מערכות 430 Flipbook PDF

אפריל 2010

---

175 Views
3 Downloads
FLIP PDF 1.81MB

DOWNLOAD FLIP

REPORT DMCA

‫‪430‬‬

‫בית ההוצאה לאור של צה”ל‬

‫גיליון ‪ • 430‬ניסן התש”ע • אפריל ‪2010‬‬

‫פרס הרמטכ”ל‬

‫לכתיבה ‪cc‬בענייני צבא וביטחון‬ ‫תוצאות התחרות על פרס הרמטכ"ל לכתיבה בענייני צבא וביטחון ‪ -‬התש"ע‪:‬‬ ‫במקום הראשון‪:‬‬ ‫זכה אל"ם (מיל') גיורא סגל על מאמרו "מלחמת לבנון השנייה ‪ -‬הזדמנות שהוחמצה"‪.‬‬ ‫במקום השני‪:‬‬ ‫‬‫זכו רס"ן ד"ר עוזי בן שלום וד"ר איתן שמיר על מאמרם "פיקוד מוכוון משימה‪ :‬בין תורה‬ ‫למעשה"‪.‬‬ ‫במקום השלישי‪:‬‬ ‫זכה סא"ל בעז זלמנוביץ על מאמרו "ניפוח המפקדות ‪ -‬סכנה ברורה ומיידית"‪.‬‬

‫שירות מילואים בחדר‬ ‫הכושר עמ’ ‪74‬‬

‫לעלות עוד מדרגה ‪-‬‬ ‫הפקת לקחים בצה”ל‬ ‫עמ’ ‪46‬‬

‫‪ 70‬שנה למלחמת החורף ‪ -‬עמ’ ‪18‬‬

‫גיליון ‪• 430‬ניסן התש”ע • אפריל ‪2010‬‬

‫דבר העורך‬

‫מהו ניצחון?‬

‫מערכות • בית ההוצאה לאור‬ ‫של צה”ל • נוסד בתרצ”ט ‪1939‬‬

‫במלחמה צריך לנצח את היריב ‪ -‬זוהי קביעה כמעט בנאלית שאין מי שיחלוק עליה‪ .‬אולם מהו ניצחון?‬ ‫זו כבר שאלה שמחייבת דיון‪.‬‬ ‫במלחמת החורף ("גוליית ניצח ‪ -‬אבל בקושי"‪ ,‬עמ' ‪ )27-16‬שהתנהלה בין הסובייטים לבין הפינים הושגו‬ ‫תוצאות שלא היו אמורות להשביע את רצונם של שני הצדדים הנלחמים‪ :‬הסובייטים לא הצליחו להוסיף‬ ‫להשפעתם מדינה גרורה נוספת כפי שתיכננו‪ ,‬והפינים הפסידו חלקים מארצם‪.‬‬ ‫לניצחון יש משמעות אחת בלבד‪ :‬שהושגו יעדי המלחמה כפי שקבעו המדינאים והמצביאים‪ .‬כל מה‬ ‫שמושג או לא מושג במלחמה שלא על פי יעדי המלחמה שנקבעו‪ ,‬אין לו דבר וחצי דבר עם הזכות של‬ ‫צבא לקבוע שניצח או שהפסיד‪.‬‬ ‫אם ההנהגה הסובייטית הציבה לעצמה יעד לכבוש את פינלנד ולהופכה לגרורה ולא הצליחה בכך‪,‬‬ ‫הרי שבריה"מ לא ניצחה במלחמה הזאת‪ .‬אם היעד שהציבה הנהגת פינלנד היה לשמור על שלמות‬ ‫הטריטוריה של מדינתם‪ ,‬והיא הפסידה נתח ממנה‪ ,‬הרי שגם היא לא ניצחה במלחמה הזאת‪ .‬אולם‬ ‫אם הפינים לא קבעו שאחד מיעדיהם במלחמה הוא שמירה על שלמות הטריטוריה שלהם‪ ,‬אז ייתכן‬ ‫שיש לקבוע כי הם המנצחים במלחמה הזאת‪ .‬מהאמור לעיל עולה כי בהחלט תיתכן מלחמה שאין בה‬ ‫מנצחים‪ .‬מלחמת החורף היא כנראה אחת מהמלחמות האלה‪.‬‬ ‫יתר על כן‪ ,‬כדי להשיג את יעדי המלחמה לא תמיד צריך להכריע את האויב‪ ,‬ולפעמים אפילו אין צורך‬ ‫לפגוע בו פגיעה קשה ‪ -‬כפי שטוען גור ליש במאמרו ("ניצחון ללא הכרעה"‪ ,‬עמ' ‪ .)11-4‬הנחתת מכה‬ ‫כואבת על האויב אינה יעד בפני עצמו אלא רק עוד דרך אפשרית להשגתו‪ .‬לעיתים אפשר להשיג יעדים‬ ‫ולנצח במלחמה גם באמצעות פגיעה קלה באויב ‪ -‬למשל באמצעות "הפצצת הדגמה" שאינה גורמת‬ ‫לנזקים של ממש‪ .‬וכאמור אם אכן מדובר בניצחון יקבעו בסופו של דבר רק המדינאים והמצביאים‪.‬‬

‫המפקד והעורך הראשי‪ :‬סא”ל חגי גולן‬ ‫העורך‪ :‬אפי מלצר‬ ‫עורך המשנה‪ :‬יואב תדמור‬ ‫עורכות בהוצאת מערכות‪ :‬אביטל רגב‪-‬שושני‪,‬‬ ‫רוית טרינצ’ר‪-‬סיוון‬ ‫עיצוב ועריכה גרפית‪ :‬סטודיו זאב אלדר‬ ‫איורים‪ :‬בוריס דיקרמן‬ ‫תמונות‪ :‬מערכות‪ ,‬במחנה ודובר צה”ל‬

‫הדעות והתפיסות המובאות במאמרים‬ ‫מבטאות את דעתם האישית של הכותבים‬ ‫‪ISSN 0464-2147‬‬ ‫דמי מנוי לשנה‪ 60 :‬ש”ח (כולל מע”מ)‬

‫כתובת למכתבים‪ :‬ת”ד ‪ 02432‬צה”ל‬ ‫טלפון‪ ,03-5694344/5 :‬פקס ‪03-5694343‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫הודפס בדפוס המאירי‬ ‫באמצעות משרד הביטחון ‪ /‬מנה"ר‬

‫‪38‬‬

‫קריאה מועילה‬ ‫אפי מלצר‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫‪12‬‬

‫האיום‪ :‬מצור ימי‬

‫הצילום בשער‪ :‬שיירת שריון סובייטית שהשמידו הפינים‬ ‫ב"מלחמת החורף"‪1940-1939 ,‬‬

‫‪430‬‬

‫‪4‬‬

‫לקראת תפיסת ביטחון חדשה‬

‫סא"ל דלית כספי‪-‬שכנר | רע"ן צבאי אסטרטגי‬ ‫באג"ת‪ .‬בעבר רמ"ד מערכות ל"א ורת"ח תורת‬ ‫המערכה בחיל הים‪ .‬בוגרת פו"ם "אפק"‬ ‫‪ 99%‬מהסחר של ישראל עובר דרך הים‪ ,‬ולכן‬ ‫קיומה מותנה ביכולתה לשמור על חופש‬ ‫השיט‪ .‬אולם המושג "חופש השיט" ‪ -‬כפי‬ ‫שמוכיח המאמר הזה ‪ -‬חורג מעבר לאפשרות‬ ‫לפעול בים באופן חופשי וכולל את אבטחתה‬ ‫של כל שרשרת ההספקה למדינת ישראל‬ ‫וממנה‪ .‬השאלה היא אם צה"ל בכלל וחיל הים‬ ‫בפרט ערוכים להגן על חופש השיט בהגדרתו‬ ‫המורחבת‬

‫ניצחון ללא הכרעה‬

‫אל"ם גור ליש | ראש מחלקת תכנון המערכה‬ ‫בחיל האוויר‬ ‫על ישראל להפסיק לראות בהכרעת האויב דרך מועדפת‬ ‫לסיום מלחמות ולאמץ תפיסה של ניצחון‪ :‬השגת יעדי‬ ‫המלחמה באמצעות פגיעה קשה באויב‪ ,‬עד כי הוא‬ ‫ישאף לסיים במהירות את המלחמה‪ .‬השינוי הזה מומלץ‬ ‫משיקולים של עלות‪-‬תועלת‪ :‬כמעט בלתי אפשרי להשיג‬ ‫הכרעה במובנה הקלסי‪ ,‬מחירה יקר להחריד והיא לא‬ ‫מביאה תוצאות טובות יותר מאשר השגת ניצחון‬

‫‪12‬‬

‫הכושר הקרבי של חיילי המילואים אכן‬ ‫לוקה בחסר כפי שכותב סא"ל יריב ניב ("לא‬ ‫בכושר"‪" ,‬מערכות" ‪ ,429‬פברואר ‪ ,)2010‬אך‬ ‫אין די בפתרונות שהוא מעלה‪ .‬פתרון אפשרי‬ ‫הוא להעניק תגמולי מילואים למי שיקדישו‬ ‫את זמנם הפנוי לאימוני כושר‪ .‬הזכאות‬ ‫לתגמולים תיקבע על פי עמידה במבחני כושר‬

‫כושר גופני לכל תפקיד וקבוצת גיל‪ ,‬יועמדו‬ ‫לרשות החייל כלים לתרגול (כמוצע במאמרו‬ ‫של סא"ל ניב)‪ ,‬ויינתן תגמול מיוחד לחייל‬ ‫העומד בדרישות‪ .‬ניתן לחשוב על כמה‬ ‫דרכים למתן התגמול‪ ,‬אך אני מציע להעניק‬ ‫"ימי מילואים וירטואליים"‪ ,‬אשר ייחשבו רק‬ ‫לצורך העלאת זכאותו של חייל המילואים‬ ‫לתגמול המיוחד המוענק כיום תמורת כל‬ ‫יום מילואים מעבר לכמות מסוימת‪ .‬מתן‬ ‫התגמול יחד עם קביעת משוואה ברורה‬ ‫בין רמת ההישג לרמת התגמול תמריץ את‬ ‫חיילי המילואים לשמור על הכושר בחיי‬

‫מניסיוני בפיקוד על פלוגת מילואים ולאחר מכן עם גדוד מילואים אני מסכים עם טענתו‬ ‫של סא"ל יריב ניב ("לא בכושר"‪ ,‬מערכות ‪ ,429‬פברואר ‪ )2010‬שכושרו הגופני של חייל‬ ‫המילואים הממוצע הוא נמוך מהרצוי ואף עשוי שלא לאפשר לו פעילות לחימה אינטנסיבית‬ ‫לאורך זמן‪.‬‬ ‫השאלה הנשאלת היא כיצד יש להתמודד עם המצב הקיים‪ .‬סא"ל ניב מציע מגוון פתרונות‪,‬‬ ‫חלקם ליישום בזמן שירות פעיל וחלקם ליישום בתקופות שבהם החייל אינו משרת‪ .‬ניכר‬ ‫שהושקע מאמץ חשיבה בגיבוש ההמלצות המובאות במאמר‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬לדעתי‪ ,‬לוקות הצעותיו של סא"ל ניב בכמה חסרונות‪ .‬ראשית‪ ,‬יש להבין שחוק‬ ‫המילואים במתכונתו הנוכחית מעקר מתוכן את ההצעות לשיפור הכושר במהלך שירות פעיל‪.‬‬ ‫זמן האימונים המוגבל העומד לרשות יחידות המילואים ומשך הזמן בין האימונים מחייבים‬ ‫קביעת סדר עדיפויות לתוכני האימון‪ ,‬וזה ידחק לרוב את תחום הכושר הגופני‪ .‬שנית‪ ,‬אם‬ ‫מתבצע אימון המשלב אלמנטים הבוחנים את הכושר הגופני או מיועדים לשפרו‪ ,‬הרי שהוא‬ ‫יהיה מוגבל בהכרח בהשפעתו מעצם עריכתו ללא רציפות‪ .‬גרוע מכך‪ ,‬אימון בעצימות גבוהה‬ ‫לחייל שאינו כשיר עלול אף לגרום לנזקים גופניים‪ .‬לסיכום‪ ,‬במצב העניינים הנוכחי אין זה‬

‫יש להתמקד‪ ,‬לדעתי‪ ,‬בניסיון להעלות את רמת‬ ‫הכושר הגופני של חיילי המילואים במהלך שגרת‬ ‫חייהם ולא להסתמך על זמן האימונים המועט‬ ‫הניתן ליחידות‬ ‫סביר לדרוש מחייל מילואים ‪ -‬שלפי חוק המילואים מתאמן לכל היותר ‪ 54‬יום בשלוש שנים‬ ‫ לצעוד ‪ 12‬ק"מ בשעתיים עם ציוד על הגב ולהיות כשיר להמשך האימון‪.‬‬‫לכן יש להתמקד‪ ,‬לדעתי‪ ,‬בניסיון להעלות את רמת הכושר הגופני של חיילי המילואים במהלך‬ ‫שגרת חייהם ולא להסתמך על זמן האימונים המועט הניתן ליחידות‪ .‬סא"ל ניב מעלה כמה‬ ‫הצעות ראויות בהקשר הזה‪ ,‬ובכללן הקמת קבוצות אימון אזוריות וסבסוד הפעילות בחדרי‬ ‫כושר לחיילי מילואים‪ .‬לדעתי‪ ,‬מדובר בצעדים טובים‪ ,‬אך בלתי מספיקים‪ .‬יש לזכור שעל זמנו‬ ‫הפנוי (המועט) של האזרח הרגיל יש תחרות קשה מאוד (משפחה‪ ,‬חברים‪ ,‬סידורים וכו')‪ ,‬ולא‬ ‫תמיד (וליתר דיוק‪ ,‬בדרך כלל לא) הכשירות לשירות מילואים עומדת בראש מעייניו ביום‪-‬‬ ‫יום‪ .‬אם מייחסים חשיבות לנושא‪ ,‬הרי שיש להעניק לחיילי המילואים תמריץ מהותי להשקיע‬ ‫זמן ומאמץ בשיפור כושרם הגופני‪.‬‬ ‫אני מציע להוסיף להמלצות שמציע סא"ל ניב רכיבים של בקרה ושל תגמול‪ .‬ייקבעו דרישות‬

‫צילום‪" :‬במחנה"‬ ‫היום‪-‬יום ואף לשאוף למצוינות מעבר לסף‬ ‫הנדרש‪.‬‬ ‫הענקת תגמול אישי לחייל המילואים‬ ‫בעבור השקעתו בשמירה על הכושר עשויה‪,‬‬ ‫לדעתי‪ ,‬להיות הגורם היחיד שיוביל לשינוי‬ ‫רחב היקף וארוך טווח במצב הכושר הגופני‬ ‫בקרב חיילי המילואים‪.‬‬ ‫תגובה‬

‫‪75‬‬

‫‪18‬‬

‫‪430‬‬

‫‪18‬‬

‫‪46‬‬

‫‪ 70‬שנה למלחמת החורף‬

‫‪68‬‬

‫תרחיש בלתי סביר‬

‫הפקת לקחים בצה”ל‬

‫גוליית ניצח אבל בקושי‬

‫אל”ם (מיל’) בני מיכלסון | לשעבר רמ”ח היסטוריה‬ ‫בחורף של ‪ 1940-1939‬תקפה בריה”מ (‪ 168.5‬מיליון‬ ‫תושבים) את פינלנד (‪ 3.6‬מיליון תושבים) כדי להשתלט‬ ‫על שטחים אסטרטגיים ולהפוך אותה לרפובליקה‬ ‫עממית סובייטית‪ .‬בעזרת תורת לחימה טובה‪ ,‬הכנות‬ ‫דקדקניות והרבה נחישות הצליחו הפינים לבלום את‬ ‫הצבא האדום במשך יותר משלושה חודשים ולהסב לו‬ ‫אבדות כבדות‪ .‬בסופו של דבר אומנם איבדה פינלנד‬ ‫שטחים‪ ,‬אבל שמרה על עצמאותה‬

‫לעלות עוד מדרגה‬

‫מוריה לוי | מנכ"לית חברה לניהול ידע‬ ‫המאמר מציג ‪ 6‬מדרגות שיישום כל אחת מהן ישפר‬ ‫במידה ניכרת את הפקת הלקחים בצה”ל‪ .‬יישום‬ ‫המדרגה השישית אמור לחולל את השינוי החשוב‬ ‫ביותר‪ :‬להביא לכך שייעשה שימוש ארוך טווח בלקחים‬ ‫שהופקו‬

‫‪52 30‬‬

‫חיל האוויר במערכה התקשורתית‬

‫בין מלחמת לבנון השנייה‬ ‫ל”עופרת יצוקה”‬

‫‪30‬‬

‫כשהצבא לוקה באמנזיה‬

‫אל”ם ד”ר מאיר פינקל | רמ”ח תו”ל ותפיסות בזרוע‬ ‫היבשה‬ ‫איבוד ידע ומיומנות בתחומים צבאיים הוא מחלה קשה‬ ‫שתוקפת צבאות רבים‪ .‬צה”ל לקה בה לפחות פעמיים‪:‬‬ ‫לפני מלחמת יום הכיפורים הוא איבד ידע ומיומנות‬ ‫בתחום של קרב ההגנה ולפני מלחמת לבנון השנייה‬ ‫ בתחום של ביצוע תמרון יבשתי רחב היקף‪ .‬המאמר‬‫מסביר כיצד ניתן להתחסן מפני המחלה הזאת‬

‫‪38‬‬

‫חבר’ה זה לא הכול‬ ‫המוטיווציה ללחימה ב”עופרת יצוקה”‬ ‫רס"ן יצחק בנבניסטי | הפסיכולוג הצבאי‬ ‫של אוגדת יהודה ושומרון‬ ‫רס”ן (ד”ר) עוזי בן ‪ -‬שלום | רמ”ד בענף תפיסות‬ ‫במחלקת תו”ל ותפיסות של זרוע היבשה‬ ‫קמ”א זיו רונאל | עוזר רמ”ד מחקר בענף פסיכולוגיה‬ ‫של זרוע היבשה‬ ‫השאלה מה מניע חיילים להילחם מעסיקה את המחקר‬ ‫הפסיכולוגי והסוציולוגי זה זמן רב‪ .‬מחקר שנערך בקרב‬ ‫לוחמים שהשתתפו ב"עופרת יצוקה" שופך אור על‬ ‫הנושא ומצביע על נקודות הבדל ודמיון בין לוחמי הסדיר‬ ‫ללוחמי המילואים בשאלה הזאת‬

‫תגובה‬

‫אלוף (מיל') הרצל שפיר | לשעבר מפקד פיקוד‬ ‫דרום‪ ,‬ראש אג"ם‪ ,‬ממלא מקום הרמטכ"ל ומפכ"ל‬ ‫המשטרה‬ ‫במאמרו “כך מתכננים הערבים להילחם בישראל”‬ ‫(“מערכות” ‪ ,426‬אוגוסט ‪ )2009‬מציג סא”ל רובי‬ ‫סנדמן תרחיש שבו מתקיפים את ישראל אלפי‬ ‫צוותי לחימה מכל החזיתות ‪ -‬גם מחזיתות מצרים‬ ‫וירדן ‪ -‬ו”שוטפים” אותה‪ .‬כדי לקדם את פני הרעה‬ ‫מציע הכותב להקים צוותי לחימה ישראליים‪ .‬בחינת‬ ‫העובדות מעלה שמדובר בתרחיש מופרך‪ ,‬ולכן גם‬ ‫הפתרון המוצע הוא שגוי‬

‫‪68‬‬

‫סא”ל ישראל טל‪-‬סרנגה | רע”ן קשרי ציבור בדובר‬ ‫צה”ל (בזמן כתיבת המאמר היה ראש תחום תקשורת‬ ‫בחיל האוויר)‬ ‫חיל האוויר ‪ -‬כמו צה”ל כולו ‪ -‬נקט במלחמת‬ ‫לבנון השנייה מדיניות של פתיחות רבה ביחסיו עם‬ ‫התקשורת‪ ,‬ואילו במבצע “עופרת יצוקה” ננקטה‬ ‫מדיניות מבוקרת ומאופקת יותר‪ .‬אף שיש הסוברים‬ ‫כי חיל האוויר “יצא טוב” בשתי המערכות האלה‬ ‫מבחינה תקשורתית‪ ,‬הרי בחינה מדוקדקת מראה‬ ‫שלאסטרטגיה המאופקת היו יתרונות רבים יותר‬

‫‪52‬‬

‫‪74‬‬

‫תגובה‬

‫שירות מילואים בחדר‬ ‫הכושר‬

‫‪60‬‬

‫בינה עסקית‪:‬‬ ‫מכפיל עוצמה לצה”ל‬

‫סא”ל מאיר ענתר | מפקד יחידת תשתיות הנדסיות‬ ‫בינה עסקית היא כיום כלי מרכזי שבאמצעותו מייעלות‬ ‫חברות מסחריות את פעילותן‪ .‬גם צה”ל יכול להתייעל‬ ‫באמצעותה‪ :‬להגביר תפוקות ‪ -‬גם מבצעיות ‪ -‬ולחסוך‬ ‫הרבה מאוד הוצאות‬

‫סא"ל (מיל') שלומי שטרית | מפקד גדוד במילואים‬ ‫הכושר הקרבי של חיילי המילואים אכן לוקה בחסר‬ ‫כפי שכותב סא"ל יריב ניב ("לא בכושר"‪" ,‬מערכות"‬ ‫‪ ,429‬פברואר ‪ ,)2010‬אך אין די בפתרונות שהוא‬ ‫מעלה‪ .‬פתרון אפשרי הוא להעניק תגמולי מילואים‬ ‫למי שיקדישו את זמנם הפנוי לאימוני כושר‪ .‬הזכאות‬ ‫לתגמולים תיקבע על פי עמידה במבחני כושר‬

‫לקראת תפיסת ביטחון חדשה‬

‫ניצחון ללא‬ ‫הכרעה‬

‫אל"ם גור ליש‬ ‫ראש מחלקת תכנון המערכה‬ ‫בחיל האוויר‬

‫‪4‬‬ ‫מערכות ‪430‬‬

‫גיליון "מעריב"‪ 5 ,‬ביוני ‪1967‬‬ ‫העיקרון של מלחמה קצרה נבע מההבנה שצה"ל נדרש‬ ‫לגייס את כוחות המילואים בזמן מלחמה‪ ,‬וגיוסם לפרק זמן‬ ‫ארוך יפגע בכלכלת המדינה‬

‫על ישראל להפסיק לראות בהכרעת האויב דרך מועדפת לסיום מלחמות ולאמץ‬ ‫תפיסה של ניצחון‪ :‬השגת יעדי המלחמה באמצעות פגיעה קשה באויב‪ ,‬עד כי הוא‬ ‫ישאף לסיים במהירות את המלחמה‪ .‬השינוי הזה מומלץ משיקולים של עלות‪-‬תועלת‪:‬‬ ‫כמעט בלתי אפשרי להשיג הכרעה במובנה הקלסי‪ ,‬מחירה יקר להחריד והיא לא‬ ‫מביאה תוצאות טובות יותר מאשר השגת ניצחון‬ ‫מטרת המאמר היא לבחון את השינויים שיש להכניס בתפיסת‬ ‫הביטחון של ישראל לאור השינוי באופי האיומים על המדינה‪ .‬המאמר‬ ‫מחדד את משמעותם של איום הטרור ושל איום הנשק תלול המסלול‬ ‫ומציע להחליף את אחת הרגליים שעליה נשענת תפיסת הביטחון של‬ ‫ישראל מ"הכרעה" ל"ניצחון" ולהוסיף רגל ‪" -‬הגנה"‪.‬‬ ‫כפועל יוצא מהדיון באופי האיום מצביע המאמר על חשיבות המאבק‬ ‫על אופי המלחמה עצמה ובעיקר על זכותנו להגן על עצמנו בפני‬ ‫התקפות טרור של ארגונים לא מדינתיים‪ .‬המאבק הזה הופך להיות‬ ‫חיוני להצלחתנו להגן על עצמאותנו‪.‬‬

‫האיום על ישראל עם הקמתה‬

‫מרגע הקמתה הייתה ישראל נתונה לאיום של כיבוש שטחיה ושל‬ ‫פגיעה פיזית ביישוביה ובתושביה‪ .‬האיום נבע במידה מסוימת מכוחות‬ ‫מקומיים ובעיקר מצבאות ערב‪ .‬לאחר שנקבעו גבולות המדינה‬ ‫במלחמת העצמאות עסק צה"ל בשני סוגים של אתגרים‪:‬‬ ‫‪ .1‬מענה לביטחון השוטף בגבולות‪.‬‬ ‫‪ .2‬מתן מענה למתקפה צבאית מחודשת של צבאות ערב‪.‬‬ ‫אינני בטוח שתפיסת הביטחון השוטף הוגדרה בצורה ברורה בעבר‪,‬‬ ‫אולם ניתן לאפיין אותה על פי התנהגותנו בפועל‪ .‬צה"ל ניסה לאורך‬ ‫כל השנים לאפשר שגרת חיים בלב מדינת ישראל ‪ -‬גם במחיר שגרת‬ ‫מתיחות באזורי הספר‪ .‬בשנותיה הראשונות של המדינה לא הייתה‬ ‫הגנה אפקטיבית על גבולות המדינה‪ ,‬ותפיסת הביטחון השוטף‬ ‫התבססה כמעט לגמרי על הרתעה ועל הענשה (גמול) בעקבות פעולות‬ ‫עוינות‪ .‬בהמשך השתכללה ההגנה על הגבול‪ ,‬אולם האויב תמיד מצא‬ ‫דרכים לפגוע באזרחי הספר (בפעולות קרקעיות או בירי תלול מסלול)‪,‬‬ ‫וצה"ל פעל בשני מישורים‪ :‬ניסיון לסכל את הפעולות ופעולות גמול‬ ‫והענשה שמטרתן לשמור על רמה "נסבלת" של פעולות עוינות‪.‬‬ ‫בהקשר של מתקפה צבאית הגדיר בן‪-‬גוריון בצורה ברורה את תפיסת‬ ‫הביטחון של המדינה הצעירה‪:‬‬ ‫‪ .1‬בראש ובראשונה יש לבנות יכולת צבאית שתרתיע את‬ ‫אויבינו מלפתוח במלחמה‪.‬‬ ‫‪ .2‬במקביל יש לבנות יכולת מודיעינית שתיתן התרעה בזמן‬ ‫על כוונת האויבים לפתוח במלחמה‪.‬‬ ‫‪ .3‬במקרה שההרתעה נכשלת‪ ,‬וצבאות ערב יוצאים להתקפה‪,‬‬ ‫יש להעביר את המלחמה מהר ככל האפשר לשטח האויב‬ ‫ולשאוף להשיג הכרעה מהר ככל האפשר‪.‬‬ ‫הרצון להעביר את המלחמה לשטח האויב נבע מהפריסה של יישובי‬ ‫הספר לאורך הגבול ומהשאיפה שלא ייפגעו במהלך הקרבות (כפי‬

‫שנפגעו יישובים במלחמת העצמאות)‪.‬‬ ‫העיקרון של מלחמה קצרה נבע מההבנה שצה"ל נדרש לגייס את‬ ‫כוחות המילואים בזמן מלחמה‪ ,‬ושגיוסם לפרק זמן ארוך יפגע‬ ‫בכלכלת המדינה‪.‬‬ ‫‬‫השאיפה להשגת הכרעה נבעה לדעתי מאי היכולת להסתמך על‬ ‫גורמים בין‪-‬לאומיים שיביאו את המלחמה לכלל סיום‪ .‬נוסף על כך‬ ‫ניצחון ברור ומכריע מועיל גם ליצירת הרתעה בעתיד‪.‬‬ ‫האם השתנו התנאים כך שיש טעם לבחון עדכון של תפיסת הביטחון?‬ ‫‪ .1‬צה"ל עדיין מתבסס במלחמה על כוחות המילואים‪ ,‬ולכן‬ ‫נדרשת מחד גיסא התרעה מוקדמת על מלחמה ומאידך‬ ‫גיסא יש לקצר את המלחמה אם פרצה‪.‬‬ ‫‪ .2‬האיום לכבוש שטחים פחת במידה משמעותית‪ :‬ירדן ומצרים‬ ‫פנו לדרך השלום‪ ,‬ואילו לצבא סוריה יש יכולת תמרון‬ ‫מוגבלת מול היכולות של צה"ל‪.‬‬ ‫‪ .3‬יכולת האויב לפגוע ביישובים ובאזרחים חורגת בהרבה‬ ‫מאזורי הספר ולמעשה מקיפה את כל שטחי המדינה ‪-‬‬ ‫כמעט בלי קשר למקום שבו מתנהלים הקרבות‪.‬‬ ‫‪ .4‬האיום הפך להיות יותר כלכלי (פגיעה במשק) ופחות פיזי‬ ‫(הריגת אזרחים או פציעתם)‪.‬‬ ‫‪ .5‬הצורך בקיצור המלחמה נובע עדיין מהרצון לחזור לשגרה‪,‬‬ ‫אבל השיקול המרכזי הוא הרצון שלא לפגוע בפעילות‬ ‫הכלכלית‪ ,‬דהיינו הרצון לקצר ככל האפשר את משך הגיוס‬ ‫של אנשי המילואים‪.‬‬

‫האיום הקיומי‬

‫לישראל נשקף איום קיומי ברגע שבו אושרה תוכנית החלוקה‬ ‫באו"ם בכ"ט בנובמבר ‪ .1947‬האיום היה לכבוש את שטחי המדינה‬ ‫ולפגוע ביישוביה‪ .‬יש שיטענו שמלחמת ששת הימים הסירה את‬ ‫האיום הקיומי מעל המדינה‪ ,‬ויש שיאמרו כי הייתה זאת מלחמת‬ ‫יום הכיפורים שהסירה את האיום‪ .‬כך או כך‪ ,‬בחירת מצרים וירדן‬ ‫בדרך השלום ויחסי הכוחות מול סוריה הסירו סופית ‪ -‬לפחות כל‬ ‫עוד לאיראן אין נשק גרעיני (אם בכלל תשיגו) ‪ -‬את האיום הקיומי‬ ‫מעל מדינת ישראל‪.‬‬ ‫מהו אם כן האיום על מדינת ישראל כיום? ניתן למנות כמה סוגי‬ ‫איומים‪:‬‬ ‫‪ .1‬איום בפיגועי טרור נגד אזרחי המדינה בעיתות שגרה‪.‬‬ ‫משמעות האיום הזה היא בעיקר פסיכולוגית‪.‬‬ ‫‪ .2‬איום במגה‪-‬פיגועים ("פיגועים אסטרטגיים") שיהיו להם‬ ‫ניצחון ללא הכרעה‬

‫‪5‬‬

‫השלכות כלכליות חמורות (בריחת משקיעים ומוחות)‪.‬‬ ‫‪ .3‬איום במלחמת טרור ‪ -‬דוגמת מלחמת לבנון השנייה ‪-‬‬ ‫שמשמעותה פגיעה רצופה (בזמן ובמרחב) בעורף האזרחי‪.‬‬ ‫‪ .4‬איום מוגבל של מהלך צבאי לתפיסת שטחים ‪ -‬כמו מחטף‬ ‫סורי ברמת‪-‬הגולן‪.‬‬ ‫אנסה לנתח את סוגי האיומים השונים מבחינת התפתחותם וכיווני‬ ‫ההמשך שלהם‪.‬‬

‫התפתחות הטרור‬

‫טרור ערבי ליווה את היישוב היהודי מתחילת דרכו בעת החדשה‪ .‬עם‬ ‫זאת אופיו של הטרור השתנה לאורך השנים‪ .‬אפשר לחלק את פעולות‬ ‫הטרור לארבעה סוגים‪:‬‬ ‫‬‫‪ .1‬טרור במרחב הבין לאומי‪ ,‬כגון חטיפת מטוסים ופיגועים‬ ‫נגד ישראלים ויהודים בעולם‪.‬‬ ‫‪ .2‬פיגועים על הגבול‪ ,‬ובכללם הטמנת מטענים‪ ,‬מארבים‬ ‫וחדירות ליישובי ספר‪.‬‬ ‫‪ .3‬ירי תלול מסלול על יישובי ספר‪.‬‬ ‫‪ .4‬פיגועים בעומק שטח המדינה‪ ,‬בין היתר טרור של מתאבדים‬ ‫והטמנת מטעני חבלה‪.‬‬ ‫נוסף על כך אפשר להבחין בין פעולות טרור בודדות (גם אם במסגרת‬

‫כשבוחנים את ההתאמות שיש‬ ‫לעשות בתפיסת הביטחון חשוב‬ ‫לברר באיזה סוג של טרור‬ ‫מדובר‪ :‬כזה שהטיפול בו מצריך‬ ‫מלחמה או כזה שניתן להתמודד‬ ‫איתו במסגרת הביטחון השוטף‬ ‫של גלי טרור ‪ -‬כמו למשל פיגועי המיקוח בגבול הצפון בשנות ה‪)70-‬‬ ‫לבין מערכת טרור שכוללת פעילות טרור יום‪-‬יומית‪ ,‬כמו‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫מתקפת הקסאמים על שדרות‪.‬‬ ‫המאפיין העיקרי של הטרור הוא אופי פגיעתו‪ .‬מדובר בפגיעה מכוּ ונת‬ ‫באזרחים‪ .‬חשוב להבין שטרור הוא בלתי חוקי בעליל‪ ,‬שכן החוק הבין‪-‬‬ ‫לאומי והאמנות הבין‪-‬לאומיות אוסרות פגיעה מכוּ ונת באזרחים ‪ -‬בלי‬ ‫קשר לנסיבות (לעומת פגיעה אגבית באזרחים שמותרת בנסיבות‬ ‫מסוימות)‪ .‬עוד יש לזכור שבכל פעם שהאויב בחר להשתמש בכלי‬ ‫הטרור זה היה מבחירה ולא אילוץ‪.‬‬ ‫המניע לטרור השתנה לאורך השנים‪ .‬בתחילה הייתה מטרתו לבלום את‬ ‫ההתיישבות הציונית‪ .‬כוונתם של הטרוריסטים הייתה לפגוע בצורה‬ ‫ישירה במתיישבים כדי שיעזבו את הארץ‪ .‬בהמשך נועד הטרור ליצור‬ ‫לחץ עקיף על ההתיישבות‪ .‬הכוונה הייתה להפעיל באמצעות הטרור‬ ‫לחץ על השלטון הבריטי בתקווה שזה ‪ -‬עקב רצונו ב"שקט תעשייתי"‬ ‫ יטיל הגבלות על התיישבות היהודים‪.‬‬‫אחרי הקמת המדינה הייתה מטרתו העיקרית של הטרור לשמר את‬ ‫‪6‬‬ ‫מערכות ‪430‬‬

‫ההתנגדות‪ ,‬ולאחר הקמת הפת"ח הייתה המטרה להשאיר את הבעיה‬ ‫הפלסטינית על סדר היום העולמי‪.‬‬ ‫בהמשך הפך הטרור למכשיר לקידום ארגוני הטרור במסגרת‬ ‫הפוליטיקה הפנים‪-‬ערבית‪ ,‬דהיינו קורבנות הטרור הפכו לשחקן משני‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬כשארגון הפת"ח ‪ -‬ואחר כך חזבאללה ‪ -‬פעלו מלבנון‪ ,‬הם‬ ‫זכו בשל כך בתמיכה פוליטית‪.‬‬ ‫השימוש בכלי נשק תלולי מסלול השתנה גם הוא לאורך השנים ‪-‬‬ ‫בהתאם לשינוי שהתרחש ביעדי הטרור‪.‬‬ ‫חשוב גם לציין שמתקפות טרור רחבות היקף היו גם לפני שארגוני‬ ‫הטרור אימצו את הנשק תלול המסלול‪ ,‬אולם אימוצו של זה הגביר‬ ‫את תכיפותן של מתקפות הטרור והקל על ביצוען‪.‬‬ ‫מאז ומעולם פעלו ארגוני הטרור במתח שבין רצונם לפעול לבין חוסר‬ ‫רצונם לגרום לתגובה חזקה מדי נגדם‪ .‬כשנכשלו בכך‪ ,‬ספגו מהלומות‪,‬‬ ‫דוגמת סילוק הפת"ח מירדן בספטמבר השחור (‪ )1970‬או סילוק‬ ‫אש"ף מלבנון במלחמת לבנון הראשונה (‪.)1982‬‬ ‫הטרור השתנה אפוא לאורך השנים ביעדיו‪ ,‬בטקטיקה שהוא נקט‪,‬‬ ‫בעוצמתו ובכלים שהפעיל‪ .‬לכן כשבוחנים את ההתמודדות עם הטרור‬ ‫חשוב לנתח תחילה את מאפייניו אלה ולא להתייחס לטרור באופן‬ ‫אחיד‪ .‬כשבוחנים את ההתאמות שיש לעשות בתפיסת הביטחון חשוב‬ ‫לברר באיזה סוג של טרור מדובר‪ :‬כזה שהטיפול בו מצריך מלחמה או‬ ‫כזה שניתן להתמודד איתו במסגרת הביטחון השוטף‪.‬‬

‫התפתחות האיום מהנשק תלול המסלול‬

‫נשק תלול מסלול שימש את אויבינו למטרות טרור מקום המדינה‪.‬‬ ‫אולם האיום הזה הלך והחמיר ככל שגדלה תפוצת הנשק תלול המסלול‬ ‫וככל שגדל הטווח שלו‪ .‬קפיצת מדרגה הייתה ירי הטילים על ישראל‬ ‫במלחמת המפרץ הראשונה (‪ .)1991‬מאז הפכו טילים ורקטות לנשק‬ ‫המרכזי של ארגוני הטרור‪ .‬לכן חשוב להבין את הסוגים השונים של‬ ‫הרקטות ושל הטילים ואת המאפיינים המבצעיים שלהם‪.‬‬ ‫אם בעבר נתקלנו מדי פעם באמצעים מתקדמים שזלגו לידי ארגוני‬ ‫הטרור‪ ,‬הרי שבכל הנוגע לחזבאללה אנחנו ניצבים כיום אל מול אויב‬ ‫שמצטייד באמל"ח בהיקף ובאיכות של צבא סדיר במדינה גדולה‪.‬‬ ‫לפני שמנתחים את משמעות האיום יש למיין את סוגי הרקטות ואת‬ ‫מאפייניהן‪ .‬יש לבחון את טווח הנשק‪ ,‬את גודלו של ראש הנפץ‪ ,‬את‬ ‫רמת הדיוק ואת תפוצת האיום‪:‬‬ ‫‪ .1‬טווח‬ ‫א‪ .‬קצר מאוד ‪ -‬קילומטרים בודדים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬קצר ‪ -‬עד ‪ 40‬ק"מ‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בינוני ‪ -‬עד ‪ 300‬ק"מ‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ארוך ‪ -‬עד אלפי ק"מ‪.‬‬ ‫‪ .2‬דיוק‬ ‫א‪ .‬נמוך ‪ -‬החטאות של מאות עד אלפי מטרים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בינוני ‪ -‬מאות מטרים בודדים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬גבוה ‪ -‬עשרות מטרים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מוחלט ‪ -‬מטרים בודדים‪.‬‬ ‫‪ .3‬ראש נפץ‬ ‫א‪ .‬קטן ‪ -‬עד עשרות ק"ג בודדים‪.‬‬

‫תפוצת הטילים והרקטות ומידת הנזק צפויה‬ ‫טווח‬

‫דיוק‬

‫ראש נפץ‬

‫תפוצה‬

‫הנזק הצפוי‬

‫אפקט‬

‫קצר מאוד‬

‫נמוך‬

‫קטן‬

‫אלפים‬

‫נמוך‬

‫טרור‬

‫קצר‬

‫נמוך‬

‫קטן‬

‫עשרות אלפים‬

‫בינוני‬

‫טרור ופגיעה כלכלית‬

‫בינוני‬

‫נמוך‬

‫בינוני‬

‫אלפים‬

‫בינוני‬

‫טרור ופגיעה כלכלית‬

‫ארוך‬

‫נמוך‬

‫גדול‬

‫מאות‬

‫בינוני‬

‫טרור‬

‫בינוני‬

‫בינוני‬

‫בינוני‬

‫עשרות‬

‫בינוני‬

‫פגיעה כלכלית‬

‫בינוני‪/‬ארוך‬

‫גבוה‬

‫בינוני‪/‬גדול‬

‫עדיין אין‬

‫גבוה‬

‫פגיעה כלכלית‪ ,‬מבצעית‬ ‫ואסטרטגית‬

‫בינוני‪/‬ארוך‬

‫מוחלט‬

‫בינוני‪/‬‬ ‫גדול‬

‫לא‬ ‫צפוי‬

‫אסטרטגי‬

‫פגיעה כלכלית‪ ,‬מבצעית‬ ‫ואסטרטגית‬

‫ב ‪ .‬בינוני ‪ -‬עשרות עד מאות ק"ג בודדים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬גדול ‪ -‬מאות רבות של ק"ג‬ ‫בשנים האחרונות אנחנו עדים להתפתחות עצומה באיום הנשק‬ ‫תלול המסלול בכמויות ובטווחים‪ .‬כשמעריכים את מידת הנזק‬ ‫הצפויה מהנשק תלול המסלול‪ ,‬מתברר שיש להביא בחשבון את‬ ‫מספר הרקטות ואת רמת הדיוק שלהן‪ .‬כל עוד מדובר ברקטות לא‬ ‫מדויקות ‪ -‬קרי כאלה שמחטיאות במאות מטרים את מטרותיהן (אם‬ ‫בכלל היו להן מטרות מלכתחילה) האפקט שהן משיגות הוא של טרור‬ ‫ושל שיבוש אורחות החיים‪ .‬אם מדובר במספרים גדולים ‪ -‬אלפים‬ ‫ויותר ‪ -‬תהיה להן גם משמעות כלכלית‪ ,‬כפי שהיה למשל במלחמת‬ ‫לבנון השנייה‪.‬‬ ‫אנו צפויים להתמודד עם עליית מדרגה באיום עם כניסת טילים‬ ‫ורקטות בעלי רמת דיוק בינונית (של מאות מטרים בודדים)‪ .‬כלי‬ ‫נשק כאלה יכולים לסכן מתקנים גדולים ובכך לגרום לנזק כלכלי‪.‬‬ ‫אם לאויב יהיו כלי נשק בעלי דיוק גבוה‪ ,‬הוא יוכל להשיג פגיעה‬ ‫כלכלית ומבצעית (קרי פגיעה במתקנים צבאיים בעלי חשיבות‬ ‫מבצעית למלחמה)‪ .‬אנו עדיין לא עומדים מול איום כזה‪ ,‬ובכל מקרה‬ ‫נצטרך להעמיד מענה לרמת איום כזה‪.‬‬ ‫להערכתי‪ ,‬איננו צפויים בשלב הנוכחי להתמודד עם איומים עם רמת‬ ‫דיוק מוחלטת (מטרים בודדים)‪ .‬טילי קרקע‪-‬קרקע ברמת דיוק‬ ‫מוחלטת יהיו (אם לא יהיה להם מענה מתאים) איום אסטרטגי על‬ ‫מדינת ישראל‪.‬‬ ‫ניתן לראות שבעת הזאת ישנה התפתחות מאיום של טרור בלבד‬ ‫לאיום שיש לו משמעות כלכלית‪ .‬האויב הבין את היתרון שמקנה לו‬ ‫הפעלת כלי נשק תלולי מסלול שאינם מחייבים עליונות צבאית כלשהי‪,‬‬ ‫ושעל ידי פריסתם בכמויות גדולות ובאזורים רגישים (כמו אזורים‬ ‫בנויים) יקשה על צה"ל לשתק את מקורות האש‪.‬‬ ‫אולם נשאלת השאלה מה מנסה האויב להשיג ומהו האיום שאיתו‬ ‫אנחנו מתמודדים‪.‬‬

‫אחת ההתפתחויות באיום היא שינוי בדרך הפעולה של האויב‪ .‬בעבר‬ ‫היה השימוש בנשק תלול מסלול לצורכי טרור בלבד‪ ,‬ולכן הוא זכה‬ ‫למענה מתחום העימות המוגבל והבט"ש‪ .‬כשהשימוש בנשק הזה היה‬ ‫מעבר ליכולת הספיגה שלנו (למשל המצב שקדם למלחמת לבנון‬ ‫הראשונה) פעל צה"ל בצורה שחרגה מכללי העימות המוגבל‪ ,‬ונשק‬ ‫הטרור תלול המסלול הפך להיות חסר תועלת כמעט לחלוטין‪.‬‬ ‫התעצמות האויב בתחום הנשק תלול המסלול היא ניסיון ליצור מאזן‬ ‫אסטרטגי עם יכולתו העדיפה של צה"ל‪ .‬האויב הבין שאין באיום‬ ‫הטרור כדי למנוע מצה"ל להפעיל את כוחו בצורה שחורגת מגבולות‬ ‫העימות המוגבל‪ .‬הגדלת הכמויות והטווחים של הטילים ושל הרקטות‬ ‫נועדה ליצור איום משמעותי יותר כדי להרתיע את צה"ל מלפעול‪.‬‬ ‫אולם אם יתרחש עימות נרחב‪ ,‬אין בכוחו של הנשק תלול המסלול‬ ‫להכריע את ישראל אלא רק לגבות ממנה מחיר כלכלי שבכל מקרה‬ ‫אינו דומה לנזק שתגרום ישראל לצד האחר (שכן לצה"ל יכולת לייצר‬ ‫אש מדויקת מאוד ויכולת תמרון עדיפה בהרבה)‪.‬‬ ‫המצב הזה עלול להשתנות אם יצליחו אויבינו לשים את ידיהם על כלי‬ ‫נשק מדויקים (או לפתח אותם)‪ ,‬ואנחנו לא נעמיד בזמן אמצעי‪-‬נגד‬ ‫מספקים‪ .‬או אז ייתכן שניאלץ להתמודד עם יכולות אש שישפיעו על‬ ‫כושרנו הצבאי או יוכלו להסב לנו נזק כלכלי אסטרטגי‪ .‬אולם כאמור‬ ‫זה עדיין לא המצב‪.‬‬

‫רגל ההגנה‬

‫התגברות האיום הנשקף מנשק תלול מסלול העלתה לסדר היום את‬ ‫הצורך בהגנה אקטיבית נגדו‪ .‬למעשה נכנסה מדינת ישראל לתחום‬ ‫ההגנה בשנות ה‪ 90-‬עם תחילת פיתוחה של מערכת החץ‪ .‬החץ שייך‬ ‫למערכות הגנה נגד הקצה הגבוה של האיומים ‪ -‬טילי קרקע‪-‬קרקע‬ ‫ארוכי טווח (מאות עד אלפי ק"מ‪ ,‬שלהם יוחסה בעבר משמעות‬ ‫אסטרטגית)‪.‬‬ ‫בעקבות מלחמת לבנון השנייה הוחלט להצטייד גם במערכת "כיפת‬ ‫ברזל" שאמורה לספק הגנה מפני הקצה קצר הטווח של סקלת‬ ‫ניצחון ללא הכרעה‬

‫‪7‬‬

‫האיומים ‪ -‬עשרות ק"מ‪.‬‬ ‫בין לבין מפותחות ונרכשות מערכות נוספות שיכולות לתת הגנה‬ ‫מסוימת בפני כלי נשק תלולי מסלול‪ .‬קיומם של אמצעי הגנה מחייב‬ ‫ליבון של התפיסה בנוגע לשימוש בהם‪ .‬מחד גיסא ברור שקיימת‬ ‫אסימטרייה ברורה בין העלות הנמוכה של רקטות קסאם לעלות של‬ ‫מיירט "כיפת ברזל"‪ .‬מאידך גיסא ייתכן שבעימות חץ‪-‬שיהאב יש‬ ‫משום איזון‪.‬‬ ‫מבחינה כלכלית­‪ -‬מתברר ‪ -‬יש לבחון את עלות המיירט אל מול הנזק‬ ‫שהוא מונע ולא אל מול מחיר הרקטה שהוא מפיל‪.‬‬ ‫צריך גם לבחון אם ההגנה שמקנה "כיפת ברזל" נגד קסאם נותנת‬ ‫מענה לאפקט הטרור או רק הגנה כלכלית‪.‬‬ ‫כפי שנותח לעיל‪ ,‬הרי ברור שמערך ההגנה מקבל חשיבות עליונה‬ ‫כשמסתכלים קדימה על האיומים הנשקפים מנשק תלול מסלול‬ ‫מדויק בעל יכולת לפגוע נקודתית באתרים אסטרטגיים (ולא רק‬ ‫לצורך טרור)‪.‬‬ ‫יוצא אפוא כי אף שאין לראות בנשק תלול מסלול איום קיומי שיכול‬ ‫להכריע את ישראל‪ ,‬הרי שרגל ההגנה מחייבת בירור מעמיק והופכת‬ ‫לחלק חשוב ומשמעותי בתפיסת הביטחון של ישראל‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מערכות ‪430‬‬

‫מערכת "כיפת ברזל" ‪ -‬תרחיש פעולה בעת מתקפת‬ ‫טילים יש לבחון את עלות המיירט אל מול הנזק שהוא‬ ‫מונע ולא אל מול מחיר הרקטה שהוא מפיל‬

‫איום התמרון וההגנה‬

‫מלחמת העצמאות נפתחה במאמץ תמרון רחב היקף של מדינות ערב‪.‬‬ ‫גם בהמשך היה התמרון האיום המרכזי על מדינת ישראל‪ .‬לאחר יציאת‬ ‫מצרים ממעגל האיבה ולאור תוצאות הקרבות בין צה"ל לצבא סוריה‬ ‫בלבנון הפנים הצד שכנגד את נחיתותו בתחום התמרון וכמעט שזנח‬ ‫אותו לחלוטין‪ .‬במקביל להתפתחות אמצעי האש תלולת המסלול‬ ‫התפתחה אצל האויב תפיסת המגננה שתכליתה לקזז את יתרונות‬ ‫צה"ל בתחום התמרון‪ .‬המגננה מבוססת על נשק נ"ט מתקדם‪ ,‬על‬ ‫שימוש במכשולים קרקעיים ועל התבססות באזורים צפופי אוכלוסייה‬ ‫ובתווך התת‪-‬קרקעי‪ .‬כל אלה מטרתם להקשות על התמרון של צה"ל‬ ‫ולקזז את יתרונותיו באש מדויקת‪.‬‬ ‫יכולת הגנה משופרת עלולה אולי להקשות על צה"ל לתמרן‪ ,‬אבל אי‪-‬‬ ‫אפשר לבסס עליה מערכה (שכן היא תלויה בתמרון של צה"ל)‪ .‬בנקודה‬ ‫הזאת משתלבת היכולת לירות אש תלולת מסלול‪ ,‬שכן זו מושכת את‬ ‫צה"ל לאזורי המגננה‪ .‬כלומר קיים קשר הדוק בין התפתחותן של‬ ‫יכולות ההגנה לבין היכולות בתחום האש תלולת המסלול‪.‬‬

‫בהקשר הזה חשובה ההבחנה בין סוריה לחזבאללה ולחמאס‪ .‬בעוד‬ ‫שלסוריה צבא גדול שיכול לתכנן הגנה אפקטיבית מפני מתקפה של‬ ‫צה"ל‪ ,‬הרי שלצבאות הטרור והגרילה אין די כוח כדי לעמוד נגד תמרון‬ ‫גדול של צה"ל‪ .‬אולם הטרוריסטים ולוחמי הגרילה מתבססים על‬ ‫חוסר רצונו של צה"ל לפגוע באזורים המיושבים שלהם ועל הרתיעה‬ ‫של אזרחי ישראל מלשוב ולכבוש את השטחים שכבר פונו‪.‬‬

‫מרכזי כוח וביזור‬

‫אויבינו למדו את תפיסת הביטחון שלנו והפנימו את יכולתנו לפגוע‬ ‫במרכזי הכובד שלהם בצורה מהירה ואפקטיבית‪ .‬לכן הם נערכים‬ ‫במערכים מבוזרים שמנסים עד כמה שניתן לטשטש את מרכזי הכובד‬ ‫הפיזיים שלהם ‪ -‬עד כדי כך שאין להם כמעט מרכזים כאלה‪ .‬וכשמרכזי‬ ‫כובד הם הכרחיים ‪ -‬כמו מפקדה ראשית למנהיג ‪ -‬הם יסתירו אותה‬ ‫בשטחים צפופי אוכלוסייה ואולי אף מנוּ עי תקיפה בראייתם כמו בתי‬ ‫חולים‪ .‬היעלמות מרכזי הכובד הפיזיים מעמידה בספק את תקפות‬ ‫רעיון ההכרעה הקלסי של צה"ל‪.‬‬ ‫רבים מצביעים על מבצע "חומת מגן" ואומרים שזוהי דוגמה להכרעת‬ ‫קרב נגד טרור‪ .‬עם זאת חשוב לזכור שלמרות חשיבות המבצע הוא‬ ‫רק סימן היפוך מגמה באינתיפאדה השנייה‪ ,‬אולם ממש לא הכריע‬ ‫אותה‪ ,‬והראיה‪ :‬היא נמשכה גם אחריו‪.‬‬

‫תפיסת הביטחון של האויב‬

‫לאחר שנותח הבסיס לתפיסת הביטחון של ישראל‪ ,‬והוצגו השינויים‬ ‫באיומים נגדה‪ ,‬יש להגדיר את תפיסת הביטחון של האויב כדי‬ ‫שנוכל להתאים את תפיסתנו שלנו בהתאם לה‪ .‬אין בכוונתי לנסח‬ ‫את התפיסה הכתובה של האויב אלא להבין את תפיסתו בפועל כפי‬ ‫שעולה מהתנהגותו‪.‬‬

‫תפיסת הביטחון של חמאס‬

‫חמאס מעוניין ב"התנגדות"‪ ,‬ולכן ישאף להגיע למצב שיאפשר לו לבצע‬ ‫פעולות אלימות נגד ישראל‪ .‬חמאס מבין את יחסי הכוחות‪ ,‬ולכן ינסה‬ ‫להגיע למצב של פעילות מתחת לסף ההסלמה‪ ,‬בדומה ל"טפטוף"‬ ‫הקסאמים בשנים שקדמו למבצע "עופרת יצוקה"‪ .‬לצורך כך יבצע‬ ‫חמאס פעולות טרור לאורך הגבול וירי תלול מסלול לאזור עוטף עזה‪.‬‬ ‫חמאס ינסה להרתיע את ישראל מפעולה משמעותית נגדו באמצעות‬ ‫איום בירי רקטות המגיעות עד לערי המרכז‪ .‬מאחר שחמאס מבין את‬ ‫חולשתו היחסית אל מול יכולת התמרון של צה"ל‪ ,‬הוא ינסה להרתיע‬ ‫אותו מתמרון באמצעות פעולה מתוך אזורים מיושבים בהסתמך על‬ ‫רתיעת ישראל מלפגוע באזרחים‪ .‬להערכתי‪ ,‬חמאס לא הציב לעצמו‬ ‫יעד להכריע את מדינת ישראל‪ ,‬ואין לו תוכנית פעולה מעשית פרט‬ ‫להמשך ההתשה וההתנגדות‪.‬‬

‫תפיסת הביטחון של חזבאללה‬

‫חזבאללה מעוניין ב"התנגדות" אקטיבית נגד ישראל‪ .‬במקביל יש‬ ‫לחזבאללה יעדים פנימיים במערכת הפוליטית של לבנון‪ .‬נראה שהוא‬ ‫משיג את יעדיו הפוליטיים גם ללא פעולות שיכולות לסבך אותו (ייתכן‬ ‫שחזבאללה ינסה להפגין את ה"התנגדות" באמצעות מאבק לשחרור‬

‫חוות שבעא או נגד מטוסי חיל האוויר ש"מפירים את הריבונות של‬ ‫לבנון")‪ .‬גם ללא יעד של חזרה להתנגדות אקטיבית מנסה חזבאללה‬ ‫להרתיע את ישראל מפני פעולות נגדו באמצעות יצירת איום רחב של‬ ‫רקטות‪ .‬מאחר שהנכס העיקרי של חזבאללה במאבק נגד ישראל הוא‬ ‫הצלחתו לגרום לצה"ל לסגת מלבנון‪ ,‬הוא ישאף שלא לאפשר לצה"ל‬ ‫לכבוש שוב שטחים בדרום לבנון‪ .‬התמודדות עם תמרון של צה"ל‬ ‫תיעשה בצורה ישירה באמצעות מגננה באזורים מיושבים ומתקפות‬ ‫גרילה נגד כוחות צה"ל בדרום לבנון ובדרך עקיפה באמצעות ירי‬ ‫רקטות לשטח ישראל כדי שישמש מנוף להשגת נסיגה ישראלית‬ ‫משטחים שכבשה‪.‬‬

‫תפיסת הביטחון של סוריה‬

‫סוריה נמצאת במלכוד‪ .‬מחד‪ ,‬בהיותה מדינה עם שלטון בעל נכסים‬ ‫מובהקים היא פגיעה ליכולת ההכרעה הישראלית‪ ,‬ומאידך יכולות‬ ‫האש שלה ברובן בעלות אפקטיביות של טרור שקשה להצדיקו‬ ‫כשהוא מופעל על ידי מדינה‪ .‬לכן לסוריה יש יתרון בהפעלת חזבאללה‬ ‫במקביל ללחימה של צבאה‪.‬‬ ‫להבנתי‪ ,‬סוריה שואפת להשיג איזון אסטרטגי עם ישראל באמצעות‬ ‫הסתמכות על יכולות אש משמעותיות (עם הבנה של מוגבלותן‬ ‫במבצעים שאינם טרור) ובאמצעות חיזוק ההגנה הקרקעית והאווירית‬ ‫בצורה שתקשה על צה"ל להכריעה במתכונת הקלסית של כיבוש‬ ‫שטחים ושל השמדת צבאה ונכסיה האסטרטגיים‪ .‬מאחר שלא נראה‬ ‫שביכולתה של סוריה להשיג כרגע איזון אמיתי מול ישראל‪ ,‬היא‬ ‫תנסה להימנע מעימות וליצור את החיכוך שדרוש לה עם ישראל‬ ‫(למשל כדי להפעיל לחץ להחזרת הגולן) לסוכני כוח אחרים כמו‬ ‫חזבאללה וחמאס‪.‬‬ ‫לאור התפתחות האיומים והשתנותם ולאור תפיסות הביטחון של‬ ‫אויבינו יש לשאול אם במצב הנוכחי רגל ההכרעה‪ 1‬בתפיסת הביטחון‬ ‫של ישראל עדיין עומדת‪.‬‬ ‫אין חולק שיש יתרון צבאי ברור בהשגת הכרעה‪ .‬אולם אל מול השגת‬ ‫ההכרעה צריך לבחון גם את המחיר שמשולם להשגתה ואת המצב‬ ‫שישתרר באזור לאחריה‪.‬‬ ‫למיטב הבנתי‪ ,‬בן‪-‬גוריון כלל את ההכרעה בתפיסת הביטחון של‬ ‫ישראל בעיקר משום שלא ניתן היה לסמוך על גורמים חיצוניים‬ ‫שיביאו את העימות לכלל סיום‪ .‬לפיכך‪ ,‬כדי למנוע מאויביה את‬ ‫האפשרות לאיים על קיומה היה על ישראל להכריעם ולמנוע מהם‬ ‫פיזית להשיג את יעדם‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬המצב היום שונה‪ .‬אין איום קיומי על ישראל‪ ,‬ולכן אין צורך‬ ‫להרחיק אותו‪ .‬הגורמים הבין‪-‬לאומיים מעורבים היום בעימותים‬ ‫בינינו לבין שכנינו בשלבים מוקדמים מאוד‪ ,‬ולכן ניתן להיעזר בהם כדי‬ ‫לסיים סבב עימות‪ .‬יתר על כן‪ ,‬ברוב המקרים אין לישראל רצון לפרק‬ ‫לחלוטין את המערכת שמולה‪ .‬למשל‪ ,‬ב"עופרת יצוקה" לא נעשה‬ ‫ניסיון לחסל את שלטון חמאס‪ .‬ובעיקר‪ :‬האויב מאורגן במתכונת‬ ‫של צבא טרור ובנה את עצמו באופן שיקשה על צה"ל להכריעו בדרך‬ ‫הקלסית של פגיעה במרכזי כובד (פיזיים) ‪ -‬שכן מרכזים כאלה כלל‬ ‫לא קיימים אצלו‪.‬‬ ‫יוצא אפוא שאין כיום הכרח ‪ -‬ואולי אין צורך (או יכולת) ‪ -‬להגיע‬ ‫ניצחון ללא הכרעה‬

‫‪9‬‬

‫להכרעות צבאיות בעימותים בעצימות גבוהה‪ .‬צריך אם כן לתכנן את‬ ‫המהלך הצבאי בצורה שיאפשר את הפסקת סבב האלימות לאחר‬ ‫שצה"ל ישיג הישגים במחיר סביר‪.‬‬

‫ניצחון באמצעות אי‪-‬הפסד‬

‫בתגובה לטענה שלא נדרש להכריע את הטרור יש הטוענים שבצורה‬ ‫הזאת אנחנו מאפשרים לטרוריסטים לנצח מעצם העובדה שהם לא‬ ‫מפסידים‪ .‬ובאמת גם חמאס וגם חזבאללה טרחו להצהיר שעצם‬ ‫העובדה ששרדו היא ניצחון שלהם והפסד של ישראל‪ .‬אולם חשוב‬ ‫לזכור שמטרתם חורגת מעצם הישרדותם‪ :‬כאמור‪ ,‬הם מעוניינים לקדם‬ ‫את "ההתנגדות"‪ .‬אם בעקבות המערכה הם אינם יכולים להתנגד‪,‬‬ ‫הרי שכפינו עליהם שינוי משמעותי בהתנהגות‪ .‬טענתם בנוגע לניצחון‬ ‫באמצעות אי‪-‬הפסד" הנה אפוא תרגיל דמגוגי בלבד‪ ,‬וחבל שיגרום‬ ‫לנו להתבלבל‪.‬‬ ‫מכל האמור לעיל ניתן להגדיר את תפיסת הביטחון שנדרשת לישראל‬ ‫בעת הזאת‪:‬‬ ‫אל מול איומי הביטחון השוטף על ישראל לחזק בצורה היעילה ביותר‬ ‫(בהתאם לשיקולי עלות‪-‬תועלת) את ההגנה על הגבולות ונגד טרור‬ ‫טילים מתוך הבנה של מגבלות המענה‪ .‬על ישראל להגיב על פעולות‬ ‫נגדה‪ ,‬אולם הכרחי שתשמור על אי‪-‬ודאות אצל האויב בנוגע לאופי‬ ‫ולעוצמה של התגובה כדי שלא יוכל ליצור מצב קבוע של פגיעה‬ ‫ביישובי הספר בלא שייאלץ לחשוש תמיד מפני הסלמה קשה‪.‬‬ ‫במקרה של הסלמה לעימות בעצימות גבוהה על ישראל לשאוף לעימות‬ ‫קצר שבסופו יתברר לצד האחר שהוא ספג מהלומה כואבת ובלתי‬ ‫צפויה‪ ,‬ואילו הנזקים בצידנו הם נסבלים‪ .‬אין אומנם משמעות להעברת‬ ‫הלחימה לשטח האויב (שכן הוא פוגע בנו באמצעות ירי תלול מסלול)‪,‬‬ ‫אולם יש חשיבות לביצוע תמרון שידגיש את נחישותנו להתמודד עם‬ ‫האויב ואת עליונותנו הצבאית עליו וכן שיאלץ אותו להתמודד עם‬ ‫מלוא ההשלכות של המלחמה‪ ,‬ובהן אובדן נכסיו‪.‬‬ ‫כדי להקטין את הנזק שיספוג העורף הישראלי יש להמשיך לשפר‬ ‫ולפתח יכולות הגנה אקטיבית להגנה על אתרים חיוניים ועל מרכזי‬ ‫אוכלוסייה‪ .‬במקביל יש לפתח את עמידות העורף באמצעות מערכות‬ ‫התרעה‪ ,‬משק לשעת חירום ומיגון קשיח של נכסים חיוניים‪ .‬יש לפתח‬ ‫את יכולות התקיפה שלנו כדי שנוכל לפגוע במרב אמצעי האש של‬ ‫האויב בטרם הופעלו ובמרב נכסיו‪.‬‬ ‫הניצחון במלחמה יושג באמצעות הנזק הרב שייגרם לצד האחר בסוף‬ ‫המלחמה בהשוואה לנזק סביר שייגרם אצלנו‪ .‬הרתעת האויב מהפעלת‬ ‫כוח בפעם שלאחר מכן תיבנה מהבנתו את הנזק העצום שייגרם לו‬ ‫בעימות ומהמחשת המחויבות שיש לנו להגן על עצמנו ולאו דווקא‬ ‫באמצעות הכרעה קלסית‪.‬‬ ‫ייחודה של תפיסת הביטחון החדשה ‪ -‬לעומת זו המסורתית ‪ -‬הוא‬ ‫אפוא בפרטים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬אין צורך בהכרעה‪ .‬הצד האחר מעוניין בהפסקת אש‪ ,‬ויש‬ ‫מנגנוני סיום נוספים‪ .‬הדבר החשוב ביותר הוא מאזן המחיר‬ ‫שנגבה מהצד האחר‪.‬‬ ‫‪ .2‬התמרון הוא אמצעי להשגת נכסים למאזן הסיום ולא כלי‬ ‫להרחקת האיום‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מערכות ‪430‬‬

‫‪ . 3‬הוספת רגל ההגנה הכוללת הגנה אקטיבית‪ ,‬התרעה‪ ,‬מיגון‬ ‫ומוכנות תפקודית של העורף‪.‬‬ ‫‪ .4‬הקטנת הנזק בצד שלנו באמצעות מלחמה קצרה‪.‬‬

‫המלחמה על אופי המלחמה‬

‫מהניתוח עולה שגם לחמאס וגם לחזבאללה יש יכולת לירות על‬ ‫ישראל‪ ,‬אולם אין להם יכולת הגנה אמיתית מפני צה"ל באוויר‬ ‫וביבשה‪ .‬הם מחפשים פתרון לבעיה הזאת באמצעות פריסה רחבה‬ ‫מאוד של אמצעי האש שלהם כדי שלא יושמדו כולם ובאמצעות‬ ‫הסתתרות בתוך האוכלוסייה האזרחית‪.‬‬ ‫מהו הגיון הפעולה שעומד מאחורי הסתתרות הטרור בתוך‬ ‫האוכלוסייה שלו עצמו? הרי למעשה יש כאן הפקרה של האוכלוסייה‬ ‫שלמענה פועלים לכאורה פעילי הטרור!‬ ‫ובכן ההיגיון שעומד מאחורי קו הפעולה הזה הוא פשוט‪ .‬צבאות הטרור‬ ‫אינם פועלים על פי מוסכמות המלחמה שנהוגות מאז מלחמת העולם‬ ‫השנייה במדינות המערב‪ .‬החוק הבין‪-‬לאומי ואמנות ז'נווה מסדירות‬ ‫מלחמות בין צבאות סדירים במטרה למנוע או לפחות להקטין את‬ ‫הנזק לאוכלוסייה האזרחית (בשני הצדדים)‪ .‬הבסיס להסדרה הזאת‬ ‫הוא הנזק העצום שגרמה מלחמת העולם השנייה לאוכלוסיית אירופה‪.‬‬ ‫צבאות הטרור כופרים ביסודות ההסדרה הזאת שכן מראש הם מפנים‬ ‫את האש שלהם נגד האוכלוסייה האזרחית כדי לפגוע בה‪ .‬נוסף על כך‬ ‫הם בזים לאמנות כפי שניתן ללמוד מהיחס שלהם לגופות ולשבויים‪.‬‬ ‫בעניין הזה פועלים צבאות הטרור בציניות רבה‪ :‬הם מסתמכים על‬ ‫המחויבות שלנו לחוק הבין‪-‬לאומי ועל מוסר הלחימה של צה"ל כשהם‬ ‫מסתתרים מאחורי האוכלוסייה‪.‬‬ ‫פגיעה באוכלוסייה אזרחית הייתה מאז ומעולם מהמאפיינים הקשים‬ ‫ביותר של תופעת המלחמה‪ .‬בתקופה העתיקה מקובל היה לרצוח‬ ‫אוכלוסייה אזרחית‪ ,‬לשעבדה לעבדות או להגלותה‪ .‬מלחמת העולם‬ ‫השנייה הייתה קרוב לוודאי שיא שלילי מבחינת הפגיעה באזרחים‪,‬‬ ‫ומכאן אפשר אולי להבין את רגישות היתר שיש היום בדין הבין‪-‬לאומי‬ ‫לנושא הזה‪ .‬ארגוני הטרור מנצלים בציניות את הרגישות הזאת בשעה‬ ‫שהם מוותרים לחלוטין על הגנת האוכלוסייה שבשמה הם פועלים‬ ‫ומותירים את ההגנה עליה בידי הצד האחר ‪ -‬אנחנו‪ .‬מדובר בתופעה‬ ‫שאותה אני מכנה "הגנה הומניטרית" ("גולדסטון יגן עליי")‪.‬‬ ‫צה"ל מחויב לדין הבין‪-‬לאומי ועוד יותר מחויב לקוד האתי שלו‬ ‫ולמוסר היהודי שבאים לידי ביטוי בערך של טוהר הנשק‪ .‬ואכן צה"ל‬ ‫עושה מעל ומעבר כדי למזער את הפגיעה באזרחי הצד האחר‪ .‬נשאלת‬ ‫אפוא השאלה מיהם הגורמים שתומכים במשחק הכפול של ארגוני‬ ‫הטרור ומדוע‪ .‬אציין כמה גורמים כאלה‪:‬‬ ‫‪ .1‬מדינות ערב מנצלות את ההזדמנות לנגח את ישראל גם אם‬ ‫הן לא מחויבות למוסר המערבי ובוודאי שאינן פועלות על‬ ‫פיו בשטחיהן‪.‬‬ ‫‪ .2‬ארגונים בין‪-‬לאומיים לזכויות אזרח מנגחים את ישראל‬ ‫שכן הם מתנגדים באופן עקרוני למדינת הלאום היהודית‬ ‫ורואים בישראל גוף לא לגיטימי שיש להתנגד למעשיו‪.‬‬ ‫‪ .3‬גורמים שונים שמונעים מאנטישמיות גלויה ושאינה גלויה‬ ‫מנצלים את ההזדמנות לפגוע בישראל‪.‬‬

