמון‪,‬‬ ‫אופטימיות וקצת תקווה‪.‬‬ ‫הדרך עוד ארוכה‪ ,‬אבל את ניצני‬ ‫השפעתה של תוכנית החומש בחינוך‬ ‫במזרח ירושלים‪ ,‬כבר רואים‪♦ .‬‬

‫מ ר‬

‫מ‬

‫ר‬

‫מנהלת מחלקת גני ילדים באגף הערבי‬

‫רי‬ ‫יל ר‬

‫ר‬

‫ינהל חינוך רואה שההשקעה בגיל‬ ‫הרך מהווה בסיס להתפתחותם‬ ‫העתידית של הילדים‪ ,‬ומשקיע מאמצים‬ ‫ומשאבים רבים על מנת להשיג יעד זה‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות‪ ,‬מערכת החינוך‬ ‫מחדשת‪ ,‬מתחדשת ומחוללת שינויים‬ ‫במזרח העיר‪ ,‬דוגמת אשכולות גנים‬ ‫ייחודיים‪ ,‬גנים חדשים ומרכז העשרה‬ ‫בתחום מדעים ואמנות‪ .‬מוסדות אלה‬

‫מפעילה תוכניות חינוכיות‬ ‫והשתלמויות בתחומי‬ ‫המדעים‪ ,‬הטכנולוגיה‬ ‫והקיימות עבור התלמידים‬ ‫וצוותי החינוך בכל‬ ‫האגפים‪ .‬התוכניות כוללות חקר‬ ‫מדעי‪ ,‬פעילויות לחיזוק תחושת‬ ‫השייכות לשכונה‪ ,‬חינוך לניקיון‬ ‫בגנים‪ ,‬הפעלת חוגים‪ ,‬מעבדות‬ ‫ניידות‪ ,‬פעילויות העשרה ועוד‪.‬‬

‫מ ר חי ו מחולל שי ויים חו ים‬ ‫ייחו יים ו ו ם מר ז ר שו ל יל ר מזרח‬ ‫הוקמו באיכות ובסטנדרטים גבוהים‪,‬‬ ‫במטרה לתת מענה אינטגרטיבי לילדים‬ ‫שיאפשר התפתחות וטיפוח מיומנויות‬ ‫ויוביל לתהליך של העלאת ההישגים‬ ‫התפתחותיים‪ ,‬להם יידרשו הילדים‬ ‫בעתיד‪.‬‬ ‫מהלך פורץ דרך במחלקת גני ילדים הוא‬ ‫הקמת מרכז לגיל הרך‪ ,‬הראשון במזרח‪.‬‬ ‫המרכז יספק שירות ופעולות תחת קורת גג‬

‫אחת לכלל האוכלוסייה ‪ -‬ילדים מגיל לידה‬ ‫עד תשע‪ ,‬ילדים המוגדרים בסיכון‪ ,‬הורים‪,‬‬ ‫צוותי חינוך וטיפול והקהילה‪.‬‬ ‫תחומי העיסוק של המרכז הם באיתור‪,‬‬ ‫טיפול והעשרה לצד עבודה עם הורים‪.‬‬ ‫המרכז מציע שירותים רשותיים מגוונים‬ ‫לגיל הרך‪ ,‬כולל מענים ותוכניות שונות‬ ‫לילדים‪ ,‬מסגרת יומית וימי עיון ופיתוח‬ ‫מקצועי לצוותי החינוך‪.‬‬

