Data Loading...

פרשת ויצא Flipbook PDF

פרשת ויצא

100 Views
10 Downloads
FLIP PDF 1.19MB

‫פנינים לפרשת ויצא‬

‫גליון מס' ‪301‬‬

‫תקציר שבועי של 'הדף היומי בהלכה'‬

‫לקבלת הגליון למייל‪[email protected] :‬‬

‫ב"רמת הדסה" היו חלוקות השלל‪ ,‬כל הילדים חולקו לכל מיני מוסדות‬ ‫ממגזרים שונים‪ .‬חברי הוועדה החלו לחקור אותי‪ .‬וכך החל ויכוח בין חברי‬ ‫הוועדה‪ .‬היהודי החרדי נלחם ככבשה אחת בן שבעים זאבים‪ ,‬עד שהצליח‬ ‫לשכנע את חברי הוועדה לשלוח אותי ללמוד בישיבה בכפר סבא‪ .‬כך‬ ‫בחסד ה' זכינו אני‪ ,‬אחי ואחותי להגיע למקומות תורה‬ ‫הגאון רבי ראובן אלבז שליט"א‪ ,‬על הסיעתא דשמיא‪,‬‬ ‫שמכוחה זכה להגיע לישיבות ולעסוק בתורה הקדושה‬ ‫ב‪-‬ו' בכסלו חל יום ההילולא של מורי ורבי‪ ,‬ראש ישיבת "תפארת‬ ‫ישראל"‪ ,‬הגאון רבי דב מאיר רובמן זצ"ל‪ ,‬מחבר הספר "זכרון‬ ‫מאיר"‪ ,‬אשר זכיתי להיות אצלו כבן בית‪.‬‬ ‫לפני כתשעים שנה‪ ,‬בשנת תרפ"ה‪ ,‬הקים ראש הישיבה את ישיבת‬ ‫'תפארת ישראל'‪ .‬ובמהלך השנים יצאו מבין כתליה רבנים וגאונים‪,‬‬ ‫ביניהם רבי מנצור בן שמעון זצ"ל‪ ,‬רבי רפאל ביטון זצ"ל רבה של‬ ‫מגדיאל‪ ,‬רבי רפאל עבו זצ"ל‪ ,‬אב בית הדין בתל אביב‪ ,‬רבי יששכר‬ ‫מאיר מאזוז שליט"א רבה של שכונת "רמת אשכול" בירושלים‪ ,‬רבי‬ ‫יונה עובדיה חבר בית הדין בירושלים‪ ,‬הרב טורצ'ין‪ ,‬רבי נתן נטע‬ ‫לנדמן רבה של חולון‪ ,‬ועוד רבים וטובים‪.‬‬ ‫ראש הישיבה העמיד את הדת על תילה בעיר חיפה‪ ,‬שנודעה כ'עיר‬ ‫האדומה'‪ .‬גדולי ישראל שבאו להשתקע בעיר‪ ,‬היו מתייעצים עמו‪,‬‬ ‫כיוון שהוא הקים עולה של תורה בעיר‪ .‬היה לו כח הנהגה‪ ,‬הכל היו‬ ‫פונים אליו לעצה‪ ,‬ובכל אירוע תורני היה מוזמן לשאת מדברותיו‪.‬‬ ‫הוא היה מעורה מאד בחיי הקהילה ואהוב על כולם‪ .‬כל כולו היה‬ ‫חינוך והדרכה‪ ,‬והכל בצורה נפלאה וברוממות מיוחדת שאפיינה את‬ ‫אישיותו‪ .‬הוא מסר את נפשו למען אלפי תלמידיו‪ ,‬בזמן בו החושך‬ ‫כיסה ארץ‪.‬‬ ‫כאשר עמד להקים את הישיבה בחיפה‪ ,‬הכל חשבו כי זהו חלום‬ ‫באספמיה‪ .‬מה לכהן בבית הקברות? מה לתלמיד חכם‪ ,‬גדול בתורה‪,‬‬

‫מחניכי ישיבת קלם ‪ -‬בעיר חיפה שכל כולה טומאה‪ ,‬אסלאם ונצרות‪,‬‬ ‫ואפילו הנמל בה עובד בשבת?!‬ ‫אולם רבי דב מאיר דבק במידותיו של יעקב אבינו‪ ,‬שאמר‪" :‬ואנכי‬ ‫לא ידעתי"‪ ,‬ואם הייתי יודע את קדושת המקום‪ ,‬לא הייתי ישן אלא‬ ‫עוסק בתורה כל הלילה‪ .‬מי שאוהב תורה ‪ -‬אינו שבע מתורה‪ .‬מי‬ ‫שאוהב מצוות ‪ -‬אינו שבע מהמצוות!‬ ‫את גודל התמדתו של ראש הישיבה אי אפשר לתאר‪ .‬הוא היה לומד‬ ‫בשקידה עצומה ומחדש חידושים בעיון ובעמקות נפלאה‪ .‬תמיד‬

‫אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫‪1‬‬

‫ראיתיו יושב רכון על תלמודו‪ ,‬וכותב את חידושי התורה שעלו במוחו‪.‬‬ ‫פעם בשבוע היה ראש הישיבה מוסר בביתו לקבוצת תלמידים‬ ‫'שיעור כללי' במסכת כתובות‪ ,‬בעיון ובעמקות ובדרך פלפול‪ .‬על‬ ‫לשונו היו שגורים דברי רבותינו המפרשים‪ ,‬הראשונים והאחרונים‪,‬‬ ‫באופן נפלא מאוד‪ .‬דרכו בלימוד הייתה על פי סברא‪ ,‬פלאי פלאים‪,‬‬ ‫תענוג עילאי היה להשתתף בשיעוריו הנפלאים‪.‬‬ ‫מספר פעמים התארחתי בביתו בסעודות שבת בימי 'בין הזמנים'‪.‬‬ ‫כל הסעודות היו מתובלות בדברי תורה‪ ,‬כל הזמן תורה‪ ,‬זו היתה‬ ‫מהותו של ראש הישיבה!‬

‫טוב המלבין שיניים לחברו ממשקהו חלב‬ ‫הרב רובמן זצ"ל היה אישיות מיוחדת במינה‪ ,‬שהייתה לשם דבר‪.‬‬ ‫כל כולו היה מוסר והנהגה ישרה‪ ,‬הסברת פנים לכל אדם וחביבות‬ ‫לתלמידים‪ .‬מצד שני‪ ,‬קיים ראש הישיבה באצילות מופתית גם את‬ ‫מאמר חז"ל (כתבות קג ע"ב)‪" :‬זרוק מרה בתלמידים"‪.‬‬ ‫בברכת יעקב אבינו ליהודה נאמר‪" :‬חכלילי עיניים מיין ולבן שיניים‬ ‫מחלב" (בראשית מט‪ ,‬יא)‪ .‬זכורני הסברו של ראש הישיבה זצ"ל‪,‬‬ ‫אשר אסף אותנו בבית הכנסת מסביב לתיבה לאחר שהגענו‬ ‫למצוות‪ ,‬ואמר לנו כדברים הבאים‪:‬‬ ‫"שערו בנפשכם‪ ,‬נערים חביבים! אדם הולך ברחוב ומחלק ממתקים‬ ‫לעוברים ולשבים‪ ,‬אלפי ורבבות אנשים מקבלים מידיו מיני מתיקה‪.‬‬ ‫היתכן כדבר הזה?! אולי יש לו מפעל לממתקים‪ ...‬מאידך גיסא‪,‬‬ ‫שערו בנפשכם‪ ,‬אדם ההולך ברחוב ומכה ומרביץ לכל העוברים‬ ‫ושבים‪ ,‬כל אחד מקבל ממנו סטירת לחי‪ ,‬היתכן כדבר הזה?‬ ‫"כן! אומרת התורה הקדושה‪ ,‬הדבר אפשרי‪' :‬חכלילי עיניים מיין'‪,‬‬ ‫חייך לחברך ותן לו את עיניך‪ ,‬כי דבר זה חשוב יותר מנתינת יין!‬ ‫חברך מוותר על היין ומעדיף שתתן לו את עיניך ותחייך אליו‪.‬‬ ‫חז"ל דורשים‪" :‬טוב המלבין שיניים לחברו יותר ממשקהו חלב‪,‬‬ ‫שנאמר (בראשית מט‪ ,‬יא) 'ולבן שיניים מחלב'‪ ,‬אל תקרי לבן שיניים‬ ‫אלא ליבון שיניים" (כתבות קיא ע"ב)‪ .‬והם הם הדברים‪ ,‬גלה את‬ ‫השיניים לחבר ושאל בשלומו‪ ,‬כי דבריך חשובים ומועילים!"‪.‬‬ ‫כאן סיים ראש הישיבה ואמר‪" :‬שים לב וראה‪ ,‬כיצד החבר מתמלא‬ ‫שמחה ומחזיר לך חיוך‪ ,‬כמו שנאמר‪' :‬כמים הפנים לפנים כן לב‬ ‫האדם לאדם' (משלי כז‪ ,‬יט)‪ ,‬כיון שהמחייך לחברו‪ ,‬הרי הוא משמחו‪,‬‬ ‫ומשול הוא לאדם ההולך ברחוב ומחלק לכולם ממתקים‪ .‬מאידך‬ ‫גיסא‪ ,‬אדם ההולך ברחוב ברוגז ובעצבות‪ ,‬הרי הוא צובט את הזולת‪,‬‬

‫מכה את כולם ומשול למי שמחלק סטירות לחי לעוברים ולשבים!"‪.‬‬ ‫הנאה מיוחדת הייתה לתלמידים לשהות בקרבתו של ראש הישיבה‪,‬‬ ‫אשר היה מרבה לספר סיפורים ולמשוך את לב התלמידים לתורה‬ ‫וליראת שמים‪ .‬הוא היה סבלן גדול‪ ,‬וכשהוצרך להוכיח לא אמר‬ ‫מעולם את דברי התוכחה בצורה ישירה‪ ,‬אלא שזר אותם ברמז‬ ‫בשיחתו השבועית‪ .‬כמו כן‪ ,‬מעולם לא סילק תלמיד מהישיבה!‬ ‫אהב את התלמידים אהבת נפש‪ ,‬היה קשור אליהם בכל ליבו‪ ,‬משמח‬ ‫ומהנה אותם בכל עת מצוא‪ .‬בכל ראש חודש היה נוטל שניים או‬ ‫שלושה בקבוקי יין‪ ,‬נכנס לחדר האוכל‪ ,‬מוזג לכל תלמיד כוסית יין‬ ‫ומאחל‪" :‬לחיים‪ ,‬לחיים!"‪.‬‬ ‫כך הוא שימח את התלמידים והחדיר בהם את אווירת ראש חודש‪.‬‬ ‫את שמחת הפורים במחיצתו אי אפשר לשכוח‪ .‬ראש הישיבה היה‬ ‫משתעשע עמנו‪ ,‬וכולנו היינו שמחים וצוהלים סביבו‪.‬‬

‫שלוחו של אדם כמותו‬ ‫בהנהגותיו הישרות יום‪-‬יום‪ ,‬היה ראש הישיבה מלמדנו אורחות‬ ‫חיים‪.‬‬ ‫באחת הפעמים הוא פנה אלי ואמר‪" :‬תלמידי היקר‪ ,‬מה שאפשר‬ ‫לעשות לבד‪ ,‬אין לעשות על ידי שליח!"‪.‬‬ ‫מעשה שהיה כך היה‪ :‬פעם נכנס ראש הישיבה לחדר‪ ,‬וגילה‬ ‫שהמנורה יצאה מכלל שימוש‪ ,‬ויש צורך להחליפה‪ .‬הלך ראש‬ ‫הישיבה למחסן והביא מנורה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬נטל שרפרף‪ ,‬ביקש ממני‬ ‫להחזיק בו וטיפס בעצמו כדי להחליף את המנורה‪...‬‬ ‫"אני יכול‪ ,‬אני אעלה להחליף את המנורה!"‪ ,‬קראתי‪" ,‬לא על ראש‬ ‫הישיבה לעשות זאת!"‪...‬‬ ‫אולם ראש הישיבה אמר‪" :‬לא ולא! אני עולה! אני מחליף! ואסביר‬ ‫לך את כוונתי‪ :‬קיימא לן בגמרא (קידושין מג ע"א) ששלוחו של אדם‬ ‫כמותו‪ ,‬כלומר שפעולה שנעשתה על ידי שליח ‪ -‬הרי היא כאילו‬ ‫עשאה המשולח‪ .‬אבל אני דורש את דברי הגמרא כך‪' :‬שלוחו של‬ ‫אדם ּכְ ֵמתֹו'‪ ,‬כשאדם ממנה שליח ואינו עושה את הדבר בעצמו‪ ,‬הרי‬ ‫הוא כמת‪ ,‬שאינו יודע מה עשה ואיך עשה השליח‪ .‬כל מה שביכולתך‬ ‫לעשות בעצמך‪ ,‬עשה בעצמך!"‪.‬‬

‫עד הנה עזרונו רחמיך‬ ‫באחת ההזדמנויות סיפר ראש הישיבה על גודל הניסים שנעשו לו‪,‬‬ ‫והודה לה' יתברך על חייו שניתנו לו במתנה‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ‪28‬‬

‫גליון 'לקראת שבת' יו"ל בחסות‬ ‫'אמונה וחסד' דפוס וכריכייה בע"מ ‪02-6715501‬‬ ‫‪-------------------------------‬‬‫זיכוי הרבים בהפצת גליון זה‬ ‫לעי"נ הרה"ח בנימין ב"ר דוד צבי רוזנטל זצ"ל‬ ‫נלב"ע ר"ח אב תשע"ו‬

‫‪2‬‬

‫אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫"כן‪ ,‬אני מהיחידים שיכולים להתפאר בתואר זה – 'החברותות היחידות'‬ ‫של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל! כשלוש שנים למדתי עמו מידי בוקר‬ ‫כמעט שעה וחצי‪ ,‬גמרא רש"י תוספות"‪ .‬התרגשותו של הגאון רבי מיכל‬ ‫גואה‪ ,‬כשהוא מתחיל להתנגן ולתאר את הלימוד‪ .‬תיאור חי‪ ,‬כנה ומלא‬ ‫רגש‪ ,‬הסוחף גם אותנו‬ ‫הגאון רבי יחיאל מיכל שטרן שליט"א‪ ,‬על זכותו הגדולה ללמוד‬ ‫עם מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל בחברותא – ועל הקרבה המיוחד שלה זכה‬ ‫"וַ ּיִ ְשּׁכַ ב ּבַ ָּמקֹום ַההּוא" (בראשית כ"ח‪ ,‬י"א)‬

‫"‪ ...‬אבל י"ד שנים ששימש בבית עבר לא שכב בלילה שהיה עוסק‬ ‫בתורה" (רש"י)‬ ‫יחיד ומיוחד היה רבינו הגדול‪ ‬מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל‪' .‬יחיד'‪,‬‬ ‫אף במובן הצר של המילה‪ :‬את גדלותו התורנית הנוראה רכש הוא‬ ‫לבד‪ ,‬בלימוד עצמי וללא חברותא‪ ,‬כידוע‪ .‬כך היתה דרכו כל ימיו‬ ‫אשר חיה‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬לכלל זה היה יוצא מן הכלל‪ ,‬הלא הוא יבלדח"ט הגאון‬ ‫רבי יחיאל מיכל שטרן שליט"א‪ ,‬רבה של שכונת 'עזרת תורה'‪.‬‬ ‫לצד זכותו הגדולה ללמוד עם מרן זצוק"ל בחברותא – בה יעסוק‬ ‫בן שיחנו שליט"א‪ ,‬זכה הוא ממנו גם לקרבה מיוחדת‪ ,‬כאשר מרן‬ ‫זצוק"ל מאיר לו פניו באופן מיוחד‪.‬‬ ‫ביקשנו‪ ,‬אפוא‪ ,‬מהתלמיד הוותיק‪ ,‬להתחקות מעט ולגעת בשולי‬ ‫גלימת רבן של ישראל‪.‬‬ ‫פותח הגרי"מ שטרן שליט"א‪" :‬ביקשו ממני שאכתוב עליו ספר‪.‬‬ ‫השבתי למבקשים כי הספר שאכתוב לא יהיה רק כרך אחד‪ ,‬אלא‬ ‫סדרה של המוני כרכים‪ ,‬רק שבכולם תופיע אותה שורה‪ :‬הרב‬ ‫אלישיב ישב ולמד‪ ...‬לכן‪ ,‬גם כעת בחלוף השנים‪ ,‬אעסוק באהבה‬ ‫שאהב רשכבה"ג מרן הגאון רבי יוסף שלום זצוק"ל את התורה‪ ,‬ממה‬ ‫שחזיתי בעיני‪ ,‬ומה ששמעתי מפיו‪".‬‬

‫החברותא של המתמיד הצעיר‬ ‫והוא פותח בתיאור עובדה העוסקת במרן‪ ,‬אותה שמע הגרי"מ‬ ‫שליט"א מזקנו‪" :‬זקני‪ ,‬הגאון רבי יוסף הרמן זצוק"ל‪'( ‬הכל לאדון הכל'‬ ‫א‪.‬ח) היה השדכן של מרן‪ ,‬והוא סיפר לי מפרטי התנהלות הדברים‪.‬‬ ‫מנהגו של זקני היה להתפלל תמיד מנחה גדולה ב'זכרון משה'‪ ,‬יחד‬ ‫עם הגה"צ רבי אריה לוין זצ"ל‪ ,‬אשר סיפר לו יום אחד כי הוא מחפש‬ ‫שידוך לבתו מרת שיינא חיה‪ .‬סבי הציע לו את הבחור המופלג – בנו‬ ‫היחיד של הגאון רבי אברהם אלישיב‪ ,‬הרב מהומל‪ .‬לאחר דין ודברים‬ ‫בין הצדדים‪ ,‬סיכמו עם אביו של החתן המיועד על מועד שבו יבוא‬ ‫רבי אריה‪ ,‬אבי הבת‪ ,‬לראותו‪ ,‬להיפגש עמו ביחידות‪ ,‬ולהתרשם ממנו‪.‬‬

‫"רבי אברהם התגורר מתחת לביהמ"ד 'אהל שרה'‪ ,‬ובשעה היעודה‬ ‫דפק‪ ‬רבי אריה לוין‪ ‬על הדלת‪ ,‬כדי לפגוש את הבחור‪ .‬רבי אברהם‬ ‫אמר לו כי‪' ‬הבחור נמצא בביתו' מאי משמע? לא כאן הוא‪ ,‬אלא‬ ‫למעלה בבית המדרש ‪...‬שם ביתו‪...‬‬ ‫"נו‪ ,‬עלה רבי אריה ל'אהל שרה'‪ ,‬אך בעמדו לפני המפתן הדלת שמע‬ ‫קול לימוד בחברותא‪ .‬הוא עמד תמה‪' :‬הלא סיכמנו שאני בא לדבר‬ ‫איתו לבד‪ ,‬והנה הוא יושב עם חברותא'‪ ...‬רבי אריה אפילו לא חזר‬ ‫לבית משפחת אלישיב‪ ,‬אלא פנה מיד והלך לביתו‪ ,‬ולמחרת ניגש‬ ‫לזקני הרב הרמן בטרוניה‪' :‬אני ממש לא מבין מה קרה שם‪ .‬זו צורת‬ ‫ההתנהלות‪ ,‬שהמיועד ממתין לי עם חברותא?'‬ ‫"סבי זצ"ל מיהר לרבי אברהם אלישיב‪ ,‬והוא הסביר לו‪' :‬חס וחלילה‪,‬‬ ‫לא מיניה ולא מקצתיה‪ ,‬רק הבן שלי היה שם! אלא שאין לו חברותא‪,‬‬ ‫וזה לא פשוט כלל לצמוח כך בתורה‪ ,‬ולכן הוא לומד בצורה כזו –‬ ‫שואל שאלה‪ ,‬ומשיב‪ ,‬כאילו החברותא הוא זה שמשיב לו‪ ,‬וזה מועיל‬ ‫לו במידה רבה להבנה'‪ .‬או אז רוחו של רבי אריה שבה אליו‪ ,‬ואכן‬ ‫השידוך קם והיה"‪.‬‬ ‫התמדתו של הנער הצעיר לבית אלישיב‪ ,‬מתברר‪ ,‬היתה למופת‬ ‫בקרב כל האזור כולו‪" .‬סיפרו לי ב'מאה שערים' כי הנשים לפני‬ ‫עשרות שנים‪ ,‬קרוב למאה שנה (מרן זצוק"ל עלה ארצה עם אביו‬ ‫ומשפחתו בשנת תרפ"ד א‪.‬ח‪ ,).‬היו מתעוררות לטיפול בילדים‬

‫אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫‪3‬‬

‫באשמורת הבוקר‪ ,‬היו אומרות תמיד בשמען את קולו בניגון‬ ‫הגמרא‪' :‬אה‪ ,‬די פייגלע פייפט שיין' [הציפור כבר משוררת] ‪ ...‬כך‬ ‫מידי בוקר"‪.‬‬ ‫ואת הסיפור הבא סיפרה לגרי"מ שטרן‪ ,‬אשת חבר‪ ,‬הרבנית אלישיב‬ ‫ע"ה‪" :‬בשכנותם התגורר‪ ,‬מעבר לקיר משותף‪ ,‬אדם גדול מחסידות‬ ‫ברסלב – הרה"צ רבי שמואל שפירא זצוק"ל‪ ,‬שהיה צדיק יסוד‬ ‫עולם‪ .‬לילה אחד הוא נפל ממיטתו‪ ,‬ולא היה בכוחה של זוגתו להרים‬ ‫אותו‪ .‬מכיוון שבשעה ההיא – ספק שעת לילה מאוחרת ספק שעת‬ ‫בוקר מוקדמת – לא היה ממי לבקש סיוע‪ ,‬וקול ניגון לימודו הערב‬ ‫של שכנם הצעיר כבר נשמע מעבר לקיר‪ ,‬אמרה אשת רבי שמואל‬ ‫לבעלה‪' :‬אני עולה לשכן הרב אלישיב‪ ,‬שהוא יבוא ויסייע להרים‬ ‫אותך למיטה'‪.‬‬ ‫"רבי שמואל נזעק‪' :‬חס וחלילה!' איך וועל שטערן דער מתמיד'ל?!'‬ ‫[וכי אני אפריע ללימוד של המתמיד?!] 'אז מה יהיה? הרי אתה‬ ‫שוכב על הרצפה?' – טענה הרבנית שפירא‪ ,‬אמר לה רבי שמואל‪:‬‬ ‫'אשאר על הארץ עד לפני שעת ותיקין‪ ,‬אז כבר באים מעט אנשים‬ ‫להתפלל בברסלב וחולפים כאן על יד הבית‪ ,‬קראי להם ומי מהם‬ ‫כבר ודאי יבוא לסייע לי'‪ .‬וכך שכב הוא על הארץ עד הבוקר‪ ,‬מתוך‬ ‫ההערכה הגדולה להתמדה העצומה של שכנו"‪...‬‬

‫שמענו‪ ,‬כי זכיתם ללמוד עם מרן זצוק"ל בחברותא‬ ‫הגרי"מ שטרן (בחיוך)‪" :‬כן‪ ,‬אני מהיחידים שיכולים להתפאר בתואר‬ ‫זה – 'החברותות היחידות של מרן'‪ .‬כשלוש שנים למדתי עמו מידי‬ ‫בוקר כמעט שעה וחצי‪ ,‬גמרא רש"י תוספות"‪.‬‬ ‫התרגשותו של הגאון רבי מיכל גואה‪ ,‬כשהוא מתחיל להתנגן ולתאר‬ ‫את הלימוד‪ .‬תיאור חי‪ ,‬כנה ומלא רגש‪ ,‬הסוחף גם אותנו‪" .‬מרן היה‬ ‫לומד את הגמרא במתיקות"‪ ,‬הוא שב בזכרונותיו‪" ,‬מסביר‪ ,‬מבאר‬ ‫בלשונו הטהור‪' :‬אנפערט תוספות' [עונים תוספות]‪' ,‬ויש לומר'‪...‬‬ ‫וחוזר ומפרט מה הייתה הקושיה‪ ,‬ומהו התירוץ שהתחדש עתה‪.‬‬ ‫והוא ממשיך‪' :‬ועוד יש לומר'‪ ,‬ואז נעמד ומבהיר‪ :‬מה היה חסר להם‬ ‫לתוספות בתירוץ הראשון? ומסביר‪ ,‬וכך כל עניין ועניין בבהירות‪,‬‬ ‫במתיקות ובשמחה‪ ,‬להקיף את הסוגיה עצמה‪ ,‬ולפרוס אותה כך‬ ‫שהכל יהיה ברור‪ ,‬כמו שכף היד ברורה לך‪.‬‬ ‫"כמה שבועות לפני הסתלקותו של ידידו הגדול ומחותנו‪ ,‬דודי מרן‬ ‫הגרש"ז אויערבך זצוק"ל"‪ ,‬נזכר בן שיחנו שליט"א‪" ,‬הגעתי לבקרו‪.‬‬ ‫רבי שלמה זלמן אמנם לא היה חולה‪ ,‬אבל היה מאד חלש‪ ,‬ואמר לי‪:‬‬ ‫'אני מקנא ברבי יוסף שלום‪ ,‬כי הוא יכול ללמוד בזקנה מופלגת‪ ,‬מפני‬ ‫שהוא מתיישב ללמוד גמרא עם רש"י ותוס'‪ ,‬עוד דף ועוד ועוד‪ .‬כך‬ ‫הוא לומד לפי הסגנון שהרגיל את עצמו מצעירותו‪ ,‬ללמוד הרבה‬ ‫גפ"ת‪ .‬אבל אני' – המשיך מרן הגרש"ז‪' – ‬הורגלתי יותר במחשבות‬ ‫ובעיונים רבים לכאן ולכאן‪ ,‬וכאשר הגוף חלש והעיון נחלש‪ ,‬קשה לי‬ ‫ללמוד כך'"‪...‬‬

‫נקי כפיים‪ ,‬בר לבב‬ ‫אם בעסקי ממונות עסקינן‪ ,‬כפי הנשמע‪ ,‬אף שכבר יצא שמו מסוף‬ ‫‪4‬‬

‫העולם ועד סופו‪ ,‬היו אנשים שביקשו מאד לתת לו וליהנות אותו‬ ‫מכספם‪ ,‬ומרן זצוק"ל מיאן‪.‬‬ ‫"אכן‪ ,‬בין בני המשפחה מהלכים פרטים מעניינים בדבר‪ .‬ביכולתי‬ ‫לומר רק מה שבדידי הווה עובדה‪ :‬כידוע‪ ,‬כאשר נודע למרן זצוק"ל‬ ‫על יהודים נזקקים‪ ,‬שלח לסייע להם בעזרה כספית בכל מיני‬ ‫דרכים‪ .‬גם אני זכיתי להיות שליח בדברים הללו‪ ,‬אבל מעולם לא‬ ‫לבני משפחתו‪.‬‬ ‫"פעם אחת‪ ,‬הנדיב ר' משה רייכמן הגיע והביא למרן צ'ק על סכום‬ ‫כסף גדול מאד‪ .‬למחרת בבוקר כאשר נכנסתי אליו‪ ,‬אמר לי מרן‪:‬‬ ‫'עשה עמי חסד‪ ,‬קח את הצ'ק הזה‪ ,‬והשב אותו לר' משה רייכמן‪ .‬אני‬ ‫לא רוצה להתחיל עם הדברים הללו' – הוא התבטא‪.‬‬ ‫"העזתי וטענתי בפניו‪' :‬אינני מבין‪ ,‬לרב יש ילדים ונכדים נצרכים‬ ‫שזקוקים לסיוע‪ ,‬וכזה סכום יכול מאד לעזור!'‪ .‬אמר לי מרן שוב‪:‬‬ ‫'אני לא מעוניין בכגון דא‪ ,‬כי בממונות אפשר להיסחף או לטעות‬ ‫חלילה ולא להישאר נקי לחלוטין‪ ,‬אינני מעוניין בכך כלל‪ ,‬לך ותשיב‬ ‫לו‪ ,‬בברכת תודה'"‪....‬‬

‫הסוגיה הסבוכה עליה התבטא‬ ‫מרן זצוק"ל שאין בידו להכריעה‬ ‫בתוך שיחתנו משלב הגרי"מ שטרן שליט"א עובדה נפלאה דהווי‬ ‫בדידיה‪:‬‬ ‫"מתוך שהיה מרן משיב במהירות ולאלתר‪ ,‬זה נכון שתשובתו הייתה‬ ‫באה לעיתים כהרף עין‪ ,‬וזאת מחמת גאונותו כי רבה‪ ,‬אבל יש לדעת‪:‬‬ ‫הוא היה 'ירא הוראה' מאד‪ ,‬והיכן שהדברים לא היו מחוורים אצלו‬ ‫כשמלה הוא לא ענה‪ ,‬המתין והמתין‪ ,‬והתאמץ רבות‪ .‬והנה מעשה‬ ‫נפלא שימחיש זאת‪:‬‬ ‫"בוקר אחד נכנסתי‪ ,‬ומרן אמר‪' :‬היום אין לי רגע זמן לשוחח איתך‬ ‫בדברים הנצרכים'‪ .‬וכה סיפר‪ :‬הגאון רבי יצחק זילבר זצ"ל‪ ,‬שכידוע‬ ‫עסק גם בהצלת נשים מעגינותן‪ ,‬היה אצלו לילה קודם עם מקרה‬ ‫של בעל שנותר בברית המועצות‪ ,‬כשהאשה עלתה ארצה‪ ,‬והוא‬ ‫אדם קשה מאד וממאן לתת גט‪.‬‬ ‫"רבי יצחק ניסה את כל האפשרויות‪ ,‬וללא הועיל‪ ,‬עד שהציע לו‪:‬‬ ‫'שמע‪ ,‬אתה ודאי מאמין שיש 'עולם הבא'‪ ,‬ואתה יודע שאשתך‬ ‫צדיקה‪ ,‬אם היא תתן לך את ה'עולם הבא' שלה – האם תהיה מוכן‬ ‫לתת גט? הרי שנינו יודעים שהיא לא תשוב לכאן לעולם‪ ,‬ואתה לא‬ ‫תיסע לארץ ישראל לעולם‪ ,‬אז מה אכפת לך במחיר הזה?' הבעל‬ ‫הסכים‪ ,‬והביע נכונות לתת את הגט על תנאי זה‪.‬‬ ‫"רבי יצחק זצ"ל שב ארצה והציג בפני האשה את הרעיון וההסכמה‪,‬‬ ‫אך היא נבהלה ואמרה שאינה מוכנה להעביר את העולם הבא שלה‪,‬‬ ‫גם במחיר שתישאר עגונה‪ .‬רבי יצחק אמר לה‪' :‬אז אני אתן לך את‬ ‫העולם הבא שלי‪ .‬נחליף‪ .‬ואת תתני לו את שלך'‪ ...‬לזה היא כבר‬ ‫הסכימה‪.‬‬ ‫"אבל רבי יצחק הגיע למרן הגרי"ש עם השאלה הלכה למעשה‪ :‬האם‬ ‫יש דבר כזה‪ ,‬האם זה מועיל‪ ,‬והאם לעשות את זה ולשוב לרוסיה‬ ‫המשך בעמוד ‪29‬‬

‫אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫פעם ביקש לקבוע פגישה עם גביר מסוים‪ ,‬והגביר ביקש להיפגש‬ ‫בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית‪ .‬אבא הגיע למקום עם מלווהו‬ ‫הרב ליכטנשטיין (כיום דיין חשוב בלונדון)‪ ,‬והשניים המתינו עד סיום‬ ‫התפילה‪ .‬לאחר התפילה הורה להם הגביר להמתין חצי שעה נוספת‪ ,‬עד‬ ‫שיסיים את סדר לימודו היומי‪ ...‬והנה לאחר ההמתנה הממושכת‪ ,‬נתן‬ ‫להם הגביר סכום מזערי ביותר‪ .‬הרב ליכטנשטיין לא ידע נפשו מרוב צער‬ ‫ועגמת נפש‪ ,‬ומרוב ייאוש ביקש לפרוש מהמלאכה‪...‬‬ ‫הרה"ג ר' אלחנן חדש שליט"א‪ ,‬על ריבוי כבוד שמים‬ ‫גם במסעותיו בחו"ל של אביו הגאון רבי משה חדש זצ"ל‬ ‫"וַ ּיֵ ֵצא יַ ֲעקֹב ִמּבְ ֵאר ָשׁבַ ע" (בראשית כ"ח‪ ,‬י')‬

‫להרבות כבוד שמים!‬ ‫זו הייתה סיסמת חייו של אבא‪ ,‬זה היה מהלך חייו וזו הייתה מהותו‬ ‫כולה – מהות של קידוש השם בכל מקום ובכל מצב‪.‬‬ ‫כמה רבים הם האנשים‪ ,‬שדמותו המקרינה של אבא ואישיותו‬ ‫השלמה‪ ,‬סללו להם דרך בעבודת השם!‬ ‫כמה רבים הם האנשים‪ ,‬שמהם שמענו כי הנהגתו המרוממת בנתה‬ ‫נדבכים באישיותם!‬ ‫כמה רבים הם בני האדם שאבא שימש להם סמל ודוגמה ל'אדם'‪,‬‬ ‫לעבד השם‪ ,‬לאיש של 'ממלכת כהנים וגוי קדוש'!‬ ‫וכמה הרבה דיבר אבא על החובה להרבות כבוד שמיים תמיד‪ ,‬בכל‬ ‫מקום‪ ,‬בכל זמן ובכל מצב – על ידי הנהגה ראויה ודבקות בדרך‬ ‫האמת!‬ ‫כך היינו שומעים מפיו בכל הזדמנות‪:‬‬ ‫"עמל התורה – זה קידוש השם"‬ ‫"הארת פנים – זה קידוש השם"‬ ‫"בין אדם לחברו – זה כבוד שמיים"‪...‬‬ ‫וכך בכל עניין ועניין‪.‬‬ ‫כי כשכל כולך משועבד להשם יתברך‪ ,‬מה הבריות אומרות עליך?‬ ‫"אשרי אביו שלמדו תורה!"‪" ,‬אשרי מי שעמלו בתורה!"‪" ,‬אשרי‬ ‫תמימי דרך ההולכים בתורת ה'"‪" ,‬אשריך וטוב לך!"‬ ‫ואם כן‪ ,‬האם לא כדאי ללכת בעקבותיך?‬

