שבל 98 Flipbook PDF

שבל 98
Author:  E

7 downloads 149 Views 7MB Size

Story Transcript

‫ש ֶֹבל‬

‫ו‬ ‫בול י‬ ‫ישר ל‬

‫גליון מס׳ ‪98‬‬ ‫חשוון תשע"ה — נובמבר ‪2014‬‬ ‫מחיר‪ 30 :‬ש״ח מנוי שנתי‪ 100 :‬ש״ח‬ ‫בהוצאת התאחדות בולאי ישראל‬ ‫מען המערכת לפניות ולמנויים‪ :‬ת״ד ‪ ,4523‬ת״א ‪61045‬‬ ‫פקס‪03-5259716 :‬‬ ‫טל‪03-6295547 :‬‬ ‫‪www.israelphilately.org.il‬‬

‫‪Email: [email protected]‬‬

‫עורך‪ :‬איתמר עצמון‬ ‫עורך אחראי‪ :‬טיבי יניב‬ ‫עיצוב גרפי‪ :‬א‪ .‬אורן הפקות דפוס‬

‫הפקה‪ :‬א‪ .‬אורן הפקות דפוס‪ ,‬שדרות רוטשילד ‪ ,109‬ת״א‬

‫תוכן העניינים‬ ‫‪y‬דבר העורך ‪2 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫ ‬ ‫‪y‬מכתב למערכת ‪3 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫ ‬

‫מעצבים זהות‪:‬‬ ‫‪y‬מסר מעורר בשבריר שניה — ראיון עם מירי ניסטור ‪/‬‬ ‫ ‬ ‫איתמר עצמון ‪4 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫תולדות הדואר של ארץ ישראל‪:‬‬ ‫‪y‬קנסות ביול בדברי דואר בפלשתינה בשנים ‪/ 1948-1927‬‬ ‫ ‬ ‫יעקב כהן ‪7 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫אספנות נושאית‪:‬‬ ‫‪y‬האם האוסף הנושאי שלך כולל בולים מחוררים? ‪/‬‬ ‫ ‬ ‫לארי דודסון‪ ,‬וואב ואגטר ו־רואד ואן‪-‬דאם ‪12 . . . . . . . . . . . .‬‬

‫בולאות מעבר לים‪:‬‬ ‫‪y‬מהגולאגים לדרום איטליה דרך נצרת ‪ /‬ד"ר דוד למפרט ‪17 .‬‬ ‫ ‬ ‫‪y‬אררט — על שום מה? ‪ /‬פרופ' אברהם בלום ‪18 . . . . . . . . . .‬‬ ‫ ‬ ‫‪y‬שפת הסימנים לעצירת מונית ‪ /‬ד"ר לס גלסמן‪19 . . . . . . . .‬‬ ‫ ‬

‫יודאיקה‪:‬‬ ‫‪y‬חדשות היודאיקה ‪ /‬אריה לין‪21 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫ ‬ ‫‪y‬סימן ההיכר — ‪ / JUDE‬אריה לינדנבאום ‪25 . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫ ‬

‫ד ר‬

‫ור‬

‫גיליון ‪ 98‬המוגש לפניכם כולל בחובו מאמרים בולאיים‬ ‫במגוון נושאים‪.‬‬ ‫המדור "מעצבים זהות — סדרת ראיונות עם מעצבי‬ ‫הבולים בישראל" הוקדש בגיליון זה למעצבת מירי ניסטור‪,‬‬ ‫אשר החלה את דרכה בעיצוב בולים לפני כתריסר שנים‪,‬‬ ‫והבולים הרבים שעצבה מתייחדים בצבעוניות רבה ובקו‬ ‫עיצובי נקי‪ ,‬והנושאים שעליהם מוצגים בפשטות ובחן‬ ‫רב‪ .‬בראיון זה מגוללת ניסטור את גישתה לעיצוב בולים‬ ‫במאה העשרים ואחת‪ ,‬שאיפתה להעביר את המסר הטמון‬ ‫בבולים באופן קליט ונהיר לכל ולעצב בולים נעימים לעין‪.‬‬ ‫את פירות עבודתה הענפה ניתן למצוא בקטלוג הבולים‬ ‫של אתר ההתאחדות‪ ,‬באמצעות שורת החיפוש ולחיצה על‬ ‫"חפש לפי מעצב"‪.‬‬ ‫כתבה זאת כוללת הסבר מקיף באשר לתהליך העיצובי‬ ‫שעמד ברקע הנפקת בולי "שפת הסימנים הישראלית"‬ ‫שהופיעה השנה‪ .‬סדרת בולים נוספת המוקדשת לשפת‬ ‫הסימנים — הפעם שפת הסימנים לעצירת מוניות בדרום‬ ‫אפריקה — עומדת במרכז מאמרו של ד"ר לס גלסמן‪ .‬בולים‬ ‫אלה מהווים דוגמא לאפשרות להשתמש בבולים לצרכים‬ ‫חברתיים — כדי להשריש בציבור שפת סימנים זאת ולהקל‬ ‫על ציבור הנוסעים‪.‬‬ ‫מאמרו של יעקב כהן על קנסות הביול בפלשתינה‬ ‫המנדטורית פותח אשנב לנושא בולאי ענף זה ושופך אור‬ ‫על נושא יסודי בתולדות הדואר של ארץ ישראל‪ .‬מאמר‬ ‫רקע נוסף המוקדש לתופעה בולאית רחבה עוסק בבולים‬ ‫מחוררים‪ ,‬על השיטות לפענוח החירורים והאפשרות‬ ‫להשתמש בבולים מחוררים באוספים נושאיים‪.‬‬ ‫לצד אלו ימצא הקורא מאמרים בנושאי יודאיקה‬ ‫מאת אריה לין‪ ,‬על בולי הממשלה הפולנית הגולה בשנות‬ ‫מלחמת העולם השנייה מאת ד"ר דוד למפרט‪ ,‬על סניפי‬ ‫דואר בארצות הברית נושאי השם המקראי "אררט" מאת‬ ‫פרופ' אברהם בלום ועוד כהנה וכהנה‪.‬‬ ‫נשמח לראותכם בכנס יום הבולאות השנתי שפרטיו‬ ‫מופיעים בעמוד ‪ ,3‬ובתקווה שיהיה בגיליון זה כדי לחמם‬ ‫במעט את הנפש בימי החורף הצוננים שהגיחו למחוזותינו‪.‬‬

‫‪y‬עדכון קטלוג בולי ישראל ‪27 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫ ‬ ‫‪y‬חותמות דואר ישראל ‪29 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫ ‬ ‫‪y‬ניתן לרכוש ממשרדי ההתאחדות ‪30 . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫ ‬

‫איתמר עצמון‬ ‫עורך 'ש ֶֹבל'‬

‫מ ת‬

‫י ו אי דיו‬

‫י‬

‫ורי‬

‫ל ר‬

‫א ר ל‬

‫כניצוליה של אנייה שטבעה‪ ,‬ובשל כך האמנה הבינלאומית לא חלה‬

‫שלום רב‪,‬‬ ‫מאמרו של רוברט ולדמן‪" ,‬הפצצת האנייה פאטרייה"‪ ,‬אשר‬ ‫פורסם בגיליון האחרון של 'שבל' (גיליון ‪[ 97‬אוגוסט ‪ ]2014‬עמודים‬ ‫‪ ,)13-12‬כולל בחובו מספר אי דיוקים היסטוריים‪ .‬במאמר זה הוצגה‬ ‫מעטפה שמוענה לאנייה פאטרייה‪ ,‬אך מעולם לא הגיעה אליה‪,‬‬ ‫ולבסוף הוחזרה לשולח‪ .‬אבקש להעמיד דברים על דיוקם ולציין‬ ‫כי ניצולי האנייה פאטרייה לא נשארו בארץ בשל לחץ בינלאומי‬ ‫שהופעל על הבריטים‪ ,‬אלא בשל אמנה בינלאומית האוסרת גירוש‬ ‫ניצולים מאנייה שטבעה בים‪.‬‬ ‫מאחר שלא כל נוסעי האנייה אטלנטיק (אשר נתפסה על ידי‬ ‫הבריטים לאחר תפיסתן של האניות מילוס ופאסיפיק שנוסעיהם‬ ‫כבר היו על אניית הפאטרייה) הצליחו לעלות על האנייה פאטרייה‬ ‫עד הפיצוץ‪ ,‬הרי שהנוסעים שטרם עלו על הפאטרייה לא נחשבו‬

‫ו‬

‫א יי‬

‫א ריי‬

‫עליהם ולכן רק הם גורשו למאוריציוס‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫פרופ' שאול לדני‬ ‫עומר‬

‫ ‬ ‫הערת המערכת‪:‬‬ ‫מאמר מקיף על אודות החומר הבולאי הקשור לאנייה פאטרייה‬ ‫פורסם על ידי פרופ' לדני בכתב העת ‪ ,The Israel Philatelist‬כרך ‪39‬‬ ‫[גיליון ‪ ,]6-5‬יוני ‪ ,1988‬עמודים ‪ .5433-5329‬מאמר זה מרחיב את‬ ‫היריעה ומשתרע על פני פריטי הדואר העיקריים שמקורם בספינה‬ ‫זאת‪ ,‬וניתן למצוא אותו בין היתר בספריית ההתאחדות‪.‬‬

‫ו‬

‫ות‬

‫‪28‬‬

‫‪ 23‬בדצמבר ‪2014‬‬ ‫במלון רנסנס הירקון ‪ 121‬תל‪-‬אביב‬ ‫‪10.00-9.00‬‬ ‫‪10.10-10.00‬‬

‫‪10.20-10.10‬‬ ‫‪11.05-10.20‬‬ ‫‪11.15-11.05‬‬ ‫‪12.00-11.15‬‬

‫ ‬ ‫‪y‬‬ ‫‪ y‬‬ ‫ ‬ ‫‪y‬‬ ‫ ‬ ‫‪y‬‬

‫הרשמה וחלוקת דף מזכרת ‪ /‬קפה ועוגה‬ ‫ברכות‪:‬‬ ‫‪ ‬יו"ר דירקטוריון דואר ישראל —‬ ‫‪y‬‬ ‫מר חזי צאיג‬ ‫‪ ‬מנכ"ל חברת דואר ישראל —‬ ‫‪y‬‬ ‫מר חיים אלמוזנינו‬ ‫‪ ‬נשיא התאחדות בולאי ישראל —‬ ‫‪y‬‬ ‫עו"ד אליהו ובר‬ ‫‪ ‬טקס הופעת סדרת בול יום הבולאות —‬ ‫‪y‬‬ ‫“שעוני שמש”‪.‬‬ ‫‪ ‬האסטרונום מר אילן מנוליס‪ ,‬על שעוני שמש‪.‬‬ ‫‪ ‬הענקת פרס הבול היפה לשנת ‪.2013‬‬ ‫‪ ‬מר ירון רצון מנהל השירות הבולאי‪:‬‬ ‫‪y‬‬ ‫תוכנית ההנפקות לשנת ‪.2015‬‬

‫‪  12.15-12.00‬גב' תמי יברבוים — בית הספר הבולאי —‬ ‫"משואות נרי'ה" — מודיעין‪.‬‬ ‫‪  13.00-12.15‬ד"ר אדי לייבו — מאה שנה לביטול‬ ‫הקפיטולציות בארץ ישראל‪/‬פרוץ‬ ‫מלחמת העולם הראשונה‪.‬‬ ‫‪ 14.30-13.00‬ארוחת צהרים חגיגית‬ ‫‪  14.40-14.30‬הכרזת תוצאות משאל הבול והחותמת‬ ‫המוצלחת לשנת ‪ 2014‬והגרלת פרסים‪.‬‬ ‫‪  15.05-14.40‬ד"ר הדי פייבל — גורם ההפתעה בבולאות‬ ‫תימאטית‪.‬‬ ‫‪  15.35-15.05‬ד"ר יוסף ואלך — הדואר הכפרי בגדה‬ ‫המערבית בתקופה הירדנית ‪.1967-1960‬‬ ‫‪  16.00-15.35‬מר צבי אלוני — ארץ ישראל במלחמת העולם‬ ‫הראשונה (דואר צבאי ואחר)‪.‬‬

‫במקום תפעל נקודת מכירה של השירות הבולאי‪ .‬ניתן יהיה להשיג במקום גם תוויות מס"ד עם אזכור הכנס‪ ,‬חותמת אירוע של‬ ‫הכנס ודף מזכרת מיוחד המונפק ב‪ 500-‬עותקים בלבד‪.‬‬ ‫הכנס יתקיים במלון רנסנס‪ ,‬הירקון ‪ 121‬ת"א — סידורי החניה טרם נקבעו‪.‬‬ ‫דמי ההשתתפות הם ‪ ₪ 120‬לחברי ההתאחדות (‪ ₪ 200‬לאורחים מהארץ ומחו"ל‪ ,‬שאינם חברים)‪.‬‬ ‫דמי ההשתתפות כוללים ארוחת צהרים חגיגית‪ ,‬קפה‪ ,‬שתייה וכיבוד קל בכל משך הכנס ודף מזכרת‪.‬‬

‫ההשתתפות מחייבת הרשמה מוקדמת במשרדי ההתאחדות‪ .‬ניתן להירשם עד ה‪ 18-‬בדצמבר‬

‫טל‪ ,03-6295547 :‬ת‪.‬ד‪ 4523 .‬ת"א ‪.61045‬‬ ‫אין אפשרות להשתתף ללא הרשמה מוקדמת‪.‬‬

‫ש ֶֹבל‬

‫‪ −‬גליון מס׳ ‪ − 98‬נובמבר ‪2014‬‬

‫‪3‬‬

‫ס ר ר יונו‬

‫ר‬

‫מע‬

‫מ‬

‫ו‬

‫בי בולי בישר ל‬

‫ורר ש ריר ש י‬

‫ש ו ד ל ורר‬ ‫שי‬ ‫וד‬ ‫ירי י ור רוא‬ ‫ולי‬ ‫י י ו לי י‬ ‫ולי‬ ‫ל‬ ‫וד ו וא ילו ל ורר או י יו שאי‬ ‫ורי ו ש ו‬ ‫שוו ל ולי ו‬ ‫ו י ו י י ו לא‬ ‫א‬ ‫ל ורו שרא‬ ‫ר ל ו‬ ‫יא‬ ‫ראיו‬ ‫שרי וא‬ ‫א‬ ‫ולי‬ ‫י ו‬ ‫ו ו לא‬ ‫א‬

‫איתמר עצמון‬

‫ש יי‬

‫שר ודשי ו וד ש‬

‫שי‬

‫בר במבט חטוף ניתן להבחין בסגנון בוליה של מירי ניסטור‪.‬‬ ‫בולים אלה מתאפיינים בצבעוניות רבה‪ ,‬בקו עיצובי נקי‬ ‫ובסגנון קליט ונגיש‪.‬‬ ‫ת צעדיה הראשונים בעיצוב בולים עשתה מירי ניסטור‬ ‫בהיותה סטודנטית צעירה בבית הספר לאמנות 'בצלאל'‬ ‫עם תחילת הריאיון עמה‪ ,‬עוד לפני שהתחלנו לצלול לשיחה‬ ‫בירושלים‪ .‬בשנת לימודיה השלישית השתתפה בקורס‬ ‫נעימה על סגנונם העיצובי של בוליה‪ ,‬על התהליך המלווה אותה‬ ‫בהדרכתו של מאיר אשל‪ ,‬מעצב גראפי ומעצב בולים (אשר רואיין‬ ‫בהנפקת כל בול ועל בולי ישראל‪ ,‬בחרה מירי להציג בפניי את‬ ‫במסגרת המדור "מעצבים זהות" בגיליון ‪ ,95‬פברואר ‪ ,2014‬עמודים‬ ‫מהות מלאכת עיצוב הבולים על פי ראות עיניה‪" .‬המחשבה המלווה‬ ‫‪ ,)9-6‬ובאחת ממשימות הקורס נדרשה ליצור סדרת בולים בנושא‬ ‫אותי בעיצובו של בול חדש היא‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬החוויה שתיווצר‬ ‫חגי ישראל‪ .‬משימה זאת הושתתה למעשה על‬ ‫בקרב מי שיתבונן בבול המודבק על המכתב‬ ‫מכרז של השירות הבולאי‪ ,‬כאשר המתחרים היו‬ ‫שקיבל"‪.‬‬ ‫הסטודנטים במחלקה (תמונה מס' ‪.)2‬‬ ‫לדבריה‪ ,‬בימינו החשיפה לבולים‬ ‫באותה העת סבלה מירי מבעיה בריאותית‪,‬‬ ‫המודבקים על המכתבים היא אגבית בלבד‪,‬‬ ‫ובשל כך ביקשה מאשל יד חופשית בביצוע‬ ‫ולכן נדרש כיום מעצב הבולים להעביר את‬ ‫המשימה שלא על פי כללי המכרז‪ .‬על פי המכרז‬ ‫המסר המקופל בבול בצורה קליטה‪ ,‬ללא‬ ‫היה על המועמדים להציע בולים בסגנון שטוח‬ ‫צורך מהמתבונן להתעמק בפרטי פרטים‪.‬‬ ‫בלבד‪ ,‬ואשל נעתר לבקשתה לשלב בבולים תמונות‬ ‫או במילים אחרות‪ ,‬להפוך את שבריר‬ ‫שצילמה‪ .‬כך החלה בצילום חפצים רבים בעלי‬ ‫הקשר לחגי ישראל — וכבר בשלב זה גיבשה את‬ ‫השנייה של ההתבוננות בבול לחוויה נעימה‬ ‫אחד מקווי היסוד המלווים אותה בעיצוב בוליה‪:‬‬ ‫ולהעברת מסר‪" .‬מסיבה זאת אני שמה לנגד‬ ‫"עם תחילת העבודה התחלתי בצילום נושאים‬ ‫עיני שני עקרונות עיצוביים — ליצור בולים‬ ‫קליטים ומוכרים היטב בציבור‪ ,‬המעוררים הקשר‬ ‫חיים ומלאי צבע‪ ,‬ולדאוג שהמסר יהיה‬ ‫מידי לאותו החג‪ ,‬מבלי צורך במחשבה מעמיקה‬ ‫מירי ניסטור‬ ‫קליט ומושך ולא יצריך מהמתבונן להקדיש‬ ‫מצד המתבונן"‪ .‬בשל רצונה לצלם חפצים שלא‬ ‫תשומת לב יתירה‪.‬‬ ‫היו בנמצא בשעת העבודה — כמו אזני המן וצמחים מעונות שונות‪,‬‬ ‫מעבר לכך‪ ,‬בעיצוב בולים צבעוניים ונעימים לעין אני רואה גם‬ ‫נאלצה לאפות אזני המן ולעצב חפצים מקרטוני ביצוע‪.‬‬ ‫דרך לעורר אופטימיות‪ :‬מספיק שאדם יקבל מכתב עם החשבון‬ ‫כשבע שנים עברו מאז שהגישה את עבודתה ועד שהודפסו‬ ‫שעליו לשלם‪ ,‬ועל המכתב יודבק בול צבעוני שימשוך את העין‬ ‫הבולים בפועל‪ ,‬ובפרק זמן זה עמלה לשפר אותם ולנצל הזדמנויות‬ ‫ויהיה נעים להתבונן בו — כדי לתת מעט צבע לרגע שגרתי זה‪,‬‬ ‫שונות כדי לצלם חפצים טובים יותר‪ .‬כך למשל הכניסה בבול המוקדש‬ ‫ואולי להמתיק במעט את הגלולה המרה הכרוכה בפתיחת החשבון"‬ ‫לחודש שבט ענף של שקדיה פורחת‪ ,‬ואף הסתייעה במכר יליד גאנה‬ ‫(תמונה מס' ‪.)1‬‬ ‫ביצירת החץ והקשת המופיעים בבול של חודש אייר‪ .‬מאז שעיצבה‬

