Data Loading...

מערכות 412 Flipbook PDF

מאי 2007

204 Views
60 Downloads
FLIP PDF 1.66MB

‫‪412‬‬

‫ספר חדש מבית ”מערכות“‬

‫גיליון ‪ • 412‬אייר התשס“ז • מאי ‪2007‬‬ ‫למידה תוך כדי לחימה‬ ‫גילוי מוקדם מציל חיים‬ ‫רפורמה בעקבות כישלונות צבאיים‬ ‫התנאים ההכרחיים להצלחה במלחמה בטרור‬ ‫חינוך מפקדים בצבא מקצועי‬ ‫השפעת החברה על הדוקטרינה ועל התרבות של צה"ל‬ ‫החזירו את הצבא למפקדיו‬

‫הפרדוקס של הטכנולוגיה הצבאית‬

‫הנינג‘ה‪:‬‬ ‫אגדה ומציאות‬

‫לוחמי הנינג‘ה‬ ‫הרבו להשתמש‬ ‫בתחבולות‪ ,‬בהונאה‬ ‫ובגניבת דעת‪.‬‬ ‫מדובר במאפיינים‬ ‫שהם נכס גם לחיילים‬ ‫של היום‬

‫‪412‬‬ ‫דבר העורך‬

‫גיליון ‪ • 412‬אייר התשס“ז • מאי ‪2007‬‬

‫‪52‬‬

‫כתבות‬

‫שחמט בלבנון‬ ‫שדות ההתמודדות של הצבא אינם צבועים‬ ‫בשחור ובלבן בלבד‪ .‬בצבעים האלה צבועים רק‬ ‫לוח השחמט וכליו‪ .‬למרות זאת יש דמיון מסוים‬ ‫בין עקרונות המשחק לעקרונות המלחמה‪.‬‬ ‫אין משחק שחמט שבו לא "אוכלים לך" כלים‪.‬‬ ‫כש"אוכלים לך" רץ‪ ,‬למשל‪ ,‬מצבך בהחלט לא‬ ‫נעים‪ ,‬אך המשחק אינו תם עם אותו המהלך‪.‬‬ ‫אולם צריך להיות ערניים יותר ולחזק את שאר‬ ‫הכלים שעל לוח המשחק כדי למנוע הידרדרות‬ ‫עד כדי הפסד במשחק‪.‬‬ ‫מהלך צבאי שאינו עולה יפה יכול להניב בסופו‬ ‫של דבר תועלת‪ ,‬בתנאי שהצבא שילם מעט‪,‬‬ ‫למד ממנו את מה שניתן‪ ,‬הפיק לקחים ויישמם‬ ‫לקראת המבחן הצבאי הבא‪ .‬בראייה ארוכת‬ ‫טווח צבא שכל מבחניו "מוצלחים" יסבול‬ ‫מעיוורון שיביא בסופו של דבר לכישלון‪.‬‬ ‫כישלונם של האמריקנים בווייטנאם ובכמה‬ ‫מבצעים בשנים שלאחר מכן הביא להנהגת‬ ‫רפורמה מרחיקת לכת במבנה הפיקוד העליון‬ ‫של צבא ארה"ב‪ .‬על כך במאמרו של שאול‬ ‫ברונפלד‪.‬‬ ‫ההליך הזה לא היה יוצא אל הפועל לולא הייתה‬ ‫המערכת הביטחונית ‪ -‬צבאית האמריקנית‬ ‫מערכת לומדת‪ .‬למידה בכל הרמות של העשייה‬ ‫הביטחונית ‪ -‬צבאית צריכה להיעשות בכל‬ ‫עת ‪ -‬גם בשעת הלחימה עצמה‪ .‬על כך מרחיב‬ ‫ד"ר גיל‪-‬עד אריאלי שמתמקד בלמידה תוך כדי‬ ‫מלחמת לבנון השנייה‪.‬‬ ‫לאחר המלחמה נותר לוח השחמט של גזרת‬ ‫דרום לבנון ושל המרחב שסביבו כפי שהיה‬ ‫לפני המלחמה‪ .‬הכלים לא נשתנו בהרבה‪.‬‬ ‫מי שייטיב להשתמש בהם על בסיס המבחן‬ ‫הקודם‪ ,‬יש סיכוי שינצח במבחן הבא את יריבו‬ ‫ויגבה ממנו מחיר יקר בהרבה מהמחירים שנגבו‬ ‫בסיבוב הקודם‪.‬‬ ‫בגיליון הזה של מערכות מאמרים נוספים‬ ‫הנוגעים במישרין ובעקיפין במלחמת לבנון‬ ‫השנייה ובנושאים נוספים‪.‬‬ ‫קריאה מועילה‬ ‫אפי מלצר‬

‫‪4‬‬ ‫למידה תוך כדי לחימה‬

‫ד“ר רס“ן )מיל‘( גיל‪-‬עד אריאלי |‬ ‫מנהל הידע בזרוע היבשה‬ ‫צבירת הניסיון בניהול ידע מבצעי ולמידה‬ ‫תוך כדי לחימה בזמן אמת במשך שנות‬ ‫העימות המוגבל איפשרו להפיק לקחים‬ ‫וליישמם בזמן אמת בעת הלחימה בלבנון‪.‬‬ ‫לקח מרכזי וחיובי לשימור מהמלחמה‬ ‫בלבנון הוא הצורך בלמידה תוך כדי‬ ‫הלחימה נגד אויב דינמי כמו חיזבאללה‪,‬‬ ‫שהוא ארגון לומד‬

‫‪14‬‬ ‫גילוי מוקדם מציל חיים‬

‫‪22‬‬ ‫רפורמה בעקבות‬ ‫כישלונות צבאיים‬

‫שאול ברונפלד | יו“ר דירקטוריון‬ ‫הבורסה לניירות ערך‬ ‫הכישלונות בווייטנאם ובכמה מבצעים‬ ‫צבאיים בשנים שלאחר מכן דירבנו את‬ ‫המחוקקים האמריקנים להנהיג רפורמה‬ ‫מרחיקת לכת במבנה של הפיקוד העליון‬ ‫של צבא ארה"ב‪ .‬הרפורמה הזאת‪,‬‬ ‫הידועה בשם חוק גולדווטר‪-‬ניקולס‬ ‫)‪ ,(1986‬ראויה ללימוד ולעיון במיוחד‬ ‫בישראל‪ ,‬שידעה גם היא כישלונות‬ ‫צבאיים בשל בעיות במבנה הפיקוד‬ ‫העליון שלה‬

‫ראוי גם שהחברות הגדולות בתעשייה הביטחונית‪,‬‬ ‫שבהן קיימת כפילות פנימית‪ ,‬ינהגו באופן דומה‪,‬‬ ‫יצמצמו חפיפות בין‪-‬מפעליות ויפתחו מערכות‬ ‫על‪-‬פי הגישה שהוצגה לעיל‪ .‬חברות ענק בעולם‬ ‫דוגמת רייתאון ביצעו ניתוח מערכתי דוגמת זה‬ ‫והתחילו לנהל את פיתוח המערכות בגישה הזאת‪.‬‬ ‫גוף המו"פ המרכזי של משרד ההגנה האמריקני ‪-‬‬ ‫‪ - DARPA‬ביצע סקרים טכנולוגיים שמהם למד‬ ‫באיזו טכנולוגיה עליו לטפל ועל איזו טכנולוגיה‬ ‫יערוך מעקב בלבד וישתדל להשפיע על פיתוחה‬ ‫לאור ההשקעות המסיביות של המגזר האזרחי‬ ‫בתחומים האלה‪.‬‬ ‫שילובה של הגישה הזאת יחד עם שיתוף פעולה‬ ‫של גורמי מו"פ אזרחיים הם לדעתי הכלי הנכון‬ ‫להתמודדות עם אתגרי הניהול בעשור הקרוב‪.‬‬ ‫ראוי וניתן לבחון את כלי הניהול הזה בישראל‬ ‫בהסתמך על הניסיון שכבר נצבר בעולם‪.‬‬

‫הערות‬ ‫‪ .1‬עזריאל לורבר‪" ,‬חימוש מונחה מדויק בקרב היבשה"‪ ,‬מערכות ‪1992‬‬ ‫‪Electronics, Volume 38, Number 8, April 19, 1965 .2‬‬ ‫‪ .3‬יורם בליזובסקי‪ ,‬מכון פישר למחקר אסטרטגי‪ ,‬כנס ספטמבר ‪2004‬‬ ‫‪http://www.lockheedmartin.com/wms/findPage.do?dsp-fec&ci-13034&rsbci-12923&fti- .4‬‬ ‫‪0&ti-0&sc-400‬‬ ‫‪http://www.northropgrumman.com/heritage/index.html .5‬‬ ‫‪http://www.thalesgroup.com/ga/profile/more.htm .6‬‬ ‫‪ .7‬עזרא סדן‪ ,‬כלכלת ישראל והביטחון הלאומי‪ ,‬ההוצאה לאור של משרד הביטחון‪ ,‬ספטמבר ‪2002‬‬ ‫‪Dan Peled, Defense R&D and Economic Growth in Israel: A Research Agenda, .8‬‬ ‫‪Technology and the Economy Program, Department of economics, University of Haifa,‬‬ ‫‪March 2001, http://econ.haifa.ac.il/~dpeled/papers/ste-wp4.pdf‬‬ ‫‪Raytheon, 6σ program, 1999 .9‬‬ ‫‪IEEE Phased Array Conference , October 2003 .10‬‬ ‫‪ .11‬יעקב שיינין‪ ,‬מכון פישר למחקר אסטרטגי‪ ,‬כנס ספטמבר ‪2004‬‬ ‫‪www.ivc-online.co.il .12‬‬

‫מטוס ה‪ | (F35) JSF-‬גם האמריקנים נוקטים את הגישה של שיתוף גורמי חוץ בפיתוח מטוסיהם‬

‫רס“ן בעז קמינר | מפקד במערך הנ“מ של‬ ‫חיל האוויר‬ ‫מדוע הפילו הטילים הגרמניים במלחמת‬ ‫העולם השנייה קורבנות כה רבים בקרב‬ ‫תושבי לונדון‪ ,‬ואילו התקפות הטילים‬ ‫על ישראל במלחמת המפרץ הראשונה‬ ‫ובמלחמת לבנון השנייה הפילו מעט‬ ‫קורבנות באופן יחסי? מילת המפתח היא‬ ‫התרעה‬

‫‪32‬‬

‫מערכות • בית ההוצאה לאור של צה“ל • נוסד ‪1939‬‬ ‫המפקד והעורך הראשי‪ :‬סא“ל חגי גולן‬ ‫העורך‪ :‬אפי מלצר‬ ‫עורך המשנה‪ :‬יואב תדמור‬ ‫עיצוב ועריכה גרפית‪ :‬סטודיו זאב אלדר‬ ‫ציור השער‪ :‬יהודה רוזנטל‬ ‫איורים‪ :‬בוריס דיקרמן‪ ,‬יהודה רוזנטל‬ ‫תמונות‪ :‬מערכות‪ ,‬במחנה ודובר צה“ל‬ ‫צוות המערכת‪:‬‬ ‫רוית טרינצ‘ר‪-‬סיוון‪ ,‬אביטל רגב‪-‬שושני‬

‫הדעות והתפיסות המובאות במאמרים‬ ‫מבטאות את דעתם האישית של הכותבים‬

‫‪ISSN 0464-2147‬‬

‫המחיר‪ 21 :‬ש“ח )כולל מע“מ(‬ ‫דמי מנוי לשנה‪:‬‬ ‫חיילים ועובדי מערכת הביטחון‪ 50 :‬ש“ח‬ ‫אזרחים‪ 60 :‬ש“ח‬ ‫כתובת למכתבים‪ :‬ת“ד ‪ 02432‬צה“ל‬ ‫טל‪ ,03-5694344/5 ,‬פקס ‪03-5694343‬‬ ‫מחלקת מנויים‪:‬‬ ‫משרד הביטחון ‪ -‬ההוצאה לאור‪ ,‬דרך יעקב דורי‬ ‫ת“ד ‪ 619‬קריית‪-‬אונו‪ ,‬מיקוד‪55108 :‬‬ ‫טלפונים‪ ,03-7380739/7 :‬פקס‪03-7380645 :‬‬ ‫הודפס בדפוס ”גרפוליט“‬ ‫באמצעות ההוצאה לאור של משרד הביטחון‬

‫טכנולוגיה בארץ ובעולם‬

‫‪75‬‬

‫‪32‬‬ ‫התנאים ההכרחיים‬ ‫להצלחה במלחמה בטרור‬ ‫אלוף )מיל‘( יעקב עמידרור |‬ ‫סגן נשיא מכון לנדר‪ ,‬לשעבר מפקד‬ ‫המכללות‬

‫המאמר מגדיר חמש דרישות שבלי עמידה‬ ‫בכולן חסר לכוח הצבאי הבסיס ההכרחי‬ ‫למלחמה בטרור‪ .‬רק אחרי שעומדים בתנאים‬ ‫האלה‪ ,‬שלא קל לעמוד בהם‪ ,‬מתחילה‬ ‫המלחמה הארוכה בטרור‪ .‬זוהי מלחמה קשה‪,‬‬ ‫מפרכת‪ ,‬מסובכת‪ ,‬מתישה‪ ,‬מסוכנת וחסרת‬ ‫ברק ‪ -‬אך ניתן לנצח בה‬

‫‪52‬‬ ‫המלחמה בארץ המרדפים‬

‫ד“ר אהרון יפה | חבר בוועדת המינהל של‬ ‫עמותת גלילי ביד טבנקין‪ ,‬בעבר מפקד יחידה‬ ‫במהלך מלחמת ההתשה בבקעת הירדן‬ ‫)‪ (1970-1968‬פיתח צה"ל את תורת המרדפים‪,‬‬ ‫שנועדה להגן על קו ארוך באמצעות כוחות‬ ‫מינימליים‪ .‬שיטת הלחימה הזאת הוכיחה את‬ ‫יעילותה‪ ,‬אך הייתה שנויה במחלוקת בגלל המחיר‬ ‫הכבד שגבתה ‪ -‬במיוחד בקרב מפקדי הכוחות‬

‫על הצבא לאמץ תפיסות חינוך שיאפשרו‬ ‫למפקדים להישמר מפני תרבות צבאית‬ ‫ליניארית וטכנית ולפתח מנהיגות משתפת‪,‬‬ ‫בעלת חשיבה פתוחה ויצירתית‪ ,‬המשלבת‬ ‫בקיאות במקצוע הצבאי ויכולת אישית לתפקד‬ ‫בהצלחה בסביבות פעולה מורכבות ומגוונות‬

‫‪46‬‬ ‫הנינג‘ה‪ :‬אגדה ומציאות‬

‫דני שירץ | היסטוריון צבאי ומזרחן‬

‫לוחמי הנינג'ה היו שכירי חרב שהתמחו בריגול‬ ‫ובחבלה‪ .‬הם היו מיומנים בתפעול מגוון רחב‬ ‫של כלי נשק‪ ,‬בעלי כושר גופני רב‪ ,‬אמיצים‪,‬‬ ‫בעלי תושייה ומחשבה מקורית ודבקים‬ ‫במשימותיהם‪ ,‬אף שהמוטיווציה שלהם הייתה‬ ‫כלכלית בלבד ולא אידיאולוגית‪ .‬הם הרבו‬ ‫להשתמש בתחבולות‪ ,‬בהונאה ובגניבת דעת‪.‬‬ ‫מדובר במאפיינים שהם נכס גם לחיילים של‬ ‫היום‬

‫‪ 60‬במה‬ ‫השפעת החברה על‬ ‫הדוקטרינה ועל התרבות‬ ‫של צה"ל‬

‫אל“ם מאיר פינקל | רמ“ח תפיסות‬ ‫במז“י‬

‫צבאות מגבשים לעצמם לעיתים קרובות‬ ‫דוקטרינות צבאיות התואמות את התפיסות‬ ‫החברתיות המקובלות במדינותיהם‪ .‬זה קורה‬ ‫גם בצה"ל‪ ,‬ולתופעה הזאת עלול להיות מחיר‬ ‫כבד‬

‫‪ 64‬תגובה‬ ‫החזירו את הצבא למפקדיו‬

‫‪38‬‬ ‫חינוך מפקדים בצבא‬ ‫מקצועי‬

‫סא“ל רונן רפאל | מפקד צוות במכללה‬ ‫לפיקוד טקטי‬

‫מדורים‬

‫‪412‬‬

‫כתבות‬

‫‪68‬‬

‫אל“ם )מיל‘( רן בג | מדריך במילואים‬

‫‪14‬‬

‫המאמר "יחידות מיוחדות בצה"ל בעבר‬ ‫ובהווה‪ :‬ניתוח מתחים צבאיים‪-‬חברתיים‬ ‫בראי ההיסטוריה ובעידן העימות המוגבל"‬ ‫)"מערכות" ‪ (411‬מעורר מחשבות נוגות על‬ ‫הדרך הארוכה שעבר צה"ל מהצבא המנצח‬ ‫של ‪ 1967‬ושל ‪ 1973‬ועד היום‬

‫‪ 66‬סיקורת ספרים‬ ‫מקצוען במדבר‬

‫אל“ם )מיל‘( משה גבעתי | חוקר‬ ‫במחלקה להיסטוריה של צה“ל‬

‫ספרו של אלוף )מיל'( דוד מימון "עקבות‬ ‫בערבה" מספר על הלחימה בטרור הפלסטיני‬ ‫בדרום המדינה בין דצמבר ‪ 1967‬למרס‬ ‫‪ .1971‬זהו ספר חובה לכל מי שמנהלים‬ ‫כיום את הלחימה הסיזיפית לאורך גבול‬ ‫ישראל‪-‬מצרים ולכל מי שרואים בצבא לא רק‬ ‫שליחות אלא גם מקצוע‬

‫‪ 68‬טכנולוגיה‬ ‫הפרדוקס של הטכנולוגיה‬ ‫הצבאית‬ ‫רס“ן אלון סטופל | רמ“ד מכ“ם‬ ‫במפא“ת‬

‫מדוע המערכות הטכנולוגיות הצבאיות‬ ‫הולכות ומתייקרות ככל שהן משתכללות‪,‬‬ ‫ואילו המערכות הטכנולוגיות האזרחיות‬ ‫הולכות ומוזלות? המאמר מציע גישה‬ ‫ניהולית להוזלה משמעותית של עלויות‬ ‫המו"פ הצבאי‬

‫‪46‬‬

‫צבירת הניסיון בניהול ידע מבצעי ולמידה תוך כדי לחימה בזמן אמת במשך‬ ‫שנות העימות המוגבל איפשרו להפיק לקחים וליישמם בזמן אמת בעת‬ ‫הלחימה בלבנון‪ .‬לקח מרכזי וחיובי לשימור מהמלחמה בלבנון הוא הצורך‬ ‫בלמידה תוך כדי הלחימה נגד אויב דינמי כמו חיזבאללה‪ ,‬שהוא ארגון לומד‬

‫למידה‬ ‫תוך כדי לחימה‬

‫ד“ר רס“ן )מיל‘(‬ ‫גיל‪-‬עד אריאלי‬ ‫מנהל הידע בזרוע היבשה‬

‫מערכות ‪412‬‬

‫‪4‬‬

‫היתרונות שהקנו מנגנוני הלמידה תוך כדי‬ ‫לחימה במלחמת לבנון השנייה לא בהכרח‬ ‫יהיו רלוונטיים בעתיד‬

‫הידע הוא משאב חיוני בכל ארגון ‪ -‬ובמיוחד‬ ‫בארגונים הפועלים בסביבה תחרותית שמשתנה‬ ‫במהירות‪ .‬בתחום הצבאי נעשה שימוש בידע רב‬ ‫ומגוון‪ ,‬ולידע המבצעי יש חשיבות מיוחדת‪ .‬ארגון‬ ‫הידע המבצעי בכלים ובתבניות הנוחים לשיווק‬ ‫ולצריכה הוא אחד האתגרים החשובים שאנו‬ ‫מתמודדים עימם ‪ -‬במיוחד בלחימה מול ארגוני‬ ‫טרור וגרילה שקצב הלמידה וההשתנות שלהם‬ ‫גבוה משל צבאות של מדינות‪ .‬אולם ארגון הידע‬ ‫הוא רק פן אחד של המלאכה‪ .‬המהות האמיתית‬ ‫של יישום ידע היא חדשנות ויצירתיות ותהליכי‬ ‫למידה ברמת הפרט המחייבים גישה אחרת לידע‬ ‫)ראו מסגרת(‪.‬‬ ‫הפן האחר הוא יישומו של הידע ‪ -‬מה שמחייב‬ ‫חדשנות ויצירתיות ותהליכי למידה ברמת הפרט‪.‬‬ ‫למידה תוך כדי הלחימה‪ ,‬שאותה הגדיר רב‪-‬אלוף‬ ‫גבי אשכנזי ערך )בעת שהיה סגן הרמטכ"ל בכנס‬ ‫שנערך ב‪ (2002 -‬היא המשגה שונה לתהליכים‬ ‫של ניהול הידע המבצעי בזמן אמת‪ ,‬והיא חיונית‬ ‫בתהליכי הלחימה ובבניין הכוח ללחימה‪.‬‬ ‫זה שנים מבינים בתעשייה‪ ,‬באקדמיה ובצבאות‬ ‫זרים שניהול מוצלח של ידע טמון בתרבות‬ ‫ארגונית‪ ,‬בתהליכי ידע ובכלי למידה )כמו תחקיר(‬ ‫ולא בפתרונות טכנולוגיים‪ ,‬שהם תשתית לחלק‬ ‫מהידע בלבד‪.‬‬ ‫במהלך שנות הלחימה באיו"ש וברצועת עזה הצטברו‬ ‫תובנות וניסיון בלמידה תוך כדי הלחימה ובסגירה‬ ‫מהירה של מעגלי למידה ביחידות ובגזרות השונות‪,‬‬ ‫ובוצעה פעילות רבה בתחום של ניהול הידע המבצעי‬ ‫ביוזמת היחידות עד רמת הפיקוד המרחבי‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2006‬הוחל בהסדרה ארגונית של תחום ניהול‬ ‫הידע בזרוע היבשה בצה"ל‪ ,‬וכבר בקיץ של אותה‬ ‫השנה הצריכה הלחימה בלבנון ליישם את התורה‪,‬‬ ‫את המערך האנושי‪ ,‬את השיטות ואת הכלים שנבנו‪.‬‬ ‫המאמר הזה בא לתאר את העקרונות של ניהול הידע‬ ‫ביחידות היבשה ואת הדרך שבה יושמו העקרונות‬ ‫האלה במהלך הלחימה‪.‬‬

‫ניהול ידע ביבשה‬

‫ידע מבצעי היה מאז ומתמיד משאב עיקרי בלחימה‪.‬‬ ‫ניהול מושכל וקוגניטיבי של ידע מבצעי מאפשר את‬ ‫מינופו כפי שעשה צבא היבשה של ארצות‪-‬הברית‬ ‫כשהקים בשנת ‪ 1985‬את המרכז להפקת לקחים‪:‬‬ ‫‪.Center for Army Lessons Learned - CALL‬‬ ‫תפיסת ניהול הידע ביבשה היא כלי עבודה המתווה‬ ‫עקרונות לתורה סדורה המיושמת הלכה למעשה‬ ‫בזרוע היבשה‪ ,‬בפיקודים וביחידות‪ .‬הוטמעו בה‬ ‫הלקחים והתובנות שהפקנו משנות עשייה בניהול‬ ‫ידע בכלל וידע מבצעי ביבשה בפרט‪ ,‬ובמיוחד את מה‬ ‫שלמדנו מההצלחות בניהול הידע בשנות הלחימה‬ ‫האחרונות בטרור‪.‬‬

‫המתח הפנימי במהות הידע‬

‫קיים מתח פנימי הגלום במהות הידע ‪ -‬מה שמחייב גישות הפוכות ומשלימות לסוגי הידע השונים‪:‬‬ ‫ידע סמוי )‪ (Tacit‬הגלום באנשים מחייב תהליכים אנושיים וחברתיים )פורום מפקדים‪ ,‬חפיפה(‪ .‬ידע‬ ‫שהפך להיות גלוי ומפורש )‪ (Explicit‬מאפשר העברה נוחה יותר‪ ,‬תיעוד )ספר תו"ל‪ ,‬תחקיר מבצע( וארגון‬ ‫הידע לשימוש אחרים‪ .‬אלה הן גישות הפוכות ‪ -‬אך משלימות ‪ -‬הנדרשות לסוגי הידע השונים‪.‬‬ ‫אולם ידע )‪ (Knowledge‬אינו רק מידע )‪ (Information‬למרות הדמיון הרב בעברית בין שתי המילים‪.‬‬ ‫ידע הוא מידע בתוך הקשר‪ .‬ההקשר הוא שמקנה משמעות לידע‪ ,‬דהיינו בהקשרים שונים יש למידע‬ ‫משמעות שונה‪ .‬תהליכים לניהול ידע מפורש דומים יותר )אך עדיין לא זהים( לתהליכי ניהול מידע‪.‬‬ ‫אך תהליכים לניהול ידע סמוי הגלום באנשים הם שונים לחלוטין‪ .‬הם מצריכים הבנה עדכנית של‬ ‫המושג "ניהול"‪ .‬הגישה העדכנית הזאת גורסת שאין מקום לשליטה ולמשטר משאבים כמו בעידן‬ ‫התעשייתי‪ ,‬אלא יש לאפשר ולגרום לתהליכי ידע הגלומים במשאב האנושי להתרחש באופן מיטבי‪.‬‬ ‫תהליכים כאלה מבוססים על ערכים‪ ,‬על יצירת תרבות ארגונית התומכת בלמידה‪ ,‬על הפקת לקחים‬ ‫ועל הרצון לשפר‪ ,‬והם יכולים לכלול למידה‪ ,‬יצירת סביבות תומכות למידה‪ ,‬יצירת קהילות עשייה‬ ‫של מפקדים וכו'‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬קשה יותר לכמת ולמדוד את ההשפעה של חיבור אמיתי ועמוק בתוך קהילת עשייה של מ"פ‬ ‫בחטיבה לוחמת‪ ,‬אך השפעתו על רוח היחידה ועל הלכידות שלה בשדה הקרב אינה פחותה מעוד ספר‬ ‫)ידע גלוי ומפורש( הממתין לקריאה בארגז המ"פ‪.‬‬ ‫)הרחבה על המושגים ועל משמעויותיהם ראו בספר ניהול הידע ביבשה ‪ -‬מז"י ‪ /‬מחלקת תו"ל(‬

‫מאז החלה הלחימה האינטנסיבית‬ ‫נגד הפלסטינים ב‪ ,2000 -‬נעשתה‬ ‫פעילות יזומה בניהול ידע מבצעי‬ ‫ללמידה תוך כדי לחימה‬ ‫מאז החלה הלחימה האינטנסיבית נגד הפלסטינים‬ ‫ב‪ ,2000-‬נעשתה פעילות יזומה בניהול ידע מבצעי‬ ‫ללמידה תוך כדי לחימה‪ .‬הפעילות הזאת התמקדה‬ ‫ביחידות המבצעיות ולא הייתה מכוונת מלמעלה או‬ ‫נקוטה בכלל המערכים‪ ,‬אלא היתה תוצר של יוזמות‬ ‫מקומיות )בסיוע כותב השורות האלה מעבר למסגרת‬ ‫התפקיד הרשמי שלו‪ :‬סגן מפקד יחידה מיוחדת‬ ‫במילואים(‪ .‬בתקופה הזאת פותחו שיטות עבודה‬ ‫לניהול ידע מבצעי ולשילובו בנוהל קרב ברמת‬ ‫היחידה‪ .‬הוקם מערך של מנהלי ידע מבצעי בדרג‬ ‫הגדוד שעבר הכשרה סדורה והתבסס באופן חלקי‬ ‫על קציני הבטיחות או על קציני ההדרכה ביחידות‪.‬‬ ‫במפקדות של פיקוד המרכז ופיקוד הדרום הוקמו‬ ‫ענפי ניהול ידע‪ .‬תהליך "האבולוציה הארגונית"‬ ‫הזה של מתן מענה לצורך הנובע מסביבת לחימה‬ ‫משתנה מוסד על‪-‬ידי זרוע היבשה עם קבלת ההחלטה‬ ‫להקים ענף ניהול ידע ביבשה בתפיסת עבודה רשתית‬ ‫המשלבת את גורמי ניהול הידע במחלקות הזרוע‬ ‫בפיקודים וביחידות‪.‬‬ ‫על יישום התפיסה אמון גוף ניהול ידע שהוקם‬ ‫ב ‪ 2006 -‬במפקדת הזרוע לבניין הכוח ביבשה‪.‬‬ ‫הפעילות נעשית במשולב עם הפיקודים המרחביים‪,‬‬ ‫ובמסגרתה אחראית זרוע היבשה על פיתוח התורה‬ ‫ועל ההכשרות והיא משמשת גוף מרכזי תומך‬ ‫לניהול הידע ביבשה )כמו ה‪ ,(CALL-‬וכל פיקוד‬

‫מרחבי אחראי לניהול הידע המבצעי בגזרתו‪.‬‬

‫ייחוד זרוע היבשה וכוחות היבשה‬

‫כיוון שניהול ידע מחייב ניהול של תהליכי הידע‬ ‫בארגון )ולא בהכרח ניהול ישיר של הידע שחלקו‬ ‫סמוי(‪ ,‬הגיוון הארגוני המובנה בזרוע היבשה מכתיב‬ ‫את האילוצים ואת האתגרים להבניית ניהול הידע‬ ‫ביחידות היבשה‪ .‬החילות השונים‪ ,‬המערך הסדיר‬ ‫מול מערך המילואים‪ ,‬הדרג הנייח מול הדרג הנפרס‪,‬‬ ‫המטה מול יחידות הלחימה‪ ,‬יחידות מרחביות בצד‬ ‫יחידות מיוחדות ‪ -‬כל אלה מחייבים גמישות פנימית‬ ‫רבה וקשב לצרכים הייחודיים של כל גוף ולתרומה‬ ‫הייחודית שיש לו‪.‬‬ ‫מכך נגזר מתח מובנה בכמה תחומים‪ ,‬הראשון שבהם‬ ‫נוגע באלה העוסקים במלאכה‪ .‬מצד אחד המשאבים‬ ‫מוגבלים‪ ,‬ובגדוד לוחם מוקצה רק מש"ק אחד‬ ‫לתפקיד של מנהל הידע הגדודי )מנהי"ג(‪ .‬מצד שני‬ ‫יש חשיבות רבה להפצת הידע ולהטמעתו עד אחרון‬ ‫הלוחמים‪ ,‬במיוחד בלחימה בטרור ובגרילה‪ ,‬שם עשוי‬ ‫מפקד זוטר להיות מופקד על משימה עצמאית‪.‬‬ ‫מתח מובנה נוסף קיים בין התקפות לדחיפות‪ .‬מצד‬ ‫אחד יש רצון לבחון את הידע הנוצר בשטח ולתקף‬ ‫אותו קודם להפצתו‪ .‬מנגד עומד אתגר הדחיפות‪,‬‬ ‫שכן אתגרי הלחימה בטרור עשויים לזמן לכוח אחר‬ ‫בגזרה אחרת סיטואציה דומה בתוך ימים ספורים‬ ‫או אפילו בתוך שעות‪ ,‬והידע הרלוונטי עשוי להיות‬ ‫קריטי להצלחת המשימה ולחיי הלוחמים‪ .‬האתגר‬ ‫הזה מתעצם בתקופות של לחימה רצופה דוגמת‬ ‫הלחימה בלבנון בקיץ האחרון‪ .‬הגישה שאימץ גוף‬ ‫ניהול הידע ביבשה בנושא הזה מאזנת בין גישות‬ ‫ותובנות שגובשו בצבא ארה"ב )ושיפורטו להלן(‪.‬‬

‫למידה תוך כדי לחימה‬

‫‪5‬‬

‫אתגר נוסף שכבר הוזכר הוא השילוב בין זרוע‬ ‫היבשה לפיקודים המרחביים‪ .‬בשונה מזרועות הים‬ ‫והאוויר בצה"ל‪ ,‬ובשונה מזרוע היבשה בצבאות‬ ‫זרים‪ ,‬ניהול הידע המבצעי אינו יכול להיעשות‬ ‫על‪-‬ידי זרוע היבשה בפני עצמה‪ .‬מכיוון שמפקדת‬ ‫הפיקוד היא מפעילת הכוח בגזרתה‪ ,‬על ניהול הידע‬ ‫להתבצע בסינרגיה בין מפקדת הזרוע למפקדת‬ ‫הפיקוד‪ ,‬ועל זו האחרונה להיות אחראית לניהול‬ ‫הידע המבצעי בתחומה‪.‬‬

‫הרעיון המסדר לניהול הידע ביבשה‬

‫הידע הצבאי בכוחות היבשה בצה"ל ינוהל בשלושה‬ ‫מישורים‪ .‬בחלוקה הזאת יש חפיפה מובנית‪ ,‬והיא‬ ‫נועדה למקד קשב ועשייה ולא להתוות גבולות‬ ‫גזרה ארגוניים‪:‬‬ ‫• ידע לבניין הכוח ינוהל במפקדת זרוע היבשה‪,‬‬ ‫כולל ידע מקצועי )באמצעות המפקדות של‬ ‫החילות(‪ ,‬וכך ינוהל גם בניין הכוח לניהול ידע‬ ‫מבצעי ביבשה )תורה והכשרה של תחום ניהול‬ ‫הידע עצמו(‪.‬‬ ‫• מפקדה המפעילה כוחות ‪ -‬כגון חטיבה‪ ,‬אוגדה‬ ‫או פיקוד ‪ -‬תנהל את הידע המבצעי הרלוונטי‬ ‫לכוחותיה‪.‬‬ ‫• מפקדה שיש לה אחריות קבועה לגזרה‬ ‫מסוימת‪ ,‬כגון חטמ"ר‪ ,‬אוגמ"ר ופיקוד מרחבי‬ ‫תנהל את הידע הגזרתי )ידע מבצעי המותנה‬ ‫בהקשר גיאוגרפי(‪.‬‬ ‫ניהול הידע ביבשה מחייב גמישות‪ ,‬סינרגיה‪ ,‬קרבה‬ ‫לשטח‪ ,‬שקיפות בידע‪ ,‬חוסר היררכיה בזרימתו‬ ‫וביישומו של הידע‪ .‬מעל לכול יש לזכור שלמידה‬ ‫תוך כדי לחימה היא ערך‪.‬‬

‫עקרונות לניהול ידע ביבשה‬

‫להלן חלק מאבני הבניין התפיסתיות לתורת ניהול‬ ‫הידע בכוחות היבשה )מתוך הספר "ניהול הידע‬ ‫ביבשה"(‪:‬‬ ‫• ניהול ידע אינו היררכי ואינו ניתן לכפייה‪ ,‬כיוון‬ ‫שהוא משלב מרכיבים תרבותיים‪.‬‬ ‫• בניין הכוח לניהול הידע )תורת ניהול הידע‪,‬‬ ‫הכשרת השימוש בו וכו'( הוא חלק בלתי נפרד‬ ‫מבניין הכוח ביבשה‪.‬‬ ‫• ניהול ידע מחייב קרבה לעולם התוכן המקצועי‪,‬‬ ‫ולכן צריך לבצעו הגורם הקרוב ביותר לתחום‬ ‫הידע ‪ -‬כלומר בתוך זרוע היבשה‪.‬‬ ‫• ידע נוצר כתוצאה מצורך‪ ,‬ולכן מגיע לרוב‬ ‫"מלמטה"‪ .‬מהות ניהול הידע היא לאפשר‬ ‫חדשנות ויוזמה‪ ,‬ולכן נדרש פלורליזם ביישום‬ ‫ולא תכתיב בנוגע לשיטת היישום או לאופן‬ ‫היישום‪.‬‬ ‫• קיים מתח תמידי בין הצורך לאפשר גמישות‬ ‫לבין הצורך באחידות )למשל לאפשר תיעוד‬

‫מערכות ‪412‬‬

‫‪6‬‬

‫נתונים ומידע בלי לפגוע בלמידה וביצירת‬ ‫הידע(‪ .‬המתח הזה יקבל מענה רלוונטי לכל‬ ‫גורם בהתאם למדרג שבו הוא נמצא‪.‬‬ ‫• ניהול ידע מחייב גמישות מערכתית וחשיבה‬ ‫רלוונטית המותאמת לכל גורם )"לקוח‪/‬‬ ‫משתמש"(‪.‬‬ ‫• מכיוון שהידע הוא מידע בתוך הקשר‪,‬‬ ‫הרלוונטיות שלו אינה נגזרת טכנית או ארגונית‬ ‫של הגוף שיצר אותו‪ .‬על כל מפקדה המנהלת‬ ‫ידע להפעיל חשיבה רב‪-‬כיוונית וגמישה ככל‬ ‫האפשר בבואה לבחון את תחומי היישום‬ ‫האפשריים ואת הנמענים הנכונים לכל פריט‬ ‫ידע שהגיע אליה‪ .‬אף שבכל מפקדה ישנם חייל‬ ‫או קצין המופקדים על ניהול הידע‪ ,‬אין הדבר‬ ‫גורע ממחויבות המפקדים לשתף בידע שלהם‬ ‫את המפקד הממונה עליהם‪ ,‬את המפקדים‬ ‫הכפופים להם ומפקדים עמיתים אשר להבנתם‬ ‫הידע חיוני להם‪.‬‬ ‫• ניהול ידע מבצעי מחייב התאמה למגבלות‬ ‫הקשב והזמן של המפקדים בכלל ובדרג‬ ‫השדה בפרט‪ .‬לכן תהליכי ניהול הידע חייבים‬ ‫להיות חלק משגרת הפעילות וחלק מהתורות‬

‫יש לתת תשומת לב רבה לשילוב‬ ‫נכון בין התפתחותו של תחום ניהול‬ ‫הידע בכוחות היבשה לבין פיתוח כלי‬ ‫שליטה ובקרה מתקדמים‬ ‫הצבאיות הקיימות ולא להתנגש בהן‪.‬‬ ‫• הלחימה המתמשכת בטרור מחייבת קשר רציף‬ ‫בין גופי הביצוע לבין גופי התורה וההכשרה‪.‬‬ ‫מהפעילות בשטח צומח ידע חדש או צורך‬ ‫בידע חדש‪ .‬על גופי התורה לתקף את הידע‬ ‫שפותח או לתת מענה לצורך שעלה‪ ,‬ועל מערך‬ ‫ההדרכה להטמיע בזריזות את הידע שתוקף‬ ‫כך שהלומדים בו ‪ -‬בהכשרה בסיסית‪ ,‬בקורסי‬ ‫מפקדים או באימון לוחמי מילואים לקראת‬ ‫לחימה ‪ -‬יגיעו לשטח מצוידים בידע העדכני‬ ‫והרלוונטי ביותר‪.‬‬ ‫מידע יוצר רק חלק מהידע ורק חלק מהאפשרות‬ ‫לנהלו‪ .‬בעוד שקשה לנהל ידע סמוי הגלום באנשים‬ ‫ ידע מפורש וגלוי יש לנהל תוך שימור ההקשר‬‫שבו הוא נוצר באופן דינמי‪ .‬מידע ונתונים ניתן‬ ‫תמיד לנהל בתהליכים פשוטים יותר ובאמצעות‬ ‫טכנולוגיה )כדי שישמשו בסיס לידע בעתיד(‪.‬‬ ‫ניהול מידע וניהול מערכות מידע אינם תחומים‬ ‫חדשים‪ ,‬והניסיון והמחקר מוכיחים שבניהול מידע‬ ‫ונתונים יש לטכנולוגיה יתרון יחסי‪ .‬התשתית‬ ‫והכלים הטכנולוגיים הם אכן חשובים‪ ,‬אולם הם‬

‫משניים לתרבות הארגונית ולשיח בין האנשים‪,‬‬ ‫שהם אבן הראשה שבלעדיה אין כל סיכוי לשיתוף‪,‬‬ ‫לפיתוח ידע רלוונטי ולשימוש מושכל ותכליתי בו‪.‬‬ ‫לכן פיתוח מערכות או הטמעת מערכות לניהול ידע‬ ‫צריכים להיות מותאמים למשתמש הצבאי בכלל‬ ‫ולמשתמש המבצעי ביבשה בפרט‪ ,‬וצריכה להיות‬ ‫מובנית בהם הגמישות המתבקשת לאור ריבוי סוגי‬ ‫המשתמשים בזרוע‪.‬‬ ‫יש לתת תשומת לב רבה לשילוב נכון בין התפתחותו‬ ‫של תחום ניהול הידע בכוחות היבשה לבין פיתוח‬ ‫כלי שליטה ובקרה מתקדמים‪ .‬השילוב אמור לענות‬ ‫על הדרישה לעיל שתהליכי ניהול הידע ייגזרו באופן‬ ‫טבעי מפעילות היחידה ויאפשרו לאנשים המופקדים‬ ‫על המשימה בכל רמה לעשות את תפקידם בקלות‬ ‫וביעילות מרביות‪.‬‬ ‫התפתחות הידע היא תהליך ספירלי‪ ,‬שבו בכל‬ ‫עת שמתבצעת למידה ומופק ידע מתרחב מעגל‬ ‫הידע שלנו‪ ,‬ונוצר בסיס למעגל הלמידה הבא‪ .‬אנו‬ ‫לומדים בעיקר מאירועים ‪ -‬בין אם בלחימה ובין‬ ‫אם באימונים‪ .‬בכל אירוע אמור להתבצע מעגל‬ ‫משימה שלם הכולל‪ :‬הערכת מצב‪ ,‬ביצוע‪ ,‬תחקיר‪,‬‬ ‫סיכום ותהליך להטמעת הידע שנרכש‪ .‬כל מעגל‬

‫המעגל השלם ליצירת ידע‬

‫הדרכה‬ ‫הכשרה‬

‫שטח‬ ‫ניהול תהליכי‬ ‫ידע ביבשה‬ ‫ידע חדש‬ ‫תורה‬

‫כזה המבוצע בשלמותו‪ ,‬גם אם לעיתים בקיצור‬ ‫ובמהירות‪ ,‬הוא מעגל מתרחב נוסף בספירלת הידע‬ ‫המבצעי שלנו‪ .‬התפתחות ידע בספירלה מתרחבת‬ ‫מחייבת ליבה יציבה שהיא בניין כוח רלוונטי‪ ,‬הווה‬ ‫אומר גזירת המשמעויות מהידע הנוצר ושנצבר‬ ‫לארגון הכוח‪ ,‬לציודו ולתורה שעל פיה הוא מתאמן‬ ‫ונלחם‪.‬‬

‫ניהול ידע מבצעי ‪ -‬למה וכיצד?‬

‫הידע הרלוונטי לפעילות זרוע היבשה הוא רב‬ ‫ומגוון‪ .‬אך ניהול הידע ביבשה מתמקד קודם כול‬ ‫בידע המבצעי‪.‬‬

‫את הידע המבצעי אנו מגדירים כך‪ :‬הכשרות‪ ,‬תורת‬ ‫לחימה וטכניקות לחימה‪ ,‬ניסיון ותפיסות מבצעיות‬ ‫יחד עם מידע רלוונטי על האויב ועל כוחותינו בתוך‬ ‫ההקשר המבצעי‪ .‬הידע הזה הוא משאב חיוני‬ ‫ללחימה ולהצלחה בכל משימה‪.‬‬ ‫ההגדרה של ניהול ידע מבצעי היא‪ :‬כלל‬ ‫האסטרטגיות והתהליכים ההופכים ידע מבצעי‬ ‫למשאב עיקרי ללחימה ולהצלחה בביצוע‬ ‫המשימה‪.‬‬ ‫הנימוקים המהותיים להתמקדות בניהול הידע‬ ‫המבצעי הם‪:‬‬ ‫• צבא עוסק בלחימה‪ ,‬וליבת העשייה הצבאית‬ ‫היא מבצעית‪.‬‬ ‫• כשמשקיעים בניהול ידע מבצעי‪ ,‬יש סיכוי‬ ‫לקבל החזר מיידי על ההשקעה‪ .‬ההחזר הזה‬ ‫הוא הצלחה בביצוע המשימה וחיסכון הן בחיי‬ ‫אדם והן במשאבים חומריים‪.‬‬ ‫• בהתמודדות עם ארגוני טרור וגרילה‪ ,‬שקצב‬ ‫הלמידה וההשתנות שלהם גבוה במיוחד‪ ,‬עולה‬ ‫עשרות מונים הקריטיות של הפקת ידע מבצעי‬ ‫עדכני ורלוונטי‪.‬‬ ‫מעבר לכך יש גם נימוקים בתחום הארגוני‪:‬‬

‫האופרטיבית והאסטרטגית‪.‬‬ ‫• ניהול הידע המבצעי משפיע ישירות על תחומי‬ ‫ידע מקצועיים רבים )למשל חילוץ רק"ם‬ ‫בלחימה משפיע על תורת החימוש או על‬ ‫מיקומו של ‪ D9‬בכוח‪ ,‬דהיינו גם על תורת‬ ‫ההנדסה(‪.‬‬ ‫ניהול הידע הוא בעיקר אינטראקציה בין אנשים‪:‬‬ ‫מפקדים שעושים שימוש בידע הקיים בוחנים‬ ‫אותו ומפתחים ידע חדש‪ .‬לעיתים מועבר הידע‬ ‫בשיח ישיר בין מפקדים ‪ -‬בין אם במעלה ובמורד‬ ‫המדרג הפיקודי ובין אם בשיח עמיתים ‪ -‬ומסייעים‬ ‫להם בניהול סדור ושיטתי של הידע המבצעי‬ ‫אנשים שאמונים על כך ומיומנים בכך‪ :‬מנהלי‬ ‫הידע המבצעי‪ .‬חשוב לציין שלמנהל ידע מבצעי יש‬ ‫כיום כמעט תמיד תפקיד נוסף‪ .‬ניהול ידע מבצעי ‪-‬‬ ‫למרות חשיבותו ‪ -‬אינו נחשב עדיין בצבא ל"משרה‬ ‫מלאה"‪.‬‬ ‫בעוד שהפקת ידע חדש היא תהליך יצירתי שנובע‬ ‫משינויים בסביבת הפעולה ומחייבת סביבה‬ ‫תומכת המעודדת חדשנות יותר מאשר ארגון‪ ,‬הרי‬ ‫שיש לשאוף לכך שתהליכי ידע עיקריים ינוהלו‬ ‫באופן סדור‪ .‬אפשר לתאר את שלושת התהליכים‬

‫תהליך התפתחות הידע‬

‫תהליכי הידע הבסיסיים‬

‫הפצה‬

‫איסוף‬

‫עיבוד‬ ‫וניתוח‬ ‫• ניהול ידע מבצעי הוא הפיילוט הטוב ביותר‬ ‫לניהול ידע בצבא‪ .‬כשהכלים לניהול הידע‬ ‫ושיטות הפעולה מוכרים ומובנים‪ ,‬קל מאוד‬ ‫ליישם אותם לתחומי ידע מקצועיים נוספים‪.‬‬ ‫• הקשב והזמן של המפקדים ושל הקברניטים‬ ‫מצומצם וממוקד בליבה המבצעית‪ .‬הידע‬ ‫המבצעי מופק בערוץ פעילותם ‪ -‬הערוץ האג"מי‬ ‫ ומוטמע דרכו‪ .‬הצלחה בתחום הזה חיונית‬‫לתמיכתם בכלל התהליכים של ניהול הידע‬ ‫בארגון‪.‬‬ ‫• לניהול הידע המבצעי יש השלכות רחבות‪.‬‬ ‫הוא מניב תפוקות בכל הרמות – הטקטית‪,‬‬

‫הבסיסיים בניהול הידע ביבשה בדומה לתהליכים‬ ‫המוכרים המרכיבים את עבודת המודיעין שגם‬ ‫עניינה הוא ידע ומידע ‪ -‬איסוף‪ ,‬עיבוד והפצה ‪-‬‬ ‫הנתונים במעגל ומזינים כל העת זה את זה‪.‬‬ ‫בעוד שבצבאות זרים )למשל בצבא היבשה‬ ‫האמריקני( המבנה הארגוני של הגוף לניהול הידע‬ ‫משקף את שלושת תהליכים האלה בדרך של‬ ‫הקדשת ענף מתמחה לכל אחד מהם‪ ,‬הרי בזרוע‬ ‫היבשה בצה"ל הארגון חסכוני יותר ומתבסס על‬ ‫הפעלה רשתית של קהילת העשייה המבצעית מחד‬ ‫ועל עבודה מטריציונית על בסיס המבנה הארגוני‬ ‫הקיים מאידך‪:‬‬

‫מנהלי הידע ביחידות עוסקים באיסוף הידע‬ ‫ביחידתם ובמידה מסוימת גם בהפצת הידע‬ ‫המתקבל ממפקדת הזרוע ובהטמעתו ביחידתם‪.‬‬ ‫בעיבוד ובהפצה עוסקים גם במפקדת הפיקוד‬ ‫המרחבי‪ ,‬המעבד ידע מבצעי רלוונטי לגזרתו‪ ,‬וגם‬ ‫גורמים המקצועיים במפקדת הזרוע המתקפים את‬ ‫הידע הנוגע להם )במחלקת תו"ל‪ ,‬בחילות(‪.‬‬ ‫באירועים מיוחדים ‪ -‬כגון בלחימה‪ ,‬בתרגילים‬ ‫גדולים ובתחקירים רחבי היקף ‪ -‬מורכבים צוותים‬ ‫ייעודיים לאיסוף הידע‪.‬‬

‫הבדלים נוספים בניהול ידע מבצעי בצה"ל‬ ‫לעומת צבאות זרים‬

‫ניתן לאבחן שוני בגישות למתח שאוזכר בסוגיית‬ ‫תקפות הידע מול דחיפות הידע‪ :‬למשל‪ ,‬המרכז‬ ‫להפקת הלקחים של המרינס ‪MCCLL -‬‬ ‫‪Marines Corps Center for Lessons Learned‬‬ ‫נוטה להעביר ידע בין מפקדים במעגלים קצרים‬ ‫ובתפוצה רחבה בלא להתיימר בהכרח לתקפו‬ ‫תורתית ואף נותן במה להעברת לקחי מפקדים‬ ‫עצמם ביניהם )למשל במבזקוני ידע חודשיים(‪.‬‬ ‫המרכז של צבא היבשה של ארצות ‪ -‬הברית‬

‫התפתחות הידע היא תהליך ספירלי‪,‬‬ ‫שבו בכל עת שמתבצעת למידה‬ ‫ומופק ידע מתרחב מעגל הידע שלנו‪,‬‬ ‫ונוצר בסיס למעגל הלמידה הבא‬ ‫‪Center for Army Lessons Learnt‬‬ ‫‪ - CALL‬שייך לפיקוד התורה והאימונים‬ ‫)‪ (TRADOC‬ונוטה לעבוד במעגלים ארוכים‬ ‫יותר באמצעות צוותי האיסוף ‪CAAT -‬‬ ‫‪.Combined Arms Assessment Team‬‬ ‫בחלק מהספרות מוזכרים צוותי האיסוף גם בשם‬ ‫‪ .Collection And Assessment Team‬מעגל‬ ‫כזה יכול להימשך גם ‪ 60‬יום ובמהלכו מעובד המידע‬ ‫ומתוקף להטמעה בעיקר בהכשרות ובאימונים‪.‬‬ ‫הגישה של מחלקת תו"ל בחמ"ל הלקחים הזרועי‬ ‫במלחמה )ראו הרחבה בהמשך( שילבה בין הגישות‬ ‫על‪-‬פי הסיסמה‪" :‬לא מעכבים ‪ -‬כן מתקפים"‪ .‬מחד‬ ‫הועבר במהירות ידע למפקדים במתכונת של "כך זה‬ ‫קרה" )למשל במבזקוני ידע( אך בליווי הסתייגויות‬ ‫ברורות שהדגישו את ההקשר ‪ -‬שמדובר בתובנות‬ ‫מתחקור ראשוני בעת הלחימה ולא בלקחים שהם‬ ‫בבחינת "כזה ראה וקדש"‪ .‬מאידך עסק חמ"ל‬ ‫הלקחים הזרועי ללא הרף בשילוב החילות בניסיון‬ ‫לתקף במהירות ‪ -‬במידת האפשר ‪ -‬את הלקחים‬ ‫)למשל בהוראה חילית תוך כדי הלחימה שיצאה‬ ‫מקחצ"ר(‪.‬‬

‫למידה תוך כדי לחימה‬

‫‪7‬‬

‫שוני מהותי אחר הוא המבנה המטריציוני המתבסס‬ ‫על מערכים ועל מבנים ארגוניים קיימים ועל‬ ‫הלכידות של מנהלי הידע המבצעי עם היחידות‬ ‫שאליהן הם שייכים‪ .‬זאת לעומת צבא היבשה‬ ‫האמריקני‪ ,‬שבו קציני ה‪) CALL-‬ומדובר ‪ -‬כולל‬ ‫הנספחים לצוותי האיסוף ‪ -‬במאות( מגיעים‬ ‫ליחידות ואינם שייכים אליהן‪.‬‬ ‫אצלנו הענף לניהול ידע ביבשה )המנחה מקצועית‬ ‫ביבשה ומפעיל את גוף ניהול הידע הזרועי( הוכפף‬ ‫למחלקת תו"ל שבה נמצאים מומחי התוכן‬ ‫הנושאיים‪ .‬גוף ניהול הידע הזרועי כולל גם רמ"דים‬ ‫במחלקות האחרות בזרוע )למשל בטיחות‪ ,‬תקשוב‬ ‫והדרכה( ורמ"דים בחילות המקצועיים‪ .‬כך‪,‬‬ ‫באמצעות התבססות על מבנה ארגוני קיים ועל‬ ‫מערכים קיימים ניתן לתת תפוקות ידע ליחידות‬ ‫היבשה ולנהל תהליכי ידע ביבשה‪.‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬ההתבססות על מערך של מנהלי ידע‬ ‫מבצעי ביחידות שצמחו בהן והם חלק אורגני‬ ‫מהיחידות )אך מונחים מקצועית על‪-‬ידי ענף ניהול‬ ‫ידע ביבשה( מאפשרת מעגלים קצרים של למידה‬ ‫תוך כדי לחימה וקרבה לשטח‪.‬‬ ‫זהו יתרון מהותי בתפיסת ניהול הידע ביבשה אצלנו‪,‬‬ ‫שבימים אלה שוקל ‪ CALL‬לאמצו‪.‬‬

‫מהלכה למעשה‪ :‬סל הכלים לניהול הידע‬ ‫)ולניהול ידע מבצעי(‬

‫ניהול הידע בנוי משלושה נדבכים אשר סדר‬ ‫הקדימה והחשיבות שלהם ברור‪ .‬ראשית יש צורך‬ ‫בקיום התרבות ההולמת ‪ -‬תרבות של ארגון לומד‪,‬‬ ‫שממשיך כל הזמן להתאים את עצמו לסביבה‬ ‫משתנה ומקיים תרבות של שאלה שהיא א‪-‬היררכית‬ ‫במהותה )למרות המתח הטבעי שבין תרבות השאלה‬ ‫והמבנה הארגוני וההיררכי של הצבא(‪.‬‬ ‫על התשתית של התרבות מונח רובד התהליכים‪.‬‬ ‫ניהול ידע אינו אירוע חד‪-‬פעמי‪ .‬אי‪-‬אפשר לטפל‬ ‫בו במאמץ מרוכז אחד‪ ,‬ואין זה פרויקט שיש לו‬ ‫תאריך סיום‪ .‬זו סדרה של תהליכים האמורה‬ ‫ללוות כל העת את פעילות הצבא‪ ,‬ולכן חשוב כל כך‬ ‫שהפעילויות והתהליכים הבונים אותה יהיו טבעיים‬ ‫לארגון‪ .‬רק כאשר שני הנדבכים האלה מבוססים יש‬ ‫מקום לכלים ‪ -‬מדובר בעיקר בכלים לא מוחשיים‬ ‫אלא תהליכיים ונוהליים ‪ -‬החל מכלים צבאיים‬ ‫מוכרים כמו תחקיר וכלה בכלים מחוללי ידע‬ ‫מבצעי חדש כמו תסריטים וסימולציות‪ .‬בסוף יש‬ ‫מקום גם לכלים טכנולוגיים החל מפורטל או מאגר‬ ‫לקחים וכלה בכלי שליטה‪ ,‬בקרה ומידע מתקדמים‪.‬‬ ‫חשוב כאן להעיר ולהזהיר שקיימת נטייה טבעית‬ ‫להתמקד בכלים הטכנולוגיים המוחשיים‪ .‬הניסיון‬ ‫בארגונים אזרחיים מלמד שזהו מתכון המבטיח‬ ‫שייכשל המאמץ לניהול הידע בארגון‪.‬‬ ‫הכלים שאסקור בקצרה להלן אינם אחידים‬

‫מערכות ‪412‬‬

‫‪8‬‬

‫באופיים‪ ,‬ולעיתים אינם נפרדים לחלוטין זה מזה‪.‬‬ ‫יש להכיר אותם‪ ,‬להבין את מקומו של כל אחד מהם‬ ‫בתהליכי ניהול הידע‪ ,‬ואז נוצרת היכולת להפוך‬ ‫אותם לארגז כלים‪.‬‬ ‫במאמר הזה אציג כל כלי בקיצור בלבד‪ .‬פירוט מלא‬ ‫מופיע בספר התורתי "ניהול הידע ביבשה" שכתבתי‬ ‫ושראה אור לפני כמה חודשים בהוצאת מחלקת תו"ל‬ ‫של זרוע היבשה )את הספר כמו פרסומים נוספים‬ ‫העוסקים בהרחבה בחלק מהכלים ניתן לקבל בענף‬ ‫ניהול ידע בזרוע היבשה ‪ -‬מחלקת תו"ל(‬

‫פירוט הכלים לניהול הידע‬

‫• התחקיר )‪ (AAR - After Action Report‬הוא‬ ‫כלי שפיתח צבא ארה"ב ואומץ בתעשייה כדי‬ ‫להפיק לקחים מאירוע שהסתיים‪ .‬יתרונותיו‬ ‫הם המהירות שבה ניתן לבצעו‪ ,‬התועלת‬ ‫שמפיקים ממנו משתתפיו והיותו מוכר וזמין‪.‬‬ ‫כדי שלא יהיה עקר יש צורך בתוכנית המיישמת‬ ‫את הלקחים שהופקו ממנו )ברמה המקומית(‬ ‫ובכלים משלימים לתיקוף הלקחים‪ ,‬להפצתם‬ ‫ולהטמעתם )ברמת הארגון(‪.‬‬ ‫• מנגנוני סיוע להטמעת תחקירים‪ ,‬לקחים‬ ‫וידע‪ .‬המענה לחסרונות התחקיר )היותו ידע‬ ‫מקומי המחייב תיקוף והפצה( ניתן ברמה‬ ‫הארגונית באמצעות מנגנונים דוגמת ה‪CALL-‬‬ ‫האמריקני‪ .‬ב‪ 2006-‬הוקם במפקדת הזרוע הענף‬ ‫לניהול הידע ביבשה שמרכז‪ ,‬מנחה ומתאם‬ ‫את פעילות הסגל שעוסק בניהול הידע בזרוע‬ ‫ובפיקודים‪ .‬אולם ענף ניהול הידע ביבשה‬ ‫פועל רק בעיתות שגרה‪ ,‬ואילו בעת מלחמה‬ ‫הוא משמש ‪ -‬יחד עם מחלקת תו"ל ‪ -‬תשתית‬ ‫לחמ"ל הלקחים הזרועי ולצוותים לאיסוף‬ ‫הידע והלקחים‪.‬‬

‫ניהול ידע מבצעי במלחמה מחייב מעבר‬ ‫ממאפייני פעולה בשגרה ובבט"ש‬ ‫למאפייני פעולה במלחמה באמצעות‬ ‫התבססות על התשתית הקיימת של‬ ‫ניהול הידע המבצעי הקיים‬ ‫• הזיכרון הארגוני מורכב ממאגרי מידע‬ ‫וממאגרים של ידע מבצעי‪ .‬המאגרים האלה‬ ‫מבוססים על כלים טכנולוגיים פשוטים‬ ‫לתפעול המנוהלים ברמת היחידות מחטיבה‬ ‫)או חטמ"ר( ומעלה‪ .‬את המאגרים האלה מזין‬ ‫המערך הפרוס‪ .‬חוזקם נעוץ בכך שהם מכילים‬ ‫ריכוז של ידע מבצעי רציף‪ ,‬מהותי ועדכני‪.‬‬ ‫חולשתם בהעדר תיקוף ובנגישות מוגבלת‬ ‫לצרכנים שמחוץ לגוף המזין‪ .‬בראייה ארוכת‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫טווח )שביישומה אנו עוסקים כיום( תאפשר‬ ‫התשתית הטכנולוגית שקיפות בידע ובמידע‬ ‫למשתמש ויכולת לתקף ידע באמצעות שיקוף‬ ‫אתרים על‪-‬פי הגדרות ארגוניות לכלל זיכרון‬ ‫ארגוני‪.‬‬ ‫מורשת קרב‪ .‬הסיפור הוא כלי קדום ותכליתי‬ ‫בחברה האנושית להעברת ידע‪ .‬בגלגולו הצבאי‬ ‫ פעילות מורשת קרב ‪ -‬הוא מאפשר להעביר‬‫לקחים שתוקפו בכלים קליטים כמו סיפור‬ ‫או חידון‪.‬‬ ‫קהילת עשייה )‪COP - Community Of‬‬ ‫‪ - (Practice‬קבוצה בעלת תחום עניין משותף‬ ‫ועולם ידע ושפה משותפים שאינה ארגון‪ .‬יתרה‬ ‫מזאת‪ ,‬הפעילות בקהילת העשייה מבוססת‬ ‫על היכרות אישית בין השותפים לה‪ .‬הקשר‬ ‫בקהילה הוא רציף וא‪-‬פורמלי‪ .‬קהילת העשייה‬ ‫יכולה להיות של מפקדים כגון פורום מ"פים או‬ ‫בעלי מקצוע מסוים כמו קציני הרפואה בפיקוד‬ ‫מרחבי מסוים‪.‬‬ ‫מערך של מנהלי ידע מבצעי‪ .‬המערך הזה‬ ‫של לוחמים ושל קצינים מתוך היחידות הוא‬ ‫עמוד השדרה הנושא את ניהול הידע ביבשה‪.‬‬ ‫חבריו הם מקור לידע המקצועי בתחום‪,‬‬ ‫ליזמות בתחום פיתוח הידע ושימורו ובפעולתם‬ ‫במתכונת של קהילת עשייה של מנהלי ידע הם‬ ‫גם כלי חשוב להעברת ידע מבצעי בזמן אמת‪.‬‬ ‫קציני למידה ועמיתים שזורים בכוחות‪ .‬שילוב‬ ‫קציני למידה מבצעית השזורים בכוחות בין‬ ‫יחידות )בתרגילים‪ ,‬בנוהל קרב ולעיתים‬ ‫בפעילות(‪ ,‬הזמנת עמיתים לתרגילים או שליחת‬ ‫נציגים מגופי עיבוד ידע מאפשרים העברת ידע‬ ‫סמוי מהתנסות אנשים והטמעתו ביחידותיהם‪.‬‬ ‫עמיתים שנוצר ביניהם קשר כזה צפויים‬ ‫להמשיך ולשתף בידע‪.‬‬ ‫תסריטים ‪ -‬כלי נפוץ בכל הרמות ללמידה‬ ‫מותנית הקשר‪ .‬נעשה בו שימוש בעת ניתוח‬ ‫דרכי הפעולה של כוחותינו ושל האויב ‪ -‬בעיקר‬ ‫בדרך של משחקי מלחמה‪ .‬כמו כן זהו כלי‬ ‫חשובה ליצירתן של תמונת מציאות משותפת‬ ‫ושל שפה משותפת‪.‬‬ ‫עצירות ללמידה מבצעית בתוך הלחימה‪.‬‬ ‫כאשר נמצאים בלחימה מתמשכת‪ ,‬דוגמת‬ ‫הלחימה האחרונה בלבנון‪ ,‬או בפעילות מבצעית‬ ‫רצופה‪ ,‬דוגמת הלחימה בטרור‪ ,‬יש צורך להפיק‬ ‫לקחים ולקיים תהליכי חשיבה ולמידה תוך כדי‬ ‫הפעילות‪ .‬הדבר נעשה בכינוס מפקדים לחשיבה‬ ‫וללמידה‪ .‬העצירות האלה מאפשרות להעביר‬ ‫ידע בין הכפיפים ועשויות לתרום למפקד הבכיר‬ ‫מידע חיוני רב על מהות הסביבה והמציאות‬ ‫שבתוכן פועלים כוחותיו‪ .‬חשוב מכול‪ :‬במהלך‬ ‫העצירות האלה ניתן לאבחן קיבעון מבצעי‬

‫מול צורך מתחייב בשינויים כתוצאה מסביבת‬ ‫הלחימה‪ .‬קשה לאבחן ולשבור פרדיגמה‬ ‫מבצעית תוך כדי התמקדות בניהול הקרב‪,‬‬ ‫ועצירות ‪ -‬למשל באמצעות פורום למידה ‪-‬‬ ‫מייצרות סביבה המתמקדת רק בכך‪.‬‬ ‫• מבזקי ידע‪ .‬מדובר בדף‪ ,‬בכרזה או בכל דרך‬ ‫אחרת להפצת ידע מרוכז‪ .‬זהו הכלי העיקרי‬ ‫להפצה‪ ,‬להטמעה רחבת היקף ו"לשיווק" ידע‬ ‫מבצעי ישירות לצרכנים שבעבורם הוא רלוונטי‬ ‫עד לרמת הפרט‪ .‬המבזק הוא בפורמט תמציתי‬ ‫וידידותי בתוכן ובעיצוב‪ .‬הוא מותאם לקשב‪,‬‬ ‫לזמן ולעניין של קהל היעד ואינו חבילת ידע‬ ‫מקיפה ומעמיקה‪ .‬מבזקון יחולק בדחיפה‬ ‫לשטח וייתלה בלשכות‪ ,‬בחדר האוכל או אף‬ ‫על דלתות השירותים ‪ -‬מבפנים‪.‬‬ ‫• תיקי חפיפה‪ .‬זהו כלי ותיק להעברת ידע הגלום‬ ‫בממלא תפקיד‪ .‬מומלץ לכתוב אותו בכניסה‬ ‫לתפקיד כי אז בירור הדברים הוא צורך של‬ ‫הכותב‪ .‬במקרה כזה יהיה צורך רק לעדכן אותו‬ ‫בסיום התפקיד‪.‬‬ ‫• "דפי זהב"‪ .‬זהו מונח המבטא ריכוז מצביעי‬ ‫מקום אל ידע סמוי ובעיקר אל אנשים שהם‬ ‫מוקדי ידע‪" .‬דפי הזהב" מכילים את פרטיו של‬ ‫מוקד הידע‪ ,‬את תחומי הידע שלו‪ ,‬את ניסיונו‬ ‫ואת הדרכים שבהן ניתן ליצור איתו קשר‪ .‬זוהי‬ ‫אלטרנטיבה להפיכת ידע סמוי אצל אנשים‬ ‫למפורש וגלוי תוך ניסיון לתעד את כולו‪.‬‬ ‫• מיפוי ידע‪ .‬מכיוון שידע אינו מוחשי‪ ,‬הדרך‬ ‫לדעת היכן הוא מצוי והיכן לא היא באמצעות‬ ‫מיפוי‪ .‬המיפוי יכול להיות אישי )של מוקדי ידע(‬ ‫או יחידתי‪ .‬זהו כלי חשוב גם לאיתור פערי ידע‪.‬‬ ‫מתודולוגיות לאבחון ולמיפוי ידע הן מורכבות‬ ‫ורבות‪ .‬גישות מפתח מהירות מתוארות בספר‬ ‫שהוזכר לעיל‪.‬‬ ‫• יצירת טקסונומיה )"עץ ידע"( ליחידה‪ .‬זהו‬ ‫כלי משיק למיפוי הידע‪ .‬זהו כלי חשוב לארגון‬ ‫ידע ומידע‪ .‬קיים מתח קבוע בין גמישות בבניית‬ ‫עץ ייחודי ליחידה לבניית עץ אחוד המקל על‬ ‫העברת ידע ומידע בין יחידות‪ .‬טקסונומיה‬ ‫עוסקת רק בידע מפורש וגלוי )ובמידע(‬ ‫ובארגונם ולא במיפוי ידע סמוי‪.‬‬ ‫• אקספרס לקחים‪ .‬זהו כלי להפצה מהירה של‬ ‫ידע המופק בכנסים ובכינוסי למידה‪.‬‬ ‫• טכנולוגיות שו"ב )צי"ד‪ ,‬משואה וכו'(‪ .‬הכלים‬ ‫האלה הם מצע נוח ויעיל להעברת מידע וידע‬ ‫למפקדים תוך כדי פעילות או לחימה בתווך‬ ‫נייד‪.‬‬ ‫אחדים מהכלים האלה הולמים יותר ידע סמוי‬ ‫)כמו קהילות עשייה(‪ ,‬ואחרים מתאימים יותר‬ ‫לידע מפורש‪ ,‬גלוי )כמו זיכרון ארגוני או עץ ידע(‪.‬‬ ‫כל כלי גם מתאים במידה שונה לתהליכי ידע שונים‬

‫שימוש במערך‬ ‫מנהלי ידע מבצעי‬ ‫קיים ביחידות‬ ‫ובקה“דים‪,‬‬ ‫הקמת חמ“ל זרועי‬

‫כנסים‬ ‫לחלק‬ ‫הצגת נציגי חילות‬ ‫ביחידות‪ ,‬הגעת קצינים מהיחידות‬ ‫לומדים‪ ,‬הפקת לקחים ללקחים עד‬ ‫כאן‬ ‫וידע מבצעי מלחימה‬ ‫ופיזורם‬

‫איסוף‬ ‫לקחים‬ ‫ותובנות‬

‫עיבוד‬ ‫בחמ“ל‬ ‫עם‬ ‫החילות‬

‫מיסוד המערך שנוצר‬ ‫תו“כ לחימה התאמת‬ ‫פעילות החמ“ל‬ ‫והתפוקות לשלב‬ ‫בלחימה‬

‫הפצה‬ ‫והטמעה‬ ‫לכוחות דרך‬ ‫מערך מלווה‬ ‫ביחידות‬

‫עיבוד‬ ‫בחמ“ל‬ ‫עם‬ ‫החילות‬

‫השלבים בניהול הידע המבצעי במלחמה‬ ‫ לאיסוף‪ ,‬לעיבוד ולהטמעה‪.‬‬‫את הכלים האלה ‪ -‬וכן כלים אחרים ‪ -‬יישמו‬ ‫המפקדים ומנהלי הידע המבצעי ביחידות בשנות‬ ‫העימות המוגבל בהצלחה וסייעו בתהליכי הידע‪.‬‬ ‫צבר הניסיון הזה הוביל אותנו ליישום תהליכי‬ ‫למידה תוך כדי המלחמה בלבנון ב‪ 2006-‬ולניהול‬ ‫ידע מבצעי בין הכוחות במהלך ‪ 30‬ימי הלחימה כדי‬ ‫לנסות להתמודד עם פערים ולהטמיע תובנות‪ ,‬לקחים‬ ‫וידע בזמן אמת‪.‬‬ ‫חלקו האחרון של המאמר אינו עוסק בתוכן הלקחים‬ ‫שנלמדו במהלך הלחימה וגם לא בתהליכי הפקת‬ ‫הלקחים אחריה‪ ,‬אלא מתמקד בתהליכים‪ ,‬במודל‬ ‫הלמידה‪ ,‬בהפקת הלקחים ובהטמעת הידע המבצעי‬ ‫כפי שיושמו תוך כדי המלחמה ‪ -‬בזמן אמת‪.‬‬

‫עקרונות לניהול ידע מבצעי במלחמה או‬ ‫בלחימה בעצימות גבוהה‬

‫ניהול ידע מבצעי במלחמה מחייב מעבר ממאפייני‬ ‫פעולה בשגרה ובבט"ש למאפייני פעולה במלחמה‬ ‫באמצעות התבססות על התשתית הקיימת של ניהול‬ ‫הידע המבצעי הקיים‪ :‬מנהלי הידע המבצעי ביחידות‪,‬‬ ‫חמ"לים )למשל מנהי"גים(‪ .‬בעת הצורך מתווספים‬ ‫אליהם קצינים מהחילות וצוותים שתפקידם הוא‬ ‫למידה תוך כדי לחימה‪ .‬מרכז המידע הזרועי הוא‬ ‫התשתית לחמ"ל הפקת הלקחים הזרועי‪.‬‬

‫מודל הפעילות תוך כדי מלחמה‬

‫• בעת מלחמה מופעל המערך של מנהלי הידע‬ ‫המבצעי והוא אף זוכה למיסוד ולתגבור‪.‬‬

‫הוא משמש להעברת ידע בין מפקדי היחידות‬ ‫וקציני האג"ם ביחידות‪ .‬המערך הזה משמש‬ ‫תשתית עיקרית לאיסוף הידע תוך כדי לחימה‬ ‫ולהטמעת ידע ולקחים ביחידות‪.‬‬ ‫• בעיתות מלחמה גם מופעל חמ"ל לקחים וידע‬ ‫זרועי רב‪-‬חילי‪ .‬תפקיד החמ"ל הוא לנתח ולעבד‬ ‫את הידע המבצעי‪ ,‬להפיק לקחים וליצור חומרי‬ ‫ידע להטמעה )דוגמת מבזקונים ואוגדנים(‪ .‬חלק‬ ‫מפעילות החמ"ל הוא הכוונה לידע תורתי קיים‬ ‫והפצתו לכוחות‪ .‬החמ"ל פועל גם להכוונת כלל‬ ‫גופי האיסוף לידע חדש‪ .‬הידע הזה מופץ לאחר‬ ‫מכן כדי לאפשר למידה תוך כדי לחימה‪ .‬החמ"ל‬ ‫מחולל ידע חדש והוא מוקד לכתיבת תורה‬ ‫וטנ"ה בתוך זמן קצר‪.‬‬ ‫• צוותי למידה זרועיים‪ ,‬חיליים או נושאיים‬ ‫מופעלים אף הם בעת מלחמה‪ .‬המפקדות הן‬ ‫גורם מרכזי שחייב להיות פתוח ללמידה תוך‬ ‫כדי למידה‪.‬‬ ‫הגורם המכוון והמנהל את הידע הוא חמ"ל הלקחים‬ ‫הזרועי‪ .‬אנשי המפתח בחמ"ל הם מומחי תוכן‬ ‫מקצועיים מהחילות‪.‬‬

‫המלחמה בחיזבאללה ‪ :2006‬ניהול ידע‬ ‫מבצעי ולמידה תוך כדי מלחמה‬

‫המלחמה בחיזבאללה פרצה ב‪ 12-‬ביולי ‪ 2006‬לאחר‬ ‫חטיפת שני חיילי מילואים בגבול לבנון‪ .‬המלחמה‬ ‫נמשכה עד ‪ 15‬באוגוסט ‪ ,2006‬ובה היו מעורבות‬ ‫זרועות היבשה‪ ,‬הים והאוויר וכמה אוגדות בפיקוד‬ ‫הצפון‪ .‬במקביל ללחימה בפצ"ן יושמו תהליכים‬

‫למידה תוך כדי לחימה‬

‫‪9‬‬

‫לניהול ידע ומבצעים ללמידה ולהפקת לקחים תוך‬ ‫כדי הלחימה ולהטמעתם‪ .‬כדי לתמוך בלחימה‬ ‫ובמסגרת הפקת לקחים ממבצע חומת מגן )‪(2002‬‬ ‫הפעילה מחלקת תו"ל עם חילות היבשה חמ"ל‬ ‫זרועי להפקת לקחים‪ .‬כדי לתמוך באופן מיטבי‬ ‫בתהליכי הלמידה והפקת הלקחים של היחידות‬ ‫הלוחמות שולבו בפעילות החילות גם צוותי למידה‬ ‫במפקדות )בהובלת מפקד מל"י(‪ .‬המטרה הייתה‬ ‫ליצור סינרגיה בתהליכי הלמידה תוך כדי הלחימה‬ ‫במפקדות ובכוחות הלוחמים‪.‬‬ ‫חמ"ל הפקת הלקחים ואנשיו נעזרו בשותפים‬ ‫לתחום ‪ -‬עמיתים ‪ -‬שפעלו בגופים שונים ושיכלו‬ ‫לסייע באיסוף מידע וידע חדשים‪ ,‬לכוון את ריכוזי‬ ‫המאמץ לנקודות או ליחידות שלהן נדרש סיוע כזה‬ ‫וליחידות שיצאו מהלחימה ושיכלו להיות מוקדי‬ ‫ידע ללמידה לקראת המשימות הבאות‪.‬‬

‫למידה בלחימה ‪ -‬אבני דרך בפעילות‬ ‫• ‪ 12‬ביולי ‪ -‬אירוע החטיפה‪.‬‬ ‫• ‪ 14‬ביולי ‪ -‬התנעת פעילות התחקור והפקת‬

‫הלקחים‪.‬‬ ‫• ‪ 20-16‬ביולי‪:‬‬ ‫ הקמת המערך של מנהלי הידע באוגדה ‪.91‬‬‫ תיאום תהליכי הלמידה עם פצ"ן‪.‬‬‫ הכנת חומר מקצועי ראשוני רלוונטי ללחימה‬‫במאפייני הלחימה בדרום לבנון )שטח סבוך‪,‬‬ ‫שת"פ אוויר‪-‬יבשה וכד'(‪.‬‬ ‫• ‪ 21‬ביולי – פתיחתו של חמ"ל הפקת לקחים‬ ‫אינטגרטיבי של חילות היבשה בבסיס‬ ‫האימונים של פיקוד הצפון באלייקים‪.‬‬ ‫• ‪ 22‬ביולי ‪ -‬הפצת אוגדן ידע מספר ‪ 1‬ומבזקון‬ ‫תובנות ראשון מהלחימה ותחילת הליווי‬ ‫של כלל החטיבות שהתגייסו בשלב ההכנה‬ ‫ללחימה‪.‬‬ ‫• ‪ 22‬ביולי עד ‪ 15‬באוגוסט‪:‬‬ ‫ הפצת שני אוגדני ידע‪.‬‬‫ הפצת שישה אוגדני לקחים )ארבעה כלליים‬‫ושניים נושאיים‪ ,‬כולל התמודדות עם איום‬ ‫הטילים(‪.‬‬ ‫ הפצת ארבעה מבזקוני לקחים ושישה מבזקוני‬‫תוד"א‪.‬‬ ‫ הפצת הוראת לחימה ל"שמורות טבע"‪.‬‬‫• במהלך כל התקופה ‪ -‬השתתפות קבועה‬ ‫בפורומי למידה בפצ"ן ובאוגדה ‪.91‬‬ ‫פעילותו של חמ"ל הפקת הלקחים תאמה למעשה‬ ‫את הפק"ל לשעת חירום של מחלקת תו"ל ושל‬ ‫החילות במפקדת זרוע היבשה ונעשתה בהתאמה‬ ‫ובשילוב עם כלל הגורמים והתשתיות לניהול‬ ‫הידע המבצעי שפותחו בשגרה ובבט"ש ‪ -‬הן כלים‬ ‫תפיסתיים והן מערך אנושי‪.‬‬ ‫פעילותם של צוותי הלמידה תוך כדי לחימה של‬

‫מערכות ‪412‬‬

‫‪10‬‬

‫דסק‬ ‫חש“ן‬ ‫דסק‬ ‫חי“ר‬ ‫דסק‬ ‫אש‬ ‫עמדות הפקה‬ ‫ממוחשבות‬

‫דסק‬ ‫מוד“ש‬

‫דסק‬ ‫תומכ“ל‬

‫דסק‬ ‫חה“ן‬

‫פינת‬ ‫מנוחה‬

‫דסק מתכלל של‬ ‫חמ“ל הפקת‬ ‫הלקחים )שולחן‬ ‫מחלקת תו“ל‬

‫מכונת צילום‪,‬‬ ‫מדפסת‬

‫דוכן‬ ‫חלוקת‬ ‫חומר‬

‫חמ"ל הלקחים הזרועי שהוקם בבסיס האימונים של פצ"ן )תרשים עקרוני(‬ ‫הזרוע התמקדה בהעברת ידע תורתי ולקחים‬ ‫הן במתכונת של ידע מוחשי באמצעות מבזקוני‬ ‫ידע ואוגדנים שחולקו עד רמת מ"פ בדחיפה והן‬ ‫במתכונת של ידע ושל תורה שבעל פה דרך קציני‬ ‫מחלקת תו"ל והחילות שפעלו בקרב היחידות‬ ‫במהלך איסוף הידע והלקחים החדשים או במהלך‬ ‫הפצת הלקחים שכבר הופקו ונלמדו‪ .‬במקביל פעלו‬ ‫בשטח ‪ -‬בקרב היחידות טרם צאתן לקרב‪ ,‬במפקדות‬ ‫ובחמ"לים ‪ -‬גם מפקדים שבאו להנחיל מניסיונם‬ ‫האישי ליחידות‪ .‬בדרך הזאת הועבר ללוחמים גם‬ ‫ידע מוחשי‪.‬‬

‫מפקדים פעלו בקרב היחידות בשטח‬ ‫טרם צאתן לקרב כדי להנחיל‬ ‫מניסיונם האישי‬ ‫מוקד פעילות אחר היה סיוע להכנת כוחות לקראת‬ ‫הלחימה‪ .‬ריבוי הכוחות וריבוי האתרים שבהם‬ ‫הוכנו היחידות ללחימה חייב להשקיע מאמץ ניכר‬ ‫בהגעה לכל אתר אימונים ולכל נקודת היערכות‪.‬‬ ‫זיהוי הבעיה בזמן איפשר להשפיע על מיפוי הפערים‬ ‫בידע ועל דרך השלמתם הן לכוחות המילואים והן‬ ‫ליחידות הסדירות‪.‬‬

‫המטרה שהוגדרה לניהול הידע‪ :‬הפקת‬ ‫הלקחים והלמידה עוד במהלך המלחמה‬

‫אלה האמצעים שננקטו כדי לשפר את האפקטיביות‬ ‫של הלחימה‪:‬‬

‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬

‫הרחבת בסיס הידע המקצועי הנדרש‬ ‫ללחימה‪.‬‬ ‫הקמת מערך של מנהלי ידע ביחידות לצורך‬ ‫איסוף‪ ,‬למידה והפצה של ידע‪.‬‬ ‫עיבוד ופיתוח של ידע בתנאים המאפשרים‬ ‫חשיבה‪ ,‬כתיבה והפקה‪.‬‬ ‫הפצה רוחבית של תובנות ושל לקחים‪.‬‬ ‫הכנת היחידות המתגייסות ללחימה באמצעות‬ ‫ידע שהתפתח עד כה כדי לשפר את איכות‬ ‫כניסתן ללחימה‪.‬‬ ‫התמקדות בטווח הקצר לשיפור הלחימה‪.‬‬ ‫יצירת סינרגיה בין החילות לבין גוף התורה‬ ‫הזרועי‪.‬‬ ‫נוכחות בשטח והפקת לקחים ולמידה‬ ‫בהקשר‪.‬‬ ‫העדר שיפוטיות או ביקורתיות בתהליכי‬ ‫האיסוף והלמידה‪.‬‬ ‫הפצה לשטח בפורמט נוח ושימושי ולקהלי יעד‬ ‫רלוונטיים‪.‬‬ ‫מעגל פעילות שלם‪ :‬חיבור ההפצה והאיסוף‬ ‫לפלטפורמה אחודה מול היחידות‪.‬‬

‫דוגמה ליצירת ידע ולתיקופו בזמן אמת היא‬ ‫ההתמודדות עם הסוגיה של שמורות הטבע‪ .‬קחצ"ר‬ ‫הוציא את מחמ"ל הלקחים הזרועי ‪ -‬הוראת לחימה‬ ‫לשמורות טבע ‪ -‬לאחר שרע"ן כשירויות במקחצ"ר‬ ‫ורע"ן יבשה במחלקת תו"ל עיבדו את הלקחים ואת‬ ‫התובנות‪ .‬נערכו כנסים ליחידות )במידת האפשר(‬ ‫בשלבי גיוסן או אף לפני גיוס שבהם הועברו‬ ‫הלקחים והתובנות‪.‬‬

‫דוגמה למבזקון ידע מתקופת מלחמת לבנון השנייה‬ ‫חמ"ל הלקחים הזרועי שהוקם בבסיס‬ ‫האימונים של פצ"ן )תרשים עקרוני(‬

‫צמוד לחמ"ל‪ ,‬בחדר נפרד‪ ,‬נפרסו עמדות מחשב‬ ‫להכנת ערכות וחומרי למידה‪ .‬החדר היה שלוחה‬ ‫של יחידת הב"ט )הדרכה באמצעות טכנולוגיה(‬ ‫במחלקת ההדרכה בזרוע היבשה‪ .‬את פעילות‬ ‫החמ"ל ריכז ושילב רע"ן יבשה במחלקת תו"ל מול‬ ‫רע"ני תורה וכשירויות בחילות‪.‬‬ ‫הפצת החומרים נעשתה בדחיפה והתבססה על‬ ‫קציני מחלקת תו"ל‪ ,‬על קציני מחלקות תורה‬ ‫חיליות ועל קצינים לומדים‪ .‬הקצינים נעו בין‬ ‫היחידות והחמ"לים וחילקו את המבזקונים עד‬ ‫רמות מ"פ‪ ,‬ובמקביל הם המשיכו לאסוף תובנות‬ ‫ולקחים‪ ,‬לבצע תחקירים מבצעיים ראשוניים‬ ‫ולהעבירם לחמ"ל הלקחים לעיבוד‪.‬‬