‫| ‪81‬‬

‫אגף‬ ‫חרדי‬ ‫י יי‬ ‫רג י‬

‫שמואל גרינברג‪,‬‬

‫‪| 82‬‬

‫אגף חי חרדי‬

‫ר‬

‫ח‬

‫אגף חי חרדי‬ ‫ח דר‬ ‫י‬ ‫ר יא‬ ‫חד‬ ‫ידי י ד י‬ ‫רי י דיי‬ ‫י‬ ‫ד י‬ ‫י‬ ‫חד י‬

‫תום חן‬

‫ד‬ ‫האגף לחינוך חרדי בעיריית‬ ‫ירושלים הינו אגף החינוך‬ ‫הגדול בארץ‪ ,‬עם כ־‪ 120‬אלף‬ ‫תלמידים‪ .‬האגף מתמודד‬ ‫עם אתגרים רבים‪ ,‬פדגוגיים‬ ‫ופיזיים כאחד‪ .‬ההנחיה המרכזית‬ ‫שמובילה אותנו היא כי למרות‬ ‫האתגרים הרבים הקיימים במגזר‪,‬‬ ‫ניתן לבצע שינויים ושיפורים רבים‬ ‫לטובת תלמידי העיר וצוותי ההוראה‪,‬‬ ‫בהתאמה מלאה לאופי המגזר‬ ‫ובהתחשב בצרכיו ובהקפדותיו‪.‬‬ ‫האגף לחינוך חרדי התחיל דרך‬ ‫חדשה‪ ,‬והוא צועד בה בעקביות‬ ‫ובהצלחה‪ .‬מטרתו הסופית היא שכל‬ ‫תלמיד ותלמידה בעיר ילמדו בכיתות‬ ‫תקינות‪ ,‬פערים לימודיים יצומצמו‬ ‫והזדמנויות חדשות יוענקו לכולם‪.‬‬

‫התיכון לאמנויות‪.‬‬ ‫מחזור ל״ד‪,‬‬ ‫מגמת אמנות‪,‬‬ ‫תש״פ‪2020 ,‬‬

‫| ‪83‬‬

‫אג‬

‫ר י‬ ‫נעמה לוי‬

‫בשנים האחרונות‪ ,‬ועם כניסתי לתפקיד‪,‬‬ ‫סומנו מספר מטרות עיקריות לשינוי‬ ‫משמעותי לתקופה הקרובה‪ ,‬ואני שמח כי‬ ‫כבר מתחילים להרגיש את השינויים בשטח‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫י י‬

‫י‬

‫תלמידי המגזר החרדי בירושלים‬ ‫נמצאים במצוקת מקום אדירה בכיתות‬ ‫הלימוד‪ .‬הילודה בעיר נמצאת במגמת‬ ‫גידול מתמדת ועל פי הנתונים‪ ,‬בכל שבוע‬ ‫נוצר צורך בהקמת יותר משלוש כיתות‬ ‫חדשות במגזר החרדי בעיר‪.‬‬ ‫האגף לחינוך חרדי‪ ,‬בעידודו האישי‬ ‫של ראש העיר‪ ,‬פועלים רבות למציאת‬ ‫פתרונות להוספת כיתות לימוד חדשות‬ ‫ותקניות‪ ,‬ואנו נמצאים בתנופת בניה‬ ‫מאסיבית בשכונות רבות‪.‬‬ ‫בשנה האחרונה נוספו למעלה ממאה‬ ‫כיתות חדשות‪ .‬בשנה הקרובה יתווספו עוד‬ ‫כ־‪ 140‬כיתות לימוד‪ ,‬והיד נטויה להוספת עוד‬ ‫מאות כיתות בשנים הקרובות בתוכניות בינוי‬ ‫שנמצאות בהליך מואץ בכל שכונות העיר‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫‪| 84‬‬

‫דיגי י ר‬

‫א‬

‫אחד האתגרים הגדולים של תלמידי‬ ‫המגזר החרדי הוא אי־הימצאות תשתית‬ ‫טכנולוגית בכלל‪ ,‬או תשתית זמינה‪,‬‬ ‫המאפשרת למידה מרחוק או מתוקשבת‬ ‫כבשאר המגזרים‪.‬‬ ‫כבר בראשית מגפת הקורונה הבנו‬ ‫באגף שיש לתת מענה אמיתי‪ ,‬מיידי‪,‬‬ ‫יעיל ובעיקר מותאם לאופי המגזר‪ ,‬כדי‬ ‫לגשר על הפערים שנוצרו בתחום החינוך‬ ‫והלמידה‪ .‬הבנו כי יש להנגיש את הכלים‬ ‫הקיימים בשוק ואשר ניתן להתאים אותם‬ ‫או לפקח עליהם בצורה נכונה ומותאמת‬ ‫לכלל המגזר לטובת התלמידים‪.‬‬ ‫במקביל לליווי מוסדות ורשתות החינוך‬ ‫במיסוד מערכת הטלפונים‪ ,‬הפקנו מיידית‬ ‫ובהשקעה נרחבת‪ ,‬חוברות למידה והעשרה‬ ‫לכלל שכבות הגיל שנשלחו אל כל תלמידי‬ ‫העיר בדיוור ישיר‪ .‬במקביל התחלנו בהליך‬ ‫של איתור ומציאת חלופות ללימוד דרך‬ ‫מערכת הטלפון‪.‬‬ ‫ההנחיה והתובנה המרכזית שהובילה‬ ‫אותנו היא כי אנחנו לא באים ״להמציא את‬ ‫הגלגל״‪ ,‬או לשנות את הקיים ואת התנהלות‬ ‫המגזר החרדי‪ ,‬אשר דבק בהנהגותיו‬