‫א‬

‫‪4‬‬

‫ש ֶֹבל‬

‫‪ −‬גליון מס׳ ‪ − 98‬נובמבר ‪2014‬‬

‫ס ר ר יונו‬

‫מע‬

‫מ‬

‫תמונה מס' ‪ :1‬גיליון גנרי של בולים לזכרו של אריק איינשטיין העתידים‬ ‫להופיע ב־‪ 16‬בדצמבר בעיצובה של מירי ניסטור‪ .‬בחירת התמונות נעשתה‬ ‫בשיתוף מלא עם המשפחה וכללה מיון תמונות מתקופות שונות בחייו‪.‬‬ ‫בעיצוב הסופי הוחלט להציג תמונה של איינשטיין משנותיו המוקדמות‬ ‫על גבי הגיליון‪ ,‬ועל הבולים לכלול תמונה מתקופתו המאוחרת‪ .‬על השבל‬ ‫מופיעות המילים "אני ואתה נשנה את העולם" משירו הנודע‪ ,‬וברקע הגיליון‬ ‫מופיעים שמות אלבומיו‬

‫ו‬

‫בי בולי בישר ל‬

‫תמונה מס' ‪ :3‬סדרת הבולים שהוקדשה לתכניות הילדים של הטלוויזיה‬ ‫החינוכית משנת ‪ 2007‬בעיצובה של מירי ניסטור‪ .‬בסדרה זאת ניכרים קווי‬ ‫היסוד של סגנון עיצובה — צבעוניות ופשטות‪ .‬כך למשל בחרה מירי לצבוע‬ ‫בירוק את דמותו של קשקשתא‪ ,‬שהופיע בתכנית מה פתאום ששודרה‬ ‫בשחור לבן‪ ,‬להציג את הלוגואים של התכניות בהגדלה וליצור רקע צבעוני‬ ‫משותף‪ .‬שולי הגיליון נצבעו בצהוב‪ ,‬כיוון שבאותן השנים התאפיינה‬ ‫התדמית הגראפית של הערוץ בצבע צהוב‬

‫נקי מאוד‪ ,‬ובייחוד בולי בריטניה‪ ,‬אשר בולטים בתעוזתם לבטא‬ ‫ערכים של יופי אמנותי‪ .‬עם זאת‪ ,‬סגנון העיצוב שלי מושפע בעיקר‬ ‫מהעקרונות שציינתי קודם לכן‪ .‬השליחות שלי בעיצוב בולים היא‬ ‫להעביר מסר עיצובי — שבאמצעות העיצוב ניתן לעורר חיוך ומעבר‬ ‫לכך לעורר מודעות לנושאים שונים"‪.‬‬

‫כיצד את רואה את התהליכים העוברים על בולי ישראל‬ ‫ומה תפקידו של הבול בעידן המודרני?‬

‫תמונה מס' ‪ :2‬סדרת בולי החודשים‬

‫בולים אלה גיבשה מירי עקרונות עיצוביים רבים‪ ,‬אולם בסדרה‬ ‫זאת הניחה את המסד בהבנתה את מהות עיצוב הבולים — שבניגוד‬ ‫לעיצוב מוצרים מסחריים‪ ,‬התנאי ההכרחי להצלחה הוא להתייחס‬ ‫אליהם כאל יצירות אמנות‪" .‬אילולא החלטתי לעצב את סדרת בולי‬ ‫החגים ולהתייחס לתהליך כ"אמנות טהורה" וללא שיקולים זרים עקב‬ ‫מצבי הבריאותי אז‪ ,‬ספק אם הייתי מעצבת בולים" (תמונה מס' ‪.)2‬‬

‫"במרוצת השנים עברו בולי ישראל תהליכים רבים‪ .‬השינוי העיצובי‬ ‫המובהק ביותר נגרם מההשפעה הטכנולוגית‪ .‬בולי המדינה מהשנים‬ ‫הראשונות הינם בולים מאוירים‪ ,‬בעוד כיום מעוצבים הבולים‬ ‫באמצעים טכנולוגיים‪ .‬הבולים המאוירים הם לטעמי ייחודיים יותר‪,‬‬ ‫בעוד השימוש בטכנולוגיה יוצר קושי כיום בבידול הבולים לפי‬ ‫מדינות על פי סגנונם העיצובי‪ .‬מסיבה זאת אני אוהבת לעצב בולים‬ ‫בשיתוף עם מאיירים‪ ,‬כמו בולי הפרפרים שהונפקו בשנת ‪2011‬‬ ‫בשיתוף עם המאייר והמעצב טוביה קורץ‪ .‬עם השנים בולי ישראל‬ ‫הופכים בעיצובם להיות דומים לבולי מדינות אחרות — והבידול בינם‬ ‫לבין מדינות אחרות יתבטא בעיקר בנושאי הבולים (תמונה מס' ‪.)4‬‬

‫מניין את שואבת את מקורות ההשראה שלך‪ ,‬האם ישנם מעצבים‬ ‫או מדינות שסגנון הבולים שלהם מהווה עבורך מקור השראה?‬ ‫"אני נוהגת להתעדכן בכל עת בבולים שהונפקו ברחבי העולם‪,‬‬ ‫ומבחינה עיצובית ואמנותית‪ ,‬אני מעריכה מאוד את בולי קנדה‪,‬‬ ‫אוסטרליה ובריטניה‪ .‬בולי מדינות אלו מתאפיינים בקו עיצובי‬

‫תמונה מס' ‪ :4‬סדרת בולי הפרפרים משנת ‪ 2011‬שעיצבה עם טוביה קורץ‬

‫ש ֶֹבל‬

‫‪ −‬גליון מס׳ ‪ − 98‬נובמבר ‪2014‬‬

‫‪5‬‬

‫ס ר ר יונו‬

‫מע‬

‫מ‬

‫ו‬

‫בי בולי בישר ל‬

‫כיצד את רואה את בולי ישראל בשנים הבאות ומהם‬ ‫האתגרים העתידיים שיצוצו בעיצוב בולים?‬ ‫"תחום עיצוב הבולים שונה ביסודו מעיצוב אריזות ומוצרים‬ ‫תעשייתיים — שם השיקולים השיווקיים והמסחריים שולטים בכיפה –‬ ‫בעוד בעיצוב בולים השיקולים העיקריים חייבים להישאר אמנותיים‪.‬‬ ‫כיום האתגר העיקרי הוא להמשיך בנתינת דגש לפן האמנותי של‬ ‫הבולים ולמקומם בהעברת מסרים‪ .‬בימינו קשה להעביר מסרים‬ ‫חינוכיים ולאומיים מורכבים באמצעות המדיה הבולאית‪ .‬בהיותי‬ ‫תלמידה‪ ,‬העיסוק בבולים היה עדיין אינטנסיבי‪ ,‬ועם השנים המדיה‬ ‫להעברת מסרים חינוכיים הולכת ומשתנה‪ ,‬ולכן כיום יש לבולים‬ ‫בעיניי משמעות אמנותית בעיקר"‪.‬‬

‫בימינו החשיפה לבולים המודבקים על‬ ‫המכתבים היא אגבית בלבד‪ ,‬ולכן נדרש כיום‬ ‫מעצב הבולים להעביר את המסר המקופל בבול‬ ‫בצורה קליטה‪ ,‬ללא צורך מהמתבונן להתעמק‬ ‫בפרטי פרטים‬ ‫מהי סדרת הבולים האהובה עלייך מבחינה עיצובית?‬

‫תמונה מס' ‪ :5‬דוגמאות מהסקיצות השונות לבולי "שפת הסימנים"‬ ‫(הסקיצה הראשונה מופיעה בצד הימני העליון‬ ‫ונמשך בכיוון השעון)‪.‬‬

‫"קשה לשים את האצבע על סדרה כלשהי‪ .‬מכל תקופה יש מספר‬ ‫בולים שאני אוהבת‪ .‬אהבתי במיוחד את סדרת בולי המוזיקאים‬ ‫בעיצובו של מאיר אשל‪ .‬לטעמי הוא עשה פריצת דרך בעיצוב בולים‬ ‫— הכניס יותר את השימוש בצילומים והיה מהראשונים‪ ,‬ביחד עם‬ ‫אד ואן אוין‪ ,‬שנתנו דגש לטיפוגרפיה — כלומר לצורת המילים שעל‬ ‫הבול כמו שם המדינה והעריך‪.‬‬

‫י ורו של ול‬

‫ולי ש‬

‫י י‬

‫דרת בולי שפת הסימנים שהופיעה בחודש אפריל האחרון‬ ‫ממחישה את התהליך הכרוך בעיצוב בולים‪ ,‬למן שלבי יצירת‬ ‫הסקיצות הראשוניות‪ ,‬הניסיונות לעקוף את המכשולים‬ ‫העיצוביים הנקרים בדרך וכלה בגרסאות הסופיות‪.‬‬ ‫כידוע‪ ,‬על פי החוק בישראל אין לכלול תמונתו של אדם חי בבול‪,‬‬ ‫ולכן לא ניתן להציג בבולים המוקדשים לשפת הסימנים תמונות של‬ ‫גוף ופנים אלא של ידיים בלבד‪ .‬הגבלה זאת עוררה שתי בעיות‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬שפת הסימנים הינה שפה דינאמית הכוללת תנועות גוף ולא‬ ‫רק תנועות ידיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬בהצגת הידיים בלבד ללא דמות הגוף או‬ ‫הפרצוף נוצרה התחושה שהידיים מנותקות מהגוף‪ ,‬כפי שניתן לראות‬ ‫בסקיצה הראשונה‪.‬‬ ‫כדי להתגבר על בעיה זאת הוחלט להציג מעל לידיים צללית‬ ‫של פרצוף‪ ,‬ובכך ליצור אפקט של גוף שלם‪ ,‬כפי שניתן לראות‬ ‫בסקיצה השנייה‪ .‬ההחלטה להציב צללית ולא פרצוף מלא נועדה‬ ‫כדי לא להסית את תשומת לבו של המתבונן אלא למקד אותו‬ ‫בידיים‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫ש ֶֹבל‬

‫‪ −‬גליון מס׳ ‪ − 98‬נובמבר ‪2014‬‬

‫תמונה מס' ‪ :6‬בולי שפת הסימנים‪ ,‬התוצאה הסופית‬

‫רעיון זה גרר בעיה חדשה — עתה נראה הבול עם ידיים אנושיות‬ ‫ופרצוף מאויר‪ ,‬ולכן מירי יצרה סקיצות של בולים עם איורים בלבד‪,‬‬ ‫הן של הפרצוף והן של הידיים‪.‬‬ ‫בשלב הבא הוחלט לשכלל את האפשרות ליצור בול מאויר‬ ‫בלבד‪ ,‬והצללית הוחלפה בפנים מאוירות‪ .‬אולם במקרה זה ניכר כי‬ ‫הפרצוף מאפיל על הידיים ו'בולע' אותם‪ ,‬ולכן הפנים הוקטנו‪.‬‬ ‫לאחר מכן הוחלט לוותר על הפרצוף כדי להבליט את הידיים‬ ‫ולהציג את הידיים האנושיות שהופיעו בתחילה‪ ,‬ולאחר מספר‬ ‫תיקונים גובשה גרסתה הסופית של גרסה זאת‪.‬‬ ‫בשבלים של בולים אלה הוחלט להציג את צורות האותיות‬ ‫של סימני הידיים של האלף־בית הישראלי‪ .‬את האיורים‬ ‫יצרה מירי על בסיס תמונות שצילמה בשיתוף המכון לקידום‬ ‫החרש בישראל‪ .‬‬

‫תו דות דואר של אר ישראל‬

‫ו‬

‫יול ד רי דואר‬ ‫ש י ‪1948-1927‬‬ ‫א‬

‫לש י‬

‫יעקב כהן‬

‫־‪ 1‬בספטמבר ‪ 1927‬החליפה הלירה הארצישראלית את‬ ‫הלירה המצרית בשטחי המנדט הבריטי בפלשתינה‪ .‬הלירה‬ ‫הארצישראלית‪ ,‬שחולקה ל־‪ 1000‬מיל‪ ,‬הייתה שווה בערכה‬ ‫לפאונד אנגלי (סטרלינג‪ ,‬שהכיל ‪ 240‬פני) וללירה מצרית אחת‪.‬‬ ‫עם החלפת אמצעי התשלום‪ ,‬קבעה המנהלה האזרחית של‬ ‫המנדט הבריטי את תעריפי הדואר בארץ ישראל‪ ,‬ומעת לעת נעשו‬ ‫מספר שינויים בתעריף עד תום המנדט במאי ‪.1948‬‬ ‫המנהלת האזרחית של המנדט הבריטי קבעה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את‬ ‫הכללים במקרים בהם דבר דואר נשלח עם ביול חסר או ללא ביול‬ ‫כלל‪ .‬תקנות משרד הדואר המנדטורי משנת ‪ 1930‬קובעות כי‪:‬‬

‫ברשימה זאת נסקור מספר דברי דואר שנשלחו מארץ ישראל‪,‬‬ ‫הן בתוך הארץ והן מחוצה לה‪ ,‬הנושאים קנסות ביול על פי אמות‬ ‫המידה שנקבעו בתקנות המנדטוריות‪ .‬כל אחת מהמעטפות כוללת‬ ‫מאפיין ייחודי המבדיל אותה מחברותיה‪ ,‬על מנת להציג מבחר מייצג‬ ‫של מעטפות עם תכונות שונות ומספר סוגים שונים של חותמות‬ ‫קנס‪.‬‬

‫ד רי דואר ש של ו אר‬

‫"דבר דואר‪ ,‬מכתב או חבילה‪ ,‬אשר נשלח ללא ביול‪ ,‬יישא‬ ‫כפל קנס מתעריף הדואר המקובל באותה העת‪ .‬באשר‬ ‫לדברי דואר שנשלחו בביול חסר‪ ,‬במקרה זה ההפרש בין‬ ‫התעריף המקובל לבין הביול בפועל יישא כפל קנס" (תקנה‬ ‫‪ ,7.8.1930 ,1930\20‬סעיף [‪ ,4 ]2‬בתרגום חופשי)‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬בהמשך הדברים נכתב כי "במידה ולא שולם התעריף‬ ‫על ידי השולח‪ ,‬במקרים כפי שפורטו דלעיל‪ ,‬ישולם הקנס על ידי‬ ‫הנמען" (סעיף [‪ .)5 ]1‬במידה שהנמען בחר לדחות את קבלתו של‬ ‫דבר הדואר‪ ,‬ישולם הקנס על ידי השולח‪.‬‬ ‫למרות השינויים שחלו בכללים ובתעריפי הדואר במרוצת שנות‬ ‫המנדט‪ ,‬עד לסוף תקופה זאת נותרו התקנות באשר לקנסות הביול‬ ‫ללא שינוי‪ .‬במדריך הדואר המנדטורי משנת ‪ 1948‬ניתן למצוא כי‬ ‫הכללים נותרו שרירם וקיימים‪*:‬‬

‫תמונה מס' ‪1‬‬

‫על מנת לאמת את החיוב בקנס הביול‪ ,‬נקבע כי הנמען לא ישלם‬ ‫חיוב כלשהוא אלא רק כאשר דמי הדואר הכפולים בוילו כהלכה‬ ‫ונשאו חותמת הטבעה ידנית המורה על ערך הקנס‪To Pay __ MILS :‬‬ ‫("לשלם _ מיל")‪.‬‬

‫כתב שנשלח מירושלים לתל אביב (תמונה מס' ‪ )1‬המבויל‬ ‫בבולים בתעריפים של שניים‪ ,‬שלושה וחמישה מילים עם‬ ‫חותמת "ירושלים" מן התאריך ‪ .2.3.1939‬התעריף למשלוח‬ ‫דואר בתוך הארץ עמד באותה העת על חמישה מילים (עד ‪ 20‬גרם)‪,‬‬ ‫וכן שלושה מילים על כל ‪ 20‬גרם נוספים‪ .‬המעטפה שלפנינו נשאה‬ ‫משקל עודף כפול‪ ,‬ועל פי כלל זה במקרה של משקל עודף כפול‬ ‫או חלק ממנו (כלומר בין ‪ 40-20‬גרם) יחויב השולח בשישה מילים‬ ‫נוספים‪ ,‬כלומר ב־‪ 11‬מיל בסך הכול‪ .‬במעטפה זאת שולם אפוא מיל‬ ‫אחד פחות מהנדרש‪ .‬פני המעטפה הוחתמו בחותמת ידנית מלבנית‬ ‫‪ ** )Sacher L2( To Pay __ MILS‬וכפל הקנס נרשם בעיפרון בתוך‬ ‫החותמת — שני מילים‪ .‬למכתב זה בויל בול "דמי דואר" (שהודפס‬ ‫בלונדון‪ ,‬גרסה ‪ )II‬בערך שני מילים עם חותמת ביטול "תל אביב‬ ‫‪.)Sacher B29( "3.3.1939‬‬

‫* להרחבת היריעה באשר לתקנות הדואר המנדטוריות בארץ ישראל ראה מחקרו‬ ‫של ‪ ,Edward B. Proud, The Postal History of British Palestine 1918-1948‬בהוצאת‬ ‫‪.)1985( Bailey‬‬

‫** ההפניות לדגמי החותמות הן על פי ספרו של ‪The postal Michael M. Sacher,‬‬ ‫‪ ,markings of Mandate Palestine: 1917-1948‬בהוצאת ‪ ,Royal Philatelic Society‬לונדון‬ ‫‪.1995‬‬

‫"חבילה (מכתב‪ ,‬גלויה‪ ,‬דבר דואר מודפס וכיו"ב)‪ ,‬שנשלחה‬ ‫לנמען כשאינה מבוילת תגרור אחריה קנס בערכו של ביול‬ ‫כפול מהתעריף המקובל‪ .‬חבילה שבוילה מתחת לתעריף‬ ‫הידוע תגרור קנס שערכו כפול מההפרש בין הסכום ששולם‬ ‫לסכום שנותר‪ .‬השולח הינו מחויב חוקית לכל קנסות הביול‬ ‫המחויבות על פי התקנות‪ ,‬ובמידה והנמען לא יאותר או‬ ‫יסרב לשלם את הקנס או יסרב לקבל את דבר הדואר‪ ,‬יחויב‬ ‫השולח על פי דין"‪.‬‬

‫ש ֶֹבל‬

‫‪ −‬גליון מס׳ ‪ − 98‬נובמבר ‪2014‬‬

‫‪7‬‬

‫תו דות דואר של אר ישראל‬

‫תמונה מס' ‪2‬‬

‫מכתב שנשלח מתל אביב לירושלים (תמונה מס' ‪ ,)2‬מבויל‬ ‫בבולים בתעריפים של שניים ושלושה מילים עם החותמת "תל‬ ‫אביב ‪ ."6.5.1940‬התעריף למשלוח דבר דואר בארץ במועד זה‬ ‫עמד על שבעה מילים‪ .‬במכתב זה שולמו אם כך שני מילים פחות‪,‬‬ ‫וקפל הקנס עמד על ארבעה מילים‪ .‬בשל כך הוחתמו פני המעטפה‬ ‫בחותמת ידנית ‪ .)Sacher L11( To Pay 4 MILS‬המכתב בויל בבול דמי‬ ‫דואר (לונדון ‪ )II‬בערך ארבעה מילים עם חותמת ביטול "ירושלים‬ ‫‪ ."7.5.1940‬בגב המעטפה נכתב ‪ .P.T( P.T. 514 issued on 7/5‬פירושו‬ ‫‪ ,postage tax‬כלומר מס ביול)‪.‬‬

‫תמונה מס' ‪4‬‬

‫מכתב שנשלח מבית לחם בתאריך ‪ 19.9.1940‬ללא ביול (תמונה‬ ‫מס' ‪ ,)4‬הוחתם בדואר ירושלים (הדפסה כפולה) ב־‪ 19.9.40‬והתקבל‬ ‫בתל אביב‪ ,‬שם הוחתם בחותמת ידנית ‪)Sacher L2( To Pay __ MILS‬‬ ‫ובתוכה נכתב כפל הקנס של תעריף הדואר במועד זה — ‪ 14‬מיל‪.‬‬ ‫המעטפה בוילה בשני בולי דמי דואר בערך כולל של ‪ 14‬מיל‪ .‬בולי‬ ‫דמי הדואר הוחתמו בחותמת "תל אביב ‪,)Sacher B24( "20.9.1940‬‬ ‫ובנוסף הוחתם בתל אביב סימן המס ‘‪.)Sacher L13( ’T‬‬