‫מיפוי פערי ידע ראשוניים‬

‫עם תחילת הלחימה‪ ,‬בשלב המיפוי של מצב הידע‬ ‫הקיים‪ ,‬התברר כי יש פער ידע בקרב כוחות שעסקו‬ ‫במשך שנים בעימות המוגבל ולא בלחימה בלבנון‬ ‫)כגון תרגולות לחימה בשטח סבוך או מבולדר(‪.‬‬ ‫שלב המיפוי ואיתור הפערים איפשר להביא‬ ‫מדריכים וידע שהתבסס על תרגולות קיימות‪ .‬אלה‬ ‫נכללו באוגדן שהופץ לכוחות עד רמת מ"פ כבר עם‬ ‫תחילת הלחימה‪ .‬להלן דוגמה לאוגדן )מבזקון( ידע‬ ‫המטמיע ידע קיים נוסף על הטמעת לקחים חדשים‬ ‫שהופקו מהלחימה‪:‬‬ ‫אוגדני ידע כאלה נכתבו בהתאם לקהל היעד שאליו‬

‫הופצו‪ .‬ההפצה הייתה בדחיפה עד לכל נקודת‬ ‫היערכות או פריסה בגבול למפקדים מרמת מ"פ‪.‬‬ ‫תוכני האוגדנים הופקו בהלימה לצרכן ולנוחותו‬ ‫ במתכונת של אוגדן בגודל כיס מכנס מדי ב'‪.‬‬‫במקביל הופקו מבזקוני ידע רלוונטיים להטמעה‬ ‫או לרענון ידע עד רמת הפרט‪ ,‬כגון מבזקון לבנה‬ ‫כבדה‪ ,‬אירועי "שמורת טבע" או נוהלי חבירה‪.‬‬

‫הלחימה מחייבת יכולת למידה‬ ‫בעיצומם של הקרבות במעגלים‬ ‫קצרים ככל הניתן‬ ‫החומרים הופקו במתכונת של דף דו‪-‬צדדי בצבע‪,‬‬ ‫המותאם לצרכים וליכולת הקשב של הלוחמים‬ ‫ושל המפקדים‪.‬‬

‫כלים נוספים לניהול ידע מבצעי שיושמו‬

‫נוסף על מיפוי של ידע ושל פערי ידע בימים הראשונים‬ ‫למלחמה ולשימוש המסיבי שנעשה במבזקוני ידע‬ ‫ולקחים להטמעת ידע לכוחות )לרמות השונות‪:‬‬ ‫חוברות כיס למ"פ‪ ,‬דף צבע בודד ללוחם וכו'(‪ ,‬יושמו‬ ‫כלים תפיסתיים נוספים ללמידה תוך כדי הלחימה‪.‬‬ ‫מדובר בכלים שיושמו בהצלחה בשנות העימות‬ ‫המוגבל‪.‬‬ ‫מערך מנהלי הידע המבצעי הוכיח את עצמו במלחמה‪.‬‬ ‫מדובר בקהילת עשייה חשובה שתוגברה על‪-‬ידי קציני‬ ‫החילות ‪ -‬במיוחד מקחצ"ר‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לחטיבת‬

‫חי"ר במילואים שאין לה קצין ניהול ידע צורף‬ ‫רמ"ד מענף תו"ל בט"ש‪ ,‬ולחטיבת גולני הוצמד‬ ‫לסיוע קצין מקחצ"ר שהוא בוגר החטיבה )מפק"צ‬ ‫פלס"ר(‪ .‬יתרונות הלכידות באו לידי ביטוי כאשר‬ ‫תחת לחץ המלחמה והפערים הוא הצטרף לאיוש‬ ‫סבבים בחטיבת גולני‪ .‬חיזוק דומה ליחידות הגיע‬ ‫מהקצינים הלומדים‪.‬‬ ‫דוגמה למיצוי המערך בדרגים השונים ניתן היה‬ ‫לראות בחטיבת צנחנים‪ ,‬כאשר קצין ניהול הידע‬ ‫המבצעי בחטיבה נשלח בהוראת המח"ט לבצע‬ ‫תחקור ראשוני ולהפיק לקחים מאירוע של ירי דו‪-‬‬ ‫צדדי‪ ,‬בעוד המטה עסק בנוהל קרב למבצע שלאחר‬ ‫מכן‪ .‬קצין ניהול הידע עבד באופן שוטף מול מערך‬ ‫המנהי"גים )מנהלי הידע המבצעי בגדודים( והוא וידא‬ ‫שלקח שמקורו במנהי"ג בנוגע לאספקה בהיטס )מזון‪,‬‬ ‫אנרגיה‪ ,‬רצועות נשיאה לתיקים( מגיע דרך חמ"ל‬ ‫הלקחים למרא"ה ומשפיע על שינוי בזמן אמיתי‬ ‫תוך כדי הלחימה‪.‬‬ ‫יתרון בהעברת ניסיון וידע מהעבר בדרך מעשית‬ ‫ונקלטת‪ ,‬בלתי אמצעית‪ ,‬בא לידי ביטוי כאשר לפני‬ ‫כניסה הראשונה של חטיבת גולני העביר מפקד‬ ‫האוגדה‪ ,‬שהיה בעבר מפקד החטיבה‪ ,‬דגשים מניסיונו‬ ‫בזירה‪.‬‬ ‫הלחימה מחייבת יכולת למידה בעיצומם של‬ ‫הקרבות במעגלים קצרים ככל הניתן‪ .‬מודעות‬ ‫המפקדים לצורך זה והעצירה לחשיבה וללמידה‬ ‫הם כלי עיקרי בניהול ידע ולמידה תוך כדי לחימה‪.‬‬ ‫לא חשוב אם יקראו לעצירה הזאת "פורום למידה"‪,‬‬ ‫"עצירת למידה קבועה בשעון הלחימה" או כל‬ ‫המשגה אחרת‪ .‬עצירות ללמידה מבצעית בתוך‬ ‫שעון הלחימה הן היום כבר מוסכמה הנכללת בשעון‬ ‫הלחימה ברמות השונות‪ .‬צוות הלמידה במפקדות‬ ‫)בראשות מפקד מל"י(‪ ,‬שכלל גם קצינים ממרא"מ‪,‬‬ ‫ממחלקת תו"ל ועוד‪ ,‬ביצע "עצירות למידה תוך‬ ‫לחימה" במפקדות‪ :‬במפקדת הפיקוד ובמפקדת‬ ‫אוגדה ‪ .91‬התוצאה של פורומי הלמידה האלה‬ ‫הייתה הבנת חלק מהפערים בשיטות או הכשלים‬ ‫וניסיון לגשר עליהם )למשל בסוגיית התמודדות‬ ‫עם "שמורות הטבע"(‪ .‬עם זאת יש להיזהר מלשמר‬ ‫תובנה שתוקפה אחרי שבוע לחימה לשבועיים שלאחר‬ ‫מכן‪ .‬לכן הלמידה חייבת להיות מעגלית‪ :‬ידע מחייב‬ ‫תיקוף עדכני!‬ ‫גם השימוש ב"עמיתי למידה" בין יחידות בוצע‬ ‫במלחמה‪ .‬אחת השיטות הנפוצות בתעשייה ליצירת‬ ‫תשתית אנושית להעברת ידע היא "עזרת עמיתים"‬ ‫)‪ .(Peer Assist‬תוצר לוואי לסיוע של עמיתים‬ ‫מיחידות מקבילות הוא למידה בלתי אמצעית‬ ‫)צופה‪-‬משתתף(‪ ,‬שאין לה תחליף טוב יותר‪.‬‬ ‫לאחד המבצעים המיוחדים שבוצעו בעומק השטח‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬הצטרף לנוהל הקרב ולמבצע קצין מיחידה‬ ‫מקבילה‪ .‬אין ספק שהלקחים והתובנות הגיעו בדרך‬

‫למידה תוך כדי לחימה‬

‫‪11‬‬

‫צנחנים במלחמת לבנון השנייה ‪ -‬דוגמה למיצוי מערך מנהלי הידע המבצעי | קצין ניהול הידע המבצעי בחטיבת הצנחנים נשלח‬ ‫בהוראת המח"ט לבצע תחקור ראשוני ולהפיק לקחים מאירוע של ירי דו‪-‬צדדי‪ ,‬בעוד המטה עסק בנוהל קרב למבצע שלאחר מכן‪ .‬קצין‬ ‫ניהול הידע עבד באופן שוטף מול מערך המנהי"גים )מנהלי הידע המבצעי בגדודים( והוא וידא שלקח שמקורו במנהי"ג בנוגע לאספקה‬ ‫בהיטס )מזון‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬רצועות נשיאה לתיקים( מגיע דרך חמ"ל הלקחים למרא"ה ומשפיע על שינוי בזמן אמיתי תוך כדי הלחימה‬

‫מערכות ‪412‬‬

‫‪12‬‬

‫הזאת בתוך ההקשר המבצעי ומומשו ביחידתו‪.‬‬ ‫אך מעבר לדוגמאות האלה ליישום העיקר הוא‬ ‫המודעות שידע מבצעי הוא משאב ללחימה‪.‬‬ ‫מהמודעות הזאת נגזרת עשיית המפקדים מחוץ‬ ‫למסגרות החשיבה האלה‪ ,‬שהרי ניהול ידע מבצעי‬ ‫אינו המטרה‪ .‬תפקידו לשפר את האפקטיביות‬ ‫המבצעית במשימה‪ .‬ניהול ידע מבצעי הוא חלק‬ ‫בלתי נפרד מנוהל הקרב וממקצועיות המפקד‪.‬‬ ‫נוהל הקרב עוסק בבניית הידע המבצעי המוכוון‬ ‫למשימה‪ .‬הוא כולל בתוכו אלמנטים של איסוף‬ ‫ושל שיתוף ידע ומידע וכן של העברת ידע‪ .‬מידת‬ ‫ההטמעה של האלמנטים האלה שונה מיחידה‬ ‫ליחידה‪.‬‬ ‫במלחמה בלטה מודעות המפקדים לכך‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫במהלך נוהל קרב לקראת מבצע בלילה אמר מג"ד‬ ‫בחטיבת גולני למפקדים בגדוד‪" :‬עכשיו כולם‬ ‫קוראים את חוברת הלקחים עד כאן"‪.‬‬

‫הקמה‪ ,‬מיסוד ותחזוקה של מערך מנהלי‬ ‫הידע המבצעי ושל קציני הלמידה תוך‬ ‫כדי הלחימה‬

‫המערך של מנהלי הידע ושל קציני הלמידה היה‬ ‫כלי עיקרי לאיסוף ולהטמעה של ידע ושל לקחים‬ ‫במלחמה‪ .‬המערך הוקם בשני שלבים עיקריים‪:‬‬ ‫· עם תחילת הלחימה והגעת הכוחות לגזרה נעשה‬ ‫שימוש במערך הקיים של מנהלי הידע המבצעי‬ ‫ביחידות ובקה"דים‪.‬‬ ‫· במהלך השבוע השני והשלישי ללחימה החלו‬ ‫להגיע ליחידות בעלי תפקידים נוספים והם עסקו‬ ‫בלמידה תוך כדי לחימה‪ ,‬בניהול ידע מבצעי‬ ‫ובהפקת לקחים‪ .‬אלה היו בעיקר קצינים שנשלחו‬ ‫מהחילות )חי"ר‪ ,‬חש"ן‪ ,‬הנדסה וכו'( וכן קצינים‬ ‫לומדים‪ .‬הלומדים האורגניים ביחידות היו‬ ‫דמויות דומיננטיות בעלות רקע אג"מי במערך‬ ‫הלמידה‪.‬‬

‫השינוי באופי הלחימה ‪ -‬מיסוד מחדש‬ ‫ותחזוקת הקיים‬

‫במשך שבועות הלחימה נוספו קצינים רבים לעשייה‬ ‫בתחום של ניהול הידע המבצעי והלמידה תוך כדי‬ ‫הלחימה‪ .‬ביחידות נוצר מערך מתוגבר של בעלי‬ ‫תפקידים‪ ,‬שלא כולם מכירים זה את זה‪ .‬ההכרות‬ ‫ההדדית היא תנאי יסוד ליכולתן של היחידות‬ ‫לעבוד זו עם זו‪.‬‬ ‫קצינים במערך פעלו בחלקם באופן אינטואיטיבי‬ ‫כאשר נדרשה הבנה של התפיסה האינטגרטיבית‬ ‫לשיפור זרימת הידע לכוחות‪ .‬זרימה חלקה בין‬ ‫הכוחות נדרשה כדי לאפשר העברת מידע על‬ ‫אירועים‪ ,‬על לקחים ועל תובנות ראשוניות בזמן‬ ‫אמת‪.‬‬ ‫הבא"פ‪ ,‬שאיפשר חשיפה לתפוקות החמ"ל והחילות‬

‫וללמידת לקחים עד כאן פסק במהלך הלחימה להיות‬ ‫גורם דומיננטי‪ ,‬שכן היחידות כבר סיימו את שהייתן‬ ‫בו‪ .‬הכוחות הלוחמים פעלו בתוך השטח או שהו‬ ‫בהמתנה בשטחי ההיערכות‪.‬‬ ‫העברת ידע ממוקד ובעל‪-‬פה בתזמון רלוונטי ובדרך‬ ‫המתאימה באמצעות קצין אורגני הפכה ליתרון‬ ‫מובהק ליחידות‪ .‬נדרש למסד את הפעילות של‬ ‫מערך מנהלי הידע המבצעי וקציני הלמידה ככל‬ ‫שהלחימה ממושכת יותר‪ .‬המערך חייב להיות צמוד‬ ‫ליחידות ברמה האישית‪ ,‬דהיינו בעל התפקיד הוא‬ ‫חלק מפעילות היחידה ומלווה אותה‪.‬‬ ‫מערך אורגני או צמוד הופך להיות כלי עיקרי‬ ‫לאיסוף לקחים ותובנות מהיחידות בזמן קצר‪.‬‬

‫לקח מרכזי לשימור מהמלחמה‬ ‫בלבנון )כמו גם משנות העימות‬ ‫המוגבל באיו"ש ובעזה( הוא הצורך‬ ‫בלמידה תוך כדי הלחימה בארגוני‬ ‫הטרור והגרילה שהם אויב דינמי‬ ‫ומשתנה שיש לראות בו ארגון לומד‬ ‫אינטואיטיבי‬ ‫שדרוג השיטה‬

‫לקראת הכרזתה של הפסקת האש הייתה השיטה‬ ‫בשלבי עדכון להתאמה ולשינוי ‪ -‬אך בשדרוג של‬ ‫שלושה מרכיבים‪:‬‬ ‫• מיסוד מחודש של מערך מנהלי הידע המבצעי‬ ‫ושל קציני הלמידה תוך כדי לחימה כולל נציגי‬ ‫החילות וקצינים לומדים בכנס של שעתיים‬ ‫שתוכנן לביצוע‪ .‬הכנס אמור היה לכלול היכרות‬ ‫וקבלת דף קשר עדכני‪ ,‬קבלת עיקרי הלקחים‬ ‫עד כאן‪ ,‬כולל חומרים שהופצו ושימת דגש על‬ ‫כלים ועל שיטות תוך כדי לחימה )כגון תחקור‬ ‫כוחות או נציגי כוחות יוצאים‪ ,‬העברת תמצית‬ ‫לקחים רלוונטיים בערוצי מפקדים(‪.‬‬ ‫• הוספה לפעילות העיבוד המבוצעת בחמ"ל‬ ‫הלקחים של הזרוע ושל החילות )ול"מדיה" של‬ ‫התפוקות הקיימות‪ :‬מבזקונים ואוגדנים( גם‬ ‫רעיונות לתפוקות נוספות המותאמות להטמעה‬ ‫בכוחות הלוחמים‪ .‬הכוונה הייתה לאפשר לא‬ ‫רק תפוקות כתובות ‪ -‬למשל דף תמצית לקחים‬ ‫להעברה מחפ"קים בערוץ מוצפן בזמן שהייה‬ ‫וכיוצ"ב פתרונות יצירתיים שיועלו על‪-‬ידי‬ ‫החילות‪ ,‬החמ"ל והקצינים במערך‪.‬‬ ‫• חדשנות בתחום הידע המבצעי‪ .‬באותו שלב‬ ‫כבר פעלו צוותים משולבים )למשל פרויקטור‬ ‫מקחצ"ר ומחלקת תו"ל( שתפקידם היה‬

‫לחולל ידע מבצעי ולחפש פתרונות לבעיות‬ ‫שעלו בלחימה‪.‬‬ ‫בדיעבד‪ ,‬ולאור הכרזת הפסקת האש‪ ,‬לא בא שלב‬ ‫ההמשך הזה לידי מימוש מלא‪.‬‬

‫ניהול ידע מבצעי ולמידה תוך כדי‬ ‫לחימה‪ :‬לקחים מרכזיים‬ ‫• כללי‪ .‬ממשוב של מפקדים ושל קצינים‬

‫•‬

‫•‬ ‫•‬

‫•‬ ‫•‬ ‫•‬

‫במפקדות עלה שפעילות הזרוע בתחום הלמידה‬ ‫סייעה להם במהלך האימונים לפני הלחימה‬ ‫ובמהלכה‪.‬‬ ‫שילוב כלל החילות‪ .‬שיתוף הפעולה בין‬ ‫החילות בלמידה הלך והשתפר ככל שחלף הזמן‪.‬‬ ‫נדרש למסד את תהליך העבודה‪ .‬הפעילות‬ ‫בלחימה חידדה את חשיבות החילות‪.‬‬ ‫מיסוד‪ .‬יש למסד את תהליכי העבודה תוך כדי‬ ‫הלחימה‪.‬‬ ‫מנהל הידע הוא בעל תפקיד מרכזי ביחידה‪,‬‬ ‫ולו אחריות ותפקיד תוכני‪ .‬יש למסד את‬ ‫התפקיד בסדיר ובמילואים‪ .‬בעת חירום‬ ‫מתגברים את המערך קצינים מנוסים יותר‬ ‫)מלימודים‪ ,‬מהחילות(‪ ,‬אך על בסיס מנהל הידע‬ ‫הקיים‪.‬‬ ‫סגנון הכתיבה צריך להיות פשוט ונטול‬ ‫שיפוטיות‪ .‬במידת האפשר יש לשמור את‬ ‫ההקשר שממנו נבע הידע‪.‬‬ ‫תוצרי הלמידה‪ .‬רצוי לכתוב תורה או טנ"ה‬ ‫ולא רק לתת מענה קצר טווח לזמן אמיתי‪.‬‬ ‫בדיקה בלתי פוסקת של תובנות ושל‬ ‫לקחים ועדכון תיקופם לשינוי בסביבת‬ ‫הלחימה‪ .‬הלקח של אתמול הוא לא בהכרח‬ ‫ידע נכון להטמעה מחר‪.‬‬

‫סיכום‬

‫לקח מרכזי לשימור מהמלחמה בלבנון )כמו גם‬ ‫משנות העימות המוגבל באיו"ש ובעזה( הוא הצורך‬ ‫בלמידה תוך כדי הלחימה בארגוני הטרור והגרילה‬ ‫שהם אויב דינמי ומשתנה שיש לראות בו ארגון‬ ‫לומד אינטואיטיבי‪.‬‬ ‫היתרונות שהקנו מנגנוני הלמידה תוך כדי לחימה‬ ‫במלחמת לבנון השנייה לא בהכרח יהיו רלוונטיים‬ ‫בעתיד )בגלל משתנים דוגמת משך זמן המלחמה‪,‬‬ ‫הנגישות לכוחות‪ ,‬המעבר דרך בסיס האימונים‬ ‫הפיקודי ומעבר מדורג לעצימות גבוהה ביבשה(‪.‬‬ ‫לכן יש צורך לא רק לשמר אלא אף לשפר את‬ ‫תהליכי ניהול הידע המבצעי והלמידה במהלך‬ ‫המלחמה ‪ -‬למקרה שיפרוץ עימות נוסף‪.‬‬

‫למידה תוך כדי לחימה‬

‫‪13‬‬

‫גילוי‬ ‫מוקדם‬ ‫מציל‬ ‫חיים‬

‫מדוע הפילו הטילים‬ ‫הגרמניים במלחמת העולם‬ ‫השנייה קורבנות כה רבים‬ ‫בקרב תושבי לונדון‪ ,‬ואילו‬ ‫התקפות הטילים על ישראל‬ ‫במלחמת המפרץ הראשונה‬ ‫ובמלחמת לבנון השנייה‬ ‫הפילו מעט קורבנות באופן‬ ‫יחסי?‬ ‫מילת המפתח היא התרעה‬

‫רס“ן בעז קמינר‬

‫מפקד במערך הנ“מ של חיל האוויר‬

‫מערכות ‪412‬‬

‫‪14‬‬

‫מכ“ם בריטי מוצב‬ ‫על החוף הדרומי של‬ ‫בריטניה במלחמת‬ ‫העולם השנייה |‬ ‫תומך במרכיבי ההגנה‬ ‫האחרים‬

‫חמשת רובדי המענה נגד איום הטילים‬

‫על‪-‬פי התפיסה המקובלת‪ ,‬המענה השלם נגד איום‬ ‫טילים‪ ,‬ובמיוחד טילים בליסטיים‪ ,‬מורכב מחמישה‬ ‫רבדים‪ :‬הרתעה‪ ,‬התקפה‪ ,‬הגנה אקטיבית‪ ,‬התרעה‬ ‫‪1‬‬ ‫והגנה פסיבית‪.‬‬ ‫רובד ההרתעה )‪" - (Deterrence‬הנעלה באמנויות‬ ‫המלחמה" ‪ -‬מתייחס למכלול הפעולות שנועדו‬ ‫למנוע מהאויב לשגר טילים באמצעות שכנועו כי‬ ‫הפעולה הזאת לא תשתלם לו‪ .‬את ההרתעה ניתן‬ ‫להשיג באמצעות איום משתמע‪ ,‬מרומז או מפורש‬ ‫לפני העימות ובאמצעות מימוש יכולות התקיפה‬ ‫תוך כדי העימות‪ .‬הרתעה ניתן להשיג גם באמצעות‬ ‫שיפור יכולות ההגנה‪ ,‬שעשויות לגרום לכך שהתוקף‬ ‫יורתע מלהפסיד פעמיים‪ :‬פעם אחת עקב מהלך‬ ‫התקפי יזום כושל ופעם שנייה עקב תגובת נגד‬ ‫של המגן‪.‬‬ ‫להרתעה יש שתי נקודות חולשה בולטות‪ :‬אין‬ ‫אפשרות למדוד את יעילותה )אובדן ההרתעה ייוודע‬ ‫לעיתים למגן רק ברגע האמת( וקשה ליצור אותה‬ ‫בעימות אסימטרי נגד ארגוני טרור‪.‬‬ ‫ההתקפה )‪(Counter-force, Attack Operations‬‬ ‫ רובד המענה השני ‪ -‬היא פעולה שנועדה לפגוע‬‫ביכולתו של האויב לשגר טילים‪ .‬את הפגיעה‬ ‫הזאת אפשר להשיג באמצעות תקיפתם של אמצעי‬ ‫השיגור‪ ,‬של אתרי השיגור ושל האספקה החיונית‬ ‫לביצוע השיגורים‪.‬‬ ‫ההגנה האקטיבית )‪ - (Active Defense‬הרובד‬ ‫השלישי ‪ -‬היא יירוט הטילים במהלך מעופם‪ ,‬עוד‬ ‫לפני שהגיעו ליעדיהם‪.‬‬ ‫בתווך‪ ,‬בין שלילת יכולתו של האויב לשגר טילים‬ ‫לבין ההתגוננות האקטיבית מפניהם‪ ,‬מצוי תחום‬ ‫התגוננות נוסף‪ :‬תקיפת המשגרים מייד לאחר שיגור‬ ‫הטילים‪ .‬הדרך הזאת אינה יכולה למנוע את הנזק‬ ‫שיגרמו הטילים שכבר שוגרו‪ ,‬אך היא עשויה למנוע‬ ‫את השיגורים הבאים‪.‬‬ ‫הרובד הרביעי ‪ -‬ההתרעה )‪ - (Early Warning‬קבלת‬ ‫מידע מוקדם על שיגור שביצע האויב‪ .‬הרובד הזה‬ ‫מיועד בעיקרו לתמוך במרכיבי ההגנה האחרים‪:‬‬ ‫הפעלת הגנה פסיבית )הכנסת אנשים וציוד למקום‬ ‫מוגן(‪ ,‬דריכת אמצעי ההגנה האקטיבית‪ ,‬התנעת‬ ‫פעולות תקיפה‪ ,‬בניית מודעות מצבית אצל מקבלי‬ ‫ההחלטות‪.‬‬ ‫ההתרעה היא מרכיב כה מהותי‪ ,‬עד שיש הקובעים‬ ‫כי אינו מרכיב עצמאי אלא חלק מובנה בכל אחד‬ ‫ואחד מהרבדים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬האמריקנים מציינים‬ ‫ארבעה רבדים בלבד‪ :‬הגנה אקטיבית‪ ,‬הגנה‬ ‫‪2‬‬ ‫פסיבית‪ ,‬התקפה ופיקוד ושליטה‪.‬‬ ‫החמישי מבין רובדי המענה נגד איום הטילים‬ ‫הוא הגנה פסיבית )‪ .(Passive Defense‬הרובד‬ ‫הזה כולל את כל הפעולות הכרוכות במיגון אנשים‬ ‫וציוד‪ .‬כן כולל הרובד הזה פעולות למזעור הנזקים‬

‫תצפיתנים בריטים בפעולה במלחמת העולם השנייה | רובד ההתרעה מיועד בעיקרו‬ ‫לתמוך במרכיבי ההגנה האחרים‪ :‬הפעלת הגנה פסיבית )הכנסת אנשים וציוד למקום‬ ‫מוגן(‪ ,‬דריכת אמצעי ההגנה האקטיבית‪ ,‬התנעת פעולות תקיפה‪ ,‬בניית מודעות מצבית‬ ‫אצל מקבלי ההחלטות‬ ‫כתוצאה מתקיפת הטילים )‪Consequence‬‬ ‫‪ .(Management‬הפעולות האלה כוללות‪ ,‬בין‬ ‫השאר‪ ,‬הערכת סיכונים )לדוגמה‪ :‬חיזוי התפשטותו‬ ‫של זיהום חל"כ(‪ ,‬מאמצי חילוץ והצלה‪ ,‬פינוי‬ ‫אזרחים‪ ,‬טיהור שטח )בישראל אחראי לכך פיקוד‬ ‫העורף(‪.‬‬

‫על‪-‬פי התפיסה המקובלת‪ ,‬המענה‬ ‫השלם נגד איום טילים‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫טילים בליסטיים‪ ,‬מורכב מחמישה‬ ‫רבדים‪ :‬הרתעה‪ ,‬התקפה‪ ,‬הגנה‬ ‫אקטיבית‪ ,‬התרעה והגנה פסיבית‬ ‫על‪-‬פי רוב יש לאמצעי ההגנה האקטיבית )בישראל‬ ‫כיום‪ :‬מערכות החץ והפטריוט( לפני הלחימה‬ ‫ובמהלכה השפעה על כל אחד מרובדי המענה‪ :‬חישני‬ ‫המערכות הנ"ל משמשים גם להתרעה‪ ,‬מאפשרים‬ ‫את כניסתם בזמן של האזרחים למרחבים המוגנים‬ ‫ועצם קיומן הוא מרכיב ביכולת ההרתעה‪ .‬איכון‬ ‫מעוף של טיל בחלל גם מאפשר להעריך מהיכן‬ ‫שוגר ‪ -‬מידע שהוא חיוני לרובד התקיפה‪.‬‬

‫מלחמות שבהם הופעלו טילים נגד‬ ‫אוכלוסייה אזרחית‬ ‫מלחמת העולם השנייה‪ :‬טילי ‪V-1‬‬ ‫ו‪ V-2-‬נגד לונדון‬ ‫בשלהי מלחמת העולם השנייה )‪(1945-1944‬‬ ‫הופעלו לראשונה בהיסטוריה טילים בהיקף נרחב‬ ‫נגד אוכלוסייה אזרחית‪ .‬מדובר היה בשני טילים‬ ‫שייצרו הגרמנים מסדרת ‪ V-1 :V‬ו‪) V-2-‬ה‪V-‬‬ ‫הוא קיצור של ‪ - Vergeltungswaffe‬נשק נקם(‪.‬‬ ‫ב‪ 12-‬ביוני ‪ 1944‬הופעל לראשונה הטיל ‪ ,V-1‬אבי‬ ‫טילי השיוט המודרניים‪ .‬בסך הכול שוגרו לעבר‬ ‫בריטניה כ‪ 10,000-‬טילי ‪ V-1‬עד ‪ 29‬במרס ‪.1945‬‬ ‫‪ 2,419‬מתוכם פגעו באזור לונדון וגרמו ל‪6,184-‬‬ ‫הרוגים ול‪ 17,981-‬פצועים‪ - 3‬כלומר יחס של ‪2.55‬‬ ‫הרוגים ו‪ 7.43-‬פצועים לכל פגיעה של טיל‪.‬‬ ‫המענה המרכזי לתקיפות המסיביות האלה היה‬ ‫ההגנה הפסיבית‪ 20% :‬מתושבי לונדון‪ ,‬רובם ילדים‪,‬‬ ‫פונו מהעיר כבר בשלבים הראשונים של המלחמה‪,‬‬ ‫כאשר העיר הייתה נתונה להפצצות כבדות מן‬ ‫האוויר‪ .‬נוסף על כך עמדו לרשות התושבים‬ ‫מקלטים‪ .‬המדיניות של הרשויות הייתה להמעיט‬ ‫בבניית מקלטים ציבוריים גדולים מחשש שפגיעה‬

‫גילוי מוקדם מציל חיים‬

‫‪15‬‬

‫בהם תגרום לאסון המוני‪ .‬לכן הוקמו במהלך‬ ‫המלחמה מקלטים ציבוריים על‪-‬קרקעיים קטנים‬ ‫יחסית‪ ,‬שיכלו להכיל לכל היותר ‪ 50‬איש‪ .‬אבל בשל‬ ‫התנאים הקשים ששררו במקלטים האלה השתמשו‬ ‫בהם רק ‪ 9%‬מהאוכלוסייה‪ .‬האחרים העדיפו למצוא‬ ‫מחסה בתעלות שנחפרו בגנים הציבוריים‪ ,‬במרתפי‬ ‫בתים ובמנהרות הרכבת התחתית‪.‬‬ ‫השימוש במנהרות הרכבת התחתית כבמקלטים‬ ‫היה מנוגד למדיניותה של ממשלת בריטניה בגלל‬ ‫חששה מפני היווצרות "מנטליות של מקלט" )‪Deep‬‬ ‫‪ .(shelter mentality‬אולם רבים מתושבי לונדון‬ ‫ראו ברכבת התחתית מחסה מצוין והרבו להשתמש‬ ‫ברציפיה התת‪-‬קרקעיים‪ .‬בכמה מקרים היו פגיעות‬ ‫ישירות בתחנות של הרכבת התחתית‪ ,‬ואלה הפכו‬ ‫למלכודות מוות‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬נהרגו ‪ 65‬אנשים‬ ‫מפגיעה אחת בתחנת בלהם )‪(Balham Station‬‬ ‫ב‪ 14 -‬באוקטובר ‪ .1940‬סיבת המוות המרכזית‬ ‫הייתה טביעה‪ ,‬שכן הפצצה פגעה בצינור מים ראשי‬ ‫ובצינור ביוב ראשי‪.‬‬ ‫את ההתרעה מפני תקיפת טיל ‪ V-1‬סיפק הטיל‬ ‫עצמו‪ :‬הוא היה מצויד במנוע רועש‪ ,‬שאת נהמתו‬ ‫ניתן היה לשמוע ממרחק של ‪ 16‬ק"מ‪ .‬במילים‬ ‫אחרות‪ :‬גם בלי מכ"ם ניתן היה לקבל התרעה של‬ ‫דקה וחצי לפני הפגיעה )מחושב לפי מהירות טיסה‬ ‫מקסימלית של ה‪ V-1-‬שעמדה על ‪ 630‬קמ"ש(‪ .‬עם‬ ‫זאת המרכיב המרכזי בהתמודדות הבריטים עם‬ ‫ה‪ V-1-‬הייתה ההגנה האקטיבית‪ :‬מאות טילי ‪V-‬‬ ‫‪ 1‬יורטו באמצעות מטוסים ותותחי נ"מ )שבמהלך‬ ‫המלחמה שופרה משמעותית יעילותם הודות‬ ‫להנחיית מכ"ם ואיפשרה להפנות את המטוסים‬ ‫למשימות אחרות(‪.‬‬ ‫ב ‪ 2 -‬בספטמבר ‪ 1944‬הופעל לראשונה הטיל‬ ‫הבליסטי הראשון בהיסטוריה ‪ -‬ה‪ V-2-‬בהתקפה‬ ‫על פריז‪ .‬מאותו יום ועד לסיום המלחמה שיגרו‬ ‫הגרמנים לפחות ‪ 3,172‬טילים מהדגם הזה‪1,358 .‬‬ ‫)‪ (43%‬מכלל טילי ה‪ V-2-‬שהופעלו במלחמה שוגרו‬ ‫לעבר בריטניה‪ .‬מתוכם ‪ 518‬פגעו בלונדון וגרמו‬ ‫ל‪ 2,754-‬הרוגים ול‪ 6,523-‬פצועים‪ ,‬כלומר יחס של‬ ‫‪ 4.8‬הרוגים ושל ‪ 11.7‬פצועים לכל פגיעת טיל‪ .‬ניכרת‬ ‫כאן חשיבותו של מרכיב ההתרעה‪ :‬בולט ההבדל בין‬ ‫שיעור הנפגעים מפגיעות ה‪ V-1-‬שלמשמע מנועו‬ ‫הספיקו אנשים לתפוס מחסה ‪ -‬לבין מספר הנפגעים‬ ‫מפגיעות ה‪ ,V-2-‬שפגע ללא התרעה מוקדמת‪.‬‬ ‫קשה היה הרבה יותר למצוא מענה ראוי ל‪V-2 -‬‬ ‫מאשר ל‪ .V-1-‬ללא אמצעי התרעה וללא אמצעים‬ ‫להגנה אקטיבית המסוגלים להתמודד עם טיל‬ ‫הצולל מגובה של כ‪ 100-‬ק"מ במהירות הגבוהה‬ ‫פי ארבעה ממהירות הקול היו באותם הימים רק‬ ‫שני אמצעים להתמודדות עם האיום‪ :‬תקיפת‬ ‫בסיסי השיגור מהאוויר או כיבושם‪ .‬בסופו של דבר‬

‫מערכות ‪412‬‬

‫‪16‬‬

‫‪ V-1‬במעופו | את ההתרעה מפני תקיפת טיל ‪ V-1‬סיפק הטיל עצמו‪ :‬הוא היה מצויד‬ ‫במנוע רועש‪ ,‬שאת נהמתו ניתן היה לשמוע ממרחק של ‪ 16‬ק"מ‬

‫ב ‪ 2 -‬בספטמבר ‪ 1944‬הופעל‬ ‫לראשונה הטיל הבליסטי הראשון‬ ‫בהיסטוריה ‪ -‬ה‪ V-2 -‬בהתקפה על‬ ‫פריז‬ ‫התברר כי המענה היעיל ביותר הוא ההתקדמות‬ ‫של בעלות הברית באירופה שדחקה את אתרי‬ ‫השיגור מזרחה‪.‬‬

‫מלחמת הערים בין אירן לעיראק‬

‫במהלך מלחמת אירן‪-‬עיראק ) ‪(1988-1980‬‬ ‫שיגרה עיראק כ ‪ 190 -‬טילי סקאד לעבר שש‬ ‫ערים באירן ‪ 135 -‬מהם לעבר טהרן‪ .‬הטילים‬ ‫הבליסטיים היו הנשק המרכזי שהפעילו העיראקים‬ ‫כדי לפגוע בטהרן‪ .‬כדי להאריך את טווח הטיל כך‬ ‫שיוכל להגיע לטהרן הוקטן משקלו של ראש הנפץ‪.‬‬ ‫לדגם המשודרג הזה של הסקאד קראו העיראקים‬ ‫אלחוסיין‪ .‬לפי דיווחים אירניים גרמו הטילים‬ ‫ששיגרה עיראק למותם של ‪ 4,000‬אזרחים בערי‬ ‫אירן ולפציעתם של ‪ 12‬אלף‪ 4.‬כמיליון אזרחים שלא‬ ‫הייתה להם גישה למקלטים נאלצו לברוח מהערים‬ ‫המותקפות‪.‬‬ ‫מלחמת הערים הגיעה לשיאה בין ‪ 29‬בפברואר‬ ‫‪ 1988‬ל‪ 1-‬במאי ‪ .1988‬באותו פרק זמן נפלו בטהרן‬ ‫‪ 125‬טילים עיראקיים וגרמו ‪ -‬לפי דיווחי אירן – ל‪-‬‬ ‫‪ 1,150‬הרוגים )לפי הערכות של גורמי חוץ‪ :‬כ‪2,000-‬‬ ‫הרוגים( ול‪ 4,000-‬פצועים‪ .‬מדובר אפוא בממוצע‬ ‫של ‪ 15-10‬הרוגים ושל כ‪ 30-‬פצועים מפגיעה של‬ ‫כל טיל‪ 5.‬אם נבנה נוסחה שמביאה בחשבון את‬

‫ההבדלים בין צפיפות האוכלוסייה בטהרן של ‪1988‬‬ ‫ללונדון של ‪) 1944‬טהרן של ‪ 1988‬הייתה צפופה פי‬ ‫שבעה מלונדון של ‪ (1944‬ואת ההבדל בכמות חומר‬ ‫הנפץ בראשי הנפץ של ה‪ V-2-‬ושל הטיל העיראקי‬ ‫אלחוסיין )‪ 1,000‬ק"ג ב‪ V-2 -‬לעומת ‪ 300‬ק"ג‬ ‫באלחוסיין‪ - (7‬נגיע ליחס אבדות דומה בלונדון‬ ‫ובטהרן מפגיעה של טיל בודד‪ .‬משמעות הדבר )אף‬ ‫שיש להביא בחשבון שהדיווחים של אירן אינם‬ ‫מדויקים(‪ :‬אוכלוסייה שלרשותה עמד מיגון חלקי‬ ‫בלבד‪ ,‬ושלא הייתה לה התרעה‪ ,‬סבלה משיעורי‬ ‫אבדות דומים מפגיעת טילים ב‪ 1944-‬וב‪.1988-‬‬ ‫מאחר שלאירן לא היו אמצעים להתרעה או להגנה‬ ‫אקטיבית‪ ,‬המענה העיקרי שלה היה תקיפה‪.‬‬ ‫בתחילה היא הגיבה בעיקר נגד יחידות של צבא‬ ‫עיראק )בשל המדיניות שאימצה הנהגת אירן שלא‬ ‫לערב את אזרחי עיראק בלחימה(‪ ,‬אך בהמשך‬ ‫החליטה הנהגת אירן לנקוט מדיניות של מידה‬ ‫כנגד מידה‪ ,‬דהיינו לתקוף את ערי עיראק בטילים‪,‬‬ ‫בתקווה שיהיה בכך כדי להרתיע את עיראק‬ ‫מלהמשיך בדרך הזאת‪ .‬ראוי לציין שתקיפת ערי‬ ‫אירן בטילים הייתה הסיבה המרכזית להחלטת‬ ‫המשטר בטהרן להצטייד בטילים בליסטיים הן‬ ‫באמצעות רכש והן באמצעות ייצור עצמי‪.‬‬

‫מלחמת המפרץ הראשונה‬

‫ב‪ 17 -‬בינואר ‪ 1991‬החלה הקואליציה בראשות‬ ‫ארה"ב לתקוף את עיראק כדי להביא לשחרור‬ ‫כוויית‪ .‬למחרת‪ ,‬בלילה שבין ‪ 18‬ל‪ 19 -‬בינואר‪,‬‬ ‫נופצה התפיסה שלפיה הרתעה ישראלית תמנע‬ ‫שיגור טילים לשטחה‪ :‬טילי סקאד עיראקיים מסוג‬ ‫אלחוסיין שוגרו לעבר ישראל וגם לעבר סעודיה‪.‬‬

‫‪ V-2‬בעת המראתו | בולט ההבדל בין שיעור הנפגעים מפגיעות ה‪ V-1-‬שלמשמע‬ ‫מנועו הספיקו אנשים לתפוס מחסה ‪ -‬לבין מספר הנפגעים מפגיעות ה‪ ,V-2-‬שפגע ללא‬ ‫התרעה מוקדמת‬ ‫בסך הכול שוגרו לעבר ישראל במהלך המלחמה‬ ‫כ ‪ 40 -‬סקאדים עיראקיים )במקורות שונים‬ ‫מופיעים מספרים שונים‪ .(8,6,5‬מפגיעות ישירות של‬ ‫הטילים נהרגו שני ישראלים ו‪ 11-‬נפצעו‪ .‬נוסף על‬ ‫השניים נהרגו עוד ‪ 12‬ישראלים מהשפעות עקיפות‬ ‫של מתקפת הטילים‪ :‬התקפי לב וחנק ממסכות‬ ‫האב"ך‪ 8.‬שנתיים לאחר המלחמה פירסמו חוקרים‬ ‫ישראלים מחקר‪ 6‬שממנו עולה כי במלחמה נהרגו‬ ‫‪ 119‬ישראלים‪ :‬שניים מפגיעות ישירות ו‪117 -‬‬ ‫מפגיעות עקיפות‪ .‬לנתון הזה יש משמעות רבה‬ ‫בנוגע להתרעה מפני התקפות טילים‪ ,‬כפי שיפורט‬ ‫בהמשך‪.‬‬ ‫מספר ההרוגים מפגיעות ישירות של כ‪ 40-‬טילים‬ ‫בישראל במלחמת המפרץ היה קטן מממוצע‬ ‫ההרוגים מפגיעת טיל בודד בלונדון במלחמת‬ ‫העולם השנייה‪ .‬כאשר משקללים את צפי הפגיעות‬ ‫בתל ‪ -‬אביב בהשוואה ללונדון על ‪ -‬פי צפיפות‬ ‫האוכלוסייה בתל‪-‬אביב ב‪ 1991-‬ביחס לצפיפות‬ ‫האוכלוסייה בלונדון ב‪) 1944-‬תל‪-‬אביב של ‪1991‬‬ ‫צפופה פי ‪ 1.6‬מלונדון של ‪ - 1944‬גם אם מביאים‬ ‫בחשבון את ‪ 40‬האחוזים שעזבו את תל‪-‬אביב‬ ‫במהלך הלחימה‪ ,(6‬וכאשר מכניסים למשוואה את‬ ‫גודלו של ראש הנפץ של אלחוסיין לעומת ראש הנפץ‬

‫מאחר שלאירן לא היו אמצעים‬ ‫להתרעה או להגנה אקטיבית‪,‬‬ ‫המענה העיקרי שלה היה תקיפה‪.‬‬ ‫בעיקר נגד יחידות של צבא‬ ‫עיראק‬ ‫של ה‪ - V-2-‬הרי צריך היה לצפות על‪-‬פי התקדים‬ ‫של לונדון שנפילת טיל בליסטי ללא התרעה תגרום‬ ‫בישראל בממוצע ל‪ 3.3-‬הרוגים ול‪ 8.1-‬פצועים‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬שיעור האבדות בישראל מפגיעת הטילים‬ ‫העיראקיים היה ‪ 1/60‬משיעור האבדות שגרמו‬ ‫הטילים הגרמניים בלונדון‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‬‫ב‬ ‫אמריקנים‬ ‫מאמר שכתבו חוקרים‬ ‫‪1993‬‬ ‫מציע כמה הסברים ליחס ההרוגים הנמוך באופן‬ ‫משמעותי בישראל במלחמת המפרץ הראשונה‬ ‫)‪ (1991‬בהשוואה למספר הנפגעים בלונדון במלחמת‬ ‫העולם השנייה ובטהרן במלחמת הערים‪:‬‬ ‫‪ .1‬זמן ההתרעה‪ .‬ההבדל המשמעותי בין תושבי‬ ‫תל‪-‬אביב וחיפה לבין תושבי לונדון וטהרן הוא‬ ‫דקות ההתרעה שניתנו לישראלים במלחמת‬ ‫המפרץ באמצעות קבלת התרעה מהלוויינים‬

‫האמריקניים‪ .‬אם בוחנים את שיעור הנפגעים‬ ‫מטילי ה‪) V-1-‬שם הייתה התרעה( תוך שקלול‬ ‫צפיפות האוכלוסין וגודל הרש"ק‪ ,‬אמור היה‬ ‫מספר הנפגעים בישראל מפגיעת כל טיל ‪-‬‬ ‫לשיטת החוקרים הנ"ל ‪ -‬לעמוד על ‪ 1.6‬הרוגים‬ ‫ו‪ 4.7-‬פצועים‪.‬‬ ‫‪ .2‬בשל פעולות התקיפה של הקואליציה נגד‬ ‫משגרי הסקאד במערב עיראק אירעו עיקר‬ ‫ההתקפות העיראקיות בשעות הלילה‪ ,‬עת‬ ‫היו תושבי ישראל בבתיהם ולא הסתובבו‬ ‫ברחובות‪ .‬מהדירות יכלו התושבים להגיע‬ ‫במהירות למקלטים‪) .‬אולי זו הסיבה לכך‬ ‫שחזבאללה במלחמת לבנון השנייה שיגר את‬ ‫טיליו ביום ולא בלילה(‪ .‬יעילותן של פעולות‬ ‫התקיפה נגד משגרי הטילים נידונה בהרחבה‬ ‫לאחר הלחימה‪ ,‬והתברר שהמשגרים הניידים‬ ‫העיראקיים לא הושמדו כלל‪ .‬עם זאת יש‬ ‫לציין כי כמות השיגורים הלכה ופחתה ככל‬ ‫שהמלחמה התמשכה ‪ -‬כפי הנראה עקב לחץ‬ ‫הכוחות המיוחדים בשטח שגרם לדחיקת‬ ‫המשגרים העיראקיים מזרחה‪.‬‬ ‫‪ .3‬לדעת החוקרים האמריקנים‪ ,‬מידת הדיוק‬ ‫הנמוכה של טילי אלחוסיין תרמה למיעוט‬ ‫האבדות בישראל במלחמת המפרץ בהשוואה‬ ‫לשיעור האבדות הגבוה שגרמו הטילים שנפלו‬ ‫על לונדון במלחמת העולם השנייה ועל טהרן‬ ‫במלחמת הערים‪ .‬אולם הנימוק הזה אינו‬ ‫משכנע‪ ,‬שכן הדיוק של טיל אלחוסיין לא היה‬ ‫גרוע מדיוק ה‪) V-2-‬האמת היא שההפך הוא‬ ‫הנכון‪ .‬הסתברות השגיאה המעגלית‪ - CEP :‬של‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ V-2‬גדולה פי שלושה מזה של טיל אלחוסיין‪.‬‬ ‫החוקרים מנו רק ‪ 10‬טילים עיראקיים שפגעו‬ ‫באזורים מיושבים ושלא היו נפלים )מקור‬ ‫אחר סופר רק שש פגיעות באזורים מיושבים‪.(9‬‬ ‫‪5‬‬ ‫אי‪-‬התקפות של ההשוואה שעשו החוקרים‬ ‫בין תוצאות המלחמות נובע מכך שהם סיננו‬ ‫את הפגיעות בשטחים הפתוחים ואת הנפלים‬ ‫רק מתוצאות מלחמת המפרץ הראשונה ולא‬ ‫עשו סינון דומה לתוצאות הפגיעות בלונדון‬ ‫ובטהרן‪.‬‬ ‫‪ .4‬הגנה אקטיבית‪ .‬במלחמת המפרץ הראשונה‬ ‫חזו תושבי תל אביב וחיפה בפעם הראשונה‬ ‫בהיסטוריה בהפעלת הגנה אקטיבית נגד‬ ‫טילים בליסטיים‪ .‬הכוונה היא לטילי הפטריוט‪,‬‬ ‫שבתחילת המלחמה נחשבו ליעילים מאוד‪ ,‬אך‬ ‫בהמשך התברר שיעילותם נמוכה מאוד‪ 8.‬לכן‬ ‫הפעלת ההגנה האקטיבית אינה יכולה להיות‬ ‫הסבר למספר הנפגעים הנמוך בישראל‪) .‬ראוי‬ ‫לציין שביצועיו הירודים של הפטריוט במלחמת‬ ‫המפרץ עודדו את מערכת הביטחון בישראל‬ ‫להאיץ את הפיתוח של מערכת החץ כדי שתהיה‬

‫גילוי מוקדם מציל חיים‬

‫‪17‬‬

‫ברשותה הגנה אקטיבית יעילה יותר לאיום(‪.‬‬ ‫‪ .5‬הגנה פסיבית‪ .‬החשש מפגיעת נשק לא‬ ‫קונוונציונלי הוליד מדיניות מיגון הכוללת‬ ‫כניסה לחדרים פנימיים אטומים בבתי‬ ‫המגורים‪ .‬למרות זאת העדיפו תושבים רבים‬ ‫לרדת למקלטים תת‪-‬קרקעיים‪ .‬אלה שנותרו‬ ‫‪9‬‬ ‫בבתיהם נהנו‪ ,‬לדעת חוקרים ישראלים‪,‬‬ ‫מהבנייה המחוזקת בישראל‪ .‬הבנייה המחוזקת‬ ‫מנעה קריסת בתים חדשים )בני פחות מ‪30-‬‬ ‫שנה( שבקרבתם היו נפילות של טילי סקאד‪.‬‬ ‫אפילו בתים שספגו פגיעות משמעותיות לא‬ ‫קרסו‪ ,‬ויושביהם יצאו בפציעות שטחיות בלבד‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬בתים ישנים קרסו גם כאשר טילי‬ ‫סקאד פגעו בקרבתם ולא ישירות בהם‪ .‬הסיכוי‬ ‫להיחלץ מבית שקרס הוא כמובן נמוך בהרבה‬ ‫מהסיכוי להיחלץ מבית שספג פגיעה קשה‪ ,‬אך‬ ‫‪9‬‬ ‫נותר עומד על תילו‪.‬‬ ‫‪ .6‬טענה נוספת שמעלים החוקרים האמריקנים‬ ‫היא שמיומנותם של כוחות החילוץ וההצלה‬ ‫בישראל הצילה חיי לכודים והצליחה לצמצם‬ ‫את שיעור האבדות‪ 5.‬אולם אין להניח כי קיים‬ ‫הבדל משמעותי בין מיומנותם של כוחות‬ ‫ההצלה הישראליים למיומנותם של כוחות‬ ‫ההצלה הבריטיים‪ ,‬שצברו ניסיון רב במהלך‬ ‫התקפות האוויר הגרמניות בשנים ‪.1941-1940‬‬

‫ההתרעה היא הסיבה המרכזית‬ ‫לכך שמספר ההרוגים והפצועים‬ ‫הישראלים מפגיעות ישירות של‬ ‫טילים במהלך מלחמת המפרץ‬ ‫הראשונה היה נמוך בהרבה מהצפוי‬ ‫לפי הניסיון שנצבר מהתקפות טילים‬ ‫במלחמות קודמות‬ ‫‪ .7‬החוקרים האמריקנים גם מציינים כי ייתכן‬ ‫שהמקריות והמזל מילאו תפקיד מרכזי במיעוט‬ ‫‪5‬‬ ‫האבדות בישראל במלחמת המפרץ הראשונה‪.‬‬ ‫ניתן לטעון שהמספר הקטן של הטילים שפגעו‬ ‫באזורים המיושבים בישראל )מדגם קטן(‬ ‫תרם לשונות הגבוהה של התוצאות‪ ,‬אך גם אין‬ ‫להתעלם מגורם המזל‪ :‬טילים נפלו בשטחים‬ ‫פתוחים בקרבת שטחים מיושבים‪ ,‬טילים פגעו‬ ‫במבנים שהתרוקנו מיושביהם או שטרם אוישו‬ ‫)למשל בקניון לב המפרץ שעדיין לא נפתח אז(‪,‬‬ ‫וטילים פגעו בבתים שיושביהם נהגו בניגוד‬ ‫להוראות וירדו למקלטים במקום לשהות‬ ‫בחדרים האטומים‪ .‬לשם השוואה‪ :‬בפגיעת‬ ‫טיל עיראקי בודד במגורי חיילים אמריקנים‬

‫מערכות ‪412‬‬

‫‪18‬‬

‫טילי פטריוט אמריקניים בדרכם ליירט טיל סקאד עיראקי מעל תל‪-‬אביב | ככל‬ ‫שגדל משך הזמן בין האזעקה להרגעה כך גדל הסיכון לפגיעות חנק ממסכות האב"ך‬ ‫ולפגיעות לב‬ ‫בדהרן‪ ,‬סעודיה‪ ,‬לא שיחק המזל ל‪ 28-‬חיילים‬ ‫אמריקנים‪.‬‬ ‫השורה התחתונה של החוקרים האמריקנים‪:‬‬ ‫ההתרעה היא הסיבה המרכזית לכך שמספר‬ ‫ההרוגים והפצועים הישראלים מפגיעות ישירות‬ ‫של טילים במהלך מלחמת המפרץ הראשונה היה‬ ‫נמוך בהרבה מהצפוי לפי הניסיון שנצבר מהתקפות‬ ‫‪5‬‬ ‫טילים במלחמות קודמות‪.‬‬ ‫מאמרים ישראליים שסקרו את פגיעות הטילים‬ ‫במלחמת המפרץ הראשונה מציגים היבטים נוספים‬ ‫של ההתרעה‪ .‬אחד המאמרים מציין כי ככל שגדל‬ ‫משך הזמן בין האזעקה להרגעה כך גדל הסיכון‬ ‫‪6‬‬ ‫לפגיעות חנק ממסכות האב"ך ולפגיעות לב‪.‬‬ ‫מחקר אחר מציין כי מתוך כ‪ 1,060-‬נפגעים במהלך‬ ‫הלחימה )כולל נפגעי חרדה‪ ,‬חנק‪ ,‬הזרקות אטרופין‬ ‫והתקפות לב( ‪ 240‬נפגעו כאשר נחתו הטילים‬ ‫באזורים לא מיושבים‪ ,‬ו‪ 585-‬נפגעו במהלך חמש‬ ‫התרעות שווא‪ 9.‬הנתונים האלה מלמדים עד כמה‬ ‫חשוב לצמצם את מספרן של התרעות השווא‪.‬‬

‫מלחמת לבנון השנייה‬

‫במהלך ‪ 34‬ימי הלחימה שיגר חזבאללה כ‪4,000-‬‬ ‫קטיושות )בעיקר ‪ 107‬מ"מ ו‪ 122-‬מ"מ( ורקטות‬ ‫)‪ 220‬מ"מ ו‪ 302-‬מ"מ מתוצרת סוריה( נגד יישובים‬ ‫בישראל מחדרה בדרום ועד גבול לבנון בצפון‪907 .‬‬ ‫נפילות נספרו בשטחים עירוניים‪ .‬ההערכה היא כי‬

‫מתוך מיליון תושבי הצפון כ‪ 300-‬אלף )כ‪ (30%-‬עזבו‬ ‫‪14‬‬ ‫את בתיהם בשל איום הטילים‪.‬‬ ‫להלן חלוקת היעדים שתקף החזבאללה באמצעות‬ ‫טילים‪:‬‬

‫אזור קריית‪-‬שמונה ספג את עיקר‬ ‫המטחים ‪ -‬שם נפלו ‪ 1,012‬רקטות‪.‬‬ ‫באזור נהריה נחתו ‪ 808‬רקטות‪,‬‬ ‫באזור מעונה ומעלות נחתו ‪ 642‬רקטות‪.‬‬ ‫באזור צפת ‪.471 -‬‬ ‫באזור כרמיאל ‪.176 -‬‬ ‫באזור ראש‪-‬פינה ‪.159 -‬‬ ‫בגולן ‪.139 -‬‬ ‫בעכו ‪.106 -‬‬ ‫באזור טבריה ‪.181 -‬‬ ‫במשגב ‪.11 -‬‬ ‫בשפרעם ‪.5 -‬‬ ‫באזור הקריות ‪.124 -‬‬ ‫במגדל‪-‬העמק ‪.16 -‬‬ ‫באזור נצרת ‪6 -‬‬ ‫בנצרת‪-‬עילית נחתה רקטה אחת‪.‬‬ ‫בעפולה נחתו ‪ 7‬רקטות ארוכות טווח‪.‬‬ ‫בבית‪-‬שאן ‪.6 -‬‬ ‫בטירת‪-‬כרמל ‪.2 -‬‬ ‫בחדרה ‪.2 -‬‬ ‫בזכרון‪-‬יעקב ‪.1 -‬‬ ‫‪ 2,015‬בני אדם נפגעו במטחי הקטיושות‬ ‫‪10‬‬ ‫‪ -‬מתוכם ‪ 52‬הרוגים‪.‬‬

‫דירה בנהריה לאחר פגיעת ”קטיושה“ | אף שראשי הנפץ של הקטיושות ושל‬ ‫הרקטות קטנים כמעט בסדר גודל מראשי הנפץ של הסקאדים‪ ,‬הרי ברקטות הסוריות‬ ‫ששיגר החיזבאללה ישנו פיזור רסיסים מבוקר ‪ -‬מה שמגדיל את קטלניות ראש הנפץ של‬ ‫הרקטה עשרות מונים בהשוואה לראש נפץ רגיל‬ ‫כדי להשוות את שיעור ההרוגים מפגיעת טיל‬ ‫במלחמת לבנון השנייה לשיעור ההרוגים במלחמת‬ ‫המפרץ יש לשקלל את יחס הנפגעים לגודל ראש‬ ‫הנפץ של רקטות החזבאללה‪ .‬חישוב כזה הוא‬ ‫בעייתי‪ ,‬מכיוון שהחזבאללה שיגר סוגי חימוש רבים‬ ‫בעלי ראשי נפץ בגדלים שונים‪ 11.‬נוסף על כך‪ ,‬אף‬ ‫שראשי הנפץ של הקטיושות ושל הרקטות קטנים‬ ‫כמעט בסדר גודל מראשי הנפץ של הסקאדים‪ ,‬הרי‬ ‫ברקטות הסוריות ששיגר החזבאללה ישנו פיזור‬ ‫רסיסים מבוקר ‪ -‬מה שמגדיל את קטלניות ראש‬ ‫הנפץ של הרקטה עשרות מונים בהשוואה לראש‬ ‫נפץ רגיל‪.‬‬ ‫אם לא עושים פעולת שקלול כלשהי‪ ,‬הרי תוצאות‬ ‫המלחמה האחרונה ‪ -‬דהיינו היחס בין מספר‬ ‫ההרוגים למספר פגיעות הטילים ‪ -‬טובות יותר‬ ‫מאשר התוצאות במלחמת המפרץ הראשונה‪:‬‬ ‫במלחמה האחרונה נהרגו כ‪ 50-‬בני אדם מפגיעתן‬ ‫של כ‪ 4,000 -‬רקטות‪ ,‬דהיינו כהרוג אחד לכ‪80 -‬‬ ‫פגיעות של טילים‪ .‬זהו רבע משיעור ההרוגים‬ ‫במלחמת המפרץ הראשונה‪ :‬כהרוג אחד לכ‪20-‬‬ ‫פגיעות טילים‪.‬‬ ‫מהו אם כן ההסבר למיעוט האבדות במלחמה‬ ‫האחרונה בהשוואה לצפוי על סמך הניסיון שנצבר‬ ‫ממלחמות הטילים בעבר? גם במלחמה הזאת‪,‬‬

‫במלחמה האחרונה נהרגו כ ‪50 -‬‬ ‫בני אדם מפגיעתן של כ‪4,000 -‬‬ ‫רקטות‪ ,‬דהיינו כהרוג אחד לכ‪80 -‬‬ ‫פגיעות של טילים‪ .‬זהו רבע משיעור‬ ‫ההרוגים במלחמת המפרץ הראשונה‪:‬‬ ‫כהרוג אחד לכ‪ 20 -‬פגיעות טילים‬ ‫כמו במלחמת המפרץ‪ ,‬לא ניתן לייחס את מיעוט‬ ‫האבדות להגנה האקטיבית‪ .‬מייד עם פתיחת‬ ‫הלחימה העמיד מערך הנ"מ של חיל האוויר את‬ ‫‪12‬‬ ‫מערך ההגנה האקטיבית שלו בכוננות מלאה‪,‬‬ ‫אולם מערך ההגנה האקטיבית של ישראל )חץ‬ ‫ופטריוט( מיועד כיום להתמודדות עם איום של‬ ‫סקאדים ושל שיהאבים‪ ,‬ולא תוכנן להתמודד עם‬ ‫חימוש קצר טווח‪ .‬הרקטות ששיגר החזבאללה היו‬ ‫קצרות מכדי שאמצעי ההגנה יוכלו ליירטם‪ .‬רק‬ ‫עתה מתחילים לפתח מערכות הגנה נגד רקטות‬ ‫וקטיושות‪.‬‬ ‫ההגנה הפסיבית ‪ -‬מקלטים וממ"דים – תרמה‬ ‫רבות לצמצום מספר הנפגעים‪ .‬רובד ההתרעה ‪ -‬כמו‬ ‫במלחמת המפרץ הראשונה ‪ -‬היה גורם משלים‬ ‫חיוני‪ .‬אמצעי ההתרעה הקיימים‪ ,‬המתורגלים‬

‫מאיום הקסאמים בגזרת עזה‪ ,‬תוגברו ביחידות‬ ‫ההגנה האקטיבית המאומנות להתמודד נגד‬ ‫סקאדים ושיהאבים‪ .‬אלה גם אלה ביצעו בזמן‬ ‫קצר ביותר את ההתאמות הנדרשות לאיום מלבנון‬ ‫והפעילו באמצעות פיקוד העורף את מערך הצופרים‬ ‫באזורים השונים בהתאם לחיזויים שניתנו בנוגע‬ ‫למקומות נפילתם של מטחי הטילים שנורו מלבנון‪.‬‬ ‫המכ"מים של מערכות ההגנה האקטיבית‪ ,‬שעליהם‬ ‫הוטלה משימת ההתרעה ‪ -‬במקביל להיותם בכוננות‬ ‫גבוהה ליירוט ‪ -‬הוכיחו היטב את חיוניותם למאמץ‬ ‫השלם של ההתרעה‪.‬‬ ‫נוסף על מתן ההתרעה העבירו מסכי המערכות את‬ ‫תמונת השיגורים ומידע על הטילים במהלך מעופם‬ ‫וסיפקו תמונת מצב לכל הדרגים‪ .‬כך התאפשר‬ ‫לזהות איומים חדשים בזמן אמת ולאכן נקודות‬ ‫ציון של שיגורי האויב ‪ -‬מידע שהוא חיוני לציידי‬ ‫המשגרים‪.‬‬ ‫יש קושי לאמוד באיזו מידה הצליחו התקיפות‬ ‫‪13‬‬ ‫לצמצם את מספר השיגורים שביצע החיזבאללה‪.‬‬ ‫ייתכן שמטחי רקטות רבים נפלו לים משום‬ ‫שהתקיפות אילצו את הצוותים המשגרים לפעול‬ ‫בחיפזון‪ ,‬בלי שהספיקו להתקין את המשגרים‬ ‫באזימוט הנכון‪ .‬עם זאת מחיר הדמים של התקפות‬ ‫הטילים לא פסק עד סוף המלחמה‪ .‬נתון נוסף המעיד‬ ‫על יעילותו של רובד התקיפה במלחמה הזאת הוא‬ ‫מספר השיגורים ב‪ 13-‬באוגוסט ‪ ,2006‬ערב הפסקת‬ ‫האש‪ :‬היה זה יום שיא במספר הטילים ששיגר‬ ‫החזבאללה‪ .‬אולם דווקא באותו יום רב נזקים‬ ‫לא נהרג אף אזרח ישראלי מתקיפות החזבאללה‪.‬‬ ‫הדבר מעיד אולי על התפקיד החיוני שמילאו רובדי‬ ‫ההתרעה וההגנה הפסיבית‪.‬‬ ‫ניתוח הנתונים )ראו פירוט בטבלה( מראה כי‬ ‫מרבית ההרוגים היו באחד או יותר מהמקרים‬ ‫הבאים‪ :‬בעת שלא הייתה התרעה )בימי הלחימה‬ ‫הראשונים(‪ ,‬במקומות שבהם לא הייתה התרעה‪,‬‬ ‫במקומות שבהם לא הייתה התייחסות מספקת‬ ‫להתרעה‪ ,‬במקומות שבהם הייתה אומנם התרעה‪,‬‬ ‫אולם ללא רובד משלים של הגנה פסיבית‪.‬‬ ‫מהמתואר בטבלה ‪ 1‬עולה כי על כוחות צה"ל‬ ‫העוסקים במתן התרעה לא רק להפעיל צופרים מהר‬ ‫ככל האפשר‪ ,‬אלא על מערך ההתרעה וההסברה‬ ‫להיות רגיש ומדויק באופן הפעלת ההתרעות לציבור‬ ‫כדי לחסוך גם התרעות שווא‪ .‬ריבוי התרעות השווא‬ ‫גרם בזמן המלחמה להורדת ערנותם של האזרחים‬ ‫וליציאתם מהמיגון ‪ -‬מה שהפך אותם פגיעים‬ ‫למטחים נוספים‪.‬‬ ‫במלחמת לבנון השנייה היה אתגר ההתרעה גדול‬ ‫בהרבה מאשר במלחמת המפרץ‪ :‬זמן המעוף של טיל‬ ‫המגיע ממערב עיראק‪ ,‬מרחק של מאות קילומטרים‪,‬‬ ‫ארוך דיו כדי לספק לתושבי ישראל דקות התרעה‬ ‫ארוכות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬זמן המעוף של הקטיושות‬

‫גילוי מוקדם מציל חיים‬

‫‪19‬‬

‫‪14‬‬

‫טבלה מס' ‪ :1‬פירוט ההרוגים מפגיעת טילים במלחמת לבנון השנייה‬ ‫תאריך‬

‫מקום‬

‫מספר הרוגים‬

‫הערות בנושא ההתרעה והמיגון באירוע‬ ‫ראו בהמשך ציטוט מדו"ח ועדת החוץ והביטחון של הכנסת‪ 15‬בנושא‬ ‫*‬ ‫ההתרעה ביישובי קו העימות‬

‫‪13/7‬‬

‫נהריה‪ ,‬צפת‬

‫‪2‬‬

‫ללא התרעה‬

‫‪14/7‬‬ ‫‪16/7‬‬

‫מירון‬ ‫מוסכי הרכבת בחיפה‬

‫‪2‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪18/7‬‬

‫נהריה‬

‫‪1‬‬

‫‪19/7‬‬

‫נצרת‬

‫‪2‬‬

‫‪23/7‬‬ ‫‪25/7‬‬ ‫‪3/8‬‬

‫חיפה ונשר‬ ‫מע'אר‬ ‫עכו ותרשיחא‬

‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪4/8‬‬

‫מע'אר ומג'ד אל כרום‬

‫‪3‬‬

‫‪5/8‬‬

‫ערב אל עראמשה‬

‫‪3‬‬

‫‪6/8‬‬ ‫‪6/8‬‬ ‫‪10/8‬‬

‫חיפה‬ ‫כפר גלעדי‬ ‫דיר אל אסד‬

‫‪3‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪2‬‬

‫ללא התרעה‬ ‫במטח הראשון הקטלני לא הייתה אזעקה‪ ,‬במטח השני הייתה אזעקה חלקית ומאוחרת‬ ‫לנפילת הטילים )עדות אישית של כותב המאמר(‬ ‫אדם נהרג בדרך למקלט‪ .‬ראו בהמשך ציטוט מתוך הדו"ח של ועדת החוץ והביטחון של‬ ‫*‬ ‫הכנסת בנושא ההתרעה ביישובי קו העימות‬ ‫ראו בהמשך ציטוט מתוך הדו"ח של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בנושא ההתרעה‬ ‫**‬ ‫בנצרת‬ ‫אחד מההרוגים היה מחוץ למבנה בזמן ההתקפה‬ ‫פגיעה ישירה במבנה ‪ -‬נהרג בתוך מבנה‬ ‫ההרוגים בעכו יצאו לאחר סיום המטח הראשון ונהרגו מהשני‪ .‬שלושה הרוגים בתרשיחא‬ ‫נפגעו בשדה פתוח‪.‬‬ ‫ראו בהמשך ציטוט מתוך הדו"ח של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בנושא ההתרעה‬ ‫***‬ ‫בשכונה הצפונית בעכו‬ ‫ההרוגה במע'אר נפגעה מהדף ומרסיסים בתוך הבית‪ .‬שני ההרוגים במג'ד אלכרום נהרגו‬ ‫בכביש מחוץ למבנה‬ ‫שלוש ההרוגות שהו מחוץ למבנה בזמן פגיעת הקטיושה‪ .‬ללא התרעה‪ .‬ראו בהמשך ציטוט‬ ‫*‬ ‫מתוך הדו"ח של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בנושא ההתרעה ביישובי קו העימות‬ ‫הייתה התרעה‪ ,‬פגיעה ישירה בבית‪ ,‬ההרוגה לא הספיקה להיכנס פנימה‪.‬‬ ‫חיילי צה"ל שהיו ללא מיגון‬ ‫פגיעה ישירה בבית‪ .‬ההרוגים היו בתוך המבנה‬

‫* "הוועדה למדה בסיוריה כי בחלק מהיישובים בצפון‪ ,‬במיוחד אלה הקרובים יותר לגבול‪ ,‬לא הייתה יכולת התרעה מספקת מפני שיגור הרקטות"‪.‬‬ ‫** "מספר אזרחים נהרגו בדרכם למקלט ובקרבתו )נהריה(‪ .‬יציאה מהמקלט היוותה עבורם סכנת חיים של ממש"‪.‬‬ ‫*** "במספר מקומות כלל לא היו צופרי אזעקה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בשכונה הצפונית החדשה של עכו הצופרים טרם חוברו ערב המלחמה‪ .‬בנצרת נותקה מערכת האזעקה לבקשת התושבים‪,‬‬ ‫על מנת שלא יישמעו בה צפירות ימי הזיכרון‪ .‬באלשאגור חוברו הצופרים רק במהלך המלחמה‪ ,‬וגם אז הייתה בהם רק תועלת חלקית"‪.‬‬ ‫ששוגרו לעבר צפון מדינת ישראל במלחמת לבנון‬ ‫השנייה הוא עשרות שניות עד דקות ספורות בלבד‪.‬‬ ‫במהלך המלחמה הפעיל מערך הנ"מ צוותי תחקור‬ ‫ייעודיים לשיפור ביצועי המערכות תוך כדי לחימה‪.‬‬ ‫יישום לקחי התחקור איפשר לצמצם את הזמן‬ ‫מרגע הגילוי של טילי האויב ועד לרגע שבו הופעלה‬ ‫האזעקה‪ .‬אולם גם לאחר הפקת הלקחים וביצוע‬ ‫השיפורים עמד זמן ההתרעה ברוב המקרים על‬ ‫פחות מדקה‪.‬‬ ‫בדומה לזמני ההתרעה הקצרים במלחמת לבנון‬ ‫השנייה‪ ,‬ההתרעה על נפילת קסאמים בגזרת עזה‬ ‫מעניקה שניות בודדות לאזרחים בשדרות וביישובי‬ ‫הנגב הצפוני‪ .‬הסיבה לכך היא זמן המעוף הקצר של‬ ‫הקסאם‪ .‬אולם במקרים רבים התברר כי גם השניות‬ ‫המעטות האלה עשויות להציל חיים‪.‬‬ ‫בדו"ח ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של‬ ‫‪15‬‬ ‫הכנסת לבחינת מוכנות העורף במצבי חירום‬

‫מערכות ‪412‬‬

‫‪20‬‬

‫מלחמת לבנון השנייה חשפה‬ ‫בעליל את חסרונה של ההגנה‬ ‫האקטיבית‪ .‬החוסר הזה בלט לאור‬ ‫העובדה שהרתעת האויב משימוש‬ ‫בנשק הטילים שברשותו לא צלחה‪,‬‬ ‫והתקיפות לא צימצמו את מספר‬ ‫השיגורים‬ ‫מובעת תקווה לקבל התרעה ארוכה יותר כמו‬ ‫במלחמת המפרץ ב‪ - 1991-‬אז "התקיימה התרעה‬ ‫בת שלוש דקות שאיפשרה לאזרחים להיערך‬ ‫במקומות מוגנים"‪ .‬אולם ההשוואה הזאת בין‬ ‫משך ההתרעה במלחמת המפרץ למשך ההתרעה‬ ‫במלחמת לבנון השנייה היא שגויה‪ .‬באותה מידה‬

‫עלול להיות שגוי הניסיון להסיק שיכולת ההתרעה‬ ‫שהייתה במלחמת לבנון השנייה תעמוד לרשות‬ ‫ישראל גם במלחמה עתידית‪ .‬כדי שזה באמת יקרה‬ ‫יש צורך לנקוט את הצעדים הנדרשים לשימור‬ ‫היכולות ולהתאמתן‪.‬‬

‫סיכום והמלצות‬

‫‪ .1‬במאמר הזה נסקרו כמה מלחמות שבהן‬ ‫השתמש לפחות אחד הצדדים בטילים בליסטיים‬ ‫וברקטות נגד אוכלוסייה אזרחית‪ .‬בהיסטוריה‬ ‫הקצרה של מדינת ישראל נעשה שימוש נגדה‬ ‫בנשק הטרור הזה יותר מפעם אחת‪ .‬יש להניח‬ ‫שכך יהיה גם בעתיד הנראה לעין‪ .‬מהמאמר עולה‬ ‫בבירור שמספר ההרוגים הממוצע לכל פגיעה של‬ ‫טיל קטן משמעותית כשישנה התרעה‪ .‬הנתון‬ ‫הזה מדגיש את חיוניות ההתרעה במסגרת מערך‬ ‫המענה השלם לאיום הטילים‪.‬‬

‫‪ .2‬על כל אחד מחמשת רובדי המענה להיות‬ ‫מפותח באופן מאוזן‪ ,‬כך שכשל מערכתי בחלק‬ ‫מהרבדים יקבל מענה משלים מרבדים אחרים‪.‬‬ ‫מלחמת לבנון השנייה חשפה בעליל את חסרונה‬ ‫של ההגנה האקטיבית‪ .‬החוסר הזה בלט לאור‬ ‫העובדה שהרתעת האויב משימוש בנשק הטילים‬ ‫שברשותו לא צלחה‪ ,‬והתקיפות לא צימצמו את‬ ‫מספר השיגורים‪.‬‬ ‫‪ .3‬נדרשת התמקצעות מבצעית בתחום ההתרעה‪,‬‬ ‫ומתבקש מיקוד בתחומים ספציפיים‪ ,‬כגון‬ ‫צמצום זמני התרעה‪ ,‬מיקוד ההתרעות וצמצום‬ ‫מספרן של התרעות השווא‪ .‬יש לתת לרובד‬ ‫ההתרעה מענה מבצעי מלא‪ ,‬כולל תכנון מבצעי‪,‬‬ ‫הקצאת משאבים‪ ,‬אימון ושמירת כשירות‬ ‫ כמובן תוך שמירה על יחס מאוזן בין הרובד‬‫הזה לרובדי המענה האחרים‪ .‬משימת ההתרעה‬ ‫חוצה פיקודים‪ ,‬חילות וזרועות‪ .‬רצוי לקבוע גורם‬ ‫אחראי בצה"ל שירכז ויתאם את המשימה‪.‬‬

‫איום בנשק השמדה המונית דורש‬ ‫כבר היום ממדים אחרים לחלוטין‬ ‫במרכיבי המענה ‪ -‬גם בתחומי‬ ‫ההתרעה וההגנה הפסיבית‬ ‫‪ .4‬ככל שהאיום קרוב יותר‪ ,‬מגיע מכיוונים רבים‬ ‫יותר וכולל אזורים רבים יותר‪ ,‬כך יגדל אתגר‬ ‫ההתרעה‪ .‬העובדה הזאת עולה מהדו"ח הראשוני‬ ‫של ועדת החוץ והביטחון‪:‬‬ ‫"המלחמה האחרונה פגעה קשות ולאורך זמן‬ ‫בעיקר בתושבים הגרים מצפון לקו עכו‪-‬צומת‬ ‫עמיעד )מצפון לכביש ‪ - (85‬למעלה מ‪80% -‬‬ ‫מהנפילות ‪ -‬אך גם בתושבים הגרים ביישובים‬ ‫עד קו חיפה‪-‬טבריה‪ ,‬כולל‪ .‬במלחמות הבאות‬ ‫צריך להיערך לפגיעה בעורף הן מטילים‪/‬‬ ‫רקטות‪/‬מרגמות והן מאירועי פח"ע חמורים‬ ‫בכל שטח המדינה‪ .‬הבנת המלחמה על ידי הצד‬ ‫השני מחייבת אותנו להניח גם שגל של אלימות‬ ‫פלסטינית‪ ,‬אם יתחדש‪ ,‬עלול לכלול בתוך שנים‬ ‫ספורות מציאות של איום רקטות קצרות טווח‬ ‫‪15‬‬ ‫גם על מרכזי הערים במרכז מדינת ישראל"‪.‬‬ ‫‪ .5‬המאמר הזה דן באיום של טילים בעלי ראשי‬ ‫נפץ קונוונציונליים‪ .‬איום בנשק השמדה‬ ‫המונית דורש כבר היום ממדים אחרים לחלוטין‬ ‫במרכיבי המענה ‪ -‬גם בתחומי ההתרעה וההגנה‬ ‫הפסיבית‪.‬‬

‫מקורות‬

‫‪Naveh B. Z., “Defense Policies and Strategies”, In Progress in Astronautics and .1‬‬ ‫‪Aeronautics, Vol. 192; Naveh B. Z. and Lurber A. (eds.), Theater Ballistic Missile‬‬ ‫‪Defense, AIAA: 2000‬‬ ‫‪Department of Defense: Deputy Under Secretary of Defense (Science and Technology): .2‬‬ ‫‪Joint Warfighting Science and Technology Plan: Chapter VII: Joint Theater Missile‬‬ ‫‪Defense, February 2000‬‬ ‫‪ .3‬הנתונים בנושא העורף הבריטי והנפגעים מתקיפות אוויר ומתקיפות טילים במלחמת העולם‬ ‫השניה מובא מאתר המוקדש לנושא העורף הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה‪:‬‬ ‫‪http://myweb.tiscali.co.uk/homefront/mwindex.html‬‬ ‫ריכוז נתונים על נפגעים מתקיפות האוויר ומטילי ה‪ V-1-‬וה‪ V-2-‬נמצא בדף‪http://myweb. :‬‬ ‫‪tiscali.co.uk/homefront/arp/arp4a.html‬‬ ‫‪Taremi K., "Beyond the Axis of Evil: Ballistic Missiles in Iran’s Military Thinking", .4‬‬ ‫‪In Security Dialogue, Vol. 36(1), March 2005, pp. 93-108‬‬ ‫‪Fetter S., Lewis G. N. and Gronlund L., “Why were Scud casualties so low?” In .5‬‬ ‫‪Nature, vol. 361, Jan 28, 1993, pp. 293-296‬‬ ‫‪Rivkind A., Barach P., Israeli A., Berdugo M. and Richter E. D., "Emergency .6‬‬ ‫‪Preparedness and Response in Israel During the Gulf War", In Annals Of Emergency‬‬ ‫‪Medicine, vol. 30:4, October 1997‬‬ ‫‪ .7‬כל נתוני הטילים לצורך כתיבת המאמר )גודל ראש הנפץ‪ ,‬דיוק וכד'( נלקחו ממקורות גלויים‪,‬‬ ‫כגון האתר ‪www.missilethreat.com‬‬ ‫‪Simon A., "The Patriot Missile - Performance in the Gulf War Reviewed", In Center .8‬‬ ‫‪for Defense Information: Research Topics, 15 July 1996 http://www.cdi.org/issues/‬‬ ‫‪bmd/Patriot.html‬‬ ‫‪Karsenty E., Shemer J., Alshech I., Cojocaru B., Moscovitz M., Shapiro Y. and Danon .9‬‬ ‫‪Y. L., "Medical Aspects of the Iraqi Missile Attacks on Israel", In Israel Journal‬‬ ‫‪of Medical Sciences, Vol. 27 Num. 11-12, Nov-Dec 1991, pp. 603-607‬‬ ‫‪ .10‬רופא ‪ -‬אופיר ש' וגרינברג ח'‪" ,‬פיקוד העורף‪ :‬חזרה לשגרה בכל יישובי הצפון"‪.‬‬ ‫‪.YNET, 14.8.2006‬‬ ‫‪http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3291201,00.html‬‬ ‫‪Shapir Y., "Artillery Rockets: Should Means of Interception be Developed?" In .11‬‬ ‫‪Strategic Assessment, JCSS, Volume 9, No. 2. August 2006http://www.tau.ac.il/‬‬ ‫‪jcss/sa/v9n2p4Shapir.html‬‬ ‫‪ .12‬גרינברג ח'‪" ,‬בצה"ל נערכים‪ 3 :‬סוללות פטריוט הוצבו בחיפה"‪YNET, 15.7.06. http://www. ,‬‬ ‫‪ynet.co.il/articles/0,7340,L-3276073,00.html‬‬ ‫‪Ophir N., "Look Not to the Skies: The IAF vs. Surface-to-Surface Rocket Launchers", .13‬‬ ‫‪In Strategic Assessment, JCSS. Volume 9, No. 3. November 2006 http://www.tau.‬‬ ‫‪ac.il/jcss/sa/v9n3p5Ophir.html‬‬ ‫‪ .14‬המקור לנתונים על נפגעי מלחמת לבנון השנייה‪ :‬אתר ‪ YNET‬ואתר ‪http://he.wikipedia.‬‬ ‫‪ /org/wiki‬על מלחמת לבנון השנייה‬ ‫‪ .15‬ועדת החוץ והביטחון של הכנסת‪ ,‬הוועדה לבחינת מוכנות העורף במצבי חירום‪ ,‬דו"ח ראשוני‪,‬‬ ‫ספטמבר ‪2006‬‬

‫גילוי מוקדם מציל חיים‬

‫‪21‬‬

‫הכישלונות בווייטנאם ובכמה מבצעים צבאיים‬ ‫בשנים שלאחר מכן דירבנו את המחוקקים‬ ‫האמריקנים להנהיג רפורמה מרחיקת לכת‬ ‫במבנה של הפיקוד העליון של צבא ארה"ב‪.‬‬ ‫הרפורמה הזאת‪ ,‬הידועה בשם חוק גולדווטר‪-‬‬ ‫ניקולס )‪ ,(1986‬ראויה ללימוד ולעיון במיוחד‬ ‫בישראל‪ ,‬שידעה גם היא כישלונות צבאיים בשל‬ ‫בעיות במבנה הפיקוד העליון שלה‬

‫רפורמה‬

‫בעקבות כישלונות צבאיים‬ ‫שאול ברונפלד‬

‫יו“ר דירקטוריון הבורסה לניירות ערך‬

‫מערכות ‪412‬‬

‫‪22‬‬

‫עם תום מלחמת העולם השנייה אמר גנרל אייזנהאואר כי‬ ‫"לחימה נפרדת ביבשה‪ ,‬באוויר ובים עברה מן העולם‪ .‬אם ניאלץ‬ ‫שוב להילחם נעשה זאת עם כל הזרועות במאמץ מרוכז ואחיד"‬

‫בשנה שעברה מלאו ‪ 20‬שנים לחוק גולדווטר‪-‬ניקולס‬ ‫‪Goldwater-Nichols Department of Defense‬‬‫‪ - Reorganization Act of 1986‬שהביא לאחת‬ ‫המהפכות החשובות בהיסטוריה של המערכת‬ ‫הביטחונית בארה"ב‪ .‬המאמר הזה מתאר את הבעיות‬ ‫שהיו במבנה של הפיקוד העליון האמריקני‪ ,‬את‬ ‫תהליך הנהגת הרפורמה ואת תוצאותיה‪.‬‬ ‫בתקופה שבין תום מלחמת וייטנאם לבין התפרקות‬ ‫בריה"מ עברה המערכת הצבאית בארה"ב שינויים‬ ‫חשובים שנבעו בראש ובראשונה מהאיום שהיה‬ ‫גלום בהתעצמות המהירה והמתמשכת של בריה"מ‪.‬‬ ‫בתחילת שנות ה‪ 70-‬הדביקו הסובייטים את הפיגור‬ ‫ביכולתם הגרעינית‪-‬אסטרטגית‪ ,‬המשיכו להרחיב‬ ‫את יתרונם בכוחות קונוונציונליים והפעילו מדיניות‬ ‫חוץ אגרסיבית באזורים רבים בעולם‪ .‬במקביל‬ ‫החריף בארה"ב חוסר שביעות הרצון מהביצועים‬ ‫של כוחותיה הצבאיים‪ .‬מלחמת קוריאה הייתה‬ ‫איתות מדאיג ראשון‪ ,‬אחריה באה מלחמת וייטנאם‪,‬‬ ‫ובהמשך הדרך נוספו עוד מבצעים כושלים‪ :‬באירן ב‪-‬‬ ‫‪) 1980‬הכישלון בחילוץ בני הערובה(‪ ,‬בביירות ב‪1982-‬‬ ‫)הפיצוץ בבסיס המרינס( ובאי גרנדה ב‪.1982-‬‬ ‫בכל המקרים האלה תרמו בעיות בפיקוד העליון‬ ‫לכישלונות המבצעיים‪ ,‬ועל כך הצביעו ועדות חקירה‬ ‫ממסדיות ומומחים מחוץ לממסד‪.‬‬ ‫ההיערכות האמריקנית מול התעצמות בריה"מ לא‬ ‫הייתה קלה‪ ,‬שכן הלכי הרוח בציבור האמריקני‬ ‫פעלו נגד המערכת הביטחונית והביאו לביטול גיוס‬ ‫החובה ב‪ 1973-‬ולקיצוצים משמעותיים בתקציבי‬ ‫הביטחון בשנות ה‪.70-‬‬ ‫עם זאת היציאה מווייטנאם ומדיניות הנשיא‬ ‫ניקסון איפשרו להתרכז בהגנה על מערב אירופה‬ ‫)בשנות ה‪ (70-‬ובהמשך‪ ,‬בעקבות הגידול בתקציבי‬ ‫ההגנה בתקופת הממשל של רייגן‪ ,‬גם לשפר את‬ ‫יכולת הפעולה בחלקי תבל נוספים )בשנות ה‪.(80-‬‬ ‫במקביל התבצעו רפורמות רבות בתורת הלחימה‪,‬‬ ‫בהצטיידות‪ ,‬במבנה הכוחות ובאימונים‪ .‬אלה היו‬ ‫יוזמה פנימית של המערכת הצבאית שרצתה למחות‬ ‫את חרפת הכישלון בווייטנאם‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬פיתח צבא‬ ‫היבשה של ארה"ב את דוקטרינת ההגנה הפעילה‬ ‫בשנות ה‪ 70-‬ואת דוקטרינת קרב אוויר‪-‬יבשה בשנות‬ ‫ה‪ .80-‬הצבא גם הצטייד במערכות נשק חדשות ‪-‬‬ ‫טנקי אברמס‪ ,‬נגמ"שי ברדלי‪ ,‬מסוקי אפאצ'י ובלק‬ ‫הוק וטילי פטריוט ‪ -‬והעמיק את הכניסה לעידן‬ ‫האלקטרוני בכמה תחומים מרכזיים ובהם החמ"ם‬ ‫לסוגיו‪ ,‬מערכות גילוי והנחיה‪ ,‬מערכות ל"א ושו"ב‪.‬‬ ‫במקביל עבר הצבא מהפכה הנוגעת לגורם האנושי‪:‬‬ ‫שופרה הכשרתם של הקצינים ושל המש"קים‪,‬‬ ‫והאימונים הפכו לריאליסטיים כפי שלא היו בעבר‪.‬‬ ‫שיא המהפכה היה הקמתו של מרכז האימונים‬ ‫הלאומי )‪ (NTC‬בקליפורניה‪ .‬ההתפתחויות האלה‬