‫לראשונה נאלץ אבא לעזוב את ארץ הקודש‪ ,‬בתחילת זמן חורף‬ ‫תשל"ח‪ ,‬בגלל מצבה הכספי הקשה של הישיבה‪.‬‬ ‫לאחר שיצא אבא לחו"ל‪ ,‬דיבר סבא המשגיח (הגה"צ רבי מאיר‬

‫חדש זצוק"ל) בהתרגשות בפני בני הישיבה‪ּ" :‬בְ ני‪ ,‬ראש הישיבה‪,‬‬ ‫נולד וגדל בארץ ישראל"‪ ,‬אמר להם‪" ,‬עתה‪ ,‬משנאלץ לגלות לארץ‬ ‫העמים‪ ,‬הרי הפסיד את המעלה של עולה תמימה‪ .‬אם כן‪ ,‬זה מחייב‬ ‫את בני הישיבה להתחזק עוד ולהכיר טובה על כך"‪.‬‬

‫נסתרות דרכי השם‪ .‬הנסיעה הראשונה ההיא הביאה בעקבותיה‬ ‫נסיעות רבות ברחבי העולם‪ ,‬ובכל ארץ ועיר שאליהן הגיע אבא‪,‬‬ ‫השאיר חותם וקידש שם שמיים‪.‬‬ ‫בכל אתר ואתר שביקר‪ ,‬הייתה נוכחותו מפרסמת את מציאות השם‬ ‫ומגדלת את שמו יתברך‪ .‬אנשים רבים מכל שכבות הציבור‪ ,‬מבני‬ ‫תורה מובהקים ועד רחוקים ומנותקים – דבקו בו וזכו לספוג ממנו‬ ‫התרוממות רוח‪ ,‬קרבת אלוקים‪ ,‬אהבת תורה ואצילות מידות‪.‬‬ ‫אחרי יציאתו של אבא לחו"ל‪ ,‬שאל רבי אחיקם שבח את סבא‬

‫אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫‪5‬‬

‫המשגיח‪" :‬מדוע נאלצו גדולי ראשי הישיבות לעקור מישיבותיהם‪,‬‬ ‫ולהתגלגל בניכר במקומות רחוקים‪ ,‬בחזרם על פתחי נדיבים‪ ,‬כדי‬ ‫לספק אמצעי קיום לישיבה?‬ ‫"שמענו על רבי משה מרדכי אפשטיין‪ ,‬ששהה תקופות ארוכות‬ ‫באמריקה‪ ,‬על רבי ברוך בער‪ ,‬ששהה גם הוא באמריקה במשך‬ ‫שנה שלמה‪ ,‬וכן רבי שמעון שקופ‪ ,‬רבי אלחנן וסרמן‪ ,‬רבי אליעזר‬ ‫יהודה פינקל‪ ,‬הרב מפוניבז' וגדולי ישראל נוספים‪ ,‬והדבר תמוה;‬ ‫ברור לכל שראש הישיבה אינו אמור לשמש טבח בישיבה ולא‬ ‫בתפקידים גשמיים אחרים‪ .‬על אלו ממונים אנשים אחרים‪ ,‬איש‬ ‫איש ותפקידו‪ ,‬וכן יש למנות שד"רים שיהיו ממונים על גיוס‬ ‫הכספים‪ ,‬וכך יוכל ראש הישיבה להתרכז בתפקידו – ללמד ולגדל‬ ‫את התלמידים!"‪.‬‬ ‫תשובתו של סבא האירה את ההשקפה האמיתית על הנושא‪:‬‬ ‫"שאלה זו אינה חדשה כלל‪ .‬ויכוח ישן נידון בה בין ישיבות ליטא‬ ‫לישיבות גרמניה‪ .‬בגרמניה סברו כי לא ראוי שראש הישיבה יחזר‬ ‫על הפתחים‪ ,‬ועל כן מינו ועד בעלי בתים מיוחד על גיוס הכספים‬ ‫לישיבה‪ .‬בליטא סברו שהעומד בראש הישיבה ונושא באחריות‬ ‫עליה – הוא שצריך לדאוג אף לאמצעי הקיום שלה‪ ,‬מפני שהאחראי‬ ‫על הממון נעשה לבעל הדעה בישיבה‪ ,‬וראש הישיבה הוא שצריך‬ ‫להיות בעל הדעה בישיבה"‪.‬‬ ‫סופו של דבר הוכיח את צדקת השיטה של ישיבות ליטא‪ .‬בגרמניה‬ ‫השתלטו בעלי הבתים על הישיבות‪ ,‬ובמקומות רבים הביא הדבר‬ ‫לתקלות ולחורבן‪ .‬אבא ידע כי זהו תפקידו וחובתו‪ ,‬אך התקשה‬ ‫לקבל את ה'גזרה'‪.‬‬ ‫פעם אחת אחרי שובו ארצה משוויץ‪ ,‬כתב אבא מכתב לר' מרדכי‬ ‫שטרלינג‪ ,‬שסייע לו שם רבות‪ .‬מהדברים שכתב עולה‪ ,‬כי השניים‬ ‫שוחחו ביניהם על העובדה שהטרדה בגיוס הכספים‪ ,‬עלולה לפגוע‬ ‫בהתמסרותו הרוחנית של אבא לישיבה‪:‬‬ ‫"כותב אני המכתב ליל ו' דחנוכה‪ ,‬ייעדתי ערב זה להביא רחשי‬ ‫נפשי לידיד שפתח פתח עבורי בנסיעותי‪ ...‬דבריך ר' מרדכי בקשר‬ ‫להנהגת הישיבה עשו עלי רושם רב‪ ...‬אכן ידעתי שיש סכנה‬ ‫שאשקע בטרדת כלכלת הישיבה על חשבון עבודתי הרוחנית‪.‬‬ ‫על כן‪ ,‬בעת שחזרתי לארץ שקעתי בכוח גדול לעבודת הישיבה‬ ‫ובס"ד ובעזרת הר"מים שליט"א‪ ,‬הפחנו רוח חיים בישיבה‪ ,‬וכבר‬ ‫אפשר לסכם שהחודש וחצי האחרונים היו מצויינים בהתמדה ורוח‬ ‫הלימוד‪."...‬‬

‫מסעותיו של אבא כולם‪ ,‬התאפיינו בטרדה עצומה ובהשקעה בלתי‬ ‫פוסקת‪ ,‬לניצול כל רגע וכל מקום למען המטרה המרכזית של‬ ‫הנסיעה – ה'קמח' של הישיבה‪ .‬עם זאת‪ ,‬מעולם לא הסיח דעתו‬ ‫מהרבצת תורה‪ ,‬מקידוש שם שמיים ומהטבה עם הבריות‪ .‬באמנות‬ ‫מיוחדת השקיע מזמנו בשמירת קשרים שנוצרו‪ ,‬בהשפעה רוחנית‬ ‫ותורנית ככל שהתאפשר לו‪ ,‬ואת 'הנפש אשר עשו בחרן' זכינו‬ ‫לראות בעינינו‪ ,‬בביקוריהם בארץ הקודש‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫זמירות היו לי חוקיך‬ ‫אבא ראה בגיוס הכספים תפקיד הכרחי‪ ,‬ועל כן בשהותו בחו"ל היה‬ ‫מפקיר את עצמו ואת צרכיו ומתרכז כל כולו במשימה הגדולה‪.‬‬ ‫מלוויו‪ ,‬שכטבעם של בני אנוש היו מתעייפים לעיתים‪ ,‬היו מתפעלים‬ ‫מדבקותו במטרה‪ ,‬ומשתאים לראות כיצד הוא משקיע את כוחותיו‬ ‫עד כלות כדי לנצל כל רגע‪ ,‬עד שלעיתים לא אכל ולא ישן כמעט‪,‬‬ ‫ופניו היו חיוורות מן המאמץ‪" .‬הייתי מתחנן אליו שינוח מעט"‪ ,‬סיפר‬ ‫אחד מהם‪" ,‬אך הוא העדיף לדלג על המנוחה‪ .‬הלילות נוצלו לטיסות‬ ‫ממקום למקום‪ ,‬כדי שבשעות היום יוכל להתרכז בפעילות"‪.‬‬ ‫לסובביו הסביר‪ ,‬כי האינטנסיביות המאפיינת את נסיעותיו‪ ,‬נועדה‬ ‫לקצר את היעדרותו מן הישיבה‪ ,‬וכאשר היה מסתיים יום העבודה‬ ‫ולא היה מה לפעול עוד‪ ,‬מייד היה שוקע בלימוד מתוק‪.‬‬ ‫מזמני לימוד אלו היה שואב כוח למלאכה הקשה‪.‬‬ ‫מארחיו בחו"ל מתגעגעים לתמונת ההוד שהייתה מפארת את ביתם‬ ‫בבואו; אבא שקוע בלימוד‪ ,‬צולל בריכוז מוחלט באותיות ובמילים‪,‬‬ ‫ונעימה ערבה מלווה את לימודו‪.‬‬ ‫כך בין משימה למשימה‪ ,‬וביתר שאת – ברגע שהסתיימו משימות‬ ‫הנסיעה‪ .‬אז היה שוקע בבת אחת בעומק הסוגיות ומתחיל בהכנת‬ ‫השיעורים‪.‬‬ ‫באחת מטיסות חזור אלו‪ ,‬שאליהן נלווה רבי אחיקם שבח‪ ,‬שוחח‬ ‫עימו אבא על הסוגיות שבהן עסקו באותה תקופה בישיבה בטבריה‪.‬‬ ‫הרב שבח‪ ,‬שהיה מותש מהמסע המפרך‪ ,‬התנמנם קמעה על‬ ‫מושבו‪...‬‬ ‫"ר' אחיקם!"‪ ,‬טפח אבא על שכמו‪" ,‬הרי אנו עוסקים בסוגיות שלך‪,‬‬ ‫ועליך למסור עליהן שיעור‪ ,‬מה לך נרדם?!"‪...‬‬ ‫הרב שבח מדגיש כי תופעה זו הייתה קבועה‪ .‬תמיד כשהיו מסיימים‬ ‫את משימותיהם בניכר‪ ,‬היה אבא דורש ממנו לשקוע בלימוד‪.‬‬ ‫"סיימנו!"‪ ,‬היה מכריז‪" ,‬עכשיו נכנסים לסוגיה!"‪.‬‬ ‫הוא עצמו היה בסוגיה כל הזמן; שיעורים רבים‪ ,‬לעשרות ולמאות‪,‬‬ ‫מסר בכל מקום שאליו הגיע‪ .‬לעיתים היה מוסר כמה וכמה שיעורים‬ ‫באותו יום‪ ,‬פעמים רבות בלא הודעה מוקדמת‪ ,‬או על נושא שלא‬ ‫עסק בו כלל באותו זמן‪.‬‬ ‫מעולם לא סירב למסור שיעור! אף שהיה טרוד במטרת הנסיעה‪,‬‬ ‫והמאמץ שנדרש ממנו היה בלתי נתפס‪ ,‬נענה לכל בקשה למסירת‬ ‫שיעור‪ ,‬שכן ראה בכך שליחות של הרבצת תורה ופרסום שם שמיים‬ ‫ברחבי העולם‪.‬‬ ‫ידידים שפגשוהו בהיותו במרחקים‪ ,‬מדגישים כל אחד בדרכו כי‪:‬‬ ‫"ראש הישיבה היה שקוע בלימוד!"‪.‬‬ ‫תמונה רבת הוד מצטיירת מזיכרונות אלו‪:‬‬ ‫אבא רץ מפגישה לפגישה‪ ,‬נוסע ממקום למקום‪ ,‬טרוד ועמוס‪ ,‬אולם‬ ‫בין לבין – שוקע בלימוד בכל עת שמתאפשר לו‪.‬‬ ‫ואולם‪ ...‬בעומק הדברים – המציאות הייתה הפוכה‪ ,‬והתמונה‬ ‫האמיתית מפעימה אף יותר‪:‬‬ ‫אבא היה שקוע בלימוד‪ ,‬ובין לבין – התרוצץ והתייגע בגיוס‬ ‫הכספים‪...‬‬

‫אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫מלך ביופיו‬ ‫מראהו החיצוני של אבא תמיד אמר כולו כבוד‪ ,‬וכל הנהגתו הייתה‬ ‫מיושבת‪ ,‬מרוממת ומלאת הדר‪ ,‬בכל עת ובכל מצב‪.‬‬ ‫לא תמיד זה היה קל‪...‬‬ ‫ההתרוצצות המעייפת‪ ,‬השיבושים הבלתי צפויים‪ ,‬האכזבות שנחל‬ ‫פה ושם‪...‬‬ ‫אבא חי באמונה פשוטה‪ ,‬שהכול מנוהל בדיוק מופלא ובסדר אמיתי‬ ‫ונכון‪ ,‬ולאור זאת נותר בשלוות הנפש הידועה שלו‪ ,‬גם כשנראה‬ ‫שדברים משתבשים‪.‬‬ ‫לא תמיד כבוד ותפארת היו מנת חלקו‪ .‬לעיתים אף ספג ביזיונות‪,‬‬ ‫אך קיבל אותם באהבה ובאורך רוח‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬פעמים רבות זכה לראות בעיניו סייעתא דשמיא מיוחדת‪.‬‬ ‫פעם אחת בדרכו לנמל התעופה‪ ,‬החליט לעבור בבית גביר פלוני‬ ‫שהיה לו קשר עם הישיבה‪ ,‬בתקווה שהלה יתרום סכום נכבד‪ .‬הוא‬ ‫נכנס אל הבית‪ ,‬והפגישה הייתה מוצלחת מאוד‪ ,‬אך פתאום נכנס‬ ‫בנו של הגביר וצינן את האווירה‪ ,‬ובסופו של דבר יצא משם אבא‬ ‫כשבידו סכום זעום ביותר‪.‬‬ ‫התלמיד שהיה עימו מספר‪ ,‬כי בצאתם מהבית חש אכזבה גדולה‬ ‫וכמעט נשבר‪ ,‬אך אבא קיבל את התרומה בתודה‪ ,‬והמשיך הלאה‬ ‫כאילו לא אירע דבר‪.‬‬ ‫זמן הטיסה התקרב‪ ,‬הנהג טעה בדרכו ואיחר להגיע‪ ,‬והמטוס המריא‬ ‫בלעדיהם‪...‬‬ ‫בשלב זה נשבר התלמיד‪ ,‬וחש כי הוא ניחם על המסע כולו‪ ,‬אך אבא‬ ‫כמו תמיד נשאר מיושב בדעתו‪ ,‬והחליט לנצל את ההמתנה לטיסה‬ ‫הבאה‪ ,‬לביקור אצל גביר גדול המתגורר בקרבת נמל התעופה‪.‬‬ ‫נסיעה קצרה הובילה אותם אל הבית‪ ,‬וכבר מצאו את עצמם בחדרו‬ ‫של אחד מגדולי תומכי עולם התורה‪ ,‬שאותו ניסו לפגוש כמה וכמה‬ ‫פעמים‪ ,‬אך עד כה לא עלה הדבר בידם‪ .‬הגביר האזין להם בעניין‬ ‫והעניק לישיבה תרומה מכובדת‪.‬‬ ‫"ראיתי כמה שבור היית משרשרת התקלות שחווינו"‪ ,‬פנה אבא אל‬ ‫תלמידו כששוב היו בדרכם לנמל התעופה‪" ,‬אך ראה נא איך הקדוש‬ ‫ברוך הוא מנהל את העולם! הפסדנו את הטיסה‪ ,‬אך פגשנו את‬ ‫הנדיב הידוע‪ ,‬שאותו חיפשנו רבות כל כך‪."...‬‬

‫בפעם אחרת ביקש לקבוע פגישה עם גביר מסוים‪ ,‬והגביר ביקש‬ ‫להיפגש בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית‪ .‬אבא הגיע למקום עם‬ ‫מלווהו הרב ליכטנשטיין (כיום דיין חשוב בלונדון)‪ ,‬והשניים המתינו‬ ‫עד סיום התפילה‪ .‬לאחר התפילה הורה להם הגביר להמתין חצי‬ ‫שעה נוספת‪ ,‬עד שיסיים את סדר לימודו היומי‪...‬‬ ‫והנה לאחר הטרחה וההמתנה הממושכת‪ ,‬נתן להם הגביר סכום‬

‫תמונה רבת הוד מצטיירת‬ ‫מזיכרונות אלו‪ :‬אבא רץ מפגישה‬ ‫לפגישה‪ ,‬נוסע ממקום למקום‪,‬‬ ‫טרוד ועמוס‪ ,‬אולם בין לבין –‬ ‫שוקע בלימוד בכל עת שמתאפשר‬ ‫לו‪ .‬ואולם‪ ...‬בעומק הדברים –‬ ‫המציאות הייתה הפוכה‪ ,‬והתמונה‬ ‫האמיתית מפעימה אף יותר‬ ‫מזערי ביותר‪.‬‬ ‫הרב ליכטנשטיין לא ידע נפשו מרוב צער ועגמת נפש‪ ,‬ומרוב ייאוש‬ ‫ביקש לפרוש מהמלאכה‪...‬‬ ‫"הרי קבענו פגישה עם גביר נוסף"‪ ,‬אמר לו אבא‪" ,‬איננו יכולים‬ ‫לבטלה!"‪.‬‬ ‫אצל הגביר השני התקבלו השניים בחמימות גדולה‪ ,‬והוא נתן להם‬ ‫סכום מכובד במיוחד‪.‬‬ ‫"ראה נא"‪ ,‬אמר אבא למלווהו כאשר יצאו מבית הגביר‪" ,‬אילו היה‬ ‫הסכום הגדול מתחלק בין שני הגבירים‪ ,‬ודאי היינו מרוצים משתי‬ ‫התרומות הנכבדות‪ .‬אולם השם גזר שנקבל את הסכום הזה בעבור‬ ‫הישיבה‪ ,‬וגם מעט ביזיונות בעבור עצמנו‪."...‬‬

‫והיה ברכה‬ ‫אבא סיפר שבאחת מנסיעותיו הראשונות‪ ,‬כאשר שהה בחו"ל עם‬ ‫רבי שמחה וסרמן‪ ,‬פנה אל רבי שמחה ואמר לו‪" :‬כדאי ללכת לפלוני‪,‬‬ ‫ממנו נוכל לקבל סכום נכבד"‪" .‬אל לנו לחשוב באופן הזה"‪ ,‬הגיב רבי‬ ‫שמחה מייד‪" ,‬כאשר אני הולך לאנשים‪ ,‬אני חושב מה אני יכול לתת‬ ‫להם ולא מה אני יכול לקבל מהם"‪...‬‬ ‫הדברים חלחלו לעומק ליבו של אבא‪ ,‬עד שהיו למהותו ממש‪ .‬תמיד‬ ‫מצא אבא זמן לעזור לאחרים ולשמחם‪ ,‬אף בהיותו טרוד עד מאוד‬ ‫בגיוס הכספים‪.‬‬ ‫כך התבטא אחד מתומכי הישיבה‪" :‬דעו לכם! יותר ממה שראש‬ ‫הישיבה קיבל במסעותיו בחו"ל‪ ,‬נתן הוא לאחרים!"‪...‬‬ ‫(מתוך פרקי הספר החדש העומד לצאת לאור אי"ה)‬

‫אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫‪7‬‬

‫הבוקר היה על הארץ‪ ,‬ותלמידי הגן הופיעו בבית החדש במלוא הדרם‪ .‬גם‬ ‫המסגר הופיע בשעתו‪ ,‬ובשעה ‪ 1‬בצהרים הופיעו ללא כל הודעה מוקדמת‬ ‫אנשי השלטון לערוך 'ביקורת פתע' מטעם הרשויות‪ ,‬לבדוק את אופן‬ ‫טיפולם בפעוטות‪ ,‬והאם הם עומדים בכל התנאים הנדרשים לשמירתם‪.‬‬ ‫וכאן נתגלה תוקף הנס וגודל ההשגחה פרטית‪...‬‬ ‫הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א‪ ,‬על הסרת הדאגה‪ ,‬ונפלאות ההשגחה פרטית‬ ‫ּוש ָׁמ ַרנִ י ּבַ ֶּד ֶרְך ַהּזֶ ה" (בראשית כ"ח‪ ,‬כ')‬ ‫ֹלקים ִע ָּמ ִדי ְ‬ ‫"אם יִ ְהיֶ ה ֱא ִ‬ ‫ִ‬

‫עובדא שמענו מפי אברך הדר בעיר התורה בני ברק יצ"ו‪ ,‬מעשה‬ ‫מופלא של השגחה פרטית‪ .‬זה כמה שנים שרעייתו מנהלת 'גן'‬ ‫(משפחתון) המאושר מטעם 'הרשות'‪ ,‬ואין כל אדם 'זוכה' לקבל‬ ‫את ה'רשיון' אלא רק זה העומד בכל התנאים בדקדוק רב‪ .‬והנה‪,‬‬ ‫לפני כמה שבועות הרחיב ה' את גבולו‪ ,‬וזכה לעקור מגוריו מדירתו‬ ‫הישנה והצפופה לדירה חדשה ומרווחת סמוך ונראה למקום מגוריו‪.‬‬ ‫בעזהשי"ת נקבע יום כניסתם לדירה החדשה ליום ראשון בשבת‪,‬‬ ‫ונמלכו בני הבית בדעתם כי תהיה להם תועלת גדולה אם באותו‬ ‫היום לא תקבל עקרת הבית את ילדי ה'גן' לביתה‪ ,‬ובכך תוכל בנקל‬ ‫ובנחת לסדר את כל כלי הבית הרבים על מקומם החדש‪ ,‬דבר דבור‬ ‫על אופניו‪.‬‬ ‫וממחשבה למעשה פנו אל הורי הפעוטות לקבל אישורם‪ ,‬למסור‬ ‫באותו היום את ילדיהם ל'השגחה' במקום אחר‪ .‬ואכן‪ ,‬רוב ההורים‬ ‫הסכימו לכך בחפץ לב‪ ,‬זולתי אם אחת שסירבה לכך בתוקף רב‪,‬‬ ‫וגם כשניסו לדבר על לבה והבטיחו לה שיסדרו לבנה מקום טוב עם‬ ‫'מטפלת' טובה‪ ,‬ומלבד מה שישלמו כל הוצאותיה עוד יוסיפו 'מתן‬ ‫שכרה בצדה'‪ ,‬אף־על־פי־כן התעקשה האם וטענה בתוקף כי "אין‬ ‫רצוני שיהא פקדוני ביד אחר"‪ .‬ולא זו בלבד‪ ,‬אלא שעוד הוסיפה‬ ‫באורח תמוה ביותר באיום ברור‪ ,‬כי תפנה לרשויות לדווח על‬ ‫'היום החופשי' שלא מן המנין (דבר שמסכן באופן ודאי את המשך‬ ‫העסקת המטפלת)‪ .‬בלית ברירה הוכרחו בני המשפחה 'לעבוד'‬ ‫ולקבל את כל הפעוטות להשגחה כרגיל‪.‬‬ ‫אם לא די בכך‪ ,‬נוסף ל'עוגמת נפש' כי מתחילה הזמין האברך מסגר‬ ‫(העוסק בהתקנת מעקות וגדרות) שיבוא לביתו החדש באותו יום‬ ‫ראשון בשבת בשעה ‪ 10‬בבוקר‪ ,‬מתוך כוונה שממילא לא יתקיימו‬ ‫באותו היום סדרי הגן בבית‪ .‬אך משהתנגדה אותה האם לשינוי‬ ‫הסדרים‪ ,‬פנו אל המסגר שהוא ישנה סדריו ויואיל לבוא בשעה‬ ‫מאוחרת יותר (משעה ‪ 1‬בצהרים והלאה)‪ ,‬אבל זה התעקש שכבר‬ ‫קבע את סדר יומו‪ ,‬ועל כן שריר וקיים הזמן שקבעו‪ ,‬ובעזהשי"ת‬ ‫יופיע בבית בשעה ‪ 10‬בבוקר או רק בעוד שבועיים ימים‪ ...‬בלית‬ ‫ברירה נאלצו לקבלו בבית בשעות הבוקר‪ ,‬כרצונו‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫הבוקר היה על הארץ‪ ,‬ותלמידי הגן הופיעו בבית החדש במלוא‬ ‫הדרם‪ ,‬גם המסגר הופיע בשעתו‪ ,‬ובשעה ‪ 1‬בצהרים הופיעו‪ ,‬ללא‬ ‫כל הודעה מוקדמת‪ ,‬אנשי השלטון לערוך 'ביקורת פתע' מטעם‬ ‫הרשויות‪ ,‬לבדוק את אופן טיפולם בפעוטות‪ ,‬והאם הם עומדים בכל‬ ‫התנאים הנדרשים לשמירתם‪.‬‬ ‫וכאן נתגלה תוקף הנס וגודל ההשגחה פרטית‪ :‬כי גלוי וידוע‪ ,‬אילו היו‬ ‫באים הבודקים ולא היו מוצאים בבית את הפעוטות‪ ,‬תיכף ומיד היו‬ ‫מפטרים את המטפלת ממשמרתה‪ ,‬ושוללים את רישיון העסקתה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬אם היו מגיעים לבית שאין מעקות (סורגים) לחלונותיו‪,‬‬ ‫היו מוסיפים קנס ממוני גבוה מלבד הפיטורין‪ ...‬נמצא‪ ,‬שדייקא‬ ‫מה שהיה נראה מתחילה כעוגמת נפש‪ ,‬שנגרמה מהתעקשותה‬ ‫התמוהה של אותה האם‪ ,‬שלא להניח לסדר את חפצי הבית‬ ‫במנוחה‪ ,‬ומהתעקשותו של המסגר להגיע דווקא בשעות הבוקר‪,‬‬ ‫כל זה הייתה סיבה מהשגחתו יתברך למנוע מהם עוגמת נפש גדולה‬ ‫בכפלי כפליים ולהצילם משבירת מטה לחמם‪.‬‬ ‫‪...‬וכבר אמרו כי תיבת 'דאגה' יש בה את האותיות הראשונות שבא'‬ ‫ב'‪ ,‬ומדוע נשמט ממנה האות ב'? כי האות ב' רומזת לבטחון‪ ,‬וכשיש‬ ‫לאדם בטחון אין בו כל דאגה‪ ,‬רק המחוסר בטחון הוא הדואג!‬ ‫וכעין זה איתא מהרה"ק ה'בית אהרן' זי"ע (דף קמג)‪ ,‬משמו‬

‫אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫של הרה"ק רבי אשר מסטאלין זי"ע‪ ,‬על הפסוק (ישעיה כח‪ ,‬טז)‬ ‫"המאמין לא יחיש" – פירוש‪ ,‬לא ידאג‪.‬‬

‫פעם פרצה שריפה עזה בבניין בו התגורר הגאון רבי אברהם‬ ‫גניחובסקי זצ"ל‪ ,‬והיתה האש בוערת עד לב השמים‪ .‬מיד התפנו כל‬ ‫תושבי הבניין מפני סכנת נפשות שהיתה שם‪ ,‬והמתינו 'בסבלנות'‬ ‫עד ש'מכבי האש' יסיימו מלאכתם‪ .‬מקורביו של הגר"א חששו‬ ‫מאוד לגורל כתבי היד של ר' אברהם‪ ,‬אשר כידוע היה מחדש חידושי‬ ‫תורה ומעלה אותם על הכתב לרבבות ואלפים‪ ,‬שמא נשרפו באש‪,‬‬ ‫או שמא ניזוקו במים הרבים והאדירים אשר נשפכו שם בשביל‬ ‫לכבות את האש‪ ,‬מי במים ומי באש‪...‬‬ ‫אולם ר' אברהם עצמו עמד על־יד הבית במנוחת הנפש‪ ,‬עד ששאלו‬ ‫אחד האם אינו דואג על עמלו הרב שיירד לטמיון‪ .‬נענה לו ר' אברהם‬ ‫בגבורתו ובחכמתו‪" :‬בדאגה‪ ...‬בדאגה‪ ...‬אין אצל יהודי מקום לדאגה‬ ‫כלל! רק פעם אחת בשבוע צריך לזכור מהדאגה‪ ,‬והוא בעת שנוטל‬ ‫ציפורניים שצריך לגוזז לפי סדר בדאג"ה (כמובא ברמ"א סמן ר"ס‬ ‫סעיף א'‪ ,‬שצריך לגזור בראשונה את הציפורן השנייה העומדת‬ ‫מימין ל'אגודל' המכונה 'אצבע'‪ ,‬לאחר מכן את הציפורן הרביעית‬ ‫המכונה 'קמיצה'‪ ,‬ושוב גוזז את האצבע הראשונה – אגודל‪ ,‬ומשם‬ ‫עובר לאצבע השלישית היא ה'אמה'‪ ,‬ולבסוף נוטל את החמישית‬ ‫אשר שמה הוא קמיצה)"‪...‬‬

‫סיפר הרה"ח ר' ישראל הארטין (מישישי חסידי פולין)‪ ,‬שבימים‬ ‫שקודם המלחמה ראה פעם ברחובות ורשה יהודי זקן בא בימים‪,‬‬ ‫העובד לפרנסתו כ'זגג'‪ ,‬הנושא על כתפיו לבדו זכוכיות גדולות‬ ‫וכבדות עד מאוד‪ .‬ניגש ר' ישראל ורצה לעזור לו כמצוות "עזוב‬ ‫תעזוב עמו"‪ ,‬אך הזקן לא הסכים לו‪ ,‬וכה אמר לו‪:‬‬ ‫"שמע נא בחור‪ ,‬זה לי כבר יותר מתשעים שנות חיים ועדיין כוחי‬ ‫במותני! ואם תשאל מנין לי כוחות אלה‪ ,‬אספר לך דברים כהווייתם‪:‬‬ ‫פעם עשיתי איזו טובה להרה"ק רבי בונים זי"ע‪ ,‬והרה"ק שאלני‬ ‫באיזו ברכה הנני חפץ‪ ,‬עניתי לו שהרבי יברכני שאזכה להשיא כל‬ ‫צאצאיי בהרחבה ושתהא הפרוטה מצויה בכיסי תדיר‪ ,‬ענה הרבי‬ ‫ואמר לי בזו הלשון‪' :‬אברכך‪ ,‬אז דאס זארגן זאלסטו קיינמאל נישט‬ ‫האבן‪ ,‬ווייל דער וואס זארגט געבט נישט דער אויבערשטער‪ ,‬אז‬ ‫מ'בעט איהם געבט ער' (אברכך כי לא תדאג לעולמים‪ ,‬כי זה הדואג‬ ‫אין הבורא נותן לו ולא כלום‪ ,‬ורק אם מבקשים הימנו אז הוא נותן)"‪,‬‬ ‫וסיים היהודי‪" :‬הנה עברו עלי רוב שנותיי‪ ,‬את צאצאי השאתי‬ ‫בהרחבה מרובה והפרוטה אינה חסרה מכיסי לעולם‪ ,‬והינך רואה‬ ‫שאף כוחותיי עדיין עומדים לי‪"...‬‬

‫המשגיח הגה"צ רבי יחזקאל לווינשטיין זצ"ל היה אומר‪" :‬נמצאים‬ ‫בעולם ריבי רבבות בעלי חיים המתגוללים באשפתות וכדו'‪ ,‬ונראה‬

‫‪...‬וכבר אמרו כי תיבת 'דאגה' יש‬ ‫בה את האותיות הראשונות שבא'‬ ‫ב'‪ ,‬ומדוע נשמט ממנה האות ב'?‬ ‫כי האות ב' רומזת לבטחון‪ ,‬וכשיש‬ ‫לאדם בטחון אין בו כל דאגה‪,‬‬ ‫רק המחוסר בטחון הוא הדואג!‬ ‫שאין להם 'דואג' לפרנסתם‪ ,‬ולא עוד אלא שמגרשים אותם מכל‬ ‫מקום‪ .‬ואף־על־פי־כן מעולם לא מת בעל חי מ'רעב'‪ ...‬כי הקדוש־‬ ‫ברוך־הוא זן ומפרנס מקרני ראמים ועד ביצי כינים‪ .‬ואם ב'בעלי‬ ‫חיים' כן‪ ,‬קל וחומר לבני האדם שנבראו בצלם שלא יניח אותם‬ ‫הקדוש־ברוך־הוא שיישארו מבלי מזון‪ ,‬אם כן דאגה מנין‪"...‬‬ ‫נוראות מצינו להרה"ק 'בני יששכר' זי"ע (דרך פיקודך‪ ,‬מל"ת לד‪,‬‬ ‫חלק הדיבור) כי הדאגה והצער כשאינם במקום מצוה‪ ,‬הרי זה‬ ‫מאביזרייהו ד'לא תרצח'‪ ...‬ומי הוא הרוצה להיכנס להיות נמנה‬ ‫בכלל המרצחים ל"ע‪.‬‬ ‫ולעולם יסיר דאגה מלבו‪ ,‬וכתב השל"ה הק' (שובבי"ם תורה אור כב)‪,‬‬ ‫כי האותיות הקודמות ל'צרה' הן אותיות 'פקד'‪ ,‬כלומר‪ ,‬שהקדוש־‬ ‫ברוך־הוא מקדים את הישועה בטרם יביא את הצרה על האדם‪.‬‬