‫״אנו נמצאים בתנופת‬ ‫בנייה מאסיבית בשכונות‬ ‫רבות‪ .‬בשנה האחרונה‬ ‫נוספו למעלה ממאה‬ ‫כיתות‪ ,‬בשנה הקרובה‬ ‫יתווספו כ־‪ 140‬והיד נטויה‪.‬‬ ‫ביצענו שיפוצי עומק בעוד‬ ‫עשרות מוסדות לימוד״‬ ‫וחינוכו בצורה שמרנית‪ ,‬מוקפדת ומוצלחת‪.‬‬ ‫המטרה הייתה להנגיש ולהתאים את‬ ‫השינויים המתרחשים והמתהווים בין‬ ‫כה בעולם‪ ,‬אל בני הציבור החרדי‪ ,‬ללא‬ ‫התפשרות על שום נתון‪ ,‬על מנת שיוכלו‬ ‫להשתמש ולנצל את המשאבים הקיימים‬ ‫לצרכי המגזר‪.‬‬ ‫לאחר עבודה מאומצת ובשיתוף חברת‬ ‫‪ malam team‬הצלחנו לפתח טאבלט‬ ‫מוקשח ומושגח אשר זכה לפיקוח והכוונת‬ ‫רבנים מהמגזר החרדי‪ ,‬שבאמצעותו‬ ‫תלמידים יכולים היו לשלב למידה מרחוק‬ ‫תחת הגבלות וקריטריונים כשרותיים‬ ‫ברורים‪ ,‬המגינים עליהם מפני גישה‬ ‫לתכנים שאינם נצרכים ומפוקחים‪.‬‬ ‫פרויקט זה הובל בשיתוף פעולה עם‬

‫מוסדות רבים‪ ,‬כאשר העיקרון המנחה‬ ‫אותנו ‪ -‬הן בפרויקט זה והן בכל התוכניות‬ ‫החינוכיות המופעלות על ידי האגף ‪ -‬הוא‬ ‫כי יש להקשיב למנהלים ולצרכים שעולים‬ ‫מן השטח ולמצוא פתרונות ישימים ויעילים‬ ‫לטובת האתגרים הקיימים‪ ,‬גם אם נדרשת‬ ‫לכך יצירתיות רבה‪ .‬מנגד‪ ,‬בידיעה ובהבנה‬ ‫ברורה כי כל תוכנית תצא לשטח תוך‬ ‫תיאום מוקדם והתייעצות עם רבנים ואנשי‬ ‫חינוך המתמחים בתחום‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫י חי י‬

‫אולפנת צביה יצירתית‪ ,‬תשפ״א‪2021 ,‬‬

‫אליאנה אורנשטיין‬

‫אולפנת צביה יצירתית‪ ,‬תשפ״א‪2021 ,‬‬

‫יד‬

‫כחלק מתפיסת החינוך‪ ,‬פועלים מוסדות‬ ‫החינוך בשליטה מלאה ובלעדית בכל‬ ‫התחום הפדגוגי ומנהלים חינוך עצמאי‪.‬‬ ‫האגף פועל לשינוי מתווה התוכניות‬ ‫החינוכיות התוספתיות‪ ,‬המוענקות על‬ ‫ידי העירייה לתלמידי המגזר בתיאום‬ ‫ובהסכמה עם מוסדות החינוך והמנהלים‪.‬‬ ‫במסגרת השינוי‪ ,‬כל תלמיד ותלמידה‬ ‫בירושלים בכל שכבת גיל ייהנו מתוכנית‬ ‫חינוכית תוספתית אחת לפחות‪.‬‬ ‫זוהי בשורה אדירה לכלל תלמידי העיר‪,‬‬ ‫שייהנו מתוכניות מיוחדות ומקצועיות‬ ‫בתחומי העשרה רבים‪ ,‬מהגיל הרך ועד‬ ‫לנעורים כמו חיזוק קריאה‪ ,‬פיתוח מוטורי‬ ‫בגיל הרך‪ ,‬שחייה‪ ,‬הערכות ואבחונים‬ ‫כהכנה לישיבות ועוד‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫י ר י‬