‫מלחמת קוריאה‪ :‬כוחות מרינס תוקפים בחיפוי מקלע בינוני | בארה“ב שררה אי‬ ‫שביעות רצון מהביצועים שהפגין הצבא באותה המלחמה‬

‫בתקופה שבין תום מלחמת וייטנאם‬ ‫לבין התפרקות בריה"מ עברה‬ ‫המערכת הצבאית בארה"ב שינויים‬ ‫חשובים שנבעו בראש ובראשונה‬ ‫מהאיום שהיה גלום בהתעצמות‬ ‫המהירה והמתמשכת של בריה"מ‬ ‫מוכרות למדי בישראל‪ ,‬שכן בשנות ה‪ 70-‬ליוו קציני‬ ‫צה"ל רבים את השינויים שהנהיג צבא היבשה‬ ‫‪1‬‬ ‫האמריקני‪.‬‬ ‫מטרת המאמר הזה היא להפנות את תשומת הלב‬ ‫לרפורמה נוספת‪ ,‬חשובה מאוד‪ ,‬שהחלה באוקטובר‬ ‫‪ 1986‬עם אישור חוק גולדווטר‪-‬ניקולס בשני בתי‬ ‫הקונגרס ברוב עצום‪ .‬החוק הזה נועד להסדיר מחדש‬ ‫את יחסי הגומלין בין ארבעת מרכזי הכוח בפיקוד‬ ‫העליון של המערכת הביטחונית האמריקנית‪:‬‬ ‫• הדרג האזרחי ‪ -‬הנשיא ושר ההגנה ‪ -‬שנקרא בחוק‬ ‫"סמכות הפיקוד הלאומית" )‪.(NCA‬‬ ‫• ארבע הזרועות )שבראשן שרי הזרועות ותחתיהם‬ ‫מפקדי הזרועות(‪ ,‬המופקדות על בניין הכוחות ועל‬ ‫תחזוקתם‪.‬‬ ‫• הוועדה המשולבת של ראשי המטות )‪ ,JCS‬להלן‬ ‫"ועדת מפקדי הזרועות"( ויושב הראש שלה‪.‬‬ ‫• תשעת הפיקודים האזוריים והמשימתיים‬ ‫האחראים למבצעים ולהפעלת הכוחות‪.‬‬ ‫החוק החדש נועד לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות‬ ‫בפיקוד העליון באמצעות החלשת ההשפעה של‬

‫האינטרסים הזרועיים הצרים‪ .‬יוזמי הרפורמה‬ ‫רצו להחליש את המתח המזיק שבין הרצון של כל‬ ‫מפקד זרוע )בלשונם "ראש מטה"( לקדם את ענייני‬ ‫הזרוע שלו לבין טובת המערכת הצבאית בכללותה‪.‬‬ ‫החלשת המתח נועדה לשפר הן את התפקוד המשולב‬ ‫)הרב‪-‬זרועי( של המערכת הצבאית והן את השיח בין‬ ‫המערכת הצבאית לבין הדרג האזרחי‪ .‬החוק החדש‬ ‫הפך את המערכת האמריקנית ליותר משולבת הן‬ ‫בשלב של בניית הכוחות והן בהפעלתם המבצעית‪.‬‬ ‫מטרת הרפורמה הייתה שההסדרה המשופרת של‬ ‫יחסי הגומלין בין ארבעת מרכזי הכוח הנ"ל תהפוך‬ ‫את מדיניות הביטחון הלאומי ליותר אפקטיבית הן‬ ‫בבניין הכוחות ובמניעת מלחמה והן בהשגת ניצחון‬ ‫כשנדרשת הפעלת כוח צבאי‪) .‬הרפורמה עסקה רבות‬ ‫גם בנושאים של רכישת אמל"ח וציוד ובהיבטים‬ ‫כלכליים אחרים של פעילות משרד ההגנה‪ ,‬אך‬ ‫המאמר הזה לא יעסוק בכך(‪ .‬על אף הבדלים בין‬ ‫ארה"ב לבין ישראל הרי המאמר מתאר אירוע‬ ‫מרתק‪ ,‬שגם ישראלים יכולים להפיק ממנו כמה‬ ‫לקחים‪.‬‬

‫הבעיה המרכזית ונגזרותיה‪ :‬חבישת שני‬ ‫‪2‬‬ ‫כובעים‬

‫הקושי לממש את העיקרון הצבאי‪-‬ארגוני הראשון‬ ‫במעלה‪ ,‬המכונה אחדות הפיקוד‪ ,‬רודף את המערכת‬ ‫הביטחונית של ארה"ב מאז מלחמת האזרחים‬ ‫)שנות ה‪ 60-‬של המאה ה‪.(19-‬‬ ‫במאה ה ‪ 20 -‬גדלה מאוד המערכת הביטחונית‬ ‫האמריקנית‪ :‬נוספו לה זרועות ותתי זרועות‪ ,‬והיא‬

‫רפורמה בעקבות כישלונות‬

‫‪23‬‬

‫אמורה לפעול בזירות על פני מרבית הגלובוס‪.‬‬ ‫אומנם מאז תחילת המאה ה‪ 20-‬נעשו כמה רפורמות‬ ‫להסדרת הפיקוד העליון‪ ,‬אך הבעיה רק הלכה‬ ‫והתעצמה‪ .‬כדי להבהיר את מורכבות הנושא תוצג‬ ‫להלן מערכת הפיקוד העליון ובעיותיה כפי שהיו‬ ‫קיימות ערב הרפורמה של ‪.1986‬‬ ‫להלן כמה דברי הסבר לתרשים הסכמטי המציג את‬ ‫ארבעת מרכזי הכוח במערכת הביטחון האמריקנית‬ ‫ואת יחסי הגומלין ביניהם‪:‬‬ ‫‪ .1‬הדרג האזרחי‪ .‬הנשיא הוא המפקד העליון של‬ ‫כל כוחות הצבא האמריקניים‪ .‬הוא מבצע את‬ ‫התפקיד באמצעות שר ההגנה )‪ (SOD‬ומקבל‬ ‫ייעוץ מהמועצה לביטחון לאומי )‪ (NSC‬ומוועדת‬ ‫מפקדי הזרועות )‪ .(JCS‬הדרג האזרחי מפעיל את‬ ‫סמכותו באמצעות שתי שרשרות פיקוד‪ :‬השרשרת‬ ‫המבצעית לפיקודים והשרשרת המנהלתית‬ ‫לזרועות‪ .‬ראוי לציין כי בתקופה שמאז מלחמת‬ ‫העולם השנייה גדל בהתמדה החלק של המערכת‬ ‫הלא מבצעית הכפוף ישירות לשר ההגנה )ולא‬ ‫לזרועות(‪ .‬אלה הן הסוכנויות המופקדות על‬ ‫הטיפול בנושאים האופקיים‪ ,‬המשותפים לזרועות‬ ‫השונות‪ ,‬כגון סוכנות המודיעין )‪ ,(DIA‬סוכנות‬ ‫הלוגיסטיקה )‪ ,(DLA‬סוכנות הקשר )‪,(DCA‬‬ ‫הסוכנות לנושאי הגרעין )‪ ,(DNA‬הסוכנות‬ ‫למלחמת הכוכבים )‪ (SDIA‬ועוד‪.‬‬ ‫‪ .2‬ארבע הזרועות‪ .‬תפקידן לבנות את הכוחות‪,‬‬ ‫לציידם ולאמנם כדי להעמידם לרשות‬ ‫הפיקודים‪ .‬תחזוקת הכוחות נותרה באחריות‬ ‫הזרועות‪ ,‬גם לאחר שהם הוקצו ונפרסו‬ ‫בפיקודים‪ .‬בראש כל זרוע עומד גנרל ‪ 4‬כוכבים‪,‬‬ ‫והדרג האזרחי שמעל מפקדי הזרועות הוא שרי‬ ‫הזרועות‪ ,‬הכפופים לשר ההגנה‪.‬‬ ‫‪ .3‬הפיקודים‪ .‬הפעלת הכוחות נעשית באמצעות‬ ‫תשעה פיקודים )‪:(Combatant Commands‬‬ ‫פיקוד המרכז )האחראי על המזרח התיכון(‪,‬‬ ‫פיקוד אירופה )שאחראי גם על ישראל(‪ ,‬הפיקוד‬ ‫הדרום אמריקני‪ ,‬פיקוד האוקיינוס השקט‪,‬‬ ‫הפיקוד האטלנטי‪ ,‬פיקוד המוכנות‪ ,‬הפיקוד‬ ‫האווירי האסטרטגי‪ ,‬פיקוד התובלה האווירית‬ ‫ופיקוד הגנת החלל )שלושת הפיקודים‬ ‫האחרונים הם משימתיים(‪ .‬הפיקודים‬ ‫האזוריים ופיקוד המוכנות הם אחודים‬ ‫)‪ ,(Unified Commands‬דהיינו מוקצים להם‬ ‫כוחות משתי זרועות או יותר ובראש כל אחד‬ ‫מהם עומד מפקד יחיד‪ .‬ראשי הפיקודים )‪CINC‬‬ ‫או ‪ (Combatant Commander‬הם גנרלים‬ ‫‪ 4‬כוכבים מהזרועות השונות‪ ,‬המקבלים את‬ ‫הנחיותיהם מהדרג האזרחי‪ ,‬והוא גם מקצה‬ ‫לפיקודים יחידות מארבע הזרועות‪.‬‬ ‫‪ .4‬ועדת מפקדי הזרועות ) ‪ (JCS‬ויו"ר הועדה‬ ‫)‪ .(CJCS‬בוועדה חברים ארבעת מפקדי‬

‫מערכות ‪412‬‬

‫‪24‬‬

‫הזרועות וחבר נוסף‪ ,‬מפקד זרוע לשעבר‪ ,‬הוא‬ ‫היו"ר שלה‪ .‬תפקיד הוועדה הוא לייעץ לנשיא‬ ‫ולשר ההגנה בכל הנושאים הצבאיים‪ ,‬ואין‬ ‫לה סמכות פיקודית ‪ -‬לא בנוגע לבניין הכוח‬ ‫ולא בנוגע להפעלתו‪ .‬יו"ר הוועדה מנהל את‬ ‫ישיבותיה ומשמש הדובר שלה‪ ,‬אך אין לו‬ ‫סמכות פיקודית על ארבעת מפקדי הזרועות‪.‬‬ ‫מאז הקמתה התקבלו החלטות הוועדה‬ ‫בהסכמה‪ ,‬ולמעשה לכל אחד מחבריה יש זכות‬ ‫וטו על החלטותיה‪ ,‬שכן ליו"ר אין סמכות לכפות‬ ‫את דעתו‪ .‬הוועדה פועלת באמצעות סגל קצינים‬ ‫)‪ (Joint Staff‬הבאים מארבע הזרועות‪ ,‬עושים‬ ‫בה תפקיד במשך פחות משלוש שנים ואחר כך‬ ‫חוזרים לזרועות‪.‬‬ ‫בחוק משנת ‪ 1947‬נקבעה חלוקת התפקידים‬ ‫והסמכויות בין ארבעת מרכזי הכוח‪ ,‬אלא שהחוק‬ ‫הזה לא הצליח למנוע את הכיתתיות ואת הבדלנות‪.‬‬ ‫החוק שיקף את הרתיעה המסורתית מפני מערכת‬

‫לא רק שיקולים דמוקרטיים‪-‬ערכיים‬ ‫הביאו לעיצוב המתכונת האמריקנית‪,‬‬ ‫אלא גם רצון פוליטי של חברי‬ ‫הקונגרס לדורותיהם לשמור בידיהם‬ ‫כוח מול הרשות המבצעת‬ ‫צבאית חזקה מדי שתכפה את עמדותיה על הדרג‬ ‫האזרחי‪ .‬התבוננות אמריקנית על מה שנעשה‬ ‫באירופה במאה ה‪ ,19-‬בעיקר על המערכת הגרמנית‪-‬‬ ‫פרוסית‪ ,‬הביאה את הקונגרס לדורותיו‪ ,‬עוד לפני‬ ‫מלחמת העולם השנייה‪ ,‬לקבוע מבנה שיבטיח את‬ ‫המרות האזרחית על המערכת הצבאית‪.‬‬ ‫לכך יש להוסיף שלא רק שיקולים דמוקרטיים‪-‬‬ ‫ערכיים הביאו לעיצוב המתכונת האמריקנית‪ ,‬אלא‬ ‫גם רצון פוליטי של חברי הקונגרס לדורותיהם‬ ‫לשמור בידיהם כוח מול הרשות המבצעת‪ .‬הכיתתיות‬ ‫והבדלנות בתוך המערכת הצבאית מחלישות אותה‪,‬‬ ‫וכך קל יותר לחברי הקונגרס להיטיב עם אזורי‬ ‫הבחירה שלהם באמצעות הקמת בסיסי צבא‪,‬‬ ‫הענקת חוזי הספקה למפעלים וכו'‪.‬‬ ‫מבנה הפיקוד העליון ערב הרפורמה מבטא‬ ‫התמודדות לא מוצלחת עם בעיית "שני הכובעים"‬ ‫ בעיה אוניברסלית המשותפת לצבאות ולארגונים‬‫אזרחיים‪ :‬איך לגרום לחלקי מערכת לפעול כך‬ ‫שהאינטרס המשולב והכולל של המערכת יעמוד‬ ‫בראש סדר העדיפויות‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬מפקד זרוע‬ ‫חותר להשיג תקציבים גדולים שיאפשרו לו לבנות‬ ‫כוח גדול ולקדם את אנשיו‪ .‬הוא גם רוצה שעל‬ ‫הזרוע שלו יוטלו משימות רבות ומגוונות‪ ,‬ואלה יהיו‬ ‫הצדקה לקבלת משאבים נוספים‪ .‬מעל לכול‪ ,‬מפקד‬

‫זרוע רוצה להגדיל את האוטונומיה של הזרוע שלו‬ ‫כך שתוכל לבנות את כוחה ולהפעיל את יחידותיה‪,‬‬ ‫בבוא השעה‪ ,‬ללא התערבות חיצונית‪ .‬למותר‬ ‫לציין ששאיפות כאלה אינן תמיד לטובת העשייה‬ ‫המשולבת של המערכת כולה‪.‬‬ ‫אחסוך מהקורא את המכשלות שאירעו בגלל‬ ‫חוסר השילוביות במלחמת האזרחים האמריקנית‪,‬‬ ‫במלחמה נגד ספרד ב‪ 1898-‬ובניהול המבצעים בזירת‬ ‫האוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה‪ .‬מספיק‬ ‫לציין שעם תום מלחמת העולם השנייה לבשה הבעיה‬ ‫הישנה ממדים עצומים‪ :‬איך לבנות את הפיקוד העליון‬ ‫באופן שיאפשר להפיק את מרב היתרונות משילוב‬ ‫הזרועות ולמזער את הכשלים הנובעים מהשאיפות‬ ‫שלהן לאוטונומיה‪ .‬על‪-‬פי התפיסה שהתגבשה בחוק‬ ‫משנת ‪ 1947‬אמורה הייתה ועדת מפקדי הזרועות‪,‬‬ ‫שאותה הקים הנשיא רוזוולט ב‪ ,1942-‬להיות משקל‬ ‫נגד לכוחות הצנטריפוגליים שדחפו כל זרוע לתבוע‬ ‫תקציבים ומשימות על חשבון הזרועות האחרות‬ ‫ולרצות לפעול ללא תלות בזרועות האחרות‪.‬‬ ‫עם תום מלחמת העולם השנייה אמר גנרל‬ ‫אייזנהאואר כי "לחימה נפרדת ביבשה‪ ,‬באוויר ובים‬ ‫עברה מן העולם‪ .‬אם ניאלץ שוב להילחם נעשה זאת‬ ‫עם כל הזרועות במאמץ מרוכז ואחיד"‪.‬‬ ‫אלא שלא כך היו פני ההיסטוריה האמריקנית מאז‬ ‫שנות ה‪ .50-‬זו הייתה רצופה בניסיונות שלא צלחו‬ ‫לנטרל את העיוותים שנגרמו בגלל שני הכובעים‬ ‫שחבשו מפקדי הזרועות‪ :‬הכובע של מפקד זרוע‬ ‫האחראי לקידומה והכובע של חבר בוועדת מפקדי‬ ‫הזרועות שתפקידה לעוץ לנשיא בנושאים רב‪-‬‬ ‫זרועיים בתחום מדיניות הביטחון הלאומי‪ ,‬הקצאות‬ ‫תקציב ההגנה‪ ,‬בניית הכוחות והפעלתם‪ .‬תוצאות‬ ‫העיוותים כתובות בהיסטוריה של מלחמת קוריאה‬ ‫ושל מלחמת וייטנאם וגם של מבצעים מצומצמים‬ ‫יותר בראשית שנות ה‪.80-‬‬ ‫עד חקיקת חוק גולדווטר‪-‬ניקולס ב‪ 1986-‬כשלו כל‬ ‫הניסיונות לתקן את המעוות ‪ -‬גם ניסיונו של הנשיא‬ ‫אייזנהאואר שנהנה ממוניטין רב בזכות עברו הצבאי‪.‬‬ ‫על עוצמת הבעיה יכולים להעיד יותר מ‪ 22-‬דו"חות‬ ‫של ועדות מומחים רמי דרג ‪ -‬של אזרחים ושל‬ ‫אנשי צבא ‪ -‬שעסקו בכשלים במבנה הפיקוד העליון‬ ‫ושפורסמו בארבעת העשורים שלאחר מלחמת‬ ‫העולם השנייה‪ .‬הזרז לרפורמה היה "היציאה‬ ‫מהארון" ב‪ 1982-‬של שני חברים בוועדת מפקדי‬ ‫הזרועות‪ :‬גנרל ג'ונס )‪ ,(David C. Jones‬שהיה‬ ‫באותה העת יו"ר הוועדה וקודם לכן היה מפקד חיל‬ ‫האוויר‪ ,‬וגנרל מאיר )‪ ,(Edward C. Meyer‬מפקד‬ ‫צבא היבשה‪ .‬הביקורת הפומבית הנוקבת של השניים‬ ‫על תפקוד הפיקוד העליון גילגלה כדור שלג שסופו‬ ‫היה בחוק גולדווטר‪-‬ניקולס‪.‬‬ ‫ביקורתו של גנרל ג'ונס ביטאה את התסכול העמוק‬ ‫"הנובע מהצורך להתמודד עם אילוצים תחוקתיים‬

‫וארגוניים שמקורם בעבר והמפירים את העקרונות‬ ‫הבסיסיים של מנהיגות ושל ניהול ושאינם מאפשרים‬ ‫להתמודד עם הצרכים המשתנים של ההווה"‪ .‬הוא ביקר‬ ‫את התפקוד של ועדת מפקדי הזרועות ואמר כי רדידות‬ ‫ההחלטות שמקבלת הוועדה נובעת משני הכובעים‬ ‫שחובשים מפקדי הזרועות‪" :‬מפקד זרוע נדחק למצב‬ ‫קשה מאוד כשהוא מתבקש לוותר על משאבים או על‬ ‫משימות המוקצים לזרוע שלו‪ ,‬שכן סדרי העדיפויות‬ ‫שלו עוצבו על‪-‬ידי שנות שירות רבות בזרוע‪ ,‬ופקודיו‬ ‫‪3‬‬ ‫שם מצפים שיגן על האינטרסים של הזרוע"‪.‬‬ ‫הוא גם סיפר על קצין בדרגת רב‪-‬סרן שנמנה עם סגל‬

‫מבנה סכמטי של‬ ‫הפיקוד העליון בארה"ב‬ ‫ב‪1986-‬‬

‫שרשרת הפיקוד‬ ‫המבצעי‬

‫‪ 6‬פיקודים אזוריים‬ ‫ו‪ 3-‬פיקודים‬ ‫משימתיים‬ ‫יחידות מ‪4-‬‬ ‫הזרועות‬ ‫המוקצות‬ ‫לפיקודים‬

‫שכן הסיכומים שאליהם הצליחה הוועדה להגיע היו‬ ‫המכנה המשותף הנמוך ביותר שעליו התפשרו מפקדי‬ ‫הזרועות‪ .‬בהעדר יכולת להכריע )בהצבעה או באמצעות‬ ‫הסמכת היו"ר להכריע( היו החלטות הוועדה פשרות‬ ‫שלא דרכו חזק מדי על שום יבלת‪ .‬פשרות כאלה הן‬ ‫במרבית המקרים רדודות ונטולות ערך‪.‬‬ ‫ג'ונס הוסיף ואמר כי ניגוד העניינים שבו היו שרויים‬ ‫מפקדי הזרועות התבטא גם בהקדשת חלק גדול מדי‬ ‫מזמנם לתפקידם בוועדה ולא הותיר להם זמן די‬ ‫הצורך לטפל בענייני הזרועות‪ .‬הוא גם התריע על כי‬ ‫ועדת מפקדי הזרועות מקדישה זמן רב מדי לקבלת‬

‫הנשיא‬

‫המועצה לביטחון‬ ‫לאומי‬

‫שר ההגנה‬

‫יו“ר ועדת‬ ‫מפקדי‬ ‫הזרועות‬

‫לקרוא אותו‪ ,‬וכמעט תמיד מתעלמים ממנו"‪.‬‬ ‫נוסף על כך הצורך להגיע להסכמה כללית בין מפקדי‬ ‫הזרועות בדרך של פשרה הביא להתארכותו של‬ ‫תהליך קבלת ההחלטות ‪ -‬מה שפגם ברלוונטיות‬ ‫של הייעוץ‪.‬‬ ‫האנליסט לינד )‪ ,(William S. Lind‬מבקר חריף‬ ‫ובלתי נלאה של המערכת הצבאית האמריקנית‪,‬‬ ‫המחיש את טיעוניו בנוגע לאי‪-‬הרלוונטיות של‬ ‫הייעוץ שנתנה ועדת מפקדי הזרועות לנשיאי ארה"ב‪:‬‬ ‫הוא כתב כי בעת מלחמת קוריאה )‪(1953-1950‬‬ ‫התנגדה הוועדה לתוכנית של גנרל דגלס מקארתור‬

‫שרשרת הפיקוד‬ ‫המנהלתי‬

‫שר צבא‬ ‫היבשה‬ ‫מפקד צבא‬ ‫היבשה‬

‫שר‬ ‫חיל האוויר‬ ‫מפקד חיל‬ ‫האוויר‬

‫‪ 13‬סוכנויות‬ ‫של משרד ההגנה‬

‫שר‬ ‫הצי‬ ‫מפקד‬ ‫הצי‬

‫שר‬ ‫התחבורה‬ ‫מפקד‬ ‫המרינס‬

‫משמר‬ ‫החופים‬

‫הערות‬ ‫• רשימת הפיקודים והסוכנויות מופיעה בגוף המאמר‪.‬‬ ‫• התיבות מייצגות גם את ההיררכיה הכפופה לכל נושא תפקיד‪ :‬כך‪ ,‬למשל‪" ,‬שר ההגנה" כולל את סגנו ואת סגל עובדי המשרד‪" ,‬מפקד‬ ‫חיל האוויר" כולל את סגנו‪ ,‬את מפקדת הזרוע ואת כל היחידות והמתקנים של הזרוע‪.‬‬

‫המקורות‪:‬‬ ‫‪Defense Organization: The Need for Change, Staff Report, U.S. Senate, Committee on Armed Services, October 1985, p.20; Edward‬‬ ‫‪N. Luttwak, The Pentagon and the Art of War, Simon and Schuster, 1985,p. 277‬‬ ‫הוועדה שהעביר במהלך דיון את הפתק הבא למפקד‬ ‫הזרוע שלו‪" :‬המפקד‪ ,‬אסור לך‪ ,‬בכל תנאי‪ ,‬להסכים‬ ‫לאמור בסעיף ‪ ."3‬ההעזה של רב‪-‬סרן לפנות במילים‬ ‫האלה לגנרל ‪ 4‬כוכבים היא ביטוי לציפיות ממפקד‬ ‫הזרוע שיגן על האינטרסים שלה ושל אנשיה‪.‬‬ ‫ניגודי העניינים של מפקדי הזרועות יצרו את הכשלים‬ ‫הבאים שעליהם הצביעו רבים וטובים‪:‬‬ ‫ראשית‪ ,‬ג'ונס טען שהייעוץ בענייני הביטחון הלאומי‪,‬‬ ‫שוועדת מפקדי הזרועות נתנה לנשיא‪ ,‬לא היה רלוונטי‪,‬‬

‫החלטות בנושאים שוטפים‪ ,‬בעלי אופי ביורוקרטי‪,‬‬ ‫בדרך כלל נושאים הקשורים להקצאת תקציבים‪,‬‬ ‫ופחות מדי זמן לתכנונים של נושאים מבצעיים‪ .‬הוא‬ ‫גם הביא דוגמה לכך‪ :‬לדבריו‪ ,‬הוועדה דנה במשך‬ ‫כמה שעות בשאלת שייכותו הזרועית של הנספח‬ ‫הצבאי המיועד לשגרירות בקהיר‪.‬‬ ‫שר ההגנה לשעבר שלזינגר )‪(James R. Schlesinger‬‬ ‫תיאר בבוטות את הייעוץ שסיפקה הוועדה לדרג המדיני‪:‬‬ ‫"באופן כללי הוא לא רלוונטי‪ ,‬בדרך כלל לא טורחים‬

‫לנחות באינצ'ון ולנתק את קווי האספקה של כוחות‬ ‫צפון‪-‬קוריאה‪ .‬כזכור זו הייתה בסופו של דבר נחיתה‬ ‫מוצלחת מאוד שבוצעה למרות התנגדות הוועדה‬ ‫והטתה את הכף לטובת כוחות האו"ם‪ .‬לדעת‬ ‫רבים זה היה התמרון המערכתי הבולט ביותר‬ ‫שביצעו כוחות אמריקניים מאז מלחמת העולם‬ ‫השנייה‪ .‬נוסף על כך הזכיר לינד שוועדת מפקדי‬ ‫הזרועות גיבתה את האסטרטגיה הכושלת של גנרל‬ ‫וסטמורלנד בווייטנאם והייתה אחראית גם לכשלים‬

‫רפורמה בעקבות כישלונות‬

‫‪25‬‬

‫באירן‪ ,‬בביירות ובגרנדה‪.‬‬ ‫לינד גם טען כי בעיית הפיקוד העליון נובעת לא רק‬ ‫מחוקים ומנהלים מיושנים אלא גם מההתנהלות‬ ‫הקלוקלת שהכתה שורש בפנטגון‪ .‬לדבריו‪ ,‬הפיקוד‬ ‫העליון מתנהל על ‪ -‬פי שיקולים ביורוקרטיים‬ ‫באמצעות סגל גדול מדי של קצינים קרייריסטים‪,‬‬ ‫שבראש מעייניהם עומדות טובתם האישית וטובת‬ ‫‪4‬‬ ‫הזרוע שלה הם שייכים‪.‬‬ ‫גם גנרל מאיר סבר כי הוועדה מקדישה פחות מדי‬ ‫זמן לתכנונים צבאיים‪ ,‬וזאת בניגוד למשרד ההגנה‬ ‫שבו הנהיגו המומחים האזרחיים שיפורים רבים‬ ‫‪5‬‬ ‫בנהלים של הכנת תקציב ההגנה‪.‬‬ ‫עיוות נוסף היה המשקל הנמוך מדי שניתן לדיאלוגים‬ ‫בין הזרועות לבין מפקדי הפיקודים האזוריים כאשר‬ ‫דנו בהיקף הכוחות המוקצים לפיקודים‪ ,‬בהרכבם‬ ‫ובתוכניות המבצעיות של הפיקודים‪ .‬אחד הביטויים‬ ‫לעיוות הזה היה נטייתה של ועדת מפקדי הזרועות‬ ‫להקצות משאבים רבים לפיתוח אמל"ח ואחר כך‬ ‫גם לרכישתו וזאת על חשבון התקציבים לחיזוק‬ ‫המוכנות של הכוחות )אימונים‪ ,‬מלאים‪ ,‬הכשרות(‪.‬‬ ‫לראשי הפיקודים היה‪ ,‬כמובן‪ ,‬רצון עז שהכוחות‬ ‫המוקצים להם יהיו במוכנות נאותה‪.‬‬

‫המפתח לקידום מהיר של קצינים‬ ‫היה תמיד הצטיינות בתפקידים‬ ‫בזרוע ולא במפקדות המשולבות‬ ‫)בפנטגון או בשדה(‬ ‫שנית‪ ,‬מפקדי הזרועות התערבו בעבודתם של‬ ‫מפקדי הפיקודים האזוריים וחתרו באופן גס‬ ‫תחת העיקרון של אחדות הפיקוד‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אם‬ ‫מפקד כוחות האוויר בפיקוד מסוים לא הסכים‬ ‫להחלטות של מפקד הפיקוד בנוגע לאופן הפעלתם‬ ‫של כוחותיו‪ ,‬הוא היה נוהג לערער על ההחלטה בפני‬ ‫מפקד חיל האוויר‪ ,‬וזה היה הופך לצד בוויכוח‪.‬‬ ‫אומנם בפיקודים האזוריים לא היה לראש זרוע‬ ‫מעמד בשרשרת הפיקוד המבצעי‪ ,‬אך בפועל הייתה‬ ‫לראשי הזרועות דריסת רגל משמעותית ‪ -‬מה שפגע‬ ‫בסמכויותיו של ראש הפיקוד‪.‬‬ ‫שני ביטויים נוספים להתערבות מיותרת של מפקדי‬ ‫הזרועות היו היווצרות שרשרת פיקוד שאינה‬ ‫מוגדרת די הצורך וה"דחיפה" של ראשי זרועות את‬ ‫יחידותיהם להשתתף במבצעים ‪ -‬גם אם לא היה‬ ‫בהן צורך אמיתי‪ .‬דוגמה טרגית בולטת לכך היא‬ ‫ניסיון הנפל הרב‪-‬זרועי לשחרר את בני הערובה‬ ‫האמריקנים באירן ‪ -‬מבצע שבו טייסי המרינס‬ ‫הפעילו מסוקים של הצי והנחיתו לוחמי קומנדו‬ ‫מצבא היבשה שאמורים היו להיות מחולצים‬ ‫באמצעות מטוסי תובלה של חיל האוויר‪ .‬כך אירע‬

‫מערכות ‪412‬‬

‫‪26‬‬

‫איש מרינס פצוע מחולץ מהריסות המפקדה בביירות )‪ | (1982‬על‪-‬פי דו"ח ועדת‬ ‫החקירה שבחנה את האסון‪ ,‬אחת הסיבות להתרחשותו הייתה שרשרת הפיקוד שלא‬ ‫הוגדרה באופן ברור‬ ‫גם בכיבוש האי גרנדה ‪" -‬מבצעון" שאמור היה‬ ‫להתבצע בעזרת כוחות קטנים של הצי ושל המרינס‪,‬‬ ‫אך בגלל לחצים של מפקדי צבא היבשה ושל חיל‬ ‫האוויר שולבו בו גם יחידות משתי הזרועות האלה‪.‬‬ ‫השילוב הזה הביא לתקלות רבות‪.‬‬ ‫הפיגוע בביירות שקטל ‪ 241‬אנשי צבא אמריקנים‪,‬‬ ‫רובם אנשי מרינס‪ ,‬היה כישלון מסוג אחר‪ ,‬אך על‪-‬‬ ‫פי דו"ח ועדת החקירה שבחנה אותו אחת הסיבות‬ ‫להתרחשותו הייתה שרשרת הפיקוד שלא הוגדרה‬ ‫באופן ברור‪ .‬הקושי לתפקד באופן משולב לא היה‬ ‫רק נחלת המפקדות שבפנטגון; גם המפקדות‬ ‫האזוריות לא הצליחו להגיע לתפקוד משולב נאות‪,‬‬ ‫שכן הקצינים שאיישו את הפיקודים חשו מחויבות‬ ‫לזרועות שמהן באו ושאליהן עמדו לחזור‪ .‬המפתח‬ ‫לקידום מהיר של קצינים היה תמיד הצטיינות‬ ‫בתפקידים בזרוע ולא במפקדות המשולבות )בפנטגון‬ ‫או בשדה(‪ .‬יתר על כן‪ ,‬תקופת השירות במפקדות‬ ‫המשולבות הייתה בדרך כלל קצרה מדי‪ ,‬וצידוד‬ ‫באינטרס המשולב על חשבון האינטרס הזרועי לא‬ ‫‪6‬‬ ‫תרם לקידומו של קצין‪ ,‬אלא להפך‪.‬‬

‫תהליך אישורו של חוק גולדווטר‪-‬ניקולס‪:‬‬ ‫‪1986-1982‬‬

‫למרות התנגדותם של שר ההגנה ויינברגר ושל‬ ‫רוב הקצונה הבכירה עבר באוקטובר ‪ 1986‬חוק‬ ‫גולדווטר‪-‬ניקולס בשני בתי הקונגרס ברוב מוחץ‪:‬‬ ‫רוב של ‪ 90:0‬בסנט ורוב של ‪ 464:41‬בבית הנבחרים‪.‬‬ ‫זאת לאחר שבמשך עשרות שנים הצליחה התנגדות‬

‫הזרועות למנוע רפורמה מהותית במבנה של הפיקוד‬ ‫העליון‪ .‬מאז תום מלחמת העולם השנייה ביקרו כל‬ ‫הממשלים את המבנה של הפיקוד העליון‪ ,‬ואליהם‬ ‫הצטרפו אושיות צבאיות ואזרחיות‪ .‬הביקורות‬ ‫התבססו על יותר מ‪ 22-‬מחקרים ודו"חות ‪ -‬שיזמו‬ ‫הרשות המבצעת או הקונגרס או המערכת הצבאית‬ ‫‪7‬‬ ‫ שהצביעו על הצורך ברפורמה‪.‬‬‫את תחילת המפנה נהוג לייחס לביקורת שהשמיע‬ ‫גנרל ג'ונס בפני ועדת הכוחות הצבאיים של בית‬ ‫הנבחרים בפברואר ‪ .1982‬ראוי לציין כי ביקורתו‬ ‫באה כמה חודשים לפני שחדל להיות יו"ר ועדת‬ ‫מפקדי הזרועות ופרש מהשירות הצבאי‪ .‬יש הסוברים‬ ‫שהמבצע הכושל לשחרור בני הערובה באירן‪ ,‬שג'ונס‬ ‫היה מפקדו העליון‪ ,‬ושהמחיש בעליל את העיוותים‬ ‫במבנה של הפיקוד העליון‪ ,‬חיזק את הרגשתו‬ ‫שהגיעה השעה לעשות מעשה‪ 8.‬ביקורתו והצעותיו‬ ‫לרפורמה פורסמו בביטאון צבאי במרס ‪ ,1982‬וחודש‬ ‫לאחר מכן פירסם גם גנרל מאיר את ביקורתו ואת‬ ‫הצעותיו )שהיו קיצוניות יותר מהצעותיו של ג'ונס(‬ ‫באותו הביטאון‪ .‬מפקד חיל האוויר גנרל אלן )‪Lew‬‬ ‫‪ (Allen‬הצטרף אליהם‪ ,‬אך שני החברים הנותרים‬ ‫בוועדה‪ ,‬מפקדי הצי והמרינס‪ ,‬התנגדו להצעות‪.‬‬ ‫בדרך כלל חלוקת התומכים והמתנגדים בהחלשת‬ ‫האוטונומיה של הזרועות מאז מלחמת העולם‬ ‫השנייה הייתה קבועה‪ :‬חיל האוויר וצבא היבשה היו‬ ‫בעד רפורמה‪ ,‬ואילו הצי והמרינס היו נגד )ראו עוד‬ ‫בעניין הזה בהמשך(‪ .‬לא עברו חודשים רבים וג'ונס‬ ‫ואלן פרשו לגמלאות‪ ,‬וגנרל מאיר נותר חבר הוועדה‬

‫היחיד שתמך ברפורמה‪.‬‬ ‫במשך ארבע השנים שלאחר מכן התנהלו דיונים‬ ‫בהצעת החוק בשני בתי הקונגרס‪ ,‬והוא עבר‬ ‫באוקטובר ‪ - 1986‬בעיקר בזכות מנהיגותם של‬ ‫שני סנטורים‪ :‬גולדווטר )‪(Barry Goldwater‬‬ ‫הרפובליקני ונאן )‪ (Sam Nunn‬הדמוקרטי‪.‬‬ ‫התיאור דלעיל מעורר מייד שאלה‪ :‬מה גרם לכך‬ ‫שבמקום שבו כשלו כל נשיאי ארה"ב מטרומן ועד‬ ‫קרטר הצליחו הסנטורים גולדווטר ונאן וחברי בית‬ ‫הנבחרים ניקולס ואספין? יתר על כן‪ ,‬בכל הניסיונות‬ ‫הקודמים היה זה הממשל שדחף לרפורמה‪,‬‬ ‫והמערכת הצבאית הצליחה לשכנע את הקונגרס‬ ‫להתנגד‪ ,‬ואילו הפעם באה הדחיפה מהקונגרס‪,‬‬ ‫ושר ההגנה הצטרף למערכת הצבאית בהתנגדותה‬ ‫לרפורמה‪) .‬הנשיא רייגן שחש לאן נושבות הרוחות‬ ‫לא תמך בוויינברגר(‪.‬‬ ‫אין בכוונת המאמר הזה לעסוק במכלול המורכב של‬ ‫היחסים שבין שלוש הרשויות‪ :‬הממשל‪ ,‬הקונגרס‬ ‫והמערכת הצבאית‪ ,‬ולכן יוצגו רק ההסברים‬ ‫העיקריים‪:‬‬ ‫הגורם הראשון שאיפשר את העברת החוק היה‬ ‫אובדן האמינות של המערכת הצבאית‪ ,‬כולל הדרג‬ ‫האזרחי המפקח עליה‪ .‬מעמד המערכת הצבאית לא‬ ‫היה גבוה אף פעם‪ ,‬ומלחמת וייטנאם אף הולידה‬ ‫סלידה רבה בקרב דעת הקהל והקונגרס‪ .‬לכך נוסף‬ ‫משבר האמון בין הממשל לבין החברה האמריקנית‬ ‫בגלל פרשת ווטרגייט‪ .‬בעקבות כל אלה גבר רצונו של‬ ‫הקונגרס להיות מעורב יותר בפעילות הממשל‪ ,‬כולל‬ ‫‪9‬‬ ‫בתחום יחסי החוץ והביטחון‪.‬‬ ‫הגורם השני‪ ,‬שאינו אלא המשכו של הראשון‪,‬‬ ‫הוא סדרת הכישלונות במבצעים הצבאיים באירן‪,‬‬ ‫בביירות ובגרנדה‪ .‬הכישלונות האלה רמסו את‬ ‫שאריות האמון שנותרו במערכת הצבאית‪.‬‬ ‫הגורם השלישי הוא הדימוי השלילי שנוצר למערכת‬ ‫הביטחונית עקב הבזבזנות וחוסר היעילות בפיתוחם‬ ‫וברכישתם של אמצעי לחימה ושל ציוד ביטחוני‬ ‫אחר‪ .‬רבים וטובים עמדו על היחסים הבעייתיים‬ ‫בין המערכת הביטחונית לבין התעשיות הביטחוניות‬ ‫ מערכת יחסים שהיו אחראים לה במידה רבה‬‫חברי קונגרס ציניים‪ ,‬שכל מעייניהם היו נתונים‬ ‫להשגת יתרונות כלכליים למחוזות בחירתם‪ .‬אך‬ ‫בסוף שנות ה ‪ 70 -‬ובתחילת שנות ה ‪ 80 -‬הגיעה‬ ‫הביקורת הציבורית על התנהלות הפיתוח והרכישות‬ ‫הצבאיות לשיאים חדשים‪ .‬הביקורת הזאת הקלה‬ ‫על גיוס דעת הקהל נגד התנהלותה של המערכת‬ ‫הביטחונית‪ ,‬ודוגמאות לא חסרו‪ :‬שחיתויות בהענקת‬ ‫חוזי הספקה‪ ,‬השקעות גדולות במערכת כושלת‬ ‫להגנה אווירית לצבא היבשה )‪ ,(DIVAD‬חריגות‬ ‫ענק מהתקציבים שאושרו לפיתוח אמריקני‪-‬גרמני‬ ‫של טנק חדש‪ ,‬הזמנת ציוד ייעודי שמחירו היה גבוה‬ ‫עשרות מונים ממחירו של ציוד דומה שניתן היה‬

‫לרוכשו מהמדף ועוד ועוד‪ .‬העניינים האלה העלו‬ ‫את חמת הציבור‪ ,‬ולרפורמטורים היה קל יותר‬ ‫להסבירם מאשר להסביר‪ ,‬למשל‪ ,‬את הקשר בין‬ ‫תקלות מבצעיות לבין שרשרת פיקוד עמומה‪.‬‬ ‫הגורם הרביעי היה פעילותה של התנועה לרפורמה‬ ‫צבאית )‪ (Military Reform Movement‬שנעזרה‬ ‫בעיתונות אוהדת במאבקה הבלתי נלאה בממסד‬ ‫של הפנטגון‪ .‬תנועת הרפורמה הייתה התארגנות‬ ‫לא פורמלית שהורתה ב"מאפיה של מפתחי מטוסי‬ ‫הקרב"‪ ,‬שהייתה אחראית לפיתוח ה ‪ .F16 -‬זו‬ ‫הייתה קבוצת מומחים קטנה שפעלה בתוך הממסד‬ ‫הביטחוני‪ ,‬ובראשה עמד טייס הקרב קולונל בויד‬ ‫)‪ ,John Boyd‬הוגה ה‪ - OODA Loop-‬טכניקה‬ ‫לקבלת החלטות בסביבה תחרותית(‪ .‬בהדרגה‬ ‫הרחיבה הקבוצה את הרעיונות הרפורמיסטיים‬ ‫שלה מתכנון מטוסי קרב לשיפורם של תהליכי‬ ‫קבלת ההחלטות בכל הנוגע לתכנון‪ ,‬לתקצוב‬ ‫ולבניית הכוח ולבסוף גם לאימוץ דוקטרינת‬ ‫התמרון‪ .‬ביסודו של דבר התקוממו אנשי התנועה‬ ‫נגד העובדה שאת המערכת הצבאית האמריקנית‬ ‫הנהיגו ביורוקרטים צבאיים שדחקו לשוליים את‬ ‫החשיבה הצבאית ‪ -‬דבר שגרם לעיוותים חמורים‬ ‫‪10‬‬ ‫בכל ההוויה הצבאית‪.‬‬

‫מה גרם לכך שבמקום שבו כשלו‬ ‫כל נשיאי ארה"ב מטרומן ועד‬ ‫קרטר הצליחו הסנטורים גולדווטר‬ ‫ונאן וחברי בית הנבחרים ניקולס‬ ‫ואספין?‬ ‫בקבוצת בויד תמכה רשימה מרשימה של אקדמאים‬ ‫ושל אנליסטים אזרחיים‪ ,‬שהבולטים בהם היו‬ ‫הפרופסורים לוטוואק )‪,(Edward N. Luttwak‬‬ ‫הנדל )‪ (Michael I. Handel‬וקרפלד )‪Martin van‬‬ ‫‪ (Creveld‬וכן האנליסטים קנבי )‪(Steven L. Canby‬‬ ‫ולינד )‪.(William S. Lind‬‬ ‫לקראת סוף שנות ה‪ 70-‬גברה השפעתה של תנועת‬ ‫הרפורמה על דעת הקהל בזכות עיתונאים ועוזרים‬ ‫פרלמנטריים של חברי קונגרס שתמכו בעמדותיה‪.‬‬ ‫ב‪ 1981-‬התחזקה התנועה לאחר שחברי קונגרס‬ ‫נכבדים משני הבתים ומשתי המפלגות הקימו את‬ ‫"ועדת הרפורמה הצבאית" )‪The Military Reform‬‬ ‫‪ .(Caucus‬לשיא כוחה הגיעה הוועדה ב‪ ,1985-‬עת היו‬ ‫רשומים בה ‪ 130‬סנטורים וחברים בבית הנבחרים‪.‬‬ ‫בהקשר הזה ראוי לציין את ההתנהלות היעילה‬ ‫מאוד של בויד ושל קבוצתו מול העיתונות ‪ -‬התנהלות‬ ‫שהביאה לגל של מאמרי ביקורת נגד המערכת‬ ‫הביטחונית בכתבי העת החשובים ביותר בארה"ב‪.‬‬ ‫פרופסור לוטוואק‪ ,‬שהיה מהדוברים הרהוטים‬

‫ביותר של תנועת הרפורמה‪ ,‬אף פירסם ב‪ 1985-‬רב‬ ‫מכר שפירט את עיוותי המבנה הקיים של הפנטגון‬ ‫והציג את הצעתו לרפורמה מאוד מהפכנית בוועדת‬ ‫‪11‬‬ ‫מפקדי הזרועות‪.‬‬ ‫הגורם החמישי היה הקריאה לרפורמה של הגנרלים‬ ‫ג'ונס ומאיר‪ ,‬שנתנה לגיטימציה לקיים דיונים‬ ‫גם במסגרות הצבאיות בצורך ברפורמה‪ ,‬ומאז‬ ‫‪ 1982‬ניתן למצוא בכתבי העת הצבאיים שפע של‬ ‫מאמרים בנושא הזה‪ .‬האקדמיה הצבאית בווסט‬ ‫פוינט הגדילה לעשות כאשר קיימה ב‪ 1982-‬סמינר‬ ‫מקיף בהצעות השונות לרפורמה צבאית ‪ -‬כולל‬ ‫רפורמה במבנה הפיקוד העליון‪ .‬בסמינר ובקובץ‬ ‫המאמרים שהתפרסם בעקבותיו השתתפו אישים‬ ‫בכירים מהמערכת הצבאית‪ ,‬אנליסטים‪ ,‬אזרחים‪,‬‬ ‫‪12‬‬ ‫אנשי ממשל וחברי קונגרס‪.‬‬ ‫להשלמת התמונה ראוי לציין כי לא כולם היו‬ ‫שותפים לדעה שיש הכרח לבצע רפורמה בפיקוד‬ ‫העליון‪ .‬הדובר הבולט ביותר של המתנגדים היה‬ ‫להמן )‪ ,(John F. Lehman‬שר הצי בממשל רייגן‪.‬‬ ‫מאז ומתמיד התנגד הצי לרפורמות ולשינוי הסטטוס‬ ‫קוו‪ ,‬שכן לאורך ההיסטוריה של ארה"ב הוא נהנה‬ ‫ממעמד מועדף‪ .‬מעמד הצי אף התחזק בראשית‬ ‫שנות ה‪ ,80-‬כאשר ממשל רייגן הרחיב את משימותיו‬ ‫והגדיל באופן משמעותי את תקציביו‪ .‬השר להמן‬ ‫חד הלשון טען כי יש לבצע רפורמה בכיוון ההפוך‪:‬‬ ‫להגדיל את הביזור ולהעביר סמכויות מהפנטגון‬ ‫ומהקונגרס ל"שטח" ולא להגדיל את סמכויותיו‬ ‫‪13‬‬ ‫של יו"ר ועדת מפקדי הזרועות‪.‬‬ ‫חשוב להבין שההתנגדות של שר הצי לרפורמה‬ ‫אינה מפתיעה ואינה מקרית‪ .‬רבים מהתומכים‬ ‫ברפורמה בפיקוד העליון גם דגלו במדיניות ביטחון‬ ‫לאומי המתרכזת בהגנה על מערב אירופה ובהגדלת‬ ‫התקציבים הדרושים להגנה קונוונציונלית שם‪.‬‬ ‫המדיניות הזאת חייבה קיצוץ במשימות ובתקציבים‬ ‫של הצי‪ .‬המתנגדים לרפורמה טענו כי הרפורמטורים‬ ‫שואפים להביא לשינוי במדיניות הביטחון הלאומי‬ ‫)ולהקטין את תקציבי הצי( באמצעות החלשת מעמדן‬ ‫של הזרועות‪ .‬לעומת זאת הקטנת הביורוקרטיה של‬ ‫הפנטגון‪ ,‬שלה הטיף להמן‪ ,‬אמורה הייתה להחליש‬ ‫את מעמדו של שר ההגנה ולתת יותר חופש פעולה‬ ‫לזרועות‪ ,‬במקרה זה לצי‪ ,‬שהצליח להשיג תוספת‬ ‫‪14‬‬ ‫תקציב גדולה בתקופת רייגן‪.‬‬ ‫לסיום הפרק הזה ראוי לציין כי הסנטורים גולדווטר‬ ‫ונאן לא הגבילו את הצעתם לרפורמה ברשות‬ ‫המבצעת‪ .‬הם ראו צורך דחוף לערוך רפורמה מעמיקה‬ ‫גם באופן שבו מפקח הקונגרס על המערכת הביטחונית‪.‬‬ ‫השניים טענו כי במהלך השנים חלה הידרדרות חמורה‬ ‫בפיקוח ושהיו לכך השלכות שהכבידו על עבודתם של‬ ‫משרד ההגנה ושל המערכת הצבאית‪:‬‬ ‫ראשית‪ ,‬הקונגרס לא קיים דיונים בשאלות של‬ ‫אסטרטגיה ושל מדיניות ביטחון לאומי‪ ,‬אלא התרכז‬

‫רפורמה בעקבות כישלונות‬

‫‪27‬‬

‫בדיוני תקציב שיש בהם מיקרו‪-‬ניהול בהיקף בלתי‬ ‫סביר‪ .‬ביטוי ציורי לכך נתן סנטור נאן‪" :‬הקונגרס‬ ‫הנחה את שר ההגנה לבחון את האפשרות למכור‬ ‫מוצרי בשר שיוצרו בארה"ב גם בקנטינות שמעבר‬ ‫לים‪ .‬לעומת זאת לא ביקש הקונגרס מהשר להעריך‬ ‫אם ארה"ב מסוגלת למלא את המחויבויות הצבאיות‬ ‫שלה מעבר לים"‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬נוהלי הדיונים באישור תקציבי ההגנה הם‬ ‫מאוד לא יעילים‪ :‬אין בהם התייחסות רב‪-‬שנתית‪,‬‬ ‫האישורים התקציביים מתקבלים מאוחר מדי‪,‬‬ ‫ולעיתים הוועדות השונות נותנות למשרד ההגנה‬ ‫הנחיות סותרות‪.‬‬ ‫לדברי גולדווטר ונאן הסיבה להידרדרות הזאת‬ ‫הייתה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬התגברות העיוותים בשיטה‬ ‫הדמוקרטית האמריקנית‪ ,‬שבעטיים שיקולים‬ ‫מפלגתיים השפיעו יותר ויותר גם על החלטות‬ ‫בתחום הביטחון הלאומי‪ .‬חברי קונגרס ציניים‬ ‫תיעלו תקציבי הגנה לעבר קהל בוחריהם והתומכים‬ ‫בהם )בלשונם‪ (Pork Barrels :‬או‪ ,‬במקרה הטוב‪,‬‬ ‫להשגת מטרות שאין להן דבר עם צורכי ההגנה‪ .‬נוסף‬ ‫על כל אלה ניסו פקידים וקצינים לשנות החלטות של‬ ‫גורמים מוסמכים באמצעות המרצת חברי קונגרס‬ ‫לפעול לביטול ההחלטות‪ .‬לצערם של גולדווטר ונאן‬ ‫דחה הקונגרס את החלק הזה ברפורמה ולא היה‬ ‫מוכן לגזור על עצמו את השינויים שהתחייבו מהרצון‬ ‫‪15‬‬ ‫לתקן גם את העיוותים בפעולתו‪.‬‬

‫עיקרי הרפורמה‪ :‬חוק גולדווטר‪-‬‬ ‫‪16‬‬ ‫ניקולס‬

‫בבדלנות ובכיתתיות של הזרועות וברצון של כל אחת‬ ‫מהן להגדיל את תקציבה ואת המשימות המוטלות‬ ‫עליה ראו את הגורם העיקרי לתפקוד הלקוי של‬ ‫הפיקוד העליון‪ .‬חוק גולדווטר‪-‬ניקולס התמודד עם‬ ‫התופעה המזיקה הזאת באמצעות התיקונים הבאים‬ ‫ששינו את מאזן הכוחות בפיקוד העליון‪:‬‬ ‫‪ .1‬תפקיד יו"ר ועדת מפקדי הזרועות שודרג‪ ,‬ונקבע‬ ‫שהיו"ר ‪ -‬ולא הוועדה ‪ -‬יהיה היועץ הצבאי‬ ‫הראשי לדרג האזרחי‪ ,‬וכי מפקדי הזרועות יהיו‬ ‫כפופים ליו"ר‪ .‬הוראות החוק האלה חיסלו את‬ ‫זכות הווטו שהייתה למעשה לכל מפקד זרוע‬ ‫על המלצות הוועדה ואיפשרו ליו"ר לייעץ לדרג‬ ‫המדיני על‪-‬פי מיטב שיפוטו‪ .‬כדי להקל על היו"ר‬ ‫למלא את תפקידו גם אושר תקן של סגן יו"ר‪.‬‬ ‫נוסף על כך אושרו צעדים שנועדו להחליש את‬ ‫התמריצים שהיו לקצינים המשרתים בוועדה‬ ‫ובפיקודים האחודים לדאוג לאינטרסים של‬ ‫הזרועות שלהם גם על חשבון העניין המשולב‪.‬‬ ‫ראוי לציין כי בנושא המרכזי הזה קיבל החוק‬ ‫את המלצתו של גנרל ג'ונס שראשי הזרועות‬ ‫יישארו חברים בוועדת מפקדי הזרועות ולא‬ ‫קיבל את המלצתו הקיצונית יותר של גנרל‬

‫מערכות ‪412‬‬

‫‪28‬‬

‫מאיר להקים ועדה נוספת‪ ,‬לצד ועדת מפקדי‬ ‫הזרועות‪ ,‬שתורכב מגנרלים )ארבעה כוכבים(‬ ‫שיתנתקו מהזרועות וישמשו מטה משולב‪) .‬גם‬ ‫לא התקבלה הצעתו של לוטוואק לבטל את‬ ‫ועדת מפקדי הזרועות ולהקים מטה כללי על‪-‬פי‬ ‫המודל הגרמני(‪.‬‬

‫פאוול וראש פיקוד המרכז שוורצקופף‬ ‫ניצלו היטב את הסמכויות הרבות‬ ‫שהעניק להם חוק גולדווטר‪-‬ניקולס‬ ‫והצליחו למזער את התערבות מפקדי‬ ‫הזרועות בתכנון המלחמה בעיראק‬ ‫ב‪ 1991 -‬ובביצועה‬ ‫‪ .2‬שדרוג תפקיד היו"ר לווה בכמה מטלות נוספות‬ ‫שהטיל עליו החוק בתוקף היותו הסמכות‬ ‫הצבאית העליונה והממשק בין הדרג האזרחי‬ ‫לבין הזרועות והפיקודים‪:‬‬ ‫• ניתן לו תפקיד מרכזי בעיצוב מדיניות הביטחון‬ ‫הלאומי ובגיבוש התוכניות המבצעיות‬ ‫בפיקודים‪.‬‬ ‫• ניתן לו תפקיד מרכזי בקביעת סדרי עדיפויות‬ ‫לדרישות הפיקודים והזרועות ובקבלת החלטות‬ ‫על הקצאת משאבים‪.‬‬ ‫• נוסף על כך הוטלו על היו"ר מטלות הקשורות‬ ‫להגברת האפקטיביות ולהטמעתן של‬ ‫המערכות הצבאיות בתחומי המבצעים‪,‬‬ ‫הלוגיסטיקה‪ ,‬השו"ב והאימונים‪ .‬בין היתר‬ ‫הוטלה עליו האחריות להערכת המוכנות‬ ‫של הפיקודים לביצוע המשימות המוטלות‬ ‫עליהם‪ ,‬לפיתוח דוקטרינות להפעלה משולבת‬ ‫של הכוחות ולבחינה תקופתית של הצורך‬ ‫בשינויים במשימות ובמבנה הכוחות המוקצים‬ ‫לפיקודים‪.‬‬ ‫‪ .3‬החוק חידד את הכפיפות של ראשי הפיקודים‬ ‫לנשיא ולשר ההגנה ואת אחריותם למוכנות של‬ ‫הפיקודים‪ .‬החוק חזר והבהיר כי ועדת ראשי‬ ‫הזרועות אינה חלק משרשת הפיקוד המבצעי‬ ‫וקבע כי למפקדי הזרועות אין סמכות להעביר‬ ‫יחידות אל פיקוד או ממנו ללא אישורו של‬ ‫ראש הפיקוד‪.‬‬ ‫‪ .4‬החוק גם העניק לראשי הפיקודים סמכויות‬ ‫שיבטיחו את עקרון אחדות הפיקוד במבצעים‪,‬‬ ‫באימונים משולבים‪ ,‬בלוגיסטיקה ובארגון‬ ‫הפיקוד והכוחות המוקצים לו‪ .‬כדי להפוך‬ ‫את סמכויות ראשי הפיקודים לאפקטיביות‬ ‫הוקנו להם גם סמכויות לאיוש המטות שלהם‬ ‫ולבחירת מפקדי המשנה שלהם ‪ -‬סמכויות שלא‬ ‫היו להם בעבר‪ .‬ביטוי נוסף לרצון של החוק‬

‫לחזק את ראשי הפיקודים על חשבון מפקדי‬ ‫הזרועות הוא ההוראה המחייבת את הזרועות‬ ‫להקצות את כל היחידות המבצעיות שלהם‬ ‫לפיקודים השונים‪) .‬ההוראה לא חלה על מחנות‬ ‫אימונים ועל יחידות תחזוקה ובינוי(‪.‬‬ ‫‪ .5‬ראוי לציין שהעצמת היו"ר חיזקה‪ ,‬למעשה‪ ,‬את‬ ‫הפיקוח של הדרג האזרחי בכך שהקטינה את‬ ‫התלות של היו"ר במפקדי הזרועות ואיפשרה‬ ‫לו לסייע לדרג המדיני להתמודד עם ההצעות‬ ‫ועם הדרישות של מפקדי הזרועות ושל ראשי‬ ‫הפיקודים‪ .‬לעניין הזה סייעה גם ההבהרה‬ ‫ששרי הזרועות כפופים לשר ההגנה‪ .‬ביטוי נוסף‬ ‫לרצון לחזק את הפיקוח האזרחי הוא ההוראה‬ ‫המחייבת את הנשיא להוציא הנחיית עבודה‬ ‫שנתית בנוגע לאסטרטגיית הביטחון הלאומי‪,‬‬ ‫שתהיה בסיס לתוכניות הפעולה האסטרטגיות‬ ‫שהיו"ר נדרש להכין‪ .‬תוכניות הפעולה‬ ‫הצבאיות‪ ,‬כולל תוכניות מגירה‪ ,‬ייערכו גם הן‬ ‫על‪-‬פי הנחיות שינפיק הדרג המדיני‪ .‬במקביל‬ ‫נדרש שר ההגנה להגדיר את הנחות העבודה‪,‬‬ ‫את המטרות המדיניות ואת סדרי העדיפויות‬ ‫שיהיו הבסיס להכנת תקציב ההגנה‪.‬‬

‫הניסיון שנצבר מאז ‪1986‬‬

‫מאז נחקק חוק גולדווטר‪-‬ניקולס נערכו עבודות‬ ‫רבות שנועדו להעריך את תוצאותיו‪ .‬מדובר בתקופה‬ ‫של ‪ 20‬שנים‪ ,‬שבהן הייתה ארה"ב מעורבת בשתי‬ ‫מלחמות גדולות ‪ -‬במפרץ ב‪ 1991 -‬ובעיראק ב‪-‬‬ ‫‪ - 2003‬ובמבצעים קטנים יותר )בהאיטי‪ ,‬בבוסניה‬ ‫ובפנמה(‪.‬‬ ‫להלן כמה הערכות בנוגע להשלכותיו של חוק‬ ‫גולדווטר‪-‬ניקולס‪.‬‬ ‫סנטור נאן‪ ,‬ממובילי הרפורמה‪" :‬היכולת של‬ ‫הפנטגון לתכנן ולהפעיל מבצעים משולבים שופרה‬ ‫בעשר השנים שחלפו מאז נחקק חוק גולדווטר‪-‬‬ ‫ניקולס יותר מאשר בכל התקופה שחלפה מאז ‪,1903‬‬ ‫עת הוכר הצורך בשילוב הזרועות‪ ,‬והוקמה לראשונה‬ ‫"הוועדה המשולבת לצבא ולצי"‪ .‬נאן סבר שמטרות‬ ‫החוק הושגו אף כי יש מקום לשיפורים נוספים‪,‬‬ ‫שהצורך בהם התעצם עם סיום המלחמה הקרה‪ ,‬כמו‬ ‫הקטנת הביורוקרטיה השולטת על הפנטגון‪ ,‬התאמה‬ ‫מהירה יותר של המשימות לתנאים המשתנים‪,‬‬ ‫חידוד חלוקת הסמכויות וצמצום הכפילויות בין‬ ‫משרד ההגנה‪ ,‬הזרועות וועדת מפקדי הזרועות‪,‬‬ ‫הקטנת התערבותו של משרד ההגנה בניהול מבצעים‬ ‫‪17‬‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫סגן שר ההגנה וייט‪ ,‬שכיהן ב‪" :1996-‬אין ספק‬ ‫שבזכות גולדווטר‪-‬ניקולס אנחנו חזקים יותר‪.‬‬ ‫אנחנו מבצעים טוב יותר פעולות משולבות‪.‬‬ ‫שרשרת הפיקוד ברורה יותר‪ .‬יש הבחנה ברורה בין‬ ‫תפקידיהם של מפקדי הזרועות לבין תפקידיהם‬

‫של ראשי הפיקודים‪ .‬הנשיא ושר ההגנה מקבלים‬ ‫ייעוץ טוב יותר בזכות הפיכת היו"ר ליועצם הראשי‪.‬‬ ‫האיכות של הסגל של ועדת מפקדי הזרועות היא‬ ‫מצוינת‪ ,‬ויש תיאום הדוק ואפקטיבי בין הסגל של שר‬ ‫‪18‬‬ ‫ההגנה לבין הסגל של ועדת מפקדי הזרועות"‪.‬‬ ‫דברי סגן השר ראויים לציון שכן הדרישות לרפורמה‬ ‫באו באופן מסורתי ממשרד ההגנה לדורותיו )עד‬ ‫תקופת השר ויינברגר(‪ ,‬ושביעות רצונו של המשרד‬ ‫מהרפורמה יכולה להעיד רבות על הצלחתה‪.‬‬ ‫למותר לציין כי יו"ר ועדת מפקדי הזרועות בתקופת‬ ‫מלחמת המפרץ‪ ,‬גנרל פאוול )‪ ,(Colin L. Powell‬מלא‬ ‫שבחים ליישום חוק גולדווטר‪-‬ניקולס‪ .‬הוא אמר כי‬ ‫הפלישה לפנמה בסוף ‪ 1989‬הייתה חזרה כללית‬ ‫מוצלחת לקראת מלחמת המפרץ וכי "השילוביות‬ ‫עבדה מצוין" גם במלחמת המפרץ‪ ,‬אף כי המלחמה‬ ‫לימדה שיש צורך לשפר את האינטגרציה של כוחות‬ ‫‪19‬‬ ‫האוויר המוקצים לראש פיקוד‪.‬‬ ‫פאוול אינו פרשן אובייקטיבי לתפקוד המערכת‬ ‫הצבאית במלחמת המפרץ‪ ,‬אך עם זאת לחלק גדול‬ ‫מההערכה החיובית שותפים גם פרשנים ביקורתיים‬ ‫יותר ממנו‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫לוטננט‪-‬ג נרל בדימוס טריינור )‪(Bernard E. Trainor‬‬ ‫קבע כי היו"ר פאוול וראש פיקוד המרכז שוורצקופף‬ ‫ניצלו היטב את הסמכויות הרבות שהעניק להם חוק‬ ‫גולדווטר‪-‬ניקולס והצליחו למזער את התערבות‬ ‫מפקדי הזרועות בתכנון המלחמה ובביצועה‪.‬‬ ‫הוא כתב כי מפקדי הזרועות נזקקו לאישורו של‬ ‫שוורצקופף כדי לבקר את יחידותיהם שנפרסו באזור‬ ‫המפרץ וכי הוא אסר עליהם ליצור מגע עם קצינים‬ ‫שלא מהזרוע שלהם‪ .‬עם זאת גם הצביע טריינור‬ ‫על כך שבשטח היו חריקות בשילוביות כתוצאה‬ ‫מהתרבויות השונות של המרינס ושל צבא היבשה‬ ‫וגם מהשוני בתרבות של גיס ‪ XVIII‬לעומת זאת‬ ‫שבגיס ‪ .VII‬לדעתו ניתן היה למנוע את היחלצות‬ ‫משמר הרפובליקה העיראקי אילו היה המטה‬ ‫המשולב של שוורצקופף ער יותר לשוני בין התרבות‬ ‫האגרסיבית של דיוויזיות המרינס לבין זו האיטית‬ ‫וההססנית של גיס ‪ .VII‬נוסף על כך הוא הצביע על‬ ‫הטענות של הכוחות היבשה )הצבא והמרינס( נגד‬ ‫‪20‬‬ ‫האופן שבו התנהלה המלחמה האווירית‪.‬‬ ‫פרופסור מאריי הצביע אף הוא על העבודה הרבה‬ ‫שעדיין נותרה‪ .‬לדעתו הקצונה הבכירה והמבוגרת‬ ‫לא הטמיעה עדיין את התרבות השילובית‪ ,‬ולכן‬ ‫הזרועות אינן קשובות די הצורך למשאלות של ראשי‬ ‫הפיקודים‪ .‬לאישוש קביעתו הוא טוען כי הזרועות‬ ‫לא משקיעות די הצורך בפיתוח מטוסים ללא‬ ‫טייס‪ ,‬במערכות לוחמה אלקטרונית ובפלטפורמות‬ ‫אחרות המספקות מודיעין וסיור‪ .‬זאת למרות‬ ‫בקשות מפורשות של ראשי הפיקודים והתרומה‬ ‫הפוטנציאלית העצומה של מערכות המתבססות על‬ ‫‪21‬‬ ‫טכנולוגיות מתקדמות‪.‬‬

‫נושאת המטוסים הגרעינית הראשונה ‪ | USS Enterprise‬מאז ומתמיד התנגד הצי‬ ‫לרפורמות ולשינוי הסטטוס קוו‪ ,‬שכן לאורך ההיסטוריה של ארה"ב הוא נהנה ממעמד‬ ‫מועדף‬ ‫רפורמה בעקבות כישלונות‬

‫‪29‬‬

‫ביקורת עזה ‪ -‬אם כי מסוג שונה ‪ -‬העלה פרופסור‬ ‫לוטוואק‪ ,‬שהיה מהדוחפים הבולטים לרפורמה‪ .‬הוא‬ ‫ביקר את מה שהוא כינה התמוטטות הפיקוח האזרחי‬ ‫על מדיניות הביטחון הלאומי ועל האסטרטגיה‬ ‫הצבאית‪ .‬לדעתו התחוללה ההתמוטטות הזאת בגלל‬ ‫‪22‬‬ ‫הרפורמה של גולדווטר‪-‬ניקולס‪.‬‬ ‫לוטוואק גם טען שהתכנונים של היקף הכוחות ושל‬ ‫מבנה הכוחות בעידן שאחרי תום המלחמה הקרה‬ ‫משקפים את העבר ולא את העתיד והאשים את הסגל‬ ‫של ועדת מפקדי הזרועות על כי לא השתחרר מדפוסי‬ ‫החשיבה המסורתיים וממשיך לספק פתרונות של‬ ‫פשרה בין מאוויי הזרועות השונות‪ .‬הוא הביע אכזבה‬ ‫רבה מתפקודה של ועדת מפקדי הזרועות והתחרט‬ ‫על תרומתו להעברת חוק גולדווטר‪-‬ניקולס‪ .‬בעיקר‬ ‫העלתה את חמתו ההתנהגות של יו"ר ועדת מפקדי‬ ‫הזרועות‪ ,‬פאוול‪ ,‬שאותו כינה "המניפולטור הגדול‬ ‫ביותר מבין הגנרלים"‪ .‬אולם את האשמה הוא‬ ‫תולה לא פחות בנשיא קלינטון שהיה חסר אג'נדה‬ ‫ביטחונית ראויה לשמה‪ ,‬ולפיכך יכול היה פאוול‬ ‫לתמרנו בקלות‪.‬‬ ‫‬‫על ההאשמות של לוטוואק הגיב לוטננט קולונל‬ ‫בדימוס אוונס )‪ ,(Owens‬שב‪ 1986-‬היה קצין במרינס‬ ‫והתנגד לרפורמה‪ .‬עשור לאחר מכן הוא היה מרצה‬ ‫במכללת הצי ושינה את דעתו‪ .‬אוונס טען כי אין‬ ‫מקום להאשמות של לוטוואק בנוגע להתמוטטות‬ ‫הפיקוח האזרחי‪ ,‬שכן השינוי באופי השיח בין הדרג‬ ‫האזרחי לבין הדרג הצבאי היה כורח המציאות בשל‬ ‫המעבר ממלחמת העולם השנייה למלחמה הקרה‬ ‫ואחר כך לעידן שלאחר המלחמה הקרה‪ .‬הוא גם‬ ‫טען כי הביקורת של לוטוואק נובעת מתסכולו על‬ ‫‪23‬‬ ‫כי לא אומצו הצעותיו לצמצום הצי‪.‬‬ ‫ביקורת מכיוון שונה על תוצאותיו של חוק גולדווטר‪-‬‬ ‫ניקולס העלה להמן‪ ,‬שר הצי בשנים ‪,1987-1981‬‬ ‫שהיה מהמתנגדים הקולניים ביותר לרפורמה‪.‬‬ ‫ביקורתו המאוחרת מתרכזת במה שהוא מכנה‬ ‫הפיכת יו"ר ועדת מפקדי הזרועות וסגל הוועדה‬ ‫למטכ"ל מהזן הגרמני‪ ,‬זה שגרם לאסונות של שתי‬ ‫מלחמות העולם‪ .‬להמן הביע געגועים למתכונת‬ ‫הקודמת של ועדת מפקדי הזרועות שהייתה לדבריו‬ ‫"המכניזם הצבאי הגדול ביותר בכל הזמנים"‪,‬‬ ‫שגדולתה נבעה מהמגוון הרב של הרעיונות שהעלו‬ ‫חברי הוועדה‪ .‬לדבריו‪ ,‬לאחר הרפורמה הושתק‬ ‫קולם של מפקדי הזרועות‪ ,‬והדעה היחידה שנשמעת‬ ‫היא זו של היו"ר‪ .‬לדבריו אין כבר יותר "תחרות‬ ‫בין רעיונות"‪ 24.‬נוסף על כך הוא טען שגם אחרי‬ ‫הרפורמה עיקר עיסוקם של קציני המטה המשולב‬ ‫)‪ (JS‬הוא בוויכוחים על תקציבים ולא בתכנון‪.‬‬ ‫במילים אחרות‪ ,‬להמן טען כי המבנה החדש של‬ ‫הפיקוד העליון מתקרב בהדרגה למבנה של המטכ"ל‬ ‫הגרמני‪ ,‬ולכן הוא סכנה לדמוקרטיה האמריקנית‪.‬‬ ‫נוסף על כך הוא גם לא יעיל‪ .‬בעניין הזה דעתו‬

‫מערכות ‪412‬‬

‫‪30‬‬

‫של לוטוואק הפוכה‪ :‬הוא מצטער שהמסגרת‬ ‫האמריקנית שונה מדי מזו הגרמנית ומכך נובע‪,‬‬ ‫לדעתו‪ ,‬תפקודה הלקוי‪.‬‬

‫סיכום‬

‫הכיתתיות והבדלנות של הזרועות היו מאז‬ ‫ומתמיד השורשים לבעיות קשות בתפקוד המערכת‬ ‫הביטחונית האמריקנית‪ .‬הבעיות האלה לא היו‬ ‫סוד‪ ,‬אך אילוצים פוליטיים לא איפשרו לנשיאי‬ ‫ארה"ב מאז טרומן להחליש את עוצמת הזרועות‬ ‫כדי להפעילן במשולב וכנדרש מהעיקרון של אחדות‬ ‫הפיקוד‪.‬‬ ‫במחצית הראשונה של שנות ה‪ 80-‬הושלם המהפך‬ ‫בדעת הקהל ובקונגרס שאיפשר לכפות על ראשי‬ ‫הזרועות רפורמה שהחלישה את מעמדם‪ .‬המהפך‬ ‫נבע בראש ובראשונה מכישלון המלחמה בווייטנאם‬ ‫ומתוצאותיה‪ .‬סדרה של כישלונות מבצעיים )באירן‪,‬‬ ‫בביירות ובגרנדה( בראשית שנות ה‪ 80-‬החריפה את‬ ‫העוינות כלפי המערכת הביטחונית ואיפשרה להעביר‬ ‫את הרפורמה על אף התנגדותם של שר ההגנה‬ ‫ויינברגר ושל ראשי הזרועות‪.‬‬ ‫הרפורמה השיגה את ייעודה בכך ששינתה את‬ ‫האיזון בין מרכזי הכוח של המערכת הביטחונית‪:‬‬ ‫ראשית‪ ,‬הוחלשו הסמכויות של מפקדי הזרועות‪,‬‬ ‫ולעומת זאת חוזקו סמכויותיהם של היו"ר‪ ,‬של ועדת‬ ‫מפקדי הזרועות ושל ראשי הפיקודים‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬העצמת היו"ר גם איפשרה להגביר את הפיקוח‬ ‫של הדרג האזרחי )הנשיא באמצעות שר ההגנה( על‬ ‫המערכת הצבאית‪.‬‬

‫הרפורמה שהחלה בחוק גולדווטר ‪-‬‬ ‫ניקולס ב‪ 1986-‬נמשכה לתוך שנות ה‪-‬‬ ‫‪ 2000‬ותמכה במהפכה בעניינים צבאיים‬ ‫ובהגברת השילוביות שהביאו להצלחות‬ ‫צבאיות באפגניסטן ובעיראק‬ ‫שלישית‪ ,‬היו"ר הצליח לחזק ולקדם את השילוביות‬ ‫באמצעות הכנת דוקטרינות מתאימות‪ ,‬באמצעות‬ ‫הטמעתה של תפיסת השילוביות בהכשרות‬ ‫ובאמצעות שינויים במדיניות כוח האדם‪.‬‬ ‫עם זאת הסנטורים גולדווטר ונאן‪ ,‬שהובילו את‬ ‫הרפורמה‪ ,‬לא הצליחו להביא לשינוי באופן הפיקוח‬ ‫של הקונגרס על המערכת הביטחונית‪.‬‬ ‫ראוי לציין כי הוויכוח על המבנה הרצוי של הפיקוד‬ ‫העליון‪ ,‬שהתנהל בשנות ה‪ ,80-‬לא היה רק ארגוני‪.‬‬ ‫ההתנגדות העזה של הצי לרפורמה הייתה‪ ,‬בין‬ ‫השאר‪ ,‬תוצאה של קריאת הרפורמטורים לקצץ‬ ‫בתקציב הצי‪ ,‬שגדל מאוד בתקופת ממשל רייגן‪.‬‬ ‫חוק גולדווטר‪-‬ניקולס שיפר מאוד את יכולתה של‬

‫המערכת הצבאית לפעול באופן משולב ולרתום את‬ ‫ארבע הזרועות למבצעים משולבים אפקטיביים‪.‬‬ ‫הרפורמה מצאה את ביטויה המוצלח בהאיטי‬ ‫ובפנמה‪ ,‬שהיו מבצעים צנועים מאוד‪ ,‬ובמלחמת‬ ‫המפרץ‪ ,‬שבה הופעלו כוחות רבים של ארבע הזרועות‬ ‫של ארה"ב וגם כוחות של מדינות נוספות‪.‬‬ ‫אף שבמלחמת המפרץ לא חסרו בעיות בתכנונה‬ ‫ובניהולה של המלחמה ‪ -‬בעיקר בסיומה ‪ -‬הרי‬ ‫הרושם הכללי הוא שהמערכת הביטחונית‬ ‫האמריקנית פעלה בה באופן משולב ומתואם‪ ,‬בוודאי‬ ‫בהשוואה למלחמות קודמות‪ .‬הדברים אמורים הן‬ ‫בנוגע לדיאלוג בין הדרג האזרחי לבין המערכת‬ ‫הצבאית והן לדיאלוג בין קודקודי המערכת הצבאית‬ ‫)היו"ר‪ ,‬מפקד פיקוד המרכז ומפקדי הזרועות(‪.‬‬ ‫מטבע הדברים לא ניתן לצפות שחוק גולדווטר‪-‬‬ ‫ניקולס ישנה בהינף קולמוס תרבויות זרועיות ויחסל‬ ‫לאלתר עיוותים שנמשכו דורות‪ .‬עם זאת ניתן לקבוע‬ ‫כי החוק יצר היפוך מגמה‪ ,‬והמערכת האמריקנית‬ ‫אכן החלה לנוע בכיוון שהתווה לה החוק‪ .‬אכן נותרו‬ ‫לא מעט נושאים שיש לטפל בהם‪ ,‬וגם סיום המלחמה‬ ‫הקרה והאיומים החדשים שצצו מאז מחייבים‬ ‫שינויים והתאמות לנסיבות שנוצרו‪.‬‬ ‫הרפורמה שהחלה בחוק גולדווטר‪-‬ניקולס ב‪1986-‬‬ ‫נמשכה לתוך שנות ה ‪ 2000 -‬ותמכה במהפכה‬ ‫בעניינים צבאיים ובהגברת השילוביות שהביאו‬ ‫להצלחות צבאיות באפגניסטן ובעיראק‪ .‬אך כידוע‬ ‫ההישגים הצבאיים המרשימים לא לוו בהישגים‬ ‫מדיניים מקבילים ‪ -‬דבר המלמד כי יש עוד מה‬ ‫לעשות לשם שיפור התפקוד של הפיקוד העליון‪ ,‬אך‬ ‫זה נושא למאמר נוסף‪.‬‬ ‫כמה מהלקחים העולים מהרפורמה שנסקרה לעיל‬ ‫רלוונטיים גם לישראל‪:‬‬ ‫‪ .1‬הסדרה נאותה של היחסים בין הדרג המדיני‬ ‫לבין הדרג הצבאי מצד אחד ובין בוני הכוח‬ ‫לבין מפעיליו מצד שני היא תנאי לאפקטיביות‬ ‫צבאית‪ .‬הדברים בוודאי נכונים למעצמת‪-‬על‬ ‫שיש לה אינטרסים גלובליים‪ ,‬אך הם יפים גם‬ ‫לישראל‪ ,‬ויעידו על כך מלחמת וייטנאם שלהם‬ ‫ומלחמת לבנון השנייה שלנו‪.‬‬ ‫‪ .2‬עדיין לא הסתיים עיצובו של מבנה הפיקוד‬ ‫העליון של צה"ל ולא נקבעו במפורש הסמכויות‬ ‫והאחריות של הרמטכ"ל‪ ,‬של אגפי המטכ"ל‪,‬‬ ‫של אלופי הפיקודים האזוריים ושל מפקדי‬ ‫הזרועות‪ .‬הנושאים האלה עלו שוב לסדר היום‬ ‫הציבורי אחרי מלחמת לבנון השנייה‪ .‬בארה"ב‪,‬‬ ‫בשונה מישראל‪ ,‬נקבעו בחוק היחסים בין‬ ‫מרכזי הכוח בפיקוד העליון‪ ,‬ומכאן שלרשות‬ ‫המחוקקת היה תפקיד מכריע בעיצובם‪.‬‬ ‫מסיבות לא ברורות לא מתקיים בישראל‬ ‫שיח ציבורי בנוגע למבנה הפיקוד העליון‬ ‫בצבא‪ ,‬והנעשה שם הוא מבחינות רבות סוד‬

‫‪.3‬‬

‫‪.4‬‬

‫‪.5‬‬

‫‪.6‬‬

‫‪.7‬‬

‫צבאי‪ .‬הבעיות בתחום הזה עלו כבר במלחמות‬ ‫הקודמות של ישראל‪ ,‬ומלחמת לבנון השנייה‬ ‫הביאה לחשיפתן מחדש‪.‬‬ ‫קשה מאד להעביר רפורמה במבנה הפיקוד‬ ‫העליון‪ ,‬שכן בדרך כלל המערכת הצבאית‬ ‫מתנגדת לכך‪ .‬כך היה בארה"ב‪ ,‬והנפתולים‬ ‫בהקמת המפח"ש‪ ,‬שהפך ברבות הימים למז"י‪,‬‬ ‫מעידים כי כך היה גם בישראל‪ .‬הצורך בשינוי‬ ‫מבנה הפיקוד העליון הורגש בישראל בחריפות‬ ‫אחרי מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬אך עדיין לא‬ ‫הושלמה המלאכה! מתברר כי כישלון צבאי‬ ‫מהדהד‪ ,‬המחליש את מעמדה של המערכת‬ ‫הצבאית‪ ,‬אכן משפר את הסיכויים להעברת‬ ‫רפורמה‪ ,‬אך במקרה של ישראל הקצב שבו‬ ‫מתבצעת הרפורמה אינו מניח את הדעת‪.‬‬ ‫הרפורמה בארה"ב הצליחה לאחר שקצינים‬ ‫בכירים מאוד אזרו אומץ לצאת נגד העמדה‬ ‫הקולקטיבית של המערכת הצבאית‪ .‬אולם‬ ‫ללא תמיכה מסיבית של התקשורת גם קצינים‬ ‫אמיצים לא יביאו רפורמה‪ .‬בישראל המצב‬ ‫שונה‪ ,‬שכן מבנה הפיקוד העליון הוא למעשה‬ ‫"עניין פנימי" של המערכת הצבאית‪ ,‬ולכן דעת‬ ‫הקהל והכנסת אינן ממלאות תפקיד בעיצובו‪.‬‬ ‫בארה"ב יש קשר הדוק מאוד בין העשייה‬ ‫הביטחונית לבין התקציבים שמאשר‬ ‫הקונגרס‪ .‬כישלונות צבאיים ושימוש בזבזני‬ ‫בכספים מטרידים את דעת הקהל ומביאים‬ ‫לקיצוץ בעוצמת הזרועות ובתקציביהן וגם‬ ‫ליוזמות לרפורמה‪ .‬בישראל המצב הפוך‪ :‬בגלל‬ ‫הנסיבות האסטרטגיות המיוחדות לאזורנו‬ ‫מביאים כישלונות צבאיים‪ ,‬דוגמת מלחמת‬ ‫יום הכיפורים ומלחמת לבנון השנייה‪ ,‬דווקא‬ ‫לגידול בתקציבי הביטחון‪ .‬יתר על כן‪ ,‬שימוש‬ ‫בזבזני בתקציבי ההצטיידות אינו משפיע על‬ ‫דעת הקהל בישראל‪ ,‬שכן אין בישראל גילוי‬ ‫נאות של תקציבי ההצטיידות של צה"ל‪ ,‬וספק‬ ‫אם יש עליהם פיקוח פרלמנטרי של ממש‪.‬‬ ‫הוויכוח על המבנה הראוי של הפיקוד העליון אינו‬ ‫עניין ארגוני גרידא‪ .‬אם נגרד את שכבתו העליונה‪,‬‬ ‫נמצא תחתיה ויכוח על סדרי עדיפויות בהקצאת‬ ‫משאבים וגם לא מעט עניינים של אגו‪.‬‬ ‫לא הכול זוהר ונוצץ על גדות הפוטומאק‪ ,‬ויש‬ ‫נושאים רבים שרצוי לא ללמוד מארה"ב‪ .‬עם‬ ‫זאת קשה שלא להתקנא במעורבות הרבה של‬ ‫הקונגרס בנעשה במערכת הצבאית‪ .‬במיוחד‬ ‫מעוררת קנאה ההתוויה המדויקת של היחסים‬ ‫בין הקודקודים ‪ -‬גם בנושאים הרגישים ביותר‬ ‫מבחינת תפקוד הקודקודים‪ .‬מתברר שקצת‬ ‫מרובעות מהסוג האמריקני יכולה לתרום רבות‬ ‫ליעילות המערכת הצבאית‪ ,‬גם אם היא באה על‬ ‫חשבון כושר האלתור והיוזמה שעליו גאוותנו‪.‬‬