‫‪ .4‬גורמים פוליטיים ציניים שמנגחים את ישראל ‪ -‬אף שהמצב‬ ‫ברור להם ‪ -‬כדי לקדם אינטרסים שלהם מול העולם הערבי‪.‬‬ ‫יוצא אפוא שבצורה פרדוקסלית דווקא גורמים "הומניים" נותנים‬ ‫יד לארגוני הטרור לנצל באופן ציני את החוק הבין‪-‬לאומי‪ .‬כך או כך‪,‬‬ ‫תפיסת הביטחון של ארגוני הטרור בנויה על ההנחה שהאוכלוסייה‬ ‫שלהם בטוחה ואפילו משמשת מגן אנושי בפני תקיפות שלנו‪.‬‬ ‫אם מסירים את המוסכמה הזאת‪ ,‬קורסת התפיסה של ארגוני הטרור‪,‬‬ ‫שכן הם יהיו מחויבים להגן על עצמם‪ ,‬ומאחר שהם אינם חזקים דיים‪,‬‬ ‫הם יצטרכו להפגין איפוק‪ ,‬ובעצם לא יוכלו לפעול בצורה יעילה נגדנו‬ ‫ כלומר יישארו מורתעים‪.‬‬‫לעומת זאת‪ ,‬המשך המציאות שבה אנחנו נמנעים מפעולה כדי שלא‬ ‫לסכן את אזרחי הצד האחר יגרום לנו לקשיים מבצעיים הולכים‬ ‫וגדלים עד כדי שיתוק‪.‬‬ ‫מכל האמור לעיל עולה שהמאבק האמיתי על אופי המלחמה בעת‬ ‫הזאת הוא למעשה על הזכות שלנו לפעול להגנתנו גם במרחבים צפופי‬ ‫אוכלוסייה‪ .‬אותה האוכלוסייה שממנה יוצאים צבאות הטרור היא‬ ‫שתשלם בסופו של דבר את מחיר האסטרטגיה של הטרור‪ .‬ניצחון‬ ‫שלנו בקרב הזה על אופי המלחמה יהפוך את האסטרטגיה של הטרור‬

‫השינויים באופי המלחמה‬ ‫מחדדים את הצורך לפעול‬ ‫במישור הבין‪-‬לאומי כדי להרחיב‬ ‫את תחום הלגיטימציה של‬ ‫הפעולה הצבאית שלנו‬ ‫לחסרת סיכוי‪ ,‬ואילו הצלחה של צבאות הטרור לכפות את ידינו תהיה‬ ‫סיכון קיומי למדינת ישראל ותסכן גם כל אומה מערבית אחרת‬ ‫שתיאלץ להתמודד עם סוג כזה של איום‪.‬‬ ‫מכאן שבמקביל לעדכון תפיסת הביטחון שלנו ‪ -‬כפי שהוסבר לעיל ‪-‬‬ ‫יש לנהל מערכה במישור הבין‪-‬לאומי שמטרתה עדכון חוקי המלחמה‬ ‫והאמנות הבין‪-‬לאומיות כך שיאפשרו מלחמה אפקטיבית בתוך‬ ‫אוכלוסייה שמוציאה מתוכה פעילויות טרור‪.‬‬ ‫למעשה העימות בינינו לבין צבאות הטרור הפועלים מתוך הסביבה‬ ‫האזרחית שלהם הוא על עצם זכותנו להגן על עצמנו‪ .‬האויב מנסה‬ ‫לקשור את ידינו ולמנוע מאיתנו לפעול‪ ,‬ואילו אנחנו נאבקים על‬ ‫זכותנו להגן על עצמנו‪ .‬היעד העליון שלנו בעימות צריך להיות אפוא‬ ‫להרחיב את גבולות הלגיטימציה שלנו לפעול‪ .‬מהזווית הזאת ניתן‬ ‫להבין את ההצלחה שהייתה במבצע "עופרת יצוקה" ואת האפקטיביות‬ ‫שהייתה למלחמת לבנון השנייה‪ .‬מדובר בשני מבצעים שהביאו שקט‬ ‫לדרום ולצפון‪ .‬בשני האירועים האלו נדחקנו למצב שבו לא הייתה‬ ‫לנו אפשרות אלא להפעיל כוח בהיקף נרחב שחולל נזק חמור באזורי‬ ‫הפעילות של האויב (המרחב האזרחי שלו)‪ .‬מכאן אפשר גם להבין את‬

‫המאבק הכבד שמתחולל בעקבות הפעולות על עצם הלגיטימציה של‬ ‫ישראל לפעול‪ .‬אויבינו מנסים למנוע מאיתנו את הלגיטימציה הזאת‪,‬‬ ‫וזהו למעשה שדה הקרב העיקרי כיום‪.‬‬ ‫מהניתוח הזה עולות שתי מסקנות ברורות‪:‬‬ ‫‪ .1‬הסתמכות אויבינו על הטרור מגבילה אותם מאוד‪ .‬אם הם‬ ‫יצליחו יתר על המידה ויהיו איום אמיתי עלינו ‪ -‬נפעל נגדם‬ ‫בעוצמה רבה‪ .‬במילים אחרות‪ :‬אויב אסימטרי שנשען על‬ ‫טרור אינו יכול לנצח‪.‬‬ ‫‪ .2‬הקרב האמיתי הוא על מרחב הלגיטימציה של הפעולה‪ .‬צריך‬ ‫לנהל אותו במישור המדיני בין המלחמות‪ ,‬וצריך להציב יעד‬ ‫של הרחבת המרחב הזה במהלך הלחימה‪.‬‬

‫סיכום‬

‫אופי האיומים על מדינת ישראל השתנה מאז הקמתה מאיום קיומי של‬ ‫צבאות סדירים לאיום אסימטרי המבוסס על טרור ‪ -‬איום שבעיקרו‬ ‫אינו קיומי‪.‬‬ ‫צבאות הטרור בנו את עצמם במיוחד כדי להימנע מכוח המחץ המכריע‬ ‫של צה"ל‪ .‬בהתאם לכך השתנה מיקומה של ההכרעה בתפיסת הביטחון‬ ‫הישראלית‪ ,‬שבתחילה הייתה אמצעי לסיום סבב עימות‪ ,‬וכעת יש‬ ‫להחליפה בהשגת הישגים במחיר סביר ‪ -‬קרי בהשגת ניצחון שלא‬ ‫מותנה בהכרעה‪.‬‬

‫בעקבות התעצמות אויבינו בתחום הנשק תלול המסלול יש להוסיף‬ ‫רגל הגנה לתפיסת הביטחון ‪ -‬אולם את הרגל הזאת יש לבנות רק‬ ‫לאחר ניתוח קפדני‪ ,‬שכן היא נוטה לבלוע הרבה מאוד משאבים‪.‬‬ ‫תפקידה העיקרי של ההגנה האקטיבית הוא למנוע מאיום הנשק‬ ‫תלול המסלול להפוך לקיומי‪.‬‬ ‫הנשק תלול המסלול ואופיין השונה של המלחמות נותן סיבה חדשה‬ ‫לרצון הישן לנהל מלחמות קצרות בלבד‪ .‬בעבר שאפה ישראל לנהל‬ ‫מלחמות קצרות כדי לקצר את משך השירות של אנשי המילואים‬ ‫ולמנוע פגיעה במשק‪ .‬כיום היא מעוניינת בכך כדי להפחית את הנזקים‬ ‫שסופג העורף הישראלי‪ .‬מהסיבה הזאת יש לשקול את אורך המלחמה‬ ‫מול מחיריה ולזכור שקרב הכרעה גדוש נפגעים אינו בהכרח יעיל‪.‬‬ ‫השינויים באופי המלחמה מחדדים את הצורך לפעול במישור הבין‪-‬‬ ‫לאומי כדי להרחיב את תחום הלגיטימציה של הפעולה הצבאית‬ ‫שלנו‪ .‬ניצחון בקרב הזה על הלגיטימציה עשוי לשמוט את הבסיס‬ ‫מאסטרטגיית הטרור של אויבינו‪ .‬לעומת זאת כישלון במערכה הזאת‬ ‫יכול להיות סכנה מוחשית למדינת ישראל‪ ,‬ולכן חשוב שכל זרועות‬ ‫הממשל בישראל יעסקו בכך באופן מתואם ומגובש‪.‬‬

‫הערה‬

‫‪ .1‬המילון למונחי צה"ל (‪ )1998‬מגדיר כך את הערך "הכרעה"‪:‬‬ ‫פגיעה משמעותית ביכולתו של האויב (בכוחו וברצונו) לפעול‬ ‫ביעילות נגדנו על ידי יצירת מצב שמתקיימים בו (להערכת‬ ‫המחליט) התנאים להשגת המשימה שנקבעה תוך אכיפת‬ ‫רצוננו עליו‪.‬‬

‫ניצחון ללא הכרעה‬

‫‪11‬‬

‫האיום‪:‬‬ ‫מצור ימי‬

‫‪ 99%‬מהסחר של ישראל עובר דרך הים‪ ,‬ולכן קיומה מותנה ביכולתה לשמור על‬ ‫חופש השיט‪ .‬אולם המושג "חופש השיט" ‪ -‬כפי שמוכיח המאמר הזה ‪ -‬חורג מעבר‬ ‫לאפשרות לפעול בים באופן חופשי וכולל את אבטחתה של כל שרשרת ההספקה‬ ‫למדינת ישראל וממנה ‪ -‬החל מנמל המוצא וכלה בנמל היעד‪ .‬השאלה היא אם צה"ל‬ ‫בכלל וחיל הים בפרט ערוכים להגן על חופש השיט בהגדרתו המורחבת‬

‫סא"ל דלית כספי‪-‬שכנר‬ ‫רע"ן צבאי אסטרטגי באג"ת‪ .‬בעבר רמ"ד‬ ‫מערכות ל"א ורת"ח תורת המערכה‬ ‫בחיל הים‪ .‬בוגרת פו"ם "אפק"‬ ‫המאמר זכה בפרס בתחרות המאמרים‬ ‫במסגרת פו"ם "אפק"‬

‫‪12‬‬ ‫מערכות ‪430‬‬

‫מסוק צרפתי במשימת פיקוח במפרץ עדן‪ ,‬ינואר ‪2009‬‬ ‫בשנים האחרונות ישנה עלייה דרמטית במספר התקיפות‬ ‫של פיראטים‪ .‬ב‪ 2007 -‬היו ‪ 263‬תקיפות‪ .‬בין ינואר לספטמבר‬ ‫‪ 2009‬גדל מספרן ל‪ - 306 -‬בעיקר בשל גידול של ממש במספר‬ ‫התקיפות של פיראטים סומלים במפרץ עדן‬

‫"בתוך מטר המאורעות הסוערים הייתה דאגה אחת עליונה על כל‬ ‫השאר‪ .‬יכול להיות שננצח או שנפסיד בקרבות‪ ,‬יכול להיות שנצליח‬ ‫או שניכשל במעשים‪ ,‬יכול להיות שנכבוש שטחים או שנעזבם‪ ,‬אבל‬ ‫את כל מידת יכולתנו להמשיך במלחמה או אפילו להישאר בחיים‬ ‫יקבעו שליטתנו בנתיבי האוקיינוס וחופש הגישה והכניסה לנמלינו"‪.‬‬ ‫וינסטון צ'רצ'יל‪1941 ,‬‬

‫מבוא‬ ‫ ‬

‫עניינו של המאמר הזה הוא בתחום שאינו מוגדר מספיק‪ ,‬אף כי‬ ‫חשיבותו רבה‪ :‬חופש השיט של מדינת ישראל‪ .‬חשיבותו נודעת בשל‬ ‫התלות הבסיסית של המדינה בנתיבי הספקה ימיים והאפשרות של‬ ‫ניצולו לרעה על ידי גורמים שונים כדי לפגוע בנתיבי ההספקה למדינה‪.‬‬ ‫עוד מתקופות קדומות לא הספיקה החקלאות לקיים את האוכלוסייה‬ ‫המקומית‪ ,‬והיה צורך בסחר יבשתי וימי כדי לספק מזון‪ .‬סחר בין‪-‬‬ ‫לאומי ימי התקיים כמעט לכל אורך ההיסטוריה האנושית‪ .‬הנתיבים‬ ‫הקדומים היו בדרך כלל בקרבת החופים‪ ,‬מאחר שהנווטים נסמכו על‬ ‫נקודות ציון יבשתיות‪ .‬ככל שהתקדם הידע בניווט ובמיפוי‪ ,‬כך נעשו‬ ‫נתיבי השיט תלויים פחות בחוף והחלו לחצות ימים ואוקיינוסים‪.‬‬ ‫נתיבי השיט האלה הם פחות או יותר קבועים זה מאות שנים עקב‬ ‫מגבלות גיאוגרפיות (נקודות מפתח אסטרטגיות וצווארי בקבוק כגון‬ ‫מצרי ים ותעלות מלאכותיות)‪.‬‬ ‫למרות התפתחות משמעותית בסחר האווירי‪ ,‬הים עדיין משמש כיום‬ ‫עורק התחבורה וההובלה העיקרי בעולם‪ .‬עולם הספנות הבין‪-‬לאומי‬ ‫כולל כ‪ 50-‬אלף אוניות וכ‪ 4,000-‬נמלים‪ .‬כ‪ 80%-‬מהסחר העולמי‬ ‫עוברים בדרך הים‪ 1,‬וכ‪ 99%-‬מהסחר של מדינת ישראל ‪ -‬אליה וממנה‬ ‫ נעשה באמצעות התעבורה הימית‪ 2.‬קיימים איומים פוטנציאליים‬‫מסוגים שונים על הסחר הימי‪ ,‬וכמה מהם אף התממשו‪ ,‬כפי שיוצג‬ ‫בהמשך‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות ישנו עיסוק רב בהגדרות תורתיות ומשפטיות‬ ‫בנוגע לחופש השיט‪ .‬על פי דיני הים‪ ,‬הים הפתוח (מים בין‪-‬לאומיים)‬ ‫כולל את כל האזורים בים שלא נכללים באזור הכלכלי הבלעדי‪ ,‬במים‬ ‫הטריטוריאליים או במים הפנימיים של המדינה הגובלת בחוף‪ .‬בים‬ ‫הפתוח מוקנות לכל המדינות (כולל מדינות שאינן גובלות בים)‬ ‫זכויות שונות‪ :‬חופש שיט‪ ,‬חופש טיס‪ ,‬הזכות להניח צינורות וכבלים‬ ‫תת‪-‬ימיים‪ ,‬הזכות להקים איים מלאכותיים‪ ,‬חופש דיג והזכות לערוך‬ ‫מחקרים‪ .‬עם זאת את זכויותיהן בים הפתוח נדרשות המדינות‬ ‫לנצל בהתחשבות סבירה באינטרסים של מדינות אחרות‪ .‬כמו כן‬ ‫מחויבות כל המדינות לנקוט את האמצעים הדרושים לשם שמירה‬ ‫על בטיחות השיט בהתאם לתקנות ולכללים הבין‪-‬לאומיים וכן לנקוט‬ ‫את האמצעים הדרושים לשם הגנה על הסביבה הימית ‪ -‬לרבות‬ ‫מניעת זיהומים בים ושמירה על ערכי הטבע‪ .‬על פי דיני הים‪ ,‬ההגדרה‬ ‫המשפטית של חופש שיט היא הזכות להפליג בים ללא הפרעה‪ .‬הזכות‬ ‫הזאת תקפה בכל מים שמעבר למים הטריטוריאליים וכן במצרי מים‬ ‫בין‪-‬לאומיים‪.‬‬ ‫במילון למונחי צה"ל (‪ )1999‬מוגדר כך חופש הימים (‪freedom of‬‬ ‫‪" :)the high seas‬זכותה של מדינה לעשות בים הפתוח פעולות (כגון‪:‬‬ ‫שיט‪ ,‬טיס‪ ,‬דיג‪ ,‬ניצול אוצרות טבע‪ ,‬הנחת כבלים וצינורות תת‪-‬ימיים)‬

‫תוך התחשבות סבירה באינטרסים של מדינות אחרות"‪.‬‬ ‫מושג מקובל נוסף הוא "השיט החיוני"‪ ,‬אך אין לו הגדרה בספרות‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬חיל הים מחויב (במסמך המגדיר את ייעודו) להבטיח את‬ ‫השיט החיוני של מדינת ישראל‪ .‬ההבנה המקובלת היא ששיט חיוני‬ ‫הוא מושג הרלוונטי לעת מלחמה בלבד‪ ,‬והכוונה היא לספינות סוחר‬ ‫המובילות (בעיקר מייבאות) סחורות החיוניות לקיומה של מדינת‬ ‫ישראל (בעיקר אספקה חיונית לצבא ולקיום האוכלוסייה)‪.‬‬ ‫ההגדרות האלה אינן מתייחסות להתמודדות המדינה עם האיומים על‬ ‫חופש השיט‪ .‬לטעמי‪ ,‬קיימת חשיבות לאומית להגדרת המונח "חופש‬ ‫השיט"‪ .‬הגדרה כזאת תאפשר בעיקר לענות על השאלה‪" :‬מפני מה יש‬ ‫להגן?" ובכך תאפשר לקבוע את סדרי העדיפויות בטיפול באיומים‪:‬‬ ‫במה לטפל ובמה לא לטפל? במה לטפל קודם ובמה אחר כך? כיצד‬ ‫להקצות את המשימות ואת המשאבים הדרושים לטיפול בבעיות?‬ ‫מדובר בסוגיות חשובות מאוד‪ ,‬שכן קשת האיומים על חופש השיט‬ ‫ כפי שתוצג להלן ‪ -‬היא רחבה מאוד‪.‬‬‫מטרת המאמר היא לתאר את חשיבותו של חופש השיט הן באופן‬ ‫כללי והן בעבור מדינת ישראל‪ ,‬להציג את האיומים עליו ולבסוף‬ ‫להציע הגדרה עדכנית למושג "חופש השיט" ‪ -‬הגדרה שחסרה כיום‬ ‫בספרות המקצועית‪.‬‬ ‫במאמר אתרכז בתחום התובלה הימית בלבד ולא אתייחס באופן‬ ‫מפורט לסוגיות כגון אבטחת יכולת הפריקה והטעינה של המטענים‬ ‫בנמלים‪.‬‬

‫הקשיים בהגנה על חופש השיט‬

‫שרשרת ההספקה מתחילה בהעמסת הטובין במדינת המוצא‪,‬‬ ‫ממשיכה בתובלה הימית בנתיבי השיט ומסתיימת בביטחון הנמלים‪,‬‬ ‫הכולל את חופש הכניסה לנמל היעד ואת ביטחון השהייה בו‪ .‬ניתן‬ ‫לומר שכל פגיעה באחת מהחוליות של שרשרת ההספקה פוגעת‬ ‫בחופש השיט‪ .‬גם בעיתות שגרה וגם בעיתות חירום קיימים איומים‬ ‫רבים על שרשרת ההספקה‪ .‬כמה מהאיומים נובעים מניצול לרעה של‬ ‫העקרונות המשפטיים המבטיחים את החופש בימים ואת חופש השיט‪.‬‬ ‫במשך שנים רבות הוגדרו כל הפעולות הבלתי חוקיות בים באמצעות‬ ‫המונח "פיראטיות"‪ ,‬שוד ים‪ .‬ב‪ ,1961-‬לאחר שהאחראים לחטיפתה‬ ‫של אוניית נוסעים קיבלו מקלט מדיני בברזיל‪ ,‬נראה היה שההגדרה‬ ‫הזאת אינה מספקת‪ 3 ,‬ואז נטבעו שני מושגים נפרדים‪ :‬טרור‬ ‫ופיראטיות‪ .‬נראה שהמבדיל בין פיראטים לבין טרוריסטים הוא‬ ‫המניע‪ .‬שודדי ים מעוניינים בביזה וברווח כספי‪ ,‬ואילו לטרור בים יש‬ ‫מניעים פוליטיים‪ ,‬אידיאולוגיים ודתיים‪ .‬נוסף על כך שוד ים מוגבל‬ ‫לאזורים מסוימים (אם כי אלה הולכים ומתרחבים באחרונה)‪ ,‬ואילו‬ ‫טרוריסטים הפועלים בים מסוגלים לתקוף בכל מקום‪ .‬לפיכך לא ניתן‬ ‫לערוך תחזית בנוגע לאזורים שבהם עלול להכות הטרור הימי‪ ,‬והוא‬ ‫ימשיך להיות חובק עולם‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫כ‪ 80%-‬מהספינות בעולם שטות תחת דגלי נוחות המאפשרים להן‬ ‫להימנע מתשלום מיסים ובכך לחסוך בהוצאותיהן‪ .‬הפיקוח על דגלי‬ ‫הנוחות הוא רופף‪ ,‬והמצב הזה מאפשר לקבוצות טרור או לפיראטים‬ ‫לרכוש אוניות ולהשתמש בהן לצורכיהם‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות ישנה עלייה דרמטית במספר התקיפות של‬ ‫האיום‪ :‬מצור ימי‬

‫‪13‬‬

‫פיראטים‪ .‬למשל‪ ,‬ב‪ 2006-‬היו ‪ 239‬תקיפות של פיראטים ברחבי‬ ‫העולם‪ ,‬וב‪ 2007-‬גדל מספר התקיפות ל‪ .263-‬בין ינואר לספטמבר‬ ‫‪ 2009‬גדל מספר התקיפות ל‪ - 306-‬בעיקר בשל גידול של ממש‬ ‫במספר התקיפות של פיראטים סומלים במפרץ עדן‪5.‬‬ ‫אפשרויות הפעולה של הטרור נגד נתיבי השיט הן רבות‪ .‬למשל‪ :‬תקיפת‬ ‫כלי שיט באמצעות חומרי נפץ שהוטמנו במטען הרגיל שמובילה‬ ‫האונייה או באמצעות נוסע שמביא איתו את מטען החבלה‪ ,‬חטיפת‬ ‫אניות סוחר (החוטפים יכולים לעלות על סיפון האוניות כנוסעים‬ ‫רגילים או לתקוף באמצעות ספינות שברשותם)‪ ,‬ירי על אניות סוחר‬ ‫השטות באזורי חוף‪ ,‬ביצוע תקיפות באמצעות ספינות נפץ שאותן‬ ‫משיטים מחבלים מתאבדים או שהן מושטות בשליטה מרחוק‪,‬‬ ‫תקיפת כלי שיט באמצעות צוללים חמושים או באמצעות מוקשים‪.‬‬ ‫סכנה חמורה במיוחד היא שטרוריסטים ישתלטו על חומרים גרעיניים‬ ‫המועברים בדרך הים למאות הכורים הגרעיניים שברחבי העולם‪.‬‬ ‫כמו כן ניתן לתקוף הן נמלים ‪ -‬באמצעות צוללנים חמושים‪ ,‬סירות נפץ‪,‬‬ ‫מוקשים וכו' ‪ -‬והן את האוניות העוגנות בנמלים‪ .‬תקיפה של נמל היא‬ ‫איום משמעותי הן בשל הנזק הישיר שעלולה זו להסב והן בשל הנזק‬ ‫העקיף‪ :‬ספינות עלולות להחרים נמל שהותקף מחשש שגם הן ייפגעו‪.‬‬ ‫שני פיגועים ימיים גדולים אירעו בשנים האחרונות ‪ -‬נגד המשחתת‬ ‫"קול" של הצי האמריקני ‪ 6‬ונגד המכלית הצרפתית "לימבורג"‪7 .‬‬

‫הדעה המקובלת היא שבמלחמה‬ ‫קצרה אין משמעות רבה להטלת‬ ‫סגר ימי‪ .‬אולם ישנן דוגמאות‬ ‫המוכיחות שהדעה הזאת שגויה‬ ‫תקיפתה של "לימבורג" המחישה היטב את הנזק המשני של טרור‬ ‫ימי‪ :‬מיד לאחר התקיפה עלו בשיעור ניכר תעריפי הביטוח הימי‬ ‫לאוניות המפליגות לנמלי תימן‪ .‬התוצאה הייתה שספינות דילגו על‬ ‫נמלי תימן ‪ -‬מהלך שפגע ברווחיה של המדינה וברווחים של סוחריה‪.‬‬ ‫נוסף על סכנות הפיראטים והטרור הימי ישנן סכנות המתלוות למצבי‬ ‫חירום‪ .‬הסכנות האלה נובעות ממדינות ומארגונים מעין מדינתיים‬ ‫(כגון חזבאללה) וחשופים להן ספינות בים ונמלי היעד שלהן‪ .‬מדובר‬ ‫בסכנות בשלושה ממדים‪ :‬מהאוויר‪ ,‬מהשטח ומהתווך התת‪-‬ימי‪.‬‬ ‫בממד האווירי עלולים מטוסי אויב לתקוף את הספינות באמצעות‬ ‫סוגי חימוש שונים‪ .‬בממד השטח ניתן לתקוף את הספינות באמצעות‬ ‫טילי ים‪-‬ים ובאמצעות טילי יבשה‪-‬ים‪ .‬בממד התת‪-‬מימי ניתן לטרפד‬ ‫את הספינות מהאוויר‪ ,‬מספינות שטח ומצוללות או לפגוע בהן‬ ‫באמצעות מוקשים‪ .‬תקיפת הנמלים באמצעות רקטות או באמצעות‬ ‫פיזור מוקשים עלולה לשבש את פעולתם ואף לשתקם‪ .‬המגמה של‬ ‫שיפור בדיוק החימוש רק תגביר את אפשרויות הפגיעה‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫מערכות ‪430‬‬

‫סגר ימי הוא כלי לחימה מוכר בדיני המלחמה‪ ,‬ונעשה בו שימוש רב‬ ‫במהלך ההיסטוריה‪ .‬זהו כלי סלקטיבי‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬המאפשר אכיפה‬ ‫ברמות שונות לאורך זמן‪ .‬בעבר מקובל היה לאכוף את הסגר בצמוד‬ ‫לנמלי האויב‪ ,‬אולם כיום‪ ,‬בשל היכולות המשופרות לתקוף כלי שיט‬ ‫מהחופים‪ ,‬הפכו מבואות הנמלים למסוכנים מאוד לספינות המלחמה‬ ‫האוכפות את הסגר‪ .‬החלופה היא אפוא להטיל את הסגר הרחק‬ ‫מהחופים‪ .‬הדבר מקשה גם על אכיפת הסגר‪ ,‬שכן יש לברר במים‬ ‫חופשיים מהו יעדה של הספינה ומהו מטענה‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬כל פעולה הפוגעת באחת מהחוליות של שרשרת ההספקה‬ ‫צריכה להיחשב לסגר ימי ממשי‪ 8.‬כפי שכבר צוין לא תמיד יש צורך‬ ‫בתקיפה פיזית‪ .‬לעיתים די באיום לתקוף כל אונייה שתיכנס לנמלים‬ ‫מסוימים כדי לשתק את התנועה אליהם‪ .‬הסיבה‪ :‬הכרזה כזאת תביא‬ ‫להעלאת דמי הביטוח המוטלים על האוניות הפוקדות את הנמלים‬ ‫האלה‪9.‬‬ ‫הדעה המקובלת היא שבמלחמה קצרה אין משמעות רבה להטלת‬ ‫סגר ימי‪ .‬אולם ישנן דוגמאות המוכיחות שהדעה הזאת שגויה‪ .‬אחת‬ ‫מהן היא מלחמת יום הכיפורים‪ .‬מדובר במודל למלחמה ימית קלסית‬ ‫רב‪-‬זירתית‪ ,‬והיא ממחישה באופן ברור את האיומים על נתיבי השיט‪10.‬‬ ‫ב‪ 7-‬באוקטובר ‪ 1973‬שיגרה צוללת מצרית שלושה טילי טורפדו‬ ‫לעבר המכלית "סמסון" שהפליגה תחת דגל ליברי ובשירות ישראל‬ ‫בים סוף בדרכה מאיראן לאילת‪ .‬טילי הטורפדו לא פגעו‪ ,‬ולא נגרמו‬ ‫נזקים לספינה‪ ,‬אך אחרי ההתקפה פסקה תנועת המכליות לישראל‪.‬‬ ‫תנועת מכליות הנפט מאבו‪-‬רודס הופסקה אף היא בזמן המלחמה‪,‬‬ ‫חודשה עם כניסתה לתוקף של הפסקת האש ב‪ 24-‬באוקטובר‪ ,‬אך‬ ‫הופסקה שוב למשך שלושה שבועות בעקבות עלייתה של המכלית‬ ‫"סירס" על מוקש שהניחו המצרים במצרי יובל‪ .‬גם המכלית הקטנה‬ ‫"סירינה" עלתה על מוקש מערבית לא‪-‬טור‪ .‬גם בים התיכון ניסו‬ ‫הערבים לחסום את תנועת האוניות לישראל‪ .‬לשם כך הם הפעילו‬ ‫כוחות ימיים באזור כרתים ומלטה (שם הים התיכון צר מאוד)‪ .‬אולם‬ ‫תבוסות הצי המצרי והסורי בסדרה של התנגשויות עם חיל הים‬ ‫הישראלי הביאו להסרת המצור‪.‬‬ ‫מלחמת לבנון השנייה היא מודל למלחמה המוגבלת לזירה אחת‬ ‫מתוחמת מבחינה גיאוגרפית‪ .‬בתחילת המלחמה (‪ 14‬ביולי ‪)2006‬‬ ‫נורו מחוף לבנון שני טילי חוף‪-‬ים ‪ .C-802‬האחד פגע באוניית חיל‬ ‫הים "חנית" הרג ארבעה מאנשיה והסב לה נזק כבד‪ ,‬ואילו האחר‬ ‫פגע בספינת סוחר מצרית וגרם לטביעתה‪ .‬התקרית עוררה את‬ ‫המודעות לקיומו של איום חוף‪-‬ים בלבנון‪ .‬כמו כן נורו רקטות על‬ ‫נמל חיפה והשביתו את פעילותו‪ .‬בעקבות הירי הוגדר המרחב הימי‬ ‫של ישראל "אזור סכנה"‪ ,‬תעריפי הביטוח הימי זינקו פי ‪ ,20‬ואוניות‬ ‫נמנעו מלהגיע לארץ‪ .‬בפעילות הסברה משולבת של חיל הים‪ ,‬של‬ ‫רשות הספנות (הכפופה למשרד התחבורה) ושל חברת הביטוח‬ ‫"ענבל" אל מול חברת "לויד'ס" הוסברו הסיכונים והפעולות שנוקט‬ ‫חיל הים כדי להסירם‪ .‬כמו כן הוגדרו נתיבי שיט שנמצאים מחוץ‬ ‫לאיום‪ ,‬ותנועת הסוחר הופנתה ברובה לנמל אשדוד‪ .‬רק חלק קטן‬ ‫מהתנועה הימית הופנה לנמל חיפה שחזר לתפקוד חלקי בלבד‪.‬‬ ‫אוניות הסוחר שלא פקדו את נמלי המדינה בחודש המלחמה פרקו‬ ‫לעיתים את סחורותיהן בנמלים אחרים בים התיכון‪ ,‬והדבר ייקר‬

‫באופן משמעותי את הוצאות ההובלה הימית‪ .‬סיכום שנערך עם‬ ‫תום המלחמה העלה שחלה ירידה בסחר הימי באותה התקופה‪,‬‬ ‫אולם התנועה נמשכה‪.‬‬

‫ההתמודדות עם האיום‬

‫ ‬

‫ההתמודדות עם איומי הטרור בים נמצאת על סדר היום של מדינות‬ ‫רבות‪ .‬מאמץ רב מושקע למציאת פתרונות טכנולוגיים‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬ ‫כדי להגביר את הפיקוח על תנועת ספינות הסוחר הותקנה בהן מערכת‬ ‫זיהוי (‪ 11.)Automatic Identification System - AIS‬נוסף על‬ ‫כך קיימות כמה תוכניות של המכס בארה"ב להגביר את הביטחון‬ ‫בהובלה הימית באמצעות מכולות חכמות שמאפשרות לעקוב‬ ‫אחר המיקום שלהן ומתריעות בכל פעם שהן נפתחות‪ 12.‬פרויקט‬ ‫ביטחוני חשוב נוסף הוא ה"מגה פורט" האמריקני (שמדינת ישראל‬ ‫הצטרפה אליו) שמטרתו לגלות חומר רדיואקטיבי בנמלים‪ .‬פתרונות‬ ‫אחרים הם ביצוע סריקות אקראיות של מכולות ‪ -‬בעיקר כדי ליצור‬ ‫הרתעה ‪ -‬ושימוש במודיעין ספציפי כדי למקד את החיפושים‪ .‬‬ ‫אדמירל מייקל מולן‪ ,‬ראש המטות המשולבים של הצבא האמריקני‬ ‫ולשעבר מפקד חיל הים של ארה"ב‪ ,‬העלה את רעיון "הצי בן ‪1,000‬‬ ‫הספינות"‪ .‬הכוונה היא שבאמצעות שיתופי פעולה בין‪-‬לאומיים ניתן‬ ‫יהיה לאסוף כוח ימי אדיר לשמירה על הימים‪ .‬כיום כבר פועלות כמה‬ ‫קואליציות בין‪-‬לאומיות ‪ -‬בין היתר בים התיכון ובאוקיינוס ההודי‪.‬‬ ‫הרעיון המרכזי של הקואליציות האלה הוא לשמור על נוכחות במרחבי‬ ‫הימים‪ .‬הספינות החברות בקואליציות מבצעות תשאולים ובידוקים‬ ‫לשם הרתעה‪ .‬עדיין קיים צורך בהסדרה חוקית של הפעילות הזאת‪ .‬‬ ‫ההתמודדות עם מדינות המסכנות את נתיבי השיט בשעת חירום‬ ‫נעשית באופן ישיר ובאופן עקיף‪ .‬ההתמודדות הישירה היא באמצעות‬ ‫הגנה על אוניות הסוחר ומתן תגמול כספי‪ ,‬על פי הצורך‪ ,‬לצוותי‬

‫ספינה של חיל הים מלווה אוניית סיוע לרצועת עזה‬ ‫במלחמת לבנון השנייה וגם במלחמה המתמשכת נגד‬ ‫החמאס בעזה משתמשת ישראל בנשק המצור הימי‬ ‫האוניות כדי להגביר את מוכנותם לבוא לישראל‪ .‬הגנה על אוניות‬ ‫הסוחר מחייבת שליטה בים‪ .‬ההתמודדות העקיפה היא באמצעות‬ ‫שמירה על מלאים אסטרטגיים (דלק‪ ,‬מזון‪ ,‬תרופות) לפרק זמן ארוך‬ ‫ על פי החלטת המדינה‪ .‬במלחמת יום הכיפורים אובטחו ‪ 14‬אוניות‬‫רכש בתשע גיחות של שניים או שלושה סטי"לים בים התיכון‪ .‬הגיחות‬ ‫בוצעו בין ‪ 21‬באוקטובר ‪ 1973‬ל‪ 3-‬בדצמבר ‪ .1973‬בסך הכול השתתפו‬ ‫במשימה ‪ 12‬סטי"לים‪ .‬כל האוניות שלוּ ו שטו תחת דגל ישראל‪ .‬בסך‬ ‫הכול עד ‪ 24‬באוקטובר ‪ 1973‬נרשמו בנמלי ישראל יותר מ‪200-‬‬ ‫כניסות ויציאות (כולל בים סוף)‪.‬‬

‫התלות של מדינת ישראל בחופש השיט‬

‫למדינת ישראל אין סחר בין‪-‬לאומי יבשתי משמעותי‪ ,‬ולכן במובן‬ ‫המסחרי‪-‬כלכלי היא משולה לאי‪ .‬הסיבה לכך היא שהיא מוקפת מדינות‬ ‫אויב ‪ -‬אם לא במעגל הראשון‪ ,‬אז במעגלים השני והשלישי‪ .‬ההערכה‬ ‫המקובלת היא שגם אם יהיו הסדרי שלום בין ישראל לכל שכנותיה‪,‬‬ ‫היקף הסחר עימן יהיה זניח בשל הפער הכלכלי בינה לבינן‪ .‬‬ ‫שני הנתיבים החופשיים לכניסה לישראל וליציאה ממנה הם דרך‬ ‫האוויר ודרך הים‪ .‬הזירה הימית של ישראל כוללת שני מרחבי פעולה‪:‬‬ ‫האחד בים התיכון והאחר בים האדום‪ .‬כפי שכבר צוין‪ 99% ,‬מהסחר‬ ‫של מדינת ישראל ‪ -‬אליה וממנה ‪ -‬מתבצעים באמצעות התעבורה‬ ‫הימית‪ .‬רק ‪ 1%‬נעשה בדרך האוויר‪ .‬הדיספרופורציה הזאת נובעת‬ ‫בעיקר מכושר הנשיאה העדיף של האוניות ומשיקולי עלויות‪ .‬לפיכך‬ ‫הים הוא עורק החיים של מדינת ישראל‪ .‬‬ ‫ישראל היא מדינה קטנה‪ ,‬ושיקולים של יעילות כלכלית מחייבים אותה‬ ‫להתמקד בייצור מספר קטן של מוצרים‪ ,‬להתמחות בהם ולייצאם‬ ‫האיום‪ :‬מצור ימי‬

‫‪15‬‬

‫ובתמורה לרכוש מגוון גדול של מוצרי יבוא‪ .‬לכן היקף הסחר הבין‪-‬‬ ‫לאומי שלה הוא גבוה באופן חריג‪ :‬למשל‪ ,‬שווי הסחורות המשונעות‬ ‫מישראל ואליה היה ב‪ 60% 2005-‬משווי התוצר שלה‪ ,‬וההערכה היא‬ ‫שב‪ 2025-‬הוא יגיע לשיעור של ‪ 76%‬מהתוצר‪13.‬‬ ‫כל תנועת הסחורות ממערב (מאירופה ומאמריקה) מתנקזת אל נתיב‬ ‫השיט המרכזי בים התיכון ‪ -‬ממצרי גיברלטר במערב ועד חופי הארץ‬ ‫במזרח‪ ,‬מרחק של כ‪ 3,700-‬ק"מ‪ .‬תנועתן של אוניות הסוחר ממזרח‬ ‫אירופה‪ ,‬מטורקיה ומיוון מתנקזת אל הים האגאי ומשם אל נתיב‬ ‫השיט המרכזי בים התיכון‪.‬‬ ‫על נתיב השיט המרכזי יכולות לאיים מדינות צפון אפריקה החולשות‬ ‫עליו‪ .‬אם רוצים לקיים תנועה חופשית של אוניות סוחר בתקופות‬ ‫חירום‪ ,‬יש אפוא לקיים שליטה צבאית על מרכז הים התיכון באופן‬ ‫שיאפשר ליווי לאורך החלקים המאוימים של נתיב התנועה המרכזי‪.‬‬ ‫פעילות של צי אויב במרכז הים התיכון ‪ -‬החל בתשאול אוניות סוחר‬ ‫המיועדות לפקוד את נמלי הארץ‪ ,‬עבור דרך הסטתן מנתיביהן וכלה‬ ‫בפגיעה בהן ‪ -‬עלולה לשבש קשות את התנועה הימית אל מדינת‬ ‫ישראל עד להפסקתה כליל‪.‬‬ ‫הפרעה זמנית לנתיבי השיט ‪ -‬אם בעיתות שגרה ואם בעיתות חירום‬ ‫ עלולה להביא לפגיעה ביצוא וביבוא‪ .‬פגיעה ביצוא משפיעה באופן‬‫שונה לגמרי מפגיעה ביבוא‪ ,‬ולכן יש לנתחה בנפרד‪.‬‬ ‫החזקת מלאים כרוכה בהוצאות גבוהות על רכש‪ ,‬על אחסנה‪,‬‬ ‫על תחזוקה ועל שיקום‪ .‬בעשורים האחרונים‪ ,‬עקב שיפור ניכר‬ ‫בלוגיסטיקה של הסחר הבין‪-‬לאומי‪ ,‬נוצרה בעולם זמינות טובה של‬ ‫חומרי הגלם ‪ -‬מה שהביא להחלטה מודעת להקטין מלאים ולצורת‬ ‫התקשרות מקובלת בין יצרנים לספקים המכוּ נה ‪ ,ship to line‬דהיינו‬ ‫העברת חומרי הגלם ישירות לקו הייצור‪ .‬זהו אופן העבודה המקובל‬ ‫בעולם המודרני‪ .‬באופן הזה נוצרת תלות גבוהה של היצרנים בהספקה‬ ‫שוטפת של חומרי גלם‪ .‬כמו כן היצרנים שולחים את התוצרים‬ ‫לקמעונאים רק כאשר המלאים על המדפים קטנים‪ ,‬וכתוצאה מכך‬ ‫נדרשים היצרנים לעמוד לרשות הקמעונאים בהתרעה קצרה‪.‬‬ ‫גם לפגיעה ביצוא יש משמעות כלכלית מרחיקת לכת‪ .‬יצרן שאינו‬ ‫מצליח לספק סחורה בזמן ‪ -‬ותהא הסיבה לכך אשר תהא ‪ -‬עלול‬ ‫לאבד את לקוחותיו‪ .‬כשזה קורה למספר רב של חברות‪ ,‬נפגע היצוא‬ ‫הישראלי‪ ,‬ולכך יש משמעות כלכלית מרחיקת לכת‪.‬‬ ‫אולם לפגיעה ביבוא יש השלכות חמורות הרבה יותר‪ :‬אם ישראל לא‬ ‫תוכל לייבא דלק‪ ,‬חומרי גלם ומזון‪ ,‬עלולה להיפגע יכולת הלחימה‬ ‫של צה"ל‪ ,‬וגלגלי המשק עלולים להיעצר‪ .‬הייתה זאת מלחמת יום‬ ‫הכיפורים שהבהירה להנהגת המדינה וצה"ל עד כמה קריטי לשמור‬ ‫על חופש השיט לישראל וממנה‪.‬‬ ‫בסכמו את הישגי חיל הים במלחמה אמר מפקד חיל הים אלוף בני‬ ‫תלם‪:‬‬ ‫חיל הים טען במשך שנים רבות כי המשימה המרכזית שלו קשורה‬ ‫וכרוכה בחופש השיט‪ ,‬אולם דבר זה לא היה מקובל על מערכת‬ ‫הביטחון במדינה עד למלחמת יום הכיפורים מתוך הנחת היסוד‬ ‫שקבעה כי המלחמה תהיה קצרה‪ ,‬משכה יהיה ימים ספורים‪ ,‬ובתוך‬ ‫מלחמה של ימים ספורים ניתן להפסיק את השיט ולהסתדר עם‬ ‫המלאי הקיים‪ ,‬ובעיית חופש השיט אינה קיימת‪ ...‬הערבים הכריזו‬ ‫‪16‬‬ ‫מערכות ‪430‬‬

‫על אזור סגור לשיט מהחוף הטורקי דרך קפריסין ועד לטוברוק‬ ‫שבלוב‪ .‬הם הודיעו כי מי שייכנס מסתכן בנפשו‪ .‬אילו היינו מחליטים‬ ‫להפסיק את השיט‪ ,‬היינו נותנים שירות טוב לאויב‪ ,‬כי בעצם פרסום‬ ‫האזהרה היה מושג ההישג‪ .‬לכן היה ברור כי עלינו למנוע מכלי שיט‬ ‫של האויב להגיע ולפגוע באוניות הסוחר שלנו‪ .‬למצרים היו בפרוץ‬ ‫המלחמה חמש צוללות בין קפריסין לכרתים‪ ,‬וזהו איום רציני מאוד‪.‬‬ ‫המצרים פגעו באוניות יווניות בטעות במהלך המלחמה‪ ...‬ישראל‬ ‫הייתה קרובה להתמוטטות של מערך הספקת הדלק דרך קו צינור‬ ‫אילת‪-‬אשקלון (קצא"א) בשל ההסגר בדרום ים סוף‪ ...‬אסור היה‬ ‫שייגרם ניתוק‪ ,‬כי ניתוק שהיה נגרם בים התיכון ‪ -‬אינני יודע מתי‬ ‫היה נפתח חזרה‪ .‬הנזק שהיה נגרם למדינה‪ ,‬ליכולתה לעמוד היום‬ ‫ומחר‪ ,‬היה נפגע רצינית על ידי תופעה זו שהיא למעשה חנק‪14.‬‬ ‫גם הפיקוד העליון של צבא מצרים הבין את תלותה של ישראל‬ ‫באספקה המועברת בים‪ ,‬אך החליט להתמקד בעיקר בניתוק הספקת‬ ‫הנפט אליה מאיראן דרך הים האדום וממפרץ סואץ (אבו רודס)‪.‬‬ ‫ההחלטה הזאת התקבלה הן בשל היות הנפט מרכיב קריטי בכלכלה‬ ‫של ישראל והן בשל ההערכה של המצרים שמלאי הנפט של ישראל‬ ‫הוא נמוך‪ .‬לכן הוטלה על הצי המצרי המטרה האסטרטגית לפגוע‬ ‫בספנות הנפט לישראל‪ .‬את המצור הטיל הצי המצרי במצרי באב‬ ‫אל‪-‬מנדב ‪ -‬הרחק מעבר לטווח הפעולה של חיל הים הישראלי בזירת‬ ‫ים סוף באותה העת‪ .‬פעילותו של הצי המצרי במצרי באב אל‪-‬מנדב‬ ‫נמשכה עד ינואר ‪ 1974‬והייתה יעילה מאוד‪ .‬הראיה לכך היא שאחת‬ ‫הדרישות הראשונות של ישראל לקראת החתימה על הסדר הביניים‬ ‫הייתה הסרת המצור הימי בים סוף‪.‬‬ ‫למרות המכות שספג במלחמת יום הכיפורים רואה בה הצי המצרי‬ ‫הצלחה גדולה‪ .‬להערכתו לא רק בים האדום הוא הטיל על ישראל מצור‬ ‫יעיל אלא גם בים התיכון‪ ,‬וזו הסיבה לכך שהאמריקנים העבירו את‬ ‫האספקה ארצה ברכבת אווירית ולא בדרך הים‪.‬‬

‫הגדרת חופש השיט‬

‫טענתי היא שחופש השיט הוא אינטרס קיומי של מדינת ישראל‬ ‫לאור תלותה הגבוהה של כלכלת ישראל בקיום נתיבי שיט חופשיים‬ ‫בעיתות חירום ובעיתות שגרה‪ .‬המונח "שיט חיוני" הוא מצומצם מדי‬ ‫ואינו עונה על האינטרסים של מדינת ישראל‪ ,‬ולכן יש להרחיבו‪ .‬להלן‬ ‫הצעתי להגדרת "חופש השיט"‪:‬‬ ‫חופש השיט הוא האפשרות לפעול בים באופן חופשי‪ ,‬ללא כל הגבלה‪,‬‬ ‫ובמיוחד לאבטח את היכולת לשמר את שרשרת האספקה למדינת‬ ‫ישראל וממנה‪ .‬לחופש השיט שלושה מרכיבים‪ :‬הספקת הסחורה‬ ‫ממדינת המוצא‪ ,‬התובלה הימית בנתיבי השיט וביטחון נמלי היעד‪.‬‬ ‫החדשנות בהגדרה הזאת היא בשני היבטים‪:‬‬ ‫‪ .1‬השימוש בשרשרת ההספקה על שלושת רכיביה במקום‬ ‫ההתמקדות בהיבט של נתיבי השיט בלבד‪.‬‬ ‫‪ .2‬מהות ההגדרה שהיא מרחיבה בהשוואה לתפיסות הקיימות‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מלחמת לבנון השנייה חידדה את המשמעות המלאה‬ ‫של הסחר הימי ‪ -‬החל בהעמסת הסחורה בנמל המוצא‪ ,‬עבור דרך‬ ‫נתיבי הים החופשיים‪ ,‬המשך במבואות נמלי היעד הפתוחים והבלתי‬ ‫מאוימים וכלה בסחורה הנפרקת בבטחה ומשונעת החוצה‪ .‬למרות‬

‫שליטתו של חיל הים הישראלי בנתיבי הים במלחמה ‪ -‬שליטה שאף‬ ‫איפשרה לו להטיל סגר ימי על לבנון ‪ -‬לא נמנע שיבוש של הסחר‬ ‫הימי‪ .‬מכאן ניתן להסיק שלא ניתן להסתפק בשליטה הימית במובנה‬ ‫המסורתי‪ .‬היא צריכה להיות משולבת בשליטה אווירית ובשליטה‬ ‫יבשתית המבטיחות את הסרת האיום גם מהנמלים וממבואותיהם‪.‬‬ ‫ההפרדה בין נתיבי הים החופשיים לבין הנמלים הבטוחים ‪ -‬כך התברר‬ ‫ הייתה מלאכותית‪.‬‬‫על כל אחד משלביה של שרשרת ההספקה חייבת ישראל לקיים דיון‬ ‫מפורט ולהגדיר מהם האיומים הרלוונטיים‪ ,‬למיין אותם לפי מידת‬ ‫חומרתם ולגבש דרכים להתמודדות עימם‪.‬‬ ‫שאלת האחריות עודה עומדת לפתחנו‪ ,‬ויש לקיים עליה דיון‬ ‫מעמיק‪ .‬בניתוח בסיסי ניתן לומר שאבטחת הסחורה בנמל המוצא‬ ‫היא באחריות מדינת המוצא ואינה באחריותה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫כאשר ישראל היא נמל המוצא‪ ,‬קיימת אחריות של רשות הנמלים‬ ‫לאבטחת המטען‪ .‬ביטחון נמלי ישראל נמצא גם הוא באחריותה של‬ ‫רשות הנמלים‪ ,‬וחיל הים רק מייעץ לה בתחום הזה‪ .‬מדינת ישראל‬ ‫צריכה להמשיך להיערך להפעלת הנמלים בעיתות חירום‪ ,‬כולל‬ ‫שינוע המטענים מהנמלים ואליהם‪ .‬נתיבי השיט נמצאים באחריותו‬ ‫הבלעדית של צה"ל‪.‬‬

‫כיצד להתמודד איתם?‬ ‫‬‫חופש השיט הוא אינטרס כלכלי ביטחוני חיוני מובהק של מדינת‬ ‫ישראל‪ .‬ישראל תלויה לא רק ביבוא אליה אלא גם ביצוא ממנה‪.‬‬ ‫התעשייה הישראלית אינה ספק יחיד של סחורתה לצרכני העולם‪,‬‬ ‫ויש לה מתחרים רבים‪ .‬פגיעה מתמשכת ביצוא היא הרסנית לכלכלת‬ ‫ישראל‪ .‬לכן חיוני שישראל תוכל לשדר "עסקים כרגיל" כלפי שותפיה‬ ‫השונים גם בימי חירום‪ .‬זוהי ליבת חוסנה הכלכלי ולכן גם הלאומי‪ .‬‬ ‫בעידן שבו המלחמות אינן בהכרח קצרות ואינן בהכרח בעצימות‬ ‫גבוהה‪ ,‬ייתכן מצב שבו קיים איום מתמשך על נתיבי השיט‪ .‬כיום‬ ‫מחויב חיל הים בעת מלחמה לאבטח רק את השיט החיוני‪ ,‬דהיינו‬ ‫ללוות אוניות ספציפיות לישראל וממנה‪ .‬לאור ההגדרה לעיל של‬ ‫חופש השיט נראה שאין די בכך ושהסתפקות בשמירה על השיט‬ ‫החיוני בלבד טומנת בחובה סכנות חמורות לכלכלת ישראל ולכן גם‬ ‫לביטחונה‪ .‬על מדינת ישראל לבחון אפוא אם צה"ל בכלל וחיל הים‬ ‫בפרט ערוכים לשמור על חופש השיט במתכונתו המלאה‪.‬‬ ‫ברצוני להודות לד"ר אורנה קזימירסקי על עזרתה הרבה בכתיבת‬ ‫המאמר‬

‫הערות‬

‫‪ .1‬‬

‫על מדינת ישראל לבחון אם‬ ‫צה"ל בכלל וחיל הים בפרט‬ ‫ערוכים לשמור על חופש השיט‬ ‫במתכונתו המלאה‬

‫‪ .2‬‬ ‫‪. 3‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫‪http://en.wikipedia.org/wiki/Piracy#Recent_incidents .5‬‬

‫‪ .6‬‬

‫בעיתות שגרה עלולות פעולות טרור לפגוע בסחר הימי ולהטיל מצור‬ ‫בפועל על ישראל‪ ,‬ולכן יש לעשות ככל הניתן כדי למונען‪ .‬במצב חירום‬ ‫הנמשך מעבר לכמה ימים יש לתת את הדעת לשמירה על המשך הסחר‬ ‫הימי ‪ -‬כולל היצוא‪ .‬הנחה סבירה היא שכושר הייצור של ישראל‬ ‫ייפגע בגלל מצב החירום‪ ,‬בין היתר בשל גיוס אנשי מילואים‪ ,‬אולם‬ ‫ברוב המקרים קיימים מלאים במפעלים הממתינים לשיווק לחו"ל‪,‬‬ ‫והמפעלים יעבדו באופן זה או אחר ‪ -‬בהתאם לעוצמת הלחימה‪ .‬לכן‬ ‫יש לאפשר את צמצום הפגיעה ביצואנים בכך שיאפשרו להם להמשיך‬ ‫לייצא‪.‬‬

‫סיכום‬

‫המאמר הזה מציע הגדרה חדשה למושג "חופש השיט" וקובע שהוא‬ ‫חורג מעבר לאפשרות לפעול בים באופן חופשי וכולל את אבטחתה‬ ‫של כל שרשרת ההספקה למדינת ישראל וממנה‪ .‬לחופש השיט‬ ‫שלושה מרכיבים‪ :‬הספקת הסחורה על ידי מדינת המוצא‪ ,‬התובלה‬ ‫הימית בנתיבי השיט וביטחון נמלי היעד‪ .‬כל אחד מהשלבים מחייב‬ ‫מיפוי מפורט‪ :‬מהם האיומים הרלוונטיים עליו? מהי מידת חומרתם?‬

‫אריה רונה‪ ,‬הרצאה בנושא טרור ימי‪ ,‬סדנת תל‪-‬אביב למדע‪ ,‬לטכנולוגיה‬ ‫ולביטחון‪ ,‬כנס הזירה הימית‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ 9 ,‬במאי ‪2006‬‬ ‫הדו"ח השנתי של מכון וידרא לחקר הספנות והתעופה‪2005 ,‬‬ ‫קוביאק קשישטוף‪" ,‬טרור בים ‪ -‬איום חדש על הביטחון הבין‪-‬לאומי"‪ ,‬נתיב‪,‬‬ ‫גיליון ‪ ,)107( 6‬נובמבר ‪2005‬‬ ‫ספינה הרשומה במדינה מסוימת ‪ -‬ולכן מניפה את הדגל שלה ‪ -‬אך הבעלים‬ ‫שלה הוא בן לאום אחר‪ ,‬מוגדרת "ספינה שמניפה דגל נוחות"‪ .‬מדינת הרישום‬ ‫היא הקובעת את המסגרת החוקית לתפעול כלי השיט‪ .‬יש שתי מדינות עיקריות‬ ‫בעולם המספקות דגלי נוחות‪ :‬ליבריה ופנמה‪.‬‬

‫‪ .7‬‬ ‫‪ .8‬‬ ‫‪ .9‬‬ ‫‪ .10‬‬ ‫‪ .11‬‬ ‫‪ .12‬‬

‫‪ .13‬‬ ‫‪ .14‬‬

‫ב‪ 12-‬באוקטובר ‪ 2000‬התפוצצה סירת נפץ בדופן המשחתת האמריקנית‬ ‫"קול" בעת שעגנה בנמל עדן בתימן‪ .‬בפיצוץ נהרגו ‪ 17‬אנשי צוות‪ ,‬ו‪ 39-‬נפצעו‪.‬‬ ‫לפיצוץ היו אחראים ארגון אל‪-‬קאעידה וממשלת סודן‪.‬‬ ‫ב‪ 6-‬באוקטובר ‪ 2002‬תקפה סירת נפץ של אל‪-‬קאעידה את המכלית הצרפתית‬ ‫"לימבורג" בנמל הנפט א‪-‬שריר במפרץ עדן בתימן‪ .‬ה"לימבורג" אומנם ניזוקה‬ ‫קשות‪ ,‬אולם לא נגרם נזק סביבתי‪.‬‬ ‫אלי שרביט‪ ,‬נמלי ים אזרחיים כמרכיב בביטחון הלאומי בראי מלחמת לבנון‬ ‫השנייה‪ ,‬עבודה שנתית מסכמת במכללה לביטחון לאומי‪ ,‬מאי ‪2007‬‬ ‫אורה קורן‪" ,‬מכה נוספת לחברות הספנות‪ :‬הפיראטים חוזרים‪ ,‬ותעריפי ביטוח‬ ‫מזנקים"‪ ,‬הארץ‪ 21 ,‬בנובמבר ‪2008‬‬ ‫עידו שבח‪ ,‬מצור ימי ‪ - Blockade -‬בחינת השפעתו על ישראל‪ ,‬עבודה שנתית‬ ‫מסכמת במכללה לביטחון לאומי‪ ,‬יוני ‪2000‬‬ ‫המערכת מותקנת בספינות סוחר שנפחן גדול מ‪ 300-‬טון‪ ,‬בכל אוניות הנוסעים‬ ‫ובתחנות חוף‪ .‬מטרת המערכת היא למנוע התנגשויות ולאפשר לרשויות לעקוב‬ ‫אחר התנועה הימית ולפקח עליה‪ .‬רונה‪ ,‬שם‬ ‫הפרויקט מבוצע במסגרת ‪Custom - Trade Partnership Against‬‬ ‫‪ .)C-TPAT( Terrorism‬זוהי תוכנית לשיתוף פעולה וולונטרי בין חברות‬ ‫המשתמשות בנמלי ארה"ב לבין המכס האמריקני‪ .‬חברות המצטרפות למסגרת‬ ‫הזאת נהנות מהקלה משמעותית בבדיקות הביטחוניות בכניסה לנמלי ארה"ב‪.‬‬ ‫יעקב שיינין‪ ,‬הרצאה בנושא "החשיבות של הים לכלכלת ישראל"‪ ,‬סדנת‬ ‫תל‪-‬אביב למדע‪ ,‬לטכנולוגיה ולביטחון‪ ,‬כנס הזירה הימית‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ 9 ,‬במאי‬ ‫‪2006‬‬ ‫שבח‪ ,‬שם; ‪http://www.hovlim.co.il/hebsite/content/‬‬ ‫‪T2.asp?Pid=116&Sid=9‬‬

‫האיום‪ :‬מצור ימי‬

‫‪17‬‬

‫‪ 70‬שנה למלחמת החורף‬

‫גוליית ניצח ‪-‬‬ ‫אבל בקושי‬

‫אל"ם (מיל') בני מיכלסון‬ ‫לשעבר רמ"ח היסטוריה‬

‫‪18‬‬ ‫מערכות ‪430‬‬

‫שיירת שריון סובייטית שהושמדה על ידי הפינים‬ ‫במלחמת החורף גרמניה‪ ,‬בריטניה ומדינות אחרות‬ ‫ראו במלחמת החורף עדות חותכת לרמתו הנמוכה‬ ‫של הצבא האדום ‪ -‬ובמיוחד לרמתם הנמוכה של‬ ‫מפקדיו בעקבות הטיהור הגדול של סטלין בשנים‬ ‫‪1938-1937‬‬

‫בחורף של ‪ 1940-1939‬תקפה בריה"מ למה פינלנד? ולמה בחורף? ‪ -‬הרקע האסטרטגי‬

‫(‪ 168.5‬מיליון תושבים) את פינלנד (‪3.6‬‬ ‫מיליון תושבים) כדי להשתלט על שטחים‬ ‫אסטרטגיים ולהפוך אותה לרפובליקה‬ ‫עממית סובייטית‪ .‬בעזרת תורת לחימה‬ ‫טובה‪ ,‬הכנות דקדקניות והרבה נחישות‬ ‫הצליחו הפינים לבלום את הצבא האדום‬ ‫במשך יותר משלושה חודשים ולהסב לו‬ ‫אבדות כבדות‪ .‬בסופו של דבר אומנם‬ ‫איבדה פינלנד שטחים‪ ,‬אבל שמרה על‬ ‫עצמאותה‬ ‫הקדמה‬

‫במשך שלושה חודשים ו‪ 15-‬ימים בין נובמבר ‪ 1939‬למרס ‪1940‬‬ ‫התנהלה מלחמת החורף‪ .‬במלחמה הזאת פלש הצבא האדום‬ ‫לפינלנד וניסה להשיג בכוח הזרוע את שכשלה בריה"מ לקבל במשא‬ ‫ומתן הדיפלומטי‪ :‬שטחים אסטרטגיים בפינלנד והפיכת המדינה‬ ‫הקטנה לרפובליקה עממית בתוך בריה"מ‪ .‬הצבא האדום התקשה‬ ‫מאוד במלחמתו נגד הצבא הפיני וספג אבדות כבדות ביותר‪ .‬יש‬ ‫שראו בהישגיו הדלים של הצבא האדום במלחמת החורף את אחד‬ ‫התמריצים להיטלר בתהליך קבלת ההחלטות שלו לתקוף את בריה"מ‪.‬‬ ‫גם בבריטניה ובמדינות אחרות ראו במלחמת החורף עדות חותכת‬ ‫לרמתו הנמוכה של הצבא האדום ‪ -‬ובמיוחד לרמתם הנמוכה של‬ ‫מפקדיו בעקבות הטיהור הגדול של סטלין בשנים ‪.1938-1937‬‬ ‫במאמר שלהלן אראה שהצבא שתקף את פינלנד היה החזק ביותר‬ ‫בעולם באותה העת בתחום המיכון והשריון‪ ,‬מפקדיו היו ותיקי קרבות‬ ‫ומנוסים‪ ,‬ותורת הלחימה שלו ‪ -‬המתקפה לעומק ‪ -‬הייתה המתקדמת‬ ‫ביותר בתקופה ההיא‪ .‬אולם אחד האזורים שהכי לא התאים בעולם‬ ‫למתקפה ממוכנת ומשוריינת בכלל ולתורת הלחימה הזאת בפרט היה‬ ‫פינלנד‪ .‬אולם היו סיבות נוספות לכישלון של הסובייטים בתחילת‬ ‫המערכה נגד הפינים‪ :‬הפיקוד העליון של הצבא האדום היה שיכור‬ ‫ניצחון לאחר שהביס את היפנים במערכת חלקין‪-‬גול (מאי‪-‬אוגוסט‬ ‫‪ )1939‬ולאחר שכבש ללא כל קושי את מזרח פולין (ספטמבר ‪,)1939‬‬ ‫ונוסף על כך הוא השלה את עצמו שמיד עם תחילת המתקפה יתקוממו‬ ‫"המוני העמלים" בפינלנד נגד ממשלתם ויכריחו אותה להצטרף אל‬ ‫"גן העדן הסוציאליסטי"‪ .‬זה לא קרה‪ ,‬כמובן‪ .‬עם זאת לזכותו של‬ ‫הפיקוד הסובייטי ייאמר שהוא עשה מאמץ אדיר תוך כדי הלחימה‬ ‫להפיק לקחים וליישמם ‪ -‬מה שהביא בסופו של דבר לניצחונה של‬ ‫בריה"מ במלחמה‪.‬‬

‫סטלין תקף את פינלנד בהזדמנות הראשונה שנקרתה לו ‪ -‬בחורף‬ ‫‪ .1940-1939‬הסיבות להתקפה נעוצות באינטרסים הבסיסיים ביותר‬ ‫של בריה"מ ושל המשטר הסובייטי‪.‬‬

‫טראומת האינטרוונציה ‪ -‬ההיבט ההגנתי‬

‫בעקבות המהפכה הבולשביקית של ‪ 1917‬פרצה ברוסיה מלחמת‬ ‫אזרחים בין ה"אדומים" ל"לבנים"‪ .‬חמש מדינות ‪ -‬ארה"ב‪ ,‬בריטניה‪,‬‬ ‫צרפת‪ ,‬צ'כוסלובקיה ויפן ‪ -‬שלחו כוחות לעזרת ה"לבנים"‪ .‬השם שניתן‬ ‫לסיוע הזה הוא האינטרוונציה ‪ -‬ההתערבות (במלחמת האזרחים)‪.‬‬ ‫גם לאחר ניצחון ה"אדומים" ב‪ 1922-‬לא הסתירו מעצמות המערב‬ ‫את תיעובן כלפי המשטר הקומוניסטי ואת רצונן להפילו‪ .‬כתוצאה‬ ‫מכך התפתח בצמרת המשטר הסובייטי חשש מפני פלישה חוזרת‬ ‫של המעצמות לשטח בריה"מ‪ .‬בפינלנד‪ ,‬שהגבול שלה היה מרוחק ‪30‬‬ ‫ק"מ בלבד מלנינגרד (היום סנט פטרבורג)‪ ,‬העיר השנייה בחשיבותה‬ ‫בבריה"מ‪ ,‬ראה המשטר קרש קפיצה נוח לפלישה‪ 1.‬לכן שאף המשטר‬ ‫הסובייטי לכל הפחות לדחוק את הגבול עם פינלנד כמה מאות ק"מ‬ ‫צפונה‪.‬‬

‫המהפכה העולמית ‪ -‬ההיבט ההתקפי‬

‫פינלנד הייתה מחוז של רוסיה הצארית במשך יותר מ‪ 100-‬שנים‬ ‫– מ‪ 1809-‬ועד ‪ .1917‬במהלך מלחמות נפוליאון קיבלה רוסיה את‬ ‫פינלנד לאחר שזו הייתה במשך ‪ 500‬שנה חלק מממלכת שוודיה‪.‬‬ ‫עם עליית הבולשביקים לשלטון הם הכירו בעצמאות פינלנד ‪ -‬כדי‬ ‫שתהיה רפובליקה סובייטית במסגרת בריה"מ ‪ -‬אולם הפינים‬ ‫התייחסו לעצמאותם ברצינות לאחר שנים כה רבות של שעבוד והקימו‬ ‫ממשלה דמוקרטית "בורגנית"‪ .‬הדבר היה לצנינים בעיני השלטון‬ ‫הקומוניסטי במוסקבה‪ ,‬והוא יזם התקוממות קומוניסטית שהפכה‬ ‫למלחמת אזרחים עקובה מדם בשנים ‪ .1920-1918‬במלחמה הזאת‬ ‫ניצח הצבא הלבן בפיקודו של גנרל מנרהיים ובסיוע גרמני את הצבא‬ ‫האדום ושימר בכך את עצמאות פינלנד‪ .‬עם זאת בריה"מ לא זנחה את‬ ‫תוכניתה לכבוש מחדש את פינלנד ולהפוך אותה לרפובליקה עממית‪.‬‬