‫ד רי דואר ש של ו ל ו ל‬

‫תמונה מס' ‪3‬‬

‫מכתב בשימוש חוזר (תמונה מס' ‪ ,)3‬נשלח בעיר חיפה בתאריך‬ ‫‪ 18.9.1940‬ומבויל בבול בעריך של ארבעה מילים‪ .‬התעריף למשלוח‬ ‫דבר דואר בארץ עמד במועד זה על שבעה מילים‪ .‬במקרה זה שולמו‬ ‫שלושה מילים פחות‪ ,‬ולפיכך כפל הקנס עמד על שישה מילים‪ .‬בשל‬ ‫כך הוחתמו פני המעטפה בחותמת ידנית בדיו סגולה בה נכתב ‪To‬‬ ‫‪ ,)Proud UP4( Pay __ MILS‬וכפל הקנס נרשם בעיפרון בתוך החותמת‬ ‫—שישה מילים‪ .‬בנוסף מופיעה חותמת עם האות ‘‪ ’T‬בדיו שחורה‬ ‫(‪ .)Proud UP8‬בול דמי דואר בערך של שישה מילים בויל למכתב עם‬ ‫חותמת ביטול "חיפה ‪.)Sacher B9( "18.9.1940‬‬

‫‪8‬‬

‫ש ֶֹבל‬

‫‪ −‬גליון מס׳ ‪ − 98‬נובמבר ‪2014‬‬

‫תמונה מס' ‪5‬‬

‫כתב שנשלח ב־‪ 2.4.1929‬מירושלים לברמינגהם שבאנגליה‬ ‫בדואר אוויר (תמונה מס' ‪ ,)5‬ובויל בשני בולים בתעריפים‬ ‫של חמישה ועשרה מילים‪ .‬תעריף משלוח אווירי של דבר‬ ‫דואר במשקל מינימלי נכון למועד זה אכן עמד על ‪ 15‬מיל‪ ,‬אולם‬

‫תו דות דואר של אר ישראל‬ ‫במקרה זה המעטפה נושאת בחובה משקל עודף — עשרים גרם יותר‬ ‫מהמותר לתעריף היסוד‪ .‬המכתב נשלח מירושלים לעזה (חותמת‬ ‫ההגעה בגב המכתב מן התאריך ‪ )3.4.1929‬ומעזה ללונדון באוויר‪.‬‬ ‫ציון המשקל העודף נעשה באמצעות עיפרון כחול של האות ‪ T‬עם‬ ‫ספרות לא ברורות‪ .‬המכתב מבויל בבול דמי דואר אנגלי שערכו חצי‬ ‫פני עם חותמת הגעה "ברמינגהם ‪."15.4.1929‬‬

‫תמונה מס' ‪7‬‬

‫תמונה מס' ‪6‬‬

‫מכתב שנשלח בתאריך ‪ 11.10.1937‬מיפו לשרבורן שבאנגליה עם‬ ‫חותמת מכונה נושאת הפרסומת 'קנו תפוזי יפו' (‪( )Sacher F4‬תמונה‬ ‫מס' ‪ .)6‬המכתב בויל בבול שתעריפו שמונה מילים‪ ,‬התעריף המוזל‬ ‫באותה העת לאנגליה בדואר רגיל‪ .‬אולם מכתב זה היה בעל משקל‬ ‫עודף‪ ,‬ובמקרה זה היה על השולח להוסיף חמישה מילים (על כל‬ ‫‪ 20‬גרם נוספים נדרש להוסיף סכום זה)‪ ,‬וכפל הקנס עמד אפוא על‬ ‫עשרה מיל‪ .‬סימן המס נרשם בכחול והמעטפה הוחתמה בחותמת‬ ‫ידנית של קנס הביול בערך של ‪ .2D‬לצורך תשלום הקנס הודבקו‬ ‫צמד בולי דמי דואר של פני כל אחד שהוחתמו בחותמת קבלה של‬ ‫שרבורן מהתאריך ‪ .19.10.1937‬ערך פני בריטי אחד בתקופת המנדט‬ ‫היה שקול לכ־‪ 4.166‬מיל‪.‬‬ ‫מכתב שנשלח בתאריך ‪ 23.12.1939‬מחיפה לאלכסנדריה‬ ‫שבמצרים (תמונה מס' ‪ )7‬עם חותמת מכונה (‪ .)Sacher F5‬המכתב‬ ‫בויל בשני בולים בני חמישה מילים כל אחד‪ .‬התעריף המקובל‬ ‫באותה העת למשלוח דבר דואר למצרים במשלוח רגיל עמד על ‪15‬‬ ‫מיל‪ ,‬ובמכתב זה שולמו אפוא חמישה מילים פחות‪ .‬כפל קנס עמד‬ ‫על עשרה מיל‪ .‬בשל כך הוחתמה המעטפה בחותמת סימן מס סגולה‬ ‫'’‪ ,T‬ומתחתיה נרשם בעיפרון כחול ערך הקנס — ‪ 15‬סנט בינלאומיים‪.‬‬ ‫בנוסף לאלו הוחתמה המעטפה בחותמת צנזורה מנדטורית מרובעת‬ ‫(‪ )Sacher H29‬והודבק עליה סרט צנזורה אדום ועליו המספר ‪.71/5233‬‬ ‫חותמת צנזורה מצרית ורודה ‘‪ ’M‬הוטבעה בשולי המעטפה‪ .‬המעטפה‬ ‫בוילה בבולי דמי דואר בערכים של שמונה ושני מילים מצריים‬ ‫שהוחתמו בחותמת קבלה של אלכסנדריה מהתאריך ‪.29.12.1939‬‬ ‫כתובת הנמען תוקנה בעיפרון‪ .‬ערך מיל מצרי היה שווה בערכו למיל‬ ‫מנדטורי‪.‬‬

‫מכתב שנשלח בתאריך ‪ 30.11.1936‬מבית לחם לארצות הברית‬ ‫(תמונה מס' ‪ ,)8‬ובויל בבול שערכו שלושה מילים‪ .‬המכתב נשלח‬ ‫ככל הנראה בדואר רגיל‪ .‬התעריף למשלוח דבר דואר רגיל במועד זה‬ ‫עמד על ‪ 15‬מיל‪ .‬במכתב זה חסר אם כך ‪ 12‬מיל‪ ,‬וכפל הקנס עמד‬ ‫על ‪ 24‬מיל‪ .‬דמי דואר אלו בוילו באמצעות שלושה בולים בערך כולל‬ ‫של שמונה סנט‪ ,‬עם חותמת הקבלה ‪ ,TABOR 16.12.1936, NJ‬סימן ‪.1‬‬ ‫בתחתית המעטפה משמאל הוטבעו שתי חותמות‪ :‬חותמת ‪DUF 8‬‬ ‫‪( CENTS‬מכס ‪ 8‬סנט) וחותמת ‪..NEW YORK N.Y. C.P.O‬‬

‫תמונה מס' ‪8‬‬

‫מכתב מירושלים לפריס לרובע ‪( XVI‬תמונה מס' ‪ ,)9‬נשלח‬ ‫בתאריך ‪ 3.5.1938‬בדואר אוויר והגיע לפריס ב־‪( 6.5.1938‬חותמת‬ ‫מכונה בגב המעטפה)‪ .‬המעטפה בוילה בארבעה בולים בני חמישה‬ ‫מילים כל אחד‪ .‬תעריף שליחת דואר אוויר לצרפת במועד הנקוב‬ ‫עמד על ‪ 30‬מיל עם ‪ .KLM‬במקרה זה שולמו עשרה מיל פחות‪ ,‬וכפל‬ ‫קנס עמד אפוא על ‪ 20‬מיל‪ .‬על המעטפה הוטבעה חותמת סימן מס‬

‫ש ֶֹבל‬

‫‪ −‬גליון מס׳ ‪ − 98‬נובמבר ‪2014‬‬

‫‪9‬‬

‫תו דות דואר של אר ישראל‬

‫תמונה מס' ‪11‬‬

‫רגיל) עבור מכתבים במשקל של חצי אונקיה (‘‪ .)’all up mails‬המכתב‬ ‫נושא בול בערך של עשרה מילים — תעריף נכון — עם נייר מטיפוס‬ ‫הוריזונטלי‪ .‬בשיטת משלוח זו‪ ,‬אשר הונהגה בין החודשים מרץ ‪1938‬‬ ‫לבין ספטמבר ‪ ,1939‬כל תוספת משקל של חצי אונקיה חויבה בקנס‬ ‫של ‪ 11\2‬פני נוספים‪ .‬במקרה זה נשאה המעטפה משקל עודף כפול‪,‬‬ ‫ולכן הקנס עמד על שלושה פני‪ .‬על פני המעטפה הוטבעה החותמת‬ ‫‪ 3D‬והאותיות ‪ )?( .I.S.E‬ונרשם בעיפרון תוספת של ‪ .)?( 2\30‬המעטפה‬ ‫בוילה באמצעות ביול בריטי בערך של ‪ 3‬פני והוחתמה בחותמת‬ ‫ביטול ‪ Reading Berks‬מהתאריך ‪.7.1.1939‬‬ ‫מכתב שנשלח בדואר רגיל מתל אביב לג'נבה שבשוויץ (תמונה‬ ‫מס' ‪ ,)12‬אשר הוחתם בחותמת מכונה מהתאריך ‪ .5.2.1942‬על‬ ‫המעטפה הודבק סרט צנזורה לבן נושא המספר ‪ .69\8233‬המכתב‬ ‫בויל בבול שערכו עשרה מיל‪ ,‬חמישה מילים פחות מן הנדרש‪ .‬כפל‬ ‫המס עמד אפוא על עשרה מיל‪ .‬מס בינלאומי של ‪ 15‬סנט נרשם‬ ‫בדיו אדומה מעל לחותמת נושאת הסימן '‪ ,)Sacher L12( 'T‬שהינם‬ ‫שווי ערך ל־‪ 20‬סנט שוויצרי שצוינו בגדול באמצעות עיפרון כחול‪.‬‬ ‫רשות הדואר השוויצרי לא ביקשה לגבות את הקנס‪ ,‬וזאת כפי הנראה‬ ‫מפני שהנמען הינו הצלב האדום שמקום מושבו בג'נבה‪.‬‬

‫תמונה מס' ‪9‬‬

‫תמונה מס' ‪10‬‬

‫של ירושלים ‘‪ .’T 20‬צמד דמי דואר צרפתיים בערך של ‪ 60‬סנט כל‬ ‫אחד בוילו והוחתמו בחותמת פריס של רובע ‪.XVI‬‬ ‫מכתב שנשלח מסרפנד (צריפין) לגנט שבבלגיה בדואר רגיל‬ ‫(תמונה מס' ‪ ,)10‬בתאריך ‪ .3.4.1939‬המכתב בויל בבול שערכו עשרה‬ ‫מיל‪ ,‬חמישה מיל פחות מהנדרש‪ .‬כפל המס עמד אם כן על ‪ 10‬מיל‪.‬‬ ‫המעטפה בוילה בבול דמי דואר בלגי בערך של פרנק אחד שהוחתם‬ ‫בחותמת הגעה — "גנט ‪ ."11.4.1939‬התווית הכחולה של דואר אוויר‬ ‫בוטלה באמצעות חותמת סגולה המציינת כי דמי המשלוח שולמו‬ ‫פחות מהנדרש עבור דואר אוויר (‪ ,)Proud I26‬ולפיכך המכתב נשלח‬ ‫בדואר רגיל‪.‬‬

‫דו או‬

‫ו‬

‫ו‬

‫כתב שנשלח מצפת לאנגליה בינואר ‪( 1939‬תמונה מס'‬ ‫‪ ,)11‬כאשר המכתבים נשלחו בדואר אוויר ללא אפשרות‬ ‫לאלטרנטיבה אחרת מצד השולח (למשל משלוח בדואר‬

‫‪ 10‬ש ֶֹבל‬

‫‪ −‬גליון מס׳ ‪ − 98‬נובמבר ‪2014‬‬

‫תמונה מס' ‪12‬‬

‫תו דות דואר של אר ישראל‬ ‫הגיע לציריך ב־‪ 27.6.1947‬ובויל בבול שוויצרי הנושא קנס של ‪15‬‬ ‫סנט של פרנק שוויצרי‪.‬‬

‫י ו‬

‫ל‬ ‫תמונה מס' ‪13‬‬

‫מכתב שנשלח מחיפה לציריך שבשוויץ (תמונה מס' ‪ ,)13‬בתאריך‬ ‫‪ 22.6.1947‬בדואר אוויר‪ .‬המכתב בויל בשלושה בולים בסך כולל של‬ ‫‪ 35‬מיל‪ ,‬בתעריף חסר של ‪ 5‬מיל‪ .‬כפל הקנס עמד אפוא על עשרה‬ ‫מיל‪ .‬באמצעות עיפרון צוין כי התשלום עומד על ‪ 15‬סנט‪ .‬המכתב‬

‫ל רו‬

‫וד‬

‫סיכום‪ ,‬במאמר זה הוצגו מספר קנסות ביול של דברי דואר‬ ‫מארץ ישראל בתקופת המנדט שנשלחו בארץ ומחוצה לה‪.‬‬ ‫באמצעות עיון בדוגמאות אלו ניתן להתחקות אחר הגורמים‬ ‫המרכזיים לקנסות ביול — כמו למשל ביול בתעריף נמוך מהמקובל‬ ‫או מכתבים שנשלחו ללא ביול כלל וכן שליחת מכתבים במשקל‬ ‫עודף על פי תעריף למשלוח דבר דואר רגיל‪ .‬רוב המכתבים חויבו‬ ‫בקנסות ביול בגין משלוח בתעריף נמוך מהנדרש ומקצתם בשל‬ ‫משקל עודף שחייב תעריף נוסף אשר השולחים ככל הנראה לא היו‬ ‫מודעים אליו‪.‬‬ ‫ייתכן שבחלק מהמעטפות ערך הקנס נקבע בשל צרוף של תעריף‬ ‫נמוך וכן בשל משקל עודף שלא חושב‪ ,‬ולפיכך חישוב מס הביול‬ ‫מורכב ולא תמיד ניתן לשחזור‪ .‬לא ניתן להפריך גם מקרים בהם‬ ‫פקיד הדואר טעה בחישוב המס או בניסיון 'לפשט' את העניין ולכן‬ ‫לעיתים לא ניתן להגיע לקביעות מדויקות‪ .‬בהצגת מגוון פריטים אלו‬ ‫ניסינו להאיר נושא זה ולפשט מעט את המורכבות הכרוכה בניתוח‬ ‫דברי דואר שנשלחו מפלשתינה לחו"ל עם ביול חסר‪ .‬‬

‫ולי ל ו ר‬

‫‪y‬לעזרא כדורי‪ ,‬תל־אביב‬ ‫ ‬ ‫‪y‬לאמנון פינגר‪ ,‬חולון‬ ‫ ‬ ‫‪y‬לפאול שוורץ‪ ,‬באר־שבע‬ ‫ ‬ ‫‪y‬למלי ואפרים גת‪ ,‬רעננה‪ ,‬לזכרם של שמואל וגנר‬ ‫ ‬ ‫ולמל גרשטנבליט ז"ל‬ ‫‪y‬לאפרים קלין‪ ,‬שערי תקווה‪ ,‬לזכרו של דב קולין ז"ל‬ ‫ ‬ ‫‪y‬לדוד לב‪ ,‬ירושלים‬ ‫ ‬ ‫‪y‬ליעקב גור‪ ,‬קרית ביאליק‬ ‫ ‬ ‫‪y‬לקלמן בר‪-‬אילן‪ ,‬חיפה‬ ‫ ‬ ‫‪y‬לשכטמן רדי‪ ,‬רחובות‬ ‫ ‬ ‫‪y‬לצבי רוטשטיין‪ ,‬ירושלים‬ ‫ ‬ ‫‪y‬למשפחת ברמה‪ ,‬בית־אל‬ ‫ ‬ ‫‪y‬גב' לילאן לס‪ ,‬באר־שבע‬ ‫ ‬ ‫‪y‬למשה קלמן‪ ,‬קיבוץ להב‬ ‫ ‬ ‫‪y‬למרים גיל‪ ,‬קבוצת גבע‬ ‫ ‬ ‫‪y‬למאוריציו קופרמן‪ ,‬אזור‬ ‫ ‬ ‫‪y‬לסטולר אביאל‪ ,‬פתח־תקווה‬ ‫ ‬ ‫‪y‬למשה בורשטיין‪ ,‬ירושלים‬ ‫ ‬ ‫‪y‬לשרית ומיכה פרידמן‬ ‫ ‬ ‫‪y‬לצחי שקד‬ ‫ ‬ ‫‪y‬למיקי קאופמן‪ ,‬תל־אביב‬ ‫ ‬ ‫‪y‬לדני קרונברג‪ ,‬תל־אביב‪ ,‬עבור ציוד לחוגי נוער‬ ‫ ‬

‫וד‬

‫ל‬

‫רו‬

‫רי‬

‫ל‬

‫ריי‬

‫‪y‬לצביקה אלוני‪ ,‬שוהם‬ ‫ ‬ ‫‪y‬לאבנר לוין‪ ,‬כפר־סבא‬ ‫ ‬ ‫‪y‬לקורלנסקי יעקב‪ ,‬מושב מתתיהו‬ ‫ ‬

‫ש ֶֹבל‬

‫‪ −‬גליון מס׳ ‪ − 98‬נובמבר ‪2014‬‬

‫‪11‬‬

‫ות ושאי‬

‫א‬

‫או‬

‫ושאי של‬ ‫א‬

‫ולל ולי‬

‫וררי‬

‫*‬

‫לארי דודסון‪ ,‬וואב ואגטר ו רואד ואן‪-‬דאם‬

‫וא‬ ‫אוספים הנושאיים שלנו — שעניינם בולי מחשבים ומחשוב‬ ‫טכנולוגי — כוללים בחובם בולים מחוררים אחדים‪ ,‬ואנו‬ ‫שמחים על כך‪ .‬נפתח ונציין כי אין בכוונתנו לכלול באוספים‬ ‫שלנו בולים נדירים ויקרי־ערך‪ .‬כוונתנו לכלול בולים מיוחדים אך ברי־‬ ‫השגה‪ ,‬כמו למשל בולים עם חורים על גביהם‪ .‬בולים 'הרוסים' אלו‪,‬‬ ‫המכונים 'בולים מחוררים' (‪ ,)Perfins‬אספנים רבים נוטים להתרחק‬ ‫ולסלוד מהם‪.‬‬ ‫מאמר זה נכתב על מנת להדגים כי בולים מחוררים עשויים‬ ‫להוסיף מימד חדש לאוספים נושאיים‪ .‬לשם כך נבצע סקירה של‬ ‫בולים מחוררים הנוגעים בנושא המחשבים‪ .‬המחקר שאנו מקיימים‬ ‫באשר לבולים מחוררים מנושא זה נמשך גם עתה‪ ,‬והמידע המופיע‬ ‫במאמר שלפניכם רחוק אם כן מלהיות מושלם‪.‬‬ ‫הביטוי '‪ ,'Perfins‬המינוח המקצועי למושג 'בולים מחוררים'‪ ,‬נוצר‬ ‫כהלחם בסיסים של המילים ‪( perforated‬מחוררים) ו־‪( initials‬ראשי‬ ‫ֶ‬ ‫תיבות) — כלומר ראשי תיבות של חברות מסחריות או משרדים‬ ‫ממשלתיים שחוּררו על גבי הבולים‪ .‬הספר "לינס — אלמנך בולי‬ ‫העולם" עומד על פשרו של מינוח זה‪:‬‬ ‫"אלו בולים בעלי חירור היוצר צורות של אותיות הניתנות‬ ‫לזיהוי‪ ,‬דוגמאות עיצוביות או קידודים‪ .‬בולים אלו היו‬ ‫בשימוש באופן רגיל הן על ידי משרדים עסקיים והן במשרדי‬ ‫ממשלה‪ ,‬והחורים שעליהם חוררו כאמצעי ביטחון שנועד‬ ‫למנוע גניבה או שימוש בלתי הולם בהם לצרכים אישיים‬ ‫על ידי העובדים‪ .‬בולים מחוררים‪ ,‬אם כן‪ ,‬נוצרו גם בחברות‬ ‫פרטיות והן במשרדים רשמיים"‪**.‬‬