‫הערות‬

‫‪.1‬‬

‫‪.2‬‬

‫‪.3‬‬

‫‪.4‬‬

‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬

‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬

‫‪.9‬‬

‫‪.10‬‬

‫‪.11‬‬

‫שאול ברונפלד‪" ,‬מעטים מול רבים ‪ -‬השפעות לקחי‬ ‫מלחמת יום הכיפורים על צבא ארה"ב"‪ ,‬מערכות‬ ‫‪ ,404-403‬דצמבר ‪2005‬‬ ‫רשימה מקפת של מקורות העוסקים בחוק‬ ‫גולדווטר‪-‬ניקולס ניתן למצוא באתר ‪www.ndu.‬‬ ‫‪ .edu/library/rules/goldman.html‬הפרק הזה‬ ‫וקודמו מתבססים על עבודותיהם של ‪James‬‬ ‫‪ R. Locker‬ושל ‪ Douglas C. Lovelace‬וכן על‬ ‫הדו"ח שהכין סגל ועדת הכוחות המזוינים של‬ ‫הסנט האמריקני‪.‬‬ ‫‪David C. Jones, "Why the Joint Chiefs‬‬ ‫‪Of Staff Must Change", Armed Forces‬‬ ‫‪Journal International, March 1982, p. 63‬‬ ‫‪and p. 68‬‬ ‫‪William S. Lind, "JCS Reform: Can‬‬ ‫‪Congress Take On A Tough One?" Air‬‬ ‫‪University Review, September-October‬‬ ‫‪1985‬‬ ‫‪Edward C. Meyer, "The JCS - How Much‬‬ ‫‪Reform Is Needed?" Armed Forces‬‬ ‫‪Journal International, April 1982, p. 86‬‬ ‫חוק גולדווטר‪-‬ניקולס גם הידק את הפיקוח‬ ‫על הסוכנויות הרבות והגדולות שפעלו במשרד‬ ‫ההגנה והסיר את העמימות בנוגע לכפיפות של‬ ‫שרי הזרועות לשר ההגנה‪ .‬עם זאת החוק לא‬ ‫טיפל בבעיות שעלו בגלל נטיית הקונגרס להיכנס‬ ‫למיקרו‪-‬ניהול של המערכת הצבאית ובכפל המטות‬ ‫של שרי הזרועות ושל מפקדי הזרועות‪.‬‬ ‫‪.Meyer, Ibid, pp. 85-86, 88‬‬ ‫‪John E. Valliere, "Disaster at Desert One:‬‬ ‫‪Catalyst for Change", Parameters, Autumn‬‬ ‫‪ .1992‬ראוי לציין כי מפקדי חיל האוויר ‪ -‬ג'ונס‬ ‫ומחליפו אלן ‪ -‬תמכו מאוד בשיתוף הפעולה בין‬ ‫זרוע היבשה לחיל האוויר הטקטי שהתבטא‬ ‫בדוקטרינת ‪.AirLand Battle‬‬ ‫ביטוי בולט לחוסר האמון של הקונגרס במערכת‬ ‫הביטחון הוא הנטייה‪ ,‬שהלכה וגברה‪ ,‬של שני‬ ‫הבתים לעסוק במיקרו ‪ -‬ניהול של הביטחון‬ ‫הלאומי‪ .‬סנטור נאן טען כי הקונגרס הפך להיות‬ ‫"מנהל פרויקטים" במקום לפעול כ"מועצת‬ ‫המנהלים"‪ .‬הוא גם הביא נתונים מזעזעים על‬ ‫התפתחות ממדי המיקרו‪-‬ניהול בין ‪ 1970‬ל‪:1985-‬‬ ‫‪Sam Nunn, "Remarks on Congressional‬‬ ‫‪Oversight of National Defence (October‬‬ ‫‪1 st Session)", Armed Forces Journal‬‬ ‫‪International, October 1985 (extra), p.‬‬ ‫‪6-7‬‬ ‫‪Grant T. Hammond, The Mind of War‬‬ ‫‪- John Boyd And American Security,‬‬ ‫‪Smithsonian Institution Press, 2001, ch.7‬‬ ‫‪Edward N. Luttwak, The Pentagon and‬‬ ‫‪the Art of War - The Question of Military‬‬ ‫‪Reform, Simon and Schuster, 1985‬‬

‫‪.12‬‬

‫‪.13‬‬ ‫‪.14‬‬

‫‪.15‬‬

‫‪.16‬‬ ‫‪.17‬‬

‫‪.18‬‬

‫‪.19‬‬

‫‪.20‬‬

‫‪.21‬‬

‫‪.22‬‬ ‫‪.23‬‬

‫‪.24‬‬

‫‪Asa A. Clark IV et al. (editors), The Defense‬‬ ‫‪Reform Debate - Issues And Analysis, The‬‬ ‫‪John Hopkins University Press, 1984‬‬ ‫בקובץ מופיעים שני מאמרים התומכים ברפורמה‪.‬‬ ‫מאמר אחד כתב גנרל גורמן )‪,(Paul F. Gorman‬‬ ‫שהיה באותה עת ראש הפיקוד הדרום אמריקני‪.‬‬ ‫את המאמר האחר כתב גנרל ג'ונס‪.‬‬ ‫‪John F. Lehman, "Rethinking Military‬‬ ‫‪Centralization", The Washington Times,‬‬ ‫‪16 December 1985, p.76‬‬ ‫לוטוואק הוא המבטא הברור של דרישה לרפורמה‬ ‫בפיקוד העליון מתוך תקווה שהצעד יביא לקיצוץ‬ ‫תקציבי הצי‪ .‬ראו פרק ‪ 10‬בספרו המצוטט )בהערה‬ ‫‪ (11‬המסביר את הטעות שבהפניית תקציבי ענק‬ ‫לצי ופרק ‪ 11‬שבו מפורטת הצעתו לרפורמה במבנה‬ ‫הפיקוד העליון‪ ,‬שתגמד את השפעתם של מפקדי‬ ‫הזרועות‪.‬‬ ‫‪Barry Goldwater, "Overdose of Oversight‬‬ ‫‪and Lawless Legislation", Armed Forces‬‬ ‫‪Journal International, February 1987‬‬ ‫גולדווטר הזכיר החלטה של צבא היבשה ושל‬ ‫חיל האוויר להעביר שישה מסוקים‪ ,‬המיועדים‬ ‫לפעולות מיוחדות‪ ,‬לצבא היבשה וסיפר שקצינים‬ ‫שהתנגדו להעברה גייסו לעזרתם את חבר הקונגרס‬ ‫שבמחוזו שכן הבסיס שממנו הועברו המסוקים‪.‬‬ ‫בדרך הזאת הם הצליחו למנוע את "רוע הגזרה"‪.‬‬ ‫הפרק הזה מתבסס על מקורות שפורסמו אחרי‬ ‫‪ 1996‬ושהוזכרו בהערה ‪.2‬‬ ‫‪Sam Nunn, "Future Trends in Defense‬‬ ‫‪Organization", Joint Forces Quarterly‬‬ ‫‪(JFQ), Autumn 1996‬‬ ‫‪John P. White, "Defense Organization‬‬ ‫‪Today", Joint Forces Quarterly (JFQ),‬‬ ‫‪Autumn 1996‬‬ ‫‪Colin L. Powell, "The Chairman as Principal‬‬ ‫‪Military Advisor", Joint Forces Quarterly‬‬ ‫‪(JFQ), Autumn 1996‬‬ ‫‪Bernard E. Trainor, "Jointness, Service‬‬ ‫‪Culture and the Gulf War", Joint Forces‬‬ ‫‪Quarterly (JFQ), Winter 1993-1994‬‬ ‫‪Williamson Murray, "The Evolution of Joint‬‬ ‫‪Warfare", Joint Forces Quarterly (JFQ),‬‬ ‫‪Summer 2002, p. 36‬‬ ‫‪Edward N. Luttwak, "Washington’s Biggest‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪Scandal", Commentary, May 1994‬‬ ‫‪Mackubin Thomas Owens, "Civilian‬‬ ‫‪Control: A National Crisis?" Joint Forces‬‬ ‫‪Quarterly (JFQ), Autumn-Winter 1994‬‬‫‪1995‬‬ ‫‪John F. Lehman, "Is The Joint Staff A‬‬ ‫‪General Staff?" Armed Forces Journal‬‬ ‫‪International, August 1995‬‬

‫רפורמה בעקבות כישלונות‬

‫‪31‬‬

‫התנאים ההכרחיים‬ ‫להצלחה במלחמה‬ ‫בטרור‬

‫המשמעות המעשית של השליטה‬ ‫הנדרשת בשטח היא קודם כול‬ ‫בעלת פן מבצעי ברור המתבטא‬ ‫ביכולת לפעול במרחב הרלוונטי‬ ‫באמצעות כוחות קטנים‬

‫המאמר מגדיר חמש דרישות שבלי עמידה בכולן חסר‬ ‫לכוח הצבאי הבסיס ההכרחי למלחמה בטרור‪ .‬רק אחרי‬ ‫שעומדים בתנאים האלה‪ ,‬שלא קל לעמוד בהם‪ ,‬מתחילה‬ ‫המלחמה הארוכה בטרור‪ .‬זוהי מלחמה קשה‪ ,‬מפרכת‪,‬‬ ‫מסובכת‪ ,‬מתישה‪ ,‬מסוכנת וחסרת ברק ‪ -‬אך ניתן לנצח בה‬ ‫אלוף )מיל‘( יעקב עמידרור‬ ‫סגן נשיא מכון לנדר‪,‬‬ ‫לשעבר מפקד המכללות‬

‫מערכות ‪412‬‬

‫‪32‬‬

‫במאמרי הקודם ‪" -‬האם צבא יכול לנצח טרור"‬ ‫)מערכות ‪ ,408‬אלול תשס"ו‪ ,‬אוגוסט ‪ - (2006‬טענתי‬ ‫כי התשובה לשאלה הזאת חיובית הן על‪-‬פי ניתוח‬ ‫תיאורטי והן על בסיס הצלחות כאלה במציאות‪.‬‬ ‫למציאות הזאת יש דוגמאות בעולם הרחב בכלל‬ ‫ובמדינת ישראל בפרט‪ .‬בהקשר הזה בולטת‬ ‫במיוחד הצלחתה של מערכת הביטחון הישראלית‬ ‫בדיכוי הטרור מיהודה ושומרון ‪ -‬טרור שהתרכז‬ ‫בפעילות נגד אזרחי המדינה מעת שפרץ במלוא‬ ‫עוזו בספטמבר ‪ .2000‬בשיאו )באביב ‪ (2002‬הצליחו‬ ‫הטרוריסטים להרוג ‪ 132‬אזרחים בחודש‪ ,‬והטרור‬ ‫הלך והתגבר )בחישוב שנתי מדובר היה ב‪1,500-‬‬ ‫הרוגים בשנה לפחות(‪ .‬ואז כבש צה"ל מחדש את‬ ‫יהודה ושומרון‪ ,‬ולאחר כמה חודשי התבססות‪,‬‬ ‫ובניגוד לאגדות‪ ,‬ועוד בטרם הוקמה הגדר)!(‪ ,‬החלה‬ ‫ירידה דרסטית בכמות ההצלחות של גורמי הטרור‪,‬‬ ‫ומספר ההרוגים ירד בהתאם‪.‬‬ ‫עתה‪ ,‬לאחר שלוש שנים וגדר בחלק מהשטח‪ ,‬ירד‬ ‫מספר ההרוגים האזרחים כתוצאה מאירועי טרור‬ ‫שמקורם ביהודה ושומרון לכדי ‪ 11‬במהלך ‪2006‬‬ ‫כולה‪ .‬בלשון המתמטיקאים מדובר בירידה ביותר‬ ‫משני סדרי גודל בתוך ארבע שנים‪ .‬זהו הישג‬ ‫שמשמעותו המעשית היא דיכוי הטרור וניצחון‬ ‫ברור עליו‪ .‬זה ניצחון גם אם הפלסטינים מתאמצים‬ ‫לחדש את הטרור‪ ,‬וחלומם לפגוע ביהודים בארץ לא‬ ‫פחת כמלוא הנימה‪ .‬זה ניצחון אף אם עלה הדבר‬ ‫בחייהם של ‪ 14‬חיילים‪ .‬הניצחון הזה בולט מאוד‬ ‫משום שהוא הושג ללא ויתור מדיני כלשהו לגורמי‬ ‫הטרור או למקורבים להם‪ ,‬אלא באמצעים כוחניים‬ ‫בלבד‪ .‬זוהי )עוד( הוכחה ניצחת לגורסים כי כוח‬ ‫צבאי יכול לנצח טרור‪.‬‬ ‫השאלה שאני מבקש תשובה עליה במאמר הזה היא‬ ‫בתחום המעשי‪ :‬מהם התנאים ההכרחיים לקיומה‬ ‫של יכולת צבאית להילחם בטרור ולהצליח בכך‪.‬‬ ‫מדובר בתנאים הכרחיים אך אינם מספיקים‪ :‬אין‬ ‫הם מבטיחים ניצחון על הטרור‪ ,‬אך בלעדיהם אין‬ ‫הוא אפשרי כלל‪.‬‬ ‫ההנחה הבסיסית במאמר הזה היא כי צדק‬ ‫קלאוזביץ כאשר קבע כי "למלחמה דקדוק משלה"‪,‬‬ ‫זאת אומרת כי גם לתופעה האנושית הכי כאוטית‪,‬‬ ‫זאת שנראה כי היא אוסף אין‪-‬סופי של מקרים‬ ‫פרטיים חסרי היגיון וקשר ‪ -‬המלחמה ‪ -‬יש חוקים‬ ‫בסיסיים‪ .‬אפשר להחליט לא לצאת למלחמה‪,‬‬ ‫אבל אם יוצאים אליה‪ ,‬יש לפעול על‪-‬פי העקרונות‬ ‫הבסיסיים שלה‪ .‬מי שיתעלם מהם‪ ,‬יגלה כי אין‬ ‫דרך להצליח במלחמה ללא תשומת לב של ממש‬ ‫לעקרונות האלה‪.‬‬ ‫המלחמה בטרור היא מקרה פרטי של המלחמה‬ ‫בכלל‪ ,‬ולכן כל חוקי הדקדוק של המלחמה הרגילה‬ ‫משפיעים על הלחימה בטרור ‪ -‬אומנם בעוצמות‬ ‫שונות ובדגשים אחרים מאשר במלחמה הקלאסית‪,‬‬

‫אבל לכולם יש תפקיד‪ .‬יחד עם זאת ללחימה בטרור‬ ‫יש עקרונות נוספים שאינם מבטלים את עקרונות‬ ‫המלחמה הרגילה אלא מתווספים עליהם‪ .‬המאמר‬ ‫הזה מנסה לחשוף את העקרונות האלה שהם‪,‬‬ ‫כאמור‪ ,‬בבחינת תנאים מוקדמים‪ ,‬הכרחיים‪,‬‬ ‫אך בלתי מספיקים להשגת ניצחון על הטרור‬ ‫ולהכרעתו‪.‬‬ ‫"ניצחון" או "הכרעה" כאן הם במשמעות של הגדרתי‬ ‫במאמר הקודם )מערכות ‪ :(408‬מדובר בסוג השלישי‬ ‫של ההכרעה‪ ,‬קרי "המינימלית"‪ ,‬זאת שאינה מביאה‬ ‫שנים רבות של שקט‪ ,‬אלא רק רגיעה כבושה‪,‬‬ ‫המצריכה מאמץ מתמיד לשמירתה‪ .‬בהכרעה מהסוג‬ ‫הזה גורמי הטרור אינם מושמדים‪ ,‬אך מאבדים את‬ ‫יכולת הפעולה שלהם‪ ,‬ויש להשקיע בפעולות סיכול‬ ‫רצופות כדי למנוע את חידוש הטרור‪.‬‬ ‫תנאי לכל התמודדות עם הטרור הוא ההבנה‬ ‫שמדובר בלחימה ארוכה‪ ,‬וכי גם אחרי שמושגת‬ ‫הצלחה בדיכוי יכולות הטרור‪ ,‬יש צורך בהמשך‬ ‫המאמצים לאורך זמן‪ ,‬בהרבה עבודה קשה‪,‬‬ ‫בסבלנות ובנכונות לספוג אבדות‪ .‬ההבנה שאין‬ ‫פתרונות קלים‪ ,‬ששום פתרון אינו מוחלט‪ ,‬ושום‬ ‫הצלחה אינה מספיקה כדי "לסגור את הסיפור"‪,‬‬ ‫ולכן עמידות החברה הנלחמת בטרור חשובה לא‬ ‫פחות מהצלחת הצבא שהיא שולחת כדי להילחם‬ ‫בו ‪ -‬ההבנה הזאת היא הבסיס לכל החלטה של‬ ‫הדרג המדיני ושל הדרג הצבאי להילחם בטרור‬ ‫ולא להיכנע לו‪.‬‬

‫חמש דרישות היסוד להכרעת הטרור‬

‫לאור בחינתם של אירועים לא מעטים בעולם‬ ‫ובעיקר על סמך הניסיון של ישראל במאבק בטרור‬ ‫הפלסטיני ובחזבאללה ניתן להגדיר חמש דרישות‬ ‫יסוד שעמידה בהן מניחה את התשתית להכרעת‬ ‫הטרור‪:‬‬ ‫‪ .1‬החלטה של הדרג המדיני להכריע את הטרור‬ ‫והבהרת המדיניות הזאת לגורמי הביטחון‬ ‫באופן נחרץ וברור‪.‬‬ ‫‪ .2‬השגת השליטה בשטח שבו וממנו פועל‬ ‫הטרור‪.‬‬ ‫‪ .3‬שליטה מודיעינית במרחב הלחימה בטרור‪.‬‬ ‫‪ .4‬בידוד המרחב שבו מתנהלת הלחימה בטרור‪.‬‬ ‫‪ .5‬שיתוף במעגלים קצרים בין גורמי המודיעין‬ ‫ליחידות הביצוע‪.‬‬

‫קבלת ההחלטה להכריע את הטרור‬

‫מאחר שבמקרים רבים נחשב הטרור לאיום בלתי‬ ‫קיומי שקשה מאוד לנצחו‪ ,‬מהססים מנהיגים‬ ‫פוליטיים ואף מפקדי צבא לקבוע שמטרת‬ ‫המלחמה בטרור היא "הכרעת הטרור והפסקתו"‪.‬‬ ‫בעבר העדיפו רבים להגדיר מטרות צנועות יותר‪:‬‬ ‫"צמצום הטרור"‪" ,‬מניעתו" או "סיכולו"‪ .‬לעיתים‬

‫נהגו לנסח את המטרות במונחים של תוצאות‬ ‫עקיפות‪" :‬צמצום הטרור לרמה המאפשרת חיים‬ ‫נורמליים" או "הכלת הטרור באופן שלא תיפגע‬ ‫רקמת החיים"‪ .‬ההגדרות הלא ברורות האלה‬ ‫איפשרו התנהלות רפה שנמנעה משימוש בכוח‬ ‫באופן נחרץ‪ ,‬והן נתנו כיסוי לכישלון במלחמה נגד‬ ‫הטרור‪" .‬צמצום" ואפילו "סיכול" הם מושגים‬ ‫מאוד לא ברורים ובלתי מדידים‪ ,‬שלא לדבר על‬ ‫ההגדרות המתייחסות לתוצאות עקיפות במונחים‬ ‫חברתיים בלתי מוגדרים כלל‪.‬‬

‫המלחמה בטרור היא מקרה פרטי‬ ‫של המלחמה בכלל‪ ,‬ולכן כל חוקי‬ ‫הדקדוק של המלחמה הרגילה‬ ‫משפיעים על הלחימה בטרור‬ ‫כאמור‪ ,‬ההכרעה שהדרג המדיני יכול לדרוש אפשר‬ ‫שתהיה מצומצמת‪ ,‬קרי מהמעלה השלישית‪ ,‬כפי‬ ‫שמוסבר במאמרי הקודם ולמעלה‪ ,‬אבל מנקודת‬ ‫המבט הצבאית המטרה ברורה מאוד‪ :‬שלילת‬ ‫יכולתם של אנשי הטרור לבצע את זממם על אף‬ ‫רצונם והמשך מאמציהם‪ .‬כך ברור שכל אירוע‬ ‫טרור שמתבצע‪ ,‬בעיקר נגד אזרחים‪ ,‬הוא כישלון‬ ‫ואי‪-‬עמידה במשימה‪ .‬מה שאין כן בנוגע להצלחותיו‬ ‫הפוליטיות והציבוריות של ארגון הטרור‪ ,‬שאינן‬ ‫עניינו של הצבא‪ ,‬ולא הוא צריך לטפל בהן‪ ,‬אלא‬ ‫רק בשולי הדברים‪.‬‬

‫כל הנהגה אזרחית שאינה נחרצת בהגדרותיה את‬ ‫המטרה אחראית באופן ישיר לכישלון המלחמה‬ ‫בטרור‪ .‬עם זאת ברור כי ההגדרה המדינית אינה‬ ‫מספיקה‪ ,‬ויש לפרטה ולגבותה בהגדרת מטרות‬ ‫ומשימות צבאיות ברורות ‪ -‬כאלה המאפשרות‬ ‫הפעלת כוח צבאי באופן ממוקד לביצוע המשימות‬ ‫האלה‪ .‬ההגדרות האלה הן באחריותו של הפיקוד‬ ‫הצבאי הבכיר‪ ,‬ועליו להביאן לאישור הדרג המדיני‬ ‫בטרם יהפכו למטרות המחייבות והמכוונות את‬ ‫כל העשייה הצבאית‪ .‬כל זאת על בסיס ההבנה‬ ‫שהאמצעים הצבאיים )והאמצעים הנלווים להם‪,‬‬ ‫כגון החרמת כספים‪ ,‬חסימת דרכי מימון וכיו"ב(‬ ‫אמורים להשיג את ההישג הקשור לתחום הביצועי‬ ‫של הטרור )קרי לשימוש בכוח(‪ ,‬בעוד המדינאים‬ ‫עצמם חייבים לטפל בתחומים האחרים‪ ,‬כגון‬ ‫הבידוד המדיני של ארגון הטרור או חקיקה בין‪-‬‬ ‫לאומית מתאימה‪ ,‬המקנים לגיטימציה בין‪-‬לאומית‬ ‫למלחמה באותו ארגון‪.‬‬

‫השליטה בשטח‬

‫המשמעות המעשית של השליטה הנדרשת היא‬ ‫קודם כול בעלת פן מבצעי ברור המתבטא ביכולת‬ ‫לפעול במרחב הרלוונטי באמצעות כוחות קטנים‪,‬‬ ‫שהפעלתם נעשית על בסיס שיקולים צבאיים בלבד‬ ‫ בלא מגבלות מדיניות‪ .‬באופן מעשי בא הדבר לידי‬‫ביטוי כאשר נוצר צורך להפעיל כוחות צבא באזורים‬ ‫שבהם פועל הטרור‪ ,‬למשל כאשר יש מידע מודיעיני‬ ‫על התארגנותם של גורמי טרור‪ .‬אם במצב כזה אין‬ ‫צורך בתהליך )ארוך בדרך כלל( של אישורים עד‬

‫התנאים ההכרחיים להצלחה במלחמה בטרור‬

‫‪33‬‬

‫לדרג המדיני כדי להגיב‪ ,‬והמפקד המקומי מקבל‬ ‫את ההחלטה על סמך שיקוליו בלבד‪ ,‬סימן שיש‬ ‫משמעות לשליטה בשטח בהקשר של הלחימה‬ ‫בטרור‪ .‬היעד הוא להגיע לכך שכוח קטן‪ ,‬בסדר גודל‬ ‫של כיתה או של מחלקה‪ ,‬בפיקוד זוטר וללא כלי רכב‬ ‫משוריינים ‪ -‬נגמ"שים או טנקים ‪ -‬יוכל להגיע מהר‬ ‫לכל מקום כדי למצות כל מידע‪ ,‬לעצור חשודים או‬ ‫להשמיד אמצעי לחימה ותשתית‪.‬‬ ‫כדי להגיע לכך יש לעבור שלב של כיבוש ולאחר מכן‬ ‫שלב של השתלטות‪ ,‬קרי שימוש בכוחות גדולים כדי‬ ‫לאתר‪ ,‬לעצור ולהשמיד את מנגנוני הטרור הקיימים‬ ‫בשטח כדי להגיע למצב שבו אין לגרילה או לטרור‬ ‫יכולת ליצור איום על הכוח הצבאי הפועל במרחב‪.‬‬ ‫ההשתלטות היא תהליך ארוך היכול להימשך‬ ‫ימים ארוכים‪ ,‬אך במצבים קשים גם חודשים לא‬ ‫מעטים‪.‬‬ ‫גורם שני המגדיר את השליטה בשטח הוא היכולת‬ ‫לנטר את תנועת האוכלוסייה שממנה יוצאים מבצעי‬ ‫הטרור שבקרבה הם מסתתרים ושאליה הם שבים‬ ‫בתום הביצוע‪ .‬הניטור הזה נוצר כאשר הכוח הלוחם‬ ‫בטרור פורס מחסומים שדרכם עוברת האוכלוסייה‬ ‫ממרחב למרחב באופן המאפשר פיקוח על העוברים‬ ‫ועל כבודתם‪ .‬המעבר יכול להיות בפיקוח קבוע או‬ ‫בהתאם למצב הביטחוני והמידע המודיעיני‪ ,‬אך‬ ‫ההחלטה על כך מסורה בידי הפיקוד המקומי‪,‬‬ ‫ששיקוליו העיקריים הם שיקולי הביטחון וצורכי‬ ‫הלחימה בטרור‪.‬‬ ‫בשני ההיבטים לא מדובר בשליטה בשטח במובנה‬ ‫הקלאסי‪ ,‬קרי היערכות במקומות הגבוהים‬ ‫יחסית למקומו של האויב‪ ,‬אלא ביכולת הנוצרת‪,‬‬ ‫כאמור‪,‬לאחר מלחמה עיקשת ולעיתים ארוכה‬ ‫השטחטקסט‬ ‫כותרת |‬ ‫מגורמי הטרור הכבדים ומהפעילים‬ ‫לניכוש‬ ‫עד שאין במרחב המדובר יכולת של ממש לאיים על‬ ‫הכוח הנלחם בטרור‪ .‬לאחר שלבי הכיבוש‪ ,‬הלחימה‪,‬‬ ‫ההשתלטות וניקוי המרחב‪ ,‬אין צורך בהיערכות‬ ‫קבועה של הכוחות בתוך השטחים העירוניים או‬ ‫אלה המיושבים בצפיפות‪ .‬במצב החדש יכולים‬ ‫הכוחות הנלחמים בטרור להיות ערוכים בדרכי‬ ‫הגישה ובמבואות השטח המיושב באופן המאפשר‬ ‫תגובה מהירה בתוכו או חסימה מיידית של הצירים‬ ‫בהתאם לצורכי הלחימה המיוחדים למקום‬ ‫הספציפי‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות חווינו בישראל את כל שלבי‬ ‫הלחימה בטרור באופן מתומצת אך ברור‪ :‬עד פרוץ‬ ‫האינתיפאדה ב ‪ 1987 -‬שלטה ישראל בשטחים‬ ‫באמצעות כוחות מינימליים‪ .‬גם אזרחי ישראל וגם‬ ‫כוחות צבא מינימליים הסתובבו בשטחים שבהם‬ ‫מרוכזים הפלסטינים כמעט ללא חשש ובוודאי ללא‬ ‫צורך במחסומים ובהפעלת כוח מדי יום ביומו‪.‬‬ ‫האינתיפאדה העמידה למבחן את יכולתה של‬ ‫ישראל לעמוד בפני טרור‪ .‬מאחר שהשליטה בשטח‬

‫מערכות ‪412‬‬

‫‪34‬‬

‫הייתה כמעט מלאה‪ ,‬הצליח צה"ל לבלום את‬ ‫הטרור כמעט לחלוטין )אם כי התקשה להתמודד‬ ‫עם הפגנות ההמונים(‪ ,‬אך בעקבות האלימות רק‬ ‫הצבא נכנס למרכזי האוכלוסייה‪ ,‬והוא עשה זאת‬ ‫רק באופן מאובטח‪.‬‬ ‫לאחר שנחתמו הסכמי אוסלו )‪ (1993‬יצא צה"ל‬ ‫מהשטחים המאוכלסים )במהלך ‪,(1995-1994‬‬ ‫ואזורים נרחבים הפכו להיות "מחוץ לתחום" לצה"ל‬ ‫במשך יותר מחמש שנים‪ .‬לכן אין זה מפתיע שכאשר‬ ‫עמדה ישראל בשנים ‪ 2002-2000‬מול מתקפת טרור‬ ‫של מתאבדים ומול שיטות טרור אחרות‪ ,‬לא היה‬ ‫בידה פתרון צבאי על אף השימוש שעשתה בטנקים‬ ‫ובנגמ"שים‪ ,‬במטוסים ובמסוקים‪ .‬האמת המרה‬ ‫היא שלא יכול היה להיות פתרון צבאי‪ ,‬שכן צה"ל‬ ‫איבד את השליטה בשטח בעקבות הסכמי אוסלו‪.‬‬ ‫רק כיבוש השטח מחדש במבצע חומת מגן )אביב‬ ‫‪ (2002‬וההשתלטות עליו ‪ -‬שארכה כמה חודשים‬ ‫ בנו את הבסיס ויצרו את התנאי ההכרחי לפעולה‬‫מוצלחת נגד הטרור‪ .‬לכן רק אז יכולים היו צה"ל‬ ‫והשב"כ להגיע למצב שבו אנו מצויים היום‪ :‬גידול‬ ‫דרמטי בשיעור הסיכולים ומניעת יכולת הטרור‬ ‫לבצע את זממו‪ .‬היקף הטרור כיום עומד על פחות‬ ‫מאחוז אחד לעומת היקפו בתקופת השיא ‪ -‬וכל זאת‬ ‫עוד לפני שהושלמה גדר ההפרדה‪.‬‬

‫כל הנהגה אזרחית שאינה נחרצת‬ ‫בהגדרותיה את המטרה אחראית‬ ‫באופן ישיר לכישלון המלחמה‬ ‫בטרור‬ ‫לשליטה בשטח יש תוצאה חדה וברורה‪ :‬יותר חיכוך‬ ‫עם האוכלוסייה האזרחית ועם גורמי הטרור‪ .‬המצב‬ ‫הזה הוא לכאורה בניגוד לאינסטינקט ולאמירות‬ ‫של רבים הטוענים‪" :‬תתחכך פחות ‪ -‬תיפגע פחות"‪.‬‬ ‫אולם המציאות מוכיחה שזוהי גישה לא נכונה וכי‬ ‫החיכוך‪ ,‬הנלווה לשליטה בשטח‪ ,‬הכרחי כדי להשיג‬ ‫את חופש הפעולה הנדרש‪ .‬החיכוך הזה מאפשר‬ ‫להשיג יותר מודיעין‪ ,‬הוא מפריע לגורמי הטרור‬ ‫להתכונן בשקט לביצוע הטרור‪ ,‬והוא מאפשר לחוש‬ ‫את השטח‪ .‬רק במצב כזה ניתן להגיב במהירות‬ ‫וביעילות על מודיעין ועל אירועים גם יחד‪.‬‬ ‫ההיסטוריה מוכיחה כי הניסיונות להגיע לשקט‬ ‫באמצעות הקטנת החיכוך נכשלו בטווח הארוך‪ ,‬גם‬ ‫אם בטווח המיידי הושג שקט מהנה ומשכר‪ .‬בחלק‬ ‫מהמקרים נשמר השקט כי הצד האחר צריך היה‬ ‫זמן כדי להתארגן לפני שחידש את הטרור )למשל‬ ‫ערפאת אחרי כניסתו לשטח ב‪ .(1994 -‬במקרים‬ ‫אחרים היה ליוזם הטרור אינטרס לדחות את‬ ‫הטרור )למשל לחזבאללה לאחר יציאתנו מלבנון‬

‫בשנת ‪ - 2000‬מסיבות הקשורות לאירן ולסוריה(‪ .‬עם‬ ‫זאת בכל המקרים שבהם איבדו הלוחמים בטרור‬ ‫את השליטה בשטח‪ ,‬חזר הטרור והיכה בהם עשרת‬ ‫מונים לאחר שהתחזק והתארגן‪ ,‬והייתה לו התחושה‬ ‫שהוא יכול לקדם את האינטרס שלו בכוח‪.‬‬ ‫זוהי מהות התהדייה )הרגיעה( ששוררת כעת בין‬ ‫החמאס לישראל‪ .‬אין ספק )לפחות לי( כי כשיתחזק‬ ‫החמאס בחסות הפסקת האש‪ ,‬ישתמש בכוחו נגדנו‪.‬‬ ‫ארגוני הטרור אוגרים נשק ומנצלים את שליטתם‬ ‫בשטח ואת העובדה שצה"ל הקטין את החיכוך‬ ‫שלו איתם )למשל אחרי הנסיגה מעזה ונטישת‬ ‫ציר פילדלפי( לא רק כדי להציג את נשקם לראווה‬ ‫במצעדים‪ ,‬אלא גם כדי להשתמש בו בבוא היום‪.‬‬ ‫הגיע הזמן שלא נופתע מכך‪ .‬אם כך יקרה‪ ,‬צריך‬ ‫להיות ברור כי כדי שניתן יהיה להגיב כראוי על‬ ‫ניסיונות הטרור חייב יהיה צה"ל לעבור דרך שלבים‬ ‫עוקבים שכוללים‪ :‬כיבוש השטח‪ ,‬השתלטות עליו‪,‬‬ ‫ניקויו מעיקר הכוח המבצעי של ארגוני הטרור‬ ‫ופריסה של מערך המודיעין ‪ -‬בטרם יישא המאמץ‬ ‫פרי‪ .‬כל שלב הוא קשה‪ ,‬תובעני‪ ,‬ויש לו מחיר בחיי‬ ‫אדם‪ .‬אין תחליף לשליטה בשטח בעבור כל מי‬ ‫שמשימתו היא להילחם בטרור בהצלחה‪.‬‬

‫שליטה מודיעינית במרחב הלחימה‬ ‫בטרור‬

‫שליטה בשטח מאפשרת להשיג את הגורם השני‬ ‫שבלעדיו אין אפשרות להילחם בטרור‪ :‬בנייתו של‬ ‫מערך מודיעין המאפשר שליטה מודיעינית במרחב‬ ‫לשם השגתו של מודיעין רלוונטי ללחימה בטרור‪.‬‬ ‫לרלוונטיות הזאת שלושה מרכיבים‪ :‬דיוק‪ ,‬איכות‬ ‫ועיתוי‪.‬‬ ‫בין השליטה בשטח למודיעין יש קשר הדוק‪ .‬ללא‬ ‫שליטה בשטח קטן בדרך כלל באופן משמעותי‬ ‫הסיכוי לגייס סוכנים בקרב האוכלוסייה שבה‬ ‫פועל הטרור ובתוך ארגוני הטרור עצמם‪ .‬הניסיון‬ ‫המצטבר מצביע על כך שמודיעין יומינט הוא קריטי‬ ‫ליכולת להילחם בטרור‪ ,‬ולכן יש לשליטה בשטח‬ ‫השפעה חשובה על היכולת של המודיעין‪.‬‬ ‫יתר על כן‪ ,‬מאחר שמעצרים הם בסיס למודיעין‬ ‫איכותי המתקבל מחקירות של חשודים‪ ,‬ומעצרים‬ ‫נרחבים ניתן לבצע רק כשיש שליטה אמיתית‬ ‫בשטח‪ ,‬הרי רק שליטה כזאת היא המקנה את‬ ‫הגמישות המאפשרת "לגלגל" רשתות שלמות‬ ‫בעקבות ידיעות חלקיות המספקות קצה חוט לא‬ ‫לגמרי חד‪.‬‬ ‫מובן שהצד השני של אותו מטבע הוא שמודיעין‬ ‫טוב מקל על השליטה בשטח‪ ,‬שכן הוא מאפשר‬ ‫למנוע מראש פעולות טרור שעצם ביצוען מקשה‬ ‫על השליטה‪ .‬גם ברור שככל שהמודיעין מדויק‬ ‫יותר הוא מאפשר פעולה ממוקדת יותר נגד מובילי‬ ‫הטרור ללא פגיעה במי שאינו מעורב בפעילות‬

‫‪ 19‬באוקטובר ‪ - 1994‬הפיגוע באוטובוס קו ‪ 5‬בתל אביב‪ 22 :‬הרוגים | החמאס מתחזק בחסות הפסקת האש‪ ,‬וברגע שישלים את‬ ‫צבירת הכוח אין ספק שיחזור לפעול נגדנו‬ ‫הזאת‪ ,‬גם אם הוא נמצא באותה הסביבה ממש‪.‬‬ ‫כך מתאפשר להסיר את המכשול המפריע ביותר‬ ‫לשליטה אפקטיבית‪ :‬הצטרפותם של רבים מקרב‬ ‫האוכלוסייה לגורמי הטרור עקב תחושת הייאוש‬ ‫שלהם והעובדה שהם נפגעים לשווא‪ .‬לכן ההפרדה‬ ‫בין גורמי הטרור לאוכלוסייה התמימה היא מאמץ‬ ‫קבוע והכרחי‪ .‬המודיעין חייב לתמוך בכך‪ ,‬ומכאן‬ ‫החשיבות להיותו מדויק‪ .‬מעבר לכך עליו להיות כזה‬ ‫שמאפשר הן למנוע טרור והן לתקוף גורמי טרור‪,‬‬ ‫ולכן עליו להגיע בזמן כדי שאפשר יהיה להשתמש‬ ‫בו באופן יעיל‪ .‬זמן החיים הקצר של מידע מודיעיני‬ ‫בהקשר הזה הוא בעל משמעות רבה ומחייב‬ ‫התארגנות נכונה המאפשרת את ניצולו בטרם יאבד‬ ‫את משמעותו עקב היעלמות האויב‪.‬‬ ‫המודיעין ללחימה בטרור מחייב איכות מיוחדת‪.‬‬ ‫הוא חייב להיות כזה שיאפשר מצד אחד להבין‬ ‫את השגרה ‪ -‬כדי לאתר כל חריגה ממנה ‪ -‬ובה‬ ‫בעת לאפשר את איתורו בזמן של כל מהלך להכנת‬ ‫פיגוע‪ .‬כדי לעמוד בשתי המטלות האלה יש לכוון‬ ‫את המודיעין בשני מאמצים‪ :‬ראשית יש ליצור‬ ‫רשתות הנותנות כיסוי קבוע ובסיסי של כל המרחב‬ ‫ומתארות את ההתנהגות הקבועה של היריב‪ ,‬ובה‬ ‫בעת על המודיעין לחדור באופן זה או אחר לארגון‬ ‫הטרור כדי להבין מה הוא מכין‪ ,‬מהן כוונותיו‪ ,‬מתי‬ ‫הוא מתכוון לפעול והיכן‪ .‬כלומר יש צורך במודיעין‬

‫מודיעין טוב מקל על השליטה‬ ‫בשטח‪ ,‬שכן הוא מאפשר למנוע‬ ‫מראש פעולות טרור שעצם ביצוען‬ ‫מקשה על השליטה‬ ‫הממוקד באדם או במקום מסוימים‪ .‬רק צירוף‬ ‫של שתי היכולות המודיעיניות האלה מאפשר‬ ‫לכוון את המאמצים הצבאיים כדי ללחום בטרור‪.‬‬ ‫השילוב של רשת הפרוסה כל הזמן )כדי לחוש‬ ‫את המציאות היום‪-‬יומית( ושל פנס רב עוצמה‬ ‫)כדי להתמקד בעיתות סכנה בשרשרת הטרור‬ ‫המוגדרת( הוא השילוב המודיעיני הנכון ללחימה‬ ‫מוצלחת בטרור‪.‬‬ ‫המודיעין חיוני לא רק לשם לחימה ישירה בטרור‪,‬‬ ‫אלא גם כדי להשיג לגיטימציה למלחמה הזאת‪.‬‬ ‫כיום ברור כי הלחימה בטרור זקוקה ללגיטימציה‬ ‫פנימית וחיצונית‪ ,‬והדבר חד וברור אף יותר כאשר‬ ‫המדינה הנלחמת בטרור היא דמוקרטית‪ .‬קניית‬ ‫אהדתם של העולם ושל דעת הקהל הבין‪-‬לאומית‬ ‫חיונית ללחימה בטרור מתמשך‪ ,‬המנסה לשוות‬ ‫למעשי ההרג שלו חזות של "מאבק לעצמאות"‪.‬‬ ‫במאבק הזה על לגיטימציה ועל אהדה יש למודיעין‬ ‫תפקיד חשוב‪ :‬לחשוף את שקריו ואת אכזריותו‬

‫של הטרור באופן שמאפשר לאזרחים של המדינה‬ ‫ובעולם כולו להבין את מדיניות המלחמה בטרור‪.‬‬ ‫על המודיעין לסייע ככל יכולתו במאבק הזה על‬ ‫מוחו ועל ליבו של העולם בלא לאבד את האמינות‬ ‫המקצועית שלו‪ ,‬ואין הדבר פשוט‪ .‬האתגר החדש‬ ‫הזה של המודיעין עוד זקוק לליבון מקצועי מעמיק‪,‬‬ ‫אך כבר עתה ברורות הן חשיבותו למלחמה בטרור‬ ‫והן הסכנה שהוא יסיט את המודיעין מעיקר‬ ‫תפקידו‪.‬‬

‫בידוד המרחב שממנו ושבתוכו פועל‬ ‫הטרור‬

‫גורמי הטרור בשטח אינם יכולים לפעול אם אין‬ ‫להם קשרים אמיצים עם המעגל שמסביב למרחב‬ ‫הלחימה‪ ,‬שממנו הם אמורים לשאוב את הצרכים‬ ‫הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬ארץ מקלט ‪ -‬שבה הם יכולים למצוא מחסה‬ ‫כאשר הם נרדפים‪ ,‬להתאמן ולרכוש ידע כדי‬ ‫להשתפר ביכולותיהם‪.‬‬ ‫‪ .2‬נשק ‪ -‬בהנחה שאין ביכולתם לקנות או לייצר‬ ‫אמצעי לחימה בכמות מספקת ובאיכות‬ ‫טובה‪.‬‬ ‫‪ .3‬סיוע כספי ‪ -‬המאפשר להם לתמוך באוהדיהם‪,‬‬ ‫להחזיק את מערך הטרור‪ ,‬לקנות נשק ולטפל‬ ‫במשפחות הפעילים שנהרגו או שנעצרו‪.‬‬

‫התנאים ההכרחיים להצלחה במלחמה בטרור‬

‫‪35‬‬

‫‪ .4‬תגבור בכוח אדם ‪ -‬הן איכותי‪ ,‬קרי מומחים‬ ‫לסוגי לחימה מסוימים‪ ,‬והן תגבור של לוחמים‬ ‫רגילים‪ ,‬המאפשרים למלא את השורות‬ ‫החסרות עקב הצלחותיהם של הלוחמים‬ ‫בטרור‪.‬‬ ‫אם לא מצליח הכוח הצבאי לחסום את הגבול‪ ,‬יהיו‬ ‫מאמציו לחיסול גורמי הטרור חסרי סיכוי‪ ,‬כי אלה‬ ‫ימלאו את מחסניהם ואת שורות הפעילים מבחוץ‬ ‫בלא שניתן יהיה לעצור זאת‪ .‬אז באמת יתברר כי‬ ‫מדובר בחבית שאין לה תחתית‪ ,‬וכי אין השפעה‬ ‫להפעלת לחץ על גורמי הטרור מפני שהם יכולים‬ ‫לקנות כוח מחדש מחוץ לאזור הלחימה בכל עת‬ ‫שלוחצים אותם‪ .‬לכן סגירת הגבולות חיונית בשני‬ ‫הכיוונים‪ :‬גם למניעת הכנסתם של גורמי סיוע‬ ‫ואנשים מבחוץ וגם לחסימת יציאתם של גורמי‬ ‫הטרור‪ .‬החסימה הזאת חיונית הן כאשר מדובר‬ ‫בגבול בין מדינות והן כאשר אין גבול כזה‪ ,‬אלא‬ ‫רק מרחבים שונים מבחינת השליטה בשטח שבו‬ ‫מתנהל הטרור‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬כישלונה של ארה"ב לחסום את הגבולות‬ ‫של עיראק הן עם סוריה והן עם אירן הוא אחת‬ ‫הסיבות העיקריות לחוסר יכולתה להפסיק את‬ ‫הטרור נגדה לאחר שהשיגה את הניצחון הצבאי‬ ‫הראשוני שחיסל את שלטון סדאם בעיראק‪ .‬גורמי‬ ‫הטרור מקבלים סיוע באנשים‪ ,‬בידע ובנשק משתי‬ ‫מדינות ריבוניות‪ ,‬ולכן הלחימה נגד הגורמים האלה‬ ‫היא בבחינת מאמץ סיזיפי‪ .‬הצלחות האמריקנים‬ ‫לפגוע בגורמי הטרור ובאמצעיהם מאבדות הרבה‬ ‫ממשמעותן שכן הקשר עם המדינות השכנות שמחוץ‬ ‫למרחב שבו מתנהלת המלחמה מאפשר לגורמי‬ ‫הטרור להשלים פערים ולהתחזק‪ ,‬שהרי במקורות‬ ‫החימוש‪ ,‬הכסף והאנשים קשה מאוד לפגוע כאשר‬ ‫הם רחוקים‪ ,‬וקשה שבעתיים כשהם נמצאים‬ ‫במדינות ריבוניות )החברות באו"ם(‪.‬‬ ‫גם בשנים שבהם שהה צה"ל בלבנון ולחם‬ ‫בחזבאללה ברצועת הביטחון הצמודה למדינת‬ ‫ישראל )‪ (2000-1985‬נבע כישלונו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬מכך‬ ‫שלא הצליח לחסום את המעבר מדרום לבנון‬ ‫צפונה )ולהפך(‪ .‬כך התאפשר לחזבאללה לנהל‬ ‫מלחמת גרילה ללא סכנה למבצעיה ‪ -‬עד לרגע שבו‬ ‫הם ערכו את התקפותיהם בתוך רצועת הביטחון‪.‬‬ ‫את רוב רובן של התקפות הגרילה ביצעו כוחות‬ ‫שחדרו מבחוץ‪ ,‬ורק מיעוטן הזניח התבסס על‬ ‫תושבים שהתגוררו ברצועת הביטחון‪ .‬החזבאללה‬ ‫נחל כישלון חרוץ בניסיונותיו לבסס את כוחו בתוך‬ ‫השטח‪ ,‬אך אוזלת היד של צה"ל בחסימת המרחב‬ ‫ובידודו איפשרה לארגון לנהל מלחמה בלתי פוסקת‬ ‫שנשענה על האוכלוסייה שמעבר לאזור שבו שלט‬ ‫צה"ל‪ .‬בהיבטים של שליטה בשטח ושל פריסת מערך‬ ‫מודיעיני אפקטיבי בשטח הצליח צה"ל במידה רבה‬ ‫‪ -‬בעיקר עקב סיוע משמעותי ביותר שהוא הצליח‬

‫מערכות ‪412‬‬

‫‪36‬‬

‫מנקים את הקנה לאחר הפצצת מטרות בלבנון | בשנים שבהם שהה צה"ל בלבנון‬ ‫ולחם בחזבאללה ברצועת הביטחון הצמודה למדינת ישראל )‪ (2000-1985‬נבע כישלונו‪,‬‬ ‫בין השאר‪ ,‬מכך שלא הצליח לחסום את המעבר מדרום לבנון צפונה )ולהפך(‬

‫כישלונה של ארה"ב לחסום את‬ ‫הגבולות של עיראק הן עם סוריה והן‬ ‫עם אירן הוא אחת הסיבות העיקריות‬ ‫לחוסר יכולתה להפסיק את הטרור‬ ‫נגדה לאחר שהשיגה את הניצחון‬ ‫הצבאי הראשוני‬ ‫לגייס )יחד עם השב"כ( בקרב התושבים של רצועת‬ ‫הביטחון מכל העדות ‪ -‬אבל כישלונו בבידוד מרחב‬ ‫הלחימה היה קריטי‪.‬‬ ‫לבידוד הנדרש בלחימה נגד ארגוני הטרור יש‬ ‫גם היבטים שאינם גיאוגרפיים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬יש‬ ‫לפעול ליצירת בידוד כלכלי שעיקרו מניעת הגעתם‬

‫של כספים מבחוץ ‪ -‬בין אם דרך בנקים ובין אם‬ ‫באמצעות חלפנים או במזומן באמצעות שליחים‪.‬‬ ‫חשוב מאוד גם להשיג בידוד בכניסתו של מידע חיוני‬ ‫לטרור ‪ -‬בעיקר בתחומים יותר מקצועיים‪ ,‬כגון‬ ‫דרכים להכנת מערכות חבלה מודרניות או טילים‬ ‫מדויקים‪ .‬המידע עשוי להיות אגור במוחותיהם של‬ ‫אנשים )כך למשל דווח על תנועה של מומחים לתוך‬ ‫רצועת עזה ועל תנועה של פעילי טרור מהרצועה‬ ‫למדינות שכנות לצורכי השתלמויות(‪ ,‬והוא עשוי‬ ‫לעבור גם באמצעים אלקטרוניים )למשל ברשת‬ ‫האינטרנט או באמצעות דיסקטים(‪.‬‬

‫שילוב רב מערכתי ‪ -‬מודיעיני ומבצעי‬

‫שלוש הדרישות האחרונות שניתחתי זכו להכרה‬ ‫אוניברסלית‪ ,‬ומדובר במשימות צבאיות מוגדרות‪.‬‬

‫הדרישה הבאה היא חדשנית במידה מסוימת‪,‬‬ ‫לפחות בעבור מערכת הביטחון של מדינת ישראל‪,‬‬ ‫והיא נוגעת ליחסים בתוך המערך הנלחם בטרור‪.‬‬ ‫מצאתי לה ביסוס רב בספרות בריטית‪ ,‬בעיקר בזאת‬ ‫שעוסקת בדיכוי הטרור הקומוניסטי במלאיה‪ ,‬אבל‬ ‫נראה כי הדגש הישראלי שונה בעיקר משום שהוא‬ ‫יותר בתחום הצבאי ופחות בנושאים אזרחיים )בין‬ ‫השאר כי ישראל לא העזה לפעול באורח ישיר באופן‬ ‫בוטה נגד אוכלוסייה אזרחית‪ ,‬בניגוד למדינות‬ ‫אחרות‪ .‬מדובר בדגש שהוא ארגוני באופיו‪ ,‬אך‬ ‫מהותי בתוצאותיו‪.‬‬ ‫ההבנה בנוגע לפתרון הנכון פותחה בישראל בתהליך‬ ‫ארוך של ניסוי וטעייה‪ ,‬בעיקר מאז פרצה מלחמת‬ ‫הטרור בספטמבר ‪ 2000‬נוכח מחיר הדמים הנוראי‬ ‫שחייב שילוב של כל היכולות למיגור הטרור‪ .‬כדי‬ ‫להמחיש זאת אתאר פעולה אפשרית במצב החדש‪:‬‬ ‫יכולה להתבצע פעולה ביו"ש שבה הכוח המבצע הוא‬ ‫של המשטרה )הימ"מ(‪ ,‬את המודיעין אספו המוסד‬ ‫ואמ"ן‪ ,‬אך עיבודו היה באחריות השב"כ‪ .‬הפיקוד‬ ‫על הפעולה כמו גם כוחות העתודה הם של החטיבה‬ ‫המרחבית הכפופה לאוגדת איו"ש; לכוח יש סיוע‬ ‫צמוד של מזל"ט ושל מסוקי קרב שאותם מפעיל חיל‬ ‫האוויר‪ ,‬והעזרים למבצע הוכנו במחלקת המודיעין‬ ‫של הפיקוד המרחבי בסיועה של יחידת המיפוי‬ ‫המטכ"לית‪ .‬המבצע עצמו יכול לצאת לפועל בתוך‬ ‫שעות ספורות מרגע שהתקבלה הידיעה הרלוונטית‬ ‫בקהילת המודיעין‪ ,‬בין אם העביר אותה סוכן בחו"ל‬ ‫ובין אם השיגה אותה תצפית חודרת של כוח מיוחד‬ ‫שפעל בקסבה של עיר מסוימת‪.‬‬ ‫ההבנה כי מהירות התגובה ושיתוף הפעולה של‬ ‫היכולות השונות בקהילת המודיעין ‪ -‬כמו גם בצבא‬ ‫ובמשטרה ‪ -‬קריטיים למלחמה בטרור הביאה לשני‬ ‫שינויים גדולים בנוהלי העבודה ובארגון של כלל‬ ‫המערכות הנלחמות בטרור‪:‬‬ ‫‪ .1‬סמכויות רבות הורדו לדרגים הנמוכים ביותר‪,‬‬ ‫לאלה המצויים במגע עם האויב ועם השטח‪.‬‬ ‫כיום חופש הפעולה שיש לכל מח"ט במרחבו‬ ‫ולכל רכז שב"כ באזורו רחב עשרת מונים‬ ‫מחופש הפעולה שהיה להם בתקופת הרגיעה‪.‬‬ ‫זה עניין מהותי בשיטה‪ ,‬ולכן כל ניסיון לקצץ‬ ‫בסמכויות האלה או לדרוש אישורים מוקדמים‬ ‫ברמות בכירות יותר יביא לכך שמערכת‬ ‫הביטחון תאבד חלק חשוב מיכולתה להילחם‬ ‫בטרור‪.‬‬ ‫‪ .2‬כלי ביצוע מודיעיניים ומבצעיים ‪ -‬כגון חוקרים‪,‬‬ ‫שליטה במזל"טים‪ ,‬מתרגמים ועוד‪ ,‬שהיו‬ ‫מרוכזים במפקדות היותר בכירות משיקולים‬ ‫כלכליים וכדי לפקח טוב יותר על השימוש‬ ‫בהם ‪ -‬פוזרו לרמות הנמוכות כדי שגורמי‬ ‫השטח יוכלו לאסוף מהר‪ ,‬להבין מייד ולהגיב‬ ‫במהירות‪ .‬התגובה יכולה לבוא לידי ביטוי‬

‫בהפעלת אמצעי איסוף‪ ,‬בהפעלת כוח מבצעי‬ ‫או בהגעתו של חוקר למקום מעצרו של חשוד‬ ‫כדי להמשיך מייד בגלגול הפרשייה‪ .‬המטרה‬ ‫היא להגיב מייד לאירוע או לידיעה‪ .‬מובן שגם‬ ‫יכולות מחקר והסמכות להפיק את המידע‬ ‫ולהעריך את המצב היו חייבות לרדת לרמות‬ ‫השטח‪ ,‬שהרי ההבנה הזאת היא הבסיס לכל‬ ‫פעולה‪.‬‬

‫רק מי שיצליח להתגבר על‬ ‫המכשולים הביורוקרטיים הקיימים‬ ‫בכל ארגון‪ ,‬לשלב בין היתרונות‬ ‫השונים שיש לכל ארגון או זרוע‪,‬‬ ‫להתעלם מהמחסומים הפסיכולוגיים‬ ‫והאחרים ולשלב בין תרבויות פיקוד‬ ‫ועבודה שונות יוכל להגיע ליכולות‬ ‫ההכרחיות למלחמה בטרור‬ ‫רק מי שיצליח להתגבר על המכשולים‬ ‫הביורוקרטיים הקיימים בכל ארגון‪ ,‬לשלב בין‬ ‫היתרונות השונים שיש לכל ארגון או זרוע‪ ,‬להתעלם‬ ‫מהמחסומים הפסיכולוגיים והאחרים ולשלב בין‬ ‫תרבויות פיקוד ועבודה שונות יוכל להגיע ליכולות‬ ‫ההכרחיות למלחמה בטרור‪ .‬זהו ללא ספק ההישג‬ ‫החשוב ביותר של מערכת הביטחון הישראלית‪ .‬יש‬ ‫לנו עוד במה להשתפר בכמה תחומים‪ ,‬אבל אין ספק‬ ‫שעשינו דרך ארוכה‪ ,‬ושיתוף הפעולה הבין‪-‬זרועי‬ ‫והבין‪-‬קהילתי )במודיעין( יכול להיות )ואכן משמש(‬ ‫דוגמה למדינות רבות המתלבטות באותן בעיות‬ ‫והעומדות בפני אתגרים דומים ברחבי העולם‪ .‬יתר‬ ‫על כן‪ ,‬מאחר שהשיטה מחייבת הורדת סמכויות‬ ‫לגורמי השטח‪ ,‬חייבים לחזק ולהרחיב את עקרון‬ ‫הגיבוי הנלווה לחופש פעולה כזה לדרגה מאוד‬ ‫גבוהה‪ .‬ההבנה שמי שעושה ‪ -‬טועה‪ ,‬וכי טעויות הן‬ ‫תופעה בלתי נמנעת במהלך הפעולה הנדרשת תחת‬ ‫לחץ ובמהירות‪ ,‬היא הבסיס לכל תפיסת העולם של‬ ‫הלחימה בטרור‪ .‬במידה מסוימת מדובר בהרחבתה‬ ‫של תפיסת ההפעלה הטובה ביותר גם למלחמות‬ ‫קלאסיות ‪ -‬זו המכונה "פיקוד מוכוון משימה"‪.‬‬ ‫במקרה הפרטי הזה של המלחמה בטרור זאת‬ ‫האלטרנטיבה היחידה שמביאה תוצאות‪.‬‬ ‫שאלה מעניינת היא שאלת הדירוג‪ ,‬קרי מהו‬ ‫הסדר הנכון שבו יש לפעול להשגת הדרישות‬ ‫האלה‪ .‬נראה לי שיש הכרח של ממש שההחלטה‬ ‫המדינית תהיה הראשונה‪ .‬עם זאת נשארת פתוחה‬ ‫השאלה אם להתחיל את התהליך בבידוד מרחב‬ ‫הלחימה או בהשתלטות על המרחב הזה‪ .‬נטיית‬ ‫ליבי היא להמליץ שהבידוד יהיה השלב הראשון‪,‬‬

‫אם הדבר אפשרי )בעיראק‪ ,‬למשל‪ ,‬היה הכרח‬ ‫להתחיל בכיבוש‪ ,‬אלא שהאמריקנים לא הכינו‬ ‫את שלב ההשתלטות וניקוי השטח‪ ,‬ולא נראה כי‬ ‫חשבו כלל על בידוד(‪ .‬את המאמץ המודיעיני אפשר‬ ‫להתחיל באופן משמעותי רק אחרי הכיבוש‪ ,‬ללא‬ ‫תלות בבידוד ואף לפני ההשתלטות‪ .‬את המערכת‬ ‫הארגונית כדאי להכין מראש‪ ,‬אך הניסיון מוכיח‬ ‫שהיא משתנה תוך כדי מלחמה‪ ,‬ומשלמים מחיר‬ ‫של ממש עד שהיא מתייצבת באופן הנכון והמתאים‬ ‫למקום‪ ,‬לאתגר ולזמן‪ .‬הרי מה שהיה אפשרי נגד‬ ‫הפלסטינים ב‪ 1936-‬אינו אפשרי גם היום‪ ,‬על אף‬ ‫שמדובר באותו המרחב ממש‪ ,‬ובשני המקרים ניצחו‬ ‫צבאות סדירים את הטרור המשתולל‪.‬‬

‫סיכום‬

‫במאמר הזה הגדרתי את חמש הדרישות שבלי‬ ‫עמידה בכולן )והן מדידות‪ ,‬גם אם לא בדיוק של‬ ‫נוסחה מתמטית( חסר לכוח הצבאי הבסיס ההכרחי‬ ‫למלחמה בטרור‪ .‬אחרי שעומדים בתנאים האלה‪,‬‬ ‫שלא קל לעמוד בהם‪ ,‬מתחילה המלחמה הקשה‪,‬‬ ‫המפרכת‪ ,‬המסובכת‪ ,‬המתישה‪ ,‬המסוכנת וחסרת‬ ‫הברק‪ ,‬ללא דגלים מתנופפים ברוח או תרועות‬ ‫חצוצרה‪ .‬זוהי מלחמה אפורה הכוללת חיבור של‬ ‫פיסות המידע למודיעין‪ ,‬הסקת המסקנות‪ ,‬הפעלת‬ ‫הכוחות הקטנים בתנאים קשים של ערבוב בין‬ ‫אוכלוסייה תמימה וטרוריסטים בלב שטח עירוני‬ ‫צפוף או בכפר מבודד וניצחונות טקטיים קטנים‪.‬‬ ‫ההצלחה אינה מובטחת במלחמה הארוכה הזאת‪,‬‬ ‫אבל על בסיס התנאים המוקדמים היא אפשרית‪,‬‬ ‫ובתנאי מדינת ישראל היא אף הכרחית‪ .‬ההיסטוריה‬ ‫של הצלחתנו ביהודה ושומרון מאז אביב ‪2002‬‬ ‫מצביעה על כך בבירור‪.‬‬ ‫יש להדגיש כי מדובר בעקרונות לחימה בטרור‬ ‫המתבצע באזור שבו לכוח הלוחם בטרור ישנה‬ ‫האפשרות להשיג שליטה צבאית‪ .‬זה המצב ביהודה‬ ‫ושומרון‪ ,‬בעיראק‪ ,‬באפגניסטן‪ ,‬בתל‪-‬אביב ובלונדון‪,‬‬ ‫וזה המצב שישראל צריכה הייתה ליצור בדרום‬ ‫לבנון במלחמה האחרונה בקיץ ‪ .2006‬כדי להתחיל‬ ‫את התהליך הארוך‪ ,‬הקשה והמסוכן יש להגדיר‬ ‫במדויק את המטרות המדיניות ואת המשימות‬ ‫הצבאיות‪ .‬ההגדרות האלה הן הבסיס לכל כישלון‬ ‫או לכל הצלחה‪ .‬בלחימה בסוגים אחרים של טרור‬ ‫ושל גרילה ניתן לאמץ חלק ממרכיבי הפעולה‬ ‫שנותחו כאן‪ ,‬אך המלחמה בטרור העולמי או בטרור‬ ‫שמעבר לגבול השליטה הצבאית שונה במהותה‪ ,‬ויש‬ ‫בה מטבע הדברים דגשים שונים לגמרי‪.‬‬

‫התנאים ההכרחיים להצלחה במלחמה בטרור‬

‫‪37‬‬

‫חינוך מפקדים‬ ‫בצבא מקצועי‬

‫בה“ד ‪ | 1‬צוער מתדרך את חבריו לפני תרגיל צוות‬

‫סא“ל רונן רפאל‬

‫מפקד צוות במכללה לפיקוד טקטי‬

‫מערכות ‪412‬‬

‫‪38‬‬

‫על הצבא לאמץ תפיסות חינוך שיאפשרו‬ ‫למפקדים להישמר מפני תרבות צבאית ליניארית‬ ‫וטכנית ולפתח מנהיגות משתפת‪ ,‬בעלת חשיבה‬ ‫פתוחה ויצירתית‪ ,‬המשלבת בקיאות במקצוע‬ ‫הצבאי ויכולת אישית לתפקד בהצלחה בסביבות‬ ‫פעולה מורכבות ומגוונות‬

‫לומדים בפו“ם | החינוך עוסק בהקניית הרגלים‪ ,‬דרכי חשיבה והתנהגות‪ ,‬בפיתוח‬ ‫המידות‪ ,‬האופי והכשרים הרוחניים של החניכים להשגת מטרה אידיאלית מסוימת‬ ‫חינוך מפקדים לתפקוד אפקטיבי בסביבה צבאית‬ ‫מורכבת‪ ,‬שבה שינוי מתמיד הוא המאפיין היציב‬ ‫ביותר‪ ,‬הוא מפתח להתמודדות מוצלחת עם‬ ‫"שמרנות מודרנית" פוטנציאלית‪ .‬מסגל קצונה‬ ‫של צבא מודרני נדרשות כיום רמות ידע וחשיבה‬ ‫גבוהות‪ ,‬המשלבות יכולת התמצאות בקשת רחבה‬ ‫של נושאים ופיתוח כישורים חדשים ושונים מאלה‬ ‫שידעו בעבר‪.‬‬ ‫ההבנה שהעתיד כבר כאן מחייבת התאמה של‬ ‫תפיסות חינוך שיאפשרו למפקדים להישמר מפניה‬ ‫של תרבות צבאית ליניארית וטכנית ולפתח מנהיגות‬ ‫משתפת‪ ,‬בעלת חשיבה פתוחה ויצירתית‪ ,‬המשלבת‬ ‫בקיאות במקצוע הצבאי ויכולת אישית לתפקד‬ ‫בהצלחה בסביבות פעולה מורכבות ומגוונות‪.‬‬ ‫המושג "חינוך" מנסה לענות על הצורך הזה‪ .‬בעוד‬ ‫המושג הדרכה עוסק בהוראת דרך‪ ,‬בהסברה‬ ‫ובהנחיה‪ ,‬והמושג הכשרה ‪ -‬בהכנה לתפקיד‬ ‫ספציפי‪ ,‬הרי שהחינוך עוסק בהקניית הרגלים‪,‬‬ ‫דרכי חשיבה והתנהגות‪ ,‬בפיתוח המידות‪ ,‬האופי‬ ‫והכשרים הרוחניים של החניכים להשגת מטרה‬ ‫אידיאלית מסוימת )להבדיל מהוראה‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫שעיקרה הקניית ידיעות והשכלה(‪ .‬לשם יש לכוון‪.‬‬ ‫החינוך עוסק בפרט‪ ,‬מתוך הבנה שלכל אחד יש דרך‬ ‫לימוד והתפתחות משלו‪ ,‬ואין זה אפקטיבי לחנך את‬ ‫כולם באותו האופן‪.‬‬ ‫הגדרת המטרה של ה‪National War College-‬‬ ‫של צבא ארצות‪-‬הברית נפתחת במילים‪" :‬לחנך‬ ‫את מנהיגי העתיד של הכוחות המזוינים"‪ 1.‬גם‬ ‫באקדמיה הצבאית ‪ - West Point‬כמו גם ב‪-‬‬ ‫‪ - 2NDU‬נפתחות ההגדרות במילה "לחנך"‪ ,‬ולא‬ ‫בכדי‪ .‬ההגדרה "חינוך" בתפיסת המקצוע הצבאי‬ ‫ממלאת בשנים האחרונות את מקומן של הגדרות‬ ‫‪3‬‬ ‫ארכאיות דוגמת הדרכה והכשרה‪.‬‬ ‫במאמר הזה אעמוד על הצורך לבצע התאמה בין‬ ‫החינוך הצבאי לדרישות המקצוע הצבאי בעידן‬ ‫שבו נדמה כי שינויים תכופים הם הגורם הכי יציב‬

‫בסביבה הצבאית‪ .‬חינוך מבטא תהליך ‪ -‬בדרך כלל‬ ‫תהליך ארוך טווח‪ .‬החיבור בין המושג הזה לשדה‬ ‫הקרב המודרני מחייב שינוי תפיסתי משמעותי‪,‬‬ ‫הכולל ויתורים על נכסי צאן ברזל צבאיים‬ ‫מסורתיים‪ ,‬שלא בטוח שכל מפקד בכיר מוכן‬ ‫להסכים להם‪ .‬לאחר שאגדיר את הבעיה‪ ,‬אציג מה‬ ‫ניתן לעשות ומהם התנאים הסביבתיים שיאפשרו‬ ‫זאת ואמליץ על כיוונים שבהם יש ללכת כדי לשנות‬ ‫את המצב הקיים‪.‬‬

‫מסגל קצונה של צבא מודרני נדרשות‬ ‫כיום רמות ידע וחשיבה גבוהות‪,‬‬ ‫המשלבות יכולת התמצאות בקשת‬ ‫רחבה של נושאים ופיתוח כישורים‬ ‫חדשים ושונים מאלה שידעו בעבר‬ ‫הגדרת הבעיה‬

‫המונח "שדה הקרב" עדיין מצטייר אצל רבים‬ ‫כמפגש פיזי ואלים בין שני צבאות עוינים‪ 4.‬תפיסת‬ ‫המלחמה הקלאסית הדפה במשך שנים רבות‬ ‫הגדרות שונות ומגוונות לסוגי עימות אפשריים‬ ‫ בעיקר משום שראתה בהם יותר אופנות חולפות‬‫מאשר חלופה מהותית‪ .‬לדברי קובר‪" ,‬דומה כי אין‬ ‫מנוס מלחשוב על המלחמה בת‪-‬ימינו‪ ,‬ויותר מכך‪ ,‬על‬ ‫המלחמה בעתיד‪ ,‬כעל תופעה הטרוגנית ומורכבת‪,‬‬ ‫שהרבה פנים לה ‪ -‬מעין קולאז' כמעט אנרכי‬ ‫המאופיין בפלורליזם ובגיוון‪ .‬היבטים צבאיים‬ ‫ולא צבאיים יהיו מעורבים בה יותר מאשר בעבר‪.‬‬ ‫המלחמה בעתיד תכלול גילויים קונוונציונליים‪ ,‬לא‬ ‫קונוונציונליים ותת‪-‬קונוונציונליים )סכסוכים בעלי‬ ‫עצימות נמוכה( המשולבים זה בזה‪ ,‬עם ספים לא‬ ‫‪5‬‬ ‫ברורים במעבר ביניהם"‪.‬‬ ‫שר ההגנה האמריקני‪ ,‬דונלד רמספלד‪ ,‬אמר‪:‬‬ ‫"ההכנות לעתיד מחייבות אותנו לחשוב בצורה‬

‫אחרת ולפתח סוגים חדשים של כוחות ושל יכולות‬ ‫שיוכלו להתאים את עצמם לאתגרים חדשים‬ ‫ולנסיבות בלתי צפויות‪ .‬היכולת להסתגל תהיה‬ ‫חיונית בעולם שבו ההפתעה וחוסר הוודאות הם‬ ‫המאפיינים המגדירים את הסביבה הביטחונית‬ ‫‪6‬‬ ‫החדשה שלנו"‪.‬‬ ‫לדעתי‪ ,‬העתיד כבר כאן‪ ,‬ובבואנו לבחון את‬ ‫המהפכות בעניינים הצבאיים‪ 7 ,‬עלינו להיזהר‬ ‫מללכת שבי רק אחרי טכנולוגיות מאחזות עיניים‪,‬‬ ‫חשובות ככל שתהיינה‪ .‬עלינו לבחון באותה המידה‬ ‫את משמעות המהפכה הנדרשת בהתאמה גם בחינוך‬ ‫מפקדים מקצועיים‪ ,‬בעלי יכולות חשיבה ופעולה‬ ‫בסביבה משתנה ומורכבת ובעלי יכולת לשלב בין‬ ‫טכנולוגיות מתקדמות לאחוות לוחמים וליכולת‬ ‫להניע פקודים‪.‬‬ ‫חינוך אינו מרוץ חימוש‪ .‬חינוך מבטא דרך‪ ,‬בחירה‪,‬‬ ‫התפתחות והשתנות‪ .‬טווחי הזמן שלו שונים מאלה‬ ‫של הפעלת כוח או לימוד תורה וטכניקות צבאיות‪,‬‬ ‫ובוודאי מקפיצות דור טכנולוגיות תכופות‪ .‬החינוך‬ ‫אינו מייצר עצים‪ ,‬הוא מפתח שורשים‪.‬‬ ‫מרבית ההכשרה הצבאית שבה הורגלנו בעבר עסקה‬ ‫בלימוד ענייני ומקצועי של תיאוריות ושל תורות‪,‬‬ ‫בניתוח של מלחמות העבר וברכישת בקיאות בכל‬ ‫פרט ומהלך‪ .‬אנו מרבים ללמד כמה כוח נדרש‬ ‫להגנה על מתחם‪ ,‬וכיצד לערוך אותו מול אויב‬ ‫בעל מאפיינים דומים לשלנו‪ ,‬אך בה בעת ממעטים‬ ‫לחנך לתפקוד בסביבה משתנה ומגוונת‪ ,‬שהיא לרוב‬ ‫בעלת מאפיינים כאוטיים‪ .‬תפקוד בסביבה כזאת‬ ‫מחייב יכולות פיקודיות‪ ,‬שעומדות לעיתים בסתירה‬ ‫לשיטות ולדפוסי פעולה צבאיים מסורתיים‪ 8,‬כאלה‬ ‫שמתבססות יותר על אופי ועל אורח חיים מאשר על‬ ‫יכולת פשטנית של התאמת פתרונות לבעיות‪.‬‬ ‫בעוד התיאוריות והתורות מתקשות לתפקד‬ ‫במציאות הלא ליניארית ולעיתים הפרדוקסלית‬ ‫של המלחמה ושל האסטרטגיה‪ 9 ,‬אנו עוסקים‬ ‫רבות בבירור האין‪-‬סופי האם אנו פועלים על‪-‬פי‬ ‫התורה ולא במהות האמיתית של פיתוח יכולות‬ ‫התאמה למצבים משתנים‪ ,‬לסביבה עמומה וכו'‪ .‬אנו‬ ‫מציירים עצי מבנה‪ ,‬תורות לחימה ומאזני עוצמה‬ ‫של אויב ומשננים אותם בקפידה‪ ,‬אך לא משקיעים‬ ‫‪10‬‬ ‫כלל בהבנה תרבותית‪ ,‬למשל‪ ,‬של מי שעומד מולנו‪,‬‬ ‫של מה שמניע אותו וכיצד הוא תופס את המציאות‪.‬‬ ‫אנו משקיעים בהכשרה הצבאית יותר זמן בלימוד‬ ‫ההיסטוריה ותיאוריות מאשר‪ ,‬למשל‪ ,‬ביצירת‬ ‫תשתית תבונית להבנה אמיתית וליכולות חשיבה‬ ‫‪11‬‬ ‫ותגובה מהירה להתרחשויות אקראיות‪.‬‬ ‫ביטוי לצורך בחשיבה ובתפיסה שונה מצאתי בפרק‬ ‫המבוא לתוצאות מחקר שנערך באוגדת אזח"ע‬ ‫ב‪ .2002-‬החוקרים‪ ,‬סרן אמיתי וסרן וינוקור‪-‬חי‪,‬‬ ‫כותבים‪" :‬להערכתנו כיום דרג מפקדי הפלוגות‬ ‫נמצא בוגר ומבוגר יותר מבעבר‪ ,‬ולכן אנו טוענים‬

‫חינוך מפקדים בצבא מקצועי‬

‫‪39‬‬

‫כי על‪-‬פי ממצאי המחקר מסמל דרג זה את "גיל‬ ‫הביניים" ‪ -‬הוא כבר לא חושב כמו מ"מ‪ ,‬הוא רוצה‬ ‫לקבל יותר נפח ומקום‪ ,‬אבל נראה שהוא עדיין לא‬ ‫נתפס בכיר מספיק על‪-‬ידי הדרגים שמעליו‪ .‬נקודה‬ ‫נוספת שברצוננו לציין עוסקת בצורך להשתחרר‬ ‫משאיפתם של מפקדים זוטרים בגזרה )מפקדי‬ ‫פלוגות ברובם( לחזור לסדר הישן שהיה מקובל לפני‬ ‫פרוץ העימות הנוכחי‪ .‬להערכתנו‪ ,‬שאיפה זו מונעת‬ ‫מפקדים מלייצר דפוסי התמודדות אלטרנטיביים‬ ‫למציאות הקיימת‪ ,‬שלצערנו נראה כי תימשך עוד‬ ‫‪12‬‬ ‫זמן רב"‪.‬‬ ‫כשבוחנים את התוכניות להכשרת מפקדים בצבא‬ ‫מתברר כי לא נעשה די כדי להתאימן למציאות‬ ‫הנוכחית ולמציאות שתשרור בעתיד‪ .‬זה לא מפתיע‪.‬‬ ‫ביצוע רפורמות במערכות חינוך הוא תמיד פעולה‬ ‫קשה ומורכבת‪ .‬כדי להתחיל בכך יש לברר ולהגדיר‬ ‫היטב את הבעיה ואת הצורך‪ .‬זהו השלב הראשון‪,‬‬ ‫ההכרחי‪ ,‬כדי שהתהליך יהיה משמעותי‪.‬‬ ‫בעידן שבו עוסקים צבאות מתקדמים בקפיצות דור‬ ‫‪13‬‬ ‫טכנולוגיות מהירות ובתפיסות פוסט‪-‬מודרניות‪,‬‬ ‫דוגמת ה‪ ,RMA-‬הולך וגובר הצורך במפקדים‬ ‫בעלי יכולת להתמודד עם האתגרים האלה ועם‬ ‫שינויים בתדירות גבוהה‪ .‬את זה לא רוכשים בשיעור‬ ‫מילולי‪ ,‬טוב ככל שיהיה‪ .‬על המערכת הצבאית לחנך‬ ‫את מפקדיה ולא רק ללמדם תחום ידע כזה או אחר‪.‬‬ ‫מובן כי החינוך הצבאי נשען על האזרחי‪ ,‬שבסביבתו‬ ‫‪14‬‬ ‫הוא מתקיים‪ ,‬והוא חייב להתאים את עצמו אליו‪,‬‬ ‫ועם זאת עליו לאפשר התפתחות אישית של כל קצין‬ ‫כדי לאפשר לו להגיע למיצוי אופטימלי של כישוריו‬ ‫האישיים במסגרת הארגון הצבאי‪.‬‬ ‫המשימות המאפיינות את הפעילות הצבאית בעת‬ ‫הזאת מחייבות אותנו במקרים רבים לאופן חשיבה‬ ‫אחר‪ .‬אנו נדרשים לחשיבה שונה‪ ,‬יצירתית‪ ,‬פורצת‬ ‫מסגרות‪ .‬את זה לא לומדים בשיעור או בתדריך‬ ‫מפקד‪ ,‬לזה מחנכים‪ .‬יש הטוענים שהמשימות‬ ‫הצבאיות הן בעלות בסיס אוניברסלי מוכר‪,‬‬ ‫ו"המצאות" חדשות רק מבלבלות‪ 15.‬לעיתים יש‬ ‫בכך היגיון‪ ,‬ומשום כך על המפקד המקצועי להכיר‬ ‫את התורות ואת התיאוריות‪ ,‬אך מתוך הבנה שיש‬ ‫בלתן‪ .‬כשמשימות "רגילות" ניתנות בסביבה שונה‪,‬‬ ‫יש צורך בכלי חשיבה ופעולה שונים‪ ,‬ומי שלא יראה‬ ‫את המשימה בהקשר לסביבתה‪ ,‬יבלום ניסיונות‬ ‫קוגניטיביים לפרוץ את דפוסי הטיפול המסורתיים‬ ‫בבעיה צבאית‪.‬‬ ‫משימת כיבוש של מתחם אויב היא ברורה ומובנת‬ ‫לכל מפקד‪ ,‬אך יש הבדל ניכר בין היותה בסביבה‬ ‫צבאית ברורה‪ ,‬כמו מוצב אויב בגבול בין מדינות או‬ ‫מחנה צבאי בשטח אויב‪ ,‬לבין התרחשותה בבית של‬ ‫פעיל טרור מבוקש בעיר פלסטינית בגדה‪ ,‬למשל‪ .‬מי‬ ‫האויב? ולא פחות חשוב‪ :‬מי אינו אויב? אין ספק‬ ‫שבשנים האחרונות הפך צה"ל מומחה לעניין‪,‬‬

‫מערכות ‪412‬‬

‫‪40‬‬

‫ומפקדיו ערניים להבדלים המהותיים האלה‪ ,‬אך‬ ‫האם על הארגון הצבאי להמתין וללמוד על בשרו או‬ ‫שמא עליו להטמיע ולחנך את מפקדיו גם לחשיבה‬ ‫"אחרת"‪ ,‬פורצת דפוסים? אעמוד על העניין הזה‬ ‫בדוגמה הבאה‪:‬‬ ‫האמירה "קו המגע לעולם ייפרץ" הוא נכון‪ .‬כולנו‬ ‫למדנו את לקחי מלחמת יום הכיפורים ועל הכשלים‬ ‫בלימוד ובהטמעה של תורת ההגנה‪ .‬אך מי קבע‬ ‫שהמשפט הזה דווקא נכון )עד כדי שהפך ממש‬ ‫למוסכמה ברורה בתכנון הצבאי(?‬ ‫האם מכיוון שלא הצלחנו בנתונים של אז‪ ,‬ומכיוון‬ ‫שכך נהוג לצטט מהוגים צבאיים‪ ,‬עלינו לבנות הנחה‬

‫לא נעשה די כדי להתאים את‬ ‫התוכניות להכשרת מפקדים בצבא‬ ‫למציאות הנוכחית ולמציאות‬ ‫שתשרור בעתיד‬ ‫חלוטה שכזאת? האם צה"ל של ימינו‪ ,‬על עוצמתו‬ ‫ותבונתו‪ ,‬צריך עדיין לצאת מנקודת ההנחה הזאת?‬ ‫האם הדבר נכון בכל רמת פיקוד? למה שייפרץ הקו‬ ‫)ומה זה בכלל "קו"?( אצל מפקד גדוד או אצל מפקד‬ ‫פלוגה בחזית? שייפרץ אצל מישהו אחר‪...‬‬ ‫הבאתי את הדוגמה הזאת כדי להזכיר לכולנו כי‬ ‫שבירת פרדיגמות וחשיבה "אחרת" אינן מעשה‬ ‫קסמים )ובכל אופן‪ ,‬רובינו אינם קוסמים(‪ .‬ייתכן‬ ‫שיופיעו באופן חד‪-‬פעמי בצורה של הברקה מקומית‬ ‫או של מעשה גבורה ייחודי‪ ,‬אך כדי להופכן לעניין‬ ‫של שגרת חשיבה ועשייה יש לחנך לכך‪ .‬לחנך ‪ -‬ולא‬ ‫רק ללמדן בשיעורי העשרה‪ .‬זה לא מספיק ויותר‬ ‫מכך‪ :‬זה רק מנציח את היותו שונה‪" ,‬אחר"‪ ,‬מחוץ‬ ‫‪16‬‬ ‫לזרם המרכזי‪.‬‬ ‫יש כאן עניין לחינוך המעודד התפתחות אישית‬ ‫ויצירתיות‪ .‬יש כאן מקום לתרבות ארגונית ואישית‬ ‫המייצרת מקום של כבוד לחשיבה שונה ואחרת‪,‬‬ ‫מופשטת ופלורליסטית ‪ -‬תרבות ארגונית שמעודדת‬ ‫אותה ואף דורשת אותה‪ .‬שונה‪ ,‬חשוב לזכור‪ ,‬אינו‬ ‫חריג!‪.17‬‬ ‫יצירת שינוי מחייבת ראייה קדימה‪ ,‬לעיתים‬ ‫למחוזות שאינם נראים‪" .‬מהפכה בעניינים‬ ‫הצבאיים" מחייבת שינוי תואם גם בענייני הכשרה‪,‬‬ ‫ויותר מכך‪ ,‬היא דורשת שינוי של דפוסי חשיבה ‪-‬‬ ‫מההכשרה הספציפית ועד לחינוך מנהיגי העתיד‪.‬‬ ‫ב‪ 6-‬במאי ‪ ,2001‬כמה חודשים אחרי פרוץ המלחמה‬ ‫הנוכחית בטרור‪ ,‬כשעדיין היו מוגדרים שטחי‬ ‫הרשות הפלסטינית "אזור אסור לפעילות כוחות‬ ‫צה"ל"‪ ,‬התנהל מרדף אחרי מחבל באזור בית‪-‬‬ ‫ג'אלה‪ .‬למפקד גדוד הצנחנים שניהל את המרדף‬ ‫היה ברור כי הכתם הכהה במפה לא צריך לעצור‬

‫אותו תוך כדי הלחימה בשטח‪ .‬מה שהיה ברור לו‬ ‫תוך כדי הקרב‪ ,‬לא היה ברור לרבים לפניו ולרבים‬ ‫מעליו‪ .‬כניסתו לשטח האסור לצורך המרדף פרצה‬ ‫מחסום תודעתי‪ ,‬שהיה נחלת דרגים צבאיים‬ ‫ומדיניים‪ .‬הוא הוכיח שאפשר לחצות קווים שאינם‬ ‫מתפקדים כמתוכנן‪.‬‬ ‫העיסוק בטכנולוגיות מהמתקדמות ביותר‪ ,‬בשליטה‬ ‫במידע וביכולות אש מרחיקות לכת ודיוק ‪ -‬על אף‬ ‫שנחשב לשיא המודרניות‪ ,‬הרי שאלייה וקוץ בה!‬ ‫‪18‬‬ ‫הדבר יכול בנקל להוביל ל"שמרנות מודרנית"‪.‬‬ ‫הניגוד שמייצרות שתי המילים האלה צריך להזהיר‬ ‫אותנו מללכת שבי אחרי הטכנולוגיה והקדמה‬ ‫המדעית תוך שאנו שוכחים את הצורך הלא פחות‬ ‫חשוב‪ :‬חינוך המפקד הצבאי‪ .‬ללא יכולת אישית‬ ‫מתקדמת לא תתקדם הטכנולוגיה לשום מקום‬ ‫ממשי‪ .‬הדרישות מהמפקדים בעת הזאת מחייבות‬ ‫את הארגון הצבאי להקנות להם את כל הכלים‬ ‫להתפתחותם האישית והמקצועית‪.‬‬

‫המפקד‪ ,‬איש המקצוע הצבאי‬

‫"דווקא בגלל הנטייה להזניח את הצורך הזה‬ ‫או להתייחס אליו כאל מובן מאליו מבקש אני‬ ‫להאיר גם בראייה אסטרטגית‪-‬רבתי‪ ,‬ודווקא בה‪,‬‬ ‫את ההכרח להעלאת טיב החיילים והמפקדים‬ ‫כמרכיב חיוני לתורת מלחמה ישראלית שתענה על‬ ‫הצרכים"‪ 19.‬מוסקוס מכנה את המפקד "מקצוען‬ ‫צבאי דומיננטי"‪ 20 ,‬אשר בתקופה המודרנית‬ ‫)‪ (1945-1900‬נחשב ל"מנהיג קרב"‪ ,‬בתקופה‬ ‫המודרנית המאוחרת )המלחמה הקרה‪ ,‬עד ‪(1990‬‬ ‫ל"מנהל"‪"/‬טכנאי" ובעת הפוסט‪-‬מודרנית )‪1990‬‬ ‫ואילך( ל"מדינאי‪/‬מדען‪-‬חייל"‪ .‬באופן מסורתי‬ ‫רואה הצבא בחייליו מומחים לאלימות ומוכנים‬ ‫לקרב‪ ,‬טוען מוסקוס‪ 21.‬לדבריו‪ ,‬גם היום דרושים‬ ‫מנהיגים כאלה‪ ,‬למצבים הכרוכים בקרב ישיר‪,‬‬ ‫אולם בהדרגה מחליף התחכום הטכנולוגי את‬ ‫הכוח הברוטלי והופך להיות המפתח לניצחון‪.‬‬ ‫כישורי הקצין צריכים‪ ,‬לדבריו‪ ,‬להתאים למאפייני‬ ‫התקופה‪ ,‬והוא נותן דוגמה‪ :‬כאשר מונה גנרל וסלי‬ ‫ק' קלארק‪ 22‬למפקד העליון של נאט"ו ושל כל‬ ‫הכוחות האמריקניים באירופה )‪ ,(1997‬נאמר עליו‬ ‫שהוא ראוי לתפקיד עקב היותו "מלומד" ובעל‬ ‫"מיומנות דיפלומטית"‪.‬‬ ‫המפקד הצבאי נדרש כיום לכישורים רבים ומגוונים‪,‬‬ ‫תחומי אחריותו הופכים גדולים ומורכבים יותר‪,‬‬ ‫סביבת הפיקוד שלו הטרוגנית ולרוב לא צפויה‪.‬‬ ‫הוא נדרש להפעיל כוחות בין‪-‬זרועיים ולעיתים בין‪-‬‬ ‫סוכנותיים‪ .‬עליו לדעת לנהל יחסי גומלין מושכלים‬ ‫עם התקשורת לשם השפעה על עיצוב דעת קהל‪ ,‬עליו‬ ‫לחשוב בכל עת על ההשלכות הצפויות מפעולתו‬ ‫ולעיתים עליו לקבל החלטות בנושאים שאליהם‬ ‫כלל לא הוכשר‪ .‬הוא נדרש לגלות פתיחות לתחומים‬