‫למה בחורף?‬

‫בכנס להפקת לקחים מהמלחמה שהתקיים במוסקבה באפריל ‪1940‬‬ ‫הסביר סטלין שבחורף ‪ 1939‬נוצרה הזדמנות בין‪-‬לאומית נדירה‬ ‫לתקוף את פינלנד‪ ,‬שכן בריטניה וצרפת היו במלחמה נגד גרמניה ‪-‬‬ ‫מה שהותיר חופש פעולה לבריה"מ במזרח אירופה‪ .‬אולם מאחר שלא‬ ‫ברור היה מתי תסתיים המלחמה‪ ,‬לא רצה סטלין לדחות את המלחמה‬ ‫פן תוחמץ ההזדמנות‪2.‬‬

‫הכניסה למלחמה‬

‫רוסיה ופינלנד חתמו על הסכם אי‪-‬התקפה ב‪ 1932-‬ושוב ב‪1934-‬‬ ‫והתחייבו לפתור כל סכסוך ביניהן אך ורק בדרך של משא ומתן‬ ‫דיפלומטי‪ .‬אבל לא היה בכך כדי להרגיע את חששותיו של סטלין‪.‬‬ ‫ב‪ 23-‬באוגוסט ‪ 1939‬חתמו בריה"מ וגרמניה הנאצית על הסכם‬ ‫ריבנטרופ‪-‬מולוטוב שבו חילקו ביניהן את השליטה במרכז אירופה‬ ‫‪ 70‬שנה למלחמת החורף‪ :‬גוליית ניצח ‪ -‬אבל בקושי‬

‫‪19‬‬

‫ובמזרחה‪ .‬בעקבות ההסכם תקפה גרמניה את פולין ב‪ 1-‬בספטמבר‬ ‫‪ 1939‬וכבשה את כל השטח שהוקצה לה על פי ההסכם עד לתחילת‬ ‫אוקטובר‪ .‬סטלין המתין עד שהגרמנים ישמידו את רובו של צבא‬ ‫פולין‪ ,‬והצבא האדום פלש למזרח פולין רק ב‪ 17-‬בספטמבר‪ .‬בתוך‬ ‫שבועיים השלים הצבא האדום את ההשתלטות על מזרח פולין‪ .‬השטח‬ ‫הפולני ה"משוחרר" עבר סובייטיזציה מהירה בסיוע עוצבות הנקוו"ד‬ ‫(המשטרה החשאית) שהתלוו לצבא האדום הכובש‪.‬‬ ‫על פי הסכם ריבנטרופ‪-‬מולוטוב (הנספח הסודי) עברו למרחב‬ ‫ההשפעה הסובייטי המדינות הבלטיות (ליטא‪ ,‬לטביה ואסטוניה)‪,‬‬ ‫פינלנד וחבל בסרביה ברומניה‪ .‬ב‪ 25-‬בספטמבר‪ ,‬עוד לפני סיום‬ ‫המערכה על פולין‪ ,‬פנה מולוטוב (ראש ממשלת בריה"מ ושר החוץ‬ ‫שלה) לשר החוץ של אסטוניה ודרש לאשר הכנסת כוחות סובייטיים‬ ‫לאסטוניה "לשיפור ההגנה על הים הבלטי"‪ .‬ב‪ 28-‬בספטמבר אישרה‬ ‫אסטוניה את הדרישה לאחר שהופעל עליה לחץ כבד ואיבדה את‬ ‫עצמאותה‪ .‬מהלך דומה ננקט גם נגד שאר המדינות הבלטיות‪ ,‬כך‬ ‫שבמהלך אוקטובר הן הפכו לרפובליקות עממיות (קומוניסטיות)‬ ‫במסגרת בריה"מ‪3.‬‬

‫לבריה"מ היה יסוד להאמין‬ ‫שגם פינלנד תלך בתלם וכי‬ ‫באמצעות "שכנוע ידידותי"‬ ‫ניתן יהיה להוציא ממנה את‬ ‫הוויתורים "הנדרשים לביטחונה‬ ‫של בריה"מ"‬ ‫על הרקע הזה היה לבריה"מ יסוד להאמין שגם פינלנד תלך בתלם וכי‬ ‫באמצעות "שכנוע ידידותי" ניתן יהיה להוציא ממנה את הוויתורים‬ ‫"הנדרשים לביטחונה של בריה"מ"‪ .‬אלא שהפינים קורצו מחומר אחר‪.‬‬ ‫ב‪ 12-‬באוקטובר ‪ 1939‬החלו במוסקבה שיחות בין משלחת פינית‬ ‫לבכירי הממשל הסובייטי‪ .‬בשיחות תבעו הסובייטים מפינלנד‬ ‫להעביר להם שטח נרחב שירחיק את הגבול מאות קילומטרים מצפון‬ ‫ללנינגרד‪ .‬הפינים לא הסכימו בשום אופן לוותר על השטח ‪ -‬מה גם‬ ‫שבו עבר המרחב המוגן העיקרי של המדינה‪" ,‬קו מנרהיים"‪ .‬ויתור על‬ ‫השטח ‪ -‬הבינו הפינים ‪ -‬עלול להפוך אותו לקרש קפיצה להשתלטות‬ ‫על פינלנד כולה‪ .‬סירובם של הפינים למסור שטחים לבריה"מ הביא‬ ‫לפיצוץ המשא ומתן ב‪ 13-‬בנובמבר‪ .‬עוד לפני כן הכריז מולוטוב‪" :‬אנו‪,‬‬ ‫האזרחים‪ ,‬אין לנו עוד מה להוסיף בעניין‪ .‬מעתה הגיע תורם של אנשי‬ ‫הצבא לומר את דברם"‪4.‬‬

‫הצבאות היריבים ‪ -‬פינלנד‬

‫אוכלוסייתה של פינלנד מנתה ב‪ 3.65 1939-‬מיליון נפש ‪ -‬מעט יותר‬ ‫מאוכלוסייתה של לנינגרד באותה העת (‪ 3.5‬מיליון)‪ .‬פינלנד השתרעה‬ ‫על שטח של כ‪ 410-‬אלף קמ"ר‪ ,‬וגבולה עם בריה"מ נמתח לאורך‬ ‫כ‪ 1,200-‬ק"מ‪ .‬מרבית שטחה של פינלנד היה מיוער ובלתי מיושב‬

‫‪20‬‬ ‫מערכות ‪430‬‬

‫מרשל מנרהיים ‪ -‬המפקד העליון של צבא פינלנד‬ ‫בהתאם להערכת המצב של המטכ"ל הפיני נבנה‬ ‫מרחב מוגן ומבוצר לרוחב ‪ 100‬הק"מ של המצר‬ ‫הקרלי‪ .‬המרחב המוגן הזה‪ ,‬שכונה "קו מנרהיים"‪ ,‬נבנה‬ ‫לעומק של כ‪ 50 -‬ק"מ על פי שיטת ההגנה לעומק‬ ‫שפיתחו הגרמנים במלחמת העולם הראשונה‬ ‫וכלל ‪ 187,888‬אגמים ו‪ 179,584-‬איים‪ .‬למרות הגבול הארוך עם‬ ‫בריה"מ העריך המטכ"ל הפיני שעיקר האיום של הצבא האדום הוא‬ ‫מדרום‪ ,‬בין הים הבלטי לאגם לדוגה ‪ -‬מרחב יבשתי המכונה המצר‬ ‫הקרלי‪ .‬שם ‪ -‬כך העריכו הפינים ‪ -‬יוטל המאמץ העיקרי במקרה של‬ ‫מתקפה סובייטית בעוצמה של ‪ 12‬דיוויזיות‪ ,‬ואילו מאמץ משני יוטל‬ ‫מצפון לאגם לדוגה‪ .‬בכל החלק הצפוני של פינלנד ‪ -‬כך העריך המטכ"ל‬ ‫הפיני ‪ -‬לא יבוצעו פעילויות לחימה משמעותיות בשל היעדר דרכים‬ ‫וצירים‪ .‬רובו מכוסה יער‪ ,‬יש בו מעט מאוד מקומות יישוב‪ ,‬והוא אינו‬ ‫מתאים לצבא ממוכן ומשוריין‪.‬‬ ‫בהתאם להערכת המצב הזאת בנה המטכ"ל הפיני מרחב מוגן ומבוצר‬ ‫לרוחב ‪ 100‬הק"מ של המצר הקרלי‪ .‬המרחב המוגן הזה‪ ,‬שכונה "קו‬ ‫מנרהיים"‪ ,‬נבנה לעומק של כ‪ 50-‬ק"מ על פי שיטת ההגנה לעומק‬ ‫שפיתחו הגרמנים במלחמת העולם הראשונה‪ .‬בחזית המרחב‬ ‫הוקמה רצועת אבטחה שכללה מכשולים רבים וכוחות מחפים בעומק‬ ‫‪ 25-15‬ק"מ‪ .‬מאחוריה השתרעה רצועת ההגנה העיקרית בעומק של‬ ‫‪ 15-10‬ק"מ שהייתה תשלובת של מתחמים מבוצרים מבטון ‪ -‬הן‬ ‫על‪-‬קרקעיים והן תת‪-‬קרקעיים ‪ -‬וביניהם שטחי השמדה שכללו‬ ‫מוצבים היקפיים שהיו מקושרים ביניהם בתעלות קשר עם מחפי ראש‬

‫ובלעדיהם‪ .‬ברצועה הזאת היו עמדות של תותחי נ"ט‪ ,‬של מקלעים‬ ‫ושל ארטילריה‪ ,‬מוקשים ומכשולים מגוונים‪ .‬אחרי הרצועה העיקרית‬ ‫נבנו עוד שתי רצועות הגנה פחות חזקות‪ ,‬אולם גם הן היו בנויות‬ ‫באותה השיטה ‪ -‬האחת בת ‪ 40‬מתחמי בטון מבוצרים והאחרת בת‬ ‫‪ 18‬מתחמים כאלה‪5.‬‬

‫סדר הכוחות של צבא פינלנד‬

‫לרשות צבא פינלנד עמדו ‪ 9‬דיוויזיות ועוד כמה עשרות יחידות‬ ‫עצמאיות ‪ -‬כל יחידה בהיקף של פלוגה עד גדוד ‪ -‬שאורגנו בצוותי‬ ‫קרב‪ .‬בסך הכול עמדו לרשות צבא פינלנד ‪ 127,800‬חיילים ועוד ‪114‬‬ ‫אלף חיילי משמר המולדת שקיבלו תפקידים בעורף‪ .‬לצבא פינלנד לא‬ ‫היו טנקים‪ ,‬ומספר תותחי הנ"ט שעמדו לרשותו היה זעום‪ 50 :‬בלבד‪.‬‬ ‫מצבו של ציוד הקשר היה בכי רע‪ .‬לרשות הפינים עמדו ‪ 600‬קני חת"ם‬ ‫(אך מהם רק ‪ 400‬מודרניים)‪ .‬חיל האוויר של פינלנד מנה ‪ 45‬מטוסי‬ ‫קרב‪ 15 ,‬מפציצים ועוד ‪ 60‬מטוסים קלים ומטוסי סיור‪.‬‬

‫היערכותו של צבא פינלנד‬

‫שני קורפוסים ‪ 2 -‬ו‪ - 3-‬של ארמיית המצר הקרלי ובהם ‪ 5‬דיוויזיות‬ ‫נערכו בקו מנרהיים‪ ,‬מרחב ההגנה העיקרי‪ ,‬תחת פיקודו של גנרל‬ ‫הוגו אוסטרמן‪ .‬מצפון לאגם לדוגה נערך קורפוס ‪ 4‬שכלל ‪ 2‬דיוויזיות‬ ‫בפיקודו של גנרל וולדמר הגלוּנד‪ 2 .‬הדיוויזיות הנותרות נשארו עתודת‬ ‫המטה הכללי בפיקודו הישיר של מרשל מנרהיים‪ ,‬המפקד העליון של‬ ‫צבא פינלנד‪ .‬בקטע שמצפון לאגם לדוגה ועד פטסמו נערך אגד של‬ ‫צוותי קרב פלוגתיים וגדודיים בפיקודו של גנרל ויליו טוּ אומפו‪.‬‬

‫תורת הלחימה של צבא פינלנד‬

‫כוחותיו העיקריים של צבא פינלנד היו מתורגלים היטב‪ ,‬מאומנים‬ ‫ומוכשרים לנצל באופן מיטבי את ביצורי קו מנרהיים שעמדו לרשותם‪.‬‬ ‫החיילים והמפקדים הכירו את הביצורים האלה והתאמנו בהם במשך‬ ‫שנים‪ .‬הכוחות הפיניים שפעלו מצפון לאגם לדוגה אומנו לנהל הגנה‬ ‫ניידת באזורים שוממים ומיוערים‪ .‬הם היו ניידים מאוד (הם נעו‬ ‫במגלשי סקי)‪ ,‬ומומחיותם העיקרית הייתה לחימה מטווח קרוב‬ ‫(באמצעות ניצול סבך היערות)‪ ,‬הפעלת מרגמות וצליפה מטווח רחוק‬ ‫בשילוב הסתערויות וחיסול חלקי יחידות שנותרו מנותקים‪ .‬תורת‬ ‫הלחימה הזאת כונתה בפינלנד "מוטי" (‪6.)Motti‬‬

‫פיקוד ושליטה בצבא פינלנד‬

‫מערך הפיקוד והשליטה של צבא פינלנד היה מיוחד למדינה הזאת‪.‬‬ ‫לאחר כישלון המגעים המדיניים עבר ניהול המלחמה לידי מרשל‬ ‫מנרהיים (שהיה אז בן ‪ .)72‬הוא נשא בתפקיד המפקד העליון וקיים‬ ‫קשר עם הממשלה באמצעות קצין קישור מיוחד‪ ,‬מיג'ר‪-‬ג'נרל ואלדן‪.‬‬ ‫שר ההגנה יוּ הו ניוקנן‪ ,‬בסיוע הממשלה כולה‪ ,‬היה אחראי לספק‬ ‫לכוחות המזוינים את כל דרישותיהם‪ .‬מנרהיים פיקד ישירות על מפקד‬ ‫הארמייה הקרלית‪ ,‬על קורפוס ‪ 4‬ועל צוותי הקרב בצפון‪ .‬המטכ"ל כולו‬ ‫בראשותו של הרמטכ"ל או ֵֹאש היה כפוף למפקד העליון מנרהיים‪,‬‬ ‫ותפקידו היה לוודא שפקודותיו של מנרהיים מוצאות אל הפועל‪.‬‬ ‫למעשה היה הרמטכ"ל ראש המטה של מנרהיים‪.‬‬

‫גנרל מרצקוב‪ ,‬מפקד פיקוד לניננגרד (משמאל)‪ ,‬עם‬ ‫קציני מטהו מרצקוב הכין את התשתיות לקראת המלחמה‪.‬‬ ‫בין היתר הוא שיפר והרחיב את מסילת הברזל לנינגרד‪-‬‬ ‫מורמנסק וכביש נלווה‬

‫הצבאות היריבים ‪ -‬בריה"מ‬

‫כאשר התברר לסטלין שהמשא ומתן עם פינלנד אינו מוביל לתוצאות‬ ‫הרצויות‪ ,‬נקרא הרמטכ"ל הרוסי בוריס שפושניקוב להציג את‬ ‫התוכניות האופרטיביות למלחמה נגד פינלנד‪ .‬הרמטכ"ל‪ ,‬שהיה קצין‬ ‫ותיק ומנוסה עוד מצבא הצאר‪ ,‬הציג תוכנית אופרטיבית שאותה‬ ‫הכינו מחלקות המבצעים והמודיעין במטכ"ל על בסיס כל מה שהיה‬ ‫ידוע באותה העת על פינלנד‪ .‬התוכנית חייבה ריכוז מאמץ של הצבא‬ ‫האדום‪ ,‬הקמת מפקדת חזית והכנות אינטנסיביות‪ 7.‬אולם סטלין‬ ‫ושר ההגנה קלימנט וורושילוב יחד עם שאר חברי הפיקוד העליון לא‬ ‫חשבו שפינלנד תהיה יריב קשה יותר מפולין ולכן פסלו על הסף את‬ ‫התוכנית האופרטיבית של המטכ"ל והטילו על מפקד הפיקוד של‬ ‫לנינגרד לטפל בעניין‪ .‬מפקד הפיקוד קיריל מרצקוב‪ 8,‬שהיה במעמד‬ ‫של מפקד ארמייה דרגה ‪ 9,2‬הכין תוכנית פשוטה שבדיוק לה ציפו‬ ‫הפינים‪ :‬מאמץ עיקרי במצר הקרלי ועוד שלושה מאמצי משנה בין אגם‬ ‫לדוגה ועד לאוקיינוס הקרח הצפוני‪ .‬עוד קודם לכן הכין מרצקוב את‬ ‫התשתיות לקראת המלחמה‪ .‬בין היתר הוא שיפר והרחיב את מסילת‬ ‫הברזל לנינגרד‪-‬מורמנסק וכביש נלווה‪.‬‬

‫סדר הכוחות של כוח הפלישה הסובייטי‬

‫ב‪ 1939-‬מנתה אוכלוסיית בריה"מ ‪ 168.5‬מיליון תושבים‪ .‬לרשות‬ ‫פיקוד לנינגרד לבדו עמדו ‪ 24‬דיוויזיות בארבע מסגרות ארמיוניות‪,‬‬ ‫ובהן ‪ 450‬אלף חיילים‪ 2,000 ,‬טנקים ו‪ 1,000-‬מטוסי קרב והפצצה‪.‬‬

‫היערכותו של הכוח הסובייטי‬

‫• ארמייה ‪ 7‬בפיקודו של גנרל יאקובלב כללה ‪ 12‬דיוויזיות חי"ר‪,‬‬

‫‪ 70‬שנה למלחמת החורף‪ :‬גוליית ניצח ‪ -‬אבל בקושי‬

‫‪21‬‬

‫קורפוס ממוכן‪ 3 ,‬בריגדות טנקים‪ 12 ,‬חטיבות חת"ם ובסך הכול‬ ‫כ‪ 200-‬אלף חיילים ו‪ 1,500-‬טנקים‪ .‬היא הייתה המאמץ העיקרי‬ ‫של הפיקוד (‪ 43%‬מכוחו) לתקיפה במצר הקרלי צפונה‪.‬‬ ‫• ארמייה ‪ 8‬בפיקודו של מפקד הקורפוס חברוב (ראו הערה ‪)9‬‬ ‫כללה ‪ 6‬דיוויזיות חי"ר ו‪ 2-‬בריגדות טנקים ובהן בסך הכול ‪130‬‬ ‫אלף חיילים ו‪ 400-‬טנקים‪ .‬ארמייה ‪ 8‬נערכה באזור פטרוזדונסק‬ ‫ממזרח ומצפון לאגם לדוגה והייתה מאמץ משני של הפיקוד (‪26%‬‬ ‫מכוחו)‪.‬‬ ‫• ארמייה ‪ 9‬בפיקודו של מפקד הקורפוס דוקנוב כללה ‪ 3‬דיוויזיות‬ ‫חי"ר ונערכה מול מרכז פינלנד כדי לבתר אותה לשניים ולנתקה‬ ‫מתגבורות מנורווגיה ומהמערב‪.‬‬ ‫• ארמייה ‪ 14‬בפיקודו של מפקד הקורפוס פרולוב כללה ‪ 3‬דיוויזיות‬ ‫חי"ר ונועדה לכבוש את עיר הנמל הצפונית של פינלנד פטסמו‪.‬‬ ‫ארמיות ‪ 9‬ו‪ 14-‬כללו ביחד ‪ 140‬אלף חיילים ו‪ 150-‬טנקים (‪31%‬‬ ‫מסד"כ הפיקוד)‪10.‬‬ ‫תורת הלחימה של הצבא האדום המשיכה לדגול במתקפה לעומק (גם‬ ‫לאחר הוצאתו להורג של הוגה התורה הזאת‪ ,‬מיכאיל טוכצ'בסקי‪ ,‬ביוני‬ ‫‪ .)1937‬הלקחים ממלחמת האזרחים בספרד ומהקרבות נגד צבא יפן‬

‫הדעה הרווחת בקרב הפיקוד‬ ‫העליון הסובייטי הייתה‬ ‫שהמלחמה עם פינלנד תסתיים‬ ‫בתוך כמה ימים או לכל המאוחר‬ ‫בתוך שבועיים‬ ‫בחלקין‪-‬גול באו לידי ביטוי בספר תו"ל מעודכן שיצא בסתיו ‪1939‬‬ ‫ושהטעים את הצורך לשפר את ריכוזי האש בהתקפה‪ ,‬להכין דרגי‬ ‫עומק לצורך שימור ההמשכיות והרציפות ולבצע חילופים תכופים‬ ‫יותר בין הכוחות שבחזית לאלה שבעורף‪.‬‬ ‫לקראת הלחימה בפינלנד מינה מפקד פיקוד לנינגרד‪ ,‬קיריל מרצקוב‪,‬‬ ‫את ראש מחלקת מדע המלחמה של האקדמיה הצבאית של המטכ"ל‪,‬‬ ‫גנרל גיאורגי איסרזון‪ ,‬לראש מטה הפיקוד‪ .‬איסרזון‪ ,‬מההוגים‬ ‫של תפיסת הקרב העמוק מבית מדרשו של טוכצ'בסקי‪ ,‬תיכנן את‬ ‫המלחמה על פי העקרונות האלה‪ .‬את המאמץ העיקרי הוא הפנה לעבר‬ ‫המרחב המוגן של קו מנרהיים‪ .‬תוכניתו הייתה להמם את המגינים‬ ‫באמצעות ריכוז אש עצום‪ ,‬ביצוע חדירות עמוקות ומהירות על מרב‬ ‫הצירים (המועטים) הקיימים מצפון לאגם לדוגה כדי למתוח עד‬ ‫כלות את כוחותיה המועטים של פינלנד ולמוטט מהר ככל האפשר‬ ‫את ההתנגדות שלה‪.‬‬

‫הפיקוד העליון הסובייטי‬

‫בראש הפיקוד העליון עמד (באופן לא פורמלי) ה"אזרח"‪ ,‬המזכיר‬ ‫הכללי של המפלגה הקומוניסטית‪ ,‬יוסיף ויסריונוביץ' סטלין‪ .‬לצידו‬ ‫‪22‬‬ ‫מערכות ‪430‬‬

‫ניצבו כמה שרים שהיו מועצת ההגנה העליונה‪ ,‬ובהם ראש הממשלה‬ ‫ושר החוץ ויאצ'סלב מולוטוב‪ ,‬שר ההגנה קלימנט וורושילוב‪ ,‬סגן שר‬ ‫ההגנה גריגורי קוליק‪ ,‬ראש המנהל הפוליטי של הצבא וסגן השר לב‬ ‫מכליס‪ ,‬ראש מנהל כוח האדם במשרד ההגנה אפים שצ'דנקו ושר‬ ‫הצי ניקולאי קוזנצוב‪ .‬עוד יש להזכיר את חבר הפוליטביורו ומזכיר‬ ‫המפלגה הקומוניסטית של לנינגרד אנדרי ז'דנוב שהיה פעיל מאוד‬ ‫בהחלטה לתקוף את פינלנד‪.‬‬ ‫תחת מועצת ההגנה העליונה פעל המטכ"ל בראשותו של שפושניקוב‪,‬‬ ‫אולם המנהלות המרכזיות היו כפופות לשר ההגנה והיו חלק ממשרד‬ ‫ההגנה (כמו המטכ"ל)‪ .‬בראש מנהלת המודיעין (המשרד ה‪ )5-‬עמד‬ ‫איוואן פרוסקורוב‪ .‬ראש מנהלת ההספקה היה אנדרי חרולב‪ ,‬ראש‬ ‫מנהלת התותחנים ‪ -‬ניקולאי וורונוב‪ ,‬ראש מנהלת הקשר ‪ -‬קונסטנטין‬ ‫מורביוב וראש מנהלת השריון ‪ -‬דימיטרי פבלוב‪11.‬‬ ‫הדעה הרווחת בקרב הפיקוד העליון הסובייטי הייתה שהמלחמה עם‬ ‫פינלנד תסתיים בתוך כמה ימים או לכל המאוחר בתוך שבועיים‪12.‬‬ ‫הסובייטים היו משוכנעים שהפינים ימהרו להיכנע לאחר שיבינו את‬ ‫היקף הכוחות שתוקפים אותם ‪ -‬היקף שהיה מעל ומעבר לדפ"א‬ ‫המסוכנת ביותר שהעלו הפינים בהערכות המצב שלהם‪( .‬המודיעין‬ ‫הסובייטי הכיר היטב את הערכות המצב האלה)‪.‬‬

‫"הרפובליקה העממית של פינלנד"‬

‫בליל ‪ 2‬בדצמבר הודיע רדיו מוסקבה על הקמתה של הרפובליקה‬ ‫העממית הפינית בהנהגתו של אוטו קוסינן‪ ,‬ראש המפלגה‬ ‫הקומוניסטית של פינלנד שברח למוסקבה לאחר תבוסת‬ ‫הקומוניסטים בפינלנד ב ‪ .1920 -‬בינתיים הפך לאחד מגדולי‬ ‫התיאורטיקנים של הקומוניזם ולמזכיר הכללי של הקומינטרן‪.‬‬ ‫הציפייה הייתה שהוא יגיע לפינלנד בעקבות הצבא האדום המתקדם‬ ‫במהירות וישליט בשטחים "המשוחררים" שלטון סובייטי‪-‬פיני‪ .‬כבר‬ ‫ב‪ 2-‬בדצמבר החל קוסינן לנהל משא ומתן עם מולוטוב ‪ -‬בשם פינלנד‬ ‫ ובו הסכים מהר מאוד לכל דרישותיה של בריה"מ מפינלנד וחתם על‬‫ההסכמים בהתאם‪ .‬במקביל הוא פנה לפינים וקרא להם להתקומם‬ ‫נגד ממשלתם "הריאקציונרית" ולהתגייס לקורפוס הפיני העממי מס'‬ ‫‪ 1‬שאמור היה לסייע לצבא האדום במלחמתו ל"שחרור" העם הפיני‬ ‫ממדכאיו‪ .‬המהלך הזה חשף בבירור את כוונתה של מוסקבה לספח‬ ‫את פינלנד ‪ -‬כפי שעשתה למדינות הבלטיות‪ - 13‬אך הוא הפך למגוחך‪:‬‬ ‫כמעט לא נמצאו אזרחים פינים שהצטרפו אל "הצבא העממי הפיני"‬ ‫או תמכו בממשלת קוסינן‪ .‬ואכן בסיום המלחמה חתמו הסובייטים‬ ‫על ההסכמים עם הממשלה החוקית‪ ,‬ואפיזודת הרפובליקה הפינית‬ ‫העממית שהתקיימה כשלושה חודשים נעלמה ושוב לא עלתה ביחסים‬ ‫בין שתי המדינות‪.‬‬

‫המלחמה‬

‫מלחמת החורף נחלקת לשלושה שלבים עיקריים‪:‬‬ ‫שלב א' ‪ -‬מ‪ 30-‬בנובמבר ‪ 1939‬עד ‪ 22‬בדצמבר ‪ -‬מתקפה כוללת של‬ ‫הצבא האדום שנבלמה על ידי הפינים‪.‬‬ ‫שלב ב' ‪ -‬מ‪ 23-‬בדצמבר עד ‪ 10‬בפברואר ‪ - 1940‬לחימה סטטית‪.‬‬ ‫הכוחות בשני הצדדים מתארגנים מחדש ונערכים לשלב הבא‪.‬‬

‫שלב ג' – מ‪ 11-‬בפברואר ‪ 1940‬עד ‪ 13‬במרס‬ ‫ חידוש המתקפה הסובייטית‪ ,‬הבקעת קו‬‫מנרהיים וסיום המלחמה‪.‬‬

‫שלב א' ‪ -‬מתקפה כוללת של הצבא‬ ‫האדום‬

‫ב‪ 30-‬בנובמבר בשעה ‪ 0650‬החלה ההכנה‬ ‫האווירית והארטילרית של מרצקוב על קו‬ ‫מנרהיים‪ .‬היה זה ריכוז אש עצום שנועד‬ ‫להדביר בבת אחת את המגינים הפינים‪.‬‬ ‫ההכנה באש הסתיימה כעבור ‪ 70‬דקות‪,‬‬ ‫ב ‪ ,0800 -‬ואז החלו ארבע הארמיות‬ ‫הסובייטיות את מתקפתן מהים הבלטי ועד‬ ‫לאוקיינוס הקרח הצפוני‪ .‬המאמץ העיקרי‬ ‫היה‪ ,‬כאמור‪ ,‬במצר הקרלי להבקעת קו‬ ‫מנרהיים‪.‬‬

‫כיבוש רצועת האבטחה‬

‫בתחילה התקדמה ארמייה ‪ 7‬הסובייטית‬ ‫לרוחב הגזרה כולה שהשתרעה לאורך כ‪70-‬‬ ‫ק"מ‪ .‬הכוחות המתקדמים נתקלו בגייסות‬ ‫המחפים הפיניים אשר שלטו על שדות‬ ‫מוקשים רבים ועל תעלות נ"ט‪ .‬כמו כן‬ ‫מוקשו כל הצירים והוצבו עליהם מכשולים‬ ‫ בעיקר בקרבת הגשרים‪ .‬אלה הוכנו לפיצוץ‬‫מראש באמצעות מטעני חבלה שהוטמנו‬ ‫בתוך עמודי התמך‪ .‬שיטת החבלה הזאת‬ ‫נועדה להחריב את הגשרים מהיסוד‪ .‬יחידות‬ ‫ההנדסה הסובייטיות לא היו ערוכות לבניית‬ ‫גשרים חדשים אלא רק להנחת מסועים על‬ ‫עמודים קיימים‪.‬‬ ‫‬‫כוחות מהקורפוסים ‪ 50‬ו ‪ 19‬של הצבא‬ ‫האדום התקדמו בתחילה באופן סביר‪,‬‬ ‫אולם מהר מאוד איבדו מטות החטיבות‬ ‫את השליטה על הכוחות בשל תיעול‬ ‫התקדמותם לצירים קיימים והיתקלותם‬ ‫החוזרת ונשנית בשדות מוקשים מחופים‬ ‫באש הפינים הנסוגים‪.‬‬ ‫מפה ‪ :1‬היערכות הצבאות ערב המלחמה‬ ‫לאחר ‪ 48‬שעות לחימה התברר שארמייה ‪7‬‬ ‫התקדמה עמוק לתוך רצועת האבטחה וכבר התקרבה מאוד לרצועת ק"מ בתוך שטח פינלנד נאלצו הכוחות של ארמייה ‪ 7‬לעצור ולהיערך‬ ‫ההגנה העיקרית‪ .‬אלא שהצורך להתגבר על מיקושים ועל ייקושים מחדש לקראת ההסתערות על עיקרו של קו מנרהיים‪.‬‬ ‫רבים יחד עם שליטה רעועה בכוחות האטו מאוד את ההתקדמות‪ .‬בלנינגרד החלו בינתיים לייצר בבהילות מגלי מוקשים מאולתרים‪,‬‬ ‫נוצרה פאניקה של מוקשים בקרב המפקדים והחיילים של הארמייה‪ .‬ואלה הובאו במהירות לחזית‪ .‬אמצעי נוסף שנקטו הסובייטים היה‬ ‫הכוחות התוקפים נזקקו ל‪ 7-‬ימים עד ‪ 12‬ימים כדי לכבוש את רצועת לצרף משמר קדמי לכל צוות קרב‪ .‬המשימה שהוטלה עליו הייתה לנוע‬ ‫האבטחה מידי הפינים שניהלו קרב נסיגה מסודר שבו ניצלו היטב לפני הכוח העיקרי ולגלות את ביצורי האויב ואת מכשוליו‪ .‬ההתגברות‬ ‫את המכשולים הרבים ‪ -‬הטבעיים והמלאכותיים‪ .‬לאחר שעברו כ‪ 20-‬על המכשולים האלה הוטלה על יחידות של הנדסה קרבית ושל חפרים‬ ‫‪ 70‬שנה למלחמת החורף‪ :‬גוליית ניצח ‪ -‬אבל בקושי‬

‫‪23‬‬

‫(חיל בינוי)‪ 14.‬באותו השלב נראתה ויפורי (ויבורג) ‪ -‬יעדה המערכתי‬ ‫של הארמייה‪ ,‬העיר השנייה בגודלה בפינלנד והמפתח להלסינקי ‪-‬‬ ‫הרחק מהישג יד‪.‬‬ ‫בגזרת סוּמה ‪ -‬כפר שהיה חלק מרצועת ההגנה העיקרית ושטח מפתח‬ ‫בדרך לוויפורי במערב קו מנרהיים ‪ -‬עשו הסובייטים ניסיון הבקעה‪.‬‬ ‫ההתקפה נתקלה במערך מבוצר לעומק שכלל ‪ 41‬מוצבים ובהם מצדי‬ ‫בטון מצוידים במקלעים ובארטילריה‪ .‬על אף ש‪ 20-‬טנקים סובייטיים‬ ‫הצליחו ב‪ 19-‬בדצמבר לחדור לעומק המערך הזה דרך פרצה באגפו‬ ‫המזרחי‪ ,‬לא הצליח החי"ר לחבור אליהם‪ ,‬והם ננטשו בשטח הפיני‪.‬‬ ‫ב‪ 22-‬בדצמבר הסתיים גם הניסיון הזה‪ ,‬והכוח הסובייטי נאלץ לסגת‬ ‫לחזיתה של רצועת ההגנה העיקרית‪ .‬בעקבות הכישלון הזה הופסקה‬ ‫למעשה המתקפה במאמץ העיקרי למשך כחודשיים והיא חודשה רק‬ ‫ב‪ 11-‬בפברואר‪ 15.‬נראה היה שהפינים הצליחו ‪ -‬מעבר לכל ההערכות‬ ‫והציפיות ‪ -‬לבלום את הצבא הסובייטי האדיר‪.‬‬

‫לאחר עשרה ימים התברר‬ ‫לפיקוד העליון הסובייטי שפינלנד‬ ‫איננה פולין‪ .‬ההתקדמות בכל‬ ‫הגזרות נבלמה‪ ,‬לאחר שלכוחות‬ ‫התוקפים נגרמו אבדות כבדות‬ ‫כישלון המאמץ המשני מצפון לאגם לדוגה‬

‫ב‪ 30-‬בנובמבר החלה במקביל המתקפה של המאמץ המשני‪ :‬ארמייה‬ ‫‪ 8‬של הצבא האדום תקפה מצפון לחופו הצפוני של אגם לדוגה‪.‬‬ ‫הארמייה כללה ‪ 6‬דיוויזיות שאורגנו בשני קורפוסים ‪ 56 -‬ו‪ - 1-‬שתקפו‬ ‫במקביל על חמשת הצירים שהיו קיימים בגזרה לרוחב של כ‪ 300-‬ק"מ‪.‬‬ ‫המתקפה הסובייטית ניצלה כל ציר אפשרי והשקיעה את כל הכוחות‬ ‫הזמינים כדי להכות בהלם את הפינים כבר בהתחלה ולהגיע במהירות‬ ‫ליעד המערכתי ‪ -‬העיירה סורטוולה שאותה רצו לכבוש בסערה‪16.‬‬ ‫הפינים הקצו צוות קרב גדודי מוגבר לניהול קרב נסיגה והשהיה על כל‬ ‫אחד מחמשת הצירים ותיגברו אותם כל הזמן לפי התפתחות הקרבות‪.‬‬ ‫מהר מאוד הבינו הסובייטים שהם מוגבלים לתנועה בצירים בלבד‬ ‫וששפעת הרכב הייתה להם לרועץ‪ .‬השדרות הדיוויזיוניות‪ ,‬שלא יכלו‬ ‫לתקשר ביניהן בהיעדר צירי רוחב‪ ,‬נמשכו בפקקי תנועה אדירים על‬ ‫פני כ‪ 30-‬ק"מ לעורף‪ .‬צירי התנועה הצרים והפרימיטיביים כרעו מהר‬ ‫מאוד תחת עומס המסה הממונעת הסובייטית‪ ,‬ומיומנות הכוחות‬ ‫הפיניים החלה גובה מהם אבדות ובולמת אותם בהדרגה‪.‬‬ ‫ב‪ 4-‬בדצמבר‪ ,‬חמישה ימים לאחר תחילת המתקפה‪ ,‬התברר לפיקוד‬ ‫לנינגרד שמתקפת המאמץ המשני‪ ,‬שהייתה צריכה להיות הזרוע‬ ‫הימנית במלקחיים האדירים ולחבור לארמייה ‪ 7‬בעורף קו מנרהיים‪,‬‬ ‫תקועה למעשה ואינה מצליחה לבצע את משימתה‪ .‬לכן הדיח מרצקוב‪,‬‬ ‫מפקד הפיקוד‪ ,‬את מפקדה של ארמייה ‪ ,8‬חברוב‪ ,‬ובמקומו מינה‬ ‫(במינוי זמני) את סגנו ולדימיר קוּ רדיומוב‪ .‬אולם גם הצעד הזה‬ ‫‪24‬‬ ‫מערכות ‪430‬‬

‫לא הניב שינוי במצב‪ :‬הכוחות הפיניים המשיכו לנצל את ניידותם‬ ‫הגבוהה כדי להלום באגפי הכוחות המתקדמים לאורך הצירים‪ .‬מכיוון‬ ‫שקורפוס ‪ 4‬הפיני לא היה חזק דיו להתמודד עם כל ארמייה ‪ ,8‬הוא‬ ‫פעל בשיטת פגע‪-‬וברח‪ :‬בכל פעם תקפו כוחותיו במקום אחר‪ ,‬השמידו‬ ‫כוחות רוסיים קטנים ‪ -‬ונסוגו במהירות‪.‬‬

‫סואומוסאלמי ‪ -‬המאמץ לביתוק פינלנד‬

‫במרכזה של פינלנד‪ ,‬ממזרח‪ ,‬תקפה ארמייה ‪ 9‬כדי לבתק את פינלנד‬ ‫לשניים באמצעות התקדמות מהירה לעבר המפרץ הבוטני (שהוא‬ ‫שלוחה של הים הבלטי)‪ .‬היעד הקרקעי היה העיירה קיאני‪ .‬שלוש‬ ‫הדיוויזיות של הארמייה ‪ 163 ,54 -‬ו‪ - 122-‬תקפו במקביל על כל‬ ‫הצירים האפשריים לכל רוחב הגזרה (‪ 450‬ק"מ מצפון לדרום)‪ .‬מרחק‬ ‫הדיוויזיות ממסילות הברזל הקרובות ביותר היה בין ‪ 100‬ל‪280-‬‬ ‫ק"מ‪ .‬המאמץ העיקרי של הארמייה היה בגזרה של דיוויזיה ‪ ,54‬אולם‬ ‫הקרבות העיקריים התרחשו בגזרה של דיוויזיה ‪ 17.163‬הדיוויזיה‬ ‫הזאת‪ ,‬בפיקודו של סלנדסוב‪ ,‬התקדמה בתחילה במהירות ודחקה‬ ‫לאחור צוות קרב גדודי פיני שניהל מולה קרב נסיגה והשהיה‪ .‬ב‪7-‬‬ ‫בדצמבר כבשה דיוויזיה ‪ 163‬את הכפר סואומוסאלמי‪ ,‬לאחר שהפינים‬ ‫שרפו אותו והשאירו אדמה חרוכה‪ .‬לגזרה הגיע כוח מעתודת הצבא‬ ‫הפיני‪ ,‬והוקם צוות קרב חטיבתי בפיקודו של קולונל הילמר סילאסוו‪.‬‬ ‫הצוות הזה פעל במיומנות רבה ובלם את הדיוויזיה הסובייטית‪ .‬לימים‬ ‫התברר שכיבוש סואומוסאלמי היה ההצלחה הראשונה והאחרונה של‬ ‫ארמייה ‪ 9‬במלחמה הזאת‪.‬‬

‫כיבוש פטסמו‬

‫את פטסמו‪ ,‬הנמל הצפוני של פינלנד‪ ,‬כבשה במתקפת סער ארמייה‬ ‫‪ 14‬בימים הראשונים של דצמבר‪ .‬הסובייטים ‪ -‬בפיקודו של מפקד‬ ‫הארמייה פרולוב ‪ -‬ביצעו התקפה משולבת‪ :‬דיוויזיה ‪ 104‬תקפה‬ ‫ממזרח וניתקה את הציר הראשי בין פטסמו ללוסטרי כבר ביום‬ ‫הראשון ללחימה‪ 18,‬ואילו דיוויזיה ‪ 52‬הונחתה בנמל ובסביבתו‬ ‫מספינות הצי‪ .‬שני צוותי הקרב הפלוגתיים הפיניים באזור לא יכלו‬ ‫להתנגד ולאחר שפוצצו את תחנת הכוח של העיר וחיבלו בחלק‬ ‫ממחסני הנמל החלו לסגת דרומה‪.‬‬ ‫התוכנית הסובייטית הייתה שלאחר כיבוש פטסמו תנוע ארמייה‬ ‫‪ 14‬דרומה כדי לחבור עם ארמייה ‪ 9‬באזור רוויניאמי ‪ -‬כ‪ 520-‬ק"מ‬ ‫משם‪ .‬אולם בדצמבר שרוי האזור בעלטה מוחלטת ‪ 22‬שעות ביממה‬ ‫(ובשעתיים הנותרות ישנו אור קלוש בלבד)‪ .‬יתר על כן‪ ,‬התנועה‬ ‫התאפשרה לאורך הציר הראשי בלבד‪ ,‬כך שרק חטיבה אחת יכלה‬ ‫להוביל בכל פעם‪ .‬היה זה ציר ארוך שעבר בתוך יערות העד של‬ ‫הטונדרה הקפואה ‪ -‬ציר שחייב הגנה מתמדת מפני תקיפות הפגע‪-‬‬ ‫וברח של הפינים‪ .‬כתוצאה מכך נמתחו כוחות הארמייה עד קצה‬ ‫גבול היכולת‪ .‬הם התקדמו ‪ 100‬ק"מ‪ ,‬ולאחר שלא יכלו להמשיך‬ ‫בהתקדמותם קיבלו פקודה לעצור‪.‬‬

‫שלב ב' ‪ -‬הצבא האדום מתאים את עצמו לזירה‬

‫לאחר עשרה ימים התברר לפיקוד העליון הסובייטי שפינלנד איננה‬ ‫פולין‪ .‬ההתקדמות בכל הגזרות נבלמה‪ ,‬לאחר שלכוחות התוקפים‬

‫נגרמו אבדות כבדות‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בשלב הזה החלו הכוחות התוקפים‬ ‫לשלם את מחיר השאננות והאשליה שהמלחמה תסתיים בתוך זמן‬ ‫קצר‪ :‬החיילים לא היו מצוידים כראוי ללוחמת חורף ממושכת‪ ,‬והקור‬ ‫העז גבה מהם מחיר כבד אף יותר מאש החיילים הפינים‪.‬‬ ‫גם המצב המדיני לא האיר פנים לבריה"מ‪ .‬בזכות עמידת הגבורה‬ ‫שלהם מול "הדוב הרוסי" זכו הפינים לאהדה רבה בכל העולם‪.‬‬ ‫בריה"מ‪ ,‬שרק כמה ימים לפני פרוץ המלחמה הצליחה לגרום לסילוק‬ ‫פינלנד מחבר הלאומים‪ ,‬סולקה אף היא מהחבר עם פרוץ הקרבות‪.‬‬ ‫ימים אחדים אחר כך התכנסה מועצת המלחמה העליונה של בעלות‬ ‫הברית המערביות (שכללה באותם הימים את בריטניה ואת צרפת)‬ ‫לדיון מיוחד על המלחמה בים הבלטי‪ .‬אף שבריטניה וצרפת היו‬ ‫טרודות באותה העת במלחמתן נגד גרמניה‪ ,‬הן ביקשו משאר מדינות‬ ‫סקנדינביה לסייע לפינלנד ישירות וגם לאשר באופן עקרוני מעבר של‬ ‫חיל משלוח בריטי‪-‬צרפתי בדרכו לחזית בפינלנד‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בקשותיו‬ ‫של המטכ"ל הפיני לקבל נשק ומתנדבים החלו נופלות על אוזניים‬ ‫קשובות‪ ,‬וזרם הולך ומתגבר של אמצעי לחימה ושל מתנדבים החל‬ ‫להגיע לפינלנד מ‪ 26-‬מדינות‪.‬‬ ‫נוכח ההתפתחויות האלה החליט סטלין שיש לנקוט כמה פעולות‬ ‫דרסטיות לסיום מהיר של המלחמה‪ .‬מולוטוב הצטווה להכין את‬ ‫הקרקע לחידוש המגעים הדיפלומטיים עם הפינים להשגת מטרות‬ ‫המלחמה‪ ,‬ובזירת הקרבות החליט סטלין לבצע שידוד מערכות כולל‪.‬‬ ‫למפקד המאמץ העיקרי נגד קו מנרהיים מונה סמיון טימושנקו‪ ,‬מפקד‬ ‫פיקוד קייב ומפקד החזית האוקראינית ה‪ 1-‬במערכה על פולין‪19.‬‬ ‫הוא מונה למפקד החזית הצפון‪-‬מערבית ‪ -‬מפקדה חדשה שהוקמה‬ ‫במיוחד לניהול המלחמה נגד פינלנד‪ .‬ז'דנוב‪ ,‬מזכיר המפלגה של‬ ‫לנינגרד‪ ,‬קיבל מעמד מיוחד של שר‪ ,‬והוטל עליו לסייע לטימושנקו‬ ‫ולרכז את כל המשאבים של לנינגרד (ושל שאר חלקי בריה"מ) כדי‬ ‫שיעמדו לרשות הכוחות בחזית‪.‬‬ ‫מפקד המבצע עד אז‪ ,‬מפקד פיקוד לנינגרד‪ ,‬מרצקוב‪ ,‬הודח מתפקידו‬ ‫ונשלח לפקד על ארמייה ‪ 7‬שעליה הוטל המאמץ העיקרי‪ .‬נוסף על כך‬ ‫בנה הצבא האדום שתי ארמיות חדשות שנועדו לסייע למאמץ של‬ ‫ארמייה ‪ :7‬ארמייה ‪ 13‬בפיקודו של קצין הארטילריה ולדימיר גרנדל‪,‬‬ ‫שעליה הוטל לתקוף ממזרח לארמייה ‪ 7‬וממערב לאגם לדוגה‪ ,‬דהיינו‬ ‫להבקיע את חלקו המזרחי של קו מנרהיים‪ ,‬וארמיית העתודה בפיקודו‬ ‫של ראש מנהלת השריון‪ ,‬פבלוב‪.‬‬ ‫ב‪ 18-‬בינואר הושלמה תוכנית התקפה חדשה שהתבססה על התוכנית‬ ‫האופרטיבית המקורית של שפושניקוב להבקעה בגזרה צרה של קו‬ ‫מנרהיים‪ .‬אולם התוכנית הזאת חייבה שינויים משמעותיים בתו"ל‪.‬‬ ‫טימושנקו הרכיב צוות מומחים לתו"ל (שנלקחו מהאקדמיות של‬ ‫הצבא ‪ -‬פו"ם ו"פרונזה") בראשות קורניב והטיל עליו ללמוד את לקחי‬ ‫הכישלונות של תחילת המלחמה ולהוציא ספרות חדשה שתתאים את‬ ‫"הקרב העמוק" לנסיבות הזירה‪ .‬הפתרון שהעלה צוות המומחים היה‬ ‫להעביר את הדגש לקרב המשולב‪ ,‬דהיינו לשיתוף הפעולה הבין‪-‬זרועי‬ ‫והבין‪-‬חילי‪ .‬הפיקוד העליון אישר את התוכנית‪ ,‬היא תורגמה לפקודת‬ ‫מבצע והופצה לכוחות ב‪ 3-‬בפברואר‪ .‬על פי התוכנית הזאת היה על‬ ‫הארמיות ‪ 7‬ו‪ 13-‬לתקוף במקביל לרוחב החזית כולה‪ .‬עם הבקעתה‬ ‫של רצועת ההגנה הראשונה אמורה הייתה ארמיית העתודה של פבלוב‬

‫להשלים את ההבקעה ולכתר את ויפורי‪.‬‬ ‫במהלך ינואר ריכז טימושנקו ‪ 23‬דיוויזיות חדשות בזירה (הכוחות‬ ‫הטובים ביותר שנבחרו משאר הפיקודים של בריה"מ)‪ ,‬ואלה תירגלו‬ ‫באופן אינטנסיבי שיתוף פעולה בין‪-‬זרועי ובין‪-‬חילי‪ .‬עם הגעתן‬ ‫לחזית עלה מספר הדיוויזיות הרוסיות המעורבות במלחמה ל‪.45-‬‬ ‫במצר הקרלי ‪ -‬שם היה המאמץ העיקרי של הסובייטים ‪ -‬פעלו‬ ‫במסגרת הארמיות ‪ 7‬ו‪ 25 13-‬דיוויזיות‪ 8 ,‬בריגדות שריון‪ 17 ,‬חטיבות‬ ‫ארטילריה ובסך הכול ‪ 600‬אלף חיילים‪ 3,137 ,‬תותחים (מהם ‪1,033‬‬ ‫כבדים) וכ‪ 2,000-‬טנקים‪ .‬בכך השיגו הסובייטים עדיפות מוחצת‬ ‫על הפינים‪ 4:1 :‬בחי"ר‪ 30:1 ,‬בארטילריה ועליונות מוחלטת בשריון‬ ‫ובמטוסים‪.‬‬ ‫טימושנקו העריך שיצליח להבקיע את קו מנרהיים בתוך ‪ 12-7‬ימים‬ ‫וכדי לשמר את רציפות הפעולה הוא בנה ארבעה דרגים למתקפה‪:‬‬ ‫בדרג הראשון הוצבו ‪ 14‬דיוויזיות חי"ר בשטחי ההיערכות; הדרג השני‬ ‫כלל ‪ 3‬דיוויזיות שאוגדו בקורפוס החי"ר ‪ ,50‬שהיה כוח מהלומה מיוחד‬ ‫של ארמייה ‪ ;7‬הדרג השלישי כלל שלוש דיוויזיות שהיו מסופחות‬

‫מפקד הדיוויזיה‪ ,‬וינוגרדוב‪,‬‬ ‫מפקד מחנה המפקדה וקומיסר‬ ‫הדיוויזיה הצליחו לברוח‬ ‫מהכיתור‪ ,‬אך בהגיעם לקווים‬ ‫הרוסים נעצרו‪ ,‬נשפטו בשדה‬ ‫והוצאו להורג‬ ‫לשלוש הארמיות‪ ,‬אך הפעלתן של הדיוויזיות האלה הצריכה אישור‬ ‫של מפקד החזית; הדרג הרביעי כלל עתודה של ‪ 2‬דיוויזיות חי"ר ועוד‬ ‫‪ 2‬דיוויזיות שהיו מאוגדות בקורפוס ‪ 1‬של הצבא העממי הפיני‪20.‬‬ ‫באופן הזה תיכננה החזית הצפון‪-‬מערבית לבצע חילופי כוחות שחוקים‬ ‫ולקיים לחץ רצוף על המגינים הפינים עד לשבירתם‪21.‬‬ ‫במקום מפקד ארמייה ‪ 8‬שהודח הובא מהמזרח הרחוק גיבור הקרבות‬ ‫נגד היפנים‪ ,‬מפקד הארמייה גריגורי שטרן‪ .‬ב‪ 17-‬בדצמבר הוא נכנס‬ ‫לתפקידו החדש‪ .‬קורדיומוב‪ ,‬המפקד הזמני‪ ,‬הפך לסגנו‪ .‬אולם המצב‬ ‫בגזרת הארמייה הזאת הלך והידרדר במהירות‪ .‬חלקי העוצבות‬ ‫הסובייטיות שבותקו וכותרו על ידי הפינים נצטוו‪ ,‬בהתאם לתו"ל‬ ‫הסובייטי‪ ,‬להילחם בכיתור ונאסר עליהן לסגת‪ .‬על אף המאמצים‬ ‫הרבים של שטרן להחיש עזרה לכוחות התקועים בתוך השטח הפיני‬ ‫היה זה מאוחר מדי בעבור שתי עוצבות לפחות‪ ,‬דיוויזיה ‪ 18‬ובריגדת‬ ‫הטנקים ‪ .34‬העוצבות האלה‪ ,‬אשר חדרו עמוק אל תוך השטח הפיני‬ ‫והיו מנותקות למעשה מהכוחות העיקריים‪ ,‬בותקו על ידי הפינים‬ ‫ל‪ 13-‬תיבות "מוטי" והושמדו בהדרגה עד אשר בשלהי פברואר חדלו‬ ‫מלהתקיים‪ .‬מפקד בריגדת הטנקים ‪ 34‬קונדרטאיֶ ב‪ ,‬ראש המטה שלו‬ ‫וקומיסר הבריגדה התאבדו‪ .‬כך עשה גם הקומיסר של דיוויזיה ‪.18‬‬ ‫מפקד הדיוויזיה קונדרשוב אומנם הצליח לפרוץ את הכיתור ולהגיע‬ ‫פצוע לקווים הסובייטיים‪ ,‬אך לאחר שהובא לבית‪-‬חולים נעלמו‬ ‫‪ 70‬שנה למלחמת החורף‪ :‬גוליית ניצח ‪ -‬אבל בקושי‬

‫‪25‬‬

‫להורג‪22.‬‬

‫עקבותיו‪ .‬ישנן עדויות שנערך לו משפט שדה והוא הוצא‬ ‫לימים הביע שטרן צער על כך שלא נתן מוקדם יותר את ההוראה‬ ‫לסגת ולפרוץ את הכיתור‪ ,‬אולם באותה העת הוא חשש שהוראה כזאת‬ ‫תשאיר את כל הנשק והציוד של היחידות המכותרות בידי הפינים‪.‬‬ ‫כ‪ 35-‬אלף רוסים וכ‪ 6,000-‬פינים נהרגו במערכה הזאת‪.‬‬ ‫גם מפקד ארמייה ‪ ,9‬דוקנוב‪ ,‬הודח‪ ,‬ובמקומו הובא וסילי צ'ויקוב‪,‬‬ ‫שהיה מפקד ארמייה ‪ 4‬בפלישה לפולין (ועתיד היה לזכות לתהילת‬ ‫עולם בפקדו על ארמייה ‪ 62‬בסטלינגרד)‪ .‬צ'ויקוב קיבל את הפיקוד‬ ‫על ארמייה ‪ 9‬ב‪ 22-‬בדצמבר‪ .‬בינתיים ב‪ 19-‬בדצמבר הוטלה לקרב‬ ‫דיוויזיה רביעית בגזרת הארמייה‪ ,‬דיוויזיה ‪ .44‬הייתה זו דיוויזיה‬ ‫ממונעת סדירה שהגיעה מאזור קייב ברכבת ונשלחה לחבור לדיוויזיה‬ ‫‪ 163‬ממזרח כדי לחלצה מהמלכודת הפינית‪ .‬דיוויזיה ‪ 44‬נעה במהירות‬ ‫והגיעה לאגם האוקילה‪ ,‬אולם נעצרה מעברו האחר בלא שהצליחה‬ ‫לחבור לדיוויזיה ‪ .163‬בינתיים ריכזו הפינים בגזרה הזאת כוחות‬ ‫נוספים מעתודת המטכ"ל שלהם‪ ,‬ועתה עמדה דיוויזיה פינית שלמה‬ ‫מול הרוסים‪ .‬קולונל סילאסוו השאיר כוח גדודי מוגבר כדי להעסיק‬ ‫את דיוויזיה ‪ 163‬ועבר עם עיקר כוחו לטפל בדיוויזיה ‪ .44‬ראשית הוא‬ ‫הקים מחסום על הציר בעורפה ולאחר מכן הוא ביתק את כוחותיה‬ ‫לארבעה "מוטי"‪ .‬בין ‪ 7‬ל‪ 9-‬בינואר הותקפו ארבעת הכוחות הרוסיים‬ ‫המכותרים עד שהושמדו לחלוטין‪ .‬מפקד הדיוויזיה‪ ,‬וינוגרדוב‪ ,‬מפקד‬ ‫מחנה המפקדה וקומיסר הדיוויזיה הצליחו לברוח מהכיתור‪ ,‬אך‬ ‫בהגיעם לקווים הרוסיים נעצרו‪ ,‬נשפטו בשדה והוצאו להורג ב‪11-‬‬

‫‪26‬‬ ‫מערכות ‪430‬‬

‫בינואר‪ .‬אבדות הרוסים בשתי הדיוויזיות הגיעו ל‪ 22,500-‬הרוגים‬ ‫לעומת ‪ 2,200‬הרוגים פינים‪ .‬השלל שנפל לידי הפינים היה רב וכלל‪:‬‬ ‫‪ 43‬טנקים‪ 70 ,‬תותחים‪ 278 ,‬משאיות‪ 300 ,‬מקלעים‪ 6,000 ,‬רובים‬ ‫ו‪ 1,130-‬סוסים‪ 23.‬לאחר הקרב הזה נעצרו הכוחות הסובייטיים‬ ‫באותה הגזרה בעומק של כ‪ 9-‬ק"מ בשטח הפיני ולא התקדמו מעבר‬ ‫לכך עד סוף המלחמה‪.‬‬ ‫בצפון‪ ,‬בגזרה של ארמייה ‪ ,14‬הצליחו אומנם הכוחות לרדת דרומה עוד‬ ‫כמה עשרות ק"מ‪ ,‬אולם עצרו במרחק של ‪ 152‬ק"מ מדרום לפטסמו‬ ‫ולא התקדמו יותר‪ .‬כוחות הארמייה נמתחו עד כלות‪ ,‬והיה חשש‬ ‫שלא יצליחו להחזיק את הציר פתוח‪ ,‬והכוחות הפיניים ישמידו רבים‬ ‫מהם כמו שקרה בגזרות אחרות‪ .‬מכאן שארמייה ‪ 14‬לא יכלה לחבור‬ ‫לארמייה ‪ 9‬ואף לא לנתק את פינלנד משוודיה ומנורווגיה בהתאם‬ ‫למטרתה המקורית‪.‬‬

‫שלב ג' ‪ -‬הבקעת קו מנרהיים‬

‫ב‪ 11-‬בפברואר ‪ ,1940‬לאחר כחודשיים של הכנות‪ ,‬של התארגנות ושל‬ ‫אימונים שכללו אף כמה פעולות בחזית לבדיקת יכולתם של הכוחות‬ ‫החדשים‪ ,‬פתחה החזית הצפון‪-‬מערבית במתקפה מחודשת על קו‬ ‫מנרהיים‪ .‬המאמץ העיקרי היה של ארמייה ‪ ,7‬והוביל אותו קורפוס‬ ‫‪ 50‬של גורלנקו שכלל את הדיוויזיות ‪ 100‬ו‪ .123-‬המאמץ הזה נועד‬ ‫להגיע לוויפורי באמצעות איגוף ימני דרך העיירה סומה‪ .‬דיוויזיה ‪100‬‬ ‫מפה ‪ :2‬השלב השלישי במלחמה‪ :‬הסובייטים‬ ‫מבקיעים את קו מנרהיים‬

‫לא הצליחה בהתקפתה ובסוף היום חזרה לשטחי ההיערכות שלה‬ ‫(דהיינו לנקודת המוצא)‪ ,‬אולם דיוויזיה ‪ 123‬הצליחה לחדור לעומק‬ ‫‪ 1,200‬מטר בתוך המערך הפיני ולהשמיד ‪ 8‬מוצבים מבוצרים ו‪24-‬‬ ‫מצדיות (פילבוקסים) מקלעים‪ .‬ההצלחה הזאת‪ ,‬פרי שיתוף פעולה‬ ‫מוצלח בין חי"ר‪ ,‬שריון וארטילריה‪ ,‬נלמדה מיד על ידי צוות התו"ל‬ ‫במפקדת החזית והופצה לכל היחידות‪ .‬בתוך שלושה ימי לחימה‬ ‫הצליחה הדיוויזיה הזאת בפיקודו של אליאבושב לכבוש קטע בן ‪4‬‬ ‫ק"מ במערך הקדמי הפיני וליצור פער שדרכו ניתן היה להזרים כוחות‬ ‫לניצול ההצלחה‪ .‬לדיוויזיה הוענק עיטור מסדר לנין על ההישג הזה‪24.‬‬ ‫למחרת הוטלה למערכה דיוויזיה ממונעת ‪ 84‬מהדרג השני לניצול‬ ‫ההצלחה‪ .‬הדיוויזיה נתקלה בפקקי תנועה אדירים על ציר התחזוקה‬ ‫של דיוויזיה ‪ 123‬והמשיכה למעשה להתקדם רגלית בשלג כבד ללא‬ ‫רכב או לוגיסטיקה במהירות של ‪ 100‬מטרים לשעה‪ .‬ב‪ 14-‬בפברואר‬ ‫היו שתי הדיוויזיות מסובכות זו בזו‪ ,‬וקורפוס ‪ 50‬היה למעשה תקוע‬ ‫במקומו‪ .‬אולם ב‪ 15-‬בפברואר הצליחו שני צוותי קרב ממונעים‪ ,‬שכללו‬ ‫טנקים‪ ,‬לחדור ולכבוש את הכפר לדה ולהמשיך בהתקדמות לעבר‬ ‫קמארה‪ .‬באותו הערב הצליחה גם דיוויזיה ‪ 100‬להתקדם כ‪1,500-‬‬ ‫מטר ולכבוש ‪ 19‬מוצבים ועוד ‪ 20‬מצדיות מקלעים ולאחר כיבוש‬ ‫סומה להתבסס להגנה‪ .‬בערב ‪ 16‬בפברואר נראה היה שארמייה ‪7‬‬ ‫של מרצקוב נמצאת במרדף אחר הפינים הנסוגים והיא הגיעה כבר‬ ‫לאמצע המרחב המוגן של קו מנרהיים‪.‬‬ ‫טימושנקו היה בטוח שחיסולו הסופי של צבא פינלנד כבר נמצא‬ ‫"מעבר לפינה"‪ .‬לאור זאת הוא הורה למרצקוב להטיל למערכה עוד‬ ‫כוחות ממוכנים מעתודת הארמייה ולהמשיך במרדף לאורך מסילת‬ ‫הברזל קמארה‪-‬ויפורי‪ .‬אולם קורפוס ‪ 50‬המתוגבר התקדם מהר מדי‪,‬‬ ‫נתקל בהגנה פינית מתקשחת ונאלץ לעצור ולהיערך להגנה באזור‬ ‫קמארה‪ .‬בשל קשיי תקשורת בין החזית למוסקבה הוציא הפיקוד‬ ‫העליון הוראה להטיל את כל כוחות הקורפוס למערכה לכיוון ויפורי‪.‬‬ ‫אף אחד בשרשרת הפיקוד לא העז להעמיד את הפיקוד העליון על‬ ‫טעותו ולשנות את הפקודה‪ ,‬ולכן למחרת פתח קורפוס ‪ 50‬בהתקפה‬ ‫כוללת אולם נבלם אל מול מערך העומק הפיני שנשען על מכשולים‬ ‫טבעיים ומלאכותיים‪25.‬‬ ‫אולם בגזרות אחרות של החזית הושגה הצלחה‪ .‬הקורפוסים ‪10‬‬ ‫ו‪ 34-‬של מרצקוב שתקפו חזיתית מדרום הצליחו להבקיע את רצועת‬ ‫ההגנה הקדמית של קו מנרהיים ונעצרו רק ברצועת ההגנה השנייה‬ ‫באזור קויביסטו‪-‬ביורקו ומפרץ סמולה‪ .‬גם הקורפוסים ‪ 15‬ו‪( 23-‬של‬ ‫ארמייה ‪ )13‬הצליחו להתקדם והגיעו עד לקו האגמים מולאן ווקסי‪.‬‬

‫הטלת עתודת הפיקוד העליון על הקרח‪ ,‬דרך הים הבלטי‬

‫בשלב הזה החליט סטלין לנסות לחזור על הצלחת פטר הגדול מ‪,1710-‬‬ ‫עת איגף את השוודים ותקף את ויפורי מכיוון צפון‪-‬מערב בנצלו את‬ ‫קפיאת הים הבלטי‪ .‬ניתנה הוראה למפקד העתודה‪ ,‬פבלוב‪ ,‬לשלוח‬ ‫את הקורפוס הממונע ‪ 28‬לאיגוף המערכים הפיניים ממערב דרך מפרץ‬ ‫ויפורי‪ .‬הקורפוס הוכן בעוד מועד בשטחי כינוס על שפת הים בדרום‬ ‫המפרץ הפיני‪ .‬ברור היה שכל התוכנית מותנית בעובי הקרח‪ .‬ב‪16-‬‬ ‫בפברואר הורה פבלוב (שהיה‪ ,‬כזכור‪ ,‬ראש מנהלת השריון נוסף על‬ ‫היותו מפקד ארמיית העתודה) לשייטת החורף של הצי הבלטי להכין‬

‫דרך על הקרח מתחנת הרכבת של קרסניה‪-‬גורה בדרום המפרץ ועד‬ ‫לכפר אליפוּ מלה על גדתו הצפונית‪ .‬כאשר הושלמה דרך הקרח ב‪19-‬‬ ‫בפברואר ביצע פבלוב אישית (יחד עם כמה קצינים עוזרים) ניסוי‬ ‫נסיעה על הקרח בטנקי ‪ .T-26‬הניסוי הצליח‪ ,‬וניתנה הוראה להתחיל‬ ‫בביצוע‪ .‬למחרת בבוקר הייתה התנועה על דרך הקרח כה עמוסה‪ ,‬עד‬ ‫כי נוצרו בה בקיעים‪ ,‬ושלושה טנקים צללו למים‪ .‬היה צורך לעצור‬ ‫את כל המהלך עד ל‪ 22-‬בחודש‪ ,‬עת הושלמו שתי דרכים נוספות‪26.‬‬ ‫כדי להשלים תמרון לפיתה אדיר ממדים הקים הפיקוד העליון‬ ‫הסובייטי ב‪ 12-‬בפברואר ארמייה חדשה ‪ -‬ארמייה ‪ - 15‬ולמפקדה‬ ‫מונה מיכאיל קובָ לֶ ב‪ .‬הארמייה הורכבה מיחידות שהיו בעתודת‬ ‫המטכ"ל ומקורפוס ‪ 56‬של ארמייה ‪( 8‬שממילא היה מנותק מעיקר‬ ‫כוחות הארמייה)‪ .‬על הארמייה החדשה הוטל להמשיך את המתקפה‬ ‫לעבר סורטוולה ולאיים על ויפורי מצפון‪-‬מזרח‪ .‬קובלב‪ ,‬שקודם לכן‬ ‫פיקד על המאמץ הדרומי של ארמייה ‪ ,8‬ניסה בתחילת החודש להציל‬ ‫את הדיוויזיות ‪ 18‬ו‪( 168-‬ראו לעיל) ‪ -‬אך בלא הצלחה‪ .‬קובלב ביצע‬ ‫הערכת מצב ב‪ 18-‬בפברואר והגיע למסקנה שכוחותיו חלשים מכדי‬