‫סיפר מרא דעובדא‪ ,‬אברך המתגורר בקריית גת‪ ,‬אשר נסע לשכונת‬ ‫'רמת שלמה' שבעיר הקודש ירושלים לניחום אבלים‪ ,‬ומיד בהגיעו‬ ‫לשם והנה נשמע קול צלצול הפלאפון‪ .‬הביט בו לראות מי הוא‬ ‫המתקשר וראה שזה אביו‪ .‬מיד ענה לו‪ ,‬וביקש ממנו האב כי נצרך‬ ‫הוא להיות עתה ברמת גן ב'ועדה רפואית' שבביטוח לאומי‪ ,‬ונזקק‬ ‫הוא לעזרתו להיות לו לפה ולמליץ‪ ,‬ולעמוד לימינו בכל הסבך‬ ‫הביורוקרטי שם‪ .‬כמובן שמיהר לנחם וישם לדרך פעמיו‪ ,‬מירושלים‬ ‫לבני ברק ומשם לרמת גן‪ ,‬ונמשכה הדרך יותר משעתיים‪ .‬בהיותו‬ ‫באוטובוס ברמת גן שוב התקשר אליו אביו‪ ,‬והודיעו כי כבר גמר‬ ‫עיסוקיו שם ושוב אינו זקוק לו‪ ...‬ונמצא שטרח בדרכים יותר‬ ‫משעתיים לחינם וללא תועלת‪ ,‬ולא עוד אלא שלא הספיק לשבת‬ ‫בניחום כל הצורך‪.‬‬ ‫אותו אברך ירד מיד מהאוטובוס ועלה על האוטובוס שכנגדו‪ ,‬אשר‬ ‫יובילו עד סמוך לאולמי 'מודיעין' בכביש ז'בוטינסקי‪ ,‬שם נמצאת‬ ‫'תחנת האוטובוס' מבני ברק לביתו שבקריית גת‪ ,‬ובירר ונודע לו‬ ‫המשך בעמוד ‪29‬‬

‫אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫‪9‬‬

‫כעבור עשרות שנים‪ ,‬פגשתי את אותו תלמיד חכם בחוץ לארץ‪ .‬הוא קידם‬ ‫אותי בשמחה‪ ,‬באומרו‪" :‬אתם יודעים‪ ,‬אנחנו חייבים לכם חוב גדול‪ ,‬אולי‬ ‫אצליח לפרוע אותו עתה‪ ."...‬ואני בתמימות ומבלי לתאר למה הדברים‬ ‫מכוונים‪ ,‬השבתי לו‪" :‬עד כמה שאני יודע וזוכר‪ ,‬מעולם לא קיבלתי מכם‬ ‫שום הלוואה או פיקדון‪ .‬אולי אתם טועים‪"...‬‬ ‫הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א‪ ,‬על הזכות הגדולה כשזכה להסתופף אצל גדולי עולם‬ ‫"וַ ּיֵ ֵצא יַ ֲעקֹב ִמּבְ ֵאר ָשׁבַ ע" (בראשית כ"ח‪ ,‬י')‬ ‫"שבזמן שהצדיק בעיר‪ ,‬הוא הודה הוא זיווה הוא הדרה" (רש"י)‬

‫פרק ייחודי ומפואר הוא הזכות הגדולה – 'מתנת החינם'‪ ,‬כפי‬ ‫שמגדיר זאת ראש הישיבה‪ ,‬הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א‪,‬‬ ‫שהייתה לו לשהות במחיצתו של מרן הבריסקער רב זצוק"ל‪" :‬מי‬ ‫שהכניס אותי אליו לראשונה‪ ,‬היה הגאון רבי דוד פינקל זצוק"ל‪.‬‬ ‫הייתי ילד קטן‪ ,‬צעיר לימים‪ .‬הנני אסיר תודה לו על כך‪ .‬בתוך הבית‪,‬‬ ‫מי שעזר לי היה בנו‪ ,‬מרן הגאון הגדול רבי משולם דוד סולובייצ'יק‬ ‫זצ"ל‪ .‬נקשרנו בעבותות של ידידות מאז‪.‬‬ ‫"פעם דפקתי על דלת ביתו של הבריסקער רב‪ ,‬אך לא פתחו‪.‬‬ ‫דפקתי עוד פעם‪ ,‬ושוב‪ .‬בנו הגרמ"ד פתח את הדלת‪' .‬אבא שכב‬ ‫לנוח ואי אפשר להפריע'‪ ,‬אמר לי‪' ,‬אבל המתן רגע‪ ,‬אלך לראות'‪.‬‬ ‫סוף־סוף נכנסתי פנימה בחרדת קודש‪ .‬שאלתי אותו שאלה על‬ ‫הראב"ד בתורת כהנים‪' .‬את זה צריך לראות'‪ ,‬הוא ענה‪ ,‬קם ממיטתו‬ ‫והלך איתי לתוך החדר‪.‬‬ ‫"הוא ישב אל השולחן‪ .‬אני עמדתי לצידו‪ .‬הוא התחיל לקרוא לי‬ ‫את הראב"ד‪ ,‬כשהוא מלווה עצמו בתנועות גוף‪ .‬והנה נוכחתי‪ ,‬שאין‬ ‫לי עוד מה לשאול‪ ...‬הוא קרא את זה כך‪ ,‬כשהוא העמיד כל מילה‬ ‫במקומה‪ ,‬ומטעים את ההדגשות‪ .‬כשסיים לקרוא‪ ,‬חייך קלות‪.‬‬ ‫בשלב זה נכנס לחדר תלמיד חכם גדול מאוד בתורה‪ .‬לא ראיתי‬ ‫אף אחד שישב אצל הרב‪ ,‬אבל הוא ישב‪' .‬מה מדברים כאן?'‪ ,‬הוא‬ ‫שאל‪ .‬הרגשתי שאני מחוויר‪ .‬השיב לו מרן הגרי"ז‪' :‬כאן מדברים?‬ ‫כאן מתייגעים!'‪.‬‬ ‫"כעבור כמה רגעים עזב מרן את החדר‪ .‬ביקש אותו תלמיד חכם‬ ‫שאסביר לו מה אירע כאן‪ .‬סיפרתי שבאתי ושאלתי‪ ,‬והוא חזר‬ ‫וקרא‪ ,‬כך שהבנתי שאין מה לשאול‪ .‬והנה הרב נכנס שוב לחדר‪,‬‬ ‫וצורתו אחרת‪ .‬הוא דרש בשלומו של אותו גדול‪ ,‬כאילו לא השיב לי‬ ‫לפני רגע על שאלתי‪ .‬מי שהיה וראה אצל מרן הגרי"ז‪ ,‬איך הוורידים‬ ‫במצח בולטים כשהוא מתרכז בלימודו‪ ,‬מי שזכה לשמוע ממנו את‬ ‫אמרותיו הטהורות – כמו מרגליות ופנינים‪ ,‬לא יכול שלא לקבל‬ ‫גישמאק בלימוד‪ .‬קיבלתי מתנת חינם‪ ,‬את הזכות הזאת שנפלה‬ ‫בחלקי – להסתופף בצל קודשו של הבריסקער רב‪ ,‬נדמה לי שהיתה‬ ‫‪10‬‬

‫צילום‪ :‬דוד זר‬

‫לו הנהגה 'מוחלת' כלפיי‪."...‬‬ ‫מהבריסקער רב מפליג ראש הישיבה שליט"א‪ ,‬איך לא‪ ,‬למורו ורבו‬ ‫מרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל‪" :‬רבי איסר זלמן‪ ,‬אי אפשר‬ ‫לדבר עליו בלי לבכות‪ .‬סמל הטוב! חשבתי שיש לי אצלו יחס‬ ‫מיוחד‪ ,‬כי אבא שלי הוא 'קלצקער'‪ ,‬נולד בקלצק ואחר כך למד‬ ‫אצלו בסלוצק‪ ,‬ואף היה תלמיד־חבר למרן הגרא"מ שך זצוק"ל‪ .‬לכן‬ ‫חשבתי שקיבלתי יחס מיוחד‪ .‬הגאון רבי דוד פינקל שלקח אותי‬ ‫אליו‪ ,‬אמר לו שאני בנו של רבי ישראל‪ .‬רבי איסר זלמן ביקש שאומר‬ ‫לו תורה‪ ,‬ואני התחלתי לומר‪...‬‬ ‫"מיד בתחילת דבריי הוא אמר‪' :‬אוי‪ ,‬איזה גישמאק‪ ,'!...‬לאחר מכן‬ ‫אמר לי רבי דוד‪' :‬רבי איסר זלמן 'מחזיק' מהתורה שלך!'‪ .‬אמרתי‬ ‫לו‪' :‬ראית שאפילו לא שמע‪ .'...‬הוא השיב לי‪' :‬ברוך‪ ,‬אתה לא מכיר‬ ‫את רבי איסר זלמן‪ .‬אין דבר כזה שהוא לא שומע‪ .‬הוא שומע הכל'‪.‬‬ ‫לימים נוכחתי‪ ,‬שהוא שמע הכל‪"...‬‬ ‫ראש הישיבה שליט"א חוזר אל אביו‪ ,‬הגה"צ רבי ישראל זצוק"ל‪:‬‬ ‫"אאמו"ר סיפר לי‪ ,‬כי מאז ילדותו שאף להגיע לסלבודקא‪ ,‬ששמה‬ ‫הטוב של ישיבתה יצא למרחוק‪ .‬אך עקב קשיי מעבר גבולות‪ ,‬נתקע‬ ‫בסלוצק‪ ,‬שם למד תחת שרביטו של מרן ראש הישיבה הגרא"ז‬ ‫זצוק"ל‪ .‬לימים נודע כי אפשרי לעבור מרוסיה לליטא – וניתן לנסוע‬ ‫לסלבודקא‪.‬‬ ‫"כשגילה אבי זצ"ל את מחשבתו למרן הגרא"ז לנסוע לסלבודקא‪,‬‬

‫אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫אמר לו ראש הישיבה‪' :‬אם תישאר בגבולנו‪ ,‬אתן לך את מרן הגרא"מ‬ ‫שך'‪ ,‬שהיה כבר אז ארי וגדול מאד בתורה‪ .‬איני זוכר כמה זמן למדו‬ ‫יחדיו‪ ,‬בחברותא של 'תלמיד חבר'‪.‬‬ ‫"לימים‪ ,‬דירת הורי נ"ע היתה בשכונת 'מקור ברוך' בירושלים‪ ,‬ואילו‬ ‫דירת מרן הגרא"מ שך הייתה בשכונת 'כרם' – הנמצאת בין 'מקור‬ ‫ברוך' לבין 'גאולה'‪ ,‬בה שכנה ישיבת חברון‪ .‬כשידי הייתה נתונה‬ ‫בתוך ידו של אבי זצוק"ל‪ ,‬והיינו עוברים על יד ביתו של מרן הגרא"מ‬ ‫שך‪ ,‬פעמים רבות אבי היה מתעכב ואומר לי‪' :‬הסתכל היטב מי יושב‬ ‫שם על קצה הכיסא‪ ,‬ומרוכז מאוד בתוך הספרים שלפניו‪ .‬הסתכל‬ ‫היטב! היום איני יודע מי מכיר אותו‪ ,‬אבל אני בטוח כי בבוא היום‬ ‫תרעש ממנו הארץ‪ .‬אני מכיר אותו מימי סלוצק‪ .‬איני סבור שמצוי‬ ‫מתמיד כמותו'‪...‬‬ ‫"אבא זצ"ל היה קורא לו ה'בבוילניקאר'‪ ,‬על שם העיירה בה נולד‬ ‫ברוסיה‪ .‬משום מה דיבר איתי תמיד‪ ,‬על התמדתו ושקיעותו של מרן‬ ‫הגרא"מ שך זצוק"ל‪ ,‬ואינני יודע על סמך מה צפה כך את מנהיגותו‪.‬‬ ‫שהרי באותם ימים היה ספון בתוך ד' אמות של הלכה‪ ,‬ובעמקות‬ ‫התורה בלבד‪."...‬‬ ‫ראש הישיבה שליט"א‪ ,‬זכה לקרבה גדולה גם אצל מרן הגאון רבי‬ ‫אליעזר יהודה פינקל זצוק"ל‪ ,‬ראש ישיבת מיר‪ ,‬וכעת הוא מסכים‬ ‫לשתף אותנו מהחוויות המרוממות שזכה להן במחיצתו‪" :‬ביקורי‬ ‫החג שלי אצל מרן הגרא"י פינקל‪ ,‬היו מיוחדים מאוד‪ .‬הוא היה‬ ‫אישיות מיוחדת במינה‪ .‬איני יודע מי עשה למען הפצת התורה‬ ‫בעמקותה כמוהו‪ .‬ירושלים של אותם ימים‪ ,‬במיוחד מצבם של‬ ‫תלמידי החכמים שבה‪ ,‬היה של עניות ודחק‪ .‬והוא‪ ,‬ראש הישיבה‪,‬‬ ‫היה מחלק עשר לא"י (לירות ארץ־ישראליות) – הרבה כסף באותם‬ ‫ימים – לכל קטע חידושי תורה שמישהו הרצה בפניו‪.‬‬ ‫"הוא גם תמך מכספו בישיבות אחרות‪ ,‬עודד את הקמתן והמשיך‬ ‫לקיימן‪ .‬הלא היא תופעת פלא‪ ,‬לתמוך באברכים‪ ,‬כדי שילמדו‬ ‫בישיבות אחרות שהוא חפץ לעודדן‪ .‬בהיותי צעיר לימים‪ ,‬לא הייתי‬ ‫מהנתמכים על ידו כספית‪ ,‬אבל היה זה אתגר גדול עבורי לשבת‪,‬‬ ‫לכל הפחות מדי מועד במועדו‪ ,‬ולהרצות בפניו חידושי תורה‪ .‬כי‬ ‫שמיעתו לא היתה שמיעה חפוזה או נימוסית בעלמא‪ .‬הוא שמע‬ ‫בשימת לב מירבית כל מה שיצא מפיהו של הצורב‪ ,‬ת"ח או הצעיר‪,‬‬ ‫שהרצה בפניו את חידושי תורתו‪.‬‬ ‫"הוא היה בודק את הדברים היטב‪ .‬מקשה‪ ,‬שואל ומפרק‪ .‬הרצאה של‬ ‫חידושי תורה לפני מרן הגרא"י‪ ,‬היתה לפעמים אורכת גם שעתיים‬ ‫ומעלה‪ .‬הוא לא ויתר על שום נקודה‪ ,‬ולא היה קל לעמוד ולעבור‬ ‫'בשלום' את שמיעתו המדוקדקת‪ .‬כך שהרצאה בפניו היוותה אתגר‬ ‫מיוחד‪ ,‬ובוודאי גם ממריץ ומעודד‪ .‬זכורני שעבודה רבה היתה להכין‬ ‫את החידו"ת‪ ,‬וכשהיה נדמה לי שעברתי בשלום את ביקורתו‪ ,‬כמו‬ ‫ירד עול מעליי‪ .‬אין ספק כי התועלת מהנהגתו זאת של מרן‪ ,‬אין‬ ‫ערוך לה‪ ,‬ממש להפליא!"‪.‬‬

‫"בוא נראה מה אתה יודע‪"...‬‬ ‫מעשה מיוחד ביותר‪ ,‬זוכר הגאון הגדול רבי ברוך מרדכי אזרחי‬

‫"עוד טרם שקיבלתי רשות לשבת‪,‬‬ ‫פנה אלי הגרא"י באומרו‪' :‬אני‬ ‫מסופק מאד אם תצליח גם אתה‬ ‫לומר חידושי תורה נפלאים‪ ,‬כמו‬ ‫זה שיצא מכאן עתה'‪ .‬התפלאתי‪,‬‬ ‫כי עדיין מהדהדים באוזניי‬ ‫הוויכוחים העזים שהתנהלו‬ ‫בחדר זה לפני כמה דקות‪...‬‬ ‫שליט"א‪ ,‬במהלך אחד מביקוריו אצל מרן הגאון רבי אליעזר יהודה‬ ‫פינקל זצוק"ל‪" :‬זו היתה שבת חוה"מ של חג הפסח‪ .‬ירדתי אל מעונו‬ ‫כדרכי‪ ,‬ובפרוזדור שמעתי ויכוח עז שמתנהל בתוך חדרו של ראש‬ ‫הישיבה‪ .‬כשהשתרר שקט‪ ,‬דפקתי על דלתו ונכנסתי‪ ,‬כשאותו‬ ‫תמיד חכם גדול שקדמני‪ ,‬יוצא ממנו‪ ,‬לאחר שסיים את הרצאתו‪.‬‬ ‫"עוד טרם שקיבלתי רשות לשבת‪ ,‬פנה אלי הגרא"י באומרו‪' :‬אני‬ ‫מסופק מאד אם תצליח גם אתה לומר חידושי תורה נפלאים‪,‬‬ ‫כמו זה שיצא מכאן עתה'‪ .‬התפלאתי‪ ,‬כי עדיין מהדהדים באוזניי‬ ‫הוויכוחים העזים שהתנהלו בחדר זה לפני כמה דקות‪ ...‬אבל מרן‬ ‫הגרא"י לא חיכה והמשיך‪' :‬הוא דיבר על ענין פלוני‪ ,‬מעטים היודעים‬ ‫לדבר על נושא זה'‪ ,‬והפטיר‪' :‬נו‪ ,‬בוא נראה מה אתה יודע לחדש‪'...‬‬ ‫"התחלתי את הרצאתי‪ ,‬והוא בא כנגדי כדרכו בוויכוחיו שארכו זמן‬ ‫רב‪ ,‬סוף כל סוף פטרני לשלום‪ ,‬לא לפני שהציע לי לחזור ולעיין‬ ‫בכמה פרטים‪ .‬אני‪ ,‬כמו לאחר כל ביקור אצל מרן‪ ,‬יצאתי עם הרגשה‬ ‫מרוממת‪ ,‬דווקא בגלל ויכוחיו‪ .‬מצאתי ענין רב ברצינותו ובעצם‬ ‫התייחסותו לכל פרט‪.‬‬ ‫"מרן ראש הישיבה ליווה אותי כמה פסיעות‪ ,‬ואני יצאתי אל‬ ‫המסדרון‪ .‬ומה רואות עיני? על הספסל יושב וממתין אותו תלמיד‬ ‫חכם שיצא לפניי מחדרו! אני משום מה‪ ,‬כשראיתי אותו‪ ,‬מצאתי‬ ‫לנחוץ לומר לו (אף על פי שהוא היה מבוגר ממני בהרבה‪ ,‬ואולי‬ ‫היתה בכך חוצפה כלשהי)‪' :‬או־הו‪ ,‬אין לכם מושג כמה שיבח מרן‬ ‫את חידושי התורה שלכם‪ .'...‬נדמה לי שחזרתי על כל מה שאמר‬ ‫לי מרן עם כניסתי אליו‪ .‬ראיתי שאותו תלמיד חכם שמח לשמע‬ ‫הדברים‪ .‬הוא מיהר לחזור אל החדר‪ ,‬כנראה כדי להבהיר שוב את‬ ‫חידושי תורתו‪ ,‬ו'להצילם' מביקורתו של מרן‪ ,‬כשאני שומע ממרחק‬ ‫את תחילת ויכוחיהם הנוספים‪...‬‬ ‫"כעבור עשרות שנים‪ ,‬פגשתי את אותו תלמיד חכם בבית ידידים‬ ‫משותפים בחוץ לארץ‪ .‬הוא קידם אותי בשמחה‪ ,‬באומרו‪' :‬אתם‬

‫אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫‪11‬‬

‫יודעים‪ ,‬אנחנו חייבים לכם חוב גדול‪ ,‬אולי אצליח לפרוע אותו‬ ‫עתה‪ .'...‬ואני בתמימות ומבלי לתאר למה הדברים מכוונים‪ ,‬השבתי‬ ‫לו‪' :‬עד כמה שאני יודע וזוכר‪ ,‬מעולם לא קיבלתי מכם שום הלוואה‬ ‫או פיקדון‪ .‬אולי אתם טועים‪'...‬‬ ‫"הוא השיב במרץ‪' :‬לא‪ .‬אינני טועה! לא בממון או בפיקדון עסקינן‪,‬‬ ‫אלא בדבר הרבה יותר חשוב‪ ,‬ובחוב הרבה יותר מעיק!'‬ ‫"'אתם זוכרים'‪ ,‬המשיך‪' ,‬את אותה שנה שנפגשנו על מפתן חדרו‬ ‫של מרן הגרא"י זצוק"ל? אנו זוכרים שאתם יצאתם ופגשתם אותי‬ ‫ממתין לביקור החוזר‪ ...‬ובאותם רגעים הייתם בשבילי 'כל הון‬ ‫דעלמא'‪ .‬לא תיארתי לעצמי‪ ,‬שמרן ראש הישיבה מעריך כל כך‬ ‫את חידושיי‪ .‬דבריכם היו עבורי כמים קרים על נפש עייפה‪ .‬אין לכם‬ ‫מושג מה 'עשו' לי דבריכם המרגיעים‪ .‬היו ברוכים!‪'...‬‬ ‫"חזרתי לפניו על אותם דברים של שבח שיצאו מפי הגרא"י‪ ,‬על‬ ‫אודות חידושי תורתו‪ ,‬ונפרדתי ממנו לשלום"‪.‬‬

‫"אתה מסוגל!"‬ ‫ושוב‪ ,‬כמו חוט השני‪ ,‬מחבר ראש הישיבה שליט"א את האמרות‬ ‫והסיפורים דלעיל – כמו נדבך אל נדבך‪ ,‬שיוצרים יחדיו בית גידול‬ ‫מופלא‪ ,‬בדרכו של מרן האלטער מסלבודקא‪" :‬האלטער היה אומר‪:‬‬ ‫'אם אתה יודע לרומם את הבחור‪ ,‬אין לו ענין בכל הבלי העולם‪.‬‬ ‫חייבים לדבר כמובן נגד הניסיונות שבדורנו‪ .‬אבל אם אתה מרומם‬ ‫את הבחור‪ ,‬זה לא מעניין אותו בכלל"‪.‬‬ ‫ב'ברכת מרדכי' סוכות‪ ,‬כותב ראש־הישיבה שליט"א אודות הנאמר‬ ‫'אשרי ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו'‪ :‬יש בחורים המגיעים‬ ‫לישיבה ומצפים שיהיו גדולים‪ .‬לעיתים מתאכזבים ולעיתים זה‬ ‫ההיפך‪ ,‬וזהו מעניינא דיומא של סוכות ושמחת תורה‪ .‬איך מזהים‬ ‫מראש ונותנים כלים לבחורים שאינם כה חזקים לגדול ולצמוח?‬ ‫"שיעור צריך להגיד לפי הרמה הכי גבוהה‪ ,‬אך בד בבד יש להחדיר‬ ‫בחלש‪ ,‬את ההכרה כי הוא מסוגל להבין‪ ,‬לא פחות מכל אחד אחר‪.‬‬ ‫זה תלוי ביחס אבהי ובהסבר‪ .‬העיקר הוא להראות שמחה של אמת‪,‬‬ ‫מכל הישג של תלמיד"‪.‬‬ ‫איך דואגים לבחור?‬ ‫ראש הישיבה שליט"א‪" :‬יש עובדה נפלאה ממש בהקשר זה‪ :‬פעם‬ ‫אשתו של האלטער קראה לחותני‪ ,‬מרן הגר"מ חדש‪ ,‬ואמרה לו‬ ‫שהיא חוששת לבריאותו של בעלה‪' .‬ידוע'‪ ,‬אמרה‪' ,‬שהוא צם מידי‬ ‫שני וחמישי‪ ,‬אולם לאחרונה הוא מקבל עליו תעניות רבות‪ .‬כל יום‬ ‫הוא מקבל עליו תעניות על בחורים‪ ,‬ואני דואגת שמא יחלה חלילה'‪.‬‬ ‫"אמר לה רבי מאיר‪' :‬אנו יודעים שני דברים – שמרן הסבא מחושב‬ ‫עד לאחת‪ ,‬ואם החליט שכך צריך הוא לעשות‪ ,‬זה מה שצריך‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫שנית‪ ,‬ידוע כמה הוא שומר על בריאותו'‪ .‬אולם היא בדאגתה שבה‬ ‫וביקשה ממנו שיאסוף את טובי הבחורים‪ ,‬ויחדיו יטכסו עצה מה‬ ‫לעשות‪ .‬כבקשתה‪ ,‬קרא רבי מאיר לכמה מטובי הבחורים‪ .‬הם הגיעו‬ ‫להחלטה כי ינסו למצוא דרך להיכנס עמו בדברים‪ ,‬ולדבר עמו על‬ ‫כך‪.‬‬ ‫"סיפר לימים חותני‪' :‬בשעת בוקר שאלתיו‪ :‬מה קרה לאחרונה‬ ‫שהאלטער נוהג כל כך הרבה תעניות? הוא השיב‪' :‬מזמן שבאתי‬ ‫לחברון‪ ,‬תמיד פחדתי מהאבות הקדושים‪ ,‬אולי אינם שבעי רצון‬ ‫מעמנו‪ ,‬אבל ראיתי שאין אף בחור שלא עשה שטייגען כראוי‪ ,‬ונחה‬ ‫דעתי‪ .‬אולם לאחרונה ראיתי אחד (וכאן הזכיר את שמו)‪ ,‬שלא‬ ‫מתקדם‪ ,‬ולכן אני צם עליו'‪...‬‬ ‫"'השבתי לו‪ ,‬שדווקא ראיתי עתה‪ ,‬אצל אותו בחור‪ ,‬סימן עלייה‪.‬‬ ‫תיארתי בפניו את הסימן‪ ,‬וכששמע זאת הסבא השיב בנהרה‪:‬‬ ‫'מאיר‪ ,‬בוא עמי‪ ,‬הולכים עתה לאכול‪ .'...‬וכך הפסיק את צומו'‪ .‬זאת‬ ‫דאגה לתלמיד! זאת מחשבה עליו! כך מצמיחים אנשים גדולים!"‪...‬‬ ‫טרם סיימנו את הריאיון הנפלא‪ ,‬ונאמן ביתו הרב יעקב גרוסברד‬ ‫קם ללוותנו‪ ,‬ביקש הגאון הגדול שליט"א להוסיף דברים‪" :‬חפצתי‬ ‫להדגיש‪ :‬חלקם של ההורים בחינוך ילדיהם ובעיצוב דמותם‪ ,‬הוא‬ ‫עצום ורב‪ .‬עלינו לדעת‪ ,‬כי קודם כל מושפעים ילדינו מהתנהגות‬ ‫הוריהם‪ .‬התנהגות זאת נקלטת בקרבם‪ ,‬גם מבלי משים‪ ,‬לא מצד‬ ‫ההורים ולא מצד ילדיהם‪ .‬כל התרגזות‪ ,‬כל קוצר רוח‪ ,‬כל תגובה‪,‬‬ ‫נרשמת בנפש ילדינו‪ .‬ולא עוד‪ ,‬אלא שהם 'תופסים' מהר מאד‪ ,‬יותר‬ ‫מכפי שנדמה לנו‪ ,‬את חולשותינו‪ .‬הם לומדים ו'מעתיקים' מיד‪ ,‬את‬ ‫כל התנהגותנו‪ ,‬לטוב ולמוטב‪.‬‬ ‫"יש ערכים והתנהגויות‪ ,‬הנלמדים בטבעיות בבית ההורים‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫ערכי 'כבוד התורה'‪' ,‬כבוד חכמים'‪' ,‬שאיפות' ורצונות‪ .‬מאיתנו‬ ‫ילמדו היאך להשתוקק לגדלות אמיתית‪ ,‬היאך להעריך תלמיד חכם‪.‬‬ ‫כמו גם‪ ,‬היאך להתייחס לחומר‪ ,‬לגשמיות ולמילוי רצונות‪ .‬מאיתנו‬ ‫יושפעו‪ ,‬היאך להתנהג בנימוסין ובדרך ארץ‪ ,‬ועוד ועוד ועוד‪ ...‬נא‬ ‫ונא לשים לב‪ ,‬להיות מחושבים בדיבור ובמעשה‪ .‬במיוחד בדקדוק‬ ‫המצוות ובהקפדה גמורה על הלכה מדוקדקת‪.‬‬ ‫"אחזור ואדגיש‪ ,‬כי עלינו לדעת שכל תנועה נלמדת ועוברת אל‬ ‫ילדינו‪ .‬כל הערכה‪ ,‬כל הבעת דעה‪ .‬אי אפשר להפריז בחשיבות‬ ‫ובמרכזיות של השפעת ההורים על בניהם‪ .‬אל נחשוב ולו לרגע‪ ,‬כי‬ ‫מילה טובה שלנו אל בנינו ובנותינו‪ ,‬אובדת‪ .‬יש לשקול בפלס כל‬ ‫תגובה‪ ,‬מתוך מחשבה על כל הדורות הבאים‪.‬‬ ‫"וד' הטוב ינחיל לכם ולכל קוראי מאמריכם‪ ,‬נחת דקדושה‪ ,‬חיים‬ ‫טובים ומאושרים‪ ,‬בנים ובנות גדולי תורה ויראה‪ ,‬אמן!"‬

‫אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫(מתוך יתד נאמן – חג הסוכות תשע"ח)‬

‫הגיע אלי דין תורה על מעשה שהיה‪ ,‬כשראובן הגיע לבית שמעון‪ ,‬ואמר‬ ‫לו‪" :‬באתי להחזיר את ההלוואה שלקחתי ממך"‪ .‬שמעון מביט בו בפליאה‪,‬‬ ‫ואומר‪" :‬מעולם לא לווית ממני כסף"‪ ...‬אבל ראובן מתעקש ואומר שלווה‬ ‫ובא עתה להחזיר את הכסף‪ .‬השניים פרצו בוויכוח שלא נשמע כל יום‪,‬‬ ‫כאשר הלווה מעונין לפרוע את החוב‪ ,‬והמלווה אומר להד"ם‪ ,‬לא לווית‬ ‫ממני מעולם‪...‬‬ ‫הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א‪ ,‬על הזהירות בממון חברו‬ ‫"וַ ּיֹאכַ ל ּגַ ם ָאכֹול ֶאת ּכַ ְסּפֵ נּו" (בראשית ל"א‪ ,‬ט"ו)‬

‫לבד מגאונותו הכבירה‪ ,‬היה הגאון בעל ה'נתיבות' ידוע גם במידת‬ ‫הענווה היתירה שלו‪ .‬הוא היה נוהג להתלבש בבגדים פשוטים כדי‬ ‫שלא יכירוהו‪ ,‬וכשהוצרך לנסוע בדרכים עטה על עצמו בגדים עוד‬ ‫יותר פשוטים‪...‬‬ ‫פעם נסע בעגלה לווורשה עם אנשים נוספים‪ .‬לפתע צעק אחד‬ ‫הנוסעים שגנבו לו את חבילת שטרות הכסף שהחזיק בכיסו‪ ,‬והיה‬ ‫זה סכום כסף גדול מאד‪ .‬ה'נתיבות' המשיך להגות בלימודו‪ ,‬ולא‬ ‫שמע כלל מהמתרחש סביבו‪.‬‬ ‫לפתע הצביע הנגנב על הגאון ואמר שהוא הגנב‪ ,‬ואף נתן כמה‬ ‫'סימנים' לכך‪ ,‬כמו למשל שישב בשקט‪ ,‬ועוד‪ .‬חלק מהנוסעים‬ ‫הצטרפו אף הם להשערה זו‪ ,‬ובהגיעם לוורשה הזמין הנגנב את‬ ‫ה'נתיבות' לדין תורה אצל אחד מרבני העיר‪ .‬לדיון הגיעו גם חלק‬ ‫מנוסעי העגלה‪ ,‬שחפצו לראות כיצד ייפול דבר‪.‬‬ ‫הרב ההוא‪ ,‬שלא שיער בנפשו ש'האיש העני' היושב לפניו הוא‬ ‫הגאון המפורסם בעל ה'נתיבות'‪ ,‬שאל את הנתבע מה יש לו לומר‬ ‫בענין‪ ,‬אך הגאון הכחיש‪ ,‬כמובן‪ ,‬את האשמה מכל וכל‪ ,‬ואמר שלא‬ ‫נגע בכספו של האיש‪.‬‬ ‫ההכרעה של המרא דארא היתה שעל פי ה'סימנים' שעליהם הצביע‬ ‫הנגנב‪ ,‬יש מקום לחשוד שהנתבע הוא הגנב‪ ,‬ולכן פנה אל ה'נתיבות'‬ ‫ואמר לו שהוא מחויב להישבע‪.‬‬ ‫מששמע הגאון כך‪ ,‬שאל את התובע מה הוא הסכום שגנבו ממנו‪,‬‬ ‫וזה השיב שמדובר בכעשרת אלפים רובלים‪" .‬למרות שאני חוזר‬ ‫ומכחיש את האשמה המוטלת עלי‪ ,‬כדי להיפטר מהשבועה אני‬ ‫מוכן לשלם חצי מהסכום הנ"ל"‪ ,‬אמר ה'נתיבות'‪.‬‬ ‫הנגנב לא היה מוכן לכך‪ ,‬וה'נתיבות' החל להתמקח איתו‪ ,‬ואמר‬ ‫שהוא מוכן לשלם ששת אלפים ושבעת אלפים‪ ,‬אבל הנגנב סרב‪.‬‬ ‫רבן של ישראל העלה את הסכום עד לתשעת אלפים וחמש מאות‪,‬‬ ‫ומשהתובע לא היה מוכן גם לכך‪ ,‬אמר ה'נתיבות' שבלית ברירה הוא‬ ‫מוכן להישבע‪ ,‬אבל ביקש מהרב שימתין לו כמה דקות להתכונן לכך‪.‬‬