‫חדשים‪ 23‬ואף לתרבויות שונות‪ .‬דומה כי חיזוק‬ ‫הדגש על הפרט בעולם המודרני מחייב את הקצינים‬ ‫לגלות יותר רגישות ותשומת לב לעולמותיהם של‬ ‫הכפופים להם‪ .‬המפקד אף נדרש להכיר חוקים ודיני‬ ‫משפט‪ ,‬שבעבר אפילו לא ידע על קיומם‪ ,‬ולעיתים‬ ‫הוא אפילו חשוף לתביעות ולהאשמות אישיות‬ ‫שמקורן בפעולות שעשה במסגרת מילוי תפקידו‪.‬‬ ‫דו"ח אמריקני בנושא ההכשרה המקצועית של‬ ‫הקצונה בשדה הקרב של שנות האלפיים קובע‬ ‫כי הצלחתו של הצבא תהיה מותנית‪ ,‬בין השאר‪,‬‬ ‫בפיקוד בעל רמה אינטלקטואלית גבוהה‪ ,‬וכי‬ ‫הבעיות שבהן ייתקל ידרשו כישורים חדשים ושונים‬ ‫מאלה שנדרשו בעבר‪" 24 .‬מעבר להכרת הרובד‬ ‫העיוני המופשט‪ ,‬המספק כלי ניתוח מעשיים‪ ,‬נדרשת‬ ‫בעולם המלחמה והאסטרטגיה של היום התמצאות‬ ‫בקשת רחבה של נושאים רלוונטיים ‪ -‬מעניינים‬ ‫טכניים ועד תהליכים חברתיים‪ ,‬כלכליים ומדיניים‪.‬‬ ‫זאת כדי לפרש טוב יותר את הסביבה ולתפקד בה‬ ‫‪25‬‬ ‫בהצלחה"‪.‬‬ ‫למקור הלטיני של המילה ‪ Education‬יש שתי‬ ‫משמעויות עיקריות שהן רלוונטיות לפיקוד על‬ ‫צבא‪ :‬האחת היא ‪) To bring up‬לגדל‪ ,‬לחנך‪,‬‬ ‫להכשיר( והאחרת היא ‪) To lead‬להנהיג(‪ .‬ואכן‬ ‫להכשיר את הלוחם ולהנהיגו בשדה הקרב הם שני‬ ‫האתגרים המשמעותיים ביותר של המפקד‪ ,‬וזהו‬ ‫גם האתגר המרכזי של המחנך‪ .‬בסביבה הקרבית‬ ‫ההשפעה הישירה של המפקד על הפרט ‪ -‬באמצעות‬ ‫הנהגת הקבוצה ‪ -‬היא מרחב התנסות והרפתקה‬ ‫פורה לחינוכו ולהעצמתו‪.‬‬

‫אז מה עושים?‬

‫‪ .1‬עושים‪ .‬חובת ראשי הצבא‪ ,‬מרגע שהוחלט‬ ‫על תפיסת הפעלה מתקדמת ושונה מהותית‬ ‫מקודמותיה‪ ,‬להפנות תשומת לב ומשאבים‬ ‫לבניין הכוח המכריע ביותר בעת הזאת‪ :‬כוחו‬ ‫ועוצמתו הפנימיים של המפקד‪ .‬הבנה מהותית‬ ‫של החשיבות הטמונה באיכות המפקד בעת‬ ‫הזאת מאריכה אולי את הדרך‪ ,‬אך מקרבת‬ ‫את היעד‪ .‬על הקברניטים בארגון הצבאי‪ ,‬ואף‬ ‫מעבר לו‪ ,‬להבין )ולפעול בעניין( שאם יש כאן‬ ‫"משהו אחר"‪ ,‬עלינו לחנך מפקדים "אחרים"‪.‬‬ ‫בהמשך‪ ,‬אפרט ואציג משמעויות להכשרת‬ ‫המפקדים כיום‪.‬‬ ‫‪ .2‬משתנים בהתאם‪ .‬זהו אחד האתגרים הקשים‬ ‫ביותר למערכת הרוצה לבצע שינוי כזה‪.‬‬ ‫למפקד ביחידתו הדבר קל הרבה יותר‪ .‬אמונתו‬ ‫בשינוי וביכולתו לבצע אותו מביאה אותו‬ ‫ליצור את השינוי‪ ,‬תוך שהוא עצמו משתנה‪.‬‬ ‫במערכת גדולה הדבר קשה שבעתיים‪ .‬יש צורך‬ ‫שאוכלוסיית הקברניטים תאמין בשינוי ותבצע‬ ‫אותו בעצמה‪ .‬במקרה כזה שונות דווקא יכולה‬

‫‪ | F16‬העיסוק בטכנולוגיות מהמתקדמות ביותר‪ ,‬בשליטה במידע וביכולות אש מרחיקות‬ ‫לכת ודיוק עלול להוביל ל“שמרנות מודרנית“‬

‫המפקד הצבאי נדרש כיום לכישורים‬ ‫רבים ומגוונים‪ ,‬תחומי אחריותו‬ ‫הופכים גדולים ומורכבים יותר‪,‬‬ ‫סביבת הפיקוד שלו הטרוגנית ולרוב‬ ‫לא צפויה‬ ‫למשוך אחורה את הארגון במקום לדחוף אותו‬ ‫אל מעבר לשינוי‪ .‬דוגמה מעט משעשעת‪ ,‬אך‬ ‫בהחלט ממחישה של בעיה כזאת‪ ,‬חוויתי בשנים‬ ‫הראשונות להקמתה של המכללה לפיקוד טקטי‬ ‫בצה"ל‪ .‬דומה שלכולם ברור שיש צורך להעניק‬ ‫חינוך צבאי מסודר ושיטתי לקצינים צעירים‬ ‫ומוכשרים‪ .‬לא היה מחסור בפרגון ובתמיכה‬ ‫לפרויקט בקרב הפיקוד הבכיר‪ .‬המפקדים‬ ‫הבכירים ‪ -‬ברובם ‪ -‬שוחחו עם החניכים על‬ ‫היותם "משהו אחר"‪ ,‬חלק מצבא אחר‪ ,‬שלא‬ ‫היה בתקופתם של הבכירים‪ ,‬ועם זאת‪ ,‬וכמעט‬ ‫מבלי מישים‪ ,‬דרכי ההתנהלות של הקצינים‬ ‫נשפטו במשקפיים "של פעם"‪ ,‬של התקופות‬ ‫ההן‪ ...‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬היו שחשבו שהמכללה‬ ‫הייתה צריכה להיבנות בנגב‪ .‬מדובר ברעיון יפה‬ ‫לכשעצמו‪ ,‬אילו הכוונה הייתה להגשים חזון‪,‬‬ ‫אך לא לכך כיוונו‪ ,‬אלא לחשש שהנוער המצוין‬ ‫הזה "יתקלקל ויתרגל לטוב" מעצם הקרבה‬ ‫לחיי הלילה של תל‪-‬אביב‪ .‬מדובר באותו נוער‬ ‫שבידיו אנו מפקידים עשרות לוחמים במציאות‬ ‫מורכבת‪ .‬וכך ניתן היה לשמוע אמירות בסגנון‬ ‫של "בגילכם לא חשבתי לצאת לאפטר"‪" ,‬למה‬ ‫הם הולכים בנעליים חצאיות"‪ 26‬ו"המכללה‬ ‫מרחיבה להם מדי את האופקים‪ ,‬ואולי הם‬ ‫לא ירצו לחתום להמשך השירות"‪ .‬אם רוצים‬ ‫"משהו אחר"‪ ,‬צריך לחשוב אחרת ולא למדוד‬ ‫‪27‬‬ ‫בפרמטרים "של פעם"‪.‬‬ ‫אחד הנושאים המשמעותיים ביותר‬ ‫והמעסיקים רבות את הקצינים הצעירים‬ ‫והמוכשרים הוא היכולת לשלב שירות צבאי‬ ‫עם חיי משפחה‪ .‬האמירה "התחתנת עם הצבא"‬

‫לא שגורה בפי כול כבעבר‪ ,‬וטוב שכך‪ .‬ההבנה‬ ‫שצריך לעמול קשה מבעבר כדי להגיע לשילוב‬ ‫ראוי חייבת להיות נחלת המערכת והמפקדים‬ ‫הבכירים ולא להיות רק בתחושות הצעירים‪.‬‬ ‫הם לא יישארו בכל מחיר במציאות שבה‬ ‫המחשבה המקובלת היא שהחרב כבר אינה‬ ‫מונחת על צווארנו‪ ,‬כמו בעבר‪ .‬על המערכת‬ ‫ועל העומדים בראשה לפתח יכולת למדוד‬ ‫בצורה טובה יותר את המשמעויות הנובעות‬ ‫משירות צבאי שוחק ומתיש‪ .‬ניתן לראות כמה‬ ‫משפחות מתפרקות או נמצאות על סף פירוק‬ ‫עקב שירות ממושך בתפקידי שדה‪ .‬זה‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫נתון מאוד מדיד‪ .‬הרגישות לכך במערכת גברה‬ ‫אומנם בשנים האחרונות‪ ,‬אך לא במידה‬ ‫מספקת‪" .‬תרבות הסבל" הצה"לית מקשה‬ ‫על היכולת להבין ולתרגם מהלכה למעשה‬ ‫את ההבנה שאנחנו בעידן אחר‪" .‬ואני ממליץ‬ ‫לכם לא להתחתן לפני סוף תפקיד מ"פ"‪ ,‬סיים‬ ‫קצין בכיר שיחה עם קציני העתיד של צה"ל‪.‬‬ ‫למה? למה שלא ידבר איתם על מימוש הקשר‬ ‫האישי במסגרת שירותם הצבאי? למה שלא‬ ‫יחליף אמירות כאלה בעדכון על פרויקטים‬ ‫למגורים שהצבא מציע ועל תוכניות שירות‬ ‫שמאפשרות תכנון משפחתי הולם? עד כמה‬ ‫אנו בטוחים שעשינו הכול כדי לאפשר לו‪,‬‬ ‫ל"משהו האחר" הזה‪ ,‬לבנות את דרכו הכי טוב‬ ‫שיוכל? אל ייפגעו רעיי ועמיתיי‪ ,‬מובן שישנן‬ ‫דוגמאות רבות וטובות של מפקדים שמבינים‬ ‫ומאפשרים‪ ,‬אך זה תפקידה של כלל המערכת‪,‬‬ ‫זו תרבות ארגונית שצריכה להתפתח כעת ולא‬ ‫בעוד עשר שנים‪ ,‬כשהצעירים המוכשרים יהיו‬ ‫בכירים‪ .‬אפשר וצריך קודם‪ ,‬כדי להבטיח שהם‬ ‫ירצו להישאר ולהיות מבכירי הארגון‪.‬‬ ‫‪ .3‬מערכת החינוך והכשרת המפקדים בצבא‬ ‫צריכה לקבל אוריינטציה הרבה יותר אישית‪.‬‬ ‫"כל שסק מלמיליאן"‪ ,‬צועקים הירקנים בשוק‬ ‫מחנה יהודה ברושלים‪ ,‬כי הם הבינו כבר לפני‬ ‫שנים ש"משהו אחר" קשור ליכולת לטפל‬ ‫בפרט‪ .‬כל שסק קיבל את היחס שמגיע לו‪ ,‬נתנו‬

‫חינוך מפקדים בצבא מקצועי‬

‫‪41‬‬

‫מהלכה למעשה‪ :‬המלצות‬

‫מסע פו“ם לפולין | שלא כמו משימות צבאיות רגילות‪ ,‬החינוך אינו תלוי מקום‪ ,‬זמן וכמות‬ ‫לו סביבה לגדול ולהיות מלמיליאן‪ .‬המושג‬ ‫חינוך ‪ 28‬מנסה לענות על הצורך הזה‪ .‬בעוד‬ ‫המושג הדרכה עוסק בהוראת דרך‪ ,‬בהסברה‬ ‫ובהנחיה‪ ,‬והמושג הכשרה ‪ -‬בהכנה לתפקיד‬ ‫ספציפי‪ ,‬הרי החינוך עוסק ב"הקניית הרגלים‪,‬‬ ‫דרכי חשיבה והתנהגות‪ ,‬פיתוח המידות‪ ,‬האופי‬ ‫והכשרים הרוחניים של החניכים להשגת מטרה‬ ‫אידיאלית מסוימת )להבדיל מהוראה‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫שעיקרה הקניית ידיעות והשכלה("‪ 29.‬לשם‬ ‫עלינו לכוון‪ .‬החינוך עוסק בפרט מתוך הבנה‬ ‫שלכל אחד יש דרך לימוד והתפתחות משלו‪,‬‬ ‫ואין זה אפקטיבי לחנך את כולם באותו‬ ‫אופן )כפי שהדבר נעשה בדרך כלל בהכשרה‬ ‫ובהוראה(‪ .‬החינוך הוא מה שנשאר אחרי‬ ‫ששכחו את כל מה שלמדו בבית הספר‪ ,‬ענה פעם‬ ‫אלברט אינשטיין לשאלה מהו חינוך‪.‬‬ ‫שלא כמו משימות צבאיות רגילות‪ ,‬החינוך‬ ‫אינו תלוי מקום‪ ,‬זמן וכמות‪ .‬חינוך מבטא‬ ‫בשלות ארגונית שמבינה את הצורך בהתפתחות‬ ‫האישית של הקצין ובדיאלוג שיש לקיים איתו‬ ‫כדי לאפשר לו זאת‪ .‬אין זה מובן מאליו‪ .‬זה‬ ‫דורש הרבה‪ :‬הרבה הבנה‪ ,‬תשומת לב‪ ,‬זמן‪,‬‬ ‫אמון‪ ,‬דרך ותרבות ארגונית מאפשרת וסבלנית‪.‬‬ ‫דיאלוג אינו פשרה‪ ,‬הוא דרך חיים וחינוך‪.‬‬ ‫כאן בא לידי ביטוי המתח הניגודי המשמעותי‬ ‫ביותר בין תפיסת החינוך לבין השליטה‬ ‫והדומיננטיות הצבאית‪ .‬האם מערכת צבאית‬ ‫שלה הגדרה של משימות ברורות ושל הישגים‬ ‫נדרשים מוכנה לסבול זמן הבשלה והתפתחות‬ ‫אישית של המפקדים שבה? האם היא מוכנה‬ ‫לכך שחלק מהתפתחות הקצין יקרה אחרי‬ ‫שיסיים את הכשרתו הרשמית ולא ניתן יהיה‬ ‫לראות זאת תוך כדי ההכשרה )וכיצד נוכל‬ ‫להציג נתונים לממונים בסיום קורס אם‬ ‫נספוג זמן הבשלה והתפתחות?(‪ 30‬עד כמה אנו‬

‫מערכות ‪412‬‬

‫‪42‬‬

‫אחד הנושאים המשמעותיים ביותר‬ ‫והמעסיקים רבות את הקצינים‬ ‫הצעירים והמוכשרים הוא היכולת‬ ‫לשלב שירות צבאי עם חיי משפחה‬ ‫פתוחים לכך? הרי במערכת ארגונית‪ ,‬ובוודאי‬ ‫שבצבא‪ ,‬כשהשונה מאיים עלינו ‪ -‬אנו ממהרים‬ ‫להשמידו‪.‬‬ ‫‪ .4‬דרושה לנו נכונות אמיצה לוותר על נכסי צאן‬ ‫ברזל ארגוניים‪ .‬התחושה הראשונה שעולה‬ ‫בדרך כלל היא שאנו מתפשרים ולא מקפידים‬ ‫בתחום המשמעת‪ .‬האומנם? האם משמעת‬ ‫מתבטאת בכך שהקצין יעשה ויגיד מה שאני‬ ‫רוצה‪ ,‬או מה שאני חושב שנכון להגיד? והרי‬ ‫זהו אותו קצין שבעוד כמה חודשים יוביל‬ ‫עשרות חיילים בלחימה תובענית ושוחקת‪ .‬אין‬ ‫זה אומר שאין צורך בגבולות ובנהלים‪ .‬נהפוך‬ ‫הוא‪ ,‬אלה חיוניים ואף מסייעים מאוד להתרכז‬ ‫בעיקר ‪ -‬ביכולתנו לייצר מרחב התפתחות‬ ‫וסביבת למידה ראויים‪.‬‬ ‫במערכות הכשרה נהוג לקבוע ש"החניך במרכז"‬ ‫ובכך להדגיש כי כל העשייה היא למענו‪ .‬בעיניי‪,‬‬ ‫חשיבות גדולה הרבה יותר יש דווקא למיקום‬ ‫התרבות במרכז‪ .‬אמונים עלי דבריו של לסרי כי‬ ‫"תרבות היא אורח חיים‪ ,‬הרגלי השיח‪ ,‬הבאים‬ ‫לידי ביטוי בכל דבר ודבר‪ .‬התרבות היא משהו‬ ‫חי המזין‪ ,‬כאן ועכשיו‪ ,‬את כל השותפים לה‪ .‬היא‬ ‫‪31‬‬ ‫הולכת ונוצרת כל הזמן"‪.‬‬ ‫חינוך דורש את מלוא האחריות של המחנך‪ .‬המחנך‬ ‫אינו יכול להיות עושה דברה של תוכנית לימודים או‬ ‫מוציא לפועל של קווי היסוד שלה‪ .‬הוא חייב ליצור‬ ‫ולבחור את החומרים שלו בהתאם לאופי וליכולות‬ ‫של האנשים שעימם הוא פועל‪.‬‬

‫המלצותיי‪ ,‬שיובאו להלן‪ ,‬משלבות עשייה אישית‬ ‫בת שנים בצד "שוטטות קוגניטיבית" בתחומי‬ ‫ידע שונים כדי לנסות לאפיין את התמהיל הנדרש‬ ‫להכשרה ולחינוך של מפקדים בעת הזאת‪ .‬נעזרתי‬ ‫במקורות שונים ובעיקר בשיחות עם עמיתים‬ ‫וידידים מעולמות תוכן שונים‪ .‬שוחחתי עם‬ ‫אנשי מקצוע ועם מפקדים מיחידות מיוחדות‬ ‫ובשירותי הביטחון השונים‪ ,‬עם אמנים‪ ,‬מהנדסים‪,‬‬ ‫פסיכולוגים‪ ,‬סטודנטים‪ ,‬אנשי חינוך‪ ,‬רופאים‬ ‫ועוד‪ .‬מכולם ביקשתי לנסות לאפיין את טיבו של‬ ‫מי שאמור להתמודד בסביבות מורכבות‪ ,‬לעיתים‬ ‫עמומות ובלתי יציבות שמשתנות תדיר‪ .‬אני מביא‬ ‫את דבריהם ‪ -‬דרך הפריזמה של הניסיון האישי שלי‬ ‫בתחום החינוך הצבאי ומתוך הבנה ש"העתיד כבר‬ ‫כאן"‪ ,‬ויש להכשיר את המפקדים הטובים ביותר‬ ‫להתמודד עם אתגרי העתיד בצורה הטובה ביותר‪.‬‬ ‫‪32‬‬

‫חנוך לנער על פי דרכו‬ ‫איני אומר לקצין מיהו ומה עליו להיות‪ ,‬משום‬ ‫שהוא אדם ריבוני‪ .‬הוא נמצא באחריותי אבל לא‬ ‫בשליטתי‪ .‬אני צריך לדאוג לו‪ ,‬להגביל אותו בשעת‬ ‫הצורך‪ ,‬להציג לו את ההקשר הארגוני שבו הוא‬ ‫נמצא‪ ,‬אבל ‪ -‬ואולי בעיקר ‪ -‬להבין שהוא אינו נתון‬ ‫בידי כחומר ביד היוצר‪ .‬זו אחריותי לעזור לו להיות‬ ‫אדם במלוא מובן המילה ולא "מוצר מדף" רצוי‪.‬‬ ‫"על פי דרכו" – עלי‪ ,‬בהיותי מפקדו‪ ,‬לאפשר לו‬ ‫‪33‬‬ ‫לפרוץ וליצור את הידע שלו במו ידיו ולא במו ידיי‪.‬‬ ‫פעמים רבות אני מוצא את עצמי מהרהר אם אני‬ ‫עוזר ומאפשר לחניך להתפתח או שמא בולם אותו‬ ‫מלהתפתח‪.‬‬ ‫על תוכנית ההכשרה ועל סגל החינוך שלה לאפשר‬ ‫לכל קצין להתפתח בדרכו שלו‪ ,‬תוך קביעה משותפת‬ ‫של יעדים אישיים להתפתחותו מעבר למטרות‬ ‫וליעדים של הארגון‪.‬‬ ‫כגמד על כתפי ענקים‪) 34‬מנהיג של מנהיגים(‬ ‫השילוב בין חינוך ופיקוד אינו טבעי‪ .‬מפקד שעובר‬ ‫לתפקיד חינוך והכשרה חייב להיות בעל יכולת‬ ‫להתאים את עצמו לשינויים ‪ -‬יכולת שאינה מובנת‬ ‫מאליה‪ .‬הוא נדרש לדעת לתרגם את הצטיינותו‬ ‫הפיקודית‪ ,‬את יכולות הפיקוד והשליטה שלו‪ ,‬את‬ ‫הדומיננטיות ואת הכריזמה האישית שלו ליכולות‬ ‫להשתלב בצוות‪ ,‬לוותר במודע על שליטה מוחלטת‬ ‫ובעיקר ליכולת להעצים את הפרט במסגרת‬ ‫הקבוצה‪.‬‬ ‫בעוד שהמנהיגות הצבאית עוסקת בחינוך הפרט‬ ‫דרך הקבוצה‪ ,‬הרי שמנהיגות חינוכית עוסקת‬ ‫בחינוך הכלל דרך הפרט‪ .‬מקורות העוצמה של‬ ‫מפקד שמכשיר ומחנך שונים מתפקודו בסביבת‬ ‫הפיקוד הצבאית‪ .‬סגל החינוך וההכשרה נדרש‬

‫להמיר בולטות וכריזמה אישית בכריזמה חברתית‬ ‫המכירה בצורך להעצים את הפרט בדרכו שלו תוך‬ ‫הפגנת סובלנות וקשב‪ .‬לעמוד על כתפי ענקים משמע‬ ‫להגדיל את היכולת לראות‪ ,‬לכבד את מה שהם‬ ‫ומה שהם מביאים עימם ולאפשר להם צמיחה תוך‬ ‫העצמת נקודות החוזק שלהם‪ .‬אם המפקד‪-‬המחנך‬ ‫משכיל להבין את מקומו על כתפי כל אחד מחניכיו‪,‬‬ ‫וממרום שבתו לאפיין איתו יכולות ויעדים‪ ,‬כי אז יזכה‬ ‫בתרומה המרבית לעמלו‪ :‬פיתוח מפקדים איכותיים‪,‬‬ ‫בעלי יכולת להתמודד עם אתגרי הזמן והמקום‪.‬‬ ‫התרבות במרכז‬ ‫אני יוצא נגד הקביעה המסורתית המקובלת‬ ‫במוסדות חינוך והכשרה ולפיה "החניך במרכז"‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫לא‪ .‬בעיניי התרבות היא שצריכה להיות במרכז‪.‬‬ ‫כשהתרבות מונחת במרכז העשייה‪ ,‬היא מדגישה‬ ‫ערכים נגזרים דוגמת סובלנות‪ ,‬הקשבה‪ ,‬פתיחות‪,‬‬ ‫מתן מרחב אפשרויות והבנה ששונה אינו בהכרח‬ ‫חריג‪ ,‬ויש לו מקום גם בארגון הפועל על‪-‬פי עקרונות‬ ‫של הכללה ושל אחידות מרבית‪ .‬בליבת התרבות אני‬ ‫מציב את הדיאלוג שבין החונך לחניך‪.‬‬ ‫חינוך לתפקוד בסביבה "מבולגנת"‬ ‫סרג'יובאני‪ ,‬חוקר בתחום המנהיגות החינוכית‪ ,‬כתב‬ ‫‪36‬‬ ‫שסביבת התפקוד של המנהיג היא "מבולגנת"‪.‬‬ ‫הוא אף נותן מקום של כבוד למנהלים שהוא מכנה‬ ‫"בלגאניסטים" )‪ - (Scruffies‬אלה המיטיבים‬ ‫לתפקד במצבים כאוטיים שאינם ניתנים לצפייה‬ ‫מראש‪ .‬סרג'יובאני יוצא נגד היצמדות לתיאוריות‬ ‫ללא התאמה להקשר שבו פועל המנהיג‪ .‬לדבריו‪,‬‬ ‫כאשר אי‪-‬אפשר לשנות את המציאות כך שתהלום‬ ‫את התיאוריה‪ ,‬מוטב לשנות את התיאוריה כך‬ ‫‪37‬‬ ‫שתהלום את המציאות‪.‬‬ ‫סביבת הפעילות של המפקד הצבאי מחייבת‬ ‫להקנות לו יכולת "לנוע" בסביבות משתנות ולא‬ ‫יציבות‪ .‬עליו לדעת לשלוט בקצבים משתנים של‬ ‫חשיבה ושל פעולה‪ .‬תהליך חינוכו נדרש להקנות לו‬ ‫את הכלים ואת היכולת להתמצא בסביבות כאלה‪.‬‬ ‫בצד ידע ומיומנות כיצד להתמודד עם תקשורת ועם‬ ‫‪38‬‬ ‫טכנולוגיה מתקדמת עליו לפתח יכולות אלתור‬ ‫ויכולות לתרגם במהירות תיאוריות למעשים‪ .‬בעוד‬ ‫שבעבר הוא נדרש בעיקר להפגין כוח מחץ והכרעה‪,‬‬ ‫הרי שכיום )בעת שהמציאות עולה פעמים רבות על‬ ‫כל דמיון(‪ ,‬הוא נדרש פעמים רבות להפגין "סובלנות‬ ‫התקפית" ‪ -‬שילוב של יכולת איפוק והבלגה עם‬ ‫יכולת להגיב במהירות ובנחרצות‪ .‬את היכולת לשלב‬ ‫בין התכונות האלה ולעבור מתכונה לתכונה יוכל‬ ‫לרכוש מפקד בעל יכולת חשיבה יצירתית השונה‬ ‫לרוב מהנוסחאות הקבועות‪.‬‬ ‫את החשיבה היצירתית נהגנו לשייך תמיד לחידות‬ ‫מתחכמות ולפתרונות מפתיעים‪ .‬אל לנו לראות בכך‬

‫מעשה קסמים או נושא להרצאה חביבה וחד‪-‬פעמית‬ ‫מפי אדם שמעולם לא התנסה בחוויית הפיקוד‪ .‬זה‬ ‫נושא ללימוד שיטתי ולעיסוק מתמיד בשגרה ובמתן‬ ‫פתרונות מבצעיים‪" .‬ההישרדות שלנו כתינוקות‬ ‫וכמבוגרים תלויה ביכולת ההפשטה של המוח‬ ‫וביכולתנו לזהות דפוסים‪ .‬המוח שלנו התפתח כך‬ ‫שאנו יודעים לזהות דפוסים גם במצבים מורכבים‬ ‫המשתנים ללא הרף‪ .‬אבל כאשר אנו נתקעים‬ ‫בפרשנויות‪ ,‬לאחר זמן מה הפרשנות הזו נתפסת‬ ‫‪39‬‬ ‫כמציאות‪ ,‬והכישרון האדיר הזה פועל לרעתנו"‪.‬‬ ‫אדוארד דה בונו בספרו "אני צודק ‪ -‬אתה טועה"‬ ‫מבדיל בין ההיגיון של הסלע )‪(Rock Logic‬‬ ‫להיגיון של המים )‪ .(Water Logic‬הסלע מקובע‪,‬‬ ‫וצורתו קבועה‪ ,‬ואילו המים דינמיים ומתאימים את‬ ‫עצמם למבנה השטח‪ .‬ההיגיון של המים גמיש‪ ,‬עוקף‬ ‫מכשולים ומכיר בכך שיש היבטים רבים לכל בעיה‪.‬‬ ‫נכון‪ ,‬הוא פחות בטוח ופחות ברור‪ ,‬אך הוא מאפשר‬ ‫דברים חדשים‪ .‬רציפות ועקביות בלימודה ובתרגולה‬ ‫של החשיבה היצירתית בכל תחומי העיסוק ‪ -‬ולא‬ ‫רק בהרצאת העשרה חביבה ‪ -‬יהפכו את העניין‬ ‫‪40‬‬ ‫לאורח חיים‪ ,‬לדרך מחשבה בסיסית ומוטמעת‪.‬‬ ‫‪41‬‬

‫"נחוצים אנשי מעלה ולא גלמים מלומדים"‬ ‫"הוראה אינה צריכה להיות העברה של חבילות‬ ‫ידע‪ ,‬אלא היא צריכה לתרגם את הידע לכלים‪,‬‬ ‫‪42‬‬ ‫שבאמצעותם היחיד מתמודד עם המציאות"‪.‬‬ ‫חוק מספר ‪ 18‬בחוקת שיפוט הכדורגל דורש‬ ‫מהשופט שמעבר לכל החוקים והנהלים הקיימים‬ ‫עליו להפעיל תמיד שיקול דעת רלוונטי למתרחש‬ ‫במצב נתון‪.‬‬ ‫להבדיל‪ ,‬שימו לב כיצד פתר מפקד המכללה לפיקוד‬ ‫טקטי את הדילמה הבסיסית שבניסוח ידיעון שנתי‬ ‫‪43‬‬ ‫לחניכים בנוגע לכללים הנהוגים במקום‪:‬‬ ‫הכללים שלנו‬ ‫כלל מספר אחת‪ :‬הפעילו את מיטב השיפוט‬ ‫שלכם בכל מצב‪.‬‬ ‫אין כללים נוספים!‬ ‫התוכנית היא איכותית‪ ,‬לאנשים איכותיים‪.‬‬ ‫ברור ומובן שיש צורך בהגדרות ובהסברים )לכך‬ ‫יש עוד מספיק עמודים בידיעון(‪ ,‬אך אמירה כזאת‬ ‫מבטאת בעיניי את ההבנה ‪ -‬ברמה המעמיקה‬ ‫ביותר ‪ -‬שעלינו לצפות מהקצינים ולאפשר להם‬ ‫להיות "אנשי מעלה"‪ .‬אז איך עושים את זה?‬ ‫מחזקים יכולות אישיות בסיסיות‪ ,‬שהן קרקע‬ ‫פורייה להתפתחות מקצועית‪ .‬קודם לכן הזהרתי‬ ‫מפני התופעה האפשרית של "שמרנות מודרנית"‪.‬‬ ‫עלינו לחזק ולהטמיע היבטים נשכחים מעט בחינוך‬ ‫בעת הזאת‪ ,‬דוגמת לימודי אוריינות והקפדה על‬ ‫כתיבה ועל התנסחות בהירות ורהוטות‪ .‬במסגרת‬ ‫הרצון החינוכי הטוב ללמוד עוד ועוד נושאים אנו‬ ‫שוכחים לחזק בסיסים הכרחיים‪ .‬אם לא נקפיד‬

‫בנושא האוריינות‪ ,‬נשריש את ההתנסחות בסגנון‬ ‫המצגות והמיילים‪ .‬כך הדבר גם בנוגע ללימוד השפה‬ ‫האנגלית למשל‪ .‬על‪-‬פי מיטב המסורת האקדמית‪,‬‬ ‫בלימודי התואר הראשון במדינה אנו חותרים להגיע‬ ‫מהר ככל האפשר אל ה"פטור" הנכסף באנגלית‪.‬‬ ‫מיותר לציין כי זה לא הופך אותנו לדוברים‬ ‫אפשריים של משרד החוץ ואפילו לא לבעלי יכולת‬ ‫לקרוא היטב מאמרים מקצועיים או לנהל שיח‬ ‫פורה עם עמיתים מצבאות מודרניים שמעבר לים‪.‬‬ ‫כך הדבר גם בנוגע ליכולות בסיסיות נוספות כגון‬ ‫הכרת המורשת‪ ,‬היכולת לנתח וללמוד מהניסיון‪,‬‬ ‫הכרת המחשבה הצבאית‪ ,‬הבנת תהליכים‪ ,‬בקיאות‬ ‫במקצוע הצבאי‪ ,‬היכולת לפתח ולהוביל צוות וכו'‪.‬‬

‫אתיקה וערכי הארגון והאדם‬

‫דווקא בעידן המכונה "פוסט מודרני" נדרשת רגישות‬ ‫רבה לערכים דוגמת כבוד האדם‪ ,‬דבקות במשימה‪,‬‬ ‫טוהר הנשק‪ ,‬משמעת ועוד‪ .‬עלינו לחזק את הבנת‬ ‫משמעותם ואת חשיבותן כדי שיהיו מצפן מרכזי‬ ‫בצמתים של קבלת החלטות וגורם מאזן ומייצב‬ ‫בין דילמות ומתחים‪.‬‬ ‫אדם בן ‪ 18‬במדינה דמוקרטית נחשב לבשל במוסריות‬ ‫האישית שלו‪ .‬הטלת אחריות על אנשים צעירים‬ ‫גורמת להם‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬להתנהג כראוי מבחינה‬ ‫מוסרית‪ .‬עם זאת‪ ,‬מציאות מורכבת ושונה )ממה‬ ‫שהורגלו לה עד לשירותם הצבאי( מחייבת להנחות‬ ‫אותם ולתת להם כלי התמודדות נאותים‪ .‬כך‪ ,‬בעוד‬ ‫המוסר "מתגייס" עם החייל ומושתת על חינוכו‬ ‫האזרחי‪ ,‬את האתיקה הארגונית הוא מקבל תוך כדי‬ ‫השירות הצבאי‪ .‬חובת מפקדיו לחנכו‪ ,‬ללמדו וללוות‬ ‫אותו בפעילותו ובהתלבטויותיו‪ .‬מציאות חדשה‬ ‫מחייבת יכולת התאמה ויכולת להסדיר דילמות‪.‬‬ ‫ערכי הארגון מספקים יכולת תיאורטית להתמודד‬ ‫עם מצבים צפויים‪ .‬על המפקדים לבצע את המעבר‬ ‫מההלכה הארגונית אל הפעולה ובכך להנחות ולחנך‬ ‫את החייל ברוח הארגון‪.‬‬

‫עיצובה וטיפוחה של סביבת הלמידה‬

‫ללמוד זה לא כמו לבנות בית‪ .‬האדם אינו דף חלק‪ .‬על‬ ‫סביבת הלמידה שנוצרה בעבורו להבין זאת‪ ,‬ויותר‬ ‫מכך ‪ -‬לכבד את הלומד ולהעניק לו מרחב אפשרויות‬ ‫למיצוי הלמידה‪ ,‬לרכישת כלים משמעותיים‬ ‫ולהמשך ההתפתחות האישית‪ .‬על סביבת הלמידה‬ ‫להבין כי תהליך הלמידה אינו תהליך של הוספה‬ ‫אלא תהליך של התמרה‪ ,‬של יצירת סדר מחדש‪.‬‬ ‫סביבת למידה טובה אינה מכוונת את הלמידה על‪-‬פי‬ ‫סדר מתוכנן מראש‪ .‬אל לו‪ ,‬למורה‪ ,‬לכפות את זהותו‬ ‫שלו על הלומד )למרות הפיתוי הרב שבכך‪ ,‬כי הרי‬ ‫המורה עצמו איש אשכולות הוא(‪ .‬לסרי טוען כי‬ ‫"הלומד לוקח חלק בתהליך יצירה שתכליתו עדיין‬ ‫עמומה עבורו‪ .‬האופן שבו יסתדרו הדברים אצלו‬

‫חינוך מפקדים בצבא מקצועי‬

‫‪43‬‬

‫לומדים בצוותים | האתגר הגדול של סגל החינוך ושל סביבת הלמידה הוא לאפשר‬ ‫ללמוד‬ ‫בסופו של דבר הוא פרי הדינמיקה של היצירה ולא‬ ‫‪44‬‬ ‫תוצאה מוכתבת מראש"‪.‬‬ ‫ליצירת סביבת למידה ראויה אחראי הארגון‪ .‬לרוב‬ ‫בולטת המחויבות שלו ל"חומר" ופחות לשאלת‬ ‫המשמעות‪ .‬שני אלה צריכים לתמוך בתהליכי הלמידה‪,‬‬ ‫כשהמשמעות מובילה את התפיסה‪ ,‬וה"חומר" מתרגם‬ ‫אותה לצורות‪ ,‬למבנים ולתוכניות לימוד‪.‬‬ ‫סאליבן תבע את המשפט " ‪Form Follows‬‬ ‫‪ ."Function‬לדבריו‪" ,‬הצורה נובעת תמיד‬ ‫מהתפקוד‪ .‬כאשר התפקוד אינו משתנה‪ ,‬הצורה אף‬ ‫היא אינה משתנה‪ .‬סלעי השחם נותרים בצורתם‬ ‫דורות על דורות‪ ,‬בעוד הברק חי‪ ,‬לובש צורה‬ ‫וגווע בהבזק"‪ 45.‬ברגע שמובן הצורך‪ ,‬על הצורניות‬ ‫הסביבתית להתאים את עצמה בהתאם‪ .‬הצורניות‬ ‫כוללת סדרה ארוכה של גורמים ובהם סגל החינוך‪,‬‬ ‫תוכני הלימוד‪ ,‬שיטות הלימוד‪ ,‬מרחבי הלימוד‬ ‫וההתפתחות האישיים‪ ,‬יכולת הליווי והחניכה‪,‬‬ ‫הנגישות למקורות ידע‪ ,‬יכולת הבחירה‪ ,‬צורת‬ ‫ההערכה של הלומד והתנאים האישיים העומדים‬ ‫לרשותו כדי לממש את אחריותו ללמוד ולהתפתח‪.‬‬ ‫כאשר הועבר בית הספר לקצינים למצפה‪-‬רמון‬ ‫בתחילת שנות ה ‪ ,70 -‬החליטו על תנאי מחיה‬ ‫ראויים‪ :‬חדר מהודר לכל ארבעה צוערים‪ .‬השנים‬ ‫והמנוחה על זרי הדפנה עשו את שלהם‪ ,‬ולחדרים‬ ‫נכנסו מיטות קומתיים והתווסף מזרן על שולחן‬ ‫העבודה בחדר‪ .‬בתכנון מקצועי וראוי על התשתיות‬ ‫להקדים את התוכן המוכנס בהן‪ .‬נכון‪ ,‬צה"ל יודע‬ ‫לפתור הרבה דברים "בתנועה"‪ ,‬אך מוטב להשאיר‬ ‫את היכולת החשובה הזאת לסביבת הלחימה ולא‬ ‫לסביבת הלמידה‪ .‬סביבה ראויה צריכה לאפשר‬ ‫למידה מיטבית‪ 46.‬התאמת הסביבה הפיזית‪ ,‬יחסי‬ ‫חניכה‪ ,‬נגישות למקורות ידע ולימוד וכד' צריכים‬ ‫להיעשות לפני קליטת לומדים‪ .‬זוכרים את בתי‬ ‫הספר שבהם למדנו בילדותנו? כל מי שעבר חוויה‬ ‫מעצבת שכזאת יכול להבין מדוע ילדים כיום ששים‬ ‫אלי קניון יותר מאשר אלי בית ספר‪ .‬הקניון מאתגר‪,‬‬ ‫קורץ ומאפשר הרבה יותר‪.‬‬

‫מערכות ‪412‬‬

‫‪44‬‬

‫האתגר הגדול של סגל החינוך ושל סביבת הלמידה‬ ‫הוא אפוא לאפשר ללמוד‪.‬‬

‫מערכות המיון לתפקידי פיקוד‬

‫המודל של צבא העם מאפשר לצה"ל להשקיע יותר‬ ‫במיון המתאימים ופחות בהכשרתם‪ .‬עופר שלח‬ ‫טוען כי "התאמתו של מגויס לקצונה ואחר כך‬ ‫לתפקידים בכירים יותר נתפסת כעניין של תכונות‬

‫בעוד שהמנהיגות הצבאית עוסקת‬ ‫בחינוך הפרט דרך הקבוצה‪ ,‬הרי‬ ‫שמנהיגות חינוכית עוסקת בחינוך‬ ‫הכלל דרך הפרט‬ ‫)ולפיכך נקבעת בשלבים מוקדמים‪ ,‬החל מגיוסו ועד‬ ‫להכשרתו לקצין זוטר( ולא של הכשרה לתפקיד‬ ‫הספציפי שהוא אמור למלא‪ .‬זאת להבדיל מצבאות‬ ‫מקצועיים‪ ,‬שאצלם לא המיון הוא העיקר אלא‬ ‫ההכשרה"‪ 47.‬בחרתי בנושא הזה כדי להבליט שתי‬ ‫משמעויות מרכזיות‪ :‬האחת‪ ,‬האם כדאי להתכונן‬ ‫ל"יום שאחרי"‪ ,‬אם מודל השירות ישתנה בצורה‬ ‫כלשהי‪ ,‬ולא יהיה בטוח עוד שהמיון והבחירה הם‬ ‫מבין הטובים ביותר?‬ ‫השנייה‪ ,‬כיצד קובעים את הקריטריונים למיון‬ ‫המועמדים? על הארגון להגדיר למערכות המיון‬ ‫שלו מיהו הקצין שאנו רוצים לראות בראש לוחמינו‬ ‫בעתיד ולוודא שמערכי המיון אכן ממיינים בהתאם‬ ‫להגדרותינו‪.‬‬

‫המלצות וכיווני מחשבה לארגון הצבאי‬

‫בפרק הקודם עסקתי בהרחבה בהמלצות בתחום‬ ‫החינוך הצבאי במסגרת המהפכות המודרניות‬ ‫בעניינים הצבאיים‪ .‬בפרק הזה אציין בקצרה‬ ‫כיוונים נדרשים בהתנהלות הארגון הצבאי כולו‬ ‫בעת הנוכחית‪:‬‬ ‫ארגון מעודד ומאפשר‪ .‬המציאות מחייבת התאמות‬

‫ושינויים בקצבי זמן שונים מבעבר‪ .‬היכולות‬ ‫הפיקודיות והטכנולוגיות צריכות לאפשר גם לארגון‬ ‫גדול‪ ,‬ולעיתים מסורבל‪ ,‬לעודד את אנשיו לגלות‬ ‫יוזמה וחדשנות במסגרת תפקידיהם ומעבר להם‪.‬‬ ‫היבט נוסף של הארגון המעודד צריך לבוא לידי‬ ‫ביטוי במיסוד של מסלולי ההתפתחות המקצועית‬ ‫תוך תכנון משותף של הקריירה הצבאית‪.‬‬ ‫מנהיגות משתפת ומאפשרת המאופיינת בקשב‬ ‫ובפתיחות מתוך הבנה שלידע יש מקורות רבים‪,‬‬ ‫ולאנשים יש רעיונות יצירתיים‪ ,‬ותחת אחריותו‬ ‫של המפקד יש מקום להבעת דעות שונות‪ ,‬בתנאי‬ ‫שלכולם ברור ההבדל בין החופש להביע הדעה לבין‬ ‫‪48‬‬ ‫המשמעת הנדרשת לביצוע העשייה‪.‬‬ ‫ליווי וחניכה הם צורך פיקודי‪ .‬חניכה טובה אינה‬ ‫גחמה של מפקד זה או אחר‪ .‬היא צורך פיקודי! על‬ ‫הארגון הצבאי לדרוש ממפקדיו‪ ,‬לאחר שהכשירם‬ ‫לכך‪ ,‬ללוות ולחנוך בצורה שמפתחת את פקודיהם‪.‬‬ ‫ההכשרה לכך צריכה להיעשות בקורסי הפיקוד‪ ,‬אך‬ ‫לא רק בהם‪ ,‬כי אם גם במהלך ביצוע התפקידים‪.‬‬ ‫כמו כן אני ממליץ להציע למפקדים ברמות השונות‬ ‫אפשרות לקבל ליווי של מפקדים בכירים שפרשו‬ ‫משירות פעיל‪ .‬המפקד הוא שיבחר את המלווה‬ ‫המתאים מתוך רשימה מוצעת וכן הוא יבחר את‬ ‫אופי הקשר ואת תדירותו‪ .‬בארגון מתבגר כצה"ל‬ ‫יש הרבה מפקדים ותיקים לשעבר שיכולים לשמש‬ ‫אוזן קשבת ויועצים טובים‪ .‬בנוכחותם אין איום על‬ ‫מנהיגותו של המפקד‪ ,‬ואם הוא עצמו בחר במלווה‬ ‫שלו‪ ,‬אין לי ספק שיפיק מכך תועלת רבה‪.‬‬ ‫חיזוק מערכות ההכשרה והחינוך בארגון הצבאי‪.‬‬ ‫גם בעיתות של קיצוצים תקציביים‪ ,‬ואולי בעיקר‬ ‫בהם‪ ,‬יש לחזק את מערכות החינוך וההכשרה של‬ ‫מפקדי העתיד‪.‬‬ ‫התפתחות מתמדת‪ ,‬גם ‪ -‬ובעיקר ‪ -‬בשטח‪ .‬אין‬ ‫תחליף להתנסות הפיקודית במהלך התפקיד‪.‬‬ ‫מערכות ההכשרה מבינות זאת ומפתחות את‬ ‫המפקד בהתאם‪ .‬יש צורך בהמשכיות‪ ,‬במעין‬ ‫"העברת מקל" גם למפקדי השטח‪ .‬איך עושים זאת‬ ‫בפועל? פשוט מאוד‪ :‬הקצין המתפתח הוא "נושא‬ ‫המקל" במרוץ האין‪-‬סופי הזה‪ .‬חובת מפקדיו בכל‬ ‫שלב לאפשר לו להמשיך לרוץ! דברו איתו‪ ,‬תחקרו‬ ‫אותו על עברו ועל המשך התפתחותו‪ ,‬העשירו אותו‪,‬‬ ‫למדו אותו‪ ,‬קחו אותו קדימה‪.‬‬

‫סוג של חזון במקום סיכום‬

‫בחיפושיי אחר מצפן לעתיד אני מוצא את עצמי‬ ‫לעיתים קרובות מעיין דווקא בכתיבתם של אלה‬ ‫שהקימו בעבורנו את המדינה וכוננו את צבאה‪ .‬אולי‬ ‫כי להם היה הרבה יותר על מה לחלום‪ ,‬או שמא לא‬ ‫היה להם הרבה זמן לחלום‪.‬‬ ‫בוגנר מצטט בספרו מכתביו של יוחנן רטנר‪ ,‬ראש‬ ‫המפקדה הארצית הראשון של ארגון ההגנה‪" :‬קל‬

‫יותר לחולל חינוך אינטנסיבי אצל הנוער‪ ,‬באשר מוחו‬ ‫וליבו ניתנים להשפעה ולקליטה של רעיונות‪ ,‬והוא‬ ‫נוח להתלהבות ומסוגל להאמין‪ .‬עוד מגיל הנוער‬ ‫צריך אפוא להתחיל בהכשרת המפקדים לעתיד‪:‬‬ ‫לפתח בבני הנעורים את התכונות הדרושות למען‬ ‫‪49‬‬ ‫יוכלו להיות בעתיד מנהיגים ראויים לשמם"‪.‬‬ ‫באווירת המושג "הרב"ט האסטרטגי" של ימינו‬ ‫נזכר מאיר פעיל בדבריו של יצחק שדה על "גנרל‬ ‫מפקד כיתה"‪" :‬ככל שהמלחמה נעשית יותר מורכבת‬ ‫ומתוחכמת‪ ,‬וכלי המלחמה הולכים ומשתכללים‪ ,‬כן‬ ‫יוכרעו יותר ויותר נקודות מוקד על‪-‬ידי מפקדים‬ ‫מקומיים‪ .‬הנטייה הצבאית הלקוחה מתרבות‬ ‫הטכנולוגיה לתת מענה לכל אתגר אפשרי באמצעות‬ ‫פקודות קבע ותרגולות מוכנות מראש היא מאמץ‬ ‫אומלל‪ ,‬שכן אין כל אפשרות 'לסתום' על‪-‬ידי תכנון‬ ‫מוקדם את כל ה'חורים' הבלתי צפויים שהעתיד‬ ‫‪50‬‬ ‫טומן בחובו"‪.‬‬ ‫יעקב עמידרור מציין כי "מאפייניו של המקצוע‬ ‫הצבאי מצביעים על הצורך במפקדים בעלי‬ ‫אופי מיוחד‪ ,‬כדי שיוכלו לעמוד במבחן הדרישה‬ ‫המקצועית בבוא העת‪ .‬הם חייבים להיות בעלי יכולת‬ ‫ורצון ללמידה מתמדת‪ ,‬אומץ לב קרבי ומנהיגותי‪,‬‬ ‫יכולת הנעת אנשים‪ ,‬כושר עמידה בלחצים לאורך‬ ‫זמן רב ויכולת קבלת החלטות במצבים של אי‪-‬ודאות‬ ‫‪51‬‬ ‫ובלבול"‪.‬‬ ‫החינוך מאפשר להבין תופעות לעומקן ולא להישאר‬ ‫ברבדים רדודים‪ .‬בעולם שבו הידע זמין ונגיש הרבה‬ ‫יותר מבעבר עלינו לתופסו שלא כמו בעבר‪ .‬תפיסת‬ ‫התיווך בין הידע ללומד חייבת לעבור שינוי‪ .‬הידע‬ ‫כשלעצמו אינו מאפשר לראות לעומקם של דברים;‬ ‫ההבנה היא המאפשרת זאת‪ .‬הבנה שכזאת היא‬ ‫שתאפשר להפוך ידע סטטי‪ ,‬שאין בו תועלת‪ ,‬לאמצעי‬ ‫דינמי המאפשר את פיתוח הידע ואת שכלולו‪ .‬כמו‬ ‫אוכל‪ ,‬גם הידע מצריך עיכול‪ .‬הוא עובר במגוון‬ ‫ערוצים‪ ,‬גלויים וסמויים‪ .‬הבלבול המצוי בין הוראה‬ ‫לחינוך וללמידה מטעה אותנו לא אחת‪ .‬חינוך‬ ‫מפקדי העתיד מחייב את הארגון הצבאי לאפשר‬ ‫ואף לעודד שונות‪ ,‬חדשנות ויצירתיות‪ ,‬ההכרחיים‬ ‫כל כך לתפקוד בסביבה מבולגנת‪ .‬מתוך ההכרה כי‬ ‫הלומד הזה רוצה ללמוד ובדרכו שלו‪ ,‬יש ליצור לו‬ ‫תנאים ומרחבים אישיים לכך‪ .‬הבסיס לכל זה נעוץ‬ ‫בכבוד ללומד‪ :‬כבוד לדרכי חשיבתו והתנהלותו‪,‬‬ ‫כבוד לדרכי הלמידה שלו‪ ,‬כבוד לקצב ההתפתחות‬ ‫האישית שלו‪ .‬הכבוד ללומד והשקעה בו בהתאם‬ ‫יהפכו במהרה ל‪-‬די‪-‬אן‪-‬אי התרבותי של הארגון‬ ‫הצבאי המשתנה והמתאים את עצמו לעתיד‪,‬‬ ‫שבפתחו הוא כבר נמצא ופועל‪.‬‬

‫הערות‬

‫‪.1‬‬

‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬

‫‪.8‬‬

‫‪.9‬‬ ‫‪.10‬‬

‫‪.11‬‬ ‫‪.12‬‬

‫‪.13‬‬

‫‪.14‬‬ ‫‪.15‬‬ ‫‪.16‬‬ ‫‪.17‬‬ ‫‪.18‬‬ ‫‪.19‬‬ ‫‪.20‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫‪.23‬‬ ‫‪.24‬‬

‫מתוך הרצאת מפקד ה‪ National War College-‬בפני‬ ‫המכללה לביטחון לאומי של ישראל בוושינגטון ב‪4-‬‬ ‫במאי ‪2005‬‬ ‫‪ .National Defense University‬הגדרות הייעוד‬ ‫והמשימות מופיעות באתרי האינטרנט של המוסדות‪.‬‬ ‫כשלעצמן אין בהן כמובן כל פסול‪ .‬בהמשך אבחין בינן‬ ‫לבין המילה "חינוך"‪.‬‬ ‫"חזית המלחמה" על‪-‬פי מילון אבן שושן‪.‬‬ ‫אבי קובר‪" ,‬המלחמה ושדה הקרב בעתיד"‪ ,‬בתוך‪:‬‬ ‫חגי גולן )עורך(‪ ,‬מרקם הביטחון‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,2001 ,‬עמ'‬ ‫‪268-237‬‬ ‫בנאום באוניברסיטה לביטחון לאומי ב‪ 31-‬בינואר‬ ‫‪ .2002‬בתוך‪ :‬מקגרגור דגלס‪ ,‬השתנות תחת אש‪ ,‬הוצאת‬ ‫פו"ם ומשרד הביטחון‪2007 ,‬‬ ‫‪ - .R.M.A‬בבסיס התפיסה האמריקנית לטרנספורמציה‬ ‫עומדים שלושה אלמנטים מרכזיים‪ :‬טכנולוגיות‬ ‫חדישות‪ ,‬קונספט של תכנון אופרטיבי ומבנים ארגוניים‬ ‫חדשים בהתאם‪.‬‬ ‫הלחימה בטרור בשנים האחרונות הבליטה יוזמות‬ ‫פיקודיות "מלמטה" בהיקף גדול מבעבר ודפוסי פיקוד‬ ‫שונים מבעבר דוגמת בירור משותף של בעיות מבצעיות‬ ‫עם מפקדי משנה וכו'‪.‬‬ ‫קובר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪245‬‬ ‫נראה שאנחנו עדיין מקיימים הפרדה מלאכותית בין‬ ‫הכוח והיכולת‪ ,‬בין החשיבה ודרכי ההנעה של האויב‪.‬‬ ‫רק בלחימה הנוכחית בטרור הצלחנו לערער על‬ ‫מוסכמות מסורתיות שבאו לידי ביטוי במושגים כמו‬ ‫"קו מגע"‪" ,‬הכרעה" וכו' והשכלנו לפרשם בהקשר שבו‬ ‫פעלנו ולא על‪-‬פי הגדרתם במילונים‪.‬‬ ‫החשיבות של הפקת הלקחים מההיסטוריה ברורה‪,‬‬ ‫ואיני מפחית מחשיבותה‪ .‬אני מצביע על התמהיל‪ :‬יש‬ ‫להשקיע יותר במה שפחות ודאי וברור ‪ -‬העתיד‪.‬‬ ‫סרן יותם אמיתי‪ ,‬פסיכולוג צבאי של אוגדת אזח"ע‪,‬‬ ‫וסרן ורד וינוקור‪-‬חי‪ ,‬פסיכולוגית צבאית של חטיבת‬ ‫גבעתי‪ ,‬חקרו את המלחמה של הפיקוד הזוטר בעימות‬ ‫המתמשך באזח"ע )נובמבר ‪ .(2002‬החוקרים הדגישו‬ ‫את הצורך לתפוס אחרת‪ ,‬בשונה מבעבר‪ ,‬את מרכזיותו‬ ‫של דרג מפקד הפלוגה ובהתאם לכך לאפשר לו לרכוש‬ ‫יכולות התמודדות עם מצבים מורכבים שלא כדוגמת‬ ‫אלה שידענו בעבר‪.‬‬ ‫מוסקוס מציג טיפולוגיה משולשת ביחסים של צבא‬ ‫וחברה‪ :‬הטיפוס המודרני‪ ,‬מהמאה ה‪ 19 -‬ועד סוף‬ ‫מלחמת העולם השנייה‪ ,‬הטיפוס השני ‪ -‬המודרני‬ ‫המאוחר‪ ,‬עד סיום המלחמה הקרה‪ ,‬והשלישי ‪ -‬הפוסט‬ ‫מודרני‪ ,‬ההולך ומתהווה עם פתיחת המאה ה‪.21-‬‬ ‫ראו‪ :‬צ'ארלס מוסקוס‪" ,‬לקראת צבא פוסט מודרני?"‬ ‫בתוך‪ :‬סטיוארט כהן )עורך(‪ ,‬תרבות דמוקרטית‪ ,‬צבא‬ ‫וחברה בישראל‪ ,‬הוצאת בר‪-‬אילן והמכון הישראלי‬ ‫לדמוקרטיה‪ ,1988 ,‬עמ' ‪ .232-213‬התייחסות מהזווית‬ ‫הישראלית לעניין הזה ניתן למצוא בספרו של יעקב‬ ‫זיגדון‪ ,‬עיונים בתורת בניין הכוח הצבאי‪ ,‬צה"ל‬ ‫ המכללה לפיקוד ומטה‪ ,2004 ,‬עמ' ‪268-260‬‬‫ובעיקר התאמה לערכי החברה והמדינה‪.‬‬ ‫הדבר בולט בעיקר בסביבת הלחימה הטקטית‪.‬‬ ‫בהבנות האלה נעזרתי רבות בעבודתו הברוכה של‬ ‫עמיתי‪ ,‬סא"ל ערן ניב מהמכללה לפיקוד טקטי‪ ,‬בנושא‬ ‫החשיבה היצירתית‪.‬‬ ‫הדבר בולט בקורסים ובהכשרות בצבא‪ .‬אנו בולמים‬ ‫פעמים רבות את הקצין השונה ו"מיישרים" אותו עם‬ ‫הכלל‪ ,‬עם הנוהל ועם הפקודה‪.‬‬ ‫את המושג הזה שאלתי מהפרק "גישות שמרניות‬ ‫במסווה של חדשנות" במאמרו של אבי קובר‪.‬‬ ‫יחזקאל דרור‪ ,‬אסטרטגיה רבתי לישראל‪ ,‬אקדמון‪,‬‬ ‫‪ ,1989‬עמ' ‪183‬‬ ‫מוסקוס‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪219‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪223‬‬ ‫‪Wesley K. Clark‬‬ ‫ובהם תחומים שבעבר לא היו קיימים בצבא‪ ,‬כגון‬ ‫שירות קרבי לנשים‪ ,‬שירות של הומוסקסואלים‬ ‫בצבא וכו'‪.‬‬ ‫קובר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪260‬‬

‫‪.25‬‬ ‫‪.26‬‬ ‫‪.27‬‬

‫‪.28‬‬

‫‪.29‬‬ ‫‪.30‬‬

‫‪.31‬‬ ‫‪.32‬‬ ‫‪.33‬‬ ‫‪.34‬‬ ‫‪.35‬‬ ‫‪.36‬‬ ‫‪.37‬‬ ‫‪.38‬‬

‫‪.39‬‬ ‫‪.40‬‬

‫‪.41‬‬ ‫‪.42‬‬ ‫‪.43‬‬ ‫‪.44‬‬ ‫‪.45‬‬ ‫‪.46‬‬ ‫‪.47‬‬ ‫‪.48‬‬ ‫‪.49‬‬ ‫‪.50‬‬ ‫‪.51‬‬

‫שם‬ ‫תשובה‪ :‬זה פשוט הרבה יותר נוח‪.‬‬ ‫ברור שבסביבה הצבאית יש מקום למורשת ולמסורת‬ ‫כמו גם לוותק ולניסיון‪ .‬בהכשרת החניכים אנו‬ ‫מקפידים להיפגש וללמוד ממפקדי צה"ל מדור תש"ח‬ ‫ועד היום‪ .‬בדבריי אני מכוון לראייה הצרה ולשיפוט‬ ‫של "משהו אחר" בכלים של פעם‪.‬‬ ‫מובן שאני מפריד לחלוטין בין חיל החינוך בצה"ל‬ ‫למערכות החינוך המתקיימות בו )דוגמת המכללות‬ ‫הצבאיות‪ ,‬בתי הספר לקצינים והפנימיות הצבאיות(‪.‬‬ ‫אל"ם עופר אופיר עוסק בהבחנה שבין האחריות‬ ‫הפיקודית לחינוך הקצין לבין מתן השירותים על ידי‬ ‫מוסדות מחיל החינוך במאמרו‪" :‬הכשרה למנהיגות‬ ‫זוטרה"‪ ,‬מערכות ‪ ,365‬עמ' ‪30-25‬‬ ‫מתוך המילון העברי המרוכז של אברהם אבן שושן‬ ‫העירו לי פעם כי אופי אי‪-‬אפשר לפתח או לשנות בגילם‬ ‫של חניכי המכללה לפיקוד טקטי )‪ .(23-22‬עניתי בחיוך‬ ‫כי אם יידעו לומר לי באיזה גיל "נסגר האופי"‪ ,‬נשכיל‬ ‫להכשיר את הקצין בשנתיים שקודמות לכך‪ .‬אופי‬ ‫ותפיסות מתעצבים ומשתנים‪ .‬לא בנקל‪ ,‬לא תמיד‪,‬‬ ‫אך הפוטנציאל לשינוי בהחלט קיים‪ .‬פרופ' פויירשטיין‬ ‫למשל רואה באדם יישות המשתנה בכל גיל‪.‬‬ ‫דן לסרי‪ ,‬מקום לגדול‪ ,‬הוצאת אנסופיה‪ ,2004 ,‬עמ'‬ ‫‪90‬‬ ‫"חנוך לנער על פי דרכו‪ ,‬גם כי יזקין לא יסור ממנה"‪,‬‬ ‫משלי‪ ,‬כ"ב‪6 ,‬‬ ‫והרי זה הכי קל ‪ -‬להסביר לכלל כיצד על הפרט לחשוב‬ ‫בדרכו ובצלמו של המורה‪.‬‬ ‫את המושג הזה ומשמעותו זכיתי להכיר משיחות בנושא‬ ‫הזה עם אל"ם פיני יונגמן‪ ,‬מדריך במכללה לביטחון‬ ‫לאומי‪.‬‬ ‫לסרי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪90‬‬ ‫תומאס סרג'יובאני‪ ,‬ניהול בית ספר ‪ -‬היבטים‬ ‫פרקטיים ומעשיים‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪1995 ,‬‬ ‫שם‪ ,‬בהקדמה‬ ‫אלתור אינו מעשה קסמים פתאומי‪ ,‬אלא פרי הבנה‬ ‫שלא ניתן לצפות מראש כל מהלך אפשרי ולהתכונן‬ ‫אליו‪ .‬יכולת אלתור טובה נשענת על בקיאות במקצוע‬ ‫הצבאי‪.‬‬ ‫ג'ון בריגס‪ ,‬פ' דיוויד פיט‪ ,‬חוכמת הכאוס‪ ,‬עם עובד‪,‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫דוגמה לכלים בסיסיים‪ ,‬הניתנים ליישום ולתרגול‬ ‫בכל עת מצאתי בדרך הפיקוד של עמיתי‪ ,‬סא"ל ערן‬ ‫ניב‪ :‬כמות ‪ -‬להיות שוטף‪ ,‬להציע הרבה הצעות‪ ,‬שונות‬ ‫ להיות גמיש‪ ,‬לחפש שוני בין ההצעות‪ ,‬מקוריות‬‫ להיות חדשני‪ ,‬להציע הצעות ופתרונות מקוריים‪.‬‬‫את הכותרת הזאת שאלתי משמו של מאמר שכתב ד"ר‬ ‫נמרוד אלוני בנוגע למערכות החינוך‪.‬‬ ‫שם‬ ‫הקדמה לידיעון המכללה לפיקוד טקטי ‪ -‬מחזור ו'‪.‬‬ ‫כתב‪ :‬מפקד המכללה‪ ,‬אל"ם דני דוידי‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪188‬‬ ‫לואיס סאליבן‪" ,‬בניין המשרדים הגבוה מבחינה‬ ‫אמנותית"‪ ,‬בתוך‪ :‬מייקל מאקרון )עורך(‪ ,‬אאוריקה‪,‬‬ ‫‪ ,1994‬עמ' ‪255‬‬ ‫דוגמאות חיוביות לכך ניתן לראות בהקמת מבני‬ ‫המכללה לפיקוד טקטי ובסביבה האקדמית של בית‬ ‫הספר לטיס‪.‬‬ ‫עופר שלח‪ ,‬המגש והכסף‪ ,‬זמורה‪-‬ביתן‪ ,2003 ,‬עמ' ‪85‬‬ ‫בהגדרה הזאת נעזרתי בדבריהם של ראש המטה הכללי‬ ‫הקודם ושל זה שקדם לו‪.‬‬ ‫נחום בוגנר‪ ,‬מחשבה צבאית ב"הגנה"‪ ,‬משרד הביטחון‬ ‫ ההוצאה לאור‪ ,1998 ,‬עמוד ‪123‬‬‫מאיר פעיל‪ ,‬המפקד‪ ,‬מנהיגות צבאית בדרכי נועם‪,‬‬ ‫הוצאת הקיבוץ המאוחד‪ ,‬משרד הביטחון ‪ -‬ההוצאה‬ ‫לאור‪ ,2003 ,‬עמ' ‪142‬‬ ‫יעקב עמידרור‪ ,‬הרהורים על צבא וביטחון‪ ,‬הוצאת‬ ‫המכללה לביטחון לאומי‪ ,2002 ,‬עמ' ‪24‬‬

‫חינוך מפקדים בצבא מקצועי‬

‫‪45‬‬

‫הנינג'ה‪ :‬אגדה ומציאות‬

‫‪1‬‬

‫לוחמי הנינג'ה היו שכירי חרב שהתמחו בריגול ובחבלה‪ .‬הם היו מיומנים בתפעול מגוון רחב של‬ ‫כלי נשק‪ ,‬בעלי כושר גופני רב‪ ,‬אמיצים‪ ,‬בעלי תושייה ומחשבה מקורית ודבקים במשימותיהם‪ ,‬אף‬ ‫שהמוטיווציה שלהם הייתה כלכלית בלבד ולא אידיאולוגית‪ .‬הם הרבו להשתמש בתחבולות‪ ,‬בהונאה‬ ‫ובגניבת דעת‪ .‬מדובר במאפיינים שהם נכס גם לחיילים של היום‬ ‫מבוא‬

‫החל מהמאה ה‪ - 10-‬כתוצאה מבעיות פנים ביפן‬ ‫הקיסרית ‪ -‬התגבשו במדינה קבוצות שהתמחו‬ ‫בטכניקות לחימה שונות ובהן ריגול‪ ,‬ריגול נגדי‪,‬‬ ‫התנקשויות וחבלה שהשכירו את שירותיהן לכל‬ ‫המרבה במחיר‪ .‬המקצוענים האלה כונו נינג'ה או‬ ‫שינובי‪ .‬ללוחמי הנינג'ה יצא שם של יישויות על‪-‬‬ ‫טבעיות בעלי עוצמות ותכונות יוצאות דופן בשל‬ ‫היותם חיילים מיומנים ביותר‪ .‬הם שלטו בכל כלי‬ ‫הנשק הידועים של תקופתם‪ ,‬אך הפליאו להילחם‬ ‫גם ללא כלי נשק‪ ,‬בגופם בלבד‪ .‬הם פיתחו כושר‬ ‫גופני גבוה ועוצמות נפשיות שהעמידו בצל את כל‬ ‫יריביהם‪.‬‬ ‫הביטוי נינג'ה מורכב למעשה משתי מילים ‪ -‬נין וג'ה‬ ‫ שמשמעותן היא מתגנב בחשאי‪ 2.‬השם הנוסף של‬‫הלוחמים ‪ -‬שינובי ‪ -‬מורכב משתי מילים שמשמעותן‬ ‫היא לב ולהב‪ .‬המאסטר הנוכחי של תורת הנינג'ה‬ ‫)שנקראת נינג'יצו(‪ ,‬מאאסקי האצומי‪ ,‬מסביר‬ ‫שהכוונה היא שהלב ידריך את הלהב‪ ,‬דהיינו הרוח‬ ‫תשלוט על העולם הפיזי‪ ,‬הגשמי‪ 3.‬וקיים פירוש‬ ‫נוסף למילה שינובי‪ ,‬הדומה למשמעות השם נינג'ה‪:‬‬ ‫התגנבות‪.‬‬

‫רקע היסטורי‪ :‬מקורות הנינג'ה‬

‫היסטוריון צבאי ומזרחן‬

‫מערכות ‪412‬‬

‫‪46‬‬

‫איורים‪ :‬יהודה רוזנטל‬

‫דני שירץ‬

‫קיימת מחלוקת גדולה בין המומחים בנוגע לשאלה‬ ‫מאין הגיעו לוחמי הנינג'ה הראשונים‪ .‬עם זאת‬ ‫הדעה המקובלת היא שהם חיו לפני כ‪ 2,500-‬שנה‬ ‫וגיבשו את תורתם בהשפעת ספרו של סון דזה )סון‬ ‫טסו( "אמנות המלחמה"‪ .‬בספר החשוב הזה‪ ,‬שנלמד‬ ‫גם היום באקדמיות הצבאיות בכל העולם‪ ,‬יש פרק‬ ‫שלם שדן בהפעלת סוכנים‪.‬‬ ‫תורתו של סון דזה הגיעה ליפן באמצעות סינים‬ ‫שנמלטו לשם‪ .‬נוסף על כך הם הביאו איתם גם‬ ‫ידע מעשי במגוון רחב של נושאים‪ ,‬ובהם אמנויות‬ ‫לחימה וריגול‪ .‬יתר על כן‪ ,‬לא רק פליטים סינים‬ ‫הגיעו ליפן‪ ,‬אלא גם יפנים ביקרו בסין ורכשו שם‬ ‫ידע רב ‪ -‬לא רק בתורת המלחמה‪.‬‬

‫אין לנו מידע כיצד הוטמע הידע שהגיע מסין במהלך‬ ‫אלף השנים שלאחר מכן‪ ,‬אולם אנו יודעים בוודאות‬ ‫שבמאה ה‪ 6-‬לספירה כבר הקדישו הצבאות השונים‬ ‫שפעלו ביפן מאמץ רב בתחום המודיעין‪ .‬בתחום‬ ‫הזה התמחו קבוצות שונות בחברה היפנית‪.‬‬ ‫אחת המפורסמות שבהן הייתה יאמאבושי )נזירי‬ ‫ההרים(‪ .‬הקבוצות האלה מכרו את שירותיהן‬ ‫תמורת כסף‪.‬‬ ‫תורת הנינג'ה ‪ -‬הנינג'יצו ‪ -‬בתכונתה המוכרת לנו‬ ‫כיום התגבשה במאה ה‪ 12-‬בקרב שני שבטים שחיו‬ ‫בשני מחוזות שונים‪ :‬שבט האטורי ממחוז איגה‬ ‫ושבט מומוצ'י ממחוז קוגה‪ .‬אולם נוסף על השניים‬ ‫היו עוד עשרות שבטים שעסקו באמנות הלחימה‬ ‫הזאת‪ 4.‬באותה עת הייתה יפן מחולקת בין עשרות‬ ‫נסיכויות שלחמו אלה באלה‪ ,‬ולוחמי הנינג'ה הפכו‬ ‫לכלי חשוב במאבקי הפנים האלה‪ .‬עיקר חשיבותם‬ ‫נבעה מהתמחותם בריגול ובריגול נגדי‪ .‬במאה ה‪-‬‬ ‫‪ 14‬אף נוסד בית ספר לנינג'יצו שהכשיר לוחמים‬ ‫בתחום הלחימה הזה‪ .‬מייסד בית הספר הזה‪,‬‬ ‫שנקרא מאסאהיגה קוסונוקי‪ ,‬התמחה במיוחד‬ ‫בתורת הריגול‪ .‬הוא אף הפעיל בעצמו רשת של‬ ‫סוכני מודיעין שהייתה פרוסה בערים הגדולות של‬ ‫יפן ומכרה את המידע שאספה לכל מי שהיה מוכן‬ ‫‪5‬‬ ‫לשלם תמורתו‪.‬‬ ‫בתורת הנינג'ה התמחו אנשים שבאו מקבוצות‬ ‫אוכלוסייה ספציפיות‪ :‬בני שבטים מסוימים‬ ‫ממחוזות איגה וקוגה‪ ,‬סמוראים )בדרך כלל‬ ‫סמוראים נמוכי דרגה( וקבוצת נזירים הידועה בשם‬ ‫נזירי ההרים )יאמאבושי(‪ ,‬שכבר הוזכרה קודם‬ ‫לכן‪ .‬מאחר שהעוסקים בתורת הנינג'ה באו בעיקר‬ ‫משבטים מסוימים‪ ,‬ניתן לקבוע שאדם נולד להיות‬ ‫‪6‬‬ ‫נינג'ה ולא בחר להיות נינג'ה‪.‬‬

‫העדויות הראשונות לשימוש בטכניקות‬ ‫‪7‬‬ ‫של נינג'ה‬

‫בעדות מהמאה ה‪ 10-‬מסופר על הפעלת סוכן בדרך‬ ‫שמתוארת בספרו של סון דזה‪ .‬אולם מהעדות‬ ‫הזאת לא ברור אם מדובר בנינג'ה או בסוכן רגיל‪.‬‬ ‫אולם על אחד הגנרלים שהשתתף במלחמות במאה‬ ‫ה‪ 12-‬מסופר שהוא פתח בית ספר לנינג'ה‪ ,‬ומכך‬ ‫ניתן ללמוד שבאותה המאה נעשה שימוש בתורת‬ ‫הלחימה הזאת וכי ללוחמים שהיו מיומנים בה‬ ‫היה ביקוש‪.‬‬ ‫לוחמי הנינג'ה התמחו לא רק בריגול אלא במגוון‬ ‫של טכניקות לחימה שאיפשרו להם להפוך ללוחמי‬ ‫גרילה מעולים‪ .‬למשל בקרב על טירת קאסאגי ב‪-‬‬ ‫‪) 1331‬במסגרת מלחמות השוגונים על השליטה ביפן(‬ ‫הוחדרו בחשאי סוכנים לתוך הטירה כדי לאסוף‬ ‫עליה מידע‪ .‬חדירה חשאית למקומות מבוצרים היא‬ ‫אחת המיומנויות שהקנו ללוחמי נינג'ה‪ .‬ככל הידוע‬ ‫הצליחו כל לוחמי הנינג'ה שחדרו לטירה "לחזור‬

‫לוחמי הנינג'ה התמחו לא רק‬ ‫בריגול אלא במגוון של טכניקות‬ ‫לחימה שאיפשרו להם להפוך ללוחמי‬ ‫גרילה מעולים‬ ‫בשלום לבסיסם"‪ 8.‬במהלך ההסתערות על הטירה‬ ‫נעשה שימוש בנשק נוסף שעתיד היה להיות מזוהה‬ ‫מאוד עם הנינג'ה‪ :‬הצתה‪.‬‬ ‫גם במאות ה‪ 15-‬וה‪ 16-‬התאפיינה יפן בהעדר שלטון‬ ‫מרכזי חזק ובמלחמת הכול בכול‪ .‬זו הייתה תקופה‬ ‫של תוהו ובוהו‪ ,‬שבה גברה הדרישה למקצוענים‬ ‫המשכירים את חרבם לכל המרבה במחיר‪ 9.‬הנינג'ה‬ ‫היה שכיר חרב‪ ,‬מה שהפך אותו בחברה היפנית‬ ‫שקידשה את הנאמנות לבן‪-‬אדם מוקצה‪ ,‬מתועב‬ ‫ובזוי‪ ,‬שהרי לא זו בלבד שהם היו נאמנים לכל‬ ‫המרבה במחיר‪ ,‬אלא שפרנסתם הייתה על הונאה‪,‬‬ ‫על ריגול ועל רצח‪ .‬נינג'ה שנפל בשבי לא יכול היה‬ ‫לצפות לרחמים‪ ,‬גזר דינו היה תמיד אחד‪ :‬הוצאה‬ ‫להורג בעינויים ובהשפלה‪ .‬אי לכך כאשר נחשף‪,‬‬ ‫אם לא הצליח להימלט‪ ,‬תמיד העדיף הנינג'ה‬ ‫‪10‬‬ ‫להתאבד‪.‬‬

‫הבסיס הגיאוגרפי ‪ -‬מחוזות איגה וקוגה‬

‫מחוזות איגה וקוגה נחשבים לערש הנינג'יצו‪.‬‬ ‫האזכור הקדום ביותר להיות המחוזות האלה בסיס‬ ‫לפעילות הנינג'ה הוא בכרוניקה מ‪ .1478-‬המחוזות‬ ‫האלה התאפיינו בבעיות נגישות קשות ‪ -‬בשל המבנה‬

‫ההררי שלהם ‪ -‬ובמיעוט הדרכים בהם‪ ,‬מה שאיפשר‬ ‫פיקוח סמוי וגלוי על הזרים שנעו בהם‪ .‬מאפיין‬ ‫נוסף של שני המחוזות האלה היה קרבה חברתית‬ ‫ותרבותית בין תושביהם‪ .‬המאפיינים האלה‪,‬‬ ‫ובמיוחד הבידוד‪ ,‬הפכו את שני המחוזות האלה‬ ‫לבסיס של פעילות נינג'ה ‪ -‬הן אימונים והן הכנות‬ ‫לקראת יציאה לפעולות שונות‪ .‬הבידוד הגיאוגרפי‬ ‫הוא שאיפשר לנינג'ה להתפתח שם באין מפריע‪ ,‬ועד‬ ‫מהרה החלו לוחמי נינג'ה לצאת מהמחוזות האלה‬ ‫‪11‬‬ ‫ולהשכיר את שירותיהם לצבאות השונים ביפן‪.‬‬ ‫גורם נוסף המסביר את התבססות הנינג'ה במחוזות‬ ‫האלה הוא הסכם שבשתיקה שאליו הגיעו לוחמי‬ ‫הנינג'ה עם המשפחה ששלטה באותם המחוזות‬ ‫ובמחוז אומי הסמוך ‪ -‬משפחת רוקאקו ‪ -‬ולפיו‬ ‫ניתנה אוטונומיה לא רשמית לנינג'ה תמורת סיוע‬ ‫צבאי למשפחה בעת הצורך‪ .‬שני הצדדים שמרו על‬ ‫ההסכם הזה בקפדנות‪ :‬בני רוקאקו נעזרו בנינג'ות‬ ‫כדי להילחם בווסל מורד ובשוגון )מפקד צבאי שנטל‬ ‫לידיו את סמכויות הקיסר והיה השליט בפועל(‪.‬‬ ‫השוגון‪ ,‬שעלה עם כוחותיו על המחוז‪ ,‬נתקל בלוחמת‬ ‫גרילה יעילה מאוד‪ .‬בסופו של דבר נאלצו לוחמי‬ ‫השוגון לשהות במחוזות זמן רב מעבר למתוכנן‪,‬‬ ‫רבים מהם נחשפו למחלות שונות‪ ,‬ובסופו של דבר‬ ‫‪12‬‬ ‫הם נאלצו לסגת‪.‬‬ ‫ב‪ 1579-‬פלש שליט מקומי בשם אודה נובונגה למחוז‬ ‫איגה כדי להשתלט על דרכים אסטרטגיות שעברו‬ ‫בו‪ .‬בפעם הראשונה בהיסטוריה שלהם מצאו את‬ ‫עצמם הנינג'ות באיגה לוחמים על קיומם הפיזי‬ ‫והארגוני‪ .‬בנו של נובנוגה השתלט על טירה במרכז‬

‫הנינג‘ה‪ :‬אגדה ומציאות‬

‫‪47‬‬

‫המחוז והפעיל נינג'ות מטעמו לריגול‪ .‬אולם יריביו‬ ‫לא טמנו את ידיהם בצלחת והשיגו באמצעות‬ ‫מרגלים את תוכניות הפלישה )כיבוש המחוז‬ ‫באמצעות פלישה משלושה כיוונים( וכן פרטים רבים‬ ‫על הצבא הפולש‪ .‬באמצעות המידע הזה הצליחו‬ ‫‪13‬‬ ‫הנינג'ות של איגה לבלום את הפלישה‪.‬‬ ‫הפלישה השנייה לאיגה הוכיחה כי נובונגה למד את‬ ‫הלקח‪ .‬הפעם פלש הכוח שלו למחוז משישה כיוונים‪.‬‬ ‫מעריכים שהצבא הפולש מנה כ‪ 45-‬אלף סמוראים‪.‬‬ ‫מדובר היה בכוח גדול מאוד שעלה על כל מה שבני‬ ‫איגה יכלו להטיל למערכה‪ .‬ואכן נובונגה השתלט‬ ‫על המחוז‪ ,‬ולכיבוש התלוו מעשי טבח והטלת‬ ‫עונשים כבדים על האוכלוסייה האזרחית‪ .‬איגה‬ ‫הפכה לאדמה חרוכה‪ .‬אף שהנינג'ות והסמוראים‬ ‫המקומיים לא ויתרו בנקל וניסו להחזיק מעמד‬ ‫בטירות השונות‪ ,‬היה ברור כי זה עניין של זמן עד‬ ‫‪14‬‬ ‫שהמחוז כולו ייפול‪ ,‬וזה מה שאכן קרה בפועל‪.‬‬ ‫לנפילת איגה הייתה דווקא השפעה חיובית על‬ ‫הנינג'ות‪ :‬התבוסה גרמה לרבים מהם להימלט‬ ‫למחוזות ולערים בכל רחבי יפן‪ ,‬וכתוצאה מכך‬ ‫קמו רשתות של מרגלים ושל מחבלים בפוטנציה‬ ‫בכל רחבי הארץ‪ .‬למעשה הפיץ נובונגה את הנינג'ות‬ ‫בכל רחבי יפן‪ ,‬וכך נוסדה תשתית חזקה לפעילות‬ ‫הנינג'ה ברחבי הקיסרות‪ .‬בקיצור‪ ,‬נובונגה רצה‬ ‫לקלל ובסופו של דבר יצא מברך‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בעודו‬ ‫מתבשם מהניצחון ניסו שלושה נינג'ות שהשתמשו‬ ‫בכלי ירייה )ארקבוס גדול קוטר( להתנקש בחייו‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫הניסיון נכשל‪ ,‬אך כמה ממקורביו נהרגו‪.‬‬

‫אייסו וטודה המשקמים‬

‫בבריחת נינג'ות כה רבים למחוזות אחרים ביפן‬ ‫ראה שליט מקומי בשם אייסו הזדמנות לגייס את‬ ‫הלוחמים האיכותיים האלה לשירותו‪ .‬ואכן הוא‬ ‫יצר לעצמו כוח של נינג'ות שהיו נאמנים ‪ -‬עקרונית‬ ‫ רק לו‪ .‬גיוסם לא רק חיזק אותו מאוד‪ ,‬אלא גם‬‫שלל מאויביו את האפשרות לרתום אותם למען‬ ‫האינטרסים שלהם‪ .‬ידוע לנו על ‪ 300‬נינג'ות שהפכו‬ ‫לשכירים בצבאו של אייסו‪ .‬בין ה"כוכבים" שגייס‬ ‫היה גם הנינג'ה האנזו האטורי שהפך לאחד מיועציו‬ ‫הקרובים‪ .‬מפקד מקומי נוסף שגייס נינג'ות ששרדו‬ ‫את הטבח הגדול היה טאקאטורה טודה‪ .‬בזכות שני‬ ‫אלה שרדו הנינג'ות ואף התאפשר להם להתארגן‬ ‫‪16‬‬ ‫מחדש‪.‬‬ ‫הנינג'ות של אייסו סייעו לו במאמציו להדוף ניסיון‬ ‫של אויביו לכבוש את מצודת פושימי‪ .‬אייסו לא‬ ‫היסס להקריב את לוחמי הנינג'ה שלו ‪ -‬הוא שלח‬ ‫אותם למשוך אליהם את כוחות האויב שצרו על‬ ‫הטירה ‪ -‬אך לא היה בכך כדי למנוע את נפילתה‪.‬‬ ‫אף על פי כן הצליח אייסו בסופו של דבר לגבור על‬ ‫אויביו‪ .‬אלה ניהלו את הקרב האחרון שלהם בטירת‬ ‫אוסאקה‪ .‬אייסו צר עליה ובסופו של דבר הצליח‬

‫מערכות ‪412‬‬

‫‪48‬‬

‫לכבוש אותה ולהחריבה‪ .‬הנינג'ות של אייסו חדרו‬ ‫בחשאי לתוך הטירה והתמקדו בעיקר בחרחור ריב‬ ‫‪17‬‬ ‫בין אויביו השונים של אייסו שהתקבצו במקום‪.‬‬ ‫הפעולה המתועדת האחרונה שבה השתתפו נינג'ות‬ ‫הייתה ב‪ 1637-‬נגד טירה שבה התבצרו מורדים‬ ‫נוצרים‪ .‬הנינג'ות חדרו לטירה וזרעו תוהו ובוהו בין‬ ‫מגיניה ‪ -‬מה שתרם לנפילתה‪ .‬לאחר הניצחון איבדו‬ ‫כובשי הטירה ‪ -‬משפחת טוקגאווה ‪ -‬עניין בנינג'ה‪.‬‬ ‫הנינג'ות הוסיפו לשבת בטירה‪ ,‬אך הועסקו בעיקר‬ ‫בעבודות גננות‪ .‬נוסף על כך הוטל עליהם ‪ -‬תוך‬ ‫כדי עבודתם בגן ‪ -‬לצותת לקצינים שטיילו במקום‬ ‫ולהעביר את המידע שדלו למעסיקיהם‪ .‬לא לכל‬ ‫הנינג'ות קסמו החיים האלה‪ ,‬והם נפוצו לכל עבר‪:‬‬ ‫היו בהם מי שהתגייסו למשטרה‪ ,‬ואילו אחרים‬ ‫הפכו לפושעים‪ .‬והיו גם לא מעטים מהם ששבו לחיי‬ ‫איכרות‪ .‬הם עבדו חצי יום והתאמנו חצי יום ונחשבו‬ ‫‪18‬‬ ‫למעין אנשי מילואים של צבא השוגון‪.‬‬