‫בעלות הברית המערביות ראו‬ ‫במלחמת החורף הזדמנות‬ ‫לפעול נגד התוקפנות הסובייטית‬ ‫ שכבר נחלה תבוסות קשות‬‫בפינלנד ‪ -‬וגם להגן על מכרות‬ ‫הברזל והניקל בסקנדינביה‬ ‫למנוע מכוחות פיניים להסתנן בינו לבין ארמייה ‪ 8‬ולכן ביקש תגבורת‬ ‫של ‪ 2‬דיוויזיות לחידוש המתקפה‪ ,‬שאותה תיכנן ל‪ 23-‬בפברואר‪.‬‬ ‫בינתיים‪ ,‬עד לקבלת התגבורות‪ ,‬נדחתה מתקפת הארמייה הזאת‪27.‬‬ ‫באותה העת נערכו מרצקוב וגרנדל מחדש למתקפה על רצועת‬ ‫ההגנה השנייה של קו מנרהיים‪ .‬ב‪ 19-‬בפברואר רוכזה סוף‪-‬סוף‬ ‫בחזית הארטילריה שהייתה תקועה קודם לכן בפקקים‪ .‬ב‪ 20-‬בחודש‬ ‫חידש קורפוס ‪ 50‬את התקפתו ולאחר התקדמות של כ‪ 1,500-‬מטר‬ ‫נתקל בהפתעה לא נעימה‪ :‬ב‪ 21-‬בחודש‪ ,‬עת חידשה דיוויזיה ‪ 84‬את‬ ‫התקפתה ללא סיור מקדים‪ ,‬החלה התקפת‪-‬נגד פינית‪ .‬תחת מעטה של‬ ‫סופת שלגים הצליחו הפינים לחדור ולנתק את צוות הקרב החטיבתי‬ ‫הממוכן של דיוויזיה ‪ 84‬מהעורף‪ .‬המהפך הזה עשוי היה לבלום את‬ ‫התנופה הסובייטית ולהחזיר את הקיפאון‪ ,‬אולם ב‪ 22-‬בפברואר הורה‬ ‫טימושנקו לכל המפקדים אשר איבדו את השליטה על כוחותיהם‬ ‫לתפוס פיקוד ולהמשיך את המתקפה‪ ,‬אחרת יוחלפו מיד‪ .‬מפקדי‬ ‫הדיוויזיות עברו לפיקוד מלפנים והצליחו לכבוש מחדש את השטח‬ ‫שאבד בהתקפת‪-‬הנגד הפינית ולחלץ את הכוחות שנותקו‪28.‬‬ ‫עד לסוף החודש הסתיימו הקרבות על רצועת ההגנה השנייה‪ ,‬וכוחות‬ ‫החזית הצפון‪-‬מערבית הגיעו לפאתי רצועת ההגנה האחרונה של קו‬ ‫מנרהיים‪ ,‬לפני ויפורי‪ .‬ביומיים הראשונים של חודש מרס הסתיים נוהל‬ ‫הקרב במפקדת החזית לכיתור הסופי של ויפורי ולהבקעתה של רצועת‬ ‫‪ 70‬שנה למלחמת החורף‪ :‬גוליית ניצח ‪ -‬אבל בקושי‬

‫‪27‬‬

‫ההגנה האחרונה‪ .‬אולם אז נתקלו במכשלה חדשה‪ :‬כמה ימים קודם‬ ‫לכן הורה הפיקוד העליון הפיני לפתוח את סכר יוסטילה‪ .‬מים החלו‬ ‫להעלות את מפלס האגמים והנהרות‪ ,‬והיה חשש כבד להצפה‪ .‬נדרשו‬ ‫הוראות מיוחדות כדי למנוע פאניקה בקרב הכוחות הסובייטיים עד‬ ‫ששוכנעו שהמים לא יגרמו לנזקים כבדים מדי‪.‬‬ ‫‪ 12‬יום נדרשו לצבא האדום להשלים את הבקעתה של רצועת ההגנה‬ ‫האחרונה ולסיים את האיגוף הממונע דרך המפרץ הפיני‪ .‬בסוף‬ ‫המערכה הזאת הגיעו שני הצבאות לאפיסת כוחות כללית ‪ -‬מה‬ ‫שהוביל לסיום המשא ומתן הדיפלומטי שהתנהל במקביל ולחתימה‬ ‫על חוזה שלום שנכנס לתוקף ב‪ 13-‬במרס‪29.‬‬

‫חיל המשלוח הבריטי‪-‬צרפתי וסיום המלחמה‬

‫בעלות הברית המערביות ראו במלחמת החורף הזדמנות לפעול‬ ‫נגד התוקפנות הסובייטית ‪ -‬שכבר נחלה תבוסות קשות בפינלנד‬ ‫ וגם להגן על מכרות הברזל והניקל בסקנדינביה‪ .‬כרגיל במלחמות‬‫קואליציוניות בזירה משנית‪ ,‬התקשו הצבאות לארגן חיל משלוח‬ ‫מתקבל על הדעת‪ .‬הבטחות לממשלת פינלנד ניתנו בשפע‪ ,‬אך ההכנות‬ ‫בשטח היו איטיות מאוד‪ .‬כשכוח המשלוח הבריטי‪-‬צרפתי‪-‬פולני בן ‪15‬‬ ‫אלף החיילים (דיוויזיה מוגברת) התארגן סוף‪-‬סוף‪ ,‬היה ברור לפינלנד‬ ‫שהוא לא יספיק להגיע בזמן‪ .‬הפסימיות של מרשל מנרהיים היא‬ ‫שדחפה את ממשלת פינלנד לקבל לבסוף את הצעות הסובייטים‪30,‬‬ ‫בדיוק כשם שהאיום בחיל משלוח בריטי‪-‬צרפתי (יחד עם הפרנויה של‬ ‫סטלין) ותשישות הכוחות בחזית הביאו גם את הסובייטים להסכים‬ ‫לסיום המלחמה‪.‬‬ ‫לארגון חיל המשלוח המיוחד ללחימה בתנאי הזירה הסקנדינבית‬ ‫הייתה חשיבות בהמשך המלחמה‪ ,‬עת נשלח כוח כזה ללחום בנורווגיה‬ ‫לאחר פלישת הגרמנים לשם‪ .‬מבחינת הרוסים‪ ,‬לחימה נגד אנגליה‬ ‫וצרפת הייתה חלום בלהות‪ ,‬שכן בריה"מ ביססה את האסטרטגיה שלה‬ ‫על מלחמה בין גרמניה למעצמות המערב כדי להרוויח מכך את הפירות‬ ‫המקוּ וים‪ ,‬והנה המצב עלול היה להתהפך‪ .‬ההתפתחות הזאת הביאה‬ ‫את הסובייטים לוותר על היעד המרכזי שלהם במלחמה ‪ -‬להכליל את‬ ‫פינלנד בבריה"מ ‪ -‬ולהסתפק בסיפוח שטחים מפינלנד שישפרו את‬ ‫ההגנה על לנינגרד‪ .‬במסגרת הסכם השלום שנחתם במוסקבה ב‪13-‬‬ ‫במרס ‪ 1940‬קיבלה בריה"מ את השטחים שדרשה במצר הקרלי‪ ,‬כולל‬ ‫העיר ויפורי (שהפכה לוויבורג)‪ ,‬את אגם לדוגה מכל עבריו‪ ,‬את עיר‬ ‫הנמל הצפונית פטסמו (הנקראת היום פצ'נגה) ועוד שטחים בצפון‪.‬‬ ‫אולם פינלנד שמרה על עצמאותה‪.‬‬ ‫עד סוף המלחמה הטילה בריה"מ למלחמה נגד פינלנד כמיליון חיילים‬ ‫שהיו מאורגנים ב‪ 62-‬דיוויזיות (ועוד ‪ 10‬היו מוכנות למשלוח)‪7,000 ,‬‬ ‫טנקים‪ 5,000 ,‬קני ארטילריה‪ 1,500 ,‬מטוסי קרב והפצצה‪ .‬אבדות‬ ‫הרוסים מתוך כל הכוח האדיר הזה‪ ,‬שהיה מאורגן ב‪ 7-‬ארמיות‪ ,‬היו‬ ‫כבדות‪ 126,875 :‬הרוגים ו‪ 264,998-‬פצועים‪ .‬אבדות הפינים היו‬ ‫‪ 26,662‬הרוגים ו‪ 39,744-‬פצועים‪31.‬‬

‫הלקחים‬

‫בין ‪ 14‬ל‪ 17-‬באפריל ‪ ,1940‬כחודש לאחר סיום מלחמת החורף‪,‬‬ ‫התקיים במוסקבה כנס הפקת לקחים מהמלחמה‪ .‬הכנס נערך‬ ‫‪28‬‬ ‫מערכות ‪430‬‬

‫במסגרת הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית‪ ,‬ומטרתו הייתה‬ ‫ללמוד מהמלחמה ולהפיץ את התובנות בין המשתתפים‪ .‬קלימנט‬ ‫וורושילוב שר ההגנה וגיאורגי קוליק סגנו ניהלו את ששת המושבים‪,‬‬ ‫אולם היה זה סטלין עצמו שהנחה את הכנס כולו‪ 46 .‬מפקדי חטיבות‪,‬‬ ‫דיוויזיות‪ ,‬קורפוסים‪ ,‬ארמיות ונושאי התפקידים הבכירים במשרד‬ ‫ההגנה ובמטכ"ל השתתפו בכנס והציגו את רשמיהם‪ .‬סטלין‪ ,‬שהיה‬ ‫משתתף פעיל בכל המושבים‪ ,‬נשא נאום ארוך בסיום המושב האחרון‬ ‫ובו הסביר את נקודת השקפתו על המלחמה וסיכם את מה שיש‬ ‫לעשות כדי ליישם את הלקחים‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫הסטנוגרמות של הכנס הזה נשמרו ואף תורגמו לאנגלית‪ .‬על אף‬ ‫שבמהלך הכנס כמעט אף אחד לא העז למתוח ביקורת על סטלין‬ ‫אישית‪ ,‬הרי המידע המצוי בפרסום הזה שופך אור רב על מרבית‬ ‫ההיבטים של מלחמת החורף מהצד הרוסי ושימש מקור עיקרי‬ ‫לכתיבת העבודה הזאת‪.‬‬ ‫מקור נוסף ללימוד לקחיה של מלחמת החורף מהצד הסובייטי הוא‬ ‫דו"ח הלקחים של שר ההגנה וורושילוב שהופץ בתפוצה מצומצמת‬ ‫מאוד רק לבכירי הפיקוד העליון ‪ -‬בראש ובראשונה למזכיר הכללי‬ ‫של המפלגה‪ ,‬סטלין‪ ,‬כבר ב‪ 28-‬במרס ‪ ,1940‬שבועיים לאחר סיום‬ ‫המלחמה‪ 33.‬להלן הלקחים המרכזיים‪:‬‬ ‫‪ ‬תוכניות המלחמה היו לא מציאותיות‪ .‬הפיקוד הסובייטי‬ ‫העריך שהמלחמה תהיה קצרה וקלה בעקבות הישגיו נגד היפנים‬ ‫והפולנים‪ .‬הוא לא הביא בחשבון שפינלנד היא זירה שונה‬ ‫לחלוטין ואויב אחר לגמרי‪ .‬בגלל ההערכה השגויה הזאת שוגרו‬ ‫למלחמה כוחות קטנים מדי‪ ,‬לא מצוידים כראוי‪ ,‬ללא תורת‬ ‫לחימה מתאימה ולא מאורגנים בהתאם לתנאים בשטח‪ .‬יתר‬ ‫על כן‪ ,‬המפקדים שפיקדו על כוחות הפלישה לא הכירו היטב את‬ ‫כוחותיהם שלהם ולא שלטו בהם כראוי‪ .‬המסקנות האלה הביאו‬ ‫לפיטוריו של שר ההגנה וורושילוב לאחר המלחמה ולהחלפתו‬ ‫בטימושנקו ‪ -‬מפקד החזית שהצליח לבסוף להבקיע את קו‬ ‫מנרהיים‪.‬‬ ‫‪ ‬תפיסת "הקרב העמוק" מבית מדרשו של טוכצ'בסקי לא‬ ‫התאימה למרחב המוגן של קו מנרהיים ולמרחבים השוממים‬ ‫והקפואים המכוסים יערות ואגמים של הטונדרה הפינית‪ .‬כתוצאה‬ ‫מכך נבלמו עד מהרה הכוחות הפולשים מול המרחב המוגן ובצירי‬ ‫היער הבודדים‪ .‬היה אפוא צורך לעשות רוויזיה בתורת הלחימה‪ ,‬וזו‬ ‫אכן בוצעה בשיטתיות ובשקדנות והעבירה את הדגש לשילוביות‬ ‫ולשיתוף הפעולה הבין‪-‬חילי והבין‪-‬זרועי‪ .‬אלה התאימו הרבה יותר‬ ‫למלחמה המודרנית בכלל ולאתגר הפיני בפרט‪.‬‬ ‫‪ ‬חשיבותה של תוכנית אופרטיבית‪ .‬תכנון חפוז הנשען על‬ ‫מאוויים ועל שאיפות במקום על תכנון סדור הוא מתכון לאסון‪.‬‬ ‫דחיית תוכנית הרמטכ"ל והטלת המשימה על פיקוד לנינגרד‬ ‫הביאו לסובייטים מפח נפש‪ .‬בסופו של דבר הם נאלצו לחזור‬ ‫לתוכנית הבסיסית של שפושניקוב שהתבססה על עבודת מטה‬ ‫שיטתית ברמת המטכ"ל‪.‬‬

‫‪ ‬לכל עוצבה צריך להיות גוף מודיעין משלה שגם מפיק‬ ‫מודיעין וגם קולט מודיעין מהרמות הגבוהות יותר‪ .‬היעדר‬ ‫מערך מודיעין במפקדות העוצבות בכל הדרגים לא איפשר להעביר‬

‫בזמן מודיעין ממשרד ההגנה לכוחות וכן הוא מנע איסוף מסודר‬ ‫ושיטתי של מודיעין בעת הלחימה‪ .‬לבסוף תוקן הפער הזה חלקית‬ ‫באמצעות סיורי אוויר וצילומי אוויר וכן באמצעות סיורי מפקדים‬ ‫תכופים בכל הרמות לפני כל קרב‪ .‬שיפור המודיעין בעוצבות הפך‬ ‫לאחת המשימות המרכזיות לאחר המלחמה‪ ,‬ועד פרוץ המלחמה‬ ‫נגד גרמניה חלה התקדמות של ממש בתחום הזה‪ .‬פרוסקורוב‪,‬‬ ‫ראש המודיעין של משרד ההגנה‪ ,‬אשר התריע עוד לפני המלחמה‬ ‫על היעדר מודיעין בעוצבות‪ ,‬נאלץ לשלם בראשו (נורה) והוחלף‬ ‫אחרי המלחמה בגוליקוב ‪ -‬מאומרי ההן של סטלין‪.‬‬

‫‪ ‬חשיבות ההנדסה ועוצמת האש (הארטילרית והאווירית)‬ ‫בהבקעת מרחב מוגן‪ .‬זה לקח שצריך היה להיות מוכר היטב‬ ‫לוותיקי מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬אך משום מה הרוסים שכחו‬ ‫אותו ערב המלחמה נגד פינלנד ונאלצו ללמוד אותו מחדש‪.‬‬

‫‪ ‬חשיבות הנשק האוטומטי והמרגמות הקלות ביעדים‬ ‫מבוצרים‪ .‬רק בעקבות מלחמת החורף החל הצבא האדום לצייד‬

‫את כל חייליו ברובי סער‪ ,‬בתת‪-‬מקלעים ובמרגמות קלות (בין‬ ‫‪ 50‬ל‪ 82-‬מ"מ) שהתברר כי הם יעילים מאוד בלחימה ביעדים‬ ‫מבוצרים וביערות‪.‬‬ ‫‪ ‬הטנק הסובייטי המרכזי במערכה‪ ,T-26 ,‬הוא קל מדי‪.‬‬ ‫לסובייטים התברר שהוא אינו מתאים ללחימה בשדה קרב רווי‬ ‫מכשולים ואש‪ .‬בעקבות המלחמה החלו הסובייטים בייצור המוני‬ ‫של טנקים מתקדמים יותר ‪ T-34 -‬ו‪.KV-1-‬‬

‫‪ ‬שוב התברר שניתוח מבצעי של הקרקע הוא גורם בעל‬ ‫חשיבות עליונה בתכנון לחימה ובהטלת משימות‪ .‬הפינים‬

‫הצטיינו בניצול מרבי של השטח‪ :‬מצד אחד הם ביצרו שטחי מפתח‬ ‫ומצד אחר ניהלו הגנה ניידת באמצעות גייסות של גולשי סקי‪.‬‬ ‫לעומתם הפגינו הסובייטים סרבול רב ונצמדו לצירים קיימים‪.‬‬ ‫(רק בסוף המלחמה הכניסו הסובייטים כ‪ 70-‬אלף לוחמים על‬ ‫מגלשי סקי)‪.‬‬ ‫‪ ‬הנחישות משתלמת‪ .‬התברר שגם מדינה קטנה יכולה לשמור‬ ‫על עצמאותה ועל ריבונותה מול מעצמה גדולה ‪ -‬בתנאי שהיא‬ ‫מוכנה להילחם על האינטרסים החיוניים שלה‪.‬‬ ‫לאחר המלחמה החל הצבא האדום להנהיג שינויים משמעותיים‬ ‫בבניין הכוח ובתפיסת הלחימה‪ .‬הובלת השינויים האלה‪ ,‬שפורסמו‬ ‫לבסוף בתקנוני שדה חדשים‪ ,‬הוטלה על הקומיסר הראשי של הצבא‬ ‫האדום (ראש המנהלה הפוליטית) לב מכליס‪ .‬התפקיד הזה הוטל‬ ‫עליו הן בשל היקף החומר התורתי שנאסף במנהלת שלו מדיווחי‬ ‫הקומיסרים שהיו פרוסים בשטח עד לרמת היחידה הקטנה ביותר והן‬ ‫משום שנחשב לסמכות לאחר שהיטיב לתפקד בהיותו נציג הפיקוד‬ ‫העליון (הסטבקה) בגזרת ארמייה ‪ 9‬בחזית‪ .‬בין השינויים הבולטים‬ ‫ביותר שהנהיג היו החזרת הדרגות למפקדי הצבא האדום והכפפתם‬ ‫באופן רשמי של הקומיסרים למפקדים‪.‬‬ ‫לקח נוסף שנלמד היה בנושא הלחימה בחורף‪ .‬לאחר הטראומה של‬ ‫הגייסות בשבוע הראשון של הלחימה מול פינלנד הוציא סטלין צי"ח‬ ‫לכל גופי המודיעין של הצבא האדום להביא לו כל פירור מידע על‬ ‫ההכנות שעושים הגרמנים למלחמה בחורף‪ .‬בהכנות כאלה הוא ראה‬ ‫סימן מעיד על המתקפה הממשמשת ובאה‪ .‬אולם סימנים כאלה לא‬

‫נמצאו‪ ,‬כיוון שהגרמנים לא התכוננו להילחם ברוסיה בחורף (אלא‬ ‫לסיים את המלחמה נגדה עוד קודם לכן)‪ ,‬ולכן כאשר תקפו הגרמנים‪,‬‬ ‫הייתה ההפתעה הסובייטית מוחלטת‪.‬‬

‫הערות‬

‫‪E. N.Kulkov (ed), Stalin and The Soviet-Finnish War, 1939- .E‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ ‬ ‫ ‪1940, Frank Cass, London, 2002, p. 263‬‬

‫‪ .2‬שם‪ ,‬עמ' ‪264‬‬ ‫‪ .3‬יוחנן כהן‪ ,‬אומות במבחן‪ ,‬מערכות‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,1985 ,‬עמ' ‪53‬‬ ‫‪ .4‬שם‪ ,‬עמ' ‪60‬‬ ‫‪Karl van Dyke, The Soviet Invasion of Finland, 1939-1940, Frank .5‬‬ ‫ ‬

‫ ‬ ‫‪Cass, UK, 1997, pp. 35-38‬‬

‫‪ .6‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .38‬פירוש המושג "מוטי" בשוודית הוא חבילת עצי הסקה‪ .‬הכוונה כאן‬ ‫ הייתה לנתק כוחות צבא תוקפים‪ ,‬לקצץ בכוחם ולהעסיק אותם חלקים‪-‬חלקים‬ ‫ ‪ -‬בדיוק כפי שמפרקים חבילות של עצי ההסקה לקראת השימוש בהם‪.‬‬ ‫‪David E. Murphy, What Stalin Knew, The Enigma of Barbarrosa, .7‬‬

‫ ‬

‫‪Yale, New Haven, 2005, p. 50‬‬

‫‪ .8‬למרות כישלונותיו הראשוניים במערכה נגד פינלנד הוא עתיד היה להפוך לאחד‬ ‫הגנרלים המצליחים ביותר של בריה"מ במלחמת העולם השנייה‪.‬‬ ‫‪ .9‬מסיבות אידיאולוגיות בוטלו בצבא האדום הדרגות‪ ,‬ומעמד המפקדים נקבע‬ ‫על פי רמת היחידה שעליה פיקדו‪ .‬מפקד ארמייה דרגה ‪ 2‬הוא שווה ערך‪ ,‬פחות‬ ‫או יותר לגנרל ‪ 4‬כוכבים‪ ,‬ואילו מפקד ארמייה דרגה ‪ 1‬הוא שווה ערך‪ ,‬פחות או‬ ‫יותר‪ ,‬לגנרל ‪ 5‬כוכבים‪ .‬לעיתים אירע שקצין שדרגתו הייתה מפקד קורפוס קיבל‬ ‫פיקוד על ארמייה‪ .‬למרות זאת דרגתו נשארה מפקד קורפוס‪.‬‬ ‫‪ .10‬ואן דייק‪ ,‬עמ' ‪39‬‬ ‫‪ .11‬קולקוב‪ ,‬עמ' ‪277‬‬ ‫‪ .12‬אדוארד רדזינסקי‪ ,‬סטלין‪ ,‬מעריב‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,2005 ,‬עמ' ‪492‬‬ ‫‪ .13‬רדזינסקי‪ ,‬עמ' ‪492-491‬‬ ‫‪ .14‬ואן דייק‪ ,‬עמ' ‪45‬‬ ‫‪ .15‬קולקוב‪ ,‬עמ' ‪291-290‬‬ ‫‪ .16‬שם‪ ,‬עמוד ‪149‬‬ ‫‪ .17‬שם‪ ,‬עמ' ‪89‬‬ ‫‪ .18‬שם‪ ,‬עמ' ‪85‬‬ ‫‪ .19‬טימושנקו התנדב לתפקיד במהלך דיון בפיקוד העליון הסובייטי על ההכרח‬ ‫ לנקוט צעדים דרסטיים לשינוי המצב במלחמה‪.‬‬ ‫‪ .20‬הקורפוס הזה‪ ,‬כפי שכבר צוין‪ ,‬כלל מעט מאוד פינים מפינלנד‪ ,‬קצת יותר פינים‬ ‫ שחיו ברוסיה וכן רוסים רבים‪.‬‬ ‫‪ .21‬ואן דייק‪ ,‬עמ' ‪137‬‬

‫‪http://www.winterwar.com/Tactics/mottis.htm .22‬‬ ‫‪Dr. Allen F. Chew, Fighting the Russians in Winter: Three Case .23‬‬ ‫ ‪Studies, Combat Studies Institute, U.S. Army Command and General‬‬ ‫ ‪Staff College, 1981, p. 29‬‬

‫‪ .24‬ואן דייק‪ ,‬עמ' ‪157‬‬ ‫‪ .25‬שם‪ ,‬עמ' ‪163‬‬ ‫‪ .26‬שם‪ ,‬עמ' ‪164‬‬ ‫‪ .27‬קובלב היה מפקד הארמייה שבועיים בלבד‪ .‬אי‪-‬המעש שלו לא נראה לסטלין‪,‬‬ ‫ וב‪ 26-‬בפברואר החליף אותו סגן מפקד ארמייה ‪ ,8‬קורדיומוב‪.‬‬ ‫‪ .28‬ואן דייק‪ ,‬עמ' ‪165‬‬ ‫‪ .29‬שם‪ ,‬עמ' ‪178‬‬ ‫‪ .30‬כהן‪ ,‬עמ' ‪112-111‬‬ ‫‪http://www.winterwar.com .31‬‬ ‫‪ .32‬ההקדמה בספרו של קולקוב‬ ‫‪Personal archive of Kliment Voroshilov, The Lessons of the War .33‬‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪with Finland - Unpublished Report of Kliment Voroshilov, the‬‬ ‫‪People's Commissar of Defence, at the plenary session of the‬‬ ‫‪Central Committee of the C.P.S.U. (B.) in March 28th 1940‬‬

‫‪ 70‬שנה למלחמת החורף‪ :‬גוליית ניצח ‪ -‬אבל בקושי‬

‫‪29‬‬

‫איבוד ידע ומיומנות צבאית ‪ -‬התופעה‬ ‫ודרכי צמצומה‬

‫כשהצבא לוקה‬ ‫באמנזיה‬

‫אל"ם ד"ר מאיר פינקל‬ ‫רמ"ח תו"ל ותפיסות בזרוע‬ ‫היבשה‬

‫‪30‬‬ ‫מערכות ‪430‬‬

‫פינוי פצועים במלחמת לבנון השנייה מניתוח ההכנות שעשה‬ ‫צה"ל לקראת מלחמה בשנים שלפני מלחמת לבנון השנייה עולה‬ ‫שכוחות היבשה שלו איבדו ידע ומיומנויות צבאיות הנדרשות‬ ‫למלחמה ובמקביל רכשו נורמות פעולה של בט"ש שאינן מתאימות‬ ‫למלחמה‬

‫איבוד ידע ומיומנות בתחומים צבאיים הוא מחלה קשה שתוקפת צבאות רבים‪ .‬צה"ל‬ ‫לקה בה לפחות פעמיים‪ :‬לפני מלחמת יום הכיפורים הוא איבד ידע ומיומנות בתחום‬ ‫של קרב ההגנה ולפני מלחמת לבנון השנייה ‪ -‬בתחום של ביצוע תמרון יבשתי רחב‬ ‫היקף‪ .‬המאמר מסביר כיצד ניתן להתחסן מפני המחלה הזאת‬ ‫מבוא‬

‫מניתוח ההכנות שעשה צה"ל לקראת מלחמה בשנים שלפני מלחמת‬ ‫לבנון השנייה עולה שכוחות היבשה שלו איבדו ידע ומיומנויות צבאיות‬ ‫הנדרשות למלחמה ובמקביל רכשו נורמות פעולה של בט"ש שאינן‬ ‫מתאימות למלחמה‪ .‬דו"ח וינוגרד מפרט‪:‬‬ ‫מכוחות היבשה של צה"ל‪ ,‬שעסקו בשנים שלפני המלחמה בלחימה‬ ‫רצופה וקשה נגד הטרור הפלסטיני‪ ,‬נמנעו במידה רבה האימונים‬ ‫וההכנה הנדרשת‪ .‬התוצאות היו בהתאם‪ 1 ...‬התקופה בין ‪2000‬‬ ‫ל‪ 2006-‬התאפיינה בירידת משכי האימון‪ ,‬מספר התרגילים ומספר‬ ‫שיתופי הפעולה בכלל צה"ל‪ .‬תופעה זו פגעה ביכולתם של הלוחמים‬ ‫ובעיקר המפקדים ברמת הגדוד‪ ,‬החטיבה והאוגדה‪ ,‬שלא ביצעו זמן‬ ‫רב אימונים ותרגילים‪ 2...‬צה"ל הגיע למלחמת לבנון השנייה לאחר‬ ‫תקופה ארוכה שבה לא יצא למלחמה ממש‪ .‬מטעם זה לא תורגלה‬ ‫הפעלת כוחות גדולים יחסית‪ ,‬ולא נדרשה יכולת לחימה מתמשכת‬ ‫להשגת יעדים לא קלים‪ ,‬שאינם מתמצים בפשיטות קצרות או‬ ‫במבצעים ממוקדים‪3.‬‬ ‫צמצום האימונים הביא לאובדן ידע ומיומנויות צבאיות החל מהרמה‬ ‫של נהג הטנק ועד לרמה של מפקד האוגדה‪.‬‬ ‫את הירידה בכמות האימונים למלחמה ניתן לתלות בשלושה גורמים‬ ‫המשולבים זה בזה‪:‬‬ ‫‪ .1‬ההבנה שהסבירות למלחמה נמצאת במגמת ירידה (ולכן אף הוצע‬ ‫לקצר את השירות) ושהלחימה בטרור היא הבעיה המרכזית של‬ ‫הצבא‪.‬‬ ‫‪ .2‬התפתחות חשיבה צבאית שלפיה אם תהיה מלחמה‪" ,‬שינוי‬ ‫תפקיד האש ממרכיב מסייע למרכיב מרכזי בהשגת הכרעה"‪4‬‬ ‫מקטין את הצורך בתמרון יבשתי בהיקף רחב‪ ,‬ולכן אפשר לחיות‬ ‫עם הזנחה רב‪-‬שנתית של יכולת התמרון היבשתית (מה שהוביל‬ ‫לפירוק יחידות ולצמצום באימונים)‪.‬‬ ‫‪ .3‬צמצום תקציב הביטחון ‪ -‬מהלך שפגע קודם כול באימונים‪ ,‬שכן‬ ‫זהו התחום שהכי קל לקצץ בו‪ .‬קיצוץ בכוח אדם או ביטול רכש‬ ‫של אמצעי לחימה הם מהלכים מסובכים יותר ובכל מקרה אינם‬ ‫ניתנים לביצוע מהיום למחר‪.‬‬ ‫צה"ל איבד לא רק ידע מהמעלה הראשונה (ידע של המפקדים כיצד‬ ‫להפעיל כוחות במלחמה) אלא גם מהמעלה השנייה (למשל‪ ,‬הידע של‬ ‫המפקדים כיצד לתכנן ולבצע אימונים מורכבים‪ ,‬להפעיל סיוע אווירי‬ ‫או לנצל מודיעין שטח)‪ .‬בד בבד עם הידע שהולך לאיבוד הולכים‬ ‫ומתנוונים הגופים שעוסקים בו‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בעלי ידע משתחררים‬ ‫מהצבא‪ ,‬ולא מכשירים אנשים שיוכלו להחליף אותם‪ .‬החזרת ידע‬ ‫שאבד כרוכה בתהליך ארוך ומורכב‪.‬‬

‫העיסוק האינטנסיבי בלחימה בטרור במסגרת הבט"ש (תחום‬ ‫שבו השיג צה"ל תוצאות מצוינות) תרם אף הוא ברמה התודעתית‬ ‫לאובדן המיומנויות ובמקביל הטמיע נורמות פעולה שהרלוונטיות‬ ‫שלהן למלחמה היא מועטה‪ .‬מעבר לכך שפעולות הבט"ש מבוצעות‬ ‫בדרך כלל במסגרות קטנות ודורשות שיתוף פעולה מצומצם יחסית‬ ‫(ללא הפעלת ארטילריה ומרגמות‪ ,‬לדוגמה)‪ ,‬הרי שפעילות מתמשכת‬ ‫במאפייני פעולה של בט"ש פיתחה אצל המפקדים את הגישה שלפיה‬ ‫יש לשים דגש על חזרת כל הכוחות בשלום‪ 5‬והקנתה חשיבות מועטה‬ ‫יחסית לעמידה בזמני ביצוע‪ 6.‬גישת הבט"ש הכללית ‪ -‬טוען דו"ח‬ ‫וינוגרד ‪ -‬תרמה לגישה כללית אצל חלק מהמפקדים שהעיקר בתפקיד‬ ‫הוא "לעבור אותו בשלום"‪ ,‬ללא אירועים‪ ,‬היתקלויות או נפגעים‪.‬‬ ‫"לגישה מעין זו [יש] חולשה מיוחדת במצבי מלחמה הדורשים גישה‬ ‫של יוזמה‪ ,‬העזה ויצירתיות"‪ 7.‬התקבעות תפיסות כאלה ללא תהליך‪-‬‬ ‫נגד באימונים למלחמה מטמיעה נורמות פעולה שגויות (במצב של‬ ‫מלחמה כוללת) וגורמת לאובדן פרקי ידע ומיומנות צבאיים הנדרשים‬ ‫למלחמה‪.‬‬ ‫תורת האימונים של צה"ל מציינת במפורש שפעילות בט"ש ממושכת‬ ‫מסכנת את כושר הפעולה במלחמה‪:‬‬ ‫ניסיון ממושך‪ ,‬יחסית‪ ,‬שנרכש במבצעים מסוגים מסוימים יכול‬ ‫להיות בעל תועלת מעשית מועטה ואף להיות לרועץ למיועדים‬ ‫להשתתף במבצעים עתידיים הצפויים להיות שונים מהותית (מן‬ ‫הקודמים) באופי המשימות‪ ,‬באורחי הלחימה‪ ,‬באמצעי לחימה‬ ‫ובאמצעים אחרים שיופעלו או במיומנויות מבצעיות ספציפיות‬ ‫נדרשות‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬יש שהמושגים‪ ,‬המנטליות‪ ,‬השיטות ואורחי‬ ‫התפקוד הקונקרטיים שמטמיעה הלחימה העכשווית אף סותרים‬ ‫במידה רבה או מועטה את אלה שיידרשו למילוי תפקידי היחידה‬ ‫התקניים בפעילויות מבצעיות עתידיות‪8.‬‬ ‫עיון בהיסטוריה הצבאית מלמד שהתופעה של אובדן ידע ומיומנות‬ ‫צבאית אינה ייחודית לצה"ל של קיץ ‪ 2006‬אלא נפוצה למדי‪.‬‬ ‫מקורותיה מגוונים‪ ,‬ונזקה בדרך כלל רב‪ .‬במקרים מסוימים מוחמרת‬ ‫התופעה של אובדן ידע בגלל תקופות בט"ש ארוכות שבהן מאומצות‬ ‫שיטות פעולה ייחודיות שאינן מתאימות למלחמה‪.‬‬ ‫מטרת המאמר היא להציג את התופעה של איבוד ידע ומיומנות צבאית‬ ‫מההיבט של ניהול סיכונים בתחום של בניין הכוח ולהציע תהליכי‪-‬נגד‬ ‫שיצמצמו את האפשרות להישנותה בצה"ל‪.‬‬

‫הסיבות העקרוניות המביאות לאיבוד ידע צבאי‬

‫למיומנות צבאית יש כמה רמות‪ .‬תורת האימונים של צה"ל מבחינה בין‬ ‫יכולות ומיומנויות אינטלקטואליות לבין מיומנויות פיזיות‪-‬מוטוריות‪.‬‬ ‫כשהצבא לוקה באמנזיה‬

‫‪31‬‬

‫הרמה הבסיסית ביותר ‪ -‬הפיזית‪-‬מוטורית ‪ -‬באה לידי ביטוי בכושר‬ ‫הגופני‪ ,‬ביכולת לתפעל נשק‪ ,‬לנהוג וכו'‪ .‬מחקרים מראים שהעקומה‬ ‫המתארת את דעיכת המיומנויות הפיזיות היא תלולה יחסית‪ ,‬והאובדן‬ ‫עלול להיות מוחלט‪ .‬לעומת זאת עקומת השכחה של הידע התיאורטי‬ ‫הנוגע למיומנויות הפיזיות‪-‬מוטוריות מתונה בהרבה‪ ,‬ולכן הצורך‬ ‫בלימוד מחדש של התיאוריה פחות דחוף מהתרגול הפיזי‪9.‬‬ ‫הרמה השנייה היא מיומנויות אינטלקטואליות בתחום התהליכים‬ ‫והנהלים של החשיבה הצבאית בפרט ושל החשיבה וקבלת ההחלטות‬ ‫בכלל‪ .‬מדובר בעיקר בתהליכים ובנהלים בתחום הפיקוד והשליטה‪.‬‬ ‫גם המיומנויות האלה אובדות לאט יותר מאובדן הידע התיאורטי‬ ‫הנדרש ליישומן‪ .‬דוגמאות לידע תיאורטי כזה‪ :‬הכרה של צורות הקרב‬ ‫השונות (למשל‪ ,‬הגנה והתקפה) ושל סוגי הלוחמה השונים (לוחמה‬ ‫בשטח הררי‪ ,‬לוחמה בשטח בנוי וכו')‪.‬‬ ‫בכל צבא קיימים תהליכים טבעיים של אובדן ידע‪ .‬אלה נובעים‬ ‫מהמרווח בין מלחמות או מקצב מתון מדי של האימונים‪ .‬אולם‬ ‫המאמר הזה עוסק באובדן ידע מהרמה השנייה‪ ,‬דהיינו באובדן ידע‬ ‫מערכתי‪ ,‬תיאורטי‪ ,‬שבעקבותיו מתרחש אובדן מיומנויות בתחום של‬ ‫צורות הקרב ושל סוגי הלוחמה‪ .‬אחת הסיבות לאובדן ידע הוא החלפה‬ ‫מסיבית של מפקדים בעלי ידע וניסיון במפקדים חסרי ידע וניסיון‪ .‬זה‬

‫תורת האימונים של צה"ל‬ ‫מבחינה בין יכולות ומיומנויות‬ ‫אינטלקטואליות לבין מיומנויות‬ ‫פיזיות‪-‬מוטוריות‬ ‫מה שקרה בצבא האדום לאחר שסטלין טיהר את הצמרת שלו בשנים‬ ‫‪ .1935-1934‬המאמר הזה אינו עוסק במקרים כאלה של אובדן ידע‪.‬‬ ‫סיבות מרכזיות נוספות לאובדן ידע ומיומנות הן קבלת החלטות בנוגע‬ ‫לבניין הכוח במסגרת ניהול הסיכונים ‪ -‬החלטות אשר בדיעבד מתברר‬ ‫שהיו שגויות‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬עשוי בונה הכוח להגיע למסקנה שסוג מסוים‬ ‫של עימות‪ ,‬של צורת קרב או של לוחמה כבר אינו רלוונטי ולהפסיק‬ ‫להצטייד ולהתאמן לקראתם‪ .‬אולם לעיתים עשויה ההתמקדות בצורת‬ ‫קרב מסוימת ובלוחמה מסוג מסוים לנבוע ממניעים פחות ענייניים‬ ‫כגון העדפה לאומית (הבריטים לפני מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫העדיפו באופן מסורתי לוחמת ים על פני לוחמת יבשה; הצרפתים‬ ‫לפני מלחמת העולם הראשונה העדיפו את ההתקפה על פני ההגנה)‪.‬‬ ‫הטיות כאלה הולכות ומתפתחות במשך הזמן ומושפעות מאוד‬ ‫מהצורך של המפקדים להיות מוכנים ו"רלוונטיים" לסוג העימות‬ ‫הצפוי להם‪ ,‬להבנתם‪ .‬המח"ט ומפקד האוגדה‪ ,‬שהקדנציה שלהם‬ ‫קצרה יחסית (במונחים של תהליכי בניין הכוח)‪ ,‬ימקדו תמיד את‬ ‫אימוני יחידותיהם במתאר שנראה להם הרלוונטי ביותר ל"מחר‬ ‫בבוקר"‪ .‬התוצאה של הטיה רב‪-‬שנתית כזאת לצורת קרב מסוימת או‬ ‫‪32‬‬ ‫מערכות ‪430‬‬

‫ללוחמה מסוימת בגלל אילוצי זמן ותקציב היא אובדן ידע ומיומנות‬ ‫בתחומי ידע אחרים‪.‬‬ ‫בעיה אחרת היא הטיות הבט"ש‪ .‬צבא שטרוד במשך תקופות ארוכות‬ ‫בבעיות של ביטחון שוטף ואשר מעריך שישנה סבירות נמוכה בלבד‬ ‫למלחמה בעצימות גבוהה יעדיף להקדיש את מעט המשאבים‬ ‫שעומדים לרשותו (זמן וכסף) לשיפור הכשירות שלו למשימות בט"ש‪.‬‬ ‫התוצאה תהיה הטיה בדפוס הפעולה של הכוחות לעבר מתכונת פעולה‬ ‫של בט"ש‪ .‬ככל שתקופת הבט"ש ארוכה יותר‪ ,‬כך עולה‪ ,‬כמובן‪ ,‬משקלן‬ ‫הסגולי של חוויות הבט"ש בניסיון הקולקטיבי של הצבא‪.‬‬ ‫בהמשך המאמר יוצגו ארבעה מקרי מבחן לאובדן ידע‪ :‬השפעת השנים‬ ‫הארוכות שבהן עסק הצי הבריטי בבט"ש ימי במהלך המאה ה‪ 19-‬על‬ ‫יכולתו להילחם בקרבות ימיים גדולים נגד הצי של גרמניה במלחמת‬ ‫העולם הראשונה; דעיכת הידע של צבא בריטניה בתחום של לוחמת‬ ‫ג'ונגלים בין מלחמת העולם השנייה להתקוממות במלאיה ב‪;1948-‬‬ ‫אובדן הידע של צה"ל בתחום של ניהול קרב הגנה בשנים ‪1973-1967‬‬ ‫ מה שבא לידי ביטוי במלחמת יום הכיפורים; אובדן הידע של צבא‬‫רוסיה בתחום של לוחמה בשטח בנוי ‪ -‬מה שבא לידי ביטוי במלחמה‬ ‫נגד צ'צ'ניה ב‪.1994-‬‬

‫השפעת הבט"ש על כישלון הצי הבריטי בקרב יוטלנד‬

‫בין ‪ 1738‬ל‪ 1815-‬השתתף הצי הבריטי בכמה מלחמות גדולות‪,‬‬ ‫ובהן המלחמות למיגור המהפכה הצרפתית והמהפכה האמריקנית‬ ‫והמלחמות הנפוליאוניות‪ .‬בתקופה הזאת צברו שניים וחצי דורות‬ ‫של מפקדי ימייה בריטים ניסיון מבצעי רב‪ .‬ליבה של תורת הלחימה‬ ‫הבריטית בים שהתגבשה ותוקפה באין‪-‬ספור קרבות ימיים היה פיקוד‬ ‫מבוזר‪ :‬מתן חופש פעולה רב למפקדי הספינות‪.‬‬ ‫בתקופה שבין ‪ 1820‬ל‪ ,1900-‬הנקראת ‪ ,Pax Britannica‬שלטה‬ ‫בריטניה באימפריה שלה – בעיקר הודות לשליטת הצי שלה בימים‪.‬‬ ‫בתקופת השלום הארוכה עסק הצי הבריטי בביטחון שוטף‪ .‬גודלו‬ ‫צומצם במהירות מ‪ 241-‬ספינות מלחמה ב‪ 1815-‬ל‪ 80-‬ב‪1817-‬‬ ‫ול‪ 50-‬ב‪ .1835-‬מספר הימאים ששירתו בצי צנח משיא של ‪145‬‬ ‫אלף ל‪ 19-‬אלף בלבד ב‪ 10.1820-‬בתקופת השלום הפכו מפקדי הצי‬ ‫הבריטי למומחים בפעולות שאינן מלחמתיות (‪operations other‬‬ ‫‪ .)than war‬במהלך התקופה המדוברת ביצע הצי הבריטי ‪ 235‬פעולות‬ ‫של בט"ש ימי שכללו לחימה נגד פיראטים‪ ,‬לחימה בסוחרי עבדים‬ ‫בחופי אפריקה‪ ,‬מתן סיוע לקורבנות של אסונות טבע וכן סקרי‬ ‫חופים והשתתפות במשלחות מחקר אזרחיות‪ .‬רק בשנים ‪1861-1857‬‬ ‫התבקש הצי לסייע ב‪ 105-‬משימות של השלטת סדר‪ 11.‬מובן שהצי‬ ‫ראה את עצמו עסוק מאוד‪ .‬אולם הידע שנצבר בתקופת המלחמות‬ ‫הלך ונעלם בהדרגה ואבד סופית בסביבות ‪ ,1880‬כאשר השתחררו‬ ‫מהשירות אחרוני הקצינים הבכירים אשר היו קצינים זוטרים בתקופת‬ ‫המלחמות‪.‬‬ ‫בהיעדר מלחמות חיפשו קציני הצי דרכים חדשות להתבלט‪ ,‬בין היתר‬ ‫באמצעות השתתפות בפעולות צבאיות יבשתיות ובמסעות המחקר‬ ‫לקטבים‪ .‬בהיעדר הצורך להפגין כישורים קרביים נבחנו איכויות‬ ‫הפיקוד לפי מדדים אחרים ‪ -‬בעיקר הסדר והניקיון בספינות‪ .‬מכיוון‬ ‫שהלך ופחת הצורך המבצעי לירות בתותחי הספינות‪ ,‬ומאחר שכל ירי‬

‫בתותח היה כרוך בשחיקת שכבות הצבע שעל הסיפון‪ ,‬הלכו והתמעטו‬ ‫האימונים בתחום הזה‪.‬‬ ‫למה גרמה תקופת השלום הארוכה? המפקדים לא ראו את עצמם‬ ‫כובשי אימפריה אלא מגיניה‪ ,‬שתפקידם להפגין כוח יותר מאשר‬ ‫לעשות בו שימוש‪ .‬בשל המשימות החדשות שהוטלו עליהם‪ ,‬ושלא‬ ‫כללו לחימה‪ ,‬פיתחו הקצינים מדדים חדשים להערכת הצלחתם‪.‬‬ ‫תהליך נוסף שהתרחש במקביל בשלהי תקופת השלום היה שינוי‬ ‫טכנולוגי עצום שכלל החלפת ספינות המפרש בספינות קיטור‪ ,‬שימוש‬ ‫בחשמל‪ ,‬כניסתם לשימוש של הטורפדו ושל התותחים נטעני הבריח‪.‬‬ ‫הטכנולוגיה האפילה על לקחי ההיסטוריה בתחום הפיקוד והשליטה‪,‬‬ ‫ונטען כי אלה אינם רלוונטיים יותר‪ .‬הלכה ונשחקה הדוקטרינה של‬ ‫נלסון‪ ,‬שבליבה מתן עצמאות למפקדים ודרישה מהם ליזום פעולות‪.‬‬ ‫היכולת למדוד במדויק‪ ,‬יחסית‪ ,‬מהירויות ומרחקים הביאה לפיתוח‬ ‫דוקטרינה טכנית "אוטומטית" שהדגישה פעולה של תזמון מדויק‬ ‫ושל צמצום הצורך בחשיבה עצמאית של המפקדים‪.‬‬ ‫‬‫ההתפתחות הטכנולוגית של המהפכה התעשייתית בסוף המאה ה ‪19‬‬ ‫ומגמות אימפריאליסטיות הביאו למרוץ חימוש ימי שבו השתתפו‬ ‫גרמניה‪ ,‬רוסיה‪ ,‬איטליה ויפן‪ .‬ההכנות למלחמה חזרו להיות עיסוקו‬ ‫המרכזי של הצי הבריטי‪ ,‬אך הפעם עם מפקדים שצברו את ניסיונם‬ ‫במשימות בט"ש והיו בעלי תפיסה שהדגישה את ההיצמדות להנחיות‬ ‫במקום יוזמה ועצמאות‪.‬‬ ‫ב‪ 31-‬במאי ‪ ,1916‬בקרב הימי ביוטלנד נגד צי המלחמה הגרמני‪ ,‬עמדו‬ ‫למבחן כושרו של הצי הבריטי והמוניטין שלו‪ .‬אף שיחסי הכוחות נטו‬ ‫בבירור לטובתו‪ ,‬לא הצליח מפקד הצי הבריטי‪ ,‬אדמירל ג'ון ג'ליקו‪,‬‬ ‫אביר הטכנולוגיה והאחראי המרכזי להשלטת הדוקטרינה של השליטה‬ ‫הריכוזית‪ ,‬לנצל את טעויות יריבו שניסה להימנע מקרב הכרעה‪.‬‬ ‫תוכניתו המפורטת לפגיעה בצי הגרמני לא התאימה לאי‪-‬הוודאות‬ ‫של שדה הקרב‪ ,‬והשליטה הריכוזית שלו לא איפשרה התאמות‬

‫מהירות של דרך הפעולה בהתאם לצורך‪ .‬הצי הגרמני שב לבסיסו‬ ‫לאחר שספג פגיעות מעטות‪ ,‬יחסית‪ ,‬וטען לניצחון‪ .‬כמעט מאה שנות‬ ‫בט"ש ושינויים טכנולוגיים ש"ייתרו את לקחי העבר" הביאו לאובדן‬ ‫היכולת להפעיל את הצי על פי תורת פיקוד ושליטה מבוזרים‪ .‬לצי‬ ‫הבריטי היו הצלחות במלחמת העולם הראשונה ‪ -‬למשל ההתמודדות‬ ‫עם הצוללות הגרמניות ‪ -‬אך אי‪-‬ההצלחה בקרב יוטלנד הייתה כואבת‬ ‫לאור המשאבים העצומים שהשקיעה בריטניה בצי המלחמה שלה‪.‬‬

‫בריטניה במלאיה‪ :‬כך אבד הידע בתחום לוחמת‬ ‫הג'ונגלים‪12‬‬

‫עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בחזית האוקיינוס השקט לא היה צבא‬ ‫בריטניה מוכן ללוחמת ג'ונגלים הדורשת התמחות ניכרת‪ .‬התבוסות‬ ‫של בריטניה במלאיה ובבורמה בשנים ‪ 1943-1942‬הביאו לפיתוחן של‬ ‫תורת לחימה‪ ,‬של מערכת להפקת לקחים ולהפצתם‪ ,‬של תוכניות אימון‬ ‫ושל יחידות אימונים לסוג הלוחמה הזה‪ .‬ידע רב נצבר בתחום ובא‬ ‫לידי ביטוי בניצחונות של הבריטים על היפנים לקראת סוף המלחמה‪.‬‬ ‫עם סיום המלחמה פנה צבא בריטניה למשימות אחרות‪ ,‬וכתוצאה‬ ‫מכך נשכחו רבים מלקחיה של לוחמת הג'ונגלים ואבדו בתוך זמן קצר‪.‬‬ ‫צבא היבשה של בריטניה חזר להתאמן בשטחים פתוחים‪ ,‬ויחידותיו‬ ‫במזרח הרחוק עסקו גם בסיוע לרשויות האזרחיות‪ .‬כאשר ב‪1948-‬‬ ‫הוכרז על מצב חירום במלאיה בתגובה לפעולותיו של ארגון הטרור‬ ‫המלאי הקומוניסטי נגד השלטון הבריטי‪ ,‬לא היו רוב המפקדים‬ ‫הבריטים הבכירים במלאיה מודעים לצורך לאמן את כוחותיהם‬ ‫ללוחמת ג'ונגלים‪ .‬כאשר הבינו את הצורך הזה‪ ,‬התברר שבתוך כשלוש‬ ‫שנים איבד צבא בריטניה את הידע הנדרש ללוחמה מהסוג הזה‪.‬‬ ‫ותיקי המלחמה ביפנים בבורמה השתחררו ברובם; יחידות היבשה‬ ‫של בריטניה באזור לא היו מאוישות באופן מלא ולא אומנו כיאות‪.‬‬ ‫אוניית המלחמה הבריטית "קווין מרי" טובעת לאחר‬ ‫שנפגעה בקרב יוטלנד ב‪ 31 -‬במאי ‪1916‬‬ ‫בקרב הימי ביוטלנד נגד צי המלחמה הגרמני עמדו‬ ‫למבחן כושרו של הצי הבריטי והמוניטין שלו‬

‫כשהצבא לוקה באמנזיה‬

‫‪33‬‬

‫אשר ליחידות הגורקה המיומנות בלוחמת ג'ונגלים ‪ -‬כאשר קיבלה‬ ‫הודו עצמאות ב‪ ,1947-‬עברו שש חטיבות גורקה לצבא הודו‪ ,‬וארבע‬ ‫החטיבות שנותרו בצבא בריטניה עברו ארגון מחדש‪ .‬לאחר הוצאתן‬ ‫מצבא הודו הבריטי בעקבות הכרזת העצמאות של הודו ב‪.1947-‬‬ ‫הבנת הצורך להחזיר לצבא את יכולתו לנהל לוחמת ג'ונגלים הביאה‬ ‫למאמץ בריטי לחדש את האימונים בתחום הזה באמצעות בוגרי‬ ‫לוחמת הג'ונגלים ממלחמת העולם השנייה‪ .‬כמו כן נכתבו ספרי לימוד‬ ‫חדשים להדרכת הקצינים הזוטרים והמש"קים בלוחמת ג'ונגלים‪,‬‬ ‫והוקם בית ספר ללוחמת ג'ונגלים שיועד לקצינים ולמש"קים‪.‬‬ ‫המאמץ הבריטי האינטנסיבי נשא פרי‪ ,‬אם כי לא מיד‪ .‬עד סוף‬ ‫‪ 1951‬שלטו הטרוריסטים המלאים בג'ונגלים והסבו אבדות ניכרות‬ ‫לאוכלוסייה האזרחית‪ ,‬ורק לאחר מכן התחוללה התפנית‪ :‬האימונים‬ ‫האינטנסיביים‪ ,‬הפקת הלקחים‪ ,‬גיבושה של תורת לחימה מקיפה‬ ‫ומעודכנת והנהגת שינויים בשיטות הפעולה הביאו לכוחות הבריטיים‬ ‫יותר ויותר הישגים‪.‬‬ ‫הלחימה במלאיה היא אפוא דוגמה לידע שאבד במהירות‪ ,‬בתוך שנים‬ ‫ספורות‪ ,‬אך שהושב כמעט באותה המהירות‪ .‬סייעה לבריטים העובדה‬ ‫שהיה זה עימות מתמשך בעצימות נמוכה יחסית ‪ -‬מה שאיפשר להם‬ ‫להשיב לעצמם ידע ומיומנות תוך כדי הלחימה‪.‬‬

‫‪ :1973‬צה"ל מאבד ידע ומיומנות בתחום של ניהול‬ ‫קרב הגנה‪13‬‬

‫מעמדה העליון של ההתקפה בצה"ל הלך ונבנה החל ממלחמת‬ ‫העצמאות והגיע לשיאו לאחר מלחמת ששת הימים‪ .‬אריאל לויטה‪,‬‬ ‫‪34‬‬ ‫מערכות ‪430‬‬

‫חיילים בריטים במלאיה במלחמת העולם השנייה‬ ‫הלחימה במלאיה היא דוגמה לידע שאבד במהירות‪,‬‬ ‫בתוך שנים ספורות‪ ,‬אך הושב כמעט באותה המהירות‬ ‫אשר חקר את הדוקטרינה הצבאית של ישראל‪ ,‬מקצין וטוען‬ ‫שהצלחותיו של צה"ל‪ ,‬אשר נשענו על התפיסה ההתקפית‪" ,‬גרמו‬ ‫לזלזול‪ ,‬לשכחה ולמעשה אף לביטול של רכיביה ההגנתיים של‬ ‫הדוקטרינה הצבאית"‪ 14.‬עוד כותב לויטה ש"השעבוד החשיבתי‬ ‫להתקפיות הביא לפגיעה אנושה בכושרו של צה"ל להילחם בהגנה‪,‬‬ ‫לראייה מעוותת ומזלזלת של קרב ההגנה ולביטולו ובמשך הזמן אף‬ ‫גרם לבורות רבתי לגבי מאפייניו"‪15.‬‬ ‫בדו"ח ועדת אגרנט‪ ,‬בסעיף שכותרתו היא "שימת דגש על ההתקפה‬ ‫והזנחת ההגנה" נכתב כי אף שבספרות התורתית של צה"ל קיים‬ ‫היה איזון בהתייחסות לצורות הקרב השונות‪ ,‬הרי שב"תורה שבעל‬ ‫פה" היה עיסוק מרובה בצורת הלחימה ההתקפית‪ ,‬ובמקביל הוזנחו‬ ‫הן הלימודים כיצד לנהל קרב הגנה והן הפיתוח של תורת ההגנה‪16.‬‬ ‫דורון אלמוג‪ ,‬המנתח את הכשלים בהתפתחות תורת הלחימה של‬ ‫צה"ל לאחר מלחמת ששת הימים‪ ,‬טוען גם הוא שצה"ל כשל בלימוד‬ ‫צורת הלחימה הזאת‪:‬‬ ‫היערכות יסודית למערכת מגננה מחייבת לימוד בסיסי של תורת ההגנה‬ ‫ לימוד שכל כך היה חסר בצה"ל של ‪ '73‬ושצריך היה לעסוק במושגים‬‫כמו קביעת קו עצירה‪ ,‬שילוב האש ומיצוי הארטילריה בקרב ההגנה‪,‬‬ ‫מיצוי המכשול ההנדסי ועיתוי הטלת העתודות למערכה‪17.‬‬ ‫בתארו את ההתפתחות שהובילה לבניית המעוזים לפני המלחמה‬ ‫אמר אלוף (מיל') אברהם אדן‪" :‬בין מלחמת השחרור למלחמת ששת‬ ‫הימים אבד לצה"ל כושרו המקצועי להיערך בהגנה‪ ,‬שכן כל כולו נערך‬

‫למלחמת תנועה התקפית ויזומה ככל האפשר"‪18.‬‬

‫דב תמרי קורא לתפיסה שהתפתחה בצה"ל לאחר מלחמת ששת‬ ‫הימים "פולחן הלוחמה המשוריינת" וטוען שלפני המלחמה "בפיקוד‬ ‫הדרום תוכננו שש תוכניות מפורטות למתקפה מערבה‪ ,‬ורק תוכנית‬ ‫אחת למגננה‪ ,‬וגם היא לא הייתה יותר משרטוט כללי של פריסת‬ ‫אוגדות המילואים"‪ 19.‬תרחישיו של צה"ל כללו אפשרות של מתקפה‬ ‫מצרית מקדימה‪ ,‬אך המגננה‪ ,‬האמורה לתת מענה למצב כזה‪" ,‬לא‬ ‫הובנה כמערכה ראשונה בעלת שלמות פנימית‪ .‬היא לא חוברה כלל‬ ‫למתקפה העוקבת אלא לכל היותר כ'שירותי קייטרינג' בעבורה"‪20.‬‬ ‫שמעון נווה קורא לתופעה "פולחן ההתקפה" וטוען כי מאחר שהתקפה‬ ‫היא אופן הפעולה הטבעי לצורך ביטוי היכולות הטקטיות של הטנק‪,‬‬ ‫הרי שהגישה שהציבה את הטנק במרכזה גרמה בשנים ‪1973-1968‬‬ ‫להפיכת ההתקפה לאובססיה מעוותת‪ .‬האסימטרייה הזאת שבתפיסה‬ ‫הביאה לשקיעת ההגנה הן ברמה הטקטית והן ברמה המערכתית‪.‬‬ ‫היא נדחקה הצידה ושקעה בתהום הנשייה של התודעה הצבאית‬ ‫המקצועית‪21.‬‬ ‫כיצד השפיעה התפיסה הזאת על האימונים בצה"ל? בחינת האימונים‬ ‫של צה"ל בשנה שלפני מלחמת יום הכיפורים מראה שמתוך ‪28‬‬ ‫הישגים נדרשים בתרגילים האוגדתיים השלדיים של אוגדות שרון‬ ‫וברן באותה השנה רק אחד עסק בהגנה‪ .‬ברשימות ההישגים הנדרשים‬ ‫בתרגיליהן של חטיבות השריון לא נמצאו כלל הישגים העוסקים‬ ‫בהגנה‪ .‬הישג נדרש שקשור להגנה נמצא בתרגיליהן של כל חטיבות‬ ‫חיל הרגלים‪ .‬מדובר ב"היערכות להגנה חפוזה"‪ ,‬אך לא היה זה פרק‬ ‫מרכזי בתרגילים‪ 22.‬עדותו של אלוף שמואל גונן על תרגיל "איל ברזל"‬ ‫ משחק המלחמה של פיקוד דרום ‪ -‬עולה בקנה אחד עם מסקנתו של‬‫תמרי בנוגע להתייחסות לקרב ההגנה‪ .‬לדברי גונן‪" ,‬משחק מלחמה‬ ‫זה לא היה תרגיל מגננה אלא תרגיל התקפי לאחר יוזמה מצרית"‪23.‬‬ ‫גם ארגון היחידות הושפע מהעדפת ההתקפה על ההגנה‪ .‬האוגדה‬ ‫הקבועה‪ ,‬שהייתה אמורה לכלול מגוון יחידות ולהילחם בכל צורות‬ ‫הקרב‪ ,‬הפכה לאוגדת טנקים חד‪-‬חילית ללא יכולות חי"ר וארטילריה‬ ‫החיוניות ללחימה התקפית ולא פחות מכך ללחימה הגנתית‪" .‬מגדודי‬ ‫החרמ"ש ומפלוגות החרמ"ש בגדודי הטנקים הוצאו המרגמות ותותחי‬ ‫הנ"ט"‪ 24.‬אופי הלחימה במלחמת ששת הימים הביא לכך שהשימוש‬ ‫אשר נעשה באמצעי הלחימה האלה היה מצומצם מאוד בהשוואה‬ ‫למרכזיותו של הטנק‪ .‬דו"ח אגרנט מסכם את העניין הזה בהתייחסו‬ ‫להשפעת המבנה על הגמישות האופרטיבית‪" :‬לפנינו אוגדה טנקית‬ ‫ללחימת שריון בקרב נייד ללא כושר להחזיק בשטח ולהתארגן תוך‬ ‫אבטחה בשעת חשכה"‪25.‬‬ ‫צה"ל לא המציא את פולחן ההתקפה‪ .‬קדם לו צבא צרפת לפני מלחמת‬ ‫העולם הראשונה‪ .‬בגלל פולחן ההתקפה המעיט צבא צרפת מיכולת‬ ‫הבלימה של המקלע‪ ,‬של גדר התיל ושל התותח‪ .‬הסברה המקובלת‬ ‫הייתה שעצם תנופת ההתקפה תוכל להתגבר על אלה‪ .‬מחיר התפיסה‬ ‫השגויה הזאת היה אובדנם המיותר של מאות אלפי לוחמים‪26.‬‬ ‫גם ישראל שילמה מחיר יקר על פולחן ההתקפה‪ .‬זו גרמה לכך שלפני‬ ‫מלחמת יום הכיפורים לא ידעו הכוחות בשטח כיצד לנהל קרב הגנה‪.‬‬ ‫ההתמקדות בצורת לחימה אחת בלבד ‪ -‬ההתקפה ‪ -‬אשר הלכה‬ ‫והתפתחה לאורך כל שנות קיומו של צה"ל‪ ,‬הוקצנה לאחר ההצלחה‬

‫המשכרת של מלחמת ששת הימים‪ .‬בגלל חוסר הגמישות המובנה‬ ‫הזה נוצר קושי מהותי לכוחות צה"ל להתמודד היטב עם הכוחות‬ ‫המצריים שצלחו את התעלה‪ .‬כך‪ ,‬במקום להיערך להגנה ולהמתין‬ ‫לצבירת סדר כוחות מתאים לפיתוח מתקפה‪ ,‬המשיכו כוחות צה"ל‬ ‫בניסיונות בלתי פוסקים לפתח התקפה ‪ -‬כמו ההתקפות הבלתי‬ ‫מוכנות על ראש הגשר המצרי ב‪ 8-‬באוקטובר והמאמצים לצלוח את‬ ‫התעלה לפני שנוצרו התנאים המתאימים לכך‪ .‬חוסר הגמישות הזה‬ ‫הביא לשחיקה מסיבית של הכוחות הסדירים ביממות הראשונות‬ ‫למלחמה ואחר כך גם של כוחות המילואים‪.‬‬ ‫בתת הפרק בספר "סערה באוקטובר"‪ ,‬הנקרא "לומדים לבלום‬ ‫בכוחות ניידים"‪ ,‬מספר מפקד גדוד סערה אלישיב שמשי על הקושי‬ ‫לנהל קרב הגנה‪" :‬זה היה שלב קריטי‪ :‬המצרים היו באופנסיבה‪ ,‬ואילו‬ ‫אצלנו לא לכולם היה ברור כיצד לפעול"‪27.‬‬ ‫אלמוג‪ ,‬המנתח את הלחימה ברמת הגולן‪ ,‬טוען שזו כללה כשלים‬ ‫כמו דלילות המיקוש והמכשול‪ ,‬הקביעה שקו הגבול הוא קו העצירה‬ ‫והטלת כוחות העתודה למערכה כבר בדקות הראשונות לקרב‪28.‬‬ ‫כל אלה נבעו מהזנחת לימודי ההגנה בתהליך של בניין הכוח שקדם‬ ‫למלחמה‪.‬‬ ‫הלימוד כיצד לנהל קרב הגנה נועד ‪ -‬בין היתר ‪ -‬לחסן את המפקדים‬ ‫לקראת הבעיות המורליות הכרוכות בצורת הקרב הזאת‪ ,‬הכוללת‬ ‫באופן טבעי גם שלבים של נסיגה‪ .‬חוסר המוכנות לנהל קרב מהסוג‬ ‫הזה ניכר בבלבול ובתדהמה שאחזו בחלקים נרחבים משדרת הפיקוד‬ ‫בצה"ל ‪ -‬החל במפקדים הזוטרים ובמפקדים ברמות הביניים‪ 29‬וכלה‬ ‫בשר הביטחון‪ ,‬שביום השלישי למלחמה כבר דיבר במונחים של‬ ‫"חורבן הבית השלישי"‪30.‬‬ ‫צה"ל ערב מלחמת יום הכיפורים הוא דוגמה לנזק הכבד שמחוללת‬ ‫דוקטרינה חד‪-‬ממדית ‪ -‬במקרה הזה דוקטרינה שהכירה רק בצורת‬ ‫קרב אחת ‪ -‬ההתקפה‪ .‬התפיסה החד‪-‬ממדית הזאת השפיעה באופן‬ ‫מובהק על תורת האימונים ועל מבנה היחידות וגרמה לאובדן ידע‬ ‫חיוני‪ .‬התוצאה של כל אלה הייתה יכולת מופחתת בהתמודדות עם‬ ‫מצב שלא נצפה מראש ‪ -‬במקרה הזה הצורך להילחם בקרב הגנה‪.‬‬ ‫מעניין לציין כי לשש שנות הבט"ש שבין מלחמת ששת הימים‬ ‫למלחמת יום הכיפורים (ובכלל זה מלחמת ההתשה) היו השפעות‬ ‫על הנורמות של הפעלת הכוחות‪ .‬בדו"ח אגרנט נכתב ש"ההרגלים‬ ‫שלהם חונכו מפקדים בתנאי ביטחון שוטף בתקופת מלחמת ההתשה‬ ‫ולאחריה לא התאימו לנסיבות שנוצרו עם פרוץ המלחמה"‪ 31.‬מפקדי‬ ‫החטיבות והאוגדות התרגלו להפעיל את הכוחות בבט"ש מתוך‬ ‫בונקרים‪ .‬אומר קצין בכיר‪" :‬התקבל אצלי רושם שתורגם משהו‬ ‫לא נכון בשיטת השליטה באלחוט‪ .‬הייתי קורא לזה 'קומפלקס‬ ‫הבונקרים'"‪32.‬‬ ‫גורדון כותב על הבעיה שיצרו לחיל האוויר שנות הבט"ש שלפני‬ ‫מלחמת יום הכיפורים‪ .‬לדבריו‪ ,‬מפקדת חיל האוויר במלחמה לא‬ ‫הייתה מודעת לחוסר ההכנה המנטלית של היחידות למלחמה כוללת‪.‬‬ ‫הוא מביא את דבריו של רע"ן תקיפה במלחמה‪ ,‬סא"ל אביהו בן‪-‬נון‪:‬‬ ‫בביטחון שוטף פירטנו כל פקודה עד הפרט הקטן ביותר ברמה‬ ‫שהייתה צריכה להיעשות על ידי הטייסות‪ .‬הרגלנו את הטייסות‬ ‫לקבל הכול לעוס ומפורט‪ .‬על כל מבצע הכי קטן היינו כותבים‬ ‫כשהצבא לוקה באמנזיה‬

‫‪35‬‬

‫הכול בפרטי פרטים‪ .‬במלחמה תפסתי את עצמי מבין שלא הכנו את‬ ‫הטייסות לעצמאות‪ .‬הבעיה של מעבר ממבצעים של ביטחון שוטף‬ ‫למלחמה היא בעיה מנטלית‪33.‬‬

‫אובדן ידע בתחום הלוחמה בשטח בנוי‪ :‬צבא‬ ‫רוסיה בצ'צ'ניה‬ ‫בספרו "ננצח או שניעלם" ‪ 34‬על מלחמת צ'צ'ניה הראשונה‬ ‫(‪ )1996-1994‬כותב יגיל הנקין כי אף שהצבא הסובייטי נלחם‬ ‫במלחמת העולם השנייה ביותר מ‪ 1,000-‬ערים‪ ,‬ובהן סטלינגרד וברלין‪,‬‬ ‫ואף שניסיון הלחימה שלו בערים לאחר המלחמה היה הנרחב ביותר‬ ‫בעולם (בודפשט‪ ;1956 ,‬פראג‪ )1968 ,‬הרי שלא נשמר הידע הרב‬ ‫שהוא צבר בתחום הזה‪:‬‬ ‫הצבא הסובייטי לא רק שלא זכר את לקחי מלחמת העולם השנייה‪,‬‬ ‫אלא שלא רצה לזכור אותם ‪ ...‬שיטות הלחימה שבהן השתמשו‬ ‫בסטלינגרד נותרו בדפי הספרים על מדפים בבתי ספר לקצינים‬ ‫ברוסיה ולא הגיעו לקאבול או להראט (באפגניסטן)‪ .‬התמקדותו‬ ‫של הצבא הסובייטי בתסריט של מלחמה רבתי ‪ -‬בסבירות גבוהה‬ ‫גרעינית מול כוחות נאט"ו ‪ -‬גרמה להזנחת תחומים משמעותיים‬ ‫בלחימה‪ ,‬ביניהם לוחמה בשטח עירוני‪ ,‬בפרט לוחמה תת‪-‬קרקעית‬ ‫ושיטות לחימה מבניין לבניין והפעלת צלפים‪ .‬ניסיונו העשיר של‬ ‫הצבא הסובייטי שקע ללא הצדקה לתהומות הנשייה אחרי הכנסת‬ ‫הנשק הגרעיני‪35.‬‬ ‫כתוצאה מכך רק כוחות רוסיים מעטים התאמנו בלחימה בשטח‬ ‫בנוי‪ .‬במלחמת אפגניסטן (‪ )1987-1979‬נלמדו לקחים רבים בתחומי‬ ‫הפעלת הכוח בשטח הררי ובשטח עירוני‪ ,‬אולם הלקחים האלה כמעט‬ ‫שלא מצאו את דרכם לקורסים שבהם הוכשרו החיילים והמפקדים‪.‬‬ ‫צמצום דרסטי במשאבי הצבא תרם לירידה משמעותית בהיקף‬ ‫האימונים ולפערים בכוח אדם ובציוד ביחידות‪ .‬התוצאה הייתה‬ ‫שבמלחמת צ'צ'ניה הראשונה נחלו הרוסים מפלות קשות בלחימה‬ ‫בשטח בנוי‪.‬‬