‫ל‬

‫ל ולי‬

‫וררי‬

‫פני שניגש לסיקור בולים מחוררים מנקודת המבט של‬ ‫אספנים נושאיים‪ ,‬נדון בקווים כלליים בבולים מסוג זה‪.‬‬ ‫לדברי סטיב אנדיקוט‪ ,‬נציג החוג האמריקאי לאספני בולים‬ ‫מחוררים‪" ,‬תקופת השיא של בולים מחוררים בארצות הברית הייתה‬ ‫בין השנים ‪ .1930-1910‬מכשירי נקבוב רבים נהרסו במהלך מלחמת‬ ‫העולם הראשונה על מנת להשתמש במתכות שהכילו לאמצעים‬ ‫צבאיים‪ ,‬וחלק נכבד מן המכונות שנותרו הושמד גם הוא במהלך‬ ‫מלחמת העולם השנייה‪ ,‬מאותה הסיבה"‪ ***.‬גורם נוסף שתרם קרוב‬ ‫לוודאי למצב זה היה הכנסת השימוש במכונות ביול‪.‬‬ ‫מירב הבולים המחוררים הופיעו אם כן בשנים אלו‪ ,‬אף על פי‬ ‫שגם בולים מחוררים מאוחרים יותר אינם נדירים‪ .‬כמו כן הופיעו‬ ‫בולים מחוררים לפני שנים אלו‪ ,‬שכן השימוש בבולים עם חורים‬ ‫קיבל אישור רשמי מן הרשויות של בריטניה הגדולה כבר בשנת‬ ‫‪ .1869‬בעוד רבים מן הבולים המחוררים הינם 'בולים מן המניין'‪,‬‬ ‫הופיעו במרוצת השנים גם בולי זיכרון מחוררים‪.‬‬ ‫הכיוון של החורים ביחס לעיצובו של הבול (כמו למשל חירור‬ ‫מחוץ לגבולות העיצוב) אינו בעל משמעות‪ .‬בשעת חירור הבולים‪,‬‬ ‫גיליונות הבולים קופלו לעיתים קרובות לשניים או לארבעה‪ ,‬על מנת‬ ‫לחורר מספר בולים באותה העת‪.‬‬ ‫חברות מסחריות רבות ממדינות ומלאומים שונים נהגו להשתמש‬ ‫בבולים מחוררים‪ .‬חלק מחברות אלו נטו לעשות שימוש בעיצוב‬ ‫אחיד של צורת החירור‪ ,‬בעוד חברות אחרות השתמשו במספר‬ ‫עיצובים שונים‪ ,‬אם כי לעיתים בעלי דמיון צורני ואבטיפוס אחיד‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬חברת ג'נרל אלקטריק מארצות הברית חוררה את בוליה‬ ‫בחירור הנושא תשליב של שתי האותיות הראשיות של שמה — ‪G‬‬ ‫ו־‪ — E‬כאשר האות ‪ G‬מקיפה את האות ‪ .E‬תשליב זה אמנם מופיע‬ ‫בהיקף רחב של גרסאות‪ ,‬שהופיעו במקומות שונים במדינה‪ ,‬כמו‬ ‫למשל תשליב עם חור נוסף מעל האותיות‪ ,‬כפי שניתן לראות בתמונה‬ ‫שלהלן‪ ,‬ואף חורים נוספים הממוקמים באזורים שונים מסביב לאות‬ ‫‪ .G‬תופעה זאת היא תולדה של ארבעים וחמישה טיפוסי יסוד שונים‪,‬‬ ‫כמו גם מספר גרסאות נוספות שהופיעו במרוצת השנים‪.‬‬

‫בולים עם חירורים של צורות‪ .‬למרות שמו של המונח‪ ,‬ישנם בולים עם‬ ‫חירורים רבים שאינם מציגים רק ראשי תיבות אלא חפצים‪ ,‬כמו למשל‬ ‫חירור של סמל של נכה‪ ,‬שהיה בשימוש בארגון תמיכה בנכים‪ ,‬או חירור‬ ‫של מכונת קפה של חברה שהתחמתה בתחום זה‬ ‫* המאמר פורסם לראשונה ב־‪ ,Topical Time‬כתב העת של האגודה האמריקנית‬ ‫לאספנות תימאטית‪ ,‬גיליון ‪( 376‬נובמבר־דצמבר ‪ ,)2011‬עמודים ‪ .29-18‬הערות‬ ‫השוליים הבאות נכתבו על ידי מחבריו‪ ,‬אלא אם כן צוין אחרת‪.‬‬ ‫** מתוך ‪ ,Linn‘s World Stamp Almanac‬מהדורת המילניום ‪ ,2000‬סידני‪ ,‬אוהיו‪ ,‬עמוד‬ ‫‪.720‬‬

‫‪ 12‬ש ֶֹבל‬

‫‪ −‬גליון מס׳ ‪ − 98‬נובמבר ‪2014‬‬

‫בול אמריקני עם החירור הבסיסי של חברת ג'נרל אלקטריק‬ ‫*** על פי תכתובת דואר אלקטרוני בין לארי דודסון לבין אנדיקוט‪ 17 ,‬באוגוסט‬ ‫‪.2011‬‬

‫ות ושאי‬ ‫מכשירי חישוב שקדמו לעידן המחשב‪ ,‬שפיתחו למשל את מכונות‬ ‫החישוב‪ ,‬סרגלי החישוב והקופות הרושמות‪ ,‬וגם חברות אלו חוררו‬ ‫את מלאי הבולים שלהן‪.‬‬

‫חירור האותיות ‪ GE‬עם חור נוסף המופיע מעל האות ‪.G‬‬

‫גרסאות נוספות של חורים של בולים מחברות אחרות לעיתים‬ ‫רבות אינן קלות לזיהוי‪ .‬לא אחת קרה שהגלופה ששימשה לחירור‬ ‫הבולים הוחלפה‪ ,‬והגלופה החלופית כללה סיכות עם שינויים קלים‬ ‫במיקומן‪ .‬השימוש בגלופות רבות לחירור הבולים היה אפשרי בכמה‬ ‫ממכשירי החירור‪ ,‬ואי לכך נוצרו הבדלים דקים עקב שימוש במספר‬ ‫גלופות‪ .‬לעיתים נדרשות טכניקות מחוכמות על מנת לזהות את‬ ‫הטיפוסים הרבים שנוצרו בשל כך‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬השיטה הקלאסית להשוואה בין שתי גלופות היא‬ ‫לשים אחת מהן על גבי האחרת ולאחוז בבולים כנגד רקע מואר‪.‬‬ ‫זאת ניתן לעשות באמצעות עין בלתי מזוינת‪ ,‬או באמצעות זכוכית‬ ‫מגדלת‪ .‬שיטה זאת נשמעת אמנם פשוטה לביצוע‪ ,‬אולם היא כרוכה‬ ‫בקשיים רבים‪ ,‬שכן לעיתים רבות לא ניתן למצוא חומר שניתן‬ ‫להשוות אותו עם הבולים המחוררים שבאמתחתכם או שהחירור‬ ‫של בול אחד כלל לא מכסה את החירור של הבול האחר‪.‬‬ ‫לחלופין‪ ,‬ניתן לבצע את ההשוואה בין טיפוסי החירורים השונים‬ ‫באמצעות משיקים — קווים עדינים אותם יש לשרטט במיקומים‬ ‫זהים‪ ,‬אשר עשויים להצביע על הבדלים דקים בין החירורים‪ .‬תהליך‬ ‫זה כולל בחובו את השלבים הבאים‪ :‬ראשית יש לעיין בקטלוגים‬ ‫ולאתר את ההמחשות של הבולים המחוררים או לחלופין לסרוק‬ ‫את החירורים מבול אמיתיים‪ .‬לאחר מכן יש לאתר קווים ישרים‬ ‫הממחישים באופן מיטבי את ההבדלים הקיימים בין טיפוסי‬ ‫החירורים‪ .‬באמצעות שרטוט הקו המתאים והתבוננות בעין חדה‬ ‫ניתן‪ ,‬במרבית המקרים‪ ,‬לקבוע את ההבדלים העדינים בין החירורים‪,‬‬ ‫מה שלא ניתן לעשות באמצעות הצמדת הבולים זה על גבי זה‪.‬‬

‫שני טיפוסי חירור שונים של בולים מחברת בורוז (‪ )Burroughs‬האמריקנית‬ ‫שהתמחתה בייצוא ציוד לבתי עסק‪ .‬מימין‪ ,‬טיפוס מספר ‪ — 15B‬בו האות‬ ‫‪ B‬קטנה ועקומה יותר מאשר האות ‪ B‬שבתמונה השמאלית‪ ,‬מטיפוס ‪.15A‬‬ ‫הקו הישר ששורטט בשני הדגמים מימין מאפשר להמחיש הבדלים אלה‬

‫ל ולי‬

‫וררי וא‬

‫ו‬

‫ושאי‬

‫ולים מחוררים עשויים להיות בעלי ערך רב עבור אספנים‬ ‫נושאיים‪ .‬כאמור‪ ,‬תחום האיסוף הנושאי של כותבי שורות‬ ‫אלו הוא מחשוב ומחשבים – וישנן חברות מעסקי המחשוב‬ ‫אשר נהגו לחורר את בוליהן‪ .‬כמו כן ישנן חברות שהתמחו בפיתוח‬

‫תקופת השיא של בולים מחוררים בארצות‬ ‫הברית הייתה בין השנים ‪ .1930-1910‬מכשירי‬ ‫נקבוב רבים נהרסו במהלך מלחמת העולם‬ ‫הראשונה והשנייה על מנת להשתמש במתכות‬ ‫שלהם לאמצעים צבאיים‬ ‫לכל אוסף נושאי הנוגע בדרך כלשהי בחפצים שיוצרו במפעלים‬ ‫ניתן אם כן לצרף בולים מחוררים של חברות מסחריות שהתמחו‬ ‫בתוצרת זאת וחוררו את בוליהן‪ .‬כמו כן באם ישנם ארגונים כלשהם‬ ‫הקשורים לתחום האיסוף הנושאי שלך‪ ,‬לבטח תוכל לצרף לאוסף‬ ‫בולים מחוררים אחדים‪ ,‬שכן גם אלו עשו שימוש בבולים מחוררים‪.‬‬ ‫מחקר מועט עשוי להוביל אותך לאתר בולים מחוררים שיישזרו‬ ‫במסגרת האוסף הנושאי שלך‪ ,‬כפי שנדגים עתה באמצעות בולים‬ ‫מהאוספים הנושאיים שלנו‪.‬‬

‫דו או‬

‫או‬

‫י של ו‬

‫ראשית עידן עסקי המחשבים‪ ,‬כשעדיין נעשו צעדים‬ ‫ראשוניים לפתח את ראשוני המחשבים‪ ,‬נשלט ענף זה על‬ ‫ידי חברת ‪ ,International Business Machines‬המוכרת כחברת‬ ‫יבמ (‪ .)IBM‬למעשה‪ ,‬בתקופת התהוותם של עסקי המחשבים נשלט‬ ‫הענף על ידי יבמ ועל ידי 'שבעת הגמדים' — שבע חברות נוספות‬ ‫שעשו את צעדיהן הראשונים בענף‪ ,‬אשר כונו כך בהיותן פחות‬ ‫משמעותיות ובעלות השפעה מועטת ביחס להשפעתה של חברת‬ ‫יבמ‪ .‬חברות אלו כללו בין היתר את חברת ג'נרל אלקטריק וחברת‬ ‫בורוז (‪ )Burroughs‬שתמונות של בוליהן המחוררים בתחילת המאמר‪.‬‬ ‫מאוחר יותר התמזגו חברות אלו לתאגיד הקרוי ‪ ,BNIVAC‬אשר שמו‬ ‫הורכב מהאותיות המייצגות את החברות הגדולות בתאגיד‪.‬‬ ‫חלק מחברות אלו עשו שימוש בבולים מחוררים‪ .‬לצד אלו ישנה‬ ‫רשימה של חברות נוספות מענף המחשוב אשר השתמשו בבולים‬ ‫מסוג זה‪ .‬נציג להלן בולים מחוררים של חברות אחדות מענף זה‪,‬‬ ‫ונדגים כיצד הם נשזרים בסיפור הכולל של איסוף בולי המחשבים‬ ‫שלנו‪ .‬אין לראות ברשימה הבאה סיקור ממצה של כל הבולים‬ ‫המחוררים שיצאו תחת ידיהן של חברות המחשבים למיניהן‪ ,‬אלא‬ ‫רשימה מייצגת בלבד‪*.‬‬ ‫ההמחשות שלהלן כוללות את צדם הקדמי והאחורי של הבולים‪.‬‬ ‫כמו כן שילבנו לצד כל בול מחורר מעטפה מסחרית שהייתה‬ ‫בשימוש הכוללת בול מחורר מחברה זאת‪.‬‬ ‫‪y‬החברה האמריקנית לטלפונים וטלגרפים (‪ — (AT&T‬בשנת ‪1956‬‬ ‫ ‬ ‫זכו במשותף ג'ון בראדין‪ ,‬וולטר בראטיין וויליאם שוקלי בפרס נובל‬ ‫* מחמת קוצר היריעה‪ ,‬יוצג להלן חלק מהבולים המחוררים שהוצגו במאמר‬ ‫המקורי (העורך)‪.‬‬

‫ש ֶֹבל‬

‫‪ −‬גליון מס׳ ‪ − 98‬נובמבר ‪2014‬‬

‫‪13‬‬

‫ות ושאי‬ ‫לפיזיקה על מחקריהם במוליכים למחצה ובעקבות גילוי אפקט‬ ‫הטרנזיסטור‪ .‬המצאה זאת הניחה את הגרעין לטכנולוגיה הממוחשבת‬ ‫המודרנית‪ .‬החברה האמריקנית לטלפונים וטלגרפים הייתה בשנותיה‬ ‫הראשונות תחת בעלותה של ֶ'בל מעבדות' בה עבדו שלושת מקבלי‬ ‫הפרס בשעת המצאת אפקט הטרנזיסטור‪ .‬ראשי התיבות של החברה‬ ‫– ‪ — )American Telephone & Telegraph( ATT‬מופיעים על גבי בוליה‬ ‫המחוררים‪.‬‬

‫‪y‬אלברט נסטלר — עד להמצאת מכשירי החישוב האלקטרוניים‪,‬‬ ‫ ‬ ‫שיטת החישוב הרווחת בקרב המהנדסים הייתה באמצעות סרגל‬ ‫חישוב‪ .‬אלברט נסטלר היה יצרן גרמני של סרגלי חישוב ומכשירי‬ ‫חישוב נוספים‪ .‬כאשר היגר מדען הטילים הגרמני ד"ר וורנר פון‬ ‫בראון לארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה הוא הביא עמו‬ ‫ביחד עם נסטלר את השימוש בסרגלי החישוב לארצות הברית‪.‬‬

‫בול מחורר עם האותיות ‪ AN‬ומעטפה של חברת אלברט נסטלר‬

‫‪ 14‬ש ֶֹבל‬

‫‪ −‬גליון מס׳ ‪ − 98‬נובמבר ‪2014‬‬

‫ג'נרל אלקטריק — חברת ג'נרל אלקטריק‪ ,‬שהתמחתה באווירונאוטיקה‬ ‫ובחטיבות של מערכות חימוש‪ ,‬ייצרה את המחשב האלקטרוני‬ ‫הדיגיטלי הראשון שלה בסקנקטדי (‪ )Schenectady‬שבניו יורק בשנת‬ ‫‪ .1950‬במהלך שנות החמישים של המאה הקודמת ייסדה החברה את‬ ‫מחלקת המחשבים שלה בפיניקס‪ ,‬עיר הבירה של מדינת אריזונה‬ ‫בארצות הברית‪ .‬בעיר זאת הוקם מטה המחשבים של החברה עד‬ ‫לשנות השבעים‪ ,‬אז נמכרה מחלקת המחשבים לתאגיד המחשבים‬ ‫האניוול (‪ .)Honeywell‬בולים מחוררים של חברת ג'נרל אלקטריק‬ ‫מופיעים בשתי התמונות הראשונות במאמר (הבול בתמונה הימנית‪,‬‬ ‫שהינו הקדום יותר‪ ,‬נשלח מסקנקטדי)‪.‬‬

‫השיטה הקלאסית להשוואה בין שתי גלופות‬ ‫היא לשים אחת מהן על גבי האחרת ולאחוז‬ ‫בבולים כנגד רקע מואר‪ ,‬או לחלופין לשרטט‬ ‫קווים עדינים במיקומים זהים‪ ,‬אשר עשויים‬ ‫להצביע על הבדלים דקים בין החירורים‬ ‫‪ y‬חברת ג'נרל אלקטריק (‪,)GEC – General Electric Company‬‬ ‫ ‬ ‫בריטניה הגדולה — שורשיו של קונצרן תעשייתי זה קדומים מאוד‪,‬‬ ‫והוא הוקם כבר בשנת ‪ .1886‬חברה זאת החזיקה בחברת המחשבים‬ ‫‪'( GEC Computers‬חברת ג'נרל אלקטריק תעשיות מחשבים') אשר‬ ‫החלה את פעילותה כ'אליוט אוטומציה' בשנת ‪ .1950‬בשנה זאת‬ ‫הופיע המחשב הראשון של החברה — ה'אליוט ‪ .'152‬ג'נרל אלקטריק‬ ‫תעשיות מחשבים הגיעה לשיאה במהלך שנות השמונים‪ ,‬אולם‬ ‫צומצמה באופן משמעותי כבר בשנות התשעים‪ .‬בסופו של אותו‬ ‫עשור הפסיקה החברה את ייצור המחשבים‪.‬‬

‫בול מחורר נושא הכיתוב ‪ ,GEC‬ראשי התיבות של‬ ‫חברת ג'נרל אלקטריק הבריטית‪ ,‬ומעטפה של החברה‬

‫ות ושאי‬ ‫‪ — International Time Recording Coy‬תאגיד שנוסד בשנת ‪1911‬‬ ‫ ‬ ‫ואיחד בחובו ארבע חברות מענף המכונות‪ ,‬בהן חברת‬ ‫‪ — Machine Company‬גלגולה הקודם של חברת יבמ — אשר הוקמה‬ ‫בשנת ‪ 1896‬כחברה שייצרה מכונות לעיבוד כרטיסי הניקוב בהם‬ ‫השתמשו במפקד האוכלוסין האמריקני שנערך בשנת ‪ .1910‬בשנת‬ ‫‪ 1924‬הוחלף שמה ליבמ (‪.)IBM‬‬ ‫ראשי התיבות של התאגיד היו ‪ ,ITR‬אולם הבולים המחוררים שלו‬ ‫נושאים את הכיתוב ‪ ,JTR‬שכן באותן השנים נהגו להשתמש באותיות‬ ‫‪ I‬ו־‪ J‬בו בעת‪.‬‬

‫‪Tabulating‬‬

‫בול מחורר נושא ראשי התיבות של התאגיד היו ‪,ITR‬‬ ‫אולם הבולים המחוררים שלו נושאים את הכיתוב ‪JTR‬‬

‫‪ — J. Lyons & Coy‬חברה בריטית שנוסדה בשנת ‪ 1887‬והייתה‬ ‫ ‬ ‫לרשת מסעדות בריטית נודעת‪ .‬תושביה המבוגרים של בריטניה‬

‫עדיין זוכרים את חנויות התה המפורסמות שלה בלונדון‪ .‬חברה‬ ‫זאת למעשה ייסדה והפעילה חברת מחשבים עולמית שהחלה את‬ ‫פעילותה בשנת ‪ .1951‬בשנת ‪ 1954‬ייסדה ליונס את חברת המחשבים‬ ‫שלה — ‪ — )Lyons Electronic Office( LEO‬אשר התגלגלה לאחר מספר‬ ‫מיזוגים לחברת ‪ )International Computers Limited( ICL‬הנודעת‪.‬‬