‫הנינג'ה שם דגש גדול מאוד על‬ ‫הטעיית היריב ועל הסחתו הן בעת‬ ‫קרב והן במהלך בריחה‬ ‫ב‪ 1716-‬עברו לוחמי הנינג'ה שינוי נוסף‪ .‬שוגון חדש‪,‬‬ ‫שגייס אף הוא יחידות נינג'ה‪ ,‬הטיל עליהן לעסוק‬ ‫בעיקר בביטחון פנים‪ .‬מדובר היה בתפקיד שכונה‬ ‫מיצוקה והיה מעין הכלאה בין תפקיד של נציג‬ ‫דיפלומטי לסוכן של שירות הריגול הנגדי‪ .‬הנינג'ות‬ ‫נשלחו לייצג את השוגון בארמונות של שליטים‬ ‫מקומיים ותפקידם היה לאסוף מידע ולהעבירו‬ ‫‪19‬‬ ‫לשוגון‪.‬‬ ‫‬‫במאה ה ‪ 18‬הלכה ודעכה ביפן תורת הנינג'ה‪ ,‬ומספר‬ ‫העוסקים בה הצטמצם במהירות‪ .‬במאה ה‪19 -‬‬ ‫נותרו רק מעטים שהכירו את השיטה‪ .‬עם זאת‬ ‫קיימת עדות‪ ,‬שמהימנותה אינה ברורה‪ ,‬ולפיה ב‪-‬‬ ‫‪ 1895‬תקפה קבוצת יפנים שהשתייכו לימין הקיצוני‬ ‫את ארמון המלוכה בקוריאה ורצחו את הקיסרית‪.‬‬ ‫התוקפים לא היו נינג'ות‪ ,‬אך השתמשו בטכניקות‬ ‫של הנינג'ה‪ .‬במילים אחרות‪ :‬מישהו לימד אותם‬ ‫את דרכי הנינג'ה‪ .‬ככל הידוע לא השתמשו הלוחמים‬ ‫היפנים במומחי נינג'יצו במלחמת העולם השנייה‪.‬‬ ‫אפילו אדם מסתורי בשם פוג'יטה‪ ,‬שטען כי הוא‬ ‫הממשיך הישיר של הנינג'ה ממחוז קוגה ‪ -‬טענה‬ ‫שלא הוכחה מעולם ‪ -‬הודה שרק אימן אנשי מודיעין‬ ‫ומבצעים בטכניקות של נינג'ה ונתן הרצאות בנושא‬ ‫‪20‬‬ ‫הנינג'ה‪.‬‬

‫מערך האימונים וכלי הנשק של הנינג'ה‬ ‫כלי נשק‬

‫הנינג'ה נדרש לשלוט במגוון די גדול של כלי נשק‪.‬‬ ‫כמה מהם היו כלי נשק רגילים‪ ,‬שהיו גם בשימוש‬

‫הסמוראים ‪ -‬דוגמת חרב ‪ -‬אחרים היו כלי נשק‬ ‫המיוחדים לנינג'ה‪.‬‬ ‫חרב נינג'ה טו‪ .‬למעשה השתמש הנינג'ה בחרב‬ ‫מיוחדת‪ ,‬שהייתה קצרה מהחרב של הסמוראים‬ ‫ופחות חדה‪ .‬נדן החרב היה מקום מחבוא למגוון‬ ‫של כלים חדים‪ :‬סכינים קטנות‪ ,‬נעצים וכו'‪ .‬הנדן‬ ‫שימש את הנינג'ה גם לטיפוס ובמקרה של בריחה‬ ‫והסתתרות במקווה מים ‪ -‬כשנורקל‪ .‬במקרה‬ ‫של חדירה סמויה לחדרים חשוכים שימש הנדן‬ ‫לגישוש פני השטח ‪ -‬בדומה לדקר או לסכין של‬ ‫‪21‬‬ ‫פלסי ההנדסה בימינו‪.‬‬ ‫שוקו )‪ .(Shuko‬מדובר הן בכלי נשק והן באמצעי‬ ‫עזר הייחודי לנינג'ה‪ .‬אלה הם שני מתקנים‬ ‫מתכתיים‪ ,‬שאחד מהם הולבש על כף היד‪ ,‬והאחר‬ ‫הולבש על הנעל )אשי‪-‬קוֹ(‪ .‬במבט מקדימה דומה‬ ‫המתקן לטפרי חיה‪ .‬הוא שימש בראש ובראשונה‬ ‫לטיפוס במעלה הביצורים של טירות ‪ -‬בדומה‬ ‫לחתול המטפס על עצים או על קיר חלק‪ .‬עם זאת‬ ‫ניתן היה להשתמש בו הן לבלימת חרבות והן כדי‬ ‫‪22‬‬ ‫לתקוף יריב ולפגוע בו‪.‬‬ ‫קוסארי גאמא )‪ .(Kusari Gama‬את הכלי הזה‬ ‫פיתחו איכרים ואימצו אותו לוחמי הנינג'ה‪ .‬מדובר‬ ‫בדסקית מתכת המחוברת בשרשרת למגל‪ .‬את‬ ‫הדסקית היה הנינג'ה מטיל לעבר החרב של היריב‬ ‫ובמשיכה מהירה תולש אותה מידיו‪ .‬לאחר מכן הוא‬ ‫‪23‬‬ ‫היה נועץ את המגל ביריב‪.‬‬ ‫שוריקן )‪ .(Shuriken‬כוכב‪/‬דסקית הטלה‪ .‬קרוב‬ ‫לוודאי המפורסם שבכלי הנינג'ה‪ .‬הוא מצטלם היטב‬ ‫בסרטים‪ ,‬אך מדובר בכלי נשק שהוא כמעט חסר כל‬ ‫ערך‪ ,‬אלא אם חודי הכלי הוטבלו ברעל‪ .‬תפקידו היה‬ ‫בעיקר להסיח ולהטריד‪ .‬הוא יכול היה לגרום נזק‬ ‫‪24‬‬ ‫ממשי רק אם פגע ישירות בעין היריב‪.‬‬

‫ציוד הסחה ורעלים‬

‫הסחה‪ .‬הנינג'ה שם דגש גדול מאוד על הטעיית‬ ‫היריב ועל הסחתו הן בעת קרב והן במהלך בריחה‪.‬‬ ‫בתחום הזה בלט כלי ייעודי שגרם לעיוורון זמני‪:‬‬ ‫מדובר היה בביצה שרוקנה מתוכנה והוחדרו‬ ‫לתוכה חומרים מגרים דוגמת פלפל חריף‪ .‬בעת‬ ‫מרדף או בעת כיתור היה הנינג'ה שובר את הביצה‪,‬‬ ‫מטיח את תוכנה בפניו של היריב ואז בורח בחסות‬ ‫הבלבול שיצר‪.‬‬ ‫רעלים‪ .‬ידוע שהנינג'ות עשו שימוש נרחב ברעלים‬ ‫הן למטרות התנקשות והן כדי לנטרל אויבים‪.‬‬ ‫אחד מכליהם הבולטים היה מן מתקן ששיחרר‬ ‫מים שבתוכם היו חומרים כימיים שגירו מאוד‬ ‫את העין או אף גרמו לעיוורון זמני‪ .‬הכלי דמה‬ ‫מאוד למשאבת יד לניפוח גלגלי אופניים‪ .‬גם ידוע‬ ‫שהנינג'ות עשו שימוש בחרצנים טחונים של שזיפים‬ ‫או של אפרסקים שכידוע מכילים ציאניד‪ .‬רעלים‬ ‫נוספים שבהם עשו הנינג'ות שימוש היו ארסן‪,‬‬ ‫תרכובות של נחושת וחומרים שהופקו מפטריות‪.‬‬

‫הנינג'ות הפיצו רעלים וחומרי לחימה באמצעות‬ ‫‪25‬‬ ‫אירוסולים‪.‬‬ ‫נשק חם‪ .‬הנינג'ות עשו שימוש בכלי ירייה שהיו‬ ‫מקובלים בזמנם ‪ -‬רובים למיניהם ואקדחים‪.‬‬ ‫לעיתים היו כלי הירייה לא יותר מצינורות עץ‬ ‫חלולים שמהן נורה קליע מהכתף בדומה לקליע של‬ ‫מטולי נ"ט בימינו‪ .‬כן עמדו לרשות הנינג'ות רימוני‬ ‫יד‪ ,‬מוקשים וחומרי נפץ שיועדו למטרות הטעיה‬ ‫והסחה‪ .‬את כלי הנשק האלה ייצר לרוב הנינג'ה‬ ‫‪26‬‬ ‫בכוחות עצמו‪.‬‬ ‫טטסו בישי )‪ .(Tetsu Bishi‬ציוד ייחודי לנינג'ה‪.‬‬ ‫מדובר בפיסת מתכת בעלת חודים‪ .‬הפיסות האלה‬ ‫פוזרו על האדמה או במסדרונות של טירות כאשר‬ ‫הנינג'ה היה נתון למרדף‪ .‬הכלי הקטן הזה פצע את‬ ‫כפות רגליהם של הרודפים‪ .‬גרסה פרימיטיבית יותר‬ ‫של כלי הנשק הזה הייתה פרי קטן ועגול של אחד‬ ‫השיחים הגדלים ביפאן‪ ,‬המצמיח קוצים קשים בכל‬ ‫הכיוונים‪ .‬הקוצים האלה חדרו מבעד לנעליים‪ ,‬פצעו‬ ‫את הרודפים ואיפשרו לנינג'ות לברוח בלי הפרעה‪.‬‬ ‫הגרסה המודרנית נקראת נינג'ות‪ ,‬והפלסטינים עשו‬ ‫בהן שימוש באיו"ש ובעזה‪ .‬שם הם פוזרו בכבישים‬ ‫‪27‬‬ ‫כדי לפגוע בגלגליהם של כלי רכב צבאיים‪.‬‬

‫כלי פריצה וצליחה‬

‫כלי פריצה‪ .‬לנינג'ה היה מגוון רחב של כלי חדירה‬ ‫ופריצה שנועדו לאפשר לו מה שמכונה היום בז'רגון‬ ‫המקצועי "חדירה סמויה" )ח"ס(‪ .‬הכלים האלה‬ ‫כללו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬סולמות )שצוידו בחלקם בווי‬ ‫אחיזה(‪ ,‬סולמות חבלים בגדלים שונים‪ ,‬סכינים‪,‬‬ ‫מסורים בגדלים שונים‪ ,‬פצירות לפריצת מנעולים‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫כלי צליחה ‪ .‬הנינג'ות השתמשו בכלי צליחה‬ ‫ייחודיים שהקנו להם שם של אנשי ניסים שיכולים‬ ‫ללכת על המים‪ .‬מדובר היה ברפסודות‪ ,‬בסנפירים‬ ‫להאצת התנועה ובמתקן ציפה מיוחד שדמה לחביות‬ ‫קטנות והיה עשוי מבמבוק‪ .‬הנינג'ה הכניס את‬ ‫שתי רגליו לתוף מתקן הציפה ונע באמצעות משוט‬ ‫‪28‬‬ ‫במבוק שדמה למניפה‪.‬‬

‫אימונים מנטליים ופיזיים‬

‫כדי להפוך גבר או אישה ללוחם נינג'ה מיומן יש‬ ‫צורך באימונים אינטנסיביים‪ .‬הנינג'ה החל את‬ ‫אימוניו עוד כשהיה ילד‪ .‬כפי שכבר צוין‪ ,‬איש‬ ‫לא בחר להיות נינג'ה‪ ,‬אלא נולד להיות נינג'ה‪.‬‬ ‫האימונים כללו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬תפעול כלי נשק‪ ,‬שיטות‬ ‫להשתחרר מקשירות בחבלים והסוואה‪ .‬הנינג'ות‬ ‫התאמנו במקומות סודיים‪ ,‬בעיקר באזורים הרריים‬ ‫ובמערות‪ ,‬והגיעו לרמות ביצוע גבוהות מאוד‪ .‬סייקו‬ ‫פוג'יטה שהוזכר קודם לכן‪ ,‬ושטען כי הוא הנינג'ה‬ ‫האחרון של בית הספר של קוגה ‪ -‬טענה שמעולם‬ ‫לא הוכחה ‪ -‬אמר כי נינג'ה מאומן יכול היה לעבור‬ ‫בריצה את המרחק בין טוקיו לאוסאקה )‪550‬‬

‫ק"מ( בשלושה ימים כשהוא נושא עימו את כל‬ ‫ציודו‪ .‬הנבחרת האולימפית של יפן למשחקי טוקיו‬ ‫)‪ (1964‬כל כך התרשמה ממערך האימונים הפיזי של‬ ‫‪29‬‬ ‫הנינג'ות‪ ,‬עד ששקלה לאמץ חלק ממנו‪.‬‬ ‫תחומים נוספים שהנינג'ה היה חייב לשלוט בהם‬ ‫היו קרוא וכתוב‪ ,‬אסטרטגיה צבאית‪ ,‬מטאורולוגיה‪,‬‬ ‫‪30‬‬ ‫חיזוי אסטרולוגי‪ ,‬גיאוגרפיה ועוד‪.‬‬

‫הארגון הפנימי‪ :‬מנהיגים וחיילים‬

‫הנינג'ות התחלקו לשלוש רמות‪ :‬מנהיגים )‪,(Jonin‬‬ ‫סגנים )‪ (Chunin‬וחיילים )‪ .(Genin‬המנהיגים‬ ‫בנו את רשתות הנינג'ה‪ ,‬יצרו קשרים עם לקוחות‬ ‫בפוטנציה או בפועל ועסקו בריגול ובחתרנות‪.‬‬ ‫את המשימות ביצעו החיילים‪ ,‬שנשבעו לנאמנות‬ ‫ולסודיות‪ .‬אם מישהו מהם הפר את השבועה‪ ,‬הוא‬ ‫שילם על כך בחייו )על‪-‬פי חוק נינג'ה הידוע בשם‬ ‫‪.(Okite‬‬ ‫הנינג'ות היו ייחודיים גם ביחסם לנשים‪ .‬בניגוד לכל‬ ‫חבורות הלוחמים האחרות שהיו באותה העת ביפן‪,‬‬ ‫הנינג'ות גייסו נשים לשורותיהם‪ .‬לוחמות הנינג'ה‬ ‫כונו קונואיצ'י )‪ (Kunoichi‬והן התמחו בהוצאת‬ ‫סודות מגברים שהיו יעד לאיסוף מודיעין ‪ -‬לא‬ ‫פעם באמצעות פיתוי מיני‪ .‬הקונואיצ'י גם ביצעו‬ ‫התנקשויות ‪ -‬בעיקר תוך כדי התעלסות עם הקורבן‬ ‫המיועד‪ .‬כלי הנשק המועדף עליהן היה סיכת ראש‬

‫ארוכה שהוחדרה ישירות לעין או דרך הרקות‪.‬‬ ‫הלוחמות האלה נעזרו בדרך כלל במשימותיהן‬ ‫בנינג'ה זכר שהתמקם ביעד שבו פעלו )טירה‪ ,‬למשל(‬ ‫או קרוב ככל האפשר ליעד כדי לסייע להן במקרה‬ ‫הצורך בביצוע המשימה או בבריחה מהירה לאחר‬ ‫‪31‬‬ ‫ביצועה‪.‬‬

‫מדים‬

‫בניגוד לדעה המקובלת שלפיה לנינג'ות היו רק מדים‬ ‫שחורים‪ ,‬הרי בפועל היו להם מדים בצבעים שונים‪.‬‬ ‫מדים שחורים ‪ -‬אך גם אדומים ‪ -‬שימשו אותם‬ ‫לתנועה בלילה‪ .‬הצבע האדום הסווה פציעות )וסייע‬ ‫לבסס את האגדה על חסינותם של לוחמי הנינג'ה‬ ‫מפני פגיעה(‪ .‬אולם לנינג'ות היו גם מדים לבנים‪,‬‬ ‫שאותם לבשו בעת פעילות באזורים מושלגים‪ ,‬ומדי‬ ‫‪32‬‬ ‫חאקי לאזורים עתירי צמחייה‪.‬‬

‫ריגול וריגול נגדי‬

‫כאמור משימתו העיקרית של הנינג'ה הייתה ריגול‬ ‫וסיכול ריגול )של נינג'ות אחרים שגויסו לשירותו‬ ‫של אויב כלשהו ושל סוכנים רגילים שאינם נינג'ות(‪.‬‬ ‫כדי שיוכל לבצע את משימות הריגול והסיכול אומן‬ ‫הנינג'ה במגוון טכניקות הדומות מאוד לטכניקות‬ ‫האיסוף והסיכול שנמצאות בשימוש גם היום‪.‬‬ ‫הנינג'ה נדרש לשלוט בשש טכניקות בסיסיות‪:‬‬

‫הנינג‘ה‪ :‬אגדה ומציאות‬

‫‪49‬‬

‫שמירה על אנונימיות )וזו אחת הסיבות לכך שקשה‬ ‫כיום לשחזר את מעללי הנינג'ות בעבר(‪ ,‬איסוף‬ ‫מודיעין‪ ,‬גילוי כוונות האויב‪ ,‬הטעיית האויב‪ ,‬לימוד‬ ‫טכניקות הלחימה של האויב ומניעת חשיפתן של‬ ‫טכניקות הלחימה שלו‪ .‬הנינג'ות נשלחו למשימות‬ ‫האיסוף ‪ -‬לרוב מדובר היה בניהול תצפיות ‪ -‬בדרך‬ ‫כלל בזוגות‪ .‬היו לכך כמה סיבות‪ :‬שני זוגות עיניים‬ ‫תמיד השיגו מידע רב יותר מזוג עיניים אחד‪,‬‬ ‫הפעלת צוותים של שני אנשים איפשרה להצליב‬ ‫מידע‪ ,‬ובאמצעות ההצלבה ניתן היה לחשוף סוכנים‬ ‫כפולים‪.‬‬ ‫לא פעם "איבדו" הנינג'ות מסמכים ובהם מידע כוזב‬ ‫או הפיצו מידע כוזב בעל פה כדי שיגיע בסופו של‬ ‫דבר לאוזניהם של מנהיגי היריב ויגרום להם לקבל‬ ‫החלטות שגויות‪ .‬טכניקה נוספת שנקטו הנינג'ות‬ ‫להפצת מידע כוזב הייתה עריקה מדומה‪ .‬הנינג'ה‬ ‫העמיד פנים שחצה את הקווים‪ ,‬פיטם את היריב‬ ‫במידע מטעה וברגע הנכון ערק בחזרה למחנה‬ ‫ששלח אותו‪.‬‬ ‫כדי לחדור לטירות ולרגל בהן נהגו הנינג'ות‬ ‫להצטייד במכתבי המלצה אמיתיים‪ .‬כדי להשיגם‬ ‫הם עבדו אצל מעסיקים תמימים או עבדו בשירותם‬ ‫של כוהני דת ולאחר מכן קיבלו מהם המלצה שלפיה‬ ‫הם ראויים למשרה הולמת בטירה‪ .‬לעיתים התיידד‬ ‫הנינג'ה עם פקיד מהטירה ובאמצעותו קיבל משרה‪.‬‬ ‫בטירה עצמה נהג הנינג'ה לאסוף מידע ולעיתים אף‬ ‫לתכנן ולבצע התנקשות באדון הטירה‪.‬‬ ‫הנינג'ה יצר לעצמו מספר רב של זהויות ושל‬ ‫עיסוקים שהקלו עליו לבצע את משימותיו‪ .‬כך‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬הוא עשוי היה להיות סוחר‪ ,‬רוכל נודד‪,‬‬ ‫נזיר‪ ,‬שחקן‪ ,‬קוסם נודד ועוד‪ .‬לפני שיצא לביצוע‬ ‫משימותיו הוא למד את הנימוסים הנהוגים במקום‪,‬‬ ‫את הגיאוגרפיה וכל נושא אחר שעשוי היה לסייע‬ ‫לו להיטמע היטב ביעד‪ .‬בתחום הכישורים הטכניים‬ ‫ידוע שהנינג'ות ידעו קרוא וכתוב )בחברה שבה‬ ‫שיעור האנאלפביתיות היה גבוה למדי(‪ ,‬וכן ידעו‬ ‫‪33‬‬ ‫לזייף חותמות של אויבים שונים‪.‬‬

‫הגיס החמישי‬

‫במקרה של מלחמה ציפו מעסיקיו של הנינג'ה‬ ‫שיקים רשת ריגול בטריטוריה של היריב‪.‬‬ ‫לנינג'ה היו כמה טכניקות להגשמת הציפיות‬ ‫של אדונו‪ .‬להלן העיקריות שבהן‪:‬‬ ‫• בניית בסיס פעילות‪ .‬לנינג'ות היו סייענים‬ ‫שהעמידו לרשותם בתים או חנויות כדי שיהיו‬ ‫בסיסי הפעילות שלהם‪.‬‬ ‫• פטרונות‪ .‬לעיתים ניצל הנינג'ה זוגות צעירים‬ ‫שנישאו בטריטוריית האויב והיו חסרי כול‬ ‫והפך לפטרונם‪ .‬אם בת הזוג נכנסה לשירות‬ ‫בטירת האויב‪ ,‬היא החלה לרגל בעבורו‪ .‬גם אם‬ ‫בני הזוג לא הגיעו לטירה‪ ,‬ביתם שימש לנינג'ה‬

‫מערכות ‪412‬‬

‫‪50‬‬

‫•‬ ‫•‬ ‫•‬

‫•‬

‫•‬ ‫•‬ ‫•‬

‫בסיס לפעולה חשאית בטריטוריה עוינת‪.‬‬ ‫השתלה מראש של סוכנים בטריטוריית‬ ‫האויב‪.‬‬ ‫גיוס נשים כדי שישמשו מרגלות בטירות‬ ‫האויב ויתנקשו בבכיריו‪.‬‬ ‫גיוס מרגלים ‪ .‬בעיתות מלחמה גוברת‬ ‫המצוקה בקרב האזרחים‪ ,‬ועימה גוברות‬ ‫תחושות ההתמרמרות‪ .‬הנינג'ות ניצלו את‬ ‫התחושות האלה כדי לגייס מקורות בקרב‬ ‫אזרחי המחוז‪ .‬הדגש היה אז‪ ,‬כהיום‪ ,‬על אישי‬ ‫מפתח ועל בכירים הנגישים למידע מועיל‪.‬‬ ‫דיסאינפורמציה‪ .‬לעיתים "שכח" הנינג'ה‬ ‫מסמכים או "ערק" למחנה האויב או הפך‬ ‫כביכול למרגל בעבור האויב‪ .‬בכל המקרים‬ ‫האלה הוא הפיץ מידע כוזב ובדרך כלל ברגע‬ ‫המכריע בקרב חזר לאדונו האמיתי‪ .‬כמו כן‬ ‫אומנו לוחמי הנינג'ה להפיץ שמועות ולזרוע‬ ‫דמורליזציה בקרב הלוחמים והאזרחים‬ ‫בטריטוריית האויב‪.‬‬ ‫סוכן רדום‪ .‬לעיתים נדרש הנינג'ה להפוך לסוכן‬ ‫רדום במחנה האויב‪ .‬בעת הצורך "העירו" אותו‬ ‫והטילו עליו משימות‪ .‬בטרמינולוגיה של היום‬ ‫מדובר ב"חפרפרת"‪.‬‬ ‫חבלה והצתה‪ .‬הפעולות המיוחדות שביצעו‬ ‫הנינג'ות כללו גם חבלות והצתות‪ .‬היעדים היו‬ ‫החל במחסני תבואות וכלה בטירות שלמות‪.‬‬ ‫חטיפות‪ .‬הנינג'ות גם חטפו בכירים במנגנון‬ ‫‪34‬‬ ‫האויב‪.‬‬

‫לוחמי הנינג'ה היו תלויים לקיומם‬ ‫במלחמות‪ ,‬ומשתם עידן המלחמה‬ ‫ביפן‪ ,‬הם נעלמו אט‪-‬אט וירדו מבמת‬ ‫ההיסטוריה‬ ‫יישום הטכניקות‬

‫להלן יובאו סיפורים היסטוריים אחדים ‪ -‬בקיצור‬ ‫נמרץ ‪ -‬הממחישים כיצד יישמו לוחמי הנינג'ה את‬ ‫הטכניקות שתוארו לעיל‪ .‬הסיפורים האלה מלמדים‬ ‫על כושר ההמצאה של הנינג'ות‪ ,‬על תעוזתם ועל‬ ‫מקצועיותם‪.‬‬ ‫• על נינג'ה הוטל להרעיל מנהיג אויב שהיה מוגן‬ ‫ביותר‪ .‬לאחר איסוף מידע התברר לנינג'ה‬ ‫שהמנהיג אוהב ללכת בגנו ולהריח פרחים‪.‬‬ ‫תוכנית הפעולה שגיבש הנינג'ה הייתה להרעיל‬ ‫את כל פרחי הגן‪ .‬התוכנית הוצאה אל הפועל‪,‬‬ ‫והמנהיג אכן חוסל‪.‬‬ ‫• ניסיון התנקשות נועז נוסף היה של נינג'ה בשם‬ ‫גאומון אישיקיווה‪ .‬היעד היה השליט אודה‬ ‫נובונגה‪ .‬גאומון חדר בהצלחה לטירה שבה ישן‬

‫•‬

‫•‬

‫נובונגה‪ ,‬המתין עד שהלה יירדם ואז טיפטף‬ ‫רעל על חבל משי שקצהו היה סמוך לפיו הפעור‬ ‫של נובונגה‪ .‬אבל נובונגה חש בנוזל‪ ,‬התעורר‪,‬‬ ‫וההתנקשות נכשלה‪ .‬גאומון הצליח לברוח‬ ‫מהטירה‪ ,‬אך לימים נתפס והוצא להורג‪ .‬נראה‬ ‫שניסיון ההתנקשות הנועז הזה הוא ששיכנע את‬ ‫נובונוגה לפלוש למחוזות איגה וקוגה ‪ -‬פלישה‬ ‫שכבר הוזכרה במאמר הזה‪.‬‬ ‫נינג'ה בשם סאראטובו נשלח למשימת ריגול‬ ‫לטירה של טוקאגואה אייסו‪ .‬הוא נחשף‪,‬‬ ‫אך הצליח להימלט‪ .‬במהלך בריחתו נלכד‬ ‫במלכודת דובים‪ .‬כאשר הבין כי אויביו קרובים‪,‬‬ ‫כרת את רגלו כדי שיוכל להיחלץ מהמלכודת‬ ‫ולהמשיך בבריחה‪ .‬בסופו של דבר התאבד כדי‬ ‫שלא ייפול בשבי אויביו‪ .‬לאחר מותו נפוצו‬ ‫שמועות שמדובר היה במוות מבוים‪ ,‬ואכן‬ ‫התקבלו דיווחים שהוא המשיך להתקיף מדי‬ ‫ערב את שומרי הטירה של אייסו‪ .‬שולחיו של‬ ‫סאראטובו נרגעו בעקבות "פעילותו" הנמרצת‬ ‫ו"הורידו כוננות"‪ .‬אייסו ניצל זאת‪ ,‬הסתער‬ ‫במפתיע על טירת שולחיו של סאראטובו וכבש‬ ‫אותה בסערה‪ .‬ההשערה היא שסאראטובו אכן‬ ‫התאבד‪ ,‬וכי במקומו פעל כפיל בשם האנזו‬ ‫האטורי‪ ,‬שהיה יועץ הנינג'ה של אייסו‪.‬‬ ‫אסיר שוחרר מכלאו בתנאי שיעבוד למען‬ ‫מפקד מקומי מסוים‪ .‬הוא נשלח לטריטוריית‬ ‫אויב במסגרת מסע לעלייה לרגל‪ .‬אולם שיירת‬ ‫העולים לרגל הותקפה‪ ,‬וכל אנשיה נטבחו‪.‬‬ ‫בכליו של האסיר המשוחרר‪ ,‬שנהרג גם הוא‪,‬‬ ‫נמצא מכתב שהיה ממוען לגנרל ששמו לא‬ ‫צוין‪ .‬המכתב כלל הוראה לסייע לאסיר‪-‬המרגל‪.‬‬ ‫המפקד המקומי‪ ,‬שלא ידע מי מהגנרלים שלו‬ ‫הוא בוגד‪ ,‬הורה לטבוח בכולם ליתר ביטחון‪.‬‬ ‫המכתב היה כמובן מזויף ונועד ליצור אווירת‬ ‫‪35‬‬ ‫חשדנות וסכסכנות בקרב מחנה האויב‪.‬‬

‫סיכום‬

‫לוחמי הנינג'ה היו שכירי חרב שהתמחו בריגול‬ ‫ובחבלה‪ .‬את עלייתם יש לייחס להתפוררות השלטון‬ ‫המרכזי ביפן ולפרוץ מלחמת הכול בכול על השלטון‬ ‫במדינה‪ .‬באותן הנסיבות נוצר ביקוש רב לשירותים‬ ‫שהציעו הנינג'ות‪ .‬קיומם של לוחמי הנינג'ה היה‬ ‫תלוי במלחמות‪ ,‬ומשתם עידן המלחמה ביפן‪ ,‬הם‬ ‫נעלמו אט‪-‬אט וירדו מבמת ההיסטוריה‪.‬‬ ‫הנינג'ות היו לוחמי עילית‪ :‬מיומנים בתפעול מגוון‬ ‫רחב של כלי נשק‪ ,‬בעלי כושר גופני רב‪ ,‬אמיצים‪ ,‬בעלי‬ ‫תושייה ומחשבה מקורית ודבקים במשימותיהם‪,‬‬ ‫אף שהמוטיווציה שלהם הייתה כלכלית בלבד‬ ‫ולא אידיאולוגית‪ .‬הם הרבו להשתמש בתחבולות‪,‬‬ ‫בהונאה ובגניבת דעת‪ .‬מדובר במאפיינים שהם נכס‬ ‫גם לחיילים של היום‪.‬‬

‫הערות‬

‫‪ .1‬ברצוני להודות למר אילן גטניו )דאן ‪ 10‬שיהאן‬ ‫ מורה בין‪-‬לאומי בכיר לנינג'יצו( על הערותיו‬‫והארותיו למאמר הזה ולמר פול ג'ונסון על‬ ‫המידע הרב שחלק עימי ועל הסבלנות הרבה‬ ‫שהפגין לשאלותיי המרובות‪ .‬רוב המאמר‬ ‫עוסק במה שמכונה תור הזהב של הנינג'ה‪,‬‬ ‫שהוא התקופה שנקראת בהיסטוריה היפנית‬ ‫"תקופת הארץ במלחמה"‪) .‬התקופה הזאת‬ ‫מקבילה פחות או יותר לשלהי ימי הביניים‬ ‫באירופה וראשית העת החדשה(‪ .‬עם זאת יש‬ ‫לציין כי שימוש בנינג'ה למטרות מלחמה היה‬ ‫ככל הנראה לפני התקופה הזאת ‪ -‬כבר במאה‬ ‫ה‪ 9-‬לספירה‪.‬‬ ‫‪Hatsumi Masaaki, Ninjitsu .2‬‬ ‫‪History & Tradition, Unique‬‬ ‫‪ Publication, 1981, p. 10‬כן ראו‪:‬‬ ‫‪Roley Don, A History of Koga‬‬ ‫‪ .Ryu Ninja‬דון רולי מציין כי בתחילת‬ ‫התקופה הידועה בהיסטוריה היפנית בשם‬ ‫תקופת אדו )‪ (1687-1603‬נכתב ספר בשם‬ ‫‪ .Bansenshukai‬הספר הזה עסק במהות‬ ‫של הנינג'יצו‪ .‬לטענת כותבי הספר‪ ,‬נינג'ה‬ ‫אמיתי חייב לשלוט ב‪ Inin -‬וב‪.Younin -‬‬ ‫הראשון מתייחס להסתננות סמויה‪ ,‬חמקנית‬ ‫למחנה היריב‪ .‬המונח השני מתייחס להסתננות‬ ‫למטרות ריגול‪ .‬את המאמר הנ"ל העביר לי‬ ‫באדיבותו מר פול ריצ'רדסון‪ .‬בספר ישנן‬ ‫דוגמאות לדרכי הפעולה של הנינג'ה‪ .‬על הספר‬ ‫ראו בוויקיפדיה‪http://en.wikipedia. :‬‬ ‫‪ .org/wiki/Bansenshukai‬ככל הידוע לי‬ ‫אין תרגום שלם של הספר המכיל ‪ 10‬כרכים‪.‬‬ ‫פירוש נוסף למונח ראו‪http://www. :‬‬ ‫‪ninpo.org/ninpo/ninpo.html‬‬ ‫‪Turnbull Stephen, Nninja The .3‬‬ ‫‪Story of Japan's Secret Worrior‬‬ ‫‪Cult, Dorset, Firebird books, 1991,‬‬ ‫‪ . pp. 10-11‬ראו גם‪ :‬האצומי‪ ,‬שם‬ ‫‪ .4‬ראו אלכסיי גורבילוב‪http://cclib.nsu. :‬‬ ‫‪ru/projects/satabi/satabi-estatyi/‬‬ ‫‪ninjitsu/html‬‬ ‫‪A d a m s A n d r e w, N i n j a T h e .5‬‬ ‫‪Invisible Assassins, Ohara‬‬ ‫‪Publications, 1970, p.35‬‬ ‫‪ .6‬גורביליוב‪ ,‬שם‪ .‬חלק גדול מאוד מהמשפחות‬ ‫האלה‪ ,‬ואולי אף כולן‪ ,‬נכחדו כתוצאה‬ ‫מהמלחמות ביפן‪ ,‬או שפשוט נטשו את‬ ‫הנינג'יצו‪.‬‬ ‫‪ .7‬טורנבול‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪24-22‬‬ ‫‪ .8‬שם‬ ‫‪ .9‬בן עמי שילוני‪ ,‬יפן המסורתית ‪ -‬תרבות‬ ‫והיסטוריה‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,‬שוקן‪ ,1995 ,‬כרך‬ ‫ראשון‪ ,‬עמ' ‪118-117‬‬ ‫‪ .10‬שם‪ ,‬עמ' ‪119‬‬ ‫‪ .11‬טורנבול‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .32-30‬מטבע הדברים במצב‬ ‫כזה הם גם לחמו זה בזה‪.‬‬ ‫‪ .12‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .40-38‬כן ראו אצל רולי‪ .‬ההצלחה‬ ‫זאת העלתה כאמור על המפה מושג מפתח‬

‫נוסף‪ 53 :‬המשפחות של קוגה‪ .‬המשפחות האלה‬ ‫התמחו בנינג'יצו‪ .‬פרט לרוקוקו הייתה משפחה‬ ‫חשובה נוספת שנעזרה בנינג'ות ‪ -‬לפחות אלה‬ ‫של קוגה ‪ -‬הטוקגאווה‪ .‬טוקאגואה אייסו‬ ‫)לימים שליט יפן‪ ,‬השוגון הראשון לבית‬ ‫טוקאגואה( השתמש בנינג'ות לחילוץ בני‬ ‫משפחה שהוחזקו בני ערובה בטירה במחוז‪.‬‬ ‫אייסו התרשם מהיכולות שהפגינו הנינג'ות‬ ‫ולימים עתיד היה לעשות בלוחמים האלה‬ ‫שימוש נרחב בדרכו לשלטון ולתפקיד השוגון‪.‬‬ ‫ידוע כי אייסו מנע מאודה נובונגה לפלוש למחוז‬ ‫קוגה כדי "לסגור חשבון" על ניסיון התנקשות‬ ‫בו‪ .‬ראו‪ :‬טורנבול‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .37-34‬על אייסו‬ ‫עצמו ראו‪ :‬שילוני‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪152-149‬‬ ‫‪ .13‬טורנבול‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .66-63‬הרקע לפלישה‪:‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪ .62-59‬ראו גם‪ :‬אדמס‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪160‬‬ ‫ו‪.165-‬על נובונגה ראו‪ :‬שילוני‪ ,‬עמ' ‪141-139‬‬ ‫‪ .14‬טורנבול‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪75-67‬‬ ‫‪ .15‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,75-74‬וכן ראו עמ' ‪ .77‬היה זה ניסיון‬ ‫התנקשות שני באיש בתוך כמה חודשים‪ .‬כמה‬ ‫מהנמלטים הגיעו למחוז קיי‪ ,‬שממנו עתידים‬ ‫היו לצאת מנהיגי נינג'ה שישבו בחצר השוגון‪.‬‬ ‫‪ .16‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .80-77‬כן ראו‪ :‬אדמס‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪43‬‬ ‫‪ .17‬טורנבול‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .85-82‬ראו גם‪ :‬רולי‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫אבדות הנינג'ה היו גבוהות מאוד‪ 100 :‬מהם‬ ‫נהרגו בקרב על הטירה‪.‬‬ ‫‪ .18‬ראו‪ :‬טורנבול‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ 88-85‬וכן רולי‪ ,‬שם‬ ‫‪ .19‬ראו‪ :‬רולי‪ ,‬שם‪ .‬המידע כלל‪ ,‬למשל‪ ,‬פרטים‬ ‫על ביצורים‪ ,‬אורך הדרכים ומספריהן וכו'‪.‬‬ ‫שימוש חשוב נוסף היה בנינג'ות שהתחזו‬ ‫לסוחרים ושמעו את רחשי הלב של האיכרים‪.‬‬ ‫החשש הגדול של השוגון היה מפני מרד איכרים‬ ‫גדול‪.‬‬ ‫‪ .20‬ראו‪Kaplan David and Alec Dubro, :‬‬ ‫‪Yakuza, Futura Publications,‬‬ ‫‪ .1986, p.43‬אשר להימצאות נינג'ות‬ ‫במלחמת העולם השנייה ‪ -‬בחליפת המיילים‬ ‫שלי עם פול ג'ונסון הוא טען שהנינג'ה הפסיקו‬ ‫להיות לוחמים ושכירי חרב כבר במאה ה‪.17-‬‬ ‫אשר לפוג'יטה ‪ -‬רולי כותב כי סבו של האיש‬ ‫היה מורה לנינג'יצו‪ .‬הסב לימד אותו את סודות‬ ‫הנינג'יצו של קוגה‪ .‬אף שעדיין יש מחלוקת‬ ‫מה בדיוק למד האיש‪ ,‬ומה בדיוק סבו לימד‬ ‫אותו‪ ,‬אין חולק על ידיעותיו בתחום‪ .‬הספרים‬ ‫שכתב נחשבים עד היום לחומר קריאה חשוב‬ ‫על הנינג'יצו‪ .‬מכל מקום מותו הפתאומי חיסל‬ ‫למעשה את השריד האחרון הידוע לבתי הספר‬ ‫לנינג'יצו של מחוז קוגה‪.‬‬ ‫‪ .21‬ראו‪ :‬אדמס‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .50-49‬מומלץ לעיין‬ ‫בספרו של אדמס לא רק עקב תוכנו אלא גם‬ ‫בשל שפע הצילומים שהוא מביא של הכלים‬ ‫השונים‪.‬‬ ‫‪ .22‬שם‪ ,‬עמ' ‪ 60‬וכן עמ' ‪78-77‬‬ ‫‪ .23‬שם‪ ,‬עמ' ‪ 55‬ו‪60-‬‬ ‫‪ .24‬אדמס‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪61‬‬ ‫‪ .25‬שם‪ ,‬עמ' ‪88 ,85-83 ,64‬‬ ‫‪ .26‬שם‪ ,‬עמ' ‪68-66‬‬ ‫‪ .27‬שם‪ ,‬עמ' ‪61‬‬ ‫‪ .28‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .76 ,73-72‬מכאן האגדה על יכולתו‬

‫ללכת על המים‪.‬‬ ‫‪ .29‬שם‪ ,‬עמ' ‪101-100 ,91‬‬ ‫‪ .30‬ראו‪http://en.wikipedia.org/wiki/ :‬‬ ‫‪ .Ninpo‬כן ראו אדמס‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪110‬‬ ‫‪ .31‬אדמס‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .104 ,64‬כן ראו‪http:// :‬‬ ‫; ‪en.wikipedia.org/wiki/Ninpo‬‬ ‫‪http://en.wikipedia.org/wiki/‬‬ ‫‪Ninja‬‬ ‫‪ .32‬אדמס‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .81‬כן ראו‪http:// :‬‬ ‫‪answears.con/librery/wikipedia‬‬‫‪cid-1140093920‬‬ ‫‪ .33‬אדמס‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪121 ,119-115‬‬ ‫‪ .34‬שם‪ ,‬עמ' ‪130-123‬‬ ‫‪ .35‬שם‪ ,‬עמ'‪ . 166-165 ,‬כן ראו‪Hatsumi:‬‬ ‫‪Masaaki, Essence of Ninjutsu‬‬ ‫‪- The Nine Traditions, Chicago,‬‬ ‫‪Contemporary Books, 1988, pp.‬‬ ‫‪ 13-15‬בעמודים האלה מתוארת תקופת‬ ‫החונכות של סארטובו‪ .‬כן ראו‪ :‬גורביליוב‪,‬‬ ‫שם‬

‫הנינג'יצו בעולם ובישראל‬ ‫אמנות הלחימה של הנינג'ה ‪ -‬הנינג'יצו ‪ -‬שרדה‬ ‫בעיקר בזכות שני אנשים‪ :‬טקאמצו סנסי‬ ‫ותלמידו הבכיר וממשיך דרכו האצומי סנסי‪.‬‬ ‫זה האחרון ממשיך לאמן ולהעמיד תלמידים‬ ‫למרות גילו המבוגר‪ .‬טקאמצו היה ככל הידוע‬ ‫הנינג'ה האחרון שעשה שימוש קטלני באמנות‬ ‫הלחימה‪ .‬זה קרה בעת ששירת בסין בשנות ה‪-‬‬ ‫‪ .30‬האצומי הצליח בסבלנות ובהתמדה לא רק‬ ‫לשמר את הנינג'יצו אלא אף להופכה לאמנות‬ ‫לחימה שבה עוסקים כיום יותר מ‪10,000 -‬‬ ‫חניכים במדינות שונות ברחבי תבל באמצעות‬ ‫האגודה שהקים ‪ -‬הבוג'ין‪-‬קאן‪ .‬באגודה חלו‬ ‫ברבות השנים כמה פיצולים‪ .‬לפיצול הראשון‬ ‫גרם שוטו טאנמורה שפרש מהאגודה והקים‬ ‫אגודה מתחרה בשם גן‪-‬בוקאן )‪.(Genbukan‬‬ ‫תלמיד אחר של האצומי‪ ,‬פומיו מאנקה‪,‬‬ ‫הקים אף הוא אגודה עצמאית בשם ג'ינן‪-‬קאן‬ ‫)‪.(Jinenkan‬‬ ‫בישראל הקים אגודת נינג'יצו תלמיד של‬ ‫האצומי בשם דורון נבון‪ .‬דורון שהה ביפן שמונה‬ ‫שנים בראשית שנות ה‪ ,70-‬שם נחשף )יחד עם‬ ‫תלמיד נוסף( להאצומי‪ .‬דורון היה למערבי‬ ‫הראשון שקיבל חגורה שחורה בנינג'יצו‪ .‬מששב‬ ‫לארץ החל להפיץ את "הבשורה"‪ .‬ברחבי הארץ‬ ‫קיימים כיום כמה מועדונים העוסקים בתחום‬ ‫‪ -‬בדרך כלל תחת השם "בוג'ין‪-‬קאן"‪.‬‬

‫הנינג‘ה‪ :‬אגדה ומציאות‬

‫‪51‬‬

‫מוצב ”דקל“ בבקעה על גבול ”ארץ המרדפים“ | המכשול הקרקעי‬ ‫שהוקם בתקופת מלחמת ההתשה בגזרת הבקעה היה שונה לחלוטין מזה‬ ‫שהוקם בתעלת סואץ‬

‫במהלך מלחמת ההתשה בבקעת הירדן )‪ (1970-1968‬פיתח צה"ל‬ ‫את תורת המרדפים‪ ,‬שנועדה להגן על קו ארוך באמצעות כוחות‬ ‫מינימליים‪ .‬שיטת הלחימה הזאת הוכיחה את יעילותה‪ ,‬אך הייתה שנויה‬ ‫במחלוקת בגלל המחיר הכבד שגבתה ‪ -‬במיוחד בקרב מפקדי הכוחות‬ ‫ד“ר אהרון יפה‬

‫חבר בוועדת המינהל של עמותת גלילי‬ ‫ביד טבנקין‪ ,‬בעבר מפקד יחידה‬

‫מערכות ‪412‬‬

‫‪52‬‬

‫המאמר הזה מתמקד במלחמת ההתשה שהתפתחה‬ ‫בחזית המזרחית בשנים ‪ .1970-1968‬המלחמה הזאת‬ ‫התבטאה בסדרה של מרדפים ושל תקריות אש‪,‬‬ ‫שבהם ניסו ארגוני הטרור הפלסטיניים ‪ -‬בידיעתו‬ ‫של צבא ירדן ‪ -‬להחדיר חוליות לוחמים ונשק דרך‬ ‫נהר הירדן אל ריכוזי האוכלוסייה הפלסטינית בגב‬ ‫ההר כדי לעודד התקוממות עממית‪ .‬במהלך שלוש‬ ‫שנות המלחמה הקים צה"ל קו ביצורים לאורך‬ ‫בקעת הירדן ובמקביל פיתח צורת לחימה חדשה‬ ‫נגד חדירותיהן של חוליות המחבלים ‪ -‬המרדף‪.‬‬ ‫מנגד גיבשו ארגוני הטרור טקטיקת חדירה דרך‬ ‫קו ההגנה הזה‪.‬‬ ‫"אל מול עולם ערבי מובס ונדהם" )בתום מלחמת‬ ‫ששת הימים( ‪ -‬כתב חוקר ישראלי ‪" -‬קיימה הנהגת‬ ‫הפת"ח )הארגון שהוביל את ארגוני הטרור( "ב‪23-‬‬ ‫ביוני ‪ 1967‬ישיבה בדמשק בראשות יאסר ערפאת‪,‬‬ ‫ובה התקבלה ההחלטה להמשיך במאבק המזוין‬ ‫‪1‬‬ ‫על‪-‬ידי העברת המפקדות לשטחים הכבושים"‪.‬‬ ‫ההחלטה הזאת פתחה גזרת לחימה חדשה‪ ,‬שכן‬ ‫בעקבותיה החלו חוליות מחבלים לחצות את נהר‬ ‫הירדן ואת בקעת הירדן בדרכם אל אחיהם‪ ,‬תושבי‬ ‫גב ההר‪.‬‬ ‫נגד התופעה החדשה הזאת נאלץ צה"ל לפתח‬ ‫תורת לחימה חדשה‪ .‬לפיתוח התורה הזאת היו‬ ‫שותפים מפקדים רבים ששירתו בגזרה‪ ,‬בפיקוד‬ ‫המרכז ובמטכ"ל‪ .‬שניים מהמפקדים שגיבשו את‬ ‫עקרונותיה היו אלוף פיקוד המרכז‪ ,‬רחבעם זאבי‬ ‫)גאנדי(‪ ,‬ומח"ט הבקעה הראשון‪ ,‬אל"ם רפאל‬ ‫איתן‪ .‬אלה טבעו בפיקוד המרכז ובבקעת הירדן‬ ‫את טביעות אצבעותיהם המיוחדות‪ .‬חדשנותם‬ ‫ומקוריות הפתרונות שהעלו נבעו מההבנה העמוקה‬ ‫שגילו בתחום עיסוקם ומניסיונם הקרבי העשיר‪.‬‬ ‫עיקרה של תורת הלחימה הזאת התבסס על תנועה‬ ‫בחיפוי אש תוך הישענות על מכשול קרקעי שנועד‬ ‫לעכב ולחסל את החוליות החוצות עוד לפני שהגיעו‬ ‫אל במת ההר ונבלעו בתוך האוכלוסייה הפלסטינית‬ ‫בערים‪.‬‬ ‫המכשול הקרקעי שהוקם בתקופת מלחמת‬ ‫ההתשה בגזרת הבקעה היה שונה לחלוטין מזה‬ ‫שהוקם בתעלת סואץ‪ .‬גם האויב היה שונה וגם‬ ‫שיטת הלחימה הייתה שונה לחלוטין‪ .‬זו התבססה‬ ‫על כוחות חי"ר מעולים וניידים שנשענו על תורת‬ ‫הקרב ועל מורשת הקרב של הצנחנים ושל הגששים‪.‬‬ ‫אלה היו אמורים להתריע על כל חדירה דרך‬ ‫המכשול הקרקעי )שדה מוקשים‪ ,‬גדרות‪ ,‬כביש‬ ‫גישוש‪-‬טשטוש(‪ .‬לעומת זאת בגזרת התעלה נעשה‬ ‫שימוש מסיבי בכוחות שריון ובתותחנים שיצרו‬ ‫מסכי אש‪ .‬תפקיד החי"ר בגזרת התעלה היה לאייש‬ ‫את המעוזים כדי לשמור על הקו ולתצפת לעבר‬ ‫שטח האויב‪ .‬ממעל שימש חיל האוויר ארטילריה‬ ‫מעופפת‪.‬‬

‫המאמר הזה בוחן כיצד נערך צה"ל למערכה נגד‬ ‫ארגוני הטרור‪ ,‬שראו בבקעת הירדן בטן רכה שדרכה‬ ‫הם יכולים לחדור אל תוך ריכוזי האוכלוסייה‬ ‫הפלסטינית כדי לעורר אותם מרפיונם לקראת‬ ‫מרד עממי‪.‬‬ ‫חשוב להדגיש שקו ההגנה בבקעת הירדן נבנה מתוך‬ ‫ההבנה שהוא ייפרץ ושחוליות יצליחו לחדור דרכו‪.‬‬ ‫עם זאת הוא נועד לעכב את חוליות הטרור במשך‬ ‫כמה שעות כדי שלא יוכלו להשלים את התנועה מקו‬ ‫הבקעה ועד ריכוזי האוכלוסייה בתוך לילה אחד‪.‬‬ ‫אם לא עלה בידיהן להשלים את התנועה בתוך לילה‬ ‫אחד‪ ,‬נאלצו חוליות הטרור לחפש מחסה במהלך‬ ‫היום שלאחר ליל החדירה ‪ -‬מה שנתן לרודפים‬ ‫יתרון בניהול הקרב‪ :‬הם יכלו לרכז כוחות‪ ,‬ללכת‬ ‫בעקבות החודרים ולחסלם בקרב‪.‬‬

‫הפעולה הצבאית הראשונה של‬ ‫ארגון הפת"ח נערכה ב‪ 1 -‬בינואר‬ ‫‪ :1965‬עובד של חברת מקורות גילה‬ ‫מטען קטן של חומר נפץ שהוטמן‬ ‫לצד תעלת המוביל הארצי‪ .‬מאז‬ ‫נחשב התאריך הזה ליום הפת"ח‬ ‫ראשית העימות עם ארגוני המחבלים ‪-‬‬ ‫הרקע המדיני‬

‫את ארגון הפת"ח ‪ 2‬הקימה קבוצה של חמישה‬ ‫צעירים פלסטינים ‪ -‬יאסר ערפאת‪ ,‬סגנו צלאח‬ ‫ח'אלף )אבו איאד(‪ ,‬חליל אלווזיר )אבו ג'יהאד(‪,‬‬ ‫פרוק אלקדומי )אבו לוטוף( וחאלד אלחסן )אבו‬ ‫סעיד( ‪ -‬בכוויית באוקטובר ‪ .1959‬בתוך זמן קצר‬ ‫הצטרפו אליהם עוד כמה צעירים‪ ,‬שהבולטים‬ ‫שבהם היו שלושה מנסיכות קטאר‪ :‬מחמוד עבאס‬ ‫)אבו מאזן(‪ ,‬יוסוף אלנג'אר וכמאל עדואן‪ .‬מאז ועד‬ ‫מרס ‪ 2006‬שלט הפת"ח ברחוב הפלסטיני וחשוב‬ ‫מכך‪ :‬הוא ייצג את העם הפלסטיני במשך כ‪47-‬‬ ‫שנים‪ .‬במרס ‪ ,2006‬בעקבות הבחירות לפרלמנט‬ ‫הפלסטיני‪ ,‬הפך החמאס למפלגה הפלסטינית‬ ‫הגדולה ביותר והרכיב את הממשלה החדשה‪.‬‬ ‫הפעולה הצבאית הראשונה של ארגון הפת"ח נערכה‬ ‫ב‪ 1-‬בינואר ‪ :1965‬עובד של חברת מקורות גילה‬ ‫מטען קטן של חומר נפץ שהוטמן לצד תעלת המוביל‬ ‫הארצי‪ .‬מאז נחשב התאריך הזה ליום הפת"ח‪.‬‬ ‫הניצחון המזהיר והמהיר של מדינת ישראל‬ ‫במלחמת ששת הימים לא הביא לשינוי עמדתן של‬ ‫מדינות ערב‪ ,‬ששללה את קיומה של מדינת ישראל‬ ‫ואת הלגיטימיות שלה במזרח התיכון‪ .‬השינוי‬ ‫העיקרי היה בהכרה שהמשימה להשמיד את ישראל‬ ‫היא קשה‪ ,‬ממושכת ומחייבת קרבות רבים‪.‬‬

‫באוגוסט ‪ ,1967‬כחודשיים לאחר תום המלחמה‪,‬‬ ‫התכנסו בחרטום‪ ,‬בירת סודן‪ ,‬מנהיגי מדינות‬ ‫ערב ולאחר כמה ימי דיונים קיבלו ב‪ 1-‬בספטמבר‬ ‫החלטה קיצונית‪) 3‬החלטת חרטום( שנועדה לשמר‬ ‫את אידיאולוגיית הסכסוך ולכפות אותה על כל‬ ‫מדינות ערב‪.‬‬ ‫ההחלטה קבעה שלושה לאווים שעל מדינות ערב‬ ‫לדבוק בהם‪:‬‬ ‫‪" .1‬אסור לחתום על הסכם שלום עם ישראל‪.‬‬ ‫‪ .2‬אסור להכיר בה‪.‬‬ ‫‪ .3‬אסור לנהל איתה משא ומתן‪ ,‬ויש לדבוק‬ ‫‪4‬‬ ‫בזכות העם הפלסטיני על מולדתו"‪.‬‬ ‫המטרה הסופית הייתה ונשארה להשמיד את‬ ‫מדינת ישראל‪ ,‬אולם בגלל תוצאות המלחמה היא‬ ‫הייתה צריכה להתבצע בשלבים‪ .‬השלב הראשון‬ ‫היה אמור להיות שחרור השטחים שאיבדו מדינות‬ ‫ערב במלחמת ששת הימים‪ .‬השלב האחרון היה‬ ‫אמור להיות הקמת מדינה פלסטינית על חורבותיה‬ ‫של מדינת ישראל‪ .‬בתקופה שלאחר מלחמת‬ ‫ששת הימים התרכזו מדינות ערב בשלב הראשון‪,‬‬ ‫שמימושו החל עם פרוץ מלחמת ההתשה‪ ,‬ושיאו‬ ‫היה מלחמת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫את השלב הראשון קיוו מדינות ערב להשיג‬ ‫באמצעות שילוב של לחץ מדיני ושל לחץ צבאי‪.‬‬ ‫תקוותם הגדולה הייתה שלחץ סובייטי‪-‬אמריקני‬ ‫יביא לנסיגת ישראל מהשטחים שכבשה ביוני ‪,1967‬‬ ‫כפי שהוא הביא לנסיגתה מחצי האי סיני לאחר‬ ‫מלחמת סיני‪ .‬אולם הנסיבות הפעם היו שונות ‪-‬‬ ‫בראש ובראשונה משום שארה"ב קיבלה את עמדת‬ ‫ישראל כי הפעם אסור שתהיה נסיגה ישראלית‬ ‫מהשטחים בלא הסדר שיושג במשא ומתן‪ .‬העמדה‬ ‫האמריקנית‪ ,‬שבה תמכו מדינות מערביות נוספות‪,‬‬ ‫תורגמה בסופו של דבר להחלטה ‪ 242‬שהתקבלה‬ ‫במועצת הביטחון של האו"ם ב‪ 22-‬בנובמבר ‪1967‬‬ ‫וקראה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לפינוי צה"ל משטחים שנכבשו‬ ‫במלחמת ששת הימים‪ ,‬לסיום כל התביעות‬ ‫לשטחים‪ ,‬לסיום מצב הלחימה‪ ,‬להכרה בריבונות‪,‬‬ ‫בשלמות הטריטוריאלית ובעצמאות המדינית של‬ ‫כל המדינות באזור ולהכרה בזכותן לחיות בשלום‪,‬‬ ‫בגבולות בטוחים ומוכרים‪ ,‬ללא חשש מאיומים או‬ ‫מפעולות אלימות‪.‬‬ ‫יום לאחר שהתקבלה ההחלטה במועצת הביטחון‪,‬‬ ‫ב‪ 23 -‬בנובמבר ‪ ,1967‬אמר נשיא מצרים‪ ,‬גמאל‬ ‫עבד אלנאצר‪" :‬קיים עיקרון בסיסי שאני מאמין‬ ‫בו‪ ,‬ואמונתי זו לא נתערערה‪ :‬מה שנלקח בכוח‬ ‫לא יוחזר אלא בכוח‪ ...‬הכוח הוא עניין של הדרגה‪.‬‬ ‫ראשיתו בכוח הפעולה המדינית‪ ,‬והוא גובר והולך‬ ‫עד שבשיאו הוא מגיע לכוח הפעולה הצבאית"‪.‬‬ ‫השיטה שבה בחרו מדינות ערב‪ ,‬ובראשן מצרים‪,‬‬ ‫כדי להפעיל לחץ צבאי על ישראל הייתה ייזום של‬ ‫מלחמת התשה‪ .‬השם "מלחמת התשה" נגזר מנאומו‬

‫המלחמה בארץ המרדפים‬

‫‪53‬‬

‫של הנשיא נאצר ביום המהפכה ב‪ 23-‬ביולי ‪1969‬‬ ‫שבו אמר‪" :‬אנו נתונים עתה במערכה ממושכת‪ ,‬ואנו‬ ‫נכונים למערכה ממושכת להתשת האויב"‪ 5.‬הכוונה‬ ‫הייתה להביא בדרך הזאת לשבירה מוראלית‬ ‫של דעת הקהל הישראלית‪ ,‬שלהערכת המצרים‬ ‫לא הייתה נכונה לשאת באבדות‪ ,‬בגיוס נרחב של‬ ‫מילואים ובהגדלת תקציבי הביטחון לאחר המאמץ‬ ‫הגדול של מלחמת ששת הימים‪.‬‬ ‫שיאה של המערכה הזאת בחזית המצרית היה בין‬ ‫‪ 20‬ביולי ‪) 1969‬הטלת חיל האוויר למערכה( ל‪8-‬‬ ‫באוגוסט ‪) 1970‬כניסתה לתוקף של הפסקת האש‬ ‫בתיווכה של ארה"ב(‪.‬‬ ‫במלחמה הזאת השתתפו גם ארגוני המחבלים‪ .‬אלה‬ ‫תקפו מטרות ישראליות באוויר )חטיפות מטוסים‬ ‫כמו גם תקיפות מטרות בשדות תעופה(‪ ,‬בים )דוגמת‬ ‫תקיפתה של האונייה אקילה לאורו(‪,‬שגרירויות‬ ‫ברחבי העולם ומטרות ישראליות נוספות באירופה‬ ‫ובעולם כולו‪ .‬הארגון שהתמחה בפעולות בחו"ל‬ ‫נקרא "ספטמבר השחור"‪ .‬יוקרתם עלתה בעולם‬ ‫הערבי לאחר תבוסתם של צבאות ערב במלחמת‬ ‫ששת הימים‪ ,‬מפני שהציגו אלטרנטיבה למאבק‬ ‫הכושל של צבאות ערב הסדירים ומפני שהיו הגורם‬ ‫הראשון שהמשיך לפעול צבאית נגד ישראל‪.‬‬ ‫תחילה ניסו ארגוני המחבלים לפעול בקרב תושבי‬ ‫יהודה ושומרון ולעוררם למרי אזרחי‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫הסתנן יו"ר הפת"ח‪ ,‬יאסר ערפאת‪ ,‬לשטחים ופעל‬ ‫שם זמן מה בתחפושת בניסיון לארגן חוליות טרור‪.‬‬ ‫לאחר שנכשלו בכך העתיקו הארגונים את בסיסיהם‬ ‫אל מעבר לירדן‪ ,‬סמוך לגבול‪ .‬הבסיס הראשון היה‬ ‫בעיירה כראמה שבבקעת הירדן‪.‬‬ ‫פעולת כראמה נועדה לפגוע בהם ולהרחיקם מקו‬ ‫הירדן‪ .‬ואכן בעקבות הפעולה הם נאלצו לעבור‬ ‫לבסיסים בעומק שטח ירדן ובמיוחד לתוך מחנות‬ ‫הפליטים הגדולים שנמצאים סמוך לעמאן‪ .‬חיל‬ ‫האוויר תקף את הבסיסים האלה ואילץ את‬ ‫המחבלים לפזר את כוחותיהם ‪ -‬בניגוד לכוונתם‬ ‫הראשונית לרכזם וליצור בכך מסה קריטית‬ ‫להרתעת הלגיון הירדני‪.‬‬ ‫בספטמבר ‪ 1970‬הנחית צבא ירדן מכה אנושה על‬ ‫ארגוני הטרור‪ ,‬ובעקבות זאת פסקה כמעט כליל‬ ‫פעילותם המבצעית בירדן‪ .‬מירדן העתיקו ארגוני‬ ‫הטרור את מפקדותיהם ואת מוקדי פעילותם‬ ‫ללבנון‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬מטרת המחבלים בירדן הייתה להגיע‬ ‫לריכוזי האוכלוסייה הפלסטינית על גב ההר כדי‬ ‫להמרידה‪ .‬האוכלוסייה‪ ,‬יש לציין‪ ,‬הגיבה באדישות‪.‬‬ ‫צה"ל נערך לסיכול החדירות באמצעות הצבתם של‬ ‫"מארבי בטן" ובאמצעות מרדפים אחרי החוליות‬ ‫שהצליחו לחדור את קו המערכת‪ .‬הקמת קו‬ ‫המערכת כללה סלילה של כביש המערכת‪ ,‬הקמת‬ ‫מצפים ומוצבים בשטחים שולטים‪ ,‬הקמתה של‬

‫מערכות ‪412‬‬

‫‪54‬‬

‫באזור בקעת הירדן‪ .‬ההקרבה של המפקדים ושל‬ ‫הלוחמים והנחישות שלהם לסגור את קו הגבול הזה‬ ‫יצרו מורשת שעליה התחנכו דורות של לוחמים‪.‬‬

‫זירת בקעת הירדן‬

‫גמאל עבד אלנאצר ב‪ | ‘67-‬יום לאחר‬ ‫שהתקבלה ההחלטה במועצת הביטחון‪,‬‬ ‫ב‪ 23-‬בנובמבר ‪ ,1967‬אמר נשיא מצרים‪,‬‬ ‫גמאל עבד אלנאצר‪" :‬קיים עיקרון בסיסי‬ ‫שאני מאמין בו‪ ,‬ואמונתי זו לא נתערערה‪:‬‬ ‫מה שנלקח בכוח לא יוחזר אלא בכוח‪...‬‬ ‫הכוח הוא עניין של הדרגה‪ .‬ראשיתו‬ ‫בכוח הפעולה המדינית‪ ,‬והוא גובר והולך‬ ‫עד שבשיאו הוא מגיע לכוח הפעולה‬ ‫הצבאית"‬ ‫גדר מערכת אלקטרונית‪ ,‬מיקוש‪ ,‬סלילת כביש‬ ‫גישוש‪-‬טשטוש והוצאת סיורים יומיומיים בליווי‬ ‫גששים ורכב חיפוי‪ .‬בהמשך נוספה לתורת הלחימה‬ ‫גם תורה של מרדפים קרקעיים וממוסקים אחרי‬ ‫חוליות שהצליחו לחדור את קו המערכת‪.‬‬

‫בספטמבר ‪ 1970‬הנחית צבא ירדן‬ ‫מכה אנושה על ארגוני הטרור‪,‬‬ ‫ובעקבות זאת פסקה כמעט‬ ‫כליל פעילותם המבצעית בירדן‪.‬‬ ‫מירדן העתיקו ארגוני הטרור את‬ ‫מפקדותיהם ואת מוקדי פעילותם‬ ‫ללבנון‬ ‫בשנים ‪ 1970-1968‬נערכו עשרות מרדפים לחיסול‬ ‫חוליות המחבלים‪ .‬בקרבות האלה‪ ,‬שבהם חוסלו‬ ‫רוב החוליות החודרות‪ ,‬השתקפו ערכי הלחימה‬ ‫הבסיסיים של צה"ל‪ ,‬שעיקרם הוא דמות המפקד‬ ‫היוזם והעומד בראש חייליו בקרב‪ .‬לכך יש להוסיף‬ ‫את ערכי טוהר הנשק ורעות הלוחמים‪.‬‬ ‫בבקעת הירדן שירתו טובי הלוחמים של צה"ל‪,‬‬ ‫ובהם יחידות צנחנים בסדיר ובמילואים‪ ,‬חטיבת‬ ‫הבקעה ולוחמי סיירת חרוב‪ ,‬שהתמחתה בלחימה‬

‫השטח‬ ‫בקעת הירדן‪ ,‬שנקראה באותה עת "ארץ המרדפים"‪,‬‬ ‫משתרעת משפך הירמוך בצפון ועד לשפך הירדן‬ ‫לתוך ים המלח בדרום‪ .‬היא מפרידה בין הרי שומרון‬ ‫ורכס הרי בית‪-‬אל במערב לבין הרי גלעד ממזרח‬ ‫לירדן‪ .‬מצפון תוחמת אותה בקעת בית שאן ובדרום‬ ‫ מדבר יהודה ורכס הר סדום‪.‬‬‫הבקעה היא קטע מהבקע הגדול הידוע בכינויו‬ ‫השבר הסורי‪-‬אפריקני‪ ,‬המשתרע מגבול סוריה‪-‬‬ ‫טורקיה בצפון ועד מזרח אפריקה )ימת ויקטוריה(‬ ‫בדרום לאורך כ‪ 6,600-‬ק"מ‪.‬‬ ‫בבקעה עצמה אפשר להבחין בשתי חטיבות נוף‪:‬‬ ‫‪ .1‬גאון הירדן ‪ -‬ערוץ נהר הירדן ואזור ההצפות‬ ‫ההיסטורי שלו‪.‬‬ ‫‪ .2‬כיכר הירדן ‪ -‬האזור ממזרח וממערב לגאון‬ ‫הירדן שמגיע עד למרגלות מצוקי ההרים‪.‬‬ ‫הירדן חותר ומתפתל בתוך עמק גאון הירדן‬ ‫והוא נמוך בכמה עשרות מטרים מבקעת הירדן‪.‬‬ ‫פיתולי הירדן נקראים מיאנדרים וריבוים יוצר‬ ‫מצב שבו הנהר עובר מבית‪-‬שאן ועד לים המלח‬ ‫כ‪ 140-‬קילומטרים‪ ,‬אף שהמרחק האווירי בין שתי‬ ‫הנקודות האלה הוא כ‪ 70-‬ק"מ בלבד‪.‬‬ ‫הבקעה היא מישור שקרקעיתו רבודה בסחף רב של‬ ‫סלע חוורי וגבסי רך ובהיר הקרוי חוואר הלשון‪.‬‬ ‫שתי גבעות בגובה של ‪ 40-15‬מטר מפרידות בין‬ ‫גאון הירדן לכיכר הירדן‪ .‬את המתלולים הרכים‬ ‫מבתרים ואדיות רבים שחרצו את המדרונות בדרכם‬ ‫אל הירדן‪ .‬כך נוצר נוף בתרוני נוח למסתור ולתנועה‬ ‫אל כיכר הירדן‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬ערוץ הירדן מפותל בפיתולים דמויי פרסה‬ ‫)מיאנדרים(‪ .‬מבט מהאוויר על גאון הירדן מראה‬ ‫בבירור עשרות רבות של נפתולים נטושים ושל‬ ‫ימות ביצתיות זעירות‪ .‬האזור הזה של הנהר מכוסה‬ ‫בצמחיית מים סבוכה‪ .‬קשה לנוע בו‪ ,‬אך נוח למצוא‬ ‫בו מסתור‪.‬‬ ‫מאז הקמת המוביל הארצי‪ ,‬בניית הסכר הגבוה‬ ‫על הירמוך והטיית תעלת הע'ור ירדה מאוד כמות‬ ‫המים הזורמת בירדן בין הכינרת לים המלח‪ .‬נוסף‬ ‫על כך גם הידרדרה מאוד איכות המים‪ ,‬וכיום‬ ‫מדובר למעשה במי ביוב‪ .‬בעקבות זאת התייבשו‬ ‫כמעט כל המיאנדרים הנפתלים‪ ,‬והמים בביצות‬ ‫מעופשים ברובם‪.‬‬ ‫הירדן הוא נהר רדוד )בעיקר בשלהי הקיץ ובסתיו(‪,‬‬ ‫וניתן לחצות אותו רגלית‪ ,‬במיוחד במקומות‬ ‫המכונים מעברות הירדן‪ .‬המרחק הקצר בין שתי‬ ‫הגדות מאפשר למתוח חבלים בין שתיהן‪ .‬סירות‬

‫גומי מאפשרות לחצות את הנהר במקומות שבהן‬ ‫הוא עמוק ורחב יותר‪.‬‬ ‫מדבר השומרון‬ ‫האזור משתרע מהמדרגה של כיכר הירדן במזרח‬ ‫ועד במת ההר במערב ומהרי הגלבוע בצפון ועד‬ ‫מדבר יהודה בדרום )כביש ירושלים‪-‬יריחו(‪ .‬האזור‬ ‫נמצא בצל הגשם‪ ,‬ולכן הוא מדברי‪ .‬מצויים בו כמה‬ ‫מעיינות ונחלים שבהם זורמים מים בעונת החורף‪.‬‬ ‫אלה איפשרו התיישבות קבע באזור‪ .‬שפיעות מים‬ ‫מצויות באזור הג'יפתליק‪ ,‬בפצאל‪ ,‬בעוג'ה‪ ,‬ביריחו‬ ‫ובוואדי קלט‪.‬‬ ‫האזור משתפל מגב ההר בכמה מדרגות‪ .‬העיקרית‬ ‫שבהן היא המדרגה שעליה שוכן כיום היישוב מעלה‬ ‫אפרים‪ .‬על המדרגה הזאת גם נסלל כביש אלון‪.‬‬ ‫את מדבר שומרון חוצים נחלי אכזב רבים‪ ,‬שבגלל‬ ‫הפרש הגבהים הרב יוצרים כמה קניונים עשירים‬ ‫במערות שאליהן מוליכים שבילי עיזים‪.‬‬ ‫היישובים הערביים בבקעת הירדן‬ ‫היישוב הערבי בבקעה התרכז באזור יריחו בגלל‬ ‫המעיינות השופעים שם והדרכים המובילות מהעיר‬ ‫לאזור גב ההר מצד אחד ואל מעבורות הירדן‪,‬‬ ‫לעמאן ולאזור המפרץ מצד אחר‪.‬‬ ‫סביב העיר הוקמו בשנים שבין מלחמת השחרור‬ ‫למלחמת ששת הימים כמה מחנות פליטים גדולים‪,‬‬ ‫ובהם עקבאת ג'אבר מדרום ועין אלסולטן מצפון‬ ‫לה‪ 6.‬במהלך מלחמת ששת הימים ומעט אחריה‬ ‫ברחו מהם הפליטים אל ממלכת ירדן‪ .‬מצפון ליריחו‬ ‫מצויים גם כמה כפרים קטנים‪ ,‬שהבולט שבהם הוא‬ ‫עוג'ה היושב על כמה מקורות מים מתוקים‪.‬‬ ‫רבות מאדמותיה של בקעת הירדן הוגדרו ג'יפטליק‬ ‫)דהיינו רכוש הסולטן הטורקי( והוחכרו לכמה בעלי‬ ‫קרקעות עשירים‪ .‬אלה לא נהגו לגור באדמותיהם‬ ‫אלא על במת ההר )בשכם‪ ,‬ברמאללה‪ ,‬בטובאס‬ ‫‪7‬‬ ‫ובטאמון(‪.‬‬ ‫במדבר שומרון כמעט שלא היו יישובים חקלאיים‬ ‫קבועים‪ .‬קו היישובים הערביים נמצא גבוה יותר‪,‬‬ ‫בשליש הגובה משיא הרכס לבקעה‪ .‬על קו השליש‬ ‫הזה נמצאים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬היישובים )מצפון לדרום(‪:‬‬ ‫תיאסיר‪ ,‬בית‪-‬פוריכ‪ ,‬עקרבה ומג'דל‪-‬בני‪-‬פאדיל‪.‬‬ ‫רוב תושבי המדבר היו נוודים שעסקו ברעיית צאן‬ ‫והתגוררו במערות הרבות המצויות באזור‪ .‬חלק‬ ‫מריכוזי הנוודים האלה הם כיום בדרכם להפוך‬ ‫ליישובי קבע‪.‬‬ ‫האויב‬ ‫תבוסת ירדן במלחמת ששת הימים ובריחת אלפי‬ ‫פליטים אל ממזרח לירדן חיזקו את הפלסטינים‬ ‫בממלכה ‪ -‬ובעיקר את היסודות הקיצוניים שבהם‪.‬‬ ‫לאחר זמן קצר התהדק שיתוף הפעולה בין ארגוני‬

‫הטרור לצבא ירדן‪ ,‬ובתקריות רבות סייע צבא ירדן‬ ‫לארגונים האלה‪ .‬למעשה שלטו המחבלים בחלקים‬ ‫ניכרים מבקעת הירדן המזרחית ונעזרו במפקדים‬ ‫מקומיים ובכוחות העיראקיים שהגיעו לממלכה‬ ‫‪8‬‬ ‫במלחמת ששת הימים‪.‬‬ ‫מלחמת ששת הימים הייתה קו פרשת מים‬ ‫בהיסטוריה של ארגוני הטרור‪ .‬בתום המלחמה‬ ‫התברר כי צבאות ערב‪ ,‬שהובסו בקרב‪ ,‬שוב אינם‬ ‫כשירים להתמודד עם צה"ל‪ ,‬וארגוני הטרור הפכו‬ ‫לאלטרנטיבה שלהם‪.‬‬ ‫אשר לצה"ל ‪ -‬מייד לאחר המלחמה הוא נאלץ לשנות‬ ‫את תורת הלחימה שלו ולהיערך נגד חדירת חוליות‬ ‫טרור וללוחמה זעירה‪ ,‬שהאפקטיביות שלה הייתה‬ ‫בעיקר ביצירת דעת קהל במדינות ערב ובשטחי‬ ‫יהודה‪ ,‬שומרון ורצועת עזה‪.‬‬ ‫להלן רשימה של ארגוני הטרור העיקריים‪ 9‬בסוף‬ ‫שנות ה‪ 60-‬ובראשית שנות ה‪:70-‬‬ ‫• הפת"ח ‪ -‬הגדול‪ ,‬הוותיק והעשיר שבארגוני‬

‫•‬

‫•‬

‫תבוסת ירדן במלחמת ששת הימים‬ ‫ובריחת אלפי פליטים אל ממזרח‬ ‫לירדן חיזקו את הפלסטינים‬ ‫בממלכה ‪ -‬ובעיקר את היסודות‬ ‫•‬ ‫הקיצוניים שבהם‬

‫•‬

‫הטרור‪ .‬מנהיגו היה יאסר ערפאת‪ ,‬ושני סגניו‬ ‫היו אבו איאד ואבו ג'יהאד‪ .‬הפת"ח הוקם כדי‬ ‫לנהל מאבק מזוין נגד ישראל באמצעות לוחמת‬ ‫הגרילה‪ .‬לפי האידיאולוגיה של הפת"ח לוחמת‬ ‫גרילה היא האסטרטגיה של המאבק ולא‬ ‫טקטיקת לחימה בלבד‪ .‬זוהי הדרך שבה אמור‬ ‫העם הפלסטיני להתגבש ולהקים את מוסדותיו‪.‬‬ ‫הפעולה המדינית ‪ -‬על‪-‬פי האידיאולוגיה של‬ ‫הפת"ח ‪ -‬היא משנית ורק פועל יוצא של המאבק‬ ‫הצבאי‪ .‬החזון של הפת"ח היה הקמת מדינה‬ ‫פלסטינית דמוקרטית‪ ,‬שתושביה הערבים‪,‬‬ ‫היהודים והנוצרים יחיו יחד בשלום‪ .‬אולם‬ ‫הרוב במדינה הזאת צריך שיהיה ערבי והוא‬ ‫שישלוט במיעוט היהודי‪ .‬הצלחת הפת"ח‬ ‫בגיוס חברים ואוהדים נבעה‪ ,‬בין היתר‪,‬‬ ‫מהיותו פתוח לכל המגזרים‪ :‬מוסלמים בני כל‬ ‫העדות והפלגים ונוצרים‪ .‬יכולתו להכיל את‬ ‫כל הקטבים ועדיין לשמור על אידיאולוגיית‬ ‫המלחמה ועל השאיפות הלאומיות הפכה אותו‬ ‫לגדול ולחזק שבארגונים‪ .‬ארגון אלעציפה היה‬ ‫הזרוע הצבאית של הפת"ח‪.‬‬ ‫החזית העממית לשחרור פלסטין ‪ -‬נוסדה‬ ‫בנובמבר ‪ .1967‬ייסד אותה ג'ורג' חבש באמצעות‬ ‫איחודם של כמה ארגונים קיקיוניים‪ :‬החזית‬

‫•‬ ‫•‬

‫לשחרור פלסטין‪ ,‬צעירי הנקמה וגיבורי השיבה‪.‬‬ ‫מאוחר יותר הצטרפה אליו תנועת הלאומנים‬ ‫הערבים שנוסדה כבר בשנות ה‪ 50-‬כדי להביא‬ ‫לאיחוד ערבי ולשחרור פלסטין בדרך של‬ ‫"איחוד‪ ,‬שחרור ונקמה"‪ .‬האידיאולוגיה של‬ ‫החזית העממית הייתה שמאלנית ובניגוד‬ ‫לפת"ח הדגישה קודם כול את הערביות ורק‬ ‫אחריה את הפלסטיניות‪ .‬בישראל היא ראתה‬ ‫את האויב המרכזי שלה ולאחר מכן‪ ,‬בסדר‬ ‫יורד‪ ,‬את הציונות‪ ,‬את האימפריאליזם ואת‬ ‫הריאקציה הערבית‪.‬‬ ‫החזית העממית הדמוקרטית לשחרור‬ ‫פלסטין )בהנהגת נאיף חוואתמה( ‪ -‬התפלגה‬ ‫מהחזית העממית לשחרור פלסטין בפברואר‬ ‫‪ 1968‬ונטתה עוד יותר לשמאל מאשר התנועה‬ ‫שממנה התפצלה‪ .‬על‪-‬פי גישתה הסוציאליזם‬ ‫חשוב יותר מהלאומיות‪ .‬הארגון הזה התמחה‬ ‫במיוחד בחטיפות מטוסים‪ .‬בשאר התחומים‬ ‫המבצעיים הוא לא בלט במיוחד‪.‬‬ ‫אלצעיקה ‪ -‬אחד הארגונים הפלסטיניים‬ ‫הגדולים‪ .‬הוקם על‪-‬פי החלטתה של מפלגת‬ ‫הבעת' הסורית אחרי מלחמת ששת הימים‪ .‬את‬ ‫הארגון הזה הפעילו שלטונות סוריה‪ ,‬מפקדותיו‬ ‫היו בדמשק‪ ,‬ולוחמיו התאמנו בפיקוח מדריכים‬ ‫סורים‪.‬‬ ‫חזית השחרור הערבי ‪ -‬הארגון הוקם‬ ‫בהשראה עיראקית‪ ,‬וניתן בו ייצוג ניכר ללא‬ ‫פלסטינים ‪ -‬בעיקר עיראקים ‪ -‬הן בהנהגה‬ ‫והן בדרגי השדה‪ .‬לארגון הזה יש קווי דמיון‬ ‫רבים לצבא ההצלה הערבי שהוקם בהחלטת‬ ‫הליגה הערבית ב‪ 1948-‬ושבלטה בו נוכחות‬ ‫העיראקים‪.‬‬ ‫כוחות השחרור העממיים ‪ -‬ארגון מחבלים‬ ‫של אש"ף הוקם בראשית ‪ .1968‬מדובר היה‬ ‫בארגון בלתי אידיאולוגי‪.‬‬ ‫נוסף על הארגונים האלה הוקמו עוד‬ ‫כחצי תריסר ארגוני מחתרת קטנים יותר‪,‬‬ ‫שההבדלים ביניהם היו מצומצמים ושעיקר‬ ‫זכות הקיום שלהם היה בסכסוכים ביניהם‪.‬‬

‫התגבשות תפיסת הביטחון הישראלית‬ ‫בבקעת הירדן‬

‫שבועות מעטים בלבד לאחר תום מלחמת ששת ימים‬ ‫כבר נאלץ פיקוד המרכז לגבש תפיסה ביטחונית‬ ‫להגנת הבקעה מפני חדירות המחבלים‪ .‬פחות‬ ‫מחודשיים לאחר שהסתיימה מלחמת ששת הימים‪,‬‬ ‫ב‪ 2-‬באוגוסט ‪ ,1967‬התרחשה התקרית הראשונה‪:‬‬ ‫חוליית מחבלים חצתה את נהר הירדן ליד גשר אדם‬ ‫)פתחת הג'יפתליק( והצליחה להשתלב באוכלוסייה‬ ‫האזרחית בגדה‪.‬‬ ‫אף שנהר הירדן שימש גבול טבעי‪ ,‬הרי שבאותה עת‪,‬‬

‫המלחמה בארץ המרדפים‬

‫‪55‬‬

‫שלהי הקיץ‪ ,‬הוא היה רדוד‪ ,‬וניתן היה לחצות אותו‬ ‫בקלות יחסית‪ .‬הצמחייה העבותה בשתי גדותיו‬ ‫שימשה מחסה לכוחות מחפים‪.‬‬ ‫ארגוני הטרור הציבו לעצמם שלוש מטרות עיקריות‬ ‫בפעילותם באזור הזה‪:‬‬ ‫• לפגוע בחיילים ישראלים בבקעה‪.‬‬ ‫• להחדיר אנשים‪ ,‬נשק וכספים אל מרכזי‬ ‫‪10‬‬ ‫האוכלוסייה בגב ההר‪.‬‬ ‫• לארגן ולעודד מרי אזרחי בקרב תושבי הגדה‬ ‫המערבית‪.‬‬ ‫תורת הלחימה של צה"ל בבקעת הירדן החלה‬ ‫להתגבש עוד בימיו של עוזי נרקיס‪ ,‬מפקד פיקוד‬ ‫המרכז במלחמת ששת הימים ובשנה שלאחר מכן‪,‬‬ ‫אך עיקר הגיבוש נעשה עם מינויו של אלוף רחבעם‬ ‫‪11‬‬ ‫זאבי )גאנדי( לאלוף הפיקוד‪ ,‬ביולי ‪.1968‬‬ ‫ההגנה הסבילה‬ ‫הרצועה הצרה של בקעת הירדן הצריכה להקים‬ ‫מכשול קרקעי שישמש לחסימת דרכי החדירה של‬ ‫חוליות המחבלים‪ .‬והיה והן הצליחו לחדור‪ ,‬נועד‬ ‫המכשול לעכב את הגעתם לאזורים המאוכלסים‬ ‫שעל גב ההר‪ .‬המכשול שהוקם לאורך בקעת הירדן‬ ‫הכיל את האלמנטים הבאים‪ :‬סדרה של מוצבים‬ ‫לאורך הגבול‪ ,‬גדר ולצידה שדה מוקשים לאורך‬ ‫נהר הירדן‪ .‬כמו כן נסללו דרכי ביטחון ביישובים‬ ‫ובשדות‪ ,‬נסללו דרכי גישוש וטשטוש לצד גדר‬ ‫הביטחון‪ ,‬נערכו סיורים בבוקר ולפני השקיעה‬ ‫לאורך הגדר‪ ,‬והוצבו מארבים בנקודות החדירה‬ ‫הפוטנציאליות‪ .‬והיה והתגלתה חדירה‪ ,‬שוגרו‬ ‫כוחות הכוננות למרדף אחרי החוליות החודרות‪.‬‬ ‫התצפיות לאורך קו הירדן שלטו על קו הבקעה ולא‬ ‫איפשרו חדירה בהסתר בשעות היום‪ .‬התצפיות‬ ‫האלה אילצו את המחבלים לחצות את הנהר‬ ‫בשעות החשיכה‪ .‬כאמור‪ ,‬אחת המטרות של הקמת‬ ‫המכשולים הייתה להקשות עוד יותר את תנאי‬ ‫השטח כדי להאריך את משך חציית הבקעה ובכך‬ ‫להאריך את משך הזמן שעמד לרשות הרודפים‪.‬‬ ‫המכשול הראשון שהוקם היה גדר המערכת במקום‬ ‫שבו מדרגת גאון הירדן הופכת למדרגת כיכר‬ ‫הירדן‪ .‬את הגדר הקימו יחידות הצנחנים בסדיר‬ ‫ובמילואים ששירתו בקו‪ .‬כך נפרסו במבצע הנדסי‬ ‫נרחב עשרות קילומטרים של גדר‪ .‬למקימי הגדר‬ ‫היה ברור שניתן לעבור אותה‪ ,‬אך כאמור היא נועדה‬ ‫לעכב ולא לחסום‪ .‬כדי לבחון את יעילות המכשול‬ ‫אף נעשה ניסוי שבמסגרתו הוטל על מחלקת צנחנים‬ ‫לפרוץ את המכשול תוך שהפיקוד הבכיר מודד את‬ ‫‪12‬‬ ‫זמן הפריצה‪.‬‬ ‫מבצע הקמת הגדר הסתיים באוקטובר ‪ .1968‬לפני‬ ‫הגדר )בצידה המזרחי( הוטמנו בין ארבע לשש‬ ‫שורות של מוקשי נעל שיצרו חגורת מוקשים ברוחב‬ ‫‪ 120-100‬מטר‪ .‬החגורה הזאת עיכבה חוליה מאומנת‬