‫מהו הפתרון?‬

‫מי שכתבו את "תורת האימונים" של צה"ל היו מודעים לסתירה‬ ‫שבין אופן הפעולה של יחידה לוחמת בביטחון שוטף לבין התנהלותה‬ ‫במלחמה‪ .‬לכן הם כתבו שהמפקד של יחידה שעסוקה בפעילות בט"ש‬ ‫וכן הממונים עליו "נדרשים להבחין בכך שלמרות ההשתתפות הפעילה‬ ‫במבצעים ‪ -‬או דווקא בגללה ‪ -‬יש לצפות לכך שיכולות ומיומנויות‬ ‫ייעודיות בסיסיות של היחידה יחלידו או יישכחו"‪ .‬הפתרון שהעלו‬ ‫כותביה של תורת האימונים הוא שלצד פעילות הבט"ש תמשיך‬ ‫היחידה להתאמן לקראת מלחמה‪ ,‬וחובתם של המפקדים היא "לנצל‬ ‫כל הזדמנות לערוך אימונים כאלה"‪ 36.‬אימונים כאלה חיוניים כדי‬ ‫להשיג שתי מטרות‪:‬‬ ‫‪ .1‬להבטיח מוכנות מספקת לשלבי המלחמה הבאים‪ ,‬כלומר לא‬ ‫למשימה הבאה אלא לפעולה בנסיבות מבצעיות העשויות להיות‬ ‫שונות בתכלית מכפי ששררו עד אז‪.‬‬ ‫‪ .2‬יצירה או שמירה של מוכנות מספקת לפעולה במרחבי לחימה או‬ ‫במתארי מלחמה שונים משמעותית ‪ -‬בזירות מבצעים אחרות או‬ ‫‪36‬‬ ‫מערכות ‪430‬‬

‫בגזרות אחרות באותה זירה‪37.‬‬

‫צה"ל חזר להתאמן באינטנסיביות רבה לאחר מלחמת לבנון השנייה‬ ‫ את תוצאות האימונים ניתן היה לראות במבצע "עופרת יצוקה" ‪-‬‬‫ועוסק בפיתוח יכולות חדשות בתחום התמרון היבשתי‪ .‬האם צה"ל‬ ‫יוכל להתמיד בקצב האימונים הזה? ניתן להעלות על הדעת סיבות‬ ‫רבות שעלולות להאט את המגמה הזאת‪ .‬כמו כן ברור שלא ניתן לאמן‬ ‫את הצבא כל הזמן לכל התרחישים האפשריים וכי התהליך שתואר‬ ‫קודם ‪ -‬של הטיית האימונים לצרכים שהם בעיני המפקדים הדחופים‬ ‫ביותר ‪ -‬ימשיך להתקיים גם בעתיד‪.‬‬ ‫מה צריך לכלול המענה לסכנה של אובדן הידע? באופן העקרוני ביותר‪,‬‬ ‫המענה הוא לימוד מאוזן של כלל הידע הצבאי הרלוונטי לצה"ל‪:‬‬ ‫‪ ‬הכשרת מפקדים מעמיקה הנותנת בסיס רחב של ידע‬ ‫ ‬ ‫צבאי‪ .‬בתי הספר הגבוהים של צה"ל (המכללה לפיקוד טקטי‬ ‫ופו"ם) וקורסי ההכשרה למיניהם (קורסי מ"פים‪ ,‬מג"דים‪,‬‬ ‫מח"טים ומפקדי אוגדות) נדרשים ללמד את מכלול הידע הצבאי‬ ‫ללא הטיות והעדפות לתחומי ידע כאלה על אחרים‪ .‬בכל מקום‬ ‫ישנם אילוצים‪ ,‬אך בהכשרות ‪ -‬ובעיקר באלה הארוכות ‪ -‬אפשר‬ ‫ללמוד באופן תיאורטי את כל עולם הידע הצבאי‪.‬‬ ‫‪ ‬אימונים מאוזנים בתכנים שלהם‪ .‬יש לזכור שהשירות הסדיר‬ ‫מכשיר לשירות המילואים וכי מה שלא נלמד ותורגל באימוני‬ ‫המערך הסדיר יהיה קשה עד בלתי אפשרי להשלים באימוני‬ ‫המילואים‪ .‬האימונים נתונים תמיד לסכנה שהתכנים שלהם יוטו‬ ‫יתר על המידה לעבר התוכנית האופרטיבית הקונקרטית שעומדת‬ ‫לנגד עיניו של מפקד היחידה‪ .‬כדי למנוע את ההטיה הזאת לעבר‬ ‫צורת קרב מסוימת או לעבר לוחמה מסוימת נקבעה בזרוע היבשה‬ ‫הפרדה בין כשירויות בסיסיות‪ ,‬שהן מכנה משותף למגוון רחב של‬ ‫תרחישים (למשל לוחמה בשטח בנוי)‪ ,‬לבין כשירויות משימתיות‪-‬‬ ‫מבצעיות הנגזרות מתוכנית מבצעית קונקרטית וכוללות לעיתים‬ ‫יכולת מבצעית הרלוונטית למגוון מצומצם של תרחישים‪ .‬העיקרון‬ ‫שנקבע הוא שאימון לכשירות משימתית יבוא רק לאחר אימון‬ ‫לכשירות בסיסית‪ .‬נקבעו גם מינונים עקרוניים לכל אחת מצורות‬ ‫הקרב (הגנה והתקפה)‪ ,‬לאימוני יום ולילה‪ ,‬לאימונים מול אויבים‬ ‫שונים ועוד‪.‬‬ ‫‪ ‬את קביעת האיזון בתוכני האימונים יש להטיל על‬ ‫ ‬ ‫מפקדים שאינם בתפקיד מבצעי קונקרטי שמביא מיד‬ ‫להטיה בתוכני האימונים של יחידותיהם‪ .‬לשם כך ניתן‬ ‫להשתמש בוועדה מייעצת של קצינים בכירים בדימוס המשלבים‬ ‫ניסיון בתחום המבצעי עם ניסיון בהדרכה ובאימונים‪.‬‬ ‫‪ ‬השלמת ידע תיאורטי‪ ,‬שאותו לא ניתן לרכוש באימונים‪,‬‬ ‫ ‬ ‫באמצעות קריאת ספרות צבאית והשתלמויות עיוניות‪.‬‬ ‫זה עשרות שנים שצה"ל לא הצניח כוחות או הנחיתם מהים בעת‬ ‫לחימה‪ ,‬אך אין זאת אומרת שגם בעתיד הוא לא יידרש לפעול‬ ‫כך‪ .‬כדי לשמר את הידע בתחומים האלה ניתן לדרוש ממפקדים‬ ‫לקרוא ספרות צבאית או להשתתף בתרגילי תכנון ובהשתלמויות‪.‬‬ ‫‪ ‬ניצול אירועי בט"ש לתרגול ולאימונים לקראת מלחמה‬ ‫ ‬ ‫כוללת‪ .‬צורות הקרב והמיומנויות הנרכשות בבט"ש עשויות להיות‬ ‫נכס צאן ברזל בעיקר למפקדים הזוטרים (מהמ"כ והמט"ק ועד‬

‫למ"פ)‪ .‬פעילות בט"ש כוללת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬סיורים‪ ,‬תצפיות‪ ,‬מארבים‪,‬‬ ‫הגנה על מתקנים ועל מחנות‪ ,‬פיקוח על תנועות‪ ,‬שליטה בצירים‪,‬‬ ‫שיתוף פעולה בין ארגונים ופעולה בקרב אוכלוסייה עוינת‪ .‬כל אלה‬ ‫הן פעולות שמתבצעות גם במלחמה כוללת‪ .‬כמו כן יכולה פעילות‬ ‫הבט"ש לשמש כר נרחב ללימוד עבודת המטה בכלל והמודיעין‬ ‫בפרט‪ .‬השאלה היא אם מסתפקים במתן מענה מבצעי ספציפי‬ ‫לבעיות המיוחדות שצצות (כפי שקורה היום) או מנצלים את‬ ‫ההזדמנויות ללימוד נושאים רחבים יותר ולמחקר שיטתי‪38.‬‬ ‫‪ ‬שימור מוקדי ידע בכל התחומים הצבאיים‪ .‬גם אם בפועל‬ ‫ ‬ ‫הולכת ומתנוונת יכולת צבאית מסוימת מסיבות שונות‪ ,‬יש לשמר‬ ‫בצבא גוף כלשהו ‪ -‬אפילו קטן מאוד ‪ -‬שיעסוק בנושא‪ .‬הגוף הזה‬ ‫יידרש להתעדכן בנושא שבאחריותו מהנעשה בעולם‪ ,‬להכין את‬ ‫החומר התיאורטי‪ ,‬ללמדו ולהיות מוכן במקרה הצורך להיות גרעין‬ ‫לפיתוח יכולת מלאה בצה"ל‪.‬‬

‫‪. 4‬‬ ‫‪ .5‬‬ ‫‪ .6‬‬ ‫‪ .7‬‬ ‫‪ .8‬‬ ‫‪ .9‬‬ ‫‪ .10‬‬ ‫‪ .11‬‬

‫‪ .12‬‬

‫‪ .13‬‬

‫ניתן להתמודד עם איבוד ידע‬ ‫ומיומנות צבאית באמצעות‬ ‫סדרה של פעולות שרובן אינו‬ ‫עולה כסף רב ותלויות בעיקר‬ ‫במודעות מתמשכת לבעיה‬ ‫סיכום‬

‫איבוד ידע ומיומנות צבאית הוא סכנה האורבת לפתחו של צה"ל כל‬ ‫העת‪ .‬מגוון המשימות‪ ,‬העיסוק המתמיד בבט"ש ואילוצי התקציב‬ ‫טומנים בחובם סכנה להתמקדות בתחומי ידע ספציפיים ולהזנחת‬ ‫תחומים אחרים‪ .‬אולם ניתן להתמודד עם הסכנה הזאת באמצעות‬ ‫סדרה של פעולות שרובן אינו עולה כסף רב ותלויות בעיקר במודעות‬ ‫מתמשכת לבעיה‪.‬‬ ‫כפי שהודגש במאמר הזה‪ ,‬הסוגיה של אובדן ידע מעסיקה לא רק את‬ ‫צה"ל‪ .‬במסמך שכתבו שלושה מפקדי חטיבות אמריקנים ב‪2008-‬‬ ‫הם מציינים שהתמקדותו של צבא ארה"ב במבצעים נגד טרור ונגד‬ ‫התקוממות פוגעת בידע ובמיומנות שלו בתחומי לחימה בסיסיים‪.‬‬ ‫לטענתם‪ ,‬חיל התותחנים סובל מכך באופן החמור ביותר‪ :‬יחידות‬ ‫התותחנים האמריקניות מאבדות מכשירותן‪ ‬עקב שילוב של מיעוט‬ ‫אימונים מקצועיים ובמקביל ריבוי משימות בט"ש כגון אבטחת צירים‬ ‫ומתקנים‪ .‬הכותבים מזהירים מפני הגעה למצב שבו נמצא צה"ל ערב‬ ‫מלחמת לבנון השנייה‪39.‬‬

‫הערות‬

‫‪ .1‬‬

‫‪. 2‬‬ ‫‪ .3‬‬

‫דו"ח ועדת וינוגרד לבדיקת אירועי המערכה בלבנון‪ ,2006 ,‬דין וחשבון סופי‪,‬‬ ‫כרך א'‪ ,‬ירושלים‪ ,2008 ,‬עמ' ‪253‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪277‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪424‬‬

‫‪ .14‬‬ ‫‪. 15‬‬ ‫‪ .16‬‬ ‫‪ .17‬‬ ‫‪. 18‬‬ ‫‪ .19‬‬ ‫‪. 20‬‬ ‫‪ .21‬‬

‫‪ .22‬‬ ‫‪. 23‬‬ ‫‪ .24‬‬ ‫‪ .25‬‬ ‫‪ .26‬‬ ‫‪. 27‬‬ ‫‪ .28‬‬ ‫‪ .29‬‬ ‫‪ .30‬‬ ‫‪ .31‬‬ ‫‪. 32‬‬ ‫‪ .33‬‬ ‫‪ .34‬‬ ‫‪. 35‬‬ ‫‪ .36‬‬ ‫‪ .37‬‬ ‫‪ .38‬‬ ‫‪ .39‬‬

‫שם‪ ,‬עמ' ‪274-273‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪551‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪ ,552‬ראו גם עמ' ‪315-314‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪556‬‬ ‫תורת האימונים‪ ,‬אוקטובר ‪ ,2006‬מסמך פנימי בצה"ל‬ ‫שם‬ ‫‪Robert Massie, Dreadnought: Britain, Germany, and the‬‬ ‫‪Coming of the Great War, New York, Ballantine Books, 1991,‬‬ ‫‪pp. 373-374‬‬ ‫‪Andrew Gordon, "Military Transformation in Long Periods‬‬ ‫‪of Peace; The Victorian Royal Navy", in: Williamson Murray‬‬ ‫‪and Richard Hart Sinnriech (ed.), The Past as Prologue: The‬‬ ‫‪Importance of History to the Military Profession, New York,‬‬ ‫‪Cambridge University Press, 2006, pp. 150-169‬‬ ‫‪Daniel Marston, "Lost and Found in the Jungle: The Indian and‬‬ ‫‪British Army Jungle Warfare Doctrines for Burma 1943-1945‬‬ ‫‪and the Malayan Emergency, 1948-1960", in: Hew Strachan (ed.),‬‬ ‫‪Big Wars and Small Wars, Routledge, 2006‬‬ ‫הפרק הזה לקוח מתוך‪ :‬מאיר פינקל‪ ,‬על הגמישות‪ ,‬מערכות‪ ,‬תל‪-‬אביב‪,2007 ,‬‬ ‫עמ' ‪105-102‬‬ ‫אריאל לויטה‪ ,‬הדוקטרינה הצבאית של ישראל‪ :‬הגנה והתקפה‪ ,‬המרכז‬ ‫למחקרים אסטרטגיים‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,1988 ,‬עמ' ‪128‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪71‬‬ ‫דו"ח ועדת אגרנט למלחמת יום הכיפורים‪ ,‬דין וחשבון שלישי ואחרון‪ ,‬כרך‬ ‫רביעי‪ ,‬ירושלים‪ ,1975 ,‬עמ' ‪1,350‬‬ ‫דורון אלמוג‪" ,‬לקחי מלחמת ששת הימים כמשבר בהתפתחות תורת הלחימה"‪,‬‬ ‫מערכות ‪ ,1997 ,354‬עמ' ‪5-4‬‬ ‫חנוך ברטוב‪ ,‬דדו‪ 48 :‬שנה ועוד ‪ 20‬יום‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,‬מעריב‪ ,1978 ,‬כרך א'‪ ,‬עמ' ‪74‬‬ ‫דב תמרי‪" ,‬מלחמת יום הכיפורים ‪ -‬שאלה של חוסר ידע"‪ ,‬זמנים ‪,2003 ,84‬‬ ‫עמ' ‪27‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪30‬‬ ‫‪Shimon Naveh, "The Cult of the Offensive Preemption and‬‬ ‫‪Future Challenges for Israeli Operational Thought", in: Efrraim‬‬ ‫‪Karsh, (ed.), Between War and Peace: Dilemmas of Israeli‬‬ ‫‪Security, London, Frank Cass, 1996, p. 175‬‬ ‫דו"ח אגרנט‪ ,‬עמ' ‪1,351-1,350‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪1,352‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪1,432‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪1,439‬‬ ‫‪Charles W. Sanders, No Other Law: The French Army and‬‬ ‫‪the Doctrine of the Offensive, The RAND Corporation, 1987,‬‬ ‫‪pp. 14-15, www.rand.org/pubs/papers/2005/P7331.pdf‬‬ ‫אלישיב שמשי‪ ,‬סערה באוקטובר‪ ,‬מערכות‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,1987 ,‬עמ' ‪32‬‬ ‫אלמוג‪ ,‬עמ' ‪5‬‬ ‫אריה ארד וחיים לסקוב‪ ,‬הילוך חוזר‪ :‬חיילים מספרים על קרבות שהשתתפו‬ ‫בהם במלחמת יום הכיפורים‪ ,‬המו"ל‪ :‬משפחת ארד‪ ,2003 ,‬עמ' ‪ ;33-32‬שמשי‪,‬‬ ‫‪ ,1987‬עמ' ‪23 ,22 ,18‬‬ ‫איתן הבר וזאב שיף‪ ,‬לקסיקון מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬זמורה‪-‬ביתן‪-‬דביר‪,‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪ ,2003 ,‬עמ' ‪164‬‬ ‫דו"ח אגרנט‪ ,‬עמ' ‪1,362‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪1,363‬‬ ‫שמואל גורדון‪ 30 ,‬שעות באוקטובר‪ ,‬ספריית מעריב‪ ,2008 ,‬עמ' ‪407-406‬‬ ‫יגיל הנקין‪ ,‬ננצח או שניעלם ‪ -‬תולדות מלחמת צ'צניה הראשונה ‪,1996-1994‬‬ ‫מערכות‪2007 ,‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪232‬‬ ‫תורת האימונים‬ ‫שם‬ ‫הצעתו של אל"ם (מיל') ד"ר בני מיכלסון‪.‬‬ ‫‪http://www.npr.org/documents/2008/may/artillerywhitepaper.pdf‬‬

‫כשהצבא לוקה באמנזיה‬

‫‪37‬‬

‫חבר'ה זה‬ ‫לא הכול‬ ‫המוטיווציה ללחימה ב"עופרת יצוקה"‬

‫השאלה מה מניע חיילים להילחם מעסיקה את המחקר הפסיכולוגי והסוציולוגי זה זמן‬ ‫רב‪ .‬מחקר שנערך בקרב לוחמים שהשתתפו ב"עופרת יצוקה" שופך אור על הנושא‬ ‫ומצביע על נקודות הבדל ודמיון בין לוחמי הסדיר ללוחמי המילואים בשאלה הזאת‬

‫‪38‬‬ ‫מערכות ‪430‬‬

‫רס"ן יצחק‬ ‫בנבניסטי‬

‫רס"ן (ד"ר) עוזי‬ ‫בן‪-‬שלום‬

‫קמ"א זיו רונאל‬

‫הפסיכולוג הצבאי‬ ‫של אוגדת יהודה‬ ‫ושומרון‬

‫רמ"ד בענף תפיסות‬ ‫במחלקת תו"ל‬ ‫ותפיסות של זרוע‬ ‫היבשה‬

‫עוזר רמ"ד מחקר‬ ‫בענף פסיכולוגיה של‬ ‫זרוע היבשה‬

‫היה רבי מאיר אומר‪ :‬כשעמדו ישראל על הים‪ ,‬היו שבטים כיוונים להתבוננות על המוטיווציה ללחימה‬

‫מנצחים זה עם זה‪ .‬זה אומר‪ :‬אני יורד תחילה לים‪ ,‬וזה אומר‪:‬‬ ‫אני יורד תחילה לים‪ .‬קפץ שבטו של בנימין וירד לים תחילה‪...‬‬ ‫והיו שרי יהודה רוגמים אותם‪...‬‬ ‫אמר לו רבי יהודה‪ :‬לא כך היה המעשה‪ ,‬אלא זה אומר‪ :‬אין‬ ‫אני יורד תחילה לים‪ ,‬וזה אומר‪ :‬אין אני יורד תחילה לים‪ ,‬קפץ‬ ‫נחשון בן‪-‬עמינדב וירד לים תחילה‪.‬‬ ‫(מסכת סוטה‪ ,‬ל"ו ‪ ,‬ע"ב)‪.‬‬

‫מבוא‬

‫אחת השאלות המעניינות ביותר בנוגע לממד האנושי של המלחמה‬ ‫היא מדוע אנשים נלחמים‪ .‬לוחמים שכתבו על שדות קרב מתארים‬ ‫לעיתים מקום נוראי‪ ,‬שאדם שפוי מוטב לו שלא יתקרב אליו‪ .‬ובכל‬ ‫זאת‪ ,‬במהלך ההיסטוריה הלכו לשדות הקרב מאות מיליוני בני אדם‪,‬‬ ‫ורבים מהם נהרגו או נפצעו בהם‪ .‬גם בעתיד ‪ -‬סביר מאוד להניח‬ ‫ יוסיפו אנשים ללכת אל שדות הקרב ביודעם היטב את הסכנות‬‫הצפונות בהם‪.‬‬ ‫לשאלה מדוע אנשים נלחמים יש תשובות רבות‪ ,‬אך את מידת נכונותן‬ ‫של התשובות האלה קשה מאוד לבדוק באופן מתודולוגי‪ .‬למשל‪ ,‬אחת‬ ‫התשובות המקובלות ביותר היא שהחיילים נלחמים כי הם מתביישים‬ ‫להיראות פחדנים בעיני חבריהם‪ .‬במילים אחרות‪ :‬החיילים נלחמים‬ ‫בגלל הלכידות ביחידה שלהם ובגלל מנגנוני הבקרה ואכיפת הנורמות‬ ‫הנלווים אל אותה הלכידות‪.‬‬ ‫אולם הטענה הנפוצה הזאת אינה בהכרח נכונה‪ .‬במקרים מסוימים‬ ‫החייל כלל אינו מכיר את מי שלוחמים עימו‪ ,‬ואין סביבו יחידה שאותה‬ ‫הוא מכיר‪ .‬המצב הזה מתרחש לעיתים קרובות דווקא כשהמצב הצבאי‬ ‫הוא קשה‪ 1.‬והנה‪ ,‬גם במצבים כאלה ממשיכים בדרך כלל החיילים‬ ‫להילחם בעוז‪ 2.‬מכאן שבושה ‪ -‬או לכידות ‪ -‬אינן הגורם המשמעותי‬ ‫בהחלטתם לעשות כן‪.‬‬ ‫טענה אחרת‪ ,‬שאף עליה קשה להסתמך‪ ,‬היא שחיילים מסוימים‬ ‫נלחמים מכיוון שהם "לוחמים מטבעם" וניחנים בתכונות מיוחדות‪3.‬‬ ‫הטענה הזאת קשורה לשאיפה למצוא גורם אישיותי שממנו נובעת‬ ‫המוטיווציה ללחימה‪ .‬אולם מחקרים מראים שחיילים שנלחמו היטב‬ ‫אינם בעלי תכונות מיוחדות‪ ,‬אלא היו מאומנים טוב יותר ונבחרו‬ ‫בקפידה לתפקידיהם‪ 4.‬יתר על כן‪ ,‬ישנם מצבים שבהם חייל נלחם‬ ‫היטב‪ ,‬אך לאחר מכן אינו מפגין מוטיווציה‪ ,‬ולהפך‪5.‬‬ ‫טענה אחרת גורסת שאנשים נלחמים כי אין להם ברירה‪ 6,‬ושהרג‬ ‫בני אנוש מנוגד לאופיים ונכפה עליהם בכוח‪ 7.‬אך עיון בתולדות‬ ‫המלחמות מעלה שאנשים רבים דווקא נמשכים אל המלחמה ואל‬ ‫האלימות הטבועה בה‪ .‬הם חפצים במלחמה בעמקי ליבם‪ ,‬ואין שום‬ ‫צורך להכריח אותם להשתתף בה‪8.‬‬ ‫הוויכוחים האלה הם רק חלק קטן מהדיון הנרחב במושג המוטיווציה‬ ‫ללחימה‪ 9.‬ייתכן אפוא כי ראוי לומר שמוטיווציה ללחימה אינה מובנת‬ ‫מאליה‪ .‬יש צורך לחקור אותה כל הזמן ולראות בה דבר מה דינמי‪ ,‬בלתי‬ ‫יציב ולא קבוע‪ .‬במחקר כזה כדאי לשלב נקודות השקפה מגוונות‪:‬‬ ‫חברתיות‪ ,‬פסיכולוגיות וארגוניות‪-‬צבאיות‪ .‬כל אלה יחדיו יש בהן‬ ‫כדי לחזק את כושר ההבחנה וההבנה בנושא המסקרן והחשוב הזה‪.‬‬

‫ספרות המחקר בתחום הזה התפתחה מאוד בשנים שאחרי מלחמת‬ ‫העולם השנייה בעקבות מחקרים גדולים שערכו במהלכה חוקרים‬ ‫אמריקנים‪ 10.‬הספרות הזאת מונה כמה סיבות וכמה מניעים אשר‬ ‫דוחפים חיילים לקרב ‪ -‬בחלקם פנימיים ובחלקם חיצוניים‪ .‬החלוקה‬ ‫הזאת של מניעים לשתי קבוצות עיקריות ‪ -‬מניעים הקשורים לפרט‬ ‫ומניעים הקשורים לזיקה שבין האדם לחברה ‪ -‬היא‪ ,‬לדעתנו‪ ,‬גישה‬ ‫נכונה‪ .‬עם הקבוצה הראשונה נמנים תפיסת האויב‪ ,‬האמונה‪ ,‬ההנאה‬ ‫וההישרדות‪ .‬עם הקבוצה השנייה נמנים הקבוצה הראשונית‪ ,‬היחידה‬ ‫הצבאית וההתארגנות הצבאית עצמה‪ .‬הגורמים האלה‪ ,‬כמובן‪ ,‬קשורים‬ ‫מאוד אלה באלה‪ .‬הם מושפעים ומשפיעים אלה על אלה‪ ,‬והם כולם‬ ‫נמצאים‪ ,‬ברמה זו או אחרת‪ ,‬בליבו של הלוחם בבואו לקרב‪.‬‬

‫מניעים הקשורים בפרט‬

‫תפיסת האויב (שנאה)‬

‫ההיגיון אומר שהמניע המרכזי של חייל להילחם הוא האופן שבו הוא‬ ‫תופס את האויב (לשון אחר‪ :‬שנאתו לאויב)‪ .‬שטאופר ועמיתיו ערכו‬ ‫פרויקט מחקר שאפתני בסוף מלחמת העולם השנייה שנועד לבחון‬

‫יש צורך לחקור את המוטיווציה‬ ‫ללחימה כל הזמן ולראות בה‬ ‫דבר מה דינמי‪ ,‬בלתי יציב ולא‬ ‫קבוע‬ ‫היבטים פסיכולוגיים של המלחמה בקרב החיילים האמריקנים‪ .‬לו‬ ‫ולעמיתיו ‪ -‬ובהם אבי הפסיכולוגיה הצבאית בצה"ל אליהו לואיס‬ ‫גוטמן ‪ -‬התברר שרק ‪ 2%‬מהלוחמים דיווחו שבמהלך המלחמה הניעה‬ ‫אותם השנאה לאויב‪11.‬‬ ‫גם איש הצבא והפילוסוף גלן גריי טען שלוחמים לא תמיד שונאים‬ ‫את האויב‪ .‬לדבריו‪ ,‬התחושות שלהם כלפי האויב יכולות לנוע‬ ‫מתיעוב עמוק ועד אמפתיה‪ ,‬והתחושות האלה ישפיעו על לחימתם‪.‬‬ ‫לוחמים שרואים באויב חיה בזויה משוחררים למעשה מכבלי המוסר‪,‬‬ ‫והאלימות שהם יפגינו בקרב תהיה קשה‪ ,‬כיוון שאין טעם להכניע את‬ ‫האויב; ניתן רק להרוג אותו‪ .‬המלחמה בעיני לוחמים הרואים באויב‬ ‫שטן היא מלחמת קודש‪ ,‬ולכן היא מלווה במוטיווציה מאוד גדולה‪.‬‬ ‫במקרים שבהם הלוחם רואה באויבו "בחור מסכן כמוהו" הוא יתקשה‬ ‫לגייס כוחות נפשיים כדי להילחם בו ולנצחו‪12.‬‬

‫האמונה‬

‫במהלך מלחמת העולם השנייה רווחה בארה"ב התפיסה שאת החיילים‬ ‫מניעה אידיאולוגיה‪ ,‬וכי אם רק ישכיל הצבא להסביר להם את‬ ‫חשיבותן של מטרות הלחימה‪ ,‬יהיו החיילים חדורי מוטיווציה ונחושים‬ ‫חבר'ה זה לא הכול‬

‫‪39‬‬

‫יותר בלחימתם‪ .‬ממשלת ארה"ב אף הפיקה סדרת סרטים כדי להסביר‬ ‫לחייליה את הסיבות האידיאולוגיות שבגללן יצאו למלחמה‪.‬‬ ‫שטאופר וחבריו בחנו את ההשערה הזאת והגיעו למסקנה ששיעור‬ ‫החיילים שנלחם מסיבות אידיאולוגיות הוא נמוך מאוד‪ 13.‬בעקבות‬ ‫הממצאים האלה וממצאים דומים חלה תפנית בחשיבה על הנושא‬ ‫הזה‪ ,‬ומוקד ההתעניינות עבר אל הלכידות ואל קשריו של החייל עם‬ ‫קבוצתו החברתית הקטנה‪.‬‬ ‫התפנית הזאת ‪ -‬כפי שעולה ממלחמת וייטנאם וממוראותיה ‪-‬‬ ‫הייתה מעט פזיזה‪ 14.‬צ'רלס מוסקוס היה סוציולוג צבאי שחקר את‬ ‫מלחמת וייטנאם ועל אף ששלל את האפשרות שאידיאולוגיה היא‬ ‫המניע הבלעדי ללחימה‪ ,‬הוא טבע את המונח "אידיאולוגיה סמויה"‬ ‫( ‪ )latent ideology‬וטען שהיא גורם מרכזי בהנעה ללחימה‪15.‬‬ ‫במונח "אידיאולוגיה סמויה" מתכוון מוסקוס למכלול האמונות‬ ‫של הלוחם שמחברות אותו אל החברה שלו ולכן משמשות לו מקור‬ ‫למוטיווציה‪ .‬האמונות האלה אינן פוליטיות ואינן מפורשות‪ ,‬אך הן‬ ‫מעניקות לחייל תחושה של צידוק ומקנות תכלית לפעולותיו‪ .‬גם‬ ‫החוקר הישראלי עומר ברטוב‪ ,‬שחקר את הנושא הזה בצבא גרמניה‬ ‫של מלחמת העולם השנייה‪ ,‬סבור שלאמונה באידיאולוגיה היה משקל‬ ‫גבוה מאוד במוטיווציה להילחם‪16.‬‬

‫ההשערה הנחקרת ביותר היא‬ ‫זו הגורסת שהמניע המרכזי‬ ‫ללחימה הוא הקשרים החברתיים‬ ‫הנוצרים בתוך היחידה הלוחמת‬

‫ההנאה‬

‫מהלחימה‪17.‬‬

‫גלן גריי מציין בספרו‬ ‫ישנם בני אדם ששואבים הנאה‬ ‫שלושה גורמים שמהם עשוי לוחם לשאוב הנאה בלחימה‪ :‬מחזה‬ ‫נשגב ומרומם‪ ,‬הרעות וההרס‪ .‬לטענתו‪ ,‬כל חייל יראה לפחות באחד‬ ‫מהגורמים האלה מקור להנאה‪ .‬כשגריי אומר שהמלחמה היא בעיני‬ ‫חיילים רבים מחזה נשגב ומרומם אין הוא מתכוון שהם רואים בה‬ ‫יופי אסתטי אלא שהם חשים התרוממות רוח ‪ -‬לעיתים עד כדי‬ ‫אקסטזה ‪ -‬מהפעלת העוצמה‪ .‬אשר לרעוּ ת ‪ -‬כידוע במלחמה נוצרת‬ ‫אחוות לוחמים שהיא סוג של חברות אמיצה במיוחד שכמותה לא‬ ‫מתפתחת בחיי היום‪-‬יום‪ .‬החברות המיוחדת הזאת היא מקור הנאה‬ ‫ללוחמים‪ .‬לבסוף‪ ,‬רק לוחמים מעטים יודו בכך בגלוי‪ ,‬אבל מתיאורי‬ ‫חוויותיהם של לוחמים מנוסים עולה שרבים מהם נהנים מההרס‬ ‫ומהחורבן שהם זורעים‪18.‬‬

‫ההישרדות‬

‫אליס חקר את התנהגותם ואת עמדותיהם של לוחמים במלחמת‬ ‫‪40‬‬ ‫מערכות ‪430‬‬

‫העולם השנייה והגיע למסקנה שהנושא שהעסיק אותם יותר מכול‬ ‫הוא סיכוייהם לשרוד‪ 19.‬מוסקוס מנה במחקרו על מלחמת וייטנאם‬ ‫שלושה מניעים ללחימה‪ .‬המניע השלישי הוא הלחימה בעבור החברים‪.‬‬ ‫מוסקוס כתב שמדובר במניע חשוב‪ ,‬אך הוא אינו מובן דיו‪ .‬לטענתו‬ ‫אין מדובר במניע אלטרואיסטי‪ ,‬כי אם בחוזה פסיכולוגי המיועד‬ ‫בראש ובראשונה להגדיל את סיכויי השרידות של הלוחם באמצעות‬ ‫התחברות אל לוחמים נוספים שיכולים לתמוך בו‪ 20.‬הרצון לשרוד הוא‬ ‫אפוא מניע חזק ביותר בשדה הקרב המודרני‪ ,‬אם כי הוא אינו מסביר‬ ‫איך מלכתחילה הגיעו הלוחמים למצב שבו חייהם תלויים להם מנגד‪.‬‬

‫הזיקה שבין הלוחם ליישויות חברתיות וארגוניות‬

‫הקבוצה הראשונית‬

‫ההשערה הנחקרת ביותר היא זו הגורסת שהמניע המרכזי ללחימה‬ ‫הוא הקשרים החברתיים הנוצרים בתוך היחידה הלוחמת‪ .‬על הקשר‬ ‫המיוחד בין גברים במסגרת יחידה לוחמת ועל תרומתו של הקשר הזה‬ ‫לטיב הלחימה כתבו כבר היוונים והרומאים‪ .‬מרשל היה עיתונאי וחוקר‬ ‫שבמהלך מלחמת העולם השנייה עקב אחרי קרבות וריאיין קבוצות‬ ‫של חיילים בתום לחימתם על מה שהתרחש בקרב עצמו‪ .‬לטענתו‪,‬‬ ‫הגורם המרכזי המניע חיילים במהלך הקרב הוא הקרבה האמיתית‬ ‫או המדומיינת לחברים מקבוצת הלוחמים הקרובה‪ .‬לדעתו‪ ,‬החייל‬ ‫מחזיק מעמד בראש ובראשונה בזכות חבריו ורק אחר כך הודות‬ ‫לנשקו‪ .‬חיילים ‪ -‬הוא כתב ‪ -‬לא נלחמים למען מטרה נעלה אלא למען‬ ‫חבריהם הלוחמים‪21.‬‬ ‫גם שטאופר ועמיתיו הגיעו למסקנה שקשרי החברות החזקים שנוצרו‬ ‫בין החייל לקבוצה הקרובה אליו (כיתה‪ ,‬מחלקה) הם אחד ממרכיבי‬ ‫המוטיווציה הבולטים ביותר‪ ,‬ועמדה דומה הביעו סוציולוגים חשובים‬ ‫נוספים שחקרו את צבא גרמניה‪22.‬‬ ‫מחקרים שנעשו במהלך מלחמת קוריאה הביאו עדויות דומות‪.‬‬ ‫ליטל ערך תצפיות על פלוגת רובאים בזמן מלחמת קוריאה במשך‬ ‫כמה חודשים‪ .‬מסקנתו הייתה שהמבנה החברתי של יחידה בקרב‬ ‫שונה מזה של יחידה בהכנה ללחימה‪ ,‬וכן שונים קשרי החברות בין‬ ‫החיילים הלוחמים בשני המצבים האלה‪ .‬לדבריו‪ ,‬מדובר בקשרים שהם‬ ‫קריטיים להישרדותו של החייל בקרב‪ 23.‬עדות עדכנית על תרומתה של‬ ‫הלכידות למוטיווציה להילחם ניתן למצוא במחקרם של ווֹנג ועמיתיו‬ ‫על מלחמת המפרץ השנייה‪24.‬‬ ‫אולם ישנם חוקרים הטוענים שלא הלכידות החברתית היא שקריטית‬ ‫לתפקוד היחידה אלא מה שהם מכנים "לכידות משימתית" (‪task‬‬ ‫‪ .)cohesion‬מידת הלכידות החברתית מצביעה על איכות הקשרים‬ ‫הרגשיים בין חברי הקבוצה ובאה לידי ביטוי בגילויי ידידות‪ ,‬חיבה‪,‬‬ ‫דאגה וקרבה‪ .‬לעומתה‪ ,‬לכידות משימתית היא המחויבות המשותפת‬ ‫של חברי הקבוצה להשיג מטרה שדורשת מאמץ משותף של הקבוצה‪.‬‬ ‫קבוצה היא בעלת לכידות משימתית גבוהה כאשר חבריה חולקים‬ ‫מטרה משותפת והם מוּנעים לתאם את מאמציהם להשגת המטרה‬ ‫הזאת‪25.‬‬

‫שייכות ליחידה צבאית‬

‫השערה אחרת שחשוב לבחון היא שהמוטיווציה ללחימה נובעת‬

‫מעצם החברות בארגון הצבאי‪ .‬בספר "חיילים"‪ 26‬דנים היסטוריונים‬ ‫צבאיים בריטים נודעים במבנה הארגוני של הרג'ימנט בצבא בריטניה‬ ‫וטוענים שהוא הסוד העומד מאחורי רוח הלחימה של חייליו‪ .‬האופן‬ ‫שבו מאורגן ומנוהל כוח האדם הצבאי הוא‪ ,‬לדבריהם‪ ,‬גורם היוצר‬ ‫מוטיווציה‪ .‬רג'ימנטים מסוימים הוקמו לפני מאות שנים ופעמים‬ ‫רבות גויסו מקרב תושביו של אזור ספציפי או מקרב קבוצה אתנית‬ ‫מסוימת‪ .‬הם מסבירים כיצד יוצר הרג'ימנט זיקה איתנה בין החייל‬ ‫לתת‪-‬הארגון שאליו הוא משתייך‪ .‬הזיקה הזאת ניזונה מהדרך שבה‬ ‫מאורגן הרג'ימנט‪ ,‬מאופן הגיוס אליו‪ ,‬מהמדים ומהסמלים שלו‬ ‫ובעיקר מהתרבות הארגונית שהוא יוצר באמצעות ההיסטוריה‬ ‫המשותפת ובאמצעות יצירת התחושה בקרב החיילים שהם חוליה‬ ‫בשרשרת ארוכה של לוחמים נעלים‪.‬‬ ‫עצם ההשתייכות לרג'ימנט ‪ -‬שהוא סמל למצוינות ומותג ששמו הולך‬ ‫לפניו ‪ -‬מקנה לחייל תחושת מסוגלות ומגבירה את המוטיווציה שלו‪.‬‬ ‫יתר על כן‪ ,‬בגלל הזיקה הטריטוריאלית של הרג'ימנט ישנן משפחות‬ ‫רבות שבניהן משרתים באותו הרג'ימנט זה מאות שנים‪ ,‬דור אחרי‬ ‫דור‪ .‬הקשר המשפחתי הזה לרג'ימנט הוא גורם ראשון במעלה המחזק‬ ‫את המוטיווציה‪.‬‬ ‫חיזוק לטענה שההזדהות עם הארגון תורמת למוטיווציה מגיע גם‬ ‫ממחקר שנערך בישראל על חטיבת גולני במלחמת לבנון השנייה‪.‬‬ ‫מהמחקר עולה שתחושת ההשתייכות לחטיבה ‪ -‬על ההיסטוריה‬ ‫והמורשת שלה ‪ -‬תרמה רבות למוטיווציה של לוחמי גולני במהלך‬ ‫המלחמה‪27.‬‬

‫הארגון הצבאי ‪ -‬מקור נוסף למוטיווציה‬ ‫ישנה גישה הגורסת שמוטיווציה היא התנהגות שמקורה נמצא מחוץ‬ ‫לפרט והיא נובעת מהדרך שבה לוחמים מאורגנים בצבא ומאיכותו‬ ‫של הארגון הזה בהקשר של לחימה‪ 28.‬הגישה הזאת בוחנת את תפקיד‬ ‫הפיקוד‪ ,‬את מדיניות האיוש‪ ,‬את המבנה הארגוני וכדומה‪ ,‬ובניגוד‬ ‫לגישות פסיכולוגיות או סוציולוגיות מדגישה את המשמעת הצבאית ‪-‬‬ ‫הן הפנימית והן החיצונית‪ .‬צבא מאורגן ‪ -‬טוענת הגישה הזאת ‪ -‬בדרך‬ ‫מסוימת היוצרת את הרצון להילחם‪ ,‬ושאלת המוטיווציה הפרטית היא‬ ‫בעצם לא רלוונטית‪ .‬אנשים נלחמים מכיוון שהצבא הכשירם לכך‪ ,‬בנה‬ ‫בהם את העמידות ואת היכולות להילחם ואירגן אותם בדרך מסוימת‬ ‫שאינה משאירה להם ברירה אלא להילחם‪.‬‬ ‫עד כה סקרנו את הספרות העוסקת בחקר המניעים של החיילים‬ ‫להילחם‪ ,‬והרושם שנוצר הוא שמספר המניעים הוא כמספר הלוחמים‬ ‫במלחמות‪ .‬לכן סביר מאוד להניח שלא גורם אחד משפיע על המוטיווציה‬ ‫של החייל להילחם‪ ,‬אלא מדובר בתמהיל של סיבות ושל מניעים‪.‬‬

‫המחקר הנוכחי‬

‫המאמר הנוכחי מדווח על תוצאות מחקר שנערך בקרב לוחמים‬ ‫של צה"ל כדי ללמוד מהם המניעים שלהם להילחם וכיצד משתנים‬ ‫המניעים האלה בעקבות לחימה או בהתאם לסוג הארגון שאליו‬ ‫שייכים הלוחמים (למשל‪ ,‬היותם חיילים בסדיר או במילואים)‪.‬‬ ‫במחקר השתמשנו בשאלון כמותי המאפשר סטנדרטיזציה של‬ ‫התשובות ועריכת השוואות וכן מאפשר לבחון תמהיל של מוטיווציות‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5.72‬‬

‫‪5.89‬‬

‫‪5.92‬‬

‫‪6‬‬

‫‪5.32‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪4.22‬‬

‫‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫‪4.55‬‬ ‫‪3.43‬‬

‫‪3‬‬

‫תרשים ‪ :1‬מידת ההשפעה של הגורמים השונים על המוטיווציה להילחם‬

‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫אין ברירה אלא‬ ‫להילחם בחמאס‬

‫המפקדים‬

‫זה צבא‪,‬‬ ‫ואין לי בעצם‬ ‫ברירה‬

‫היה חשוב לי‬ ‫להיות חלק‬ ‫מהמסורת של הגדוד‬ ‫או של החטיבה‬

‫רגשות (חיוביים‬ ‫או שליליים)‬ ‫כלפי האויב‬

‫הזדמנות‬ ‫להשתתף‬ ‫בפעילות מבצעית‬ ‫אמיתית‬

‫החברים‬ ‫במחלקה‪/‬פלוגה‬

‫מניעים‬ ‫חבר'ה זה לא הכול‬

‫‪41‬‬

‫כלי המחקר‬

‫השאלון הועבר במסגרת מחקר נרחב יותר שבחן היבטים פסיכולוגיים‬ ‫שונים בסופו של מבצע "עופרת יצוקה"‪ .‬המשתתפים במחקר נשאלו‪:‬‬ ‫"באיזו מידה תרמו הגורמים הבאים לנכונות שלך להצטרף למבצע?"‬ ‫הוצגו להם ‪ 7‬גורמי מוטיווציה שבודדו מתוך הספרות ונסקרו למעלה‬ ‫(למעט הרצון בהישרדות)‪ .‬לכל גורם מוטיווציה יכלו המשתתפים לתת‬ ‫ציון שנע בין ‪( 1‬כלל לא) לבין ‪( 7‬במידה רבה מאוד)‪ .‬להלן רשימת‬ ‫גורמי המוטיווציה שהוצגה למשתתפים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫ ‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬

‫החברים במחלקה ובפלוגה‬ ‫הזדמנות להשתתף בפעילות מבצעית אמיתית‬ ‫רגשות (חיוביים ‪ /‬שליליים) כלפי האויב‬ ‫היה לי חשוב להיות חלק מהמסורת הגדודית ‪ /‬החטיבתית‬ ‫כי זה צבא‪ ,‬ואין לי ברירה‬ ‫המפקדים‬ ‫הרגשתי שלא נותרה ברירה אלא להילחם בחמאס‬

‫מהלך המחקר‬

‫שאלון המחקר הועבר ללוחמים מיחידות הנדסה‪ ,‬שריון וחי"ר שפעלו‬ ‫בתוך רצועת עזה במהלך מבצע "עופרת יצוקה"‪ .‬המדגם כלל לוחמים‬ ‫שאינם קצינים הן בסדיר והן במילואים‪ .‬השאלון חולק במהלך ארבעת‬ ‫הימים שלאחר ההכרזה על סיום המבצע‪.‬‬

‫אוכלוסיית המחקר‬

‫על השאלון השיבו ‪ 1,486‬לוחמים ‪ 869 -‬בסדיר‪ 596 ,‬במילואים ו‪21-‬‬ ‫לוחמים שלא מסרו אם הם בסדיר או במילואים‪ .‬פילוח המשיבים‬ ‫לפי חילות‪ 1,023 :‬מהם (‪ )70%‬הם לוחמי חי"ר‪ )18%( 266 ,‬הם‬ ‫לוחמי שריון ו‪ )12%( 176-‬הם לוחמי הנדסה‪ .‬לא נמצאו הבדלים‬ ‫משמעותיים בין החילות‪.‬‬

‫הממצאים‬

‫תרשים ‪( 1‬בעמוד הקודם) מציג את ממוצע הדירוגים של גורמי‬ ‫המוטיווציה השונים שנבדקו במחקר בקרב הלוחמים בסדיר‬ ‫ובמילואים גם יחד‪ .‬מבין גורמי המוטיווציה שנבחנו במחקר הזה‬ ‫נראה שהבולטים ביותר הם החברים במחלקה‪ ,‬תחושת ההזדמנות‬ ‫להשתתף בפעילות מבצעית משמעותית ורגשות כלפי האויב‪ .‬תחושת‬ ‫חוסר הברירה והרצון להיות חלק ממסורת הגדוד או החטיבה היו‬ ‫גם הם מניעים משמעותיים‪ .‬עוד עולה שגורמי מוטיווציה חיצוניים‬ ‫ כגון היות הצבא ארגון שכופה השתתפות בלחימה או המפקדים‬‫‪ -‬משפיעים פחות‪.‬‬

‫השוואה בין המילואים לסדיר‬

‫תרשים ‪ 2‬מציג את ממוצעי התרומה של גורמי המוטיווציה בהתאם‬ ‫לסוג השירות (מילואים או סדיר)‪ .‬בעבור לוחמי המילואים הגורם‬ ‫המשמעותי ביותר הוא החברים המשרתים במחלקה ובפלוגה‬

‫‪7‬‬

‫סוג השירות‬ ‫סדיר‬

‫מילואים‬

‫‪6.09‬‬ ‫‪5.63‬‬

‫‪5.35‬‬

‫‪5.33‬‬

‫‪5.1‬‬

‫‪6.1‬‬ ‫‪5.85‬‬

‫‪4.32‬‬ ‫‪3.29‬‬

‫‪3.8‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪3.84‬‬

‫‪3.23‬‬

‫‪3‬‬

‫תרשים ‪ :2‬ממוצעי ההשפעה של גורמי המוטיווציה ‪ -‬השוואה בין‬ ‫סוגי השירות (מילואים וסדיר)‬

‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫אין ברירה אלא‬ ‫להילחם בחמאס‬

‫המפקדים‬

‫זה צבא‪,‬‬ ‫ואין לי בעצם‬ ‫ברירה‬

‫יה חשוב לי‬ ‫להיות חלק‬ ‫מהמסורת של הגדוד‬ ‫או של החטיבה‬

‫מניעים‬ ‫‪42‬‬ ‫מערכות ‪430‬‬

‫רגשות (חיוביים‬ ‫או שליליים)‬ ‫כלפי האויב‬

‫הזדמנות‬ ‫להשתתף‬ ‫בפעילות מבצעית‬ ‫אמיתית‬

‫החברים‬ ‫במחלקה‪/‬פלוגה‬

‫ממוצע‬

‫‪5.28‬‬

‫‪6.44‬‬

‫‪6‬‬

‫(הממוצע‪ ,5.85 :‬סטיית התקן [ס"ת]‪ .)1.66 :‬גורמי המוטיווציה‬ ‫שמצויים במקום השני והשלישי מבחינת חשיבותם בעיני לוחמי‬ ‫המילואים הם הרגשות כלפי האויב (הממוצע‪ ,5.33 :‬ס"ת‪.)1.97 :‬‬ ‫לאחר מכן באים התחושה שאין ברירה אלא להילחם בחמאס‬ ‫(הממוצע‪ ,5.28 :‬ס"ת‪ .)2.15 :‬שני הגורמים שנמצאים בתחתית‬ ‫רשימת המניעים של לוחם המילואים הם יכולתו של הארגון הצבאי‬ ‫לכפות לחימה (הממוצע‪ ,3.80 :‬ס"ת‪ )2.20 :‬ותחושת ההשתייכות‬ ‫למסגרת גדולה יותר כגון גדוד או חטיבה (הממוצע‪ ,3.84 :‬ס"ת‪:‬‬ ‫‪ .)2.15‬בשני גורמי מוטיווציה יש הבדל של ממש בין לוחמי המילואים‬ ‫לבין הלוחמים בסדיר‪ :‬תחושת ההשתייכות למסגרות הגדולות יותר‬ ‫(גדוד וחטיבה) וההזדמנות להשתתף בפעילות מבצעית אמיתית‪.‬‬ ‫בעבור הלוחמים בסדיר המניע הראשון במעלה הוא הרצון להשתתף‬ ‫בפעילות מבצעית משמעותית (הממוצע‪ ,6.44 :‬ס"ת‪ .)1.11 :‬המניע‬ ‫השני בחשיבותו הוא החברים במחלקה ובפלוגה (הממוצע‪,6.1 :‬‬ ‫ס"ת‪ .)1.49 :‬המניע שהשפעתו היא החלשה ביותר על הלוחמים‬ ‫הסדירים הוא היות הצבא ארגון שיכול לכפות לחימה (הממוצע‪:‬‬ ‫‪ ,3.23‬ס"ת‪.)2.23 :‬‬

‫קבוצות המוטיווציה בקרב הלוחמים‬

‫כדי לבחון אם קיימים פרופילים שונים של מוטיווציה בקרב קבוצות‬ ‫שונות של לוחמים בוצע ניתוח פרופילים (‪ )k-means cluster‬היוצר‬ ‫קבוצות של משיבים על סמך צירופים של התשובות על השאלות‪.‬‬ ‫במסגרת הניתוח נמצאו חמש קבוצות‪:‬‬ ‫למען החברים‪ .‬חברי הקבוצה הזאת ציינו שהחברים במחלקה או‬ ‫בפלוגה הם המניע המרכזי שלהם להילחם‪ .‬הקבוצה הזאת קטנה‪,‬‬ ‫ושיעורה עומד על ‪ 11.5%‬מכלל המשיבים‪.‬‬ ‫בשביל הריגושים‪ .‬חברי הקבוצה הזאת ציינו שהמניעים המרכזיים‬ ‫שלהם להילחם היו "ההזדמנות להשתתף בפעילות מבצעית אמיתית"‬ ‫ו"רגשות כלפי האויב"‪ .‬הקבוצה הזאת מונה ‪ 24.1%‬מכלל המשיבים‪.‬‬ ‫חדורי המוטיווציה‪ .‬חברי הקבוצה הזאת נתנו משקל רב לכל‬ ‫המניעים (אך דפוס התשובה שלהם דומה לדפוס המוטיווציה הכללי‬ ‫כפי שנמצא במחקר ושמובא בתרשים ‪ .)1‬שיעור הקבוצה הזאת הוא‬ ‫‪ 22.4%‬מכלל המשיבים‪.‬‬ ‫יחס עוין לאויב‪ .‬חברי הקבוצה הזאת ציינו שהמניע המרכזי שלהם‬ ‫להילחם היה "רגשות כלפי האויב" ‪ -‬מטבע הדברים רגשות שליליים‪.‬‬ ‫בשאלון הם ציינו ש"אין ברירה אלא להילחם בחמאס"‪ .‬שיעור הקבוצה‬ ‫הזאת מכלל המשיבים הוא ‪.19.45%‬‬ ‫המורעלים‪ .‬חברי הקבוצה הזאת ציינו שכל המניעים תורמים במידה‬ ‫רבה למוטיווציה שלהם להילחם‪ ,‬למעט התחושה ש"אין ברירה‪ ,‬כי זה‬ ‫צבא"‪ .‬למניע הזה הם מייחסים משקל נמוך מאוד‪ .‬שיעור הקבוצה‬ ‫הזאת מכלל המשיבים הוא ‪.22.4%‬‬ ‫תרשים ‪ 3‬מציג את שיעור הלוחמים בכל קבוצה בחלוקה לפי לוחמים‬ ‫בסדיר ולוחמים במילואים‪ .‬הקבוצה הגדולה ביותר בקרב לוחמי‬ ‫המילואים היא של מי שהמוטיווציה העיקרית שלהם להילחם היא‬ ‫היחס העוין לאויב (כ‪ 30%-‬מהמשיבים)‪ .‬לעומת זאת הקבוצה הגדולה‬ ‫ביותר בקרב הלוחמים הסדירים היא של מי שהמוטיווציה המרכזית‬ ‫שלהם להילחם היא הרצון לחוות ריגושים (כ‪ 30%-‬מהמשיבים)‪.‬‬

‫מניעים רגשיים‪ ,‬חברתיים והכרתיים (קוגניטיביים)‬

‫ניתוח המניעים השונים שנבחנו בשאלון (באמצעות ניתוח גורמים‬ ‫ ‪ )factor analysis‬הצביע על חלוקה נוספת לשלוש קטגוריות של‬‫הנעה‪ :‬הקטגוריה הרגשית‪ ,‬הקטגוריה החברתית והקטגוריה ההכרתית‬ ‫(הקוגניטיבית)‪.‬‬ ‫הקטגוריה הרגשית הורכבה מהמניעים "רצון בפעילות מבצעית‬ ‫משמעותית" ו"רגשות כלפי האויב"‪ .‬לוחמים שחוו פציעה של לוחם‬ ‫בקרבתם וכן לוחמים שדיווחו כי מקום מגוריהם בישראל היה בטווח‬ ‫של טילי האויב נטו לדווח על מניעים רגשיים חזקים יותר‪ .‬לא ברור‬ ‫אם העובדה הזאת יכולה להשפיע על התנהגות הלוחם בקרב‪ ,‬אך‬ ‫ייתכן שהיא קשורה לנטייה חזקה יותר להפעיל אלימות וייתכן שגם‬ ‫לנכונות גבוהה יותר ליטול סיכונים‪.‬‬ ‫הקטגוריה החברתית הכילה את המניעים "בגלל החברים במחלקה‬ ‫ובפלוגה" ו"בגלל המפקדים"‪ .‬גורם המוטיווציה בקטגוריה הזאת הוא‬ ‫הצורך להשתייך לקבוצה ולרצות אותה ואת מנהיגיה‪ .‬המחקר הזה‬ ‫העלה שהקטגוריה החברתית היא היציבה ביותר אל מול הקשיים‬ ‫בשדה הקרב‪ :‬כל הקבוצות שנבדקו ייחסו לה אותה מידה של חשיבות‪.‬‬ ‫בהקשר הזה חשוב להדגיש שהקבוצה הקטנה היא יישות חברתית‬ ‫לא קבועה בקרב‪ ,‬ויש לכך השלכות רבות במקרה של שינוי בהרכב‬ ‫הקבוצה עקב תגבורות‪ ,‬אבדות‪ ,‬ארגון מחדש של צוותים לקרב וכו'‪.‬‬ ‫הקטגוריה ההכרתית כוללת את המניעים "אין ברירה כי זה צבא"‬ ‫ו"אין ברירה‪ ,‬צריך להילחם בחמאס"‪ .‬הקטגוריה הזאת מייצגת אפוא‬ ‫את המניעים היותר רציונליים להשתתפות בקרב‪ .‬מחד‪ ,‬תחושת‬ ‫האין ברירה שנוצרת מהכפייה של הארגון הצבאי‪ ,‬ומאידך‪ ,‬תחושת‬ ‫האין ברירה שנובעת מההבנה שההימנעות מלחימה תוביל לתוצאות‬ ‫לא רצויות מעבר לעונשים‪ .‬ייתכן שהקטגוריה הזאת מבטאת את‬ ‫ההצדקות הרציונליות שמביא הלוחם לקרב‪.‬‬

‫דיון מסכם‬

‫השאלה מה מניע חיילים להילחם מעסיקה את המחקר הפסיכולוגי‬ ‫והסוציולוגי זה זמן רב‪ .‬המאמר הנוכחי סקר גורמי מוטיווציה‬ ‫המוזכרים בספרות המחקר בעולם וניסה לבחון מה מכל הגורמים‬ ‫האלה רלוונטי לחיילי צה"ל‪ .‬לשם כך נעשה מחקר שבחן את עמדתם‬ ‫של לוחמים בצה"ל שהשתתפו בלחימה במבצע "עופרת יצוקה"‪.‬‬ ‫ממצאי המחקר בצה"ל דומים לממצאיהם של מחקרים אחרים‬ ‫שנעשו בעולם ושמלמדים כי קשרים חברתיים והקבוצה הקטנה‬ ‫משמשים מניע רב עוצמה בלחימה‪ .‬עם זאת‪ ,‬בחינה של הנתונים‬ ‫מלמדת שהמושג "מוטיווציה ללחימה" הוא מורכב מאוד ושהקבוצה‬ ‫החברתית הקטנה אינה הגורם היחיד המשפיע עליו‪ .‬גורמי מוטיווציה‬ ‫בולטים נוספים הם רגשות שונים ותחושות הקשורות בהקשר‬ ‫חברתי רחב יותר‪ ,‬כולל תחושה של "אין ברירה"‪ .‬כמו כן ישנם גורמי‬ ‫מוטיווציה הקשורים למאפיינים של ארגון צבאי כגון המפקדים‬ ‫והשתתפות בלחימה‪.‬‬

‫מניעים פנימיים ומניעים חיצוניים‬

‫המחקר מצביע על ההבדל בין מניעים שמקורם באדם הבודד‪ ,‬ואשר‬ ‫כוללים את מטרותיו‪ ,‬את רצונותיו‪ ,‬את רגשותיו ואת ערכיו‪ ,‬לעומת‬ ‫חבר'ה זה לא הכול‬

‫‪43‬‬

‫תרשים ‪ :3‬שיעור הלוחמים בכל קבוצת מוטיווציה בחלוקה לפי סוג השירות‬ ‫‪%‬‬ ‫‪30%‬‬

‫‪30%‬‬ ‫‪26%‬‬

‫‪26%‬‬ ‫‪19%‬‬

‫המורעלים‬

‫יחס עוין לאויב‬

‫בשביל‬ ‫הריגושים‬

‫למען‬ ‫החברים‬

‫נראה שבעבור לוחמי הסדיר‬ ‫חוויית הלחימה והעשייה‬ ‫המבצעית המשמעותית הן גורם‬ ‫מניע חשוב ביותר ללחימה‬ ‫מאשר למניעים החיצוניים‪ ,‬הפורמליים‪ .‬ניתן ללמוד מהם שיש דרכים‬ ‫שונות ליצור מוטיווציה ללחימה ‪ -‬דרכים המשלבות מניעים שונים‬ ‫בהתאם להקשר של הלחימה ושל הארגון שמבצע אותה‪ .‬אחת הדרכים‬ ‫לחזק את ההנעה הפנימית היא לשכנע את הלוחמים שהייתה הצדקה‬ ‫לפתוח בפעולה הצבאית‪ .‬מכאן שיש תכלית ומשמעות להקרבה‬ ‫ולסבל‪ .‬דרך נוספת היא ליצור מסגרת חברתית תומכת שתיצור‬ ‫לכידות ובקרה חברתית בעת הלחימה‪ .‬דרך אחרת היא לגרום לחיילים‬ ‫להפנים ‪ -‬לשון אחר‪ :‬ליצור הבניה חברתית ‪ -‬שלחימה היא הפעילות‬ ‫הצבאית הראשונה במעלה שכל לוחם שואף אליה‪ .‬כל זה מצביע על כך‬

‫‪44‬‬ ‫מערכות ‪430‬‬

‫המורעלים‬

‫מניעים הנמצאים מחוץ לאינדיווידואל‪ ,‬ומקורם בארגון כגון סמכות‬ ‫פורמלית‪ ,‬תגמולים וכו'‪ .‬במחקרנו בחנו הן מניעים מהקבוצה הראשונה‬ ‫והן מניעים מהקבוצה השנייה‪ .‬מהקבוצה הראשונה בחנו את המניעים‬ ‫"הרצון לבצע פעילות משמעותית"‪" ,‬תחושת האין ברירה בנוגע‬ ‫ללחימה בחמאס" ו"רגשות כלפי האויב וכלפי חברים"‪ .‬מהקבוצה‬ ‫השנייה בחנו את המניעים "אין ברירה כי זה צבא"‪" ,‬המפקדים"‬ ‫ובמידה מסוימת את "הרצון להיות חלק ממסורת הגדוד והחטיבה"‪.‬‬ ‫ממצאי המחקר מראים שלמניעים הפנימיים הייתה מעט יותר השפעה‬

‫יחס עוין‬ ‫לאויב‬

‫מילואים‬

‫בשביל‬ ‫הריגושים‬

‫חדורי המוטיווציה‬

‫‪12%‬‬

‫חדורי המוטיווציה‬

‫‪16%‬‬

‫‪16%‬‬

‫‪19%‬‬ ‫‪6‬‬ ‫למען‬ ‫החברים‬

‫‪35‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬

‫סדירים‬ ‫שמוטיווציה ללחימה אינה בבחינת יש מאין אלא היא נוצרת מעבודה‬ ‫ממושכת ושיטתית ‪ -‬גם אם לא תמיד מודעים לכך‪ .‬כל מפקד פועל‬ ‫בסופו של דבר כדי להבטיח את קיומה של רוח הלחימה בהתאם‬ ‫למאפיינים של היחידה ובהתאם למשימה המוטלת עליה‪.‬‬ ‫לדעתנו‪ ,‬הגורמים שמניעים את החיילים להילחם ניתנים לחלוקה‬ ‫לשלוש קטגוריות‪ :‬גורמים שמביאים את הלוחם אל הקרב‪ ,‬גורמים‬ ‫שמניעים אותו להילחם בעת הקרב וגורמים המשפיעים עליו להמשיך‬ ‫בתפקידו הצבאי לאחר סיומו של הקרב‪ .‬אמצעי ההנעה החיצוניים ‪-‬‬ ‫כגון ענישה או משמעת חיצונית ‪ -‬יכולים להביא את הלוחם לשדה‬ ‫הקרב‪ ,‬אך אין בהם די כדי להניע אותו להילחם בפועל ‪ -‬במיוחד‬ ‫כשמדובר בלוחמים מנוסים שכבר עברו טבילת אש‪ .‬אבל מרגע שתם‬ ‫הקרב שוב גוברת חשיבותם של המניעים החיצוניים כגון משמעת‬ ‫הנכפית מבחוץ‪29.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬בשלב הקריטי ביותר‪ ,‬שלב הלחימה‪ ,‬יש משמעות רבה מאוד‬ ‫להנעה הפנימית של הלוחם וכן למנגנוני בקרה חברתית הקשורים‬ ‫בלחימה עצמה וביחידות המבצעות אותה בפועל‪ .‬מכאן שהמוטיווציה‬ ‫להילחם לא תמיד תלויה במבנה הפורמלי של הארגון הצבאי‬ ‫ובמוטיווציות הקשורות בו‪.‬‬

‫מוטיווציה של צבא מקצועני ומוטיווציה של צבא עממי‬

‫במחקר הצבענו על חמש קבוצות של לוחמים השונות זו מזו בתמהיל‬ ‫המניעים שלהן ללחימה‪ .‬ניתוח של סוגי המניעים מעמיד אותנו בפני‬ ‫שני ממצאים מעניינים הדורשים מחקר נוסף‪ :‬הראשון הוא מקומה‬ ‫של הלכידות החברתית בהנעה ללחימה‪ ,‬והשני הוא מקומה של חוויית‬ ‫הלחימה בהנעה ללחימה‪ .‬שני המניעים האלה קשורים מאוד לשיטת‬ ‫ארגונו של הכוח הצבאי‪ ,‬ובמקרה של המחקר הזה ‪ -‬להבדלים שבין‬ ‫חיילי סדיר לחיילי מילואים‪.‬‬ ‫מחקרים רבים קובעים שהלכידות החברתית היא מניע מרכזי ללחימה‪.‬‬ ‫אכן גם במחקר שערכנו ציינו הלוחמים ‪ -‬במיוחד הלוחמים במילואים‬

Transformation of War, New York, The Free Press, 1991 Anthony Kellett, Combat Motivation: The Behavior of Soldiers .9 in Battle, Boston, Kluwer, 1982 Edward A. Shils and Morris Janowitz, "Cohesion ;‫ שם‬,‫ שם; גריי‬,‫ מרשל‬.10 and Disintegration in the Wehrmacht in World War II", Public Opinion Quarterly 12, 1948, pp. 280-315; Samuel A. Stouffer, Edward A. Suchman, Leland C. DeVinney, Shirley A. Star and Robin M. Williams Jr., Studies in Social Psychology in World War II: The American Soldier, Vol. 1, Adjustment During Army Life, Princeton, Princeton University Press, 1949





‫ שם‬,‫ שטאופר‬.11 ‫ שם‬,‫ גריי‬.12 ‫ שם‬,‫ שטאופר‬.13 Richard Holmes, Acts of War: The Behavior of Men in Battle, .14



New York, Academic Press, 1984 Charles C. Moskos, The American Enlisted Man: The Rank .15 and File in Todays Military, NY, Russel Sage Foundation, 1970



‫ שם‬,‫ברטוב‬ 1981 ,‫אביב‬-‫ תל‬,‫ מערכות‬,‫ פני הקרב‬,‫ שם; ג'ון קיגן‬,‫ון קרפלד‬ ‫ שם‬,‫גריי‬ ‫ שם‬,‫אליס‬ ‫ שם‬,‫מוסקוס‬ ‫ שם‬,‫מרשל‬ ‫ שם‬,'‫שילס וינוביץ‬

. 16 .17 .18 .19 .20 .21 .22 Roger W. Little, "Buddy Relations and Combat Performance", In .23 Morris Janowitz (Ed.), The New Military: Changing Patterns of Organization, New York, Russell Sage Foundation, 1964, pp. 195-223 Leonard Wong, Thomas A. Kolditz, Raymond A. Millen & Terrence .24 M. Potter, Why They Fight: Combat Motivation in the Iraq War, Carlisle Barracks, Strategic Studies Institute, 2003 Brian Mullen & Carolyn Copper, "The Relation between Group .25 Cohesiveness and Performance: An Integration", Psychological Bulletin 115, 1994, pp. 210-227 John Keegan, Richard Holmes & John Gau, Soldiers: A History .26 of Men in Battle, London, H. Hamilton, 1985