‫הגאון עמד ליד הקיר‪ ,‬החל להתייפח בדמעות שליש‪ ,‬והכין את‬ ‫עצמו למעמד השבועה‪ .‬הכל ראו לפתע שמדובר באיש אלוקים‬ ‫קדוש‪ ,‬ויחרדו איש אל אחיו‪.‬‬ ‫לפתע נפל אחד הנוכחים בדיון ארצה והתעלף‪ .‬כשהעירוהו מעלפונו‪,‬‬ ‫החל לצעוק‪" :‬אני הגנב! אני הגנב! תעזבו את היהודי הקדוש הזה!"‪.‬‬ ‫עכשיו פנה הרב אל ה'נתיבות'‪ ,‬ושאלו מי הוא‪ .‬כשסירב הגאון‬ ‫להזדהות ציווה עליו הרב בגזרת המרא דאתרא לעשות זאת‪ ,‬ואז‬ ‫השיב‪" :‬שמי הוא יעקב לוברבוים"‪.‬‬ ‫למשמע התשובה‪ ,‬ובידעו לפני מי הוא עומד‪ ,‬נפלה על הרב אימה‬ ‫ופחד‪ ,‬והוא ביקש מה'נתיבות' שימחל לו‪ ,‬אבל הגאון השיב שהרב‬ ‫נהג כשורה‪ ,‬ופסק הדין שלו בעניין השבועה היה נכון‪.‬‬ ‫לאחר שנרגעו הרוחות והגנב השיב את הכסף‪ ,‬פנה המרא דאתרא‬ ‫לבעל ה'נתיבות'‪ ,‬וביקש שיסביר לו מדוע היה מוכן לשלם לנגנב את‬ ‫רוב‪-‬רובו של הסכום‪ ,‬ובהגיעו לתשעת אלפים וחמש מאות נעצר‪,‬‬ ‫ולא רצה לשלם יותר‪.‬‬ ‫"החשבון שלי היה כדלהלן"‪ ,‬השיב ה'נתיבות'‪" :‬חמשת אלפים יש‬ ‫לי בכסף מזומן‪ ,‬אלפיים נוספים אשיג על ידי מכירת כלי הכסף‬

‫אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫‪13‬‬

‫שבביתי‪ ,‬אלפיים חמש מאות נוספים אוכל להביא ממכירת הספרים‬ ‫שלי וכיוצא בזה‪.‬‬ ‫"אבל כשהגעתי לתשעת אלפים חמש מאות‪ ,‬והתובע לא היה מוכן‬ ‫גם לסכום זה‪ ,‬ידעתי שיותר מזה לא אוכל להתחייב‪ ,‬אלא אם כן‬ ‫אקח הלוואות – ולכך אין אני מוכן!"‪...‬‬ ‫שני לקחים חשובים ניתן להפיק ממעשה זה‪ :‬האחד – על האדם‬ ‫לתת כל מה שיש לו‪ ,‬על מנת לחסוך את השבועה [ובספר 'חסידים'‬ ‫כתוב שהרבה עיירות נחרבו בעוון שבועת אמת]‪ .‬והלקח השני‪,‬‬ ‫בשום אופן לא לקחת הלוואות! לקח חשוב במיוחד לבני דורנו!‬ ‫המצב בעניין אי החזר הלוואות בזמן‪ ,‬הגיע עד כדי כך‪ ,‬שלווה המגיע‬ ‫ביום המיועד ומחזיר את הכסף בלי 'קונצים'‪ ,‬מוגדר כ'בעל מוסר'‪,‬‬ ‫בעוד שהמצב היה צריך להיות שכל אחד שלוקח הלוואה ‪ -‬ינהג‬ ‫בדרך זו‪ ,‬ולא ישאיר את המלווה רגע אחד ללא הכסף‪.‬‬ ‫ענין זה דרוש חיזוק ותיקון רב‪ ,‬וכבר שמענו שבבתי הדין השונים‬ ‫התעוררו לאחרונה לדבר על כך‪ ,‬ואף איתרו כמה פתרונות‪.‬‬ ‫שמענו לאחרונה סיפור מיוחד במינו מפי הרה"ג רבי חזקיהו‬ ‫מישקובסקי שליט"א‪ ,‬שיצא בדברים חוצבים גד התופעה הפושה‬ ‫במקומותינו‪ ,‬ליטול הלוואות בלי שום חשבון‪ ,‬גם על דברים שאין‬ ‫בהם צורך מיוחד‪ ,‬וגם אם אין לכאורה כל אפשרות להשיב את‬ ‫הכסף‪ ,‬אלא לגלגלו מגמ"ח לגמ"ח‪.‬‬ ‫הרב מישקובסקי דיבר על הגמ"ח שיש בביתו של הגר"ח קניבסקי‬ ‫שליט"א‪ ,‬וסיפר על מקרה בו התחייב הלווה להחזיר את הכסף‬ ‫בשעה תשע בערב‪ .‬והנה‪ ,‬כמה שעות לפני השעה היעודה‪ ,‬ראה‬ ‫הלווה שאין לו אפשרות להחזיר את הכסף בזמן‪ ,‬והגיע לביתו של‬ ‫הגר"ח כדי לשאול האם אפשר להאריך את זמן ההלוואה לעוד כמה‬ ‫ימים‪.‬‬ ‫השיב לו הגר"ח‪" :‬מצידי לא היתה בעיה מיוחדת להאריך לך את‬ ‫הזמן‪ ,‬אבל כיון שדיברנו שהכסף יוחזר בשעה תשע‪ ,‬הבטחתי אותו‬ ‫כבר ליהודי אחר‪ ,‬ואמרתי לו שיבוא בשעה תשע וחצי‪ ,‬שמא תאחר‬ ‫במחצית השעה"‪...‬‬ ‫בצורה כזו חיו אנשים בדורות הקודמים! ידעו שזמן זה זמן והבטחה‬ ‫זו הבטחה‪ ,‬ואת ההלוואה צריכים להחזיר במועד שנקבע ויהי מה‪,‬‬

‫‪14‬‬

‫אלא אם כן מדובר באונס גדול‪ ,‬ואז הרי רחמנא פטריה‪ ,‬ולא כמו‬ ‫שנוהגים כיום‪ ,‬שכמעט אין כל קשר בין הזמן שמבטיחים להשיב‬ ‫ובין הזמן שבו מוחזר הכסף בפועל‪.‬‬ ‫הגאון רבי חיים קנייבסקי חשש לכל היותר לאיחור של מחצית‬ ‫השעה‪ ,‬ולכן אמר ללווה הבא בתור שיגיע בתשע וחצי‪ .‬אלמלא‬ ‫חשש לכך‪ ,‬היה אומר לו שיגיע בתשע בדיוק‪...‬‬ ‫נטילת הלוואות היא בבחינת רעה חולה‪ ,‬שצריך להיפטר ממנה כמה‬ ‫שיותר מהר‪ .‬הבה נשמע מה עלול לקרות כאשר מתרגלים לקחת‬ ‫הלוואות‪ ,‬למרות שבמקרה שלפנינו איש לא היה אשם במה שקרה‪.‬‬ ‫הגיע אלי דין תורה שנסב על מעשה שהיה‪ ,‬כשראובן הגיע לבית‬ ‫שמעון‪ ,‬ואמר לו‪" :‬באתי להחזיר את ההלוואה שלקחתי ממך"‪.‬‬ ‫שמעון מביט בו בפליאה רבתי‪ ,‬ואומר‪" :‬מעולם לא לווית ממני‬ ‫כסף"‪...‬‬ ‫אבל ראובן מתעקש ואומר שלווה‪ ,‬ובא עתה להחזיר את הכסף‪.‬‬ ‫השניים פרצו בויכוח שלא נשמע כל יום‪ ,‬כאשר הלווה מעונין לפרוע‬ ‫את החוב‪ ,‬והמלווה אומר להד"ם‪ ,‬לא לווית ממני מעולם‪...‬‬ ‫לאחר שהדין ודברים ביניהם נמשך ונמשך‪ ,‬וכשראה שמעון שאין‬ ‫הוא יכול להיפטר מראובן‪ ,‬נאות לקבל ממנו את הכסף בתנאי אחד‪,‬‬ ‫והוא‪ :‬שראובן לא יוכל לחזור ולתבוע את הכסף בחזרה‪ ,‬אם וכאשר‬ ‫יתברר לו שטעה‪...‬‬ ‫ראובן הסכים‪ ,‬ומיד כאשר קיבל שמעון את הכסף‪ ,‬חילק את רובו‬ ‫ליתומים ולאלמנות‪ ,‬ומהשאר קנה מאכלים לעצמו‪.‬‬ ‫מה שקרה בסוף היה צפוי‪ ...‬ראובן הבחין עד מהרה בטעותו‪ ,‬הגיע‬ ‫כשכולו נרגש ונסער לביתו של ראובן‪ ,‬ודמעתו על לחייו‪ ,‬והסביר‬ ‫שבעצם הוא לווה מאדם אחר לגמרי‪ ,‬עקב הדמיון ביניהם התבלבל‪,‬‬ ‫ועכשיו הוא דורש את כספו בחזרה‪.‬‬ ‫שמעון סרב‪ ,‬והזכיר לו את התנאי שעשו ביניהם שלא יתבענו‪:‬‬ ‫"ועכשיו שהוצאתי כבר את הכסף‪ ,‬ולא נותרה אצלי אגורה אחת‪,‬‬ ‫מהיכן אשיב לך?"‪ ,‬אמר‪.‬‬ ‫את הנידון ההלכתי כתבתי במקום אחר‪ .‬על כל פנים אפשר ללמוד‬ ‫מכאן עד כמה יש לברוח מהלוואות ולהתרחק מהן במידת האפשר‪.‬‬

‫אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫(מתוך הגדה של פסח 'חשוקי חמד')‬

‫בורסת היהלומים של בלגיה הומה לקוחות בכל העת‪ .‬אנשים למאות‬ ‫נכנסים ויוצאים‪ ,‬ויהלומים יקרים נמכרים בזה אחר זה‪ .‬בטרם החל הגנב‬ ‫לתור אחר אחד העשירים‪ ,‬בחן מקרוב את התצוגה המפוארת‪ ,‬לאחר שעבר‬ ‫בין עשרות הדלפקים‪ ,‬מצא בתצוגה היקרה ביותר יהלום אחד גדול ומופלא‪,‬‬ ‫שמחירו האגדי נסק למיליונים‪ .‬הוא החליט 'לסגור ענין' על זה היהלום‪...‬‬ ‫הגה"צ רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א‪ ,‬על היהלומים שנמצאים אצל כל אחד ואחד‬ ‫אתי ּכִ י ָא ַמ ְר ִּתי ּפֶ ן ִּתגְ זֹל" (בראשית ל"א‪ ,‬ל"א)‬ ‫"ּכִ י יָ ֵר ִ‬

‫היה היה גנב גדול‪ ,‬בקי ומומחה במקצועו‪ ,‬מידי יום היה מבצע גניבות‬ ‫ענק‪ ,‬וברוב זריזותו ומומחיותו לא נתפס מעולם‪.‬‬ ‫והנה הגיעה שמועה לאזניו אודות 'בורסת היהלומים' הענקית‬ ‫שבעיר 'אנטוורפן' שבבלגיה‪ ,‬שם נמכרים היהלומים היקרים ביותר‬ ‫בעולם‪ .‬בגניבת יהלום אחד שכזה‪ ,‬יכול היה להתעשר עושר רב! קם‬ ‫אפוא אותו גנב‪ ,‬והפליג למלאכתו אל אנטוורפן הרחוקה‪...‬‬ ‫בהגיעו אל 'מקום העבודה'‪ ,‬החל לבחון מקרוב את אמצעי השמירה‬ ‫שבמקום‪ ,‬לאחר מעקב מדוקדק גילה‪ ,‬שהגנבה בתוך בנין זה היא‬ ‫כמעט בלתי אפשרית – אמצעי השמירה וכללי האבטחה הנוקשים‬ ‫שבמקום‪ ,‬לא השאירו שום אפשרות ריאלית לביצוע גניבה מוצלחת‪.‬‬ ‫אך לא איש כהאי גנב בישא דנן יאמר נואש; 'אם כבר הגעתי עד‬ ‫כאן'‪ ,‬אמר לעצמו‪' ,‬לא אצא מכאן בידיים ריקניות!'‪.‬‬ ‫הוא נשאר במקום כמה ימים נוספים‪ ,‬ועקב מקרוב אחר מהלכי‬ ‫הבורסה כולה‪ .‬הוא בדק היטב את כל האפשרויות כולן‪ .‬מתחילה‬ ‫חשב לשלוח את ידו במחזורי היבוא והיצוא של היהלומים‪ ,‬בכניסתם‬ ‫אל הבורסה או ביציאתם‪ ,‬אך עד מהרה גילה שכל 'משלוח' של‬ ‫יהלומים מתבצע ברכב משוריין ומוגן‪ ,‬ומלווה בשני שומרים חמושים‬ ‫באקדחים דרוכים בכל שעת הנסיעה‪ ,‬ובליווי המארז מן הרכב ועד‬ ‫הכספת‪ .‬ממילא אפשרות זו ירדה מן הפרק‪ ...‬כיוצא בדבר ‪ -‬כל‬ ‫שאר הדרכים שנבחנו סביב הבניין בעין מומחית‪ ,‬נפסלו בזו אחר זו‪.‬‬ ‫כראות הגנב שמיהלומי הבורסה עצמה לא תעלה גניבתו בידו‪,‬‬ ‫החליט לשנות כיוון ולנסות את מזלו אצל הלקוחות העשירים‬ ‫רוכשי היהלומים‪ .‬הוא הניח שהם‪ ,‬כנראה‪ ,‬אינם נוקטים אמצעי‬ ‫זהירות קפדניים כל כך כבבורסה עצמה‪ ,‬ומתוך תיקו האישי של‬ ‫אחד הנגידים הנכבדים‪ ,‬יוכל יותר בנקל 'למשוך' יהלום יקר ערך!‬ ‫שוק בורסת היהלומים של בלגיה הומה לקוחות בכל העת‪ .‬אנשים‬ ‫למאות נכנסים ויוצאים‪ ,‬ויהלומים יקרים נמכרים בזה אחר זה‪.‬‬ ‫בטרם החל הגנב לתור אחר אחד העשירים‪ ,‬בחן מקרוב את התצוגה‬ ‫המפוארת של יהלומים נוצצים‪ ,‬המוצגים למכירה בבורסת הענק‪.‬‬ ‫לאחר שעבר בין עשרות הדלפקים‪ ,‬מצא בתצוגה היקרה ביותר‬ ‫יהלום אחד גדול ומופלא‪ ,‬שמחירו האגדי נסק למיליונים‪ .‬הוא‬

‫צילום‪ :‬יעקב לדרמן‬

‫החליט 'לסגור ענין' על זה היהלום; נשאר בקרבת מקום‪ ,‬הסתובב לו‬ ‫בין השורות כמו אחד העשירים הגדולים‪ ,‬הבאים לבחון את התצוגה‪,‬‬ ‫ותוך כדי הילוכו הכבוד‪ ,‬הגניב מבטים חטופים על עבר אותו יהלום‬ ‫יוקרתי‪ ,‬כדי לתפוס מי הוא אותו עשיר שיניח ידו עליו‪.‬‬ ‫לא ארכה השעה‪ ,‬ואל המקום הגיע אחד מעשירי תבל‪ ,‬שבא במיוחד‬ ‫לבלגיה כדי לרכוש יהלום יקר תפארת! לאחר סבב חיפושים ברחבי‬ ‫הבורסה‪ ,‬קנה את אותו יהלום שהועיד לעצמו הגנב לגניבה‪.‬‬ ‫היהלום הוצא אחר כבוד ממקום מושבו בתוככי הזכוכית המשוריינת‬ ‫והמוגנת ועבר לידי העשיר הנכבד‪ ,‬תחת עיניו הבולשות של הגנב‪,‬‬ ‫שעמד מרחוק ולא גרע עין מכל התהליך כולו מתחילתו ועד סופו‪.‬‬ ‫הוא ממש נדהם מיופיו ומיוקרתו של היהלום הנוצץ! כראותו את‬ ‫העשיר יוצא בעד שערי הבורסה‪ ,‬עם היהלום הטמון היטב בתוך‬ ‫תיקו האישי המונח בחיקו‪ ,‬יצא תכף בעקבותיו וערך בסתר מעקב‬ ‫צמוד אחריו לכל מקום שהלך‪ .‬הוא המתין לשעת הכושר שתתאים‬ ‫לביצוע מזימתו השפלה‪.‬‬ ‫לאחר כמה שעות‪ ,‬שם העשיר את פניו לעבר הנמל המקומי‪ ,‬קנה‬ ‫לעצמו כרטיס הפלגה באחת מאניות הפאר שעגנו במקום‪ ,‬ועד‬ ‫מהרה נכנס פנימה ונבלע בבטן האניה‪.‬‬ ‫כראות הגנב את המצב החליט שדווקא כאן‪ ,‬בטלטולי הדרכים יוכל‬ ‫בנקל להעביר את היהלום הנכסף לרשותו – כאן בין תאי האניה‪,‬‬ ‫המשך בעמוד ‪30‬‬

‫אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫‪15‬‬

‫מרן המשגיח הגה"צ רבי ירוחם ליוואויץ זצ"ל ממיר‪ ,‬אמר על כך‪" :‬אם‬ ‫אצלנו חתן היה מגלה שהכניסו לחופה את אחותה של הכלה‪ ,‬הרי כל‬ ‫הצלחות באולם היו מתעופפות‪"...‬‬ ‫מאוצרותיו של הגאון רבי אליעזר טורק שליט"א‬ ‫יעקב אבינו ברח מבאר‪-‬שבע בצוואת אביו ואמו‪ ,‬אשר הורו לו ללכת‬ ‫היישר לחרן ולקחת לו אישה מבנות לבן‪ .‬והוא אכן יצא לדרך במטרה‬ ‫להגיע לחרן‪ ,‬וכמפורש בפסוק‪" :‬ויצא יעקב מבאר שבע‪ ,‬וילך חרנה"‪.‬‬ ‫אם כך נשאלת השאלה‪ ,‬מה אירע פתאום‪ ,‬שמחמתו שינה יעקב את‬ ‫התוכנית ופרש לישיבת שם ועבר למשך ארבע עשרה שנה?‬ ‫אכן יש בדבר עומק‪ ,‬המלמדנו מה גדול כח לימוד התורה‪ ,‬לחשל את‬ ‫פנימיות האדם‪.‬‬ ‫יעקב אבינו הלך לחרן‪ ,‬על מנת לשאת אשה מבנות לבן‪ .‬הוא ידע‬ ‫היטב שאצל לבן הארמי‪ ,‬שהיה רשע‪ ,‬שקרן ועובד אלילים‪ ,‬יהא‬ ‫עליו לעמוד בנסיונות קשים ומרים‪ .‬על מנת להתכונן לקראת החיים‬ ‫עם לבן‪ ,‬ולחשל את עצמו כדי שיוכל לעמוד בכל הנסיונות כראוי‪,‬‬ ‫הוא פרש לישיבה ולמד תורה במשך ארבע עשרה שנה ברצף‪ ,‬בלא‬ ‫לעלות על יצועו!‬ ‫נתבונן אך מעט במה שעבר על יעקב בזמן שהותו אצל לבן הארמי‪:‬‬ ‫יעקב הגיע לחרן כשהוא בן שבעים ושבע‪ ,‬והסכים לעבוד שבע שנים‬ ‫כדי שיוכל לשאת את רחל לאשה‪ .‬אך בעת החתונה החליף לבן את‬ ‫רחל באחותה לאה‪ ,‬בתואנה ש"לא יעשה כן במקומנו"‪ .‬מרן המשגיח‬ ‫הגה"צ רבי ירוחם ליוואויץ זצ"ל ממיר אמר על כך‪" :‬אם אצלנו חתן‬ ‫היה מגלה שהכניסו לחופה את אחותה של הכלה‪ ,‬הרי כל הצלחות‬ ‫באולם היו מתעופפות‪"...‬‬ ‫ויעקב? הוא בנאמנותו עומד‪" :‬ויעש יעקב כן‪ ,‬ויעבוד עימו עוד עוד‬ ‫שבע שנים אחרות"!‬ ‫הוא לא התמרד נגד לבן על רמאותו ועורמתו‪ ,‬אלא נשאר בנאמנותו‪,‬‬ ‫כפי שמפרש רש"י‪" :‬עוד שבע שנים אחרות" – "הקישן לראשונות‪,‬‬ ‫מה ראשונות באמונה‪ ,‬אף האחרונות באמונה‪ ,‬ואף על פי שברמאות‬ ‫בא עליו"‪.‬‬ ‫המשגיח הגה"צ רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל היה אומר‪ :‬כשאנו‬ ‫קוראים את דברי יעקב אחרי שלבן החליף את רחל בלאה‪ ,‬נדמה‬ ‫לנו שיעקב צעק בריתחא‪' :‬למה רמיתני?'‪ ,‬אך ממשמעות המדרשים‬ ‫מבואר שדיבר בעדינות ובנועם‪ ,‬בלי תרעומת‪ ,‬מתוך שלוות הנפש‪,‬‬ ‫כאילו יש לו שאלה בלימוד‪' :‬איני מבין‪ ,‬למה רמיתני?‪ ,'...‬כך מדוייק‬ ‫גם מלשון הפסוק‪ ,‬שנאמר‪' :‬ויאמר אל לבן'‪ ,‬ולא 'ויגד' או 'וידבר' שהם‬ ‫לשונות קשים‪.‬‬ ‫מלבד זאת‪ ,‬חז"ל אומרים (פסחים קיט‪ ,‬א) שלעתיד לבוא כאשר יכובד‬ ‫יעקב אבינו לברך על כוס של ברכה‪ ,‬ידחה זאת מחמת שנאלץ לישא‬ ‫שתי אחיות בניגוד להלכה‪ .‬אין ספק שוודאי הדבר יהיה בשבילו הפסד‬ ‫‪16‬‬

‫גדול ועצום‪ ,‬שרק הוא לפי מעלתו הגדולה יודע את עוצמתו‪ .‬אך‬ ‫למרות זאת הוא מקבל הכל באהבה בשלוות נפש‪ .‬הוא אינו משמיע‬ ‫בפני לבן שום צעקה‪ ,‬שום אנחה‪ ,‬אלא ממשיך לדבר בעדינות ובנועם‪.‬‬ ‫כמה יש לנו להתפעל ולהשתומם מחוסן אמונתו של יעקב אבינו‪,‬‬ ‫ומשליטתו העצומה על כוחות הנפש שבקרבו‪ .‬שליטה מוחלטת‪ ,‬בלי‬ ‫סייגים!‬ ‫לאחר מכן נפתחת מסכת של שקרים והתעללות מצד לבן‪ .‬הוא‬ ‫מרמה את יעקב על ימין ועל שמאל‪ ,‬ומשנה את תנאי העסקתו מאה‬ ‫פעמים‪ .‬מטרתו היתה לעשוק את יעקב מכל וכל‪ ,‬כפי שאמר לו יעקב‬ ‫עצמו‪" :‬לולי אלקי אבי וגו'‪ ,‬כי עתה ריקם שלחתני"!‬ ‫ידוע המעשה באלשיך הקדוש‪ ,‬שדרש בבית הכנסת על הפסוק‬ ‫"ותחלף את משכורתי עשרת מונים"‪ ,‬והלך ומנה מאה אופנים של‬ ‫רמאויות שונות‪ ,‬בהן רימה לבן את יעקב‪ .‬בעת הדרשה ישב האר"י‬ ‫הקדוש והקשיב לדברים‪ ,‬וכשהזכיר האלשיך אופן רמאות מסויים‬ ‫עלה חיוך על פניו‪.‬‬ ‫לאחר שנסתיימה הדרשה‪ ,‬שאל האלשיך את האר"י לפשר חיוכו‪.‬‬ ‫ענהו האר"י‪" :‬בעת דרשתך הגיע לבית הכנסת לבן הארמי‪ ,‬ועל כל‬ ‫אופן ואופן של רמאות שמנית הוא נענע בראשו‪ ,‬כמודה שאכן כך‬ ‫היה‪ .‬אך באחד האופנים הוא הניד בידו בהתפעלות‪ ,‬כאומר‪' :‬על זה‬ ‫לא חשבתי'‪"...‬‬ ‫אך למרות כל זאת‪ ,‬יעקב לא נע ולא זע משלמותו ונאמנותו‪ .‬הוא עבד‬ ‫את לבן במסירות נפש בתום לב ובמסירות יוצאת מן הכלל‪" :‬הייתי‬ ‫ביום אכלני חורב וקרח בלילה‪ ,‬ותידד שנתי מעיני"‪.‬‬ ‫ויתירה מכך‪ ,‬הלוא הרמב"ם (הלכות שכירות יג‪ ,‬ז) פוסק‪ ,‬שחייב‬

‫אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫השכיר לעבוד את בעל הבית בכל כוחו‪ ,‬ומהיכן למד זאת? מיעקב‬ ‫אבינו‪" :‬שהרי יעקב הצדיק אמר 'כי בכל כחי עבדתי את אביכן'"‪.‬‬ ‫והדבר נורא למתבונן! לאחר כל הרמאויות של לבן‪ ,‬יעקב אבינו עדיין‬ ‫השתעבד לו בכל כוחותיו‪ ,‬כיון שעל פי הלכה זו חובת שכיר לבעל‬ ‫הבית!‬ ‫בא וראה את דברי המדרש המבהילים‪ ,‬עד כמה התאמץ יעקב אבינו‬ ‫בעבודת לבן (בראשית רבה ויצא ע)‪" :‬ויעבד עמו עוד שבע שנים‬ ‫אחרות‪ ,‬אמר רב יודה ברב סימון‪ ,‬בנוהג העולם פועל עושה עם בעל‬ ‫הבית שתים שלוש שעות באמונה‪ ,‬ובסוף הוא מתעצל במלאכתו‪.‬‬ ‫ברם הכא‪ ,‬מה ראשונות שלימות ‪ -‬אף אחרונות שלמות‪ ,‬מה ראשונות‬ ‫באמונה ‪ -‬אף אחרונות באמונה"‪.‬‬ ‫כאשר סוף סוף יעקב עוזב את בית לבן על פי ציווי השם‪ ,‬לבן רודף‬ ‫אחריו וזומם להורגו‪" :‬לבן בקש לעקור את הכל‪ ,‬שנאמר ארמי אובד‬ ‫אבי"‪ .‬יעקב נושא אז לראשונה נאום בפני חמיו‪ ,‬בו הוא מוכיח אותו‬ ‫על פניו על כל אשר עולל לו במשך השנים‪.‬‬ ‫ניתן היה לחשוב‪ ,‬כי במעמד זה נראה התפרצות של ממש‪ .‬האם כל‬ ‫העוולות שעשה לבן ליעקב במשך עשרים שנה לא הותירו בו כעסים?‬ ‫האם לא הצטבר בו די מרמור‪ ,‬כדי שפעם אחת יקהה את שיניו של‬ ‫רשע בוגדני זה‪ ,‬אשר ניצל אותו ואת טוב ליבו תקופה כה ארוכה?‬ ‫אך יעקב עומד אף בנסיון זה‪ .‬כה אמרו חז"ל במדרש (שם‪ ,‬פרשה‬ ‫עד)‪" :‬ויחר ליעקב וירב בלבן‪ ,‬ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי ומה‬ ‫חטאתי‪ .‬את סבור שמא מכות ופצעים היו שם? לא‪ ,‬אלא דברי‬ ‫פיוסים‪ ,‬יעקב מפייס את חמיו"!‬ ‫ונקודה נוספת יש כאן‪ :‬מטבע הדברים‪ ,‬כשאדם נמצא במשך שנים‬ ‫רבות במחיצת אדם רע‪ ,‬הוא מושפע ממעשיו לכל הפחות במשהו‪.‬‬ ‫אך יעקב אבינו‪ ,‬למרות ששהה שנים רבות כל כך בבית לבן‪ ,‬לא למד‬ ‫ממנו ולא השתנה מחמתו אפילו כמלא נימה‪" .‬עם לבן גרתי ‪ -‬ותרי"ג‬ ‫מצוות שמרתי‪ ,‬שלא למדתי ממעשיו הרעים" (רש"י תחילת פרשת‬ ‫וישלח)‪.‬‬ ‫הגאון רבי מאיר שמחה זצ"ל‪ ,‬בעל ה'משך חכמה'‪ ,‬מבאר בדרך רמז‬ ‫את לשונות התורה אודות לבן ויעקב כאשר נפרדו זה מזה‪ ,‬ואת עומק‬ ‫המשמעות הטמונה בהם‪:‬‬ ‫על לבן העידה התורה‪" :‬וישב לבן למקומו" (לב‪ ,‬א)‪ .‬לאחר תקופה כה‬ ‫ארוכה שהיה יעקב בביתו של לבן‪ ,‬עם כל הקדושה והרוממות‪ ,‬בכל‬ ‫הזהירות מרמאות וגזל שהקפיד יעקב‪ ,‬לבן לא הושפע לטובה כלל‪,‬‬ ‫ולו הקלה ביותר‪' .‬וישב לבן למקומו' ‪ -‬לאותה דרגה שאחז בה לפני‬ ‫שיעקב בא לביתו‪ .‬לא אירע אצלו ובהתנהגותו שום שינוי משהותו‬ ‫של יעקב במחיצתו‪.‬‬ ‫ואילו על יעקב אבינו‪ ,‬מעידה התורה‪" :‬ויעקב הלך לדרכו" (שם‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫למרות השהות הארוכה בבית לבן הרמאי‪ ,‬לא השפיעה עליו רעתו‬ ‫כלום‪ .‬את דרך העליה שבחר בה לפני בואו לבית לבן‪ ,‬הוא לא נטש אף‬ ‫לרגע אחד‪ ,‬ותמיד היה בעליה רוחנית ולא בנסיגה‪.‬‬ ‫הפלא ופלא!‬ ‫אך כדי לעמוד בנסיונות אלה כראוי‪ ,‬היה צריך יעקב אבינו לשאוב‬ ‫כוחות אדירים‪ ,‬ולהכין את עצמו כראוי בהכנה גדולה ועצומה‪ .‬לפיכך‬

‫הטמין עצמו תחילה בבית שם עבר ארבע עשרה שנה‪ ,‬ולימוד התורה‬ ‫הוא שנתן לו את הכח לעמוד בנסיון‪ ,‬ולהגיע לדרגת בחיר האבות‪,‬‬ ‫אשר דמותו חקוקה בכסא הכבוד‪.‬‬