‫וררי‬

‫ולי‬

‫עוד אספני הבולים יכולים להחליט האם לכלול בולים‬ ‫מחוררים באוסף שלהם או לפסוח על כך‪ ,‬עבור מציגים‬ ‫בתערוכות זהו הכרח‪ .‬כאשר הבולים מוצגים כחלק‬ ‫ממעטפות או פריטי דואר אחרים‪ ,‬ראשי תיבות מחוררים של חברות‬ ‫וארגונים עשויים להשתלב עם הסיפור הכללי של האוסף והינם‬ ‫רצויים בהחלט‪ .‬בולים מחוררים עשויים להוסיף מימד חדש למציגים‬ ‫בתערוכות‪ ,‬אספנים מסורתיים ונושאיים כאחד‪ ,‬שכן ניתן לשזור‬ ‫אותם לתחומים רבים המוצגים בתערוכות‪ .‬על פי כללי השיפוט לא‬ ‫מומלצת הצגת מעטפה של חברה עם פרסומת פרטית של החברה‪,‬‬ ‫אולם כאשר מודבק על המעטפה בול מחורר והפרסומת מאמתת‬ ‫את מקוריותו של החירור‪ ,‬מותר בהחלט להציגה‪.‬‬

‫חלק מהחברות נטו להשתמש בעיצוב אחיד של‬ ‫צורת הנקבוב‪ ,‬בעוד חברות אחרות השתמשו‬ ‫במספר עיצובים שונים‪ ,‬אם כי לעיתים בעלי‬ ‫דמיון צורני ואבטיפוס אחיד‬ ‫באמצעות מחקר מועט באשר לבולים המחוררים שברשותך‪,‬‬ ‫כמו למשל לימוד על אודות התקופה בה הם היו בשימוש‪ ,‬ניתן‬ ‫להפיק מידע בולאי והיסטורי רב‪ .‬ניתן להציג מידע זה בתצוגה‬ ‫בכיתובים הסמוכים לפריט עם הבול המחורר אם הוא מתקשר לנושא‬ ‫בכללותו‪ .‬בולים מחוררים הופיעו כאמור באופן שכיח במהלך ראשית‬ ‫המאה העשרים על ידי חברות רבות‪ .‬באמצעות הצגת חומר בולאי‬ ‫מתקופה זאת — כמו למשל בולים מחוררים על מעטפות — ניתן‬ ‫לקיים את הדרישות המתבקשות מהמציג‪ .‬בתערוכה נדרש מהמציג‬ ‫לכלול פריטים מתקופות רבות ככל שניתן — ובעוד מרבית הבולים‬ ‫הנושאיים מקורם בעיקר מחמישים השנים האחרונות — מעטפות‬ ‫עם בולים מחוררים יאפשרו אפוא למציג לכלול חומר קדום יותר‪.‬‬ ‫רצוי אם כך לבצע מחקר באשר לבולים מחוררים הקשורים לאוסף‬ ‫הנושאי ולשבצם בין פריטי התצוגה‪.‬‬

‫ו דו י וא רי‬

‫בול מחורר נושא ראשי התיבות של התאגיד‬

‫‪J. Lyons‬‬

‫רו ו‬

‫ו דשי ל ושא‬

‫בר בחיפוש חטוף ברשת האינטרנט ניתן למצוא שפע של‬ ‫מידע על אודות הבולים המחוררים‪ .‬מבין האתרים הרבים‬ ‫אליהם נחשפנו עד כה‪ ,‬מצאנו לנכון לציין שלושה אתרים‬ ‫שייסדו ארגונים ומועדונים של בולים מחוררים‪ .‬לצד אלו ישנם‬ ‫אתרים נוספים שאינם מוזכרים ברשימה זאת‪ ,‬וגם הם שופעים‬ ‫במידע על נושא זה‪ .‬אולם הייחודיות של שלושת האתרים שלהלן‬

‫ש ֶֹבל‬

‫‪ −‬גליון מס׳ ‪ − 98‬נובמבר ‪2014‬‬

‫‪15‬‬

‫ות ושאי‬ ‫היא נוכחותם הפעילה חברי המועדונים‪ ,‬אשר הרחיבו את יריעת‬ ‫ידיעותינו בתחום זה וסייעו לנו בעצה ובחוות דעת כבר בשלבים‬ ‫הראשונים בהם התחלנו לשלב בולים מחוררים לאוספים שלנו‪.‬‬ ‫הרשימה כוללת את האתרים הבאים‪:‬‬ ‫‪ — www.perfins.orgy‬אתר המועדון האמריקני לבולים מחוררים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ — www.angelfire.com/pr/perfinsocy‬אתר האגודה הבריטית‬ ‫‪‬‬ ‫לבולים מחוררים‪.‬‬ ‫‪ — www.arge-lochungen.dey‬אתר האגודה הגרמנית לבולים‬ ‫‪‬‬ ‫מחוררים‪*.‬‬ ‫כדאי לציין כי קיימים מספר קטלוגים של בולים מחוררים‪ ,‬רובם‬ ‫מוקדשים לבולים ממדינות ספציפיות‪ .‬לדאבוננו‪ ,‬קטלוגים אלו נוטים‬ ‫להיות יקרים במידת־מה עבור אספנים המעוניינים במספר קטן של‬ ‫פריטים ותו־לא‪.‬‬

‫ל י ו‬ ‫מאמר זה ביקשנו לפתוח אשנב למשמעות החורים המופיעים‬ ‫לעיתים על הבולים‪ ,‬והצגנו את ההנמקות לכך שכדאי‬ ‫לכלול בולים אלו באוסף‪ ,‬חרף סלידתם של אספנים רבים‪.‬‬ ‫באמצעות פענוח החורים שבבולים אלו ולימוד על החברות שחוררו‬ ‫את הבולים ניתן להיחשף לעובדות חדשות ומפתיעות הקשורות‬ ‫לחלק נכבד מתחומי האספנות הנושאית‪ .‬באמצעות האינטרנט ניתן‬ ‫להבין את פשר האותיות המחוררות‪ ,‬כמו גם להרחיב את ידיעותינו‬ ‫על אודות החברה שעשתה שימוש בבולים אלו‪ ,‬אולם זיהוי וגילוי‬ ‫התשניות השונות של החורים מצריך מחקר אישי באמצעות השיטות‬ ‫* האתר פעיל בשפה הגרמנית בלבד [העורך]‪.‬‬

‫שהוצגו לעיל‪ .‬בולים מחוררים עשויים להוסיף מימד חדש גם עבור‬ ‫מציגים בתערוכות‪ .‬עבור אספנים שאינם נוהגים להציג בתערוכות‬ ‫הם מאפשרים לסלול נתיב חדש באוסף שאינו כרוך בהוצאה כספית‬ ‫גבוהה‪.‬‬

‫ר‬

‫ר‬

‫ם בארץ ישראל המנדטורית הופיעו בולים מחוררים‪ .‬בולים‬ ‫מחוררים שימשו את חברת בנק אנגלו־פלשתינה‪ ,‬את הקרן‬ ‫הקיימת לישראל ואת חברת המצפה (‪ )Observatory‬בירושלים‪.‬‬ ‫בתמונה הבאה ניתן לראות חירור של בולים שנעשה עבור בנק אנגלו־‬ ‫פלשתינה‪ ,‬הנושאים את הכיתוב ‪ )Anglo Palestine Company( A.P.C.‬וכן‬ ‫כיתוב עברי של האותיות קקל‪ ,‬ראשי התיבות של הקרן הקיימת‬ ‫לישראל‪.‬‬

‫צדם האחורי של בולים מחוררים מארץ ישראל המנדטורית‪ .‬מימין‪ ,‬בול‬ ‫עם האותיות ‪ .A.P.C‬ומשמאל בול עם האותיות קקל‬

‫יש לציין כי בספריית ההתאחדות מופיעים מספר קטלוגים‬ ‫המוקדשים לבולים מחוררים ממספר מדינות‪ .‬ניתן לגשת ולעיין‬ ‫בקטלוגים אלו בשעות פעילות הספרייה‪ ,‬כפי שמופיע בעמוד ‪ .31‬‬

‫***‬

‫חומר בולאי מגוונ‪:‬‬ ‫ארצ ישראל‪ ,‬מנדט‪ ,‬מנהלת העמ‪,‬‬ ‫מדינת ישראל‪ ,‬אוטוגרפימ‪.‬‬ ‫חו״ל‪ :‬אירופה‪ ,‬א יה‪ ,‬או פימ‪,‬‬ ‫ דרות בודדות מכל התקופות‪.‬‬ ‫נומימטיקה‪ :‬מטבעות‪ ,‬שטרות מנדט‪,‬‬ ‫ישראל והעולמ‪.‬‬ ‫מעונינימ בחומר בולאי‬ ‫ללקוחותינו בארצ ובחו״ל‪.‬‬ ‫***‬

‫כתובתינו‪ :‬דיזינגופ נטר — תל אביב —‬ ‫ת״ד ‪ 23274‬תל אביב ‪61231‬‬ ‫שעות פתיחה‪ :‬א׳–ה׳ ‪— 20.00–9.30‬‬

‫ו׳ ‪13.30–9.30‬‬

‫‪ 16‬ש ֶֹבל‬

‫‪ −‬גליון מס׳ ‪ − 98‬נובמבר ‪2014‬‬

‫נציגימ בלעדיימ לאביזרימ ואלבומי‪:‬‬

‫‪Exclusive Agency in Israel of LINDER‬‬

‫חבר‬

‫באגודות‪Member of: I.S.D.A. — :‬‬ ‫‪I.F.S.D.A.‬‬

‫‪http://www.romanoauctions.com‬‬ ‫‪Email: [email protected]‬‬

‫טל׳‪/‬פק ‪972-3-5282790‬‬

‫‪Tel./Fax‬‬

‫ו ות‬

‫ר לי‬

‫ולא י לדרו אי לי דר‬ ‫א‬

‫ר‬

‫ד"ר דוד למפרט‬

‫ם כיבוש פולין בידי גרמניה הנאצית בספטמבר ‪— 1939‬‬ ‫המאורע שסימן את פרוץ מלחמת העולם השנייה — הוחלט‬ ‫להקים ממשלה גולה מחוץ לגבולות פולין שנקראה 'ממשלת‬ ‫פולין הגולה'‪ .‬הממשלה הורכבה בעיקר מקבוצות פוליטיות שלפני‬ ‫המלחמה שהו באופוזיציה‪ ,‬ותחילה היה מקום מושבה בפאריס‬ ‫ולאחר תבוסתה של צרפת הועתק מקום מושבה ללונדון‪.‬‬ ‫ממשלת פולין הגולה‪ ,‬אשר זכתה להכרת בעלות הברית ורוב‬ ‫המדינות שלא לקחו חלק במלחמה‪ ,‬דגלה במאבק על ריבונותה‬ ‫ושלמותה הטריטוריאלית של פולין‪ .‬לשם כך היא יזמה ועמדה בקשר‬ ‫עם אישים‪ ,‬גופים בינלאומיים וממשלות שונות ברחבי העולם‪ ,‬ובין‬ ‫היתר יזמה הדפסת בולים בשנת ‪.1941‬‬

‫שנפלו בידי הצבא האדום‪.‬‬ ‫הגולים והשבויים הוחזקו כאחד‬ ‫במחנות מעצר ובמחנות עבודה‬ ‫במרחבי סיביר ובאסיה התיכונה‪,‬‬ ‫אשר נודעו בכינויים 'גולאגים'‪.‬‬ ‫הפגישה בין השניים נשאה‬ ‫פרי וסטאלין הביע את הסכמתו‬ ‫למהלך‪ ,‬ובעקבות זאת הורה‬ ‫לשחרר את העצורים הפולנים‪.‬‬ ‫בשלהי חודש מרץ ‪ 1942‬בוצע‬ ‫השלב הראשון של התכנית‪ .‬עם‬ ‫הקמתו של הצבא החדש גוייסו‬ ‫לשורותיו כ־‪ 31,500‬חיילים וכן‬ ‫כ־‪ 12,500‬אזרחים פולניים‪ ,‬והצבא לוח זיכרון עשוי שיש שנקבע באחת‬ ‫קיבל את כינויו 'צבא אנדרס'‪ .‬מהכנסיות של נצרת בגליל התחתון‬ ‫לרגל שינוי השם של צבאו של אנדרנס‬ ‫בתחילת אביב ‪ 1942‬חצה‬ ‫ל"קורפוס הפולני השני"‬ ‫צבא אנדרס את הגבול מברית‬ ‫המועצות לאיראן‪ ,‬עם כוחות שמנו כ־‪ 70,000‬חיילים‪ .‬כוחות אלו‬ ‫הורכבו מחמש חטיבות חי"ר (חיל רגלים) וכן חטיבת שריון אחת‪.‬‬ ‫באותה העת שירתו בצבא אנדרס כ־‪ 4,000‬יהודים‪ .‬בין חיילים אלו‬ ‫ניתן למנות את מנחם בגין‪ ,‬לימים מפקד האצ"ל בשנים שקדמו‬ ‫להקמתה של מדינת ישראל‪ ,‬וראש הממשלה השישי שלה‪.‬‬ ‫בסוף שנת ‪ 1942‬חצה צבא אנדרס את נהר הירדן — אשר שימש‬

‫בולי הממשלה הפולנית הגולה שהודפסו בבריטניה‪1945-1941 ,‬‬

‫ב־‪ 18‬במרס ‪ 1942‬ערך יוסף דוגשווילי‪ ,‬מנהיגה של ברית‬ ‫המועצות הידוע בכינויו סטאלין‪ ,‬פגישה עם הגנרל הפולני ולדימיר‬ ‫אנדרס‪ ,‬בא־כוחה של הממשלה הפולנית הגולה‪ .‬בפגישה זאת הציע‬ ‫הגנרל אנדרס לסטאלין להקים כוח צבאי שיילחם בגרמניה הנאצית‬ ‫ובעלות בריתה‪ .‬על פי הצעתו‪ ,‬הכוח יורכב מפולנים שגלו מארצם‬ ‫ונמלטו לברית המועצות במהלך הקרבות וכן משבויי מלחמה פולנים‬ ‫ הערת המערכת‪ :‬על פי רוב‪ ,‬הקטלוגים הבינלאומיים נוהגים לשבץ את בוליה של הממשלה הפולנית הגולה בסדר הרגיל של בולי פולין — כבולים‬ ‫לכל דבר — חרף העובדה שבולים אלו לא שימשו למעשה כבולי דואר בתוך שטחיה של פולין‪.‬‬ ‫בתי הדואר שפעלו במחנות הצבא הפולני שמוקמו בבריטניה וכן אניות הצי הפולני אשר נמלטו לבריטניה‪ ,‬אניות מסחריות וצבאיות כאחד‪ ,‬חויבו‬ ‫להשתמש בבולים אלה‪ .‬על פי הקטלוגים‪ ,‬סדרות אלו במצב בלתי חתום אינן נדירות‪ ,‬וערכן עומד על כמה עשרות אירו‪ .‬במצב חתום ערכם מעט גבוה‬ ‫יותר‪ ,‬בעוד ערכם של הבולים על מעטפות מבוילות בתעריפים הנכונים גבוה פי שלושה‪.‬‬

‫ש ֶֹבל‬

‫‪ −‬גליון מס׳ ‪ − 98‬נובמבר ‪2014‬‬

‫‪17‬‬

‫ו ות‬

‫כגבול המנדטורי בין פלשתינה לבין ממלכת עבר הירדן — והגיע‬ ‫לארץ ישראל‪ .‬ביוני ‪ ,1943‬כחצי שנה לאחר מכן‪ ,‬קיבל הצבא את‬ ‫שמו החדש — 'הקורפוס הפולני השני' — ומעתה החל לפעול תחת‬ ‫פיקודה של הארמיה הבריטית‪.‬‬ ‫בינואר ‪ 1944‬הועבר 'הקורפוס הפולני השני' לאיטליה על מנת‬ ‫להשתתף בקרבות לשחרורה של ארץ המגף מהשלטון הפאשיסטי של‬ ‫בניטו מוסוליני‪ .‬כוחות אלו לקחו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬חלק בקרב העקוב מדם‬ ‫על מנזר מונטה קזינו — מאורע שהיה נקודה חשובה בדרך לשחרורה‬

‫ר לי‬

‫של רומא בירת איטליה‪ .‬כוחות צבא הקורפוס בפיקודו של הגנרל‬ ‫אנדרס כבשו את המנזר‪ ,‬שהפך למעשה למבצר ממוגן כראוי‪ ,‬לאחר‬ ‫שלושה ניסיונות כושלים של בעלות הברית‪ .‬חרף מספר הקורבנות‬ ‫שהסבו הקרבות לקורפוס — למעלה מ־‪ 900‬הרוגים וכ־‪ 4,000‬פצועים —‬ ‫הונף בסופו של דבר דגלה האדום־לבן של פולין מעל חורבות המנזר‪.‬‬ ‫במקביל לפעילותו של כוחות הצבא‪ ,‬הדפיסה ממשלת פולין‬ ‫הגולה סדרה נוספת של בולים (ראה בתמונה הימנית)‪.‬‬ ‫לכבוד הקרב על המנזר ושחרורו יזמה הממשלה הפולנית הגולה‬ ‫הדפסה נוספת של בולים מהסדרה השנייה ועליהם הוטבעה חותמת‬ ‫הרכב שכללה את המילים ‪( Monte Cassino 18.V.1944‬מונטה קזינו‪18 ,‬‬ ‫במאי ‪ ,)1944‬על מנת להלל את הניצחון ולפרסמו ברבים‪ .‬‬

‫אררט — על שום מה?‬ ‫ב‪ 1840-‬הגיע הסייר הוֹ ֵרישוֹ ווילס‬ ‫)‪ )Horatio Wills‬מניו‪-‬סאות' וויילס‬ ‫למערב ויקטוריה‪ .‬הוא נח על גבעה‬ ‫שהזכירה לו את הר אררט‪ ,‬שעליו‬ ‫נחתה תיבת נח‪ .‬לכן קרא להר ‪Mount‬‬ ‫‪ .Ararat‬כאשר נבנתה בקרבת המקום‬ ‫עיירה‪ ,‬גם היא זכתה בשם אררט‪.‬‬ ‫הורישוֹ ווילס היה בנו של‬ ‫ֵ‬ ‫שודד דרכים אנגלי שנדון לעבודת פרך‬ ‫באוסטרליה‪ .‬כבר ב‪ 1845-‬היה הורישו‬ ‫ווילס בעל אחוזה בהיקף ‪ 510‬קילומטר‬ ‫רבוע! במשך זמן קצר הוא היה אפילו חבר‬ ‫בפרלמנט של ויקטוריה‪ .‬ב‪ 1861-‬נדד עם‬ ‫כ‪ 6,700-‬כבשים לקווינסלנד — מסע שנמשך‬ ‫כשמונה חודשים‪ .‬אולם כעבור שבועיים‬ ‫בלבד לאחר שהגיע למקום חפצו הוא נרצח‬ ‫על ידי ילידי המקום הפראים‪ .‬סיפור זה כה אופייני להיסטוריה‬ ‫של אוסטרליה‪ .‬סניף הדואר של אררט נפתח‬ ‫בשנת ‪ 1856‬והוא עדיין פעיל‪.‬‬ ‫גם הכפר אררט בנפת לבנון בפנסילבניה‪,‬‬ ‫ארצות הברית‪ ,‬נקרא אחרי הר אררט התנכי‪,‬‬ ‫וזאת בגלל מיקומו על הר‪ .‬היישוב נוסד בשנת‬