‫ רוח הלחימה של חטיבת גולני במבצע‬:‫ "לא על החרב לבדה תשכון‬,‫ דודו גלעד‬.27 '‫ עמ‬,2008 ,6 ‫ פסיכולוגיה צבאית‬,"‫'גשמי קיץ' בעזה ובמלחמת לבנון השנייה‬ 49-11 John Baynes, Morale: A Study of Men and Courage, London, .28 Cassell & Company, 1967; Martin Van Creveld, Fighting Power: German and US Army Performance 1939-1945, Connecticut, Greenwood Press, 1982



‫ שם‬,‫ קלט‬.29

45

‫חבר'ה זה לא הכול‬

‫ מתברר‬.‫ אך לכידות חברתית אינה גורם יחיד‬.‫ שהיא המניע הראשי‬‫ להצדקה נוספת כדי לגייס את כוחותיו‬,‫שהלוחם זקוק למניע נוסף‬ ‫ המניעים הנוספים האלה קשורים לנושאים כגון הרצון להכות‬.‫לקרב‬ ,‫ הרצון להשתתף בפעילות מאתגרת ומשמעותית‬,‫באויב על מעשיו‬ .‫היחס למקצוע הצבאי וההרגלים המותנים הקשורים בו‬ ‫ כך עלה‬- ‫החיפוש אחר ריגושים והרצון לבצע פעילות משמעותית‬ ‫ הם מניעים משמעותיים לכשליש מלוחמי הסדיר ורק‬- ‫במחקר‬ ‫ נראה שבעבור לוחמי הסדיר חוויית‬.‫לשיעור קטן מלוחמי המילואים‬ ‫הלחימה והעשייה המבצעית המשמעותית הן גורם מניע חשוב ביותר‬ ‫ העובדה שהסוג הזה של מניעים קיים בשיעורים נמוכים‬.‫ללחימה‬ ‫בלבד בצבא המילואים מעידה שהמניעים שלהם ללחימה שונים‬ ‫ בעוד המוטיווציה של הצבא‬.‫ממניעיהם של הלוחמים הסדירים‬ ‫ נשענת המוטיווציה של לוחמי‬,‫הסדיר קשורה לחוויית הלחימה עצמה‬ ‫המילואים במידה הרבה יותר גדולה על ההצדקות למלחמה הן ברמה‬ ‫ במיוחד חשובים התחושה שאין ברירה‬.‫ההכרתית והן ברמה הרגשית‬ ‫ כך‬,‫ השוואה בין הגורמים הכלליים האלה מרמזת‬.‫והיחס כלפי האויב‬ ‫ המיועד‬,‫ על הבדלים במוטיווציה הקיימים בין ארגון צבאי עממי‬,‫נראה‬ .‫ לבין ארגון צבאי מקצועני הממוקד במקצוע הצבאי‬,‫למטרות הגנה‬ ‫מעבר להבדלים בין המוטיווציה של הלוחמים בסדיר למוטיווציה של‬ ‫לוחמי המילואים בולטת העובדה שבשני המערכים רואים בהשתתפות‬ ‫בלחימה מעשה וולונטרי שהלוחם יכול לבחור אם להשתתף בו או‬ .‫ הממצא המסקרן הזה קורא להתעמקות נוספת בנושא‬.‫לחמוק ממנו‬

‫הערות‬

‫ פסיכולוגיה‬,"‫ "האומנם לכידות? מבט אחר על שילס וינוביץ‬,‫שלום‬-‫עוזי בן‬ 78-57 ,2002 ,1 ‫צבאית‬

Omer Bartov, Hitler's Army: Soldiers, Nazis and War in the Third Reich, Oxford, Oxford University Press, 1991 S.L.A. Marshal, Man Against Fire, New York, William Morrow & Co., 1947; Rune Henriksen, "Warriors in Combat – What Makes People Actively Fight in Combat?" The Journal of Strategic Studies, 30, 2007, pp. 187-223 R. L. Egbert, T. Meeland, V. B. Cline, E. W. Forgy, W. S. Spickler, & C. Brown, Fighter 1: An Analysis of Combat Fighters and Non-Fighters, HUMRRO: Technical Report Number 44, US Army -‫; עוזי בן‬Leadership Human Resources Unit, CA, Monterey, 1957



‫ הערכה וניבוי של‬:‫ "לחקור את עין הסערה‬,‫ וצור קרן‬,‫ מרים ויינשטיין‬,‫שלום‬ '‫ עמ‬,2008 ,6 ,‫ פסיכולוגיה צבאית‬,"‫יעילות של חיילים במשימות צבאיות‬ 97-51 John Ellis, The Sharp End of War: The Fighting Man in World War II, London, Corgi Books, 1982 Robert S. Rush, "A Different Perspective: Cohesion, Morale and Operational Effectiveness in the German Army, Fall 1944", Armed Forces and Society, 25, 1999, pp. 477-508 Dave Grossman, On Killing: The Psychological Cost of Learning to Kill in War and Society, Boston, MA, Little Brown, 1995 J. Glenn Gray, The Warriors: Reflections on Men in Battle, New York, Harper & Row, 1970; Martin Van Creveld, The

.1

.2 .3

.4

.5 .6 .7 .8

‫הפקת לקחים בצה"ל‬

‫לעלות עוד‬ ‫מדרגה‬

‫מוריה לוי‬ ‫מנכ"לית חברה לניהול ידע‬

‫‪46‬‬ ‫מערכות ‪430‬‬

‫המאמר מציג ‪ 6‬מדרגות שיישום כל אחת מהן ישפר במידה ניכרת את הפקת הלקחים‬ ‫בצה"ל‪ .‬יישום המדרגה השישית אמור לחולל את השינוי החשוב ביותר‪ :‬להביא לכך‬ ‫שייעשה שימוש ארוך טווח בלקחים שהופקו‬ ‫מבוא‬

‫בשנה האחרונה נכתבו לא מעט מאמרים שבהם נטען שבמבצע "עופרת‬ ‫יצוקה" יישם צה"ל לקחים שהפיק ממלחמת לבנון השנייה‪ .‬צה"ל אכן‬ ‫מייחס חשיבות רבה להפקת לקחים מכל פעולה שלו וליישום הלקחים‬ ‫האלה‪ ,‬שכן זוהי הדרך הטובה ביותר להימנע מלחזור על שגיאות העבר‪,‬‬ ‫לשחזר הצלחות ולחסוך הרבה מאוד משאבים שמתבזבזים בניסיון‬ ‫להמציא בכל פעם את הגלגל מחדש‪ .‬להימנעות מחזרה על שגיאות‬ ‫העבר יש חשיבות קריטית למי שעוסקים בענייני צבא וביטחון‪ ,‬שכן‬ ‫מדובר בתחומים שבהם עלולה כל שגיאה לעלות בחיי אדם ולפגוע‬ ‫בביטחון המדינה‪ .‬מטרת המאמר הזה היא להציע מודל משופר להפקת‬ ‫הלקחים ולניהולם‪.‬‬ ‫על פי התפיסה המקובלת כיום ישנם שני שלבים עיקריים בהפקת‬ ‫הלקחים‪ ,‬כפי שמתואר בתרשים ‪.1‬‬

‫תרשים ‪ :1‬המודל המקובל להפקת לקחים‬ ‫הפקת לקחים‬

‫לקח‬

‫הטמעה‬

‫המאמר מציע לשכלל את המודל הזה כדי לשפר את איכות הלקחים‬ ‫וכדי להגדיל את הסיכוי שייעשה בעתיד שימוש בלקחים שהופקו‪.‬‬ ‫המודל המוצע מתבסס על עבודות מחקר ופיתוח שנעשות בתחום‬ ‫הזה בכמה ארגונים עסקיים גדולים‪.‬‬

‫מהפקת לקחים לניהול לקחים‪ :‬עליית מדרגה‬ ‫ראשונה‬

‫המונח הפקת לקחים מתייחס לפיתוח ידע והבנה חדשים על בסיס‬ ‫ניסיון העבר‪ .‬אנו מפיקים לקחים לא כדי להתייסר ולא כדי להאשים‪,‬‬ ‫אלא כדי להבטיח לעצמנו שבפעם הבאה נפעל נכון יותר‪ ,‬טוב יותר‬ ‫ויעיל יותר על בסיס מה שאנחנו יודעים עכשיו בעקבות ההתנסות‬ ‫הקודמת‪ .‬המטרה היא שנחזור על פעילויות שסייעו להצלחה ושנימנע‬ ‫מפעילויות שעיכבו הצלחה או אף גרמו לכשל‪.‬‬ ‫ניתן להגדיר את הלקח כך‪" :‬המלצה להתנהלות בעתיד על בסיס ניסיון‬ ‫העבר"‪ .‬ההגדרה הזאת מחדדת את הגדרתו של אבן שושן‪" :‬מוסר‬ ‫השכל‪ ,‬מסקנה הנלמדת מתוך ניסיון"‪ ,‬שכן היא שמה את הדגש על‬ ‫העתיד ולא רק על העבר או על ההווה‪.‬‬ ‫המונח האנגלי ל"לקח" הוא ‪ lesson‬או ‪ .lesson learned‬למילה‬ ‫העברית "לקח" יש משמעות נוספת של "לימוד‪ ,‬ידיעה‪ ,‬דעת" (אבן‬

‫שושן)‪ ,‬ואותה המשמעות הנוספת יש גם למילה האנגלית ‪.lesson‬‬ ‫שימוש במשמעות הזאת של לקח אנחנו מוצאים גם במקורות‪" :‬כי‬ ‫לקח טוב נתתי לכם‪ ,‬תורתי אל תעזבו" (משלי ד' ‪ .)2‬אין כאן פלפול‬ ‫בעלמא‪ .‬הצגת ההגדרות באה להדגיש טיעון‪ :‬לקח קשור ללמידה‪.‬‬ ‫ללא למידה אין לקח‪.‬‬ ‫למידה אינה הוראה‪ .‬אנחנו שולחים את ילדינו לבית הספר לא רק כדי‬ ‫שישמעו את דברי המורים; אנחנו שולחים אותם כדי שיידעו יותר‬ ‫וינהגו על פי הדברים שלימדו אותם‪.‬‬ ‫ג'רוויס כותב שהלמידה היא "שינוי בביצוע‪ ,‬בעוד שהמצב המדרבן‬ ‫לפעולה והמוטיווציה נשארים כפי שהיו"‪ 1.‬מכאן שנדרשת הפנמה‬ ‫כדי שתתבצע למידה‪ .‬לא מספיקה יצירת הידע‪ ,‬לא מספיקה העברתו‪.‬‬ ‫יש להפנימו ולפעול לפיו‪ .‬נדרש "שינוי בביצוע"‪ .‬לכן השימוש במונח‬ ‫"הפקת לקחים" מטעה‪ .‬הפקת הלקחים שמה דגש על יצירת הידע‬ ‫החדש‪ ,‬על ההגעה ל‪ .lesson-‬אבל אנחנו נדרשים ליותר מכך‪ .‬אנו‬ ‫מבקשים את ה‪ ,lesson learned-‬את הלקח המופנם בעשייה החדשה‪,‬‬ ‫את הלקח היוצר שינוי בהתנהגות ובביצועים ומאפשר את שיפור‬ ‫הביצועים האישי והארגוני‪.‬‬ ‫לכן ראוי להשתמש במונח רחב יותר‪ .‬את הביטוי "הפקת לקחים" רצוי‬ ‫להחליף בביטוי "ניהול לקחים"‪ .‬ניהול לקחים עוסק בלקח בהקשר‬ ‫הרחב יותר ומתאים למטרה שאנחנו מבקשים להשיג‪ :‬שינוי בביצוע‪.‬‬ ‫מובן שהמונחים אינם העיקר אלא מה שעומד מאחוריהם‪ .‬החוכמה‬ ‫היא לייצר באמצעות המינוח החדש ‪" -‬ניהול לקחים" ‪ -‬כלים‬ ‫המאפשרים לשפר את הפקת הלקחים‪ ,‬את הלקחים עצמם ואת מידת‬ ‫השימוש בידע שהופק‪.‬‬ ‫בהפקת לקחים כשלעצמה אין די‪ ,‬כנראה‪ .‬ארגונים משקיעים שוב ושוב‬ ‫מאמץ רב כדי להפיק לקחים ולהציגם בפני העובדים הרלוונטיים‪ ,‬אולם‬ ‫כאשר נדרשו העובדים האלה ליישמם‪ ,‬הם לא עשו זאת מהסיבות‬ ‫הבאות‪:‬‬ ‫‪ .1‬במקרים מסוימים לא זכרו העובדים את הלקחים שהופקו‪ .‬אנחנו‬ ‫מוצפים כל הזמן בהמון מידע וידע‪ ,‬והמוח מגן עלינו מפני השיטפון‬ ‫הזה‪ .‬הוא עושה זאת באמצעות סינון חלק ניכר מהמידע ומהידע‬ ‫או באמצעות העברתם לחדרי זיכרון אחוריים‪ ,‬כך שלא תמיד אנו‬ ‫זוכרים את הלקחים שכבר הפקנו‪.‬‬ ‫‪ .2‬היו מקרים שבהם העובדים לא קישרו בין המצב החדש למצבים‬ ‫קודמים ולכן לא השתמשו בלקחים שנלמדו בהקשרים האחרים‪.‬‬ ‫המוח שלנו עובד באמצעות תבניות‪ .‬בכל רגע נתון אנחנו קולטים‬ ‫חיוויים רבים ונדרשים להגיב עליהם בהתאם לידע שבידינו‪.‬‬ ‫אנחנו מנסים להתאים את המצב לתבנית קיימת ובוחרים את‬ ‫דרך התגובה שלנו בהתאם‪.‬‬ ‫‪ .3‬היו עובדים שאפילו לא ידעו על הידע שהופק‪ .‬הם הגיעו לגזרה‪,‬‬ ‫הפקת לקחים בצה"ל ‪ -‬לעלות עוד מדרגה‬

‫‪47‬‬

‫עשו חפיפה‪ ,‬אולם הגורם שאותו הם החליפו שכח לשתף אותם‬ ‫במה שקרה לקודמו בתפקיד‪ .‬הסיבה‪ :‬היו נושאים רבים שהיה‬ ‫עליו להזכיר בתדרוכי החפיפה‪ ,‬והוא שם את הדגש על הדברים‬ ‫שחווה בעצמו או נראו לו רלוונטיים יותר בזמן החפיפה‪.‬‬ ‫יהיו מי שיטענו שמצב כזה אינו אפשרי שכן כל לקח מוטמע בנוהל‬ ‫והופך מהנייר של היום לחלק מהתורה ומההתנהלות של המחר‪ .‬אולם‬ ‫בפועל אין הדברים כך וזאת בשל שני גורמים מרכזיים‪:‬‬ ‫ראשית‪ ,‬לא כל לקח מתורגם לנוהל מתאים‪( .‬לא לכל מצב ולכל אמירה‬ ‫חכמה יש לנו נוהל מתאים‪ ,‬וטוב שכך)‪ .‬שנית‪ ,‬כי המיומנות של כתיבת‬ ‫לקחים היא תורה בפני עצמה‪ ,‬ויש להנחות כיצד לבצעה נכון‪ .‬תהליך‬ ‫של הכללה‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬הוא חיוני לזיקוקו של לקח ולהפיכתו לאיכותי‪.‬‬ ‫הכללה עוסקת בבחינת המקרים‪ ,‬האירועים וההקשרים הנוספים שגם‬ ‫בהם יהיה הלקח רלוונטי‪ .‬עד כמה מודעים לכך האנשים ומבצעים זאת‬ ‫הלכה למעשה? עד כמה יוצאים האנשים מההקשר הממוקד שבו הופק‬ ‫הלקח ובוחנים את ההקשרים הרחבים יותר (גזרות אחרות‪ ,‬סוגים‬ ‫שונים של פעילויות‪ ,‬טכנולוגיות אחרות וכו') כדי להבין אם הלקחים‬ ‫רלוונטיים גם בהקשרים הנוספים?‬ ‫יש הסבורים שהפקת לקחים היא מיומנות מיוחדת במינה‪ .‬אולם‬ ‫ניסיון עבודה עם כמה ארגונים מלמד שאת הלקחים יכולים להפיק‬ ‫אנשים רבים‪ .‬לעומת זאת זיקוקם של הלקחים האלה ללקחים‬ ‫איכותיים הוא משימה נפרדת המחייבת מיומנות מיוחדת‪ .‬ניסיון‬ ‫להקנות את המיומנות הזאת לכלל מפיקי הלקחים אינו פשוט כלל‬ ‫ועיקר‪ ,‬ונמצא שעדיף למסור את תהליך הזיקוק לידי גורם מרכזי‬ ‫שיכול גם לבצע משימות עיבוד נוספות המחייבות ראייה כוללת של‬ ‫המערכת‪ .‬כתיבת לקח‪ ,‬אם כן‪ ,‬אינה אמנות‪ ,‬אך היא בהחלט אומנות‪.‬‬ ‫תרשים ‪ 2‬מציג מודל חדש לניהול לקחים ובו ארבעה שלבים מרכזיים‪:‬‬ ‫‪ .1‬שלב הפקת הלקחים‪.‬‬ ‫‪ .2‬שלב הניהול של מאגר הלקחים‪.‬‬ ‫‪ .3‬שלב הפצת הלקחים‪.‬‬ ‫‪ .4‬שלב קידום השימוש בלקחים‪.‬‬ ‫המודל החדש מציג מחזור חיים שלם‪ :‬החל ביצירת הידע‪ ,‬דרך זיקוקו‬ ‫לידע איכותי יותר והנגשתו לעובד וכלה בקידום השימוש בו‪ .‬על פי‬ ‫המודל הזה קידום השימוש בלקחים חשוב לא פחות מהפקתם‪.‬‬ ‫ראוי להסביר את בחירת שמו של השלב האחרון ‪" -‬קידום השימוש"‪.‬‬ ‫כשם שאנו לא יכולים להכריח את הסוס לשתות‪ ,‬אלא רק להביאו‬ ‫לשוקת‪ ,‬כך אנו לא תמיד יכולים לאכוף את השימוש בלקחים‪ .‬אנחנו‬ ‫יכולים להביא אותם עד לפתחו של המפקד או של החייל‪ ,‬אך הם אלה‬ ‫שצריכים לעשות בהם שימוש‪ .‬מכאן הבחירה הזהירה בשם השלב‪:‬‬

‫"קידום השימוש"‪ .‬פעמים רבות נצליח להביא לידי שימוש בפועל‪,‬‬ ‫אולם לא נוכל להבטיח זאת‪.‬‬

‫לקחים שאינם מחייבים‪ :‬עליית מדרגה שנייה‬

‫בהגדרת המילה לקחים נעשה שימוש במילה "המלצה"‪" :‬המלצה‬ ‫להתנהלות בעתיד על בסיס ניסיון העבר"‪ .‬ייתכן שהשימוש במילה‬ ‫הזאת אינו נהיר או מעורר התנגדות בקרב חלק מהקוראים‪ .‬מדוע‬ ‫המלצה ולא חיוב? אם התנסינו ‪ -‬טעינו או הצלחנו ‪ -‬מדוע לא לחייב‬ ‫על הבסיס הזה גם את האחרים?‬ ‫נכון לדייק‪ .‬המודל המוצע אינו נגד לקחים מחייבים‪ .‬חלק מהלקחים‬ ‫ראוי בהחלט שייקבע כי הם מחייבים‪ .‬ייתכן אפילו שיש לכלול אותם‬ ‫במסגרת נוהל ואף לקבוע ענישה הולמת למי שאינו מקיימם‪ .‬אולם‬ ‫יש להכיר בכך שעיסוק בלקחים מחייבים בלבד מצמצם מאוד את‬

‫המיומנות של כתיבת לקחים היא‬ ‫תורה בפני עצמה‪ ,‬ויש להנחות‬ ‫כיצד לבצעה נכון‬

‫היקף הלקחים שאפשר להפיק ובהחלט מצמצם את היקף הלמידה‪.‬‬ ‫לצד כל לקח ודאי‪ ,‬שהוא נכון תמיד‪ ,‬ישנם תמיד כמה וכמה המלצות‬ ‫ודגשים היכולים להוסיף רבות לידע ולביצועים של הבאים אחרינו‬ ‫ המלצות שלא תוקפו בדי מקרים‪ ,‬אולם יש להן רציונל; המלצות‬‫שהובילו להצלחה‪ ,‬אך לא ברור לנו עד תום למה; דגשים למחשבה בעת‬ ‫ביצוע פעולה‪ .‬חיוב המשתמש לנהוג על פיהם אינו תמיד מתאים‪ ,‬היות‬ ‫שאין בידינו די כלים לאמוד את שאר תנאי השטח‪ .‬ההמלצה והדגש‬ ‫מאפשרים לנו להביא את הידע לפתחו של המפקד ולהשאיר בידיו‬ ‫את שיקול הדעת בהתאם למקרה ולמאפייניו הספציפיים‪.‬‬ ‫ההרחבה הפשוטה הזאת יכולה להגדיל את מרחב הלקחים ואת‬ ‫מקצועיות האנשים במידה ניכרת‪ .‬רוב הידע של המומחים הוא‬ ‫בחזקת המלצה ולאו דווקא אמת מוחלטת‪ .‬ההרחבה מאפשרת למידה‬ ‫ומקצוענות רבות יותר מאשר במצב שבו במאגר הלקחים נכללים רק‬ ‫אלה שהם בעלי תוקף מחייב‪.‬‬

‫תרשים ‪ :2‬מודל חדש לניהול לקחים‬ ‫לקח‬ ‫הפקת לקחים‬ ‫‪48‬‬ ‫מערכות ‪430‬‬

‫ניהול מאגר‬ ‫הלקחים‬

‫לקח‬

‫הפצת‬ ‫הלקחים‬

‫לקח‬

‫קידום השימוש‬ ‫בלקחים‬

‫ניסיון לצד הלקחים‪ :‬עליית מדרגה שלישית‬

‫את הפקת הלקחים ניתן להרחיב עוד יותר באמצעות ניצול הניסיון‪.‬‬ ‫ניסיון הוא ידע הנצבר אצל כל אחד ואחד מהמפקדים והחיילים תוך‬ ‫כדי פעילותם‪ .‬בניגוד ללקחים המופקים בתהליך אקטיבי‪ ,‬שבו הארגון‬ ‫עוצר ממלאכתו ויוצר בתהליכי חשיבה מובנים ‪ -‬יותר או פחות ‪ -‬את‬ ‫הידע החדש‪ ,‬הרי שניסיון נצבר גם ללא תהליכי חשיבה אקטיביים‪.‬‬ ‫בספרו על פיתוח ידע ועל למידת מבוגרים מדגיש דיוויד קולב‪ 2‬את‬ ‫חשיבות הלמידה מהניסיון‪ .‬אולם לימוד מהניסיון אינו נחלתם של‬ ‫מבוגרים בלבד אלא של בני כל הגילים‪ .‬התינוקות‪ ,‬למשל‪ ,‬לומדים‬ ‫לאכול וללכת באמצעות התנסות‪ .‬הם משפרים את המיומנויות האלה‬ ‫ ומיומנויות אחרות ‪ -‬על סמך הניסיון שהם צוברים‪.‬‬‫יצדקו מי שיאמרו שלא צריך להפוך את כל תהליכי הלמידה למקשה‬ ‫אחת‪ .‬ישנן דרכי למידה רבות‪ ,‬וחשוב לזכור שהפקת לקחים ולמידה‬ ‫מהניסיון הן רק שתיים מהדרכים האלה‪ .‬טענתי היא שנכון להסתכל‬ ‫במשולב על שני תהליכי הלמידה האלה כיוון שתוצרי הפקת הלקחים‬ ‫דומים לתוצרי הניסיון‪ .‬כאשר אנחנו מרוויחים מהשילוב‪ ,‬עלינו לבצעו‪.‬‬ ‫ניסיון החיים מוכיח שלא ניתן כמעט להבחין מתוך ניסוח הידע‬ ‫שלפנינו אם התקבל מתהליך של הפקת לקחים מסודר או מניסיון‬ ‫אינטואיטיבי‪.‬‬ ‫המודל המוצע גורס שאין זה משנה כלל‪ .‬אם הידע שנוצר תוקף ואומת‪,‬‬ ‫הוא יכול לסייע לנו בעתיד‪ ,‬ואין סיבה לתהות על קנקנו ולהבחין בין‬ ‫ידע שהופק מלקחים לידע שהופק מניסיון‪ .‬דרך אגב‪ ,‬ניתן להניח‬ ‫ששילוב הניסיון בתהליך של יצירת הלקחים מתרחש ממילא באופן‬ ‫חלקי ‪ -‬במודע או שלא במודע‪.‬‬ ‫ניסיון הצבור במוחותיהם של המפקדים ושל החיילים הוא נכס ארגוני‬ ‫חשוב‪ .‬איסופו והוספתו לבסיס הלקחים יכולים להעשירו מאוד‪.‬‬ ‫בשלב הזה יש להוסיף מונח חדש ‪ -‬תובנה‪ .‬השימוש במילה תובנה נועד‬ ‫לחבר את הניסיון ואת הלקחים למשפחה אחת‪ .‬התובנה היא פיסת‬ ‫הידע‪ .‬מקורה יכול להיות בלקח (תהליך יצירה אקטיבי) או בניסיון‬ ‫(תהליך יצירה תוך כדי הפעילות)‪.‬‬ ‫הכללת הניסיון במודל מביאה למודל מורחב של ניהול לקחים (ראו‬ ‫תרשים ‪.)3‬‬

‫ניהול מאגר של תובנות‪ :‬עליית מדרגה רביעית‬

‫שנים התרגלנו לנהל את מסמכי התחקיר בספריות‪ .‬למרות השיפורים‬ ‫הטכנולוגיים שחלו עם השנים לא חל שינוי באופיין של הספריות‪ .‬אלה‬

‫נותרו מאגרי מידע שהגישה אליהם אינה נוחה דיה‪ .‬שוו בנפשכם מג"ד‬ ‫המתכונן למבצע‪ .‬נניח אפילו שעיתותיו בידיו‪ .‬הוא נכנס לספרייה‬ ‫ומתחיל לעיין במסמך תחקיר‪ ,‬מחפש את ההקשר ומגיע ללקחים‪.‬‬ ‫לאחר מכן הוא עובר למסמך שני ושלישי‪ .‬מהר מאוד הוא מתעייף‬ ‫וקורא את המסמכים באופן חלקי ומחפש רק לקחים‪ ,‬שמובלעים‬ ‫פעמים רבות אי שם בתוך המסמכים ולא בפרקים נפרדים‪ .‬במסמכים‬ ‫השונים הוא עשוי להיתקל בלקחים שחוזרים על עצמם‪ ,‬במקרה הטוב‪,‬‬ ‫ובלקחים הסותרים לקחים קודמים‪ ,‬במקרה הפחות טוב‪ .‬מדובר‬ ‫בקריאה ובעיון שאינם אפקטיביים‪ ,‬וברוב המקרים‪ ,‬גם אם יש לאותו‬ ‫מג"ד זמן (ולרוב אין לו זמן)‪ ,‬מעטים הסיכויים שיעלה בידו לצלוח‬ ‫את המסמך החמישי והשישי‪.‬‬ ‫לקחים וניסיון הם פיסות ידע‪ .‬עדיף היה שאותו מג"ד ייחשף רק‬ ‫לפיסות הידע האלה ‪ -‬שאותן‪ ,‬כאמור‪ ,‬ניתן לכנות "תובנות" ‪ -‬ולא‬ ‫לכל התחקירים שהובילו למסקנות וללקחים האלה‪ .‬חשוב לאפשר‬ ‫העמקה באמצעות חזרה לתחקיר עצמו‪ ,‬אבל זאת רק במקרה הצורך‪.‬‬ ‫לרוב אין שום תועלת בהצפת הקורא במידע‪.‬‬ ‫המודל מציע לנהל את התובנות (לקחים ‪ +‬ניסיון) במאגר‪ .‬המאגר‬ ‫הזה יכלול גם גישה למקורות שעליהם נשענות התובנות האלה‬ ‫(קישורים למסמכים) וכן מאפיינים המעידים על ההקשר דוגמת‬ ‫תובנות מבצעיות‪ ,‬טכנולוגיות‪ ,‬כלכליות‪ ,‬לוגיסטיות‪ ,‬גיאוגרפיות וכו'‪.‬‬ ‫חשיבותם של המאפיינים היא בהנגשת המידע לקורא‪ .‬רצוי שטבלת‬ ‫הלקחים שבמאגר תכלול ליד כל לקח את מאפייניו‪ ,‬או טוב מכך‪:‬‬ ‫תאפשר לסנן לקחים ולצפות רק באלה הדומים בהקשרם להקשר‬ ‫הרלוונטי‪ .‬אם לא נעשה כך‪ ,‬נציף את הקורא‪ .‬הצפת מידע‪ ,‬יש לזכור‪,‬‬ ‫שקולה כמעט להיעדר מידע‪ .‬השורה התחתונה בשניהם היא אי‪-‬‬ ‫שימוש בידע‪.‬‬ ‫לא ניתן לצפות מכל מפקד שעורך תחקיר בשטח לחלץ את כל הלקחים‬ ‫ולאפיינם‪ .‬הדבר דורש מיומנות‪ ,‬אך יותר מכך דורש את היכולת לראות‬ ‫את המערכת בהסתכלות כוללת‪ .‬ראיית המערכת הכוללת פירושה‬ ‫לראות לא רק את ההקשרים שבהם נולד הידע‪ ,‬אלא הקשרים נוספים‬ ‫כגון באילו מקרים נוספים הידע נכון ותקף‪ .‬ראייה כזאת יכולה להיות‬ ‫רק לגורם מתכלל (אינטגרטיבי) ברמה בכירה‪ ,‬למשל מנהל מאגר‬ ‫תובנות ביחידה‪ ,‬בחיל או בזרוע‪ .‬לכל מאגר ידע יש למנות מנהל‪.‬‬ ‫תפקידיו של מנהל המאגר כוללים‪ ,‬בין היתר‪:‬‬ ‫‪ .1‬לסייע בבניית המאגר הראשוני‪ :‬להגדיר את המאפיינים ולאסוף‬ ‫לקחים וניסיון קיים‪.‬‬

‫תרשים ‪ :3‬מודל מורחב לניהול לקחים‬ ‫הפקת לקחים‬ ‫התנסות‬

‫לקח‬ ‫ניהול מאגר‬ ‫תובנות‬

‫תובנה‬

‫הפצת‬ ‫התובנות‬

‫תובנה‬

‫קידום השימוש‬ ‫בתובנות‬

‫ניסיון‬ ‫הפקת לקחים בצה"ל ‪ -‬לעלות עוד מדרגה‬

‫‪49‬‬

‫‪ .2‬לזקק של כל תובנה חדשה שמגיעה‪:‬‬ ‫‪ ‬להכלילה במקרים ובהקשרים שבהם היא רלוונטית‪.‬‬ ‫‪ ‬לנסחה בדרך מוסכמת‪ ,‬מעשית ובעלת ערך מוסף‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪ ‬למזגה עם התובנות האחרות הקיימות ובמקביל לאתר חזרות‪,‬‬ ‫ ‬ ‫השלמות וסתירות ולהתייחס אליהן‪ .‬אם מתגלות סתירות‪ ,‬יש‬ ‫כמובן ליישבן‪.‬‬ ‫‪ .3‬לתחזק את הקיים‪ :‬לבחון תקופתית (למשל מדי חודש אן רבעון)‬ ‫תובנות ישנות כדי להחליט אם הן עדיין תקפות‪ ,‬אם יש לעדכנן‬ ‫ואולי אף להסירן כליל‪.‬‬ ‫אין בתפקיד הזה כדי למלא משרה מלאה‪ ,‬ולכן גם אין צורך ליצור לה‬ ‫תקן חדש‪ .‬מניסיון עבודה בכמה ארגונים עולה שלאחר הקמת המאגר‬ ‫הראשוני דורשת תחזוקתו היקף משרה נמוך מאוד (פחות מ‪.)10%-‬‬ ‫אף על פי שאנחנו סובלים באופן קבוע ממחסור בתקנים‪ ,‬באנשים‬ ‫ובזמן‪ ,‬ראוי להקצות לתחזוקת המאגר את מעט המשאבים הנדרשים‬ ‫לכך שכן הלקחים הם הקצפת של הידע הארגוני‪ .‬על ארגונים בכלל‬ ‫ועל צה"ל בפרט לשקול אם הם מוכנים לוותר על היתרונות הטמונים‬ ‫בניהול הנכס הזה‪.‬‬ ‫למאגר התובנות יש יתרונות רבים‪:‬‬ ‫‪ .1‬קיצור זמן ההגעה לידע הקריטי המצוי בתובנות (בזכות ניהולן‬ ‫במתכונת של פיסות ידע בודדות ובזכות המאפיינים הנלווים‬ ‫אליהן)‪.‬‬ ‫‪ .2‬הגדלת פוטנציאל השימוש כתוצאה מההכללה להקשרים נוספים‬ ‫שבעבורם כל תובנה רלוונטית (יציאה מההקשר של האירוע ומעבר‬ ‫להקשרים אחרים שבהם הידע נכון ומתאים)‪.‬‬ ‫‪ .3‬הגדלת סיכויי הגישה למאגר (בזכות הנגישות הגבוהה שמקנה‬ ‫המאגר)‪.‬‬ ‫המאגר הזה הוא בהחלט עליית מדרגה‪ ,‬שכן הוא נותן מענה למרבית‬ ‫הצרכים בתחום של הפקת הלקחים כפי שהוגדרו בתחילת המאמר‪.‬‬

‫הפצה רחבה של התובנות‪ :‬עליית מדרגה חמישית‬

‫צה"ל הוא ארגון גדול‪ ,‬מרובה זרועות‪ ,‬גופים ויחידות‪ .‬הודות לתרבות‬ ‫הפקת הלקחים המושרשת בו הוא מייצר מדי יום ידע חדש באחת או‬ ‫יותר מיחידותיו‪ .‬לא ניתן להסתפק בניהול הלקחים בכל יחידה ויחידה‬ ‫בנפרד‪ ,‬אם רוצים למצות את השימוש בתובנות שנוצרו ביחידה אחת‬ ‫גם ביחידות נוספות ובגופים מקבילים או דומים בפיקודים ובזרועות‪.‬‬ ‫תכנונו של מנגנון הפצה כלל‪-‬צה"לי יקל על ההפצה ובמקביל ימנע‬ ‫הצפה (כתוצאה מכך שכולם יפיצו הכול לכולם)‪ .‬מנגנון כזה צריך‬ ‫להסתמך על שלושה מרכיבים חשובים‪:‬‬ ‫‪ .1‬כללי הפצה (‪ )business rules‬ברורים‪.‬‬ ‫‪ .2‬מאגרים בעלי מאפיינים ומבנה זהים או דומים כאשר עוסקים‬ ‫באותו התחום‪ ,‬כדי שניתן יהיה להעביר את החומר ולסננו בזריזות‬ ‫וביעילות‪.‬‬ ‫‪ .3‬מנהלי מאגרים שיכולים להפעיל שיקול דעת ולהעביר את הידע רק‬ ‫למי שלדעתם יש לו פוטנציאל ליהנות מהידע ולעשות בו שימוש‪.‬‬

‫קידום השימוש בתובנות‪ :‬עליית מדרגה שישית‬

‫חמש המדרגות עד כה עסקו בשיפור הלקחים ובהגברת הנגישות‬ ‫‪50‬‬ ‫מערכות ‪430‬‬

‫אליהם‪ .‬המדרגה השישית ‪ -‬קידום השימוש בתובנות ‪ -‬עוסקת‬ ‫בהוצאת הידע החדש מהכוח אל הפועל‪ .‬היעדרה מקביל למצב שבו‬ ‫מפעל מפתח מוצר חדשני אך מזניח את הטיפול בשיווקו ובמכירתו‪.‬‬ ‫הארגונים ‪ -‬ברובם ‪ -‬ריכזו עד היום את מאמציהם בהטמעת הלקחים‬ ‫בעיקר בשני ערוצים‪:‬‬ ‫‬‫‪ .1‬הצגת הלקחים החדשים באופן מיידי וחד פעמי לכל בעלי‬ ‫התפקידים הרלוונטיים‪.‬‬ ‫‪ .2‬עיגון הלקחים בנהלים‪.‬‬

‫ברוב הארגונים אין די בשני הערוצים האלה‪ ,‬כיוון שבכל אחד מהם‬ ‫קיימת בעיה מובנית‪:‬‬ ‫א‪ .‬יידוע חד‪-‬פעמי מאבד מהאפקטיביות שלו כיוון שממלאי‬ ‫התפקידים מתחלפים‪ .‬מי שהיה אתמול בתפקיד‪ ,‬לא יהיה‬ ‫בהכרח גם מחר‪ .‬בצה"ל מחריפה התופעה הזאת בשל‬ ‫הקדנציות הקצרות של בעלי התפקידים‪ .‬וגם אם הם נשארים‬ ‫זמן רב יותר בתפקידיהם‪ ,‬הם עוברים לעיתים קרובות מגזרה‬ ‫לגזרה‪ .‬אנחנו רוצים ליידע בעלי תפקידים‪ ,‬אך למעשה אנחנו‬ ‫מיידעים אנשים הממלאים את התפקידים האלה‪ .‬לכן כאשר‬ ‫האנשים מתחלפים אובד לפחות חלק מהמידע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הנהלים מוגבלים בשני היבטים‪:‬‬ ‫‪ .1‬לא כל לקח שמופק ניתן או ראוי לתרגם לנוהל‪ .‬אולם גם‬ ‫בלקחים שלא ניתן להפוך לנהלים טמונה לעיתים תועלת‬ ‫רבה‪ ,‬וחבל שיילכו לאיבוד‪.‬‬ ‫‪ .2‬התופעה של נהלים שאינם ממומשים בפועל נפוצה מאוד‬ ‫בארגונים ונחשפת במבדקי איכות או כאשר מתגלים‬ ‫כשלים‪ .‬מתברר שקשה מאוד לאכוף נהלים‪ ,‬אפילו‬ ‫בנושאים קריטיים כמו בטיחות‪ .‬במיוחד גדולה הנטייה‬ ‫שלא לקיים נהלים במצבים קיצוניים שאינם מתורגלים‬ ‫בעיתות שגרה‪ ,‬ולכן הנהלים בנוגע אליהם אינם מוכרים‪.‬‬ ‫היות שכך‪ ,‬יש לפתח ערוצים נוספים לקידום השימוש בלקחים‪ .‬אין‬ ‫זה מקרה שהמודל המוצג כאן אינו עושה שימוש במונח "הטמעה"‪.‬‬ ‫הסיבה‪ :‬ההטמעה היא תהליך חד‪-‬פעמי‪ ,‬פעילות שיש לה התחלה‪,‬‬ ‫ויש לה סוף‪ .‬לא ניתן להטמיע לקחים בקרב בעלי תפקידים שעוד לא‬ ‫התגייסו‪ .‬המינוח "קידום השימוש" כולל היבטים חד‪-‬פעמיים‪ ,‬כמו‬ ‫בהטמעה‪ ,‬אך כולל גם היבטים קבועים במסגרת שגרת הפעילות‪.‬‬ ‫כלים לקידום השימוש יש לפתח בכל יחידה על פי מאפייני העבודה‬ ‫שבה‪ .‬אבות טיפוס לכלים כאלה כוללים‪:‬‬ ‫‪ ‬שילוב השימוש במאגר התובנות בתהליכי העבודה השוטפים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫לדוגמה‪ :‬לפני כל מבצע על המפקד להעלות במסגרת תוכנית‬ ‫הפעולה המוגשת לאישור שלוש תובנות שקרא במאגר ושהן‬ ‫רלוונטיות לפעילות המתוכננת‪ .‬הנגשת המאגר באמצעות מיון‬ ‫המידע לפי מאפיינים ‪ -‬כפי שהוסבר לעיל ‪ -‬הופכת את ההמלצה‬ ‫הזאת לישימה‪ ,‬שכן חיפוש החומר הממוקד אינו גוזל זמן רב‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪ ‬שילוב התובנות במערך ההדרכה‪ .‬על המדריכים במערכי ההדרכה‬ ‫למיניהם להכיר את מאגרי התובנות הרלוונטיים ולהשתמש‬ ‫בהם במסגרת עבודת ההדרכה השוטפת‪ .‬ניתן להפיק לכל מרצה‬ ‫את התובנות הרלוונטיות להרצאותיו יחד עם מתן לוח הזמנים‬ ‫להרצאות‪ .‬בדרך הזאת ניתן להשיג רווח כפול‪ :‬גם שימוש בתובנות‪,‬‬ ‫אך גם בחינה מחודשת שלהן לבירור אם הן עדיין מדויקות‬ ‫ורלוונטיות‪.‬‬ ‫‪ ‬שילוב תובנות במערך התרגול‪ .‬בכל אימון אפשר לדמות מצבים‬ ‫ ‬ ‫שונים ולבחון אם פועלים בהם בהתאם לתובנות שהופקו בעבר‬ ‫במצבים דומים‪.‬‬ ‫‪ ‬שילוב של מאגרי התובנות באתרי ידע ובפורטלים העוסקים‬ ‫ ‬ ‫בנושאים מקצועיים‪.‬‬ ‫‪ ‬מתן אפשרות למפקדים ולחיילים לגשת למאגרי התובנות מתוך‬ ‫ ‬

‫סביבת העבודה הממוחשבת הרגילה‪.‬‬ ‫ניתן למנות עוד ערוצים לקידום השימוש‪ ,‬וכל מפקד יכול לבחור‬ ‫בערוצים שלדעתו הם המתאימים ביותר לאופי היחידה שעליה הוא‬ ‫מופקד‪ .‬כאמור‪ ,‬קידום השימוש הוא אחד המרכיבים הקריטיים ביותר‬ ‫של המאמץ להגדיל את השימוש בידע שנצבר‪.‬‬

‫סיכום‬

‫במאמר הזה הורחב השיח מהפקת לקחים להפקת תובנות ‪ -‬שכוללות‬ ‫ניסיון ולקחים גם יחד ‪ -‬והוצע מחזור חיים שלם לניהול התובנות‬ ‫האלה‪ ,‬החל משלב ההפקה‪ ,‬דרך ניהול המאגר‪ ,‬ההפצה‪ ,‬ולבסוף קידום‬ ‫השימוש‪ .‬מימוש מחזור חיים כזה מגדיל משמעותית את מספר‬ ‫הפעמים שבהן הארגון עושה שימוש בלקחים‪ ,‬ובמקרים רבים ‪ -‬גם‬ ‫את היקף העיסוק בהפקת לקחים‪ .‬בארגונים רבים ישנה התחושה‬ ‫שלא נעשה שימוש ראוי בלקחים שהופקו ‪ -‬מה שמרפה את ידיהם‬ ‫של מי שמופקדים על הפקת הלקחים‪ .‬ניצול נכון של לקחים מדרבן‬ ‫תהליך תמידי של הפקת לקחים חדשים‪.‬‬

‫למרות השימוש במונח "מדרגות"‬ ‫כדי לתאר את הצעדים לשיפור‬ ‫הפקת הלקחים‪ ,‬הרי את רוב‬ ‫המדרגות האלה ניתן ליישם‬ ‫במקביל‬ ‫למרות השימוש במונח "מדרגות" כדי לתאר את הצעדים לשיפור‬ ‫הפקת הלקחים‪ ,‬הרי שאת רוב המדרגות האלה ניתן ליישם במקביל‪.‬‬ ‫יתר על כן‪ ,‬כל מפקד יכול לבחור אילו מדרגות יותר רלוונטיות לגוף‬ ‫שבו הוא פועל וליישמן גם ללא יישום השלם‪ .‬הדבר אפילו מומלץ‪.‬‬ ‫גם אם כל השינויים הם רלוונטיים וטובים‪ ,‬הרי ניהול נכון מביא לכך‬ ‫שהשינוי נעשה באופן מדורג ולא בבת אחת‪ .‬גם את סדר המימוש‬ ‫ניתן לשנות‪ .‬סדר המדרגות כפי שהוצג נועד להסביר את המודל ואינו‬ ‫בהכרח סדר המימוש המתאים בבוא הארגון לשנות ולשפר‪.‬‬ ‫המלאכה רבה‪ ,‬אולם המטרה ברורה‪ :‬למנוע מצב שבו לקח נשאר‬ ‫בגדר אמירה בלבד‪ .‬לקח יש להפוך לידיעה ולמעשים ובכך לשפר את‬ ‫ביצועי הארגון‪.‬‬

‫הערות‬

‫‪1. Matt Jarvis, The Psychology of Effective Learning and‬‬ ‫‪Teaching, Nelson Thornes, Cheltenham, 2005‬‬ ‫‪2. David A. Kolb, Experiential Learning: Experience as the‬‬ ‫‪Source of Learning and Development, Englewood Cliffs, NJ,‬‬ ‫‪Prentice Hall, 1984‬‬

‫הפקת לקחים בצה"ל ‪ -‬לעלות עוד מדרגה‬

‫‪51‬‬

‫חיל האוויר במערכה התקשורתית‬

‫בין מלחמת לבנון השנייה‬ ‫ל"עופרת יצוקה"‬

‫לו????????????????ה‬ ‫"ה??????????????????????????????‬ ‫???????????????"‬

‫סא"ל ישראל טל‪-‬סרנגה‬ ‫רע"ן קשרי ציבור בדובר צה"ל (בזמן‬ ‫כתיבת המאמר היה ראש תחום‬ ‫תקשורת בחיל האוויר)‬

‫‪52‬‬ ‫מערכות ‪430‬‬

‫פינוי פצוע ב"עופרת יצוקה"‬ ‫על הדוברות הצבאית לשחרר מתוך הלחימה כל‬ ‫מידע הקשור באופן ישיר לעורף האזרחי‪ ,‬כגון‬ ‫דיווחים על חיילים פצועים או הרוגים‪ ,‬הצלחות‬ ‫במערכה ואופן התקדמותה‬

‫חיל האוויר ‪ -‬כמו צה"ל כולו ‪ -‬נקט במלחמת לבנון השנייה מדיניות של פתיחות רבה ביחסיו‬ ‫עם התקשורת‪ ,‬ואילו במבצע "עופרת יצוקה" ננקטה מדיניות מבוקרת ומאופקת יותר‪ .‬אף‬ ‫שיש הסוברים כי חיל האוויר "יצא טוב" בשתי המערכות האלה מבחינה תקשורתית‪ ,‬הרי‬ ‫בחינה מדוקדקת מראה שלאסטרטגיה המאופקת היו יתרונות רבים יותר‬ ‫רקע‬

‫התקשורת תופסת כיום מקום חשוב ומרכזי בהוויה הישראלית והיא‬ ‫באה לידי ביטוי מיוחד בעיתות של לחימה ושל מלחמה‪.‬‬ ‫מפת התקשורת בארץ כוללת כיום שידורי רדיו ארציים‪ ,‬ערוצי‬ ‫טלוויזיה מסחריים וציבוריים‪ ,‬ערוצי הכבלים והלוויין‪ ,‬אינטרנט וכן‬ ‫את עולם הניו‪-‬מדיה (בלוגים‪ ,‬רשתות חברתיות וכו')‪ .‬על כל אלה‬ ‫נוספת התקשורת הכתובה ‪ -‬עיתונים‪ ,‬מקומונים‪ ,‬חינמונים ‪ -‬וכן‬ ‫תחנות רדיו ותחנות טלוויזיה אזוריות בכבלים‪ .‬במקביל נמצאים‬ ‫בארץ מאות נציגים של רשתות רדיו וטלוויזיה ושל עיתונים מהעולם‪,‬‬ ‫לרבות נציגים של הרשתות המובילות‪" :‬סי‪-‬אן‪-‬אן"‪" ,‬סקיי"‪" ,‬בי‪-‬בי‪-‬סי"‬ ‫וכו'‪ .‬כל אלה מקבלים תפקיד גדול ומרכזי יותר בעיתות משבר וחירום‬ ‫ובמיוחד בעיתות מלחמה‪.‬‬ ‫התקשורת בלחימה פועלת סביב השעון‪ :‬אוספת מידע‪ ,‬מאתרת‬ ‫חדשות ומפיצה אותן על פי השיקולים המקצועיים המנחים אותה‬ ‫(תפוצה וקהלי יעד‪ ,‬יוקרה‪ ,‬אינטרס כלכלי ועוד)‪.‬‬ ‫פעמים רבות התקשורת ניזונה גם מאזרחים בשטח המעבירים אליה‬ ‫מידע ויזואלי באמצעות דיווחים חיים‪ ,‬סרטי וידאו‪ ,‬תצלומים‪ ,‬הקלטות‬ ‫ועדויות אחרות‪ .‬חלק מהחומרים מתועד באופן מקצועי‪ ,‬וחלק באופן‬ ‫חובבני ‪ -‬הן בצילומים ביתיים והן במכשירים הסלולריים‪.‬‬ ‫התקשורת הפכה אפוא לכלי בעל השפעה טקטית ואסטרטגית‪ .‬היא‬ ‫מגיעה במהירות רבה יותר לקהל יעד רחב יותר במגוון רב יותר של‬ ‫אמצעים‪ ,‬ולכן גם משפיעה באופן מהיר ולעיתים גם משמעותי יותר‬ ‫על סדר היום הציבורי‪.‬‬ ‫המצב הזה משפיע ישירות ובעקיפין על הצבא בלחימה ‪ -‬במתן‬ ‫לגיטימציה למעשיו או בריסון כוחו ופעולותיו‪ .‬כוחה הרב של‬ ‫התקשורת ביצירת דעת הקהל ובעיצובה הופך אותה לשחקן נוסף‬ ‫ומשמעותי במרחב הפעולה הצבאי המודרני‪.‬‬

‫תכלית הפעילות התקשורתית בעיתות חירום‬

‫לפעילות התקשורתית של הצבא במצבי חירום ובעת לחימה יש שלוש‬ ‫מטרות מרכזיות‪:‬‬ ‫‪ .1‬לתמוך במטרות הצבא וביעדיו‪.‬‬ ‫‪ .2‬לשמור על אמון הציבור בצבא ובלוחמיו‪.‬‬ ‫‪ .3‬להגביר ‪ -‬בארץ ובעולם ‪ -‬את הלגיטימציה לפעילות הצבאית‬ ‫ולהציגה באור נכון ככל שניתן‪.‬‬ ‫כיום ברור שאין זה נכון להתעלם מנוכחותן של מערכות התקשורת‬ ‫השונות‪ ,‬אולם נשאלת השאלה כיצד נכון לשתף עימן פעולה‪ .‬ישנה‬ ‫האפשרות שמדיניות התקשורת תעמיד במרכזה פתיחות ושותפות‬ ‫אסטרטגית כמו במלחמת לבנון השנייה או במהלך ההתנתקות‬

‫מרצועת עזה (והיו מי שהגדירו את הפתיחות שהייתה במילים "פריצות‬ ‫תקשורתית"; לדעתי‪ ,‬זוהי הגדרה קיצונית מדי)‪ .‬אפשרות אחרת‬ ‫היא לנקוט מדיניות של העברת מידע וחומרים מתוך המלחמה אל‬ ‫כלי התקשורת לצורך שיקוף הזירה‪ ,‬אולם בלי להכניס את מערכות‬ ‫התקשורת לזירה‪ ,‬כפי שנעשה בימים הראשונים של מבצע "עופרת‬ ‫יצוקה"‪( .‬רק ביום הרביעי של שלב התמרון‪ ,‬בשבוע השני למבצע‪,‬‬ ‫הוכנסו מערכות התקשורת לזירה)‪ .‬לפני שבוחרים את האסטרטגיה‬ ‫המתאימה לאירוע מסוים‪ ,‬יש לזכור שאין אמת אחת ואבסולוטית‪,‬‬ ‫ושאסטרטגיה תקשורתית שטובה לאירוע אחד אינה מתאימה בהכרח‬ ‫לאירוע אחר‪ .‬הצלחה בהתנהלות מול התקשורת תושג באמצעות‬ ‫מציאת המזיגה הנכונה בין שתי הדרכים‪.‬‬ ‫את התכלית שרוצים להשיג בפעילות מול התקשורת יש לתרגם‬ ‫לעקרונות פעולה של "עשה ואל תעשה" ולתוכנית עבודה שעושה‬ ‫שימוש בכלים המצויים בתוך "ארגז כלים"‪ .‬האסטרטגיה התקשורתית‬ ‫עשויה להשתנות במהלך המלחמה בהתאם להתנהלות המלחמה‪,‬‬ ‫למצבי משבר‪ ,‬למפת התקשורת‪ ,‬לשיח עם מערכות התקשורת‪,‬‬ ‫לאווירה במדינה ובצבא‪.‬‬

‫את התכלית שרוצים להשיג‬ ‫בפעילות מול התקשורת יש‬ ‫לתרגם לעקרונות פעולה של‬ ‫"עשה ואל תעשה" ולתוכנית‬ ‫עבודה שעושה שימוש בכלים‬ ‫המצויים בתוך "ארגז כלים"‬ ‫בעיתות חירום משתנה המתכונת של תוכניות השידור‪ .‬השינוי המרכזי‬ ‫הוא המעבר לשידורי גל פתוח המדווחים על המצב ‪ 24‬שעות ביממה‪.‬‬ ‫המשמעות היא שמערכות התקשורת יחפשו כל הזמן חומרים לשידור‪,‬‬ ‫דוברים‪ ,‬נתונים‪ ,‬סיפורים ופרשנויות‪.‬‬ ‫הפקת החומרים נעשית בשתי דרכים מרכזיות‪ :‬הדרך האחת היא‬ ‫באמצעות גורמים שמחוץ לצבא‪ ,‬דוגמת משפחות הלוחמים‪ ,‬קצינים‬ ‫בכירים לשעבר וכד'‪ .‬הדרך השנייה היא הצגת חומרים שמקורם‬ ‫בצבא ושיצאו ממנו באופן רשמי וברשות או באופן לא פורמלי ולא‬ ‫חוקי (הדלפות)‪.‬‬ ‫לדעתי‪ ,‬על הדוברות הצבאית לשחרר מתוך הלחימה כל מידע הקשור‬ ‫באופן ישיר לעורף האזרחי‪ ,‬כגון דיווחים על חיילים פצועים או הרוגים‪,‬‬ ‫הצלחות במערכה ואופן התקדמותה‪ .‬לעומת זאת אין לחשוף לציבור‪,‬‬ ‫חיל האוויר במלחמה התקשורתית‬

‫‪53‬‬

‫כמובן‪ ,‬תוכניות מבצעיות‪ ,‬שיטות פעולה או כל פרט אחר שעלול לסכן‬ ‫את הכוחות‪ ,‬לעלות בחיי אדם או להכשיל את התכנון המבצעי‪.‬‬ ‫בלחימה‪ ,‬כמו ברגיעה‪ ,‬קיימת תמיד דילמה בנוגע לאופי החומרים‬ ‫שנכון לשחרר‪ ,‬כמותם ותדירות שחרורם‪ .‬האם נכון לשחרר חומרים‬ ‫הבונים את תמונת המערכה או כאלה המעוררים הזדהות עם הצבא?‬ ‫האם לפרסם מידע הפונה לשכל הישר או לרגש? נתונים או סיפורי‬ ‫צבע? ובאיזה מינון? האם במסגרת המאמץ להסביר את תמונת‬ ‫המלחמה נכון להעלות לשידור מפקדים בכירים אשר יתדרכו את‬ ‫האזרחים על ההתפתחויות או עדיף להביא לוחמים מתוך הכוחות‬ ‫שיספרו את סיפורם האישי ויעוררו הזדהות? האם לצרף כתבים‬ ‫לכוחות? ואם כן‪ ,‬כמה חופש פעולה לתת להם‪ ,‬וכיצד לשמור על‬ ‫ביטחונם? בסופו של דבר מה שצריך לקבוע הוא אופן הליווי‬ ‫התקשורתי המתאים ביותר למטרות המבצעיות‪.‬‬ ‫ניתן להניח שככל שיגיעו לתקשורת יותר חומרים שמקורם בצה"ל‪,‬‬ ‫כך נביא לבנייה טובה יותר של הנרטיב הצה"לי ונבסס את המסר של‬ ‫צה"ל‪ .‬חומרים שמקורם בצה"ל יכולים להיות ראיונות עם לוחמים‪,‬‬ ‫פרסום חומרים שצולמו באמצעים של צה"ל ביבשה‪ ,‬בים ובאוויר‪,‬‬ ‫תדרוכי רקע או ראיונות עם קצינים בכירים‪.‬‬

‫ניתן להניח שככל שיגיעו‬ ‫לתקשורת יותר חומרים שמקורם‬ ‫בצה"ל‪ ,‬כך נביא לבנייה טובה‬ ‫יותר של הנרטיב הצה"לי ונבסס‬ ‫את המסר של צה"ל‬ ‫תנאי חשוב להצלחת הקשר עם הציבור וליצירת אמינות בתקשורת‬ ‫הוא הכנה של הדוברים מטעם הצבא בנוגע לנושאים שבכוונתם‬ ‫להסביר‪ .‬רצוי לתדרך גם קצינים בכירים בדימוס‪ ,‬שכן בעיתות‬ ‫מלחמה הם משמשים פרשנים מבוקשים במערכות התקשורת‪ .‬הדרך‬ ‫המומלצת ביותר היא שהצבא ישמור לאורך זמן על מערכת יחסים‬ ‫עם בכיריו לשעבר‪ ,‬כך שיהיו כל הזמן מעודכנים ויוכלו בכל רגע להיות‬ ‫פרשנים אמינים‪.‬‬

‫מערך התקשורת של חיל האוויר‪ :‬הרכבו ועקרונות‬ ‫פעולתו בעת חירום‬

‫מערך התקשורת של חיל האוויר בעת חירום כפוף לראש להק אוויר ‪-‬‬ ‫קצין בדרגת תא"ל המופקד על הפעלת הכוח בחיל האוויר ‪ -‬ואילו בעת‬ ‫רגיעה הוא כפוף ישירות למפקד חיל האוויר‪ .‬בראש מערך התקשורת‬ ‫בזמן מלחמה עומד ראש תחום תקשורת בחירום ‪ -‬קצין בדרגת‬ ‫אל"ם או סא"ל ‪ -‬ועליו מוטל לנהל את העבודה של חיל האוויר מול‬ ‫התקשורת בהתאם להנחיותיהם של ראש להק אוויר ושל דובר צה"ל‪.‬‬ ‫לראש תחום תקשורת בחירום כפופים כמה גורמים המסייעים לו‬ ‫לתרגם את האסטרטגיה התקשורתית לעבודה מעשית מול כלי‬ ‫‪54‬‬ ‫מערכות ‪430‬‬

‫התקשורת‪:‬‬

‫‪ .1‬‬

‫‪ .2‬‬

‫‪ .3‬‬

‫‪ .4‬‬

‫‪ .5‬‬

‫‪ .6‬‬

‫‪ .7‬‬

‫צוות אסטרטגי‪ .‬על הצוות לנתח את תמונת התקשורת ואת‬ ‫תמונת הקרב ולהמליץ על כיווני הפעולה‪.‬‬ ‫דוברי חיל האוויר בעת חירום‪ .‬הדוברים בעת חירום הם קצינים‬ ‫במילואים בדרגת תת‪-‬אלוף שמייצגים את חיל האוויר בתקשורת‬ ‫באופן רשמי‪ .‬אחד מהם מקיים קשרים עם התקשורת הישראלית‪,‬‬ ‫ואילו האחר ‪ -‬עם התקשורת הזרה‪ .‬שני הקצינים הם הפנים של‬ ‫חיל האוויר ונושאי דברו לציבור הרחב בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫פורום בכירים לשעבר‪ .‬זהו פורום של קצינים בכירים במילואים‬ ‫המתודרכים באופן שוטף בחיל האוויר בעיתות שגרה ובעיתות‬ ‫מלחמה‪ .‬הקצינים האלה זוכים להערכה רבה בתקשורת ומוזמנים‬ ‫מעת לעת להיות פרשנים בנושאים הקשורים לחיל האוויר‪ .‬חשוב‬ ‫לתדרך ולעדכן אותם באופן שוטף כדי שיכירו את הנתונים ואת‬ ‫התמונה הכוללת‪ .‬מובן שכל אחד מהם מדבר בשמו ומייצג את‬ ‫דעתו בלבד‪.‬‬ ‫צוותי תגובה לתקשורת הישראלית והזרה‪ .‬חיל האוויר הקים שני‬ ‫צוותים שתפקידם הוא להגיב במהירות לתקשורת בעת מלחמה‪.‬‬ ‫הצוותים כוללים לוחמים במערכים השונים ‪ -‬מטוסי קרב‪ ,‬מטוסי‬ ‫תובלה‪ ,‬מסוקי קרב‪ ,‬מסוקי סער‪ ,‬מערכות נ"מ ומפעילים של כלי‬ ‫טיס בלתי מאוישים ‪ -‬שעברו הכשרה כיצד לעמוד מול מצלמות‬ ‫ובעת הצורך נקראים להתראיין לתקשורת‪ .‬ברור לנו שהמסר‬ ‫שלהם‪ ,‬שמבוטא מתוך ניסיונם האישי בלחימה‪ ,‬אמין מאוד‪ ,‬ישיר‬ ‫ומשפיע‪.‬‬ ‫צוותי תקשורת בסיסיים‪ .‬בכל בסיס של חיל האוויר קיים צוות‬ ‫ייעודי שתפקידו לסייע לתחום תקשורת בכל ההיבטים ‪ -‬החל‬ ‫בצילום חומרים פנימיים בבסיס והעברתם לתחום תקשורת במטה‬ ‫החיל‪ ,‬עבור דרך תיאומים בבסיס‪ ,‬העלאת יוזמות תקשורתיות‬ ‫ומתן ליווי תקשורתי וכלה בסיוע לוגיסטי‪.‬‬ ‫צוות אבטחת מידע‪ .‬תפקיד הצוות הזה הוא לפקח על ההיבט‬ ‫הביטחוני של התכנים היוצאים לתקשורת‪ .‬מחובתנו לשמור היטב‬ ‫על יעדי ההסתרה כדי לא להסגיר פעילות מבצעית וכדי לשמור‬ ‫על חיי אדם‪.‬‬ ‫צוות מודיעיני (שנקרא שט"ל ‪ -‬שירות טכני למודיעין)‪ .‬הצוות‬ ‫הזה אומנם אינו כפוף לראש התחום‪ ,‬אולם הוא מסייע בשירותי‬ ‫פענוח ובקרה לחומרים ויזואליים שצולמו מהאוויר ומיועדים‬ ‫להפצה‪ .‬כמו כן עורך הצוות הזה את הסרטים המבצעיים ומפיק‬ ‫את תמונות המטרות לפני ואחרי תקיפתן‪ .‬את הסרטים ואת‬ ‫התמונות האלה מפיצים לא פעם לתקשורת‪.‬‬

‫‪ .8‬יחידת ההסרטה של חיל האוויר (שנקראת שה"ד ‪ -‬שירותי‬ ‫הדרכה)‪ .‬תכליתה לייצר עזרים‪ ,‬ובהם מפות‪ ,‬מצגות‪ ,‬סרטי וידאו‪,‬‬

‫אנימציה וגרפיקה ממוחשבת למסיבות עיתונאים‪ ,‬לתדרוכי‬ ‫כתבים וכו'‪.‬‬ ‫‪ .9‬צוות תקשורת פנים מופקד על הפצת המידע הפנים‪-‬ארגוני‬ ‫בחיל‪ .‬המידע בפורטל הפנים פתוח לכל אנשי החיל וכולל נושאים‬ ‫מבצעיים‪ ,‬פיקודיים ומורליים‪ .‬הפורטל כולל כתבות וראיונות‬ ‫ גם בפורומים מקוּ ונים‪ ,‬פנים‪-‬חיליים ‪ -‬עם בכירי החיל‪ .‬צוות‬‫תקשורת הפנים גם אמור לתת למפקדים כלים ‪ -‬כגון מצגות‪,‬‬

‫מסוק קרב של חיל האוויר משתק מקור ירי על כוחותינו (בתמונה מימין ‪ -‬זיהוי מקור הירי)‬ ‫בעת הלחימה ואחריה מעלה האויב טענות בנוגע לפשעי מלחמה שעשו כביכול חיילי צה"ל‪ .‬לכן על צה"ל להציג את‬ ‫החומרים התקשורתיים הרלוונטיים כדי לשקף את אופן פעולתם של כוחותיו‬ ‫תמונות וסרטונים ‪ -‬להסברת מהלכי המלחמה לקצינים ולחיילים‬ ‫ביחידותיהם‪.‬‬ ‫‪ .10‬צוות אתר האינטרנט של חיל האוויר מעדכן את האתר של‬ ‫חיל האוויר כך שישקף את המלחמה ואת אופן השתתפותו של‬ ‫החיל בה‪ .‬העדכון כולל כתבות‪ ,‬תמונות‪ ,‬סרטים שצולמו במהלך‬ ‫פעילות מבצעית‪ ,‬פורומים עם בכירים בחיל ומצגות בלתי מסווגות‬ ‫המיועדות לקהל הרחב‪.‬‬ ‫‪ .11‬מכלול התקשורת הוא הגוף המתאם את כל העשייה התקשורתית‬ ‫בחיל האוויר מול דובר צה"ל והתקשורת‪ .‬המכלול ניזון מהתמונה‬ ‫המבצעית של חיל אוויר ומהתמונה התקשורתית‪ .‬לרשותו עומדים‬ ‫כמה צוותים‪:‬‬ ‫• צוות מבצעים שמופקד על יצירת התמונה המבצעית למכלול‬ ‫תקשורת הן כדי ליזום כתבות והן כדי להגיב על אירועים מבצעיים‪.‬‬ ‫הצוות נמצא ב"בור" של חיל אוויר ובונה את התמונה המבצעית‬ ‫באמצעות מידע שהוא מקבל ואוסף משאר הגופים המבצעיים‪.‬‬ ‫ • צוות מעקב תקשורת מופקד על בניית התמונה התקשורתית‪,‬‬ ‫דהיינו על האופן שבו משתקף חיל האוויר בתקשורת‪ .‬לצורך‬ ‫זה הוא עוקב אחר המתפרסם בכל כלי התקשורת ‪ -‬המודפסים‬ ‫והאלקטרוניים ‪ -‬ומסתייע בתוצרים של דובר צה"ל‪.‬‬ ‫ • צוות ייזום מופקד על ייזום כתבות בתקשורת הכתובה‬ ‫והאלקטרונית‪ .‬הכתבות שהוא ייזום יהיו הן אינפורמטיביות והן‬ ‫אמוציונליות ‪ -‬כדי להגביר את ההזדהות עם החיל‪ .‬רעיונותיו של‬ ‫הצוות בנוגע לכתבות יזומות מועברות לאישורו של דובר צה"ל‪.‬‬ ‫• צוות תגובה וקשרי ציבור מכין את התשובות לשאילתות ולפניות‬ ‫של התקשורת לחיל האוויר דרך דובר צה"ל‪ .‬כמו כן הוא מטפל‬ ‫בפניות לביקורים בחיל ובבקשות להשתתפות של אנשי חיל‬ ‫האוויר בפעילויות ציבוריות שונות‪.‬‬ ‫• צוות תדרוך כתבים והפקת סרטים מפיק את כל התכנים‬

‫הנחוצים לנציגי חיל האוויר המשתתפים במסיבות עיתונאים‬ ‫ובתדרוכי כתבים‪ .‬הצוות מקבץ את הנתונים בעבור הדובר‪,‬‬ ‫מכין את העזרים הנדרשים ומכין את דובר חיל האוויר לפני‬ ‫הופעתו באופן עיוני ובאופן מעשי ‪ -‬בסימולציה‪ .‬הדבר נעשה‬ ‫בשיתוף פעולה הדוק עם חטיבת דובר צה"ל‪ .‬כמו כן מופקד‬ ‫הצוות על איסוף חומרים ויזואליים מטייסות החוזי ומבור חיל‬ ‫האוויר תוך כדי הלחימה ‪ -‬ובמיוחד סרטים מבצעיים שצולמו‬ ‫מהאוויר ומשקפים את הפעילות הצבאית של כוחותינו ושל‬ ‫האויב‪ .‬החומרים האלה מועברים ל"בנק"‪ ,‬וממנו הם מוזרמים‬ ‫לתקשורת ולגופים אחרים לפי הערכת מצב ולפי החלטת הגורמים‬ ‫המוסמכים‪ .‬ההיסטוריה מלמדת שלחומרים האלה יש משמעות‬ ‫רבה במהלך הלחימה וב"יום שאחרי"‪.‬‬