‫מערכות ‪412‬‬

‫‪56‬‬

‫מרדף בבקעת הירדן | הלוחמים נחים בעת שמסוק סורק את השטח‬

‫ההגנה הפעילה כללה גם מארבים‬ ‫ופשיטות של כוחות מיוחדים אל‬ ‫מעבר לנהר הירדן והצבת מארבים‬ ‫למשך כ‪ 36-‬שעות בהמתנה לחוליות‬ ‫מחבלים שינסו לחצות את הירדן‬ ‫וייחשפו לכוחותינו עוד לפני החצייה‪.‬‬ ‫עם זאת צורת הקרב ההרואית‬ ‫והמפורסמת ביותר באותה התקופה‬ ‫הייתה המרדף‬ ‫במשך ‪ 4-2‬שעות‪ .‬לאורך גדר המערכת נסללה דרך‬ ‫גישוש וטשטוש‪ ,‬שרכב נושא גדר תלתלית מאחוריו‬ ‫עבר עליה לפנות ערב ומחק את הסימנים על העפר‪,‬‬ ‫כך שהגששים שעברו עליה בסיור הבוקר היו יכולים‬ ‫לזהות עקבות חדירה‪ .‬משלמדו המחבלים את‬ ‫המכשול‪ ,‬הם ניסו להונות את הגששים ולהסוות את‬ ‫חדירותיהם באמצעות סולמות ארוכים או שעטפו‬ ‫את נעליהם בעורות כבש )היו מקרים שבהם חצו‬ ‫חוליות את דרך הגישוש‪-‬טשטוש תוך פסיעה לאחור‬ ‫כדי להטעות את הגששים(‪.‬‬ ‫לאורך נהר הירדן‪ ,‬על הגבעות השולטות על גאון‬ ‫הירדן‪ ,‬הוקמו ‪ 12‬מוצבים ששלטו באש ובתצפית‬ ‫על קו המים‪ .‬משקיבלו הצנחנים את האחריות על‬ ‫קו בקעת הירדן‪ ,‬הם הציבו תצפיות יום ומארבי‬ ‫בטן למניעת חדירות מהירדן אל גב ההר‪ .‬משתכפו‬ ‫תקריות האש והחדירות‪ ,‬עלה הצורך בחסימה‬ ‫הדוקה יותר‪ ,‬והוחלט בפיקוד המרכז לבצר את‬

‫המוצבים‪ :‬הוקמו בהם בונקר לוחמים ותעלות‬ ‫קשר שאיפשרו תנועת לוחמים מצד אחד של המוצב‬ ‫לצידו האחר גם תחת אש‪ .‬בונקר הלוחמים נבנה על‬ ‫סמך לקחים שהופקו מתקריות האש בתעלת סואץ‬ ‫בדרך של בניית שכפ"צים )שכבות פיצוץ( מרשתות‬ ‫ברזל ממולאות באבן קשה ומחופות בשכבה של‬ ‫שקי חול‪.‬‬ ‫את קו הבקעה תפשה חטיבת הבקעה )‪ (417‬שפעלה‬ ‫מתוך שלושה מחנות קבע‪ :‬שני מחנות באזור‬ ‫הג'יפטליק )מחנה גדי ומחנה אריה( ומוצב הברך‬ ‫באזור הצפוני מדרום ליישוב שדמות מחולה‬ ‫של היום‪ .‬במחנות האלה הוצבו כוחות העתודה‪,‬‬ ‫התעסוקה והתחזוקה וכן הם שימשו את הכוחות‬ ‫שיצאו לבצע מארבים עם רדת החשיכה‪.‬‬ ‫מכשול המערכת היה צריך לשמש גם קו ביצורים‬ ‫שיעצור בשעת הצורך פלישה של צבאות סדירים‬ ‫מהחזית המזרחית‪ .‬אף שהמוצבים לאורך הירדן‬ ‫לא היו מבוצרים כבקו בר‪-‬לב או בקו רמת‪-‬הגולן‪,‬‬ ‫הרי הם היו צריכים להתריע על תנועות צבא בקו‬ ‫הבקעה הירדני ולשמש קו בלימה עד שיגויסו כוחות‬ ‫המילואים ויגיעו לבקעת הירדן‪.‬‬ ‫ההגנה הפעילה‬ ‫במונח "הגנה פעילה" הכוונה היא לכל הפעולות‬ ‫היזומות שנקט צה"ל כדי לפגוע בארגוני הטרור‬ ‫בבסיסיהם‪ ,‬בדרכים שהובילו מבסיסי היציאה‬ ‫שלהם ובנקודות התורפה בדרך למשימותיהם‪.‬‬ ‫לשם כך הפעילה חטיבת הבקעה אש ארטילרית ואת‬ ‫מטוסי חיל האוויר‪ .‬אלה הופעלו גם כדי לשתק את‬ ‫מקורות הירי מעבר לירדן‪ .‬עם זאת אש לא הייתה‬ ‫האמצעי היחיד‪ 13.‬נוספו לאמצעי הזה גם פשיטות‬

‫קרקעיות בסיוע מסוקים כדי לפגוע במחבלים‬ ‫במקומות התארגנותם‪.‬‬ ‫ההגנה הפעילה כללה גם מארבים ופשיטות‬ ‫)"שמשיות"(‪ ,‬שהיו חדירות של כוחות מיוחדים‬ ‫אל מעבר לנהר הירדן והצבת מארבים למשך כ‪36-‬‬ ‫שעות בהמתנה לחוליות מחבלים שינסו לחצות‬ ‫את הירדן בנקודה נוחה וייחשפו לכוחותינו עוד‬ ‫לפני החצייה‪ .‬עם זאת צורת הקרב ההרואית‬ ‫והמפורסמת ביותר באותה התקופה הייתה המרדף‪,‬‬ ‫ובה אתמקד‪.‬‬ ‫המרדף‬ ‫המרדף הוא צורת קרב שהתפתחה במיוחד בתקופת‬ ‫מלחמת ההתשה בגזרת בקעת הירדן‪ ,‬אף שיסודותיו‬ ‫עוד בתקופת המסתננים‪ ,‬בשנים הראשונות לקום‬ ‫המדינה‪.‬‬ ‫המחבלים ניצלו את הטופוגרפיה הקשה של בקעת‬ ‫הירדן ‪ 14‬כדי לשלוח חוליות אל מעבר לירדן‪.‬‬ ‫לחוליות האלה היו שלוש משימות מרכזיות לפי‬ ‫סדר העדיפויות שלהלן‪:‬‬ ‫‪ .1‬לפגוע במוצבים‪ ,‬בתצפיות ובפטרולים של צה"ל‬ ‫לאורך קו הירדן באמצעות ניצולם של הצמחייה‬ ‫הסבוכה לאורך הירדן ושל הטופוגרפיה הקשה‬ ‫בבקעה‪.‬‬ ‫‪ .2‬לנסות להגיע מהר ככל האפשר אל מרכזי‬ ‫האוכלוסייה הפלסטינית בגב ההר ‪ -‬עדיף במסע‬ ‫רגלי של לילה ויום‪.‬‬ ‫‪ .3‬להעביר נשק‪ ,‬תחמושת וכוחות מאומנים אל‬ ‫סייעניהם במרכזי האוכלוסייה הפלסטינית‬ ‫כדי ללבות התנגדות מזוינת לכיבוש הישראלי‬ ‫של הגדה המערבית‪.‬‬ ‫במקביל לפיתוחה של תורת ההגנה הסבילה פיתח‬ ‫צה"ל את שיטת המרדף‪ .‬מח"ט הבקעה הראשון‪,‬‬ ‫רפאל )רפול( איתן‪ ,‬עמד על כך שהכוחות שישתתפו‬ ‫במרדפים יהיו יחידות חי"ר מובחרות )צנחנים‬ ‫וסיירות(‪ 15,‬שלמשרתים בהן כושר גופני גבוה‪ ,‬כך‬ ‫שביכולתם להשיג במהירות את החוליות החודרות‬ ‫וליצור עימן מגע‪ .‬אל כוחות החי"ר צורפו גם‬ ‫זחל"מים ומסוקים‪ .‬אלה שימשו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬להצבת‬ ‫חסימות ולניהול תצפיות‪.‬‬ ‫המרדפים לא היו מתאפשרים ללא הגששים‪ ,‬שהיו‬ ‫בדרך כלל חיילים ממוצא בדואי שאומנו לזהות‬ ‫עקבות מילדותם וידעו כיצד להתגבר על ניסיונות‬ ‫ההסוואה והטשטוש שעשו המחבלים‪.‬‬ ‫הכוחות הרודפים היו נעים בעקבות החוליה‬ ‫החודרת )בסיוע גששים( תוך הנחתת חסימות‬ ‫קרקעיות באמצעות כלי רכב )חסימות רכובות(‬ ‫ובאמצעות מסוקים )איגוף אנכי(‪ .‬במרדף אחרי‬ ‫המחבלים הביאו הכוחות הרודפים בחשבון את‬ ‫המחסות האפשריים שבדרך ואת מקורות המים‬ ‫הפוטנציאליים שהיו חיוניים לחוליות החודרות‪.‬‬

‫חיילי מילואים בבקעה | המוצבים לאורך הירדן היו צריכים להתריע על תנועות צבא בקו‬ ‫הבקעה הירדני ולשמש קו בלימה עד שיגויסו כוחות המילואים ויגיעו לבקעת הירדן‬

‫שליטת חוליות המחבלים באש‬ ‫ובתצפית על נתיבי הגישה ועל‬ ‫הוואדיות חייבה את לוחמי צה"ל‬ ‫להפגין חיילות מעולה למקם את‬ ‫החסימות במקומות הנכונים ולנוע‬ ‫בתיאום ותוך חיפוי הדדי‬ ‫משהתגלו המחבלים היו הכוחות הרודפים מכתרים‬ ‫אותם וקוראים להם באמצעות רמקולים להיכנע‪.‬‬ ‫אם הם סירבו‪ ,‬פעלו חיילי צה"ל כדי ליצור איתם‬ ‫מגע אש‪ .‬רוב החוליות החודרות התגלו‪ ,‬נתפסו או‬ ‫‪16‬‬ ‫הושמדו‪.‬‬ ‫החתירה למגע ואש הייתה ערך שהתפתח במיוחד‬ ‫בתקופת המרדפים והגיע מיחידות הצנחנים‪.‬‬ ‫חשיבותה נבעה מהטווח הקצר‪ ,‬יחסית‪ ,‬שבין אזור‬ ‫החדירה )הירדן( לאזור היעד )גב ההר(‪ .‬את הערך‬ ‫הזה נשאו על כתפיהם המפקדים הבכירים ‪ -‬החל‬ ‫מאלוף הפיקוד‪ ,‬שנכח אישית ברבים מהמרדפים‪,‬‬ ‫דרך מח"ט הבקעה וכלה במג"דים ובמ"פים‪.‬‬ ‫המפקדים עמדו בראש הכוחות הרודפים ושילמו על‬ ‫כך לא פעם בחייהם‪ .‬רשימת הנופלים ארוכה וכוללת‬ ‫את השמות הבאים‪ :‬סא"ל צביקה עופר‪ ,‬רס"ן חנן‬ ‫סמסון‪ ,‬אל"ם אריק רגב‪ ,‬מח"ט הבקעה השני‪ ,‬סרן‬ ‫גד מנלה‪ ,‬סא"ל משה פלס )סטמפל'ה(‪ ,‬רס"ן דורון‬ ‫מנור )כאמור‪ ,‬זוהי רשימה חלקית בלבד(‪.‬‬

‫נפילתם של מפקדים כה רבים במרדפים עוררה‬ ‫ויכוחים ‪ -‬שלא הסתיימו עד היום ‪ -‬בנוגע למקום‬ ‫שבו צריך המפקד להיות בעת קרב‪ .‬היתרונות‬ ‫שבהימצאות המפקדים בראש אנשיהם ברורים‪:‬‬ ‫מעבר לדוגמה האישית שנתנו‪ ,‬הם יכלו לקרוא טוב‬ ‫יותר את המציאות בשטח‪ ,‬להעלות מייד פתרונות‬ ‫לבעיות שצצו ולדרבן את אנשיהם להשלים את‬ ‫המשימה‪ .‬לנוכחות המפקדים בראש הכוחות‬ ‫יוחסה חשיבות כה רבה‪ ,‬עד כי אלוף הפיקוד‪,‬‬ ‫רחבעם זאבי‪ ,‬הוביל רבים מהמרדפים וצעד בראש‬ ‫הכוחות‪ .‬אפילו שר הביטחון‪ ,‬משה דיין‪ ,‬הצטרף‬ ‫לכמה מארבי בטן‪.‬‬ ‫לתנאי הטופוגרפיה הקשים נוספו גם תנאי מזג‬ ‫האוויר הקשים של בקעת הירדן בחודשי הקיץ‪.‬‬ ‫עם ירידת המפלס של מי הירדן בחודשי הקיץ‬ ‫והסתיו קל היה לחצות את הנהר‪ ,‬וזו הייתה שיאה‬ ‫של עונת המרדפים‪ .‬המחבלים חצו את הנהר ואת‬ ‫גדר המערכת בשעות הלילה‪ ,‬הגיעו אל מורדות‬ ‫הרי שומרון עם שחר ומצאו להם מסתור במערות‬ ‫הרבות שם‪ .‬הם נחו בשעות החמות וצפו מהן על‬ ‫הכוחות הרודפים אחריהם בשעות החמות‪ .‬למרבה‬ ‫המזל כבר לא הייתה נהוגה באותה העת משמעת‬ ‫המים בצה"ל‪ .‬זו בוטלה בראשית שנות ה‪ ,60-‬לאחר‬ ‫שהתברר כי היא מסכנת מאוד את בריאות החיילים‬ ‫‪17‬‬ ‫ופוגעת קשות בכושר הלחימה שלהם‪.‬‬ ‫שליטת חוליות המחבלים באש ובתצפית על נתיבי‬ ‫הגישה ועל הוואדיות חייבה את לוחמי צה"ל להפגין‬

‫המלחמה בארץ המרדפים‬

‫‪57‬‬

‫חיילות מעולה‪ :‬למקם את החסימות במקומות‬ ‫הנכונים ולנוע בתיאום ותוך חיפוי הדדי‪ .‬חיילים‬ ‫ומפקדים שלא שמרו על עקרונות התנועה והחיפוי‬ ‫שילמו פעמים רבות בחייהם‪.‬‬ ‫הפעלת הגששים‬ ‫תורת הגששות בכוחות הביטחון החלה עוד בתקופת‬ ‫המאורעות )‪ ,(1939-1936‬עם פעילותן של פלוגות‬ ‫הלילה של וינגייט‪ .‬חדירות המסתננים בדרום בשנות‬ ‫ה‪ 50-‬החזירו את הצורך להפעיל גששים ‪ -‬במיוחד‬ ‫בסיירת שקד‪ .‬אלה היו צריכים ללכת בעקבות‬ ‫המסתננים והמבריחים שחצו את דרכי הערבה‬ ‫בדרכם מירדן למצרים ולהפך‪.‬‬ ‫בבקעה הגיעו הגששים לדרגות התמחות גבוהות‪.‬‬ ‫כבר לא היה מדובר רק בתפקיד טכני של זיהוי‬ ‫עקבות החודרים‪ ,‬שכן הגששים נדרשו להפיק‬ ‫מהעקבות מידע מודיעיני רב‪ :‬כמה אנשים חדרו‪,‬‬ ‫מהו יעדם המשוער‪ ,‬ובאיזה קצב יש לנהל את‬ ‫המרדף כדי לא לאפשר לחודרים להגיע לריכוזי‬ ‫האוכלוסייה הפלסטינית בגב ההר‪ .‬לשם כך צעדו‬ ‫הגששים מדי אור ראשון על דרך הטשטוש בניסיון‬ ‫לגלות חדירות על‪-‬פי עקבות שנטבעו על העפר‬ ‫התחוח‪.‬‬ ‫ההישגים הרבים שהיו לגששים בבקעה הביאו‬ ‫להקמתה של יחידת הגששים‪ .‬מפקדיה המוכשרים‬ ‫הגיעו בעיקר משבטי הבדואים בעמק יזרעאל )שבט‬ ‫אלהייב( ומכפרי הגליל‪ .‬אלה זכו לקידום‪ ,‬ותורת‬ ‫הלחימה שלהם הועברה מדור לדור באמצעות‬ ‫קורסים ובעיקר תוך כדי ניסוי ותעייה‪.‬‬ ‫משתפי הפעולה‬ ‫אף כי מדבר שומרון היה בתקופת המרדפים שומם‬ ‫כמעט לחלוטין מאוכלוסייה אזרחית‪ ,‬הרי שנמצאו‬ ‫בו מעט נוודים עם עדריהם‪ ,‬ואלה נתנו לפעמים‬ ‫מחסה לחוליות המחבלים כשנתקלו בהן‪ .‬במקרים‬ ‫האלה הועמדה לא פעם ההומניות של חיילי צה"ל‬ ‫למבחן‪ .‬אלה נזהרו שלא לפגוע באזרחים‪ ,‬גם כשהיה‬ ‫ברור כי מחבלים תפסו מחסה באזור‪ ,‬והם מנצלים‬ ‫את רכושם ואת בתיהם )אוהליהם(‪ .‬בכמה מקרים‬ ‫אף עלה הדבר בחיי חיילים ומפקדים‪.‬‬ ‫לא תמיד מבינים הקוראים של היום עד כמה‬ ‫נחושים היו המפקדים והחיילים לתקוף את‬ ‫חוליות המחבלים ביעילות ובמהירות‪ .‬הדבר נבע‬ ‫בראש ובראשונה מתחושת ההישגיות של חיילי‬ ‫הצנחנים שלא יכלו לשאת כישלון או אי‪-‬מילוי‬ ‫המשימה עד תומה‪ .‬על זה אפשר להוסיף את‬ ‫תחושת הצבא למראה תמונות האזרחים שנהרגו‬ ‫בפיצוצים בשווקים וברחובות הערים מאמצעי‬ ‫לחימה שהוברחו דרך הגבול‪ .‬תחושות תסכול דומות‬ ‫עולות בימינו כאשר מחבלים מתאבדים מצליחים‬ ‫להיכנס לערי ישראל ולבצע את זממם‪.‬‬

‫מערכות ‪412‬‬

‫‪58‬‬

‫”רפול“ תת ‪ -‬אלוף רפאל איתן‬ ‫”הממונה“ על פעולות התגמול |‬ ‫דמות מופת חשובה נוספת בפיתוח תורת‬ ‫הביטחון הייתה אל"ם רפאל )רפול( איתן‪,‬‬ ‫מח"ט הבקעה‪ ,‬שבעקשנות נצמד למטרה‬ ‫של ניצחון בכל קרב והנחיל לכל מפקד‬ ‫זוטר ולכל חייל את האמונה בניצחון‬ ‫סיכום‬

‫מלחמת ההתשה התנהלה בשתי חזיתות‪ :‬חזית‬ ‫תעלת סואץ וחזית בקעת הירדן‪ .‬אל התעלה הגיע‬ ‫צה"ל לאחר שהשמיד למעשה את צבא מצרים בחצי‬ ‫האי סיני במלחמת ששת הימים‪ .‬אולם חודשים‬ ‫ספורים לאחר המלחמה כבר יכול היה צבא מצרים‬ ‫לרכז בחזית התעלה מאות קני תותחים‪ ,‬עשרות‬ ‫סוללות של טילי נ"מ‪ ,‬מאות טנקים ומאות אלפי‬ ‫חיילים‪ .‬את העוצמה הזאת ניצלו המצרים כדי‬ ‫לכפות על צה"ל לחימה קשה ורבת נפגעים לאורך‬ ‫תעלת סואץ‪ .‬צה"ל נאלץ להתחפר לאורך קו‬ ‫המעוזים תוך כדי לחימה קשה‪ .‬האבדות הכבדות‬ ‫שספג זיעזעו את דעת הקהל שבעורף‪ .‬רק לאחר‬ ‫הסלמה ניכרת‪ ,‬ששיאה היה מעורבות סובייטית‬ ‫פעילה בלחימה‪ ,‬התערבו האמריקנים וכפו הפסקת‬ ‫אש‪ .‬זו נכנסה לתוקף ב‪ 8-‬באוגוסט ‪.1970‬‬ ‫בחזית הבקעה הייתה התמונה שונה לגמרי‪ .‬התנאים‬ ‫הבסיסיים שם היו קשים יותר מאשר בתעלה‪ ,‬שכן‬ ‫בבקעה עמדו בקו האש קיבוצים ומושבים ואפילו‬ ‫עיירה קשת יום )בית‪-‬שאן(‪ .‬אלה ספגו הרעשות‬ ‫ארטילריות‪ ,‬פגיעות של קטיושות ופיגועים של‬ ‫חוליות טרור שהצליחו מדי פעם לחדור את הקווים‬ ‫ולזרוע הרג והרס‪ .‬יתר על כן‪ ,‬אחד ממפעלי התשתית‬ ‫החשובים ביותר של מדינת ישראל ‪ -‬מפעלי ים‬ ‫המלח ‪ -‬עמד בסכנה של ממש‪.‬‬

‫והנה בתוך חודשים ספורים הצליח פיקוד המרכז‬ ‫להקים מכשול קרקעי שעצר בדרך כלל את חוליות‬ ‫הטרור‪ ,‬ויחידות הקו חיסלו את מרבית החודרים‪.‬‬ ‫יחידות אחרות הנחיתו מכות קשות על בסיסי‬ ‫המחבלים‪.‬‬ ‫בסופו של דבר שינה המשטר בירדן את מדיניותו‪,‬‬ ‫ויחידות הלגיון הירדני הצטוו לשים קץ לפעילותם‬ ‫של ארגוני הטרור במחנות הפליטים ובבקעת‬ ‫הירדן‪ .‬המטרה הזאת הושגה בתום מאבק נחוש‬ ‫של צבא ירדן‪ .‬גם אם מפעם לפעם נמצאו חוליות‬ ‫שהצליחו להערים על צבא ירדן‪ ,‬הרי שהמרדפים‬ ‫חיסלו אותן והעניקו למדינת ישראל שקט יחסי‬ ‫בגבולה המזרחי‪.‬‬ ‫הגורם העיקרי לשוני בין שתי הגזרות שבהן התנהלה‬ ‫מלחמת ההתשה נגד ישראל היה ההבדל בין המשטר‬ ‫במצרים למשטר בירדן‪ .‬המשטר המצרי‪-‬נאצריסטי‬ ‫דגל באידיאולוגיה קיצונית יותר כלפי ישראל מאשר‬ ‫המשטר ההאשמי בירדן‪.‬‬ ‫הגורם השני היה ההבדל בין בעלות הברית של‬ ‫מצרים ושל ירדן‪ .‬מצרים נשענה על הגוש המזרחי‪,‬‬ ‫שהיה באותה עת בעיצומה של המלחמה הקרה נגד‬ ‫המערב‪ .‬העובדה שהסכסוך בין ישראל למצרים‬ ‫היה חלק מהמאבק הבין‪-‬גושי תרמה להסלמה‪ ,‬עד‬ ‫כי העימות בתעלה הפך לאיום אסטרטגי על מדינת‬ ‫ישראל‪ .‬בריה"מ שיקמה את צבא מצרים לאחר‬ ‫מלחמת ששת הימים ואף שלחה לחזית התעלה‬ ‫טייסים‪ ,‬טייסות קרב‪ ,‬יחידות של טילי נ"מ ויועצים‪.‬‬ ‫היה בכך כדי לדרבן את מצרים לנקוט קו קשוח‬ ‫יותר במאבק נגד ישראל‪.‬‬ ‫בעלות בריתה של ירדן וספקיות הנשק שלה היו‬ ‫בריטניה וארה"ב‪ ,‬ואלה מיתנו את עמדותיה‪.‬‬ ‫יתר על כן‪ ,‬את מלחמת ההתשה בגזרת הבקעה ניהלו‬ ‫בעיקר ארגוני הטרור‪ .‬כל עוד הם נהנו מתמיכתו של‬ ‫צבא ירדן‪ ,‬הם היו מטרד של ממש של פיקוד המרכז‪,‬‬ ‫אולם ברגע שצבא ירדן יצא נגדם‪ ,‬הם איבדו את‬ ‫יכולתם להילחם בישראל‪.‬‬ ‫הגורם השלישי הוא האסטרטגיה השונה שנקט‬ ‫צה"ל בשתי החזיתות‪ .‬צה"ל השקיע בקו התעלה‬ ‫את מיטב כוחו )וכספו( באסטרטגיה של מגננה‬ ‫קרקעית‪ .‬נבנו בקו הזה ‪ 34‬מעוזים במתכונת שעליה‬ ‫המליץ אל"ם דוד לסקוב ושנלקחה מהדוקטרינה‬ ‫הסובייטית‪) .‬למשל‪ ,‬הנוסחה לבניית השכפ"צים‬ ‫נלקחה מספרי הדרכה סובייטיים(‪ 18 .‬ליד המעוזים‬ ‫הוצבו יחידות שריון ותותחנים‪ ,‬ובשלב מסוים אף‬ ‫נבנו מתקנים ניסיוניים להבערת התעלה כדי למנוע‬ ‫את חצייתה‪.‬‬ ‫‬‫בקו הירדן נערך צה"ל על פי אסטרטגיה שונה‪.‬‬ ‫הקו הזה‪ ,‬שאורכו היה כפול מאורכה של תעלת‬ ‫סואץ‪ ,‬ושכלל יישובים אזרחיים‪ ,‬הוחזק בשיאה‬ ‫של המערכה באמצעות מפקדת חטיבה ‪) 417‬חטיבת‬ ‫הבקעה(‪ .‬לעומת זאת בקו התעלה החזיקה אוגדה‬

‫)אוגדת סיני(‪ .‬לרשות החטיבה עמד גדוד )בחלקו‬ ‫מילואים( שתפס את קו המוצבים‪ .‬נוסף על כך‬ ‫עמדו לרשות החטיבה פלוגת חיר"ם )חרוב( וחפ"ק‬ ‫חטיבתי‪ ,‬שנועדו לשמש כוח התערבות מהירה‬ ‫)לצורכי המרדפים(‪ ,‬מחלקת גששים‪ ,‬יחידות הנדסה‬ ‫וסיוע ארטילרי‪ .‬את מרבית העבודה עשה המכשול‬ ‫הקרקעי שנועד לעכב את החודרים עד אשר יגיעו‬ ‫כוחות ההתערבות המהירה ויחסלו את חוליות‬ ‫המחבלים במהירות וביעילות‪.‬‬ ‫את התפיסה שעמדה מאחורי תורת הביטחון‬ ‫בבקעה עיצב אלוף הפיקוד‪ ,‬רחבעם זאבי )גאנדי(‪.‬‬ ‫זאבי היה לוחם ומפקד שעוצב בהגנה ובתקופת‬ ‫פעולות התגמול‪ .‬אלוף זאבי הכיר את תורות‬ ‫הקרב שלפיהן פעלו ארגוני הטרור והצליח לבנות‬ ‫תורה שעיקרה היה הגנת הקו באמצעות כוחות‬ ‫מינימליים ומתן אפשרות ליישובים האזרחיים‬ ‫להמשיך בשגרת החיים‪.‬‬

‫אלוף זאבי הכיר את תורות הקרב של‬ ‫ארגוני הטרור והצליח לבנות תורה‬ ‫שעיקרה היה הגנת הקו באמצעות‬ ‫כוחות מינימליים ומתן אפשרות‬ ‫ליישובים להמשיך בשגרת החיים‬ ‫לצידו של אלוף זאבי עמד שר הביטחון‪ ,‬משה דיין‪.‬‬ ‫דיין היה בעצמו חסיד של הפעלת יחידות מיוחדות‪,‬‬ ‫שלצד לוחמה ללא פשרות בטרור היו צריכות‬ ‫להטמיע בצבא כולו מורשת קרב של מצוינות‪ ,‬של‬ ‫תכססנות ושל ביצוע ללא סייג וללא היסוס של‬ ‫המשימות במלואן‪ .‬במקביל פיתח דיין את תפיסת‬ ‫הגשרים הפתוחים‪ ,‬שעיקרה היה נרמול היחסים‬ ‫של תושבי הגדה המערבית עם הגדה המזרחית‬ ‫ועם השלטון הישראלי‪ .‬בהשפעתו של דיין ביטלה‬ ‫הממשלה את הממשל הצבאי בגדה והקימה‬ ‫במקומו את המנהל האזרחי שנועד לתת שירותי‬ ‫ממשל אזרחי לתושבים‪.‬‬ ‫המהפכה הזאת העלתה בתוך תקופה קצרה את‬ ‫רמת חייהם של תושבי הגדה והביאה להם פריחה‬ ‫כלכלית‪ ,‬עד כי הפכו מושא לקנאת אחיהם בעזה‬ ‫ובגדה המזרחית‪.‬‬ ‫דמות מופת חשובה נוספת בפיתוח תורת הביטחון‬ ‫הייתה אל"ם רפאל )רפול( איתן‪ ,‬מח"ט הבקעה‪,‬‬ ‫שבעקשנות נצמד למטרה של ניצחון בכל קרב‬ ‫והנחיל לכל מפקד זוטר ולכל חייל את האמונה‬ ‫בניצחון‪.‬‬ ‫כך הפכה בקעת הירדן בתוך מספר מועט של שנים‬ ‫מקו חזית של עימות צבאי ושל אש לקו של שלום‪,‬‬ ‫של התיישבות חקלאית פורחת ולמודל של דו‪-‬קיום‬ ‫משני צידי הנהר‪.‬‬

‫הערות‬

‫‪.1‬‬

‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫‪.13‬‬

‫‪.14‬‬

‫‪.15‬‬ ‫‪.16‬‬ ‫‪.17‬‬ ‫‪.18‬‬

‫דני רובינשטין‪ ,‬ערפאת ‪ -‬דיוקן‪ ,‬זמורה ביתן‪,‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪ ,2001 ,‬עמ' ‪72‬‬ ‫השם פת"ח הוא היפוך ראשי התיבות של‬ ‫התנועה לשחרור פלסטין‪ .‬בערבית ‪ -‬חרקת‬ ‫תחריר פלסטין‪ .‬רובינשטין‪ ,‬שם‪ ,‬עמ'‬ ‫‪230-228‬‬ ‫מלחמות ישראל ‪ -‬מלחמת ההתשה ‪,1970-1969‬‬ ‫משרד הביטחון‪ ,‬עמ' ‪ ;4-3‬מרדכי נאור‪,‬‬ ‫המלחמה לאחר המלחמה‪ ,‬קצין חינוך ראשי‪,‬‬ ‫ענף הסברה‪ ,‬משרד הביטחון‪ ,‬עמ' ‪16‬‬ ‫נאור‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪16‬‬ ‫מלחמת ההתשה‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪3‬‬ ‫מפת ירושלים ‪ 1:100,000‬בהוצאת משרד‬ ‫העבודה ‪ -‬מחלקת המדידות ‪ ,1956‬על סמך‬ ‫מפה מנדטורית מ‪1944-‬‬ ‫מפת שכם ‪ 1:100,000‬בהוצאת משרד‬ ‫העבודה ‪ -‬מחלקת המדידות ‪ ,1956‬על סמך‬ ‫מפה מנדטורית בקנ"מ ‪ 1:20,000‬משנת‬ ‫‪.1941‬‬ ‫נאור‪ ,‬המלחמה לאחר המלחמה‪ ,‬שם‪ ,‬עמ'‬ ‫‪18‬‬ ‫יהושפט הרכבי‪" ,‬מפתח לארגוני החבלה"‪,‬‬ ‫בתוך פת"ח באסטרטגיה הערבית‪ ,‬מערכות‪,‬‬ ‫‪1964‬‬ ‫בתום מלחמת ששת הימים וכיבוש הגדה‬ ‫המערבית נוספה אוכלוסייה של כ‪ 550-‬אלף‬ ‫פלסטינים‪ ,‬שבחלקם היו פליטי מלחמת‬ ‫העצמאות שיושבו במחנות פליטים‪.‬‬ ‫ארץ המרדפים ‪ ,1970-1967‬צה"ל בחילו‬ ‫ אנציקלופדיה לצבא וביטחון‪ ,‬עמ' ‪10‬‬‫ארץ המרדפים‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪37‬‬ ‫בהקשר הזה מוכרת ללוחמים ששירתו‬ ‫באותה התקופה בבקעה ההוראה להבעיר‬ ‫את שדות התבואה בבקעה‪ .‬הסיבה‪:‬‬ ‫התושבים המקומיים חיפו על חוליות‬ ‫המחבלים שחצו את הנהר ואף סייעו להם‬ ‫במחסה‪ ,‬במים ובמזון‪.‬‬ ‫תכלית הפעולה של חוליות המחבלים‬ ‫מתוארת בפרק "אורח לחימה בלתי סדיר"‪:‬‬ ‫"ההיעלמות אפשר שתיעשה אל שטח מוחזק‬ ‫על ידי כוחות ידידותיים‪ ,‬אל שטח מחסות‬ ‫וקשה חדירה‪ ...‬או לתוך אוכלוסייה אזרחית‬ ‫אוהדת"‪ ,‬תורת הקרב‪ ,‬כרך ב'‪ ,‬נובמבר ‪,1964‬‬ ‫עמ' ‪142‬‬ ‫ארץ המרדפים‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪34‬‬ ‫חוליית המחבלים הראשונה שחצתה את‬ ‫הירדן – ב ‪ 2 -‬באוגוסט ‪ - 1967‬הצליחה‬ ‫להשתלב באוכלוסייה המקומית בגדה‪ .‬ראו‪:‬‬ ‫ארץ המרדפים‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪34‬‬ ‫ידוע גם הסיפור על המרדף שהתנהל ביום‬ ‫הכיפורים )‪ ,(1968‬ובו התיר הרב הראשי דאז‬ ‫לצה"ל‪ ,‬שלמה גורן‪ ,‬לכוחות בגזרה לשתות‬ ‫מים עקב החום הכבד ששרר שם‪.‬‬ ‫את סיפור בניית השכפ"צים‪ ,‬שבהם שולבו‬ ‫אדני מסילת הברזל רפיח‪-‬אל‪-‬עריש‪ ,‬סיפר לי‬ ‫תא"ל ישראל דורי‪ ,‬שהיה קהנ"ר בתקופת‬ ‫מלחמת ההתשה‪.‬‬

‫נספח‪ :‬פעולות תגמול ופשיטות של‬ ‫הצנחנים בגזרה הירדנית ‪1973-1968‬‬

‫‪ - 21.3.68 .1‬מבצע "תופת" )פעולת כראמה(‪.‬‬ ‫פשיטה של יחידות צנחנים ושל שריון‬ ‫על מפקדות המחבלים בכפר כראמה ועל‬

‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬

‫‪.8‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫‪.13‬‬ ‫‪.14‬‬ ‫‪.15‬‬ ‫‪.16‬‬ ‫‪.17‬‬ ‫‪.18‬‬ ‫‪.19‬‬ ‫‪.20‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫‪.23‬‬ ‫‪.24‬‬ ‫‪.25‬‬ ‫‪.26‬‬ ‫‪.27‬‬ ‫‪.28‬‬

‫מוצבים ירדניים‪ .‬אבדות האויב‪ :‬יותר מ‪-‬‬ ‫‪ 250‬הרוגים למחבלים ולצבא ירדן‪ .‬אבדות‬ ‫צה"ל‪ 28 :‬הרוגים‪.‬‬ ‫‪ - 21.3.68‬מבצע "אסותא"‪ .‬פשיטה של כוחות‬ ‫צנחנים ושל שריון על בסיסים של מחבלים‬ ‫ושל צבא ירדן בדרום ים המלח‪ .‬אבדות‬ ‫האויב‪ 74 :‬הרוגים‪ .‬אבדות צה"ל‪ :‬אין‪.‬‬ ‫‪ - 8.4.68‬מבצע "רוצץ"‪ .‬הנחתת כוחות‬ ‫לסריקת ואדי פיראן וואדי מהתרי‪.‬‬ ‫‪ - 2.12.68‬מבצע "אירון"‪ .‬פיצוץ שני גשרים‬ ‫על ציר עקבה‪-‬עמאן‪.‬‬ ‫‪ - 9.5.69‬מבצע "אסותא ‪ ."12‬פיצוץ ‪ 12‬בתים‬ ‫בכפר ואדי יבס‪ .‬אבדות למחבלים‪.‬‬ ‫‪ - 21.5.69‬מבצע "בכורות ‪ ."1‬פשיטה על אזור‬ ‫צאפי ופיפי‪ .‬אבדות למחבלים‪.‬‬ ‫‪ - 17.11.69‬מבצע "קרדינל"‪ .‬פשיטה לשפך‬ ‫זרקא מעין במזרח ים המלח‪ .‬אבדות‬ ‫למחבלים‪ .‬המבצע הזה היה הראשון בסדרה‬ ‫של פעולות רבות בחופים המזרחיים של ים‬ ‫המלח שנועדו להגן על מפעלי ים המלח‪.‬‬ ‫‪ - 2.1.70‬מבצע "קרדינל ‪ ."1‬פשיטה על‬ ‫בסיס מחבלים בשפך ואדי עוטון במזרח ים‬ ‫המלח‪.‬‬ ‫‪ - 14.1.70‬מבצע למיקוש ציר טפיילה‪-‬‬ ‫צאפי‪.‬‬ ‫‪ - 20.1.70‬מבצע "בכורות ‪ -‬מיני"‪ .‬סריקות‬ ‫באזור צאפי‪-‬פיפי‪ .‬אבדות למחבלים‪.‬‬ ‫‪ - 5.2.70‬מבצע "קרדינל ‪ ."2‬סריקה במזרח‬ ‫ים המלח‪.‬‬ ‫‪ - 11.2.70‬מבצע "קרדינל ‪ ."3‬סריקה בשפך‬ ‫נחל ארנון‪.‬‬ ‫‪ - 5.3.70‬מבצע "קינמון ב'"‪ .‬סריקות בשפך‬ ‫זרקא מעין‪.‬‬ ‫‪ - 19.3.70‬מבצע "קינמון ג'"‪ .‬סריקות בשפכי‬ ‫הנחלים במזרח ים המלח‪.‬‬ ‫‪ - 7.4.70‬מבצע "קינמון ה'"‪ .‬סריקות בשפכי‬ ‫הנחלים במזרח ים המלח‪.‬‬ ‫‪ - 19.5.70‬מבצע "קינמון ח'"‪ .‬סריקות בדרום‬ ‫הלשון בים המלח‪.‬‬ ‫‪ - 5.6.70‬מבצע "קינמון ט'"‪ .‬סריקות בשפך‬ ‫נחל הערבה במזרח ים המלח‪.‬‬ ‫‪ - 8.6.70‬מבצע "צרעונית"‪ .‬פיצוץ מבנים‬ ‫דרומית לכראמה ומיקוש דרך‪.‬‬ ‫‪ - 14.6.70‬מבצע "קיסוס ‪ ."1‬פשיטה על‬ ‫בסיסי מחבלים מדרום לצביחי‪.‬‬ ‫‪ - 12.7.70‬מבצע "קינמון"‪ .‬סריקות במזרח‬ ‫ים המלח‪.‬‬ ‫‪ - 4.2.71‬מבצע "קנגורו ג'"‪ .‬סריקות בחוף‬ ‫המזרחי של ים המלח‪.‬‬ ‫‪ - 28.5.71‬מבצע "קנגורו ה'"‪ .‬סריקה בחוף‬ ‫המזרחי של ים המלח‪.‬‬ ‫‪ - 2.6.71‬מבצע "קנגורו ו'"‪ .‬סריקה בחוף‬ ‫המזרחי של ים המלח‪.‬‬ ‫‪ - 28.6.71‬מבצע "קנגורו"‪ .‬סריקות בחוף‬ ‫המזרחי של ים המלח‪.‬‬ ‫‪ - 23.7.71‬מבצע "קנגורו ז'"‪ .‬סריקות בחוף‬ ‫המזרחי של ים המלח‪.‬‬ ‫‪ - 27.7.71‬מבצע "קנגורו ח'"‪ .‬סריקות בחוף‬ ‫המזרחי של ים המלח‪.‬‬ ‫‪ - 5.6.72‬מבצע "פיורד א'"‪ .‬סריקות בחוף‬ ‫המזרחי של ים המלח‪.‬‬ ‫‪ - 21.3.73‬מבצע "סודרו"‪ .‬סריקות בחוף‬ ‫המזרחי של ים המלח‪.‬‬

‫המלחמה בארץ המרדפים‬

‫‪59‬‬

‫במה‬

‫השפעת החברה‬ ‫על הדוקטרינה ועל‬ ‫התרבות של צה"ל‬ ‫צבאות מגבשים לעצמם לעיתים קרובות דוקטרינות צבאיות‬ ‫התואמות את התפיסות החברתיות המקובלות במדינותיהם‪.‬‬ ‫זה קורה גם בצה"ל‪ ,‬ולתופעה הזאת עלול להיות מחיר כבד‬ ‫אנשי צבא נוטים לחשוב כי הדוקטרינה הצבאית‬ ‫היא נושא צבאי מקצועי שאותו קובעים מומחי‬ ‫הביטחון ואנשי הצבא‪.‬‬ ‫על‪-‬פי הגישה הריאליסטית ניתן להסביר שינוי‬ ‫בדוקטרינה צבאית באמצעות שימוש בשתי‬ ‫תיאוריות‪ .‬הראשונה היא תיאוריית מאזן הכוחות‪,‬‬ ‫שלפיה הגורם הדומיננטי בקבלת ההחלטה על‬ ‫שינוי בדוקטרינה יהיה תפיסת האיום החיצוני‪.‬‬ ‫השנייה היא התיאוריה הארגונית‪ ,‬שלפיה צבאות‬ ‫נוטים לפנות לדוקטרינות המשמרות את כוחם ואף‬ ‫מגדילות אותו‪ .‬בספרו "המקורות של הדוקטרינה‬ ‫הצבאית" טוען פוסן ‪ 1‬כי צבאות נוטים לאמץ‬ ‫לעצמם דוקטרינות התקפיות וכי אימוץ דוקטרינה‬ ‫בעלת מאפיינים אחרים יתרחש רק בהתערבות‬ ‫חיצונית ‪ -‬של המערכת הפוליטית‪ .‬עוד הוא טוען‬ ‫כי בתקופות של שלום תהיה השפעה רבה יותר‬ ‫לשיקולים הארגוניים‪ ,‬ואילו בתקופות שבהן‬

‫אל“ם ד“ר מאיר פינקל‬

‫מח“ט שריון במילואים בפיקוד הצפון‬ ‫ורמ“ח תפיסות בזרוע היבשה‬

‫מערכות ‪412‬‬

‫‪60‬‬

‫מתפתח איום ברור‪ ,‬יגברו השיקולים הקשורים‬ ‫לאיום החיצוני‪.‬‬ ‫קייר‪ 2 ,‬אשר סקרה בספרה את התפתחות‬ ‫הדוקטרינות הצבאיות של צרפת ושל בריטניה‬ ‫בין מלחמות העולם‪ ,‬מתחה ביקורת על מסקנותיו‬ ‫של פוסן וטענה כי בחירה בדוקטרינה הגנתית או‬ ‫התקפית מושפעת פחות מתחושת האיום החיצוני‬ ‫ומהרצון הארגוני לשימור ולהגדלת המשאבים ויותר‬ ‫משיקולים פוליטיים ברמה הארצית והמקומית‬ ‫וממאפייני התרבות הארגונית של הצבא‪.‬‬

‫בצה"ל של השנים האחרונות ניתן‬ ‫לזהות סימנים לכך שקיימת השפעה‬ ‫רבה לשיקולי החברה ודעת הקהל‬ ‫ולשיקולי הפוליטיקה ‪ -‬במישור הארצי‬ ‫והמקומי ‪ -‬על החשיבה הצבאית‬ ‫במאמר מ‪ 2005 -‬טוען פרופ' סטיוארט כהן כי‬ ‫ביחסי צה"ל והחברה הישראלית ניתן לזהות‬ ‫שחיקה באוטונומיה של צה"ל‪ ,‬וכי ישנה סכנה כי‬ ‫הוא ישועבד לחלוטין לדרג האזרחי ‪ -‬גם בתחומים‬ ‫שבהם הוא נהנה בעבר מאוטונומיה‪ 3.‬סטיוארט‬ ‫כותב כי כאשר התערבות אזרחית מתרחבת גם‬ ‫לתחומים שנחשבים צבאיים מקצועיים‪" ,‬עלולה‬ ‫האוטונומיה המקצועית של הצבא להיפגע בצורה‬ ‫חמורה עד כדי כך שיכולתו לבצע את תפקידיו‬ ‫‪4‬‬ ‫המקצועיים תינזק קשות"‪.‬‬ ‫המאמר שלהלן טוען כי בצה"ל של השנים האחרונות‬ ‫ניתן לזהות סימנים לכך שקיימת השפעה רבה‬ ‫לשיקולי החברה ודעת הקהל ולשיקולי הפוליטיקה‬

‫ במישור הארצי והמקומי ‪ -‬על החשיבה הצבאית‪,‬‬‫שהאוטונומיה בתחומים הצבאיים המקצועיים‬ ‫הולכת ונשחקת‪ ,‬וכי אפשר שכתוצאה מכך ישתנו‬ ‫התרבות הצבאית של צה"ל והדוקטרינה שלו‬ ‫לכיוונים שיפגעו ביכולתו להתמודד עם האתגרים‬ ‫הצפויים לו‪ .‬המאמר יסקור את הסימנים לכך ואת‬ ‫הסכנות הטמונות בכך ויציע דרכי התמודדות‪.‬‬

‫הציפיות הלא ריאליות מצה"ל‬

‫צה"ל באתוס הישראלי היה תמיד מורם מעם‪,‬‬ ‫וגיבורי הצבא היו גיבורי העם‪ .‬בשנים האחרונות‬ ‫ניתן לזהות הקצנה במגמה הזאת‪ ,‬שתוצאותיה הן‬ ‫היווצרות מערכת ציפיות בלתי ריאלית מהצבא‪.‬‬

‫מלחמה ללא אבדות‬

‫הציפייה הזאת מתבססת כנראה על שילוב של‬ ‫שלושה גורמים‪ .‬הגורם הראשון הוא העלייה במה‬ ‫שניתן לכנות "הערך הרגשי" של הפרט )החייל( לא‬ ‫רק בעיני קרוביו‪ ,‬אלא בעיני החברה כולה‪ .‬לוטווק‬ ‫קרא למלחמות של ימינו מלחמות בתר‪-‬הירואיות‬ ‫המתאפיינות בניסיון להימנע ככל האפשר מספיגת‬ ‫אבדות בלחימה‪ .‬התפיסה הזאת נובעת מירידה‬ ‫בסובלנות החברה לספוג אבדות‪ .‬הגורם השני‬ ‫הוא המחשבה )השגויה כנראה(‪ ,‬כי ניתן לנצח‬ ‫בפעולות צבאיות באמצעות הפעלת אש מנגד‪,‬‬ ‫דהיינו במינימום חיכוך בין כוחות‪ .‬המחשבה הזאת‬ ‫הוטמעה בשנים האחרונות בציבור הישראלי עקב‬ ‫שילוב של מידע רב על פלאי הטכנולוגיה הצבאית‬ ‫העתידית ועל פעולות הסיכול הממוקד מן האוויר‬ ‫בשטחי יו"ש ועזה‪ .‬הגורם השלישי הוא המספר‬ ‫הרב של הפעולות הקרקעיות שביצע צה"ל בשנים‬ ‫האחרונות הן ביו"ש והן בעזה שהסתיימו במעט‬ ‫אבדות באופן יחסי‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬היו תחזיות קודרות‬ ‫בנוגע לשיעורי האבדות שצפויים לצה"ל בעת כניסה‬ ‫לערי יו"ש‪ ,‬ואלה התבדו ברובן במהלך מבצע‬ ‫חומת מגן‪ .‬מיעוט האבדות בפעולות הקרקעיות‬ ‫נובע מיכולתו של צה"ל ליצור עדיפות כמותית‬ ‫משמעותית מול האויב‪ ,‬להשיג מודיעין רב וליהנות‬ ‫מזמן תכנון ארוך יחסית‪ .‬אלה לא יהיו מאפייניה‬ ‫של לחימה מול סוריה‪ ,‬למשל‪ ,‬שבה לא יוכל צה"ל‬ ‫ קרוב לוודאי ‪ -‬ליצור תנאים הדומים לאלה‬‫שקיימים בלחימה באיו"ש‪.‬‬ ‫אם נוסיף לכך את ההתייחסות הישראלית המוזרה‬ ‫ללוחמים כאל "ילדים"‪ ,‬הבאה לידי ביטוי הן‬ ‫במעורבות אינטנסיבית של הורים בשירות בניהם‬ ‫והן בהחלפה שכיחה של המילה "חיילים" במילה‬ ‫"ילדים" בשיח הרווח‪ ,‬הרי שנקבל לחץ חברתי‬ ‫קיצוני על המערכת הצבאית לספק את "סחורת‬ ‫הביטחון" ללא נפגעים‪.‬‬

‫הסכנה הטמונה בכך לצה"ל‪ :‬מפקד הפועל מתוך‬ ‫הבנה שמטרתו המרכזית היא להימנע מאבדות‬ ‫עשוי להעדיף דרך פעולה המצמצמת את הסיכון‬ ‫לחייליו באמצעות הפעלת סדר כוחות גדול יותר‬ ‫ובאמצעות הפעלת אש רבה יותר במקום להעז‬ ‫ולהפעיל תחבולות‪ ,‬אשר בבסיסן טמון סיכון רב‬ ‫יותר אך גם סיכוי גדול יותר להשיג את התוצאה‬ ‫המבוקשת במאמץ צבאי פיזי קטן יותר‪ .‬במקרה‬ ‫שאין ביכולתו לצמצם את הסיכון‪ ,‬עשוי המפקד‬ ‫להשהות את פעולותיו עד להשגת האמצעים‬ ‫הדרושים לכך‪ .‬נראה כי אישור לצלוח את תעלת‬ ‫סואץ לאחר אובדן לוחמים וכלי מלחמה רבים בימי‬ ‫המלחמה הראשונים ‪ -‬כפי שאירע במלחמת יום‬ ‫הכיפורים ‪ -‬או אישור להצניח כוחות במעבר המתלה‬ ‫היה נתקל כיום במכשול תודעתי ניכר‪.‬‬ ‫הציפייה של החברה הישראלית למלחמה ללא‬ ‫נפגעים השפיעה מאוד על דוקטרינת הלחימה של‬ ‫צה"ל במלחמה האחרונה בלבנון‪ .‬היא באה לידי‬ ‫ביטוי הן באסטרטגיה של ניהול המערכה והן‬ ‫באופן שבו הופעלו הכוחות החל מהדרג המטכ"לי‬ ‫וכלה בדרג הטקטי הזוטר‪ .‬בתחילת המלחמה‬ ‫נעשה ניסיון ‪ -‬בהתאם לתפיסת ההפעלה העדכנית‬ ‫של צה"ל ‪ -‬לפעול נגד החזבאללה באמצעות אש‬ ‫בלבד )אש מהאוויר ואש ארטילרית( ללא מהלך‬ ‫קרקעי מתמרן‪ .‬ראיה ברורה לכך היא שבשבוע‬ ‫הראשון למערכה לא גויס כוח המילואים היבשתי‬ ‫הנדרש לפעולה קרקעית רחבה‪ .‬להחלטה הזאת‬ ‫יכולים להיות כמה הסברים ‪ -‬אחד מהם הוא‬ ‫שתפיסת ההפעלה של צה"ל‪ ,‬כפי שהיא באה לידי‬ ‫ביטוי בחשיבה הצבאית ובמסמכים צבאיים לפני‬ ‫המלחמה‪ ,‬הדגישה את אפקטיביות האש והמעיטה‪,‬‬ ‫בהשוואה לעבר‪ ,‬במעמדו של התמרון היבשתי‬ ‫מתוך הרצון להיענות לציפייה החברתית להימנע‬ ‫מאבדות‪ .‬ביטוי נוסף לציפייה הזאת ניתן למצוא‬ ‫בהנחיות שניתנו לא פעם למפקדים לפעול בזהירות‪.‬‬ ‫לעיתים הם אף נדרשו לבצע משימות צבאיות "עם‬ ‫אפס נפגעים"‪.‬‬

‫מפקדים בכירים ללא פגמים בעברם‬

‫הסוגיה הזאת עולה חדשות לבקרים כשמתפרסמות‬ ‫החלטות על מינויים כאלה ואחרים‪ .‬להתרשמותי‪,‬‬ ‫הציפייה הציבורית היא למינוי מפקדים נטולי‬ ‫תקלות מבצעיות בעברם‪ .‬הציפייה הזאת מעידה‪,‬‬ ‫לדעתי‪ ,‬על חוסר הבנה של העשייה הצבאית‪,‬‬ ‫הנעשית דרך שגרה מול התנגדות האויב המנסה‬ ‫לשבשה‪ ,‬ואשר מרכיב כמעט קבוע בה הוא אבדות‬ ‫בנפש‪ .‬אין שום בעל מקצוע‪ ,‬ולו המוכשר ביותר‪ ,‬שלא‬ ‫שגה וטעה במהלך שנות התפתחותו המקצועית‪ ,‬אך‬ ‫נדמה שמהעוסקים במקצוע הצבאי מצפים בדיוק‬

‫ועדת אגרנט | אין שום בעל מקצוע‪ ,‬ולו המוכשר ביותר‪ ,‬שלא שגה וטעה לאורך שנות‬ ‫התפתחותו המקצועית‪ ,‬אך נדמה שמהעוסקים במקצוע הצבאי מצפים בדיוק לכך‪ :‬היסטוריה‬ ‫עם אפס טעויות‬

‫הציפייה של החברה הישראלית‬ ‫למלחמה ללא נפגעים השפיעה מאוד‬ ‫על דוקטרינת הלחימה של צה"ל‬ ‫במלחמה האחרונה בלבנון‬ ‫לכך‪ :‬היסטוריה עם אפס טעויות‪ .‬נראה שמצפים‬ ‫מהמפקד בצבא שיתעלה מעל התכונות הכל כך‬ ‫אנושיות לטעות ולשגות‪ .‬הביקורת הציבורית העולה‬ ‫בנוגע למינויי הקצינים מציבה את צה"ל בעמדת‬ ‫התגוננות קבועה‪.‬‬ ‫הסכנה לצה"ל‪ :‬הצבא עלול עתה ‪ -‬ולאחר מלחמת‬ ‫לבנון השנייה יותר מבעבר ‪ -‬למנות מפקדים נטולי‬ ‫עבר של טעויות ולוותר על מפקדים מצוינים שפעלו‬ ‫בסביבות מבצעיות מאתגרות וצברו בהן טעויות‪.‬‬ ‫הדוגמה המובהקת ביותר לכך היא מינויו של מרדכי‬ ‫גור לרמטכ"ל אחרי מלחמת יום הכיפורים‪ .‬הוא‬ ‫מונה בין השאר משום שבתקופת המלחמה הוא היה‬ ‫נספח צה"ל בארה"ב‪ ,‬ולכן לא היה מעורב במחדלי‬ ‫המלחמה‪ .‬ההיגיון הצבאי צריך להיות כמובן הפוך‪:‬‬ ‫יש לקדם קצינים עתירי ניסיון ‪ -‬גם אם הניסיון‬ ‫הזה כולל פה ושם שגיאות וטעויות ‪ -‬שכן לניסיון‬ ‫המבצעי יש חשיבות עצומה‪.‬‬

‫אפס נפגעים באימונים‬

‫הציפייה האזרחית לאפס נפגעים באימונים באה‬ ‫לידי ביטוי בשנים האחרונות במדיניות הפנים‪-‬‬ ‫צבאית‪ .‬מטרת האימונים היא להכין את הכוחות‬ ‫למלחמה‪ .‬מרכיב יסודי באימון איכותי הוא דימוי‬ ‫מצב האמת ככל הניתן‪ .‬מפקד המכין אימון שאינו‬

‫מדמה את מצב האמת במידה המרבית חוטא חטא‬ ‫חמור‪ ,‬שכן אחריותו הראשונה של מפקד כלפי‬ ‫חייליו היא הכנתם המיטבית לאתגר הקיצוני‬ ‫ביותר שבפניו הם עלולים לעמוד ‪ -‬הקרב‪ .‬למפקדים‬ ‫תחומי אחריות נוספים כלפי חייליהם‪ ,‬למשל‬ ‫אחריות לתנאי השירות שלהם‪ ,‬אולם אין לטעות‬ ‫בסדר החשיבות‪ ,‬וקביעת רמת החשיבות ראוי לה‬ ‫כי תונחה על‪-‬פי שיקולים מקצועיים יותר מאשר‬ ‫על‪-‬ידי לחץ ציבורי‪.‬‬ ‫תפקידו של מערך הבטיחות באימונים הוא‬ ‫לשמר את מרב הכוח תוך כדי תהליך ההכנות‬ ‫למלחמה מתוך הבנה שהסיכון הוא חלק בלתי‬ ‫נפרד מהעשייה הצבאית‪ .‬יש להיזהר ממצב שבו‬ ‫מפקדים יחששו מתשלום מחיר אישי עקב תאונות‬ ‫אימונים ‪ -‬מחיר שנראה כי עלה בשנים האחרונות‬ ‫עקב הלחץ הציבורי ‪ -‬ויחטאו עקב כך לאחריותם‬ ‫להכין את הכוח למלחמה )ויש להבדיל כאן הבדלה‬ ‫ברורה בין מקרים של התרשלות‪ ,‬שממנה צריכים‬ ‫מפקדים לחשוש‪ ,‬ועליה יש לתת את הדין‪ ,‬לבין‬ ‫מקרים הנובעים מאופי העשייה הצבאית(‪ .‬אמירה‬ ‫כמו "נפגע אחד ‪ -‬והתרגיל לא שווה" יוצרת הטיה‬ ‫בלתי סבירה בנושא הזה‪ .‬מנפגעים באימונים יש‬ ‫להימנע בכל מחיר ‪ -‬למעט המחיר של הכנה בלתי‬ ‫מספקת של הכוח‪ .‬זו תגבה את מחירה בעתיד‬ ‫בנפגעים בשדה הקרב‪.‬‬ ‫הסכנה לצה"ל‪ :‬להסכמתו של צה"ל ליעד הציבורי‬ ‫של אפס נפגעים באימונים ישנה השפעה חמורה‬ ‫על היוזמה ועל הסיכונים המחושבים שנוטלים‬ ‫המפקדים באימונים‪ .‬כיוון שקיים קשר ישיר וברור‬ ‫בין רמת האימונים של היחידה לבין ביצועיה בשדה‬ ‫‪61‬‬

‫הקרב‪ ,‬הרי שיש בכך סכנה חמורה לרמת המוכנות‬ ‫של הכוחות למלחמה הבאה‪.‬‬ ‫תרבות צבאית המטמיעה את הגישה של אפס נפגעים‬ ‫באימונים תביא לדלדול היצירתיות בשגרה ואחר כך‬ ‫גם בשדה הקרב‪ .‬בקרב נלחמים כפי שמתאמנים‪,‬‬ ‫ואם נלחמים בזהירות באימונים‪ ,‬כשיגיעו הכוחות‬ ‫לקרב‪ ,‬הם לא יהיו מיומנים מספיק במצבים‬ ‫הקיצוניים וייפגעו יותר ממה שהיה צפוי אילו היו‬ ‫מתאמנים מראש לקראת מצבים קיצוניים כאלה‪.‬‬

‫השפעת דעת הקהל על סוגיות‬ ‫צבאיות של פיקוד ושליטה‬

‫מייד אחרי המלחמה עלתה לדיון ציבורי השאלה‬ ‫היכן צריכים מפקדי החטיבות להתמקם בעת‬ ‫מלחמה‪ .‬המסקנה הציבורית המיידית הייתה כי‬ ‫נטיית המפקדים להיצמד ל"פלזמות" )צגי המחשב‬ ‫המציגים את מיקום הכוחות( גרמה לאובדן‬ ‫המנהיגות עקב ניתוקם מהכוחות בשטח‪ .‬צה"ל‬ ‫מיהר לאמץ את העמדה הזאת והכריז כי מדובר‬ ‫בתקלה וכי מפקדי החטיבות צריכים להיות בשטח‪,‬‬ ‫עם הגדודים‪ .‬המסקנה הזאת‪ ,‬שהוכרזה בחופזה‪,‬‬ ‫נבעה לדעתי בעיקר מתוך רצון להגיב במהירות‬ ‫על הביקורת הציבורית ונבעה פחות מתחקיר‬ ‫מקצועי של היתרונות ושל החסרונות של כל אחד‬ ‫מהמיקומים האפשריים של המפקדים לאור אופי‬ ‫השטח‪ ,‬האויב וטכנולוגיית השליטה והבקרה שהיו‬ ‫בידי הכוחות‪ .‬בהיותי מח"ט שבמלחמה האחרונה‬ ‫פיקד רוב הזמן מהמפקדה ששהתה על גבול לבנון‬ ‫אני מודה כי שגיתי ובחלק מהמקרים הייתי צריך‬ ‫לפקד על הכוחות מלפנים‪ ,‬אולם בראייה קדימה‪,‬‬ ‫למלחמה הבאה‪ ,‬הייתי רוצה שהדיון במיקום‬ ‫המח"ט יהיה על בסיס מקצועי ולא אחר‪.‬‬ ‫נכון שהקוד הגנטי של צה"ל קובע "אחרי"‪ ,‬ומכאן‬ ‫שברירת המחדל של מיקום המפקד היא קדימה‪,‬‬ ‫עם כוחותיו‪ ,‬בעומק השטח‪ .‬אולם כאשר הכוחות‬ ‫פועלים באופן מפוזר ובמספר רב יחסית של תאי‬ ‫שטח קטנים וסגורים דוגמת שטח בנוי )כפי שקרה‬ ‫במלחמה האחרונה בלבנון( קיים קושי רב למפקד‬ ‫החטיבה ‪ -‬באמצעים הטכנולוגיים הקיימים כיום‬ ‫ לשלוט עליהם מהשטח‪ .‬עקב אופי השטח והאויב‪,‬‬‫הרי כאשר המח"ט נמצא עם כוח מסוים בשטח הוא‬ ‫יכול לפקד בפועל רק על אותו הכוח‪ .‬לעומת זאת‬ ‫מאפשרת הטכנולוגיה הנוכחית למח"ט לשלוט על‬ ‫כל כוחותיו ממפקדה עורפית המצוידת באמצעי‬ ‫שליטה ובקרה מתקדמים‪ .‬הדילמה של המח"ט‬ ‫היא אפוא ברורה‪ :‬האם להפגין מנהיגות ולעמוד‬ ‫בראש אחד הכוחות של החטיבה ‪ -‬מה שיפגע‬ ‫ביכולתו לפקד על כל החטיבה ‪ -‬או לשלוט על הכוח‬ ‫כולו ולנהלו ממפקדה אחורית‪ .‬תהיה החלטתו של‬

‫מערכות ‪412‬‬

‫‪62‬‬

‫המח"ט אשר תהיה‪ ,‬בדבר אחד אין ספק‪ :‬בלחימה‬ ‫שבה הכוחות מפוזרים על פני שטח רחב‪ ,‬ושבה‬ ‫המפקד אינו יכול לראות בעיניו אלא קטע מצומצם‬ ‫יחסית מהקרב הכולל‪ ,‬תעלה חשיבותם של אמצעי‬ ‫השליטה והבקרה ‪ -‬שכה הושמצו בכלי התקשורת‬ ‫ לצורך קבלת החלטות‪.‬‬‫סביר להניח שטכנולוגיות שיפותחו בעתיד יאפשרו‬ ‫למח"ט הן להיות בשטח עם אחד הכוחות והן לפקד‬ ‫על החטיבה כולה המפוזרת במספר רב של מוקדי‬ ‫לחימה‪ .‬בינתיים תגובה אפשרית של הצבא לסוגיות‬ ‫הפיקוד והשליטה שהתעוררו במלחמה האחרונה‬ ‫צריכה להיות מאמץ מחשבתי לפיתוח תפיסה חדשה‬ ‫שתביא לידי ביטוי את המתח שבין הפיקוד מלפנים‬ ‫לבין השליטה מאחור‪.‬‬

‫האם צה"ל הוא צבא "חברתי" מדי?‬

‫הנהגת המדינה מפעילה את צה"ל גם במשימות‬ ‫שאינן בליבת המשימה המרכזית שלו‪ :‬הגנה על‬ ‫מדינת ישראל‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬עוסק צה"ל בחינוך‪,‬‬ ‫בעזרה למשטרה במשימות שיטור‪ ,‬בפיתוח מענה‬ ‫למקרים של דליפת חומרים מסוכנים וכו'‪ .‬לעיתים‬ ‫מוטלות עליו משימות שבאופיין הן משימות של‬ ‫שמירה על הסדר הציבורי כפי שהיה בהתנתקות‪.‬‬ ‫ריבוי העיסוקים בא על חשבון ליבת עיסוקו של‬ ‫צה"ל‪ :‬להתכונן למלחמה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בשל מעורבותו‬ ‫העמוקה של צה"ל במשימות אזרחיות‪-‬חברתיות‬ ‫נראה לעיתים שהוא ממש מתנדב לעשות ויתורים‬ ‫בתחום הצבאי‪-‬ביטחוני כדי לסייע בתחום הכלכלי‪-‬‬ ‫חברתי‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי בכמה תחומים‪ .‬להלן‬ ‫המרכזיים שבהם‪:‬‬ ‫הסכמת צה"ל להורדת גיל הפטור לאנשי‬ ‫המילואים ולקבלת חוק המילואים שלפיו ישרת‬ ‫לוחם המילואים עד ‪ 42‬יום במשך שלוש שנים‪.‬‬ ‫המשמעות היא ירידת מוכנותן של יחידות‬ ‫המילואים ללחימה בהשוואה לעבר‪ .‬בעבר נתן‬ ‫צה"ל את ידו למהלך הזה למרות התנגדות‬ ‫נחרצת של חלק ניכר ממערך המילואים‪ .‬חשוב‬ ‫לציין כי הורדת גיל הפטור החריפה את בעיית‬ ‫האיוש של תקני היחידות ‪ -‬בעיה המוכרת לכל‬ ‫מפקד מילואים‪ ,‬במיוחד בתחומים כגון נהיגה‬ ‫ברכב כבד וחימוש ‪ -‬ופגעה בכשירות היחידות‪.‬‬ ‫הסכמת צה"ל לסדרה של קיצוצי תקציב שפגעו‬ ‫ביכולתו בכל המרכיבים של בניין הכוח ‪ -‬בעיקר‬ ‫בכוחות היבשה‪ .‬ניתן לטעון שהפגיעה במרכיב‬ ‫היבשתי הייתה החלטה פנים‪-‬צבאית טהורה‪ ,‬אולם‬ ‫לא ניתן לנתק בין הקיצוץ לבין הפגיעה המתמשכת‬ ‫בכשירותם של כוחות היבשה‪.‬‬ ‫הסכמת צה"ל לקצר את שירות החובה בארבעה‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫חודשים‪) .‬זה אמור היה להיות ראשיתו של‬ ‫תהליך‪ ,‬שבסופו צריך היה שירות החובה‬ ‫להתקצר לשנתיים(‪ .‬משמעות הקיצור הזה ‪ -‬אילו‬ ‫התבצע ‪ -‬הייתה פגיעה בכשירות החייל לפני‬ ‫הגיעו למערך המילואים עקב ירידה בכשירותו‬ ‫בסיום תקופת הסדיר בהשוואה לעבר‪ .‬כמו כן‬ ‫היה קיצור כזה יוצר לחץ גדול יותר על היחידות‬ ‫הסדירות המבצעות תעסוקה מבצעית ומביא‬ ‫לירידה בכשירותן ‪ -‬כפי שקרה במלחמה‪.‬‬ ‫במונח "הסכמת צה"ל" כוונתי היא כי להרגשתי‬ ‫הסובייקטיבית שצה"ל לא עמד על דעתו באופן נחרץ‬ ‫אלא קיבל את הדין מתוך הבנה לצורכי החברה‬ ‫הישראלית )בעיקר בתחום המילואים( והמשק‬ ‫הישראלי )בנושאי התקציב וקיצורו של שירות‬ ‫החובה(‪ .‬ייתכן שהדבר נובע גם מחוסר רצון אמיתי‬ ‫של השלטון להפעיל מילואים בבט"ש ובמלחמה‬ ‫מסיבות הקשורות לרגישות החברה לאבדותיהם‬ ‫ומחוסר רצון של הצבא להתעמת עם פוליטיקאים‬ ‫ועם אנשי תקשורת המציגים את צה"ל בעת דיוני‬ ‫התקציב כגוף בלתי יעיל‪ ,‬נהנתן‪ ,‬הנוהג להפחיד את‬ ‫הציבור בחזיונות אפוקליפטיים‪.‬‬

‫ניתוח אירוע היסטורי‬

‫היחסים בין צה"ל לבין הממשל והחברה בישראל‬ ‫בשנים האחרונות מזכירים במידת מה את היחסים‬ ‫בין צבא צרפת לממשל ולחברה בצרפת בשנים‬ ‫שלפני מלחמת העולם השנייה‪ .‬על היחסים בין‬ ‫הצבא והחברה בצרפת לפני מלחמת העולם השנייה‬ ‫כותבת אליזבת קייר בספרה "לדמיין מלחמה"‪,‬‬ ‫המנתח את התפתחות הדוקטרינות הצבאיות‬ ‫בצרפת ובבריטניה בין שתי מלחמות העולם‪ .‬בין‬ ‫היתר היא כותבת כיצד קיצורו של שירות החובה‬ ‫בצרפת השפיע על הדוקטרינה הצבאית‪ ,‬וכיצד‬ ‫הרצון לשמור על "שקט תעשייתי" מול הממשלה‬ ‫והחברה הביא לדוגמטיות מחשבתית בתוך‬ ‫המערכת הצבאית‪.‬‬ ‫שירות החובה בצבא צרפת קוצר שוב ושוב לאחר‬ ‫מלחמת העולם הראשונה‪ .‬ב‪ 1921-‬הוא קוצר לשלוש‬ ‫שנים‪ ,‬ב‪ 1923-‬הוא קוצר לשנה וחצי וב‪ 1928-‬הוא‬ ‫קוצר לשנה אחת בלבד‪ .‬מעקב אחרי התפתחות‬ ‫התוכניות המבצעיות של צרפת מראה כי ככל‬ ‫ששירות החובה התקצר‪ ,‬כך הפכה הדוקטרינה‬ ‫הרשמית של צבא צרפת ליותר ויותר הגנתית‪ .‬עד‬ ‫‪ 1923‬הכין צבא צרפת תוכניות מבצע התקפיות‪,‬‬ ‫ונערך בו דיון ערני על כוחה של ההתקפה ועל תפקידו‬ ‫של הטנק‪ .‬לאחר ‪ 1923‬הלכה וגברה הנטייה לעסוק‬ ‫בתוכניות הגנה‪ ,‬וב‪ ,1929-‬לראשונה מאז מלחמת‬ ‫העולם הראשונה‪ ,‬אימץ צבא צרפת תוכנית הגנתית‬

‫מובהקת‪ 5.‬הסיבה לכך הייתה האמונה שרווחה‬ ‫בצבא צרפת כי אי‪-‬אפשר לאמן לוחמים לביצוע‬ ‫פעולות התקפיות‪ ,‬שהן מורכבות יחסית‪ ,‬במהלך‬ ‫שנה אחת של שירות צבאי‪ .‬גם לא ניתן בתוך שנה‬ ‫אחת להכשיר חיילים בטכנולוגיות מתקדמות‬ ‫ולפתח ביחידות לכידות גבוהה הנדרשת לביצוע‬ ‫התקפה‪ .‬כל מה שניתן לעשות בשנה אחת ‪ -‬גרסו‬ ‫המפקדים של צבא צרפת ‪ -‬הוא לאמן את החיילים‬ ‫לביצוע פעולות הגנה‪.‬‬ ‫השינוי הדרמטי הזה באופיה של הדוקטרינה‬ ‫הצבאית הצרפתית לא נבע מלחץ של הממשלה‬ ‫או של החברה‪ ,‬אלא מתהליכים פנים‪-‬צבאיים‬ ‫שהושפעו מהחלטתה של ממשלת צרפת לקצר את‬ ‫שירות החובה‪ 6.‬ראוי לציין שצבא גרמניה לא ראה‬ ‫בקיצור השירות מגבלה שחייבת לשנות את אופי‬ ‫הדוקטרינה שלו‪ ,‬אך העובדה הזאת אינה שוללת את‬ ‫המסקנה שלהחלטות של הרשויות האזרחיות יש‬ ‫השפעה גדולה על החשיבה הצבאית ועל תוצריה‪.‬‬ ‫ראוי לציין שמפלגות הימין והשמאל בצרפת‬ ‫התקוטטו ביניהן במשך עשרות שנים בנוגע למבנה‬ ‫של צבא צרפת‪ .‬מפלגות הימין ראו בצבא כלי‬ ‫לשמירה על היציבות הפנימית בצרפת‪ ,‬ולכן היו‬ ‫מעוניינות בצבא מקצועי גדול‪ ,‬בעוד שמפלגות‬ ‫השמאל ראו בצבא איום על הרפובליקה הצרפתית‪,‬‬ ‫ולכן תמכו בצבא עממי המבוסס על אזרחים‬ ‫המשרתים שירות קצר‪ ,‬שבמהלכו לא יתנתקו‬ ‫מהחברה האזרחית אלא יישארו למעשה חלק‬ ‫ממנה‪ .‬לדעת מפלגות השמאל די היה במרכיב‬ ‫מקצועי קטן בצבא שיאמן את צבא החובה ואת‬ ‫צבא המילואים הגדול‪.‬‬ ‫מ‪ 1924 -‬ועד פרוץ מלחמת העולם השניה שלטו‬ ‫בצרפת ממשלות שמאל‪-‬מרכז‪ ,‬ואלה הכתיבו את‬ ‫תפיסותיהן בנוגע לאופיו של הצבא‪ .‬בהשראתן קוצר‬ ‫השירות הצבאי כפי שתואר לעיל‪ .‬הצבא‪ ,‬שראה‬ ‫עצמו נטוש על‪-‬ידי הממשלה‪ ,‬דחוי על‪-‬ידי החברה‬ ‫ונתון לסכנה של חדירת אידיאולוגיה קומוניסטית‬ ‫לשורותיו‪ ,‬הסתגר בתוך עצמו ועשה כל מאמץ למנוע‬ ‫חיכוכים עם המערכת האזרחית‪.‬‬ ‫התחזקותה של גרמניה והפיכתה לאיום חמור על‬ ‫צרפת לא נעלמו כמובן מעיני המפקדים של צבא‬ ‫צרפת‪ .‬למרות זאת הם לא דנו מחדש בדוקטרינה‬ ‫הצבאית‪ ,‬שכן הם חששו שכל דיון כזה יערער את‬ ‫"השקט התעשייתי" שהיה כה חשוב להם‪ .‬כך‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬ב‪ 1930-‬פירסם שארל דה‪-‬גול ‪ -‬אז קולונל‬ ‫בצבא צרפת ‪ -‬ספר שבו קרא לפתח צבא קבע בן‬ ‫שבע דיוויזיות משוריינות שיהיו בסיס לפיתוחה‬ ‫של דוקטרינה התקפית‪ .‬הספר זכה לתמיכת הימין‪,‬‬ ‫אך עורר גל של ביקורת מחוגי השמאל‪ .‬הצבא‬

‫נבעת מהדיון הציבורי בספר‪ ,‬וקידומו של דה‪-‬גול‬ ‫נעצר‪ .‬ב‪ 1935-‬אף הורה ראש המטה הכללי‪ ,‬גמלאן‪,‬‬ ‫שאנשי צבא לא יפרסמו שום הגות צבאית לפני‬ ‫שזו קיבלה אישור מראש‪ ,‬וכי ככלל תפורסם רק‬ ‫הדעה הרשמית של הצבא‪ .‬ואכן מאמר של דה‪-‬גול‪,‬‬ ‫שעסק בטקטיקות התקפיות של לוחמה משוריינת‪,‬‬ ‫לא אושר לפרסום‪ 7.‬התוצאה‪ :‬החשש מעימות עם‬ ‫הממשל ועם החברה חנק כל דיון מקצועי והוליד‬ ‫קיפאון מחשבתי שתוצאתו הייתה הרת אסון‪.‬‬ ‫צרפת בין שתי מלחמות העולם היא דוגמה כיצד‬ ‫החברה מעצבת דוקטרינות צבאיות וכיצד דיון‬ ‫מקצועי מעמיק‪ ,‬שאמור היה להתנהל בתוך הצבא‪,‬‬ ‫מוחנק מסיבות פוליטיות‪ .‬עד כמה לא היה צבא‬ ‫צרפת מוכן למלחמה התברר לצרפתים ‪ -‬ולכל‬ ‫העולם ‪ -‬במאי ‪ :1940‬בתוך ימים ספורים הוא הובס‬ ‫והתפורר‪ ,‬וצבא גרמניה ערך מצעד ניצחון משפיל‬ ‫בשאנס אליזה בפריז‪.‬‬

‫ראוי שהצבא בעת הזאת יתייצב נוכח‬ ‫החברה הישראלית והדרג המדיני‬ ‫שבראשה ויסביר את אמיתותיו‬ ‫המקצועיות בתוקף היותו הגוף בעל‬ ‫הסמכות המקצועית בנושא‬ ‫מה צופן העתיד?‬

‫צה"ל ביחסיו עם החברה הישראלית כיום מצטייר‬ ‫יותר כגוף ממשל לענייני ביטחון ופחות כגוף‬ ‫צבאי מקצועי‪ .‬בד בבד עם גידול בחלקו של הצבא‬ ‫במילוי משימות לאומיות‪-‬אזרחיות הוא סובל‪,‬‬ ‫כפי שכותב סטיוארט כהן‪ ,‬משחיקה באוטונומיה‬ ‫שלו בנושא הצבאי‪ .‬כהן תולה את השינוי במעמדו‬ ‫המקצועי של צה"ל בכמה גורמים‪ ,‬ובהם השינויים‬ ‫בסביבה המבצעית של צה"ל‪ .‬לדבריו‪ ,‬עקב‬ ‫ההשלכות המדיניות מרחיקות הלכת שיש כיום‬ ‫לפעולות טקטיות בעימות המוגבל הלכה וגברה‬ ‫מעורבותו של הדרג המדיני בעשייה הצבאית‬ ‫היום‪-‬יומית‪ .‬גורם נוסף‪ ,‬על‪-‬פי סטיוארט‪ ,‬הוא‬ ‫הפיחות המתמשך במעמד הקצונה ‪ -‬פיחות האופייני‬ ‫במיוחד לצבאות של דמוקרטיות מערביות‪ .‬לדבריו‪,‬‬ ‫הפיחות הזה נובע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬משילוב של מומחים‬ ‫אזרחים ‪ -‬בעיקר בתחומי הטכנולוגיה ‪ -‬בשורות‬ ‫הצבא‪ ,‬מאימוץ שיטות אזרחיות של תגמול כספי‬ ‫ומאימוץ מערכת חדשה של ערכים פוסט‪-‬מודרניים‪,‬‬ ‫שדוחקים הצידה ערכים מסורתיים דוגמת‬ ‫‪8‬‬ ‫פטריוטיות והקרבה עצמית‪.‬‬

‫לדעתי‪ ,‬ראוי שהצבא בעת הזאת יתייצב נוכח‬ ‫החברה הישראלית והדרג המדיני שבראשה ויסביר‬ ‫את אמיתותיו המקצועיות בתוקף היותו הגוף בעל‬ ‫הסמכות המקצועית בנושא‪ .‬צה"ל צריך להסביר‪,‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬כי ניתן לקצץ בתקציב או לקצר את שירות‬ ‫החובה‪ ,‬אך קיצוץ או קיצור שכאלה עלולים להביא‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬למצב שבו היחידות הסדירות יסבלו ממספר‬ ‫גבוה יחסית של נפגעים בימי הלחימה הראשונים‬ ‫עקב מחסור באימונים‪ .‬מחיר אחר שעלולה המדינה‬ ‫לשלם הוא שלא ניתן יהיה לצאת במהירות לפעילות‬ ‫יבשתית רחבת היקף‪ ,‬שכן כוחות המילואים יזדקקו‬ ‫לפחות לשבוע אימונים לפני שיוטלו לקרב‪.‬‬ ‫על בכירי צה"ל להדגיש את העובדה המקצועית‬ ‫כי בכל פעולה צבאית צפויות אבדות‪ ,‬שהאימונים‬ ‫המדמים מצב אמת כרוכים בסיכון מסוים שהוא‬ ‫חלק בלתי נפרד מההכנות למלחמה‪ ,‬וכי הסיכון‬ ‫האמיתי טמון בשליחתם לקרב של חיילים שלא‬ ‫אומנו כראוי‪ .‬על צה"ל להיות מוכן לספוג ביקורת‬ ‫בנושא הזה ואף שחיקה במעמדו הציבורי‪.‬‬ ‫על צה"ל לעמוד בתוקף על כך שתקלות מבצעיות‬ ‫בעברו של המפקד אינן קנה המידה היחיד לקידום‪.‬‬ ‫ניסיון מבצעי לאורך זמן במגוון רחב של תפקידים‬ ‫שבוצעו בהצלחה יצדיק כנראה גם בעתיד קידום‬ ‫מפקדים‪ ,‬גם אם היו בעברם תקלות מבצעיות‪.‬‬ ‫צה"ל ניזון מהחברה הישראלית‪ ,‬אך לא חייב‬ ‫לקבל את כל תפיסותיה‪ .‬לארגון צבאי יש ערכים‬ ‫השונים לעיתים מאלה של הארגון האזרחי השולח‬ ‫אותו לקרב‪ .‬הוא חייב לעמוד עליהם ולהסביר‬ ‫לחברה את הסכנות הטמונות בקבלת מוסכמות‬ ‫אזרחיות השונות משלו‪ .‬תוצאות ההשלמה עם‬ ‫השקפות פופוליסטיות שאינן מקצועיות עלולות‬ ‫להיות חמורות‪.‬‬

‫הערות‬

‫‪Barry R. Posen, The Sources of Military .1‬‬ ‫‪Doctrine: France, Britain, and Germany‬‬ ‫‪between the World Wars, New York,‬‬ ‫‪Cornell University, 1984, pp. 34-80‬‬ ‫‪Elizabeth Kier, Imagining War: French .2‬‬ ‫‪and British Military Doctrine between‬‬ ‫‪the Wars, New Jersey, Princeton‬‬ ‫‪University Press, 1997, pp. 10-38‬‬ ‫‪ .3‬סטיוארט כהן‪" ,‬לקראת כפיפות יתר של צה"ל? שינוי‬ ‫מערכות היחסים בין הדרג האזרחי לצבא בישראל"‪,‬‬ ‫מערכות ‪ ,2005 ,404-403‬עמ‪21-8 ,‬‬ ‫‪ .4‬שם‪ ,‬עמ‪9 ,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ .5‬אליזבת קיר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ ‪45-43‬‬ ‫‪ .6‬שם‪ ,‬עמ‪88-56 ,‬‬ ‫‪ .7‬שם‪ ,‬עמ‪86-81 ,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ .8‬סטיוארט כהן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ ‪19-15‬‬ ‫‪63‬‬

‫ תגובות‬

‫‬

‫החזירו‬ ‫את הצבא‬ ‫למפקדיו‬ ‫המאמר "יחידות מיוחדות‬ ‫בצה"ל בעבר ובהווה‪:‬‬ ‫ניתוח מתחים צבאיים ‪-‬‬ ‫חברתיים בראי ההיסטוריה‬ ‫ובעידן העימות המוגבל"‬ ‫)"מערכות" ‪ (411‬מעורר‬ ‫מחשבות נוגות על הדרך‬ ‫הארוכה שעבר צה"ל‬ ‫מהצבא המנצח של ‪1967‬‬ ‫ושל ‪ 1973‬ועד היום‬ ‫אל“ם )מיל‘( רן בג‬

‫מדריך במילואים בזרוע היבשה בפו“ם‬

‫מערכות ‪412‬‬

‫‪64‬‬

‫אחרי השבר של המלחמה האחרונה בלבנון חשבתי‬ ‫לתומי שיקיץ הקץ בצה"ל על כל אותם המונחים‬ ‫העמומים כגון "מלחמה בעצימות נמוכה"‪ ,‬שבאו‬ ‫ממוחותיהם הקודחים של מחדשי השפה הצבאית‬ ‫ושימשו כסות לאותם מפקדים שהתעקשו‬ ‫שפקודותיהם לא יובנו‪ .‬חשבתי שבמסגרת הזאת‬ ‫יצליחו לעצור גם את כל "המומחים" למיניהם‬ ‫שמנסים להכניס יחידות והגדרות לתוך הקוביות‬ ‫והריבועים שלימדו אותם באוניברסיטה‪.‬‬ ‫לא סיירת מטכ"ל ולא שייטת ‪ 13‬הן מחלקות‬ ‫יצרניות במפעל תעשייתי אשר זקוקות ליועצים‬ ‫ארגוניים כדי שינתחו ויתנו תשובות מתוחכמות‬ ‫ובלתי ברורות לשאלות שלא קיימות וימציאו‬ ‫פתרונות לבעיות שאינן‪.‬‬ ‫צה"ל הוא גוף יחיד ומיוחד‪ ,‬והניסיון להשוות את‬ ‫היחידות הלוחמות שלו לגופים מקבילים במשק‬ ‫האזרחי ולכופף אותן לכל מיני חוקי שיווק וניהול‬ ‫הוא טעות‪ ,‬שמשום מה מפקדי הצבא לא מצליחים‬ ‫כבר זמן רב להשתחרר ממנה‪ .‬בשום מפעל אזרחי‬ ‫לא מסכנים את עצמם העובדים כפי שמסכנים את‬ ‫עצמם הלוחמים של צה"ל‪ .‬בשום מפעל אזרחי לא‬ ‫שולח המנהל את עובדיו למשימות שייתכן כי לא‬ ‫יחזרו מהן‪ .‬ההבדל ה"קטן" הזה הוא שמפריד בין‬ ‫המנהל למפקד ובין העובד ללוחם‪ .‬כל אותם בוגרי‬ ‫אקדמיה שמנסים להגדיר את הנעשה ביחידות‬ ‫הלוחמות בכלים שהביאו עימם מלימודיהם טועים‬ ‫אפוא ומטעים‪.‬‬