‫‪ 18‬ש ֶֹבל‬

‫‪ −‬גליון מס׳ ‪ − 98‬נובמבר ‪2014‬‬

‫רו‬

‫א ר‬

‫לו‬

‫‪ .1852‬מנהל הדואר הראשון‪ ,‬ארנולד בושנל (‪ ,)Arnold Bushnell‬ניהל‬ ‫את שירותי הדואר מדירתו‪ ,‬וכן שלושת המנהלים שבאו אחריו‬ ‫הפעילו את עסקי הדואר מהחנויות הפרטיות שלהם‪ .‬בית הדואר‬ ‫באררט שבפנסילבניה נסגר בשנת ‪.1969‬‬ ‫באשר למקור השם אררט שבוירג'יניה‪ ,‬קיימות שתי מסורות‪.‬‬ ‫לפי אחת‪ ,‬נקרא היישוב אחרי נחל אררט הזורם דרך היישוב‪ .‬השם‬ ‫אררט מופיע כבר במפה משנת ‪ 1751‬עבור‬ ‫הר שעם חלוף הזמן זכה לשם אחר‪ .‬לפי גרסה‬ ‫הסאו ָּרה‪ ,‬שהתגוררו‬ ‫אחרת‪ ,‬האינדיאנים משבט ַ‬ ‫במקום‪ ,‬סברו שהר בסביבת היישוב משמיע‬ ‫טרט‪ .‬המתיישבים הלבנים‬ ‫טר ַ‬ ‫כר ַ‬ ‫קול שנקלט ַ‬ ‫הראשונים חשבו שהאינדיאנים אמרו אררט‬ ‫— ואימצו שם זה כשם היישוב‪.‬‬ ‫לאררט בניו‪-‬קרוליינה אין שום קשר עם אררט התנכית‪ .‬המקום‬ ‫נמצא ליד נחל אררט‪ .‬לפי המסורת המקומית‬ ‫נהגו שני אחים לצוד את עכברי המושק‬ ‫(‪ )Ondatra zibethicus‬בשני הצדדים של הנחל‪.‬‬ ‫לעכברי המושק פרווה מבוקשת‪ .‬שמו של‬ ‫עכבר המושק באנגלית — ‪ .muskrat‬מזמן לזמן‬ ‫צעק אחד האחים לשני “‪.:“?have you got ar-rat‬‬ ‫כך קיבל הנחל את השם אררט‪ ,‬ואחריו גם היישוב וסניף הדואר‪.‬‬ ‫האחרון פעיל עד היום‪ .‬‬

‫ו ות‬

‫ש‬

‫י י ל‬ ‫א‬

‫וי‬

‫יר‬

‫ד"ר לס גלסמן‬

‫דרת בולי הזיכרון המוקדשת לשפת סימני הידיים לעצירת‬ ‫מוניות עבור עיוורים ובעלי ראייה שהונפקה בדרום אפריקה‬ ‫בשנת ‪ 2010‬נבחרה על ידי האתר ‪ StampNews.Com‬כאחת‬ ‫מחמש ההנפקות החשובות ביותר לשנה זאת‪ .‬לדברי ת'אה קלמונס‪,‬‬ ‫מעצבת גראפית בשירות הבולאי של דרום אפריקה‪" ,‬בולים אלו‬ ‫נבחרו בשל שפת סימני הידיים של דרום אפריקה‪ ,‬שהינה תופעה‬ ‫ייחודית"‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬לקחתי חלק בתערוכת הבולים הבינלאומית‬ ‫"יוהנסבורג ‪ "2010‬כקומיסר מטעם ישראל‪ ,‬בה נחשפתי לראשונה‬ ‫לסדרה בת עשרה בולים המוקדשת לשפת סימני הידיים למוניות‬ ‫(תמונה מס' ‪ ,)1‬אשר הופיעה לראשונה ב־‪ 29‬בינואר ‪2010‬‬ ‫בעיצובה של סוזן וולף‪.‬‬

‫ר ו ש ו יל לי יר‬

‫ר לי‬

‫ולי‬

‫שנה זאת הייתה לי הזכות להיפגש עם סוזן וולף בסטודיו‬ ‫שלה לאמנות‪ .‬היא הסבירה כי הנסיעות ברחבי יוהנסבורג‬ ‫תמיד עוררו בה פליאה וסקרנות כשראתה את הסוגים‬ ‫הרבים של סימני הידיים המשמשים את התושבים לעצירת מונית‪.‬‬ ‫היא תהתה כיצד התהוותה שפת־סימנים יוצאת דופן זאת וכיצד‬ ‫הנוסעים ונהגי המוניות מתקשרים ומביעים דרכה את היעד אליו‬ ‫עליהם להגיע‪ .‬כאשר החלה סוזן במחקרה היא מצאה כי לא כל‬ ‫אחד מכיר את סוגי סימני הידיים הנחוצים כדי לחצות את העיר‪.‬‬ ‫לעיתים קרובות היה עליהם לשאול את הנוסע שעמד לצדם באיזה‬ ‫סימן עליהם להשתמש‪.‬‬

‫תעשיית המוניות הפרטיות של דרום אפריקה — מערכת‬ ‫התחבורה הבלתי רשמית במדינה — משמשת למעלה משישים‬ ‫וחמישה אחוזים מן האוכלוסייה בנסיעה על בסיס יומיומי‪ .‬אף על‬ ‫פי שאין סימני עצירה מוסכמים‪ ,‬מיליוני נוסעים עושים שימוש‬ ‫בשפת קוד שקטה זאת כדי לעצור מונית‪ .‬השימוש בסימני ידיים‬ ‫נחשב בדרום אפריקה כ'שפה הרשמית' השתיים־עשרה במדינה‪.‬‬ ‫על פי ההערכה‪ ,‬כאחד עשרה מיליון תושבים משתמשים בסימנים‬ ‫אלה מדי יום‪ .‬אולם עד למחקרה המקיף של וולף שפה זאת נותרה‬ ‫בלתי מתועדת‪.‬‬

‫ר דו‬

‫ור י‬

‫ו‬

‫וזן השלימה את עבודת הדוקטורט שלה עבור תואר "דוקטור‬ ‫לפילוסופיה" שכותרתו שפת סימני הידיים למוניות בדרום‬ ‫אפריקה באוניברסיטת וויווטרסרנד (‪ ,)Witwatersrand‬המהווה‬ ‫צומת דרכים בין חקר האמנות והאנתרופולוגיה‪ .‬בשנת ‪ 2009‬פרסמה‬ ‫וולף את ספרה בו מוצגים עיצובים שיצרה לארבע עשרה צורות‬ ‫מישוש המשתלבות לכדי שפת צורות של סימני ידיים למוניות‬ ‫עבור עיוורים‪ .‬בכתב העת ‪( Setempe Stamp News‬כרך ‪ ,15‬גיליון ‪,)1‬‬ ‫מציג השירות הבולאי של דואר דרום אפריקה את עשרת הבולים‬ ‫הצבעוניים המתארים סדרה של עשרה סימנים שפותחו עבור‬ ‫עיוורים ובעלי ראיה מוגבלת (תמונה מס' ‪.)2‬‬ ‫בולים אלו נושאים בחובם ערך חינוכי רב‪ ,‬שכן מי שיתבונן בכל‬ ‫בול ובול לגופו יכול ללמוד דרכו את האות ואת המסלול המתאימים‬ ‫לו‪ .‬בכך בולים אלו הינם שימושיים עבור תושביה המקומיים של‬

‫תמונה מס' ‪ :1‬סדרת בולי 'שפת סימני הידיים לעצירת מוניות' מהתאריך ‪ 29.1.2010‬עם חתימת המעצבת‬

‫ש ֶֹבל‬

‫‪ −‬גליון מס׳ ‪ − 98‬נובמבר ‪2014‬‬

‫‪19‬‬

‫ו ות‬

‫ר לי‬

‫סוזן וולף‬

‫חפצים המתוארכים עד לשנת ‪ .1764‬אביו ודודו של‬ ‫אבי היו יצרנים של בגדי נשים בברלין‪ .‬תרומתו של‬ ‫סבא רבא שלי‪ ,‬הרמן אייזנר‪ ,‬עבור תעשיית תקליטי‬ ‫הגרמופון בגרמניה בראשית המאה העשרים מתועדת‬ ‫היטב‪ .‬הוא היה מייסדה של חברת התקליטים‬ ‫"הומופון" בשנת ‪ .1904‬מכשיר הגרמופון המהיר ביותר‬ ‫בעולם באותם הימים — אשר עמד על מהירות שיא‬ ‫של ‪ 78‬סל"ד — הומצא באמריקה‪ ,‬ואייזנר המציא‬ ‫באותה העת שיטה משלו לצורך ייצור מכשירים בעלי‬ ‫מהירות זהה בגרמניה‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :2‬מעטפות היום הראשון חתומות בידי המעצבת‬ ‫בבעלותה של המשפחה מצויים תקליטים‬ ‫עם הודעות שהקליטו מכרים עבור בני המשפחה‪,‬‬ ‫דרום אפריקה שאינם בקיאים ברזיה של מערכת הסימנים‪ ,‬כמו גם‬ ‫המוקדמים בהם משנת ‪ .1911‬על אחד מתקליטים אלה הוקלט נאום‬ ‫עבור מי שאינם תושבי המקום המתארחים במדינה‪ .‬עבור ציבור‬ ‫בר המצווה של אבי משנת ‪ ,1932‬זמן קצר לפני הגירת המשפחה‬ ‫היוֹ ֵמ ִמים (תושבים הנוסעים למקום עבודתם על בסיס יומיומי) אשר‬ ‫לדרום אפריקה‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה המציא הרמן‬ ‫משתמשים במוניות באופן שוטף‪ ,‬וולף כבר יצרה חמישים ציורים‬ ‫אייזנר תיבת קול המיועדת לחיילים שנפצעו במלחמה בגרונם‪.‬‬ ‫ייחודיים של סימנים‪ ,‬אשר מאוגדים גם בצורת מילון‪ .‬סימנים אלה‬ ‫הוריה של אמי‪ ,‬מאקס ומרגרט (לבית הוץ) רבי‪ ,‬היגרו מליטא‬ ‫נושאים מאחוריהם סיפורים ואירועים הקשורים בהם‪ .‬סיפורים אלו‬ ‫בצעירותם כדי להימלט מהפוגרומים‪ .‬מאקס הגיע לדרום אפריקה‬ ‫מעניינים במיוחד‪ ,‬שכן הם מהווים תמונת ראי לתופעת מוניות‬ ‫עם אביו מבירזי‪ ,‬עיירה קטנה הסמוכה לפוניבז'‪ .‬הוא נפגש עם‬ ‫המיניבוס בהיסטוריה‪ ,‬כמו גם להיסטוריה המקומית של דרום‬ ‫סבתי ונשא אותה לאישה בשנת ‪ 1903‬בפארל‪ ,‬והם עברו להתגורר‬ ‫אפריקה‪.‬‬ ‫בנמאקוולנד (‪ )Namaqualand‬שבדרום אפריקה‪ ,‬ומאוחר יותר קבעו‬ ‫את ביתם בקייפטאון‪ .‬בשנת ‪ 1918‬רכש מאקס בניין של כנסיה‬ ‫שמחירה עמד על ארבע מאות פאונד‪ ,‬והסב אותו לבית כנסת ומרכז‬ ‫*‬ ‫ש‬ ‫הקהילה‪ .‬הוא היה אחד ממקימיה של גינת בית הכנסת בקייפטאון‪.‬‬ ‫כחבר הקהילה היהודית בקייפטאון הוא שימש כנשיא הקהילה וכן‬ ‫תי אחיותיי ואני נולדנו ביוהנסבורג שבדרום אפריקה ובה‬ ‫כנשיא בית הכנסת של חב"ד — "מדרש חסידים" — בסיפוינט‪ .‬נוסף‬ ‫עשינו את ילדותינו‪ .‬לי ולבעלי רונאלד וולף יש שלושה‬ ‫על כך הוא היה ממייסדי בית הספר 'הרצליה'‪.‬‬ ‫ילדים ושלושה נכדים‪ .‬אבי‪ ,‬הנס היינץ לזר (‪ ,)Lesse‬היגר‬ ‫ביחד עם בניו הוא ייסד בשנת ‪ 1930‬את חברת המסחר "מ‪ .‬רבי‬ ‫לדרום אפריקה מברלין בשנת ‪ 1933‬בהיותו בן שלוש עשרה ונשא‬ ‫ובניו" לייצור בגדי הלבשה עליונה לנשים‪ .‬גלגולה המאוחר של‬ ‫לאישה את לילי רוביה בקייסטאון בשנת ‪.1944‬‬ ‫החברה — שנקרא ‪"( Fair Weather‬מזג אוויר נאה") היה ידוע בכל רחבי‬ ‫משפחתו של אבי הביאה עמה אוסף רחב היקף של מסמכים‪,‬‬ ‫דרום אפריקה‪ .‬שערי גינת בית הכנסת הוקדשו עבורו‪ ,‬ועדיין ניתן‬ ‫פריטי אספנות וספרים אשר עברו במשפחה מדור לדור‪ ,‬וביניהם‬ ‫לראותם‪ .‬החל משנת ‪ 1999‬ניצב לצד בית הכנסת "מרכז השואה"‬ ‫* ברצוני להודות לאוצרת נטליה נייט על שהפגישה אותי עם סוזן וולף‪.‬‬ ‫של קייפטאון‪ .‬‬

‫ש‬

‫‪ 20‬ש ֶֹבל‬

‫‪ −‬גליון מס׳ ‪ − 98‬נובמבר ‪2014‬‬

‫וד‬

‫יודאי‬

‫דשו‬ ‫א‬

‫ר י ודי‬

‫ו לוד‬

‫ול ש‬

‫י‬

‫ייהם של נערים ונערות שנשלחו למחנות הריכוז וההשמדה‬ ‫בשנות מלחמת העולם השנייה היו בלתי נתפסים ולא ניתן‬ ‫לתארם במילים‪ .‬מסיבה זאת הייתה מחברת השירה שפרסם‬ ‫אברמק קופולוביץ'‪ ,‬נער יהודי אשר נשלח לגטו לודז' ומאוחר יותר‬ ‫לאושוויץ'‪ ,‬מעוררת עניין ועודנה מותירה הדים רבים‪ .‬המחברת של‬ ‫הילד שנמצאה על ידי אביו קיפלה בחובה מספר שירים המתארים‬ ‫את תקוותיו של ילד שהגורל לא שפר עליו והוא נקלע לחיי מחנות‬ ‫הריכוז וההשמדה ולבסוף נהרג ולא זכה לממש את תקוותיו‪.‬‬ ‫מחברת זאת וסיפור גילויה הונצחו לאחרונה על ידי שירות‬ ‫הדואר הפולני שהנפיק בול לזכרו של אברמק ולזכר הוריו עם מילים‬ ‫מאחד השירים אשר הופיעו על גבי מעטפת היום הראשון‪.‬‬

‫הילד אברמק (אברהם) קופלוביץ' נולד בשנת ‪ 1930‬בעיר לודז'‪,‬‬ ‫מעריה הגדולות של פולין‪ ,‬להורים בשם גיטל ומנדל קופלוביץ'‪ .‬עם‬ ‫פרוץ מלחמת העולם השנייה היה אברמק בכיתה ב' ולמד בבית‬ ‫ספר כללי‪ ,‬ועם סגירת הגטו בעיר הועבר אליו יחד עם הוריו‪ ,‬שם‬ ‫עבד כשוליה בסנדלריה עם אביו‪ .‬עם חיסול הגטו ב־‪ 1944‬נשלחה‬ ‫המשפחה עם אחרוני השורדים של גטו לודז' למחנה הריכוז אושוויץ‪,‬‬ ‫שם הופרדו מהאם גיטל‪ ,‬אשר נשלחה למשרפות‪ ,‬בעוד אברמק ואביו‬ ‫נשלחו לעבודה בכפייה‪.‬‬ ‫בהיותו באושוויץ' דאג האב למצוא לבנו מקום מסתור והכמין‬ ‫אותו באחד מן הצריפים על מנת לחסוך ממנו את הסבל הכרוך‬ ‫בעבודות הכפייה‪ ,‬אולם באחד הימים בשובו מעבודות הכפייה לא‬ ‫מצא מנדל את בנו יחידו בצריף‪ .‬באותו היום פשטו הגרמנים על‬ ‫צריף זה ומצאו את מי שהסתתר בו‪ ,‬לרבות אברמק הקטן‪ ,‬ושלחו‬ ‫אותם להשמדה‪ .‬הנער אברמק הצעיר נשלח אל מותו בהיותו בן ‪.14‬‬ ‫האב מנדל הצליח להינצל מתאי הגזים באושוויץ עד לתום‬ ‫המלחמה ושחרור המחנה בידי הצבא האדום‪.‬‬

‫אריה לין‬ ‫המשוחררים ביקשו לשוב לביתם הקודם‪ ,‬שמא ימצאו אדם או‬ ‫חפץ יקר להם‪ .‬כך הגיע מנדל קופלוביץ' לביתו בלודז' וביד המקרה‬ ‫מצא מחברת שירים שכתב בנו בימי היותו בגטו לודג'‪ .‬הממצא היה‬ ‫בעל משמעות סנטימנטלית עמוקה עבור האב‪ ,‬אשר בחר שלא‬ ‫לגלות לאיש על המחברת ושמר עליה כבבת עינו‪.‬‬

‫כך הגיע מנדל קופלוביץ' לביתו בלודז' וביד‬ ‫המקרה מצא מחברת שירים שכתב בנו בימים‬ ‫שקדמו לפרוץ המלחמה‬ ‫כרבים משרידי המחנות הגיע מנדל גם הוא לארץ ישראל‪ ,‬ובה‬ ‫נשא לאישה את חיה‪ ,‬לה היה בן מנישואיה הקודמים ושמו לוֹ לֶ ק‪.‬‬ ‫לאחר מותו של מנדל הועברה המחברת לידי לולק אשר מצא בה‬ ‫עניין רב ובחר להפקידה במרוצת השנים ל"יד ושם"‪ .‬בשנת ‪1993‬‬ ‫תרגמה עירית עמיאל חלקים מהמחברת מפולנית לעברית‪ .‬לשיר של‬ ‫אברמק חובר לחן על ידי נופר גנור שנכלל בתקליט הנושא את שם‬ ‫השיר‪ .‬כמו כן‪ ,‬בשנת ‪ 2005‬הופק אלבום המורכב רובו ככולו משיריו‬ ‫של אברמק ונקרא על שמו‪.‬‬

‫עטיפת האלבום עם שיריו של אברמק‪ ,‬אשר הולחנו ובוצעו על ידי‬ ‫להקת קוסקיס בשיתוף עם תנועת הנוער העובד והלומד‬

‫במחברת זאת כתב אברמק בגטו לודז' על הווית המקום ועל‬ ‫התרחשויותיו ובמקביל גם מספר שירים‪ .‬באחד משיריו הכישרוניים‬ ‫והידועים נקרא "חלום"‪ .‬שתי שורותיו הראשונות של השיר הועתקו‬ ‫למעטפת היום הראשון שהדפיס השירות הבולאי של הדואר הפולני‬ ‫במסגרת הבול שהונפק לזכרו‪ .‬המשפט שנבחר לעטר את המעטפה‬ ‫פירושו בתרגום חופשי "כשאגדל ואהיה בן עשרים אצא לראות את‬ ‫עולמנו המקסים"‪.‬‬

‫ש ֶֹבל‬

‫‪ −‬גליון מס׳ ‪ − 98‬נובמבר ‪2014‬‬

‫‪21‬‬

‫וד‬ ‫הבול שהונפק לזכרו כולל תצלום של אברמק עם הוריו מלפני‬ ‫המלחמה‪ .‬בול זה הופיע בדואר הפולני‪ ,‬והינו חריג ויוצא דופן‪ ,‬בעצם‬ ‫ההופעה של משפחה יהודית בהרכב של אם‪ ,‬אב וילד שנשלחו לגטו‬ ‫ולמחנה השמדה ומופיעים בבול דואר‪.‬‬

‫יודאי‬

‫יו ר י‬

‫אי ג'רזי הופיע הקיץ פריט שללא ספק ייכנס לאלבום בולי‬ ‫היודאיקה‪ .‬הכוונה לבול ולגיליונית הזיכרון שהוקדשו לפסל‬ ‫החירות שבניו יורק‪.‬‬ ‫כידוע‪ ,‬הסונטה המפורסמת "הקולוסוס החדש" (‪The New‬‬ ‫‪ )Colossus‬המוטבעת על פסל החירות היא פרי יצירתה של אמה‬ ‫לזרוס‪ ,‬משוררת אמריקנית יהודייה שכתבה אותה בשנת ‪.1883‬‬ ‫אמה הייתה יהודייה ממוצא ספרדי ואף על פי שלא הייתה‬ ‫מחוברת לקהילה היהודית בניו יורק‪ ,‬סייעה רבות לקליטתם של‬ ‫המהגרים היהודים שהגיעו מרוסיה לאמריקה‪ ,‬אשר בהשראתם‬ ‫כתבה את הסונטה המפורסמת‪ ,‬הגנה על זכויות היהודים באמריקה‬ ‫ויצאה בגלוי כנגד האנטישמיות הגואה בשנים אלו במזרח אירופה‪.‬‬ ‫עם השנים‪ ,‬נטתה לזרוס לתמוך ברעיון ההתיישבות המחודשת‬ ‫בארץ ישראל‪ ,‬חרף הספקנות שהביעה באשר לטיבו של הרעיון‬ ‫הציוני‪.‬‬