‫'לעשות מכל קושי הזדמנות'!‬ ‫בילדותי הייתי שומע תיאור נפלא מאבי מורי זצ"ל‪ ,‬עד כמה מורכבים‬ ‫היו החיים בצילו של לבן‪ .‬הרי לא ניתן היה לאכול אצלו מאום ‪ -‬הכל‬ ‫טרף‪ .‬והנה סבא לבן נותן לאחד הקטנים סוכריה‪ ...‬הוא יודע שאסור‬ ‫לאכול שום דבר שהסבא נותן‪ ,‬אך מצד שני צריך להזהר לא לפגוע‬ ‫בו‪ ...‬לכן הוא אומר‪" :‬תודה סבא"‪ ,‬מכניס לכיס‪ ,‬מסביר שהוא יאכל‬ ‫את זה אחרי ארוחת צהריים‪ ,‬וזורק בהחבא לפח בחוץ‪...‬‬ ‫(כעין זה תיאר מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל‪ ,‬שבצעירותו‬ ‫כשהיה בקלעצק פגש בחור אחד מהעיר ברעזענע‪ ,‬שאמר כי הוא‬ ‫זוכר מילדותו דבר אחד ששמע ממגיד מישרים‪ .‬אותו מגיד תיאר‬ ‫כיצד אברהם אבינו החזיק בבית אביו תרח ְקלֵ יינֶ ע ֶט ְע ַּפלֶ ע [סיר קטן]‪,‬‬ ‫ממנו בישל לעצמו‪ ,‬כדי לא להתגעל במאכלות האסורות ובנבילות‬ ‫והטריפות שאכלו שם‪ .‬הרב שטיינמן למד מזה עד כמה נחקקים‬ ‫דברים בליבות הילדים הרכים‪ ,‬ומוטל עלינו להשריש בהם מדות‬ ‫טובות והנהגה ישרה)‪.‬‬ ‫וראה זה פלא‪ ,‬דוקא מתוך האתגרים העצומים והקשיים הגדולים‬ ‫הללו‪ ,‬זכה יעקב להקים באותן שנים את עם ישראל!‬ ‫אימה של מלכות‪ ,‬הרבנית פינקל‪ ,‬אמו של הגאון רבי נתן צבי פינקל‬ ‫זצ"ל‪ ,‬ראש ישיבת מיר‪ ,‬אמרה פעם שחביב עליה משפט חכם‬ ‫ששמעה בהזדמנות מסויימת‪ ,‬מבנה הגדול ראש הישיבה זצ"ל‪" :‬יש‬ ‫כאלה העושים מכל הזדמנות קושי‪ ,‬ויש כאלו העושים מכל קושי‬ ‫הזדמנות‪."...‬‬ ‫רבי נתן צבי עצמו הוכיח כיצד הוא משתייך במהותו לאלה האחרונים‪,‬‬ ‫העושים מכל קושי הזדמנות‪ ,‬ודבר שפתיים אך למחסור‪ .‬בגוף מיוסר‪,‬‬ ‫למוד סבל חולי ומכאוב‪ ,‬הוא הצליח לרומם קרנה של תורה במושגי‬ ‫ענק‪ .‬בכוחות נפש עילאיים‪ ,‬פיתח את היכלי ישיבות מיר לממלכה‬ ‫מפוארת ומשגשגת של תורה‪ ,‬באופן שאין לו אח וריע בדורנו‪.‬‬ ‫גישה זו אימץ יעקב אבינו בבית לבן‪ .‬להפוך את הקושי להזדמנות!‬ ‫להעצמה! לעבודת המידות!‬ ‫יעקב אבינו ידע ששליחותו בבית לבן היא משמעותית‪' ,‬מעשה אבות‬ ‫סימן לבנים'‪ .‬כל פעולה שהוא עושה שם היא פעולת נצח‪ ,‬המהווה‬ ‫אבן נוספת בציוני הדרך של הקמת האומה הקדושה‪ ,‬בהנהגותיה‬ ‫ובאורחותיה‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬מעשי יעקב אבינו מאלפים אותנו לנצח‪ ,‬מידות טובות מה הן‪.‬‬ ‫כיצד להתגבר על הטבע האנושי‪ ,‬ולמגר בעבודה עצמית כל טינה‬ ‫וכעס מן הלב‪ .‬כיצד להשיב טובה תחת רעה‪ ,‬גם למי שפועל נגדך‬ ‫ללא הרף‪ .‬אך בעיקר אנו למדים כיצד עלינו להיוותר בשויון נפש‪,‬‬ ‫עם אותם הגינות ויושר ונאמנות במשך עשרות שנים‪ ,‬למרות שכל‬ ‫הסביבה עומדת לנגדך‪.‬‬ ‫'תיתן אמת ליעקב'‪ .‬לקח לדורות!‬ ‫(מתוך הספר 'אוצרותיהם אמלא')‬

‫אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫‪17‬‬

‫"הייתה לי ישועה גדולה מאוד" כמעט זועק האיש הנרגש לתוך הפומית‪,‬‬ ‫"הישאר בבקשה בבית הכנסת‪ ,‬בעוד שעה בערך אני מגיע אליך"‬ ‫סיפור אמיתי מופלא ומפתיע על גלגוליה של נסיעה של‬ ‫הרב ר' הערשיל ברקוביץ שליט"א‪ ,‬תושב אשדוד לארצות הברית‬ ‫מאת‪ :‬הרב שמעון טיקוצקי‬ ‫ּוש ָׁמ ַרנִ י ּבַ ֶּד ֶרְך ַהּזֶ ה" (בראשית כ"ח‪ ,‬כ')‬ ‫ֹלקים ִע ָּמ ִדי ְ‬ ‫"אם יִ ְהיֶ ה ֱא ִ‬ ‫ִ‬

‫רחובותיה של 'בורו פארק' החרדית עוד לפותים היו בחשכת הליל‪.‬‬ ‫השעה הייתה חמש וחצי לפנות בוקר‪ ,‬רוח קרירה נשבה בשדרות‬ ‫ה'אווניו' הממוספרות‪ ,‬סנאים גמישים קיפצו בכל פינה‪ ,‬על חוטי‬ ‫החשמל וצמרות העצים‪ .‬מאחד הבתים יצא יהודי חסידי‪ ,‬נושא‬ ‫בידיו טלית ותפילין‪ ,‬ונעמד בחזית הבית‪.‬‬ ‫עמידתו הדרוכה ומבטיו השלוחים למרחוק‪ ,‬סיפרו‪ ,‬ללא מילים‪,‬‬ ‫שהוא מצפה למישהו‪ .‬מצפה בקוצר רוח‪.‬‬ ‫רק אתמול נחת האיש‪ ,‬ה"ה הרב ר' הערשיל ברקוביץ שליט"א‪,‬‬ ‫תושב אשדוד שבארץ ישראל‪ ,‬בארצות הברית‪ .‬לא מכבר באה בתו‬ ‫שתחי' בקשרי שידוכין וכעת‪ ,‬כפי שנוהגים לא מעט יהודים רבים‬ ‫וטובים‪ ,‬הוא הגיע לארצות הברית כדי לגייס‪ ,‬בעזרת נדיבי עם‪ ,‬את‬ ‫האמצעים הדרושים להוצאות החתונה‪.‬‬ ‫אמש‪ ,‬מיד לאחר נחיתתו‪ ,‬הוא סיכם עם ה'דרייווער'‪ ,‬הנהג המיוחד‪,‬‬ ‫שיאסוף אותו מאכסנייתו בשעה חמש וחצי לפנות בוקר ויסיע אותו‬ ‫ל'ויליאמסבורג'‪ ,‬עיר ואם בישראל‪ ,‬כדי להספיק לגשת ליהודים‬ ‫משכימי קום ולהתרים אותם‪.‬‬ ‫אין זה סוד כי מתפללי המניינים הראשונים‪ ,‬דווקא המוקדמים‬ ‫ביותר‪ ,‬הם לרוב יהודים בעלי הון שמקדימים להתפלל בטרם נפתח‬ ‫יום העסקים‪ .‬כדי לפגוש אותם עליך להגיע בשעה מוקדמת לבית‬ ‫הכנסת‪ ,‬לאחר מכן אין כמעט סיכוי 'לתפוס' אותם‪ ,‬הם עסוקים עד‬ ‫למעלה מראש במשרדיהם‪.‬‬ ‫השעה כבר הייתה חמש שלושים וחמש‪ ,‬תחושה מוזרה הזדחלה‬ ‫לליבו של ר' הערשיל‪ .‬רכבים אמריקאיים חצו את הרחוב‬ ‫בנונשלנטיות‪ ,‬מוסיקה כלשהי זמזמה מאי שם‪ ,‬אבל הרכב לו הוא‬ ‫מצפה כלל לא נראה באופק‪ .‬היד נשלחת ספונטנית לכיס החליפה‪,‬‬ ‫שולפת את מכשיר הטלפון הסלולרי‪ ,‬מחייגת אל ה'דרייווער'‪.‬‬ ‫החיוגים נתקלים במשיבון קולי‪ ,‬באידיש ‪ -‬אנגלית ערנית להפליא‬ ‫שמעידה‪ ,‬למרבה האירוניה‪ ,‬שהדובר‪ ,‬ה'דרייווער'‪ ,‬דווקא שקוע‬ ‫כעת בשינה מתוקה‪.‬‬ ‫ר' הערשיל נושך את שפתיו‪ .‬כל דקה יקרה‪ ,‬ה'מונה' מתקתק‪.‬‬ ‫הוא הרי לא הגיע לכאן כדי לאכול גלידה אמריקאית‪ ,‬יש לו מטרה‪,‬‬ ‫יעד ברור‪ .‬יש לו תכנית בנויה ומהודקת היטב לבוקר הזה‪ ,‬כל דקה‬ ‫קריטית‪ .‬כשמחוגי השעון מתקרבים לשש בבוקר מבין ר' הערשיל‬ ‫כי 'פארפאל'ן'‪ ,‬אין מה לעשות‪ ,‬את הבוקר הזה ב'ויליאמסבורג' הוא‬ ‫‪18‬‬

‫כבר הפסיד‪ ,‬שוב לא ניסה להשיג את ה'דרייווער'‪.‬‬ ‫אדם אחר היה אולי מתמלא זעם ורגש שלילי כלפי ה'דרייווער'‪,‬‬ ‫אבל ר' הערשיל דנן רוח אחרת הייתה עמו‪.‬‬ ‫הוא פסע לאחד מבתי הכנסת הסמוכים‪ ,‬שם אחזו כעת בתחילת‬ ‫'שחרית'‪ ,‬שלף מארון הספרים ספר תהלים‪ ,‬התיישב על אחד‬ ‫הספסלים והחל לקרוא מתוכו פרקי תהלים מעומק לב‪.‬‬

‫טפיחת כתף הניעה פתאום את כריות חליפתו‪ ,‬הוא הרים את עיניו‬ ‫וגילה מולו יהודי אמריקאי בגיל העמידה‪ ,‬זוג עיניים חמות וחכמות‪,‬‬ ‫זקן מאפיר ופאות מסולסלות‪ .‬האיש הלא מוכר קלט מיד שר'‬ ‫הערשיל אינו יהודי מקומי‪ ,‬אלא יהודי מארץ ישראל שהגיע לכאן‬ ‫עבור הכנסת כלה‪.‬‬ ‫"הא לך" אמר לו ותחב בידו חבילה מכובדת של חמש מאות דולרים‬ ‫טבין ותקילין‪.‬‬ ‫ר' הערשיל נפעם מגילוי ההשגחה‪ ,‬חמש מאות דולר‪ ...‬מי יודע‬ ‫אם היה עולה בידו לכנס סכום שכזה בבוקר שלם של התרוצצות‬ ‫בויליאמסבורג‪ .‬הוא הודה לאיש מעומק לב והמשיך באמירת‬ ‫התהלים‪.‬‬ ‫תפילת שחרית בבית הכנסת מסתיימת‪ ,‬המתפללים חולצים‬ ‫את תפיליהם‪ ,‬כורכים את הרצועות סביב קופסאות התפילין‬ ‫המעוטרות‪ ,‬האווירה בבית הכנסת נעימה ורוגעת‪ ,‬אנשי המעשה‬ ‫מזכירים את שמות הצדיקים שהיום חל יום הילולתם‪ ,‬כשלפתע‬ ‫מבחין ר' הערשיל באותו יהודי שפוסע שוב לכיוונו‪...‬‬

‫אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫"תקשיב" אומר לו האיש בקול מאופק‪ ,‬חנוק כמעט‪" ,‬אני ניצב‬ ‫בפתחו של יום לא פשוט‪ ,‬אני זקוק היום לישועה גדולה‪ ,‬אני מבקש‬ ‫ממך שתישאר כאן‪ ,‬בבית הכנסת‪ ,‬ותאמר תהלים לישועת יואל דוד‬ ‫בן חנה גולדא (שם בדוי) אני כמובן אתקשר אליך‪ ,‬לעדכן אותך מיד‬ ‫כשתהיה בשורה בפי"‪.‬‬ ‫ר' הערשיל מהנהן בראשו‪ ,‬הם נפרדים במבט של הבנה‪ .‬עוברים‬ ‫כמה שעות‪ ,‬כמעט חצות היום‪ ,‬והטלפון בכיסו של ר' הערשיל‬ ‫מצלצל‪" .‬איפה אתה" נשמע קולו המוכר של 'יואל דוד בן חנה‬ ‫גולדא' ‪ -‬האיש ממנו נפרד בבוקר‪" .‬אני כאן‪ ,‬בבית הכנסת‪ ,‬מתפלל‬ ‫לישועתך" משיב ר' הערשיל בניחותא‪.‬‬ ‫"הייתה לי ישועה גדולה מאוד" כמעט זועק האיש הנרגש לתוך‬ ‫הפומית‪" ,‬הישאר בבקשה בבית הכנסת‪ ,‬בעוד שעה בערך אני מגיע‬ ‫אליך"‪.‬‬ ‫כעבור שעה קלה מפציעה דמותו בשערי בית הכנסת‪ ,‬ר' יואל דוד‬ ‫מתיישב על הספסל ומתחיל לספר את מה שעבר עליו בשעות‬ ‫האחרונות‪...‬‬

‫מחוגי השעון הצביעו על השעה ‪ 8:45‬בבוקר‪ ,‬הרחבה שלמרגלות‬ ‫בית המשפט הפדרלי בניו יורק רחשה וסאנה‪ .‬אזרחים טיפסו‬ ‫במדרגות האבן‪ ,‬מלווים בעורכי דין עטויי גלימה‪ ,‬נושאי תיקי עור‬ ‫נוצצים‪.‬‬ ‫בין האנשים בולטת דמותו של יהודי חסידי שכוסס את ציפורניו‬ ‫במתח‪ .‬מכשיר פלאפון אחוז בידו והוא מחייג שוב ושוב‪ ,‬אל אותו‬ ‫מספר‪ ,‬אך נתקל בחומה בלתי פציחה של משיבון קולי‪ .‬זהו לא אחר‬ ‫מר' יואל דוד מיודענו שמיד בצאתו מבית הכנסת נסע היישר לבית‬ ‫המשפט‪ ,‬כאן אמור להתקיים משפטו‪ ,‬בגין עבירה כלשהי על החוק‬ ‫בה הוא נאשם‪.‬‬ ‫שבועות וחודשים של הכנות‪ ,‬פגישות מתישות במשרד עורך הדין‬ ‫המהולל ששכר להגנתו‪ ,‬מתנקזים אל הדקות האלו‪.‬‬ ‫לפי הלו"ז‪ ,‬משפטו של ר' יואל דוד צפוי להתקיים בדיוק בשעה ‪9‬‬ ‫בבוקר‪ .‬הוא הגיע לכאן כבר לפני כשעה כדי לסגור את הפרטים‬ ‫האחרונים עם עורך דינו‪ ,‬אלא שזה האחרון בושש לבוא‪ .‬מחוגי‬ ‫השעון דוהרים לעבר השעה ‪ ,9‬ולעורך הדין אין זכר‪ .‬אפילו קצה‬ ‫גלימתו לא נראה באופק‪.‬‬ ‫הדם אוזל מפניו של ר' יואל דוד‪ .‬ליבו דופק כפטישים‪.‬‬ ‫במערכת המשפט האמריקנית‪ ,‬התייצבות למשפט ללא עורך דין‬ ‫נחשבת כאקט מחוצף‪ ,‬הבעת זלזול בכל המערכת‪ ,‬מעין אמירה‬ ‫של "אני לא מחשיב את בית המשפט אז לא טרחתי כלל להצטייד‬ ‫בעורך דין"‪ .‬נאשם המגיע למשפט בגפו מסומן מיד‪ ,‬עוד בטרם פצה‬ ‫פיו‪ ,‬כ'כבשה שחורה'‪ ,‬או גרוע מכך כ'סדין אדום' בעיני השופט‪ ,‬מה‬ ‫שמוביל כמעט בוודאות מוחלטת לענישה מוגברת שלו‪.‬‬ ‫‪ ,8:58‬ר' יואל דוד ניצב ליד דלתות העץ הכבדות של אולם בית‬ ‫המשפט‪ ,‬נושא מבט עורג לעבר גרם המדרגות‪ ,‬שמא ברגע האחרון‬ ‫יצוץ פתאום עורך הדין ויחסוך ממנו את הכניסה בגפו לבית‬

‫המשפט‪ ,8:59 .‬האיש איננו‪.‬‬ ‫‪ ,9:00‬דלתות העץ נפתחות‪ ,‬שופט בגלימה כהה תוקע מבט חודר בר'‬ ‫יואל דוד הפוסע פנימה‪ ,‬כשה עקוד בעל כורחו‪ ,‬אל דוכן הנאשמים‪.‬‬ ‫הקטגור פותח מיד בהרצאה נלהבת בגנותו של ר' יואל דוד‪ ,‬מסביר‬ ‫בדיוק מה והיכן עבר על החוק‪ ,‬ומדוע עליו להיענש בעונש החמור‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫"ומה יש לך לומר להגנתך?" פונה השופט אל ר' יואל דוד שעצמותיו‬ ‫דא לדא נקשן‪.‬‬ ‫בפנים אפרפרות עמד ר' יואל דוד ומתחיל לדקלם את כל מה‬ ‫שאמור היה לטעון בשמו עורך הדין‪ .‬שהוא כלל לא עבר על החוק‪,‬‬ ‫ואם עבר – הרי שלא היה מודע לכך שהוא עובר על חוק כלשהו‪ ,‬לא‬ ‫הייתה כאן עבירה בזדון‪.‬‬ ‫העובדה שהשופט אינו קוטע אותו בחריפות‪ ,‬בעקיצה על חשבונו‪,‬‬ ‫היא עצמה מהווה כבר נס בפני עצמו‪.‬‬ ‫לאחר שנשמעו טענות הצדדים מגיע רגע חיתוך הדין‪" .‬העובדה‬ ‫שהנאשם‪ ,‬מיסטר יואל דוד‪ ,‬הגיע לכאן בגפו‪ ,‬ללא עורך דין‪ ,‬עשתה‬ ‫עליי רושם מיוחד" פותח השופט במילים שלא נשמעו מעולם‬ ‫על אף במה משפטית באמריקה‪" .‬בעיניי זו הוכחה אותנטית לכך‬ ‫שהאיש בטוח בחפותו‪ ,‬ביושרתו‪ ,‬עד שאין לו צורך לשכור שירותיו‬ ‫של עורך דין זר"‪.‬‬ ‫"ולכן" רעם קולו של השופט‪" ,‬אני נוטה להאמין לו‪ ,‬לקבל את דבריו‬ ‫במלואן‪ ,‬ולפיכך אני מוצא אותו זכאי לחלוטין"‪.‬‬ ‫ר' יואל דוד סבור היה שהוא בעיצומו של חלום מתוק‪ ,‬דפיקת‬ ‫הפטיש בידי השופט הייתה עבורו כמו צביטה הגונה‪ .‬זה לא חלום‪ ,‬זו‬ ‫מציאות‪ .‬הפרוטוקולים הטריים שמופקדים בידו כעבור כמה דקות‪,‬‬ ‫ומסכמים בכתב את מהלך המשפט‪ ,‬מבהירים לו שחור על גבי לבן‬ ‫שקרה כאן נס גדול‪ ,‬שלא כדרך הטבע‪.‬‬ ‫ואז פתאום רוטט הפלאפון שבידיו‪" .‬איי אם סו סו סורי" זועק עורך‬ ‫הדין באלף סליחות‪" ,‬ארבעים שנה אני כבר במקצוע‪ ,‬מעולם לא‬ ‫קרה לי שאיחרתי לדיון בגלל שינה עמוקה שנפלה עליי"‪ .‬אין לו‬ ‫ספק‪ ,‬לעורך הדין‪ ,‬שהיעדרותו הובילה לתוצאה קשה מאוד אצל‬ ‫הקליינט שלו‪ ,‬מי יודע איזה עונש הושת עליו‪ ,‬קנס כספי של מאות‬ ‫אלפי דולרים‪ ,‬או אולי אפילו מאסר בפועל‪.‬‬ ‫"אל תדאג" קוטע אותו ר' יואל דוד בחדווה‪" ,‬הכל הסתדר‪ ,‬השופט‬ ‫זיכה אותי מכל אשמה"‪.‬‬ ‫"לא נכון" מתקשה עורך הדין להאמין‪" ,‬זה לא ייתכן‪ ,‬הגעת למשפט‬ ‫בלי ייצוג של אף עורך דין‪ ,‬זה לבד אמור היה להחמיר בעונשך"‪.‬‬ ‫"דווקא בגלל זה זוכיתי" מצטחק ר' יואל דוד וחוזר על נימוקו‬ ‫'הייחודי' של השופט‪.‬‬ ‫"בחיים שלי לא שמעתי ששופט יזכה נאשם דווקא בגלל שלא‬ ‫הביא אתו עורך דין" צועק עורך הדין בתדהמה‪" ,‬אחת מהשניים‪ ,‬או‬ ‫שהשופט שלך יצא מדעתו‪ ,‬או שאתה לא דובר אמת"‪.‬‬ ‫"אתה מוזמן לכאן לראות את הפרוטוקולים של המשפט‪ ,‬את‬ ‫התמלול של דברי השופט" מציע לו ר' יואל דוד בנדיבות של‬ ‫מנצחים‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ‪27‬‬

‫אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫‪19‬‬

‫ברגעים הראשונים יש גם הרבה חושך בעיניים‪ ,‬מעיפים מבט על‬ ‫השאלות‪ ,‬ומתקשים קצת להאמין שנצליח לדעת את כל התשובות‪ .‬אך‬ ‫למעשה ב"ה‪ ,‬כמדומני בכל המבחנים ללא יוצא מן הכלל‪ ,‬נהיה בהמשך‬ ‫אור גדול בעיניים‬ ‫סדרת שיחות עם אנשים מופלאים הנבחנים על כל הש"ס‬ ‫הרה"ח אהרן כהן‬ ‫זה ממש מהשמים‪ .‬הבהבו לי המילים מלווים בסימני שאלה וסימני‬ ‫קריאה‪ ,‬במשך כל השיחה המרתקת‪ .‬כעת שבועות מספר אחר‬ ‫המבחן הגדול על ‪ 630‬דפי גמרא‪ ,‬התחילו חברי מסגרת 'קניין ש"ס'‬ ‫להתכונן בכל החשק והרצינות על המבחן הבא העומד לקראתם בו‬ ‫יזכו לעמוד בכור המבחן על ‪ 840‬דפי גמרא בפעם אחת‪ ,‬כך שזה‬ ‫אולי יוכל לעזור ללומדים חשובים‪.‬‬ ‫בסיומה של השיחה הרגשתי כבר‪ ,‬שבסיעתא דשמיא המהלך‬ ‫הייחודי יביא תועלת להרבה לומדים; שידעו שכל אחד יכול‪ ,‬רק‬ ‫כל אחד צריך אכן למצוא את הדרך המתאימה עבורו להגיע ליעד‪.‬‬ ‫ואפרט‪ :‬הודו להשם‪ ,‬במדור ייחודי זה זכינו להביא עשרות שיחות עם‬ ‫חבר תלמידי חכמים מופלגים חברי המסגרת 'קניין ש"ס' העמלים‬ ‫ומשקיעים בשינון וחזרות בדרכם להגיע ליעד הנשגב לזכות ל'קניין‬ ‫ש"ס' כפשוטו‪ ,‬לדעת את כל ה'תלמוד בבלי'‪ .‬אך כל הזמן הרגשתי‬ ‫וכך היו תגובות מאנשים שהביעו את רחשי ליבם; מה נעשה שאנו‬ ‫לא אנשים עקביים? אנו לא מסוגלים לעמוד בתכניות וקצב עקבי‬ ‫במשך כל ימי השנה?‬ ‫ונבהיר שאלתם; הרבה סוגי דרכי שינון וחזרות הובאו במסגרת מדור‬ ‫ייחודי זה‪ ,‬כשהצד השווה בכולם הוא העקביות הבלתי מתפשרת‬ ‫לעמוד בתכניות השונות‪ ,‬לפעמים אף הובאו סיפורים מדהימים על‬ ‫מסירות נפשם כפשוטם של חברי 'קניין ש"ס' על מנת שלא לעלות‬ ‫על יצועם לשנת הלילה לפני סיום חוב לימודם היומי‪ .‬נו‪ ,‬ומה יעשה‬ ‫כזה שהעקביות היא לא חלק חזק באפיו ובטבעו?‬ ‫עד כה היינו עונים לשואלים את תשובת תלמיד החכמים; כשתרצה‬ ‫באמת‪ ,‬תצליח‪ .‬כשאליבא דאמת זו התשובה הנכונה והאמיתית‬ ‫כפשוטה‪ .‬שהרי בכל הדרכים והרעיונות (כולל בשיחה שלפניכם)‬ ‫הדברים דורשים עקביות ורצינות מעל הגדר הרגיל‪ .‬כך שבתכל'ס‬ ‫כדי להצליח באמת‪ ,‬חייב להיות שהדבר נעשה אינטרס אישי‬ ‫וראשון בחיים האישיים‪ ,‬ואז בסיעתא דשמיא מצליחים‪ .‬אך כעת‬ ‫עם שיחת הטלפון המפתיעה קיבלנו עוד כיוון ודרך שיתנו פתרון‬ ‫ומענה לעוד לומדים‪...‬‬ ‫לתועלת העניין סיכמתי עם הלומד היקר מחשובי עמלי התורה‬ ‫בישיבת מיר בירושלים שנביא את השיחה בעילום שמו הנכבד‬ ‫(במקרה הצורך‪ ,‬אעביר למעוניין את מספר הטלפון של האברך)‪,‬‬ ‫כך שנוכל לשרטט בנעימות וברוגע את סדרי לימודיו‪ .‬וזה החלי‬ ‫‪20‬‬

‫המבחן השלישי במסגרת קניין ש"ס על ‪ 630‬דפי גמרא‬

‫בסיעתא דשמיא;‬ ‫לפני הכל‪ ,‬הוא מבקש לציין; כל אחד צריך לחשוב לעצמו מה‬ ‫מתאים עבורו‪ ,‬וכיצד תהיה לו יותר תועלת בהתקדמותו האישית‬ ‫בהתחברות לתורתנו הקדושה בלימודה וידיעתה‪ ,‬והוא מצדו רק‬ ‫משתף מניסיונו האישי‪ .‬זאת ועוד הוא מוסיף; יש לי חבר נעורים‬ ‫שהיינו נחשבים באותו רמת זכרון וידיעה‪ ,‬שג"כ זכה להבחן במסגרת‬ ‫'קניין ש"ס'‪ .‬אך הרגיש שהוא מתחבר לתכנית ידועה אחרת בה‬ ‫חוזרים על כל דף למחרת הלימוד‪ ,‬אחרי שבוע‪ ,‬אחרי חודש וכו'‪.‬‬ ‫ואני‪ ,‬אף שניסיתי לעמוד בקצב הזה‪ ,‬אחרי תקופה ראיתי שלמרות‬ ‫שאכן סייעה לי התכנית לעמוד יחסית יפה בעקביות החזרות‬ ‫ולהתרגל לעניין‪ ,‬אך לא לתועלת האמתית של הדבר‪ ,‬להבין היטב‬ ‫ושהלימוד יכנס לראש מהסיבה הפשוטה שלמעשה לא הספקתי‬ ‫לעמוד בקצב של מדי הרבה חזרות כי המשכתי להשקיע בסדרי‬ ‫הכולל כרגיל‪ .‬כך שמצאתי עצמי קירח מכמה צדדים‪ ...‬כך או כך‪,‬‬ ‫למעשה חברי זכה להמשיך בתכנית המיוחדת הנ"ל וחזר בכל שנה‬ ‫על כל הדפים מתחילת הש"ס‪ .‬כשאני עברתי לתכנית האישית‬ ‫כדלהלן‪ ,‬כשלמעשה קיבלנו אותם ציונים פחות או יותר‪ ,‬כסדר‬ ‫לאורך המחזור‪ .‬כך שאכן כל אחד צריך לבדוק איזה סוג תכנית‬ ‫ומסגרת מתאימה עבורו לזכות להתקדם בלימוד ובידיעת התורה‪.‬‬ ‫מתי התחלת ולמה?‬ ‫בתחילת המחזור הקודם‪ .‬היה זה המחזור השני של קנין ש"ס‪.‬‬

‫אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫במחזור הראשון הייתי בחור צעיר‪ .‬אולם כבר אז קרץ לי הרעיון‪.‬‬ ‫כבר מצעירותי היתה לי הרגשה של בושה או הפסד‪ ,‬שמדברים על‬ ‫נושא מסוים בלימוד‪ ,‬בין אם בפרשת שבוע ובין בנושאים אחרים‪,‬‬ ‫ויש בזה גמרות מפורשות‪ .‬ואני המחזיק מעצמי כיהודי יודע ספר‪,‬‬ ‫נדמה כתרנגול באמירת בני אדם‪...‬‬ ‫עצם העניין של מסגרת 'קנין ש"ס' מבוסס על עיקרון פשוט‪ .‬הרי‬ ‫כשאני מתיישב ללמוד שאיפתי היא לזכור את מה שאני כעת הולך‬ ‫ללמוד‪ ,‬ואם כן מדוע לא להבחן על זה גם אח"כ‪ .‬ואם זה יחייב לחזור‬ ‫הרבה‪ ,‬אדרבה‪ .‬ובמילים פשוטות‪ ,‬אני מרגיש בושה ללמוד ולהצהיר‬ ‫מראש שאינני מסוגל להבחן על זה אחרי תקופה‪[ .‬הגם שוודאי‬ ‫לא זוכרים הכל אח"כ‪ ,‬וכבר אמרו חז"ל בשבת ג‪" :‬כי קאי רבי בהא‬ ‫מסכתא‪ ,‬לא תשייליה במסכתא אחריתי"‪ .‬אבל לפחות את עיקרי‬ ‫הדברים צריך לזכור‪].‬‬ ‫ואז הצטרפתם למסגרת 'קניין ש"ס'?‬ ‫היה זה כחודשיים אחרי חתונתי‪ .‬באותה תקופה התחיל מחזור‬ ‫חדש של הדף היומי‪ .‬שוחחתי עם נוות ביתי על העניין‪ ,‬והעליתי‬ ‫את הרעיון‪ .‬תיארתי את האתגר גדול שיש במסגרת המיוחדת ואת‬ ‫הסיפוק המיוחד שיש בלימוד שכזה הזוכים לדעת כל הש"ס‪ .‬מצד‬ ‫שני גוללתי את כל מה שזה ידרוש מהבית‪ ,‬כשחודש לפני המבחן‪,‬‬ ‫דהיינו חודשי תשרי וניסן יהיו רובם ככולם עמוסים בשינון וחזרות‬ ‫לפני המבחנים הגדולים‪ .‬ברוך השם‪ ,‬זכיתי והיא מצדה קפצה על‬ ‫המציאה‪ ,‬ומאז ועד היום עומדת לעזרתי‪.‬‬ ‫וכאן הוא מבקש להדגיש מה שהוזכר בהקדמה; בכללות‪ ,‬כשקוראים‬ ‫את סיפורי הנבחנים‪ ,‬התחושה היא שמדובר באנשים מסודרים‪,‬‬ ‫כל יום לומדים את הדף של היום וחוזרים על אתמול‪ ,‬ביום ו'‬ ‫ושבת חוזרים כך וכך‪ ,‬יש להם סדרים לחזור כך וכך וכו'‪ .‬בנוסף הם‬ ‫מצליחים לחזור על עשרות או יותר דפים ביום‪ .‬ובכן כאמור‪ ,‬אצלי‬ ‫הדברים הרבה פחות מסודרים‪ ,‬וגם משתנה מתקופה לתקופה‪ .‬ואכן‬ ‫הדבר מתבטא בציונים‪ ,‬אך מאידך אולי יש בזה בשורה שאפשר גם‬ ‫כך‪ .‬וחשוב לי להדגיש זאת שיידעו שיש גם דרך אחרת גם כאלו‬ ‫שלא רגילים לצורת לימוד הנ"ל יכולים לזכות לדעת את הש"ס‪.‬‬ ‫איך אתה מתכונן למבחנים החודשיים?‬ ‫אני משתדל לסכם בלי לחזור בפנים את מה שלמדתי אתמול‪ .‬כמו כן‬ ‫אני משתמש כבר כמה שנים בתוכנה מיוחדת שאחר כל לימוד אני‬ ‫כותב לעצמי שו"ת על הגמרא‪ ,‬בה אני בעצם מסכם ביסודיות את‬ ‫עיקרי דברי הגמרא כפי שלמדתי והבנתי‪ .‬אח"כ לפי תכנית שאני‬ ‫קובע מראש‪ ,‬עולה לי שוב השאלת סיכום וכך אני מרענן בראש‬ ‫את תמצית וסיכום הגמרא‪ .‬כיום‪ ,‬ישנם הרבה סוגי תכנות המצויים‬ ‫בשוק‪ ,‬ולא באתי להמליץ על אחד או בכלל‪ ,‬רק פשוט‪ ,‬אישית‪ ,‬אחר‬ ‫הרבה ניסיונות של שיטות ודרכי הלימוד זכיתי ומערכת זו סייעה לי‬ ‫רבות‪ ,‬ואולי אפילו רק בזכות זה נשארתי במחזור הקודם במסגרת‬ ‫המרוממת עד תומה‪.‬‬ ‫בכלל‪ ,‬עיקר הבעיות הן‪ ,‬בסוגיות שמרגישים שאין שולטים בהם‬