‫פתאום כולם מובחרים‬

‫הפיחות שחל בצה"ל בהגדרת המושג "יחידות‬ ‫מיוחדות" הוא בין הרעות החולות שליוו את הצבא‬ ‫במלחמה האחרונה‪ .‬כל מפקד זוטר ממציא "כנפי‬ ‫יחידה" המוצמדות בגאווה על חזהו ועל חזותיהם‬ ‫של חייליו‪ ,‬כל מפקדת יחידה "בונה" לה גיבוש‬ ‫וגיבושון שבהם היא מנסה "לאתר" את הלוחמים‬ ‫הטובים ביותר בשבילה‪ .‬הפלוגה הפכה ל"יחידה"‪,‬‬ ‫המחלקה ל"צוות"‪ ,‬ולא אתפלא ‪ -‬במסגרת שיטפון‬ ‫היחידות המיוחדות שצומחות כמו פטריות אחרי‬ ‫הגשם ‪ -‬לקרוא באחת הכתבות על "יחידה מובחרת‬ ‫של חיל השלישות" או על "יחידה מיוחדת של חיל‬ ‫האספקה"‪.‬‬ ‫כך אנו מוצאים שיחידת החילוץ של חיל האוויר‪,‬‬ ‫שיכולותיה דומות למה שאנו מצפים מיחידות‬ ‫חילוץ אזרחיות בחו"ל‪ ,‬וחייליה נקראים "לוחמים"‪,‬‬ ‫הופכת להיות מושא חלומותיהם של מיטב הנוער‪.‬‬ ‫לכל ואדי בלבנון הקימו בזמנו "סיירת" מיוחדת‪,‬‬ ‫ויכולות היחידות הפכו להיות צרות כדמיון‬ ‫מפקדיהן‪ .‬כל זה בלי לנתח את העובדה שכל אותם‬ ‫הגיבושים גורמים למספר רב של נערים טובים‬ ‫להתחיל את שירותם הצבאי בתחושת כישלון‪ ,‬שהרי‬ ‫ליפול מאיזה גיבושון של "יחידה מובחרת" משאיר‬ ‫בך כתם לכל השירות‪...‬‬ ‫יש להחזיר את היחידות למפקדיהן ולפרופורציה‬ ‫המתאימה למשימותיהן‪ .‬לפני שנים אחדות הוזמנתי‬ ‫לאחד מגדודי הצנחנים ‪ -‬שאותו הייתי אמור להכיר‬ ‫משנים רבות של שירות ‪ -‬כדי להרצות על מורשת‬ ‫קרב‪ .‬ביקשתי ממפקד הפלוגה להגיע לשם מבעוד‬ ‫יום כדי להתרשם מהאנשים ומהמפקדים‪ .‬האמת‪,‬‬ ‫לא הכרתי את מה שראיתי‪" .‬התמקצעות" הם קראו‬ ‫לזה; לדעתי מדובר יותר ב"אובדן שליטה"‪.‬‬ ‫בנעוריי היה המפקד חזות הכול‪ .‬הוא הלך בראש‬ ‫הפלוגה או הגדוד‪ ,‬וכשהיה צריך להרביץ קצת‬ ‫"ציונות" ולטעת מוטיווציה‪ ,‬הוא היה זה שמדבר‪.‬‬ ‫את ההסברים על הצומח ועל הגיאוגרפיה‪ ,‬על הנוף‬ ‫ועל הסביבה הוא היה נותן בעצמו )לאחר שהכין את‬ ‫עצמו לילה לפני כן(‪ .‬בבוקר הוא היה משכים את‬ ‫חייליו ורץ איתם במסגרת התעמלות הבוקר‪ .‬היום‬ ‫ממלאים את תפקידיו הבסיסיים של המפקד "בעלי‬ ‫מקצועות" רבים‪ .‬בנקודות התצפית לאורך המסע‬ ‫הרגלי תמתין מש"קית ידיעת הארץ כדי לדקלם‬ ‫את אשר קראה ערב לפני כן ממערך השיעור; את‬ ‫ריצת הבוקר יבצע מש"ק אימון גופני וכן הלאה‪.‬‬ ‫היכן הימים שבהם היה המפקד נוסע בשבת לראות‬ ‫את תנאי החיים של חייליו בבתיהם ולא שולח לשם‬ ‫את מש"קית הת"ש?‬ ‫המאמץ להתמקצע כביכול ולהעתיק מודלים‬ ‫ניהוליים אזרחיים פגע ופוגע בסמכות של המפקד‬

‫חיילים מניפים את דגל ישראל מעל הכותל | כוחות הצנחנים של מוטה גור שכבשו‬ ‫את ירושלים ב‪ 1967-‬התאמנו על שניים וחצי בתים בכפר הערבי הנטוש ברפיליה‬ ‫ובדמות שהיינו רוצים שתהיה לו ‪ -‬לא רק של מפקד‬ ‫אלא גם של מחנך‪.‬‬

‫יותר מדי "חוכמולגים"‬

‫לא הצלחתי להבין מהם "המתחים" כביכול‬ ‫שמובאים במאמר הנ"ל‪ .‬באילו מתחים מדובר?‬ ‫האם הם פוגעים ביכולת הלחימה? האם הם‬ ‫פוגעים בהילה כביכול שיש ליחידות האלה בצה"ל?‬ ‫הניסיון הנואל להכניס כל דבר להגדרות‪ ,‬למשבצות‬ ‫ולמגרות המתאימות לו יוצר במקרה הזה מערכת‬ ‫הגדרות מלאכותית שלא ברור מה שייכותה לצבא‪.‬‬ ‫הייתכן שאותם יועצים ארגוניים נמדדים גם בכמות‬

‫המאמרים המדעיים שהם מכניסים לפרסומי‬ ‫הביטחון )"מערכות"(‪ ,‬כפי שבעלי מקצועות‬ ‫אקדמיים מסוימים חייבים מדי פעם לפרסם‬ ‫מאמר או מחקר בעיתונות המקצועית כדי שלא‬ ‫ישכחו אותם?‬ ‫יותר מדי "חוכמולוגים" יש לנו היום בצבא‪ .‬זכרו‪,‬‬ ‫כוחות הצנחנים של מוטה גור שכבשו את ירושלים‬ ‫ב‪ 1967-‬התאמנו על שניים וחצי בתים בכפר הערבי‬ ‫הנטוש ברפיליה‪) .‬קראו לזה לש"ב‪ ,‬לוחמה בשטח‬ ‫בנוי‪ ,‬שהפכה ברבות השנים למל"א ‪ -‬מרכז לחימה‬ ‫אורבני ‪ -‬במסגרת שדרוג השפה הצבאית(‪ .‬הביצועים‬ ‫שלהם בלחימה לא היו רעים בכלל‪ .‬לא התרוצצו‬

‫סביבם יועצים ארגוניים שבדקו אם יש מתח בינם‬ ‫לבין האוכלוסייה או שיש להם משבר עם עצמם‪,‬‬ ‫ובכל זאת התפוקה שלהם הייתה מעל ומעבר‪.‬‬ ‫הלוחמים שפשטו על שדה התעופה של ביירות‬ ‫ב‪ 1968-‬היו ברובם כוחות סדירים של צנחנים לא‬ ‫"מיוחדים"‪ .‬הכוחות שהביאו את המכ"ם ממצרים‬ ‫היו מגדוד הנח"ל המוצנח‪ ,‬ואף אחד לא קרא להם אז‬ ‫"יחידה מיוחדת"‪ .‬הם היו "סתם" צנחנים מקצוענים‬ ‫)במובן הטוב של המילה( שידעו לבצע נוהל קרב‬ ‫בזמן קצר ולהוציאו לפועל בהצלחה‪ .‬החיילים של‬ ‫היום ביחידות האלה יכולים רק לחלום על ביצוע‬ ‫פעולות דומות‪ .‬בצבא של היום‪ ,‬שגדוש ב"יחידות‬ ‫מיוחדות" וב"יחידות מובחרות" )העמוסות ביועצים‬ ‫ארגוניים(‪ ,‬אף "עצם" לא תיזרק לצנחנים‪ ,‬שהפכו‬ ‫להיות בהכשרתם בדיוק כמו לוחמי גולני וגבעתי‬ ‫)שכבודם במקומו מונח נוכח הסטנדרטים הגבוהים‬ ‫שהפגינו במלחמה האחרונה(‪ .‬הפועל היוצא של‬ ‫הקמת עשרות "יחידות מיוחדות" כביכול )נוסף‬ ‫על השלוש המסורתיות‪ :‬השייטת‪ ,‬שלדג וסיירת‬ ‫מטכ"ל( הוא ירידה ברמתם של כוחות החי"ר‬ ‫הרגילים שהפכו להיות בשר התותחים של הצבא‪.‬‬ ‫אחרי מלחמת ‪ 1973‬קראתי את מה שכתב אחד‬ ‫ממפקדי המילואים על התרשמותו מהצבא‪ ,‬ואני‬ ‫מדבר כאן על הצבא שניצח ניצחון צבאי כביר‪ ,‬שאין‬ ‫שני לו בתולדותיו‪ ,‬באותה מלחמה ארורה של יום‬ ‫הכיפורים ‪ .1973‬אותו מפקד שהשתחרר שנים לפני‬ ‫המלחמה אמר בלשונו הפשוטה‪" :‬כשהשתחררתי‬ ‫משירותי הצבאי קראו למשרד המג"ד 'משרד'‪.‬‬ ‫כשחזרתי לצבא אחרי כמה שנים קראו לו כבר‬ ‫'לשכת המפקד'‪ .‬המרחק בין שתי ההגדרות האלה‬ ‫מקפל בתוכו את כל הטעויות שעשינו במלחמת‬ ‫יום הכיפורים"‪ .‬איני מעמיד כאן למבחן את דיוקו‬ ‫המדעי של המשפט הזה‪ ,‬אולם הדגש על הקליפה‪,‬‬ ‫על ההגדרות‪ ,‬במקום על המהות שיקף את השינויים‬ ‫השליליים שפקדו את צה"ל‪.‬‬ ‫קראתי כמה פעמים את המאמר בעל הכותרת‬ ‫היומרנית "יחידות מיוחדות בצה"ל בעבר ובהווה‪:‬‬ ‫ניתוח מתחים צבאיים‪-‬חברתיים בראי ההיסטוריה‬ ‫ובעידן העימות המוגבל"‪ ,‬ואני מצהיר כאן שאני‬ ‫קורא נאמן של "מערכות" )מכריכה לכריכה(‪,‬‬ ‫וכבר זמן רב לא ראיתי גיבובי מילים כה ריקניים‪,‬‬ ‫מיותרים ומעוררי מחשבות על הדרך הארוכה שעבר‬ ‫צה"ל מהצבא המנצח של ‪ 1967‬ושל ‪ 1973‬ועד היום‪.‬‬ ‫נקודת האור היחידה שמצאתי במאמר הייתה‬ ‫הערת "היועצים הארגוניים" שרובו של המאמר‬ ‫הזה נכתב לפני המלחמה‪ ,‬ותקוותי היא שאחריה‬ ‫יסיקו גם "היועצים" האלה את המסקנות הנכונות‬ ‫בנוגע למשקלם הסגולי בעיצוב דמותו הנוכחית‬ ‫של צה"ל‪.‬‬

‫תגובות‬

‫‪65‬‬

‫סיקורת ספרים‬

‫מקצוען‬ ‫במדבר‬

‫ספרו של אלוף )מיל'( דוד‬ ‫מימון "עקבות בערבה"‬ ‫מספר על הלחימה בטרור‬ ‫הפלסטיני בדרום המדינה‬ ‫בין דצמבר ‪ 1967‬למרס‬ ‫‪ .1971‬זהו ספר חובה לכל‬ ‫מי שמנהלים כיום את‬ ‫הלחימה הסיזיפית לאורך‬ ‫גבול ישראל‪-‬מצרים ולכל‬ ‫מי שרואים בצבא לא רק‬ ‫שליחות אלא גם מקצוע‬

‫אל“ם )מיל‘( משה גבעתי‬ ‫חוקר במחלקה להיסטוריה של צה“ל‬

‫מערכות ‪412‬‬

‫‪66‬‬

‫זכות גדולה נפלה בחלקי כשהתבקשתי לסקר את‬ ‫הספר "עקבות בערבה" שכתב אלוף )מיל'( דוד‬ ‫מימון‪ .‬זכות גדולה אף מזו נפלה בחלקי כאשר‬ ‫נשלחתי ב‪ ,1971 -‬בהיותי מפקד פלוגה בגולני‪,‬‬ ‫לשרת תחת פיקודו ברצועת עזה‪ .‬אז היה אל"ם‬ ‫מימון מפקד החטיבה המרחבית‪ .‬היה זה מפגשי‬ ‫הראשון עימו‪ ,‬ועד מהרה למדנו לוחמיי ואני להכיר‬ ‫את המח"ט יוצא הדופן שהגיע בסערה לכל אירוע‬ ‫בכל שעות היממה‪.‬‬ ‫שירותו במרחבי הנגב והערבה משנת ‪ 1957‬במגוון‬ ‫רחב של תפקידים ‪ -‬מפקד יחידת המיעוטים‪ ,‬קצין‬

‫המבצעים של פיקוד הדרום בשנים ‪,1963-1962‬‬ ‫סמג"ד בגולני בשנים ‪ ,1965-1964‬מפקד גוש באר‪-‬‬ ‫שבע‪ ,‬שהפך למחוז באר‪-‬שבע‪ ,‬ולבסוף מפקד חטיבת‬ ‫הערבה בשנים ‪ - 1970-1965‬הפכו אותו לאחד‬ ‫המפקדים המנוסים בצה"ל בלחימה במחבלים‪,‬‬ ‫אם לא הטוב שבהם‪ .‬הוא לוחם מדברי מובהק‪,‬‬ ‫מפקד עשוי ללא חת‪ ,‬בעל חושים של גשש בדווי‬ ‫ודובר ערבית על בוריה‪ .‬הוא פיתח את שיטת המרדף‬ ‫אחר מחבלים והביאה לדרגת אמנות של ממש‪ .‬על‬ ‫פעילותו למיגור המחבלים שפעלו במחנות הפליטים‬ ‫ברצועת עזה בשנים ‪ 1972-1971‬כתב מימון בספרו‬ ‫"הטרור שנוצח"‪.‬‬ ‫בספרו הנוכחי בחר מימון לסקר את פעילותו‬ ‫המבצעית בערבה‪ ,‬בנגב ובדרום הר חברון משלהי‬ ‫‪ 1967‬ועד ראשית ‪ .1971‬חשיבותו של הספר היא‬ ‫בעצם העיסוק בלחימה במחבלים שחדרו מתחום‬ ‫ירדן באותן השנים הן כדי לפגוע ביישובים‬ ‫ישראליים מבודדים בערבה‪ ,‬במפעלי ים המלח‬ ‫ובנתיבי התחבורה לאילת והן כדי לנצל את מרחבי‬ ‫המדבר הריקים כדי להגיע להר חברון ולרצועת‬ ‫עזה כדי לסייע שם בלחימה נגד צה"ל‪ .‬מפקדים‬ ‫שפרשו הכותבים ספרי זיכרונות תורמים להנצחת‬ ‫מורשת הקרב של צה"ל ויכולים להעלות את רמת‬ ‫המוטיווציה ולשפר את מקצועיות המפקדים של‬ ‫היום‪ .‬למרבה הצער רק מעט מפקדים בכירים‬ ‫בצה"ל טרחו לכתוב ספרים על שירותם הצבאי‬ ‫ועל הניסיון שצברו בו‪ .‬על הפעילות המבצעית‬ ‫שנעשתה הרחק מן העין והרחק מן הלב במרחבי‬ ‫הנגב והערבה באותן השנים הסוערות לא כתב איש‬ ‫מלבד מימון‪.‬‬ ‫פרק חשוב מאוד בספר עוסק בתכונותיו של‬ ‫הגשש הבדווי‪ .‬אומנם נכתבו עוד כמה ספרים על‬

‫”ציר מימון“ המוביל לצפי שבעבר הירדן | לגזרת הערבה הוקצו כוחות קטנים ואמצעי לחימה פחות מתקדמים מאלה שהוקצו‬ ‫לגזרות תעלת סואץ‪ ,‬בקעת הירדן ורמת הגולן ‪ -‬מה שחייב את המפקדים לנקוט שיטות לחימה לא שגרתיות‬

‫גם אם כיום נמתחו לאורכם של‬ ‫מרבית גבולות המדינה גדרות התרעה‬ ‫אלקטרוניות‪ ,‬ולרשות המפקדים‬ ‫עומדים אמצעים משוכללים‪ ,‬עדיין‬ ‫יש חשיבות עצומה להיכרות עם‬ ‫השטח‪ ,‬להכרת טכניקות המרדף‬ ‫והמעקב בשטחים מדבריים ולהבנת‬ ‫יכולתם המקצועית של הגששים‬ ‫תרומתם של הגששים הבדווים לביטחון ישראל‪,‬‬ ‫אך היכרותו הקרובה ורבת השנים של מימון עימם‬ ‫מסייעת להבין טוב יותר את תפיסת עולמם ואת‬ ‫יכולתם המקצועית‪ .‬הפרק נכתב אומנם לאות‬ ‫הוקרה לגששים העושים ימים ולילות בשמירה‬ ‫על גבולות המדינה‪ ,‬אך הוא גם כלי עזר לכל לוחם‬ ‫ומפקד העוסקים במלאכת הביטחון השוטף לאורך‬ ‫גבולות המדינה‪.‬‬ ‫גם אם כיום נמתחו לאורכם של מרבית גבולות‬

‫המדינה גדרות התרעה אלקטרוניות‪ ,‬ולרשות‬ ‫המפקדים עומדים אמצעים משוכללים דוגמת‬ ‫מזל"טים ומל"טים‪ ,‬משקפות היי‪-‬טק‪ ,‬מכ"מים‬ ‫נגד אדם‪ ,‬ציוד משוכלל לראיית לילה‪ ,‬מסוקי קרב‬ ‫ומסוקי סער מהירים‪ ,‬רכב שטח ועזרי שליטה‬ ‫משוכללים‪ ,‬עדיין יש חשיבות עצומה להיכרות עם‬ ‫השטח‪ ,‬להכרת טכניקות המרדף והמעקב בשטחים‬ ‫מדבריים ולהבנת יכולתם המקצועית של הגששים‪.‬‬ ‫זוהי תרומתו הישירה של הספר‪ .‬יש לזכור שבאותן‬ ‫השנים התנהלה מלחמת התשה לאורך תעלת סואץ‪,‬‬ ‫בבקעת הירדן וברמת הגולן ‪ -‬לחימה שגבתה מחיר‬ ‫כבד בנפש ובציוד‪ ,‬ועיקר תשומת הלב של צה"ל‬ ‫הופנתה לשם‪ .‬מהסיבה הזאת הוקצו לגזרת הערבה‬ ‫כוחות קטנים ואמצעי לחימה פחות מתקדמים‬ ‫ מה שחייב את המפקדים לנקוט שיטות לחימה‬‫לא שגרתיות המתוארות בספר‪.‬‬ ‫בספר ‪ 163‬עמודים‪ ,‬ובהם ‪ 18‬מפות ומרשמי קרב‪,‬‬ ‫עשרות תמונות וטבלאות עזר‪ ,‬ובהן נתונים על‬ ‫אירועי פח"ע בגזרת הערבה‪ ,‬בנגב ובדרום הר חברון‪.‬‬ ‫בספר מתוארים מרדפים ממושכים אחר מחבלים‬ ‫בסיוע מסוקים ומטוסי סיור בעומק שטחה של ירדן‪,‬‬

‫וכן מתוארים בפעם הראשונה מבצעי בט"ש בגזרת‬ ‫דרום ים המלח ובתחום ירדן מפי מי שתיכנן אותם‬ ‫ואף פיקד עליהם‪ .‬אומנם מימון לא מתיימר להיות‬ ‫סופר‪ ,‬וייתכן שלו כתב את הספר אוחז עט מקצועי‪,‬‬ ‫הוא היה בוחר לשלב בו יותר סיפורים אישיים‪ ,‬כשם‬ ‫שרבים מהקוראים אוהבים‪ ,‬אבל הכתיבה הקולחת‬ ‫של מימון בשפה פשוטה ונטולת יומרות ספרותיות‬ ‫הופכת אותו לספר קריא ומותח‪.‬‬ ‫בימים אלה עדיין מתנהלת לחימה יום‪-‬יומית‬ ‫לאורכו של הגבול הארוך והפרוץ בין מדינת ישראל‬ ‫למצרים ‪ -‬מלחמה שמטרתה לעצור את ההסתננות‬ ‫של גורמי פח"ע ושל גורמים פליליים לשטחה‬ ‫של המדינה‪ ,‬ואין ספק שחלק מטכניקות המרדף‬ ‫ומטכניקות החסימה שננקטות כיום גיבשו במרחבי‬ ‫הדרום מימון ואנשיו‪ .‬לכן ראוי שכל מי שעוסק‬ ‫במלאכה הסיזיפית הזאת יקרא את הספר וילמד‬ ‫ממנו‪ .‬ראוי גם שבכל הספריות ובכל מוקדי הידע‬ ‫של יחידות צה"ל יהיה עותק מהספר כדי שיעמוד‬ ‫לרשותם של המפקדים ושל הלוחמים ‪ -‬בעיקר אלה‬ ‫מביניהם הרואים בשירות הצבאי לא רק שליחות‬ ‫אלא גם מקצוע‪.‬‬

‫סיקורת ספרים‬

‫‪67‬‬

‫)טכנולוגיה בארץ ובעולם(‬

‫הפרדוקס‬

‫של הטכנולוגיה הצבאית‬ ‫מדוע המערכות הטכנולוגיות הצבאיות הולכות ומתייקרות ככל שהן‬ ‫משתכללות‪ ,‬ואילו המערכות הטכנולוגיות האזרחיות הולכות ומוזלות?‬ ‫המאמר מציע גישה ניהולית להוזלה משמעותית של עלויות המו"פ הצבאי‬

‫מטוס ה“לביא“ | מאחר שפיתוח הפלטפורמות יקר מאוד‪ ,‬ולישראל אין על‪-‬פי רוב שום יתרון‬ ‫יחסי בתחום הזה‪ ,‬החליטה ממשלת ישראל להפחית את ההשקעות בפיתוחי פלטפורמות‬

‫רס“ן אלון סטופל‬ ‫רמ“ד מכ“ם במפא“ת‬

‫מערכות ‪412‬‬

‫‪68‬‬

‫‪ | F16‬אין זה סוד שהעלויות של מטוסי ה‪ F15-‬וה‪ F16-‬שמגיעים בשנים האחרונות לחיל האוויר גבוהות משמעותית מעלויות המטוסים‬ ‫שהגיעו לישראל בסוף שנות ה‪ 70-‬ובשנות ה‪80-‬‬ ‫מערכת הביטחון בישראל עוסקת באופן שוטף‬ ‫בפיתוח וברכש של מערכות לחימה ושל מערכות‬ ‫תומכות לחימה שלהן עליונות טכנולוגית על פני‬ ‫מערכותיו של האויב מתוך הבנה כי תנאי הכרחי‬ ‫להישרדות ולהשגת הכרעה בשדה הקרב העתידי‬ ‫הוא עליונות טכנולוגית‪.‬‬ ‫הצטיידות במערכות לחימה ובמערכות תומכות‬ ‫לחימה מצריכה יכולות טכנולוגיות ותקציבים‬ ‫הולכים וגדלים הן לפיתוח והן להצטיידות‪ .‬העלויות‬ ‫כוללות גם את מחיר הפלטפורמות נושאות החימוש‬ ‫ למשל מטוסים וספינות ‪ -‬וגם את מחיר המערכות‬‫הנלוות‪ ,‬כגון תקשורת ול"א )לוחמה אלקטרונית(‪.‬‬ ‫מאחר שפיתוח הפלטפורמות יקר מאוד‪ ,‬ולישראל‬ ‫אין על ‪ -‬פי רוב שום יתרון יחסי בתחום הזה‪,‬‬ ‫החליטה ממשלת ישראל להפחית את ההשקעות‬ ‫בפיתוחי פלטפורמות ולהתמקד בפיתוח אמצעי‬ ‫לחימה המשולבים בפלטפורמות או באינטגרציה‬ ‫של מערכות קיימות‪ .‬במקום לפתח פלטפורמות‬ ‫יקרות החליטה הממשלה לרכוש אותן מן המוכן‪.‬‬ ‫עצירת פיתוחו של מטוס הלביא נבעה‪ ,‬בין השאר‪,‬‬ ‫מההבנה הזאת‪ .‬התפיסה הזאת גם הביאה בעבר‬ ‫לבחינה של מידת ההיגיון שבהמשך פיתוחו וייצורו‬ ‫של טנק המרכבה‪ ,‬והיא המובילה כיום את צה"ל‬ ‫לרכוש פלטפורמות לזרועות השונות‪ ,‬כגון מטוסי‬ ‫קרב וספינות‪ ,‬במקום לפתחן‪.‬‬ ‫העלייה התמידית במחירי הפיתוח של אמצעי‬ ‫הלחימה ושל המערכות הנלוות‪ ,‬דוגמת חישנים‪,‬‬

‫המערכות החדשות שהופיעו‬ ‫ושעתידות להופיע בשדות הקרב‬ ‫משנות את בניין הכוחות‪ ,‬את הפעלת‬ ‫הכוחות ואת התפיסות המבצעיות‪.‬‬ ‫צבאות שאינם מתעדכנים בחידושים‬ ‫הטכנולוגיים עלולים להיפגע קשות‬ ‫ואף להיות מושמדים כליל‬ ‫עקב המורכבות ההנדסית והטכנולוגית שלהם‬ ‫מצמצמת באופן מעשי את התחומים שבהם יכולים‬ ‫משרד הביטחון וצה"ל להשקיע את תקציבי המו"פ‬ ‫שלהם‪.‬‬ ‫מטרת המאמר הזה היא להציע מתודולוגיה‬ ‫ניהולית לפיתוח יכולות טכנולוגיות ומערכות‬ ‫מתקדמות של אמצעי מלחמה שיהיו מושתתות על‬ ‫חזית הטכנולוגיה תוך התייחסות למגמות השונות‬ ‫בארץ ובעולם ולמגבלות התקציב‪ .‬בהמשך המאמר‬ ‫אסקור את הרקע ההיסטורי לפיתוחן של מערכות‬ ‫אמל"ח ואת הממשק עם השוק האזרחי‪ .‬אנתח‬ ‫באופן חלקי את הרקע הכלכלי לפיתוח מערכות‬ ‫צבאיות ואזרחיות ואת הגישה הניהולית השלטת‬ ‫כיום לפיתוח מערכות צבאיות‪ .‬בחלקו האחרון של‬ ‫המאמר אציע מתודולוגיה ניהולית חדשה לפיתוח‬ ‫אמל"ח ודרכים ליישומה‪.‬‬

‫רקע‬ ‫היכולות של אמצעי הלחימה ושל האמצעים תומכי‬ ‫הלחימה העומדים לרשות הכוחות הלוחמים הולכות‬ ‫ומשתפרות במהלך השנים‪ .‬למשל‪ ,‬יכולותיו של חיל‬ ‫האוויר היום עולות על יכולותיו בימי מלחמת לבנון‬ ‫הראשונה‪ ,‬ויכולותיו בעת מלחמת לבנון הראשונה‬ ‫עלו על יכולותיו במלחמת יום הכיפורים וכן הלאה‪.‬‬ ‫)אין בדברים האלה כדי לקבוע דבר וחצי דבר בנוגע‬ ‫לתוצאות הלחימה אלא רק בנוגע ליכולות החיל(‪.‬‬ ‫מצב דומה ניתן לראות גם במערכות האמל"ח של‬ ‫שאר הזרועות‪.‬‬ ‫המגמה הזאת מאפיינת את כל הצבאות המודרניים‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬פעילות צבא ארה"ב במלחמת המפרץ‬ ‫השנייה נתמכה באמצעי לחימה מתקדמים יותר‬ ‫מהאמצעים שבהם השתמש צבא ארה"ב במלחמת‬ ‫המפרץ הראשונה‪ .‬דוגמה לכך היא השיעור הגבוה‬ ‫של חימוש מונחה מדויק שירו האמריקנים‬ ‫במלחמת המפרץ השנייה לעומת השיעור הנמוך‬ ‫יחסית של החימוש הזה שהם ירו במלחמת המפרץ‬ ‫הראשונה‪.‬‬ ‫המערכות החדשות שהופיעו ושעתידות להופיע‬ ‫בשדות הקרב משנות את בניין הכוחות‪ ,‬את הפעלת‬ ‫הכוחות ואת התפיסות המבצעיות‪ .‬צבאות שאינם‬ ‫מתעדכנים בחידושים הטכנולוגיים בזירות הלחימה‬ ‫עלולים להיפגע קשות ואף להיות מושמדים כליל‪.‬‬ ‫הדוגמה המפורסמת ביותר היא של חיל הפרשים‬

‫טכנולוגיה בארץ ובעולם‬

‫‪69‬‬

‫הפולני‪ ,‬שלא היה לו שום סיכוי לעמוד נוכח השריון‬ ‫הגרמני במלחמת העולם השנייה‪ .‬דוגמה מפורסמת‬ ‫נוספת היא של טילי הקרקע‪-‬אוויר הסובייטיים‬ ‫ששימשו את צבאות מצרים וסוריה במלחמת יום‬ ‫הכיפורים ופגעו מאוד בחופש הפעולה של חיל‬ ‫האוויר‪.‬‬ ‫לאור ההתפתחות המתמדת של אמצעי הלחימה‬ ‫מוטלת חובה על בוני הכוח להתעדכן ביכולותיהם‬ ‫של האמצעים הקיימים בזירה ושל האמצעים‬ ‫שעתידים להיכנס אליה‪ ,‬לדאוג לפיתוחן של מערכות‬ ‫עדיפות‪ ,‬להצטייד בהן ולבנות את הכוח הלוחם‬ ‫בהתאם לאמצעים העדכניים ביותר שעומדים‬ ‫לרשותו‪.‬‬ ‫עיקר הפיתוח בעבור צה"ל ומשרד הביטחון נעשה‬ ‫בתעשיות הביטחוניות של ישראל‪ .‬התעשיות האלה‬ ‫כוללות חברות גדולות כגון התעשייה האווירית‪,‬‬ ‫רפא"ל‪ ,‬אלביט ואלישרא‪ .‬החברות הן בחלקן‬ ‫ממשלתיות ובחלקן ציבוריות או פרטיות‪.‬‬ ‫פיתוח מערכות צבאיות דורש גישה ניהולית שונה‬ ‫מפיתוח מערכות אזרחיות לאור מאפייניהן השונים‪.‬‬ ‫ממערכות צבאיות נדרש לעבוד בתנאי סביבה קשים‬ ‫יותר )כגון טמפרטורה‪ ,‬שוק מכני‪ ,‬לחץ ועוד(‪ ,‬הן‬ ‫נדרשות על‪-‬פי רוב לאמינות משימה גבוהה יותר‬ ‫ולאורך חיים רב יותר‪ .‬רכיבים ייעודיים למערכות‬ ‫צבאיות מיוצרים בסדרי גודל קטנים‪ ,‬בעוד‬ ‫שבמערכות אזרחיות מדובר בייצור המוני‪ .‬הדגש‬ ‫בפיתוח רכיבים למערכת אזרחית יהיה על המחיר‬ ‫לעומת הדגש על הביצועים במערכת צבאית‪.‬‬ ‫פיתוחן וייצורן של מערכות צבאיות מתקדמות‬ ‫מבוססים על יכולות פיתוח של טכנולוגיות הן‬ ‫ברמת אבני הבניין והן ברמה המערכתית‪ .‬עלויות‬ ‫הפיתוח והייצור של אבני הבניין ‪ -‬וכתוצאה מכך‬ ‫העלויות של המערכות בכללותן ‪ -‬משפיעות על‬ ‫חלוקת תקציב הביטחון‪ ,‬על המשאבים המוקצים‬ ‫לפיתוח ולהצטיידות ובסופו של דבר על בניין הכוח‬ ‫ועל הפעלתו‪.‬‬ ‫שוק ההיי‪-‬טק האזרחי בישראל מורכב מגורמים‬ ‫רבים‪ :‬חברות ציבוריות ופרטיות‪ ,‬מוסדות‬ ‫אקדמאיים‪ ,‬חברות הזנק )סטארט‪-‬אפ( וקרנות‬ ‫הון סיכון‪ .‬קיימים ממשקים בין התעשייה‬ ‫הביטחונית לשוק ההיי‪-‬טק‪ :‬התעשייה הביטחונית‬ ‫מזמינה עבודות מגורמים חיצוניים )שפועלים‬ ‫כקבלני משנה(‪ ,‬וידע אקדמי מועבר אל התעשייה‬ ‫הביטחונית‪ .‬לרוב מדובר ביוזמות מחקר שמממן‬ ‫משרד הביטחון‪.‬‬ ‫הממשק בין חברות ההזנק וקרנות ההון סיכון לבין‬ ‫התעשייה הביטחונית כמעט שאינו קיים‪ .‬הדבר‬ ‫נובע בעיקר מקבועי הזמן )‪(Time To Market‬‬

‫מערכות ‪412‬‬

‫‪70‬‬

‫הקצרים שנהוגים בחברות ההזנק ובקרנות ההון‬ ‫סיכון לעומת קבועי הזמן האיטיים יותר בתעשייה‬ ‫הביטחונית ומהעדר מנגנון ניהולי מובנה שיתווך‬ ‫בין הגופים השונים‪.‬‬

‫מגמות כלכליות‬ ‫הגידול המתמיד בעלויות הוא המאפיין הכלכלי‬ ‫הבולט ביותר של התעשיות העוסקות במחקר‬ ‫ובפיתוח צבאיים‪ .‬במילים אחרות‪ :‬ככל שאמצעי‬ ‫הלחימה הולכים ומשתכללים‪ ,‬כך הם נהיים יקרים‬ ‫יותר‪ .‬למשל‪ ,‬אין זה סוד שהעלויות של מטוסי ה‪-‬‬ ‫‪ F15‬וה‪ F16-‬שמגיעים בשנים האחרונות לחיל‬ ‫האוויר גבוהות משמעותית מעלויות המטוסים‬ ‫שהגיעו לישראל בסוף שנות ה‪ 70-‬ובשנות ה‪ .80-‬גם‬ ‫מחירי המערכות הנלוות ‪ -‬דוגמת החישנים למיניהם‬ ‫ הולכים ותופחים‪.‬‬‫עזריאל לורבר מציג את חוק אוגוסטין שממנו‬ ‫עולה כי מחירו של מטוס קרב גדל פי ‪ 10‬בכל ‪20‬‬ ‫שנה‪ 1.‬אם קצב ההתייקרות הזה יישאר במתכונתו‬ ‫הנוכחית‪ ,‬הרי מחירו של מטוס בודד יהיה שווה‬ ‫ערך לכל תקציב הביטחון של ישראל בשנת ‪,2050‬‬ ‫ובשנת ‪ 2120‬הוא יעלה סכום השווה לתמ"ג של כל‬ ‫מדינת ישראל‪.‬‬

‫פיתוח מערכות צבאיות דורש גישה‬ ‫ניהולית שונה מפיתוח מערכות‬ ‫אזרחיות לאור מאפייניהן השונים‬ ‫אלה כמובן מחירים ששום מדינה אינה יכולה לעמוד‬ ‫בהן ‪ -‬גם לא מעצמת על‪ .‬התוצאה‪ :‬מספר המדינות‬ ‫המפתחות מטוסים לבדן הולך ויורד‪ ,‬ותחת זאת‬ ‫מתאגדות כמה מדינות ביחד כדי לייצר מטוסים‬ ‫ולחלוק ביניהן את עלויות הפיתוח‪ .‬דוגמה לכך היא‬ ‫פיתוחו של ה‪ .Euro-Fighter-‬גם האמריקנים‬ ‫נוקטים את הגישה הזאת‪ ,‬ולפיתוחו של מטוס‬ ‫ה‪ JSF-‬יש שותפים מחוץ לארה"ב‪.‬‬ ‫בשוק הטכנולוגי האזרחי ניתן לראות מגמות‬ ‫הפוכות‪ .‬למשל‪ ,‬המחשבים האישיים הולכים‬ ‫ומשתכללים במהירות‪ ,‬ובמקביל מחיריהם מוזלים‬ ‫או לכל היותר נשארים יציבים‪ .‬חוק מור‪ 2,‬שנוסח‬ ‫ב‪ 1965-‬ושקובע כי יכולת המעבד מכפילה את עצמה‬ ‫מדי ‪ 18‬חודשים‪ ,‬עדיין מתקיים‪ .‬במילים אחרות‪:‬‬ ‫אנחנו מקבלים עוצמות מחשוב הולכות וגדלות‬ ‫תמורת פחות ופחות כסף‪.‬‬ ‫מניתוח המכירות של התעשיות הביטחוניות עולה כי‬ ‫‪3‬‬ ‫הכנסותיהן מגיעות ברובן מיצוא‪ .‬על פי בליזובסקי‬ ‫הסתכם היצוא של התעשיות הביטחוניות של‬

‫ישראל ב‪ 2004-‬בכ‪ 3-‬מיליארד דולר ‪ 17% -‬מכלל‬ ‫היצוא התעשייתי של ישראל באותה השנה‪ .‬היצוא‬ ‫הזה הוא שמקנה לתעשיות הביטחוניות של‬ ‫ישראל את רווחיותן ואת יכולתן להשקיע במחקר‬ ‫ובפיתוח‪.‬‬ ‫מעבר לחלקן המשמעותי בעוגת היצוא ‪ -‬התעשיות‬ ‫הביטחוניות הן אחד המעסיקים הגדולים בשוק‬ ‫ההיי‪-‬טק‪ .‬בשל כך הן גורם ממתן בשוק התעסוקה‬ ‫המקומי של עובדי ההיי‪-‬טק בעת משברים עולמיים‪,‬‬ ‫דוגמת משבר ה"בועה" בתחילת העשור‪ .‬בליזובסקי‬ ‫מציין כי התעשיות הביטחוניות של ישראל‬ ‫מעסיקות כ‪ 50-‬אלף עובדים ‪ -‬מהם כ‪ 30-‬אלף בשש‬ ‫התעשיות הגדולות‪.‬‬ ‫בעולם קיימת כיום מגמה למזג בין התעשיות‬ ‫הביטחוניות השונות‪ 6,5,4.‬לתהליך המיזוג יש שתי‬ ‫סיבות מרכזיות‪ :‬הרצון לצמצם את התחרות בין‬ ‫התעשיות הביטחוניות המקומיות והצורך להתמודד‬ ‫עם עלויות פיתוח וייצור הולכות וגדלות‪ .‬העלויות‬ ‫הגבוהות גורמות לכך שרק חברות ענקיות בעלות‬ ‫תקציבי מו"פ גדולים המופנים לפיתוח מערכות‬ ‫מתקדמות על בסיס מגוון רחב של טכנולוגיות יוכלו‬ ‫בסופו של דבר לשרוד בשוק הזה‪ .‬תהליכי המיזוג‬ ‫יקשו בסופו של דבר על כושר התחרות של התעשיות‬ ‫הביטחוניות הישראליות בשוק העולמי‪.‬‬ ‫גורם חשוב נוסף שיש להביא בחשבון הוא שתקציב‬ ‫הביטחון הולך ומצטמצם עם השנים הן בערכים‬ ‫‪7‬‬ ‫מוחלטים והן בחלקו בעוגת התקציב‪ .‬על פי סדן‬ ‫ירד חלקה של הצריכה הציבורית הביטחונית‬ ‫ממקסימום של כ‪ 33%-‬מהתמ"ג ב‪ 1975-‬ל‪9%-‬‬ ‫ב‪ .1999-‬המגמה הזאת נמשכת‪ .‬כתוצאה מכך עלול‬ ‫להיפגע גם התקציב המופנה למו"פ ביטחוני‪ .‬ראשי‬ ‫מערכת הביטחון יודעים כמובן עד כמה חשובה‬ ‫הטכנולוגיה ליכולתה של ישראל להשיג עליונות‬ ‫בשדה הקרב ועושים כל מאמץ שלא לפגוע בתקציב‬ ‫הזה‪ .‬אולם לאור עליית מחירי הפיתוח של המערכות‬ ‫ברור כי גם אם יישאר תקציב המו"פ ללא שינוי‪ ,‬הרי‬ ‫באופן ריאלי הוא יקטן‪ ,‬וגמישות הקצאתו תפחת‪.‬‬ ‫למו"פ הביטחוני יש השפעה רבה על המשק‬ ‫הישראלי‪.‬‬ ‫הממשק שבין המו"פ הביטחוני לשוק ההיי‪-‬טק‬ ‫בישראל הוא אחד המנופים החשובים לצמיחתו‬ ‫ולפריחתו של השוק הזה‪ .‬ההשפעה מתרחשת‬ ‫דרך מסלולים שונים‪ :‬יוצאי תעשיות ביטחוניות‬ ‫שונות ייסדו חברות היי‪-‬טק או השתלבו בשוק‬ ‫האזרחי‪ ,‬פיתוחים רבים שנעשו בצבא הותאמו‬ ‫לשוק האזרחי‪ ,‬ונוצרו שיתופי פעולה בין התעשיות‬ ‫הביטחוניות לתעשיות האזרחיות‪ .‬ההשפעה הזאת‬ ‫‪8‬‬ ‫נבחנה בכמה מחקרים‪ ,‬בין השאר של דן פלד‪.‬‬

‫המחקרים מלמדים כי השוק הביטחוני אכן משפיע‬ ‫על צמיחתו של ענף ההיי‪-‬טק בישראל‪ .‬קובעי‬ ‫המדיניות במשרד האוצר ובמשרד הביטחון מודעים‬ ‫להיות המו"פ הביטחוני בישראל מנוע צמיחה לכלל‬ ‫המשק‪.‬‬

‫מאפיינים ובעיות בפיתוח מערכות‬ ‫צבאיות מתקדמות‬

‫כאמור‪ ,‬מערך המו"פ בישראל אינו עוסק בפיתוח‬ ‫מטוסי קרב ומסוקים ואף לא בבניית ספינות‬ ‫טילים‪ .‬המערך עוסק בפיתוח מערכות וחישנים‬ ‫ובאינטגרציות מערכתיות‪ ,‬ואילו הפלטפורמות‬ ‫נרכשות על פי רוב מיצרני חוץ ‪ -‬ברובם אמריקנים‪.‬‬ ‫מדינת ישראל היא לקוח קטן יחסית ולכן אינה‬ ‫משפיעה מהותית על מחירי הפלטפורמות בשוק‬ ‫העולמי‪ .‬לפיכך לא אעסוק בנושא הזה‪ ,‬אך אעיר‬ ‫כי על מדינת ישראל להמשיך לנצל הזדמנויות‬ ‫כלכליות‪ ,‬פוליטיות ומדיניות כדי לבצע את הרכש‬ ‫הזה באופן אופטימלי‪.‬‬ ‫עליות מחירים מתרחשות גם בתחום המערכות‪,‬‬ ‫החישנים והאינטגרציה שבהם משקיעים גופי‬ ‫המו"פ תקציבים רבים‪ .‬לפיכך יש צורך בהיערכות‬ ‫מערכתית שתאפשר עמידה בחזית הטכנולוגיה מחד‬ ‫ובמגבלות התקציביות מאידך‪ .‬בעשורים האחרונים‬ ‫חלו התפתחות רבות ומגוונות בתחומי הטכנולוגיה‬ ‫השונים‪ .‬במאמר הזה אדון בדוגמה שיכולה להעיד‬ ‫על הכלל‪ :‬ההתפתחות המאפיינת מערכות קולטות‬ ‫ומשדרות‪ .‬במשפחה הזאת ניתן לכלול מערכות‬ ‫מכ"ם‪ ,‬מערכות תקשורת ומערכות ל"א‪.‬‬

‫מנהלי הפרויקט רואים לנגד‬ ‫עיניהם בראש ובראשונה את טובת‬ ‫הפרויקט ולא תמיד את טובת החברה‬ ‫שבמסגרתה מתנהל הפרויקט ובוודאי‬ ‫שלא את טובתה של כלל התעשייה‬ ‫הביטחונית‬ ‫כל מערכת דורשת מודולי שידור וקליטה ייחודיים‪,‬‬ ‫ונוצר מצב שבו מודול מפותח באופן אופטימלי‬ ‫למערכת שבעבורה הוא מיועד ואינו מתאים‬ ‫למערכות אחרות‪ .‬מסקרים שנעשו בחברות‬ ‫הביטחוניות הגדולות בעולם ‪ -‬כגון לוקהיד מרטין‪,‬‬

‫רייתאון‪ 9‬ו‪ - 10EADS-‬עולה כי עלות המודולים‬ ‫היא חלק נכבד מעלות הפיתוח וההצטיידות‪ .‬מחירו‬ ‫הסופי של מערך ‪ Phased Array‬נגזר ממחיר‬ ‫המודולים‪ .‬על‪-‬פי הסקרים האלה מחיר המודולים‬ ‫הוא כ‪ 50%-‬מעלותה הסופית של המערכת‪.‬‬

‫הגישה הניהולית הקיימת‬

‫בתעשיות הביטחוניות בישראל מנוהל הפיתוח‬ ‫על‪-‬פי רוב בשיטת הפרויקטים‪ .‬מנהלי הפרויקט‬ ‫רואים לנגד עיניהם בראש ובראשונה את טובת‬ ‫הפרויקט ולא תמיד את טובת החברה שבמסגרתה‬ ‫מתנהל הפרויקט ובוודאי שלא את טובתה של כלל‬ ‫התעשייה הביטחונית‪ .‬כדי להגיע לפרויקט מיטבי‬ ‫מושקעים מרב המאמצים כדי לרכוש ולפתח‬

‫מערך החץ | אחת המערכות המוכרות הפועלות בטכנולוגיית ה‪ Phased Array-‬היא‬ ‫המכ"ם אורן ירוק שהוא חלק ממערך ההגנה נגד טילים בליסטיים של ישראל‬

‫ההתפתחות הטכנולוגית‬

‫ההתפתחות הטכנולוגית המאפיינת את המערכות‬ ‫האלה היא המעבר מאנטנות קולטות‪/‬משדרות‬ ‫בעלות אלמנט שידור בודד רב עוצמה ואלמנט‬ ‫קליטה בודד למערכות המכונות ‪Phased Array‬‬ ‫בעלות מספר רב של מקלטים ומשדרים קטנים‬ ‫העובדים כמכלול אמין בעל הספק אחוד גבוה ללא‬ ‫צורך במצודדים מכניים‪ .‬אחת המערכות המוכרות‬ ‫הפועלות בטכנולוגיה הזאת היא המכ"ם אורן ירוק‬ ‫שהוא חלק ממערך ההגנה נגד טילים בליסטיים של‬ ‫ישראל )מערך החץ(‪.‬‬ ‫תעשייה העוסקת במערכות קולטות ומשדרות‬ ‫ושואפת לשרוד בשווקים שבהם טכנולוגיית‬ ‫ה ‪ P h a s e d A r r a y -‬היא יתרון עוברת‬ ‫לארכיטקטורה המערכתית הזאת‪ .‬התעשייה‬ ‫דואגת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬גם ליכולות הטכנולוגיות‬ ‫בתכנון ובייצור של אלמנטי שידור‪/‬קליטה למערכי‬ ‫ה‪.Phased Array-‬‬

‫טכנולוגיה בארץ ובעולם‬

‫‪71‬‬

‫מכלולים‪ ,‬והאופטימום מתבצע ברמת הפרויקט‬ ‫ולא בראייה מערכתית‪ .‬לכל פרויקט מפותח מודול‬ ‫ייחודי המבוסס על מערך של רכיבים ייעודיים‪.‬‬ ‫חברה המייצרת ‪ 10‬מערכות ‪Phased Array‬‬ ‫שונות )חלקן בתחומי תדר דומים או קרובים( תפתח‬ ‫ותייצר ‪ 10‬סוגי מודולים שונים‪ .‬משאבים הנדסיים‬ ‫רבים יושקעו בפיתוח המודולים והרכיבים‪ ,‬והייצור‬ ‫הסדרתי יהיה ב‪ 10-‬מסלולים נפרדים‪.‬‬ ‫בתעשיות העוסקות במערכי ‪Phased Array‬‬ ‫נבנה מערך כוח אדם טכנולוגי שיתמוך בתכנונן של‬ ‫אבני הבניין בעבור המחלקות המערכתיות באותה‬ ‫התעשייה‪ .‬בחלק מהתעשיות מוקמת תשתית‬ ‫טכנולוגית לייצור סדרתי של אבני הבניין‪ .‬המערכים‬ ‫האלה דורשים ציוד וכוח אדם מיומן שאינו מועסק‬ ‫באופן מלא‪ .‬בחלק מהמקרים עלולות להיווצר‬ ‫ בראייה הלאומית ‪ -‬כפילות והקצאה לא יעילה‬‫של משאבי המו"פ‪.‬‬

‫להורדות מחירים‪ .‬המכירות עלולות שלא לכסות‬ ‫את עלויות הייצור ולפגוע ברווחיות‪ .‬התוצאה עלולה‬ ‫להיות שהתעשייה כולה עלולה להפסיד ואולי אף‬ ‫לעמוד בפני סכנת סגירה‪.‬‬ ‫התהליך הזה מסוכן גם למו"פ הביטחוני‪ ,‬שכן‬ ‫תעשייה הנקלעת לקשיים מקצצת בראש ובראשונה‬ ‫בתקציבי המו"פ שלה‪ .‬צה"ל‪ ,‬שהוא צרכן חשוב של‬ ‫התעשיות הביטחוניות‪ ,‬עלול לעמוד בפני מצב שבו‬ ‫חברה אינה מסוגלת לספק לו מערכות חיוניות‪,‬‬ ‫ושרכישתן בחו"ל לא רק יקרה יותר אלא גם‬ ‫כרוכה בוויתור על יתרונות איכותיים‪ :‬התעשיות‬ ‫הביטחוניות של ישראל מוכנות תמיד להפגין‬ ‫גמישות ולהתאים את מוצריהן לצרכים הייחודיים‬ ‫של צה"ל‪ .‬מעבר לכך קיימות מערכות שאותן לא‬ ‫ניתן יהיה לרכוש בחו"ל‪ .‬התחרות בין החברות‬ ‫הביטחוניות של ישראל עלולה להמשיך ולהידרדר‬ ‫עד כדי כך שייווצר מצב שבו המשק הישראלי יעמוד‬ ‫בפני בעיה כפולה‪ :‬גם של פיטורים וגם של פגיעה‬ ‫ביצוא ובמאזן המסחרי‪.‬‬

‫בתעשייה הביטחונית קיימת חלוקה מסורתית של‬ ‫המערכות שבהן מטפלת כל תעשייה‪ ,‬אולם לא אחת‬ ‫קורה שהחלוקה הזאת אינה ברורה‪ ,‬וכמה תעשיות‬ ‫מפתחות מערכות דומות המתחרות זו בזו‪ .‬לחלופין‬ ‫קורה שתעשייה מסוימת מחליטה להיכנס לתחום‬ ‫שבו שולטת מסורתית תעשייה אחרת‪ .‬תחרות‬ ‫בין התעשיות השונות גורמת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לשכפול‬ ‫יכולות טכנולוגיות בישראל‪.‬‬ ‫גם ללא תחרות קיימות יכולות ותשתיות טכנולוגיות‬ ‫ברמת אבני הבניין המשוכפלות בין התעשיות‬ ‫הביטחונית השונות‪ .‬השכפול הזה והתחרות בין‬ ‫התעשיות מביאים למציאות שבה נפגעת היעילות‬ ‫של הקצאת משאבי המו"פ‪ .‬התחרות הבין‪-‬ישראלית‬ ‫בזירה הבין‪-‬לאומית משפרת לעיתים את הביצועים‬ ‫הטכנולוגיים של מערכת ספציפית‪ ,‬אך בסופו של‬ ‫דבר היא פוגעת בתוצאות העסקיות של התעשיות‬ ‫הביטחוניות הישראליות בשלושה תחומים‬ ‫קריטיים‪ :‬הרווחיות‪ ,‬תקציבי המו"פ הפנימיים‬ ‫והפיתוחים העתידיים‪.‬‬ ‫חפיפה של אבני הבניין האלה ‪ -‬למשל בתחומי התדר‬ ‫ גורמת לכך שתעשייה‪ ,‬שעסקה לדוגמה באופן‬‫מסורתי בתחום התקשורת והקימה מערך תכנון‬ ‫וייצור‪ ,‬תשאף להיכנס לתחום נוסף כדי לכסות את‬ ‫ההוצאות הגדולות הכרוכות בפיתוחו ובהקמתו של‬ ‫הקו הטכנולוגי‪ ,‬וכך היא תתרחב במקום להתמקד‬ ‫ולהתמקצע‪.‬‬ ‫שכפול היכולות שנרכשו בממון רב בכמה תעשיות‬ ‫יגדיל את התחרות ביניהן בשוק העולמי ויוביל‬

‫השכפול בין התעשיות הביטחונית‬ ‫השונות והתחרות בין התעשיות‬ ‫מביאים למציאות שבה נפגעת‬ ‫היעילות של הקצאת משאבי‬ ‫המו"פ‬

‫התעשיות הביטחוניות בראייה‬ ‫מערכתית וטכנולוגית‬

‫מערכות ‪412‬‬

‫‪72‬‬

‫המצב שבו לכל תעשייה ביטחונית יש קווי פיתוח‬ ‫וייצור שונים ומגוונים משלה לאלמנטים ייחודיים‬ ‫אינו נכון מבחינה כלכלית‪ ,‬מערכתית וטכנולוגית‪.‬‬ ‫כדי לפתור בעיות כגון אלה נדרש משרד הביטחון‬ ‫לקבוע מדיניות ולהשפיע בעזרת האמצעים‬ ‫העומדים לרשותו על התעשיות הביטחוניות להגיע‬ ‫לאופטימום גלובלי‪ .‬הגישה הרווחת של שוק‬ ‫חופשי ושל אופטימום המושג רק כאשר התערבות‬ ‫הרגולטור היא מזערית אינו נכון במציאות של‬ ‫התעשיות הביטחוניות‪ .‬הנושא הזה יידון ביתר‬ ‫פירוט בהמשך‪.‬‬

‫מתודולוגיה אינטגרטיבית לפיתוח‬ ‫לאור המגבלות הכלכליות כפי שנסקרו לעיל ונוכח‬ ‫התחרות הפנימית והבין‪-‬לאומית מוטלת על מערך‬ ‫המו"פ האחריות לא רק לחלוקה אופטימלית‬ ‫של מקורות התקציב בין צורכי המו"פ אלא גם‬ ‫לפיתוח מתודולוגיה ניהולית לתהליכי מו"פ‪ .‬על‬ ‫המתודולוגיה הזאת להוביל להקצאה נכונה יותר‬ ‫של התקציב בראייה גלובלית מתוך שאיפה להגדיל‬

‫את העוגה התקציבית לצורכי המו"פ הביטחוני‪.‬‬ ‫המתודולוגיה המוצעת מתבססת על שלושה‬ ‫עקרונות‪:‬‬ ‫‪ .1‬הכוונת הפיתוח המערכתי כך שיתבסס על אבני‬ ‫בניין טכנולוגיות גנריות‪.‬‬ ‫‪ .2‬צמצום הכפילות בין יצרני המערכים‬ ‫הטכנולוגיים‪.‬‬ ‫‪ .3‬הרחבת העוגה באמצעות שיתוף פעולה עם‬ ‫המגזר האזרחי והכוונתו לצורכי היישומים‬ ‫הצבאיים‪.‬‬

‫פיתוח מערכות באמצעות שימוש‬ ‫באבני בניין גנריות‬ ‫יש לדאוג לכך שמערכת חדשה שמפותחת תשתמש‬ ‫עד כמה שניתן באבני הבניין הנמצאות "על המדף"‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬ארכיטקטורה של מערכת מכ"ם חדשה‬ ‫תיבחן אל מול "המדף" הטכנולוגי הקיים ותנצל‬ ‫באופן אופטימלי רכיבים שקיימים בכלל התעשייה‬ ‫ החל מממשק משתמש‪ ,‬דרך אלגוריטמיקת תוכנה‬‫ומערכי ספקים וכלה במודולי קליטה ושידור‪ .‬אבני‬ ‫בניין טכנולוגיות יפותחו או יירכשו בראייה כלל‬ ‫מערכתית כך שיהיו בעלי פוטנציאל להשתלבות‬ ‫במגוון רחב של מערכות‪ .‬תהליך הפיתוח של אבני‬ ‫הבניין הייעודיות יהיה הדרגתי וייבנה בכל פעם‬ ‫בהתאם לצורך מערכתי‪ ,‬אך מתוך מחשבה שיוכל‬ ‫לשמש בעתיד מגוון רחב של יישומים‪ .‬בעבור כל‬ ‫דיסציפלינה יפותחו אבני בניין רלוונטיות‪.‬‬ ‫כאשר תתקבל החלטה להוסיף אבן בניין חדשה‬ ‫ל"מדף" )דהיינו יחליטו להשקיע תקציב ומשאבי‬ ‫מו"פ באלמנט חדש(‪ ,‬יהיה זה מתוך ראייה‬ ‫עתידית של משתמשים נוספים או מתוך הבנה כי‬ ‫כדאי לשלם את מחיר הפיתוח של המוצר הייחודי‬ ‫הזה נוכח הפגיעה הצפויה בביצועי המערכת עקב‬ ‫השימוש במוצר "מדף"‪ .‬יש לדאוג לכך שההחלטה‬ ‫בנוגע לקריטיות של ביצועי המערכת תתקבל על‬ ‫סמך ראייה מערכתית ובהתייעצות עם גורמים‬ ‫מבצעיים‪ .‬אין מדובר בהרחבה תקציבית אלא‬ ‫בהקצאה שונה של התקציב הקיים כדי לפתח אבני‬ ‫בניין או אבן בניין רב שימושית שעלותן בסופו של‬ ‫דבר תהיה נמוכה יותר מהעלות הכוללת של אבני‬ ‫הבניין שאותן היא מחליפה‪.‬‬

‫צמצום הכפילות בין יצרני‬ ‫המערכים הטכנולוגיים‬ ‫צמצום הכפילות במערכים הטכנולוגיים יכול‬ ‫להתבצע בכמה דרכים‪ .‬חשוב להבין כי גם אם ביום‬ ‫מן הימים ימוזגו יחד כל התעשיות הביטחוניות‬ ‫בישראל‪ ,‬יביא הדבר להקמתה של חברה שבהשוואה‬

‫‪ - Euro-Fighter‬פיתוח משותף של ארבע מדינות‪ :‬בריטניה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬איטליה וספרד | מספר המדינות המפתחות מטוסים לבדן‬ ‫הולך ויורד‪ ,‬ותחת זאת מתאגדות כמה מדינות ביחד כדי לייצר מטוסים ולחלוק ביניהן את עלויות הפיתוח‬

‫לענקים האמריקניים תהיה לכל היותר בסדר גודל‬ ‫בינוני‪ .‬מיזוג כזה יהיה בבחינת פתרון יסודי לבעיית‬ ‫הכפילות שקיימת כיום בין התעשיות הביטחוניות‬ ‫של ישראל‪ .‬בעבר עסק בכך יעקב שיינין‪ 11.‬בישראל‬ ‫כבר החל תהליך של מיזוג תעשיות ביטחוניות‪ ,‬אך‬ ‫כל המיזוגים מוגבלים עדיין לחברות שנמצאות‬ ‫בבעלותם של גורמים פרטיים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬התמזגו‬ ‫אלביט ואל‪-‬אופ‪ ,‬ובאחרונה רכשה אלביט את‬ ‫תדיראן קשר‪ .‬בעבר החלה התעשייה האווירית‬ ‫לבצע מהלכים לקראת רכישת חלק מאלישרא‪,‬‬ ‫אך היוזמה הזאת נבלמה‪ ,‬ובסופו של דבר עברה‬ ‫השליטה באלישרא לידי קבוצת אלביט מערכות‪.‬‬ ‫לאור העובדה שתהליך המיזוג של התעשיות‬ ‫הביטחוניות אינו מתבצע כרגע ואינו צפוי להתבצע‬ ‫בעתיד הקרוב‪ ,‬הרי שעל משרד הביטחון במסגרת‬ ‫תוכניות המו"פ ומימון הפרויקטים עתירי הסיכון‬ ‫לדאוג לכך שאבני הבניין של התעשיות האלה‬

‫לאור העובדה שתהליך המיזוג של‬ ‫התעשיות הביטחוניות אינו מתבצע‬ ‫כרגע ואינו צפוי להתבצע בעתיד‬ ‫הקרוב‪ ,‬הרי שעל משרד הביטחון‬ ‫במסגרת תוכניות המו"פ ומימון‬ ‫הפרויקטים עתירי הסיכון לדאוג‬ ‫לכך שאבני הבניין של התעשיות‬ ‫האלה יישבו על "מדף" המוצרים‬ ‫של משרד הביטחון‬ ‫יישבו על "מדף" המוצרים של משרד הביטחון‬ ‫עצמו ולא על ה"מדף" של תעשייה זו או אחרת‪.‬‬ ‫משרד הביטחון יכול לדאוג לכך באמצעים מגוונים‪,‬‬ ‫כגון מדיניות מימון משתנה של מרכיבי מערכת‬

‫שהוא מפתח בשיתוף פעולה עם התעשייה‪ ,‬כך‬ ‫שאבני הבניין ימומנו באופן מלא‪ ,‬והאינטגרציה‬ ‫המערכתית‪ ,‬שבה יש לחברה יתרון יחסי‪ ,‬תמומן‬ ‫באופן סמלי‪ .‬תקציב המימון של כלל הפרויקט‬ ‫לא ישתנה‪ ,‬אולם עקב המבנה החדש של המימון‬ ‫לא תהיה לתעשייה כל טענה על כך שאבן הבניין‬ ‫שמומנה באופן מלא מתקציב המדינה יושבת על‬ ‫ה"מדף" של משרד הביטחון ועומדת לרשותן של‬ ‫כל התעשיות הביטחוניות‪.‬‬ ‫ה"מדף" יהיה חשוף לכל גורמי התעשייה‬ ‫הביטחונית המורשים‪ ,‬וכך תוכל כל תעשייה‬ ‫להשתמש באלמנטים האלה ללא מגבלה‪ ,‬כפי‬ ‫שהיא רוכשת רכיבים ברחבי העולם‪ .‬במבנה‬ ‫המימון החדש לא יצטרכו חברות להשקיע מכספן‬ ‫במוצר שהפך להיות נחלת הכלל‪ ,‬אם כי הן יעדיפו‬ ‫שהמוצר הזה יפותח אצלן‪ ,‬שכן הן מבינות מהם‬ ‫היתרונות של פיתוח בתוך ה"חצר"‪ .‬בשל שיקולים‬

‫טכנולוגיה בארץ ובעולם‬

‫‪73‬‬

‫כלכליים תתקיים תחרות על פיתוח אבן הבניין‪,‬‬ ‫אולם לאחר שהתחרות הוכרעה‪ ,‬לא ייווצר מצב‬ ‫של כפל מימון‪ .‬משרד הביטחון יפקח על התהליך‬ ‫כולו וינהל אותו‪.‬‬

‫הרחבת העוגה באמצעות הרחבת‬ ‫שיתוף הפעולה עם המגזר האזרחי‬ ‫בחינה וניתוח של תוצרי שוק ההיי‪-‬טק האזרחי‬ ‫בישראל ובעיקר של שוק חברות ההזנק מלמדים כי‬ ‫חלק ניכר מתקציבי המו"פ האזרחי מושקע באבני‬ ‫בניין טכנולוגיות‪ .‬הדבר נכון הן בנוגע לתקציבי‬ ‫המו"פ של החברות עצמן‪ ,‬הן בנוגע לתקציבי המו"פ‬ ‫של המדען הראשי בתמ"ס והן בנוגע להשקעות של‬ ‫תעשיית ההון סיכון בחברות הזנק המייצרות אבני‬ ‫בניין טכנולוגיות‪.‬‬ ‫לכל אחד ממסלולי ההשקעה האמורים יש לבנות‬ ‫מסלול המייצר סינרגיה חזקה יותר עם שוק המו"פ‬ ‫הביטחוני‪ .‬אציג לצורך המחשה את השוק של‬ ‫חברות ההזנק‪ ,‬שבו הסינרגיה כמעט שאינה קיימת‪.‬‬ ‫בישראל הושקעו בשנתיים האחרונות כמיליארד‬ ‫וחצי דולר ‪ 12‬בחברות הזנק‪ .‬כמה מהחברות‬ ‫האלה עוסקות בפיתוח אבני בניין טכנולוגיות‪.‬‬ ‫חברות ההזנק הן במקרים רבים "יוצרות שוק"‪,‬‬ ‫דהיינו מפתחות טכנולוגיה ורכיבים שעדיין לא‬ ‫קיימים ושעדיין אין להם ביקוש‪ .‬לצורך כך‬ ‫מחפשות החברות שותף אסטרטגי שייתן מענה‬ ‫לכמה צרכים חיוניים לחברה‪ :‬מוצר או מערכת‬ ‫לביצוע אינטגרציה וניסויים של דורות המוצרים‬ ‫הראשונים‪ ,‬חברה גדולה ובעלת מוניטין שניתן‬ ‫לומר עליה שהיא לקוחה של חברת ההזנק וחברה‬ ‫שתוכל לתת משוב הנדסי איכותי ואמין‪ .‬שותפות‬ ‫אסטרטגית כגון זו בין חברת ההזנק לתעשייה‬ ‫הביטחונית תהיה קשר רב משמעות לחברת ההזנק‪,‬‬ ‫ובמקביל תאפשר לתעשייה הביטחונית לבחור את‬ ‫חברות ההזנק בעלות הטכנולוגיות הנדרשות או‬ ‫בעלות הפוטנציאל המבטיח‪ .‬כך תוכל התעשייה‬ ‫הביטחונית להשפיע על פיתוח המוצרים של חברות‬ ‫ההזנק‪) .‬יכולת ההשפעה הזאת תהיה למעשה תנאי‬ ‫ליצירת הקשר עם חברת ההזנק(‪ .‬גורמי המימון של‬ ‫חברות ההזנק‪ ,‬דהיינו קרנות ההון סיכון וחברות‬ ‫ההשקעה‪ ,‬יתמכו בקשר מעין זה עקב היתרונות‬ ‫הגלומים בו לחברות ההזנק כפי שצוינו לעיל‪ .‬יתר‬ ‫על כן‪ ,‬לקשר הזה יהיה גם יתרון עסקי‪ ,‬שכן השותף‬ ‫האסטרטגי )התעשייה הביטחונית( יהיה מנוף לגיוס‬ ‫כספים ולשיווקם של חברת ההזנק ושל מוצריה‪.‬‬ ‫בשותפויות האלה תהיה לתעשייה הביטחונית זכות‬ ‫להשתמש בטכנולוגיות שפותחו‪ ,‬אולם הזכויות‬ ‫המסחריות )למעט יישומים ושינויים ייחודיים‬ ‫שיוגדרו מראש ושיועמדו לרשות התעשייה‬

‫מערכות ‪412‬‬

‫‪74‬‬

‫הביטחונית( יישארו בידי גופי ההון סיכון‪.‬‬ ‫קשר כגון זה לא מוסד עד כה‪ ,‬אולם עתה‪ ,‬כשאנחנו‬ ‫נמצאים אחרי משבר "הבועה" ובעיצומו של עידן‬ ‫שגשוג חדש בהיי‪-‬טק‪ ,‬נראה כי קיימת הזדמנות‬ ‫למסדו ולבססו כך‪ .‬קשר כזה עשוי להקנות יציבות‬ ‫לתעשייה גם אם יתחולל משבר "בועה" חדש‪.‬‬ ‫מסלולים דומים ניתן למצוא גם מול שאר גורמי‬ ‫המו"פ האזרחיים‪ ,‬ועל כך ניתן אולי להרחיב‬ ‫במאמרים נוספים שיעסקו במודלים עסקיים‬ ‫ליצירת שותפויות ‪.Win-Win‬‬

‫דרך הפעולה‬ ‫יש לבצע עבודת מטה בהנהגת משרד הביטחון‬ ‫ובשיתוף התעשיות הביטחוניות‪ .‬העבודה תתמקד‬ ‫בניתוח הנדסי של מרב המערכות והטכנולוגיות‬ ‫המפותחות למערכת הביטחון במימונה או‬ ‫ביוזמתה‪ .‬עבודת המטה תכלול כמה שלבים‪,‬‬ ‫שמטרתם הסופית היא להביא לכך שהמערכות‬ ‫יפותחו באמצעות שימוש ‪ -‬עד כמה שניתן ‪ -‬באותן‬ ‫אבני הבניין‪ .‬מטרות נוספות הן לצמצם את‬ ‫הכפילויות‪ ,‬להפחית את התחרויות בין התעשיות‬ ‫הביטחוניות ולשתף פעולה עם תעשיית ההיי‪-‬טק‬ ‫האזרחית‪.‬‬

‫יש לבצע עבודת מטה בהנהגת‬ ‫משרד הביטחון ובשיתוף התעשיות‬ ‫הביטחוניות‪ .‬העבודה תתמקד‬ ‫בניתוח הנדסי של מרב המערכות‬ ‫והטכנולוגיות המפותחות למערכת‬ ‫הביטחון במימונה או ביוזמתה‬ ‫כאמור‪ ,‬רצוי ליישם תוכנית כזאת בכמה שלבים‪:‬‬ ‫‪ .1‬ייקבעו אבני הבניין הטכנולוגיות המאפיינות‬ ‫את המערכות השונות כגון‪ :‬ממשק משתמש‪,‬‬ ‫ספקי כוח‪ ,‬תדרי שידור ומודולי שידור‪ ,‬מודולי‬ ‫תוכנה‪ ,‬מעבדי אותות וכו'‪.‬‬ ‫‪ .2‬יאופיינו המערכות הנמצאות בשלבי הפיתוח‬ ‫השונים‪ .‬כל מערכת תפורק לאבני הבניין‬ ‫הטכנולוגיות שאופיינו והוגדרו בשלב‬ ‫הראשון‪.‬‬ ‫‪ .3‬תתבצע בחינה של אבני הבניין השונות‪ ,‬וייבחנו‬ ‫מאפייני הפיתוח שלהן‪ .‬ינותחו הפיתוחים‬ ‫הנוכחיים תוך שימת דגש על נקודות הדמיון‬ ‫והשוני‪.‬‬ ‫‪ .4‬ייעשה סקר טכנולוגי מקיף של התעשייה‬ ‫האזרחית על מרכיביה השונים ובמיוחד של‬

‫חברות העוסקות בפיתוחן ובייצורן של אבני‬ ‫בניין‪ .‬במסגרת הסקר ייבחנו אפשרויות לשיתוף‬ ‫פעולה ולהכוונת התעשייה האזרחית לפיתוח‬ ‫חלק מאבני הבניין‪.‬‬ ‫עם סיום העבודה נקבל מיפוי של הפרויקטים לפי אבני‬ ‫הבניין השונות ומאפייניהן‪ .‬אבני הבניין האלה יהיו‬ ‫הבסיס הראשוני ליצירת ה"מדף" לכלל התעשיות‪.‬‬ ‫פרויקטים חדשים שמממנים משרד הביטחון וצה"ל‬ ‫יוכלו להשתמש במצאי הקיים או לפתח אבני בניין‬ ‫חדשות בהתאם למדיניות שהותוותה‪ .‬מתודולוגיית‬ ‫הפיתוח הרב‪-‬שנתית העתידית תתבסס על הגישה‬ ‫הניהולית האמורה‪.‬‬ ‫השימוש במוצרי "מדף" יוזיל פרויקטים חדשים‪,‬‬ ‫ויכול להיות‪ ,‬בין השאר‪ ,‬קריטריון להחלטה על‬ ‫כניסה לפיתוח חדש או על דחייתו‪.‬‬ ‫כדי לבחון את הגישה המוצעת בלי לזעזע את‬ ‫המערכת ניתן תחילה לבחור פלח טכנולוגי מסוים‬ ‫ולנהל חלק מפיתוח המערכות בגישה הזאת‪ .‬שילוב‬ ‫חברות אזרחיות דוגמת חברות הזנק יכול גם כן‬ ‫להתבצע באופן חלקי במתכונת של פיילוט‪.‬‬ ‫יתרונות המתודולוגיה המוצעת יובילו לא רק‬ ‫להוזלת הפיתוח ולהרחבת העוגה התקציבית‪,‬‬ ‫אלא גם לייעול הייצור‪ ,‬התחזוקה והשימוש‪ .‬מספר‬ ‫קווי הייצור של הטכנולוגיות השונות יקטן‪ .‬נוכל‬ ‫להתמקד בפיתוח תהליך ייצור אמין וזול )יתרון‬ ‫לגודל( המופעל בתעסוקה מלאה‪ .‬תחזוקת המערכות‬ ‫תהיה קלה יותר‪ ,‬שכן מגוון הרכיבים יקטן בסופו‬ ‫של דבר‪ .‬הממשקים האחידים יצמצמו את זמן‬ ‫ההכשרה של משתמשים ושל מתחזקי המערכות‬ ‫במעבר בין מערכת למערכת ובקליטת מערכות‬ ‫חדשות‪ .‬צמצום זמן ההכשרה חיוני לא רק בכוחות‬ ‫הסדירים אלא בעיקר בכוחות המילואים שעוברים‬ ‫הכשרות רק לעיתים רחוקות ואמורים לתפעל ביום‬ ‫פקודה חלק מהמערכות המתקדמות‪.‬‬

‫סיכום‬

‫במאמר הזה הוצעה מתודולוגיה חדשה לניהול‬ ‫הפיתוח של אמצעי לחימה‪ .‬המתודולוגיה הוצגה על‬ ‫רקע תהליכי המו"פ בארץ ובעולם‪ ,‬עליית המורכבות‬ ‫והעלויות‪ .‬אין לראות באמור לעיל משום קביעה‬ ‫שיש לשנות מהיסוד את שיטת הניהול הנהוגה‬ ‫כיום בתחום הפיתוח‪ .‬אולם על‪-‬פי הגישה הזאת‪,‬‬ ‫תהליך ניהולי כפי שפורט לעיל יחד עם מעורבות‬ ‫רגולטיבית ייתכן שיתרמו לשיפורה ולייעולה של‬ ‫המערכת‪ ,‬לחלוקה מיטבית של העוגה התקציבית‬ ‫ולשילוב כוחות עם גורמי המו"פ האזרחי‪ .‬לשם‬ ‫הנעת התהליך ניתן לשלב גם גורמי מו"פ ממלכתיים‬ ‫נוספים דוגמת המדען הראשי במשרד התעשייה‪,‬‬ ‫המסחר והתעסוקה‪.‬‬

‫‪412‬‬ ‫דבר העורך‬

‫גיליון ‪ • 412‬אייר התשס“ז • מאי ‪2007‬‬

‫‪52‬‬

‫כתבות‬

‫שחמט בלבנון‬ ‫שדות ההתמודדות של הצבא אינם צבועים‬ ‫בשחור ובלבן בלבד‪ .‬בצבעים האלה צבועים רק‬ ‫לוח השחמט וכליו‪ .‬למרות זאת יש דמיון מסוים‬ ‫בין עקרונות המשחק לעקרונות המלחמה‪.‬‬ ‫אין משחק שחמט שבו לא "אוכלים לך" כלים‪.‬‬ ‫כש"אוכלים לך" רץ‪ ,‬למשל‪ ,‬מצבך בהחלט לא‬ ‫נעים‪ ,‬אך המשחק אינו תם עם אותו המהלך‪.‬‬ ‫אולם צריך להיות ערניים יותר ולחזק את שאר‬ ‫הכלים שעל לוח המשחק כדי למנוע הידרדרות‬ ‫עד כדי הפסד במשחק‪.‬‬ ‫מהלך צבאי שאינו עולה יפה יכול להניב‬ ‫בסופו של דבר תועלת‪ ,‬בתנאי שהצבא שילם‬ ‫מעט‪ ,‬למד ממנו את מה שניתן‪ ,‬הפיק לקחים‬ ‫ויישמם לקראת המבחן הצבאי הבא‪ .‬בראייה‬ ‫ארוכת טווח צבא שכל מבחניו מוצלחים יסבול‬ ‫מעיוורון שיביא בסופו של דבר לכישלון‪.‬‬ ‫כישלונם של האמריקנים בווייטנאם ובכמה‬ ‫מבצעים בשנים שלאחר מכן הביא להנהגת‬ ‫רפורמה מרחיקת לכת במבנה הפיקוד העליון‬ ‫של צבא ארה"ב‪ .‬על כך במאמרו של שאול‬ ‫ברונפלד‪.‬‬ ‫ההליך הזה לא היה יוצא אל הפועל לולא הייתה‬ ‫המערכת הביטחונית ‪ -‬צבאית האמריקנית‬ ‫מערכת לומדת‪ .‬למידה בכל הרמות של העשייה‬ ‫הביטחונית‪-‬צבאית צריכה להיעשות בכל עת‬ ‫ גם בשעת הלחימה עצמה‪ .‬על כך מרחיב ד"ר‬‫גיל‪-‬עד אריאלי תוך שהוא מתמקד בלמידה תוך‬ ‫כדי מלחמת לבנון השנייה‪.‬‬ ‫לאחר המלחמה נותר לוח השחמט של גזרת‬ ‫דרום לבנון ושל המרחב שסביבו כפי שהיה‬ ‫לפני המלחמה‪ .‬הכלים לא נשתנו בהרבה‪.‬‬ ‫מי שייטיב להשתמש בהם על בסיס המבחן‬ ‫הקודם‪ ,‬יש סיכוי שינצח במבחן הבא את יריבו‬ ‫ויגבה ממנו מחיר יקר בהרבה מהמחירים שנגבו‬ ‫בסיבוב הקודם‪.‬‬ ‫בגיליון הזה של מערכות מאמרים נוספים‬ ‫הנוגעים במישרין ובעקיפין במלחמת לבנון‬ ‫השנייה ובנושאים נוספים‪.‬‬ ‫קריאה מועילה‬ ‫אפי מלצר‬

‫‪4‬‬ ‫למידה תוך כדי לחימה‬

‫ד“ר גיל‪-‬עד אריאלי | מנהל הידע בזרוע‬ ‫היבשה וסגן מפקד לוט"ר אילת‬ ‫צבירת הניסיון בניהול ידע מבצעי ולמידה‬ ‫תוך כדי לחימה בזמן אמת במשך שנות‬ ‫העימות המוגבל איפשרו להפיק לקחים‬ ‫וליישמם בזמן אמת בעת הלחימה בלבנון‪.‬‬ ‫לקח מרכזי וחיובי לשימור מהמלחמה‬ ‫בלבנון הוא הצורך בלמידה תוך כדי‬ ‫הלחימה נגד אויב דינמי כמו חיזבאללה‪,‬‬ ‫שהוא ארגון לומד‬

‫‪14‬‬ ‫גילוי מוקדם מציל חיים‬

‫‪22‬‬ ‫רפורמה בעקבות‬ ‫כישלונות צבאיים‬

‫שאול ברונפלד | יו“ר דירקטוריון‬ ‫הבורסה לניירות ערך‬ ‫הכישלונות בווייטנאם ובכמה מבצעים‬ ‫צבאיים בשנים שלאחר מכן דירבנו את‬ ‫המחוקקים האמריקנים להנהיג רפורמה‬ ‫מרחיקת לכת במבנה של הפיקוד העליון‬ ‫של צבא ארה"ב‪ .‬הרפורמה הזאת‪,‬‬ ‫הידועה בשם חוק גולדווטר‪-‬ניקולס‬ ‫)‪ ,(1986‬ראויה ללימוד ולעיון במיוחד‬ ‫בישראל‪ ,‬שידעה גם היא כישלונות‬ ‫צבאיים בשל בעיות במבנה הפיקוד‬ ‫העליון שלה‬

‫ראוי גם שהחברות הגדולות בתעשייה הביטחונית‪,‬‬ ‫שבהן קיימת כפילות פנימית‪ ,‬ינהגו באופן דומה‪,‬‬ ‫יצמצמו חפיפות בין‪-‬מפעליות ויפתחו מערכות‬ ‫על‪-‬פי הגישה שהוצגה לעיל‪ .‬חברות ענק בעולם‬ ‫דוגמת רייתאון ביצעו ניתוח מערכתי דוגמת זה‬ ‫והתחילו לנהל את פיתוח המערכות בגישה הזאת‪.‬‬ ‫גוף המו"פ המרכזי של משרד ההגנה האמריקני ‪-‬‬ ‫‪ - DARPA‬ביצע סקרים טכנולוגיים שמהם למד‬ ‫באיזו טכנולוגיה עליו לטפל ועל איזו טכנולוגיה‬ ‫יערוך מעקב בלבד וישתדל להשפיע על פיתוחה‬ ‫לאור ההשקעות המסיביות של המגזר האזרחי‬ ‫בתחומים האלה‪.‬‬ ‫שילובה של הגישה הזאת יחד עם שיתוף פעולה‬ ‫של גורמי מו"פ אזרחיים הם לדעתי הכלי הנכון‬ ‫להתמודדות עם אתגרי הניהול בעשור הקרוב‪.‬‬ ‫ראוי וניתן לבחון את כלי הניהול הזה בישראל‬ ‫בהסתמך על הניסיון שכבר נצבר בעולם‪.‬‬

‫הערות‬ ‫‪ .1‬עזריאל לורבר‪" ,‬חימוש מונחה מדויק בקרב היבשה"‪ ,‬מערכות ‪1992‬‬ ‫‪Electronics, Volume 38, Number 8, April 19, 1965 .2‬‬ ‫‪ .3‬יורם בליזובסקי‪ ,‬מכון פישר למחקר אסטרטגי‪ ,‬כנס ספטמבר ‪2004‬‬ ‫‪http://www.lockheedmartin.com/wms/findPage.do?dsp-fec&ci-13034&rsbci-12923&fti- .4‬‬ ‫‪0&ti-0&sc-400‬‬ ‫‪http://www.northropgrumman.com/heritage/index.html .5‬‬ ‫‪http://www.thalesgroup.com/ga/profile/more.htm .6‬‬ ‫‪ .7‬עזרא סדן‪ ,‬כלכלת ישראל והביטחון הלאומי‪ ,‬ההוצאה לאור של משרד הביטחון‪ ,‬ספטמבר ‪2002‬‬ ‫‪Dan Peled, Defense R&D and Economic Growth in Israel: A Research Agenda, .8‬‬ ‫‪Technology and the Economy Program, Department of economics, University of Haifa,‬‬ ‫‪March 2001, http://econ.haifa.ac.il/~dpeled/papers/ste-wp4.pdf‬‬ ‫‪Raytheon, 6σ program, 1999 .9‬‬ ‫‪IEEE Phased Array Conference , October 2003 .10‬‬ ‫‪ .11‬יעקב שיינין‪ ,‬מכון פישר למחקר אסטרטגי‪ ,‬כנס ספטמבר ‪2004‬‬ ‫‪www.ivc-online.co.il .12‬‬

‫מטוס ה‪ | (F35) JSF-‬גם האמריקנים נוקטים את הגישה של שיתוף גורמי חוץ בפיתוח מטוסיהם‬

‫רס“ן בעז קמינר | מפקד במערך הנ“מ של‬ ‫חיל האוויר‬ ‫מדוע הפילו הטילים הגרמניים במלחמת‬ ‫העולם השנייה קורבנות כה רבים בקרב‬ ‫תושבי לונדון‪ ,‬ואילו התקפות הטילים‬ ‫על ישראל במלחמת המפרץ הראשונה‬ ‫ובמלחמת לבנון השנייה הפילו מעט‬ ‫קורבנות באופן יחסי? מילת המפתח היא‬ ‫התרעה‬

‫‪32‬‬

‫מערכות • בית ההוצאה לאור של צה“ל • נוסד ‪1939‬‬ ‫המפקד והעורך הראשי‪ :‬סא“ל חגי גולן‬ ‫העורך‪ :‬אפי מלצר‬ ‫עורך המשנה‪ :‬יואב תדמור‬ ‫עיצוב ועריכה גרפית‪ :‬סטודיו זאב אלדר‬ ‫איורים‪ :‬בוריס דיקרמן‬ ‫תמונות‪ :‬מערכות‪ ,‬במחנה ודובר צה“ל‬ ‫צוות המערכת‪:‬‬ ‫רוית טרינצ‘ר‪-‬סיוון‪ ,‬אביטל רגב‪-‬שושני‬

‫הדעות והתפיסות המובאות במאמרים‬ ‫מבטאות את דעתם האישית של הכותבים‬

‫‪ISSN 0464-2147‬‬

‫המחיר‪ 21 :‬ש“ח )כולל מע“מ(‬ ‫דמי מנוי לשנה‪:‬‬ ‫חיילים ועובדי מערכת הביטחון‪ 50 :‬ש“ח‬ ‫אזרחים‪ 60 :‬ש“ח‬ ‫כתובת למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד‪ 02432 .‬צה“ל‬ ‫טל‪ ,03-5694344/5 ,‬פקס ‪03-5694343‬‬ ‫מחלקת מנויים‪:‬‬ ‫משרד הביטחון ‪ -‬ההוצאה לאור‪ ,‬דרך יעקב דורי‬ ‫ת‪.‬ד‪ 619 .‬קריית‪-‬אונו‪ ,‬מיקוד‪55108 :‬‬ ‫טלפונים‪ ,03-7380739/7 :‬פקס‪03-7380645 :‬‬ ‫הודפס בדפוס ”גרפוליט“‬ ‫באמצעות ההוצאה לאור של משרד הביטחון‬

‫טכנולוגיה בארץ ובעולם‬

‫‪75‬‬