‫גיליונית הזיכרון עם ששת הבולים שהונפקו באי ג'רסי המציגים אתרים‬ ‫בולטים מניו יורק‪ ,‬ביניהם פסל החירות האמריקני‬

‫לזרוס נפטרה בטרם עת בשל מחלת ההודג'קין‪ ,‬בהיותה בת‬ ‫שלושים ושמונה‪ .‬בשנותיה האחרונות הביעה את אמונתה בדת‬ ‫היהודית וראתה ברעיון הציוני אידיאולוגיה מוצקה ומגובשת‪,‬‬ ‫והדגישה במאמריה כי חוסנו של העם היהודי טמון באחדותו וקראה‬ ‫ליהודים להתאחד‪ .‬את השיר שעל גבי הפסל הקדישה לכל המהגרים‬ ‫לאמריקה‪ ,‬והוא מהווה במילותיו קבלת פנים המקדמת את פניהם‬ ‫של המהגרים והפליטים‪:‬‬ ‫"הבו לי את בניכם היגעים והעניים ערב רב של המונים‬ ‫כמהים לנשום כבני חורין את הפליטה האומללה של חופיכם‬

‫‪ 22‬ש ֶֹבל‬

‫‪ −‬גליון מס׳ ‪ − 98‬נובמבר ‪2014‬‬

‫המשופעים שילחו אותם אלי‪ ,‬חסרי הבית וסחופי הסער‬ ‫בפנס אאיר בואם בשער זה"‬ ‫באי ג'רזי הוקדשו כאמור עבור ניו יורק ואתריה שישה בולים‬ ‫וגיליונית זיכרון‪ ,‬לרבות פסל החירות האמריקני עליו מוטבעות‬ ‫מילות השיר‪.‬‬

‫בשנותיה האחרונות הביעה לזרוס את אמונתה‬ ‫בדת היהודית וראתה ברעיון הציוני אידיאולוגיה‬ ‫מוצקה ומגובשת‪ ,‬והדגישה במאמריה כי חוסנו‬ ‫של העם היהודי טמון באחדותו וקראה ליהודים‬ ‫להתאחד‬

‫ו‬

‫א‬

‫ורל י ודי של רדיו רי‬ ‫ל לוי דואר דש‬ ‫ו‬

‫די לויתן בוריסוביץ' היה "מר רדיו מוסקבה"‪ .‬הוא נודע בקולו‬ ‫הכריזמטי‪ ,‬אבל יותר מכך ביכולתו ההסברתית והשפעתו‬ ‫העמוקה על ההמונים‪.‬‬ ‫בימי מלחמת העולם השנייה שימש אדי לויתן כקריין ברדיו‬ ‫מוסקבה‪ ,‬ובשל כושר הניסוח הגבוה שלו השפיע ושכנע את‬ ‫ההמונים בצדקת דרכם של מנהיגי רוסיה במהלכים שנקטו במלחמה‬ ‫והפך לקריין רדיו ופרשן בכיר‪ .‬אולם לא ראוי להדביק לאדי את‬ ‫התואר "תעמולן"‪ ,‬אשר נושא בחובו משמעות שלילית‪ ,‬שכן הוא לא‬ ‫היה רק להוט להציג את דברי המנהיגים אלא שם לו בעיקר את‬ ‫המטרה להציג את המצב באופן חיובי‪ ,‬להתייחס למצבה של האומה‬ ‫בעת המלחמה‪ ,‬להבליט את אחדות העם‪ ,‬את משמעות ההתנדבות‬ ‫למאמץ המלחמתי ועוד כהנה וכהנה‪.‬‬ ‫לויתן היה מקובל על ההנהגה הסובייטית ובשל כך הייתה לו‬ ‫השפעה מרבית על ציבור מאזיניו‪ .‬רבים מתושבי רוסיה דאגו שלא‬ ‫להפסיד את שידוריו‪ ,‬כיוון שנהג להרגיע בהם את ההמונים בקולו‬ ‫העמוק בימים הקשים של המלחמה‪ ,‬תוך הבלטת הישגיו הצבאיים‬ ‫של הצבא הסובייטי והדגשת רוח ההתנדבות‪.‬‬ ‫יש לזכור כי בימי מלחמת העולם השנייה לא היו מכשירי‬ ‫רדיו בכל בית‪ ,‬ובשל כך נוצרו 'תחנות האזנה ציבוריות' עם‬ ‫רמקולים שהיו מפוזרים בכיכרות הערים לצורך חיזוק המורל‬ ‫הלאומי של העם‪ .‬את שידוריו נהג לויתן לפתוח במילים‬ ‫"מדברת מוסקבה" ולעיתים פתח במילים מרגשות וחודרות אל‬ ‫הלב‪ .‬לויתן נהג להקריא את הודעותיו המיוחדות של סטאלין‬ ‫לעם הרוסי‪.‬‬ ‫לויתן היה האדם שמסר את המיקרופון לשר החוץ הסובייטי‬ ‫מולוטוב אשר הכריז לציבור את ההודעה בדבר פלישתו של הצבא‬ ‫הגרמני לברית המועצות ב־‪ 22‬ביוני ‪ ,1941‬צעד שעורר זעם רב בקרב‬ ‫הציבור בשל שבירת הברית מצד גרמניה והוביל למבצע ברברוסה‪.‬‬ ‫אולם מנגד‪ ,‬לויתן זכה לבשר כמה מהבשורות הטובות במלחמה‪,‬‬ ‫לרבות הכרזתו על נפילת ברלין במאי ‪.1945‬‬

‫וד‬ ‫היטלר היה מודע היטב לכישרונותיו של לויתן‬ ‫ואף הוציא את ההנחיה להרוג אותו בפצצה‬ ‫כבדה על בניין רשות השידור‪ .‬לאחר ההפצצה‬ ‫מיהר הרדיו הגרמני להודיע שלויתן נהרג‪ ,‬אולם‬ ‫הוא המשיך לשדר עוד באותו יום‬

‫אדי לויתן על גלוית הדואר החדשה‪.‬‬ ‫משמאל‪ ,‬קהל המאזין לשידוריו ברדיו בימי מלחמת העולם השנייה‬

‫איננו יודעים רבות על חייו כיהודי‪ ,‬אולם הוא לא נהג להסתיר‬ ‫את מוצאו‪ .‬אדי לויתן נולד למשפחה יהודית בעיר ולדימיר‪ ,‬לא רחוק‬ ‫ממוסקבה‪ .‬הוא התקבל לרדיו בשנת ‪ 1931‬בימי סטאלין‪ ,‬כבר בהיותו‬

‫בן ‪ .17‬הוא נתגלה כאמור כבעל יכולות רדיופוניות יוצאות מגדר‬ ‫הרגיל והיה לשדרן בכיר ומוביל ברדיו מוסקבה‪.‬‬ ‫בימים אלו הופיעה לזכרו גלוית דואר מאוירת כשדיוקנו מודפס‬ ‫בבול ולצדו קבוצה גדולה של מאזיניו הניצבים ליד רמקולים ברחוב‬ ‫רחב ידיים‪ .‬זהו פריט הדואר היחידי שהופיע עד כה ברוסיה לזכרו‬ ‫של האיש שתרם רבות להעלאת המורל של מיליוני הרוסים באחת‬ ‫מתקופותיה הקשות של רוסיה‪.‬‬ ‫אגב‪ ,‬היטלר היה מודע היטב לכישרונותיו של לויתן ואף הוציא‬ ‫את ההנחיה להרוג אותו בפצצה כבדה על בניין רשות השידור‪ .‬פצצה‬ ‫של חצי טון אכן נפלה על מתחם הרדיו אך לא התפוצצה‪ .‬הרדיו‬ ‫הגרמני מיהר להודיע שאדי לויתן נהרג בעקבות הפצצה זאת‪ ,‬אולם‬ ‫לויתן המשיך לשדר עוד באותו יום‪ .‬‬

‫ש ֶֹבל‬

‫‪ −‬גליון מס׳ ‪ − 98‬נובמבר ‪2014‬‬

‫‪23‬‬

‫וד‬

‫י‬

‫של יש ול ו אד‬ ‫ל ולי ו רי‬

‫ש‬

‫ני בולים חדשים בסדרת בתי הכנסת של שירות הדואר‬ ‫ההונגרי ראו אור בשני בספטמבר‪ .‬לסדרה זאת‪ ,‬אותה החל‬ ‫הדואר ההונגרי להנפיק בשנת ‪ 2008‬ומאז הוסיף בולים‬ ‫אחדים‪ ,‬נוספו עתה הבול השביעי והשמיני‪.‬‬ ‫בבול השמאלי מופיע בית הכנסת של מישקולץ‪ ,‬עיר תעשייתית‬ ‫גדולה בצפון־מזרח המדינה‪ ,‬אשר נבנה במחצית השנייה של המאה‬ ‫ה־‪ 19‬והינו היחיד שנותר על כנו בעיר לאחר השואה ואף פעיל‬ ‫מאד‪ ,‬כפר הממוקם‬ ‫בימינו־אנו‪ .‬בבול הימני מופיע בית הכנסת של ָ‬ ‫בצפון־מזרח הונגריה‪ ,‬שהיה שטעטל יהודי שוקק עד ימי השואה‬ ‫ונודע במקורות היהודיים בשל רבניו המכונים 'רבני מאדע'‪ ,‬נבנה‬ ‫בשלהי המאה ה־‪ .18‬שני בתי הכנסת בולטים בסגנונם האדריכלי‬ ‫המפותח‪ ,‬כמו למשל סגנונו הנאו־רומנסקי המרשים של בית הכנסת‬ ‫במישקולץ‪ ,‬אשר כלל עמודי תמיכה ממתכת — חידוש אדריכלי‬ ‫באותם הימים — ושניהם שימשו כמרכזי הקהילה היהודית באזורם‬ ‫עד פרוץ מלחמת העולם השנייה‪.‬‬

‫על כל אחת ממעטפות היום הראשון של בולים אלה מופיעים‬ ‫מוטיבים דקורטיביים הלקוחים מתוך בית הכנסת לצד תצלום של‬ ‫בניינו‪ .‬הבולים הונפקו בגיליונות גדולים וכן בגיליונות־זיכרון‪ ,‬כמו‬ ‫שניתן לראות בתמונה הנוכחית‪ ,‬ואלו הונפקו ב־‪ 50,000‬עותקים‪y.‬‬

‫ול ו רי דש‬ ‫שוא‬ ‫ל ר ר ו‬ ‫חודשים האחרונים ציינה הונגריה שבעים שנה לשילוחם‬ ‫של יהודי המדינה למחנות ההשמדה במאי וביוני ‪,1944‬‬ ‫ובין היתר הנפיקה בול דואר חדש לציון הנספים‪ .‬הבול‬ ‫החדש‪ ,‬אשר הופיע ב־‪ 28‬באפריל והודפס ברבע מיליון עותקים‪,‬‬ ‫מציג זוג ידיים עליהן הוטבעו הספרות ‪ — 1944‬כסמל ליהודי‬ ‫הונגריה שנשלחו למחנות בשנה זאת — האוחזות בשתיל המסמל‬ ‫צמיחה והתחדשות‪.‬‬

‫הקהילה היהודית שהתגוררה בהונגריה הייתה מהאחרונות‬ ‫שנשלחו לגטאות ולמחנות ההשמדה‪ ,‬בשל כיבושה המאוחר יחסית‬ ‫של הונגריה על ידי הכוחות הגרמניים במרץ ‪ .1944‬עד כיבוש הונגריה‬ ‫היה מצבה של הקהילה היהודית טוב ביחס ליהודים ששהו בשטחי‬ ‫הכיבוש הגרמני ולא הייתה נתונה לסכנה קיומית‪ ,‬אולם בשנים אלו‬ ‫הופרדו היהודים מיתר האוכלוסייה וננקטו נגדם שורה של צעדים‬ ‫כמו סימונם בטלאי צהוב והחרמת רכושם‪ ,‬והגברים הכשירים נשלחו‬ ‫למחנות כפייה בחזית הלחימה של הצבא ההונגרי בתנאים קשים‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫עם כיבוש הונגריה רוכזו יהודי המדינה בגטאות ובודלו מיתר‬ ‫האוכלוסייה‪ ,‬וב־‪ 15‬במאי החלו השילוחים לאושוויץ‪ .‬הצבא הגרמני‬ ‫היה ער באותה העת להתקדמותם של כוחות הצבא האדום לעבר‬ ‫גבולות הונגריה‪ ,‬ומחשש לכיבושה האיץ את קצב שליחת יהודי‬ ‫המדינה למחנות ההשמדה‪.‬‬ ‫למן אמצע אפריל ועד סוף מאי הועברה הקהילה היהודית כמעט‬ ‫בשלמותה לגטאות ולמחנות המעבר‪ ,‬ועד יולי כבר לא נותרו יהודים‬ ‫בהונגריה‪ ,‬פרט ליהודים שנותרו בגטו בודפסט‪ .‬באוקטובר ‪1944‬‬ ‫הדיחו הגרמנים את מיקלוש הורטי‪ ,‬העוצר של הונגריה אשר חתר‬ ‫לדלל את השמדת יהודי הונגריה מחשש שמא מדיניות זאת תפגע‬ ‫בשיתוף פעולה עתידי עם בעלות הברית‪ ,‬ומינו את פרנץ סלשי‪,‬‬ ‫ראש מפלגת 'ראש החץ' שדגלה בפשיזם ובאנטישמיות‪ ,‬וכנופיות‬ ‫מפלגתו בצעו רציחות ביהודים שנותרו בגטו בודפסט‪ ,‬שלחו רבים‬ ‫למסעות המוות והביאו לחרפת רעב‪ .‬כ־‪ 565,000‬מיהודי הונגריה נספו‬ ‫בשואה‪ .‬‬

‫‪ 24‬ש ֶֹבל‬

‫‪ −‬גליון מס׳ ‪ − 98‬נובמבר ‪2014‬‬

‫וד‬

‫י ר‬

‫י‬ ‫א‬

‫‪JUDE‬‬

‫אריה לינדנבאום‬

‫פרם השלישי של וולפגאנג האני (‪ )Wolfgang Haney‬והאנס‬ ‫ל‪ .‬גראבובסקי (‪" — )Hans-Ludwig Grabowski‬סימן היכר‬ ‫יהודי" (‪ — )Kennzeichen - Jude‬אשר הופיע השנה בברלין‬ ‫הינו הספר המקיף ביותר שהופיע עד כה בתחום 'אספנות השואה'‪.‬‬ ‫בספר זה‪ ,‬המונה למעלה מ־‪ 350‬עמודים‪ ,‬סוקרים המחברים מגוון‬ ‫רחב של פריטים הנושאים בחובם סימן יהודי כלשהו (תמונה מס' ‪.)1‬‬

‫תמונה מס' ‪:2‬‬ ‫גווילי ספר התורה אשר שימשו בגלגולם החדש כאריזה לחבילה‬ ‫תמונה מס' ‪:1‬‬ ‫"סימן היכר יהודי"‪ ,‬כריכת הספר‬

‫בניגוד לשני ספריהם הקודמים‪ ,‬אשר מתמקדים רק בגלויות‬ ‫אנטישמיות ובאמצעי תשלום שהיו בשימוש היהודים‪ ,‬הספר הנוכחי‬ ‫עוסק בנושא רחב יותר‪ ,‬ונועד להקיף את מכלול הפריטים עליהם‬ ‫מופיעים בדרך כלשהי סממני היכר יהודיים‪ ,‬בכל אופן וצורה‬ ‫אפשרית‪ .‬בספר מובאים שפע של מסמכים‪ ,‬דרכם ניתן להעמיק‬ ‫בתקופה שקדמה לפרוץ השואה ותקופת השואה עצמה‪ ,‬אשר בוודאי‬ ‫ישמשו את ההיסטוריונים ואת חוקרי התחום‪.‬‬ ‫הספר סוקר בייחוד את הפריטים המצויים באוספו של האני‪.‬‬ ‫אוסף זה כולל פריטים רבים שאין להם אח ורע‪ ,‬וניתן למצוא בספר‬ ‫פריטים יחידאיים רבים‪ .‬מבין פריטים אלו ניתן למנות מכתב שנשלח‬ ‫באמצעות מעטפה המודבקת על נייר אריזה של חבילה‪ ,‬שאינה אלא‬ ‫מגילת קלף הלקוחה מגווילים של ספר תורה ששימשו את החייל‬ ‫הנאצי‪ ,‬קצין זוטר ששלח חבילות מזון לאביו בגרמניה (תמונה מס'‬ ‫‪.)2‬‬ ‫על גבי אריזת החבילה הודבק בול דואר וחותמת בלתי־קריאה‪,‬‬ ‫וכמובן חותמת ה'וורמאכט' הגרמני‪ .‬פריט זה אפוא הינו יחידאי‪ ,‬אם‬ ‫כי ייתכן שפריטים מעין זה ניתן למצוא גם אצל אספנים אחרים‪.‬‬

‫פריט מעניין נוסף הוא צילום של שלושה יהודים מפולין שצולמו‬ ‫בספטמבר ‪( 1939‬תמונה מס' ‪ ,)3‬בראשיתה של הפלישה לפולין‪,‬‬ ‫כשעל קרחותיהם צורות מגני דוד‪ ,‬שבוודאי נשלח למשפחתו של‬ ‫הצלם‪ ,‬אי שם בגרמניה‪ .‬את בושתם של שלושת הגברים ניתן לזהות‬ ‫על בבואת פניהם‪ ,‬אבל הם עדיין לבושים בלבושם הרגיל מפני‬ ‫שטרם החלו אז הגירושים‪.‬‬ ‫יתר על כן‪ ,‬בספר נסקרו מסמכים רבים בעלי אופי אנטישמי‪,‬‬ ‫כמו גלויות דואר אנטישמיות‪ ,‬צילומים‪ּ ,‬פלָ ַקטים וכיו"ב‪ .‬הספר‬ ‫מופיע בשפה הגרמנית ובכך מהווה מכשול לקריאה עבור הקורא‬ ‫הישראלי‪.‬‬ ‫לאספנים המתמקדים בגלויות אנטישמיות ידוע על מאות רבות‬ ‫של גלויות הנושאות גוון אנטישמי‪ ,‬אשר הופיעו כבר למן סוף המאה‬ ‫ה־‪ 19‬וראשיתה של המאה ה־‪ .20‬הפרסומים האנטישמיים שהופיעו‬ ‫החל משנות השלושים הודפסו על ידי השלטונות או לחלופין על ידי‬ ‫המפלגה הנאצית‪ .‬לעיתים קשה לתפוס את עוצמת השנאה שמצאה‬ ‫ביטוי בסוגי הפרסומים שהודפסו מטעם הממסד‪.‬‬ ‫כרזה גדולה עוררה במיוחד את תשומת ליבי (תמונה מס' ‪.)4‬‬ ‫על כרזה זאת מופיע פירוט של כתובות בהן התגוררו יהודים על‬ ‫מנת 'להזהיר' את הגרמנים מפניהם‪ .‬גלויות רבות מציגות קריקטורות‬ ‫של יהודים‪ ,‬וגם אלו נועדו 'להזהיר' את גרמניה מן הסכנה היהודית‪.‬‬

‫ש ֶֹבל‬

‫‪ −‬גליון מס׳ ‪ − 98‬נובמבר ‪2014‬‬

‫‪25‬‬

‫וד‬

‫תמונה מס' ‪ :3‬שלושה יהודים פולנים עם סימני מגן־דוד על ראשם‪,‬‬ ‫ספטמבר ‪1939‬‬

‫תמונה מס' ‪ :5‬גלויה אנטישמית מתוצרת ארה"ב‪ ,‬ראשית המאה העשרים‬

‫העיתון הנאצי־אנטישמי הפיץ מדי יום ביומו קריקטורות וסיסמאות‬ ‫נגד היהודים (תמונה מס' ‪ .)5‬התעמולה נועדה בין היתר לפגוע‬ ‫ביהודים במישור הכלכלי‪ ,‬כמו בסיסמאות הקוראות "לא לקנות אצל‬ ‫היהודים" ודומותיהן‪.‬‬ ‫וולפגאנג האני‪ ,‬הבעלים של האוסף עליו מושתת הספר‪ ,‬הוא בן‬ ‫לאם יהודייה ואבא גרמני‪ .‬הוא עצמו היה קצין בוורמאכט הנאצי‪.‬‬ ‫למרות מוצאו היהודי מצד אמו‪ ,‬רואה וולפגאנג את עצמו כבן העם‬ ‫הגרמני‪ .‬אולם‪ ,‬כפי שניתן לזהות בין שורות הספר‪ ,‬הוא לא שוכח‬ ‫לגרמנים את אשר עוררו ליהודים ולבני משפחתו‪ .‬‬