‫אדם צריך להכיר את עצמו‪ .‬מה‬ ‫מתאים עבורו‪ .‬אבל ברור ופשוט‬ ‫שאדם שהוא רציני בשאיפה שלו‬ ‫לזכות לדעת את הש"ס‪ ,‬ומוכן‬ ‫להשקיע לאורך זמן‪ ,‬זה שווה כל‬ ‫השקעה‪ .‬וכך מגיעים להישגים‬ ‫אמיתיים של ידיעת התורה‬ ‫היטב‪ .‬דבר המביא תחושת עמימות לצד חוסר חשק לחזור עליהם‪.‬‬ ‫על כן‪ ,‬בכאלו מקרים מומלץ לרשום לעצמך לפחות מה כן ברור‬ ‫ופשוט לך בעניין‪ ,‬כגון את עצם הספק‪ ,‬או דין שהתחדש לך כאן‪ ,‬ועל‬ ‫זה לחזור‪ .‬ובהמשך כשתחזור שוב על המסכת‪ ,‬יתווספו עוד פרטים‬ ‫שיהיו ברורים‪ ,‬וכן הלאה בחזרה הבאה‪.‬‬ ‫בהמשך‪ ,‬ביום‪-‬יומיים לפני המבחן אני משתדל לחזור שוב על כל‬ ‫הלימוד החודשי‪ ,‬אכן לא חזרה בקריאת דברי הגמרא‪ ,‬אלא אני יושב‬ ‫מול גמרא פתוחה ועובר ומסכם בכך את תמצית הסוגיות‪.‬‬ ‫נו‪ ,‬ואיך אתה מתכונן למבחני 'קניין ש"ס'?‬ ‫כאמור‪ ,‬איני מסודר ועקבי המבוסס על תכניות ארוכות‪ .‬אך למעשה‪,‬‬ ‫יש לי כן את תוכנת החזרה עם מערכת השו"ת המסכמת את הגמרא‬ ‫בכל ימי השנה‪ ,‬הלימוד נעשה ברוגע באופן שאפילו בימים שלא‬ ‫היו לי יותר משעתיים ביום ללימוד הדף ולחזרות הספקתי לעמוד‬ ‫בקצב‪ .‬עיקר ההשקעה אצלי היא בחודשים של לפני המבחן‪ ,‬כשאני‬ ‫נוהג לשנן ולחזור מסכתות שלמות כסדר‪ ,‬אני לוקח מסכת וחוזר‬ ‫עליה מכריכה לכריכה‪ .‬לדעתי‪ ,‬התועלת העצומה שיש בשינון‬ ‫וסיכום מסכת בשלימות מוסיף רבות להבנת הגמרא ולקבלת‬ ‫בהירות חדשה בכל המסכת‪.‬‬ ‫בתחילה‪ ,‬הייתי חוזר גם עם חוברות סיכומים המצויים לקנייה‬ ‫בקצב של ‪ 6‬דף בשעה וכדומה‪ .‬אך בהמשך הפסקתי עם זה‪ ,‬ואני‬ ‫עושה רק חזרות בסבלנות על דברי הגמרא בלבד עם הצצות בדברי‬ ‫רש"י בפשט וכשאני זוכר שיש חידוש וכדומה לצד סיכום העניינים‬ ‫המסובכים‪ ,‬ולהתעכב מעט על נושאים שאני רואה שאיני זוכר כ"כ‪.‬‬ ‫איך באמת מצליחים להתכונן למבחנים המסכמים‬ ‫של אלפיים דף ויותר?‬ ‫אישית‪ ,‬אני מרגיש שחזרה בסבלנות ובבהירות מועילה לטווח‬ ‫ארוך הרבה יותר‪ ,‬בפרט כשמדובר בסוגיא או נושא קצת מורכב‬

‫אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫‪21‬‬

‫כשלמחרת הלימוד לפני שמתקדמים הלאה‪ ,‬משקיעים כמה דקות‬ ‫לסכם בקצרה את הלימוד בבהירות‪ .‬כמובן‪ ,‬לא מדובר על עוד פעם‬ ‫ללמוד אלא בלימוד‪-‬חזרה של דף בחצי שעה לכל היותר‪ ,‬כשכל אחד‬ ‫יש לו את היכולת אשר חננו השם כמה זמן של ריכוז יש לו וכדומה‪.‬‬ ‫למעשה; במחזור הקודם אכן לא עברתי בהרבה את ה‪ 70%‬במבחני‬ ‫'קניין ש"ס' (המינימום הנדרש הוא ‪ ,)60%‬ולפעמים אף פחות‪ .‬אולם‬ ‫מה שיש לי לבשר‪ ,‬שבמציאות כעת במחזור השני‪ ,‬כשברוך השם‬ ‫אני ממשיך ביתר שאת‪ ,‬עולם חדש נגלה לפני; הלימוד מבואר וברור‬ ‫הרבה יותר‪ ,‬זיכרון אחר‪ .‬וכן ציונים אחרים לגמרי כשזה כמובן הרבה‬ ‫בזכות השתתפותי במסגרת 'קנין ש"ס' כשכל הלימוד במחזור הזה‬ ‫אינו דף חדש לגמרי‪ ,‬אלא כחזרה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬בשנים האחרונות זכיתי ללמוד בכולל עיון את מסכתות‬ ‫ברכות שבת עירובין וכו' כשהלימוד בעיון מכניס את המושגים‬ ‫ברמה אחרת לגמרי‪ ,‬שהדף היומי אינו תחליף לו כלל‪ .‬אך מאידך‬ ‫בפירוש גם במסכתות האלו‪ ,‬התועלת המורגשת בלימוד הדף היומי‬ ‫ובחזרות היא עצומה‪ ,‬מלבד לשמר את החומר לאורך ימים‪ ,‬הלימוד‬ ‫של מסכת מכריכה לכריכה בזמן קצר‪ ,‬נותן מבט מקיף יותר ובהיר‬ ‫יותר‪ ,‬ודווקא מתוך התמקדות רק בעיקרי העניינים‪ .‬תקוותי היא‬ ‫להספיק במחזור זה לשנן ולחזור יותר את המסכתות בכל ימי השנה‬ ‫גם באמצע הזמן‪ ,‬ולא רק בחודש שלפני המבחן‪.‬‬ ‫איך הייתה הרגשתך להתיישב מול מבחן ריק‬ ‫הכולל שאלות על אלפיים דפים?‬ ‫אודה ולא אבוש‪ .‬נשמע קולו מרוגש במקצת‪ .‬ברגעים הראשונים‬ ‫יש גם הרבה חושך בעיניים‪ ,‬מעיפים מבט על השאלות‪ ,‬ומתקשים‬ ‫קצת להאמין שנצליח לדעת את כל התשובות‪ .‬אך למעשה ב"ה‪,‬‬ ‫כמדומני בכל המבחנים ללא יוצא מן הכלל‪ ,‬נהיה בהמשך אור גדול‬ ‫בעיניים‪ ,‬ברוב השאלות לכה"פ‪ .‬בתחילה אני עונה על השאלות‬

‫שברור לי התשובה עליהם [או חלק מהתשובה]‪ ,‬בסבלנות שאלה‬ ‫אחרי שאלה‪ .‬ולמרבה הפלא‪ ,‬אני רואה אח"כ שלא נשארו מידי‬ ‫הרבה שאלות ריקות‪ .‬אח"כ עובר שוב שאלה שאלה ומנסה‬ ‫להיזכר‪ ,‬ובהרבה מהם מצליח‪ .‬בסופו של דבר‪ .‬נשמע קולו מתגבר‬ ‫בהתלהבות‪ .‬יוצאים מהמבחן עם סיפוק גדול‪ .‬וכי קלה היא בעיניכם‬ ‫לדעת כך וכך אחוזים מכך וכך מאות דפים?!‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ .‬מוסיף הוא בלהט‪ .‬אף שאלות שהתקשיתי בהם‪ ,‬אך‬ ‫עצם הבדיקה מיד אחר המבחן‪ ,‬מה היא התשובה הנכונה‪ ,‬בין אם‬ ‫במבחן עצמו ידעתי את התשובה הנכונה או שלא‪ ,‬הרי במציאות‪,‬‬ ‫החיפוש והבדיקה גורמת שהעניין נכנס חזק לזיכרון‪ ,‬וזה רווח עצום‬ ‫בפני עצמו‪ ,‬שעוד סוגיא ועניין‪ ,‬מסוכם ונכנס לזיכרון‪ .‬בכלל‪ ,‬אחר‬ ‫מהרווחים הגדולים במבחני 'קנין ש"ס'‪ ,‬הוא ע"פ הגמ' בתענית ז‪:‬‬ ‫אין דברי תורה משתכחין אלא בהיסח הדעת‪ .‬וכשיודעים שהולכים‬ ‫להבחן על זה שוב ושוב בשנים הקרובות‪ ,‬זה מחייב גדול שלא‬ ‫להסיח דעת משום מסכת וסוגיא‪[ .‬כשליצר הרע‪ ,‬אפשר גם לענות‪,‬‬ ‫שזה עלול לעלות בהרבה כסף‪]....‬‬ ‫שוב‪ ,‬מבקש הוא להדגיש ולסיים כעין ההתחלה; אדם צריך להכיר‬ ‫את עצמו‪ .‬מה מתאים עבורו‪ .‬אבל ברור ופשוט שאדם שהוא רציני‬ ‫בשאיפה שלו לזכות לדעת את הש"ס‪ ,‬ומוכן להשקיע לאורך זמן‪ ,‬זה‬ ‫שווה כל השקעה‪ .‬וכך מגיעים להישגים אמיתיים של ידיעת התורה‪,‬‬ ‫של חיבור לתורה‪ .‬אגב‪ ,‬כמה וכמה דיברו איתי בעניין‪ ,‬וניסיתי‬ ‫להשפיע ביכולתי הדלה להצטרף‪ .‬למעשה לא מי שציפיתי מראש‬ ‫שאכן יצטרף ויישאר הם אכן נשארו‪ .‬לא בהכרח אלו שרגילים‬ ‫ללמוד מהר הם שנשארו‪ ,‬לפעמים דווקא האחרים‪ ...‬והעיקר‪ ,‬שיהיה‬ ‫בהרבה הצלחה ורוב סיעתא דשמיא לכולנו‪.‬‬ ‫לשליחת תגובות לכותב המאמר‪,‬‬ ‫כתבו ל‪[email protected] :‬‬

‫* שיעורים מקוצרים על הדף היומי‬ ‫* דף היומי בהלכה ‪ 5 -‬דקות ביום‬ ‫* ווארטים וסיפורים מיוחדים לפרשת השבוע‬ ‫* סיפורי צדיקים ותוכניות מיוחדות‬

‫הכל במקום אחד‬

‫השיעוריםשלשל'דרשו'‬ ‫השיעורים‬ ‫קו קו‬ ‫‪077-2222-666‬‬ ‫‪*4992‬אואו‪077-2222-666‬‬ ‫'דרשו' ‪*4992‬‬ ‫‪22‬‬

‫אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫'הלו‪ ,‬הלו!' ‪ -‬שמע לפתע קול עצבני מאחוריו‪' ,‬אתה קשור לחתונה שרוצים‬ ‫לעשות פה מחר?'‪ -‬שאל השכן העצבני ולא ציפה לתשובה‪' ,‬דע לך‪ ,‬שלא‬ ‫יקום ולא יהיה‪ .‬לא תהיה פה חתונה‪ .‬אני מבין שאתה החתן ‪ -‬אז דע לך‬ ‫שאני אעמוד כאן ואחסום אותך בגופי‪ .‬לא תהיה פה חתונה‪ ,‬נקודה!'‬ ‫האור שהציל מחושך‪...‬‬ ‫הרה"ג אשר קובלסקי שליט"א‬ ‫ֹלקים ֶאת ָר ֵחל" (בראשית ל'‪ ,‬כ"ב)‬ ‫"וַ ּיִ זְ ּכֹר ֱא ִ‬

‫בתוך סבך החיים‪ ,‬הדאגות המטרידות והשגרה השוחקת‪ ,‬כמעט‬ ‫לכולנו יש בעיה הזקוקה לפתרון‪ ,‬מצוקה שצריכה מענה‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫אדם שבריאותו אינה תקינה‪ ,‬ואפילו אם מדובר בבעיה בריאותית‬ ‫קלה ‪ -‬חפץ הוא לראות בפתרונה המלא‪ ,‬להיות בריא כעלם צעיר‪.‬‬ ‫כל יהודי חפץ לזכות בנחת מילדיו‪ ,‬ואם הם נתקלים בקושי מכל סוג‬ ‫ מייחל הוא לראות את הקושי נעלם‪ ,‬וילדיו גדלים לתפארה‪ .‬כך גם‬‫מי שמתקשה בפרנסתו‪ ,‬גם אם אינו על סף פשיטת רגל ‪ -‬שואף הוא‬ ‫לזכות ברווחה כלכלית‪.‬‬ ‫כללו של דבר הוא‪ ,‬שכמעט כולנו מצפים לישועה בנושא כזה או‬ ‫אחר‪ ,‬שואפים להתקדם במשהו‪ ,‬לפתור משהו‪ ,‬לשנות משהו בחיינו‪.‬‬ ‫אנו יודעים ומאמינים‪ ,‬שבורא עולם‪ ,‬ברצונו הטוב‪ ,‬ברגע אחד יכול‬ ‫לפתור לנו כל בעיה‪ :‬חשוכי בנים יזכו בילדים‪ ,‬מוחות סתומים יהיו‬ ‫לגאונים‪ ,‬דחויים חברתית ייהפכו לאהובים‪ .‬חולים יבריאו‪ ,‬ילדים‬ ‫מתקשים יפרחו ויצליחו‪ ,‬מינוס יהפוך לפלוס‪ ,‬וכן הלאה‪ .‬צריך רק‬ ‫שבורא עולם יתן לנו את המתנה הזו‪ ,‬והיא מתעכבת‪...‬‬ ‫היא מתעכבת‪ ,‬כי אין לנו מספיק זכויות‪ .‬כי זה לא מגיע לנו‪ .‬אנו‬ ‫מבקשים‪ ,‬מייחלים ומתפללים‪ ,‬אבל בשמים בוחנים את מצבנו‬ ‫לאשורו‪ ,‬ומאשרים הטבות לפי מה שמגיע לנו‪ ,‬לפי הזכויות שלנו‪.‬‬ ‫וכאן עולה השאלה‪ :‬האם יש דרך עוקפת? האם יש נוסחה שבעזרתה‬ ‫ניתן לקבל הטבות משמים גם אם הן לא מגיעות לנו? האם יש דרך‬ ‫לוותר ולדלג על ההליך הרגיל של אישור הישועות‪ ,‬ולקפוץ קדימה‬ ‫לקבלן גם בלי זכאות מוכחת?!‬ ‫התשובה היא שכן‪ ,‬והדרך הזו נחשפת בפרשת השבוע‪ ,‬בסיפור‬ ‫המדהים של רחל אמנו‪ .‬על רחל אמנו נגזר להיות חשוכת ילדים‪.‬‬ ‫איננו יודעים חשבונות שמים‪ ,‬אנו יודעים שזה מה שקרה‪ ,‬זה מה‬ ‫שנקבע‪ 12 .‬השבטים כבר חולקו באופן בו לאה‪ ,‬בלהה וזלפה יחלקו‬ ‫ביניהן את ‪ 12‬ילדי יעקב‪ ,‬ולרחל אמנו לא נשאר‪...‬‬ ‫היא היתה אמורה להיות חשוכת בנים‪ ,‬עקרה לנצח‪ .‬ואז קרה משהו‬ ‫ששינה את מצבה‪ ,‬שהפך את הקערה על פיה‪ :‬היא ויתרה לאחותה‪,‬‬ ‫זה הכל‪ .‬יעקב אבינו מסר לה סימנים‪ ,‬כדי לוודא שהוא נושא אותה‪.‬‬ ‫אבל היא ‪ -‬רחל‪ ,‬למרות שצדקה‪ ,‬למרות שהאמת היתה לצידה‪,‬‬ ‫למרות שהגיעה לה להינשא ליעקב ולא לאחותה ‪ -‬היא בחרה לוותר‪.‬‬

‫‪Yaakov Lederman/Flash90‬‬

‫היא היתה צודקת אם לא היתה מוותרת‪ ,‬הכי צודקת בעולם‪ .‬ובכל‬ ‫זאת עשתה מעשה נאצל ועילאי‪ ,‬הקרבה יוצאת דופן‪ ,‬ויתור מרחיק‬ ‫לכת‪ :‬היא גילתה לאחותה את הסימנים‪ ,‬ובכך ויתרה על הזכות‬ ‫להיות אחת מארבע האימהות‪ ,‬על מעלת גידול השבטים מייסדי עם‬ ‫ישראל‪ .‬נתנה את הכל‪ ,‬בויתור שאין אצילי ממנו‪ .‬ובגלל שהיא ויתרה‬ ‫לאחותה‪ ,‬ויתר לה הבורא על גזירת העקרות שנגזרה עליה‪ ,‬והעניק‬ ‫לה את הזכות ללדת שני בנים‪ ,‬וגם להפוך לאמא של עם ישראל!‬ ‫כאן נחשפת תגלית מדהימה שכדאי להכיר‪ :‬לוותר זה לא קל‪ ,‬אף‬ ‫פעם‪ .‬האמת היא בצד של המוותר‪ ,‬הוא צודק לגמרי‪ ,‬לחלוטין‪.‬‬ ‫זה דורש מאמץ רגשי גדול‪ ,‬מלחמה פנימית בתוככי הלב‪ ,‬קרב‬ ‫מהלומות בין רגשות שונים‪ ,‬והקרבת ענק שמנצחת ‪ -‬ונותנת לאדם‬ ‫את היכולת לוותר‪ .‬ודווקא בגלל שזה כל כך לא קל‪ ,‬לכן זה כל כך‬ ‫כדאי‪:‬‬ ‫כי זו הדרך‪ ,‬זה המפתח‪ .‬ליהודים רבים לא מגיעה ישועה‪ ,‬אבל כשהם‬ ‫מוותרים ‪ -‬הם זוכים בה‪ .‬כשיהודי מוכיח שלא הכל הולך לפי הצדק‪,‬‬ ‫שאפשר לוותר‪ ,‬שאפשר לא לעמוד על קוצו של יוד‪ ,‬שלא מחלקים‬ ‫זכויות רק לפי צדק אלא יש ויתורים ‪ -‬משמים משיבים לו בישועה‬ ‫גם אם לא מגיע לו‪ ,‬כי הוא הוכיח שאפשר לוותר‪...‬‬ ‫כאלה הזדמנויות יש כל הזמן‪ ,‬בכל מקום‪ .‬שכן שמבקש לבנות ועלול‬ ‫לפגוע באור או באוויר ביתנו‪ ,‬ירושה שעומדת להתחלק ויש בה‬ ‫חילוקי דעות‪ ,‬ויכוח על מקומות בבית הכנסת‪ ,‬על כסף‪ ,‬על כבוד‪,‬‬ ‫על משרה או על מעמד‪ .‬יכול להיות שהצדק עם אחד הצדדים‪ ,‬והוא‬

‫אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫‪23‬‬

‫אפילו ינצח לאחר דיון מתיש‪ ,‬אבל זה כל כך לא כדאי‪:‬‬ ‫הרבה יותר כדאי ‪ -‬פשוט לוותר‪ .‬לוותר‪ .‬זה קשה‪ ,‬זה צורב‪ ,‬זה דורש‬ ‫הקרבה ‪ -‬אבל זה משתלם‪ .‬לא תמיד נדע מה הפתח שפתחנו לעצמנו‪,‬‬ ‫באיזו ישועה זכינו‪ ,‬מה נתנו לנו משמים כאות הוקרה‪ ,‬כמידה כנגד‬ ‫מידה‪ .‬דבר אחד בטוח‪ :‬הוויתור הוא כלי מנצח‪ ,‬הוא פותח את השער‬ ‫לישועות שלא מגיעות לנו‪ ,‬הוא מפתח שמוביל לאוצרות שלא היינו‬ ‫זכאים אליהם‪ .‬אז בכל הזדמנות שיש לנו ‪ -‬הבה נוותר‪ ,‬נוותר מכל‬ ‫הלב‪ .‬נלמד מרחל אמנו כמה זה כדאי ומשתלם!‬

‫‪ 3‬תינוקות בהחלטה אחת!‬ ‫מדי שנה בשנה‪ ,‬ברבים מבתי הכנסת רגעי מתח בליל שמחת תורה‪,‬‬ ‫עת נעמד הגבאי והולם בבימה ומתחיל במכירת העליות‪ .‬הכל‬ ‫חפצים לזכות בזכויות העילאיות‪ ,‬חתן תורה‪ ,‬חתן בראשית‪ ,‬מפטיר‪,‬‬ ‫וכן הלאה‪ .‬אחת העליות המבוקשות הינה עליית 'כל הנערים'‪ ,‬אשר‬ ‫מסורת בידינו שהיא סגולה לזרע של קיימא‪ ,‬לזכות בילדים‪.‬‬ ‫וכך גם היה בבית כנסת באחת מערי הצפון‪ ,‬כאשר בשמחת תורה‬ ‫תש"פ הלם הגבאי בבימה‪ ,‬וביקש למכור את עליית 'כל הנערים'‪.‬‬ ‫שניים התמודדו על העליה‪ ,‬שניהם רצו בה בכל מאודם‪ .‬האחד‪,‬‬ ‫אברך בשם ר' יוסף‪ ,‬נשוי מזה כמה שנים וטרם זכה לילדים‪ ,‬ממתין‬ ‫לישועה המבוששת מלבוא‪ .‬רוצה הוא לרכוש את העליה המסוגלת‪,‬‬ ‫מי יתן ויזכה עוד השנה! ומנגד ניצב לו ר' יצחק‪ .‬הוא אב לכמה בנות‪,‬‬ ‫אך חפץ הוא בבנים‪ ,‬ומה עוד שכבר שנים לא זכה לערוך שמחה‪.‬‬ ‫אולי 'כל הנערים' יזכה אותו!‬ ‫רגע לפני שהחלה המכירה‪ ,‬ביקש רב הקהילה לשוחח עם ר' יצחק‪.‬‬ ‫'ראה נא'‪ ,‬אמר לו בנועם‪' ,‬אין ספק שאתה רשאי להתמודד במכרז‬ ‫וגם לרכוש את העליה‪ ,‬ובעזרת השם הסגולה תעבוד ותזכה בבן זכר‬ ‫עוד השנה‪ .‬אולם מנגד ‪ -‬הלא ניצב עימנו כאן ר' יוסף‪ ,‬אברך חמד‬ ‫שהוא ורעייתו מתייסרים כבר שנים בהמתנה וציפיה לזכות בזרע‬ ‫של קיימא‪ .‬אולי תוותר לו? נכון‪ ,‬אתה רשאי להתמודד‪ ,‬וגם לזכות‪,‬‬ ‫וגם לעלות לתורה‪ ,‬וגם לזכות להתברך בסגולה‪ .‬ובכל זאת‪'...‬‬ ‫הרב סיים את דבריו‪ ,‬והותיר את ר' יצחק שקוע במחשבות‪ .‬מצד‬ ‫אחד ‪ -‬הרב מדבר דברי טעם‪ ,‬לחברו אין ילדים בכלל‪ ,‬והוא חפץ‬ ‫בסגולה הנודעת‪ ,‬והלוואי וייוושע בקרוב! מצד שני ‪ -‬מכירת עליות‬ ‫היא מכרז‪ ,‬אין כאן עניין לוויתורים‪ .‬הוא חפץ בעליה‪ ,‬יש לו עניין‬ ‫בסגולה‪ ,‬גם הוא מצפה מאוד לזכות בבנים‪ .‬תתנהל המכירה כדין‬ ‫וכהלכה‪ ,‬ומי שיזכה יזכה‪ .‬למה לוותר?!‬ ‫ואכן‪ ,‬הקול הזה ניצח לבסוף‪ .‬כשהמכירה החלה‪ ,‬התמודדו ר' יוסף‬ ‫ור' יצחק‪ ,‬זה מול זה‪ ,‬ראש בראש‪ .‬המחיר טיפס ועלה‪ ,‬ולבסוף ‪ -‬ר'‬ ‫יוסף חשוך הבנים החליט לפרוש מהמירוץ‪' .‬זכה לו ר' יצחק' ‪ -‬הכריז‬ ‫הגבאי בפאתוס‪' ,‬עליית כל הנערים נמכרה לידידנו ר' יצחק‪ ,‬זכות‬ ‫התורה זכות המקום וזכות הרגל יעמדו לו לישועה!'‬ ‫הגבאי המשיך לעליות הבאות‪ ,‬אולם ר' יצחק לא נרגע‪ .‬בעומק לבו‬ ‫חש שאולי היה צריך לוותר‪ ,‬אולי ראוי היה שיעניק את העליה לר'‬ ‫יוסף‪ .‬מלחמה התחוללה בתוך לבו‪ :‬מצד אחד ‪ -‬הן רכש את העליה‬ ‫כדין‪ ,‬התחייב לשלם סכום כסף משמעותי‪ ,‬העליה היא שלו והוא‬ ‫‪24‬‬

‫חפץ בה ובסגולתה‪ .‬מצד שני ‪ -‬אולי בכל זאת‪ ...‬הרי ר' יוסף ממתין‬ ‫כל כך הרבה שנים לישועה‪ ,‬אולי נכון לוותר לו?!‬ ‫דקות ארוכות התחולל הקרב בעומק לבו‪ ,‬עד שהוכרע נכון‪ .‬ר' יצחק‬ ‫פנה אל הגבאי בלאט‪ ,‬ולחש לו‪' :‬את עליית כל הנערים‪ ,‬תן לידידי‬ ‫ר' יוסף‪ '.‬הגבאי חשב שאינו שומע טוב‪ ,‬הרי לא עבר זמן רב מאז‬ ‫התמודדו השניים זה מול זה במירוץ אחר העליה המסוגלת‪ ,‬עד שר'‬ ‫יצחק ניצח והעליה היא שלו‪ .‬האמנם? עכשיו הוא מוותר עליה?!‬ ‫אבל ר' יצחק לא הותיר מקום לספק‪ ,‬ובקול אמיץ אישר‪' :‬כן‪ ,‬תן‬ ‫לר' יוסף‪ ,‬שיהיה לו לסגולה‪ .‬נכון‪ ,‬העליה היא שלי‪ ,‬אשלם את כל‬ ‫אשר התחייבתי בגינה‪ ,‬אבל את העליה ‪ -‬תן לו‪ .‬מוותר אני על‬ ‫העליה הנכספת‪ ,‬כדי שר' יוסף יזכה בישועתו!' ‪ -‬ואכן‪ ,‬בעת הקראת‬ ‫העליות הופתע ר' יוסף לשמוע את הגבאי קורא בשמו‪ ,‬הוא עלה‬ ‫לתורה בעליה אותה ביקש ובה חשק בכל לבו!‬ ‫ומה שקרה בהמשך‪ ,‬הוא לא יאומן‪ .‬תוך שנה עמד סיפורנו למבחן‪,‬‬ ‫כפי שמספר לנו הרב נתנאל מור יוסף הי"ו‪ ,‬מעסקני הקהילה‪ :‬ר'‬ ‫יוסף‪ ,‬חשוך הבנים‪ ,‬זכה לחבוק בת כבר בראשית חודש תשרי‬ ‫תשפ"א‪ .‬פחות משנה לאחר שעלה לעליית 'כל הנערים'‪ ,‬זכה‬ ‫בתינוקת מתוקה‪ ,‬בזכות הסגולה כמובן‪.‬‬ ‫אבל זה עוד לא הכל‪ :‬ר' יצחק‪ ,‬המוותר האצילי‪ ,‬ערך בליל שמחת‬ ‫תורה תשפ"א שחל בשבת‪ ,‬שלום זכר כפול ‪ -‬לזוג בנים תאומים‬ ‫שנולדו לו לפקודת השנה‪ ,‬בזכות הויתור כמובן!‬ ‫וללמדנו בא‪ :‬במבט ראשוני עלולים לחשוב שהמוותר מפסיד‪,‬‬ ‫מחמיץ הזדמנות‪ ,‬מאבד משהו‪ .‬זה הכי לא נכון שיכול להיות‪ :‬המוותר‬ ‫לא די שאינו מפסיד ‪ -‬הוא רק מרוויח‪ .‬לפעמים הוא נוכח בכך מיד‪,‬‬ ‫לפעמים לאחר שנים‪ ,‬ולפעמים ‪ -‬לעולם לא יידע כיצד ואיך הועיל‬ ‫לו הוויתור‪ .‬אבל פרשת השבוע מלמדת אותנו‪ ,‬וסיפורם של שני‬ ‫האברכים זועק אלינו‪:‬‬ ‫אחים יקרים‪ ,‬אם יש לנו הזדמנות לוותר ‪ -‬בל נחמיצנה‪ .‬הזדמנות‬ ‫לוותר היא רגע יקר ערך‪ ,‬בו ניתן לזכות בכל ישועה נכספת‪ ,‬כי הוויתור‬ ‫מוכיח שלא עומדים על קוצו של יוד‪ ,‬שלא נותנים רק כשמגיע‪,‬‬ ‫שאפשר לוותר ולהעניק גם כשאנחנו צודקים‪ .‬וככל שהוויתור קשה‬ ‫יותר‪ ,‬ככל שהמוותר צודק יותר‪ ,‬ככל שהוויתור דורש הקרבה רבה‬ ‫יותר ‪ -‬כך כוחו יפה יותר לפתוח שערי שמים ולהעניק שפע ברכה‬ ‫וישועה‪ ,‬הרבה יותר מהמגיע ולמעלה מדרך הטבע!‬

‫האור שהציל מחושך‪...‬‬ ‫מחוייך ונרגש‪ ,‬הסתובב לו החתן דנן בשטח הפתוח שמאחורי בית‬ ‫חמיו לעתיד‪ ,‬בו מתוכננת להתקיים שמחת נישואיו בעוד ‪ 24‬שעות‪.‬‬ ‫הימים ימי קורונה והתקופה לא קלה‪ ,‬אולמות השמחה סגורים‪,‬‬ ‫אנשים מחפשים ונאלצים לאלתר מהרגע להרגע פתרונות משונים‬ ‫ומוזרים‪ ,‬וכך יצא שחמיו קבע ששמחת נישואיו תיערך בשטח פתוח‬ ‫ בחצר ענקית שמאחורי הבניין בו הוא מתגורר‪ .‬עתה הגיע החתן‬‫לסיור בשטח‪ ,‬ערב לפני החתונה שנודעה להתקיים מחר בשעה‬ ‫טובה ומוצלחת‪.‬‬ ‫הוא מסתובב במקום‪ ,‬בוחן את הרחבה המיועדת לגברים‪ ,‬את רחבת‬

‫אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫הנשים‪ ,‬כאן תעמוד בימת התזמורת‪ ,‬כאן יועמד שולחן הכבוד‪,‬‬ ‫ובפינה ההיא יתמקם הקייטרינג‪ .‬מחר בבוקר יגיע צוות מיומן‪ ,‬ינחית‬ ‫בשטח כסאות ושולחנות‪ ,‬כלים ווילונות‪ ,‬תפאורה והצללה‪ ,‬והמקום‬ ‫יהפוך לאולם 'מפואר' ‪ -‬עד כמה שניתן‪ .‬בעיני רוחו ראה את שמחת‬ ‫נישואיו מתקיימת במקום‪ ,‬ולבו נרגש‪...‬‬ ‫'הלו‪ ,‬הלו!' ‪ -‬שמע לפתע קול עצבני מאחוריו‪' ,‬אתה קשור לחתונה‬ ‫שרוצים לעשות פה מחר?'‪ -‬שאל השכן העצבני ולא ציפה לתשובה‪,‬‬ ‫'דע לך‪ ,‬שלא יקום ולא יהיה‪ .‬לא תהיה פה חתונה‪ .‬אני מבין שאתה‬ ‫החתן ‪ -‬אז דע לך שאני אעמוד כאן ואחסום אותך בגופי‪ .‬לא תהיה‬ ‫פה חתונה‪ ,‬נקודה!'‬ ‫החתן חש שלבו מיטלטל בחוזקה‪ .‬הרי כמה צער עברו עליו ועל כל‬ ‫בני משפחת החתן והכלה‪ ,‬במהלך הדיונים‪ ,‬האפשרויות‪ ,‬המחשבות‬ ‫והרעיונות בנוגע לאופן ומיקום החתונה בתקופה טרופה זו‪ .‬סוף סוף‬ ‫הגיעו לפיתרון הזה‪ ,‬הסכימו עליו‪ ,‬הזמינו את בעלי המקצוע‪ ,‬הודיעו‬ ‫למוזמנים‪ ,‬הכל סגור וברור‪ .‬עכשיו לבטל‪ 24 ,‬שעות לפני האירוע?‬ ‫איך אפשר? ומה נעשה? וכיצד תיערך החתונה? ולמה השכן הזה‬ ‫מתעקש? והאם הוא רשאי למנוע מהם את קיום החתונה?! הרי גם‬ ‫חמיו שותף בחצר הזו!‬ ‫ברגע הראשון התבלבל‪ ,‬ברגע השני כבר חשש שהוא הולך ונדבק‬ ‫בעצביו של העצבני שמולו‪ .‬הוא חשב לצעוק‪ ,‬אפילו להתווכח‪ .‬גם‬ ‫לחמיו יש זכויות בחצר הזו‪ ,‬אמנם אולי לא ראוי לערוך בה חתונה‪,‬‬ ‫אבל בתקופה כה טרופה אי אפשר קצת להתחשב? למה להתעקש?‬ ‫למה לבטל אירוע יממה לפני מועדו? איך אפשר לצאת למלחמה‬ ‫מול חתן בערב יום חופתו?!‬ ‫אולם‪ ,‬ברגע הבא החליט החתן להתגבר‪ .‬הוא ישוחח עם חמיו מאוחר‬ ‫יותר‪ ,‬אבל לבטח לא יתעצבן‪ ,‬יכעס‪ ,‬או יצעק על השכן הנרגן‪ .‬הוא‬ ‫הגיב באמירה סתמית כי הוא מבין אותו ויפעל לחפש מקום אחר‪,‬‬ ‫ופשוט ברח מהזירה‪ ,‬כשעיניו מלאות דמעות‪ .‬החתונה שלו‪ ,‬אירוע‬ ‫של פעם בחיים‪ .‬זה יקרה? מתי? איך? איפה? אולי לא יימצא מקום‬ ‫אחר?‬ ‫את רגעי דמעותיו ניצל לפניה לאבא שבשמים‪ ,‬בעודו מטייל ומנסה‬ ‫להתאושש‪ .‬ואז שמע לפתע קול תזמורת מנגנת‪ ,‬ורגליו הוליכוהו‬ ‫אל מקום הקול‪ .‬לא עברו דקות ארוכות‪ ,‬והוא מצא עצמו עומד‬ ‫בשערי חצר מוסד חינוכי סמוך‪ ,‬כשבחצר המוסד מתנהלת חתונה‬ ‫של ממש‪ ,‬אמיתית‪ ,‬כמו זו הצפויה לו מחר בלילה!‬ ‫הוא מחפש את מנהל המקום‪ ,‬ומברר אם המקום פנוי‪ .‬הלה עובר‬ ‫ביומן לחודש הבא‪ ,‬בטוח שהשואל מתעניין על חתונה בעוד זמן‬ ‫מה‪ .‬החתן מתקנו על אתר‪' :‬אני מדבר על חתונה מחר בלילה‪ .‬מחר‪.‬‬ ‫עוד ‪ 24‬שעות ‪ -‬אנחנו בעיצומה‪ .‬פנוי?'‬ ‫המנהל לא הבין כיצד זה יתכן‪ ,‬אך בדק ביומנו ואישר‪ .‬כן‪ ,‬מחר‬ ‫בערב האולם פנוי‪' .‬תשמור לי אותו!' ‪ -‬כמעט מתחנן החתן‪' ,‬אני‬ ‫רק צריך לדבר ולסגור כמה פינות!' ‪ -‬אמר בעודו מנסה להתקשר‬ ‫להוריו‪ ,‬כשבעל האולם מצטחק לעברו‪' :‬תגיד לי‪ ,‬מה יש לי לשמור?‬ ‫נראה לך שמישהו יזמין חתונה מהיום למחר? אם אתה רוצה‪ ,‬תבוא‬ ‫ותסגור‪ .‬החצר שלי עולה ‪ 400‬שקל!'‬