‫יד‬

‫ישנם מוסדות חינוך רבים בירושלים‬ ‫שלא שופצו או רוהטו במשך עשרות שנים‪.‬‬ ‫בסיורים שביצעתי עם כניסתי לתפקיד‪,‬‬ ‫פגשתי תלמידים שלומדים בכיתות עם‬ ‫לוח ירוק וגירים‪ ,‬ועם כיסאות ושולחנות‬ ‫בני עשרים שנה‪.‬‬ ‫בשנתיים האחרונות עשינו מהפך ענק‬ ‫בתחום‪ ,‬וביצענו שיפוצי עומק בעשרות‬ ‫מוסדות‪ ,‬במקביל לריהוט עשרות מוסדות‬ ‫בריהוט כיתה ומינהלה חדש‪ .‬נמשיך כך‬ ‫עד שכל תלמיד ותלמידה בירושלים‬ ‫ילמדו בכיתה מרוהטת כראוי עם ציוד‬ ‫תקין‪ ,‬נוח ובטוח‪♦ .‬‬

‫מרכזי הכוון וסיוע‬ ‫מרכז הכוון לבבי‪ .‬מיועד לבחורי‬ ‫ישיבות הזקוקים להכוונה‪ ,‬לייעוץ ולטיפול‬ ‫מקצועי במהלך הלימודים בתחום‬ ‫הלימודי והרגשי‪ ,‬מתוך מטרה להשאירם‬ ‫במוסד שבו הם לומדים ולמנוע מהם‬ ‫נשירה מהמסגרת‪.‬‬ ‫מרכז בינו‪ .‬מרכז המטפל בנערים‬ ‫ובנערות (בגילאים ‪ )20-12‬הנמצאים‬ ‫על רצף הנשירה‪ .‬המרכז מעניק סל‬ ‫שירותים רחב ומענים הוליסטיים תחת‬ ‫קורת גג אחת‪ ,‬פעילות של חונכים‬ ‫וחונכות בשכונות‪ ,‬הכשרות ותעסוקה‪,‬‬ ‫טיפולים על ידי עובדים סוציאליים‬ ‫ואנשי מקצוע‪ ,‬סיוע בשיבוץ למסגרות‬ ‫וקו ייעוץ טלפוני להורים ולאנשי חינוך‪.‬‬

‫בגרו ב ירו ‪,‬‬ ‫ילו ו ל‬ ‫מגמת הלימודים לחמש יחידות‬ ‫לימוד פועלת למניעת נשירה‪ ,‬על‬ ‫ידי גיוס נערים ונערות המועדים‬ ‫לנשירה ללמידה ולהתנדבות‬ ‫בכב״א‪ ,‬מד״א ובפיקוד העורף‪.‬‬ ‫התוכנית מכשירה את הנערים והנערות‬ ‫למקצועות ההצלה‪ .‬בוגרי התוכנית‬ ‫רוכשים הכשרת חובש‪ ,‬מחלץ ‪02‬‬ ‫ועוברים הכנה לתפקיד כבאים‪.‬‬

‫ימו‬ ‫אולפן עולות‪ .‬הקניית יסודות‬ ‫וכלים בשפה העברית לעולות‬ ‫חדשות‪.‬‬ ‫אות לכל תלמיד‪ .‬הקניית‬ ‫מיומנויות קריאה ושיפור הישגים‪.‬‬ ‫אליך בניך‪ .‬תוכנית למניעת נשירה‬ ‫בעל יסודי‪.‬‬ ‫העשרה אינסטרומנטלית‪.‬‬ ‫פיתוח מיומנויות חשיבה ואסטרטגיות‬ ‫למידה בלימוד גמרא בשיטת‬ ‫פוירנשטיין‪.‬‬ ‫חונכות‪ .‬העלאת הדימוי העצמי‬ ‫ושיפור הישגים לימודיים והתנהגותיים‬ ‫בקרב תלמידים‪ ,‬באמצעות נוכחות‬ ‫של מבוגר משמעותי‪.‬‬ ‫לימוד נע‪ .‬פעילות מוטורית מכוונת‬ ‫למידה והקשר בין התנועה ללמידה‪.‬‬