‫‪NEGEV HOLYLAND STAMPS‬‬ ‫• מתקיימות מכירות פומביות פעמיים בשנה‬ ‫• המעוניין בקטלוג מתבקש לפנות אלינו‬ ‫• מעוניינים תמיד בחומר למכירות פומביות או לקניה‬ ‫‪• ISRAEL, INTERIM, BRITISH MANDATE,‬‬ ‫‪OTTOMAN PERIOD, JUDAICA‬‬ ‫‪AUCTION ARE HELD TWICE A YEAR‬‬

‫•‬

‫‪Please write for a catalogue‬‬ ‫‪Ask about special low vendor commission rates.‬‬

‫תמונה מס' ‪ :4‬כרזה המציגה את הכתובות בהן התגוררו היהודים‬

‫‪ 26‬ש ֶֹבל‬

‫‪ −‬גליון מס׳ ‪ − 98‬נובמבר ‪2014‬‬

‫‪P.O.Box 8101 — TRENTON NJ 08650 USA‬‬ ‫‪E-mail: [email protected]‬‬ ‫‪Phone: 609-456-9508‬‬

‫ות דשו‬

‫לו‬

‫ד ו‬

‫ולי ישראל‬

‫בקטלוג מופיעות העמודות הבאות‪ :‬מספר קטלוג‪ ,‬ערך נקוב‪ ,‬ארבעה מחירים לפי מצב הבול‬ ‫(לא חתום עם שובל‪ ,‬חתום עם שובל‪ ,‬לא חתום בלי שובל‪ ,‬חתום בלי שובל)‪.‬‬ ‫‪28/8/2014‬‬ ‫גרברה — קונטרס בולים דביקים‬

‫‪9/9/2014‬‬ ‫בנימין זאב פון וייזל‬

‫‪WOLFGANG VON WEISL‬‬

‫‪GERBERA – SELF ADHESIVE STAMP‬‬

‫‪2317‬‬ ‫מי"ר‬

‫‪₪ 0.20 ₪ 0.10‬‬

‫‪₪ 0.20‬‬ ‫‪₪ 2.20‬‬

‫‪₪ 0.20‬‬

‫‪₪ 0.05‬‬

‫‪2322‬‬ ‫מי”ר‬

‫‪₪ 9.70‬‬

‫‪9/9/2014‬‬ ‫כנר על הגג ‪ 50‬שנה‬

‫‪9/9/2014‬‬ ‫מועדים התשע"ה — דגלי שמחת תורה‬

‫‪FIDDLER ON THE ROOF‬‬

‫‪FESTIVALS 2014-SIMCHAT TORAH FLAGS‬‬

‫‪₪ 1.00 ₪ 4.00 ₪ 4.00 ₪ 4.00 ₪ 2.00 2318‬‬ ‫‪₪ 1.90 ₪ 7.60 ₪ 7.60 ₪ 7.60 ₪ 3.80 2319‬‬ ‫‪₪ 2.80 ₪ 11.20 ₪ 11.20 ₪ 11.20 ₪ 5.60 2320‬‬ ‫סדרה ‪₪ 5.70 ₪ 22.80 ₪ 22.80 ₪ 22.80 ₪ 11.40‬‬ ‫‪₪ 24.80‬‬ ‫מי”ר‬

‫‪₪ 3.10 2323‬‬ ‫‪₪ 3.10 2324‬‬ ‫‪₪ 3.10 2325‬‬ ‫סדרה ‪₪ 9.30‬‬ ‫מי”ר‬

‫‪9/9/2014‬‬ ‫כנר על הגג ‪ 50‬שנה — קונטרס בולים‬

‫‪FIDDLER ON THE ROOF – PRESTIGE BOOKLET‬‬

‫‪TEL AVIV – GLOBAL CITY‬‬

‫‪2321‬‬ ‫מי”ר‬

‫‪₪ 4.50‬‬

‫‪₪ 9.00‬‬

‫‪₪ 9.00‬‬ ‫‪₪ 11.00‬‬

‫* הבולים הודפסו הודפס בגליון מקושט של ‪ 10‬בולים ו־‪ 5‬שבלים‬

‫‪₪ 1.55 ₪ 6.20 ₪ 6.20 ₪ 6.20‬‬ ‫‪₪ 1.55 ₪ 6.20 ₪ 6.20 ₪ 6.20‬‬ ‫‪₪ 1.55 ₪ 6.20 ₪ 6.20 ₪ 6.20‬‬ ‫‪₪ 4.65 ₪ 18.60 ₪ 18.60 ₪ 18.60‬‬ ‫‪₪ 20.60‬‬

‫* הבולים הודפסו בגליון מקושט של ‪ 8‬בולים ו‪ 4-‬שבלים‬ ‫* בנוסף הודפסו גליונות דפוס בחתימת האמן‬

‫‪9/9/2014‬‬ ‫תל אביב — עיר עולם‬

‫‪₪ 9.00‬‬

‫‪₪ 4.85 ₪ 19.40 ₪ 19.40 ₪ 19.40‬‬ ‫‪₪ 21.40‬‬

‫‪₪ 2.25‬‬ ‫‪2325b‬‬

‫‪₪ 18.60‬‬

‫ש ֶֹבל‬

‫‪₪ 37.20‬‬

‫‪ −‬גליון מס׳ ‪ − 98‬נובמבר ‪2014‬‬

‫‪27‬‬

‫ות דשו‬

‫‪2326‬‬ ‫מי"ר‬

‫‪28/9/2014‬‬ ‫מרן הרב עובדיה יוסף‬

‫‪16/12/2104‬‬ ‫אריק איינשטיין‬

‫‪MARAN RABBI OVADIA YOSEF‬‬

‫‪ARIK EINSTEIN‬‬

‫‪₪ 2.00‬‬

‫‪₪ 4.00‬‬

‫‪₪ 4.00‬‬ ‫‪₪ 6.00‬‬

‫‪₪ 4.00‬‬

‫‪₪ 1.00‬‬

‫* הבולים הודפסו בגליון מקושט של ‪ 9‬בולים ו־‪ 3‬שבלים‬

‫‪₪ 1.80 2334‬‬ ‫מי"ר‬

‫‪₪ 3.60‬‬

‫* הבולים הודפסו בגליון מקושט של ‪ 9‬בולים ו־‪ 3‬שבלים‬

‫‪16/12/2014‬‬ ‫חנוכה‬

‫‪16/12/2014‬‬ ‫שעוני שמש בארץ ישראל‬

‫‪SUNDIALS IN ERETZ ISRAEL‬‬

‫‪₪ 1.35 ₪ 5.40 ₪ 5.40 ₪ 5.40 ₪ 2.70‬‬ ‫‪₪ 1.90 ₪ 7.60 ₪ 7.60 ₪ 7.60 ₪ 3.80‬‬ ‫‪₪ 2.80 ₪ 11.20 ₪ 11.20 ₪ 11.20 ₪ 5.60‬‬ ‫‪₪ 6.05 ₪ 24.20 ₪ 24.20 ₪ 24.20 ₪ 12.10‬‬ ‫‪₪ 26.20‬‬

‫‪2327‬‬ ‫‪2328‬‬ ‫‪2329‬‬ ‫סדרה‬ ‫מי"ר‬

‫‪HANUKKAH‬‬

‫‪2335‬‬ ‫מי"ר‬

‫‪₪ 9.70‬‬

‫‪₪ 4.85 ₪ 19.40 ₪ 19.40 ₪ 19.40‬‬ ‫‪₪ 21.40‬‬

‫‪16/12/2014‬‬ ‫תעשיית המכוניות בארץ ישראל‬ ‫‪ISRAEL’S AUTOMOTIVE INDUSTRY‬‬

‫‪2330‬‬ ‫‪2331‬‬ ‫‪2332‬‬ ‫‪2333‬‬ ‫סדרה‬ ‫מי"ר‬

‫‪₪ 1.90 ₪ 7.60 ₪ 7.60 ₪ 7.60 ₪ 3.80‬‬ ‫‪₪ 2.00 ₪ 8.00 ₪ 8.00 ₪ 8.00 ₪ 4.00‬‬ ‫‪₪ 2.05 ₪ 8.20 ₪ 8.20 ₪ 8.20 ₪ 4.10‬‬ ‫‪₪ 4.15 ₪ 16.60 ₪ 16.60 ₪ 16.60 ₪ 8.30‬‬ ‫‪₪ 10.10 ₪ 40.40 ₪ 40.40 ₪ 40.40 ₪ 20.20‬‬ ‫‪₪ 42.40‬‬

‫ויו‬

‫‪ 28‬ש ֶֹבל‬

‫יול‬

‫‪9/9/2014‬‬ ‫טורפים ממשפחת הסמוריים — גירית מצויה‬

‫תב ‪80‬‬

‫‪₪ 2.00‬‬

‫‪₪ 7.00‬‬

‫‪25/11/2014‬‬ ‫תווית דוארמט חג המולד‬

‫תב ‪81‬‬

‫‪ −‬גליון מס׳ ‪ − 98‬נובמבר ‪2014‬‬

‫‪₪ 3.60‬‬ ‫‪₪ 5.60‬‬

‫‪₪ 3.60‬‬

‫‪₪ 0.90‬‬

‫‪₪ 1.80‬‬

‫‪₪ 7.00‬‬

‫ותמות דואר ישראל‬

‫יריד‬

‫אירו‬ ‫ו‬ ‫ולי די ו‬ ‫ר‬

‫יו‬ ‫ו‬ ‫י י א‬

‫ו‬ ‫ארי‬

‫ר‬

‫ו‬ ‫ו ויי ל‬

‫אירו‬ ‫ו‬ ‫יריד ולי די ו‬ ‫או ו ר‬

‫יו ו‬ ‫ו‬ ‫ארי איי ש יי‬

‫אירו‬ ‫ש‬

‫יו ו‬ ‫ו‬ ‫ל א י יר ול‬

‫ר‬

‫יריד‬

‫אירו‬ ‫ו‬ ‫ולי די ו‬ ‫ו ר‬

‫ר‬

‫יו ו‬ ‫ו‬ ‫ש ו י ש ש אר ישראל‬

‫יו ו‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ו די‬

‫ו‬ ‫ר ל‬

‫יו ו‬ ‫ו‬ ‫וי‬ ‫ירי‬

‫יו ו‬ ‫ו‬ ‫ר ר ו די יו‬

‫ו‬

‫יו ו‬ ‫ולד‬

‫ו‬ ‫שיי‬

‫ו‬

‫יו‬ ‫ו יו‬

‫יו‬

‫ו‬

‫ש‬

‫אירו‬ ‫ו‬ ‫יריד ולי די ו‬ ‫ד ר‬

‫ישראל‬

‫ש ֶֹבל‬

‫ו‬

‫יו‬ ‫ו‬

‫ר‬

‫ו‬

‫‪ −‬גליון מס׳ ‪ − 98‬נובמבר ‪2014‬‬

‫‪29‬‬

‫ת‬

‫ו‬

‫מ‬

‫ד‬

‫ת‬

‫דות ו‬

‫תשלום במזומן‪ ,‬בהמחאות אישיות‪,‬‬ ‫בהמחאות דואר או ב־‪.PAYPAL‬‬ ‫לא מקבלים תשלום בכרטיסי אשראי‪.‬‬ ‫נא להוסיף דמי משלוח‪.‬‬ ‫‪ .1‬קטלוג בולי ישראל ‪₪ 40 — 1948-2012‬‬ ‫(‪ ₪ 35‬לחברי הב"י)‪.‬‬ ‫‪ .2‬הגדה בולאית לפסח — מהדורה ב' — ‪₪ 40‬‬ ‫(‪ ₪ 35‬לחברי הב"י)‪.‬‬ ‫‪ .3‬ספרות באנגלית של תולדות הדואר בתקופת‬ ‫המעבר בישראל‪:1948 ,‬‬ ‫א‪ .‬כרך ‪ — II‬חלק ‪— Jerusalem and Safad — 1‬‬ ‫‪ ₪ 180( .₪ 200‬לחברי הב"י)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כרך ‪ — II‬חלק ‪Nahariya, Rishon Le — 2‬‬ ‫‪ ₪ 200( .₪ 220 — .Zion, etc‬לחברי הב"י)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬כרך ‪— Israel Foreign Postal Links — III‬‬ ‫‪ ₪ 80( .₪ 100‬לחברי הב"י)‪.‬‬ ‫‪ .4‬חוברת "תולדות הדואר של ארץ ישראל"‬ ‫באנגלית‪:‬‬ ‫א‪HPLH 119-120 .‬‬ ‫ב‪HPLH 121-122 .‬‬ ‫ג‪HPLH 123-124 .‬‬ ‫ד‪HPLH 125 .‬‬ ‫ה‪HPLH 126-127 .‬‬ ‫מחיר כל חוברת ‪ ,₪ 90‬לחברי הב"י ‪ ₪ 20‬בלבד‬ ‫‪ .5‬דפי מזכרת המופקים על ידינו לרגל תערוכות‬ ‫בולים וכנסים שנתיים‪ ,‬ראו דוגמאות בצדי‬ ‫המודעה — ‪ ₪ 55( ₪ 60‬לחברי הב"י)‪.‬‬ ‫‪ .6‬חוברות קודמות של "שבל" — ‪ ₪ 5‬לחוברת‪,‬‬ ‫כאשר חוברת מס' ‪.₪ 50 — 1‬‬ ‫‪ .7‬עודפי ספרות מהספרייה — קטלוגים "מיכל"‬ ‫מהדורה או שנים אחורה‪ ,‬בולאות ארץ ישראל‬ ‫במצב טוב‪ ,‬קטלוגים של מכירות פומביות של‬ ‫אוספים מפורסמים‪ ,‬קטלוגים של תערוכות‬ ‫קודמות בארץ‪ ,‬חוברות מחו"ל וכד'‪ ,‬הכל‬ ‫במחירים נוחים‪.‬‬

‫מודעות‬ ‫למכירה‬ ‫ניתן לרכוש עותקים קודמים של "שובל"‬ ‫במחיר של ‪ 5‬ש"ח האחד ‪ +‬דמי משלוח‪.‬‬ ‫(גיליון מספר ‪ 50 — 1‬ש״ח‪ .‬מספר גיליונות אינם יותר במלאי)‬

‫רומנו בית מכירות‬ ‫למכירה בולי אנטרטיקה‪ ,‬פוקלנד‪ ,‬סאוט‪+‬ג'ורג'יה‪,‬‬ ‫נושאים‪ ,‬ציפורים‪ ,‬אוניות‪ ,‬אומנות וכדור‪-‬רגל‪.‬‬ ‫ניתן לעשות הזמנה בדאר‪.‬‬ ‫סוכנות בלעדית לאביזרי בולאות ‪LINDNER‬‬ ‫מען ‪ ,03-5463664‬ת‪.‬ד‪ ,23274 .‬חנות ‪03-5282790‬‬

‫בולי מידן ראובן‬ ‫קונה ומוכר בולים‬ ‫בולי ישראל‪ ,‬שנתונים‪,‬‬ ‫תוויות קלוסנדורף‪ ,‬סימה ובולי זרחן שונים‬ ‫טל׳ נייד‪052-8301265 :‬‬

‫אליק רינק‬

‫בולים ומטבעות‬

‫קונה ומוכר‬ ‫רח' הס ‪ 4‬פינת אלנבי ‪ ,35‬ת"א ת‪.‬ד‪,4124 .‬‬ ‫טל‪ ,03-6297192 .‬פקס‪,03-5255131 .‬‬ ‫מען‪03-5227922 :‬‬

‫מוטי ברש בולי דיזינגוף‬ ‫בולים — ישראל וחו"ל — מכירה‪ ,‬קניה‪ ,‬הערכה‬ ‫מטבעות ושטרות אלבומים ואביזרים‬ ‫המבחר הגדול בארץ!!‬

‫דיזינגוף סנטר ת"א חנות ‪,420‬‬ ‫טל‪/‬פקס‪,03-5251552 .‬‬ ‫דוא״ל‪[email protected] :‬‬

‫אוספים — איתן בר‪-‬ארז‬ ‫הערכה ושמאות‪ ,‬תיווך ומכירה פומבית של אוספים באינטרנט‪,‬‬ ‫קניה ומכירה לפרטיים‬ ‫סניף ירושלים‪ :‬בניין כלל חנות ‪ ,325‬רח' יפו ‪ 97‬י"ם‪ ,‬טל'‪02-6259638 :‬‬ ‫פתח‪-‬תקווה‪ :‬ברנדה ‪ 58‬פ"ת‪ ,‬טל'‪03-9337024 :‬‬ ‫נייד‪052-5974151 :‬‬

‫בולי כחול לבן‬ ‫‪Blue White Stamps‬‬

‫קונה‪ ,‬מוכר‪ ,‬מחליף‪ ,‬מכירה פומבית‪ ,‬אביזרים‪ ,‬בולים‪ ,‬מטבעות ושטרות‪.‬‬ ‫רח' המלך ג'ורג' ‪( 6‬ירידה מאלנבי)‪ ,‬ת‪.‬ד‪ 23257 .‬תל‪-‬אביב ‪61231‬‬ ‫טל'‪ ,03-5015496 ,03-5281023 :‬פקס‪03-6521145 :‬‬ ‫‪Email: [email protected]‬‬

‫בולי גלעדי‬

‫בולי ישראל‪ ,‬חו"ל‪ ,‬נושאים ויודאיקה‪,‬‬ ‫הופיע מחירון בולי ישראל ‪2013‬‬ ‫בולי הרשות הפלסטינאית‬ ‫מבצע‪:‬‬ ‫מנורת פוספור לבולי ישראל — ‪ 150‬ש״ח‬ ‫יבוא אלבומי ‪ IMPORTA‬והוויד‬ ‫רח' אלנבי ‪ 76‬ת"א קומה ב' טל‪03-5163871 :‬‬ ‫טלפון סלולארי‪ ;054-5390225 :‬אימייל‪[email protected] :‬‬

‫מרכז הבולים‬

‫מתמחים במוקדמים‪ ,‬מנדט‪ ,‬מנהלת העם‬ ‫ובולי ישראל‪ ,‬טעויות‪ ,‬תוויות מכל הסוגים‪,‬‬ ‫זרחנים בולי חו"ל לפי חלוקה למדינות ונושאים‬ ‫נציג בלעדי של ‪ MICHEL‬ו‪DAVO-‬‬ ‫אלנבי ‪ 94‬תל‪-‬אביב (במרתף)‬ ‫טל'‪ ;03-5605755 :‬פקס‪03-5605430 :‬‬ ‫‪email: [email protected]‬‬

‫הספריה הבולאית‬ ‫של התאחדות‬ ‫בולאי ישראל‬ ‫הספריה הבולאית של התאחדות בולאי ישראל פתוחה‬ ‫לקהל הרחב ביום ה' בלבד בשעות ‪18:30-12:00‬‬ ‫(ללא תשלום)‬ ‫השאלת ספרים‪ ,‬קטלוגים‪ ,‬מגזינים וצילומי תצוגות –‬ ‫לחברי ההתאחדות‪ .‬עיון במקום — לקהל הרחב‪.‬‬

‫רח' פינסקר ‪ ,2‬תל‪-‬אביב‪ ,‬קומה א'‪,‬‬ ‫טל'‪03-6295547 :‬‬

‫ש ֶֹבל‬

‫‪ −‬גליון מס׳ ‪ − 98‬נובמבר ‪2014‬‬

‫‪31‬‬

Get in touch

Social

© Copyright 2013 - 2024 MYDOKUMENT.COM - All rights reserved.