‫מצד שני ‪ -‬מכירת עליות היא‬ ‫מכרז‪ ,‬אין כאן עניין לוויתורים‪.‬‬ ‫הוא חפץ בעליה‪ ,‬יש לו‬ ‫עניין בסגולה‪ ,‬גם הוא מצפה‬ ‫מאוד לזכות בבנים‪ .‬תתנהל‬ ‫המכירה כדין וכהלכה‪ ,‬ומי‬ ‫שיזכה יזכה‪ .‬למה לוותר?!‬

‫למחרת בשעת ערב‪ ,‬נערכה חתונת החתן הוותרן בחצר המוסד‬ ‫החינוכי האמור‪ .‬אולי למותר לציין‪ ,‬כי עלות שכירות חצר המוסד‬ ‫היתה זולה משמעותית מעלות הכשרת המתחם שמאחורי בניין‬ ‫חמיו‪ ,‬והשמחה נערכה בו בתנאים משופרים ונוחים בהרבה‪,‬‬ ‫המותאמים לעריכת שמחה‪ .‬ואז‪ ,‬בשלהי החתונה‪ ,‬התברר הנס‬ ‫הגדול‪:‬‬ ‫באותו ערב‪ ,‬בסביבות השעה ‪ ,6:00‬התרחשה תקלת חשמל לא‬ ‫צפויה‪ ,‬שהשביתה את מערך החשמל ברחוב בו מתגורר חמיו של‬ ‫החתן‪ .‬כן כן‪ ,‬בית הכלה‪ ,‬הבניין והרחוב כולו‪ ,‬וכמובן ‪ -‬החצר הסמוכה‬ ‫שיועדה לשמש כאולם החתונה‪ .‬נקל לשער מה היה קורה לו החתונה‬ ‫היתה נערכת באותו מתחם מאחורי ביתו של המחותן‪ ,‬ללא חשמל‬ ‫ותאורה‪...‬‬ ‫כעת התברר‪ ,‬כי השכן המציק והוויתור לדרישותיו הלא נעימות ‪-‬‬ ‫הצילו מחתונה חשוכה‪ ,‬בכל המובנים‪ .‬כל המשתתפים היו המומים‬ ‫מהנס הגלוי שבהעברת החתונה ברגע האחרון למקום אחר‪ ,‬מעטים‬ ‫מהם ידעו את הסוד‪ :‬החתונה הועברה בשל ויתור‪ ,‬אצילי ומתוק כל‬ ‫כך‪ ,‬לילה לפני החתונה‪ .‬בלי הוויתור ‪ -‬החתונה היתה נערכת בחושך‪,‬‬ ‫רק הודות לוויתור ‪ -‬ליהודים היתה אורה ושמחה!‬ ‫אחים יקרים‪ ,‬את הסיפור הזה‪ ,‬שפורסם בגיליון 'אספקלריא' מפי‬ ‫בעלי המעשה‪ ,‬כדאי לראות מול עינינו בכל פעם שאנו שומעים‬ ‫דרישה כלשהי‪ ,‬הגונה יותר או פחות‪ ,‬מוצדקת יותר או בכלל לא‪.‬‬ ‫החיים מלמדים‪ ,‬שתמיד כדאי לוותר‪ ,‬גם אם זה לא נוח‪ ,‬גם אם זה לא‬ ‫מוצדק‪ .‬כשיש לנו הזדמנות לוותר ‪ -‬זה משתלם לגמרי‪ ,‬זה הכי כדאי‪.‬‬ ‫וככל שנאמץ התנהגות וותרנית‪ ,‬ככל שנחפש הזדמנויות לוותר ככל‬ ‫שנוכל‪ ,‬ככל שנהפוך את הוויתור לחלק מחיינו ‪ -‬כך נזכה לראות‬ ‫שבורא עולם מוותר לנו‪ ,‬ומעניק לנו בטובו גם כשלא מגיע לנו‪ ,‬כי‬ ‫הוא בכוחו הגדול משלם שכר טוב וגמול משתלם למוותרים‪ ,‬ומעניק‬ ‫המשך בעמוד ‪30‬‬

‫אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫‪25‬‬

‫נמל התעופה מלא מפה לפה‪ .‬חסידים‪ ,‬אוהדים ותלמידים רבים שזכו‬ ‫להסתופף תחת כנפי הרבי‪ .‬והנה הרבי נכנס לאולם המכס‪ ,‬ולפתע ניגש‬ ‫אליו שוטר מכס‪ ,‬נופל על צווארי הרבי‪ ,‬מחבקו ומנשקו‪ ,‬וכשדמעות קלות‬ ‫נגרות מעיניו הוא זועק‪" :‬טאטע‪ ...‬טאטע‪"...‬‬ ‫יעקב אבינו צפה את הגלות ברוח קדשו‪ ,‬ויעץ לנו כיצד להינצל ממנה!‬ ‫הרב ישראל ליוש‬ ‫"וַ ּיַ ְרא וְ ִהּנֵ ה בְ ֵאר ּבַ ָּׂש ֶדה‪ ...‬וְ נֶ ֶא ְספּו ָׁש ָּמה כָ ל ָה ֲע ָד ִרים וְ גָ לֲ לּו ֶאת ָה ֶאבֶ ן‬ ‫ֹאמר ֵהן עֹוד ַהּיֹום ּגָ דֹול ֹלא ֵעת ֵה ָא ֵסף ַה ִּמ ְקנֶ ה‬ ‫ֵמ ַעל ּפִ י ַהּבְ ֵאר‪ ...‬וַ ּי ֶ‬ ‫ַה ְׁשקּו ַהּצֹאן ּולְ כּו ְרעּו" (בראשית כ"ט‪ ,‬ב'‪-‬ז')‬ ‫נורא הוא ביאורו של מרנא הגאון רבי חיים מוואלז'ין זי"ע על פסוקים‬ ‫אלו‪ ,‬ועל פיו הפסוקים נסובים על ענין הגלות ועצתו של יעקב אבינו‬ ‫להיגאל ממנו בב"א‪:‬‬ ‫"וַ ּיַ ְרא יעקב אבינו וְ ִהּנֵ ה בְ ֵאר ּבַ ָּׂש ֶדה" – שהרי עשיו נקרא 'איש שדה'‪ ,‬כי‬ ‫אין רשות לקליפות להיות כלל במקום יישוב‪ ,‬אלא שאנו בעוונותינו‬ ‫הרבים מגביהים ומעלים אותם ממקומם להתגבר עלינו‪ ,‬אף במקום‬ ‫יישוב‪ .‬ו'באר' הלא היא השכינה הקדושה הנקראת 'באר מים חיים'‪,‬‬ ‫וזהו שראה יעקב אבינו שה'באר'‪ ,‬כביכול השכינה הקדושה‪ ,‬תשרה‬ ‫ב'שדה' היינו בגלות תחת שלטונו של הס"מ – שרו של עשיו‪.‬‬ ‫לׁשה ֶע ְד ֵרי צֹאן" – הם עם ישראל המחולקים לשלושה‬ ‫"וְ ִהּנֵ ה ָׁשם ְׁש ָ‬ ‫עדרים‪ ,‬כהנים‪ ,‬לווים וישראלים‪" ,‬רֹבְ ִצים ָעלֶ ָיה" ‪ -‬ר"ל שהם בשפלות‬ ‫ובבזוי תחת יד עמלק‪.‬‬ ‫ועתה בא לומר‪ ,‬שאף בגלות היו ישראל יכולים לזכות בתמצית מן‬ ‫השפע היורד לאומות העולם‪ ,‬וזהו שאמר הכתוב "ּכִ י ִמן ַהּבְ ֵאר ַה ִהוא"‬ ‫ש"ה ֶאבֶ ן ּגְ דֹלָ ה ַעל‬ ‫ היינו בגלות‪" ,‬יַ ְׁשקּו ָה ֲע ָד ִרים" – עם ישראל‪ ,‬אלא ָ‬‫ּפִ י ַהּבְ ֵאר" – היינו היצר הרע הנקרא 'אבן נגף'‪ ,‬שאנו מגדילים אותו‬ ‫בחטאינו‪ ,‬הוא נמצא ע"פ הבאר ורוצה לעכב שלא יבוא על ישראל‬ ‫מן השפע הזה כלל‪.‬‬ ‫"וְ נֶ ֶא ְספּו ָׁש ָּמה כָ ל ָה ֲע ָד ִרים" ‪ -‬וכשרואים ישראל עם קדושים‬ ‫שמתקרב ובא יום הדין הנורא‪ ,‬הוא ראש השנה‪ ,‬מתאספים בבתי‬ ‫כנסיות לבקש ולהתחנן על נפשם לפני המלך ברוך הוא‪ .‬ואם אכן‬ ‫היתה עיקר כוונתם בתפילתם‪ ,‬באמת ובלב שלם‪ ,‬רק על גלות‬ ‫השכינה‪ ,‬בוודאי היו מסירים ה'אבן נגף' לגמרי‪ ,‬אלא שכל מגמתם‬ ‫בתפילתם הוא רק על דאגת פרנסתם ושאר הצרות הבאות עליהם‬ ‫יום יום‪ ,‬וזהו שאמר הכתוב "וְ גָ לֲ לּו ֶאת ָה ֶאבֶ ן ֵמ ַעל ּפִ י ַהּבְ ֵאר וְ ִה ְׁשקּו‬ ‫ֶאת ַהּצֹאן וְ ֵה ִׁשיבּו ֶאת ָה ֶאבֶ ן ַעל ּפִ י ַהּבְ ֵאר לִ ְמק ָֹמּה" – היינו שהם גוללים‬ ‫את האבן‪ ,‬הוא היצר הרע‪ ,‬רק מעט מעל פי הבאר‪ ,‬כדי להשקות את‬ ‫צאנם‪ ,‬ותיכף ומיד משיבים את האבן למקומה‪.‬‬ ‫וכאשר ראה יעקב אבינו את כל העתיד הזה ברוח קדשו‪ ,‬התחיל‬ ‫"הן עֹוד ַהּיֹום ּגָ דֹול" – כוחו של ה'יום'‪ ,‬הוא הס"מ הנקרא‬ ‫לקונן ולומר‪ֵ :‬‬ ‫‪26‬‬

‫'יום מהומה ומבוכה'‪ ,‬גדול מאוד‪ֹ" ,‬לא ֵעת ֵה ָא ֵסף ַה ִּמ ְקנֶ ה" – עדיין לא‬ ‫הגיע זמן גאולת ישראל להיגאל בגאולה שלמה‪.‬‬ ‫"ה ְׁשקּו ַהּצֹאן" – התעסקו‬ ‫עצת יעקב אבינו להינצל מאורך הגלות‪ַ :‬‬ ‫בתורה שנמשלה למים‪ּ" ,‬ולְ כּו ְרעּו" – גמלו חסדים איש לרעהו‪ ,‬ואז‬ ‫יהיה יצרכם מסור בידכם‪ ,‬ותזכו לגאולה שלמה‪.‬‬

‫פירושו המופלא של רבי חיים מוואלז'ין‪ ,‬משתלב היטב עם דבריו‬ ‫של מחולל והוגה רעיון 'הדף היומי'‪ ,‬הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין‬ ‫זצ"ל‪ ,‬בסיום המחזור הראשון של הדף היומי‪ ,‬ט"ו בשבט תרצ"א‪:‬‬ ‫"'הדרן עלך תינוקת וסליקא לך מסכת נדה'‪ ,‬שנים רבות שכלל‬ ‫ישראל עסוקים במסכת 'נדה'‪ ,‬היא הגלות האיומה‪ ,‬כמאמר הכתוב‬ ‫'היתה ירושלים לנדה'‪ .‬והעצה היעוצה להינצל מן הגלות היא 'הדרן‬ ‫עלך תינוקת'‪ ,‬להרבות ולהגדיל לימד התורה בקרב התינוקות‪ ,‬דור‬ ‫העתיד‪ ,‬ובכך להשיבם אל אבינו שבשמיים"‪.‬‬

‫כ"ק האדמו"ר מסקולען‪ ,‬הרה"צ רבי אליעזר זוסיא פורטוגל זצ"ל‪,‬‬

‫אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫נודע בכינויו 'אבי היתומים'‪ ,‬תואר לו זכה בזכות מעשיו הכבירים‬ ‫למען יתומי המלחמה הארורה‪ .‬אך לא רק לגשמיותם‪ ,‬למזונם‬ ‫ומחייתם דאג הרבי מסקולען‪ ,‬אלא אף לרוחניותם‪ .‬הוא עמד‬ ‫כחומה בצורה‪ ,‬אל מול הארגונים ששמו למטרה להעביר את‬ ‫הילדים המסכנים הללו על דתם‪ .‬הוא עשה הכל כדי להביא אותם‬ ‫תחת חסותו‪ ,‬תחת כנפי שכינה‪ ,‬במקום שיילכו חלילה אל הקיבוצים‬ ‫החילונים‪ ,‬ולמוסדות הכפירה שפתחו עבורם‪.‬‬ ‫הסיפור הבא יעיד על הקשר המיוחד שנרקם בין היתומים לבין‬ ‫האדמו"ר‪ ,‬קשר שגם אם התנתק ברבות הימים‪ ,‬תזכורת קלה והוא‬ ‫שב להתחבר‪...‬‬ ‫נמל התעופה מלא מפה לפה‪ .‬חסידים‪ ,‬אוהדים ותלמידים רבים‬ ‫שזכו להסתופף תחת כנפי הרבי‪ ,‬והנה הרבי נכנס לאולם המכס‪,‬‬ ‫ולפתע ניגש אליו שוטר מכס‪ ,‬נופל על צווארי הרבי‪ ,‬מחבקו ומשנקו‪,‬‬ ‫וכשדמעות קלות נגרות מעיניו הוא זועק‪" :‬טאטע‪ ...‬טאטע‪– "...‬‬ ‫[אבא‪ ...‬אבא‪]...‬‬ ‫הרבי מביט בשוטר‪ ,‬והוא ממשיך‪" :‬הרבי לא זוכר אותי‪ !?...‬אני יחיאל‬ ‫שפירא‪ ...‬זה אני שהרבי הבריח אותי לארץ ישראל‪."...‬‬ ‫הרבי נזכר‪ ,‬החזיר לו מבט אוהב ואמר בתחנונים‪" :‬בני יקירי‪ ,‬תבטיח‬ ‫לי שתשמור שבת!!"‪.‬‬ ‫שקט‪ ...‬היה לו קשה ליחיאל שפירא להבטיח‪ ...‬אך לאחר הפצרה‬ ‫נוספת‪ ,‬בסערת הרגשות בה היה מצוי יחיאל‪ ,‬הוא הבטיח‪...‬‬ ‫למוסדותיו קרא הרבי מסקולען 'חסד לאברהם'‪ ,‬והסביר‪ :‬ידוע‬ ‫בשם צדיקים קדמונים שהגאולה העתידה תהיה בזכות מידת‬ ‫החסד‪ ,‬כמידתו של אברהם אבינו‪ ,‬לכן אמר לו הקב"ה‪" :‬היה ברכה"‪,‬‬

‫ופירש"י‪" :‬בך חותמין"‪ ,‬היינו שחתימת הגלות תהיה בזכות ריבוי‬ ‫מצוות החסד שיעשו בני אברהם אבינו‪.‬‬

‫יהודי ביקש לללות מגמ"ח סכום כסף‪ .‬בעל הגמ"ח שלא הכירו‪ ,‬נגש‬ ‫לת"ח חשוב בבני ברק‪ ,‬ושאל אודות מהימנותו של המבקש‪ .‬הלה‬ ‫השיב לו כי אדם נאמן הוא‪ ,‬וראוי לסמוך עליו שיחזיר את החוב‬ ‫בזמן‪.‬‬ ‫עברו כמה שבועות מתאריך הפירעון‪ ,‬והלווה לא שילם‪ .‬ניגש בעל‬ ‫הגמ"ח אל אותו ת"ח ממליץ‪ ,‬והתלונן לפניו שהלווה שלדבריו נאמן‬ ‫הוא‪ ,‬מתמהמה מלשלם את החוב‪ .‬הוא לא השיב דבר‪ ,‬הוציא מכיסו‬ ‫את מלוא סכום ההלוואה ושילם לבעל הגמ"ח‪.‬‬ ‫אחר כמה ימים‪ ,‬הגיע הלווה אל בעל הגמ"ח ושילם את החוב‪ ,‬תוך‬ ‫שהוא מתנצל כי שכב בבית החולים בעקבות התקף לב‪ ,‬ועל כן נבצר‬ ‫ממנו לבוא לשלם את החוב‪...‬‬ ‫או אז הבין בעל הגמ"ח כי הת"ח הממליץ‪ ,‬איש אציל ובעל מידות‬ ‫הוא‪ ,‬שבהכירו את הלווה‪ ,‬ידע שיש סיבה טובה לכך שאינו משלם‪,‬‬ ‫וע"כ עשה זאת במקומו‪...‬‬ ‫כאשר מרן שר התורה‪ ,‬הגאון הגדול רבי חיים קנייבסקי שליט"א‪,‬‬ ‫שמע את הסיפור‪ ,‬הגיב‪" :‬בזכות מעשים אלו ראויים ישראל‬ ‫לגאולה‪."...‬‬ ‫לשליחת תגובות לכותב הטור הרב ישראל ליוש‪ ,‬כתבו ל‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫המשך מעמוד ‪ | 19‬הרב שמעון טיקוצקי‬ ‫"אתה מבין איזה ישועה נפלאה קרתה לי היום בזכותך‪ ,‬בזכות‬ ‫התהלים שקראת למעני" קורא ר' יואל דוד באוזני ר' הערשיל ושולף‬ ‫מכיסו‪ ,‬תוך כדי דיבור‪ ,‬מעטפה ובה חמשת אלפי דולר במזומן‪" .‬זה‬ ‫התשלום שהייתי אמור לתת הבוקר לעורך הדין שלא הגיע‪ ,‬הכסף‬ ‫הזה הוא שלך‪ ,‬הוא מגיע לך ביושר!"‪.‬‬ ‫לאחר שנרגע קמעא מהתרגשותו התעניין ר' יואל דוד אצל ר'‬ ‫הערשיל מה מטרת בואו לארה"ב‪ ,‬לאחר ששמע מפיו כי הוא עומד‬ ‫להשיא את בתו ביקש ממנו את הפרטים המלאים‪ ,‬מתי והיכן בדיוק‬ ‫תתקיים החתונה בעז"ה‪ ,‬לאחר מכן נפרדו השניים לשלום‪ .‬כעבור‬ ‫כמה חודשים‪ ,‬בבוקר יום החתונה‪ ,‬נשמעו דפיקות בדלת ביתו של ר'‬ ‫הערשיל באשדוד‪ ,‬בפתח ניצב שליח לא מוכר ובידו מעטפה‪.‬‬ ‫"זה מר' יואל דוד מבורו פארק" אמר האיש קצרות‪ .‬במעטפה היה‬ ‫סכום נכבד ביותר להוצאות החתונה בתוספת מילות תודה על‬ ‫הישועה הגדולה שר' הערשיל היה שליח טוב עבורה‪.‬‬ ‫והיה עוד אחד שהתקשר באותו בוקר להתנצל על התרדמה הבלתי‬ ‫מוסברת שנפלה עליו‪ ,‬ה'דרייווער' כמובן‪ ,‬שהתנצל באוזני ר'‬ ‫הערשיל על האיחור שלא קרה לו כמוהו מעולם‪ .‬לא נחה דעתו עד‬

‫שהתחייב באוזני ר' הערשיל‪ ,‬כי כפיצוי על עוגמת הנפש "אני לוקח‬ ‫אותך מחר לנסיעה של יום שלם במכוניתי‪ ,‬בחינם"‪...‬‬ ‫שני אנשים‪ ,‬באותו בוקר בארצות הברית‪ ,‬מאחרים לקום‪' .‬המפיל‬ ‫חבלי שינה' מפיל עליהם תרדמה עמוקה בלתי מוסברת‪ .‬ברגע‬ ‫הראשון נראה לכל אחד מ'נפגעי האיחורים' שקרה לו דבר נורא‬ ‫ביותר‪ ,‬דבר רע מאין כמותו‪ ,‬אך למפרע מתברר לשניהם‪ ,‬שהאיחור‬ ‫הזה היה חסד צרוף‪ ,‬מתנה משמים‪ ,‬הדבר הטוב ביותר שקרה להם‪.‬‬ ‫אם ה'דרייווער' היה מגיע בחמש וחצי ולוקח את ר' הערשיל‬ ‫לויליאמסבורג‪ ,‬הוא לא היה זוכה להשיג סכומים כה נכבדים כפי‬ ‫שקיבל‪ ,‬ואם 'עורך הדין' היה מגיע בזמן למשפט‪ ,‬מי יודע אם‬ ‫משפטו של ר' יואל דוד היה מסתיים בזיכוי מהדהד וניסי שכזה‪...‬‬ ‫ללמדך שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד‪ ,‬גם דבר שנראה רע‬ ‫מוחלט מתברר למפרע בס"ד כטוב מוחלט‪.‬‬ ‫מקור‪ :‬מפי בעל המעשה הרה"ח ר' הערשיל ברקוביץ שליט"א‪,‬‬ ‫ותשוחח"ל על הסיפור המופלא‪.‬‬ ‫(מתוך המבשר תורני‪ -‬לך לך תשפב)‬

‫אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫‪27‬‬

‫המשך מעמוד ‪ | 2‬הגאון רבי ראובן אלבז שליט"א‬ ‫באותה תקופה‪ ,‬עורקיו היו סתומים לגמרי‪ ,‬והרופאים לא נתנו לו‬ ‫כל סיכוי לחיות‪ .‬ראש הישיבה עבר ניתוח לב פתוח‪ ,‬והרופאים‬ ‫השתוממו לראותו נשאר בחיים כנגד כל הסיכויים‪ .‬הם ישבו‬ ‫והסבירו לו שיש כאן דברים למעלה מבינתם‪ ,‬מעל דרך הטבע‪,‬‬ ‫שכן כל העורקים היו סתומים‪" .‬נברא לך עורק חדש!"‪ ,‬טענו‬ ‫בפניו הרופאים‪" ,‬ה' רצה לתת לך חיים במתנה‪ ,‬וברא לך עורק‬ ‫חדש!"‪...‬‬ ‫כך עמד ראש הישיבה בפני כל בני הישיבה‪ ,‬והודה בכל פה ולשון לה'‬ ‫יתברך‪ ,‬על גודל רחמיו וחסדיו עמו‪.‬‬

‫להשכיחם תורתך‬ ‫הייתה לי סיעתא דשמיא מיוחדת‪ ,‬שמכוחה זכיתי להגיע לישיבות‬ ‫ולעסוק בתורה הקדושה‪.‬‬ ‫כאשר ילדי עדות המזרח הגיעו ארצה מחו"ל ב"עליית הנוער"‪,‬‬ ‫שיכנו אותם למשך תקופה בת חודש עד חודש וחצי במחנה מעבר‬ ‫ב'רמת הדסה' בצפון הארץ‪ ,‬ליד נהריה‪ .‬לאחר מכן מיינו אותם‬ ‫ושלחו כל אחד ואחד למקום שאמור להתאים לו‪ ,‬לפי אופי וסגנון‬ ‫המשפחה‪ .‬הורים רבים שלחו את צאצאיהם ארצה‪ ,‬כשהם סומכים‬ ‫על כך שבארץ ישראל הכל קדוש וטהור‪ ...‬אבל למעשה‪ ,‬ילדים‬ ‫רבים שבאו מבתים שומרי תורה ומצוות‪ ,‬נשלחו לקיבוצים חילוניים‬ ‫והתרחקו כליל ממסורת ישראל‪.‬‬ ‫כאשר הוריי ביקשו לעלות לארץ ישראל‪ ,‬אמרו להם שליחי‬ ‫הסוכנות‪" :‬אתם אחת עשרה נפשות‪ ,‬אי אפשר להעלות בבת אחת‬ ‫משפחה כל כך גדולה‪ .‬תשלחו קודם כל שלושה ילדים‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫נאשר לכם לעלות!"‪.‬‬ ‫שליחי הסוכנות אמרו זאת‪ ,‬במחשבה שעד שההורים יעלו ארצה‪,‬‬ ‫הם יוכלו לְ ַׁש ֵּמד את הילדים‪ .‬ולאחר מכן‪ ,‬כשההורים יעלו‪ ,‬יְ ַׁש ְּמדּו‬ ‫גם אותם בעקבות ילדיהם‪ .‬זה היה הדגם שעל פיו הם פעלו‪ ,‬על מנת‬ ‫להרחיק את עם ישראל ממסורת אבותיו‪.‬‬ ‫באנו ארצה שלושה ילדים צעירים‪ :‬אחותי שהיתה כבת ארבע‬ ‫עשרה‪ ,‬אני שהייתי בגיל אחת עשרה ואחי שהיה בן עשר‪ .‬כשהגענו‬ ‫למחנה המיון ב"רמת הדסה"‪ ,‬אנשי ה"סוכנות היהודית" חילקו‬ ‫לבנים ולבנות מדים שכללו מכנסיים קצרים וגופיות טריקו‪ .‬אבל‬ ‫אחותי לא הסכימה לכך בשום פנים ואופן ואמרה‪" :‬אם אני לא יכולה‬ ‫ללבוש חצאית‪ ,‬תחזירו אותי למרוקו‪ ,‬אני לא נשארת פה!"‪ .‬כשראו‬ ‫כי היא עומדת על דעתה‪ ,‬הלכו והביאו לה חצאית‪.‬‬ ‫לפני שנפרדנו‪ ,‬אמי אמרה לי‪" :‬שמע בני‪ ,‬לך רק למקום שבו שומרים‬ ‫על שבת קודש‪ ,‬לומדים תורה ומתפללים!"‪.‬‬ ‫ב"רמת הדסה" היו חלוקות השלל‪ ,‬חלוקת השבי והמלקוח‪ .‬כל‬ ‫הילדים חולקו לכל מיני מוסדות ממגזרים שונים‪ .‬ישבה שם סוללה‬ ‫של כעשרים אנשים‪ ,‬ביניהם היו גם כן דתיים‪ ,‬ואחד ירא שמים‬ ‫מ"פועלי אגדת ישראל"‪ .‬והם התחילו לחקור כל ילד ולברר האם‬ ‫הוא בן למשפחה שומרת תורה ומצוות‪.‬‬ ‫כשאחד מאנשי הוועדה שאל אותי אודות מוצאי‪ ,‬אמרתי לו‪:‬‬ ‫‪28‬‬

‫"במרוקו יש לסבא שלי בית כנסת משלו‪ ,‬ובו שבעה ספרי תורה‪,‬‬ ‫אשר הוא גם משמש בתור אכסנייה גדולה להכנסת אורחים וגמילות‬ ‫חסדים‪ ,‬אמי אמרה לי 'בני‪ ,‬לך רק למקום תורה!'"‪.‬‬ ‫אחי הגדול היה ירא שמים‪ ,‬אבל בבחרותו הוא נסע עם כמה מחבריו‬ ‫לעיר הגדולה קזבלנקה‪ ,‬כדי לעבד ולהרוויח כסף‪ .‬חברי הוועדה‬ ‫שאלו אותי אם יש לי אחים‪ .‬כשהשבתי בחיוב שאלו אותי במה‬ ‫עוסק אחי הגדול‪ .‬כשעניתי כי הוא עובד כפועל בקזבלנקה‪ ,‬הם החלו‬ ‫לחקור אותי ולברר האם הוא שומר תורה ומצוות‪ .‬וכך החל ויכוח בין‬ ‫חברי הוועדה‪ .‬היהודי מ"פועלי אגדת ישראל" נלחם ככבשה אחת‬ ‫בן שבעים זאבים‪ ,‬עד שהצליח לשכנע את חברי הוועדה לשלוח‬ ‫אותי ללמוד בישיבה בכפר סבא‪.‬‬ ‫כך בחסד ה' זכינו אני‪ ,‬אחי ואחותי להגיע למקומות תורה‪ .‬למרות‬ ‫שהיה קשה לי ולאחי להיפרד מאחותנו הגדולה‪ ,‬עמדנו על כך שהיא‬ ‫תלך למדרשיה לבנות לבד‪.‬‬ ‫מנהל הישיבה בכפר סבא‪ ,‬רבי אליהו חיים ווזביץ‪ ,‬היה צדיק קדוש‪.‬‬ ‫הוא ראה שאני אוהב ללמוד גמרא ואמר‪" :‬אני אלמד איתך!"‪ ,‬ומאז‬ ‫הוא היה בא מידי בוקר‪ ,‬ומעיר אותי מוקדם‪ .‬לאחר מכן היינו יושבים‬ ‫בבית הכנסת ולומדים עד התפילה‪.‬‬ ‫הוריי נותרו בחו"ל למשך שנתיים‪ ,‬בהן לא יכולנו להתאחד עמם‪,‬‬ ‫עד שבמסירות נפש של ממש‪ ,‬הם אמרו כי פניהם מועדות לטנג'יר‪,‬‬ ‫כביכול כדי לחתן את אחי הגדול‪ ,‬כאשר למעשה הם התכוונו לעלות‬ ‫לארץ ישראל‪ .‬אם היו תופסים אותם‪ ,‬היו הורגים אותם על המקום‪,‬‬ ‫חס ושלום‪ .‬אבל בחסדי ה' הם הגיעו ארצה בשלום‪ .‬היה זה לאחר‬ ‫שכבר הגעתי לגיל מצוות‪ ,‬ולמדתי בישיבת 'תפארת ישראל' בחיפה‪,‬‬ ‫אצל הגאונים רבי דב מאיר רובמן והרב רפאל שפירא‪ ,‬בן אחותו של‬ ‫הגאון מבריסק זצ"ל‪ .‬אבל רבים שלא זכו לכך ‪ -‬ירדו מהדת כליל‪.‬‬ ‫בקבוצת המסע לארץ‪ ,‬היה בחור בשם יהושע‪ ,‬שהספיק כבר ללמוד‬ ‫בתלמוד תורה ובישיבה קטנה‪ .‬הוא היה בן חמש עשרה‪ ,‬מבוגר‬ ‫קמעא משאר הילדים‪ ,‬והיה שר לנו בכל שבת "שלום עליכם" בקול‬ ‫נעים שחדר ללבי‪ .‬היינו יושבים בחדר האוכל במרסיי שבצרפת או‬ ‫במחנה המעבר‪ ,‬והוא היה מזמר לנו את ה"שלום עליכם" במנגינה‬ ‫מיוחדת‪ .‬אנשים רבים חזרו בתשובה בגלל ה"שלום עליכם" הזה‪,‬‬ ‫שאותו אני שר בקלטות ובדרשות‪.‬‬ ‫בכל "פשיטה" הייתי מתאר מה עושים כיום יהודים בליל שבת‪:‬‬ ‫איפה אילנה? ‪ -‬בתאטרון‪ .‬איפה גילי? ‪ -‬הלך לכדורסל‪ ,‬איך השבת?‬ ‫תשעה באב‪...‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬כאשר אתה נכנס לבית יהודי‪" ,‬אי זה בית אשר תבנו‬ ‫לי"‪ ,‬השולחן ערוך‪ ,‬הנרות דולקים‪ ,‬ריח הדגים והחלות מפיץ אווירה‬ ‫של שבת קודש‪ .‬והנה נכנס האבא‪ ,‬וכל הילדים נגשים אליו ומנשקים‬ ‫את ידו‪" ,‬בניך כשתלי זיתים סביב לשולחנך"‪ ,‬וכלם שרים ביחד‪:‬‬ ‫"שלום עליכם מלאכי השלום‪ ,‬מלאכי עליון‪ ,‬ממלך מלכי המלכים‬ ‫הקדוש ברוך הוא"‪ ...‬במשך שנים הייתי שר בציבור את המנגינה‬ ‫העריבה שלמדתי מיהושע‪ ,‬והמנגינה הזאת חדרה ללבבות והשיבה‬ ‫רבים מעוון‪.‬‬