‫ההתנהלות התקשורתית במלחמת לבנון השנייה‬ ‫וב"עופרת יצוקה"‬

‫לפני שמשווים את האסטרטגיה התקשורתית של חיל האוויר‬ ‫במלחמת לבנון השנייה לזו שננקטה ב"עופרת יצוקה" חשוב להדגיש‬ ‫שמדובר היה בשתי מערכות שונות לחלוטין בכל ההיבטים‪ :‬הזירה‪,‬‬ ‫האויב‪ ,‬יחסי הכוחות‪ .‬כמו כן הן היו שונות זו מזו בכל הנוגע ליכולת‬ ‫לשלוט על כלי התקשורת‪ .‬בעזה ניתן היה לאכוף מדיניות של אי‪-‬‬ ‫כניסת התקשורת ‪ -‬הישראלית והזרה ‪ -‬לשטח הלחימה‪ ,‬ואילו‬ ‫בלבנון ניתן היה לשלוט רק על התקשורת הישראלית במעברי הגבול‪.‬‬ ‫עיתונאים זרים יכלו להיכנס אל גזרת הלחימה דרך צפון לבנון בסיועם‬ ‫של אנשי חזבאללה‪ .‬הבדל משמעותי נוסף הוא שלנגד עיניהם של‬ ‫מתכנני "עופרת יצוקה" ‪ -‬גם בתחום התקשורת ‪ -‬עמדו לקחיה של‬ ‫מלחמת לבנון השנייה‪.‬‬ ‫עוד יש לציין כי צריך ללמוד מ"עופרת יצוקה" ככל שניתן בהיבט‬ ‫התקשורתי‪ ,‬אולם מתוך הבנה שזו לא הייתה מלחמה כוללת‪ ,‬והמבצע‬ ‫לא שיקף אלא מקצת האיומים הצבאיים שמולם עומד צה"ל‪ ,‬וחיל‬ ‫חיל האוויר במלחמה התקשורתית‬

‫‪55‬‬

‫‪ 5‬טילי גראד משוגרים בקרבת מסגד ב"עופרת יצוקה"‬ ‫בתחילת השבוע השלישי ללחימה התחיל חיל האוויר‬ ‫להכין את ההתמודדות התקשורתית עם "היום שאחרי"‬ ‫נוסף על הפעילות השוטפת‬ ‫האוויר בתוכו‪ .‬יחד עם זאת עלינו להתאמץ ולברור משלל הלקחים‬ ‫והמסקנות את אלה הרלוונטיים למלחמה כוללת ולאופי העימות‬ ‫הבא וליישמם במקרה הצורך‪ .‬מתוך נקודת המוצא הזאת צריך לפתוח‬ ‫את הדיון‪.‬‬ ‫האסטרטגיה של חיל האוויר נגזרת מהאסטרטגיה של צה"ל שאותה‬ ‫מוביל דובר צה"ל‪ .‬עם זאת מובן שהאסטרטגיה החילית מושפעת גם‬ ‫מהנחיותיו של מפקד חיל האוויר ומהמדיניות שהוא מתווה ומנסה‬ ‫להביא מתוך עולם התוכן של חיל האוויר את האלמנטים ואת הכלים‬ ‫שיכולים לתמוך באסטרטגיה ובמסרים של צה"ל‪.‬‬ ‫להלן בחינה מכמה זוויות של ההתנהלות התקשורתית של חיל האוויר‬ ‫במלחמת לבנון השנייה וב"עופרת יצוקה"‪.‬‬

‫האסטרטגיה‬

‫האסטרטגיה התקשורתית של צה"ל במלחמת לבנון השנייה הייתה‬ ‫של פתיחות מבוקרת‪ .‬המשמעות בפועל הייתה מתן אישורים רבים‪,‬‬ ‫יחסית‪ ,‬לקצינים ולחיילים לעלות לשידורים ולהתראיין‪ ,‬סיקור‬ ‫תקשורתי רב ביחידות הצבא‪ ,‬ובכלל זה בבסיסי חיל האוויר‪ ,‬נטייה‬ ‫להיענות לפניות התקשורת כדי לחזק את אמון הציבור בצה"ל‪.‬‬ ‫המדיניות הזאת הביאה לחשיפה תקשורתית נרחבת של מה שקורה‬ ‫בתוך הצבא‪ .‬מדיניות דומה ננקטה שנה לפני כן במהלך ההתנתקות‪.‬‬ ‫אז‪ ,‬בהתנתקות‪ ,‬הוכתרה המדיניות הזאת בהצלחה וזכתה לשבחים‪.‬‬ ‫‪56‬‬ ‫מערכות ‪430‬‬

‫תוצאות המדיניות הזאת במלחמת לבנון השנייה אינן חד‪-‬משמעיות‪,‬‬ ‫ויש הסוברים שהצליחה פחות מאשר במהלך ההתנתקות‪ .‬חיל האוויר‬ ‫פעל במלחמת לבנון השנייה בהתאם למדיניות התקשורתית שקבע‬ ‫צה"ל ‪ -‬גם אם לא תמיד היה שלם עימה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬חיל האוויר פירסם‬ ‫חומרים מסוימים‪ ,‬שאותם לא היה מפרסם אילו הדבר היה תלוי רק בו‪.‬‬ ‫ב"עופרת יצוקה" הייתה המדיניות של צה"ל ‪ -‬ולכן גם של חיל האוויר‬ ‫ לשקף את הקורה במערכה ובצבא‪ ,‬אך במינון תקשורתי נמוך יותר‬‫מאשר במלחמת לבנון השנייה וביתר צניעות‪ .‬בשבוע הראשון של‬ ‫מבצע "עופרת יצוקה" התמקד המאמץ של צה"ל בתקיפות מהאוויר‬ ‫נגד מטרות טרור ברצועה‪ .‬בשבוע השני החל התמרון הקרקעי‪ ,‬והוא‬ ‫זכה לסיוע צמוד מהאוויר‪ .‬במקביל המשיך חיל האוויר לתקוף מטרות‬ ‫טרור מהאוויר‪ .‬הדגש התקשורתי של חיל אוויר בתחילת המבצע‬ ‫היה כפול‪ :‬להעביר מידע מבצעי ‪ -‬במגבלות ביטחון המידע ויעדי‬ ‫ההסתרה ‪ -‬ולהפיק חומרים תומכי מסר‪ .‬חיל האוויר העביר לדובר‬ ‫צה"ל מידע המתייחס לאירועים המבצעיים מהאוויר‪ :‬מספר הגיחות‪,‬‬ ‫סוגי המטרות שהותקפו ותוצאות התקיפות‪ .‬נציג המבצעים של מכלול‬ ‫התקשורת בחיל האוויר ישב בתא השליטה‪ ,‬צפה בפעילות בזמן אמת‬ ‫וברר את הסרטים המבצעיים המתאימים ביותר להעברת המסר‬ ‫ולהצגת אופן פעילותם של הצבא ושל האויב לקהלי היעד‪.‬‬ ‫בשלב מתקדם יותר במבצע‪ ,‬בשבוע השלישי‪ ,‬התחיל מכלול התקשורת‬

‫ליזום פעילויות מול הרשתות בארץ ובחו"ל כדי לשקף לא רק את‬ ‫העובדות היבשות אלא גם את הסיפורים האנושיים של המלחמה‪.‬‬ ‫כמו כן הוא נערך ל"יום שאחרי"‪ ,‬עת תיפסק הלחימה וייפתחו מעברי‬ ‫רצועת עזה לתקשורת הזרה והישראלית‪ ,‬ומכונת התעמולה של האויב‬ ‫תנצל זאת כדי להטות את דעת הקהל בעולם לטובתה‪.‬‬

‫הטקטיקה‬

‫הטקטיקה התקשורתית באה לידי ביטוי בבחירת ה"חימוש" המתאים‬ ‫להשגת ההישג הנדרש‪ .‬ה"חימוש" הזה כולל הודעות לתקשורת‪,‬‬ ‫ראיונות‪ ,‬שיחות רקע‪ ,‬תדרוכי כתבים‪ ,‬סיקורים בבסיסים ובטייסות‪,‬‬ ‫פורום בכירים לשעבר‪ ,‬צוותי תגובה לתקשורת‪ ,‬חומרים ויזואליים‬ ‫(צילומים מהבסיסים ומהפעילות השוטפת‪ ,‬סרטים מבצעיים‪,‬‬ ‫אנימציות וכו')‪.‬‬ ‫במלחמת לבנון השנייה החל חיל האוויר את העבודה התקשורתית שלו‬ ‫בחתימה בינונית‪ ,‬וזו הלכה ותפסה תאוצה עם התפתחות המלחמה‪.‬‬ ‫העברנו נתונים וסרטים מבצעיים רבים‪ ,‬השתתפנו בתדרוכים היומיים‬ ‫של הכתבים‪ ,‬פתחנו את בסיסי חיל האוויר לסיקורים כלליים‪ ,‬לכתבות‬ ‫אינפורמטיביות ולכתבות צבע‪ .‬אנשינו היו באולפני הטלוויזיה למתן‬ ‫מידע לציבור ולשיחות על חוויות אישיות ונתנו לכתבים תדרוכי רקע‪.‬‬ ‫בעקבות הפעילות הזאת היו פרסומים רבים וחיוביים על חיל אוויר‬ ‫ועל אופן הפעלתו‪ .‬לכאורה יצא חיל האוויר נשכר מכך‪ ,‬אולם על רקע‬ ‫המציאות הכוללת במלחמה הייתה ‪ -‬לדעתי ‪ -‬החתימה התקשורתית‬ ‫של חיל האוויר גבוהה מדי‪ ,‬וטוב היה אילו הייתה נמוכה יותר‪.‬‬ ‫במבצע "עופרת יצוקה" פעל בתחילה חיל האוויר בחתימה נמוכה‬ ‫מאוד‪ ,‬אך זו הלכה ותפסה תאוצה מהשבוע השלישי ללחימה‪ .‬התחלנו‬ ‫בהעברת מידע על חלקו של חיל האוויר בלחימה ‪ -‬בעיקר נתונים‬ ‫מספריים ופרטים על אופי המטרות ‪ -‬והעברנו מדי יום שני לקטי‬ ‫סרטים מבצעיים תומכי מסר‪ .‬מובן שהסרטים "הולבנו" כדי לא‬ ‫להסגיר פרטים מסוּ וגים‪ ,‬והוספו להם כתוביות וסימונים רלוונטיים‬ ‫כדי שיהיו ברורים ובהירים לקהל היעד‪ .‬נוסף על כך צילמו צוותי‬ ‫וידאו וסטילס של חיל אוויר בבסיסי החיל ובטייסות והעבירו את‬ ‫החומרים לדובר צה"ל כדי שיפיץ אותם בהתאם לשיקוליו‪ .‬כמו כן‬ ‫השקענו מאמצים רבים באתר האינטרנט של החיל ובתקשורת הפנים‪,‬‬ ‫בתוצרים הוויזואליים והכתובים‪.‬‬ ‫בשלבים הראשונים לא היו ראיונות‪ ,‬לא אושרו סיורי עיתונאים‬ ‫בבסיסים ובטייסות‪ ,‬ולא היו תדרוכי כתבים לייחוס ולציטוט‪ .‬עם‬ ‫זאת היו תדרוכים למתן רקע כללי‪ .‬המדיניות הזאת הוכיחה את עצמה‬ ‫היטב בעת המבצע ושירתה היטב באותה העת הן את מטרות הצבא‬ ‫בכלל והן את מטרות חיל האוויר בפרט‪.‬‬ ‫לאחר כשבועיים של לחימה החל מכלול תקשורת בחיל האוויר‬ ‫ליזום כתבות לתקשורת הישראלית והבין‪-‬לאומית‪ ,‬ובהן הושם דגש‬ ‫על שני נושאים מרכזיים‪ :‬שיקוף הפעילות המבצעית בהשתתפות‬ ‫בקרב היבשה ומוסר הלחימה של חיל האוויר שבא לידי ביטוי‪ ,‬בין‬ ‫היתר‪ ,‬בתכנון קפדני‪ ,‬בתדרוך יסודי של הטייסים‪ ,‬בשימוש באמצעי‬ ‫לחימה כירורגיים ובפעולה מושכלת של הטייסים‪ .‬במקביל התחלנו‬ ‫לתת תדרוכי רקע לכתבים בנוגע לפעילות של חיל האוויר במבצע‪.‬‬ ‫כל אלה‪ ,‬כמובן‪ ,‬בהתאם למדיניות התקשורתית של צה"ל שאותה‬

‫הוביל דובר צה"ל‪.‬‬ ‫בתחילת השבוע השלישי ללחימה התחלנו להכין את ההתמודדות‬ ‫התקשורתית עם "היום שאחרי" נוסף על הפעילות השוטפת‪.‬‬

‫הפעלת תחום תקשורת בעת חירום‬

‫כפי שצוין קודם לכן‪ ,‬בחיל אוויר קיים גוף ייעודי שאחראי לקשרים‬ ‫עם דובר צה"ל ועם התקשורת בעיתות שגרה ובעיתות חירום‪ .‬בשבוע‬ ‫הראשון של מלחמת לבנון השנייה פעל הגוף הזה במתכונת של בט"ש‪,‬‬ ‫דהיינו התבסס על אנשי הסדיר שלו ולא גייס אנשי מילואים‪ .‬מבחינה‬ ‫מנטלית גם לא חשו אנשי הגוף הזה שמדובר במלחמה‪ .‬רק החל‬ ‫מהשבוע השני החל תחום תקשורת לפעול במתכונת חירום‪ .‬הלקח‬ ‫שהופק מכך הוא שבמקרה של מלחמה או של מבצע גדול יש לעבור‬ ‫מוקדם ככל האפשר למתכונת חירום‪.‬‬ ‫למבצע "עופרת יצוקה" קדמה הכנה מנטלית‪ ,‬ארגונית‪ ,‬תקשורתית‬ ‫ומבצעית‪ ,‬כולל מסמך התרעה מפורט שפורסם כשבוע לפני המבצע‬ ‫וכלל משימות ודרכי התכוננות‪ .‬עם זאת יש להדגיש שהמסמך לא היה‬

‫במלחמת לבנון השנייה החל חיל‬ ‫האוויר את העבודה התקשורתית‬ ‫שלו בחתימה בינונית‪ ,‬וזו הלכה‬ ‫ותפסה תאוצה עם התפתחות‬ ‫המלחמה‬ ‫מבוסס על מידע שעומד להיפתח מבצע אלא על הערכה בלבד‪ .‬עם‬ ‫תחילת המבצע עבר תחום תקשורת מיד לנוהל חירום‪ .‬לאור העובדה‬ ‫שהמדיניות הייתה שיש לשמור על חתימה תקשורתית נמוכה‪ ,‬לא‬ ‫גויסו למילואים כל צוותי התחום אלא צוותים בודדים בלבד‪ .‬בשלב‬ ‫הראשון פעלו רק ראש התחום‪ ,‬מפקד מכלול תקשורת‪ ,‬צוות מבצעים‪,‬‬ ‫צוות מעקב תקשורת ואנשי הסרטים המבצעיים מתוך הצוות האחראי‬ ‫לתדרוך כתבים ולהפקת סרטים‪ .‬יחידת ההסרטה של החיל ‪ -‬שה"ד ‪-‬‬ ‫הפיקה עזרים וצילומי וידאו מהבסיסים ‪ -‬בעיקר להפצה פנים‪-‬חילית‪.‬‬ ‫נוסף על כך הוטל על צוות הייזום של התחום להתחיל בתהליך חשיבה‬ ‫וליזום רעיונות לכתבות ולפעילות תקשורתית כך שיהיו "מוצרי מדף"‬ ‫שימתינו להפצה בעיתוי הנכון‪.‬‬

‫ייצוג חיל האוויר באמצעות קצינים בכירים‬

‫על תחום תקשורת להיות מוכן כל הזמן לאפשרות שיהיה עליו לתדרך‬ ‫כתבים באופן מיידי או לנהל שיחות רקע טלפוניות עם כתבים בנוגע‬ ‫לפעולות של חיל האוויר‪ .‬עד מלחמת לבנון השנייה ‪ -‬ובמהלך המלחמה‬ ‫עצמה ‪ -‬פעל חיל האוויר כך שבכל יום לחימה היה תא"ל סדיר אחר‬ ‫"תורן תקשורת" וצריך היה במקרה הצורך לעמוד מול המצלמות‬ ‫והכתבים‪ .‬הנוהל הזה היה בעייתי משני טעמים‪ :‬העובדה שהדובר‬ ‫התחלף מדי יום ביומו והעומס הרב על "תורן התקשורת"‪ ,‬שהעבודה‬ ‫מול התקשורת נוספה על פעילותו המבצעית השוטפת‪ .‬בשל כך הוחלט‬ ‫חיל האוויר במלחמה התקשורתית‬

‫‪57‬‬

‫בחיל האוויר למנות שני תא"לים במילואים שתפקידם יהיה להיות‬ ‫דוברים של חיל האוויר ‪ -‬האחד יופקד על התקשורת הישראלית‪,‬‬ ‫והאחר על התקשורת הזרה‪ .‬הדוברים של חיל האוויר משמשים נציגיו‬ ‫הרשמיים של מפקד חיל האוויר כלפי התקשורת‪ .‬הפונקציה הכפולה‬ ‫הזאת פעלה בהצלחה במבצע "עופרת יצוקה"‪.‬‬

‫החומרים הוויזואליים‬

‫אם תמונה אחת שווה אלף מילים‪ ,‬אז סרט וידאו אחד שווה עשרות‬ ‫מונים יותר‪ .‬בגלל טכנולוגיות הצילום המתקדמות מהאוויר ישנו פיתוי‬ ‫רב לשחרר לתקשורת חומרים מרתקים‪ ,‬אבל חשוב לזכור כל הזמן‬ ‫שהשימוש בחומרים האלה לעולם אינו עומד בפני עצמו אלא נועד‬ ‫לתמוך במסר שאנחנו מבקשים להעביר ולחזק אותו‪.‬‬ ‫לכל סרט שמופץ מוסיפים כתוביות וגרפיקה מינימלית כדי לסייע‬ ‫לצופה לקלוט את הנקודות הפחות ברורות‪ ,‬לדוגמה ירי צלף מתוך‬ ‫חלון בניין‪ .‬חיל האוויר מקפיד לנצל את הנכסים המצולמים שעומדים‬ ‫לרשותו כדי לחזק את האסטרטגיה התקשורתית שקבע צה"ל‪.‬‬ ‫במלחמת לבנון השנייה שיחרר חיל האוויר לפרסום עשרות רבות‬ ‫של סרטים מבצעיים‪ ,‬ואלה תמכו במסר הכללי וחיזקו אותו‪ .‬אולם‬ ‫ההרגשה בסוף המלחמה הייתה ששוחררו לפרסום סרטים רבים מדי‬

‫במלחמת לבנון השנייה התחלנו לחשוב על "היום שאחרי" בימים‬ ‫האחרונים של המלחמה‪ .‬במבצע "עופרת יצוקה" ידענו כבר מההתחלה‬ ‫שיש להתכונן ל"יום שאחרי"‪ .‬לכן החל מהיום הראשון נאספו החומרים‬ ‫הרלוונטיים‪ ,‬ובתחילת השבוע השלישי של הלחימה אף גובשה‬ ‫אסטרטגיה תקשורתית לקראת "היום שאחרי"‪ ,‬כולל מיפוי החומרים‬ ‫המצולמים שהיו בידי החיל‪ ,‬בעיקר מטייסות החוזי‪ .‬בהמשך קם גם‬ ‫צוות צה"לי לנושא שהיינו שותפים בו‪ ,‬והעברנו לו את כל התובנות‬ ‫והחומרים הוויזואליים הרלוונטיים‪.‬‬

‫פורום הבכירים לשעבר‬

‫פורום הבכירים לשעבר של חיל האוויר הוא חלק בלתי נפרד מהחיל‪.‬‬ ‫לאור ניסיונם העשיר ומעמדם הבכיר הם מוזמנים מעת לעת לפרשן‬ ‫אירוע אווירי זה או אחר וכמובן גם מבצעים ומלחמות‪ .‬חיל האוויר‬ ‫מעדכן את פורום הבכירים לשעבר אחת לכמה חודשים במתרחש‬ ‫בחיל‪ ,‬בהתפתחויות ובחידושים‪ .‬כתוצאה מכך הפורום אינו מנותק‬ ‫מהקורה בחיל ובעת הצורך יכולים חבריו לתת פרשנות רלוונטית‬ ‫ומעודכנת‪ .‬בראש הצוות שמעדכן את הבכירים לשעבר עומד מפקד‬ ‫חיל האוויר‪ .‬עם זאת לא כל התדרוכים ניתנים בפגישות‪ .‬לעיתים הם‬ ‫נעשים גם באמצעות האינטרנט‪.‬‬ ‫חשוב להדגיש שהתדרוכים שמקבלים הבכירים לשעבר אינם חורגים‬ ‫בתכנים שלהם מתדרוכים שמקבלים עיתונאים‪ .‬היתרון היחסי של‬ ‫הבכירים לשעבר הוא ההבנה המקצועית העמוקה שיש להם וניסיונם‬ ‫העשיר‪ .‬אלה מאפשרים להם לתת פרשנויות מעמיקות יותר ומעניינות‬ ‫יותר המתבססות על היותם בעבר לוחמים ולאחר מכן מפקדים‬ ‫בכירים בחיל האוויר‪.‬‬

‫בין מלחמת לבנון השנייה למבצע‬ ‫"עופרת יצוקה" התחוללה תמורה‬ ‫משמעותית בנוגע לתקשורת‬ ‫הפנים בחיל האוויר בעיתות‬ ‫שגרה ובמיוחד בעיתות לחימה תקשורת הפנים‬ ‫בין מלחמת לבנון השנייה למבצע "עופרת יצוקה" התחוללה תמורה‬ ‫וכי כתוצאה מכך חלה ירידה בכוח ההשפעה שלהם‪.‬‬ ‫גם במבצע "עופרת יצוקה" שוחררו לפרסום סרטים מבצעיים‪ ,‬אבל‬ ‫התחושה הייתה שלא הייתה הצפה ושהביקוש עדיין עלה על ההיצע‪.‬‬ ‫ייתכן שהדבר נבע מכך שלרשות מערכות התקשורת עמדו פחות‬ ‫צילומים ממקורותיהן שלהן‪ .‬ראוי לציין שב"עופרת יצוקה" ‪ -‬בניגוד‬ ‫למלחמת לבנון השנייה ‪ -‬שיחרר חיל האוויר לפרסום באמצעות דובר‬ ‫צה"ל צילומים רבים על הלחימה של בסיסי החיל‪ .‬מדובר הן בסרטי‬ ‫וידאו שהפיקה יחידת ההסרטה של החיל והן בתמונות סטילס שצילמו‬ ‫צלמי הבסיסים והצלמים של ביטאון חיל האוויר‪.‬‬

‫המוכנות להתנהלות תקשורתית ב"יום שאחרי"‬

‫מההיסטוריה אנחנו יודעים שבעת הלחימה ואחריה מעלה האויב‬ ‫טענות בנוגע לפשעי מלחמה שעשו כביכול חיילי צה"ל‪ :‬פגיעה מכוּ ונת‬ ‫באזרחים‪ ,‬שימוש באמצעי לחימה אסורים וכו'‪ .‬לכן על צה"ל להכין את‬ ‫החומרים התקשורתיים הרלוונטיים כדי לשקף את אופן פעולתם של‬ ‫כוחותיו ולהציג את המציאות לאשורה‪ .‬החומרים האלה צריכים לעמוד‬ ‫לרשות הגורמים המוסמכים‪ ,‬ואלה יחליטו מתי וכיצד להשתמש בהם‪.‬‬

‫‪58‬‬ ‫מערכות ‪430‬‬

‫משמעותית בנוגע לתקשורת הפנים בחיל האוויר בעיתות שגרה‬ ‫ובמיוחד בעיתות לחימה‪ .‬במלחמת לבנון השנייה הפעלנו את פורטל‬ ‫הפנים של חיל האוויר במתכונת של "ביטאון קרב" וירטואלי שכלל‬ ‫בעיקר חומרים כתובים מהבסיסים‪ .‬במבצע "עופרת יצוקה" יצקנו‬ ‫לפורטל הפנים כלים ותכנים חדשים שהזניקו את מספר הכניסות‬ ‫לשיאים שלא ידענו כמותם ‪ -‬כ‪ 15 -‬אלף ביום‪ .‬מעבר לחומרים‬ ‫הכתובים ולגלריית הסרטים המבצעיים הוספנו הפעם חומרים שצולמו‬ ‫בווידאו בבסיסים‪ ,‬ראיונות ופורומים עם בכירי חיל האוויר‪ ,‬מצגות‬ ‫סיכום שבועיות ואנימציות על דרכי הפעולה של חיל האוויר (למשל‬ ‫על הלחימה במשגרים מרגע הגילוי שלהם ועד לתקיפתם או המהלך‬ ‫שזכה לכינוי "הקש בגג")‪.‬‬ ‫בפורטל הפנים עלו כל הסרטים המבצעיים שאושרו להפצה וכן‬ ‫סרטונים שלא אושרו להפצה‪ ,‬אבל היה לנו חשוב שאנשינו יצפו בהם‪.‬‬ ‫הדבר התאפשר הודות לעובדה שפורטל הפנים הוא מאובטח וניתן‬ ‫לשדר בו תכנים מסווגים‪ ,‬ובכלל זה ראיונות מצולמים עם לוחמים‬ ‫ועם מפקדים‪.‬‬

‫אתר האינטרנט של חיל האוויר‬

‫אתר האינטרנט של חיל האוויר הופעל במבצע "עופרת יצוקה" טוב‬

‫יותר מאשר במלחמת לבנון השנייה‪ .‬השינוי המרכזי היה הוספת‬ ‫נושאים מצולמים רבים‪ .‬כל נושא שהוכנס לאתר תקשורת הפנים‬ ‫והוגדר "בלתי מסווג" הועלה גם לאתר האינטרנט‪ .‬כן הועלו לאתר‬ ‫כל הסרטים המבצעיים שדובר צה"ל אישר להפיצם‪ .‬מספר הכניסות‬ ‫לאתר האינטרנט של החיל עלה משמעותית בשלושת שבועות המבצע‬ ‫והגיע לממוצע של כ‪ 65-‬אלף ביום‪ .‬בעת המבצע החלטנו לשפר באופן‬ ‫משמעותי את הגרסה האנגלית של האתר החילי וכן לקיים פורומים‬ ‫עם הגולשים ‪ -‬גם בימי לחימה‪ .‬עם תום המבצע נכנס חיל האוויר‬ ‫לתהליך של בניית אתר אינטרנט חדש שיתאים לסביבה הווירטואלית‬ ‫המתקדמת כל הזמן‪ ,‬לחזית הטכנולוגית ברשת ולצורכי החיל בשפה‬ ‫העברית ובשפה האנגלית‪.‬‬

‫ניו‪-‬מדיה‬

‫הבלוגים‪ ,‬הרשתות החברתיות והקהילות המקוּ ונות הם כיום תחום‬ ‫לוהט באינטרנט‪ ,‬ובעתיד לא ניתן יהיה לנהל קמפיינים תקשורתיים‬ ‫בלי להימצא בהם‪ .‬במלחמת לבנון השנייה היה השימוש בתווך הזה‬ ‫בעיקר באתר האינטרנט החילי‪ .‬במבצע "עופרת יצוקה" השתמש חיל‬ ‫האוויר נוסף על האינטרנט גם בהעלאת סרטים מבצעיים ליו‪-‬טיוב‪,‬‬ ‫לערוץ דובר צה"ל ולאתרים נוספים ברשת‪ .‬חיל האוויר בוחן את‬ ‫האפשרות להשתתף גם בבלוגים וברשתות חברתיות‪ .‬מאז המבצע‬ ‫פתח חיל האוויר דף ברשת החברתית פייסבוק ובאתר המבזקים‬ ‫טוויטר ומפתח את היכולות המתקדמות ביותר לשימוש בניו‪-‬מדיה‬

‫עדכונים שוטפים ממבצע "עופרת יצוקה" באתר חיל‬ ‫האוויר מספר הכניסות לאתר האינטרנט של החיל עלה‬ ‫משמעותית בשלושת שבועות המבצע והגיע לממוצע‬ ‫של כ‪ 65 -‬אלף ביום‬ ‫בשפה העברית והאנגלית במסגרת אתר האינטרנט החדש שלו‪.‬‬

‫סיכום‬

‫במלחמת לבנון השנייה החליט צה"ל לנקוט מדיניות של פתיחות‬ ‫מבוקרת‪ ,‬וחיל האוויר פתח את שעריו בפני התקשורת‪ ,‬יזם בעצמו‬ ‫פעולות רבות בתחום ושיתף פעולה כמעט עם כל רעיון ראוי שהעלו‬ ‫בפניו אנשי תקשורת‪ .‬התחושה בסוף המלחמה הייתה של רוויה‬ ‫מסוימת ואולי אף של הגזמה‪ .‬הצפת התקשורת בחומרים נגדה את‬ ‫האסטרטגיה הבסיסית של חיל האוויר שלפיה רצוי להתייצב על‬ ‫נקודה שהיא נמוכה מנקודת האיזון שבין הביקוש להיצע‪ .‬במבצע‬ ‫"עופרת יצוקה"‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הייתה המדיניות צנועה יותר‪ ,‬מבוקרת‬ ‫יותר ומאופקת יותר‪ .‬התוצאות התקשורתיות היו לא פחות טובות‪.‬‬ ‫לדעתי הן אף היו טובות יותר‪.‬‬ ‫חשוב לזכור שאין אמת אחת ומוחלטת‪ ,‬ושאסטרטגיה תקשורתית‬ ‫הטובה לאירוע אחד אינה מתאימה בהכרח לאירוע אחר‪ .‬נכון ללמוד‬ ‫מ"עופרת יצוקה" ככל שניתן בהיבט התקשורתי‪ ,‬אולם מתוך הבנה‬ ‫שלא הייתה זו מלחמה כוללת‪ ,‬והמבצע שיקף רק מקצת האיומים‬ ‫הצבאיים שמולם עומד צה"ל‪ ,‬וחיל האוויר בתוכו‪ .‬יחד עם זאת עלינו‬ ‫להתאמץ ולברור משלל הלקחים והמסקנות את אלה הרלוונטיים‬ ‫למלחמה כוללת וליישמם במקרה הצורך‪.‬‬ ‫חיל האוויר במלחמה התקשורתית‬

‫‪59‬‬

‫בינה‬ ‫עסקית‪:‬‬

‫סא"ל מאיר ענתר‬ ‫מפקד יחידת תשתיות הנדסיות‬

‫‪60‬‬ ‫מערכות ‪430‬‬

‫מכפיל עוצמה‬ ‫לצה"ל‬ ‫בינה עסקית היא כיום כלי מרכזי שבאמצעותו מייעלות חברות‬ ‫מסחריות את פעילותן‪ .‬גם צה"ל יכול להתייעל באמצעותה‪:‬‬ ‫להגביר תפוקות ‪ -‬גם מבצעיות ‪ -‬ולחסוך הרבה מאוד הוצאות‬ ‫מבוא‬

‫רוב הארגונים המודרניים מתבססים על ניהול באמצעות מערכות‬ ‫מידע ממוכנות שמייצרות בכל יום כמויות מידע אדירות‪ .‬המידע‬ ‫במערכות המידע הארגוניות יחד עם ההון האנושי הנמצא בארגון‬ ‫משמשים את מנהלי הארגון בתהליכי קבלת ההחלטות בעיתות רגיעה‬ ‫ובעיתות חירום‪.‬‬ ‫אחד האתגרים הגדולים ביותר הניצבים בפני אנשי טכנולוגיית המידע‬ ‫בארגון הוא להביא את המידע הנכון‪ ,‬בזמן הנכון‪ ,‬לאדם הנכון כדי‬ ‫שיקבל את ההחלטה הנכונה‪ .‬הניסיון מראה שמדובר באתגר לא פשוט‬ ‫בכלל‪ .‬הסיבות לכך מגוונות‪ .‬להלן העיקריות שבהן‪:‬‬ ‫‪ ‬אין הגדרות לתהליכים ולגופים המרכזיים בארגון‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪ ‬מקבלי ההחלטות אינם יודעים להגדיר מה הם רוצים ומה נדרש‬ ‫ ‬ ‫להם כדי לקבל את ההחלטות הנכונות‪.‬‬ ‫‪ ‬פיתוח מערכות מידע ארגוניות הוא תהליך שסובל מבעיות‬ ‫ומחוליים רבים‪ ,‬ולכן ברוב הארגונים הגדולים נמצא שאותו נתון‬ ‫נמצא בכמה מסדי נתונים עם ערכים שונים‪.‬‬ ‫לאור הבעיות שצוינו לעיל קיים ברוב הארגונים פרדוקס גדול‪ :‬מצד‬ ‫אחד הם הולכים ומגדילים את השקעותיהם במערכות מידע ממוכנות‪,‬‬ ‫ומצד אחר הם מקבלים במידה הולכת וגדלה החלטות על סמך מידע‬ ‫שמקורו מחוץ למערכות המידע‪ ,‬מכיוון שהם לא סומכים על המערכות‬ ‫הממוכנות‪.‬‬ ‫ארגונים גדולים ומובילים‪ ,‬בעיקר במגזר העסקי הגלובלי‪ ,‬שהבינו כי‬ ‫בעידן הנוכחי לא ניתן לחיות עם הפרדוקס הזה לאורך זמן‪ ,‬החליטו‬ ‫להוביל שינויים ולרתום לתהליכים העסקיים המרכזיים את המידע‬ ‫המיוצר במערכות המידע הארגוניות‪ .‬בדרך הזאת הם שיפרו באופן‬

‫משמעותי את הביצועים‪ ,‬את יכולת התחרות ואת הגמישות הארגונית‪.‬‬ ‫מדובר בשינויים בתהליכים הארגוניים ובתרבות הארגונית וכן בשילוב‬ ‫טכנולוגיות של בינה עסקית (‪ )BI - Business Intelligence‬שעניינן‬ ‫הוא ניתוח המידע הקיים במערכות המידע של הארגון‪.‬‬ ‫צה"ל‪ ,‬שהוא ארגון מתקדם למדי בתחום של שילוב מערכות מידע‬ ‫ארגוניות‪ ,‬מתמקד בעיקר בצד התפעולי של המערכות האלה ופחות‬ ‫בבינה העסקית‪ ,‬ולדעתי הוא חייב להאיץ את שילוב טכנולוגיית‬

‫צה"ל חייב להאיץ את שילוב‬ ‫טכנולוגיית ה‪ BI-‬בתהליכי העבודה‬ ‫ובארכיטקטורת ה‪ IT -‬הארגונית‬ ‫ה‪ BI -‬בתהליכי העבודה ובארכיטקטורת ה‪Information( IT -‬‬ ‫‪ )Technology‬הארגונית‪( .‬כבר היום ניתן למצוא פה ושם פרויקטים‬ ‫מוצלחים של בינה עסקית בצה"ל שהביאו תועלת רבה)‪.‬‬ ‫מטרת המאמר היא להראות כיצד יכול הצבא לשפר את האפקטיביות‬ ‫המבצעית שלו ולמצות טוב יותר את משאביו באמצעות היכולות‬ ‫החדשות בתחום הבינה העסקית‪ .‬כמו כן מציע המאמר שיטה‬ ‫אפקטיבית ליישום מערכות ‪ BI‬בארגון‪.‬‬ ‫בינה עסקית‪ :‬מכפיל עוצמה לצה"ל‬

‫‪61‬‬

‫מהי בינה עסקית?‬

‫ב‪ 1958-‬נעשה לראשונה שימוש במונח "בינה עסקית"‪ ,‬והוא בא‬ ‫לציין סביבה שבה גורמים עסקיים מקבלים מידע אמין‪ ,‬עקבי‬ ‫ומובנה הניתן לתחקור ולמניפולציות באופן קל ופשוט ובזמן הנכון‪.‬‬ ‫בינה עסקית משרתת שתי מטרות עיקריות‪ :‬היא מודדת את ביצועי‬ ‫הארגון בכל רבדיו ובכל תחומי פעילותו והיא משמשת פלטפורמה‬ ‫ליישום אסטרטגיה ארגונית באופן רציף ועקבי‪ .‬הגישה הזאת‬ ‫נקראתת‪)EPM( Enterprise Performance Management‬‬ ‫והיא מאפשרת לארגון למכן את האסטרטגיה ולוודא שהתהליכים‬ ‫העסקיים שהוא מבצע מותאמים לאסטרטגיה שלו‪.‬‬

‫האבולוציה של ה‪BI-‬‬

‫בתחילת העידן של מערכות המידע‪ ,‬בין שנות ה‪ 60-‬לשנות ה‪ 80-‬של‬ ‫המאה הקודמת‪ ,‬ביקשו הארגונים לראות רק את הנתונים הגולמיים‪.‬‬ ‫את המסקנות מהנתונים האלה הם הסיקו מחוץ למערכות המידע‪,‬‬ ‫בדרכים שונות‪.‬‬

‫ברמה הארגונית‪ .‬בארגון נטול מערכות ‪ BI‬שמתאימות לתרחישים‬ ‫כאלה תתקבל בסופו של דבר החלטה אינטואיטיבית‪ .‬באמצעות‬ ‫מערכת ‪ BI‬רלוונטית ניתן לנתח את המשמעות של כל החלטה‬ ‫ולהציג למקבלי ההחלטות חלופות ומשמעויות‪.‬‬ ‫‪ . 3‬בינה עסקית אסטרטגית היא היישום המורכב ביותר‪ .‬בארגונים‬ ‫מתקדמים פועלים אנליסטים מומחים שמשתמשים ביכולות‬ ‫כריית מידע לביצוע פילוחים‪ ,‬מחקרים ועיבודי מידע שמובילים‬ ‫אותם לתחזיות שמסייעות לקבלת החלטות אסטרטגיות‪ .‬לסיכום‬ ‫הדברים עד כה‪ BI :‬תפעולי מתמקד במה שאני כבר יודע (כלומר‪,‬‬ ‫הוא מתמקד בשיפור האפקטיביות הארגונית)‪ .‬לעומת זאת ה‪BI-‬‬ ‫האסטרטגי עוסק במה שאני עדיין לא יודע‪ ,‬ואני נדרש לקבל‬ ‫החלטות (אסטרטגיות) בנוגע אליו‪.‬‬ ‫‪ .4‬בינה עסקית אקטיבית היא השלב המתקדם ביותר‪ ,‬נכון להיום‪,‬‬ ‫בתחום הבינה העסקית‪ .‬עיקרו‪ :‬זרימת מידע דו‪-‬כיוונית‪ .‬בעוד‬ ‫שבכל סוגי ה‪ BI -‬שנסקרו לעיל העברת המידע הייתה חד‪-‬‬ ‫כיוונית ‪ -‬מהמערכות התפעוליות לעולם ה‪ - BI-‬הרי שלראשונה‬ ‫מדברים על העברת המידע (במקרה שלנו‪ :‬התובנות והמסקנות)‬ ‫ממערכות ה‪ BI-‬למערכות התפעוליות‪ .‬דוגמה קלסית לבינה‬ ‫עסקית אקטיבית היא שנציג בנק מציע ללקוח הצעה שיווקית‬ ‫הנשענת על פילוחי ‪.BI‬‬

‫ב‪ 15-10-‬השנים אחרונות‪ ,‬בעקבות‬ ‫ההתקדמות העצומה בעוצמות‬ ‫המחשוב‪ ,‬אנו יכולים לחזות התועלות שניתן להפיק ממערכות בינה עסקית‬ ‫‪ ‬שיפור האפקטיביות של כלל מערכות המידע בארגון‪ .‬בארגונים‬ ‫תהליכים עתידיים באמצעות‬ ‫שאין להם יישומי ‪ BI‬נמנעים המנהלים מלהסתמך על הנתונים‬ ‫מודלים מתקדמים לחיזוי‬ ‫הידניים משום ש"אינם אמינים"‪ ,‬והפועלים ברצפת הייצור נמנעים‬ ‫בתחילת שנות ה‪ ,90-‬עם הופעתה של טכנולוגיית ה‪ ,PC-‬ניתן היה‬ ‫לקבל מהמערכות מידע ולהבין מה קרה‪ ,‬אבל כלי התחקור היו עדיין‬ ‫בחיתוליהם‪.‬‬ ‫ב ‪ 15 - 10 -‬השנים האחרונות‪ ,‬בעקבות ההתקדמות העצומה‬ ‫בעוצמות המחשוב‪ ,‬אנו יכולים לחזות תהליכים עתידיים באמצעות‬ ‫מודלים מתקדמים לחיזוי‪ .‬בארגונים המתקדמים ביותר מבצעים‬ ‫אופטימיזציות על התחזיות‪ ,‬דהיינו מוצאים את התחזית המדויקת‬ ‫ביותר מתוך מקבץ של תחזיות אפשריות‪.‬‬

‫ארבעת הסוגים של בינה עסקית‬

‫‪ .1‬בינה עסקית תפעולית (קלסית) הייתה קיימת בכל ארגון גם‬ ‫בעידן שקדם למערכות המידע הממוכנות‪ ,‬ועניינה הצגת נתונים‬ ‫על מה שקרה בארגון‪ ,‬למשל‪ ,‬כמה הוא ייצר בתקופה נתונה‪.‬‬ ‫‪ .2‬בינה עסקית טקטית היא מעט יותר מורכבת מבחינה טכנולוגית‬ ‫ותהליכית מהבינה העסקית התפעולית‪ ,‬אבל גם היא עוסקת‬ ‫במידע שמתקבל מנתוני עבר‪ .‬עיקרה‪ :‬אינטגרציות מידע לא‬ ‫מורכבות מדי בין מאגרי מידע ומערכות מידע שונים בארגון לשם‬ ‫הפקת מידע רלוונטי ("כריית מידע" ‪ .)data mining -‬דוגמה‪ :‬נניח‬ ‫שנדרש להסיט משאבים ארגוניים (כסף‪ ,‬כוח אדם) לפעילות‬ ‫חשובה ודחופה‪ ,‬ויש להחליט היכן לקצץ ומהי משמעות הקיצוץ‬ ‫‪62‬‬ ‫מערכות ‪430‬‬

‫מלהעביר נתונים‪ ,‬שכן "בלאו הכי אף אחד אינו מתעניין בהם"‪.‬‬ ‫פרויקט ‪ BI‬שגוזר את הנתונים מהמערכות התפעוליות ומביא‬ ‫אותם לשולחנם של מקבלי ההחלטות יתניע תהליך בארגון‬ ‫שבסופו יתקבלו ההחלטות על סמך המידע האמין שבמערכות‬ ‫המידע‪ .‬לכן כולם בארגון יבינו שעבודה נכונה במערכות המידע‬ ‫הארגוניות‪ ,‬שהושקעו בהן משאבים רבים‪ ,‬היא תנאי הכרחי‬ ‫לתהליכי קבלת ההחלטות‪.‬‬ ‫‪ ‬שליטה ובקרה על איכות הנתונים הארגוניים‪ .‬קצב הגידול של‬ ‫המידע בארגון הוא אקספוננציאלי‪ ,‬וארגונים רבים מתקשים‬ ‫לשלוט עליו‪ .‬מערכות ‪ BI‬מאפשרות לשלוט במידע הזה במקום‬ ‫ללכת בו לאיבוד‪.‬‬ ‫‪ ‬שפה אחידה בארגון (אמת ארגונית אחת)‪ .‬פרויקט ‪ BI‬מתניע‬ ‫ ‬ ‫בארגון תהליך חשוב ביותר‪ :‬יצירתה של שפה ארגונית אחידה‬ ‫שמשמעותה אמת ארגונית אחת‪ .‬דוגמה‪ :‬התברר שבחברות‬ ‫רבות פעלו בעבר המחלקות השונות לפי טבלאות המרה שונות‬ ‫למטבעות‪ .‬לכך יש כמובן השפעה שלילית על יכולתם של המנהלים‬ ‫לקבל תמונה אמיתית בנוגע להיקף ההוצאות וההכנסות‪.‬‬ ‫‪ ‬הקמת מאגר מידע מקיף‪ .‬בכל ארגון ישנן מערכות מידע תפעוליות‬ ‫ ‬ ‫שונות התומכות בתהליכי העבודה הארגוניים‪ .‬במסדי הנתונים‬ ‫של המערכות האלה נמצא מידע יקר ערך לארגון שלא ניתן להגיע‬ ‫אליו בקלות‪ ,‬מכיוון שהן פותחו כדי לתמוך ברצפת הייצור‪ .‬כדי‬

‫להפוך את המידע לאפקטיבי ולזמין לכל הרמות בארגון ‪ -‬מעובד‬ ‫רצפת הייצור ועד מנכ"ל החברה ‪ -‬נדרש להקים מאגר נתונים‬ ‫מרכזי שישקף את הנתונים במערכות התפעוליות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪ ‬זיהוי מגמות ושינויים בארגון‪ .‬בפרויקט ‪ BI‬מקבצים במסד‬ ‫נתונים אחד את נתוני הארגון הנמצאים במסדי נתונים שונים‪.‬‬ ‫בעזרת תוכנות ‪ BI‬מתקדמות ניתן לזהות מגמות ושינויים בארגון‬ ‫שלא ניתן לזהותם במערכות התפעוליות‪.‬‬ ‫‪ ‬אופטימיזציה של משאבים‪ .‬בעזרת פרויקט ‪ BI‬ניתן לשפר את‬ ‫הניצול של כל משאבי הארגון‪ :‬כוח אדם‪ ,‬כלי רכב‪ ,‬לוגיסטיקה וכו'‪.‬‬ ‫‪ ‬זיהוי אירועים חריגים ("תפוחים רקובים") בארגון והצפתם‬ ‫למקבלי ההחלטות הרלוונטיים‪ .‬כאשר כל המידע הרלוונטי‬ ‫לארגון הוא זמין‪ ,‬ניתן לזהות בזמן אמת תופעות חריגות‬ ‫שנקראות בז'רגון המקצועי "תפוחים רקובים"‪ .‬דוגמה‪ :‬לפני‬ ‫כמה שנים נתפסו ‪ -‬במהלך ביקורת שגרתית ‪ -‬שני קניינים‬ ‫באחת מיחידות צה"ל שגנבו כספים מהצבא באמצעות הוצאת‬

‫בשילוב מושכל ומדורג של מערכות‬ ‫‪ BI‬בצה"ל ישפר משמעותית‬ ‫את אפקטיביות הארגון‬ ‫בהפעלת הכוח ובבניין הכוח‬ ‫חשבוניות פיקטיביות לספקים‪ .‬אילו הייתה קיימת מערכת ‪BI‬‬ ‫שמציגה לגופי הבקרה ולמקבלי ההחלטות את השינויים בנתוני‬ ‫הרכש על פני השנה‪ ,‬הייתה ההוצאה החריגה מתגלית בזמן אמת‪,‬‬ ‫והארגון היה סופג נזק קטן בהרבה‪ .‬ראוי לציין שתחקירים של‬ ‫אירועי ‪ 11‬בספטמבר העלו שהיו במערכות המודיעין האמריקניות‬ ‫אינדיקציות לאירוע המתקרב‪ ,‬ובמסגרת הפקת הלקחים שולבו‬ ‫מערכות מידע מתקדמות לזיהוי אירועים חריגים בארגונים‬ ‫שמופקדים על ביטחון המדינה‪.‬‬ ‫‪ ‬סיוע בקביעת יעדים אסטרטגיים‪ .‬בארגונים המתקדמים בונים‬ ‫ ‬ ‫פלטפורמת ‪ BI‬שמספקת נתונים ותחזיות לשאלות שמעניינות‬ ‫את הנהלת הארגון בתהליך קביעתה של האסטרטגיה‪ .‬הנתונים‬ ‫ואופן הצגתם עוזרים להנהלה להתמקד בקבלת ההחלטות במקום‬ ‫להתווכח על איכותם ועל אמינותם של הנתונים‪.‬‬

‫כיצד והיכן יכולות מערכות ‪ BI‬לשפר את‬ ‫האפקטיביות בצבא?‬

‫התהליכים התפעוליים בצה"ל מנוהלים ברובם במערכות מידע‬ ‫ממוכנות ‪ -‬חלקן ותיקות וחלקן חדישות‪ .‬לעומת זאת תהליכי קבלת‬ ‫ההחלטות מתנהלים ברובם בהסתמך על נתונים המוצגים במצגות‬ ‫פאואר‪-‬פוינט‪ ,‬ובדרך כלל אין הסכמה על מידת האמינות של המידע‪.‬‬ ‫בינה עסקית‪ :‬מכפיל עוצמה לצה"ל‬

‫‪63‬‬

‫שילוב מושכל ומדורג של מערכות ‪ BI‬בצה"ל ישפר משמעותית את‬ ‫אפקטיביות הארגון בהפעלת הכוח ובבניין הכוח‪ .‬השיפור צפוי‬ ‫בתחומים הבאים‪:‬‬ ‫‪ ‬סטנדרטיזציה ושפה אחידה‪ .‬יישום מערכות ‪ BI‬בארגון מחייב‬ ‫ ‬ ‫מילון מונחים אחיד‪ .‬את המילון הזה יש להכין‪ ,‬שכן כמעט תמיד‬ ‫מתברר שבמחלקות שונות של הארגון ישנה פרשנות שונה למונחי‬ ‫היסוד‪ .‬דוגמה‪ :‬במהלך יישום פרויקט בחיל האוויר התברר‬ ‫שמחלקות שונות מפרשות באופן שונה את המונח "גיחה"‪.‬‬ ‫‪ ‬שיתופיות‪ .‬הקמת מאגרים מרכזיים שיכללו מידע ממקורות שונים‬ ‫ ‬ ‫ויהיו פתוחים לכל הגורמים הרלוונטיים בצבא הייתה מאז ומעולם‬ ‫שאיפתו של כל מי שעסק בתחום ה‪ IT-‬בצה"ל‪ .‬בעבר מדובר היה‬ ‫במשימה בלתי אפשרית בגלל בעיות טכנולוגיות ובגלל העלות‬ ‫הגבוהה‪ .‬כיום הדבר אפשרי‪ .‬מאגרים כאלה חוסכים משאבים‪,‬‬ ‫מגבירים את הסנכרון ואת התיאום ובסופו של דבר מגבירים‬ ‫את האפקטיביות‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬מאגר מודיעין אחד שנגיש לכל‬

‫אחד הפרדוקסים הגדולים ביותר‬ ‫בצה"ל הוא שהמידע הנדרש‬ ‫לחיילים זמין להם בלחיצת כפתור‪,‬‬ ‫ואילו המידע הנדרש למפקדים‬ ‫הבכירים כדי לבצע את תפקידיהם‬ ‫אינו נגיש להם‬ ‫המפקדים והחיילים בשדה הקרב יגביר מאוד את האפקטיביות‬ ‫של הכוח הלוחם‪.‬‬ ‫‪ ‬עדכניות‪ .‬אחת הטענות השכיחות במהלך מלחמת לבנון‬ ‫השנייההייתה שהמידע לקבלת ההחלטות לא היה מעודכן‪,‬‬ ‫וגרוע מכך‪ :‬במקרים רבים לא ניתן היה לדעת ממתי המידע‪.‬‬ ‫מערכות ‪ BI‬מאפשרות להביא את המידע העדכני ביותר‬ ‫מהמערכות התפעוליות‪ .‬מדובר לא רק במידע חיוני על האויב‬ ‫אלא גם במידע קריטי על כוחותינו‪ :‬מיקומם‪ ,‬מצבם מבחינת‬ ‫כוח אדם ואספקה וכו'‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪ ‬זמינות המידע‪ .‬אחד הפרדוקסים הגדולים ביותר בצה"ל הוא‬ ‫שהמידע הנדרש לחיילים זמין להם בלחיצת כפתור ‪ -‬בהתאם‬ ‫לסיווג הרלוונטי של כל אחד מהם ‪ -‬ואילו המידע הנדרש למפקדים‬ ‫הבכירים כדי לבצע את תפקידיהם אינו נגיש להם‪ ,‬והם יכולים‬ ‫לקבלו רק באמצעות הכפופים להם‪ .‬דוגמה‪ :‬קצין טכני בחיל‬ ‫האוויר יכול לקבל בלחיצת כפתור את מצב הפריטים שהזמין‪,‬‬ ‫מתי הם צפויים להגיע וכל מידע אחר שיידרש לו כדי לתכנן את‬ ‫עבודתו‪ .‬לעומת זאת אם מפקד הבסיס שלו ירצה לדעת את מצב‬ ‫המוכנות של הכוח העומד לרשותו לביצוע פעילות כזאת או אחרת‪,‬‬ ‫הוא ייאלץ להתקשר לכמה בעלי תפקידים כדי לקבל את המידע‪.‬‬ ‫מערכות ‪ BI‬אמורות לאפשר מידע זמין ואפקטיבי למפקדים‬ ‫הבכירים‪.‬‬

‫‪64‬‬ ‫מערכות ‪430‬‬

‫‪ ‬שיפור יכולת התכנון‪ .‬התכנון בצבא הוא פעולה מורכבת מאוד‬ ‫ ‬ ‫המשלבת הרבה מאוד גורמים בתוך הצבא ולעיתים גם מחוצה‬ ‫לו ‪ -‬גורמים שקצב השתנותם שונה וחוסר הוודאות בהם שונה‪.‬‬ ‫יתר על כן‪ ,‬כל שינוי בגורמים האלה עלול לפגוע בהצלחת הפעילות‪.‬‬ ‫מערכות בינה עסקית מאפשרות למקבלי ההחלטות ולגורמי‬ ‫התכנון להתבסס על מידע ארגוני אמין ומעודכן לכל נקודת זמן‬ ‫שיגדירו וכן לבצע ניתוחי רגישות בכל שלב‪.‬‬ ‫‪ ‬שיפור יכולת התחקור‪ .‬בצבא קיימות אלפי מערכות מידע‬ ‫ ‬ ‫תפעוליות שתומכות בביצוע השוטף של הארגון ובביצוע הפעילות‬ ‫המבצעית‪ .‬אבל רק במעט מאוד זרועות וחילות קיימות מערכות‬ ‫מידע ממוכנות שמאפשרות לגופים השונים לתחקר יותר מאירוע‬ ‫אחד ולעמוד על מגמות‪ ,‬על תהליכים ועל תופעות שהשפיעו על‬ ‫הארגון‪ .‬יכולת התחקור הממוכנת חשובה מאוד ברגיעה ועוד‬ ‫יותר במלחמה‪ ,‬כאשר הזמן מועט‪ ,‬ויש לקבל החלטות גורליות‪.‬‬ ‫בעת הנוכחית עקב המחסור במערכות מידע ממוכנות הרבה‬ ‫מאוד גורמים אוספים את המידע באופן ידני ומנסים להעלותו‬ ‫על מצגות ברגע האחרון‪ .‬אך הם לא בטוחים שהמידע אמין‪ ,‬וגם‬ ‫אין להם זמן להסיק מסקנות מהמידע הגולמי‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪ ‬מיצוי המשאבים‪ .‬מערכות ‪ BI‬הן מעין מערכות שליטה ובקרה‬ ‫למידע בארגון‪ .‬שילוב מערכות ‪ BI‬בתחום הלוגיסטיקה‪ ,‬האחזקה‬ ‫והמשאבים מביא להתייעלות מיידית בשיעור של של ‪,10%-5%‬‬ ‫מכיוון שהן מאפשרות לראות מידע אגרגטיבי (מצרפי) ולזהות הן‬ ‫"תפוחים רקובים" והן מגמות ותהליכים שלא ניתן היה להבחין‬ ‫בהם לפני כן‪ .‬ככל שהמערכות משולבות יותר בארגון‪ ,‬כך הן‬ ‫מאפשרות יכולות ניתוח‪ ,‬תחקור‪ ,‬תכנון וקבלת החלטות בתחומים‬ ‫מורכבים יותר‪.‬‬

‫מהם הסיכונים הצפויים לצבא מיישום מערכות ‪?BI‬‬

‫‪ ‬שינוי באחריות ובסמכויות בארגון‪ .‬הסיכון הגדול ביותר‪,‬‬ ‫לטעמי‪ ,‬בשילוב של מערכות בינה עסקית בארגון הוא השינוי‬ ‫שייאלץ הארגון לעבור בהגדרת הסמכויות והאחריות בכל הנוגע‬ ‫לטיפול במידע‪ :‬איסופו‪ ,‬עיבודו והפצתו‪ .‬לדוגמה‪ :‬כיום מצויות‬ ‫בדרך כלל מערכות המידע התפעוליות בגופי הפעלת הכוח‪ .‬מהם‬ ‫זורם המידע לגופי בניין הכוח‪ .‬מערכות ‪ BI‬יאפשרו לגופי בניין‬ ‫הכוח לגשת ישירות למידע‪ .‬משמעות הדבר‪ :‬צריך יהיה לבחון‬ ‫מחדש את תפקידיהם של חלק מהגורמים הוותיקים במערכת‬ ‫ובתהליכים הקיימים‪ .‬במילים אחרות‪ :‬מדובר בשינוי שמאיים על‬ ‫מעמדם של אנשים בארגון‪ .‬במצבים כאלה נוטים אנשים להשקיע‬ ‫אנרגיה בניסיונות לסכל את השינוי במקום להשקיע את האנרגיה‬ ‫הזאת בניסיון להתאים את עצמם אליו‪.‬‬ ‫‪ ‬אי‪-‬שינוי המנטליות הארגונית‪ .‬מערכות ‪ BI‬ארגוניות מתאימות‬ ‫ ‬ ‫את עצמן למקבל ההחלטה‪ .‬במילים אחרות‪ :‬כדי שהמערכת‬ ‫תהיה רלוונטית ואפקטיבית‪ ,‬כל מקבל החלטה צריך לקבוע על‬ ‫אילו שאלות הוא מעוניין לקבל מידע‪ ,‬מה באמת מעניין אותו‬ ‫ומהם דגשיו האישיים‪ .‬במקומות רבים בצבא המפקדים הבכירים‬ ‫שנדרשים לקבל החלטות עמוסים מאוד ובמקום לשבת עם אנשי‬

‫ה‪ BI-‬מפנים אותם לגורמים זוטרים בארגון‪ .‬משמעות הדבר‬ ‫היא שהמערכות אינן רלוונטיות למקבל ההחלטה‪ .‬בשל חוסר‬ ‫הרלוונטיות ממשיך המפקד הבכיר להתבסס על מידע ידני ולא‬ ‫מעודכן שמגיע בדרכים שעוקפות את פלטפורמת ה‪.BI-‬‬ ‫‪" ‬מרוב עצים לא רואים את היער"‪ .‬הטכנולוגיות מאפשרות‬ ‫היום להביא מידע מכל מערכת ארגונית‪ ,‬ישנה כחדשה‪ .‬בהרבה‬ ‫מאוד מקרים אנו עדים לתופעה שקיימת התלהבות רבה מאוד‬ ‫ממערכות ה‪ ,BI-‬ובמקום להשקיע בהגדרת הצרכים הארגוניים‬ ‫ולזכור שמערכת ‪ BI‬מוצלחת מביאה את המידע הנכון‪ ,‬בזמן הנכון‬ ‫לאדם הנכון‪ ,‬משקיעים באיסוף כל פיסת מידע בארגון‪ ,‬ולמעשה‬ ‫בונים הררי מידע שלא ניתן להשתמש בהם‪.‬‬ ‫‪ ‬קוצר רוח של המפקדים‪ .‬פרויקט ‪ BI‬משקף את המידע כפי שהוא‬ ‫ ‬ ‫מופיע במערכות המידע‪ .‬כדי לשנות את איכות המידע הארגוני יש‬ ‫לשנות את תרבות העבודה ואת התרבות הארגונית‪ ,‬ולכך נדרשים‬ ‫אסרטיביות ואורך רוח של המפקדים‪ .‬ידוע שכתוצאה מהרבה‬ ‫מאוד תהליכים ארגוניים בצה"ל "אין למפקדים זמן" עד לקצירת‬ ‫הפירות‪ ,‬ופרויקטים רבים נכשלים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪ ‬חוסר סנכרון בין מידע מקומי למידע ארגוני‪ .‬במצב הקיים‬ ‫המידע המוצג לפיקוד הבכיר עובר לרוב "עיבוד והתאמות" אצל‬ ‫גורמים שונים בארגון ומתבסס במידה רבה מאוד על מידע מקומי‪.‬‬ ‫פרויקט ‪ BI‬משקף את המידע כפי שהוא נמצא במערכות המידע‬ ‫התפעוליות‪ ,‬ועל פיו מתקבלות ההחלטות ברצפת הייצור‪ .‬השוואה‬

‫בין המידע במערכות ה‪ BI-‬לבין המידע המקומי חושף בתחילת‬ ‫הדרך פערים גדולים מאוד‪ .‬חקר הפערים עשוי להוביל לשינוי‬ ‫מוקדי הכוח בארגון‪ ,‬לחשיפת איים של חוסר יעילות ולחשיפתן‬ ‫של תופעות נוספות שלרבים אין רצון לחשוף אותן‪ ,‬ולכן קיים‬ ‫סיכון שההתנגדות בארגון תוביל "לשביתה איטלקית" ברצפת‬ ‫הייצור ‪ -‬שביתה שתפגע בהזנת הנתונים למערכות התפעוליות‬ ‫ולבסוף להכרזה מהירה מדיי שפרויקט ה‪ BI-‬נכשל ולכן מומלץ‬ ‫לעצור אותו‪.‬‬ ‫‪ ‬אבטחת מידע‪ .‬פרויקט ‪ BI‬מאגד לתוכו הרבה מאוד מידע‬ ‫ממערכות תפעוליות שונות (לעיתים בסיווגים שונים)‪ .‬איגוד‬ ‫המידע במקום אחד מאפשר לקבל תמונת מצב על הארגון‬ ‫"בלחיצת כפתור"‪ ,‬ולמעשה יש בכך סיכון שייחשף מידע רגיש על‬ ‫הארגון‪ .‬לדוגמה‪ :‬אין היום אפשרות לקבל בקלות מידע המייצר‬ ‫קורלציה בין טייסים למטוסים‪ ,‬מכיוון שהמידע נמצא לעיתים‬ ‫במקומות שונים‪ .‬בפרויקט ‪ BI‬שיטפל בנושא המידע ניתן יהיה‬ ‫לקבל קורלציה כזאת‪ .‬לכן רצוי מאוד מתחילת הפרויקט לתת את‬ ‫הדעת לנושא ולערב גורמים רלוונטיים מתחום אבטחת המידע‬ ‫כדי להתמודד בהצלחה עם האתגרים האלה‪.‬‬

‫מודל לשילוב אפקטיבי של מערכות ‪ BI‬בצבא‬ ‫ניתן לדמות שילוב פרויקט ‪ BI‬בארגון לאיש קבע היוצא לחופשת‬ ‫פרישה לאחר ‪ 25‬שנות שירות מחוץ לבית‪ .‬בפעם הראשונה בחייו‬

‫תיאור סכמטי של מודל למימוש פרויקט ‪BI‬‬ ‫בחינה של בשלות‬ ‫הארגון ליישום ‪BI‬‬

‫לא יותר משנה קלנדרית‬

‫בניית תוכנית אב‬ ‫לפרויקט‬

‫מימוש לטווח‬ ‫ארוך‬

‫לא יותר מ‬ ‫‪ 3‬חודשים‬

‫בשל‬

‫לא בשל‬

‫מימוש "שיטת‬ ‫הטעימות"‬

‫מימוש לטווח‬ ‫קצר‬

‫התאמת מבנה‬ ‫הפרויקט‬

‫תחקור והפקת לקחים בנוגע‬ ‫לפרויקט ולארגון‬

‫בינה עסקית‪ :‬מכפיל עוצמה לצה"ל‬

‫‪65‬‬

‫משתתף איש הקבע בחיי היום‪-‬יום בבית ופתאום הוא רואה כל פרט‬ ‫בהתנהלות משפחתו‪ :‬כיצד הילדים לומדים (או לא)‪ ,‬על מה הולכת‬ ‫המשכורת החודשית וכו'‪ .‬מדובר למעשה בתרבות הארגונית של‬ ‫הבית ‪ -‬לטוב ולרע ‪ -‬וכדי לשנות ולשפר אותה נדרש קודם כל להכיר‬ ‫אותה ואת התהליכים הפורמליים והלא פורמליים במשפחה‪( .‬הרי ‪25‬‬ ‫שנים הוא היה מחוץ לבית‪ ,‬ולמעשה הוא לא באמת מכיר את התרבות‬ ‫הארגונית)‪ .‬לאחר מכן עליו להחליט בינו לבין עצמו אם יש לו עניין‪,‬‬ ‫אנרגיה‪ ,‬משאבים וזמן להנהיג שינויים‪ ,‬ואם התשובה היא חיובית‪,‬‬ ‫הוא יכול להתחיל בהנהגת השינויים באופן הדרגתי‪ ,‬בשיתוף פעולה‬ ‫עם כל בני הבית‪ .‬אם הוא ינסה לכפות את השינויים בבת אחת וללא‬ ‫הידברות‪ ,‬הוא ימצא את עצמו עד מהרה ברבנות‪.‬‬ ‫כאשר מציגים למנהלים ולמפקדים את היכולות של פרויקטים בתחום‬ ‫ה‪ BI-‬ואת האפשרות התיאורטית לראות כל פרט מידע בארגון‪ ,‬עלולים‬ ‫רבים מהם לחשוב שה‪ BI-‬יפתור להם את כל הבעיות בארגון‪ ,‬ותגובתם‬ ‫עשויה להיות‪" :‬אנחנו רוצים הכול‪ ,‬כאן ועכשיו"‪ .‬הם ישקיעו כספים‬ ‫רבים בפרויקט ‪ -‬וייכשלו‪ .‬לעומת זאת מנהלים ומפקדים חכמים‬ ‫יבחנו קודם כול את בשלות הארגון‪ ,‬את היקף האנרגיה והמשאבים‬

‫המפקדים והמנהלים הבכירים‬ ‫שבפניהם הוצגו היכולות של‬ ‫פרויקטים בתחום ה‪ BI-‬אמרו ברובם‪:‬‬ ‫"אנחנו רוצים את זה כאן ועכשיו"‬ ‫שביכולתם להשקיע בהובלת השינוי ויתחילו בשילוב מדורג מתוך‬ ‫הבנה שפרויקט ‪ BI‬הוא ריצה לטווח ארוך הכוללת הרבה שינויים בדרך‪.‬‬ ‫להלן אמליץ בקצרה על הצעדים האופרטיביים הנדרשים למימוש‬ ‫פרויקט ‪ BI‬מוצלח בעלויות נמוכות ובתפוקות משמעותיות לארגון‪.‬‬

‫בחינת בשלותו של הארגון ליישום מערכות ‪BI‬‬

‫למרות יתרונותיהן של מערכות ‪ BI‬כלל לא בטוח שהארגון בשל‬ ‫לשילובן‪ ,‬ולכן נדרשת קודם כול בחינת בשלותו של הארגון‪ .‬מידת‬ ‫הבשלות נמדדת על פי הפרמטרים העיקריים הבאים‪:‬‬ ‫‪ ‬מחויבות המפקד ויכולתו האמיתית להוביל את השינוי‪ .‬רבים‬ ‫ ‬ ‫מהמפקדים ומהמנהלים הבכירים שבפניהם הוצגו היכולות של‬ ‫פרויקטים בתחום ה‪ BI-‬אמרו‪" :‬אנחנו רוצים את זה כאן ועכשיו"‪.‬‬ ‫אבל כפי שכבר צוין‪ ,‬פרויקט ‪ BI‬משנה את הארגון‪ ,‬וכדי להוביל‬ ‫שינוי בארגון נדרש מנהלו להשקיע זמן ומשאבים‪ .‬לכן יש לשאול‬ ‫את ראש הארגון אם הוא באמת יכול להקדיש זמן ומשאבים‬ ‫להובלת השינוי בארגון מעבר לזמן ולמשאבים שהוא מקדיש‬ ‫לטיפול בעומס השוטף‪ .‬ישנן דוגמאות לא מעטות למנהלים שהורו‬ ‫על השקעות עתק בפרויקטים של ‪ ,BI‬אך בסופו דבר לא ניצלו‬ ‫אותם‪ ,‬המשיכו לעבוד בדפוסים הישנים‪ ,‬וההשקעות ירדו לטמיון‪.‬‬ ‫‪66‬‬ ‫מערכות ‪430‬‬