‫הלל ליבוביץ‬

‫אולפנת צביה יצירתית‪ ,‬תשפ״א‪2021 ,‬‬

‫מקום בלב‪ .‬טיפול רגשי בתוך‬ ‫מסגרות החינוך על מנת לאפשר‬ ‫לילדים להתמודד עם מצוקות‬ ‫רגשיות המעכבות למידה‪.‬‬ ‫התוכנית מופעלת בבתי הספר‬ ‫היסודיים והעל יסודיים‪.‬‬

‫| ‪85‬‬

‫שותפים‬ ‫לעשייה‬ ‫© כל הזכויות והתודות שמורות ל אנשי החינוך‬ ‫‪| 86‬‬

‫יבא ברון מי פר יפי אלבז רן רי ן אבי גיספאן שולי טוויזר רורלי ריינר שאול‬ ‫וויסרוז לילי אליאסי חיה פרנסה רות הן ניאלה הרוש מהא אבו טיש אשר מראר גמיל‬ ‫שר יה מנאר ב רבא רנאן ליאן יסמין סאלח פרלה זיבת ג ון אבן ארי נה רנל‬ ‫נו ה פחימה מי ל לויט טליה הלל ורית הרוש מנון הרן סיסי רז אפרת גריינמן בתיה שפירא‬ ‫שלמה חסי ים יו י לטי רחל שיפמן רונית יושי ו הן מנואל זילברמן מירי ברנשטיין‬ ‫יהו ה נוימן בת שב בתשי יהושו מי ל יהן רונית הן אי י אל יים שלומית יוש י טלי‬ ‫חנין יוני מנהיים ולרי חזנוב לארה מוברי י נבילה מנא אייל אנ רי זהבה רוזנטל איריס ור‬ ‫יה רסנטי חי גולן אריה גוטליב נ מי אסייג ורית לוי י ל שבו י בילבס י נחמן‬ ‫ס יה ו גולנזר נטלי אטלן ניאל רוזנברג אורית ולב נט ר י מיטל שו ה מי ל ור‬ ‫סנ ס בסי י ל גל גליה רווח שלומי שו רון ב אלח מוחמ איוב פתחיה גור ו‬ ‫שמואל הן חגית סמואל ו בה ליפה ננאסי מריב נ מי אסייג אהרן וינגרטן י ו מרם‬ ‫מרגלית לימי אביב ינן • יואב זימי זמרן שיר אביטן אירית גול פנגר חגית מוריה גיבור‬ ‫מל י מן שגית אילוז לבנה ניסים רן מור ארואסטי לי ור הן רונן ראו וב זל ה מחמ‬ ‫ב אל חא ו חנופה גיא בן מי לא ברהום אוריאל אלבז יפ ת אורון שוור נאנסי‬ ‫י ב שור שרי פישר בר ה‬ ‫מרבי שמואל גרינברג יון רגב שרון פילוסו אייזי‬ ‫ו חגית פרי חיה מש ן מי ל סטולר ים פול מן י ל פרגון ני מונ רר נבל מזרחי‬ ‫אייל אנ רי מתנאל לב ארי גיהא ליאן נורית סהר טל גרין אפל חיים וייס מי ל פו ס‬ ‫אסנת ריינמן אורנה שליו ליאת ביטן אחינ ם רמניאן רב ה גרינפל מוישי פרי מן אוריאל‬ ‫ישר ו הן שלומי שו רון יפי בראשי שיר מרמלשטיין רולין אליהו ניאל רוזנבוים‬ ‫נ ה זמיר אסנת בבלי הישאם אווי אושר יאיר שירה לב גל הלפמן ארי ספורטה הגר‬ ‫אל ל י ב פו ס גרנית מזרחי טלי הן חיון נחום הן גיסלין ו נין חני הן אס נהרי‬ ‫אביטל גול ברג אותר ליאן ר ות רוסו טרה בר סל לולו ה נאן סרור הו יה נ ר‬ ‫נ מי גרינוול גנית שרייבר זריחת החינוך | מגזין מינהל חינוך ירושלים | תשרי תשפ"ב‪ ,‬ספטמבר ‪2021‬‬ ‫| ‪87‬‬