‫אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫בדרך הלימוד‬ ‫לאחר שהגעתי לארץ‪ ,‬מגיל אחת‪-‬עשרה עד גיל בר מצווה‪ ,‬למדתי‬ ‫הלכה ואת כל סדר 'זרעים' במוסד של "פועלי אגדת ישראל" בכפר‬ ‫סבא‪.‬‬ ‫בגיל שלוש‪-‬עשרה וחצי‪ ,‬אחרי בר המצווה‪ ,‬נכנסתי לישיבה הקטנה‬ ‫"תפארת ישראל" בחיפה‪ .‬באותה תקופה‪ ,‬למדנו בעיקר גמרא‬ ‫בעיון‪ ,‬ומעט הלכה‪ ,‬שולחן ערוך‪" ,‬חיי אדם" ו"חכמת אדם"‪.‬‬ ‫מורי ורבי‪ ,‬הרב רובמן זצ"ל‪ ,‬ראש הישיבה‪ ,‬התחנך בישיבת 'קלם'‪,‬‬ ‫וזכה לשאוב משם את תורתו ומוסריו הנפלאים‪ .‬הוא היה מתנהג‬ ‫עמנו באהבה כבנים ממש‪ .‬חינך והדריך אותנו בלימוד התורה‬ ‫ובלימוד המוסר‪ .‬והרבה ממה שזכיתי במעשי‪ ,‬הוא בזכות מורה‬ ‫הדרך שהתווה לנו את דרך הישר‪.‬‬ ‫אחרי שלוש שנים נכנסנו לישיבה גדולה‪ ,‬שם עסקנו בפלפולים‬ ‫עצומים מבית מדרשם של רבי נפתלי טרופ‪ ,‬רבי חיים סולובייצ'יק‬ ‫ורבי ברוך בער ליבוביץ זצ"ל‪ .‬למדנו את מסכת חולין‪ ,‬מסכת כתובות‬ ‫ומסכת בבא קמא‪ .‬כשעסקנו בלימוד מסכת חולין‪ ,‬אמרתי לעצמי‪:‬‬ ‫'הבה ננצל את זה ללימוד הלכה למעשה'‪ .‬לקחתי חברותא‪ ,‬ולמדתי‬

‫עמו הלכה למעשה בשעות אחר הסדרים‪ .‬החל מהשעה רבע לעשר‬ ‫בלילה‪ ,‬ישבתי עם החברותא ללמוד את כל ה'בית יוסף'‪ ,‬הש"ך והט"ז‪.‬‬ ‫למדנו באופן יסודי את הלכות מליחה‪ ,‬בשר בחלב ותערובות‪...‬‬ ‫לאחר מכן הרגשתי כי אני יכול לגשת למבחן‪ .‬נגשתי ונבחנתי‪ ,‬וברוך‬ ‫ה' הצלחתי וקיבלתי היתר הוראה וסמיכה לרבנות‪ ,‬מהגאונים רבני‬ ‫העיר טבריה‪ ,‬הרב מאיר ועקנין והרב רפאל קוק זצ"ל‪.‬‬ ‫אחר נישואי למדתי דיינות אצל מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל‪.‬‬ ‫במשך שלוש שנים למדנו חושן משפט ואבן העזר‪ .‬הלימוד היה‬ ‫בעמל גדול‪ ,‬והבחינות היו מחמירות‪ ,‬בהן היה צריך למלא מהזיכרון‬ ‫מחברות שלימות‪ .‬לא דף או שני דפים‪ ,‬אלא מחברת שלימה בת‬ ‫עשרים וארבעה דפים! היתה זו תקופה ארוכה של כתישה‪ ,‬בה לא‬ ‫חשבנו על שום דבר מלבד החומר הנלמד‪.‬‬ ‫לאחר מכן התחלתי לעסוק בלימוד הלכות שבת ועוד‪ ,‬והשקעתי‬ ‫מאמצים מרובים כדי לדעת ולזכור כל הלכה‪ .‬כל החיות של האדם‬ ‫נובעת מלימוד התורה‪ ,‬כשהוא חוזר ומברר ושואל וכותב פעם אחר‬ ‫פעם‪ .‬באופן זה הדברים מתבררים ומתבהרים‪ ,‬ונקנים בנפש האדם‪.‬‬ ‫(מתוך הספר 'משכני אחריך')‬

‫המשך מעמוד ‪ | 4‬מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל‬ ‫ולטפל בענין או לא? 'ישבתי עד מאוחר בלילה לדון בעניין 'העברת‬ ‫והקנאת עולם הבא'‪ ,‬וב'תנאים בגט'‪ ,‬ועוד'"‪ ,‬סיפר מרן הגרי"ש‬ ‫לגרי"מ שטרן שליט"א‪'" ,‬ואין לי הכרעה מוחלטת‪ .‬סיימתי הבוקר‬ ‫קצת יותר מהר את התפילה (בינה זאת!) כדי לעיין עוד‪ ,‬ואפילו לא‬ ‫אכלתי פת שחרית‪ .‬אין לי ידיים ורגלים' – התבטא מרן זצוק"ל מתוך‬ ‫חולשה – 'וזו הרי עגונה ממש עם כל הצער והקושי שבזה!'‪.‬‬ ‫"למחרת התעניינתי מה התחדש‪ ,‬ומרן אמר לי‪' :‬ר' מיכל‪ ,‬זה עוד לא‬

‫ברור‪ ,‬לא עזבתי את הסוגיא‪ ,‬וזו סוגיא שאין בה דברים מפורשים‬ ‫לענייננו'‪ .‬לבסוף‪ ,‬ביקש ממני שאלך לרבי יצחק‪ ,‬ואומר לו שאין כאן‬ ‫הכרעה‪ ,‬ושינסה בכל זאת לשכנע את הבעל שירד מהתנאי הזה‪.‬‬ ‫"הסיפור לקח עוד שלושה חודשים‪ ,‬רבי יצחק נסע עוד ועוד‪ ,‬ובסופו‬ ‫של דבר השיג את הגט בלי התנאי‪ .‬סיפרתי על כך למרן‪ ,‬ואנחת‬ ‫השמחה שנשמעה מפיו אין לתארה‪' :‬ברוך ה'! ברוך ה'!'"‪.‬‬ ‫(מוסף שבת קודש‪ ,‬מטות מסעי תש"פ)‬

‫המשך מעמוד ‪ | 9‬הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א‬ ‫שבעוד חצי שעה יגיע האוטובוס‪.‬‬ ‫בינתיים נכנס לחנות לממכר מזון ומשקאות‪ ,‬בשביל לקנות שתייה‬ ‫קרה להשיב נפשו‪ ,‬ושאל את המוכר אשר הוא רחוק משמירת‬ ‫התורה והמצוות ואף מהלך בגילוי ראש רחמנא לצלן‪ ,‬האם יכול‬ ‫להיכנס לבית הכסא והשיב בהן‪ ,‬חזר ושאלו האם יכול לשמור עבורו‬ ‫את התיק שעמו שלא ייגנב‪ ...‬נענה לו המוכר‪" :‬הכנס את התיק‬ ‫לבית הכסא ושם תשמור עליו שמירה מעולה כרצונך"‪.‬‬ ‫השיב לו האברך כי מונח בתיק הטלית והתפילין שלו‪ ,‬ומפני קדושתן‬ ‫אינו יכול להכניסן עמו‪ ,‬ונתרצה המוכר לשמור‪ .‬כשיצא האברך פנה‬ ‫אליו המוכר‪ ,‬ושאלו האם יש לו כמה דקות פנאי עבורו‪ ,‬השיב לו‬ ‫האברך‪" :‬עוד רבע שעה בידי עד שיגיע האוטובוס שלי"‪ .‬חזר המוכר‬ ‫ושאלו‪" :‬האם יכול אני להניח את התפילין‪ ,"...‬וכשסיים להניח אמר‬ ‫לו המוכר‪" :‬דע‪ ,‬שזה כבר כמה שנים שהנני מקפיד להניח תפילין‬ ‫בכל יום ויום‪ .‬והנה הבוקר קמתי מאוחר‪ ,‬ולא היה לי זמן להניח‬ ‫תפילין‪ ,‬על כן נמלכתי בדעתי לרוץ אל החנות‪ ,‬ובטוח הייתי וגם‬

‫ביקשתי שה' יעזור שבמשך היום אניח תפילין‪ ...‬והנה נשלחו אלי‬ ‫תפילין מן השמים למען אוכל להניחן"‪...‬‬ ‫ומלבד שיש ללמוד מכאן על נפלאות ההשגחה הפרטית‪ ,‬כאשר א־ל‬ ‫עושה עלילות מסבב אברך ומטלטלו 'לחינם' שעות בדרכים‪ ,‬וכל זה‬ ‫להמציא תפילין לאותו מוכר‪ ,‬הרי יש להתבונן הרבה עד כמה יקרה‬ ‫בעיני ה' כל מצוה ומצוה שאדם עושה‪ ,‬שהרי 'מוכר' זה אינו מניח‬ ‫תפילין דרבינו תם‪ ...‬ומכל מקום הקדוש־ברוך־הוא סייע בידו שיזכה‬ ‫להניח תפילין אף ביום זה‪ ,‬כי הבא ליטהר מסייעין לו‪.‬‬ ‫וכל זה להוציא מחשבת פיגול מהלב‪ ,‬כי מי אני ומה אני ומה ערך‬ ‫יש למצוותי‪ ,‬וכי יש נפקא מינה אם עשיתי אם לאו‪ ,‬האם זה 'נפקא‬ ‫מינה' למישהו בכלל‪ ...‬וקודשא־בריך־הוא אומר‪ :‬בני חביבי‪ ,‬חשוב‬ ‫אתה בעיניי‪ ,‬וברצוני שתעשה מצוותיי‪ ,‬ואף אסייע בידך הרבה ואתן‬ ‫לך האפשרויות לקיום רצוני‪ ,‬ומי ייתן והיה לבבך זה ליראה אותי כל‬ ‫הימים‪.‬‬ ‫(קטעים מלוקטים מתוך 'באר הפרשה' פרשת עקב תשע"ט)‬

‫אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫‪29‬‬

‫המשך מעמוד ‪ | 15‬הגה"צ רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א‬ ‫קלה היא יותר מלאכת הגנבה‪ ...‬לפיכך מיהר הגנב הממולח לרכוש‬ ‫גם כן כרטיס הפלגה באותה אניה‪ ,‬ומיקם את עצמו באותו חדר בו‬ ‫נמצא העשיר הנכבד‪.‬‬ ‫במהלך ההפלגה מיעט העשיר לצאת מתאו המפואר‪ ,‬ולהסתובב בין‬ ‫קומות האניה כשאר הנוסעים‪ ,‬כנראה מחשש לעשרו הגדול שנשא‬ ‫עמו‪ ...‬אולם בכל זאת הצליח הגנב לפשפש בתוככי מזוודותיו של‬ ‫העשיר יותר מפעם אחת – אם באישון לילה‪ ,‬בעוד הנגיד נם את‬ ‫שנתו‪ ,‬ואם בעת שעלה אל הסיפון לשאוף מעט אוויר‪.‬‬ ‫ברום‪ ,‬להוותו‪ ,‬מכל אותן 'גיחות' העלה חרס בידו; הוא הפך וחיפש‬ ‫היטב כל רחבי החדר ובכל מסתריו‪ ,‬ולא הצליח לגלות ולא כלום‪.‬‬ ‫גם כשהצליח באחת הפעמים להניח את ידו על תיקו האישי של‬ ‫העשיר ‪ -‬לא מצא בו יותר מכמה שטרות בלבד‪ ,‬אבל יהלום אין!‬ ‫התעלומה היתה גדולה – הרי הוא בעצמו עקב אחר העשיר בעיניים‬ ‫חדות מרגע ביצוע הרכישה‪ ,‬ולא גרע עין ממנו עדי הגיע הנה אל‬ ‫אניה זו! ברור היה לו אם כן‪ ,‬שהעשיר מחזיק את היהלום כאן בבטן‬ ‫האניה‪ ,‬והתפלא מאד על כך שאינו מצליח להשיגו‪.‬‬ ‫פעם אחת חזר העשיר לפתע אל החדר מן הסיפון העליון‪ ,‬ו'תפס'‬ ‫את הגנב דנן 'על חם'‪ ,‬בעודו מחטט ומחפש בין מזוודותיו השונות‪...‬‬ ‫להפתעתו של הגנב לא נבהל העשיר ולא נרתע כלל – אדרבה על‬ ‫פניו נראה חיוך ערמומי והוא הביט בגנב בלגלוג‪ ,‬כאומר‪ :‬יודע אני‬ ‫היטב מה תחפש‪ ,‬אך כלום לא יעלה בידך!‬

‫הגנב מצידו הבין על אתר שהפעם בגניבה זו נכשל‪ ,‬ואת היהלום‬ ‫היקר כבר לא יוכל‪ ,‬כנראה‪ ,‬להעביר לרשותו‪ .‬הוא נפל‪ ,‬אפוא‪ ,‬לרגלי‬ ‫העשיר הגדול‪ ,‬ביקש את סליחתו‪ ,‬והתחנן על נפשו שלא להסגירו‬ ‫לידי רב החובל‪ ,‬והבטיח שלא להציק לו יותר‪ .‬העשיר בטוב לבו נענה‬ ‫להפצרותיו וסלח לו על מזימותיו‪.‬‬ ‫בטרם פנה הגנב‪ ,‬ביקש מן העשיר להבהיר לו פשר דבר‪" :‬הרי עקבתי‬ ‫אחריך כל הזמן מרגע צאתך מבנין הבורסה עדי הגיעך אל המקום‬ ‫הזה‪ ,‬בטוחני שהיהלום נמצא כאן באניה‪ ,‬הפכתי כל פינה בחדר ולא‬ ‫מצאתיו‪ ,‬כיצד יתכן כזאת?"‬ ‫העשיר חייך חיוך צופן סוד‪" :‬קלטתי אותך מן הרגע הראשון!"‪,‬‬ ‫סיפר לגנב‪" ,‬עוד בתוככי בנין הבורסה שבבלגיה היו תנועותיך‬ ‫חשודות בעיני‪ ,‬ועם כל אמצעי ההסוואה שנקטת חששתי ממך‪...‬‬ ‫לפיכך החבאתי את היהלום היקר במקום שלא יעלה על דעתך‬ ‫לעולם! והלא הוא מונח בכיס מעילך שלך! התלוי כאן על הקולב‪...‬‬ ‫שם ידעתי שלא תחפשהו כלל‪."...‬‬ ‫כך שב הגנב בידיים ריקות! ולא עלתה לו גניבתו ולא כלום!‬ ‫מוסר ההשכל הנלמד מטיב זה המעשה‪:‬‬ ‫חבל לך לחפש את היהלום בין אוצרותיו של חברך‪' ,‬לך לך אל עצמך!'‬ ‫ היהלום טמון בתוכך עצמך! יש בך אוצרות נפלאים שלא יסולאו בפז‪,‬‬‫חפש אותם חיפוש אחר חיפוש‪ ,‬עד שיתגלה היהלום שלך – שבתוכך!‬ ‫(מתוך 'טיב המעשיות')‬

‫המשך מעמוד ‪ | 25‬הרה"ג אשר קובלסקי שליט"א‬ ‫להם שפע ישועות וברכות!‬

‫מקום תמורת מקום‪...‬‬ ‫הסיפור הבא אירע בקיץ תש"פ‪ ,‬כשמוסדות החינוך נסגרו‪,‬‬ ‫משפחות על ילדיהן ננעלו בבתים‪ ,‬אין יוצא ואין בא‪ .‬בבית משפחה‬ ‫אחת שחיה בצפיפות כל ימות השנה גבר הלחץ‪ ,‬הם ביקשו למצוא‬ ‫כל דרך להרחיב את דירתם‪ .‬יש להם מרפסת מתקפלת על עמודי‬ ‫מתכת המשמשת אותם מדי שנה בחג הסוכות‪ ,‬והאב חשב כי נכון‬ ‫יעשה אם ירכיב אותה כבר עתה ‪ -‬בעיצומו של הקיץ‪ ,‬ויעניק לביתו‬ ‫עוד כמה מטרים‪ ,‬מרחב נשימה ומחיה‪...‬‬ ‫אלא‪ ,‬שהוא ידע כי הוצאת המרפסת מסתירה את קרני השמש‪,‬‬ ‫פוגעת באור ובאוויר הנכנסים בבית השכן שמתחתיו‪ .‬בעבר הסכים‬ ‫הלה שירחיב את ביתו למרות שנפגע מהדבר‪ ,‬וגם הסכים להרכבת‬ ‫המרפסת המתקפלת ‪ -‬כי במשך שבוע בשנה הוא מוכן לחיות בדירה‬ ‫חשוכה קמעא‪ .‬אבל להרכיב את המרפסת הזו עכשיו‪ ,‬בעיצומו של‬ ‫הקיץ‪ ,‬לתקופה שאיש אינו יודע מה אורכה ‪ -‬לכך לא הסכים מעולם!‬ ‫הוא פונה אל השכן ומבקש את הסכמתו‪ ,‬והלה התלבט והשיב‬ ‫כי ישוחח בעניין עם רעייתו וישיב בהקדם‪ .‬כבר למחרת הופיע‬ ‫ותשובתו בפיו‪' :‬זה באמת לא קל לנו‪ ,‬אבל החלטנו לוותר כדי שיהיה‬

‫‪30‬‬

‫לך מקום בבית‪ .‬רק זו בקשתי אליך ‪ -‬שתברך אותי שכשם שוויתרתי‬ ‫ונתתי לך עוד מקום בדירתך‪ ,‬כך תברכני שיהיה עוד מקום בדירתי‬ ‫שלי‪ ,‬כאשר בתי שמתעכב זיווגה זה עידן ועידנים‪ ,‬תזכה כבר להקים‬ ‫בית בישראל ותפנה את מקומה מביתי‪'...‬‬ ‫השכן התרגש מהמחווה‪ ,‬ובירך את שכנו בחום‪ .‬לא חלפו אלא‬ ‫שלושה שבועות‪ ,‬ובתו של השכן הוותרן ואציל המידות באה בברית‬ ‫האירוסין‪ ,‬עומדת להקים בית בישראל! הוויתור האצילי הוכיח‬ ‫את עצמו גם הפעם‪ :‬הוא ויתר כדי שיהיה לשכנו יותר מקום‪ ,‬ובכח‬ ‫הוויתור פעל שיהיה לו עצמו יותר מקום בבית‪ ,‬כשבתו תינשא‬ ‫בשעה טובה ומוצלחת!‬ ‫סיפור נפלא זה‪ ,‬שהתפרסם בגיליון 'השגחה פרטית'‪ ,‬מאיר את‬ ‫עניין הויתור בנופך אצילי‪ .‬גם ויתור לתקופת מה‪ ,‬גם ויתור שעלול‬ ‫להיראות פעוט ‪ -‬יש בו את היכולת לחולל מהפכות‪ ,‬לפעול ישועות‪,‬‬ ‫לפתוח שערים‪ .‬אחים יקרים‪ ,‬הבה נוותר בכל הזדמנות‪ ,‬הבה נוותר‬ ‫מכל הלב‪ ,‬זה הכלי וזה המפתח לפתוח לנו שערי שמים ולזכותנו‬ ‫בישועות נכספות!‬ ‫לשליחת תגובות לכותב הטור ולקבלת העלון‬ ‫של הרב אשר קובלסקי‪ :‬במייל‪ ,‬כתבו ל‪[email protected]‬‬ ‫מתוך הספר המפואר פניני פרשת שבוע‬

‫אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫סיכום‬ ‫שבועי‬ ‫ב'דף יומי‬ ‫בהלכה'‬ ‫‪Yonatan Sindel/Flash90‬‬

‫האם מותר להחזיק את ארבעת המינים בתפילת מוסף?‬ ‫מדוע יש להימנע מהרחת האתרוג לפני חג הסוכות?‬ ‫האם אדם מחויב לוותר על סכום כסף גדול כדי להימנע מעבירה על 'לא תעשה' דרבנן?‬ ‫ֵמהלכות ארבעת המינים‬ ‫• מעיקר הדין‪ ,‬ניתן ליטול את ארבעת המינים מיד לאחר עלות‬ ‫השחר‪ ,‬אך היות ורוב הציבור אינם יודעים מתי בדיוק עלות‬ ‫השחר‪ ,‬תיקנו חכמינו ז"ל שיקיימו את המצוה רק מהנץ החמה‬ ‫ואילך‪.‬‬ ‫• בכל יום מימי חג הסוכות‪ ,‬אסור לאכול סעודה לפני נטילת‬ ‫ארבעת המינים‪ ,‬כדי שלא ָיּמשכו בסעודה וישכחו מלקיים‬ ‫את המצוה‪ .‬ואכילה מועטת‪ ,‬או שתייה מועטת‪ ,‬המוגדרת‬ ‫כ'טעימה' – מותרת מן הדין‪ ,‬אך אין להקל בכך כי אם 'לצורך‬ ‫גדול'‪.‬‬ ‫• בשנים קדמוניות‪ ,‬נהגו אנשי ירושלים לאחוז בידם את‬ ‫ארבעת המינים מעת הליכתם לבית הכנסת‪ ,‬עד שובם לביתם‬ ‫לאחר התפילה‪ .‬ובימינו‪ ,‬רק המפורסם כמדקדק במעשיו רשאי‬ ‫לנהוג כן‪.‬‬ ‫• רבים נוהגים להניח את הלולב‪ ,‬ההדס והערבה‪ ,‬במים במשך‬ ‫ימי החג כדי לְ ַׁש ֵּמר את רעננותם‪ ,‬והפוסקים משבחים מנהג‬ ‫זה‪ .‬וכמו כן‪ ,‬רצוי להחליף את המים בכל יום‪ ,‬כדי לשפר את‬ ‫תועלתם‪.‬‬ ‫• במשך כל ימי חג הסוכות אסור להריח הדס שקיימו בו את‬ ‫מצות ארבעת המינים‪ .‬ואף בהבדלה של מוצאי שבת חול‬ ‫המועד‪ ,‬אסור להשתמש בו לברכת 'בורא מיני בשמים'‪ .‬ולאחר‬ ‫החג מותר להריחו‪ .‬ואת האתרוג‪ ,‬מותר להריח‪ ,‬אך למעשה‪,‬‬ ‫יש להימנע מהרחתו מאז שייעדוהו לקיום המצוה – אף בימים‬ ‫שלפני החג – עד לאחר החג; משום שהפוסקים נחלקו אם‬ ‫מברכים עליו את ברכת הריח‪.‬‬ ‫ֵמהלכות איסור 'תחומין' ואמירה לגוי‬ ‫• חכמינו ז"ל אסרו על האדם להתרחק בשבת וביום טוב יותר‬ ‫מאלפיים אמה מהמקום בו שהה ב'בין השמשות' שבכניסת‬

‫השבת‪ ,‬ואיסור זה נקרא 'תחומין'‪.‬‬ ‫• בנוסף על איסור 'תחומין' לאדם‪ ,‬יש איסור תחומין בשבת‬ ‫וביום טוב גם על חפצים‪ ,‬דהיינו שאסור להוציא חפצים מחוץ‬ ‫לתחומו של בעליהם‪ ,‬ואף אם שייכים לגוי‪.‬‬ ‫• אמירה לגוי לעשות איסורי שבת‪ ,‬בין איסורים דאורייתא ובין‬ ‫איסורים דרבנן‪ ,‬אסורה מדרבנן‪ .‬ואמירה לגוי לעשות איסורי‬ ‫שבת דרבנן‪ ,‬מותרת לצורך מצוה‪.‬‬ ‫הלכות שונות בנוגע להוצאה כספית לצורך קיום מצוות‬ ‫• אדם שאין בידו חפץ הנדרש לקיום מצוַ ת 'עשה' כלשהי‪ ,‬כגון‬ ‫בניית מעקה לגג ביתו – חייב להוציא לפחות עשירית מהקרן‬ ‫לׁשם רכישת האמצעים שבהם יקיים‬ ‫של נכסיו‪ ,‬וכן מרווחיו‪ֵ ,‬‬ ‫את המצוה‪.‬‬ ‫• בניגוד לביטול מצוַ ת 'עשה'‪ ,‬שלגביה קיימת הגבלה במידת‬ ‫ההוצאה הנדרשת לצורך קיומּה; בנוגע למצוַ ת 'לא תעשה' אין‬ ‫כל הגבלה‪ ,‬ואדם חייב להוציא כל הוצאה שהיא‪ ,‬ואף להפסיד‬ ‫את כל ממונו‪ ,‬כדי שלא לעבור עליה‪ .‬הלכה זו אמורה אף בנוגע‬ ‫לאיסורי 'לא תעשה' דרבנן‪ ,‬ואף בנוגע למעשה שיש בו רק‬ ‫סיוע לדבר עבירה‪.‬‬ ‫• מי שקנה אתרוג בגודל המינימלי שניתן לצאת בו ידי חובה‪,‬‬ ‫ואחר כך מצא אתרוג גדול יותר‪ ,‬אך יקר יותר – אם תוספת‬ ‫התשלום היא לא יותר משליש‪ ,‬מצוה להחליף את הראשון‬ ‫בשני‪.‬‬ ‫• יש אומרים‪ ,‬שאם מזדמנים לאדם שני אתרוגים שהאחד‬ ‫יפה יותר מהשני‪ ,‬אך גם יקר יותר – אם תוספת התשלום היא‬ ‫לא יותר משליש‪ ,‬מצוה לקנות את היפה יותר‪ .‬ואם כבר רכש‬ ‫אתרוג מהודר‪ ,‬ואחר כך הזדמן לפניו אתרוג יפה יותר – נחלקו‬ ‫הפוסקים אם צריך להחליף את הראשון בשני‪ .‬והלכה זו אמורה‬ ‫גם בנוגע לחפצי מצוה אחרים‪ ,‬כגון ספר תורה‪.‬‬

‫אציו תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪[email protected] | 02-560-9000‬‬

‫‪31‬‬

‫השבוע‬

‫''אמא האריכה ימים‪ ,‬חיה עד גיל ‪ ,93‬והותירה אחריה כ‪ 500-‬צאצאים‪ ,‬כולם‬ ‫יראים ושלמים ורבים מהם תלמידי חכמים מופלגים ומרביצי תורה‪"...‬‬ ‫הצצה לרגעים מרגשים שתופסים את תשומת הלב בתוך מרוץ החיים השוטף‬ ‫הרב יהושע לייבזון‬ ‫בשבוע שעבר האזנתי‪ ,‬לשיחה מיוחדת של הגאון רבי אשר וייס‬ ‫שליט"א‪ ,‬על אמו הרבנית הצדקנית מרת פראדל וייס ע"ה‪.‬‬ ‫השיחה כולה היתה מאוד מרגשת‪ ,‬הגר"א וייס שליט"א דיבר על אמו‬ ‫עם כל הרגש הטבעי של אהבת בן לאמו‪ ,‬אבל היו שם שתי נקודות‬ ‫שתפסו את תשומת הלב שלי באופן מיוחד‪ :‬סיפור‪ ,‬וגם 'ווארט' נפלא‬ ‫שאמר בשם אמו ע"ה‪ .‬כשהווארט משלים את הסיפור באופן מלא‪.‬‬ ‫וכך היה המעשה‪ :‬בהיותה נערה כבת ‪ 15‬שנים‪ ,‬הגיעה הגב' וייס למחנה‬ ‫אושוויץ‪ .‬היא הגיעה יחד עם בני משפחה רבים‪ ,‬כ‪ 30-‬איש היו מקרב‬ ‫בני משפחתה‪ ,‬ובכללם אביה ואמה‪ ,‬אחיה ואחיותיה‪ ,‬הסבא והסבתא‪,‬‬ ‫דודים‪ ,‬דודות ובני דודים‪.‬‬ ‫הם עמדו בתור שבו בוצעה הסלקציה על ידי אותו רשע ימ"ש‪ ,‬שהחליט‬ ‫בהינד עפעף מי ילך לימין ומי לשמאל‪ .‬בעמדם שם‪ ,‬הם התנחמו זה‬ ‫בחברתו של זה‪ ,‬נכון שהם נמצאים במקום איום ונורא‪ ,‬נכון שהם איבדו‬ ‫את כל רכושם ונגררו לכאן בעל כרחם ברכבות משא‪ ,‬אבל לפחות הם‬ ‫ביחד‪ ,‬כל בני המשפחה‪.‬‬ ‫ואז‪ ,‬כשהגיע תורם החל הרשע ימ"ש להפנות את כולם לצד ימין‪ ,‬ורק‬ ‫הנערה בת ה‪ 15-‬היתה היחידה מכל בני המשפחה שנשלחה שמאלה‪.‬‬ ‫היא נחרדה ונבעתה‪ ,‬מאנה לקבל על עצמה את ההחלטה התמוהה‪ ,‬ובלי‬ ‫לחשוב פעמיים החלה לרוץ לימין‪ ,‬כדי להצטרף לשאר בני המשפחה‪,‬‬ ‫בעודה ממרה את פיו של הנאצי‪.‬‬ ‫אבל הוא‪ ,‬הנאצי‪ ,‬לא ויתר לה‪ ,‬אחד מעושי דברו תפס אותה והשליך אותה‬ ‫בחוזקה לעבר הדרך הפונה לימין‪ ,‬כאילו היתה חפץ דומם וחסר נשמה‪.‬‬ ‫היא נפלה ארצה‪ ,‬נחבטה ונחבלה‪ ,‬ראשה הסתחרר עליה‪ ,‬וכשקמה על‬ ‫רגליה והפנתה את מבטה לעבר בני המשפחה‪ ,‬כבר לא ראתה אותם‪.‬‬ ‫הם נעלמו לבלי שוב‪.‬‬ ‫עוד באותו היום כבר נעלמו כל בני המשפחה‪ ,‬ולאחמ"כ עלו בסערה‬ ‫השמימה‪ .‬ואילו היא‪ ,‬הנערה בת ה‪ ,15-‬נשלחה לעבודת פרך במחנה העבודה‪.‬‬ ‫"אותו נאצי רשע לא ידע שבמעשיו אלו היא מקים שבט בעם ישראל"‪,‬‬ ‫אמר הגר"א וייס בדברים אחר אמו‪" .‬אמא האריכה ימים‪ ,‬חיה עד גיל‬ ‫‪ ,93‬והותירה אחריה כ‪ 500-‬צאצאים‪ ,‬כולם יראים ושלמים ורבים מהם‬ ‫תלמידי חכמים מופלגים ומרביצי תורה‪."...‬‬

‫אהבת עולם‬ ‫אחרי השואה השתקמה הגב' וייס ע"ה‪ ,‬הקימה את ביתה עם‬

‫בעלה זצ"ל‪ ,‬והעמידה דורות לתפארת‪ ,‬בעודה עוסקת בהוראה‬ ‫ובהמשך מתמנה לכהן כמנהלת בבית החינוך לבנות בקריית צאנז‬ ‫בנתניה‪.‬‬ ‫היא היתה אשה משכלת ויראת ה'‪ ,‬ואף אמרות טהורות של דברי תורה‬ ‫שחידשה בעצמה נשמעו מפיה‪.‬‬ ‫בדבריו הזכיר בנה הגר"א יבלחט"א‪ ,‬אימרה אחת משמה‪ :‬אנחנו תמיד‬ ‫אומרים לפני קריאת שמע את ברכות קריאת שמע‪" :‬אהבת עולם‬ ‫אהבתנו"‪" ,‬אהבה רבה אהבתנו"‪" ,‬אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת"‪,‬‬ ‫'אוהב עמו ישראל' "הבוחר בעמו ישראל באהבה"‪.‬‬ ‫למה דווקא זה החלק בתפילה שבו אנו מזכירים שוב ושוב את אהבת‬ ‫הקב"ה לעמו ישראל יותר מבכל מקום אחר בתפילה? למה דווקא לפני‬ ‫קריאת שמע?‬ ‫אלא‪ ,‬היתה אומרת הרבנית מרת פראדל וייס ע"ה‪ ,‬לפני שיהודי אומר‬ ‫"שמע ישראל‪ ...‬ואהבת את ה' אלוקיך"‪ ,‬הוא צריך קודם להבין ולהפנים‬ ‫כמה הקב"ה אוהב אותו‪ .‬כשנבין כמה הקב"ה אוהב אותנו‪ ,‬האהבה שלנו‬ ‫אליו תתעצם ותתגבר עשרת מונים!!!‬ ‫וזה המשפט שגב' וייס ביקשה לכתוב‪" :‬הכרת הטוב בלבה‪ ,‬חדוות חיים‬ ‫בקרבה"‪.‬‬ ‫כי אכן‪ ,‬למרות שעברה מה שעברה‪ ,‬למרות הקשיים העצומים שחוותה‪,‬‬ ‫היו שנותיה שוות לטובה! היא ראתה את הטוב שבכל דבר‪.‬‬ ‫כי כשאדם מתבונן על העולם דרך עין טובה‪ ,‬דרך 'משקפיים של אמונה'‪,‬‬ ‫מתוך הבנה והכרה שהקב"ה אוהב אותנו אהבה רבה‪ ,‬אהבת עולם‪ ,‬הוא‬ ‫נשאר עם חדוות חיים שמלווה אותו בכל מקום ובכל זמן‪.‬‬

‫‫העלון מופץ לזיכוי הרבים‪ ,‬אנא הימנעו מקריאה בשעת התפילה וקריאת התור ‬ה‬ ‫דרשו | רח' הקבלן ‪ 45‬ירושלים | ‪ | 02-5609000‬לשאלות ופניות בכל נושא‪[email protected] :‬‬