‫‪ ‬הכרת הארגון ‪ -‬תרבותו‪ ,‬מוקדי הכוח‪ ,‬הפוליטיקה הפנימית וכו'‪.‬‬ ‫ ‬ ‫כל בר דעת יודע שמידע = כוח‪ ,‬ואף אחד אינו מעוניין לאבד את‬ ‫כוחו בארגון‪ .‬וכפי שכבר צוין‪ ,‬פרויקט ‪ BI‬חושף בפני כל אנשי‬ ‫הארגון מידע שקודם לכן היה רק בידי מספר קטן של אנשים‪ .‬לכן‬ ‫מומלץ ללמוד היטב את הארגון שבו רוצים לשלב פרויקט ‪ - BI‬את‬ ‫הפוליטיקה הפנימית‪ ,‬את מוקדי הכוח וכו' ‪ -‬ולברר אם באמת ניתן‬ ‫להנהיג את השינוי‪ .‬מפקדים בצבא יאמרו שהמשמעת הצבאית‬ ‫תחייב את הארגון להתיישר‪ ,‬אבל הניסיון מלמד שבהרבה מאוד‬ ‫מקרים הכשילו התהליכים הלא פורמליים את הפרויקט‪.‬‬ ‫‪ ‬מערכות מידע תפעוליות שהן רלוונטיות ואפקטיביות‪ .‬המידע‬ ‫ ‬ ‫למערכות ה‪ BI-‬מגיע ממערכות המידע התפעוליות‪ ,‬ולכן כדי‬ ‫שמערכות ה‪ BI-‬יהיו משמעותיות לארגון‪ ,‬על מערכות המידע‬ ‫התפעוליות להחזיק במידע אמין ורלוונטי‪ .‬אם לא זה המצב‪ ,‬רצוי‬ ‫בראש ובראשונה לשפר את איכות המידע שבמערכות התפעוליות‬ ‫ורק לאחר מכן לפתח מערכות ‪.BI‬‬ ‫‪ ‬שפה ארגונית אחידה‪ .‬המידע שיוצג בפרויקט ‪ BI‬אמור להיות‬ ‫ ‬ ‫‬‫חד משמעי לכל הגורמים בארגון‪ .‬לשם כך יש להנהיג בארגון‬ ‫שפה אחידה‪ .‬אם קיים ספק בנוגע ליכולת לבנות שפה ארגונית‬ ‫אחידה‪ ,‬אז גם קיים ספק בנוגע להצלחת הפרויקט‪ ,‬וחבל להתחיל‬ ‫במימושו‪.‬‬ ‫רק לאחר שמושגת בשלות ארגונית‪ ,‬ניתן לעבור לשלב של בניית‬ ‫תוכנית אב לפרויקט‪ .‬בהיעדר בשלות ארגונית ניתן לכל היותר להפעיל‬ ‫את שיטת "הטעימות"‪.‬‬

‫בניית תוכנית אב לפרויקט‬ ‫כדי למקסם את התועלת הארגונית מהמשאבים המושקעים בפרויקט‬ ‫‪ BI‬יש לבנות תוכנית אב לפרויקט‪ .‬תוכנית האב תתמקד בנקודות‬ ‫הבאות‪:‬‬ ‫‪ ‬מיפוי הצרכים הארגוניים וקביעת סדר עדיפויות למימוש‪ .‬כל‬ ‫ ‬ ‫פעילות‪ ,‬כל תחום עיסוק וכל תהליך ארגוני זקוק לפלטפורמת‬ ‫‪ .BI‬אבל התועלת שמפיקים מפרויקט ‪ BI‬שונה מתחום לתחום‬ ‫וממחלקה למחלקה‪ .‬כמו כן יש הבדלים בעלויות המימוש‪,‬‬ ‫בבשלות ההטמעה‪ ,‬בפוליטיקה הארגונית‪ .‬כל ההבדלים האלה‬ ‫מחייבים את מנהלי הפרויקט לקבוע סדר מימוש בארגון בכללו‪.‬‬ ‫קביעת סדר עדיפויות במימוש עוזרת לכל המעורבים בפרויקט‬ ‫ולכל המושפעים ממנו בארגון להיערך כראוי‪ .‬ראוי לציין שישנם‬ ‫גורמים שישפיעו על סדר העדיפויות מעת לעת‪ ,‬כגון‪ :‬החלפת‬ ‫מפקדים‪ ,‬כניסת טכנולוגיות חדשות לעולם ה‪ BI-‬וקביעת תוכנית‬ ‫רב‪-‬שנתית לארגון‪.‬‬ ‫‪ ‬טכנולוגיה‪ :‬ארכיטקטורה‪ ,‬מוצרים ואופן המימוש‪ .‬פרויקט‬ ‫‪ BI‬הוא מורכב מבחינה טכנולוגית מכיוון שהוא כולל הרבה‬ ‫מאוד אינטגרציה וממשקים בין מערכות וטכנולוגיות שונות‪.‬‬ ‫במסגרת תוכנית האב של הפרויקט יש להשקיע מחשבה רבה‬ ‫בארכיטקטורה ובמוצרים שישמשו למימוש הפרויקט ולאחר‬ ‫מכן יש לקבוע את סדר המימוש‪ .‬סדר המימוש הטכנולוגי ייקבע‬ ‫בהתאם לבשלות המוצרים והטכנולוגיה בשוק האזרחי ובהתאם‬

‫ליכולת הארגון להטמיע אותם‪ .‬במקביל‪ ,‬מיד עם היציאה לפרויקט‪,‬‬ ‫יש לדאוג גם לאבטחת המידע‪.‬‬ ‫‪ ‬צוות הפיתוח‪ :‬פיתוחו ובנייתו של הידע בטכנולוגיות ובמערכות‬ ‫ ‬ ‫של ‪ .BI‬פרויקט ‪ BI‬שונה מפיתוח מערכות מידע תפעוליות‪ ,‬וסביר‬ ‫להניח שאין תשתית של ידע ושל ניסיון לצוות שעוסק בפיתוח‬ ‫התחום הזה בארגון‪ .‬מכיוון שמערכות ה‪ BI-‬יתפסו נפח הולך וגדל‪,‬‬ ‫יש לבנות תוכנית אב לבנייתם של הידע האנושי‪ ,‬של מיומנויות‬ ‫הפיתוח ושל מתודולוגיות הפיתוח בארגון‪( .‬בין היתר יש לשנות‬ ‫את תמהיל האנשים בגוף ה‪ :IT-‬לא רק בוגרי מדעי המחשב אלא‬ ‫גם בוגרי תעשייה וניהול במסלול של מערכות מידע)‪ .‬אם הפעילות‬ ‫תבוצע נכון‪ ,‬יוכל הארגון ליהנות מכל יתרונות ה‪ .BI-‬אם לא‪ ,‬אז‬ ‫פרויקט ה‪ BI-‬יהיה כמו עוד מערכת תפעולית ולמעשה יהיה נטל‬ ‫על הארגון‪.‬‬

‫שלב המימוש של מערכות ‪ BI‬בארגון‬

‫לאחר קביעתה של תוכנית האב לפרויקט מגיע שלב המימוש‪.‬‬ ‫המימוש נעשה בשני נתיבים שבהם יש לנוע במקביל‪ :‬מימוש לטווח‬ ‫הקצר ומימוש לטווח הארוך‪ .‬עם זאת ישנה כל הזמן אינטראקציה בין‬ ‫שני נתיבי ההתקדמות‪ ,‬שכן ההתקדמות בנתיב האחד תלויה לרוב‬ ‫בהתקדמות בנתיב האחר‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪ ‬מימוש לטווח הקצר‪ .‬בנתיב הזה נתמקד בפיתוח יכולות‬ ‫שבתוכנית האב הוגדרו "דחופות ביותר"‪ .‬מדובר ביכולות‬ ‫שמביאות ‪ -‬כך מעריכים ‪ -‬תועלת מיידית לארגון ולמפקדיו או‬ ‫שהן אבן דרך חשובה לקראת פיתוח גדול יותר‪ .‬שיטת המימוש‬ ‫תשלב בין יכולות שכבר קיימות בארגון ובפרויקט לבין פיתוח‬ ‫מהיר מאוד ‪ -‬גם על חשבון האיכות‪ .‬בשל כך סביר להניח שחלק‬ ‫מהפיתוחים יהיה צריך לעשות מחדש או אולי אף לוותר עליהם‬ ‫בהמשך‪.‬‬ ‫‪ ‬מימוש לטווח הארוך כולל שלושה שלבים‪:‬‬ ‫ ‬ ‫‬‫‪ .1‬הטמעת יכולות ה ‪ BI‬בתהליכי העבודה בארגון‪ .‬פרויקט‬ ‫‪ BI‬מביא את המידע הרלוונטי כפי שהוא משתקף במערכות‬ ‫המידע ובתהליכים התפעוליים‪ .‬כדי שהתוצרים יהיו‬ ‫משמעותיים‪ ,‬חייבים לשלבם בתהליכי העבודה בארגון‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬לאחר שהושלמה תוכנית ‪ BI‬פיננסית‪ ,‬הרי שכל‬ ‫קבלת ההחלטות תתבסס על התוכנית הזאת ולא על מצגות‬ ‫שמתבססות על נתונים ידניים שמקורם אינו ידוע‪.‬‬ ‫‪ .2‬בניית תשתית טכנולוגית איתנה ואמינה‪ .‬התשתית‬ ‫הטכנולוגית היא האמצעי ההכרחי ליישום מהיר‪ ,‬גמיש ואמין‬ ‫של ‪ .BI‬לכן בפעילויות לטווח הארוך משקיעים בפיתוח‬ ‫הרבדים על פי תוכנית האב ומתמקדים ביכולות שיאפשרו‬ ‫תפוקות משמעותיות בהתאם ללוח הזמנים שקבע מנהל‬ ‫הארגון‪ .‬האתגר הוא משמעותי‪ ,‬מכיוון שמדובר בפעילות‬ ‫טכנולוגית מורכבת ובאינטגרציה של גורמים רבים בארגון‪.‬‬ ‫בפרויקטים רבים הפעילות הזאת מתמשכת מעבר לצפוי‪,‬‬ ‫ולכן רצוי להקפיד על תכנון ועל בקרה הדוקים‪.‬‬ ‫‪ .3‬הטמעת לקחים מהמימושים לטווח הקצר בפעילויות לטווח‬ ‫הארוך ועדכון תוכנית האב של הפרויקט בהתאם לצורך‪.‬‬

‫חלק מהמימושים לטווח הקצר משמשים פיילוטים בעבור‬ ‫המימושים לטווח הרחוק‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬אחד הדגשים החשובים ביותר במימוש לטווח הארוך הוא‬ ‫שהתפוקות יתקבלו בכל מקרה בפרק זמן שלא יעלה על שנה קלנדרית‪.‬‬

‫התאמת מבנה הפרויקט‬

‫פרויקט ‪ BI‬מתניע תהליכים בארגון‪ ,‬וככל שהוא מצליח יותר ומתקדם‬ ‫יותר‪ ,‬כך יהיו שינויים עמוקים יותר בארגון ובתרבותו‪ .‬בתחילת‬ ‫הפרויקט‪ ,‬כאשר ישנם ספקות וחששות בנוגע לקצב ההתקדמות‬ ‫ולמידת ההצלחה‪ ,‬יש להשקיע את כל המאמצים במימוש ופחות‬ ‫במבנה הפרויקט‪ .‬אך ככל שהפרויקט יתקדם‪ ,‬כך יוסט מרכז הכובד‬ ‫שלו לשינויים בארגון כתוצאה מחדירת ה‪ BI-‬לעוד ועוד תחומי עיסוק‪.‬‬ ‫ולאחר שפרויקט ה‪ BI-‬יוטמע בארגון ובתהליכי העבודה‪ ,‬תידרש‬ ‫התמודדות מערכתית יותר‪ ,‬ולכך יידרש מבנה ארגוני שונה‪.‬‬

‫תחקור והפקת לקחים בנוגע לפרויקט ולארגון‬

‫במסגרת הפרויקט אמורות להיות מפותחות בכל שנה קלנדרית יכולות‬ ‫חדשות במסגרת המימושים לטווח הקצר ולטווח הארוך‪ .‬שילוב‬ ‫היכולות בארגון עשוי להיות הצלחה גדולה שתוביל לתהליכי שינוי‬ ‫בארגון‪ ,‬כפי שציפו בתחילת הדרך‪ ,‬אך גם עלול להסתיים בכישלון‬ ‫כתוצאה מאילוצים שונים‪ .‬נוסף על כך סביר להניח שבמהלך יישום‬ ‫ה‪ BI-‬חלו שינויים ארגוניים וטכנולוגיים (וגם בדגשי ההנהלה) ‪ -‬מה‬ ‫שמחייב תהליך תחקור מהיר ואפקטיבי כדי להפיק לקחים שיוטמעו‬ ‫בתוכנית האב של הפרויקט ולאחר מכן במימושים לטווח הארוך‬ ‫ולטווח הקצר‪.‬‬

‫מימוש שיטת "הטעימות"‬

‫את שיטת "הטעימות" נממש אם הארגון אינו בשל לפרויקט ‪,BI‬‬ ‫ותפקידו של גוף ה‪ IT-‬הוא לשכנע את הארגון‪ ,‬ובעיקר את מקבלי‬ ‫ההחלטות‪ ,‬שכדאי להם לשלב את פלטפורמת ה‪ .BI-‬בדומה לדוכני‬ ‫הטעימות שמוצבים ברשתות השיווק‪ ,‬שמטרתם לתת לקונה לטעום‬ ‫מוצרים שהוא אינו מכיר כדי שירצה לאחר מכן לרכוש אותם‪ ,‬כך צריך‬ ‫גוף ה‪ IT-‬בארגון לנהוג בארגון ובמנהליו‪ .‬סביר להניח שבמקרים רבים‬ ‫חוסר הבשלות של הארגון נובע מכך שהמנהלים לא נחשפו לפרויקטים‬ ‫של ‪ BI‬ולכן אינם מכירים את יתרונותיהם‪ .‬הניסיון מלמד שחשיפת‬ ‫המנהלים האלה לפרויקטים מצומצמים מאוד של ‪ BI‬כדי לתת מענה‬ ‫לצרכים בוערים עשויה לגרום להם להפוך לצרכנים "כבדים" של‬ ‫השירות הזה‪.‬‬

‫סיכום‬

‫גופים שהשכילו לממש פרויקטים של בינה עסקית בצורה נכונה שיפרו‬ ‫את התפקוד שלהם בתוך הארגון ובתחרות מחוץ לארגון‪ .‬במערכות‬ ‫בינה עסקית קיים פוטנציאל גדול לארגונים צבאיים‪ ,‬ולכן חובתנו‬ ‫להשקיע יותר משאבים בפיתוח המערכות האלה‪.‬‬

‫תודות לרס"ן קובי פרנטה מיחידת יישומים באופק‪ ,‬לגברת עינת‬ ‫שמעוני מחברת ‪ STKI‬ולמר ירון פרנס‪ ,‬מומחה ‪ ,BI‬על סיועם לכתיבת‬ ‫המאמר‪.‬‬ ‫בינה עסקית‪ :‬מכפיל עוצמה לצה"ל‬

‫‪67‬‬

‫ ‬

‫תגובה‬

‫תרחיש בלתי סביר‬

‫אלוף (מיל') הרצל שפיר‬ ‫לשעבר מפקד פיקוד דרום‪ ,‬ראש‬ ‫אג"ם‪ ,‬ממלא מקום הרמטכ"ל ומפכ"ל‬ ‫המשטרה‬

‫‪68‬‬ ‫מערכות ‪430‬‬

‫מלחמת יום הכיפורים‪ :‬טנק של צה"ל על גשר‬ ‫הדוברות בדרכו ל"אפריקה"‬ ‫‬‫מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים ב ‪ 1973‬התברר‬ ‫ששיעור השחיקה של כוחותינו עלה בממדים ניכרים‪,‬‬ ‫וכבר אז הצביעו לכיוון החמ"ם וקבעו שזהו אמצעי‬ ‫שעשוי לסייע לצמצום השחיקה‬

‫במאמרו "כך מתכננים הערבים להילחם בישראל"‬ ‫(מערכות ‪ ,426‬אוגוסט ‪ )2009‬מציג סא"ל רובי סנדמן‬ ‫תרחיש שבו מתקיפים את ישראל אלפי צוותי לחימה מכל‬ ‫החזיתות ו"שוטפים" אותה‪ .‬כדי לקדם את פני הרעה מציע‬ ‫הכותב להקים צוותי לחימה ישראליים‪ .‬בחינת העובדות‬ ‫מעלה שמדובר בתרחיש מופרך‪ ,‬ולכן גם הפתרון המוצע‬ ‫הוא שגוי‬ ‫בגיליון ‪ 426‬של "מערכות" פורסם מאמרו של סא"ל רובי סנדמן "כך מתכננים הערבים‬ ‫להילחם בישראל"‪ .‬אף שהמאמר הזה זכה בפרס הרמטכ"ל לכתיבה בענייני צבא וביטחון‪,‬‬ ‫לדעתי ההערכות הכלולות בו‪ ,‬ובמיוחד המסקנות‪ ,‬הן שגויות ‪ -‬כפי שאציג להלן‪.‬‬

‫המלחמה בערבים ‪ -‬התרחיש העתידי‬

‫אין במאמר פרק או חלק המציגים בצורה מרוכזת ובהירה את הגדרת האיומים‪ ,‬אך ניתן‬ ‫להבין שהתרחיש המובא בו הוא מהסוג שכונה בעבר "מקרה הכול"‪ .‬באופן שבו הוא מתואר‬ ‫במאמר ניתן לכנותו "מקרה הכול מוגבר"‪ ,‬שכן מדובר בהתקפה כוללת על ישראל שבה‬ ‫משתתפים שבעה גורמים שונים בעת ובעונה אחת‪:‬‬ ‫• צבא מצרים וצבא ירדן (בעקבות חילופי שלטון במדינות האלה)‪.‬‬ ‫• חזבאללה ‪ -‬שיחדיר לישראל מאות צוותים מאומנים‪ ,‬ויש להניח שיפעיל גם רקטות‬ ‫וטילים‪.‬‬ ‫• חמאס – שיחדיר לישראל מאות צוותי לחימה (ואולי אלפי צוותים כאלה) וגם ישגר‬ ‫רקטות וטילים‪.‬‬ ‫• איראן תהיה מעורבת (אם כי לא ברור מהמאמר כיצד תתבטא המעורבות הזאת)‪.‬‬ ‫• סוריה תפעיל אף היא צוותי לחימה נגד ישראל‪.‬‬ ‫• ערביי ישראל יתנו סיוע לצוותים שיחדרו לתוך ישראל‪.‬‬ ‫בתרחיש הזה כל אויביה של ישראל משתפים פעולה‪ ,‬מנצלים הפתעה (ההנחה היא שלישראל‬ ‫תהיה התרעה קצרה)‪ ,‬ונוצר מצב חדש "כמעט בלתי אפשרי לצה"ל"‪.‬‬ ‫כן מציג המאמר כמה הנחות מוצא ואמירות שונות שמהן נגזרות מסקנות שבאות לחזק את‬ ‫התרחיש של "מקרה הכול מוגבר" ואת תוצאותיו בשטח‪ .‬על סמך המסקנות האלה מגבש‬ ‫המחבר המלצות כיצד להתמודד עם התרחיש‪.‬‬

‫"צה"ל עבר שלוש מהפכות"‬

‫תמוה היה לקרוא במאמר שצה"ל עבר שלוש מהפכות ‪:‬‬ ‫• המהפכה ההתקפית (העברת הלחימה לשטח האויב);‬ ‫• מהפכת התמרון (כולל שילוב חיל האוויר‪ ,‬החי"ר והשריון);‬ ‫• מהפכת האש (אש מנגד‪ ,‬שימוש אופרטיבי במודיעין)‪.‬‬ ‫לא ברור במאמר למה הכוונה ב"מהפכה"‪ ,‬אך אתייחס לכך כפשוטו‪:‬‬ ‫אם המהפכה ההתקפית משמעותה העברת הלחימה לשטח האויב ‪ -‬בעיקר בגלל העדר עומק‬ ‫אסטרטגי ‪ -‬הרי המהפכה הזאת קיימת גם כיום‪.‬‬

‫אשר למהפכת התמרון‪ ,‬לא ברור במאמר‬ ‫מתי החלה המהפכה הזאת ומהי משמעותה‪.‬‬ ‫ההגדרה הנכונה של "תמרון" היא תנועה‬ ‫ואש להשגת מטרה מוגדרת‪" .‬שילוב חיל‬ ‫האוויר‪ ,‬החי"ר והשריון" הוא ביטוי מעשי‬ ‫לשיתוף פעולה בלחימה ‪ -‬וכל אלה קיימים‬ ‫בצה"ל מאז הקמתו ועד היום ובאו לידי‬ ‫ביטוי בכל מלחמות ישראל‪.‬‬ ‫אשר למהפכת האש ‪ -‬השינוי המהותי‬ ‫בתחום האש מתייחס בעיקר לחימוש‬ ‫המונחה המדויק (חמ"ם) המאפשר לירות‬ ‫אש מנגד מדויקת וארוכת טווח‪ .‬היכולת‬ ‫הזאת קיימת כיום בחילות היבשה‪ ,‬האוויר‬ ‫והים‪ .‬המהפכה הזאת החלה מיד לאחר‬ ‫מלחמת יום הכיפורים ב‪ .1973-‬באותה‬ ‫המלחמה התברר ששיעור השחיקה של‬ ‫כוחותינו (מספר הנפגעים והיחס בין מספר‬ ‫הפצועים למספר ההרוגים) עלה במידה‬ ‫ניכרת‪ ,‬וכבר אז הצביעו לכיוון החמ"ם‬ ‫וקבעו שזהו אמצעי שעשוי לסייע לצמצום‬ ‫השחיקה‪.‬‬ ‫ב‪ 1987-‬ערך צה"ל סדנת חשיבה בסוגיית‬ ‫שדה הקרב היבשתי העתידי‪ .‬בסיכום‬ ‫הסדנה אמר שר הביטחון יצחק רבין‪,‬‬ ‫בין היתר‪ ,‬שכדי להפחית את השחיקה‬ ‫של כוחותינו בשדה הקרב יש לתקוף את‬ ‫האויב עוד לפני שהוא מגיע לקווי המגע‬ ‫או ממש עם הגעתו אליהם וכן שיש לפגוע‬ ‫במטרות איכות המצויות בשדה המערכה‬ ‫בכל הטווחים האפשריים‪ .‬האמצעי העיקרי‬ ‫לתקיפה כזאת‪ ,‬אמר שר הביטחון‪ ,‬יהיה‬ ‫החמ"ם‪.‬‬ ‫ואכן צה"ל הקצה תקציבים ניכרים לפיתוח‬ ‫החמ"ם היבשתי ולייצורו‪( .‬התקציבים‬ ‫האלה השתחררו בעקבות ביטולו של‬ ‫פרויקט הלביא)‪.‬‬ ‫הייתה גם הבנה שאמצעי הלחימה האלה‬ ‫לא יופעלו בבט"ש או במבצעים שוטפים‬ ‫אלא בעת מלחמה בלבד‪ .‬האם האמצעי‬ ‫הזה הופעל נכון במלחמת לבנון השנייה? יש‬ ‫לומר שהשימוש בו היה מוטעה הן מבחינת‬ ‫היקף הירי והן מבחינת המטרות שנבחרו‪ .‬גם‬ ‫במבצע "עופרת יצוקה" נעשה בו שימוש רב‪,‬‬ ‫יחסית‪ ,‬ולהערכתי מוגזם ורחוק מהדפוס‬ ‫שהומלץ ב‪.1987-‬‬ ‫תגובה‬

‫‪69‬‬

‫האם השימוש שנעשה באחרונה בחמ"ם‬ ‫(וכן באמצעים טכנולוגיים רבים נוספים)‬ ‫מבטא את מהפכת האש? אם כן‪ ,‬אז לדעתי‬ ‫זו מהפכה שיש בה סימן שאלה גדול‪ .‬אין‬ ‫ספק שיש לשלב את האש בלחימה‪ ,‬אך אין‬ ‫זה נכון להשתמש בה במקום הלחימה‪.‬‬

‫פרדיגמת ההכרעה בצה"ל‬

‫המאמר של סא"ל סנדמן מתייחס לנושא‬ ‫ההכרעה בפירוט רב ומחלק אותו לשלושה‬ ‫נושאי משנה‪" :‬האם יש לצה"ל יכולת‬ ‫להכריע את אויביו"‪" ,‬יכולת ההכרעה‬ ‫של צה"ל לאור הבסיס האסטרטגי שלו"‬ ‫ו"בחינה של מלחמת לבנון השנייה בהיבט‬ ‫של תפיסת ההכרעה"‪.‬‬

‫יכולתו של צה"ל להכריע את אויביו‬

‫סוגיית ההכרעה נידונה בצה"ל כבר לפני‬ ‫עשרות שנים‪ .‬הכרעה מלאה ‪ -‬מצב שבו‬ ‫ישראל כופה את רצונה ואת תנאיה על‬ ‫היריב‪ ,‬וליריב אין יכולות או רצון להמשיך‬ ‫בלחימה ‪ -‬מעולם לא הושגה בעבר וגם‬ ‫לעולם לא תושג בעתיד (אם כי יש הטוענים‬ ‫שבאיו"ש הושגה למעשה הכרעה מלאה)‪.‬‬ ‫כבר בעבר היו בצה"ל שגרסו כי יש לדבר על‬ ‫השגתה של הכרעה הכרחית (במקום הכרעה‬ ‫מוחלטת) ‪ -‬הגדרה המתאימה לאפשרויות‬ ‫המעשיות בתנאי המרחב וליכולות של צה"ל‬ ‫בתנאים הקיימים‪ .‬הכרעה הכרחית מושגת‬ ‫אם הושגו ההישגים הבאים‪ :‬סוכל ניסיונו‬ ‫של האויב לכבוש שטחים שבידי ישראל‪,‬‬ ‫לאויב נגרמו אבדות ניכרות‪ ,‬האויב לא השיג‬ ‫את מטרותיו‪ ,‬האויב ביקש הפסקת אש או‬ ‫הסכים לה‪ ,‬לצה"ל ישנם היכולת והרצון‬ ‫להמשיך בלחימה (אם יידרש לכך)‪.‬‬ ‫הגדרה כזאת של הכרעה נותנת מענה‬ ‫ליעדים המרכזיים של מדיניות הביטחון‬ ‫הלאומי שהם‪ :‬אבטחת קיומה של המדינה‪,‬‬ ‫שמירה על גבולותיה ועל שלום תושביה‪,‬‬ ‫סיכול ניסיונותיהם של אויבי המדינה‬ ‫להכריע אותה ושכנועם שלא יוכלו להכריעה‬ ‫בכוח הזרוע‪.‬‬

‫יכולת ההכרעה של צה"ל לאור הבסיס‬ ‫האסטרטגי שלו‬ ‫האם היכולת להשיג הכרעה אכן מותנית‬

‫‪70‬‬ ‫מערכות ‪430‬‬

‫בבסיס האסטרטגי של צה"ל כפי שקובע סא"ל סנדמן? בניתוח המובא במאמר נאמר‬ ‫שהבסיס האסטרטגי נשען על שש קורות‪ :‬המילואים‪ ,‬עליונות חיל האוויר‪ ,‬המבנה והארגון‬ ‫של כוחות היבשה‪ ,‬ההיערכות לאורך הגבולות‪ ,‬היתרון הטכנולוגי והמודיעיני‪ ,‬הנכונות של‬ ‫ארה"ב לסייע לישראל בשעת חירום‪.‬‬ ‫חיבור המושג "הבסיס האסטרטגי" לשש הקורות שלעיל בהקשר של יכולת צה"ל להשיג‬ ‫הכרעה הוא בעייתי‪ .‬השימוש כיום במושג "אסטרטגיה" הוא רחב ביותר (במקור התייחס‬ ‫המושג למצביא שיש לו ידע וכישרון לנהל מלחמה)‪ .‬כיום הושאל המושג לשימושים‬ ‫אזרחיים‪ ,‬ואנחנו שומעים לעיתים קרובות על אסטרטגיה שיווקית‪ ,‬על אסטרטגיה חינוכית‪,‬‬ ‫על אסטרטגיה פוליטית וכו'‪ .‬קיימות גם חברות המעניקות ייעוץ אסטרטגי‪ ,‬וישנם אנשים‬ ‫שנוהגים גם לדבר על "האסטרטגיה שלי"‪ .‬למה בעצם מתכוונים כולם במילה אסטרטגיה?‬ ‫בהכללה ניתן לומר שכוונתם היא למעשה לבחינה ולקביעה של יעדים ושל דרכי הפעולה‬ ‫להשגתם‪.‬‬ ‫לכן ניתן לומר שיש קושי מעשי רב לחבר את שש הקורות שהוזכרו לעיל לבסיס אסטרטגי‬ ‫משותף שנועד להקנות לצה"ל יכולת הכרעה‪ .‬עם זאת אין לבטל כליל את חשיבותן של שש‬ ‫הקורות‪ .‬כל אחת בפני עצמה היא גורם המשפיע על יכולות המערכות למלא את תפקידיהן‬ ‫בשגרה ובשעת חירום‪.‬‬ ‫המאמר מציג את החסרונות שיש כיום למערכות הקורות האלה‪ .‬לכמה מהם אתייחס בהמשך‪.‬‬

‫בחינה של מלחמת לבנון השנייה בהיבט של תפיסת ההכרעה‬

‫מאמרו של סא"ל סנדמן מציג תוצאות של שאלון שניתן ל‪ 24-‬קצינים בכירים ושבו התבקשו‬ ‫להתייחס לשלושה היבטים של המלחמה בחזבאללה‪ :‬תוכנית הקרב‪ ,‬ניהול הקרב‪ ,‬אמצעים‬ ‫וארגון‪ .‬התברר שחזבאללה קיבל ציונים גבוהים יותר מאשר צה"ל בתוכנית הקרב ובניהול‬ ‫הקרב‪ ,‬ואילו צה"ל קיבל ציונים טובים יותר באמצעים ובארגון‪ .‬מסקנת המאמר מהממצאים‬ ‫האלה היא ש"קיימים סימני שאלה בנוגע להתאמתו של צה"ל למציאות המתהווה"‪.‬‬ ‫זו מסקנה מוטעית ומטעה‪.‬‬ ‫על הכשלים של צה"ל במלחמה הזאת נאמר ונכתב רבות (כולל תחקיר שלי)‪ ,‬ואכן אפשר‬ ‫לומר שהיו ליקויים רבים בתכנון הקרב ובניהולו‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬האימון של עוצבות המילואים‬ ‫וציודם לא היו ברמה מספקת‪.‬‬ ‫פינוי פצועים משדה הקרב בסלוקי‬ ‫אפשר לומר שתכנון הקרב וניהולו היו לקויים‬

‫אך מדוע יש להניח כי גם בעתיד יפעל כך צה"ל? כל השגיאות והמחדלים תלויים בצה"ל‬ ‫עצמו וניתנים לתיקון ולשינוי‪ .‬העובדה היא שכבר חלפו שלוש שנים וחצי מאז תמה המלחמה‪,‬‬ ‫ובפרק הזמן הזה נעשה בצה"ל רבות כדי לתקן את המצב ‪ -‬בעיקר אימון עוצבות המילואים‬ ‫וציודן‪ ,‬הכנת תוכניות מבצעיות‪ ,‬הנהגת תיקונים ארגוניים ועוד‪.‬‬

‫אפשרויות הפעולה של האויבים השונים על פי התרחיש של סנדמן‬

‫השתתפות מצרים וירדן בלחימה‬

‫הנחת התרחיש במאמר ‪ -‬שלפיה מצרים וירדן "ייפלו לזרועות האסלאם הקיצוני"‪ ,‬וכתוצאה‬ ‫מכך ייווצר מצב חדש וכמעט בלתי אפשרי לצה"ל ‪ -‬מעלה כמה תהיות המחייבות מענה‪:‬‬

‫עד היום הוכיח חזבאללה יכולת מעשית בהכנת‬ ‫מבצעים מוגבלים ובביצועם‪ ,‬וזאת לאחר השקעת‬ ‫אמצעים וזמן ניכרים‬ ‫• האם אכן זו אפשרות ריאלית בטווח הקרוב? מה תהיה עמדת הצבא‪ ,‬המשטרה ושאר‬ ‫שירותי הביטחון והאזרחים המתונים במדינות האלה על התפתחות כזאת?‬ ‫• האם יוכלו מצרים וירדן להתעלם מתלותן באמצעי לחימה ובסיוע כלכלי מארה"ב?‬ ‫• האם יוכלו מצרים וירדן לבטל את הסדרי הביטחון השונים המוגדרים בהסכמי השלום‬ ‫שלהן עם ישראל‪ ,‬ושבהם מעורבים (בשטח עצמו) כוחות או"ם וכוחות בין‪-‬לאומיים‬ ‫אחרים?‬ ‫• האם השתתפות כזאת של מצרים ושל ירדן בלחימה יכולה להיעשות בהפתעה (כדי למנוע‬ ‫מכוחות צה"ל להתגייס ולהיערך כראוי בגבולות או להנחית מכה מקדימה)?‬ ‫• ישראל אינה מסכנת את קיומן של מצרים ושל ירדן‪ .‬האומנם האסלאם הקיצוני ייקח את‬ ‫הסיכון הכרוך ביציאה למלחמה ולשם כך יתעלם מהמצב הפנימי הקשה במדינות שעליהן‬ ‫השתלט ויסכן את המשך שלטונו בהן? אסור לשכוח שהשלטון הוא מטרתו העיקרית של‬ ‫האסלאם הקיצוני‪.‬‬ ‫• האומנם ניתן להעלות על הדעת שמצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬חזבאללה‪ ,‬חמאס‪ ,‬איראן‪ ,‬וערביי ישראל‬ ‫ישתפו פעולה במלחמה‪ ,‬יתאמו את מהלכיה ועוד יצליחו להשיג הפתעה?‬ ‫האמור לעיל מציב סימן שאלה גדול ביותר על האפשרות הזאת‪ .‬למרות זאת יהיה זה נכון‬ ‫להביא בחשבון את האפשרות של שינוי המשטרים במצרים ובירדן ‪ -‬לא בהכרח בהקשר‬ ‫ל"תרחיש הכול"‪ .‬אירוע כזה ‪ -‬אם יתרחש ‪ -‬לא ייעשה בהפתעה‪ ,‬מה שיאפשר לגורמים‬ ‫שונים במרחב ובעולם לנסות להתערב בזמן למניעה או לסיכול‪ .‬לישראל יהיה די זמן להיערך‬ ‫לשינויים‪.‬‬

‫היכולות של חזבאללה‬

‫הנחת המאמר היא שחזבאללה יוכל להפעיל מאות צוותים מובחרים של ארבעה‪-‬חמישה‬ ‫לוחמים ובסיוע ערביי הגליל "לשטוף את הגליל בתוך שעות"‪ .‬האם זו אפשרות סבירה‬ ‫ומסוכנת לישראל?‬ ‫מבחינה מדינית חזבאללה משתתף כיום בממשלת לבנון‪ .‬האם השתתפות חזבאללה בתרחיש‬ ‫"מקרה הכול" יכולה להתבצע על בסיס החלטה של ממשלת לבנון או בהסכמה בשתיקה?‬ ‫לבנון יודעת שתגובת צה"ל לא תסתפק במענה לפעילות חזבאללה בלבד‪ ,‬אלא תפגע מיד‬ ‫ובעוצמה בתשתיות של לבנון‪ .‬האומנם לבנון מוכנה לשלם את המחיר הזה?‬ ‫מבחינת היכולות הצבאיות‪ ,‬האומנם מסוגל חזבאללה להכין‪ ,‬לתכנן ולנהל מאות צוותי‬

‫לחימה לחדירה לתוך ישראל? האם ניתן‬ ‫לבצע זאת בלי שהמודיעין וגורמים נוספים‬ ‫יידעו על כך?‬ ‫עד היום הוכיח חזבאללה יכולת מעשית‬ ‫בהכנת מבצעים מוגבלים ובביצועם‪ ,‬וזאת‬ ‫לאחר השקעת אמצעים וזמן ניכרים‪.‬‬ ‫האומנם יש באפשרותו להכין תשתיות‬ ‫(אמל"ח‪ ,‬מזון‪ ,‬אמצעי שליטה ותיאום)‬ ‫ולהכין תוכניות חלופיות למקרה של כישלון‬ ‫ושל מחסור בתחמושת ובמזון להפעלת‬ ‫מאות הצוותים? גם צה"ל היה מתקשה‬ ‫להכין מבצע כזה!‬ ‫בהנחה סבירה שפעילות חזבאללה לא תשיג‬ ‫הפתעה אסטרטגית או טקטית‪ ,‬כמה צוותים‬ ‫אכן יוכלו לעבור את הגדר ולחדור כאשר‬ ‫מערך ההגנה פרוס בקווי הגבול ובעומק‬ ‫ונעזר במזל"טים‪ ,‬בארטילריה ובמסוקי‬ ‫תקיפה? האם חזבאללה יוכל למנוע מכה‬ ‫מקדימה של צה"ל?‬ ‫אשר ליכולת של חזבאללה לקבל סיוע‬ ‫מערביי הגליל ‪ -‬באצבע הגליל ולאורך הגבול‬ ‫עם לבנון אין כל יישוב ערבי‪ .‬הגעה ליישוב‬ ‫ערבי מחייבת תנועה רגלית לא קצרה בשטח‬ ‫לא קל לתנועה‪ .‬גם הגעה ליישוב ערבי עדיין‬ ‫אינה מבשרת טובות לחוליות החודרות‪:‬‬ ‫צריך לדעת למי לגשת ומתי‪ .‬האם יסכימו‬ ‫תושבים ערבים במקום יישובם לקחת סיכון‬ ‫במתן סיוע במהלך לחימה ביודעם שבסופו‬ ‫של דבר המעשה יתגלה? גם אם נניח שהדבר‬ ‫בכל זאת אפשרי‪ ,‬מספרם של המסייעים‬ ‫יהיה זניח ולחלוטין לא משמעותי‪.‬‬ ‫האיום הממשי של חזבאללה אינו בהפעלת‬ ‫מאות צוותי לחימה לחדירה לישראל או‬ ‫בהימצאות כוחותיו בבניינים ובמנהרות‬ ‫בשטח לבנון אלא האפשרות של ירי אלפי‬ ‫רקטות וטילים על העורף בישראל‪.‬‬ ‫מתבקשות השאלות הבאות‪:‬‬ ‫• מה תהיה הסיבה שבגללה ישגר‬ ‫חזבאללה את הרקטות ואת הטילים על‬ ‫העורף בישראל?‬ ‫• האם ייתכן שירי כזה ייעשה בהסכמתה‬ ‫של ממשלת לבנון?‬ ‫• האם ירי כזה אפשרי כל עוד כוחות‬ ‫האו"ם מצויים בשטח?‬ ‫אפשר להצביע על ארבע סיבות שיביאו לירי‬ ‫תגובה‬

‫‪71‬‬

‫הרקטות והטילים על העורף בישראל‪ :‬מבצע‬ ‫צבאי של צה"ל בלבנון (אף כי קשה להצביע‬ ‫היום על מטרה או על סיבה לביצוע תקיפה‬ ‫כזאת)‪ ,‬התקפה של ישראל על מתקני‬ ‫הגרעין באיראן‪ ,‬מלחמה בין סוריה לישראל‪,‬‬ ‫תרחיש של "מקרה הכול מוגבר"‪.‬‬ ‫מתוך ארבע האפשרויות הנ"ל‪ ,‬האפשרות‬ ‫הראשונה היא סבירה‪ ,‬האפשרות השנייה‬ ‫והאפשרות השלישית הן בסימן שאלה‬ ‫(אם יהיה ירי‪ ,‬ניתן להניח שהוא יהיה‬ ‫קצר ו"ייצוגי" בלבד כדי להימנע מלהיכנס‬ ‫ללחימה ממשית עם ישראל ולא לסכן את‬ ‫לבנון)‪ .‬אשר לאפשרות הרביעית ‪ -‬הסבירות‬ ‫שתרחיש כזה יתממש היא נמוכה ביותר‪.‬‬

‫מעורבות איראן בתרחיש של "מקרה‬ ‫הכול מוגבר"‬

‫המעורבות יכולה להתבטא בהעברת אמל"ח‬ ‫ובמתן ייעוץ לחזבאללה‪ ,‬לחמאס ולסוריה‪.‬‬ ‫כיום אין באפשרותה של איראן לשגר כוחות‬ ‫יבשה לאזור‪ .‬הסבירות שאיראן תשגר‬ ‫טילים לעבר ישראל בתרחיש של "מקרה‬ ‫הכול" היא נמוכה אך לא אפסית‪.‬‬

‫היכולות של חמאס‬

‫סנדמן מניח במאמרו שגם חמאס יפעיל נגד‬ ‫ישראל מאות (ואולי אלפי) צוותי לחימה‬ ‫שאותם יחדיר לעומק ישראל‪ .‬כמו כן הוא‬ ‫יפעיל רקטות וטילים‪.‬‬ ‫מבחינה מדינית אין לחמאס מגבלה‬ ‫להפעיל את יכולתו נגד ישראל‪ .‬אם חמאס‬ ‫לא יחוש מורתע (כתוצאה ממבצע "עופרת‬ ‫יצוקה") הוא יוכל להחליט לצאת לפעולה‪.‬‬ ‫חמאס מאז מבצע "עופרת יצוקה" התחזק‪,‬‬ ‫התחמש‪ ,‬התארגן ונערך מחדש ‪ -‬בין היתר‬ ‫בהשגת אמל"ח חדיש‪ ,‬במיגון מבנים‪,‬‬ ‫במנהור ובפריסה רחבה של אתרים לשיגור‬ ‫רקטות וטילים‪.‬‬ ‫אך המצב של חמאס ברצועת עזה שונה‬ ‫מאוד מהמצב של חזבאללה בלבנון‪:‬‬ ‫• רצועת עזה קטנה יותר בשטח‪,‬‬ ‫אפשרויות החדירה אליה רבות‪ ,‬והשטח‬ ‫נוח לתנועת רק"ם‪.‬‬ ‫• הרצועה למעשה מוקפת וניתן לנתקה‬ ‫ביבשה‪ ,‬מהאוויר ומהים‪.‬‬ ‫‪72‬‬ ‫מערכות ‪430‬‬

‫• איראן וסוריה רחוקות (בעוד שחזבאללה גובל בסוריה)‪.‬‬ ‫• יכולתו של צה"ל לפעול ברצועה היא למעשה בלתי מוגבלת (מותנית רק בקביעת המטרה‬ ‫ושיטות הפעולה) ביבשה‪ ,‬באוויר ובים‪.‬‬ ‫במבצע "עופרת יצוקה" השיג צה"ל הרתעה‪ ,‬וזו נשמרת‪ ,‬להערכתי‪ ,‬עד היום‪ ,‬והשפעתה‬ ‫תימשך עוד זמן לא קצר‪ .‬יתר על כן‪ ,‬קשה להניח שחמאס‪ ,‬הרוצה לשמור על שלטונו ברצועה‪,‬‬ ‫יהיה מעוניין לצאת ללחימה יזומה ‪ -‬גם במסגרת "מקרה הכול" ‪ -‬אם כי הדבר אפשרי‪.‬‬

‫הלחימה האסימטרית בחזבאללה ובחמאס‬

‫במהלך האינתיפאדות והלחימה בלבנון וברצועת עזה נאלץ צה"ל להקדיש מחשבה ואמצעים‬ ‫לניהול לחימה אסימטרית בעצימות נמוכה בתוך אוכלוסייה אזרחית‪ .‬צה"ל פיתח אמצעים‬ ‫ושיטות פעולה שהביאו לו הישגים ניכרים בלחימת הבט"ש ובמבצעים מיוחדים‪ ,‬אך התברר‬ ‫שהוא לא היה מוכן כראוי למלחמה בחזבאללה‪ .‬הוא כשל ביכולת לכבוש שטח בנוי והררי‬ ‫ולשלוט בו‪ ,‬ובמיוחד הוא כשל בתחום הלחימה בטילים‪ .‬הוא לא הצליח להשתלט על מרחבי‬ ‫השיגור‪ ,‬ולכן גם לא הצליח להפסיק את ירי הרקטות והטילים על העורף‪.‬‬ ‫אולם מאז מלחמת לבנון השנייה השקיע צה"ל רבות בעדכון שיטות הפעולה שלו‪ ,‬בתכנון‬ ‫אסטרטגי ואופרטיבי‪ ,‬באימון עוצבות המילואים‪ ,‬בהשלמת מלאים וציוד‪ ,‬בתיקוני ארגון‬ ‫באגפי המטכ"ל‪ ,‬בהכנות ובכוננות ללחימה‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬להערכתי צה"ל עדיין לא השתחרר מהערכת יתר של חזבאללה ושל חמאס כאשר‬ ‫מדובר במלחמה של ממש ולא במבצעי בט"ש‪ .‬לדעתי‪ ,‬יש לפעול נגדם במתכונת אחרת‪ .‬שטחי‬ ‫דרום לבנון ורצועת עזה אינם וייטנאם או קוריאה או אפגניסטן ‪ -‬לא מבחינת גודל השטחים‬ ‫ולא בהיקף ובאיכות של הכוחות שנגדם יש לפעול‪ .‬במלחמה יש לצה"ל עליונות מוחלטת‬ ‫בגודל הסד"כ‪ ,‬באמל"ח (היבשתי‪ ,‬האווירי והימי)‪ ,‬ביכולת לאסוף מודיעין‪ ,‬בבקרה ובשליטה‬ ‫בשדה הקרב‪ .‬בחירה נכונה של המטרות‪ ,‬הכנת תוכנית שתביא לידי ביטוי את עוצמתו של‬ ‫צה"ל באימונים לאחר מלחמת לבנון השנייה מאז מלחמת לבנון השנייה‬ ‫השקיע צה"ל רבות בעדכון שיטות הפעולה שלו‪ ,‬בתכנון אסטרטגי‬ ‫ואופרטיבי‪ ,‬באימון עוצבות המילואים‪ ,‬בהשלמת מלאים וציוד‪ ,‬בתיקוני‬ ‫ארגון באגפי המטכ"ל‪ ,‬בהכנות ובכוננות ללחימה‬

‫צה"ל‪ ,‬ניצול כמה צירים במקביל ‪ ,‬פעולה מהירה ורצופה ושילוב בין‪-‬זרועי יביאו את הניצחון‪.‬‬ ‫(אך לא מדובר בהכרעה)‪ .‬הדבר מחייב ‪ -‬נוסף על תוכניות אופרטיביות נכונות ‪ -‬גם שינוי‬ ‫בתודעת צה"ל בנוגע ללחימה בחזבאללה ובחמאס‪.‬‬ ‫בחשיבה ובתכנון יש לתת מענה בעיקר לשני נושאים‪ :‬איום הרקטות והטילים והמנהור‪.‬‬ ‫מענה לאיום הרקטות והטילים יחייב מודיעין בזמן אמת‪ ,‬יכולות פעולה משופרות מהאוויר‪,‬‬ ‫השתלטות על שטחים‪ ,‬תכנון מראש של מטרות שיותקפו לצורכי הענשה (מטרות תשתיות‬ ‫ומטרות כלכליות)‪ .‬אם הטילים והרקטות ישוגרו לעבר יישובים‪ ,‬יש להפוך את הלחימה‬ ‫האסימטרית ללחימה סימטרית‪ :‬צה"ל יפגע בכל מקום שבו מצוי ופועל האויב‪ .‬משמעות‬ ‫הדבר‪ :‬אוכלוסייה אזרחית לא תיתן חסינות למשגרי טילים וללוחמי אויב‪.‬‬ ‫אשר ללוחמת המנהרות בצורותיה השונות‪ ,‬שהיא עתיקת יומין ‪ -‬יש לכתוב לה תורת לחימה‬ ‫שתכלול שיטות פעולה‪ ,‬אמצעים וכוח אדם מקצועי‪.‬‬

‫• ‬

‫ההמלצות‬

‫• ‬

‫בסוף המאמר מציג סנדמן את המלצותיו‪ .‬כמה מהן כלליות מאוד ונכונות תמיד ‪ -‬לאו דווקא‬ ‫לתרחיש של "מקרה הכול מוגבר"‪ .‬מדובר בהמלצות כגון תגבור גופי היבשה‪ ,‬הטיפול באיכות‬ ‫המפקדים‪ ,‬בחינת האפקטיביות של הטכנולוגיה ושיפור הארגון הלומד‪ .‬כל ההמלצות האלה‬ ‫מקובלות עליי‪.‬‬

‫קשה להניח שחמאס‪ ,‬הרוצה לשמור על שלטונו‬ ‫ברצועה‪ ,‬יהיה מוכן לצאת ללחימה יזומה‬ ‫בפתיח לפרק ההמלצות נכתב‪" :‬על צה"ל לשוב לעקרונות‪ ,‬למסורות ולערכים הבסיסיים‬ ‫שייחדו אותו במלחמותיו הראשונות‪ .‬העקרונות האלה הם‪ ...‬פיקוד איכותי ויצירתי בכל‬ ‫הרמות"‪ .‬אך בהמשך נכתב‪" :‬מפקד במאה ה‪ 21-‬אסור שיהיה מהדגם הישן והמוכר ‪ -‬שמרן ‪,‬‬ ‫טכנוקרט‪ ,‬אוהב ודאות ואופורטוניסט ‪ -‬אלא עליו להיות יצירתי‪ ,‬אוהב שינויים‪ ,‬גמיש ושונא‬ ‫ודאות"‪ .‬אם כן למי הייתה הכוונה בהגדרה של "הדגם הישן והמוכר" ‪ -‬האם למפקדים מדור‬ ‫‪ 2010-1982‬שחוו מלחמה רק ב‪( 2006-‬ולא לדור הוותיק והישן של ‪?)1982-1948‬‬ ‫להמלצה העיקרית‪ ,‬לפחות לדעתי‪ ,‬בנוגע לארגון הכוח חובה להתייחס‪ .‬במאמר נכתב‪:‬‬ ‫מבנה הכוחות של צה"ל מיושן ואינו מתאים לשדה הקרב ההולך ומתהווה‪ ...‬במערכה‬ ‫הבאה תושג הכרעה בעיקר באמצעות יחידות בעלות אופי עצמאי‪ ,‬מיומנות מאוד‪,‬‬ ‫מצומצמות בהיקפן וקטלניות‪ ...‬צה"ל חייב להקים מספר רב של סיירות קטנות ועצמאיות‬ ‫בסדיר ובמילואים לצד הסד"כ המאורגן הקיים‪ ...‬יש לגבש תו"ל לסיירות בהתאם לתפיסת‬ ‫"הארגון הרופף" ו"הנחילים"‪.‬‬ ‫אני חולק לחלוטין על ההמלצות האלה‪ .‬להלן נימוקיי‪:‬‬ ‫• כפי שכבר הראיתי קודם לכן‪ ,‬התרחיש של "מקרה הכול מוגבר" הוא בעל סבירות נמוכה‬ ‫עד אפסית‪.‬‬ ‫• לכן אין כל הצדקה להקים מספר רב מאוד של סיירות קטנות ועצמאיות שיוכלו להתמודד‬ ‫עם "מקרה הכול מוגבר" ‪ -‬מה גם שהמבנה הנוכחי של צה"ל‪ ,‬המחולק לעוצבות‪ ,‬לגדודים‪,‬‬ ‫לפלוגות וכו'‪ ,‬מסוגל לתת מענה גם לתרחיש "מקרה הכול"‪ .‬במגננה חייבת הפריסה בשטח‬ ‫להיות ביחידות שאינן קטנות מגדוד (עם זאת אין כל בעיה לחלק גזרות משנה לפלוגות‬ ‫במידת הצורך)‪ .‬פריסה נכונה של העוצבות בקווי הגבול ‪ -‬כולל עיבוי העורף‪ ,‬תיאום ישיר‬

‫עם סיוע ארטילרי ואווירי והסתייעות‬ ‫במודיעין בזמן אמת ‪ -‬תעשה את‬ ‫מלאכת ההגנה כראוי וכנדרש‪.‬‬

‫נקודות שנכון להדגיש ולהמליץ‬

‫• ‬

‫• ‬

‫יש לוודא קיום תורת לחימה ואמצעים‬ ‫(הגנתיים והתקפיים) לאיום הרקטות‬ ‫והטילים‪ ,‬כולל תכנון תקיפות קרקעיות‬ ‫ואוויריות רבות עוצמה ורציפות‬ ‫נגד אתרי שיגור ונגד מטרות איכות‬ ‫מוגדרות‪.‬‬ ‫גיבוש תורת לחימה ואמצעים ללוחמת‬ ‫המנהרות שנוקט האויב‪ .‬בסוג הלוחמה‬ ‫הזה יש מקום להקמתן של יחידות‬ ‫ייעודיות או למתן אימון מיוחד לפלוגות‬ ‫שיוקצו למשימה הזאת‪.‬‬ ‫יש לסכם תורת הפעלה לחמ"ם בשדה‬ ‫הקרב היבשתי‪ :‬נגד אילו מטרות הוא‬ ‫יופעל‪ ,‬מהם התנאים לירי‪ ,‬כיצד הוא‬ ‫משתלב בתוכניות ההתקפה וההגנה‪,‬‬ ‫מיהו הגורם המאשר ירי חמ"ם‪.‬‬ ‫מציאת מענה לתקיפת העורף‪ .‬במלחמה‬ ‫בעתיד עלולות להתעורר בעורף בעיות‬ ‫שיחייבו מענה‪ ,‬כגון חסימת צירים‪,‬‬ ‫פעילות של חוליות‪ ,‬קיני עוינות‬ ‫באזורים עירוניים וכפריים מסוימים‬ ‫ועוד‪ .‬לטיפול בבעיות כאלה הוקצו‬ ‫בעבר גדודים פיקודיים‪( .‬כל גדוד כזה‬ ‫כלל פלוגת טנקים מוגברת‪ 3 ,‬פלוגות‬ ‫חרמ"ש ויחידת סיוע)‪ .‬גדוד כזה מורכב‬ ‫מאנשי מילואים ותיקים ומאומנים‬ ‫(לרוב מתנדבים)‪ ,‬כולם תושבי המקום‬ ‫המכירים את השטח (ואף התאמנו‬ ‫בו)‪ ,‬מצוידים בטנקים ובנגמ"שים (ואף‬ ‫בזחל"מים) שאינם משמשים יחידות‬ ‫לוחמות בחזית‪ .‬כל גדוד ניתן לפצל‬ ‫לפלוגות מעורבות היכולות לפעול‬ ‫עצמאית ובשיתוף פעולה עם משמר‬ ‫הגבול ועם המשטרה‪ .‬קיום גדוד כזה‬ ‫בפיקוד ימנע את הצורך להקצות כוחות‬ ‫סדירים או כוחות מילואים מגופי‬ ‫הלחימה העיקריים של צה"ל כדי לפתור‬ ‫בעיות שיטור ולחימה בעורף‪.‬‬

‫תגובה‬

‫‪73‬‬

‫תגובה‬

‫ ‬

‫שירות מילואים‬ ‫בחדר הכושר‬

‫צילום‪" :‬במחנה"‬

‫סא"ל (מיל') שלומי שטרית‬ ‫מפקד גדוד במילואים‬

‫‪74‬‬ ‫מערכות ‪430‬‬

‫מילואימניקים באימונים כושרו הגופני של חייל‬ ‫המילואים הממוצע הוא נמוך מהרצוי ואף עשוי‬ ‫שלא לאפשר לו פעילות לחימה אינטנסיבית‬ ‫לאורך זמן‬

‫גיליון ‪• 430‬ניסן התש”ע • אפריל ‪2010‬‬

‫דבר העורך‬

‫מהו ניצחון?‬

‫מערכות • בית ההוצאה לאור‬ ‫של צה”ל • נוסד בתרצ”ט ‪1939‬‬

‫במלחמה צריך לנצח את היריב ‪ -‬זוהי קביעה כמעט בנאלית שאין מי שיחלוק עליה‪ .‬אולם מהו ניצחון?‬ ‫זו כבר שאלה שמחייבת דיון‪.‬‬ ‫במלחמת החורף ("גוליית ניצח ‪ -‬אבל בקושי"‪ ,‬עמ' ‪ )27-16‬שהתנהלה בין הסובייטים לבין הפינים הושגו‬ ‫תוצאות שלא היו אמורות להשביע את רצונם של שני הצדדים הנלחמים‪ :‬הסובייטים לא הצליחו להוסיף‬ ‫להשפעתם מדינה גרורה נוספת כפי שתיכננו‪ ,‬והפינים הפסידו חלקים מארצם‪.‬‬ ‫לניצחון יש משמעות אחת בלבד‪ :‬שהושגו יעדי המלחמה כפי שקבעו המדינאים והמצביאים‪ .‬כל מה‬ ‫שמושג או לא מושג במלחמה שלא על פי יעדי המלחמה שנקבעו‪ ,‬אין לו דבר וחצי דבר עם הזכות של‬ ‫צבא לקבוע שניצח או שהפסיד‪.‬‬ ‫אם ההנהגה הסובייטית הציבה לעצמה יעד לכבוש את פינלנד ולהופכה לגרורה ולא הצליחה בכך‪,‬‬ ‫הרי שבריה"מ לא ניצחה במלחמה הזאת‪ .‬אם היעד שהציבה הנהגת פינלנד היה לשמור על שלמות‬ ‫הטריטוריה של מדינתם‪ ,‬והיא הפסידה נתח ממנה‪ ,‬הרי שגם היא לא ניצחה במלחמה הזאת‪ .‬אולם‬ ‫אם הפינים לא קבעו שאחד מיעדיהם במלחמה הוא שמירה על שלמות הטריטוריה שלהם‪ ,‬אז ייתכן‬ ‫שיש לקבוע כי הם המנצחים במלחמה הזאת‪ .‬מהאמור לעיל עולה כי בהחלט תיתכן מלחמה שאין בה‬ ‫מנצחים‪ .‬מלחמת החורף היא כנראה אחת מהמלחמות האלה‪.‬‬ ‫יתר על כן‪ ,‬כדי להשיג את יעדי המלחמה לא תמיד צריך להכריע את האויב‪ ,‬ולפעמים אפילו אין צורך‬ ‫לפגוע בו פגיעה קשה ‪ -‬כפי שטוען גור ליש במאמרו ("ניצחון ללא הכרעה"‪ ,‬עמ' ‪ .)11-4‬הנחתת מכה‬ ‫כואבת על האויב אינה יעד בפני עצמו אלא רק עוד דרך אפשרית להשגתו‪ .‬לעיתים אפשר להשיג יעדים‬ ‫ולנצח במלחמה גם באמצעות פגיעה קלה באויב ‪ -‬למשל באמצעות "הפצצת הדגמה" שאינה גורמת‬ ‫לנזקים של ממש‪ .‬וכאמור אם אכן מדובר בניצחון יקבעו בסופו של דבר רק המדינאים והמצביאים‪.‬‬

‫המפקד והעורך הראשי‪ :‬סא”ל חגי גולן‬ ‫העורך‪ :‬אפי מלצר‬ ‫עורך המשנה‪ :‬יואב תדמור‬ ‫עורכות בהוצאת מערכות‪ :‬אביטל רגב‪-‬שושני‪,‬‬ ‫רוית טרינצ’ר‪-‬סיוון‬ ‫עיצוב ועריכה גרפית‪ :‬סטודיו זאב אלדר‬ ‫איורים‪ :‬בוריס דיקרמן‬ ‫תמונות‪ :‬מערכות‪ ,‬במחנה ודובר צה”ל‬

‫הדעות והתפיסות המובאות במאמרים‬ ‫מבטאות את דעתם האישית של הכותבים‬ ‫‪ISSN 0464-2147‬‬ ‫דמי מנוי לשנה‪ 60 :‬ש”ח (כולל מע”מ)‬

‫כתובת למכתבים‪ :‬ת”ד ‪ 02432‬צה”ל‬ ‫טלפון‪ ,03-5694344/5 :‬פקס ‪03-5694343‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫הודפס בדפוס המאירי‬ ‫באמצעות משרד הביטחון ‪ /‬מנה"ר‬

‫‪38‬‬

‫קריאה מועילה‬ ‫אפי מלצר‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫‪12‬‬

‫האיום‪ :‬מצור ימי‬

‫הצילום בשער‪ :‬שיירת שריון סובייטית שהשמידו הפינים‬ ‫ב"מלחמת החורף"‪1940-1939 ,‬‬

‫‪430‬‬

‫‪4‬‬

‫לקראת תפיסת ביטחון חדשה‬

‫סא"ל דלית כספי‪-‬שכנר | רע"ן צבאי אסטרטגי‬ ‫באג"ת‪ .‬בעבר רמ"ד מערכות ל"א ורת"ח תורת‬ ‫המערכה בחיל הים‪ .‬בוגרת פו"ם "אפק"‬ ‫‪ 99%‬מהסחר של ישראל עובר דרך הים‪ ,‬ולכן‬ ‫קיומה מותנה ביכולתה לשמור על חופש‬ ‫השיט‪ .‬אולם המושג "חופש השיט" ‪ -‬כפי‬ ‫שמוכיח המאמר הזה ‪ -‬חורג מעבר לאפשרות‬ ‫לפעול בים באופן חופשי וכולל את אבטחתה‬ ‫של כל שרשרת ההספקה למדינת ישראל‬ ‫וממנה‪ .‬השאלה היא אם צה"ל בכלל וחיל הים‬ ‫בפרט ערוכים להגן על חופש השיט בהגדרתו‬ ‫המורחבת‬

‫ניצחון ללא הכרעה‬

‫אל"ם גור ליש | ראש מחלקת תכנון המערכה‬ ‫בחיל האוויר‬ ‫על ישראל להפסיק לראות בהכרעת האויב דרך מועדפת‬ ‫לסיום מלחמות ולאמץ תפיסה של ניצחון‪ :‬השגת יעדי‬ ‫המלחמה באמצעות פגיעה קשה באויב‪ ,‬עד כי הוא‬ ‫ישאף לסיים במהירות את המלחמה‪ .‬השינוי הזה מומלץ‬ ‫משיקולים של עלות‪-‬תועלת‪ :‬כמעט בלתי אפשרי להשיג‬ ‫הכרעה במובנה הקלסי‪ ,‬מחירה יקר להחריד והיא לא‬ ‫מביאה תוצאות טובות יותר מאשר השגת ניצחון‬

‫‪12‬‬

‫הכושר הקרבי של חיילי המילואים אכן‬ ‫לוקה בחסר כפי שכותב סא"ל יריב ניב ("לא‬ ‫בכושר"‪" ,‬מערכות" ‪ ,429‬פברואר ‪ ,)2010‬אך‬ ‫אין די בפתרונות שהוא מעלה‪ .‬פתרון אפשרי‬ ‫הוא להעניק תגמולי מילואים למי שיקדישו‬ ‫את זמנם הפנוי לאימוני כושר‪ .‬הזכאות‬ ‫לתגמולים תיקבע על פי עמידה במבחני כושר‬

‫כושר גופני לכל תפקיד וקבוצת גיל‪ ,‬יועמדו‬ ‫לרשות החייל כלים לתרגול (כמוצע במאמרו‬ ‫של סא"ל ניב)‪ ,‬ויינתן תגמול מיוחד לחייל‬ ‫העומד בדרישות‪ .‬ניתן לחשוב על כמה‬ ‫דרכים למתן התגמול‪ ,‬אך אני מציע להעניק‬ ‫"ימי מילואים וירטואליים"‪ ,‬אשר ייחשבו רק‬ ‫לצורך העלאת זכאותו של חייל המילואים‬ ‫לתגמול המיוחד המוענק כיום תמורת כל‬ ‫יום מילואים מעבר לכמות מסוימת‪ .‬מתן‬ ‫התגמול יחד עם קביעת משוואה ברורה‬ ‫בין רמת ההישג לרמת התגמול תמריץ את‬ ‫חיילי המילואים לשמור על הכושר בחיי‬

‫מניסיוני בפיקוד על פלוגת מילואים ולאחר מכן עם גדוד מילואים אני מסכים עם טענתו‬ ‫של סא"ל יריב ניב ("לא בכושר"‪ ,‬מערכות ‪ ,429‬פברואר ‪ )2010‬שכושרו הגופני של חייל‬ ‫המילואים הממוצע הוא נמוך מהרצוי ואף עשוי שלא לאפשר לו פעילות לחימה אינטנסיבית‬ ‫לאורך זמן‪.‬‬ ‫השאלה הנשאלת היא כיצד יש להתמודד עם המצב הקיים‪ .‬סא"ל ניב מציע מגוון פתרונות‪,‬‬ ‫חלקם ליישום בזמן שירות פעיל וחלקם ליישום בתקופות שבהם החייל אינו משרת‪ .‬ניכר‬ ‫שהושקע מאמץ חשיבה בגיבוש ההמלצות המובאות במאמר‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬לדעתי‪ ,‬לוקות הצעותיו של סא"ל ניב בכמה חסרונות‪ .‬ראשית‪ ,‬יש להבין שחוק‬ ‫המילואים במתכונתו הנוכחית מעקר מתוכן את ההצעות לשיפור הכושר במהלך שירות פעיל‪.‬‬ ‫זמן האימונים המוגבל העומד לרשות יחידות המילואים ומשך הזמן בין האימונים מחייבים‬ ‫קביעת סדר עדיפויות לתוכני האימון‪ ,‬וזה ידחק לרוב את תחום הכושר הגופני‪ .‬שנית‪ ,‬אם‬ ‫מתבצע אימון המשלב אלמנטים הבוחנים את הכושר הגופני או מיועדים לשפרו‪ ,‬הרי שהוא‬ ‫יהיה מוגבל בהכרח בהשפעתו מעצם עריכתו ללא רציפות‪ .‬גרוע מכך‪ ,‬אימון בעצימות גבוהה‬ ‫לחייל שאינו כשיר עלול אף לגרום לנזקים גופניים‪ .‬לסיכום‪ ,‬במצב העניינים הנוכחי אין זה‬

‫יש להתמקד‪ ,‬לדעתי‪ ,‬בניסיון להעלות את רמת‬ ‫הכושר הגופני של חיילי המילואים במהלך שגרת‬ ‫חייהם ולא להסתמך על זמן האימונים המועט‬ ‫הניתן ליחידות‬ ‫סביר לדרוש מחייל מילואים ‪ -‬שלפי חוק המילואים מתאמן לכל היותר ‪ 54‬יום בשלוש שנים‬ ‫ לצעוד ‪ 12‬ק"מ בשעתיים עם ציוד על הגב ולהיות כשיר להמשך האימון‪.‬‬‫לכן יש להתמקד‪ ,‬לדעתי‪ ,‬בניסיון להעלות את רמת הכושר הגופני של חיילי המילואים במהלך‬ ‫שגרת חייהם ולא להסתמך על זמן האימונים המועט הניתן ליחידות‪ .‬סא"ל ניב מעלה כמה‬ ‫הצעות ראויות בהקשר הזה‪ ,‬ובכללן הקמת קבוצות אימון אזוריות וסבסוד הפעילות בחדרי‬ ‫כושר לחיילי מילואים‪ .‬לדעתי‪ ,‬מדובר בצעדים טובים‪ ,‬אך בלתי מספיקים‪ .‬יש לזכור שעל זמנו‬ ‫הפנוי (המועט) של האזרח הרגיל יש תחרות קשה מאוד (משפחה‪ ,‬חברים‪ ,‬סידורים וכו')‪ ,‬ולא‬ ‫תמיד (וליתר דיוק‪ ,‬בדרך כלל לא) הכשירות לשירות מילואים עומדת בראש מעייניו ביום‪-‬‬ ‫יום‪ .‬אם מייחסים חשיבות לנושא‪ ,‬הרי שיש להעניק לחיילי המילואים תמריץ מהותי להשקיע‬ ‫זמן ומאמץ בשיפור כושרם הגופני‪.‬‬ ‫אני מציע להוסיף להמלצות שמציע סא"ל ניב רכיבים של בקרה ושל תגמול‪ .‬ייקבעו דרישות‬

‫צילום‪" :‬במחנה"‬ ‫היום‪-‬יום ואף לשאוף למצוינות מעבר לסף‬ ‫הנדרש‪.‬‬ ‫הענקת תגמול אישי לחייל המילואים‬ ‫בעבור השקעתו בשמירה על הכושר עשויה‪,‬‬ ‫לדעתי‪ ,‬להיות הגורם היחיד שיוביל לשינוי‬ ‫רחב היקף וארוך טווח במצב הכושר הגופני‬ ‫בקרב חיילי המילואים‪.‬‬ ‫תגובה‬

‫‪75‬‬